להורדת הקובץ בפורמט וורד לחץ כאן

תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי"ד-1954

עבודה – פגיעה בעבודה – ביטוח

עבודה – בטיחות בעבודה – פגיעות ותאונות

תוכן ענינים

פרק ראשון: שיעור דמי ביטוח

Go

4

סעיף 1

סיווג

Go

4

סעיף 2

שיעור דמי הביטוח

Go

4

סעיף 3

מפעל נפרד

Go

4

סעיף 3א

שיעור ממוצע למפעל מורכב

Go

4

סעיף 4

מפעל בסעיפי סיכון שונים

Go

5

סעיף 5

שיעור דמי הביטוח במקרים מיוחדים

Go

5

סעיף 6

הפחתת דמי הביטוח או הגדלתם

Go

5

סעיף 7

קביעת סעיף הסיכון

Go

6

פרק שני: הודעה על פגיעה בעבודה

Go

6

סעיף 8

מסירת הודעה על פגיעה בעבודה

Go

6

סעיף 9

מי חייב למסור הודעה

Go

6

סעיף 10

אישור ההודעה על ידי המעביד

Go

6

סעיף 11

אישור רפואי

Go

6

סעיף 11א

צירוף אישור רפואי של תושב אזור מוחזק

Go

6

סעיף 12

תוצאות אי מסירת ההודעה

Go

7

סעיף 13

פרטים להשלמת ההודעה

Go

7

סעיף 13א

דו"ח של המעביד

Go

7

סעיף 14

תוצאות אי מסירת פרטים נוספים

Go

7

פרק שלישי: בדיקות רפואיות

Go

7

סעיף 15

חוק

Go

7

סעיף 16

שלילת זכות לגימלה על אי בדיקה

Go

7

פרק רביעי:

Go

7

פרק חמישי:

Go

7

סעיף 22

תשלום דמי פגיעה באמצעות מעביד

Go

7

פרק ששי: הוראות מיוחדות לגבי סוגי מבוטחים

Go

7

סעיף 25

אישור מקומות שיקום מקצועי והכשרה מקצועית

Go

7

סעיף 25א

תנאים לביטוחם של אנשים בהכשרה מקצועית

Go

8

סעיף 26

קביעת מעבידים של סוגי מבוטחים

Go

8

סעיף 27

דמי ביטוח בעד מבוטחים לפי סעיף 31

Go

9

סעיף 28

הודעה מאת המעביד

Go

9

סעיף 28א

התשלום למבוטח לפי סעיף 16

Go

9

סעיף 29

דמי פגיעה למבוטחים לפי סעיף 16

Go

9

סעיף 30

שירותים רגילים של בית הסוהר, מקום מעצר ומוסד לעבריינים צעירים

Go

9

סעיף 31

הודעת אסיר או עציר על פגיעה בעבודה

Go

10

סעיף 32

בדיקה רפואית של אסיר או עציר

Go

10

סעיף 33

גימלאות בעין לאסיר או לעציר

Go

10

סעיף 35

מבוטח המועבד בחוץ לארץ

Go

10

סעיף 36

קביעת הפרש הגימלאות

Go

10

סעיף 37

דמי ביטוח בעד עובד בחוץ לארץ

Go

10

סעיף 38

גימלאות בעין לעובד בחוץ לארץ

Go

10

סעיף 39

אופן תשלום גימלאות במזומנים לעובד בחוץ לארץ

Go

10

סעיף 40

בקורת בחוץ לארץ

Go

10

סעיף 41

המבוטחים כעובדים בכלי טיס או בכלי שיט

Go

10

סעיף 42

תאונה בדרך חזרה לארץ

Go

11

סעיף 43

אישור טיס, מפקד ורב חובל

Go

11

סעיף 43א

תנאים לפיהם תיחשב תאונה כתאונת עבודה

Go

11

סעיף 43ב

מקום אחר שבו נמצא ילד

Go

11

פרק שביעי: מחלות מקצוע

Go

11

סעיף 44

קביעת מחלות מקצוע לגבי כל המבוטחים

Go

11

סעיף 45

קביעת מחלות מקצוע לגבי מבוטחים מסויימים

Go

11

סעיף 46

מחלה בחזקת מחלת מקצוע

Go

11

פרק שמיני: השם

Go

11

סעיף 47

השם

Go

11

תוספת ראשונה

Go

11

תוספת שניה

Go

12

חלק א'

Go

12

חלק ב'

Go

13


תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי"ד-1954*

           בתוקף סמכותי לפי הסעיפים 15, 16, 17, 24, 38, 71, 93 ו-115 לחוק הביטוח הלאומי, תשי"ד-1953, אני מתקינה תקנות אלה:

פרק ראשון: שיעור דמי ביטוח

סיווג

1.    לענין קביעת שיעור דמי הביטוח מפני פגיעה בעבודה (להלן - דמי הביטוח), מסווגים את כל המפעלים, הפעולות והשירותים (להלן - מפעלים) לענפים, קבוצות וסעיפי סיכון כמפורט בתוספת הראשונה.

שיעור דמי הביטוח

2.    (א)  שיעור דמי הביטוח, שמעביד חייב לשלם בעד ביטוח עובדיו במפעל פלוני, הוא כנקוב בתוספת הראשונה לצד סעיף הסיכון המתייחס לאותו מפעל.

           (ב)  מעביד שאושר לכך על ידי שר העבודה ונתמלאו בו התנאים המפורטים בסעיף 162 לחוק, ישלם דמי ביטוח מפני פגיעה בעבודה בשיעור של 85% מהאמור בתקנת משנה (א)[1].

מיום 17.3.1955

תק' תשט"ו-1955

ק"ת תשט"ו מס' 505 מיום 17.3.1955 עמ' 716

2. (א) שיעור דמי הביטוח, שמעביד חייב לשלם בעד ביטוח עובדיו במפעל פלוני, הוא כנקוב בתוספת הראשונה לצד סעיף הסיכון המתייחס לאותו מפעל.

(ב) מעביד שאושר לכך על ידי שר העבודה ונתמלאו בו התנאים המפורטים בסעיף 38(ב) לחוק, ישלם דמי ביטוח מפני פגיעה בעבודה בשיעור של 75% מהאמור בתקנת משנה (א).

מיום 31.3.1975

תק' (מס' 2) תשל"ה-1975

ק"ת תשל"ה מס' 3316 מיום 31.3.1976 עמ' 1276

(ב) מעביד שאושר לכך על ידי שר העבודה ונתמלאו בו התנאים המפורטים בסעיף 38(ב) 162 לחוק, ישלם דמי-ביטוח מפני פגיעה בעבודה בשיעור של 75% מהאמור בתקנת משנה (א).

מיום 1.10.1982

תק' תשמ"ג-1982

ק"ת תשמ"ג מס' 4421 מיום 28.10.1982 עמ' 139

(ב) מעביד שאושר לכך על ידי שר העבודה ונתמלאו בו התנאים המפורטים בסעיף 162 לחוק, ישלם דמי ביטוח מפני פגיעה בעבודה בשיעור של 75% 85% מהאמור בתקנת משנה (א).

מפעל נפרד

3.    (א)  לענין תקנה 2 יראו כמפעל נפרד חלק ממפעל אם התקיימו בו שני אלה:

(1)   הוא מתנהל בנפרד מבחינת המקום;

                 (2)   (א)   הוא מוסד ציבורי המתנהל כיחידת תקציב נפרדת; או

                         (ב)   (1)   הוא מיועד להשגת רווחים ומתנהלים לגביו חשבונות נפרדים של ריווח והפסד; או

(2)   הוא אינו מיועד להשגת רווחים ומתנהלים לגביו חשבונות נפרדים של הכנסות והוצאות.

           (ב)  בקיבוץ או במושב שיתופי יראו כמפעל נפרד לענין קביעת דמי הביטוח לפי תקנה 2, של מי שאינו חבר בקיבוץ או במושב שיתופי, ענף או שירות לא חקלאיים שאינם מיועדים בעיקרם לצריכה או לשימוש העצמיים של הקבוץ או המושב השיתופי או חבריהם.

           (ג)   רשאי מנהל ענף ביטוח נפגעי עבודה בשים לב למידת הסיכון של חלק המפעל לראותו כמפעל נפרד אף אם נתקיים בו רק אחד משני התנאים שבתקנת משנה (א).

מיום 20.12.1956

תק' תשי"ז-1956

ק"ת תשי"ז מס' 664 מיום 20.12.1956 עמ' 593

3. (א) לענין תקנה 2 יראו כמפעל נפרד חלק ממפעל אם התקיימו בו שני אלה:

(1) הוא מתנהל בנפרד מבחינת המקום;

(2) מתנהלים לגביו חשבונות נפרדים של ריווח והפסד או של הכנסות והוצאות או הוא מתנהל כיחידת תקציב נפרדת.

(ב) בקיבוץ או במושב שיתופי יראו כמפעל נפרד לענין תקנה 2 ענף או שירות לא חקלאיים שאינם מיועדים בעיקרם לצריכה או לשימוש העצמיים של הקבוץ או המושב השיתופי או חבריהם.

מיום 7.3.1963

תק' תשכ"ג-1963

ק"ת תשכ"ג מס' 1424 מיום 7.3.1963 עמ' 1120

3. (א) לענין תקנה 2 יראו כמפעל נפרד חלק ממפעל אם התקיימו בו שני אלה:

(1) הוא מתנהל בנפרד מבחינת המקום;

(2) מתנהלים לגביו חשבונות נפרדים של ריווח והפסד או של הכנסות והוצאות או הוא מתנהל כיחידת תקציב נפרדת.

(2) (א) הוא מוסד ציבורי המתנהל כיחידת תקציב נפרדת; או

(ב) (1) הוא מיועד להשגת רווחים ומתנהלים לגביו חשבונות נפרדים של ריווח והפסד; או

(2) הוא אינו מיועד להשגת רווחים ומתנהלים לגביו חשבונות נפרדים של הכנסות והוצאות.

(ב) בקיבוץ או במושב שיתופי יראו כמפעל נפרד לענין תקנה 2 ענף או שירות לא חקלאיים שאינם מיועדים בעיקרם לצריכה או לשימוש העצמיים של הקבוץ או המושב השיתופי או חבריהם.

(ג) רשאי מנהל ענף ביטוח נפגעי עבודה בשים לב למידת הסיכון של חלק המפעל לראותו כמפעל נפרד אף אם נתקיים בו רק אחד משני התנאים שבתקנת משנה (א).

מיום 1.4.1965

תק' (מס' 2) תשכ"ה-1965

ק"ת תשכ"ה מס' 1706 מיום 1.4.1965 עמ' 1690

(ב) בקיבוץ או במושב שיתופי יראו כמפעל נפרד לענין תקנה 2 לענין קביעת דמי הביטוח, לפי תקנה 2, של מי שאינו חבר בקיבוץ או במושב השיתופי ענף או שירות לא חקלאיים שאינם מיועדים בעיקרם לצריכה או לשימוש העצמיים של הקבוץ או המושב השיתופי או חבריהם.

המסמכים באתר מוגנים בזכות יוצרים. ייתכן כי הוטמנו סימנים מזהים להגנה על הזכויות

שיעור ממוצע למפעל מורכב

3א.     (א)  היה מפעל מורכב ממפעלים נפרדים כאמור בתקנה 3, רשאי המעביד לבקש מהמוסד ששיעור דמי הביטוח המשתלמים על ידיו, יהיה הממוצע המתקבל משיעורי דמי הביטוח שבכל מפעל נפרד.

           (ב)  המוסד רשאי לאשר תשלום דמי הביטוח לפי השיעור הממוצע המשוקלל החל מ-1 באפריל לשנת הכספים שלאחר הגשת הבקשה (להלן - התאריך הקובע).

           (ג)   בחישוב השיעור הממוצע המשוקלל יובאו בחשבון -

(1)   שכר העבודה ששולם בכל אחד מהמפעלים הנפרדים בשנים עשר החדשים שקדמו לתאריך הקובע ובלבד שלא יובא בחשבון שכר עבודה מעל למכסימום שלפיו משתלמים דמי-ביטוח.

(2)   שיעור דמי הביטוח של כל מפעל נפרד כפי שקיים היה השיעור בחודש אפריל לשנת הכספים שלגביה נערך החישוב.

           (ד)  נקבע שיעור ממוצע משוקלל למפעל מורכב, ישאר השיעור ללא שינוי תוך השנה שלאחר התאריך הקובע.

מיום 30.3.1961

תק' תשכ"א-1961

ק"ת תשכ"א מס' 1125 מיום 30.3.1961 עמ' 1372

הוספת תקנה 3א

מיום 1.4.1964

תק' (מס' 2) תשכ"ד-1964

ק"ת תשכ"ד מס' 1538 מיום 30.1.1964 עמ' 669

(ב) המוסד רשאי לאשר תשלום דמי הביטוח לפי השיעור הממוצע המשוקלל החל מ-1 באפריל לשנת הכספים שלאחר הגשת הבקשה (להלן – תאריך החישוב התאריך הקובע).

(ג) בחישוב השיעור הממוצע המשוקלל יובאו בחשבון -

(1) שכר העבודה ששולם בכל אחד מהמפעלים הנפרדים בשנים עשר החדשים שקדמו לתאריך החישוב לתאריך הקובע.

(2) שיעור דמי הביטוח של כל מפעל נפרד כפי שקיים היה השיעור בחודש שקדם לתאריך החישוב בחודש אפריל לשנת הכספים שלגביה נערך החישוב.

(ד) נקבע שיעור ממוצע משוקלל למפעל מורכב, ישאר השיעור ללא שינוי תוך השנתיים תוך השנה שלאחר התאריך הקובע.

מיום 1.4.1965

תק' (מס' 2) תשכ"ה-1965

ק"ת תשכ"ה מס' 1706 מיום 1.4.1965 עמ' 1690

(ג) בחישוב השיעור הממוצע המשוקלל יובאו בחשבון -

(1) שכר העבודה ששולם בכל אחד מהמפעלים הנפרדים בשנים עשר החדשים שקדמו לתאריך הקובע ובלבד שלא יובא בחשבון שכר עבודה מעל למכסימום שלפיו משתלמים דמי ביטוח.

(2) שיעור דמי הביטוח של כל מפעל נפרד כפי שקיים היה השיעור בחודש אפריל לשנת הכספים שלגביה נערך החישוב.

מפעל בסעיפי סיכון שונים

4.    (א)  ניתן מפעל לסיווג ביותר מסעיף סיכון אחד - ישולמו דמי הביטוח לפי סעיף הסיכון שבו מועבד המספר הגדול ביותר של העובדים בתהליך ייצור או בפעולה שלה נועד המפעל.

           (ב)  מפעל שבו משתמשים במכונות המונעות בכוח מיכני או במיתקני ריתוך ושבו נעשות עבודות שאינן מחייבות שימוש במכונות או במיתקנים כאמור, יסווג לפי סעיף הסיכון המתייחס להליכי העבודה בהם משתמשים במכונות המונעות בכוח מיכני או במיתקני ריתוך; מנהל ענף ביטוח נפגעי עבודה רשאי, בשים לב להיקף המוגבל של השימוש במכונות או במיתקנים כאמור בהשוואה להיקף כל העבודה במפעל, לסווג את המפעל לפי סעיף הסיכון המתייחס להליכי העבודה בהם לא משתמשים במכונות המונעות בכוח מיכני או במכשירי ריתוך.

מיום 20.12.1956

תק' תשי"ז-1956

ק"ת תשי"ז מס' 664 מיום 20.12.1956 עמ' 593

4. (א) ניתן מפעל לסיווג ביותר מסעיף סיכון אחד - ישולמו דמי הביטוח לפי סעיף הסיכון שבו מועבד המספר הגדול ביותר של העובדים בתהליך ייצור או בפעולה שלה נועד המפעל.

