נבו ייצוגיות - מעקב אחרי חרות ותביעות

חוק המכר (עשיית חוזים למכר טובין בין-לאומי), תשל"ח-1978*

תוכן ענינים

סעיף 1

הגדרה

Go

2

סעיף 2

תחולת החוק האחיד

Go

2

סעיף 3

תחילה

Go

2

סעיף 4

הוראת מעבר

Go

2

סעיף 5

ביצוע

Go

2

תוספת

Go

2

 

 

 


חוק המכר (עשיית חוזים למכר טובין בין-לאומי), תשל"ח-1978

הגדרה

1.    בחוק זה, "האמנה" – האמנה בדבר חוק אחיד לעשיית חוזים למכר טובין בין-לאומי שנתמנה בהאג ביום 1 ביולי 1964.

תחולת החוק האחיד

2.    לחוק האחיד שנספח לאמנה, בנוסח שבתוספת לחוק זה, יהיה תוקף של חוק.

תחילה

3.    חוק זה תחילתו מהיום שהאמנה תיכנס לתקפה לגבי ישראל; שר המשטים יפרסם ברשומות הודעה בדבר היום האמור, והודעתו תשמש ראיה חותכת למועד תחילת חוק זה.

הוראת מעבר

4.    על עשיית חוזה לפני תחילתו של חוק זה יוסיף לחול הדין הקודם.

ביצוע

5.    שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה.

תוספת

(סעיף 2)

חוק אחיד לעשיית חוזים למכר טובין בין-לאומי

1.    חוק זה יחול על עשיית חוזים למכר טובין, שמכירתם היו מוסדרים בחוק האחיד בדבר מכר טובין בין-לאומי.

2.    (א)  הוראות חוק זה יחולו במידה שלא משתמע מהמשא ומתן המוקדם, מההצעה, מהתשובה, מדרכים שהצדדים קבעו ביניהם או מהנוהג, שחלים כללים אחרים.

           (ב)  על אף האמור, כל קביעה כהצעה שלפיה תיחשב שתיקה לקיבול – אין לה תוקף.

3.    הצעה או קיבול אנם טעונים ראיה בכתב, ואין הם כפופים לכל דרישה אחרת לענין צורה; במיוחד ניתן להוכיחם בעדים.

4.    (א)  הודעה ששולח אדם לאדם פלוני או לבני אדם פלונים, במטרה לכרות חוזה מכר, לא תהווה הצעה אלא אם היא מוגדרת דיה לאפשר כריתת החוזה בקיבולה, ומציינת את כוונת המציע להתחייב.

           (ב)  הודעה זו יכול שתתפרש ותושלם על ידי המשא ומתן המוקדם, דרכים שהצדדים קבעו ביניהם, הנוהג, והוראות החוק האחיד בדבר מכר טובין בין-לאומי.

5.    (א)  הצעה לא תחייב את המציע אלא לאחר שנמסרה לניצע; היא תפקע אם החזרה ממנה נמסרה לניצע לפני מסירת ההצעה או בשעת מסירתה.

           (ב)  לאחר שנמסרה ההצעה לניצע ניתן לחזור ממנה, זולת אם החזרה באה שלא בתום לב או שלא מתוך הגינות מסחרית, או אם ההצעה קובעת מועד קצוב לקיבול או מציינת בדרך אחרת שהיא מחייבת או ללא חזרה.

           (ג)   הציון שההצעה מחייבת או ללא חזרה יכול שיהיה מפורש או משתמע מהנסיבות, מהמשא ומתן המוקדם, מדרכים שהצדדים קבעו ביניהם או מהנוהג.

           (ד)  חזרה מההצעה יהיה לה תקוף רק אם נמסרה לניצע לפני ששלח את קיבולו או ביצע כל פעולה שדינה כקיבול לפי סעיף 6(ב).

6.    (א)  קיבול ההצעה הוא בהצהרה הנמסרת בכל דרך שהיא למציע.

           (ב)  הקיבול יכול שיהיה גם במשלוח הטובין או המחיר, או בכל פעולה אחרת שניתן לראותה, אם מכוח ההצעה או כתוצאה מדרכים שהצדדים קבעו ביניהם או מהנוהג, כשוות ערך להצהרה הנזכרת בסעיף קטן (א).

