נבו ייצוגיות - מעקב אחרי חרות ותביעות

תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח אבטלה), תשל"ג-1972

ביטוח – ביטוח לאומי – עבודה ואבטלה – ביטוח אבטלה

עבודה – פיטורים ואבטלה – ביטוח אבטלה

תוכן ענינים

סעיף 1

תושב ארעי

Go

2

סעיף 2

תאריך כניסה

Go

2

סעיף 3

זכאות חייל משוחרר

Go

2

סעיף 4

זכאות לגילאי 18 20

Go

2

סעיף 6

רישום בלשכת העבודה

Go

2

סעיף 7

שינוי במקום מגורים

Go

2

סעיף 8

הצדקה להפסקת עבודה מרצון

Go

3

סעיף 9

לימודים סדירים בהכשרה מקצועית

Go

3

סעיף 10

מובטל שעיקר פרנסת הילד עליו

Go

3

סעיף 11

חישוב השכר היומי הממוצע

Go

3

סעיף 12

קטין מובטל

Go

3

סעיף 13

תקופת אכשרה

Go

3

סעיף 14

הכשרה מקצועית ופעילות אחרת

Go

4

סעיף 15

שיעור הענקת האבטלה

Go

4

סעיף 16

הקצבה לחשבון מיוחד

Go

5

סעיף 17

הגשת תביעה לגמלה

Go

5

סעיף 20

המצאת אישורים על ידי לשכת העבודה

Go

5

סעיף 24

תחילה

Go

5

סעיף 25

השם

Go

5

תוספת

Go

5

אישור על תקופת אבטלה

Go

5


תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח אבטלה), תשל"ג-1972*

           בתוקף סמכותי לפי סעיפים 127א עד 127ד, 127ו עד 127ח, 127יג, 127טז, 142(2) ו-242 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח-1968, בהתייעצות עם השר לקליטת העליה ועם שר הבטחון ובאישור ועדת העבודה של הכנסת לענין תקנות 1 עד 9, אני מתקין תקנות אלה:

סימן א': דמי אבטלה

תושב ארעי

1.    תושב ארעי לענין פסקה (2)(ב) שבהגדרת עולה בסעיף 127א לחוק הוא מי שבידו אשרה או רשיון לישיבת ארעי מסוג א1 (עולה בכוח) כמשמעותו בתקנה 6(א) לתקנות הכניסה לישראל, תשט"ו-1955.

תאריך כניסה

2.    לענין סעיף 127ב(ב) לחוק יראו כתאריך כניסתו של אדם לישראל את תאריך כניסתו כעולה, ואם נכנס לישראל שלא כעולה - את תאריך היותו לעולה.

זכאות חייל משוחרר

3.    חייל ששוחרר משירות סדיר בצבא-הגנה לישראל שלא בגלל אי-התאמה שיש עמה התנהגות רעה חמורה, יהיה זכאי לדמי אבטלה אף אם טרם מלאו לו עשרים שנה; לענין זה, "התנהגות רעה חמורה" - כפי שנקבע בפקודות הצבא כמשמעותן בחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955.

זכאות לגילאי 18 20

4.    לענין סעיף 127ג(ד) לחוק, אדם שמטעמי בריאות, משפחה, חינוך או התיישבות בטחונית, או מטעמים הקשורים בצרכי המשק הלאומי, קיבל פטור משירות סדיר בצבא-הגנה לישראל או ששירותו נדחה לפי בקשתו, יהיה זכאי לפי פרק ו'1 לחוק אף אם טרם מלאו לו עשרים שנה.

5.    (בוטלה).

מיום 6.3.2013

תק' תשע"ג-2012

ק"ת תשע"ג מס' 7188 מיום 6.12.2012 עמ' 244

ביטול תקנה 5

הנוסח הקודם:

חישוב תקופת אכשרה של עובד שבחלק מהזמן היה שכיר יום

5. תקופת האכשרה לפי סעיף 127ד(ב) לחוק לגבי מבוטח שהיה בחלק הזמן שכיר יום ובחלק הזמן עובד שאינו שכיר יום, תחושב כאילו היה כל הזמן שכיר יום, ולענין זה ייחשב חודש עבודה מלא שבו עבד כעובד שאינו שכיר יום ל-25 ימי עבודה.

