נבו   נוסח עדכני נכון ליום: 06-03-2022

צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, ניהול רישומים של נותן שירות עסקי למניעת הלבנת הון ומימון טרור), תשע"ה-2014

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 8ב ו-32(ג) לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 (להלן – החוק), וסעיף 48 לחוק איסור מימון טרור, התשס"ה-2005 (להלן – חוק איסור מימון טרור), לאחר התייעצות עם השר לביטחון הפנים, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אני מצווה לאמור:

פרק א': פרשנות

הגדרות
1.

בצו זה –

"אזור" – כל אחד מאלה: יהודה והשומרון ורצועת עזה;

"איש ציבור זר" – תושב חוץ בעל תפקיד ציבורי בכיר בחוץ לארץ, לרבות בן משפחה של תושב כאמור או תאגיד המצוי בשליטתו או שותף עסקי של אחד מאלה; לעניין זה, "תפקיד ציבורי בכיר" – לרבות ראש מדינה, נשיא מדינה, ראש עיר, שופט, חבר פרלמנט, חבר ממשלה וקצין צבא או משטרה בכיר, או כל ממלא תפקיד כאמור אף אם תוארו שונה;

"בן משפחה" – כהגדרתו בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968;

"בעל שליטה" – מי שיש לו שליטה בתאגיד – כהגדרתה בסעיף 7(א)(1)(ב) לחוק;

"המוסדות הלאומיים" – ההסתדרות הציונית העולמית, הסוכנות היהודית לארץ ישראל, הקרן הקיימת לישראל וקרן היסוד – המגבית המאוחדת לישראל;

"המינהל האזרחי" – המינהל האזרחי שהקים מפקד כוחות צה"ל באזור יהודה והשומרון;

"הממונה" – כהגדרתו בסעיף 12 לחוק;

"הרשות המוסמכת" – כהגדרתה בסעיף 29 לחוק;

"הרשימה" – רשימה מרוכזת של ארגוני טרור מוכרזים ושל מי שהוכרז אדם שהוא פעיל טרור, שפורסמה לפי סעיף 47(ב)(1)(ג) לחוק איסור מימון טרור ושקישור אליה פורסם באתר האינטרנט של הממונה; וכן ארגון או אדם כאמור, שהודעה על הכרזתו כארגון טרור או כאדם שהוא פעיל טרור הומצאה לנותן השירות העסקי בדרך שנקבעה לפי סעיף 47(ב)?(1?)?(ב) לחוק איסור מימון טרור ונותן השירות העסקי לא קיבל הודעה על ביטולה;

"יחיד" – מי שאינו תאגיד או שאינו מוסד ציבורי או שאינו גוף שהוקם בחיקוק או שאינו תאגיד שהוקם בחיקוק בחוץ לארץ;

"לקוח חוזר" – לקוח שנותן השירות העסקי נתן לו שירות עסקי פעם אחת לפחות במהלך תקופה של שנה טרם בקשת השירות העסקי, או לקוח שנותן השירות העסקי נתן לו שירות עסקי לפחות פעמיים במהלך תקופה של 4 השנים טרם בקשת השירות העסקי או לקוח שנותן השירות העסקי מבקש להגדירו לקוח חוזר והודיע על כך ללקוח;

"מוסד ציבורי" – רשויות מקומיות והמוסדות הלאומיים;

"גוף שהוקם בחיקוק" – רשויות, תאגידים או מוסדות אחרים שהוקמו בישראל בחיקוק;

"מספר זהות" –

(1)

ביחיד שהוא תושב – מספר זהותו במרשם האוכלוסין;

(2)

ביחיד שהוא תושב חוץ – מספר דרכון או מספר תעודת מסע ושם המדינה שבה הוצא הדרכון או תעודת המסע; היה היחיד תושב אזור, מספר הזהות יכול שיהיה גם מספר זהותו בכרטיס מגנטי שהנפיק המינהל האזרחי;

(3)

בתאגיד הרשום בישראל – מספר הרישום במרשם המתאים;

(4)

בתאגיד שאינו רשום בישראל – מספר רישום במדינת ההתאגדות, אם קיים, ושמה; ובתאגיד שזוהה לפי מסמך כאמור בסעיף 3(א)(4) – מספר הזיהוי באותו מסמך ושם המדינה שבה הוצא המסמך; אם לא קיים רישום לתאגידים מסוגו מספר הרישום הפנימי אצל נותן השירות העסקי;

