נבו ייצוגיות - מעקב אחרי חרות ותביעות

חוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984

 

 

בתי משפט וסדרי דין

תוכן ענינים

 

פרק א': השופטים

Go

10

 

סימן א': תחולה

Go

10

סעיף 1

נושא הפרק 

Go

10

 

סימן ב': כשירות

Go

11

סעיף 2

כשירותם של שופטי בית המשפט העליון

Go

11

סעיף 2א

תקופת צינון למינוי שופט עליון

Go

11

סעיף 3

כשירותם של שופטי בית משפט מחוזי

Go

11

סעיף 4

כשירותם של שופטי בית משפט שלום  [ש/4]

Go

11

סעיף 5

אזרחות

Go

11

 

סימן ג': מינוי

Go

11

סעיף 6

הועדה לבחירת שופטים

Go

11

סעיף 6א

הצבעה בועדה

Go

12

סעיף 7

סדרי עבודת הועדה

Go

12

סעיף 7א

סייג למינוי שופט

Go

12

סעיף 8

נשיא בית המשפט העליון והמשנה לנשיא [ש/8]

Go

12

סעיף 9

נשיאים וסגני נשיאים של בתי משפט אחרים [ש/9]

Go

12

סעיף 9א

המשך כהונה של נשיא

Go

12

סעיף 10

מינוי לכהונה בפועל [ש/10]

Go

12

סעיף 10א

שופט עמית

Go

13

 

סימן ד': כהונה

Go

13

סעיף 11

כוחו של מינוי

Go

13

סעיף 12

התפטרות

Go

13

סעיף 13

יציאה לקיצבה

Go

13

סעיף 14

סיום כהונה לפי החלטת הועדה

Go

13

סעיף 15

סמכות שופט לסיים דיון

Go

14

סעיף 16

מינוי שופט לשעבר

Go

14

 

סימן ה': אתיקה ושיפוט משמעתי

Go

14

סעיף 16א

כללי אתיקה לשופטים

Go

14

סעיף 16ב

ועדת אתיקה

Go

14

סעיף 17

הרכב בית הדין המשמעתי

Go

14

סעיף 18

קובלנה על שופט

Go

14

סעיף 19

אמצעי משמעת

Go

15

סעיף 20

מסירת החלטות לשר המשפטים

Go

15

סעיף 21

סדרי דין

Go

15

 

סימן ה'1: הצהרת הון

Go

15

סעיף 21א

הגדרות

Go

15

סעיף 21ב

הגשת הצהרת הון

Go

15

סעיף 21ג

מועדים להגשת הצהרת הון

Go

15

סעיף 21ד

הודעה על חובת הגשת הצהרת הון

Go

16

סעיף 21ה

תפקידי המפקח וסמכויותיו

Go

16

סעיף 21ו

שמירת סודיות

Go

16

סעיף 21ז

הליכים בשל הפרת החובה להגיש הצהרת הון

Go

16

סעיף 21ח

תקנות   סימן ה'1

Go

16

 

סימן ו': הוראות שונות

Go

17

סעיף 22

פרסום ברשומות

Go

17

סעיף 23

שיפוט פלילי [ש/26]

Go

17

סעיף 24

שופט שהוא צד בהליך אזרחי

Go

17

 

פרק ב': בתי המשפט

Go

17

 

סימן א': בית המשפט העליון

Go

17

סעיף 25

מספר השופטים

Go

17

סעיף 26

ההרכב

Go

17

סעיף 27

קביעת מותבים ומועדים

Go

17

סעיף 28

אב בית הדין [ב/5א]

Go

17

סעיף 29

ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון

Go

17

סעיף 30

דיון נוסף

Go

17

סעיף 31

משפט חוזר  [ב/9

Go

18

סעיף 32

העמדת שאלה בידי שר המשפטים

Go

18

 

סימן ב': בתי משפט מחוזיים

Go

18

סעיף 33

מקום מושב ואזור שיפוט [ב/11]

Go

18

סעיף 34

מקום ישיבת בית המשפט

Go

19

סעיף 35

השופטים

Go

19

סעיף 36

ישיבת שופט מחוץ למקום מינויו

Go

19

סעיף 37

ההרכב

Go

19

סעיף 38

קביעת מותבים ומועדים

Go

20

סעיף 39

אב בית הדין [ב/17]

Go

20

סעיף 40

הסמכות [ב/18]

Go

20

סעיף 41

ערעור

Go

21

סעיף 42

סמכות שופטים  [ב/20]

Go

22

 

סימן ב'1: מחלקה כלכלית

Go

22

סעיף 42א

הגדרות

Go

22

סעיף 42ב

עניין כלכלי

Go

22

סעיף 42ג

עניין כלכלי מינהלי

Go

23

סעיף 42ד

מחלקה כלכלית בבתי המשפט המחוזיים  בתל אביב יפו ובחיפה

Go

24

סעיף 42ה

סמכות המחלקה הכלכלית

Go

24

 

סימן ג': בתי משפט שלום

Go

24

סעיף 43

מקום מושב ואזור שיפוט [ב/21]

Go

24

סעיף 44

מקום ישיבת בית המשפט

Go

25

סעיף 45

השופטים

Go

25

סעיף 46

ישיבת שופט מחוץ למקום מינויו

Go

25

סעיף 47

ההרכב [ב/25]

Go

25

סעיף 48

קביעת מותבים ומועדים

Go

25

סעיף 49

העברת ענין מבית משפט שלום אחד למשנהו [ב/26א]

Go

25

סעיף 50

אב בית הדין [ב/27]

Go

25

סעיף 51

הסמכות

Go

26

סעיף 52

ערעור

Go

27

סעיף 53

סמכות שופטים  [ב/29א]

Go

27

 

סימן ד': בתי משפט לענינים מקומיים

Go

27

סעיף 54

מקום מושב ואזור שיפוט

Go

27

סעיף 55

הסמכות

Go

27

סעיף 56

דין בית משפט לענינים מקומיים

Go

27

סעיף 57

מינוי שופט [ב/29ה]

Go

27

סעיף 58

שמירת סמכויות

Go

28

 

סימן ה': בתי משפט לתביעות קטנות

Go

28

סעיף 59

הסמכת בתי משפט

Go

28

סעיף 60

הסמכות

Go

28

סעיף 61

שמירת זכות

Go

28

סעיף 62

ראיות וסדרי דין

Go

28

סעיף 63

ייצוג

Go

28

סעיף 64

ערעור

Go

28

סעיף 65

בוררות

Go

28

סעיף 67

מקום שיפוט

Go

29

 

סימן ו': פומביות הדיון

Go

29

סעיף 68

פומביות הדיון

Go

29

סעיף 68א

ניהול פרוטוקול

Go

30

סעיף 68ב

הקלטת דיון

Go

30

סעיף 69

הרחקה מבית המשפט

Go

30

סעיף 70

איסור פרסומים

Go

31

סעיף 70א

בקשה בעניין פרסום שם חשוד

Go

32

סעיף 70ב

צדדים לבקשה בעניין פרסום שם חשוד

Go

32

סעיף 70ג

בקשה לביטול איסור פרסום

Go

33

סעיף 70ד

ערעור על החלטה בעניין פרסום

Go

33

סעיף 70ה

תקנות לעניין איסור פרסום

Go

33

סעיף 71

מניעת פגיעה בהליך פלילי [ב/41]

Go

33

סעיף 72

איסור הפרעה

Go

33

סעיף 73

כפיית ציות ועונש בשל אי ציות [ב/42א]

Go

34

סעיף 73א

צו הבאה

Go

34

סעיף 73ב

עיון חוזר וערר

Go

34

סעיף 74

סופיותן של החלטות

Go

35

 

סימן ז': הוראות כלליות

Go

35

סעיף 75

סמכות כללית לתת סעד

Go

35

סעיף 76

סמכות נגררת

Go

35

סעיף 77

סמכות אזרחית נגררת לפלילית

Go

35

סעיף 77א

עילות פסלות

Go

35

סעיף 78

העברת ענין למקום אחר [ב/36]

Go

36

סעיף 78א

העברת הליכים אזרחיים והליכים בעבירות תעבורה למקום אחר

Go

36

סעיף 79

סעד בשל חוסר סמכות

Go

36

סעיף 79א

פשרה

Go

36

סעיף 79ב

בוררות

Go

36

סעיף 79ג

גישור

Go

37

סעיף 79ד

תקנות לענין בוררות וגישור

Go

37

סעיף 80

בית משפט שנחלקו בו הדעות

Go

37

סעיף 81

[ב/37] תיקון טעות בפסק דין

Go

38

סעיף 82

סדרי מינהל

Go

38

סעיף 82א

מחלקה לניתוב תיקים

Go

38

סעיף 83

תקנות

Go

38

 

פרק ג': רשמים

Go

38

 

סימן א': מינוי

Go

38

סעיף 84

מינוי רשם [ב/30 ר/1]

Go

38

סעיף 84א

מינוי רשם בכיר

Go

38

 

סימן ב': סמכויות רשמים

Go

39

סעיף 85

סמכויות מיוחדות  [ר/2]

Go

39

סעיף 85א

סמכות לדון בתובענות אזרחיות מסוימות

Go

39

סעיף 86

פסק דין באין הגנה

Go

39

סעיף 87

פסק דין מוסכם

Go

39

סעיף 88

מחיקת הליך

Go

39

סעיף 89

עיקול זמני

Go

39

סעיף 90

בקשות שונות [ר/7]

Go

39

סעיף 91

סמכויות שהוענקו בתקנות [ר/10]

Go

40

סעיף 95

החלטת רשם כהחלטת בית המשפט

Go

40

סעיף 96

ערעור על החלטת רשם [ר/12]

Go

40

 

סימן ג': סמכויות אחרות

Go

41

סעיף 97

קביעת פלוגתות מוסכמות

Go

41

סעיף 98

שומת אגרות בית המשפט

Go

41

סעיף 99

שומת הוצאות

Go

41

סעיף 100

חתימה על פסיקתות

Go

41

סעיף 101

רשימת המשפטים והודעה על הדיון בהם

Go

41

סעיף 102

השבעה וקבלת תצהיר

Go

41

סעיף 103

סמכות נוספת

Go

41

 

סימן ד': הוראות שונות

Go

41

סעיף 104

תחולת הוראות  [ב/44]

Go

41

סעיף 105

הרשם יבוא במקום המזכיר הראשי

Go

41

סעיף 105א

אתיקה ומשמעת

Go

41

סעיף 105ב

פסלות

Go

41

סעיף 105ג

הודעה על גמר כהונה

Go

41

סעיף 106

תקנות

Go

41

 

פרק ג'1: משמר בתי המשפט

Go

41

סעיף 106א

הגדרות   פרק ג'1

Go

41

סעיף 106ב

משמר בתי המשפט ותפקידיו

Go

42

סעיף 106ג

ממונה הביטחון ותפקידיו

Go

42

סעיף 106ד

סגל פיקודי

Go

42

סעיף 106ה

מאבטח משמר בתי המשפט

Go

42

סעיף 106ו

אנשי משמר בתי המשפט   עובדי המדינה

Go

42

סעיף 106ז

סמכויות חיפוש ותפיסה וסמכויות נלוות

Go

42

סעיף 106ח

סמכות עיכוב ומעצר

Go

43

סעיף 106ט

החלת סמכויות לגבי הנהלת בתי המשפט

Go

43

סעיף 106י

פעולות אבטחה מחוץ לבית המשפט

Go

44

סעיף 106יא

זיהוי איש משמר בתי המשפט

Go

44

סעיף 106יב

סמכות קצין מוסמך לתת הנחיות מקצועיות

Go

44

 

פרק ד': הוראות שונות

Go

44

סעיף 107

העברת סמכויות

Go

44

סעיף 108

תקנות סדרי דין

Go

44

סעיף 108א

מינוי מומחה מטעם בית המשפט

Go

45

סעיף 109

ביצוע ותקנות

Go

45

סעיף 110

שמירת חוקים

Go

45

סעיף 111

הוראות מעבר

Go

45

 

תוספת ראשונה

Go

45

 

חלק א'

Go

45

 

חלק ב'

Go

46

 

תוספת שניה

Go

46

 

חלק א'

Go

46

 

חלק ב'

Go

46

 

תוספת שלישית

Go

46

 

תוספת רביעית

Go

48

 

לוח השוואה

Go

48

 


חוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984*

 

פרק א': השופטים

סימן א': תחולה

נושא הפרק [ש/1]

1.       פרק זה דן בשופטים של –

(1)   בית המשפט העליון;

(2)   בתי המשפט המחוזיים;

(3)   בתי משפט השלום.

סימן ב': כשירות

כשירותם של שופטי בית המשפט העליון [ש2/]

2.       אלה כשירים להתמנות לשופטי בית המשפט העליון:

(1)  מי שכיהן במשך תקופה של חמש שנים כשופט בית משפט מחוזי;

(2)  מי שרשום, ומי שזכאי להיות רשום, בפנקס חברי לשכת עורכי הדין ועסק, ברציפות או לסירוגין, לא פחות מעשר שנים, מהן לפחות חמש שנים בארץ, באחד או באחדים מן הדברים האלה:

(א)   עריכת דין;

(ב)   שפיטה או תפקיד משפטי אחר בשירות מדינת ישראל או בשירות אחר שנקבעו בתקנות לענין זה;

(ג)    הוראת משפטים באוניברסיטה או בבית ספר גבוה  למשפט שנקבעו בתקנות לענין זה;

(3)  משפטאי מובהק.

תקופת צינון למינוי שופט עליון (תיקון מס' 40) תשס"ד-2004 משפט מחוזי [ש3/]

2א.     לא יתמנה לשופט בית המשפט העליון מי שכיהן בתפקיד היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה, אלא אם כן עברה תקופה של שמונה עשר חודשים מיום סיום כהונתו.

מיום 10.8.2004

תיקון מס' 40

ס"ח תשס"ד מס' 1955 מיום 10.8.2004 עמ' 506 (ה"ח 52)

הוספת סעיף 2א

כשירותם של שופטי בית משפט מחוזי  [ש/3]

3.    אלה כשירים להתמנות לשופטי בית משפט מחוזי:

(1)  מי שכיהן במשך תקופה של ארבע שנים כשופט של בית משפט שלום;

(תיקון מס' 15)  תשנ"ב-1992

(2)  מי שרשום, ומי שזכאי להיות רשום, בפנקס חברי לשכת עורכי הדין, ועסק, ברציפות או לסירוגין, לא פחות משבע שנים, מהן לפחות שלוש שנים בארץ, באחד או באחדים מן הדברים המנויים בסעיף 2(2).

מיום 13.2.1992

תיקון מס' 15

ס"ח תשנ"ב מס' 1383 מיום 13.2.1992 עמ' 68 (ה"ח 2070)

(2) מי שרשום, ומי שזכאי להיות רשום, בפנקס חברי לשכת עורכי הדין, ועסק, ברציפות או לסירוגין, לא פחות משש משבע שנים, מהן לפחות שלוש שנים בארץ, באחד או באחדים מן הדברים המנויים בסעיף
2(2).

כשירותם של שופטי בית משפט שלום  [ש/4] (תיקון מס' 15)  תשנ"ב-1992

4.    כשירים להתמנות לשופטי בית משפט שלום, מי שרשום ומי שזכאי להיות רשום בפנקס חברי לשכת עורכי הדין, ועסק ברציפות או לסירוגין, לא פחות מחמש שנים, מהן לפחות שנתיים בארץ, באחד או באחדים מן הדברים המנויים בסעיף 2(2).

 

מיום 13.2.1992

תיקון מס' 15

ס"ח תשנ"ב מס' 1383 מיום 13.2.1992 עמ' 68 (ה"ח 2070)

4. כשירים להתמנות לשופטי בית משפט שלום, מי שרשום ומי שזכאי להיות רשום בפנקס חברי לשכת עורכי הדין, ועסק ברציפות או לסירוגין, לא פחות משלוש מחמש שנים, מהן לפחות שנה אחת שנתיים בארץ, באחד או באחדים מן הדברים המנויים בסעיף 2(2).

אזרחות [ש/4א]

5.    (א)  לא יתמנה לשופט מי שאינו אזרח ישראלי.

          (ב)  היה המועמד למינוי גם בעל אזרחות שאינה ישראלית ודיני המדינה שהוא אזרח בה מאפשרים את שחרורו מאזרחות זו, לא יתמנה אלא לאחר שעשה את כל הדרוש מצדו לשם שחרורו ממנה.

סימן ג': מינוי

הועדה לבחירת שופטים [ש/6]

6.    הוראות אלה יחולו לענין הועדה לבחירת שופטים שלפי סעיף 4 לחוק-יסוד: השפיטה (להלן - הועדה):

(תיקון מס' 25) תשנ"ח-1998

(1)  הכנסת תבחר בבחירה חשאית את שני חברי הכנסת שיכהנו כחברי הועדה; הם יכהנו כל עוד הם חברי הכנסת, ואם תמה כהונת הכנסת - עד שהכנסת החדשה תבחר חברים אחרים במקומם והכל בכפוף להוראות חוק הכנסת, התשנ"ד-1994;

מיום 31.3.1998

תיקון מס' 25

ס"ח תשנ"ח מס' 1663 מיום 31.3.1998 עמ' 182 (ה"ח 2582)

(1) הכנסת תבחר בבחירה חשאית את שני חברי הכנסת שיכהנו כחברי הועדה; הם יכהנו כל עוד הם חברי הכנסת, ואם תמה כהונת הכנסת – עד שהכנסת החדשה תבחר חברים אחרים במקומם והכל בכפוף להוראות חוק הכנסת, תשנ"ד-1994;

(2)  המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין תבחר את נציגיה בבחירה חשאית; הם יכהנו תקופה של שלוש שנים;

(3)  שני שופטי בית המשפט העליון יכהנו תקופה של שלוש שנים;

(תיקון מס' 74) תשע"ד-2014

(3א) לפחות אחד מנציגי שופטי בית המשפט העליון בוועדה, לפחות אחד מנציגי הממשלה בוועדה, לפחות אחד מנציגי הכנסת בוועדה ולפחות אחד מנציגי לשכת עורכי הדין בוועדה יהיו נשים;

מיום 27.1.2014

תיקון מס' 74

ס"ח תשע"ד מס' 2430 מיום 27.1.2014 עמ' 274 (ה"ח 529)

הוספת פסקה 6(3א)

(4)  הרכב הועדה יפורסם ברשומות.

הצבעה בועדה (תיקון מס' 39) תשס"ד-2004

6א.     חבר הועדה יצביע על פי שיקול דעתו, ולא יהיה מחויב להחלטות הגוף שמטעמו הוא חבר בועדה.

מיום 21.3.2004

תיקון מס' 39

ס"ח תשס"ד מס' 1932 מיום 21.3.2004 עמ' 329 (ה"ח 36)

הוספת סעיף 6א

סדרי עבודת הועדה [ש/7]

7.    (א)  ראה שר המשפטים שיש למנות שופט, יודיע על כך ברשומות ויכנס את הועדה.

          (ב)  אלה רשאים להציע מועמדים:

(1)   שר המשפטים;

(2)   נשיא בית המשפט העליון;

(3)   שלושה חברי הועדה כאחד.

(תיקון מס' 55) תשס"ח-2008

          (ג)   (1)   הצעת הועדה על מינויו של שופט תהיה על דעת רוב חבריה שהשתתפו בהצבעה;

(2)   על אף הוראות פסקה (1), הצעת הוועדה על מינוי של שופט לבית המשפט העליון תהיה על דעת שבעה מחברי הוועדה; פחת מספר המשתתפים בהצבעה מתשעה תהיה ההצבעה על דעת רוב המשתתפים שלא יפחת ממספר המשתתפים בהחסיר שניים.

          (ד)  הועדה תקבע את שאר סדרי דיוניה ועבודתה.

מיום 1.9.2008

תיקון מס' 55

ס"ח תשס"ח מס' 2176 מיום 6.8.2008 עמ' 813 (ה"ח 239)

(ג) (1) הצעת הועדה על מינויו של שופט תהיה על דעת רוב חבריה שהשתתפו בהצבעה, אולם הצעת הועדה על מינויו של משפטאי מובהק לא תהיה אלא על דעת שלושה רבעים ממספר חבריה שהשתתפו בהצבעה.;

(2) על אף הוראות פסקה (1), הצעת הוועדה על מינוי של שופט לבית המשפט העליון תהיה על דעת שבעה מחברי הוועדה; פחת מספר המשתתפים בהצבעה מתשעה תהיה ההצבעה על דעת רוב המשתתפים שלא יפחת ממספר המשתתפים בהחסיר שניים.

סייג למינוי שופט (תיקון מס' 13) תשנ"א-1991

7א.     הועדה לא תציע מינוי של שופט, אם המועמד הורשע בעבירה פלילית שיש בה, בנסיבות הענין, משום קלון.

מיום 26.3.1991

תיקון מס' 13

ס"ח תשנ"א מס' 1350 מיום 26.3.1991 עמ' 116 (ה"ח 2007)

הוספת סעיף 7א

נשיא בית המשפט העליון והמשנה לנשיא [ש/8] (תיקון מס' 45) תשס"ז-2007

8.       (א)  נשיא בית המשפט העליון והמשנה לנשיא בית המשפט העליון יתמנו לפי הוראות סעיף 4(א) לחוק-יסוד: השפיטה מקרב שופטי בית המשפט העליון.

 

(תיקון מס' 45) תשס"ז-2007

          (ב)  תקופת כהונתם של נשיא בית המשפט העליון והמשנה לנשיא בית המשפט העליון תהיה שבע שנים מיום המינוי, ולא ניתן לשוב ולמנותם לתקופת כהונה נוספת באותו תפקיד.

(תיקון מס' 67) תשע"ב-2012

          (ג)   (בוטל).

מיום 12.7.2007

תיקון מס' 45

ס"ח תשס"ז מס' 2103 מיום 12.7.2007 עמ' 382 (ה"ח 298)

8. (א) נשיא בית המשפט העליון והמשנה לנשיא בית המשפט העליון יתמנו לפי הוראות סעיף 4(א) לחוק-יסוד: השפיטה מקרב שופטי בית המשפט העליון.

(ב) תקופת כהונתם של נשיא בית המשפט העליון והמשנה לנשיא בית המשפט העליון תהיה שבע שנים מיום המינוי, ולא ניתן לשוב ולמנותם לתקופת כהונה נוספת באותו תפקיד.

(ג) לא יתמנה לנשיא בית המשפט העליון או למשנה לנשיא בית המשפט העליון מי שלא יוכל לכהן בתפקיד זה במשך שלוש שנים לפחות, עקב יציאתו לקצבה לפי הוראות סעיף 13(א)(1).

 

מיום 4.1.2012

תיקון מס' 67

ס"ח תשע"ב מס' 2329 מיום 4.1.2012 עמ' 98 (ה"ח 412)

ביטול סעיף קטן 8(ג)

הנוסח הקודם:

(ג) לא יתמנה לנשיא בית המשפט העליון או למשנה לנשיא בית המשפט העליון מי שלא יוכל לכהן בתפקיד זה במשך שלוש שנים לפחות, עקב יציאתו לקצבה לפי הוראות סעיף 13(א)(1).

נשיאים וסגני נשיאים של בתי משפט אחרים [ש/9] (תיקון מס' 7)  תשמ"ט-1989 (תיקון מס' 15) תשנ"ב-1992

9.    (א)  נשיאים וסגני-נשיאים של בתי משפט מחוזיים ושל בתי משפט שלום יתמנו בידי שר המשפטים בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, איש איש מקרב השופטים של בתי המשפט שבדרגה הנידונה.

 

(תיקון מס' 45) תשס"ז-2007

          (ב)  תקופת כהונתם של נשיאים וסגני נשיאים של בתי משפט מחוזיים ושל בתי משפט שלום תהיה שבע שנים מיום המינוי, ולא ניתן לשוב ולמנותם לתקופת כהונה נוספת באותו תפקיד בבית משפט שדרגתו זהה לדרגת בית המשפט שבו כיהנו בתפקיד זה.

(תיקון מס' 45) תשס"ז-2007

          (ג)   לא יתמנה לנשיא או לסגן נשיא של בית משפט מחוזי או של בית משפט שלום מי שלא יוכל לכהן בתפקיד זה במשך שלוש שנים לפחות, עקב יציאתו לקצבה לפי הוראות סעיף
13(א)(1).

מיום 13.4.1989

תיקון מס' 7

ס"ח תשמ"ט מס' 1274 מיום 13.4.1989 עמ' 48 (ה"ח 1895)

9. (א) נשיאים וסגני-נשיאים של בתי משפט מחוזיים ושל בתי משפט שלום יתמנו בידי שר המשפטים בהתייצות עם נשיא בית המשפט העליון, איש איש מקרב השופטים של בתי המשפט שבדרגה הנידונה.

(ב) מינוי כאמור בסעיף קטן (א) יהיה לתקופה של ארבע שנים, ורשאי שר המשפטים, בהתייעצות עם  נשיא בית המשפט העליון, להאריכו לארבע שנים נוספות.

(ג) מי שכיהן שתי תקופות רצופות כנשיא או כסגן נשיא של בית משפט, לא יתמנה לתקופת כהונה נוספת לאותו תפקיד.

 

מיום 30.5.1989

ת"ט תשמ"ט-1989

ס"ח תשמ"ט מס' 1275 מיום 30.5.1989 עמ' 56

מחיקת סעיף קטן 9(ג)

הנוסח הקודם:

(ג) מי שכיהן שתי תקופות רצופות כנשיא או כסגן נשיא של בית משפט, לא יתמנה לתקופת כהונה נוספת לאותו תפקיד.