(ב) מפעל שבו משתמשים במכונות המונעות בכוח מיכני או במיתקני ריתוך ושבו נעשות עבודות שאינן מחייבות שימוש במכונות או במיתקנים כאמור, יסווג לפי סעיף הסיכון המתייחס להליכי העבודה בהם משתמשים במכונות המונעות בכוח מיכני או במיתקני ריתוך; מנהל ענף ביטוח נפגעי עבודה רשאי, בשים לב להיקף המוגבל של השימוש במכונות או במיתקנים כאמור בהשוואה להיקף כל העבודה במפעל, לסווג את המפעל לפי סעיף הסיכון המתייחס להליכי העבודה בהם לא משתמשים במכונות המונעות בכוח מיכני או במכשירי ריתוך.

שיעור דמי הביטוח במקרים מיוחדים

5.    לא ניתן מפעל לסיווג באחד מסעיפי הסיכון שבתוספת הראשונה ישולמו דמי ביטוח כאילו סווג המפעל בסעיף סיכון ששיעור דמי הביטוח הוא 1.9%.

מיום 1.4.1970

תק' תש"ל-1970

ק"ת תש"ל מס' 2575 מיום 25.6.1970 עמ' 1741

5. לא ניתן מפעל לסיווג באחד מסעיפי הסיכון שבתוספת הראשונה ישולמו דמי ביטוח כאילו סווג המפעל בסעיף סיכון ששיעור דמי הביטוח הוא 1.6% 1.9%.

הפחתת דמי הביטוח או הגדלתם

6.    (א)  בתקנה זו –

           "תקופת האיזון" - תקופה של שנתיים רצופות; הראשונה בתקופות ראשיתה ביום כ"ב באדר ב' תשי"ט (1 באפריל 1959); לגבי התקופה שראשיתה ביום ד' בניסן תשל"ט (1 באפריל 1979) וסיומה ביום כ"ה באדר ב' תשמ"א (31 במרס 1981) תהא התקופה של שנה אחת בלבד, ולאחריה תקופות של שנתיים רצופות;

           "שיעור הפגיעה" - היחס שבין דמי הפגיעה ששולמו לעובדי מפעל גדול תוך תקופת האיזון לבין דמי הביטוח ששולמו תוך אותה התקופה ובעדה על ידי המעביד של אותו המפעל;

           "שיעור הפגיעה הממוצע" - היחס בין סך הכל של דמי הפגיעה ששולמו לעובדים בעשרה מפעלים גדולים לפחות המשלמים אותו שיעור דמי ביטוח תוך תקופת האיזון לבין סך הכל של דמי הביטוח ששולמו מאת מעבידיהם של המפעלים כאמור תוך אותה תקופה ובעדה;

           לענין קביעת היחס כאמור יובאו בחשבון רק מפעלים גדולים שבתקופת האיזון המשיכו בפעילותם הרגילה לפחות 15 חודש ואם תקופת האיזון היתה בת שנה אחת - המשיכו בפעולתם הרגילה לפחות 8 חדשים;

           לא היו עשרה מפעלים גדולים המשלמים אותו שיעור דמי ביטוח תוך תקופת האיזון, יובאו בחשבון גם כל המפעלים הגדולים המשלמים דמי ביטוח בשיעורים הקרובים ביותר, כלפי מעלה וכלפי מטה, לשיעורים המשתלמים על ידי המפעלים הגדולים שהובאו בחשבון;

           "מפעל גדול" - מפעל המעסיק תוך שנת כספים שלמה בתכוף לתקופת האיזון עובדים שבעדם משתלם שכר עבודה, שמספרם לפחות 100 בממוצע לחודש או לפחות 50 בכל אחד מחדשי השנה;

           "מפעל" לענין תקנה זו - מפעל המסווג בתוספת הראשונה בקבוצות וסעיפי סיכון בענפים: 7, 5, 4, 3, 2, 1, 0.

           (ב)  סוטה שיעור הפגיעה במפעל גדול, בסכום של תקופת האיזון, ב-30% לפחות משיעור הפגיעה הממוצע ובמשך תקופת האיזון לא חל שינוי בסעיף הסיכון לפיו סווג המפעל, יופחתו או יוגדלו דמי הביטוח ששולמו תוך תקופת האיזון ובעדה, לפי הענין, ב-20% לגבי התקופה בה חלה הסטיה.

           (ג)   בחישוב שיעור הפגיעה ושיעור הפגיעה הממוצע לא יובאו בחשבון דמי פגיעה ששולמו בהתאם לסעיף 36 לחוק.

           (ד)  (1)   המוסד יחליט על הפחתה או הגדלה של דמי הביטוח כאמור בתקנת משנה (ב) תוך עשרים חדשים מתום תקופת האיזון; החליט המוסד על הפחתה בדמי הביטוח, תבוצע ההפחתה תוך שלושה חדשים מתאריך ההחלטה, תוך מתן עדיפות בטיפול למפעל שמעבידו הגיש למוסד בקשה להפחתה; חייב המעביד דמי ביטוח, רשאי המוסד לקזז את סכום ההפחתה כאמור מחוב דמי הביטוח של המעביד;

(2)   על אף האמור בפסקה (1) החלטה של המוסד על הפחתה או הגדלה של דמי ביטוח כאמור בתקנת משנה (ב) לגבי תקופת האיזון המסתיימת ביום י"ד בניסן תש"ם (1 באפריל 1980) ולגבי תקופת האיזון המסתיימת ביום כ"ה באדר ב' תשמ"א (1 באפריל 1981) תינתן תוך עשרים וארבעה חדשים מתום תקופת האיזון האמורה וההפחתה תבוצע תוך ארבעה חדשים מתאריך ההחלטה.

           (ה)  (בוטלה).

           (ו)   המוסד יפרסם בירחון העבודה והביטוח הלאומי תוך חודש ימים לאחר 18 החדשים מתום תקופת האיזון את שיעור הפגיעה הממוצע.

           (ז)   הוראות תקנה זו אינן חלות -

(1)   אם המעביד משלם דמי ביטוח לפי שיעור שנקבע בתקנה 5 או לפי שיעור ממוצע למפעל מורכב כאמור בתקנה 3א;

(2)   אם נתמלאו לגבי מעביד התנאים המפורטים בסעיף 162 לחוק והוא אושר לכך על ידי שר העבודה.

מיום 17.3.1955

תק' תשט"ו-1955

ק"ת תשט"ו מס' 505 מיום 17.3.1955 עמ' 716

(א) סוטה שיעור דמי הפגיעה במפעל פלוני, בסיכום של שלוש שנים, ב-40% לפחות מהשיעור הממוצע לאותו סעיף סיכון – הכל כפי שאושר על ידי האקטואר של המוסד – יוקטן או יוגדל, על פי בקשת המעביד, יוקטן על פי בקשת המעביד או יוגדל שיעור דמי הביטוח, הכל לפי הענין, בשלוש השנים שלאחריהן ב-15%.

מיום 14.10.1957

תק' (מס' 2) תשי"ח-1957

ק"ת תשי"ח מס' 739 מיום 14.10.1957 עמ' 72

הוספת תקנות משנה 6(ג), 6(ד)

מיום 12.11.1959

תק' תש"ך-1959

ק"ת תש"ך מס' 956 מיום 12.11.1959 עמ' 153

6. (א) סוטה שיעור דמי הפגיעה במפעל פלוני, בסיכום של שלוש שנים, ב-40% בסיכום של שנתיים ב-30% לפחות מהשיעור הממוצע לאותו סעיף סיכון – הכל כפי שאושר על ידי האקטואר של המוסד –יוקטן על פי בקשת המעביד או יוגדל שיעור דמי הביטוח, הכל לפי הענין, בשלוש השנים שלאחריהן ב-15% בשנתיים שלאחריהן ב-20%.

(ב) בתקנה זו שיעור דמי פגיעה הוא היחס שבין דמי הפגיעה לבין דמי הביטוח.

(ג) הוראות תקנה זו אינן חלות על דמי הפגיעה ששולמו בהתאם לסעיף 14(א)(1) לחוק.

(ד) החישוב לפי תקנת משנה (א) ייערך לראשונה בעד התקופה של שלוש שנים המסתיימת ביום כ"ח באדר ב' תשי"ז (31 במרס 1957) ולאחר מכן בעד כל תקופה רצופה של שלוש שנים בעד כל תקופה רצופה של שנתיים החל מיום כ"ט באדר ב' תשי"ז (1 באפריל 1957).

מיום 30.3.1961

תק' תשכ"א-1961

ק"ת תשכ"א מס' 1125 מיום 30.3.1961 עמ' 1372

החלפת תקנה 6

הנוסח הקודם:

הקטנת דמי הביטוח או הגדלתם

6. (א) סוטה שיעור דמי הפגיעה במפעל פלוני, בסיכום של שנתיים ב-30% לפחות מהשיעור הממוצע לאותו סעיף סיכון – הכל כפי שאושר על ידי האקטואר של המוסד –יוקטן על פי בקשת המעביד או יוגדל שיעור דמי הביטוח, הכל לפי הענין, בשנתיים שלאחריהן ב-20%.

(ב) בתקנה זו שיעור דמי פגיעה הוא היחס שבין דמי הפגיעה לבין דמי הביטוח.

(ג) הוראות תקנה זו אינן חלות על דמי הפגיעה ששולמו בהתאם לסעיף 14(א)(1) לחוק.

(ד) החישוב לפי תקנת משנה (א) ייערך לראשונה בעד התקופה של שלוש שנים המסתיימת ביום כ"ח באדר ב' תשי"ז (31 במרס 1957) ולאחר מכן בעד כל תקופה רצופה של שנתיים החל מיום כ"ט באדר ב' תשי"ז (1 באפריל 1957).

מיום 1.4.1964

תק' (מס' 2) תשכ"ד-1963

ק"ת תשכ"ד מס' 1538 מיום 30.1.1964 עמ' 669

"שיעור הפגיעה הממוצע" - היחס בין סך הכל של דמי-הפגיעה ששולמו לעובדים במפעלים שסווגו באותו סעיף הסיכון תוך תקופת האיזון לבין סך הכל של דמי הביטוח ששולמו על ידי מעבידיהם של המפעלים כאמור תוך אותה התקופה ובעדה.

מיום 1.4.1967

תק' (מס' 2) תשכ"ז-1967

ק"ת תשכ"ז מס' 2016 מיום 23.3.1967 עמ' 1792

(א) בתקנה זו -

"תקופת האיזון" - תקופה רצופה של שנתיים החל מיום כ"ב באדר ב' תשי"ט (1 באפריל 1959);

"שיעור הפגיעה" - היחס שבין דמי הפגיעה ששולמו לעובדי מפעל פלוני מפעל גדול תוך תקופת האיזון לבין דמי הביטוח ששולמו תוך אותה התקופה ובעדה על ידי המעביד של אותו המפעל;

"שיעור הפגיעה הממוצע" - היחס בין סך הכל של דמי הפגיעה ששולמו לעובדים במפעלים שסווגו באותו סעיף הסיכון במפעלים גדולים המשלמים אותו שיעור דמי הביטוח תוך תקופת האיזון לבין סך הכל של דמי הביטוח ששולמו על ידי מעבידיהם של המפעלים כאמור תוך אותה התקופה ובעדה.

"מפעל גדול" – מפעל המעסיק בממוצע לחודש בתקופת האיזון 25 עובדים לפחות;

(ב) סוטה שיעור הפגיעה במפעל פלוני במפעל גדול, בסיכום של תקופת האיזון, ב- 30% לפחות משיעור הפגיעה הממוצע – הכל כפי שיאושר על ידי אקטואר המוסד –  ובמשך תקופת האיזון לא חל שינוי בסעיף הסיכון לפיו סווג המפעל –  יופחתו, על פי בקשת המעביד, דמי הביטוח ששולמו תוך תקופת האיזון ובעדה, או, אם המוסד ימצא לנכון, יוגדלו דמי הביטוח, הכל לפי הענין, ב-20% לגבי התקופה בה חלה הסטיה.

(ג) בחישוב שיעור הפגיעה ושיעור הפגיעה הממוצע לא יובאו בחשבון דמי פגיעה ששולמו בהתאם לסעיף 14(א)(1) לחוק.

(ד) בקשת המעביד להפחתה לא תוגש למוסד לפני עבור 12 חדשים מתום תקופת האיזון ולא יאוחר מאשר תוך שנתיים מתום תקופת האיזון. המוסד יחליט תוך 3 חדשים מתאריך הגשת בקשתו של המעביד אם הוא זכאי להפחתה ויודיע למעביד תוך שבוע ימים על החלטתו. ההפחתה תבוצע תוך 3 חדשים מתאריך ההחלטה. חייב המעביד דמי ביטוח, רשאי המוסד לזקוף על חשבון הסכום שהוא חייב כאמור בהחזרתו את חוב דמי הביטוח.

(ד) המוסד יחליט על הפחתה או הגדלה של דמי הביטוח כאמור בתקנת משנה (ב) תוך חמישה עשר חדשים מתום תקופת האיזון; החליט המוסד על הפחתה בדמי הביטוח, תבוצע ההפחתה תוך שלושה חדשים מתאריך ההחלטה, תוך מתן עדיפות בטיפול למפעל שמעבידו הגיש למוסד בקשה להפחתה; חייב המעביד דמי ביטוח, רשאי המוסד לקזז את סכום ההפחתה כאמור מחוב דמי הביטוח של המעביד.

(ה) לא יגיש המוסד תביעה למעביד לתשלום ההגדלה לאחר שנתיים מתום תקופת האיזון; המעביד חייב לשלם את ההגדלה תוך שנה מתאריך ההודעה מאת המוסד בדבר ההגדלה.

מיום 18.5.1972

תק' (מס' 2) תשל"ב-1972

ק"ת תשל"ב מס' 2850 מיום 18.5.1972 עמ' 1185

(ד) המוסד יחליט על הפחתה או הגדלה של דמי הביטוח כאמור בתקנת משנה (ב) תוך חמישה עשר חדשים תוך עשרים חדשים מתום תקופת האיזון; החליט המוסד על הפחתה בדמי הביטוח, תבוצע ההפחתה תוך שלושה חדשים מתאריך ההחלטה, תוך מתן עדיפות בטיפול למפעל שמעבידו הגיש למוסד בקשה להפחתה; חייב המעביד דמי ביטוח, רשאי המוסד לקזז את סכום ההפחתה כאמור מחוב דמי הביטוח של המעביד.

(ה) (בוטלה).

(ו) המוסד יפרסם בירחון העבודה והביטוח הלאומי תוך חודש ימים לאחר 12 החדשים 18 החדשים מתום תקופת האיזון את שיעור הפגיעה הממוצע, כפי שאושר על ידי אקטואר המוסד.

מיום 31.3.1975

תק' (מס' 2) תשל"ה-1975

ק"ת תשל"ה מס' 3316 מיום 31.3.1976 עמ' 1276

6. (א) בתקנה זו -

"תקופת האיזון" - תקופה רצופה של שנתיים החל מיום כ"ב באדר ב' תשי"ט (1 באפריל 1959);

"שיעור הפגיעה" - היחס שבין דמי הפגיעה ששולמו לעובדי מפעל גדול תוך תקופת האיזון לבין דמי הביטוח ששולמו תוך אותה התקופה ובעדה על ידי המעביד של אותו המפעל;

"שיעור הפגיעה הממוצע" - היחס בין סך הכל של דמי הפגיעה ששולמו לעובדים במפעלים גדולים המשלמים אותו שיעור דמי הביטוח תוך תקופת האיזון לבין סך הכל של דמי הביטוח ששולמו על ידי מעבידיהם של המפעלים כאמור תוך אותה התקופה ובעדה.

