Nevo.co.il

תקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח),
תשל"א-1971

ביטוח – ביטוח לאומי – דמי ביטוח – הוראות מיוחדות

תוכן ענינים

סעיף 1

חובת תשלום דמי ביטוח על סוגים מסויימים של עובדים

Go

2

סעיף 2

חישוב ההכנסה

Go

2

סעיף 2א

תשלום מקדמות

Go

2

סעיף 2ב

מועדי תשלום

Go

2

סעיף 3

הפרש דמי ביטוח והחזרתם

Go

2

סעיף 4

הגשת דין וחשבון

Go

2

סעיף 5

דמי הביטוח שישלם עובד

Go

2

סעיף 6

שיעור דמי הביטוח שישלם מעביד לגבי עובד בחופשה ללא תשלום

Go

2

סעיף 8

דרכי חישוב דמי ביטוח לעובד במשק בית

Go

3

סעיף 8א

פיגור בתשלום דמי ביטוח בעד עובד במשק בית

Go

3

סעיף 10

פטור מתשלום דמי ביטוח למחוסר עבודה

Go

3

סעיף 11

פטור והנחה מתשלום דמי ביטוח לעובד

Go

3

סעיף 11א

פטור מתשלום דמי ביטוח למתגייס

Go

3

סעיף 11ב

פטור מתשלום דמי ביטוח לעובדי הארגון לשיתוף פעולה כלכלי ופיתוח

Go

3

סעיף 11ג

פטור מתשלום דמי ביטוח לתלמיד

Go

3

סעיף 12

סייג לפטור ולהנחה

Go

4

סעיף 12א

תשלום דמי ביטוח מפנסיה

Go

4

סעיף 13

מבוטח שהוא גם עובד וגם עובד עצמאי

Go

4

סעיף 14

עובד עצמאי שאין עיקר הכנסתו ממשלח ידו או שיש לו הכנסה מפנסיה

Go

5

סעיף 15

עובד שאין עיקר הכנסתו משכר או שיש לו הכנסה מפנסיה

Go

5

סעיף 15א

אלמנה המקבלת קיצבה

Go

5

סעיף 15ב

החזר תשלום יתר

Go

5

סעיף 16

מבוטח מתיישב בישוב חקלאי

Go

6

סעיף 17

מבוטח הנתמך מאת שירותי הסעד

Go

6

סעיף 18

מבוטח אסיר ועציר

Go

6

סעיף 19

מבוטח תלמיד

Go

6

סעיף 19א

דמי ביטוח בעד מי שמצוי בהכשרה מקצועית

Go

7

סעיף 2

מבוטח השוהה  בחוץ לארץ

Go

7

סעיף 21

עובד בחוץ לארץ ועובד בכלי שיט או בכלי טיס

Go

8

סעיף 23

תחילת ביטוח ושינוי סוג

Go

8

סעיף 24

בני  זוג העובדים באותו מפעל או עסק

Go

8

סעיף 25

זכאות לדמי לידה

Go

9

סעיף 25א

שיעורים מופחתים

Go

9

סעיף 26

ביטול

Go

9

סעיף 27

השם

Go

9

תוספת

Go

9


תקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח),
תשל"א-1971
*

תק' תשנ"ט-1998

          בתוקף סמכותי לפי סעיפים 78, 371 ו-400 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995, אני מתקין תקנות אלה:

מיום 20.10.1998

תק' תשנ"ט-1998

ק"ת תשנ"ט מס' 5932 מיום 20.10.1998 עמ' 31

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 34, 186 ו-242 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ה-1968 לפי סעיפים 78, 371 ו-400 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995, אני מתקין תקנות אלה:

חובת תשלום דמי ביטוח על סוגים מסויימים של עובדים תק' תשנ"ט-1998

1.    על אף האמור בסעיף 342(ב) לחוק, ישלם עובד בעצמו את דמי הביטוח אם הוא אחד מאלה:

(1)   עובד לשעה בעבודה שאינה לצורך עסקו או משלח-ידו של המעביד;

(2)   עובד לשעה בעבודה לצורך עסקו או משלח-ידו של המעביד, אם כלל מספר שעות העבודה אצל אותו מעביד אינו עולה על 4 לשבוע;

(3)   עובד בחופשה ללא תשלום תקופה קלנדרית העולה על שני חדשים תמימים רצופים, אם באותה תקופה אינו עובד אצל מעביד אחר ואינו עובד עצמאי;

תק' (מס' 5) תשמ"א-1981

(4)   עובד שמעבידו אינו תושב ישראל, אם מתקיים אחד מאלה:

(א)   מקום מגוריו של המעביד אינו בישראל ואין לו בישראל מען למסירת מסמכים משפטיים;

(ב)   המעביד הוא ארגון בינלאומי, הנהנה מחסינות מכוח אמנה בינלאומית שישראל צד לה.

(5)   עובד בשירות דיפלומטי או קונסולרי של מדינת חוץ, למעט עובד -

(א)   שהמעביד חייב בתשלום דמי ביטוח על פי חוזה עם המוסד או על פי אמנה בינלאומית, או -

(ב)   שהמעביד משלם למעשה את דמי הביטוח גם באין חובה כאמור.

מיום 1.4.1981

תק' (מס' 5) תשמ"א-1981

ק"ת תשמ"א מס' 4250 מיום 9.7.1981 עמ' 1198

החלפת פסקה 1(4)

הנוסח הקודם:

(4) עובד שמעבידו אינו תושב ישראל, אם מקום מגוריו של המעביד אינו בישראל ואין לו בישראל מען למסירת מסמכים משפטיים;

מיום 20.10.1998

תק' תשנ"ט-1998

ק"ת תשנ"ט מס' 5932 מיום 20.10.1998 עמ' 31

1. על אף האמור בסעיף 161(ב) בסעיף 342(ב) לחוק, ישלם עובד בעצמו את דמי הביטוח אם הוא אחד מאלה:

חישוב ההכנסה תק' תשמ"ה-1985 תק' תשמ"ז-1986

2.    לשם קביעת דמי הביטוח יראו כהכנסתו השנתית בשנה השוטפת של כל אחד מהמבוטחים המפורטים להלן את ההכנסה שצויינה לצדו ובלבד שלא תובא בחשבון הכנסה העולה על המכסימום האמור בפרט 2 בלוח י"א לחוק:

(1)   לגבי עובד לשעה כאמור בתקנה 1(1) או (2) ולגבי עובד כאמור בתקנה 1(4) או (5) - הכנסתו מהמקורות המפורטים בסעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה (להלן - הפקודה); אין לעובד לשעה או לעובד כאמור הכנסה, או שהכנסתו אינה מגיעה למינימום האמור בפרט 2 של לוח י"א לחוק, יראוה לענין קביעת דמי ביטוח כאילו הגיעה למינימום האמור, ואולם, בהכנסתו של עובד כאמור בתקנה 1(4) יכללו לענין זה תשלומים המשתלמים בחוץ לארץ על ידי מעבידו על פי חוזה שנעשה בחוץ לארץ;

תק' תשמ"ז-1986

(2)   לגבי עובד בחופשה ללא תשלום כאמור בתקנה 1(3) - הכנסתו מהמקורות המפורטים בסעיף 2(4) עד (9) לפקודה; אין לעובד הכנסה כאמור או שהכנסתו אינה מגיעה למינימום האמור בפרט 4 של לוח י"א לחוק, יראוה לענין קביעת דמי ביטוח כאילו הגיעה הכנסתו למינימום האמור.

מיום 1.4.1984

תק' (מס' 3) תשמ"ד-1984

ק"ת תשמ"ד מס' 4629 מיום 10.5.1984 עמ' 1473

(א) לשם קביעת דמי הביטוח, יראו כהכנסת כל אחד מהמבוטחים המפורטים להלן את הכנסתו שצויינה לצדו:

 (1) לגבי עובד לשעה כאמור בתקנה 1(1) או (2) – את הכנסתו כעובד לשעה בשנת הכספים שקדמה לשנת הכספים בשנה השוטפת כמשמעותה בסעיף 164 לחוק שבה חל מועד התשלום;

(2) לגבי עובד בחופשה ללא תשלום כאמור בתקנה 1(3) – את הכנסתו מהמקורות המפורטים בסעיף 2(3) עד (7) לפקודת מס הכנסה (להלן – הפקודה), בשנת הכספים שקדמה לשנת הכספים בשנה השוטפת כמשמעותה בסעיף 164 לחוק שבה חל מועד התשלום;

(3) לגבי כל אחד מהעובדים כאמור בתקנה 1(4)ו-(5) – את הכנסתו מהמקורות המפורטים בסעיף 2(2) לפקודה בשנת הכספים שקדמה לשנת הכספים בשנה השוטפת כמשמעותה בסעיף 164 לחוק שבה חל מועד התשלום; בפסקה זו "הכנסה" – לרבות שכרו של עובד כאמור בתקנה 1(4) המשתלם בחוץ לארץ על פי חוזה שנעשה בחוץ לארץ.

מיום 1.4.1985

תק' תשמ"ה-1985

ק"ת תשמ"ה מס' 4801 מיום 9.5.1985 עמ' 1235

החלפת תקנה 2

הנוסח הקודם:

2. (א) לשם קביעת דמי הביטוח, יראו כהכנסת כל אחד מהמבוטחים המפורטים להלן את הכנסתו שצויינה לצדו:

(1) לגבי עובד לשעה כאמור בתקנה 1(1) או (2) – את הכנסתו כעובד לשעה בשנה השוטפת כמשמעותה בסעיף 164 לחוק שבה חל מועד התשלום;

(2) לגבי עובד בחופשה ללא תשלום כאמור בתקנה 1(3) – את הכנסתו מהמקורות המפורטים בסעיף 2(3) עד (7) לפקודת מס הכנסה (להלן – הפקודה), בשנה השוטפת כמשמעותה בסעיף 164 לחוק שבה חל מועד התשלום;

(3) לגבי כל אחד מהעובדים כאמור בתקנה 1(4)ו-(5) – את הכנסתו מהמקורות המפורטים בסעיף 2(2) לפקודה בשנה השוטפת כמשמעותה בסעיף 164 לחוק שבה חל מועד התשלום; בפסקה זו "הכנסה" – לרבות שכרו של עובד כאמור בתקנה 1(4) המשתלם בחוץ לארץ על פי חוזה שנעשה בחוץ לארץ.

(ב) עובד כאמור בתקנה 1(1), (2), (4) או (5) שאין לו הכנסה או שהכנסתו אינה מגיעה למינימום האמור בפרט 2 של לוח י"א לחוק, ישלם דמי ביטוח כאילו הגיעה הכנסתו למינימום כאמור.

(ג) עובד כאמור בתקנה 1(3) שאין לו הכנסה או שהכנסתו אינה מגיעה למינימום האמור בפרט 3 של לוח י"א לחוק, ישלם דמי ביטוח כאילו הגיעה הכנסתו למינימום כאמור.

מיום 1.4.1986

תק' תשמ"ז-1986

ק"ת תשמ"ז מס' 4980 מיום 16.11.1986 עמ' 107

2. לשם קביעת דמי הביטוח יראו כהכנסתו השנתית בשנה השוטפת של כל אחד מהמבוטחים המפורטים להלן את ההכנסה שצויינה לצדו ובלבד שלא תובא בחשבון הכנסה העולה על המכסימום האמור בפרט 2 בלוח י"א לחוק:

(1) לגבי עובד לשעה כאמור בתקנה 1(1) או (2) ולגבי עובד כאמור בתקנה 1(4) או (5) - הכנסתו מהמקורות המפורטים בסעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה (להלן - הפקודה); אין לעובד לשעה או לעובד כאמור הכנסה, או שהכנסתו אינה מגיעה למינימום האמור בפרט 2 של לוח י"א לחוק, יראוה לענין קביעת דמי ביטוח כאילו הגיעה למינימום האמור, ואולם, בהכנסתו של עובד כאמור בתקנה 1(4) יכללו לענין זה תשלומים המשתלמים בחוץ לארץ על ידי מעבידו על פי חוזה שנעשה בחוץ לארץ;

(2) לגבי עובד בחופשה ללא תשלום כאמור בתקנה 1(3) - הכנסתו מהמקורות המפורטים בסעיף 2(4) עד (7) לפקודה עד (9) לפקודה; אין לעובד הכנסה כאמור או שהכנסתו אינה מגיעה למינימום האמור בפרט 3 בפרט 4 של לוח י"א לחוק, יראוה לענין קביעת דמי ביטוח כאילו הגיעה הכנסתו למינימום האמור.

תשלום מקדמות תק' תשמ"ה-1985

2א.     כל עוד לא נקבעה הכנסה למבוטחים כאמור בתקנה 2 ישולמו מקדמות לפי תקנות הביטוח הלאומי (מקדמות), תשמ"ד-1984 (להלן - תקנות המקדמות).

מיום 1.4.1985

תק' תשמ"ה-1985

ק"ת תשמ"ה מס' 4801 מיום 9.5.1985 עמ' 1235

הוספת תקנה 2א

מועדי תשלום תק' תשמ"ה-1985

2ב.     מועד תשלום דמי ביטוח של מבוטחים כאמור בתקנה 1 הוא כמועדי תשלום דמי הביטוח האמורים בתקנה 2 לתקנות הביטוח הלאומי (גביית דמי ביטוח), תשי"ד-1954 (להלן - תקנות הגביה), לפי הענין.

מיום 1.4.1985

תק' תשמ"ה-1985

ק"ת תשמ"ה מס' 4801 מיום 9.5.1985 עמ' 1235

הוספת תקנה 2ב

הפרש דמי ביטוח והחזרתם תק' תשמ"ה-1985 תק' תשנ"ט-1998

3.    הוראות סעיפים 345(ג) ו-(ד) ו-362 לחוק יחולו בשינויים המחוייבים לגבי מבוטחים כאמור בתקנה 1.

מיום 1.4.1985

תק' תשמ"ה-1985

ק"ת תשמ"ה מס' 4801 מיום 9.5.1985 עמ' 1235

החלפת תקנה 3

הנוסח הקודם:

מועדי התשלום

3. מועד תשלום דמי הביטוח של המבוטחים כאמור בתקנה 1 הוא בהתאם לתקנה 2 לתקנות ביטוח הלאומי (גביית דמי ביטוח), תשי"ד-1954 (להלן – תקנות הגבייה).

מיום 20.10.1998

תק' תשנ"ט-1998

ק"ת תשנ"ט מס' 5932 מיום 20.10.1998 עמ' 31

3. הוראות סעיפים 164(ג) ו-(ד) ו-178 סעיפים 345(ג) ו-(ד) ו-362 לחוק יחולו בשינויים המחוייבים לגבי מבוטחים כאמור בתקנה 1.

הגשת דין וחשבון

4.    כל אחד מהמבוטחים כאמור בתקנה 1, ימסור על הכנסתו דין וחשבון כאמור בתקנה 7 לתקנות הגביה.

דמי הביטוח שישלם עובד תק' (מס' 2) תשל"ד-1974

5.    (א)  שיעור דמי הביטוח שישלם עובד כאמור בתקנה 1(1), (2), (4) או (5) הוא –

תק' (מס' 2) תשל"ד-1974 תק' תשמ"ז-1986 תק' תשנ"ט-1998

(1)   אם העובד מבוטח לפי פרק י"א לחוק - כשיעור דמי הביטוח החל על עובד עצמאי;

תק' תשמ"ז-1986 תק' תשנ"ט-1998

(2)   אם העובד אינו מבוטח לפי פרק י"א לחוק - דמי ביטוח מפני פגיעה בעבודה כאמור בפרט 4 בלוח י' לחוק.

תק' (מס' 2) תשל"ד-1974 תק' תשמ"ז-1986 תק' תשנ"ט-1998

          (ב)  שיעור דמי הביטוח שישלם עובד כאמור בתקנה 1(3) המבוטח לפי פרק י"א לחוק, הוא כשיעור דמי הביטוח החל על מי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, בהתאם ללוח י' לחוק.

תק' תשמ"ז-1986 תק' תשנ"ט-1998

          (ג)   שיעור דמי הביטוח מפני פגיעה בעבודה שישלם עובד כאמור בתקנת משנה (א), הוא כנקוב בפרט 4 בלוח י' לחוק.

מיום 28.4.1974

תק' (מס' 2) תשל"ד-1974

ק"ת תשל"ד מס' 3163 מיום 28.4.1974 עמ' 1028

(א) שיעור דמי הביטוח שישלם עובד כאמור בתקנה 1(1), (2) או (5) בתקנה 1(1), (2), (4) או (5) הוא -

(1) אם העובד מבוטח לפי פרק ב' לחוק – כנקוב בפרט 2 של לוח י' לחוק כשיעור דמי הביטוח החל על עובד עצמאי, נוסף על דמי הביטוח מפני פגיעה בעבודה כאמור בתקנת משנה (ג);

(2) אם העובד אינו מבוטח לפי פרק ב' לחוק - דמי ביטוח מפני פגיעה בעבודה כאמור בתקנת משנה (ג).

(ב) שיעור דמי הביטוח שישלם עובד כאמור בתקנה 1(3) המבוטח לפי פרק ב' לחוק, הוא כנקוב בפרט 4 של לוח י' לחוק כשיעור דמי הביטוח החל על מי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי.

מיום 1.4.1986

תק' תשמ"ז-1986

ק"ת תשמ"ז מס' 4980 מיום 16.11.1986 עמ' 107

5. (א) שיעור דמי הביטוח שישלם עובד כאמור בתקנה 1(1), (2), (4) או (5) הוא -

(1) אם העובד מבוטח לפי פרק ב' לחוק – כשיעור דמי הביטוח החל על עובד עצמאי, נוסף על דמי הביטוח מפני פגיעה בעבודה כאמור בתקנת משנה (ג);

(2) אם העובד אינו מבוטח לפי פרק ב' לחוק - דמי ביטוח מפני פגיעה בעבודה כאמור בתקנת משנה (ג) דמי ביטוח מפני פגיעה בעבודה כאמור בפרט 6 בלוח י' לחוק.

(ב) שיעור דמי הביטוח שישלם עובד כאמור בתקנה 1(3) המבוטח לפי פרק ב' לחוק, הוא כשיעור דמי הביטוח החל על מי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי בהתאם ללוח י' לחוק.

(ג) שיעור דמי הביטוח מפני פגיעה בעבודה שישלם עובד כאמור בתקנת משנה (א), הוא כנקוב בתקנה 1 לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה של עובדים עצמאיים), תשי"ז-1957, שישולמו מהכנסתו בהתאם לתקנה 2 לתקנות אלה בפרט 6 בלוח י' לחוק.

מיום 20.10.1998

תק' תשנ"ט-1998

ק"ת תשנ"ט מס' 5932 מיום 20.10.1998 עמ' 31

5. (א) שיעור דמי הביטוח שישלם עובד כאמור בתקנה 1(1), (2), (4) או (5) הוא -

(1) אם העובד מבוטח לפי פרק ב' פרק י"א לחוק – כשיעור דמי הביטוח החל על עובד עצמאי;

(2) אם העובד אינו מבוטח לפי פרק ב' פרק י"א לחוק - דמי ביטוח מפני פגיעה בעבודה כאמור בפרט 6 בפרט 4 בלוח י' לחוק.

(ב) שיעור דמי הביטוח שישלם עובד כאמור בתקנה 1(3) המבוטח לפי פרק ב' פרק י"א לחוק, הוא כשיעור דמי הביטוח החל על מי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי בהתאם ללוח י' לחוק.

(ג) שיעור דמי הביטוח מפני פגיעה בעבודה שישלם עובד כאמור בתקנת משנה (א), הוא כנקוב בפרט 6 בפרט 4 בלוח י' לחוק.

שיעור דמי הביטוח שישלם מעביד לגבי עובד בחופשה ללא תשלום תק' תשנ"ט-1998

6.    (א)  עובד הנמצא בהסכמת המעביד בחופשה ללא תשלום לפחות חודש קלנדרי ובאותו זמן אינו עובד אצל מעביד אחר ואינו עובד עצמאי - חייב המעביד בתשלום דמי ביטוח במועדי התשלום כאמור בסעיף 353 לחוק, בעד תקופה שלא תעלה על שני חדשים קלנדריים רצופים שבהם היה המבוטח בחופשה כאמור.

תק' (מס' 2) תשל"ז-1977 תק' תשמ"א-1981 תק' (מס' 2) תשמ"א-1981 תק' תשנ"ט-1998

          (ב)  שיעור דמי הביטוח הוא כנקוב בפרטים 1, 3, 5, 6, 8, 9 ו-10 של לוח י' לחוק, לפי ההכנסה המזערית שלפי פרט 1 של לוח י"א לחוק.

          (ג)   המעביד רשאי לנכות מכל סכום המגיע לעובד, את דמי הביטוח ששילם כאמור.

תק' תשנ"ט-1998

          (ד)  הוראות סעיף 342(ג) לחוק לא יחולו לגבי מעביד, החייב בתשלום דמי הביטוח כאמור בתקנת משנה (א).

מיום 28.4.1974

תק' (מס' 2) תשל"ד-1974

ק"ת תשל"ד מס' 3163 מיום 28.4.1974 עמ' 1028

(ב) שיעור דמי הביטוח הוא כנקוב בפרט 1 של לוח י' לחוק כנקוב בפרטים 1, 2, 4, 8 ו-9 של לוח י' לחוק, לפי הכנסת מינימום שלפי פרט 1 של לוח י"א לחוק.

מיום 1.10.1977

תק' (מס' 2) תשל"ז-1977

ק"ת תשל"ז מס' 3753 מיום 25.8.1977 עמ' 2471

החלפת תקנת משנה 6(ב)

הנוסח הקודם:

(ב) שיעור דמי הביטוח הוא כנקוב בפרטים 1, 2, 4, 8 ו-9 של לוח י' לחוק, לפי הכנסת מינימום שלפי פרט 1 של לוח י"א לחוק.

מיום 1.4.1980

תק' תשמ"א-1981

ק"ת תשמ"א מס' 4209 מיום 5.3.1981 עמ' 499

(ב) שיעור דמי הביטוח הוא כנקוב בפרטים 1, 2, 4, 8, 9 ו- 11 ,11 ו-12 של לוח י' לחוק, לפי הכנסת מינימום שלפי פרט 1 של לוח י"א לחוק.

מיום 1.4.1981

תק' (מס' 2) תשמ"א-1981

ק"ת תשמ"א מס' 4220 מיום 31.3.1981 עמ' 808

(ב) שיעור דמי הביטוח הוא כנקוב בפרטים 1, 2, 4, 5, 8, 9, 11 ו-12 של לוח י' לחוק, לפי הכנסת מינימום שלפי פרט 1 של לוח י"א לחוק.

מיום 20.10.1998

תק' תשנ"ט-1998

ק"ת תשנ"ט מס' 5932 מיום 20.10.1998 עמ' 31

6. (א) עובד הנמצא בהסכמת המעביד בחופשה ללא תשלום לפחות חודש קלנדרי ובאותו זמן אינו עובד אצל מעביד אחר ואינו עובד עצמאי - חייב המעביד בתשלום דמי ביטוח במועדי התשלום כאמור בסעיף 171 בסעיף 353 לחוק, בעד תקופה שלא תעלה על שני חדשים קלנדריים שבהם היה המבוטח בחופשה כאמור.

(ב) שיעור דמי הביטוח הוא כנקוב בפרטים 1, 2, 4, 5, 8, 9, 11 ו-12 בפרטים 1, 3, 5, 6, 8, 9 ו- 10 של לוח י' לחוק, לפי הכנסת מינימום ההכנסה המזערית שלפי פרט 1 של לוח י"א לחוק.

(ג) המעביד רשאי לנכות מכל סכום המגיע לעובד, את דמי הביטוח ששילם כאמור.

(ד) הוראות סעיף 161(ג) 342(ג) לחוק לא יחולו לגבי מעביד, החייב בתשלום דמי הביטוח כאמור בתקנת משנה (א).

תק' (מס' 2)  תשנ"ט-1999

7.    (בוטלה).

מיום 11.7.1974

תק' (מס' 3) תשל"ד-1974

ק"ת תשל"ד מס' 3197 מיום 11.7.1974 עמ' 1483

החלפת תקנה 7

הנוסח הקודם:

חישוב הכנסתו של עובד לשעה

7. הכנסתו של עובד-לשעה שמעבידו חייב בתשלום דמי ביטוח בעדו תחושב לפי השכר הממשי המגיע לעובד-לשעה בעד עבודתו אצל אותו מעביד.

מיום 1.4.1978

תק' (מס' 2) תשל"ח-1978

ק"ת תשל"ח מס' 3830 מיום 28.3.1978 עמ' 967

7. (א) הכנסתו של עובד שעובד בחודש קלנדרי פחות מ-6 ימים אצל אותו מעביד והכנסתו של עובד לשעה שמעבידו חייב בתשלום דמיי ביטוח בעדו יחושבו לפי השכר הממשי המגיע לעובדים אלה בעד עבודתם אצל אותו מעביד.

(ב) בתקנה זו, "יום" – יום עבודה שבו הועסק העובד בהתאם להסכם העבודה הנוהג לגביו.

מיום 1.4.1979

תק' (מס' 3) תשל"ט-1979

ק"ת תשל"ט מס' 3970 מיום 10.4.1979 עמ' 988

(א) הכנסתו של עובד שעובד בחודש קלנדרי פחות מ-6 ימים מ-10 ימים אצל אותו מעביד והכנסתו של עובד לשעה שמעבידו חייב בתשלום דמיי ביטוח בעדו יחושבו לפי השכר הממשי המגיע לעובדים אלה בעד עבודתם אצל אותו מעביד.

מיום 1.4.1980

תק' תש"ם-1980

ק"ת תש"ם מס' 4109 מיום 10.4.1980 עמ' 1310

החלפת תקנה 7

הנוסח הקודם:

7. (א) הכנסתו של עובד שעובד בחודש קלנדרי פחות מ-6 ימים מ-10 ימים אצל אותו מעביד והכנסתו של עובד לשעה שמעבידו חייב בתשלום דמיי ביטוח בעדו יחושבו לפי השכר הממשי המגיע לעובדים אלה בעד עבודתם אצל אותו מעביד.

(ב) בתקנה זו, "יום" – יום עבודה שבו הועסק העובד בהתאם להסכם העבודה הנוהג לגביו.

מיום 1.4.1999

תק' (מס' 2) תשנ"ט-1999

ק"ת תשנ"ט מס' 5967 מיום 25.4.1999 עמ' 677

ביטול תקנה 7

הנוסח הקודם:

חישוב הכנסתו של עובד חלקי ועובד לשעה

7. (א) בתקנה זו –

"יום" – יום עבודה שבו מועסק העובד בהתאם להסכם העבודה הנוהג לגביו;

"מינימום ליום" – המינימום לחודש הקבוע בפרט 1 של לוח י"א לחוק כשהוא מחולק ב-25;

(ב) הכנסתו החדשית של עובד שעבד בחודש קלנדרי פחות מ-18 יום אצל מעביד אחד, או של עובד לשעה שמעבידו חייב בתשלום דמי הביטוח בעדו – תחושב לפי השכר הממשי המגיע לעובד בעד עבודתו אצל אותו מעביד, או לפי המינימום ליום כפול מספר ימי העבודה, הכל לפי הגבוה.

דרכי חישוב דמי ביטוח לעובד במשק בית תק' תש"ם-1980 תק' (מס' 3) תשמ"ב-1982

8.    (א)  בתקנה זו, "מינימום ליום" - המינימום ליום כמשמעותו בתקנה 7.

תק' (מס' 3) תשמ"ז-1987 תק' (מס' 3) תשנ"ה-1995 תק' תשנ"ט-1998

          (ב)  (1)   דמי הביטוח שישלם מעביד בעד עובד במשק בית המבוטח לפי פרק י"א לחוק, לתקופת תשלום כאמור בתקנה 1ב לתקנות הגביה, הם בשיעור 6.25% מהשכר ששילם לו המעביד או מהמינימום ליום כפול מספר ימי העבודה בתקופת התשלום, לפי הגבוה יותר;

תק' (מס' 3) תשנ"ה-1995

(2)   מעביד יהיה רשאי לנכות משכרו של העובד 1% מהשכר ששילם לו או מהמינימום ליום, כפול מספר ימי העבודה בתקופת התשלום, לפי הגבוה יותר;

תק' (מס' 3) תשמ"ז-1987 תק' תשנ"ט-1998

          (ג)   דמי הביטוח שישלם מעביד בעד עובד במשק בית שאינו מבוטח לפי פרק י"א לחוק, לתקופת התשלום כאמור בתקנה 1ב לתקנות הגביה, הם 2.0% מהשכר ששילם לו המעביד או מהמינימום ליום כפול מספר ימי העבודה בתקופת התשלום, לפי הגבוה יותר.

תק' תשמ"ו-1985

          (ד)  (בוטלה).

מיום 1.4.1978

תק' (מס' 2) תשל"ח-1978

ק"ת תשל"ח מס' 3830 מיום 28.3.1978 עמ' 967

8. (א) דמי הביטוח לתקופת תשלום כאמור בתקנה 1ב לתקנות הגביה, בעד עובד במשק בית המבוטח לפי פרק ב' לחוק, ישלם המעביד לפי כללים אלה:

(1) 2 לירות על כל אחד מהסכוומים של 25 לירות המשתלמים כשכר בתקופה האמורה; 90 אגורות על כל אחד מהסכומים של 10 לירות או על חלק מהן;

(2) 2 לירות אם כל השכר בתקופה האמורה הוא עד 49 לירות.

(ב) המעביד יהיה רשאי לנכות 50 אגורות משכרו של עובד על כל 2 לירות 25 אגורות משכרו של עובד על כל לירה ששילם המעביד לפי תקנות אלה כדמי ביטוח לפי תקנת משנה (א).

(ג) עובד במשק בית שאינו מבוטח לפי פרק ב' לחוק ישלם בעדו מעבידו דמי ביטוח לתקופת התשלום כאמור בתקנה 1ב לתקנות הגביה –

(1) 50 אגורות על כל אחד מהסכומים של 25 לירות המשתלמים כשכר בתקופה האמורה;

(2) 50 אגורות אם כל השכר בתקופה האמורה הוא עד 49 לירות.

25 אגורות על כל אחד מהסכומים של 10 לירות או חלק מהן.

(ד) על אף האמור בתקנה זו לא ישלם מעביד דמי ביטוח אם סך כל דמי הביטוח אינו עולה על 9 לירות.

