חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), תשע"ו-2015
תחילתו ביום 30.9.2016 בכפוף לפרק ט"ו
בריאות – בריאות הציבור (מזון)
תוכן ענינים
| פרק א': מטרה ופרשנות | 11 | |
סעיף 1 | מטרה | 11 | |
סעיף 2 | הגדרות | 12 | |
| פרק ב': הבטחת תקינות המזון ואיכותו | 17 | |
סעיף 3 | מניעת סכנה לבריאות הציבור והבטחת תקינות המזון ואיכותו | 17 | |
סעיף 4 | ייצור, ייבוא או מכירה של מזון בניגוד לחיקוק | 18 | |
סעיף 5 | ייצור, ייבוא או מכירה של מזון פסול | 18 | |
סעיף 6 | ייצור, ייבוא או מכירה של מזון שיש בו ליקוי העלול לגרום לפגיעה בתקינות המזון או באיכותו | 18 | |
סעיף 7 | הצעת מזון לציבור העלול לפגוע בבריאותו | 18 | |
סעיף 8 | הוספת חומרים למזון | 19 | |
סעיף 9 | עיבוד בשר | 19 | |
סעיף 10 | הסדרת חומרים הבאים במגע עם המזון | 20 | |
סעיף 11 | הסדרת שימוש בשאריות מזון | 20 | |
סעיף 12 | תאריך אחרון לשימוש או תאריך אחרון מומלץ לשימוש במזון | 20 | |
סעיף 13 | איסור ייחוס סגולות מרפא למזון | 20 | |
סעיף 14 | התאמת הסימון והמסמכים למזון | 20 | |
סעיף 15 | סימון מזון | 21 | |
סעיף 16 | איסור שינוי סימון | 21 | |
סעיף 17 | איסור הטעיה בנוגע למהותו או לאיכותו של מזון | 21 | |
סעיף 18 | הסדרת ייצור, ייבוא ומכירה של מזון ייחודי והכרה במזון כמזון חדש | 22 | |
סעיף 19 | תקנות בעניין משקאות משכרים | 22 | |
| פרק ג': הסדרת ייצור מזון | 22 | |
| סימן א': חובות יצרן | 22 | |
סעיף 20 | חובות יצרן | 22 | |
סעיף 21 | רישיון ייצור ותנאיו | 22 | |
סעיף 22 | אישור ייצור נאות ותנאיו | 22 | |
סעיף 23 | חובת סימון מזון | 22 | |
סעיף 24 | אישור פעילות ייצור שהיא פעילות הכנה או אריזה של מזון לקראת מכירתו לצרכן | 22 | |
סעיף 25 | פטור להכנת מזון בבית אוכל | 23 | |
סעיף 26 | פטור להכנת מזון במטבח מוסדי | 23 | |
סעיף 27 | פטור בתקנות מחובות יצרן | 23 | |
| סימן ב': רישיון ייצור | 23 | |
סעיף 28 | הגשת בקשה לרישיון ייצור | 23 | |
סעיף 29 | מתן רישיון ייצור | 24 | |
סעיף 30 | קביעת תנאים ברישיון ייצור | 24 | |
סעיף 31 | תקופת תוקפו של רישיון ייצור | 24 | |
סעיף 32 | שמירת מסמכים בידי יצרן לשם עקיבות | 25 | |
סעיף 33 | חובת דיווח על שינוי במסמכים | 25 | |
סעיף 34 | הגבלת רישיון ייצור, התלייתו, ביטולו, סירוב לחדשו או צמצום הפעילות המותרת על פיו | 25 | |
סעיף 35 | תקופת התליה של רישיון ייצור | 25 | |
סעיף 36 | התליה או הגבלה של רישיון ייצור בשל חשד לאי עמידה בהוראות חקיקת המזון | 25 | |
סעיף 37 | הזדמנות לטעון טענות לפני התליה, ביטול או הגבלה של רישיון ייצור | 26 | |
סעיף 38 | התליית רישיון ייצור לאלתר בשל חשש לסכנה חמורה לבריאות הציבור | 26 | |
סעיף 39 | מסירת הודעה לבעל רישיון ייצור | 26 | |
סעיף 40 | מתן רישיון ייצור לאחר ביטולו | 26 | |
| סימן ג': אישור ייצור נאות | 26 | |
סעיף 41 | חובת קבלת אישור ייצור נאות | 26 | |
סעיף 42 | אישור תנאי ייצור נאותים כתנאי לקבלת אישור ייצור נאות | 26 | |
סעיף 43 | תוקפו של אישור ייצור נאות | 26 | |
סעיף 44 | ביטול אישור ייצור נאות, התלייתו או סירוב לחדשו | 26 | |
סעיף 45 | דיווח למנהל על שינוי בפרטים | 27 | |
סעיף 46 | היתר לסמן מזון בסמל תנאי ייצור נאותים | 27 | |
סעיף 47 | שימוש בסמל תנאי ייצור נאותים | 27 | |
סעיף 48 | סמל תנאי ייצור נאותים | 27 | |
| סימן ד': תקנות לעניין ייצור מזון | 27 | |
סעיף 49 | תקנות לעניין ייצור מזון | 27 | |
| פרק ד': הסדרת ייבוא מזון | 28 | |
| סימן א': חובות יבואן | 28 | |
סעיף 50 | חובות יבואן | 28 | |
סעיף 51 | החזקת תעודת יבואן רשום ועמידה בתנאיה | 28 | |
סעיף 52 | ייבוא מזון שייצורו חייב באישור ייצור נאות | 28 | |
סעיף 53 | ייבוא מזון רגיל | 28 | |
סעיף 54 | ייבוא מזון רגיש | 28 | |
סעיף 55 | ייבוא מזון שנאסר או שהוגבל לייבוא, בייבוא אישי | 28 | |
סעיף 56 | פטור לייבוא של מזון מסוים | 28 | |
סעיף 57 | תקנות לעניין פטור לייבוא שנעשה למטרה מסוימת | 28 | |
סעיף 58 | מפר אמון | 29 | |
| סימן ב': הכרזה בדבר מזון רגיש | 29 | |
סעיף 59 | הכרזה בדבר מזון רגיש | 29 | |
סעיף 60 | הודעה על כוונה להכריז על מזון כמזון רגיש | 29 | |
סעיף 61 | מועד כניסתה לתוקף של ההכרזה | 30 | |
סעיף 62 | הכרזה זמנית על מזון רגיש | 30 | |
| סימן ג': אישור מוקדם לייבוא מזון רגיש | 30 | |
סעיף 63 | בקשה למתן אישור מוקדם לייבוא | 30 | |
סעיף 64 | התנאים לקבלת אישור מוקדם לייבוא | 30 | |
סעיף 65 | חובת דיווח על שינוי במסמכים | 31 | |
סעיף 66 | קביעת חובות מקצועיות באישור מוקדם לייבוא | 31 | |
סעיף 67 | תוקפו של אישור מוקדם לייבוא | 31 | |
סעיף 68 | הגבלת אישור מוקדם לייבוא, התלייתו, ביטולו או סירוב לחדשו | 31 | |
סעיף 69 | תקופת תוקפה של התליית אישור מוקדם לייבוא | 31 | |
סעיף 70 | התליה או הגבלה של אישור מוקדם לייבוא בשל חשד לאי עמידה בחקיקת המזון | 31 | |
סעיף 71 | התליית אישור מוקדם לייבוא לאלתר לשם מניעת סכנה חמורה לבריאות הציבור | 32 | |
סעיף 72 | מסירת הודעה לבעל אישור מוקדם לייבוא | 32 | |
סעיף 73 | מתן אישור מוקדם לייבוא לאחר ביטולו | 32 | |
| סימן ד': הצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל | 32 | |
סעיף 74 | הגשת הצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל | 32 | |
סעיף 75 | סירוב להנפיק אישור קבלת הצהרה | 32 | |
סעיף 76 | פרטי ההצהרה | 32 | |
סעיף 77 | צירוף מסמכים להצהרה | 32 | |
סעיף 78 | קבלת אישור הצהרה מקוון | 32 | |
סעיף 79 | תחולת ההצהרה | 32 | |
| סימן ה': תעודת שחרור מזון מתחנת הסגר | 33 | |
סעיף 80 | איסור שחרור משלוח מזון מנמל בלא תחנת הסגר | 33 | |
סעיף 81 | תעודת שחרור מזון מתחנת הסגר | 33 | |
סעיף 82 | איסור מתן תעודת שחרור למזון שאינו עומד בדרישות לפי חקיקת המזון | 33 | |
סעיף 83 | בקשה לקבלת תעודת שחרור | 33 | |
סעיף 84 | פרטי הבקשה לקבלת תעודת שחרור | 33 | |
סעיף 85 | מתן תעודת שחרור למזון רגיל | 33 | |
סעיף 86 | בדיקת משלוח מזון בתחנת הסגר כתנאי למתן תעודת שחרור | 34 | |
סעיף 87 | עיכוב במתן תעודת שחרור בשל הצורך לבצע בדיקה במזון | 34 | |
סעיף 88 | עיכוב במתן תעודת שחרור למזון האסור לייבוא מכוח דין אחר | 34 | |
סעיף 89 | מתן תעודות למזון שנמצא בו פגם שאינו מהותי וניתן לתיקון | 34 | |
סעיף 90 | מתן תעודת שחרור בתנאי שיושלמו דרישות טרם הוצאת המזון מהמחסן | 34 | |
סעיף 91 | סמכויות מנהל שירות המזון למתן תעודת שחרור למזון שאינו עומד בדרישות מסוימות | 34 | |
סעיף 92 | סמכויות מפקח בתחנת הסגר בנוגע למזון שנמצא בו פגם שאינו מהותי וניתן לתיקון | 35 | |
סעיף 93 | ערובה לקיום תנאים או דרישות | 35 | |
| סימן ו': שמירת מסמכים בידי יבואן | 35 | |
סעיף 94 | שמירת מסמכים בידי יבואן | 35 | |
סעיף 95 | שמירה של אריזה ותווית לעניין מזון ארוז מראש | 35 | |
סעיף 96 | בדיקות מעבדה | 35 | |
סעיף 97 | שמירת מסמכים הנוגעים ליצרן ת"ט תשע"ח 2017 | 36 | |
סעיף 98 | שמירת תרגום של מסמכים | 36 | |
סעיף 99 | שמירת רשימת העוסקים במזון שאליהם הועבר המזון ישירות | 36 | |
סעיף 100 | שמירת מסמכי משלוח | 36 | |
סעיף 101 | שמירת מסמכים נוספים | 36 | |
| סימן ז': רישום יבואנים | 37 | |
סעיף 102 | רישום יבואנים | 37 | |
סעיף 103 | בקשה לרישום יבואן | 37 | |
סעיף 104 | תנאי סף לרישום במרשם היבואנים עמידה בהוראות לעניין אחסון מזון | 37 | |
סעיף 105 | הוראות מיוחדות לעניין בקשה לרישום יבואן המייבא לשטחי האזור | 37 | |
סעיף 106 | דרישת מידע נוסף לבחינת בקשת הרישום | 37 | |
סעיף 107 | סייג לרישום יבואן | 37 | |
סעיף 108 | סירוב לרשום במרשם היבואנים | 38 | |
סעיף 109 | היתר להדבקת תווית במחסן בתעודת היבואן הרשום | 38 | |
סעיף 110 | היתר להובלה ולאחסנה בטמפרטורה מבוקרת | 38 | |
סעיף 111 | קביעת תנאים בתעודת היבואן הרשום | 38 | |
סעיף 112 | חובת דיווח על שינוי במסמכים | 38 | |
סעיף 113 | תוקפה של תעודת יבואן רשום | 38 | |
סעיף 114 | הגבלה, התליה, ביטול או סירוב לחדש רישום במרשם היבואנים | 38 | |
| סימן ח': אישור ייבוא נאות | 38 | |
סעיף 115 | רישום יבואן נאות | 38 | |
| סימן ט': תקנות לעניין ייבוא מזון | 38 | |
סעיף 116 | תקנות לעניין ייבוא מזון | 38 | |
| פרק ד'1: מזון המיועד לייצוא בלבד | 40 | |
סעיף 117 | תנאים לעניין מזון המיועד לייצוא בלבד | 40 | |
סעיף 118 | ייצור מזון המיועד לייצוא בלבד שלא מתקיימות בו דרישות לעניין סימון | 40 | |
סעיף 119 | שיווק מזון המיועד לייצוא בלבד | 41 | |
סעיף 120 | הוראות מנהל שירות המזון לעניין מזון המיועד לייצוא בלבד | 41 | |
סעיף 121 | תקנות לעניין מזון המיועד לייצוא בלבד | 41 | |
סעיף 122 | סייג לתחולה על תוצרת חקלאית טרייה ומזון מן החי | 41 | |
סעיף 123 | שמירת סמכויות | 41 | |
| פרק ה': הסדרת מכירת מזון | 41 | |
| סימן א': חובות משווק | 41 | |
סעיף 124 | חובות משווק | 41 | |
סעיף 125 | החזקה ברישיון עסק ועמידה בתנאיו | 41 | |
סעיף 126 | קבלת מזון מיצרן בעל רישיון ייצור או מיבואן רשום | 41 | |
סעיף 127 | אימות תוקפם של רישיון ייצור או של תעודת יבואן | 41 | |
סעיף 128 | קבלת מזון הפטור מהוכחת קיומם של רישיון ייצור או תעודת יבואן רשום | 42 | |
סעיף 129 | חובת בדיקת סימונים | 42 | |
סעיף 130 | עמידה בדרישות של תקנות מכירה | 42 | |
סעיף 131 | פטור בתקנות מחובות משווק | 42 | |
סעיף 132 | חזקה לעניין הוראות מסוימות החלות על משווק | 42 | |
| סימן ב': הבטחת עקיבות המזון בעת העברתו | 43 | |
סעיף 133 | הגדרות סימן ב' | 43 | |
סעיף 134 | הסדרת עקיבות המזון על ידי מעביר מזון | 43 | |
סעיף 135 | הסדרת עקיבות המזון על ידי מקבל מזון | 43 | |
סעיף 136 | תיעוד פרטיהם של מעביר מזון ומקבל מזון | 43 | |
סעיף 137 | תקנות לעניין עקיבות מזון | 44 | |
| סימן ג': תקנות לעניין מכירת מזון | 44 | |
סעיף 138 | תקנות לעניין מכירת מזון | 44 | |
| סימן ד': חובות משווק מהאזור | 44 | |
סעיף 139 | הגדרות סימן ד' | 44 | |
סעיף 140 | החלת הוראות על הבאת מזון מהאזור לישראל לשם שמירה על בריאות הציבור | 44 | |
סעיף 141 | החלת הוראות על משווק מהאזור | 44 | |
סעיף 142 | הבאת מזון מהאזור לישראל | 45 | |
סעיף 143 | אישור מיוחד למכירת מזון רגיש בישראל | 45 | |
סעיף 144 | עמידה בהוראות סימון מזון | 45 | |
סעיף 145 | עמידה בהוראות התקנות | 45 | |
סעיף 146 | רישום משווק מהאזור | 45 | |
סעיף 147 | תנאים לרישום במרשם המשווקים מהאזור | 45 | |
| פרק ו': הסדרת הובלה ואחסנה של מזון בטמפרטורה מבוקרת | 45 | |
סעיף 148 | חובת רישוי להובלה או לאחסנה של מזון בטמפרטורה מוגדרת | 45 | |
סעיף 149 | רישיון הובלה | 45 | |
סעיף 150 | רישיון אחסנה | 45 | |
סעיף 151 | פטור מרישיון אחסנה | 46 | |
סעיף 152 | היתר לסימון ברישיון אחסנה | 46 | |
סעיף 153 | בקשה לרישיון הובלה או רישיון אחסנה | 46 | |
סעיף 154 | החלת הוראות על רישיון | 46 | |
סעיף 155 | תקנות לעניין רישיון | 46 | |
| פרק ז': הוראות כלליות לעניין יצרן, יבואן ומשווק | 46 | |
| סימן א': הוראות לעניין החזקת מזון | 46 | |
סעיף 156 | קיום הוראות היצרן | 46 | |
סעיף 157 | מזון שלא נקבעה לו טמפרטורה מבוקרת | 46 | |
סעיף 158 | תקנות בעניין טמפרטורה מוגדרת | 46 | |
| סימן ב': ארגונים לחלוקת מזון | 46 | |
סעיף 159 | פטור לארגונים לחלוקת מזון | 46 | |
סעיף 161 | תקנות בעניין ארגונים לחלוקת מזון | 47 | |
סעיף 162 | היתר לשימוש ארגונים לחלוקת מזון במזון שחלף התאריך האחרון המומלץ לשימוש בו | 47 | |
| סימן ג': מניעת סכנה לבריאות הציבור ממזון | 47 | |
סעיף 163 | הוראות המנהל לעוסקים במזון לשם מניעת סכנה ממזון מסוים | 47 | |
סעיף 164 | אחריות יצרן, יבואן ומשווק לעניין מזון מזיק | 48 | |
סעיף 165 | הודעה בדבר מסוכנות מזון | 48 | |
סעיף 166 | הוראות להפסקת פעולות עוסק במזון, לאיסוף המזון ולמניעת העברת מזון לגורם מפר | 49 | |
סעיף 167 | פסילת מזון והשמדתו | 49 | |
סעיף 168 | התליית רישיון בשל אירוע בריאותי חמור | 50 | |
| סימן ד': הוראות שונות לעניין יצרן, יבואן ומשווק | 50 | |
סעיף 169 | חובת עריכת בדיקות | 50 | |
סעיף 170 | הכרה במעבדה לבדיקת מזון | 50 | |
סעיף 171 | תעודת בדיקה | 50 | |
סעיף 172 | חובת דיווח על תוצאה חריגה | 50 | |
סעיף 173 | תעודת בדיקה כראיה | 51 | |
סעיף 174 | שמירת מסמכים | 51 | |
סעיף 175 | דיווח בידי עוסק במזון | 51 | |
סעיף 176 | השגה | 51 | |
