חוק לתיקון דיני העונשין (משחקים אסורים, הגרלות והימורים), תשכ"ד-1964
תוכן ענינים
| סעיף 1 | הגדרות | 2 | |
| סעיף 2 | איסור הגרלות והימורים | 2 | |
| סעיף 3 | איסור משחקים | 2 | |
| סעיף 4 | השתתפות בעריכת הגרלות והימורים | 2 | |
| סעיף 5 | איסור החזקת מקום | 2 | |
| סעיף 5א | איסור החזקת מקום | 2 | |
| סעיף 6 | נסיבות מיוחדות | 2 | |
| סעיף 7 | היתר | 3 | |
| סעיף 8 | ראיות | 3 | |
| סעיף 9 | חזקות | 3 | |
| סעיף 10 | החרמת מכשירי משחק | 3 | |
| סעיף 10א | חילוט מכשירי עבירה | 3 | |
| סעיף 11 | הוראת מעבר | 3 | |
| סעיף 12 | ביטולים | 3 |
חוק לתיקון דיני העונשין (משחקים אסורים, הגרלות והימורים), תשכ"ד-1964*
1. בחוק זה –
"משחק אסור" – משחק שבו עשוי אדם לזכות בכסף, בשווה כסף או בטובת הנאה לפי תוצאות המשחק, והתוצאות תלויות בגודל יותר מאשר בהבנה או ביכולת;
"מקום משחקים אסורים" – חצרים שרגילים לערוך בהם משחקים אסורים, בין שהם פתוחים לציבור ובין שהם פתוחים לבני-אדם מסויימים בלבד, ואין נפקא מינה אם הם מוחזקים גם למטרה אחרת;
"הגרלה" – כל הסדר שלפיו ניתן – בין בהעלאת גורלות ובין באמצעי אחר – לזכות בכסף, בשווה כסף או בטובת הנאה, כשהזכיה תלויה בגורל יותר מאשר בהבנה או ביכולת;
"הימור" – כל הסדר שלפיו ניתן לזכות בכסף, בשווה כסף או בטובת הנאה, כשהזכיה תלויה בניחושו של דבר, לרבות הגרלה הקשורה בתוצאות משחקים ותחרויות בספורט.
2. המארגן או עורך משחק אסור, הגרלה או הימור, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס עשרים וחמישה אלף לירות.
3. המשחק משחק אסור, דינו – מאסר שנה או קנס חמשת אלפים לירות.
השתתפות בעריכת הגרלות והימורים
4. המציע, מוכר או מפיץ כרטיסים, או כל דבר אחר, הבאים להעיד על זכות להשתתף בהגרלה או בהימור, וכן המדפיס או המפרסם הודעה על הגרלה או על הימור, דינו – קנס אלפיים לירות.
5. המחזיק או מנהל מקום משחקים אסורים, או מקום לעריכת הגרלות או הימורים, או מקום שלא קויים לגביו צו לפי סעיף 5א, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס עשרים וחמישה אלף לירות; המשכיר חצרים או מרשה את השימוש בהם בידיעה שישמשו מקום למשחקים אסורים או לעריכת הגרלות או הימורים, דינו – מאסר ששה חדשים או קנס חמשת אלפים לירות.
5א. (א) מפקד משטרת מחוז במשטרת ישראל רשאי להורות על סגירתו –
(1) של מקום משחקים אסורים או מקום לעריכת הגרלות או הימורים;
(2) של מקום המשמש לעריכת משחקים בקלפים, במכונות משחק וכיוצא באלה, אף אם משחקים אלה אינם בגדר משחק אסור ואף אם ניתן למקום רשיון לפי חוק רישוי עסקים, תשכ"ח-1968, אם הוא סבור כי המשך קיומו עלול לפגוע בשלום הציבור או בטובת תושבי הסביבה או להביא לעבריינות, לרבות לעריכת משחק אסור.
(ב) הרואה את עצמו נפגע על ידי צו לפי סעיף קטן (א) רשאי לבקש את ביטולו בבית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו נמצא המקום, ובית המשפט רשאי לבטל את הצו או לאשרו ולשנות בו.
(ג) הגשת בקשה לפי סעיף קטן (ב) לא תעכב את ביצועו של הצו, אלא על פי החלטת בית המשפט.
6. הוראות הסעיפים 2 עד 5 לא יחולו על משחק, הגרלה או הימור שנתמלאו בהם שלושה אלה:
(1) עריכתם מכוונת לחוג אנשים מסויים;
(2) אינם חוקרים מגדר שעשוע או בידור;
(3) אינם נערכים במקום משחקים אסורים או במקום לעריכת הגרלות או הימורים.
