Nevo.co.il

זכות יוצרים

סעיף 1

זכות יוצרים

Go

2

סעיף 2

הפרת זכות יוצרים

Go

3

סעיף 3

מועד זכות היוצרים

Go

4

סעיף 4

חוק תשי"ג 1953

Go

4

סעיף 5

בעלות זכות היוצרים וכו'

Go

4

סעיף 6

תרופות אזרחיות כנגד הפרת זכות יוצרים

Go

4

סעיף 7

זכויות הבעלים כלפי אנשים שנמצאות ברשותם העתקות מפירות או שהם עוסקים בהן וכו'

Go

5

סעיף 8

פיטורי מפר תמים מן האחריות לתשלום דמי נזק

Go

5

סעיף 9

הגבלה על תרופות לגבי אדריכלות

Go

5

תרופות תכופות

Go

5

יבוא העתקות

Go

5

סעיף 14

חוק

Go

5

מסירת ספרים לספריות

Go

5

הוראות מיוחדות לענין יצירות מסויימות

Go

5

סעיף 16

יצירות משותפות של מחברים חוק תשי"ג 1953

Go

5

סעיף 17

יצירות המתפרסמות לאחר מות מחבריהן חוק תשי"ג 1953

Go

6

סעיף 18

הוראות לענין דברי פרסום ממשלתיים

Go

6

סעיף 19

הוראות לענין מכשירים מיכניים

Go

6

סעיף 20

הוראה לענין נאומים מדיניים

Go

8

סעיף 21

הוראות לענין צילומים

Go

8

סעיף 22

הוראה לענין מדגמים הטעונים רישום ע"פ חוקי שנה ז' למלכות אדוארד השביעי

Go

8

סעיף 23

יצירותיהם של מחברים נכרים המתפרסמות לראשונה בחלקי המושבות הבריטיות של המלך שחל עליהם חוק זה

Go

8

סעיף 24

יצירות קיימות

Go

8

תחולת החוק על מושבות בריטיות

Go

9

סעיף 25

תחולת החוק על מושבות בריטיות

Go

9

סעיף 27

סמכות הרשויות המחוקקות בארצות בריטיות לחוקק תחוקה נוספת לחוק זה

Go

9

סעיף 28

תחולת החוק על ארצות חסות

Go

9

חלק ב'

Go

10

זכות יוצרים בינלאומית

Go

10

סעיף 29

חוק תשי"ג 1953

Go

10

הוראות נוספות

Go

10

סעיף 31

אין לגרוע מן הזכויות שעפ"י החוק המקובל

Go

10

סעיף 35

פירוש

Go

10

סעיף 37

השם הקצר והתחלת תקפו של חוק זה

Go

11

התוספות

Go

11

זכויות קיימות

Go

11

להורדת הקובץ בפורמט וורד לחץ כאן

חוק זכות יוצרים, 1911

זכות יוצרים

חוק זכות יוצרים, 1911(1)(*)(**)

חלק א'

זכות יוצרים בקיסרות

זכויות

זכות יוצרים

1.    (1)  בכפיפות להוראות חוק זה, תהיה זכות יוצרים קיימת בכל חלקי מושבות המלך שחל עליהן חוק זה למשך המועד הנזכר להלן לגבי כל יצירה מקורית ספרותית, דרמטית, מוזיקלית ואמנותית, אם -

(א)   אם זו יצירה שנתפרסמה, היצירה נתפרסמה ראשונה בתוך אותם חלקי מושבות המלך, כאמור לעיל; וכן

(ב)   (אינו חל בישראל).(***)

אך לא לגבי יצירות אחרות, פרט באותה מידה שההגנה הניתנת עפ"י חוק זה מורחבת עפ"י דברי מלך במועצה שעל פיו, למושבות בעלות שלטון עצמי, שאין חוק זה חל עליהן, ולמדינות נכריות.

------------

(1) חוק בריטי שפורסם חא"י, כרך ג', עמ' (ע) 2633, (א) 2475.

תוקן ס"ח מס' 118 מיום כ"ז בשבט תשי"ג (12.2.1953) עמ' 38.

ס"ח תש"ס מס' 1721 מיום 30.12.1999 עמ' 46 - חוק (מס' 3) תש"ס–1999 - סעיף 3 בחוק לתיקון דיני הקנין הרוחני (התאמה להוראות הסכם הטריפס), תש"ס–1999; ראה לעיל בעמ' 6690.

בוטל ס"ח תשס"ח מס' 2119 מיום 25.11.2007 עמ' 48ב (ה"ח הממשלה תשס"ה מס' 196 עמ' 1116) בסעיף 68 לחוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007; תחילת תוקף הביטול ביום 25.5.2008. ת"ט ס"ח תשס"ח מס' 2122 מיום 27.12.2007 עמ' 82.

(*) לפי חוק התיקון תשי"ג–1953, ייקרא לחוק קופירייט, 1911, בכל מקום בו מצוי שם זה "חוק זכות יוצרים, 1911", ובכל מקום בחוק שכתוב בו "זכות העתקה", "קופירייט", "זכות העתקה (קופירייט)" או "קופירייט (זכות העתקה)" ייקרא "זכות יוצרים".

(**) חוק התיקון הנ"ל מורה כי סעיפים מסויימים של החוק לא יחולו בישראל. בדבר אחדים מהם קבע החוק הוראות אחרות. ואולם מלבדם יש מספר לא קטן של סעיפים אחרים שאינם מתיישבים עם הקמת המדינה, ולכן הושמטו מהוצאה זו.

(***) ההוראה בדבר יצירה שלא נתפרסמה, נמצאת עכשיו בסעיף 4 לפקודת זכות יוצרים.