| פרק ח': הסדרת הפיקוח הווטרינרי | 52 | |
| סימן א': הגדרות | 52 | |
סעיף 177 | הגדרות פרק ח' | 52 | |
| סימן ב': חובות יצרן ומשווק של מוצר בשר | 53 | |
| סימן משנה א': תנאי ייצור נאותים למוצרי בשר | 53 | |
סעיף 178 | החובה לקבל אישור ייצור נאות | 53 | |
| סימן משנה ב': תנאים להוצאת מוצר בשר, קבלתו והעברתו | 53 | |
סעיף 179 | צירוף תעודת משלוח ותעודה וטרינרית למוצר בשר | 53 | |
סעיף 180 | איסור הנפקת תעודת משלוח למוצר בשר | 53 | |
סעיף 181 | פרטי תעודת משלוח למוצר בשר | 53 | |
סעיף 182 | שליחת העתק של התעודות | 53 | |
סעיף 183 | תנאי הובלה ממפעל בשר, ממפעל לבשר גולמי, מבית קירור או מתחנת הסגר | 54 | |
סעיף 184 | איסור קבלה של מוצר בשר | 54 | |
סעיף 185 | איסור מכירה של מוצר בשר | 54 | |
סעיף 186 | תנאי הובלה מאתר מכירה | 54 | |
סעיף 187 | הוצאת מוצרי בשר לאתר מכירה אחר, ליצרן או לבעל היתר הפעלה | 54 | |
סעיף 188 | תקנות לעניין העברה ומכירה של מוצר בשר | 54 | |
| סימן משנה ג': הוראות שונות – חובות יצרן ומשווק של מוצר בשר | 54 | |
סעיף 189 | סייג לתחולה על מייצר ארוחות מוכנות להסעדה | 54 | |
סעיף 190 | חובות רישיון ייצור או היתר הפעלה במפעלים שמבצעים עיבוד וטיפול בבשר גולמי | 54 | |
| סימן ג': פיקוח על-ידי רופאים וטרינרים | 55 | |
| סימן משנה א': הסמכת רופאים וטרינרים מוסמכים במפעל | 55 | |
סעיף 191 | הסמכת רופא וטרינר לפיקוח במפעל | 55 | |
סעיף 192 | היקף הפיקוח הנדרש במפעל בשר או בבית קירור | 55 | |
סעיף 193 | הסמכת רופא וטרינר לפיקוח במפעל לבשר גולמי | 55 | |
| סימן משנה ב': הסמכת רופאים וטרינרים מוסמכים בשווקים | 55 | |
סעיף 194 | הסמכת רופא וטרינר לפיקוח בשווקים, מבין עובדי רשות מקומית | 55 | |
סעיף 195 | הסמכת רופא וטרינר לפיקוח בשווקים, מבין עובדי התאגיד | 55 | |
סעיף 196 | מספר הרופאים הווטרינרים המוסמכים הנדרש בשווקים | 56 | |
| סימן משנה ג': הסמכת רופאים וטרינרים מוסמכים – הוראות כלליות | 56 | |
סעיף 197 | תקנות הסמכה של רופא וטרינר מוסמך | 56 | |
סעיף 198 | תנאי כשירות והכשרה של רופא וטרינר מוסמך | 56 | |
סעיף 199 | הנחיה מקצועית | 56 | |
סעיף 200 | ביטול או התליית הסמכה של רופא וטרינר מוסמך | 56 | |
סעיף 201 | מינוי רופא וטרינר מוסמך מבין עובדי המדינה או הרשות המקומית | 56 | |
| סימן משנה ד': חובות וסמכויות פיקוח של רופא וטרינר מוסמך במפעל | 56 | |
סעיף 202 | נקיטת פעולות פיקוח במפעל | 56 | |
סעיף 203 | נוכחות במפעל | 57 | |
סעיף 204 | נטילת דוגמאות וביצוע בדיקות | 57 | |
סעיף 205 | פיקוח על הוצאת תעודת משלוח למוצר בשר | 57 | |
סעיף 206 | מתן תעודה וטרינרית | 57 | |
סעיף 207 | דיווח למנהל היחידה הווטרינרית | 57 | |
| סימן משנה ה': חובות וסמכויות פיקוח של רופא וטרינר מוסמך בשווקים | 57 | |
סעיף 208 | נקיטת פעולות פיקוח בשווקים | 57 | |
סעיף 209 | ביצוע ביקורות | 58 | |
סעיף 210 | נטילת דוגמאות מזון וביצוע בדיקות | 58 | |
סעיף 211 | פיקוח על העברת מזון לאתר מכירה | 58 | |
סעיף 212 | דיווח על ביקורות ובדיקות למנהל היחידה הווטרינרית | 58 | |
| סימן ד': אגרות פיקוח | 58 | |
סעיף 213 | הסכום הבסיסי לעניין אגרת פיקוח | 58 | |
סעיף 214 | אגרה בעד פיקוח וטרינרי במפעל | 58 | |
סעיף 215 | אגרה בעד פיקוח וטרינרי בשווקים | 58 | |
סעיף 216 | מועד תשלום האגרות | 59 | |
סעיף 217 | גביית האגרות | 59 | |
סעיף 218 | הקצאת אגרת פיקוח בשווקים לרשויות מקומיות | 59 | |
סעיף 219 | הקצאת אגרות שנגבות על ידי משרד הבריאות | 59 | |
| סימן ה': הוראות שונות לעניין פיקוח וטרינרי | 59 | |
סעיף 220 | הקמת מערכת ממוחשבת | 59 | |
סעיף 221 | ביטול בדיקת משנה ותשלום אגרה בעדה | 59 | |
סעיף 222 | שמירת סמכויות | 60 | |
| סימן ו': הוראות שעה לעניין פיקוח וטרינרי | 60 | |
| סימן משנה א': הגדרות ותחולה | 60 | |
סעיף 223 | הגדרות סימן ו' | 60 | |
סעיף 224 | תחולה | 60 | |
| סימן משנה ב': בדיקות משנה בתקופת המעבר | 60 | |
סעיף 225 | בדיקות משנה לבשר עוף לאחר שחיטה | 60 | |
סעיף 226 | תיעוד בדיקות המשנה במערכת הממוחשבת | 60 | |
| סימן משנה ג': פטור מבדיקות משנה בתקופת המעבר | 60 | |
סעיף 227 | פטור מבדיקות משנה | 60 | |
סעיף 228 | פרסום רשימת בעלי הפטור | 61 | |
סעיף 229 | חובות בעלי הפטור לעניין הובלה ומשלוח | 61 | |
סעיף 230 | הסמכת רופא וטרינר במפעל לשם קבלת פטור מבדיקות משנה | 61 | |
סעיף 231 | אגרה בעד פיקוח במפעל של רופא וטרינר שהוא עובד תאגיד | 61 | |
סעיף 232 | חובות רופא וטרינר במפעל ת"ט תשע"ח 2017 | 61 | |
סעיף 233 | ביטול הפטור מבדיקות משנה | 62 | |
| סימן משנה ד': חובת הגעה לבדיקות משנה אקראיות בתקופת המעבר | 62 | |
סעיף 234 | חובת הגעה לבדיקות משנה אקראיות | 62 | |
| סימן משנה ה': מערכת ממוחשבת לתקופת המעבר | 62 | |
סעיף 235 | הקמת מערכת ממוחשבת | 62 | |
| סימן משנה ו': פיקוח וטרינרי באתרי מכירה | 62 | |
סעיף 236 | איסור מכירה והחזקה של מוצר בשר | 62 | |
סעיף 237 | הוראות לעניין רכב הובלה | 62 | |
| סימן משנה ז': אגרות בעד בדיקות משנה בתקופת המעבר | 63 | |
סעיף 238 | אגרה בעד בדיקות משנה של בשר עוף לאחר שחיטה | 63 | |
סעיף 239 | תשלום אגרה בידי מי שפטור מחובת הגעה לבדיקות משנה או מי שחייב בהגעה לבדיקות משנה אקראיות | 63 | |
סעיף 239א | ביטול גביית אגרות | 63 | |
סעיף 240 | סירוב להנפיק תעודה וטרינרית בשל אי תשלום אגרה | 63 | |
סעיף 241 | היעזרות בגוף אחר לשם גביית האגרה | 63 | |
סעיף 242 | מערך משותף של בדיקות משנה | 63 | |
| סימן משנה ח': התחשבנות עם רשויות מקומיות – הוראת שעה | 63 | |
סעיף 243 | התחשבנות עם רשויות מקומיות לעניין עלות שכר השונה מסכום האגרה הבסיסי הוראת שעה | 63 | |
| פרק ט': סמכויות פיקוח ואכיפה | 64 | |
| סימן א': הסמכת מפקחים | 64 | |
סעיף 244 | הסמכת מפקחים | 64 | |
סעיף 245 | תנאים להסמכת מפקחים | 64 | |
| סימן ב': סמכויות מפקחים | 64 | |
סעיף 246 | סמכויות פיקוח | 64 | |
סעיף 247 | מסירת תוצאות בדיקות ודגימות בידי מפקח שאינו עובד משרד הבריאות | 65 | |
סעיף 248 | סמכויות אכיפה | 65 | |
סעיף 249 | סמכויות פיקוח על הוראות לפי דברי חקיקה אחרים | 65 | |
סעיף 250 | נוהלי פיקוח | 65 | |
סעיף 251 | חובת דיווח | 65 | |
סעיף 252 | חובת הזדהות | 66 | |
סעיף 253 | פטור מחובת הזדהות | 66 | |
סעיף 254 | סמכויות למפקח רופא וטרינר | 66 | |
סעיף 255 | ייעוד קנסות | 66 | |
| פרק י': עונשין | 66 | |
סעיף 256 | עונשין | 66 | |
סעיף 257 | אחריות מעסיק, ונושא משרה בתאגיד | 70 | |
סעיף 258 | סמכויות בית משפט מעת הגשת כתב אישום | 70 | |
סעיף 259 | סמכויות בית משפט בגזר הדין | 71 | |
| פרק י"א: אכיפה מינהלית | 71 | |
| סימן א': הטלת עיצום כספי | 71 | |
סעיף 260 | הגדרות פרק י"א | 71 | |
סעיף 261 | עיצום כספי בגובה הסכום הבסיסי | 71 | |
סעיף 262 | עיצום כספי בסכום פי 1.5 מהסכום הבסיסי | 72 | |
סעיף 263 | עיצום כספי על הפרות של הוראות בעניין סימון מזון | 75 | |
סעיף 264 | עיצום כספי על הפרות הוראות לעניין גוף זר | 75 | |
סעיף 265 | עיצום כספי על משווק מהאזור | 75 | |
סעיף 266 | עיצום כספי בנסיבות מחמירות | 75 | |
סעיף 267 | סייג להטלת עיצום כספי בעניין התאמה לתקן רשמי ת"ט תשע"ח 2017 | 75 | |
סעיף 268 | הודעה על כוונת חיוב | 76 | |
סעיף 269 | זכות טיעון | 76 | |
סעיף 270 | החלטת הממונה ודרישת תשלום | 76 | |
סעיף 271 | הפרה חוזרת והפרה נמשכת ת"ט תשע"ח 2017 | 76 | |
סעיף 272 | סכומים מופחתים | 76 | |
סעיף 273 | סכום מעודכן של העיצום הכספי | 76 | |
סעיף 274 | המועד לתשלום העיצום הכספי | 77 | |
סעיף 275 | הפרשי הצמדה וריבית | 77 | |
סעיף 276 | גבייה | 77 | |
| סימן ב': התראה מינהלית | 77 | |
סעיף 277 | התראה מינהלית | 77 | |
סעיף 278 | בקשה לביטול התראה מינהלית | 77 | |
סעיף 279 | הפרה נמשכת והפרה חוזרת לאחר התראה | 77 | |
| סימן ג': התחייבות להימנע מהפרה | 77 | |
סעיף 280 | הודעה על האפשרות להגשת התחייבות ועירבון | 77 | |
סעיף 281 | תנאי ההתחייבות וגובה העירבון | 78 | |
סעיף 282 | תוצאות הגשת כתב התחייבות ועירבון או אי הגשתם | 78 | |
סעיף 283 | הפרת התחייבות | 78 | |
סעיף 284 | השבת עירבון | 78 | |
| סימן ד': הוראות שונות – אכיפה מינהלית | 78 | |
סעיף 285 | עיצום כספי בשל הפרה לפי חוק זה ולפי חוק אחר | 78 | |
סעיף 286 | ערעור | 78 | |
סעיף 287 | פרסום | 79 | |
סעיף 288 | שמירת האחריות הפלילית | 79 | |
סעיף 289 | תקנות לעניין אכיפה מינהלית | 79 | |
| פרק י"ב: צווי הגבלה מינהליים ושיפוטיים | 79 | |
סעיף 290 | התראה וצו הגבלה מינהלי | 79 | |
סעיף 291 | בקשה לביטול צו הגבלה מינהלי | 80 | |
סעיף 292 | צו הגבלה שיפוטי | 80 | |
| פרק י"ג: תיקונים עקיפים | 81 | |
סעיף 293 | תיקון חוק לפיקוח על ייצוא הצמח ומוצריו מס' 5 | 81 | |
סעיף 294 | תיקון חוק לפיקוח על ייצוא של בעלי חיים | 81 | |
סעיף 295 | תיקון חוק המועצה לענף הלול | 82 | |
סעיף 296 | תיקון חוק רישוי עסקים מס' 30 | 82 | |
סעיף 297 | תיקון פקודת ההסגר | 82 | |
סעיף 298 | תיקון פקודת הרוקחים מס' 23 | 82 | |
סעיף 299 | תיקון פקודת מחלות בעלי חיים מס' 8 | 82 | |
סעיף 300 | תיקון חוק סדר הדין הפלילי מס' 72 | 83 | |
סעיף 301 | תיקון חוק בתי המשפט מס' 81 | 83 | |
סעיף 302 | תיקון חוק העבירות המינהליות מס' 19 | 83 | |
סעיף 303 | תיקון חוק הרופאים הווטרינרים מס' 6 | 83 | |
סעיף 304 | תיקון חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה מס' 13 | 83 | |
סעיף 305 | תיקון חוק בתי משפט לעניינים מינהליים מס' 93 | 83 | |
סעיף 306 | תיקון חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של משקאות אלכוהוליים | 83 | |
סעיף 307 | תיקון חוק תכנון משק החלב מס' 2 | 83 | |
סעיף 308 | תיקון חוק המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסכנים | 83 | |
סעיף 309 | תיקון חוק הפיקוח על מזון לבעלי חיים | 83 | |
| פרק י"ד: הוראות שונות | 83 | |
סעיף 310 | שמירת דינים | 83 | |
סעיף 311 | פרסום תוצרי פיקוח | 84 | |
סעיף 312 | ביצוע ותקנות | 84 | |
סעיף 313 | שינוי התוספות | 84 | |
סעיף 313ב | ביטול הכרזת רשמיות של תקנים בנושא מזון | 84 | |
סעיף 314 | אגרות | 84 | |
סעיף 315 | אי תחולה | 85 | |
סעיף 316 | תחולה על המדינה | 85 | |
סעיף 317 | תחולה על מערכת הביטחון ת"ט תשע"ח 2017 | 85 | |
סעיף 318 | דיווח לכנסת הוראת שעה | 85 | |
| פרק ט"ו: תחילה והוראות מעבר | 85 | |
סעיף 319 | תחילה ותחולה הוראות כלליות | 85 | |
סעיף 320 | תחילה, תחולה ותקנות ראשונות לעניין פיקוח וטרינרי | 86 | |
סעיף 321 | הוראות מעבר כלליות | 87 | |
סעיף 322 | הוראות מעבר לעניין מעבר עובדים לתאגיד לפיקוח וטרינרי | 88 | |
סעיף 323 | הוראות מעבר לעניין כשירות והכשרה של רופאים וטרינרים | 90 | |
סעיף 324 | הוראת מעבר לעניין רופאים וטרינרים במפעל בשר | 90 | |
סעיף 325 | שמירת תוקף צווים ותקנות | 90 | |
| תוספת ראשונה | 91 | |
| תוספת שנייה | 91 | |
| תוספת שלישית | 92 | |
| תוספת רביעית | 92 | |
| תוספת חמישית | 93 | |
| תוספת שישית | 93 | |
| תוספת שביעית | 93 | |
| תוספת שמינית | 93 | |
| תוספת תשיעית | 93 | |
| תוספת עשירית | 94 |
(תיקון מס' 5) תשע"ו-2015
חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), תשע"ו-2015*
1. חוק זה נועד –
(1) להסדיר את אחריותם של יצרן מזון ויבואן מזון, את הפיקוח על ייצור מזון ועל ייבואו, והכול כדי להבטיח כי המזון מסופק ברמת איכות, תקינות ובטיחות נאותים, ובכלל זה בתנאי ייצור נאותים, המתאימים לאמות המידה שנקבעו בחקיקת המזון;
(2) להסדיר את אחריותו של משווק מזון וחובותיו בכל שלב משלבי העברת המזון מעת ייצורו, דרך ייבואו ועד מקום המכירה ישירות לצרכן ולפקח על קיומן, והכול כדי להבטיח כי המזון הנמכר יוצר בידי גורם המורשה לכך, ואם יובא – שהיבואן בעל תעודת יבואן רשום, וכן כדי להבטיח כי המזון משווק ברמת איכות, תקינות ובטיחות נאותים המתאימים לאמות המידה שנקבעו בחקיקת המזון;
(3) לקבוע אמות מידה לאיכות, תקינות ובטיחות המזון בישראל, בהתאם למקובל באסדרה במדינות המפותחות, לרבות בתקנים בין-לאומיים מקובלים ולפיקוח המבוסס על ניהול סיכונים ליישום עקרונות ההסדרים כפי שנקבעו לפי חוק זה;
והכול במגמה לאפשר זמינות והנגשה של מגוון מזון בעלויות סבירות לכלל הציבור, תוך שמירה על בריאות הציבור.
