נבו ייצוגיות - מעקב אחרי חרות ותביעות
נבו   נוסח עדכני נכון ליום: 10-08-2021

חוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981

פרק א': פגיעה בפרטיות

איסור הפגיעה בפרטיות
1.

לא יפגע אדם בפרטיות של זולתו ללא הסכמתו.

פגיעה בפרטיות מהי
2.

פגיעה בפרטיות היא אחת מאלה:

(1)

בילוש או התחקות אחרי אדם, העלולים להטרידו, או הטרדה אחרת;

(2)

האזנה האסורה על פי חוק;

(3)

צילום אדם כשהוא ברשות היחיד;

(4)

פרסום תצלומו של אדם ברבים בנסיבות שבהן עלול הפרסום להשפילו או לבזותו;

(תיקון מס' 11) תשע"א-2011
(4א)

פרסום תצלומו של נפגע ברבים שצולם בזמן הפגיעה או סמוך לאחריה באופן שניתן לזהותו ובנסיבות שבהן עלול הפרסום להביאו במבוכה, למעט פרסום תצלום בלא השהיות בין רגע הצילום לרגע השידור בפועל שאינו חורג מהסביר באותן נסיבות; לעניין זה, "נפגע" – מי שסבל מפגיעה גופנית או נפשית עקב אירוע פתאומי ושפגיעתו ניכרת לעין;

(תיקון מס' 9) תשס"ז-2007
(5)

העתקת תוכן של מכתב או כתב אחר שלא נועד לפרסום, או שימוש בתכנו, בלי רשות מאת הנמען או הכותב, והכל אם אין הכתב בעל ערך היסטורי ולא עברו חמש עשרה שנים ממועד כתיבתו; לענין זה, "כתב" – לרבות מסר אלקטרוני כהגדרתו בחוק חתימה אלקטרונית, התשס"א-2001;

(6)

שימוש בשם אדם, בכינויו, בתמונתו או בקולו, לשם ריווח;

(7)

הפרה של חובת סודיות שנקבעה בדין לגבי עניניו הפרטיים של אדם;

(8)

הפרה של חובת סודיות לגבי עניניו הפרטיים של אדם, שנקבעה בהסכם מפורש או משתמע;

(9)

שימוש בידיעה על עניניו הפרטיים של אדם או מסירתה לאחר, שלא למטרה שלשמה נמסרה;

(10)

פרסומו או מסירתו של דבר שהושג בדרך פגיעה בפרטיות לפי פסקאות (1) עד (7) או (9);

(תיקון מס' 8) תשס"ו-2005
(11)

פרסומו של ענין הנוגע לצנעת חייו האישיים של אדם, לרבות עברו המיני, או למצב בריאותו, או להתנהגותו ברשות היחיד.

פרסום תצלום של נפטר (תיקון מס' 11) תשע"א-2011
2א. (א)

לעניין חוק זה רואים כפגיעה בפרטיות גם פרסום ברבים של תצלום גופת אדם גלויה באופן שניתן לזהותה, אלא אם כן התקיים אחד מאלה:

(תיקון מס' 11) תשע"א-2011
(1)

אותו אדם הסכים בחייו לפגיעה כאמור;

(תיקון מס' 11) תשע"א-2011
(2)

חלפו 15 שנים ממועד פטירתו של אותו אדם;

(תיקון מס' 11) תשע"א-2011
(3)

התקבלה הסכמה לפגיעה כאמור מאת הראשון מבין המפורטים בפסקאות משנה (א) עד (ד), שעודו בחיים, ובלבד שהנפטר לא התנגד בחייו לפגיעה כאמור וילדו או הורהו לא הודיע למפרסם או לאחר מטעמו כי הוא מתנגד לפרסום:

(תיקון מס' 11) תשע"א-2011
(א)

בן זוגו;

(תיקון מס' 11) תשע"א-2011
(ב)

כל ילדיו;

(תיקון מס' 11) תשע"א-2011
(ג)

הוריו;

(תיקון מס' 11) תשע"א-2011
(ד)

כל אחיו;

(תיקון מס' 11) תשע"א-2011
(4)

לא היו לנפטר קרובי משפחה המנויים בפסקה (3) ובית המשפט אישר את הפרסום.

(תיקון מס' 11) תשע"א-2011
(ב)

בן זוגו של נפטר, ילדו, הורהו או אחיו רשאים להגיש תובענה אזרחית בשל פרסום לפי סעיף זה.

הגדרת מונחים
3.

לענין חוק זה –

(תיקון מס' 9) תשס"ז-2007

"אדם" – לענין סעיפים 2, 7, 13, 14, 17ב, 17ג, 17ו, 17ז, 23א, 23ב ו-25 – למעט תאגיד;

(תיקון מס' 9) תשס"ז-2007

"הסכמה" – הסכמה מדעת, במפורש או מכללא;

(תיקון מס' 4) תשנ"ו-1996

"מחזיק, לענין מאגר מידע" – מי שמצוי ברשותו מאגר מידע דרך קבע והוא רשאי לעשות בו שימוש;

"פרסום" – כמשמעותו בסעיף 2 לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965;

"צילום" – לרבות הסרטה.

(תיקון מס' 4) תשנ"ו-1996

"שימוש" – לרבות גילוי, העברה ומסירה.

פגיעה בפרטיות – עוולה אזרחית
4.

פגיעה בפרטיות היא עוולה אזרחית, והוראות פקודת הנזיקין [נוסח חדש], יחולו עליה בכפוף להוראות חוק זה.

פגיעה בפרטיות – עבירה (תיקון מס' 4) תשנ"ו-1996
5.

הפוגע במזיד בפרטיות זולתו, באחת הדרכים האמורות בסעיף 2(1), (3) עד (7) ו-(9) עד (11), דינו – מאסר 5 שנים.

מעשה של מה בכך
6.

לא תהיה זכות לתביעה אזרחית או פלילית לפי חוק זה בשל פגיעה שאין בה ממש.

פרק ב': הגנה על הפרטיות במאגרי מידע

הגדרות (תיקון מס' 4) תשנ"ו-1996
7.

