תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי"ד-1954
עבודה – פגיעה בעבודה – ביטוח
עבודה – בטיחות בעבודה – פגיעות ותאונות
תוכן ענינים
| פרק ראשון: שיעור דמי ביטוח | 4 | |
סעיף 1 | סיווג | 4 | |
סעיף 2 | שיעור דמי הביטוח | 4 | |
סעיף 3 | מפעל נפרד | 4 | |
סעיף 3א | שיעור ממוצע למפעל מורכב | 4 | |
סעיף 4 | מפעל בסעיפי סיכון שונים | 5 | |
סעיף 5 | שיעור דמי הביטוח במקרים מיוחדים | 5 | |
סעיף 6 | הפחתת דמי הביטוח או הגדלתם | 5 | |
סעיף 7 | קביעת סעיף הסיכון | 6 | |
| פרק שני: הודעה על פגיעה בעבודה | 6 | |
סעיף 8 | מסירת הודעה על פגיעה בעבודה | 6 | |
סעיף 9 | מי חייב למסור הודעה | 6 | |
סעיף 10 | אישור ההודעה על ידי המעביד | 6 | |
סעיף 11 | אישור רפואי | 6 | |
סעיף 11א | צירוף אישור רפואי של תושב אזור מוחזק | 6 | |
סעיף 12 | תוצאות אי מסירת ההודעה | 7 | |
סעיף 13 | פרטים להשלמת ההודעה | 7 | |
סעיף 13א | דו"ח של המעביד | 7 | |
סעיף 14 | תוצאות אי מסירת פרטים נוספים | 7 | |
| פרק שלישי: בדיקות רפואיות | 7 | |
סעיף 15 | חוק | 7 | |
סעיף 16 | שלילת זכות לגימלה על אי בדיקה | 7 | |
| פרק רביעי: | 7 | |
| פרק חמישי: | 7 | |
סעיף 22 | תשלום דמי פגיעה באמצעות מעביד | 7 | |
| פרק ששי: הוראות מיוחדות לגבי סוגי מבוטחים | 7 | |
סעיף 25 | אישור מקומות שיקום מקצועי והכשרה מקצועית | 7 | |
סעיף 25א | תנאים לביטוחם של אנשים בהכשרה מקצועית | 8 | |
סעיף 26 | קביעת מעבידים של סוגי מבוטחים | 8 | |
סעיף 27 | דמי ביטוח בעד מבוטחים לפי סעיף 31 | 9 | |
סעיף 28 | הודעה מאת המעביד | 9 | |
סעיף 28א | התשלום למבוטח לפי סעיף 16 | 9 | |
סעיף 29 | דמי פגיעה למבוטחים לפי סעיף 16 | 9 | |
סעיף 30 | שירותים רגילים של בית הסוהר, מקום מעצר ומוסד לעבריינים צעירים | 9 | |
סעיף 31 | הודעת אסיר או עציר על פגיעה בעבודה | 10 | |
סעיף 32 | בדיקה רפואית של אסיר או עציר | 10 | |
סעיף 33 | גימלאות בעין לאסיר או לעציר | 10 | |
סעיף 35 | מבוטח המועבד בחוץ לארץ | 10 | |
סעיף 36 | קביעת הפרש הגימלאות | 10 | |
סעיף 37 | דמי ביטוח בעד עובד בחוץ לארץ | 10 | |
סעיף 38 | גימלאות בעין לעובד בחוץ לארץ | 10 | |
סעיף 39 | אופן תשלום גימלאות במזומנים לעובד בחוץ לארץ | 10 | |
סעיף 40 | בקורת בחוץ לארץ | 10 | |
סעיף 41 | המבוטחים כעובדים בכלי טיס או בכלי שיט | 10 | |
סעיף 42 | תאונה בדרך חזרה לארץ | 11 | |
סעיף 43 | אישור טיס, מפקד ורב חובל | 11 | |
סעיף 43א | תנאים לפיהם תיחשב תאונה כתאונת עבודה | 11 | |
סעיף 43ב | מקום אחר שבו נמצא ילד | 11 | |
| פרק שביעי: מחלות מקצוע | 11 | |
סעיף 44 | קביעת מחלות מקצוע לגבי כל המבוטחים | 11 | |
סעיף 45 | קביעת מחלות מקצוע לגבי מבוטחים מסויימים | 11 | |
סעיף 46 | מחלה בחזקת מחלת מקצוע | 11 | |
| פרק שמיני: השם | 11 | |
סעיף 47 | השם | 11 | |
| תוספת ראשונה | 11 | |
| תוספת שניה | 12 | |
| חלק א' | 12 | |
| חלק ב' | 13 |
תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי"ד-1954*
בתוקף סמכותי לפי הסעיפים 15, 16, 17, 24, 38, 71, 93 ו-115 לחוק הביטוח הלאומי, תשי"ד-1953, אני מתקינה תקנות אלה:
1. לענין קביעת שיעור דמי הביטוח מפני פגיעה בעבודה (להלן - דמי הביטוח), מסווגים את כל המפעלים, הפעולות והשירותים (להלן - מפעלים) לענפים, קבוצות וסעיפי סיכון כמפורט בתוספת הראשונה.
שיעור דמי הביטוח תק' תשט"ו-1955
2. (א) שיעור דמי הביטוח, שמעביד חייב לשלם בעד ביטוח עובדיו במפעל פלוני, הוא כנקוב בתוספת הראשונה לצד סעיף הסיכון המתייחס לאותו מפעל.
תק' תשט"ו-1955 תק' (מס' 2) תשל"ה-1975 תק' תשמ"ג-1982
(ב) מעביד שאושר לכך על ידי שר העבודה ונתמלאו בו התנאים המפורטים בסעיף 162 לחוק, ישלם דמי ביטוח מפני פגיעה בעבודה בשיעור של 85% מהאמור בתקנת משנה (א)[1].
3. (א) לענין תקנה 2 יראו כמפעל נפרד חלק ממפעל אם התקיימו בו שני אלה:
(1) הוא מתנהל בנפרד מבחינת המקום;
תק' תשכ"ג-1963
(2) (א) הוא מוסד ציבורי המתנהל כיחידת תקציב נפרדת; או
(ב) (1) הוא מיועד להשגת רווחים ומתנהלים לגביו חשבונות נפרדים של ריווח והפסד; או
(2) הוא אינו מיועד להשגת רווחים ומתנהלים לגביו חשבונות נפרדים של הכנסות והוצאות.
תק' תשי"ז-1957 תק' (מס' 2) תשכ"ה-1965
(ב) בקיבוץ או במושב שיתופי יראו כמפעל נפרד לענין קביעת דמי הביטוח לפי תקנה 2, של מי שאינו חבר בקיבוץ או במושב שיתופי, ענף או שירות לא חקלאיים שאינם מיועדים בעיקרם לצריכה או לשימוש העצמיים של הקבוץ או המושב השיתופי או חבריהם.
תק' תשכ"ג-1963
(ג) רשאי מנהל ענף ביטוח נפגעי עבודה בשים לב למידת הסיכון של חלק המפעל לראותו כמפעל נפרד אף אם נתקיים בו רק אחד משני התנאים שבתקנת משנה (א).
שיעור ממוצע למפעל מורכב תק' תשכ"א-1961
3א. (א) היה מפעל מורכב ממפעלים נפרדים כאמור בתקנה 3, רשאי המעביד לבקש מהמוסד ששיעור דמי הביטוח המשתלמים על ידיו, יהיה הממוצע המתקבל משיעורי דמי הביטוח שבכל מפעל נפרד.
תק' (מס' 2) תשכ"ד-1964
(ב) המוסד רשאי לאשר תשלום דמי הביטוח לפי השיעור הממוצע המשוקלל החל מ-1 באפריל לשנת הכספים שלאחר הגשת הבקשה (להלן - התאריך הקובע).
