נבו ייצוגיות - מעקב אחרי חרות ותביעות
נבו   נוסח עדכני נכון ליום: 10-08-2021

חוק שחרור על-תנאי ממאסר, תשס"א-2001

פרק א': פרשנות

הגדרות
1.

בחוק זה –

"מאסר" – מאסר שנגזר במשפט פלילי, למעט מאסר בשל אי תשלום קנס;

"מאסר עולם" – מאסר לתקופה בלתי קצובה;

"אסיר עולם" – מי שנגזר עליו עונש מאסר עולם, בין אם עונשו נקצב ובין אם לאו;

"הרשות לשיקום האסיר" – כמשמעותה בחוק הרשות לשיקום האסיר, התשמ"ג-1983;

"הועדה" – ועדת שחרורים או ועדת שחרורים מיוחדת;

"ועדת שחרורים" – ועדה שמונתה לפי הוראות סעיף 32;

"ועדת שחרורים מיוחדת" – ועדה שמונתה לפי הוראות סעיף 33;

(תיקון מס' 8) תשס"ז-2007

"חוק העונשין" – חוק העונשין, התשל"ז-1977;

(תיקון מס' 17 – הוראת שעה) תשע"ח-2018

"היחידה לשחרור ממאסרים קצרים" – כמשמעותה בסעיף 31א;

(תיקון מס' 17 – הוראת שעה) תשע"ח-2018

"פקודת בתי הסוהר" – פקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971;

(תיקון מס' 8) תשס"ז-2007

"פקודת המבחן" – פקודת המבחן [נוסח חדש], התשכ"ט-1969;

(תיקון מס' 8) תשס"ז-2007

"שירות המבחן" – כמשמעותו בפרק ד' לפקודת המבחן.

פרק ב': שחרור על-תנאי

(תיקון מס' 17 – הוראת שעה) תשע"ח-2018

סימן א': סמכות לשחרור על-תנאי

שחרור על-תנאי על ידי היחידה לשחרור ממאסרים קצרים – הוראת שעה (תיקון מס' 17 – הוראת שעה) תשע"ח-2018
2. (א)

אסיר כמפורט להלן, הנושא עונש מאסר לתקופה העולה על שלושה חודשים ואינה עולה על שנה, שנשא שני שלישים לפחות מתקופת המאסר שעליו לשאת, רשאית היחידה לשחרור ממאסרים קצרים, לבקשתו, לשחררו על-תנאי מנשיאת יתרת תקופת המאסר:

(תיקון מס' 17 – הוראת שעה) תשע"ח-2018
(1)

אסיר הנושא עונש מאסר לתקופה העולה על שלושה חודשים ואינה עולה על שישה חודשים;

(תיקון מס' 17 – הוראת שעה) תשע"ח-2018
(2)

אסיר, למעט אסיר כאמור בסעיפים 11 ו-12, הנושא עונש מאסר לתקופה העולה על שישה חודשים ואינה עולה על שנה, ובמועד תום שני שלישים מתקופת המאסר שעליו לשאת הוא בגיר.

(תיקון מס' 17 – הוראת שעה) תשע"ח-2018
(ב)

שירות בתי הסוהר יידע כל אסיר על זכותו להגיש בקשה כאמור בסעיף קטן (א).

(תיקון מס' 17 – הוראת שעה) תשע"ח-2018
(ג) (1)

בקשה כאמור בסעיף קטן (א) תוגש על ידי האסיר או בא כוחו;

(תיקון מס' 17 – הוראת שעה) תשע"ח-2018
(2)

בקשה של אסיר כאמור בסעיף קטן (א)(1) שהוא קטין, יכול שתוגש גם בידי סוהר כהגדרתו בפקודת בתי הסוהר בדרגת רב-כלאי ומעלה, בבית הסוהר שבו מוחזק האסיר, שנציב בתי הסוהר מינה לכך.

(תיקון מס' 17 – הוראת שעה) תשע"ח-2018
(ד)

היחידה לשחרור ממאסרים קצרים לא תשחרר אסיר כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן שוכנעה כי הוא ראוי לשחרור וכי שחרורו אינו מסכן את שלום הציבור.

(תיקון מס' 17 – הוראת שעה) תשע"ח-2018
(ה)

היחידה לשחרור ממאסרים קצרים תקבל החלטה בדבר בקשת אסיר כאמור בסעיף קטן (א), בהקדם האפשרי בהתחשב בכלל נסיבות העניין, ובכלל זה במועד גזר הדין ובמועד הגשת הבקשה כאמור.

שחרור על-תנאי על ידי ועדת שחרורים – הוראת שעה (תיקון מס' 17 – הוראת שעה) תשע"ח-2018
3. (א)

אסיר, למעט אסיר עולם, שהוא אחד מאלה, ושנשא שני שלישים לפחות מתקופת המאסר שעליו לשאת, רשאית ועדת השחרורים, לבקשתו, לשחררו על-תנאי מנשיאת יתרת תקופת המאסר:

(תיקון מס' 17 – הוראת שעה) תשע"ח-2018
(1)

אסיר הנושא עונש מאסר לתקופה העולה על שנה;

(תיקון מס' 17 – הוראת שעה) תשע"ח-2018
(2)

אסיר הנושא עונש מאסר לתקופה העולה על שישה חודשים, שהוא קטין במועד תום שני שלישים מתקופת המאסר שעליו לשאת או שהוא אסיר כאמור בסעיף 11 או 12.

(תיקון מס' 17 – הוראת שעה) תשע"ח-2018
(ב)

ועדת השחרורים לא תשחרר אסיר כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן שוכנעה כי הוא ראוי לשחרור וכי שחרורו אינו מסכן את שלום הציבור.

שחרור על-תנאי ממאסר ממושך על ידי ועדת שחרורים מיוחדת (תיקון מס' 17 – הוראת שעה) תשע"ח-2018
4.

אסיר, למעט אסיר עולם, השוהה במאסר 25 שנים לפחות, רשאית ועדת שחרורים מיוחדת לשחררו על-תנאי, גם אם טרם חלפו שני שלישים מתקופת מאסרו; ואולם לא תשחרר ועדת השחרורים המיוחדת אסיר כאמור, אלא אם כן שוכנעה כי האסיר ראוי לשחרור וכי שחרורו אינו מסכן את שלום הציבור.

שחרור על-תנאי ממאסר עולם על ידי ועדת שחרורים מיוחדת (תיקון מס' 17 – הוראת שעה) תשע"ח-2018
5.

אסיר עולם שעונשו נקצב ושנשא לפחות שני שלישים מהתקופה שנקצבה, רשאית ועדת שחרורים מיוחדת לשחררו על-תנאי מנשיאת יתרת תקופת המאסר; ואולם לא תשחרר ועדת השחרורים המיוחדת אסיר עולם כאמור אלא אם כן שוכנעה כי האסיר ראוי לשחרור וכי שחרורו אינו מסכן את שלום הציבור.

סייג לשחרור על-תנאי (תיקון מס' 17 – הוראת שעה) תשע"ח-2018
6.

לא יינתן שחרור על-תנאי מתקופת מאסר שעל אסיר לשאת בשל ביטול שחרורו על-תנאי, למעט שחרור מטעמים רפואיים לפי סעיף 7.

שחרור על-תנאי מטעמים רפואיים (תיקון מס' 17 – הוראת שעה) תשע"ח-2018
7. (א)

הועדה רשאית, בכל עת, לשחרר על-תנאי אסיר ממאסרו, לאחר ששקלה חוות דעת של רופא, בהתקיים אחד מאלה:

(תיקון מס' 12) תשע"ב-2012
(1)

ימיו של האסיר ספורים, ובלבד שמצבו הרפואי האמור היה לכזה לאחר שפסק הדין בעניינו היה לחלוט או שהמשך שהותו במאסר יסכן את חייו באופן ממשי, בשל חולניותו;

(תיקון מס' 12) תשע"ב-2012
(2)

מצבו הרפואי של האסיר הוא כמפורט בפסקת משנה (א) או (ב), ובלבד שמצבו הרפואי האמור היה לכזה לאחר שפסק הדין בעניינו היה לחלוט:

(תיקון מס' 12) תשע"ב-2012
(א)

האסיר זקוק באופן קבוע להנשמה באמצעי מלאכותי, בשל חוסר יכולת לנשום באופן עצמוני;

(תיקון מס' 12) תשע"ב-2012
(ב)

האסיר מחוסר הכרה באופן קבוע או נמצא במצב דמנציה מתקדמת, שבשלהם הוא זקוק להשגחה רצופה במשך 24 שעות ביממה; לעניין זה, "דמנציה מתקדמת" – אי-התמצאות בזמן ובמקום באופן קבוע מפאת מצב גופני או בשל ירידה קוגניטיבית.

(תיקון מס' 12) תשע"ב-2012
(ב) (1)

הוועדה רשאית, בכל עת, לשחרר על-תנאי אסיר ממאסרו, שחרור זמני לפרק זמן כאמור בפסקה (2), לאחר ששקלה חוות דעת של רופא, ובלבד שהאסיר הוא אחד מאלה:

(תיקון מס' 12) תשע"ב-2012
(א)

אסיר שמתקיים לגביו האמור בסעיף קטן (א)(1);

(תיקון מס' 12) תשע"ב-2012
(ב)

אסיר החולה במחלת הסרטן או אסיר שעבר או שעומד לעבור השתלה של איבר חיוני, ואשר בשל כך עליו לקבל טיפול רפואי שיש בו כדי לסכן את חייו באופן ממשי והטיפול מלווה בירידה ניכרת בתפקוד ובסבל רב;

(תיקון מס' 12) תשע"ב-2012
(2)

שחרור זמני על-תנאי לפי פסקה (1) יהיה לפרק זמן שלא יעלה על חצי שנה, ורשאית הוועדה להאריך את השחרור הזמני לתקופות נוספות שלא יעלו על חצי שנה כל אחת, ובלבד ששחרור על-תנאי של אסיר כאמור בפסקה (1)(ב) יהיה לתקופת קבלת הטיפול הרפואי בלבד;

(תיקון מס' 12) תשע"ב-2012
(3)

תקופת השחרור לפי סעיף קטן זה תיחשב במניין תקופת מאסרו של האסיר, אלא אם כן קבעה הוועדה אחרת.

(ג)

בבואה להחליט על שחרור על-תנאי לפי סעיף זה, תשקול הועדה גם שיקולים של טובת הציבור, לרבות שלום משפחתו של האסיר ושלום נפגע העבירה ומשפחתו.

(תיקון מס' 12) תשע"ב-2012
(ג1)

הוועדה רשאית להתנות את החלטתה לפי סעיף זה בחתימתו של האסיר או של אפוטרופסו, לפי העניין, על ויתור על סודיות רפואית בכל הנוגע למצבו הרפואי של האסיר בתקופת השחרור על-תנאי.