בפרק זה ובפרק ד'–

(תיקון מס' 4) תשנ"ו-1996

"אבטחת מידע" – הגנה על שלמות המידע, או הגנה על המידע מפני חשיפה, שימוש או העתקה, והכל ללא רשות כדין;

(תיקון מס' 4) תשנ"ו-1996

"מאגר מידע" – אוסף נתוני מידע, המוחזק באמצעי מגנטי או אופטי והמיועד לעיבוד ממוחשב, למעט –

(תיקון מס' 4) תשנ"ו-1996
(1)

אוסף לשימוש אישי שאינו למטרות עסק; או

(תיקון מס' 4) תשנ"ו-1996
(2)

אוסף הכולל רק שם, מען ודרכי התקשרות, שכשלעצמו אינו יוצר איפיון שיש בו פגיעה בפרטיות לגבי בני האדם ששמותיהם כלולים בו, ובלבד שלבעל האוסף או לתאגיד בשליטתו אין אוסף נוסף;

"מידע" – נתונים על אישיותו של אדם, מעמדו האישי, צנעת אישותו, מצב בריאותו, מצבו הכלכלי, הכשרתו המקצועית, דעותיו ואמונתו;

(תיקון מס' 4) תשנ"ו-1996

"מידע רגיש" –

(תיקון מס' 4) תשנ"ו-1996
(1)

נתונים על אישיותו של אדם, צנעת אישותו, מצב בריאותו, מצבו הכלכלי, דעותיו ואמונתו;

(תיקון מס' 4) תשנ"ו-1996
(2)

מידע ששר המשפטים קבע בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, שהוא מידע רגיש;

(תיקון מס' 4) תשנ"ו-1996

"מנהל מאגר" – מנהל פעיל של גוף שבבעלותו או בהחזקתו מאגר מידע או מי שמנהל כאמור הסמיכו לענין זה;

(תיקון מס' 4) תשנ"ו-1996

"רשם" – מי שמתקיימים בו תנאי הכשירות למינוי שופט של בית משפט השלום, והממשלה מינתה אותו, בהודעה ברשומות, לנהל את פנקס מאגרי מידע (להלן – הפנקס) כאמור בסעיף 12; 

(תיקון מס' 4) תשנ"ו-1996

"שימוש", במידע – (נמחקה);

(תיקון מס' 4) תשנ"ו-1996

"שלמות מידע" – זהות הנתונים במאגר מידע למקור שממנו נשאבו, בלא ששונו, נמסרו או הושמדו ללא רשות כדין.

(תיקון מס' 4) תשנ"ו-1996

סימן א': מאגרי מידע

רישום מאגר מידע והשימוש בו (תיקון מס' 4) תשנ"ו-1996
8. (א)

לא ינהל אדם ולא יחזיק מאגר מידע החייב ברישום לפי סעיף זה, אלא אם כן התקיים אחד מאלה:

(תיקון מס' 4) תשנ"ו-1996
(1)

המאגר נרשם בפנקס;

(תיקון מס' 4) תשנ"ו-1996
(2)

הוגשה בקשה לרישום המאגר והתקיימו הוראות סעיף 10(ב1);

(תיקון מס' 4) תשנ"ו-1996
(3)

המאגר חייב ברישום לפי סעיף קטן (ה) והוראת הרשם כללה הרשאה לניהול והחזקה של המאגר עד רישומו.

(תיקון מס' 4) תשנ"ו-1996
(ב)

לא ישתמש אדם במידע שבמאגר מידע החייב ברישום לפי סעיף זה, אלא למטרה שלשמה הוקם המאגר.

(תיקון מס' 4) תשנ"ו-1996
(ג)

בעל מאגר מידע חייב ברישום בפנקס ועל בעל המאגר לרשמו אם נתקיים בו אחד מאלה:

(תיקון מס' 4) תשנ"ו-1996
(1)

מספר האנשים שמידע עליהם נמצא במאגר עולה על 10,000;

(תיקון מס' 4) תשנ"ו-1996
(2)

יש במאגר מידע רגיש;

(תיקון מס' 4) תשנ"ו-1996
(3)

המאגר כולל מידע על אנשים והמידע לא נמסר על ידיהם, מטעמם או בהסכמתם למאגר זה;

(תיקון מס' 4) תשנ"ו-1996
(4)

המאגר הוא של גוף ציבורי כהגדרתו בסעיף 23;

(תיקון מס' 4) תשנ"ו-1996
(5)

המאגר משמש לשירותי דיוור ישיר כאמור בסעיף 17ג.

(תיקון מס' 4) תשנ"ו-1996
(ד)

הוראת סעיף קטן (ג) לא תחול על מאגר שאין בו אלא מידע שפורסם לרבים על פי סמכות כדין או שהועמד לעיון הרבים על-פי סמכות כדין.

(תיקון מס' 7) תשס"ה-2005
(ה)

הרשם רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להורות על קיום חובת רישום לגבי מאגר הפטור מחובת רישום לפי סעיפים קטנים (ג) ו-(ד); הוראה כאמור תומצא לבעל המאגר ובה יפרט הרשם הוראות לענין ניהול ואחזקת המאגר עד לרישומו.

בקשה לרישום (תיקון מס' 4) תשנ"ו-1996
9. (א)

בקשה לרישום מאגר מידע תוגש לרשם.

(תיקון מס' 4) תשנ"ו-1996
(ב)

בקשה לרישום מאגר מידע תפרט את –

(תיקון מס' 4) תשנ"ו-1996
(1)

זהות בעל מאגר המידע, המחזיק במאגר ומנהל המאגר, ומעניהם בישראל;

(תיקון מס' 4) תשנ"ו-1996
(2)

מטרות הקמת מאגר המידע והמטרות שלהן נועד המידע;

(תיקון מס' 4) תשנ"ו-1996
(3)

סוגי המידע שייכללו במאגר;

(תיקון מס' 4) תשנ"ו-1996
(4)

פרטים בדבר העברת מידע מחוץ לגבולות המדינה;

(תיקון מס' 4) תשנ"ו-1996
(5)

פרטים בדבר קבלת מידע, דרך קבע, מגוף ציבורי כהגדרתו בסעיף 23, שם הגוף הציבורי מוסר המידע ומהות המידע הנמסר, למעט פרטים הנמסרים בהסכמת מי שהמידע על אודותיו.

(תיקון מס' 5) תש"ס-2000
(ג)

שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות פרטים נוספים שיפורטו בבקשה לרישום.

(ד)

הבעל או המחזיק של מאגר מידע יודיע לרשם על כל שינוי בפרט מהפרטים המפורטים בסעיף קטן (ב) או לפי סעיף קטן (ג) ועל הפסקת פעולתו של מאגר המידע.

סמכויות הרשם (תיקון מס' 4) תשנ"ו-1996
10. (א)

הוגשה בקשה לרישום מאגר מידע –

(תיקון מס' 4) תשנ"ו-1996
(1)

ירשום אותו הרשם בפנקס, תוך 90 ימים מיום שהוגשה לו הבקשה, זולת אם היה לו יסוד סביר להניח כי המאגר משמש או עלול לשמש לפעולות בלתי חוקיות או כמסווה להן, או שהמידע הכלול בו נתקבל, נצבר או נאסף בניגוד לחוק זה או בניגוד להוראות כל דין;

(תיקון מס' 4) תשנ"ו-1996
(2)

הרשם רשאי לרשום מטרה שונה מזו שפורטה בבקשה, לרשום מספר מטרות למאגר, או להורות על הגשת מספר בקשות תחת הבקשה שהוגשה, והכל אם נוכח לדעת כי הדבר הולם את פעילות המאגר הלכה למעשה;

(תיקון מס' 4) תשנ"ו-1996
(3)

הרשם לא יסרב לרשום את מאגר המידע לפי פסקה (1) ולא יפעיל סמכויותיו לפי פסקה (2), אלא לאחר שנתן למבקש הזדמנות לטעון את טענותיו.