מיום 1.10.1978

תק' תשל"ט-1978

ק"ת תשל"ט מס' 3901 מיום 26.10.1978 עמ' 64

(א) דמי הביטוח לתקופת תשלום כאמור בתקנה 1ב לתקנות הגביה, בעד עובד במשק בית המבוטח לפי פרק ב' לחוק, ישלם המעביד 90 אגורות 86 אגורות על כל אחד מהסכומים של 10 לירות או על חלק מהן;

מיום 1.4.1980

תק' תש"ם-1980

ק"ת תש"ם מס' 4109 מיום 10.4.1980 עמ' 1310

החלפת תקנה 8

הנוסח הקודם:

(א) דמי הביטוח לתקופת תשלום כאמור בתקנה 1ב לתקנות הגביה, בעד עובד במשק בית המבוטח לפי פרק ב' לחוק, ישלם המעביד 86 אגורות על כל אחד מהסכומים של 10 לירות או על חלק מהן;

(ב) המעביד יהיה רשאי לנכות 25 אגורות משכרו של עובד על כל לירה ששילם המעביד לפי תקנות אלה כדמי ביטוח לפי תקנת משנה (א).

(ג) עובד במשק בית שאינו מבוטח לפי פרק ב' לחוק ישלם בעדו מעבידו דמי ביטוח לתקופת התשלום כאמור בתקנה 1ב לתקנות הגביה – 25 אגורות על כל אחד מהסכומים של 10 לירות או חלק מהן.

(ד) על אף האמור בתקנה זו לא ישלם מעביד דמי ביטוח אם סך כל דמי הביטוח אינו עולה על 9 לירות.

מיום 1.4.1982

תק' (מס' 3) תשמ"ב-1982

ק"ת תשמ"ב מס' 4334 מיום 1.4.1982 עמ' 822

(א) בתקנה זו, "מינימום ליום" – מחצית המינימום ליום כמשמעותו בתקנה 7.

מיום 1.1.1986

תק' תשמ"ו-1985

ק"ת תשמ"ו מס' 4888 מיום 30.12.1985 עמ' 331

ביטול תקנת משנה 8(ד)

הנוסח הקודם:

(ד) לענין סעיפים קטנים (ב)(1) ו-(ג), סכום השכר המסתיים בשבר של שקל יעוגל כלפי מעלה לשקל שלם.

מיום 1.4.1987

תק' (מס' 3) תשמ"ז-1987

ק"ת תשמ"ז מס' 5052 מיום 3.9.1987 עמ' 1255

(ב) (1) דמי הביטוח שישלם מעביד בעד עובד במשק בית המבוטח לפי פרק ב' לחוק, לתקופת תשלום כאמור בתקנה 1ב לתקנות הגביה, הם בשיעור 8.6% 7.0% מהשכר ששילם לו המעביד או מהמינימום ליום כפול מספר ימי העבודה בתקופת התשלום, לפי הגבוה יותר;

(2) מעביד יהיה רשאי לנכות משכרו של העובד 25% מדמי הביטוח ששילם לפי פסקה (1).

(ג) דמי הביטוח שישלם מעביד בעד עובד במשק בית שאינו מבוטח לפי פרק ב' לחוק, לתקופת התשלום כאמור בתקנה 1ב לתקנות הגביה, הם 2.5% 2.0% מהשכר ששילם לו המעביד או מהמינימום ליום כפול מספר ימי העבודה בתקופת התשלום, לפי הגבוה יותר.

מיום 1.1.1995

תק' (מס' 3) תשנ"ה-1995

ק"ת תשנ"ה מס' 5655 מיום 22.1.1995 עמ' 594

(ב) (1) דמי הביטוח שישלם מעביד בעד עובד במשק בית המבוטח לפי פרק ב' לחוק, לתקופת תשלום כאמור בתקנה 1ב לתקנות הגביה, הם בשיעור 7.0% 6.25% מהשכר ששילם לו המעביד או מהמינימום ליום כפול מספר ימי העבודה בתקופת התשלום, לפי הגבוה יותר;

(2) מעביד יהיה רשאי לנכות משכרו של העובד 25% מדמי הביטוח ששילם לפי פסקה (1) 1% מהשכר ששילם לו או מהמינימום ליום, כפול מספר ימי העבודה בתקופת התשלום, לפי הגבוה יותר.

מיום 20.10.1998

תק' תשנ"ט-1998

ק"ת תשנ"ט מס' 5932 מיום 20.10.1998 עמ' 31

8. (א) בתקנה זו, "מינימום ליום" – המינימום ליום כמשמעותו בתקנה 7.

(ב) (1) דמי הביטוח שישלם מעביד בעד עובד במשק בית המבוטח לפי פרק ב' פרק י"א לחוק, לתקופת תשלום כאמור בתקנה 1ב לתקנות הגביה, הם בשיעור 6.25% מהשכר ששילם לו המעביד או מהמינימום ליום כפול מספר ימי העבודה בתקופת התשלום, לפי הגבוה יותר;

(2) מעביד יהיה רשאי לנכות משכרו של העובד 1% מהשכר ששילם לו או מהמינימום ליום, כפול מספר ימי העבודה בתקופת התשלום, לפי הגבוה יותר.

(ג) דמי הביטוח שישלם מעביד בעד עובד במשק בית שאינו מבוטח לפי פרק ב' פרק י"א לחוק, לתקופת התשלום כאמור בתקנה 1ב לתקנות הגביה, הם 2.0% מהשכר ששילם לו המעביד או מהמינימום ליום כפול מספר ימי העבודה בתקופת התשלום, לפי הגבוה יותר.

(ד) (בוטלה).

פיגור בתשלום דמי ביטוח בעד עובד במשק בית תק' תש"ם-1980 תק' (מס' 3) תשנ"ב-1992

8א.     (א)  לא שולמו דמי ביטוח לפי תקנה 8 בעד תקופה שקדמה ל-12 החדשים האחרונים שלפני חודש התשלום (להלן - התקופה הקודמת), ישולמו דמי ביטוח בעד התקופה הקודמת לפי תקנה 8, ואולם דמי הביטוח יחושבו כאילו שכרו של העובד בכל אחד מהחדשים שבתקופה זו לא פחת מסכום השווה למחצית השכר הממוצע כפי שהיה באותו חודש.

תק' (מס' 3) תשנ"ב-1992

          (ב)  (בוטלה).

מיום 1.4.1980

תק' תש"ם-1980

ק"ת תש"ם מס' 4109 מיום 10.4.1980 עמ' 1310

הוספת תקנה 8א

מיום 1.1.1992

תק' (מס' 3) תשנ"ב-1992

ק"ת תשנ"ב מס' 5430 מיום 25.3.1992 עמ' 900

8א. (א) לא שולמו דמי ביטוח לפי תקנה 8 בעד תקופה שקדמה ל- 12 החדשים האחרונים שלפני חודש התשלום (להלן - התקופה הקודמת), ישולמו דמי ביטוח בעד התקופה הקודמת לפי תקנה 8, ואולם דמי הביטוח יחושבו כאילו שכרו של העובד בכל אחד מהחדשים שבתקופה זו לא פחות מסכום השווה לשכר הממוצע כפי שהיה באותו חודש לא פחות מסכום השווה למחצית השכר הממוצע, כפי שהיה באותו חודש.

(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), אם משתלמים דמי הביטוח לפי תקנה זו בעד תקופה שקדמה לשנתנ הכספים 1973, יחושבו דמי הביטוח כאילו שכרו של העובד בכל אחד מהחדשים שקדמו לשנת הכספים האמורה לא פחת מסכום השווה למקסימום החדשי שנקבע בפרט 1 של לוח י"א לחוק, כפי שהיה באותו חודש.

תק' תש"ס-2000

9.    (בוטלה).

מיום 1.4.1984

תק' (מס' 3) תשמ"ד-1984

ק"ת תשמ"ד מס' 4629 מיום 10.5.1984 עמ' 1473

(א) מבוטח העובד אצל מעבידים שונים, יחזיר לו המוסד, לפי בקשתו של המבוטח ולפי הוראות סעיף 178 לחוק, כל סכום שנוכה משכרו החדשי לפי סעיף 161(ג) לחוק מההכנסה העולה על המקסימום הנקוב בפרט 1 של לוח י"א לחוק, ובלבד שנוכה לפי סעיף 161(ג) לחוק אף מאותה הכנסה שאינה עולה על המקסימום.

מיום 1.4.1985

תק' תשמ"ה-1985

ק"ת תשמ"ה מס' 4801 מיום 9.5.1985 עמ' 1235

9. (א) מבוטח העובד אצל מעבידים שונים, יחזיר לו המוסד, לפי בקשתו של המבוטח ולפי הוראות סעיף 178 לחוק, כל סכום שנוכה משכרו החדשי לפי סעיף 161(ג) לחוק מההכנסה העולה על המקסימום הנקוב בפרט 1 של לוח י"א לחוק, ובלבד שנוכה לפי סעיף 161(ג) לחוק אף מאותה הכנסה שאינה עולה על המקסימום.

(ב) לבקשה יצורפו אישורים מאת המעבידים השונים, הכוללים פרטים על שכר העבודה והזמן שבעדו שולם השכר, וכן הסכומים החדשיים שנוכו לפי סעיף 161(ג) לחוק או סך הניכויים השנתיים לפי סעיף 161(ג).

(ג) הבקשה תוגש למוסד תוך שבע שנים מתום שנת הכספים שבה נוכו הסכומים האמורים.

(ד) (1) הסכום כאמור בתקנת משנה (א) יוחזר למבוטח תוך שלושה חדשים מיום קבלת הבקשה במוסד, ובלבד שאם יש למוסד ספק בדבר זכותו של המבוטח לקבל חזרה את הסכום, כולו או מקצתו, רשאי המוסד להשהות את ההחזרה עד לבירור הספק.

(2) על החזרת סכום לפי אישורים חדשיים לפי סעיף 161(ג) לחוק כאמור בתקנת משנה (א), יחולו הוראות סעיף 178 לחוק בשינויים המחוייבים, ולענין זה יראו כיום בו שולם תשלום היתר את מועד התשלום האמור לגבי עובד לפי סעיף 171 לחוק.

(3) על החזרת סכום לפי אישור שנתי על סך הניכוי השנתי לפי סעיף 161(ג) לחוק יחולו ההוראות האמורות בפסקה (2), ואולם על אף האמור בסעיף 178(א)(1) לחוק, יוחזר הסכום ששולם בצירוף תוספת לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני היום שבו הוחזר התשלום היתר לעומת ממוצע המדדים בכל רבעון, כמשמעותו בתקנות המקדמות, בשנת הכספים שבה שולם התשלום היתר.

(ה) נשאר המבוטח חייב דמי ביטוח, רשאי המוסד לקזז מהחוב המגיע לו את הסכום שהוא חייב בהחזרתו, כולו או מקצתו, והסכום שקוזז ייזקף על חשבון פיגוריו של המבוטח.

מיום 25.2.1988

תק' (מס' 2) תשמ"ח-1988

ק"ת תשמ"ח מס' 5087 מיום 25.2.1988 עמ' 510

(ג) הבקשה תוגש למוסד תוך שבע שנים מתום שנת הכספים שנת המס שבה נוכו הסכומים האמורים.

(ד) (1) הסכום כאמור בתקנת משנה (א) יוחזר למבוטח תוך שלושה חדשים מיום קבלת הבקשה במוסד, ובלבד שאם יש למוסד ספק בדבר זכותו של המבוטח לקבל חזרה את הסכום, כולו או מקצתו, רשאי המוסד להשהות את ההחזרה עד לבירור הספק.

(2) על החזרת סכום לפי אישורים חדשיים לפי סעיף 161(ג) לחוק כאמור בתקנת משנה (א), יחולו הוראות סעיף 178 לחוק בשינויים המחוייבים, ולענין זה יראו כיום בו שולם תשלום היתר את מועד התשלום האמור לגבי עובד לפי סעיף 171 לחוק.

(3) על החזרת סכום לפי אישור שנתי על סך הניכוי השנתי לפי סעיף 161(ג) לחוק יחולו ההוראות האמורות בפסקה (2), ואולם על אף האמור בסעיף 178(א)(1) לחוק, יוחזר הסכום ששולם בצירוף תוספת לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני היום שבו הוחזר התשלום היתר לעומת ממוצע המדדים בכל רבעון, כמשמעותו בתקנות המקדמות, בשנת הכספים בשנת המס שבה שולם התשלום היתר.

מיום 20.10.1998

תק' תשנ"ט-1998

ק"ת תשנ"ט מס' 5932 מיום 20.10.1998 עמ' 31

9. (א) מבוטח העובד אצל מעבידים שונים, יחזיר לו המוסד, לפי בקשתו של המבוטח, כל סכום שנוכה משכרו החדשי לפי סעיף 161(ג) 342(ג) לחוק מההכנסה העולה על המקסימום ההכנסה המירבית הנקוב הנקובה בפרט 1 של לוח י"א לחוק, ובלבד שנוכה לפי סעיף 161(ג) 342(ג) לחוק אף מאותה הכנסה שאינה עולה על המקסימום ההכנסה המירבית.

(ב) לבקשה יצורפו אישורים מאת המעבידים השונים, הכוללים פרטים על שכר העבודה והזמן שבעדו שולם השכר, וכן הסכומים החדשיים שנוכו לפי סעיף 161(ג) 342(ג) לחוק או סך הניכויים השנתיים לפי סעיף 161(ג) 342(ג).

(ג) הבקשה תוגש למוסד תוך שבע שנים מתום שנת המס שבה נוכו הסכומים האמורים.

(ד) (1) הסכום כאמור בתקנת משנה (א) יוחזר למבוטח תוך שלושה חדשים מיום קבלת הבקשה במוסד, ובלבד שאם יש למוסד ספק בדבר זכותו של המבוטח לקבל חזרה את הסכום, כולו או מקצתו, רשאי המוסד להשהות את ההחזרה עד לבירור הספק.

(2) על החזרת סכום לפי אישורים חדשיים לפי סעיף 161(ג) 342(ג) לחוק כאמור בתקנת משנה (א), יחולו הוראות סעיף 178 סעיף 362 לחוק בשינויים המחוייבים, ולענין זה יראו כיום בו שולם תשלום היתר את מועד התשלום האמור לגבי עובד לפי סעיף 171 סעיף 353 לחוק.

(3) על החזרת סכום לפי אישור שנתי על סך הניכוי השנתי לפי סעיף 161(ג) 342(ג) לחוק יחולו ההוראות האמורות בפסקה (2), ואולם על אף האמור בסעיף 178(א)(1) בסעיף 362(א)(1) לחוק, יוחזר הסכום ששולם בצירוף תוספת לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני היום שבו הוחזר התשלום היתר לעומת ממוצע המדדים בכל רבעון, כמשמעותו בתקנות המקדמות, בשנת המס שבה שולם התשלום היתר.

מיום 12.4.2000

תק' תש"ס-2000

ק"ת תש"ס מס' 6029 מיום 12.4.2000 עמ' 447

ביטול תקנה 9

הנוסח הקודם:

עובד אצל מעבידים שונים

9. (א) מבוטח העובד אצל מעבידים שונים, יחזיר לו המוסד, לפי בקשתו של המבוטח, כל סכום שנוכה משכרו החדשי לפי סעיף 342(ג) לחוק מההכנסה העולה על ההכנסה המירבית הנקובה בפרט 1 של לוח י"א לחוק, ובלבד שנוכה לפי סעיף 342(ג) לחוק אף מאותה הכנסה שאינה עולה על ההכנסה המירבית.

(ב) לבקשה יצורפו אישורים מאת המעבידים השונים, הכוללים פרטים על שכר העבודה והזמן שבעדו שולם השכר, וכן הסכומים החדשיים שנוכו לפי סעיף 342(ג) לחוק או סך הניכויים השנתיים לפי סעיף 342(ג).

(ג) הבקשה תוגש למוסד תוך שבע שנים מתום שנת המס שבה נוכו הסכומים האמורים.

(ד) (1) הסכום כאמור בתקנת משנה (א) יוחזר למבוטח תוך שלושה חדשים מיום קבלת הבקשה במוסד, ובלבד שאם יש למוסד ספק בדבר זכותו של המבוטח לקבל חזרה את הסכום, כולו או מקצתו, רשאי המוסד להשהות את ההחזרה עד לבירור הספק.

(2) על החזרת סכום לפי אישורים חדשיים לפי סעיף 342(ג) לחוק כאמור בתקנת משנה (א), יחולו הוראות סעיף 362 לחוק בשינויים המחוייבים, ולענין זה יראו כיום בו שולם תשלום היתר את מועד התשלום האמור לגבי עובד לפי סעיף 353 לחוק.

(3) על החזרת סכום לפי אישור שנתי על סך הניכוי השנתי לפי סעיף 342(ג) לחוק יחולו ההוראות האמורות בפסקה (2), ואולם על אף האמור בסעיף 362(א)(1) לחוק, יוחזר הסכום ששולם בצירוף תוספת לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני היום שבו הוחזר התשלום היתר לעומת ממוצע המדדים בכל רבעון, כמשמעותו בתקנות המקדמות, בשנת המס שבה שולם התשלום היתר.

פטור מתשלום דמי ביטוח למחוסר עבודה תק' תשמ"ה-1985 תק' (מס' 2) תשמ"ח-1988 תק' תשנ"ט-1998

10.  הרשום כמחוסר עבודה בלשכת שירות התעסוקה כמשמעותה בחוק שירות התעסוקה, תשי"ט-1959, ובידו אישור בכתב על כך מאת הלשכה האמורה, יהיה פטור מתשלום דמי ביטוח, למעט דמי ביטוח המגיעים מדמי אבטלה כאמור בסעיף 348(ד) לחוק, בעד תקופה שאינה עולה על 12 חדשים מתוך שתי שנות מס רצופות שבה היה רשום כאמור כמחוסר עבודה ובלבד שתקופת שתי שנות המס לא חלה לפני י"א בניסן תשכ"ו (1 באפריל 1966).

מיום 1.4.1985

תק' תשמ"ה-1985

ק"ת תשמ"ה מס' 4801 מיום 9.5.1985 עמ' 1236

החלפת תקנה 10

הנוסח הקודם:

פטור מתשלום דמי ביטוח

10. אלה יהיו פטורים מתשלום דמי ביטוח:

(1) הרשום כמחוסר עבודה בלשכת עבודה כמשמעותה בחוק שירות התעסוקה, תשי"ט-1959, וניתן על כך אישור בכתב מאת הלשכה – בעד תקופה עד 12 חדשים מתוך שתי שנות כספים רצופות שבה היה רשום כאמור כמחוסר עבודה ובלבד שתקופת שתי שנות הכספים לא יחולו לפני י"א בניסן תשכ"ו (1 באפריל 1966);

(2) מי שלא עבד מחמת מחלה, תאונה, שביתה, השבתה או אבל במשפחה, ולא קיבל ממעבידו כל תשלום בעד התקופה שבה לא עבד מאחת הסיבות האמורות – בעד אותה תקופה, אולם לא יותר משני חדשי עבודה בשנת כספים אחת.

מיום 25.2.1988

תק' (מס' 2) תשמ"ח-1988

ק"ת תשמ"ח מס' 5087 מיום 25.2.1988 עמ' 510

10. הרשום כמחוסר עבודה בלשכת שירות התעסוקה כמשמעותה בחוק שירות התעסוקה, תשי"ט-1959, ובידו אישור בכתב על כך מאת הלשכה האמורה, יהיה פטור מתשלום דמי ביטוח, למעט דמי ביטוח המגיעים מדמי אבטלה כאמור בסעיף 167(ד) לחוק, בעד תקופה שאינה עולה על 12 חדשים מתוך שתי שנות כספים שנות מס רצופות שבה היה רשום כאמור כמחוסר עבודה ובלבד שתקופת שתי שנות הכספים שנות המס לא חלה לפני י"א בניסן תשכ"ו (1 באפריל 1966).

מיום 20.10.1998

תק' תשנ"ט-1998

ק"ת תשנ"ט מס' 5932 מיום 20.10.1998 עמ' 31

10. הרשום כמחוסר עבודה בלשכת שירות התעסוקה כמשמעותה בחוק שירות התעסוקה, תשי"ט-1959, ובידו אישור בכתב על כך מאת הלשכה האמורה, יהיה פטור מתשלום דמי ביטוח, למעט דמי ביטוח המגיעים מדמי אבטלה כאמור בסעיף 167(ד) בסעיף 348(ד) לחוק, בעד תקופה שאינה עולה על 12 חדשים מתוך שתי שנות מס רצופות שבה היה רשום כאמור כמחוסר עבודה ובלבד שתקופת שתי שנות המס לא חלה לפני י"א בניסן תשכ"ו (1 באפריל 1966).

פטור והנחה מתשלום דמי ביטוח לעובד תק' תשמ"ה-1985 תק' (מס' 2) תשמ"ח-1988

11.  (א)  מבוטח שלא עבד מחמת מחלה, תאונה, שביתה, השבתה או אבל במשפחה, ולא קיבל ממעבידו כל תשלום בעד התקופה שבה לא עבד מאחת הסיבות האמורות, יהיה פטור מתשלום דמי- ביטוח לתקופה שלא תעלה על שני חדשי עבודה בשנת מס אחת, ולאחר תום התקופה האמורה ישלם המבוטח דמי ביטוח בשיעורים ובמועדים כאמור בתקנת משנה (ב).

תק' תשמ"ז-1986 תק' תשנ"ט-1998

          (ב)  מבוטח שלא עבד מסיבה שאינה מנויה בתקנת משנה (א), ולא קיבל ממעבידו כל תשלום בעד התקופה האמורה, ישלם דמי ביטוח במועדי התשלום האמורים בתקנה 2 לתקנות הגביה, לגבי מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי המשלם דמי ביטוח מההכנסה המזערית האמורה בפרט 4 של לוח י"א לחוק.

מיום 1.4.1985

תק' תשמ"ה-1985

ק"ת תשמ"ה מס' 4801 מיום 9.5.1985 עמ' 1236

החלפת תקנה 11

הנוסח הקודם:

הנחה בתשלום דמי ביטוח

11. המבוטחים כעובדים המנויים להלן ישלמו במועדים הקבועים בתקנה 2 לתקנות הגביה דמי ביטוח לפי המינימום כאמור בפרט 3 של לוח י"א לחוק:

(1) מי שלא עבד מאחת הסיבות המפורטות בתקנה 10 – החל מהחודש הראשון שלאחר התקופה שבה היה פטור מתשלום דמי ביטוח בהתאם לתקנה האמורה;

(2) מי שלא עבד מסיבות שאינן מפורטות בתקנה 10 – החל מהחודש הראשון שבו לא עבד כאמור

מיום 1.4.1986

תק' תשמ"ז-1986

ק"ת תשמ"ז מס' 4980 מיום 16.11.1986 עמ' 107

(ב) מבוטח שלא עבד מסיבה שאינה מנויה בתקנת משנה (א), ולא קיבל ממעבידו כל תשלום בעד התקופה האמורה, ישלם דמי ביטוח במועדי התשלום האמורים בתקנה 2 לתקנות הגביה, לגבי מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי המשלם דמי ביטוח מהכנסת המינימום האמורה בפרט 3 בפרט 4 של לוח י"א לחוק.

מיום 25.2.1988

תק' (מס' 2) תשמ"ח-1988

ק"ת תשמ"ח מס' 5087 מיום 25.2.1988 עמ' 510

(א) מבוטח שלא עבד מחמת מחלה, תאונה, שביתה, השבתה או אבל במשפחה, ולא קיבל ממעבידו כל תשלום בעד התקופה שבה לא עבד מאחת הסיבות האמורות, יהיה פטור מתשלום דמי- ביטוח לתקופה שלא תעלה על שני חדשי עבודה בשנת כספים בשנת מס אחת, ולאחר תום התקופה האמורה ישלם המבוטח דמי ביטוח בשיעורים ובמועדים כאמור בתקנת משנה (ב).

מיום 20.10.1998

תק' תשנ"ט-1998

ק"ת תשנ"ט מס' 5932 מיום 20.10.1998 עמ' 31

(ב) מבוטח שלא עבד מסיבה שאינה מנויה בתקנת משנה (א), ולא קיבל ממעבידו כל תשלום בעד התקופה האמורה, ישלם דמי ביטוח במועדי התשלום האמורים בתקנה 2 לתקנות הגביה, לגבי מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי המשלם דמי ביטוח מהכנסת המינימום מההכנסה המזערית האמורה בפרט 4 של לוח י"א לחוק.

פטור מתשלום דמי ביטוח למתגייס תק' תשמ"ז-1986 תק' תשנ"ג-1992 תק' תשנ"ט-1998 תק' תשס"א-2001 תק' תשע"ג-2013

11א.  מבוטח לפי פרק י"א לחוק, שאינו עובד ואינו עובד עצמאי והכנסתו לא עלתה על ההכנסה המזערית האמורה בפרט 3 בלוח י"א לחוק, וטרם מלאו לו 21 שנים ביום בו החל שירות סדיר לפי חוק שירות בטחון, תשי"ט-1959 [נוסח משולב] או שירות לאומי בהתנדבות כאמור בתקנות הביטוח הלאומי (בנות בשירות לאומי בהתנדבות), תשל"ח-1978 - יהיה פטור מתשלום דמי ביטוח מיום שמלאו לו 18 שנים ועד המועד שהחל לשרת בו כאמור.

מיום 1.4.1986

תק' תשמ"ז-1986

ק"ת תשמ"ז מס' 4980 מיום 16.11.1986 עמ' 107

הוספת תקנה 11א

מיום 1.1.1992

תק' תשנ"ג-1992

ק"ת תשנ"ג מס' 5492 מיום 31.12.1992 עמ' 286

11א. מבוטח לפי פרק ב' לחוק, שאינו עובד ואינו עובד עצמאי והכנסתו לא עלתה על הכנסת המינימום האמורה בפרט 3 בלוח י"א לחוק, וטרם מלאו לו 20 שנים בו החל שירות סדיר לפי חוק שירות ביטחון, תשי"ט-1959 [נוסח משולב] או שירות לאומי בהתנדבות כאמור בתקנות הביטוח הלאומי (בנות בשירות לאומי בהתנדבות), התשל"ח-1978 – יהיה פטור מתשלום דמי ביטוח מיום מיום שמלאו לו 18 שנים, תקופה של עד שנים עשר חדשים.

מיום 20.10.1998

תק' תשנ"ט-1998

ק"ת תשנ"ט מס' 5932 מיום 20.10.1998 עמ' 32

11א. מבוטח לפי פרק ב' פרק י"א לחוק, שאינו עובד ואינו עובד עצמאי והכנסתו לא עלתה על הכנסת המינימום ההכנסה המזערית האמורה בפרט 3 בלוח י"א לחוק, וטרם מלאו לו 20 שנים בו החל שירות סדיר לפי חוק שירות ביטחון, תשי"ט-1959 [נוסח משולב] או שירות לאומי בהתנדבות כאמור בתקנות הביטוח הלאומי (בנות בשירות לאומי בהתנדבות), התשל"ח-1978 – יהיה פטור מתשלום דמי ביטוח מיום מיום שמלאו לו 18 שנים, תקופה של עד שנים עשר חדשים.

מיום 13.9.2001

תק' תשס"א-2001

ק"ת תשס"א מס' 6125 מיום 13.9.2001 עמ' 1070

11א. מבוטח לפי פרק י"א לחוק, שאינו עובד ואינו עובד עצמאי והכנסתו לא עלתה על ההכנסה המזערית האמורה בפרט 3 בלוח י"א לחוק, וטרם מלאו לו 20 שנים 21 שנים בו החל שירות סדיר לפי חוק שירות ביטחון, תשי"ט-1959 [נוסח משולב] או שירות לאומי בהתנדבות כאמור בתקנות הביטוח הלאומי (בנות בשירות לאומי בהתנדבות), התשל"ח-1978 – יהיה פטור מתשלום דמי ביטוח מיום מיום שמלאו לו 18 שנים, תקופה של עד שנים עשר חדשים.

מיום 1.8.2013

תק' תשע"ג-2013

ק"ת תשע"ג מס' 7272 מיום 29.7.2013 עמ' 1556

11א. מבוטח לפי פרק י"א לחוק, שאינו עובד ואינו עובד עצמאי והכנסתו לא עלתה על ההכנסה המזערית האמורה בפרט 3 בלוח י"א לחוק, וטרם מלאו לו 21 שנים בו החל שירות סדיר לפי חוק שירות ביטחון, תשי"ט-1959 [נוסח משולב] או שירות לאומי בהתנדבות כאמור בתקנות הביטוח הלאומי (בנות בשירות לאומי בהתנדבות), התשל"ח-1978 – יהיה פטור מתשלום דמי ביטוח מיום מיום שמלאו לו 18 שנים, תקופה של עד שנים עשר חדשים ועד המועד שהחל לשרת בו כאמור.

פטור מתשלום דמי ביטוח לעובדי הארגון לשיתוף פעולה כלכלי ופיתוח (OECD) תק' תשע"א-2010

11ב.  (א)  עובד הארגון לשיתוף פעולה כלכלי ופיתוח (OECD) (בתקנה זו – הארגון) יהיה פטור מתשלום דמי ביטוח.

          (ב)  הארגון יהיה פטור מתשלום דמי ביטוח בעד עובדיו.

מיום 1.12.2010

תק' תשע"א-2010

ק"ת תשע"א מס' 6944 מיום 30.11.2010 עמ' 220

הוספת תקנה 11ב

פטור מתשלום דמי ביטוח לתלמיד תק' (מס' 2)  תשע"א-2011

11ג.   מבוטח לפי פרק י"א לחוק, שהוא תלמיד כיתה י' עד י"ב במוסד חינוכי על-יסודי, והכנסתו לא עלתה על ההכנסה המזערית האמורה בפרט 3 בלוח י"א לחוק וטרם מלאו לו 19 שנים, יהיה פטור מתשלום דמי ביטוח בעד התקופה שבה הוא לומד.

מיום 1.10.2011

תק' (מס' 2) תשע"א-2011

ק"ת תשע"א מס' 7033 מיום 20.9.2011 עמ' 1390

הוספת תקנה 11ג

סייג לפטור ולהנחה תק' תשמ"ה-1985 תק' תשנ"ט-1998

12.  האמור בתקנות 10 ו-11 אינו חל על מי שאינו מבוטח לפי פרק י"א לחוק ועל מבוטח שבחדשים האמורים באותן תקנות היה גם עובד עצמאי, או שהיו לו באותם החדשים הכנסות שלא מעבודה שמהן משתלמים דמי ביטוח.

מיום 1.4.1985

תק' תשמ"ה-1985

ק"ת תשמ"ה מס' 4801 מיום 9.5.1985 עמ' 1236

12. האמור בתקנות 10 ו-11 אינו חל על על מי שאינו מבוטח לפי פרק ב' לחוק ועל מבוטח שבחדשים האמורים באותן תקנות היה גם עובד עצמאי, או שהיו לו באותם החדשים הכנסות שלא מעבודה שמהן משתלמים דמי ביטוח.

מיום 20.10.1998

תק' תשנ"ט-1998

ק"ת תשנ"ט מס' 5932 מיום 20.10.1998 עמ' 32

12. האמור בתקנות 10 ו-11 אינו חל על מי שאינו מבוטח לפי פרק ב' פרק י"א לחוק ועל מבוטח שבחדשים האמורים באותן תקנות היה גם עובד עצמאי, או שהיו לו באותם החדשים הכנסות שלא מעבודה שמהן משתלמים דמי ביטוח.

