להורדת הקובץ בפורמט וורד לחץ כאן
חוק הבנקאות (שירות ללקוח), תשמ"א-1981
משפט פרטי וכלכלה – כספים – בנקאות – שירות ללקוח
תוכן ענינים
|
|
פרק א': פרשנות |
4 |
|
|
סעיף 1 |
הגדרות |
4 |
|
|
|
פרק ב': חובות תאגיד בנקאי במתן שירותים בנקאיים |
5 |
|
|
סעיף 2 |
חובה לתת שירותים מסויימים |
5 |
|
|
סעיף 3 |
איסור הטעיה |
6 |
|
|
סעיף 4 |
איסור פגיעה בנסיבות מיוחדות |
6 |
|
|
סעיף 5 |
גילוי נאות |
6 |
|
|
סעיף 5א |
מסירת מידע על עמלות |
6 |
|
|
סעיף 5א1 |
הודעה ללקוח על נקיטת פעולה לגבי הלוואה |
7 |
|
|
סעיף 5א2 |
שינוי תכנית הטבות ללקוח או סיומה |
7 |
|
|
סעיף 5א3 |
מענה אנושי מקצועי |
8 |
|
|
סעיף 5ב |
מעבר של לקוח בין תאגידים בנקאיים |
9 |
|
|
סעיף 5ג |
הנפקת טופסי שיקים |
9 |
|
|
סעיף 6 |
אחריות להטעיה |
9 |
|
|
סעיף 6א |
פרסומת המכוונת לקטינים |
9 |
|
|
סעיף 7 |
התניית שירות בשירות |
10 |
|
|
סעיף 7א |
שירותי ניכיון בעסקאות בכרטיסי חיוב |
10 |
|
|
סעיף 7ב |
איסור לסירוב בלתי סביר להתקשרות סולק עם מאגד או למניעת התקשרות בין מאגד לספק |
10 |
|
|
סעיף 7ג |
איסור שינוי לרעה של תנאי התקשרות |
11 |
|
|
סעיף 7ד |
איסור מניעת תחרות וגישה למידע |
11 |
|
|
סעיף 7ה |
העברת מידע בדבר יתרת הלקוח בחשבון עובר ושב |
11 |
|
|
סעיף 7ו |
הפצת כרטיסי אשראי של מנפיקים הקשורים עם תאגיד בנקאי בהסכם הפצה |
11 |
|
|
סעיף 7ח |
איסור לסירוב בלתי סביר לשעבוד נוסף ולמימושו |
12 |
|
|
סעיף 8 |
קביעת שיטות חישוב |
12 |
|
|
סעיף 9 |
סייג |
12 |
|
|
סעיף 9א |
ביטול שעבודים |
12 |
|
|
סעיף 9א1 |
הגבלות לעניין גביית עמלת פירעון מוקדם של הלוואה לדיור |
12 |
|
|
|
פרק ב'1: שינוי מועדי פירעון של הלוואות לדיור |
13 |
|
|
סעיף 9ב |
הגדרות |
13 |
|
|
סעיף 9ג |
שינוי מועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור |
13 |
|
|
סעיף 9ד |
סייג לענין פיגור בפירעון ההלוואה |
13 |
|
|
סעיף 9ה |
הודעת התאגיד הבנקאי |
13 |
|
|
סעיף 9ו |
שינוי לגבי חלק מההלוואה לדיור |
13 |
|
|
סעיף 9ז |
עמלות בעד שינוי מועדי פירעון הלוואות לדיור |
13 |
|
|
סעיף 9ח |
כניסת השינוי לתוקף |
14 |
|
|
סעיף 9ח1 |
דחיית מועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור בנסיבות מיוחדות |
14 |
|
|
סעיף 9ח2 |
דחיית מועדי הפירעון של הלוואה לדיור בשל פטירה |
14 |
|
|
|
פרק ב'2: פיקוח על עמלות |
15 |
|
|
סעיף 9ט |
תעריפון מלא ותעריפונים מצומצמים |
15 |
|
|
סעיף 9י |
איסור גביית עמלה שלא בהתאם לתעריפונים |
15 |
|
|
סעיף 9יא |
הכרזה על שירות כבר פיקוח לענין העמלה הנגבית בעדו |
15 |
|
|
סעיף 9יב |
פיקוח על סכומי עמלות או שיעוריהן |
16 |
|
|
סעיף 9יג |
בקשה להעלאת סכום עמלה או שיעורה |
16 |
|
|
סעיף 9יד |
איסור גביית עמלה בעד שירות בר פיקוח שלא בהתאם לסעיפים 9יב או 9יג |
16 |
|
|
סעיף 9טו |
חובת דיווח לפני העלאת עמלה בעד שירות שאינו בר פיקוח |
16 |
|
|
סעיף 9טז |
פרסום אישורים והיתרים |
16 |
|
|
סעיף 9יז |
ייחוד סמכות הפיקוח על עמלות |
16 |
|
|
סעיף 9יח |
חובת דיווח לוועדת הכלכלה של הכנסת |
16 |
|
|
|
פרק ג': עונשין ועיצומים אחרים |
16 |
|
|
סעיף 10 |
עונשין |
16 |
|
|
סעיף 11 |
אחריות מנהל |
16 |
|
|
סעיף 11א |
עיצום כספי |
17 |
|
|
סעיף 12 |
התחייבות של תאגיד בנקאי |
18 |
|
|
סעיף 13 |
צו בית משפט למניעת עבירה |
18 |
|
|
סעיף 14 |
פרסום פסק דין או תיקון פרסום |
18 |
|
|
סעיף 15 |
פיצויים |
18 |
|
|
סעיף 16 |
פניות הציבור |
18 |
|
|
|
פרק ג'1: |
19 |
|
|
|
פרק ד': הוראות שונות |
19 |
|
|
סעיף 16יא |
פרסום נתונים |
19 |
|
|
סעיף 17 |
החוק המחייב |
19 |
|
|
סעיף 17א |
תחולת החוק על ערב |
19 |
|
|
סעיף 18 |
שמירת דינים |
19 |
|
|
סעיף 19 |
ביצוע ותקנות |
19 |
|
|
סעיף 20 |
תחילה |
19 |
|
|
סעיף 21 |
פרסום |
19 |
חוק הבנקאות (שירות ללקוח), תשמ"א-1981*
1. בחוק זה –
(תיקון מס' 32) תשע"ט-2019
"אמצעי תשלום" – כהגדרתו בחוק שירותי תשלום, התשע"ט-2019;
(תיקון מס' 22) תשע"ז-2017
"גוף פיננסי" – כל אחד מאלה:
(1) תאגיד בנקאי;
(2) החברה כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ"ו-1986 (בפסקה זו – חוק הדואר), בנותנה את השירותים הכספיים כהגדרתו באותו חוק מטעם החברה הבת כמשמעותה בסעיף 88יא לחוק האמור, ומהיום הקובע כמשמעותו לפי סעיפים 56 ו-57(ג) לחוק הדואר (תיקון מס' 11), התשע"ב-2012 – החברה הבת כהגדרתה בחוק הדואר;
(3) גוף מוסדי כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981;
(4) חבר בורסה כמשמעותו בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968;
(5) בעל רישיון לפי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסים מוסדרים), התשע"ו-2016;
(תיקון מס' 24) תשע"ז-2017
(6) (נמחקה);
(תיקון מס' 24) תשע"ז-2017
(7) (נמחקה);
(8) מנהל תיקי השקעות כהגדרתו בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995;
(9) מנהל קרן כמשמעותו בסעיף 4 לחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994;
(10) גוף אחר המספק שירותים פיננסיים, שקבע שר האוצר, בהסכמת הנגיד, בצו, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת;
(תיקון מס' 22) תשע"ז-2017
"הוראות ניהול בנקאי תקין" – הוראות המפקח לפי סעיף 5(ג1) לפקודת הבנקאות, 1941;
(תיקון מס' 22) תשע"ז-2017
"הנפקה" ו"תפעול הנפקה", של כרטיס חיוב – כהגדרתם בסעיף 11ב לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981;
(תיקון מס' 32) תשע"ט-2019
"חוק כרטיסי חיוב" – (נמחקה);
(תיקון מס' 22) תשע"ז-2017 (תיקון מס' 32) תשע"ט-2019
"כרטיס חיוב" ו"מנפיק" – כהגדרתם בסעיף 11ב לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981;
(תיקון מס' 16) תשע"א-2011
"תאגיד בנקאי" – כמשמעותו בחוק הבנקאות (רישוי), תשמ"א-1981, לרבות תאגיד עזר כהגדרתו בסעיף 1 לחוק האמור, וסולק כהגדרתו בסעיף 36ט לאותו חוק;
"שירות" – כל שירות שנותן תאגיד בנקאי בתחום פעולתו כמוגדר בפרק ג' לחוק הבנקאות (רישוי), תשמ"א-1981;
"לקוח" – אדם המקבל שירות מתאגיד בנקאי;
"הנגיד" – נגיד בנק ישראל שנתמנה לפי סעיף 8 לחוק בנק ישראל, תשי"ד-1954;
"המפקח" – המפקח על הבנקים שנתמנה לפי סעיף 5 לפקודת הבנקאות, 1941;
"הועדה המייעצת" – הועדה המייעצת שנתמנתה לפי סעיף 6 לפקודת הבנקאות, 1941, בצירוף אדם שימנה שר האוצר כנציג לקוחות.
פרק ב': חובות תאגיד בנקאי במתן שירותים בנקאיים
2. (א) לא יסרב תאגיד בנקאי סירוב בלתי סביר לתת שירותים מהסוגים הבאים:
(1) קבלת פקדון כספי במטבע ישראלי או במטבע חוץ;
(תיקון מס' 1) תשנ"ב-1992
(2) פתיחת חשבון עובר ושב במטבע ישראלי וניהולו כל עוד מתקיימת אחת מאלה:
(א) החשבון ביתרת זכות לטובת הלקוח;
(ב) הלקוח עומד בתנאי ההסכם בינו לבין התאגיד הבנקאי בקשר לניהול החשבון;
(3) מכירת שיקים בנקאיים במטבע ישראלי ובמטבע חוץ;
(תיקון מס' 8) תשנ"ט-1998
(4) (נמחקה);
אולם אין חובה לתת שירות שיש בו משום מתן אשראי ללקוח.
(ב) התניית תנאים בלתי סבירים למתן שירות דינה כדין סירוב בלתי סביר לתיתו.
(ג) הנגיד רשאי, לאחר התייעצות עם הועדה המייעצת ובאישור שר האוצר, לקבוע בצו שהוראות סעיף זה יחולו על שירותים נוספים.
(ד) בלי לגרוע מדרכי הוכחה אחרות בדבר הסבירות של סירוב כאמור, רשאי תאגיד בנקאי להודיע למפקח על מדיניות עסקית שקבע לענין מתן שירותים, ואם לא נתקבלה מהמפקח הודעה על התנגדותו למדיניות האמורה, ייחשב כסביר סירוב הנובע מאותה מדיניות.