(ג) בחישוב השיעור הממוצע המשוקלל יובאו בחשבון -
תק' (מס' 2) תשכ"ד-1964 תק' (מס' 2) תשכ"ה-1965
(1) שכר העבודה ששולם בכל אחד מהמפעלים הנפרדים בשנים עשר החדשים שקדמו לתאריך הקובע ובלבד שלא יובא בחשבון שכר עבודה מעל למכסימום שלפיו משתלמים דמי-ביטוח.
תק' (מס' 2) תשכ"ד-1964 תק' (מס' 2) תשכ"ה-1965
(2) שיעור דמי הביטוח של כל מפעל נפרד כפי שקיים היה השיעור בחודש אפריל לשנת הכספים שלגביה נערך החישוב.
תק' (מס' 2) תשכ"ד-1964
(ד) נקבע שיעור ממוצע משוקלל למפעל מורכב, ישאר השיעור ללא שינוי תוך השנה שלאחר התאריך הקובע.
מפעל בסעיפי סיכון שונים תק' תשי"ז-1956
4. (א) ניתן מפעל לסיווג ביותר מסעיף סיכון אחד - ישולמו דמי הביטוח לפי סעיף הסיכון שבו מועבד המספר הגדול ביותר של העובדים בתהליך ייצור או בפעולה שלה נועד המפעל.
תק' תשי"ז-1956
(ב) מפעל שבו משתמשים במכונות המונעות בכוח מיכני או במיתקני ריתוך ושבו נעשות עבודות שאינן מחייבות שימוש במכונות או במיתקנים כאמור, יסווג לפי סעיף הסיכון המתייחס להליכי העבודה בהם משתמשים במכונות המונעות בכוח מיכני או במיתקני ריתוך; מנהל ענף ביטוח נפגעי עבודה רשאי, בשים לב להיקף המוגבל של השימוש במכונות או במיתקנים כאמור בהשוואה להיקף כל העבודה במפעל, לסווג את המפעל לפי סעיף הסיכון המתייחס להליכי העבודה בהם לא משתמשים במכונות המונעות בכוח מיכני או במכשירי ריתוך.
שיעור דמי הביטוח במקרים מיוחדים תק' תש"ל-1970
5. לא ניתן מפעל לסיווג באחד מסעיפי הסיכון שבתוספת הראשונה ישולמו דמי ביטוח כאילו סווג המפעל בסעיף סיכון ששיעור דמי הביטוח הוא 1.9%.
הפחתת דמי הביטוח או הגדלתם תק' תשכ"א-1961
6. (א) בתקנה זו –
תק' תש"ם-1980 תק' תשמ"ב-1982
"תקופת האיזון" - תקופה של שנתיים רצופות; הראשונה בתקופות ראשיתה ביום כ"ב באדר ב' תשי"ט (1 באפריל 1959); לגבי התקופה שראשיתה ביום ד' בניסן תשל"ט (1 באפריל 1979) וסיומה ביום כ"ה באדר ב' תשמ"א (31 במרס 1981) תהא התקופה של שנה אחת בלבד, ולאחריה תקופות של שנתיים רצופות;
תק' (מס' 2) תשכ"ז-1967
"שיעור הפגיעה" - היחס שבין דמי הפגיעה ששולמו לעובדי מפעל גדול תוך תקופת האיזון לבין דמי הביטוח ששולמו תוך אותה התקופה ובעדה על ידי המעביד של אותו המפעל;
תק' (מס' 2) תשל"ה-1975 תק' תשמ"ב-1982 תק' (מס' 2) תשמ"ב-1982
"שיעור הפגיעה הממוצע" - היחס בין סך הכל של דמי הפגיעה ששולמו לעובדים בעשרה מפעלים גדולים לפחות המשלמים אותו שיעור דמי ביטוח תוך תקופת האיזון לבין סך הכל של דמי הביטוח ששולמו מאת מעבידיהם של המפעלים כאמור תוך אותה תקופה ובעדה;
לענין קביעת היחס כאמור יובאו בחשבון רק מפעלים גדולים שבתקופת האיזון המשיכו בפעילותם הרגילה לפחות 15 חודש ואם תקופת האיזון היתה בת שנה אחת - המשיכו בפעולתם הרגילה לפחות 8 חדשים;
לא היו עשרה מפעלים גדולים המשלמים אותו שיעור דמי ביטוח תוך תקופת האיזון, יובאו בחשבון גם כל המפעלים הגדולים המשלמים דמי ביטוח בשיעורים הקרובים ביותר, כלפי מעלה וכלפי מטה, לשיעורים המשתלמים על ידי המפעלים הגדולים שהובאו בחשבון;
תק' (מס' 2) תשל"ה-1975
"מפעל גדול" - מפעל המעסיק תוך שנת כספים שלמה בתכוף לתקופת האיזון עובדים שבעדם משתלם שכר עבודה, שמספרם לפחות 100 בממוצע לחודש או לפחות 50 בכל אחד מחדשי השנה;
תק' (מס' 2) תשל"ה-1975
"מפעל" לענין תקנה זו - מפעל המסווג בתוספת הראשונה בקבוצות וסעיפי סיכון בענפים: 7, 5, 4, 3, 2, 1, 0.
תק' (מס' 2) תשל"ה-1975
(ב) סוטה שיעור הפגיעה במפעל גדול, בסכום של תקופת האיזון, ב-30% לפחות משיעור הפגיעה הממוצע ובמשך תקופת האיזון לא חל שינוי בסעיף הסיכון לפיו סווג המפעל, יופחתו או יוגדלו דמי הביטוח ששולמו תוך תקופת האיזון ובעדה, לפי הענין, ב-20% לגבי התקופה בה חלה הסטיה.
תק' (מס' 2) תשל"ה-1975
(ג) בחישוב שיעור הפגיעה ושיעור הפגיעה הממוצע לא יובאו בחשבון דמי פגיעה ששולמו בהתאם לסעיף 36 לחוק.
תק' (מס' 2) תשכ"ז-1967 תק' (מס' 2) תשל"ב-1972 תק' תש"ם-1980
(ד) (1) המוסד יחליט על הפחתה או הגדלה של דמי הביטוח כאמור בתקנת משנה (ב) תוך עשרים חדשים מתום תקופת האיזון; החליט המוסד על הפחתה בדמי הביטוח, תבוצע ההפחתה תוך שלושה חדשים מתאריך ההחלטה, תוך מתן עדיפות בטיפול למפעל שמעבידו הגיש למוסד בקשה להפחתה; חייב המעביד דמי ביטוח, רשאי המוסד לקזז את סכום ההפחתה כאמור מחוב דמי הביטוח של המעביד;
תק' תש"ם-1980 תק' תשמ"ב-1982
(2) על אף האמור בפסקה (1) החלטה של המוסד על הפחתה או הגדלה של דמי ביטוח כאמור בתקנת משנה (ב) לגבי תקופת האיזון המסתיימת ביום י"ד בניסן תש"ם (1 באפריל 1980) ולגבי תקופת האיזון המסתיימת ביום כ"ה באדר ב' תשמ"א (1 באפריל 1981) תינתן תוך עשרים וארבעה חדשים מתום תקופת האיזון האמורה וההפחתה תבוצע תוך ארבעה חדשים מתאריך ההחלטה.
תק' (מס' 2) תשכ"ז-1967
(ה) (בוטלה).
תק' (מס' 2) תשל"ב-1972 תק' (מס' 2) תשל"ה-1975
(ו) המוסד יפרסם בירחון העבודה והביטוח הלאומי תוך חודש ימים לאחר 18 החדשים מתום תקופת האיזון את שיעור הפגיעה הממוצע.
(ז) הוראות תקנה זו אינן חלות -
(1) אם המעביד משלם דמי ביטוח לפי שיעור שנקבע בתקנה 5 או לפי שיעור ממוצע למפעל מורכב כאמור בתקנה 3א;
תק' (מס' 2) תשל"ה-1975
(2) אם נתמלאו לגבי מעביד התנאים המפורטים בסעיף 162 לחוק והוא אושר לכך על ידי שר העבודה.