 

           (2)  לצרכי חוק זה, "זכות יוצרים" פירושה הזכות הבלעדית ליצור או ליצור שנית את היצירה או כל חלק עיקרי הימנה בכל צורה של ממש, או להציג, או - במקרה של הרצאה - למסור בציבור את היצירה או כל חלק עיקרי הימנה; אם זו יצירה שלא נתפרסמה - לפרסם את היצירה או כל חלק עיקרי הימנה וכולל המונח את הזכות הבלעדית -

(א)   ליצור, ליצור שנית, להציג, או לפרסם כל תרגום של היצירה;

(ב)   אם זו יצירה דרמטית, להפכה לרומן או ליצירה בלתי-דרמטית אחרת;

(ג)    אם זה רומן או יצירה בלתי-דרמטית אחרת, או אם זו יצירה אמנותית, להפכה ליצירה דרמטית, בדרך הצגה בציבור או בדרך אחרת;

 (ד)  אם זו יצירה ספרותית, דרמטית או מוזיקלית, לעשות כל תקליט, לוח מנוקב, סרט ראינועי, או כל מכשיר אחר שבאמצעותם אפשר להציג או למסור את היצירה בדרך מיכנית,

ולהרשות את עשייתם של המעשים דלעיל.

           (3)  לצרכי חוק זה, פרסום - ביחס לכל יצירה - פירושו הוצאת העתקות ממנה לציבור, ואין הוא כולל את הצגתה של יצירה דרמטית או מוזיקלית בציבור, מסירתה של הרצאה בציבור, תערוכה ציבורית של יצירה אמנותית או בניית יצירה אדריכלית אמנותית, ואולם הוצאת צילומים ופיתוחים של יצירות פיסול ויצירות אדריכליות אומנותיות לא יהא דינה, לצורך הוראה זו, כדין פרסום יצירות כאלה.

הפרת זכות יוצרים

2.    (1)  זכות יוצרים ביצירה תיחשב כאילו הופרה ע"י כל אדם אשר שלא בהסכמת בעל זכות היוצרים עושה מעשה שהזכות הבלעדית לעשייתו נתונה בחוק זה לבעל זכות היוצרים: בתנאי שהמעשים דלקמן לא יהא בהם משום הפרת זכות היוצרים: -

(I)כל טיפול הוגן ביצירה לשם לימוד עצמי, מחקר, ביקורת, סקירה או תמצית עתונאית;

(II)כשמחברה של יצירה אמנותית איננו בעל זכות היוצרים בה - השימוש על ידו בכל אימום, יציקה, שרטוט-טיוטה, תרשים, מודל או סקיצה לנסיון שנעשו על ידו לצורך היצירה, בתנאי שלא יחזור, אגב השימוש, על התבנית העיקרית של היצירה ולא יחקה אותה;

(III)עשייתם או פרסומם של ציורים, שרטוטים, פיתוחים, או צילומים של יצירת פיסול או מלאכת-אמנות, אם דברים אלה נמצאים באופן קבוע במקום או בבנין ציבורי, או עשייתם או פרסומם של ציורים, שרטוטים, פיתוחים או צילומים (שאינם מסוג שרטוטים או תרשימים ארדיכליים) של כל יצירה ארדיכלית אמנותית;

(IV)פרסום קטעים קצרים מיצירות ספרותיות, שנתפרסמו ושלא נתכוונו בפרסומן לשם שימוש בבתי הספר ואשר קיימת לגביהן זכות יוצרים בתוך קובץ שעיקרי הדברים שבו אין עליהם זכות יוצרים והמכוון באמת ובתמים לשימוש בבתי ספר והמתואר בתור כזה בדף השער שלו ובכל מודעות שנתפרסמו ע"י המו"ל;

                         בתנאי שאותו מו"ל לא יפרסם במשך חמש שנים יותר משני קטעים מיצירותיו של מחבר אחד, וכי יצויין המקור שממנו שאובים הקטעים האלה;

(V)פרסום רשימה בעתון על הרצאה שנמסרה בציבור, פרט אם נאסרה הרשימה בהודעה כתובה או מודפסת שהודבקה לפני ההרצאה ושתשאר מודבקת למשך ההרצאה במקום בולט על פתח הכניסה הראשית של הבנין שבו ניתנה ההרצאה או סמוך לפתח זה, ואם אין הבנין משמש בית תפילה לציבור, תודבק ההודעה גם במקום סמוך למרצה; אך שום דבר האמור בפסקה זו לא יפגע בהוראות פסקה (I) בנוגע לתמציות עתונאיות;

(VI)הקראה פומבית או דקלום פומבי על ידי אדם אחד של קטע סביר מאיזו יצירה שנתפרסמה.

           (2)  כמו כן תיחשב זכות יוצרים ביצירה כאילו הופרה ע"י כל אדם אשר -

(א)   מוכר או משכיר, או מעמיד או מציע לשכירות בדרך מסחרית; או

(ב)   מפיץ לצרכי מסחר או במידה שיש בה כדי לפגוע לרעה בבעל זכות היוצרים; או

(ג)    מציג לפני הציבור בדרך מסחרית; או

(ג1)*        הוא מחזיק בה; או

(ד)   מייבא למכירה או לשכירות לכל חלק של מושבות המלך שחל עליו חוק זה,

כל יצירה שלפי ידיעתו היא מפירה זכות יוצרים או היתה מפרה זכות יוצרים אילו נעשתה בתוך החלק של מושבות המלך שבו נמכרה או הושכרה או הועמדה או הוצעה למכירה או לשכירות, או שבו הוצגה או שלתוכו יובאה.

           (3)  כמו כן תיחשב זכות יוצרים ביצירה כאילו הופרה ע"י כל אדם שהרשה, לתועלתו הפרטית, לתיאטרון או למקום שעשוע אחר, להשתמש ביצירה לשם הצגתה בציבור בלא הסכמת בעל זכות היוצרים פרט אם לא ידע אותו אדם ולא היה לו יסוד סביר לחשוד שיהא בהצגה משום הפרת זכות יוצרים.

מועד זכות היוצרים

3.    המועד שבו תהיה זכות יוצרים קיימת הוא ימי חייו של המחבר ותקופה של חמשים שנה לאחר מותו, פרט אם קבע חוק זה במפורש הוראה אחרת.

           (התנאי לסעיף זה אינו חל בישראל).

חוק תשי"ג 1953

4.    (אינו חל בישראל).