2. בחוק זה –
ת"ט תשע"ח-2017
"אזור" – אזור וכן שטחי המועצה הפלסטינית, כהגדרתם בתוספת לחוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשס"ז-2007;
"אישור ייצור נאות" – אישור לפי סעיף 41 שניתן לבעל רישיון ייצור;
"אישור מוקדם לייבוא" – אישור לפי סעיף 64 לייבוא מזון רגיש מסוים שניתן ליבואן רשום;
"אישור קבלת הצהרה" – אישור מקוון לפי סעיף 78 בדבר קבלת הצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל, שניתן ליבואן רשום;
"אריזה" – עטיפה או מכל שהמזון נארז בו, כולו או חלקו, או שנותנים לתוכו מזון;
"אתר האינטרנט" – דף האינטרנט של שירות המזון באתר האינטרנט של משרד הבריאות;
"הוראות יצרן" – התנאים שסומנו על גבי המזון או אריזתו על ידי בעל רישיון הייצור או בעל תעודת היבואן הרשום, לפי העניין, לרבות לעניין אחסון, הובלה וטמפרטורה מוגדרת;
"הצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל" – הצהרה לפי סעיף 74 שמסר יבואן רשום לרשם על כוונתו לייבא מזון רגיל מסוים;
"הוועדה" – ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת;
"חומר טעם וריח" – חומר שאינו נצרך כמזון כשלעצמו, המוסף למזון כדי להקנות לו טעם או ריח מסוימים או לשנותם, למעט חומרים בעלי טעם בלעדי מתוק, חמוץ או מלוח ותבלינים;
"חומר מסייע ייצור" – חומר שאינו נצרך ככלל כמזון כשלעצמו, שנעשה בו שימוש מכוון להשגת מטרה טכנולוגית בתהליך הייצור של מזון או של רכיב במזון, ושימוש בו עשוי להביא לנוכחות לא מכוונת ובלתי נמנעת של שאריות החומר או נגזרותיו במוצר המזון הסופי, ובתנאי שאין בו, בשאריותיו או בנגזרותיו משום סיכון בריאותי ואין לו, לשאריותיו או לנגזרותיו כשלעצמם כל מטרה טכנולוגית במוצר הסופי;
"חיי מדף" – תקופה שלגביה ניתן להניח, לפי בדיקות מקובלות, כי תכונות המזון יישמרו;
"חלב גולמי" – נוזל, למעט קולוסטרום, המתקבל על ידי חליבה של בעל חיים, ובלבד שלא עבר תהליך עיבוד, ובכלל זה אריזת אותו נוזל, הוספה אליו או גריעה ממנו;
"חוק הגנת הצרכן" – חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981;
"חוק לפיקוח על ייצוא של בעלי חיים" – חוק לפיקוח על ייצוא של בעלי חיים ושל תוצרת מן החי, התשי"ז-1957;
"חוק רישוי עסקים" – חוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968;
"חוק התקנים" – חוק התקנים, התשי"ג-1953;
"חקיקת המזון" – חיקוק המפורט להלן:
(1) חוק זה, תקנות או צווים לפיו או הוראות מנהל שירות המזון שלהלן:
(א) הוראה לפי סעיף 11, שעניינה שאריות מזון;
(ב) הוראה לפי סעיף 86(ב), שעניינה ביצוע בדיקות מיוחדות כתנאי למתן תעודת שחרור;
(ג) הוראה לפי סעיף 157, שעניינה החזקה בטמפרטורה מבוקרת;
(ד) הוראה לפי סעיף 163, שעניינה מניעת סכנה ממזון מסוים;
(2) תקנים רשמיים לפי חוק התקנים החלים על מזון, לרבות על חומרים או מוצרים הבאים במגע עם מזון;
(3) צווים לפי חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי"ח-1957, החלים על מזון, לרבות על חומרים או מוצרים הבאים במגע עם מזון;
(4) תקנות או צווים שהותקנו בהתייעצות עם שר הבריאות או בהסכמתו, לפי סעיף 37(ב) לחוק הגנת הצרכן;
(5) תקנות שהתקין שר הבריאות לפי סעיף 10(א) לחוק רישוי עסקים;
"טיפול בבשר גולמי" – מיון, פירוק, פריסה, פילוט, הכשרה, גירום, טחינה בלא הוספת חומרים, שטיפה, חיטוי, צינון והקפאה הנעשים בבשר כהגדרתו בסעיף 9 לאחר המתת בעל החיים, וכן אריזה או סימון הנלווים לפעולות אלה;
"טמפרטורה מבוקרת" – טמפרטורה מוגדרת שנקבעה לפי חקיקת המזון;
"טמפרטורה מוגדרת" – טמפרטורה שהוגדרה לעניין תנאי הייצור, האחסון וההובלה של מזון, ובכלל זה הגדרה כי הטמפרטורה של מזון מסוים לא תעלה על טמפרטורה מסוימת או לא תפחת מטמפרטורה מסוימת או הגדרת טווח טמפרטורות למזון מסוים, ויכול שתוגדר טמפרטורה שונה לייצור, לאחסון או להובלה, וכן למזון עצמו או לסביבתו;
"יבואן" – אדם העוסק בייבוא מזון;
"יבואן רשום" – יבואן שבידו תעודת יבואן רשום תקפה המעידה על רישומו במרשם היבואנים לפי סעיף 102;
"ייצור" – פעילות מסוגי הפעילויות המפורטים בפסקאות (1) עד (6), והכול בין אם נעשית למטרות מכירה ובין אם לאו, ולמעט פעילות טיפול בתוצרת חקלאית –
(1) הכנת מזון;
(2) עיבוד מזון או טיפול בו בכל דרך שהיא ובכלל זה הקפאת מזון והפשרתו, והוספת תוסף מזון, חומר טעם וריח או חומר מסייע ייצור, וכן עיבוד כהגדרתו בסעיף 9;
(3) שינוי מזון מבחינת הצורה, הטיב, האיכות, ההרכב, הצבע או מכל בחינה אחרת;
(4) אריזה של מזון, למעט צירוף יחד, בעטיפה או בדרך אחרת של כמה אריזות של מוצרי מזון, מסומנים וארוזים מראש על ידי היצרן, ובלבד שאינם דורשים אחזקה בטמפרטורה מוגדרת;
(5) סימון מזון, למעט סימון על גבי אריזת המזון, שאין לגביו הוראות בחקיקת המזון;
(6) אחסנה או הובלה בטמפרטורה מבוקרת, ובלבד שהיא מבוצעת על ידי מי שמקיים פעילות מהפעילויות לפי פסקאות (1) עד (5), כחלק בלתי נפרד מפעילות הייצור;
"יצרן" – אדם העוסק בייצור מזון;
"לשכת בריאות מחוזית" – לשכת בריאות של משרד הבריאות האחראית על מחוז, וכן לשכת הבריאות האזורית אשקלון;
"מזון" – כל חומר, מעובד, מעובד למחצה או שאינו מעובד, המיועד לצריכת אדם בבליעה, לעיסה או שתייה, או כל חומר שנעשה בו שימוש בתהליך ייצור, הכנה או עיבוד של מזון, לרבות גומי לעיסה, משקאות ומי שתייה כהגדרתם בסעיף 52א לפקודת בריאות העם, 1940, ולמעט –
(1) תמרוק, תכשיר או סמי מרפא, כהגדרתם בפקודת הרוקחים;
(2) מוצרי טבק כהגדרתם בחוק הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק, התשמ"ג-1983;
(3) מכשיר המשמש לטיפול רפואי, כהגדרתו בפסקה (1) להגדרה "ציוד רפואי" בחוק ציוד רפואי, התשע"ב-2012;
(4) סם מסוכן כהגדרתו בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973, וחומר אסור בהפצה כמשמעותו בחוק המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסכנים, התשע"ג-2013, ובכלל זה כאשר נעשה שימוש בסם המסוכן או בחומר האסור בהפצה בתהליך הייצור של מזון אחר;
"מזון חדש" (novel food) – מזון או רכיב מזון שמתקיים בו אחד מהמפורטים בפסקאות (1) עד (4) והוא אינו תוסף תזונה או רכיב של תוסף תזונה או תוסף מזון שהשר קבע לגביהם שהם מותרים לשימוש ובהתאם לתנאים שקבע, וכן חומר מסייע ייצור או חומר טעם וריח –
(1) הוא בעל מבנה ראשוני חדש ברמה המולקולרית או עבר שינוי מכוון במבנה הראשוני ברמה המולקולרית ואין לגביו ניסיון רב של צריכה בטוחה לאדם בישראל לפני פברואר 2006;
(2) הוא מכיל אורגניזם שעבר שינוי בדרך של הנדסה גנטית (Genetically Modified Organism) או חלק ממנו;
(3) הוא מכיל צמח, בעל חיים, מיקרואורגניזם, פטרייה או אצה או שבודד מהם, שאין לגביהם ניסיון רב של צריכה בטוחה לאדם בישראל, ולמעט אנזימים;
(4) הוא יוצר בתהליך ייצור, למעט תהליך ניקוי וחיטוי, שלא נעשה בו שימוש בישראל לגבי המזון או רכיב המזון המסוים, והתהליך גרם לשינוי משמעותי בהרכב המזון, במבנהו או ברכיביו, והשפיע על ערכו התזונתי, על תכונותיו בקשר לחילוף החומרים בגוף או על רמת החומרים הבלתי רצויים במזון;
"מזון ייחודי" – תוסף תזונה, מזון חדש ומזון ייעודי;
"מזון ייעודי" – מזון המותאם לצרכים בריאותיים או תזונתיים מיוחדים בהתאם לגיל, מין ומצב תחלואה, שיש לעשות בו שימוש בפיקוח והתוויה רפואיים או תזונתיים, והמיועד להזנה מלאה או חלקית של מי שסובל מבעיות פיזיות או מטבוליות או מהפרעות במערכת העיכול, ובכלל זה הפרעות ספיגה, לעיסה או בליעה, והכול בין שנצרך בדרך של בליעה או לעיסה ובין בדרך אחרת, למעט בהזנה תת-ורידית;
"מזון רגיל" – מזון שאינו מזון רגיש;
"מזון רגיש" – מזון שהשר הכריז עליו שהוא מזון רגיש לפי הוראות סעיף 59 או מזון שמנהל שירות המזון הכריז עליו שהוא מזון רגיש בהכרזה זמנית לפי הוראות סעיף 62;
"מחולל מחלה" – חיידק, נגיף, פטרייה, פריון (prion) ורעלן או תוצר שלהם, העלולים לגרום לליקוי בריאותי בבני אדם;
"מכירה" – בסיטונאות או בקמעונאות, באופן מקוון, ברוכלות או בכל דרך אחרת, בין בלא תמורה ובין בתמורה, ובכלל זה תמורה ישירה, עקיפה, מותנית או נדחית, ולרבות –
(1) הצעה למכור;
(2) פרסום והצגה;
(3) החלפה או המרה;
(4) אחסנה או החזקה;
(5) הפצה, הספקה או חלוקה;
(6) הובלה, משלוח או העברה;
"המנהל" – המנהל הכללי של משרד הבריאות או עובד המדינה שהוא הסמיכו לכך;
ת"ט תשע"ח-2017
"מנהל היחידה הווטרינרית" – מנהל היחידה הווטרינרית בשירות המזון, או רופא וטרינר עובד משרד הבריאות שהוא הסמיך לעניין הוראות פרק ח', כולן או מקצתן;
ת"ט תשע"ח-2017
"מנהל השירותים הווטרינריים" – מנהל השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות ופיתוח הכפר או רופא וטרינר עובד משרד החקלאות ופיתוח הכפר שהוא הסמיך לעניין הוראות פרק ח', כולן או מקצתן;
"מעבדה בישראל" – מעבדה לבריאות הציבור של משרד הבריאות או מעבדה מוכרת;
"מעבדה מוכרת" – מעבדה שהוכרה כמעבדה מוסמכת לבדיקת מזון לפי סעיף 170;
"מפקח" – מי שהשר הסמיכו לפי סעיף 244;
"מרשם היבואנים" – המרשם המתנהל לפי סעיף 102(ב);
"משווק" – מי שעוסק במכירת מזון;
"משווק גדול" – ספק גדול או קמעונאי גדול, כהגדרתם בחוק קידום התחרות בענף המזון, התשע"ד-2014;
"משקה משכר" – משקה תוסס או אלכוהולי שנועד לצריכת אדם והמכיל, בבדיקת מדגם ממנו, שני אחוזים או יותר אלכוהול לפי הנפח; צוינה תכולת האלכוהול שבמשקה הנמצא במכל, ישמש ציון זה הוכחה לכאורה למידת התכולה;
"נושא משרה בתאגיד" – מנהל התאגיד, מנהל אבטחת איכות בתאגיד או כל תפקיד דומה גם אם תוארו שונה וכן כל בעל תפקיד בכיר בתאגיד בתחום איכות המזון ובטיחותו, ולרבות בעל שליטה בתאגיד; לעניין זה, "שליטה" – כהגדרתה בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968;
"נותן רישיון ייצור" – מנהל שירות המזון או רופא מחוזי;
"ניהול סיכונים" – ניהול סיכונים מקובל בתחום בטיחות המזון במדינות מפותחות המתייחס לסיכון הנשקף מהמזון;
"נמל" – נמל ימי, נמל תעופה או מעבר יבשתי;
"סימון מזון" – מידע על מזון, בין באמצעות תווית ובין בדרך אחרת, לרבות ציונו, כינויו, התווייתו או תיאורו בדרך אחרת, ובכלל זה אזהרות, וכן כל דבר מודפס, מצויר או מתואר בדרך אחרת, והכול בין שהוא מופיע על מזון, ובין שהוא צמוד אליו, קשור אליו, ארוז עמו, מופיע על כלי קיבול של המזון או חלק בלתי נפרד מאריזתו;
"סמל תנאי ייצור נאותים" – סמל שקבע השר לפי סעיף 48;
"עוסק במזון" – מי שעיסוקו במזון;
"עיסוק במזון" – ייצור, ייבוא או מכירה של מזון;
"עקיבות" – היכולת לאתר ולעקוב אחר מזון וחומרי גלם ששימשו לייצורו או חומר אחר המיועד או הצפוי להיות משולב במזון, והכול בכל אחד מהשלבים של הייצור, הייבוא או המכירה ולרבות היכולת לעקוב אחר בדיקות, מפרטים ואישורים, מגורמים בישראל ובחוץ לארץ, ומגורמים שהחזיקו, אחסנו, הובילו או עיבדו בכל דרך שהיא את חומרי הגלם או המזון;
"פעילות טיפול בתוצרת חקלאית" – כל אחת מאלה:
(1) איסוף, מיון ואריזה של ביצים טריות ובקליפתן, וכן סימון על גבי ביצים כאמור; לעניין זה "טריות" – לאחר ההטלה, בלא טיפול כלשהו, למעט שטיפה, שימון או ציפוי;
(2) גידול וטיפוח בעלי חיים שבשרם או תוצרתם מיועדים למאכל אדם, המתתם ושחיטתם;
(3) גידול, קטיף, איסוף, מיון, אריזה וסימון של תוצרת חקלאית מן הצומח, טרייה לאחר הקטיף או האיסוף ובלא עיבוד, וכן פעולות הבחלה או חיתוך שמתבצעות בבית אריזה של ירקות או פירות לפי חוק לפיקוח על ייצור הצמח ושיווקו, התשע"א-2011;
(4) דיג ומיון של דגים, לרבות סרטנים ורכיכות, בסמוך לאחר הדיג;
(5) ציד;
(6) חליבה, אחסון חלב גולמי והובלתו עד שער המחלבה;
(7) כל השלבים של ייצור דבש בכוורת עד רדייתו מהכוורת;
(8) טיפול בבשר גולמי המתבצע במפעל לבשר גולמי כהגדרתו בסעיף 177;
"פקודת בריאות הציבור (מזון)" – פקודת בריאות הציבור (מזון) [נוסח חדש], התשמ"ג-1983;
"פקודת ההסגר" – פקודת ההסגר [נוסח חדש], התשמ"א-1981;
"פקודת הייבוא והייצוא" – פקודת הייבוא והייצוא [נוסח חדש], התשל"ט-1979;
"פקודת מחלות בעלי חיים" – פקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ"ה-1985;
"פקודת הרוקחים" – פקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ"א-1981;
"רופא מחוזי" – רופא הממונה על לשכת בריאות מחוזית, לרבות רופא אזורי בלשכת הבריאות האזורית אשקלון, ואם לא מונה רופא אזורי כאמור, רופא נפתי בלשכת הבריאות האזורית אשקלון;
"רופא ממשלתי" – כל אחד מאלה:
(1) רופא מחוזי, רופא הממונה עליו ורופאים הכפופים לו במחוז או בנפה;
ת"ט תשע"ח-2017
(2) רופא וטרינר שהוסמך כרופא ממשלתי על ידי מנהל היחידה הווטרינרית, והוא אחד מאלה: עובד המדינה, עובד רשות מקומית או עובד התאגיד; לעניין פסקה זו, "תאגיד" – כהגדרתו בסעיף 177;
(3) בתקופת המעבר כהגדרתה בסעיף 223 – גם רופא וטרינר שהוא עובד רשות מקומית או רופא וטרינר כאמור בסעיף 230(א)(2);
"רישיון אחסנה" – רישיון לאחסון בטמפרטורה מבוקרת לפי סעיף 150(א)(1);
"רישיון הובלה" – רישיון להובלה בטמפרטורה מבוקרת שניתן לפי סעיף 149(1);
"רישיון ייצור" – רישיון לייצור מזון שניתן לפי סעיף 29;
"רישיון עסק" – רישיון, היתר, לרבות היתר זמני או אישור לפי חוק רישוי עסקים, שעניינו מזון, לרבות הובלת מזון או אחסון מזון;
"רשות מקומית" – עירייה או מועצה מקומית, או איגוד ערים לרבות איגוד ערים לשירותים וטרינריים;
"הרשם" – רשם של יבואני מזון שמונה לפי סעיף 102(א);
"שיווק קמעונאי" – מכירת מוצר ישירות לצרכנים;
"שירות הסגר" – כמשמעותו בסעיף 1 לפקודת ההסגר;
"שירות המזון" – שירות המזון הארצי במשרד הבריאות;
"תבלין" – צמח או חלקי צמחים המוספים למזון לשיפור טעמו או ריחו בלבד, בין שעברו תהליך של עיבוד פיסיקלי כגון ייבוש ובין שלא עברו תהליך כאמור, ובלבד שלא עברו תהליך של פירוק כימי;
"תווית" – סימון המופיע על מזון, צמוד אליו, קשור אליו, ארוז עמו או כחלק בלתי נפרד מהאריזה ומתייחס למזון או לכלי קיבול המכיל אותו;
"תוסף מזון" – חומר שאינו נצרך ככלל כמזון כלשעצמו, ואינו משמש כרכיב אופייני של המזון, בין אם יש לו ערך תזונתי ובין אם לאו, והוספתו למזון היא למטרה טכנולוגית בייצור, בהובלה או באחסון, והוא, תוצרי הלוואי שלו או תוצרי הפירוק שלו, נועדים, צפויים או הופכים למרכיב במזון, באופן ישיר או עקיף, או נותרים במזון באופן המשפיע בצורה אחרת על תכונות המזון, ולמעט מזהם, חומר טעם וריח וחומר המוסף למזון כרכיב תזונה;
"תוסף תזונה" – ויטמין, מינרל, חומצת אמינו, צמח או מזון אחר, לרבות תמצית, מיצוי, רכיב, תוצר פירוק, נגזרת או תערובת של כל אחד מאלה, ודרך צריכתם המקובלת וייעודם הם להשלמת תזונה באמצעות מקור מרוכז של רכיבי תזונה, ולמעט –
(1) תכשיר רשום כפי שנרשם בפנקס התכשירים המתנהל לפי סעיף 47א לפקודת הרוקחים;
(2) צמח מרפא לפי פקודת הרוקחים, ובלבד שאינו נצרך כמזון שגרתי;
"תחנת הסגר" – מקום בנמל או בסמוך לו שיש בו שירות הסגר, כמשמעותו בסעיף 1 לפקודת ההסגר;
"תנאי ייצור נאותים" – תנאי בקרה, לרבות בקרת איכות ובטיחות, לפי תקנים בין-לאומיים מקובלים שנועדו להבטיח את התקיימותם של התנאים, התקנים או ההוראות המהותיים החלים על ייצור ושיווק המזון, לרבות לפי הוראות ותנאים שהורה היצרן בעניינים אלה;
"תעודות" – כל אחת מאלה:
(1) אישור מוקדם לייבוא;
(2) אישור קבלת הצהרה;
(3) תעודת יבואן רשום;
(4) תעודת שחרור;
"תעודת יבואן רשום" – כמשמעותה בסעיף 102;
"תעודת שחרור" – תעודה שמנפיק שירות ההסגר ליבואן לשם שחרור של משלוח מזון מתחנת הסגר, לפי הוראות סעיף 81;
(תיקון מס' 3) תשפ"ב-2021
"תקנים בין-לאומיים מקובלים" – התקנים בתחום הבטיחות במזון המנויים להלן, הכוללים הליך מובנה וקבוע של זיהוי כשלים בתהליכי הייצור וההובלה של המזון, ניתוח סיכון לנקודות פיקוח קריטיות (HACCP – Hazard Analysis Critical Control Points), ואמצעים לשמירה על עקיבות המוצרים ואיסוף יזום שלהם מן השוק:
(1) תקנים של המכון הבין-לאומי לתקינה The International Organization for Standardization (ISO);
(2) תקני ה-Food Hygiene Basic Texts של Codex Alimentarius;
(3) כל תקן בין-לאומי או אסדרה בין-לאומית אחרים המקובלים בקרב המדינות המפותחות, שקבע השר לעניין זה;
"השר" – שר הבריאות.
פרק ב': הבטחת תקינות המזון ואיכותו
מניעת סכנה לבריאות הציבור והבטחת תקינות המזון ואיכותו
3. (א) השר, באישור הוועדה, רשאי להתקין תקנות לשם הגנה על בריאות הציבור, ובכלל זה הוראות בדבר נקיטת אמצעים למניעת סכנה לבריאות הציבור ממזון או מעיסוק במזון, למניעת חשש לסכנה לבריאות הציבור כאמור או למניעת מעשה או מחדל העלולים להביא לחשש כאמור.
