נבו ייצוגיות - מעקב אחרי חרות ותביעות
נבו   נוסח עדכני נכון ליום: 14-11-2021

כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים), תשע"ה-2015

בתוקף סמכותה לפי סעיפים 65 ו-109 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 (להלן – החוק), ובאישור שר המשפטים, מתקינה המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין כללים אלה:

פרק ראשון: הגדרות

הגדרות
1.

בכללים אלה –

"בית הדין" – בית הדין המשמעתי המחוזי שלו השיפוט לדון בעבירת המשמעת;

"בקשה לביטול חברות" – בקשה לביטול רישומו של חבר הלשכה בפנקס החברים ולביטול חברותו בלשכה לפי סעיף 47 לחוק;

"המען הרשום בלשכה" – המען לפי כלל 1(ג) לכללי לשכת עורכי הדין (קבלת חברים ללשכה וחידוש החברות), התשכ"ב-1962;

"חומר הבירור" – כל החומר המצוי בידי הקובל הנוגע לקובלנה, למעט פרוטוקלים, חוות דעת ותרשומות פנימיות של ועדת האתיקה;

"נילון" – מי שהוגשה לגביו תלונה;

"נשיאות" – כמשמעותה בסעיף 18(א) לחוק;

"עורך דין" – לרבות מתמחה, אם הדין המשמעתי חל עליו;

"קובל" – כמשמעותו בסעיף 63 לחוק;

"קובלנה" – כמשמעותה בסעיף 63 לחוק;

"תלונה" – תלונה על עבירת משמעת של עורך דין.

פרק שני: הליכים לפני הדיון

סימן א': תלונה

הגשת תלונה
2.

תלונה תוגש בנוסח הערוך לפי טופס 1 שבתוספת; טופס הגשת התלונה יעמוד לרשות הציבור גם באתר האינטרנט של הלשכה ובמשרדיה; במקרים מיוחדים רשאית ועדת האתיקה של הלשכה לטפל בתלונה אף אם לא הוגשה בנוסח כאמור.

סמכות דיון בתלונה
3.

ועדות האתיקה של הלשכה יטפלו וידונו בתלונה.

המצאת התלונה לנילון
4. (א)

הליך משמעתי יכול שיינקט בין בעקבות תלונה שהוגשה ובין מכוח ידיעה על עבירת משמעת שהגיעה שלא בדרך תלונה.

(ב)

מצא קובל כי יש על פני הדברים מקום להגיש קובלנה, לפי תלונה או ידיעה כאמור, יפנה לנילון בצירוף המסמכים הנוגעים לעניין, ויבקשו להשיב בכתב.

(ג)

הקובל יודיע לנילון, בפנייתו בכתב, כי ניתן לעשות שימוש בתגובתו כראיה נגדו במסגרת הדיון בקובלנה, אם תוגש.

תשובה לתלונה
5. (א)

הנילון יגיש את תשובתו לפניית הקובל לפי סעיף 4, בתוך שלושים ימים מיום המצאתה או בתוך תקופה ארוכה יותר שהורה הקובל או הסכים לה לפי בקשת הנילון.

(ב)

משעברה התקופה האמורה בסעיף קטן (א), רשאי הקובל להגיש קובלנה אף אם לא השיב הנילון.

פרטים נוספים
6.

במסגרת בירור העניין, הקובל רשאי לדרוש מהמתלונן או מהנילון פרטים נוספים לתלונה או לתשובה, לפי העניין, אם ראה צורך בכך; כמו כן הוא רשאי לדרוש מהמתלונן או מהנילון תצהיר וראיות אחרות לאימות פרטי התלונה.

החלטה בדבר קובלנה
7. (א)

החלטת הקובל להגיש קובלנה או לא להגישה תינתן בתוך תשעים ימים מתום התקופה להגשת תשובה כאמור בסעיף 5 לעיל או פרטים נוספים, תצהיר או ראיות אחרות לפי סעיף 6, לפי העניין ולפי המאוחר מביניהם.

(ב)

במקרה שבו העובדות המהוות את העבירה אירעו עשר שנים או יותר לפני המועד שבו התקבלה התלונה או המידע בלשכה, יידרש הקובל לשאלת חלוף פרק הזמן האמור ואם יחליט על הגשת קובלנה, יפרט בהחלטתו את נימוקיו להגשתה בנסיבות שבהן חלף פרק הזמן האמור ויודיע את נימוקיו אלה בכתב למתלונן ולנילון.

הודעה על אי-הגשה קובלנה
8.

קובל שהוגשה לו תלונה או הגיע אליו מידע, והחליט שלא להגיש בעקבותיה קובלנה, יודיע על כך למתלונן ולנילון, בתוך זמן סביר, בהודעה מנומקת בכתב; בהודעתו למתלונן יציין הקובל כי למתלונן אפשרות לפנות לקובל נוסף.