 

מיום 13.2.1992

תיקון מס' 15

ס"ח תשנ"ב מס' 1383 מיום 13.2.1992 עמ' 68 (ה"ח 2070)

(א) נשיאים וסגני-נשיאים של בתי משפט מחוזיים ושל בתי משפט שלום יתמנו בידי שר המשפטים בהתייצות עם בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, איש איש מקרב השופטים של בתי המשפט שבדרגה הנידונה.

(ב) מינוי כאמור בסעיף קטן (א) יהיה לתקופה של ארבע שנים, ורשאי שר המשפטים, בהתייעצות עם    בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, להאריכו לארבע שנים נוספות.

 

מיום 12.7.2007

תיקון מס' 45

ס"ח תשס"ז מס' 2103 מיום 12.7.2007 עמ' 382 (ה"ח 298)

(ב) מינוי כאמור בסעיף קטן (א) יהיה לתקופה של ארבע שנים, ורשאי שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, להאריכו לארבע שנים נוספות.

(ב) תקופת כהונתם של נשיאים וסגני נשיאים של בתי משפט מחוזיים ושל בתי משפט שלום תהיה שבע שנים מיום המינוי, ולא ניתן לשוב ולמנותם לתקופת כהונה נוספת באותו תפקיד בבית משפט שדרגתו זהה לדרגת בית המשפט שבו כיהנו בתפקיד זה.

(ג) לא יתמנה לנשיא או לסגן נשיא של בית משפט מחוזי או של בית משפט שלום מי שלא יוכל לכהן בתפקיד זה במשך שלוש שנים לפחות, עקב יציאתו לקצבה לפי הוראות סעיף 13(א)(1).

המשך כהונה של נשיא (תיקון מס' 7)  תשמ"ט-1989 (תיקון מס' 15)  תשנ"ב-1992

9א.     (א)  נשיא של בית משפט שלום שנתמנה לשופט בית משפט מחוזי, רשאי, בהסכמתו, להמשיך ולכהן כנשיא של בית משפט שלום אם החליט על כך שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, ואולם בעת כהונתו כנשיא בית משפט שלום הוא ידון בענינים הנתונים לסמכות בית משפט שלום בלבד.

          (ב)  אין בהוראת סעיף זה כדי לפגוע בהוראות סעיף 9.

מיום 13.4.1989

תיקון מס' 7

ס"ח תשמ"ט מס' 1274 מיום 13.4.1989 עמ' 48 (ה"ח 1895)

הוספת סעיף 9א

 

מיום 13.2.1992

תיקון מס' 15

ס"ח תשנ"ב מס' 1383 מיום 13.2.1992 עמ' 68 (ה"ח 2070)

(א) נשיא של בית משפט שלום שנתמנה לשופט בית משפט מחוזי, רשאי, בהסכמתו, להמשיך ולכהן כנשיא של בית משפט שלום אם החליט על כך שר המשפטים, בהתייעצות עם בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, ואולם בעת כהונתו כנשיא בית משפט שלום הוא ידון בענינים הנתונים לסמכות בית משפט שלום בלבד.

מינוי לכהונה בפועל [ש/10] (תיקון מס' 15)  תשנ"ב-1992

10.  (א)  שר המשפטים רשאי למנות, לכהונה בפועל, בהסכמת המועמד ובהסכמת נשיא בית המשפט העליון –

(1)   שופט בית המשפט העליון - לנשיא או לשופט בית משפט מחוזי;

(2)   שופט בית משפט מחוזי - לשופט בית המשפט העליון, לנשיא בית משפט מחוזי, לנשיא בית משפט שלום או לשופט בית משפט שלום;

(3)   שופט בית משפט שלום - לשופט בית משפט מחוזי או לנשיא בית משפט שלום;

(תיקון מס' 37) תשס"ד-2004

(4)   שופט תעבורה – לשופט בית משפט שלום.

          (ב)  כהונה בפועל לפי סעיף זה, ברציפות או לסירוגין, לא תהיה יותר משנה אחת מתוך תקופה של שלוש שנים, ולענין שופט שהוא רשם, שנתמנה לכהונה בפועל כשופט בבית המשפט שבו הוא משמש כרשם - לא יותר מארבע שנים מתוך תקופה של חמש שנים, ובלבד שבאה על כך הסכמת נשיא בית המשפט העליון.

(תיקון מס' 3) תשמ"ו-1986

          (ג)   מי שנתמנה לכהונה בפועל לפי סעיף זה רשאי לדון גם בענין הנתון לסמכות בית המשפט שבו הוא מכהן דרך קבע, ובלבד שלא ידון באותו ענין בשתי ערכאות.

מיום 3.7.1985

תיקון מס' 1

ס"ח תשמ"ה מס' 1149 מיום 3.7.1985 עמ' 138 (ה"ח 1709)

הוספת סעיף קטן 10(ג)

 

מיום 13.8.1986

תיקון מס' 3

ס"ח תשמ"ו מס' 1191 מיום 13.8.1986 עמ' 216 (ה"ח 1778)

החלפת סעיף קטן 10(ג)

הנוסח הקודם:

(ג) מי שנתמנה לכהונה בפועל לפי סעיף זה רשאי לדון גם בענין שהחל בו בבית המשפט שבו הוא מכהן דרך קבע.

 

מיום 13.2.1992

תיקון מס' 15

ס"ח תשנ"ב מס' 1383 מיום 13.2.1992 עמ' 68 (ה"ח 2070)

(א) שר המשפטים רשאי למנות, לכהונה בפועל, בהסכמת המועמד ובהתייעצות עם ובהסכמת נשיא בית המשפט העליון –

 

מיום 1.3.2004

תיקון מס' 37

ס"ח תשס"ד מס' 1928 מיום 1.3.2004 עמ' 306 (ה"ח 32)

(4) שופט תעבורה שנתמנה מינוי של קבע – לשופט בית משפט שלום.

שופט עמית (תיקון מס' 75) תשע"ד-2014

10א.  (א)  שר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון כאחד, רשאים למנות שופט בית משפט מחוזי או שופט בית משפט שלום שיצא לקצבה לפי סעיף 13(א)(1), (ב) או (ג) לתפקיד של שופט עמית, ואם יצא לקצבה לפי סעיף 13(ב)(3) – אם הנסיבות שבשלן יצא לקצבה אינן מונעות ממנו לכהן כשופט עמית (בחוק זה – שופט עמית).

          (ב)  לא ימונה שופט כשופט עמית אלא אם כן חלפו 45 ימים מיום ששר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון הודיעו לוועדה על הכוונה למנותו ושום חבר ועדה לא הגיש הסתייגות למינוי; הוגשה הסתייגות בתקופה האמורה, תדון בה הוועדה ותחליט אם לאשר את המינוי.

          (ג)   שופט עמית ימונה לתקופה שלא תעלה על ארבע שנים, ושר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון רשאים, לפי בחירת הוועדה, להאריך את מינויו לתקופה אחת נוספת שלא תעלה על שנתיים, והכול ובלבד שלא יכהן כשופט עמית מי שגילו עולה על 75.

          (ד)  שופט עמית יכהן כשופט בבית משפט שדרגתו אינה גבוהה מדרגת בית המשפט שבו כיהן ערב יציאתו לקצבה.

          (ה)  שופט עמית יראו אותו כשופט לכל דבר ועניין, ואולם יכול שיכהן במשרה חלקית.

          (ו)   מספר השופטים העמיתים שיכהנו לא יעלה על 15 אחוזים ממספר התקנים המאוישים של שופטים בבתי משפט השלום או בבתי המשפט המחוזיים, לפי העניין.

מיום 11.4.2006 עד יום 10.4.2010 (בכפוף להוראת מעבר)

הוראת שעה תשס"ו-2006

ס"ח תשס"ו מס' 2054 מיום 12.3.2006 עמ' 284 (ה"ח 2914)

הוספת סעיף 10א

 

מיום 18.3.2008

הוראת שעה (תיקון) תשס"ח-2008

ס"ח תשס"ח מס' 2139 מיום 18.3.2008 עמ' 252 (ה"ח 316)

(א) שר המשפטים ימנה, לפי בחירת הוועדה, שופט בית משפט מחוזי או שופט בית משפט שלום שיצא לקיצבה לפי הוראות סעיף 13(א)(1), (ב)(1), (ב)(2) או (ג), לכהן כשופט עמית, לתקופה אחת שלא תעלה על ארבע שנים (בחוק זה – שופט עמית), ובלבד שלא יכהן כשופט עמית מי שגילו עולה על שבעים וחמש. על אף האמור בסעיף קטן זה, שר המשפטים רשאי למנות, לפי בחירת הוועדה, שופט שיצא לקצבה כאמור, לכהן כשופט עמית בבית משפט לעניינים מקומיים או בבית משפט לתביעות קטנות, אף אם גילו עולה על שבעים וחמש, אם שוכנעו כי אין מניעה שימלא תפקיד של שופט עמית כאמור.

 

מיום 5.3.21014

תיקון מס' 75

ס"ח תשע"ד מס' 2436 מיום 5.3.2014 עמ' 326 (ה"ח 649)

הוספת סעיף 10א

סימן ד': כהונה

כוחו של מינוי [ש/12]

11.  שופט שמינויו פורסם ברשומות, אין עוררין על מינויו.

התפטרות [ש/16]

12.  שופט רשאי להתפטר מכהונתו בהגשת כתב התפטרות לשר המשפטים; כהונתו תיפסק בתום שלושה חדשים מהגשת כתב ההתפטרות אם לא הסכים שר המשפטים למועד קצר יותר.

יציאה לקיצבה [ש/17]

13.  (א)  שופט יצא לקיצבה –

(1)   בהגיעו לגיל שבעים;

(2)   משקבעה הועדה, על יסוד חוות דעת רפואית לפי כללים שהיא קבעה, שמחמת מצב בריאותו נבצר ממנו להמשיך במילוי תפקידו.

          (ב)  שופט רשאי לצאת לקיצבה –

(1)   לאחר שכיהן עשרים שנים, אם הגיע לגיל ששים;

(2)   לאחר שכיהן חמש עשרה שנים, אם הגיע לגיל ששים וחמש;

(3)   אם ביקש זאת והועדה אישרה את בקשתו; הועדה רשאית להתנות הסכמתה בקביעת שיעור גימלה הנמוך מן המתחייב על פי דין.

          (ג)   על אף האמור בסעיף קטן (ב) רשאי שופט של בית משפט שלום לצאת לקיצבה לאחר שכיהן עשרים שנים אם הגיע לגיל חמישים או לאחר שכיהן חמש עשרה שנים אם הגיע לגיל חמישים וחמש, ובלבד שהודיע על כך לשר המשפטים שנה לפני מועד היציאה לקיצבה.

(תיקון מס' 1) תשמ"ה-1985

          (ד)  בחישוב תקופת כהונתו של שופט לענין סעיף קטן (ב) תצורף לתקופת כהונתו כשופט כל תקופת שירותו במדינה או במוסד אחר שועדת הכספים של הכנסת אישרה לענין זה, או מקצתה של תקופה זו, הכל לפי כללים שקבעה ועדת הכספים.

מיום 3.7.1985

תיקון מס' 1

ס"ח תשמ"ה מס' 1149 מיום 3.7.1985 עמ' 138 (ה"ח 1709)

(ד) בחישוב תקופת כהונתו של שופט לענין סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) סעיף קטן (ב) תצורף לתקופת כהונתו כשופט כל תקופת שירותו במדינה או במוסד אחר שועדת הכספים של הכנסת אישרה לענין זה, או מקצתה של תקופה זו, הכל לפי כללים שקבעה ועדת הכספים.

סיום כהונה לפי החלטת הועדה (תיקון מס' 15)  תשנ"ב-1992

14.  (א)  הוגשה לועדה הצעה לסיים את כהונתו של שופט לפי סעיף 7(4) לחוק-יסוד: השפיטה, רשאית היא למנות מבין חבריה, ועדת משנה שתדון בהצעה ותגיש את מימצאיה ומסקנותיה לועדה.

          (ב)  הועדה וכן ועדת המשנה, אם נתמנתה, יאפשרו לשופט לעיין בחומר שלפניהן ויתנו לו הזדמנות לטעון טענותיו.

          (ג)   החליטה הועדה על סיום כהונתו של שופט, תקבע בהחלטתה את המועד לסיום הכהונה, וכן, לפי שיקול דעתה, את שיעור הגימלה שיקבל, ובלבד ששיעור הגימלה לא יעלה על השיעור שהיה זכאי לו אילו המשיך לכהן עד הגיעו לגיל שבעים.

מיום 13.2.1992

תיקון מס' 15

ס"ח תשנ"ב מס' 1383 מיום 13.2.1992 עמ' 68 (ה"ח 2070)

החלפת סעיף 14

הנוסח הקודם:

סיום כהונה לפי החלטה

14. החליטה הועדה על סיום כהונתו של שופט לפי סעיף 7(4) לחוק יסוד: השפיטה, תקבע בהחלטתה את המועד לסיום הכהונה, וכן לפי שיקול דעתה, את שיעור הגימלה שיקבל.

סמכות שופט לסיים דיון [ש/18]

15.  (א)  שופט שהחל בדיון ויצא לקיצבה או פרש, יהיה מוסמך לסיים את הדיון תוך שלושה חדשים מיום היציאה לקיצבה או הפרישה.

(תיקון מס' 59) תש"ע-2010

          (ב)  שופט שהחל בדיון ותקופת מינויו לכהונה נסתיימה מחמת מינוי לערכאה אחרת, או משום שנסתיימה תקופת כהונה בפועל או משום שנסתיימה תקופת כהונתו כשופט בית המשפט לעניינים מינהליים או כשופט המחלקה הכלכלית לפי סעיף 42ד, יהיה מוסמך לסיים את הדיון שהחל בו.

(תיקון מס' 37) תשס"ד-2004

          (ג)   (בוטל).

מיום 1.3.2004

תיקון מס' 37

ס"ח תשס"ד מס' 1928 מיום 1.3.2004 עמ' 306 (ה"ח 32)

ביטול סעיף קטן 15(ג)

הנוסח הקודם:

(ג) בסעיף זה ובסעיף 16, "שופט שיצא לקיצבה" – לרבות שופט תעבורה שנתמנה מינוי של קבע ויצא לקיצבה.

 

מיום 15.12.2010

תיקון מס' 59

ס"ח תש"ע מס' 2253 מיום 27.7.2010 עמ' 612 (ה"ח 484)

(ב) שופט שהחל בדיון ותקופת מינויו לכהונה נסתיימה מחמת מינוי לערכאה אחרת, או משום שנסתיימה תקופת כהונה בפועל או משום שנסתיימה תקופת כהונתו כשופט בית המשפט לעניינים מינהליים או כשופט המחלקה הכלכלית לפי סעיף 42ד, יהיה מוסמך לסיים את הדיון שהחל בו.

מינוי שופט לשעבר [ש/17א]

16.  מי שהוסמך בחיקוק למנות שופט או מי שכשיר להיות שופט, ליושב ראש של ועדה או של גוף אחר, רשאי, בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון ובהסכמת המועמד, למנות לכך, לתקופה שיקבע, מי שהיה שופט כמפורש בחיקוק ויצא לקיצבה או פרש, ורשאי למנות כאמור, בהסכמת המועמד, מי שהיה שופט של ערכאה גבוהה מזו שפורשה בחיקוק.

(תיקון מס' 43) תשס"ו-2006

סימן ה': אתיקה ושיפוט משמעתי

מיום 24.7.2006

תיקון מס' 43

ס"ח תשס"ו מס' 2062 מיום 24.7.2006 עמ' 385 (ה"ח 250, ה"ח 116)

סימן ה': שיפוט אתיקה ושיפוט משמעתי

כללי אתיקה לשופטים (תיקון מס' 43) תשס"ו-2006

16א.  נשיא בית המשפט העליון, בהסכמת חבר שופטי בית המשפט העליון ולאחר התייעצות עם שר המשפטים, רשאי לקבוע כללי אתיקה לשופטים.

מיום 24.7.2006

תיקון מס' 43

ס"ח תשס"ו מס' 2062 מיום 24.7.2006 עמ' 385 (ה"ח 250, ה"ח 116)

הוספת סעיף 16א

ועדת אתיקה (תיקון מס' 43) תשס"ו-2006 ת"ט תשס"ז-2006

16ב.  (א)  נשיא בית המשפט העליון, לאחר התייעצות עם שר המשפטים, ימנה ועדת אתיקה בת שלושה חברים, והם: שופט של בית המשפט העליון, והוא יהיה היושב ראש, ושני שופטים של בתי המשפט האחרים.

          (ב)  ועדת האתיקה תיתן חוות דעת מקדימה בעניני אתיקה של שופטים, לפי פניה של שופט או רשם שכללי האתיקה לשופטים שנקבעו לפי סעיף 16א חלים עליו – בענין הנוגע אליו.

          (ג)   חבר ועדת האתיקה ימונה לתקופה אחת של שש שנים.

          (ד)  ועדת האתיקה תפרסם חוות דעת מקדימה שנתנה, בלא ציון שמו של מי שלגביו ניתנה חוות הדעת ופרטים מזהים אחרים, אלא אם כן החליטה אחרת.

          (ה)  ועדת האתיקה תקבע את נוהלי עבודתה וסדרי דיוניה, ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.

מיום 24.7.2006

תיקון מס' 43

ס"ח תשס"ו מס' 2062 מיום 24.7.2006 עמ' 385 (ה"ח 250, ה"ח 116)

הוספת סעיף 16ב

 

מיום 21.12.2006

ת"ט תשס"ז-2006

ס"ח תשס"ז מס' 2073 מיום 21.12.2006 עמ' 28

ועדת עתיקה אתיקה

הרכב בית הדין המשמעתי [ש21/]

17.  (א)  בית הדין המשמעתי לשופטים (להלן – בית הדין) יהיה של חמישה – ובהם שלושה שופטי בית המשפט העליון, או של שלושה – ובהם שני שופטי בית המשפט העליון, הכל כפי שנשיא בית המשפט העליון יקבע לכל ענין.

          (ב)  חברי בית הדין יתמנו לכל ענין בידי נשיא בית המשפט העליון על פי החלטה של חבר שופטיו.

          (ג)   אב בית הדין יהיה נשיא בית המשפט העליון או המשנה לנשיא בית המשפט העליון או הותיק שבין שאר שופטי בית המשפט העליון, הכל לפי ההרכב, ומבין בעלי ותק שווה - הקשיש שבהם.

          (ד)  לענין סעיף זה, "שופט" - גם שופט שיצא לקיצבה במשמע.

קובלנה על שופט  [ש/22]

18.  (א)  שר המשפטים רשאי להגיש לבית הדין קובלנה על שופט על יסוד אחד מאלה:

(1)   השופט נהג שלא כהלכה במילוי תפקידו;

(2)   השופט התנהג באופן שאינו הולם את מעמדו של שופט בישראל;

(3)   השופט הורשע בעבירה שבנסיבות הענין יש בה משום קלון;

(4)   הועדה מצאה שהשופט השיג את מינויו שלא כדין;

(תיקון מס' 43) תשס"ו-2006

(5)   השופט הפר כלל מכללי האתיקה לשופטים שנקבעו לפי סעיף 16א.

          (ב)  שר המשפטים רשאי להיות מיוצג לפני בית הדין על ידי בא כוחו.

          (ג)   בבירור הקובלנה יהיו לבית הדין כל הסמכויות שיש לבית משפט מחוזי בענין פלילי.

מיום 24.7.2006

תיקון מס' 43

ס"ח תשס"ו מס' 2062 מיום 24.7.2006 עמ' 385 (ה"ח 250, ה"ח 116)

הוספת פסקה 18(א)(5)

אמצעי משמעת [ש/22א]

19.  אמצעי המשמעת שבית הדין מוסמך להטיל הם:

(1)   הערה;

(2)   התראה;

(3)   נזיפה;

(4)   העברה למקום כהונה אחר;

(5)   העברה מן הכהונה, בין בתשלום קיצבה ובין בשלילתה, כולה או מקצתה.

מסירת החלטות לשר המשפטים [ש/23]

20.  בית הדין ימסור את החלטותיו, לזכות או לחובה, לשר המשפטים.

סדרי דין [ש/28 סיפה]

21.    שר המשפטים רשאי להתקין תקנות לסדרי הדין בבית הדין המשמעתי.

(תיקון מס' 88) תשע"ז-2016

סימן ה'1: הצהרת הון

מיום 2.4.2017

תיקון מס' 88

ס"ח תשע"ז מס' 2584 מיום 17.11.2016 עמ' 9 (ה"ח 633)

הוספת סימן ה'1

הגדרות (תיקון מס' 88) תשע"ז-2016

21א.  בסימן זה –

          "הצהרת הון" – דין וחשבון מפורט שהוגש לפי סעיף 21ב;

          "חוק הצהרת הון" – חוק שירות הציבור (הצהרת הון), התשע"ז-2016;

          "חוק שירות המדינה (מינויים)" – חוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959;

          "המפקח" – נציב תלונות הציבור על שופטים, כהגדרתו בחוק נציב תלונות הציבור על שופטים, התשס"ב-2002;

ת"ט תשע"ז-2017

          "שופט" – לרבות רשם כהגדרתו בסעיף 84(ג), ולמעט שופט עמית.

מיום 2.4.2017

תיקון מס' 88

ס"ח תשע"ז מס' 2584 מיום 17.11.2016 עמ' 9 (ה"ח 633)

הוספת סעיף 21א

 

מיום 5.4.2017

ת"ט תשע"ז-2017

ס"ח תשע"ז מס' 2632 מיום 5.4.2017 עמ' 674

"שופט" – לרבות רשם כהגדרתו בסעיף 84(ג) בסעיף 84(ג), ולמעט שופט עמית.

הגשת הצהרת הון (תיקון מס' 88) תשע"ז-2016

21ב.  (א)  שופט יגיש למפקח הצהרת הון על הנכסים החובות שלו ושל בן זוגו החי עמו וילדיו הסמוכים על שולחנו.

          (ב)  הצהרת ההון תהיה ערוכה לפי הטופס שבתוספת השנייה לחוק הצהרת הון.

מיום 2.4.2017

תיקון מס' 88

ס"ח תשע"ז מס' 2584 מיום 17.11.2016 עמ' 9 (ה"ח 633)

הוספת סעיף 21ב

מועדים להגשת הצהרת הון (תיקון מס' 88) תשע"ז-2016

21ג.   (א)  שופט יגיש הצהרת הון למפקח כמפורט להלן:

(1)   בתוך 90 ימים מיום סיום ניתוק היחסים הכספיים של השופט כאמור בסעיף 38ד לכללי אתיקה לשופטים, התשס"ז-2007;

(2)   בתום כל שש שנים ממועד הגשת הצהרת הון קודמת; ואולם שופט רשאי להגיש עדכון להצהרתו אם חל שינוי בתוכנה, גם אם טרם חלפו שש שנים כאמור;

(3)   בתוך 90 ימים מתום כהונתו כשופט, אלא אם כן עבר לכהונה או לתפקיד אחר שבו חלה עליו חובה להגיש הצהרת הון לפי חוק הצהרת הון, לפי חוק שירות המדינה (מינויים), או לפי אחד מחוקי נושאי משרה שיפוטית.

          (ב)  הצהרת ההון תהיה מעודכנת למועד סיום ניתוק היחסים הכספיים של השופט כאמור בסעיף קטן (א)(1), לתום שש שנים מהגשת ההצהרה הקודמת או למועד תום הכהונה כשופט, לפי העניין, אלא אם כן נקבע אחרת בטופס שבתוספת השנייה לחוק הצהרת הון, ואם לא ניתן לעשות כן – בסמוך ככל האפשר לאותו מועד.

          (ג)   (1)   על אף האמור בסעיף קטן (א)(1) ו-(2), שופט רשאי להגיש עותק של הצהרת הון קודמת שהגיש, ואולם אין באמור כדי פטור שופט מהגשת הצהרה לפי סעיף קטן (א)(2) אלא לתקופה של שש שנים מהמועד שבו הוגשה ההצהרה הקודמת;

(2)   הגיש שופט עותק של הצהרה כאמור בפסקה (2) להגדרה "הצהרה קודמת", יצרף הצהרה שלו ולפיה לא חל שינוי משמעותי בתוכן ההצהרה הקודמת.

          (ד)  על אף האמור בסעיף קטן (א), המפקח רשאי להאריך את המועד להגשת הצהרת הון לתקופה שלא תעלה על 90 ימים, אם סבר כי נסיבות העניין מצדיקות זאת; ואולם אם השופט אמור לסיים את תפקידו ולהגיש הצהרת הון לפי סעיף קטן (א)(3) בתוך שנה – רשאי המפקח להאריך את המועד להגשת הצהרת ההון לפי סעיף קטן (א)(2) עד למועד הצפוי להגשת הצהרת ההון לפי סעיף קטן (א)(3).

          (ה)  בסעיף זה –

          "הצהרה הקודמת" – הצהרה כמפורט להלן שהוגשה בשש השנים שקדמו למועד שבו התקיימו נסיבות שבשלהן שופט נדרש להגיש הצהרת הון כאמור בסעיף קטן (א):

(1)   הצהרת הון לפי חוק הצהרת הון, לפי חוק שירות המדינה (מינויים), או לפי אחד מחוקי נושאי משרה שיפוטית;

(2)   הצהרה לרשות המסים בישראל לפי סעיף 135(1) לפקודת מס הכנסה;

          "חוקי נושאי משרה שיפוטית" – חוק זה, חוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969, חוק הדיינים, התשט"ו-1955, חוק הקאדים, התשכ"א-1961, חוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים, התשכ"ג-1962, וחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955;

          "שינוי משמעותי" – גידול של יותר ממיליון שקלים חדשים מסך ההון הכולל שעליו הצהיר שופט בהצהרת ההון הקודמת; הסכום האמור יתעדכן ב-1 בינואר של כל שנה (בסעיף זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום העדכון של השנה הקודמת ויעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; השר יפרסם ברשומות הודעה על הסכום המעודכן.