(5)

במוסד ציבורי, בגוף שהוקם בחיקוק ובתאגיד בחוץ לארץ שהוקם בחיקוק – מספר הרישום שיקצה לו נותן השירות העסקי;

"מען" –

(1)

ביחיד – מענו הרשום במסמך כאמור בסעיף 3(א)(1) ו-(2), או מקום מגוריו, כפי שמסר, הכולל את שם היישוב, וכן את שם הרחוב, מספר הבית והמיקוד, אם נתונים אלה קיימים, ובתושב חוץ – גם את שם המדינה;

(2)

בתאגיד – מענו הרשום במסמך כאמור בסעיף 3(א)(3) ו-(4) או מקום ניהול עסקיו בישראל, ואם אינו מנהל עסקים בישראל – מקום מרכז עסקיו מחוץ לישראל, וכל אלה – כפי שמסר; המען יכלול את שם היישוב, וכן את שם הרחוב, מספר הבית והמיקוד, אם נתונים אלה קיימים, ובתאגיד מחוץ לישראל – גם את שם המדינה;

(3)

במוסד ציבורי, בגוף שהוקם בחיקוק ובתאגיד בחוץ לארץ שהוקם בחיקוק – המען שמסרו הכולל את שם היישוב, וכן את שם הרחוב ומספר הבית, אם נתונים אלה קיימים, ובתאגיד בחוץ לארץ שהוקם בחיקוק – גם את שם המדינה;

"נהנה" – כהגדרתו בסעיף 7(א)(1)(א) לחוק ואם היה הנהנה תאגיד, יראו את התאגיד ואת בעלי השליטה בתאגיד כנהנים;

"שם" –

(1)

ביחיד – שם משפחה ושם פרטי, הרשומים במסמך הזיהוי כאמור בסעיף 3;

(2)

בתאגיד – שמו הרשום, ואם הואגד במדינה שלא מתקיים בה רישום לגבי תאגידים מסוגו – שמו כפי שמסר;

(3)

בגוף שהוקם בחיקוק ובתאגיד בחוץ לארץ שהוקם בחיקוק – השם שנקבע בחיקוק, בין בארץ ובין בחוץ לארץ;

(4)

במוסד ציבורי – שמו כפי שמסר;

"תאגיד" –

(1)

חברה, שותפות, אגודה שיתופית, אגודה עותומנית, עמותה או מפלגה הרשומה בישראל;

(2)

גוף הרשום כתאגיד מחוץ לישראל;

(3)

גוף שהואגד במדינה שלא מתקיים בה רישום לגבי גופים מסוגו, ובלבד שהציג מסמך המעיד על היותו תאגיד;

"תושב" – כהגדרתו בחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965, לרבות אזרח ישראלי שאינו תושב כאמור, הרשום במרשם האוכלוסין;

"תושב אזור" – מי שרשום במרשם האוכלוסין של האזור;

"תושב חוץ" – מי שאינו תושב.

פרק ב': חובות זיהוי

הכרת לקוח וזיהויו
2. (א)

נותן שירות עסקי לא ייתן שירות עסקי ללקוח בלא שזיהה את הלקוח ובלא שביצע לגביו הליך של הכרת הלקוח לפי הטופס בתוספת הראשונה; ואולם לגבי לקוח חוזר נותן שירות עסקי יבצע הליך של הכרת לקוח רק בעת ההתקשרות הראשונה עמו, וכן במקרה שבו השירות העסקי המבוקש שונה מהותית מהאופן שבו נותן השירות העסקי מכיר את הלקוח משירותים קודמים שהוא נתן ללקוח.

(ב)

מסר הלקוח פרטים או מסמכי זיהוי שעל פניהם אינם סבירים, בנוגע לזהות הלקוח או הנהנה, יבצע נותן שירות עסקי הליך של הכרת הלקוח פעם נוספת, טרם מתן שירות עסקי בשבילו, או יברר מול הלקוח את הדברים; מסר לקוח חוזר פרטים או מסמכים כאמור שעל פניהם אינם סבירים, בנוגע לשירות עסקי נוסף המבוקש בשבילו, יבצע נותן השירות העסקי הליך הכרת הלקוח פעם נוספת טרם מתן השירות העסקי הנוסף בשבילו או יברר מולו את הדברים.