רישום בלשכת העבודה

6.    (א)  רואים אדם רשום בלשכת העבודה כמחוסר עבודה, לענין סעיף 127ו(א) לחוק, אם נרשם בה כדורש עבודה בהתאם לתקנון שירות התעסוקה והתייצב לרישום כמחוסר עבודה בלשכת העבודה בימים ובשעות שקבעה לשכת העבודה למתן סידורי עבודה באותו מדור שבו שובץ ושהודעה עליהם פורסמה על לוח המודעות של אותה לשכת עבודה.

           (ב)  אדם ייחשב כרשום בלשכת העבודה כמחוסר עבודה בתקופה שבין יום התייצבותו האחרונה לבין יום התייצבותו הקודמת, ובלבד שהתייצב בפועל כאמור בתקנת משנה (א).

           (ג)   התייצב אדם לרישום בלשכת העבודה ביום שלא נקבע להתייצבות במדור שבו שובץ כאמור בתקנת משנה (א), יירשם יום התייצבותו זה כיום אבטלה.

מיום 11.10.1974

תק' (מס' 2) תשל"ד-1974

ק"ת תשל"ד מס' 3226 מיום 11.9.1974 עמ' 1920

6. (א) רואים אדם רשום בלשכת העבודה כמחוסר עבודה אם נרשם בה כדורש עבודה בהתאם לתקנון שירות התעסוקה.

(ב) התייצבות לרישום בלשכת העבודה תהיה בימים ובשעות הנהוגים בלשכה לגבי המדור שבו שובץ המבקש להירשם, בהתאם לתקנון שירות התעסוקה.

(א) רואים אדם רשום בלשכת העבודה כמחוסר עבודה, לענין סעיף 127ו(א) לחוק, אם נרשם בה כדורש עבודה בהתאם לתקנון שירות התעסוקה והתייצב לרישום כמחוסר עבודה בלשכת העבודה בימים ובשעות שקבעה לשכת העבודה למתן סידורי עבודה באותו מדור שבו שובץ ושהודעה עליהם פורסמה על לוח המודעות של אותה לשכת עבודה.

(ג) (ב) אדם ייחשב כרשום בלשכת העבודה כמחוסר עבודה בתקופה שבין יום התייצבותו האחרונה לבין יום התייצבותו הקודמת, ובלבד שהתייצב בפועל כאמור בתקנת משנה (ב) בתקנת משנה (א).

(ד) (ג) התייצב אדם לרישום בלשכת העבודה ביום שלא נקבע להתייצבות במדור שבו שובץ כאמור בתקנת משנה (ב) בתקנת משנה (א), יירשם יום התייצבותו זה כיום אבטלה.

שינוי במקום מגורים

7.    (א)  הוצעה לאדם עבודה או הכשרה מקצועית במקום המרוחק לפחות 40 ק"מ ממקום מגוריו הקבוע, תיחשב ההצעה כמחייבת שינוי במקום מגוריו לענין סעיף 127ז לחוק, זולת אם קיימת תחבורה ציבורית תקינה למקום העבודה או ההכשרה המקצועית וחזרה, או המעביד מספק הסעה לעבודה וחזרה; וזמן הנסיעה לעבודה וחזרה העולה על שעה אחת, נחשב כחלק מזמן העבודה.

           (ב)  היה מקום העבודה או ההכשרה המקצועית מרוחק לפחות 40 ק"מ, לא ייחשב כמחייב שינוי מקום מגורים, אם אין לאדם בן משפחה הגר עמו, ומובטחים לו מגורים במקום העבודה או ההכשרה המקצועית והוצאות נסיעה ממקום מגוריו הקבוע למקום העבודה או ההכשרה המקצועית וחזרה אחת לשבועיים לפחות.