קביעת סעיף הסיכון תק' תשי"ט-1959
7. מעביד חייב למסור את הפרטים שיידרשו על ידיו לשם סיווג המפעל על ידי המוסד.
פרק שני: הודעה על פגיעה בעבודה
מסירת הודעה על פגיעה בעבודה תק' תשי"ט-1959
8. על פגיעה בעבודה, שכתוצאה ממנה מת אדם שהיה מבוטח לפי חלק ב' לחוק, או מצבו מחייב טיפול רפואי או שאיבד את כשרו לעבודה שלושה ימים לפחות (להלן - מבוטח שנפגע), תימסר למוסד בהקדם האפשרי הודעה לפי טופס שאפשר להשיגו בכל אחד מסניפי המוסד (להלן - ההודעה).
9. (א) החובה למסור הודעה חלה על המבוטח שנפגע, אולם מסירתה על ידי אדם אחר כשרה ופוטרת את המבוטח מחובת ההודעה.
(ב) מת מבוטח כתוצאה מפגיעה בעבודה, חלה החובה למסור הודעה על התלויים בו הזכאים לגימלה לפי סעיף 22 לחוק. מסירת ההודעה על ידי אחד התלויים או על ידי כל אדם אחר כשרה ופוטרת את התלויים האחרים מחובת ההודעה.
10. מעבידו של המבוטח שנפגע יאשר בגוף ההודעה, לפני מסירתה, את העובדות הנוגעות למעביד, למסיבות הפגיעה, לשכר עבודתו של הנפגע ולהעדרו מהעבודה כתוצאה מהפגיעה. חולק המעביד על אחת העובדות האמורות, יציין זאת בהודעה.
11. (א) הפסיק מבוטח שנפגע לעבוד כתוצאה מהפגיעה, יצורף להודעה אישור רפואי על תוצאות הפגיעה ועל תקופת אי כושרו של המבוטח לעבודתו או לעבודה מתאימה אחרת.
(ב) אישור כאמור בתקנת משנה (א) יינתן מאת שירות רפואי מוסמך כמשמעותו בסעיף 89(א)(3) לחוק (להלן - שירות רפואי מוסמך) או מאת מוסד רפואי שאושר ונרשם כאמור בסעיפים 24א ו-25 לפקודת בריאות העם, 1940, אם המבוטח הופנה אליו על ידי המוסד, חדר מיון של בית חולים, המעביד או רופא מטעמו של המעביד, ובלבד שנתקיימו כל אלה:
(1) המבוטח לא נדרש לשלם כל תשלום שהוא בקשר עם מתן האישור, בין במישרין ובין בעקיפין, לרבות תשלום בעד בדיקות וטיפול - אם נערכו;
(2) באישור צויינו פרטי הפגיעה, ממצאי הבדיקה הרפואית, והאבחנה הרפואית;
(3) השירות הרפואי המוסמך והמוסד הרפואי, יעמידו לרשות המוסד, לפי דרישתו, את המסמכים הרפואיים הנוגעים לאישור.
צירוף אישור רפואי של תושב אזור מוחזק תק' תשל"ז-1977
11א. הפסיק מבוטח, שהוא תושב אזור מוחזק בידי צבא-הגנה לישראל, לעבוד כתוצאה מהפגיעה בעבודה, ימציא למוסד אישור מטעם רופא או גוף רפואי שאושר לכך במיוחד בידי מפקדת האזור שבו הוא גר, או בידי שירות רפואי מוסמך כמשמעותו בסעיף 45 לחוק, על תוצאות הפגיעה ועל תקופת אי כושרו לעבודתו או לעבודה מתאימה אחרת.
12. לא נמסרה הודעה בהתאם לתקנות אלה, רשאי המוסד לשלול את הזכות לגימלה על פי המלצת ועדת התביעות.
13. המוסד רשאי לדרוש מהמבוטח שנפגע או ממעבידו פרטים נוספים ומשלימים בקשר לפגיעה בעבודה ותוצאותיה וכן בקשר לכל ענין אחר הקשור במבוטח שנפגע, העשויים לסייע למוסד בקביעת הגימלה לפי חלק ב' לחוק. הנדרש חייב למסור את הפרטים בכתב בחתימת ידו או בעל פה בפני פקיד המוסד ולאשרם בחתימת ידו.
13א. מעביד שאושר לכך על ידי שר העבודה ונתמלאו בו התנאים המפורטים בסעיף 38(ב) לחוק, ידווח למוסד ב-15 לכל חודש על אותן פגיעות בעבודה במפעלו, שבעדן הסתיים תשלום דמי-פגיעה. בדו"ח יפורטו ימי-ההיעדרות מהעבודה כתוצאה מהפגיעות בעבודה והשכר ששימש יסוד לחישוב תמורת דמי-הפגיעה.
14. לא נמסרו פרטים לפי דרישה בהתאם לתקנה 13, רשאי המוסד לעכב מתן גימלה עד שיימסרו הפרטים, אך לא יזדקק המוסד לתקנה זו כשמעביד הוא החייב במסירת הפרטים ולא מסר אותם.
15. (בוטלה).
שלילת זכות לגימלה על אי-בדיקה תק' (מס' 3) תשכ"ה-1965
16. לא נבדק אדם כדרוש בתקנות הביטוח הלאומי (בדיקות רפואיות), תשכ"ה-1965, רשאי המוסד לשלול את הזכות לגימלה בעד הזמן שבין התאריך בו חוייב להיבדק ובין התאריך בו נבדק למעשה.
פרק רביעי: (בוטל)
תק' תשנ"ח-1998
17. (בוטלה).
תק' תשנ"ח-1998
18. (בוטלה).
תק' תשנ"ח-1998
19. (בוטלה).
תק' תשנ"ח-1998
20. (בוטלה).
פרק חמישי: (בוטל)
תק' תשנ"ח-1998
21. (בוטלה).
22. (א) המוסד רשאי להרשות למעביד פלוני, בתנאים שייקבעו על ידי המוסד, לשלם בשם המוסד דמי פגיעה לעובדיו.
(ב) השתמש המוסד בסמכותו לפי תקנת משנה (א), ישולמו דמי הפגיעה על ידי המעביד, במועדים בהם הוא נוהג לשלם שכר לעובדיו והמוסד יחזיר למעביד את הסכומים שהוא שילם, לאחר שהמציא הוכחות על התשלום.
תק' (מס' 3) תשכ"ה-1965
(ג) מעביד כאמור בתקנת משנה (א) יהיה זכאי לעמלה בשיעור של 2.5% מדמי הפגיעה ששולמו על ידיו בשם המוסד.
תק' תשנ"ח-1998
23. (בוטלה).
תק' תשנ"ח-1998
23א. (בוטלה).
תק' תשנ"ח-1998
24. (בוטלה).
תק' תשל"ו-1976
24א. (בוטלה).
פרק ששי: הוראות מיוחדות לגבי סוגי מבוטחים
אישור מקומות שיקום מקצועי והכשרה מקצועית תק' (מס' 4) תשכ"ח-1968
25. המקומות המפורטים להלן מאושרים בזה לענין סעיף 16(א)(2) לחוק:
(1) מקום שניתן בו שיקום מקצועי;
(2) מקום שניתנת בו הכשרה מקצועית ונתקיים בו אחד מאלה:
(א) מועסק בו אדם בהכשרה מעשית במקצוע הנלמד לפחות 8 שעות בשבוע (להלן - הכשרה מעשית);
תק' תשל"ג-1973
(ב) ניתנים בו הכשרה מעשית או שיעורי מקצוע לפי חוק החניכות, תשי"ג-1953, או לפי חוק עבודת הנוער, תשי"ג-1953.