"שיעור הפגיעה הממוצע" - היחס בין סך הכל של דמי הפגיעה ששולמו לעובדים בעשרה מפעלים גדולים לפחות המשלמים אותו שיעור דמי ביטוח תוך תקופת האיזון לבין סך הכל של דמי הביטוח ששולמו מאת מעבידיהם של המפעלים כאמור תוך אותה תקופה ובעדה;

לענין קביעת היחס כאמור יובאו בחשבון רק מפעלים גדולים שבתקופת האיזון המשיכו בפעילותם הרגילה לפחות 15 חודש;

"מפעל גדול" – מפעל המעסיק בממוצע לחודש בתקופת האיזון 25 עובדים לפחות;

"מפעל גדול" - מפעל המעסיק תוך שנת כספים שלמה בתכוף לתקופת האיזון עובדים שבעדם משתלם שכר עבודה, שמספרם לפחות 100 בממוצע לחודש או לפחות 50 בכל אחד מחדשי השנה;

"מפעל" לענין תקנה זו - מפעל המסווג בתוספת הראשונה בקבוצות וסעיפי סיכון בענפים: 7, 5, 4, 3, 2, 1, 0.

(ב) סוטה שיעור הפגיעה במפעל גדול, בסיכום של תקופת האיזון, ב-30% לפחות משיעור הפגיעה הממוצע – הכל כפי שיאושר על ידי אקטואר המוסד – ובמשך תקופת האיזון לא חל שינוי בסעיף הסיכון לפיו סווג המפעל –  יופחתו דמי הביטוח ששולמו תוך תקופת האיזון ובעדה, או, אם המוסד ימצא לנכון, יוגדלו דמי הביטוח, הכל לפי הענין, ב-20% לגבי התקופה בה חלה הסטיה.

(ב) סוטה שיעור הפגיעה במפעל גדול, בסכום של תקופת האיזון, ב-30% לפחות משיעור הפגיעה הממוצע ובמשך תקופת האיזון לא חל שינוי בסעיף הסיכון לפיו סווג המפעל, יופחתו או יוגדלו דמי הביטוח ששולמו תוך תקופת האיזון ובעדה, לפי הענין, ב-20% לגבי התקופה בה חלה הסטיה.

(ג) בחישוב שיעור הפגיעה ושיעור הפגיעה הממוצע לא יובאו בחשבון דמי פגיעה ששולמו בהתאם לסעיף 14(א)(1) לחוק לסעיף 36 לחוק.

(ד) המוסד יחליט על הפחתה או הגדלה של דמי הביטוח כאמור בתקנת משנה (ב) תוך עשרים חדשים מתום תקופת האיזון; החליט המוסד על הפחתה בדמי הביטוח, תבוצע ההפחתה תוך שלושה חדשים מתאריך ההחלטה, תוך מתן עדיפות בטיפול למפעל שמעבידו הגיש למוסד בקשה להפחתה; חייב המעביד דמי ביטוח, רשאי המוסד לקזז את סכום ההפחתה כאמור מחוב דמי הביטוח של המעביד.

(ה) (בוטלה).

(ו) המוסד יפרסם בירחון העבודה והביטוח הלאומי תוך חודש ימים לאחר 18 החדשים מתום תקופת האיזון את שיעור הפגיעה הממוצע, כפי שאושר על ידי אקטואר המוסד.

(ז) הוראות תקנה זו אינן חלות -

(1) אם המעביד משלם דמי ביטוח לפי שיעור שנקבע בתקנה 5 או לפי שיעור ממוצע למפעל מורכב כאמור בתקנה 3א;

(2) אם נתמלאו לגבי מעביד התנאים המפורטים בסעיף 38(ב) 162 לחוק והוא אושר לכך על ידי שר העבודה.

מיום 1.4.1980

תק' תש"ם-1980

ק"ת תש"ם מס' 4109 מיום 10.4.1980 עמ' 1312

(א) בתקנה זו -

"תקופת האיזון" - תקופה רצופה של שנתיים החל מיום כ"ב באדר ב' תשי"ט (1 באפריל 1959);

"תקופת האיזון" – תקופה של שנתיים רצופות; הראשונה בתקופות ראשיתה ביום כ"ב באדר ב' תשי"ט (1 באפריל 1959); לגבי התקופה שראשיתה ביום ד' בניסן תשל"ט (1 באפריל 1979) תהא התקופה של שנה אחת בלבד, ולאחריה תקופות של שנתיים רצופות;

"שיעור הפגיעה" - היחס שבין דמי הפגיעה ששולמו לעובדי מפעל גדול תוך תקופת האיזון לבין דמי הביטוח ששולמו תוך אותה התקופה ובעדה על ידי המעביד של אותו המפעל;

"שיעור הפגיעה הממוצע" - היחס בין סך הכל של דמי הפגיעה ששולמו לעובדים בעשרה מפעלים גדולים לפחות המשלמים אותו שיעור דמי ביטוח תוך תקופת האיזון לבין סך הכל של דמי הביטוח ששולמו מאת מעבידיהם של המפעלים כאמור תוך אותה תקופה ובעדה;

לענין קביעת היחס כאמור יובאו בחשבון רק מפעלים גדולים שבתקופת האיזון המשיכו בפעילותם הרגילה לפחות 15 חודש;

"מפעל גדול" - מפעל המעסיק תוך שנת כספים שלמה בתכוף לתקופת האיזון עובדים שבעדם משתלם שכר עבודה, שמספרם לפחות 100 בממוצע לחודש או לפחות 50 בכל אחד מחדשי השנה;

"מפעל" לענין תקנה זו - מפעל המסווג בתוספת הראשונה בקבוצות וסעיפי סיכון בענפים: 7, 5, 4, 3, 2, 1, 0.

(ב) סוטה שיעור הפגיעה במפעל גדול, בסכום של תקופת האיזון, ב- 30% לפחות משיעור הפגיעה הממוצע ובמשך תקופת האיזון לא חל שינוי בסעיף הסיכון לפיו סווג המפעל, יופחתו או יוגדלו דמי הביטוח ששולמו תוך תקופת האיזון ובעדה, לפי הענין, ב- 20% לגבי התקופה בה חלה הסטיה.

(ג) בחישוב שיעור הפגיעה ושיעור הפגיעה הממוצע לא יובאו בחשבון דמי פגיעה ששולמו בהתאם לסעיף 36 לחוק.

(ד) (1) המוסד יחליט על הפחתה או הגדלה של דמי הביטוח כאמור בתקנת משנה (ב) תוך עשרים חדשים מתום תקופת האיזון; החליט המוסד על הפחתה בדמי הביטוח, תבוצע ההפחתה תוך שלושה חדשים מתאריך ההחלטה, תוך מתן עדיפות בטיפול למפעל שמעבידו הגיש למוסד בקשה להפחתה; חייב המעביד דמי ביטוח, רשאי המוסד לקזז את סכום ההפחתה כאמור מחוב דמי הביטוח של המעביד;

(2) על אף האמור בפסקה (1) החלטה של המוסד על הפחתה או הגדלה של דמי ביטוח כאמור בתקנת משנה (ב) לגבי תקופת האיזון המסתיימת ביום י"ד בניסן תש"ם (1 באפריל 1980) תינתן תוך עשרים וארבעה חדשים מתום תקופת האיזון האמורה וההפחתה תבוצע תוך ארבעה חדשים מתאריך ההחלטה.

מיום 1.4.1981

הגדרת "שיעור הפגיעה הממוצע" מיום 1.4.1980

תק' תשמ"ב-1982

ק"ת תשמ"ב מס' 4309 מיום 20.1.1982 עמ' 521

(א) בתקנה זו -

"תקופת האיזון" – תקופה של שנתיים רצופות; הראשונה בתקופות ראשיתה ביום כ"ב באדר ב' תשי"ט (1 באפריל 1959); לגבי התקופה שראשיתה ביום ד' בניסן תשל"ט (1 באפריל 1979) וסיומה ביום כ"ה באדר ב' התשמ"א (31 במרס 1981) תהא התקופה של שנה אחת בלבד, ולאחריה תקופות של שנתיים רצופות;

"שיעור הפגיעה" - היחס שבין דמי הפגיעה ששולמו לעובדי מפעל גדול תוך תקופת האיזון לבין דמי הביטוח ששולמו תוך אותה התקופה ובעדה על ידי המעביד של אותו המפעל;

"שיעור הפגיעה הממוצע" - היחס בין סך הכל של דמי הפגיעה ששולמו לעובדים בעשרה מפעלים גדולים לפחות המשלמים אותו שיעור דמי ביטוח תוך תקופת האיזון לבין סך הכל של דמי הביטוח ששולמו מאת מעבידיהם של המפעלים כאמור תוך אותה תקופה ובעדה ואם תקופת האיזון היתה בת שנה אחת – המשיכו בפעולתם הרגילה לפחות 8 חדשים;

לענין קביעת היחס כאמור יובאו בחשבון רק מפעלים גדולים שבתקופת האיזון המשיכו בפעילותם הרגילה לפחות 15 חודש;

"מפעל גדול" - מפעל המעסיק תוך שנת כספים שלמה בתכוף לתקופת האיזון עובדים שבעדם משתלם שכר עבודה, שמספרם לפחות 100 בממוצע לחודש או לפחות 50 בכל אחד מחדשי השנה;

"מפעל" לענין תקנה זו - מפעל המסווג בתוספת הראשונה בקבוצות וסעיפי סיכון בענפים: 7, 5, 4, 3, 2, 1, 0.

(ב) סוטה שיעור הפגיעה במפעל גדול, בסכום של תקופת האיזון, ב- 30% לפחות משיעור הפגיעה הממוצע ובמשך תקופת האיזון לא חל שינוי בסעיף הסיכון לפיו סווג המפעל, יופחתו או יוגדלו דמי הביטוח ששולמו תוך תקופת האיזון ובעדה, לפי הענין, ב- 20% לגבי התקופה בה חלה הסטיה.

(ג) בחישוב שיעור הפגיעה ושיעור הפגיעה הממוצע לא יובאו בחשבון דמי פגיעה ששולמו בהתאם לסעיף 36 לחוק.

(ד) (1) המוסד יחליט על הפחתה או הגדלה של דמי הביטוח כאמור בתקנת משנה (ב) תוך עשרים חדשים מתום תקופת האיזון; החליט המוסד על הפחתה בדמי הביטוח, תבוצע ההפחתה תוך שלושה חדשים מתאריך ההחלטה, תוך מתן עדיפות בטיפול למפעל שמעבידו הגיש למוסד בקשה להפחתה; חייב המעביד דמי ביטוח, רשאי המוסד לקזז את סכום ההפחתה כאמור מחוב דמי הביטוח של המעביד;

(2) על אף האמור בפסקה (1) החלטה של המוסד על הפחתה או הגדלה של דמי ביטוח כאמור בתקנת משנה (ב) לגבי תקופת האיזון המסתיימת ביום י"ד בניסן תש"ם (1 באפריל 1980) ולגבי תקופת האיזון המסתיימת ביום כ"ה באדר ב' התשמ"א (1 באפריל 1981) תינתן תוך עשרים וארבעה חדשים מתום תקופת האיזון האמורה וההפחתה תבוצע תוך ארבעה חדשים מתאריך ההחלטה.

מיום 26.4.1982

תק' (מס' 2) תשמ"ב-1982

ק"ת תשמ"ב מס' 4340 מיום 26.4.1982 עמ' 907

"שיעור הפגיעה הממוצע" - היחס בין סך הכל של דמי הפגיעה ששולמו לעובדים בעשרה מפעלים גדולים לפחות המשלמים אותו שיעור דמי ביטוח תוך תקופת האיזון לבין סך הכל של דמי הביטוח ששולמו מאת מעבידיהם של המפעלים כאמור תוך אותה תקופה ובעדה ואם תקופת האיזון היתה בת שנה אחת – המשיכו בפעולתם הרגילה לפחות 8 חדשים;

לענין קביעת היחס כאמור יובאו בחשבון רק מפעלים גדולים שבתקופת האיזון המשיכו בפעילותם הרגילה לפחות 15 חודש;

לא היו עשרה מפעלים גדולים המשלמים אותו שיעור דמי ביטוח תוך תקופת האיזון, יובאו בחשבון גם כל המפעלים הגדולים המשלמים דמי ביטוח בשיעורים הקרובים ביותר, כלפי מעלה וכלפי מטה, לשיעורים המשתלמים על ידי המפעלים הגדולים שהובאו בחשבון.

קביעת סעיף הסיכון

7.    מעביד חייב למסור את הפרטים שיידרשו על ידיו לשם סיווג המפעל על ידי המוסד.

מיום 16.4.1959

תק' תשי"ט-1959

ק"ת תשי"ט מס' 899 מיום 16.4.1959 עמ' 1248

7. מעביד חייב למסור את הפרטים שיידרשו על ידיו לשם קביעת סעיף הסיכון שלפיו משתלמים דמי הביטוח לשם סיווג המפעל על ידי המוסד.

פרק שני: הודעה על פגיעה בעבודה

מסירת הודעה על פגיעה בעבודה

8.    על פגיעה בעבודה, שכתוצאה ממנה מת אדם שהיה מבוטח לפי חלק ב' לחוק, או מצבו מחייב טיפול רפואי או שאיבד את כשרו לעבודה שלושה ימים לפחות (להלן - מבוטח שנפגע), תימסר למוסד בהקדם האפשרי הודעה לפי טופס שאפשר להשיגו בכל אחד מסניפי המוסד (להלן - ההודעה).

מיום 16.4.1959

תק' תשי"ט-1959

ק"ת תשי"ט מס' 899 מיום 16.4.1959 עמ' 1248

8. על פגיעה בעבודה, שכתוצאה ממנה מת אדם שהיה מבוטח לפי חלק ב' לחוק, או מצבו מחייב טיפול רפואי או שאיבד את כשרו לעבודה ארבעה ימים לפחות שלושה ימים לפחות (להלן - מבוטח שנפגע), תימסר למוסד בהקדם האפשרי הודעה לפי טופס שאפשר להשיגו בכל אחד מסניפי המוסד (להלן - ההודעה).

מי חייב למסור הודעה

9.    (א)  החובה למסור הודעה חלה על המבוטח שנפגע, אולם מסירתה על ידי אדם אחר כשרה ופוטרת את המבוטח מחובת ההודעה.

           (ב)  מת מבוטח כתוצאה מפגיעה בעבודה, חלה החובה למסור הודעה על התלויים בו הזכאים לגימלה לפי סעיף 22 לחוק. מסירת ההודעה על ידי אחד התלויים או על ידי כל אדם אחר כשרה ופוטרת את התלויים האחרים מחובת ההודעה.

אישור ההודעה על ידי המעביד

10.   מעבידו של המבוטח שנפגע יאשר בגוף ההודעה, לפני מסירתה, את העובדות הנוגעות למעביד, למסיבות הפגיעה, לשכר עבודתו של הנפגע ולהעדרו מהעבודה כתוצאה מהפגיעה. חולק המעביד על אחת העובדות האמורות, יציין זאת בהודעה.

אישור רפואי

11.   (א)  הפסיק מבוטח שנפגע לעבוד כתוצאה מהפגיעה, יצורף להודעה אישור רפואי על תוצאות הפגיעה ועל תקופת אי כושרו של המבוטח לעבודתו או לעבודה מתאימה אחרת.

           (ב)  אישור כאמור בתקנת משנה (א) יינתן מאת שירות רפואי מוסמך כמשמעותו בסעיף 89(א)(3) לחוק (להלן - שירות רפואי מוסמך) או מאת מוסד רפואי שאושר ונרשם כאמור בסעיפים 24א ו-25 לפקודת בריאות העם, 1940, אם המבוטח הופנה אליו על ידי המוסד, חדר מיון של בית חולים, המעביד או רופא מטעמו של המעביד, ובלבד שנתקיימו כל אלה:

(1)   המבוטח לא נדרש לשלם כל תשלום שהוא בקשר עם מתן האישור, בין במישרין ובין בעקיפין, לרבות תשלום בעד בדיקות וטיפול - אם נערכו;

(2)   באישור צויינו פרטי הפגיעה, ממצאי הבדיקה הרפואית, והאבחנה הרפואית;

(3)   השירות הרפואי המוסמך והמוסד הרפואי, יעמידו לרשות המוסד, לפי דרישתו, את המסמכים הרפואיים הנוגעים לאישור.

