להורדת הקובץ בפורמט וורד לחץ כאן

פקודת בזיון בית משפט

בתי משפט וסדרי דין – בתי משפט ובתי דין – בזיון בית משפט

תוכן ענינים

פקודה הקובעת עונש על בזיון בית המשפט

Go

2

סעיף 1

השם הקצר

Go

2

סעיף 2

פירוש

Go

2

סעיף 5

דין עד המסרב להשיב על שאלות

Go

2

סעיף 6

המסרב לציית  לצווי בית המשפט

Go

2

סעיף 7

ירידה לנכסים

Go

2

סעיף 8

ערעורים

Go

2

סעיף 9

הפקודה תנהג לגבי בירור משפטי בפני פקידים מסדרים

Go

2


 פקודת בזיון בית משפט*

חא"י, פרק כ"ג

מס' 12 לש' 1929

פקודה הקובעת עונש על בזיון בית המשפט

השם הקצר

1.    פקודה זו תיקרא פקודת בזיון בית משפט.

פירוש

2.    בפקודה זו יהא למונח "בית משפט" הפירוש דלקמן מלבד אם ענין הכתוב יחייב פירוש אחר –

          "בית משפט" פירושו – כל בית משפט אזרחי ובית משפט עירוני.

(תיקון מס' 1)  תשי"ז-1957

3.      (בוטל).

מיום 28.8.1957

תיקון מס' 1

ס"ח תשי"ז מס' 233 מיום 1.8.1957 עמ' 154 (ה"ח 226)

ביטול סעיף 3

הנוסח הקודם:

התנהגות פרועה בבית משפט או סמוך לבית משפט והפרוצדורה בענין זה

3. (1) כל המונע פקיד בית המשפט בזדון ע"י איזה מעשה או איום מלמלא את תפקידו, או המתנהג בזדון שלא כשורה, בדרך של אלימות, איום או באופן מחפיר, בתוך החדר או המקום שבו יושב בית המשפט לדין או סמוך לאותו חדר או מקום, במידה שיש בה כדי הטלת אימה על בעלי הדין או על אנשים אחרים הבאים לבית המשפט, וכל המקים רעש בעוד בית המשפט יושב לדין מתוך שהוא מביע הסכמה או אי הסכמה לכל פעולה משפטית או לכל פסק דין, או מקים רעש בכל צורה אחרת, וכל העולב בזדון כל חבר מחברי בית המשפט או כל חבר יועץ או כל פקיד מפקידי בית המשפט בשעה שהוא יושב לדין או בשעה שהוא משמש בבית המשפט, או בשעה שהוא הולך לבית המשפט או חוזר משם, הרי עלול אותו אדם להתפס מיד עפ"י צו בית המשפט ולהעצר עד שבית המשפט יסיים את ישיבתו ולאחר עריכת חקירה ודרישה ועיון בו במקום ומיד ובלא כל משפט נוסף יהא צפוי לקנס של חמישה פונטים או למאסר חודש ימים לפי ראות עיניו של בית המשפט.

(2) על כל דבר עונש כזה יערך זכרון דברים שבו ירשמו את העובדות המהוות את העברה ומידת העונש, ואם הוטל העונש ע"י שופט שלום, תשלח העתקה מזכרון הדברים בתוך שלושה ימים לזקן השופטים, והלה רשאי, מבלי שישמע כל טענה, לשנות את הצו שניתן ע"י שופט השלום או לבטלו.

(3) שום דבר האמור בסעיף זה לא יפגע באחריותו של אדם העובר עבירה כלפי בית משפט או כלפי כל פקיד מפקידיו להיות מובא במשפט עפ"י סעיף 112 או 116 של החוק הפלילי העותמני.

(תיקון מס' 1)  תשי"ז-1957

4.      (בוטל).

מיום 28.8.1957

תיקון מס' 1

ס"ח תשי"ז מס' 233 מיום 1.8.1957 עמ' 154 (ה"ח 226)

ביטול סעיף 4

הנוסח הקודם:

פרסום שיש בו כדי להטות משפט צדק או משום בזיון בית המשפט

4. (1) מקום שמשפט אזרחי או פלילי עודנו מתברר בפני בית משפט, ופרסם אדם כל דבר בכתב או עשה כל מעשה ביחס לאותו משפט המכוונים או העשויים להשפיע על אותו משפט או להפריע או לעכב את מהלך הצדק או לגרום בזיון לבית המשפט שבפניו מתברר המשפט, יכול בית המשפט הגבוה, עפ"י בקשת כל צד למשפט, או על דעת עצמו או על פי הצעת היועץ המשפטי, להזמין אותו אדם שיופיע ויתן טעם מדוע לא יענש בקנס או במאסר על בזותו את בית המשפט, ואם לא הופיע, יכול בית המשפט להשתמש בצו תפיסה כלפי אותו אדם כמו שנקבע להמראת צו או איסור בית דין.