3. לא יעשה תאגיד בנקאי - במעשה או במחדל, בכתב או בעל-פה או בכל דרך אחרת - דבר העלול להטעות לקוח בכל ענין מהותי למתן שירות ללקוח (להלן - הטעיה); בלי לגרוע מכלליות האמור יראו ענינים אלה כמהותיים:
(1) המהות והטיב של השירות;
(2) מועד מתן השירות;
(3) התשואה והתועלת שניתן להפיק מהשירות;
(4) זהות נותן השירות;
(5) החסות, העידוד או ההרשאה שניתנו למתן השירות;
(6) המחיר הרגיל או המקובל או המחיר שנדרש בעבר בעד השירות;
(7) חוות דעת מקצועית שניתנה לגבי טיב השירות או מהותו;
(8) תנאי אחריות לשירות;
(9) תקופת מתן השירות ודרכי חידושו.
4. לא יעשה תאגיד בנקאי - במעשה או במחדל, בכתב או בעל-פה או בכל דרך אחרת - דבר שיש בו משום ניצול מצוקתו של לקוח, חולשתו השכלית או הגופנית, בורותו, אי-ידיעתו את השפה או חוסר נסיונו, או הפעלת השפעה בלתי הוגנת עליו, הכל כדי לקשור עסקה של מתן שירות בתנאים בלתי סבירים או כדי לתת או לקבל תמורה השונה במידה בלתי סבירה מהתמורה המקובלת.
5. (א) הנגיד רשאי, לאחר התייעצות עם הועדה המייעצת ובאישור שר האוצר, לקבוע בכללים חובה על תאגידים בנקאיים, לפי הפירוט והדרך שנקבעו בהם –
(1) לגלות ללקוחותיהם כל פרט מהותי לגבי תכנו, היקפו, תנאיו ומחירו של שירות שהם נותנים והסיכונים הכרוכים בו;
(2) לציין פרטים מסויימים בכל פרסום שלהם בדבר שירותיהם;
(3) ליתן ללקוחותיהם, במועדים קבועים, דו"חות על שירותים הניתנים להם ולציין בהם פרטים מסויימים;
(תיקון מס' 5) תשנ"ה-1995
(4) (נמחקה).
(תיקון מס' 4) תשנ"ה-1995 (תיקון מס' 14) תש"ע-2010
(ב) היה לנגיד יסוד סביר להניח כי הדבר דרוש למניעת הטעיה כאמור בסעיף 3 או פגיעה בלקוח כאמור בסעיף 4, רשאי הוא, לאחר התייעצות עם הועדה המייעצת ובאישור שר האוצר, לחייב בכללים תאגידים בנקאיים לערוך הסכם בכתב עם הלקוח, לציין בהסכם את הפרטים שנקבעו בכללים ולמסור ללקוח העתק חתום של ההסכם. הנגיד רשאי לקבוע בכללים גם הוראות לעניין האותיות בהסכם, ובכלל זה הוראות לעניין הגודל המזערי של האותיות כאמור, היחס בינן לבין השטח שבו כלול המידע ואופן כתיבתן והצגתן, וכן רשימת תנאים מהותיים בהסכם, הבלטתם ואופן ניסוחם, לרבות החובה לצרף מסמך נפרד לגביהם.
(תיקון מס' 23) תשע"ז-2017
(ג) לא יפרסם תאגיד בנקאי פרסומת אף אם היא פרסומת המותרת לפי דין ולא ינקוט דרך שיווק אחרת, המעודדות נטילת הלוואה על ידי לקוח, אלא אם כן הן כוללות את שם המלווה וצורפה להן אזהרה בנוסח זה: "אי-עמידה בפירעון ההלוואה עלול לגרור חיוב בריבית פיגורים והליכי הוצאה לפועל".
מסירת מידע על עמלות (תיקון מס' 7) תשנ"ח-1998 (תיקון מס' 12) תשס"ז-2007
5א. (א) מבלי לגרוע מהוראות סעיף 5, תאגיד בנקאי ימסור ללקוחותיו מידע בכתב על סכומי העמלות או על שיעור העמלות שהוא גובה בעד כל שירות שנתן ללקוח; המידע יימסר בהתאם להוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג).
(תיקון מס' 12) תשס"ז-2007
(ב) מידע כאמור בסעיף קטן (א), שאינו מתייחס ללקוח מסוים, יוצג במקום בולט לעין בכל סניפיו של התאגיד הבנקאי.
(תיקון מס' 12) תשס"ז-2007 (תיקון מס' 18) תשע"ב-2012
(ג) (1) מדי שישה חודשים ישלח תאגיד בנקאי לכל לקוח שבמהלך ששת החודשים שחלפו נגבו ממנו עמלות, הודעה שבה יהיה מידע מרוכז וסיכום של כל סכומי העמלות שנגבו ממנו; הנגיד יקבע כללים לעניין צורת הודעה כאמור הנשלחת ללקוח שהוא אזרח ותיק כהגדרתו בחוק האזרחים הוותיקים, התש"ן-1989, ובכלל זה לעניין הגודל המזערי של האותיות באותה הודעה;
(2) קיבל לקוח הודעה לפי פסקה (1) באמצעות מחשב, יהיה התאגיד הבנקאי פטור מהחובה לשלחה ללקוח.
הודעה ללקוח על נקיטת פעולה לגבי הלוואה (תיקון מס' 19) תשע"ד-2014 (תיקון מס' 32) תשע"ט-2019
5א1. (א) תאגיד בנקאי לא יעמיד הלוואה לפירעון מיידי ולא ינקוט הליך משפטי נגד לקוח בשל אי-עמידה בתנאי הלוואה, ובכלל זה בשל אי-פירעונה, כולה או חלקה (בסעיף זה – פעולה לגבי הלוואה), אלא אם כן מסר ללקוח הודעה על כך בכתב, 21 ימי עסקים לפחות לפני ביצוע הפעולה לגבי הלוואה, באופן שבו הוא נוהג למסור לאותו לקוח הודעות וכן במסירה אישית לכתובת הלקוח הרשומה אצלו; בסעיף זה, "הלוואה" – למעט משיכות כספים על ידי לקוח מחשבון עובר ושב או באמצעות אמצעי תשלום, במסגרת סכום מרבי שתאגיד בנקאי הסכים לכבד מראש.
(ב) הודעה כאמור בסעיף קטן (א) תכלול פרטים אלה:
(1) יתרת סכום ההלוואה;
(2) שיעור הריבית על ההלוואה;
(3) סכום ההלוואה שבפיגור, אופן חישובו ושיעור ריבית הפיגורים, ככל שישנם;
(4) סכום העמלה בשל העמדת הלוואה לפירעון מיידי, ככל שישנה;
(תיקון מס' 20) תשע"ו-2016
(5) (נמחקה).
(ג) אי-קבלת הודעה כאמור בסעיף זה על ידי לקוח, אין בה כדי למנוע מתאגיד בנקאי לבצע פעולה לגבי הלוואה, ובלבד שמסר את ההודעה בהתאם להוראות סעיף זה.
(ד) על אף האמור בסעיף קטן (א), תאגיד בנקאי לא חייב למסור הודעה כאמור באותו סעיף קטן, אם יש במסירתה חשש ממשי לפגיעה ביכולת הגבייה של התאגיד הבנקאי בשל אחד מאלה:
(1) שינוי לרעה בכושר הפירעון של הלקוח;
(2) תנאים אחרים המחייבים ביצוע מיידי של פעולה לגבי הלוואה.
(תיקון מס' 26) תשע"ז-2017
(ה) הוראות סעיף זה לא יחולו על הלוואה שסעיף 7 לחוק אשראי הוגן, התשנ"ג-1993, חל עליה.
שינוי תכנית הטבות ללקוח או סיומה (תיקון מס' 25) תשע"ז-2017
5א2. (א) בסעיף זה –
"עוסק" – מי שמוכר נכס או נותן שירות דרך עיסוק, כולל יצרן;
"שינוי" – צמצום בהטבות או בזכויות הניתנות ללקוח במסגרת תכנית הטבות, בערכן, באפשרות מימושן או במשך התקופה שבה ניתן לממשן;
"התכנית", "תכנית הטבות" – התקשרות מתמשכת בין לקוח לבין מנפיק, שבה הלקוח מוסר את פרטיו לשם הצטרפות לתכנית מסוג מועדון לקוחות שמפעיל המנפיק, ומהותה היא קבלת הטבות שאינן הטבות בנקאיות או צבירת זכויות, מהמנפיק או מעוסק, בין שההצטרפות לתכנית כרוכה בתשלום ובין שאינה כרוכה בתשלום; לעניין זה, "הטבות בנקאיות" – הטבות הנוגעות לשיעור של ריבית או של עמלה או לסכום של עמלה;
"תנאי התכנית" – תנאי תכנית ההטבות שנקבעו במועד ההתקשרות בין המנפיק שמפעיל את התכנית ובין הלקוח או במועד מאוחר יותר.
(ב) ביקש מנפיק המפעיל תכנית הטבות לתקופה בלתי קצובה לערוך שינוי בתכנית או לסיימה –
(1) ישלח ללקוח הודעה על פרטי השינוי או על מועד סיום התכנית בין שלושה לארבעה חודשים לפני מועד כניסת השינוי לתוקף או מועד סיום התכנית, לפי העניין;
(2) יאפשר ללקוח לממש את ההטבות בהתאם לתנאי התכנית, החל במועד משלוח ההודעה כאמור בפסקה (1) ולפחות עד למועד כניסת השינוי לתוקף או עד למועד סיום התכנית, לפי העניין.
(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), ביקש המנפיק לערוך שינוי בתכנית כאמור באותו סעיף קטן הכוללת צבירת זכויות או לסיים תכנית כאמור –
(1) ישלח ללקוח הודעה על פרטי השינוי או על מועד סיום התכנית בין שמונה לתשעה חודשים לפני מועד כניסת השינוי לתוקף או מועד סיום התכנית, לפי העניין; בהודעה כאמור יציין המנפיק גם את זכותו של הלקוח לממש את הזכויות שצבר לפי הוראות פסקה (2);
(2) יאפשר ללקוח לממש את הזכויות שצבר בהתאם לתנאי התכנית, החל במועד משלוח ההודעה כאמור בפסקה (1) ולפחות עד למועד כניסת השינוי לתוקף או עד למועד סיום התכנית, לפי העניין.
(ד) מנפיק המפעיל תכנית הטבות לתקופה קצובה לא יערוך שינוי בתכנית ולא יסיים את התכנית לפני תום התקופה הקצובה; מנפיק כאמור ישלח ללקוח הודעה בין שלושה לארבעה חודשים לפני תום התקופה הקצובה, על תום התקופה ועל זכותו לממש את ההטבות או את הזכויות לפי תכנית ההטבות עד תום התקופה.
(ה) הודעות כאמור בסעיפים קטנים (ב)(1), (ג)(1) ו-(ד) יישלחו ללקוח באחת הדרכים המפורטות להלן שבה בחר הלקוח לקבל הודעות מהמנפיק, בהתאם לפרטי ההתקשרות שמסר הלקוח למנפיק במועד ההתקשרות או במועד מאוחר יותר:
(1) דואר;
(2) דואר אלקטרוני;
(3) מסרון;
(4) אמצעי תקשורת מקוון אחר.
(ו) הנגיד, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע –
(1) נסיבות שבהן לא תחול החובה למסור הודעות בהתאם להוראות סעיף זה, כולן או חלקן, או תחול בשינויים כפי שיקבע;
(2) סוגים של תכניות הטבות או של מנפיקים שהוראות סעיף זה, כולן או חלקן, לא יחולו לגביהם או יחולו בשינויים כפי שיקבע.