סימן ב': קובלנה

הגשת קובלנה
9.

החליט הקובל להגיש קובלנה כאמור בסעיף 7(א), יגיש אותה בתוך תשעים ימים ממועד החלטתו, ואולם רשאי הקובל במקרים מיוחדים להגיש את הקובלנה אף בחלוף המועד האמור.

הודעה למתלונן
10.

הוגשה קובלנה, יודיע על כך הקובל למתלונן, וכן יודיע לו הקובל על זכותו להיות נוכח בדיון, או על הוראה אחרת שהורה בית הדין לפי סעיף 65א לחוק.

מקום הדיון
11. (א)

קובלנה תוגש לבית הדין המשמעתי המחוזי שלו סמכות השיפוט לדון בעבירת המשמעת בארבעה עותקים ובמספר עותקים נוספים כמספר הנקבלים בה.

(ב)

הוגשה בקשה לפי סעיף 64(ב) לחוק, יכריע בה יושב ראש בית הדין המשמעתי הארצי לאחר שנתן הזדמנות לבעלי הדין להשמיע את טענותיהם בעניין.

(ג)

הוחלט על העברת הדיון בקובלנה, הוא יועבר, בצירוף ההחלטה, לבית הדין שנקבע בהחלטה.

פרטי הקובלנה
12.

קובלנה תיערך בכתב ותכיל פרטים אלה:

(1)

שם בית הדין שאליו היא מוגשת;

(2)

שם הקובל;

(3)

שם הנקבל, מספר רישומו בפנקס חברי הלשכה והמען הרשום בלשכה;

(4)

תיאור העובדות המהוות את העבירה, בציון המקום והזמן הנוגעים לה, אם הם ידועים לקובל;

(5)

ציון הוראות הדין שלפיהן מואשם הנקבל;

(6)

שמות עדי הקובל.

לקובלנה לא יצורפו ראיות.

צירוף אישומים ונקבלים
13. (א)

מותר לצרף בקובלנה אחת אישומים אחדים, אם הם מבוססים על אותן עובדות או על עובדות דומות או על סדרת מעשים הקשורים זה לזה באופן שהם מהווים מאורע אחד.

(ב)

מותר להאשים בקובלנה אחת כמה נקבלים, אם כל אחד מהם היה צד לאחת מהעבירות שבקובלנה או אם האישום הוא בשל סדרת מעשים שנטען שעשו הנקבלים והקשורים זה לזה באופן שהם מהווים מאורע אחד.

(ג)

צורפו אישומים בכמה עבירות או הואשמו כמה נקבלים בקובלנה אחת, תוגש הקובלנה לבית דין שיש לו סמכות שיפוט לפי הוראות סעיף 64 לחוק על אחד הנקבלים.

פרק שלישי: הדיון בבית דין משמעתי מחוזי

סימן א': פתיחת ההליך

הרכבת בית הדין
14. (א)

הוגשה קובלנה לבית דין, תקבע נשיאות בית הדין את חברי בית הדין שידונו בה; הודעה על הרכב בית הדין תומצא לנקבל ולקובל.

(ב)

חבר בית הדין שנכלל בהרכב ולא הופיע פעמיים לדיון באותה קובלנה, רשאית נשיאות בית הדין לבטל את מינויו לדון באותה קובלנה, ולמנות חבר בית דין אחר תחתיו.

אב בית הדין
15.

נכלל בהרכב בית הדין יושב ראש בית הדין – יהיה הוא אב בית הדין; במקרה אחר, יקבע יושב ראש בית הדין מי מבין חברי ההרכב יהיה אב בית הדין וממלא מקומו.

המצאת הקובלנה
16.

בית הדין ימציא לנקבל העתק של הקובלנה וכל הודעה על חזרה מאישום כאמור בסעיף 19, חתומים ביד הקובל, בתוך זמן סביר ממועד הגשת הקובלנה או ההודעה.

סימן ב': הוראות כלליות

מינוי עורך דין לנקבל
17. (א)

בית הדין רשאי, לאחר ששמע את עמדות הצדדים, אם מצא שניהול הדיון מצדיק כי הנקבל יהיה מיוצג ושאין לנקבל יכולת להעמיד לעצמו ייצוג, למנות לנקבל עורך דין שייצגו בדיון; ואולם לא ימנה בית הדין עורך דין שהוא חבר ועד מרכזי, חבר ועד מחוזי, חבר ועדת האתיקה הארצית, חבר ועדת אתיקה מחוזית, פרקליט ועדת אתיקה, עוזר פרקליט ועדת אתיקה, או חבר בית דין משמעתי של הלשכה; שכרו של עורך הדין שימונה ייקבע בידי בית הדין והלשכה תשלמו.