(ג)

נותן שירות עסקי יעיין בפרטים שנמסרו לפי הטופס בתוספת הראשונה, יבחן את הסיכון להלבנת הון ולמימון טרור ויעדכן בטופס שבתוספת הראשונה את מועד ביצוע הבחינה כאמור; בחינת הסיכון תתבסס, בין השאר, על מאפייני הלקוח, סוג השירות העסקי המבוקש, מקור הכספים לשירות העסקי, סבירות הפרטים שנכללו בטופס שבתוספת הראשונה, וכן מידע שפורסם באתר האינטרנט של הממונה; בלי לפגוע בכלליות האמור, יכול שיראו את הנסיבות המנויות בתוספת הרביעית כמצביעות על סיכון גבוה, בשים לב למידע או להסבר שיש בו כדי להפחית את הסיכון; תיעד נותן השירות העסקי את בחינת הסיכון או בירור נוסף לגביה – לא יחולו על תיעוד זה הוראות סעיף 10.

(ד)

על אף האמור בסעיף קטן (א), היה הלקוח מוסד ציבורי, יזהה נותן השירות העסקי את הנציג מטעם המוסד הציבורי, ויחתימו על הטופס שבתוספת השלישית.

(ה)

ליישום סעיף זה, יפעל נותן השירות העסקי לפי התוספת החמישית; נותן שירות עסקי רשאי לקבוע נהלים אחרים לצורך יישום החובות לפי צו זה.

אימות פרטים ודרישת מסמכים
3. (א)

נותן שירות עסקי יאמת את פרטי הזיהוי של הלקוח ויקבל לידיו מסמכים, כמפורט להלן:

(1)

ביחיד שהוא תושב, לעניין שם, מספר זהות, תאריך לידה ומין – על פי תעודת זהות או העתק מאושר שלה, שהעתק מצולם של אחד מהם – ככל הנוגע לפרטי הזיהוי האמורים – יישמר אצל נותן השירות העסקי; לעניין פסקה זו יראו כתעודת זהות גם תעודת עולה עד 30 ימים מיום הנפקתה, דרכון ישראלי תקף שניתן לפי חוק הדרכונים, התשי"ב-1952, ורישיון נהיגה תקף, הכולל את תמונת בעל הרישיון, שניתן לפי פקודת התעבורה;

(2)

ביחיד שהוא תושב חוץ, לעניין פרטי הזיהוי כאמור בפסקה (1) – על פי דרכון חוץ או תעודת מסע או העתק מאושר שלהם שהעתק מצולם שלהם – בכל הנוגע לפרטי הזיהוי – יישמרו אצל נותן השירות העסקי; היה היחיד תושב האזור, ניתן לרשום את פרטי הזיהוי גם על פי כרטיס מגנטי שהנפיק המינהל האזרחי, שהעתק מצולם שלו – בכל הנוגע לפרטי הזיהוי האמורים – יישמר אצל נותן השירות העסקי;

(3)

בתאגיד הרשום בישראל, לעניין שמו, מספר זהותו ותאריך ההתאגדות שלו – על פי נסח עדכני של פרטי החברה מרשם החברות או תעודת הרישום או על פי העתק מאושר שלה; חסר בתעודה אחד הפרטים כאמור – על פי אישור של עורך דין; העתק מאושר של ייפוי כוח לנציג מטעם התאגיד לקבל את השירות העסקי עבורו; נותן שירות עסקי יקבל לידיו וישמור מסמכים אלה או העתקים מצולמים שלהם;

(4)

בתאגיד שאינו רשום בישראל, לעניין שמו, מספר זהותו ותאריך ההתאגדות שלו והמען שלו – על פי מסמך המעיד על רישומו או על פי העתק מאושר ממסמך כאמור, אם פרטים אלה מופיעים במסמך; חסר במסמך אחד הפרטים כאמור – על פי אישור של עורך דין; נותן שירות עסקי יקבל לידיו מסמך המעיד על רישומו של התאגיד ומסמך כאמור בפסקה (3); בתאגיד שהואגד במדינה שלא מתקיים בה רישום לגבי תאגידים מסוגו, יקבל לידיו נותן שירות עסקי אישור של עורך דין על כך שלא קיים רישום במדינת ההתאגדות; נותן שירות עסקי ישמור מסמכים אלה או העתקים מצולמים שלהם;