מיום 2.4.2017

תיקון מס' 88

ס"ח תשע"ז מס' 2584 מיום 17.11.2016 עמ' 9 (ה"ח 633)

הוספת סעיף 21ג

הודעה על חובת הגשת הצהרת הון (תיקון מס' 88) תשע"ז-2016

21ד.  האגף האחראי על משאבי אנוש, או גורם אחר שהשר, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, הסמיכו לכך, יודיע לשופט על חובתו להגיש הצהרת הון עם מינויו וכן, לכל המאוחר 60 ימים לפני המועד שבו עליו להגיש הצהרת הון.

מיום 2.4.2017

תיקון מס' 88

ס"ח תשע"ז מס' 2584 מיום 17.11.2016 עמ' 11 (ה"ח 633)

הוספת סעיף 21ד

תפקידי המפקח וסמכויותיו (תיקון מס' 88) תשע"ז-2016

21ה.  (א)  המפקח ינהל רישום בדבר הצהרות ההון שיש חובה להגישן ושהוגשו לפי חוק זה, ישמור אותן בנפרד מכל מידע אחר באופן שיש בו כדי להגן עליהן מפני חדירה או מפני כניסה למקום שמירתן בלא הרשאה, ויבער אותן כפי שיקבע השר.

          (ב)  הפר שופט את חובתו לפי סעיף 21ב, ידווח על כך המפקח לנשיא בית המשפט העליון, כדי שישקול אם לפעול בהתאם לסעיף 21ז.

          (ג)   לשם מילוי תפקידו ופיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה רשאי המפקח –

(1)   לעיין בהצהרות ההון שהוגשו;

(2)   לדרוש משופט לצרף להצהרת ההון כל מסמך הנדרש לשם מילוי הצהרת ההון; בפסקה זו, "מסמך" – לרבות פלט, כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995;

(3)   לערוך בדיקות מדגמיות בדבר השלמת הפרטים והמסמכים הנדרשים בהצהרות ההון שהוגשו לפי חוק זה ועמידתן בהוראות החוק.

מיום 2.4.2017

תיקון מס' 88

ס"ח תשע"ז מס' 2584 מיום 17.11.2016 עמ' 11 (ה"ח 633)

הוספת סעיף 21ה

שמירת סודיות (תיקון מס' 88) תשע"ז-2016

21ו.   (א)  המפקח ישמור בסוד את הצהרות ההון, לא יגלה כל פרט מהן ולא יעשה בהן כל שימוש, אלא בהסכמתו או לפי בקשתו של השופט ובהסכמת מי שהמידע הוא עליו.

          (ב)  על אף האמור בסעיף קטן (א) –

(1)   בית המשפט רשאי להורות על גילוי פרטים מתוך הצהרת הון, אם התעורר חשד לעבירה פלילית, ולאחר ששקל את מידת הפגיעה בפרטיות הכרוכה בגילוי המידע;

(2)   נשיא בית המשפט העליון רשאי להורות על גילוי פרטים מתוך הצהרת הון בהליך בירור לפי סעיף 21ז ולצורך אותו הליך.

מיום 2.4.2017

תיקון מס' 88

ס"ח תשע"ז מס' 2584 מיום 17.11.2016 עמ' 11 (ה"ח 633)

הוספת סעיף 21ו

הליכים בשל הפרת החובה להגיש הצהרת הון (תיקון מס' 88) תשע"ז-2016

21ז.   נשיא בית המשפט העליון רשאי להטיל על שופט המפר את חובתו לפי סעיף 21ב אמצעים כאמור בסעיף 19(1) עד (3), וכן רשאי הוא להמליץ לשר על הגשת קובלנה נגד שופט כאמור לבית הדין.

מיום 2.4.2017

תיקון מס' 88

ס"ח תשע"ז מס' 2584 מיום 17.11.2016 עמ' 11 (ה"ח 633)

הוספת סעיף 21ז

תקנות – סימן ה'1 (תיקון מס' 88) תשע"ז-2016

21ח.  השר, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצוע סימן זה.

מיום 2.4.2017

תיקון מס' 88

ס"ח תשע"ז מס' 2584 מיום 17.11.2016 עמ' 11 (ה"ח 633)

הוספת סעיף 21ח

סימן ו': הוראות שונות

פרסום ברשומות  [ש/25]

22.  הודעה על מינויו של שופט ועל גמר כהונתו תפורסם ברשומות.

שיפוט פלילי [ש/26] (תיקון מס' 2)  תשמ"ו-1985

23.  הוראות סעיף 12 לחוק-יסוד: השפיטה לא יחולו על עבירה שנקבעה כעבירת קנס לפי כל חיקוק ועל עבירה מינהלית שדינה קנס מינהלי קצוב.

מיום 1.12.1985

תיקון מס' 2

ס"ח תשמ"ו מס' 1160 מיום 24.10.1985 עמ' 36 (ה"ח 1708)

23. הוראות סעיף 12 לחוק-יסוד: השפיטה לא יחולו על עבירה שנקבעה כעבירת קנס לפי כל חיקוק ועל עבירה מינהלית שדינה קנס מינהלי קצוב.

שופט שהוא צד בהליך אזרחי  [ש/26א]

24.  שופט שהוא בעל דין בהליך אזרחי, יקבע נשיא בית המשפט העליון את בית המשפט אשר ידון בהליך.

פרק ב': בתי המשפט

סימן א': בית המשפט העליון

מספר השופטים [ב/2]

25.  בבית המשפט העליון יהיו שופטים במספר שקבעה הכנסת בהחלטה.

ההרכב [ב/3]

26.  בית המשפט העליון ידון בשלושה, אולם –

(1)  נשיא בית המשפט העליון או המשנה לנשיא רשאי להורות, לפני תחילת הדיון בענין מסויים, שהדיון בו יהיה לפני מספר בלתי זוגי גדול יותר של שופטים;

(2)  מותב שהחל לדון בענין מסויים רשאי להורות שהמשך הדיון בו יהיה לפני מספר בלתי זוגי גדול יותר של שופטים, ובהם השופטים שהחלו בדיון;

(3)  בבקשות לצווי ביניים, לצווים זמניים ולהחלטות ביניים אחרות, וכן בבקשות לצווים על תנאי, מוסמך לדון שופט אחד, אך שופט אחד לא יהיה מוסמך לסרב למתן צו על תנאי או לתתו על מקצת עילותיו בלבד;

(תיקון מס' 15)  תשנ"ב-1992 (תיקון מס' 52) תשס"ח-2008

(4)  בערעור על החלטת ביניים של בית משפט מחוזי, או על פסק דין של דן יחיד בבית משפט מחוזי שדן בערעור, על פסק דין או על החלטה של בית משפט שלום, למעט בערעור כאמור בסעיף 37(ב)(9) ו-(10), מוסמך לדון שופט אחד;

מיום 3.7.1985

תיקון מס' 1

ס"ח תשמ"ה מס' 1149 מיום 3.7.1985 עמ' 138 (ה"ח 1709)

(4) בערעורים על החלטות ביניים של בתי משפט מחוזיים, או על פסק דין של דן יחיד בבית משפט מחוזי שדן בערעור, על החלטה של בית משפט שלום, מוסמך לדון שופט אחד;

 

מיום 13.2.1992

תיקון מס' 15

ס"ח תשנ"ב מס' 1383 מיום 13.2.1992 עמ' 68 (ה"ח 2070)

החלפת פסקה 26(4)

הנוסח הקודם:

(4) בערעורים על החלטות ביניים של בתי משפט מחוזיים, או על פסק דין של דן יחיד בבית משפט מחוזי שדן בערעור, על החלטה של בית משפט שלום, מוסמך לדון שופט אחד;

 

מיום 27.7.2008

תיקון מס' 52

ס"ח תשס"ח מס' 2169 מיום 27.7.2008 עמ' 668 (ה"ח 341)

(4) בערעור על החלטת ביניים של בית משפט מחוזי, או על פסק דין של דן יחיד בבית משפט מחוזי שדן בערעור, על פסק דין או על החלטה של בית משפט שלום, למעט בערעור כאמור בסעיף 37(ב)(9) ו-(10), מוסמך לדון שופט אחד;

(תיקון מס' 1) תשמ"ה-1985

(5)  בדיון מקדמי בערעור מוסמך לדון שופט אחד.

מיום 3.7.1985

תיקון מס' 1

ס"ח תשמ"ה מס' 1149 מיום 3.7.1985 עמ' 138 (ה"ח 1709)

הוספת פסקה 26(5)

קביעת מותבים ומועדים [ב/4] ת"ט תשמ"ה-1984

27.  (א)  השופט או השופטים אשר ידונו בענין פלוני ייקבעו בידי נשיא בית המשפט העליון.

          (ב)  המועד אשר בו יתחיל בית המשפט העליון לדון בענין פלוני ייקבע בידי נשיא בית המשפט העליון.

מיום 5.12.1984

ת"ט תשמ"ה-1984

ס"ח תשמ"ה מס' 1127 מיום 5.12.1984 עמ' 12

קביעת מותבים ומועמדים ומועדים

אב-בית-הדין [ב/5א] (תיקון מס' 45) תשס"ז-2007

28.  (א)  אב בית הדין בבית המשפט העליון יהיה מי שיושב בדין, שהוא הראשון מבין אלה:

(1)   נשיא בית המשפט העליון;

(2)   המשנה לנשיא בית המשפט העליון;

(3)   נשיא לשעבר של בית המשפט העליון, ואם כמה נשיאים לשעבר יושבים בדין – הוותיק שבהם, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם;

(4)   המשנה לשעבר לנשיא בית המשפט העליון, ואם כמה משנים לשעבר יושבים בדין – הוותיק שבהם, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם;

(5)   הוותיק שבשופטים, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם.

          (ב)  לענין סעיף זה, רואים את הותק לפי תאריך מינויו של השופט לבית המשפט העליון.

מיום 12.7.2007

תיקון מס' 45

ס"ח תשס"ז מס' 2103 מיום 12.7.2007 עמ' 382 (ה"ח 298)

החלפת סעיף קטן 28(א)

הנוסח הקודם:

(א) יושב בדין נשיא בית המשפט העליון - הנשיא הוא אב-בית-הדין; יושב בדין המשנה לנשיא ואין הנשיא יושב בו - המשנה לנשיא הוא אב-בית-הדין; בהרכב אחר - הותיק שבשופטים הוא אב-בית-הדין ובין בעלי ותק שווה - הקשיש שבהם.

ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון [ב/5]

29.  (א)  נתפנה מקומו של נשיא בית המשפט העליון וכל עוד הנשיא החדש לא התחיל לכהן, או נעדר הנשיא מן הארץ או שנבצר ממנו זמנית למלא תפקידו, ימלא המשנה לנשיא את התפקידים המוטלים על הנשיא וישתמש בסמכויות הנתונות לו לפי כל חיקוק.

          (ב)  נבצר מנשיא בית המשפט העליון ומהמשנה לנשיא למלא את תפקידיהם, יכהן כממלא מקום הנשיא הותיק שבשופטי בית המשפט העליון, ומבין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם.

          (ג)   נשיא בית המשפט העליון רשאי לאצול מסמכויותיו למשנה לנשיא.

דיון נוסף [ב/8(א)-(ג)]

30.  (א)  ענין שפסק בו בית המשפט העליון בשלושה, רשאי הוא להחליט, עם מתן פסק דינו, שבית המשפט העליון ידון בו דיון נוסף בחמישה או יותר.

          (ב)  לא החליט בית המשפט העליון כאמור בסעיף קטן (א), רשאי כל בעל דין לבקש דיון נוסף כאמור; נשיא בית המשפט העליון או שופט אחר או שופטים שיקבע לכך, רשאים להיענות לבקשה אם ההלכה שנפסקה בבית המשפט העליון עומדת בסתירה להלכה קודמת של בית המשפט העליון, או שמפאת חשיבותה, קשיותה או חידושה של הלכה שנפסקה בענין, יש, לדעתם, מקום לדיון נוסף.

          (ג)   בהחלטה שניתנה לפי סעיף קטן (א) או (ב) רשאי בית המשפט או השופט לקבוע את הבעיה שתעמוד לדיון נוסף, ומשעשה כן, לא יקויים הדיון הנוסף אלא באותה בעיה.

משפט חוזר [ב/9(א)-(ג)] (תיקון מס' 3) תשמ"ו-1986 (תיקון מס' 22) תשנ"ו-1996

31.  (א)  נשיא בית המשפט העליון או המשנה לנשיא או שופט אחר של בית המשפט העליון שקבע לכך הנשיא רשאי להורות כי בית המשפט העליון או בית משפט מחוזי שיקבע לכך, יקיים משפט חוזר בענין פלילי שנפסק בו סופית, אם ראה כי נתקיים אחד מאלה:

(1)   בית משפט פסק כי ראיה מהראיות שהובאו באותו ענין יסודה היה בשקר או בזיוף, ויש יסוד להניח כי אילולא ראיה זאת היה בכך כדי לשנות את תוצאות המשפט לטובת הנידון;

(תיקון מס' 22) תשנ"ו-1996

(2)   הוצגו עובדות או ראיות, העשויות, לבדן או ביחד עם החומר שהיה בפני בית המשפט בראשונה, לשנות את תוצאות המשפט לטובת הנידון;

(3)   אדם אחר הורשע בינתיים בביצוע אותו מעשה העבירה, ומהנסיבות שנתגלו במשפטו של אותו אדם אחר נראה כי מי שהורשע לראשונה בעבירה לא ביצע אותה;

(תיקון מס' 22) תשנ"ו-1996

(4)   נתעורר חשש של ממש כי בהרשעה נגרם לנידון עיוות דין.

          (ב)  הרשות לבקש משפט חוזר נתונה לנידון וליועץ המשפטי לממשלה; מת הנידון - תהיה הרשות האמורה גם לבן-זוגו ולכל אחד מצאצאיו, הוריו, אחיו או אחיותיו.

          (ג)   במשפט חוזר יהיו לבית המשפט העליון או לבית משפט מחוזי כל הסמכויות הנתונות לבית משפט מחוזי במשפט פלילי והנתונות לבית המשפט העליון בערעור פלילי, פרט לסמכות להחמיר בעונש; בית המשפט רשאי לתת כל צו הנראה בעיניו כדי לפצות נידון שנשא ענשו או חלק ממנו ושהרשעתו בוטלה כתוצאה מן המשפט החוזר, או לתת כל סעד אחר; מת הנידון - רשאי בית המשפט לתת צו כאמור לטובת אדם אחר.

(תיקון מס' 28) תשס"א-2001

          (ד)  נשיא בית המשפט העליון או המשנה לנשיא או שופט אחר של בית המשפט העליון שקבע לכך הנשיא או הרכב כאמור, רשאי, בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה, להורות על זיכויו של נידון אם נוכח כי נתקיימה אחת העילות למשפט חוזר כאמור בסעיף קטן (א), אך לאור נסיבות הענין אין תועלת בקיומו של משפט חוזר.

מיום 13.8.1986

תיקון מס' 3

ס"ח תשמ"ו מס' 1191 מיום 13.8.1986 עמ' 216 (ה"ח 1778)

(א) נשיא בית המשפט העליון או המשנה לנשיא או שופט אחר של בית המשפט העליון שקבע לכך הנשיא רשאי להורות כי בית המשפט העליון או בית משפט מחוזי שיקבע לכך, יקיים משפט חוזר בענין פלילי שנפסק בו סופית, אם ראה אחד מאלה:

 

מיום 29.2.1996

תיקון מס' 22

ס"ח תשנ"ו מס' 1567 מיום 29.2.1996 עמ' 108 (ה"ח 2434)

(א) נשיא בית המשפט העליון או המשנה לנשיא או שופט אחר של בית המשפט העליון שקבע לכך הנשיא רשאי להורות כי בית המשפט העליון או בית משפט מחוזי שיקבע לכך, יקיים משפט חוזר בענין פלילי שנפסק בו סופית, אם ראה אחד מאלה אם ראה כי נתקיים אחד מאלה:

(1) בית משפט פסק כי ראיה מהראיות שהובאו באותו ענין יסודה היה בשקר או בזיוף, ויש יסוד להניח כי אילולא ראיה זאת היה בכך כדי לשנות את תוצאות המשפט לטובת הנידון;

(2) נתגלו עובדות חדשות או ראיות חדשות העשויות, לבדן או ביחד עם החומר שהיה בפני בית המשפט בראשונה, לשנות את תוצאות המשפט לטובת הנידון ובשעת בירור משפטו לא יכולות היו להיות בידי הנידון או להיות ידועות לו;

(2) הוצגו עובדות או ראיות, העשויות, לבדן או ביחד עם החומר שהיה בפני בית המשפט בראשונה, לשנות את תוצאות המשפט לטובת הנידון;

(3) אדם אחר הורשע בינתיים בביצוע אותו מעשה העבירה, ומהנסיבות שנתגלו במשפטו של אותו אדם אחר נראה כי מי שהורשע לראשונה בעבירה לא ביצע אותה;

(4) נתעורר חשש של ממש כי בהרשעה נגרם לנידון עיוות דין.

 

מיום 29.3.2001

תיקון מס' 28

ס"ח תשס"א מס' 1783 מיום 29.3.2001 עמ' 198 (ה"ח 2926)

הוספת סעיף קטן 31(ד)

העמדת שאלה בידי שר המשפטים [ב/10]

32.  (א)  הוגשה בקשה לנשיא המדינה למתן חנינה או להפחתת עונש, והתעוררה שאלה אשר לדעת שר המשפטים ראויה לדיון בבית המשפט העליון ואשר אינה יכולה לשמש עילה למשפט חוזר לפי סעיף 31, רשאי שר המשפטים להעמיד את השאלה לבית המשפט העליון.

          (ב)  בית המשפט העליון יחליט אם לדון בשאלה שהועמדה לפניו לפי סעיף קטן (א); החליט לדון, ידון בה כאילו הורה נשיא בית המשפט העליון על משפט חוזר לפי סעיף 31.

סימן ב': בתי משפט מחוזיים

מקום מושב ואזור שיפוט [ב/11] (תיקון מס' 49) תשס"ח-2008

33.    (א)  שר המשפטים רשאי, בצו, להקים בתי משפט מחוזיים ולקבוע מקום מושבם ואזור שיפוטם.

(תיקון מס' 49) תשס"ח-2008

          (ב)  הוקם בית משפט מחוזי חדש לפי הוראות סעיף קטן (א) (בסעיף זה – בית המשפט החדש), יחולו הוראות אלה:

(1)   שר המשפטים רשאי, לאחר התייעצות עם נשיא בית המשפט העליון, לקבוע הוראות מעבר שלפיהן סוגי עניינים שיקבע לא יידונו בבית המשפט החדש אלא בבית המשפט שבו היו נדונים אלמלא הוקם בית המשפט החדש (בסעיף זה – בית המשפט המקורי);

(2)   (א)   הליך שהוגש לבית המשפט המקורי יידון עד לסיומו באותו בית משפט;

(ב)   על אף האמור בפסקת משנה (א), רשאי מנהל בתי המשפט להורות כי בסוגי הליכים שיקבע מבין העניינים שבסמכותו של בית המשפט החדש, יועברו הליכים שהוגשו לבית המשפט המקורי וטרם החל הדיון בהם לבית המשפט החדש, ויידונו בו;

(ג)    הודעה על הליכים שהועברו לפי פסקת משנה (ב) תימסר לצדדים להליך וכן תפורסם במזכירויות בתי המשפט הנוגעים בדבר ובאתר האינטרנט של הנהלת בתי המשפט; הודעה על סוגי הליכים שהועברו תפורסם ברשומות.

          (ג)   תוקפן של הוראות לפי סעיף קטן (ב) יהיה לתקופה שקבע שר המשפטים, שלא תעלה על שלוש שנים ממועד הקמתו של בית המשפט החדש; סמכות שהוקנתה לבית משפט לדון בהליך מכוח ההוראות כאמור תעמוד בעינה עד לסיום ההליך; לעניין זה, "מועד הקמתו של בית המשפט החדש" – מועד ההקמה כפי שקבע שר המשפטים בצו, מכוח סעיף קטן (א).

          (ד)  אין בהוראות לפי סעיף קטן (ב) כדי לגרוע מהוראות סעיף 78.

מיום 10.3.2008

תיקון מס' 49

ס"ח תשס"ח מס' 2138 מיום 10.3.2008 עמ' 248 (ה"ח 341)

33. (א) שר המשפטים רשאי, בצו, להקים בתי משפט מחוזיים ולקבוע מקום מושבם ואזור שיפוטם.

(ב) הוקם בית משפט מחוזי חדש לפי הוראות סעיף קטן (א) (בסעיף זה – בית המשפט החדש), יחולו הוראות אלה:

(1) שר המשפטים רשאי, לאחר התייעצות עם נשיא בית המשפט העליון, לקבוע הוראות מעבר שלפיהן סוגי עניינים שיקבע לא יידונו בבית המשפט החדש אלא בבית המשפט שבו היו נדונים אלמלא הוקם בית המשפט החדש (בסעיף זה – בית המשפט המקורי);

(2) (א) הליך שהוגש לבית המשפט המקורי יידון עד לסיומו באותו בית משפט;

(ב) על אף האמור בפסקת משנה (א), רשאי מנהל בתי המשפט להורות כי בסוגי הליכים שיקבע מבין העניינים שבסמכותו של בית המשפט החדש, יועברו הליכים שהוגשו לבית המשפט המקורי וטרם החל הדיון בהם לבית המשפט החדש, ויידונו בו;

(ג) הודעה על הליכים שהועברו לפי פסקת משנה (ב) תימסר לצדדים להליך וכן תפורסם במזכירויות בתי המשפט הנוגעים בדבר ובאתר האינטרנט של הנהלת בתי המשפט; הודעה על סוגי הליכים שהועברו תפורסם ברשומות.

(ג) תוקפן של הוראות לפי סעיף קטן (ב) יהיה לתקופה שקבע שר המשפטים, שלא תעלה על שלוש שנים ממועד הקמתו של בית המשפט החדש; סמכות שהוקנתה לבית משפט לדון בהליך מכוח ההוראות כאמור תעמוד בעינה עד לסיום ההליך; לעניין זה, "מועד הקמתו של בית המשפט החדש" – מועד ההקמה כפי שקבע שר המשפטים בצו, מכוח סעיף קטן (א).

(ד) אין בהוראות לפי סעיף קטן (ב) כדי לגרוע מהוראות סעיף 78.

מקום ישיבת בית המשפט [ב/12]

34.  (א)  בית משפט מחוזי ישב במקום מושבו.

          (ב)  בית משפט מחוזי רשאי לשבת לדין בענין מסויים, כולו או מקצתו, במקום שאינו מקום מושבו, אם ראה לעשות כן למען הצדק או למען יעילות הדיון, ובלבד שלא ישב במקום שמחוץ לאזור שיפוטו אלא בהסכמת נשיא בית המשפט המחוזי שהמקום האחר נמצא באזור שיפוטו.

השופטים [ב/13]

35.  (א)  בבית משפט מחוזי יהיו שופטים במספר שיקבע שר המשפטים בהודעה ברשומות.

          (ב)  בכל בית משפט מחוזי יהיה נשיא ויכול שיהיו סגן נשיא אחד או יותר; ואולם יכול נשיא אחד לכהן כנשיא בשני בתי משפט מחוזיים.

ישיבת שופט מחוץ למקום מינויו [ב/14]

36.  נתמנה שופט פלוני לבית משפט מחוזי אחד, אין בכך כדי למנעו מלשבת בבית משפט מחוזי אחר; ואולם לא ישב שופט בבית משפט מחוזי אחר אלא בהסכמת נשיאי שני בתי המשפט המחוזיים הנוגעים בדבר.

ההרכב [ב/15]

37.  (א)  בענינים אלה ידון בית משפט מחוזי בשלושה:

(1)   משפטים בשל עבירה שענשה מוות או מאסר עשר שנים או יותר;

(תיקון מס' 52) תשס"ח-2008

(2)   ערעורים על פסקי דין של בתי משפט שלום;

(3)   כל ענין שהנשיא של בית המשפט המחוזי או סגנו הורה שידונו בו שלושה.