(ב)

התנגד הנקבל למינוי עורך דין כאמור, ימנה בית הדין עורך דין שייצגו בדיון כאמור בסעיף קטן (א) רק אם מצא שניהול הדיון מחייב זאת, בשל חומרת העבירה שבה הואשם הנקבל או אם קיים חשש שהוא חולה נפש או לקוי בכושרו השכלי.

(ג)

הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) יחולו אף בערעור בבית הדין המשמעתי הארצי, בין אם מי שהיה הנקבל בדיון בבית הדין המשמעתי המחוזי הוא המערער ובין אם הוא המשיב בערעור.

תיקון קובלנה
18. (א)

קובל רשאי, בכל עת עד להגשת תשובת הנקבל כאמור בסעיף 27, לתקן את הקובלנה, להוסיף עליה או לגרוע ממנה, במסירת הודעה לבית הדין המפרטת את השינוי; בית הדין ימציא לנקבל העתק של ההודעה.

(ב)

ביקש זאת הקובל, רשאי בית הדין, בכל עת לאחר תחילת הדיון, לתקן את הקובלנה, להוסיף עליה או לגרוע ממנה, ובלבד שניתנה לנקבל הזדמנות סבירה להשיב; התיקון ייעשה בקובלנה או יירשם בפרוטוקול.

חזרה מאישום
19. (א)

הקובל רשאי לחזור בו מאישומים שבקובלנה, כולם או מקצתם; חזרה מאישום תהיה בהודעה בכתב לבית הדין.

(ב)

חזר בו קובל מאישום לפני שהוגשה תשובת הנקבל לקובלנה כאמור בסעיף 27, יבטל בית הדין את האישום; חזר בו לאחר מכן, יזכה בית הדין את הנקבל מאותו אישום.

(ג)

בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (ב), בהסכמת הקובל והנקבל רשאי בית הדין לבטל אישום, בכל עת עד להכרעת הדין, ודין הביטול יהיה כדין ביטול לפני תשובת הנקבל.

(ד)

אישום שבוטל לפי סעיפים קטנים (ב) או (ג), לא יוגש מחדש, אלא מנימוקים מיוחדים שיצורפו בכתב; אישום שנכלל בקובלנה שהגישה ועדת אתיקה מחוזית ובוטל כאמור, לא יוגש אלא באישור ועדת האתיקה הארצית ובצירוף נימוקים מיוחדים בכתב.

חזרה מהודאה
20.

נקבל רשאי לחזור בו מהודאתו, כולה או מקצתה, בכל שלב של הדיון עד הכרעת הדין, ואולם הוא לא יחזור בו מהודאה שהודה לפני בית הדין, אלא ברשות בית הדין.

הפרדת הדיון
21. (א)

בית הדין רשאי, בכל שלב שלפני הכרעת הדין, לצוות על הפרדת הדיון באישום מסוים שנכלל בקובלנה או על הפרדת הדיון בעניינו של נקבל מסוים שהואשם עם אחרים.

(ב)

הופרד הדיון, תוגש קובלנה אחרת בשל האישום שהדיון בו הופרד או נגד הנקבל שהדיון בעניינו הופרד.

הפסקת הדיון
22. (א)

הוגש נגד הנקבל בקובלנה, כתב אישום בפלילים בבית משפט, בשל מעשה או מחדל המשמש עילה לדיון לפני בית הדין, רשאי בית הדין, לאחר שנתן הזדמנות לכל בעלי הדין לטעון בעניין, לפי סדר שיקבע, להחליט אם להפסיק את הדיון בקובלנה עד מתן פסק דין סופי בהליך הפלילי המתקיים בבית המשפט או להמשיך בדיון.

(ב)

בית הדין רשאי, בכל עת, לדון מחדש בהחלטתו לפי סעיף קטן (א).

סדרי הדין – כללי
23.

בכל עניין של סדרי דין שאין עליו הוראה בחוק, בכללים אלה או בחיקוק אחר, ינהג בית הדין המשמעתי בדרך הנראית לו טובה ביותר לעשיית צדק.

סימן ג': עיון בחומר הבירור

עיון בחומר הבירור
24. (א)

הוגשה קובלנה, רשאי הנקבל לעיין בחומר הבירור ולהעתיקו.

(ב)

נקבל רשאי לעיין בחומר הבירור כאמור, פרק זמן סביר לפני המועד שבו על הנקבל להגיש את תשובתו לקובלנה, כאמור בסעיף 27; הנקבל לא חייב לתת את תשובתו לקובלנה לפני שניתנה לו אפשרות לעיין בחומר הבירור.