(5)

בגוף שהוקם בחיקוק ובתאגיד שהוקם בחיקוק בחוץ לארץ – על פי החיקוק שמכוחו הוקם הגוף או התאגיד, או אישור של עורך דין על קיומו של החיקוק; נותן שירות עסקי יקבל לידיו מסמך כאמור בפסקה (3) בשינויים המחויבים; נותן שירות עסקי ישמור מסמכים אלה או העתקים מצולמים שלהם;

(6)

בקטין שטרם מלאו לו 16 שנים – מסמך זיהוי של אחד מאפוטרופסיו.

(ב)

בסעיף זה, "עורך דין" – בעל רישיון לעריכת דין בישראל, ולעניין תאגיד שאינו רשום בישראל, גם עורך דין בעל רישיון במדינה החברה בארגון לשיתוף כלכלי ופיתוח (OECD) או עורך דין בעל רישיון לעריכת דין במדינות ההתאגדות של התאגיד, ובלבד שהמדינה או הטריטוריה שבה מואגד התאגיד אינה מנויה בתוספת השנייה.

(ג)

בסעיף זה, "העתק מאושר" – העתק מתאים למקור המאומת בידי אחד מאלה:

(1)

הרשות שהנפיקה את מסמך המקור;

(2)

עורך דין;

(3)

עובד של נותן השירות העסקי שלפניו הוצג המסמך המקורי;

(4)

רשות כאמור בסעיף 6 לאמנה המבטלת את דרישת האימות לתעודות חוץ ציבוריות (להלן – האמנה לביטול דרישת האימות);

(5)

נציג דיפלומטי או קונסולרי ישראלי בחוץ לארץ.

(ד)

על אף האמור בסעיף קטן (א), נותן שירות עסקי יבצע הליך של אימות פרטים ודרישת מסמכים ללקוח חוזר רק בעת ההתקשרות הראשונה עמו.

הצהרת הלקוח
4. (א)

בטרם מתן שירות עסקי בעבור לקוח ידרוש נותן שירות עסקי מהלקוח הצהרה בנוסח המופיע בטופס שבתוספת הראשונה כי הוא פועל בעבור עצמו; הצהיר הלקוח כי קיים נהנה אחר מהשירות העסקי – תכלול ההצהרה את הפרטים כאמור המנויים בטופס שבתוספת הראשונה לגבי כל אחד מן הנהנים, ובמקרה של תאגיד – גם לגבי בעלי השליטה; הכול, למעט באחד מהגופים המפורטים להלן:

(1)

תאגיד בנקאי;

(2)

חבר בורסה;

(3)

מנהל תיקים;

(4)

מבטח וסוכן ביטוח;

(5)

חברה מנהלת כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005, לגבי קופות הגמל שבניהולה;

(6)

נותן שירותי מטבע;

(7)

בנק הדואר;

(8)

גוף שהוקם בחיקוק;

(9)

הקדש ציבורי הרשום במרשם ההקדשות הציבוריים;

(10)

הקדש ציבורי רבני שניתן לגביו אישור בית הדין הרבני כי הוא הקדש דתי רבני שנועד למטרות ציבוריות, אלא אם כן קיבל נותן השירות העסקי הודעה מבית הדין הרבני כי האישור בוטל.

(ב)

על אף האמור בסעיף קטן (א), סיפה, היה הנהנה בלתי ידוע – יצהיר על כך הלקוח.

(ג)

נותן שירות עסקי יאמת את פרטי הזיהוי של הנהנה כאמור בסעיף קטן (א), תוך שימוש באמצעים סבירים להשגת מידע הנוגע לעניין או בנתונים שהתקבלו ממקור מהימן להנחת דעתו.

(ד)

על אף האמור בסעיף קטן (א), נותן שירות עסקי רשאי שלא לדרוש מלקוח חוזר הצהרה חתומה כאמור באותו סעיף קטן, לפני מתן שירות עסקי אם ביצע ללקוח החוזר הליך של הכרת הלקוח לפי סעיף 2 והלקוח החוזר חתם על הצהרה כאמור פעם אחת לפחות, ובלבד שההצהרה, היא, על פניה, סבירה כאמור בסעיף 2(ב).