7. (א) הוראות חוק זה לא יחולו –
(1) על סוגי הגרלות או על הגרלה מסויימת, אשר לעריכתם ניתן מראש היתר מאת שר האוצר או מאת מי שהשר הסמיכו לכך;
(2) על הימורים או הימור מסויים, הנערכים על ידי מפעל הפיס ואשר לעריכתם ניתן מראש היתר מאת שר האוצר או מאת מי שהשר הסמיכו לכך, ובלבד שההימורים שייערכו כאמור לא יהיו על תוצאות של משחקים ותחרויות בספורט.
(ב) הודעה על מתן היתר לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.
8. במשפט על עבירה בשל משחק אסור לפי חוק זה –
(1) רשאי בית המשפט להרשיע את הנאשם על יסוד עדות שותף לעבירה גם אם אין לה סיוע;
(2) פסק דין במשפט פלילי שנקבע בו כי במקום פלוני נערך משחק אסור, מותר לקבלו כראיה על כך בכל משפט אחר לפי חוק זה, ואין נפקא מינה מי היה הנאשם.
9. לענין חוק זה – ובלי למעט מכל דרך הוכחה אחרת –
(1) הנמצא במקום משחקים אסורים, והיה לקצין משטרה יסוד להניח שמשחקים בו משחקים אסורים אותה שעה, רואים אותו כאילו הוא משחק בו משחק אסור, כל עוד לא הוכיח שנמצא במקום למטרה אחרת בלבד;
(2) רואים משחק בקלפים, בקוביות או במכונת משחק כמשחק שבו עשוי אדם לזכות בכסף, בשווה כסף או בטובת הנאה, כל עוד לא הוכח ההיפך;
(3) רואים חצרים כמקום שרגילים לערוך בהם משחקים אסורים –
(א) אם נערך בהם משחק אסור לפחות שתי פעמים תוך ששה חדשים שקדמו לביצוע העבירה על ידי הנאשם, כל עוד לא הוכח ההיפך; ואין נפקא מינה, לגבי הנאשם בהחזקתם, אם החזיק בהם כל תקופה זו ואם מקצתה;
(ב) אם שימשו מועדון למשחקים בקלפים, ונערך בהם משחק אסור לפחות פעם אחת תוך ששה חדשים שקדמו לביצוע העבירה על ידי הנאשם.
10. הורשע אדם בעבירה לפי חוק זה, רשאי בית המשפט לצוות שכלים או מכשירים או דבר אחר ששימשו לעריכת המשחק, ההגרלה או ההימור יחולטו לאוצר המדינה, ואין נפקא מינה אם הנאשם הוא בעליהם או לאו.
10א. (א) היה לשוטר יסוד סביר להניח כי כלים או מכשירים, כרטיסים או כל דבר אחר שימשו לארגונם או לעריכתם של משחק, הגרלה או הימור אסורים, רשאי הוא לתפסם, ורשאי הוא לתפוס כספים, או דבר אחר, שהיה לו יסוד סביר להניח שנתקבלו כתוצאה מארגון המשחק, ההגרלה או ההימור האסורים או מעריכתם.
(ב) שר המשפטים רשאי להתקין תקנות לענין סעיף קטן (א).
(ג) נוכח בית המשפט כי דברים שנתפסו כאמור בסעיף קטן (א), למעט כספים, שימשו לארגונם או לעריכתם של משחק, הגרלה או הימור אסורים, או שנתקבלו כתוצאה מארגונם או מעריכתם, רשאי הוא לצוות, על פי בקשת שוטר או תובע, כמשמעותו בחוק סדר הדין הפלילי, תשכ"ה-1965, על חילוטם לאוצר המדינה, אף אם לא הורשע אדם בעבירה בשל המשחק, ההגרלה או ההימור האסורים.
11. הגרלות והימורים שהתחילו בעריכתם כדין לפני תחילת חוק זה, לא יחולו עליהם הוראות הסעיפים 2, 4 ו-5 אלא מיום כ"ז בטבת תשכ"ה (1 בינואר 1965).
12. סעיפים 190 עד 192 לפקודת החוק הפלילי, 1936 – בטלים
לוי אשכול דב יוסף
ראש הממשלה שר המשפטים
שניאור זלמן שזר
נשיא המדינה
הודעה למנויים על עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו - הקש כאן
הודעה למנויים על עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו - הקש כאן
