להורדת הקובץ בפורמט וורד לחץ כאן

תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה של עובדים עצמאיים), תשי"ז-1957

עבודה – פגיעה בעבודה – ביטוח

ביטוח – ביטוח לאומי – עבודה ואבטלה – פגיעות ותאונות

ביטוח – ביטוח לאומי – דמי ביטוח – תשלום, ניכוי ופטור

תוכן ענינים

סעיף 1

שיעור דמי הביטוח

Go

2

סעיף 2

גימלה לעובד עצמאי כשהפגיעה אירעה בחו"ל

Go

2

סעיף 3

חישוב הכנסות עובד עצמאי לענין סעיף 9 לתוספת הרביעית

Go

2

סעיף 4

תחולה

Go

2

סעיף 4א

תחילה

Go

2

סעיף 5

השם

Go

2


תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה של עובדים עצמאיים), תשי"ז-1957*

           בתוקף סמכותי לפי הסעיפים 15, 16, 17, 24, 38, 71, 93 ו-115 לחוק הביטוח הלאומי תשי"ד-1953, וסעיף 8 לתוספת הרביעית של החוק, אני מתקין תקנות אלה:

שיעור דמי הביטוח תק' תשל"ו-1976 תק' תש"ם-1980

1.    שיעור דמי הביטוח מפני פגיעה בעבודה המשתלמים על ידי עובד עצמאי הוא 1.3% מהכנסתו כאמור בסעיף 164 לחוק.

מיום 1.4.1959

תק' תשי"ט-1959

ק"ת תשי"ט מס' 889 מיום 31.3.1959 עמ' 1129

1. שיעור דמי הביטוח מפני פגיעה בעבודה המשתלמים על ידי עובד עצמאי הוא 1% 0.8% מהכנסתו כאמור בסעיף 36 לחוק.

מיום 1.4.1960

תק' תש"ך-1960

ק"ת תש"ך מס' 1008 מיום 28.4.1960 עמ' 1059

1. שיעור דמי הביטוח מפני פגיעה בעבודה המשתלמים על ידי עובד עצמאי הוא 0.8% 0.6% מהכנסתו כאמור בסעיף 36 לחוק.

מיום 1.4.1962

תק' תשכ"ב-1962

ק"ת תשכ"ב מס' 1281 מיום 15.3.1962 עמ' 1493

1. שיעור דמי הביטוח מפני פגיעה בעבודה המשתלמים על ידי עובד עצמאי הוא 0.6% 0.5% מהכנסתו כאמור בסעיף 36 לחוק.

מיום 1.4.1970

תק' תש"ל-1970

ק"ת תש"ל מס' 2547 מיום 15.4.1970 עמ' 1470

1. שיעור דמי הביטוח מפני פגיעה בעבודה המשתלמים על ידי עובד עצמאי הוא 0.5% 0.8% מהכנסתו כאמור בסעיף 36 לחוק.

מיום 1.4.1976

תק' תשל"ו-1976

ק"ת תשל"ו מס' 3501 מיום 29.3.1976 עמ' 1252

החלפת תקנה 1

הנוסח הקודם:

1. שיעור דמי הביטוח מפני פגיעה בעבודה המשתלמים על ידי עובד עצמאי הוא 0.8% מהכנסתו כאמור בסעיף 36 לחוק.

מיום 1.4.1979

תק' תשל"ט-1979

ק"ת תשל"ט מס' 3970 מיום 10.4.1979 עמ' 988

1. שיעור דמי הביטוח מפני פגיעה בעבודה המשתלמים על ידי עובד עצמאי הוא 1% 1.1% מהכנסתו כאמור בסעיף 164 לחוק.

מיום 1.4.1980

תק' תש"ם-1980

ק"ת תש"ם מס' 4107 מיום 30.3.1980 עמ' 1272

1. שיעור דמי הביטוח מפני פגיעה בעבודה המשתלמים על ידי עובד עצמאי הוא 1.1% 1.3% מהכנסתו כאמור בסעיף 164 לחוק.