מיום 22.2.1996

תק' תשנ"ו-1996

ק"ת תשנ"ו מס' 5737 מיום 22.2.1996 עמ' 585

החלפת תקנה 11

הנוסח הקודם:

צירוף אישור רפואי

11. הפסיק המבוטח שנפגע לעבוד כתוצאה מהפגיעה, יצורף להודעה אישור מטעם שירות רפואי מוסמך לפי סעיף 19 לחוק (להלן – שירות רפואי מוסמך), על תוצאות הפגיעה ועל תקופת אי כשרו של המבוטח לעבודתו או לעבודה מתאימה אחרת.

צירוף אישור רפואי של תושב אזור מוחזק

11א.   הפסיק מבוטח, שהוא תושב אזור מוחזק בידי צבא-הגנה לישראל, לעבוד כתוצאה מהפגיעה בעבודה, ימציא למוסד אישור מטעם רופא או גוף רפואי שאושר לכך במיוחד בידי מפקדת האזור שבו הוא גר, או בידי שירות רפואי מוסמך כמשמעותו בסעיף 45 לחוק, על תוצאות הפגיעה ועל תקופת אי כושרו לעבודתו או לעבודה מתאימה אחרת.

מיום 31.3.1977

תק' תשל"ז-1977

ק"ת תשל"ז מס' 3686 מיום 31.3.1977 עמ' 1295

הוספת תקנה 11א

תוצאות אי מסירת ההודעה

12.   לא נמסרה הודעה בהתאם לתקנות אלה, רשאי המוסד לשלול את הזכות לגימלה על פי המלצת ועדת התביעות.

פרטים להשלמת ההודעה

13.   המוסד רשאי לדרוש מהמבוטח שנפגע או ממעבידו פרטים נוספים ומשלימים בקשר לפגיעה בעבודה ותוצאותיה וכן בקשר לכל ענין אחר הקשור במבוטח שנפגע, העשויים לסייע למוסד בקביעת הגימלה לפי חלק ב' לחוק. הנדרש חייב למסור את הפרטים בכתב בחתימת ידו או בעל פה בפני פקיד המוסד ולאשרם בחתימת ידו.

דו"ח של המעביד

13א.   מעביד שאושר לכך על ידי שר העבודה ונתמלאו בו התנאים המפורטים בסעיף 38(ב) לחוק, ידווח למוסד ב-15 לכל חודש על אותן פגיעות בעבודה במפעלו, שבעדן הסתיים תשלום דמי-פגיעה. בדו"ח יפורטו ימי-ההיעדרות מהעבודה כתוצאה מהפגיעות בעבודה והשכר ששימש יסוד לחישוב תמורת דמי-הפגיעה.

מיום 16.4.1959

תק' תשי"ט-1959

ק"ת תשי"ט מס' 899 מיום 16.4.1959 עמ' 1248

הוספת תקנה 13א

תוצאות אי מסירת פרטים נוספים

14.   לא נמסרו פרטים לפי דרישה בהתאם לתקנה 13, רשאי המוסד לעכב מתן גימלה עד שיימסרו הפרטים, אך לא יזדקק המוסד לתקנה זו כשמעביד הוא החייב במסירת הפרטים ולא מסר אותם.

פרק שלישי: בדיקות רפואיות

חוק

15.   (בוטלה).

מיום 23.9.1965

תק' (מס' 3) תשכ"ה-1965

ק"ת תשכ"ה מס' 1777 מיום 23.9.1965 עמ' 2790

ביטול תקנה 15

הנוסח הקודם:

בדיקה רפואית

15. מבוטח שנפגע ייבדק על ידי רופא שירות רפואי מוסמך או על ידי רופא שהוסמך על ידי המוסד, בתאריכים ובמקומות שייקבעו לכך על ידי המוסד או על ידי שירות רפואי מוסמך או על ידי רופא שירות רפואי מוסמך וימציא למוסד אישור על תוצאות כל בדיקה ובדיקה.

שלילת זכות לגימלה על אי בדיקה

16.   לא נבדק אדם כדרוש בתקנות הביטוח הלאומי (בדיקות רפואיות), תשכ"ה-1965, רשאי המוסד לשלול את הזכות לגימלה בעד הזמן שבין התאריך בו חוייב להיבדק ובין התאריך בו נבדק למעשה.

מיום 23.9.1965

תק' (מס' 3) תשכ"ה-1965

ק"ת תשכ"ה מס' 1777 מיום 23.9.1965 עמ' 2790

16. לא נבדק אדם כדרוש בתקנה 15 בתקנות הביטוח הלאומי (בדיקות רפואיות), תשכ"ה-1965, רשאי המוסד לשלול את הזכות לגימלה בעד הזמן שבין התאריך בו חוייב להיבדק ובין התאריך בו נבדק למעשה.

פרק רביעי: (בוטל)

מיום 30.7.1998

תק' תשנ"ח-1998

ק"ת תשנ"ח מס' 5914 מיום 30.7.1998 עמ' 1066

ביטול פרק רביעי

הנוסח הקודם:

פרק רביעי: הגשת תביעה לגימלה לפי חלק ב' לחוק ודרכי הוכחתה

17.     (בוטלה).

מיום 30.7.1998

תק' תשנ"ח-1998

ק"ת תשנ"ח מס' 5914 מיום 30.7.1998 עמ' 1066

ביטול תקנה 17

הנוסח הקודם:

תביעת גימלה

17. התובע גימלה לפי חלק ב' לחוק יגיש תביעתו לפי טופס שאפשר להשיגו בכל אחד מסניפי המוסד.

18.     (בוטלה).

מיום 30.7.1998

תק' תשנ"ח-1998

ק"ת תשנ"ח מס' 5914 מיום 30.7.1998 עמ' 1066

ביטול תקנה 18

הנוסח הקודם:

ההודעה כתביעה

18. צוין בהודעה לפי תקנה 8 שהמבוטח שנפגע או שהתלויים בו תובעים גמלה לפי חלק ב' לחוק, יראו את ההודעה כתביעת גימלה.

19.     (בוטלה).

מיום 30.7.1998

תק' תשנ"ח-1998

ק"ת תשנ"ח מס' 5914 מיום 30.7.1998 עמ' 1066

ביטול תקנה 19

הנוסח הקודם:

המצאת מסמכים להוכחת הזכות לגימלה

19. לכל תביעה יצורפו המסמכים והתעודות להוכחת זכותו של התובע גימלה.

20.     (בוטלה).

מיום 30.7.1998

תק' תשנ"ח-1998

ק"ת תשנ"ח מס' 5914 מיום 30.7.1998 עמ' 1066

ביטול תקנה 20

הנוסח הקודם:

אי המצאת מסמכים והשהיית גימלה

20. לא נמסרו למוסד המסמכים והתעודות כאמור בתקנה 19, רשאי המוסד להשהות את הטיפול בתביעה עד שיומצאו, ויודיע על כך למגיש התביעה.

פרק חמישי: (בוטל)

מיום 30.7.1998

תק' תשנ"ח-1998

ק"ת תשנ"ח מס' 5914 מיום 30.7.1998 עמ' 1066

ביטול פרק חמישי

הנוסח הקודם:

פרק חמישי: תשלום גימלאות לפי חלק ב' לחוק

21.   (בוטלה).

מיום 30.7.1998

תק' תשנ"ח-1998

ק"ת תשנ"ח מס' 5914 מיום 30.7.1998 עמ' 1066

ביטול תקנה 21

הנוסח הקודם:

דרך תשלום גימלאות

21. כל גימלה לפי חלק ב' לחוק שאינה גימלה בעין, תינתן על ידי המוסד באמצעות בנק, באמצעות בנק הדואר או בהמחאת דואר, הכל לפי בחירת המוסד. במקרים שהמוסד ימצא כי יהיה זה לטובת בר הגימלה לעשות כן, תינתן הגימלה במזומנים במען המוסד או בביתו של בר-הגימלה, לפי בחירת המוסד.

תשלום דמי פגיעה באמצעות מעביד

22.   (א)  המוסד רשאי להרשות למעביד פלוני, בתנאים שייקבעו על ידי המוסד, לשלם בשם המוסד דמי פגיעה לעובדיו.

           (ב)  השתמש המוסד בסמכותו לפי תקנת משנה (א), ישולמו דמי הפגיעה על ידי המעביד, במועדים בהם הוא נוהג לשלם שכר לעובדיו והמוסד יחזיר למעביד את הסכומים שהוא שילם, לאחר שהמציא הוכחות על התשלום.

           (ג)   מעביד כאמור בתקנת משנה (א) יהיה זכאי לעמלה בשיעור של 2.5% מדמי הפגיעה ששולמו על ידיו בשם המוסד.

מיום 23.9.1965

תק' (מס' 3) תשכ"ה-1965

ק"ת תשכ"ה מס' 1777 מיום 23.9.1965 עמ' 2790

הוספת תקנת משנה 22(ג)

23.    (בוטלה).

מיום 30.7.1998

תק' תשנ"ח-1998

ק"ת תשנ"ח מס' 5914 מיום 30.7.1998 עמ' 1066

ביטול תקנה 23

הנוסח הקודם:

מועד לתשלום גימלאות

23. דמי פגיעה ישולמו אחת לשבוע. קצבה לפי הסעיפים 21 או 22 לחוק תשולם אחת לחודש ומענק לפי הסעיפים האמורים ישולם תוך חודש ימים מתאריך קביעת הזכות למענק וסכומו.

23א.   (בוטלה).

מיום 16.4.1959

תק' תשי"ט-1959

ק"ת תשי"ט מס' 899 מיום 16.4.1959 עמ' 1249

הוספת תקנה 23א

מיום 30.7.1998

תק' תשנ"ח-1998

ק"ת תשנ"ח מס' 5914 מיום 30.7.1998 עמ' 1066

ביטול תקנה 23

הנוסח הקודם:

גימלה שבספק

23א. (א) מי שמשתלמת לו גימלה חייב למסור למוסד הודעה בכתב בציון מעונו, מספר הזיהוי שלו וכל שינוי אחר העלול להשפיע על זכותו לגימלה או על שיעורה ובמקרה תשלום קיצבת תלויים – גם על כל שינוי במצב המשפחתי.

(ב) ההודעה תימסר תוך שלושים יום מתאריך השינוי כאמור.

24.     (בוטלה).

מיום 16.4.1959

תק' תשי"ט-1959

ק"ת תשי"ט מס' 899 מיום 16.4.1959 עמ' 1249

החלפת תקנה 24

הנוסח הקודם:

24. הטיל עובד המוסד, שהוסמך כאמור בסעיף 95(א) לחוק, ספק בכך אם קיימים התנאים לקבלת גימלה, כולה או מקצתה, רשאי הוא להשהות מתן הגימלה עד לבירור הספק, אבל לא יותר מחודש ימים. הודעה על ההשהייה ועל נסיבותיה תימסר לתובע הגימלה.

מיום 30.7.1998

תק' תשנ"ח-1998

ק"ת תשנ"ח מס' 5914 מיום 30.7.1998 עמ' 1066

ביטול תקנה 24

הנוסח הקודם:

גימלה שבספק

24. הטיל המוסד ספק בכך אם קיימים התנאים למתן גימלה או להמשך מתן הגימלה, כולה או מקצתה, רשאי הוא לדרוש מאדם התובע תשלום גימלה פרטים וראיות בקשר למתן הגימלה ולהשהות מתן הגימלה עד לבירור הספק אך לא יותר מתשעים יום לאחר שהתעורר הספק. הודעה על ההשהיה ועל נסיבותיה תימסר לתובע גימלה.

24א.   (בוטלה).

מיום 14.10.1957

תק' תשי"ח-1957

ק"ת תשי"ח מס' 739 מיום 14.10.1957 עמ' 71

הוספת תקנה 24א

מיום 1.1.1976

תק' תשל"ו-1976

ק"ת תשל"ו מס' 3455 מיום 1.1.1976 עמ' 767

ביטול תקנה 24א

הנוסח הקודם:

עיגול דמי פגיעה

24א. פרוטרוט של עשור של דמי פגיעה ליום, שהוא –

(1) עד 24 פרוטות, לא יובא בחשבון;

(2) למעלה מ-24 עד 74 פרוטות, יחושב כ-50 פרוטות;

(3) למעלה מ-74 ועד 99 פרוטות, יחושב כ-100 פרוטות.

פרק ששי: הוראות מיוחדות לגבי סוגי מבוטחים

אישור מקומות שיקום מקצועי והכשרה מקצועית

25.   המקומות המפורטים להלן מאושרים בזה לענין סעיף 16(א)(2) לחוק:

(1)   מקום שניתן בו שיקום מקצועי;

(2)   מקום שניתנת בו הכשרה מקצועית ונתקיים בו אחד מאלה:

(א)   מועסק בו אדם בהכשרה מעשית במקצוע הנלמד לפחות 8 שעות בשבוע (להלן - הכשרה מעשית);

(ב)   ניתנים בו הכשרה מעשית או שיעורי מקצוע לפי חוק החניכות, תשי"ג-1953, או לפי חוק עבודת הנוער, תשי"ג-1953.

(3)   קיבוץ - לגבי עולה העובד ללא תמורה בקיבוץ, בשעות העבודה בלבד, בתקופה שעד 12 חודשים מיום עלייתו, ובתנאי שבתקופה זו הוא לומד באולפן;

(4)   מוסד להשכלה גבוהה - לגבי עולה, העוסק ללא תמורה במחקר או בלימוד, בתחום מקצועו או מומחיותו, לתקופה שלא תעלה על 12 חודשים, ובלבד שהתקופה האמורה חלה תוך עשרים וארבעה חדשים מיום עלייתו;

(5)   מוסד רפואי - לגבי עולה בעל השכלה רפואית העובד ללא תמורה, לתקופה שלא תעלה על 12 חודשים, ובלבד שהתקופה האמורה חלה תוך עשרים וארבעה חודשים מיום עלייתו.

לענין תקנה זו -

"עולה" - תושב ישראל שעלה לפי חוק השבות, תש"י-1950;

"מוסד להשכלה גבוהה" - מוסד מוכר כמשמעותו בחוק המועצה להשכלה גבוהה, תשי"ח-1958;

"מוסד רפואי" - בית חולים ציבורי כמשמעותו בתקנות בריאות העם (אישפוז בבית חולים), תשמ"א-1980, וקופת חולים כמשמעותה בחוק מס מקביל, תשל"ג-1973.

מיום 1.4.1964

תק' (מס' 2) תשכ"ד-1964

ק"ת תשכ"ד מס' 1538 מיום 30.1.1964 עמ' 669

החלפת תקנה 25

הנוסח הקודם:

25. מקום הכשרה מקצועית וכן מקום שיקום מקצועי, בהם מועסקים בעבודת כפיים לפחות 12 שעות בשבוע, מאושרים בזה לענין סעיף 16(א)(2) לחוק.

מיום 18.7.1968

תק' (מס' 4) תשכ"ח-1968

ק"ת תשכ"ח מס' 2255 מיום 18.7.1968 עמ' 1880

החלפת תקנה 25

הנוסח הקודם:

25. מקום הכשרה מקצועית או מקום שיקום מקצועי, שנתקיימו בהם אחד מהתנאים שלהלן, מאושרים בזה לענין סעיף 16(א)(2) לחוק:

(1) מועסק בו אדם בעבודת כפיים לפחות 8 שעות בשבוע;

(2) ניתנת בו הכשרה מעשית על ידי עבודת כפיים לפי חוק החניכות, תשי"ג-1953 (להלן – חוק החניכות).