(ג)

נקבל רשאי לבקש מבית הדין להורות לקובל להתיר לו לעיין בחומר שהוא, לטענתו, חומר בירור ולא הועמד לעיונו; בקשה כאמור תידון לפני בית הדין ואם אפשר תובא לפני הרכב אחר של בית הדין שלא מונה לדון בקובלנה; בעת הדיון בבקשה רשאי הרכב בית הדין הדן בבקשה לעיין בחומר שבמחלוקת אם מצא בכך צורך.

(ד)

עיון בחומר הבירור או העתקתו יהיו במעמד אדם שהקובל מינה כדי להבטיח שהעיון וההעתקה ייעשו לפי הדין והוראות הקובל.

(ה)

לא היה בידי הקובל פירוט בכתב של דברים שמסר לו עד מעדי הקובל ימסור הקובל לנקבל בכתב את שם העד, ואת עיקר התוכן של דבריו לפי הידוע לקובל, זולת אם ויתר הנקבל על כך.

(ו)

לא יגיש קובל לבית הדין ראיה אם לנקבל לא ניתנה הזדמנות סבירה לעיין בראיה, וכן להעתיקה, אלא אם כן ויתר הנקבל על כך.

(ז)

הוראות פרק ג' לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, יחולו על זכות העיון של הנקבל בחומר הבירור, ולא יתאפשר עיון בחומר כאמור שאי-גילויו מותר או שגילויו אסור לפי כל דין.

סייג להבאת ראיות
25.

לא יגיש נקבל לבית הדין חוות דעת בכתב או תעודת רופא, בלי שניתנה לקובל אפשרות לעיין בהם ולהעתיקם, פרק זמן סביר מראש.

סימן ד': תשובה לקובלנה

טענות מקדמיות
26. (א)

הנקבל רשאי לטעון טענות מקדמיות, ובהן –

(1)

פגם או פסול בקובלנה;

(2)

העובדות המתוארות בקובלנה אינן מהוות עבירה;

(3)

זיכוי קודם או הרשעה קודמת בדין משמעתי לפי החוק, בשל המעשה נושא הקובלנה;

(4)

הגשת הקובלנה או ניהול ההליך המשמעתי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית.

תשובה לקובלנה
27. (א)

קבע בית הדין מועד לדיון ראשון בקובלנה, יגיש הנקבל, עשרים ואחד ימים לפני מועד הדיון, תשובה בכתב לקובלנה; בתשובה רשאי הנקבל לטעון טענות מקדמיות כאמור בסעיף 26; לא ביקש הנקבל לטעון טענות מקדמיות, תכלול תשובתו בכתב תשובה מפורטת לעובדות המפורטות בקובלנה, והוא רשאי לכלול תשובה מפורטת לעובדות שבקובלנה אף אם טען בתשובתו טענות מקדמיות.

(ב)

טען הנקבל טענה מקדמית, ייתן בית הדין לקובל הזדמנות להשיב עליה בתוך ארבעה עשר ימים, ואולם הוא רשאי לדחותה גם אם לא עשה כן; בית הדין יחליט בטענה לאלתר, זולת אם ראה להשהות את מתן החלטתו לשלב אחר של הדיון; התקבלה טענה מקדמית, רשאי בית הדין לתקן את הקובלנה או לבטלה.

(ג)

דחה בית הדין את טענותיו המקדמיות של הנקבל, יגיש הנקבל תשובה מפורטת בכתב לעובדות המפורטות בקובלנה, אם לא עשה כן קודם לכן, וזאת בתוך פרק זמן שעליו יורה בית הדין.

סימן ה': הדיון בקובלנה

קביעת דיונים
28. (א)

אב בית הדין, ובמקרה שלא עשה כן, יושב ראש בית הדין, יקבע את מועד תחילת הדיון ויזמין לדיון שקבע, בהודעה בכתב, את הנקבל ואת הקובל; בהזמנה יצוין כי אם לא יופיע הנקבל לדיון, ידון בית הדין בקובלנה שלא בפניו.

(ב)

בית הדין לא חייב להזמין בכתב את הנקבל לדיון שנקבע בנוכחותו או בנוכחות עורך דינו.

היעדרות הנקבל
29. (א)

לא יידון נקבל בדין משמעתי אלא בפניו, ואולם רשאי בית הדין להרשות לנקבל, לפי בקשתו, להיעדר מהדיון, כולו או חלקו.

(ב)

על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי בית הדין לדון את הנקבל שלא בפניו, אם לא הופיע לדיון לאחר שהומצאה לו הזמנה לפי סעיף 28(א) או במקרה הנזכר בסעיף 28(ב).

(ג)

על אף האמור בסעיף קטן (א), בית הדין רשאי להרחיק מהדיון נקבל המפריע להתנהלות הדיון, ואולם ההליכים שהתנהלו שלא בפניו יובאו לידיעתו בדרך שיורה בית הדין.

