נבו ייצוגיות - מעקב אחרי חרות ותביעות

חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982

 

 

בתי משפט וסדרי דין – סדר דין פלילי

עונשין ומשפט פלילי – סדר דין פלילי

תוכן ענינים

 

פרק א': הוראות כלליות

Go

8

סעיף 1

הגדרות

Go

13

סעיף 2

תחילה

Go

13

סעיף 3

סדרי דין באין הוראות

Go

13

סעיף 4

אי צירוף תביעה אזרחית

Go

13

סעיף 5

אין דנים פעמיים בשל מעשה אחד

Go

13

סעיף 6

סמכות מקומית

Go

13

סעיף 7

סמכות בצירוף אישומים או נאשמים

Go

13

סעיף 8

סמכות באין אחיזה בשום מקום

Go

14

סעיף 9

התיישנות עבירות [7]

Go

14

סעיף 10

התיישנות ענשים [8]

Go

16

 

פרק ב': בעלי הדין וייצוגם

Go

16

סעיף 11

המאשים   המדינה

Go

16

סעיף 12

התובעים

Go

16

סעיף 13

העמדת סניגור

Go

17

סעיף 14

סייג לבחירת סניגור

Go

17

סעיף 15

מינוי סניגור מטעם בית המשפט

Go

17

סעיף 15א

הודעה בדבר נאשם הצפוי למאסר בפועל

Go

18

סעיף 15ב

איסור הטלת עונש מאסר בפועל על נאשם שאינו מיוצג

Go

18

סעיף 16

תפקידי סניגור שמינהו בית המשפט

Go

18

סעיף 17

הפסקת ייצוג של סניגור

Go

18

סעיף 18

חילוף סניגורים

Go

18

סעיף 19

הוצאות ההגנה

Go

18

סעיף 20

איסור קבלת שכר

Go

18

 

פרק ג': מעצר הנאשם ושחרורו

Go

18

 

סימן א': מעצר

Go

18

סעיף 26

דרכי הביצוע

Go

19

סעיף 27

תיקון

Go

19

 

סימן ג': שחרור מלא

Go

20

 

פרק ד': הליכים שלפני המשפט

Go

20

 

סימן א': תלונה, חקירה והעמדה לדין

Go

20

סעיף 57א

משך הליכי חקירה והעמדה לדין

Go

20

סעיף 58

תלונה

Go

21

סעיף 59

חקירת המשטרה [53]

Go

21

סעיף 59א

החלטה שלא לחקור בעבירות מין או אלימות כלפי בן זוג

Go

21

סעיף 60

העברת חומר חקירה לפרקליט או לתובע משטרתי

Go

21

סעיף 60א

יידוע על העברת חומר חקירה לתובע בעבירת פשע

Go

23

סעיף 61

המשך החקירה [56]

Go

23

סעיף 62

העמדה לדין וסגירת תיק

Go

24

סעיף 62א

סגירת תיק בעבירת מין או אלימות כלפי בן זוג

Go

24

סעיף 63

הודעה על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין

Go

24

סעיף 64

ערר

Go

25

סעיף 65

מועד לערר [59]

Go

25

סעיף 65א

מתן החלטה בערר

Go

25

סעיף 65ב

הודעה על החלטה בערר

Go

25

סעיף 67

כתב אישום

Go

26

 

סימן א'1: סגירת תיק בהסדר

Go

26

סעיף 67א

סגירת תיק בהסדר

Go

26

סעיף 67ב

הוראות לעניין עריכת הסדר

Go

26

סעיף 67ג

תנאי ההסדר

Go

27

סעיף 67ד

עיון בחומר חקירה לפני חתימה על הסדר

Go

27

סעיף 67ה

תוכן ההסדר

Go

27

סעיף 67ו

עילת סגירת תיק בהסדר

Go

28

סעיף 67ז

סירוב להסדר או הפרת תנאיו

Go

28

סעיף 67ח

פרסום בדבר הסדרים

Go

28

סעיף 67ט

הכללת עמידה בתנאי תכנית טיפול, תיקון ושיקום בהסדר

Go

28

סעיף 67י

הנחיות לעניין תחולה

Go

29

סעיף 67יא

שינוי התוספת הרביעית, התוספת החמישית והתוספת השישית

Go

29

סעיף 67יב

דיווח לכנסת

Go

29

 

סימן ב': קובלנה

Go

29

סעיף 68

קובלנה

Go

29

סעיף 69

קובלנות על עובדי המדינה

Go

29

סעיף 70

דין קובלנה

Go

29

סעיף 71

התביעה בקובלנה

Go

29

סעיף 72

החלפת קובלנה בכתב אישום

Go

29

סעיף 73

העמדת הדיון בקובלנה

Go

29

 

סימן ג': עיון בראיות התביעה

Go

29

סעיף 74

עיון בחומר החקירה [67]

Go

29

סעיף 75

דרכי העיון וההעתקה

Go

30

סעיף 76

עונשין

Go

30

סעיף 77

סייג להבאת ראיות

Go

30

סעיף 78

חומר סודי

Go

30

סעיף 79

המצאת ראיות שבידי קובל

Go

30

סעיף 80

סייג לזכות העיון בחומר הראיות

Go

30

סעיף 81

שמירת דין

Go

30

 

סימן ד': עיון בעדויות מומחים של ההגנה

Go

31

סעיף 82

הגדרות

Go

31

סעיף 83

עיון בעדויות מומחים של הסניגוריה

Go

31

סעיף 84

סייג להבאת ראיות

Go

31

 

סימן ה': אישום

Go

31

סעיף 85

תוכן כתב האישום

Go

31

סעיף 86

צירוף אישומים

Go

31

סעיף 87

צירוף נאשמים

Go

31

סעיף 88

הפרדת המשפט

Go

31

סעיף 89

כתב אישום חדש בהפרדת המשפט

Go

31

סעיף 90

איחוד משפטים

Go

31

סעיף 91

תיקון כתב אישום בידי התובע

Go

31

סעיף 92

תיקון כתב אישום בידי בית המשפט

Go

32

סעיף 93

חזרה מאישום

Go

32

סעיף 94

תוצאות חזרה מאישום

Go

32

סעיף 94א

התליית הליכים

Go

32

 

סימן ו': זימון למשפט

Go

32

סעיף 95

הזמנה למשפט [85]

Go

32

סעיף 96

תוכן ההזמנה

Go

32

סעיף 97

הודעה על דחיית מועד

Go

33

סעיף 98

צורת ההזמנה [88]

Go

33

סעיף 99

צו הבאה

Go

33

סעיף 100

תחולת סעיפים אחרים

Go

33

סעיף 101

מסירה עם מעצר

Go

33

סעיף 102

שחרור בערובה

Go

33

סעיף 103

הבאה לבית המשפט

Go

33

סעיף 104

תפיסת נכסי נאשם שנמלט

Go

33

 

סימן ז': הזמנת עדים והמצאת מסמכים

Go

33

סעיף 105

פירושים

Go

33

סעיף 106

הזמנת עד

Go

33

סעיף 107

צורת ההזמנה ותכנה [97]

Go

33

סעיף 108

צו להמצאת מסמכים ומוצגים

Go

33

סעיף 109

הזמנת עד על אתר

Go

34

סעיף 110

עד שנבצר ממנו לבוא לבית המשפט

Go

34

סעיף 111

מומחה מטעם בית המשפט

Go

34

 

סימן ח': שמירת ראיות

Go

34

סעיף 116

הגדרות

Go

34

סעיף 117

גביה מוקדמת של עדות [106]

Go

34

סעיף 117א

גביה מוקדמת של עדות של ילד

Go

34

סעיף 117ב

עדות מוקדמת של אדם עם מוגבלות

Go

34

סעיף 118

נוכחות בעלי דין  [107]

Go

34

סעיף 119

סדרי גביית העדות

Go

35

סעיף 120

חתימת הפרוטוקול  [109]

Go

35

סעיף 120א

תיעוד חזותי של עדות מוקדמת

Go

35

סעיף 121

העדות כראיה במשפט [110]

Go

35

סעיף 122

עדות שנגבתה שלא בפני בעל דין

Go

35

 

סימן ט': הודיה בכתב

Go

35

סעיף 123

הודיה בכתב

Go

35

סעיף 124

הודיה בכתב אינה מונעת טענות מקדמיות

Go

35

 

פרק ה': הליכי המשפט

Go

36

 

סימן א': מועד המשפט

Go

36

סעיף 125

רציפות המשפט

Go

36

 

סימן ב': נוכחות בעלי הדין

Go

36

סעיף 126

נוכחות הנאשם

Go

36

סעיף 127

נוכחות מורשים של תאגיד

Go

36

סעיף 128

שפיטה לא בפני הנאשם בתחילת המשפט

Go

36

סעיף 129

אין לגזור מאסר לא בפני הנאשם [119]

Go

36

סעיף 129א

דרכי הטלת מאסר במקום קנס

Go

36

סעיף 130

שפיטת נאשם שלא התייצב בהמשך המשפט

Go

36

סעיף 131

הודעת ההליכים לנידון שלא בפניו

Go

37

סעיף 132

שפיטה שלא בפני הנאשם מטעמי בריאות

Go

37

סעיף 133

העדר תובע

Go

37

 

סימן ב'1: היוועדות חזותית – הוראת שעה

Go

37

סעיף 133א

השתתפות עצור או אסיר בדיון בדרך של היוועדות חזותית

Go

37

סעיף 133ב

דיונים שאין לקיימם בדרך של היוועדות חזותית

Go

38

סעיף 133ג

אופן קיום הדיון בדרך של היוועדות חזותית

Go

38

סעיף 133ד

תקנות

Go

39

סעיף 133ה

דיווח לכנסת   קיום דיונים בדרך של היוועדות חזותית

Go

39

סעיף 133ו

תוקף

Go

39

 

סימן ג': פרוטוקול ותרגום

Go

39

סעיף 134

ניהול פרוטוקול [122]

Go

39

סעיף 135

רישום הפרוטוקול

Go

40

סעיף 136

צירוף מסמכים לפרוטוקול

Go

40

סעיף 137

תיקון פרוטוקול

Go

40

סעיף 138

רישום תיקון

Go

40

סעיף 139

הפרוטוקול   ראיה לכאורה

Go

40

סעיף 140

מתרגם לנאשם

Go

40

סעיף 141

ראיה שלא בעברית

Go

40

סעיף 142

שכרו של מתרגם

Go

40

 

סימן ד': פתיחת המשפט

Go

40

סעיף 143

תחילת המשפט

Go

40

סעיף 143א

דיון מקדמי

Go

40

סעיף 144

הסכמה בדבר עובדות וראיות

Go

41

סעיף 145

הסברת זכויות הנאשם להגנתו

Go

41

סעיף 146

מועד לטענת פסלות  [132א]

Go

41

סעיף 147

ערעור על החלטה בטענת פסלות

Go

41

סעיף 148

סייג לטענת פסלות

Go

41

סעיף 149

טענות מקדמיות

Go

41

סעיף 150

דיון בטענה מקדמית  [134]

Go

42

סעיף 151

טענות מקדמיות בשלב אחר של המשפט

Go

42

סעיף 152

תשובת הנאשם לאישום

Go

42

סעיף 153

חזרה מהודיה

Go

42

סעיף 154

דין עובדה שהודו בה

Go

42

סעיף 155

פסק דין של נאשם שהודה

Go

42

 

סימן ה': בירור האשמה

Go

43

סעיף 156

פרשת התביעה

Go

43

סעיף 157

סיום פרשת התביעה

Go

43

סעיף 158

זיכוי בשל העדר הוכחה לכאורה

Go

43

סעיף 159

פרשת ההגנה

Go

43

סעיף 160

סדר הפתיחה והבאת ראיות של נאשמים אחדים

Go

43

סעיף 161

דבר הנאשם

Go

43

סעיף 162

שתיקת הנאשם   [145א]

Go

43

סעיף 163

סייג לחקירת נאשם

Go

43

סעיף 164

סיום פרשת ההגנה

Go

43

סעיף 165

ראיות נוספות מטעם התובע

Go

43

סעיף 166

סתירת ראיות נוספות

Go

43

סעיף 167

ראיות מטעם בית המשפט

Go

43

סעיף 168

סתירת ראיות מטעם בית המשפט

Go

44

סעיף 169

סיכומים לענין האשמה

Go

44

סעיף 170

נאשם שאינו מסוגל לעמוד בדין [152א

Go

44

סעיף 171

נאשם ששב להיות מסוגל לעמוד בדין

Go

44

 

סימן ו': סדר חקירת עדים

Go

44

סעיף 172

עדים יעידו זה שלא בפני זה

Go

44

סעיף 173

אזהרת עד

Go

44

סעיף 174

חקירת עד בידי בעלי הדין

Go

44

סעיף 175

חקירה בידי בית המשפט

Go

44

סעיף 176

חקירה נוספת בידי בעלי הדין

Go

44

סעיף 177

עדים במשפט של נאשמים אחדים

Go

44

סעיף 178

עד תביעה שלא נקרא להעיד

Go

44

סעיף 179

עד עויין

Go

44

סעיף 180

זכות חקירה שכנגד במקרים מסויימים

Go

45

סעיף 181

עדות מטעם בית המשפט

Go

45

סעיף 181א

מועד למתן הכרעת דין

Go

45

 

סימן ז': פסק הדין

Go

45

סעיף 182

הכרעת הדין

Go

45

סעיף 183

נימוקים בזיכוי

Go

45

סעיף 184

הרשעה בעבירה על פי עובדות שלא נטענו בכתב האישום

Go

45

סעיף 185

הרשעה בעבירה שאינה בתחום הסמכות

Go

45

סעיף 186

הרשעה בעבירות אחדות

Go

45

סעיף 187

ראיות לקביעת העונש

Go

45

סעיף 188

דרכי הוכחה [170]

Go

46

סעיף 189

דברי הנאשם וראיותיו

Go

46

סעיף 190

ראיות נוספות לקביעת העונש

Go

46

סעיף 191

גילוי תסקיר ותוצאות בדיקות וחקירות

Go

46

סעיף 191א

גילוי תסקיר לפי סעיף 187

Go

47

סעיף 192

סיכומים לענין העונש

Go

47

סעיף 192א

ביטול הרשעה

Go

47

סעיף 193

גזר הדין

Go

47

סעיף 194

שמירת דינים

Go

47

סעיף 195

פסק הדין

Go

47

סעיף 196

הסברה על זכות ערעור

Go

47

 

פרק ו': ערעור

Go

47

סעיף 197

פירושים

Go

47

סעיף 198

הגשת ערעור [179]

Go

47

סעיף 199

תקופת ערעור

Go

47

סעיף 200

תקופת ערעור כשפסק הדין ניתן שלא בפני הנאשם

Go

47

סעיף 201

הארכת מועדים [182]

Go

47

סעיף 202

ערעור אוטומטי

Go

47

סעיף 203

נימוקי ערעור [184]

Go

47

סעיף 204

תיקון הודעת ערעור ונימוקיו

Go

47

סעיף 205

דיון לפי בקשת רשות

Go

48

סעיף 206

חזרה מערעור

Go

48

סעיף 207

איחוד ערעורים

Go

48

סעיף 208

דיון בפני בעלי הדין [189]

Go

48

סעיף 208א

ביטול דחיית הערעור

Go

48

סעיף 209

טענת פסלות שופט בערעור

Go

48

סעיף 210

סדר הטענות בערעור

Go

48

סעיף 211

גביית ראיות

Go

48

סעיף 212

שינוי במסקנות

Go

48

סעיף 213

סמכות בית המשפט שלערעור

Go

48

סעיף 214

ראיות במשפט שהוחזר

Go

48

סעיף 215

דחיית ערעור על אף טענה שנתקבלה

Go

48

סעיף 216

הרשעה בעבירה שונה

Go

48

סעיף 217

תנאי להגדלת העונש

Go

49

סעיף 218

קריאת פסק דין בערעור

Go

49

סעיף 219

הסברת זכות הערעור

Go

49

סעיף 220

מתן הוראות אחרות

Go

49

 

פרק ז': סדרי דין מיוחדים בעבירות קנס

Go

49

סעיף 221

קביעת עבירות קנס

Go

49

סעיף 222א

עבירת קנס נמשכת

Go

49

סעיף 225א

מועדי המצאה בעבירות קנס

Go

49

סעיף 226

אי תחולת חוק הנוער

Go

50

סעיף 227

תחולה [201ז]

Go

50

סעיף 228

ברירת משפט

Go

50

סעיף 229

תשלום הקנס

Go

50

סעיף 229א

ייעוד קנסות לרשות מקומית

Go

52

סעיף 230

הזמנה למשפט  [201ח

Go

52

 

פרק ז'1: סדרי דין מיוחדים בעבירות קנס מיוחדות – הוראת שעה

Go

52

סעיף 230א

הגדרות   פרק ז'1

Go

52

סעיף 230ב

תחולה   עבירת קנס מיוחדת

Go

52

סעיף 230ג

הודעת תשלום קנס בעבירת קנס מיוחדת

Go

52

סעיף 230ד

בקשה לביטול קנס

Go

53

סעיף 230ה

בקשה להישפט

Go

53

סעיף 230ו

החלטה על השמדת סם מסוכן לאחר ביטול הודעת תשלום קנס

Go

53

סעיף 230ז

תוצאות אי תשלום קנס

Go

53

סעיף 230ח

גביית הקנס או החזרתו

Go

54

סעיף 230ט

הוצאות משפט

Go

54

סעיף 230י

מרשם משטרתי מיוחד של עבירות קנס מיוחדות

Go

54

 

פרק ח': הוראות שונות

Go

55

סעיף 231

עיכוב הליכים

Go

55

סעיף 232

חידוש הליכים

Go

55

סעיף 233

המשך משפט בפני שופט אחר

Go

55

סעיף 234

שינוי בהרכב חבר השופטים

Go

55

סעיף 235

סמכות שופט ואב בית דין [206]

Go

55

סעיף 236

מות הנאשם

Go

56

סעיף 237

המצאת מסמכים

Go

56

סעיף 238

פגמים שאינם פוגמים בדין

Go

56

סעיף 239

סדרי הזמנה בעבירות קלות [213] ת"ט

Go

56

סעיף 239א

מסירת הודעה בעבירות תעבורה

Go

56

סעיף 239ב

חזקת מסירה לעניין נהיגה בזמן פסילה

Go

56

סעיף 240

סדרי דין מיוחדים בעבירות קלות

Go

57

סעיף 241

חוקרים ותובעים לפי חיקוק אחר

Go

57

סעיף 242

סמכות פרקליט מחוז

Go

57

סעיף 242א

אצילת סמכויות היועץ המשפטי לממשלה

Go

57

סעיף 243

שמירת דינים

Go

57

סעיף 244

ביצוע ותקנות

Go

57

סעיף 245

תחילה

Go

57

 

תוספת ראשונה

Go

58

 

תוספת ראשונה א'

Go

58

 

תוספת ראשונה ב'

Go

62

 

תוספת ראשונה ג'

Go

62

 

תוספת ראשונה ד'

Go

63

 

תוספת שניה

Go

63

 

תוספת שלישית

Go

64

 

תוספת רביעית

Go

65

 

תוספת חמישית

Go

66

 

תוספת שישית

Go

67

 

תוספת שביעית

Go

67

חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982*

פרק א': הוראות כלליות

הגדרות [218]

1.    בחוק זה –

(תיקון מס' 47) תשס"ו-2005

          "חוק הליכי חקירה והעדה של אנשים עם מוגבלות" – חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), התשס"ו-2005;

מיום 8.12.2006 ואילך

תיקון מס' 47

ס"ח תשס"ו מס' 2038 מיום 8.12.2005 עמ' 51 (ה"ח 101)

הוספת הגדרת "חוק הליכי חקירה והעדה של אנשים עם מוגבלות"

          "מעשה" - לרבות נסיון ומחדל;

          "אזהרה" - אזהרה בדרך הקבועה בסעיף 2 לחוק לתיקון דיני הראיות (אזהרת עדים וביטול שבועה), תש"ם-1980.

תחילה [1]

2.    סדר הדין הפלילי יהיה לפי חוק זה, זולת אם נקבע בחוק אחר או על פיו סדר דין שונה לענין הנדון.

סדרי דין באין הוראות [210]

3.    בכל ענין של סדר הדין שאין עליו הוראה בחיקוק, ינהג בית המשפט בדרך הנראית לו טובה ביותר לעשיית צדק.

אי צירוף תביעה אזרחית [208]

4.    אין מצרפים תביעה אזרחית למשפט פלילי.

אין דנים פעמיים בשל מעשה אחד [2, 218]

5.    אין דנים אדם על מעשה שזוכה או הורשע קודם לכן בשל עבירה שבו; אולם אם גרם המעשה למותו של אדם, דנים אותו על כך אף אם הורשע קודם לכן בשל עבירה אחרת שבאותו מעשה; "הרשעה", לענין סעיף זה – לרבות העמדה למבחן ללא הרשעה תחילה.

סמכות מקומית [3, 4]

6.    (א)  דנים נאשם בבית המשפט אשר באזור שיפוטו נעברה העבירה, כולה או מקצתה, או נמצא מקום מגוריו של הנאשם.

          (ב)  בעבירות מן המנויות בתוספת הראשונה שנעברו במצרכי מזון ובעבירות לפי חוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981, גם בית המשפט אשר באזור שיפוטו שווק או נמכר המצרך מוסמך לדון את הנאשם, ואם הוא היצרן - גם בית המשפט אשר באזור שיפוטו מתגורר המתלונן.

(תיקון מס' 60) תש"ע-2010

          (ב1) בעבירת חוץ כהגדרתה בסעיף 7 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן – חוק העונשין), שחלים עליה דיני העונשין של ישראל לפי סעיפים 13 ו-14 לחוק האמור, אם מקום מגוריו של הנאשם אינו בישראל או אינו ידוע, יידון הנאשם בבית המשפט אשר באזור שיפוטו נמצאת היחידה הממונה על חקירת העבירה.

(תיקון מס' 60) תש"ע-2010

          (ג)   אם המקום בו נעברה העבירה ומקום מגוריו של הנאשם אינם ידועים, יידון הנאשם בבית המשפט אשר באזור שיפוטו נתפס.

(תיקון מס' 16)  תשנ"ד-1994 (תיקון מס' 73) תשע"ו-2016 (תיקון מס' 88) תשע"ט-2019

          (ג1) על אף האמור בסעיף קטן (א), בעבירה לפי חוק התחרות הכלכלית, תשמ"ח-1988 ובעבירה לפי פרק ב' או לפי סעיף 55 לחוק קידום התחרות בענף המזון, התשע"ד-2014, יידון הנאשם בבית משפט מחוזי שקבע שר המשפטים בצו, ורשאי השר להסמיך בצו את מנהל בתי המשפט להורות שתיקים תלויים ועומדים בבית משפט ביום תחילתו של הצו, ולא החל הדיון בהם, יועברו לדיון בבית המשפט שנקבע בצו.

          (ד)  שר המשפטים רשאי בצו, באישר ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, להחליף את התוספת הראשונה או להוסיף עליה או לגרוע ממנה.

מיום 9.1.1994

תיקון מס' 16

ס"ח תשנ"ד מס' 1445 מיום 9.1.1994 עמ' 49 (ה"ח 2212)

הוספת סעיף קטן 6(ג1)

 

מיום 17.1.2010

תיקון מס' 60

ס"ח תש"ע מס' 2223 מיום 17.1.2010 עמ' 308 (ה"ח 456)

(ב1) בעבירת חוץ כהגדרתה בסעיף 7 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן – חוק העונשין), שחלים עליה דיני העונשין של ישראל לפי סעיפים 13 ו-14 לחוק האמור, אם מקום מגוריו של הנאשם אינו בישראל או אינו ידוע, יידון הנאשם בבית המשפט אשר באזור שיפוטו נמצאת היחידה הממונה על חקירת העבירה.

(ג) אם המקום בו נעברה העבירה ומקום מגוריו של הנאשם אינם ידועים או אם נעברה העבירה בחוץ-לארץ, יידון הנאשם בבית המשפט אשר באזור שיפוטו נתפס.

 

מיום 28.1.2016

תיקון מס' 73

ס"ח תשע"ו מס' 2525 מיום 28.1.2016 עמ' 358 (ה"ח 976)

(ג1) על אף האמור בסעיף קטן (א), בעבירה לפי חוק ההגבלים העסקיים, תשמ"ח-1988 ובעבירה לפי פרק ב' או לפי סעיף 55 לחוק קידום התחרות בענף המזון, התשע"ד-2014, יידון הנאשם בבית משפט מחוזי שקבע שר המשפטים בצו, ורשאי השר להסמיך בצו את מנהל בתי המשפט להורות שתיקים תלויים ועומדים בבית משפט ביום תחילתו של הצו, ולא החל הדיון בהם, יועברו לדיון בבית המשפט שנקבע בצו.

 

מיום 10.1.2019

תיקון מס' 88

ס"ח תשע"ט מס' 2781 מיום 10.1.2019 עמ' 250 (ה"ח 1221)

(ג1) על אף האמור בסעיף קטן (א), בעבירה לפי חוק ההגבלים העסקיים, תשמ"ח-1988 חוק התחרות הכלכלית, התשמ"ח-1988 ובעבירה לפי פרק ב' או לפי סעיף 55 לחוק קידום התחרות בענף המזון, התשע"ד-2014, יידון הנאשם בבית משפט מחוזי שקבע שר המשפטים בצו, ורשאי השר להסמיך בצו את מנהל בתי המשפט להורות שתיקים תלויים ועומדים בבית משפט ביום תחילתו של הצו, ולא החל הדיון בהם, יועברו לדיון בבית המשפט שנקבע בצו.

סמכות בצירוף אישומים או נאשמים [5] ת"ט (מס' 2)  תשמ"ב-1982

7.    צורפו אישומים בכמה עבירות או הואשמו כמה נאשמים בכתב אישום אחד, מוסמך לדון בענין כל בית משפט אשר לו השיפוט, לפי סעיף 6 באחת העבירות או על אחד הנאשמים.

מיום 22.7.1982

ת"ט (מס' 2) תשמ"ב-1982

ס"ח תשמ"ב מס' 1054 מיום 22.7.1982 עמ' 176

7. צורפו אישומים בכמה עבירות או הואשמו כמה נאשמים בכתב אישום אחד, מוסמך לדון בענין כל בית משפט אשר לו השיפוט, לפי סעיף 4 סעיף 6 באחת העבירות או על אחד הנאשמים.

 

סמכות באין אחיזה בשום מקום [6] ת"ט (מס' 2)  תשמ"ב-1982

8.    קבע היועץ המשפטי לממשלה[1] במקרה פלוני כי לפי סעיפים 6 ו-7 אין בית משפט אשר לו סמכות מקומית, יידון הנאשם בבית משפט בירושלים.

מיום 22.7.1982

ת"ט (מס' 2) תשמ"ב-1982

ס"ח תשמ"ב מס' 1054 מיום 22.7.1982 עמ' 176

8. קבע היועץ המשפטי לממשלה במקרה פלוני כי לפי סעיפים 4 עד 6 סעיפים 6 ו-7 אין בית משפט אשר לו סמכות מקומית, יידון הנאשם בבית משפט בירושלים.

התיישנות עבירות [7] (תיקון מס' 87) תשע"ט-2019

9.    (א)  באין הוראה אחרת לענין זה בחוק אחר, אין להעמיד אדם לדין בשל עבירה אם עברו מיום ביצועה –

(תיקון מס' 87) תשע"ט-2019

(1)   בפשע שדינו מיתה או מאסר עולם – שלושים שנים;

(תיקון מס' 87) תשע"ט-2019

(1א) בפשע שדינו שבע שנות מאסר ומעלה, והוא עבירה המנויה בתוספת הראשונה ב' – 15 שנים;

(2)   בפשע אחר – עשר שנים;

(3)   בעוון – חמש שנים;

(4)   בחטא – שנה אחת.

(תיקון מס' 87) תשע"ט-2019

          (א1) (1)   על אף האמור בסעיף קטן (א), ניתן להעמיד אדם לדין בשל עבירה כאמור בפסקה (1א) של אותו סעיף קטן, אם בחלוף 15 שנים מיום ביצוע העבירה טרם אותר החשוד ובידי הרשות החוקרת יש ראיה המהווה אמצעי זיהוי ביומטרי המפורט בתוספת הראשונה ד', שיש יסוד סביר להניח שיש בה כדי להוכיח את זהות החשוד או את הקשר בין החשוד לביצוע העבירה – ובלבד שלא עברו 23 שנים מיום ביצוע העבירה; בסעיף קטן זה, "ביומטרי" – מאפיין אנושי פיזיולוגי ייחודי, הניתן למדידה ממוחשבת;

(2)   הסמכות להאריך את תקופת ההתיישנות לפי הוראות סעיף קטן (ג)(2) עד (4) יחולו על התקופה האמורה בפסקה (1).

          (ב)  בעבירות לפי החוק בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם, תש"י-1950, ולפי החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם, תש"י-1950 – אין התיישנות.

(תיקון מס' 55) תשס"ח-2008 (תיקון מס' 87) תשע"ט-2019

          (ב1) (1)   בעבירות רצח ורצח בנסיבות מחמירות לפי סעיפים 300 ו-301א לחוק העונשין – אין התיישנות;

(תיקון מס' 87) תשע"ט-2019

(2)   בעבירת ניסיון לרצח לפי סעיף 305 לחוק העונשין, ובעבירה של קשר לפי סעיף 499 לחוק האמור לעבור עבירה כאמור או עבירות רצח ורצח בנסיבות מחמירות כאמור בפסקה (1), שבוצעו כלפי מי שכיהן כראש הממשלה בעת ביצוע העבירה – אין התיישנות.

(תיקון מס' 87) תשע"ט-2019

          (ג)   (1)   בעבירה מסוג פשע או עוון, אשר בתוך התקופות האמורות בסעיף קטן (א) נערכה לגביה חקירה על פי חיקוק, יתחיל מניין התקופות האמורות ביום ההליך האחרון בחקירה, ובלבד שלא תוארך בשל כך תקופת ההתיישנות מעבר לאמור בסעיף קטן (א) בתקופה העולה על המפורט להלן, לפי העניין (בסעיף זה – התקופה הנוספת):

(א)   בעבירה מסוג פשע שדינו מיתה או מאסר עולם – חמש שנים;

(ב)   בעבירה מסוג פשע, ובעבירה מסוג עוון המנויה בתוספת הראשונה א' או בתוספת הראשונה ג' – שלוש שנים;

(ג)    בעבירה מסוג עוון שאינה מנויה בתוספת הראשונה א' ובתוספת הראשונה ג' – שנתיים;

(2)   ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרת ישראל (בסעיף זה – ראש אגף החקירות) או מי שממלא תפקיד דומה ברשות חוקרת אחרת רשאי להאריך את התקופה הנוספת בשישה חודשים אם סבר כי קיים אינטרס ציבורי להארכת תקופה זו;

(3)   פרקליט מחוז או מי שממלא תפקיד דומה ברשות תביעה אחרת, ראש ענף חקירות במחוז או מי שממלא תפקיד דומה ברשות חוקרת אחרת, לפי העניין, רשאי להאריך את התקופה הנוספת, לרבות לאחר הארכתה לפי פסקה (2), אם סבר כי קיים אינטרס ציבורי להאריך את התקופה בפרק זמן נוסף הנדרש לשם השלמת חקירה, הוצאת תעודת חיסיון, השלמת הליך שימוע, קבלת החלטה בעניין ערר שהוגש לפי סעיף 64 או לשם המתנה להחלטת המחלקה לחקירת שוטרים בעניין תלונה שהוגשה אליה על ביצוע עבירה הקשורה לאותה פרשה; תקופת ההארכה הנוספת לפי פסקה זו לא תעלה במצטבר על –

(א)   בעבירה מסוג פשע, ובעבירה מסוג עוון המנויה בתוספת הראשונה א' או בתוספת הראשונה ג' – שנתיים;

(ב)   בעבירה מסוג עוון שאינה מנויה בתוספת הראשונה א' ובתסופת הראשונה ג' – שנה;

(4)   היועץ המשפטי לממשלה, לבקשת פרקליט מחוז, ראש רשות תביעה אחרת, ראש אגף חקירות או ראש רשות חוקרת אחרת, רשאי להאריך את התקופה הנוספת, לרבות לאחר הארכתה לפי פסקאות (2) ו-(3), אם סבר כי בשל קיומן של נסיבות מיוחדות שיירשמו קיים אינטרס ציבורי להאריך תקופה זו, ורשאי הוא לשוב ולהאריכה כאמור, מעת לעת, ובלבד שכל תקופת הארכה כאמור לא תעלה על המפורט להלן, לפי העניין, ותקופת ההארכה לא תעלה במצטבר על המפורט להלן, לפי העניין:

(א)   בעבירה מסוג פשע, ובעבירה מסוג עוון המנויה בתוספת הראשונה א' או בתוספת הראשונה ג' – כל תקופת הארכה לא תעלה על שנה, ותקופת ההארכה לא תעלה במצטבר על חמש שנים;

(ב)   בעבירה מסוג עוון שאינה מנויה בתוספת הראשונה א' ובתוספת הראשונה ג' – כל תקופת הארכה לא תעלה על שישה חודשים, ותקופת ההארכה לא תעלה במצטבר על שלוש שנים;

(5)   התנהלה חקירה נגד כמה חשודים באותו תיק חקירה, בעבירות שונות הקשורות לאותה פרשה, תימנה התקופה הנוספת לגבי עבירות אלה שהן מסוג פשע או עוון, לפי העבירה החמורה מהן.

(תיקון מס' 87) תשע"ט-2019

          (ג1) בעבירה מסוג פשע או עוון אשר בתוך התקופות האמורות בסעיפים קטנים (א) או (א1), לפי העניין, או בתוך התקופה הנוספת, הוגש לגביהן כתב אישום או התקיים הליך מטעם בית המשפט, יתחיל מניין התקופות האמורות בסעיף קטן (א) ביום הגשת כתב האישום או ביום ההליך האחרון מטעם בית המשפט, לפי המאוחר.

(תיקון מס' 87) תשע"ט-2019

          (ג2) במניין התקופות האמורות בסעיפים קטנים (א) או (א1), לפי העניין, והתקופה הנוספת, לא יובאו בחשבון פרקי הזמן המפורטים להלן:

(1)   פרק הזמן שבו נבצר ממשטרת ישראל או מרשות חוקרת אחרת או מרשויות התביעה, לפי העניין, להשלים את החקירה או לגבש החלטה בעניין העמדה לדין, בהתאמה, בשל אחד מאלה, ובלבד שהרשויות פעלו בשקידה סבירה להשלמת ההליכים בדרכים אחרות:

(א)   החשוד נמצא מחוץ לישראל או שלא ניתן לאתרו אף לאחר שהרשויות פעלו בשקידה סבירה כדי לאתרו;

(ב)   החשוד מתחמק מהליכי החקירה או ההעמדה לדין;

(ג)    מצבו הרפואי או הנפשי של החשוד או של עד מרכזי אינו מאפשר לקיים הליכי חקירה או העמדה לדין;

(ד)   עד מרכזי נמצא מחוץ לישראל או שלא ניתן לאתרו אף לאחר שהרשויות פעלו בשקידה סבירה כדי לאתרו, ומתקיים אחד מאלה:

(1)   יש יסוד להניח שהדבר נובע מפעולות שנקט החשוד או מי מטעמו;

(2)   הליכי החקירה או ההעמדה לדין הם בעבירה המנויה בפרטים (2) או (3) בתוספת הראשונה ב';

(3)   הליכי החקירה או ההעמדה לדין הם בפשע שדינו שבע שנות מאסר ומעלה, ובלבד שפרק הזמן שלא יובא בחשבון לפי פסקת משנה זו לא יעלה על שלוש שנים;

(2)   פרק הזמן שבו נבצר ממשטרת ישראל או מרשות חוקרת אחרת או מרשויות התביעה, לפי העניין, להשלים את החקירה או לגבש החלטה בעניין העמדה לדין, בשל הגשת בקשה לעזרה משפטית או לסיוע משפטי ממדינה אחרת לצורך הליכי החקירה או ההעמדה לדין, לפי חוק עזרה משפטית בין מדינות, התשנ"ח-1998, או לפי דין אחר; פרק הזמן לפי פסקה זו לא יעלה על התקופה שממועד הגשת הבקשה ועד לביצועה או דחייתה בידי המדינה האחרת;

(3)   פרק הזמן שבו נבצר ממשטרת ישראל או מרשות חוקרת אחרת או מרשויות התביעה, לפי העניין, להשלים את החקירה או לגבש החלטה בעניין העמדה לדין, בשל הליכים משפטיים שנוקט החשוד;

(4)   פרק הזמן שבו לא ניתן לחקור חשוד או להגיש נגדו כתב אישום, בשל חסינות הנתונה לו לפי כל דין;

(5)   פרק הזמן שמיום חתימת הסדר לפי סימן א'1 לפרק ד' עד תום התקופה שנקבעה לקיום תנאי ההסדר כאמור באותו סימן או עד לאי-קיום תנאי מתנאי ההסדר על ידי החשוד או עד שהתגלה כי ההסדר הושג במרמה, והכול בכפוף להוראות סעיף 67ז.

(תיקון מס' 31) תשס"א-2001 (תיקון מס' 87) תשע"ט-2019

          (ד)  הוראות סעיפים קטנים (ג) עד (ג2) יחולו על עבירת הסגרה שבשלה הוגשה בקשת הסגרה למדינת ישראל וכל פעולה מהפעולות המפורטות באותם סעיפים קטנים, שנעשתה במדינה המבקשת, תאריך את מנין תקופת ההתיישנות לאותה עבירה לפי סעיף זה, כאילו נעשתה בישראל.

(תיקון מס' 87) תשע"ט-2019

          (ה)  נחקר אדם בשל עבירות שונות המהוות פרשה אחת, יהיה יום ביצוע העבירה לעניין סעיף זה יום ביצוע העבירה החמורה מהן.

(תיקון מס' 87) תשע"ט-2019

          (ו)   שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספת הראשונה ב', התוספת הראשונה ג' והתוספת הראשונה ד'.

מיום 24.5.2001

תיקון מס' 31

ס"ח תשס"א מס' 1790 מיום 24.5.2001 עמ' 389 (ה"ח 2940)

הוספת סעיף קטן 9(ד)

 

מיום 3.4.2008

תיקון מס' 55

ס"ח תשס"ח מס' 2145 מיום 3.4.2008 עמ' 415 (ה"ח 195)

הוספת סעיף קטן 9(ב1)

 

מיום 2.5.2013

תיקון מס' 66

ס"ח תשע"ב מס' 2374 מיום 2.8.2012 עמ' 599 (ה"ח 416)

הוספת סעיף קטן 9(ה)

 

מיום 10.10.2019

תיקון מס' 87

ס"ח תשע"ט מס' 2780 מיום 10.1.2019 עמ' 238 (ה"ח 1183)

9. (א) באין הוראה אחרת לענין זה בחוק אחר, אין להעמיד אדם לדין בשל עבירה אם עברו מיום ביצועה –

(1) בפשע שדינו מיתה או מאסר עולם – עשרים שנים שלושים שנים;

(1א) בפשע שדינו שבע שנות מאסר ומעלה, והוא עבירה המנויה בתוספת הראשונה ב' – 15 שנים;

(2) בפשע אחר – עשר שנים;

(3) בעוון – חמש שנים;

(4) בחטא – שנה אחת.

(א1) (1) על אף האמור בסעיף קטן (א), ניתן להעמיד אדם לדין בשל עבירה כאמור בפסקה (1א) של אותו סעיף קטן, אם בחלוף 15 שנים מיום ביצוע העבירה טרם אותר החשוד ובידי הרשות החוקרת יש ראיה המהווה אמצעי זיהוי ביומטרי המפורט בתוספת הראשונה ד', שיש יסוד סביר להניח שיש בה כדי להוכיח את זהות החשוד או את הקשר בין החשוד לביצוע העבירה – ובלבד שלא עברו 23 שנים מיום ביצוע העבירה; בסעיף קטן זה, "ביומטרי" – מאפיין אנושי פיזיולוגי ייחודי, הניתן למדידה ממוחשבת;

(2) הסמכות להאריך את תקופת ההתיישנות לפי הוראות סעיף קטן (ג)(2) עד (4) יחולו על התקופה האמורה בפסקה (1).

(ב) בעבירות לפי החוק בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם, תש"י-1950, ולפי החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם, תש"י-1950 – אין התיישנות.

(ב1) (1) בעבירות רצח ורצח בנסיבות מחמירות לפי סעיפים 300 ו-301א לחוק העונשין – אין התיישנות;

(2) בעבירות רצח וניסיון לרצח לפי סעיפים 300 ו-305 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 בעבירת ניסיון לרצח לפי סעיף 305 לחוק העונשין, ובעבירה של קשר לפי סעיף 499 לחוק האמור לעבור עבירה מהעבירות האמורות עבירה כאמור או עבירות רצח ורצח בנסיבות מחמירות כאמור בפסקה (1), שבוצעו כלפי מי שכיהן כראש הממשלה בעת ביצוע העבירה – אין התיישנות.

(ג) בפשע או בעוון אשר תוך התקופות האמורות בסעיף קטן (א) נערכה לגביהם חקירה על פי חיקוק או הוגש כתב אישום או התקיים הליך מטעם בית המשפט, יתחיל מנין התקופות מיום ההליך האחרון בחקירה או מיום הגשת כתב האישום או מיום ההליך האחרון מטעם בית המשפט, הכל לפי המאוחר יותר.

(ג) (1) בעבירה מסוג פשע או עוון, אשר בתוך התקופות האמורות בסעיף קטן (א) נערכה לגביה חקירה על פי חיקוק, יתחיל מניין התקופות האמורות ביום ההליך האחרון בחקירה, ובלבד שלא תוארך בשל כך תקופת ההתיישנות מעבר לאמור בסעיף קטן (א) בתקופה העולה על המפורט להלן, לפי העניין (בסעיף זה – התקופה הנוספת):

(א) בעבירה מסוג פשע שדינו מיתה או מאסר עולם – חמש שנים;

(ב) בעבירה מסוג פשע, ובעבירה מסוג עוון המנויה בתוספת הראשונה א' או בתוספת הראשונה ג' – שלוש שנים;

(ג) בעבירה מסוג עוון שאינה מנויה בתוספת הראשונה א' ובתוספת הראשונה ג' – שנתיים;

(2) ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרת ישראל (בסעיף זה – ראש אגף החקירות) או מי שממלא תפקיד דומה ברשות חוקרת אחרת רשאי להאריך את התקופה הנוספת בשישה חודשים אם סבר כי קיים אינטרס ציבורי להארכת תקופה זו;

(3) פרקליט מחוז או מי שממלא תפקיד דומה ברשות תביעה אחרת, ראש ענף חקירות במחוז או מי שממלא תפקיד דומה ברשות חוקרת אחרת, לפי העניין, רשאי להאריך את התקופה הנוספת, לרבות לאחר הארכתה לפי פסקה (2), אם סבר כי קיים אינטרס ציבורי להאריך את התקופה בפרק זמן נוסף הנדרש לשם השלמת חקירה, הוצאת תעודת חיסיון, השלמת הליך שימוע, קבלת החלטה בעניין ערר שהוגש לפי סעיף 64 או לשם המתנה להחלטת המחלקה לחקירת שוטרים בעניין תלונה שהוגשה אליה על ביצוע עבירה הקשורה לאותה פרשה; תקופת ההארכה הנוספת לפי פסקה זו לא תעלה במצטבר על –

(א) בעבירה מסוג פשע, ובעבירה מסוג עוון המנויה בתוספת הראשונה א' או בתוספת הראשונה ג' – שנתיים;

(ב) בעבירה מסוג עוון שאינה מנויה בתוספת הראשונה א' ובתסופת הראשונה ג' – שנה;

(4) היועץ המשפטי לממשלה, לבקשת פרקליט מחוז, ראש רשות תביעה אחרת, ראש אגף חקירות או ראש רשות חוקרת אחרת, רשאי להאריך את התקופה הנוספת, לרבות לאחר הארכתה לפי פסקאות (2) ו-(3), אם סבר כי בשל קיומן של נסיבות מיוחדות שיירשמו קיים אינטרס ציבורי להאריך תקופה זו, ורשאי הוא לשוב ולהאריכה כאמור, מעת לעת, ובלבד שכל תקופת הארכה כאמור לא תעלה על המפורט להלן, לפי העניין, ותקופת ההארכה לא תעלה במצטבר על המפורט להלן, לפי העניין:

(א) בעבירה מסוג פשע, ובעבירה מסוג עוון המנויה בתוספת הראשונה א' או בתוספת הראשונה ג' – כל תקופת הארכה לא תעלה על שנה, ותקופת ההארכה לא תעלה במצטבר על חמש שנים;

(ב) בעבירה מסוג עוון שאינה מנויה בתוספת הראשונה א' ובתוספת הראשונה ג' – כל תקופת הארכה לא תעלה על שישה חודשים, ותקופת ההארכה לא תעלה במצטבר על שלוש שנים;

(5) התנהלה חקירה נגד כמה חשודים באותו תיק חקירה, בעבירות שונות הקשורות לאותה פרשה, תימנה התקופה הנוספת לגבי עבירות אלה שהן מסוג פשע או עוון, לפי העבירה החמורה מהן.

(ג1) בעבירה מסוג פשע או עוון אשר בתוך התקופות האמורות בסעיפים קטנים (א) או (א1), לפי העניין, או בתוך התקופה הנוספת, הוגש לגביהן כתב אישום או התקיים הליך מטעם בית המשפט, יתחיל מניין התקופות האמורות בסעיף קטן (א) ביום הגשת כתב האישום או ביום ההליך האחרון מטעם בית המשפט, לפי המאוחר.

(ג2) במניין התקופות האמורות בסעיפים קטנים (א) או (א1), לפי העניין, והתקופה הנוספת, לא יובאו בחשבון פרקי הזמן המפורטים להלן:

(1) פרק הזמן שבו נבצר ממשטרת ישראל או מרשות חוקרת אחרת או מרשויות התביעה, לפי העניין, להשלים את החקירה או לגבש החלטה בעניין העמדה לדין, בהתאמה, בשל אחד מאלה, ובלבד שהרשויות פעלו בשקידה סבירה להשלמת ההליכים בדרכים אחרות:

(א) החשוד נמצא מחוץ לישראל או שלא ניתן לאתרו אף לאחר שהרשויות פעלו בשקידה סבירה כדי לאתרו;

(ב) החשוד מתחמק מהליכי החקירה או ההעמדה לדין;

(ג) מצבו הרפואי או הנפשי של החשוד או של עד מרכזי אינו מאפשר לקיים הליכי חקירה או העמדה לדין;

(ד) עד מרכזי נמצא מחוץ לישראל או שלא ניתן לאתרו אף לאחר שהרשויות פעלו בשקידה סבירה כדי לאתרו, ומתקיים אחד מאלה:

(1) יש יסוד להניח שהדבר נובע מפעולות שנקט החשוד או מי מטעמו;

(2) הליכי החקירה או ההעמדה לדין הם בעבירה המנויה בפרטים (2) או (3) בתוספת הראשונה ב';

(3) הליכי החקירה או ההעמדה לדין הם בפשע שדינו שבע שנות מאסר ומעלה, ובלבד שפרק הזמן שלא יובא בחשבון לפי פסקת משנה זו לא יעלה על שלוש שנים;

(2) פרק הזמן שבו נבצר ממשטרת ישראל או מרשות חוקרת אחרת או מרשויות התביעה, לפי העניין, להשלים את החקירה או לגבש החלטה בעניין העמדה לדין, בשל הגשת בקשה לעזרה משפטית או לסיוע משפטי ממדינה אחרת לצורך הליכי החקירה או ההעמדה לדין, לפי חוק עזרה משפטית בין מדינות, התשנ"ח-1998, או לפי דין אחר; פרק הזמן לפי פסקה זו לא יעלה על התקופה שממועד הגשת הבקשה ועד לביצועה או דחייתה בידי המדינה האחרת;

(3) פרק הזמן שבו נבצר ממשטרת ישראל או מרשות חוקרת אחרת או מרשויות התביעה, לפי העניין, להשלים את החקירה או לגבש החלטה בעניין העמדה לדין, בשל הליכים משפטיים שנוקט החשוד;

(4) פרק הזמן שבו לא ניתן לחקור חשוד או להגיש נגדו כתב אישום, בשל חסינות הנתונה לו לפי כל דין;

(5) פרק הזמן שמיום חתימת הסדר לפי סימן א'1 לפרק ד' עד תום התקופה שנקבעה לקיום תנאי ההסדר כאמור באותו סימן או עד לאי-קיום תנאי מתנאי ההסדר על ידי החשוד או עד שהתגלה כי ההסדר הושג במרמה, והכול בכפוף להוראות סעיף 67ז.

(ד) הוראות סעיף קטן (ג) סעיפים קטנים (ג) עד (ג2) יחולו על עבירת הסגרה שבשלה הוגשה בקשת הסגרה למדינת ישראל וכל פעולה מהפעולות המפורטות באותו סעיף קטן באותם סעיפים קטנים, שנעשתה במדינה המבקשת, תאריך את מנין תקופת ההתיישנות לאותה עבירה לפי סעיף זה, כאילו נעשתה בישראל.

(ה) על אף האמור בסעיף קטן (א), נסגר תיק בהסדר לפי סימן א'1 בפרק ד', לא תימנה התקופה שנקבעה לקיום תנאי ההסדר במניין תקופות ההתיישנות.

(ה) נחקר אדם בשל עבירות שונות המהוות פרשה אחת, יהיה יום ביצוע העבירה לעניין סעיף זה יום ביצוע העבירה החמורה מהן.

(ו) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספת הראשונה ב', התוספת הראשונה ג' והתוספת הראשונה ד'.

התיישנות ענשים [8] (תיקון מס' 87) תשע"ט-2019

10.  (א)  עונש שהוטל לא יתחילו בביצועו, ואם נפסק ביצועו לא ימשיכו בו, אם מיום שפסק הדין נעשה לחלוט, או מיום ההפסקה, הכל לפי המאוחר יותר, עברו –

(1)   בפשע – עשרים שנים;

(2)   בעוון – עשר שנים;

(3)   בחטא – שלוש שנים.

(תיקון מס' 87) תשע"ט-2019

          (ב)  אין התיישנות של העונש בעבירות שאין בהן התיישנות, כאמור בסעיף 9(ב) ו-(ב1).

(תיקון מס' 87) תשע"ט-2019

          (ג)   במניין התקופות האמורות בסעיף קטן (א)(1) ו-(2) לא יובאו בחשבון פרק הזמן שבו לא היה ניתן לאתר את מי שהוטל עליו העונש ופרק הזמן שבו שהה מי שהוטל עליו העונש מחוץ לישראל, בשל התחמקותו מריצוי עונשו.