           (ג)   לענין תקנה זו -

(1)   מרחקים יחושבו לפי המרחק שבין ישובים כמובא בפרסומי מרחקי דרך של מחלקת המדידות במשרד העבודה;

(2)   "בן משפחה" - בן-זוג, ילד, הורה, אח, סב או נכד;

(3)   מקום המגורים הקבוע של אדם ייקבע לפי הרישום בתעודת הזהות שלו.

הצדקה להפסקת עבודה מרצון

8.    לענין סעיף 127ח(א) לחוק יראו התפטרות ממקום העבודה מהסיבות האמורות בסעיפים 6 או 11(א) לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963, כהצדקה להפסקת עבודה מרצונו של המבוטח.

לימודים סדירים בהכשרה מקצועית

9.    (א)  דמי האבטלה לפי סעיף 127טז ישולמו על-יסוד אישור שהוגש למוסד מאת האגף להכשרה והשתלמות מקצועית במשרד העבודה כי הזכאי השתתף בהכשרה מקצועית.

           (ב)  האישור כאמור בתקנת משנה (א) יוגש למוסד אחת לחודש מתחילת ההכשרה המקצועית ויפורטו בו התשלומים שניתנו לזכאי בהכשרה המקצועית, ומספר הימים שבעדם שולמו לו, לרבות ימי מחלה ואבל.

מובטל שעיקר פרנסת הילד עליו

10.   לענין סעיף 127ג(ג) לחוק יראו מובטל שעיקר פרנסת הילד עליו אם בחודש שקדם להיותו מובטל היתה הכנסתו גבוהה מהכנסת בן-זוגו.

מיום 29.1.1984

תק' תשמ"ד-1984

ק"ת תשמ"ד מס' 4583 מיום 29.1.1984 עמ' 859

10. לענין סעיף 127ג(ג) לחוק יראו מובטל שעיקר פרנסת הילד עליו אם בחודש שקדם להיותו מובטל היה שכרו גבוה משכר בן -זוגו היתה הכנסתו גבוהה מהכנסת בן-זוגו.

חישוב השכר היומי הממוצע

11.   (א)  לעניין חישוב השכר היומי הממוצע של מובטל כאמור בסעיף 170(א) לחוק, יחולק סך כל הכנסתו של מובטל ב-150 ולעניין חישוב השכר היומי הממוצע של מובטל כאמור בסעיף 170(ב) לחוק, יחולק סך כל הכנסתו של מובטל במספר החודשים שבהם עבד והסכום המתקבל יחולק ב-25.

           (ב)  סכום המתקבל לפי תקנת משנה (א) שהוא פחות מ-50 שקלים חדשים לא יובא בחשבון, וסכום שבין 50 ל-99 שקלים חדשים ייחשב כ-100 שקלים חדשים.

           (ג)   בתקנה זו, "הכנסה" – ההכנסה או השכר המשמשים בסיס לחישוב השכר היומי הממוצע כאמור בסעיף 170(א) או (ב) לחוק.

מיום 1.4.1979

תק' תשל"ט-1979

ק"ת תשל"ט מס' 3964 מיום 30.3.1979 עמ' 931

11. לענין סעיפים קטנים (א) ו-(ב) לסעיף 127יג לחוק יחושב השכר היומי הממוצע של מובטל כך:

(1) עובד שאינו שכיר יום - יחולק סך כל הכנסתו במספר החדשים שבהם עבד והסכום המתקבל יחולק ב-25;

(2) עובד שהוא שכיר יום - יחולק סך כל הכנסתו במספר ימי העבודה שבהם עבד בפועל;

(3) עובד שבחלק מהזמן היה שכיר יום ובחלק מהזמן עובד שאינו שכיר יום - יצורף סך כל הכנסתו כעובד שהוא שכיר יום לסך כל הכנסתו כעובד שאינו שכיר יום, והסכום שיתקבל יחולק למספר ימי העבודה שעבד בפועל; לענין זה, יחושב חודש עבודה מלא שבו עבד העובד שאינו שכיר יום ל- 25 ימי עבודה בפועל;

(4) הסכומים המתקבלים לפי פסקאות (1) עד (3) יעוגלו כך: פרוטורוט של לירה –

(א) עד חמישים אגורות – לא יובאו בחשבון;

(ב) למעלה מחמישים אגורות – יחושבו כלירה.