היעדרות הקובל
30.

הוזמן הקובל ולא התייצב, ידחה בית הדין את מועד הדיון; לא התייצב הקובל לדיון הנדחה, רשאי בית הדין לבטל את הקובלנה, ויחול האמור בסעיף 19(ד).

הזמנת עדים
31.

אב בית הדין יזמין למועד הדיון את העדים שבית הדין ימצא לנכון להעיד או להזמינם להגיש מסמכים שברשותם, לפי בקשת בעלי הדין או מיוזמתו לפי סעיף 38.

פרטי ההזמנה
32.

הזמנת עד בכתב תהיה חתומה ביד מזכיר בית הדין או מי שיושב ראש בית הדין מינה לכך; הזמנה כאמור תכיל פרטים אלה:

(1)

שם בית הדין;

(2)

שם הקובל;

(3)

שם הנקבל;

(4)

שם המוזמן ומענו;

(5)

המקום והמועד שבהם עליו להתייצב להעיד או להגיש את המסמכים שפורטו בהזמנה;

(6)

תמצית הוראות סעיף 66 לחוק.

ניהול הדיון
33.

אב בית הדין ינהל את הדיון, והוא רשאי להורות כל הוראה הדרושה לקיום הסדר בישיבות בית הדין.

פרוטוקול
34. (א)

אב בית הדין ינהל פרוטוקול של הדיון, והוא רשאי להורות שהפרוטוקול יירשם בידי אחר, או שינוהל בדרך אחרת.

(ב)

הקובלנה ומסמכים שהוגשו ושקיבל בית הדין יצורפו לפרוטוקול ויהוו חלק ממנו.

ראיות הקובל
35.

לא הודה הנקבל בתשובתו בכתב או לפני בית הדין בעובדות המתוארות בקובלנה, או הודה בחלק מהן, יביא הקובל לפני בית הדין את ראיותיו לגבי העובדות שלא הודה בהן; הקובל רשאי להגיש כראיה אף את תגובת הנקבל לפי סעיף 5(א); הקובל רשאי להקדים לראיותיו דברי פתיחה.

העדר הוכחה לכאורה
36. (א)

עם סיום הגשת ראיות הקובל רשאי הנקבל לטעון כי האשמה לא הוכחה אף לכאורה, והקובל רשאי להשיב לטענה.

(ב)

מצא בית הדין כי האשמה לא הוכחה אף לכאורה, יזכה את הנקבל, והוא רשאי לעשות כן אף אם לא נטענה טענה לפי סעיף קטן (א), לאחר שנתן לקובל הזדמנות להשמיע את טענותיו בעניין.

ראיות הנקבל
37.

לא זוכה הנקבל לפי סעיף 36, הוא רשאי –

(1)

להביא את ראיותיו ולהקדים להן דברי פתיחה;

(2)

להעיד או להימנע מעדות; החליט הנקבל להעיד – יעמוד הנקבל לחקירה נגדית.

ראיות מטעם בית הדין וראיות נוספות
38.

סיימו בעלי הדין את הבאת ראיותיהם, רשאי בית הדין להזמין מטעמו כל עד, אפילו אם כבר נשמעה עדותו, ולהורות על הגשת כל ראיה אחרת, והוא רשאי להרשות לבעלי הדין, לפי בקשתם, להביא ראיות נוספות, אם ראה צורך בכך.

סדר העדויות
39.

אלא אם כן נקבע אחרת, יעידו תחילה עדי הקובל ואחר כך עדי הנקבל; אם בחר הנקבל להעיד, יעיד הוא ראשון מבין עדי הנקבל.

סיכומי הקובל והנקבל
40.

בתום הבאת הראיות, או אם לא הובאו ראיות עקב הודאת הנקבל בעובדות או מטעם אחר, יסכמו הקובל ואחריו הנקבל לעניין האשמה; הסיכומים יהיו בכתב או בעל פה, כפי שיורה בית הדין.

הצטרפות היועץ המשפטי לממשלה
41.

הצטרף היועץ המשפטי לממשלה לדיון, הוא רשאי להביא את ראיותיו תוך כדי הבאת ראיות הקובל או תוך כדי הבאת ראיות הנקבל, כפי שיודיע לבית הדין, ובשלב שיורה בית הדין; היועץ המשפטי לממשלה רשאי לחקור עדים בחקירה נגדית ולסכם לאחר הקובל ולפני הנקבל.

סימן ו': פסק הדין

הכרעת הדין
42. (א)

בתום בירור האשמה יכריע בית הדין את דינו של הנקבל; הכרעת הדין תהיה בכתב ותנומק.

(ב)

בית הדין ייתן את הכרעת הדין בתוך שישים ימים מסיום הדיון, ואם הוגשו סיכומים בכתב – ממועד הגשתו של כתב הסיכומים האחרון.