(תיקון מס' 12) תשע"ב-2012
(ג2)

לא תורה הוועדה על שחרורו על-תנאי של אסיר לפי סעיף זה אלא בהסכמתו, ואם אין ביכולתו לתתה – בהסכמת אפוטרופסו; התקיים הדיון שלא על פי בקשת האסיר או אפוטרופסו – לא תורה הוועדה על שחרור כאמור אלא לאחר ששוכנעה כי נמצא לאסיר מקום לשהות בו לאחר שחרורו, המתאים לצרכיו הרפואיים.

(ד)

החלטה לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב) יכולה, במקרים דחופים, להינתן בידי יושב ראש הועדה, ומשניתנה כך, יהיה תוקפה לתקופה של 30 ימים בלבד, אלא אם כן אושרה ההחלטה בידי הועדה לפני תום תקופה זו.

(תיקון מס' 12) תשע"ב-2012
(ד1)

המזכיר הראשי כמשמעותו בסעיף 34(א), ידווח לשר המשפטים, אחת לשנה, על היקף השימוש בסמכויות הוועדה לפי סעיף זה.

(ה)

בסעיף זה –

(תיקון מס' 8) תשס"ז-2007

"אסיר" – מי שנגזר עליו עונש מאסר, לרבות מי שבית משפט החליט לגביו כי יישא את עונש המאסר בעבודת שירות, לפי הוראות סימן ב'1 בפרק ו' לחוק העונשין, ובלבד שהחל לשאת את עונשו;

(תיקון מס' 8) תשס"ז-2007

"מאסר" – לרבות מאסר בשל אי-תשלום קנס;

"רופא" – רופא שנכלל ברשימה שקבע לענין זה המנהל הכללי של משרד הבריאות ושפורסמה ברשומות.

חישוב תקופת המאסר (תיקון מס' 17 – הוראת שעה) תשע"ח-2018
8. (א)

תקופת המאסר לענין שחרור על-תנאי, תהיה סך כל תקופות המאסר שעל האסיר לשאת בזו אחר זו, למעט תקופת מאסר שעל האסיר לשאת בשל ביטול שחרורו על-תנאי.

(תיקון מס' 15) תשע"ה-2014
(ב)

בחישוב תקופת המאסר של אסיר עולם לענין סעיף 5, תובא בחשבון התקופה שבה היה האסיר במעצר בשל העבירה שבשלה נגזר עליו מאסר העולם, ואולם בחישוב תקופת המאסר לעניין סעיף זה, לא תובא בחשבון התקופה שבה היה האסיר במעצר בפיקוח אלקטרוני, כמשמעותו בסעיף 22ב לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (בחוק זה – חוק המעצרים).

(תיקון מס' 10) תשס"ח-2008
(ג)

בחישוב תקופת המאסר של מי שהועבר ממעון נעול למאסר בהתאם להוראות סעיפים 25א או 25ב(ג) לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971, תובא בחשבון תקופת החזקתו במעון הנעול.

(תיקון מס' 17 – הוראת שעה) תשע"ח-2018

סימן ב': שחרור על-תנאי על ידי ועדת שחרורים

שיקולי הועדה (תיקון מס' 17 – הוראת שעה) תשע"ח-2018
9.

בבואה להחליט אם ראוי אסיר לשחרור על-תנאי, תשקול הועדה את הסיכון הצפוי משחרורו של האסיר לשלום הציבור, לרבות למשפחתו, לנפגע העבירה ולביטחון המדינה, את סיכויי שיקומו של האסיר ואת התנהגותו בכלא; לשם כך תביא הועדה בחשבון, בין השאר, נתונים אלה:

(תיקון מס' 8) תשס"ז-2007
(1)

העבירה שבשלה נושא האסיר עונש מאסר, לרבות נסיבות ביצועה, סוגה, חומרתה, היקפה ותוצאותיה, תקופת המאסר שגזר עליו בית המשפט, קנס או פיצוי לפי סעיף 77 לחוק העונשין, שהוא חויב בהם בגזר הדין כאמור, האם שילמם ואם לא שילמם – הסיבות לכך, וכן הקלה בעונש אם ניתנה לו בידי נשיא המדינה;

(2)

תוכנם של כתבי אישום התלויים ועומדים נגד האסיר; סוגי העבירות שבהן הוא מואשם, נסיבות ביצוען ותוצאותיהן, על פי האישומים;

(3)

הרשעותיו הקודמות של האסיר, מספרן, תכיפותן, סוגי העבירות שבהן הורשע, חומרתן, נסיבות ביצוען, תוצאותיהן, היקפן ותקופות המאסר שנשא בשלהן;

(4)

דיונים קודמים בועדות בענינו של האסיר והחלטות בהם, לרבות בענין ביטול שחרורו על-תנאי;

(5)

הקלות בעונש שנתן לו נשיא המדינה בשל עונשי מאסר קודמים שהוטלו עליו;

(6)

התנהגות, חיובית או שלילית, של האסיר בבית הסוהר במהלך תקופת מאסרו, כמפורט להלן:

(א)

התנהגות טובה של האסיר במהלך תקופת המאסר;

(ב)

גילוי יחס חיובי מצד האסיר לעבודה ולצעדים שננקטו לשם שיקומו;

(ג)

שימוש בסם מסוכן, כהגדרתו בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 (להלן – סם מסוכן);

(ד)

גמילה משימוש בסם מסוכן;

(ה)

עבירה פלילית שעבר האסיר וסוג העבירה;

(ו)

התנהגות שיש בה כדי לפגוע פגיעה של ממש באסירים אחרים או בסוהרים או לשבש את סדריו של בית הסוהר;

(ז)

מעורבות בפעילות עבריינית, בין בתוך כותלי בית הסוהר ובין מחוץ להם;

(ח)

בריחה מבית הסוהר או חזרה אליו שלא במועד;

(7)

חוות דעת על האסיר שנתנו שירות בתי הסוהר, משטרת ישראל או רשויות הביטחון, ובמקרים המתאימים גם חוות דעת מקצועיות, בין השאר בנושא גילוי עריות, אלימות במשפחה ובריאות הנפש;

(8)

חוות דעת של הרשות לשיקום האסיר, אם ניתנה, לענין שחרורו על-תנאי של האסיר, כמפורט להלן, שלה יינתן משקל גדול יותר ככל שהחלק מעונש המאסר שנשא האסיר קטן יותר:

(א)

חוות דעת הכוללת תכנית לשיקומו של האסיר, אפשרויות השתלבותו בעבודה סדירה או בתכנית טיפולית; לענין זה תובא בחשבון גם מידת הפיקוח על התכנית המוצעת על ידי הרשות לשיקום האסיר;

(ב)

חוות דעת שלפיה אין האסיר זקוק לתכנית שיקום ושהוא אינו מגלה דפוסי התנהגות עבריינית;

(ג)

חוות דעת שלפיה אין האסיר מתאים לשיקום;

(תיקון מס' 8) תשס"ז-2007
(9)

לענין אסיר שהוטל עליו בצו מבחן לפי פקודת המבחן, לעמוד בפיקוחו של קצין מבחן לאחר שחרורו מהמאסר – חוות דעת של שירות המבחן, אם ניתנה, לענין שחרורו על-תנאי של האסיר;

(10)

נתונים אישיים של האסיר, לרבות גילו ומצבו המשפחתי.

שיקולים נוספים להחלטת הועדה (תיקון מס' 17 – הוראת שעה) תשע"ח-2018
10. (א)

במקרים בעלי חומרה ובנסיבות מיוחדות שבהם סברה הועדה כי שחרורו של האסיר על-תנאי יפגע במידה חמורה באמון הציבור במערכת המשפט, אכיפת החוק ובהרתעת הרבים, משנוצר יחס בלתי סביר בין חומרת העבירה, נסיבותיה והעונש שנגזר על האסיר לבין תקופת המאסר שיישא האסיר בפועל אם ישוחרר, רשאית הועדה להביא בחשבון גם נתונים אלה בהחלטתה, נוסף על הנתונים המפורטים בסעיף 9; משקלם של הנתונים לפי סעיף קטן זה בהחלטת הועדה יפחת ככל שיגדל החלק מעונש המאסר שהאסיר כבר נשא.

(ב)

ועדת שחרורים מיוחדת, בבואה להחליט בענין שחרור על-תנאי של אסיר עולם, תשקול, נוסף על שיקולים אחרים האמורים בחוק זה, האם חל באסיר שינוי בולט וממשי מבחינת הבנת חומרת מעשיו ומבחינת מוכנותו להשתלב בחברה ולתרום לה.

שחרור אסיר הנושא מאסר בשל עבירת אלימות או מין בתוך המשפחה (תיקון מס' 17 – הוראת שעה) תשע"ח-2018
11. (א)

הועדה לא תחליט על שחרורו על-תנאי של אסיר הנושא עונש מאסר בשל עבירה מן העבירות המנויות בתוספת, אלא לאחר שצוות מקצועי, הכולל נציגים של משרד העבודה והרווחה ושל שירות בתי הסוהר, הגיש לה חוות דעת לענין מידת הסכנה הנשקפת לציבור משחרור האסיר, לרבות הסכנה לנפגע העבירה.

(ב)

שר המשפטים רשאי, בצו, באישור שר העבודה והרווחה וועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לשנות את התוספת.

שחרור אסיר הנושא מאסר בשל עבירת מין או הלוקה בנפשו (תיקון מס' 17 – הוראת שעה) תשע"ח-2018
12. (א)

הועדה לא תחליט על שחרורו על-תנאי של אסיר הנושא עונש מאסר בשל עבירת מין או החולה במחלת נפש או הסובל מהפרעה נפשית, אלא לאחר שהוגשה לה חוות דעת שלפיה האסיר אינו מסוכן לציבור, מאדם שהוסמך לענין זה על ידי שר הבריאות; בסעיף זה, "חוות דעת", לענין אסיר הנושא עונש מאסר בשל עבירת מין – הערכת מסוכנות כהגדרתה בחוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס"ו-2006 (בחוק זה – חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין).

(ב)

לא הוגשה חוות דעת כאמור בסעיף קטן (א), או שהוגשה חוות דעת שקבעה כי האסיר מסוכן לציבור במידה כלשהי אך ניתן לשחררו בתנאי שיקבל טיפול או בתנאי אחר, כפי שהומלץ בה, רשאית הועדה, על אף הוראות סעיף קטן (א), לשחרר אסיר כאמור באותו סעיף קטן, אם סברה, מטעמים מיוחדים שיירשמו, כי ניתן לשחררו בלא שייגרם בכך סיכון לציבור ובכפוף לתנאי שחרור שתקבע, שיבטיחו העדר סיכון כאמור.