(תיקון מס' 7) תשס"ה-2005
(ב) (בוטל)
(תיקון מס' 4) תשנ"ו-1996
(ב1)

לא רשם הרשם את מאגר המידע תוך 90 ימים מיום שהוגשה לו הבקשה, ולא הודיע למבקש על סירובו לרשום או על השהיית הרישום מטעמים מיוחדים שיפרט בהודעתו – רשאי יהיה המבקש לנהל או להחזיק את המאגר אף שאינו רשום.

(תיקון מס' 4) תשנ"ו-1996
(ב2)

הודיע הרשם למבקש על סירובו לרשום את מאגר המידע, או על השהיית הרישום כאמור בסעיף קטן (ב1) לא יהיה המבקש רשאי לנהל או להחזיק את המאגר, זולת אם בית המשפט קבע אחרת.

(תיקון מס' 4) תשנ"ו-1996
(ב3)

הרשם ימחק רישומו של מאגר מידע מהפנקס, אם הודיע לו בעל המאגר שהמידע שבאותו מאגר בוער, ואימת הודעה זו בתצהיר; הוחזק מאגר מידע שלא בידי בעל מאגר המידע, תאומת ההודעה גם בתצהיר של המחזיק.

(ג)

הרשם יפקח על מילוי הוראות חוק זה והתקנות לפיו.

(תיקון מס' 4) תשנ"ו-1996
(ד)

שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, יקים בצו, יחידת פיקוח שתפקח על מאגרי המידע, רישומם ואבטחת המידע בהם; גודלה של היחידה יותאם לצורכי הפיקוח.

(תיקון מס' 4) תשנ"ו-1996
(ה)

הרשם יעמוד בראש יחידת הפיקוח, והוא ימנה את המפקחים לצורך ביצוע הפיקוח לפי חוק זה; לא יתמנה למפקח אלא מי שקיבל הכשרה מקצועית מתאימה בתחום מיחשוב ואבטחת מידע והפעלת סמכויות לפי חוק זה, ומשטרת ישראל לא הביעה התנגדות למינויו מטעמים של שמירה על בטחון הציבור.

ת"ט תשנ"ו-1996
(ה1)

לצורך ביצוע תפקידיו רשאי מפקח –

(תיקון מס' 4) תשנ"ו-1996
(1)

לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו ידיעות ומסמכים המתייחסים למאגר מידע;

(תיקון מס' 4) תשנ"ו-1996
(2)

להיכנס למקום שיש לו יסוד סביר להניח כי מופעל בו מאגר מידע, לערוך בו חיפוש ולתפוס חפץ, אם שוכנע כי הדבר דרוש לשם הבטחת ביצוע חוק זה וכדי למנוע עבירה על הוראותיו; על חפץ שנתפס לפי סעיף זה יחולו הוראות פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969; סדרי כניסה למיתקן צבאי או למיתקן של רשות בטחון כמשמעותה בסעיף 19(ג) ייקבעו על ידי שר המשפטים בהתייעצות עם השר הממונה על רשות הבטחון, לפי הענין; בפסקה זו, "חפץ" – לרבות חומר מחשב, ופלט כהגדרתם בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995;

(תיקון מס' 4) תשנ"ו-1996
(3)

על אף הוראות פסקה (2), לא ייכנס למקום כאמור המשמש למגורים בלבד, אלא לפי צו מאת שופט של בית משפט שלום.

(תיקון מס' 7) תשס"ה-2005
(ו)

הפר מחזיק או בעל של מאגר מידע הוראות של חוק זה או התקנות לפיו, או לא מילא אחר דרישה שהפנה אליו הרשם, רשאי הרשם להתלות את תוקפו של הרישום לתקופה שיקבע או לבטל את רישומו של מאגר המידע בפנקס, ובלבד שקודם להתליה או לביטול ניתנה לבעל המאגר הזדמנות להשמיע את טענותיו.

(ז)

דין הרשם ומי שפועל מטעמו כדין עובד המדינה.

דוח הגנה על הפרטיות (תיקון מס' 4) תשנ"ו-1996
10א.

לא יאוחר מ-1 באפריל בכל שנה תגיש המועצה להגנת הפרטיות לועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת דין וחשבון שיכין הרשם על פעולות האכיפה והפיקוח בשנה שקדמה להגשת הדוח, בצירוף הערותיה של המועצה.

חובת מבקש מידע (תיקון מס' 4) תשנ"ו-1996
11.

פניה לאדם לקבלת מידע לשם החזקתו או שימוש בו במאגר מידע תלווה בהודעה שיצויינו בה –

(1)

אם חלה על אותו אדם חובה חוקית למסור את המידע, או שמסירת המידע תלויה ברצונו ובהסכמתו;

(2)

המטרה אשר לשמה מבוקש המידע;

(3)

למי יימסר המידע ומטרות המסירה.

פנקס מאגרי מידע (תיקון מס' 4) תשנ"ו-1996
12. (א)

הרשם ינהל פנקס מאגרי מידע אשר יהיה פתוח לעיונו של הציבור.

(תיקון מס' 4) תשנ"ו-1996
(ב)

הפנקס יכיל את הפרטים לרישום מאגר המידע כאמור בסעיף 9. 

(תיקון מס' 4) תשנ"ו-1996
(ג)

על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב), במאגר של רשות בטחון, הפרטים המפורטים בסעיף 9(ב)(3), (4) ו-(5) לא יהיו פתוחים לעיונו של הציבור.

זכות עיון במידע (תיקון מס' 4) תשנ"ו-1996
13. (א)

כל אדם זכאי לעיין בעצמו, או על ידי בא-כוחו שהרשהו בכתב או על ידי אפוטרופסו, במידע שעליו המוחזק במאגר מידע.

(תיקון מס' 4) תשנ"ו-1996
(ב)

בעל מאגר מידע יאפשר עיון במידע, לפי בקשת אדם כאמור בסעיף קטן (א) (להלן – המבקש), בשפה העברית, הערבית או האנגלית.

(תיקון מס' 4) תשנ"ו-1996
(ג)

בעל המאגר רשאי שלא למסור למבקש מידע המתייחס למצבו הרפואי או הנפשי אם לדעתו עלול המידע לגרום נזק חמור לבריאותו הגופנית או הנפשית של המבקש או לסכן את חייו; במקרה זה ימסור בעל המאגר את המידע לרופא או לפסיכולוג מטעמו של המבקש.

(תיקון מס' 4) תשנ"ו-1996
(ג1)

אין בהוראות סעיף זה כדי לחייב למסור מידע בניגוד לחסיון שנקבע לפי כל דין, אלא אם כן המבקש הוא מי שהחסיון נועד לטובתו.