תשלום דמי ביטוח מפנסיה תק' (מס' 7) תשמ"א-1981 תק' תשמ"ז-1986 תק' (מס' 3)  תשמ"ז-1987 תק' תשנ"ט-1998

12א.  (א)  מבוטח לפי פרק י"א לחוק, למעט מבוטח ברשות, שטרם מלאו לו 65 שנים בגבר ו-60 באשה, ויש לו הכנסה מפנסיה, חייב בתשלום דמי ביטוח מהפנסיה המשתלמת לו בעד החודש שקדם למועד תשלום דמי הביטוח; דמי הביטוח יהיו בשיעור של 2.95% מסכום השווה למחצית הפנסיה, או מסכום השווה להכנסה המזערית האמורה בפרט 3 של לוח י"א לחוק מחולק ב-12, לפי הסכום הגבוה יותר; ובלבד שלא תובא בחשבון הכנסה העולה על ההכנסה המרבית האמורה בפרט 1 בלוח י"א לחוק.

          (ב)  המשלם פנסיה ינכה במקור את דמי הביטוח מהפנסיה, לפי תקנת משנה (א).

תק' תשנ"ט-1998

          (ג)   מועד תשלום דמי הביטוח לפי תקנה זו, יהיה מועד התשלום החל לגבי עובד לפי סעיף 353 לחוק.

          (ד)  במועדים האמורים להלן ידווח משלם הפנסיה למוסד את שמותיהם של המבוטחים שבעדם שולמו דמי ביטוח ויפרט את פרטי זהותם, על גבי טופס שהמוסד קבע לכך:

          15 באפריל - בעד החדשים ינואר, פברואר ומרס;

          15 ביולי - בעד החדשים אפריל, מאי ויוני;

          15 באוקטובר - בעד החדשים יולי, אוגוסט וספטמבר;

          15 בינואר - בעד החדשים אוקטובר, נובמבר ודצמבר.

תק' תשמ"ז-1986 תק' (מס' 2)  תשמ"ח-1988 תק' (מס' 3)  תשנ"ב-1992 תק' תשנ"ט-1998

          (ה)  מבוטח כאמור בתקנת משנה (א) שהוא גם עובד עצמאי - ישלם דמי ביטוח מהכנסתו מפנסיה בהתאם לתקנת משנה (א) לאחר שהכנסתו מהמקורות המפורטים בסעיף 2(1) ו-(8) לפקודה הובאה בחשבון, ובלבד שלא תובא בחשבון לענין זה הכנסה מפנסיה העולה על ההפרש שבין הכנסתו כעובד עצמאי מהמקורות האמורים באותה שנת מס לבין ההכנסה המרבית לשנה שנקבעה לעובד עצמאי, בפרט 2 בלוח י"א לחוק.

תק' תשמ"ז-1986 תק' (מס' 3)  תשנ"ב-1992 תק' תשנ"ט-1998

          (ו)   מבוטח כאמור בתקנת משנה (א) שהוא גם עובד ישולמו בעדו דמי הביטוח מהכנסתו מהמקורות המפורטים בסעיף 2(2) לפקודה, ובלבד שלא תובא בחשבון לענין זה הכנסה מפנסיה העולה על ההפרש שבין הכנסתו מהעבודה בחודש שבעדו משתלמים דמי הביטוח, לבין ההכנסה המרבית לחודש שנקבעה לגבי עובד שכיר כאמור בפרט 1 בלוח י"א לחוק.

תק' (מס' 3) תשנ"ב-1992 תק' תשנ"ט-1998

          (ז)   מבוטח כאמור בתקנת משנה (א) שאינו עובד ואינו עובד עצמאי ישלם דמי ביטוח מהכנסתו מפנסיה בהתאם לתקנת משנה (א), לאחר שהכנסתו האחרת מהמקורות המפורטים בסעיף 2 לפקודה הובאה בחשבון, ובלבד שלא תובא בחשבון לענין זה הכנסה מפנסיה העולה על ההפרש שבין הכנסתו האחרת כאמור באותה שנת מס, לבין ההכנסה המרבית לשנה שנקבעה לגבי מבוטח אחר בפרט 4 בלוח י"א.

תק' (מס' 2) תשמ"ב-1981 תק' תשמ"ז-1986 תק' (מס' 3)  תשנ"ב-1992

          (ח)  בתקנות אלה, "פנסיה" - קצבה המשתלמת מכוח חיקוק או הסכם עבודה לעובד או למי שהיה עובד, לאחר שפרש מעבודתו פרישה מוחלטת או חלקית.

          לענין זה, "עובד" - לרבות כל מי ששכרו או קיצבת הפרישה שלו נקבעו בחוק או על פיו.

מיום 1.10.1981

תק' (מס' 7) תשמ"א-1981

ק"ת תשמ"א מס' 4263 מיום 27.8.1981 עמ' 1352

הוספת תקנה 12א

מיום 1.10.1981

תק' (מס' 2) תשמ"ב-1981

ק"ת תשמ"ב מס' 4281 מיום 2.11.1981 עמ' 217

(ה) בתקנות אלה, "פנסיה" - קצבה המשתלמת מכוח חיקוק או הסכם עבודה לעובד או למי שהיה עובד, לאחר שפרש מעבודתו פרישה מוחלטת או חלקית.

לענין זה, "עובד" - לרבות כל מי ששכרו או קיצבת הפרישה שלו נקבעו בחוק או על פיו.

מיום 1.10.1982 עד יום 31.3.1985

הוראת שעה תשמ"ג-1982

ק"ת תשמ"ג מס' 4421 מיום 28.10.1982 עמ' 137

(א) מבוטח לפי פרק ב' לחוק, למעט מבוטח ברשות, שטרם מלאו לו 65 שנים בגבר ו-60 באשה, ויש לו הכנסה מפנסיה, חייב בתשלום דמי ביטוח מהפנסיה המשתלמת לו בעד החודש שקדם למועד תשלום דמי הביטוח; דמי הביטוח יהיו בשיעור של 4.1% 3.7% מסכום השווה למחצית הפנסיה, או מסכום השווה למינימום האמור בפרט 3 של לוח י"א לחוק מחולק ב-12, לפי הסכום הגבוה יותר.

מיום 1.4.1986

תק' תשמ"ז-1986

ק"ת תשמ"ז מס' 4980 מיום 16.11.1986 עמ' 107

12א. (א) מבוטח לפי פרק ב' לחוק, למעט מבוטח ברשות, שטרם מלאו לו 65 שנים בגבר ו-60 באשה, ויש לו הכנסה מפנסיה, חייב בתשלום דמי ביטוח מהפנסיה המשתלמת לו בעד החודש שקדם למועד תשלום דמי הביטוח; דמי הביטוח יהיו בשיעור של 4.1% בשיעור של 3.7% מסכום השווה למחצית הפנסיה, או מסכום השווה למינימום האמור בפרט 3 של לוח י"א לחוק מחולק ב-12, לפי הסכום הגבוה יותר ובלבד שלא תובא בחשבון הכנסה העולה על הכנסת המקסימום האמורה בפרט 1 בלוח י"א לחוק.

(ב) המשלם פנסיה ינכה במקור את דמי הביטוח מהפנסיה, לפי תקנת משנה (א).

(ג) מועד תשלום דמי הביטוח לפי תקנה זו, יהיה מועד התשלום החל לגבי עובד לפי סעיף 171 לחוק.

(ד) במועדים האמורים להלן ידווח משלם הפנסיה למוסד את שמותיהם של המבוטחים שבעדם שולמו דמי ביטוח ויפרט את פרטי זהותם, על גבי טופס שהמוסד קבע לכך:

15 באפריל - בעד החדשים ינואר, פברואר ומרס;

15 ביולי - בעד החדשים אפריל, מאי ויוני;

15 באוקטובר - בעד החדשים יולי, אוגוסט וספטמבר;

15 בינואר - בעד החדשים אוקטובר, נובמבר ודצמבר.

(ה) מבוטח כאמור בתקנת משנה (א) שהוא גם עובד עצמאי - ישלם דמי ביטוח מהכנסתו מפנסיה בהתאם לתקנת משנה (א) לאחר שהכנסתו מהמקורות המפורטים בסעיף 2(1) ו-(8) לפקודה הובאה בחשבון, ובלבד שלא תובא בחשבון לענין זה הכנסה העולה על ההפרש שבין הכנסתו כעובד עצמאי מהמקורות האמורים באותה שנת כספים לבין המקסימום לשנה שנקבע לעובד עצמאי, בפרט 2 בלוח י"א לחוק.

(ו) מבוטח כאמור בתקנת משנה (א) שהוא גם עובד ישולמו בעדו דמי הביטוח מהכנסתו מהמקורות המפורטים בסעיף 2(2) לפקודה, ובלבד שלא תובא בחשבון לענין זה הכנסה העולה על ההפרש שבין הכנסתו מהעבודה בחודש שבעדו משתלמים דמי הביטוח, לבין המקסימום לחודש שנקבע לגבי עובד שכיר כאמור בפרט 1 בלוח י"א לחוק.

(ה) (ז) בתקנות אלה, "פנסיה" - קצבה המשתלמת מכוח חיקוק או הסכם עבודה לעובד או למי שהיה עובד, לאחר שפרש מעבודתו פרישה מוחלטת או חלקית.

מיום 1.4.1987

תק' (מס' 3) תשמ"ז-1987

ק"ת תשמ"ז מס' 5052 מיום 3.9.1987 עמ' 1255

(א) מבוטח לפי פרק ב' לחוק, למעט מבוטח ברשות, שטרם מלאו לו 65 שנים בגבר ו-60 באשה, ויש לו הכנסה מפנסיה, חייב בתשלום דמי ביטוח מהפנסיה המשתלמת לו בעד החודש שקדם למועד תשלום דמי הביטוח; דמי הביטוח יהיו בשיעור של 3.7% 2.95% מסכום השווה למחצית הפנסיה, או מסכום השווה למינימום האמור בפרט 3 של לוח י"א לחוק מחולק ב-12, לפי הסכום הגבוה יותר ובלבד שלא תובא בחשבון הכנסה העולה על הכנסת המקסימום האמורה בפרט 1 בלוח י"א לחוק.

מיום 25.2.1988

תק' (מס' 2) תשמ"ח-1988

ק"ת תשמ"ח מס' 5087 מיום 25.2.1988 עמ' 510

(ה) מבוטח כאמור בתקנת משנה (א) שהוא גם עובד עצמאי - ישלם דמי ביטוח מהכנסתו מפנסיה בהתאם לתקנת משנה (א) לאחר שהכנסתו מהמקורות המפורטים בסעיף 2(1) ו-(8) לפקודה הובאה בחשבון, ובלבד שלא תובא בחשבון לענין זה הכנסה העולה על ההפרש שבין הכנסתו כעובד עצמאי מהמקורות האמורים באותה שנת כספים שנת מס לבין המקסימום לשנה שנקבע לעובד עצמאי, בפרט 2 בלוח י"א לחוק.

מיום 1.1.1992

תק' (מס' 3) תשנ"ב-1992

ק"ת תשנ"ב מס' 5430 מיום 25.3.1992 עמ' 900

(ה) מבוטח כאמור בתקנת משנה (א) שהוא גם עובד עצמאי - ישלם דמי ביטוח מהכנסתו מפנסיה בהתאם לתקנת משנה (א) לאחר שהכנסתו מהמקורות המפורטים בסעיף 2(1) ו- (8) לפקודה הובאה בחשבון, ובלבד שלא תובא בחשבון לענין זה הכנסה מפנסיה העולה על ההפרש שבין הכנסתו כעובד עצמאי מהמקורות האמורים באותה שנת מס לבין המקסימום לשנה שנקבע לעובד עצמאי, בפרט 2 בלוח י"א לחוק.

(ו) מבוטח כאמור בתקנת משנה (א) שהוא גם עובד ישולמו בעדו דמי הביטוח מהכנסתו מהמקורות המפורטים בסעיף 2(2) לפקודה, ובלבד שלא תובא בחשבון לענין זה הכנסה מפנסיה העולה על ההפרש שבין הכנסתו מהעבודה בחודש שבעדו משתלמים דמי הביטוח, לבין המקסימום לחודש שנקבע לגבי עובד שכיר כאמור בפרט 1 בלוח י"א לחוק.

(ז) מבוטח כאמור בתקנת משנה (א) שאינו עובד ואינו עובד עצמאי ישלם דמי ביטוח מהכנסתו מפנסיה בהתאם לתקנת משנה (א), לאחר שהכנסתו האחרת מהמקורות המפורטים בסעיף 2 לפקודה הובאה בחשבון, ובלבד שלא תובא בחשבון לענין זה הכנסה מפנסיה העולה על ההפרש שבין הכנסתו האחרת כאמור באותה שנת מס, לבין המקסימום לשנה שנקבע לגבי מבוטח אחר בפרט 4 בלוח י"א.

(ז) (ח) בתקנות אלה, "פנסיה" - קצבה המשתלמת מכוח חיקוק או הסכם עבודה לעובד או למי שהיה עובד, לאחר שפרש מעבודתו פרישה מוחלטת או חלקית.

מיום 20.10.1998

תק' תשנ"ט-1998

ק"ת תשנ"ט מס' 5932 מיום 20.10.1998 עמ' 32

12א. (א) מבוטח לפי פרק ב' פרק י"א לחוק, למעט מבוטח ברשות, שטרם מלאו לו 65 שנים בגבר ו-60 באשה, ויש לו הכנסה מפנסיה, חייב בתשלום דמי ביטוח מהפנסיה המשתלמת לו בעד החודש שקדם למועד תשלום דמי הביטוח; דמי הביטוח יהיו בשיעור של 2.95% מסכום השווה למחצית הפנסיה, או מסכום השווה למינימום האמור להכנסה המזערית האמורה בפרט 3 של לוח י"א לחוק מחולק ב-12, לפי הסכום הגבוה יותר ובלבד שלא תובא בחשבון הכנסה העולה על הכנסת המקסימום ההכנסה המרבית האמורה בפרט 1 בלוח י"א לחוק.

(ב) המשלם פנסיה ינכה במקור את דמי הביטוח מהפנסיה, לפי תקנת משנה (א).

(ג) מועד תשלום דמי הביטוח לפי תקנה זו, יהיה מועד התשלום החל לגבי עובד לפי סעיף 171 סעיף 353 לחוק.

(ד) במועדים האמורים להלן ידווח משלם הפנסיה למוסד את שמותיהם של המבוטחים שבעדם שולמו דמי ביטוח ויפרט את פרטי זהותם, על גבי טופס שהמוסד קבע לכך:

15 באפריל - בעד החדשים ינואר, פברואר ומרס;

15 ביולי - בעד החדשים אפריל, מאי ויוני;

15 באוקטובר - בעד החדשים יולי, אוגוסט וספטמבר;

15 בינואר - בעד החדשים אוקטובר, נובמבר ודצמבר.

(ה) מבוטח כאמור בתקנת משנה (א) שהוא גם עובד עצמאי - ישלם דמי ביטוח מהכנסתו מפנסיה בהתאם לתקנת משנה (א) לאחר שהכנסתו מהמקורות המפורטים בסעיף 2(1) ו-(8) לפקודה הובאה בחשבון, ובלבד שלא תובא בחשבון לענין זה הכנסה מפנסיה העולה על ההפרש שבין הכנסתו כעובד עצמאי מהמקורות האמורים באותה שנת מס לבין המקסימום ההכנסה המרבית לשנה שנקבע שנקבעה לעובד עצמאי, בפרט 2 בלוח י"א לחוק.

(ו) מבוטח כאמור בתקנת משנה (א) שהוא גם עובד ישולמו בעדו דמי הביטוח מהכנסתו מהמקורות המפורטים בסעיף 2(2) לפקודה, ובלבד שלא תובא בחשבון לענין זה הכנסה מפנסיה העולה על ההפרש שבין הכנסתו מהעבודה בחודש שבעדו משתלמים דמי הביטוח, לבין המקסימום ההכנסה המרבית לחודש שנקבע שנקבעה לגבי עובד שכיר כאמור בפרט 1 בלוח י"א לחוק.

(ז) מבוטח כאמור בתקנת משנה (א) שאינו עובד ואינו עובד עצמאי ישלם דמי ביטוח מהכנסתו מפנסיה בהתאם לתקנת משנה (א), לאחר שהכנסתו האחרת מהמקורות המפורטים בסעיף 2 לפקודה הובאה בחשבון, ובלבד שלא תובא בחשבון לענין זה הכנסה מפנסיה העולה על ההפרש שבין הכנסתו האחרת כאמור באותה שנת מס, לבין המקסימום ההכנסה המרבית לשנה שנקבע שנקבעה לגבי מבוטח אחר בפרט 4 בלוח י"א.

(ח) בתקנות אלה, "פנסיה" - קצבה המשתלמת מכוח חיקוק או הסכם עבודה לעובד או למי שהיה עובד, לאחר שפרש מעבודתו פרישה מוחלטת או חלקית.

מבוטח שהוא גם עובד וגם עובד עצמאי תק' (מס' 2) תשל"ח-1978 תק' תשמ"ז-1986 תק' (מס' 2)  תשמ"ח-1988 תק' תשנ"ט-1998

13.  (א)  מבוטח שהוא גם עובד וגם עובד עצמאי ישלם דמי ביטוח מהכנסתו מהמקורות המפורטים בסעיף 2(1) ו-(8) לפקודה, אחרי ניכוי דמי ביטוח מהכנסתו מהמקורות המפורטים בסעיף 2(2) לפקודה, ובלבד שלא תובא בחשבון לענין זה הכנסה העולה על ההפרש בין שכרו כעובד באותה שנת מס לבין ההכנסה המרבית לשנה שנקבעה לעובד עצמאי בפרט 2 בלוח י"א לחוק.

תק' תשמ"ז-1986 תק' תשנ"ט-1998

          (א1) מבוטח כאמור בתקנת משנה (א) שטרם מלאו לו 65 שנים בגבר ו-60 שנים באשה, שיש לו גם הכנסה מפנסיה, ישולמו בעדו דמי ביטוח מהכנסתו מהפנסיה בהתאם לתקנה 12א, לאחר שהכנסתו מהמקורות המפורטים בסעיף 2(1), (2) ו-(8) לפקודה, הובאה בחשבון ובלבד שלא תובא בחשבון לענין זה הכנסה העולה על ההפרש שבין הכנסתו מהמקורות האמורים לבין ההכנסה המרבית שנקבעה בפרט 2 בלוח י"א לחוק.

תק' תשמ"ה-1985 תק' (מס' 2)  תשמ"ו-1986 תק' (מס' 2)  תשמ"ח-1988

          (ב)  (1)   מבוטח כאמור בתקנת משנה (א) בנוסף לכל דין וחשבון שעליו להגיש לפי החוק יגיש למוסד דין וחשבון על שכרו החדשי כעובד בטופס שקבע המוסד, תוך חודש ימים מיום היותו גם לעובד וגם לעובד עצמאי וכן עד ה-31 ביולי בכל שנת מס;

תק' תשמ"ה-1985 תק' תשנ"ט-1998

                 (2)   (א)   כהכנסתו השנתית של מבוטח כאמור בתקנת משנה (א) יראו את הכנסתו האמורה בסעיף 345 לחוק, באותה שנה שוטפת, מהמקורות המפורטים בסעיף 2(1), (2) ו-(8) לפקודה;

(ב)   כל עוד לא נקבעה ההכנסה כאמור בפסקת משנה (א), ישולמו מקדמות על חשבון דמי הביטוח, ולענין זה יראו את הסכום שהוצהר עליו בדין וחשבון -

(1)   לגבי מי שנעשה גם לעובד וגם לעובד עצמאי באותה שנה שוטפת, כהכנסה שעליה הצהיר מי ששינה את סוגו, והוראות תקנה 23 יחולו בשינויים המחוייבים;

(2)   לגבי מי שבשנה שקדמה לשנה השוטפת היה מבוטח גם כעובד וגם כעובד עצמאי, כהכנסה שעליה הצהיר מבוטח שאינו עובד, המגיש הצהרה לפי תקנה 7 לתקנות הגביה;

תק' תשמ"ה-1985

(3)   חל שינוי בשכרו של מבוטח, יודיע על כך המבוטח למוסד, ושינוי זה יובא בחשבון לענין פסקה (2);

תק' תשנ"ט-1998

(4)   הוגדלה ההכנסה המרבית הקבועה בלוח י"א לחוק, יהיה המוסד רשאי לדחות את המועד לתשלום הפרשי דמי הביטוח הנובעים מהגדלת ההכנסה המרבית עד הגשת האישורים כאמור בפסקה (5);

תק' תשמ"ה-1985 תק' (מס' 2)  תשמ"ח-1988

(5)   תוך ששה חדשים מתום כל שנת מס ימציא המבוטח למוסד אישורים מהמעבידים שאצלם עבד באותה שנה על שכרו כעובד לכל רבעון, כמשמעותו בתקנות המקדמות, של אותה שנת מס.

תק' תשמ"ה-1985

          (ב1) מועד תשלום דמי הביטוח לפי תקנה זו יהיה במועדי התשלום האמורים בתקנה 2 לתקנות הגביה, לפי הענין.

תק' תשמ"ה-1985

          (ב2) מבוטח כאמור בתקנת משנה (א) ישלם מקדמות דמי ביטוח לפי תקנות המקדמות ובשינויים שנקבעו בתקנה זו.

תק' (מס' 3) תשמ"ד-1984 תק' תשמ"ה-1985 תק' תשנ"ט-1998

          (ג)   העלה החישוב הסופי של דמי הביטוח שקיימת יתרה לטובת המבוטח יחזיר המוסד את היתרה שלושה חדשים לאחר הגשת האישורים האמורים והוראות סעיף 362 לחוק יחולו על היתרה האמורה כאילו היא יתרה לפי סעיף 362(א)(3) לחוק; קיימת יתרה לטובת המוסד, ישלם המבוטח למוסד את הסכום המגיע ויראו יתרה זו כאילו היא יתרה לפי סעיף 345(ג) או (ד) לחוק, לפי הענין.

תק' תשמ"ה-1985

          (ד)  (נמחקה).

מיום 28.4.1974

תק' (מס' 2) תשל"ד-1974

ק"ת תשל"ד מס' 3163 מיום 28.4.1974 עמ' 1028

(א) מבוטח שהוא גם עובד וגם עובד עצמאי ישלם דמי ביטוח לפי פרטים 2 ו-6 של לוח י' לחוק לפי שיעור דמי הביטוח החל על עובד עצמאי, מהכנסה שאינה עולה על ההפרש בין שכרו כעובד ובין המקסימום הנקוב בפרט 2 של לוח י"א לחוק.

מיום 1.4.1978

תק' (מס' 2) תשל"ח-1978

ק"ת תשל"ח מס' 3830 מיום 28.3.1978 עמ' 967

החלפת תקנה 13

הנוסח הקודם:

13. (א) מבוטח שהוא גם עובד וגם עובד עצמאי ישלם דמי ביטוח לפי שיעור דמי הביטוח החל על עובד עצמאי, מהכנסה שאינה עולה על ההפרש בין שכרו כעובד ובין המקסימום הנקוב בפרט 2 של לוח י"א לחוק.

(ב) מבוטח כאמור בתקנת משנה (א), יגיש למוסד על שכרו החדשי כעובד דין וחשבון בטופס שאפשר להשיגו בכל אחד מסניפי המוסד, תוך חודש ימים מיום היותו גם לעובד וגם לעובד עצמאי וכן ב-15 באפריל בכל שנת כספים.

(ג) הסכום המוצהר בדין וחשבון ייחשב כשכרו החדשי המשוער לכל שנת הכספים שבה הוגש הדין וחשבון.

(ד) הודיע המבוטח למוסד על שינוי בשכרו, ישמש הסכום ששונה כשכרו החדשי המשוער של המבוטח.

(ה) מבוטח כאמור בתקנת משנה (א) ימציא תוך ששה חדשים מתום כל שנת כספים אישורים מהמעבידים שאצלם עבד באותה שנה, הכוללים את הפרטים על שכרו כעובד והזמן בו עבד.

(ו) קיימת יתרה לטובת המבוטח כתוצאה מתשלומי ההפרשים בין השכר לבין המקסימום כאמור בתקנת משנה (א), יחזירנה המוסד תוך שנים עשר חדשים לאחר הגשת האישורים האמורים.

(ז) קיימת יתרה לטובת המוסד, ישלם המבוטח למוסד את הסכום המגיע תוך שלושים יום מיום קבלת ההודעה מאת המוסד או תוך תקופה העולה על שלושים יום, כפי שקבע אותה המוסד בהודעה.

(ח) נשאר המבוטח חייב דמי ביטוח, רשאי המוסד לקזז מהחוב המגיע לו את הסכום שהוא חייב בהחזרתו, כולו או מקצתו, והסכום שקוזז ייזקף על חשבון פיגוריו של המבוטח.

מיום 1.10.1981

תק' (מס' 7) תשמ"א-1981

ק"ת תשמ"א מס' 4263 מיום 27.8.1981 עמ' 1352

הוספת תקנת משנה 13(א1)

מיום 1.4.1984

תק' (מס' 3) תשמ"ד-1984

ק"ת תשמ"ד מס' 4629 מיום 10.5.1984 עמ' 1473

(ג) העלה החישוב הסופי של דמי הביטוח שקיימת יתרה לטובת המבוטח יחזיר המוסד את היתרה שלושה חדשים לאחר הגשת האישורים האמורים והוראות סעיף 178(א)(3) לחוק יחולו על היתרה האמורה בשינויים המחוייבים; קיימת יתרה לטובת המוסד ישלם המבוטח למוסד את הסכום המגיע תוך שלושים יום מיום קבלת ההודעה מאת המוסד או תוך תקופה העולה על שלושים יום, כפי שקבע אותה המוסד בהודעה קיימת יתרה לטובת המוסד, ישלם המבוטח למוסד את הסכום המגיע לפי הוראות סעיף 164(ג) לחוק.

מיום 1.4.1985

תק' תשמ"ה-1985

ק"ת תשמ"ה מס' 4801 מיום 9.5.1985 עמ' 1237

(ב) (1) מבוטח כאמור בתקנת משנה (א) בנוסף לכל דין וחשבון שעליו להגיש לפי החוק יגיש למוסד דין וחשבון על שכרו החדשי כעובד בטופס שקבע המוסד, תוך חודש ימים מיום היותו גם לעובד וגם לעובד עצמאי וכן ב-15 באפריל עד ה-1 במאי בכל שנת כספים;

(2) את הסכום שהוצהר עליו בדין וחשבון יראו כשכרו החדשי המשוער לכל שנת הכספים שבה הוגש הדין וחשבון;

(2) (א) כהכנסתו השנתית של מבוטח כאמור בתקנת משנה (א) יראו את הכנסתו האמורה בסעיף 164 לחוק, באותה שנה שוטפת, מהמקורות המפורטים בסעיף 2(1), (2) ו-(8) לפקודה.

(ב) כל עוד לא נקבעה ההכנסה כאמור בפסקת משנה (א), ישולמו מקדמות על חשבון דמי הביטוח, ולענין זה יראו את הסכום שהוצהר עליו בדין וחשבון –

(1) לגבי מי שנעשה גם לעובד וגם לעובד עצמאי באותה שנה שוטפת, כהכנסה שעליה הצהיר מי ששינה את סוגו, והוראות תקנה 23 יחולו בשינויים המחוייבים;

(2) לגבי מי שבשנה שקדמה לשנה השוטפת היה מבוטח גם כעובד וגם כעובד עצמאי, כהכנסה שעליה הצהיר מבוטח שאינו עובד, המגיש הצהרה לפי תקנה 7 לתקנות הגביה;

(3) חל שינוי בשכרו של מבוטח, יודיע על כך המבוטח למוסד, והסכום ששונה יהיה שכרו החדשי המשוער של המבוטח לאותה שנת כספים;

(3) חל שינוי בשכרו של מבוטח, יודיע על כך המבוטח למוסד, ושינוי זה יובא בחשבון לענין פסקה (2);

(4) הוגדל המקסימום לפי סעיף 167ב(ב) לחוק יהיה המוסד רשאי לדחות את המועד לתשלום הפרשי דמי הביטוח הנוסעים מהגדלת המקסימום עד הגשת האישורים כאמור בפסקה (5);

(5) תוך ששה חדשים מתום כל שנת כספים ימציא המבוטח למוסד אישורים מהמעבידים שאצלם עבד באותה שנה על שכרו כעובד לתקופות מ-1 באפריל ועד 30 בספטמבר ומ-1 באוקטובר ועד 31 במרס של אותה שנת כספים לכל רבעון, כמשמעותו בתקנות המקדמות, של אותה שנת כספים.

(ב1) מועד תשלום דמי הביטוח לפי תקנה זו יהיה במועדי התשלום האמורים בתקנה 2 לתקנות הגביה, לפי הענין.

(ב2) מבוטח כאמור בתקנת משנה (א) ישלם מקדמות דמי ביטוח לפי תקנות המקדמות ובשינויים שנקבעו בתקנה זו.

(ג) העלה החישוב הסופי של דמי הביטוח שקיימת יתרה לטובת המבוטח יחזיר המוסד את היתרה שלושה חדשים לאחר הגשת האישורים האמורים והוראות סעיף 178(א)(3) לחוק יחולו על היתרה האמורה בשינויים המחוייבים והוראות סעיף 178 לחוק יחולו על היתרה האמורה כאילו היא יתרה לפי סעיף 178(א)(3); קיימת יתרה לטובת המוסד, ישלם המבוטח למוסד את הסכום המגיע לפי הוראות סעיף 164(ג) לחוק ויראו יתרה זו כאילו היא יתרה לפי סעיף 164(ג) או 164(ד) לחוק, לפי הענין.

(ד) נשאר המבוטח חייב דמי ביטוח, רשאי המוסד לקזז מהחוב המגיע לו את הסכום שהוא חייב בהחזרתו, כולו או מקצתו, והסכום שקוזז ייזקף על חשבון פיגוריו של המבוטח.

מיום 27.7.1986

תק' (מס' 2) תשמ"ו-1986

ק"ת תשמ"ו מס' 4949 מיום 27.7.1986 עמ' 1123

(ב) (1) מבוטח כאמור בתקנת משנה (א) בנוסף לכל דין וחשבון שעליו להגיש לפי החוק יגיש למוסד דין וחשבון על שכרו החדשי כעובד בטופס שקבע המוסד, תוך חודש ימים מיום היותו גם לעובד וגם לעובד עצמאי וכן עד ה-1 במאי ה-31 ביולי בכל שנת כספים;

מיום 1.4.1986

תק' תשמ"ז-1986

ק"ת תשמ"ז מס' 4980 מיום 16.11.1986 עמ' 108

החלפת תקנות משנה 13(א) ו-13(א1)

הנוסח הקודם:

13. (א) מבוטח שהוא גם עובד וגם עובד עצמאי ישלם דמי ביטוח לשנת כספים לפי שיעור דמי הביטוח החל על עובד עצמאי, מהכנסה שאינה עולה על ההפרש בין שכרו כעובד באותה שנה ובין המקסימום שנקבע לעובד עצמאי לפי סעיף 167ב לחוק.