(4) (5) בתקנה זו, "הכנסה" - ההכנסה או השכר המשמשים בסיס לחישוב השכר היומי הממוצע כאמור בסעיפים הקטנים (א) או (ב) לסעיף 127יג לחוק, לפי הענין.

מיום 29.1.1984

פסקה 11(4) מיום 1.1.1984

תק' תשמ"ד-1984

ק"ת תשמ"ד מס' 4583 מיום 29.1.1984 עמ' 859

(2) עובד שהוא שכיר יום - יחולק סך כל הכנסתו במספר ימי העבודה שבהם עבד בפועל במספר הימים שבעדם נתקבלה ההכנסה;

(3) עובד שבחלק מהזמן היה שכיר יום ובחלק מהזמן עובד שאינו שכיר יום - יצורף סך כל הכנסתו כעובד שהוא שכיר יום לסך כל הכנסתו כעובד שאינו שכיר יום, והסכום שיתקבל יחולק למספר ימי העבודה שעבד בפועל במספר הימים שבעדם נתקבלה ההכנסה; לענין זה, יחושב חודש עבודה מלא שבו עבד העובד שאינו שכיר יום ל-25 ימי עבודה בפועל;

(4) הסכומים המתקבלים לפי פסקאות (1) עד (3) יעוגלו כך: פרוטורוט של לירה  שקל

(א) עד חמישים אגורות – לא יובאו בחשבון;

(ב) למעלה מחמישים אגורות – יחושבו כלירה כשקל.

מיום 1.5.1985

תק' תשמ"ה-1985

ק"ת תשמ"ה מס' 4796 מיום 22.4.1985 עמ' 1158

החלפת פסקה 11(4)

הנוסח הקודם:

(4) הסכומים המתקבלים לפי פסקאות (1) עד (3) יעוגלו כך: פרוטורוט של שקל –

(א) עד חמישים אגורות – לא יובאו בחשבון;

(ב) למעלה מחמישים אגורות – יחושבו כשקל.

מיום 6.3.2013

תק' תשע"ג-2012

ק"ת תשע"ג מס' 7188 מיום 6.12.2012 עמ' 244

החלפת תקנה 11

הנוסח הקודם:

חישוב השכר היומי הממוצע

11. לענין סעיפים קטנים (א) ו-(ב) לסעיף 127יג לחוק יחושב השכר היומי הממוצע של מובטל כך:

(1) עובד שאינו שכיר יום - יחולק סך כל הכנסתו במספר החדשים שבהם עבד והסכום המתקבל יחולק ב-25;

(2) עובד שהוא שכיר יום - יחולק סך כל הכנסתו במספר הימים שבעדם נתקבלה ההכנסה;

(3) עובד שבחלק מהזמן היה שכיר יום ובחלק מהזמן עובד שאינו שכיר יום - יצורף סך כל הכנסתו כעובד שהוא שכיר יום לסך כל הכנסתו כעובד שאינו שכיר יום, והסכום שיתקבל יחולק במספר הימים שבעדם נתקבלה ההכנסה; לענין זה, יחושב חודש עבודה מלא שבו עבד העובד שאינו שכיר יום ל-25 ימי עבודה בפועל;

(4) הסכומים המתקבלים לפי פסקאות (1) עד (3) יעוגלו כך, שסכום שהוא פחות מ- 50 שקלים לא יובא בחשבון, וסכום שבין 50 ל-99 שקלים ייחשב כ-100 שקלים;

(5) בתקנה זו, "הכנסה" - ההכנסה או השכר המשמשים בסיס לחישוב השכר היומי הממוצע כאמור בסעיפים הקטנים (א) או (ב) לסעיף 127יג לחוק, לפי הענין.