(תיקון מס' 4) תשנ"ו-1996

בסעיף קטן זה, "דין" – לרבות הלכה פסוקה.

(ד)

האופן, התנאים והתשלום למימושה של זכות העיון במידע ייקבעו בתקנות.

(תיקון מס' 4) תשנ"ו-1996
(ה)

הוראות סעיף זה וסעיף 13א לא יחולו –

(1)

על מאגר מידע של רשות בטחון כמשמעותה בסעיף 19(ג);

(תיקון מס' 4) תשנ"ו-1996
(1א)

על מאגר מידע של שירות בתי הסוהר;

(2)

על מאגר מידע של רשות מס כמשמעותה בחוק לתיקון דיני מסים (חילופי ידיעות בין רשויות מס), התשכ"ז-1967;

(3)

כשבטחון המדינה, יחסי חוץ שלה או הוראות חיקוק מחייבים שלא לגלות לאדם מידע שעליו.

(תיקון מס' 1) תשמ"ה-1985
(4)

על מאגר מידע של גופים אשר שר המשפטים בהתייעצות עם שר הבטחון או עם שר החוץ, לפי הענין, ובאישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, קבע כי הוא כולל מידע שבטחון המדינה או יחסי החוץ שלה מחייבים שלא לגלותו (להלן – מידע סודי), ובלבד שאדם המבקש לעיין במידע שעליו המוחזק באותו מאגר יהיה זכאי לעיין במידע שאינו מידע סודי.

(תיקון מס' 4) תשנ"ו-1996
(5)

על מאגר מידע אודות חקירות ואכיפת החוק של רשות המוסמכת לחקור על פי דין בעבירה, אשר שר המשפטים קבע אותה בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.

(תיקון מס' 6) תש"ס-2000
(6)

על מאגר מידע שהוקם לפי סעיף 28 לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000.

עיון במידע שאינו בהחזקת בעל המאגר (תיקון מס' 4) תשנ"ו-1996
13א.

בלי לגרוע מהוראות סעיף 13 –

(תיקון מס' 4) תשנ"ו-1996
(1)

בעל מאגר מידע, המחזיק אותו אצל אחר (בסעיף זה – המחזיק), יפנה את המבקש אל המחזיק, תוך ציון מענו, ויורה למחזיק, בכתב, לאפשר למבקש את העיון;

(תיקון מס' 4) תשנ"ו-1996
(2)

פנה המבקש תחילה למחזיק, יודיע לו המחזיק אם הוא מחזיק מידע עליו, וכן את שם בעל מאגר המידע ואת מענו.

תיקון מידע (תיקון מס' 4) תשנ"ו-1996
14. (א)

אדם שעיין במידע שעליו ומצא כי אינו נכון, שלם, ברור או מעודכן, רשאי לפנות לבעל מאגר המידע, ואם הוא תושב חוץ – למחזיק מאגר המידע, בבקשה לתקן את המידע או למוחקו.

(ב)

הסכים בעל מאגר המידע לבקשה כאמור בסעיף קטן (א), יבצע את השינויים הנדרשים במידע שברשותו ויודיע עליהם לכל מי שקיבל ממנו את המידע בתקופה שנקבעה בתקנות.

(ג)

סירב בעל מאגר המידע למלא בקשה כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך למבקש, באופן ובדרך שנקבעו בתקנות.

(תיקון מס' 4) תשנ"ו-1996
(ד)

מחזיק חייב לתקן מידע, אם בעל מאגר המידע הסכים לתיקון המבוקש או שבית משפט ציווה על התיקון.

תובענה לבית המשפט (תיקון מס' 9) תשס"ז-2007
15.

על סירובו של בעל מאגר מידע לאפשר עיון כאמור בסעיף 13 או בסעיף 13א ועל הודעת סירוב כאמור בסעיף 14(ג), רשאי מבקש המידע להגיש תובענה לבית המשפט באופן ובדרך שנקבעו בתקנות.

סודיות (תיקון מס' 4) תשנ"ו-1996
16.

לא יגלה אדם מידע שהגיע אליו בתוקף תפקידו כעובד, כמנהל או כמחזיק של מאגר מידע, אלא לצורך ביצוע עבודתו או לביצוע חוק זה או על פי צו בית משפט בקשר להליך משפטי; אם הוגשה הבקשה לפני תחילת ההליך תידון הבקשה בבית משפט השלום. המפר הוראות סעיף זה, דינו – מאסר 5 שנים.

אחריות לאבטחת מידע (תיקון מס' 4) תשנ"ו-1996
17.

בעל מאגר מידע, מחזיק במאגר מידע או מנהל מאגר מידע, כל אחד מהם אחראי לאבטחת המידע שבמאגר המידע.

מחזיק במאגרים של בעלים שונים (תיקון מס' 4) תשנ"ו-1996
17א. (א)

מחזיק במאגרי מידע של בעלים שונים יבטיח כי אפשרות הגישה לכל מאגר תהיה נתונה רק למי שהורשו לכך במפורש בהסכם בכתב בינו לבין בעליו של אותו מאגר.

(תיקון מס' 4) תשנ"ו-1996
(ב)

מחזיק שברשותו חמישה מאגרי מידע לפחות, החייבים ברישום לפי סעיף 8, ימסור לרשם, מדי שנה, רשימה של מאגרי המידע שברשותו, בציון שמות בעלי המאגרים, תצהיר על כך שלגבי כל אחד מן המאגרים נקבעו הזכאים בגישה למאגר בהסכם בינו לבין הבעלים, ושמו של הממונה על האבטחה כאמור בסעיף 17ב.

ממונה על אבטחה (תיקון מס' 4) תשנ"ו-1996
17ב. (א)

הגופים המפורטים להלן חייבים במינוי אדם בעל הכשרה מתאימה שיהיה ממונה על אבטחת מידע (להלן – הממונה):

(תיקון מס' 4) תשנ"ו-1996
(1)

מחזיק בחמישה מאגרי מידע החייבים ברישום לפי סעיף 8;

(תיקון מס' 4) תשנ"ו-1996
(2)

גוף ציבורי כהגדרתו בסעיף 23;

(תיקון מס' 4) תשנ"ו-1996
(3)

בנק, חברת ביטוח, חברה העוסקת בדירוג או בהערכה של אשראי.

(תיקון מס' 4) תשנ"ו-1996
(ב)

בלי לגרוע מהוראות סעיף 17, הממונה יהיה אחראי לאבטחת המידע במאגרים המוחזקים ברשות הגופים כאמור בסעיף קטן (א).

(תיקון מס' 4) תשנ"ו-1996
(ג)

לא ימונה כממונה מי שהורשע בעבירה שיש עמה קלון או בעבירה על הוראות חוק זה.

(תיקון מס' 4) תשנ"ו-1996

סימן ב': דיוור ישיר

הגדרות (תיקון מס' 4) תשנ"ו-1996
17ג.