(2) כל צו עונש שניתן עפ"י סעיף זה לא יטיל עונש העולה על מאסר שנה אחת או על קנס מאה פונט או על שני העונשין כאחד.

דין עד המסרב להשיב על שאלות

5.    סירב עד להיחקר עפ"י החוק או להשיב על אותן שאלות שהוצגו לפניו כחוק, ולא הראה כל טעם צודק לסירובו, רשאי בית המשפט לתתו מיד במאסר למועד שלא יעלה על חודש אחד, חוץ אם הסכים בינתיים, לפני סיום המשפט, להיחקר ולהשיב על שאלות.

המסרב לציית  לצווי-בית-המשפט פק' 50 לש' 1947

6.    (1)  בית המשפט העליון, בית משפט מיוחד שנתכונן עפ"י סעיף 55 של דבר המלך במועצה על ארץ ישראל, 1922, בית המשפט המחוזי ובית משפט השלום, תהא להם הסמכות לכוף אדם בקנס או במאסר לציית לכל צו שניתן על ידם והמצוה לעשות איזה מעשה או האוסר לעשות כל מעשה.

          (2)  לא יינתן צו המטיל קנס או מאסר אלא אם כן הוזמן הממרה להופיע ונענה להזמנה, או כשלא בא מעצמו, הובא לפני בית המשפט בצו תפיסה כדי להראות טעם מדוע לא ינתן נגדו צו כזה.

(תיקון מס' 2) תשכ"ג-1962

          (3)  הטיל בית משפט מאסר לפי סעיף קטן (1), יודיע על כך ליועץ המשפטי לממשלה.

(תיקון מס' 2) תשכ"ג-1962

          (4)  היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו יביא את ענינו של אסיר לפי סעיף קטן (1) לפני בית המשפט שהטיל עליו את המאסר, לשיקול נוסף, כשראה צורך בכך ולא פחות מאחת לששה חודשים מיום תחילת המאסר.

(תיקון מס' 2) תשכ"ג-1962

          (5)  בשיקול הנוסף רשאי בית המשפט, לאחר שנתן לאסיר ולכל בעל דין אחר בהליך שבו הוטל המאסר הזדמנות להשמיע טענותיהם, לקיים את הצו, לשנותו, להתנותו בתנאים או לבטלו או ליתן כל הוראה אחרת שימצא לנכון.

(תיקון מס' 2) תשכ"ג-1962

          (6)  שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות סדרי דין בשיקול נוסף לפי סעיף זה.

מיום 20.9.1947

מס' 50 לשנת 1947

ע"ר מס' 1612 מיום 20.9.1947 תוס' 1 עמ' 240

(1) בית המשפט העליון, בית משפט מיוחד שנתכונן עפ"י סעיף 55 של דבר המלך במועצה על ארץ ישראל, 1922, בית המשפט המחוזי ובית המשפט לקרקעות, בית-המשפט לקרקעות ובית-משפט השלום, תהא להם הסמכות לכוף אדם בקנס או במאסר לציית לכל צו שניתן על ידם והמצוה לעשות איזה מעשה או האוסר לעשות כל מעשה.

מיום 1.1.1963

תיקון מס' 2

ס"ח תשכ"ג מס' 382 מיום 1.1.1963 עמ' 10 (ה"ח 527)

הוספת פסקאות 6(3), 6(4), 6(5), 6(6)

ירידה לנכסים

7.    (1)  מי שהאשימוהו בהמראה ואי אפשר למצוא אותו בתוך תחומי שיפוטו של כל בית משפט בישראל, רשאי בית המשפט ליתן צו המטיל קנס או מאסר ככל אשר ימצא לצודק, או לצוות שינתן כתב ירידה לנכסיו, ואותו כתב ירידה לנכסים ישעבד את נכסי המקרקעים שלו באותו אופן ובאותו שיעור מכל הבחינות כדין צו ירידה לנכסים במשפט אזרחי.