מיום 15.3.1973

תק' תשל"ג-1973

ק"ת תשל"ג מס' 2982 מיום 15.3.1973 עמ' 944

(2) מקום שניתנת בו הכשרה מקצועית ונתקיים בו אחד מאלה:

(א) מועסק בו אדם בהכשרה מעשית במקצוע הנלמד לפחות 8 שעות בשבוע (להלן - הכשרה מעשית);

(ב) ניתנים בו הכשרה מעשית או שיעורי מקצוע לפי חוק החניכות, תשי"ג-1953, או לפי חוק עבודת הנוער, תשי"ג-1953.

מיום 1.4.1990

תק' תשנ"ב-1991

ק"ת תשנ"ב מס' 5395 מיום 29.10.1991 עמ' 385

תק' תשנ"ב-1991 (תיקון) תשנ"ד-1994

ק"ת תשנ"ד מס' 5591 מיום 10.4.1994 עמ' 772

הוספת פסקאות 25(3), 25(4), 25(5)

תנאים לביטוחם של אנשים בהכשרה מקצועית

25א.   אדם המצוי בהכשרה מקצועית יהיה מבוטח לפי חלק ב' לחוק תוך כדי עיסוקו בהכשרה מעשית ועקב עיסוקו בהכשרה מעשית, להוציא לימוד עיוני; ואולם אם עסק המבוטח במשך שנת לימודים פלונית בהכשרה מעשית לפחות 75% מכל זמן ההכשרה המקצועית באותה שנת לימודים, יהיה מבוטח לפי חלק ב' לחוק אף בלימודיו העיוניים ובכל זמן שהותו במקום שבו ניתנת ההכשרה המקצועית בקשר לאותה הכשרה, ויחולו עליו גם הוראות סעיף 14(א)(1) לחוק, בשינויים המחוייבים לפי הענין. לענין תקנה זו, רואים כהכשרה מעשית גם שיעורי מקצוע הניתנים לפי חוק החניכות, תשי"ג-1953, או לפי חוק עבודת הנוער, תשי"ג-1953.

מיום 18.7.1968

תק' (מס' 4) תשכ"ח-1968

ק"ת תשכ"ח מס' 2255 מיום 18.7.1968 עמ' 1881

הוספת תקנה 25א

מיום 15.3.1973

תק' תשל"ג-1973

ק"ת תשל"ג מס' 2982 מיום 15.3.1973 עמ' 944

25א. אדם המצוי בהכשרה מקצועית יהיה מבוטח לפי חלק ב' לחוק תוך כדי עיסוקו בהכשרה מעשית ועקב עיסוקו בהכשרה מעשית, להוציא לימוד עיוני; ואולם אם עסק המבוטח במשך שנת לימודים פלונית בהכשרה מעשית לפחות 75% מכל זמן ההכשרה המקצועית באותה שנת לימודים, יהיה מבוטח לפי חלק ב' לחוק אף בלימודיו העיוניים ובכל זמן שהותו במקום שבו ניתנת ההכשרה המקצועית בקשר לאותה הכשרה, ויחולו עליו גם הוראות סעיף 14(א)(1) לחוק, בשינויים המחוייבים לפי הענין. לענין תקנה זו, רואים כהכשרה מעשית גם שיעורי מקצוע הניתנים לפי חוק החניכות, תשי"ג-1953, או לפי חוק עבודת הנוער, תשי"ג-1953.

קביעת מעבידים של סוגי מבוטחים

26.   (1)  לגבי מבוטח המצוי בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי:

(א)   לענין תקנה 25(1) ו-(2)(א) - החייב בתשלום שכר העבודה למדריכים ולעובדים בהכשרה המקצועית או בשיקום המקצועי. ואם אין באותו מקום מדריכים או עובדים אחרים המקבלים שכר במזומנים בעד הדרכתם או עבודתם בהכשרה או בשיקום - מי שנושא בהוצאות כלכלתם ודיורם של אלה.

(ב)   לענין תקנה 25(2)(ב) - מעבידו של החניך לענין חוק החניכות, תשי"ג-1953, או לפי חוק עבודת הנוער, תשי"ג-1953;

(ג)    לענין תקנה 25(3) - הקיבוץ;

(ד)   לענין תקנה 25(4) - המוסד להשכלה גבוהה;

(ה)   לענין תקנה 25(5) - המוסד הרפואי.

           (1א)        לגבי מבוטח בשעת בחינה לפי סעיף 22 לחוק החניכות, תשי"ג-1953, מעבידו לענין החוק האמור;

           (1ב)        לגבי מבוטח בשעת בחינה לפי הפרק השלישי לחוק שירות התעסוקה - תשי"ט-1959 -

(1)   מעבידו בשעת הבחינה;

(2)   באין מעביד כאמור - משרד העבודה.

           (2)  לגבי המבוטח שהנו חבר מגן דוד אדום בישראל או חבר בארגון אחר כאמור בסעיף 16(א)(3) לחוק - את החייב בתשלום שכר עבודה לעובד שכיר באותו ארגון ואם אין עובד שכיר כאמור, את הסניף הנוגע בדבר של מגן דוד אדום בישראל או של הארגון האחר, הכל לפי הענין;

           אולם אם המבוטח הוא חברה בארגון נשים מתנדבות שחברותיו פועלות בבית חולים כמשמעותו בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940, יראו כמעבידו את בעל בית החולים;

           (3)  (בוטלה).

           (4)  לגבי מבוטח שהינו אסיר או עציר כאמור בסעיף 31(א)(7) או (8) לחוק - את המדינה, ואם הוא מצוי בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי - את מי שנחשב כמעביד לגבי מבוטח המצוי בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי.

מיום 1.4.1964

תק' (מס' 2) תשכ"ד-1964

ק"ת תשכ"ד מס' 1538 מיום 30.1.1964 עמ' 669

החלפת פסקה 26(1)

הנוסח הקודם:

(1) לגבי המבוטח המצוי בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי – את החייב בתשלום שכר עבודה למדריכים ולעובדים אחרים בהכשרה המקצועית או בשיקום המקצועי, ואם אין באותו מקום מדריכים או עובדים אחרים המקבלים שכר במזומנים בעד הדרכתם או עבודתם בהכשרה או בשיקום – את מי שנושא בהוצאות כלכלתם ודיורם של אלה;

מיום 23.9.1965

תק' (מס' 3) תשכ"ה-1965

ק"ת תשכ"ה מס' 1777 מיום 23.9.1965 עמ' 2790

הוספת פסקאות 26(1א), 26(1ב)

מיום 19.1.1967

תק' תשכ"ז-1967

ק"ת תשכ"ז מס' 1987 מיום 19.1.1967 עמ' 1231

(2) לגבי המבוטח שהנו חבר מגן דוד אדום בישראל או חבר בארגון אחר כאמור בסעיף 16(א)(3) לחוק - את החייב בתשלום שכר עבודה לעובד שכיר באותו ארגון ואם אין עובד שכיר כאמור, את הסניף הנוגע בדבר של מגן דוד אדום בישראל או של הארגון האחר, הכל לפי הענין;

אולם אם המבוטח הוא חברה בארגון נשים מתנדבות שחברותיו פועלות בבית חולים כמשמעותו בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940, יראו כמעבידו את בעל בית החולים;

מיום 11.1.1968

תק' (מס' 2) תשכ"ח-1968

ק"ת תשכ"ח מס' 2168 מיום 11.1.1968 עמ' 619

ביטול פסקה 26(3)

הנוסח הקודם:

(3) לגבי מבוטח העובד על פי תקנות שעת חירום לגיוס כוח אדם, תש"ח-1948 – את מי שהמפקח הכללי על כוח אדם קבע כמעביד בצו או בהודעה אישית שלפיהם נעשית העבודה;

מיום 18.5.1972

תק' (מס' 2) תשל"ב-1972

ק"ת תשל"ב מס' 2850 מיום 18.5.1972 עמ' 1185

החלפת פסקה 26(4)

הנוסח הקודם:

(4) לגבי מבוטח שהנו אסיר או עציר כאמור בסעיף 16(א)(5) או (6) – את המדינה.

מיום 15.3.1973

תק' תשל"ג-1973

ק"ת תשל"ג מס' 2982 מיום 15.3.1973 עמ' 944

(1) לגבי מבוטח המצוי בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי:

(א) לענין תקנה 25(1) לענין תקנה 25(1) ו-(2)(א) - החייב בתשלום שכר העבודה למדריכים ולעובדים בהכשרה המקצועית או בשיקום המקצועי. ואם אין באותו מקום מדריכים או עובדים אחרים המקבלים שכר במזומנים בעד הדרכתם או עבודתם בהכשרה או בשיקום - מי שנושא בהוצאות כלכלתם ודיורם של אלה.

(ב) לענין תקנה 25(2) – מעבידו של החניך לענין חוק החניכות.

(ב) לענין תקנה 25(2)(ב) - מעבידו של החניך לענין חוק החניכות, תשי"ג-1953, או לפי חוק עבודת הנוער, תשי"ג-1953;

מיום 1.4.1990

תק' תשנ"ב-1991

ק"ת תשנ"ב מס' 5395 מיום 29.10.1991 עמ' 385

תק' תשנ"ב-1991 (תיקון) תשנ"ד-1994

ק"ת תשנ"ד מס' 5591 מיום 10.4.1994 עמ' 772

הוספת פסקאות משנה 26(1)(ג), 26(1)(ד), 26(1)(ה)

דמי ביטוח בעד מבוטחים לפי סעיף 31

27.   (א)  דמי הביטוח בעד מבוטח לפי סעיף 31(א)(3) עד (8) לחוק - להוציא מבוטח שהוא כבאי מתנדב כמשמעותו בסעיף 1 לחוק שירותי הכבאות, תשי"ט-1959 (להלן - כבאי מתנדב), מבוטח המצוי במקום הכשרה מקצועית או במקום שיקום מקצועי כאמור בתקנה 25(2)(ב) וכן מבוטח כאמור בתקנה 26(1א) ו-(1ב) - הם 0.4% מסכום הכנסת מינימום לפי פרט 1 בלוח י"א לחוק, כפול שניים.

           (ב)  מבוטח שהוא כבאי מתנדב - יראו כשכרו לענין תשלום דמי-ביטוח ובאופן יחסי לימי עיסוקו ככבאי מתנדב -

(1)   השכר של כבאי שכיר מאותה דרגה באותה יחידת כבאים;

(2)   באין כבאי שכיר באותה דרגה באותה יחידה - לפי השכר של כבאי שכיר מאותה דרגה ביחידת כבאים הדומה לה ככל האפשר.

           (ג)   (בוטלה).

           (ד)  מבוטח המצוי במקום הכשרה מקצועית או במקום שיקום מקצועי כאמור בתקנה 25(2)(ב), וכן מבוטח כאמור בתקנה 26(1א) ו-(1ב) יראו את השכר, ששימש יסוד לחישוב דמי הביטוח על ידי המעביד, בעד אותו מבוטח, כשכר עבודתו גם לענין תקנה זו מבלי שתוטל על המעביד חובת תשלום דמי-ביטוח נוספים.

           (ה)  דמי הביטוח בעד מבוטח כאמור בתקנה 26(1ב)(2) ייקבעו בהסכם בין המוסד לבין משרד העבודה.

מיום 1.10.1962

תק' (מס' 5) תשכ"ב-1962

ק"ת תשכ"ב מס' 1366 מיום 27.9.1962 עמ' 2680

(א) דמי הביטוח בעד מבוטח לפי סעיף 16(א)(2) עד (6) לחוק הם 0.2% מהסכום שלפיו משתלמים דמי ביטוח לפי סעיף 39(ב) לחוק כפי ששונה בתקנות לפי סעיף 45(א) לחוק, כפול שלושה כפול חמישה.

מיום 1.4.1964

תק' (מס' 2) תשכ"ד-1964

ק"ת תשכ"ד מס' 1538 מיום 30.1.1964 עמ' 669

27. (א) דמי הביטוח בעד מבוטח לפי סעיף 16(א)(2) עד (6) לחוק להוציא מבוטח המצוי במקום הכשרה מקצועית או במקום שיקום מקצועי כאמור בתקנה 25(2)  הם 0.2% מהסכום שלפיו משתלמים דמי ביטוח לפי סעיף 39(ב) לחוק כפי ששונה בתקנות לפי סעיף 45(א) לחוק, כפול חמישה.

(ב) מקבל מבוטח לפי סעיף 16(א)(4) לחוק ממעבידו שכר בעד עבודתו, ישולמו עבורו דמי ביטוח בהתאם לסעיפים 38 ו-39 לחוק.

(ג) מבוטח המצוי במקום הכשרה מקצועית או במקום שיקום מקצועי כאמור בתקנה 25 פסקה (2) יראו את השכר, ששימש יסוד לחישוב דמי הביטוח על ידי המעביד, בעד אותו מבוטח,  כשכר עבודתו גם לענין תקנה זו מבלי שתוטל על המעביד חובת תשלום דמי ביטוח נוספים.

מיום 1.4.1965

תק' (מס' 2) תשכ"ה-1965

ק"ת תשכ"ה מס' 1706 מיום 1.4.1965 עמ' 1690

27. (א) דמי הביטוח בעד מבוטח לפי סעיף 16(א)(2) עד (6) לחוק להוציא מבוטח המצוי במקום הכשרה מקצועית להוציא מבוטח שהוא כבאי מתנדב כמשמעותו בסעיף 1 לחוק שירותי הכבאות, תשי"ט-1959 (להלן – כבאי מתנדב, וכן מבוטח המצוי במקום הכשרה מקצועית או במקום שיקום מקצועי כאמור בתקנה 25(2) הם 0.2% מהסכום שלפיו משתלמים דמי ביטוח לפי סעיף 39(ב) לחוק כפי ששונה בתקנות לפי סעיף 45(א) לחוק, כפול חמישה.

(ב) מבוטח שהוא כבאי מתנדב – יראו כשכרו לענין תשלום דמי ביטוח ובאופן יחסי לימי עיסוקו ככבאי מתנדב –

(1) השכר של כבאי שכיר מאותה דרגה באותה יחידת כבאים;

(2) באין כבאי שכיר באותה דרגה באותה יחידה – לפי השכר של כבאי שכיר מאותה דרגה ביחידת כבאים הדומה לה ככל האפשר.

(ב) (ג) מקבל מבוטח לפי סעיף 16(א)(4) לחוק ממעבידו שכר בעד עבודתו, ישולמו עבורו דמי ביטוח בהתאם לסעיפים 38 ו-39 לחוק.

(ג) (ד) מבוטח המצוי במקום הכשרה מקצועית או במקום שיקום מקצועי כאמור בתקנה 25 פסקה (2) יראו את השכר, ששימש יסוד לחישוב דמי הביטוח על ידי המעביד, בעד אותו מבוטח,  כשכר עבודתו גם לענין תקנה זו מבלי שתוטל על המעביד חובת תשלום דמי ביטוח נוספים.

מיום 23.9.1965

תק' (מס' 3) תשכ"ה-1965

ק"ת תשכ"ה מס' 1777 מיום 23.9.1965 עמ' 2790

27. (א) דמי הביטוח בעד מבוטח לפי סעיף 16(א)(2) עד (6) לחוק להוציא מבוטח שהוא כבאי מתנדב כמשמעותו בסעיף 1 לחוק שירותי הכבאות, תשי"ט-1959 (להלן – כבאי מתנדב, וכן מבוטח המצוי במקום הכשרה מקצועית או במקום שיקום מקצועי כאמור בתקנה 25(2) וכן מבוטח כאמור בתקנה 26(1א) ו-(1ב) הם 0.2% מהסכום שלפיו משתלמים דמי ביטוח לפי סעיף 39(ב) לחוק כפי ששונה בתקנות לפי סעיף 45(א) לחוק, כפול חמישה.