תנאי השחרור (תיקון מס' 17 – הוראת שעה) תשע"ח-2018
13. (א)

התנאי שבו מותנה שחרורו של אסיר לפי הוראות פרק זה בידי הוועדה, הוא שהמשוחרר לא יעבור עבירת עוון או פשע נוספת (להלן – עבירה נוספת) במשך תקופת התנאי; בחוק זה, "תקופת התנאי" – התקופה שמיום שחרורו על-תנאי של אסיר עד לסיום תקופת המאסר שהיה נושא לפי גזר הדין אילולא שוחרר, ולענין אסיר ששוחרר כאמור בסעיף 30(ב) – התקופה הקבועה בסעיף האמור, לפי העניין.

(תיקון מס' 8) תשס"ז-2007
(ב)

הועדה רשאית להתנות שחרורו של אסיר בתנאים נוספים, לרבות מתן ערובה על ידו.

(ג)

הועדה רשאית, לפי המלצת שירות המבחן או הרשות לשיקום האסיר, להתנות את שחרורו על-תנאי של האסיר בהשתתפותו, במהלך תקופת התנאי, בתכנית טיפולית בפיקוח שירות המבחן, או בתכנית לשיקומו שהוכנה בידי הרשות לשיקום האסיר; שחרור כאמור יותנה גם בקיום פרטי התכנית והועדה רשאית להתנותו בתנאים נוספים לענין זה.

(ד)

בהעדר קביעה אחרת של הועדה, יותנה שחרורו של אסיר, נוסף על התנאים האמורים בסעיפים קטנים (א) עד (ג), גם באלה:

(1)

האסיר יודיע למנהל בית הסוהר על המקום שבכוונתו לגור בו בתקופת התנאי;

(2)

בתוך 48 שעות מעת שהגיע האסיר למקום מגוריו, יתייצב לפני השוטר הממונה על תחנת המשטרה הקרובה לו ביותר במחוז שבו הוא גר (להלן – השוטר הממונה);

(3)

האסיר יתייצב אחת לחודש, במהלך תקופת התנאי, לפני השוטר הממונה, ויודיע לו ולמנהל בית הסוהר, בהקדם האפשרי, על כל שינוי שחל במקום מגוריו.

(תיקון מס' 8) תשס"ז-2007
(4)

איסור יציאתו של האסיר מהארץ.

(תיקון מס' 17 – הוראת שעה) תשע"ח-2018
(ה)

מגבלות על אסיר ששוחרר על-תנאי ממאסר לפי פרק זה בידי הוועדה, אשר הוטלו בצו לפי סעיף 3 לחוק מגבלות על חזרת עבריין מין לסביבת נפגע העבירה, התשס"ה-2004 (בחוק זה – חוק מגבלות על עבריין מין) או בצו לפי חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, הן חלק מתנאי השחרור.

שחרור על-תנאי ממאסר בפיקוח אלקטרוני (תיקון מס' 17 – הוראת שעה) תשע"ח-2018
13א. (א)

בלי לגרוע מהוראות סעיף 13, הוועדה רשאית, מנימוקים שיירשמו, להתנות את שחרורו על-תנאי של האסיר בקיומו של פיקוח אלקטרוני, כהגדרתו בסעיף 22א לחוק המעצרים, על עמידתו בתנאי המגביל את יציאתו ממקום מסוים או את כניסתו למקום מסוים, בהתאם לתכנית הפיקוח שנקבעה לו (בסעיף זה – שחרור על-תנאי בפיקוח אלקטרוני), בכל תקופת התנאי או בחלק ממנה, אם סברה כי תנאי זה מתאים ונדרש בנסיבות העניין.

(תיקון מס' 15) תשע"ה-2014
(ב) (1)

לא תחליט ועדת השחרורים על שחרור על-תנאי בפיקוח אלקטרוני, אלא בהסכמת האסיר, ולאחר שקיבלה חוות דעת של הרשות לשיקום האסיר, ולפיה האסיר נמצא מתאים לשחרור על-תנאי בפיקוח אלקטרוני, ומוצעת בה תכנית לשיקומו של האסיר כאמור בסעיף 9(8)(א);

(תיקון מס' 15) תשע"ה-2014
(2)

חוות הדעת של הרשות לשיקום האסיר כאמור בפסקה (1) תכלול גם התייחסות לכל אלה:

(תיקון מס' 15) תשע"ה-2014
(א)

התאמת האסיר לשחרור על-תנאי בפיקוח אלקטרוני;

(תיקון מס' 15) תשע"ה-2014
(ב)

מקום הפיקוח המוצע;

(תיקון מס' 15) תשע"ה-2014
(ג)

בני משפחה או דיירים נוספים המתגוררים במקום הפיקוח המוצע.

(תיקון מס' 15) תשע"ה-2014
(ג)

על שחרור על-תנאי בפיקוח אלקטרוני, יחולו הוראות סעיפים 22א, 22ב(ג), 22ד(1), 22ו ו-22י לחוק המעצרים, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:

(תיקון מס' 15) תשע"ה-2014
(1)

בסעיף 22ד(1), במקום פסקאות משנה (ג) ו-(ד) יקראו:

(תיקון מס' 15) תשע"ה-2014

"(ג)   פירוט תכנית הפיקוח לעניין פרקי הזמן שבהם נדרש המפוקח לשהות במקום הפיקוח, וכן קביעת הגבלות לעניין המקומות שהוא רשאי לשהות בהם בזמנים שבהם הוא אינו חייב להיות במקום הפיקוח, ככל שמצאה ועדת השחרורים כי יש מקום לקבוע הגבלות כאמור.

(תיקון מס' 15) תשע"ה-2014

(ד)   תנאים ומגבלות נוספים שיחולו על המפוקח בתקופת הפיקוח, לפי הוראות סעיף 13.";

(תיקון מס' 15) תשע"ה-2014
(2)

בסעיף 22ו(ג)(2), במקום "ולבית המשפט" יקראו "ולוועדה"."

רישיון למשוחרר על-תנאי (תיקון מס' 17 – הוראת שעה) תשע"ח-2018
14. (א)

ועדה שהחליטה לשחרר אסיר על-תנאי, תיתן לאסיר רישיון ובו יפורטו תנאי השחרור.

(ב)

אסיר ששוחרר על-תנאי יישא עמו את רישיונו בכל תקופת התנאי, ויציגו בפני שוטר, על פי דרישתו.

שינוי תנאי שחרור (תיקון מס' 17 – הוראת שעה) תשע"ח-2018
15.

הועדה רשאית, בכל עת, עד תום תקופת התנאי, לשנות, לפי שיקול דעתה, את תנאי השחרור שנקבעו לפי הוראות סעיף 13(ב) עד (ד).

סדרי הדיון בבקשה לשחרור על תנאי ובדיון בשינוי תנאי שחרור (תיקון מס' 17 – הוראת שעה) תשע"ח-2018
16. (א)

דיון בועדה, למעט דיון בבקשת אסיר לקיים בענינו דיון חוזר ולמעט דיון לפי פרק ה', יתקיים בנוכחות האסיר ובא כוחו אם הוא מיוצג, וכן בנוכחות בא כוח היועץ המשפטי לממשלה; התקבלה הסכמת בא כוח היועץ המשפטי לממשלה לשחרורו המוקדם של האסיר, ולענין אסיר ששוחרר על-תנאי – לשינוי תנאי שחרורו על פי בקשתו, ניתן לקיים את הדיון בועדה, בכפוף להוראות סעיף קטן (ג), אף בלא נוכחות האסיר או בא כוחו.

(ב)

דיון הועדה בבקשה לקיים דיון חוזר בענינו של אסיר יתקיים שלא בנוכחות הצדדים.

(תיקון מס' 8) תשס"ז-2007
(ג)

הועדה לא תחליט על שחרורו על-תנאי של אסיר, לרבות שחרורו מטעמים רפואיים לפי סעיף 7, או על שינוי תנאי שחרורו של אסיר ששוחרר על-תנאי, אלא לאחר שנתנה לבא כוח היועץ המשפטי לממשלה הזדמנות לטעון את טענותיו, ולא תחליט החלטה כמפורט להלן, אלא לאחר שנתנה לאסיר ולבא כוחו אם הוא מיוצג, הזדמנות לטעון את טענותיהם:

(תיקון מס' 8) תשס"ז-2007
(1)

החלטה שלא לשחרר אסיר על-תנאי;

(תיקון מס' 8) תשס"ז-2007
(2)

החלטה על דחיית בקשתו של אסיר ששוחרר על-תנאי לשינוי תנאי שחרורו;

(תיקון מס' 8) תשס"ז-2007
(3)

החלטה על החמרה בתנאי שחרורו של אסיר ששוחרר על-תנאי.

(תיקון מס' 7) תשס"ו-2006
(ד)

הועדה או יושב ראש הועדה רשאים למנות לאסיר סניגור לצורך הדיון בפני הועדה, ויחולו לענין זה הוראות חוק הסניגוריה הציבורית, התשנ"ו-1995, בשינויים המחויבים.

(תיקון מס' 12) תשע"ב-2012
(ד1)

בהליכים לפי סעיפים 7 ו-21א וכן בהליך של ביטול שחרור על-תנאי לפי סעיף 21ב לעניין שחרור על-תנאי מטעמים רפואיים לפי סעיף 7, יהיה אסיר או אסיר ששוחרר על-תנאי, לפי העניין, זכאי לייצוג על ידי סניגור ציבורי שמונה לפי הוראות חוק הסניגוריה הציבורית, התשנ"ו-1995, ויחולו לעניין זה הוראות החוק האמור, בשינויים המחויבים.

(ה)

הועדה תנהל פרוטוקול של דיוניה, שייחתם בידי יושב ראש הועדה; האסיר ובא כוחו רשאים לעיין בפרוטוקול הדיון בענינו ולקבל העתק ממנו, אלא אם כן החליטה הועדה כי הפרוטוקול או חלקו יהיה חסוי, בשל קבלת מידע חסוי בהתאם להוראות סעיף 17. 

(ו)

הועדה תביא בחשבון, לצורך החלטתה, כל מידע הנוגע לענין שהובא בפניה, לרבות מידע חסוי, כמשמעותו בסעיף 17(א), אלא אם כן נתבקשה שלא להתחשב במידע לפי הוראות סעיף 17(ז).

(ז)

החלטת הועדה תהיה מנומקת ותיחתם בידי חברי הועדה; העתק ההחלטה יימסר לאסיר, לבא כוח היועץ המשפטי לממשלה, ואם הותנה השחרור על-תנאי בתנאים כאמור בסעיף 13(ג) – גם לשירות המבחן או לרשות לשיקום האסיר, לפי הענין.