(ב) השר רשאי, באישור הוועדה, לקבוע בתקנות הוראות לשם שמירה על בטיחותו של מזון, איכותו ותקינותו, ובכלל זה הוראות בעניינים אלה:
(1) בטיחותו, איכותו, מהותו ותכונותיו של מזון, לרבות פירוט של דרישות או תקנים שיחולו בנוגע למזון;
(2) סימון נאות של מזון, לרבות סימון תזונתי של סוכרים במזון, הימצאות גלוטן במזון, חובת סימון אזהרת חנק על גבי אריזות של מוצרים מסוימים וסימון אזהרה בשלט במקום הממכר נוסף על אזהרה על אריזת מוצרים, לרבות בדרך של פרסום, וכן לעניין שפת הסימון;
(3) נטילת דוגמאות מזון ובדיקתן;
(4) אריזת מזון וחומרים הבאים במגע עם מזון.
(ג) תקנות לפי סעיף זה יכול שיהיו דרך כלל או ביחס לאזור או למקום שיפורטו, וכן יכול שיהיו כלליות או לקבוצות או לסוגים שונים של מזון או למזון מסוים, לרבות לאוכלוסייה שלה מיועד המזון, ויכול שיאסרו, יגבילו או יתירו סימון או פרסום לגבי עניין מסוים שנקבע בהן במפורש.
(ד) במקרה של סתירה בין תקנות לפי חוק זה, בנושאים המפורטים להלן, ובין הוראות תקן רשמי החל על מזון או חומרים הבאים עמו במגע, יגברו הוראות התקנות:
(1) מזהמים כימיים;
(2) מזהמים ביולוגיים;
(3) שאריות חומרי הדברה;
(4) תוספי מזון;
(5) חומרי טעם וריח;
(6) חומרים מסייעי ייצור;
(7) טמפרטורה מבוקרת;
(8) אורך חיי מדף מרביים;
(9) סימון מזון שעניינו הרכב המזון, השימוש בו או צריכתו, הנדרש לצורך בטיחות המזון ובריאות הציבור;
(10) מזון ייחודי.
(ה) תקנות בעניין טיפול בבשר גולמי המתבצע במפעל לבשר גולמי כהגדרתו בסעיף 177, טעונות התייעצות עם שר החקלאות ופיתוח הכפר, למעט אם התקנות מסדירות שיווק של בשר או מסדירות את תהליך הייצור של מזון מסוים או סוג מסוים של מזון, והפעילות היא חלק משיווק הבשר או מתהליך הייצור, לפי העניין.
ייצור, ייבוא או מכירה של מזון בניגוד לחיקוק
4. עוסק במזון לא ייצר, ייבא או ימכור מזון בניגוד לחיקוק המנוי בפסקה (1) להגדרה "חקיקת המזון", אלא אם כן נקבע במפורש אחרת בחיקוק כאמור.
ייצור, ייבוא או מכירה של מזון פסול
5. (א) עוסק במזון לא ייצר, ייבא או ימכור מזון שמתקיים לגביו אחד מאלה:
(1) המזון אינו ראוי למאכל אדם;
(2) המזון יוצר, יובא או נמכר בתנאי תברואה בלתי נאותים;
(3) יש במזון חומר רעיל או מזיק, מהסוגים כמפורט בתוספת הראשונה, אלא אם כן הדבר הותר בתקנות ובמידה שהותרה כאמור;
(4) יש במזון חומר מחולל מחלה בבני אדם, אלא אם כן הדבר הותר בתקנות ובמידה שהותרה;
(5) נמצא במזון גוף זר שאינו חלק מהחומרים המשמשים באופן שיטתי בייצור אותו מזון;
(6) אריזת המזון נפגמה באופן העלול לחשוף את המזון בתוכה לזיהום, לגורמי סיכון סביבתיים או לרקב;
(7) המזון התקלקל, ובלבד שהקלקול אינו על פי אופיו והרכבו של המזון, ולרבות כל אחד מאלה:
(א) אריזתו התנפחה;
(ב) יש בו עובש נראה לעין;
(ג) רכיב בו תסס או החמיץ.
(ב) המזון יוצר, יובא או נמכר שלא בהתאם להוראות שחלות עליו, לפי העניין, לפי סעיף 10(א) לחוק רישוי עסקים.
ייצור, ייבוא או מכירה של מזון שיש בו ליקוי העלול לגרום לפגיעה בתקינות המזון או באיכותו
6. עוסק במזון לא ייצר, ייבא או ימכור מזון שיש בו ליקוי מהליקויים המפורטים להלן במידה העלולה לגרום לפגיעה בתקינות המזון או בבטיחותו:
(1) המזון רקוב או שיש בו רקב;
(2) המזון עבר שינוי לא אופייני של צבע, מרקם, ריח או טעם שלא כחלק שיטתי מתהליך ייצורו;
(3) המזון הושחת;
(4) נמצא במזון או התווסף לו או לאריזתו, חומר רעיל או מזיק, דבר אחר שלא צריך להימצא בו, או מזהם, ובכלל זה מזהם ביולוגי או כימי;
(5) חסר בו רכיב או חומר שצריך להימצא בו, כולו או חלקו, והכול בין שהרכיב או החומר מופיע ברכיבי המזון על גבי התווית ובין אם לאו.
הצעת מזון לציבור העלול לפגוע בבריאותו
7. לא יציע אדם לציבור מזון שאינו ראוי למאכל אדם או שהוא פגום מחמת רקב, הזדהמות או כל סיבה אחרת, והכול אם הוא עלול לפגוע בבריאות של אדם.
8. (א) עוסק במזון לא ייצר, ייבא או ימכור מזון הכולל תוסף מזון או חומר טעם וריח, אלא אם כן השר קבע כי התוסף או החומר מותרים לשימוש ובתנאים שקבע.
(ב) (1) לא ייצר יצרן מזון תוך שימוש בחומר מסייע ייצור שנקבעו לגביו הוראות בתקנות, אלא בהתאם לאותן הוראות;
(2) לא ייבא יבואן ולא ימכור משווק מזון הכולל חומר כאמור בפסקה (1) אלא בהתאם להוראות כאמור באותה פסקה.
(ג) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין ייצור, ייבוא ושיווק של תוספי מזון, חומרי טעם וריח וחומרים מסייעי ייצור או שימוש בהם בייצור מזון.
9. (א) בסעיף זה –
"בהמות" – רשימת הבהמות כמפורט בתוספת הראשונה לפקודת מחלות בעלי חיים;
"בעלי חיים החיים במים" – דגים, לרבות סרטנים ורכיכות;
"בשר" – חלקים ניתנים לאכילה של בהמות, עופות ובעלי חיים החיים במים, עם עצמות או בלעדיהן ועם עור או בלעדיו;
(תיקון מס' 3) תשפ"ב-2021
"בשר טרי" – בשר שלא עבר עיבוד כלשהו, למעט צינון בטמפרטורה שלא עלתה על ארבע מעלות צלסיוס ולא פחתה ממעלת צלסיוס אחת מתחת לאפס, ובלבד שנשמרו טעמו, צבעו, ריחו ומרקמו הטבעיים של הבשר;
(תיקון מס' 3) תשפ"ב-2021
"בשר מיושן" – שרירי שלד של בשר בהמות טרי שעברו תהליך של הבחלה טבעית בטמפרטורה שלא עלתה על שתי מעלות צלסיוס ולא פחתה ממעלת צלסיוס אחת מתחת לאפס במשך ארבעה עשר ימים רצופים לפחות;
"בשר מיושן קפוא" – בשר מיושן שהוקפא לאחר תהליך ההבחלה;
"בשר קפוא" – בשר שלא עבר עיבוד כלשהו, למעט הקפאה בטמפרטורה פנימית שלא עלתה על 18 מעלות צלסיוס מתחת לאפס;
"מוצר בשר מעובד" – מוצר המיוצר מבשר טרי או מבשר קפוא שעבר עיבוד, ושאינו מוכן לאכילה, לרבות מוצר המכיל בשר;
"עופות" – רשימת העופות כמפורט בתוספת הראשונה לפקודת מחלות בעלי חיים;
"עיבוד" – עיבוד מכל סוג שהוא של בשר, לרבות הוספת מים, תבלינים, חומרי כבישה או חומרים אחרים, וכן הפשרה וכבישה, ולמעט טיפול בבשר גולמי.
(ב) עוסק במזון לא ייצר, ייבא או ימכור בשר כבשר טרי, כבשר מיושן, כבשר מיושן קפוא או כבשר קפוא, אלא אם כן הוא בשר טרי, בשר מיושן, בשר מיושן קפוא או בשר קפוא, בהתאמה.
(ג) עוסק במזון לא יוסיף למוצר בשר מעובד בתהליך עיבודו חומר מכל סוג שהשר קבע לגביו הגבלות או איסורים לפי הוראות סעיף קטן (ו)(1).
(ד) עוסק במזון לא ייצר, ייבא או ימכור מוצר בשר מעובד אלא אם כן הוא מסומן במילים "מוצר בשר מעובד", "מוצר עוף מעובד" או "מוצר דג מעובד", בהתאמה, למעט אם קבע השר אחרת לעניין סימון מוצר כאמור ששיעור הבשר שהוא מכיל נמוך משיעור שיקבע.
(ה) עוסק במזון לא ייצר, ייבא או ימכור מוצר בשר קפוא שהופשר אלא אם כן הוא ארוז מראש ומסומן במילים "מוצר בשר מעובד מופשר".
(ו) השר, באישור הוועדה, יקבע בתקנות את כל אלה, ורשאי הוא לקבוע הוראות כלליות או לסוגים שונים של מוצר בשר מעובד:
(1) סוגי חומרים שאסור להוסיפם למוצר בשר מעובד והגבלות על הוספת חומרים למוצר כאמור ועל אופן שיווקו;
(2) אופן סימון שיעור המים שמכיל מוצר בשר מעובד שלא עבר טיפול בחום, ודרכי חישוב של שיעור המים המוסף במוצר בשר מעובד מסוים;
(3) אופן סימון מוצר בשר טרי, בשר מעובד, בשר מיושן, בשר מיושן קפוא, ובשר קפוא, לרבות אופן סימון החומרים והמים שהוספו במהלך העיבוד, גודל האותיות, וכללים נוספים בדבר האריזה.
(ז) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מתחולת הוראות סעיף 8.
הסדרת חומרים הבאים במגע עם המזון
10. לא ייצר יצרן ולא ייבא יבואן מזון שאריזתו, החומרים שמהם היא עשויה, תכונותיה או דרכי החזקתה וכן חפץ או חומר הנלווה למזון בתוך אריזתו, נאסרו או הוסדרו בחקיקת המזון, אלא כאמור בחקיקה האמורה.
11. (א) בסעיף זה, "שאריות" – מזון שניטש, הושלך או נזרק, לרבות מה שנותר ממזון שהועמד בבית אוכל לצריכתו של אדם.
(ב) עוסק במזון לא ייצר, ייבא או ימכור שאריות מזון ובכלל זה מזון המכיל או יוצר משאריות למעט במקרים שעליהם הורה מנהל שירות המזון ופורסמו ברשומות.
(ג) מנהל שירות המזון רשאי להורות, בהוראה שתפורסם בהודעה ברשומות ובאתר האינטרנט, כי מה שנותר ממזון לאחר עיבודו ייחשב שאריות לעניין סעיף זה; הוראה לפי סעיף זה יכול שתהיה, בין השאר, בנוגע למזון מסוים או בנוגע לדרך עיבוד מסוימת.
תאריך אחרון לשימוש או תאריך אחרון מומלץ לשימוש במזון
12. (א) לא ייבא יבואן ולא ימכור משווק מזון שהתאריך האחרון לשימוש בו או שהתאריך האחרון המומלץ לשימוש בו, כפי שקבע היצרן, חלף.
(ב) לא יעשה יצרן שימוש במזון שהתאריך האחרון לשימוש בו כפי שקבע היצרן של אותו מזון, חלף.
(ג) לא יעשה יצרן שימוש במזון שהתאריך האחרון המומלץ לשימוש בו כפי שקבע יצרן המזון האמור, חלף, ואולם בעל רישיון ייצור רשאי לעשות שימוש בתהליך ייצור בחומר גלם שאינו מזון רגיש או מזון ייעודי ושהתאריך האחרון המומלץ לשימוש בו חלף, אם ניתן לכך אישור ממנהל שירות המזון או אם התקיימו ביצרן כל אלה:
(תיקון מס' 3) תשפ"ב-2021
(1) בידיו אישור מגוף המנוי בסעיף 42(ב)(1) או (2) המעיד כי ייצור המזון במפעל שלו נעשה בהתאם לתקנים בין-לאומיים מקובלים שפרסם מנהל שירות המזון כאמור באותו סעיף;
(תיקון מס' 3) תשפ"ב-2021
(2) הוא קיבל את אישורו בכתב של יצרן חומר הגלם להארכת תקופת השימוש מעבר לתאריך האחרון המומלץ לשימוש כפי שיקבע, ובלבד שהאישור ניתן לפני אותו תאריך;
(תיקון מס' 3) תשפ"ב-2021
(3) יש לו נוהל להארכת חיי מדף, שאישר מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך, ככל שאין נוהל כאמור במסגרת מערכת כאמור בפסקה (1);
(4) הוא שומר את האישורים הנדרשים לפי סעיף קטן (א), כל עוד המזון המיוצר לא הועבר לאחר.
(ד) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג), לא יראו באחסנה או בהובלה של מזון שהתאריך האחרון לשימוש בו או שהתאריך האחרון המומלץ לשימוש בו, חלף, הפרה של הוראות סעיף זה, אם המזון כאמור מאוחסן במחסן או באמצעי ההובלה בנפרד מיתר המזון ומסומן באופן ברור ובולט כי הוא אינו מיועד למכירה אלא להשמדה או להחזרה ליצרן או ליבואן, לפי העניין.
(ה) על אף האמור בסעיף זה, השר רשאי, באישור הוועדה, לקבוע תנאים לעניין שימוש במזון שחלף התאריך האחרון המומלץ לשימוש בו, או מכירתו, ורשאי הוא לקבוע הוראות שונות לגבי סוגי מזון שונים ולגבי עוסקים שונים במזון.
13. לא ייחס אדם למזון סגולה של חיזוק או ריפוי הגוף או אחד מאיבריו או מערכותיו, או של מניעת מחלה, ריפוי שלה, הקלה או סיוע בהתמודדות עמה או עם תסמיניה, בדרך של סימון, או פרסום, אלא אם כן הותר הדבר לפי חוק זה.
14. (א) לא ייצר יצרן ולא ייבא יבואן מזון המסומן בסימון שאינו תואם את המזון, אלא אם כן הותר הדבר בחקיקת המזון.
(ב) לא ימסור ולא יפרסם יצרן או יבואן מידע הנוגע למזון שהוא מייצר או מייבא, לפי העניין, ושאינו תואם את המזון, ובכלל זה מידע הנוגע לתהליך ייצור המזון, מהותו, רכיביו או תכונותיו.
(ג) לא ימסור ולא יפרסם משווק מידע –
(1) בנוגע למזון שאינו ארוז מראש בידי היצרן – אם המידע אינו תואם את המזון;
(2) בנוגע למזון הארוז מראש בידי היצרן – אם המידע אינו תואם את המזון בפרט מהותי העשוי לסכן את בריאות הציבור.
15. (א) יצרן או יבואן יסמן את המזון או את אריזתו, לפי העניין, בהתאם לחיקוקים אלה ולא יאוחר מהמועדים הקבועים בסעיף קטן (ב) או בסעיף 90, לפי העניין:
(1) הוראות לעניין סימון שנקבעו בתקנות לפי חוק זה;
(2) סימונים כפי שנקבעו באחד או יותר מאלה:
(א) תקנים רשמיים לפי חוק התקנים החלים על מזון, לרבות על חומרים או מוצרים הבאים במגע עם מזון;
(ב) תקנות או צווים, שהותקנו בהתייעצות עם שר הבריאות או בהסכמתו, לפי סעיף 37(ב) לחוק הגנת הצרכן;
(ג) צווים לפי חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים החלים על מזון, לרבות על חומרים או מוצרים הבאים במגע עם מזון;
(3) הוראות לפי פסקה (1) להגדרה "חקיקת המזון", שעניינן סימון מזון.
(ב) יצרן ישלים את עמידתו בסימונים לפי סעיף קטן (א) בטרם הובלת המזון למחסן שנמצא מחוץ לאתר הייצור או למשווק, אלא אם כן נקבע אחרת ברישיון הייצור שלו.
(ג) יבואן ישלים את עמידתו בסימונים לפי סעיף קטן (א), בהתאם להוראות סעיף 90.
(ד) משווק יסמן את המזון או את אריזתו בהתאם להוראות כאמור בסעיף קטן (א) החלות על פעולתו כמשווק או נוגעות למקום ממכר המזון.
16. (א) לא ישנה אדם סימון שנדרש לפי חקיקת המזון וסומן על גבי מזון, ובכלל זה, לא יסתירו, לא יסירו, לא יוסיף על גביו ולא יימחקו, אלא אם כן הדבר הותר לפי חקיקת המזון.
(ב) אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי למנוע הוספת סימון שנדרש לפי דין אחר או סימון שאין לגביו הוראות בחקיקת המזון, ובלבד שאין בהוספת הסימון כדי להפר את הוראות סעיף קטן (א).
(ג) (1) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך רשאי להתיר ליצרן או ליבואן, בכתב, לבקשתו, לשנות סימון כאמור בסעיף קטן (א), בהתאם להוראות שבהיתר, אף אם לא נקבעה בחקיקת המזון הוראה לעניין שינוי סימון כאמור;
(2) ההיתר יכול שיינתן במקרים של טעות בסימון, של חשש כי סימון קיים עשוי להטעות את הציבור או אם הוברר, מטעמים מיוחדים, כי יש צורך בהבטחת התאמה של המידע בסימון למזון;
(3) ההיתר יפורסם באתר האינטרנט בהשמטת פרטי המבקש או המוצר, אלא אם כן סבר מנהל שירות המזון כי מדובר בהיתר שאין בו עניין לציבור או לעוסקים אחרים במזון.
איסור הטעיה בנוגע למהותו או לאיכותו של מזון
17. עוסק במזון לא יעשה אחד מאלה במטרה להטעות את מקבל המזון בנוגע למהותו או לאיכותו של מזון:
(1) לעניין יצרן – הוספת חומר או רכיב למזון בעת ייצורו או הכנתו, טיפול במזון או עיבודו בדרך כלשהי, באופן המשנה או מסווה את מהותו או איכותו, או מגדיל את הנפח, המשקל או המידה של המזון;
(2) לעניין יצרן, יבואן או משווק – סימון מזון בניגוד להוראות סעיפים 15 ו-16, או תיאור מזון באמצעות תווית, מסמך, פרסומת או הצגה אחרת של מידע באופן שאינו תואם את המזון או את תכונותיו;
(3) לעניין משווק – מכירת מזון שהוסף לו חומר או רכיב או שטופל או עובד כאמור בפסקה (1), או מזון שסומן או תואר כאמור בפסקה (2).
הסדרת ייצור, ייבוא ומכירה של מזון ייחודי והכרה במזון כמזון חדש
18. (א) עוסק במזון לא ייצר, ייבא או ימכור מזון ייחודי, אלא אם כן הותר הדבר לפי חוק זה ובתנאים שהותר.
(ב) יצרן או יבואן רשאי להגיש למנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך בקשה להכרה במזון כמזון חדש.
(ג) רשימת מזונות שהוכרו כמזונות חדשים לפי סעיף זה תפורסם בהודעה ברשומות ובאתר האינטרנט.