(ב) מבוטח שהוא כבאי מתנדב – יראו כשכרו לענין תשלום דמי ביטוח ובאופן יחסי לימי עיסוקו ככבאי מתנדב –

(1) השכר של כבאי שכיר מאותה דרגה באותה יחידת כבאים;

(2) באין כבאי שכיר באותה דרגה באותה יחידה – לפי השכר של כבאי שכיר מאותה דרגה ביחידת כבאים הדומה לה ככל האפשר.

 (ג) מקבל מבוטח לפי סעיף 16(א)(4) לחוק ממעבידו שכר בעד עבודתו, ישולמו עבורו דמי ביטוח בהתאם לסעיפים 38 ו-39 לחוק.

(ד) מבוטח המצוי במקום הכשרה מקצועית או במקום שיקום מקצועי כאמור בתקנה 25 פסקה (2) וכן מבוטח כאמור בתקנה 26(1א) ו-(1ב)(1) יראו את השכר, ששימש יסוד לחישוב דמי הביטוח על ידי המעביד, בעד אותו מבוטח, כשכר עבודתו גם לענין תקנה זו מבלי שתוטל על המעביד חובת תשלום דמי ביטוח נוספים.

(ה) דמי הביטוח בעד מבוטח כאמור בתקנה 26(1ב)(2) ייקבעו בהסכם בין המוסד לבין משרד העבודה.

מיום 24.7.1969

תק' תשכ"ט-1969

ק"ת תשכ"ט מס' 2423 מיום 24.7.1969 עמ' 1867

(א) דמי הביטוח בעד מבוטח לפי סעיף 16(א)(2) עד (6) לחוק להוציא מבוטח שהוא כבאי מתנדב כמשמעותו בסעיף 1 לחוק שירותי הכבאות, תשי"ט-1959 (להלן – כבאי מתנדב, מבוטח המצוי במקום הכשרה מקצועית או במקום שיקום מקצועי כאמור בתקנה 25(2) בתקנה 25(2)(ב) וכן מבוטח כאמור בתקנה 26(1א) ו-(1ב) הם 0.2% מהסכום שלפיו משתלמים דמי ביטוח לפי סעיף 39(ב) לחוק כפי ששונה בתקנות לפי סעיף 45(א) לחוק, כפול חמישה.

(ב) מבוטח שהוא כבאי מתנדב – יראו כשכרו לענין תשלום דמי ביטוח ובאופן יחסי לימי עיסוקו ככבאי מתנדב –

(1) השכר של כבאי שכיר מאותה דרגה באותה יחידת כבאים;

(2) באין כבאי שכיר באותה דרגה באותה יחידה – לפי השכר של כבאי שכיר מאותה דרגה ביחידת כבאים הדומה לה ככל האפשר.

(ג) מקבל מבוטח לפי סעיף 16(א)(4) לחוק ממעבידו שכר בעד עבודתו, ישולמו עבורו דמי ביטוח בהתאם לסעיפים 38 ו-39 לחוק.

(ד) מבוטח המצוי במקום הכשרה מקצועית או במקום שיקום מקצועי כאמור בתקנה 25 פסקה (2) בתקנה 25(2)(ב) וכן מבוטח כאמור בתקנה 26(1א) ו-(1ב)(1) יראו את השכר, ששימש יסוד לחישוב דמי הביטוח על ידי המעביד, בעד אותו מבוטח,  כשכר עבודתו גם לענין תקנה זו מבלי שתוטל על המעביד חובת תשלום דמי ביטוח נוספים.

מיום 1.4.1970

תק' תש"ל-1970

ק"ת תש"ל מס' 2575 מיום 25.6.1970 עמ' 1741

(א) דמי הביטוח בעד מבוטח לפי סעיף 16(א)(2) עד (6) לחוק להוציא מבוטח שהוא כבאי מתנדב כמשמעותו בסעיף 1 לחוק שירותי הכבאות, תשי"ט-1959 (להלן – כבאי מתנדב, מבוטח המצוי במקום הכשרה מקצועית או במקום שיקום מקצועי כאמור בתקנה 25(2)(ב) וכן מבוטח כאמור בתקנה 26(1א) ו-(1ב) הם 0.2% מהסכום שלפיו משתלמים דמי ביטוח לפי סעיף 39(ב) לחוק כפי ששונה בתקנות לפי סעיף 45(א) לחוק, כפול חמישה הם 0.4% מסכום הכנסת מינימום לפי פרט 1 בלוח י"א לחוק, כפול חמישה.

מיום 15.3.1973

תק' תשל"ג-1973

ק"ת תשל"ג מס' 2982 מיום 15.3.1973 עמ' 945

דמי ביטוח בעד מבוטחים לפי סעיף 16(א)(2) עד (6) דמי ביטוח בעד מבוטחים לפי סעיף 31(א)(3) עד (8)

(א) דמי הביטוח בעד מבוטח לפי סעיף 16(א)(2) עד (6) לחוק להוציא מבוטח שהוא כבאי מתנדב כמשמעותו בסעיף 1 לחוק שירותי הכבאות, תשי"ט-1959 (להלן – כבאי מתנדב, מבוטח המצוי במקום הכשרה מקצועית או במקום שיקום מקצועי כאמור בתקנה 25(2)(ב) וכן מבוטח כאמור בתקנה 26(1א) ו-(1ב) הם 0.4% מסכום הכנסת מינימום לפי פרט 1 בלוח י"א לחוק, כפול חמישה.

(א) דמי הביטוח בעד מבוטח לפי סעיף 31(א)(3) עד (8) לחוק – להוציא מבוטח שהוא כבאי מתנדב כמשמעותו בסעיף 1 לחוק שירותי הכבאות, תשי"ט-1959 (להלן – כבאי מתנדב), מבוטח המצוי במקום הכשרה מקצועית או במקום שיקום מקצועי כאמור בתקנה 25 וכן מבוטח כאמור בתקנה 26 (1א) ו-(1ב) – הם 0.4% מסכום הכנסת מינימום לפי פרט 1 בלוח י"א לחוק, כפול עשרה.

מיום 6.1.1974

תק' (מס' 2) תשל"ד-1974

ק"ת תשל"ד מס' 3110 מיום 6.1.1974 עמ' 480

(א) דמי הביטוח בעד מבוטח לפי סעיף 31(א)(3) עד (8) לחוק – להוציא מבוטח שהוא כבאי מתנדב כמשמעותו בסעיף 1 לחוק שירותי הכבאות, תשי"ט-1959 (להלן – כבאי מתנדב), מבוטח המצוי במקום הכשרה מקצועית או במקום שיקום מקצועי כאמור בתקנה 25 כאמור בתקנה 25(2)(ב) וכן מבוטח כאמור בתקנה 26 (1א) ו-(1ב) – הם 0.4% מסכום הכנסת מינימום לפי פרט 1 בלוח י"א לחוק, כפול עשרה.

מיום 13.6.1974

תק' (מס' 3) תשל"ד-1974

ק"ת תשל"ד מס' 3184 מיום 13.6.1974 עמ' 1322

(א) דמי הביטוח בעד מבוטח לפי סעיף 31(א)(3) עד (8) לחוק – להוציא מבוטח שהוא כבאי מתנדב כמשמעותו בסעיף 1 לחוק שירותי הכבאות, תשי"ט-1959 (להלן – כבאי מתנדב), מבוטח המצוי במקום הכשרה מקצועית או במקום שיקום מקצועי כאמור בתקנה 25(2)(ב) וכן מבוטח כאמור בתקנה 26 (1א) ו-(1ב) – הם 0.4% מסכום הכנסת מינימום לפי פרט 1 בלוח י"א לחוק, כפול עשרה כפול שניים.

הודעה מאת המעביד

28.   מי שרואים כמעבידו של מבוטח לפי סעיף 16(א)(2) עד (6) לחוק, למעט מבוטח כאמור בתקנה 27(ב) ו-(ד), פטור מהגשת דין וחשבון לפי תקנה 8 לתקנות הביטוח הלאומי (גביית דמי ביטוח), תשי"ד-1954, אולם חייב הוא למסור בכתב למוסד במועדי התשלום הודעה על מספר המבוטחים כאמור וכן פרטים נוספים כשיתבקש על ידי המוסד למסרם.

מיום 23.9.1965

תק' (מס' 3) תשכ"ה-1965

ק"ת תשכ"ה מס' 1777 מיום 23.9.1965 עמ' 2790

החלפת תקנה 28

הנוסח הקודם:

פטור מהצהרת שכר

28. מעבידו של מבוטח לפי סעיף 16(א)(2) עד (6) לחוק פטור מהגשת הצהרה לפי תקנה 8 לתקנות הביטוח הלאומי (גביית דמי הביטוח) תשי"ד-1954, אולם חייב הוא למסור בכתב, לפי דרישת המוסד, את הפרטים שיתבקש למסרם.

התשלום למבוטח לפי סעיף 16

28א.   (א)  תקופת תשלום דמי ביטוח למבוטח שלגביו חייב מעביד במסירת הודעה כאמור בתקנה 28, היא שלושה חדשים.

           (ב)  מועדי תשלום דמי ביטוח בעד מבוטח כאמור בתקנת משנה (א) הם -

15 באפריל - בעד החדשים ינואר-מרס;

15 ביולי - בעד החדשים אפריל-יוני;

15 באוקטובר - בעד החדשים יולי-ספטמבר;

15 בינואר - בעד החדשים אוקטובר-דצמבר.

מיום 23.9.1965

תק' (מס' 3) תשכ"ה-1965

ק"ת תשכ"ה מס' 1777 מיום 23.9.1965 עמ' 2791

הוספת תקנה 28א

דמי פגיעה למבוטחים לפי סעיף 16

29.   מבוטח לפי סעיף 16(א)(2) עד (4) לחוק, להוציא כבאי מתנדב, אינו זכאי לדמי פגיעה, אלא אם כתוצאה מהפגיעה בעבודה נגרע מהכנסתו במשלח ידו.

מיום 1.4.1965

תק' (מס' 2) תשכ"ה-1965

ק"ת תשכ"ה מס' 1706 מיום 1.4.1965 עמ' 1690

29. מבוטח לפי סעיף 16(א)(2) עד (4) לחוק, להוציא ככבאי מתנדב, אינו זכאי לדמי-פגיעה, אלא אם כתוצאה מהפגיעה בעבודה נגרע מהכנסתו במשלח ידו.

שירותים רגילים של בית הסוהר, מקום מעצר ומוסד לעבריינים צעירים

30.   שירותים רגילים של בית סוהר, מקום מעצר או מוסד לעבריינים צעירים לענין סעיף 16(א)(5) ו-(6) לחוק - הם כל השירותים המיועדים לאספקת הצרכים של האסיר או העציר או של בית הסוהר, מקום המעצר, או המוסד, הכל לפי הענין, לרבות שמירה על נקיון במקומות אלה ועבודה בגינות נוי וירקות, אולם אם העבודה כאמור בוצעה תוך שימוש במכונות המונעות בכוח מיכני או תמורת תשלום שכר בהתאם לתקנה 16 לתקנות בתי הסוהר תשכ"ז-1967 לא יראוה כשירות רגיל.

מיום 20.7.1961

תק' (מס' 3) תשכ"א-1961

ק"ת תשכ"א מס' 1178 מיום 20.7.1961 עמ' 2434

30. שירותים רגילים של בית סוהר, מקום מעצר או מוסד לעבריינים צעירים לענין סעיף 16(א)(5) ו-(6) לחוק - הם כל השירותים המיועדים לאספקת הצרכים של האסיר או העציר או של בית הסוהר, מקום המעצר, או המוסד, הכל לפי הענין, לרבות שמירה על נקיון במקומות אלה ועבודה בגינות נוי וירקות, אולם אם העבודה כאמור בוצעה תוך שימוש במכונות המונעות בכוח מיכני או תמורת תשלום שכר בהתאם לתקנות 332 ו-334 לתקנות בתי הסוהר לא יראוה כשירות רגיל.

מיום 3.8.1967

תק' (מס' 3) תשכ"ז-1967

ק"ת תשכ"ז מס' 2084 מיום 3.8.1967 עמ' 2976

30. שירותים רגילים של בית סוהר, מקום מעצר או מוסד לעבריינים צעירים לענין סעיף 16(א)(5) ו-(6) לחוק - הם כל השירותים המיועדים לאספקת הצרכים של האסיר או העציר או של בית הסוהר, מקום המעצר, או המוסד, הכל לפי הענין, לרבות שמירה על נקיון במקומות אלה ועבודה בגינות נוי וירקות, אולם אם העבודה כאמור בוצעה תוך שימוש במכונות המונעות בכוח מיכני או תמורת תשלום שכר בהתאם לתקנות 332 ו-334 לתקנות בתי הסוהר בהתאם לתקנה 16 לתקנות בתי הסוהר, תשכ"ז-1966 לא יראוה כשירות רגיל.

הודעת אסיר או עציר על פגיעה בעבודה

31.   הודעה על פגיעה בעבודה לאסיר או לעציר כאמור בסעיף 16(א) (5) ו-(6) לחוק תימסר באמצעות נציב בתי הסוהר או מנהל המוסד לעבריינים צעירים, הכל לפי הענין.

בדיקה רפואית של אסיר או עציר

32.   אסיר או עציר כאמור בתקנה 31 ייבדק על ידי רופא שהורשה לכך על ידי נציב בתי הסוהר או על ידי מנהל המוסד לעבריינים צעירים, הכל לפי הענין, או בהסכמת נציב בתי הסוהר או מנהל המוסד לעבריינים צעירים, על ידי רופא שהורשה לכך על ידי המוסד.

גימלאות בעין לאסיר או לעציר

33.   אסיר או עציר כאמור בתקנה 31 אינו זכאי לגימלאות בעין לפי סעיף 18 לחוק כל עוד הוא במאסר או במעצר, אולם בהסכמת נציב בתי הסוהר או מנהל המוסד לעבריינים צעירים, הכל לפי הענין, רשאי המוסד לתת גימלאות אלה בתנאים שיוסכם עליהם בין המוסד ובין נציב בתי הסוהר או מנהל המוסד לעבריינים צעירים.

34.   (בוטלה).

מיום 18.5.1972

תק' (מס' 2) תשל"ב-1972

ק"ת תשל"ב מס' 2850 מיום 18.5.1972 עמ' 1185

החלפת תקנה 34

הנוסח הקודם:

דמי פגיעה וקצבה לאסיר או לעציר

34. אסיר או עציר כאמור בתקנה 31 לא ישלם לו המוסד דמי פגיעה וקצבה לפי הסעיפים 20 ו-21 לחוק.

מיום 15.3.1973

תק' תשל"ג-1973

ק"ת תשל"ג מס' 2982 מיום 15.3.1973 עמ' 945

ביטול תקנה 34

הנוסח הקודם:

דמי פגיעה לאסיר או לעציר

34. לא ישולמו דמי פגיעה לאסיר או עציר.

מבוטח המועבד בחוץ לארץ

35.   לגבי עובד שהוא תושב ישראל ומועבד בחוץ לארץ על ידי מעביד שהוא תושב ישראל, בתוקף חוזה שנקשר בישראל (להלן - עובד בחוץ לארץ) ומעבידו חייב על פי חוקי הארץ שבה הוא מועבד לבטחו מפני תאונת עבודה או לשלם לו פיצויים אם ייפגע בתאונת עבודה, חייב המוסד בתשלום ההפרש שבין הגימלאות במזומנים לפי חלק ב' לחוק ולבין התשלום המגיע לו לפי חוק הארץ שבה נפגע.