(ח)

שר המשפטים, באישור השר לביטחון הפנים, יקבע את סדרי הדיון בועדות, סדרי הפניה אליהן, המידע שיש להביא בפניהן ודרכי הבאתו, וכן את המידע שיש למסור לאסיר או לבא כוחו אם הוא מיוצג, לצורך דיון בועדה ודרכי מסירתו, ככל שאינם מוסדרים בחוק זה.

מידע חסוי (תיקון מס' 17 – הוראת שעה) תשע"ח-2018
17. (א)

בא כוח היועץ המשפטי לממשלה רשאי להציג לפני הועדה מידע שגילויו לאסיר ולבא כוחו עלול, לדעתו, לפגוע בביטחון המדינה, או בענין ציבורי חשוב אחר (להלן – מידע חסוי) אף שלא בנוכחות האסיר ובא כוחו ובלי לגלות להם את תוכנו.

(ב)

ביקש בא כוח היועץ המשפטי לממשלה להציג לפני הועדה מידע חסוי כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך לאסיר או לבא כוחו.

(ג)

הועדה רשאית לעיין במידע שהוצג לפניה כחסוי לשם החלטה בבקשת היועץ המשפטי לממשלה כאמור בסעיף קטן (א) ולקבל ממנו פרטים נוספים לענין המידע, שלא בנוכחות האסיר ובא כוחו.

(ד)

מצאה הועדה כי הענין שיש באי גילויו של מידע חסוי שהוצג לפניה כאמור בסעיף קטן (א) עדיף מהצורך לגלותו לשם עשיית צדק, רשאית היא לקיים את הדיון בענינו של האסיר אף שלא בנוכחות האסיר ובא כוחו ובלי לגלות להם את תוכנו של המידע החסוי.

(ה)

הועדה תודיע לאסיר או לבא כוחו ולבא כוח היועץ המשפטי לממשלה על החלטתה בבקשה לפי סעיף זה, ורשאית היא לקבוע שנימוקי ההחלטה, כולם או מקצתם, יהיו חסויים.

(ו)

החליטה הועדה שלא לגלות לאסיר ולבא כוחו תוכנו של מידע חסוי, כולו או מקצתו, תעביר הועדה לאסיר פרטים או תמצית של המידע החסוי, ככל שניתן לעשות כן בלי לפגוע בביטחון המדינה או בענין הציבורי האחר; היתה הסיבה לאי גילוי המידע הגנה על טובתו של האסיר, רשאית הועדה לגלות את המידע החסוי רק לבא כוחו של האסיר, ובלבד שהאסיר הסכים לכך.

(ז)

החליטה הועדה או הורה בית המשפט, כמשמעותו בסעיף 25(ב), או בית המשפט העליון, על גילויו של מידע חסוי, רשאי בא כוח היועץ המשפטי לממשלה לבקש מהועדה כי לא תביא בחשבון את המידע האמור לצורך החלטה בענינו של האסיר; ביקש בא כוח היועץ המשפטי לממשלה כאמור, לא תתחשב הועדה במידע האמור, והמידע לא יועבר לאסיר ולבא כוחו.

(ח)

בסעיף זה, "אסיר" – לרבות משוחרר על-תנאי.

סדרי דיון בענין מידע חסוי (תיקון מס' 17 – הוראת שעה) תשע"ח-2018
18.

שר המשפטים, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים ועם שר הביטחון, רשאי להתקין תקנות לענין סדרי הדין בבקשה לפי סעיף 17 ובעתירה לפי סעיף 26, ככל שאינם מוסדרים בחוק זה.

דיון חוזר בהחלטת הוועדה שלא לשחרר אסיר על-תנאי (תיקון מס' 17 – הוראת שעה) תשע"ח-2018
19.

החליטה הועדה שלא לשחרר אסיר, לא תשוב לדון בענינו אלא אם כן התקיים אחד מאלה:

(1)

הועדה קבעה מראש, בהחלטתה, כי תקיים דיון חוזר בענין שחרורו על-תנאי של האסיר, במועד שקבעה, או בהתקיים תנאי שקבעה;

(2)

הרשות לשיקום האסיר ביקשה מהועדה לקיים דיון חוזר בענין שחרורו על-תנאי של אסיר שהותנה בהשתתפות האסיר בתכנית שיקום שהכינה לו;

(3)

שירות המבחן ביקש מהועדה לקיים דיון חוזר בענין שחרורו על-תנאי של אסיר שהותנה בהשתתפותו בתכנית טיפולית בפיקוח שירות המבחן;

(4)

היועץ המשפטי לממשלה ביקש מהועדה לקיים דיון חוזר בענין שחרורו על-תנאי של האסיר, בשל שיקולים ציבוריים המצדיקים זאת;

(5)

האסיר הגיש לועדה בקשה מנומקת לקיים דיון חוזר בענין שחרורו על-תנאי, בתום חצי שנה לפחות ממועד החלטת הועדה שלא לשחררו, ולגבי אסיר עולם – בתום שנה לפחות מהמועד האמור, והועדה סברה כי חל שינוי בנסיבות שהיוו בסיס להחלטתה שלא לשחרר את האסיר, המצדיק קיומו של דיון חוזר.

(תיקון מס' 8) תשס"ז-2007
(6)

האסיר הגיש לוועדה בקשה מנומקת לקיים דיון חוזר בענין שחרורו על-תנאי, במועד מוקדם יותר מהמועדים האמורים בפסקה (5), והוצגו לפני הוועדה עובדות שלא היו ידועות ולא היו יכולות להיות ידועות לאסיר לפני ההחלטה שלא לשחררו, אשר מצדיקות קיומו של דיון חוזר.

דיון חוזר בהחלטת הוועדה לשחרר אסיר על-תנאי (תיקון מס' 17 – הוראת שעה) תשע"ח-2018
19א. (א)

החליטה הוועדה לשחרר אסיר על-תנאי, רשאי בא כוח היועץ המשפטי לממשלה לפנות לוועדה, לא יאוחר ממועד שחרורו על-תנאי של האסיר, בבקשה לקיים דיון חוזר בענין שחרורו כאמור, אם לאחר מתן ההחלטה התגלו עובדות חדשות באופן המעלה חשש ממשי כי האסיר אינו ראוי לשחרור או ששחרורו יסכן את שלום הציבור.

(תיקון מס' 8) תשס"ז-2007
(ב)

הוגשה בקשה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי יושב ראש הוועדה להורות על עיכוב שחרורו על-תנאי של האסיר לתקופה שלא תעלה על שבעה ימים, ולענין אסיר עולם – לתקופה שלא תעלה על 14 ימים, או עד למועד מתן ההחלטה בדיון החוזר לפי סעיף זה, לפי המוקדם מביניהם.

(תיקון מס' 17 – הוראת שעה) תשע"ח-2018

סימן ג': שחרור על-תנאי על ידי היחידה לשחרור ממאסרים קצרים – הוראת שעה

שיקולי היחידה לשחרור ממאסרים קצרים (תיקון מס' 17 – הוראת שעה) תשע"ח-2018
19ב. (א)

בבואה להחליט אם ראוי אסיר לשחרור על-תנאי, תשקול היחידה לשחרור ממאסרים קצרים את השיקולים האמורים בסעיף 9 ולשם כך תביא בחשבון, בין השאר, את הנתונים המנויים בפסקאות (1) עד (8) ו-(10) של אותו סעיף, בשינויים אלה:

(תיקון מס' 17 – הוראת שעה) תשע"ח-2018
(1)

בפסקה (4), לפני "בועדות" יקראו "ביחידה לשחרור ממאסרים קצרים או";

(תיקון מס' 17 – הוראת שעה) תשע"ח-2018
(2)

במקום פסקה (7) יקראו:

"(7)   חוות דעת על האסיר שנתנו שירות בתי הסוהר, משטרת ישראל או רשויות הביטחון;".

(תיקון מס' 17 – הוראת שעה) תשע"ח-2018
(ב)

ההוראות לפי סעיפים 11 ו-12 לא יחולו לעניין החלטת היחידה לשחרור ממאסרים קצרים, ואולם לעניין החלטה על שחרור על-תנאי של אסיר כאמור בסעיף 12, תשקול היחידה לשחרור ממאסרים קצרים הערכת מסוכנות כאמור בסעיף 3(ג1) לחוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, אם הועברה לה.

תנאי שחרור, רישיון למשוחרר על-תנאי ושינוי תנאי שחרור (תיקון מס' 17 – הוראת שעה) תשע"ח-2018
19ג. (א)

על שחרורו על-תנאי של אסיר לפי פרק זה על ידי היחידה לשחרור ממאסרים קצרים יחולו ההוראות לפי סעיפים 13(א) ו-(ג) עד (ה) ו-14, בשינויים המחויבים.

(תיקון מס' 17 – הוראת שעה) תשע"ח-2018
(ב)

היחידה לשחרור ממאסרים קצרים רשאית להתנות את שחרורו של אסיר בתנאים נוספים.

(תיקון מס' 17 – הוראת שעה) תשע"ח-2018
(ג)

היחידה לשחרור ממאסרים קצרים רשאית, בכל עת, עד תום תקופת התנאי, לשנות לפי שיקול דעתה את תנאי השחרור שנקבעו לפי הוראות סעיף קטן (ב), ובלבד שנתנה לאסיר הזדמנות לטעון את טענותיו בכתב; היחידה לא תקבל החלטה לפי סעיף קטן זה אלא לאחר שנתנה למשטרת ישראל או לרשויות הביטחון, לפי העניין, הזדמנות להעביר לה את עמדתן בעניין.

סדרי הדיון בבקשה לשחרור על-תנאי ובדיון בשינוי תנאי שחרור (תיקון מס' 17 – הוראת שעה) תשע"ח-2018
19ד. (א)

היחידה לשחרור ממאסרים קצרים תדון ותחליט בבקשה לשחרור על-תנאי על יסוד הבקשה והמסמכים שהוגשו ליחידה בקשר לאותה בקשה; דיון כאמור יתקיים שלא בנוכחות האסיר או בא כוחו, ואולם היחידה לשחרור ממאסרים קצרים רשאית, במקרים חריגים, לאפשר לאסיר לטעון את טענותיו לפניה; אפשרה היחידה כאמור, רשאית היא לאפשר גם לגורם כאמור בסעיף 9(7), כנוסחו בסעיף 19ב(א)(2), לטעון את טענותיו לפניה.

(תיקון מס' 17 – הוראת שעה) תשע"ח-2018
(ב) (1)

היחידה לשחרור ממאסרים קצרים תביא בחשבון, לשם החלטתה, כל מידע הנוגע לעניין שהובא לפניה, לרבות מידע שלדעת הגורם שמסר אותו ליחידה גילויו לאסיר עלול לפגוע בביטחון המדינה או בעניין ציבורי חשוב אחר (בסעיף זה – מידע חסוי); מידע חסוי כאמור לא יימסר לאסיר;

(תיקון מס' 17 – הוראת שעה) תשע"ח-2018
(2)

היחידה לשחרור ממאסרים קצרים תציין בהחלטתה אם הונח לפניה מידע חסוי כאמור וכן תכלול פרטים או תמצית של המידע החסוי, בנוסח שהעביר הגורם שמסר את המידע, ככל שסבר הגורם האמור שניתן לעשות כן בלי לפגוע בביטחון המדינה או בעניין הציבורי האחר.