(ד) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין ייצור, ייבוא ומכירה של מזון ייחודי, ובכלל זה הוראות בעניינים אלה:
(1) בקשות להכרה בסוגי מזון כמזון חדש כאמור בסעיף קטן (ב), תנאים לאישורן, ואגרות בעד בקשות להכרה כאמור;
(2) סימון מזון ייחודי, ייצורו, ייבואו או מכירתו.
19. (א) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין החלת הוראות חוק זה על ייצור, ייבוא, שיווק וייצוא של משקאות משכרים, ובכלל זה הדרישה להעדר עבר פלילי, בשינויים ובתנאים שיקבע.
(ב) השר, בהתייעצות עם שר האוצר, רשאי לקבוע הוראות לעניין דרישה כי יצרן משקאות משכרים יהיה בעל האישורים הנדרשים כדין לצורכי מס.
(ג) הוראות לפי סעיף זה בעניין ייצוא משקאות משכרים ייקבעו בהתייעצות עם שר הכלכלה.
20. לא ייצר אדם מזון, אלא בהתאם לדרישות לפי חקיקת המזון והוראות חוק זה.
21. (א) לא ייצר אדם מזון, אלא אם כן יש בידיו רישיון ייצור תקף לאתר ייצור המזון.
(ב) לא ייצר אדם מזון אלא לפי סוג פעילות הייצור או סוג המזון שהותר לו לייצר ברישיון הייצור.
אישור ייצור נאות ותנאיו (תיקון מס' 3) תשפ"ב-2021
22. (א) לא ייצר אדם מזון שנקבעה לגביו חובה לקבל אישור ייצור נאות לפי סעיף 41, אלא אם כן יש בידיו אישור ייצור נאות.
(ב) חלה על אדם חובה לקבל אישור ייצור נאות כאמור בסעיף 41, או שהוא קיבל היתר סימון בסמל תנאי ייצור נאותים לפי סעיף 46, לא ייצר מזון אלא בהתאם לתנאים של אישור ייצור נאות.
23. (א) יצרן מזון יסמן את המזון שייצר בהתאם לדרישות חקיקת המזון החלות על אותו המזון; ואולם, אין באמור כדי לגרוע מחובתו לעמוד בדרישות סימון לפי כל דין אחר.
(ב) נקבעה בחקיקת המזון הוראה לגבי אורך חיי מדף, יסמן יצרן מזון את המזון שאותו ייצר בהתאם להוראה זו; לא נקבעה בחקיקת המזון הוראה כאמור – יקבע יצרן המזון את אורך חיי המדף של המזון שאותו ייצר ויסמן אותו אלא אם כן חקיקת המזון פוטרת אותו.
(ג) בלי לגרוע מהוראות סעיף 15 ו-23(א), קבע יצרן מזון כי נדרש להחזיק את המזון בטמפרטורה מוגדרת לצורך שמירה על בטיחות המזון, יסמן זאת על גבי המזון.
אישור פעילות ייצור שהיא פעילות הכנה או אריזה של מזון לקראת מכירתו לצרכן
24. (א) על אף האמור בסעיף 21, ביצוע פעילות ייצור במזון שהיא פעילות הכנה או אריזה לקראת מכירתו לצרכן, על ידי המשווק באתר המכירה לצרכן (בסעיף זה – פעילות יצרנית באתר המכירה לצרכן), אינה טעונה רישיון ייצור, ואולם לא יבצע אדם פעילות כאמור אלא אם כן ניתן לו אישור פעילות יצרנית באתר המכירה לצרכן ובהתאם לתנאיו.
(ב) על מתן אישור לפעילות יצרנית באתר המכירה לצרכן יחולו הוראות סימן ב' לפרק זה, בשינויים המחויבים, ובשינויים נוספים שהשר רשאי לקבוע.
(ג) מנהל שירות המזון יפרסם ברשומות הודעה על –
(1) פעילות יצרנית באתר המכירה לצרכן שאינה טעונה אישור לפעילות יצרנית באתר המכירה לצרכן, ורשאי הוא לקבוע בהודעה תנאים לעניין ביצוע פעילות בלא אישור כאמור; הודעה כאמור תפורסם גם באתר האינטרנט;
(2) סוגי פעילויות שבנסיבות האמורות בהודעה ייחשבו פעילות יצרנית באתר המכירה לצרכן.
25. (א) על אף האמור בסעיף 21, הכנת מזון בבית אוכל אינה טעונה קבלת רישיון ייצור, ובלבד שלא יותר מ-30% מהמזון שמכינים בו, בממוצע, בשבוע, נועד להספקה לגופים אחרים שאינם הסועדים לשם צריכה מחוץ לבית האוכל.
(ב) בסעיף זה, "בית אוכל" – עסק שבו מכינים ומגישים מזון המיועד דרך כלל לאכילה במקום העסק ובסמוך למועד הכנתו, ובכלל זה בית קפה, מסעדה, מזנון ועסק של מזון מהיר.
26. (א) על אף האמור בסעיף 21, הכנת מזון במטבח מוסדי אינה טעונה קבלת רישיון ייצור, ובלבד שלא יותר מ-30% מהמזון שמכינים בו, בממוצע, בשבוע, נועד להספקתו לגופים אחרים שאינם הסועדים, לשם צריכה מחוץ למוסד או לעסק, או שהוא מספק לגופים אחרים כאמור 1,000 ארוחות לפחות בממוצע, ביום עבודה.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), ראה השר כי הדבר דרוש לשם שמירה על בריאות הציבור, רשאי הוא, באישור הוועדה, לקבוע כי מטבח מוסדי יהיה טעון רישיון מטבח מוסדי בהתאם לתנאים שיקבע; קביעה כאמור יכול שתהיה לפי סוג המטבח המוסדי, סוגי המזון שמכינים בו, היקף פעילותו או מערכות בקרת האיכות שהוא מפעיל, ורשאי הוא לקבוע כאמור הוראות לעניין בקשה לקבלת רישיון או חידושו, לרבות דרך הגשת בקשה כאמור, המסמכים שיש לצרף לה, אופן הטיפול בה, תוקף הרישיון והנסיבות והדרך לביטול רישיון כאמור, התלייתו או הגבלתו.
(ג) תקנות לפי סעיף קטן (ב) ייקבעו –
(1) לעניין מטבח מוסדי במלון – בהתייעצות עם שר התיירות;
(2) לעניין מוסד חינוך או מעון יום – בהתייעצות עם שר החינוך או שר הכלכלה[1], לפי העניין.
(ד) קבע השר כי מטבח מוסדי טעון רישיון מטבח מוסדי, לא ייצר אדם מזון במטבח מוסדי אלא אם כן קיבל רישיון כאמור ובהתאם לתנאיו.
(ה) בסעיף זה, "מטבח מוסדי" – בית אוכל במוסד או בעסק, שמכינים ומגישים בו מזון המיועד לצריכת העובדים המועסקים באותו מוסד או עסק או לצריכת קבוצה מוגדרת של אנשים השוהים באותו מוסד או עסק, ובכלל זה מטבח של גן אירועים, אולם אירועים, מלון, מוסד רפואי, מוסד חינוך או בית אבות.
27. השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע הוראות פטור אלה:
(1) פטור מחובת רישיון ייצור או מהחובה לקבל אישור ייצור נאות למטרות מסוימות וכן לסוגים מסוימים של פעילות ייצור או של מזון, ורשאי הוא לקבוע תנאים לפטור כאמור, ובכלל זה עמידת הזכאי לפטור בתנאים הקבועים לפי פרק זה;
(2) פטור או הקלות מחובות לפי פרק זה בייצור מזון כחלק ממחקר ופיתוח של מזון, ובלבד שאינו מיועד למכירה.
28. (א) המבקש רישיון ייצור או חידוש רישיון ייצור יגיש, ללשכת הבריאות המחוזית במחוז שבו נמצא אתר הייצור שבעבורו התבקש הרישיון, בקשה בצירוף מסמכים, פרטים וטפסים (בסעיף זה – מסמכים), בהתאם לתקנות לפי סעיף 49.
(ב) מי שמייצר מזון ביותר מאתר ייצור אחד, יגיש בקשה נפרדת לכל אחד מאתרי ייצור המזון, בכפוף להוראת סעיף קטן (ג).
(ג) לא ייקבע תנאי שונה לשני אתרי ייצור שאין שוני מהותי ביניהם בשים לב לסוג המזון המיוצר בהם, גודלם, תהליכי הייצור והיקפם, אלא באישור מנהל שירות המזון.
(ד) נותן רישיון ייצור רשאי לדרוש ממבקש רישיון הייצור או חידושו מסמכים נוספים הנחוצים לו לשם החלטה בדבר עמידת המבקש בתנאים לפי סעיף 30.
(ה) החלטה בבקשה למתן רישיון ייצור או לחידושו תינתן בתוך 90 ימים מהמועד שבו הוגשה הבקשה המלאה ללשכת הבריאות המחוזית כאמור בסעיף קטן (א), ובכלל זה כלל המסמכים שנדרש לצרף לבקשה; לעניין זה, יראו בהגשת בקשה לאחר החלטה על דחיית בקשה למתן רישיון ובה מסמכים המעידים על השלמת דרישות שניתנו בהחלטה כאמור, כהגשת בקשה חדשה, והחלטה בבקשה החדשה תינתן בתוך 45 ימים ממועד הגשתה, למעט בנסיבות חריגות שבהן סבר נותן רישיון הייצור כי נדרשות השלמות שמהותן אינה מאפשרת השלמת הבדיקה בתוך תקופה כאמור.
(ו) בקשה לחידוש רישיון ייצור לפי סעיף קטן (א) תוגש לא יאוחר מ-90 ימים לפני מועד פקיעת הרישיון; הוגשה הבקשה במועד כאמור בצירוף המסמכים הנדרשים להחלטה ולא ניתנה החלטה בבקשה עד מועד פקיעתו, יראו את הרישיון כאילו הוארך תוקפו עד למועד ההחלטה בבקשה.
29. (א) נותן רישיון ייצור ייתן רישיון ייצור למבקש לאחר שמצא כי –
(1) הוא עומד בתנאים לייצור מזון לפי סימן זה ולפי סעיף 3;
(2) הוא עומד בהוראות לפי סעיף 10(א) לחוק רישוי עסקים;
(3) הוא, ובתאגיד – הוא או נושא משרה בתאגיד, לא הורשע בעבירה או לא הוגש נגדו כתב אישום בעבירה, שלדעת נותן רישיון הייצור, מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי להחזיק ברישיון מטעמים של שמירה על בריאות הציבור; מנהל שירות המזון רשאי להנחות את נותני רישיון הייצור לעניין סעיף זה.
(ב) ברישיון ייצור יצוינו סוג פעילות הייצור וסוגי המזון שבעל רישיון הייצור רשאי לייצר.
(ג) מנהל שירות המזון יפרסם באתר האינטרנט רשימה של בעלי רישיון ייצור תקף, בהתאם לסוג פעילות הייצור וסוג המזון שלגביהם ניתן הרישיון.
30. (א) נותן רישיון ייצור רשאי להתנות רישיון ייצור בתנאים, ובכלל זה תנאים מיוחדים הנדרשים לעניין ייצור המזון שניתן לגביו הרישיון, ככל שלא נקבעו לפי סעיפים 3 או 49 או לפי סעיף קטן (ב), ובכפוף להוראות סעיף 28(ג).
(ב) מנהל שירות המזון רשאי לקבוע הנחיות לעניין התנאים שייקבעו ברישיון ייצור בהתאם לסוג המזון המיוצר; נקבעו הנחיות כאמור, לא ייקבעו ברישיון הייצור תנאים בניגוד להנחיות אלה, אלא באישור מנהל שירות המזון.
(ג) נקבעו הנחיות לפי סעיף קטן (ב) לעניין סוג מזון מסוים וביקש נותן רישיון ייצור להתנות את רישיון הייצור של המזון המסוים בתנאי נוסף שלא לבעל רישיון מסוים, לא יעשה זאת אלא באישור מנהל שירות המזון.
(ד) אין באמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג) כדי לגרוע מסמכות נותן רישיון הייצור לקבוע תנאים נוספים ברישיון בהתאם לסעיף קטן (א) במקרים שבהם הדבר נדרש לאתר ייצור מסוים בהתאם למאפייניו.
(ה) תנאים נוספים לגבי רישיון ייצור קיים ייקבעו בהחלטה מנומקת בכתב, לאחר שניתנה לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו.
31. (א) תוקפו של רישיון ייצור יהיה שנתיים, ואולם בחידוש רישיון רשאי נותן רישיון הייצור לחדשו לתקופה שבין שלוש לחמש שנים, והכול בשים לב, בין השאר, לסוג המזון המיוצר, סוג פעילות הייצור, היקף הייצור, השאלה אם יש בידו אישור ייצור נאות או היתר לסימון בסמל תנאי ייצור נאותים, מערכות בקרת האיכות שהוא מפעיל, התקופה שבה הרישיון נמצא בידי בעל הרישיון והקפדתו על מילוי הוראות לפי חקיקת המזון במהלך תקופה זו.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי נותן רישיון הייצור, בהחלטה מנומקת, לקבוע כי תקופת הרישיון או רישיון שחודש, לפי העניין, תהיה קצרה מהאמור בסעיף קטן (א), אך לא תפחת משלושה חודשים, אם ראה צורך בכך לשם שמירה על בריאות הציבור.
(ג) מנהל שירות המזון רשאי להנחות את נותן רישיון הייצור לעניין החלטות לפי סעיף זה.
(ד) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין תקופת תוקפם של רישיונות שחודשו לפי סעיף קטן (א), ובכלל זה לפי סוג המזון או סוג פעילות הייצור.
שמירת מסמכים בידי יצרן לשם עקיבות
32. (א) השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע את המסמכים ואת פרטי המסמכים, לרבות בדיקות, מפרטים ואישורים, הנדרשים לשם עקיבות המזון, שיישמרו אצל היצרן משלב חומרי הגלם ששימשו לייצור המזון בכל שלבי הייצור והשלבים שהמזון מצוי אצלו וכל עוד המזון לא הועבר לשם מכירה; תקנות כאמור יכול שיקבעו דרישות שונות לגבי סוגי מזון מסוימים בהתחשב, בין השאר, בתנאי ייצורם, הובלתם ואחסונם.
(ב) יצרן ישמור את המסמכים הנדרשים לפי סעיף קטן (א), בנוגע לכל אצוות מזון שייצר, למשך תקופה שלא תפחת משנה ממועד תום חיי המדף של המזון או, בהעדר סימון של מועד כאמור – משנה ממועד העברת המזון לאחר כפי שמצוין בתעודת המשלוח.
33. חל שינוי במסמכים שנכללו בבקשה לרישיון ייצור כמשמעותם בסעיף 28, ידווח המבקש או בעל רישיון הייצור, לפי העניין, על השינוי ללשכת הבריאות המחוזית שלה הגיש את הבקשה לרישיון ייצור, בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-14 ימי עבודה.
הגבלת רישיון ייצור, התלייתו, ביטולו, סירוב לחדשו או צמצום הפעילות המותרת על פיו
34. (א) נותן רישיון ייצור רשאי להגביל רישיון ייצור, להתלותו, לבטלו, לסרב לחדשו אם מצא כי התקיים אחד מאלה:
(1) הרישיון ניתן על יסוד מידע כוזב;
(2) הרישיון ניתן על סמך מידע חלקי, שגוי או מטעה, אשר לו היה עומד לפני נותן רישיון הייצור במועד מתן הרישיון, לא היה נותן את הרישיון;
(3) חדל להתקיים תנאי מהתנאים לקבלת הרישיון;
(4) מבקש רישיון הייצור או חידושו, בעל רישיון הייצור או נושא משרה בתאגיד שהוא מבקש או בעל רישיון, הפר תנאי מתנאי הרישיון, לרבות חובה, הגבלה או תנאי שנקבעו לפי פרק זה, או הוראה מהוראות לפי חקיקת המזון;
(5) בעל רישיון הייצור או אחראי מטעמו סירב לשתף פעולה עם בירור חשד כאמור בסעיף 36;
(6) בעל רישיון הייצור או האחראי מטעמו על הייצור, גילה חוסר מיומנות, כישורים לקויים או ידע מקצועי חסר בחקיקת המזון באופן העלול להביא לסכנה לבריאות הציבור (בפסקה זו – ליקוי); ואולם נותן הרישיון לא יורה על ביטול רישיון ייצור, על סירוב לחדשו או על התלייתו לפי פסקה זו אלא אם כן שוכנע כי לא ניתן לקבוע לגביו תנאים שקיומם יביא לתיקון הליקוי, ובכלל זה דרישה כי בעל הרישיון או אחד לפחות מעובדיו הבכירים יעבור קורס הכשרה מתאימה לעניין אבטחת איכות ובטיחות המזון, כפי שיקבע השר;
(7) השתנה פרט במסמכים, בטפסים או במידע שנמסרו לפי סעיף 28 אשר לו היה עומד לפני נותן רישיון הייצור במועד מתן הרישיון לא היה נותן את הרישיון לפי סימן זה.
(ב) מנהל שירות המזון רשאי להנחות את נותן רישיון הייצור לעניין החלטות לפי סעיף זה.
(ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), נותן רישיון ייצור רשאי להתנות את החלטתו בתיקון ההפרה בתוך מועד שיקבע, במקרים המתאימים לכך, ובתנאים שיקבע.
35. הוראה על התליית רישיון ייצור לפי סעיף 34 תינתן לתקופה שאינה עולה על שלושה חודשים, ואולם נותן רישיון הייצור, באישור מנהל שירות המזון, רשאי להאריך התליה כאמור לתקופות נוספות שלא יעלו בסך הכול על שלושה חודשים נוספים, ורשאי הוא לקבוע תנאים לסיום ההתליה.
התליה או הגבלה של רישיון ייצור בשל חשד לאי-עמידה בהוראות חקיקת המזון
36. (א) חשד נותן רישיון ייצור כי המזון שלגביו ניתן הרישיון אינו עומד בהוראות שנקבעו בחקיקת המזון או בהוראות שנקבעו לפי חוק זה, רשאי הוא להתלות או להגביל את הרישיון עד לבירור החשד האמור אם הדבר דרוש עקב חשש לפגיעה בבריאות הציבור או בבטיחות המזון.
(ב) התליה או הגבלה כאמור בסעיף קטן (א) תהיה עד לבירור החשד אך תוקפה לא יעלה על חודש; ואולם מנהל שירות המזון רשאי, בנסיבות מיוחדות, להאריך תקופה זו בתקופות נוספות שלא יעלו בסך הכול על חודש אחד נוסף.
הזדמנות לטעון טענות לפני התליה, ביטול או הגבלה של רישיון ייצור
37. לא יקבל נותן הרישיון החלטה לפי סעיפים 34, 35 או 36 אלא לאחר שנתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו.
התליית רישיון ייצור לאלתר בשל חשש לסכנה חמורה לבריאות הציבור
38. על אף האמור בסעיף 37 ובלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף 34, היה לנותן רישיון הייצור יסוד סביר להניח כי מתקיימת לגבי בעל רישיון הייצור עילה מהעילות האמורות בסעיפים 34 או 36(א), וסבר כי קיים צורך דחוף ומיידי להתלות את רישיונו לאחר ששוכנע כי קיים חשש לסכנה חמורה לבריאות הציבור, רשאי הוא להתלות את הרישיון לאלתר, בהחלטה מנומקת, ובלבד שייתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו בהקדם האפשרי לאחר ההתליה, ולא יאוחר מ-14 ימים ממועד ההחלטה.