פטור חלקי למוסד ציבורי
5. (א)

על אף האמור בסעיפים 2 עד 4, היה הלקוח מוסד ציבורי, יזהה נותן השירות העסקי את הנציג מטעם המוסד הציבורי ויאמת את פרטיו כאמור בסעיף 3(א)(1) או (2) לפי העניין.

(ב)

נותן השירות העסקי יקבל מהנציג מטעם המוסד הציבורי ייפוי כוח לפעול בשם המוסד הציבורי או הסמכה לקבל בשבילו את השירות העסקי בשם המוסד הציבורי כאמור בתוספת השלישית וישווה את פרטי הזיהוי בייפוי הכוח או בהסמכה לעומת מסמך הזיהוי של הנציג מטעם המוסד הציבורי.

(ג)

העתק ייפוי הכוח או ההסמכה לפי העניין יישמרו אצל נותן השירות העסקי.

זיהוי פנים אל פנים
6. (א)

נותן שירות עסקי יזהה את הלקוח פנים אל פנים לפי מסמך זיהוי כמפורט בסעיף 3, טרם מתן השירות העסקי בשבילו; לעניין סעיף קטן זה, "זיהוי פנים אל פנים" – זיהוי על ידי אחד מאלה:

(1)

נותן שירות עסקי או מי מעובדיו;

(2)

בעל רישיון לעריכת דין בישראל;

(3)

נציג דיפלומטי או קונסולרי ישראלי בחוץ לארץ;

(4)

רשות שצוינה כאמור בסעיף 6 לאמנה לביטול דרישת האימות;

(5)

זיהוי אחר שאישר לו הממונה.

(ב)

מבצע הזיהוי יאשר את ביצוע הזיהוי כאמור, כמפורט בחלק ב' של הטופס בתוספת הראשונה.

זיהוי שאינו פנים אל פנים
7. (א)

ראה נותן שירות עסקי טרם מתן שירות עסקי שאין אפשרות לבצע בו זיהוי פנים אל פנים של הלקוח כמפורט בסעיף 6, וזאת לאחר שנקט אמצעים סבירים לצורך זיהוי הלקוח ועדכן את רישומיו בהתאם, יזהה נותן השירות העסקי את הלקוח באמצעות טכנולוגיה של היוועדות חזותית שתאפשר זיהוי ברור של הלקוח וכן יקבל ממנו העתק של מסמך זיהוי בעת ביצוע הליך הכרת הלקוח כאמור בסעיף 2(א), כמפורט להלן:

(1)

ביחיד – דרכון או תעודת זהות;

(2)

בתאגיד – תעודת ההתאגדות.

(ב)

אם לנותן שירות עסקי ספק באשר לזהות הלקוח, ידרוש מהלקוח מסמך זיהוי נוסף הנושא תמונה, שם ומספר זיהוי.

(ג)

מבצע הזיהוי יאשר את ביצוע הזיהוי כאמור, כמפורט בחלק ב' של הטופס בתוספת הראשונה.

שמירת מסמכים
8. (א)

נותן שירות עסקי ישמור את מסמכי הזיהוי וכן את המסמכים הנוגעים לסוגי השירות העסקי הניתן ללקוח כמפורט בתוספת הראשונה הנצרכים לצורך אימות הפרטים המופיעים בטופס, אם ישנם, לתקופה של חמש שנים לפחות לאחר מתן השירות העסקי; שמירת מסמכי הזיהוי, למעט הצהרה שניתנה בחתימת מקור, יכול שתיעשה באמצעות סריקה ממוחשבת בתנאים המפורטים בתקנה 3א לתקנות העדות (העתקים צילומיים), התש"ל-1969; לעניין זה, "מסמכי זיהוי" – כל מסמך שנמסר לצורך זיהוי ואימות, לרבות הצהרה שניתנה לפי צו זה ומסמכים עיקריים ששימשו את נותן השירות העסקי להכרת הלקוח לפי סעיף 2.