גימלה לעובד עצמאי כשהפגיעה אירעה בחו"ל תק' תשל"א-1971

2.    (א)  עובד עצמאי, שאירעה לו פגיעה בעבודה בהיותו בחוץ-לארץ, יהיה זכאי לגמלה לפי פרק ג' לחוק אם נתקיימו בו כל אלה:

(1)   הוא הוכיח שהפגיעה אירעה תוך כדי עיסוקו במשלח-יד שבו עסק בתכוף לפני צאתו לחוץ לארץ ועקב עיסוקו באותו משלח-יד וכי בהיותו בישראל עשה את ההכנות והסידורים לקראת העיסוק במשלח-היד שבו נפגע בחוץ-לארץ;

(2)   הפגיעה אירעה תוך ששה חדשים מיום צאתו את ישראל, או תוך תקופה יותר ארוכה שבאה עליה הסכמת מנהל ענף נפגעי עבודה.

תק' תשל"א-1971

           (ב)  פגיעה שאירעה לעובד עצמאי תוך נסיעה מישראל לחוץ-לארץ ועקב נסיעה כאמור תיחשב כפגיעה בעבודה אם הוכח שהוא צריך היה לעסוק במשלח-יד תוך שלושת הימים הראשונים מהגיעו לחוץ-לארץ; פגיעה שאירעה לו תוך נסיעה מחוץ-לארץ לישראל עקב נסיעה כאמור תיחשב כפגיעה בעבודה אם עסק למעשה במשלח-ידו בחוץ-לארץ תוך שלושת הימים האחרונים לפני צאתו מחוץ-לארץ בדרכו לישראל.

תק' תשכ"ח-1968 תק' תשל"א-1971 תק' תשל"ב-1972

           (ג)   עובד עצמאי שאירעה לו פגיעה בעבודה בשטחים המוחזקים על ידי צבא-הגנה לישראל, יהיה זכאי לגימלה לפי פרק ג' לחוק.

תק' תשל"ב-1972

           (ד)  לענין תקנה זו, "עובד עצמאי" – עובד עצמאי שהינו תושב ישראל.

מיום 13.6.1968

תק' תשכ"ח-1968

ק"ת תשכ"ח מס' 2240 מיום 13.6.1968 עמ' 1703

2. (א) עובד עצמאי, שאירעה לו פגיעה בעבודה בהיותו בחו"ל, לא יהיה זכאי לגמלה לפי חלק ב' לחוק.

(ב) עובד עצמאי שאירעה לו פגיעה בעבודה בשטחים המוחזקים על ידי צבא-הגנה לישראל, יהיה זכאי לגימלה לפי חלק ב' לחוק על אף האמור בתקנת משנה (א).

מיום 20.5.1971

תק' תשל"א-1971

ק"ת תשל"א מס' 2696 מיום 20.5.1971 עמ' 1080

2. (א) עובד עצמאי, שאירעה לו פגיעה בעבודה בהיותו בחו"ל, לא יהיה זכאי לגמלה לפי חלק ב' לחוק.

(א) עובד עצמאי, שאירעה לו פגיעה בעבודה בהיותו בחוץ-לארץ, יהיה זכאי לגמלה לפי פרק ג' לחוק אם נתקיימו בו כל אלה:

(1) הוא הוכיח שהפגיעה אירעה תוך כדי עיסוקו במשלח-יד שבו עסק בתכוף לפני צאתו לחוץ לארץ ועקב עיסוקו באותו משלח-יד וכי בהיותו בישראל עשה את ההכנות והסידורים לקראת העיסוק במשלח-היד שבו נפגע בחוץ-לארץ;

(2) הפגיעה אירעה תוך ששה חדשים מיום צאתו את ישראל, או תוך תקופה יותר ארוכה שבאה עליה הסכמת מנהל ענף נפגעי עבודה.