(תיקון מס' 17 – הוראת שעה) תשע"ח-2018
(ג)

חוות דעת של שירות בתי הסוהר, כאמור בסעיף 9(7) כפי שהוחל בסעיף 19ב(א)?(2), הכוללת מידע בעניין העבירה שבשלה נושא האסיר עונש מאסר, תקופת המאסר שגזר עליו בית המשפט, הרשעותיו הקודמות של האסיר ותקופות המאסר שנשא בשלהן, וכן מידע כאמור בסעיף 9(4), (6) ו-(10), ולמעט מידע חסוי, תועבר לאסיר לפני קבלת החלטה בעניינו, והוא רשאי להעביר את התייחסותו בכתב בתוך 48 שעות.

(תיקון מס' 17 – הוראת שעה) תשע"ח-2018
(ד)

החלטת היחידה לשחרור ממאסרים קצרים תהיה מנומקת, ותיחתם בידי חבריה, ויצוינו בה המסמכים שהונחו לפניה; העתק מההחלטה יימסר לאסיר וכן יועבר למשטרת ישראל ובמקרים המתאימים גם לרשויות הביטחון, ואם הותנה השחרור על-תנאי בתנאים כאמור בסעיף 13(ג) כפי שהוחל בסעיף 19ג(א) – גם לשירות המבחן או לרשות לשיקום האסיר, לפי העניין.

תקנות לעניין סדרי עבודת היחידה לשחרור ממאסרים קצרים (תיקון מס' 17 – הוראת שעה) תשע"ח-2018
19ה.

שר המשפטים, בהסכמת השר לביטחון הפנים ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין סדרי עבודת היחידה לשחרור ממאסרים קצרים.

פרק ג': ביטול שחרור על-תנאי

ביטול שחרור בשל עבירה נוספת (תיקון מס' 17 – הוראת שעה) תשע"ח-2018
20. (א)

אסיר ששוחרר על-תנאי לפי הוראות פרק ב' ועבר עבירה נוספת בתקופת התנאי, תבטל הועדה את שחרורו ותחייבו לשאת מאסר שאורכו כאורך תקופת התנאי.

(תיקון מס' 17 – הוראת שעה) תשע"ח-2018
(ב)

על אף הוראות סעיף קטן (א), הועדה רשאית, בנסיבות מיוחדות, להחליט, מנימוקים שיירשמו, על המשך השחרור בתנאים שנקבעו על ידה או על ידי היחידה לשחרור ממאסרים קצרים, לפי העניין, או בתנאים אחרים שתקבע, ובלבד שלא הוטל על האסיר עונש מאסר בפועל בשל העבירה הנוספת שעבר בתקופת התנאי; החליטה הועדה כאמור, תחל לגבי המשוחרר תקופת תנאי חדשה; לענין זה –

(תיקון מס' 8) תשס"ז-2007

"מאסר בפועל" – למעט מאסר בעבודת שירות לפי הוראות סימן ב'1 בפרק ו' לחוק העונשין;

(תיקון מס' 8) תשס"ז-2007

"תקופת תנאי חדשה" – תקופה שתחילתה ביום ההחלטה על המשך השחרור ואורכה כאורך תקופת התנאי; החלטת הועדה על המשך שחרורו על-תנאי של אסיר לפי הוראות סעיף קטן זה תינתן, לגבי אותו אסיר, פעם אחת בלבד.

(ג)

על אף הוראות סעיף קטן (א), הועדה רשאית, בנסיבות מיוחדות, להורות כי אסיר ששחרורו בוטל לפי הוראות סעיף קטן (א), ישוב לשאת מאסר לתקופה קצרה מאורך תקופת התנאי, אולם לא פחות ממחציתה; הורתה הועדה כאמור – תהיה תקופת המאסר שהאסיר לא נשא, לפי הוראת הועדה, תקופת תנאי, שתחל עם שחרורו של האסיר מתקופת המאסר שנשא ותצטבר לכל תקופת תנאי אחרת שלו.

(תיקון מס' 8) תשס"ז-2007
(ד) (בוטל)
ביטול שחרור בשל הפרת תנאי אחר (תיקון מס' 17 – הוראת שעה) תשע"ח-2018
21. (א)

אסיר ששוחרר על-תנאי לפי הוראות סימן ג' לפרק ב' והפר תנאי מהתנאים האמורים בסעיף 13(א) ו-(ג) עד (ה), כפי שהוחל לגביו בסעיף 19ג(א), או תנאי כאמור בסעיף 19ג(ב), וכן אסיר ששוחרר על-תנאי לפי הוראות סימן ב' לפרק ב' והפר תנאי מן התנאים האמורים בסעיף 13(ב) עד (ה) או את תנאי תכנית הפיקוח לפי סעיף 13א, רשאית הועדה לבטל את השחרור ולחייב את האסיר לשאת מאסר שאורכו כאורך תקופת התנאי או חלק ממנה; החליטה הועדה שלא לבטל את השחרור, תזהיר את המשוחרר לבל ישוב להפר את תנאי שחרורו, ורשאית היא לקבוע שתחל לגבי המשוחרר תקופת תנאי חדשה; לענין זה, "תקופת תנאי חדשה" – תקופה שתחילתה ביום האזהרה ואורכה כאורך תקופת התנאי.

(ב)

החליטה הועדה, לפי הוראות סעיף קטן (א), שהאסיר ישוב לשאת מאסר לתקופה קצרה מאורך תקופת התנאי – תהיה תקופת המאסר שהאסיר לא נשא, לפי החלטת הועדה, תקופת תנאי, שתחל עם שחרורו של האסיר מתקופת המאסר שנשא ותצטבר לכל תקופת תנאי אחרת שלו.

(תיקון מס' 5) תשס"ה-2004
(ג)

לצורך החלטתה לפי סעיף קטן (א), תשקול הועדה, כשיקול עיקרי, את אינטרס הציבור בקיומם של תנאי שחרור על-תנאי וכן תביא בחשבון את חומרתה של ההפרה, טיבה, תדירותה ומידת הסכנה הנשקפת לציבור בשלה, ולענין הפרה של מגבלות שהוטלו בצו לפי סעיף 3 לחוק מגבלות על עבריין מין, תיתן הועדה משקל לענינו של נפגע העבירה.

ביטול שחרור על-תנאי של אסיר ששוחרר מטעמים רפואיים (תיקון מס' 12) תשע"ב-2012
21א.

הוועדה רשאית לבטל את שחרורו של אסיר ששוחרר על-תנאי לפי סעיף 7(א), ולחייבו לשאת מאסר שאורכו כאורך תקופת התנאי בניכוי התקופה שבה היה משוחרר, אם מצאה, לאחר שהובאה לפניה חוות דעת של רופא כהגדרתו בסעיף 7(ה), ולאחר שנתנה לאסיר הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה, כי לא מתקיימים עוד לגבי האסיר הטעמים הרפואיים שבשלהם שוחרר.

ביטול שחרור על-תנאי בשל מידע כוזב (תיקון מס' 17 – הוראת שעה) תשע"ח-2018
21ב.

הוועדה רשאית לבטל את שחרורו של אסיר ששוחרר על-תנאי לפי הוראות פרק ב' ולחייבו לשאת מאסר שאורכו כאורך תקופת התנאי, או חלק ממנה, אם מצאה, לאחר שנתנה לאסיר הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה, כי האסיר שוחרר על יסוד מידע כוזב.

ביטול שחרור לאחר תקופת התנאי (תיקון מס' 17 – הוראת שעה) תשע"ח-2018
22. (א)

הועדה רשאית לבטל שחרור על-תנאי של אסיר לפי הוראות פרק ב' אף לאחר תום תקופת התנאי, ואולם לא יבוטל שחרור כאמור –

(1)

בשל עשיית עבירה נוספת בתקופת התנאי שבשלה הוגש כתב אישום, אם חלפו יותר משלושה חודשים מהיום שבו ניתן גזר הדין בענין העבירה הנוספת בערכאה ראשונה ועד להגשת הבקשה לביטול השחרור;

(2)

בשל הפרת תנאי מהתנאים האמורים בסעיף 13, אם חלפו יותר משלושה חודשים מתום תקופת התנאי ועד להגשת הבקשה לביטול השחרור.

(ב)

בסעיף זה –

"הגשת בקשה" – לרבות דיווח לפי הוראות סעיף 23(ב);

(תיקון מס' 8) תשס"ז-2007

"גזר דין" – לרבות החלטה שבעקבותיה הופסקה עבודת שירות לפי סעיף 51י לחוק העונשין, החלטה להפקיע מבחן לפי סעיף 16 או 17 לפקודת המבחן, והחלטה לבטל צו שירות לפי סעיף 71ד לחוק העונשין.

סדר נשיאת מאסר לאחר ביטול שחרור על-תנאי (תיקון מס' 8) תשס"ז-2007
22א.

על אף הוראות סעיף 45 לחוק העונשין, בוטל שחרורו על-תנאי של אסיר לפי סעיפים 20 עד 22, יישא האסיר את יתרת תקופת המאסר שעליו לשאת בשל ביטול שחרורו לפני ובמצטבר לכל מאסר אחר שהוטל עליו, ואם עבר עבירה נוספת בתקופת התנאי – גם לפני ובמצטבר לכל מאסר שיוטל עליו בשל אותה עבירה; היה האסיר נושא מאסר בעת שבוטל שחרורו, יופסק אותו מאסר לשם נשיאת יתרת תקופת המאסר שעליו לשאת בשל ביטול השחרור וישוב ויימשך מתום אותה תקופה; לענין זה, "מאסר" – לרבות מאסר בשל אי-תשלום קנס.

סדרי דיון בהפרת תנאי שחרור (תיקון מס' 17 – הוראת שעה) תשע"ח-2018
23. (א)

הועדה תדון, על פי בקשת בא כוח היועץ המשפטי לממשלה, בענין אסיר ששוחרר על-תנאי לפי הוראות פרק ב' והפר תנאי מתנאי שחרורו.

(תיקון מס' 17 – הוראת שעה) תשע"ח-2018
(ב)

הועדה תדון בענין אסיר ששוחרר על-תנאי לפי הוראות פרק ב' והפר תנאי מתנאי שחרורו אף שלא על פי בקשת היועץ המשפטי לממשלה, אם נקבע בהחלטת השחרור כי רשות מסוימת תדווח ליחידה לשחרור ממאסרים קצרים או לוועדה, לפי העניין, על הפרת תנאי מתנאי השחרור, והרשות דיווחה כאמור.