(ז) הוראות סעיף זה לא יחולו על אלה:
(1) שינוי בתכנית הטבות או סיום התכנית, בשל אחד מאלה:
(א) ניתן לגבי עוסק המציע הטבות או זכויות לפי התכנית צו פירוק, צו פירוק זמני, צו כינוס, צו כינוס נכסים או צו הקפאת הליכים לפי כל דין, ואם העוסק הוא יחיד – ניתן לגביו צו כינוס נכסים או צו הכרזה על פשיטת רגל לפי כל דין;
(ב) העוסק כאמור בפסקת משנה (א) חדל להתקיים או שבית העסק שלו נסגר;
(2) מכירה מיוחדת שאינה הטבה הניתנת בהתאם לתכנית הטבות; בפסקה זו, "מכירה מיוחדת" – מכירת סוף עונה, מכירת חיסול מלא או חלקי, מכירה לרגל אירוע כלשהו, מכירה שבה מוצעת ללקוח הטבה נוסף על הטובין או על השירותים שבעבורם שילם, או כל מכירה אחרת שבה מוצעים הטובין או השירותים על ידי המנפיק, כולם או חלקם, במחירים מוזלים לתקופה מסוימת, שלא בדרך מתן הנחה ללקוח פלוני.
מענה אנושי מקצועי (תיקון מס' 29) תשע"ח-2018
5א3. (א) תאגיד בנקאי המספק שירות טלפוני הכולל מערכת אוטומטית לניתוב שיחות ייתן מענה אנושי מקצועי ללקוח לפחות לסוגי שירותים המפורטים להלן, לאחר האפשרות, אם קיימת, לבחור את השפה או את האזור הגאוגרפי שבהם יינתן השירות הטלפוני:
(1) טיפול בתקלה;
(2) בירור חשבון;
(3) סיום התקשרות.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), בשירות טלפוני הכולל מענה אנושי מקצועי נפרד לשירותים שתאגיד בנקאי מספק, הוא רשאי לאפשר ללקוח לבחור את סוג השירות לפני מתן המענה האנושי המקצועי.
(ג) משך ההמתנה לקבלת מענה אנושי מקצועי בסוגי השירותים המפורטים בסעיף קטן (א) לא יעלה על שש דקות מתחילת השיחה, והלקוח לא יופנה לשירות השארת הודעה, אלא אם כן בחר בכך.
(ד) (1) קבע המפקח הוראות לעניין משך המתנה לקבלת מענה אנושי מקצועי, רשאי הוא להורות כי תאגיד בנקאי רשאי לחרוג ממשך ההמתנה הקבוע בסעיף קטן (ג), בסוגי השירותים המפורטים בסעיף קטן (א), בשיעור מכלל הפניות לתקופה שקבע, או בפרק זמן שקבע, מראש או בדיעבד;
(2) הורה המפקח כאמור בפסקה (1), ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת על ההוראות שקבע, על עמידתם של תאגידים בנקאיים בהוראות אלה, ובכלל זה השיעורים מכלל הפניות שבהם עמדו תאגידים בנקאיים בפרק הזמן שנקבע למתן מענה אנושי מקצועי, ובחלוקה לסוגי השירותים שבהם הם מחויבים לתת מענה אנושי מקצועי; דיווח כאמור יימסר בשלוש השנים מיום תחילתן תוקפן של ההוראות – אחת לשישה חודשים, ולאחר התקופה האמורה – אחת לשנה, ויפורסם באתר האינטרנט של בנק ישראל.
(ה) הוראות סעיף זה לא יחולו במקרה של תקלה מערכתית כללית בהספקת השירותים על ידי התאגיד הבנקאי, שאינה מאפשרת את קיום הוראות סעיף זה, והתקלה כאמור אירעה לפחות בפריסה אזורית, לרבות ביישוב מסוים, ובלבד שבפנייה כאמור לקבלת מענה אנושי מקצועי, יודיע התאגיד הבנקאי ללקוח, בהודעה מוקלטת, מהו האזור שיש בו תקלה ואת המועד המשוער לתיקונה.
(ו) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות שנקבעו לפי דין המחייבות מתן מענה אנושי מקצועי בזמן קצר מהזמן שנקבע בסעיף זה.
מעבר של לקוח בין תאגידים בנקאיים (תיקון מס' 12) תשס"ז-2007 (תיקון מס' 27) תשע"ח-2018
5ב. (א) לקוח, המעוניין להעביר את חשבונותיו מתאגיד בנקאי אחד (בסעיף זה – הבנק המקורי) לתאגיד בנקאי אחר (בסעיף זה – הבנק הקולט), רשאי לאשר, בכתב, לבנק הקולט לנהל בעבורו את כל ההליכים הקשורים במעבר כאמור, ובכלל זה לקבל –
(תיקון מס' 27) תשע"ח-2018
(1) את ההרשאות לחיוב בכל חשבונות הלקוח בבנק המקורי;
(תיקון מס' 27) תשע"ח-2018 (תיקון מס' 32) תשע"ט-2019
(2) סיוע בהעברת החיובים העתידיים באמצעי התשלום של הלקוח לפירעון בבנק הקולט.
(תיקון מס' 22) תשע"ז-2017
(ב) המפקח רשאי ליתן הוראות לביצוע סעיף זה, בהוראות לניהול בנקאי תקין.
הנפקת טופסי שיקים (תיקון מס' 15) תשע"א-2011
5ג. (א) בסעיף זה –
"לקוח" – יחיד שאינו תאגיד;
"שיק", "שרטוט" – כמשמעותם בסעיפים 73 ו-76 לפקודת השטרות, בהתאמה.
(ב) בטופסי שיקים שתאגיד בנקאי מנפיק ללקוחו, יהיו השיקים משורטטים ויהיו מודפסות עליהם מילים האוסרות את העברתם, אלא אם כן ביקש הלקוח שיונפקו לו טופסי שיקים בלא השרטוט והמילים כאמור.
6. היתה הטעיה בפרסומת של תאגיד בנקאי, יראו כמטעה את מי שבשמו נעשתה הפרסומת ואת האדם שהביא את הדבר לפרסום וגרם בכך לפרסומו, ואם המוציא לאור, העורך, המדפיס, המפיץ או מי שהחליט בפועל על פרסום אותה פרסומת ידעו כי הפרסומת מטעה או אם על פניה הפרסומת מטעה - יראו גם אותם כמטעים.
פרסומת המכוונת לקטינים (תיקון מס' 3) תשנ"ה-1994
6א. הנגיד רשאי, לאחר התייעצות בועדה המייעצת, ובאישור שר האוצר וועדת הכלכלה של הכנסת, לקבוע בכללים עקרונות, כללים ותנאים לפרסומת המכוונת לקטינים, לרבות איסור פרסומת העלולה להטעות קטין, לנצל את גילו, תמימותו או חוסר נסיונו; כללים כאמור יכול שיתייחסו לקטינים דרך כלל, או עד גיל מסוים.
7. (א) לא יתנה תאגיד בנקאי מתן שירות בקניית שירות אחר או נכס ממנו או מאדם אחר שהתאגיד ציין, אלא אם קיים קשר עסקי סביר בין השירות המבוקש לבין קיום התנאי.
(ב) בלי לגרוע מדרכי הוכחה אחרות בדבר הסבירות של קשר כאמור, רשאי תאגיד בנקאי להודיע למפקח על מדיניות עסקית שקבע לענין התנאת מתן שירות בקניית שירות אחר או נכס כאמור בסעיף קטן (א), ואם אישר המפקח, לאחר התייעצות עם הועדה המייעצת, את המדיניות האמורה, ייחשב קשר בין שירות מבוקש לבין קיום התנאי כקשר סביר אם הוא נובע מאותה מדיניות.
שירותי ניכיון בעסקאות בכרטיסי חיוב (תיקון מס' 16) תשע"א-2011 (תיקון מס' 32) תשע"ט-2019
7א. (א) בסעיף זה –
"סולק", "ספק" ו"עסקה" – כהגדרתם בסעיף 11ב לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981;
"נותן שירותי ניכיון" – מי שנותן שירותי ניכיון כדרך עיסוק;
"שירותי ניכיון" – מתן אשראי לספק באמצעות הקדמת תשלום של תקבולים המגיעים לו מאת סולק בעבור עסקאות שבוצעו באמצעות כרטיסי חיוב, בתמורה להמחאת זכותו של הספק לאותם תקבולים, וכן מתן אשראי לספק באמצעות הקדמת תשלום של תקבולים כאמור, הניתן בידי הסולק עצמו;
"תנאי ההתקשרות" – לרבות לעניין סוג העסקאות או התקבולים והיקפם, מחיר, תנאי תשלום ומועדי תשלום, מועדי חיוב וזיכוי וקביעת עמלות, לרבות עמלה להיקף מזערי של עסקאות.
(ב) לא יפלה סולק, במישרין או בעקיפין, בין נותני שירותי ניכיון, ובכלל זה בינו כמי שניתן שירותים כאמור לבין נותני שירותי ניכיון אחרים, לרבות לעניין תנאי ההתקשרות.
(ג) לא יסרב סולק לאפשר התקשרות בין נותן שירותי ניכיון לבין ספק, ובכלל זה לא יסרב להתקשר בעצמו עם נותן שירותי הניכיון, מטעמים בלתי סבירים; לעניין זה –
(1) יראו, בין השאר, כל אחד מאלה כסירוב מטעמים בלתי סבירים:
(א) סירוב לאפשר התקשרות בין נותן שירותי ניכיון לבין ספק, שאינו מנומק בכתב בתוך חמישה ימי עסקים, ובלבד שלבקשה לאפשר התקשרות כאמור צורפה הסכמתו של הספק להתקשרות;
(ב) סירוב להתקשר בעצמו עם נותן שירותי ניכיון שאינו מנומק בכתב בתוך עשרה ימי עסקים;
(ג) שינוי תנאי ההתקשרות שנקבעו בין סולק לבין ספק, במישרין או בעקיפין, בשל התקשרות הספק עם נותן שירותי ניכיון;
(ד) נסיבות נוספות שקבע המפקח;
(תיקון מס' 21) תשע"ו-2016
(2) סירוב סולק לאפשר התקשרות או להתקשר בעצמו עם נותן שירותי ניכיון שאינו בעל רישיון לפי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016, אף שחלה עליו חובת רישוי לפי החוק האמור ייחשב סירוב מטעמים סבירים.
(ד) לא יתנה סולק, במישרין או בעקיפין, מתן שירותי סליקה לספק או קביעת תנאי התקשרות מסוימים עימו לגבי שירותים כאמור בקבלת שירותי ניכיון ממנו או מנותן שירותי ניכיון מסוים.
איסור לסירוב בלתי סביר להתקשרות סולק עם מאגד או למניעת התקשרות בין מאגד לספק (תיקון מס' 22) תשע"ז-2017 (תיקון מס' 32) תשע"ט-2019
7ב. (א) בסעיף זה –
"מאגד" – תאגיד המרכז חיובים וזיכויים של ספקים המבוצעים באמצעות כרטיסי חיוב, ובלבד שהתאגיד הוא בעל רישיון לפי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016, שחלים לגבי פעילותו כמאגד צו, שתחילתו לאחר יום התחילה של חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה), התשע"ז-2017, לפי חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 ולפי חוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016;
"ספק" – כהגדרתו בסעיף 11ב לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981.