בסימן זה –

(תיקון מס' 4) תשנ"ו-1996

"דיוור ישיר" – פניה אישית לאדם, בהתבסס על השתייכותו לקבוצת אוכלוסין, שנקבעה על פי איפיון אחד או יותר של בני אדם ששמותיהם כלולים במאגר מידע;

(תיקון מס' 4) תשנ"ו-1996

"פניה" – לרבות בכתב, בדפוס, בטלפון, בפקסימליה, בדרך ממוחשבת או באמצעי אחר;

(תיקון מס' 4) תשנ"ו-1996

"שירותי דיוור ישיר" – מתן שירותי דיוור ישיר לאחרים בדרך של העברת רשימות, מדבקות או נתונים בכל אמצעי שהוא.

דיוור ישיר (תיקון מס' 4) תשנ"ו-1996
17ד.

לא ינהל אדם ולא יחזיק מאגר מידע המשמש לשירותי דיוור ישיר, אלא אם כן הוא רשום בפנקס ואחת ממטרותיו הרשומות היא שירותי דיוור.

ציון מקור המידע (תיקון מס' 4) תשנ"ו-1996
17ה.

לא ינהל אדם ולא יחזיק מאגר מידע המשמש לשירותי דיוור ישיר, אלא אם כן יש בידו רישום המציין את המקור שממנו קיבל כל אוסף נתונים המשמש לצורך מאגר המידע ומועד קבלתו, וכן למי מסר כל אוסף נתונים כאמור.

מחיקת מידע ממאגר המשמש לדיוור ישיר (תיקון מס' 4) תשנ"ו-1996
17ו. (א)

כל פניה בדיוור ישיר תכיל באופן ברור ובולט –

(תיקון מס' 4) תשנ"ו-1996
(1)

ציון כי הפניה היא בדיוור ישיר, בצירוף ציון מספר הרישום של המאגר המשמש לשירותי דיוור ישיר בפנקס מאגרי מידע;

(תיקון מס' 4) תשנ"ו-1996
(2)

הודעה על זכותו של מקבל הפניה להימחק מן המאגר כאמור בסעיף קטן (ב); בצירוף המען שאליו יש לפנות לצורך כך;

(תיקון מס' 4) תשנ"ו-1996
(3)

זהותו ומענו של בעל מאגר המידע שבו מצוי המידע שעל פיו בוצעה הפניה, והמקורות שמהם קיבל בעל המאגר מידע זה.

(תיקון מס' 4) תשנ"ו-1996
(ב)

כל אדם זכאי לדרוש, בכתב, מבעל מאגר מידע המשמש לדיוור ישיר, שמידע המתייחס אליו יימחק ממאגר המידע.

(תיקון מס' 4) תשנ"ו-1996
(ג)

כל אדם זכאי לדרוש, בכתב, מבעל מאגר המידע המשמש לשירותי דיוור ישיר או מבעל מאגר המידע שבו מצוי המידע שעל-פיו בוצעה הפניה, כי מידע המתייחס אליו לא יימסר לאדם, לסוג בני אדם או לאנשים מסויימים, והכל לפרק זמן מוגבל או קבוע.

(תיקון מס' 4) תשנ"ו-1996
(ד)

הודיע אדם לבעל מאגר המידע על דרישתו כאמור בסעיפים קטנים (ב) או (ג), יפעל בעל המאגר בהתאם לדרישה ויודיע לאדם, בכתב, כי פעל על פיה.

(תיקון מס' 4) תשנ"ו-1996
(ה)

לא הודיע בעל מאגר המידע כאמור בסעיף קטן (ד) תוך 30 ימים מיום קבלת הדרישה, רשאי האדם שהמידע מתייחס אליו לפנות לבית משפט השלום בדרך שנקבעה בתקנות, כדי שיורה לבעל מאגר המידע לפעול כאמור.

(תיקון מס' 9) תשס"ז-2007
(ו)

הזכויות לפי סעיף זה של נפטר שרשום במאגר מידע נתונות גם לבן זוגו, לילדו, להורהו או לאחיו.

תחולה על ידיעות (תיקון מס' 4) תשנ"ו-1996
17ז.

הוראות סימן זה יחולו על ידיעות הנוגעות לענייניו הפרטיים של אדם, אף שאינם בגדר מידע, כשם שהן חלות על מידע.

אי תחולה על גוף ציבורי (תיקון מס' 4) תשנ"ו-1996
17ח.

סימן זה לא יחול על גוף ציבורי כמשמעותו בסעיף 23(1) במילוי תפקידיו על פי דין.

שמירת דינים (תיקון מס' 4) תשנ"ו-1996
17ט.

הוראות סימן זה באות להוסיף על הוראות כל דין.

פרק ג': הגנות

הגנות מה הן
18.

במשפט פלילי או אזרחי בשל פגיעה בפרטיות תהא זו הגנה טובה אם נתקיימה אחת מאלה:

(1)

הפגיעה נעשתה בדרך של פרסום שהוא מוגן לפי סעיף 13 לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965;

(2)

הנתבע או הנאשם עשה את הפגיעה בתום לב באחת הנסיבות האלה:

(א)

הוא לא ידע ולא היה עליו לדעת על אפשרות הפגיעה בפרטיות;

(ב)

הפגיעה נעשתה בנסיבות שבהן היתה מוטלת על הפוגע חובה חוקית, מוסרית, חברתית או מקצועית לעשותה;

(ג)

הפגיעה נעשתה לשם הגנה על ענין אישי כשר של הפוגע;

(ד)

הפגיעה נעשתה תוך ביצוע עיסוקו של הפוגע כדין ובמהלך עבודתו הרגיל, ובלבד שלא נעשתה דרך פרסום ברבים;

(ה)

הפגיעה היתה בדרך של צילום, או בדרך של פרסום תצלום, שנעשה ברשות הרבים ודמות הנפגע מופיעה בו באקראי;

(ו)

הפגיעה נעשתה בדרך של פרסום שהוא מוגן לפי פסקאות (4) עד (11) לסעיף 15 לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965;

(3)

בפגיעה היה ענין ציבורי המצדיק אותה בנסיבות הענין, ובלבד שאם היתה הפגיעה בדרך של פרסום – הפרסום לא היה כוזב.

פטור
19. (א)

לא ישא אדם באחריות לפי חוק זה על מעשה שהוסמך לעשותו על פי דין.

(ב)

רשות בטחון, או מי שנמנה עם עובדיה או פועל מטעמה, לא ישאו באחריות לפי חוק זה על פגיעה שנעשתה באופן סביר במסגרת תפקידם ולשם מילויו.

(ג)

"רשות בטחון", לענין סעיף זה – כל אחד מאלה:

(1)

משטרת ישראל;

(2)

אגף המודיעין במטה הכללי והמשטרה הצבאית של צבא-הגנה לישראל;

(3)

שירות בטחון כללי.

(תיקון מס' 1) תשמ"ה-1985
(4)

המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים.

(תיקון מס' 10) תשס"ט-2008
(5)

הרשות להגנה על עדים.