(א1) מבוטח כאמור בתקנת משנה (א) שטרם מלאו לו 65 שנים בגבר ו-60 באשה, שיש לו גם הכנסה מפנסיה, ישולמו בעדו דמי הביטוח מהכנסתו מפנסיה בהתאם לתקנה 12א, מההפרש שבין הכנסתו כאמור בתקנת משנה (א) לבין המקסימום שנקבע לעובד עצמאי לפי סעיף 167ב לחוק.

מיום 25.2.1988

תק' (מס' 2) תשמ"ח-1988

ק"ת תשמ"ח מס' 5087 מיום 25.2.1988 עמ' 510

(א) מבוטח שהוא גם עובד וגם עובד עצמאי ישלם דמי ביטוח מהכנסתו מהמקורות המפורטים בסעיף 2(1) ו-(8) לפקודה, אחרי ניכוי דמי ביטוח מהכנסתו מהמקורות המפורטים בסעיף 2(2) לפקודה, ובלבד שלא תובא בחשבון לענין זה הכנסה העולה על ההפרש בין שכרו כעובד באותה שנת כספים שנת מס לבין המקסימום לשנה שנקבע לעובד עצמאי בפרט 2 בלוח י"א לחוק.

(א1) מבוטח כאמור בתקנת משנה (א) שטרם מלאו לו 65 שנים בגבר ו-60 שנים באשה, שיש לו גם הכנסה מפנסיה, ישולמו בעדו דמי ביטוח מהכנסתו מהפנסיה בהתאם לתקנה 12א, לאחר שהכנסתו מהמקורות המפורטים בסעיף 2(1), (2) ו-(8) לפקודה, הובאה בחשבון ובלבד שלא תובא בחשבון לענין זה הכנסה העולה על ההפרש שבין הכנסתו מהמקורות האמורים לבין המקסימום שנקבע בפרט 2 בלוח י"א לחוק.

(ב) (1) מבוטח כאמור בתקנת משנה (א) בנוסף לכל דין וחשבון שעליו להגיש לפי החוק יגיש למוסד דין וחשבון על שכרו החדשי כעובד בטופס שקבע המוסד, תוך חודש ימים מיום היותו גם לעובד וגם לעובד עצמאי וכן עד ה-31 ביולי בכל שנת כספים שנת מס;

(2) (א) כהכנסתו השנתית של מבוטח כאמור בתקנת משנה (א) יראו את הכנסתו האמורה בסעיף 164 לחוק, באותה שנה שוטפת, מהמקורות המפורטים בסעיף 2(1), (2) ו-(8) לפקודה;

(ב) כל עוד לא נקבעה ההכנסה כאמור בפסקת משנה (א), ישולמו מקדמות על חשבון דמי הביטוח, ולענין זה יראו את הסכום שהוצהר עליו בדין וחשבון –

(1) לגבי מי שנעשה גם לעובד וגם לעובד עצמאי באותה שנה שוטפת, כהכנסה שעליה הצהיר מי ששינה את סוגו, והוראות תקנה 23 יחולו בשינויים המחוייבים;

(2) לגבי מי שבשנה שקדמה לשנה השוטפת היה מבוטח גם כעובד וגם כעובד עצמאי, כהכנסה שעליה הצהיר מבוטח שאינו עובד, המגיש הצהרה לפי תקנה 7 לתקנות הגביה;

(3) חל שינוי בשכרו של מבוטח, יודיע על כך המבוטח למוסד, ושינוי זה יובא בחשבון לענין פסקה (2);

(4) הוגדל המקסימום לפי סעיף 167ב(ב) לחוק יהיה המוסד רשאי לדחות את המועד לתשלום הפרשי דמי הביטוח הנוסעים מהגדלת המקסימום עד הגשת האישורים כאמור בפסקה (5);

(5) תוך ששה חדשים מתום כל שנת כספים שנת מס ימציא המבוטח למוסד אישורים מהמעבידים שאצלם עבד באותה שנה על שכרו כעובד לכל רבעון, כמשמעותו בתקנות המקדמות, של אותה שנת כספים שנת מס.

מיום 20.10.1998

תק' תשנ"ט-1998

ק"ת תשנ"ט מס' 5932 מיום 20.10.1998 עמ' 32

13. (א) מבוטח שהוא גם עובד וגם עובד עצמאי ישלם דמי ביטוח מהכנסתו מהמקורות המפורטים בסעיף 2(1) ו-(8) לפקודה, אחרי ניכוי דמי ביטוח מהכנסתו מהמקורות המפורטים בסעיף 2(2) לפקודה, ובלבד שלא תובא בחשבון לענין זה הכנסה העולה על ההפרש בין שכרו כעובד באותה שנת מס לבין המקסימום ההכנסה המרבית לשנה שנקבע שנקבעה לעובד עצמאי בפרט 2 בלוח י"א לחוק.

(א1) מבוטח כאמור בתקנת משנה (א) שטרם מלאו לו 65 שנים בגבר ו-60 שנים באשה, שיש לו גם הכנסה מפנסיה, ישולמו בעדו דמי ביטוח מהכנסתו מהפנסיה בהתאם לתקנה 12א, לאחר שהכנסתו מהמקורות המפורטים בסעיף 2(1), (2) ו-(8) לפקודה, הובאה בחשבון ובלבד שלא תובא בחשבון לענין זה הכנסה העולה על ההפרש שבין הכנסתו מהמקורות האמורים לבין המקסימום ההכנסה המרבית שנקבע שנקבעה בפרט 2 בלוח י"א לחוק.

(ב) (1) מבוטח כאמור בתקנת משנה (א) בנוסף לכל דין וחשבון שעליו להגיש לפי החוק יגיש למוסד דין וחשבון על שכרו החדשי כעובד בטופס שקבע המוסד, תוך חודש ימים מיום היותו גם לעובד וגם לעובד עצמאי וכן עד ה-31 ביולי בכל שנת מס;

(2) (א) כהכנסתו השנתית של מבוטח כאמור בתקנת משנה (א) יראו את הכנסתו האמורה בסעיף 164 בסעיף 345 לחוק, באותה שנה שוטפת, מהמקורות המפורטים בסעיף 2(1), (2) ו-(8) לפקודה;

(ב) כל עוד לא נקבעה ההכנסה כאמור בפסקת משנה (א), ישולמו מקדמות על חשבון דמי הביטוח, ולענין זה יראו את הסכום שהוצהר עליו בדין וחשבון –

(1) לגבי מי שנעשה גם לעובד וגם לעובד עצמאי באותה שנה שוטפת, כהכנסה שעליה הצהיר מי ששינה את סוגו, והוראות תקנה 23 יחולו בשינויים המחוייבים;

(2) לגבי מי שבשנה שקדמה לשנה השוטפת היה מבוטח גם כעובד וגם כעובד עצמאי, כהכנסה שעליה הצהיר מבוטח שאינו עובד, המגיש הצהרה לפי תקנה 7 לתקנות הגביה;

(3) חל שינוי בשכרו של מבוטח, יודיע על כך המבוטח למוסד, ושינוי זה יובא בחשבון לענין פסקה (2);

(4) הוגדל המקסימום לפי סעיף 167ב(ב) לחוק הוגדלה ההכנסה המרבית הקבועה בלוח י"א לחוק יהיה המוסד רשאי לדחות את המועד לתשלום הפרשי דמי הביטוח הנוסעים מהגדלת המקסימום מהגדלת ההכנסה המרבית עד הגשת האישורים כאמור בפסקה (5);

(5) תוך ששה חדשים מתום כל שנת מס ימציא המבוטח למוסד אישורים מהמעבידים שאצלם עבד באותה שנה על שכרו כעובד לכל רבעון, כמשמעותו בתקנות המקדמות, של אותה שנת מס.

(ג) העלה החישוב הסופי של דמי הביטוח שקיימת יתרה לטובת המבוטח יחזיר המוסד את היתרה שלושה חדשים לאחר הגשת האישורים האמורים והוראות סעיף 178 סעיף 362 לחוק יחולו על היתרה האמורה כאילו היא יתרה לפי סעיף 178(א)(3) סעיף 362(א)(3); קיימת יתרה לטובת המוסד, ישלם המבוטח למוסד את הסכום המגיע ויראו יתרה זו כאילו היא יתרה לפי סעיף 164(ג) או 164(ד) לפי סעיף 345(א) או (ד) לחוק, לפי הענין.

עובד עצמאי שאין עיקר הכנסתו ממשלח ידו או שיש לו הכנסה מפנסיה תק' תשל"ה-1975 תק' (מס' 7)  תשמ"א-1981

14.  (א)  עובד עצמאי שטרם מלאו לו 65 שנה בגבר ו-60 באשה, שאינו באותו זמן גם עובד ולפחות 50% מהכנסתו אינם מהמקורות המפורטים בסעיף 2(1) ו-(8) לפקודה, ישלם דמי ביטוח –

תק' תשל"ה-1975

(1)   בשיעור החל על עובד עצמאי מהכנסתו מהמקורות המפורטים בסעיף 2(1) ו-(8) לפקודה;

תק' תשל"ה-1975 תק' (מס' 7) תשמ"א-1981 תק' תשמ"ה-1985 תק' תשמ"ז-1986

(2)   בשיעור החל על מי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי מהכנסתו מהמקורות המפורטים בסעיף 2(4) עד (7) ו-(9) לפקודה, למעט מהכנסתו מפנסיה.

תק' תשל"ה-1975 תק' תשמ"ה-1985 תק' תשמ"ז-1986 תק' תשנ"ט-1998

          (ב)  דמי הביטוח לפי תקנת משנה (א)(2) ישולמו על ההפרש שבין הכנסת המבוטח מהמקורות המפורטים בתקנת משנה (א)(1) לבין ההכנסה המרבית הנקובה בפרט 4 של לוח י"א לחוק, במועדי התשלום האמורים בתקנה 2 לתקנות הגביה, לפי הענין.

תק' תשמ"ז-1986 תק' תשנ"ט-1998

          (ג)   מבוטח כאמור בתקנת משנה (א) שיש לו גם הכנסה מפנסיה, ישולמו בעדו דמי ביטוח מהכנסתו מהפנסיה, לאחר שהכנסותיו כאמור בתקנת משנה (א) הובאו בחשבון, ובלבד שלא תובא בחשבון לענין זה הכנסה העולה על ההפרש שבין הכנסתו לפי תקנות משנה (א) ו-(ב) לבין ההכנסה המרבית הנקובה בפרט 4 בלוח י"א לחוק.

תק' תשמ"ה-1985 תק' תשמ"ז-1986

          (ד)  לשם קביעת דמי ביטוח של מבוטח כאמור בתקנת משנה (א) יראו את הכנסתו מהמקורות המפורטים בסעיף 2(1) ו-(4) עד (7) ו-(9) לפקודה, למעט הכנסתו מפנסיה, כהכנסתו השנתית באותה שנה שוטפת.

תק' תשמ"ה-1985

          (ה)  כל עוד לא נקבעה הכנסה כאמור בתקנת משנה (ד) ישולמו מקדמות על חשבון דמי ביטוח לפי תקנות המקדמות ובשינויים שנקבעו בתקנה זו.

תק' תשמ"ה-1985

          (ו)   מועדי תשלום דמי ביטוח לפי תקנה זו יהיו מועדי התשלום האמורים בתקנה 2 לתקנות הגביה, לפי הענין.

תק' תשמ"ה-1985 תק' תשמ"ז-1986 תק' תשנ"ט-1998

          (ז)   הוראות תקנה 13(ב)(4) ו-(ג) וכן תקנה 2(ב) לתקנות הגביה יחולו על הפרש דמי ביטוח כאמור בסעיף 345(ג) ו-(ד) לחוק ועל הפרש דמי ביטוח בשל ההכנסה המרבית האמורה בלוח י"א לחוק, לפי הענין.

מיום 28.4.1974

תק' (מס' 2) תשל"ד-1974

ק"ת תשל"ד מס' 3163 מיום 28.4.1974 עמ' 1028

14. עובד עצמאי שטרם מלאו לו 65 שנה בגבר ו-60 באשה, שאינו באותו זמן גם עובד ולפחות 50% מהכנסתו אינם מהמקורות המפורטים בסעיף 2(1) ו-(8) לפקודה, ישלם דמי ביטוח –

(1) 1.1% מהכנסתו מהמקורות המפורטים בסעיף 2(1) ו-(8) לפקודה;

(2) בשיעור כנקוב בפרט 4 של לוח י' לחוק החל על מי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי מהכנסתו מהמקורות המפורטים בסעיף 2(3) עד (7) לפקודה.

מיום 1.4.1975

תק' תשל"ה-1975

ק"ת תשל"ה מס' 3312 מיום 25.3.1975 עמ' 1228

14. (א) עובד עצמאי שטרם מלאו לו 65 שנה בגבר ו-60 באשה, שאינו באותו זמן גם עובד ולפחות 50% מהכנסתו אינם מהמקורות המפורטים בסעיף 2(1) ו-(8) לפקודה, ישלם דמי ביטוח –

(1) 1.1% מהכנסתו מהמקורות המפורטים בסעיף 2(1) ו-(8) לפקודה;

(2) בשיעור החל על מי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי מהכנסתו מהמקורות המפורטים בסעיף 2(3) עד (7) לפקודה.

(1) בשיעור החל על עובד עצמאי מהכנסתו מהמקורות המפורטים בסעיף 2(1) ו-(8) לפקודה;

(2) בשיעור החל על מי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי מהכנסתו מהמקורות המפורטים בסעיף 2(3) עד (7) לפקודה.

(ב) דמי הביטוח לפי תקנת משנה (א)(2) ישולמו על ההפרש שבין הכנסת המבוטח מהמקורות המפורטים בתקנת משנה (א)(1) לבין המקסימום הנקוב בפרט 3 של לוח י"א לחוק.

מיום 1.10.1981

תק' (מס' 7) תשמ"א-1981

ק"ת תשמ"א מס' 4263 מיום 27.8.1981 עמ' 1352

עובד עצמאי שאין עיקר הכנסתו ממשלח יד עובד עצמאי שאין עיקר הכנסתו ממשלח ידו או שיש לו הכנסה מפנסיה

14. (א) עובד עצמאי שטרם מלאו לו 65 שנה בגבר ו-60 באשה, שאינו באותו זמן גם עובד ולפחות 50% מהכנסתו אינם מהמקורות המפורטים בסעיף 2(1) ו-(8) לפקודה, ישלם דמי ביטוח –

(1) בשיעור החל על עובד עצמאי מהכנסתו מהמקורות המפורטים בסעיף 2(1) ו-(8) לפקודה;

(2) בשיעור החל על מי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי מהכנסתו מהמקורות המפורטים בסעיף 2(3) עד (7) לפקודה למעט הכנסתו מפנסיה.

(ב) דמי הביטוח לפי תקנת משנה (א)(2) ישולמו על ההפרש שבין הכנסת המבוטח מהמקורות המפורטים בתקנת משנה (א)(1) לבין המקסימום הנקוב בפרט 3 של לוח י"א לחוק.

(ג) עובד עצמאי שטרם מלאו לו 65 שנים בגבר ו-60 באשה, שאינו באותו זמן גם עובד, ויש לו הכנסה מפנסיה, ישולמו בעדו דמי הביטוח מהכנסתו מפנסיה בהתאם לתקנה 12א, מההפרש שבין הכנסתו לפי תקנות משנה (א) ו-(ב) לבין המקסימום הנקוב בפרט 3 של לוח י"א לחוק.

מיום 1.4.1985

תק' תשמ"ה-1985

ק"ת תשמ"ה מס' 4801 מיום 9.5.1985 עמ' 1237

14. (א) עובד עצמאי שטרם מלאו לו 65 שנה בגבר ו-60 באשה, שאינו באותו זמן גם עובד ולפחות 50% מהכנסתו אינם מהמקורות המפורטים בסעיף 2(1) ו-(8) לפקודה, ישלם דמי ביטוח –

(1) בשיעור החל על עובד עצמאי מהכנסתו מהמקורות המפורטים בסעיף 2(1) ו-(8) לפקודה;

(2) בשיעור החל על מי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי מהכנסתו מהמקורות המפורטים בסעיף 2(3) 2(4) עד (7) לפקודה למעט הכנסתו מפנסיה.

(ב) דמי הביטוח לפי תקנת משנה (א)(2) ישולמו על ההפרש שבין הכנסת המבוטח מהמקורות המפורטים בתקנת משנה (א)(1) לבין המקסימום הנקוב בפרט 3 של לוח י"א לחוק במועדי התשלום האמורים בתקנה 2 לתקנות הגביה, לפי הענין.

(ג) עובד עצמאי שטרם מלאו לו 65 שנים בגבר ו-60 באשה, שאינו באותו זמן גם עובד, ויש לו הכנסה מפנסיה, ישולמו בעדו דמי הביטוח מהכנסתו מפנסיה בהתאם לתקנה 12א, מההפרש שבין הכנסתו לפי תקנות משנה (א) ו-(ב) לבין המקסימום הנקוב בפרט 3 של לוח י"א לחוק.

(ד) לשם קביעת דמי ביטוח של מבוטח כאמור בתקנת משנה (א) יראו את הכנסתו מהמקורות המפורטים בסעיף 2(1) ו-(4) עד (7) לפקודה, למעט הכנסתו מפנסיה, כהכנסתו השנתית באותה שנה שוטפת.

(ה) כל עוד לא נקבעה הכנסה כאמור בתקנת משנה (ד) ישולמו מקדמות על חשבון דמי ביטוח לפי תקנות המקדמות ובשינויים שנקבעו בתקנה זו.

(ו) מועדי תשלום דמי ביטוח לפי תקנה זו יהיו מועדי התשלום האמורים בתקנה 2 לתקנות הגביה, לפי הענין.

(ז) הוראות תקנה 13(ב)(4) ו-(ג) וכן תקנה 2(ב) לתקנות הגביה יחולו על הפרש דמי ביטוח כאמור בסעיף 164(ג) ו-(ד) לחוק ועל הפרש דמי ביטוח בשל סכומי המקסימום האמורים בסעיף 167ב לחוק.

מיום 1.4.1986

תק' תשמ"ז-1986

ק"ת תשמ"ז מס' 4980 מיום 16.11.1986 עמ' 108

14. (א) עובד עצמאי שטרם מלאו לו 65 שנה בגבר ו-60 באשה, שאינו באותו זמן גם עובד ולפחות 50% מהכנסתו אינם מהמקורות המפורטים בסעיף 2(1) ו-(8) לפקודה, ישלם דמי ביטוח –

(1) בשיעור החל על עובד עצמאי מהכנסתו מהמקורות המפורטים בסעיף 2(1) ו-(8) לפקודה;

(2) בשיעור החל על מי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי מהכנסתו מהמקורות המפורטים בסעיף 2(4) עד (7) ו-(9) לפקודה למעט הכנסתו מפנסיה.

(ב) דמי הביטוח לפי תקנת משנה (א)(2) ישולמו על ההפרש שבין הכנסת המבוטח מהמקורות המפורטים בתקנת משנה (א)(1) לבין המקסימום הנקוב בפרט 3 בפרט 4 של לוח י"א לחוק במועדי התשלום האמורים בתקנה 2 לתקנות הגביה, לפי הענין.

(ג) עובד עצמאי שטרם מלאו לו 65 שנים בגבר ו-60 באשה, שאינו באותו זמן גם עובד, ויש לו הכנסה מפנסיה, ישולמו בעדו דמי הביטוח מהכנסתו מפנסיה בהתאם לתקנה 12א, מההפרש שבין הכנסתו לפי תקנות משנה (א) ו-(ב) לבין המקסימום הנקוב בפרט 3 של לוח י"א לחוק.

(ג) מבוטח כאמור בתקנת משנה (א) שיש לו גם הכנסה מפנסיה, ישולמו בעדו דמי ביטוח מהכנסתו מהפנסיה, לאחר שהכנסותיו כאמור בתקנת משנה (א) הובאו בחשבון, ובלבד שלא תובא בחשבון לענין זה הכנסה העולה על ההפרש שבין הכנסתו לפי תקנות משנה (א) ו-(ב) לבין המקסימום הנקוב בפרט 4 בלוח י"א לחוק.

(ד) לשם קביעת דמי ביטוח של מבוטח כאמור בתקנת משנה (א) יראו את הכנסתו מהמקורות המפורטים בסעיף 2(1) ו-(4) עד (7) ו-(9) לפקודה, למעט הכנסתו מפנסיה, כהכנסתו השנתית באותה שנה שוטפת.

(ה) כל עוד לא נקבעה הכנסה כאמור בתקנת משנה (ד) ישולמו מקדמות על חשבון דמי ביטוח לפי תקנות המקדמות ובשינויים שנקבעו בתקנה זו.

(ו) מועדי תשלום דמי ביטוח לפי תקנה זו יהיו מועדי התשלום האמורים בתקנה 2 לתקנות הגביה, לפי הענין.

(ז) הוראות תקנה 13(ב)(4) ו-(ג) וכן תקנה 2(ב) לתקנות הגביה יחולו על הפרש דמי ביטוח כאמור בסעיף 164(ג) ו-(ד) לחוק ועל הפרש דמי ביטוח בשל סכומי המקסימום האמורים בסעיף 167ב לחוק בלוח י"א לחוק, לפי הענין.

מיום 20.10.1998

תק' תשנ"ט-1998

ק"ת תשנ"ט מס' 5932 מיום 20.10.1998 עמ' 32

(ב) דמי הביטוח לפי תקנת משנה (א)(2) ישולמו על ההפרש שבין הכנסת המבוטח מהמקורות המפורטים בתקנת משנה (א)(1) לבין המקסימום הנקוב ההכנסה המרבית הנקובה בפרט 4 של לוח י"א לחוק במועדי התשלום האמורים בתקנה 2 לתקנות הגביה, לפי הענין.

(ג) מבוטח כאמור בתקנת משנה (א) שיש לו גם הכנסה מפנסיה, ישולמו בעדו דמי ביטוח מהכנסתו מהפנסיה, לאחר שהכנסותיו כאמור בתקנת משנה (א) הובאו בחשבון, ובלבד שלא תובא בחשבון לענין זה הכנסה העולה על ההפרש שבין הכנסתו לפי תקנות משנה (א) ו-(ב) לבין המקסימום הנקוב ההכנסה המרבית הנקובה בפרט 4 בלוח י"א לחוק.

(ד) לשם קביעת דמי ביטוח של מבוטח כאמור בתקנת משנה (א) יראו את הכנסתו מהמקורות המפורטים בסעיף 2(1) ו-(4) עד (7) ו-(9) לפקודה, למעט הכנסתו מפנסיה, כהכנסתו השנתית באותה שנה שוטפת.

(ה) כל עוד לא נקבעה הכנסה כאמור בתקנת משנה (ד) ישולמו מקדמות על חשבון דמי ביטוח לפי תקנות המקדמות ובשינויים שנקבעו בתקנה זו.

(ו) מועדי תשלום דמי ביטוח לפי תקנה זו יהיו מועדי התשלום האמורים בתקנה 2 לתקנות הגביה, לפי הענין.

(ז) הוראות תקנה 13(ב)(4) ו-(ג) וכן תקנה 2(ב) לתקנות הגביה יחולו על הפרש דמי ביטוח כאמור בסעיף 164(ג) ו-(ד) בסעיף 345(ג) ו-(ד) לחוק ועל הפרש דמי ביטוח בשל סכומי המקסימום האמורים ההכנסה המרבית האמורה בלוח י"א לחוק, לפי הענין.

עובד שאין עיקר הכנסתו משכר או שיש לו הכנסה מפנסיה תק' תשל"ה-1975 תק' (מס' 7)  תשמ"א-1981 תק' תשמ"ה-1985 תק' (מס' 4) תשנ"ה-1995

15.  (א)  (1)   מבוטח שהוא עובד וטרם מלאו לו 65 שנה בגבר ו-60 שנה באשה, אך אינו באותו זמן עובד עצמאי ולפחות 50% מהכנסתו אינם מהמקורות לפי סעיף 2(2) לפקודה, ישתלמו דמי ביטוח בשיעור החל על עובד מהכנסתו מהמקורות המפורטים בסעיף 2(2) לפקודה ובשיעור החל על מי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי מהכנסתו שאינה מהמקורות לפי סעיף 2(2) לפקודה, למעט הכנסתו מפנסיה, ובלבד שהכנסתו הכוללת עולה על מחצית השכר הממוצע כמשמעותו בחוק;

(2)   בתקנת משנה זו, "ההכנסה הכוללת" - ההכנסה מהמקורות המפורטים בסעיף 2(2) לפקודה והכנסה אחרת לפי המקורות האמורים בסעיף 2 לפקודה.

תק' תשמ"ז-1986 תק' תשנ"ט-1998

          (ב)  דמי הביטוח לפי תקנת משנה (א) ישולמו על ההפרש שבין הכנסת המבוטח מהמקורות לפי סעיף 2(2) לפקודה לבין ההכנסה המרבית הנקובה בפרט 4 של לוח י"א לחוק.

תק' תשמ"ז-986 תק' תשנ"ט-1998

          (ג)   מבוטח כאמור בתקנת משנה (א) שיש לו גם הכנסה מפנסיה, ישולמו בעדו דמי ביטוח מהכנסתו מהפנסיה, לאחר שהכנסותיו כאמור בתקנת משנה (א) הובאו בחשבון, ובלבד שלא תובא בחשבון לענין זה הכנסה העולה על ההפרש שבין הכנסתו לפי תקנת משנה (א) ו-(ב) לבין ההכנסה המרבית הנקובה בפרט 1 בלוח י"א לחוק.

תק' תשמ"ה-1985

          (ד)  הוראות תקנה 14(ד) עד (ז) יחולו על מבוטח כאמור בתקנת משנה (א)(1) בשינויים המחוייבים.

תק' תשס"א-2001

          (ה)  לענין תקנה זו יראו כעובד את מי שמשתלמים לו דמי אבטלה לפי פרק ז' לחוק וכהכנסה לפי סעיף 2(2) לפקודה, את ההכנסה שלפיה חושבו דמי האבטלה המשתלמים כאמור.

מיום 28.4.1974

תק' (מס' 2) תשל"ד-1974

ק"ת תשל"ד מס' 3163 מיום 28.4.1974 עמ' 1028

(א) מבוטח שהוא עובד וטרם מלאו לו 65 שנה בגבר ו-60 באשה, אך אינו באותו זמן עובד עצמאי ואין עיקר הכנסתו מהמקורות לפי סעיף 2(2) לפקודה, ישלם דמי ביטוח בשיעור הנקוב בפרט 4 של לוח י' לחוק בשיעור החל על מי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי מהכנסתו שאינה מהמקורות לפי סעיף 2(2) לפקודה, ובלבד שהכנסתו האמורה עולה על 150 לירות לחודש.

מיום 1.4.1975

תק' תשל"ה-1975

ק"ת תשל"ה מס' 3312 מיום 25.3.1975 עמ' 1228

החלפת תקנת משנה 15(א)

הנוסח הקודם:

(א) מבוטח שהוא עובד וטרם מלאו לו 65 שנה בגבר ו-60 באשה, אך אינו באותו זמן עובד עצמאי ואין עיקר הכנסתו מהמקורות לפי סעיף 2(2) לפקודה, ישלם דמי ביטוח בשיעור החל על מי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי מהכנסתו שאינה מהמקורות לפי סעיף 2(2) לפקודה, ובלבד שהכנסתו האמורה עולה על 150 לירות לחודש.

מיום 1.10.1981

תק' (מס' 7) תשמ"א-1981

ק"ת תשמ"א מס' 4263 מיום 27.8.1981 עמ' 1352

עובד שאין עיקר הכנסתו משכר עובד שאין עיקר הכנסתו משכר או שיש לו הכנסה מפנסיה

15. (א) (1) מבוטח שהוא עובד וטרם מלאו לו 65 שנה בגבר ו-60 שנה באשה, אך אינו באותו זמן עובד עצמאי ואין עיקר הכנסתו מהמקורות לפי סעיף 2(2) לפקודה, ישלם דמי ביטוח בשיעור החל על מי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי מהכנסתו שאינה מהמקורות לפי סעיף 2(2) לפקודה למעט הכנסתו מפנסיה, ובלבד שהכנסתו הכוללת עולה על מחצית השכר הממוצע כמשמעותו בחוק;

(2) בתקנת משנה זו, "ההכנסה הכוללת" - ההכנסה מהמקורות המפורטים בסעיף 2(2) לפקודה והכנסה אחרת לפי המקורות האמורים בסעיף 2 לפקודה.

(ב) דמי הביטוח לפי תקנת משנה (א) ישולמו על ההפרש שבין הכנסת המבוטח מהמקורות לפי סעיף 2(2) לפקודה לבין המקסימום הנקוב בפרט 3 של לוח י"א לחוק.

(ג) מבוטח שהוא עובד וטרם מלאו לו 65 שנים בגבר ו-60 באשה, שאינו באותו זמן גם עובד עצמאי, ויש לו הכנסה מפנסיה, ישולמו בעדו דמי ביטוח מהכנסתו מפנסיה בהתאם לתקנה 12א, מההפרש שבין הכנסתו לפי תקנות משנה (א) ו-(ב) לבין המקסימום הנקוב בפרט 3 של לוח י"א לחוק.

מיום 1.4.1985

תק' תשמ"ה-1985

ק"ת תשמ"ה מס' 4801 מיום 9.5.1985 עמ' 1238

15. (א) (1) מבוטח שהוא עובד וטרם מלאו לו 65 שנה בגבר ו-60 שנה באשה, אך אינו באותו זמן עובד עצמאי ואין עיקר הכנסתו מהמקורות לפי סעיף 2(2) לפקודה, ישלם דמי ביטוח בשיעור ישתלמו דמי ביטוח בשיעור החל על עובד מהכנסתו מהמקורות המפורטים בסעיף 2(2) לפקודה ובשיעור החל על מי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי מהכנסתו שאינה מהמקורות לפי סעיף 2(2) לפקודה למעט הכנסתו מפנסיה, ובלבד שהכנסתו הכוללת עולה על מחצית השכר הממוצע כמשמעותו בחוק;

(2) בתקנת משנה זו, "ההכנסה הכוללת" - ההכנסה מהמקורות המפורטים בסעיף 2(2) לפקודה והכנסה אחרת לפי המקורות האמורים בסעיף 2 לפקודה.

(ב) דמי הביטוח לפי תקנת משנה (א) ישולמו על ההפרש שבין הכנסת המבוטח מהמקורות לפי סעיף 2(2) לפקודה לבין המקסימום הנקוב בפרט 3 של לוח י"א לחוק.