סימן ב': הענקת אבטלה

מיום 1.1.1973

תק' תשל"ג-1972

ק"ת תשל"ג מס' 2948 מיום 28.12.1972 עמ' 493

הוספת סימן ב'

קטין מובטל

12.   יראו קטין כמי שאין בידי לשכת העבודה לספק לו עבודה, אם לא סופקה לו עבודה בהתאם לכללים המפורטים בתקנון שירות התעסוקה.

מיום 1.1.1973

תק' תשל"ג-1972

ק"ת תשל"ג מס' 2948 מיום 28.12.1972 עמ' 493

הוספת תקנה 12

תקופת אכשרה

13.   (א)  הענקת אבטלה תשולם לקטין שהשלים את תקופת האכשרה כמוגדר בתקנת משנה (ב).

           (ב)  תקופת האכשרה לגבי קטין היא 100 ימים שבעדם שולמו דמי ביטוח לפי פרק ג' לחוק, תוך 360 הימים בתכוף לראשון לחודש שבו התחילה תקופת האבטלה (להלן - התאריך הקובע).

           (ג)   במנין 100 הימים האמורים בתקנת משנה (ב) ייכללו, אף ללא תשלום דמי ביטוח, ימי השתתפות בהכשרה מקצועית, סידורי תעסוקה או פעילות אחרת כמפורט בתקנה 14, ובלבד שמספר הימים שיובאו במנין כאמור לא יעלה על 50.

           (ד)  לא הושלמה תקופת האכשרה מחמת אחת או יותר מהעילות המנויות להלן בפסקאות (1) עד (3) (להלן - הימים החסרים), ימנו את 360 הימים כאמור בתקנת משנה (ב) בלי למנות בהם את הימים החסרים שאינם עולים על המספר הנקוב לצד כל עילה:

(1)   הכשרה מקצועית, סידורי תעסוקה או פעילות אחרת כמפורט בתקנה 14 - כל ימי השתתפות הקטין בהם;

(2)   מחלה או תאונה - 50 יום;

(3)   היעדרות אחרת של קטין מעבודתו מסיבות שאינן תלויות ברצונו, לרבות ימי אבל במשפחה שמטעמי דת או נוהג לא עבד בהם - 30 יום.

מיום 1.1.1973

תק' תשל"ג-1972

ק"ת תשל"ג מס' 2948 מיום 28.12.1972 עמ' 493

הוספת תקנה 13

הכשרה מקצועית ופעילות אחרת

14.   (א)  ההכשרה המקצועית, סידורי התעסוקה והפעילות האחרת המוכרים לענין סעיף 127יח(ב) לחוק הם:

בית-ספר לחניכים, בית-ספר תעשייתי, מסגרת הכוון או חניכות מודרכת שאושרו על-ידי האגף להכשרה והשתלמות מקצועית במשרד העבודה (להלן - האגף), וכן קורס למתבגרים, חבורת עבודה, קבוצת עבודה, כתת קלט או כל פעילות אחרת המקוימים, מאורגנים או מאושרים על-ידי האגף ובלבד שכל אלה הוצעו לקטין על-ידי לשכת העבודה.

           (ב)  לא הוצעו לקטין הכשרה מקצועית, סידורי תעסוקה או פעילות אחרת כאמור בתקנת משנה (א), או היו אלה במקום המרוחק לפחות 40 ק"מ ממקום מגוריו הקבוע, יראו בכך נסיבות המצדיקות אי- השתתפותו של הקטין בהם.

           (ג)   לענין תקנת משנה (ב) יחושבו מרחקים לפי המרחק שבין ישובים כמובא בפרסומי מרחקי דרך של מחלקת המדידות במשרד העבודה.

מיום 1.1.1973

תק' תשל"ג-1972

ק"ת תשל"ג מס' 2948 מיום 28.12.1972 עמ' 493

הוספת תקנה 14

שיעור הענקת האבטלה

15.   (א)  בתקנה זו -

           "השכר הקובע" - שכרו היומי הממוצע של הקטין בתקופת האכשרה האמורה בתקנה 13, אולם לא יותר ממחצית השכר הממוצע במשק כמשמעותו בסעיף 127יב לחוק;

           "הכנסה" - הכנסה מהמקורות המפורטים בסעיף 2(1) ו-(2) לפקודת מס הכנסה, וכן דמי אבטלה והענקת אבטלה אשר נתקבלו בתקופת האכשרה האמורה בתקנה 13;

           "שיעור ההשתתפות בפרנסת ההורים" - החלק באחוזים של הכנסת הקטין בהכנסה הכוללת של הקטין והוריו.