נטל ההוכחה
20. (א)

הוכיח הנאשם או הנתבע שעשה את הפגיעה בפרטיות באחת הנסיבות האמורות בסעיף 18(2) ושהפגיעה לא חרגה מתחום הסביר באותן נסיבות, חזקה עליו שעשה את הפגיעה בתום לב.

(ב)

חזקה על הנאשם או הנתבע שעשה את הפגיעה בפרטיות שלא בתום לב אם הוא פגע ביודעין במידה גדולה משהיתה נחוצה באופן סביר לצורך הענינים שניתנה להם הגנה בסעיף 18(2).

(תיקון מס' 9) תשס"ז-2007
(ג)

חזקה על נאשם או נתבע הטוען להגנה על פי סעיף 18(2)(ב) או (ד) שעשה את הפגיעה בפרטיות שלא בתום לב, אם ביצע את הפגיעה תוך כדי הפרת הכללים או העקרונות של אתיקה מקצועית החלים עליו מכוח דין או המקובלים על אנשי המקצוע שהוא נמנה עמהם; ואולם חזקה כאמור לא תחול אם הפגיעה נעשתה בנסיבות שבהן הנאשם או הנתבע פעל בהתאם לחובה חוקית המוטלת עליו.

הפרכה של טענות הגנה
21.

הביא הנאשם או הנתבע ראיה או העיד בעצמו כדי להוכיח אחת ההגנות הניתנות בחוק זה, רשאי התובע להביא ראיות סותרות; אין בהוראה זו כדי לגרוע מסמכות בית המשפט לפי כל דין להתיר הבאת ראיות בידי בעלי הדין.

הקלות
22.

בבואו לגזור את הדין או לפסוק פיצויים רשאי בית המשפט להתחשב, לטובת הנאשם או הנתבע, גם באלה:

(1)

הפגיעה בפרטיות לא היתה אלא חזרה על מה שכבר נאמר, והוא נקב את המקור שעליו הסתמך;

(2)

הוא לא התכוון לפגוע;

(3)

אם היתה הפגיעה בדרך של פרסום – הוא התנצל על הפרסום ונקט צעדים להפסקת מכירתו או הפצתו של עותק הפרסום המכיל את הפגיעה, ובלבד שההתנצלות פורסמה במקום, במידה ובדרך שבהם פורסמה הפגיעה ולא היתה מסוייגת.

(תיקון מס' 1) תשמ"ה-1985

פרק ד': מסירת מידע או ידיעות מאת גופים ציבוריים

הגדרות (תיקון מס' 1) תשמ"ה-1985
23.

בפרק זה –

(תיקון מס' 1) תשמ"ה-1985

"גוף ציבורי" –

(תיקון מס' 1) תשמ"ה-1985
(1)

משרדי הממשלה ומוסדות מדינה אחרים, רשות מקומית וגוף אחר הממלא תפקידים ציבוריים על פי דין;

(תיקון מס' 1) תשמ"ה-1985
(2)

גוף ששר המשפטים קבע בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, ובלבד שבצו ייקבעו סוגי המידע והידיעות שהגוף יהיה רשאי למסור ולקבל;

(תיקון מס' 3) תשנ"ה-1995
(3) (נמחקה)
(תיקון מס' 4) תשנ"ו-1996

"מאגר מידע", "מידע", "הרשם" ו"שימוש" – (נמחקו).

תחולה על ידיעות (תיקון מס' 1) תשמ"ה-1985
23א.

הוראות פרק זה יחולו על ידיעות על עניניו הפרטיים של אדם, אף שאינן בגדר מידע, כשם שהן חלות על מידע.

איסור על מסירת מידע (תיקון מס' 1) תשמ"ה-1985
23ב. (א)

מסירת מידע מאת גוף ציבורי אסורה, זולת אם המידע פורסם לרבים על פי סמכות כדין, או הועמד לעיון הרבים על פי סמכות כדין, או שהאדם אשר המידע מתייחס אליו נתן הסכמתו למסירה.

(תיקון מס' 1) תשמ"ה-1985
(ב)

אין בהוראות סעיף זה כדי למנוע מרשות בטחון כמשמעותה בסעיף 19 לקבל או למסור מידע לשם מילוי תפקידה, ובלבד שהמסירה או הקבלה לא נאסרה בחיקוק.

סייג לאיסור (תיקון מס' 1) תשמ"ה-1985
23ג.

מסירת המידע מותרת, על אף האמור בסעיף 23ב, אם לא נאסרה בחיקוק או בעקרונות של אתיקה מקצועית –

(תיקון מס' 1) תשמ"ה-1985
(1)

בין גופים ציבוריים, אם נתקיים אחד מאלה:

(תיקון מס' 1) תשמ"ה-1985
(א)

מסירת המידע היא במסגרת הסמכויות או התפקידים של מוסר המידע והיא דרושה למטרת ביצוע חיקוק או למטרה במסגרת הסמכויות או התפקידים של מוסר המידע או מקבלו;

(תיקון מס' 1) תשמ"ה-1985
(ב)

מסירת המידע היא לגוף ציבורי הרשאי לדרוש אותו מידע על פי דין מכל מקור אחר;

(תיקון מס' 1) תשמ"ה-1985
(2)

מגוף ציבורי למשרד ממשלתי או למוסד מדינה אחר, או בין משרדים או מוסדות כאמור, אם מסירת המידע דרושה למטרת ביצוע כל חיקוק או למטרה במסגרת הסמכויות או התפקידים של מוסר המידע או מקבלו;

(תיקון מס' 1) תשמ"ה-1985

אולם לא יימסר מידע כאמור שניתן בתנאי שלא יימסר לאחר.

חובותיו של גוף ציבורי (תיקון מס' 1) תשמ"ה-1985
23ד. (א)

גוף ציבורי המוסר דרך קבע מידע בהתאם לסעיף 23ג יפרט עובדה זו על כל דרישת מידע בהתאם לחוק.

(תיקון מס' 1) תשמ"ה-1985
(ב)

גוף ציבורי המוסר מידע בהתאם לסעיף 23ג יקיים רישום של המידע שנמסר.

(תיקון מס' 1) תשמ"ה-1985
(ג)

גוף ציבורי המקבל דרך קבע מידע בהתאם לסעיף 23ג, והמידע נאגר במאגר מידע, יודיע על כך לרשם ועובדה זו תיכלל בפרטי רשימת מאגרי המידע לפי סעיף 12.

(תיקון מס' 1) תשמ"ה-1985
(ד)

גוף ציבורי שקיבל מידע בהתאם לסעיף 23ג לא יעשה בו שימוש אלא במסגרת הסמכויות או התפקידים שלו.

(תיקון מס' 1) תשמ"ה-1985
(ה)

לענין חובת השמירה על סודיות לפי כל דין, מידע שנמסר לגוף ציבורי מכוח חוק זה, כמוהו כמידע שאותו גוף השיג מכל מקור אחר, ובנוסף יחולו על הגוף המקבל גם כל ההוראות החלות על הגוף המוסר.