(ג) מבוטח שהוא עובד וטרם מלאו לו 65 שנים בגבר ו-60 באשה, שאינו באותו זמן גם עובד עצמאי, ויש לו הכנסה מפנסיה, ישולמו בעדו דמי ביטוח מהכנסתו מפנסיה בהתאם לתקנה 12א, מההפרש שבין הכנסתו לפי תקנות משנה (א) ו-(ב) לבין המקסימום הנקוב בפרט 3 של לוח י"א לחוק.

(ד) הוראות תקנה 14(ד) עד (ז) יחולו על מבוטח כאמור בתקנת משנה (א)(1) בשינויים המחוייבים.

מיום 1.4.1986

תק' תשמ"ז-1986

ק"ת תשמ"ז מס' 4980 מיום 16.11.1986 עמ' 109

(ב) דמי הביטוח לפי תקנת משנה (א) ישולמו על ההפרש שבין הכנסת המבוטח מהמקורות לפי סעיף 2(2) לפקודה לבין המקסימום הנקוב בפרט 3 בפרט 4 של לוח י"א לחוק.

(ג) מבוטח שהוא עובד וטרם מלאו לו 65 שנים בגבר ו-60 באשה, שאינו באותו זמן גם עובד עצמאי, ויש לו הכנסה מפנסיה, ישולמו בעדו דמי ביטוח מהכנסתו מפנסיה בהתאם לתקנה 12א, מההפרש שבין הכנסתו לפי תקנות משנה (א) ו-(ב) לבין המקסימום הנקוב בפרט 3 של לוח י"א לחוק.

(ג) מבוטח כאמור בתקנת משנה (א) שיש לו גם הכנסה מפנסיה, ישולמו בעדו דמי ביטוח מהכנסתו מהפנסיה, לאחר שהכנסותיו כאמור בתקנת משנה (א) הובאו בחשבון, ובלבד שלא תובא בחשבון לענין זה הכנסה העולה על ההפרש שבין הכנסתו לפי תקנת משנה (א) ו-(ב) לבין המקסימום הנקוב בפרט 1 בלוח י"א לחוק.

מיום 20.7.1995

תק' (מס' 4) תשנ"ה-1995

ק"ת תשנ"ה מס' 5693 מיום 20.7.1995 עמ' 1670

(א) (1) מבוטח שהוא עובד וטרם מלאו לו 65 שנה בגבר ו-60 שנה באשה, אך אינו באותו זמן עובד עצמאי ואין עיקר הכנסתו ולפחות 50% מהכנסתו אינם מהמקורות לפי סעיף 2(2) לפקודה, ישתלמו דמי ביטוח בשיעור החל על עובד מהכנסתו מהמקורות המפורטים בסעיף 2(2) לפקודה ובשיעור החל על מי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי מהכנסתו שאינה מהמקורות לפי סעיף 2(2) לפקודה למעט הכנסתו מפנסיה, ובלבד שהכנסתו הכוללת עולה על מחצית השכר הממוצע כמשמעותו בחוק;

(2) בתקנת משנה זו, "ההכנסה הכוללת" - ההכנסה מהמקורות המפורטים בסעיף 2(2) לפקודה והכנסה אחרת לפי המקורות האמורים בסעיף 2 לפקודה.

מיום 20.10.1998

תק' תשנ"ט-1998

ק"ת תשנ"ט מס' 5932 מיום 20.10.1998 עמ' 32

(ב) דמי הביטוח לפי תקנת משנה (א) ישולמו על ההפרש שבין הכנסת המבוטח מהמקורות לפי סעיף 2(2) לפקודה לבין המקסימום הנקוב ההכנסה המרבית הנקובה בפרט 4 של לוח י"א לחוק.

(ג) מבוטח כאמור בתקנת משנה (א) שיש לו גם הכנסה מפנסיה, ישולמו בעדו דמי ביטוח מהכנסתו מהפנסיה, לאחר שהכנסותיו כאמור בתקנת משנה (א) הובאו בחשבון, ובלבד שלא תובא בחשבון לענין זה הכנסה העולה על ההפרש שבין הכנסתו לפי תקנת משנה (א) ו-(ב) לבין המקסימום הנקוב ההכנסה המרבית הנקובה בפרט 1 בלוח י"א לחוק.

מיום 13.9.2001

תק' תשס"א-2001

ק"ת תשס"א מס' 6125 מיום 13.9.2001 עמ' 1070

הוספת תקנת משנה 15(ה)

אלמנה המקבלת קיצבה תק' תשל"ג-1973 תק' תשמ"ז-1986 תק' תשנ"ט-1998

15א.  על אף האמור בתקנות 12א, 14 ו-15 ישולמו דמי ביטוח בעד אלמנה שהיא עובדת או עובדת עצמאית ושמשתלמת לה קיצבת שאירים או תלויים בעובדת - מהמקורות המפורטים בסעיף 2(2) לפקודה, ובעובדת עצמאית - מהמקורות המפורטים בסעיף 2(1) ו-(8) לפקודה, ובלבד שלא תובא בחשבון הכנסה העולה על ההכנסה המרבית האמורה בפרט 1 של לוח י"א - אם היא עובדת, ובפרט 2 של לוח י"א - אם היא עובדת עצמאית.

מיום 1.4.1973

תק' תשל"ג-1973

ק"ת תשל"ג מס' 2974 מיום 22.2.1973 עמ' 834

הוספת תקנה 15א

מיום 1.4.1986

תק' תשמ"ז-1986

ק"ת תשמ"ז מס' 4980 מיום 16.11.1986 עמ' 109

15א. על אף האמור בתקנות 12א 14 ו-15 ישולמו דמי ביטוח בעד אלמנה שהיא עובדת או עובדת עצמאית ושמשתלמת לה קיצבת שאירים או תלויים רק מהמקורות המפורטים בסעיף 2(1) ו-2(2) לפקודה, אף אם יש לה הכנסה ממקורות אחרים בעובדת - מהמקורות המפורטים בסעיף 2(2) לפקודה, ובעובדת עצמאית - מהמקורות המפורטים בסעיף 2(1) ו-(8) לפקודה, ובלבד שלא תובא בחשבון הכנסה העולה על הכנסת המקסימום האמורה בפרט 1 - אם היא עובדת, ובפרט 2 - אם היא עובדת עצמאית.

מיום 20.10.1998

תק' תשנ"ט-1998

ק"ת תשנ"ט מס' 5932 מיום 20.10.1998 עמ' 32

15א. על אף האמור בתקנות 12א 14 ו-15 ישולמו דמי ביטוח בעד אלמנה שהיא עובדת או עובדת עצמאית ושמשתלמת לה קיצבת שאירים או תלויים בעובדת - מהמקורות המפורטים בסעיף 2(2) לפקודה, ובעובדת עצמאית - מהמקורות המפורטים בסעיף 2(1) ו-(8) לפקודה, ובלבד שלא תובא בחשבון הכנסה העולה על הכנסת המקסימום ההכנסה המרבית האמורה בפרט 1 של לוח י"א - אם היא עובדת, ובפרט 2 של לוח י"א - אם היא עובדת עצמאית.

החזר תשלום יתר תק' תשמ"ה-1985 תק' תשנ"ט-1998

15ב.  (א)  סכום שנוכה מהכנסה העולה על ההכנסה המרבית לפי סעיף 348(א) לחוק ממבוטח כאמור בתקנות 12א עד 15 יוחזר למבוטח, ובלבד שנוכו דמי הביטוח המגיעים מאותה הכנסה שאינה עולה על ההכנסה המרבית האמורה.

תק' תש"ס-2000

          (ב)  סכום כאמור בתקנת משנה (א) יוחזר על פי תקנות 6 ו-7 לתקנות הביטוח הלאומי (תשלום וניכוי דמי ביטוח משכר מבוטח העובד אצל מעבידים שונים), תשנ"ז-1997, בשינויים המחויבים.

מיום 1.4.1985

תק' תשמ"ה-1985

ק"ת תשמ"ה מס' 4801 מיום 9.5.1985 עמ' 1238

הוספת תקנה 15ב

מיום 20.10.1998

תק' תשנ"ט-1998

ק"ת תשנ"ט מס' 5932 מיום 20.10.1998 עמ' 32

(א) סכום שנוכה מהכנסה העולה על המקסימום לפי סעיף 167ב לחוק ההכנסה המרבית לפי סעיף 348(א) לחוק ממבוטח כאמור בתקנות 12א עד 15 יוחזר למבוטח, ובלבד שנוכו דמי הביטוח המגיעים מאותה הכנסה שאינה עולה על המקסימום האמור ההכנסה המרבית האמורה.

מיום 12.4.2000

תק' תש"ס-2000

ק"ת תש"ס מס' 6029 מיום 12.4.2000 עמ' 447

(ב) סכום כאמור בתקנת משנה (א) יוחזר על פי הוראות תקנה 9, בשינויים המחוייבים יוחזר על פי תקנות 6 ו-7 לתקנות הביטוח הלאומי (תשלום וניכוי דמי ביטוח משכר מבוטח העובד אצל מעבידים שונים), התשנ"ז-1997, בשינויים המחויבים.

מבוטח מתיישב בישוב חקלאי תק' תשנ"ט-1998

16.  (א)  מבוטח שהתיישב בישוב חקלאי, ישלם דמי ביטוח לפי ההכנסה המזערית כאמור בפרט 2 של לוח י"א לחוק, אם נתקיימו כל התנאים האלה:

(1)   הישוב הוקם ביום ו' באייר תש"ח (15 במאי 1948) או לאחריו;

(2)   מקום מגוריו של המבוטח הוא באותו ישוב;

(3)   הישוב צויין כל שנה ברשימה של הישובים החקלאיים שפרסם המוסד ב"ירחון העבודה והביטוח הלאומי".

תק' תשל"ג-1973 תק' תשל"ד-1974 תק' תשל"ה-1975 תק' (מס' 3) תשמ"ד-1984 תק' (מס' 2)  תשמ"ח-1988 תק' תשנ"ט-1998

          (ב)  (1)   על אף האמור בתקנה 5ב לתקנות הגביה, ישולמו דמי ביטוח בעד חבר קיבוץ כמשמעותו באותן תקנות (להלן - קיבוץ), שלגביו לא נערכה שומה, לפי ההכנסה המזערית כאמור בפרט 1 של לוח י"א לחוק לחודש אם ב-1 בינואר של כל שנה טרם עברו חמש שנים מיום רישום הקיבוץ אצל רשם האגודות השיתופיות כאגודה שיתופית (להלן - התקופה הקובעת);

(2)   התחלפו לפחות שני שלישים של חברי הקיבוץ תוך התקופה הקובעת, יחושבו חמש השנים האמורות בפסקה (1) מתאריך שרשמה ברית הפיקוח לקואופרציה החקלאית העובדת בע"מ כיום ההחלפה;

תק' תש"ם-1980 תק' (מס' 2)  תשמ"ח-1988

(3)   הכנסתו של חבר קיבוץ שחושבה לפי פסקה (1) תוגדל ב-1 ביולי של שנת התשלום, לתקופה של ששה חדשים המתחילים ב-1 ביולי ומסתיימים ב-31 בדצמבר שלאחריו, בשיעור שבו עלה מדד המחירים לצרכן של חודש יוני של אותה שנת תשלום לעומת מדד המחירים לצרכן של חודש דצמבר שקדם לשנת התשלום.

          (ג)   שר העבודה רשאי לשנות, בהודעה ברשומות, את סכום ההכנסה כאמור בתקנת משנה (א), בשים לב לתנודות במדד יוקר המחיה שלפיו משתלמת תוספת היוקר לעובדי המדינה.

          (ד)  המוסד רשאי, בשים לב להכנסותיו השנתיות הממוצעות של המבוטח בישוב חקלאי כאמור, לקבוע את שיעור דמי הביטוח בסכום של מחצית או שלושה רבעים מהסכומים המשתלמים לפי תקנות משנה (א) או (ג), ובלבד שחישוב גמלה ייעשה על בסיס ההכנסה לפי תקנות המשנה האמורות.

          (ה)  הצהיר המבוטח על הכנסה העולה על הסכומים שבתקנות משנה (א) או (ג), ישמש הסכום המוצהר כבסיס לחישוב דמי הביטוח.

          (ו)   תקופת התשלום של דמי ביטוח לגבי מבוטח כאמור מסתיימת בסופו של כל חודש ומועד התשלום בעד כל חודש הוא היום האחרון של חדשיים שלאחריו.

          (ז)   הוראות תקנה זו אינן פוגעות בחובת תשלום דמי הביטוח מאת מעביד בעד עובד שהתיישב בישוב חקלאי כאמור.

          (ח)  בתקנה זו, "ישוב חקלאי" - לרבות "ישוב מורחב" כמשמעותו בתקנות מס הכנסה (פטור והנחות ממס על הכנסות בשטחי התיישבות חדשה ובשטחי פיתוח), תשכ"א-1961.

תק' תשל"ג-1973

          (ט)  (בוטל).

מיום 1.4.1972

תק' תשל"ג-1973

ק"ת תשל"ג מס' 2974 מיום 22.2.1973 עמ' 834

16. (א) מבוטח שהתיישב בישוב חקלאי, ישלם דמי ביטוח לפי הכנסת מינימום כאמור בפרט 2 של לוח י"א לחוק, אם נתקיימו כל התנאים האלה:

(1) הישוב הוקם ביום ו' באייר תש"ח (15 במאי 1948) או לאחריו;

(2) מקום מגוריו של המבוטח הוא באותו ישוב;

(3) הישוב צויין כל שנה ברשימה של הישובים החקלאיים שפרסם המוסד ב"ירחון העבודה והביטוח הלאומי".

(4) המתיישב משלם את דמי הביטוח על ידי ועד הישוב כבא כוחו של המתיישב.

(ב) על אך האמור בתקנה 5ב(ג) ו-(ד) לתקנות הגביה, ישולמו דמי ביטוח בעד חבר של קיבוץ כמשמעותו באותן תקנות (להלן – קיבוץ), שלגביו לא נערכה שומה, לפי הכנסה של 60 לירות לחודש, אם נתקיימו לגבי הקיבוץ התנאים האמורים בתקנת משנה (א).

(ב) (1) על אף האמור בתקנה 5ב לתקנות הגביה, ישולמו דמי ביטוח בעד חבר קיבוץ כמשמעותו באותן תקנות (להלן - קיבוץ), שלגביו לא נערכה שומה, לפי הכנסה של 200 לירות לחודש אם ב-1 באפריל של כל שנה טרם עברו חמש שנים מיום רישום הקיבוץ אצל רשם האגודות השיתופיות כאגודה שיתופית (להלן - התקופה הקובעת);

(2) התחלפו לפחות שני שלישים של חברי הקיבוץ תוך התקופה הקובעת, יחושבו חמש השנים האמורות בפסקה (1) מתאריך שרשמה ברית הפיקוח לקואופרציה החקלאית העובדת בע"מ כיום ההחלפה;

(ג) שר העבודה רשאי לשנות, בהודעה ברשומות, את סכום ההכנסה כאמור בתקנת משנה (א), בשים לב לתנודות במדד יוקר המחיה שלפיו משתלמת תוספת היוקר לעובדי המדינה.

(ד) המוסד רשאי, בשים לב להכנסותיו השנתיות הממוצעות של המבוטח בישוב חקלאי כאמור, לקבוע את שיעור דמי הביטוח בסכום של מחצית או שלושה רבעים מהסכומים המשתלמים לפי תקנות משנה (א) או (ג), ובלבד שחישוב גמלה ייעשה על בסיס ההכנסה לפי תקנות המשנה האמורות.

(ה) הצהיר המבוטח על הכנסה העולה על הסכומים שבתקנות משנה (א) או (ג), ישמש הסכום המוצהר כבסיס לחישוב דמי הביטוח.

(ו) תקופת התשלום של דמי ביטוח לגבי מבוטח כאמור מסתיימת בסופו של כל חודש ומועד התשלום בעד כל חודש הוא היום האחרון של חדשיים שלאחריו.

(ז) הוראות תקנה זו אינן פוגעות בחובת תשלום דמי הביטוח מאת מעביד בעד עובד שהתיישב בישוב חקלאי כאמור.

(ח) בתקנה זו, "ישוב חקלאי" - לרבות "ישוב מורחב" כמשמעותו בתקנות מס הכנסה (פטור והנחות ממס על הכנסות בשטחי התיישבות חדשה ובשטחי פיתוח), תשכ"א-1961.

(ט) הוראות תקנות משנה (ג), (ד) ו-(ו) חלות לגבי חבר קיבוץ, בשינויים המחוייבים לפי העניין.

מיום 1.4.1974

תק' תשל"ד-1974

ק"ת תשל"ד מס' 3146 מיום 17.3.1974 עמ' 784

(ב) (1) על אף האמור בתקנה 5ב לתקנות הגביה, ישולמו דמי ביטוח בעד חבר קיבוץ כמשמעותו באותן תקנות (להלן - קיבוץ), שלגביו לא נערכה שומה, לפי הכנסה של 200 לירות 300 לירות לחודש אם ב-1 באפריל של כל שנה טרם עברו חמש שנים מיום רישום הקיבוץ אצל רשם האגודות השיתופיות כאגודה שיתופית (להלן - התקופה הקובעת);

מיום 1.4.1975

תק' תשל"ה-1975

ק"ת תשל"ה מס' 3312 מיום 25.3.1975 עמ' 1228

(ב) (1) על אף האמור בתקנה 5ב לתקנות הגביה, ישולמו דמי ביטוח בעד חבר קיבוץ כמשמעותו באותן תקנות (להלן - קיבוץ), שלגביו לא נערכה שומה, לפי הכנסה של 300 לירות שליש מהשכר הממוצע כמשמעותו בחוק, מעוגל ל-50 הלירות הקרובות לחודש אם ב-1 באפריל של כל שנה טרם עברו חמש שנים מיום רישום הקיבוץ אצל רשם האגודות השיתופיות כאגודה שיתופית (להלן - התקופה הקובעת);

מיום 1.4.1980

תק' תש"ם-1980

ק"ת תש"ם מס' 4109 מיום 10.4.1980 עמ' 1311

הוספת פסקה 16(ב)(3)

מיום 1.4.1984

תק' (מס' 3) תשמ"ד-1984

ק"ת תשמ"ד מס' 4629 מיום 10.5.1984 עמ' 1473

(ב) (1) על אף האמור בתקנה 5ב לתקנות הגביה, ישולמו דמי ביטוח בעד חבר קיבוץ כמשמעותו באותן תקנות (להלן - קיבוץ), שלגביו לא נערכה שומה, לפי הכנסה של שליש מהשכר הממוצע כמשמעותו בחוק, מעוגל ל-50 הלירות הקרובות לפי הכנסת מינימום כאמור בפרט 1 של לוח י"א לחוק לחודש אם ב-1 באפריל של כל שנה טרם עברו חמש שנים מיום רישום הקיבוץ אצל רשם האגודות השיתופיות כאגודה שיתופית (להלן - התקופה הקובעת);

מיום 25.2.1988

תק' (מס' 2) תשמ"ח-1988

ק"ת תשמ"ח מס' 5087 מיום 25.2.1988 עמ' 510

(ב) (1) על אף האמור בתקנה 5ב לתקנות הגביה, ישולמו דמי ביטוח בעד חבר קיבוץ כמשמעותו באותן תקנות (להלן - קיבוץ), שלגביו לא נערכה שומה, לפי הכנסת מינימום כאמור בפרט 1 של לוח י"א לחוק לחודש אם ב-1 באפריל בינואר של כל שנה טרם עברו חמש שנים מיום רישום הקיבוץ אצל רשם האגודות השיתופיות כאגודה שיתופית (להלן - התקופה הקובעת);

(2) התחלפו לפחות שני שלישים של חברי הקיבוץ תוך התקופה הקובעת, יחושבו חמש השנים האמורות בפסקה (1) מתאריך שרשמה ברית הפיקוח לקואופרציה החקלאית העובדת בע"מ כיום ההחלפה;

(3) הכנסתו של חבר קיבוץ שחושבה לפי פסקה (1) תוגדל ב-1 ביולי של שנת התשלום, לתקופה של ששה חדשים המתחילים ב-1 באוקטובר ביולי ומסתיימים ב-31 במרס בדצמבר שלאחריו, בשיעור שבו עלה מדד המחירים לצרכן של חודש ספטמבר יוני של אותה שנת תשלום לעומת מדד המחירים לצרכן של חודש מרס דצמבר שקדם לשנת התשלום.

מיום 20.10.1998

תק' תשנ"ט-1998

ק"ת תשנ"ט מס' 5932 מיום 20.10.1998 עמ' 32

(א) מבוטח שהתיישב בישוב חקלאי, ישלם דמי ביטוח לפי הכנסת מינימום ההכנסה המזערית כאמור בפרט 2 של לוח י"א לחוק, אם נתקיימו כל התנאים האלה:

(1) הישוב הוקם ביום ו' באייר תש"ח (15 במאי 1948) או לאחריו;

(2) מקום מגוריו של המבוטח הוא באותו ישוב;

(3) הישוב צויין כל שנה ברשימה של הישובים החקלאיים שפרסם המוסד ב"ירחון העבודה והביטוח הלאומי".

(4) המתיישב משלם את דמי הביטוח על ידי ועד הישוב כבא כוחו של המתיישב.

(ב) (1) על אף האמור בתקנה 5ב לתקנות הגביה, ישולמו דמי ביטוח בעד חבר קיבוץ כמשמעותו באותן תקנות (להלן - קיבוץ), שלגביו לא נערכה שומה, לפי הכנסת מינימום ההכנסה המזערית כאמור בפרט 1 של לוח י"א לחוק לחודש אם ב-1 בינואר של כל שנה טרם עברו חמש שנים מיום רישום הקיבוץ אצל רשם האגודות השיתופיות כאגודה שיתופית (להלן - התקופה הקובעת);

(2) התחלפו לפחות שני שלישים של חברי הקיבוץ תוך התקופה הקובעת, יחושבו חמש השנים האמורות בפסקה (1) מתאריך שרשמה ברית הפיקוח לקואופרציה החקלאית העובדת בע"מ כיום ההחלפה;

(3) הכנסתו של חבר קיבוץ שחושבה לפי פסקה (1) תוגדל ב-1 ביולי של שנת התשלום, לתקופה של ששה חדשים המתחילים ב-1 ביולי ומסתיימים ב-31 בדצמבר שלאחריו, בשיעור שבו עלה מדד המחירים לצרכן של חודש יוני של אותה שנת תשלום לעומת מדד המחירים לצרכן של חודש דצמבר שקדם לשנת התשלום.

מבוטח הנתמך מאת שירותי הסעד תק' תשל"ג-1973 תק' (מס' 2) תשל"ד-1974 תק' תשנ"ט-1998

17.  (א)  מבוטח הנתמך מאת שירותי סעד לשם קיומו, ישלם לגבי התקופה שבה הוא נתמך לפי הכנסה מזערית שנתית הנקובה בפרט 2 של לוח י"א לחוק אם הוא עובד עצמאי או לפי פרט 3 של לוח י"א לחוק אם הוא מבוטח שאינו עובד ולא עובד עצמאי.

          (ב)  בתקנה זו, "שירותי סעד" - שירותי סעד של משרד הסעד וכן של לשכת סעד לשם טיפול סוציאלי שליד רשויות מקומיות.

מיום 1.4.1973

תק' תשל"ג-1973

ק"ת תשל"ג מס' 2974 מיום 22.2.1973 עמ' 834

(א) מבוטח הנתמך מאת שירותי סעד לשם קיומו ויש לו הכנסה על פי שומה סופית כאמור בסעיף 164 לחוק לפי הענין, ישלם לגבי התקופה שבה הוא נתמך לפי הכנסת מינימום שנתית הנקובה בפרט 2 של לוח י"א לחוק אם הוא עובד עצמאי או 360 לירות אם הוא מבוטח שאינו עובד ולא עובד עצמאי.

מיום 28.4.1974

תק' (מס' 2) תשל"ד-1974

ק"ת תשל"ד מס' 3163 מיום 28.4.1974 עמ' 1028

(א) מבוטח הנתמך מאת שירותי סעד לשם קיומו, ישלם לגבי התקופה שבה הוא נתמך לפי הכנסת מינימום שנתית הנקובה בפרט 2 של לוח י"א לחוק אם הוא עובד עצמאי או 360 לירות לפי פרט 3 של לוח י"א לחוק אם הוא מבוטח שאינו עובד ולא עובד עצמאי.

מיום 20.10.1998

תק' תשנ"ט-1998

ק"ת תשנ"ט מס' 5932 מיום 20.10.1998 עמ' 33

(א) מבוטח הנתמך מאת שירותי סעד לשם קיומו, ישלם לגבי התקופה שבה הוא נתמך לפי הכנסת מינימום הכנסה מזערית שנתית הנקובה בפרט 2 של לוח י"א לחוק אם הוא עובד עצמאי או לפי פרט 3 של לוח י"א לחוק אם הוא מבוטח שאינו עובד ולא עובד עצמאי.

מבוטח אסיר ועציר תק' (מס' 2)  תשל"ד-1974 תק' תשמ"ז-1986 תק' תשנ"ט-1998

18.  (א)  נמצא מבוטח במאסר או במעצר תקופה מעל לשנה - ישולמו בעדו דמי ביטוח מאת אוצר המדינה בעד התקופה החל מיום מאסרו או מעצרו, במועדי התשלום ולפי השיעור החל על מי שחייב בתשלום דמי ביטוח מהכנסה מזערית שנתית כנקוב בפרט 3 של לוח י"א לחוק, ובלבד שאין למבוטח בתקופת התשלום כאמור מעביד החייב בתשלום דמי ביטוח בעדו.

תק' תשמ"ז-1986 תק' (מס' 2)  תשמ"ח-1988 תק' תשנ"ט-1998

          (ב)  נמצא מבוטח במאסר או במעצר תקופה שאינה עולה על שנה והכנסותיו באותה שנת מס אינן עולות על ההכנסה המזערית לשנה האמורה בפרט 3 בלוח י"א לחוק - יהיה פטור מתשלום דמי ביטוח בעד התקופה האמורה, ואם נמצא המבוטח במאסר או במעצר כאמור מחוץ לישראל -  יהיה פטור מתשלום דמי הביטוח בעד כל התקופה בה היה במאסר או במעצר כאמור.

מיום 28.4.1974

תק' (מס' 2) תשל"ד-1974

ק"ת תשל"ד מס' 3163 מיום 28.4.1974 עמ' 1028

18. נמצא מבוטח במאסר או במעצר תקופה מעל לשנה - ישולמו בעדו דמי ביטוח מאת אוצר המדינה בעד התקופה החל מיום מאסרו או מעצרו, לפי השיעור הנקוב בפרט 4 של לוח י' לחוק השיעור החל על מי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, ומהכנסת מינימום שנתית כנקוב בפרט 3 של לוח י"א לחוק, ובלבד שאין למבוטח בתקופת התשלום כאמור מעביד החייב בתשלום דמי ביטוח בעדו.

מיום 1.4.1986

תק' תשמ"ז-1986

ק"ת תשמ"ז מס' 4980 מיום 16.11.1986 עמ' 109

18. (א) נמצא מבוטח במאסר או במעצר תקופה מעל לשנה - ישולמו בעדו דמי ביטוח מאת אוצר המדינה בעד התקופה החל מיום מאסרו או מעצרו, לפי השיעור החל על מי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, ומהכנסת מעצרו, במועדי התשלום ולפי השיעור החל על מי שחייב בתשלום דמי ביטוח מהכנסת מינימום שנתית כנקוב בפרט 3 של לוח י"א לחוק, ובלבד שאין למבוטח בתקופת התשלום כאמור מעביד החייב בתשלום דמי ביטוח בעדו.

(ב) נמצא מבוטח במאסר או במעצר תקופה שאינה עולה על שנה והכנסותיו באותה שנת כספים אינן עולות על המינימום לשנה האמור בפרט 3 בלוח י"א לחוק - יהיה פטור מתשלום דמי ביטוח בעד התקופה האמורה, ואם נמצא המבוטח במאסר או במעצר כאמור מחוץ לישראל -  יהיה פטור מתשלום דמי הביטוח בעד כל התקופה בה היה במאסר או במעצר כאמור.

מיום 25.2.1988

תק' (מס' 2) תשמ"ח-1988

ק"ת תשמ"ח מס' 5087 מיום 25.2.1988 עמ' 510

(ב) נמצא מבוטח במאסר או במעצר תקופה שאינה עולה על שנה והכנסותיו באותה שנת כספים שנת המס אינן עולות על המינימום לשנה האמור בפרט 3 בלוח י"א לחוק - יהיה פטור מתשלום דמי ביטוח בעד התקופה האמורה, ואם נמצא המבוטח במאסר או במעצר כאמור מחוץ לישראל -  יהיה פטור מתשלום דמי הביטוח בעד כל התקופה בה היה במאסר או במעצר כאמור.

מיום 20.10.1998

תק' תשנ"ט-1998

ק"ת תשנ"ט מס' 5932 מיום 20.10.1998 עמ' 33

18. (א) נמצא מבוטח במאסר או במעצר תקופה מעל לשנה - ישולמו בעדו דמי ביטוח מאת אוצר המדינה בעד התקופה החל מיום מאסרו או מעצרו, במועדי התשלום ולפי השיעור החל על מי שחייב בתשלום דמי ביטוח מהכנסת מינימום מהכנסה מזערית שנתית כנקוב בפרט 3 של לוח י"א לחוק, ובלבד שאין למבוטח בתקופת התשלום כאמור מעביד החייב בתשלום דמי ביטוח בעדו.

(ב) נמצא מבוטח במאסר או במעצר תקופה שאינה עולה על שנה והכנסותיו באותה שנת המס אינן עולות על המינימום על ההכנסה המזערית לשנה האמור בפרט 3 בלוח י"א לחוק - יהיה פטור מתשלום דמי ביטוח בעד התקופה האמורה, ואם נמצא המבוטח במאסר או במעצר כאמור מחוץ לישראל -  יהיה פטור מתשלום דמי הביטוח בעד כל התקופה בה היה במאסר או במעצר כאמור.

מבוטח תלמיד תק' תשמ"ה-1985 תק' תשנ"ט-1998

19.  (א)  בתקנה זו -

          "מוסד להשכלה" - אחד מאלה:

(1)   מוסד המקיים בשנת לימודים מסלולי לימוד אשר ביותר ממחצית מהם מתקיימות 20 שעות לימוד פרונטאליות לפחות בשבוע, בשעות שבין 06.00 ל-17.00, למעט הכשרה מקצועית או שיקום מקצועי כמשמעותם בתקנה 26 לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי"ד-1954;

(2)   רשת של מוסדות שביותר ממחצית מהם מתקיים האמור בפסקה (1);

תק' תשס"ז-2007

(3)   האוניברסיטה הפתוחה, ובלבד שהלומד בה נרשם לתכנית לימודים הכוללת 5 קורסים לפחות בשנת לימודים לשם צבירת נקודות לתואר מוכר כמשמעו בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958.