           (ב)  (1)   שיעורי הענקת האבטלה לקטין יחושבו באחוזים מהשכר הקובע בהתאם לשיעורי ההשתתפות בפרנסת הוריו שמקום מושבם בישראל, כמפורט להלן:

   שיעור ההשתתפות          שיעור הענקת האבטלה

     בפרנסת ההורים                  מן השכר הקובע

20% עד 34%                       35%

35% עד 49%                       50%

50% עד 74%                       70%

75% או יותר                        80%

(2)   קטין שאין לו הורים יהיה זכאי להענקת אבטלה בשיעור של 80% מן השכר הקובע.

(3)   סכום הענקת אבטלה שהוא פחות משלוש לירות ליום יעוגל לשלוש לירות ליום.

           (ג)   לא תשולם הענקת אבטלה בעד חמשת ימי האבטלה הראשונים מכל תקופה של 120 ימים רצופים המתחילים בתאריך הקובע.

           (ד)  מהענקת האבטלה המשתלמת לקטין יופחתו התשלומים הניתנים לו בהכשרה המקצועית, סידורי התעסוקה והפעילות האחרת כמפורט בתקנה 14, להוציא החזר הוצאות נסיעה.

           (ה)  לא תשולם הענקת אבטלה לקטין בחודש פלוני אם קיבל הענקת אבטלה בעד 138 ימים כולל מספר הימים באותו חודש ובאחד-עשר החדשים שקדמו בתכוף לאותו חודש, אלא אם הקטין משתתף בהכשרה מקצועית, סידורי תעסוקה או פעילות אחרת כמפורט בתקנה 14 וכל עוד הוא משתתף כאמור.

           (ו)   לא תשולם הענקת אבטלה לקטין בהתקיים אחת מן העילות המנויות להלן וכל עוד היא מתקיימת:

(1)   הפסיק את עבודתו, ההכשרה המקצועית, סידור התעסוקה או הפעילות האחרת כמפורט בתקנה 14 מרצונו, בלי שהיתה הצדקה לכך מהסיבות המנויות בתקנה 8;

(2)   סירב לקבל עבודה שהוצעה לו לפי תקנה 12 או סירב להשתתף בהכשרה מקצועית, סידור תעסוקה או פעילות אחרת כאמור, או הופסקה השתתפותו בהם מחמת הפרה חמורה של משמעת באישור מי שהסמיך לכך מנהל אגף ועל- פי נוהלים שהוא קבע לאחר התייעצות בארגון הארצי המייצג את המספר הגדול ביותר של נוער עובד.

מיום 1.1.1973

תק' תשל"ג-1972

ק"ת תשל"ג מס' 2948 מיום 28.12.1972 עמ' 494

הוספת תקנה 15

הקצבה לחשבון מיוחד

16.   לחשבון המיוחד לפי סעיף 215א לחוק, יוקצב מדי שנת כספים סך השווה לאחוז אחד מהתקבולים בענף ביטוח אבטלה באותה שנת כספים.

מיום 1.1.1973

תק' תשל"ג-1972

ק"ת תשל"ג מס' 2948 מיום 28.12.1972 עמ' 494

הוספת תקנה 16

סימן ג': הגשת תביעות

הגשת תביעה לגמלה

17.   (א)  (בוטלה).

           (ב)  לשכת העבודה תתן לתובע אישור כאמור בתקנת משנה (א) לפי הטופס שבתוספת החל מ-5 לחודש בעד ימי אבטלה שקדמו לאותו חודש.

           (ג)   תביעה לגמלה לפי סימן זה תוגש למוסד פעם אחת בכל תקופה של שנים-עשר חדשים שלאחר התאריך הקובע כמשמעותו בסעיף 127ד לחוק.