מיום 10.10.2019

תיקון מס' 87

ס"ח תשע"ט מס' 2780 מיום 10.1.2019 עמ' 241 (ה"ח 1183)

10. (א) עונש שהוטל לא יתחילו בביצועו, ואם נפסק ביצועו לא ימשיכו בו, אם מיום שפסק הדין נעשה לחלוט, או מיום ההפסקה, הכל לפי המאוחר יותר, עברו –

(1) בפשע – עשרים שנים;

(2) בעוון – עשר שנים;

(3) בחטא – שלוש שנים.

(ב) אין התיישנות של העונש בעבירות שאין בהן התיישנות, כאמור בסעיף 9(ב) ו-(ב1).

(ג) במניין התקופות האמורות בסעיף קטן (א)(1) ו-(2) לא יובאו בחשבון פרק הזמן שבו לא היה ניתן לאתר את מי שהוטל עליו העונש ופרק הזמן שבו שהה מי שהוטל עליו העונש מחוץ לישראל, בשל התחמקותו מריצוי עונשו.

פרק ב': בעלי הדין וייצוגם

המאשים – המדינה  [9]

11.  המאשים במשפט פלילי הוא המדינה והיא תיוצג בידי תובע שינהל את התביעה.

התובעים [10]

12.  (א)  ואלה התובעים:

(1)   היועץ המשפטי לממשלה ונציגיו, ואלה הם:

(א)   פרקליט המדינה, משנהו, פרקליטי המחוז ופרקליטים אחרים מפרקליטות המדינה ששר המשפטים קבע את תאריהם בצו שפורסם ברשומות;

(ב)   מי שהיועץ המשפטי לממשלה[2] הסמיכו להיות תובע, דרך כלל, לסוג של משפטים, לבתי משפט מסויימים או למשפט מסויים;

(2)[3]  שוטר שנתקיימו בו תנאי הכשירות שקבע שר המשפטים בהתייעצות עם שר הפנים ונתמנה להיות תובע בידי המפקח הכללי של המשטרה.

(תיקון מס' 62) תשע"א-2010

          (ב)  תובע כאמור בסעיף קטן (א)(2) מוסמך לשמש תובע בתיקים שבהם הועבר לו חומר החקירה בהתאם להוראות סעיף 60; אולם רשאי היועץ המשפטי לממשלה להורות שסוג של משפטים, משפט פלוני או הליך פלוני ינוהלו בידי תובע אחר.

(תיקון מס' 41) תשס"ד-2004

          (ג)   היועץ המשפטי לממשלה רשאי לאצול לפרקליט המדינה, דרך כלל, לסוגי ענינים או לענין מסוים, את סמכותו להסמיך תובע כאמור בסעיף קטן (א)(1)(ב).

(תיקון מס' 62) תשע"א-2010

          (ד)  היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה, לפי העניין, ידווח בכתב, מדי שנה, לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת על הסמכת שוטרים לפי סעיף זה; בדיווח כאמור יפורטו מספר ההסמכות של שוטרים לפי סעיף קטן (א)(1)(ב) או סעיף קטן (ב) סיפה, היחידות שהוסמכו והסמכויות שניתנו להן.

מיום 21.3.2004

תיקון מס' 41

ס"ח תשס"ד מס' 1932 מיום 21.3.2004 עמ' 329 (ה"ח 86)

הוספת סעיף קטן 12(ג)

 

מיום 17.11.2010

תיקון מס' 62 – הוראת שעה

ס"ח תשע"א מס' 2261 מיום 17.11.2010 עמ' 30 (ה"ח 500)

תיקון מס' 62 – הוראת שעה (תיקון) תשע"ד-2013

ס"ח תשע"ד מס' 2413 מיום 14.11.2013 עמ' 38 (ה"ח 800)

תיקון מס' 62 – הוראת שעה (תיקון מס' 2) תשע"ה-2014

ס"ח תשע"ה מס' 2475 מיום 18.11.2014 עמ' 30 (ה"ח 895)

תיקון מס' 62 (תיקון מס' 4) תשע"ז-2017

ס"ח תשע"ז מס' 2594 מיום 1.1.2017 עמ' 324 (ה"ח 1097)

(ב) תובע כאמור בסעיף קטן (א)(2) מוסמך לשמש תובע בבתי משפט השלום, בבתי המשפט העירוניים ובסוגי הליכים בבתי משפט אחרים, הכל כפי שיקבע שר המשפטים בהתייעצות עם שר הפנים בתיקים שבהם הועבר לו חומר החקירה בהתאם להוראות סעיף 60; אולם רשאי היועץ המשפטי לממשלה להורות שסוג של משפטים, משפט פלוני או הליך פלוני ינוהלו בידי תובע אחר.

(ג) היועץ המשפטי לממשלה רשאי לאצול לפרקליט המדינה, דרך כלל, לסוגי ענינים או לענין מסוים, את סמכותו להסמיך תובע כאמור בסעיף קטן (א)(1)(ב).

(ד) היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה, לפי העניין, ידווח בכתב, מדי שנה, לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת על הסמכת שוטרים לפי סעיף זה; בדיווח כאמור יפורטו מספר ההסמכות של שוטרים לפי סעיף קטן (א)(1)(ב) או סעיף קטן (ב) סיפה, היחידות שהוסמכו והסמכויות שניתנו להן.

העמדת סניגור [11]

13.  לא ישמש סניגור אלא מי שמוסמך לכך והנאשם הביע את רצונו בכתב שייצגנו או ייפה את כוחו לכך או שבית המשפט מינהו לכך לפי סעיף 15.

סייג לבחירת סניגור [12]

14.  אישר שר הבטחון בכתב כי בטחון המדינה מחייב סייג זה, לא יהיה חשוד או נאשם זכאי להיות מיוצג – אם בהליכי חקירה בעבירה ואם בהליכים לפני שופט או בית משפט – אלא ביד אדם שאושר באישור בלתי מסוייג לשמש סניגור לפי סעיף 318 לחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955.

מינוי סניגור מטעם בית המשפט [13] ת"ט תשמ"ב-1982

15.  (א)  נאשם שאין לו סניגור, או חשוד בעבירה אשר לשם בירורה הוחלט לגבות עדות לאלתר לפי סעיף 117 ואין לו סניגור, ימנה לו בית המשפט סניגור אם נתקיים בו אחד מאלה:

(1)   הוא הואשם ברצח או בעבירה שדינה מיתה או מאסר עולם או שהואשם בבית משפט מחוזי בעבירה שדינה מאסר עשר שנים או יותר, או שהוא חשוד בביצוע עבירה כאמור;

(2)   לא מלאו לו שש עשרה שנים והוא הובא לפני בית משפט שאינו בית משפט לנוער;

(תיקון מס' 19) תשנ"ה-1995

(3)   הוא אילם, עיוור או חרש, או שיש חשש שהוא חולה נפש או לקוי בכשרו השכלי;

(תיקון מס' 49) תשס"ו-2006

(4)   הוא הואשם בעבירה שנקבע לגביה כי בית משפט יטיל עונש מאסר בפועל, או כי יטיל עונש מאסר שלא יהיה, בהעדר טעמים מיוחדים, כולו על תנאי;

(תיקון מס' 49) תשס"ו-2006

(5)   התובע מסר הודעה כאמור בסעיף 15א(א) או (ב) לגבי הנאשם, בדבר האפשרות שהתובע יבקש מבית המשפט להטיל עליו עונש מאסר בפועל אם יורשע;

(תיקון מס' 49) תשס"ו-2006

(6)   התובע לא מסר הודעה כאמור בסעיף 15א(א) או (ב) לגבי הנאשם, ובית המשפט סבר, לאחר שהורשע, כי קיימת אפשרות שיוטל עליו עונש מאסר בפועל.

מיום 1.6.1982

ת"ט תשמ"ב-1982

ס"ח תשמ"ב מס' 1052 מיום 1.6.1982 עמ' 170

(א) נאשם שאין לו סניגור, או חשוד בעבירה אשר לשם בירורה הוחלט לגבות עדות לאלתר לפי סעיף 116 117 ואין לו סניגור, ימנה לו בית המשפט סניגור אם נתקיים בו אחד מאלה:

(1) הוא הואשם ברצח או בעבירה שדינה מיתה או מאסר עולם או שהואשם בבית משפט מחוזי בעבירה שדינה מאסר עשר שנים או יותר, או שהוא חשוד בביצוע עבירה כאמור;

(2) לא מלאו לו שש עשרה שנים והוא הובא לפני בית משפט שאינו בית משפט לנוער;

(3) הוא אילם, עיוור או חרש.

 

מיום 31.3.1995

תיקון מס' 19

ס"ח תשנ"ה מס' 1514 מיום 31.3.1995 עמ' 164 (ה"ח 2194)

(3) הוא אילם, עיוור או חרש, או שיש חשש שהוא חולה נפש או לקוי בכשרו השכלי.

 

מיום 31.12.2006

תיקון מס' 49

ס"ח תשס"ו מס' 2063 מיום 27.7.2006 עמ' 391 (ה"ח 98)

הוספת פסקאות 15(א)(4), 15(א)(5), 15(א)(6)

          (ב)  בית המשפט שלערעור רשאי לא למנות סניגור אם הנאשם ביקש זאת ובית המשפט ראה שלא ייגרם לו אי-צדק אם לא ייצגנו סניגור.

(תיקון מס' 19) תשנ"ה-1995 (תיקון מס' 22)  תשנ"ו-1995

          (ג)   נאשם שהוא מחוסר אמצעים על פי אמות מידה שנקבעו לפי חוק הסניגוריה הציבורית, תשנ"ו-1995 ואין לו סניגור, רשאי בית המשפט – לבקשת בעל דין או מיוזמתו הוא – למנות לו סניגור.

מיום 31.3.1995

תיקון מס' 19

ס"ח תשנ"ה מס' 1514 מיום 31.3.1995 עמ' 164 (ה"ח 2194)

(ג) נאשם שהוא מחוסר אמצעים או שיש חשש שהוא חולה נפש או לקוי בכשרו השכלי ואין לו סניגור, רשאי בית המשפט – לבקשת בעל דין או מיוזמתו הוא – למנות לו סניגור.

 

מיום 30.11.1995

תיקון מס' 22

ס"ח תשנ"ו מס' 1551 מיום 30.11.1995 עמ' 12 (ה"ח 2410, ה"ח 2414)

(ג) נאשם שהוא מחוסר אמצעים על פי אמות מידה שנקבעו לפי חוק הסניגוריה הציבורית, התשנ"ו-1995 ואין לו סניגור, רשאי בית המשפט – לבקשת בעל דין או מיוזמתו הוא – למנות לו סניגור.

          (ד)  חשוד או עצור שאין חובה למנות לו סניגור ונתקיימו בו התנאים האמורים בסעיפים קטנים (א)(1) עד (3) או (ג), רשאי בית המשפט - לבקשת אותו אדם, לבקשת תובע או מיוזמתו הוא - למנות לו סניגור.

(תיקון מס' 19) תשנ"ה-1995

          (ה)  בית המשפט רשאי למנות סניגור לצורך דיון בבית המשפט בבקשה לדיון נוסף או למשפט חוזר, וכן לצורך הדיון הנוסף או המשפט החוזר, אם ראה הצדקה לכך ונתקיימו במבקש התנאים האמורים בסעיף קטן (א)(1) עד (3), או (ג).

מיום 31.3.1995

תיקון מס' 19

ס"ח תשנ"ה מס' 1514 מיום 31.3.1995 עמ' 164 (ה"ח 2194)

הוספת סעיף קטן 15(ה)

(תיקון מס' 22)  תשנ"ו-1995

          (ו)   מינוי סניגור לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ג), במחוז שהוקמה בו לשכת סניגוריה ציבורית, יהיה לפי הוראות חוק הסניגוריה הציבורית, תשנ"ו-1995.

מיום 30.11.1995

תיקון מס' 22

ס"ח תשנ"ו מס' 1551 מיום 30.11.1995 עמ' 12 (ה"ח 2410, ה"ח 2414)

הוספת סעיף קטן 15(ו)

(תיקון מס' 22)  תשנ"ו-1995

          (ז)   ראה בית המשפט במחוז שהוקמה בו לשכת סניגוריה ציבורית שיש למנות סניגור לפי סעיפים קטנים (ד) או (ה), יפנה את החשוד או העצור ללשכת הסניגוריה הציבורית שבאותו מחוז כדי שימונה לו סניגור; סבר בית המשפט שיש למנות סניגור משום שהחשוד או העצור מחוסר אמצעים, רשאי הוא להורות לסניגור הציבורי המחוזי לבדוק את זכאותו.

מיום 30.11.1995

תיקון מס' 22

ס"ח תשנ"ו מס' 1551 מיום 30.11.1995 עמ' 12 (ה"ח 2410, ה"ח 2414)

הוספת סעיף קטן 15(ז)

הודעה בדבר נאשם הצפוי למאסר בפועל (תיקון מס' 49) תשס"ו-2006 (הוראת שעה) תשס"ז-2006

15א.  (א)  (1)   סבר תובע כי קיימת אפשרות שיבקש מבית המשפט להטיל על נאשם עונש מאסר בפועל אם יורשע, יודיע על כך התובע לבית המשפט במועד הגשת כתב האישום או במועד אחר לפני תחילת המשפט.

(2)   מסר התובע לבית משפט הודעה כאמור בפסקה (1), יודיע על כך בית המשפט לנאשם ולסניגוריה הציבורית.

          (ב)  על אף הוראות סעיף קטן (א)(1), לא מסר התובע הודעה כאמור באותו סעיף קטן לפני תחילת המשפט, וסבר התובע, לאחר תחילת המשפט, כי נתגלו נסיבות חדשות או נמצאו טעמים אחרים המצדיקים, לדעתו, לבקש מבית המשפט להטיל על נאשם עונש מאסר בפועל, יודיע על כך התובע לבית המשפט ולנאשם בהזדמנות הראשונה.

          (ג)   מסר התובע הודעה לפי הוראות סעיף זה, ימונה לנאשם שאינו מיוצג, סניגור.

          (ד)  לענין סעיף זה וסעיפים 15(א)(4) עד (6) ו-15ב, "מאסר בפועל" – למעט כל אחד מאלה:

(1)   מאסר שאת כולו נושא הנאשם בחופף לפי הוראות סעיף 45 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (בסעיף זה – חוק העונשין);

(2)   מאסר במקום קנס כאמור בסעיף 71 לחוק העונשין;

(3)   מאסר על אי-מתן התחייבות לפי סעיף 74 לחוק העונשין.

מיום 31.12.2006

תיקון מס' 49

ס"ח תשס"ו מס' 2063 מיום 27.7.2006 עמ' 391 (ה"ח 98)

הוספת סעיף 15א

 

מיום 31.12.2006 עד יום 30.9.2007

הוראת שעה תשס"ז-2006

ס"ח תשס"ז מס' 2074 מיום 28.12.2006 עמ' 30 (ה"ח 271)

(א) (1) סבר תובע כי קיימת אפשרות שיבקש מבית המשפט להטיל על נאשם עונש מאסר בפועל אם יורשע, יודיע על כך התובע לבית המשפט במועד הגשת כתב האישום או במועד אחר לפני תחילת המשפט בתחילת המשפט או קודם לכן.

איסור הטלת עונש מאסר בפועל על נאשם שאינו מיוצג (תיקון מס' 49) תשס"ו-2006

15ב.  לא יטיל בית משפט עונש מאסר בפועל על נאשם שאינו מיוצג; הוראה זו לא תחול על נאשם שייצוגו הופסק ברשות בית המשפט לפי הוראות סעיף 17.

מיום 31.12.2006

תיקון מס' 49

ס"ח תשס"ו מס' 2063 מיום 27.7.2006 עמ' 391 (ה"ח 98)

הוספת סעיף 15ב

 

תפקידי סניגור שמינהו בית המשפט [14]

16.  סניגור שמינהו בית המשפט ייצג את הנאשם בכל הליך לפני שופט או בית משפט, לרבות בערעור, זולת אם הורה בית המשפט אחרת.

הפסקת ייצוג של סניגור [15, 16]

17.  (א)  סניגור שהנאשם העמיד לעצמו לא יפסיק לייצגו כל עוד נמשך המשפט או הערעור שלשמם הועמד, אלא ברשות בית המשפט; סניגור שמינהו בית המשפט לא יפסיק לייצג את הנאשם אלא ברשות בית המשפט.

          (ב)  הרשה בית המשפט לסניגור להפסיק לייצג את הנאשם מחמת שלא שיתף פעולה עם סניגורו, רשאי בית המשפט, על אף האמור בסעיף 15, לא למנות לנאשם סניגור אחר אם ראה שאין בכך להועיל.

חילוף סניגורים [17]

18.  העמיד הנאשם סניגור במקום סניגורו שמינה לו בית המשפט, או שהחליף סניגור שהעמיד, לא יסרב בית המשפט ליתן רשות לסניגור הקודם להפסיק לייצג את הנאשם, אלא אם ראה שחילוף הסניגורים מצריך דחיה בלתי סבירה של המשפט.

הוצאות ההגנה [18]

19.  (א)  מינה בית המשפט סניגור, יחולו על המדינה הוצאות ההגנה לרבות הוצאותיהם ושכרם של הסניגור והעדים, כפי שייקבע בתקנות.

          (ב)  שוכנע בית המשפט שהנאשם מחוסר אמצעים, רשאי הוא  להורות שהוצאות ההגנה לרבות הוצאותיהם ושכרם של עדי הנאשם יחולו על המדינה, גם אם לא נתמנה לנאשם סניגור.

איסור קבלת שכר  [19]

20.  סניגור שמינהו בית המשפט לא יקבל מאת הנאשם או מאדם אחר כל שכר, פיצוי, מתנה או טובת הנאה אחרת; העובר על הוראה זו, דינו - מאסר שלושה חדשים.

פרק ג': מעצר הנאשם ושחרורו

סימן א': מעצר

(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996

21.    (בוטל).

מיום 27.7.1988

תיקון מס' 10

ס"ח תשמ"ח מס' 1261 מיום 27.7.1988 עמ' 184 (ה"ח 1836)

21. (א) הוגש כתב אישום, רשאי בית המשפט שלפניו הוגש כתב האישום לצוות על מעצרו של הנאשם; ניתן פסק דין והוגשה עליו הודעת ערעור בידי תובע, נתונה סמכות המעצר לבית המשפט שלערעור.

(ב) כל עוד לא הוגש כתב אישום, רשאי שופט של בית משפט שלום או של בית משפט מחוזי לצוות על מעצרו של אדם, על פי בקשת שוטר הנתמכת בהצהרת שוטר שלאחר אזהרה, כי יש יסוד סביר להניח שאותו אדם עבר עבירה וכי יש עילה למעצרו.

 

מיום 12.5.1997

תיקון מס' 24

ס"ח תשנ"ו מס' 1592 מיום 12.5.1996 עמ' 350 (ה"ח 2366)

ביטול סעיף 21

הנוסח הקודם:

סמכות לצוות על מעצר

21. כל עוד לא הוגש כתב אישום, רשאי שופט של בית משפט שלום או של בית משפט מחוזי לצוות על מעצרו של אדם, על פי בקשת שוטר הנתמכת בהצהרת שוטר שלאחר אזהרה, כי יש יסוד סביר להניח שאותו אדם עבר עבירה וכי יש עילה למעצרו.

(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996

21א.  (בוטל).

מיום 27.7.1988

תיקון מס' 10

ס"ח תשמ"ח מס' 1261 מיום 27.7.1988 עמ' 184 (ה"ח 1836)

הוספת סעיף 21א

 

מיום 31.3.1995

תיקון מס' 19

ס"ח תשנ"ה מס' 1514 מיום 31.3.1995 עמ' 164 (ה"ח 2194)

הוספת סעיף קטן 21א(ה)

 

מיום 12.5.1997

תיקון מס' 24

ס"ח תשנ"ו מס' 1592 מיום 12.5.1996 עמ' 350 (ה"ח 2366)

ביטול סעיף 21א

הנוסח הקודם:

מעצר לאחר אישום

21א. (א) הוגש כתב אישום, רשאי בית המשפט שלפניו הוגש, לצוות על מעצרו של הנאשם אם נתקיים אחד מאלה:

(1) בית המשפט סבור, על סמך החומר שהוגש לו, כי קיים יסוד סביר לחשש ששחרור הנאשם יביא לידי שיבוש הליכי המשפט או שהנאשם יימלט מן הדין, או שבשל נסיבות העבירה או מהותה קיים יסוד סביר לחשש שהנאשם יסכן את חייו של אדם או בטחונו, את שלום הציבור או בטחונו או את בטחון המדינה;

(2) הנאשם הואשם בעבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973, למעט עבירה הנוגעת לשימוש עצמי בסם או להחזקת סם לשימוש עצמי, או שהואשם בעבירה  שנעשתה באלימות או באכזריות או תוך שימוש בנשק חם או קר או  באש, או בנסיון או באיום לעבור עבירה כאמור, או שהואשם בעבירה שנעברה בקטין או תוך ניצול מצב המונע התנגדות מהקורבן, או תוך ניצול ליקוי נפשי או שכלי של הקרבן;

(3) בית המשפט צווה על מתן ערובה לפי סעיף 33(ב) והערובה לא ניתנה, להנחת דעתו של בית המשפט, או שהופר תנאי מתנאי הערובה או שנתקיימה עילה לביטול שחרור בערובה לפי סימן ב' לפרק זה.

(ב) לא יתן בית המשפט צו מעצר לפי סעיף קטן (א), אלא אם נוכח לאחר ששמע את הצדדים, שיש ראיות לכאורה להוכחת האשמה, ולענין סעיף קטן (א)(1) ו-(2) לא יצווה בית משפט כאמור אלא אם כן נתקיימו גם אלה:

(1) לא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של שחרור בערובה ותנאי שחרור, שפגיעתם בחרותו של הנאשם חמורה פחות;

(2) לנאשם יש סניגור או שהנאשם הודיע שברצונו שלא להיות מיוצג על ידי סניגור.

(ג) לא היה לנאשם סניגור והוא לא הודיע כאמור בסעיף קטן (ב)(2), ימנה לו בית המשפט סניגור ויחולו לענין זה הוראות פרק ב'; כל עוד לא נתמנה סניגור, רשאי בית המשפט לצוות על מעצרו של הנאשם לתקופות שלא יעלו על שלושים ימים בכל פעם; הוראות סעיף קטן זה באות להוסיף על הוראות סעיף 15.

(ד) חומרת העבירה כשלעצמה לא תהווה עילה למעצר אלא במקרים המנויים בסעיף קטן (א)(2).

(ה) על אף הוראות סעיף קטן (ב) רשאי בית המשפט, על-פי בקשת הנאשם או סניגורו, לדחות את הדיון, כדי לאפשר לנאשם או לסניגורו לעיין בחומר החקירה, ולצוות שהנאשם יהיה במעצר לתקופה שלא תעלה על חודש.

(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996

21ב.  (בוטל).

מיום 27.7.1988

תיקון מס' 10

ס"ח תשמ"ח מס' 1261 מיום 27.7.1988 עמ' 184 (ה"ח 1836)

הוספת סעיף 21ב

 

מיום 12.5.1997

תיקון מס' 24

ס"ח תשנ"ו מס' 1592 מיום 12.5.1996 עמ' 350 (ה"ח 2366)

ביטול סעיף 21ב

הנוסח הקודם:

מעצר חובה

21ב. הוגש כתב אישום בשל עבירה שדינה מיתה או מאסר עולם חובה או בשל עבירה לפי פרק ז' לחוק העונשין, התשל"ז-1977, שדינה מאסר עולם, יצווה בית המשפט על מעצרו של הנאשם אם נוכח, לאחר ששמע את הצדדים, שקיימות ראיות לכאורה להוכחת האשמה.

(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996

21ג.   (בוטל).

מיום 27.7.1988

תיקון מס' 10

ס"ח תשמ"ח מס' 1261 מיום 27.7.1988 עמ' 184 (ה"ח 1836)

הוספת סעיף 21ג

 

מיום 12.5.1997

תיקון מס' 24

ס"ח תשנ"ו מס' 1592 מיום 12.5.1996 עמ' 350 (ה"ח 2366)

ביטול סעיף 21ג

הנוסח הקודם:

סמכות מעצר בערעור

21ג. ניתן פסק דין והוגשה הודעת ערעור בידי תובע, תהא סמכות המעצר לפי סעיף 21א נתונה לבית המשפט שלערעור, ורשאי הוא לצוות על מעצר בעבירות המנויות בסעיף 21ב.

(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996

22.    (בוטל).

מיום 12.5.1997

תיקון מס' 24

ס"ח תשנ"ו מס' 1592 מיום 12.5.1996 עמ' 350 (ה"ח 2366)

ביטול סעיף 22

הנוסח הקודם:

צו מעצר

22. ציווה שופט או בית המשפט על מעצר אדם, ייערך צו מעצר בכתב ובו יפורטו שמו של העצור, תמצית האשמה המיוחסת לו או תמצית האישום שהוגש נגדו וההוראה על מעצרו; הצו ייחתם בידי שופט או רשם בית המשפט ובחותמת בית המשפט.

(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996

23.    (בוטל).

מיום 12.5.1997

תיקון מס' 24

ס"ח תשנ"ו מס' 1592 מיום 12.5.1996 עמ' 350 (ה"ח 2366)

ביטול סעיף 23

הנוסח הקודם:

ביצוע צו מעצר

23. צו מעצר יבוצע בידי שוטר או בידי מי שנקב השופט או בית המשפט בצו, ומותר לבצעו בכל מקום ובכל עת.

(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996

24.    (בוטל).

מיום 12.5.1997

תיקון מס' 24

ס"ח תשנ"ו מס' 1592 מיום 12.5.1996 עמ' 350 (ה"ח 2366)

ביטול סעיף 24

הנוסח הקודם:

הודעת הצו

24. העוצר אדם לפי צו מעצר יודיע לו בה בשעה על הצו וימסור לו העתק ממנו.

(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996

25.    (בוטל).

מיום 12.5.1997

תיקון מס' 24

ס"ח תשנ"ו מס' 1592 מיום 12.5.1996 עמ' 350 (ה"ח 2366)

ביטול סעיף 25

הנוסח הקודם:

אישור במקום צו

25. ניתן צו מעצר ועדיין לא הגיע לידי המבצע אותו, יימסר לעצור, עם המעצר, אישור בכתב מטעם קצין משטרה, המציין את השופט או בית המשפט שנתן את הצו ויום נתינתו ומאשר כי מפני דחיפות הענין הועבר תוכן הצו טלגרפית, טלפונית או בדרך אחרת, ובלבד שלאחר מעצר העצור יימסר לו, בהקדם האפשרי, העתק הצו.

דרכי הביצוע [25]

26.  המבצע צו מעצר רשאי, כשהצו או האישור לפי סעיף 25 בידו –

(1)   להיכנס לכל מקום שיש לו יסוד סביר להניח שהעצור נמצא בו;

(2)   להשתמש בכוח סביר נגד אדם או רכוש במידה הדרושה לביצוע הצו.

תיקון (מס' 24) תשנ"ו-1996

27.  (בוטל).

מיום 27.7.1988

תיקון מס' 10

ס"ח תשמ"ח מס' 1261 מיום 27.7.1988 עמ' 185 (ה"ח 1836)

27. (א) ניתן צו מעצר לפי סעיף 21(א) 21א ו-21ב ואין בו או בחוק זה הוראה אחרת, יעמוד בתקפו עד למתן פסק הדין אם לא ביטל אותו בית המשפט לפני כן.

(ב) מי שנעצר על פי צו שניתן לפי סעיף 21(ב) 21 יובא לפני שופט בהקדם האפשרי ולא יאוחר מאבעים ושמונה שעות לאחר שנעצר, ויחולו עליו הוראות סעיפים 16 ו-17 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969.

 

מיום 12.5.1997

תיקון מס' 24

ס"ח תשנ"ו מס' 1592 מיום 12.5.1996 עמ' 350 (ה"ח 2366)

ביטול סעיף 27

הנוסח הקודם:

תוקף צו מעצר

27. (א) ניתן צו מעצר לפי סעיף 21א ו-21ב ואין בו או בחוק זה הוראה אחרת, יעמוד בתקפו עד למתן פסק הדין אם לא ביטל אותו בית המשפט לפני כן.

(ב) מי שנעצר על פי צו שניתן לפי סעיף 21 יובא לפני שופט בהקדם האפשרי ולא יאוחר מאבעים ושמונה שעות לאחר שנעצר, ויחולו עליו הוראות סעיפים 16 ו-17 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969.

(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996

28.  (בוטל).

מיום 12.5.1997

תיקון מס' 24

ס"ח תשנ"ו מס' 1592 מיום 12.5.1996 עמ' 350 (ה"ח 2366)

ביטול סעיף 28

הנוסח הקודם:

מסירת הודעות עם מעצר

28. (א) נעצר אדם, תימסר ללא שיהוי ידיעה על מעצרו ועל מקום הימצאו במעצר לאדם הקרוב אליו, אם ידוע מקום הימצאו של אותו אדם, זולת אם ביקש העצור שלא להודיע כאמור.

(ב) לבקשתו של עצור, ובכפוף לאמור בסעיף 14, תימסר הודעה כאמור בסעיף קטן (א) גם לעורך דין שהעצור נקב בשמו.

(ג) נעצר אדם והובא לתחנת משטרה, יודיע לו הממונה על התחנה, סמוך להגיעו לתחנה, את זכויותיו האמורות בסעיפים קטנים (א) ו-(ב).

(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996

29.  (בוטל).

מיום 12.5.1997

תיקון מס' 24

ס"ח תשנ"ו מס' 1592 מיום 12.5.1996 עמ' 350 (ה"ח 2366)

ביטול סעיף 29

הנוסח הקודם:

פגישה עם עורך-דין

29. (א) עצור זכאי להיפגש עם עורך דין ולהיוועץ בו.

(ב) פגישת העצור עם עורך הדין תיעשה ביחידות ובתנאים המבטיחים את סודיות השיחה, אולם באופן המאפשר פיקוח על תנועותיו והתנהגותו של העצור.

(ג) ביקש עצור להיפגש עם עורך-דין, או ביקש עורך-דין שמינהו אדם הקרוב לעצור להיפגש עם העצור, יאפשר זאת האחראי על מקום המעצר בהקדם האפשרי.

(ד) נמצא העצור בהליכי חקירה או בפעולות אחרות הקשורות בחקירה, וסבר קצין משטרה בדרגת רב-פקד ומעלה כי הפסקת ההליכים או הפעולות עלולה לסכל את החקירה, רשאי הוא להורות, בהחלטה מנומקת בכתב, שפגישת העצור עם עורך-הדין תידחה לשעות ספורות; והוא הדין אם הפגישה עלולה לסכל או לשבש מעצרם של חשודים נוספים באותו ענין.

(ה) על אף האמור בסעיף קטן (ג), רשאי קצין משטרה בדרגת רב-פקד ומעלה, בהחלטה מנומקת בכתב, להורות שלא לאפשר פגישת עצור עם עורך-דין לתקופה שלא תעלה על 48 שעות משעת המעצר, אם שוכנע שהדבר דרוש לשם שמירה על בטחון המדינה או על חיי אדם או לצורך סיכול פשע; אין באמור כדי לגרוע מזכותו של עצור שביקש זאת, שתינתן לו הזדמנות סבירה להיפגש עם עורך-דין לפני שיובא לבית המשפט בענין מעצרו.

(ו) סעיפים קטנים (ג) עד (ה) וסעיף 28(ב) ו-(ג) לא יחולו לענין עצור החשוד בעבירה לפי סימנים ב' או ד' לפרק ז' לחוק העונשין, התשל"ז-1977, לפי תקנות 48 עד 60, 62, 62, 66, 67, 84 עד 85 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945, לפי סעיפים 2 או 3 לפקודת מניעת טרור, התש"ח-1948, או לפי חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד-1954, וכן לענין עצור שנעצר לפי תקנות-שעת-חירום (יהודה והשומרון, חבל עזה, סיני ודרום סיני – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ"ז-1967, והוא חשוד בעבירה שאילו נעברה בישראל היתה אחת מהעבירות המנויות בסעיף קטן זה; פגישת עורך דין עם עצור החשוד בעבירה כאמור תהיה בהתאם לתקנות שיתקין שר המשפטים בהתייעצות עם שר הבטחון ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, ובלבד שדחיית הפגישה עם עורך הדין לפי התקנות לא תעלה על חמישה עשר ימים.

(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996

30.  (בוטל).

מיום 12.5.1997

תיקון מס' 24

ס"ח תשנ"ו מס' 1592 מיום 12.5.1996 עמ' 350 (ה"ח 2366)

ביטול סעיף 30

הנוסח הקודם:

עיכוב ידיעה על מעצר

30. (א) על אף האמור בסעיפים 28 ו-29 או בכל דין אחר, רשאי שופט בית משפט מחוזי להרשות שלא תימסר ידיעה על מעצרו של אדם העצור בכל פשע, או שהידיעה תימסר רק למי שיקבע, או שהעצור לא ייפגש עם עורך-דין, אם אישר שר הבטחון בכתב שבטחון המדינה מחייב סודיות המעצר, או אם אישר המפקח הכללי של המשטרה בכתב שטובת החקירה מחייבת סודיות המעצר.

(ב) הרשאה לפי סעיף קטן (א) תהיה לתקופה שאינה עולה על ארבעים ושמונה שעות; מותר להאריכה מזמן לזמן, ובלבד שסך כל התקופות לא יעלה על שבעה ימים.

(ג) היה אדם חשוד בעבירה לפי אחד החיקוקים הנזכרים בסעיף 29(ו), רשאי שופט בית משפט מחוזי להרשות כאמור בסעיף קטן (א) לתקופה או לתקופות שלא יעלו יחד על חמישה עשר ימים, אם שר הבטחון אישר בכתב שבטחון המדינה מחייב זאת; לענין פגישת עצור עם עורך דין אין באמור בסעיף קטן זה כדי לגרוע מהסמכות האמורה בסעיף 29(ו), וימי עיכוב הפגישה לפי סעיף 29(ו) לא יבואו במנין חמישה עשר הימים האמורים בסעיף קטן זה.

(ד) בקשה לפי סעיף זה תידון במעמד צד אחד בלבד ומטעם המבקש יתייצב שוטר בדרגת רב-פקד ומעלה.

(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996

31.  (בוטל).

מיום 12.5.1997

תיקון מס' 24

ס"ח תשנ"ו מס' 1592 מיום 12.5.1996 עמ' 350 (ה"ח 2366)

ביטול סעיף 31

הנוסח הקודם:

שמירת דינים

31. אין הוראות סימן זה גורעות מהוראות פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969, פרק ז' בחלק ב' לחוק העונשין, התשל"ז-1977, או כל חיקוק אחר בענין מעצר.

(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996

32.  (בוטל).

מיום 12.5.1997

תיקון מס' 24

ס"ח תשנ"ו מס' 1592 מיום 12.5.1996 עמ' 350 (ה"ח 2366)

ביטול סעיף 32

הנוסח הקודם:

פיצוי בשל מעצר

32. (א) נעצר אדם ושוחרר בלא שהוגש נגדו כתב אישום, ומצא בית המשפט שלא היה יסוד למעצר או שראה נסיבות אחרות המצדיקות פיצוי האדם, רשאי הוא לצוות כי אוצר המדינה ישלם לו פיצוי על מעצרו והוצאות הגנתו, בסכום שיקבע בית המשפט.

(ב) נעצר אדם ושוחרר ומצא בית המשפט שהמעצר היה עקב תלונת סרק שהוגשה שלא בתום לב, רשאי בית המשפט לחייב את המתלונן, לאחר שנתו לו הזדמנות סבירה לטעון טענותיו לענין זה, לשלם למי שנעצר פיצוי על מעצרו והוצאות הגנתו, בסכום שיקבע בית המשפט.

(ג) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי להתקין תקנות –

(1) לענין ההליכים בבקשה לפיצוי לפי סעיף זה, בין לפני פניה לבית המשפט ובין בבית המשפט;

(2) לקבוע סכומים מרביים לפיצוי לפי סעיף קטן (א).

(ד) החלטת בית משפט לפי סעיף זה ניתנת לערעור כפסק דין בפלילים.

(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996 (תיקון מס' 24) (תיקון) תשנ"ז-1997

33.  (בוטל).

מיום 27.7.1988

תיקון מס' 10

ס"ח תשמ"ח מס' 1261 מיום 27.7.1988 עמ' 185 (ה"ח 1836)

33. (א) חשוד בעבירה שטרם הוגש עליו כתב אישום, נאשם או נידון שערעור תלוי ועומד על פסק דינו, והוא נתון במעצר או במאסר (להלן – עצור), רשאי בית המשפט, לבקשתו, לצוות על שחרורו בערובה.

(ב) בית משפט רשאי לצוות על נאשם או על נידון שערעור תלוי ועומד על פסק דינו, לתת ערובה אף אם אינו  מוסמך להורות על מעצרו לפי סעיף 21א, ומשעשה כן, יראו את הנאשם או את הנידון כמי ששוחרר בערובה.

 

מיום 12.5.1997

תיקון מס' 24

ס"ח תשנ"ו מס' 1592 מיום 12.5.1996 עמ' 350 (ה"ח 2366)

תיקון מס' 24 (תיקון)

ס"ח תשנ"ז מס' 1621 מיום 10.4.1997 עמ' 125 (ה"ח 2366)

ביטול סעיף 33

הנוסח הקודם:

שחרור עצור

33. (א) חשוד בעבירה שטרם הוגש עליו כתב אישום, נאשם או נידון שערעור תלוי ועומד על פסק דינו, והוא נתון במעצר או במאסר (להלן – עצור), רשאי בית המשפט, לבקשתו, לצוות על שחרורו בערובה.

(ב) בית משפט רשאי לצוות על נאשם או על נידון שערעור תלוי ועומד על פסק דינו, לתת ערובה אף אם אינו  מוסמך להורות על מעצרו לפי סעיף 21א, ומשעשה כן, יראו את הנאשם או את הנידון כמי ששוחרר בערובה.

 

(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996

34.  (בוטל).

מיום 12.5.1997

תיקון מס' 24

ס"ח תשנ"ו מס' 1592 מיום 12.5.1996 עמ' 350 (ה"ח 2366)

ביטול סעיף 34

הנוסח הקודם:

עבירות שאין לשחרר עליהן בערובה

34. על אף האמור בסעיף 33, עצור בשל עבירה שדינה מיתה או שדינה מאסר עולם ועונש זה בלבד, או בשל עבירה לפי פרק ז'  בחלק ב' של חוק העונשין, התשל"ז-1977, שדינה מאסר עולם, לא ישוחרר בערובה; ומי ששוחרר בערובה בשל עבירה אחרת, ויש לעצרו בשל עבירה מן המנויות בסעיף זה או שהואשם או שנידון בשל עבירה כזאת – כל צו לשחררו בערובה בטל.

(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996

35.  (בוטל).

מיום 22.7.1982

ת"ט (מס' 2) תשמ"ב-1982

ס"ח תשמ"ב מס' 1054 מיום 22.7.1982 עמ' 176

35. עצור על עבירה לפי סעיפים 199 עד 202 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, בקשר למעשה זנות של אשה, לפי סעיפים 427 או 428 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, או לפי פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973, למעט עבירה הקשורה רק בשימוש עצמי בסמים, לא ישוחרר בערובה לפני שנגבתה, בין במשפט ובין לפי סעיף 116 סעיף 117, עדותה של אותה אשה ועדותו של עד אחר שבית המשפט סבר שיש מקום לגבות עדותו לאלתר, אלא אם הסכים לכך התובע או שהשופט שוכנע, מנימוקים שיירשמו, כי השחרור לא יפריע לגביית העדות או שחלפו שבועיים מעת המעצר.

 

מיום 12.5.1997

תיקון מס' 24

ס"ח תשנ"ו מס' 1592 מיום 12.5.1996 עמ' 350 (ה"ח 2366)

תיקון מס' 24 (תיקון)

ס"ח תשנ"ז מס' 1621 מיום 10.4.1997 עמ' 125 (ה"ח 2366)

ביטול סעיף 35

הנוסח הקודם:

סייג לשחרור

35. עצור על עבירה לפי סעיפים 199 עד 202 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, בקשר למעשה זנות של אשה, לפי סעיפים 427 או 428 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, או לפי פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973, למעט עבירה הקשורה רק בשימוש עצמי בסמים, לא ישוחרר בערובה לפני שנגבתה, בין במשפט ובין לפי סעיף 117, עדותה של אותה אשה ועדותו של עד אחר שבית המשפט סבר שיש מקום לגבות עדותו לאלתר, אלא אם הסכים לכך התובע או שהשופט שוכנע, מנימוקים שיירשמו, כי השחרור לא יפריע לגביית העדות או שחלפו שבועיים מעת המעצר.

(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996 (תיקון מס' 24) (תיקון) תשנ"ז-1997

36.  (בוטל).

מיום 27.7.1988

תיקון מס' 10

ס"ח תשמ"ח מס' 1261 מיום 27.7.1988 עמ' 185 (ה"ח 1836)

הוספת סעיף קטן 36(ג)

 

מיום 12.5.1997

תיקון מס' 24

ס"ח תשנ"ו מס' 1592 מיום 12.5.1996 עמ' 350 (ה"ח 2366)

תיקון מס' 24 (תיקון)

ס"ח תשנ"ז מס' 1621 מיום 10.4.1997 עמ' 125 (ה"ח 2366)

ביטול סעיף 36

הנוסח הקודם:

סמכות בענין שחרור

36. (א) הוגשה בקשה לשחרר עצור בערובה וטרם הוגש עליו כתב אישום, ידון בה בית משפט שלום; הוגש עליו כתב אישום, ידון בה בית המשפט שלפניו הוגש, ואם החל השופט או המותב היושב בדין בשמיעת ראיות – אותו שופט או מותב או שופט או מותב אחר של אותו בית משפט.

(ב) הוגשה הודעת ערעור על פסק הדין או בקשת רשות לערער עליו וטרם הוחל בשמיעת הערעור, ידון בבקשת השחרור בית המשפט שנתן את פסק הדין או בית המשפט שלערעור, ומשהוחל בשמיעת הערעור – בית המשפט שלערעור. 

(ג) בית המשפט המוסמך לצוות על ערובה לפי סעיף 33(ב) הוא בית המשפט המוסמך לדון בבקשת שחרור כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב).

 

(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996 (תיקון מס' 24) (תיקון) תשנ"ז-1997

37.  (בוטל).

מיום 12.5.1997

תיקון מס' 24

ס"ח תשנ"ו מס' 1592 מיום 12.5.1996 עמ' 350 (ה"ח 2366)

תיקון מס' 24 (תיקון)

ס"ח תשנ"ז מס' 1621 מיום 10.4.1997 עמ' 125 (ה"ח 2366)

ביטול סעיף 37

הנוסח הקודם:

עיון חוזר

37. עצור, משוחרר בערובה ותובע רשאים לפנות לבית המשפט בבקשה לעיון חוזר בהחלטה שנתן בענין הנוגע למעצר או לשחרור, לרבות החלטה לפי סעיף זה, אם נתגלו עובדות חדשות או נשתנו נסיבות והדבר עשוי לשנות את החלטתו הקודמת של בית המשפט.

 

(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996 (תיקון מס' 24) (תיקון) תשנ"ז-1997

38.  (בוטל).

מיום 27.7.1988

תיקון מס' 10

ס"ח תשמ"ח מס' 1261 מיום 27.7.1988 עמ' 185 (ה"ח 1836)

38. (א) עצור, משוחרר בערובה ותובע רשאים לערור על החלטה בענין הנוגע למעצר או לשחרור או לבקשה לעיון חוזר, לפני בית המשפט שלערעור שידון בערר בשופט אחד; נתן בית המשפט המחוזי החלטה בערר וטרם הוגש כתב אישום על החשוד בעבירה, רשאים הם לערור עליה לפני בית המשפט העליון שידון בערר  זה בשופט אחד.

(ב) ניתנה החלטה בערר בבית משפט מחוזי, לאחר הגשת כתב אישום, רשאים הצדדים לערור עליה לפני בית המשפט העליון, אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט העליון.

 

מיום 31.3.1995

תיקון מס' 19

ס"ח תשנ"ה מס' 1514 מיום 31.3.1995 עמ' 164 (ה"ח 2194)

38. (א) עצור, משוחרר בערובה ותובע רשאים לערור על החלטה בענין הנוגע למעצר או לשחרור או לבקשה לעיון חוזר, לפני בית המשפט שלערעור שידון בערר בשופט אחד; נתן בית המשפט המחוזי החלטה בערר וטרם הוגש כתב אישום על החשוד בעבירה, רשאים הם לערור עליה לפני בית המשפט העליון שידון בערר  זה בשופט אחד.

(ב) ניתנה החלטה בערר בבית משפט מחוזי, לאחר הגשת כתב אישום, רשאים הצדדים לערור עליה לפני בית המשפט העליון, אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט העליון.

(ב) המועד להגשת העררים, לפי סעיף זה, הוא ששים ימים מיום מתן ההחלטה, והוראות סעיף 201 יחולו בשינויים המחוייבים.

 

מיום 12.5.1997

תיקון מס' 24

ס"ח תשנ"ו מס' 1592 מיום 12.5.1996 עמ' 350 (ה"ח 2366)

תיקון מס' 24 (תיקון)

ס"ח תשנ"ז מס' 1621 מיום 10.4.1997 עמ' 125 (ה"ח 2366)

ביטול סעיף 38

הנוסח הקודם:

ערר

38. (א) עצור, משוחרר בערובה ותובע רשאים לערור על החלטה בענין הנוגע למעצר או לשחרור או לבקשה לעיון חוזר, לפני בית המשפט שלערעור שידון בערר בשופט אחד; נתן בית המשפט המחוזי החלטה בערר, רשאים הם לערור עליה לפני בית המשפט העליון שידון בערר  זה בשופט אחד.

(ב) המועד להגשת העררים, לפי סעיף זה, הוא ששים ימים מיום מתן ההחלטה, והוראות סעיף 201 יחולו בשינויים המחוייבים.

 

(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996 (תיקון מס' 24) (תיקון) תשנ"ז-1997

39.  (בוטל).

מיום 12.5.1997

תיקון מס' 24

ס"ח תשנ"ו מס' 1592 מיום 12.5.1996 עמ' 350 (ה"ח 2366)

תיקון מס' 24 (תיקון)

ס"ח תשנ"ז מס' 1621 מיום 10.4.1997 עמ' 125 (ה"ח 2366)

ביטול סעיף 39

הנוסח הקודם:

הסמכות בעיון חוזר ובערר

39. בעיון חוזר ובערר רשאי בית המשפט לקיים החלטה שעליה עוררים, לשנותה או לבטלה ולתת אחרת במקומה.

 

(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996 (תיקון מס' 24) (תיקון) תשנ"ז-1997

40.  (בוטל).

מיום 12.5.1997

תיקון מס' 24

ס"ח תשנ"ו מס' 1592 מיום 12.5.1996 עמ' 350 (ה"ח 2366)

תיקון מס' 24 (תיקון)

ס"ח תשנ"ז מס' 1621 מיום 10.4.1997 עמ' 125 (ה"ח 2366)

ביטול סעיף 40

הנוסח הקודם:

השהיית ביצוע של שחרור

40. החליט בית המשפט על שחרור עצור בערובה והודיעו היועץ המשפטי לממשלה או תובע, במעמד מתן ההחלטה, על רצונם לערור עליה לפי סימן זה, רשאי בית המשפט לצוות על השהיית ביצוע השחרור לתקופה שלא תעלה על 48 שעות; לענין זה לא יבואו שבתות ומועדים במנין בשעות.

 

(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996 (תיקון מס' 24) (תיקון) תשנ"ז-1997

41.     (בוטל).

מיום 12.5.1997

תיקון מס' 24

ס"ח תשנ"ו מס' 1592 מיום 12.5.1996 עמ' 350 (ה"ח 2366)

תיקון מס' 24 (תיקון)

ס"ח תשנ"ז מס' 1621 מיום 10.4.1997 עמ' 125 (ה"ח 2366)

ביטול סעיף 41

הנוסח הקודם:

אופן הגשת בקשות

41. בקשה לשחרור בערובה שאינה מוגשת אגב דיון במתן צו מעצר, בקשה לעיון חוזר וערר יוגשו בכתב, ויכילו תמצית נימוקיהם; קדמו להם בקשות שחרור או עררים אחרים – יצורפו אליהם העתקים של אותם בקשות ועררים ושל פרוטוקול הדיון בהם; אולם בית המשפט רשאי, מטעמים שייראו בעיניו, להיזקק לבקשה גם אם לא צורפו העתקים כאמור.

 

(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996 (תיקון מס' 24) (תיקון) תשנ"ז-1997

42.  (בוטל).

מיום 12.5.1997

תיקון מס' 24

ס"ח תשנ"ו מס' 1592 מיום 12.5.1996 עמ' 350 (ה"ח 2366)

תיקון מס' 24 (תיקון)

ס"ח תשנ"ז מס' 1621 מיום 10.4.1997 עמ' 125 (ה"ח 2366)

ביטול סעיף 42

הנוסח הקודם:

נוכחות בעלי הדין

42.  דיון לפי סעיפים 33, 37 ו-38 יהיה בפני העצור או המשוחרר בערובה או סניגורו ובפני תובע, אולם מותר לדון בבקשת העצור שלא בפני תובע אם ניתנה לתובע על הדיון הודעה עשרים וארבע שעות מראש, ומותר לדון בבקשת תובע שלא בפני המשוחרר בערובה אם הומצאה למשוחרר הודעה ארבעים ושמונה שעות מראש.

 

(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996 (תיקון מס' 24) (תיקון) תשנ"ז-1997

43.  (בוטל).

מיום 12.5.1997

תיקון מס' 24

ס"ח תשנ"ו מס' 1592 מיום 12.5.1996 עמ' 350 (ה"ח 2366)

תיקון מס' 24 (תיקון)

ס"ח תשנ"ז מס' 1621 מיום 10.4.1997 עמ' 125 (ה"ח 2366)

ביטול סעיף 43

הנוסח הקודם:

הערובה

43. ערובה לפי סימן זה תהא בערבות עצמית של העצור, בין לבדה ובין בצירוף ערבות ערב, או בערבון כספי של העצור או של ערב, או מקצתה בערבות ומקצתה בערבון, הכל כפי שיורה בית המשפט.

 

(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996 (תיקון מס' 24) (תיקון) תשנ"ז-1997

44.  (בוטל).