          "מוסד להשכלה שהוכר" - מוסד להשכלה שהמוסד הכיר בו, כאמור בתקנת משנה (ז), לשנת הלימודים;

          "שנת לימודים" - תקופה של שמונה חודשים רצופים לפחות, שתחילתה ביום תחילת הלימודים במוסד להשכלה;

          "תלמיד" - מבוטח לפי פרק י"א לחוק שרשום כתלמיד במוסד להשכלה שהוכר, ולומד באותו מוסד, במהלך כל שנת הלימודים, למעט אלה:

(1)   אשה נשואה;

(2)   מי שפטור מתשלום דמי ביטוח לפי סעיף 351 לחוק.

תק' (מס' 2) תשנ"ו-1995

          (ב)  תלמיד ישלם דמי ביטוח, לכל שנת לימודים, במועדים הקבועים בתקנה 2(א)(2) לתקנות הביטוח הלאומי (גביית דמי ביטוח), תשי"ד-1954, בשיעור שמשלם מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי לפי פרט 3 בלוח י"א לחוק.

תק' (מס' 2) תשנ"ו-1995

          (ג)   המוסד יחזיר את דמי הביטוח ששולמו לפי תקנת משנה (ב) בעד חודש מסוים, לתלמיד הפטור מתשלום דמי ביטוח בעד אותו חודש וכן לתלמיד, שבעד אותו חודש שולמו בעדו דמי ביטוח, אם ביקש התלמיד כי המוסד יחזיר לו את דמי הביטוח ששולמו לפי תקנה זו וצירף לבקשתו אישורים על תשלום דמי הביטוח.

תק' (מס' 2) תשנ"ו-1995

          (ד)  מוסד להשכלה יעביר למוסד בכל שנת לימודים, תוך חודש ימים מיום ההרשמה לאותה שנה או עד 1 באוקטובר של אותה שנה, לפי המאוחר, את שמות כל התלמידים הרשומים בו באותה שנת לימודים, בציון מספרי הזהות שלהם ומענם; לענין זה, "יום ההרשמה" - המועד האחרון להרשמת תלמידים במוסד להשכלה.

תק' תשנ"ו-1995 תק' תשנ"ט-1998

          (ה)  חובת תלמיד לשלם דמי ביטוח כאמור בתקנת משנה (ב) ו-(ג) אינה באה לגרוע מחובתו ומחובת מעבידו לשלם דמי ביטוח על פי החוק ומחובת תשלום דמי ביטוח כאמור בתקנה 26(1)(א) לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי"ד-1954, ובתקנה 19א לתקנות אלה.

תק' תשנ"ט-1998

          (ו)   בקשה להכרה במוסד להשכלה תוגש למוסד, לפי טופס שהוא קבע לכך, לא יאוחר מ-90 הימים שבתכוף לפני המועד שנקבע להעברת שמות תלמידיו באותה שנת לימודים, לפי תקנת משנה (ד).

תק' תשנ"ט-1998

          (ז)   המוסד -

(1)   יכיר במוסד להשכלה אם ראה שמתקיימים בו התנאים שבהגדרה "מוסד להשכלה" שבתקנת משנה (א) ובלבד שלומדים בו שלושים וחמישה תלמידים לפחות, ובמוסד להשכלה המקיים את מסלולי הלימודים בישוב מרוחק - עשרים תלמידים לפחות; לענין זה, "ישוב מרוחק" - ישוב שאינו עיר המרוחק 50 ק"מ מהעיר הקרובה ביותר;

(2)   רשאי לבטל הכרה במוסד להשכלה מן המועד שחדלו להתקיים בו התנאים שבהגדרה "מוסד להשכלה" שבתקנת משנה (א) או בפסקה (1) לעיל או שלא מסר למוסד מידע כאמור בתקנת משנה (ח).

תק' תשנ"ט-1998

          (ח)  מוסד להשכלה שהוכר, ימסור למוסד, לפי דרישתו, דין וחשבון על אופן פעולתו ומספר תלמידיו, והוראות סעיף 384 לחוק יחולו עליו לענין זה, כאילו היה "גוף ציבורי" כמשמעותו שם, ויודיע למוסד, בתוך 30 ימים מיום שאירע אחד מאלה:

(1)   חדלו להתקיים בו התנאים שבהגדרה "מוסד להשכלה" שבתקנת משנה (א);

(2)   התלמיד חדל ללמוד בו;

(3)   מספר התלמידים הלומדים בו פחת, והוא קטן מהאמור בתקנת משנה (ז)(1), לפי הענין.

מיום 28.4.1974

תק' (מס' 2) תשל"ד-1974

ק"ת תשל"ד מס' 3163 מיום 28.4.1974 עמ' 1028

(ב) תלמיד מבוטח ישלם, על ידי המכללה, דמי ביטוח בסך 12 לירות לכל שנת לימודים החל משנת הלימודים תשל"א ו-20 לירות לכל שנת לימודים החל משנת הלימודים תשל"ה, אולם אם נעשה לתלמיד תוך שנת הלימודים ולא שילם עד 30 בנובמבר לשנת הלימודים את דמי הביטוח על ידי המכללה, ישלם התלמיד אותו סכום במישרין למוסד.

מיום 25.3.1975

תק' תשל"ה-1975

ק"ת תשל"ה מס' 3312 מיום 25.3.1975 עמ' 1228

החלפת תקנת משנה 19(ב)

הנוסח הקודם:

(ב) תלמיד מבוטח ישלם, על ידי המכללה, דמי ביטוח בסך 12 לירות לכל שנת לימודים החל משנת הלימודים תשל"א ו-20 לירות לכל שנת לימודים החל משנת הלימודים תשל"ה, אולם אם נעשה לתלמיד תוך שנת הלימודים ולא שילם עד 30 בנובמבר לשנת הלימודים את דמי הביטוח על ידי המכללה, ישלם התלמיד אותו סכום במישרין למוסד.

מיום 29.3.1976

תק' תשל"ו-1976

ק"ת תשל"ו מס' 3501 מיום 29.3.1976 עמ' 1253

החלפת תקנת משנה 19(ב)

הנוסח הקודם:

(ב) תלמיד מבוטח ישלם, על ידי המכללה, דמי ביטוח בסך 20 לירות לשנת הלימודים תשל"ה ו-32 לירות לכל שנת לימודים החל משנת הלימודים תשל"ו, אולם אם נעשה לתלמיד תוך שנת הלימודים ולא שילם עד 30 בנובמבר לשנת הלימודים את דמי הביטוח על ידי המכללה, ישלם התלמיד אותו סכום במישרין למוסד.

מיום 27.3.1977

תק' תשל"ז-1977

ק"ת תשל"ז מס' 3684 מיום 27.3.1977 עמ' 1280

החלפת תקנת משנה 19(ב)

הנוסח הקודם:

(ב) תלמיד מבוטח ישלם, על ידי המכללה, דמי ביטוח בסך 32 לירות לשנת הלימודים תשל"ו וסך 80 לירות לכל שנת לימודים החל משנת הלימודים תשל"ז, אולם אם נעשה לתלמיד תוך שנת הלימודים ולא שילם עד 30 בנובמבר לשנת לימודים את דמי הביטוח על ידי המכללה, ישלם התלמיד אותו סכום במישרין למוסד.

מיום 1.10.1977

תק' (מס' 2) תשל"ז-1977

ק"ת תשל"ז מס' 3753 מיום 25.8.1977 עמ' 2471

החלפת תקנה 19

הנוסח הקודם:

19. (א) בתקנה זו –

(1) "תלמיד", ו"שנת לימודים" – כמשמעותם בחוק שירות מילואים (תגמולים), תשי"ט-1959 [נוסח משולב];

(2) "מכללה" – מוסד להשכלה כמשמעותו בחוק האמור בפסקה (1), שבו נרשם התלמיד.

(ב) תלמיד מבוטח ישלם, על ידי המכללה, דמי ביטוח בסך 80 לירות לשנת הלימודים תשל"ז וסך 120 לירות לכל שנת לימודים החל משנת הלימודים תשל"ח; אולם אם היה לתלמיד תוך שנת הלימודים ולא שילם עד 30 בנובמבר לשנת לימודים את דמי הביטוח על ידי המכללה, ישלם התלמיד אותו סכום במישרין למוסד.

(ג) המכללה תקבע את מועד התשלום האמור בתקנת משנה (ב), בכפוף להוראות תקנת משנה (ד).

(ד) המכללה תקבל את התשלום האמור בתקנת משנה ב) ותעבירו למוסד תוך שלושה חדשים מתחילת שנת הלימודים או תוך שבועיים מתאריך רישום התלמיד במכללה, הכל לפי התאריך המאוחר יותר.

(ה) המכללה תצרף לתשלום האמור רשימת שמות התלמידים שלגביהם בוצע התשלום; מספר זהותו של כל תלמיד יצויין ברשימה לצד שמו.

מיום תחילת שנת הלימודים תשמ"א

תק' (מס' 3) תשמ"א-1981

ק"ת תשמ"א מס' 4237 מיום 24.5.1981 עמ' 1033

(ג) תלמיד שבמשך כל שנת הלימודים היה עובד או עובד עצמאי ושילם דמי ביטוח מהכנסה העולה על המכסימום שבלוח י"א לחוק, יחזיר לו המוסד, לפי בקשתו שתוגש לאחר תום שנת הלימודים, את הסכום שהמוסד להשכלה גבה ממנו, כאמור בתקנת משנה (ב)(4). החזרת הסכום תיעשה לא יאוחר משלושה חדשים מיום הבקשה בתנאי שהתלמיד המציא למוסד אישורים על תשלום דמי הביטוח;

מיום 1.4.1984

תק' (מס' 3) תשמ"ד-1984

ק"ת תשמ"ד מס' 4629 מיום 10.5.1984 עמ' 1473

(ג) תלמיד שבמשך כל שנת הלימודים היה עובד או עובד עצמאי, יחזיר לו המוסד, לפי בקשתו שתוגש לאחר תום שנת הלימודים ולפי הוראות סעיף 178 לחוק, את הסכום שהמוסד להשכלה גבה ממנו, כאמור בתקנת משנה (ב)(4). החזרת הסכום תיעשה לא יאוחר משלושה חדשים מיום הבקשה בתנאי שהתלמיד המציא למוסד אישורים על תשלום דמי הביטוח;

מיום 1.4.1985

תק' תשמ"ה-1985

ק"ת תשמ"ה מס' 4801 מיום 9.5.1985 עמ' 1238

החלפת תקנה 19

הנוסח הקודם:

19. (א) בתקנה זו –

"תלמיד" – מבוטח לפי פרק ב' לחוק למעט אשה נשואה, הרשום כתלמיד במוסד להשכלה, בתנאי שהיה מבוטח ביום תחילת הלימודים או ביום שנרשם ללימודים, לפי המאוחר יותר;

"מוסד להשכלה" – מוסד להשכלה ששמו נקוב בתוספת לתקנות אלה;

"שנת לימודים" – תקופה של שנים עשר חדשים רצופים החל ביום תחילת הלימודים במוסד להשכלה שבו רשום התלמיד.

(ב) (1) מוסד להשכלה חייב בתשלום דמי ביטוח בעד כל תלמיד לכל שנת לימודים;

(2) שיעור דמי הביטוח בעד כל  תלמיד יהיה כשיעור דמי הביטוח המשתלמים על ידי מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי לפי הכנסת מינימום שלפי פרט 3 בלוח י"א לחוק, כתקפם ב-1 באפריל של השנה שקדמה לשנת הלימודים שבעדה משולמים דמי הביטוח;

(3) התשלום ייעשה לא יאוחר משלושים יום מיום רישומו של התלמיד במוסד להשכלה; לתשלום תצורף רשימת התלמידים שבעדם שולם התשלום, בצירוף מספרי הזהות שלהם;

(4) המוסד להשכלה יגבה מהתלמיד את סכום דמי הביטוח שהוא חייב בתשלומם לפי תקנה זו.

(ג) תלמיד שבמשך כל שנת הלימודים היה עובד או עובד עצמאי, יחזיר לו המוסד, לפי בקשתו שתוגש לאחר תום שנת הלימודים ולפי הוראות סעיף 178 לחוק, את הסכום שהמוסד להשכלה גבה ממנו, כאמור בתקנת משנה (ב)(4). החזרת הסכום תיעשה לא יאוחר משלושה חדשים מיום הבקשה בתנאי שהתלמיד המציא למוסד אישורים על תשלום דמי הביטוח;

(ד) חובת המוסד להשכלה לשלם דמי ביטוח כאמור בתקנת משנה (ב), היא בנוסף לחובת התלמיד או מעבידו לשלם דמי ביטוח על פי החוק, ובנוסף לחובת המוסד להשכלה לשלם דמי ביטוח כאמור בתקנה 26(1)(א) לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי"ד-1954.

מיום 1.4.1986

תק' תשמ"ז-1986

ק"ת תשמ"ז מס' 4980 מיום 16.11.1986 עמ' 109

(א) בתקנה זו -

"תלמיד" – מבוטח לפי פרק ב' לחוק למעט אשה נשואה ולמעט מי שפטור מתשלום דמי ביטוח לפי סעיף 169 לחוק, הרשום כתלמיד במוסד להשכלה, בתנאי שהיה מבוטח ביום תחילת הלימודים או ביום שנרשם ללימודים, לפי המאוחר יותר;

"מוסד להשכלה" – מוסד ששמו נקוב בתוספת לתקנות אלה;

"שנת לימודים" - תקופה של שנים עשר חודשים רצופים, שתחילתה ביום תחילת הלימודים במוסד להשכלה שבו רשום התלמיד;

(ב) (1) מוסד להשכלה חייב בתשלום דמי ביטוח בעד כל תלמיד לכל שנת לימודים כשיעור דמי הביטוח שמשלם מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי לפי הכנסת מינימום האמורה בפרט 3 בלוח י"א לחוק, כפי שהיא ב-1 באוקטובר של שנת הכספים שבה החלה שנת הלימודים שבעדה משולמים דמי הביטוח כפי שהיא ברבעון שתחילתו ב-1 ביולי של שנת הכספים שקדמה לשנת הלימודים שבעדה משתלמים דמי הביטוח כפול 4 (להלן – שנת הלימודים השוטפת).

(2) תשלום דמי הביטוח ייעשה לא יאוחר מיום 1 ביולי לא יאוחר מיום 15 בדצמבר של שנת הלימודים השוטפת; עד למועד תשלום דמי הביטוח יעביר המוסד להשכלה מקדמה שתחושב על פי מספר התלמידים שהיו במוסד להשכלה ב-1 ביולי של שנת הלימודים שקדמה לשנת הלימודים השוטפת; מקדמה זו תועבר למוסד עד יום 15 בדצמבר של שנת הלימודים עד יום 15 באוקטובר של שנת הלימודים השוטפת.

(2א) נרשמו תלמידים במוסד להשכלה לאחר ה-15 בדצמבר של שנת הלימודים השוטפת, יראו את מועד התשלום האמור בפסקה (2) כחל ביום ה-15 ביוני של שנת הלימודים השוטפת.

(3) לתשלום המקדמה ולתשלום דמי הביטוח יצורפו רשימות התלמידים שבעדם שולם התשלום, בציון מספרי הזהות שלהם.

(4) המוסד להשכלה יגבה מהתלמיד את סכום דמי הביטוח שהוא חייב בתשלומם לפי תקנה זו, ובלבד שלא יגבה סכום זה לפני ה-1 בדצמבר של שנת הלימודים השוטפת, ואם נרשם התלמיד לאחר מועד זה, לא לפני ה-15 ביוני של אותה שנת לימודים.

(ג) תלמיד שבמשך כל שנת הלימודים השוטפת, היה פטור מתשלום דמי ביטוח או שולמו בעדו דמי ביטוח, למעט דמי ביטוח על פי תקנה זו, יחזיר לו המוסד לאחר תום שנת הלימודים את הסכום שהמוסד להשכלה גבה ממנו, על פי בקשתו של התלמיד שתוגש למוסד, בצירוף אישורים על תשלום דמי הביטוח; החזרת הסכום תיעשה לא יאוחר משלושה חדשים מיום הגשת הבקשה ולפי הוראות סעיף 178 לחוק, ולענין זה יראו את ה-1 בדצמבר ואת ה-1 ביולי, לפי הענין, כיום שבו נגבה תשלום היתר ולענין זה יראו כיום שבו נגבה תשלום היתר – לגבי מי שנרשם עד ה-15 בדצמבר של שנת הלימודים השוטפת – את ה-1 בספטמבר ולגבי מי שנרשם עד ה-15 ביוני של שנת הלימודים השוטפת – את ה-1 באפריל.

מיום 25.2.1988

תק' (מס' 2) תשמ"ח-1988

ק"ת תשמ"ח מס' 5087 מיום 25.2.1988 עמ' 510

(1) מוסד להשכלה חייב בתשלום דמי ביטוח בעד כל תלמיד לכל שנת לימודים כשיעור דמי הביטוח שמשלם מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי לפי הכנסת מינימום האמורה בפרט 3 בלוח י"א לחוק, כפי שהיא ברבעון שתחילתו ב-1 ביולי של שנת הכספים שנת המס שקדמה לשנת הלימודים שבעדה משתלמים דמי הביטוח כפול 4 (להלן – שנת הלימודים השוטפת).

מיום 1.10.1995

תק' (מס' 2) תשנ"ו-1995

ק"ת תשנ"ו מס' 5717 מיום 1.12.1995 עמ' 172

תק' (מס' 2) תשנ"ו-1995 (תיקון) תשנ"ו-1996

ק"ת תשנ"ו מס' 5781 מיום 1.9.1996 עמ' 1528

(ב) (1) מוסד להשכלה חייב בתשלום דמי ביטוח בעד כל תלמיד לכל שנת לימודים כשיעור דמי הביטוח שמשלם מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי לפי הכנסת מינימום האמורה בפרט 3 בלוח י"א לחוק, כפי שהיא ברבעון שתחילתו ב-1 ביולי של שנת המס שקדמה לשנת הלימודים שבעדה משתלמים דמי הביטוח כפול 4 (להלן – שנת הלימודים השוטפת).

(2) תשלום דמי הביטוח ייעשה לא יאוחר מיום 15 בדצמבר של שנת הלימודים השוטפת; עד למועד תשלום דמי הביטוח יעביר המוסד להשכלה מקדמה שתחושב על פי מספר התלמידים שהיו במוסד להשכלה ב-1 ביולי של שנת הלימודים שקדמה לשנת הלימודים השוטפת; מקדמה זו תועבר למוסד עד יום 15 באוקטובר של שנת הלימודים השוטפת.

(2א) נרשמו תלמידים במוסד להשכלה לאחר ה-15 בדצמבר של שנת הלימודים השוטפת, יראו את מועד התשלום האמור בפסקה (2) כחל ביום ה-15 ביוני של שנת הלימודים השוטפת.

(3) לתשלום המקדמה ולתשלום דמי הביטוח יצורפו רשימות התלמידים שבעדם שולם התשלום, בציון מספרי הזהות שלהם.

(4) המוסד להשכלה יגבה מהתלמיד את סכום דמי הביטוח שהוא חייב בתשלומם לפי תקנה זו.

(ג) תלמיד שבמשך כל שנת הלימודים השוטפת, היה פטור מתשלום דמי ביטוח או שולמו בעדו דמי ביטוח, למעט דמי ביטוח על פי תקנה זו, יחזיר לו המוסד לאחר תום שנת הלימודים את הסכום שהמוסד להשכלה גבה ממנו, על פי בקשתו של התלמיד שתוגש למוסד, בצירוף אישורים על תשלום דמי הביטוח; החזרת הסכום תיעשה לא יאוחר משלושה חדשים מיום הגשת הבקשה ולפי הוראות סעיף 178 לחוק, ולענין זה יראו כיום שבו נגבה תשלום היתר – לגבי מי שנרשם עד ה-15 בדצמבר של שנת הלימודים השוטפת – את ה-1 בספטמבר ולגבי מי שנרשם עד ה-15 ביוני של שנת הלימודים השוטפת – את ה-1 באפריל.

(ד) חובת המוסד להשכלה לשלם דמי ביטוח כאמור בתקנת משנה (ב) היא בנוסף לחובת התלמיד או מעבידו לשלם דמי ביטוח על פי החוק, ובנוסף לחובת המוסד להשכלה לשלם דמי ביטוח כאמור בתקנה 16(1)(א) לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), התשי"ד-1954.

(ב) תלמיד ישלם דמי ביטוח, לכל שנת לימודים, במועדים הקבועים בתקנה 2(א)(2) לתקנות הביטוח הלאומי (גביית דמי ביטוח), תשי"ד-1954, בשיעור שמשלם מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי לפי פרט 3 בלוח י"א לחוק.

(ג) המוסד יחזיר את דמי הביטוח ששולמו לפי תקנת משנה (ב) בעד חודש מסוים, לתלמיד הפטור מתשלום דמי ביטוח בעד אותו חודש וכן לתלמיד, שבעד אותו חודש שולמו בעדו דמי ביטוח, אם ביקש התלמיד כי המוסד יחזיר לו את דמי הביטוח ששולמו לפי תקנה זו וצירף לבקשתו אישורים על תשלום דמי הביטוח.

(ד) מוסד להשכלה יעביר למוסד בכל שנת לימודים, תוך חודש ימים מיום ההרשמה לאותה שנה או עד 1 באוקטובר של אותה שנה, לפי המאוחר, את שמות כל התלמידים הרשומים בו באותה שנת לימודים, בציון מספרי הזהות שלהם ומענם; לענין זה, "יום ההרשמה" - המועד האחרון להרשמת תלמידים במוסד להשכלה.

(ה) חובת תלמיד לשלם דמי ביטוח כאמור בתקנת משנה (ב) ו-(ג) אינה באה לגרוע מחובתו ומחובת מעבידו לשלם דמי ביטוח על פי החוק ומחובת תשלום דמי ביטוח כאמור בתקנה 26(1)(א) לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי"ד-1954.

מיום 20.10.1998

תק' תשנ"ט-1998

ק"ת תשנ"ט מס' 5932 מיום 20.10.1998 עמ' 33

19. (א) בתקנה זו -

"תלמיד" – מבוטח לפי פרק ב' לחוק למעט אשה נשואה ולמעט מי שפטור מתשלום דמי ביטוח לפי סעיף 169 לחוק, הרשום כתלמיד במוסד להשכלה, בתנאי שהיה מבוטח ביום תחילת הלימודים או ביום שנרשם ללימודים, לפי המאוחר יותר;

"מוסד להשכלה" – מוסד ששמו נקוב בתוספת לתקנות אלה;

"שנת לימודים" - תקופה של שנים עשר חודשים רצופים, שתחילתה ביום תחילת הלימודים במוסד להשכלה שבו רשום התלמיד;

(א) בתקנה זו -

"מוסד להשכלה" - אחד מאלה:

(1) מוסד המקיים בשנת לימודים מסלולי לימוד אשר ביותר ממחצית מהם מתקיימות 20 שעות לימוד פרונטאליות לפחות בשבוע, בשעות שבין 06.00 ל-17.00, למעט הכשרה מקצועית או שיקום מקצועי כמשמעותם בתקנה 26 לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי"ד-1954;

(2) רשת של מוסדות שביותר ממחצית מהם מתקיים האמור בפסקה (1);

"מוסד להשכלה שהוכר" - מוסד להשכלה שהמוסד הכיר בו, כאמור בתקנת משנה (ז), לשנת הלימודים;

"שנת לימודים" - תקופה של שמונה חודשים רצופים לפחות, שתחילתה ביום תחילת הלימודים במוסד להשכלה;

"תלמיד" - מבוטח לפי פרק י"א לחוק שרשום כתלמיד במוסד להשכלה שהוכר, ולומד באותו מוסד, במהלך כל שנת הלימודים, למעט אלה:

(1) אשה נשואה;

(2) מי שפטור מתשלום דמי ביטוח לפי סעיף 351 לחוק.

(ב) תלמיד ישלם דמי ביטוח, לכל שנת לימודים, במועדים הקבועים בתקנה 2(א)(2) לתקנות הביטוח הלאומי (גביית דמי ביטוח), תשי"ד-1954, בשיעור שמשלם מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי לפי פרט 3 בלוח י"א לחוק.

(ג) המוסד יחזיר את דמי הביטוח ששולמו לפי תקנת משנה (ב) בעד חודש מסוים, לתלמיד הפטור מתשלום דמי ביטוח בעד אותו חודש וכן לתלמיד, שבעד אותו חודש שולמו בעדו דמי ביטוח, אם ביקש התלמיד כי המוסד יחזיר לו את דמי הביטוח ששולמו לפי תקנה זו וצירף לבקשתו אישורים על תשלום דמי הביטוח.

(ד) מוסד להשכלה יעביר למוסד בכל שנת לימודים, תוך חודש ימים מיום ההרשמה לאותה שנה או עד 1 באוקטובר של אותה שנה, לפי המאוחר, את שמות כל התלמידים הרשומים בו באותה שנת לימודים, בציון מספרי הזהות שלהם ומענם; לענין זה, "יום ההרשמה" - המועד האחרון להרשמת תלמידים במוסד להשכלה.

(ה) חובת תלמיד לשלם דמי ביטוח כאמור בתקנת משנה (ב) ו-(ג) אינה באה לגרוע מחובתו ומחובת מעבידו לשלם דמי ביטוח על פי החוק ומחובת תשלום דמי ביטוח כאמור בתקנה 26(1)(א) לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי"ד-1954, ובתקנה 19א לתקנות אלה.

(ו) בקשה להכרה במוסד להשכלה תוגש למוסד, לפי טופס שהוא קבע לכך, לא יאוחר מ-90 הימים שבתכוף לפני המועד שנקבע להעברת שמות תלמידיו באותה שנת לימודים, לפי תקנת משנה (ד).

(ז) המוסד -

(1) יכיר במוסד להשכלה אם ראה שמתקיימים בו התנאים שבהגדרה "מוסד להשכלה" שבתקנת משנה (א) ובלבד שלומדים בו שלושים וחמישה תלמידים לפחות, ובמוסד להשכלה המקיים את מסלולי הלימודים בישוב מרוחק -  עשרים תלמידים לפחות; לענין זה, "ישוב מרוחק" - ישוב שאינו עיר המרוחק 50 ק"מ מהעיר הקרובה ביותר;

(2) רשאי לבטל הכרה במוסד להשכלה מן המועד שחדלו להתקיים בו התנאים שבהגדרה "מוסד להשכלה" שבתקנת משנה (א) או בפסקה (1) לעיל או שלא מסר למוסד מידע כאמור בתקנת משנה (ח).

(ח) מוסד להשכלה שהוכר, ימסור למוסד, לפי דרישתו, דין וחשבון על אופן פעולתו ומספר תלמידיו, והוראות סעיף 384 לחוק יחולו עליו לענין זה, כאילו היה "גוף ציבורי" כמשמעותו שם, ויודיע למוסד, בתוך 30 ימים מיום שאירע אחד מאלה:

(1) חדלו להתקיים בו התנאים שבהגדרה "מוסד להשכלה" שבתקנת משנה (א);

(2) התלמיד חדל ללמוד בו;

(3) מספר התלמידים הלומדים בו פחת, והוא קטן מהאמור בתקנת משנה (ז)(1), לפי הענין.

מיום 1.10.2006

תק' תשס"ז-2007

ק"ת תשס"ז מס' 6600 מיום 5.7.2007 עמ' 1001

הוספת פסקה (3) להגדרת "מוסד להשכלה"

דמי ביטוח בעד מי שמצוי בהכשרה מקצועית תק' (מס' 2) תשל"ח-1978 תק' תשנ"ב-1991

19א.  (א)  בתקנה זו –

          "הכשרה מקצועית" - כמשמעותה בתקנה 25(1), (2)(א), (3), (4) ו-(5) לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי"ד-1954;

          "מעביד" - מי שרואים אותו כמעביד על פי תקנה 26(1) לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי"ד-1954.

          (ב)  (1)   המעביד חייב בתשלום דמי ביטוח בעד כל מי שמצוי בהכשרה מקצועית;

תק' תשמ"ה-1985

(2)   שיעורי דמי הביטוח החדשיים בעד מי שמצוי בהכשרה מקצועית הם:

תק' (מס' 2)  תשנ"ט-1999

(א)   בשיעור של 0.4% ממחצית השכר הממוצע של החודש הראשון ברבעון - לענף נפגעי עבודה; לענין זה, "רבעון" כהגדרתו בלוח י"א;

תק' תשמ"ה-1985 תק' תשמ"ז-1986 תק' (מס' 2) תשנ"ו-1995 תק' תשנ"ט-1998

(ב)   בשיעור המשתלם ע"י מי שחייב בתשלום דמי ביטוח מההכנסה המזערית לפי פרט 3 שבלוח י"א, מחולק ב-3 בעד מי שמבוטח על פי פרק י"א לכל הענפים האחרים.

          (ג)   המעביד יגבה ממי שמצוי בהכשרה מקצועית את סכום דמי הביטוח שהוא חייב בתשלומם על פי תקנת משנה (ב)(2)(ב) בלבד.

          (ד)  (1)   תקופת תשלום דמי ביטוח בעד מי שמצוי בהכשרה מקצועית היא חודש קלנדרי אחד;

(2)   מי שמצוי בהכשרה מקצועית חלק מחודש יראו אותו לעניין תשלום דמי ביטוח כאילו היה מצוי בהכשרה מקצועית חודש מלא.

          (ה)  תשלום דמי ביטוח על ידי מעביד של מי שמצוי בהכשרה מקצועית ייעשה לא יאוחר מה-15 לחודש בעד החודש שחלף, וההודעה על התשלום תהיה בטופס שיקבע לכך המוסד.

          (ו)   במועדים האמורים להלן ידווח המעביד למוסד את שמות המבוטחים שבעדם שילם דמי ביטוח ויפרט את פרטי זהותם, תקופת שהותם במקום ההכשרה המקצועית או השיקום המקצועי על גבי טופס שיקבע לכך המוסד:

15 באפריל - בעד החדשים ינואר, פברואר ומרס;

15 ביולי - בעד החדשים אפריל, מאי ויוני;

15 באוקטובר - בעד החדשים יולי, אוגוסט וספטמבר;

15 בינואר - בעד החדשים אוקטובר, נובמבר ודצמבר.