(ב) לא יסרב סולק להתקשר עם מאגד ולא ימנע התקשרות בין מאגד לבין ספק, מטעמים בלתי סבירים.
(ג) לעניין זה יראו, בין השאר, כל אחד מאלה כסירוב מטעמים בלתי סבירים:
(1) סירוב סולק להתקשר עם מאגד, שאינו מנומק בכתב, בתוך 20 ימי עסקים מיום שפנה אליו המאגד;
(2) סירוב בנסיבות אחרות שקבע שר האוצר, בהתייעצות עם הנגיד.
(ד) סולק לא יגבה מספק שהתקשר עם מאגד תמורה נוספת על התמורה שגובה המאגד מהספק בעד השירות שהמאגד נותן לו.
(ה) שר האוצר רשאי לקבוע את התמורה שישלם מאגד לסולק ואת תנאי ההתקשרות ביניהם, בהתקיים כל אלה:
(1) המאגד פנה לסולק ובתוך שישה חודשים ממועד הפנייה לא הושגה ביניהם הסכמה בדבר התמורה או תנאי ההתקשרות;
(2) שר האוצר נוכח כי הסולק דרש תמורה או תנאי התקשרות בלתי סבירים.
איסור שינוי לרעה של תנאי התקשרות (תיקון מס' 22) תשע"ז-2017
7ג. תאגיד בנקאי לא ישנה לרעה את תנאי הסכם ההתקשרות עם לקוח רק בשל כך שהלקוח התקשר או מעוניין להתקשר בהסכם לקבלת שירותים מגוף פיננסי אחר.
איסור מניעת תחרות וגישה למידע (תיקון מס' 22) תשע"ז-2017
7ד. (א) תאגיד בנקאי לא ימנע, במעשה או במחדל, מגוף פיננסי העוסק בתפעול הנפקה של כרטיסי חיוב שמנפיק התאגיד הבנקאי (בסעיף זה – גוף מתפעל) לתת שירותים פיננסיים, לרבות מתן אשראי, ללקוחות התאגיד הבנקאי, ולא יגביל גוף מתפעל במתן שירותים כאמור.
(ב) תאגיד בנקאי לא ימנע, במעשה או במחדל, מגוף מתפעל לעשות שימוש כמפורט להלן, במידע שהגיע לידי הגוף המתפעל אגב ביצוע הנפקה או תפעול ההנפקה:
(1) מתן שירותים כמנפיק;
(2) מתן אשראי;
(3) פעילות הנלווית למתן שירותים כמנפיק או למתן אשראי.
(ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, ובכלל זה לעניין קבלת הסכמת הלקוח להעברת המידע ולשימוש בו.
(ד) הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו לעניין גוף מתפעל שאינו מפוקח על פי דין, לעניין פעילותו הפיננסית כמנפיק או כנותן אשראי.
העברת מידע בדבר יתרת הלקוח בחשבון עובר ושב (תיקון מס' 22) תשע"ז-2017
7ה. (א) ביקש לקוח מתאגיד בנקאי כי מידע בדבר היתרה בחשבון העובר ושב שלו בתאגיד הבנקאי יממסר לגוף פיננסי לשם מתן אשראי, מדי יום או מדי תקופה ארוכה יותר לפי בקשת הלקוח, ימסור התאגיד הבנקאי את המידע לאותו גוף בהתאם לבקשה.
(ב) המפקח רשאי לתת הוראות לעניין מועדי העברת המידע לפי סעיף זה ואופן העברתו וכן הוראות לעניין אופן קבלת בקשתו של לקוח לפי סעיף זה, בהוראות ניהול בנקאי תקין.
(ג) הוראות סעיף זה לא יחולו לעניין גוף פיננסי שאינו מפוקח על פי דין, לעניין פעילותו הפיננסית כמנפיק או כנותן אשראי.
הפצת כרטיסי אשראי של מנפיקים הקשורים עם תאגיד בנקאי בהסכם הפצה (תיקון מס' 22) תשע"ז-2017 (תיקון מס' 22) (תיקון מס' 1) תשע"ט-2019
7ו. (א) פנה לקוח לתאגיד בנקאי בבקשה להתקשר עמו בחוזה כרטיס אשראי, או פנה תאגיד בנקאי ללקוח בהצעה להתקשרות כאמור, יפיץ התאגיד הבנקאי את כרטיסי האשראי של מנפיקים הקשורים עמו בהסכם הפצה; לעניין זה –
"הפצה", של כרטיסי אשראי – ביצוע כל הפעולות כמפורט להלן:
(1) הצגה לפני הלקוח של פרטים לעניין המנפיקים הקשורים בהסכם הפצה ולעניין כרטיסי האשראי שהם מנפיקים;
(2) מסירת פרטי הלקוח למנפיק מסוים הקשור בהסכם הפצה, לפי בקשת הלקוח;
(3) מסירה ללקוח של כרטיס אשראי שהנפיק לו מנפיק הקשור בהסכם הפצה, בסניפי התאגיד הבנקאי, לבקשת הלקוח;
"הסכם הפצה" – הסכם בין תאגיד בנקאי לבין מנפיק אחר להפצת כרטיס האשראי שהנפיק המנפיק האחר;
"כרטיס אשראי", "חוזה כרטיס אשראי" – כהגדרתם בסעיף 11ב לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981;
"מנפיק הקשור בהסכם הפצה" – גוף פיננסי שהוא מנפיק, למעט גוף המנוי בפסקאות (4), (6), (7) ו-(10) להגדרה "גוף פיננסי" שבסעיף 1, שאינו מפוקח על פי דין ולעניין פעילותו הפיננסית כמנפיק, שהתקשר עם התאגיד הבנקאי בהסכם הפצה.
(ב) המפקח ייתן בהוראות ניהול בנקאי תקין, הוראות לעניין תנאי הסכם ההפצה בין תאגיד בנקאי לבין מנפיק קשור בהסכם הפצה, לעניין אופן ההפצה ולעניין הפרטים שהתאגיד הבנקאי יחויב להציג ללקוח, לפי סעיף זה.
(ג) לא יסרב תאגיד בנקאי סירוב בלתי סביר להתקשר עם מנפיק בהסכם הפצה כאמור בסעיף זה; לעניין זה, התניית תנאים בלתי סבירים דינה כדין סירוב בלתי סביר; המפקח רשאי לקבוע בהוראות ניהול בנקאי תקין תנאים שיראו אותם כבלתי סבירים לעניין סעיף קטן זה.
איסור לסירוב בלתי סביר לשעבוד נוסף ולמימושו (תיקון מס' 22) תשע"ז-2017
7ח. (א) תאגיד בנקאי לא יסרב סירוב בלתי סביר לבקשת לווה למתן הסכמתו לשעבוד נוסף של נכס, נחות בדרגתו, לטובת נושה אחר.
(ב) שיעבד הלווה נכס בשעבוד נוסף לטובת נושה אחר, רשאי הנושה האחר לממש את השעבוד רק בהסכמת התאגיד הבנקאי; התאגיד הבנקאי לא יסרב לתת את הסכמתו אלא מטעמים סבירים.
8. הנגיד רשאי, לאחר התייעצות בועדה המייעצת ובאישור שר האוצר, לקבוע הוראות בדבר המועדים שבהם ייזקפו זיכויים וחיובים לחשבון כספי של לקוח המתנהל אצל תאגיד בנקאי, וכן את דרכי החישוב של ריבית שהתאגיד הבנקאי גובה או משלם או של המחיר שהוא גובה תמורת שירותים; ההוראות יכול שיהיו כלליות או לסוגים של תאגידים בנקאיים.
9. הנגיד רשאי, לאחר התייעצות בועדה המייעצת ובאישור שר האוצר, להכריז כי לא יראו סוג של תאגידי עזר כתאגידים בנקאיים לענין חוק זה.
ביטול שעבודים (תיקון מס' 2) תשנ"ד-1994
9א. (א) פרע לקוח, בעצמו ולא באמצעות ערב, את כל חיוביו שלהבטחתם נוצרו שעבודים, יבטל התאגיד הבנקאי את השעבודים ואם הנכסים ששועבדו נמצאים בחזקתו, יעמידם לרשות הלקוח או הממשכן תוך שבועיים מיום הפרעון; היה השעבוד משכנתה או משכון רשום, יגיש התאגיד הבנקאי, תוך 30 ימים מיום הפרעון, הודעה על מחיקת השעבוד למי שאצלו הוא נרשם; היה התאגיד הבנקאי בנק למשכנתאות כמשמעותו בחוק הבנקאות (רישוי), תשמ"א- 1981, רשאי הוא להגיש את ההודעה האמורה תוך 60 ימים מיום הפרעון.
(ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו כל עוד לא נפרעו כל חיוביו של הלקוח המובטחים על ידי אותם שעבודים; היה החיוב שנפרע מסוג חיוב מתחדש, יבוטלו השעבודים רק אם הלקוח ביקש לבטלם, והמועד שבו הגיעה בקשתו לסניף התאגיד הבנקאי שבו התנהלו חיוביו ייחשב כיום הפרעון לצורך המועדים האמורים בסעיף קטן (א).
(ג) הוצאות מחיקת רישום משכנתה או משכון כאמור יחולו על התאגיד הבנקאי.
הגבלות לעניין גביית עמלת פירעון מוקדם של הלוואה לדיור (תיקון מס' 17) תשע"ב-2011
9א1. (א) על אף האמור בכל דין או הסכם, בעת ביצוע משכנתה על דירה יחידה המשמשת למגורים של יחיד, או בעת מימוש משכון על זכויות לגבי דירת מגורים כאמור, לא יגבה תאגיד בנקאי עמלת פירעון מוקדם אם המשכנתה או המשכון האמורים נרשמו להבטחת הלוואה לדיור.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), תאגיד בנקאי רשאי לגבות עמלת פירעון מוקדם אם מתקיים בתמורה שהתקבלה בעד מכירת דירת מגורים כאמור בסעיף קטן (א), אחד מאלה:
(1) התמורה עולה על 2.5 מיליון שקלים חדשים; סכום זה יהיה צמוד למדד כאמור בסעיף 9ז;
(2) התמורה עולה על מלוא חוב ההלוואה ואינה עולה על הסכום שבפסקה (1), ובלבד שסכום עמלת הפירעון המוקדם לא יעלה על ההפרש שבין התמורה למלוא חוב ההלוואה.
(ג) הנגיד, לאחר התייעצות בוועדה המייעצת ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע כללים לחישוב עמלת פירעון מוקדם לפי סעיף זה, וכן רשאי הוא, בדרך האמורה, לשנות את הסכום הנקוב בסעיף קטן (ב)(1).
(ד) בסעיף זה –
"דירה יחידה" – דירת מגורים שהיא דירתו היחידה של יחיד בישראל ובאזור, כהגדרתו בסעיף 16א לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963; לעניין הגדרה זו יראו דירת מגורים כדירה יחידה גם אם יש ליחיד, נוסף עליה, דירת מגורים שהושכרה למגורים בשכירות מוגנת לפני יום כ"ב בטבת התשנ"ז (1 בינואר 1997), או דירת מגורים שחלקו של היחיד בה הוא פחות מ-25%;
"הלוואה לדיור" – כהגדרתה בסעיף 9ב;
"יחיד" מי שאינו תאגיד, ובלבד שהוא בעלים, חוכר לדורות או מי שזכאי להירשם בפנקסי המקרקעין, כבעלים או כחוכר לדורות של הדירה היחידה, והכל במשמעות הנודעת למונחים אלה בחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969;
"מלוא חוב ההלוואה" – סכום ההלוואה שלהבטחת פירעונה נרשמו המשכנתה או המשכון, לרבות סכומים שנוספו לחוב בשל אגרות, שכר טרחה, הוצאות, ריבית והצמדה עד ליום התשלום בפועל, אם נוספו סכומים אלה כפי שנקבע לפי חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967.