 

בעלות זכות היוצרים וכו'

5.    (1)  בכפוף להוראות חוק זה, יהא מחברה של יצירה הבעל הראשון של זכות היוצרים בה:

           בתנאי -

(א)   שאם היה זה פיתוח, צילום או תמונה והגלופות או העתקה מקורית אחרת הוזמנו ע"י אדם אחר והוכנו תמורת דבר-ערך בהתאם לאותה הזמנה, הרי, אם אין כל הסכם הקובע את ההיפך, יהא האיש שהזמין את הגלופה או ההעתקה המקורית האחרת הבעל הראשון של זכות היוצרים; וכן

(ב)   אם היה המחבר עובד אצל אדם אחר עפ"י חוזה שירות או שוליאות והיצירה נעשתה תוך כדי עבודתו אצל אותו אדם הרי, באין הסכם הקובע את ההיפך, יהא האדם שהעביד את המחבר-הבעל הראשון של זכות היוצרים, אלא שאם היתה היצירה מאמר או חיבור אחר בעתון, במגזין או בכתב-עת הרי, באין הסכם הקובע את ההיפך, תיחשב היצירה כאילו שמורה למחבר הזכות למנוע את פרסום היצירה שלה כחלק מעתון, ממגזין או מכתב-עת כיו"ב.

           (2)  בעליו של זכות היוצרים בכל יצירה רשאי להעביר את זכותו, כולה או מקצתה, אם בדרך כלל או בכפוף להגבלות לממלכה המאוחדת או לכל מושבה בעלת שלטון עצמי או לכל חלק אחר של מושבות המלך שחל עליו חוק זה, למשך כל תקופת זכות היוצרים או לכל חלק ממנה, ורשאי הוא ליתן כל טובת הנאה בזכות עפ"י רשיון ואולם כל העברה או נתינה כאלה לא יהא כוחן יפה אלא אם כן נעשו בכתב ונחתמו ע"י בעל הזכות שבגינה נעשו ההעברה או הנתינה, או ע"י בא כוחו המורשה כהלכה.

           (התנאי לסעיף זה אינו חל בישראל).

           (3)  מקום שעפ"י העברה חלקית של זכות יוצרים נעשה מקבל ההעברה זכאי לכל זכות הכלולה בזכות היוצרים, הרי לצורך חוק זה ייחשב מקבל ההעברה, בגין הזכות שהועברה כך, והמעביר, ייחשב בגין הזכויות שלא הועברו, כבעל זכות היוצרים, והוראות חוק זה תהא להן נפקות בהתאם לכך.

תרופות אזרחיות כנגד הפרת זכות יוצרים

6.    (1)  אם הופרה זכות היוצרים באיזו יצירה, הרי, באין הוראה אחרת בחוק זה, יהא בעל זכות היוצרים זכאי לכל אותן תרופות אזרחיות, בדרך צו מניעה או צו איסור, דמי נזק, חשבונות, ובדרך אחרת, הכל לפי שמקנה או שיקנה החוק בשל הפרת זכות.

 

           (2)  ענין הטלת ההוצאות של כל הצדדים בכל הליכים בקשר עם הפרת זכות יוצרים יהא מסור להכרעת דעתו המוחלטת של בית המשפט.

           (3)* בכל משפט בשל הפרת זכות יוצרים באיזו יצירה מניחים שהיצירה היא יצירה שקיימת בה זכות יוצרים, והתובע יהא מוחזק כבעל זכות היוצרים פרט אם חולק הנתבע על קיומה של זכות היוצרים או, הכל לפי הענין, על זכות הקנין של התובע, ומקום ששאלה כזאת שנוייה במחלוקת, הרי -

(א)   אם שם המיומר להיות שמו של מחבר היצירה מודפס או מסומן בצורה אחרת על היצירה בדרך הרגילה, מניחים שהשם הוא שמו של מחבר היצירה, עד שלא הוכח היפוכו של דבר;

(ב)   אם לא הודפס או לא סומן כל שם כאמור בזה, או אם השם שהודפס או סומן כך אינו שמו הנכון של המחבר או אינו השם שבו ידוע המחבר ברבים, ועל היצירה מודפס או מסומן בצורה אחרת ובדרך הרגילה שם המיומר להיות שמו של המו"ל או של בעל היצירה, הרי, עד שלא הוכח היפוכו של דבר, מניחים שהאדם ששמו הודפס או סומן כך הוא בעל זכות היוצרים ביצירה לצורך הליכים בשל הפרת זכות יוצרים ביצירה.

זכויות הבעלים כלפי אנשים שנמצאות ברשותם העתקות מפירות או שהם עוסקים בהן וכו'

7.    כל העתקות מפירות של כל יצירה שקיימת בה זכות יוצרים או של כל חלק הימנה, וכל הגלופות המשמשות או מכוונות לשמש לשם יצירת העתקות מפירות כאלה, הרי הן בחזקת רכושו של בעל זכות, ולפיכך רשאי הוא להגיש משפט כדי להשיג את החזקה בהן חזרה או על גזלה בנוגע להם.

פיטורי מפר תמים מן האחריות לתשלום דמי נזק

8.    אם הוגש משפט מחמת הפרת זכות יוצרים ביצירה, והנתבע טוען שלא ידע מדבר קיומה של זכות יוצרים ביצירה, לא יהא התובע זכאי לכל תרופה משפטית, פרט לצו מניעה או צו איסור לגבי ההפרה, אם הוכיח הנתבע שבתאריך ההפרה לא ידע ולא היה לו יסוד סביר לחשוד שקיימת זכות יוצרים ביצירה.

הגבלה על תרופות לגבי אדריכלות

9.    (1)  אם הוחל בבנייתו של בנין או של כל מבנה אחר המפר או שיהא מפר, לכשיושלם, את זכות היוצרים ביצירה אחרת, לא יהא בעל זכות היוצרים זכאי להשיג צו מניעה או צו איסור למניעת בנייתו של הבנין או המבנה או לקבל צו להריסת הבנין או המבנה.

 

           (2)  כל אותן הוראות אחרות של חוק זה הקובעות שהעתקות מפירות של יצירה הן בחזקת רכושו של בעל זכות היוצרים או המטילות ענשים תכופים, לא יחולו על כל מקרה שחל עליו סעיף זה.

10.   (בוטל ע"י חוק ההתישנות, תשי"ח–1958).

תרופות תכופות

11. עד 13.*

יבוא העתקות

חוק

14.   (בוטל).