39. (א) הודעה מנומקת על החלטת נותן רישיון ייצור לפי סעיפים 34, 35, 36 או 38 תימסר בכתב לבעל הרישיון.
(ב) מנהל שירות המזון רשאי לפרסם באתר האינטרנט החלטה על ביטול רישיון ייצור.
40. בוטל רישיון ייצור מטעמים שפורטו בסעיף 34, לא תידון בקשה של בעל רישיון הייצור שבוטל למתן רישיון ייצור חדש אלא בתום תקופה של 12 חודשים מיום הביטול; ואולם נותן רישיון ייצור רשאי לקצר תקופה זו, לבקשת בעל הרישיון, מנימוקים שיירשמו.
חובת קבלת אישור ייצור נאות (תיקון מס' 3) תשפ"ב-2021
41. (א) השר, בכפוף להוראות סימן ח', רשאי לקבוע בתקנות כי ייצור מזון מסוים או סוג מזון מסוים מחייב את היצרן בקבלת אישור ייצור נאות מאת מנהל שירות המזון, נוסף על קבלת רישיון ייצור, ורשאי הוא לקבוע, בין השאר, תנאים נוספים על האמור בסעיף 42, הנוגעים לבקרה ולפיקוח על הייצור ועל המכירה של המזון או של סוג המזון; תקנות כאמור ייקבעו לפי המלצת מנהל שירות המזון שתינתן בהתבסס על ניהול סיכונים.
(ב) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין בקשה לקבלת אישור ייצור נאות או חידושו, ובכלל זה דרך הגשת הבקשה, המסמכים שיש לצרף לה, אופן הטיפול בה, דרך ביטול האישור והוראות שיחולו בעת ביטול האישור או התלייתו.
(ג) מנהל שירות המזון יפרסם באתר האינטרנט רשימה של בעלי אישור ייצור נאות ובעל היתר לסימון בסמל תנאי ייצור נאותים.
אישור תנאי ייצור נאותים כתנאי לקבלת אישור ייצור נאות
42. (א) לא ייתן מנהל שירות המזון אישור ייצור נאות אלא לאחר שהמבקש הגיש לו בקשה לפי סעיף 41, ולאחר שנוכח כי מתקיימים התנאים הנוספים שנקבעו לפי אותו סעיף, ככל שנקבעו.
(ב) לבקשה כאמור בסעיף קטן (א) יצורף אישור מאחד הגופים המנויים להלן המעיד כי ייצור המזון במפעל שלו נעשה בהתאם לתקנים בין-לאומיים מקובלים שמנהל שירות המזון פרסם באתר האינטרנט כי ניתן לתת על בסיסם אישור עמידה בתנאי ייצור נאותים:
(1) גוף התעדה שקיבל הכרה מאחד הגופים הרשומים כחברים ב-IAF – International Accreditation Forum – כמוסמך לתת אישור כאמור;
(2) רשות ממשלתית בישראל המוסמכת לפי דין לתת אישור כאמור.
43. תוקפו של אישור ייצור נאות יהיה לשנתיים, ואולם בעת חידוש האישור רשאי מנהל שירות המזון לחדשו לתקופה שבין שלוש לחמש שנים, והכול בשים לב, בין השאר, לסוג המזון המיוצר, סוג פעילות הייצור, היקף הייצור, התקופה שבה האישור נמצא בידי בעל האישור, התקופה שנקבעה לרישיון הייצור שבידיו והקפדתו על מילוי הוראות לפי חקיקת המזון במהלך תקופות אלה.
ביטול אישור ייצור נאות, התלייתו או סירוב לחדשו
44. (א) מנהל שירות המזון רשאי לבטל אישור ייצור נאות, להתלותו או לסרב לחדשו אם נוכח כי התקיים אחד מאלה:
(1) האישור ניתן על יסוד מידע כוזב;
(2) האישור ניתן על סמך מידע חלקי, שגוי או מטעה, אשר לו היה עומד לפני מנהל שירות המזון במועד מתן האישור, לא היה נותן את האישור;
(3) חדל להתקיים תנאי מהתנאים לקבלת האישור;
(4) מבקש האישור או חידושו, בעל האישור או נושא משרה בתאגיד שהוא מבקש או בעל אישור, הפר תנאי מתנאי האישור, או הוראה מהוראות לפי חקיקת המזון, או שחדל מלקיים תנאי או הוראה כאמור;
(5) בעל האישור או האחראי מטעמו על הייצור, גילה חוסר מיומנות, כישורים לקויים או ידע מקצועי חסר בחקיקת המזון באופן העלול להביא לסכנה לבריאות הציבור (בפסקה זו – ליקוי); ואולם מנהל שירות המזון לא יורה על ביטול אישור, על סירוב לחדשו או על התלייתו לפי פסקה זו אלא אם כן שוכנע כי לא ניתן לקבוע לגביו תנאים שקיומם יביא לתיקון הליקוי, ובכלל זה דרישה כי בעל האישור או אחד לפחות מעובדיו הבכירים יעבור קורס הכשרה מתאימה לעניין אבטחת איכות ובטיחות המזון, כפי שיקבע השר;
(6) השתנה פרט מהפרטים שנכתבו בבקשה לקבלת האישור או במסמכים שצורפו לה, אשר לו היה עומד לפני מנהל שירות המזון במועד מתן האישור לא היה נותן את האישור.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), מנהל שירות המזון רשאי להתנות את החלטתו בתיקון ההפרה בתוך מועד שיקבע, במקרים המתאימים לכך, ובתנאים שיקבע.
(ג) על ביטול, התליה או סירוב לחדש אישור כאמור בסעיף קטן (א) יחולו הוראות סעיפים 35 ו-37 עד 40, בשינויים המחויבים.
45. השתנה פרט מהפרטים בבקשה לקבלת אישור ייצור נאות או במסמכים שצורפו לה, ובכלל זה בוטל אישור שצורף לבקשה כאמור בסעיף 42, ידווח על כך בעל אישור הייצור הנאות למנהל שירות המזון בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-14 ימי עבודה.
היתר לסמן מזון בסמל תנאי ייצור נאותים
46. (א) בעל רישיון ייצור רשאי לבקש ממנהל שירות המזון היתר לסימון מזון בסמל תנאי ייצור נאותים, אף אם המזון שהוא מייצר אינו טעון קבלת אישור ייצור נאות לפי סעיף 41.
(ב) היתר לפי סעיף זה יכול שיינתן רק לאחר שהתקיימו התנאים האמורים בסעיף 42.
(ג) על בקשה שהוגשה לפי סעיף קטן (א) ועל היתר שניתן לפיה, יחולו הוראות סעיפים 42 עד 45, בשינויים המחויבים.
47. לא יסמן אדם מזון בסמל תנאי ייצור נאותים, אלא אם כן הוא בעל אישור ייצור נאות לפי סעיף 41 או שיש בידיו היתר לסימון בסמל תנאי ייצור נאותים לפי סעיף 46.
48. השר יקבע את מראהו של סמל תנאי ייצור נאותים, ובכלל זה רשאי הוא לקבוע הוראות בדבר צורתו, גודלו, תוכנו, מאפייניו ודרך סימונו.
סימן ד': תקנות לעניין ייצור מזון
49. השר, באישור הוועדה, רשאי להתקין תקנות בדבר –
(1) בקשה לרישיון ייצור או חידושו, ובכלל זה בעניין דרך הגשתה, המסמכים שיש לצרף לה ואופן הטיפול בה;
(2) קביעת תנאים למתן רישיון ותנאים ברישיון, ויכול שקביעה כאמור תהיה בשים לב לסיווגם של רישיונות לפי סוגי המזון המיוצר או לפי סוגי פעילות הייצור;
(3) תנאים לעניין צירוף יחד, בעטיפה או בדרך אחרת, של כמה אריזות של מוצרי מזון מסומנים וארוזים מראש על ידי יצרן, ובלבד שאינם דורשים אחזקה בטמפרטורה מבוקרת;
(4) תנאים לעניין ייצור מזון ייחודי וסימונו;
50. לא ייבא אדם מזון, אלא אם כן מתקיימות דרישות לפי חקיקת המזון ומתקיימות הוראות חוק זה.
החזקת תעודת יבואן רשום ועמידה בתנאיה
51. (א) לא ייבא אדם מזון, אלא אם כן יש בידיו תעודת יבואן רשום תקפה.
(ב) לא ייבא אדם מזון, אלא אם כן המזון שהוא מייבא עומד בתנאים הקבועים בתעודת היבואן הרשום.
ייבוא מזון שייצורו חייב באישור ייצור נאות (תיקון מס' 3) תשפ"ב-2021
52. (א) לא ייבא אדם מזון שנקבע לפי סעיף 41 כי ייצורו טעון אישור ייצור נאות, אלא אם כן יש בידיו אישור המעיד כי ייצור המזון נעשה בתנאי ייצור נאותים.
(ב) אישור על ייצור המזון המיובא כאמור בסעיף קטן (א), יכול שיינתן על ידי כל אחד מאלה:
(1) אחד הגופים המנויים בסעיף 42(ב);
(2) רשות ממשלתית מחוץ לישראל המוסמכת לפי דין בארצה לתת אישור כאמור, שמנהל שירות המזון הכיר בה לעניין זה.
(ג) מנהל שירות המזון יורה על כללים להכרה ברשות ממשלתית מחוץ לישראל כאמור בסעיף קטן (ב)(2) בהתאם למקובל במדינות מפותחות, לרבות כללים לעניין התחומים שבהם רשות כאמור תוכר לשם מתן אישור, ובשים לב למדינות מפותחות המאפשרות ייבוא לשטחן על בסיס אישור של רשות ממשלתית כאמור; רשימת גופים שהוכרו לפי הסעיף הקטן האמור תפורסם באתר האינטרנט.
53. לא ייבא אדם מזון רגיל, אלא אם כן –
(1) יש בידיו אישור קבלת הצהרה;
(2) הוא מייבא את המזון בהתאם להוראות לעניין מזון רגיל שבפרק זה.
54. (א) לא ייבא אדם מזון רגיש אלא אם כן –
(1) יש בידיו אישור מוקדם לייבוא המזון הרגיש והוא מקיים את הדרישות שפורטו באישור המוקדם לייבוא;
(2) הוא מייבא את המזון בהתאם להוראות לעניין מזון רגיש שבפרק זה.
(ב) השר, בהתייעצות עם שר הכלכלה, רשאי לקבוע חובות, הקלות, הגבלות ותנאים נוספים שיחולו על יבואני מזון רגיש, והכול בשים לב לצורך בהבטחת בטיחות, תקינות ואיכות המזון ובשמירה על בריאות הציבור; תקנות לעניין סעיף קטן זה יכול שייקבעו לגבי מזון רגיש מסוים או סוגי מזונות רגישים, והכול על בסיס ניהול סיכונים לגבי המזון האמור.
ייבוא מזון שנאסר או שהוגבל לייבוא, בייבוא אישי
55. לא ייבא אדם בייבוא אישי מזון שמנהל שירות המזון אסר לייבאו בייבוא אישי לפי פקודת הייבוא והייצוא או בניגוד למגבלות שנקבעו לגביו, ובכלל זה הגבלות על הכמות שניתן לייבא ממנו בייבוא אישי, ככל שנקבעו; מנהל שירות המזון יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט רשימה של מזונות מסוימים או סוגי מזון שנאסרו או הוגבלו בייבוא אישי, ושל ההגבלות שנקבעו.
56. הוראות פרק זה לא יחולו על ייבוא של כל אחד מסוגי המזון שלהלן, הטעון היתר לייבוא לפי פקודת מחלות בעלי חיים, והכול בלי לגרוע מהוראות חקיקת המזון לגביהם:
(1) ביצים טריות ובקליפתן, שטרם עברו בישראל שיקוף, החתמה או אריזה לשיווק;
(2) חלב גולמי.
תקנות לעניין פטור לייבוא שנעשה למטרה מסוימת
57. השר, בהתייעצות עם שר הכלכלה, רשאי לקבוע תנאים למתן פטור מדרישות פרק זה, כולן או חלקן, לרבות לעניין סוגי שימוש, היקף או ייעוד מסוימים ולעניין משך הפטור, לגבי אלה:
(1) ייבוא מזון שלא למטרה מסחרית או ייבוא מזון לשם ייצור מזון שלא מיועד למטרה מסחרית, לרבות דוגמאות מזון;
(2) ייבוא מזון שלא לשם שימוש במזון לאדם;
(3) ייבוא מזון לצורך כל אחד מאלה:
(א) ייצוא;
(ב) ייצורו לשם ייצוא;
(4) יבוא מזון במסגרת החזרת משלוח מזון שיוצא והוחזר שלא מטעמים של בריאות הציבור.
58. (א) מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך (בסעיף זה – מנהל שירות המזון) רשאי לקבוע כי מי שמייבא מזון או מבקש לייבא מזון הוא מפר אמון, לתקופה שיקבע ושלא תעלה על שנה, אם נוכח שהתקיים לגביו אחד או יותר מאלה:
(תיקון מס' 3) תשפ"ב-2021
(1) הוא ייבא מזון או ביקש לייבא מזון על יסוד מידע כוזב או שגוי, לרבות באמצעות מסמכים כוזבים או שגויים; לעניין זה, "מסמכים" – לרבות הצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל לפי סעיף 74, התחייבות המצורפת להצהרה כאמור לפי סעיף 77(א), אישור לפי סעיף 84(א)(4);
(2) הוא הפר תנאי מן התנאים שנקבעו בתקנות לפי סעיף 116 או חדל מלקיים תנאי כאמור ומנהל שירות המזון סבר כי מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה של ההפרה יש יסוד סביר לקבוע כי הוא מפר אמון;
(3) מתנהל נגדו הליך שיפוטי או מינהלי בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה או לפי חיקוק אחר החל בעניין ייבוא של מזון ומנהל שירות המזון סבר כי מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה של ההפרה יש יסוד סביר לקבוע כי הוא מפר אמון; לעניין פסקה זו, "הליך שיפוטי או מינהלי" – הליך שיפוטי או מינהלי לפי דין, ובכלל זה הטלת עיצום כספי או התראה מינהלית לפי פרק י"א, מתן צו הגבלה מינהלי לפי סעיף 290, או הפעלת סמכות המנויה בסעיפים 164(ג), 166 ו-167;
(4) הוא נרשם מחדש כיבואן, לאחר שתעודת יבואן רשום קודמת שלו בוטלה לפי סעיף 114.
(ב) מנהל שירות המזון לא יקבע כי מי שמייבא מזון או מבקש לייבא מזון הוא מפר אמון כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו; החלטת מנהל שירות המזון תהיה מנומקת בכתב.
(ג) מנהל שירות המזון רשאי להטיל על מפר אמון דרישות נוספות על דרישות פרק זה לעניין הצגת מסמכים ועריכת בדיקות, שיחולו גם לגבי משלוחים עתידיים בתקופה שבה הוא מפר אמון, ובכלל זה קביעת מספרן של הבדיקות ודרישת ערובה.
(ד) השר, בהתייעצות עם שר הכלכלה –
(1) יקבע, באישור הוועדה, הוראות לעניין דרישת ערובה ממפר אמון לפי סעיף זה וסעיף 93, ובין השאר, הוראות בדבר סוג הערובה, תנאיה, סכומה והתנאים לחילוטה;
(2) רשאי לקבוע הוראות לעניין סוגי הבדיקות, תדירותן ומספרן שיחולו על מפר אמון.
59. (א) השר רשאי להכריז על מזון מסוים או על סוג מזון, לרבות על מזון שיובא מאזור מסוים או שיוצר בו, או על מזון המכיל רכיב או חומר מסוים, שהוא מזון רגיש (בחוק זה – הכרזה בדבר מזון רגיש), והוא רשאי לקבוע תנאים להכרזה כאמור; הכרזה כאמור תינתן לפי המלצת מנהל שירות המזון, בהתבסס על ניהול סיכונים.
(ב) הכרזה בדבר מזון רגיש תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט, ותישלח בדואר האלקטרוני לבעלי תעודות יבואן רשום שכתובתם רשומה במרשם היבואנים או למי מהציבור שנרשם באתר האינטרנט לקבלת עדכונים על הכרזות בדבר מזון רגיש בדואר אלקטרוני (בסימן זה – רשימת תפוצה אלקטרונית לבעלי עניין).
הודעה על כוונה להכריז על מזון כמזון רגיש
60. (א) 60 ימים לפחות טרם הכרזה בדבר מזון רגיש יפרסם השר הודעה על כוונה להכריז על המזון כמזון רגיש לפי סעיף 59(א).
(ב) הודעה כאמור בסעיף קטן (א) תכלול את עיקרי ההנמקה להכרזה, ואת הדרך להגשת הערות בנוגע להכרזה האמורה, לרבות כתובת דואר אלקטרוני להגשת ההערות; ההודעה תפורסם באתר האינטרנט ותישלח לרשימת התפוצה האלקטרונית לבעלי עניין.
61. הכרזה בדבר מזון רגיש תיכנס לתוקף בתום 60 ימים מיום פרסומה ברשומות, אלא אם כן התקיים אחד מאלה:
(1) נקבע בהכרזה תוקף מוקדם יותר, בנסיבות חריגות שיירשמו, ובלבד שאינו קודם למועד פרסום ההכרזה ברשומות;
(2) ניתנה לגבי המזון הכרזה זמנית בדבר מזון רגיש לפי סעיף 62, סמוך לפני ההכרזה לפי סעיף זה, תיכנס לתוקף ההכרזה לפי סעיף זה ברציפות מיד בתום ההכרזה הזמנית, אלא אם כן נקבע אחרת בהכרזה כאמור;
(3) נקבע בהכרזה תוקף מאוחר יותר.
62. (א) על אף האמור בסעיפים 59 עד 61, מנהל שירות המזון רשאי להכריז, באופן זמני, כי מזון הוא מזון רגיש (בסעיף זה – הכרזה זמנית), במקרים שבהם סביר כי קיים צורך דחוף בהכרזה כאמור עקב חשש לפגיעה בבריאות הציבור ורשאי הוא לקבוע תנאים להכרזה זמנית.
(ב) הכרזה זמנית תהיה לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים, ורשאי מנהל שירות המזון להאריך את תוקפה של ההכרזה הזמנית לתקופות נוספות אם סבר כי הצורך בהכרזה דורש זאת, ובלבד שסך התקופות הנוספות לא יעלה על שישה חודשים.
(ג) הכרזה זמנית תפורסם בידי מנהל שירות המזון ברשומות ובאתר האינטרנט, ותישלח ברשימת התפוצה האלקטרונית לבעלי עניין.
(ד) הודעה על הארכת הכרזה זמנית תפורסם ברשומות שלושה שבועות לפני תום ההכרזה הזמנית הקודמת, ותישלח לרשימת התפוצה האלקטרונית לבעלי עניין.
(ה) הכרזה זמנית תיכנס לתוקף עם פרסומה ברשומות או במועד מאוחר יותר שנקבע בה, ואולם מנהל שירות המזון רשאי לתת לתחנת הסגר הוראות שלפיהן יש להתייחס למזון כמזון רגיש מרגע החלטה בעניין, עוד בטרם הפרסום ברשומות ובלבד שההכרזה הזמנית פורסמה באתר האינטרנט לפי סעיף קטן (ג).