פרק ב'1: שינוי מועדי פירעון של הלוואות לדיור
הגדרות (תיקון מס' 9) תשס"ד-2004
9ב. בפרק זה –
"הלוואה לדיור" – כל אחד מאלה:
(1) הלוואה שניתנה לשם רכישת דירת מגורים;
(2) הלוואה לדיור כהגדרתה בחוק הלוואות לדיור, התשנ"ב-1992;
(תיקון מס' 30) תשע"ט-2018
"הסכם הלוואה לדיור" – הסכם שנכרת בין התאגיד הבנקאי המלווה לבין הלווה בעת מתן ההלוואה (בפרק זה – ההסכם);
"הודעה" – הודעה בכתב ללקוח;
"תקופה לשינוי מועד פירעון הלוואה" – תקופה של ארבעה חודשים שתחילתה ביום תחילתו של פרק זה, ולאחר מכן – תקופה של ארבעה חודשים שתחילתה ב-1 באפריל בכל ארבע שנים, החל בשנת 2005.
שינוי מועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור (תיקון מס' 9) תשס"ד-2004
9ג. על אף האמור בכל דין או הסכם, רשאי לקוח, שהגיש בקשה בכתב, במהלך כל תקופה לשינוי מועד פירעון ההלוואה, לשנות את מועד פירעונה החודשי של הלוואה לדיור שקיבל, ל-1, 10 או 15 בחודש, לפי בחירתו.
סייג לענין פיגור בפירעון ההלוואה (תיקון מס' 9) תשס"ד-2004
9ד. פיגר הלקוח בפירעון הלוואה לדיוק, ובמועד בקשתו לשינוי מועד הפירעון החודשי כאמור בסעיף 9ג, טרם סילק את מלוא חוב הפיגורים, או לא הגיע להסדר עם התאגיד הבנקאי, לא יהא התאגיד הבנקאי חייב להיענות לבקשה.
הודעת התאגיד הבנקאי (תיקון מס' 9) תשס"ד-2004
9ה. לא יאוחר משלושים ימים לפני תחילתה של גל תקופה לשינוי מועד פירעון הלוואה, יודיע תאגיד בנקאי ללקוח על זכותו לשנות את מועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיוק, בהתאם לתנאים הקבועים בחוק זה; תאגיד בנקאי רשאי למסור ללקוח הודעה כאמור, במסגרת הודעתו ללקוח לגבי הפירוט השנתי של תשלומי ההלוואה לדיור.
שינוי לגבי חלק מההלוואה לדיור (תיקון מס' 9) תשס"ד-2004 (תיקון מס' 30) תשע"ט-2018
9ו. לקוח לא יהיה רשאי לשנות את מועד הפירעון החודשי אלא לגבי כל חלקי ההלוואה לדיור; בסעיף זה, "חלק" – כל חלק מההלוואה לדיור שחלים לגביו תנאים שונים מהתנאים החלים על חלקים אחרים בהלוואה, בין שנכרת הסכם אחד ביחס לכל החלקים ובין שנכרת יותר מהסכם אחד.
עמלות בעד שינוי מועדי פירעון הלוואות לדיור (תיקון מס' 9) תשס"ד-2004
9ז. (א) בעד שינוי מועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור כאמור בסעיף 9ג, רשאי התאגיד הבנקאי לגבות עמלה ששיעורה לא יעלה על מאה עשרים וחמישה שקלים חדשים.
(ב) היו ללקוח כמה הלוואות לדיור באותו תאגיד בנקאי וביקש הלקוח לשנות את מועד הפירעון החודשי של יותר מהלוואה אחת לדיור שקיבל, רשאי התאגיד הבנקאי לגבות עמלה של חמישים שקלים חדשים בעבור שינוי מועד פירעון של כל הלוואה נוספת, ובלבד שסך כל העמלות שיגבה התאגיד הבנקאי, בעבור שינוי מועדי פירעון של כלל הללוואות לדיור כאמור, לא יעלה על מאתיים עשרים וחמישה שקלים חדשים.
(ג) התאגיד הבנקאי יערוך חישוב של הריבית בשל הפער במספר הימים שבין מועד פירעון ההלוואה החודשי המקורי לבין מועד הפירעון החודשי החדש (בסעיף קטן זה – התחשבנות פיננסית); ההתחשבנות הפיננסית תיעשה בריבית של פריים מינוס רבע אחוז נקודות, לפי ריבית הפריים הממוצעת של חמשת הבנקים הגדולים, והסכום המתקבל מההתחשבנות האמורה יתווסף לסכומים או יופחת מהסכומים שעל הלקוח לשלם לתאגיד הבנקאי; שר האוצר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי, בתקנות, לשנות את הריבית המשמשת לחישוב ההתחשבנות הפיננסית לפי הוראות סעיף קטן זה.
(ד) הסכומים האמורים בסעיף זה יעודכנו ב-1 בינואר של כל שנה, על פי שיעור השינוי שחל במדד החדש לעומת המדד היסודי; בסעיף קטן זה –
"מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
"המדד החדש" – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון;
"המדד היסודי" – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון הקודם.
כניסת השינוי לתוקף (תיקון מס' 9) תשס"ד-2004
9ח. מועד פירעון ההלוואה החדש ייכנס לתוקפו במועד הפירעון החל בחודש שאחרי החודש שבו הוגשה הבקשה, ובלבד שעברו לפחות 14 ימים ממועד הגשת הבקשה לשינוי לתאגיד הבנקאי.
דחיית מועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור בנסיבות מיוחדות (תיקון מס' 30) תשע"ט-2018
9ח1. (א) טרם כריתת הסכם הלוואה לדיור לשם רכישת דירה יחידה כהגדרתה בסעיף 9א1(ד), יודיע תאגיד בנקאי ללקוח כי באפשרותו לכלול בהסכם ההלוואה הוראות שלפיהן יוכל הלקוח לדחות את מועדי הפירעון החודשי של ההלוואה, אם יבקש, בתנאים שיקבע התאגיד הבנקאי ובכפוף להוראות אלה:
(1) לאחר כריתת הסכם ההלוואה התקיים אחד מאלה, והוצג לתאגיד הבנקאי מסמך המעיד על כך:
(א) הלקוח סיים את עבודתו בשנה שקדמה לבקשתו לדחות את מועדי הפירעון החודשי של ההלוואה, ומאז הוא אינו עובד;
(ב) הלקוח חלה או נפצע ועקב כך הוא אינו כשיר לעבוד תקופה רצופה העולה על שלושה חודשים;
(ג) הלקוחה ילדה, טרם חלפו שישה חודשים מיום הלידה והיא אינה עובדת;
(2) לקוח רשאי לדחות מועדי פירעון לפי סעיף זה לתקופה שיבקש, שלא תעלה על שלושה חודשים, לא יותר מפעם אחת ב-12 חודשים רצופים ולא יותר משלוש פעמים במשך תקופת ההלוואה לדיור.
(ב) בלי לגרוע מהוראות כל דין, טרם כריתת הסכם ההלוואה לדיור, ימסור התאגיד הבנקאי ללקוח הסבר בכתב בדבר התנאים לדחיית מועד הפירעון החודשי של ההלוואה לפי סעיף זה; בהסבר כאמור יפורטו, בין השאר, העלויות הכרוכות בבחירת הלקוח לכלול בהסכם הוראות בדבר האפשרות לדחות את מועד הפירעון החודשי של ההלוואה כאמור בסעיף קטן (א) וכן העלויות הכרוכות במימוש אותה אפשרות.
(ג) דחיית מועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור לפי סעיף זה לא תפגע בזכויות העומדות ללקוח לפי הסכם ההלוואה או לפי כל דין, ובכלל זה בזכויותיו לדיור חלוף או בזכותו לפנות לוועדה המיוחדת לפי הוראות סעיף 5א לחוק הלוואות לדיור, התשנ"ב-1992.
(ד) אין להתנות על הוראות סעיף זה אלא לטובת הלקוח.
דחיית מועדי הפירעון של הלוואה לדיור בשל פטירה (תיקון מס' 31) תשע"ט-2019
9ח2. (א) נפטר לקוח שנטל הלוואה לדיור מתאגיד בנקאי, ידחה התאגיד הבנקאי, לבקשת מי שחייב לפרוע את ההלוואה (בסעיף זה – החייב), את מועדי פירעון ההלוואה לתקופה שביקש החייב, שלא תעלה על 12 חודשים ממועד הפטירה, ובלבד שהציג לפני התאגיד הבנקאי תעודת פטירה.
(ב) בשל דחיית מועדי פירעון ההלוואה בהתאם לסעיף קטן (א) לא יגבה תאגיד בנקאי תשלום כלשהו שלא היה נדרש לשלמו אלמלא הדחייה, ובכלל זה ריבית פיגורים בעד תקופת הדחייה.
(ג) נדחו מועדי פירעון ההלוואה לדיור לפי הוראות סעיף זה, ישולמו התשלומים שמועד פירעונם נדחה באחת מהדרכים האלה, לפי בחירת החייב:
(1) בתום תקופת פירעון ההלוואה לפי ההסכם, בתשלומים עתיים כמספר המועדים שנדחו;
(2) בתשלומים שייווספו לתשלומים שעל החייב לשלם עד לתום תקופת הפירעון.
(ד) נודע לתאגיד בנקאי על פטירת לקוח שנטל ממנו הלוואה לדיור, יציין התאגיד הבנקאי במכתב או בהודעה שישלח בקשר לחוב או ליתרת ההלוואה פרטים על זכויות החייב לפי סעיף זה.
(ה) אין להתנות על הוראות סעיף זה אלא לטובת החייב.
פרק ב'2: פיקוח על עמלות
תעריפון מלא ותעריפונים מצומצמים (תיקון מס' 12) תשס"ז-2007
9ט. (א) הנגיד, לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת, יקבע, בכללים, רשימה של שירותים שבעדם רשאי תאגיד בנקאי לגבות עמלות מלקוחותיו, ואופן חישובן של העמלות שניתן לגבות בעד שירותים אלה (בפרק זה – התעריפון המלא); הנגיד רשאי לקבוע סוגי שירותים שעליהם לא יחולו הוראות סעיף קטן זה והוראות סעיף 9י.
(ב) הנגיד רשאי לקבוע בכללים תעריפונים מצומצמים מתוך התעריפון המלא, לגבי סוגי שירותים בנקאיים או סוגי לקוחות (בפרק זה – תעריפונים מצומצמים).
(ג) תאגיד בנקאי יידע את לקוחותיו בדבר התעריפון המלא, סכומי עמלות שהוא גובה בעד השירותים הכלולים בו, או שיעורן, וכן יעשה כאמור לגבי התעריפון המצומצם החל עליו, אם נקבע, והכל בדרך שיקבע הנגיד בכללים.