מיום 26.6.1991

תיקון מס' 12

ס"ח תשנ"א מס' 1352 מיום 28.3.1991 עמ' 140 (ה"ח 2002)

44. שחרור לפי סימן זה הוא על תנאי שהמשוחרר יתייצב למשפטו, לדיון בערעור או לנשיאת ענשו בכל מועד שיורה בית המשפט, ורשאי בית המשפט להוסיף תנאים ככל שימצא לנכון, ובהם הפקדת דרכון, ולצוות על איסור יציאה מן הארץ; כן רשאי בית המשפט לתת צו הגנה כאמור בחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991.

 

מיום 12.5.1997

תיקון מס' 24

ס"ח תשנ"ו מס' 1592 מיום 12.5.1996 עמ' 350 (ה"ח 2366)

תיקון מס' 24 (תיקון)

ס"ח תשנ"ז מס' 1621 מיום 10.4.1997 עמ' 125 (ה"ח 2366)

ביטול סעיף 44

הנוסח הקודם:

התנאים לשחרור בערובה

44. שחרור לפי סימן זה הוא על תנאי שהמשוחרר יתייצב למשפטו, לדיון בערעור או לנשיאת ענשו בכל מועד שיורה בית המשפט, ורשאי בית המשפט להוסיף תנאים ככל שימצא לנכון, ובהם הפקדת דרכון, ולצוות על איסור יציאה מן הארץ; כן רשאי בית המשפט לתת צו הגנה כאמור בחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991.

 

(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996 (תיקון מס' 24) (תיקון) תשנ"ז-1997

44א.  (בוטל).

מיום 3.8.1995

תיקון מס' 21

ס"ח תשנ"ה מס' 1535 מיום 3.8.1995 עמ' 374 (ה"ח 2339)

הוספת סעיף 44א

 

מיום 12.5.1997

תיקון מס' 24

ס"ח תשנ"ו מס' 1592 מיום 12.5.1996 עמ' 350 (ה"ח 2366)

תיקון מס' 24 (תיקון)

ס"ח תשנ"ז מס' 1621 מיום 10.4.1997 עמ' 125 (ה"ח 2366)

ביטול סעיף 44א

הנוסח הקודם:

שחרור בערובה למקבל טיפול למשתמשים בסמים

44א. (א) שחרור בערובה של עצור, המותנה בקבלת טיפול למשתמשים בסמים, יותנה גם בשניים אלה:

(1) העצור נמצא במוסד לטיפול במשתמשים בסמים;

(2) המוסד שבו העצור מקבל את הטיפול והטיפול אושרו בידי קצין מבחן.

לעניין סעיף זה -

"טיפול למשתמשים בסמים" – "טיפול סוציאלי", "טיפול רפואי" או "טיפול משולב" כהגדרתם בחוק הפיקוח על מוסדות לטיפול במשתמשים בסמים, התשנ"ג-1993, הניתן למשתמשים בסמים;

"מוסד" – כהגדרתו בחוק האמור.

(ב) שחרור בערובה לפי סעיף קטן (א) יהיה בפיקוחו של קצין מבחן ובאחריותו של המוסד שבו מקבל

המשוחרר את הטיפול.

(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996 (תיקון מס' 24) (תיקון) תשנ"ז-1997

45.  (בוטל).

מיום 9.4.1987

תיקון מס' 7

ס"ח תשמ"ז מס' 1213 מיום 9.4.1987 עמ' 112 (ה"ח 1703)

45. כתב ערבות וכתב ערבון (להלן – כתב ערובה) יפרטו את תנאי השחרור וייחתמו בפני שופט, רשם או מזכיר בית המשפט או בפני קצין משטרה בדרגת רב פקד ומעלה או קצין הנמנה עם סגל בית המעצר או בית הסוהר שבו מוחזק העציר.

 

מיום 12.5.1997

תיקון מס' 24

ס"ח תשנ"ו מס' 1592 מיום 12.5.1996 עמ' 350 (ה"ח 2366)

תיקון מס' 24 (תיקון)

ס"ח תשנ"ז מס' 1621 מיום 10.4.1997 עמ' 125 (ה"ח 2366)

ביטול סעיף 45

הנוסח הקודם:

כתב הערובה

45. כתב ערבות וכתב ערבון (להלן – כתב ערובה) יפרטו את תנאי השחרור וייחתמו בפני שופט, רשם או מזכיר בית המשפט או בפני קצין משטרה בדרגת רב פקד ומעלה או קצין הנמנה עם סגל בית המעצר או בית הסוהר שבו מוחזק העציר.

 

(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996 (תיקון מס' 24) (תיקון) תשנ"ז-1997

46.  (בוטל).

מיום 12.5.1997

תיקון מס' 24

ס"ח תשנ"ו מס' 1592 מיום 12.5.1996 עמ' 350 (ה"ח 2366)

תיקון מס' 24 (תיקון)

ס"ח תשנ"ז מס' 1621 מיום 10.4.1997 עמ' 125 (ה"ח 2366)

ביטול סעיף 46

הנוסח הקודם:

פטור הערב

46. ביקש ערב לבטל ערבותו או להחזיר את ערבונו, רשאי בית המשפט להיענות לבקשה או לסרב לה, אולם לא יסרב לבקשה אם המשוחרר התייצב או הובא לפני בית המשפט; נענה בית המשפט לבקשה, רשאי הוא לבטל את השחרור בערובה או לשנות את תנאיו.

 

(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996 (תיקון מס' 24) (תיקון) תשנ"ז-1997

47.  (בוטל).

מיום 12.5.1997

תיקון מס' 24

ס"ח תשנ"ו מס' 1592 מיום 12.5.1996 עמ' 350 (ה"ח 2366)

תיקון מס' 24 (תיקון)

ס"ח תשנ"ז מס' 1621 מיום 10.4.1997 עמ' 125 (ה"ח 2366)

ביטול סעיף 47

הנוסח הקודם:

פטירת ערב

47. נפטר ערב לפני שניתן צו על תשלום סכום ערבותו או על חילוט ערבונו, אחריותו על פי כתב הערובה בטלה וסכום ערבונו יוחזר לעזבונו; ורשאי בית המשפט, לבקשת תובע או ערב אחר, לבטל את השחרור בערובה או לשנות את תנאיו.

 

(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996 (תיקון מס' 24) (תיקון) תשנ"ז-1997

48.  (בוטל).

מיום 12.5.1997

תיקון מס' 24

ס"ח תשנ"ו מס' 1592 מיום 12.5.1996 עמ' 350 (ה"ח 2366)

תיקון מס' 24 (תיקון)

ס"ח תשנ"ז מס' 1621 מיום 10.4.1997 עמ' 125 (ה"ח 2366)

ביטול סעיף 48

הנוסח הקודם:

תוצאות הפרת תנאי השחרור

48. (א) לבקשת תובע רשאי בית המשפט, משהוכח לו כי המשוחרר הפר תנאי מתנאי השחרור, לצוות על מעצר המשוחרר; כן רשאי הוא, לאחר שניתן למשוחרר או לערב, לפי הענין, הזדמנות להשמיע את דברו, לצוות –

(1) על תשלום סכום הערבות, כולו או מקצתו, לאוצר המדינה; דין צו כזה לכל ענין, פרט לערעור, כדין פסק דין לטובת המדינה במשפט אזרחי נגד המשוחרר או הערב, לפי הענין;

(2) על חילוט הערבון, כולו או מקצתו, לטובת המדינה.

(ב) על צו לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיפים 37 ו-38.

 

(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996 (תיקון מס' 24) (תיקון) תשנ"ז-1997

49.  (בוטל).

מיום 12.5.1997

תיקון מס' 24

ס"ח תשנ"ו מס' 1592 מיום 12.5.1996 עמ' 350 (ה"ח 2366)

תיקון מס' 24 (תיקון)

ס"ח תשנ"ז מס' 1621 מיום 10.4.1997 עמ' 125 (ה"ח 2366)

ביטול סעיף 49

הנוסח הקודם:

מעצר משוחרר

49. שוחרר עצור בערובה, רשאי שוטר, בין מיזמתו ובין לפניית ערב, לעצור את המשוחרר ללא צו מעצר אם יש לו יסוד סביר להניח שהמשוחרר עומד להימלט כדי להתחמק מן הדין או מן העונש; משוחרר שנעצר לפי סעיף זה יובא תוך ארבעים ושמונה שעות לפני בית המשפט להחלטה בדבר המשך מעצרו.

 

(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996 (תיקון מס' 24) (תיקון) תשנ"ז-1997

50.  (בוטל).

מיום 22.7.1982

ת"ט (מס' 2) תשמ"ב-1982

ס"ח תשמ"ב מס' 1054 מיום 22.7.1982 עמ' 176

50. שוטר שאיננו תובע רשאי אף הוא לנהל הליכים לפי סימן זה, למעט הליכים לפי סעיפים 37 ו-38, כל עוד לא הוגש כתב אישום על העצור, או אם הוגש כתב אישום על העצור בידי תובע כאמור בסעיף 11(א)(2) בסעיף 12(א)(2).

 

מיום 12.5.1997

תיקון מס' 24

ס"ח תשנ"ו מס' 1592 מיום 12.5.1996 עמ' 350 (ה"ח 2366)

תיקון מס' 24 (תיקון)

ס"ח תשנ"ז מס' 1621 מיום 10.4.1997 עמ' 125 (ה"ח 2366)

ביטול סעיף 50

הנוסח הקודם:

סמכותו של שוטר

50. שוטר שאיננו תובע רשאי אף הוא לנהל הליכים לפי סימן זה, למעט הליכים לפי סעיפים 37 ו-38, כל עוד לא הוגש כתב אישום על העצור, או אם הוגש כתב אישום על העצור בידי תובע כאמור בסעיף 12(א)(2).

 

סימן ג': שחרור מלא

(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996 (תיקון מס' 24) (תיקון) תשנ"ז-1997

51.  (בוטל).

מיום 31.3.1995

תיקון מס' 19

ס"ח תשנ"ה מס' 1514 מיום 31.3.1995 עמ' 164 (ה"ח 2194)

51. חשוד הנתון במעצר ולא הוגש עליו כתב אישום תוך תשעים ימים לאחר מעצרו, ישוחרר מהמעצר, אולם רשאי בית המשפט להתנות את שחרורו בתנאים שיקבע.

 

מיום 1.1.1998

תיקון מס' 24

ס"ח תשנ"ו מס' 1592 מיום 12.5.1996 עמ' 350 (ה"ח 2366)

תיקון מס' 24 (תיקון)

ס"ח תשנ"ז מס' 1621 מיום 10.4.1997 עמ' 125 (ה"ח 2366)

ביטול סעיף 51

הנוסח הקודם:

שחרור באין אישום

51. חשוד הנתון במעצר ולא הוגש עליו כתב אישום תוך תשעים ימים לאחר מעצרו, ישוחרר מהמעצר. אולם רשאי בית המשפט להתנות את שחרורו בתנאים שיקבע.

 

(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996 (תיקון מס' 24) (תיקון) תשנ"ז-1997

52.  (בוטל).

מיום 31.3.1995

תיקון מס' 19

ס"ח תשנ"ה מס' 1514 מיום 31.3.1995 עמ' 164 (ה"ח 2194)

52. נאשם, שלאחר הגשת כתב האישום עליו היה נתון במעצר בשל אותו כתב אישום תקופה המצטרפת כדי ששים ימים ומשפטו לא התחיל – ישוחרר מן המעצר, אולם רשאי בית המשפט להתנות את שחרורו בתנאים שיקבע.

 

מיום 1.1.1998

תיקון מס' 24

ס"ח תשנ"ו מס' 1592 מיום 12.5.1996 עמ' 350 (ה"ח 2366)

תיקון מס' 24 (תיקון)

ס"ח תשנ"ז מס' 1621 מיום 10.4.1997 עמ' 125 (ה"ח 2366)

ביטול סעיף 52

הנוסח הקודם:

שחרור באין משפט

52. נאשם, שלאחר הגשת כתב האישום עליו היה נתון במעצר בשל אותו כתב אישום תקופה המצטרפת כדי ששים ימים ומשפטו לא התחיל – ישוחרר מן המעצר, אולם רשאי בית המשפט להתנות את שחרורו בתנאים שיקבע.

 

(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996 (תיקון מס' 24) (תיקון) תשנ"ז-1997

53.  (בוטל).

מיום 31.3.1995

תיקון מס' 19

ס"ח תשנ"ה מס' 1514 מיום 31.3.1995 עמ' 164 (ה"ח 2194)

53. נאשם, שלאחר הגשת כתב האישום עליו היה נתון במעצר בשל אותו כתב אישום תקופה המצטרפת כדי שנה אחת ומשפטו בערכאה ראשונה לא נגמר במתן פסק דין – ישוחרר מן המעצר, אולם רשאי בית המשפט להתנות את שחרורו בתנאים שיקבע.

 

מיום 1.1.1998

תיקון מס' 24

ס"ח תשנ"ו מס' 1592 מיום 12.5.1996 עמ' 350 (ה"ח 2366)

תיקון מס' 24 (תיקון)

ס"ח תשנ"ז מס' 1621 מיום 10.4.1997 עמ' 125 (ה"ח 2366)

ביטול סעיף 53

הנוסח הקודם:

שחרור באין פסק דין

53. נאשם, שלאחר הגשת כתב האישום עליו היה נתון במעצר בשל אותו כתב אישום תקופה המצטרפת כדי שנה אחת ומשפטו בערכאה ראשונה לא נגמר במתן פסק דין – ישוחרר מן המעצר, אולם רשאי בית המשפט להתנות את שחרורו בתנאים שיקבע.

 

(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996 (תיקון מס' 24) (תיקון) תשנ"ז-1997

54.  (בוטל).

מיום 31.3.1995

תיקון מס' 19

ס"ח תשנ"ה מס' 1514 מיום 31.3.1995 עמ' 164 (ה"ח 2194)

54. על אף האמור בסעיפים 51 עד 53 רשאי שופט של בית המשפט העליון לצוות על הארכת המעצר, או על מעצר מחדש, לתקופה שלא תעלה על שלושה חדשים, ולחזור ולצוות כך מזמן לזמן. לא ציווה בית המשפט כאמור, רשאי הוא להתנות את השחרור בתנאים שיקבע.

 

מיום 1.1.1998

תיקון מס' 24

ס"ח תשנ"ו מס' 1592 מיום 12.5.1996 עמ' 350 (ה"ח 2366)

תיקון מס' 24 (תיקון)

ס"ח תשנ"ז מס' 1621 מיום 10.4.1997 עמ' 125 (ה"ח 2366)

ביטול סעיף 54

הנוסח הקודם:

הארכת המעצר וחידושו

54. על אף האמור בסעיפים 51 עד 53 רשאי שופט של בית המשפט העליון לצוות על הארכת המעצר, או על מעצר מחדש, לתקופה שלא תעלה על שלושה חדשים, ולחזור ולצוות כך מזמן לזמן. לא ציווה בית המשפט כאמור, רשאי הוא להתנות את השחרור בתנאים שיקבע.

 

(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996 (תיקון מס' 24) (תיקון) תשנ"ז-1997

55.    (בוטל).

מיום 31.3.1995 עד יום 30.3.1997

תיקון מס' 19

ס"ח תשנ"ה מס' 1514 מיום 31.3.1995 עמ' 164 (ה"ח 2194)

(א) חשוד ששוחרר בערובה ולא הוגש עליו כתב אישום תוך מאה ושמונים ימים מיום שחרורו בערובה, יופטרו, הוא וערביו, מערבותם, ואם ניתן בה ערבון – יוחזר ואם ניתנו ערבון או ערבות – יוחזרו, לפי בקשת החשוד או הערב, זולת אם הוארכה תקופת הערובה לפי סעיף קטן (ב).

 

מיום 12.5.1997

תיקון מס' 24

ס"ח תשנ"ו מס' 1592 מיום 12.5.1996 עמ' 350 (ה"ח 2366)

תיקון מס' 24 (תיקון)

ס"ח תשנ"ז מס' 1621 מיום 10.4.1997 עמ' 125 (ה"ח 2366)

ביטול סעיף 55

הנוסח הקודם:

שחרור מערובה באין אישום

55. (א) חשוד ששוחרר בערובה ולא הוגש עליו כתב אישום תוך מאה ושמונים ימים מיום שחרורו בערובה, יופטרו, הוא וערביו, מערבותם, ואם ניתן בה ערבון – יוחזר, זולת אם הוארכה תקופת הערובה לפי סעיף קטן (ב).

(ב) כל עוד לא הופטרו החשוד וערביו מערבותם, רשאי בית המשפט, על פי בקשת היועץ המשפטי לממשלה או נציגו, להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א) לתקופה שנוספת שלא תעלה על מאה ושמונים ימים; ורשאי הוא לחזור ולהאריכה לתקופה נוספת שלא תעלה על תשעים ימים, אם הבקשה לכך הוגשה בידי היועץ המשפטי לממשלה. 

 

(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996 (תיקון מס' 24) (תיקון) תשנ"ז-1997

56.    (בוטל).

מיום 12.5.1997

תיקון מס' 24

ס"ח תשנ"ו מס' 1592 מיום 12.5.1996 עמ' 350 (ה"ח 2366)

תיקון מס' 24 (תיקון)

ס"ח תשנ"ז מס' 1621 מיום 10.4.1997 עמ' 125 (ה"ח 2366)

ביטול סעיף 56

הנוסח הקודם:

שחרור והפטר עם תום המשפט

56. זוכה נאשם, בוטל האישום או הופסקו הליכי המשפט נגדו, ישוחרר מיד ממעצרו אם הוא עצור ואם שוחרר בערובה יופטרו, הוא וערביו, מערבותם, ויוחזר הערבון הכספי, הכל לפי הענין.

 

(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996 (תיקון מס' 24) (תיקון) תשנ"ז-1997

57.    (בוטל).

מיום 12.5.1997

תיקון מס' 24

ס"ח תשנ"ו מס' 1592 מיום 12.5.1996 עמ' 350 (ה"ח 2366)

תיקון מס' 24 (תיקון)

ס"ח תשנ"ז מס' 1621 מיום 10.4.1997 עמ' 125 (ה"ח 2366)

ביטול סעיף 57

הנוסח הקודם:

מעצר בשל מעשה אחר

57. אין בהוראות סעיפים 51, 52, 53 או 56 כדי למנוע מעצר החשוד או הנאשם בשל מעשה אחר, או מעצרו על ידי צו בית המשפט שלערעור לפי סעיף 21.

 

פרק ד': הליכים שלפני המשפט

סימן א': תלונה, חקירה והעמדה לדין

משך הליכי חקירה והעמדה לדין (תיקון מס' 87) תשע"ט-2019

57א.  (א)  משך הליכי חקירה והעמדה לדין יהיה בהתאם לתקופות שייקבעו בנוהלי רשויות החקירה באישור היועץ המשפטי לממשלה ובהנחיות היועץ המשפטי לממשלה, לפי העניין; לא יוגש כתב אישום אם חלפו התקופות הקבועות בנהלים ובהנחיות כאמור אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה.

          (ב)  שר המשפטים והשר לביטחון הפנים ידווחו לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת על שיעור המקרים שבהם משך הליכי החקירה וההעמדה לדין תואם את התקופות הקבועות בנהלים ובהנחיות כאמור בסעיף קטן (א) ועל מספר המקרים שבהם נדרשה הסכמת היועץ המשפטי לממשלה להגשת כתב אישום; הדיווח יימסר אחת לשנתיים לגבי השנתיים שקדמו למועד הדיווח.

מיום 10.10.2019

תיקון מס' 87

ס"ח תשע"ט מס' 2780 מיום 10.1.2019 עמ' 241 (ה"ח 1183)

הוספת סעיף 57א

תלונה [52]

58.  כל אדם רשאי להגיש תלונה למשטרה על שבוצעה עבירה.

חקירת המשטרה [53] (תיקון מס' 82) תשע"ח-2018

59.  נודע למשטרה על ביצוע עבירה, אם על פי תלונה ואם בכל דרך אחרת, תפתח בחקירה; אולם בעבירה שאינה פשע רשאי קצין משטרה בדרגת פקד ומעלה להורות שלא לחקור אם היה סבור שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה או אם היתה רשות אחרת מוסמכת על פי דין לחקור בעבירה.

מיום 22.2.2018

תיקון מס' 82

ס"ח תשע"ח מס' 2694 מיום 22.2.2018 עמ' 192 (ה"ח 748)

59. נודע למשטרה על ביצוע עבירה, אם על פי תלונה ואם בכל דרך אחרת, תפתח בחקירה; אולם בעבירה שאינה פשע רשאי קצין משטרה בדרגת פקד ומעלה להורות שלא לחקור אם היה סבור שאין בדבר ענין לציבור שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה או אם היתה רשות אחרת מוסמכת על פי דין לחקור בעבירה.

החלטה שלא לחקור בעבירות מין או אלימות כלפי בן זוג (תיקון מס' 36) תשס"ב-2002

59א.  (א)  בסעיף זה –

"בן זוג" – מי שמקיים או שקיים מערכת יחסים זוגית;

"המרכז" – המרכז לטיפול ולמניעת אלימות במשפחה שברשות המקומית שבה הוגשה התלונה, ואם לא היה ברשות המקומית מרכז כאמור – המחלקה לשירותים חברתיים שברשות המקומית האמורה

"המתלונן" – בן הזוג המתלונן;

"עבירת מין או אלימות" – עבירה מסוג עוון לפי סעיפים 192, 334, 336 שלא בנסיבות מחמירות, 337, 346(ב), 347(א1), 348(ג) ו-(ה), 376, 377 שלא בנסיבות מחמירות, 379, 380 ו-381(א), לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

(תיקון מס' 82) תשע"ח-2018

          (ב)  בקשת המתלונן שלא לחקור עבירת מין או אלימות שביצע כלפיו בן זוגו לא תהווה, כשלעצמה, סיבה יחידה להחלטה לפי סעיף 59 שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה.

          (ג)   ביקש המתלונן שלא לחקור עבירת מין או אלימות שביצע כלפיו בן זוגו, והבקשה מהווה סיבה מבין הסיבות להחלטה שלא לחקור, יחולו, על אף האמור בסעיף 59, ההוראות האלה:

(1)   ההחלטה שלא לחקור תהיה באישור קצין משטרה המכהן כקצין אגף חקירות מרחבי (בסעיף זה – קצין אגף חקירות מרחבי);

(2)   בטרם יקבל קצין כאמור בסעיף 59 החלטה שלא לחקור או בטרם יאשר קצין אגף חקירות מרחבי את ההחלטה רשאי כל אחד מהם להפנות את המתלונן, בן זוגו או שניהם, בהסכמתו של כל אחד מהם, לפי הענין, למרכז;

(3)   פנה המתלונן או בן זוגו, או פנו שניהם למרכז, יעביר המרכז דיווח לקצין המשטרה שהפנה אותם למרכז; הדיווח יתייחס למסוכנות בן זוגו של המתלונן כלפי המתלונן, ויתבסס על המידע שבידי המרכז;

(4)   לא פנו הן המתלונן והן בן זוגו למרכז, יחליט קצין המשטרה כאמור בפסקה (2) בענין פתיחה בחקירה גם בלא דיווח כאמור בפסקה (3);

(5)   קצין המשטרה שהפנה מתלונן או בן זוגו או שניהם למרכז כאמור בפסקה (2), יודיע למרכז על ההפניה של כל אחד שהסכים שפרטיו האישיים יימסרו למרכז, לצורך מעקב אם פנה אחד מהם או פנו שניהם למרכז, ואם להמתין לדיווח כאמור בפסקה (3) לפני מתן ההחלטה;

(6)   אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכויות קצין משטרה או קצין אגף חקירות מרחבי, להחליט לפי סעיף 59.

מיום 19.6.2002

תיקון מס' 36

ס"ח תשס"ב מס' 1851 מיום 19.6.2002 עמ' 448 (ה"ח 3107)

הוספת סעיף 59א

 

מיום 22.2.2018

תיקון מס' 82

ס"ח תשע"ח מס' 2694 מיום 22.2.2018 עמ' 192 (ה"ח 748)

(ב) בקשת המתלונן שלא לחקור עבירת מין או אלימות שביצע כלפיו בן זוגו לא תהווה, כשלעצמה, סיבה יחידה להחלטה לפי סעיף 59 שאין בדבר ענין לציבור שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה.

העברת חומר חקירה לפרקליט או לתובע משטרתי (תיקון מס' 62) תשע"א-2010

60.  (א)  בסעיף זה –

          "פרקליט" – פרקליט כאמור בסעיף 12(א)(1)(א);

          "ראש יחידת תביעות" – קצין משטרה שהוסמך לתובע משטרתי ומונה לראש יחידת תביעות במשטרה;

          "תובע משטרתי" – שוטר שהתמנה כאמור בסעיף 12(א)(2).

          (ב)  חומר שהושג בחקירה בעבירת פשע למעט עבירות כאמור בסעיפים קטנים (ג) ו-(ד), או בעבירת עוון המנויה בחלק א' לתוספת הראשונה א', תעבירו המשטרה לפרקליט מחוז, לטיפולו של פרקליט.

          (ג)   (1)   חומר שהושג בחקירה בעבירה שאינה פשע ואינה עבירה המנויה בחלק א' לתוספת ראשונה א', תעבירו המשטרה לטיפולו של תובע משטרתי;

(2)   חומר שהושג בחקירה בעבירת פשע המנויה בחלק ב' לתוספת ראשונה א', תעבירו המשטרה לראש יחידת תביעות לטיפולו של תובע משטרתי שהוא עורך דין המשרת ביחידת התביעות.

(תיקון מס' 62) (תיקון) תשע"ד-2013

          (ד)  חומר שהושג בחקירה בעבירה המנויה בחלק ג' לתוספת ראשונה א', תעבירו המשטרה לפרקליט מחוז, לטיפולו של פרקליט, אלא אם כן החליט פרקליט המחוז, בתיק מסוים, כי בשל העדר חומרה יתרה בנסיבות ביצוע העבירה ואי-מורכבות הראיות, מוצדק להעביר את התיק לטיפולו של תובע משטרתי שהוא עורך דין המשרת ביחידת התביעות.

          (ה)  על אף הוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) –

(1)   פרקליט מחוז רשאי להחליט כי חומר חקירה מסוים שהושג בעבירת פשע או עוון, שהיא בתחום טיפולו של תובע משטרתי או בסוג מסוים של תיקים או עניינים כאמור – יועבר לטיפולו של פרקליט;

(2)   פרקליט מחוז רשאי להחליט, לאחר שבחן את חומר החקירה שהועבר אליו, כי חומר חקירה בתיק מסוים שהועבר לטיפולו של פרקליט לפי סעיף קטן (ב), יועבר לטיפולו של תובע משטרתי, אם מצא כי חומר החקירה אינו מגלה עבירה מסוג העבירות שבתחום טיפולו של פרקליט לפי סעיף זה, אלא בתחום טיפולו של תובע משטרתי.

(תיקון מס' 62) (תיקון) תשע"ד-2013

          (ו)   טיפול בחומר חקירה בידי פרקליט או בידי תובע משטרתי שלא על פי חלוקת הטיפול הקבועה בסעיף זה, אין בו כשלעצמו כדי לפסול הליך פלילי, ובלבד שלא נגרם לנאשם אי-צדק.

          (ז)   תובע משטרתי, או שוטר שהסמיך היועץ המשפטי לממשלה לפי סעיף 12(א)(1)(ב), לא ייצג את המדינה בהליך בבית המשפט המחוזי בתיק שחומר החקירה בו הועבר אליו לפי סעיף זה, אלא בעניין המנוי ברשימת העניינים שבחלק ד' לתוספת ראשונה א'; תובע משטרתי או שוטר כאמור לא ייצג את המדינה בהליך בבית המשפט העליון.

          (ח)  שר המשפטים, בהסכמת השר לביטחון הפנים ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספת הראשונה א', ובלבד שלא יקבע בחלק ב' שבה עבירות שהן בסמכותו הייחודית של בית משפט מחוזי.

(תיקון מס' 62) (תיקון) תשע"ד-2013

          (ט)  הוראות סעיף זה לא יחולו על תובע שהסמיך היועץ המשפטי לממשלה לפי סעיף 12(א)(1)(ב).

(תיקון מס' 62) (תיקון) תשע"ד-2013

          (י)   היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה, לפי העניין, ידווח בכתב, מדי שנה, לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת על כל אלה:

(1)   מספר התיקים שבהם החליט פרקליט מחוז להעביר את התיק לטיפולו של תובע משטרתי לפי הוראות סעיף קטן (ד), בחלוקה לפי הפרטים בחלק ג' לתוספת ראשונה א' ולפי מחוזות;

(2)   מספר התיקים בטיפול הפרקליטות ובהם נכללה עבירה לפי סעיף 273 או 274 לחוק העונשין, בפירוט לפי מספר תיקי החקירות, מספר כתבי האישום שהוגשו, ומספר פסקי הדין שניתנו ותוצאותיהם;

(3)   מספר התיקים שהועברו לטיפול תובע משטרתי לפי סעיף קטן (ד), ובהם נכללה עבירה לפי סעיף 273 או 274 לחוק העונשין, בפירוט לפי מספר תיקי החקירות, מספר כתבי האישום שהוגשו, ומספר פסקי הדין שניתנו ותוצאותיהם.

(תיקון מס' 81) תשע"ח-2018

          (יא) (1)   העבירה המשטרה חומר שהושג בחקירה לפרקליט מחוז, לטיפולו של פרקליט, תעבירו בלא עמדתה בכתב לעניין הגשת כתב אישום;

(2)   המשטרה תצרף לחומר שהעבירה כאמור בפסקה (1) את עמדתה בכתב לעניין מכלול התשתית הראייתית לביסוס האשמה נגד החשודים בחקירה, אלא אם כן נימקה בכתב מדוע אין באפשרותה לעשות כן;

(3)   על אף האמור בפסקה (2), ניהלה המשטרה חקירה בליווי פרקליט מלווה והעבירה את החומר שהושג בחקירה לפרקליט מחוז, לטיפולו של פרקליט, תעבירו בלא עמדתה בכתב לעניין מכלול התשתית הראייתית לביסוס האשמה נגד החשודים בחקירה; ואולם היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה רשאי לבקש כי המשטרה תעביר את עמדתה כאמור אם ראה כי הדבר דרוש לשם קבלת החלטה בתיק; בסעיף זה, "פרקליט מלווה" – פרקליט שהיועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה, משנה לפרקליט המדינה, פרקליט מחוז או מנהל מחלקה בפרקליטות המדינה קבע כי ילווה את החקירה;

(4)   על אף האמור בפסקה (1), ניהלה המשטרה חקירה בלא פרקליט מלווה וסברה כי יש לסגור את תיק החקירה, רשאית היא להעביר לפרקליט מחוז את עמדתה בכתב בדבר סגירת התיק;

(5)   הוראות סעיף 117 לחוק העונשין יחולו על עובד הציבור שמסר, בלא סמכות כדין, עמדה בכתב לעניין הגשת כתב אישום או לעניין מכלול התשתית הראייתית לביסוס האשמה נגד חשודים בחקירה, כאמור בסעיף קטן זה, שהגיעה אליו בתוקף תפקידו, לאדם שלא היה מוסמך לקבלה.

מיום 7.8.2001

סעיפים קטנים 60(ג) עד 60(ה) עד יום 16.11.2010

תיקון מס' 33 והוראת שעה

ס"ח תשס"א מס' 1804 מיום 7.8.2001 עמ' 499 (ה"ח 2997)

תיקון מס' 33 (תיקון מס' 3)

ס"ח תשס"ה מס' 2001 מיום 24.5.2005 עמ' 462 (ה"ח 168)

הודעה על החלטת הכנסת להאריך את תוקפה של הוראת השעה

י"פ תשס"ו מס' 5458 מיום 17.11.2005 עמ' 492

י"פ תשס"ז מס' 5596 מיום 16.11.2006 עמ' 546

י"פ תשס"ח מס' 5820 מיום 19.6.2008 עמ' 3490

י"פ תשס"ט מס' 5962 מיום 11.6.2009 עמ' 4281

י"פ תש"ע מס' 6046 מיום 11.1.2010 עמ' 1374

החלפת סעיף 60 (הוכנסו סעיפים קטנים 60(א)-60(ד)

הנוסח הקודם:

העברת חומר החקירה לתובע

60. חומר שהושג בחקירה בעבירה שהיא פשע תעבירו המשטרה לפרקליט מחוז, ובעבירה אחרת – לתובע המוסמך לנהל את התביעה, הכל כפי שנקבע בסעיף 12.

 

תיקון מס' 33 (תיקון)

ס"ח תשס"ד מס' 1947 מיום 30.6.2004 עמ' 432 (ה"ח 62)

הוספת סעיף קטן 60(ה)

 

תיקון מס' 33 (תיקון מס' 2)

ס"ח תשס"ד מס' 1954 מיום 4.8.2004 עמ' 490 (ה"ח 114)

(ב) חומר שהושג בחקירה בעבירה שאינה פשע תעבירו המשטרה לתובע המוסמך לנהל את התביעה, כאמור בסעיף 12 (להלן – תובע מוסמך).

(ג) על אף הוראות סעיף קטן (א) –

(1) פרקליט המדינה רשאי להחליט כי חומר שהושג בחקירה בעבירות פשע, המנויות בתוספת ראשונה א', כולן או חלקן, יועבר לתובע מוסמך לתובע כאמור בסעיף 12(א)(2) (להלן – תובע משטרתי);

(2) פרקליט מחוז רשאי להעביר לתובע מוסמך לתובע משטרתי חומר שהושג בחקירה בעבירת פשע, אם מצא כי חומר החקירה שהועבר אליו אינו מגלה עבירת פשע.

 

מיום 16.11.2010

פקיעת סעיפים קטנים 60(ג) עד 60(ה)

הנוסח הקודם:

(ג) על אף הוראות סעיף קטן (א) -

(1) פרקליט המדינה רשאי להחליט כי חומר שהושג בחקירה בעבירות פשע, המנויות בתוספת ראשונה א', כולן או חלקן, יועבר לתובע כאמור בסעיף 12(א)(2) (להלן – תובע משטרתי)[4];

(2) פרקליט מחוז רשאי להעביר לתובע משטרתי חומר שהושג בחקירה בעבירת פשע, אם מצא כי חומר החקירה שהועבר אליו אינו מגלה עבירת פשע.

(ד) החלטת פרקליט המדינה לפי סעיף קטן (ג)(1) תפורסם ברשומות.

(ה) שר המשפטים, בהסכמת השר לביטחון הפנים ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספת הראשונה א', ובלבד שלא יקבע בה עבירות שהן בסמכותו הייחודית של בית משפט מחוזי.

 

מיום 17.11.2010

תיקון מס' 62 – הוראת שעה

ס"ח תשע"א מס' 2261 מיום 17.11.2010 עמ' 30 (ה"ח 500)

תיקון מס' 62 – הוראת שעה (תיקון) תשע"ד-2013

ס"ח תשע"ד מס' 2413 מיום 14.11.2013 עמ' 38 (ה"ח 800)

תיקון מס' 62 – הוראת שעה (תיקון מס' 2) תשע"ה-2014

ס"ח תשע"ה מס' 2475 מיום 18.11.2014 עמ' 30 (ה"ח 895)

תיקון מס' 62 (תיקון מס' 4) תשע"ז-2017

ס"ח תשע"ז מס' 2594 מיום 1.1.2017 עמ' 324 (ה"ח 1097)

החלפת סעיף 60

הנוסח הקודם:

העברת חומר חקירה לתובע

60. (א) חומר שהושג בחקירה בעבירת פשע תעבירו המשטרה לפרקליט מחוז.

(ב) חומר שהושג בחקירה בעבירה שאינה פשע תעבירו המשטרה לתובע המוסמך לנהל את התביעה, כאמור בסעיף 12.

 

מיום 14.11.2013

תיקון מס' 62 – הוראת שעה (תיקון) תשע"ד-2013

ס"ח תשע"ד מס' 2413 מיום 14.11.2013 עמ' 38 (ה"ח 800)

(ד) חומר שהושג בחקירה בעבירת פשע בעבירה המנויה בחלק ג' לתוספת ראשונה א', תעבירו המשטרה לפרקליט מחוז, לטיפולו של פרקליט, אלא אם כן החליט פרקליט המחוז, בתיק מסוים, כי בשל העדר חומרה יתרה בנסיבות ביצוע העבירה ואי-מורכבות הראיות, מוצדק להעביר את התיק לטיפולו של תובע משטרתי שהוא עורך דין המשרת ביחידת התביעות.

(ה) על אף הוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) –

(1) פרקליט מחוז רשאי להחליט כי חומר חקירה מסוים שהושג בעבירת פשע או עוון, שהיא בתחום טיפולו של תובע משטרתי או בסוג מסוים של תיקים או עניינים כאמור – יועבר לטיפולו של פרקליט;

(2) פרקליט מחוז רשאי להחליט, לאחר שבחן את חומר החקירה שהועבר אליו, כי חומר חקירה בתיק מסוים שהועבר לטיפולו של פרקליט לפי סעיף קטן (ב), יועבר לטיפולו של תובע משטרתי, אם מצא כי חומר החקירה אינו מגלה עבירה מסוג העבירות שבתחום טיפולו של פרקליט לפי סעיף זה, אלא בתחום טיפולו של תובע משטרתי.

(ו) טיפול בחומר חקירה בידי פרקליט או בידי תובע משטרתי שלא על פי חלוקת הטיפול הקבועה בסעיף זה, אין בו כשלעצמו כדי לפסול הליך פלילי, ובלבד שלא נגרם לנאשם אי-צדק.

(ז) תובע משטרתי, או שוטר שהסמיך היועץ המשפטי לממשלה לפי סעיף 12(א)(1)(ב), לא ייצג את המדינה בהליך בבית המשפט המחוזי בתיק שחומר החקירה בו הועבר אליו לפי סעיף זה, אלא בעניין המנוי ברשימת העניינים שבחלק ד' לתוספת ראשונה א'; תובע משטרתי או שוטר כאמור לא ייצג את המדינה בהליך בבית המשפט העליון.

(ח) שר המשפטים, בהסכמת השר לביטחון הפנים ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספת הראשונה א', ובלבד שלא יקבע בחלק ב' שבה עבירות שהן בסמכותו הייחודית של בית משפט מחוזי.

(ט) הוראות סעיף זה לא יחולו על תובע שהסמיך היועץ המשפטי לממשלה לפי סעיף 12(א)(1)(ב), שאינו שוטר.

(י) היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה, לפי העניין, ידווח בכתב, מדי שנה, לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת על כל אלה:

(1) מספר התיקים שבהם החליט פרקליט מחוז להעביר את התיק לטיפולו של תובע משטרתי לפי הוראות סעיף קטן (ד), בחלוקה לפי הפרטים בחלק ג' לתוספת ראשונה א' ולפי מחוזות;

(2) מספר התיקים בטיפול הפרקליטות ובהם נכללה עבירה לפי סעיף 273 או 274 לחוק העונשין, בפירוט לפי מספר תיקי החקירות, מספר כתבי האישום שהוגשו, ומספר פסקי הדין שניתנו ותוצאותיהם;

(3) מספר התיקים שהועברו לטיפול תובע משטרתי לפי סעיף קטן (ד), ובהם נכללה עבירה לפי סעיף 273 או 274 לחוק העונשין, בפירוט לפי מספר תיקי החקירות, מספר כתבי האישום שהוגשו, ומספר פסקי הדין שניתנו ותוצאותיהם.

 

מיום 3.1.2018

תיקון מס' 81

ס"ח תשע"ח מס' 2679 מיום 3.1.2018 עמ' 92 (ה"ח 744)

הוספת סעיף קטן 60(יא)

יידוע על העברת חומר חקירה לתובע בעבירת פשע (תיקון מס' 28)  תש"ס-2000  (תיקון מס' 28) (תיקון) תשס"א-2001  (תיקון מס' 28) (תיקון מס' 2) תשס"ב-2002

60א.  (א)  רשות התביעה שאליה הועבר חומר חקירה הנוגע לעבירת פשע תשלח לחשוד הודעה על כך לפי הכתובת הידועה לה, אלא אם כן החליט פרקליט מחוז או ראש יחידת התביעות, לפי הענין, כי קיימת מניעה לכך[5].

          (ב)  בהודעה תצוין כתובתה של רשות התביעה שאליה ניתן לפנות בכתב לבירורים ולהצגת טיעונים.

          (ג)   נשלחה הודעה לפי סעיף זה בדואר רשום, רואים אותה כאילו הומצאה כדין גם בלא חתימה על אישור מסירה.

          (ד)  חשוד רשאי, בתוך 30 ימים מיום קבלת ההודעה, לפנות בכתב לרשות התביעה כאמור בסעיף קטן (ב), בבקשה מנומקת, להימנע מהגשת כתב אישום, או מהגשת כתב אישום בעבירה פלונית; פרקליט המדינה, פרקליט המחוז, ראש יחידת התביעות או מי שהם הסמיכו לכך, לפי הענין, רשאים להאריך את המועד האמור.

          (ה)  החליט פרקליט מחוז או ראש יחידת התביעות, לפי הענין, מטעמים שיירשמו, כי הנסיבות מצדיקות זאת, רשאי הוא להגיש כתב אישום, בטרם חלפו 30 הימים ואף בטרם פנה החשוד כאמור בסעיף קטן (ד).

          (ו)   אין בהוראות סעיף זה כדי לשנות מהוראות סעיף 74.

          (ז)   הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על מי שבעת העברת חומר החקירה היה נתון במעצר, והוגש נגדו כתב אישום בתקופת מעצרו.

          (ח)  הוראות החוק לתיקון סדרי המנהל (החלטות והנמקות), תשי"ט-1958, לא יחולו לענין סעיף זה, ואולם תינתן לחשוד הודעה בכתב על החלטת רשות התביעה בהקדם האפשרי ורשאית רשות התביעה להזמין את החשוד להציג בפניה את טיעוניו בעל פה.

          (ט)  שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי פשעים שלגביהם לא יחולו הוראות סעיף קטן (א).

סעיפים קטנים 60א(א), (ג), (ז) ו-(ט) מיום 1.1.2003

סעיפים קטנים 60א(ב), (ד) עד (ו) ו-(ח) מיום 1.1.2005

תיקון מס' 28

ס"ח תש"ס מס' 1747 מיום 28.7.2000 עמ' 242 (ה"ח 2802)

תיקון מס' 28 (תיקון)

ס"ח תש"ס מס' 1801 מיום 26.7.2001 עמ' 452 (ה"ח 3017)

תיקון מס' 28 (תיקון מס' 2)

ס"ח תשס"ב מס' 1831 מיום 17.2.2002 עמ' 173 (ה"ח 3043, ה"ח 3065, ה"ח 3072)

תיקון מס' 28 (תיקון מס' 3)

ס"ח תשס"ב מס' 1850 מיום 16.6.2002 עמ' 445 (ה"ח 3115)

תיקון מס' 28 (תיקון מס' 4)

ס"ח תשס"ג מס' 1892 מיום 1.6.2003 עמ' 395 (ה"ח 25)

הוספת סעיף 60א

המשך החקירה [56]  (תיקון מס' 33) תשס"א-2001

61.  הועבר חומר החקירה כאמור בסעיף 60, רשאי היועץ המשפטי לממשלה או תובע להורות למשטרה להוסיף לחקור, אם מצא שיש צורך בכך לשם החלטה בדבר העמדה לדין או לשם ניהול יעיל של המשפט.

מיום 7.8.2001

תיקון מס' 33

ס"ח תשס"א מס' 1804 מיום 7.8.2001 עמ' 499 (ה"ח 2997)

תיקון מס' 33 (תיקון מס' 2)

ס"ח תשס"ד מס' 1954 מיום 4.8.2004 עמ' 490 (ה"ח 114)

61. הועבר חומר החקירה כאמור בסעיף 60, רשאי היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט מפרקליטות המדינה תובע להורות למשטרה להוסיף לחקור, אם מצא שיש צורך בכך לשם החלטה בדבר העמדה לדין או לשם ניהול יעיל של המשפט..

העמדה לדין וסגירת תיק (תיקון מס' 33) תשס"א-2001 (תיקון מס' 82) תשע"ח-2018

62.  (א)  ראה תובע שהועבר אליו חומר החקירה שהראיות מספיקות לאישום אדם פלוני, יעמידו לדין, זולת אם היה סבור שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין; ואולם החלטה שלא להעמיד לדין, בשל עילה זו תהיה באישור בעל תפקיד כלהלן:

(תיקון מס' 62) תשע"א-2010

(1)   פרקליט מחוז או פרקליט בכיר שהוא הסמיכו לכך – בעבירות פשע או עוון, שחומר החקירה בהן הועבר לטיפולו של פרקליט לפי סעיף 60;

(2)   קצין משטרה המכהן כראש יחידת תביעות או תובע משטרתי בכיר שהוא הסמיך לכך – בעבירות פשע שחומר החקירה בהן הועבר לטיפולו של תובע משטרתי לפי סעיף 60, וכן בעבירות עוון שחומר החקירה בהן הועבר לטיפולו של תובע משטרתי על ידי פרקליט מחוז לפי סעיף 60;

(תיקון מס' 62) תשע"א-2010

(3)   קצין משטרה המשמש כתובע, שהמפקח הכללי של המשטרה הסמיכו לכך – בעבירות שאינן פשע, למעט עבירות עוון שההחלטה בעניינן מתקבלת בידי בעל תפקיד כאמור בפסקאות (1) או (2);

(תיקון מס' 45) תשס"ה-2005

(4)   קצין משטרה המכהן כראש יחידת תביעות – בעבירות לפי סעיף 19מח לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998, או פרק ה'1א לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965.

(תיקון מס' 83) תשע"ח-2018

          (ב)  (1)   על החלטה שלא להעמיד לדין תימסר לחשוד הודעה בכתב בלא ציון עילת סגירת התיק, ואולם יצוין בה כי החשוד רשאי לברר את עילת סגירת התיק באמצעות הגעה לכל תחנת משטרה וכן באחת הדרכים שנקבעו על ידי המשטרה ושפורטו בהודעה;

(2)   על אף האמור בפסקה (1), לחשוד בעבירת מין או אלימות, כהגדרתה בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-2001, תימסר הודעה בכתב על החלטה שלא להעמיד לדין בציון עילת סגירת התיק;

(3)   בעת מסירת העילה לסגירת התיק לפי הוראות פסקה (1) או (2), שעניינה שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין, תימסר העילה בנוסח שבחלק א' לתוספת השביעית;

(תיקון מס' 89) תשע"ט-2019

(4)   החשוד יהיה רשאי לפנות לתובע שסגר את התיק בבקשה מנומקת לשנות את עילת הסגירה; תיק שנסגר בשל חוסר אשמה, יימחק רישומו מרישומי המשטרה.

מיום 7.8.2001

פסקה 62(א)(2) עד יום 16.11.2010

תיקון מס' 33 והוראת שעה

ס"ח תשס"א מס' 1804 מיום 7.8.2001 עמ' 499 (ה"ח 2997)

תיקון מס' 33 (תיקון מס' 2)

ס"ח תשס"ד מס' 1954 מיום 4.8.2004 עמ' 490 (ה"ח 114)

תיקון מס' 33 (תיקון מס' 3)

ס"ח תשס"ה מס' 2001 מיום 24.5.2005 עמ' 462 (ה"ח 168)

הודעה על החלטת הכנסת להאריך את תוקפה של הוראת השעה

י"פ תשס"ו מס' 5458 מיום 17.11.2005 עמ' 492

י"פ תשס"ז מס' 5596 מיום 16.11.2006 עמ' 546

י"פ תשס"ח מס' 5820 מיום 19.6.2008 עמ' 3490

י"פ תשס"ט מס' 5962 מיום 11.6.2009 עמ' 4281

י"פ תש"ע מס' 6046 מיום 11.1.2010 עמ' 1374

החלפת סעיף 62

הנוסח הקודם:

העמדה לדין

62. ראה התובע שהועבר אליו חומר החקירה שהראיות מספיקות לאישום אדם פלוני, יעמידו לדין, זולת אם היה סבור שאין במשפט ענין לציבור; אולם אם הועבר חומר החקירה לתובע כאמור בסעיף 12(א)(2), טעונה החלטה שלא להעמיד לדין מהטעם האמור אישור קצין משטרה בדרגת פקד ומעלה.

 

תיקון מס' 33 (תיקון)

ס"ח תשס"ד מס' 1947 מיום 30.6.2004 עמ' 432 (ה"ח 62)

(א) ראה תובע שהועבר אליו חומר החקירה שהראיות מספיקות לאישום אדם פלוני, יעמידו לדין, זולת אם היה סבור שאין במשפט ענין לציבור; ואולם החלטה שלא להעמיד לדין, בשל העדר ענין לציבור תהיה באישור בעל תפקיד כלהלן:

(1) פרקליט מחוז או פרקליט בכיר שהוא הסמיכו לכך -  בעבירות שהן פשע;

(2) קצין משטרה המכהן כראש יחידת תביעות או קצין משטרה המשמש כתובע והוסמך לכך – בעבירות שאינן פשע, אשר חומר החקירה בהן הועבר לתובע מוסמך.