מידע עודף (תיקון מס' 1) תשמ"ה-1985
23ה. (א)

מקום שמידע שמותר למסרו לפי סעיפים 23ב או 23ג מצוי על גבי אותו קובץ עם מידע אחר (להלן – מידע עודף), רשאי הגוף המוסר את המידע למסור לגוף המקבל את המידע המבוקש עם המידע העודף.

(תיקון מס' 1) תשמ"ה-1985
(ב)

מסירת מידע עודף לפי סעיף קטן (א) מותנית בקביעת נוהלים שיבטיחו מניעת שימוש כלשהו במידע עודף שנתקבל; נוהלים כאמור ייקבעו בתקנות וכל עוד לא נקבעו בתקנות, יקבע הגוף המבקש נוהלים כאמור בכתב, וימציא לגוף המוסר עותק מהם, לפי דרישתו.

מסירה מותרת אינה פגיעה בפרטיות (תיקון מס' 1) תשמ"ה-1985
23ו.

מסירת מידע המותרת לפי חוק זה לא תהווה פגיעה בפרטיות ולא יחולו עליה הוראות סעיפים 2 ו-8.

תקנות לענין מסירת מידע (תיקון מס' 1) תשמ"ה-1985
23ז.

שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי להתקין תקנות בדבר סדרי מסירת מידע מאת גופים ציבוריים.

עונשין (תיקון מס' 4) תשנ"ו-1996
23ח. (בוטל)
(תיקון מס' 1) תשמ"ה-1985

פרק ה': שונות

דין המדינה (תיקון מס' 1) תשמ"ה-1985
24.

חוק זה חל על המדינה.

מות הנפגע (תיקון מס' 1) תשמ"ה-1985
25. (א)

אדם שנפגע בפרטיותו ותוך ששה חדשים לאחר הפגיעה מת בלי שהגיש תובענה או קובלנה בשל אותה פגיעה, רשאים בן-זוגו, ילדו או הורהו, ואם לא השאיר בן-זוג, ילדים או הורים – אחיו או אחותו, להגיש, תוך ששה חדשים לאחר מותו, תובענה או קובלנה בשל אותה פגיעה.

(ב)

אדם שהגיש תובענה או קובלנה בשל פגיעה בפרטיות ומת לפני סיום ההליך, רשאים בן-זוגו, ילדו או הורהו, ואם לא השאיר בן-זוג, ילדים או הורים – אחיו או אחותו, להודיע לבית המשפט, תוך ששה חדשים לאחר מותו, על רצונם להמשיך בתובענה או בקובלנה, ומשהודיע כאמור יבואו הם במקום התובע או הקובל.

התיישנות (תיקון מס' 1) תשמ"ה-1985
26.

תקופת ההתיישנות של תביעה אזרחית לפי חוק זה היא שנתיים.

החלת הוראות מחוק איסור לשון הרע (תיקון מס' 1) תשמ"ה-1985
27.

על הליכים משפטיים בשל פגיעה בפרטיות יחולו הוראות סעיפים 21, 23 ו-24 לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965, בשינויים המחוייבים לפי הענין.

ראיות על שם רע, אופי או עבר של אדם (תיקון מס' 1) תשמ"ה-1985
28.

במשפט פלילי או אזרחי בשל פגיעה בפרטיות אין להביא ראיה או לחקור עד בדבר שמו הרע של הנפגע או בדבר אפיו, עברו, מעשיו או דעותיו.

צווים נוספים (תיקון מס' 9) תשס"ז-2007
29. (א)

בנוסף לכל עונש וסעד אחר רשאי בית המשפט, במשפט פלילי או אזרחי בשל הפרה של הוראה מהוראות חוק זה, לצוות כמפורט להלן, לפי הענין:

(1)

על איסור הפצה של עתקי החומר הפוגע או על החרמתו; צו החרמה לפי פסקה זו כוחו יפה כלפי כל אדם שברשותו נמצא חומר כזה לשם מכירה, הפצה או החסנה, גם אם אותו אדם לא היה צד למשפט; ציווה בית המשפט על החרמה, יורה מה ייעשה בעתקים שהוחרמו;

(2)

על פרסום פסק הדין, כולו או מקצתו; הפרסום ייעשה על חשבון הנאשם או הנתבע, במקום, במידה ובדרך שקבע בית המשפט;

(3)

על מסירת החומר הפוגע לנפגע.

(תיקון מס' 4) תשנ"ו-1996
(4)

על השמדת מידע שנתקבל שלא כדין, או לאסור על שימוש במידע כאמור או במידע עודף כהגדרתו בסעיף 23ה, או להורות לגבי המידע כל הוראה אחרת.

(ב)

אין בהוראות סעיף זה כדי למנוע החזקת עותק של פרסום בספריות ציבוריות, בארכיונים וכיוצא באלה, זולת אם הטיל בית המשפט, בצו החרמה על פי סעיף קטן (א)(1), הגבלה גם על החזקה כזאת, ואין בהן כדי למנוע החזקת עותק של פרסום בידי הפרט.

פיצוי בלא הוכחת נזק (תיקון מס' 9) תשס"ז-2007
29א. (א)

הורשע אדם בעבירה לפי סעיף 5, רשאי בית המשפט לחייבו לשלם לנפגע פיצוי שלא יעלה על 50,000 שקלים חדשים, בלא הוכחת נזק; חיוב בפיצוי לפי סעיף קטן זה הוא כפסק דין של אותו בית משפט שניתן בתובענה אזרחית של הזכאי נגד החייב בו.

(תיקון מס' 9) תשס"ז-2007
(ב) (1)

במשפט בשל עוולה אזרחית לפי סעיף 4, רשאי בית המשפט לחייב את הנתבע לשלם לנפגע פיצוי שלא יעלה על 50,000 שקלים חדשים, בלא הוכחת נזק;

(תיקון מס' 9) תשס"ז-2007
(2)

במשפט כאמור בפסקה (1) שבו הוכח כי הפגיעה בפרטיות נעשתה בכוונה לפגוע, רשאי בית המשפט לחייב את הנתבע לשלם לנפגע פיצוי שלא יעלה על כפל הסכום כאמור באותה פסקה, בלא הוכחת נזק.

(תיקון מס' 9) תשס"ז-2007
(ג)

לא יקבל אדם פיצוי בלא הוכחת נזק לפי סעיף זה, בשל אותה פגיעה בפרטיות, יותר מפעם אחת.

(תיקון מס' 9) תשס"ז-2007
(ד)

הסכומים האמורים בסעיף זה יעודכנו ב-16 בכל חודש, בהתאם לשיעור השינוי במדד החדש לעומת המדד הבסיסי; לענין זה –

(תיקון מס' 9) תשס"ז-2007

"מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

(תיקון מס' 9) תשס"ז-2007

"המדד החדש" – מדד החודש שקדם לחודש העדכון;

(תיקון מס' 9) תשס"ז-2007

"המדד הבסיסי" – מדד חודש מאי 2007.