סימן ג': אישור מוקדם לייבוא מזון רגיש
63. (א) לשם קבלת אישור מוקדם לייבוא, או חידוש אישור כאמור, יגיש יבואן רשום למנהל שירות המזון או לעובד שירות המזון שהוא הסמיכו לכך (בסימן זה – נותן האישור) בקשה בהתאם להוראות סעיף 64.
(ב) החלטה בבקשה לקבלת אישור מוקדם לייבוא תינתן בתוך 45 ימים מהמועד שבו הוגשה הבקשה בצירוף כל המסמכים הנדרשים והפרטים הנדרשים לפי סעיף 64(א)(2) (בסעיף זה – המסמכים).
(ג) הוגשה בקשה לחידוש אישור מוקדם לייבוא 45 ימים לפחות לפני פקיעת האישור אך לא מוקדם מ-90 ימים לפני פקיעתו, בצירוף המסמכים, ולא ניתנה החלטה עד מועד הפקיעה, יראו את האישור כאילו תוקפו הוארך עד מועד החלטה בבקשה.
(ד) על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג), נותן האישור רשאי לעכב את הטיפול בבקשה אם מצא כי לא צורפו כל המסמכים, עד לצירופם בתוך מועד שיקבע, ואם לא צורפו במועד כאמור – רשאי הוא לדחות את הבקשה.
התנאים לקבלת אישור מוקדם לייבוא
64. (א) אישור מוקדם לייבוא יינתן למבקש שמתקיימים בו כל אלה:
(1) הוא יבואן רשום, אלא אם כן הוא פטור לפי סעיף 57;
(2) הוא מסר את כל המסמכים והפרטים שנקבעו לפי סעיף 116(3) המעידים על עמידת המזון הרגיש בדרישות לפי חקיקת המזון ועל הקשר ליצרן המזון;
(3) הוא שילם את האגרה המפורטת בתוספת העשירית בעד הגשת הבקשה.
(ב) לא יינתן אישור מוקדם לייבוא ולא יחודש אישור כאמור, למזון שאינו עומד בדרישות לפי חקיקת המזון.
65. חל שינוי בפרט מהמסמכים או הפרטים שמסר היבואן לפי סעיף 64(א)(2), ידווח היבואן לנותן האישור על השינוי בכתב, בהקדם האפשרי ולא יאוחר משבעה ימי עבודה.
קביעת חובות מקצועיות באישור מוקדם לייבוא
66. נותן האישור רשאי להורות באישור המוקדם לייבוא כי משלוח המזון ייבדק במעבדה בישראל עם הגיעו לתחנת ההסגר, בסוגי בדיקות שפירט באישור וכן כי תבוצע בו בדיקה אורגנולפטית, וכן רשאי הוא לקבוע הוראות מקצועיות נוספות הנדרשות לסוג מזון רגיש מסוים, בין השאר בשים לב להסדרים המקובלים במדינות מפותחות בתחום המזון; לעניין זה, "בדיקת אורגנולפטית" – בדיקה של ריח, מראה, מרקם וטעם.
תוקפו של אישור מוקדם לייבוא (תיקון מס' 3) תשפ"ב-2021
67. (א) תוקפו של אישור מוקדם לייבוא יהיה לתקופה שבין שנה לשש שנים, בהתאם לבקשת היבואן.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), נותן האישור רשאי לתת את האישור לתקופה קצרה מזו שהתבקשה, שלא תפחת משנה אלא בנסיבות חריגות, בשים לב, בין השאר, לסוג המזון, להיקף הייבוא על ידי היבואן, לתקופה שבה האישור נמצא בידיו ולהקפדתו על מילוי הוראות לפי חקיקת המזון במהלך תקופה זו.
הגבלת אישור מוקדם לייבוא, התלייתו, ביטולו או סירוב לחדשו
68. נותן האישור רשאי להגביל אישור מוקדם לייבוא מזון רגיש, להתלותו, לבטלו, או לסרב לחדשו, לאחר שנתן לבעל האישור הזדמנות לטעון את טענותיו, אם מצא כי התקיים אחד מאלה:
(1) האישור ניתן על יסוד מידע כוזב;
(2) האישור ניתן על סמך מידע חלקי, שגוי או מטעה, אשר לו היה עומד לפני נותן האישור במועד מתן האישור לא היה נותן את האישור;
(3) חדל להתקיים תנאי מהתנאים לקבלת האישור;
(4) בעל האישור הפר תנאי מתנאי האישור או הוראה מהוראות לפי חקיקת המזון, לרבות חובה, הגבלה או תנאי לשימוש באישור שנקבעו לפי פרק זה;
(5) בעל האישור או אחראי מטעמו סירב לשתף פעולה עם בירור חשד כאמור בסעיף 70(א);
(6) בעל האישור הוא מפר אמון לפי סעיף 58;
(7) בעל האישור או האחראי מטעמו על הייבוא גילה חוסר מיומנות, כישורים לקויים או ידע מקצועי חסר בחקיקת המזון באופן העלול להביא לסכנה לבריאות הציבור (בפסקה זו – ליקוי); ואולם נותן האישור לא יורה על ביטול אישור מוקדם לייבוא, על סירוב לחדשו או על התלייתו לפי פסקה זו אלא אם כן שוכנע כי לא ניתן לקבוע תנאים שקיומם יביא לתיקון הליקוי, ובכלל זה דרישה כי בעל האישור או אחד לפחות מעובדיו הבכירים יעבור קורס הכשרה מתאימה לאבטחת איכות ובטיחות המזון, כפי שיורה מנהל שירות המזון;
(8) השתנה פרט במסמכים או בפרטים שנמסרו לפי סעיף 64(א)(2) אשר לו היה עומד לפני נותן האישור במועד מתן האישור הוא לא היה נותן את האישור;
(9) התקיים אחד מאלה:
(א) בעל האישור הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי לדעת נותן האישור לקבל אישור מוקדם לייבוא מטעמים של שמירה על בריאות הציבור;
(ב) בעל האישור, ואם הוא תאגיד – הוא או נושא משרה בו, הורשע בעבירה הקשורה בעיסוקו ושמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לדעת נותן האישור לקבל אישור מוקדם לייבוא, או שהוגש נגד מי מהם כתב אישום בעבירה כאמור.
תקופת תוקפה של התליית אישור מוקדם לייבוא
69. הוראה על התליית אישור לפי סעיף 68, תינתן לתקופה שאינה עולה על שלושה חודשים, ואולם נותן האישור רשאי, בנסיבות מיוחדות, להאריך את ההתליה לתקופות נוספות שלא יעלו בסך הכול על שלושה חודשים נוספים, ורשאי הוא לקבוע תנאים לסיום ההתליה.
התליה או הגבלה של אישור מוקדם לייבוא בשל חשד לאי-עמידה בחקיקת המזון
70. (א) חשד נותן האישור כי המזון שלגביו ניתן אישור מוקדם לייבוא אינו עומד בדרישות שנקבעו בחקיקת המזון כאמור בסעיף 68(4), רשאי הוא, לאחר שנתן לבעל האישור הזדמנות לטעון את טענותיו, להתלות או להגביל את האישור המוקדם לייבוא עד לבירור החשד האמור, אך לא ליותר מחודש, אם הדבר דרוש עקב חשש לפגיעה בבריאות הציבור או בבטיחות המזון.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), נותן האישור, רשאי בנסיבות מיוחדות, להאריך את התקופה כאמור באותו סעיף קטן לבירור החשד בתקופות נוספות שלא יעלו בסך הכול על חודש אחד נוסף.
התליית אישור מוקדם לייבוא לאלתר לשם מניעת סכנה חמורה לבריאות הציבור
71. היה לנותן האישור יסוד סביר להניח כי מתקיימת לגבי בעל האישור המוקדם לייבוא עילה מהעילות האמורות בסעיפים 68 או 70, וסבר כי קיים צורך דחוף להתלות את האישור לשם מניעת סכנה חמורה לבריאות הציבור, רשאי הוא להתלות את האישור לאלתר, ובלבד שייתן לבעל האישור הזדמנות לטעון את טענותיו בהקדם האפשרי לאחר ההתליה, ולא יאוחר מ-14 ימים ממועד ההתליה.
מסירת הודעה לבעל אישור מוקדם לייבוא
72. הודעה מנומקת על החלטת נותן האישור לפי סעיפים 68, 69, 70 או 71, תימסר בכתב לבעל האישור המוקדם לייבוא הנוגע בדבר.
מתן אישור מוקדם לייבוא לאחר ביטולו
73. בוטל אישור מוקדם לייבוא מטעמים שפורטו בסעיף 68, לא תידון בקשה של בעל האישור שבוטל למתן אישור מוקדם לייבוא חדש לאחר הביטול, אלא בחלוף 12 חודשים מיום הביטול; ואולם נותן האישור רשאי לקצר תקופה זו, לבקשת בעל האישור, מנימוקים שיירשמו.
סימן ד': הצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל
הגשת הצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל
74. (א) יבואן רשום שבכוונתו לייבא מזון רגיל מסוים יגיש לרשם הצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל לפי הוראות סימן זה.
(ב) הצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל תוגש בידי יבואן רשום, באמצעות אתר האינטרנט, בהתאם למפורט בסעיף 76.
75. אישור קבלת הצהרה לא יונפק למזון שאינו עומד בדרישות לפי חקיקת המזון.
76. ההצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל תכלול את הפרטים האלה:
(1) שם היבואן, מענו ומספר תעודת היבואן הרשום;
(2) שם המזון הרגיל שבכוונתו לייבא בעברית ובאנגלית, ושמו המסחרי, רק אם קיים, והכול כפי שמופיע על תווית המזון;
(3) ייעוד המזון לאחת או יותר ממטרות אלה: ייצור מזון על ידי יצרן, שיווק קמעונאי או אחר, כגון שיווק למטבח מוסדי, או מטרה לפי סעיף 57 אם לא חל לגביה פטור;
(4) משקל יחידת מזון ותיאור אריזת המזון, ואם יש מגוון של משקלים או סוגי אריזות – פירוט לגבי כל אחד מהם;
(5) שם יצרן המזון, לרבות מדינת הייצור וכתובתו של אתר ייצור המזון במדינה האמורה, ואם המזון האמור מיובא באמצעות ספק – גם שם הספק לרבות מדינת הספק; לעניין פרק זה, "ספק" – מי שיבואן מתקשר עמו להספקת מזון למטרת ייבוא והוא אינו היצרן;
ת"ט תשע"ח-2017
(6) אם יש בידיו אחד לפחות מהמסמכים האמורים בסעיף 97 אם לאו.
77. (א) להצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל תצורף התחייבות של היבואן, בנוסח שבתוספת השלישית.
(ב) המגיש יצרף להצהרה בדבר מזון רגיל מסמכים ופרטים שקבע השר לפי סעיף 116(2).
78. מסר יבואן רשום הצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל לפי סעיף 74, ושילם אגרה כמפורט בתוספת העשירית, יקבל באופן מקוון את אישור קבלת ההצהרה.
79. (א) הצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל לפי סעיף 74 תחול על כל המשלוחים של המזון המסוים שבהצהרה, מיום מתן אישור קבלת ההצהרה ואילך, ובלבד שלא השתנה אחד מאלה:
(1) פרט מהפרטים לפי סעיף 76 שמסר היבואן הרשום בהצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל;
(2) הרכב המזון כפי שהיה במועד שבו הוגשה ההצהרה; לעניין זה, "הרכב המזון" – לפי מסמך חתום על ידי יצרן המזון בדבר הרכב המזון, ואולם בייבוא מזון שנארז מראש על ידי היצרן, בידי יבואן שאין לו קשר עם היצרן כמשמעותו בסעיף 96, ייקבע הרכב המזון לפי ההרכב המסומן על גבי התווית המקורית של המזון כפי שנמכר במדינה שממנה יובא.
(ב) בהתקיים אחד מאלה, יגיש יבואן הצהרה חדשה לפי הוראות סעיף 76 –
(1) השתנה אחד מהפרטים כאמור בפסקאות (1) או (2) שבסעיף קטן (א), למעט פרט לפי סעיף 76(4); ואולם השתנה פרט לפי סעיף 76(4) ימסור היבואן לרשם דיווח על השינוי האמור בדרך האמורה בסעיף 175;
(2) היבואן לא ייבא משלוח של המזון המסוים שבהצהרה במשך תקופה של שנתיים לפחות.
סימן ה': תעודת שחרור מזון מתחנת הסגר
איסור שחרור משלוח מזון מנמל בלא תחנת הסגר
80. (א) לא ישוחרר משלוח מזון מנמל שאין בו תחנת הסגר.
(ב) פירוט רשימת הנמלים שיש בהם תחנת הסגר תפורסם באתר האינטרנט.
81. לא יוציא יבואן משלוח מזון מתחנת הסגר אלא אם כן קיבל תעודת שחרור.
איסור מתן תעודת שחרור למזון שאינו עומד בדרישות לפי חקיקת המזון
82. לא תינתן תעודת שחרור למזון שאינו עומד בדרישות לפי חקיקת המזון.
בקשה לקבלת תעודת שחרור (תיקון מס' 3) תשפ"ב-2021
83. לאחר יציאתו של משלוח המזון מהמדינה שממנה יובא, לישראל, יגיש יבואן רשום בקשה מקוונת דרך אתר האינטרנט לקבלת תעודת שחרור, ובה יציין, בין השאר, כי –
(1) לגבי מזון רגיש – יש בידיו אישור מוקדם לייבוא שקיבל לעניין אותו מזון קודם הגשת הבקשה;
(2) לגבי מזון רגיל – יש בידיו אישור קבלת הצהרה שקיבל לעניין אותו מזון קודם הגשת הבקשה;
(תיקון מס' 3) תשפ"ב-2021
(3) לגבי מזון במסלול האירופי – יש בידיו אישור קבלת הצהרה מאת יבואן נאות שקיבל לעניין אותו מזון לפני הגשת הבקשה.
84. (א) בקשה לקבלת תעודת שחרור למזון רגיל תכלול את הפרטים האלה:
(1) פרטי תעודת היבואן הרשום, מגיש הבקשה;
(2) פרטי משלוח המזון, ובכלל זה פרטי חשבון המשלוח, נמל ההגעה וכלי התחבורה שבו יגיע המשלוח;
(3) מספר אישור קבלת ההצהרה ופרטים בדבר המזון שבמשלוח;
(4) אישור כי המזון שבמשלוח נכלל בהצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל שפרטי אישור קבלתה נמסרו לפי פסקה (3) וכי האמור בהצהרה נכון לגבי המזון שבמשלוח במועד הגעת המשלוח.
(ב) בקשה לקבלת תעודת שחרור למזון רגיש, תכלול את הפרטים האמורים בסעיף קטן (א)(1) ו-(2), וכן כל פרט נוסף שנקבע בתקנות לפי סעיף 116(8).
(ג) בעד הגשת בקשה לקבלת תעודת שחרור תשולם אגרה כמפורט בתוספת העשירית, ולעניין מזון שהוא מוצר בשר – בהתאם להוראות סעיף 216(ב).
מתן תעודת שחרור למזון רגיל (תיקון מס' 3) תשפ"ב-2021
85. תעודת שחרור למשלוח מזון רגיל תינתן בדרך מקוונת לא יאוחר מיום העבודה שלאחר יום קבלת הבקשה, למעט –
(1) בתקופה שבה המערכת המקוונת אינה פעילה או תקינה, ואז תינתן התעודה בהקדם האפשרי;
(2) לגבי משלוח מזון הדורש בדיקה לפי סעיף 86 או 87.
בדיקת משלוח מזון בתחנת הסגר כתנאי למתן תעודת שחרור
86. (א) משלוח מזון ייבדק, כולו או חלקו, בידי מפקח בתחנת הסגר, כתנאי למתן תעודת שחרור, בהתקיים אחד מאלה:
(תיקון מס' 3) תשפ"ב-2021
(1) המשלוח כולל מזון רגיש, כולו או חלקו;
ת"ט תשע"ח-2017
(2) היבואן הצהיר בהצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל לפי סעיף 74 כי אין בידיו מסמך מהמסמכים המפורטים בסעיף 97 או שלא מסר את כתובתו המלאה של אתר הייצור, לפי סעיף 76(5);
(3) נדרשת בדיקה יזומה בהתאם להוראות של מנהל שירות המזון לפי סעיף קטן (ב);
(4) נערכת בדיקה אקראית, שלא תעלה על חמישה אחוזים מתוך כלל המשלוחים, בחישוב שנתי.
(ב) מנהל שירות המזון רשאי להורות –
(1) על בדיקה יזומה של משלוח מזון לפי שיקול דעתו המקצועי המבוסס בין השאר על ניהול סיכונים ועל נתונים שברשותו לגבי היבואן, יצרן המזון, ארץ המוצא או המזון המסוים, לרבות על פסילת משלוח המזון לייבוא או לייצוא בידי מדינה אחרת, או על קבלת מידע ממדינה אחרת או מארגון בין-לאומי בתחום המזון על מניעת שיווק המזון, או על קבלת מידע בכל דרך אחרת על פגם במזון או הפרת חקיקת המזון לגביו, או על חשש לפגם או הפרה לגביו;
(2) בהודעה שיפרסם באתר האינטרנט, על בדיקות יזומות מיוחדות לסוג מזון, בהתבסס על ניהול סיכונים, בנסיבות חריגות, ולשם מניעת סיכונים לבריאות הציבור, לתקופה שיורה, שלא תעלה על שישה חודשים, כתנאי למתן תעודת שחרור.
(ג) בסעיף זה, "בדיקה" – כאמור בסעיף 66 או בהוראות לפי סעיף 116(6).
עיכוב במתן תעודת שחרור בשל הצורך לבצע בדיקה במזון
87. לא תינתן תעודת שחרור אם המפקח בתחנת ההסגר הורה על בדיקה לפי סעיף 86, ובדיקה כאמור טרם בוצעה; ואולם מפקח רשאי להורות על ביצוע הבדיקה לאחר מתן תעודת שחרור ובכפוף לתנאים שייקבעו בתעודת השחרור, לרבות לעניין ביצוע הבדיקה.
עיכוב במתן תעודת שחרור למזון האסור לייבוא מכוח דין אחר
88. ראה מנהל שירות המזון, מי שהוא הסמיכו לכך או מפקח בתחנת ההסגר כי הוגשה בקשה לקבלת תעודת שחרור לגבי מזון הנמצא בתחנת הסגר והתעורר לגביו חשד כי מדובר במזון שאסור לייבאו מכוח חיקוק שאינו לפי חקיקת המזון, יודיע על כך לגובה מכס כהגדרתו בפקודת המכס, מיד עם היוודע לו על כך, בלא דיחוי, ורשאי הוא, במקרים חריגים, לעכב את הטיפול בבקשה עד לאישור גובה המכס כי האחראי על החיקוק הנוגע לעניין הסכים לכך.
מתן תעודות למזון שנמצא בו פגם שאינו מהותי וניתן לתיקון (תיקון מס' 3) תשפ"ב-2021
89. על אף האמור בסעיפים 64(ב) ו-75, מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך, רשאי לאשר מתן תעודה, למעט תעודת יבואן רשום, למזון שנמצא בו פגם לא מהותי שניתן לתיקון להנחת דעתו של מנהל שירות המזון באופן שלא יסכן את בריאות הציבור ואת בטיחות המזון, ובלבד שהורה בתעודה על תנאים המבטיחים את תיקון הפגם באופן כאמור.