(2) קצין משטרה המכהן כראש יחידת תביעות – בעבירות שהן פשע והועברו לתובע משטרתי לפי הוראות סעיף 60(ג), למעט עבירת פציעה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 335(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, המנויה בפרט (6א) לתוספת ראשונה א', ועבירות תקיפה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 382(ב) ו-(ג) לחוק האמור, המנויה בפרט (8א) לתוספת ראשונה א';

(3) קצין משטרה המשמש כתובע, שהמפקח הכללי של המשטרה הסמיכו לענין זה – בעבירות שאינן פשע;

 

מיום 7.10.2005

תיקון מס' 45

ס"ח תשס"ה מס' 1995 מיום 7.4.2005 עמ' 332 (ה"ח 2951)

הוספת פסקה 62(א)(4)

 

מיום 16.11.2010

פקיעת פסקה 62(א)(2)

הנוסח הקודם:

(2) קצין משטרה המכהן כראש יחידת תביעות – בעבירות שהן פשע והועברו לתובע משטרתי לפי הוראות סעיף 60(ג), למעט עבירת פציעה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 335(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, המנויה בפרט (6א) לתוספת ראשונה א', ועבירות תקיפה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 382(ב) ו-(ג) לחוק האמור, המנויה בפרט (8א) לתוספת ראשונה א';

 

מיום 17.11.2010

תיקון מס' 62 – הוראת שעה

ס"ח תשע"א מס' 2261 מיום 17.11.2010 עמ' 31 (ה"ח 500)

תיקון מס' 62 – הוראת שעה (תיקון) תשע"ד-2013

ס"ח תשע"ד מס' 2413 מיום 14.11.2013 עמ' 38 (ה"ח 800)

תיקון מס' 62 – הוראת שעה (תיקון מס' 2) תשע"ה-2014

ס"ח תשע"ה מס' 2475 מיום 18.11.2014 עמ' 30 (ה"ח 895)

תיקון מס' 62 (תיקון מס' 4) תשע"ז-2017

ס"ח תשע"ז מס' 2594 מיום 1.1.2017 עמ' 324 (ה"ח 1097)

החלפת פסקאות 62(א)(1) עד 62(א)(3)

הנוסח הקודם:

(1) פרקליט מחוז או פרקליט בכיר שהוא הסמיכו לכך – בעבירות שהן פשע;

(2) (פקעה);

(3) קצין משטרה המשמש כתובע, שהמפקח הכללי של המשטרה הסמיכו לענין זה – בעבירות שאינן פשע;

 

מיום 22.2.2018

תיקון מס' 82

ס"ח תשע"ח מס' 2694 מיום 22.2.2018 עמ' 192 (ה"ח 748)

62. (א) ראה תובע שהועבר אליו חומר החקירה שהראיות מספיקות לאישום אדם פלוני, יעמידו לדין, זולת אם היה סבור שאין במשפט ענין לציבור שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין; ואולם החלטה שלא להעמיד לדין, בשל העדר ענין לציבור בשל עילה זו תהיה באישור בעל תפקיד כלהלן:

(1) פרקליט מחוז או פרקליט בכיר שהוא הסמיכו לכך – בעבירות פשע או עוון, שחומר החקירה בהן הועבר לטיפולו של פרקליט לפי סעיף 60;

(2) קצין משטרה המכהן כראש יחידת תביעות או תובע משטרתי בכיר שהוא הסמיך לכך – בעבירות פשע שחומר החקירה בהן הועבר לטיפולו של תובע משטרתי לפי סעיף 60, וכן בעבירות עוון שחומר החקירה בהן הועבר לטיפולו של תובע משטרתי על ידי פרקליט מחוז לפי סעיף 60;

(3) קצין משטרה המשמש כתובע, שהמפקח הכללי של המשטרה הסמיכו לכך – בעבירות שאינן פשע, למעט עבירות עוון שההחלטה בעניינן מתקבלת בידי בעל תפקיד כאמור בפסקאות (1) או (2);

(4) קצין משטרה המכהן כראש יחידת תביעות – בעבירות לפי סעיף 19מח לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998, או פרק ה'1א לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965.

(ב) על החלטה שלא להעמיד לדין תימסר לחשוד הודעה בכתב שבה תצוין עילת סגירת התיק והחשוד עילת סגירת התיק ואם עילת סגירת התיק היא שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין – בנוסח שבחלק א' בתוספת השביעית; החשוד יהיה רשאי לפנות לתובע שסגר את התיק בבקשה מנומקת לשנות את עילת הסגירה; תיק שנסגר בשל חוסר אשמה, יימחק רישומו מרישומי המשטרה.

 

מיום 1.1.2019

תיקון מס' 83

ס"ח תשע"ח מס' 2745 מיום 26.7.2018 עמ' 908 (ה"ח 755)

החלפת סעיף קטן 62(ב)

הנוסח הקודם:

(ב) על החלטה שלא להעמיד לדין תימסר לחשוד הודעה בכתב שבה תצוין עילת סגירת התיק ואם עילת סגירת התיק היא שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין – בנוסח שבחלק א' בתוספת השביעית; החשוד יהיה רשאי לפנות לתובע שסגר את התיק בבקשה מנומקת לשנות את עילת הסגירה; תיק שנסגר בשל חוסר אשמה, יימחק רישומו מרישומי המשטרה.

 

מיום 12.7.2022

תיקון מס' 89

ס"ח תשע"ט מס' 2783 מיום 16.1.2019 עמ' 319 (ה"ח 1071)

תיקון מס' 89 (תיקון)

ס"ח תשפ"א מס' 2899 מיום 13.1.2021 עמ' 296 (ה"ח 1384)

צו תשפ"ב-2022

ק"ת תשפ"ב מס' 9922 מיום 11.1.2022 עמ' 1720

(ב) (1) על החלטה שלא להעמיד לדין תימסר לחשוד הודעה בכתב בלא ציון עילת סגירת התיק, ואולם יצוין בה כי החשוד רשאי לברר את עילת סגירת התיק באמצעות הגעה לכל תחנת משטרה וכן באחת הדרכים שנקבעו על ידי המשטרה ושפורטו בהודעה;

(2) על אף האמור בפסקה (1), לחשוד בעבירת מין או אלימות, כהגדרתה בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-2001, תימסר הודעה בכתב על החלטה שלא להעמיד לדין בציון עילת סגירת התיק;

(3) בעת מסירת העילה לסגירת התיק לפי הוראות פסקה (1) או (2), שעניינה שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין, תימסר העילה בנוסח שבחלק א' לתוספת השביעית;

(4) החשוד יהיה רשאי לפנות לתובע שסגר את התיק בבקשה מנומקת לשנות את עילת הסגירה; תיק שנסגר בשל חוסר אשמה, יימחק רישומו מרישומי המשטרה יוסר רישומו מהמרשם המשטרתי כהגדרתו בחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע"ט-2019.

סגירת תיק בעבירת מין או אלימות כלפי בן זוג (תיקון מס' 36) תשס"ב-2002 (תיקון מס' 50) תשס"ז-2006 (תיקון מס' 86) תשע"ט-2019

62א.  (א)  בסעיף זה –

          "בן זוג", "המרכז", "המתלונן" – כהגדרתם בסעיף 59א(א);

          "עבירת מין או אלימות" – כהגדרתה בסעיף 59א(א) וכן עבירה מסוג פשע לפי סעיפים 203, 305, 327, 329, 330, 332, 333, 335, 336 בנסיבות מחמירות, 345, 346(א), 347(א) ו-(ג), 348(א), (ב) ו-(ד), 368ב, 368ג, 369, 370, 371, 372, 373, 374, 375, 377 בנסיבות מחמירות, עבירה של סחר בבני אדם לפי סעיף 377א(א)(5), 381(א), 382(ב) בצירוף ל-379, 382(ג) בצירוף ל-380, 402, 404, 427, 428, לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

(תיקון מס' 82) תשע"ח-2018

          (ב)  בקשת המתלונן שלא להעמיד לדין את בן זוגו בעבירת מין או אלימות שביצע כלפיו, לא תהווה, כשלעצמה, סיבה יחידה להחלטה לפי סעיף 62(א) שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין.

          (ג)   ביקש המתלונן שלא להעמיד לדין את בן זוגו בעבירת מין או אלימות שביצע כלפיו והבקשה מהווה סיבה מבין הסיבות שלא להעמיד לדין, רשאי תובע, בטרם יחליט כאמור בסעיף 62(א), להפנות את המתלונן, בן זוגו או שניהם, בהסכמת כל אחד מהם למרכז, ויחולו, לענין קבלת ההחלטה, הוראות סעיף 59א(ג)(3) עד (5), בשינויים המחויבים.

          (ד)  אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכויות תובע להחליט לפי סעיף 62(א).

מיום 19.6.2002

תיקון מס' 36

ס"ח תשס"ב מס' 1851 מיום 19.6.2002 עמ' 449 (ה"ח 3107)

הוספת סעיף 62א

 

מיום 29.10.2006

תיקון מס' 50

ס"ח תשס"ז מס' 2067 מיום 29.10.2006 עמ' 6 (ה"ח 231)

(א) בסעיף זה –

"בן זוג", "המרכז", "המתלונן" – כהגדרתם בסעיף 59א(א);

"עבירת מין או אלימות" – כהגדרתה בסעיף 59א(א) וכן עבירה מסוג פשע לפי סעיפים 203, 203א, 305, 307, 327, 329, 330, 332, 333, 335, 336 בנסיבות מחמירות, 345, 346(א), 347(א) ו-(ג), 348(א), (ב) ו-(ד), 368ב, 368ג, 369, 370, 371, 372, 373, 374, 375, 377 בנסיבות מחמירות, עבירה של סחר בבני אדם לפי סעיף 377א(א)(5), 381(א), 382(ב) בצירוף ל-379, 382(ג) בצירוף ל-380, 402, 404, 427, 428, לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

 

מיום 22.2.2018

תיקון מס' 82

ס"ח תשע"ח מס' 2694 מיום 22.2.2018 עמ' 192 (ה"ח 748)

(ב) בקשת המתלונן שלא להעמיד לדין את בן זוגו בעבירת מין או אלימות שביצע כלפיו, לא תהווה, כשלעצמה, סיבה יחידה להחלטה לפי סעיף 62(א) שאין במשפט ענין לציבור שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין.

 

מיום 10.7.2019

תיקון מס' 86

ס"ח תשע"ט מס' 2779 מיום 10.1.2019 עמ' 233 (ה"ח 972)

(א) בסעיף זה –

"בן זוג", "המרכז", "המתלונן" – כהגדרתם בסעיף 59א(א);

"עבירת מין או אלימות" – כהגדרתה בסעיף 59א(א) וכן עבירה מסוג פשע לפי סעיפים 203, 305, 307 305, 327, 329, 330, 332, 333, 335, 336 בנסיבות מחמירות, 345, 346(א), 347(א) ו-(ג), 348(א), (ב) ו-(ד), 368ב, 368ג, 369, 370, 371, 372, 373, 374, 375, 377 בנסיבות מחמירות, עבירה של סחר בבני אדם לפי סעיף 377א(א)(5), 381(א), 382(ב) בצירוף ל-379, 382(ג) בצירוף ל-380, 402, 404, 427, 428, לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

הודעה על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין (תיקון מס' 83) תשע"ח-2018

63.  (א)  (1)   על החלטה שלא לחקור תימסר למתלונן הודעה בכתב בציון עילת סגירת התיק;

(2)   על החלטה שלא להעמיד לדין תימסר למתלונן הודעה בכתב בלא ציון עילת סגירת התיק, ואולם יצוין בה כי המתלונן רשאי לברר את העילה כאמור באמצעות הגעה לכל תחנת משטרה וכן באחת הדרכים שנקבעו על ידי המשטרה ושפורטו בהודעה; במקרים חריגים, שבהם לא ניתן לקבל את העילה לסגירת התיק כאמור בכל תחנת משטרה, המתלונן יהיה רשאי לברר אותה באחת הדרכים שפורטו בהודעה בלבד.

          (ב)  על אף האמור בסעיף קטן (א)(2), לעניין עבירת מין או אלימות כהגדרתה בחוק זכויות נפגע עבירה, התשס"א-2001, תימסר למתלונן הודעה בכתב על החלטה שלא להעמיד לדין בציון עילת סגירת התיק.

          (ג)   בעת מסירת העילה לסגירת התיק לפי הוראות סעיף קטן (א) או (ב), שעניינה שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה או להעמדה לדין, תימסר העילה לפי הנוסח שבחלק ב' בתוספת השביעית, לפי העניין.

מיום 22.2.2018

תיקון מס' 82

ס"ח תשע"ח מס' 2694 מיום 22.2.2018 עמ' 192 (ה"ח 748)

63. על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין תימסר למתלונן הודעה בכתב בציון טעם ההחלטה, ואם עילת סגירת התיק היא שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה או להעמדה לדין – בנוסח שבחלק ב' בתוספת השביעית, לפי העניין.

 

מיום 1.1.2019

תיקון מס' 83

ס"ח תשע"ח מס' 2745 מיום 26.7.2018 עמ' 908 (ה"ח 755)

החלפת סעיף 63

הנוסח הקודם:

הודעה על החלטה שלא לחקור או להעמיד לדין

63. על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין תימסר למתלונן הודעה בכתב בציון טעם ההחלטה, ואם עילת סגירת התיק היא שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה או להעמדה לדין – בנוסח שבחלק ב' בתוספת השביעית, לפי העניין.

ערר (תיקון מס' 33) תשס"א-2001 (תיקון מס' 82) תשע"ח-2018

64.  (א)  על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין, משום שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה או להעמידה לדין, לפי העניין, שלא נמצאו ראיות מספיקות או שנקבע שאין אשמה, רשאי המתלונן לערור כלהלן:

(תיקון מס' 33) (תיקון) תשס"ד-2004 (תיקון מס' 33) (תיקון מס' 2) תשס"ד-2004

(1)   על החלטה שניתנה על ידי גוף חוקר או תובע כאמור בסעיף 12(א)(1)(ב) או (2) – לפני פרקליט מחוז, פרקליט מפרקליטות המדינה שמונה למנהל תחום עררים או פרקליט מפרקליטות המדינה, בדרגה שאינה פחותה מסגן בכיר א' לפרקליט המדינה, שפרקליט המדינה הסמיכו לכך;

(2)   על החלטה שניתנה על ידי פרקליט מחוז או פרקליט מפרקליטות המדינה, שלא להעמיד לדין בשל העדר ראיות מספיקות או חוסר אשמה, למעט החלטה בערר לפי פסקה (1) – לפני פרקליט המדינה;

(תיקון מס' 33) (תיקון) תשס"ד-2004 (תיקון מס' 60) תש"ע-2010 (תיקון מס' 82)  תשע"ח-2018

(3)   על החלטה שניתנה על ידי פרקליט המדינה או משנהו, שלא להעמיד לדין, למעט החלטה בערר לפי פסקה (2), וכן על החלטה של פרקליט מחוז או פרקליט מפרקליטות המדינה, שלא להעמיד לדין משום שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין, למעט החלטה בערר לפי פסקה (1) – לפני היועץ המשפטי לממשלה.

(תיקון מס' 41) תשס"ד-2004

          (ב)  היועץ המשפטי לממשלה רשאי לאצול לפרקליט המדינה את סמכותו לפי סעיף קטן (א)(3) למעט לענין החלטה שניתנה על ידי פרקליט המדינה או למשנה לפרקליט המדינה למעט לענין החלטה שניתנה על ידי פרקליט המדינה או משנהו; פרקליט המדינה רשאי לאצול למשנהו את סמכותו לפי סעיף קטן (א)(2) ופרקליט מחוז רשאי, באישור פרקליט המדינה, לאצול את סמכותו לפי סעיף קטן (א)(1) לפרקליט בדרגה שאינה פחותה מסגן בכיר לפרקליט המחוז.

מיום 7.8.2001

תיקון מס' 33

ס"ח תשס"א מס' 1804 מיום 7.8.2001 עמ' 500 (ה"ח 2997)

תיקון מס' 33 (תיקון מס' 2)

ס"ח תשס"ד מס' 1954 מיום 4.8.2004 עמ' 490 (ה"ח 114)

החלפת סעיף 64

הנוסח הקודם:

ערר

64. על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין, אם מפני שלא היה בחקירה או במשפט ענין לציבור ואם מפני שלא נמצאו ראיות מספיקות, רשאי המתלונן לערור לפני היועץ המשפטי לממשלה, זולת אם היתה העבירה מן המנויות בתוספת השניה.

 

תיקון מס' 33 (תיקון)

ס"ח תשס"ד מס' 1947 מיום 30.6.2004 עמ' 432 (ה"ח 62)

(א) על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין, משום שאין בחקירה או במשפט ענין לציבור, שלא נמצאו ראיות מספיקות או שנקבע שאין אשמה, רשאי המתלונן לערור כלהלן:

(1) על החלטה שניתנה על ידי גוף חוקר או תובע מוסמך – לפני פרקליט מחוז או פרקליט מחוז, פרקליט מפרקליטות המדינה שמונה למנהל תחום עררים או פרקליט מפרקליטות המדינה, בדרגה שאינה פחותה מסגן בכיר א' לפרקליט המדינה, שפרקליט המדינה הסמיכו לכך;

(2) על החלטה שניתנה על ידי פרקליט מחוז או פרקליט מפרקליטות המדינה, שלא להעמיד לדין בשל העדר ראיות מספיקות או חוסר אשמה, למעט החלטה בערר לפי פסקה (1) – לפני פרקליט המדינה;

(3) על החלטה שניתנה על ידי פרקליט המדינה או משנהו, שלא להעמיד לדין וכן על החלטה של פרקליט מחוז או פרקליט מפרקליטות המדינה, שלא להעמיד לדין בשל העדר ענין לציבור – לפני היועץ המשפטי לממשלה.

 

תיקון מס' 33 (תיקון מס' 2)

ס"ח תשס"ד מס' 1954 מיום 4.8.2004 עמ' 490 (ה"ח 114)

(א) על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין, משום שאין בחקירה או במשפט ענין לציבור, שלא נמצאו ראיות מספיקות או שנקבע שאין אשמה, רשאי המתלונן לערור כלהלן:

(1) על החלטה שניתנה על ידי גוף חוקר או תובע מוסמך תובע כאמור בסעיף 12(א)(1)(ב) או (2) – לפני פרקליט מחוז או פרקליט מפרקליטות המדינה שמונה למנהל תחום עררים;

 

מיום 21.3.2004

תיקון מס' 41

ס"ח תשס"ד מס' 1932 מיום 21.3.2004 עמ' 330 (ה"ח 86)

(ב) היועץ המשפטי לממשלה רשאי לאצול לפרקליט המדינה את סמכותו לפי סעיף קטן (א)(3) למעט לענין החלטה שניתנה על ידי פרקליט המדינה או למשנה לפרקליט המדינה למעט לענין החלטה שניתנה על ידי פרקליט המדינה או משנהו; פרקליט המדינה רשאי לאצול למשנהו את סמכותו לפי סעיף קטן (א)(2) ופרקליט מחוז רשאי, באישור פרקליט המדינה, לאצול את סמכותו לפי סעיף קטן (א)(1) לפרקליט בדרגה שאינה פחותה מסגן בכיר לפרקליט המחוז.

 

מיום 17.1.2010

תיקון מס' 60

ס"ח תש"ע מס' 2223 מיום 17.1.2010 עמ' 308 (ה"ח 456)

(א) על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין, משום שאין בחקירה או במשפט ענין לציבור, שלא נמצאו ראיות מספיקות או שנקבע שאין אשמה, רשאי המתלונן לערור כלהלן:

(1) על החלטה שניתנה על ידי גוף חוקר או תובע כאמור בסעיף 12(א)(1)(ב) או (2) - לפני פרקליט מחוז, פרקליט מפרקליטות המדינה שמונה למנהל תחום עררים או פרקליט מפרקליטות המדינה, בדרגה שאינה פחותה מסגן בכיר א' לפרקליט המדינה, שפרקליט המדינה הסמיכו לכך;

(2) על החלטה שניתנה על ידי פרקליט מחוז או פרקליט מפרקליטות המדינה, שלא להעמיד לדין בשל העדר ראיות מספיקות או חוסר אשמה, למעט החלטה בערר לפי פסקה (1) - לפני פרקליט המדינה;

(3) על החלטה שניתנה על ידי פרקליט המדינה או משנהו, שלא להעמיד לדין, למעט החלטה בערר לפי פסקה (2), וכן על החלטה של פרקליט מחוז או פרקליט מפרקליטות המדינה, שלא להעמיד לדין בשל העדר ענין לציבור, למעט החלטה בערר לפי פסקה (1) - לפני היועץ המשפטי לממשלה.

 

מיום 22.2.2018

תיקון מס' 82

ס"ח תשע"ח מס' 2694 מיום 22.2.2018 עמ' 192 (ה"ח 748)

(א) על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין, משום שאין בחקירה או במשפט ענין לציבור משום שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה או להעמידה לדין, לפי העניין, שלא נמצאו ראיות מספיקות או שנקבע שאין אשמה, רשאי המתלונן לערור כלהלן:

(1) על החלטה שניתנה על ידי גוף חוקר או תובע כאמור בסעיף 12(א)(1)(ב) או (2) – לפני פרקליט מחוז, פרקליט מפרקליטות המדינה שמונה למנהל תחום עררים או פרקליט מפרקליטות המדינה, בדרגה שאינה פחותה מסגן בכיר א' לפרקליט המדינה, שפרקליט המדינה הסמיכו לכך;

(2) על החלטה שניתנה על ידי פרקליט מחוז או פרקליט מפרקליטות המדינה, שלא להעמיד לדין בשל העדר ראיות מספיקות או חוסר אשמה, למעט החלטה בערר לפי פסקה (1) – לפני פרקליט המדינה;

(3) על החלטה שניתנה על ידי פרקליט המדינה או משנהו, שלא להעמיד לדין, למעט החלטה בערר לפי פסקה (2), וכן על החלטה של פרקליט מחוז או פרקליט מפרקליטות המדינה, שלא להעמיד לדין בשל העדר ענין לציבור משום שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין, למעט החלטה בערר לפי פסקה (1) – לפני היועץ המשפטי לממשלה.

מועד לערר [59] (תיקון מס' 33) תשס"א-2001 (תיקון מס' 83) תשע"ח-2018

65.  הערר יוגש באמצעות המשטרה או התובע, הכל לפי הענין, בתוך שישים ימים לאחר שנמסרה למתלונן ההודעה לפי סעיף 63, אולם רשאי בעל הסמכות להחליט בערר כאמור בסעיף 64 להאריך את המועד להגשת הערר.

מיום 7.8.2001

תיקון מס' 33

ס"ח תשס"א מס' 1804 מיום 7.8.2001 עמ' 501 (ה"ח 2997)

תיקון מס' 33 (תיקון מס' 2)

ס"ח תשס"ד מס' 1954 מיום 4.8.2004 עמ' 490 (ה"ח 114)

65. הערר יוגש באמצעות המשטרה או התובע, הכל לפי הענין, תוך שלושים ימים לאחר שנמסרה למתלונן ההודעה לפי סעיף 63, אולם רשאי היועץ המשפטי לממשלה בעל הסמכות להחליט בערר כאמור בסעיף 64 להאריך את המועד להגשת הערר.

 

מיום 1.1.2019

תיקון מס' 83

ס"ח תשע"ח מס' 2745 מיום 26.7.2018 עמ' 909 (ה"ח 755)

65. הערר יוגש באמצעות המשטרה או התובע, הכל לפי הענין, תוך שלושים ימים בתוך שישים ימים לאחר שנמסרה למתלונן ההודעה לפי סעיף 63, אולם רשאי בעל הסמכות להחליט בערר כאמור בסעיף 64 להאריך את המועד להגשת הערר.

מתן החלטה בערר (תיקון מס' 29) תשס"א-2001 (תיקון מס' 33) תשס"א-2001 (תיקון מס' 53) תשס"ח-2007

65א.  החלטה בערר לפי סעיף 64 תינתן ותימסר למתלונן על ידי בעל הסמכות להחליט בערר; החלטה כאמור, לענין עבירת מין או אלימות, מסוג פשע, תינתן ותימסר למתלונן עד תום שישה חודשים מיום הגשת הערר, ואולם בעל הסמכות להחליט בערר רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להחליט ולמסור את החלטתו כאמור במועד מאוחר יותר; לענין זה, "עבירת מין או אלימות" - כהגדרתה בחוק זכויות נפגעי עבירה, תשס"א-2001.

מיום 21.3.2002

תיקון מס' 29

ס"ח תשס"א מס' 1782 מיום 21.3.2001 עמ' 187 (ה"ח 2978)

הוספת סעיף 65א

 

מיום 7.8.2001

תיקון מס' 33

ס"ח תשס"א מס' 1804 מיום 7.8.2001 עמ' 501 (ה"ח 2997)

תיקון מס' 33 (תיקון מס' 2)

ס"ח תשס"ד מס' 1954 מיום 4.8.2004 עמ' 490 (ה"ח 114)

65א. החלטה בערר לפי סעיף 64, לענין עבירת מין או אלימות, מסוג פשע, תינתן ותימסר למתלונן עד תום שישה חודשים מיום הגשת הערר, ואולם היועץ המשפטי לממשלה בעל הסמכות להחליט בערר רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להחליט ולמסור את החלטתו כאמור במועד מאוחר יותר; לענין זה, "עבירת מין או אלימות" – כהגדרתה בחוק זכויות נפגעי עבירה, תשס"א-2001.

 

מיום 25.11.2007

תיקון מס' 53

ס"ח תשס"ח מס' 2118 מיום 25.11.2007 עמ' 34 (ה"ח 176)

65א. החלטה בערר לפי סעיף 64 תינתן ותימסר למתלונן על ידי בעל הסמכות להחליט בערר; החלטה כאמור, לענין עבירת מין או אלימות, מסוג פשע, תינתן ותימסר למתלונן עד תום שישה חודשים מיום הגשת הערר, ואולם בעל הסמכות להחליט בערר רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להחליט ולמסור את החלטתו כאמור במועד מאוחר יותר; לענין זה, "עבירת מין או אלימות" – כהגדרתה בחוק זכויות נפגעי עבירה, תשס"א-2001.

הודעה על החלטה בערר (תיקון מס' 53) תשס"ח-2007

65ב.  (א)  (1)   בטרם תתקבל החלטה להעמיד לדין חשוד, בעקבות הגשת ערר לפי סעיף 64 בעבירה מסוג פשע או עוון, יודיע לו הגורם המוסמך לקבל החלטה כאמור או הממונה על החקירה, על הערר שהוגש ועל האפשרות שיוגש נגדו כתב אישום, אלא אם כן החליט פרקליט מחוז או ראש יחידת התביעות, או בעל הסמכות להחליט בערר, לפי העניין, כי קיימת מניעה לכך.

(2)   הוראות פסקה (1) לא יחולו על סוגי פשעים שקבע שר המשפטים לפי הוראות סעיף 60א(ט), וכן על מי שבעת שניתנה ההחלטה בערר היה נתון במעצר בעקבות הערר שהוגש.

          (ב)  התקבלה החלטה על שינוי העילה לסגירת התיק, בעקבות הגשת ערר לפי סעיף 64, תימסר לחשוד הודעה על הערר שהוגש ועל שינוי עילת הסגירה, והחשוד יהיה רשאי לפנות לבעל הסמכות להחליט בערר בבקשה מנומקת לשנות את עילת הסגירה.

          (ג)   אין בהוראות סעיף זה כדי להוסיף על הוראות סעיף 60א או לגרוע מהן.

מיום 25.11.2007

תיקון מס' 53

ס"ח תשס"ח מס' 2118 מיום 25.11.2007 עמ' 34 (ה"ח 176)

הוספת סעיף 65ב

(תיקון מס' 33) תשס"א-2001

66.  (בוטל).

מיום 22.7.1982

ת"ט (מס' 2) תשמ"ב-1982

ס"ח תשמ"ב מס' 1054 מיום 22.7.1982 עמ' 176

(ב) היועץ המשפטי לממשלה רשאי -

(1) לאצול למשנה לפרקליט המדינה – דרך כלל, לסוגי ענינים או לענין מסויים – את הסמכות להחליט בעררים, למעט ערר על החלטת תובע, שהוא פרקליט מפרקליטות המדינה, שלא להעמיד לדין מפני שאין במשפט ענין לציבור;

(2) לאצול לפרקליט בדרגת סגן בכיר לפרקליט המדינה ומעלה – דרך כלל, לסוגי ענינים או לענין מסויים – את הסמכות להחליט בעררים על החלטת תובע כאמור בסעיף 11(א)(2) בסעיף 12(א)(2) שלא להעמיד לדין בשל העדר ראיות מספיקות.

 

מיום 7.8.2001

תיקון מס' 33

ס"ח תשס"א מס' 1804 מיום 7.8.2001 עמ' 501 (ה"ח 2997)

תיקון מס' 33 (תיקון מס' 2)

ס"ח תשס"ד מס' 1954 מיום 4.8.2004 עמ' 490 (ה"ח 114)

ביטול סעיף 66

הנוסח הקודם:

אצילת סמכות לענין ערר

66. (א) היועץ המשפטי לממשלה רשאי להעביר לפרקליט המדינה – דרך כלל, לסוגי ענינים או לענין מסוים – את סמכותו להחליט בעררים על החלטה שלא להעמיד לדין מפני שלא נמצאו ראיות מספיקות, וכן בעררים על החלטה שלא להעמיד לדין מפני שאין במשפט ענין לציבור כשההחלטה ניתנה בידי תובע שאינו פרקליט מפרקליטות המדינה.

(ב) היועץ המשפטי לממשלה רשאי -

(1) לאצול למשנה לפרקליט המדינה – דרך כלל, לסוגי ענינים או לענין מסויים – את הסמכות להחליט בעררים, למעט ערר על החלטת תובע, שהוא פרקליט מפרקליטות המדינה, שלא להעמיד לדין מפני שאין במשפט ענין לציבור;

(2) לאצול לפרקליט בדרגת סגן בכיר לפרקליט המדינה ומעלה – דרך כלל, לסוגי ענינים או לענין מסויים – את הסמכות להחליט בעררים על החלטת תובע כאמור בסעיף 12(א)(2) שלא להעמיד לדין בשל העדר ראיות מספיקות.

כתב אישום [61]

67.  אדם שיש להעמידו לדין יגיש עליו תובע כתב אישום לבית המשפט.

(תיקון מס' 66) תשע"ב-2012

סימן א'1: סגירת תיק בהסדר

מיום 2.5.2013

תיקון מס' 66

ס"ח תשע"ב מס' 2374 מיום 2.8.2012 עמ' 599 (ה"ח 416)

הוספת סימן א'1

סגירת תיק בהסדר (תיקון מס' 66) תשע"ב-2012

67א.  (א)  בסימן זה –

          "תובע" – כל אחד מאלה:

(1)   פרקליט כאמור בסעיף 12(א)(1)(א);

(2)   תובע שהוא קצין משטרה המכהן כראש יחידת תביעות או תובע משטרתי בכיר שהוא הסמיך לעניין זה (בסימן זה – תובע משטרתי);

(3)   תובע אחר המנוי בתוספת הרביעית;

          "תובע בכיר" –

(1)   בתיק המנוהל על ידי פרקליט – היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה או משנהו, מנהל מחלקה בפרקליטות המדינה או סגנו, או פרקליט מחוז, משנהו או מנהל מחלקה בפרקליטות המחוז;

(2)   בתיק המנוהל על ידי תובע משטרתי – תובע משטרתי;

(3)   בתיק המנוהל על ידי תובע המנוי בפסקה (3) להגדרה "תובע" – תובע שהוא עובד המדינה ומנוי בתוספת הרביעית.

(תיקון מס' 82) תשע"ח-2018

          (ב)  ראה תובע כי קיימות ראיות מספיקות לאישום בעבירה, רשאי הוא, על אף האמור בסעיף 62(א), שלא להעמיד חשוד לדין, ולהציע לו הסדר (בסימן זה – הסדר), אם ראה כי נסיבות העניין בכללותן מתאימות לאי-העמדה לדין נוכח עריכת ההסדר ומילוי תנאיו.

          (ג)   לא ייערך הסדר אלא בעבירה מסוג חטא או עוון, או בעבירה מסוג פשע המנויה בתוספת השישית, שאינה אחת מאלה:

(1)   עבירה המנויה בסעיף 240 לחוק זה;

(2)   עבירה שהיסוד העובדתי בה מהווה הפרה שבשלה ניתן להטיל עיצום כספי לפי חיקוק או עבירה עם יסוד עובדתי דומה למעשה המהווה הפרה כאמור;

(3)   עבירה שניתן להטיל בשלה כופר כסף.

          (ד)  תובע רשאי לסגור תיק בהסדר בהתקיים שני אלה:

(1)   העונש המתאים לחשוד, לדעת התובע, לפי הוראות סימן א'1 לפרק ו' לחוק העונשין, אינו כולל מאסר בפועל;

(2)   אין פרט רישום כהגדרתו בסעיף 2 לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א-1981 (בסימן זה – חוק המרשם הפלילי), שנרשם בעניינו של החשוד, בחמש השנים שלפני ביצוע העבירה נושא ההסדר, לרבות הסדר שנערך בעבר, ואין חקירות או משפטים פליליים תלויים ועומדים בעניינו במשטרה או באותה רשות, לפי העניין, שאינם חלק מההסדר.

(תיקון מס' 68) תשע"ד-2014

          (ה)  תובע לא יסגור תיק בהסדר, או בהליך דומה שלפיו אם החשוד יקיים תנאים מסוימים לא יוגש נגדו כתב אישום, בין ביוזמת התובע ובין ביוזמת החשוד, אלא לפי הוראות סימן זה או לפי חוק אחר המסמיך תובע לסגור תיק בתנאים.

(תיקון מס' 68) תשע"ד-2014

          (ו)   הוראות סימן זה לא יחולו על חשוד שהוא קטין כהגדרתו בחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971.

מיום 2.5.2013

תיקון מס' 66

ס"ח תשע"ב מס' 2374 מיום 2.8.2012 עמ' 599 (ה"ח 416)

הוספת סעיף 67א

 

מיום 3.7.2014

תיקון מס' 68

ס"ח תשע"ד מס' 2457 מיום 3.7.2014 עמ' 582 (ה"ח 770)

הוספת סעיפים קטנים 67א(ה), 67א(ו)

 

מיום 22.2.2018

תיקון מס' 82

ס"ח תשע"ח מס' 2694 מיום 22.2.2018 עמ' 192 (ה"ח 748)

(ב) ראה תובע כי קיימות ראיות מספיקות לאישום בעבירה, רשאי הוא, על אף האמור בסעיף 62(א), שלא להעמיד חשוד לדין, ולהציע לו הסדר (בסימן זה – הסדר), אם ראה כי מילוי תנאי ההסדר יענה על העניין לציבור, בנסיבות המקרה אם ראה כי נסיבות העניין בכללותן מתאימות לאי-העמדה לדין נוכח עריכת ההסדר ומילוי תנאיו.

הוראות לעניין עריכת הסדר (תיקון מס' 66) תשע"ב-2012

67ב.  (א)  התובע יתחייב להימנע מהגשת כתב אישום נגד החשוד ולסגור את תיק החקירה נגדו אם יודה החשוד בעובדות המהוות את העבירה המפורטות בהסדר ויקיים את התנאים שיפורטו בו.

          (ב)  לפני שידון התובע עם החשוד בתנאי ההסדר –

(1)   יפרט את העובדות והוראות החיקוק שלגביהן קיימות ראיות מספיקות לאישום (בסימן זה – טיוטת כתב אישום);

(תיקון מס' 82) תשע"ח-2018

(2)   יציין בהחלטה מנומקת את הנסיבות לכך שהעונש המתאים לחשוד אינו כולל מאסר בפועל ולכך שנסיבות העניין בכללותן מתאימות לאי-העמדה לדין נוכח עריכת ההסדר ומילוי תנאיו.

          (ג)   טיוטת כתב האישום וההחלטה המנומקת יישמרו בתיק.

מיום 2.5.2013

תיקון מס' 66

ס"ח תשע"ב מס' 2374 מיום 2.8.2012 עמ' 600 (ה"ח 416)

הוספת סעיף 67ב

 

מיום 22.2.2018

תיקון מס' 82

ס"ח תשע"ח מס' 2694 מיום 22.2.2018 עמ' 192 (ה"ח 748)

(2) יציין בהחלטה מנומקת את הנסיבות לכך שהעונש המתאים לחשוד אינו כולל מאסר בפועל ולכך שמילוי תנאי ההסדר יענה על העניין לציבור בלא העמדתו לדין ולכך שנסיבות העניין בכללותן מתאימות לאי-העמדה לדין נוכח עריכת ההסדר ומילוי תנאיו.

תנאי ההסדר (תיקון מס' 66) תשע"ב-2012

67ג.   (א)  תובע יהיה רשאי לכלול בהסדר תנאים אלה:

 

(תיקון מס' 68) תשע"ד-2014

(1)   תשלום לאוצר המדינה בסכום שלא יעלה על הסכום הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, אף אם ההסדר כולל יותר מעבירה אחת, באופן ובמועדים שיפורטו בהסדר, ובלבד שתקופת התשלום לא תעלה על שנה; נקבעה בחוק הוראה ולפיה ישולמו קנסות בשל עבירה לגורם אחר, יציין זאת התובע, והתשלום ישולם לאותו גורם; בוצעה עבירה בבניין לפי חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965, על ידי בני זוג שהם בעלי הבניין ומנהלים משק בית משותף, לא יוטל על בני הזוג יחד סכום העולה על הסכום האמור;

(תיקון מס' 68) תשע"ד-2014

(2)   תשלום פיצוי לנפגע עבירה בסכום שלא יעלה על הסכום הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, באופן ובמועדים שיפורטו בהסדר, ובלבד שתקופת התשלום לא תעלה על שנה; התשלום יועבר לנפגע לאחר שהתובע סגר את התיק לפי סעיף 67ו;

(3)   התחייבות של החשוד להימנע מביצוע עבירה במהלך תקופה שתפורט בהסדר ולא תעלה על שנה;

(4)   עמידה בתנאי תכנית טיפול, תיקון ושיקום שיקבע קצין מבחן, לרבות ביצוע שירות לציבור כהגדרתו בסעיף 71א(1) לחוק העונשין, והימצאות בפיקוח קצין מבחן לתקופה שיקבע קצין המבחן, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 71ו לחוק העונשין, והכל לתקופה שתפורט בהסדר ולא תעלה על שנה, ובמקרים מיוחדים, בהמלצת קצין המבחן – שלא תעלה על 18 חודשים;

(תיקון מס' 68) תשע"ד-2014

(5)   נקיטת אמצעים המנויים בתוספת החמישית לתיקון הנזק שנגרם עקב העבירה, לשם השבת המצב לקדמותו ולמניעת ביצוע עבירה שבהסדר, ובלבד שיש זיקה עניינית בין התנאי ובין העבירה שבוצעה, והכול לתקופה שתפורט בהסדר ולא תעלה על שנה, ובמקרים מיוחדים כמפורט בתוספת החמישית – לתקופה שלא תעלה על שנתיים.

          (ב)  לשם קביעת תנאי ההסדר יתחשב התובע בעיקרון המנחה בענישה, בשיקולי הענישה, ובנסיבות, הקבועים בסימן א'1 לפרק ו' לחוק העונשין.

          (ג)   בטרם ייחתם הסדר, יאשר תובע בכיר את תנאיו, אלא אם כן ההסדר הוצע לפי תנאים מפורטים שפורטו בהנחיות ופורסמו.

(תיקון מס' 68) תשע"ד-2014 (תיקון מס' 79) תשע"ז-2017

          (ד)  תשלום או פיצוי ייגבה באמצעות רשות האכיפה והגבייה, ויועבר על ידה לאוצר המדינה או לגורם אחר שנקבע בחוק, או לנפגע העבירה, ואולם אם הגורם האחר הוא ועדה מקומית לתכנון ולבנייה כמשמעותה בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965 או רשות מקומית המוסמכת לאכיפה כהגדרתה בפרק י' לחוק האמור, ישולם התשלום ישירות לקופת הוועדה המקומית או הרשות המקומית כאמור, לפי העניין.

מיום 2.5.2013

תיקון מס' 66

ס"ח תשע"ב מס' 2374 מיום 2.8.2012 עמ' 600 (ה"ח 416)

הוספת סעיף 67ג

 

מיום 3.7.2014

תיקון מס' 68

ס"ח תשע"ד מס' 2457 מיום 3.7.2014 עמ' 582 (ה"ח 770)

67ג. (א) תובע יהיה רשאי לכלול בהסדר תנאים אלה:

(1) תשלום לאוצר המדינה בסכום שלא יעלה על הסכום הקבוע בסעיף 61(א)(1) 61(א)(2) לחוק העונשין, אף אם ההסדר כולל יותר מעבירה אחת, באופן ובמועדים שיפורטו בהסדר, ובלבד שתקופת התשלום לא תעלה על שנה; נקבעה בחוק הוראה ולפיה ישולמו קנסות בשל עבירה לגורם אחר, יציין זאת התובע, והתשלום ישולם לאותו גורם; בוצעה עבירה בבניין לפי חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965, על ידי בני זוג שהם בעלי הבניין ומנהלים משק בית משותף, לא יוטל על בני הזוג יחד סכום העולה על הסכום האמור;

(2) תשלום פיצוי לנפגע עבירה בסכום שלא יעלה על הסכום הקבוע בסעיף 61(א)(1) 61(א)(2) לחוק העונשין, באופן ובמועדים שיפורטו בהסדר, ובלבד שתקופת התשלום לא תעלה על שנה; התשלום יועבר לנפגע לאחר שהתובע סגר את התיק לפי סעיף 67ו;

(3) התחייבות של החשוד להימנע מביצוע עבירה במהלך תקופה שתפורט בהסדר ולא תעלה על שנה;

(4) עמידה בתנאי תכנית טיפול, תיקון ושיקום שיקבע קצין מבחן, לרבות ביצוע שירות לציבור כהגדרתו בסעיף 71א(1) לחוק העונשין, והימצאות בפיקוח קצין מבחן לתקופה שיקבע קצין המבחן, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 71ו לחוק העונשין, והכל לתקופה שתפורט בהסדר ולא תעלה על שנה, ובמקרים מיוחדים, בהמלצת קצין המבחן – שלא תעלה על 18 חודשים;

(5) נקיטת אמצעים המנויים בתוספת החמישית לתיקון הנזק שנגרם עקב העבירה, לשם השבת המצב לקדמותו ולמניעת ביצוע עבירה שבהסדר, והכל לתקופה שתפורט בהסדר ולא תעלה על שנה ובלבד שיש זיקה עניינית בין התנאי ובין העבירה שבוצעה, והכול לתקופה שתפורט בהסדר ולא תעלה על שנה, ובמקרים מיוחדים כמפורט בתוספת החמישית – לתקופה שלא תעלה על שנתיים.

(ב) לשם קביעת תנאי ההסדר יתחשב התובע בעיקרון המנחה בענישה, בשיקולי הענישה, ובנסיבות, הקבועים בסימן א'1 לפרק ו' לחוק העונשין.

(ג) בטרם ייחתם הסדר, יאשר תובע בכיר את תנאיו, אלא אם כן ההסדר הוצע לפי תנאים מפורטים שפורטו בהנחיות ופורסמו.

(ד) תשלום או פיצוי ייגבה באמצעות רשות האכיפה והגבייה, ויועבר על ידה לאוצר המדינה או לגורם אחר שנקבע בחוק, או לנפגע העבירה, ואולם אם הגורם האחר הוא ועדה מקומית לתכנון ולבנייה כמשמעותה בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965, ישולם התשלום ישירות לקופת הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה.

 

מיום 25.10.2017

תיקון מס' 79

ס"ח תשע"ז מס' 2635 מיום 25.4.2017 עמ' 921 (ה"ח 1074)

(ד) תשלום או פיצוי ייגבה באמצעות רשות האכיפה והגבייה, ויועבר על ידה לאוצר המדינה או לגורם אחר שנקבע בחוק, או לנפגע העבירה, ואולם אם הגורם האחר הוא ועדה מקומית לתכנון ולבנייה כמשמעותה בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965 או רשות מקומית המוסמכת לאכיפה כהגדרתה בפרק י' לחוק האמור, ישולם התשלום ישירות לקופת הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה הוועדה המקומית או הרשות המקומית כאמור, לפי העניין.

עיון בחומר חקירה לפני חתימה על הסדר (תיקון מס' 66) תשע"ב-2012

67ד.  בטרם ייחתם הסדר, רשאי החשוד לעיין בחומר החקירה ובטיוטת כתב האישום אם אינה זהה למתואר בהסדר.

מיום 2.5.2013

תיקון מס' 66

ס"ח תשע"ב מס' 2374 מיום 2.8.2012 עמ' 601 (ה"ח 416)

הוספת סעיף 67ד

תוכן ההסדר (תיקון מס' 66) תשע"ב-2012

67ה.  הסדר ייערך בכתב, ייחתם בידי התובע והחשוד, ויכיל את –

(1)  תיאור העובדות והוראות החיקוק שלגביהן קיימות ראיות מספיקות לאישום;

(2)  הודאת החשוד בעובדות המהוות עבירה;

(3)  התנאים שעל החשוד למלא;

(4)  התקופה שנקבעה לקיום תנאי ההסדר, והיא תהיה חלק מתנאי ההסדר, וכן הדרך והמועד שבהם יוכיח החשוד כי מילא אחר תנאי ההסדר בתקופות שנקבעו לקיומם;

(5)  הצהרת החשוד כי הוא מבין שהפרת תנאי ההסדר, כולם או חלקם, בתקופה שנקבעה לקיום תנאי ההסדר, תביא להעמדתו לדין לפי טיוטת כתב האישום, וכי יירשם שהתיק נסגר בעילה של סגירת תיק בהסדר, ברישום לפי חוק המרשם הפלילי.

מיום 2.5.2013

תיקון מס' 66

ס"ח תשע"ב מס' 2374 מיום 2.8.2012 עמ' 601 (ה"ח 416)

הוספת סעיף 67ה

עילת סגירת תיק בהסדר (תיקון מס' 66) תשע"ב-2012

67ו.   (א)  התובע יסגור את התיק בעילה של "סגירה בהסדר" לאחר שווידא כי מולאו תנאי ההסדר וערך על כך רישום בתיק בכתב; התובע ישלח דיווח על סגירת התיק למשטרת ישראל ויודיע על כך לחשוד.

          (ב)  הוראות סעיפים 63 ו-64 לא יחולו לעניין תיק שנסגר בהסדר.

מיום 2.5.2013

תיקון מס' 66

ס"ח תשע"ב מס' 2374 מיום 2.8.2012 עמ' 601 (ה"ח 416)

הוספת סעיף 67ו

סירוב להסדר או הפרת תנאיו (תיקון מס' 66) תשע"ב-2012 (תיקון מס' 82) תשע"ח-2018

67ז.   (א)  לא הסכים החשוד להסדר כולו או לתנאי מתנאיו, יעמידו התובע לדין לפי טיוטת כתב האישום; סבר התובע שאין ראיות מספיקות לאישום או שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין, והכל בשל מידע חדש שהובא לידיעתו לאחר סירובו של החשוד להסדר המוצע, יסגור את התיק בהחלטה מנומקת בכתב.

          (ב)  התובע לא יעמיד חשוד לדין בשל עובדות המהוות עבירה שהוא הודה בהן במסגרת הסדר, אלא אם כן החשוד לא מילא את תנאי ההסדר או אם מצא התובע שההסדר הושג במרמה; כתב אישום בשל מרמה כאמור יוגש באישור תובע בכיר.

(תיקון מס' 82) תשע"ח-2018

          (ג)   (1)   נוכח התובע כי החשוד לא מילא את תנאי ההסדר, כולם או חלקם, בכלל או בתקופה שנקבעה לקיום תנאי ההסדר, יעמידו לדין לפי טיוטת כתב האישום; סבר התובע שאין ראיות מספיקות לאישום או שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין, והכל בשל מידע חדש שהובא לידיעתו לאחר שהחשוד לא מילא את התנאים, יסגור את התיק בהחלטה מנומקת בכתב;

(2)   לעניין סעיף 67ג(א)(3), יראו הגשה של כתב אישום על עבירה שהחשוד התחייב במסגרת ההסדר להימנע ממנה, כהפרה של ההתחייבות; הוגש כתב אישום אחרי התקופה שנקבעה לקיום התנאי בשל עבירה שבוצעה בניגוד להתחייבות ובתוך תקופת ההתחייבות, יהיה התובע רשאי להעמיד את החשוד לדין ויחולו הוראות סעיף זה, ובלבד שהתובע טרם סגר את התיק והודיע על כך לחשוד.

          (ד)  הועמד חשוד לדין לאחר שנחתם עמו הסדר, יראו את ההסדר כמבוטל והחשוד לא יהיה מחויב למלא אחר תנאי ההסדר שטרם מילא; מילא החשוד חלק מתנאי ההסדר, יתחשב בכך בית משפט בבואו לגזור את דינו; זוכה החשוד לאחר ששילם תשלום לפי פסקה (1) שבסעיף 67ג(א), יוחזר לו הסכום ששילם בדרך שבה מוחזרים פיקדונות וקנסות לפי חוק זה.

          (ה)  הועמד חשוד לדין לאחר שהוצע לו הסדר או לאחר שנחתם עמו הסדר, לא יבקש התובע להטיל עליו עונש של מאסר בפועל, אלא אם כן הובא לידיעת התובע מידע חדש; בקשה כאמור תהיה באישור של תובע בכיר.

          (ו)   הודיית חשוד בעובדות המהוות עבירה, במסגרת הסדר, לא תשמש ראיה נגדו בהליך פלילי בשל עובדות אלה.

מיום 2.5.2013

תיקון מס' 66

ס"ח תשע"ב מס' 2374 מיום 2.8.2012 עמ' 602 (ה"ח 416)

הוספת סעיף 67ז

 

מיום 22.2.2018

תיקון מס' 82

ס"ח תשע"ח מס' 2694 מיום 22.2.2018 עמ' 192 (ה"ח 748)

(א) לא הסכים החשוד להסדר כולו או לתנאי מתנאיו, יעמידו התובע לדין לפי טיוטת כתב האישום; סבר התובע שאין ראיות מספיקות לאישום או שאין בדבר עניין לציבור שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין, והכל בשל מידע חדש שהובא לידיעתו לאחר סירובו של החשוד להסדר המוצע, יסגור את התיק בהחלטה מנומקת בכתב.

(ב) התובע לא יעמיד חשוד לדין בשל עובדות המהוות עבירה שהוא הודה בהן במסגרת הסדר, אלא אם כן החשוד לא מילא את תנאי ההסדר או אם מצא התובע שההסדר הושג במרמה; כתב אישום בשל מרמה כאמור יוגש באישור תובע בכיר.

(ג) (1) נוכח התובע כי החשוד לא מילא את תנאי ההסדר, כולם או חלקם, בכלל או בתקופה שנקבעה לקיום תנאי ההסדר, יעמידו לדין לפי טיוטת כתב האישום; סבר התובע שאין ראיות מספיקות לאישום או שאין בדבר עניין לציבור שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין, והכל בשל מידע חדש שהובא לידיעתו לאחר שהחשוד לא מילא את התנאים, יסגור את התיק בהחלטה מנומקת בכתב;

פרסום בדבר הסדרים (תיקון מס' 66) תשע"ב-2012

67ח.  הפרטים שלהלן יפורסמו באתר האינטרנט של רשות התביעה הנוגעת בדבר, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול הדעת בקבלת ההחלטה לסגור תיק בהסדר, אך לא תזהה את החשוד או את נפגע העבירה:

(1)  דבר סגירת תיק בהסדר;

(2)  מהות העבירה ונסיבותיה, תיאור העובדות שבהן הודה החשוד וציון הוראות החיקוק שפורטו בהסדר;

(3)  תנאי ההסדר.

מיום 2.5.2013

תיקון מס' 66

ס"ח תשע"ב מס' 2374 מיום 2.8.2012 עמ' 602 (ה"ח 416)

הוספת סעיף 67ח

הכללת עמידה בתנאי תכנית טיפול, תיקון ושיקום בהסדר (תיקון מס' 66) תשע"ב-2012 (תיקון מס' 68) תשע"ד-2014

67ט.  תנאי לפי סעיף 67ג(א)(4), לא ייכלל בהסדרים אלא לאחר ששירות המבחן, כמשמעותו בפרק ד' לפקודת המבחן [נוסח חדש], התשכ"ט-1969, באישור שר הרווחה והשירותים החברתיים, הודיע לרשות התביעה כי ממסירת ההודעה ואילך ניתן לכללו כאמור; שירות המבחן רשאי להודיע כאמור לעניין סוג מסוים של תיקים ולתקופה מסוימת.