אחריות בשל פרסום בעתון (תיקון מס' 12) תשע"ז-2017
30. (א)

פורסמה פגיעה בפרטיות בעתון, ישאו באחריות פלילית ואזרחית בשל הפגיעה האדם שהביא את הדבר לעתון וגרם בכך לפרסומו, עורך העתון ומי שהחליט בפועל על פרסום אותה פגיעה בעתון, ובאחריות אזרחית ישא גם המוציא לאור של העתון.

(ב)

באישום פלילי לפי סעיף זה תהא זאת הגנה טובה לעורך העתון שנקט אמצעים סבירים כדי למנוע פרסום אותה פגיעה ושלא ידע על פרסומה.

(ג)

בסעיף זה, "עורך עתון" – לרבות עורך בפועל.

אחריות של מדפיס ומפיץ (תיקון מס' 12) תשע"ז-2017
31.

פורסמה פגיעה בפרטיות בדפוס, למעט בעתון בעל תדירות הופעה של ארבעים ימים או פחות, ישאו באחריות פלילית ואזרחית בשל הפגיעה גם מחזיק בית הדפוס שבו הודפס הפרסום, ומי שמוכר את הפרסום או מפיץ אותו בדרך אחרת, ובלבד שלא ישאו באחריות אלא אם ידעו או חייבים היו לדעת שהפרסום מכיל פגיעה בפרטיות.

עונשין בעבירות של אחריות קפידה (תיקון מס' 4) תשנ"ו-1996
31א. (א)

העושה אחד מאלה, דינו – מאסר שנה:

(תיקון מס' 4) תשנ"ו-1996
(1)

מנהל, מחזיק או משתמש במאגר מידע בניגוד להוראות סעיף 8;

(תיקון מס' 4) תשנ"ו-1996
(2)

מוסר פרטים לא נכונים בבקשה לרישום מאגר מידע כנדרש בסעיף 9;

(תיקון מס' 4) תשנ"ו-1996
(3)

אינו מוסר פרטים או מוסר פרטים לא נכונים בהודעה המלווה בקשה לקבלת מידע לפי סעיף 11;

(תיקון מס' 4) תשנ"ו-1996
(4)

אינו מקיים את הוראות סעיפים 13 ו-13א לענין זכות העיון במידע המוחזק במאגר מידע, או אינו מתקן מידע על פי הוראות סעיף 14;

(תיקון מס' 4) תשנ"ו-1996
(5)

מאפשר גישה למאגר מידע בניגוד להוראות סעיף 17א(א) או אינו מוסר לרשם מסמכים או תצהיר בהתאם להוראות סעיף 17א(ב);

(תיקון מס' 4) תשנ"ו-1996
(6)

אינו ממנה ממונה על אבטחת מידע בהתאם להוראות סעיף 17ב;

(תיקון מס' 4) תשנ"ו-1996
(7)

מנהל או מחזיק מאגר המשמש לשירותי דיוור ישיר, בניגוד להוראות סעיפים 17ד עד 17ו;

(תיקון מס' 4) תשנ"ו-1996
(8)

מוסר מידע בניגוד לסעיפים 23ב עד 23ה.

(תיקון מס' 4) תשנ"ו-1996
(ב)

עבירה לפי סעיף זה אינה טעונה הוכחת מחשבה פלילית או רשלנות.

עוולה בנזיקין (תיקון מס' 4) תשנ"ו-1996
31ב.

מעשה או מחדל בניגוד להוראות פרקים ב' או ד' או בניגוד לתקנות שהותקנו לפי חוק זה יהווה עוולה לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש].

חומר פסול לראיה (תיקון מס' 1) תשמ"ה-1985
32.

חומר שהושג תוך פגיעה בפרטיות יהיה פסול לשמש ראיה בבית משפט, ללא הסכמת הנפגע, זולת אם בית המשפט התיר מטעמים שיירשמו להשתמש בחומר, או אם היו לפוגע, שהיה צד להליך, הגנה או פטור לפי חוק זה.

תיקון פקודת הנזיקין (תיקון מס' 1) תשמ"ה-1985
33.

בפקודת הנזיקין [נוסח חדש], סעיף 34א – בטל.

תיקון חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 1) תשמ"ה-1985
34.

בתוספת לחוק סדר הדין הפלילי, התשכ"ה-1965, אחרי פסקה (12) יבוא:

"(13)  עבירות על חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981".

שמירת דינים (תיקון מס' 1) תשמ"ה-1985
35.

הוראות חוק זה לא יגרעו מהוראות כל דין אחר.

ביצוע ותקנות (תיקון מס' 1) תשמ"ה-1985
36.

שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, בכל ענין הנוגע לביצועו, ובין השאר –

(1)

תנאי החזקת מידע ושמירתו במאגרי מידע;

(תיקון מס' 4) תשנ"ו-1996
(2)

תנאים להעברה של מידע אל מאגרי מידע שמחוץ לגבולות המדינה או מהם;

(תיקון מס' 4) תשנ"ו-1996
(3)

כללי התנהגות ואתיקה לבעלים, למחזיקים או למנהלים של מאגרי מידע ולעובדיהם;

(תיקון מס' 4) תשנ"ו-1996
(4)

הוראות לענין ביעור מידע עם הפסקת פעולתו של מאגר מידע.

אגרות (תיקון מס' 5) תש"ס-2000
36א. (א)

שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע –

(תיקון מס' 5) תש"ס-2000
(1)

אגרות בעבור רישום מאגר מידע ועיון בו לפי חוק זה;

(תיקון מס' 5) תש"ס-2000
(2)

אגרה, לתקופה שיקבע, בעבור מאגר מידע הרשום בפנקס (להלן – אגרה תקופתית), למעט מאגר מידע שבבעלות המדינה, ורשאי הוא לקבוע שיעורים שונים של אגרות תקופתיות לפי סוגים של מאגרים, וכן את מועדי התשלום של האגרה התקופתית, ותוספת אגרה לאגרה תקופתית שלא שולמה במועדה.

(תיקון מס' 4) תשנ"ו-1996
(ב)

כספי אגרות שנגבו לפי סעיף זה ייועדו לרשם וליחידת הפיקוח לצורך פעולתם לפי חוק זה.

(תיקון מס' 5) תש"ס-2000
(ג)

לא שולמה האגרה התקופתית או תוספת האגרה לאגרה התקופתית, לפי הענין, בתוך שישה חודשים מהמועד שנקבע בתקנות לתשלום תוספת האגרה, יותלה רישומו של המאגר בפנקס עד לתשלום.

תחילה (תיקון מס' 1) תשמ"ה-1985
37.

תחילתו של פרק ב' ששה חדשים מיום פרסומו של חוק זה.

נבו ייצוגיות - מעקב אחרי חרות ותביעות