(ב) פגיעה שאירעה לעובד עצמאי תוך נסיעה מישראל לחוץ-לארץ ועקב נסיעה כאמור תיחשב כפגיעה בעבודה אם הוכח שהוא צריך היה לעסוק במשלח-יד תוך שלושת הימים הראשונים מהגיעו לחוץ-לארץ; פגיעה שאירעה לו תוך נסיעה מחוץ-לארץ לישראל עקב נסיעה כאמור תיחשב כפגיעה בעבודה אם עסק למעשה במשלח-ידו בחוץ-לארץ תוך שלושת הימים האחרונים לפני צאתו מחוץ-לארץ בדרכו לישראל.

(ב) (ג) עובד עצמאי שאירעה לו פגיעה בעבודה בשטחים המוחזקים על ידי צבא-הגנה לישראל, יהיה זכאי לגימלה לפי חלק ב' לחוק על אף האמור בתקנת משנה (א).

מיום 18.5.1972

תק' תשל"ב-1972

ק"ת תשל"ב מס' 2850 מיום 18.5.1972 עמ' 1186

(ג) עובד עצמאי שאירעה לו פגיעה בעבודה בשטחים המוחזקים על ידי צבא-הגנה לישראל, יהיה זכאי לגימלה לפי חלק ב' לחוק על אף האמור בתקנת משנה (א) לפי פרק ג' לחוק.

(ד) לענין תקנה זו, "עובד עצמאי" - עובד עצמאי שהינו תושב ישראל.

חישוב הכנסות עובד עצמאי לענין סעיף 9 לתוספת הרביעית תק' תשכ"א-1960 תק' תשכ"ג-1963 תק' תשל"א-1971

3.    (א)  לא היו לעובד עצמאי הכנסות החייבות בדמי-ביטוח בתקופה הקובעת לתשלום דמי-ביטוח לפי סעיף 36 לחוק (להלן – התקופה הקובעת), או אם הכנסותיו החייבות בדמי ביטוח לפי קביעה על פי סעיף 43(ב) לחוק עקב מעבר מסוג אחד של ביטוח למשנהו אינן משקפות נאמנה, לדעת המוסד, את הכנסותיו השנתיות של המבוטח, יראו לענין סעיף 9 לתוספת הרביעית לחוק כהכנסתו את הכנסותיו ברבע השנה שקדם ליום שבעדו מגיעים לראשונה דמי הפגיעה (להלן – רבע שנה). לא היתה לעובד העצמאי הכנסה גם ברבע השנה האמור, יראו כהכנסתו את שליש המכסימום כאמור בסעיף 36 לחוק, כפי ששונה בתקנות לפי סעיף 45(א) לחוק. לא הגיעו הכנסותיו של העובד העצמאי ברבע השנה מסיבת מחלה, לידה, היעדרות מהארץ, שירות בצבא-הגנה-לישראל (להלן – ימי העדרות) להכנסותיו הרגילות אילו עבודתו היתה מלאה, יראו כהכנסתו את הכנסותיו הממשיות ברבע השנה בצירוף הכנסותיו המשוערות.

תק' תשכ"ג-1963

           (ב)  לא הגיעו הכנסותיו של העובד העצמאי בתקופה הקובעת בגלל ימי היעדרות העולים על 25 ימי עבודה להכנסותיו הרגילות אילו עבודתו היתה מלאה יראו לענין סעיף 9 לתוספת הרביעית לחוק כהכנסתו את הכנסותיו הממשיות בתקופה הקובעת בצירוף הכנסותיו המשוערות.

           (ג)   "הכנסות משוערות" –

(1)   לענין תקנת משנה (א) – הכנסה יומית ממוצעת ברבע השנה המתקבלת מחלוקת ההכנסה הממשית ב-75, כפול ימי היעדרות;

(2)   לענין תקנת משנה (ב) – הכנסה יומית ממוצעת בתקופה הקובעת המתקבלת מחלוקת ההכנסה הממשית ב-300, כפול ימי היעדרות.