מיום 10.8.1974

תק' תשל"ד-1974

ק"ת תשל"ד מס' 3197 מיום 11.7.1974 עמ' 1485

(ב) לשכת העבודה תתן לתובע אישור כאמור בתקנת משנה (א) לפי הטופס שבתוספת החל מ-5 לחודש בעד ימי אבטלה שקדמו לאותו חודש.

מיום 30.7.1998

תק' תשנ"ח-1998

ק"ת תשנ"ח מס' 5914 מיום 30.7.1998 עמ' 1066

(א) התובע גמלה לפי פרק ו'1 לחוק, יגיש תביעתו למוסד לפי טופס שאפשר להשיגו בכל סניף של המוסד ויצרף לתביעה את המסמכים הדרושים להוכחתה וכן אישור לשכת העבודה על מספר ימי אבטלתו.

(ב) לשכת העבודה תתן לתובע אישור כאמור בתקנת משנה (א) לפי הטופס שבתוספת החל מ-5 לחודש בעד ימי אבטלה שקדמו לאותו חודש.

18.    (בוטלה).

מיום 30.7.1998

תק' תשנ"ח-1998

ק"ת תשנ"ח מס' 5914 מיום 30.7.1998 עמ' 1066

ביטול תקנה 18

הנוסח הקודם:

מסמכים ופרטים נוספים

18. המוסד רשאי לדרוש מהתובע להמציא לו או להציג בפניו מסמכים נוספים לאימות פרטי התביעה וכן לספק לו פרטים נוספים ומשלימים בקשר לכל ענין הקשור בתביעה.

19.    (בוטלה).

מיום 30.7.1998

תק' תשנ"ח-1998

ק"ת תשנ"ח מס' 5914 מיום 30.7.1998 עמ' 1066

ביטול תקנה 19

הנוסח הקודם:

השהיית הטיפול בתביעה

19. לא הומצאו למוסד האישורים, המסמכים או הפרטים הנוספים כנדרש על פי תקנה 18, רשאי המוסד להשהות את הטיפול בתביעה עד שיומצאו ויודיע על כך לתובע בדואר.

המצאת אישורים על ידי לשכת העבודה

20.   אושרה התביעה לגמלה, יודיע על כך המוסד ללשכת העבודה, ולשכת העבודה תמציא למוסד, אחת לחודש ולא יאוחר מה-15 בו, אישור על מספר ימי אבטלתו של התובע שקדמו לאותו חודש, כאמור בתקנה 17(א).

מיום 10.8.1974

תק' תשל"ד-1974

ק"ת תשל"ד מס' 3197 מיום 11.7.1974 עמ' 1485

20. אושרה התביעה לגמלה, יודיע על כך המוסד ללשכת העבודה, ולשכת העבודה תמציא למוסד, אחת לחודש ולא יאוחר מה-15 בו, אישור על מספר ימי אבטלתו של התובע שקדמו לאותו חודש, בתיון מספר ימי מחלה וימי אבל במשפחה, כפי שנרשמו בלשכת העבודה כאמור בתקנה 17(א).

21.    (בוטלה).

מיום 30.7.1998

תק' תשנ"ח-1998

ק"ת תשנ"ח מס' 5914 מיום 30.7.1998 עמ' 1066

ביטול תקנה 21

הנוסח הקודם:

מועד ואופן תשלום הגמלה

21. הגמלה תשולם לראשונה לתובע תוך שלושים יום מיום אישור התביעה על ידי המוסד ולאחר מכן אחת לחודש, באמצעות בנק או בנק הדואר או בהמחאת בנק או המחאת דואר או בדרך אחרת שהמוסד קבע.

22.   (בוטלו).

מיום 30.7.1998

תק' תשנ"ח-1998

ק"ת תשנ"ח מס' 5914 מיום 30.7.1998 עמ' 1066

ביטול תקנה 22

הנוסח הקודם:

הודעה על שינויים

22. מי שמשתלמת לו גמלה חייב להודיע מייד למוסד בכתב על כל שינוי העשוי להשפיע על זכותו לגמלה או על שיעורה.