מבוטח השוהה  בחוץ-לארץ תק' (מס' 3) תשנ"ב-1992 תק' תשנ"ד-1994 תק' תשנ"ט-1998

מיום 1.4.1973

תק' תשל"ד-1974

ק"ת תשל"ד מס' 3146 מיום 17.3.1974 עמ' 784

הוספת תקנה 19א

מיום 28.4.1974

תק' (מס' 2) תשל"ד-1974

ק"ת תשל"ד מס' 3163 מיום 28.4.1974 עמ' 1028

(ב) תלמיד בחו"ל ולומד במוסד תורני ישלמו דמי ביטוח בסך 12 לירות לכל שנת לימודים החל משנת הלימודים תשל"ג ו-20 לירות לכל שנת לימודים החל משנת הלימודים תשל"ה, במועד התשלום לקרן ההשוואה.

מיום 14.5.1975

תק' (מס' 2) תשל"ה-1975

ק"ת תשל"ה מס' 3338 מיום 14.5.1975 עמ' 1740

החלפת תקנת משנה 19א(ב)

הנוסח הקודם:

(ב) תלמיד בחו"ל ולומד במוסד תורני ישלמו דמי ביטוח בסך 12 לירות לכל שנת לימודים החל משנת הלימודים תשל"ג ו-20 לירות לכל שנת לימודים החל משנת הלימודים תשל"ה, במועד התשלום לקרן ההשוואה.

מיום 1.10.1977

תק' (מס' 2) תשל"ז-1977

ק"ת תשל"ז מס' 3753 מיום 25.8.1977 עמ' 2472

ביטול תקנה 19א

הנוסח הקודם:

ביטוח תלמיד בחו"ל ולומד במוסד תורני

19א. (א) בתקנה זו –

"תלמיד בחו"ל" ו"לומד במוסד תורני" – אלה שבשנת לימודים פלונית משלמים לקרן השוואה לפי סעיף 3 לחוק שירות מילואים (תגמולים), תשי"ט-1959 [נוסח משולב], לפי הענין;

"שנת לימודים" – כמשמעותה בתקנה 8א לתקנות שירות מילואים (תגמולים), תשכ"ז-1967.

(ב) תלמיד בחוץ לארץ ולומד במוסד תורני ישלמו דמי ביטוח בשיעור החל על תלמיד לפי תקנה 19(ב), במועד התשלום לקרן ההשוואה.

מיום 1.4.1978

תק' (מס' 2) תשל"ח-1978

ק"ת תשל"ח מס' 3830 מיום 28.3.1978 עמ' 967

הוספת תקנה 19א

מיום 1.4.1985

תק' תשמ"ה-1985

ק"ת תשמ"ה מס' 4801 מיום 9.5.1985 עמ' 1239

(ב) (1) המעביד חייב בתשלום דמי ביטוח בעד כל מי שמצוי בהכשרה מקצועית;

(2) שיעורי דמי הביטוח החדשיים בעד מי שמצוי בהכשרה מקצועית הם:

(א) בשיעור של 0.4% מסכום המינימום לפי פרט 1 בלוח י"א, כפול שניים לענף נפגעי עבודה;

(ב) בשיעור המשתלם על ידי מי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי מסכום המינימום לפי פרט 3 שבלוח י"א, מחולק ב- 12 מחולק ב-3 בעד מי שמבוטח על פי פרק ב' לכל הענפים האחרים.

מיום 1.4.1986

תק' תשמ"ז-1986

ק"ת תשמ"ז מס' 4980 מיום 16.11.1986 עמ' 110

(ב) (1) המעביד חייב בתשלום דמי ביטוח בעד כל מי שמצוי בהכשרה מקצועית;

(2) שיעורי דמי הביטוח החדשיים בעד מי שמצוי בהכשרה מקצועית הם:

(א) בשיעור של 0.4% מסכום המינימום לפי פרט 1 בלוח י"א, כפול שניים לענף נפגעי עבודה;

(ב) בשיעור המשתלם על ידי מי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי מי שחייב בתשלום דמי ביטוח מסכום המינימום לפי פרט 3 שבלוח י"א, מחולק ב-3 בעד מי שמבוטח על פי פרק ב' לכל הענפים האחרים; ואולם, לגבי מי שמצוי בהכשרה מקצועית והוא תלמיד שמוסד להשכלה גבה ממנו דמי ביטוח לפי תקנה 19, יהיה רשאי המעביד לשלם דמי ביטוח חדשיים בשיעור האמור בפסקה (א) בלבד.

מיום 1.9.1991

תק' תשנ"ב-1991

ק"ת תשנ"ב מס' 5395 מיום 29.10.1991 עמ' 386

(א) בתקנה זו -

"הכשרה מקצועית" - כמשמעותה בתקנה 25(1) ו-(2)(א) 25(1), (2)(א), (3), (4) ו-(5) לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי"ד- 1954;

"מעביד" - מי שרואים אותו כמעביד על פי תקנה 26(1) לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי"ד- 1954.

מיום 1.10.1995

תק' (מס' 2) תשנ"ו-1995

ק"ת תשנ"ו מס' 5717 מיום 1.12.1995 עמ' 172

תק' (מס' 2) תשנ"ו-1995 (תיקון) תשנ"ו-1996

ק"ת תשנ"ו מס' 5781 מיום 1.9.1996 עמ' 1528

(ב) (1) המעביד חייב בתשלום דמי ביטוח בעד כל מי שמצוי בהכשרה מקצועית;

(2) שיעורי דמי הביטוח החדשיים בעד מי שמצוי בהכשרה מקצועית הם:

(א) בשיעור של 0.4% מסכום המינימום לפי פרט 1 בלוח י"א, כפול שניים לענף נפגעי עבודה;

(ב) בשיעור המשתלם מי שחייב בתשלום דמי ביטוח מסכום המינימום לפי פרט 3 שבלוח י"א, מחולק ב-3 בעד מי שמבוטח על פי פרק ב' לכל הענפים האחרים; ואולם, לגבי מי שמצוי בהכשרה מקצועית והוא תלמיד שמוסד להשכלה גבה ממנו דמי ביטוח לפי תקנה 19, יהיה רשאי המעביד לשלם דמי ביטוח חדשיים בשיעור האמור בפסקה (א) בלבד.

מיום 20.10.1998

תק' תשנ"ט-1998

ק"ת תשנ"ט מס' 5932 מיום 20.10.1998 עמ' 34

(ב) (1) המעביד חייב בתשלום דמי ביטוח בעד כל מי שמצוי בהכשרה מקצועית;

(2) שיעורי דמי הביטוח החדשיים בעד מי שמצוי בהכשרה מקצועית הם:

(א) בשיעור של 0.4% מסכום המינימום מההכנסה המזערית לפי פרט 1 בלוח י"א, כפול שניים לענף נפגעי עבודה;

(ב) בשיעור המשתלם מי שחייב בתשלום דמי ביטוח מסכום המינימום מההכנסה המזערית לפי פרט 3 שבלוח י"א, מחולק ב-3 בעד מי שמבוטח על פי פרק ב' פרק י"א לכל הענפים האחרים.

מיום 1.4.1999

תק' (מס' 2) תשנ"ט-1999

ק"ת תשנ"ט מס' 5967 מיום 25.4.1999 עמ' 677

  (ב)  (1)  המעביד חייב בתשלום דמי ביטוח בעד כל מי שמצוי בהכשרה מקצועית;

(2)  שיעורי דמי הביטוח החדשיים בעד מי שמצוי בהכשרה מקצועית הם:

(א)  בשיעור של 0.4% מההכנסה המזערית לפי פרט 1 בלוח י"א, כפול שניים לענף נפגעי עבודה;

(א)  בשיעור של 0.4% ממחצית השכר הממוצע של החודש הראשון ברבעון – לענף נפגעי עבודה; לענין זה, "רבעון" – כהגדרתו בלוח י"א.

(ב)  בשיעור המשתלם מי שחייב בתשלום דמי ביטוח מההכנסה המזערית לפי פרט 3 שבלוח י"א, מחולק ב-3 בעד מי שמבוטח על פי פרק י"א לכל הענפים האחרים.

20.    (א) מבוטח, למעט מבוטח לפי סעיף 76 לחוק ולמעט מבוטח לפי תקנה 12א לתקנות אלה, השוהה בחוץ לארץ תקופה העולה על ששה חדשים רצופים, ישלם דמי ביטוח בעד כל תקופת שהותו בחוץ לארץ, בשיעורים החלים על מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, מהכנסתו החייבת בתשלום דמי ביטוח, ואם אין לו הכנסה כאמור או שהכנסתו אינה מגיעה להכנסה המזערית שנקבעה בפרט 4 בלוח י"א, ישלם דמי ביטוח כאילו הכנסתו היתה ההכנסה המזערית כאמור.

תק' תשנ"ט-1998

          (ב)  על אף האמור בתקנת משנה (א), מבוטח שהוא עובד עצמאי השוהה בחוץ לארץ, שהיה זכאי לגימלה לפי פרק ה' לחוק והתקנות לפיו אילו אירעה לו פגיעה בעבודה בהיותו בחוץ לארץ, ישלם דמי ביטוח, בעד כל תקופת שהותו בחוץ לארץ, בשיעור המשתלם מאת עובד עצמאי, מהכנסה שממנה משתלמים דמי ביטוח לרבות הכנסה שהתקבלה בחוץ לארץ ואינה נחשבת כהכנסה החייבת במס לפי הפקודה.

          (ג)   לענין תקנה זו יחולו הוראות תקנות המקדמות בשינויים המחוייבים.

          (ד)  מועדי תשלום דמי ביטוח על פי תקנה זו הם כאמור בתקנה 2 לתקנות הגביה, לפי הענין.

מיום 1.4.1973

תק' תשל"ג-1973

ק"ת תשל"ג מס' 2974 מיום 22.2.1973 עמ' 834

(ב) מבוטח כאמור בתקנת משנה (א)יגיש לראשונה למוסד, עד ה-15 לחודש שלאחר החודש שבו תמו ששת החדשים כאמור בתקנת משנה (א), דין וחשבון על ההכנסה בחוץ לארץ, ועל פיה ישולמו דמי הביטוח לפי השיעור הנקוב בפרט 2 של לוח י' לחוק.

(ג) היה המבוטח השוהה בחוץ לארץ עובד עצמאי שהיה זכאי לגימלה לפי פרק ג' לחוק אילו אירעה לו פגיעה בעבודה בהיותו בחוץ לארץ, ישלם דמי ביטוח בעד כל תקופת שהותו בחוץ לארץ כאמור גם לפי פרט 6 של לוח י' לחוק.

(ג) (ד) מועדי התשלום הם כאמור בתקנה 2 לתקנות הגביה.

מיום 28.4.1974

תק' (מס' 2) תשל"ד-1974

ק"ת תשל"ד מס' 3163 מיום 28.4.1974 עמ' 1028

(ב) מבוטח כאמור בתקנת משנה (א)יגיש לראשונה למוסד, עד ה-15 לחודש שלאחר החודש שבו תמו ששת החדשים כאמור בתקנת משנה (א), דין וחשבון על ההכנסה בחוץ לארץ, ועל פיה ישולמו דמי הביטוח לפי השיעור הנקוב בפרט 2 של לוח י' לחוק השיעור החל על עובד עצמאי.

מיום 1.4.1978

תק' (מס' 3) תשל"ח-1978

ק"ת תשל"ח מס' 3874 מיום 27.7.1978 עמ' 1817

החלפת תקנה 20

הנוסח הקודם:

20. (א) מבוטח השוהה בחוץ-לארץ, שלא לפי סעיף 32 לחוק, תקופה מעל לששה חדשים, חייב בתשלום דמי ביטוח החל מהיום הראשון להיותו בחוץ לארץ כאמור גם ממקורות הכנסותיו בחוץ לארץ הנובעים מעיסוק במשלח-יד  או מעבודה, אף אם הכנסה זו אינה נחשבת כהכנסה החייבת במס לפי הפקודה (להלן בתקנה זו – הכנסה בחוץ לארץ).

(ב) מבוטח כאמור בתקנת משנה (א)יגיש לראשונה למוסד, עד ה-15 לחודש שלאחר החודש שבו תמו ששת החדשים כאמור בתקנת משנה (א), דין וחשבון על ההכנסה בחוץ לארץ, ועל פיה ישולמו דמי הביטוח לפי השיעור החל על עובד עצמאי.

מיום 1.4.1980

תק' תשמ"א-1981

ק"ת תשמ"א מס' 4209 מיום 5.3.1981 עמ' 499

(א) מבוטח, למעט מבוטח לפי סעיף 32 לחוק, השוהה בחוץ לארץ תקופה העולה על ששה חדשים, ישלם דמי ביטוח בעד כל תקופת שהותו בחוץ לארץ, בשיעורים הנקובים בפרטים 1, 3, 9 ו-11 11 ו-12 של לוח י' לחוק, לכל שנת כספים, מסכום השווה לרבע המקסימום לשנה הקבועה בפרט 3 בלוח י"א לחוק, כפי שהוא ב-1 באפריל בכל שנת כספים שבעדה משתלמים דמי ביטוח.

מיום 1.4.1981

תק' (מס' 2) תשמ"א-1981

ק"ת תשמ"א מס' 4220 מיום 31.3.1981 עמ' 808

20. (א) מבוטח, למעט מבוטח לפי סעיף 32 לחוק, השוהה בחוץ לארץ תקופה העולה על ששה חדשים, ישלם דמי ביטוח בעד כל תקופת שהותו בחוץ לארץ, בשיעורים הנקובים בפרטים 1, 3, 5, 9, 11 ו-12 של לוח י' לחוק, לכל שנת כספים, מסכום השווה לרבע המקסימום לשנה הקבועה בפרט 3 בלוח י"א לחוק, כפי שהוא ב-1 באפריל בכל שנת כספים שבעדה משתלמים דמי ביטוח.

(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), מבוטח שהוא –

(1) עובד עצמאי השוהה בחוץ לארץ, שהיה זכאי לגימלה לפי פרק ג' לחוק והתקנות על פיו אילו אירעה לו פגיעה בעבודה בהיותו בחוץ לארץ, ישלם דמי ביטוח בעד כל תקופת שהותו בחוץ לארץ, בשיעור המשתלם מאת עובד עצמאי, למעט השיעור הנקוב בפרט 4 של לוח י' לחוק, מהכנסה שממנה משתלמים דמי ביטוח לרבות הכנסה שהתקבלה בחוץ לארץ ואינה נחשבת כהכנסה החייבת במס לפי הפקודה.

(2) אינו עובד ואינו עובד עצמאי, והוא תלמיד הלומד לתואר ראשון או שני, וכן הלומד בפקולטה לרפואה והרשום במוסד להשכלה בחוץ לארץ שמשרד החינוך והתרבות הכיר בו כמוסד להשכלה גבוהה, ישלם, החל מהחודש הראשון שבו החל לימודיו כאמור, דמי ביטוח בשיעור המשתלם מאתת מי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, מהכנסת מינימום לפי פרט 3 של לוח י"א לחוק.

(3) אשה נשואה שהיא עובדת בחופשה ללא תשלום כאמור בתקנה 1(3), תשלם דמי ביטוח בעד כל תקופת שהותה בחוץ לארץ, מהכנסה כאמור בתקנה 2(א)(2) או (ג), לפי הענין, ובשיעור האמור בתקנה 5(ב).

(ג) מועדי תשלום דמי ביטוח על פי תקנה זו הם כאמור בתקנה 2 לתקנות הגביה.

מיום 1.4.1985

תק' תשמ"ה-1985

ק"ת תשמ"ה מס' 4801 מיום 9.5.1985 עמ' 1239

20. (א) מבוטח, למעט מבוטח לפי סעיף 32 לחוק, השוהה בחוץ לארץ תקופה העולה על ששה חדשים, ישלם דמי ביטוח בעד כל תקופת שהותו בחוץ לארץ, בשיעורים הנקובים בפרטים 1, 3, 5, 9, 11 ו-12 של לוח י' לחוק, לכל שנת כספים, מסכום השווה לרבע המקסימום לשנה הקבועה בפרט 3 בלוח י"א לחוק, כפי שהוא ב-1 באפריל בכל שנת כספים שבעדה משתלמים דמי ביטוח כפי שהוא ב-1 בחודש הראשון של כל רבעון כמשמעותו בתקנות המקדמות.

(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), מבוטח שהוא –

(1) עובד עצמאי השוהה בחוץ לארץ, שהיה זכאי לגימלה לפי פרק ג' לחוק והתקנות על פיו אילו אירעה לו פגיעה בעבודה בהיותו בחוץ לארץ, ישלם דמי ביטוח בעד כל תקופת שהותו בחוץ לארץ, בשיעור המשתלם מאת עובד עצמאי, למעט השיעור הנקוב בפרט 4 של לוח י' לחוק, מהכנסה שממנה משתלמים דמי ביטוח לרבות הכנסה שהתקבלה בחוץ לארץ ואינה נחשבת כהכנסה החייבת במס לפי הפקודה.

(2) אינו עובד ואינו עובד עצמאי, והוא תלמיד הלומד לתואר ראשון או שני, וכן הלומד בפקולטה לרפואה והרשום במוסד להשכלה בחוץ לארץ שמשרד החינוך והתרבות הכיר בו כמוסד להשכלה גבוהה, ישלם, החל מהחודש הראשון שבו החל לימודיו כאמור, דמי ביטוח בשיעור המשתלם מאתת מי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, מהכנסת מינימום לפי פרט 3 של לוח י"א לחוק.

(3) אשה נשואה שהיא עובדת בחופשה ללא תשלום כאמור בתקנה 1(3), תשלם דמי ביטוח בעד כל תקופת שהותה בחוץ לארץ, מהכנסה כאמור בתקנה 2(א)(2) או (ג), לפי הענין, ובשיעור האמור בתקנה 5(ב).

(4) נמצא מבוטח במאסר או במעצר בחוץ לארץ, ישלם דמי ביטוח בעד תקופת שהותו במאסר או במעצר כאמור, בשיעור החל על מי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי מהכנסת המינימום האמורה בפרט 3 של לוח י"א לחוק.

(ג) מועדי תשלום דמי ביטוח על פי תקנה זו הם כאמור בתקנה 2 לתקנות הגביה לפי הענין.

(ד) נדרשו דמי ביטוח כאמור בתקנת משנה (ב)(1) יראו כאילו חל מועד תשלומם במועדי התשלום האמורים בתקנה 2 לתקנות הגבייה לגבי התקופה שבה שהה המבוטח בחוץ לארץ.

מיום 1.4.1986

תק' תשמ"ז-1986

ק"ת תשמ"ז מס' 4980 מיום 16.11.1986 עמ' 110

(א) מבוטח, למעט מבוטח לפי סעיף 32 לחוק, השוהה בחוץ לארץ תקופה העולה על ששה חדשים, ישלם דמי ביטוח בעד כל תקופת שהותו בחוץ לארץ, בשיעורים הנקובים בפרטים 1, 3, 5, 9, 11 ו-12 של לוח י' לחוק, לכל שנת כספים, מסכום השווה לרבע המקסימום לשנה הקבועה בפרט 3 בלוח י"א לחוק, כפי שהוא ב-1 בחודש הראשון של כל רבעון כמשמעותו בתקנות המקדמות ולענין זה יראו כאילו הכנסתו, לגבי כל חודש ברבעון כמשמעותו בתקנות המקדמות, בו שהה בחוץ לארץ, שווה למחצית השכר הממוצע כפי שהוא ב-1 בחודש הראשון של אותו רבעון.

(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), מבוטח שהוא –

(1) עובד עצמאי השוהה בחוץ לארץ, שהיה זכאי לגימלה לפי פרק ג' לחוק והתקנות על פיו אילו אירעה לו פגיעה בעבודה בהיותו בחוץ לארץ, ישלם דמי ביטוח בעד כל תקופת שהותו בחוץ לארץ, בשיעור המשתלם מאת עובד עצמאי, למעט השיעור הנקוב בפרט 4 של לוח י' לחוק, מהכנסה שממנה משתלמים דמי ביטוח לרבות הכנסה שהתקבלה בחוץ לארץ ואינה נחשבת כהכנסה החייבת במס לפי הפקודה.

(2) אינו עובד ואינו עובד עצמאי, והוא תלמיד הלומד לתואר ראשון או שני, וכן הלומד בפקולטה לרפואה והרשום במוסד להשכלה בחוץ לארץ שמשרד החינוך והתרבות הכיר בו כמוסד להשכלה גבוהה, ישלם, החל מהחודש הראשון שבו החל לימודיו כאמור, דמי ביטוח בשיעור המשתלם מאתת מי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, מהכנסת מינימום לפי פרט 3 של לוח י"א לחוק.

(3) אשה נשואה שהיא עובדת בחופשה ללא תשלום כאמור בתקנה 1(3), תשלם דמי ביטוח בעד כל תקופת שהותה בחוץ לארץ, מהכנסה כאמור בתקנה 2(א)(2) או (ג), לפי הענין, ובשיעור האמור בתקנה 5(ב).

(4) נמצא מבוטח במאסר או במעצר בחוץ לארץ, ישלם דמי ביטוח בעד תקופת שהותו במאסר או במעצר כאמור, בשיעור החל על מי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי מהכנסת המינימום האמורה בפרט 3 של לוח י"א לחוק.

(4) מבוטח שטרם חלפה שנה מתום השירות הסדיר והוא שוהה בחוץ לארץ ובאותו זמן אינו רשום במוסד להשכלה גבוהה כאמור בתקנת משנה (ב)(2) – יהיה חייב בתשלום דמי ביטוח בעד התקופה בה שהה בחוץ לארץ, ובלבד שלא תעלה על שנה מתום השירות הסדיר, בשיעור המשתלם מאת מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי מהכנסת מינימום לפי פרט 4 בלוח י"א לחוק;

(5) מבוטח הלומד במוסד תורני או בישיבה בחוץ לארץ שמשרד הדתות הכיר בהם כמוסד תורני או כישיבה – ישלם דמי ביטוח החל מהחודש  הראשון שבו החל למודיו כאמור, בשיעור המשתלם ממי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי מהכנסת המינימום האמורה בפרט 3 בלוח י"א לחוק.

מיום 4.5.1989

תק' (מס' 4) תשמ"ט-1989

ק"ת תשמ"ט מס' 5180 מיום 4.5.1989 עמ' 696

(4) מבוטח שטרם חלפה שנה מתום השירות הסדיר והוא שוהה בחוץ לארץ ובאותו זמן אינו רשום במוסד להשכלה גבוהה כאמור בתקנת משנה (ב)(2) – יהיה חייב בתשלום דמי ביטוח בעד התקופה בה שהה בחוץ לארץ, ובלבד שלא תעלה על שנה מתום השירות הסדיר, בשיעור המשתלם מאת מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי מהכנסת מינימום לפי פרט 4 בלוח י"א לחוק; לענין זה, "שירות סדיר" – שירות סדיר לפי חוק שירות בטחון, התשמ"ו-1986.

מיום 1.6.1989 עד 31.12.1991

תק' (מס' 5) תשמ"ט-1989

ק"ת תשמ"ט מס' 5200 מיום 13.7.1989 עמ' 1100

תק' (מס' 5) תשמ"ט-1989 (תיקון) תשנ"א-1991

ק"ת תשנ"א מס' 5342 מיום 21.3.1991 עמ' 744

(א) מבוטח, למעט מבוטח לפי סעיף 32 לחוק, השוהה בחוץ לארץ תקופה העולה על ששה חדשים, ישלם דמי ביטוח בעד כל תקופת שהותו בחוץ לארץ, בשיעורים הנקובים בפרטים 1, 3, 5, 9, 11 ו-12 של לוח י' לחוק, ולענין זה יראו כאילו הכנסתו, לגבי כל חודש ברבעון כמשמעותו בתקנות המקדמות, בו שהה בחוץ לארץ, שווה למחצית השכר הממוצע שווה ל-30% מהשכר הממוצע כפי שהוא ב-1 בחודש הראשון של אותו רבעון.

מיום 1.1.1992

תק' (מס' 3) תשנ"ב-1992

ק"ת תשנ"ב מס' 5430 מיום 25.3.1992 עמ' 900

החלפת תקנה 20

הנוסח הקודם:

20. (א) מבוטח, למעט מבוטח לפי סעיף 32 לחוק, השוהה בחוץ לארץ תקופה העולה על ששה חדשים, ישלם דמי ביטוח בעד כל תקופת שהותו בחוץ לארץ, בשיעורים הנקובים בפרטים 1, 3, 5, 9, 11 ו-12 של לוח י' לחוק, ולענין זה יראו כאילו הכנסתו, לגבי כל חודש ברבעון כמשמעותו בתקנות המקדמות, בו שהה בחוץ לארץ, שווה למחצית השכר הממוצע כפי שהוא ב-1 בחודש הראשון של אותו רבעון.

(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), מבוטח שהוא –

(1) עובד עצמאי השוהה בחוץ לארץ, שהיה זכאי לגימלה לפי פרק ג' לחוק והתקנות על פיו אילו אירעה לו פגיעה בעבודה בהיותו בחוץ לארץ, ישלם דמי ביטוח בעד כל תקופת שהותו בחוץ לארץ, בשיעור המשתלם מאת עובד עצמאי, למעט השיעור הנקוב בפרט 4 של לוח י' לחוק, מהכנסה שממנה משתלמים דמי ביטוח לרבות הכנסה שהתקבלה בחוץ לארץ ואינה נחשבת כהכנסה החייבת במס לפי הפקודה.

(2) אינו עובד ואינו עובד עצמאי, והוא תלמיד הלומד לתואר ראשון או שני, וכן הלומד בפקולטה לרפואה והרשום במוסד להשכלה בחוץ לארץ שמשרד החינוך והתרבות הכיר בו כמוסד להשכלה גבוהה, ישלם, החל מהחודש הראשון שבו החל לימודיו כאמור, דמי ביטוח בשיעור המשתלם מאתת מי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, מהכנסת מינימום לפי פרט 3 של לוח י"א לחוק.

(3) אשה נשואה שהיא עובדת בחופשה ללא תשלום כאמור בתקנה 1(3), תשלם דמי ביטוח בעד כל תקופת שהותה בחוץ לארץ, מהכנסה כאמור בתקנה 2(א)(2) או (ג), לפי הענין, ובשיעור האמור בתקנה 5(ב).

(4) מבוטח שטרם חלפה שנה מתום השירות הסדיר והוא שוהה בחוץ לארץ ובאותו זמן אינו רשום במוסד להשכלה גבוהה כאמור בתקנת משנה (ב)(2) – יהיה חייב בתשלום דמי ביטוח בעד התקופה בה שהה בחוץ לארץ, ובלבד שלא תעלה על שנה מתום השירות הסדיר, בשיעור המשתלם מאת מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי מהכנסת מינימום לפי פרט 4 בלוח י"א לחוק; לענין זה, "שירות סדיר" – שירות סדיר לפי חוק שירות בטחון, התשמ"ו-1986.

 (5) מבוטח הלומד במוסד תורני או בישיבה בחוץ לארץ שמשרד הדתות הכיר בהם כמוסד תורני או כישיבה – ישלם דמי ביטוח החל מהחודש הראשון שבו החל למודיו כאמור, בשיעור המשתלם ממי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי מהכנסת המינימום האמורה בפרט 3 בלוח י"א לחוק.

(ג) מועדי תשלום דמי ביטוח על פי תקנה זו הם כאמור בתקנה 2 לתקנות הגביה לפי הענין.

(ד) נדרשו דמי ביטוח כאמור בתקנת משנה (ב)(1) יראו כאילו חל מועד תשלומם במועדי התשלום האמורים בתקנה 2 לתקנות הגבייה לגבי התקופה שבה שהה המבוטח בחוץ לארץ.

מיום 20.1.1994

תק' תשנ"ד-1994

ק"ת תשנ"ד מס' 5575 מיום 20.1.1994 עמ' 502

(א) מבוטח, למעט מבוטח לפי סעיף 32 לחוק ולמעט מבוטח לפי תקנה 12א לתקנות אלה, השוהה בחוץ לארץ תקופה העולה על ששה חדשים רצופים, ישלם דמי ביטוח בעד כל תקופת שהותו בחוץ לארץ, בשיעורים החלים על מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, מהכנסתו החייבת בתשלום דמי ביטוח, ואם אין לו הכנסה כאמור או שהכנסתו אינה מגיעה למינימום שנקבע בפרט 4 בלוח י"א, ישלם דמי ביטוח כאילו הכנסתו היתה המינימום האמור.

מיום 20.10.1998

תק' תשנ"ט-1998

ק"ת תשנ"ט מס' 5932 מיום 20.10.1998 עמ' 34

(א) מבוטח, למעט מבוטח לפי סעיף 32 סעיף 76 לחוק ולמעט מבוטח לפי תקנה 12א לתקנות אלה, השוהה בחוץ לארץ תקופה העולה על ששה חדשים רצופים, ישלם דמי ביטוח בעד כל תקופת שהותו בחוץ לארץ, בשיעורים החלים על מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, מהכנסתו החייבת בתשלום דמי ביטוח, ואם אין לו הכנסה כאמור או שהכנסתו אינה מגיעה למינימום שנקבע להכנסה המזערית שנקבעה בפרט 4 בלוח י"א, ישלם דמי ביטוח כאילו הכנסתו היתה המינימום האמור ההכנסה המזערית כאמור.

(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), מבוטח שהוא עובד עצמאי השוהה בחוץ לארץ, שהיה זכאי לגימלה לפי פרק ג' פרק ה' לחוק והתקנות לפיו אילו אירעה לו פגיעה בעבודה בהיותו בחוץ לארץ, ישלם דמי ביטוח, בעד כל תקופת שהותו בחוץ לארץ, בשיעור המשתלם מאת עובד עצמאי, מהכנסה שממנה משתלמים דמי ביטוח לרבות הכנסה שהתקבלה בחוץ לארץ ואינה נחשבת כהכנסה החייבת במס לפי הפקודה.

תק' תשמ"ה-1985

20א.  (בוטלה).

מיום 1.4.1978

תק' (מס' 3) תשל"ח-1978

ק"ת תשל"ח מס' 3874 מיום 27.7.1978 עמ' 1817

הוספת תקנה 20א

מיום 1.4.1983

תק' (מס' 2) תשמ"ג-1983

ק"ת תשמ"ג מס' 4475 מיום 24.3.1983 עמ' 1035

20א. מבוטח כאמור בתקנה 20 שלא שילם דמי ביטוח במועדם, ישלם את דמי הביטוח שהוא חייב בתשלומם כשהם מוגדלים בשיעור של 26% לשנה, לגבי הזמן שעבר ממועד התשלום ועד ליום תשלומם לפי סעיף 179 לחוק.

מיום 1.4.1984

תק' (מס' 3) תשמ"ד-1984

ק"ת תשמ"ד מס' 4629 מיום 10.5.1984 עמ' 1473

20א. מבוטח כאמור בתקנה 20 שלא שילם דמי ביטוח במועדם, ישלם את דמי הביטוח שהוא חייב בתשלומם כשהם מוגדלים מחושבים לפי סעיף 179 לחוק.