מיום 1.12.1960

תק' תשכ"א-1960

ק"ת תשכ"א מס' 1073 מיום 1.12.1960 עמ' 392

החלפת תקנה 3

הנוסח הקודם:

3. לא היו לעובד העצמאי בתקופה הקובעת לתשלום דמי ביטוח הכנסות לפי סעיף 36 לחוק, או שהכנסותיו כאמור לא הגיעו מסיבת מחלה, תאונה, לידה, היעדרות מהארץ, שירות בצבא-הגנה לישראל, להכנסותיו הרגילות אילו עבודתו היתה מלאה, יראו לענין סעיף 9 לתוספת הרביעית לחוק כהכנסתו את הכנסותיו ברבע השנה שקדם ליום שבעדו מגיעים לראשונה דמי פגיעה, ובלבד שהסכום המתקבל לא יהיה קטן מהסכום שהיה מתקבל לולא תקנה זו; ואם לא היתה הכנסה כאמור, יראו כהכנסותיו את מחצית המכסימום כאמור בסעיף 36 לחוק כפי ששונה בתקנות לפי סעיף 45(א) לחוק.

מיום 23.5.1963

תק' תשכ"ג-1963

ק"ת תשכ"ג מס' 1451 מיום 23.5.1963 עמ' 1503

(א) לא היו לעובד עצמאי הכנסות החייבות בדמי-ביטוח בתקופה הקובעת לתשלום דמי-ביטוח לפי סעיף 36 לחוק (להלן - התקופה הקובעת), או אם הכנסותיו החייבות בדמי ביטוח לפי קביעה על פי סעיף 43(ב) לחוק עקב מעבר מסוג אחד של ביטוח למשנהו אינן משקפות נאמנה, לדעת המוסד, את הכנסותיו השנתיות של המבוטח, יראו לענין סעיף 9 לתוספת הרביעית לחוק כהכנסתו את הכנסותיו ברבע השנה שקדם ליום שבעדו מגיעים לראשונה דמי הפגיעה (להלן - רבע שנה). לא היתה לעובד העצמאי הכנסה גם ברבע השנה האמור, יראו כהכנסתו את מחצית המכסימום כאמור בסעיף 36 לחוק, כפי ששונה בתקנות לפי סעיף 45(א) לחוק. לא הגיעו הכנסותיו של העובד העצמאי ברבע השנה מסיבת מחלה, לידה, היעדרות מהארץ, שירות בצבא-הגנה-לישראל (להלן - ימי העדרות) להכנסותיו הרגילות אילו עבודתו היתה מלאה, יראו כהכנסתו את הכנסותיו הממשיות ברבע השנה בצירוף הכנסותיו המשוערות.

(ב) לא הגיעו הכנסותיו של העובד העצמאי בתקופה הקובעת בגלל ימי היעדרות העולים על 25 ימי עבודה להכנסותיו הרגילות אילו עבודתו היתה מלאה יראו לענין סעיף 9 לתוספת הרביעית לחוק כהכנסתו את הכנסותיו הממשיות בתקופה הקובעת בצירוף הכנסותיו המשוערות.