מיום 27.7.2008

תיקון מס' 52

ס"ח תשס"ח מס' 2169 מיום 27.7.2008 עמ' 668 (ה"ח 341)

(2) ערעורים על פסקי דין של בתי משפט ובתי דין שיושב בהם שופט של בית משפט שלום, למעט בקשות לצווי ביניים, לצווים זמניים ולהחלטות ביניים אחרות שבערעורים שלום;

(תיקון מס' 52) תשס"ח-2008 (תיקון מס' 60) תש"ע-2010

          (ב)  על אף האמור בסעיף קטן (א), בענינים הבאים ידון בית משפט מחוזי בשופט אחד, אם לא הורה נשיא בית המשפט או סגנו, לבקשת בעל דין ולאחר שנתן לבעלי הדין הזדמנות לטעון את טענותיהם לעניין זה, או ביוזמתו, לעניין מסוים, כי יידון בשלושה:

מיום 27.7.2008

תיקון מס' 52

ס"ח תשס"ח מס' 2169 מיום 27.7.2008 עמ' 668 (ה"ח 341)

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), בענינים הבאים ידון בית משפט מחוזי בשופט אחד, אם לא הורה נשיא בית המשפט או סגנו הוראה אחרת לענין מסויים לעניין מסוים, כי יידון בשלושה:

 

מיום 29.7.2010

תיקון מס' 60

ס"ח תש"ע מס' 2256 מיום 29.7.2010 עמ' 652 (ה"ח 410)

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), בענינים הבאים ידון בית משפט מחוזי בשופט אחד, אם לא הורה נשיא בית המשפט או סגנו או סגנו, לבקשת בעל דין ולאחר שנתן לבעלי הדין הזדמנות לטעון את טענותיהם לעניין זה, או ביוזמתו, לעניין מסוים, כי יידון בשלושה:

(תיקון מס' 9) תש"ן-1989

(1)   עבירות המנויות בחלק א' של התוספת הראשונה;

מיום 20.11.1989

תיקון מס' 9

ס"ח תש"ן מס' 1288 מיום 20.11.1989 עמ' 6 (ה"ח 1941)

(1) עבירות המנויות בתוספת הראשונה  בחלק א' של התוספת הראשונה;

(תיקון מס' 56) תשס"ט-2008

(2)   (נמחקה);

מיום 16.5.2009

תיקון מס' 56

ס"ח תשס"ט מס' 2188 מיום 16.11.2008 עמ' 66 (ה"ח 260)

מחיקת פסקה 37(ב)(2)

הנוסח הקודם:

(2) ערעורים על החלטות של ראש ההוצאה לפועל לפי סעיפים 19, 25, 48 ו-58 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967;

חוק תשמ"ה-1985

(3)   דיון מקדמי בערעור;

מיום 3.7.1985

תיקון מס' 1

ס"ח תשמ"ה מס' 1149 מיום 3.7.1985 עמ' 138 (ה"ח 1709)

הוספת פסקה 37(ב)(3)

(תיקון מס' 9) תש"ן-1989

(4)   ערעורים על פסקי דין של בתי משפט שלום ושל שופטי תעבורה, לענין העבירות המפורטות בסעיף 25(א) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], שאינן פשעים, ולמעט לענין עבירה לפי סעיף 64 לפקודה האמורה;

מיום 20.11.1989

תיקון מס' 9

ס"ח תש"ן מס' 1288 מיום 20.11.1989 עמ' 6 (ה"ח 1941)

הוספת פסקה 37(ב)(4)

(תיקון מס' 9) תש"ן-1989 (תיקון מס' 15)  תשנ"ב-1992

(5)   ערעורים בעניינים המנויים בחלק ב' של התוספת הראשונה שיקבעם שר המשפטים בצו, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת;

מיום 20.11.1989

תיקון מס' 9

ס"ח תש"ן מס' 1288 מיום 20.11.1989 עמ' 6 (ה"ח 1941)

הוספת פסקה 37(ב)(5)

 

מיום 13.2.1992

תיקון מס' 15

ס"ח תשנ"ב מס' 1383 מיום 13.2.1992 עמ' 68 (ה"ח 2070)

(5) ערעורים בעניינים המנויים בחלק ב' של התוספת הראשונה שיקבעם שר המשפטים בצו, בהתייעצות עם בהסכמת נשיא בית המשפט העליון ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת;

(תיקון מס' 42) תשס"ו-2006

(6)   (נמחקה);

מיום 7.8.1995

תיקון מס' 21

ס"ח תשנ"ה מס' 1537 מיום 7.8.1995 עמ' 396 (ה"ח 2330)

הוספת פסקה 37(ב)(6)

 

מיום 11.4.2006

תיקון מס' 42

ס"ח תשס"ו מס' 2054 מיום 12.3.2006 עמ' 284 (ה"ח 2914)

מחיקת פסקה 37(ב)(6)

הנוסח הקודם:

(6) ערעורים על פסקי דין של בית משפט לעניני משפחה, למעט ערעורים על פסק דין שכולו או חלקו בעניני ירושה, אבהות או אמהות, אימוץ, זכויות משמורת או החזרתו של קטין חטוף;

(תיקון מס' 23) תשנ"ח-1997 (תיקון מס' 42) תשס"ו-2006

(7)   ערעורים על פסקי דין והחלטות אחרות לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991 ולפי חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001;

מיום 5.12.1997

תיקון מס' 23

ס"ח תשנ"ח מס' 1640 מיום 5.12.1997 עמ' 17 (ה"ח 2562)

הוספת פסקה 37(ב)(7)

 

מיום 11.4.2006

תיקון מס' 42

ס"ח תשס"ו מס' 2054 מיום 12.3.2006 עמ' 284 (ה"ח 2914)

(7) ערעורים על פסקי דין והחלטות אחרות לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991 ולפי חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001;

 

(תיקון מס' 42) תשס"ו-2006

(8)   ערעורים על פסקי דין בענינים שבית משפט לענינים מקומיים מוסמך לדון בהם לפי סעיף 55;

מיום 11.4.2006

תיקון מס' 42

ס"ח תשס"ו מס' 2054 מיום 12.3.2006 עמ' 284 (ה"ח 2914)

הוספת פסקה 37(ב)(8)

(תיקון מס' 52) תשס"ח-2008

(9)   ערעורים על פסקי דין של בתי משפט שלום בדן יחיד בתביעות שסכומן או ששווי נושאן, ביום הגשת התובענה, אינו עולה על 300,000 שקלים חדשים, והוא אף אם עלה הסכום או השווי לאחר מכן מחמת שערוך, הצמדה, ריבית, הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, למעט בתביעות כמפורט להלן:

(א)   תביעות לפיצויים בשל נזקי גוף או תביעות לשיפוי או לפיצוי על תשלומי פנסיה, תגמולים וכל הוצאה אחרת ששולמו או שישולמו בשל נזקי גוף, לרבות תביעות שעילתן בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975;

(ב)   תביעות בענייני משפחה כמשמעותם בחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995;

(ג)    תביעות כאמור בסעיף 51(א)(3);

מיום 27.7.2008

תיקון מס' 52

ס"ח תשס"ח מס' 2169 מיום 27.7.2008 עמ' 668 (ה"ח 341)

הוספת פסקה 37(ב)(9)

(תיקון מס' 52) תשס"ח-2008

(10)  ערעורים על פסקי דין של בתי דין מינהליים כהגדרתם בחוק בתי דין מינהליים, התשנ"ב-1992, זולת אם נקבע אחרת בחוק;

מיום 27.7.2008

תיקון מס' 52

ס"ח תשס"ח מס' 2169 מיום 27.7.2008 עמ' 669 (ה"ח 341)

הוספת פסקה 37(ב)(10)

(תיקון מס' 52) תשס"ח-2008

(11)  בקשות לצווי ביניים, לצווים זמניים ולהחלטות ביניים אחרות, במסגרת ערעורים;

מיום 27.7.2008

תיקון מס' 52

ס"ח תשס"ח מס' 2169 מיום 27.7.2008 עמ' 669 (ה"ח 341)

הוספת פסקה 37(ב)(11)

(תיקון מס' 93) תשע"ח-2018

(12)  ערעורים על פסקי דין והחלטות אחרות לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018.

מיום 15.9.2019

תיקון מס' 93

ס"ח תשע"ח מס' 2708 מיום 15.3.2018 עמ' 412 (ה"ח 1027)

הוספת פסקה 37(ב)(12)

          (ג)   בכל ענין שאינו מוזכר בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) ידון בית משפט מחוזי בשופט אחד.

קביעת מותבים ומועדים [ב/16]

38.  (א)  השופט או השופטים אשר ידונו בענין פלוני ייקבעו בידי נשיא בית המשפט המחוזי או סגניו, ובאין קביעה כאמור - לפי סדר שקבע מזמן לזמן נשיא בית המשפט.

          (ב)  המועד אשר בו יתחיל בית המשפט המחוזי לדון בענין פלוני ייקבע בידי השופט או השופטים אשר ידונו בו, בהתאם לכללים שקבע נשיא בית המשפט, ואם טרם נקבע המותב שידון בו - בידי נשיא בית המשפט או סגנו.

אב-בית-הדין [ב/17] (תיקון מס' 45) תשס"ז-2007

39.  (א)  אב בית הדין בבית משפט מחוזי הדן בשלושה יהיה מי שיושב בדין, שהוא הראשון מבין אלה:

(1)   נשיא בית משפט מחוזי;

(2)   סגן נשיא בית משפט מחוזי, ואם כמה סגני נשיא יושבים בדין – הוותיק שבהם, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם;

(3)   נשיא לשעבר של בית משפט מחוזי, ואם כמה נשיאים לשעבר יושבים בדין – הוותיק שבהם, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם;

(4)   סגן לשעבר לנשיא בית משפט מחוזי, ואם כמה סגנים לשעבר יושבים בדין – הוותיק שבהם, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם;

(5)   הוותיק שבשופטים, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם.

          (ב)  לענין סעיף זה, רואים את הותק לפי תאריך מינויו של השופט לבית משפט מחוזי.

(תיקון מס' 75) תשע"ד-2014

          (ג)   על אף האמור בסעיף קטן (א), שופט עמית לא יהיה אב בית הדין, אלא אם כן קבע נשיא בית המשפט אחרת לעניין הרכב מסוים.

מיום 11.4.2006 עד יום 10.4.2010

הוראת שעה תשס"ו-2006

ס"ח תשס"ו מס' 2054 מיום 12.3.2006 עמ' 284 (ה"ח 2914)

הוספת סעיף קטן 39(ג)

הנוסח:

(ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), שופט עמית לא יהיה אב-בית-הדין, אלא אם כן קבע נשיא בית המשפט אחרת לענין הרכב מסוים.

 

מיום 12.7.2007

תיקון מס' 45

ס"ח תשס"ז מס' 2103 מיום 12.7.2007 עמ' 382 (ה"ח 298)

החלפת סעיף קטן 39(א)

הנוסח הקודם:

(א) בית משפט מחוזי הדן בשלושה ונשיא בית המשפט ביניהם - הנשיא הוא אב-בית-הדין; אם סגן נשיא ביניהם ואין הנשיא ביניהם - סגן הנשיא הוא אב-בית-הדין, ואם שני סגני נשיא ביניהם - הותיק שבהם; בהרכב אחר - הותיק שבשופטים הוא אב-בית-הדין, ובין בעלי ותק שווה - הקשיש שבהם.

 

מיום 5.3.21014

תיקון מס' 75

ס"ח תשע"ד מס' 2436 מיום 5.3.2014 עמ' 326 (ה"ח 649)

הוספת סעיף קטן 39(ג)

הסמכות [ב/18] (תיקון מס' 21)  תשנ"ה-1995

40.  בית משפט מחוזי ידון באלה:

 

(תיקון מס' 59) תש"ע-2010

(1)  כל עניין אזרחי או פלילי שאיננו בסמכותו של בית משפט שלום; בתביעה שכנגד אזרחית מוסמך לדון בית משפט מחוזי אף אם אותו עניין או אותה תביעה הם בסמכותו של בית משפט שלום, ואם התביעה שכנגד היא באותו הנושא או נובעת מאותן נסיבות – אף אם העניין או התביעה הם בסמכות המחלקה הכלכלית לפי סעיף 42ה; ואולם –

(א)   היתה התביעה שכנגד בסמכותו של בית משפט לענייני משפחה, רשאי בית המשפט להעביר את התביעות לבית המשפט לענייני משפחה שבאזור שיפוטו היתה מוגשת התביעה שכנגד, יהיה שווייה אשר יהא, אם לדעתו הצדק והתועלת בהעברה עולים על הפגיעה בעניינו של אדם אחר שהוא צד לתובענה;

(ב)   היתה התביעה שכנגד בסמכות המחלקה הכלכלית כאמור, רשאי בית המשפט להעביר אליה את התביעות, אם ראה כי חלקו של העניין הכלכלי בתביעות הוא משמעותי;

מיום 7.8.1995

תיקון מס' 21

ס"ח תשנ"ה מס' 1537 מיום 7.8.1995 עמ' 396 (ה"ח 2330)

(1) כל ענין אזרחי או פלילי שאיננו בסמכותו של בית משפט שלום; בתביעה-שכנגד אזרחית מוסמך לדון בית משפט מחוזי אף אם אותו ענין או אותה תביעה הם בסמכותו של בית משפט שלום; ואולם אם היתה התביעה שכנגד בסמכותו של בית משפט לעניני משפחה, רשאי בית המשפט להעביר את התביעות לבית משפט לעניני משפחה שבאזור שיפוטו היתה מוגשת התביעה שכנגד, יהא שוויה אשר יהא, אם לדעתו הצדק והתועלת בהעברה עולים על הפגיעה בענינו של אדם אחר שהוא צד לתובענה;

 

מיום 15.12.2010

תיקון מס' 59

ס"ח תש"ע מס' 2253 מיום 27.7.2010 עמ' 612 (ה"ח 484)

החלפת פסקה 40(1)

הנוסח הקודם:

(1) כל ענין אזרחי או פלילי שאיננו בסמכותו של בית משפט שלום; בתביעה-שכנגד אזרחית מוסמך לדון בית משפט מחוזי אף אם אותו ענין או אותה תביעה הם בסמכותו של בית משפט שלום; ואולם אם היתה התביעה שכנגד בסמכותו של בית משפט לעניני משפחה, רשאי בית המשפט להעביר את התביעות לבית משפט לעניני משפחה שבאזור שיפוטו היתה מוגשת התביעה שכנגד, יהא שוויה אשר יהא, אם לדעתו הצדק והתועלת בהעברה עולים על הפגיעה בענינו של אדם אחר שהוא צד לתובענה;

(תיקון מס' 27)  תש"ס-2000 (תיקון מס' 59)  תש"ע-2010

(1א) עתירה מינהלית, ערעור מינהלי, תובענה מינהלית, עניין מינהלי ועניין אחר, לפי סעיף 5 לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס-2000;

מיום 11.12.2000

תיקון מס' 27

ס"ח תש"ס מס' 1739 מיום 11.6.2000 עמ' 194 (ה"ח 2821)

הוספת פסקה 40(1א)

 

מיום 15.12.2010

תיקון מס' 59

ס"ח תש"ע מס' 2253 מיום 27.7.2010 עמ' 612 (ה"ח 484)

(1א) עתירה מינהלית, ערעור מינהלי ותובענה מינהלית, לפי חוק תובענה מינהלית, עניין מינהלי ועניין אחר, לפי סעיף 5 לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס-2000;

(תיקון מס' 16)  תשנ"ב-1992

(2)  כל ענין שאיננו בסמכותו הייחודית של בית דין אחר; בענין הנתון לסמכותו המקבילה של בית דין אחר, יהיה בית המשפט המחוזי מוסמך לדון כל עוד אין אותו בית דין דן בו ואם הענין אינו נתון בסמכותו של בית משפט שלום;

מיום 13.2.1992

תיקון מס' 16

ס"ח תשנ"ב מס' 1390 מיום 24.3.1992 עמ' 143 (ה"ח 2109)

(2) כל ענין שאיננו בסמכותו הייחודית של בית דין אחר; בענין הנתון לסמכותו המקבילה של בית דין אחר, יהיה בית המשפט המחוזי מוסמך לדון כל עוד אין אותו בית דין דן בו ואם הענין אינו נתון בסמכותו של בית משפט שלום;

(3)  ערעורים על פסקי דין ועל החלטות אחרות של בתי משפט השלום;

(תיקון מס' 36) תשס"ד-2003

(4)  תביעה בעניני קנין רוחני, הכרוכה בתביעה בעניני קנין רוחני שהיא בסמכות בית המשפט המחוזי לפי פסקה (1), אף אם סכום התביעה או שווי נושא התביעה אינו עולה על הסכום כאמור בסעיף 51(א)(2); בפסקה זו, "תביעה בעניני קנין רוחני" – תביעה אזרחית לפי אחד או יותר מהחוקים המפורטים להלן:

(תיקון מס' 46) תשס"ח-2007

(א)   חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007;

(ב)   (נמחק);

(ג)    פקודת הפטנטים והמדגמים;

(ד)   חוק הגנת כינויי מקור וציונים גיאוגרפיים, התשכ"ה-1965;

(ה)   חוק הפטנטים, התשכ"ז-1967;

(ו)    פקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל"ב-1972;

(ז)    חוק זכות מטפחים של זני צמחים, התשל"ג-1973;

(ח)   חוק זכויות מבצעים ומשדרים, התשמ"ד-1984;

(ט)   חוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999;

(תיקון מס' 90) תשע"ז-2017

(י)    חוק העיצובים, התשע"ז-2017;

מיום 3.12.2003

תיקון מס' 36

ס"ח תשס"ד מס' 1907 מיום 3.11.2003 עמ' 8 (ה"ח 30)

הוספת פסקה 40(4)

 

מיום 25.5.2008

תיקון מס' 46

ס"ח תשס"ח מס' 2119 מיום 25.11.2007 עמ' 48ג (ה"ח 196)

ת"ט תשס"ח-2007

ס"ח תשס"ח מס' 2122 מיום 27.12.2007 עמ' 82

(א) חוק זכות יוצרים, 1911;

(ב) פקודת זכות יוצרים;

(א) חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007;

 

מיום 7.8.2018

תיקון מס' 90

ס"ח תשע"ז מס' 2662 מיום 7.8.2017 עמ' 1200 (ה"ח 928)

הוספת פסקת משנה 40(4)(י)

(תיקון מס' 59) תש"ע-2010

(5)  עניין אזרחי לפי חוק החברות, התשנ"ט-1999, למעט תביעה אזרחית שבית המשפט לענייני משפחה מוסמך לדון בה, עניין אזרחי לפי סעיפים 6, 7 ו-353א לחוק האמור שיידון בבית המשפט שלו הסמכות לדון בתובענה ועניין אזרחי לפי סעיפים 354(ב1)(5) ו-359 לחוק האמור;

מיום 15.12.2010

תיקון מס' 59

ס"ח תש"ע מס' 2253 מיום 27.7.2010 עמ' 612 (ה"ח 484)

הוספת פסקה 40(5)

(תיקון מס' 59) תש"ע-2010 (תיקון מס' 92) תשע"ח-2018

(6)  עניין כלכלי כהגדרתו בסעיף 42א.

מיום 15.12.2010

תיקון מס' 59

ס"ח תש"ע מס' 2253 מיום 27.7.2010 עמ' 612 (ה"ח 484)

הוספת פסקה 40(6)

 

מיום 15.6.2018

תיקון מס' 92

ס"ח תשע"ח מס' 2691 מיום 15.2.2018 עמ' 169 (ה"ח 1162)

(6) עניין כלכלי כמשמעותו בסעיף 42ב כהגדרתו בסעיף 42א.

 

ערעור [ב/19]

41.  (א)  פסק דין של בית משפט מחוזי בערכאה ראשונה ניתן לערעור לפני בית המשפט העליון.

(תיקון מס' 52) תשס"ח-2008

          (ב)  החלטה אחרת של בית משפט מחוזי בענין אזרחי, ופסק דין של בית משפט מחוזי בערעור, ניתנים לערעור לפני בית המשפט העליון, אם ניתנה רשות לכך מאת נשיא בית המשפט העליון או מאת שופט אחר של בית המשפט העליון שנשיאו קבע לכך, או מאת בית המשפט העליון, ובפסק דין - גם אם ניתנה רשות לכך בגוף פסק הדין. רשות כאמור בסעיף קטן זה לגבי החלטה אחרת תינתן אם שוכנע בית המשפט כי אם הערעור על ההחלטה יידון במסגרת הערעור על פסק הדין ולא באופן מיידי, יהיה בכך כדי להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים או שעלול להיגרם לצד להליך נזק של ממש, או שעלול להתנהל הליך מיותר או בדרך שגויה.

(תיקון מס' 59) תש"ע-2010

          (ג)   על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא תינתן רשות ערעור –

(1)   על סוגי החלטות ששר המשפטים קבע, בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת; נקבע סוג החלטה בצו כאמור, יחול הצו על החלטה שהתקבלה לאחר תחילתו;

(2)   על החלטת בית משפט מחוזי בשאלה אם עניין מסוים או עניין כלכלי כמשמעותו בסעיף 42ב או עניין כלכלי-מינהלי כמשמעותו בסעיף 42ג, אם לאו, ואולם תינתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט כי עניין מסוים אינו עניין כלכלי אם תוצאת ההחלטה היא שבית המשפט המוסמך הוא בית משפט שלום.

(תיקון מס' 59) תש"ע-2010

          (ד)  אין באמור בסעיף קטן (ג) כדי לגרוע מזכותו על פי דין של בעל דין לערער על החלטה כאמור באותו סעיף קטן במסגרת ערעור על פסק הדין.

(תיקון מס' 59) תש"ע-2010

          (ה)  (1)   על אף האמור בסעיף קטן (ב) ובסעיף 8(ד) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006, לא תינתן רשות ערעור על החלטת בית משפט מחוזי לאשר תובענה ייצוגית לפי פרט 5 לתוספת השנייה לחוק האמור או לאשר תביעה נגזרת לפי סעיף 198 לחוק החברות, התשנ"ט-1999;

(2)   לבקשת בעל דין, יקיים בית המשפט דיון חוזר בהחלטה כאמור בפסקה (1) בהרכב של שלושה שופטים; מצא ההרכב כי בקשה לדיון חוזר מעלה עניין שיש בו חשיבות, רגישות או חידוש מיוחדים, רשאי הוא להורות על העברת הדיון בו לבית המשפט העליון אשר ידון בבקשה לדיון חוזר כאילו היתה ערעור על ההחלטה; על החלטת ההרכב לפי פסקה זו לא תינתן רשות ערעור;

(3)   אין באמור בסעיף קטן זה כדי לגרוע מזכותו על פי דין של בעל דין לערער על החלטה כאמור בפסקה (1) במסגרת ערעור על פסק הדין.

מיום 27.7.2008

תיקון מס' 52

ס"ח תשס"ח מס' 2169 מיום 27.7.2008 עמ' 669 (ה"ח 341)

(ב) החלטה אחרת של בית משפט מחוזי בענין אזרחי, ופסק דין של בית משפט מחוזי בערעור, ניתנים לערעור לפני בית המשפט העליון, אם ניתנה רשות לכך מאת נשיא בית המשפט העליון או מאת שופט אחר של בית המשפט העליון שנשיאו קבע לכך, או מאת בית המשפט העליון, ובפסק דין - גם אם ניתנה רשות לכך בגוף פסק הדין. רשות כאמור בסעיף קטן זה לגבי החלטה אחרת תינתן אם שוכנע בית המשפט כי אם הערעור על ההחלטה יידון במסגרת הערעור פסק הדין ולא באופן מיידי, יהיה בכך כדי להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים או שעלול להיגרם לצד להליך נזק של ממש, או שעלול להתנהל הליך מיותר או בדרך שגויה.

(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא תינתן רשות כאמור בסוגי החלטות ששר המשפטים קבע, בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת; נקבע סוג החלטה בצו כאמור, יחול הצו על החלטה שהתקבלה לאחר תחילתו.

 

מיום 15.12.2010

תיקון מס' 59

ס"ח תש"ע מס' 2253 מיום 27.7.2010 עמ' 612 (ה"ח 484)

(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא תינתן רשות כאמור בסוגי החלטות ששר המשפטים קבע, בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת; נקבע סוג החלטה בצו כאמור, יחול הצו על החלטה שהתקבלה לאחר תחילתו.

(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא תינתן רשות ערעור –

(1) על סוגי החלטות ששר המשפטים קבע, בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת; נקבע סוג החלטה בצו כאמור, יחול הצו על החלטה שהתקבלה לאחר תחילתו;

(2) על החלטת בית משפט מחוזי בשאלה אם עניין מסוים או עניין כלכלי כמשמעותו בסעיף 42ב או עניין כלכלי-מינהלי כמשמעותו בסעיף 42ג, אם לאו, ואולם תינתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט כי עניין מסוים אינו עניין כלכלי אם תוצאת ההחלטה היא שבית המשפט המוסמך הוא בית משפט שלום.

(ד) אין באמור בסעיף קטן (ג) כדי לגרוע מזכותו על פי דין של בעל דין לערער על החלטה כאמור באותו סעיף קטן במסגרת ערעור על פסק הדין.

(ה) (1) על אף האמור בסעיף קטן (ב) ובסעיף 8(ד) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006, לא תינתן רשות ערעור על החלטת בית משפט מחוזי לאשר תובענה ייצוגית לפי פרט 5 לתוספת השנייה לחוק האמור או לאשר תביעה נגזרת לפי סעיף 198 לחוק החברות, התשנ"ט-1999;

(2) לבקשת בעל דין, יקיים בית המשפט דיון חוזר בהחלטה כאמור בפסקה (1) בהרכב של שלושה שופטים; מצא ההרכב כי בקשה לדיון חוזר מעלה עניין שיש בו חשיבות, רגישות או חידוש מיוחדים, רשאי הוא להורות על העברת הדיון בו לבית המשפט העליון אשר ידון בבקשה לדיון חוזר כאילו היתה ערעור על ההחלטה; על החלטת ההרכב לפי פסקה זו לא תינתן רשות ערעור;

(3) אין באמור בסעיף קטן זה כדי לגרוע מזכותו על פי דין של בעל דין לערער על החלטה כאמור בפסקה (1) במסגרת ערעור על פסק הדין.

סמכות שופטים [ב/20] (תיקון מס' 3) תשמ"ו-1986

42.  סמכות שיפוטית שנתייחדה בדין למעט בחוק זה לנשיא או לסגן נשיא של בית משפט מחוזי, נתונה לכל שופט של אותו בית משפט; סמכות אחרת שנתייחדה לנשיא בית משפט מחוזי רשאי הוא לאצול, כולה או מקצתה, לסגן נשיא.

מיום 13.8.1986

תיקון מס' 3

ס"ח תשמ"ו מס' 1191 מיום 13.8.1986 עמ' 216 (ה"ח 1778)

42. סמכות שיפוטית שנתייחדה בדין למעט בחוק זה לנשיא או לסגן נשיא של בית משפט מחוזי, נתונה לכל שופט של אותו בית משפט; סמכות אחרת שנתייחדה לנשיא בית משפט מחוזי רשאי הוא לאצול, כולה או מקצתה, לסגן נשיא.