(ג)

הכרעת הדין תיחתם בידי חברי בית הדין ותיקרא בפני בעלי הדין, או תומצא להם, כפי שיורה בית הדין.

הרשעה על פי עובדות שלא נטענו בקובלנה
43.

בית הדין רשאי להרשיע נקבל בשל כל אחת מן העבירות שהתגלו מן העובדות שהוכחו לפניו אף אם עובדות אלה לא נזכרו בקובלנה, ובלבד שניתנה לנקבל הזדמנות סבירה להתגונן.

הרשעה בעבירות אחרות
44.

בית הדין רשאי להרשיע נקבל בשל כל אחת מן העבירות שנתגלו מן העובדות שהוכחו לפניו, אך לא יענישנו יותר מפעם אחת בשל אותו מעשה.

חיוב מתלונן
45.

לא יחייב בית הדין מתלונן בתשלום הוצאות לפי סעיף 69(א)(5) לחוק, אלא לאחר שנתן למתלונן הזדמנות להשמיע את דברו; החלטת בית הדין בעניין זה תהווה חלק מפסק הדין.

ראיות לעניין העונש
46.

הרשיע בית הדין את הנקבל, רשאים הקובל, היועץ המשפטי לממשלה, אם הצטרף לדיון, ואחריהם הנקבל, לטעון את טענותיהם לעניין מידת העונש ולהביא ראיות לעניין זה; בסעיף זה "עונש" – לרבות חיובים אחרים שרשאי בית הדין להטיל לפי סעיף 69 לחוק.

גזר הדין
47. (א)

לאחר שמיעת הטענות וקבלת הראיות כאמור בסעיף 46, יקבע בית הדין בגזר דינו את החלטתו לעניין העונש ותוצאות אחרות של ההרשעה שהוא מוסמך להחליט עליהן לפי סעיף 69 לחוק; גזר הדין ייחתם בידי חברי בית הדין וייקרא בפני בעלי הדין או יומצא להם, כפי שיורה בית הדין.

(ב)

בית הדין יגזור את דינו של הנקבל בתום שמיעת הטענות וקבלת הראיות כאמור בסעיף 46, ואולם הוא רשאי, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, לדחות את מתן גזר הדין בפרק זמן שלא יעלה על עשרים ואחד ימים.

המצאת פסק דין שהוקרא
48.

הכרעת דין וגזר דין שהוקראו, יומצאו בכתב לבעלי הדין.

שמירת תוקף
49.

הכרעת דין וגזר דין שניתנו שלא במועדים כפי שנקבעו בסימן זה, לא ייפסלו בשל כך בלבד.

דעת מיעוט
50.

ניתנו פסק דין והחלטה אחרת של בית הדין, שיש בהם דעת מיעוט, יחתמו כל חברי בית הדין על דעת הרוב; אך רשאי בעל דעת מיעוט להוסיף את דעתו החולקת ואת נימוקיו בפסק הדין.

המצאה למתלונן
51.

הועמד פסק הדין לעיון הציבור לפי סעיף 69ב לחוק, ימציא בית הדין לידי המתלונן עותק מפסק הדין כפי שהועמד לעיון הציבור.

פרק רביעי: השעיה זמנית

פרטי הבקשה להשעיה זמנית
52. (א)

בקשה להשעיה זמנית לפי סעיף 78 לחוק תכיל פרטים אלה:

(1)

שם בית הדין שאליו היא מוגשת;

(2)

שם המבקש;

(3)

שם עורך הדין שהבקשה נוגעת אליו (בפרק זה – המשיב) ומענו הרשום בלשכה;

(4)

הבקשה להשעיה ונימוקיה.

(ב)

אל הבקשה יצורף העתק מאושר של פסק הדין המרשיע את המשיב בעבירה כאמור בסעיף 78(ב) לחוק, או של כתב אישום כאמור בסעיף 78(ג) לחוק, הכול לפי העניין.

סדרי דין בבקשה להשעיה זמנית
53.

על הדיון בבקשה להשעיה זמנית יחולו הוראות הפרק השני, בשינויים המחויבים לפי העניין, הדיון בבקשה יחל בתוך ארבעה עשר ימים ממועד הגשתה, ויתנהל, ככל האפשר, ברציפות, כדי לסיימו בתוך זמן קצר ככל האפשר.

פרק חמישי: ביטול חברות

הגשת בקשה לביטול חברות
54.

ועדת האתיקה הארצית או היועץ המשפטי לממשלה (בפרק זה – המבקש) יגישו בקשה לביטול חברות, לבית הדין המשמעתי המחוזי של המחוז שבו נמצא מענו הרשום בלשכה של החבר.

55.