(תיקון מס' 15) תשע"ה-2014
(ב1)

ביקש בא כוח היועץ המשפטי לממשלה דיון לפי סעיף קטן (א), או דיווחה רשות על הפרת תנאי מתנאי השחרור לפי סעיף קטן (ב), בשל הפרת תנאי תכנית הפיקוח האלקטרוני שנקבעה לאסיר לפי סעיף 13א, תקיים הוועדה את הדיון בהפרת התנאי בהקדם האפשרי ולא יאוחר מתום 15 ימים ממועד בקשת בא כוח היועץ המשפטי לממשלה או קבלת דיווח הרשות, לפי העניין.

(ג)

דיון לפי סעיפים קטנים (א) או (ב) יהיה בהתאם להוראות סעיפים 16 עד 18, בשינויים המחויבים; ואולם אם זומן אסיר ששוחרר לדיון כאמור, לפי הכתובת שמסר בהתאם להוראות סעיף 13(ד), ולא הגיע, רשאית הועדה לדון בהפרת תנאי השחרור ולבטל את השחרור אף שלא בנוכחות האסיר, והוא יהיה זכאי לבקש קיומו של דיון חוזר בנוכחותו באותו ענין.

(ד)

יושב ראש הועדה רשאי לתת צו להבאת האסיר לפני הועדה, לשם דיון בבקשה לביטול שחרור על-תנאי של אסיר, במועד שיקבע בצו; על צו כאמור יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות סעיפים 73א ו-73ב לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

ביטול שחרור – צו למאסר
24.

החלטת הועדה בדבר ביטול שחרור על-תנאי של אסיר, דינה כדין צו למאסרו.

(תיקון מס' 17 – הוראת שעה) תשע"ח-2018

פרק ד': עתירות נגד היחידה לשחרור ממאסרים קצרים, ועדת שחרורים וועדת שחרורים מיוחדת

עתירה נגד היחידה לשחרור ממאסרים קצרים או הוועדה (תיקון מס' 17 – הוראת שעה) תשע"ח-2018
25. (א) (1)

האסיר רשאי להגיש עתירה נגד החלטה של היחידה לשחרור ממאסרים קצרים;

(תיקון מס' 17 – הוראת שעה) תשע"ח-2018
(2)

האסיר ובא כוח היועץ המשפטי לממשלה רשאים להגיש עתירה נגד החלטה של הוועדה, בכפוף להוראות סעיף 26(ד).

(תיקון מס' 17 – הוראת שעה) תשע"ח-2018
(ב)

עתירה כאמור בסעיף קטן (א)(1) או (2) (להלן – עתירה) תוגש לבית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו נמצא בית הסוהר שבו מוחזק האסיר, ואם שוחרר – בית הסוהר שבו הוחזק ערב שחרורו (בחוק זה – בית המשפט).

(תיקון מס' 17 – הוראת שעה) תשע"ח-2018
(ג)

בית המשפט ידון בעתירה במותב של שלושה, שיקבע נשיא בית המשפט.

(תיקון מס' 17 – הוראת שעה) תשע"ח-2018
(ד)

בית המשפט מוסמך לתת בקשר לעתירה צווים לרשויות המדינה ולאנשים הממלאים תפקידים על פי דין לעשות מעשה או להימנע מעשות מעשה במילוי תפקידיהם כדין.

(תיקון מס' 17 – הוראת שעה) תשע"ח-2018
(ה)

החלטת בית המשפט בעתירה ניתנת לערעור לפני בית המשפט העליון, אם נתקבלה רשות לכך מבית המשפט בגוף ההחלטה או מאת שופט בית המשפט העליון.

(ו)

אין האמור בסעיף זה גורע מסמכותו של בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, לפי סעיף 15(ד) לחוק-יסוד: השפיטה.

עתירה נגד גילוי מידע חסוי
26. (א) (1)

החליטה הועדה לגלות לאסיר או לבא כוחו מידע חסוי, רשאי היועץ המשפטי לממשלה להגיש עתירה נגד גילוי המידע החסוי, כולו או מקצתו, לבית המשפט;

(2)

הודיע בא כוח היועץ המשפטי לממשלה לועדה כי הוא שוקל להגיש עתירה כאמור בפסקה (1), לא תעביר הועדה את המידע לאסיר ולבא כוחו עד להכרעה סופית בעתירה, ובלבד שהעתירה תוגש בתוך 15 ימים מיום שמסר הודעה כאמור.

(ב) (1)

נדחתה עתירה נגד גילוי מידע חסוי, רשאי בא כוח היועץ המשפטי לממשלה לערער על כך, בתוך 15 ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה לדחות את עתירתו, לבית המשפט העליון שידון בערעור בשופט אחד;

(2)

הודיע בא כוח היועץ המשפטי לממשלה לבית המשפט שדחה את העתירה כי הוא שוקל להגיש ערעור כאמור בפסקה (1), לא תעביר הועדה את המידע לאסיר ולבא כוחו עד להכרעה בערעור.

(תיקון מס' 8) תשס"ז-2007
(ב1)

מסר בא כוח היועץ המשפטי לממשלה הודעה כאמור בסעיפים קטנים (א)(2) או (ב)???(2), והחליט לאחר מכן שלא להגיש עתירה או ערעור כאמור באותם סעיפים קטנים, יודיע על כך בהקדם האפשרי לוועדה.

(ג)

הדיון בעתירה ובערעור על החלטה לפי סעיף זה יתקיים בדלתיים סגורות, ורשאי בית המשפט לעיין במידע החסוי לשם החלטה בעתירה ולקבל פרטים נוספים מבא כוח היועץ המשפטי לממשלה לענין המידע, שלא בנוכחות האסיר ובא כוחו.

(תיקון מס' 8) תשס"ז-2007
(ד) (1)

עתירת אסיר נגד החלטת הועדה שלא לגלות מידע חסוי תהיה רק במסגרת עתירה נגד החלטת הועדה שלא לשחררו, החלטה על ביטול שחרורו או החלטה על שינוי תנאי שחרורו, לפי הענין;

(תיקון מס' 8) תשס"ז-2007
(2)

התקבלה עתירת אסיר לגילוי מידע חסוי, רשאי בא כוח היועץ המשפטי לממשלה לערער על כך, ויחולו לענין הערעור כאמור הוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג), בשינויים המחויבים.

עיכוב שחרור
27. (א)

החליטה הועדה לשחרר על-תנאי אסיר, והודיע בא כוח היועץ המשפטי לממשלה לועדה כי הוא שוקל להגיש עתירה נגד ההחלטה, לפי הוראות סעיף 25, יעוכב שחרורו של האסיר למשך 7 ימים, כדי לאפשר את הגשת העתירה והגשת בקשה לעיכוב ביצוע במסגרתה.

(ב)

מסר בא כוח היועץ המשפטי לממשלה הודעה כאמור בסעיף קטן (א), והחליט לאחר מכן שלא להגיש עתירה כאמור באותו סעיף קטן, יודיע על כך בהקדם האפשרי למנהל בית הסוהר והאסיר ישוחרר אף לפני תום 7 הימים האמורים.

עתירה מינהלית
28.

עתירה לפי פרק זה תוגש כעתירה מינהלית לפי הוראות חוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס-2000, בכפוף להוראות פרק זה.

(תיקון מס' 11) תשע"ב-2012

פרק ה': קציבת עונש מאסר עולם והקלה בעונש בידי נשיא המדינה

המלצה בענין קציבת עונש מאסר עולם (תיקון מס' 8) תשס"ז-2007
29. (א)

ועדת שחרורים מיוחדת רשאית, לבקשתו של אסיר עולם, להמליץ לפני נשיא המדינה להקל בעונשו של האסיר באמצעות המרת עונשו בעונש מאסר קצוב, בהתאם לסמכות הנתונה לו לפי סעיף 11(ב) לחוק-יסוד: נשיא המדינה (בחוק זה – קציבת עונש) לאחר שחלפו לפחות שבע שנים מהיום שהחל לשאת את מאסרו, ובלבד שהתקופה שתמליץ לקצוב לא תפחת מ-30 שנים.

(ב)

אסיר עולם הנושא עונש של שני מאסרי עולם מצטברים או יותר, רשאית ועדת שחרורים מיוחדת, לבקשתו, להמליץ לפני נשיא המדינה לקצוב את עונשו של האסיר לאחר שחלפו לפחות חמש עשרה שנים מהיום הקובע, ובלבד שהתקופה שתמליץ לקצוב לא תפחת מ-30 שנים, שתימנה החל ביום הקובע; בסעיף זה, "היום הקובע" – היום שבו החל אסיר עולם לשאת את מאסרי העולם שנגזרו עליו בגזר דין אחד או היום שבו נגזר עליו בערכאה ראשונה מאסר העולם האחרון, המוקדם מביניהם.

(תיקון מס' 8) תשס"ז-2007
(ג)

סברה ועדת שחרורים מיוחדת שאין מקום להמליץ לפני הנשיא כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), תשוב ותדון בענינו של האסיר מדי שנתיים מהמועד שבו סברה כאמור, ואולם רשאית היא, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, לדון בענין לפני תום השנתיים.

(תיקון מס' 8) תשס"ז-2007
(ד)

לשם גיבוש המלצתה לנשיא המדינה בשאלה האם לקצוב עונש מאסר עולם של אסיר ולאיזו תקופה, תשקול ועדת שחרורים מיוחדת שיקולים עונשיים המתייחסים לטיב העבירה, לנסיבות ביצועה ולתוצאותיה, וכן לנסיבותיו האישיות של האסיר; ועדת שחרורים מיוחדת רשאית, במקרים חריגים, לאפשר לאסיר לטעון את טענותיו לפניה, לשם גיבוש המלצתה כאמור.

(תיקון מס' 8) תשס"ז-2007
(ה)

קצב נשיא המדינה עונשו של אסיר עולם, רשאית ועדת שחרורים מיוחדת, לבקשתו של האסיר, להמליץ לפני הנשיא להקל בעונש פעמים נוספות, ובלבד שתקופת המאסר שיהיה על האסיר לשאת אם תתקבל המלצת הועדה לא תפחת מ-30 שנים, והוראות סעיף קטן (ד) יחולו, בשינויים המחויבים, גם על גיבוש המלצה לפי סעיף קטן זה.

(ו)

בחישוב תקופת המאסר של אסיר עולם לענין סעיף זה יחולו הוראות סעיף 8(ב).

המלצה לפי בקשת הנשיא או שר המשפטים ומעמד אסיר ששוחרר לפי החלטת נשיא המדינה (תיקון מס' 11) תשע"ב-2012
30. (א)

לענין אסיר עולם, רשאית ועדת שחרורים מיוחדת, בכל עת, על פי פניה של נשיא המדינה או שר המשפטים, להמליץ בענין הפעלת סמכות הנשיא לפי סעיף 11(ב) לחוק-יסוד: נשיא המדינה.