7.    (א)  קיבול שיש בו תוספת, הגבלה או שינוי אחר, כמוהו כדחיית ההצעה ודינו כהצעה נגדית.

           (ב)  על אף האמור, תשובה להצעה הנחזית כקיבול, אך יש בה תנאי נוסף או שונה שאינו משנה באורח ממשי את תנאי ההצעה, דינה כקיבול, זולת אם התנגד המציע מיד לאי-ההתאמה; לא התנגד לכך, יהיו תנאי החוזה תנאי ההצעה בצירוף השינויים שנכללו בקיבול.

8.    (א)  הצהרה בדבר קיבול יהיה לה תוקף רק אם נמסרה למציע תוך המועד שקבע, או, אם לא נקבע מועד כאמור – תוך זמן סביר, בהתחשב כראוי בנסיבות העסקה, לרבות מהירותם של אמצעי התקשורת שהשתמש בהם המציע, ובנוהג; היתה ההצעה בעל פה יהא הקיבול על-אתר, אם אין הנסיבות מראות שניתן לבצע זמן לשקול בדעתו.

           (ב)  קבע המציע זמן לקיבול במכתב או במברק, חזקה שהזמן התחיל בתאריך המכתב או בשעה שבה נמסר המבקש למשלוח.

           (ג)   היה הקיבול פעולה הנזכרת בסעיף 6(ב), יהיה לפעולה תוקף רק אם נעשתה תוך פרק הזמן שנקבע בסעיף קטן (א) לסעיף זה.

9.    (א)  קיבול שבא באיחור רשאי המציע לראותו כאילו הגיע בעוד מועד, ובלבד שהודיע על כך מיד למקבל, בעל פה או במשלוח הודעה.

           (ב)  על אף האמור, אם נמסר הקיבול באיחור, יראוהו כאילו נמסר בעוד מועד אם המכתב או המסמך המכיל את הקיבול הראה כי הקיבול נשלח בנסיבות שאילו היתה ההעברה תקינה, היה נמסר בעוד מועד; הוראה זו לא תחול אם הודיע המציע למקבל מיד, בעל פה או במשלוח הודעה, כי הוא רואה את הצעתו כהצעה שפקעה.

10.   אין לחזור מקיבול אלא בחזרה ממנו הנמסרת למציע לפני הקיבול או בשעתו.

11.   כריתת החוזה לא תיפגע בשל מות אחד הצדדים, או בשל היותו לבלתי כשיר להתקשר בחוזה, לפני הקיבול, אלא אם משתמע אחרת מכונת הצדדים, מן הנוהג או מן הנוהג או מטיבה של העסקה.

12.   (א)  לענין חוק זה, "מסירה" – מסירה במענו של האדם שאליו מופנית ההודעה.

           (ב)  מסירה כאמור בחוק זה תבוצע באמצעים המקובלים בנסיבות הענין.

13.   (א)  לענין חוק זה, "נוהג" – דרך עשייה שבני אדם סבירים, במצבם של הצדדים, רואים אותה ברגיל כחלה על עשיית חוזה ביניהם.

           (ב)  מקום שנזקקים לביטויים, להוראות או לצורות חוזה, שנוהגים להשתמש בהם בהליכות סחר, הם יפורשו בהתאם למשמעות הנודעת להם כרגיל בסחר הנדון.

                                                                     מנחם בגין                      שמואל תמיר

                                                                             ראש הממשלה                           שר המשפטים

                     יצחק נבון

                           נשיא המדינה

הודעה למנויים על עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו - הקש כאן

 



* פורסם ס"ח תשל"ח מס' 908 מיום 10.8.1978 עמ' 196 (ה"ח תשל"ח מס' 1344 עמ' 212).

בוטל ס"ח תש"ס מס' 1716 מיום 5.11.1999 עמ' 6 (ה"ח תשנ"ז מס' 2636 עמ' 432) בסעיף 5 לחוק המכר (מכר טובין בין-לאומי), תש"ס-1999; תחילתו שלושה חודשים מיום פרסומו.

נבו ייצוגיות - מעקב אחרי חרות ותביעות