בקשה לביטול חברות תכיל פרטים אלה:

(1)

שם בית הדין שאליו היא מוגשת;

(2)

שם המבקש;

(3)

שם עורך הדין שהבקשה נוגעת אליו ומענו הרשום בלשכה;

(4)

העובדות שעליהן מבסס המבקש את בקשתו;

(5)

שמות העדים שהמבקש מבקש להשמיע.

סדרי דין בבקשה לביטול חברות
56.

על הדיון בבקשה לביטול חברות יחולו הוראות הפרק השני, בשינויים המחויבים לפי העניין; הדיון בבקשה יחל בתוך ארבעה עשר ימים ממועד הגשתה, ויתנהל, ככל האפשר ברציפות, כדי לסיימו בתוך זמן קצר ככל האפשר.

פרק שישי: ערעור

הגשת כתב ערעור
57. (א)

כתב ערעור מנומק על פסק דין בדיון בקובלנה או על החלטה בבקשה להשעיה זמנית או על החלטה בבקשה לביטול חברות, חתום ביד המערער, יוגש לבית הדין המשמעתי הארצי בתוך שלושים ימים מיום ההמצאה, בארבעה עותקים ובמספר עותקים נוספים כמספר המשיבים בו.

(ב)

בקשה להארכת מועד להגשת ערעור תוגש ליושב ראש בית הדין המשמעתי הארצי והוא יכריע בה.

המצאת העתקי כתב הערעור
58.

העתק של כתב הערעור, מסומן בתאריך הגשתו, יומצא על ידי בית הדין המשמעתי הארצי לכל משיב.

המשיב בערעור מטעם היועץ המשפטי לממשלה
59.

בערעור מטעם היועץ המשפטי לממשלה או ועדת האתיקה הארצית, שלא היו הקובלים, כשהערעור הוא על הזיכוי או על קולת העונש, יהיה המשיב – הנקבל; וכשהערעור הוא על ההרשעה או חומרת העונש או על החלטה בדבר השעיה זמנית או על החלטה בדבר ביטול חברות, יהיו המשיבים – הקובל והנקבל.

העברת תיק בית הדין המשמעתי המחוזי
60.

הוגש ערעור, יעביר בית הדין את כל החומר הנמצא בתיק בית הדין ואת פרוטוקול הדיון, לבית הדין המשמעתי הארצי.

הרכבת בית הדין בערעור
61.

נשיאות בית הדין המשמעתי הארצי תקבע את הרכב בית הדין המשמעתי הארצי שידון בערעור; הודעה על ההרכב תומצא למערער ולמשיב.

תשובה לערעור ועיקרי טיעון
62. (א)

המערער יגיש עיקרי טיעון בכתב עד עשרים ואחד ימים לפני מועד הדיון בערעור, והוא רשאי להודיע, עד אותו מועד, כי הוא יסתפק בכתב הערעור.

(ב)

המשיב יגיש את תשובתו לערעור, בכתב, עד שבעה ימים לפני מועד הדיון בערעור.

(ג)

בית הדין המשמעתי הארצי רשאי, לבקשת בעל דין, להורות על תיקון עיקרי הטיעון או התשובה לערעור, להוסיף עליהם או לגרוע מהם.

סדרי דין בערעור
63.

סעיפים 10, 14, 15, 23, 28, 33 עד 34, 42 ו-49 עד 51 יחולו בערעור לבית הדין המשמעתי הארצי, בשינויים המחויבים לפי העניין.

חזרה מערעור
64.

מערער רשאי לחזור בו מערעורו בכל שלב של הדיון, עד מתן פסק הדין.

איחוד ערעורים
65.

הוגשו ערעורים אחדים על אותו פסק דין, יישמעו הערעורים במאוחד לפני אותו הרכב.

הוכחות בעלי הדין
66.

הדיון בערעור יהיה בפני בעלי הדין, ואולם אם הוזמן בעל דין ולא התייצב, רשאי בית הדין המשמעתי הארצי לדון בערעור שלא בפניו.

סדר הטענות בערעור
67. (א)

בערעור יטען תחילה המערער, אחריו המשיב ואחריו רשאי המערער להשיב על טענות המשיב.

(ב)

באיחוד ערעוריהם של מי שהיה הנקבל בדיון בבית הדין ושל קובל, יטען תחילה הנקבל, זולת אם הורה בית הדין המשמעתי הארצי על דרך אחרת.

(ג)

אוחדו ערעוריהם של נקבלים אחדים, יורה בית הדין המשמעתי הארצי על סדר הטענות ביניהם.

(ד)

הצטרף היועץ המשפטי לממשלה לדיון בערעור, יורה בית הדין המשמעתי הארצי על שלב טיעונו.

קבלת ראיות
68.