מיום 20.5.1971

תק' תשל"א-1971

ק"ת תשל"א מס' 2696 מיום 20.5.1971 עמ' 1080

(א) לא היו לעובד עצמאי הכנסות החייבות בדמי-ביטוח בתקופה הקובעת לתשלום דמי-ביטוח לפי סעיף 36 לחוק (להלן - התקופה הקובעת), או אם הכנסותיו החייבות בדמי ביטוח לפי קביעה על פי סעיף 43(ב) לחוק עקב מעבר מסוג אחד של ביטוח למשנהו אינן משקפות נאמנה, לדעת המוסד, את הכנסותיו השנתיות של המבוטח, יראו לענין סעיף 9 לתוספת הרביעית לחוק כהכנסתו את הכנסותיו ברבע השנה שקדם ליום שבעדו מגיעים לראשונה דמי הפגיעה (להלן - רבע שנה). לא היתה לעובד העצמאי הכנסה גם ברבע השנה האמור, יראו כהכנסתו את מחצית המכסימום שליש המכסימום כאמור בסעיף 36 לחוק, כפי ששונה בתקנות לפי סעיף 45(א) לחוק. לא הגיעו הכנסותיו של העובד העצמאי ברבע השנה מסיבת מחלה, לידה, היעדרות מהארץ, שירות בצבא-הגנה-לישראל (להלן - ימי העדרות) להכנסותיו הרגילות אילו עבודתו היתה מלאה, יראו כהכנסתו את הכנסותיו הממשיות ברבע השנה בצירוף הכנסותיו המשוערות.

תחולה

4.    התקנות 8, 9-11, 21, 23, 24, 44-46 של תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי"ד-1954, יחולו, לגבי עובד עצמאי, בשינויים המחוייבים לפי הענין.

תחילה תק' תשכ"ט-1968

4א.     תחילתה של תקנת משנה 2(ב) היא ביום ב' בסיון תשכ"ז (10 ביוני 1967).

מיום 28.11.1968

תק' תשכ"ט-1968

ק"ת תשכ"ט מס' 2317 מיום 28.11.1968 עמ' 420

הוספת תקנה 4א

השם

5.    לתקנות אלה ייקרא "תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה של עובדים עצמאיים), תשי"ז-1957".

ה' בתמוז תשי"ז (4 ביולי 1957)                                           מרדכי נמיר

                                                                                                                    שר העבודה

הודעה למנויים על עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו - הקש כאן

 



* פורסמו ק"ת תשי"ז מס' 715 מיום 18.7.1957 עמ' 1635.

תוקנו ק"ת תשי"ט מס' 889 מיום 31.3.1959 עמ' 1128 – תק' תשי"ט-1959; תחילתן ביום 1.4.1959.

ק"ת תש"ך מס' 1008 מיום 28.4.1960 עמ' 1059 – תק' תש"ך-1960; תחילתן ביום 1.4.1960.

ק"ת תשכ"א מס' 1073 מיום 1.12.1960 עמ' 392 – תק' תשכ"א-1960.

ק"ת תשכ"ב מס' 1281 מיום 15.3.1962 עמ' 1493 – תק' תשכ"ב-1962; תחילתן ביום 1.4.1962.

ק"ת תשכ"ג מס' 1451 מיום 23.5.1963 עמ' 1503 – תק' תשכ"ג-1963.

ק"ת תשכ"ח מס' 2240 מיום 13.6.1968 עמ' 1703 – תק' תשכ"ח-1968.

ק"ת תשכ"ט מס' 2317 מיום 28.11.1968 עמ' 420 – תק' תשכ"ט-1968.

ק"ת תש"ל מס' 2547 מיום 15.4.1970 עמ' 1470 – תק' תש"ל-1970; תחילתן ביום 1.4.1970.

ק"ת תשל"א מס' 2696 מיום 20.5.1971 עמ' 1080 – תק' תשל"א-1971.

ק"ת תשל"ב מס' 2850 מיום 18.5.1972 עמ' 1186 – תק' תשל"ב-1972.

ק"ת תשל"ו מס' 3501 מיום 29.3.1976 עמ' 1252 – תק' תשל"ו-1976; תחילתן ביום 1.4.1976.

ק"ת תשל"ט מס' 3970 מיום 10.4.1979 עמ' 988 – תק' תשל"ט-1979; תחילתן ביום 1.4.1979.

ק"ת תש"ם מס' 4107 מיום 30.3.1980 עמ' 1272 – תק' תש"ם-1980; תחילתן ביום 1.4.1980.