קביעת הפרש הגימלאות

36.   קביעת הפרש הגימלאות לענין תקנה 35 תיעשה תוך היוון (קפיטליזציה) של קצבאות בהתאם לתקנות שהותקנו לפי סעיף 70 לחוק ולפי שער החליפין הרשמי להעברת כספים על ידי מי שאינו תושב ישראל לתושב ישראל.

דמי ביטוח בעד עובד בחוץ לארץ

37.   מנהל המוסד רשאי, על פי בקשת המעביד ולפי המלצת האקטואר, להפחית את דמי הביטוח בעד עובד בחוץ לארץ שמעבידו חייב על פי חוקי הארץ שבה הוא מועבד לבטחו מפני תאונת עבודה או לשלם לו פיצויים.

גימלאות בעין לעובד בחוץ לארץ

38.   (א)  עובד בחוץ לארץ אינו זכאי לגימלאות בעין לפי סעיף 18 לחוק, כל עוד הוא בחוץ לארץ.

           (ב)  המוסד רשאי להשתתף בהוצאות ריפוי של עובד בחוץ לארץ בסכום, שלדעת רופא מוסמך, היה עולה למוסד אילו היה ניתן הריפוי בארץ.

           (ג)   בתקנה זו - "רופא מוסמך" - כמשמעותו בתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956.

מיום 14.6.1956

תק' תשט"ז-1956

ק"ת תשט"ז מס' 613 מיום 14.6.1956 עמ' 888

38. (א) עובד בחוץ לארץ אינו זכאי לגימלאות בעין לפי סעיף 18 לחוק, כל עוד הוא בחוץ לארץ.

(ב) המוסד רשאי להשתתף בהוצאות ריפוי של עובד בחוץ לארץ בסכום, שלדעת רופא מוסמך, היה עולה למוסד אילו היה ניתן הריפוי בארץ.

(ג) בתקנה זו - "רופא מוסמך" - כמשמעותו בתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956.

לעניין כניסת חיקוקים לתוקף ר' הערה במסך החיפוש

אופן תשלום גימלאות במזומנים לעובד בחוץ לארץ

39.   הגימלה במזומנים המגיעה לעובד בחוץ לארץ תשולם בישראל לפקודת בר-הגימלה.

בקורת בחוץ לארץ

40.   (א)  עובד בחוץ לארץ שנפגע בעבודה חייב כתנאי לקבלת הגימלה להשיב על שאלותיו של קונסול ישראל או של פקיד קונסוליה ישראלית בחוץ לארץ בכל הנוגע לפגיעה בעבודה ולהמציא לו את הידיעות שנתבקש להמציאן ולהיבדק על ידי רופא שנקבע לכך על ידי הקונסול.

           (ב)  הוראות תקנה 15 בדבר החובה להיבדק על ידי רופא של שירות רפואי מוסמך אינן חלות לגבי עובד כאמור כל עוד הוא שוהה בחוץ לארץ ואינו מסוגל לחזור לישראל מפאת מצב בריאותו.

המבוטחים כעובדים בכלי טיס או בכלי שיט

41.   (א)  עובד בכלי טיס או בכלי שיט שהוא תושב ישראל מבוטח, אם כלי הטיס או כלי השיט -

(1)   הם רשומים בישראל או חייבים להירשם בישראל או,

(2)   אינם רשומים בישראל או אינם חייבים להירשם בישראל והעבודה היא בשטח המדינה והמעביד הוא תושב ישראל.

           (ב)  המוסד רשאי, אם נתבקש לכך בכתב על ידי מעביד שהוא תושב ישראל לבטח עובד בכלי טיס או בכלי שיט אף אם לא נתמלאו התנאים האמורים בתקנות משנה (א)(1).

תאונה בדרך חזרה לארץ

42.   התעכב עובד בכלי טיס או בכלי שיט בחוץ לארץ בגלל מחלה, תאונה, אבדן כלי הטיס או כלי השיט או נזק בהם והוא חוזר לישראל על חשבון מעבידו, יראו תאונה בדרכו לישראל כתאונת עבודה, אף אם בעת קרות התאונה אינו עוד עובד של המעביד, ולגבי עובד בכלי שיט - גם אם הסיכון שהיה נתון בו הנו גדול מהסיכון שבו היה נתון בעבודתו אצל המעביד.

מיום 17.3.1955

תק' תשט"ו-1955

ק"ת תשט"ו מס' 505 מיום 17.3.1955 עמ' 716

42. התעכב עובד בכלי טיס או בכלי שיט בחוץ לארץ בגלל מחלה, תאונה, אבדן כלי הטיס או כלי השיט או נזק בהם והוא חוזר לישראל על חשבון מעבידו, יראו תאונה בדרכו לישראל כתאונת עבודה, אף אם בעת קרות התאונה אינו עוד עובד של המעביד, ולגבי עובד בכלי שיט - גם אם הסיכון שהיה נתון בו אינו גדול מהסיכון הנו גדול מהסיכון שבו היה נתון בעבודתו אצל המעביד.

אישור טיס, מפקד ורב חובל

43.   נפגע עובד בכלי טיס או בכלי שיט בהיותו בחוץ לארץ, תאושר ההודעה בדבר פגיעה בעבודה על ידי המעביד או על ידי הטייס המפקד או על ידי רב החובל, הכל לפי הענין, וההודעה תישלח למוסד במישרין או באמצעות קונסול ישראל בחוץ לארץ.

           אירעה הפגיעה בנסיבות בהן אין אפשרות למלא אחר הוראות תקנה 40, תאושר גם תקופת אי כשרו של הנפגע לעבודתו או לעבודה מתאימה אחרת על ידי המעביד, הטייס, המפקד או רב החובל, לפי הענין.

מיום 23.3.1967

תק' (מס' 2) תשכ"ז-1967

ק"ת תשכ"ז מס' 2016 מיום 23.3.1967 עמ' 1792

43. נפגע עובד בכלי טיס או בכלי שיט בהיותו בחוץ לארץ, תאושר ההודעה בדבר פגיעה בעבודה על ידי המעביד או על ידי הטייס המפקד או על ידי רב החובל, הכל לפי הענין, וההודעה תישלח למוסד במישרין או באמצעות קונסול ישראל בחוץ לארץ.

אירעה הפגיעה בנסיבות בהן אין אפשרות למלא אחר הוראות תקנה 40, תאושר גם תקופת אי כשרו של הנפגע לעבודתו או לעבודה מתאימה אחרת על ידי המעביד, הטייס, המפקד או רב החובל, לפי הענין.

תנאים לפיהם תיחשב תאונה כתאונת עבודה

43א.   אלה הם התנאים לפיהם תיחשב תאונה כתאונת עבודה –

(1)   לענין סעיף 36(4) לחוק:

אם מקום תשלום השכר והזמן לגבייתו נקבעו על ידי המעביד בדרך כלל או במיוחד לפני קרות התאונה;

(2)   לענין סעיף 36(5) לחוק:

אם התאונה אירעה בשעות העבודה של המבוטח, או אף לאחר מכן - אם מילוי התפקיד נמשך ברציפות לאחר שעות העבודה הרגילות; אולם אם התאונה אירעה תוך כדי ועקב השתתפות בישיבות ועד העובדים או האיגוד המקצועי וכן תוך כדי ועקב השתתפות בימי עיון מטעם האיגוד המקצועי הקשורים במילוי תפקידו של המבוטח כחבר ועד עובדים - גם אם היא אירעה בזמן אחר או במקום אחר.

מיום 23.9.1965

תק' (מס' 3) תשכ"ה-1965

ק"ת תשכ"ה מס' 1777 מיום 23.9.1965 עמ' 2791

הוספת תקנה 43א

מיום 18.5.1972

תק' (מס' 2) תשל"ב-1972

ק"ת תשל"ב מס' 2850 מיום 18.5.1972 עמ' 1185

החלפת פסקה 43א(2)

הנוסח הקודם:

(2) לענין סעיף 14(א)(5) לחוק:

אם התאונה אירעה בשעות העבודה הרגילות במקום העבודה של המבוטח, או אף לאחר מכן – אם מילוי התפקיד נמשך ברציפות לאחר שעות העבודה הרגילות, ולגבי תאונה שאירעה תוך כדי ועקב השתתפות בישיבות ועד העובדים או האיגוד המקצועי – גם אם היא אירעה בזמן אחר או במקום אחר.

מיום 13.6.1974

תק' (מס' 3) תשל"ד-1974

ק"ת תשל"ד מס' 3184 מיום 13.6.1974 עמ' 1322

(1) לענין סעיף 14(א)(4) לענין סעיף 36(4) לחוק:

אם מקום תשלום השכר והזמן לגבייתו נקבעו על ידי המעביד בדרך כלל או במיוחד לפני קרות התאונה;

מקום אחר שבו נמצא ילד

43ב.   לענין סעיף 37 לחוק יראו גנון או מקום שבו נמצא הילד 4 שעות או יותר ביממה או לפחות עשרה ימים בחודש, כמקום אחר שבו נמצא הילד לפי הסדר קבע.

           לענין תקנה זו, "ילד" - עד גיל עשר, או בכל גיל שמחמת ליקוי גופני או נפשי זקוק הוא לליווי.

מיום 13.6.1974

תק' (מס' 3) תשל"ד-1974

ק"ת תשל"ד מס' 3184 מיום 13.6.1974 עמ' 1322

הוספת תקנה 43ב

 

פרק שביעי: מחלות מקצוע

קביעת מחלות מקצוע לגבי כל המבוטחים

44.   מחלה מהמחלות המפורטות בטור 1 לחלק א' לתוספת השניה היא מתאריך שצויין בטור 3 מחלת מקצוע לגבי כל המבוטחים.

קביעת מחלות מקצוע לגבי מבוטחים מסויימים

45.   מחלה מהמחלות המפורטות בטור 1 לחלק א' לתוספת השניה היא מתאריך שצויין בטור 3 מחלת מקצוע לגבי מבוטחים המועבדים בעבודה, במקצוע או בתהליך ייצור כמפורט לצד אותה מחלה בטור 2.

מחלה בחזקת מחלת מקצוע

46.   מחלה מהמחלות המפורטות בטור 1 לתוספת השניה שחלה בה מבוטח שלגביו נקבעה אותה מחלה כמחלת מקצוע, בהיותו מועבד בעבודה, במקצוע או בתהליך ייצור כמפורט בטור 2 תוך שנה לאחר שחדל להיות מועבד כאמור, היא בחזקת מחלה שבה חלה המבוטח עקב עבודתו, כל עוד לא הוכח ההיפך.

פרק שמיני: השם

השם

47.   לתקנות אלה ייקרא "תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי"ד-1954".

תוספת ראשונה

(הושמטה)

תוספת שניה

(תקנות 44 ו-45)

           בתוספת זו, "הרעלה" - הרעלה חריפה או כרונית, וכן כל מחלה או סיבוך שנגרמו כתוצאה מחשיפה לחומר המפורט בטור 1 או סיבוכיה של מחלה כאמור.

חלק א'

                                 טור 1                                                                         טור 2                                 טור 3

                             שם המחלה                                                      העבודה ותהליכי הייצור           תאריך התחולה

1)    הרעלת ארסן (זרניך) ותרכובותיו    עבודה הכרוכה בחשיפה לארסן ותרכובותיו    2.4.54

2)    הרעלת כרום ותרכובותיו               עבודה הכרוכה בחשיפה לכרום ותרכובותיו     2.4.54

3)    הרעלת עופרת ותרכובותיה            עבודה הכרוכה בחשיפה לעופרת ותרכובותיה  2.4.54

4)    הרעלת פלואור ותרכובותיו           עבודה הכרוכה בחשיפה לפלואור ותרכובותיו 2.4.54

5)    הרעלת מנגן ותרכובותיו               עבודה הכרוכה בחשיפה למנגן ותרכובותיו     2.4.54

6)    הרעלת כספית ותרכובותיה            עבודה הכרוכה בחשיפה לכספית ותרכובותיה  2.4.54

7)    הרעלת זרחן ותרכובותיו               עבודה הכרוכה בחשיפה לזרחן ותרכובותיו     2.4.54

8)    הרעלת בריליום ותרכובותיו           עבודה הכרוכה בחשיפה לבריליום ותרכובותיו 2.4.54

9)    הרעלת תליום ותרכובותיו             עבודה הכרוכה בחשיפה לתליום ותרכובותיו   2.4.54

10)  הרעלת ניקל ותרכובותיו               עבודה הכרוכה בחשיפה לניקל ותרכובותיו     1.4.58

11)  הרעלת קדמיום ותרכובותיו           עבודה הכרוכה בחשיפה לקדמיום ותרכובותיו 1.4.58

12)  הרעלת תחמוצת הפחמן                עבודה הכרוכה בחשיפה לתחמוצת הפחמן      1.4.54

13)  הרעלת בנזן (בנזול) ונגזרותיו        עבודה הכרוכה בחשיפה לבנזן ונגזרותיו         2.4.54

14)  הרעלת פנול ונגזרותיו                  עבודה הכרוכה בחשיפה לפנול ונגזרותיו        2.4.54

15)  הרעלת אמינים ארומטיים               עבודה הכרוכה בחשיפה לאמינים ארומטיים     2.4.54

16)  הרעלת פחמן דו-גפריתי                עבודה הכרוכה בחשיפה לפחמן דו-גפריתי      2.4.54

17)  הרעלת חומצה הידרוציאנית           עבודה הכרוכה החשיפה לחומצה

       ונגזרותיה                                   הידרוציאנית ונגזרותיה                                1.1.85

18)  הרעלת איזוציאנטים                     עבודה הכרוכה בחשיפה לאיזוציאנטים           1.1.85

19)  הרעלת פחמיימנים הלוגניים           עבודה הכרוכה בחשיפה לפחמיימנים הלוגניים 2.4.54

20)  הרעלת זרחנים אורגניים                עבודה הכרוכה בחשיפה לזרחנים אורגניים      1.1.85

21)  הרעלת קרבמטים                         עבודה הכרוכה בחשיפה לקרבמטים               1.1.85

22)  הרעלת מתנול                              עבודה הכרוכה בחשיפה למתנול                    1.10.74

23)  הרעלת ויניל כלוריד                     עבודה הכרוכה בחשיפה לויניל כלוריד           1.1.85

24)  הרעלת תחמוצות חנקן                  עבודה הכרוכה בחשיפה לתחמוצות חנקן        1.10.74

25)  מחלות עור הנגרמות על ידי אבק,   עבודה בחמרים העשויים לגרום למחלות עור   2.4.54

       נוזלים, מוצקים או גזים

26)  דלקת של גידים ותיקיהם או דלקת  עבודות המחייבות תנועות חד-גוניות של

       במקומות חיבור שרירים לעצמות,   האצבעות, כף יד או מרפק, לפי הענין,

       הכל בכף היד או במרפק               החוזרות ונשנות ברציפות                             1.4.58

27)  "מחלת החפרים" – שבר הזיזים     עבודות המחייבות ביצוע פעולות רבות

       בחוליה צווארית 7 או בחוליה        וחוזרות של הרמת משאות תוך כיפוף

       גבית 1                                       עמוד השדרה                                              1.10.74

28)  מחלות הנגרמות על ידי חשיפה       עבודה הכרוכה בחשיפה לנסורת עץ או

       לנסורת עץ או פסולת עץ              פסולת עץ                                                  1.10.74

חלק ב'

1)    מחלה הנגרמת על ידי            עבודה הכרוכה במגע עם בעלי חיים, פגריהם

       מיקרואורגניזם ומועברת        והפרשותיהם וכן עבודה במעבדות ומכונים

       לאדם מכל מקור שאינו אדם   בהם באים במגע עם מחוללי המחלה                      1.4.58

2)    שחפת                                עובדים בבתי חולים, במרפאות או במוסדות אחרים