בית דין המשמעתי הארצי רשאי, אם היה סבור כי הדבר דרוש לעשיית צדק, לגבות ראיות נוספות שלא הובאו בערכאה הקודמת.

פסק הדין
69. (א)

לאחר טענות בעלי הדין יחליט בית הדין המשמעתי הארצי, בפסק דין מנומק, על אחד מאלה:

(1)

לדחות את הערעור, והוא רשאי לעשות כן אף אם קיבל טענה מן הטענות שטען המערער;

(2)

לקבל את הערעור, כולו או מקצתו, ולשנות את פסק הדין של בית הדין או את החלטתו, לבטלו ולתת אחר במקומו, או להורות לבית הדין לחזור ולדון בעניין, כפי שימצא לנכון.

(ב)

בית הדין המשמעתי הארצי ייתן את פסק הדין בתוך שישים ימים מסיום הדיון, ואם הוגשו סיכומים בכתב – ממועד הגשתו של כתב הסיכומים האחרון.

(ג)

פסק הדין ייחתם בידי חברי בית הדין המשמעתי הארצי ויוקרא בפני בעלי הדין או יומצא להם, כפי שיורה בית הדין; הוקרא פסק הדין, הוא יומצא לבעלי הדין לאחר מכן.

פרק שביעי: ביצוע פסקי דין

הגדרה
70.

בפרק זה, "בית הדין" – לרבות בית הדין המשמעתי הארצי.

המצאת פסק דין לשם ביצוע
71.

פסק דין של בית הדין המטיל עונש לפי סעיף 68 לחוק, החלטות אחרות של בית הדין לפי סעיף 69 לחוק, החלטה בדבר השעיה זמנית לפי סעיף 78 לחוק, החלטה בדבר ביטול חברות לפי סעיף 47 לחוק, ואם הוגש ערעור – פסק הדין בערעור, יומצאו על ידי בית הדין המשמעתי לוועד המרכזי של הלשכה לשם ביצועם, אם לא נקבעו בחוק דרכי הביצוע.

הודעה על הוצאה מהלשכה, השעיה והשעיה זמנית
72.

הוועד המרכזי של הלשכה ייתן הודעות לבתי משפט, לבתי דין, לגופים או האנשים המנויים בסעיף 20(2) לחוק, והוא רשאי לתת הודעה לכל גוף בעל סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית וכן לכל גוף הפועל לפי חוק, על הוצאתו של עורך הדין מהלשכה ועל השעיית חברותו בה לתקופה קצובה.

פרק שמיני: הוראות שונות

הגדרה
73.

בפרק זה, "בית הדין" – לרבות בית הדין המשמעתי הארצי.

הצטרפות היועץ המשפטי לממשלה
74.

החליט היועץ המשפטי לממשלה על הצטרפותו לדיון לפי הפרק השישי לחוק, יודיע על כך בכתב לבית הדין; בית הדין יעביר את העתק ההודעה לצדדים.

מילוי מקום יושב ראש בית הדין
75.

במקום שבו מסורה בכללים אלה ליושב ראש בית דין משמעתי סמכות לדון בעניין, הוא רשאי למנות חבר נשיאות בית הדין לדון בעניין במקומו; נעדר יושב הראש, יכריע בעניין הסגן הוותיק מבין סגניו; ואם הם בעלי ותק שווה – המבוגר מביניהם.

המצאת מסמכים
76. (א)

המצאה של מסמכים לפי כללים אלה, לנילון ולנקבל, לרבות בהליך ערעור, (בסעיף זה – הנמען), תהיה במסירה לידיו או במשלוח מכתב בדואר רשום עם אישור מסירה, לפי מענו הרשום בלשכה.

(ב)

אם ההמצאה במשלוח מכתב כאמור, רשאי בית הדין לראות את התאריך שבאישור המסירה כתאריך ההמצאה.

(ג)

יראו מסמך כאילו הומצא כדין לנמען גם בלא חתימה על אישור המסירה, אם חלפו חמישה עשר ימים מיום שנשלח בדואר רשום, זולת אם הוכיח הנמען שהמסמך לא התקבל מסיבות שאינן תלויות בו.

(ד)

המצאה לקובל וליועץ המשפטי לממשלה תהיה במשרדם.

פגמים שאינם פוגמים בדיון
77.

ליקוי במסמך הנערך לפי כללים אלה, אין בו כדי לפגום בתוקפו של הליך; ואולם אם נראה לבית הדין כי יש בדבר חשש לעיוות דינו של נקבל, רשאי הוא לדחות את הדיון למועד אחר או להורות הוראה אחרת כדי להסיר את החשש.

ביטול
78.

כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים), התשכ"ב-1962 – בטלים.

תוספת

טופס 1

(סעיף 2)

טופס הגשת תלונה

נבו ייצוגיות - מעקב אחרי חרות ותביעות