(תיקון מס' 11) תשע"ב-2012
(ב) (1)

אסיר ששוחרר ממאסרו בטרם סיים לשאת את כל תקופת המאסר, לפי החלטת נשיא המדינה מכוח סמכותו לפי סעיף 11(ב) לחוק-יסוד: נשיא המדינה, יראו אותו כאילו שוחרר על-תנאי, ויחולו עליו הוראות חוק זה החלות לגבי אסיר ששוחרר על-תנאי, ובכלל זה הוראות סעיפים 13(א) ו-20, בשינויים המחויבים ובשינוי המפורט בפסקה (2), והכל אלא אם כן קבע הנשיא אחרת בהחלטתו;

(תיקון מס' 11) תשע"ב-2012
(2)

לעניין אסיר ששוחרר כאמור בפסקה (1) תהיה תקופת התנאי כמפורט להלן, לפי העניין:

(תיקון מס' 11) תשע"ב-2012
(א)

לגבי אסיר שאינו אסיר עולם, ולגבי אסיר עולם שעונשו נקצב בידי נשיא המדינה – יתרת המאסר שהיה עליו לשאת אלמלא שוחרר כאמור;

(תיקון מס' 11) תשע"ב-2012
(ב)

לגבי אסיר עולם שעונשו לא נקצב בידי נשיא המדינה, למעט אסיר כאמור בפסקה (3) – יתרת המאסר שהיה עליו לשאת אילו נקצב עונשו ל-40 שנים;

(תיקון מס' 11) תשע"ב-2012
(ג)

לגבי אסיר עולם שעונשו לא נקצב בידי נשיא המדינה, והנושא עונשי מאסר עולם מצטברים – יתרת המאסר שהיה עליו לשאת אילו נקצב עונשו ל-50 שנים;

(תיקון מס' 11) תשע"ב-2012
(3)

הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על אסיר עולם ששוחרר ממאסרו לאחר שסיים לשאת את מלוא תקופת המאסר שנקצבה לו בידי נשיא המדינה.

המלצה לענין אסיר עולם שהורשע ברצח ראש הממשלה (תיקון מס' 1) תשס"ב-2001
30א.

מצאה ועדת שחרורים מיוחדת שאסיר עולם שהורשע ברצח ראש הממשלה פעל ממניע פוליטי-אידאולוגי, יראו לענין סעיף 29 כאילו המליצה הועדה שלא לקצוב את עונשו של האסיר, ולענין סעיף 30 כאילו המליצה שלא להפעיל את סמכות הנשיא לפי סעיף 11(ב) לחוק-יסוד: נשיא המדינה; הוראות סעיף 29(ג) לא יחולו לענין זה.

המלצה לעניין אסיר עולם שהורשע ברצח חריג בחומרתו (תיקון מס' 14) תשע"ה-2014
30ב. (א)

בית משפט שהרשיע אדם ברצח רשאי לקבוע, לעניין המלצה לקציבת עונש מאסר עולם, שאותו אדם ביצע את המעשה בנסיבות חריגות בחומרתן.

(תיקון מס' 14) תשע"ה-2014
(ב)

קבע בית המשפט כאמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות סעיף 29 בשינויים אלה:

(תיקון מס' 14) תשע"ה-2014
(1)

על אף האמור בסעיף קטן (א), ועדת שחרורים מיוחדת לא תמליץ להקל בעונשו של האסיר בטרם חלפו לפחות 15 שנים מהיום שבו החל לשאת את מאסרו, ובלבד שהתקופה שתמליץ לקצוב לא תפחת מ-40 שנים;

(תיקון מס' 14) תשע"ה-2014
(2)

בסעיפים קטנים (ב) ו-(ה), במקום "מ-30 שנים" יקראו "מ-40 שנים".

הפעלת סמכות ראש המטה הכללי
31.

בהפעלת סמכות ראש המטה הכללי לפי תקנה 55 לתקנות ההגנה (שעת-חירום), 1945, לענין אסיר עולם, יחולו הוראות סעיף 30, בשינויים המחויבים.

(תיקון מס' 17 – הוראת שעה) תשע"ח-2018

פרק ו': היחידה לשחרור ממאסרים קצרים, ועדות שחרורים וועדות שחרורים מיוחדות

היחידה לשחרור ממאסרים קצרים – הוראת שעה (תיקון מס' 17 – הוראת שעה) תשע"ח-2018
31א. (א)

בשירות בתי הסוהר תפעל יחידה שתדון ותחליט בבקשות לשחרור על-תנאי ממאסר של אסירים לפי סעיף 2.

(תיקון מס' 17 – הוראת שעה) תשע"ח-2018
(ב)

נציב בתי הסוהר, בהסכמת השר לביטחון הפנים, ימנה לחברי היחידה האמורה בסעיף קטן (א) שלושה סוהרים כמפורט להלן:

(תיקון מס' 17 – הוראת שעה) תשע"ח-2018
(1)

סוהר בכיר הכשיר להיות שופט שלום, והוא יעמוד בראש היחידה;

(תיקון מס' 17 – הוראת שעה) תשע"ח-2018
(2)

קצין שירות בתי הסוהר בעל תואר אקדמי במשפטים וניסיון בתחום הכליאה;

(תיקון מס' 17 – הוראת שעה) תשע"ח-2018
(3)

קצין שירות בתי הסוהר שלו חמש שנות ניסיון באחד מהתחומים האלה: עבודה סוציאלית, פסיכולוגיה או חינוך.

(תיקון מס' 17 – הוראת שעה) תשע"ח-2018
(ג)

נציב בתי הסוהר ימנה סוהר שישמש מזכיר ליחידה האמורה בסעיף קטן (א); המזכיר יהיה אחראי לקביעת מועדי התכנסות היחידה, לסדרי עבודתה, לריכוז נתונים ומסמכים הנחוצים לה לשם עבודתה ולהעברת החלטותיה לאסיר ולמשטרת ישראל ובמקרים המתאימים גם לרשויות הביטחון, לרשות לשיקום האסיר או לשירות המבחן, לפי העניין.

(תיקון מס' 17 – הוראת שעה) תשע"ח-2018
(ד)

בסעיף זה, "סוהר" ו"סוהר בכיר" – כהגדרתם בפקודת בתי הסוהר.

ועדת שחרורים (תיקון מס' 16) תשע"ח-2018
32. (א)

ועדת שחרורים תהיה של שלושה, והם:

(1)

שופט שמינה שר המשפטים בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, והוא יהיה היושב ראש;

(תיקון מס' 2) תשס"ב-2002
(2)

שני אנשים שמינה שר המשפטים, שלכל אחד מהם חמש שנות ניסיון בתחום שונה מבין התחומים האלה: קרימינולוגיה, עבודה סוציאלית, פסיכולוגיה, פסיכיאטריה או חינוך; ואולם ניסיון בתחום החינוך הוא ניסיון של מי שמכהן או שכיהן כאיש חינוך בכיר והוא בעל ניסיון מעשי בחינוך והשכלה אקדמית;

(תיקון מס' 16) תשע"ח-2018
(3) (נמחקה)
(ב)

חברי ועדת שחרורים יתמנו לתקופה של שנתיים וניתן לשוב ולמנותם לתקופות נוספות של עד שנתיים כל אחת.

(ג)

הודעה על מינוים של חברי ועדת שחרורים תפורסם ברשומות.

ועדת שחרורים מיוחדת (תיקון מס' 3) תשס"ג-2003
33. (א)

בדיון בענין קציבת עונשו של אסיר עולם, תהיה ועדת שחרורים מיוחדת של ארבעה, והם:

(תיקון מס' 3) תשס"ג-2003
(1)

שופט של בית משפט מחוזי, שמינה שר המשפטים בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, והוא יהיה היושב ראש;

(תיקון מס' 3) תשס"ג-2003
(2)

שופט של בית משפט שלום או מי שהיה שופט של בית משפט שלום ויצא לקצבה או פרש, שמינה שר המשפטים בהסכמת נשיא בית המשפט העליון;

(3)

אדם שמינה שר המשפטים, שלו עשר שנות ניסיון באחד מהתחומים המפורטים בסעיף 32(א)(2).

(תיקון מס' 13) תשע"ב-2012
(4)

הממונה על מחלקת חנינות במשרד המשפטים או עורך דין, עובד מחלקת חנינות, שהוא הסמיכו לכך.

(תיקון מס' 16) תשע"ח-2018
(ב)

בדיון אחר שבסמכותה של ועדת שחרורים מיוחדת, תהיה הועדה של שלושה, והם:

(תיקון מס' 3) תשס"ג-2003
(1)

שופט של בית משפט מחוזי, שמינה שר המשפטים בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, והוא יהיה היושב ראש;

(2)

שני אנשים שמינה שר המשפטים, שלכל אחד מהם עשר שנות ניסיון בתחום שונה מבין התחומים המפורטים בסעיף 32(א)(2);

(תיקון מס' 16) תשע"ח-2018
(3) (נמחקה)
(ג)

הוראות סעיף 32(ב) ו-(ג) יחולו, בשינויים המחויבים, על מינוי חברי ועדת שחרורים מיוחדת.

נציג שירות בתי הסוהר (תיקון מס' 16) תשע"ח-2018
33א.

בדיוני ועדת השחרורים שבסעיף 32 וועדת השחרורים המיוחדת שבסעיף 33(ב) ישתתף נציג שירות בתי הסוהר שימנה לשם כך נציב בתי הסוהר, בלא זכות הצבעה.

מזכירי הועדות
34. (א)

שר המשפטים ימנה, מבין עובדי הנהלת בתי המשפט, מזכיר ראשי לועדות (להלן – המזכיר הראשי), שיהיה אחראי על קביעת המותבים של ועדות השחרורים וועדות השחרורים המיוחדות, על קביעת מועדי הדיון בועדות והזמנת המותבים לדיונים, על סדרי עבודתן של הועדות ועל התיאום הנדרש עם מזכירי הועדות.

(ב)

השר לביטחון הפנים ימנה, מבין קציני שירות בתי הסוהר, מזכירים לועדות שחרורים ולועדות שחרורים מיוחדות; מזכירי הועדות יהיו אחראים על העברת מידע הנחוץ למזכיר הראשי לצורך מילוי תפקידיו ועל איסוף נתונים ומסמכים הנחוצים לעבודת הועדות והעברתם למותבים ולבא כוח היועץ המשפטי לממשלה, הכל בתיאום עם המזכיר הראשי וכפי שיקבע שר המשפטים באישור השר לביטחון הפנים.

פרק ז': הוראות שונות ותיקוני חקיקה

ייחוד סמכויות
35.