(ד) בקביעת הכללים לפי סעיף זה, יפעל הנגיד להצגה הוגנת ומובנת של העמלות, במטרה להבטיח את יכולת הלקוחות להשוות את העלות של ניהול חשבון ואמצעי תשלום, וכן יפעל בשים לב, ככל שניתן, לצורך במניעת גביה של עמלות שונות בעד אותו שירות, אלא אם כן סבר כי קיימות נסיבות המצדיקות גביה כאמור.
(ה) (1) תאגיד בנקאי המבקש להוסיף שירות לתעריפון המלא יגיש למפקח בקשה מנומקת לכך; המפקח רשאי לדרוש מהמבקש פרטים נוספים לבדיקת הבקשה.
(2) המפקח ישיב לבקשה בתוך 30 ימים מיום קבלתה או מיום קבלת הפרטים הנוספים, לפי הענין.
(3) המפקח רשאי לאשר את הבקשה, ורשאי להתנותה בתנאים, או לדחות את הבקשה; אישר המפקח את הבקשה, יהיה התאגיד הבנקאי רשאי לגבות עמלה בעד השירות החל במועד שצוין באישור.
(4) הנגיד יפרסם ברשומות שירות שאושר לפי סעיף קטן זה.
(ו) בסעיף זה ובסעיף 9י, "לקוח" – יחיד, וכן תאגיד שהוא עסק כפי שקבע הנגיד בכללים, בשים לב למחזור העסקים שלו.
איסור גביית עמלה שלא בהתאם לתעריפונים (תיקון מס' 12) תשס"ז-2007
9י. תאגיד בנקאי לא יגבה מלקוחותיו עמלה אלא בעד שירות הכלול בתעריפון המלא ובהתאם להוראותיו, או בעד שירות שאושר בהתאם להוראות סעיף 9ט(ה), ולגבי סוגים של לקוחות שנקבעו לפי סעיף 9ט(ב) – בעד שירות הכלול בתעריפון המצומצם החל לגבי סוג לקוחות כאמור ובהתאם להוראותיו.
הכרזה על שירות כבר-פיקוח לענין העמלה הנגבית בעדו (תיקון מס' 12) תשס"ז-2007
9יא. (א) הנגיד רשאי, לשם פיקוח על סכום עמלה שגובה תאגיד בנקאי מלקוחותיו בעד שירות מסוים, להכריז, בצו, על אותו שירות כשירות בר-פיקוח לענין סעיפים 9יב או 9יג (בפרק זה – שירות בר-פיקוח), אם מתקיים לגביו אחד מאלה:
(1) העמלה הנגבית בעדו עלולה להפחית את התחרות בין התאגידים הבנקאיים או בינם לבין גוף אחר הנותן שירות דומה;
(2) לקוח יכול לקבלו רק בתאגיד הבנקאי שבו מתנהל חשבונו;
(3) לדעת הנגיד הוא שירות חיוני, ויש צורך בפיקוח עליו משיקולים של טובת הציבור.
(ב) הנגיד, לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע עילות נוספות על אלה המנויות בסעיף קטן (א); קבע הנגיד כאמור, יחולו לענין העילות שקבע הוראות סעיף קטן (א) רישה.
פיקוח על סכומי עמלות או שיעוריהן (תיקון מס' 12) תשס"ז-2007
9יב. הנגיד רשאי, לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת, לקבוע, בצו, לגבי שירות בר-פיקוח, כל אחד מאלה:
(1) את סכום העמלה שתיגבה בעדו או את שיעורה;
(2) את הסכום או את השיעור המרבי של העמלה שניתן לגבות בעדו;
(3) איסור על גביית עמלה בעדו.
בקשה להעלאת סכום עמלה או שיעורה (תיקון מס' 12) תשס"ז-2007
9יג. (א) תאגיד בנקאי המבקש לגבות מלקוחותיו, בעד שירות בר-פיקוח שלא נקבעה לגביו הוראה לפי סעיף 9יב, עמלה בסכום או בשיעור העולה על הסכום או השיעור שגבה בעד אותו שירות ערב ההכרזה לפי סעיף 9יא, יגיש למפקח בקשה מנומקת לכך; המפקח רשאי לדרוש מהמבקש פרטים נוספים לבדיקת הבקשה.
(ב) המפקח רשאי להתיר העלאת הסכום או השיעור של עמלה שגובה תאגיד בנקאי מלקוחותיו בעד שירות בר-פיקוח שלגביו הוגשה בקשה לפי סעיף קטן (א), בין בסכום או בשיעור המבוקש לפי אותו סעיף קטן ובין בסכום או בשיעור נמוך ממנו, או לדחות את הבקשה; המפקח יודיע על החלטתו בבקשה בתוך 30 ימים מיום קבלתה או מיום קבלת פרטים נוספים, לפי הענין.
איסור גביית עמלה בעד שירות בר-פיקוח שלא בהתאם לסעיפים 9יב או 9יג (תיקון מס' 12) תשס"ז-2007
9יד. תאגיד בנקאי לא יגבה מלקוחותיו עמלה בעד שירות בר-פיקוח, שלא בהתאם להוראה שנקבעה לגביו בצו לפי סעיף 9יב, וכן לא יעלה את הסכום או את השיעור של עמלה שהוא גובה בעד שירות כאמור שלא נקבעה לגביו הוראה בצו לפי אותו סעיף, שלא על פי היתר לפי סעיף 9יג או שלא בהתאם לתנאיו של היתר כאמור.
חובת דיווח לפני העלאת עמלה בעד שירות שאינו בר-פיקוח (תיקון מס' 12) תשס"ז-2007
9טו. תאגיד בנקאי לא יעלה את הסכום או את השיעור של עמלה בעד שירות שאינו בר-פיקוח, אלא אם כן הודיע על כך למפקח 30 ימים מראש.
פרסום אישורים והיתרים (תיקון מס' 12) תשס"ז-2007
9טז. המפקח רשאי להורות לתאגיד בנקאי לפרסם, בדרך שיורה, אישור או היתר שניתן בהתאם להוראות פרק זה.
ייחוד סמכות הפיקוח על עמלות (תיקון מס' 12) תשס"ז-2007
9יז. חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ"ו-1996, לא יחול על עמלה בעד שירות לפי חוק זה.
חובת דיווח לוועדת הכלכלה של הכנסת (תיקון מס' 12) תשס"ז-2007
9יח. המפקח ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת, מדי שישה חודשים, על פעולות שננקטו בהתאם להוראות פרק זה, ועל יישום ההוראות האמורות על ידי התאגידים הבנקאיים.
עונשין (תיקון מס' 2) תשנ"ד-1994
10. תאגיד בנקאי שעשה אחת מאלה, דינו – כפל הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, תשל"ז-1977:
(תיקון מס' 10) תשס"ה-2005 (תיקון מס' 15) תשע"א-2011 (תיקון מס' 16) תשע"א-2011 (תיקון מס' 25) תשע"ז-2017 (תיקון מס' 27) תשע"ח-2018 (תיקון מס' 29) תשע"ח-2018
(1) הפר הוראה מהוראות פרק ב' למעט סעיפים 5, 5א, 5א2, 5א3, 5ב(ב), 5ג, 7א עד 7ד, 7ו ו-7ח ו-8 או תקנה, הוראה או כלל על פיהן;
(2) הפר התחייבות שנתן לפי סעיף 12(א).
11. נעברה עבירה לפי סעיף 10 בידי תאגיד בנקאי, יאשם בעבירה גם מי שהיה מנהל כללי או מנהל פעיל של התאגיד או עובד בכיר האחראי לאותו תחום בהנהלה הראשית של התאגיד או בסניף הנוגע בדבר שעה שהתאגיד עבר עבירה לפי חוק זה, ודינו - מאסר שנה, אם לא הוכיח אחת משתי אלה:
(1) העבירה נעברה שלא בידיעתו ותפקידו לא חייב אותו לדעת על העבירה;
(2) לאחר שנודע לו שהתאגיד עומד לעבור את העבירה, נקט כל האמצעים הסבירים כדי למנוע את התאגיד מלעבור את העבירה.
עיצום כספי (תיקון מס' 10) תשס"ה-2005 (תיקון מס' 25) תשע"ז-2017
11א. (א) (1) היה למפקח יסוד סביר להניח כי מנפיק עשה אחד מאלה, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בסך חמישים אלף שקלים חדשים:
(א) ערך שינוי בתכנית הטבות לתקופה בלתי קצובה או סיים תכנית כאמור ולא שלח ללקוח הודעה בהתאם להוראות סעיף 5א2(ב)(1);
(ב) לא אפשר ללקוח לממש את ההטבות בהתאם לתנאי תכנית הטבות לתקופה בלתי קצובה, בניגוד להוראות סעיף 5א2(ב)(2);
(ג) ערך שינוי בתכנית הטבות לתקופה בלתי קצובה הכוללת צבירת זכויות או סיים תכנית כאמור ולא שלח ללקוח הודעה בהתאם להוראות סעיף 5א2(ג)(1);
(ד) לא אפשר ללקוח לממש את הזכויות שצבר בהתאם לתנאי תכנית הטבות לתקופה בלתי קצובה בניגוד להוראות סעיף 5א2(ג)(2);
(ה) ערך שינוי בתכנית הטבות לתקופה קצובה או סיים תכנית כאמור לפני תום התקופה הקצובה, בניגוד להוראות סעיף 5א2(ד);
(ו) שלח ללקוח הודעות שלא בהתאם להוראות לפי סעיף 5א2(ה) או (ו)(1);
(תיקון מס' 29) תשע"ח-2018
(1א) היה למפקח יסוד סביר להניח כי תאגיד בנקאי לא נתן מענה אנושי מקצועי ללקוח בהתאם להוראות לפי סעיף 5א3, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בסך חמישים אלף שקלים חדשים;
(תיקון מס' 25) תשע"ז-2017 (תיקון מס' 28) תשע"ח-2018
(2) היה למפקח יסוד סביר להניח כי תאגיד בנקאי לא תיקן ליקוי בהתאם להוראות המפקח שניתנו לו לפי סעיף 16(ב) או לא נתן הלוואה לדיור לאדם עם מוגבלות מקצרת חיים בניגוד להוראות סעיף 19סט לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בסך מאתיים וחמישים אלף שקלים חדשים.
(ב) היה למפקח יסוד סביר להניח כי תאגיד בנקאי עשה אחד מאלה, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בסך שבע מאות וחמישים אלף שקלים חדשים:
(1) הפר הוראה מהוראות סעיף 5א;
(תיקון מס' 23) תשע"ז-2017
(1א) פרסם פרסומת או נקט דרך שיווק אחרת שאינן כוללות את שם המלווה או לא צורפה להן אזהרה, בניגוד להוראות סעיף 5(ג);
(2) הפר הוראה מהוראות סעיף 9ה, או דרש עמלה בסכום גבוה מהסכום המרבי הקבוע בסעיף 9ז(א) ו-(ב) בניגוד להוראות אותו סעיף;
(תיקון מס' 12) תשס"ז-2007
(3) גבה עמלה בעד שירות שאינו כלול בתעריפון המלא או בתעריפון המצומצם או שלא על פי החישוב שנקבע בכללים לפי סעיף 9ט, בניגוד להוראות סעיף 9י;
(תיקון מס' 12) תשס"ז-2007
(4) העלה את הסכום או את השיעור של עמלה בעד שירות שאינו בר-פיקוח, בלי שהודיע על כך למפקח, בניגוד להוראות סעיף 9טו;
(תיקון מס' 22) תשע"ז-2017
(5) לא מסר מידע לגוף פיננסי לפי בקשת לקוח, בניגוד להוראת סעיף 7ה(א);
(תיקון מס' 22) תשע"ז-2017
(6) לא הפיץ כרטיסי אשראי של מנפיקים הקשורים עמו בהסכם הפצה, בניגוד להוראות סעיף 7ו;
(תיקון מס' 22) תשע"ז-2017
(7) לא הציג ללקוח מידע על עסקאות, בניגוד להוראת סעיף 7ז(א);
(תיקון מס' 22) תשע"ז-2017
(8) עשה שימוש במידע שהגיע לידיו שלא לצורך הצגתו, בניגוד להוראות סעיף 7ז(ד).