תק' תשנ"ב-1991
(3) קיבוץ - לגבי עולה העובד ללא תמורה בקיבוץ, בשעות העבודה בלבד, בתקופה שעד 12 חודשים מיום עלייתו, ובתנאי שבתקופה זו הוא לומד באולפן;
תק' תשנ"ב-1991
(4) מוסד להשכלה גבוהה - לגבי עולה, העוסק ללא תמורה במחקר או בלימוד, בתחום מקצועו או מומחיותו, לתקופה שלא תעלה על 12 חודשים, ובלבד שהתקופה האמורה חלה תוך עשרים וארבעה חדשים מיום עלייתו;
תק' תשנ"ב-1991
(5) מוסד רפואי - לגבי עולה בעל השכלה רפואית העובד ללא תמורה, לתקופה שלא תעלה על 12 חודשים, ובלבד שהתקופה האמורה חלה תוך עשרים וארבעה חודשים מיום עלייתו.
לענין תקנה זו -
"עולה" - תושב ישראל שעלה לפי חוק השבות, תש"י-1950;
"מוסד להשכלה גבוהה" - מוסד מוכר כמשמעותו בחוק המועצה להשכלה גבוהה, תשי"ח-1958;
"מוסד רפואי" - בית חולים ציבורי כמשמעותו בתקנות בריאות העם (אישפוז בבית חולים), תשמ"א-1980, וקופת חולים כמשמעותה בחוק מס מקביל, תשל"ג-1973.
תנאים לביטוחם של אנשים בהכשרה מקצועית תק' (מס' 4) תשכ"ח-1968 תק' תשל"ג-1973
25א. אדם המצוי בהכשרה מקצועית יהיה מבוטח לפי חלק ב' לחוק תוך כדי עיסוקו בהכשרה מעשית ועקב עיסוקו בהכשרה מעשית, להוציא לימוד עיוני; ואולם אם עסק המבוטח במשך שנת לימודים פלונית בהכשרה מעשית לפחות 75% מכל זמן ההכשרה המקצועית באותה שנת לימודים, יהיה מבוטח לפי חלק ב' לחוק אף בלימודיו העיוניים ובכל זמן שהותו במקום שבו ניתנת ההכשרה המקצועית בקשר לאותה הכשרה, ויחולו עליו גם הוראות סעיף 14(א)(1) לחוק, בשינויים המחוייבים לפי הענין. לענין תקנה זו, רואים כהכשרה מעשית גם שיעורי מקצוע הניתנים לפי חוק החניכות, תשי"ג-1953, או לפי חוק עבודת הנוער, תשי"ג-1953.
קביעת מעבידים של סוגי מבוטחים תק' (מס' 2) תשכ"ד-1964
26. (1) לגבי מבוטח המצוי בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי:
תק' תשל"ג-1973
(א) לענין תקנה 25(1) ו-(2)(א) - החייב בתשלום שכר העבודה למדריכים ולעובדים בהכשרה המקצועית או בשיקום המקצועי. ואם אין באותו מקום מדריכים או עובדים אחרים המקבלים שכר במזומנים בעד הדרכתם או עבודתם בהכשרה או בשיקום - מי שנושא בהוצאות כלכלתם ודיורם של אלה.
תק' תשל"ג-1973
(ב) לענין תקנה 25(2)(ב) - מעבידו של החניך לענין חוק החניכות, תשי"ג-1953, או לפי חוק עבודת הנוער, תשי"ג-1953;
תק' תשנ"ב-1991
(ג) לענין תקנה 25(3) - הקיבוץ;
תק' תשנ"ב-1991
(ד) לענין תקנה 25(4) - המוסד להשכלה גבוהה;
תק' תשנ"ב-1991
(ה) לענין תקנה 25(5) - המוסד הרפואי.
תק' (מס' 3) תשכ"ה-1965
(1א) לגבי מבוטח בשעת בחינה לפי סעיף 22 לחוק החניכות, תשי"ג-1953, מעבידו לענין החוק האמור;
תק' (מס' 3) תשכ"ה-1965
(1ב) לגבי מבוטח בשעת בחינה לפי הפרק השלישי לחוק שירות התעסוקה - תשי"ט-1959 -
(1) מעבידו בשעת הבחינה;
(2) באין מעביד כאמור - משרד העבודה.
תק' תשכ"ז-1967
(2) לגבי המבוטח שהנו חבר מגן דוד אדום בישראל או חבר בארגון אחר כאמור בסעיף 16(א)(3) לחוק - את החייב בתשלום שכר עבודה לעובד שכיר באותו ארגון ואם אין עובד שכיר כאמור, את הסניף הנוגע בדבר של מגן דוד אדום בישראל או של הארגון האחר, הכל לפי הענין;
אולם אם המבוטח הוא חברה בארגון נשים מתנדבות שחברותיו פועלות בבית חולים כמשמעותו בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940, יראו כמעבידו את בעל בית החולים;
תק' (מס' 2) תשכ"ח-1968
(3) (בוטלה).
תק' (מס' 2) תשל"ב-1972
(4) לגבי מבוטח שהינו אסיר או עציר כאמור בסעיף 31(א)(7) או (8) לחוק - את המדינה, ואם הוא מצוי בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי - את מי שנחשב כמעביד לגבי מבוטח המצוי בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי.
דמי ביטוח בעד מבוטחים לפי סעיף 31(א)(3) עד (8) תק' תשל"ג-1973 תק' (מס' 2) תשל"ד-1974 תק' (מס' 3) תשל"ד-1974
27. (א) דמי הביטוח בעד מבוטח לפי סעיף 31(א)(3) עד (8) לחוק - להוציא מבוטח שהוא כבאי מתנדב כמשמעותו בסעיף 1 לחוק שירותי הכבאות, תשי"ט-1959 (להלן - כבאי מתנדב), מבוטח המצוי במקום הכשרה מקצועית או במקום שיקום מקצועי כאמור בתקנה 25(2)(ב) וכן מבוטח כאמור בתקנה 26(1א) ו-(1ב) - הם 0.4% מסכום הכנסת מינימום לפי פרט 1 בלוח י"א לחוק, כפול שניים.
תק' (מס' 2) תשכ"ה-1965
(ב) מבוטח שהוא כבאי מתנדב - יראו כשכרו לענין תשלום דמי-ביטוח ובאופן יחסי לימי עיסוקו ככבאי מתנדב -
(1) השכר של כבאי שכיר מאותה דרגה באותה יחידת כבאים;
(2) באין כבאי שכיר באותה דרגה באותה יחידה - לפי השכר של כבאי שכיר מאותה דרגה ביחידת כבאים הדומה לה ככל האפשר.
תק' תשכ"ט-1969
(ג) (בוטלה).
תק' (מס' 2) תשכ"ד-1964 תק' (מס' 2) תשכ"ה-1965 תק' (מס' 3) תשכ"ה-1965 תק' תשכ"ט-1969
(ד) מבוטח המצוי במקום הכשרה מקצועית או במקום שיקום מקצועי כאמור בתקנה 25(2)(ב), וכן מבוטח כאמור בתקנה 26(1א) ו-(1ב) יראו את השכר, ששימש יסוד לחישוב דמי הביטוח על ידי המעביד, בעד אותו מבוטח, כשכר עבודתו גם לענין תקנה זו מבלי שתוטל על המעביד חובת תשלום דמי-ביטוח נוספים.
תק' (מס' 3) תשכ"ה-1965
(ה) דמי הביטוח בעד מבוטח כאמור בתקנה 26(1ב)(2) ייקבעו בהסכם בין המוסד לבין משרד העבודה.
הודעה מאת המעביד תק' (מס' 3) תשכ"ה-1965
28. מי שרואים כמעבידו של מבוטח לפי סעיף 16(א)(2) עד (6) לחוק, למעט מבוטח כאמור בתקנה 27(ב) ו-(ד), פטור מהגשת דין וחשבון לפי תקנה 8 לתקנות הביטוח הלאומי (גביית דמי ביטוח), תשי"ד-1954, אולם חייב הוא למסור בכתב למוסד במועדי התשלום הודעה על מספר המבוטחים כאמור וכן פרטים נוספים כשיתבקש על ידי המוסד למסרם.