(תיקון מס' 59) תש"ע-2010

סימן ב'1: מחלקה כלכלית

מיום 15.12.2010

תיקון מס' 59

ס"ח תש"ע מס' 2253 מיום 27.7.2010 עמ' 613 (ה"ח 484)

הוספת סימן ב'1

הגדרות (תיקון מס' 59)  תש"ע-2010

42א.  בסימן זה –

          "החלטה של רשות" – כהגדרתה בחוק בתי המשפט לעניינים מינהליים;

          "חוק הבוררות" – חוק הבוררות, התשכ"ח-1968;

          "חוק בתי המשפט לעניינים מינהליים" – חוק בתי המשפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000;

          "חוק ההשקעות" – חוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994;

          "חוק החברות" – חוק החברות, התשנ"ט-1999;

          "חוק הייעוץ" – חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995;

          "חוק ניירות ערך" – חוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968;

          "חוק תובענות ייצוגיות" – חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006;

(תיקון מס' 92) תשע"ח-2018

          "עניין כלכלי" – כמשמעותו בסעיף 42ב;

(תיקון מס' 92) תשע"ח-2018

          "עניין כלכלי-מינהלי" – כמשמעותו בסעיף 42ג;

(תיקון מס' 78) תשע"ה-2015

          "פקודת השותפויות" – פקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל"ה-1975;

(תיקון מס' 61) תשע"א-2011

          "רשות" – לרבות בורסה לניירות ערך כהגדרתה בחוק ניירות ערך ומותב כמשמעותו בסעיף 52מה לחוק ניירות ערך.

מיום 15.12.2010

תיקון מס' 59

ס"ח תש"ע מס' 2253 מיום 27.7.2010 עמ' 613 (ה"ח 484)

הוספת סעיף 42א

 

מיום 27.2.2011

תיקון מס' 61

ס"ח תשע"א מס' 2274 מיום 27.1.2011 עמ' 272 (ה"ח 489)

"רשות" – לרבות בורסה לניירות ערך כהגדרתה בחוק ניירות ערך ומותב כמשמעותו בסעיף 52מה לחוק ניירות ערך.

 

מיום 24.4.2015

תיקון מס' 78

ס"ח תשע"ה מס' 2490 מיום 23.2.2015 עמ' 180 (ה"ח 834)

הוספת הגדרת "פקודת השותפויות"

 

מיום 15.6.2018

תיקון מס' 92

ס"ח תשע"ח מס' 2691 מיום 15.2.2018 עמ' 169 (ה"ח 1162)

הוספת הגדרות "עניין כלכלי", "עניין כלכלי-מינהלי"

עניין כלכלי (תיקון מס' 59)  תש"ע-2010

42ב.  (א)  עניין כלכלי הוא כל אחד מהעניינים המפורטים להלן, למעט תביעה אזרחית שבית המשפט לענייני משפחה מוסמך לדון בה –

(1)   עניין אזרחי לפי כל אחד מהחוקים המפורטים להלן:

(א)   חוק ניירות ערך, למעט הליכים לפי סעיפים 56א(ב), 56א1(ב), 56ב(ב)(1), (ז), (ח) ו-(ט), 56ב1(ב) ו-56ג1 לחוק האמור;

(תיקון מס' 61) תשע"א-2011

(ב)   חוק ההשקעות, למעט הוראות הסעיפים כאמור בפסקת משנה (א) כפי שהוחלו בחוק ההשקעות;

(תיקון מס' 61) תשע"א-2011

(ג)    חוק הייעוץ, למעט הוראות הסעיפים כאמור בפסקת משנה (א) כפי שהוחלו בחוק הייעוץ;

(תיקון מס' 70) תשע"ב-2012

(ד)   הוראות חוק החברות המנויות בסעיף 40(5), למעט עניין אזרחי לפי פרק ראשון א' לחלק התשיעי וסעיף 362 לחוק האמור ועניין אזרחי לפי הפרק השלישי לחלק התשיעי לחוק האמור בהליך פשרה או הסדר שמטרתו הבראת חברה;

(ה)   סעיף 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], בעילה של הפרת חובה לפי אחד החוקים כמפורט בפסקאות משנה (א) עד (ד);

(תיקון מס' 73) תשע"ד-2013

(ו)    פרק ג' לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע"ד-2013;

(תיקון מס' 78) תשע"ה-2015

(ז)    פרק ו'1 לפקודת השותפויות;

(תיקון מס' 78) תשע"ה-2015

(2)   תביעה נגזרת כהגדרתה בחוק החברות וכן תביעה נגזרת כאמור בסעיף 65מא לפקודת השותפויות;

(3)   עניין אזרחי בקשר לזכויות או לחובות של בעלי מניות בחברה ככאלה, המוסדרים בתקנון החברה או בחוזה אחר;

(תיקון מס' 78) תשע"ה-2015

(3א) עניין אזרחי בקשר לזכויות או לחובות של מחזיקי יחידות השתתפות ככאלה, המוסדרים בתקנות השותפות או בחוזה אחר; לעניין זה, "מחזיקי יחידות השתתפות" ו"תקנות השותפות" – כמשמעותם בפקודת השותפויות;

(4)   בקשה לאישור תובענה ייצוגית ותובענה ייצוגית, לפי פרט 5 שבתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות;

(5)   ערעור על פסק בוררות כמשמעותו בסעיף 29ב לחוק הבוררות, שהוא עניין כלכלי לפי פסקאות (1) עד (4);

(6)   עניין אזרחי שהוא בסמכות בית משפט שלום לפי סעיף 51(א)(2) או (3) או בסמכות בית המשפט המחוזי לפי סעיף 40, הכרוך בעניין כלכלי כאמור בפסקאות (1) עד (5), ובלבד שנושאם אחד או שהם נובעים מאותן נסיבות ושחלקו של העניין הכלכלי הוא משמעותי; לא היה חלקו של העניין הכלכלי משמעותי, רשאי בית המשפט להעביר גם את העניין הכלכלי לבית המשפט המוסמך לדון בעניין האזרחי כדי שידון בהם יחדיו, אם לדעתו הנזק מפיצול הדיון עולה על התועלת מקיום הדיון בפניו; בית המשפט שאליו הועברה תובענה לפי סעיף זה לא יעבירנה עוד;

(7)   תביעה שכנגד לתביעה שהיא עניין כלכלי כאמור בפסקאות (1) עד (6), ובלבד שנושאן אחד או שהן נובעות מאותן נסיבות; לא היה חלקו של העניין הכלכלי בתביעות משמעותי, רשאי בית המשפט להעבירן לבית המשפט שהיה מוסמך לדון בהן אלמלא היתה התביעה המקורית עניין כלכלי, כדי שידון בהן יחדיו, אם לדעתו הנזק מפיצול הדיון עולה על התועלת מקיום הדיון בפניו; בית המשפט שאליו הועברו תביעות לפי סעיף זה לא יעבירן עוד;

ת"ט תשע"א-2010 (תיקון מס' 61) תשע"א-2011

(8)   אישום הכולל עבירת ניירות ערך כהגדרתה בחוק ניירות ערך, עבירה כהגדרתה בסעיף 29(א) לחוק הייעוץ או עבירה כהגדרתה בסעיף 97א(א) לחוק ההשקעות, אלא אם כן החליט פרקליט המדינה או פרקליט המחוז להעמיד עליהן אדם לדין לפני בית משפט שלום.

          (ב)  שר המשפטים, רשאי בצו, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת לקבוע עניינים נוספים כעניין כלכלי.

מיום 15.12.2010

תיקון מס' 59

ס"ח תש"ע מס' 2253 מיום 27.7.2010 עמ' 613 (ה"ח 484)

ת"ט תשע"א-2010

ס"ח תשע"א מס' 2258 מיום 9.11.2010 עמ' 14

הוספת סעיף 42ב

 

מיום 27.2.2011

תיקון מס' 61

ס"ח תשע"א מס' 2274 מיום 27.1.2011 עמ' 272 (ה"ח 489)

(א) עניין כלכלי הוא כל אחד מהעניינים המפורטים להלן, למעט תביעה אזרחית שבית המשפט לענייני משפחה מוסמך לדון בה –

(1) עניין אזרחי לפי כל אחד מהחוקים המפורטים להלן:

(א) חוק ניירות ערך, למעט הליכים לפי סעיפים 56א(ב), 56א1(ב), 56ב(ב)(1), (ז), (ח) ו-(ט), 56ב1(ב) ו-56ג1 לחוק האמור;

(ב) חוק ההשקעות, למעט הוראות הסעיפים כאמור בפסקת משנה (א) כפי שהוחלו בחוק ההשקעות;

(ג) חוק הייעוץ, למעט הוראות הסעיפים כאמור בפסקת משנה (א) כפי שהוחלו בחוק הייעוץ;

(ד) הוראות חוק החברות המנויות בסעיף 40(5), למעט עניין אזרחי לפי פרק ראשון א' לחלק התשיעי וסעיף 362 לחוק האמור ועניין אזרחי לפי סעיפים 350 ו-351 לחוק האמור בהליך פשרה או הסדר שמטרתו הבראת חברה;

(ה) סעיף 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], בעילה של הפרת חובה לפי אחד החוקים כמפורט בפסקאות משנה (א) עד (ד);

(8) אישום הכולל עבירת ניירות ערך כהגדרתה בחוק ניירות ערך או עבירה על חוק הייעוץ עבירה כהגדרתה בסעיף 29(א) לחוק הייעוץ או עבירה כהגדרתה בסעיף 97א(א) לחוק ההשקעות, אלא אם כן החליט פרקליט המדינה או פרקליט המחוז להעמיד עליהן אדם לדין לפני בית משפט שלום.

 

מיום 17.1.2013

תיקון מס' 70

ס"ח תשע"ב מס' 2368 מיום 17.7.2012 עמ' 507 (ה"ח 582)

(א) עניין כלכלי הוא כל אחד מהעניינים המפורטים להלן, למעט תביעה אזרחית שבית המשפט לענייני משפחה מוסמך לדון בה –

(1) עניין אזרחי לפי כל אחד מהחוקים המפורטים להלן:

(א) חוק ניירות ערך, למעט הליכים לפי סעיפים 56א(ב), 56א1(ב), 56ב(ב)(1), (ז), (ח) ו-(ט), 56ב1(ב) ו-56ג1 לחוק האמור;

(ב) חוק ההשקעות, למעט הוראות הסעיפים כאמור בפסקת משנה (א) כפי שהוחלו בחוק ההשקעות;

(ג) חוק הייעוץ, למעט הוראות הסעיפים כאמור בפסקת משנה (א) כפי שהוחלו בחוק הייעוץ;

(ד) הוראות חוק החברות המנויות בסעיף 40(5), למעט עניין אזרחי לפי פרק ראשון א' לחלק התשיעי וסעיף 362 לחוק האמור ועניין אזרחי לפי סעיפים 350 ו-351 הפרק השלישי לחלק התשיעי לחוק האמור בהליך פשרה או הסדר שמטרתו הבראת חברה;

(ה) סעיף 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], בעילה של הפרת חובה לפי אחד החוקים כמפורט בפסקאות משנה (א) עד (ד);

 

מיום 11.12.2013

תיקון מס' 73

ס"ח תשע"ד מס' 2420 מיום 11.12.2013 עמ' 137 (ה"ח 706)

הוספת פסקה 42ב(א)(1)(ו)

 

מיום 24.4.2015

תיקון מס' 78

ס"ח תשע"ה מס' 2490 מיום 23.2.2015 עמ' 181 (ה"ח 834)

(א) עניין כלכלי הוא כל אחד מהעניינים המפורטים להלן, למעט תביעה אזרחית שבית המשפט לענייני משפחה מוסמך לדון בה –

(1) עניין אזרחי לפי כל אחד מהחוקים המפורטים להלן:

(א) חוק ניירות ערך, למעט הליכים לפי סעיפים 56א(ב), 56א1(ב), 56ב(ב)(1), (ז), (ח) ו-(ט), 56ב1(ב) ו-56ג1 לחוק האמור;

(ב) חוק ההשקעות, למעט הוראות הסעיפים כאמור בפסקת משנה (א) כפי שהוחלו בחוק ההשקעות;

(ג) חוק הייעוץ, למעט הוראות הסעיפים כאמור בפסקת משנה (א) כפי שהוחלו בחוק הייעוץ;

(ד) הוראות חוק החברות המנויות בסעיף 40(5), למעט עניין אזרחי לפי פרק ראשון א' לחלק התשיעי וסעיף 362 לחוק האמור ועניין אזרחי לפי הפרק השלישי לחלק התשיעי לחוק האמור בהליך פשרה או הסדר שמטרתו הבראת חברה;

(ה) סעיף 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], בעילה של הפרת חובה לפי אחד החוקים כמפורט בפסקאות משנה (א) עד (ד);

(ו) פרק ג' לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע"ד-2013;

(ז) פרק ו'1 לפקודת השותפויות;

(2) תביעה נגזרת כהגדרתה בחוק החברות וכן תביעה נגזרת כאמור בסעיף 65מא לפקודת השותפויות;

(3) עניין אזרחי בקשר לזכויות או לחובות של בעלי מניות בחברה ככאלה, המוסדרים בתקנון החברה או בחוזה אחר;

(3א) עניין אזרחי בקשר לזכויות או לחובות של מחזיקי יחידות השתתפות ככאלה, המוסדרים בתקנות השותפות או בחוזה אחר; לעניין זה, "מחזיקי יחידות השתתפות" ו"תקנות השותפות" – כמשמעותם בפקודת השותפויות;

עניין כלכלי-מינהלי (תיקון מס' 59)  תש"ע-2010 (תיקון מס' 61) תשע"א-2011 (תיקון מס' 73) תשע"ד-2013 (תיקון מס' 78) תשע"ה-2015

42ג.   (א)  עניין כלכלי-מינהלי הוא עתירה נגד החלטה של רשות לפי הוראות חוק ניירות ערך למעט החלטות הבורסה בשיפוט משמעתי כאמור בסעיף 47(א) לחוק האמור, חוק ההשקעות, חוק הייעוץ, סעיף 41 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע"ד-2013, פרק ו'1 לפקודת השותפויות וחוק החברות למעט החלטה של רשם החברות או רשם ההקדשות הנוגעת לחברה לתועלת הציבור כהגדרתה בחוק האמור, והכל למעט –

(1)   החלטה שחלות לגביה הוראות סעיף 64(א)(1) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982;

(2)   עתירה שהסעד העיקרי המבוקש בה עניינו התקנת תקנות, לרבות ביטול תקנות, הכרזה על בטלותן או מתן צו להתקין תקנות;

(תיקון מס' 89) תשע"ז-2017

(3)   החלטה לפי סעיף 46 לחוק ניירות ערך שעניינה קביעת תקנון הבורסה או הנחיות, לרבות החלטה על שינוים או על ביטולם.

          (ב)  שר המשפטים, רשאי בצו, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת לקבוע חוקים נוספים שעתירה על החלטת רשות לפיהם היא עניין כלכלי-מינהלי.

מיום 15.12.2010

תיקון מס' 59

ס"ח תש"ע מס' 2253 מיום 27.7.2010 עמ' 615 (ה"ח 484)

הוספת סעיף 42ג

 

מיום 27.2.2011

תיקון מס' 61

ס"ח תשע"א מס' 2274 מיום 27.1.2011 עמ' 272 (ה"ח 489)

(א) עניין כלכלי-מינהלי הוא עתירה נגד החלטה של רשות לפי הוראות חוק ניירות ערך למעט החלטות הבורסה בשיפוט משמעתי כאמור בסעיף 47(א) לחוק האמור, חוק ההשקעות, חוק הייעוץ למעט לפי פרק ז' לחוק האמור, וחוק החברות למעט החלטה של רשם החברות או רשם ההקדשות הנוגעת לחברה לתועלת הציבור כהגדרתה בחוק האמור, והכל למעט –

 

מיום 11.12.2013

תיקון מס' 73

ס"ח תשע"ד מס' 2420 מיום 11.12.2013 עמ' 137 (ה"ח 706)

(א) עניין כלכלי-מינהלי הוא עתירה נגד החלטה של רשות לפי הוראות חוק ניירות ערך למעט החלטות הבורסה בשיפוט משמעתי כאמור בסעיף 47(א) לחוק האמור, חוק ההשקעות, חוק הייעוץ, סעיף 41 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע"ד-2013 וחוק החברות למעט החלטה של רשם החברות או רשם ההקדשות הנוגעת לחברה לתועלת הציבור כהגדרתה בחוק האמור, והכל למעט –

 

מיום 24.4.2015

תיקון מס' 78

ס"ח תשע"ה מס' 2490 מיום 23.2.2015 עמ' 181 (ה"ח 834)

(א) עניין כלכלי-מינהלי הוא עתירה נגד החלטה של רשות לפי הוראות חוק ניירות ערך למעט החלטות הבורסה בשיפוט משמעתי כאמור בסעיף 47(א) לחוק האמור, חוק ההשקעות, חוק הייעוץ, סעיף 41 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע"ד-2013, פרק ו'1 לפקודת השותפויות וחוק החברות למעט החלטה של רשם החברות או רשם ההקדשות הנוגעת לחברה לתועלת הציבור כהגדרתה בחוק האמור, והכל למעט –

 

מיום 6.7.2017

תיקון מס' 89

ס"ח תשע"ז מס' 2633 מיום 6.4.2017 עמ' 695 (ה"ח 1062)

(3) החלטה לפי סעיפים 46 ו-46א לחוק ניירות ערך שעניינה קביעת תקנון הבורסה, הנחיות או הנחיות זמניות החלטה לפי סעיף 46 לחוק ניירות ערך שעניינה קביעת תקנון הבורסה או הנחיות, לרבות החלטה על שינוים או על ביטולם.

מחלקה כלכלית בבתי המשפט המחוזיים  בתל-אביב-יפו ובחיפה (תיקון מס' 59)  תש"ע-2010 (תיקון מס' 92) תשע"ח-2018

42ד.  (א)  בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו ובבית המשפט המחוזי בחיפה תוקם מחלקה כלכלית.

          (ב)  נשיא בית המשפט העליון, בהתייעצות עם נשיאי בתי המשפט המחוזיים הנוגעים בדבר יקבע שופטים של בית משפט מחוזי שהם בעלי ידע וניסיון מקצועי בתחום, למחלקה הכלכלית.

          (ג)   תקופת הכהונה של שופט המחלקה הכלכלית תהיה ארבע שנים וניתן להאריכה לתקופות כהונה הוספות של ארבע שנים כל אחת, ואולם ניתן לקבוע תקופת כהונה קצרה יותר בהתאם לצורכי בית המשפט.

          (ד)  שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, יקבע בצו את המספר המרבי של השופטים במחלקה הכלכלית.

מיום 15.12.2010

תיקון מס' 59

ס"ח תש"ע מס' 2253 מיום 27.7.2010 עמ' 615 (ה"ח 484)

הוספת סעיף 42ד

 

מיום 15.6.2018

תיקון מס' 92

ס"ח תשע"ח מס' 2691 מיום 15.2.2018 עמ' 169 (ה"ח 1162)

מחלקה כלכלית בבית המשפט המחוזי בבתי המשפט המחוזיים בתל-אביב-יפו ובחיפה

(א) בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו ובבית המשפט המחוזי בחיפה תוקם מחלקה כלכלית.

סמכות המחלקה הכלכלית (תיקון מס' 59)  תש"ע-2010 (תיקון מס' 92) תשע"ח-2018

42ה.  (א)  עניין כלכלי שבסמכות בית משפט מחוזי יידון לפני שופטי בית המשפט המחוזי שלו נתונה הסמכות המקומית לדון בו; היה העניין הכלכלי בסמכות בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו או בסמכות בית המשפט המחוזי בחיפה, יידון לפני שופטי המחלקה הכלכלית באחד מבתי המשפט האמורים, לפי העניין; ואולם עניין כלכלי כאמור בסעיף 42ב(א)(1)(ו) יידון לפני שופטי המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו או בבית המשפט המחוזי בחיפה, אף אם הוא בסמכות בית משפט מחוזי אחר.

(תיקון מס' 92) תשע"ח-2018

          (א1) עניין כלכלי-מינהלי יידון לפני שופטי המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו.

(תיקון מס' 92) תשע"ח-2018

          (ב)  המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו תדון בעניין כלכלי-מינהלי לפי חוק בתי משפט לעניינים מינהליים.

(תיקון מס' 92) תשע"ח-2018

          (ג)   (1)   רשם או שופט של בית משפט מחוזי מוסמך לדון בעניינים שבסמכות רשם לפי חוק, אף אם הסמכות לדון בתובענה נתונה למחלקה הכלכלית לפי סעיף קטן (א) או (א1);

(2)   ערעור על החלטה אחרת של רשם כאמור בסעיף קטן זה יידון לפני שופט המחלקה הכלכלית.

מיום 15.12.2010

תיקון מס' 59

ס"ח תש"ע מס' 2253 מיום 27.7.2010 עמ' 616 (ה"ח 484)

הוספת סעיף 42ה

 

מיום 11.12.2013

תיקון מס' 73

ס"ח תשע"ד מס' 2420 מיום 11.12.2013 עמ' 137 (ה"ח 706)

(א) עניינים אלה לא יידונו אלא לפני שופטי המחלקה הכלכלית –

(1) עניין כלכלי כמשמעותו בסעיף 42ב, שבסמכות בית משפט מחוזי שהוקמה בו מחלקה כלכלית וכן כל עניין כלכלי כמשמעותו בסעיף 42ב(א)(1)(ו), אף אם הוא בסמכות בית משפט מחוזי אחר;

 

מיום 15.6.2018

תיקון מס' 92

ס"ח תשע"ח מס' 2691 מיום 15.2.2018 עמ' 169 (ה"ח 1162)

42ה. (א) עניינים אלה לא יידונו אלא לפני שופטי המחלקה הכלכלית –

(1) עניין כלכלי כמשמעותו בסעיף 42ב, שבסמכות בית משפט מחוזי שהוקמה בו מחלקה כלכלית וכן כל עניין כלכלי כמשמעותו בסעיף 42ב(א)(1)(ו), אף אם הוא בסמכות בית משפט מחוזי אחר;

(2) עניין כלכלי-מינהלי כמשמעותו בסעיף 42ג.

(א) עניין כלכלי שבסמכות בית משפט מחוזי יידון לפני שופטי בית המשפט המחוזי שלו נתונה הסמכות המקומית לדון בו; היה העניין הכלכלי בסמכות בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו או בסמכות בית המשפט המחוזי בחיפה, יידון לפני שופטי המחלקה הכלכלית באחד מבתי המשפט האמורים, לפי העניין; ואולם עניין כלכלי כאמור בסעיף 42ב(א)(1)(ו) יידון לפני שופטי המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו או בבית המשפט המחוזי בחיפה, אף אם הוא בסמכות בית משפט מחוזי אחר.

(א1) עניין כלכלי-מינהלי יידון לפני שופטי המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו.

(ב) המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו תדון בעניין כלכלי-מינהלי כאמור בסעיף קטן (א)(2) לפי חוק בתי משפט לעניינים מינהליים.

(ג) (1) רשם או שופט של בית משפט מחוזי מוסמך לדון בעניינים שבסמכות רשם לפי חוק, אף אם הסמכות לדון בתובענה נתונה למחלקה הכלכלית לפי סעיף קטן (א) או (א1);

(2) ערעור על החלטה אחרת של רשם כאמור בסעיף קטן זה יידון לפני שופט המחלקה הכלכלית.

סימן ג': בתי משפט שלום

מקום מושב ואזור שיפוט [ב/21] (תיקון מס' 49) תשס"ח-2008

43.    (א)  שר המשפטים רשאי, בצו, להקים בתי משפט שלום ולקבוע מקום מושבם ואזור שיפוטם.

(תיקון מס' 49) תשס"ח-2008

          (ב)  הוקם בית משפט שלום חדש לפי הוראות סעיף קטן (א) (בסעיף זה – בית המשפט החדש), יחולו הוראות אלה:

(1)   שר המשפטים רשאי, לאחר התייעצות עם נשיא בית המשפט העליון, לקבוע הוראות מעבר שלפיהן סוגי עניינים שיקבע לא יידונו בבית המשפט החדש;

(2)   (א)   מנהל בתי המשפט רשאי להורות כי בסוגי הליכים שיקבע מבין העניינים שבסמכותו של בית המשפט החדש, יועברו הליכים שהוגשו לבית המשפט שבו היו נדונים אלמלא הוקם בית המשפט החדש וטרם החל הדיון בהם, לבית המשפט החדש, ויידונו בו;

(ב)   הודעה על הליכים שהועברו לפי פסקת משנה (א) תימסר לצדדים להליך, וכן תפורסם במזכירויות בתי המשפט הנוגעים בדבר ובאתר האינטרנט של הנהלת בתי המשפט; הודעה על סוגי הליכים שהועברו תפורסם ברשומות.

          (ג)   תוקפן של הוראות לפי סעיף קטן (ב) יהיה לתקופה שקבע שר המשפטים, שלא תעלה על שלוש שנים ממועד הקמתו של בית המשפט החדש; סמכות שהוקנתה לבית משפט לדון בהליך מכוח ההוראות כאמור תעמוד בעינה עד לסיום ההליך; לעניין זה "מועד הקמתו של בית המשפט החדש" – מועד ההקמה כפי שקבע שר המשפטים בצו, מכוח סעיף קטן (א).

          (ד)  אין בהוראות לפי סעיף קטן (ב) כדי לגרוע מהוראות סעיפים 49 או 78.

מיום 10.3.2008

תיקון מס' 49

ס"ח תשס"ח מס' 2138 מיום 10.3.2008 עמ' 248 (ה"ח 341)

43. (א) שר המשפטים רשאי, בצו, להקים בתי משפט שלום ולקבוע מקום מושבם ואזור שיפוטם.