23.   (בוטלה).

מיום 1.4.1979

תק' תשל"ט-1979

ק"ת תשל"ט מס' 3964 מיום 30.3.1979 עמ' 931

ביטול תקנה 23

הנוסח הקודם:

עיגול סכומים

23. פרוטרוט של עשור –

(1) עד חמש אגורות – לא יובא בחשבון;

(2) למעלה מחמש אגורות – יחושב כעשר אגורות.

תחילה

24.   תחילתן של תקנות אלה ביום כ"ז בטבת תשל"ג (1 בינואר 1973).

השם

25.   לתקנות אלה ייקרא "תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח אבטלה), תשל"ג-1973".

תוספת

(תקנה 17(ב))

מדינת ישראל                             ................ לשכת העבודה לאזור.........   

שירות התעסוקה                         ....................................... סניף.........   

 תאריך.........   

אישור על תקופת אבטלה

בהתאם לפרק ו'1 לחוק הביטוח הלאומי

[נוסח משולב], תשכ"ח- 1968

אל סניף המוסד לביטוח לאומיחאישור ראשון

א.        פרטי המובטלחאישור המשך

_______________

שם המשפחה  שם פרטי  ישוב  רחובמספרמס' זהות

_______________

                                        _______________

 

ב.        פרטים על האבטלה

הנ"ל רשום כדורש עבודה בלשכתנו, התייצב כחוק לדרוש עבודה ולא הופנה לעבודה, וכתוצאה מכך נרשמו לו ימי אבטלה בגליון רישום והשמה וכרטיסו האישי כדלקמן:

_______________

ימי אבטלה

רשומים עקב  ימי מחלה    ימי אבל  סך כל ימי

תקופת האבטלהאי הפניהשהוכרו כאבטלהשהוכרו כאבטלהאבטלה

לעבודה

_______________

שנהחודשבספרותבמליםבספרותבמליםבספרותבמליםבספרותבמלים

_______________

_______________

שם החותם ותפקידו בלשכה ......... חתימה וחותמת הלשכה .........

הערה:מלא תוכן האישור בכתב ברור.

ד' בכסלו תשל"ג (10 בנובמבר 1972)                     יוסף אלמוגי

                                                                                                  שר העבודה

הודעה למנויים על עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו - הקש כאן

 

 

הודעה למנויים על עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו - הקש כאן

 



* פורסמו ק"ת תשל"ג מס' 2938 מיום 30.11.1972 עמ' 369.

תוקנו ק"ת תשל"ג מס' 2948 מיום 28.12.1972 עמ' 492 – תק' תשל"ג-1972; תחילתן ביום 1.1.1973.

ק"ת תשל"ד מס' 3197 מיום 11.7.1974 עמ' 1484 – תק' תשל"ד-1974; תחילתן שלושים ימים מיום פרסומן. מס' 3226 מיום 11.9.1974 עמ' 1920 – תק' (מס' 2) תשל"ד-1974; תחילתן שלושים ימים מיום פרסומן.

ק"ת תשל"ט מס' 3964 מיום 30.3.1979 עמ' 931 – תק' תשל"ט-1979; תחילתן ביום 1.4.1979.

ק"ת תשמ"ד מס' 4583 מיום 29.1.1984 עמ' 859 – תק' תשמ"ד-1984; תחילתן ביום 1.1.1984.

ק"ת תשמ"ה מס' 4796 מיום 22.4.1985 עמ' 1158 – תק' תשמ"ה-1985; תחילתן ביום 1.5.1985.

ק"ת תשנ"ח מס' 5914 מיום 30.7.1998 עמ' 1066 – תק' תשנ"ח-1998.

ק"ת תשע"ג מס' 7188 מיום 6.12.2012 עמ' 243 – תק' תשע"ג-2012; תחילתן 90 ימים מיום פרסומן ור' תקנה 3 לענין תחולה.

נבו ייצוגיות - מעקב אחרי חרות ותביעות