מיום 1.4.1985

תק' תשמ"ה-1985

ק"ת תשמ"ה מס' 4801 מיום 9.5.1985 עמ' 1241

ביטול תקנה 20א

הנוסח הקודם:

הגדלת דמי ביטוח למבוטח השוהה בחוץ לארץ

20א. מבוטח כאמור בתקנה 20 שלא שילם דמי ביטוח במועדם, ישלם את דמי הביטוח שהוא חייב בתשלומם כשהם מחושבים לפי סעיף 179 לחוק.

תק' תשמ"ה-1985

20ב.  (בוטלה).

מיום 1.4.1978

תק' (מס' 3) תשל"ח-1978

ק"ת תשל"ח מס' 3874 מיום 27.7.1978 עמ' 1817

הוספת תקנה 20ב

מיום 1.4.1985

תק' תשמ"ה-1985

ק"ת תשמ"ה מס' 4801 מיום 9.5.1985 עמ' 1241

ביטול תקנה 20ב

הנוסח הקודם:

אי תחולת שיעורים מופחתים

20ב. סעיף 160א לחוק והצו שנקבע לפיו לא יחולו על תשלום דמי ביטוח לפי תקנה 20(א).

עובד בחוץ לארץ ועובד בכלי שיט או בכלי טיס תק' (מס' 3) תשל"ט-1979 תק' (מס' 2) תשמ"א-1981 תק' תשמ"ה-1985 תק' תשמ"ז-1986 תק' תשנ"ט-1998

21.  (א)  הכנסתו של עובד בחוץ לארץ, לרבות עובד בכלי שיט או בכלי טיס, המבוטח בהתאם לסעיף 76 לחוק, תחושב לענין לוח י' לחוק, לגבי תקופת עבודתו בחוץ לארץ, לפי מלוא הכנסתו במטבע ישראלי ולפי מלוא התמורה במטבע ישראלי של הכנסתו במטבע זר (להלן - תמורת מטבע זר) ובלבד שלא ישלם דמי ביטוח מסכום העולה על ההכנסה המרבית האמורה בפרט 1 בלוח י"א לחוק.

תק' תשמ"ה-1985 תק' תשנ"ט-1998

          (ב)  מועד תשלום דמי ביטוח לפי תקנה זו יהיה מועד התשלום החל לגבי עובד לפי סעיף 353 לחוק.

מיום 1.4.1973

תק' תשל"ג-1973

ק"ת תשל"ג מס' 2974 מיום 22.2.1973 עמ' 834

(א) לענין פרט 5 של לוח י' לחוק תכלול הכנסתו של עובד בכלי שיט או בכלי טיס שמתקיימים לגביו התנאים האמורים בסעיף 32 לחוק לגבי תקופת עבודתו בחוץ לארץ את מלוא הכנסתו במטבע ישראלי ואת התמורה במטבע ישראלי של הכנסתו במטבע זר (להלן – תמורת מטבע זר) – במחציתה בלבד.

מיום 1.10.1977

תק' (מס' 2) תשל"ז-1977

ק"ת תשל"ז מס' 3753 מיום 25.8.1977 עמ' 2472

תק' (מס' 2) תשל"ז-1977 (תיקון) תשל"ח-1977

ק"ת תשל"ח מס' 3780 מיום 8.11.1977 עמ' 256

21. (א) לענין פרט 5 של לוח י' פרט 10 של לוח י' לחוק תכלול הכנסתו של עובד בכלי שיט או בכלי טיס שמתקיימים לגביו התנאים האמורים בסעיף 32 לחוק לגבי תקופת עבודתו בחוץ לארץ את מלוא הכנסתו במטבע ישראלי ואת התמורה במטבע ישראלי של הכנסתו במטבע זר (להלן – תמורת מטבע זר) – במחציתה בלבד.

(ב) היתה ההכנסה הכוללת של עובד כאמור בתקנת משנה (א) במטבע ישראלי ובתמורת מטבע זר פחותה מהמקסימום הנקוב בפרט 1 של לוח י"א לחוק, תכלול הכנסתו לענין פרטים 1, 5 ו-6 של לוח י' לענין פרטים 1, 2, 4, 6, 8, 9 ו-11 של לוח י' לחוק אף למעלה ממחצית תמורת מטבע זר, ובלבד שסך כל הכנסתו לא תעלה על המקסימום האמור.

מיום 1.4.1979

תק' (מס' 3) תשל"ט-1979

ק"ת תשל"ט מס' 3970 מיום 10.4.1979 עמ' 988

החלפת תקנה 21

הנוסח הקודם:

עובד בכלי שיט ובכלי טיס בחוץ לארץ

21. (א) לענין פרט 10 של לוח י' לחוק תכלול הכנסתו של עובד בכלי שיט או בכלי טיס שמתקיימים לגביו התנאים האמורים בסעיף 32 לחוק לגבי תקופת עבודתו בחוץ לארץ את מלוא הכנסתו במטבע ישראלי ואת התמורה במטבע ישראלי של הכנסתו במטבע זר (להלן – תמורת מטבע זר) – במחציתה בלבד.

(ב) היתה ההכנסה הכוללת של עובד כאמור בתקנת משנה (א) במטבע ישראלי ובתמורת מטבע זר פחותה מהמקסימום הנקוב בפרט 1 של לוח י"א לחוק, תכלול הכנסתו לענין פרטים 1, 2, 4, 6, 8, 9 ו-11 של לוח י' לחוק אף למעלה ממחצית תמורת מטבע זר, ובלבד שסך כל הכנסתו לא תעלה על המקסימום האמור.

מיום 1.4.1981

תק' (מס' 2) תשמ"א-1981

ק"ת תשמ"א מס' 4220 מיום 31.3.1981 עמ' 808

21. (א) הכנסתו של עובד בחוץ לארץ, לרבות עובד בכלי שיט או בכלי טיס, המבוטח בהתאם לסעיף 32 לחוק, תחושב לענין לוח י' לחוק, לגבי תקופת עבודתו בחוץ לארץ, לפי מלוא הכנסתו במטבע ישראלי ולפי מלוא התמורה במטבע ישראלי של הכנסתו במטבע זר (להלן - תמורת מטבע זר) ובלבד שלא ישלם דמי ביטוח מסכום העולה על מקסימום ההכנסה שלפיה משתלמים דמי ביטוח.

(ב) עלתה ההכנסה כאמור בתקנת משנה (א) על המקסימום שנקבע לפי סעיף 167ב (להלן – המקסימום) –

(1) יחולו הוראות סעיף 167(א) לחוק;

(2) לענין פרט 10 של לוח י' לחוק, ישולמו דמי הביטוח לפי מלוא ההכנסה במטבע ישראלי ולפי מחצית תמורת מטבע זר, או לפי המקסימום, הכל לפי הסכום הגדול יותר.

מיום 1.4.1985

תק' תשמ"ה-1985

ק"ת תשמ"ה מס' 4801 מיום 9.5.1985 עמ' 1240

21. (א) הכנסתו של עובד בחוץ לארץ, לרבות עובד בכלי שיט או בכלי טיס, המבוטח בהתאם לסעיף 32 לחוק, תחושב לענין לוח י' לחוק, לגבי תקופת עבודתו בחוץ לארץ, לפי מלוא הכנסתו במטבע ישראלי ולפי מלוא התמורה במטבע ישראלי של הכנסתו במטבע זר (להלן - תמורת מטבע זר) ובלבד שלא ישלם דמי ביטוח מסכום העולה על מקסימום ההכנסה שלפיה משתלמים דמי ביטוח.

(ב) מועד תשלום דמי ביטוח לפי תקנה זו יהיה מועד התשלום החל לגבי עובד לפי סעיף 171 לחוק.

מיום 1.4.1986

תק' תשמ"ז-1986

ק"ת תשמ"ז מס' 4980 מיום 16.11.1986 עמ' 110

(א) הכנסתו של עובד בחוץ לארץ, לרבות עובד בכלי שיט או בכלי טיס, המבוטח בהתאם לסעיף 32 לחוק, תחושב לענין לוח י' לחוק, לגבי תקופת עבודתו בחוץ לארץ, לפי מלוא הכנסתו במטבע ישראלי ולפי מלוא התמורה במטבע ישראלי של הכנסתו במטבע זר (להלן - תמורת מטבע זר) ובלבד שלא ישלם דמי ביטוח מסכום העולה על מקסימום ההכנסה שלפיה משתלמים דמי ביטוח האמורה בפרט 1 בלוח י"א.

מיום 20.10.1998

תק' תשנ"ט-1998

ק"ת תשנ"ט מס' 5932 מיום 20.10.1998 עמ' 34

(א) הכנסתו של עובד בחוץ לארץ, לרבות עובד בכלי שיט או בכלי טיס, המבוטח בהתאם לסעיף 32 לסעיף 76 לחוק, תחושב לענין לוח י' לחוק, לגבי תקופת עבודתו בחוץ לארץ, לפי מלוא הכנסתו במטבע ישראלי ולפי מלוא התמורה במטבע ישראלי של הכנסתו במטבע זר (להלן - תמורת מטבע זר) ובלבד שלא ישלם דמי ביטוח מסכום העולה על מקסימום ההכנסה ההכנסה המרבית האמורה בפרט 1 בלוח י"א.

(ב) מועד תשלום דמי ביטוח לפי תקנה זו יהיה מועד התשלום החל לגבי עובד לפי סעיף 171 סעיף 353 לחוק.

תק' (מס' 3)  תשל"ט-1979

22.  (בוטלה).

מיום 1.4.1973

תק' תשל"ג-1973

ק"ת תשל"ג מס' 2974 מיום 22.2.1973 עמ' 834

החלפת תקנה 22

הנוסח הקודם:

22. עובד בחוץ לארץ המבוטח בהתאם לסעיף 32 לחוק ושאינו מהסוג האמור בתקנה 21, תחושב הכנסתו לענין פרטים 1, 3 ו-6 של לוח י' לחוק לגבי כל חודש לעבודתו בחוץ לארץ לפי המחצית של הכנסתו במטבע ישראלי ושל תמורת מטבע זר באותו חודש, אולם אם היה מועסק בישראל אצל המעביד המעסיקו בחוץ לארץ בחודש האחרון לפני צאתו לעבוד בחוץ לארץ, לא תפחת הכנסתו לענין הסעיפים האמורים לחוק משכרו בחודש האחרון האמור.

מיום 1.10.1977

תק' (מס' 2) תשל"ז-1977

ק"ת תשל"ז מס' 3753 מיום 25.8.1977 עמ' 2472

החלפת תקנה 22

הנוסח הקודם:

22. עובד בחוץ לארץ המבוטח בהתאם לסעיף 32 לחוק ואינו מהסוג האמור בתקנה 21, תחושב הכנסתו לענין פרטים 1, 5 ו-6 של לוח י' לחוק לגבי כל חודש לעבודתו בחוץ לארץ לפי מחצית הכנסתו במטבע ישראלי ומחצית תמורת מטבע זר באותו חודש, אולם אם ההכנסה הכוללת של העובד היתה פחותה מהמקסימום, ישולמו דמי ביטוח ממלוא ההכנסה.

מיום 1.4.1979

תק' (מס' 3) תשל"ט-1979

ק"ת תשל"ט מס' 3970 מיום 10.4.1979 עמ' 988

ביטול תקנה 22

הנוסח הקודם:

עובד אחר בחוץ לארץ

22. עובד בחוץ לארץ המבוטח בהתאם לסעיף 32 לחוק ואינו מהסוג האמור בתקנה 21, תחושב הכנסתו לעניין פרטים 1, 2, 4, 6, 8, 9, 10 ו-11 של לוח י' לחוק, לגבי כל חודש לעבודתו בחוץ לארץ לפי מחצית הכנסתו במטבע ישראלי, ומחצית תמורת מטבע זר באותו חודש, אך לא יותר מהמקסימום הקבוע בלוח י"א לחוק;

עלתה ההכנסה המחושבת לפי תקנה זו על המקסימום האמור, ישולמו דמי הביטוח לפי פרט 10 של לוח י' ממלוא ההכנסה המחושבת כאמור; אולם אם ההכנסה הכוללת של העבודה היתה פחותה מהמקסימום, ישולמו דמי הביטוח ממלוא ההכנסה.

תחילת ביטוח ושינוי סוג תק' תשמ"ה-1985

23.  (א)  בתקנה זו -

          "ההכנסה המשוערת" - ההכנסה המשוערת של החודש הראשון לתחילת הביטוח או של החודש הראשון שבו חל שינוי בסוג (להלן - החודש הראשון) שהצהיר עליה המבוטח בדין וחשבון שהגיש בטופס שקבע לכך המוסד;

          "שומה" - כמשמעותה בתקנות המקדמות, לרבות "שומה עצמית" כמשמעותה באותן תקנות;

          "רבעון" - כמשמעותו בתקנות המקדמות;

תק' תשנ"ט-1998

          "שינוי בסוג" - שינוי כאמור בסעיף 347 לחוק.

תק' (מס' 2) תשמ"ח-1988 תק' תשנ"ט-1998

          (ב)  מי שאינו מבוטח כעובד בשנה הראשונה לביטוחו או חדל להיות מבוטח כעובד בשנת מס פלונית, יצהיר למוסד עד תום החודש הראשון על הכנסתו המשוערת, ואולם מי שהיה לעובד עצמאי כאמור בסעיף 77 לחוק, יצהיר למוסד על הכנסתו המשוערת מיד עם היותו לעובד עצמאי.

תק' (מס' 2) תשמ"ח-1988 תק' תשנ"ט-1998

          (ג)   קביעת דמי הביטוח לגבי מבוטח כאמור בתקנת משנה (ב) בשנת המס הראשונה שבה החל הביטוח או בשנת המס שבה חל השינוי בסוג (להלן - השנה הראשונה) ותהיה על פי הוראות סעיף 347 לחוק - והוראות סעיף 345(א), (ב) ו-(ה) יחולו בשינויים המחוייבים; החל הביטוח או חל שינוי בסוג לאחר חודש ינואר של שנת מס פלונית, יובא בחשבון, לענין זה, החלק היחסי של ההכנסה שנקבעה לשנה הראשונה.

          (ד)  (1)   כל עוד לא נקבעה ההכנסה כאמור בתקנת משנה (ג), ישולמו מקדמות בשנה הראשונה לפי תקנות המקדמות, וכהכנסה ברבעון יראו את ההכנסה המשוערת כפול שלוש;

(2)   החל הביטוח או חל השינוי בסוג לאחר ה-1 בחודש, תשולם מקדמה גם בעד אותו חודש;

(3)   החל הביטוח או חל השינוי בסוג לאחר החודש הראשון של הרבעון, ישולמו מקדמות דמי ביטוח בעד אותו חלק יחסי מהרבעון שבו החל הביטוח או שבו חל השינוי בסוג כאמור;

תק' (מס' 2)  תשמ"ח-1988

(4)   לגבי שנת המס שלאחר השנה הראשונה יחולו הוראות תקנה 7 לתקנות הגביה, ולענין זה במקום הצהרה על שנת מס קודמת, יצהיר המבוטח על ההכנסה הצפויה בחודש הראשון של שנת המס האמורה ומקדמות דמי ביטוח בעד אותה שנה ישולמו לפי תקנות המקדמות.

          (ה)  מועדי תשלום מקדמות לפי תקנה זו, יהיו במועדי התשלום האמורים בתקנה 2 לתקנות הגביה, לפי הענין.

          (ו)   (1)   לא הצהיר מבוטח על הכנסתו המשוערת כאמור בתקנת משנה (ב), יהא רשאי להצהיר בשנה הראשונה, אם המוסד הסכים לכך, על ההכנסה שהיתה לו מהחודש הראשון עד החודש שקדם למועד מתן ההצהרה, והמקדמות יחושבו וישולמו לפי תקנות המקדמות, ויראו כאילו המועד לתשלומן חל במועדי התשלום שהיו בתוקף בתקופה שלגביה הצהיר;

תק' תשנ"ט-1998

(2)   סירב המוסד לקבל את ההצהרה כאמור בפסקה (1), רשאי פקיד גביה ראשי לקבוע את מקדמות דמי הביטוח המגיעים, כאמור בסעיף 347 לחוק.

תק' תשנ"ט-1998

          (ז)   הוראות סעיף 345(ג) ו-(ד) לחוק, לפי הענין, יחולו על הפרש דמי ביטוח הנובע משומה שנערכה למבוטח כאמור בתקנת משנה (ב).

מיום 1.4.1985

תק' תשמ"ה-1985

ק"ת תשמ"ה מס' 4801 מיום 9.5.1985 עמ' 1240

החלפת תקנה 23

הנוסח הקודם:

23. (א) מי שאינו מבוטח כעובד בשנה הראשונה לביטוחו או שהפך להיות מבוטח שלא כעובד בשנת כספים פלונית, ישלם מקדמה בעד כל חודש שבאותה שנת כספים בהתאם להכנסתו החדשית כאמור בתקנת משנה (ב).

(ב) מבוטח כאמור בתקנת משנה (א) יגיש למוסד תוך החודש הראשון להיותו מבוטח או להיותו בסוגו החדש, לפי הענין, דין וחשבון בדבר הכנסתו המשוערת באותו חודש.

(ג) חל השינוי בסוג מבוטח כאמור בתקנת משנה (א) לאחר חודש אפריל שבשנת כספים פלונית, יגיש למוסד דין וחשבון נוסף בחודש אפריל של שנת הכספים שלאחריה בדבר הכנסתו המשוערת באותו חודש ולפיה ישלם מקדמה בעד כל חודש באותה שנת כספים.

(ד) לא הגיש מבוטח כאמור בתקנה זו דין וחשבון, רשאי פקיד גביה ראשי לקבוע את הכנסתו המשוערת ובהתאם להכנסה זו יחושבו וישולמו המקדמות האמורות בתקנה האמורה; נערכה קביעה כאמור, יחולו לגבי המבוטח ההוראות שבסעיף 176(א) ו-(ב) לחוק, בשינויים שהענין מחייבם.

(ה) נערכה למבוטחים כאמור בתקנה זו שומה ביחס לתקופה שלגביה שולמו מקדמות כאמור בתקנה זו, תיקבע הכנסתו של המבוטח על פי השומה.

מיום 25.2.1988

תק' (מס' 2) תשמ"ח-1988

ק"ת תשמ"ח מס' 5087 מיום 25.2.1988 עמ' 510

(ב) מי שאינו מבוטח כעובד בשנה הראשונה לביטוחו או חדל להיות מבוטח כעובד בשנת כספים בשנת מס פלונית, יצהיר למוסד עד תום החודש הראשון על הכנסתו המשוערת, ואולם מי שהיה לעובד עצמאי כאמור בסעיף 33 לחוק, יצהיר למוסד על הכנסתו המשוערת מיד עם היותו לעובד עצמאי.

(ג) קביעת דמי הביטוח לגבי מבוטח כאמור בתקנת משנה (ב) בשנת המס בשנת הכספים הראשונה שבה החל הביטוח או בשנת הכספים בשנת המס שבה חל השינוי בסוג (להלן - השנה הראשונה) ותהיה על פי הוראות סעיף 166 לחוק -  והוראות סעיף 164(א), (ב) ו-(ה) יחולו בשינויים המחוייבים; החל הביטוח או חל שינוי בסוג לאחר חודש אפריל ינואר של שנת כספים שנת מס פלונית, יובא בחשבון, לענין זה, החלק היחסי של ההכנסה שנקבעה לשנה הראשונה.

(ד) (1) כל עוד לא נקבעה ההכנסה כאמור בתקנת משנה (ג), ישולמו מקדמות בשנה הראשונה לפי תקנות המקדמות, וכהכנסה ברבעון יראו את ההכנסה המשוערת כפול שלוש;

(2) החל הביטוח או חל השינוי בסוג לאחר ה-1 בחודש, תשולם מקדמה גם בעד אותו חודש;

(3) החל הביטוח או חל השינוי בסוג לאחר החודש הראשון של הרבעון, ישולמו מקדמות דמי ביטוח בעד אותו חלק יחסי מהרבעון שבו החל הביטוח או שבו חל השינוי בסוג כאמור;

(4) לגבי שנת הכספים שנת המס שלאחר השנה הראשונה יחולו הוראות תקנה 7 לתקנות הגביה, ולענין זה במקום הצהרה על שנת כספים שנת מס קודמת, יצהיר המבוטח על ההכנסה הצפויה בחודש הראשון של שנת הכספים שנת המס האמורה ומקדמות דמי ביטוח בעד אותה שנה ישולמו לפי תקנות המקדמות.

מיום 20.10.1998

תק' תשנ"ט-1998

ק"ת תשנ"ט מס' 5932 מיום 20.10.1998 עמ' 34

23. (א) בתקנה זו -

"ההכנסה המשוערת" - ההכנסה המשוערת של החודש הראשון לתחילת הביטוח או של החודש הראשון שבו חל שינוי בסוג (להלן -  החודש הראשון) שהצהיר עליה המבוטח בדין וחשבון שהגיש בטופס שקבע לכך המוסד;

"שומה" - כמשמעותה בתקנות המקדמות, לרבות "שומה עצמית" כמשמעותה באותן תקנות;

"רבעון" - כמשמעותו בתקנות המקדמות;

"שינוי בסוג" - שינוי כאמור בסעיף 166 בסעיף 347 לחוק.

(ב) מי שאינו מבוטח כעובד בשנה הראשונה לביטוחו או חדל להיות מבוטח כעובד בשנת מס פלונית, יצהיר למוסד עד תום החודש הראשון על הכנסתו המשוערת, ואולם מי שהיה לעובד עצמאי כאמור בסעיף 33 בסעיף 77 לחוק, יצהיר למוסד על הכנסתו המשוערת מיד עם היותו לעובד עצמאי.

(ג) קביעת דמי הביטוח לגבי מבוטח כאמור בתקנת משנה (ב) בשנת הכספים הראשונה שבה החל הביטוח או בשנת המס שבה חל השינוי בסוג (להלן - השנה הראשונה) ותהיה על פי הוראות סעיף 166 לחוק -  והוראות סעיף 164(א), (ב) ו-(ה) ותהיה על פי הוראות סעיף 347 לחוק – והוראות סעיף 345(א), (ב) ו-(ה) יחולו בשינויים המחוייבים; החל הביטוח או חל שינוי בסוג לאחר חודש ינואר של שנת מס פלונית, יובא בחשבון, לענין זה, החלק היחסי של ההכנסה שנקבעה לשנה הראשונה.

(ד) (1) כל עוד לא נקבעה ההכנסה כאמור בתקנת משנה (ג), ישולמו מקדמות בשנה הראשונה לפי תקנות המקדמות, וכהכנסה ברבעון יראו את ההכנסה המשוערת כפול שלוש;

(2) החל הביטוח או חל השינוי בסוג לאחר ה- 1 בחודש, תשולם מקדמה גם בעד אותו חודש;

(3) החל הביטוח או חל השינוי בסוג לאחר החודש הראשון של הרבעון, ישולמו מקדמות דמי ביטוח בעד אותו חלק יחסי מהרבעון שבו החל הביטוח או שבו חל השינוי בסוג כאמור;

(4) לגבי שנת המס שלאחר השנה הראשונה יחולו הוראות תקנה 7 לתקנות הגביה, ולענין זה במקום הצהרה על שנת מס קודמת, יצהיר המבוטח על ההכנסה הצפויה בחודש הראשון של שנת המס האמורה ומקדמות דמי ביטוח בעד אותה שנה ישולמו לפי תקנות המקדמות.

(ה) מועדי תשלום מקדמות לפי תקנה זו, יהיו במועדי התשלום האמורים בתקנה 2 לתקנות הגביה, לפי הענין.

(ו) (1) לא הצהיר מבוטח על הכנסתו המשוערת כאמור בתקנת משנה (ב), יהא רשאי להצהיר בשנה הראשונה, אם המוסד הסכים לכך, על ההכנסה שהיתה לו מהחודש הראשון עד החודש שקדם למועד מתן ההצהרה, והמקדמות יחושבו וישולמו לפי תקנות המקדמות, ויראו כאילו המועד לתשלומן חל במועדי התשלום שהיו בתוקף בתקופה שלגביה הצהיר;

(2) סירב המוסד לקבל את ההצהרה כאמור בפסקה (1), רשאי פקיד גביה ראשי לקבוע את מקדמות דמי הביטוח המגיעים, כאמור בסעיף 166 בסעיף 347 לחוק.

(ז) הוראות סעיף 164(ג) ו-(ד) 345(ג) ו-(ד) לחוק, לפי הענין, יחולו על הפרש דמי ביטוח הנובע משומה שנערכה למבוטח כאמור בתקנת משנה (ב).

בני- זוג העובדים באותו מפעל או עסק  תק' (מס' 2)  תשמ"ו-1986 תק' תשנ"ט-1998

24.  (א)  מבוטחים בני-זוג, העוסקים שלא כעובדים במפעל או בעסק של שניהם, או של אחד מהם והכנסתם מעיסוקם במפעל או בעסק ממנה משתלמים דמי ביטוח לפי סעיף 345 לחוק (להלן - ההכנסה מהעסק) נקבעה על-פי שומה משותפת או שומת יחיד, או שומה של כל בן-זוג בנפרד כאשר אחד מהם עובד שכיר (להלן - שומה נפרדת), תחולק ההכנסה מהעסק לגבי שנת מס פלונית לפי שיעור החלוקה שעליה הצהירו למוסד בני-הזוג או אחד מהם, ובלבד -

תק' תשל"ז-1977 תק' תשמ"ה-1985 תק' (מס' 2) תשמ"ו-1986 תק' (מס' 2) תשמ"ח-1988

(1)   שההצהרה הוגשה עד 30 באפריל של אותה שנת מס, ובלבד ששיעורי החלוקה יהיו מעוגלים ל-10 האחוזים הקרובים;

(2)   שהיא הוגשה לפני קרות המקרה המזכה לגמלה;

(3)   שעל אף האמור בהצהרה -

תק' תשל"ז-1977

(א)   אם השומה היא משותפת או שומת יחיד - לא תיחשב הכנסת אחד מהם מהעסק בשיעור הפחות מ-33% ההכנסה מהעסק;

תק' תשל"ז-1977

(ב)   אם השומה נפרדת - לא יעלה חלקו מהכנסה מהעסק של בן-הזוג שהוא עובד שכיר על 33% מההכנסה מהעסק.

תק' תשמ"ז-1986 תק' תשנ"ט-1998

(3א) שההכנסה של כל בן זוג שתבוא בחשבון לענין תשלום דמי הביטוח לא תעלה על ההכנסה המרבית האמורה בפרט 2 בלוח י"א לחוק;

(הוראת שעה)  תשנ"ט-1999

(4)   (פקעה).

תק' (מס' 2) תשמ"ח-1988

          (ב)  בכפוף לתקנת משנה (א), אם הגישו בני-הזוג או אחד מהם הצהרה כאמור, ישלמו דמי ביטוח לפי שיעור החלוקה שבהצהרה לגבי אותה שנת מס וכל שנת מס שלאחריה, זולת אם הצהירו אחרת באחת השנים הבאות.

          (ג)   לא הוגשה הצהרה תוך המועד האמור בתקנת משנה (א) או נחלקו הצהרות בני-הזוג, תחושב ההכנסה מהעסק לגבי כל בן-זוג כך:

תק' תשל"ז-1977

(1)   קיימת שומה משותפת או שומת-יחיד - 67% לגבי הבעל, 33% לגבי האשה;

תק' תשל"ז-1977

(2)   קיימת שומה נפרדת - 67% לגבי בן-הזוג שאינו עובד שכיר ו-33% לגבי בן-הזוג שהוא עובד שכיר.

תק' תשל"ג-1973

          (ד)  על אף האמור במקום אחר בתקנה זו, אם היה אחד מבני-הזוג כאמור זכאי לקצבת זקנה, ימשיכו בני-הזוג לשלם את דמי הביטוח באותו שיעור חלוקה של ההכנסה מהעסק שלפיו חושבו דמי הביטוח לשנה בה נוצרה הזכאות לקצבת זקנה.

          (ה)  נוצרה זכאות לקצבת זקנה עקב חישוב ההכנסה מהעסק לפי תקנה 12ה לתקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח), תשי"ח-1957, כפי שהיתה בתוקף עד ליום י"ב בניסן תשכ"ט (31 במרס 1969) - ימשיכו לחשב את הכנסות בני-הזוג מהעסק לפי אותה תקנה.

מיום 1.4.1973

תק' תשל"ג-1973

ק"ת תשל"ג מס' 2974 מיום 22.2.1973 עמ' 834

(ד) על אף האמור במקום אחר בתקנה זו, אם היה אחד מבני- הזוג כאמור זכאי לקצבת זקנה, ימשיכו בני- הזוג לשלם את דמי הביטוח באותו שיעור חלוקה של ההכנסה מהעסק שלפיו חושבו דמי הביטוח לשנת הכספים שקדמה לשנה בה נוצרה הזכאות לקצבת זקנה.

מיום 1.4.1977

תק' תשל"ז-1977

ק"ת תשל"ז מס' 3684 מיום 27.3.1977 עמ' 1280

(א) מבוטחים בני-זוג, העוסקים שלא כעובדים במפעל או בעסק של שניהם, או של אחד מהם והכנסתם מעיסוקם במפעל או בעסק ממנה משתלמים דמי ביטוח לפי סעיף 164 לחוק (להלן – ההכנסה מהעסק) נקבעה על-פי שומה משותפת או שומת יחיד, או שומה של כל בן-זוג בנפרד כאשר אחד מהם עובד שכיר (להלן – שומה נפרדת), תחולק ההכנסה מהעסק לגבי שנת כספים פלונית לפי שיעור החלוקה שעליה הצהירו למוסד בני הזוג או אחד מהם, ובלבד –

(1) שההצהרה הוגשה לפני 15 באפריל של אותה שנת כספים ובלבד ששיעורי החלוקה יהיו מעוגלים ל-10 האחוזים הקרובים;

(2) שהיא הוגשה לפני קרות המקרה המזכה לגמלה;

(3) שעל אף האמור בהצהרה –

(א) אם השומה היא משותפת או שומת יחיד – לא תיחשב הכנסת אחד מהם מהעסק בשיעור הפחות משליש מ-33% ההכנסה מהעסק;

(ב) אם השומה נפרדת – לא יעלה חלקו מהכנסה מהעסק של בן-הזוג שהוא עובד שכיר על שליש 33% מההכנסה מהעסק.

(ב) בכפוף לתקנת משנה (א), אם הגישו בני-הזוג או אחד מהם הצהרה כאמור, ישלמו דמי ביטוח לפי שיעור החלוקה שבהצהרה לגבי אותה שנת כספים וכל שנת כספים שלאחריה, זולת אם הצהירו אחרת באחת השנים הבאות.

(ג) לא הוגשה הצהרה תוך המועד האמור בתקנת משנה (א) או נחלקו הצהרות בני הזוג, תחושב ההכנסה מהעסק לגבי כל בן זוג כך:

(1) קיימת שומה משותפת או שומת יחיד – שני שלישים 67% לגבי הבעל ושליש ו-33% לגבי האשה;