                                               בהם שהו או טופלו חולי שחפת וכן במעבדות או

                                               במכונים בהם באים במגע עם החיידק ע"ש קוק       1.7.54

3)    שיתוק ילדים                        עובדים המטפלים בחולי שיתוק ילדים בשלב החריף

                                               או בהפרשותיהם של חולים כאמור, וכן עובדי מעבדות

                                               או מכונים הבאים במגע עם מחולל המחלה              2.4.54

4)    קדחת צהובה, פילריאזיס,      עובדים שעקב עבודתם שהו בחוץ לארץ, באזורים

       כולרה, דבר, טריפנומיאזיס    הנגועים באחת המחלות שבטור 1 לפרט זה, וזאת

       ומלריה                               בזמן הדגירה המקובל                                          2.4.54

5)    צפדת (טטנוס)                     עובדים בחקלאות, גננות, טיפול בבעלי חיים, או עובדי

                                               מכונים או מעבדות הבאים במגע עם מחולל המחלה  2.4.54

6)    דלקת כבד נגיפית מסוג B,     עובדים בבתי חולים או מרפאות הבאים במגע פיזי עם

       NON B או NON A                חולים וכן עובדים הבאים במגע עם הפרשותיהם

                                               של חולים                                                          1.1.85

7)    נזק לאוזן הפנימית הנגרם על עבודה ממושכת בתנאי רעש ממוצע ומשוקלל של

       ידי חשיפה לרעש, שהביא      לא פחות מ-85 דציבל

       לירידה בכושר השמיעה

       בתדירויות הדיבור                                                                                       1.4.63

8)    מחלות קרינה                       עובדי רנטגן ועובדים הבאים במגע עם חמרים

                                               רדיואקטיביים                                                    1.6.54

9)    כיב ממאיר של קרנית העין     עובדים הבאים במגע עם שמני חיתוך, שמנים

                                               מינרליים, זפת או פיח                                          2.4.54

10)  ירוד (קטרקט) מחשיפה         עבודה הכרוכה בחשיפה ישירה לקרינת חום במפעלים

       לחום גבוה, או לקרינה          העוסקים בריתוך, התכת מתכות, ייצור מלט, זכוכית

       מייננת או בלתי מייננת           ואמייל ובמאפיות וכן עבודה הכרוכה בחשיפה לקרינה

                                               מייננת או בלתי מייננת                                         2.4.54

11)  מחלות צוללנים                    צוללנים ועובדים בתנאי אוויר דחוס                      2.4.54

12)  בורסיטיס של הברך              תהליכי עבודה הגורמים לחיכוך הברך או המרפק

                                               במשך תקופה ממושכת                                        1.10.54

13)  שיתוקים של עצבים              עבודה הכרוכה בלחץ ממושך על העצב

       פריפריים הנגרמים על ידי

       לחץ ממושך                                                                                                1.4.58

14)  מחלות עצמות, פרקים,          עבודה ממושכת עם מכשירים רוטטים                     2.4.54

       שרירים, כלי דם או עצבים

       של הגפיים - הנגרמות על ידי

       עבודה במכשירים רוטטים

15)  סיליקוזיס (צורנית) עם          עובדים החשופים לאבק סיליקטים                         2.4.54

       שחפת או בלעדיה

16)  אזבסטוזיס (אמיינתית)          עובדים החשופים לאבק סיבי אזבסט                     2.4.54

       לרבות מזותליומה

17)  טלקוזיס                              עובדים החשופים לטלק                                       1.1.85

18)  ביסינוזיס                            עובדים החשופים לאבק כותנה, פשתן או יוטה,

                                               ובלבד שעבדו בתנאים אלה 2 שנים לפחות             1.10.74

19)  מחלה אלרגית של דרכי          עובדים הבאים במגע עם תבואות וקמחים, ובלבד

       הנשימה כתוצאה מרגישות     שעבדו בתנאים אלה 2 שנים לפחות

       לתבואות ולקמח                                                                                          1.4.65

20)  מחלת המתכות הקשות –       עיבוד וולפרם, ונדיום, טונגסטן, טיטניום וטנטלום

       פיברוזיס של הריאות            לפחות במשך שנה                                              1.10.74

21)  "ריאות חקלאים"                  עובדים החשופים לקש מעופש או לירקות מעופשים 1.10.74

22)  סרטן הריאה                        עבודה בתנאי חשיפה לאבק סיבי אסבסט לפחות

                                               10 שנים לפני אבחון המחלה                                 1.1.1991

23)  סרטן הלרינקס                     עבודה בתנאי חשיפה לאבק סיבי אסבסט לפחות

                                               10 שנים לפני אבחון המחלה ובלבד שבצילומי חזה

                                               קיימת עדות לחשיפה לסיבי אסבסט                       1.1.1991

24)  מחלה אלרגית של דרכי          עבודה בייצור אבקות כביסה המכילות אנזימים

       הנשימה כתוצאה מרגישות     פרוטאוליטיים

       לאנזימים פרוטאוליטיים                                                                                1.1.1991

25)  הרעלת קטונים                     עבודה בייצור דבקים, צבעים ולכה החשופים

                                               למתיל אתיל קטון                                               1.1.1991

26)  הרעלת פחמימונים                עבודה בתנאי חשיפה לשמני חתוך, שמנים מינרליים,

       פוליציקליים ארומטיים          זפת או פיח ומוצרי שריפה                                   1.1.1991

כ"ד באדר ב' תשי"ד (31 במרץ 1954)                   גולדה מאירסון

                                                                                                 שרת העבודה

הודעה למנויים על עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו - הקש כאן

 

 

הודעה למנויים על עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו - הקש כאן

 

 

הודעה למנויים על עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו - הקש כאן

 

 

הודעה למנויים על עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו - הקש כאן

 


* פורסמו ק"ת תשי"ד מס' 440 מיום 17.3.1954 עמ' 650.

תוקנו ק"ת תשט"ו מס' 505 מיום 17.3.1955 עמ' 716 – תק' תשט"ו-1955.

ק"ת תשט"ז מס' 613 מיום 14.6.1956 עמ' 888 – תק' תשט"ז-1956.

ק"ת תשי"ז מס' 664 מיום 29.12.1956 עמ' 593 – תק' תשי"ז-1956.

ק"ת תשי"ח: מס' 739 מיום 14.10.1957 עמ' 71 – תק' תשי"ח-1957. עמ' 72 – תק' (מס' 2) תשי"ח-1957.

ק"ת תשי"ט: מס' 899 מיום 16.4.1959 עמ' 1248 – תק' תשי"ט-1959; ר' תקנה 7 לענין תחילה. מס' 929 מיום 30.7.1959 עמ' 1744 – תק' (מס' 2) תשי"ט-1959.

ק"ת תש"ך: מס' 949 מיום 8.10.1959 עמ' 7 – תק' תש"ך-1959; ר' תקנה 2 לענין תחילה. מס' 956 מיום 12.11.1959 עמ' 153 – תק' (מס' 2) תש"ך-1959. מס' 959 מיום 26.11.1959 עמ' 204 – תק' (מס' 3) תש"ך-1959; תחילתן ביום 1.4.1959. מס' 969 מיום 21.12.1959 עמ' 393 – תק' (מס' 4) תש"ך-1959; ר' תקנה 3 לענין תחילה. מס' 997 מיום 17.3.1960 עמ' 857 – תק' (מס' 5) תש"ך-1960; תחילתן ביום 1.4.1958. מס' 1019 מיום 16.6.1960 עמ' 1269 – תק' (מס' 6) תש"ך-1960.

ק"ת תשכ"א: מס' 1125 מיום 30.3.1961 עמ' 1372 – תק' תשכ"א-1961; ר' תקנה 4 לענין הוראות מעבר (תוקנו ק"ת תשכ"ב מס' 1254 מיום 1.2.1962 עמ' 1156 – תק' (תיקון) תשכ"ב-1962). מס' 1168 מיום 29.6.1961 עמ' 2039 – תק' (מס' 2) תשכ"א-1961; ר' תקנה 2 לענין תחילה. מס' 1178 מיום 20.7.1961 עמ' 2434 – תק' (מס' 3) תשכ"א-1961.

ק"ת תשכ"ב: מס' 1254 מיום 1.2.1962 עמ' 1156 – תק' תשכ"ב-1962. מס' 1308 מיום 10.5.1962 עמ' 1875 –  תק' (מס' 2) תשכ"ב-1962; תחילתן ביום 1.4.1962. מס' 1322 מיום 14.6.1962 עמ' 2063 –  תק' (מס' 3) תשכ"ב-1962; תחילתן ביום 1.4.1962. מס' 1346 מיום 9.8.1962 עמ' 2364 – תק' (מס' 4) תשכ"ב-1962; תחילתן ביום 1.4.1962. מס' 1366 מיום 27.9.1962 עמ' 2680 – תק' (מס' 5) תשכ"ב-1962; תחילתן ביום 1.10.1962.

ק"ת תשכ"ג: מס' 1424 מיום 17.3.1963 עמ' 1120 – תק' תשכ"ג-1963. מס' 1442 מיום 25.4.1963 עמ' 1392 – תק' (מס' 2) תשכ"ג-1963.

ק"ת תשכ"ד: מס' 1504 מיום 31.10.1963 עמ' 151 – תק' תשכ"ד-1963. מס' 1538 מיום 30.1.1964 עמ' 669 – תק' (מס' 2) תשכ"ד-1964; ר' תקנות 6, 7 לענין תחילה והוראות מעבר. מס' 1573 מיום 30.4.1964 עמ' 1151 – תק' (מס' 3) תשכ"ד-1964; תחילתן ביום 1.4.1964.

ק"ת תשכ"ה: מס' 1634 מיום 8.10.1964 עמ' 141 – תק' תשכ"ה-1964; תחילתן ביום 1.4.1963. מס' 1706 מיום 1.4.1965 עמ' 1690 – תק' (מס' 2) תשכ"ה-1965. מס' 1777 מיום 23.9.1965 עמ' 2790 – תק' (מס' 3) תשכ"ה-1965.

ק"ת תשכ"ו: מס' 1861 מיום 31.3.1966 עמ' 1644 – תק' תשכ"ו-1966; תחילתן ביום 1.4.1966. מס' 1899 מיום 30.6.1966 עמ' 2324 – תק' (מס' 2) תשכ"ו-1966. מס' 1917 מיום 11.8.1966 עמ' 2642 – תק' (מס' 3) תשכ"ו-1966 (ת"ט ק"ת תשכ"ז מס' 1970 עמ' 993).

ק"ת תשכ"ז: מס' 1987 מיום 19.1.1967 עמ' 1231 – תק' תשכ"ז-1967. מס' 2016 מיום 23.3.1967 עמ' 1792 – תק' (מס' 2) תשכ"ז-1967; תחילתן ביום 1.4.1967. מס' 2084 מיום 3.8.1967 עמ' 2976 – תק' (מס' 3) תשכ"ז-1967.

ק"ת תשכ"ח: מס' 2122 מיום 20.10.1967 עמ' 67 – תק' תשכ"ח-1967. מס' 2168 מיום 11.1.1968 עמ' 619 – תק' (מס' 2) תשכ"ח-1968. מס' 2240 מיום 13.6.1968 עמ' 1702 – תק' (מס' 3) תשכ"ח-1968; תחילתן ביום 1.4.1968. מס' 2255 מיום 18.7.1968 עמ' 1880 – תק' (מס' 4) תשכ"ח-1968.

ק"ת תשכ"ט מס' 2423 מיום 24.7.1969 עמ' 1867 – תק' תשכ"ט-1969.

ק"ת תש"ל מס' 2575 מיום 25.6.1970 עמ' 1741 – תק' תש"ל-1970; תחילתן ביום 1.4.1970.

ק"ת תשל"א מס' 2716 מיום 15.7.1971 עמ' 1353 – תק' תשל"א-1971.

ק"ת תשל"ב מס' 2821 מיום 16.3.1972 עמ' 791 – תק' תשל"ב-1972; תחילתן ביום 1.4.1972. מס' 2850 מיום 18.5.1972 עמ' 1185 – תק' (מס' 2) תשל"ב-1972.

ק"ת תשל"ג מס' 2982 מיום 15.3.1973 עמ' 944 – תק' תשל"ג-1973; תחילתן ביום 1.4.1973.

ק"ת תשל"ד מס' 3100 מיום 13.12.1973 עמ' 399 – תק' תשל"ד-1973; תחילתן ביום 1.4.1974. מס' 3110 מיום 6.1.1974 עמ' 480 – תק' (מס' 2) תשל"ד-1974. מס' 3184 מיום 13.6.1974 עמ' 1322 – תק' (מס' 3) תשל"ד-1974.

ק"ת תשל"ה מס' 3272 מיום 26.12.1974 עמ' 540 – תק' תשל"ה-1974. מס' 3316 מיום 31.3.1975 עמ' 1276 – תק' (מס' 2) תשל"ה-1975. מס' 3334 מיום 8.5.1975 עמ' 1660 – תק' (מס' 3) תשל"ה-1975; תחילתן ביום 1.6.1975.

ק"ת תשל"ו מס' 3455 מיום 1.1.1976 עמ' 767 – תק' תשל"ו-1976 בתקנה 3(1) לתקנות הביטוח הלאומי (עיגול גמלאות), תשל"ו-1976. מס' 3503 מיום 31.3.1976 עמ' 1273 – תק' (מס' 2) תשל"ו-1976; תחילתן ביום 1.4.1976.

ק"ת תשל"ז מס' 3686 מיום 31.3.1977 עמ' 1295 – תק' תשל"ז-1977.

ק"ת תש"ם מס' 4109 מיום 10.4.1980 עמ' 1312 – תק' תש"ם-1980; תחילתן ביום 1.4.1980.

ק"ת תשמ"א מס' 4218 מיום 31.3.1981 עמ' 770 – תק' תשמ"א-1981; ר' תקנה 3 לענין תחילה. עמ' 770 – תק' (מס' 2) תשמ"א-1981; תחילתן ביום 1.4.1981.

ק"ת תשמ"ב: מס' 4309 מיום 20.1.1982 עמ' 521 – תק' תשמ"ב-1982; ר' תקנה 2 לענין תחילה. מס' 4340 מיום 26.4.1982 עמ' 907 – תק' (מס' 2) תשמ"ב-1982; תחולתן לגבי תקופות איזון מיום 1.4.1981.

ק"ת תשמ"ג: מס' 4421 מיום 28.10.1982 עמ' 138 – תק' תשמ"ג-1982 ; תחילתן ביום 1.10.1982 ור' תקנה 3 לענין הוראת שעה (תוקנו מס' 4434 מיום 5.12.1982 עמ' 330 – תק' (תיקון) תשמ"ג-1982; תחילתן ביום 1.10.1982). מס' 4434 מיום 5.12.1982 עמ' 330 – הוראת שעה (מס' 2) תשמ"ג-1982.

ק"ת תשמ"ו מס' 4876 מיום 28.11.1985 עמ' 212 – תק' תשמ"ו-1985.

ק"ת תשנ"ב מס' 5395 מיום 29.10.1991 עמ' 385 – תק' תשנ"ב-1991; תחילתן ביום 1.4.1990 (תוקנו ק"ת תשנ"ד מס' 5591 מיום 10.4.1994 עמ' 772 – תק' (תיקון) תשנ"ד-1994).

ק"ת תשנ"ו מס' 5737 מיום 22.2.1996 עמ' 585 – תק' תשנ"ו-1996.

ק"ת תשנ"ח מס' 5914 מיום 30.7.1998 עמ' 1066 – תק' תשנ"ח-1998.

[1] ר' י"פ תשס"ד מס' 5209 מיום 24.7.2003 עמ' 3558. י"פ תשס"ו מס' 5515 מיום 5.4.2006 עמ' 2471.