(ב) הוקם בית משפט שלום חדש לפי הוראות סעיף קטן (א) (בסעיף זה – בית המשפט החדש), יחולו הוראות אלה:

(1) שר המשפטים רשאי, לאחר התייעצות עם נשיא בית המשפט העליון, לקבוע הוראות מעבר שלפיהן סוגי עניינים שיקבע לא יידונו בבית המשפט החדש;

(2) (א) מנהל בתי המשפט רשאי להורות כי בסוגי הליכים שיקבע מבין העניינים שבסמכותו של בית המשפט החדש, יועברו הליכים שהוגשו לבית המשפט שבו היו נדונים אלמלא הוקם בית המשפט החדש וטרם החל הדיון בהם, לבית המשפט החדש, ויידונו בו;

(ב) הודעה על הליכים שהועברו לפי פסקת משנה (א) תימסר לצדדים להליך, וכן תפורסם במזכירויות בתי המשפט הנוגעים בדבר ובאתר האינטרנט של הנהלת בתי המשפט; הודעה על סוגי הליכים שהועברו תפורסם ברשומות.

(ג) תוקפן של הוראות לפי סעיף קטן (ב) יהיה לתקופה שקבע שר המשפטים, שלא תעלה על שלוש שנים ממועד הקמתו של בית המשפט החדש; סמכות שהוקנתה לבית משפט לדון בהליך מכוח ההוראות כאמור תעמוד בעינה עד לסיום ההליך; לעניין זה "מועד הקמתו של בית המשפט החדש" – מועד ההקמה כפי שקבע שר המשפטים בצו, מכוח סעיף קטן (א).

(ד) אין בהוראות לפי סעיף קטן (ב) כדי לגרוע מהוראות סעיפים 49 או 78.

מקום ישיבת בית המשפט [ב/22]

44.  (א)  בית משפט שלום ישב במקום מושבו.

          (ב)  בית משפט שלום רשאי לשבת לדין בענין מסויים, כולו או מקצתו, במקום שאינו מקום מושבו, אם ראה לעשות כן למען הצדק או למען יעילות הדיון, ובלבד שלא ישב במקום שמחוץ לאזור שיפוטו אלא בהסכמת נשיא בית המשפט המחוזי שהמקום האחר נמצא באזור שיפוטו.

השופטים [ב/23]

45.  (א)  בבית משפט שלום יהיו שופטים במספר שקבע שר המשפטים בהודעה ברשומות.

          (ב)  בכל אזור שיפוט יהיה נשיא אחד של בית משפט שלום, ויכול שיהיו בו סגן נשיא אחד או יותר; ואולם יכול נשיא אחד לכהן כנשיא באזורי שיפוט אחדים.

ישיבת שופט מחוץ למקום מינויו [ב/24]

46.  נתמנה שופט פלוני לבית משפט שלום אחד, אין בכך כדי למנעו מלשבת בבית משפט שלום אחר; ואולם לא ישב שופט בבית משפט שלום אחר אלא בהסכמת נשיאי בתי משפט השלום הנוגעים בדבר.

ההרכב [ב/25] (תיקון מס' 60)  תש"ע-2010

47.  בית משפט שלום ידון בשופט אחד, ואולם רשאי נשיא בית משפט השלום, לבקשת השופט היושב לדין, לבקשת בעל דין ולאחר שנתן לבעלי הדין הזדמנות לטעון את טענותיהם לעניין זה, או ביוזמתו להורות שהדיון בענין פלוני יהיה לפני שלושה שופטים; נשיא בית משפט השלום יקבע את השופטים שמהם יורכב בית המשפט.

מיום 29.7.2010

תיקון מס' 60

ס"ח תש"ע מס' 2256 מיום 29.7.2010 עמ' 652 (ה"ח 410)

47. בית משפט שלום ידון בשופט אחד, ואולם רשאי השופט היושב לדין או נשיא בית משפט השלום נשיא בית משפט השלום, לבקשת השופט היושב לדין, לבקשת בעל דין ולאחר שנתן לבעלי הדין הזדמנות לטעון את טענותיהם לעניין זה, או ביוזמתו להורות שהדיון בענין פלוני יהיה לפני שלושה שופטים; נשיא בית משפט השלום יקבע את השופטים שמהם יורכב בית המשפט.

קביעת מותבים ומועדים [ב/26]

48.  (א)  השופט אשר ידון בענין פלוני ייקבע בידי נשיא בית משפט השלום או סגנו, ובאין קביעה כאמור - לפי סדר שקבע מזמן לזמן נשיא בית המשפט.

          (ב)  המועד אשר בו יתחיל בית משפט השלום לדון בענין פלוני ייקבע בידי השופט או השופטים אשר ידונו בו, בהתאם לכללים שקבע נשיא בית המשפט, ואם טרם נקבע המותב שידון בו - בידי נשיא בית המשפט או סגנו.

העברת ענין מבית משפט שלום אחד למשנהו [ב/26א] (תיקון מס' 1) תשמ"ה-1985 (תיקון מס' 68) תשע"ב-2012

49.  (א)  נשיא בית משפט השלום רשאי להורות שהליך מסוים שהובא או שיש להביאו לפני בית משפט שלום במקום פלוני וטרם החל הדיון בו או שענין שהוחלט בו על פסלות שופט, בין שהחל הדיון בו ובין שטרם החל הדיון בו, יהיה נידון בבית משפט אחר הנמצא באזור שיפוט שבו הוא מכהן כנשיא וכן רשאי הוא להורות כאמור לגבי סוג מסוים של הליכים אזרחיים והליכים בעבירות תעבורה.

(תיקון מס' 68) תשע"ב-2012

          (ב)  (1)   בעל דין הרואה את עצמו נפגע מהחלטת נשיא בית משפט השלום כאמור בסעיף קטן (א), רשאי לבקש ממנו לעיין מחדש בהחלטה;

(2)   בהחלטה בבקשה לעיון מחדש לפי פסקה (1), ישקול נשיא בית משפט השלום את מידת הפגיעה הצפויה בבעלי הדין כתוצאה מההעברה, את המרחק בין בית המשפט שממנו הועבר ההליך לבין בית המשפט שאליו הועבר ואת הבטחת נגישותם של בעלי הדין לבית המשפט;

(3)   על החלטה כאמור בפסקה (2) ניתן לערער לפני נשיא בית משפט מחוזי.

          (ג)   בית המשפט שאליו הועבר ענין כאמור, לא יעבירנו עוד.

(תיקון מס' 68) תשע"ב-2012

          (ד)  בסעיף זה –

          "התחלת הדיון" – לרבות קדם משפט;

          "הליכים בעבירות תעבורה" – הליכים ששופט תעבורה מוסמך לדון בהם לפי כל דין, שאינם בטיפולו של פרקליט לפי הוראות סעיף 60 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982.

מיום 3.7.1985

תיקון מס' 1

ס"ח תשמ"ה מס' 1149 מיום 3.7.1985 עמ' 138 (ה"ח 1709)

(א) נשיא בית משפט השלום רשאי להורות שענין שהובא או שיש להביאו לפני בית משפט שלום במקום פלוני וטרם החל הדיון בו או שענין שהוחלט בו על פסלות שופט, בין שהחל הדיון בו ובין שטרם החל הדיון בו, יהיה נידון בבית משפט אחר הנמצא באזור שיפוט שבו הוא מכהן כנשיא.

 

מיום 4.1.2012

תיקון מס' 68

ס"ח תשע"ב מס' 2329 מיום 4.1.2012 עמ' 98 (ה"ח 436)

49. (א) נשיא בית משפט השלום רשאי להורות שענין שהובא שהליך מסוים שהובא או שיש להביאו לפני בית משפט שלום במקום פלוני וטרם החל הדיון בו או שענין שהוחלט בו על פסלות שופט, בין שהחל הדיון בו ובין שטרם החל הדיון בו, יהיה נידון בבית משפט אחר הנמצא באזור שיפוט שבו הוא מכהן כנשיא וכן רשאי הוא להורות כאמור לגבי סוג מסוים של הליכים אזרחיים והליכים בעבירות תעבורה.

(ב) החלטה כאמור בסעיף קטן (א) ניתנת לערעור לפני נשיא בית משפט מחוזי.

(ב) (1) בעל דין הרואה את עצמו נפגע מהחלטת נשיא בית משפט השלום כאמור בסעיף קטן (א), רשאי לבקש ממנו לעיין מחדש בהחלטה;

(2) בהחלטה בבקשה לעיון מחדש לפי פסקה (1), ישקול נשיא בית משפט השלום את מידת הפגיעה הצפויה בבעלי הדין כתוצאה מההעברה, את המרחק בין בית המשפט שממנו הועבר ההליך לבין בית המשפט שאליו הועבר ואת הבטחת נגישותם של בעלי הדין לבית המשפט;

(3) על החלטה כאמור בפסקה (2) ניתן לערער לפני נשיא בית משפט מחוזי.

(ג) בית המשפט שאליו הועבר ענין כאמור, לא יעבירנו עוד.

(ד) בסעיף זה –

"התחלת הדיון" – לרבות קדם משפט;

"הליכים בעבירות תעבורה" – הליכים ששופט תעבורה מוסמך לדון בהם לפי כל דין, שאינם בטיפולו של פרקליט לפי הוראות סעיף 60 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982.

אב-בית-הדין [ב/27] (תיקון מס' 45) תשס"ז-2007

50.  (א)  אב בית הדין בבית משפט שלום הדן בשלושה יהיה מי שיושב בדין, שהוא הראשון מבין אלה:

(1)   נשיא בית משפט שלום;

(2)   סגן נשיא בית משפט שלום, ואם כמה סגני נשיא יושבים בדין – הוותיק שבהם, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם;

(3)   נשיא לשעבר לבית משפט שלום, ואם כמה נשיאים לשעבר יושבים בדין – הוותיק שבהם, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם;

(4)   סגן לשעבר של נשיא בית משפט שלום, ואם כמה סגנים לשעבר יושבים בדין – הוותיק שבהם, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם;

(5)   הוותיק שבשופטים, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם.

          (ב)  לענין סעיף זה רואים את הותק לפי תאריך מינויו של השופט לבית משפט השלום.

(תיקון מס' 75) תשע"ד-2014

          (ג)   על אף האמור בסעיף קטן (א), שופט עמית לא יהיה אב בית הדין, אלא אם כן קבע נשיא בית המשפט אחרת לעניין הרכב מסוים.

מיום 11.4.2006 עד יום 10.4.2010

הוראת שעה תשס"ו-2006

ס"ח תשס"ו מס' 2054 מיום 12.3.2006 עמ' 284 (ה"ח 2914)

הוספת סעיף קטן 50(ג)

הנוסח:

(ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), שופט עמית לא יהיה אב-בית-הדין, אלא אם כן קבע נשיא בית המשפט אחרת לענין הרכב מסוים.

 

מיום 12.7.2007

תיקון מס' 45

ס"ח תשס"ז מס' 2103 מיום 12.7.2007 עמ' 383 (ה"ח 298)

החלפת סעיף קטן 50(א)

הנוסח הקודם:

(א) בית משפט שלום הדן בשלושה ונשיא בית משפט השלום ביניהם - הנשיא הוא אב-בית-הדין; אם סגן נשיא ביניהם ואין נשיא בית משפט השלום ביניהם - סגן הנשיא הוא אב-בית-הדין, ואם שני סגני נשיאים ביניהם - הותיק שבהם; בהרכב אחר - הותיק שבשופטים הוא אב-בית-הדין, ובין בעלי ותק שווה - הקשיש שבהם.

 

מיום 5.3.21014

תיקון מס' 75

ס"ח תשע"ד מס' 2436 מיום 5.3.2014 עמ' 326 (ה"ח 649)

הוספת סעיף קטן 50(ג)

הסמכות [ב/28]

51.    (א)  בית משפט שלום ידון באלה:

(תיקון מס' 16) תשנ"ב-1992 (תיקון מס' 18)  תשנ"ד-1994 (תיקון מס' 34) תשס"ג-2003 (תיקון מס' 59)  תש"ע-2010 (תיקון מס' 82) תשע"ו-2016 (תיקון מס' 98) תשע"ט-2019

                 (1)   (א)   עבירות שעונשן קנס בלבד או מאסר לתקופה שאינה עולה על שבע שנים; למעט עבירות שהן עניין כלכלי לפי סעיף 42ב(א)(8), למעט העבירות המנויות בחלק א' של התוספת השניה, שעונשן מאסר לתקופה של חמש שנים או יותר, אם החליט פרקליט מחוז להעמיד עליהן אדם לדין לפני בית משפט מחוזי, למעט עבירה לפי חוק התחרות הכלכלית, תשמ"ח-1988, למעט עבירה לפי פרק ב' או לפי סעיף 55 לחוק קידום התחרות בענף המזון, התשע"ד-2014 ולמעט עבירה לפי סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג-2003;

(תיקון מס' 31) תשס"א-2001 (תיקון מס' 59)  תש"ע-2010

(ב)   עבירות המנויות בחלק ב' לתוספת השניה, שעונשן מאסר לתקופה העולה על שבע שנים, ועבירות שהן עניין כלכלי לפי סעיף 42ב(א)(8), אם החליט פרקליט המדינה או פרקליט מחוז להעמיד עליהן אדם לדין לפני בית משפט שלום, ובלבד שלא יוטל עונש מאסר לתקופה העולה על שבע שנים.

מיום 13.2.1992

תיקון מס' 16

ס"ח תשנ"ב מס' 1390 מיום 24.3.1992 עמ' 143 (ה"ח 2109)

החלפת פסקה 51(א)(1)

הנוסח הקודם:

(1) חטאים ועוונות; ואולם מותר להעמיד אדם לדין לפני בית משפט שלום בשל עבירה לפי סעיף מהסעיפים המנויים בתוספת השניה, שנסיבותיה אינן גוררות כפל עונש, אם החליט על כך פרקליט המחוז, ובלבד שלא יוטל מאסר של יותר מחמש שנים;

 

מיום 9.1.1994

תיקון מס' 18

ס"ח תשנ"ד מס' 1445 מיום 9.1.1994 עמ' 49 (ה"ח 2212)

(1) (א) עבירות שעונשן קנס בלבד או מאסר לתקופה שאינה עולה על שבע שנים; למעט העבירות המנויות בחלק א' של התוספת השניה, שעונשן מאסר לתקופה של חמש שנים או יותר, אם החליט פרקליט מחוז להעמיד עליהן אדם לדין לפני בית משפט מחוזי ולמעט עבירה לפי חוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח-1988.

 

מיום 7.8.2001

תיקון מס' 31

ס"ח תשס"א מס' 1804 מיום 7.8.2001 עמ' 502 (ה"ח 2997)

תיקון מס' 31 (תיקון)

ס"ח תשס"ד מס' 1954 מיום 4.8.2004 עמ' 490 (ה"ח 114)

(ב) עבירות המנויות בחלק ב' לתוספת השניה, שעונשן מאסר לתקופה העולה על שבע שנים, אם החליט פרקליט המדינה או פרקליט מחוז להעמיד עליהן אדם לדין לפני בית משפט שלום, ובלבד שלא יוטל עונש מאסר לתקופה העולה על שבע שנים.

 

מיום 17.6.2003

תיקון מס' 34

ס"ח תשס"ג מס' 1894 מיום 17.6.2003 עמ' 507

(א) עבירות שעונשן קנס בלבד או מאסר לתקופה שאינה עולה על שבע שנים; למעט העבירות המנויות בחלק א' של התוספת השניה, שעונשן מאסר לתקופה של חמש שנים או יותר, אם החליט פרקליט המדינה או פרקליט מחוז להעמיד עליהן אדם לדין לפני בית משפט מחוזי ולמעט עבירה לפי חוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח-1988 למעט עבירה לפי חוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח-1988, ולמעט עבירה לפי סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג-2003;

 

מיום 15.12.2010

תיקון מס' 59

ס"ח תש"ע מס' 2253 מיום 27.7.2010 עמ' 616 (ה"ח 484)

(א) עבירות שעונשן קנס בלבד או מאסר לתקופה שאינה עולה על שבע שנים; למעט עבירות שהן עניין כלכלי לפי סעיף 42ב(א)(8), למעט העבירות המנויות בחלק א' של התוספת השניה, שעונשן מאסר לתקופה של חמש שנים או יותר, אם החליט פרקליט המדינה או פרקליט מחוז להעמיד עליהן אדם לדין לפני בית משפט למעט עבירה לפי חוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח-1988, ולמעט עבירה לפי סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג-2003;

(ב) עבירות המנויות בחלק ב' לתוספת השניה, שעונשן מאסר לתקופה העולה על שבע שנים, ועבירות שהן עניין כלכלי לפי סעיף 42ב(א)(8), אם החליט פרקליט המדינה או פרקליט מחוז להעמיד עליהן אדם לדין לפני בית משפט שלום, ובלבד שלא יוטל עונש מאסר לתקופה העולה על שבע שנים.

 

מיום 28.1.2016

תיקון מס' 82

ס"ח תשע"ו מס' 2525 מיום 28.1.2016 עמ' 358 (ה"ח 976)

(א) עבירות שעונשן קנס בלבד או מאסר לתקופה שאינה עולה על שבע שנים; למעט עבירות שהן עניין כלכלי לפי סעיף 42ב(א)(8), למעט העבירות המנויות בחלק א' של התוספת השניה, שעונשן מאסר לתקופה של חמש שנים או יותר, אם החליט פרקליט המדינה או פרקליט מחוז להעמיד עליהן אדם לדין לפני בית משפט למעט עבירה לפי חוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח-1988, למעט עבירה לפי פרק ב' או לפי סעיף 55 לחוק קידום התחרות בענף המזון, התשע"ד-2014 ולמעט עבירה לפי סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג-2003;

 

מיום 10.1.2019

תיקון מס' 98

ס"ח תשע"ט מס' 2781 מיום 10.1.2019 עמ' 250 (ה"ח 1221)

(א) עבירות שעונשן קנס בלבד או מאסר לתקופה שאינה עולה על שבע שנים; למעט עבירות שהן עניין כלכלי לפי סעיף 42ב(א)(8), למעט העבירות המנויות בחלק א' של התוספת השניה, שעונשן מאסר לתקופה של חמש שנים או יותר, אם החליט פרקליט המדינה או פרקליט מחוז להעמיד עליהן אדם לדין לפני בית משפט למעט עבירה לפי חוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח-1988 חוק התחרות הכלכלית, התשמ"ח-1988, למעט עבירה לפי פרק ב' או לפי סעיף 55 לחוק קידום התחרות בענף המזון, התשע"ד-2014 ולמעט עבירה לפי סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג-2003;

(תיקון מס' 1) תשמ"ה-1985 צו תשס"א-2001 (תיקון מס' 47) תשס"ח-2008

(2)   תביעות אזרחיות – למעט תביעות הנוגעות למקרקעין – כשסכום התביעה או שווי הנושא אינו עולה על 2,500,000 שקלים חדשים ביום הגשת התובענה, והוא אף אם עלה הסכום או השווי לאחר מכן מחמת שערוך, הצמדה, ריבית, הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין;

מיום 3.7.1985

תיקון מס' 1

ס"ח תשמ"ה מס' 1149 מיום 3.7.1985 עמ' 138 (ה"ח 1709)

(2) תביעות אזרחיות - למעט תביעות הנוגעות למקרקעין - כשסכום התביעה או שווי הנושא אינו עולה על 2,000,000 שקלים ביום הגשת התובענה, והוא אף אם עלה הסכום או השווי לאחר מכן מחמת שערוך או הצמדה;

 

מיום 1.1.1986

צו תשמ"ו-1985

ק"ת תשמ"ו מס' 4881 מיום 12.12.1985 עמ' 266

(2) תביעות אזרחיות - למעט תביעות הנוגעות למקרקעין - כשסכום התביעה או שווי הנושא אינו עולה על 2,000,000 40,000 שקלים חדשים ביום הגשת התובענה, והוא אף אם עלה הסכום או השווי לאחר מכן מחמת שערוך או הצמדה;

 

מיום 1.1.1988

צו (מס' 2) תשמ"ז-1987

ק"ת תשמ"ז מס' 5053 מיום 10.9.1987 עמ' 1262

(2) תביעות אזרחיות - למעט תביעות הנוגעות למקרקעין - כשסכום התביעה או שווי הנושא אינו עולה על 40,000 150,000 שקלים חדשים ביום הגשת התובענה, והוא אף אם עלה הסכום או השווי לאחר מכן מחמת שערוך או הצמדה;

 

מיום 1.1.1990

צו (מס' 2) תשמ"ט-1989

ק"ת תשמ"ט מס' 5217 מיום 14.9.1989 עמ' 1386

(2) תביעות אזרחיות - למעט תביעות הנוגעות למקרקעין - כשסכום התביעה או שווי הנושא אינו עולה על 150,000 300,000 שקלים חדשים ביום הגשת התובענה, והוא אף אם עלה הסכום או השווי לאחר מכן מחמת שערוך או הצמדה;

 

מיום 1.3.1991

צו תשנ"א-1991

ק"ת תשנ"א מס' 5338 מיום 28.2.1991 עמ' 694

(2) תביעות אזרחיות - למעט תביעות הנוגעות למקרקעין - כשסכום התביעה או שווי הנושא אינו עולה על 300,000 360,000 שקלים חדשים ביום הגשת התובענה, והוא אף אם עלה הסכום או השווי לאחר מכן מחמת שערוך או הצמדה;

 

מיום 1.1.11992

צו תשנ"ב-1991

ק"ת תשנ"ב מס' 5411 מיום 31.12.1991 עמ' 624

(2) תביעות אזרחיות - למעט תביעות הנוגעות למקרקעין - כשסכום התביעה או שווי הנושא אינו עולה על 360,000 450,000 שקלים חדשים ביום הגשת התובענה, והוא אף אם עלה הסכום או השווי לאחר מכן מחמת שערוך או הצמדה;

 

מיום 1.6.1993

צו תשנ"ג-1993

ק"ת תשנ"ג מס' 5525 מיום 1.6.1993 עמ' 866

(2) תביעות אזרחיות - למעט תביעות הנוגעות למקרקעין - כשסכום התביעה או שווי הנושא אינו עולה על 450,000 500,000 שקלים חדשים ביום הגשת התובענה, והוא אף אם עלה הסכום או השווי לאחר מכן מחמת שערוך או הצמדה;

 

מיום 1.6.1994

צו תשנ"ד-1994

ק"ת תשנ"ד מס' 5604 מיום 5.6.1994 עמ' 912

(2) תביעות אזרחיות - למעט תביעות הנוגעות למקרקעין - כשסכום התביעה או שווי הנושא אינו עולה על 500,000 600,000 שקלים חדשים ביום הגשת התובענה, והוא אף אם עלה הסכום או השווי לאחר מכן מחמת שערוך או הצמדה;

 

מיום 1.6.1995

צו תשנ"ה-1995

ק"ת תשנ"ה מס' 5688 מיום 3.7.1995 עמ' 1578

(2) תביעות אזרחיות - למעט תביעות הנוגעות למקרקעין - כשסכום התביעה או שווי הנושא אינו עולה על 600,000 1,000,000 שקלים חדשים ביום הגשת התובענה, והוא אף אם עלה הסכום או השווי לאחר מכן מחמת שערוך או הצמדה;

 

מיום 17.6.2001

צו תשס"א-2001

ק"ת תשס"א מס' 6105 מיום 21.5.2001 עמ' 796

(2) תביעות אזרחיות - למעט תביעות הנוגעות למקרקעין - כשסכום התביעה או שווי הנושא אינו עולה על 1,000,000 2,500,000 שקלים חדשים ביום הגשת התובענה, והוא אף אם עלה הסכום או השווי לאחר מכן מחמת שערוך או הצמדה;

 

מיום 3.2.2008

תיקון מס' 47

ס"ח תשס"ח מס' 2131 מיום 3.2.2008 עמ' 173 (ה"ח 183)

(2) תביעות אזרחיות - למעט תביעות הנוגעות למקרקעין - כשסכום התביעה או שווי הנושא אינו עולה על 2,500,000 שקלים חדשים ביום הגשת התובענה, והוא אף אם עלה הסכום או השווי לאחר מכן מחמת שערוך או הצמדה שערוך, הצמדה, ריבית, הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין;

(3)   תביעות בדבר חזקה או שימוש במקרקעין או בדבר חלוקתם או חלוקת השימוש בהם, לרבות תביעות הכרוכות בהן שענינן חזקה או שימוש במיטלטלין, יהיה שוויו של נושא התביעה אשר יהיה; אך בית משפט שלום לא ידון בתביעות בדבר חכירה לדורות ובתביעות אחרות הנוגעות למקרקעין;

(תיקון מס' 21)  תשנ"ה-1995

(3א) (נמחקה);

מיום 13.2.1992

תיקון מס' 16

ס"ח תשנ"ב מס' 1390 מיום 24.3.1992 עמ' 143 (ה"ח 2109)

הוספת פסקה 51(א)(3א)

 

מיום 7.8.1995

תיקון מס' 21

ס"ח תשנ"ה מס' 1537 מיום 7.8.1995 עמ' 397 (ה"ח 2330)

ביטול פסקה 51(א)(3א)

הנוסח הקודם:

(3א) תביעות למזונות;

ת"ט תשמ"ה-1984 (תיקון מס' 59)  תש"ע-2010

(4)   תביעה-שכנגד לתביעה אזרחית שנושאן אחד או שהן נובעות מאותן הנסיבות, יהיה שוויו של נושא התביעה-שכנגד אשר יהיה; היתה התביעה שכנגד עניין כלכלי כמשמעותו בסעיף 42ב, רשאי בית המשפט להעביר את התביעות לבית המשפט שהיה מוסמך לדון בתביעה שכנגד אם ראה כי חלקו של העניין הכלכלי בתביעות משמעותי;

מיום 5.12.1984

ת"ט תשמ"ה-1984

ס"ח תשמ"ה מס' 1127 מיום 5.12.1984 עמ' 12

(4) תביעה-שכנגד לתביעה אזרחית שנושאן אחר אחד או שהן נובעות מאותן הנסיבות, יהיה שוויו של נושא התביעה-שכנגד אשר יהיה;

 

מיום 15.12.2010

תיקון מס' 59

ס"ח תש"ע מס' 2253 מיום 27.7.2010 עמ' 616 (ה"ח 484)

(4) תביעה-שכנגד לתביעה אזרחית שנושאן אחד או שהן נובעות מאותן הנסיבות, יהיה שוויו של נושא התביעה-שכנגד אשר יהיה; היתה התביעה שכנגד עניין כלכלי כמשמעותו בסעיף 42ב, רשאי בית המשפט להעביר את התביעות לבית המשפט שהיה מוסמך לדון בתביעה שכנגד אם ראה כי חלקו של העניין הכלכלי בתביעות משמעותי;

(תיקון מס' 21)  תשנ"ה-1995

(5)   בעניני משפחה כמשמעותם בחוק בית המשפט לעניני משפחה, תשנ"ה-1995, וזאת על אף האמור בפסקאות (2) ו-(3).