התשלום למבוטח לפי סעיף 16(א)(2) עד (6) תק' (מס' 3) תשכ"ה-1965
28א. (א) תקופת תשלום דמי ביטוח למבוטח שלגביו חייב מעביד במסירת הודעה כאמור בתקנה 28, היא שלושה חדשים.
(ב) מועדי תשלום דמי ביטוח בעד מבוטח כאמור בתקנת משנה (א) הם -
15 באפריל - בעד החדשים ינואר-מרס;
15 ביולי - בעד החדשים אפריל-יוני;
15 באוקטובר - בעד החדשים יולי-ספטמבר;
15 בינואר - בעד החדשים אוקטובר-דצמבר.
דמי פגיעה למבוטחים לפי סעיף 16(א)(2) עד (4) תק' (מס' 2) תשכ"ה-1965
29. מבוטח לפי סעיף 16(א)(2) עד (4) לחוק, להוציא כבאי מתנדב, אינו זכאי לדמי פגיעה, אלא אם כתוצאה מהפגיעה בעבודה נגרע מהכנסתו במשלח ידו.
שירותים רגילים של בית הסוהר, מקום מעצר ומוסד לעבריינים צעירים תק' (מס' 3) תשכ"א-1961 תק' (מס' 3) תשכ"ז-1967
30. שירותים רגילים של בית סוהר, מקום מעצר או מוסד לעבריינים צעירים לענין סעיף 16(א)(5) ו-(6) לחוק - הם כל השירותים המיועדים לאספקת הצרכים של האסיר או העציר או של בית הסוהר, מקום המעצר, או המוסד, הכל לפי הענין, לרבות שמירה על נקיון במקומות אלה ועבודה בגינות נוי וירקות, אולם אם העבודה כאמור בוצעה תוך שימוש במכונות המונעות בכוח מיכני או תמורת תשלום שכר בהתאם לתקנה 16 לתקנות בתי הסוהר תשכ"ז-1967 לא יראוה כשירות רגיל.
הודעת אסיר או עציר על פגיעה בעבודה
31. הודעה על פגיעה בעבודה לאסיר או לעציר כאמור בסעיף 16(א) (5) ו-(6) לחוק תימסר באמצעות נציב בתי הסוהר או מנהל המוסד לעבריינים צעירים, הכל לפי הענין.
32. אסיר או עציר כאמור בתקנה 31 ייבדק על ידי רופא שהורשה לכך על ידי נציב בתי הסוהר או על ידי מנהל המוסד לעבריינים צעירים, הכל לפי הענין, או בהסכמת נציב בתי הסוהר או מנהל המוסד לעבריינים צעירים, על ידי רופא שהורשה לכך על ידי המוסד.
33. אסיר או עציר כאמור בתקנה 31 אינו זכאי לגימלאות בעין לפי סעיף 18 לחוק כל עוד הוא במאסר או במעצר, אולם בהסכמת נציב בתי הסוהר או מנהל המוסד לעבריינים צעירים, הכל לפי הענין, רשאי המוסד לתת גימלאות אלה בתנאים שיוסכם עליהם בין המוסד ובין נציב בתי הסוהר או מנהל המוסד לעבריינים צעירים.
תק' תשל"ג-1973
34. (בוטלה).
35. לגבי עובד שהוא תושב ישראל ומועבד בחוץ לארץ על ידי מעביד שהוא תושב ישראל, בתוקף חוזה שנקשר בישראל (להלן - עובד בחוץ לארץ) ומעבידו חייב על פי חוקי הארץ שבה הוא מועבד לבטחו מפני תאונת עבודה או לשלם לו פיצויים אם ייפגע בתאונת עבודה, חייב המוסד בתשלום ההפרש שבין הגימלאות במזומנים לפי חלק ב' לחוק ולבין התשלום המגיע לו לפי חוק הארץ שבה נפגע.
36. קביעת הפרש הגימלאות לענין תקנה 35 תיעשה תוך היוון (קפיטליזציה) של קצבאות בהתאם לתקנות שהותקנו לפי סעיף 70 לחוק ולפי שער החליפין הרשמי להעברת כספים על ידי מי שאינו תושב ישראל לתושב ישראל.
37. מנהל המוסד רשאי, על פי בקשת המעביד ולפי המלצת האקטואר, להפחית את דמי הביטוח בעד עובד בחוץ לארץ שמעבידו חייב על פי חוקי הארץ שבה הוא מועבד לבטחו מפני תאונת עבודה או לשלם לו פיצויים.
גימלאות בעין לעובד בחוץ לארץ תק' תשט"ז-1956
38. (א) עובד בחוץ לארץ אינו זכאי לגימלאות בעין לפי סעיף 18 לחוק, כל עוד הוא בחוץ לארץ.
תק' תשט"ז-1956
(ב) המוסד רשאי להשתתף בהוצאות ריפוי של עובד בחוץ לארץ בסכום, שלדעת רופא מוסמך, היה עולה למוסד אילו היה ניתן הריפוי בארץ.
תק' תשט"ז-1956
(ג) בתקנה זו - "רופא מוסמך" - כמשמעותו בתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956.
אופן תשלום גימלאות במזומנים לעובד בחוץ לארץ
39. הגימלה במזומנים המגיעה לעובד בחוץ לארץ תשולם בישראל לפקודת בר-הגימלה.
40. (א) עובד בחוץ לארץ שנפגע בעבודה חייב כתנאי לקבלת הגימלה להשיב על שאלותיו של קונסול ישראל או של פקיד קונסוליה ישראלית בחוץ לארץ בכל הנוגע לפגיעה בעבודה ולהמציא לו את הידיעות שנתבקש להמציאן ולהיבדק על ידי רופא שנקבע לכך על ידי הקונסול.
(ב) הוראות תקנה 15 בדבר החובה להיבדק על ידי רופא של שירות רפואי מוסמך אינן חלות לגבי עובד כאמור כל עוד הוא שוהה בחוץ לארץ ואינו מסוגל לחזור לישראל מפאת מצב בריאותו.
המבוטחים כעובדים בכלי טיס או בכלי שיט
41. (א) עובד בכלי טיס או בכלי שיט שהוא תושב ישראל מבוטח, אם כלי הטיס או כלי השיט -
(1) הם רשומים בישראל או חייבים להירשם בישראל או,
(2) אינם רשומים בישראל או אינם חייבים להירשם בישראל והעבודה היא בשטח המדינה והמעביד הוא תושב ישראל.
(ב) המוסד רשאי, אם נתבקש לכך בכתב על ידי מעביד שהוא תושב ישראל לבטח עובד בכלי טיס או בכלי שיט אף אם לא נתמלאו התנאים האמורים בתקנות משנה (א)(1).
תאונה בדרך חזרה לארץ תק' תשט"ו-1955
42. התעכב עובד בכלי טיס או בכלי שיט בחוץ לארץ בגלל מחלה, תאונה, אבדן כלי הטיס או כלי השיט או נזק בהם והוא חוזר לישראל על חשבון מעבידו, יראו תאונה בדרכו לישראל כתאונת עבודה, אף אם בעת קרות התאונה אינו עוד עובד של המעביד, ולגבי עובד בכלי שיט - גם אם הסיכון שהיה נתון בו הנו גדול מהסיכון שבו היה נתון בעבודתו אצל המעביד.
43. נפגע עובד בכלי טיס או בכלי שיט בהיותו בחוץ לארץ, תאושר ההודעה בדבר פגיעה בעבודה על ידי המעביד או על ידי הטייס המפקד או על ידי רב החובל, הכל לפי הענין, וההודעה תישלח למוסד במישרין או באמצעות קונסול ישראל בחוץ לארץ.
תק' (מס' 2) תשכ"ז-1967
אירעה הפגיעה בנסיבות בהן אין אפשרות למלא אחר הוראות תקנה 40, תאושר גם תקופת אי כשרו של הנפגע לעבודתו או לעבודה מתאימה אחרת על ידי המעביד, הטייס, המפקד או רב החובל, לפי הענין.