מסירת ספרים לספריות

15.***

הוראות מיוחדות לענין יצירות מסויימות

יצירות משותפות של מחברים חוק תשי"ג 1953

16.   (1)  (אינו חל בישראל).

           (2)  אם היתה היצירה משותפת למחברים אחדים ואחד מהם או כמה מהם אינם ממלאים אחר התנאים הקבועים בחוק זה להקניית זכות יוצרים, יהא דינה של היצירה לצורך חוק זה כאילו חוברה ע"י המחבר האחר או ע"י המחברים האחרים בלבד.

           (התנאי לסעיף זה אינו חל בישראל).

           (3)  לצרכי חוק זה יהא פירושו של הביטוי "יצירה משותפת למחברים אחדים" יצירה שחוברה מתוך שיתוף פעולה של שני מחברים או יותר ושאין להבחין בה בין חלקו של מחבר אחד לבין חלקו של המחבר האחר.

------------

* לפי סעיף 13 חלות הוראותיו של החוק בנוגע לתרופות תכופות רק על הממלכה המאוחדת, לכן הושמטו כאן הסעיפים 11 עד 13.

** ראה לעיל בעמ' 6690 את סעיף 3 בחוק לתיקון דיני הקנין הרוחני (התאמה להוראות הסכם הטריפס), תש"ס–1999; כ"כ ראה שם את הסעיפים 1, 11 ו-12 בענין מטרת החוק, תחילה, תחולה והוראות מעבר.

*** לפי סעיף 15 מוטלות החובות הקבועות בסעיף זה רק על המו"ל של כל ספר שהוצא לאור בממלכה המאוחדת, לכן הושמט סעיף 15 כאן.

 

           (4)  היו השותפים ביצירה אשה נשואה ובעלה: תהא טובת ההנאה של האשה הנשואה ביצירה בגדר רכושה המיוחד שלה.

יצירות המתפרסמות לאחר מות מחבריהן חוק תשי"ג 1953

17.   (1)  (אינו חל בישראל).

 

           (2)  בעלות על כתבי יד של מחבר לאחר מותו, כשאותה בעלות נרכשה עפ"י צוואה שנעשתה על ידי המחבר וכתב-היד הוא של יצירה שלא נתפרסמה, או לא הוצגה בציבור או לא נמסרה בציבור, תהא הוכחה לכאורה על היות זכות היוצרים שייכת לבעל כתב-היד.

הוראות לענין דברי פרסום ממשלתיים

18.   אם הוכנה או נתפרסמה איזו יצירה ע"י המלך או ע"י כל מחלקה ממשלתית או עפ"י הוראתם או בפיקוחם, בין לפני תאריך חוק זה ובין לאחריו, תהא זכות היוצרים ביצירה שייכת למלך, בכפוף לכל הסכם שייעשה עם המחבר, ובענין זה תהא זכות היוצרים קיימת למשך חמישים שנה מעת הפרסום הראשון של היצירה(*).

הוראות לענין מכשירים מיכניים

19.   (1)  זכות יוצרים בתקליטים, בלוחות מנוקבים ובשאר מכשירים שאפשר להעתיק בהם קולות באופן מיכני, תהא קיימת באותו האופן כאילו היו המכשירים האלה יצירות מוזיקליות, אלא שתקופת זכות היוצרים תמשך חמישים שנה מעת עשיית הגלופה המקורית שממנה נתקבל המכשיר במישרין או בעקיפין, ומי שהיה בעליה של הגלופה המקורית בעת היעשותה יהא דינו כמחבר היצירה, ומקום שבעל כזה הוא חברה יהא דינה של החברה, לצרכי חוק זה, כאילו מקום מושבה נמצא בתוך חלקי מושבותיו של המלך שחל עליהם חוק זה, אם כוננה החברה לעצמה מקום עסקים באותם חלקים.

           (2)  כל העושה בגבולות מושבותיו של המלך שחל עליהן חוק זה, תקליטים, לוחות מנוקבים או מכשירים אחרים שאפשר להעתיק בהם קולות באופן מיכני, לא יהא נחשב כמפר זכות יוצרים ביצירה מוזיקלית, אם הוכיח -

(א)   שמכשירים אלה נעשו קודם לכן ע"י בעל זכות היוצרים ביצירה או בהסכמתו של בעל זכות היוצרים, במפורש או מתוך שתיקה; וכי

(ב)   מסר את ההודעה הקבועה על דבר רצונו לעשות את המכשירים ושילם באופן הקבוע לבעל זכות היוצרים או לטובתו דמי זכות בעד כל המכשירים האלה שנמכרו על ידו ושיחושבו בשיעור הנזכר להלן:

           בתנאי כי -

------------

(*) ברישה לסעיף זה הושמטו מלים השומרות על זכויות יתר של הכתר, ושאין להן תחולה על ישראל כשמשתמשים בסעיף אחרי התיאום הדרוש.

 

(I)שום דבר האמור בהוראה זו אינו בא להרשות כל שינויים או השמטות ביצירה המועתקת, אלא אם כן נעשו קודם לכן ע"י בעל זכות היוצרים או בהסכמתו, מכשירים להעתקת היצירה באותם השינויים או ההשמטות במפורש או מתוך שתיקה, או אלא אם כן היה צורך סביר באותם שינויים או השמטות לשם סגול היצירה אל המכשירים הללו; וכי

(II)לצורך הוראה זו תיחשב יצירה מוזיקלית כאילו היא כוללת מלים ששייכותן כל כך קרובה ליצירה עד שהן חלק מן היצירה גופא, אך לא תיחשב כאילו היא כוללת מכשיר שאפשר להעתיק בו קולות באופן מיכני.