(ג) היה למפקח יסוד סביר להניח כי תאגיד בנקאי עשה אחד מאלה, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בסך מיליון וחצי שקלים חדשים:
(1) הפר הוראה מהוראות שנקבעו בכללים לפי סעיף 5;
(2) הפר הוראה מהוראות שנקבעו לפי סעיף 8;
(תיקון מס' 12) תשס"ז-2007
(3) לא יידע את לקוחותיו בדבר סכומי עמלות שהוא גובה בעד שירותים הכלולים בתעריפון המלא, בדרך שקבע הנגיד לפי סעיף 9ט(ג);
(תיקון מס' 12) תשס"ז-2007
(4) לא יידע לקוח מסוג שנקבע לפי סעיף 9ט(ב), בדבר עמלה שהוא גובה בעד שירותים הכלולים בתעריפון המצומצם החל לגבי לקוחות מאותו סוג, בדרך שקבע הנגיד לפי הוראות סעיף 9ט(ג);
(תיקון מס' 12) תשס"ז-2007
(5) גבה עמלה בעד שירות בר-פיקוח שלא בהתאם להוראה לפי סעיף 9יב או להיתר לפי סעיף 9יג, בניגוד להוראות סעיף 9יד.
(ד) המפקח אינו רשאי להטיל עיצום כספי הנמוך מן העיצום הכספי הקבוע בפרק זה אלא לפי הוראות סעיף קטן (ה).
(תיקון מס' 13) תש"ע-2010
(ה) הנגיד, בהתייעצות עם שר המשפטים, רשאי לקבוע סוגי מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם רשאי המפקח להטיל עיצום כספי הנמוך מהעיצום הקבוע בסעיפים קטנים (א) עד (ג), ובשיעורי הפחתה מרביים שיקבע.
(ו) על עיצום כספי לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיפים 14י עד 14טו לפקודת הבנקאות, בשינויים המחויבים.
12. (א) היה המפקח סבור כי תאגיד בנקאי עבר עבירה לפי חוק זה, רשאי הוא, באישור היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, להסכים לקבל ממנו התחייבות בכתב כלפיו לגבי הענינים המפורטים להלן או אחד מהם:
(1) להימנע ממעשה או ממחדל המפורש בכתב ההתחייבות, אשר לדעת המפקח מהווה עבירה לפי חוק זה;
(2) לפצות את הלקוח;
(3) לבטל את העסקה שבה נעברה העבירה;
(4) לפרסם מודעה ברבים כפי שיורה המפקח.
(ב) תאגיד בנקאי שנתן התחייבות כאמור בסעיף זה לא יינקטו כלפיו הליכים פליליים לפי חוק זה בשל מעשה או מחדל ששימש עילה למתן ההתחייבות, ובכפוף להחלטת היועץ המשפטי לממשלה - לא יינקטו הליכים כאמור כלפי מנהל או עובד כאמור בסעיף 11.
(ג) קבלת התחייבות כאמור בסעיף זה אין בה כדי לגרוע מזכותו של לקוח לתבוע פיצויים לפי סעיף 15.
13. לפי בקשה מאת היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו או מאת המפקח, רשאי בית המשפט לצוות על כל פעולה הדרושה למניעת עבירה לפי חוק זה ועל מתן ערובה לכך, לרבות תיקון לפרסום מטעה.
14. בית המשפט רשאי לצוות שפסק דין חלוט בהליך לפי חוק זה, או תמציתו או תיקון לפרסום מטעה, יפורסמו ברבים בצורה ובאופן שיקבע, ולהורות מי ישא בהוצאות הפרסום; הורה בית המשפט שהנאשם ישא בהוצאות הפרסום, יהא דינן כדין קנס שהטיל בית המשפט.
15. דין נזק שנגרם לאדם על ידי עבירה על הוראות חוק זה, או על כל תקנה שניתנה לפיו, כדין נזק שמותר לתבוע עליו פיצויים על פי פקודת הנזיקין [נוסח חדש], ולענין סעיף זה אין נפקא מינה –
(1) אם הנזק נגרם במישרין או בעקיפין;
(2) אם הנזק הוא בחסרון-כיס או במניעת ריווח;
(3) אם עובר העבירה עמד לדין פלילי ואם לאו;
(4) אם עובר העבירה לא התכוון לגרום את הנזק או לא יכול היה לראותו מראש.
16. (א) המפקח יברר פניות הציבור בדבר עסקיהם עם תאגידים בנקאיים שראה בהן ממש וישתמש בסמכויותיו לפי פקודת הבנקאות 1941, למטרה זו.
(ב) מצא המפקח שפניה היתה מוצדקת, יודיע על כך לפונה ולתאגיד הבנקאי הנוגע בדבר; המפקח יפרש בהודעתו את ממצאי הבירור ואת הדרכים לתיקון הליקוי שמצא.
(ג) מצא המפקח שפניה לא היתה מוצדקת, או שאין היא ראויה לבירורו, יודיע על כך לפונה; המפקח רשאי לפרש בתשובתו את ממצאי הבירור.
(ד) החלטותיו וממצאיו של המפקח בבירור פניה -
(1) לא יהיה בהם כדי להעניק לפונה או לאדם אחר זכות או סעד בבית משפט או בבית דין שלא היו לו לפני כן;
(2) לא יהיה בהם כדי למנוע מהפונה או מאדם אחר להשתמש בזכות אחרת או לבקש סעד אחר שהוא זכאי להם, אולם אם נקבע לכך מועד בחיקוק, לא יוארך המועד על ידי הגשת הפניה למפקח או בירורה.
פרק ג'1: (בוטל)
(תיקון מס' 11) תשס"ו-2006
16א. (בוטל).
(תיקון מס' 11) תשס"ו-2006
16ב. (בוטל).
(תיקון מס' 11) תשס"ו-2006
16ג. (בוטל).
(תיקון מס' 11) תשס"ו-2006
16ד. (בוטל).
(תיקון מס' 11) תשס"ו-2006
16ה. (בוטל).
(תיקון מס' 11) תשס"ו-2006
16ו. (בוטל).
(תיקון מס' 11) תשס"ו-2006
16ז. (בוטל).
(תיקון מס' 11) תשס"ו-2006
16ח. (בוטל).
(תיקון מס' 11) תשס"ו-2006
16ט. (בוטל).
(תיקון מס' 11) תשס"ו-2006
16י. (בוטל).
פרסום נתונים (תיקון מס' 12) תשס"ז-2007
16יא. המפקח רשאי לפרסם נתונים בדבר –
(1) ההוצאה הממוצעת בפועל של לקוחות, או של סוגי לקוחות, של תאגידים בנקאיים שונים בעד שירותים; תאגיד בנקאי יגיש למפקח דיווח על ההוצאה כאמור של לקוחותיו, במתכונת ובמועד כפי שיורה המפקח;
(2) סכומים ושיעורים של עמלות שגובים תאגידים בנקאיים בעד סוגי שירותים, בדרך שתאפשר את השוואת העמלות;
(תיקון מס' 22) תשע"ז-2017
(3) שיעורי ריביות המשולמות בפועל על ידי כל אחד מהתאגידים הבנקאיים ללקוחות, בעד פיקדונות שקליים, בדרך שתאפשר את השוואת הריביות;
(תיקון מס' 22) תשע"ז-2017
(4) שיעורי ריביות הנגבות בפועל על ידי כל אחד מהתאגידים הבנקאיים מלקוחות בעד מתן אשראי, בדרך שתאפשר את השוואת הריביות.
17. הוראות חוק זה יחולו על אף כל ויתור או הסכם נוגד.
תחולת החוק על ערב (תיקון מס' 2) תשנ"ד-1994 (תיקון מס' 19) תשע"ד-2014 (תיקון מס' 22) תשע"ז-2017
17א. הוראות חוק זה יחולו גם על מי שערב ללקוח כלפי תאגיד בנקאי, ואולם הוראות סעיף 5א1 יחולו לעניין ערב ללקוח כלפי תאגיד בנקאי בהתאמות ובשינויים שייקבעו בהוראות ניהול בנקאי תקין.
18. חוק זה בא להוסיף על כל דין ולא לגרוע ממנו.
19. שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, לאחר התייעצות בנגיד, להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.
20. תחילתו של חוק זה ביום כ"ט בסיון תשמ"א (1 ביולי 1981).
21. חוק זה יפורסם תוך שלושים ימים מיום קבלתו בכנסת.
מנחם בגין יורם ארידור
ראש הממשלה שר האוצר
יצחק נבון
נשיא המדינה
הודעה למנויים על עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו - הקש כאן
הודעה למנויים על עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו - הקש כאן
* פורסם ס"ח תשמ"א מס' 1023 מיום 26.4.1981 עמ' 258 (ה"ח תשמ"א מס' 1497 עמ' 106).
תוקן ס"ח תשנ"ב מס' 1384 מיום 21.2.1992 עמ' 78 (ה"ח תשנ"א מס' 2060 עמ' 239) – תיקון מס' 1 בסעיף 23 לחוק שיקים ללא כיסוי (תיקון מס' 2), תשנ"ב-1992; תחילתו ביום 1.7.1992 ור' סעיף 26 לענין הוראת מעבר.
ס"ח תשנ"ד מס' 1468 מיום 23.6.1994 עמ' 154 (ה"ח תשנ"ד מס' 2255 עמ' 332) – תיקון מס' 2.
ס"ח תשנ"ה מס' 1491 מיום 8.12.1994 עמ' 34 (ה"ח תשנ"ד מס' 2295 עמ' 569) – תיקון מס' 3.
ס"ח תשנ"ה מס' 1512 מיום 24.3.1995 עמ' 158 (ה"ח תשנ"ה מס' 2336 עמ' 178) – תיקון מס' 4 בסעיף 2 לחוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 4), תשנ"ה-1995.
ס"ח תשנ"ה מס' 1539 מיום 10.8.1995 עמ' 429 (ה"ח תשנ"ה מס' 2320 עמ' 91) – תיקון מס' 5 בסעיף 44 לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות, תשנ"ה-1995.
ס"ח תשנ"ו מס' 1590 מיום 10.5.1996 עמ' 306 (ה"ח תשנ"ו מס' 2447 עמ' 231) — תיקון מס' 6 בסעיף 2 לחוק תובענות ייצוגיות (תיקוני חקיקה), תשנ"ו-1996; ר' סעיף 3 לענין סייג לתחולה.
ס"ח תשנ"ח מס' 1672 מיום 7.7.1998 עמ' 252 (ה"ח תשנ"ח מס' 2705 עמ' 316) – תיקון מס' 7; ר' סעיף 2 לענין תחילה ותחולה.