מיום 7.8.1995

תיקון מס' 21

ס"ח תשנ"ה מס' 1537 מיום 7.8.1995 עמ' 396 (ה"ח 2330)

הוספת פסקה 51(א)(5)

(תיקון מס' 59)  תש"ע-2010 ת"ט תשע"א-2010

          (א1) על אף הוראות סעיף קטן (א)(2) ו-(3), בית משפט שלום לא ידון בעניין כלכלי כמשמעותו בסעיף 42ב, אלא בתביעה שכנגד לפי הוראת סעיף קטן (א)(4) או אם הועבר אליו מבית המשפט המחוזי לפי הוראות סעיף 42ב(א)(6) או (7); ואולם, בית משפט שלום בשבתו כבית משפט לתביעות קטנות מוסמך לדון בעניין כלכלי כמשמעותו בסעיף 42ב(א)(1)(ג), אם אותו עניין מצוי בסמכותו לפי הוראות חוק זה.

מיום 15.12.2010

תיקון מס' 59

ס"ח תש"ע מס' 2253 מיום 27.7.2010 עמ' 616 (ה"ח 484)

ת"ט תשע"א-2010

ס"ח תשע"א מס' 2258 מיום 9.11.2010 עמ' 14

הוספת סעיף קטן 51(א1)

          (ב)  שר המשפטים, בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי בצו להגדיל את הסכום הנקוב בסעיף קטן (א)(2); בצו כאמור ניתן לקבוע, לכלל בתי המשפט או לבית משפט מסויים, כי ענין שהגדלת סמכות כאמור הוסיפה לבית משפט השלום ושהוגש לפני תחילתו של הצו לבית משפט מחוזי יידון בבית משפט השלום, ובלבד שטרם הוחל בו בשמיעת עדים.

(תיקון מס' 21)  תשנ"ה-1995

          (ג)   בענינים המפורטים בפסקה (5) בסעיף קטן (א) ידון בית משפט שהוסמך כאמור בחוק בית המשפט לעניני משפחה, תשנ"ה-1995.

מיום 7.8.1995

תיקון מס' 21

ס"ח תשנ"ה מס' 1537 מיום 7.8.1995 עמ' 396 (ה"ח 2330)

הוספת סעיף קטן 51(ג)

ערעור [ב/29]

52.  (א)  פסק דין של בית משפט שלום ניתן לערעור לפני בית משפט מחוזי.

(תיקון מס' 52) תשס"ח-2008

          (ב)  החלטה אחרת של בית משפט שלום בענין אזרחי ניתנת לערעור לפני בית משפט מחוזי, אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט המחוזי. רשות כאמור בסעיף קטן זה לגבי החלטה אחרת תינתן אם שוכנע בית המשפט כי אם הערעור על ההחלטה יידון במסגרת הערעור על פסק הדין ולא באופן מיידי, יהיה בכך כדי להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים או שעלול להיגרם לצד להליך נזק של ממש, או שעלול להתנהל הליך מיותר או בדרך שגויה.

(תיקון מס' 59) תש"ע-2010

          (ג)   על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא תינתן רשות ערעור –

(1)   על סוגי החלטות ששר המשפטים קבע, בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת; נקבע סוג החלטה בצו כאמור, יחול הצו על החלטה שהתקבלה לאחר תחילתו;

(2)   על החלטת בית משפט שלום בשאלה אם עניין מסוים הוא עניין כלכלי כמשמעותו בסעיף 42ב, אם לאו, ואולם תינתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט כי עניין מסוים אינו עניין כלכלי אם תוצאת ההחלטה היא שבית המשפט המוסמך הוא בית משפט שלום.

(תיקון מס' 59) תש"ע-2010

          (ד)  אין באמור בסעיף קטן (ג) כדי לגרוע מזכותו על פי דין של בעל דין לערער על החלטה כאמור באותו סעיף קטן במסגרת ערעור על פסק הדין.

מיום 27.7.2008

תיקון מס' 52

ס"ח תשס"ח מס' 2169 מיום 27.7.2008 עמ' 669 (ה"ח 341)

(ב) החלטה אחרת של בית משפט שלום בענין אזרחי ניתנת לערעור לפני בית משפט מחוזי, אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט המחוזי. רשות כאמור בסעיף קטן זה לגבי החלטה אחרת תינתן אם שוכנע בית המשפט כי אם הערעור על ההחלטה יידון במסגרת הערעור על פסק הדין ולא באופן מיידי, יהיה בכך כדי להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים או שעלול להיגרם לצד להליך נזק של ממש, או שעלול להתנהל הליך מיותר או בדרך שגויה.

(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא תינתן רשות כאמור בסוגי החלטות ששר המשפטים קבע, בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת; נקבע סוג החלטה בצו כאמור, יחול הצו על החלטה שהתקבלה לאחר תחילתו.

 

מיום 15.12.2010

תיקון מס' 59

ס"ח תש"ע מס' 2253 מיום 27.7.2010 עמ' 616 (ה"ח 484)

(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא תינתן רשות כאמור בסוגי החלטות ששר המשפטים קבע, בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת; נקבע סוג החלטה בצו כאמור, יחול הצו על החלטה שהתקבלה לאחר תחילתו.

(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא תינתן רשות ערעור –

(1) על סוגי החלטות ששר המשפטים קבע, בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת; נקבע סוג החלטה בצו כאמור, יחול הצו על החלטה שהתקבלה לאחר תחילתו;

(2) על החלטת בית משפט שלום בשאלה אם עניין מסוים הוא עניין כלכלי כמשמעותו בסעיף 42ב, אם לאו, ואולם תינתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט כי עניין מסוים אינו עניין כלכלי אם תוצאת ההחלטה היא שבית המשפט המוסמך הוא בית משפט שלום.

(ד) אין באמור בסעיף קטן (ג) כדי לגרוע מזכותו על פי דין של בעל דין לערער על החלטה כאמור באותו סעיף קטן במסגרת ערעור על פסק הדין.

סמכות שופטים [ב/29א] (תיקון מס' 3) תשמ"ו-1986

53.  סמכות שיפוטית שנתייחדה בדין למעט בחוק זה לנשיא בית משפט שלום נתונה לכל שופט של אותו בית משפט; סמכות אחרת שנתייחדה לנשיא בית משפט שלום רשאי הוא לאצול, כולה או מקצתה, לסגן נשיא.

מיום 13.8.1986

תיקון מס' 3

ס"ח תשמ"ו מס' 1191 מיום 13.8.1986 עמ' 216 (ה"ח 1778)

53. סמכות שיפוטית שנתייחדה בדין למעט בחוק זה לנשיא בית משפט שלום נתונה לכל שופט של אותו בית משפט; סמכות אחרת שנתייחדה לנשיא בית משפט שלום רשאי הוא לאצול, כולה או מקצתה, לסגן נשיא.

סימן ד': בתי משפט לענינים מקומיים

מקום מושב ואזור שיפוט [ב/29ב]

54.  (א)  שר המשפטים רשאי, בצו, לאחר התייעצות עם הרשות המקומית הנוגעת בדבר, להקים בית משפט לענינים מקומיים ולקבוע מקום מושבו ואזור שיפוטו, ורשאי הוא, בצו, כאמור, להסמיך בית משפט שלום לשבת כבית משפט לענינים מקומיים.

 

          (ב)  אזור שיפוטו של בית משפט לענינים מקומיים יכול שיהיה שונה מאזור שיפוטו של בית משפט השלום של אותו אזור ויכול שיכלול את תחומן של רשויות מקומיות אחדות; היה אזור שיפוטו של בית משפט לענינים מקומיים כולל שטחים שהם באזור השיפוט של יותר מבית משפט שלום אחד, ייקבע בצו, נשיאו של איזה בית משפט שלום מביניהם הוא בעל הסמכות לגביו.

          (ג)   שר המשפטים רשאי, לאחר התייעצות עם הרשות המקומית הנוגעת בדבר, לבטל צו לפי סעיף זה או לשנותו.

הסמכות [ב/29ג]

55.  (א)  בית משפט לענינים מקומיים ידון בעבירות לפי פקודת העיריות, פקודת המועצות המקומיות, וחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965, ולפי תקנות, צווים וחוקי עזר על פיהם, וכן בעבירות לפי החיקוקים המנויים בתוספת השלישית, לרבות תקנות, צווים וחוקי עזר על פיהם.

          (ב)  שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לשנות בצו את התוספת השלישית.

          (ג)   כל חיקוק שבו ניתנה סמכות לבית משפט עירוני ייקרא כאילו הסמכות ניתנה לבית משפט לענינים מקומיים.

דין בית משפט לענינים מקומיים  [ב/29ד] ת"ט תשמ"ה-1984

56.  (א)  דין בית משפט לענינים מקומיים כדין בית משפט שלום, ויחולו עליו הוראות סימן ג' למעט סעיף 51 ככל שאין בסימן זה הוראה אחרת, ובשינויים המחוייבים.

          (ב)  דין שופט בית משפט לענינים מקומיים כדין שופט בית משפט שלום לכל דבר וענין.

מיום 5.12.1984

ת"ט תשמ"ה-1984

ס"ח תשמ"ה מס' 1127 מיום 5.12.1984 עמ' 12

(א) דין בית משפט לענינים מקומיים כדין בית משפט שלום, ויחולו עליו הוראות סימן ג' למעט סעיף 51 בכל ככל שאין בסימן זה הוראה אחרת, ובשינויים המחוייבים.

מינוי שופט [ב/29ה] (תיקון מס' 75) תשע"ד-2014

57.  (א)  שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, רשאי למנות, לתקופה ובתנאים שיקבע, שופט שימלא תפקיד של שופט בית משפט לענינים מקומיים; בשבתו בדין יהיו סמכויותיו של שופט שנתמנה כאמור כסמכויות שופט בית משפט שלום.

(תיקון מס' 75) תשע"ד-2014

          (ב)  (בוטל).

          (ג)   הוראות סעיף זה אינן באות לגרוע מסמכותו של שופט בית משפט שלום לדון בעבירות כאמור בסעיף 55 ולכהן כשופט בית משפט לענינים מקומיים.

(תיקון מס' 37) תשס"ד-2004

          (ד)  (בוטל).

מיום 1.3.2004

תיקון מס' 37

ס"ח תשס"ד מס' 1928 מיום 1.3.2004 עמ' 306 (ה"ח 32)

ביטול סעיף קטן 57(ד)

הנוסח הקודם:

(ד) בסעיף זה, "שופט בקיצבה" — לרבות שופט תעבורה שנתמנה מינוי של קבע ויצא לקיצבה.

 

מיום 20.4.2004

תיקון מס' 38

ס"ח תשס"ד מס' 1932 מיום 21.3.2004 עמ' 320 (ה"ח 3150)

(ב) שופט בקיצבה שנתמנה כאמור לא יעשה פעולות שנתייחדו לעורך דין לפי חוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961 (להלן – חוק לשכת עורכי הדין), כל עוד הוא מכהן בתפקידו.

 

מיום 11.4.2006 עד יום 10.4.2010

הוראת שעה תשס"ו-2006

ס"ח תשס"ו מס' 2054 מיום 12.3.2006 עמ' 284 (ה"ח 2914)

(א) שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, רשאי למנות, לתקופה ובתנאים שיקבע, שופט או שופט בקיצבה שימלא תפקיד של שופט בית משפט לענינים מקומיים; בשבתו בדין יהיו סמכויותיו של שופט שנתמנה כאמור כסמכויות שופט בית משפט שלום.

(ב) שופט בקיצבה שנתמנה כאמור לא יעשה פעולות שנתייחדו לעורך דין לפי חוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961 (להלן – חוק לשכת עורכי הדין), כל עוד הוא מכהן בתפקידו.

 

מיום 5.3.21014

תיקון מס' 75

ס"ח תשע"ד מס' 2436 מיום 5.3.2014 עמ' 326 (ה"ח 649)

(א) שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, רשאי למנות, לתקופה ובתנאים שיקבע, שופט או שופט בקיצבה שימלא תפקיד של שופט בית משפט לענינים מקומיים; בשבתו בדין יהיו סמכויותיו של שופט שנתמנה כאמור כסמכויות שופט בית משפט שלום.

(ב) שופט בקיצבה שנתמנה כאמור לא יעשה פעולות שנתייחדו לעורך דין לפי חוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961 (להלן – חוק לשכת עורכי הדין), כל עוד הוא מכהן בתפקידו.

שמירת סמכויות  [ב/29ו]

58.  אין הוראות סימן זה באות לגרוע מסמכות בית משפט שלום לדון בעבירות כאמור בסעיף 55.

סימן ה': בתי משפט לתביעות קטנות

הסמכת בתי משפט  [ת/1]

59.  שר המשפטים רשאי להסמיך בית משפט שלום פלוני לשבת כבית משפט לתביעות קטנות.

הסמכות [ת/2]

60.  (א)  בית משפט לתביעות קטנות ידון בתביעה אזרחית שהגיש יחיד

צו תשס"ח-2008 הודעה תש"ף-2019

(1)   לתשלום סכום שאינו עולה על 34,000 שקלים חדשים;

מיום 1.1.1986

צו תשמ"ו-1985

ק"ת תשמ"ו מס' 4881 מיום 12.12.1985 עמ' 265

(1) לתשלום סכום שאינו עולה על 100,000 3000 שקלים חדשים;

 

מיום 1.1.1990

צו תשמ"ט-1989

ק"ת תשמ"ט מס' 5217 מיום 14.9.1989 עמ' 1386

(1) לתשלום סכום שאינו עולה על 3000 5000 שקלים חדשים;

 

מיום 1.3.1995

צו תשנ"ה-1995

ק"ת תשנ"ה מס' 5667 מיום 2.3.1995 עמ' 1194

(1) לתשלום סכום שאינו עולה על 5000 8,000 שקלים חדשים;

 

מיום 1.4.1998

צו תשנ"ח-1998

ק"ת תשנ"ח מס' 5887 מיום 24.3.1998 עמ' 554

(1) לתשלום סכום שאינו עולה על 8,000 15,000 שקלים חדשים;

 

מיום 1.1.1999

הודעה תשנ"ט-1998

י"פ תשנ"ט מס' 4717 מיום 30.12.1998 עמ' 1463

(1) לתשלום סכום שאינו עולה על 15,000 16,300 שקלים חדשים;

 

מיום 1.1.2000

הודעה תש"ס-2000

י"פ תש"ס מס' 4840 מיום 10.1.2000 עמ' 2069

(1) לתשלום סכום שאינו עולה על 16,300 16,500 שקלים חדשים;

 

מיום 1.1.2002

הודעה תשס"ב-2002

י"פ תשס"ב מס' 5046 מיום 10.1.2002 עמ' 1114

(1) לתשלום סכום שאינו עולה על 16,500 16,700 שקלים חדשים;

 

מיום 1.1.2003

הודעה תשס"ג-2003

י"פ תשס"ג מס' 5145 מיום 7.1.2003 עמ' 1063

(1) לתשלום סכום שאינו עולה על 16,700 17,800 שקלים חדשים;

 

מיום 1.9.2008

צו תשס"ח-2008

ק"ת תשס"ח מס' 6702 מיום 14.8.2008 עמ' 1228

ת"ט תשס"ח-2008

ק"ת תשס"ח מס' 6712 מיום 21.9.2008 עמ' 1424

(1) לתשלום סכום שאינו עולה על 17,800 30,000 שקלים חדשים;

 

מיום 1.1.2009

הודעה תשס"ט-2009

י"פ תשס"ט מס' 5895 מיום 4.1.2009 עמ' 1584

(1) לתשלום סכום שאינו עולה על 30,000 30,100 שקלים חדשים;

 

מיום 1.1.2010

הודעה תש"ע-2010

י"פ תש"ע מס' 6041 מיום 1.1.2010 עמ' 1186

(1) לתשלום סכום שאינו עולה על 30,100 31,200 שקלים חדשים;

 

מיום 1.1.2011

הודעה תשע"א-2011

י"פ תשע"א מס' 6184 מיום 5.1.2011 עמ' 1976

(1) לתשלום סכום שאינו עולה על 31,200 31,900 שקלים חדשים;

 

מיום 1.1.2012

הודעה תשע"ב-2012

י"פ תשע"ב מס' 6354 מיום 5.1.2012 עמ' 1779

(1) לתשלום סכום שאינו עולה על 31,900 32,700 שקלים חדשים;

 

מיום 1.1.2013

הודעה תשע"ג-2013

י"פ תשע"ג מס' 6528 מיום 7.1.2013 עמ' 2121

(1) לתשלום סכום שאינו עולה על 32,700 33,200 שקלים חדשים;

 

מיום 1.1.2014

הודעה תשע"ד-2014

י"פ תשע"ד מס' 6730 מיום 7.1.2014 עמ' 2830

(1) לתשלום סכום שאינו עולה על 33,200 33,800 שקלים חדשים;

 

מיום 1.1.2016

הודעה תשע"ו-2016

י"פ תשע"ו מס' 7188 מיום 18.1.2016 עמ' 2763

(1) לתשלום סכום שאינו עולה על 33,800 33,500 שקלים חדשים;

 

מיום 1.1.2017

הודעה תשע"ז-2016

י"פ תשע"ז מס' 7411 מיום 29.12.2016 עמ' 1911

(1) לתשלום סכום שאינו עולה על 33,500 33,400 שקלים חדשים;

 

מיום 1.1.2018

הודעה תשע"ח-2017

י"פ תשע"ח מס' 7659 מיום 31.12.2017 עמ' 3796

(1) לתשלום סכום שאינו עולה על 33,400 33,500 שקלים חדשים;

 

מיום 1.1.2019

הודעה תשע"ט-2019

י"פ תשע"ט מס' 8076 מיום 13.1.2019 עמ' 6185

(1) לתשלום סכום שאינו עולה על 33,500 33,900 שקלים חדשים;

 

מיום 1.1.2020

הודעה תש"ף-2019

י"פ תש"ף מס' 8601 מיום 30.12.2019 עמ' 2632

(1) לתשלום סכום שאינו עולה על 33,900 34,000 שקלים חדשים;

(2)   למתן צו להחלפת מצרך או לתיקונו או לביטול עסקה, כששווי המצרך או התיקון או סכום העסקה, לפי הענין, אינו עולה על הסכום האמור בפסקה (1),

ובתביעה-שכנגד לסכום או לצו כאמור, ובלבד שהתביעות אינן לפי זכות שהומחתה או שהוסבה ואינן בסמכותו הייחודית של בית משפט אחר.

(תיקון מס' 59) תש"ע-2010 ת"ט תשע"א-2010

          (ב)  בית המשפט רשאי לא לדון בתביעה או בתביעה-שכנגד ולהעבירן לבית משפט שלום או לבית המשפט המוסמך לדון בהן, לפי העניין, אם ראה שהדיון בבית משפט לתביעות קטנות אינו מתאים להן, או אם ראה שהתביעה הוגשה בידי תובע שכבר הגיש באותה שנה באותו בית משפט יותר מחמש תביעות.

מיום 15.12.2010

תיקון מס' 59

ס"ח תש"ע מס' 2253 מיום 27.7.2010 עמ' 616 (ה"ח 484)

ת"ט תשע"א-2010

ס"ח תשע"א מס' 2258 מיום 9.11.2010 עמ' 14

(ב) בית המשפט רשאי לא לדון בתביעה או בתביעה-שכנגד ולהעבירן לבית משפט שלום או לבית המשפט המוסמך לדון בהן, לפי העניין, אם ראה שהדיון בבית משפט לתביעות קטנות אינו מתאים להן, או אם ראה שהתביעה הוגשה בידי תובע שכבר הגיש באותה שנה באותו בית משפט יותר מחמש תביעות.

          (ג)   שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לשנות את הסכום האמור בסעיף קטן (א).

שמירת זכות [ת/3]

61.  האמור בסעיף 60 אין בו כדי למנוע -

(1)   בעל דין מהגיש תביעה כאמור בו לבית משפט אחר במקום להגישה לבית משפט לתביעות קטנות;

(2)   נתבע שהגיש תביעה - שכנגד לבית משפט לתביעות קטנות - מהגיש תביעה נפרדת לעודף תביעתו, בין לבית משפט לתביעות קטנות ובין לבית משפט אחר.

ראיות וסדרי דין  [ת/4]

62.  (א)  בית משפט לתביעות קטנות יהיה רשאי לקבל ראיה אף אם לא היתה קבילה בבית משפט אחר; אין בהוראה זו כדי לגרוע מדיני חסינות עדים וראיות חסויות.

          (ב)  בית משפט לתביעות קטנות אינו קשור בסדרי הדין הנוהגים בבית משפט אחר, ובכפוף לסדרי דין שהתקין שר המשפטים לענין סימן זה, יפעל בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה.

ייצוג [ת/6]

63.  (א)  ייצוג בעל דין בבית משפט לתביעות קטנות על ידי עורך דין יהיה רק ברשות בית המשפט ומטעמים מיוחדים שיירשמו; בעל דין רשאי, ברשות בית המשפט, להיות מיוצג על ידי ארגון שקבע לענין זה שר המשפטים, ובמקרה זה ירשה בית המשפט לבעל הדין שכנגד להיות מיוצג כפי שיורה.

(תיקון מס' 29)  תשס"א-2001

          (ב)  על אף הוראות סעיף קטן (א), יכול אדם, באישור בית המשפט לתביעות קטנות, לייצג בעל דין בבית משפט לתביעות קטנות, אם בעל הדין ייפה את כוחו לכך וייפוי הכוח הוגש לבית המשפט לתביעות קטנות; אין לייצג אדם לפי סעיף קטן זה -

(1)   אם המייצג עוסק בייצוג בדרך קבע;

(2)   אם הייצוג נעשה במהלך הרגיל של עסקיו של המייצג;

(3)   אם הייצוג נעשה בתמורה.

מיום 29.3.2001

תיקון מס' 29

ס"ח תשס"א מס' 1783 מיום 29.3.2001 עמ' 198 (ה"ח 2969)

63. (א) ייצוג בעל דין בבית משפט לתביעות קטנות על ידי עורך דין יהיה רק ברשות בית המשפט ומטעמים מיוחדים שיירשמו; בעל דין רשאי, ברשות בית המשפט, להיות מיוצג על ידי ארגון שקבע לענין זה שר המשפטים, ובמקרה זה ירשה בית המשפט לבעל הדין שכנגד להיות מיוצג כפי שיורה.

(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), יכול אדם, באישור בית המשפט לתביעות קטנות, לייצג בעל דין בבית משפט לתביעות קטנות, אם בעל הדין ייפה את כוחו לכך וייפוי הכוח הוגש לבית המשפט לתביעות קטנות; אין לייצג אדם לפי סעיף קטן זה –

(1) אם המייצג עוסק בייצוג בדרך קבע;

(2) אם הייצוג נעשה במהלך הרגיל של עסקיו של המייצג;

(3) אם הייצוג נעשה בתמורה.

ערעור [ת/7]

64.  פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות ניתן לערעור לפני בית משפט מחוזי אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט המחוזי; בית המשפט המחוזי ידון בערעור בשופט אחד.

בוררות [ת/8]

65.  (א)  הוגשה תביעה לבית משפט לתביעות קטנות, רשאי שופט בית המשפט, בהסכמת בעלי הדין, לדון בתביעה כבורר או להעבירה לבורר אחר שהסכים לדון בה בלי לקבל שכר מן הצדדים.

          (ב)  הוראות חוק הבוררות, תשכ"ח-1968, למעט סעיפים 23 עד 29 ו-31 עד 35, יחולו על בוררות לפי סעיף זה, ככל שהן נוגעות לענין, אולם –

(1)   כל מקום שנאמר בו "בית המשפט" ייקרא כאילו נאמר בו "שופט בית משפט לתביעות קטנות";

(2)   דין פסק בורר לפי סעיף זה, פרט לערעור, כדין פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות.

          (ג)   אין סעיף זה גורע מהסכם בוררות שבין הצדדים.

(תיקון מס' 75) תשע"ד-2014

66.  (בוטל).

מיום 11.4.2006 עד יום 10.4.2010

הוראת שעה תשס"ו-2006

ס"ח תשס"ו מס' 2054 מיום 12.3.2006 עמ' 285 (ה"ח 2914)

אי-תחולת סעיף 66 בתקופת הוראת השעה

נוסח הסעיף:

מינוי שופט בקצבה

66. שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, רשאי למנות, לתקופה ובתנאים שיקבע, שופט בקיצבה שימלא תפקיד של שופט בית משפט לתביעות קטנות; בשבתו בדין יהיו סמכויותיו של שופט שנתמנה כאמור כסמכויות שופט בית משפט שלום.