           (3)  השיעור שיחושבו בו דמי הזכות הנזכרים לעיל יהא כדלקמן -

(א)   לגבי מכשירים הנמכרים תוך שנתיים ימים מתאריך חוק זה ע"י האדם העושה אותם, יהא השיעור שנים וחצי אחוזים למאה,

(ב)   לגבי מכשירים הנמכרים כאמור לעיל לאחר תום התקופה האמורה, יהא השיעור חמישה אחוזים למאה,

מן המחיר הקמעוני הרגיל של המכשיר שיחושב באופן הקבוע אך בתנאי שדמי הזכות בעד אותו מכשיר לא יהיו בשום פנים פחות ממחצית הפנס לכל יצירה מוזיקלית נפרדת שקיימת בה זכות יוצרים ואשר הועתקה באותו מכשיר, וכשדמי הזכות שחושבו כאמור לעיל כוללים חלק של פרוטה אנגלית (פרדינג), מחשבים אותו חלק כפרוטה שלמה.

           בתנאי שאם באיזה זמן שהוא לאחר תום שבע שנים מתאריך חוק זה יתברר למיניסטריון המסחר שהשיעור דלעיל שוב אין בו ממידת הצדק, יכול מיניסטריון המסחר, לאחר עריכת חקירה פומבית, ליתן צו להפחתת השיעור או להגדלתו עד לאותה מידה שתראה לצודקת לפי המסיבות, ואולם כל צו שניתן כך לא יהא אלא זמני ולא יהא בר תוקף אלא אם כן קויים ע"י הפרלמנט; ומשניתן וקויים צו לתיקון השיעור כאמור לעיל שוב לא ייעשה כל תיקון נוסף באותו שיעור עד שלא תעבורנה ארבע עשרה שנה מתאריך התיקון האחרון.

           (4)  אם נעשה כל מכשיר כזה המעתיק שתי יצירות שונות או יותר משתים שקיים בהן זכות יוצרים ובעלי זכות היוצרים ביצירות אלה הם אנשים שונים, הרי הסכומים שחייבים בהם בתורת דמי זכות עפ"י סעיף זה יחולקו בין הבעלים השונים של זכות היוצרים לפי שעור-חלוקה שיוסכם עליו או, באין הסכם, לפי שעור-חלוקה שייקבע בבוררות.

 

           (5)  אם נעשו מכשירים כאלה שאפשר להציג באמצעותם יצירה מוזיקלית, הרי לצורך סעיף זה ייחשב בעל זכות היוצרים ביצירה, ביחסו לכל אדם העורך את החקירות הקבועות, כאילו נתן את הסכמתו לעשיית המכשירים האלה אם לא השיב על החקירות הללו במועד הקבוע.

           (6)  לצרכי סעיף זה יכול מיניסטריון המסחר להתקין תקנות הקובעות כל דבר שמותר לקבעו עפ"י סעיף זה, והקובעות את האופן שבו יש למסור הודעות ואת הפרטים שיש למסור באותן הודעות, ואת האופן, המועד ופרקי הזמנים שיש לשלם בהם דמי זכות, ויכולות תקנות אלה לכלול, לכשמיניסטריון המסחר יראה צורך בכך, תקנות המחייבות תשלום מראש או כל תקנות אחרות להבטחת תשלום דמי הזכות.

           (7)  לגבי יצירות מוזיקליות שנתפרסמו לפני תאריך חוק זה, יהא תוקף להוראות דלעיל בכפוף לשינויים וההוספות הבאים: -

(א)   התנאים בנוגע לעשייתו הקודמת של המכשיר ע"י בעל זכות היוצרים ביצירה או בהסכמתו, במפורש או מתוך שתיקה, וההגבלות בענין השינויים או ההשמטות ביצירה, לא יחולו;

(ב)   השיעור של שנים וחצי אחוזים למאה יבוא במקום השיעור של חמישה אחוזים למאה, כשיעור שיש לחשב בו את דמי הזכות, אך אין לשלם כל דמי זכות בעד מכשירים שנמכרו לפני יום ראשון ביולי, אלף תשע מאות ושלוש עשרה, אם המכשירים המעתיקים אותה היצירה נעשו כחוק או הועמדו למכירה כחוק בתוך מושבות המלך שחל עליהן חוק זה, לפני יום ראשון ביולי, אלף תשע מאות ועשר;

(ג)    למרות כל העברת זכות יוצרים ביצירה מוזיקלית, שחלה לפני אישור חוק זה, הרי כל הזכויות שמקנה חוק זה בענין עשייתם או הרשאת עשייתם של מכשירים שאפשר להציג באמצעותם את היצירה באופן מיכאני, תהיינה שייכות לנציגו האישי החוקי של המחבר ולא למקבל ההעברה, ודמי הזכות האמורים לעיל ישולמו למחבר היצירה או לנציגו האישי החוקי;

(ד)   הסייג הכלול בחוק זה לגבי זכויות וטובות הנאה הנובעים מתוך משפט שהוחל בו לפני תאריך חוק זה או הקשורים בו, לא יפורש כאילו הוא בא להרשות אדם, שעשה מכשירים שאפשר להציג בהם את היצירה באופן מיכאני, למכור מכשירים כאלה, בין שנעשו לפני אישור חוק זה ובין שנעשו לאחר מכן, אלא באותם התנאים הקבועים בסעיף זה;

 

(ה)   היתה היצירה ממין היצירות שמקנים בהן קופירייט עפ"י דבר מלך במועצה ביחס למדינה נכריה, הרי זכות היוצרים שהוקנתה כך לא תכלול כל זכויות בענין תקליטים, לוחות מנוקבים או מכשירים אחרים שאפשר להציג בהם את היצירה באופן מיכני, אלא במידה שנקבעה באותו דבר מלך.

           (8)  למרות כל האמור בחוק זה, הרי אם תקליט, לוח מנוקב או מכשיר אחר שאפשר להעתיק בו קולות באופן מיכני, נעשו לפני תחילת חוק זה, תהא זכות היוצרים קיימת בהם, החל מתאריך חוק זה, באותו אופן ולאותה תקופה כאילו היה חוק זה נוהג בתאריך עשיית הגלופה המקורית שממנה נתקבל המכשיר, במישרין או בעקיפין:

           בתנאי -

(I)שהאיש שבתאריך חוק זה הינו בעל הגלופה המקורית הזאת הוא יהא הבעל הראשון של זכות היוצרים הזאת; וכי

(II)שום דבר האמור בהוראה זו לא יפורש כאילו הוא מקנה זכות יוצרים באותו מכשיר אם היתה בעשייתו משום הפרת זכות יוצרים במכשיר אחר כדומה לזה, אילו היתה הוראה זו נוהגת בזמן עשיית המכשיר הנזכר לראשונה.