מתן תעודת שחרור בתנאי שיושלמו דרישות טרם הוצאת המזון מהמחסן
90. (א) יבואן רשאי להשלים את דרישות הוראות התאמת הסימון והמסמכים למזון כמפורט להלן, טרם הוצאת המזון מהמחסן הרשום בתעודת היבואן הרשום שלו, ובכפוף לתנאים שלהלן:
(תיקון מס' 3) תשפ"ב-2021
(1) לעניין מזון רגיל, אלא אם כן נקבע אחרת בתעודה האמורה – הוראות סעיפים 15, 95 ו-96;
(תיקון מס' 3) תשפ"ב-2021
(2) לעניין מזון רגיש, אם קיבל היתר לכך בתעודה האמורה – הוראות סעיף 15.
(ב) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מחובתו של היבואן לעמוד בדרישות סימון שאינן לפי חקיקת המזון.
סמכויות מנהל שירות המזון למתן תעודת שחרור למזון שאינו עומד בדרישות מסוימות
91. על אף האמור בסעיף 82, מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו רשאי –
(1) לתת תעודת שחרור למשלוח מזון, אף שאינו עומד בדרישות לפי חקיקת המזון לעניין סימון או אריזה, אם ההפרות הן טעויות כתיב או דפוס או בגדר זוטי דברים, אינן נוגעות לתכונות מהותיות של המזון, לזיהויו או לזיהוי יצרן המזון, ואין בהן כדי לסכן את בריאות הציבור או ליצור חשש להטעיה משמעותית של הצרכן, ותיקון ההפרה יטיל על היבואן נטל משמעותי, ורשאי הוא לקבוע תנאים באישור כאמור;
(2) לתת תעודת שחרור למשלוח שהמזון בו אינו עומד בדרישות לפי חקיקת המזון לעניין סימון, אריזה, שמירת מסמכים או תוצאות בדיקת מעבדה, ובלבד שיקבע תנאים בתעודת השחרור להבטחת קיום הדרישות האמורות בטרם הוצאת המשלוח מהמחסן שצוין בתעודת היבואן הרשום;
(3) לתת תעודת שחרור למשלוח מזון שיוצא והוחזר שלא מטעמים של בריאות הציבור, כאמור בסעיף 57(4), ורשאי הוא לקבוע תנאים בתעודה.
סמכויות מפקח בתחנת הסגר בנוגע למזון שנמצא בו פגם שאינו מהותי וניתן לתיקון
92. לא ניתנה תעודת שחרור למזון מחמת אי-עמידה בדרישות כאמור בסעיף 82, יחולו הוראות אלה:
(1) מצא מפקח שהפגם במזון לא מהותי וניתן לתיקון באופן שאינו מסכן את בריאות הציבור או את בטיחות המזון, רשאי הוא, באישור מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך, לתת ליבואן הוראות בדבר על הדרך לתקן את הפגם טרם שחרורו; תוקן הפגם בהתאם להוראות כאמור, ידווח על כך היבואן למפקח, והמפקח יהיה רשאי לתת תעודת שחרור אם מצא כי לאחר התיקון המזון עומד בתנאים למתן תעודת שחרור;
(2) מצא מפקח פגם כאמור בפסקה (1) וסבר כי הפגם ניתן לתיקון באופן כאמור באותה פסקה, וניתן בכפוף לתנאים שיקבע לתקן את הפגם במחסן היבואן, רשאי הוא להתנות את מתן תעודת השחרור בתנאים שיקבע, לרבות דרישה להעמדת המזון לבדיקה לאחר התיקון, בטרם הוצאת המשלוח מהמחסן;
(3) מצא מפקח שהפגם במזון מהותי או שאינו ניתן לתיקון, רשאי הוא להתיר להחזיר את המשלוח לנמל המוצא או לשולחו ליעד אחר מחוץ לישראל, לפי בחירת היבואן, בהתאם לתנאים שיורה עליהם; אין באמור כדי לגרוע מסמכויות לפי חוק זה להורות על השמדת המזון.
93. תנאים לפי סעיפים 87 עד 92 יכול שיכללו, בין השאר, דרישה למתן ערובה לקיום הדרישות שנקבעו ולעמידה בתנאים.
סימן ו': שמירת מסמכים בידי יבואן
שמירת מסמכים בידי יבואן (תיקון מס' 3) תשפ"ב-2021
94. יבואן ישמור את המסמכים והפרטים שנקבעו לפי סעיף 116(4) ואת המסמכים והפרטים המפורטים לפי סימן זה, לכל משלוח מזון שניתנה לגביו תעודת שחרור, לתקופה שלא תפחת משנה ממועד תום חיי המדף של המזון, ובהעדר סימון של מועד כאמור – שנה ממועד העברת המזון לאחר, כפי שמצוין בתאריך תעודת המשלוח של המזון.
שמירה של אריזה ותווית לעניין מזון ארוז מראש
95. (א) יבואן של מזון ארוז מראש ישמור צילום או סריקה ממוחשבת של אריזת המזון כפי שהוא נמכר מחוץ לישראל, וכן כפי שישווק בישראל בהתאם לדרישות לפי חקיקת המזון.
(ב) לא היתה התווית חלק מאריזת המזון כאמור בסעיף קטן (א), ישמור היבואן בדרך כאמור בסעיף קטן (א) גם את התווית המקורית של היצרן כפי שסומנה על ידי היצרן, על גבי המזון כפי שנמכר מחוץ לישראל, ואם תווית כאמור לא היתה בשפה העברית – גם את התווית בעברית כפי שסומנה בידי היבואן על גבי המזון לצורך שיווקו בישראל.
(ג) נקבעה חובה לפי חוק זה לסמן את אריזת המזון בקוד, ישמור היבואן גם מסמך המפרט את פענוח הקוד.
96. (א) יבואן מזון יבדוק לגבי כל אחת מהאצוות שבמשלוח כי בוצעה בדיקה המעידה על עמידת המזון בדרישות החלות עליו לפי חקיקת המזון ולפי הוראות שנתן מנהל שירות המזון לפי פרק זה.
(ב) יבואן מזון ישמור לגבי כל אחת מהאצוות שבמשלוח המזון תוצאות של בדיקה שנערכה כאמור בסעיף קטן (א).
(ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), יבואן שיש לו קשר עם יצרן המזון, בין באופן ישיר ובין באמצעות ספק שלו יש קשר ישיר עם יצרן המזון, רשאי לבדוק את עמידת המזון בדרישות החלות עליו לפי חקיקת המזון ולפי הוראות שנתן מנהל שירות המזון לפי פרק זה באמצעות מסמכים לפי פסקאות (1) ו-(2) שלהלן, וישמור מסמכים אלה:
(1) מסמך חתום על ידי היצרן המעיד על הרכב המזון; לעניין מזון המיוצר בהרכב שונה המיוחד לצורך מכירה בישראל, יכלול המסמך גם אישור של היצרן שהמזון מיוצר במיוחד לצורך ייצוא לישראל;
(2) מסמך חתום על ידי היצרן, שבו מוצהר כי האצוות שבמשלוח עומדות במפרט של המזון שבמשלוח, כפי שקבע היצרן, או תוצאות בדיקה כאמור בסעיף קטן (א) לגבי לפחות אחת מהאצוות שבמשלוח.
(תיקון מס' 3) תשפ"ב-2021
(ד) על אף האמור בסעיף קטן (א), יבואן של מזון רגיל שהוא תוצרת חקלאית טרייה או מוצר שבתוספת הרביעית, שמשווק בתפזורת ואינו מיועד לשיווק קמעונאי, רשאי לשמור בנוגע למזון שבמשלוח מפרט מהמשווק שממנו קיבל את המזון, במקום תוצאות הבדיקה לפי סעיף קטן (א).
(ה) בסעיף זה –
"בדיקה" – בדיקה שנערכה בידי יצרן המזון, מעבדה בישראל או מעבדה שאושרה או הוכרה על ידי אחד הגופים כאמור בסעיפים 42(ב) או 52(ב)(2);
"מפרט" (Specification) – מסמך המתאר את תכונות האיכות והבטיחות של המזון ואת הרכבו, בהתאם לדרישות לפי חקיקת המזון החלות על המזון בעניינים אלה או להוראות מנהל שירות המזון לפי סעיף 101.
שמירת מסמכים הנוגעים ליצרן ת"ט תשע"ח-2017
97. יבואן מזון שמסר בהצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל לפי סעיף 74 כי יש בידו מסמך מהמסמכים שלהלן, ישמור אחד לפחות מהם:
(1) אישור שייצור המזון מפוקח על ידי גורם המוסמך לכך במדינת הייצור, שנתן אותו גורם מוסמך;
(תיקון מס' 3) תשפ"ב-2021
(2) אישור שמתאפשר סחר חופשי במזון במדינת הייצור (free sale certificate), שנתן גורם המוסמך לתת אישור כאמור באותה מדינה;
(תיקון מס' 3) תשפ"ב-2021
(3) תעודת בריאות (health certificate) שנתן גורם המוסמך לתת תעודה כאמור במדינת הייצור;
(תיקון מס' 3) תשפ"ב-2021
(4) אישור כאמור בפסקאות (2) או (3) אף אם כינויו שונה, שנתן גורם מוסמך כאמור באותן פסקאות;
(5) אישור כאמור בסעיף 52 המעיד כי ייצור המזון נעשה בתנאי ייצור נאותים במדינת הייצור.
98. (א) אם מסמך שיבואן נדרש לשמור לפי הוראות פרק זה אינו בעברית או באנגלית, ישמור היבואן גם תרגום של המסמך האמור לאחת השפות האמורות.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לעניין תווית לפי סעיף 95 שאינה בעברית או באנגלית, ישמור היבואן תרגום נוטריוני, אלא אם כן יש בידו תרגום לעברית או לאנגלית של התווית מאת היצרן, והצהרה מאת היצרן כי התרגום האמור תואם את תוכן התווית המקורית.
(ג) על אף האמור בסעיף זה, מפקח רשאי לדרוש תרגום נוטריוני של מסמך, אם ראה שהדבר נדרש לשם השלמת ביקורת שערך.
שמירת רשימת העוסקים במזון שאליהם הועבר המזון ישירות
99. יבואן מזון ישמור את רשימת העוסקים במזון שאליהם העביר את המזון ישירות.
100. יבואן מזון ישמור את המסמכים שלהלן, לגבי כל משלוח:
(1) חשבון מכר;
(תיקון מס' 2) תשע"ח-2018
(2) הצהרת ייבוא כהגדרתה בפקודת המכס;
(3) שטר מסירה, כמשמעותו בסעיף 18 לפקודת המכס;
(תיקון מס' 3) תשפ"ב-2021
(4) אישור קבלת הצהרה של מזון רגיל או אישור מוקדם לייבוא, לפי העניין;
(5) תעודת שחרור.
101. מנהל שירות המזון רשאי להורות ליבואן של סוג מזון מסוים לשמור מסמכים נוספים הנדרשים לשם הוכחת עמידת המזון ואריזתו בדרישות לפי חקיקת המזון, ובלבד שלא נקבעו לעניין סוג מזון זה דרישות לשמירת מסמכים נוספים לפי סעיף 116(4).
102. (א) מנהל שירות המזון ימנה, מבין עובדי שירות המזון, רשם של יבואני מזון.
(ב) הרשם ינהל מרשם יבואנים, שבו ירשום יבואני מזון.
(ג) הרשם ייתן למי שנרשם במרשם היבואנים תעודת יבואן רשום.
103. (א) המבקש להירשם או לחדש רישום במרשם היבואנים יגיש לרשם בקשה כאמור בסעיף קטן (ב), בצירוף המסמכים והפרטים המפורטים בסעיף זה.
(ב) הבקשה תכלול את כל אלה:
(1) שמו המלא של המבקש, כתובתו, דרכי ההתקשרות עמו, ובכלל זה כתובת הדואר האלקטרוני שלו;
(2) העתק תעודת הזיהוי שלו ותעודת עוסק מורשה שלו, אם הוא יחיד או העתק תעודת ההתאגדות שלו לפי הדין בישראל, אם הוא תאגיד;
(3) כתובת המחסן שבו יאוחסן המזון לפי סעיף 104 ופרטיו, בצירוף אחד מאלה, לפי העניין: העתק רישיון העסק של המחסן, העתק רישיון האחסנה של בעל המחסן, העתק רישיון ייצור שבו היתר לאחסנה או העתק של התקשרות עם בעל מחסן או עם בעל רישיון כאמור, והכול לפי הוראות סעיף 104.
תנאי סף לרישום במרשם היבואנים – עמידה בהוראות לעניין אחסון מזון
104. תנאי לרישום מבקש במרשם היבואנים, הוא שמתקיים בו אחד מאלה לעניין אחסון המזון שהוא מבקש לייבא:
(1) המבקש הוא בעל אחד מרישיונות אלה, לפחות:
(א) רישיון עסק לאחסנת מזון לפי חוק רישוי עסקים, וברשותו מחסן המתאים לסוג המזון שהוא מבקש לייבא (בסעיף זה – מחסן מורשה) ואם הוא מבקש לאחסן מזון בקירור או בהקפאה – הוא גם בעל רישיון אחסנה לפי חוק זה;
(ב) רישיון ייצור לפי חוק זה הכולל פעילות אחסנה בטמפרטורה מבוקרת לפי פסקה (6) להגדרה "ייצור", וברשותו מחסן המתאים לסוג המזון שהוא מבקש לייבא;
(2) הוא הציג התקשרות עם בעל מחסן מורשה לאחסון מוצרי המזון שהוא מבקש לייבא, שבידיו לפחות אחד מהרישיונות הנדרשים כאמור בפסקה (1), ואם אין בידי בעל המחסן שהתקשר עמו רישיון אחסנה או רישיון ייצור הכולל פעילות אחסנה בטמפרטורה מבוקרת לפי פסקה (6) להגדרה "ייצור" – הוא קיבל אישור של לשכת הבריאות המחוזית שבתחומה נמצא המחסן, על העדר התנגדותה לאחסון מוצרי המזון שהוא מבקש לייבא במחסן שבעליו הוא בעל המחסן המורשה, אף שאינו בעל רישיון כאמור.
הוראות מיוחדות לעניין בקשה לרישום יבואן המייבא לשטחי האזור
105. (א) יבואן שביקש לייבא מזון לשטחי האזור בלבד, פטור מהוראת סעיף 104 לעניין מחסן בתחומי האזור, ויצרף לבקשתו התחייבות לייבא לשטחי האזור בלבד.
(ב) בתעודת היבואן הרשום של יבואן כאמור בסעיף קטן (א) יצוין כי חל עליו איסור לשווק מזון בישראל, והיבואן יידרש, כתנאי למתן תעודת שחרור, להציג אישור של הגורם המוסמך לאשר כי משלוח מזון קודם שייבא, אם היה כזה, הועבר לאזור.
(ג) יבואן רשום שיש בידו תעודת יבואן רשום לפי סעיף זה, לא יוכל לייבא מכוחה מזון לשטח שאינו האזור.
דרישת מידע נוסף לבחינת בקשת הרישום
106. הרשם רשאי לדרוש מסמכים או פרטים נוספים לשם בחינת עמידתה של בקשה לרישום יבואן בתנאים שנקבעו לפי סימן זה.
107. הרשם לא ירשום במרשם היבואנים מבקש שהוא, ואם הוא תאגיד – הוא או נושא משרה בתאגיד, הורשע בעבירה, שלדעת הרשם, מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי להירשם במרשם מטעמים של שמירה על בריאות הציבור או שהוגש נגד מי מהם כתב אישום בעבירה כאמור.
108. החלטת הרשם לסרב לרשום אדם במרשם היבואנים תהיה מנומקת.
היתר להדבקת תווית במחסן בתעודת היבואן הרשום
109. (א) על אף האמור בסעיף 21, הרשם רשאי לתת ליבואן רשום היתר להדביק במחסן תווית על גבי מזון מיובא ארוז מראש, אם יש ליבואן מחסן העומד בתנאים הנדרשים לביצוע הדבקה כאמור או שהיבואן התקשר עם בעל רישיון אחסנה שרישיונו כולל היתר לסימון בהתאם לסעיף 152; ההיתר ליבואן יצוין על גבי תעודת היבואן הרשום.
(ב) ניתן היתר לסימון כאמור בסעיף קטן (א), לא יידרש היבואן הרשום לרישיון ייצור לביצוע הסימון האמור.
היתר להובלה ולאחסנה בטמפרטורה מבוקרת
110. (א) על אף האמור בסעיפים 149 ו-150, הרשם רשאי לתת ליבואן רשום היתר להובלה או לאחסנה בטמפרטורה מבוקרת של מזון הטעון הובלה או אחסנה בטמפרטורה מבוקרת; ההיתר יצוין על גבי תעודת היבואן הרשום.
(ב) ניתן היתר כאמור בסעיף קטן (א), לא יידרש היבואן הרשום לרישיון הובלה או רישיון אחסנה, לפי הענין.
קביעת תנאים בתעודת היבואן הרשום
111. (א) הרשם רשאי לקבוע תנאים שיירשמו בתעודת היבואן הרשום, לשנותם, להוסיף עליהם או לגרוע מהם, והכול לאחר שנתן ליבואן הרשום הזדמנות לטעון את טענותיו.
(ב) הרשם רשאי להורות כי הוראות מקצועיות הנדרשות לסוג מזון מסוים, שמנהל שירות המזון הורה עליהן, בין השאר בשים לב להסדרים המקובלים במדינות מפותחות בתחום המזון, יחולו כתנאים בתעודת היבואן הרשום של היבואן המייבא את אותו סוג מזון מסוים.
112. חל שינוי במסמכים או בפרטים שמסר היבואן לפי סעיף 103, ידווח היבואן לרשם על השינוי בכתב, בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-14 ימי עבודה.
113. (א) תוקפה של תעודת יבואן רשום יהיה שנתיים, ורשאי הרשם להאריך את תוקפה לתקופה שבין שלוש לחמש שנים, בשים לב, בין השאר, לסוג המזון המיובא, להיקף הייבוא, לשאלה אם היבואן מייבא מזון שנדרש לגביו אישור ייצור נאות, למערכות בקרת האיכות שהוא מפעיל, לתקופה שבה התעודה נמצאת בידיו ולהקפדתו על מילוי הוראות לפי חקיקת המזון במהלך תקופה זו.
(ב) בקשה לחידוש תעודת יבואן רשום לפי סעיף קטן (א) תוגש לא יאוחר מ-90 ימים לפני מועד פקיעת תוקף התעודה; הוגשה הבקשה במועד כאמור בצירוף המסמכים הנדרשים להחלטה ולא ניתנה החלטה בבקשה עד מועד פקיעת התעודה, יראו את התעודה כאילו הוארך תוקפה עד למועד ההחלטה בבקשה.
הגבלה, התליה, ביטול או סירוב לחדש רישום במרשם היבואנים
114. (א) הרשם רשאי להגביל רישום במרשם היבואנים, להתלותו עד לקיום תנאים שיורה עליהם או לתקופה שלא תעלה על שנה, לפי המוקדם, לבטלו או לסרב לחדשו, אם מצא כי התקיים אחד מאלה:
(1) התקיימו אחת או יותר מהנסיבות בסעיף 68, בשינויים המחויבים;
(2) הופרו תנאים או התחייבויות שנכללים בהתחייבות שנתן היבואן לפי סעיף 77(א), או באישור לפי סעיף 84(א)(4);
(3) נשקפת סכנה לבריאות הציבור מפעולת הייבוא בידי היבואן.
(ב) על החלטת רשם לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיפים 71 עד 73, בשינויים המחויבים.