הסמכויות הנתונות לועדה לגבי אסיר לפי הוראות חוק זה יהיו נתונות, לגבי אסיר עולם, רק לועדת שחרורים מיוחדת.

אי תחולת פקודת הראיות (תיקון מס' 17 – הוראת שעה) תשע"ח-2018
36.

הוראות סעיפים 44 עד 46 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, לא יחולו על דיוני היחידה לשחרור ממאסרים קצרים והוועדה, ועל עתירה, בקשת רשות ערעור וערעור לפי חוק זה.

סמכויות שוטר
37.

שוטר רשאי לעשות כל אחת מאלה:

(1)

לדרוש מאסיר ששוחרר על-תנאי שיציג לפניו את רישיונו;

(2)

לחקור אסיר ששוחרר על-תנאי כדי לברר אם הוא מקיים את תנאי שחרורו ולחקור אדם אחר לגבי קיום תנאי השחרור בידי אסיר;

(3)

להיכנס לבית או למקום שאסיר ששוחרר על-תנאי אמור להימצא בו על פי תנאי שחרורו, כדי לפקח על קיום תנאים אלה, לאחר שזיהה עצמו לפני מחזיק הבית או המקום והודיע לו לאיזו מטרה מתבקשת הכניסה, ורשאי הוא להשתמש בכוח סביר לשם כניסה כאמור;

(4)

להיכנס לבית או למקום, שעל פי תנאי שחרורו של אסיר אסור לו להימצא בו, אם יש לו יסוד סביר להניח שהאסיר נמצא בו, לאחר שזיהה עצמו לפני מחזיק הבית או המקום והודיע לו לאיזו מטרה מתבקשת הכניסה, ורשאי הוא להשתמש בכוח סביר לשם כניסה כאמור.

תיקון חוק העונשין – מס' 62
38.

בחוק העונשין, התשל"ז-1977 –

(1)

סעיפים 49 עד 51 – בטלים;

(2)

בסעיף 51ג(ב), במקום "סעיף 49(א)" יבוא "סעיף 2 לחוק שחרור על-תנאי ממאסר, התשס"א-2001" ובסופו יבוא "אלא אם כן הופסקה עבודת השירות בהתאם להוראות סעיפים 51ט או 51י ויתרת תקופת המאסר שעל האסיר לשאת בעקבות הפסקה זו עולה על שלושה חודשים";

(3)

התוספת הראשונה – בטלה.

תיקון פקודת בתי הסוהר – מס' 21
39.

בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971 (להלן – פקודת בתי הסוהר) –

(1)

סעיפים 28 עד 34 – בטלים;

(2)

בסעיף 36 –

(א)

במקום סעיף קטן (ב) יבוא:

"(ב)   אסיר שקיבל חופשה לפי הוראות סעיף קטן (א), יינתן לו רישיון, שבו יפורטו התנאים שבהם מותנית חופשתו.";

(ב)

אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:

"(ג)   שוטר רשאי לעשות כל אחת מאלה:

(1)

לדרוש מאסיר שיצא לחופשה מיוחדת לפי סעיף קטן (א) (בסעיף זה – אסיר בחופשה) שיציג לפניו את רישיונו;

(2)

לחקור אסיר בחופשה כדי לברר אם הוא מקיים את תנאי חופשתו ולחקור אדם אחר לגבי קיום תנאי החופשה בידי אסיר;

(3)

להיכנס לבית או למקום שאסיר אמור להימצא בו על פי תנאי חופשתו, כדי לפקח על קיום תנאים אלה, לאחר שזיהה עצמו לפני מחזיק הבית או המקום והודיע לו לאיזו מטרה מתבקשת הכניסה, ורשאי הוא להשתמש בכוח סביר לשם כניסה כאמור;

(4)

להיכנס לבית או למקום, שעל פי תנאי חופשתו של אסיר אסור לו להימצא בו, אם יש לו יסוד סביר להניח שהאסיר נמצא בו, לאחר שזיהה עצמו לפני מחזיק הבית או המקום והודיע לו לאיזו מטרה מתבקשת הכניסה, ורשאי הוא להשתמש בכוח סביר לשם כניסה כאמור.";

(3)

בסעיף 62א –

(א)

בסעיף קטן (ב), הסיפה המתחילה במילים "אולם בעתירות" – תימחק;

(ב)

אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:

"(ג)   על אף הוראות סעיף זה וסעיף 62ב, על עתירה נגד ועדת שחרורים וועדת שחרורים מיוחדת לפי הוראות חוק שחרור על-תנאי ממאסר, התשס"א-2001, יחולו הוראות החוק האמור.";

(4)

במקום סעיף 68ה יבוא:

"דין שחרור מינהלי כדין שחרור על-תנאי

68ה.  שחרור מינהלי, יראוהו כשחרור על-תנאי כמשמעותו בחוק שחרור על-תנאי ממאסר, התשס"א-2001, והוראות החוק האמור יחולו על שחרור מינהלי, בשינויים המחויבים.".

ביטול חוק לשחרור מוקדם של אסירים (תיקוני חקיקה)
40.

חוק לשחרור מוקדם של אסירים (תיקוני חקיקה), התשס"א-2001 – בטל.

תיקון חוק הסניגוריה הציבורית – מס' 3
41.

בחוק הסניגוריה הציבורית, התשנ"ו-1995, בסעיף 18(א), בסופו יבוא:

"(9)   אסיר שועדת שחרורים או ועדת שחרורים מיוחדת החליטה כי יש למנות לו סניגור לפי סעיף 16(ד) לחוק שחרור על-תנאי ממאסר, התשס"א-2001.".

תיקון חוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום
42.

בחוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ"ח-1967, בתוספת, בתקנה 6, במקום תקנת משנה (א1) יבוא:

"(א1)  על שחרורו המוקדם של מי שנושא מאסר בישראל בהתאם להוראות תקנת משנה (א) יחולו הוראות החוק לשחרור על-תנאי ממאסר, התשס"א-2001 (להלן – חוק השחרור), בשינויים האלה:

(1)

לענין סעיף 9 לחוק השחרור, לשם ההחלטה האם ראוי אסיר לשחרור על-תנאי, יבחנו נציב בתי הסוהר, קצין המשטרה הצבאית הראשי או הועדה, לפי הענין, גם את הסיכון הצפוי מהאסיר לביטחון יהודה והשומרון וחבל עזה;

(2)

לענין אסיר המוחזק במיתקן כליאה צבאי –

(א)

בכל מקום בחוק השחרור שבו נאמר "נציב בתי הסוהר" יראו כאילו נאמר "קצין המשטרה הצבאית הראשי";

(ב)

בכל מקום שבו נאמר "בית סוהר" יראו כאילו נאמר "מיתקן כליאה צבאי";

(ג)

על אף הוראות סעיף 34(ב) לחוק השחרור, מינוי מזכירים לועדות שחרורים ולועדות שחרורים מיוחדות ייעשה על ידי קצין המשטרה הצבאית הראשי מבין קציני צבא הגנה לישראל.".

תיקון חוק בתי משפט לענינים מינהליים
43.

בחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס-2000, בסעיף 5, בסופו יבוא:

"(4)   ענין מינהלי שנקבע בחוק אחר כי בית משפט לענינים מינהליים ידון בו, ובכפוף להוראות אותו חוק.".

שמירת דינים
44.

אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות חוק יישום הסכם הביניים בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה (סמכויות שיפוט והוראות אחרות) (תיקוני חקיקה), התשנ"ו-1996.

ביצוע ותקנות (תיקון מס' 15) תשע"ה-2014
45. (א)

שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו באישור השר לביטחון הפנים ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.

(תיקון מס' 15) תשע"ה-2014
(ב)

תקנות שהתקין השר לביטחון הפנים לפי סעיף 22יא לחוק המעצרים, לעניין הפעלת הפיקוח האלקטרוני, יחולו גם לעניין פיקוח אלקטרוני על שחרור על-תנאי של אסיר לפי סעיף 13א, בשינויים המחויבים.

תחילה
46.

תחילתו של חוק זה, למעט סעיף 47, ב-1 בחודש שלאחר תום שישה חודשים מיום פרסומו (בחוק זה – יום התחילה).

הוראות מיוחדות לתקופת הביניים
47. (א)

בסעיף זה, "תקופת הביניים" – התקופה שמיום פרסומו של חוק זה עד היום שקדם ליום התחילה.

(ב)

אסיר שנגזר עליו עונש מאסר בתקופת הביניים יישא, על אף הוראות סעיף 49(א)
ו-(ב) לחוק העונשין וסעיף 28 לפקודת בתי הסוהר, לפחות שני שלישים מתקופת המאסר שעליו לשאת בטרם ניתן יהיה לשחררו לפי אותם סעיפים.

הוראות מעבר
48. (א)

אסיר המשוחרר ברישיון ערב תחילתו של חוק זה, לפי הוראות סעיף 28 לפקודת בתי הסוהר, יראו אותו כאילו שוחרר על תנאי לפי הוראות חוק זה, בתנאים שנקבעו ברישיונו ובתנאים האמורים בסעיף 13(א), (ג) ו-(ד) ויראו ברישיון שניתן לו לפי הפקודה האמורה – כרישיון לפי סעיף 14.

(ב)

אסיר, שנגזר עליו עונש מאסר לפני פרסומו של חוק זה, למעט אסיר שנגזר עליו עונש מאסר בשל עבירה מהעבירות המפורטות בתוספת הראשונה לחוק העונשין, כנוסחה ערב תחילתו של חוק זה, יחולו עליו הוראות חוק זה בשינוי הזה: בסעיפים 2 ו-3, במקום "שני שלישים מתקופת המאסר" יבוא "מחצית מתקופת המאסר".

(ג)

בלי לגרוע מהוראות סעיפים 9 ו-10, הועדה תשקול אפשרות שיקומו של אסיר שהוראות סעיף קטן (ב) חלות עליו על סמך חוות דעת של הרשות לשיקום האסיר, אם ניתנה, על פי כללים שיקבע שר המשפטים בהתייעצות עם שר העבודה והרווחה ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.

תוספת
(סעיף 11)
1.

עבירות אלימות שביצע האסיר כלפי בן משפחתו, לרבות כליאת שווא של בן משפחתו או עבירה אחרת שפגעה בחירותו או בשלוות חייו של בן משפחתו, ולרבות עבירות של התעללות, הזנחה או נטישה של בן משפחתו.

2.

עבירות לפי סימן י', בפרק ח' לחוק העונשין, שביצע האסיר כלפי בן משפחתו.

3.

עבירות מין לפי סימן ה' בפרק י' לחוק העונשין, שביצע האסיר כלפי בן משפחתו.

לענין תוספת זו, "בן משפחה" – כהגדרתו בחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991.

נבו ייצוגיות - מעקב אחרי חרות ותביעות