 

מיום 5.3.21014

תיקון מס' 75

ס"ח תשע"ד מס' 2436 מיום 5.3.2014 עמ' 326 (ה"ח 649)

ביטול סעיף 66

הנוסח הקודם:

מינוי שופט בקיצבה

66. שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, רשאי למנות, לתקופה ובתנאים שיקבע, שופט בקיצבה שימלא תפקיד של שופט בית משפט לתביעות קטנות; בשבתו בדין יהיו סמכויותיו של שופט שנתמנה כאמור כסמכויות שופט בית משפט שלום.

מקום שיפוט [ת/5]

67.  שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות מקום שיפוט לתביעות קטנות שיהיה מקום השיפוט על אף האמור בכל הסכם שבין בעלי הדין.

סימן ו': פומביות הדיון

פומביות הדיון [ב/38]

68.  (א)  בית משפט ידון בפומבי.

          (ב)  בית משפט רשאי לדון בענין מסויים, כולו או מקצתו, בדלתיים סגורות, אם ראה צורך בכך באחת מאלה:

(1)   לשם שמירה על בטחון המדינה;

(2)   לשם מניעת פגיעה ביחסי החוץ של המדינה;

(3)   לשם הגנה על המוסר;

(תיקון מס' 10)  תש"ן-1989 (תיקון מס' 41) תשס"ו-2005

(4)   לשם הגנה על עניינו של קטין או חסר ישע כהגדרתו בסעיף 368א לחוק העונשין, תשל"ז-1977 וכן אדם עם מוגבלות שכלית או אדם עם מוגבלות נפשית, כהגדרתם בחוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), התשס"ו-2005 (בחוק זה – חוק הליכי חקירה והעדה של אנשים עם מוגבלות);

מיום 7.12.1989

תיקון מס' 10

ס"ח תש"ן מס' 1290 מיום 7.12.1989 עמ' 12 (ה"ח 1947)

החלפת פסקה 68(ב)(4)

הנוסח הקודם:

(4) לשם הגנה על עניינו של קטין;

 

מיום 8.12.2006

תיקון מס' 41

ס"ח תשס"ו מס' 2038 מיום 8.12.2005 עמ' 52 (ה"ח 101)

(4) לשם הגנה על עניינו של קטין או חסר ישע כהגדרתו בסעיף 368א לחוק העונשין, תשל"ז-1977 וכן אדם עם מוגבלות שכלית או אדם עם מוגבלות נפשית, כהגדרתם בחוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), התשס"ו-2005 (בחוק זה – חוק הליכי חקירה והעדה של אנשים עם מוגבלות);

(תיקון מס' 24)  תשנ"ח-1998

(5)   לשם הגנה על ענינו של מתלונן או נאשם בעבירת מין או בעבירה על פי החוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח- 1998;

מיום 19.9.1998

תיקון מס' 24

ס"ח תשנ"ח מס' 1661 מיום 19.3.1998 עמ' 170 (ה"ח 2641)

(5) לשם הגנה על ענינו של מתלונן או נאשם בעבירת מין או בעבירה על פי החוק למניעת הטרדה מינית, תשנ"ח-1998;

(תיקון מס' 21)  תשנ"ה-1995

(6)   (נמחקה);

מיום 7.8.1995

תיקון מס' 21

ס"ח תשנ"ה מס' 1537 מיום 7.8.1995 עמ' 397 (ה"ח 2330)

מחיקת פסקה 68(ב)(6)

הנוסח הקודם:

(6) הדיון הוא בעניני אישות;

(7)   הדיון הפומבי עלול להרתיע עד מלהעיד עדות חפשית או מלהעיד בכלל;

(תיקון מס' 26) תשנ"ט-1999

(8)   לשם הגנה על סוד מסחרי;

מיום 29.10.1999

תיקון מס' 26

ס"ח תשנ"ט מס' 1709 מיום 29.4.1999 עמ' 150 (ה"ח 2471)

הוספת פסקה 68(ב)(8)

(תיקון מס' 44) תשס"ז-2006

(9)   לשם הגנה על ענינו של מתלונן או ניזוק בעבירה לפי סעיף 377א לחוק העונשין, התשל"ז-1977;

מיום 29.10.2006

תיקון מס' 44

ס"ח תשס"ז מס' 2067 מיום 29.10.2006 עמ' 6 (ה"ח 231)

הוספת פסקה 68(ב)(9)

(תיקון מס' 57) תשס"ט-2008

(10)  לשם הגנה על עד מוגן או על מידע חסוי בעניין עד מוגן, תכנית הגנה, הרשות להגנה על עדים, או עד מאוים, כמשמעותם בחוק להגנה על עדים, התשס"ט-2008;

מיום 16.11.2008

תיקון מס' 57

ס"ח תשס"ט מס' 2192 מיום 16.11.2008 עמ' 115 (ה"ח 380)

הוספת פסקה 68(ב)(10)

(תיקון מס' 65) תשע"א-2011

(11)  לשם הגנה על עניינו של נפגע עבירה או של עבריין מין, בהליך לפי חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס"ו-2006;

מיום 17.8.2011

תיקון מס' 65

ס"ח תשע"א מס' 2317 מיום 17.8.2011 עמ' 1169 (ה"ח 475)

הוספת פסקה 68(ב)(11)

(תיקון מס' 69) תשע"ב-2012 ת"ט תשע"ב-2012

(12)  לשם הגנה על עניינו של חשוד בדיון בבקשה לאסור את פרסום שמו לפי סעיף 70(ה1);

מיום 18.1.2012

תיקון מס' 69

ס"ח תשע"ב מס' 2332 מיום 18.1.2012 עמ' 124 (ה"ח 521)

ת"ט תשע"ב-2012

ס"ח תשע"ב מס' 2342 מיום 5.3.2012 עמ' 192

הוספת פסקה 68(ב)(12)

(תיקון מס' 71) תשע"ב-2012

(13)  לשם הגנה על עניינו של מתלונן או נאשם בעבירת אלימות כלפי בן משפחה כהגדרתו בחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991.

מיום 23.7.2012

תיקון מס' 71

ס"ח תשע"ב מס' 2370 מיום 23.7.2012 עמ' 523 (ה"ח 476)

הוספת פסקה 68(ב)(13)

          (ג)   בבקשות לצווי ביניים, לצווים זמניים ולהחלטות ביניים אחרות, רשאי בית משפט לדון בדלתיים סגורות.

(תיקון מס' 84) תשע"ו-2016

          (ג1) בעת דיון בבקשה לדיון בדלתיים סגורות, רשאי בית המשפט, לבקשת בא כוח היועץ המשפטי לממשלה, לסטות מדיני הראיות מטעמים שיירשמו, ולקבל ראיה אף שלא בנוכחות צד לדיון או בא כוחו או בלי לגלותה להם, אם שוכנע כי גילוי הראיה עלול לפגוע בביטחון המדינה, ביחסי החוץ שלה, בשלום הציבור או בביטחונו, או לחשוף שיטות עבודה חסויות, וכי אי-גילויה עדיף על פני גילויה לשם עשיית צדק; בית המשפט רשאי, בטרם יקבל החלטה לפי סעיף קטן זה, לעיין בראיה ולשמוע הסברים שלא בנוכחות המשיב ובא כוחו.

מיום 1.11.2016

תיקון מס' 84

ס"ח תשע"ו מס' 2556 מיום 23.6.2016 עמ' 926 (ה"ח 949, ה"ח 967, ה"ח 782)

הוספת סעיף קטן 68(ג1)

(תיקון מס' 84) תשע"ו-2016

          (ג2) בית המשפט ידון בדלתיים סגורות בעת מתן עדותו של עד שזהותו חסויה על פי תעודת חיסיון שהוצאה מכוח סעיפים 44 או 45 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, או על פי הוראת כל דין אחר; ואולם בית המשפט רשאי, מטעמים שיירשמו, לדון בעניין, כולו או מקצתו, בפומבי.

מיום 1.11.2016

תיקון מס' 84

ס"ח תשע"ו מס' 2556 מיום 23.6.2016 עמ' 926 (ה"ח 949, ה"ח 967, ה"ח 782)

הוספת סעיף קטן 68(ג2)

ת"ט תשמ"ה-1984 (תיקון מס' 84) תשע"ו-2016

          (ד)  החליט בית משפט על עריכת דיון בדלתיים סגורות, רשאי הוא להרשות לאדם או לסוגי בני אדם להיות נוכחים בעת הדיון כולו או מקצתו ורשאי הוא להורות כאמור גם בדיון לפי סעיף קטן (ג2), מטעמים שיירשמו.

מיום 5.12.1984

ת"ט תשמ"ה-1984

ס"ח תשמ"ה מס' 1127 מיום 5.12.1984 עמ' 12

(ד) החליט בית משפט על עריכת דיון בדלתיים סגורות, רשאי הוא להרשות לאדם או לסוגי בני אדם להיות נוכחית נוכחים בעת הדיון כולו או מקצתו.

 

מיום 1.11.2016

תיקון מס' 84

ס"ח תשע"ו מס' 2556 מיום 23.6.2016 עמ' 926 (ה"ח 949, ה"ח 967, ה"ח 782)

(ד) החליט בית משפט על עריכת דיון בדלתיים סגורות, רשאי הוא להרשות לאדם או לסוגי בני אדם להיות נוכחים בעת הדיון כולו או מקצתו ורשאי הוא להורות כאמור גם בדיון לפי סעיף קטן (ג2), מטעמים שיירשמו.

(תיקון מס' 21)  תשנ"ה-1995 (תיקון מס' 53) תשס"ח-2008

          (ה)  על אף הוראות סעיף 68(א) –

(1)   עניני משפחה, כמשמעותם בחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995, למעט תובענות לפי חוק הירושה, התשכ"ה-1965, שעילתן אינה סכסוך בתוך המשפחה ותובענות לפי חוק השמות, התשט"ו-1956, ולפי חוק קביעת גיל, התשכ"ד-1963 - יידונו בדלתיים סגורות, אלא אם כן הורה בית המשפט לדון בענין, כולו או מקצתו, בפומבי;

(2)   בית המשפט העליון הדן בערעור על החלטה או פסק דין של בית משפט לנוער כהגדרתו בחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971, וכן בית משפט הדן במעצרו של קטין, ידונו בדלתיים סגורות; ואולם רשאים בתי המשפט כאמור להרשות לאדם או לסוגי בני אדם, לרבות לנפגע העבירה הנדונה, להיות נוכחים בשעת הדיון, כולו או מקצתו; לעניין זה, "נפגע עבירה" – כהגדרתו בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-2001.

מיום 7.8.1995

תיקון מס' 21

ס"ח תשנ"ה מס' 1537 מיום 7.8.1995 עמ' 396 (ה"ח 2330)

הוספת סעיף קטן 68(ה)

 

מיום 30.7.2009

תיקון מס' 53

ס"ח תשס"ח מס' 2171 מיום 30.7.2008 עמ' 717 (ה"ח 224, ה"ח 221)

(ה) על אף הוראות סעיף 68(א),

(1) עניני משפחה, כמשמעותם בחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995, למעט תובענות לפי חוק הירושה, התשכ"ה-1965, שעילתן אינה סכסוך בתוך המשפחה ותובענות לפי חוק השמות, התשט"ו-1956, ולפי חוק קביעת גיל, התשכ"ד-1963 - יידונו בדלתיים סגורות, אלא אם כן הורה בית המשפט לדון בענין, כולו או מקצתו, בפומבי;

(2) בית המשפט העליון הדן בערעור על החלטה או פסק דין של בית משפט לנוער כהגדרתו בחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971, וכן בית משפט הדן במעצרו של קטין, ידונו בדלתיים סגורות; ואולם רשאים בתי המשפט כאמור להרשות לאדם או לסוגי בני אדם, לרבות לנפגע העבירה הנדונה, להיות נוכחים בשעת הדיון, כולו או מקצתו; לעניין זה, "נפגע עבירה" – כהגדרתו בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-2001.

ניהול פרוטוקול (תיקון מס' 51) תשס"ח-2008

68א.  (א)  בדיון בבית משפט ינוהל פרוטוקול שישקף את כל הנאמר והמתרחש בדיון והנוגע למשפט, לרבות שאלות והערות בית המשפט, ואולם בקדם משפט, בישיבה מקדמית או בדיון מקדמי אחר רשאי בית המשפט, בהסכמת בעלי הדין, לכלול בפרוטוקול את עיקרי הדברים שבדיון; בית המשפט יקבע את דרך רישום הפרוטוקול; בסעיף זה, "דיון מקדמי" – לרבות דיון שאין בו שמיעת ראיות בעל פה או שמיעת טענות בעלי הדין ושנועד לבחון את האפשרות לסיים את ההליך בהסדר מוסכם בין בעלי הדין.

          (ב)  בית המשפט רשאי להורות שלא יירשמו בפרוטוקול דברי גידוף, נאצה, השמצה או ביזוי, ובלבד ששוכנע כי אין טעם המצדיק את רישומם בפרוטוקול.

          (ג)   בעל דין זכאי לקבל, בתום הדיון או בסמוך לאחר מכן, עותק של הפרוטוקול.

          (ד)  בית משפט רשאי, לפי בקשת בעל דין ולאחר שנתן לשאר בעלי הדין הזדמנות לטעון את טענותיהם, לתקן רישום בפרוטוקול כדי להעמידו על דיוקו; בעל דין רשאי להגיש בקשה לתקן רישום בפרוטוקול בתוך עשרה ימים מיום שהומצא לו הפרוטוקול.

          (ה)  כתבי טענות וכל תעודה או מסמך שהוגשו בדיון ושבית המשפט קיבל אותם, יצורפו לפרוטוקול ויהיו חלק ממנו, למעט לעניין סעיפים קטנים (ב) עד (ד).

          (ו)   הוראות סעיף זה יחולו על כל דיון בבית משפט, לרבות בבית המשפט העליון, אלא אם כן נקבעה בחיקוק הוראה מפורשת אחרת באותו עניין.

מיום 21.7.2008

תיקון מס' 51

ס"ח תשס"ח מס' 2168 מיום 21.7.2008 עמ' 664 (ה"ח 216)

הוספת סעיף 68א

הקלטת דיון (תיקון מס' 51) תשס"ח-2008

68ב.  (א)  ביקש בעל דין שדיון יוקלט על חשבונו, יאפשר זאת בית המשפט, אלא אם כן מצא שאין לעשות כן מטעמים מיוחדים, ובלבד שהדיון מתועד בדרך אמינה ומדויקת אחרת; החלטה שלא להיענות לבקשת בעל דין כאמור תהיה מנומקת בכתב.

          (ב)  הורה בית המשפט על הקלטת הדיון לבקשת בעל דין, תישמר ההקלטה בידי בית המשפט, וכל בעל דין יהיה רשאי להאזין לה.

          (ג)   הקלטה של הדיון לפי סעיף זה לא תיחשב פרוטוקול הדיון.

מיום 21.7.2008

תיקון מס' 51

ס"ח תשס"ח מס' 2168 מיום 21.7.2008 עמ' 664 (ה"ח 216)

הוספת סעיף 68ב

הרחקה מבית המשפט [ב/39]

69.  (א)  בית משפט רשאי לאסור על קטין להימצא בבית המשפט בעת הדיון ולצוות על הרחקתו.

          (ב)  בית משפט רשאי להרחיק אדם, שאינו בעל דין, מאולם בית המשפט בעת דיון, אם מצא, מטעמים שיירשמו, שנוכחות אותו אדם באולם תרתיע עד מלהעיד עדות חפשית או מלהעיד בכלל.

איסור פרסומים  [ב/40]

70.    (א)  לא יפרסם אדם דבר על דיון שהתנהל בבית משפט בדלתיים סגורות אלא ברשות בית המשפט.

          (ב)  לא יצלם אדם באולם בית משפט ולא יפרסם תצלום כזה אלא ברשות בית המשפט.

(תיקון מס' 64) תשע"א-2011

          (ג)   לא יפרסם אדם בלי רשות בית המשפט פרסום בעניינו של קטין כאמור בסעיף 24(א)(1) לחוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960.

(תיקון מס' 77) תשע"ד-2014

          (ג1) לא יפרסם אדם שם או מספר זהות של בעל דין התובע פיצויים בשל נזקי גוף, למעט פיצויים בשל עוגמת נפש, אלא אם כן ניתנה הסכמתו של אותו בעל דין לפני הפרסום או ברשות בית המשפט.

(תיקון מס' 33) תשס"ג-2002 (תיקון מס' 41) תשס"ו-2005 (תיקון מס' 77) תשע"ד-2014

          (ד)  בית משפט רשאי לאסור כל פרסום בקשר לדיוני בית המשפט, במידה שהוא רואה צורך בכך לשם הגנה על בטחונו של בעל דין, עד או אדם אחר ששמו הוזכר בדיון או לשם מניעת פגיעה חמורה בפרטיות של אחד מהם, לשם מניעת פגיעה בפרטיות של אדם בשל חשיפת מידע רפואי עליו או לשם מניעת פגיעה בפרטיותו של אדם עם מוגבלות שכלית או של אדם עם מוגבלות נפשית, כהגדרתם בחוק הליכי חקירה והעדה של אנשים עם מוגבלות, של אחד מהם.

(תיקון מס' 69) תשע"ב-2012

          (ד1) (1)   לא יפרסם אדם שמו של חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום, עד תום 48 שעות מהמועד שבו התייצב החשוד לחקירה או שהיה עליו להתייצב לחקירה, או עד סיומו של הדיון הראשון שהתקיים לפני שופט בעניינו, לפי המוקדם מביניהם; לעניין זה לא יובאו שבתות ומועדים במניין השעות;

(2)   על אף הוראות פסקה (1), לא יחול איסור פרסום שמו של חשוד בכל אחד מהמקרים המפורטים להלן:

(א)   בית המשפט התיר את פרסום שמו של החשוד בשל העניין הציבורי שבפרסום, ובלבד שניתנה לחשוד הזדמנות להשמיע את טענותיו בעניין;

(ב)   רשות חוקרת פרסמה או ביקשה לפרסם את שם החשוד, לאחר שקצין בדרגת ניצב משנה ומעלה מאגף חקירות ומודיעין במשטרת ישראל, או עובד ציבור האחראי על תחום חקירות ומודיעין ברשות חוקרת אחרת, לפי העניין, אישר כי בנסיבות העניין, מטעמים מיוחדים שנרשמו, התקיימו שני אלה:

(1)   הפרסום נדרש לצורך איתור חשוד או עד, תפיסת עבריין נמלט, אזהרת הציבור מפני אדם העלול לסכנו או לצורך חיוני אחר;

(2)   עיכוב הפרסום שייגרם מהצורך בקבלת אישור בית המשפט לפי פסקת משנה (א), עלול לסכל את מטרת הפרסום האמורה בפסקת משנה (1);

(ג)    החשוד ביקש לפרסם את שמו או הסכים לפרסום שמו, ובלבד שהבקשה או ההסכמה ניתנו בידי החשוד עצמו או על ידי בא כוחו, בכתב.

(תיקון מס' 33) תשס"ג-2002 (תיקון מס' 69) תשע"ב-2012

          (ה)  בית משפט רשאי לאסור פרסום שמו של חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום, או פרט אחר מפרטי החקירה, אם הדבר עלול לפגוע בחקירה שעל פי דין; אסר בית המשפט כאמור, יפקע האיסור עם הגשת כתב האישום נגד החשוד, אלא אם כן קבע בית המשפט אחרת.

(תיקון מס' 33) תשס"ג-2002 (תיקון מס' 69) תשע"ב-2012

          (ה1) (1)   בית משפט רשאי לאסור פרסום שמו של חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום או פרט אחר מפרטי החקירה, אם ראה כי הדבר עלול לגרום לחשוד נזק חמור ובית המשפט סבר כי יש להעדיף את מניעת הנזק על פני הענין הציבורי שבפרסום; הורה בית המשפט על איסור פרסום שמו של חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום, יפקע האיסור עם הגשת כתב האישום נגד החשוד, אלא אם כן קבע בית המשפט אחרת;

(תיקון מס' 69) תשע"ב-2012

(2)   הרשות החוקרת תיידע חשוד שהוא עצור ואינו מיוצג בדבר זכותו לבקש מבית המשפט לאסור את פרסום שמו לפי הוראות סעיף זה וכן תאפשר לו להגיש בקשה לאיסור פרסום שמו באמצעותה, לפי הטופס שבתוספת הרביעית, ותיידע את החשוד בדבר אפשרות זו לא יאוחר מ-24 שעות מעת מעצרו או לפני שהובא לפני שופט – המוקדם מביניהם; לעניין זה לא יובאו שבתות ומועדים במניין השעות;

(תיקון מס' 69) תשע"ב-2012

(3)   שר המשפטים, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לביצוע פסקה (2).

(תיקון מס' 33) תשס"ג-2002

          (ה2) לענין סעיף זה –

          "חשוד" – מי שנפתחה נגדו חקירה פלילית;

(תיקון מס' 69) תשע"ב-2012

          "רשות חוקרת" – משטרת ישראל או רשות חוקרת אחרת המוסמכת לחקור על פי דין;

          "שם של חשוד" – לרבות כל פרט אחר שיש בו כדי לזהות את החשוד.

(תיקון מס' 85) תשע"ו-2016

          (ה3) (1)   לא יפרסם אדם שם של חשוד או שם של נאשם, לרבות כל פרט אחר שיש בו כדי לזהותו, שהתקיימו בעניינו הנסיבות כאמור בסעיף 325(ו3) לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955, והוא שוטר משמר הגבול, שוטר אחר – לעניין פעילות מבצעית למניעת פעילות חבלנית עוינת בלבד, או אדם שעבר עבירה בהיותו חייל כהגדרתו בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955, והחוק האמור חדל לחול עליו לגבי אותה עבירה;

(2)   הוראות סעיף קטן (ד1)(2) יחולו לעניין סעיף קטן זה, בשינויים המחויבים, ובשינוי זה: הוראות סעיף קטן (ד1)(2)(ב) יחולו לעניין חשוד בלבד;

(3)   איסור פרסום לפי סעיף קטן זה לא יחול על גורם שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיך לכך או על אדם מטעם אותו גורם, המעביר שם של חשוד או שם של נאשם לרשות שלטונית זרה או לרשות שיפוטית זרה; העברת שם של חשוד או שם של נאשם כאמור תהיה בהסכמת הרשות החוקרת או הפרקליט הצבאי הראשי, לפי העניין.

(תיקון מס' 64) תשע"א-2011

          (ו)   העובר על הוראה מהוראות סעיף זה למעט סעיף קטן (ג), דינו - מאסר ששה חדשים; העובר על הוראות סעיף קטן (ג), דינו כדין מי שפרסם פרסום לפי סעיף 24(א)(1) לחוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960.

מיום 3.7.1985

תיקון מס' 1

ס"ח תשמ"ה מס' 1149 מיום 3.7.1985 עמ' 138 (ה"ח 1709)

(ג) לא יפרסם אדם, בלי רשות בית המשפט, שם קטין שלא מלאו לו שש עשרה שנים שמונה עשרה שנים והוא נאשם או עד במשפט פלילי, או מתלונן או ניזוק במשפט בשל עבירה לפי סעיפים 345 עד 358, סעיף 360 וסעיפים 208 עד 214 לחוק העונשין, תשל"ז-1977, ולא את תמונתו, מענו או פרטים אחרים העשויים להביא לזיהויו של הקטין.

 

מיום 29.12.2002

תיקון מס' 33

ס"ח תשס"ג מס' 1883 מיום 29.12.2002 עמ' 202 (ה"ח 2969, ה"ח 2976)

(ד) בית משפט רשאי לאסור כל פרסום בקשר לדיוני בית המשפט, במידה שהוא רואה צורך בכך לשם הגנה על בטחונו של בעל דין, עד או אדם אחר ששמו הוזכר בדיון או לשם מניעת פגיעה חמורה בפרטיות של אחד מהם.

(ה) בית משפט רשאי לאסור פרסום שמו של חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום, או כל פרט אחר שיש בו כדי לזהותו,  או פרט אחר מפרטי החקירה, אם הדבר עלול לפגוע בחקירה שעל פי דין.

(ה1) (1) בית משפט רשאי לאסור פרסום שמו של חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום או פרט אחר מפרטי החקירה, אם ראה כי הדבר עלול לגרום לחשוד נזק חמור ובית המשפט סבר כי יש להעדיף את מניעת הנזק על פני הענין הציבורי שבפרסום.

(2) זכותו של חשוד לבקש מבית המשפט לאסור פרסום שמו לפי הוראות סעיף קטן זה תובא לידיעתו בדרך שתיקבע בתקנות שיתקין שר המשפטים, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.

(3) שר המשפטים יקבע, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, טופב להגשת בקשהלבית המשפט לאסור פרסום שמו של חשוד לפי הוראות סעיף קטן זה.

(ה2) לענין סעיף זה –

"חשוד" – מי שנפתחה נגדו חקירה פלילית;

"שם של חשוד" – לרבות כל פרט אחר שיש בו כדי לזהות את החשוד.

 

מיום 8.12.2006

תיקון מס' 41

ס"ח תשס"ו מס' 2038 מיום 8.12.2005 עמ' 52 (ה"ח 101)

(ד) בית משפט רשאי לאסור כל פרסום בקשר לדיוני בית המשפט, במידה שהוא רואה צורך בכך לשם הגנה על בטחונו של בעל דין, עד או אדם אחר ששמו הוזכר בדיון או לשם מניעת פגיעה חמורה בפרטיות של אחד מהם או לשם מניעת פגיעה בפרטיותו של אדם עם מוגבלות שכלית או של אדם עם מוגבלות נפשית, כהגדרתם בחוק הליכי חקירה והעדה של אנשים עם מוגבלות, של אחד מהם.

 

מיום 29.10.2006

תיקון מס' 44