הוראה לענין נאומים מדיניים

20.   למרות כל האמור בחוק זה לא יהא בפרסום רשימה בעתון על דבר נאום מדיני שנישא באסיפה פומבית משום הפרת זכות יוצרים באותו נאום.

הוראות לענין צילומים

21.   התקופה שתהא קיימת בה זכות יוצרים בצילומים היא חמשים שנה מעת עשיית הנגטיבה שממנה נתקבל הצילום, במישרין או בעקיפין, והאיש שהיה בעל הנגטיבה בעת עשייתה יהא דינו כמחבר היצירה, ומקום שבעל כזה הוא חברה תיחשב החברה, לצרכי חוק זה, כאילו נמצא מקום מושבה בתוך חלקי מושבותיו של המלך שחל עליהם חוק זה, אם כוננה החברה מקום עסקים באותם חלקים.

הוראה לענין מדגמים הטעונים רישום ע"פ חוקי שנה ז' למלכות אדוארד השביעי

22.   (1)  חוק זה לא יחול על מדגמים הראויים להרשם עפ"י חוק הפטנטים והמדגמים, 1907 פרט למדגמים שאם אמנם ראויים הם לרישום אינם משמשים ואינם מכוונים לשמש כדגמים או כדוגמאות המוכפלים ע"י תהליך תעשייתי.

 

           (2)  אפשר לקבוע תקנות כלליות עפ"י סעיף 86 מחוק הפטנטים והמדגמים, 1907, הקובעות את התנאים שבהם יחשב מדגם כמשמש למטרות האמורות לעיל.

יצירותיהם של מחברים נכרים המתפרסמות לראשונה בחלקי המושבות הבריטיות של המלך שחל עליהם חוק זה

23.   אם נתברר למלך שמדינה נכריה אינה נותנת, ולא התחייבה לתת, הגנה מספקת ליצירותיהם של מחברים בריטיים, יהא מותר למלך להורות בדבר מלך במועצה שאותן ההוראות שבחוק זה המקנות זכות יוצרים ביצירות שנתפרסמו לראשונה בתוך חלקי מושבותיו של המלך שחל עליהם חוק זה, לא תחולנה על יצירות שנתפרסמו לאחר התאריך המפורש בדבר המלך ואשר מחבריהן הם נתיניה או אזרחיה של מדינה נכרית כזאת ואינם גרים במושבות המלך, ומשניתנה הוראה כזאת לא תחולנה ההוראות ההן על אותן היצירות.

יצירות קיימות

24.   (1)  אם היה אדם זכאי סמוך לתחילת תקפו של חוק זה, בכל זכות ביצירה כמפורט בטור הראשון של התוספת הראשונה לחוק זה או בכל טובת הנאה באותה זכות, יהא זכאי, החל מאותו תאריך, בחליפתה של אותה זכות בזכות המפורטת בטור השני של אותה תוספת או לאותה טובת הנאה אשר בחליפתה של הזכות ולא לשום זכות אחרת או טובת הנאה אחרת, וחליפת-זכות כזאת תהא קיימת למשך התקופה שבה היתה קיימת אילו היה חוק זה נוהג בתאריך שבו חוברה היצירה ואילו היתה היצירה זכאית לזכות יוצרים על פי החוק הזה:

           בתנאי -

(א)   שאם מחברה של יצירה שקיימת בה בתאריך חוק זה זכות המפורטת בטור הראשון של התוספת הראשונה לחוק זה העביר את הזכות, לפני אותו תאריך, או נתן כל טובת הנאה בה למשך כל תקופת הזכות, הרי באותו תאריך שבו היתה הזכות מסתיימת, אלמלא חקיקת החוק הזה, תעבור חליפת הזכות הנתונה בסעיף זה, באין הסכם מפורש אחר, למחברה של היצירה, וכל טובת הנאה באותה הזכות שנוצרה לפני תאריך חוק זה והקיימת אז, תהא מסתיימת; ואולם מי שהיה בעליה של הזכות או של טובת ההנאה סמוך ליום סיומה של הזכות, יהא זכאי, לפי הברירה שבידיו, לאחת משתי אלה -

(I)    לאחר מסרו את ההודעה הנזכרת להלן, יהא זכאי להעברת הזכות או לנתינת טובת הנאה דומה באותה הזכות למשך שארית תקופת הזכות כנגד התמורה שתקבע עפ"י הסכם או, באין הסכם, עפ"י בוררות; או

 

(II)   בלא כל העברה או נתינה כאלה, יהא זכאי להוסיף ולהעתיק או להציג את היצירה באותו אופן שהיה נוהג עד אז אלא שעפ"י דרישת המחבר בתוך שלוש שנים לאחר התאריך שבו היתה הזכות מסתיימת כאמור לעיל, יהא עליו לשלם למחבר אותם דמי זכות שייקבעו עפ"י הסכם או, באין הסכם, עפ"י בוררות, ואם היתה היצירה כלולה ביצירה קיבוצית ובעל הזכות או טובת ההנאה הוא בעליה של אותה יצירה קיבוצית יהא פטור מתשלום דמי זכות אלה;

                                ההודעה הנזכרת לעיל צריכה להינתן לא יאוחר משנה אחת ולא מוקדם מששה חדשים לפני התאריך שבו היתה הזכות מסתיימת כאמור לעיל, וצריך לשלחה אל המחבר בדואר הרשום או, אם אין למצוא אותו בזריזות מספקת, צריך לפרסמה בעתון הרשמי של לונדון ובשני עתונים המופיעים בלונדון;

(ב)   אם עשה אדם מעשה לפני יום עשרים וששה ביולי, אלף תשע מאות ועשר, שגרם לו להוציא הוצאות או להכנס בהתחייבויות בקשר עם העתקתה או הצגתה של יצירה באופן שהיה חוקי באותה שעה או לשם העתקתה או הצגתה של יצירה בזמן שבו היתה ההעתקה או ההצגה חוקית אלמלא חוקק חוק זה, הרי שום דבר האמור בסעיף זה לא יגרע מכל זכות או טובת הנאה ולא יפגע בכל זכות או טובת הנאה הנובעות מתוך אותו מעשה או קשורות בו ושהיו קיימות ובנות ערך באותו התאריך, פרט אם האדם שנעשה בתוקף סעיף זה זכאי למנוע אותה העתקה או הצגה הסכים לשלם אותם הפיצויים שייקבעו עפ"י הסכם או, באין הסכם, עפ"י בוררות.