(ב)

על אף האמור בסעיף קטן (א), ישמור נותן שירות עסקי את המסמכים כמפורט בסעיף קטן (א), מעבר לתקופה של חמש שנים, אם נדרש לעשות כן בכתב על ידי הממונה, במקרים שבהם מסמכי מתן השירות העסקי נדרשים לצורך חקירה או לשם פיקוח על ביצוע הוראות החוק, שהחלו בתקופה האמורה, ועד לסיום החקירה או הפיקוח.

פרק ג': בדיקת פרטי זיהוי אל מול הרשימה

חובת בדיקה אל מול רשימה
9.

נותן שירות עסקי יבדוק אל מול הרשימה אם מצויים בה שם או מספר זהות של הלקוח, הנהנה ובעל שליטה טרם מתן השירות העסקי וכן כל שישה חודשים את עדכון הרשימה לגבי כל הלקוחות המקבלים ממנו שירות עסקי.

פרק ד': שונות

מסירת מסמכים, ידיעות והסברים
10.

נותן שירות עסקי ימסור, לפי דרישה, לממונה או לעובד שהסמיך, מסמכים, ידיעות והסברים בקשר למילוי חובותיו לפי צו זה.

תחילה
11.

תחילתו של צו זה 9 חודשים מיום פרסומו (להלן – יום התחילה).

תחולה והוראות מעבר
12. (א)

צו זה יחול על שירות עסקי שניתן לאחר יום התחילה.

(ב)

על אף האמור בסעיף קטן (א), בנוגע ללקוח שהשירות העסקי לגביו נמשך לאחר יום התחילה – נותן השירות העסקי יזהה את הלקוח ויבצע לגביו הליך של הכרת לקוח כאמור בסעיף 2(א), בתוך שנה מיום התחילה.

(ג)

היה הלקוח לקוח חוזר, נותן השירות העסקי יזהה את הלקוח ויבצע לגביו הליך של הכרת הלקוח כאמור בסעיף 2(א), בעת ההתקשרות הראשונה עמו לאחר יום התחילה.

תוספת ראשונה
(סעיפים 2(א) ו-(ג), 3(א)(4) ו-(ב), 4(א), 6(ב) ו-7(ג))

טופס הכרת לקוח

תוספת שנייה
(סעיף 2(ד) והתוספת החמישית)
רשימת המדינות והטריטוריות
1.

מדינה או טריטוריה כפי שיקבע ראש הרשות המוסמכת מתוך רשימת המדינות או הטריטוריות שארגון ה-FATF, פרסם לגביהן הסתייגות בנוגע לעמידתן בהמלצות הארגון בנושא איסור הלבנת הון ומימון טרור. קביעה כאמור, תפורסם באתר האינטרנט של הרשות המוסמכת.

2.

המדינות או הטריטוריות שלהלן: איראן, אלג'יריה, אפגניסטאן, הרשות הפלסטינית, לוב, מועצת הנסיכויות הערביות המאוחדות, מלזיה, מרוקו, סודאן, סומליה, פקיסטאן, תוניס, לבנון, מצרים, סוריה, סעודיה, הממלכה של ירדן, עירק, רצועת עזה, תימן.

תוספת שלישית
(סעיפים 2(ד) ו-5(ב))

הסמכה לפעול בשם מוסד ציבורי

תוספת רביעית
(סעיף 2(ג))
סוגי לקוחות שיכול שייראו כלקוחות בסיכון גבוה

יכול שיראו את הנסיבות המנויות להלן כנסיבות המצביעות על סיכון גבוה להלבנת הון או למימון טרור, בשים לב למידע או הסבר שיש בו כדי להפחית את הסיכון:

(1)

לקוח שהוא איש ציבור זר;

(2)

לקוח ממדינה או מטריטוריה המפורטת בתוספת השנייה לצו או שככל הידוע לנותן השירות העסקי, הלקוח מבצע עסקאות מול מדינות או טריטוריות המפורטות בתוספת השנייה האמורה;

(3)

לקוח המבצע פעילות במזומנים בסכומים גדולים בלא הסבר או היגיון עסקי;

(4)

לקוח שלנותן השירות העסקי יש חשש שהוא קשור לגורמים עברייניים או פעילי טרור, בלי שנותן השירות העסקי צריך להציג שאלות ללקוח או לברר אתו עובדות;

(5)

לקוח המבקש לבצע שירות עסקי בלא הסבר או היגיון עסקי;

(6)

לקוח אשר נותן השירות העסקי סבור כי הוא בסיכון גבוה, בין השאר לאור תחום עיסוקו או נתון אחר הנוגע לעניין שנמצא בידיעתו;

(7)

לקוח המבקש לבצע שירות עסקי בכספים שלנותן השירות העסקי התעורר חשש בנוגע למקורם;

(8)

לקוח המסרב למסור פרטים הנדרשים למילוי הצו.