תנאים לפיהם תיחשב תאונה כתאונת עבודה תק' (מס' 3) תשכ"ה-1965
43א. אלה הם התנאים לפיהם תיחשב תאונה כתאונת עבודה –
תק' (מס' 3) תשל"ד-1974
(1) לענין סעיף 36(4) לחוק:
אם מקום תשלום השכר והזמן לגבייתו נקבעו על ידי המעביד בדרך כלל או במיוחד לפני קרות התאונה;
תק' (מס' 2) תשל"ב-1972
(2) לענין סעיף 36(5) לחוק:
אם התאונה אירעה בשעות העבודה של המבוטח, או אף לאחר מכן - אם מילוי התפקיד נמשך ברציפות לאחר שעות העבודה הרגילות; אולם אם התאונה אירעה תוך כדי ועקב השתתפות בישיבות ועד העובדים או האיגוד המקצועי וכן תוך כדי ועקב השתתפות בימי עיון מטעם האיגוד המקצועי הקשורים במילוי תפקידו של המבוטח כחבר ועד עובדים - גם אם היא אירעה בזמן אחר או במקום אחר.
מקום אחר שבו נמצא ילד תק' (מס' 3) תשל"ד-1974
43ב. לענין סעיף 37 לחוק יראו גנון או מקום שבו נמצא הילד 4 שעות או יותר ביממה או לפחות עשרה ימים בחודש, כמקום אחר שבו נמצא הילד לפי הסדר קבע.
לענין תקנה זו, "ילד" - עד גיל עשר, או בכל גיל שמחמת ליקוי גופני או נפשי זקוק הוא לליווי.
קביעת מחלות מקצוע לגבי כל המבוטחים
44. מחלה מהמחלות המפורטות בטור 1 לחלק א' לתוספת השניה היא מתאריך שצויין בטור 3 מחלת מקצוע לגבי כל המבוטחים.
קביעת מחלות מקצוע לגבי מבוטחים מסויימים
45. מחלה מהמחלות המפורטות בטור 1 לחלק ב' לתוספת השניה היא מתאריך שצויין בטור 3 מחלת מקצוע לגבי מבוטחים המועבדים בעבודה, במקצוע או בתהליך ייצור כמפורט לצד אותה מחלה בטור 2.
46. מחלה מהמחלות המפורטות בטור 1 לתוספת השניה שחלה בה מבוטח שלגביו נקבעה אותה מחלה כמחלת מקצוע, בהיותו מועבד בעבודה, במקצוע או בתהליך ייצור כמפורט בטור 2 תוך שנה לאחר שחדל להיות מועבד כאמור, היא בחזקת מחלה שבה חלה המבוטח עקב עבודתו, כל עוד לא הוכח ההיפך.
47. לתקנות אלה ייקרא "תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי"ד-1954".
תק' תש"ל-1970 תק' תשל"ב-1972 תק' (מס' 2) תשל"ב-1972 תק' (מס' 3) תשל"ד-1974 תק' (מס' 4) תשל"ו-1976 תק' תש"ם-1980 תק' תשמ"א-1981 תק' (מס' 2) תשמ"א-1981 תק' תשמ"ג-1982
תוספת ראשונה
(הושמטה)
תוספת שניה
(תקנות 44 ו-45)
בתוספת זו, "הרעלה" - הרעלה חריפה או כרונית, וכן כל מחלה או סיבוך שנגרמו כתוצאה מחשיפה לחומר המפורט בטור 1 או סיבוכיה של מחלה כאמור.
טור 1 טור 2 טור 3
שם המחלה העבודה ותהליכי הייצור תאריך התחולה
1) הרעלת ארסן (זרניך) ותרכובותיו עבודה הכרוכה בחשיפה לארסן ותרכובותיו 2.4.54
2) הרעלת כרום ותרכובותיו עבודה הכרוכה בחשיפה לכרום ותרכובותיו 2.4.54
3) הרעלת עופרת ותרכובותיה עבודה הכרוכה בחשיפה לעופרת ותרכובותיה 2.4.54
4) הרעלת פלואור ותרכובותיו עבודה הכרוכה בחשיפה לפלואור ותרכובותיו 2.4.54
5) הרעלת מנגן ותרכובותיו עבודה הכרוכה בחשיפה למנגן ותרכובותיו 2.4.54
6) הרעלת כספית ותרכובותיה עבודה הכרוכה בחשיפה לכספית ותרכובותיה 2.4.54
7) הרעלת זרחן ותרכובותיו עבודה הכרוכה בחשיפה לזרחן ותרכובותיו 2.4.54
8) הרעלת בריליום ותרכובותיו עבודה הכרוכה בחשיפה לבריליום ותרכובותיו 2.4.54
9) הרעלת תליום ותרכובותיו עבודה הכרוכה בחשיפה לתליום ותרכובותיו 2.4.54
10) הרעלת ניקל ותרכובותיו עבודה הכרוכה בחשיפה לניקל ותרכובותיו 1.4.58
11) הרעלת קדמיום ותרכובותיו עבודה הכרוכה בחשיפה לקדמיום ותרכובותיו 1.4.58
12) הרעלת תחמוצת הפחמן עבודה הכרוכה בחשיפה לתחמוצת הפחמן 1.4.54
13) הרעלת בנזן (בנזול) ונגזרותיו עבודה הכרוכה בחשיפה לבנזן ונגזרותיו 2.4.54
14) הרעלת פנול ונגזרותיו עבודה הכרוכה בחשיפה לפנול ונגזרותיו 2.4.54
15) הרעלת אמינים ארומטיים עבודה הכרוכה בחשיפה לאמינים ארומטיים 2.4.54
16) הרעלת פחמן דו-גפריתי עבודה הכרוכה בחשיפה לפחמן דו-גפריתי 2.4.54
17) הרעלת חומצה הידרוציאנית עבודה הכרוכה החשיפה לחומצה
ונגזרותיה הידרוציאנית ונגזרותיה 1.1.85
18) הרעלת איזוציאנטים עבודה הכרוכה בחשיפה לאיזוציאנטים 1.1.85
19) הרעלת פחמיימנים הלוגניים עבודה הכרוכה בחשיפה לפחמיימנים הלוגניים 2.4.54
20) הרעלת זרחנים אורגניים עבודה הכרוכה בחשיפה לזרחנים אורגניים 1.1.85
21) הרעלת קרבמטים עבודה הכרוכה בחשיפה לקרבמטים 1.1.85
22) הרעלת מתנול עבודה הכרוכה בחשיפה למתנול 1.10.74
23) הרעלת ויניל כלוריד עבודה הכרוכה בחשיפה לויניל כלוריד 1.1.85
24) הרעלת תחמוצות חנקן עבודה הכרוכה בחשיפה לתחמוצות חנקן 1.10.74
25) מחלות עור הנגרמות על ידי אבק, עבודה בחמרים העשויים לגרום למחלות עור 2.4.54
נוזלים, מוצקים או גזים
26) דלקת של גידים ותיקיהם או דלקת עבודות המחייבות תנועות חד-גוניות של
במקומות חיבור שרירים לעצמות, האצבעות, כף יד או מרפק, לפי הענין,
הכל בכף היד או במרפק החוזרות ונשנות ברציפות 1.4.58
27) "מחלת החפרים" – שבר הזיזים עבודות המחייבות ביצוע פעולות רבות
בחוליה צווארית 7 או בחוליה וחוזרות של הרמת משאות תוך כיפוף
גבית 1 עמוד השדרה 1.10.74
28) מחלות הנגרמות על ידי חשיפה עבודה הכרוכה בחשיפה לנסורת עץ או
לנסורת עץ או פסולת עץ פסולת עץ 1.10.74
1) מחלה הנגרמת על ידי עבודה הכרוכה במגע עם בעלי חיים, פגריהם
מיקרואורגניזם ומועברת והפרשותיהם וכן עבודה במעבדות ומכונים
לאדם מכל מקור שאינו אדם בהם באים במגע עם מחוללי המחלה 1.4.58
2) שחפת עובדים בבתי חולים, במרפאות או במוסדות אחרים