           (2)  לצרכי סעיף זה יהא פירושו של הביטוי "מחבר" כולל את נציגיהם האישיים החוקיים של מחבר שמת.

           (3)  בכפוף להוראות סעיף תשעה עשר ולהוראות סעיף-קטן (7) וסעיף-קטן (8) לסעיף שלושים ושלושה של חוק זה(*), לא תהא זכות יוצרים קיימת בכל יצירה שחוברה לפני תאריך חוק זה אלא עפ"י הוראות סעיף זה ובהתאם להן.

------------

(*) סעיף 33 לחוק זה שהושמט בהוצאה זו - אין לו סעיפים קטנים.

 

תחולת החוק על מושבות בריטיות

תחולת החוק על מושבות בריטיות

25.   (1)  פרט לאותן ההוראות מחוק זה שצומצמו בפירוש לממלכה המאוחדת, יהא חוק זה חל על כל מושבות המלך(*).

           (2)  (*).

26.   (*).

סמכות הרשויות המחוקקות בארצות בריטיות לחוקק תחוקה נוספת לחוק זה

27.   הרשות המחוקקת של כל מושבה בריטית שחל עליה חוק זה תהיה רשאית לשנות כל הוראה מהוראות חוק זה בתחולתו על המושבה או להוסיף על אותן הוראות ואולם במידה שאותם שינויים והוספות נוגעים לפרוצידורה ולתרופות, לא יהיו חלים אלא על יצירות שמחבריהן היו בשעת חיבורן גרים באותה מושבה ועל יצירות שנתפרסמו לראשונה באותה מושבה.

תחולת החוק על ארצות חסות

28.   המלך רשאי, בדבר מלך במועצה, להטיל חוק זה על כל שטח-ארץ הנתון לחסותו ועל קפריסין ומשיצא דבר-מלך כזה יהא חוק זה, בכפוף להוראות דבר המלך, בר-תוקף כאילו שטחי-הארץ שחל עליהם חוק זה או קפריסין היו חלק ממושבות המלך שחל עליהן חוק זה.

חלק ב'

זכות יוצרים בינלאומית

חוק תשי"ג 1953

29.   (אינו חל בישראל)(**).

30.   (***).

------------

(*) הושמטו התנאי לסעיף 25(1), סעיף 25(2) וסעיף 26 שאינם דנים אלא בתחולת החוק על מושבות המלך בעלות שלטון עצמי וענינים הכרוכים בכך.

(**) מדינת ישראל היא צד לאמנת ברן להגנת יצירות ספרותיות ואמנותיות - כתבי אמנה מס' 21 מיום ג' בשבט תשי"א (10.1.1951), עמ' 259.

(***) להוראות סעיף זה המתיחס לתחולתו של דבר המלך עפ"י חלק זה של החוק,  אין אקטואליות, אחרי שנשללה תחולתו של הסעיף הקודם בישראל.

 

חלק ג'

הוראות נוספות

אין לגרוע מן הזכויות שעפ"י החוק המקובל

31.   לא יהא שום אדם זכאי לזכות יוצרים או לכל זכות כיוצא בזו בכל יצירה ספרותית, דרמטית, מוזיקלית או אמנותית, בין שנתפרסמו ובין שלא נתפרסמו, אלא על פי הוראות החוק הזה או עפ"י כל חוק חרות אחר שיהא נוהג באותה שעה, אך שום דבר האמור בסעיף זה לא יפורש כאילו הוא בא לגרוע מכל זכות או סמכות הבאות למנוע בעד מעילה בנאמנות או באימון.

32.   (*).

33. ו-34.(**).

פירוש

35.   (1)  בחוק זה יהיו למונחים הבאים הפירושים דלקמן, מלבד אם ענין הכתוב יחייב פירוש אחר -

           "יצירה ספרותית" כוללת מפות, תרשימים, תכניות, טבלאות,   וליקוטים;

           "יצירה דרמטית" כוללת כל חיבור לדיקלום, יצירה או שעשוע של מחול בהצגה אילמת, שהסידור התיאטרוני או צורת המשחק שלו קבועים בכתב או בדרך אחרת, וכל יצירה ראינועית שסידורה או צורת המשחק שלה או שילוב המאורעות שבה משווים ליצירה אופי מקורי;

           "יצירה אמנותית" כוללת יצירות ציור, שרטוט, פיסול ומלאכת אמנות ומעשי-אמן אדריכליים ופיתוחים וצילומים;

           "יצירת פיסול" כוללת יציקות ומודלים;

           "מעשה-אמן אדריכלי" פירושו כל בנין או מבנה שיש לו אופי או מדגם אמנותי, ביחס לאותו אופי או מדגם, או כל דוגמה או כל דוגמה לבנין או למבנה כאלה, בתנאי שההגנה הניתנת עפ"י חוק זה תצומצם לאופי או למדגם האמנותיים, ולא תחול על דרכים או שיטות של בנייה;

           "פיתוחים" כוללים כתובות קעקע, פיתוחי-אבן, חיתוכי-עץ, חיקוקים ושאר יצירות כיוצא בזה, פרט לצילומים;

           "צילום" כולל צילומי ליתוגרף וכל יצירה הנעשית בכל דרך הדומה לצילום;

------------

(*) סעיף זה מעניק למלך סמכויות לגבי שינוי או ביטול דבר מלך שניתן עפ"י חוק זה. אין לו תוקף בישראל למן הקמת המדינה.

(**) הסעיפים האלה כוללים סייגים לגבי מכללות וספריות בריטיות מסויימות, ולכן הושמטו.