          (2)  כתב ירידה לנכסים יהא ערוך אל שני אנשים או אל יותר משניים שיתמנו לכך ע"י בית המשפט, ובו יצטוו ויורשו לרדת לכל נכסי המקרקעים של האדם שניתן נגדו הכתב, ולגבות וליטול ולקבל לרשותם לא רק את דמי השכירות והרווחים של מקרקעיו האסורים, אלא גם את סחורותיו, כליו ומטלטליו, ולעכבם ולהחזיקם בידם בתורת עיקול, עד שיופיע לפני בית המשפט ויסיר מעליו את אשמת הבזיון, או עד שבית המשפט יצווה אחרת; רשאי בית המשפט לצוות לשלם מתוך ההכנסות המתקבלות מאותם הנכסים שירדו אליהם, את כל ההוצאות הכרוכות בהוצאה לפועל של הירידה לנכסים, לרבות אותו השכר ההוגן לאנשים שנתמנו להוציא לפועל את הירידה לנכסים, ככל אשר ימצא בית המשפט לנכון לפסוק.

          (3)  בכל משפט נגד אדם על המראה, יתן בית המשפט שבפניו מתברר הענין אותו צו שימצא לנכון ביחס לתשלום ההוצאות שנגרמו מתוך כך.

ערעורים פק' 50 לשנ' 1947

8.    (1)  צו המטיל עונש שניתן ע"י בית משפט מחוזי או בית משפט שלום עפ"י סעיף 6 יהא ניתן לערעור באותם התנאים הנוהגים בערעור על פסק דין פלילי המטיל עונש כיוצא בזה.

          (2)  בכפוף להוראות סעיף 3(2), אין לערער על כל צו המטיל עונש שניתן על ידי כל בית משפט עפ"י סעיף 3(1).

מיום 20.9.1947

מס' 50 לשנת 1947

ע"ר מס' 1612 מיום 20.9.1947 תוס' 1 עמ' 240

(1) צו המטיל עונש שניתן ע"י בית משפט מחוזי או בית משפט לקרקעות או בית משפט שלום עפ"י סעיף 6 יהא ניתן לערעור באותם התנאים הנוהגים בערעור על פסק דין פלילי המטיל עונש כיוצא בזה.

הפקודה תנהג לגבי בירור משפטי בפני פקידים מסדרים

9.    ההוראות דלעיל שבפקודה זו תחולנה על כל פעולה משפטית של פקיד מסדר בבירור תביעות עפ"י פקודת הקרקעות (סידור זכות הקנין), כאילו היה אותו פקיד בחזקת בית משפט וכאילו היה העונש שהוטל ע"י פקיד מסדר עונש שהוטל ע"י שופט שלום.

מס' 1 לשנ' 1937

10.  (בוטל).

מיום 22.1.1937

מס' 1 לשנת 1937

ע"ר מס' 660 מיום 22.1.1937 תוס' 1 עמ' 25

ביטול סעיף 10

הנוסח הקודם:

העולב את בית המשפט

10. (1) כל אדם –

(א) המשתמש במלים, בין בעל פה ובין בכתב, כלפי כל שופט בבית דין דתי, או כלפי כל שופט שלום בקשר עם מרשתו, על מנת לנבל את שמו בתורת שופט, או

(ב) המפרסם כל דבר גדוף כלפי שופט, אחד שופט בבית משפט אזרחי ואחד שופט בבית משפט דתי, או כלפי כל שופט שלום, על מנת להטיל חשד או בזיון בהנהלת המשפט,

יהא צפוי למאסר שנתיים ימים:

בתנאי שהויכוח, בגלוי לב ובדרך ארץ, על טיב ההחלטה של שופט בשאלה שיש בה משום ענין צבורי לא יחשב עברה עפ"י פקודה זו.

(2) הוראות סעיף זה תחולנה על כל פעולה משפטית של פקיד מסדר בברור תביעות עפ"י פקודת הקרקעות (קביעת זכות הקנין) כאילו היה אותו פקיד בחזקת בית משפט.

סעיף 6

[הזמנה לדין לפי סעיף 6 לפקודת בזיון בית משפט]

הודעה למנויים על עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו - הקש כאן

 



* פורסמה חא"י, כרך א', (ע) 332, (א) 356.

תוקנה ע"ר מס' 660 מיום 22.1.1937, תוס' 1, עמ' (ע) 25, (א) 29 (מס' 1 לש' 1937).

ע"ר מס' 1612 מיום 20.9.1947, עמ' (ע) 240, (א) 296 (מס' 50 לש' 1947).

ס"ח תשי"ז מס' 233 מיום 1.8.1957 עמ' 154 (ה"ח תשט"ו מס' 226 עמ' 64) – תיקון מס' 1 בסעיף 48(4) לחוק בתי המשפט, תשי"ז-1957; תחילתו ביום 28.8.1957.

ס"ח תשכ"ג מס' 382 מיום 1.1.1963 עמ' 10 (ה"ח תשכ"ב מס' 527 עמ' 315) – תיקון מס' 2.