תוספת חמישית
(סעיף 2(ה))
נוהל להכרת הלקוח כאמצעי למניעת הלבנת הון ומימון טרור
1.

כללי

הכרת הלקוח והבנת הפעולות שמבצע נותן שירות עסקי בשביל לקוחו, עשויות להקטין את הסיכוי כי נותן שירות עסקי ייהפך לכלי לביצוע עבירות הלבנת הון ומימון טרור. לפיכך יש חשיבות רבה בקביעת נוהל ודרכי התמודדות אשר יסייעו לנותן שירות עסקי בהבנת זהותו של הלקוח, בהבנת מקור הכספים או יעדם בעת מתן שירות עסקי בשביל הלקוח ובמניעת הסיכון כי ייהפך לאמצעי להלבנת הון או למימון טרור.

2.

הגדרות

(א)

כל המונחים בנוהל זה יפורשו כמשמעותם בצו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי ניהול רישומים של נותן שירות עסקי למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע"ה-2014 (להלן – הצו), לפי העניין, זולת אם צוין במפורש אחרת.

(ב)

אין בנוהל זה לגרוע מחובותיו של נותן שירות עסקי לפי הצו ולפי הוראות כל דין.

(ג)

נותן שירות עסקי רשאי, אך לא חייב, לקבוע נהלים אחרים במקום נוהל זה לצורך יישום החובות על פי הצו.

3.

איסור הלבנת הון ומימון טרור

(א)

נותן שירות עסקי יעקב אחרי פרסומים שהוציא הממונה לגבי איומי הלבנת הון ומימון טרור הנובעים, בין השאר, מטכנולוגיות חדישות, בפרט אלה המאפשרות מתן שירות עסקי שלא פנים מול פנים, וכן בעניין סיכונים הנוגעים למדינות בסיכון להלבנת הון ומימון טרור, וכן בנוגע לדרכים לבחינת הסיכון להלבנת הון ומימון טרור ואופן בחינת הסיכון כאמור, והכול ככל שהדבר נוגע לזיהוי והכרת הלקוח, ויפעל בהתאם.

(ב)

נותן שירות עסקי ידריך את עובדיו בדבר דרכי מילוין של החובות לפי צו זה, ובמיוחד לגבי הליך הכרת הלקוח על פי הטופס בתוספת הראשונה, בחינת הסיכון להלבנת הון ומימון טרור, ובכלל זה הנסיבות המפורטות בתוספת הרביעית, פרסומים באתר האינטרנט של הממונה, ובדיקה מול הרשימה.

4.

"הכר את הלקוח"

(א)

נותן שירות עסקי יבצע הליך של הכרת הלקוח כמפורט בתוספת הראשונה לצו.

(ב)

נותן שירות עסקי יבצע הליך של הכרת לקוח ללקוח חוזר רק בעת ההתקשרות הראשונה עמו.

(ג)

נותן שירות עסקי יבחן את הסיכון לפי האמור בסעיף 2(ג) ויעדכן בטופס שבתוספת הראשונה את מועד ביצוע הבחינה כאמור, ורשאי הוא לקבוע נסיבות נוספות לאלה המנויות בתוספת הרביעית, כנסיבות שמצביעות, לכאורה, על סיכון גבוה.

(ד)

אימות פרטי הזיהוי של הנהנה כאמור בסעיף 4(ג) לצו ייעשה תוך שימוש בנתונים שהתקבלו ממקור מהימן, לרבות תעודת זהות או העתקה, מסמכי זיהוי אחרים או העתקי מסמכים של הנהנה שהנפיק מקור מהימן (כגון דרכון, רישיון נהיגה, כרטיס עובד וכו').

(ה)

כל הרישומים העיקריים ששימשו את נותן השירות העסקי בביצוע הליך הכרת הלקוח יישמרו במהלך התקופות הקבועות בסעיף 8 לצו, באופן יעיל שיאפשר איתור וזמינות המידע.