ס"ח תשנ"ט מס' 1692 מיום 10.11.1998 עמ' 24 (ה"ח תשנ"ח מס' 2747 עמ' 560) – תיקון מס' 8 בסעיף 11 לחוק הפיקוח על המטבע (תיקון מס' 3), תשנ"ט-1998.
ס"ח תשס"ד מס' 1936 מיום 4.4.2004 עמ' 368 (ה"ח הכנסת תשס"ד מס' 36 עמ' 44) – תיקון מס' 9; תחילתו ביום 1.8.2004 ור' סעיף 2 לענין תחולה.
ס"ח תשס"ה מס' 2024 מיום 10.8.2005 עמ' 840 (ה"ח הממשלה תשס"ה מס' 175 עמ' 572) – תיקון מס' 10 בסעיף 6 לחוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות וניגודי הענינים בשוק ההון בישראל (תיקוני חקיקה), תשס"ה-2005.
ס"ח תשס"ו מס' 2054 מיום 12.3.2006 עמ' 279 (ה"ח הכנסת תשס"ה מס 93 עמ' 232) – תיקון מס' 11 בסעיף 34 לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006.
ס"ח תשס"ז מס' 2102 מיום 5.7.2007 עמ' 376 (ה"ח הכנסת תשס"ז מס' 134 עמ' 76, 78, 80, ה"ח הכנסת תשס"ז מס' 154 עמ' 197, ה"ח הממשלה תשס"ז מס' 308 עמ' 668) – תיקון מס' 12; ר' סעיפים 6, 7 לענין תחילה והוראת מעבר. תחילה נדחתה ק"ת תשס"ח מס' 6627 מיום 13.12.2007 עמ' 180 – צו תשס"ח-2007; תחילתו ביום 5.10.2007. מס' 6661 מיום 3.4.2008 עמ' 692 – צו (מס' 2) תשס"ח-2008; תחילתו ביום 5.4.2008. מס' 6674 מיום 21.5.2008 עמ' 912 – צו (מס' 3) תשס"ח-2008; תחילתו ביום 5.6.2008.
ס"ח תש"ע מס' 2237 מיום 24.3.2010 עמ' 474 (ה"ח הממשלה תש"ע מס' 485 עמ' 374) – תיקון מס' 13 בסעיף 90 לחוק בנק ישראל, תש"ע-2010; תחילתו ביום 1.6.2010.
ס"ח תש"ע מס' 2241 מיום 3.6.2010 עמ' 514 (ה"ח הכנסת תש"ע מס' 310 עמ' 110) – תיקון מס' 14 בסעיף 3 לחוק החוזים האחידים (תיקון מס' 3), תש"ע-2010; תחילתו שישה חודשים מיום פרסומו ור' סעיף 6 לענין הוראת מעבר.
ס"ח תשע"א מס' 2308 מיום 7.8.2011 עמ' 1001 (ה"ח הכנסת תש"ע מס' 329 עמ' 180) – תיקון מס' 15; תחילתו ביום 1.10.2011.
ס"ח תשע"א מס' 2314 מיום 15.8.2011 עמ' 1102 (ה"ח הממשלה תשע"א מס' 566 עמ' 468) – תיקון מס' 16 בסעיף 5 לחוק הבנקאות (רישוי) (תיקון מס' 18), תשע"א-2011.
ס"ח תשע"ב מס' 2327 מיום 19.12.2011 עמ' 86 (ה"ח הכנסת תשע"א מס' 388 עמ' 180) – תיקון מס' 17; ר' סעיף 2 לענין תחילה.
ס"ח תשע"ב מס' 2356 מיום 14.5.2012 עמ' 388 (ה"ח הכנסת תשע"ב מס' 452 עמ' 134) – תיקון מס' 18.
ס"ח תשע"ד מס' 2438 מיום 10.3.2014 עמ' 338 (ה"ח הכנסת תשע"ב מס' 480 עמ' 242) – תיקון מס' 19; תחילתו שישה חודשים מיום פרסומו והוא יחול גם על הלוואה שנתן תאגיד בנקאי לפני תחילתו.
ס"ח תשע"ו מס' 2551 מיום 12.4.2016 עמ' 868 (ה"ח הממשלה תשע"ו מס' 954 עמ' 2) – תיקון מס' 20 בסעיף 121 לחוק נתוני אשראי, תשע"ו-2016; תחילתו ביום 12.4.2019. תוקן ק"ת תשע"ט מס' 8074 מיום 20.9.2018 עמ' 54 – צו תשע"ט-2018 (דחיית יום התחילה).
ס"ח תשע"ו מס' 2570 מיום 1.8.2016 עמ' 1130 (ה"ח הממשלה תשע"ו מס' 975 עמ' 202) – תיקון מס' 21 בסעיף 107 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), תשע"ו-2016; תחילתו ביום 1.6.2017 אך ר' סעיף 114(ב) שם.
ס"ח תשע"ז מס' 2601 מיום 31.1.2017 עמ' 368 (ה"ח הממשלה תשע"ו מס' 1080 עמ' 1514) – תיקון מס' 22 בסעיף 3 לחוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה), תשע"ז-2017; ר' פרק ב' לענין תחילה, תחולה והוראות מעבר. תוקן ס"ח תשע"ט מס' 2778 מיום 9.1.2019 עמ' 226 (ה"ח הממשלה תשע"ח מס' 1246 עמ' 1154) – תיקון מס' 22 (תיקון מס' 1) תשע"ט-2019 בסעיף 75 לחוק שירותי תשלום, תשע"ט-2019; תחילתו שנה מיום פרסומו. ק"ת תשע"ט מס' 8161 מיום 31.1.2019 עמ' 1956 – צו תשע"ט-2019 (דחיית תחילה).
ס"ח תשע"ז מס' 2608 מיום 1.3.2017 עמ' 446 (ה"ח הכנסת תשע"ו מס' 644 עמ' 134) – תיקון מס' 23 בסעיף 1 לחוק חובת אזהרה בפרסום ובשיווק של הלוואה (תיקוני חקיקה), תשע"ז-2017; תחילתו ביום 1.6.2017.
ס"ח תשע"ז מס' 2655 מיום 6.8.2017 עמ' 1087 (ה"ח הממשלה תשע"ז מס' 1127 עמ' 1024) – תיקון מס' 24 בסעיף 21 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (מס' 4), תשע"ז-2017; תחילתו ביום 1.2.2018.
ס"ח תשע"ז מס' 2661 מיום 7.8.2017 עמ' 1158 (ה"ח הכנסת תשע"ז מס' 684 עמ' 86) – תיקון מס' 25 בסעיף 3 לחוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 53), תשע"ז-2017; תחילתו ארבעה חודשים מיום פרסומו.
ס"ח תשע"ז מס' 2663 מיום 9.8.2017 עמ' 1223 (ה"ח הממשלה תשע"ה מס' 936 עמ' 812) – תיקון מס' 26 בסעיף 22 לחוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות (תיקון מס' 5), תשע"ז-2017; תחילתו שישה חודשים מיום פרסום תקנות ראשונות כאמור בסעיף קטן 23(ג) לתיקון מס' 5 או 27 חודשים מיום פרסום התיקון, לפי המוקדם. תוקן ס"ח תשע"ט מס' 2756 מיום 8.11.2018 עמ' 48 (ה"ח הממשלה תשע"ט מס' 1260 עמ' 64) – תיקון מס' 26 (תיקון).
ס"ח תשע"ח מס' 2712 מיום 22.3.2018 עמ' 454 (ה"ח הממשלה תשע"ח מס' 1196 עמ' 420) – תיקון מס' 27 בסעיף 2 לחוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019), תשע"ח-2018; ר' סעיף 3 לענין תחילה, הוראת שעה והוראת מעבר.
3. (א) תחילתו של פרק זה שלוש שנים מיום פרסומו של חוק זה (בפרק זה – יום התחילה); שר האוצר, בהסכמת נגיד בנק ישראל ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לדחות את המועד האמור, בשתי תקופות נוספות, שלא יעלו על שישה חודשים כל אחת.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) –
(1) תחילתו של סעיף 10(1) לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), כנוסחו בחוק זה, ביום פרסומו של חוק זה (להלן – יום הפרסום); ואולם בתקופה שמיום הפרסום של חוק זה ועד יום התחילה, יקראו את הסעיף כך שבמקום האמור בו יבוא "בסעיף 10(1), אחרי "5א2," יבוא "5ב(ב),";
(2) תחילתו של סעיף 11א(א1) לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), כנוסחו בחוק זה, ארבע שנים מיום הפרסום.
4. ביקש לקוח, בתקופה שמיום הפרסום עד יום התחילה, לסגור את חשבונו בבנק, לא יבטל הבנק שבו מנוהל החשבון, רק בשל בקשת הסגירה, את ההטבות וההנחות שלהן היה זכאי הלקוח במסגרת ניהול חשבונו באותו בנק במועד מוקדם מהמועד שנקבע לעניין זה בהסכם בין הבנק ובין הלקוח; לא נקבע בהסכם מועד כאמור, לא יבטל הבנק את ההטבות וההנחות כאמור, במשך שלושה חודשים לפחות ממעוד בקשת הסגירה או עד מועד סגירת החשבון, לפי המוקדם.
ס"ח תשע"ח מס' 2730 מיום 8.7.2018 עמ' 739 (ה"ח הכנסת תשע"ז מס' 693 עמ' 124) – תיקון מס' 28 בסעיף 4 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס' 18), תשע"ח-2018; תחילתו ביום 1.9.2018.
ס"ח תשע"ח מס' 2741 מיום 25.7.2018 עמ' 879 (ה"ח הכנסת תשע"ז מס' 732 עמ' 284) – תיקון מס' 29 בסעיף 3 לחוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 57), תשע"ח-2018; תחילתו שנה מיום פרסומו.
ס"ח תשע"ט מס' 2767 מיום 27.12.2018 עמ' 98 (ה"ח הכנסת תשע"ח מס' 786 עמ' 186) – תיקון מס' 30; ר' סעיף 7 לענין תחולה.
7. הוראות חוק זה יחולו על הסכמי הלוואה לדיור שנכרתו שישה חודשים מיום פרסומו ואילך.
ס"ח תשע"ט מס' 2775 מיום 7.1.2019 עמ' 159 (ה"ח הכנסת תשע"ט מס' 817 עמ' 38) – תיקון מס' 31; ר' סעיף 4 לענין תחולה.
4. (א) הוראות חוק זה יחולו על הסכמי הלוואה לדיור שנכרתו שישה חודשים מיום פרסומו ואילך.
(ב) אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי למנוע מתאגיד בנקאי, ממבטח או ממלווה לדחות את מועדי הפירעון של הלוואה לדיור בהתאם להוראות חוק זה אף אם הסכם ההלוואה נכרת לפני יום התחילה; לעניין זה –
"מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981;
"מלווה" – כמשמעותו בסעיף 44ד לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016, כנוסחו בחוק זה;
"תאגיד בנקאי" – כהגדרתו בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981.
ס"ח תשע"ט מס' 2778 מיום 9.1.2019 עמ' 223 (ה"ח הממשלה תשע"ח מס' 1246 עמ' 1154) – תיקון מס' 32 בסעיף 61 לחוק שירותי תשלום, תשע"ט-2019; תחילתו שנה מיום פרסומו.