מיום 2.5.2013

תיקון מס' 66

ס"ח תשע"ב מס' 2374 מיום 2.8.2012 עמ' 603 (ה"ח 416)

הוספת סעיף 67ט

 

מיום 3.7.2014

תיקון מס' 68

ס"ח תשע"ד מס' 2457 מיום 3.7.2014 עמ' 582 (ה"ח 770)

67ט. תנאי לפי סעיף 67ג(א)(4), לא ייכלל בהסדרים אלא לאחר ששירות המבחן, כמשמעותו בפרק ד' לפקודת המבחן [נוסח חדש], התשכ"ט-1969, באישור שר הרווחה והשירותים החברתיים, הודיע לרשות התביעה כי ממסירת ההודעה ואילך ניתן לכללו כאמור; שירות המבחן רשאי להודיע כאמור לעניין סוג מסוים של תיקים ולתקופה מסוימת.

הנחיות לעניין תחולה (תיקון מס' 66) תשע"ב-2012

67י.   רשות תביעה רשאית להחיל את הוראות סימן זה לעניין סוגי עבירות ובתנאים, כפי שתקבע בהנחיות באישור היועץ המשפטי לממשלה; הנחיות כאמור יפורסמו לציבור.

מיום 2.5.2013

תיקון מס' 66

ס"ח תשע"ב מס' 2374 מיום 2.8.2012 עמ' 603 (ה"ח 416)

הוספת סעיף 67י

שינוי התוספת הרביעית, התוספת החמישית והתוספת השישית (תיקון מס' 66) תשע"ב-2012

67יא. שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לשנות, בצו, את התוספת הרביעית ואת התוספת החמישית, ובהסכמת השר לביטחון הפנים – את התוספת השישית.

מיום 2.5.2013

תיקון מס' 66

ס"ח תשע"ב מס' 2374 מיום 2.8.2012 עמ' 603 (ה"ח 416)

הוספת סעיף 67יא

דיווח לכנסת (תיקון מס' 66) תשע"ב-2012

67יב. מדי שנה, ב-1 במרס, ידווחו השר לביטחון הפנים, לעניין המשטרה, ושר המשפטים, לעניין רשויות התביעה האחרות, לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, בכתב, על כל אלה:

(1)  מספר התיקים שבהם נעשה הסדר לפי סעיף זה, לפי סעיפי עבירה ולפי רשות התביעה, ושיעורם הכולל מסך התיקים שנסגרו באותה שנה;

(2)  מספר התיקים שבהם הוגשו כתבי אישום באותה שנה, לפי רשות התביעה.

מיום 2.5.2013

תיקון מס' 66

ס"ח תשע"ב מס' 2374 מיום 2.8.2012 עמ' 603 (ה"ח 416)

הוספת סעיף 67יב

סימן ב': קובלנה

קובלנה [62] ת"ט (מס' 2) תשמ"ב-1982

68.  על אף האמור בסעיף 11 רשאי כל אדם להאשים בעבירה מן המנויות בתוספת השניה על ידי הגשת קובלנה לבית המשפט.

מיום 22.7.1982

ת"ט (מס' 2) תשמ"ב-1982

ס"ח תשמ"ב מס' 1054 מיום 22.7.1982 עמ' 176

68. על אף האמור בסעיף 10 בסעיף 11 רשאי כל אדם להאשים בעבירה מן המנויות בתוספת השניה על ידי הגשת קובלנה לבית המשפט.

קובלנות על עובדי המדינה [63]

69.  לא תוגש קובלנה לפי סימן זה על עובד המדינה בשל מעשה שעשה תוך מילוי תפקידו, אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה.

דין קובלנה [64]

70.  הוראות חוק זה הנוגעות לכתב אישום יחולו על קובלנה, בשינויים לפי הענין; בכל מקום שמדובר בכתב אישום גם קובלנה במשמע, ובכל מקום שמדובר בתובע גם קובל במשמע, אם אין כוונה אחרת משתמעת.

התביעה בקובלנה  [65] ת"ט (מס' 2)  תשמ"ב-1982

71.  הוגשה קובלנה, יעביר בית המשפט העתק ממנה לפרקליט המחוז; התביעה תנוהל, על אף האמור בסעיף 11, בידי הקובל או בא-כוחו, זולת אם פרקליט המחוז הגיש לבית המשפט, תוך חמישה עשר ימים לאחר שקיבל העתק הקובלנה, הודעה שפרקליט מפרקליטות המדינה ינהל את התביעה.

מיום 22.7.1982

ת"ט (מס' 2) תשמ"ב-1982

ס"ח תשמ"ב מס' 1054 מיום 22.7.1982 עמ' 176

71. הוגשה קובלנה, יעביר בית המשפט העתק ממנה לפרקליט המחוז; התביעה תנוהל, על אף האמור בסעיף 10 בסעיף 11, בידי הקובל או בא-כוחו, זולת אם פרקליט המחוז הגיש לבית המשפט, תוך חמישה עשר ימים לאחר שקיבל העתק הקובלנה, הודעה שפרקליט מפרקליטות המדינה ינהל את התביעה.

החלפת קובלנה בכתב אישום [66]

72.  הוגשה הודעה כאמור סעיף 71, תוחלף הקובלנה בכתב אישום מטעם תובע.

העמדת הדיון בקובלנה [66א]

73.  נוכח בית המשפט שקובל אינו מסוגל לנהל בעצמו את ענינו בבית המשפט, או שהוא מנהל את ענינו באופן טורדני, רשאי בית המשפט להפסיק את הדיון בקובלנה עד שימנה לו הקובל עורך דין תוך תקופה שיקבע; לא עשה כן הקובל תוך התקופה שנקבעה, רשאי בית המשפט לראותו כאילו לא התייצב ויחול האמור בסעיף 133.

סימן ג': עיון בראיות התביעה

עיון בחומר החקירה [67] (תיקון מס' 19) תשנ"ה-1995 (תיקון מס' 75) תשע"ו-2016

74.  (א)  (1)   הוגש כתב אישום בפשע או בעוון, רשאים הנאשם וסניגורו, וכן אדם שהסניגור הסמיכו לכך, או, בהסכמת התובע, אדם שהנאשם הסמיכו לכך, לעיין בכל זמן סביר בחומר החקירה וכן ברשימת כל החומר שנאסף או שנרשם בידי הרשות החוקרת, והנוגע לאישום שבידי התובע ולהעתיקו; בסעיף זה, "רשימת כל החומר" – לרבות ציון קיומו של חומר שנאסף או שנרשם בתיק שאינו חומר חקירה ושל חומר שנאסף או שנרשם בתיק שהוא חסוי על פי כל דין, וכן פירוט של סוג החומר כאמור, נושאו והמועד שבו נאסף או נרשם, ובלבד שאין בפירוט האמור לגבי חומר חסוי כדי לפגוע בחיסיון לפי כל דין; היו בחומר כמה מסמכים מאותו סוג העוסקים באותו עניין, ניתן לפרטם יחד כקבוצה, תוך ציון מספר המסמכים הנכללים בקבוצה;

(תיקון מס' 75) תשע"ו-2016 (תיקון מס' 88) תשע"ט-2019

(2)   לעניין פסקה (1), חומר מודיעין שיש זכות עיון בו כאמור באותה פסקה יהיה רק חומר שמתייחס לעובדות המתוארות בכתב האישום, לתוכן עדות שאמורה להישמע בשלב בירור האשמה, לראיה שאמורה להיות מוגשת כאמור או למהימנות של עד מרכזי, ואולם חומר מודיעין שנאסף או שנרשם בתיק ייכלל ברשימת כל החומר כאמור בפסקה (1); בסעיף זה –

"חומר מודיעין" – חומר חקירה שנאסף או שנרשם בידי רשות מודיעין;

"רשות מודיעין" – מערך המודיעין של כל אחד מאלה: משטרת ישראל, המחלקה לחקירת שוטרים במשרד המשפטים, צבא ההגנה לישראל, המשטרה הצבאית החוקרת, שירות בתי הסוהר, שירות הביטחון הכללי, המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, רשות המסים בישראל, רשות ניירות ערך, רשות התחרות.

(תיקון מס' 75) תשע"ו-2016

          (א1) תובע יקבל לעיונו מרשות חוקרת או מרשות מודיעין את כל החומר שנאסף או שנרשם כאמור בסעיף קטן (א), לרבות חומר מודיעין, ויוודא שחומר החקירה ורשימת כל החומר עומדים, בעת הגשת כתב האישום או בסמוך לכך, לרשות הנאשם וסניגורו או אדם אחר כאמור באותו סעיף קטן; היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה יקבע הנחיות לביצוע סעיף זה, לרבות לעניין פיקוח על הליך סיווג החומר.

(תיקון מס' 19) תשנ"ה-1995

          (ב)  נאשם רשאי לבקש, מבית המשפט שאליו הוגש כתב האישום, להורות לתובע להתיר לו לעיין בחומר שהוא, לטענתו, חומר חקירה ולא הועמד לעיונו.

(תיקון מס' 19) תשנ"ה-1995 (תיקון מס' 75) תשע"ו-2016

          (ג)   בקשה לפי סעיף קטן (ב) תידון לפני שופט אחד ובמידת האפשר היא תובא בפני שופט שאינו דן באישום, ואולם בקשה לעיין בחומר מודיעין תידון לפני בית המשפט הדן באישום, שיהיה רשאי להעביר את הדיון בבקשה לשופט יחיד שאינו דן באישום, ואם היה בית המשפט הרכב – לשופט יחיד שהוא אחד משופטי ההרכב או שאינו דן באישום; נאסף או נרשם חומר המודיעין בידי רשות מודיעין שהיא מערך המודיעין של שירות הביטחון הכללי, של המוסד לתפקידים מיוחדים או של צבא ההגנה לישראל, תידון הבקשה בפני שופט של בית המשפט העליון.

(תיקון מס' 19) תשנ"ה-1995

          (ד)  בעת הדיון בבקשה יעמיד התובע את החומר שבמחלוקת לעיונו של בית המשפט בלבד.

(תיקון מס' 75) תשע"ו-2016

          (ד1) על דיון בבקשה לפי סעיף קטן (ב) לעניין חומר מודיעין יחולו הוראות סעיף 46(א) עד (א2) לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, בשינויים המחויבים.

(תיקון מס' 19) תשנ"ה-1995 (תיקון מס' 60)  תש"ע-2010

          (ה)  על החלטת בית משפט לפי סעיף זה ניתן לערור לפני בית המשפט שלערעור שידון בערר בשופט אחד; הערר יוגש בתוך 30 ימים מיום שניתנה החלטת בית המשפט, ואולם בית המשפט רשאי להאריך את המועד להגשת הערר מטעמים שיירשמו.

(תיקון מס' 19) תשנ"ה-1995

          (ו)   אין בסעיף זה כדי לפגוע בהוראות פרק ג' לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971.

מיום 31.3.1995

תיקון מס' 19

ס"ח תשנ"ה מס' 1514 מיום 31.3.1995 עמ' 164 (ה"ח 2194)

74. (א) הוגש כתב אישום בפשע או בעוון, רשאים הנאשם וסניגורו, וכן אדם שהסניגור הסמיכו לכך, או, בהסכמת התובע, אדם שהנאשם הסמיכו לכך, לעיין בכל זמן סביר בחומר החקירה שבידי התובע ולהעתיקו וכן ברשימת כל החומר שנאסף או שנרשם בידי הרשות החוקרת, והנוגע לאישום.

(ב) נאשם רשאי לבקש, מבית המשפט שאליו הוגש כתב האישום, להורות לתובע להתיר לו לעיין בחומר שהוא, לטענתו, חומר חקירה ולא הועמד לעיונו.

(ג) בקשה לפי סעיף קטן (ב) תידון לפני שופט אחד ובמידת האפשר היא תובא בפני שופט שאינו דן באישום.

(ד) בעת הדיון בבקשה יעמיד התובע את החומר שבמחלוקת לעיונו של בית המשפט בלבד.

(ה) על החלטת בית משפט לפי סעיף זה ניתן לערור לפני בית המשפט שלערעור שידון בערר בשופט אחד.

(ו) אין בסעיף זה כדי לפגוע בהוראות פרק ג' לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971.

 

מיום 17.1.2010

תיקון מס' 60

ס"ח תש"ע מס' 2223 מיום 17.1.2010 עמ' 308 (ה"ח 456)

(ה) על החלטת בית משפט לפי סעיף זה ניתן לערור לפני בית המשפט שלערעור שידון בערר בשופט אחד; הערר יוגש בתוך 30 ימים מיום שניתנה החלטת בית המשפט, ואולם בית המשפט רשאי להאריך את המועד להגשת הערר מטעמים שיירשמו.

 

מיום 4.8.2016

תיקון מס' 75

ס"ח תשע"ו מס' 2571 מיום 4.8.2016 עמ' 1140 (ה"ח 848)

(א) (1) הוגש כתב אישום בפשע או בעוון, רשאים הנאשם וסניגורו, וכן אדם שהסניגור הסמיכו לכך, או, בהסכמת התובע, אדם שהנאשם הסמיכו לכך, לעיין בכל זמן סביר בחומר החקירה שבידי התובע ולהעתיקו וכן ברשימת כל החומר שנאסף או שנרשם בידי הרשות החוקרת, והנוגע לאישום; בסעיף זה, "רשימת כל החומר" – לרבות ציון קיומו של חומר שנאסף או שנרשם בתיק שאינו חומר חקירה ושל חומר שנאסף או שנרשם בתיק שהוא חסוי על פי כל דין, וכן פירוט של סוג החומר כאמור, נושאו והמועד שבו נאסף או נרשם, ובלבד שאין בפירוט האמור לגבי חומר חסוי כדי לפגוע בחיסיון לפי כל דין; היו בחומר כמה מסמכים מאותו סוג העוסקים באותו עניין, ניתן לפרטם יחד כקבוצה, תוך ציון מספר המסמכים הנכללים בקבוצה;

(2) לעניין פסקה (1), חומר מודיעין שיש זכות עיון בו כאמור באותה פסקה יהיה רק חומר שמתייחס לעובדות המתוארות בכתב האישום, לתוכן עדות שאמורה להישמע בשלב בירור האשמה, לראיה שאמורה להיות מוגשת כאמור או למהימנות של עד מרכזי, ואולם חומר מודיעין שנאסף או שנרשם בתיק ייכלל ברשימת כל החומר כאמור בפסקה (1); בסעיף זה –

"חומר מודיעין" – חומר חקירה שנאסף או שנרשם בידי רשות מודיעין;

"רשות מודיעין" – מערך המודיעין של כל אחד מאלה: משטרת ישראל, המחלקה לחקירת שוטרים במשרד המשפטים, צבא ההגנה לישראל, המשטרה הצבאית החוקרת, שירות בתי הסוהר, שירות הביטחון הכללי, המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, רשות המסים בישראל, רשות ניירות ערך, רשות ההגבלים העסקיים.

(א1) תובע יקבל לעיונו מרשות חוקרת או מרשות מודיעין את כל החומר שנאסף או שנרשם כאמור בסעיף קטן (א), לרבות חומר מודיעין, ויוודא שחומר החקירה ורשימת כל החומר עומדים, בעת הגשת כתב האישום או בסמוך לכך, לרשות הנאשם וסניגורו או אדם אחר כאמור באותו סעיף קטן; היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה יקבע הנחיות לביצוע סעיף זה, לרבות לעניין פיקוח על הליך סיווג החומר.

(ב) נאשם רשאי לבקש, מבית המשפט שאליו הוגש כתב האישום, להורות לתובע להתיר לו לעיין בחומר שהוא, לטענתו, חומר חקירה ולא הועמד לעיונו.

(ג) בקשה לפי סעיף קטן (ב) תידון לפני שופט אחד ובמידת האפשר היא תובא בפני שופט שאינו דן באישום, ואולם בקשה לעיין בחומר מודיעין תידון לפני בית המשפט הדן באישום, שיהיה רשאי להעביר את הדיון בבקשה לשופט יחיד שאינו דן באישום, ואם היה בית המשפט הרכב – לשופט יחיד שהוא אחד משופטי ההרכב או שאינו דן באישום; נאסף או נרשם חומר המודיעין בידי רשות מודיעין שהיא מערך המודיעין של שירות הביטחון הכללי, של המוסד לתפקידים מיוחדים או של צבא ההגנה לישראל, תידון הבקשה בפני שופט של בית המשפט העליון.

(ד) בעת הדיון בבקשה יעמיד התובע את החומר שבמחלוקת לעיונו של בית המשפט בלבד.

(ד1) על דיון בבקשה לפי סעיף קטן (ב) לעניין חומר מודיעין יחולו הוראות סעיף 46(א) עד (א2) לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, בשינויים המחויבים.

 

מיום 10.1.2019

תיקון מס' 88

ס"ח תשע"ט מס' 2781 מיום 10.1.2019 עמ' 250 (ה"ח 1221)

(א) (1) הוגש כתב אישום בפשע או בעוון, רשאים הנאשם וסניגורו, וכן אדם שהסניגור הסמיכו לכך, או, בהסכמת התובע, אדם שהנאשם הסמיכו לכך, לעיין בכל זמן סביר בחומר החקירה שבידי התובע ולהעתיקו וכן ברשימת כל החומר שנאסף או שנרשם בידי הרשות החוקרת, והנוגע לאישום; בסעיף זה, "רשימת כל החומר" – לרבות ציון קיומו של חומר שנאסף או שנרשם בתיק שאינו חומר חקירה ושל חומר שנאסף או שנרשם בתיק שהוא חסוי על פי כל דין, וכן פירוט של סוג החומר כאמור, נושאו והמועד שבו נאסף או נרשם, ובלבד שאין בפירוט האמור לגבי חומר חסוי כדי לפגוע בחיסיון לפי כל דין; היו בחומר כמה מסמכים מאותו סוג העוסקים באותו עניין, ניתן לפרטם יחד כקבוצה, תוך ציון מספר המסמכים הנכללים בקבוצה;

(2) לעניין פסקה (1), חומר מודיעין שיש זכות עיון בו כאמור באותה פסקה יהיה רק חומר שמתייחס לעובדות המתוארות בכתב האישום, לתוכן עדות שאמורה להישמע בשלב בירור האשמה, לראיה שאמורה להיות מוגשת כאמור או למהימנות של עד מרכזי, ואולם חומר מודיעין שנאסף או שנרשם בתיק ייכלל ברשימת כל החומר כאמור בפסקה (1); בסעיף זה –

"חומר מודיעין" – חומר חקירה שנאסף או שנרשם בידי רשות מודיעין;

"רשות מודיעין" – מערך המודיעין של כל אחד מאלה: משטרת ישראל, המחלקה לחקירת שוטרים במשרד המשפטים, צבא ההגנה לישראל, המשטרה הצבאית החוקרת, שירות בתי הסוהר, שירות הביטחון הכללי, המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, רשות המסים בישראל, רשות ניירות ערך, רשות ההגבלים העסקיים רשות התחרות.

דרכי העיון וההעתקה [68]

75.  עיון בחומר החקירה או העתקה ממנו יהיו במשרד תובע או במקום אחר שתובע הועיד לכך, ובמעמד אדם שתובע מינה, דרך כלל או לענין פלוני, להבטיח שהעיון וההעתקה ייעשו בהתאם לחוק ולהוראות התובע.

עונשין [69]

76.  המפריע או המכשיל אדם שנתמנה על פי סעיף 75 במילוי תפקידו, דינו - מאסר שלושה חדשים; המוציא מתוך החומר שנמסר לו לעיון או להעתקה מסמך או מוצג בלי שקיבל לכך רשות בכתב מאת תובע, דינו - מאסר שנה.

סייג להבאת ראיות [70]

77.  (א)  לא יגיש תובע לבית המשפט ראיה ולא ישמיע עד אם לנאשם או לסניגורו לא ניתנה הזדמנות סבירה לעיין בראיה או בהודעת העד בחקירה, וכן להעתיקם, אלא אם ויתרו על כך.

          (ב)  הודעה של עד בענינים פורמליים שאינם מהותיים לבירור  האשמה, אין חובה שתהא בכתב, אולם התובע ימסור לנאשם או לסניגורו - זמן סביר מראש - את שם העד, ואת עיקר התוכן של עדותו לפי הידוע לתביעה, זולת אם ויתרו על כך.

חומר סודי [71]

78.  הוראות סעיף 74 אינן חלות על חומר שאי-גילויו מותר או שגילויו אסור לפי כל דין, אולם הוראות סעיף 77 חלות עליו.

המצאת ראיות שבידי קובל [72]

79.  לא יגיש קובל לבית המשפט ראיה שבכתב שהיתה בידיו, אלא אם המציא לנאשם העתק ממנה.

סייג לזכות העיון בחומר הראיות [73]

80.  הוראות סימן זה אינן חלות על ראיות הבאות לסתור טענת הנאשם שהתובע לא יכול היה לצפותה מראש, ועל ראיות להסברת העדרו של עד או לענינים פורמליים אחרים שאינם מהותיים לבירור האשמה.

שמירת דין [74]

81.  הוראות סימן זה אינן גורעות מהוראות סעיף 128 לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

סימן ד': עיון בעדויות מומחים של ההגנה

הגדרות [74א]

82.  בסימן זה, "חוות דעת" ו"תעודת רופא" - כמשמעותן בסעיף 20 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971.

עיון בעדויות מומחים של הסניגוריה [74ב]

83.  (א)  בית המשפט שהוגש לפניו כתב אישום בפשע או בעוון, רשאי - לפי בקשת התובע - לצוות על הנאשם או על סניגורו –

(1)   לאפשר לתובע לעיין בכל זמן סביר בכל חוות דעת בכתב או בתעודת רופא, שהנאשם מתכוון להביאן לפני בית המשפט כראיה;

(2)   לערוך בכתב את עיקר תכנה של עדות מומחה, שהנאשם מתכוון להשמיע, ולאפשר לתובע בכל זמן סביר לעיין בו;

(3)   לאפשר לתובע להעתיק מסמכים כאמור.

          (ב)  העיון יהיה במעמד אדם שהנאשם או סניגורו ימנה לצורך זה או בכל דרך אחרת שיקבע בית המשפט.

          (ג)   מועד העיון ומקומו יהיו כפי שיקבע בית המשפט, ובלבד שמועד העיון יהיה לאחר שניתנה לנאשם או לסניגורו - לפי בקשתם - האפשרות לעיין בחומר החקירה לפי סימן ג'.

סייג להבאת ראיות [74ג]

84.  לא יגיש נאשם לבית המשפט חוות דעת בכתב או תעודת רופא ולא ישמיע עדות מומחה שלא קויים לגביהן צו שניתן לפי סעיף 83, אלא בהסכמת התובע או ברשות בית המשפט.

סימן ה': אישום

תוכן כתב האישום [75]

85.  כתב אישום יכיל –

(1)   שם בית המשפט שאליו הוא מוגש;

(2)   ציון מדינת ישראל כמאשים או שם הקובל ומענו;

(3)   שם הנאשם ומענו;

(4)   תיאור העובדות המהוות את העבירה, בציון המקום והזמן במידה שאפשר לבררם;

(5)   ציון הוראות החיקוק שלפיו מואשם הנאשם;

(6)   שמות עדי התביעה.

צירוף אישומים [76]

86.  מותר לצרף בכתב אישום אחד כמה אישומים אם הם מבוססים על אותן עובדות או על עובדות דומות או על סדרת מעשים הקשורים זה לזה עד שהם מהווים פרשה אחת; בצירוף אישומים כאמור מותר, על אף כל דין אחר, לצרף לאישום בבית משפט מחוזי גם אישום בעבירה שאינה פשע.

צירוף נאשמים [77]

87.  מותר להאשים בכתב אישום אחד כמה נאשמים אם כל אחד מהם היה צד לעבירות שבכתב האישום או לאחת מהן, בין כשותף ובין בדרך אחרת, או אם האישום הוא בשל סדרת מעשים הקשורים זה לזה שהם מהווים פרשה אחת; אולם אין באי-צירופו של צד אחד לעבירה מניעה לשפיטתו של צד אחר.

הפרדת המשפט [78]

88.  בית המשפט רשאי, בכל שלב שלפני הכרעת הדין, לצוות על הפרדת המשפט באישום פלוני שנכלל בכתב האישום, או על הפרדת משפטו של נאשם פלוני שהואשם עם אחרים.

כתב אישום חדש בהפרדת המשפט [79]

89.  ניתן צו להפרדת המשפט, יוגש כתב אישום אחר בשל האישום שהמשפט עליו הופרד או נגד הנאשם שמשפטו הופרד; ורשאי בית המשפט, אם הוא סבור שלא ייגרם על-ידי עיוות-דין, להמשיך במשפט שהופרד מן השלב שאליו הגיע לפני ההפרדה.

איחוד משפטים [80]

90.  בית המשפט רשאי, בכל שלב שלפני הכרעת הדין, לצוות על איחוד הדיון בכתבי אישום נפרדים התלויים ועומדים באותו בית משפט, אם מותר לצרפם בהתאם להוראות סעיפים 86 או 87 ובית המשפט סבור שהצירוף לא יגרום לעיוות דין.

תיקון כתב אישום בידי התובע [81]

91.  תובע רשאי, בכל עת עד לתחילת המשפט, לתקן כתב אישום, להוסיף עליו ולגרוע ממנו, במסירת הודעה לבית המשפט המפרטת את השינוי; בית המשפט ימציא העתק מן ההודעה לנאשם.

תיקון כתב אישום בידי בית המשפט  [82]

92.  (א)  בית המשפט רשאי, בכל עת שלאחר תחילת המשפט, לבקשת בעל דין, לתקן כתב אישום, להוסיף עליו ולגרוע ממנו, ובלבד שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן; התיקון ייעשה בכתב האישום או יירשם בפרוטוקול.

 

          (ב)  בית המשפט רשאי לתקן כתב אישום אף אם העבירה שלפי התיקון היא בגדר הסמכות של בית משפט אחר או של הרכב אחר, ואם עשה כן יעביר את הענין לאותו בית משפט או הרכב, אולם אם העבירה היא בסמכותו של בית משפט בעל סמכות שיפוט מצומצמת יותר, רשאי בית המשפט גם להמשיך לדון בה.

          (ג)   בית משפט שהועבר אליו ענין לפי סעיף קטן (ב) רשאי להמשיך בדיון מן השלב שאליו הגיע קודמו, ורשאי הוא, לאחר שנתן הזדמנות לבעלי הדין להשמיע טענותיהם לענין, לנהוג בראיות שגבה קודמו כאילו הוא עצמו גבה אותן, או לחזור ולגבותן, כולן או מקצתן.

חזרה מאישום [83]

93.  תובע רשאי, בכל עת שלאחר תחילת המשפט, לחזור בו מאישום שבכתב האישום, נגד נאשם אחד או יותר; אולם לא יעשה כן אם הודה הנאשם, בין בכתב על-פי סעיף 123 ובין בתשובתו לאישום, בעובדות שיש בהן כדי להרשיעו באותו אישום; לא היה בעובדות שהודה בהן כדי הרשעתו, רשאי התובע לחזור בו מן האישום ברשות בית המשפט.

תוצאות חזרה מאישום [84]

94.  (א)  חזר בו תובע מאישום לפני תשובת הנאשם לאישום, יבטל בית המשפט את האישום; חזר בו לאחר מכן, יזכה בית המשפט את הנאשם מאותו אישום.

(תיקון מס' 19) תשנ"ה-1995

          (ב)  בהסכמת התובע והנאשם רשאי בית המשפט לבטל אישום, בכל עת עד להכרעת הדין, ודין הביטול יהיה כדין ביטול לפני תשובת הנאשם.

(תיקון מס' 19) תשנ"ה-1995

          (ג)   אישום שבוטל, לפי סעיף קטן (ב), לא יוגש מחדש אלא באישור היועץ המשפטי לממשלה ומטעמים שיירשמו.

מיום 31.3.1995

תיקון מס' 19

ס"ח תשנ"ה מס' 1514 מיום 31.3.1995 עמ' 165 (ה"ח 2194)

94. (א) חזר בו תובע מאישום לפני תשובת הנאשם לאישום, יבטל בית המשפט את האישום; חזר בו לאחר מכן, יזכה בית המשפט את הנאשם מאותו אישום.

(ב) בהסכמת התובע והנאשם רשאי בית המשפט לבטל אישום, בכל עת עד להכרעת הדין, ודין הביטול יהיה כדין ביטול לפני תשובת הנאשם.

(ג) אישום שבוטל, לפי סעיף קטן (ב), לא יוגש מחדש אלא באישור היועץ המשפטי לממשלה ומטעמים שיירשמו.

התליית הליכים (תיקון מס' 19) תשנ"ה-1995

94א.  (א)  בכל עת שלאחר הגשת כתב האישום ולפני גזר הדין, רשאי בית המשפט להתלות את ההליכים, בין מיוזמתו ובין לבקשת תובע, אם נוכח כי לא ניתן להביא את הנאשם להמשך משפטו.

          (ב)  הותלו ההליכים, לפי סעיף קטן (א) ולאחר מכן ניתן להביא את הנאשם להמשך משפטו, רשאי תובע להודיע בכתב לבית המשפט על רצונו לחדש את ההליכים, ומשעשה כן יחדש בית המשפט את ההליכים, ורשאי הוא להמשיך בהם מן השלב שאליו הגיע לפני התלייתם.

         (ג)   על אף הוראות סעיף 9 ניתן לחדש את ההליכים באישור היועץ המשפטי לממשלה, מטעמים שיירשמו, אף אם עברו בין מועד התליית ההליכים לבין המועד שבו ניתן להביא את הנאשם להמשך משפטו התקופות האמורות בסעיף 9; ובלבד שההליכים הותלו מהטעם שהנאשם מתחמק מן הדין.

מיום 31.3.1995

תיקון מס' 19

ס"ח תשנ"ה מס' 1514 מיום 31.3.1995 עמ' 165 (ה"ח 2194)

הוספת סעיף 94א

סימן ו': זימון למשפט

הזמנה למשפט [85] (תיקון מס' 48) תשס"ו-2006

95.    (א)  משהוגש כתב אישום יקבע בית המשפט מועד למשפט; בית המשפט יודיע על המועד בכתב לתובע וימציא לנאשם הזמנה בכתב למשפט בצירוף העתק מכתב האישום; הגיש סניגורו לבית המשפט לפני קביעת המועד יפוי כוח לייצג את הנאשם במשפט, יודיע בית המשפט על המועד בכתב גם לסניגור.

(תיקון מס' 48) תשס"ו-2006

          (ב)  סבר בית המשפט, לאור אופי העבירה שבכתב האישום ונסיבותיה, כי הדיון בכתב האישום מתאים לניהול במסגרת דיון מקדמי לפי הוראות סעיף 143א, תצורף להזמנה למשפט כאמור בסעיף קטן (א) הודעה, בנוסח שיקבע שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, בדבר האפשרות לניהול דיון מקדמי ובדבר מטרות הדיון המקדמי כאמור בסעיף
143א(ב), ותנאיו כאמור בסעיף 143א(ג).

מיום 1.1.2007

תיקון מס' 48

ס"ח תשס"ו מס' 2063 מיום 27.7.2006 עמ' 390 (ה"ח 158)

95. (א) משהוגש כתב אישום יקבע בית המשפט מועד למשפט; בית המשפט יודיע על המועד בכתב לתובע וימציא לנאשם הזמנה בכתב למשפט בצירוף העתק מכתב האישום; הגיש סניגורו לבית המשפט לפני קביעת המועד יפוי כוח לייצג את הנאשם במשפט, יודיע בית המשפט על המועד בכתב גם לסניגור.

(ב) סבר בית המשפט, לאור אופי העבירה שבכתב האישום ונסיבותיה, כי הדיון בכתב האישום מתאים לניהול במסגרת דיון מקדמי לפי הוראות סעיף 143א, תצורף להזמנה למשפט כאמור בסעיף קטן (א) הודעה, בנוסח שיקבע שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, בדבר האפשרות לניהול דיון מקדמי ובדבר מטרות הדיון המקדמי כאמור בסעיף 143א(ב), ותנאיו כאמור בסעיף 143א(ג).

תוכן ההזמנה [86]

96.  הזמנה למשפט תכיל –

(1)   שם בית המשפט;

(2)   ציון המאשים;

(3)   שם הנאשם ומענו;

(4)   תמצית האישום נגדו;

(5)   המקום והמועד שבהם עליו להתייצב;

(6)   תמצית הוראות סעיפים 123 ו-128.

הודעה על דחיית מועד [87]

97.  נדחה המועד לתחילת המשפט או להמשכו, יודיע בית המשפט בכתב לתובע על המועד שקבע, וימציא לנאשם ולסניגורו הודעה בכתב עליו, אם לא הודיע להם על כך בעל-פה בשעת דיון.

צורת ההזמנה [88] (תיקון מס' 19) תשנ"ה-1995

98.  הודעה בכתב והזמנה לפי סימן זה תיחתם בידי שופט, רשם או פקיד בית המשפט ובחותמת בית המשפט. אולם הודעה או הזמנה כאמור, לנאשם בעבירה שכתב האישום נגדו הוגש בידי תובע, כמשמעותו בסעיף 12(א)(2), יכול שתיחתם בידי שוטר בלבד.

מיום 31.3.1995

תיקון מס' 19

ס"ח תשנ"ה מס' 1514 מיום 31.3.1995 עמ' 165 (ה"ח 2194)

98. הודעה בכתב והזמנה לפי סימן זה תיחתם בידי שופט, רשם או פקיד בית המשפט ובחותמת בית המשפט. אולם הודעה או הזמנה כאמור, לנאשם בעבירה שכתב האישום נגדו הוגש בידי תובע, כמשמעותו בסעיף 12(א)(2), יכול שתיחתם בידי שוטר בלבד.

צו הבאה [89]

99.  בית המשפט רשאי לתת בכל עת צו הבאה נגד הנאשם, אם ראה שיש צורך בכך כדי לכפות את התייצבותו למשפט במועד שנקבע.

תחולת סעיפים אחרים [90]

100. על צו הבאה יחולו הוראות סעיפים 22 עד 26, בשינויים לפי הענין.

מסירה עם מעצר [91]

101. העוצר אדם לפי צו הבאה ימסור לו עם העתק הצו גם הזמנה, או הודעה לפי סעיף 97, או העתק מהן.

שחרור בערובה [92]

102. בצו הבאה רשאי בית המשפט להורות לקצין משטרה לשחרר את הנאשם בערובה, כפי שיפורש בצו; כתב ערובה שניתן בפני הקצין יועבר לבית המשפט שנתן את הצו; על הערובה יחולו הוראות סעיפים 43 עד 49 בשינויים לפי הענין.

הבאה לבית המשפט [93]

103. מי שנעצר על-פי צו הבאה ולא שוחרר לפי סעיף 102, יובא בלא דיחוי לפני בית המשפט, והוא יצווה על מעצרו או ישחררו בערובה.

תפיסת נכסי נאשם שנמלט [94]

104. (א)  נאשם שנמלט או מסתתר ואין אפשרות למצאו, רשאי בית המשפט, לבקשת פרקליט מפרקליטות המדינה, ואם הוא סבור שהדבר עשוי להביא להתייצבותו של הנאשם, לצוות על תפיסת כל נכס מנכסיו של הנאשם, מיטלטלין או מקרקעין, על רישום עיקול עליהם בפנקסי המקרקעין או על מינוי כונס נכסים עליהם, ולהורות מה ייעשה בנכס ובפירותיו כל עוד הצו בתקפו.

          (ב)  צו לפי סעיף זה לא יפגע בזכותו של נושה לרדת לאותם נכסים.

          (ג)   ניתן צו לפי סעיף זה, רשאי כל מי שתלוי בנאשם ותפיסת הנכס עשויה לפגוע בפרנסתו, לבקש מבית המשפט לבטל את הצו או לשנותו.

סימן ז': הזמנת עדים והמצאת מסמכים

פירושים [98 סוגריים]

105. בסימן זה, "מסמכים" - לרבות מוצגים אחרים.

הזמנת עד [95, 96]

106. (א)  בית המשפט יזמין, לבקשת בעל דין, כל אדם להעיד במשפט, זולת אם היה סבור שאין בהזמנת אותו אדם להועיל לבירור שאלה הנוגעת למשפט, וכן רשאי בית המשפט להזמין עד מטעמו.

          (ב)  הזמנת עד תהיה בהמצאת הזמנה בכתב לעד או בהודעה בעל-פה לעד על ידי בית המשפט בשעת דיון.

צורת ההזמנה ותכנה [97] (תיקון מס' 19) תשנ"ה-1995

107. הזמנה בכתב לעד תיחתם ביד שופט, רשם או פקיד בית המשפט ובחותמת בית המשפט, אולם רשאי שוטר להזמין עד מטעם תובע בחתימתו בלבד; ההזמנה תכיל –

(1)   שם בית המשפט;

(2)   ציון בעלי הדין;

(3)   שם המוזמן ומענו;

(4)   המקום והמועד שבהם עליו להתייצב;

(תיקון מס' 19) תשנ"ה-1995

(5)   (נמחקה).

מיום 31.3.1995

תיקון מס' 19

ס"ח תשנ"ה מס' 1514 מיום 31.3.1995 עמ' 165 (ה"ח 2194)

107. הזמנה בכתב לעד תיחתם ביד שופט, רשם או פקיד בית המשפט ובחותמת בית המשפט ותכיל, אולם רשאי שוטר להזמין עד מטעם תובע בחתימתו בלבד; ההזמנה תכיל –

(1) שם בית המשפט;

(2) ציון בעלי הדין;

(3) שם המוזמן ומענו;

(4) המקום והמועד שבהם עליו להתייצב;

(5) תמצית הוראות סעיפים 111 ו-113.

צו להמצאת מסמכים ומוצגים [98]

108. בית המשפט רשאי, לבקשת בעל דין או מיזמת בית המשפט, לצוות על עד שהוזמן או על כל אדם אחר להמציא לבית המשפט במועד שיקבע בהזמנה או בצו, אותם מסמכים הנמצאים ברשותו ושפורטו בהזמנה או בצו.

הזמנת עד על אתר  [99]

109. בית המשפט רשאי לצוות על אדם הנוכח לפניו להעיד או להמציא לו מסמכים במועד שיקבע; ודין אדם כזה כדין מי שהומצאו לו הזמנה או צו להמצאת מסמכים.

עד שנבצר ממנו לבוא לבית המשפט [100]

110. נוכח בית המשפט כי נבצר מעד לבוא לבית המשפט, רשאי הוא לגבות את עדותו במקום אחר.

מומחה מטעם בית המשפט (תיקון מס' 19) תשנ"ה-1995

111. (א)  בית המשפט רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, למנות מיוזמתו מומחה בענין שבחשבונאות או בנושא אחר הדורש בדיקה טכנית או חישוב, לצורך הבהרת חומר הראיות שבפניו.

          (ב)  מומחה כאמור בסעיף קטן (א) יעיין בחומר הראיות שהפנה אליו בית המשפט ויערוך את ממצאיו על פי שאלות שהוצגו לו על ידי בית המשפט; המומחה יגיש חוות דעתו בכתב וייחקר עליה בבית המשפט לבקשת מי מבעלי הדין; הוגשה חוות דעת לפי סעיף זה, רשאים בעלי הדין, להביא ראיות לסתור אותה.

מיום 3.7.1985

תיקון מס' 6

ס"ח תשמ"ה מס' 1149 מיום 3.7.1985 עמ' 140 (ה"ח 1709)

ביטול סעיף 111

הנוסח הקודם:

כפיית הציות להזמנה או לצו

111. מי שהוזמן להעיד ולא התייצב או נצטווה להמציא מסמכים ולא המציאם, רשאי בית המשפט לצוות על הבאתו לפני בית המשפט; על צו כזה יחולו סעיפים 22 עד 26 ו-101 עד 103, בשינויים לפי הענין.

 

מיום 31.3.1995

תיקון מס' 19

ס"ח תשנ"ה מס' 1514 מיום 31.3.1995 עמ' 165 (ה"ח 2194)

הוספת סעיף 111

(תיקון מס' 6) תשמ"ה-1985

112. (בוטל).

מיום 3.7.1985

תיקון מס' 6

ס"ח תשמ"ה מס' 1149 מיום 3.7.1985 עמ' 140 (ה"ח 1709)

ביטול סעיף 112

הנוסח הקודם:

חיוב בערובה, מעצר ומניעת יציאה מן הארץ

112. מי שהוזמן להעיד או נצטווה להמציא מסמכים, ויש לבית המשפט יסוד להניח כי הוא לא יתייצב או לא ימציא את המסמכים, רשאי בית המשפט –

(1) לחייבו במתן ערובה, ואם לא נתן ערובה – לצוות על מעצרו;

(2) לתת כל צו שימצא לנכון לשם הבטחת ההתייצבות או המצאת המסמכים, לרבות הפקדת דרכון ואיסור יציאה מן הארץ;

על חיוב בערובה וצו לפי סעיף זה יחולו סעיפים 37, 38 ו-43 עד 49, בשינויים לפי הענין.

(תיקון מס' 2) תשמ"ב-1982

113. עד 115. (בוטלו).

מיום 1.9.1982

תיקון מס' 2

ס"ח תשמ"ב מס' 1057 מיום 4.8.1982 עמ' 195 (ה"ח 1578)

ביטול סעיפים 113, 114, 115

הנוסח הקודם:

קנס או מעצר על אי ציות

113. מי שהוזמן להעיד ולא התייצב או נצטווה להמציא מסמכים ולא המציאם, רשאי בית המשפט להטיל עליו, אף שלא בפניו, קנס עשרים שקלים, ואם הוזמן או נצטווה פעם נוספת ולא התייצב או לא המציא את המסמכים – מאסר חודש ימים או קנס ארבעים שקלים לכל פעם נוספת.

עיון מחדש

114. מי שהוטל עליו מאסר או קנס לפי סעיף 113 שלא בפניו, רשאי בית המשפט, לבקשתו, לעיין שנית במאסר או בקנס שהטיל, להקל בהם או לבטלם, ובית המשפט יבטלם אם שוכנע שהמבקש נמנע מלהתייצב או להמציא את המסמכים מסיבות שלא היתה לו שליטה עליהן.

הודעה לנשיא בית המשפט שלערעור

115. על החלטה להטיל מאסר או קנס לפי סעיף 113 ועל החלטה לפי סעיף 114 יתן בית המשפט מיד הודעה בכתב לנשיא בית המשפט שלערעור, ורשאי הנשיא או שופט אחר של בית המשפט שלערעור לבטל את הצו או לשנותו לקולה.

סימן ח': שמירת ראיות

הגדרות (תיקון מס' 42) תשס"ד-2004

116. בסימן זה –

          "גביית עדות" – לרבות קבלת מסמכים ומוצגים אחרים;

          "עדות מוקדמת" – עדות כאמור בסעיף 117 או בסעיף 117א;

          "תיעוד חזותי" – כהגדרתו בחוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים), התשס"ב-2002.

מיום 2.1.2005

תיקון מס' 42

ס"ח תשס"ד מס' 1956 מיום 11.8.2004 עמ' 519 (ה"ח 42)

קבלת מסמכים ומוצגים הגדרות

116. בסימן זה –

בסימן זה, "גביית עדות" לרבות קבלת מסמכים ומוצגים אחרים. אחרים;

"עדות מוקדמת" – עדות כאמור בסעיף 117 או בסעיף 117א;

"תיעוד חזותי" – כהגדרתו בחוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים), התשס"ב-2002.

גביה מוקדמת של עדות [106] (תיקון מס' 39) תשס"ג-2003

117.  (א)  הוגש כתב אישום לבית משפט, רשאי בית המשפט, לבקשת בעל דין, לגבות עדותו של אדם לאלתר, אם ראה שהעדות חשובה לבירור האשמה וכי יש יסוד סביר להניח שאי אפשר יהיה לגבותה במהלך המשפט או אם מצא שיש חשש שאמצעי לחץ, איום, הפחדה, כוח או הבטחת טובת הנאה יניאו את העד מלמסור עדות אמת במהלך המשפט; נפתחה חקירה בעבירה ועדיין לא הוגש עליה כתב אישום, רשאי לעשות כן בית משפט השלום או בית משפט מחוזי לבקשת תובע או לבקשת אדם העשוי להיות נאשם בעבירה.

(תיקון מס' 50) תשס"ז-2006

          (ב)  הוגשה בקשה לגביית עדות מוקדמת, כאמור בסעיף קטן (א), בעבירה לפי סעיף 377א לחוק העונשין, התשל"ז-1977, יחליט בית המשפט בבקשה לא יאוחר משבועיים מיום הגשתה; העדות תיגבה בתוך חודשיים מיום ההחלטה, אלא אם כן האריך בית המשפט את התקופה מטעמים מיוחדים שיירשמו.

מיום 6.8.2003

תיקון מס' 39

ס"ח תשס"ג מס' 1900 מיום 6.8.2003 עמ' 536 (ה"ח 3147)

117. (א) הוגש כתב אישום לבית משפט, רשאי בית המשפט, לבקשת בעל דין, לגבות עדותו של אדם לאלתר, אם ראה שהעדות חשובה לבירור האשמה וכי יש יסוד סביר להניח שאי אפשר יהיה לגבותה במהלך המשפט או אם מצא שיש חשש שאמצעי לחץ, איום, הפחדה, כוח או הבטחת טובת הנאה יניאו את העד מלמסור עדות אמת במהלך המשפט; נפתחה חקירה בעבירה ועדיין לא הוגש עליה כתב אישום, רשאי לעשות כן בית משפט השלום או בית משפט מחוזי לבקשת תובע או לבקשת אדם העשוי להיות נאשם בעבירה.

(ב) הוגשה בקשה לגביית עדות מוקדמת, כאמור בסעיף קטן (א), בעבירה לפי סעיף 203א לחוק העונשין, התשל"ז-1977, יחליט בית המשפט בבקשה לא יאוחר משבועיים מיום הגשתה; העדות תיגבה בתוך חודשיים מיום ההחלטה, אלא אם כן האריך בית המשפט את התקופה מטעמים מיוחדים שיירשמו.

 

מיום 29.10.2006

תיקון מס' 50

ס"ח תשס"ז מס' 2067 מיום 29.10.2006 עמ' 6 (ה"ח 231)

(ב) הוגשה בקשה לגביית עדות מוקדמת, כאמור בסעיף קטן (א), בעבירה לפי סעיף 203א לפי סעיף
377א לחוק העונשין, התשל"ז-1977, יחליט בית המשפט בבקשה לא יאוחר משבועיים מיום הגשתה; העדות תיגבה בתוך חודשיים מיום ההחלטה, אלא אם כן האריך בית המשפט את התקופה מטעמים מיוחדים שיירשמו.

גביה מוקדמת של עדות של ילד (תיקון מס' 19)  תשנ"ה-1995 (תיקון מס' 42) תשס"ד-2004

117א. (א) הוגש כתב אישום לבית משפט או נפתחה חקירה בעבירה מן העבירות המנויות בתוספת לחוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים), תשט"ו-1955 (להלן – חוק הגנת ילדים), רשאי בית המשפט לגבות לאלתר עדותו של ילד כמשמעותו בחוק האמור, על פי בקשתו של תובע או מי שעשוי להיות נאשם בעבירה, ובהרשאתו של חוקר ילדים.

          (ב)  על עדות לפי סעיף קטן (א) יחולו הוראות סימן זה, בשינויים המחוייבים, וכן יחולו הוראות סעיפים 2(ב), (ג), 2א ו-10 לחוק הגנת ילדים.

מיום 31.3.1995

תיקון מס' 19

ס"ח תשנ"ה מס' 1514 מיום 31.3.1995 עמ' 166 (ה"ח 2194)

הוספת סעיף 117א

 

מיום 2.1.2005

תיקון מס' 42

ס"ח תשס"ד מס' 1956 מיום 11.8.2004 עמ' 519 (ה"ח 42)

עדות מוקדמת של ילד גביה מוקדמת של עדות של ילד

(א) הוגש כתב אישום לבית משפט או נפתחה חקירה בעבירה מן העבירות המנויות בתוספת לחוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים), תשט"ו-1955 (להלן – חוק הגנת ילדים), רשאי בית המשפט לגבות לאלתר עדותו של ילד כמשמעותו בחוק האמור, על פי בקשתו של תובע או מי שעשוי להיות נאשם בעבירה, ובהרשאתו של חוקר נוער חוקר ילדים.

עדות מוקדמת של אדם עם מוגבלות (תיקון מס' 47) תשס"ו-2005

117ב. (א) הוגש כתב אישום לבית משפט בעבירה שבה מתלונן או עד הוא אדם עם מוגבלות שכלית או אדם עם מוגבלות נפשית, כהגדרתם בחוק הליכי חקירה והעדה של אנשים עם מוגבלות, רשאי בית המשפט לגבות לאלתר את עדותו של אותו אדם, על פי בקשתו של התובע או של הנאשם.

          (ב)  גביית עדות לאלתר כאמור בסעיף קטן (א) תתועד בהתאם להוראות סעיף 10 לחוק הליכי חקירה והעדה של אנשים עם מוגבלות.

מיום 8.12.2006 ואילך

תיקון מס' 47

ס"ח תשס"ו מס' 2038 מיום 8.12.2005 עמ' 51 (ה"ח 101)

הוספת סעיף 117ב

נוכחות בעלי דין  [107] (תיקון מס' 19)  תשנ"ה-1995 (תיקון מס' 42) תשס"ד-2004

118. עדות מוקדמת תיגבה בפני תובע ובפני הנאשם או אדם העשוי להיות נאשם בעבירה, זולת אם החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לגבותה שלא בפניו של הנאשם או של מי שעשוי להיות נאשם; החליט בית המשפט כאמור תתועד העדות בתיעוד חזותי והוראות סעיף 120א(ב) ו-(ג) יחולו לענין זה.

מיום 31.3.1995

תיקון מס' 19

ס"ח תשנ"ה מס' 1514 מיום 31.3.1995 עמ' 166 (ה"ח 2194)

118. עדות כאמור בסעיף 117 או בסעיף 117א תיגבה בפני תובע ובפני הנאשם או אדם העשוי להיות נאשם בעבירה, זולת אם החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לגבותה שלא בפניו של הנאשם או של מי שעשוי להיות נאשם.