בהם שהו או טופלו חולי שחפת וכן במעבדות או
במכונים בהם באים במגע עם החיידק ע"ש קוק 1.7.54
3) שיתוק ילדים עובדים המטפלים בחולי שיתוק ילדים בשלב החריף
או בהפרשותיהם של חולים כאמור, וכן עובדי מעבדות
או מכונים הבאים במגע עם מחולל המחלה 2.4.54
4) קדחת צהובה, פילריאזיס, עובדים שעקב עבודתם שהו בחוץ לארץ, באזורים
כולרה, דבר, טריפנומיאזיס הנגועים באחת המחלות שבטור 1 לפרט זה, וזאת
ומלריה בזמן הדגירה המקובל 2.4.54
5) צפדת (טטנוס) עובדים בחקלאות, גננות, טיפול בבעלי חיים, או עובדי
מכונים או מעבדות הבאים במגע עם מחולל המחלה 2.4.54
6) דלקת כבד נגיפית מסוג B, עובדים בבתי חולים או מרפאות הבאים במגע פיזי עם
NON B או NON A חולים וכן עובדים הבאים במגע עם הפרשותיהם
של חולים 1.1.85
7) נזק לאוזן הפנימית הנגרם על עבודה ממושכת בתנאי רעש ממוצע ומשוקלל של
ידי חשיפה לרעש, שהביא לא פחות מ-85 דציבל
לירידה בכושר השמיעה
בתדירויות הדיבור 1.4.63
8) מחלות קרינה עובדי רנטגן ועובדים הבאים במגע עם חמרים
רדיואקטיביים 1.6.54
9) כיב ממאיר של קרנית העין עובדים הבאים במגע עם שמני חיתוך, שמנים
מינרליים, זפת או פיח 2.4.54
10) ירוד (קטרקט) מחשיפה עבודה הכרוכה בחשיפה ישירה לקרינת חום במפעלים
לחום גבוה, או לקרינה העוסקים בריתוך, התכת מתכות, ייצור מלט, זכוכית
מייננת או בלתי מייננת ואמייל ובמאפיות וכן עבודה הכרוכה בחשיפה לקרינה
מייננת או בלתי מייננת 2.4.54
11) מחלות צוללנים צוללנים ועובדים בתנאי אוויר דחוס 2.4.54
12) בורסיטיס של הברך תהליכי עבודה הגורמים לחיכוך הברך או המרפק
במשך תקופה ממושכת 1.10.54
13) שיתוקים של עצבים עבודה הכרוכה בלחץ ממושך על העצב
פריפריים הנגרמים על ידי
לחץ ממושך 1.4.58
14) מחלות עצמות, פרקים, עבודה ממושכת עם מכשירים רוטטים 2.4.54
שרירים, כלי דם או עצבים
של הגפיים - הנגרמות על ידי
עבודה במכשירים רוטטים
15) סיליקוזיס (צורנית) עם עובדים החשופים לאבק סיליקטים 2.4.54
שחפת או בלעדיה
16) אזבסטוזיס (אמיינתית) עובדים החשופים לאבק סיבי אזבסט 2.4.54
לרבות מזותליומה
17) טלקוזיס עובדים החשופים לטלק 1.1.85
18) ביסינוזיס עובדים החשופים לאבק כותנה, פשתן או יוטה,
ובלבד שעבדו בתנאים אלה 2 שנים לפחות 1.10.74
19) מחלה אלרגית של דרכי עובדים הבאים במגע עם תבואות וקמחים, ובלבד
הנשימה כתוצאה מרגישות שעבדו בתנאים אלה 2 שנים לפחות
לתבואות ולקמח 1.4.65
20) מחלת המתכות הקשות – עיבוד וולפרם, ונדיום, טונגסטן, טיטניום וטנטלום
פיברוזיס של הריאות לפחות במשך שנה 1.10.74
21) "ריאות חקלאים" עובדים החשופים לקש מעופש או לירקות מעופשים 1.10.74
תק' תשנ"ו-1996
22) סרטן הריאה עבודה בתנאי חשיפה לאבק סיבי אסבסט לפחות
10 שנים לפני אבחון המחלה 1.1.1991
תק' תשנ"ו-1996
23) סרטן הלרינקס עבודה בתנאי חשיפה לאבק סיבי אסבסט לפחות
10 שנים לפני אבחון המחלה ובלבד שבצילומי חזה
קיימת עדות לחשיפה לסיבי אסבסט 1.1.1991
תק' תשנ"ו-1996
24) מחלה אלרגית של דרכי עבודה בייצור אבקות כביסה המכילות אנזימים
הנשימה כתוצאה מרגישות פרוטאוליטיים
לאנזימים פרוטאוליטיים 1.1.1991
תק' תשנ"ו-1996
25) הרעלת קטונים עבודה בייצור דבקים, צבעים ולכה החשופים
למתיל אתיל קטון 1.1.1991
תק' תשנ"ו-1996
26) הרעלת פחמימונים עבודה בתנאי חשיפה לשמני חתוך, שמנים מינרליים,
פוליציקליים ארומטיים זפת או פיח ומוצרי שריפה 1.1.1991
כ"ד באדר ב' תשי"ד (31 במרץ 1954) גולדה מאירסון
שרת העבודה
הודעה למנויים על עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו - הקש כאן
הודעה למנויים על עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו - הקש כאן
הודעה למנויים על עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו - הקש כאן
הודעה למנויים על עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו - הקש כאן
* פורסמו ק"ת תשי"ד מס' 440 מיום 17.3.1954 עמ' 650.
תוקנו ק"ת תשט"ו מס' 505 מיום 17.3.1955 עמ' 716 – תק' תשט"ו-1955.
ק"ת תשט"ז מס' 613 מיום 14.6.1956 עמ' 888 – תק' תשט"ז-1956.
ק"ת תשי"ז מס' 664 מיום 29.12.1956 עמ' 593 – תק' תשי"ז-1956.
ק"ת תשי"ח: מס' 739 מיום 14.10.1957 עמ' 71 – תק' תשי"ח-1957. עמ' 72 – תק' (מס' 2) תשי"ח-1957.
ק"ת תשי"ט: מס' 899 מיום 16.4.1959 עמ' 1248 – תק' תשי"ט-1959; ר' תקנה 7 לענין תחילה. מס' 929 מיום 30.7.1959 עמ' 1744 – תק' (מס' 2) תשי"ט-1959.
ק"ת תש"ך: מס' 949 מיום 8.10.1959 עמ' 7 – תק' תש"ך-1959; ר' תקנה 2 לענין תחילה. מס' 956 מיום 12.11.1959 עמ' 153 – תק' (מס' 2) תש"ך-1959. מס' 959 מיום 26.11.1959 עמ' 204 – תק' (מס' 3) תש"ך-1959; תחילתן ביום 1.4.1959. מס' 969 מיום 21.12.1959 עמ' 393 – תק' (מס' 4) תש"ך-1959; ר' תקנה 3 לענין תחילה. מס' 997 מיום 17.3.1960 עמ' 857 – תק' (מס' 5) תש"ך-1960; תחילתן ביום 1.4.1958. מס' 1019 מיום 16.6.1960 עמ' 1269 – תק' (מס' 6) תש"ך-1960.
ק"ת תשכ"א: מס' 1125 מיום 30.3.1961 עמ' 1372 – תק' תשכ"א-1961; ר' תקנה 4 לענין הוראות מעבר (תוקנו ק"ת תשכ"ב מס' 1254 מיום 1.2.1962 עמ' 1156 – תק' (תיקון) תשכ"ב-1962). מס' 1168 מיום 29.6.1961 עמ' 2039 – תק' (מס' 2) תשכ"א-1961; ר' תקנה 2 לענין תחילה. מס' 1178 מיום 20.7.1961 עמ' 2434 – תק' (מס' 3) תשכ"א-1961.