 

           "ראינוע" כולל כל יצירה הנעשית בכל דרך הדומה לצילומי-ראינוע;

           "יצירה קיבוצית" פירושה -

(א)   אנציקלופדיה, מילון, שנתון או יצירה בדומה לכך;

(ב)   עתון, קובץ, מגזין, או כתב עת כיוצא בזה; וכן

(ג)    כל יצירה הכתובה חלקים חלקים ע"י מחברים שונים, או שנאספו ונכללו בה יצירות או חלקי-יצירות של מחברים שונים.

           "מפר", כשהמדובר הוא בהעתקה של יצירה שקיימת בה זכות יוצרים, פירושו כל העתקה, לרבות כל חיקוי מתעה, שנעשו או שיובאו בניגוד להוראות חוק זה;

           "הצגה" פירושה כל הצגה של יצירה על דרך השמעה וכל הצגת מחזה דרמטי של יצירה על דרך ראיה, לרבות הצגה כזאת באמצעות מכשיר מיכני;

           "מסירת הרצאה" כוללת מסירת הרצאה באמצעות מכשיר מיכני;

           "גלופה" כוללת כל סטריאוטיפה או כל לוח אחר, אבן, תבנית, אימום, אם-דפוס, מעביר או נגטיבה המשמשים או מכוונים לשמש לטביעתן או לעשייתן של העתקות מכל יצירה, וכל אם-דפוס או מכשיר אחר שעושים בהם או מתכוונים לעשות בהם תקליטים, לוחות מנוקבים או מכשירים אחרים להצגת יצירה על דרך השמעה;

           "הרצאה" כוללת נאום, משא ודרשה;

           "מושבה בעלת שלטון עצמי" פירושה הדומיניון של קנדה, הקומונוולט של אוסטרליה, הדומיניון של ניו זילנד, הדומיניון של אפריקה הדרומית והדומיניון של ניופאונדלנד.

           (2)  לצרכי חוק זה (פרט לאותם צרכי הפקודה הנוגעים להפרות בזכות יוצרים) לא תיחשב יצירה כאילו נתפרסמה או הוצגה בציבור ולא תיחשב הרצאה כאילו נמסרה בציבור, אם הפרסום, ההצגה בציבור או המסירה בציבור נעשו בלא הסכמת המחבר או בלא הסכמת מבצעי צואתו, מנהלי עזבונו או יורשיו, במפורש או מתוך שתיקה.

           (3)  (אינו חל בישראל).

           (4)  בענין יצירה שלא נתפרסמה, הרי אם היה חיבור היצירה נמשך זמן רב, ייחשבו תנאי חוק זה המעניקים זכות יוצרים כאילו מלאו אם במשך חלק ניכר של אותו הזמן היה מחבר היצירה נתין בריטי או גר בתוך חלקי מושבותיו של המלך שחל עליהן חוק זה.

 

           (5)  לצרכי הוראות חוק זה בענין מקום-מגורים, ייחשב מחבר כאילו הוא גר בתוך חלקי מושבותיו של המלך שחל עליהם חוק זה, אם הוא יושב ישיבת קבע בתוך כל חלק כזה.

36.   (*).

השם הקצר והתחלת תקפו של חוק זה

37.   (1)  חוק זה ייקרא חוק זכות יוצרים, 1911.

           (2)  (**).

התוספות

תוספת ראשונה

(סעיף 24)

זכויות קיימות

הזכות הקיימתחליפת הזכות

זכות יוצרים                               (א)............ בענין יצירות שאינן דרמטיות

                                               ומוסיקליות, זכות יוצרים כמוגדרת

                                               בחוק זה*.

גם זכות יוצרים וגם זכות              ............................................................             (ב)        בענין יצירות דרמטיות ומוזיקליות,

הצגה                                        זכות יוצרים כמוגדרת בחוק זה*.

זכות יוצרים אך לא זכות              ............................................................             זכות יוצרים כמוגדרת בחוק זה, פרט לזכות

הצגה                                הבלעדית להציג בציבור את היצירה או כל חלק ניכר הימנה.

זכות הצגה אך לא זכות                ............................................................ הזכות הבלעדית להציג את היצירה בציבור

יוצריםאך לא שום זכות מן הזכויות האחרות הכלולות בזכות יוצרים כמוגדרת בחוק זה.

           *בענין מסה, מאמר או קטע שנתפרסמו לראשונה בקובץ, מגזין או בכל כתב עת אחר כיו"ב והמהווים חלק מהם, תהא הזכות תלויה בזכות לפרסם את המסה, המאמר או הקטע בצורה נבדלת שהמחבר זכאי בה בתאריך חוק זה או שאלמלא אושר חוק זה היה זכאי בה עפ"י סעיף שמונה עשר מחוק זכות היוצרים, 1842.

------------

(*) הסעיף מאזכר את התוספת השניה לחוק זה בה מבוטלים חוקים קודמים.

(**) סעיף קטן זה כולל הוראות בדבר תחילת תוקף של החוק.

           לצרכי תוספת זו יהיו לביטויים הבאים, מקום שהם משמשים בטור הראשון שלה, הפירושים דלקמן:-

           "זכות יוצרים", בענין יצירה שעפ"י החוק הנוהג מיד לפני תאריך חוק זה לא נתפרסמה לפני אותו תאריך ושזכות היוצרים בה עפ"י החוק החרות תלוי בפרסומה, כולל את הזכות עפ"י החוק המקובל (אם יש כזה) למנוע את פרסומה של היצירה או את ההתעסקות בה בדרך אחרת;

           "זכות הצגה", בענין יצירה שלא הוצגה בציבור לפני תאריך חוק זה, כוללת את הזכות לפי החוק המקובל (אם יש כזה) למנוע את הצגת היצירה בציבור.

תוספת שניה(*)

(סעיף 36)

הודעה למנויים על עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו - הקש כאן

 

 

הודעה למנויים על עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו - הקש כאן

 

 

הודעה למנויים על עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו - הקש כאן

 



* למרות שלא נעשה תיקון ישיר או עקיף בחוק זה, סעיף 14 לפקודת זכות יוצרים, שנוסף ביום 3.11.2002, הוסיף את פסקת המשנה.

* למרות שלא נעשה תיקון ישיר או עקיף בחוק זה, סעיף 15 לפקודת זכות יוצרים, שנוסף ביום 3.11.2002, ביטל את פסקת המשנה.