 

מיום 2.1.2005

תיקון מס' 42

ס"ח תשס"ד מס' 1956 מיום 11.8.2004 עמ' 520 (ה"ח 42)

118. עדות כאמור בסעיף 117 או בסעיף 117א עדות מוקדמת תיגבה בפני תובע ובפני הנאשם או אדם העשוי להיות נאשם בעבירה, זולת אם החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לגבותה שלא בפניו של הנאשם או של מי שעשוי להיות נאשם נאשם; החליט בית המשפט כאמור תתועד העדות בתיעוד חזותי והוראות סעיף 120א(ב) ו-(ג) יחולו לענין זה.

סדרי גביית העדות  [108]

119. (א)  בהזמנת עדים ובסדרי גביית העדויות ינהגו ככל האפשר כדרך שנוהגים במהלך המשפט, ועל הפורטוקול יחולו הוראות סעיפים 135 עד 139, בשינויים לפי הענין.

          (ב)  התנגדות לשאלה וטענות אחרות שהושמעו בשעת גביית  העדות יירשמו בפרוטוקול, ויחליט בהן בית המשפט שהעדות מוגשת לו כראיה.

חתימת הפרוטוקול  [109] (תיקון מס' 19) תשנ"ה-1995

120. הפרוטוקול בהליכי גביית העדות ייקרא באזני העד, ולאחר שיאשרנו יחתום עליו וכן יחתום עליו השופט; סירב העד לאשר או לחתום, יירשם הדבר בפרוטוקול. הוראות סעיף זה לא יחולו על עדות שהוקלטה במלואה.

מיום 31.3.1995

תיקון מס' 19

ס"ח תשנ"ה מס' 1514 מיום 31.3.1995 עמ' 166 (ה"ח 2194)

120. הפרוטוקול בהליכי גביית העדות ייקרא באזני העד, ולאחר שיאשרנו יחתום עליו וכן יחתום עליו השופט; סירב העד לאשר או לחתום, יירשם הדבר בפרוטוקול. הוראות סעיף זה לא יחולו על עדות שהוקלטה במלואה.

תיעוד חזותי של עדות מוקדמת (תיקון מס' 42) תשס"ד-2004

120א. (א) (1)   עדות מוקדמת תתועד בתיעוד חזותי.

(2)   נקבע המותב שידון במשפט שבו תוגש העדות כראיה והעדות המוקדמת נגבית בפני כל שופטי המותב, רשאי בית המשפט להורות כי העדות המוקדמת לא תתועד בתיעוד חזותי; שינוי במותב לאחר גביית העדות לא יהיה בו כדי לפסול את העדות.

(3)   בסעיף זה, "מותב" – לרבות דן יחיד.

          (ב)  על אף האמור בסעיף קטן (א) בית משפט הגובה עדות מוקדמת רשאי להורות כי העדות תיגבה, כולה או חלקה, בלא תיעוד חזותי, אם השתכנע כי ננקטו אמצעים סבירים לקיים את התיעוד, אך ביצוע התיעוד החזותי יעכב את גביית העדות והעיכוב עלול לסכל את גבייתה; החליט בית המשפט כאמור, לא יהיה בהעדר תיעוד חזותי כדי לפסול את העדות המוקדמת.

          (ג)   בית משפט רשאי לקבל כראיה עדות מוקדמת שאין לה תיעוד חזותי אם השתכנע, מטעמים מיוחדים שיירשמו, כי יש לכך הצדקה בנסיבות הענין.

מיום 2.1.2005

תיקון מס' 42

ס"ח תשס"ד מס' 1956 מיום 11.8.2004 עמ' 520 (ה"ח 42)

הוספת סעיף 120א

העדות כראיה במשפט [110] (תיקון מס' 19)  תשנ"ה-1995  (תיקון מס' 42) תשס"ד-2004

121. (א) עדות מוקדמת, דינה כדין עדות שנגבתה במהלך המשפט, אך בית המשפט ירשה להזמין את העד לעדות נוספת אם ניתן להביא את העד לבית המשפט ונתקיים אחד מאלה –

(1)   לא היתה לנאשם הזדמנות לחקור את העד;

(2)   לא ניתנה לנאשם הזדמנות סבירה למנות לעצמו סניגור כדי שיהיה נוכח בעת גביית העדות ויחקור את העד, או לא מונה לו סניגור שהיתה חובה למנותו;

(3)   בית המשפט סבור, מטעמים שיירשמו, שהדבר דרוש לבירור האמת או לעשיית צדק.

(תיקון מס' 19)  תשנ"ה-1995 (תיקון מס' 47) תשס"ו-2005

          (ב)  ילד שנתן עדות מוקדמת לפי סעיפים 117א או 117ב לא יזומן למתן עדות נוספת אלא באישור חוקר ילדים; על עדותו יחולו הוראות סימן זה, בשינויים המחוייבים, וכן יחולו הוראות סעיפים 2(ב), (ג), 2א ו-10 לחוק הגנת ילדים; לא אישר חוקר הילדים את עדותו של הילד לפי סעיף זה והעדות המוקדמת נגבתה לפני שהוגש האישום, לא ירשיע בית המשפט על סמך עדות זו אלא אם כן יש לה סיוע בראיה אחרת.

מיום 31.3.1995

תיקון מס' 19

ס"ח תשנ"ה מס' 1514 מיום 31.3.1995 עמ' 166 (ה"ח 2194)

121. (א) עדות שנגבתה לפי סעיף 117 או לפי סעיף 117א דינה כדין עדות שנגבתה במהלך המשפט, אך בית המשפט ירשה להזמין את העד לעדות נוספת אם ניתן להביא את העד לבית המשפט ונתקיים אחד מאלה -

(1) לא היתה לנאשם הזדמנות לחקור את העד;

(2) לא ניתנה לנאשם הזדמנות סבירה למנות לעצמו סניגור כדי שיהיה נוכח בעת גביית העדות ויחקור את העד, או לא מונה לו סניגור שהיתה חובה למנותו;

(3) בית המשפט סבור, מטעמים שיירשמו, שהדבר דרוש לבירור האמת או לעשיית צדק.

(ב) ילד שנתן עדות מוקדמת לפי סעיף 117א לא יזומן למתן עדות נוספת אלא באישור חוקר נוער; על עדותו יחולו הוראות סימן זה, בשינויים המחוייבים, וכן יחולו הוראות סעיפים 2(ב), (ג), 2א ו-10 לחוק הגנת ילדים; לא אישר חוקר הנוער את עדותו של הילד לפי סעיף זה והעדות המוקדמת נגבתה לפני שהוגש האישום, לא ירשיע בית המשפט על סמך עדות זו אלא אם כן יש לה סיוע בראיה אחרת.

 

מיום 2.1.2005

תיקון מס' 42

ס"ח תשס"ד מס' 1956 מיום 11.8.2004 עמ' 520 (ה"ח 42)

121. (א) עדות שנגבתה לפי סעיף 117 או לפי סעיף 117א עדות מוקדמת דינה כדין עדות שנגבתה במהלך המשפט, אך בית המשפט ירשה להזמין את העד לעדות נוספת אם ניתן להביא את העד לבית המשפט ונתקיים אחד מאלה -

(1) לא היתה לנאשם הזדמנות לחקור את העד;

(2) לא ניתנה לנאשם הזדמנות סבירה למנות לעצמו סניגור כדי שיהיה נוכח בעת גביית העדות ויחקור את העד, או לא מונה לו סניגור שהיתה חובה למנותו;

(3) בית המשפט סבור, מטעמים שיירשמו, שהדבר דרוש לבירור האמת או לעשיית צדק.

(ב) ילד שנתן עדות מוקדמת לפי סעיף 117א לא יזומן למתן עדות נוספת אלא באישור חוקר נוער חוקר ילדים; על עדותו יחולו הוראות סימן זה, בשינויים המחוייבים, וכן יחולו הוראות סעיפים 2(ב), (ג), 2א ו-10 לחוק הגנת ילדים; לא אישר חוקר הנוער חוקר הילדים את עדותו של הילד לפי סעיף זה והעדות המוקדמת נגבתה לפני שהוגש האישום, לא ירשיע בית המשפט על סמך עדות זו אלא אם כן יש לה סיוע בראיה אחרת.

 

מיום 8.12.2006 ואילך

תיקון מס' 47

ס"ח תשס"ו מס' 2038 מיום 8.12.2005 עמ' 52 (ה"ח 101)

(ב) ילד שנתן עדות מוקדמת לפי סעיף 117א לפי סעיפים 117א או 117ב לא יזומן למתן עדות נוספת אלא באישור חוקר ילדים; על עדותו יחולו הוראות סימן זה, בשינויים המחוייבים, וכן יחולו הוראות סעיפים 2(ב), (ג), 2א ו-10 לחוק הגנת ילדים; לא אישר חוקר הילדים את עדותו של הילד לפי סעיף זה והעדות המוקדמת נגבתה לפני שהוגש האישום, לא ירשיע בית המשפט על סמך עדות זו אלא אם כן יש לה סיוע בראיה אחרת.

עדות שנגבתה שלא בפני בעל דין [111]

122. נתקבלה עדות שנגבתה לפי סימן זה ולא היתה לבעל דין הזדמנות לחקור את העד, יביא בית המשפט עובדה זו בחשבון בשקלו את העדות.

סימן ט': הודיה בכתב

הודיה בכתב [113]

123. עד לתחילת המשפט רשאי הנאשם, בהודעה בכתב לבית המשפט, להודות בעובדות הנטענות בכתב האישום, כולן או מקצתן, וכן לטעון עובדות נוספות; העתק מכתב ההודיה יומצא על ידי בית המשפט לתובע.

הודיה בכתב אינה מונעת טענות מקדמיות [114]

124. הודיה שבכתב אינה מונעת את הנאשם מטעון טענות מקדמיות או מהודות בעובדות או מטעון עובדות נוספות במהלך המשפט.

פרק ה': הליכי המשפט

סימן א': מועד המשפט

רציפות המשפט [115]

125. כל עוד לא הוחל בגביית ראיות, רשאי בית המשפט מזמן לזמן לדחות את מועד תחילת המשפט או המשכו כפי הצורך; הוחל בגביית הראיות, ימשיך ברציפות יום יום עד גמירא, זולת אם ראה, מטעמים שיירשמו, כי אין כל אפשרות לנהוג כך.

סימן ב': נוכחות בעלי הדין

נוכחות הנאשם [116]

126. באין הוראה אחרת בחוק זה לא יידון אדם בפלילים אלא בפניו.

נוכחות מורשים של תאגיד [117]

127.  הואשם תאגיד או חבר בני-אדם, לא ינוהל המשפט אלא בפני אדם המורשה כדין לייצג את התאגיד או חבר בני-האדם; אולם מותר לדון תאגיד או חבר בני-אדם שלא בפני מורשה אם נתקיימו התנאים האמורים בסעיף 128; מורשה כאמור דינו לענין סעיפים 99, 140, 161, 189, ו-192 כדין נאשם, והמצאת מסמך לתאגיד או לחבר בני-אדם - היא המצאה למורשה.

שפיטה לא בפני הנאשם בתחילת המשפט [118]

128. נאשם שהוזמן לתחילת המשפט ולא התייצב, מותר לדונו לא בפניו –

(1)   אם הוא נאשם בחטא או בעוון והודה בהודיה שבכתב בכל העובדות הנטענות בכתב האישום, ולא טען בה עובדות נוספות שיש בהן לכאורה כדי לשנות את תוצאות המשפט;

(2)   אם ביקש שמשפטו יתנהל שלא בפניו והוא מיוצג בו על ידי סניגור, ובית המשפט סבור שלא יהיה בשפיטתו שלא בפניו משום עיוות דין לנאשם,

          אולם רשאי בית המשפט, בכל שלב של המשפט, לצוות על התייצבות הנאשם.

אין לגזור מאסר לא בפני הנאשם [119] (הוראת שעה)  תש"ס-2000 (תיקון מס' 46) תשס"ו-2005

129. נידון נאשם לא בפניו על פי סעיף 128(1), לא יגזור עליו בית המשפט עונש מאסר אלא אם ניתנה לו תחילה הזדמנות להשמיע את טענותיו לענין העונש בהתאם לסעיף 192. אין באמור בסעיף זה כדי למנוע מבית המשפט להטיל מאסר במקום קנס, ובלבד שבהזמנה למשפט צוין שניתן להטיל מאסר כאמור אם הנאשם לא יתייצב; צו מאסר לביצוע מאסר במקום קנס שניתן שלא בנוכחות הנידון או סניגורו יבוצע בהתאם להוראות סעיף 129א(ג).

מיום 25.9.2000 עד יום 1.9.2005

הוראת שעה תש"ס-2000

ס"ח תש"ס מס' 1742 מיום 25.6.2000 עמ' 213

הוראת שעה (תיקון)

ס"ח תשס"ג מס' 1899 מיום 6.8.2003 עמ' 534

129. נידון נאשם לא בפניו על פי סעיף 128(1), לא יגזור עליו בית המשפט עונש מאסר – למעט מאסר בשל אי-תשלום קנס – אלא אם ניתנה לו תחילה הזדמנות להשמיע את טענותיו לענין העונש בהתאם לסעיף 192. אין באמור בסעיף זה כדי למנוע מבית המשפט להטיל מאסר במקום קנס, ובלבד שבהזמנה למשפט צוין שניתן להטיל מאסר כאמור אם הנאשם לא יתייצב; צו מאסר לביצוע מאסר במקום קנס שניתן שלא בנוכחות הנידון או סניגורו יבוצע בהתאם להוראות סעיף 129א(ג).

 

מיום 22.11.2005

תיקון מס' 46

ס"ח תשס"ו מס' 2035 מיום 22.11.2005 עמ' 10 (ה"ח 189)

129. נידון נאשם לא בפניו על פי סעיף 128(1), לא יגזור עליו בית המשפט עונש מאסר – למעט מאסר בשל אי-תשלום קנס – אלא אם ניתנה לו תחילה הזדמנות להשמיע את טענותיו לענין העונש בהתאם לסעיף 192. אין באמור בסעיף זה כדי למנוע מבית המשפט להטיל מאסר במקום קנס, ובלבד שבהזמנה למשפט צוין שניתן להטיל מאסר כאמור אם הנאשם לא יתייצב; צו מאסר לביצוע מאסר במקום קנס שניתן שלא בנוכחות הנידון או סניגורו יבוצע בהתאם להוראות סעיף 129א(ג).

דרכי הטלת מאסר במקום קנס (תיקון מס' 46) תשס"ו-2005

129א. (א) לא הוטל מאסר במקום קנס כאמור בסעיף 71 לחוק העונשין, תשל"ז-1977, בעת מתן גזר הדין, רשאי בית המשפט להטילו בצו מיוחד, על פי בקשת היועץ המשפטי לממשלה או נציגו, שהוגשה לאחר שהקנס לא שולם במועדו; הוראות סימן ג' לפרק ו' לחוק העונשין, תשל"ז-1977, לא יחולו על מאסר לפי סעיף זה.

          (ב)  לא יינתן צו מאסר לביצוע מאסר במקום קנס, או צו מיוחד כאמור בסעיף קטן (א), אלא בנוכחות הנידון או סניגורו או אם בהזמנה למשפט או לדיון למתן הצו המיוחד צוין כי ניתן להטיל מאסר במקום קנס על נידון שלא יתייצב.

          (ג) צו מאסר כאמור בסעיף קטן (ב) שניתן שלא בנוכחות הנידון או סניגורו, לא יבוצע בטרם הומצאה לנידון התראה בכתב על כך לפחות 14 ימים מראש; בהתראה תצוין מזכירות בית המשפט שאליה ניתן לפנות לבירורים וכן האפשרות לבקש פריסה או דחיה של תשלום הקנס ופטור מתשלום תוספת פיגורים, בהתאם להוראות סעיפים 66 ו-69 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, וסעיפים 5ב ו-5ג לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995, לפי הענין; דרכי ההמצאה הקבועות בסעיף 237(ד) לא יחולו על התראה לפי סעיף קטן זה.

          (ד)  הוטל על נידון מאסר במקום קנס, בצו מיוחד כאמור בסעיף קטן (א), שלא בנוכחות הנידון או סניגורו, רשאי בית המשפט, על פי בקשת הנידון, לבטל את הצו האמור, אם נוכח שהיתה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו או אם ראה שהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין; בקשה לפי סעיף קטן זה תוגש בתוך שלושים ימים מהיום שהומצא לנידון הצו המיוחד, ואולם רשאי בית המשפט לדון בבקשה שהוגשה לאחר מועד זה אם הבקשה הוגשה בהסכמת התובע; הוראות סעיף 130(ט) יחולו, בשינויים המחויבים, לענין החלטת בית המשפט לפי סעיף קטן זה.

מיום 25.9.2000 עד יום 1.9.2005

הוראת שעה תש"ס-2000

ס"ח תש"ס מס' 1742 מיום 25.6.2000 עמ' 213

הוראת שעה (תיקון)

ס"ח תשס"ג מס' 1899 מיום 6.8.2003 עמ' 534

הוספת סעיף 129א

הנוסח עפ"י הוראת השעה:

דרכי הטלת מאסר במקום קנס

129א. (א) לא הוטל מאסר במקום קנס כאמור בסעיף 71 לחוק העונשין, תשל"ז–1977, בעת מתן גזר הדין, רשאי בית המשפט להטילו בצו מיוחד, על פי בקשת היועץ המשפטי לממשלה או נציגו, שהוגשה לאחר שהקנס לא שולם במועדו; הוראות סימן ג' לפרק ו' לחוק העונשין, תשל"ז–1977, לא יחולו על מאסר לפי סעיף זה.

(ב) לא יינתן צו מאסר לביצוע מאסר במקום קנס, או צו מיוחד כאמור בסעיף קטן (א), אלא בנוכחות הנידון או סניגורו או אם בהזמנה למשפט או לדיון למתן הצו המיוחד צוין כי ניתן להטיל מאסר במקום קנס על נידון שלא יתייצב.

(ג) צו מאסר כאמור בסעיף קטן (ב) שניתן שלא בנוכחות הנידון או סניגורו, לא יבוצע בטרם הומצאה לנידון התראה בכתב על כך לפחות 14 ימים מראש; בהתראה תצוין מזכירות בית המשפט שאליה ניתן לפנות לבירורים; דרכי ההמצאה הקבועות בסעיף 237(ד) לא יחולו על התראה לפי סעיף קטן זה.

 

מיום 22.11.2005

תיקון מס' 46

ס"ח תשס"ו מס' 2035 מיום 22.11.2005 עמ' 10 (ה"ח 189)

הוספת סעיף 129א

שפיטת נאשם שלא התייצב בהמשך המשפט (תיקון מס' 19) תשנ"ה-1995

130. (א)  נאשם שהוזמן להמשך משפטו ולא התייצב, מותר לדונו שלא בפניו אם ההזמנה למועד ההמשך נמסרה לו בהודעה של בית המשפט בשעת דיון, ובית המשפט הזהירו במהלך המשפט שיהיה רשאי לדונו שלא בפניו אם לא התייצב, או אם הזמנה בכתב הומצאה לו, שלא באמצעות סניגורו, וכן לסניגורו, אם יש לו סניגור, וצויינה בה האזהרה האמורה.

          (ב)  סעיף קטן (א) יחול על נאשם בפשע רק אם הדיון במשפטו מתקיים בבית משפט שלום והוא היה מיוצג על ידי סניגור באותה ישיבה.

(הוראת שעה)  תש"ס-2000 (תיקון מס' 46) תשס"ו-2005

          (ג)   הורשע נאשם שלא בפניו לפי סעיף זה, רשאי בית המשפט לגזור את דינו שלא בפניו ובלבד שבית המשפט לא יטיל עליו עונש מאסר; בהזמנה לדיון בגזר הדין יפורט דבר הרשעתו שלא בפניו, מועדה ומועד הדיון בגזר הדין; אין באמור בסעיף קטן זה כדי למנוע מבית המשפט להטיל מאסר במקום קנס, ובלבד שבהזמנה לדיון צוין שניתן להטיל מאסר כאמור אם הנאשם לא יתייצב; צו מאסר לביצוע מאסר במקום קנס שניתן שלא בנוכחות הנידון או סניגורו יבוצע בהתאם להוראות סעיף 129א(ג).

(הוראת שעה)  תש"ס-2000 (תיקון מס' 46) תשס"ו-2005

          (ג1) על אף האמור בסעיף קטן (ג), לא יגזור בית המשפט את דינו של נאשם בפשע אלא בפניו ולאחר שניתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו לענין העונש, כאמור בסעיף 192.

          (ד)  בית המשפט לא ידון נאשם ולא יגזור את דינו שלא בפניו אם שוכנע, כי נבצר מן הנאשם להתייצב מסיבה מוצדקת או אם הוא סבור כי ייגרם לו בכך עיוות הדין.

          (ה)  התנהל דיון שלא בפני הנאשם ושלא בפני סניגורו, לפי סעיף זה, רשאי בית המשפט, על-פי בקשת הנאשם, אף בשעת הדיון, לבטל את הדיון שנערך בהעדרם, לרבות הכרעת הדין, כל עוד לא ניתן גזר הדין, אם נוכח שהיתה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו או אם ראה שהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין.

          (ו)   התנהל דיון לפי סעיף זה שלא בפני הנאשם, אך בנוכחות סניגורו, רשאי בית המשפט, על-פי בקשת הנאשם, לצוות על שמיעתו מחדש של עד אשר העיד בדיון כאמור, וכן רשאי הוא לצוות על ביטול הכרעת הדין כל עוד לא נגזר הדין, אם שוכנע כי בשל העדרות הנאשם באותו דיון לא מוצתה חקירת העד, לא ניתן היה לנהל את הגנתו כראוי או אם ראה שהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין.

          (ז)   משהתייצב הנאשם למשפט, יסביר לו בית המשפט את זכותו לפי סעיפים קטנים (ה) ו-(ו); התייצב לאחר הכרעת הדין, יקרא בית המשפט לנאשם את הכרעת הדין לפני שיסביר לו את זכותו.

          (ח)  נגזר דינו של הנאשם בחטא או בעוון שלא בפניו, רשאי בית המשפט, על פי בקשת הנידון, לבטל את הדיון לרבות את הכרעת הדין וגזר הדין אם ניתנו בהעדרו, אם נוכח שהיתה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו או אם ראה שהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין; בקשה לפי סעיף קטן זה תוגש תוך שלושים ימים מהיום שהומצא לנאשם פסק הדין אולם רשאי בית המשפט לדון בבקשה שהוגשה לאחר מועד זה אם הבקשה הוגשה בהסכמת התובע.

          (ט)  בית המשפט שנעתר לבקשת נאשם או נידון לפי סעיפים קטנים (ה), (ו) או (ח) רשאי להטיל על הנאשם או על הנידון תשלום ההוצאות בפועל שנגרמו בשל אי התייצבותם.

מיום 31.3.1995

תיקון מס' 19

ס"ח תשנ"ה מס' 1514 מיום 31.3.1995 עמ' 166 (ה"ח 2194)

החלפת סעיף 130

הנוסח הקודם:

שפיטת נאשם שלא התייצב בהמשך המשפט

130. (א) נאשם בחטא או בעוון שהוזמן להמשך משפטו ולא התייצב, מותר לדונו לא בפניו אם היתה ההזמנה למועד ההמשך בהודעה של בית המשפט בשעת דיון, או אם הומצאה לו בכתב, במסירה לידיו או לידי סניגורו, וצויין בה שבית המשפט יהיה רשאי לדונו לא בפניו אם לא התייצב; הוראת סעיף 237(ב) לא תחול על מסירה לעניין סעיף זה.

(ב) בית המשפט לא ידון נאשם לא בפניו אם הוכח להנחת דעתו, בהודעה מראש, כי נבצר מן הנאשם להתייצב מסיבות שאין לו שליטה עליהן.

(ג) הורשע נאשם שלא בפניו לפי סעיף זה, לא יגזור בית המשפט דינו אלא בפניו ולאחר שניתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו לענין העונש כאמור בסעיף 192; בהזמנתו לדיון בגזר הדין יפורטו דבר הרשעתו שלא בפניו, מועדה ומועד הדיון בגזר הדין.

(ד) התנהל דיון לא בפני הנאשם לפי סעיף זה, רשאי הנאשם בהמשך הדיון – כל עוד לא תמו הטענות לענין העונש – לבקש מבית המשפט, אף בשעת הדיון ובעל פה, לבטל את הדיון, לרבות הכרעת הדין, שהיה לא בפניו, ולחדש את הדיון.

(ה) משהתייצב הנאשם למשפט, יסביר לו בית המשפט את זכותו לפי סעיף קטן (ד); התייצב לאחר הרשעתו, יקרא בית המשפט לנאשם את הכרעת הדין לפני שיסביר לו את זכותו.

(ו) בית המשפט ייעתר לבקשת הנאשם אם נוכח שהיתה סיבה סבירה לאי התייצבותו.

(ז) רשאי בית המשפט לבטל את הדיון כאמור או את חלקו לבקשת הנאשם גם אם לא נוכח שהיתה סיבה סבירה לאי-התייצבותו, אם ראה שמן הצדק לעשות כן; עשה כן, רשאי הוא להטיל על הנאשם תשלום הוצאותיהם של העדים שהתייצבו לדיון שהיה לא בפניו.

 

מיום 25.9.2000 עד יום 1.9.2005

הוראת שעה תש"ס-2000

ס"ח תש"ס מס' 1742 מיום 25.6.2000 עמ' 215

הוראת שעה (תיקון)

ס"ח תשס"ג מס' 1899 מיום 6.8.2003 עמ' 534

החלפת סעיף 130(ג)

הנוסח עפ"י הוראת השעה:

(ג) הורשע נאשם שלא בפניו לפי סעיף זה, רשאי בית המשפט לגזור את דינו שלא בפניו ובלבד שבית המשפט לא יטיל עליו עונש מאסר; בהזמנה לדיון בגזר הדין יפורט דבר הרשעתו שלא בפניו, מועדה ומועד הדיון בגזר הדין; אין באמור בסעיף קטן זה כדי למנוע מבית המשפט להטיל מאסר במקום קנס, ובלבד שבהזמנה לדיון יצוין שניתן להטיל מאסר כאמור אם הנאשם לא יתייצב; צו מאסר לביצוע מאסר במקום קנס שניתן שלא בנוכחות הנידון או סניגורו יבוצע בהתאם להוראות סעיף 129א(ג).

(ג1) על אף האמור בסעיף קטן (ג) לא יגזור בית המשפט את דינו של נאשם בפשע אלא בפניו ולאחר שניתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו לענין העונש, כאמור בסעיף 192.

 

מיום 22.11.2005

תיקון מס' 46

ס"ח תשס"ו מס' 2035 מיום 22.11.2005 עמ' 10 (ה"ח 189)

(ג) הורשע נאשם שלא בפניו לפי סעיף זה, לא יגזור בית המשפט דינו אלא בפניו ולאחר שניתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו לענין העונש כאמור בסעיף 192; בהזמנתו לדיון בגזר הדין יפורטו דבר הרשעתו שלא בפניו, מועדה ומועד הדיון בגזר הדין.

(ג) הורשע נאשם שלא בפניו לפי סעיף זה, רשאי בית המשפט לגזור את דינו שלא בפניו ובלבד שבית המשפט לא יטיל עליו עונש מאסר; בהזמנה לדיון בגזר הדין יפורט דבר הרשעתו שלא בפניו, מועדה ומועד הדיון בגזר הדין; אין באמור בסעיף קטן זה כדי למנוע מבית המשפט להטיל מאסר במקום קנס, ובלבד שבהזמנה לדיון צוין שניתן להטיל מאסר כאמור אם הנאשם לא יתייצב; צו מאסר לביצוע מאסר במקום קנס שניתן שלא בנוכחות הנידון או סניגורו יבוצע בהתאם להוראות סעיף 129א(ג).

(ג1) על אף האמור בסעיף קטן (ג), לא יגזור בית המשפט את דינו של נאשם בפשע אלא בפניו ולאחר שניתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו לענין העונש, כאמור בסעיף 192.

הודעת ההליכים לנידון שלא בפניו [120]

131. אין בהוראות סעיפים 126 עד 130 כדי לגרוע מסמכותו של בית המשפט להרחיק מאולם בית המשפט נאשם המפריע לדיוני בית המשפט, אולם ההליכים שהתנהלו לא בפניו יובאו לידיעתו בדרך שיקבע בית המשפט.

שפיטה שלא בפני הנאשם מטעמי בריאות [120א]

132. (א)  בית המשפט מוסמך להורות שהדיון, כולו או מקצתו, יהיה לא בפני נאשם, אם ביקש זאת סניגורו של הנאשם ובית המשפט סבור שהדיון בפני הנאשם עלול להזיק לבריאות גופו או נפשו.

          (ב)  דיון לצורך החלטה לפי סעיף קטן (א) רשאי בית המשפט לקיימו לא בפני הנאשם ורשאי הוא לקיימו בדלתיים סגורות.

העדר תובע [121]

133. לא התייצב התובע במועד שנקבע למשפט אף על פי שהודע לו המועד, ובית המשפט לא ראה לדחות את המשפט למועד אחר, ינהג בית המשפט כאמור בסעיף 94 כאילו חזר בו התובע מהאישום, אולם רשאי הוא להרשיע את הנאשם בעבירה המתגלית מן העובדות שהודה בהן או שהוכחו, ולגזור את דינו.

(תיקון מס' 90) תשפ"ב-2021

סימן ב'1: היוועדות חזותית – הוראת שעה

מיום 1.2.2022

תיקון מס' 90

ס"ח תשפ"ב מס' 2933 מיום 18.11.2021 עמ' 88 (ה"ח 1443)

תיקון מס' 90 (תיקון)

ס"ח תשפ"ב מס' 2936 מיום 30.11.2021 עמ' 462 (ה"ח 1461)

הוספת סימן ב'1

השתתפות עצור או אסיר בדיון בדרך של היוועדות חזותית (תיקון מס' 90) תשפ"ב-2021

133א. (א) בסימן זה, "היוועדות חזותית" – תקשורת בין כמה מוקדים המאפשרת העברת תמונה וקול בזמן אמת.

          (ב)  על אף האמור בסעיף 126, לבקשת עצור או אסיר רשאי בית המשפט להורות על קיום דיון בעניינו שלא בנוכחותו אלא בהשתתפותו בדרך של היוועדות חזותית, אם שוכנע כי די בהשתתפות העצור או האסיר בדיון בהיוועדות חזותית בהתחשב, בין השאר במהות הדיון, בנסיבות הנוגעות לעצור או לאסיר ובמידת החשיבות שהעצור או האסיר יהיה נוכח באולם בית המשפט, ובלבד שהעצור או האסיר הוא בגיר, מיוצג על ידי סניגור והגיש את בקשתו באמצעותו.

          (ג)   בקשת עצור או אסיר להשתתפות בדיון בדרך של היוועדות חזותית כאמור בסעיף קטן (ב) תהיה באחת מהדרכים האלה:

(1)   בעל פה, באמצעות סניגורו, במעמד דיון שמתקיים בעניינו לגבי דיון אחר שנקבע בעניינו;

(2)   בכתב, לבית המשפט, באמצעות סניגורו, והעתק מהבקשה יימסר לשירות בתי הסוהר ולתובע לא יאוחר מ-72 שעות לפני מועד הדיון.

          (ד)  ביקש העצור או האסיר להשתתף בדיון בדרך של היוועדות חזותית, רשאי התובע להגיש לבית המשפט את התנגדותו לכך במעמד הדיון או בהקדם האפשרי לאחר הדיון או הגשת הבקשה, לפי העניין, ובית המשפט ייתן את החלטתו לא יאוחר מ-48 שעות לפני מועד הדיון.

          (ה)  על אף האמור בסעיפים קטנים (ג)(2) ו-(2), בית משפט רשאי, מטעמים חריגים, ולאחר שהתקבלה עמדת התובע, להיעתר לבקשה להשתתפות העצור או האסיר בדיון בדרך של היוועדות חזותית בחלוף התקופות האמורות באותם סעיפים קטנים, ובלבד שההחלטה תינתן לא יאוחר מהשעה 20:00 ערב מועד הדיון.

          (ו)   היה העצור או האסיר אדם עם מוגבלות, יורה בית המשפט על קיום הדיון בדרך של היוועדות חזותית רק אם ניתן לקיימו תוך עריכת התאמות נגישות ככל שהן נדרשות בהתאם להוראות שנקבעו לפי חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), התשס"ו-2005, או לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998.

מיום 1.2.2022

תיקון מס' 90

ס"ח תשפ"ב מס' 2933 מיום 18.11.2021 עמ' 88 (ה"ח 1443)

תיקון מס' 90 (תיקון)

ס"ח תשפ"ב מס' 2936 מיום 30.11.2021 עמ' 462 (ה"ח 1461)

הוספת סעיף 133א

דיונים שאין לקיימם בדרך של היוועדות חזותית (תיקון מס' 90) תשפ"ב-2021

133ב. על אף האמור בסעיף 133א, הדיונים שלהלן יתקיימו בנוכחות העצור או האסיר, ולא בדרך של היוועדות חזותית:

(1)  דיון שבו העצור או האסיר מודה בעובדות כתב האישום בעניינו;

(2)  דיון שבו מוצג הסדר טיעון;

(3)  דיון שנשמעת בו הכרעת דין לפי סעיף 182;

(4)  דיון שנשמעות בו טענות לעניין העונש לפי סעיף 192;

(5)  דיון שנשמע בו גזר דין לפי סעיף 193;

(6)  דיון בעניינו של עצור או אסיר שנשמעת בו עדותו לפי סימן ה' לפרק ה';

(7)  דיון שנשמעת בו עדות לפי סימן ה' לפרק ה'; ואולם, בית המשפט רשאי להורות על קיום דיון כאמור בדרך של השתתפות העצור או האסיר בהיוועדות חזותית בהתקיים התנאים בסעיף 133א, מטעמים מיוחדים שיירשמו, ובלבד שהתובע נתן את הסכמתו לקיום הדיון בדרך זו; הודעת התובע על אי-הסכמה לקיום הדיון בדרך של היוועדות חזותית תוגש באישורו של אחד מאלה, לפי העניין:

(א)   פרקליט המחוז או משנהו או פרקליט בדרגת מנהל מחלקה לפחות בפרקליטות המחוז;

(ב)   תובע שהוא קצין בדרגת רב-פקד לפחות, ראש שלוחת תביעות או סגנו שהתמנה לתובע לפי סעיף 12(א)(1)(ב).

מיום 1.2.2022

תיקון מס' 90

ס"ח תשפ"ב מס' 2933 מיום 18.11.2021 עמ' 89 (ה"ח 1443)

תיקון מס' 90 (תיקון)

ס"ח תשפ"ב מס' 2936 מיום 30.11.2021 עמ' 462 (ה"ח 1461)

הוספת סעיף 133ב

אופן קיום הדיון בדרך של היוועדות חזותית (תיקון מס' 90) תשפ"ב-2021

133ג. דיון בדרך של היוועדות חזותית לפי סימן זה יתקיים באולם בית משפט ומיתקן כליאה שקיבלו אישור של גורם מוסמך מטעם מנהל בתי המשפט ונציב שירות בתי הסוהר, לפי העניין, כפי שייקבע בתקנות כאמור בסעיף 133ד, ובדרך שתבטיח כי יתקיימו כל אלה:

(1)  המשתתפים בדיון יוכלו לראות ולשמוע זה את זה ברציפות במהלך הדיון, ובכלל זה את השופט, בעלי הדין, העצור או האסיר, הסניגור, השוטר או התובע, מתורגמן אם נדרש, וכל אדם שנוכחותו דרושה לדיון בעת שהוא נשמע לפני בית המשפט;

(2)  תתאפשר שיחה חסויה בין העצור או האסיר לסניגורו לפני הדיון, במהלכו ואחריו, שתתקיים ביחידות ובאופן שיבטיח את סודיותה; הוראות סעיף 13(א)(2) לחוק האזנת סתר, התשל"ט-1979, לא יחולו לגבי שיחה זו; בית המשפט יוודא כי התאפשרה שיחה כאמור;

(3)  הדיון יתקיים בנוכחות סניגורו של העצור או האסיר.

מיום 1.2.2022

תיקון מס' 90

ס"ח תשפ"ב מס' 2933 מיום 18.11.2021 עמ' 90 (ה"ח 1443)

תיקון מס' 90 (תיקון)

ס"ח תשפ"ב מס' 2936 מיום 30.11.2021 עמ' 462 (ה"ח 1461)

הוספת סעיף 133ג

תקנות (תיקון מס' 90) תשפ"ב-2021

133ד. (א) שר המשפטים, בהסכמת השר לביטחון הפנים ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת יקבע הוראות לביצוע סימן זה, ובכלל זה הוראות לעניין התנאים הטכנולוגיים הנדרשים לקיום דיון בדרך של היוועדות חזותית ולעניין התנאים לקיום דיון בהיוועדות חזותית כאמור בסעיף 133ג.

          (ב)  תקנות ראשונות לפי סעיף זה יובאו לאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת לא יאוחר מיום כ"ח בטבת התשפ"ב (1 בינואר 2022).

מיום 1.2.2022

תיקון מס' 90

ס"ח תשפ"ב מס' 2933 מיום 18.11.2021 עמ' 90 (ה"ח 1443)

תיקון מס' 90 (תיקון)

ס"ח תשפ"ב מס' 2936 מיום 30.11.2021 עמ' 462 (ה"ח 1461)

הוספת סעיף 133ד

דיווח לכנסת – קיום דיונים בדרך של היוועדות חזותית (תיקון מס' 90) תשפ"ב-2021

133ה. (א) הגופים המנויים להלן ידווחו לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, לשר המשפטים וליועץ המשפטי לממשלה, בכתב, אחת לשישה חודשים, על קיום דיונים לפי ההוראות בעניין היוועדות חזותית, בפילוח לפי מחוזות, מקומות מעצר ובתי סוהר, לפי העניין, לגבי ששת החודשים שקדמו למועד הדיווח, כמפורט להלן:

(1)   מנהל בתי המשפט – מספר הדיונים שהתקיימו בדרך של היוועדות חזותית, בפילוח לפי סוג הדיון;

(2)   נציב בתי הסוהר –

(א)   מספר הדיונים שהתקיימו בהיוועדות חזותית, מספר הדיונים שהתקיימו בשיחה טלפונית ומספר כלל העצורים והאסירים שהובאו לדיונים בבתי משפט;

(ב)   דיווח כאמור בפסקה זו יימסר גם לשר לביטחון הפנים;

(3)   המזכיר הראשי, כמשמעותו בסעיף 34 לחוק שחרור על-תנאי ממאסר, התשס"א-2001 – על העניינים שלהלן בנוגע לדיונים בוועדות השחרורים, בפילוח לפי מחוזות ובתי סוהר:

(א)   מספר הדיונים שהתקיימו בהיוועדות חזותית;

(ב)   מספר הדיונים שהתקיימו בנוכחות אסירים.

          (ב)  בסימן זה, "ההוראות בעניין היוועדות חזותית" – כל אלה: הוראות סימן זה, סעיפים 16ב עד 16ה לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, סעיפים 16א ו-25א לחוק שחרור על-תנאי ממאסר, התשס"א-2001, וסעיף 62א1 לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971.

מיום 1.2.2022

תיקון מס' 90

ס"ח תשפ"ב מס' 2933 מיום 18.11.2021 עמ' 90 (ה"ח 1443)

תיקון מס' 90 (תיקון)

ס"ח תשפ"ב מס' 2936 מיום 30.11.2021 עמ' 462 (ה"ח 1461)

הוספת סעיף 133ה

תוקף (תיקון מס' 90) תשפ"ב-2021 (תיקון מס' 90) (תיקון) תשפ"ב-2021

133ו. (א)  הוראות סימן זה יעמדו בתוקפן בתקופה שמיום ל' בשבט התשפ"ב (1 בפברואר 2022) עד יום י"ט בטבת התשפ"ד (31 בדצמבר 2023) (בסעיף זה – תקופת הוראת השעה); שר המשפטים והשר לביטחון הפנים, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאים להאריך בצו את תקופת הוראת השעה לתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על שנתיים.

          (ב)  לשם בחינת יישומן והשפעתן של ההוראות בעניין היוועדות חזותית כנוסחן בתקופת הוראת שעה, יערכו שר המשפטים והשר לביטחון הפנים מחקר, וממצאיו יוגשו לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, בצירוף המלצות לעניין הארכת תוקפה של הוראת השעה כאמור בסעיף קטן (א), ובכלל זה המלצות של הסנגוריה הציבורית.

(תיקון מס' 91) תשפ"ב-2022

          (ג)   על אף האמור בסעיף קטן (א), הוראות סימן זה לא יחולו בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה חלקית או הכרזה על הגבלה מלאה כהגדרתן בחוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים בתקופת התפשטות נגיף קורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020.

מיום 1.2.2022

תיקון מס' 90

ס"ח תשפ"ב מס' 2933 מיום 18.11.2021 עמ' 91 (ה"ח 1443)

הוספת סעיף 133ו

 

מיום 30.11.2021

תיקון מס' 90 (תיקון)

ס"ח תשפ"ב מס' 2936 מיום 30.11.2021 עמ' 462 (ה"ח 1461)

(א) הוראות סימן זה יעמדו בתוקפן בתקופה שמיום כ"ח בטבת התשפ"ב (1 בינואר 2022) ל' בשבט התשפ"ב (1 בפברואר 2022) עד יום י"ט בטבת התשפ"ד (31 בדצמבר 2023) (בסעיף זה – תקופת הוראת השעה); שר המשפטים והשר לביטחון הפנים, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאים להאריך בצו את תקופת הוראת השעה לתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על שנתיים.

 

מיום 1.2.2022

תיקון מס' 91

ס"ח תשפ"ב מס' 2954 מיום 31.1.2022 עמ' 721 (ה"ח 1461)

הוספת סעיף קטן 133ו(ג)

סימן ג': פרוטוקול ותרגום

ניהול פרוטוקול [122]  (תיקון מס' 57) תשס"ח-2008

134.  (א)  במשפט פלילי ינוהל פרוטוקול שישקף את כל הנאמר והמתרחש בו והנוגע למשפט לרבות שאלות והערות בית המשפט, ואולם בדיון מקדמי רשאי בית המשפט, בהסכמת בעלי הדין, לכלול בפרוטוקול את עיקרי הדברים שבדיון.

(תיקון מס' 57) תשס"ח-2008

          (ב)  בית המשפט רשאי להורות שלא יירשמו בפרוטוקול דברי גידוף, נאצה, השמצה או ביזוי, ובלבד ששוכנע כי אין טעם המצדיק את רישומם בפרוטוקול.

(תיקון מס' 57) תשס"ח-2008

          (ג)   בעל דין זכאי לקבל, בתום הדיון או בסמוך לאחר מכן, עותק של הפרוטוקול.

מיום 21.7.2008

תיקון מס' 57

ס"ח תשס"ח מס' 2168 מיום 21.7.2008 עמ' 665 (ה"ח 216)

134. (א) במשפט פלילי ינוהל פרוטוקול שישקף את כל הנאמר והמתרחש בו והנוגע למשפט לרבות שאלות והערות בית המשפט, ואולם בדיון מקדמי רשאי בית המשפט, בהסכמת בעלי הדין, לכלול בפרוטוקול את עיקרי הדברים שבדיון.

(ב) בית המשפט רשאי להורות שלא יירשמו בפרוטוקול דברי גידוף, נאצה, השמצה או ביזוי, ובלבד ששוכנע כי אין טעם המצדיק את רישומם בפרוטוקול.

(ג) בעל דין זכאי לקבל, בתום הדיון או בסמוך לאחר מכן, עותק של הפרוטוקול.

רישום הפרוטוקול  [123]

135. הפרוטוקול יירשם ביד השופט, ביד רושם שקבע בית המשפט, במכשיר הקלטה, באמצעי מיכני אחר או ביד עובד בית המשפט אשר נשיאו או שופט ראשי של בית משפט שלום, לפי הענין, אישרו כקצרן – הכל כפי שיקבע בית המשפט; ורשאי בית המשפט, לבקשת בעל דין, להרשות רישום הפרוטוקול ביד קצרן אחר.

צירוף מסמכים לפרוטוקול [124]

136. כתב האישום, מסמכים שהוגשו ושקיבל אותם בית המשפט וכל תעודה הנוגעת למשפט יצורפו לפרוטוקול ויהיו חלק ממנו.

תיקון פרוטוקול [125]

137. בית המשפט רשאי, לבקשת בעל דין ולאחר שנתן ליתר בעלי הדין הזדמנות להשמיע את דבריהם, לתקן רישום בפרוטוקול כדי להעמידו על דיוקו; בית המשפט ייזקק לבקשת תיקון כאמור גם אם הוגשה לאחר מתן פסק הדין וכל עוד לא עברה התקופה לערעור עליו.

רישום תיקון [126]

138. בקשה לתיקון של פרוטוקול וכל החלטה על בקשה כזאת יירשמו בפרוטוקול וההחלטה תיחתם בידי בית המשפט.

הפרוטוקול – ראיה לכאורה [127]

139. פרוטוקול ישמש ראיה לכאורה למהלך המשפט, אולם בערעור  באותו ענין אין לטעון נגד דיוקו של הפרוטוקול ואין להביא ראיות לטעות בו, אלא ברשות בית המשפט שלערעור.

מתרגם לנאשם [128]

140. הוברר לבית המשפט שהנאשם אינו יודע עברית, ימנה לו מתרגם או יתרגם לו בעצמו.

ראיה שלא בעברית [129]

141. ראיה הנמסרת ברשות בית המשפט לא בעברית, או לא בלשון אחרת השגורה בפי בית המשפט ובעלי הדין, תתורגם בידי מתרגם, ועדות שנמסרה כאמור תירשם בפרוטוקול תוך תרגומה לעברית, אם לא הורה בית המשפט הוראה אחרת; רישום התרגום בפרוטוקול ישמש ראיה לכאורה לדברים שתורגמו.

שכרו של מתרגם  [130]

142. שכרו של מתרגם ישולם מאוצר המדינה, אם לא הורה בית המשפט הוראה אחרת.

סימן ד': פתיחת המשפט

תחילת המשפט [131]

143. בתחילת המשפט יקרא בית המשפט את כתב האישום באזני הנאשם, ויסביר לו, אם ראה צורך בכך, את תכנו, אולם רשאי בית המשפט לא לעשות כן לגבי נאשם המיוצג על ידי סניגור, אם הודיע הסניגור לבית המשפט, כי קרא את כתב האישום באזני הנאשם והסביר לו את תכנו, ואם אישר הנאשם את ההודעה; דברי הנאשם וסניגורו יירשמו בפרוטוקול.

דיון מקדמי (תיקון מס' 48) תשס"ו-2006

143א. (א) בסעיף זה –

          "חוק זכויות נפגעי עבירה" – חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-2001;

          "סיום הדיון" – לרבות מתן פסק דין;

          "עבירת מין או אלימות חמורה" – כהגדרתה בסעיף 2 לחוק זכויות נפגעי עבירה.

          (ב)  על אף הוראות סעיף 143, רשאי בית המשפט, בתחילת המשפט ובכפוף להוראות סעיף קטן (ג), לנהל דיון מקדמי בכתב אישום, שמטרתו אחד מאלה:

(1)   בירור עמדת הנאשם לענין הודיה או כפירה בעובדות הנטענות בכתב האישום, כולן או מקצתן;

(2)   בחינת האפשרות לצמצום המחלוקת העובדתית או המשפטית, כולה או מקצתה;

(3)   ייתור הצורך בשמיעת ראיות;

(4)   סיום הדיון במסגרת הדיון המקדמי.

          (ג)   בית המשפט ינהל דיון מקדמי לפי סעיף זה, רק אם התקיימו כל אלה:

(1)   הנאשם קיבל הודעה לפי סעיף 95(ב) בדבר האפשרות לניהול דיון מקדמי ובית המשפט נוכח כי הנאשם הבין את מהות הדיון המקדמי והביע את הסכמתו לניהולו;

(2)   הנאשם מיוצג בידי סניגור;

(3)   התובע הסכים לניהול הדיון המקדמי.

          (ד)  בדיון מקדמי לפי סעיף זה רשאי בית המשפט, בהסכמת בעלי הדין, לעיין בחומר החקירה וברשימת כל החומר שנאסף או שנרשם בידי הרשות החוקרת והנוגע לאישום, וכן בחומר וברשימה כאמור שנאספו או שנרשמו בידי ההגנה; אין בהוראה זו כדי לגרוע מכללי חסיונות עדים או כללי ראיות חסויות.

          (ה)  לא הסתיים הדיון בכתב האישום במסגרת דיון מקדמי לפי סעיף זה, יעביר בית המשפט את הדיון בכתב האישום לשופט אחר שימשיך לדון בו לפי הוראות סימנים ה' עד ז' לפרק זה.

          (ו)   פרוטוקול הדיון המקדמי –

(1)   לא יועבר לעיון השופט שימשיך לדון בכתב האישום לפי הוראות סעיף קטן (ה);

(2)   לא ישמש ראיה בכל הליך משפטי אחר, למעט בערעור על פסק הדין שניתן בדיון המקדמי, אלא בהסכמת בעלי הדין.

          (ז)   בית המשפט יברר, בדיון מקדמי לפי סעיף זה בכתב אישום בעבירת מין או אלימות חמורה, האם קוימו הוראות חוק זכויות נפגעי עבירה לענין זכותו של נפגע עבירת מין או אלימות חמורה להביע עמדה בענין הסדר טיעון עם הנאשם.

          (ח)  הוראות סעיף זה לא יחולו על דיון בכל אחת מאלה:

(1)   עבירה שהיא בסמכותו של בית המשפט המחוזי בדונו בהרכב;

(2)   עבירה מהעבירות המפורטות בסעיף 240(א) רישה.

מיום 1.1.2007

תיקון מס' 48

ס"ח תשס"ו מס' 2063 מיום 27.7.2006 עמ' 390 (ה"ח 158)

הוספת סעיף 143א

הסכמה בדבר עובדות וראיות [131א]

144. לאחר תחילת המשפט ובכל שלב של הדיון, רשאי בית המשפט – אם הנאשם מיוצג על ידי סניגור – לזמן את הנאשם וסניגורו ואת התובע כדי לברר הסכמתם לשאלות שבעובדה ולקבילות מסמכים ומוצגים, לרבות הגשתם לא באמצעות עדים.

הסברת זכויות הנאשם להגנתו [132]

145. במהלך המשפט יסביר בית המשפט לנאשם, אם ראה צורך בכך, את הזכויות הנתונות לו להגנתו.

מועד לטענת פסלות  [132א] (תיקון מס' 14) תשנ"ב-1992 (תיקון מס' 40) תשס"ד-2004

146. (א)  לאחר תחילת המשפט, ובערעור – בתחילת שמיעת הערעור ולפני כל טענה אחרת, רשאי בעל דין לטעון טענת פסלות נגד שופט פלוני לפי סעיף 77א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 (בחוק זה – חוק בתי המשפט); הוחלף שופט כאמור בסעיף 233, רשאי בעל דין לעורר טענת פסלות נגד השופט האחר בתחילת הישיבה הראשונה שלאחר החילופין.