ק"ת תשכ"ב: מס' 1254 מיום 1.2.1962 עמ' 1156 – תק' תשכ"ב-1962. מס' 1308 מיום 10.5.1962 עמ' 1875 – תק' (מס' 2) תשכ"ב-1962; תחילתן ביום 1.4.1962. מס' 1322 מיום 14.6.1962 עמ' 2063 – תק' (מס' 3) תשכ"ב-1962; תחילתן ביום 1.4.1962. מס' 1346 מיום 9.8.1962 עמ' 2364 – תק' (מס' 4) תשכ"ב-1962; תחילתן ביום 1.4.1962. מס' 1366 מיום 27.9.1962 עמ' 2680 – תק' (מס' 5) תשכ"ב-1962; תחילתן ביום 1.10.1962.
ק"ת תשכ"ג: מס' 1424 מיום 17.3.1963 עמ' 1120 – תק' תשכ"ג-1963. מס' 1442 מיום 25.4.1963 עמ' 1392 – תק' (מס' 2) תשכ"ג-1963.
ק"ת תשכ"ד: מס' 1504 מיום 31.10.1963 עמ' 151 – תק' תשכ"ד-1963. מס' 1538 מיום 30.1.1964 עמ' 669 – תק' (מס' 2) תשכ"ד-1964; ר' תקנות 6, 7 לענין תחילה והוראות מעבר. מס' 1573 מיום 30.4.1964 עמ' 1151 – תק' (מס' 3) תשכ"ד-1964; תחילתן ביום 1.4.1964.
ק"ת תשכ"ה: מס' 1634 מיום 8.10.1964 עמ' 141 – תק' תשכ"ה-1964; תחילתן ביום 1.4.1963. מס' 1706 מיום 1.4.1965 עמ' 1690 – תק' (מס' 2) תשכ"ה-1965. מס' 1777 מיום 23.9.1965 עמ' 2790 – תק' (מס' 3) תשכ"ה-1965.
ק"ת תשכ"ו: מס' 1861 מיום 31.3.1966 עמ' 1644 – תק' תשכ"ו-1966; תחילתן ביום 1.4.1966. מס' 1899 מיום 30.6.1966 עמ' 2324 – תק' (מס' 2) תשכ"ו-1966. מס' 1917 מיום 11.8.1966 עמ' 2642 – תק' (מס' 3) תשכ"ו-1966 (ת"ט ק"ת תשכ"ז מס' 1970 עמ' 993).
ק"ת תשכ"ז: מס' 1987 מיום 19.1.1967 עמ' 1231 – תק' תשכ"ז-1967. מס' 2016 מיום 23.3.1967 עמ' 1792 – תק' (מס' 2) תשכ"ז-1967; תחילתן ביום 1.4.1967. מס' 2084 מיום 3.8.1967 עמ' 2976 – תק' (מס' 3) תשכ"ז-1967.
ק"ת תשכ"ח: מס' 2122 מיום 20.10.1967 עמ' 67 – תק' תשכ"ח-1967. מס' 2168 מיום 11.1.1968 עמ' 619 – תק' (מס' 2) תשכ"ח-1968. מס' 2240 מיום 13.6.1968 עמ' 1702 – תק' (מס' 3) תשכ"ח-1968; תחילתן ביום 1.4.1968. מס' 2255 מיום 18.7.1968 עמ' 1880 – תק' (מס' 4) תשכ"ח-1968.
ק"ת תשכ"ט מס' 2423 מיום 24.7.1969 עמ' 1867 – תק' תשכ"ט-1969.
ק"ת תש"ל מס' 2575 מיום 25.6.1970 עמ' 1741 – תק' תש"ל-1970; תחילתן ביום 1.4.1970.
ק"ת תשל"א מס' 2716 מיום 15.7.1971 עמ' 1353 – תק' תשל"א-1971.
ק"ת תשל"ב מס' 2821 מיום 16.3.1972 עמ' 791 – תק' תשל"ב-1972; תחילתן ביום 1.4.1972. מס' 2850 מיום 18.5.1972 עמ' 1185 – תק' (מס' 2) תשל"ב-1972.
ק"ת תשל"ג מס' 2982 מיום 15.3.1973 עמ' 944 – תק' תשל"ג-1973; תחילתן ביום 1.4.1973.
ק"ת תשל"ד מס' 3100 מיום 13.12.1973 עמ' 399 – תק' תשל"ד-1973; תחילתן ביום 1.4.1974. מס' 3110 מיום 6.1.1974 עמ' 480 – תק' (מס' 2) תשל"ד-1974. מס' 3184 מיום 13.6.1974 עמ' 1322 – תק' (מס' 3) תשל"ד-1974.
ק"ת תשל"ה מס' 3272 מיום 26.12.1974 עמ' 540 – תק' תשל"ה-1974. מס' 3316 מיום 31.3.1975 עמ' 1276 – תק' (מס' 2) תשל"ה-1975. מס' 3334 מיום 8.5.1975 עמ' 1660 – תק' (מס' 3) תשל"ה-1975; תחילתן ביום 1.6.1975.
ק"ת תשל"ו מס' 3455 מיום 1.1.1976 עמ' 767 – תק' תשל"ו-1976 בתקנה 3(1) לתקנות הביטוח הלאומי (עיגול גמלאות), תשל"ו-1976. מס' 3503 מיום 31.3.1976 עמ' 1273 – תק' (מס' 2) תשל"ו-1976; תחילתן ביום 1.4.1976.
ק"ת תשל"ז מס' 3686 מיום 31.3.1977 עמ' 1295 – תק' תשל"ז-1977.
ק"ת תש"ם מס' 4109 מיום 10.4.1980 עמ' 1312 – תק' תש"ם-1980; תחילתן ביום 1.4.1980.
ק"ת תשמ"א מס' 4218 מיום 31.3.1981 עמ' 770 – תק' תשמ"א-1981; ר' תקנה 3 לענין תחילה. עמ' 770 – תק' (מס' 2) תשמ"א-1981; תחילתן ביום 1.4.1981.
ק"ת תשמ"ב: מס' 4309 מיום 20.1.1982 עמ' 521 – תק' תשמ"ב-1982; ר' תקנה 2 לענין תחילה. מס' 4340 מיום 26.4.1982 עמ' 907 – תק' (מס' 2) תשמ"ב-1982; תחולתן לגבי תקופות איזון מיום 1.4.1981.
ק"ת תשמ"ג: מס' 4421 מיום 28.10.1982 עמ' 138 – תק' תשמ"ג-1982 ; תחילתן ביום 1.10.1982 ור' תקנה 3 לענין הוראת שעה (תוקנו מס' 4434 מיום 5.12.1982 עמ' 330 – תק' (תיקון) תשמ"ג-1982; תחילתן ביום 1.10.1982). מס' 4434 מיום 5.12.1982 עמ' 330 – הוראת שעה (מס' 2) תשמ"ג-1982.
ק"ת תשמ"ו מס' 4876 מיום 28.11.1985 עמ' 212 – תק' תשמ"ו-1985.
ק"ת תשנ"ב מס' 5395 מיום 29.10.1991 עמ' 385 – תק' תשנ"ב-1991; תחילתן ביום 1.4.1990 (תוקנו ק"ת תשנ"ד מס' 5591 מיום 10.4.1994 עמ' 772 – תק' (תיקון) תשנ"ד-1994).
ק"ת תשנ"ו מס' 5737 מיום 22.2.1996 עמ' 585 – תק' תשנ"ו-1996.
ק"ת תשנ"ח מס' 5914 מיום 30.7.1998 עמ' 1066 – תק' תשנ"ח-1998.
[1] ר' י"פ תשס"ד מס' 5209 מיום 24.7.2003 עמ' 3558. י"פ תשס"ו מס' 5515 מיום 5.4.2006 עמ' 2471.