(תיקון מס' 14) תשנ"ב-1992

          (ב)  (בוטל).

          (ג)   לא היה באפשרותו של בעל דין לטעון טענת פסלות בשלב האמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא לטענה בשלב שלאחר מכן ובלבד שיעשה זאת מיד לאחר שנודעה לו עילת הפסלות.

מיום 13.2.1992

תיקון מס' 14

ס"ח תשנ"ב מס' 1383 מיום 13.2.1992 עמ' 70 (ה"ח 2070)

טענת פסלות מועד לטענת פסלות

(א) לאחר תחילת המשפט ולפני כל טענה אחרת רשאי בעל דין לבקש ששופט פלוני יפסול עצמו מלישב בדין לאחר תחילת המשפט, ובערעור – בתחילת שמיעת הערעור ולפני כל טענה אחרת, רשאי בעל דין לטעון טענת פסלות נגד שופט פלוני לפי סעיף 77א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984; הוחלף שופט כאמור בסעיף 233, רשאי בעל דין לעורר טענת פסלות נגד השופט האחר בתחילת הישיבה הראשונה שלאחר החילופין.

(ב) נטענה טענת פסלות נגד שופט, יחליט בה אותו שופט לאלתר ולפני כל החלטה אחרת.

 

מיום 21.3.2004

תיקון מס' 40

ס"ח תשס"ד מס' 1932 מיום 21.3.2004 עמ' 328 (ה"ח 3150)

(א) לאחר תחילת המשפט, ובערעור – בתחילת שמיעת הערעור ולפני כל טענה אחרת, רשאי בעל דין לטעון טענת פסלות נגד שופט פלוני לפי סעיף 77א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (בחוק זה – חוק בתי המשפט); הוחלף שופט כאמור בסעיף 233, רשאי בעל דין לעורר טענת פסלות נגד השופט האחר בתחילת הישיבה הראשונה שלאחר החילופין.

ערעור על החלטה בטענת פסלות (תיקון מס' 14)  תשנ"ב-1992 (תיקון מס' 40) תשס"ד-2004

147. (א)  בעל דין שבדעתו לערער על החלטת שופט לפי סעיף 77א לחוק בתי המשפט יודיע על כך לבית המשפט, ומשהודיע יופסק המשפט ולא יימשך עד להחלטה בערעור, זולת אם החליט השופט, ובמותב – אב-בית-הדין, מנימוקים שיירשמו, שיש להמשיך במשפט.

          (ב)  הערעור יוגש בכתב, בפירוט נימוקיו, תוך חמישה ימים מהיום שבו הודעה לבעלי הדין החלטת השופט.

          (ג)   הוחלט להמשיך במשפט כאמור בסעיף קטן (א), רשאי נשיא בית המשפט העליון או השופט שדן בערעור, ובמותב – אב-בית-הדין, להורות על הפסקת המשפט עד להחלטה בערעור.

          (ד)  מי שדן בערעור יתן לבעלי הדין הזדמנות לטעון טענותיהם, ורשאי הוא לבקש מהשופט, אשר על החלטתו הוגש הערעור, להעיר את הערותיו.

מיום 13.2.1992

תיקון מס' 14

ס"ח תשנ"ב מס' 1383 מיום 13.2.1992 עמ' 71 (ה"ח 2070)

החלפת סעיף 147

הנוסח הקודם:

ערעור בטענת פסלות

147. (א) על החלטת שופט לפי סעיף 146 רשאי בעל דין לערער לפני בית המשפט העליון; בערעור ידון נשיא בית המשפט העליון או שופט אחד או שלשה שופטים של בית המשפט העליון שקבע לכך הנשיא.

(ב) הודיע בעל דין שבדעתו לערער על ההחלטה, יופסק המשפט ולא יימשך עד להחלטה בערעור, זולת אם החליט השופט מנימוקים שיירשמו שיש להמשיך במשפט.

(ג) הערעור יוגש בכתב, בפרוט נימוקיו, תוך חמישה ימים מהיום שהודעה לבעל הדין החלטת השופט.

(ד) השופט או השופטים הדנים בערעור יתנו לבעלי הדין הזדמנות להשמיע טענותיהם, ורשאים הם לבקש מהשופט, שעל החלטתו הוגש ערעור, להעיר הערותיו. 

 

מיום 21.3.2004

תיקון מס' 40

ס"ח תשס"ד מס' 1932 מיום 21.3.2004 עמ' 328 (ה"ח 3150)

(א) בעל דין שבדעתו לערער על החלטת שופט בענין פסולת לפי סעיף 77א לחוק בתי המשפט יודיע על כך לבית המשפט, ומשהודיע יופסק המשפט ולא יימשך עד להחלטה בערעור, זולת אם החליט השופט, ובמותב – אב-בית-הדין, מנימוקים שיירשמו, שיש להמשיך במשפט.

סייג לטענת פסלות [132ג]

148. טענת פסלות לא תישמע ולא תשמש נימוק לערעור, אלא בהתאם להוראות סעיפים 146 ו-147.

טענות מקדמיות [133]

149. לאחר תחילת המשפט רשאי הנאשם לטעון טענות מקדמיות, ובהן –

(1)   חוסר סמכות מקומית;

(2)   חוסר סמכות ענינית;

(3)   פגם או פסול בכתב האישום;

(4)   העובדות המתוארות בכתב האישום אינן מהוות עבירה;

(5)   זיכוי קודם או הרשעה קודמת בשל המעשה נושא כתב האישום;

(6)   משפט פלילי אחר תלוי ועומד נגד הנאשם בשל המעשה נושא כתב האישום;

(7)   חסינות;

(8)   התיישנות;

(9)   חנינה;

(תיקון מס' 51) תשס"ז-2007

(10)  הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית.

מיום 21.5.2007

תיקון מס' 51

ס"ח תשס"ז מס' 2095 מיום 21.5.2007 עמ' 308 (ה"ח 143)

הוספת פסקה 149(10)

דיון בטענה מקדמית  [134] (תיקון מס' 40) תשס"ד-2004

150. נטענה טענה מקדמית, יתן בית המשפט לתובע הזדמנות להשיב עליה, אולם רשאי הוא לדחותה גם אם לא עשה כן; בית המשפט יחליט בטענה לאלתר, זולת אם ראה להשהות את מתן החלטתו לשלב אחר של המשפט; נתקבלה טענה מקדמית, רשאי בית המשפט לתקן את כתב האישום או לבטל את האישום, ובמקרה של חוסר סמכות - להעביר את הענין לבית משפט אחר כאמור בסעיף 79 לחוק בתי המשפט.

מיום 21.3.2004

תיקון מס' 40

ס"ח תשס"ד מס' 1932 מיום 21.3.2004 עמ' 328 (ה"ח 3150)

150. נטענה טענה מקדמית, יתן בית המשפט לתובע הזדמנות להשיב עליה, אולם רשאי הוא לדחותה גם אם לא עשה כן; בית המשפט יחליט בטענה לאלתר, זולת אם ראה להשהות את מתן החלטתו לשלב אחר של המשפט; נתקבלה טענה מקדמית, רשאי בית המשפט לתקן את כתב האישום או לבטל את האישום, ובמקרה של חוסר סמכות – להעביר את הענין לבית משפט אחר כאמור בסעיף 37 לחוק בתי המשפט , התשי"ז-1957 בסעיף 79 לחוק בתי המשפט.

טענות מקדמיות בשלב אחר של המשפט [135]

151. לא טען הנאשם טענה מקדמית בשלב זה, אין בכך כדי למנעו מלטעון אותה בשלב אחר של המשפט, אולם לגבי הטענות המפורטות בפסקאות (1) ו-(3) לסעיף 149 אין הוא רשאי לעשות כן אלא ברשות בית המשפט.

תשובת הנאשם לאישום [136]

152. (א)  לא בוטל האישום מכוח טענה מקדמית, ישאל בית המשפט את הנאשם מה תשובתו לאישום; הנאשם רשאי שלא להשיב, ואם השיב, רשאי הוא בתשובתו להודות בעובדות הנטענות בכתב האישום, כולן או מקצתן, או לכפור בהן, וכן לטעון עובדות נוספות בין אם הודה כאמור ובין אם לאו; השיב הנאשם באחת הדרכים האמורות, רשאי בית המשפט לשאול אותו שאלות, ובלבד שהשאלות לא יחרגו מהדרוש להבהרת תשובת הנאשם; תגובת הנאשם יכול שתיעשה על ידי סניגורו.

          (ב)  הימנעות הנאשם להשיב לאישום או לשאלות בית המשפט כאמור בסעיף קטן (א) עשויה לשמש חיזוק למשקל הראיות של התביעה; בית המשפט יסביר לנאשם את תוצאות הימנעותו.

ת"ט תשמ"ה-1984

          (ג)   בית המשפט יסביר לנאשם שאם ברצונו לטעון טענת "במקום אחר הייתי" – כטענה יחידה או בנוסף לאחרות – עליו לעשות כן מיד, ויסביר לו את תוצאות הימנעותו מעשות כן, כאמור בסעיף קטן (ד), הכל זולת אם ראה בית המשפט שאין מקום לטענה האמורה.

          (ד)  משלא טען הנאשם מיד "במקום אחר הייתי", או שטען ולא ציין את המקום האחר, לא יהיה רשאי להביא ראיות - בין עדות עצמו ובין ראיות אחרות - כדי להוכיח טענה כאמור אלא ברשות בית המשפט.

          (ה)  אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכותו של הנאשם לפי סעיף 153 לחזור בו מהודיה בנוכחותו במקום ביצוע העבירה, או לשנות מחובת הראיה שעל התביעה.

מיום 31.12.1984

ת"ט תשמ"ה-1984

ס"ח תשמ"ה מס' 1128 מיום 31.12.1984 עמ' 14

(ג) בית המשפט יסביר לנאשם שאם ברצונו לטעון טענת "במקום אחר הייתי" – כטענה יחידה או בנוסף לאחרות – עליו לעשות כן מיד, ויסביר לו את תוצאות הימנעותו מעשות כן, כאמור בסעיף קטן (ב) בסעיף קטן (ד), הכל זולת אם ראה בית המשפט שאין מקום לטענה האמורה.

חזרה מהודיה [137]

153. (א)  הודה הנאשם בעובדה, אם בהודיה שבכתב לפני המשפט ואם במהלך המשפט, רשאי הוא בכל שלב של המשפט לחזור בו מן ההודיה, כולה או מקצתה, אם הרשה זאת בית המשפט מנימוקים מיוחדים שיירשמו.

          (ב)  התיר בית המשפט לנאשם לחזור בו מהודייתו אחרי הכרעת הדין, יבטל בית המשפט את הכרעת הדין במידה שיסודה בהודיית הנאשם ויחדש את הדיון אם הדבר מתחייב מן הנסיבות.

דין עובדה שהודו בה [138]

154. עובדה שנאשם הודה בה יראוה כמוכחת כלפיו זולת אם ראה בית המשפט שלא לקבל את ההודיה כראיה או שהנאשם חזר בו מן ההודיה לפי סעיף 153.

פסק דין של נאשם שהודה [139]

155. (א)  נאשמו כמה נאשמים בכתב אישום אחד ומהם הודו בעובדות שיש בהן כדי הרשעתם ומהם שלא הודו בכך, לא יגזור בית המשפט את דינם של הנאשמים שהודו לפני שנסתיים בירור המשפט של הנאשמים שלא הודו; ואולם –

(1)   נאשם שהודה כך, והתובע או הסניגור מודיעים שהוא ייקרא להעיד במשפטם של יתר הנאשמים, לא יעיד אלא לאחר שנגזר דינו;

(2)   בנסיבות מיוחדות שירשום בית המשפט רשאי הוא לגזור את דינו של הנאשם שהודה לפני סיום משפטם של האחרים.

          (ב)  לענין סעיף זה, גזירת דין - לרבות מתן צו מבחן ללא הרשעה או צו שירות לתועלת הציבור ללא הרשעה.

סימן ה': בירור האשמה

פרשת התביעה [140]

156. לא הודה הנאשם בעובדות שיש בהן כדי להרשיעו באישום או באחד האישומים שבכתב האישום, או שהודה ובית המשפט לא קיבל את הודייתו, תביא התביעה לפני בית המשפט את ראיותיה לעובדות שלא נתקבלה עליהן הודיה, ורשאית היא להקדים להן דברי פתיחה.

סיום פרשת התביעה [141]

157. בגמר ראיותיו יודיע התובע שפרשת התביעה הסתיימה.

זיכוי בשל העדר הוכחה לכאורה [142]

158. נסתיימה פרשת התביעה ולא הוכחה האשמה אף לכאורה, יזכה בית המשפט את הנאשם – בין על פי טענת הנאשם ובין מיזמתו – לאחר שנתן לתובע להשמיע את דברו בענין; הוראות סעיפים 182 ו-183 יחולו גם על זיכוי לפי סעיף זה.

פרשת ההגנה [143]

159. לא זוכה הנאשם לפי סעיף 158, רשאי הוא להביא לפני בית המשפט את ראיות ההגנה ורשאי הוא להקדים להן דברי פתיחה.

סדר הפתיחה והבאת ראיות של נאשמים אחדים [144]

160. נאשמו כמה נאשמים בכתב אישום אחד, ישאו תחילה את דברי פתיחתם, לפי הסדר שבו הם רשומים בכתב האישום, ולאחר מכן יביאו ראיותיהם, לפי אותו סדר, והכל אם לא הורה בית המשפט, לבקשת בעל דין, על סדר אחר.

דבר הנאשם [145]

161. (א)  הנאשם רשאי לנהוג באחת מאלה:

(1)   להעיד כעד ההגנה, ואז יהיה עשוי להיחקר חקירה שכנגד;

(2)   להימנע מהעיד.

          (ב)  בית המשפט יסביר לנאשם כי הוא רשאי לנהוג כאמור בסעיף קטן (א) ואת תוצאות הימנעותו מהעיד כאמור בסעיף 162.

          (ג)   נאשם שבחר להעיד, יעיד בתחילת ראיותיה של ההגנה; אולם רשאי בית המשפט, לבקשתו, להתיר לו להעיד בשלב אחר של פרשת ההגנה.

שתיקת הנאשם   [145א] (תיקון מס' 47) תשס"ו-2005

162.  (א)  הימנעות הנאשם מהעיד עשויה לשמש חיזוק למשקל הראיות של התביעה וכן סיוע לראיות התביעה במקום שדרוש להן סיוע, אך לא תשמש סיוע לצורך סעיף 11 לחוק לתיקון הראיות (הגנת ילדים), תשט"ו-1955 או לצורך סעיף 20(ד) לחוק הליכי חקירה והעדה של אנשים עם מוגבלות.

          (ב)  הימנעות הנאשם מהעיד לא תשמש ראיה לחובתו, אם התקבלה חוות דעת מומחה שלפיה הנאשם הוא אדם עם מוגבלות שכלית או אדם עם מוגבלות נפשית כהגדרתם בחוק הליכי חקירה והעדה של אנשים עם מוגבלות, ובשל מוגבלותו כאמור הוא נמנע מהעיד.

מיום 8.12.2006 ואילך

תיקון מס' 47

ס"ח תשס"ו מס' 2038 מיום 8.12.2005 עמ' 52 (ה"ח 101)

162. (א) הימנעות הנאשם מהעיד עשויה לשמש חיזוק למשקל הראיות של התביעה וכן סיוע לראיות התביעה במקום שדרוש להן סיוע, אך לא תשמש סיוע לצורך סעיף 11 לחוק לתיקון הראיות (הגנת ילדים), תשט"ו-1955 או לצורך סעיף 20(ד) לחוק הליכי חקירה והעדה של אנשים עם מוגבלות.

(ב) הימנעות הנאשם מהעיד לא תשמש ראיה לחובתו, אם התקבלה חוות דעת מומחה שלפיה הנאשם הוא אדם עם מוגבלות שכלית או אדם עם מוגבלות נפשית כהגדרתם בחוק הליכי חקירה והעדה של אנשים עם מוגבלות, ובשל מוגבלותו כאמור הוא נמנע מהעיד.

סייג לחקירת נאשם [146]

163. נאשם שבחר להעיד, לא יישאל בחקירה שכנגד שאלות בענין הנוגע להרשעותיו הקודמות, מלבד אם העיד על אופיו הטוב או הביא ראיה אחרת לכך, בין בראיותיו ובין בחקירה שכנגד של עדי התביעה.

סיום פרשת ההגנה [147]

164. בגמר ראיותיו יודיע הנאשם שפרשת ההגנה הסתיימה.

ראיות נוספות מטעם התובע [148]

165. בית המשפט רשאי להרשות לתובע להביא ראיות לסתור טענות העולות מראיות ההגנה ואשר התובע לא יכול היה לצפותן מראש, או להוכיח עובדות שהנאשם חזר בו מהודייתו בהן לאחר סיום פרשת התביעה.

סתירת ראיות נוספות [149]

166. הביא התובע ראיות נוספות, רשאי הנאשם להביא ראיות לסתור אותן.

ראיות מטעם בית המשפט [150]

167. סיימו בעלי הדין הבאת ראיותיהם, רשאי בית המשפט, אם ראה צורך בכך, להורות על הזמנת עד – ואפילו כבר נשמעה עדותו בפני בית המשפט – ועל הבאת ראיות אחרות, אם לבקשת בעלי דין ואם מיזמת בית המשפט.

סתירת ראיות מטעם בית-המשפט [151]

168. הובאו ראיות לפי סעיף 167, רשאים בעלי הדין, ברשות בית המשפט, להביא ראיות לסתור אותן.

סיכומים לענין האשמה [152]

169. בתום הבאת הראיות, או משנתקבלה הודיה בעובדות ולא הובאו ראיות, רשאים התובע ואחריו הנאשם להשמיע את סיכומיהם לענין האשמה.

נאשם שאינו מסוגל לעמוד בדין [152א(א)-(ג)] (תיקון מס' 76) תשע"ז-2017

170. (א)  קבע בית המשפט, לפי סעיף 6(א) לחוק לטיפול בחולי נפש, תשט"ו-1955, או לפי סעיף 19ב(1) לחוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית), תשכ"ט-1969, שנאשם אינו מסוגל לעמוד בדין, יפסיק את ההליכים נגדו; אולם אם ביקש הסניגור לברר את אשמתו של הנאשם, יברר בית המשפט את האשמה, ורשאי הוא לעשות כן אף מיזמתו מטעמים מיוחדים שיירשמו.

          (ב)  מצא בית המשפט בתום בירור האשמה, כי לא הוכח שהנאשם ביצע את העבירה, או מצא שהנאשם אינו אשם – שלא מחמת היותו חולה נפש לאו-בר-עונשין – יזכה את הנאשם; לא מצא בית המשפט לזכות את הנאשם, יפסיק את ההליכים נגדו, ורשאי הוא להפסיקם גם לפני תום בירור האשמה.

          (ג)   החלטת בית המשפט לפי סעיף קטן (ב) ניתנת לערעור.

מיום 10.1.2017

תיקון מס' 76

ס"ח תשע"ז מס' 2596 מיום 10.1.2017 עמ' 331 (ה"ח 665)

(א) קבע בית המשפט, לפי סעיף 6(א) לחוק לטיפול בחולי נפש, תשט"ו-1955, או לפי סעיף 19ב(1) לחוק הסעד (טיפול במפגרים באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית), תשכ"ט-1969, שנאשם אינו מסוגל לעמוד בדין, יפסיק את ההליכים נגדו; אולם אם ביקש הסניגור לברר את אשמתו של הנאשם, יברר בית המשפט את האשמה, ורשאי הוא לעשות כן אף מיזמתו מטעמים מיוחדים שיירשמו.

נאשם ששב להיות מסוגל לעמוד בדין [152א(ד)]

171. הועמד נאשם לדין לפי סעיף 17(ב) לחוק לטיפול בחולי נפש, תשט"ו-1955, רשאי בית המשפט לקבל עדות שניתנה בבירור לפי סעיף 170 בלי לשמוע אותה שנית, אולם בעל דין רשאי לחקור עד חקירה נגדית או חקירה נגדית נוספת והנאשם רשאי לדרוש שעדיו יישמעו שנית; לא ניתן הדבר להיעשות, יביא בית המשפט עובדה זו בחשבון בשקלו את העדות.

סימן ו': סדר חקירת עדים

עדים יעידו זה שלא בפני זה [153]

172. עד שטרם העיד – פרט לנאשם – לא יהא נוכח בגביית עדותו של עד אחר, אולם עד ששמע עדותו של עד אחר, אינו נפסל לעדות בשל כך בלבד.

אזהרת עד [154]

173. בית המשפט יזהיר את העד לפני גביית עדותו, וסעיפים 4 ו-5 לחוק לתיקון דיני הראיות (אזהרת עדים וביטול שבועה), תש"ם-1980, יחולו.

חקירת עד בידי בעלי הדין [156]

174. עד נחקר תחילה בידי בעל הדין שביקש את שמיעת עדותו; אחריו רשאי בעל הדין שכנגד לחקור את העד חקירה שכנגד, ואחריו רשאי בעל הדין שביקש את שמיעת העד לחזור ולחקרו חקירה חוזרת; בית המשפט רשאי להרשות לבעל הדין להציג לעד שאלה נוספת גם בתום חקירתו כאמור.

חקירה בידי בית המשפט [157]

175. סיימו בעלי הדין את חקירתם, רשאי בית המשפט לחקור את העד; ורשאי הוא לשאול עד שאלה גם במהלך חקירתו בידי בעלי הדין להבהרת ענין שנתעורר בה.

חקירה נוספת בידי בעלי הדין [158]

176. חקר בית המשפט עד, רשאים בעלי הדין לחקור את העד חקירה נוספת להבהרת ענין שנתעורר בחקירתו של בית המשפט.

עדים במשפט של נאשמים אחדים [159]

177. נאשמו כמה נאשמים בכתב אישום אחד ולא הורה בית המשפט, לבקשת בעל דין, על סדר אחר, יהא סדר חקירת העדים כזה:

(1)   היה העד עד תביעה – יחקרוהו הנאשמים חקירה שכנגד לפי הסדר שבו הם רשומים בכתב האישום;

(2)   היה העד עד סניגוריה – יחקרוהו חקירה ראשית תחילה הנאשם שביקש שמיעת עדותו ואחר כך יתר הנאשמים לפי הסדר שבו הם רשומים בכתב האישום, ובחקירה חוזרת – בהיפוך הסדר האמור.

עד תביעה שלא נקרא להעיד [160]

178.  לא קרא התובע לעד שצויין כעד התביעה בכתב האישום, והנאשם קרא לעד להעיד, רשאי בית המשפט להרשות לנאשם לחקור את העד בחקירה ראשית כאילו היתה חקירה שכנגד ולקבוע סדר חקירתו בידי בעלי הדין האחרים.

עד עויין [161]

179. קבע בית המשפט כי עד שקרא לו בעל דין הוא עד עויין לאותו בעל דין - בין מפני שמסר בבית המשפט עדות הסותרת את עדותו בחקירת המשטרה ובין מטעם אחר - רשאי הוא להרשות לבעל הדין לחקור את העד בחקירה הראשית כאילו היתה חקירה שכנגד ולקבוע סדר חקירתו בידי בעלי הדין האחרים.

זכות חקירה שכנגד במקרים מסויימים [162]

180. היה לבית המשפט יסוד להניח כי עדו של אחד הנאשמים יעיד לרעת נאשם אחר, רשאי הוא להרשות לנאשם האחר, אם לא חקר את העד חקירה ראשית, לחקרו חקירה שכנגד לפני התובע.

עדות מטעם בית המשפט [163]

181. נקרא עד להעיד מיזמת בית המשפט לפי סעיף 167 יתן בית המשפט לבעלי הדין הזדמנות לחקרו חקירה שכנגד בסדר שיקבע.

מועד למתן הכרעת דין (תיקון מס' 37) תשס"ג-2002

181א. בתום בירור האשמה יקבע בית המשפט מועד למתן הכרעת דין; המועד יהיה בתוך 30 ימים מיום שמיעת הסיכומים לענין האשמה או מיום הגשתם; נשיא או סגן נשיא של בית המשפט רשאים להאריך את התקופה מטעמים מיוחדים שיירשמו; על הארכה כאמור ידווח נשיא או סגן נשיא של בית המשפט לנשיא בית המשפט העליון.

מיום 28.10.2002

תיקון מס' 37

ס"ח תשס"ב מס' 1866 מיום 28.10.2002 עמ' 2 (ה"ח 3163)

הוספת סעיף 181א

סימן ז': פסק הדין

הכרעת הדין [164]

182. בתום בירור האשמה יחליט בית המשפט בהחלטה מנומקת בכתב (להלן - הכרעת הדין) על זיכוי הנאשם או, אם מצא אותו אשם, על הרשעתו; בית המשפט יקרא את הכרעת הדין על נימוקיה בפומבי, יחתום עליה ויסמנה בתאריך הקריאה; בית המשפט רשאי - במקום לקרוא את הכרעת הדין - למסור לנאשם העתק ממנה ולהסביר בפומבי את עיקרי תכנה; זיכה בית המשפט את הנאשם, יודיע דבר הזיכוי בתחילה.

נימוקים בזיכוי [165]

183. על אף האמור בסעיף 182, אם הודיע בית המשפט על זיכוי הנאשם, רשאי הוא –

(1)   לפרש נימוקיו מיד או תוך שלושים ימים מיום ההודעה;

(2)   לקרוא את הנימוקים בפומבי או, בהסכמת בעלי הדין, להמציאם להם בכתב, תוך שלושים ימים לאחר קריאת פסק הדין.

הרשעה בעבירה על פי עובדות שלא נטענו בכתב האישום [166]

184. בית המשפט רשאי להרשיע נאשם בעבירה שאשמתו בה נתגלתה מן העובדות שהוכחו לפניו, אף אם עובדות אלה לא נטענו בכתב האישום, ובלבד שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן; אולם לא יוטל עליו בשל כך עונש חמור מזה שאפשר היה להטיל עליו אילו הוכחו העובדות כפי שנטענו בכתב האישום.

הרשעה בעבירה שאינה בתחום הסמכות [167]

185. לענין סעיף 184 אין נפקא מינה שהעבירה שנתגלתה אינה בתחום סמכותו הענינית של בית המשפט, אולם אם נתגלתה עבירה שהיא פשע בבית משפט שאינו מוסמך לדון בו, יעביר את הענין לבית משפט מחוזי, והלה ידון בו כאילו הובא לפניו מלכתחילה, ורשאי הוא לדון בו מן השלב שאליו הגיע בית המשפט הקודם.

הרשעה בעבירות אחדות [168]

186. בית המשפט רשאי להרשיע נאשם בשל כל אחת מן העבירות שאשמתו בהן נתגלתה מן העובדות שהוכחו לפניו, אך לא יענישנו יותר מפעם אחת בשל אותו מעשה.

ראיות לקביעת העונש (תיקון מס' 8) תשמ"ח-1988 (תיקון מס' 26)  תש"ס-2000

187. (א)  הרשיע בית המשפט את הנאשם, יביא התובע לענין העונש ראיות בדבר הרשעותיו הקודמות של הנאשם, ובדבר החלטות בית המשפט ובית דין לענין ביצוע עבירה על ידו, אף בלא הרשעה, ורשאי הוא גם להביא ראיות אחרות לענין זה.

(תיקון מס' 18) תשנ"ה-1995 (תיקון מס' 52) תשס"ז-2007

(ב)  הרשיע בית המשפט נאשם בעבירת מין או בעבירת אלימות, רשאי הוא להורות לעובד ציבור, שמינה לענין זה שר הרווחה והשירותים החברתיים, לערוך ולהגיש לו תסקיר על מצבו של הנפגע בעבירה (להלן – הנפגע), ועל הנזק שנגרם לנפגע כתוצאה מן העבירה.

(תיקון מס' 52) תשס"ז-2007

          (ב1) הרשיע בית משפט נאשם בעבירת אלימות שגרמה למותו של אדם, רשאי הוא להורות לעובד ציבור, שמינה לעניין זה שר הרווחה והשירותים החברתיים, לערוך ולהגיש לו תסקיר; תסקיר כאמור יתייחס למצבו של אחד או יותר מבני משפחתו של מי שהעבירה גרמה למותו ולנזק שנגרם לו כתוצאה מן העבירה, או למצבה של משפחתו כיחידה ולנזק שנגרם לה כתוצאה מן העבירה, הכל לפי שיקול דעתו של עובד הציבור.

(תיקון מס' 18) תשנ"ה-1995

          (ג)   תסקיר לפי סעיף זה ייערך רק אם עורך התסקיר קיבל את הסכמתו של הנפגע לעריכתו.

(תיקון מס' 18) תשנ"ה-1995

          (ד)  הסכמתם של נפגע שהוא קטין שמלאו לו ארבע עשרה שנים ושל פסול דין המסוגל לתת את הסכמתו, אינן טעונות אישור של אפוטרופסם.

(תיקון מס' 18) תשנ"ה-1995

          (ה)  בקטין שטרם מלאו לו ארבע עשרה שנים או בפסול דין שאינו מסוגל לתת את הסכמתו, ההסכמה לעריכת התסקיר תהיה של אפוטרופסם; היה האפוטרופוס הנאשם או בן זוגו של הנאשם, או סירב האפוטרופוס לתת את הסכמתו וסבר בית המשפט שהסירוב נבע מטעמים שאינם מטובת הקטין או פסול הדין, רשאי בית המשפט לאשר את עריכת התסקיר.

(תיקון מס' 18) תשנ"ה-1995

          (ו)   שר העבודה והרווחה ימנה לענין סעיף זה, עובד ציבור המיומן לערוך תסקיר כאמור בסעיף קטן (א); בתקופת המינוי לא יערוך עובד הציבור תסקיר לפי סעיפים 37 ו-38 לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

(תיקון מס' 18) תשנ"ה-1995 (תיקון מס' 52) תשס"ז-2007 (תיקון מס' 86) תשע"ט-2019

          (ז)   בסעיף זה –

          "עבירת אלימות" – עבירה לפי סעיפים 201, 202, 203, 203ב, 214(ב1), 305, 327, 329, 333, 335, 336 סיפה, 367, 368ב, 368ג, 369, 370, 371, 372, 374, 374א, 375א, 376, 376ב, 377א, 382(א), 402, 403, 404, 427 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (בסעיף זה – חוק העונשין);

          "עבירת אלימות שגרמה למותו של אדם" – עבירה לפי סעיפים 300, 301א, 301ב, 301ג ו-302 לחוק העונשין;

          "עבירת מין" – עבירה לפי סימן ה' לפרק י' לחוק העונשין, למעט עבירה לפי סעיף 352;

          "עובד ציבור" – עובד מדינה או עובד רשות מקומית.

מיום 31.3.1988

תיקון מס' 8

ס"ח תשמ"ח מס' 1246 מיום 31.3.1988 עמ' 66 (ה"ח 1814 ה"ח 1872)

החלפת סעיף 187

הנוסח הקודם:

ראיות לקביעת העונש

187. הרשיע בית המשפט את הנאשם, רשאי התובע להביא ראיות לענין העונש ובכלל זה ראיות להרשעותיו הקודמות של הנאשם.  

 

מיום 1.1.1997

תיקון מס' 18

ס"ח תשנ"ה מס' 1511 מיום 23.3.1995 עמ' 152 (ה"ח 2290)

187. (א) הרשיע בית המשפט את הנאשם, יביא התובע לענין העונש ראיות בדבר הרשעותיו הקודמות של הנאשם, ורשאי הוא גם להביא ראיות אחרות לענין זה.

(ב) הרשיע בית המשפט נאשם בעבירת מין, רשאי הוא להורות לעובד ציבור, שמינה לענין זה שר העבודה והרווחה, לערוך ולהגיש לו תסקיר על מצבו של הנפגע בעבירה (להלן - הנפגע), ועל הנזק שנגרם לנפגע כתוצאה מן העבירה.

(ג) תסקיר לפי סעיף זה ייערך רק אם עורך התסקיר קיבל את הסכמתו של הנפגע לעריכתו.

(ד) הסכמתם של נפגע שהוא קטין שמלאו לו ארבע עשרה שנים ושל פסול דין המסוגל לתת את הסכמתו, אינן טעונות אישור של אפוטרופסם.

(ה) בקטין שטרם מלאו לו ארבע עשרה שנים או בפסול דין שאינו מסוגל לתת את הסכמתו, ההסכמה לעריכת התסקיר תהיה של אפוטרופסם; היה האפוטרופוס הנאשם או בן זוגו של הנאשם, או סירב האפוטרופוס לתת את הסכמתו וסבר בית המשפט שהסירוב נבע מטעמים שאינם מטובת הקטין או פסול הדין, רשאי בית המשפט לאשר את עריכת התסקיר.

(ו) שר העבודה והרווחה ימנה לענין סעיף זה, עובד ציבור המיומן לערוך תסקיר כאמור בסעיף קטן (א); בתקופת המינוי לא יערוך עובד הציבור תסקיר לפי סעיפים 37 ו-38 לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

(ז) בסעיף זה –

"עבירת מין" - עבירה לפי סימן ה' לפרק י' לחוק העונשין, תשל"ז-1977, למעט עבירה לפי סעיפים 348(ג), 349 ו-352;

"עובד ציבור" - עובד מדינה או עובד רשות מקומית.

 

מיום 25.9.2000

תיקון מס' 26

ס"ח תש"ס מס' 1742 מיום 25.6.2000 עמ' 213 (ה"ח 2674)

(א) הרשיע בית המשפט את הנאשם, יביא התובע לענין העונש ראיות בדבר הרשעותיו הקודמות של הנאשם ובדבר החלטות בית המשפט ובית דין לענין ביצוע עבירה על ידו, אף בלא הרשעה, ורשאי הוא גם להביא ראיות אחרות לענין זה.

 

מיום 8.11.2007

סעיף קטן 187(ב1) מיום 8.11.2008

תיקון מס' 52

ס"ח תשס"ז מס' 2109 מיום 8.8.2007 עמ' 456 (ה"ח 157)

187. (א) הרשיע בית המשפט את הנאשם, יביא התובע לענין העונש ראיות בדבר הרשעותיו הקודמות של הנאשם ובדבר החלטות בית המשפט ובית דין לענין ביצוע עבירה על ידו, אף בלא הרשעה, ורשאי הוא גם להביא ראיות אחרות לענין זה.

(ב) הרשיע בית המשפט נאשם בעבירת מין או בעבירת אלימות, רשאי הוא להורות לעובד ציבור, שמינה לענין זה שר העבודה והרווחה שר הרווחה והשירותים החברתיים, לערוך ולהגיש לו תסקיר על מצבו של הנפגע בעבירה (להלן - הנפגע), ועל הנזק שנגרם לנפגע כתוצאה מן העבירה.

(ב1) הרשיע בית משפט נאשם בעבירת אלימות שגרמה למותו של אדם, רשאי הוא להורות לעובד ציבור, שמינה לעניין זה שר הרווחה והשירותים החברתיים, לערוך ולהגיש לו תסקיר; תסקיר כאמור יתייחס למצבו של אחד או יותר מבני משפחתו של מי שהעבירה גרמה למותו ולנזק שנגרם לו כתוצאה מן העבירה, או למצבה של משפחתו כיחידה ולנזק שנגרם לה כתוצאה מן העבירה, הכל לפי שיקול דעתו של עובד הציבור.

(ג) תסקיר לפי סעיף זה ייערך רק אם עורך התסקיר קיבל את הסכמתו של הנפגע לעריכתו.

(ד) הסכמתם של נפגע שהוא קטין שמלאו לו ארבע עשרה שנים ושל פסול דין המסוגל לתת את הסכמתו, אינן טעונות אישור של אפוטרופסם.

(ה) בקטין שטרם מלאו לו ארבע עשרה שנים או בפסול דין שאינו מסוגל לתת את הסכמתו, ההסכמה לעריכת התסקיר תהיה של אפוטרופסם; היה האפוטרופוס הנאשם או בן זוגו של הנאשם, או סירב האפוטרופוס לתת את הסכמתו וסבר בית המשפט שהסירוב נבע מטעמים שאינם מטובת הקטין או פסול הדין, רשאי בית המשפט לאשר את עריכת התסקיר.

(ו) שר העבודה והרווחה ימנה לענין סעיף זה, עובד ציבור המיומן לערוך תסקיר כאמור בסעיף קטן (א); בתקופת המינוי לא יערוך עובד הציבור תסקיר לפי סעיפים 37 ו-38 לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

(ז) בסעיף זה –

"עבירת אלימות" – עבירה לפי סעיפים 201, 202, 203, 203ב, 214(ב1), 305, 327, 329, 333, 335, 336 סיפה, 367, 368ב, 368ג, 369, 370, 371, 372, 374, 374א, 375א, 376, 376ב, 377א, 382(א), 402, 403, 404, 427 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (בסעיף זה – חוק העונשין);

"עבירת אלימות שגרמה למותו של אדם" – עבירה לפי סעיפים 298, 300 ו-302 לחוק העונשין;

"עבירת מין" – עבירה לפי סימן ה' לפרק י' לחוק העונשין, תשל"ז-1977, למעט עבירה לפי סעיפים 348(ג), 349 ו-352 סעיף 352;

"עובד ציבור" – עובד מדינה או עובד רשות מקומית.

 

מיום 10.7.2019

תיקון מס' 86

ס"ח תשע"ט מס' 2779 מיום 10.1.2019 עמ' 233 (ה"ח 972)

(ז) בסעיף זה –

"עבירת אלימות" – עבירה לפי סעיפים 201, 202, 203, 203ב, 214(ב1), 305, 327, 329, 333, 335, 336 סיפה, 367, 368ב, 368ג, 369, 370, 371, 372, 374, 374א, 375א, 376, 376ב, 377א, 382(א), 402, 403, 404, 427 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (בסעיף זה – חוק העונשין);

"עבירת אלימות שגרמה למותו של אדם" – עבירה לפי סעיפים 298, 300 300, 301א, 301ב, 301ג ו-302 לחוק העונשין;

"עבירת מין" – עבירה לפי סימן ה' לפרק י' לחוק העונשין, למעט עבירה לפי סעיף 352;

"עובד ציבור" – עובד מדינה או עובד רשות מקומית.

דרכי הוכחה [170] (תיקון מס' 4) תשמ"ג-1983

188. (א)  מותר לקבל כראיה לענין סעיף 187, בנוסף לכל דרך אחרת של הוכחה כדין, העתק מהמרשם הפלילי המתנהל בידי המשטרה על החלטות של בית משפט או בית דין הדן בפלילים הנוגעות לנאשם, למעט זיכוי –

(1)   כשהדיון מתנהל בפני הנאשם – אם העתק המרשם הפלילי הוגש לבית המשפט והנאשם לא הכחיש את תכנו;

(תיקון מס' 26)  תש"ס-2000

(2)   כשהדיון מתנהל שלא בפני הנאשם – אם נתקיימו שני אלה:

(א)   לנאשם או לסניגורו ניתנה הזדמנות סבירה לפני מועד הדיון לעיין במרשם הפלילי ולהעתיקו;

(ב)   בהזמנה למשפט צוין כי אם לא יתייצב הנאשם למשפטו, ניתן יהיה לנהוג כאמור בסעיף זה, וכן צוין בהזמנה כי הנאשם וסניגורו זכאים לעיין במרשם הפלילי ולהעתיקו וצוינו המקום והמועדים לעיון;

על העיון במרשם הפלילי לפי סעיף זה לא יחולו הוראות סימן ב' לתקנות המרשם הפלילי ותקנת השבים, תשמ"ו-1986.

          (ב)  בעבירות מהמנויות בתוספת הראשונה, מותר לקבל כראיה, בתנאים האמורים בסעיף קטן (א), גם העתק מרשימה המתנהלת במשרדו של השר הממונה על ביצוע החוק הקובע את העבירה.

(תיקון מס' 7) תשמ"ז-1987

          (ג)   שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי בתקנות לקבוע שינויים בתוספת הראשונה.

מיום 4.8.1983

תיקון מס' 4

ס"ח תשמ"ג מס' 1090 מיום 4.8.1983 עמ' 145 (ה"ח 1630)

(א) מותר לקבל כראיה לענין סעיף 187, בנוסף לכל דרך אחרת של הוכחה כדין, העתק מהמרשם הפלילי המתנהל בידי המשטרה על החלטות בפלילים של בתי המשפט של בית משפט או בית דין הדן בפלילים הנוגעות לנאשם, למעט זיכוי –

 

מיום 9.4.1987

תיקון מס' 7

ס"ח תשמ"ז מס' 1213 מיום 9.4.1987 עמ' 112 (ה"ח 1703)

הוספת סעיף קטן 188(ג)

 

מיום 25.9.2000

תיקון מס' 26

ס"ח תש"ס מס' 1742 מיום 25.6.2000 עמ' 214 (ה"ח 2674)

החלפת פסקה 188(א)(2)

הנוסח הקודם:

(2) כשהדיון מתנהל שלא בפני הנאשם — אם העתק המרשם הפלילי הומצא לו מטעם התובע, והנאשם לא הודיע לבית המשפט, בכתב, תוך שבעה ימים מיום שהגיע ההעתק לידיו, שהוא מכחיש את תכנו.

דברי הנאשם וראיותיו [171]

189. סיים התובע הבאת ראיותיו לענין העונש, או שלא הביא ראיות כאלה, רשאי הנאשם לנהוג, לענין העונש, כאמור בסעיף 161 או למסור הודעה בלי להיחקר, וכן רשאי הוא להביא ראיות להקלת העונש.

ראיות נוספות לקביעת העונש [172]

190. לפני מתן גזר הדין רשאי בית המשפט, לאחר שנתן לנאשם הזדמנות להשמיע טענותיו בענין, לצוות על בדיקת הנאשם בידי רופא או מומחה אחר; ורשאי בית המשפט לצוות על חקירות אחרות הנראות לו מועילות לקביעת העונש.

גילוי תסקיר ותוצאות בדיקות וחקירות [173]

191. העתק התסקיר של קצין מבחן שנתקבל לפי סעיפים 37 ו-38 לחוק העונשין, תשל"ז–1977, ושל תוצאות הבדיקות והחקירות האחרות יימסרו לתובע ולסניגורו של הנאשם, אם יש לו סניגור, ובית המשפט ישמע כל טענה לכתוב בהם; אולם רשאי בית המשפט לצוות שהעתק כאמור יימסר גם לנאשם, ורשאי בית המשפט, על פי הצעה מנומקת של קצין המבחן או על פי יזמתו הוא, לצוות מטעמים מיוחדים שאין לגלות את תכנם, כולו או מקצתו, לבעלי הדין.

גילוי תסקיר לפי סעיף 187 (תיקון מס' 18) תשנ"ה-1995

191א. (א) העתק של תסקיר לפי סעיף 187(ב) יימסר לבעלי הדין, ובית המשפט ישמע כל טענה באשר לכתוב בו. בית המשפט רשאי להחליט, מטעמים שבטובת הנפגע, שלא למסור לנאשם את התסקיר או חלק ממנו, ובלבד שהנאשם קיבל תמצית מן המידע העובדתי הכלול בתסקיר, אם לדעת בית המשפט המידע חיוני לניהול ההגנה.

          (ב)  בית המשפט רשאי לבקש, ממי שערך את התסקיר, הסבר או השלמה לאמור בו; נוכח בית המשפט שיש מחלוקת על עובדות שבתסקיר, רשאי הוא להרשות לבעלי הדין להציג שאלות למי שערך את התסקיר, לשם הבהרת העובדה שבמחלוקת.

          (ג)   נפגע, שלגביו הוכן תסקיר לפי סעיף 187(ב), לא ייקרא להעיד בקשר אליו.

          (ד)  המגלה מידע מתסקיר שנערך לפי סעיף 187(ב), או המגלה מידע שהגיע אליו עקב עריכת תסקיר כאמור שלא לצורך ההליך המשפטי שבקשר אליו הוא נמסר, או בניגוד להחלטת בית המשפט לפי סעיף קטן (א), דינו - מאסר ששה חודשים.

מיום 1.1.1997

תיקון מס' 18

ס"ח תשנ"ה מס' 1511 מיום 23.3.1995 עמ' 153 (ה"ח 2290)

הוספת סעיף 191א

סיכומים לענין העונש [174]

192. נסתיימו ההליכים האמורים בסעיפים 187 עד 191, רשאים התובע ואחריו הסניגור והנאשם להשמיע את טענותיהם לענין העונש.

ביטול הרשעה (תיקון מס' 19) תשנ"ה-1995 (תיקון מס' 69) תשע"ה-2014

192א. הרשיע בית המשפט את הנאשם, ולפני מתן גזר הדין ראה שיש מקום לתת לגביו צו מבחן או צו שירות לתועלת הציבור, ללא הרשעה, או לצוות כי הנאשם ייתן התחייבות להימנע מעבירה, כאמור בסעיף 72(ב) לחוק העונשין, בלא הרשעה, רשאי הוא לבטל את ההרשעה ולצוות כאמור.

מיום 31.3.1995

תיקון מס' 19

ס"ח תשנ"ה מס' 1514 מיום 31.3.1995 עמ' 167 (ה"ח 2194)

הוספת סעיף 192א

 

מיום 17.12.2014

תיקון מס' 69

ס"ח תשע"ה מס' 2484 מיום 17.12.2014 עמ' 114 (ה"ח 822)

192א. הרשיע בית המשפט את הנאשם, ולפני מתן גזר הדין ראה שיש מקום לתת לגביו צו מבחן או צו שירות לתועלת הציבור, ללא הרשעה, או לצוות כי הנאשם ייתן התחייבות להימנע מעבירה, כאמור בסעיף 72(ב) לחוק העונשין, בלא הרשעה, רשאי הוא לבטל את ההרשעה ולצוות כאמור.

גזר הדין [175]

193. בתום הטענות לענין העונש יגזור בית המשפט את דינו של הנאשם; בית המשפט יקרא את גזר הדין בפומבי, יחתום עליו ויסמנו בתאריך קריאתו.

שמירת דינים [176]

194. אין בהוראות סימן זה כדי למעט מהוראות כל דין המתיר שלא להרשיע נאשם אף אם הוכחה אשמתו, או שלא להטיל עליו עונש אף אם הורשע.

פסק הדין [177]

195. הכרעת הדין וגזר הדין מהווים יחד את פסק הדין.

הסברה על זכות ערעור [178]

196. בתום קריאת גזר הדין יסביר בית המשפט לנאשם את זכותו לערער על פסק הדין ויודיע לו על המועד להגשת הערעור.

פרק ו': ערעור

פירושים [201]

197. בפרק זה, לגבי ערעור נוסף, "הערכאה הקודמת" - לרבות הערכאה שעליה היה הערעור הראשון.

הגשת ערעור [179] (תיקון מס' 7) תשמ"ז-1987

198. ערעור, בין של הנאשם ובין של התובע, יהיה בהגשת הודעת ערעור מנומקת לבית המשפט שלפניו מערערים (בפרק זה - בית המשפט), אם במישרין ואם באמצעות בית המשפט שעל פסק דינו מוגש הערעור.

מיום 9.4.1987

תיקון מס' 7

ס"ח תשמ"ז מס' 1213 מיום 9.4.1987 עמ' 112 (ה"ח 1703)

198. ערעור, בין של הנאשם ובין של התובע, יהיה בהגשת הודעת ערעור מנומקת לבית המשפט שלפניו מערערים (בפרק זה – בית המשפט), אם במישרין ואם באמצעות בית המשפט שעל פסק דינו מוגש הערעור.

תקופת ערעור [180]

199. התקופה להגשת הערעור היא ארבעים וחמישה ימים מיום מתן פסק הדין, ואם ניתנה הכרעת הדין ללא נימוקים – מיום מתן הנימוקים; היתה דרושה רשות לערער, תוגש בקשת הרשות תוך אותה תקופה, והודעת הערעור תוגש תוך שלושים ימים מיום מתן הרשות.

תקופת ערעור כשפסק הדין ניתן שלא בפני הנאשם [181]

200. ניתנו פסק הדין, נימוקיו או הרשות לערעור לא בפני הנאשם, יתחילו התקופות האמורות בסעיף 199 לגבי הנאשם, מיום שהומצאו לו.

הארכת מועדים [182] (תיקון מס' 19) תשנ"ה-1995

201. בית המשפט רשאי, לבקשת מערער, להרשות הגשת ערעור או בקשה לרשות ערעור לאחר שעברו התקופות האמורות בסעיפים 199 ו-200.

מיום 31.3.1995

תיקון מס' 19

ס"ח תשנ"ה מס' 1514 מיום 31.3.1995 עמ' 167 (ה"ח 2194)

201. בית המשפט רשאי, לבקשת מערער, להרשות הגשת ערעור או בקשה לרשות ערעור לאחר שעברו התקופות האמורות בסעיפים 199 ו-200.

ערעור אוטומטי [183]

202. פסק דין המטיל עונש מוות יהא נדון בערעור אף אם הנאשם לא ערער עליו.

נימוקי ערעור [184] (תיקון מס' 7) תשמ"ז-1987

203. הודעת ערעור תפרט את נימוקיו, ואולם, לא ניתנו בהודעה נימוקים או לא פורטו במידה מספקת, רשאי רשם בית המשפט להורות למערער להגיש נימוקים, או נימוקים מפורטים יותר, במועד שיקבע; לא מילא המערער אחר הוראת הרשם, רשאי בית המשפט, בתחילת הדיון בערעור, לדחות את הערעור מטעם זה בלבד.

מיום 9.4.1987

תיקון מס' 7

ס"ח תשמ"ז מס' 1213 מיום 9.4.1987 עמ' 112 (ה"ח 1703)

החלפת סעיף 203

הנוסח הקודם:

נימוקי ערעור

203. לא ניתנו בהודעת הערעור נימוקי הערעור או לא פורטו במידה מספקת, רשאי בית המשפט להורות למערער להגיש נימוקים, או נימוקים מפורטים יותר, במועד שיקבע; לא עשה המערער כך, רשאי בית המשפט, בתחילת הדיון בערעור, לדחות את הערעור מחוסר נימוקים.

תיקון הודעת ערעור ונימוקיו [185]

204. המערער רשאי בכל שלב של הערעור, ברשות בית המשפט, לתקן את הודעת הערעור או את נימוקיו.

דיון לפי בקשת רשות [186]

205. בית המשפט רשאי לדון בבקשת רשות לערער כאילו היתה הודעת ערעור.

חזרה מערעור [187]

206. מערער רשאי לחזור בו מערעורו, אולם משנסתיימו טענות בעלי הדין לא יחזור בו אלא ברשות בית המשפט.

איחוד ערעורים [188]

207. ערעורים על פסק דין שהגישו יותר מבעל דין אחד, יאוחדו ויידונו כאחד, אולם רשאי בית המשפט לדון בהם בנפרד.

דיון בפני בעלי הדין [189] (תיקון מס' 7) תשמ"ז-1987

208. הדיון בערעור יהיה בפני בעלי הדין; אולם אם הוזמן בעל דין ולא התייצב, רשאי בית המשפט לדון בערעור לא בפניו, או, אם המערער הוא שלא התייצב – לדחות את הערעור מטעם זה בלבד.

מיום 9.4.1987

תיקון מס' 7

ס"ח תשמ"ז מס' 1213 מיום 9.4.1987 עמ' 112 (ה"ח 1703)

208. הדיון בערעור יהיה בפני בעלי הדין; אולם אם הוזמן בעל דין ולא התייצב, רשאי בית המשפט לדון בערעור לא בפניו, או, אם המערער הוא שלא התייצב – לדחות את הערעור מטעם זה בלבד.

ביטול דחיית הערעור (תיקון מס' 7) תשמ"ז-1987 (תיקון מס' 19) תשנ"ה-1995

208א. (א) נדחה ערעורו של נאשם בשל אי-התייצבותו יבטל בית המשפט את ההחלטה על דחיית הערעור וישמע את הערעור אם נוכח, על פי בקשת המערער, כי היתה סיבה מוצדקת לאי התייצבות המערער או אם ראה שהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין.

          (ב)  בקשה לפי סעיף זה תוגש תוך חמישה עשר ימים מיום שהחלטת הדחיה הודעה למערער או תוך מועד מאוחר יותר שהסכים לו בית המשפט.

מיום 9.4.1987

תיקון מס' 7

ס"ח תשמ"ז מס' 1213 מיום 9.4.1987 עמ' 112 (ה"ח 1703)

הוספת סעיף 208א

 

מיום 31.3.1995

תיקון מס' 19

ס"ח תשנ"ה מס' 1514 מיום 31.3.1995 עמ' 167 (ה"ח 2194)

החלפת סעיף קטן 208א(א)

הנוסח הקודם:

(א) נדחה ערעורו של נאשם והוכח לבית המשפט כי העדרותו נגרמה מסיבות שלא היתה לו שלטיה עליהן, רשאי בית המשפט, על פי בקשת המערער, לבטל את ההחלטה על דחיית הערעור ולשמוע את הערעור.

טענת פסלות שופט בערעור [189א]

209. בתחילת שמיעת הערעור ולפני כל טענה אחרת רשאי בעל דין לבקש ששופט פלוני יפסול עצמו מלישב בדין; הוראות סעיפים 146 עד 148 יחולו, בשינויים המחוייבים, על טענת פסלות לפי סעיף זה.

סדר הטענות בערעור [190]

210. (א)  בערעור יטען תחילה המערער ואחריו המשיב, ואחריו רשאי המערער לטעון בתשובה לטענות המשיב.

          (ב)  באיחוד ערעורים של נאשם ושל תובע יטען תחילה הנאשם, זולת אם הורה בית המשפט על דרך אחרת; באיחוד ערעוריהם של נאשמים אחדים יקבע בית המשפט את סדר הטענות ביניהם.

          (ג)   יכול בית המשפט להרשות לכל אחד מבעלי הדין להוסיף לטעון או להשיב על טענות בעל דין אחר.

          (ד)  נתבקש בית המשפט להחליט בענין ענשו של נאשם, רשאים לעולם סניגורו ואחריו הנאשם לטעון אחרונה לפני סיום הדיון.

גביית ראיות [191]

211. בית המשפט רשאי, אם היה סבור כי הדבר דרוש לעשיית צדק, לגבות ראיות או להורות לערכאה הקודמת לגבות ראיות שיורה.

שינוי במסקנות [192]

212. בית המשפט רשאי להסיק מחומר הראיות שהיה לפני הערכאה הקודמת או לפניו מסקנות שונות משהסיקה הערכאה הקודמת או לקבוע כי אין בו יסוד למסקנותיה.

סמכות בית המשפט שלערעור [193]

213.  בית המשפט רשאי, בפסק דינו, לעשות אחת מאלה:

(תיקון מס' 77) תשע"ז-2017

(1)  לקבל את הערעור, כולו או מקצתו, ולשנות את פסק הדין של הערכאה הקודמת או לבטלו וליתן אחר במקומו, או להחזיר את המשפט עם הוראות לערכאה הקודמת; קיבל בית המשפט את הערעור כאמור, רשאי הוא להטיל על הנאשם כל עונש הערכאה הקודמת היתה מוסמכת להטיל, בין אם הנאשם החל לשאת את העונש שהטילה עליו הערכאה הקודמת או סיים לשאתו, ובין אם לאו;

(2)  לדחות את הערעור;

(3)  ליתן בקשר לפסק הדין כל החלטה אחרת שהערכאה הקודמת היתה מוסמכת לתתה.

מיום 16.1.2017

תיקון מס' 77

ס"ח תשע"ז מס' 2598 מיום 16.1.2017 עמ' 338 (ה"ח 1069)

(1) לקבל את הערעור, כולו או מקצתו, ולשנות את פסק הדין של הערכאה הקודמת או לבטלו וליתן אחר במקומו, או להחזיר את המשפט עם הוראות לערכאה הקודמת; קיבל בית המשפט את הערעור כאמור, רשאי הוא להטיל על הנאשם כל עונש הערכאה הקודמת היתה מוסמכת להטיל, בין אם הנאשם החל לשאת את העונש שהטילה עליו הערכאה הקודמת או סיים לשאתו, ובין אם לאו;

ראיות במשפט שהוחזר [194]

214. הוחזר המשפט לערכאה הקודמת, רשאית היא, בכפוף להוראות בית המשפט שלערעור, להיזקק לראיות שגבתה מלכתחילה בלי לגבותן שנית.

דחיית ערעור על אף טענה שנתקבלה [195]

215. בית המשפט רשאי לדחות ערעור אף אם קיבל טענה שנטענה, אם היה סבור כי לא נגרם עיוות דין.

הרשעה בעבירה שונה [196]

216. בית המשפט רשאי להרשיע נאשם בעבירה שאשמתו בה נתגלתה מן העובדות שהוכחו, אף אם היא שונה מזו שהורשע בה בערכאה הקודמת, ואף אם אותן עובדות לא נטענו בערכאה הקודמת, ובלבד שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן; אולם לא יוטל עליו עונש חמור מזה שאפשר היה להטיל עליו אילו הוכחו העובדות כפי שנטענו בכתב האישום.

תנאי להגדלת העונש [197]

217. בית המשפט לא יגדיל עונש שהוטל על נאשם, אלא אם הוגש ערעור על קולת העונש.

קריאת פסק דין בערעור [198] ת"ט תשמ"ב-1982

218. בית המשפט יקרא את פסק הדין על נימוקיו בפומבי, יחתום עליו ויסמן תאריך קריאתו; בית המשפט רשאי, במקום לקרוא את פסק הדין, למסור לנאשם העתק ממנו ולהסביר בפומבי את עיקרי תכנו; זיכה בית המשפט את הנאשם או דחה ערעור על זיכויו, יודיע על כך בתחילת פסק דינו, ורשאי הוא –

(1)   לפרש נימוקיו מיד או תוך שלושים ימים מיום קריאתו;

(2)   לקרוא את הנימוקים בפומבי או, בהסכמת בעלי הדין, להמציאם להם בכתב, תוך שלושים ימים לאחר קריאת פסק הדין.

מיום 1.6.1982

ת"ט תשמ"ב-1982

ס"ח תשמ"ב מס' 1052 מיום 1.6.1982 עמ' 170

218. בית המשפט יקרא את פסק הדין על נימוקיו בפומבי, יחתום עליו ויסמן תאריך קריאתו; בית המשפט רשאי, במקום לקרוא את הכרת הדין פסק הדין, למסור לנאשם העתק ממנה ממנו ולהסביר בפומבי את עיקרי תכנה תכנו; זיכה בית המשפט את הנאשם או דחה ערעור על זיכויו, יודיע על כך בתחילת פסק דינו, ורשאי הוא –

(1) לפרש נימוקיו מיד או תוך שלושים ימים מיום קריאתו;

(2) לקרוא את הנימוקים בפומבי או, בהסכמת בעלי הדין, להמציאם להם בכתב, תוך שלושים ימים לאחר קריאת פסק הדין.

הסברת זכות הערעור [199]

219. בתום קריאת פסק דין בערעור שיש עליו ערעור נוסף, יסביר בית המשפט לנאשם את זכותו לערעור הנוסף ויודיע לו על המועדים הקבועים לכך.

מתן הוראות אחרות [200] [תשל"ה 218]

220. נוסף על האמור בפרק זה רשאי בית המשפט לתת כל הוראה שהערכאה הקודמת מוסמכת לתתה על פי כל דין, בתיאומים לפי הענין.

פרק ז': סדרי דין מיוחדים בעבירות קנס

קביעת עבירות קנס [201א]

221. (א)  שר המשפטים רשאי לקבוע שעבירה על הוראה פלונית, שאיננה פשע, היא עבירת קנס, דרך כלל או בתנאים או בסייגים שקבע; היתה העבירה קבועה בחוק, או על פי חוק, ששר אחר ממונה על ביצועו, תהיה קביעת שר המשפטים טעונה הסכמת אותו שר (להלן - השר הממונה).

ת"ט תשמ"ב-1982 (תיקון מס' 60)  תש"ע-2010 צו תש"ע-2010

          (ב)  קבע שר המשפטים שעבירה פלונית היא עבירת קנס, יקבע את שיעור הקנס, ורשאי הוא לקבוע שיעורים שונים לעבירה חוזרת או נוספת או לעבירה נמשכת שעבר אותו אדם או בהתחשב בנסיבות ביצוע העבירה, ובלבד ששיעור קנס לא יעלה על השיעור שנקבע לו בחיקוק הקובע את העבירה או על 730 שקלים חדשים לגבי עבירה ראשונה ועל 1,400 שקלים חדשים לגבי עבירה חוזרת או נוספת, לפי הסכום הנמוך יותר.

(תיקון מס' 60)  תש"ע-2010

          (ב1) אין בקביעת עבירה כעבירת קנס או בקביעת גובה הקנס על עבירה כאמור, כדי לשנות את סיווג העבירה כאמור בסעיף 24 לחוק העונשין.

(תיקון מס' 11)  תש"ן-1990 (תיקון מס' 60)  תש"ע-2010

          (ג)   הוסמך שר בחוק אחר לקבוע עבירה כעבירת קנס, טעונה קביעתו הסכמת שר המשפטים והסמכויות הנתונות לשר המשפטים לקבוע תנאים וסייגים כאמור בסעיף קטן (א), ושיעורי קנס שונים כאמור בסעיף קטן (ב), יהיו נתונות לאותו שר.

(תיקון מס' 11)  תש"ן-1990 (תיקון מס' 60)  תש"ע-2010

          (ד)  קביעת עבירה כעבירת קנס וכן קביעת תנאים וסייגים לפי סעיפים קטנים (א) עד (ג) טעונה אישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.

מיום 22.7.1982

ת"ט (מס' 2) תשמ"ב-1982

ס"ח תשמ"ב מס' 1054 מיום 22.7.1982 עמ' 176

(ב) קבע שר המשפטים שעבירה פלונית היא עבירת קנס, יקבע את שיעור הקנס, ורשאי הוא לקבוע שיעורים שונים לעבירה חוזרת או נוספת שעבר אותו אדם או בהתחשב בנסיבות ביצוע העבירה, ובלבד ששיעור קנס לא יעלה על השיעור שנקבע לו בחיקוק הקובע את העבירה או על 250 שקלים 2,500 שקלים לגבי עבירה ראשונה ועל 500 שקלים 5,000 שקלים לגבי עבירה חוזרת או נוספת, לפי הסכום הנמוך יותר.

 

מיום 6.7.1983

צו תשמ"ג-1983

ק"ת תשמ"ג מס' 4501 מיום 7.6.1983 עמ' 1503

(ב) קבע שר המשפטים שעבירה פלונית היא עבירת קנס, יקבע את שיעור הקנס, ורשאי הוא לקבוע שיעורים שונים לעבירה חוזרת או נוספת שעבר אותו אדם או בהתחשב בנסיבות ביצוע העבירה, ובלבד ששיעור קנס לא יעלה על השיעור שנקבע לו בחיקוק הקובע את העבירה או על 2,500 שקלים 5,000 שקלים לגבי עבירה ראשונה ועל 5,000 שקלים 10,000 שקלים לגבי עבירה חוזרת או נוספת, לפי הסכום הנמוך יותר.

 

מיום 13.3.1984

צו תשמ"ד-1984

ק"ת תשמ"ד מס' 4594 מיום 12.2.1984 עמ' 948

(ב) קבע שר המשפטים שעבירה פלונית היא עבירת קנס, יקבע את שיעור הקנס, ורשאי הוא לקבוע שיעורים שונים לעבירה חוזרת או נוספת שעבר אותו אדם או בהתחשב בנסיבות ביצוע העבירה, ובלבד ששיעור קנס לא יעלה על השיעור שנקבע לו בחיקוק הקובע את העבירה או על 5,000 שקלים 10,000 שקלים לגבי עבירה ראשונה ועל 10,000 שקלים 20,000 שקלים לגבי עבירה חוזרת או נוספת, לפי הסכום הנמוך יותר.

 

מיום 28.8.1984

צו (מס' 2) תשמ"ד-1984

ק"ת תשמ"ד מס' 4674 מיום 29.7.1984 עמ' 2065

(ב) קבע שר המשפטים שעבירה פלונית היא עבירת קנס, יקבע את שיעור הקנס, ורשאי הוא לקבוע שיעורים שונים לעבירה חוזרת או נוספת שעבר אותו אדם או בהתחשב בנסיבות ביצוע העבירה, ובלבד ששיעור קנס לא יעלה על השיעור שנקבע לו בחיקוק הקובע את העבירה או על 10,000 שקלים 20,000 שקלים לגבי עבירה ראשונה ועל 20,000 שקלים 40,000 שקלים לגבי עבירה חוזרת או נוספת, לפי הסכום הנמוך יותר.

 

מיום 30.4.1985

צו תשמ"ה-1985

ק"ת תשמ"ה מס' 4786 מיום 31.3.1985 עמ' 999

(ב) קבע שר המשפטים שעבירה פלונית היא עבירת קנס, יקבע את שיעור הקנס, ורשאי הוא לקבוע שיעורים שונים לעבירה חוזרת או נוספת שעבר אותו אדם או בהתחשב בנסיבות ביצוע העבירה, ובלבד ששיעור קנס לא יעלה על השיעור שנקבע לו בחיקוק הקובע את העבירה או על 20,000 שקלים 50,000 שקלים לגבי עבירה ראשונה ועל 40,000 שקלים 100,000 שקלים לגבי עבירה חוזרת או נוספת, לפי הסכום הנמוך יותר.

 

מיום 1.1.1986

צו תשמ"ו-1985

ק"ת תשמ"ו מס' 4885 מיום 20.12.1985 עמ' 299

(ב) קבע שר המשפטים שעבירה פלונית היא עבירת קנס, יקבע את שיעור הקנס, ורשאי הוא לקבוע שיעורים שונים לעבירה חוזרת או נוספת שעבר אותו אדם או בהתחשב בנסיבות ביצוע העבירה, ובלבד ששיעור קנס לא יעלה על השיעור שנקבע לו בחיקוק הקובע את העבירה או על 50,000 שקלים 125 שקלים חדשים לגבי עבירה ראשונה ועל 100,000 שקלים 250 שקלים חדשים לגבי עבירה חוזרת או נוספת, לפי הסכום הנמוך יותר.

 

מיום 1.2.1987

צו תשמ"ז-1987

ק"ת תשמ"ז מס' 5001 מיום 29.1.1987 עמ' 358

(ב) קבע שר המשפטים שעבירה פלונית היא עבירת קנס, יקבע את שיעור הקנס, ורשאי הוא לקבוע שיעורים שונים לעבירה חוזרת או נוספת שעבר אותו אדם או בהתחשב בנסיבות ביצוע העבירה, ובלבד ששיעור קנס לא יעלה על השיעור שנקבע לו בחיקוק הקובע את העבירה או על 125 150 שקלים חדשים לגבי עבירה ראשונה ועל 250 300 שקלים חדשים לגבי עבירה חוזרת או נוספת, לפי הסכום הנמוך יותר.

 

מיום 1.9.1989

צו תשמ"ט-1989

ק"ת תשמ"ט מס' 5209 מיום 8.8.1989 עמ' 1234

(ב) קבע שר המשפטים שעבירה פלונית היא עבירת קנס, יקבע את שיעור הקנס, ורשאי הוא לקבוע שיעורים שונים לעבירה חוזרת או נוספת שעבר אותו אדם או בהתחשב בנסיבות ביצוע העבירה, ובלבד ששיעור קנס לא יעלה על השיעור שנקבע לו בחיקוק הקובע את העבירה או על 150 225 שקלים חדשים לגבי עבירה ראשונה ועל 300 450 שקלים חדשים לגבי עבירה חוזרת או נוספת, לפי הסכום הנמוך יותר.

 

מיום 20.6.1990

תיקון מס' 11

ס"ח תש"ן מס' 1311 מיום 22.3.1990 עמ' 110 (ה"ח 1937)

(ג) קביעת שר המשפטים לפי סעיף זה טעונה אישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.

(ג) הוסמך שר בחוק אחר לקבוע עבירה כעבירת קנס, טעונה קביעתו הסכמת שר המשפטים.

(ד) קביעת עבירה כעבירת קנס טעונה אישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.

 

מיום 15.4.1993

צו תשנ"ג-1993

ק"ת תשנ"ג מס' 5506 מיום 4.3.1993 עמ' 486

(ב) קבע שר המשפטים שעבירה פלונית היא עבירת קנס, יקבע את שיעור הקנס, ורשאי הוא לקבוע שיעורים שונים לעבירה חוזרת או נוספת שעבר אותו אדם או בהתחשב בנסיבות ביצוע העבירה, ובלבד ששיעור קנס לא יעלה על השיעור שנקבע לו בחיקוק הקובע את העבירה או על 225 360 שקלים חדשים לגבי עבירה ראשונה ועל 450 720 שקלים חדשים לגבי עבירה חוזרת או נוספת, לפי הסכום הנמוך יותר.

 

מיום 11.7.1996

צו תשנ"ו-1996

ק"ת תשנ"ו מס' 5760 מיום 11.6.1996 עמ' 994

(ב) קבע שר המשפטים שעבירה פלונית היא עבירת קנס, יקבע את שיעור הקנס, ורשאי הוא לקבוע שיעורים שונים לעבירה חוזרת או נוספת שעבר אותו אדם או בהתחשב בנסיבות ביצוע העבירה, ובלבד ששיעור קנס לא יעלה על השיעור שנקבע לו בחיקוק הקובע את העבירה או על 360 490 שקלים חדשים לגבי עבירה ראשונה ועל 720 990 שקלים חדשים לגבי עבירה חוזרת או נוספת, לפי הסכום הנמוך יותר.

 

מיום 30.11.2002

צו תשס"ג-2002

ק"ת תשס"ג מס' 6205 מיום 31.10.2002 עמ' 123

(ב) קבע שר המשפטים שעבירה פלונית היא עבירת קנס, יקבע את שיעור הקנס, ורשאי הוא לקבוע שיעורים שונים לעבירה חוזרת או נוספת שעבר אותו אדם או בהתחשב בנסיבות ביצוע העבירה, ובלבד ששיעור קנס לא יעלה על השיעור שנקבע לו בחיקוק הקובע את העבירה או על 490 660 שקלים חדשים לגבי עבירה ראשונה ועל 990 1,300 שקלים חדשים לגבי עבירה חוזרת או נוספת, לפי הסכום הנמוך יותר.

 

מיום 17.1.2010

תיקון מס' 60

ס"ח תש"ע מס' 2223 מיום 17.1.2010 עמ' 308 (ה"ח 456)

(ב) קבע שר המשפטים שעבירה פלונית היא עבירת קנס, יקבע את שיעור הקנס, ורשאי הוא לקבוע שיעורים שונים לעבירה חוזרת או נוספת או לעבירה נמשכת שעבר אותו אדם או בהתחשב בנסיבות ביצוע העבירה, ובלבד ששיעור קנס לא יעלה על השיעור שנקבע לו בחיקוק הקובע את העבירה או על 660 שקלים חדשים לגבי עבירה ראשונה ועל 1,300 שקלים חדשים לגבי עבירה חוזרת או נוספת, לפי הסכום הנמוך יותר.

(ב1) אין בקביעת עבירה כעבירת קנס או בקביעת גובה הקנס על עבירה כאמור, כדי לשנות את סיווג העבירה כאמור בסעיף 24 לחוק העונשין.

(ג) הוסמך שר בחוק אחר לקבוע עבירה כעבירת קנס, טעונה קביעתו הסכמת שר המשפטים והסמכויות הנתונות לשר המשפטים לקבוע תנאים וסייגים כאמור בסעיף קטן (א), ושיעורי קנס שונים כאמור בסעיף קטן (ב), יהיו נתונות לאותו שר.

(ד) קביעת עבירה כעבירת קנס וכן קביעת תנאים וסייגים לפי סעיפים קטנים (א) עד (ג) טעונה אישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.

 

מיום 13.4.2010

צו (מס' 2) תש"ע-2010

ק"ת תש"ע מס' 6877 מיום 14.3.2010 עמ' 948

(ב) קבע שר המשפטים שעבירה פלונית היא עבירת קנס, יקבע את שיעור הקנס, ורשאי הוא לקבוע שיעורים שונים לעבירה חוזרת או נוספת או לעבירה נמשכת שעבר אותו אדם או בהתחשב בנסיבות ביצוע העבירה, ובלבד ששיעור קנס לא יעלה על השיעור שנקבע לו בחיקוק הקובע את העבירה או על 660 730 שקלים חדשים לגבי עבירה ראשונה ועל 1,300 1,400 שקלים חדשים לגבי עבירה חוזרת או נוספת, לפי הסכום הנמוך יותר.

 

(תיקון מס' 78) תשע"ז-2017

222. (בוטל).

מיום 26.7.2017

תיקון מס' 78

ס"ח תשע"ז מס' 2614 מיום 28.3.2017 עמ' 500 (ה"ח 1096)

ביטול סעיף 222

הנוסח הקודם:

ברירת קנס

222. היה לשוטר או למי ששר הפנים או השר הממונה הסמיכו לכך, או לעובד רשות מקומית שראש הרשות המקומית הסמיכו לכך – לפי הענין – יסוד להניח כי אדם פלוני עבר עבירת קנס, רשאי הוא למסור לו הזמנה בנוסח שנקבע; בהזמנה יואשם המוזמן באותה עבירה ותינתן לו הברירה לשלם קנס בשיעור שנקבע במקום להישפט על העבירה האמורה.

עבירת קנס נמשכת (תיקון מס' 60) תש"ע-2010 (תיקון מס' 78) תשע"ז-2017

222א. נקבע לעבירת קנס, קנס בשל עבירה נמשכת, לא יוטל הקנס, אלא אם כן צורפה להודעת תשלום הקנס לפי סעיף 228, התראה ולפיה אם לא תתוקן ההפרה עד המועד שנקבע בה, יוטל על הנקנס קנס בשל עבירה נמשכת; בהתראה יצוין גובה הקנס הצפוי בשל עבירה נמשכת; לא יוטל קנס בשל עבירת קנס נמשכת, אלא בשל תקופה המאוחרת למועד הקבוע בהתראה.

מיום 17.1.2010

תיקון מס' 60

ס"ח תש"ע מס' 2223 מיום 17.1.2010 עמ' 309 (ה"ח 456)

הוספת סעיף 222א

 

מיום 26.7.2017

תיקון מס' 78

ס"ח תשע"ז מס' 2614 מיום 28.3.2017 עמ' 500 (ה"ח 1096)

222א. נקבע לעבירה קנס לפי סעיפים 222 או 228 בשל עבירה נמשכת, לא יוטל הקנס, אלא אם כן צורפה להזמנה למשפט לפי סעיף 222 או להודעת תשלום קנס נקבע לעבירת קנס, קנס בשל עבירה נמשכת, לא יוטל הקנס, אלא אם כן צורפה להודעת תשלום הקנס לפי סעיף 228, התראה ולפיה אם לא תתוקן ההפרה עד המועד שנקבע בה, יוטל על הנקנס קנס בשל עבירה נמשכת; בהתראה יצוין גובה הקנס הצפוי בשל עבירה נמשכת; לא יוטל קנס בשל עבירת קנס נמשכת, אלא בשל תקופה המאוחרת למועד הקבוע בהתראה.

(תיקון מס' 78) תשע"ז-2017

223. (בוטל).

מיום 26.7.2017

תיקון מס' 78

ס"ח תשע"ז מס' 2614 מיום 28.3.2017 עמ' 501 (ה"ח 1096)

ביטול סעיף 223

הנוסח הקודם:

תשלום הקנס

223. (א) מי שנמסרה לו הזמנה כאמור בסעיף 222 רשאי תוך חמישה עשר ימים מיום המסירה לשלם לחשבון הסילוקים הנקוב בה את הקנס הנקוב בה.

(ב) שילם אדם את הקנס כאמור בסעיף קטן (א), רואים אותו כאילו הודה באשמה בפני בית המשפט, הורשע ונשא את ענשו.

(תיקון מס' 78) תשע"ז-2017

224. (בוטל).

מיום 26.7.2017

תיקון מס' 78

ס"ח תשע"ז מס' 2614 מיום 28.3.2017 עמ' 501 (ה"ח 1096)

ביטול סעיף 224

הנוסח הקודם:

אי-תשלום הקנס

224. לא שילם אדם את הקנס כאמור בסעיף 223, רואים את ההזמנה שנמסרה לו כאילו היתה הזמנה למשפט שהוצאה ונמסרה על פי סימן ו' לפרק ד'; הורשע בבית המשפט על העבירה ונגזר דינו לקנס, לא יפחת הקנס מהסכום הנקוב בהזמנה אלא אם ראה בית המשפט נסיבות מיוחדות המצדיקות הפחתתו.

(תיקון מס' 78) תשע"ז-2017

225. (בוטל).

מיום 9.4.1987

תיקון מס' 7

ס"ח תשמ"ז מס' 1213 מיום 9.4.1987 עמ' 112 (ה"ח 1703)

225. (א) קביעת עבירה כעבירת קנס אין בה כדי לגרוע מסמכותו של תובע להגיש בשל עבירה כזאת כתב אישום, אם טרם שולם הקנס לפי סעיף 223 והוא סבור שנסיבות העבירה מחייבות בירור המשפט אם הוא סבור שנסיבות העבירה מחייבות בירור המשפט, ובלבד שטרם נמסרה הזמנה לפי סעיף 222.

(ב) בעבירות לפי פקודת העיריות, לפי פקודת המועצות המקומיות, או לפי אחד החיקוקים המפורטים בתוספת לפקודת בתי המשפט העירוניים בתוספת השלישית לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, רשאים להורות על הגשת כתב אישום גם ראש הרשות המקומית, סגן ראש הרשות המקומית שמועצת הרשות הסמיכה אותו לכך או עובד אחר של הרשות המקומית שמועצת הרשות הסמיכה אותו לכך, דרך כלל או לעבירות מסויימות.

 

מיום 21.3.2004

תיקון מס' 40

ס"ח תשס"ד מס' 1932 מיום 21.3.2004 עמ' 328 (ה"ח 3150)

(ב) בעבירות לפי פקודת העיריות, לפי פקודת המועצות המקומיות, או לפי אחד החיקוקים המפורטים בתוספת השלישית לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, רשאים להורות על הגשת כתב אישום גם ראש הרשות המקומית, סגן ראש הרשות המקומית שמועצת הרשות הסמיכה אותו לכך או עובד אחר של הרשות המקומית שמועצת הרשות הסמיכה אותו לכך, דרך כלל או לעבירות מסויימות.

 

מיום 26.7.2017

תיקון מס' 78

ס"ח תשע"ז מס' 2614 מיום 28.3.2017 עמ' 501 (ה"ח 1096)

ביטול סעיף 225

הנוסח הקודם:

כתב אישום בעבירות קנס

225. (א) קביעת עבירה כעבירת קנס אין בה כדי לגרוע מסמכותו של תובע להגיש בשל עבירה כזאת כתב אישום, אם הוא סבור שנסיבות העבירה מחייבות בירור המשפט, ובלבד שטרם נמסרה הזמנה לפי סעיף 222.

(ב) בעבירות לפי פקודת העיריות, לפי פקודת המועצות המקומיות, או לפי אחד החיקוקים המפורטים בתוספת השלישית לחוק בתי המשפט, רשאים להורות על הגשת כתב אישום גם ראש הרשות המקומית, סגן ראש הרשות המקומית שמועצת הרשות הסמיכה אותו לכך או עובד אחר של הרשות המקומית שמועצת הרשות הסמיכה אותו לכך, דרך כלל או לעבירות מסויימות.

מועדי המצאה בעבירות קנס (תיקון מס' 11)  תש"ן-1990 (תיקון מס' 23) תשנ"ו-1996 (תיקון מס' 43) תשס"ה-2005 (תיקון מס' 78) תשע"ז-2017

225א. (א) עברה שנה מיום ביצוע עבירת קנס, לא יוגש עליה כתב אישום ולא תומצא בעניינה הודעת תשלום קנס לפי סעיף 228(ב); ואולם, בעבירת קנס שהיא עבירת תעבורה כמשמעותה בפקודת התעבורה, ובעל הרכב הוכיח כי לא חלה עליו אחריות לעבירה לפי סעיף 27ב לפקודה האמורה, ניתן להגיש כתב אישום או להמציא הזמנה למשפט או הודעת תשלום קנס, למי שנהג ברכב אם לא עברו שנתיים מיום ביצוע העבירה.

 

(תיקון מס' 43) תשס"ה-2005 (תיקון מס' 71) תשע"ה-2015

          (א1) היתה העבירה עבירת תעבורה כמשמעותה בפקודת התעבורה, שהחשד לביצועה מבוסס על צילום רכב כאמור בסעיף 27א או 27א1 לפקודה האמורה, לא יוגש עליה כתב אישום ולא יומצאו לבעל הרכב בענינה הזמנה או הודעת תשלום קנס, אם כתב האישום, ההזמנה או הודעת תשלום הקנס טרם נשלחו ועברה תקופה כמפורט להלן:

(1)   ארבעה חודשים ממועד ביצוע העבירה, למעט רכב כאמור בפסקה (2);

(2)   שישה חודשים ממועד ביצוע העבירה, אם היה הרכב רכב חדש או רכב מסוג שקבע שר התחבורה, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.

(תיקון מס' 43) תשס"ה-2005 (תיקון מס' 60) תש"ע-2010

          (א2) על אף האמור בפסקאות (1) ו-(2) שבסעיף קטן (א1), הוכיח בעל הרכב כי לא חלה עליו אחריות פלילית לעבירה לפי סעיף 27ב לפקודת התעבורה, ניתן להגיש כתב אישום או להמציא הזמנה או הודעת תשלום קנס אם לא עברה שנה מיום ביצוע העבירה או אם לא חלפו שלושה חודשים מהמועד שבו הוכיח בעל הרכב כי לא חלה עליו אחריות כאמור, לפי המאוחר, ובלבד שלא עברו שנתיים מיום ביצוע העבירה.

(תיקון מס' 43) תשס"ה-2005 (תיקון מס' 60) תש"ע-2010

          (א3) בסעיף זה,

          "רכב חדש" – רכב שרישיון הרכב ניתן עליו לראשונה בידי מי שרשות הרישוי, כהגדרתה בפקודת התעבורה, הסמיכה אותו לכך, ולא חלפו 30 ימים ממועד ביצוע עסקה המחייבת לרשום את הרכב ואת פרטי בעליו ברשות הרישוי;

          "בעל הרכב" – לרבות מחזיק כמשמעותו בסעיף 27ב לפקודת התעבורה.

(תיקון מס' 23) תשנ"ו-1996

          (ב) אין באמור בסעיף קטן (א) כדי למנוע הגשת כתב אישום נגד מי שביקש להישפט לפי סעיף 229, אף אם עברו המועדים הקבועים בסעיף קטן (א).

מיום 20.6.1990

תיקון מס' 11

ס"ח תש"ן מס' 1311 מיום 22.3.1990 עמ' 110 (ה"ח 1937)

הוספת סעיף 225א

 

מיום 21.3.1996

תיקון מס' 23

ס"ח תשנ"ו מס' 1583 מיום 21.3.1996 עמ' 240 (ה"ח 2425, ה"ח 2484)

225א. (א) עברה שנה מיום ביצוע עבירת קנס, לא יוגש עליה כתב אישום ולא יומצאו בענינה הזמנה לפי סעיף 228(ב); ואולם, בעבירת קנס שהיא עבירת תעבורה כמשמעותה בפקודת התעבורה, ובעל הרכב הוכיח כי לא חלה עליו אחריות לעבירה לפי סעיפים 69ב ו-70א לפקודה האמורה, ניתן להגיש כתב אישום או להמציא הזמנה למשפט או הודעת תשלום קנס, למי שנהג ברכב אם לא עברו שנתיים מיום ביצוע העבירה.

(ב) אין באמור בסעיף קטן (א) כדי למנוע הגשת כתב אישום נגד מי שביקש להישפט לפי סעיף 229, אף אם עברו במועדים הקבועים בסעיף קטן (א).

 

מיום 17.7.2005

תיקון מס' 43

ס"ח תשס"ה מס' 1974 מיום 17.1.2005 עמ' 92 (ה"ח 3165)

225א. (א) עברה שנה מיום ביצוע עבירת קנס, לא יוגש עליה כתב אישום ולא יומצאו בענינה הזמנה לפי סעיף 228(ב); ואולם, בעבירת קנס שהיא עבירת תעבורה כמשמעותה בפקודת התעבורה, ובעל הרכב הוכיח כי לא חלה עליו אחריות לעבירה לפי סעיפים 69ב ו-70א לפי סעיף 27ב לפקודה האמורה, ניתן להגיש כתב אישום או להמציא הזמנה למשפט או הודעת תשלום קנס, למי שנהג ברכב אם לא עברו שנתיים מיום ביצוע העבירה.

(א1) היתה העבירה עבירת תעבורה כמשמעותה בפקודת התעבורה, שהחשד לביצועה מבוסס על צילום רכב כאמור בסעיף 27א לפקודה האמורה, לא יוגש עליה כתב אישום ולא יומצאו לבעל הרכב בענינה הזמנה או הודעת תשלום קנס, אם כתב האישום, ההזמנה או הודעת תשלום הקנס טרם נשלחו ועברה תקופה כמפורט להלן:

(1) ארבעה חודשים ממועד ביצוע העבירה, למעט רכב כאמור בפסקה (2);

(2) שישה חודשים ממועד ביצוע העבירה, אם היה הרכב רכב חדש או רכב מסוג שקבע שר התחבורה, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.

(א2) על אף האמור בפסקאות (1) ו-(2) שבסעיף קטן (א1), הוכיח בעל הרכב כי לא חלה עליו אחריות פלילית לעבירה לפי סעיף 27ב לפקודת התעבורה, ניתן להגיש כתב אישום או להמציא הזמנה או הודעת תשלום קנס אם לא עברה שנה מיום ביצוע העבירה.

(א3) בסעיף זה, "רכב חדש" – רכב שרישיון הרכב ניתן עליו לראשונה בידי מי שרשות הרישוי, כהגדרתה בפקודת התעבורה, הסמיכה אותו לכך, ולא חלפו 30 ימים ממועד ביצוע עסקה המחייבת לרשום את הרכב ואת פרטי בעליו ברשות הרישוי.

 

מיום 17.1.2010

תיקון מס' 60

ס"ח תש"ע מס' 2223 מיום 17.1.2010 עמ' 309 (ה"ח 456)

(א2) על אף האמור בפסקאות (1) ו-(2) שבסעיף קטן (א1), הוכיח בעל הרכב כי לא חלה עליו אחריות פלילית לעבירה לפי סעיף 27ב לפקודת התעבורה, ניתן להגיש כתב אישום או להמציא הזמנה או הודעת תשלום קנס אם לא עברה שנה מיום ביצוע העבירה או אם לא חלפו שלושה חודשים מהמועד שבו הוכיח בעל הרכב כי לא חלה עליו אחריות כאמור, לפי המאוחר, ובלבד שלא עברו שנתיים מיום ביצוע העבירה.

(א3) בסעיף זה,

"רכב חדש" – רכב שרישיון הרכב ניתן עליו לראשונה בידי מי שרשות הרישוי, כהגדרתה בפקודת התעבורה, הסמיכה אותו לכך, ולא חלפו 30 ימים ממועד ביצוע עסקה המחייבת לרשום את הרכב ואת פרטי בעליו ברשות הרישוי;

"בעל הרכב" – לרבות מחזיק כמשמעותו בסעיף 27ב לפקודת התעבורה.

 

מיום 9.10.2016

תיקון מס' 71

ס"ח תשע"ה מס' 2499 מיום 5.8.2015 עמ' 240 (ה"ח 771)

(א1) היתה העבירה עבירת תעבורה כמשמעותה בפקודת התעבורה, שהחשד לביצועה מבוסס על צילום רכב כאמור בסעיף 27א או 27א1 לפקודה האמורה, לא יוגש עליה כתב אישום ולא יומצאו לבעל הרכב בענינה הזמנה או הודעת תשלום קנס, אם כתב האישום, ההזמנה או הודעת תשלום הקנס טרם נשלחו ועברה תקופה כמפורט להלן:

 

מיום 26.7.2017

תיקון מס' 78

ס"ח תשע"ז מס' 2614 מיום 28.3.2017 עמ' 501 (ה"ח 1096)

(א) עברה שנה מיום ביצוע עבירת קנס, לא יוגש עליה כתב אישום ולא יומצאו בענינה הזמנה לפי סעיף 222 או הודעת תשלום קנס ולא תומצא בעניינה הודעת תשלום קנס לפי סעיף 228(ב); ואולם, בעבירת קנס שהיא עבירת תעבורה כמשמעותה בפקודת התעבורה, ובעל הרכב הוכיח כי לא חלה עליו אחריות לעבירה לפי סעיף 27ב לפקודה האמורה, ניתן להגיש כתב אישום או להמציא הזמנה למשפט או הודעת תשלום קנס, למי שנהג ברכב אם לא עברו שנתיים מיום ביצוע העבירה.

אי תחולת חוק הנוער [201ו]

226. בהליכים לפי פרק זה לא יחול חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל"א-1971, למעט פרק ה' שבו.

תחולה [201ז] (תיקון מס' 7) תשמ"ז-1987 (תיקון מס' 19) תשנ"ה-1995

227. הסמכות לפי סעיף 221(א) לא תחול לגבי עבירות שחוק אחר מסמיך לקבען כעבירות קנס, אולם שאר הוראות פרק ז' יחולו על עבירות כאלה.

מיום 9.4.1987

תיקון מס' 7

ס"ח תשמ"ז מס' 1213 מיום 9.4.1987 עמ' 112 (ה"ח 1703)

227. הסמכות לפי סעיף 221 לא תחול לגבי עבירות שחוק אחר מסמיך לקבען כעבירות קנס, אולם הוראות סעיפים 222 עד 226 וסעיפים 228 עד 230 יחולו על עבירות כאלה.

 

מיום 31.3.1995

תיקון מס' 19

ס"ח תשנ"ה מס' 1514 מיום 31.3.1995 עמ' 167 (ה"ח 2194)

227. הסמכות לפי סעיף 221(א) לא תחול לגבי עבירות שחוק אחר מסמיך לקבען כעבירות קנס, אולם הוראות סעיפים 222 עד 226 וסעיפים 228 עד 230 שאר הוראות פרק ז יחולו על עבירות כאלה.

 

ברירת משפט (תיקון מס' 11) תש"ן-1990 (תיקון מס' 78) תשע"ז-2017

228.  (א)  עבירת קנס היא עבירה של ברירת משפט ויחולו עליה הוראות סעיף זה וסעיפים 229 עד 230.

 

(תיקון מס' 78) תשע"ז-2017

          (ב)  היה לשוטר או למי שהשר לביטחון הפנים או השר הממונה הסמיכו לכך, או לעובד רשות מקומית שראש הרשות המקומית הסמיכו לכך, לפי העניין, יסוד להניח כי אדם פלוני עבר עבירה של ברירת משפט, רשאי הוא למסור לו הודעת תשלום קנס; ההודעה תהיה בטופס שנקבע ויפורטו בה העבירה ושיעור הקנס שנקבע לה.

          (ג)   היה למי שרשאי למסור הודעת תשלום קנס כאמור בסעיף קטן (ב) יסוד להניח שהעבירה נעברה בנסיבות שתובע הודיע כי הן מחייבות בירור המשפט, לא ימסור הודעת תשלום קנס, אלא הזמנה למשפט.

          היתה העבירה עבירת תעבורה והיה למי שהוסמך למסור הודעת תשלום קנס יסוד להניח שהעבירה נעברה בנסיבות מחמירות כאמור בסעיף 29 לפקודת התעבורה, לא ימסור הודעת תשלום קנס אלא הזמנה למשפט.

(תיקון מס' 78) תשע"ז-2017

          (ד)  קביעת עבירה כעבירת קנס, אין בה כדי לגרוע מסמכותו של תובע להגיש בשל אותה עבירה כתב אישום, אם הוא סבור שנסיבות העבירה מחייבות את בירור המשפט, ובלבד שטרם נמסרה הודעת תשלום קנס לפי סעיף קטן (ב).

מיום 9.4.1987

תיקון מס' 7

ס"ח תשמ"ז מס' 1213 מיום 9.4.1987 עמ' 112 (ה"ח 1703)

228. (א) היה לשוטר או למי ששר הפנים או שר התחבורה הסמיך לכך יסוד להניח כי אדם פלוני עבר עבירת קנס שהיא עבירת תעבורה כמשמעותה בפקודת התעבורה, רשאי הוא למסור לו הודעת תשלום קנס; ההודעה תהיה בטופס שנקבע ויפורטו בה העבירה ושיעור הקנס שנקבע בה.

(ב) (1) שוטר או מי שהוסמך כאמור בסעיף קטן (א) לא ימסור לאדם הודעת תשלום קנס אלא ימסור לו הזמנה למשפט, אם היה לו יסוד להניח שהעבירה נעברה בנסיבות מחמירות כאמור בסעיף 29 לפקודת התעבורה.

(2) מי שהוסמךל לפי סעיף קטן (ג) לא ימסור לאדם הודעת תשלום קנס אלא ימסור הזמנה למשפט, אם היה לו יסוד להניח שהעבירה נעברה בנסיבות שתובע הודיע כי הן מחייבות בירור המשפט.

(ג) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע בצו כי עבירות קנס נוספות יהיו עבירות של ברירת משפט ויחולו עליהן הוראות סעיף זה וסעיפים 229 ו-230 בשינויים המחוייבים; הודעת תשלום קנס לגבי עבירות אלה תימסר בידי מי שהשר הממונה הסמיך לכך .

(ד) על עבירות שסעיף זה חל עליהן לא יחולו הוראות סעיפים 222 עד 225 224.

(ה) קביעת עבירת קנס כעבירה של ברירת משפט, אין בה כדי לגרוע מסמכותו של תובע להגיש בשל אותה עבירה כתב אישום, אם הוא סבור שנסיבות העבירה מחייבות את בירור המשפט, ובלבד שטרם נמסרה הודעת תשלום קנס לפי סעיף קטן (א).

 

מיום 20.6.1990

תיקון מס' 11

ס"ח תש"ן מס' 1311 מיום 22.3.1990 עמ' 110 (ה"ח 1937)

החלפת סעיף 228

הנוסח הקודם:

ברירת משפט

228. (א) היה לשוטר או למי ששר הפנים או שר התחבורה הסמיך לכך יסוד להניח כי אדם פלוני עבר עבירת קנס שהיא עבירת תעבורה כמשמעותה בפקודת התעבורה, רשאי הוא למסור לו הודעת תשלום קנס; ההודעה תהיה בטופס שנקבע ויפורטו בה העבירה ושיעור הקנס שנקבע בה.

(ב) (1) שוטר או מי שהוסמך כאמור בסעיף קטן (א) לא ימסור לאדם הודעת תשלום קנס אלא ימסור לו הזמנה למשפט, אם היה לו יסוד להניח שהעבירה נעברה בנסיבות מחמירות כאמור בסעיף 29 לפקודת התעבורה.

(2) מי שהוסמךל לפי סעיף קטן (ג) לא ימסור לאדם הודעת תשלום קנס אלא ימסור הזמנה למשפט, אם היה לו יסוד להניח שהעבירה נעברה בנסיבות שתובע הודיע כי הן מחייבות בירור המשפט.

(ג) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע בצו כי עבירות קנס נוספות יהיו עבירות של ברירת משפט ויחולו עליהן הוראות סעיף זה וסעיפים 229 ו-230 בשינויים המחוייבים; הודעת תשלום קנס לגבי עבירות אלה תימסר בידי מי שהשר הממונה הסמיך לכך .

(ד) על עבירות שסעיף זה חל עליהן לא יחולו הוראות סעיפים 222 עד 224.

(ה) קביעת עבירת קנס כעבירה של ברירת משפט, אין בה כדי לגרוע מסמכותו של תובע להגיש בשל אותה עבירה כתב אישום, אם הוא סבור שנסיבות העבירה מחייבות את בירור המשפט, ובלבד שטרם נמסרה הודעת תשלום קנס לפי סעיף קטן (א).

 

מיום 26.7.2017

תיקון מס' 78

ס"ח תשע"ז מס' 2614 מיום 28.3.2017 עמ' 501 (ה"ח 1096)

228. (א) עבירת קנס שהיא עבירת תעבורה כמשמעותה בפקודת התעבורה וכן עבירת קנס אחרת שקבע שר המשפטים בצו באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, הן עבירות של ברירת משפט ויחולו עליהן הוראות סעיף זה וסעיפים 229 ו-230.

(א) עבירת קנס היא עבירה של ברירת משפט ויחולו עליה הוראות סעיף זה וסעיפים 229 עד 230.

(ב) היה לשוטר או למי שהוסמך כאמור בסעיף 222 למי שהשר לביטחון הפנים או השר הממונה הסמיכו לכך, או לעובד רשות מקומית שראש הרשות המקומית הסמיכו לכך, לפי העניין, יסוד להניח כי אדם פלוני עבר עבירה של ברירת משפט, רשאי הוא למסור לו הודעת תשלום קנס; ההודעה תהיה בטופס שנקבע ויפורטו בה העבירה ושיעור הקנס שנקבע לה.

(ג) היה למי שרשאי למסור הודעת תשלום קנס כאמור בסעיף קטן (ב) יסוד להניח שהעבירה נעברה בנסיבות שתובע הודיע כי הן מחייבות בירור המשפט, לא ימסור הודעת תשלום קנס, אלא הזמנה למשפט.

היתה העבירה עבירת תעבורה והיה למי שהוסמך למסור הודעת תשלום קנס יסוד להניח שהעבירה נעברה בנסיבות מחמירות כאמור בסעיף 29 לפקודת התעבורה, לא ימסור הודעת תשלום קנס אלא הזמנה למשפט.

(ד) קביעת עבירת קנס כעבירה של ברירת משפט קביעת עבירה כעבירת קנס, אין בה כדי לגרוע מסמכותו של תובע להגיש בשל אותה עבירה כתב אישום, אם הוא סבור שנסיבות העבירה מחייבות את בירור המשפט, ובלבד שטרם נמסרה הודעת תשלום קנס לפי סעיף קטן (ב).

תשלום הקנס (תיקון מס' 11) תש"ן-1990 (תיקון מס' 23) תשנ"ו-1996

229. (א)  מי שנמסרה לו הודעת תשלום קנס, ישלם, תוך תשעים ימים מיום ההמצאה, את הקנס הנקוב בהודעה, לחשבון שצויין בה, זולת אם פעל באחת מדרכים אלה:

 

(תיקון מס' 60) תש"ע-2010

(1)   הגיש לתובע, תוך שלושים ימים מיום ההמצאה, בקשה לביטול כאמור בסעיף קטן (ג), ולעניין בקשה לביטול כאמור לגבי עבירת תעבורה מהטעם שהעבירה בוצעה שלא בידי מי שקיבל את ההודעה, ובעל הרכב מבקש להוכיח מי נהג ברכב, העמידו או החנהו, בעת ביצוע העבירה, או למי מסר את החזקה ברכב, כאמור בסעיף 27ב לפקודת התעבורה – אם הגיש לתובע את הבקשה לביטול בתוך תשעים ימים מיום ההמצאה; החלטת התובע בבקשה לפי פסקה זו סופית, ואולם רשאי הנקנס להודיע על רצונו להישפט;

(2)   הודיע, תוך תשעים ימים מיום ההמצאה, בדרך שנקבעה בתקנות, שיש ברצונו להישפט על העבירה.

          מי שהגיש בקשה לביטול כאמור בפסקה (1) לא יהיה רשאי להודיע על רצונו להישפט כאמור בפסקה (2), אלא תוך שלושים ימים מיום המצאת ההודעה על החלטת התובע בענין הביטול.

(תיקון מס' 32) תשס"א-2001

          (ב)  לא שילם אדם את הקנס במועד ולא הודיע שיש ברצונו להישפט על העבירה, תיווסף על הקנס תוספת פיגור בשיעור האמור בסעיף 67 לחוק העונשין, תשל"ז-1977; גביית הקנס תיעשה כאמור בסעיפים 68 ו-70 לחוק העונשין, תשל"ז-1977, וסעיף 69 לאותו חוק לא יחול.

(תיקון מס' 82) תשע"ח-2018

          (ג)   תובע רשאי לבטל הודעת תשלום קנס אם נוכח כי לא נעברה עבירה או כי היא נעברה שלא בידי מי שקיבל את ההודעה, או אם היה סבור שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להמשך קיום ההליכים; התובע יערוך רישום של הודעת תשלום קנס שביטל וינמק את החלטתו; לענין סעיף קטן זה, "תובע" – כמשמעותו בסעיף 12, אם הוסמך במיוחד לענין זה בידי היועץ המשפטי לממשלה.

(תיקון מס' 23)  תשנ"ו-1996

          (ד)  החליט התובע שלא לבטל את הודעת תשלום הקנס, ימציא למבקש הודעה על כך ואולם הוראות סעיף קטן (ב) יחולו כאילו לא הוגשה הבקשה לביטול לתובע.

(תיקון מס' 60) תש"ע-2010

          (ה)  תובע רשאי לדון בבקשה שהוגשה לאחר המועדים האמורים בסעיף קטן (א), אם שוכנע שהבקשה לא הוגשה במועד בשל סיבות שלא היו תלויות במבקש ושמנעו ממנו להגישה במועד והיא הוגשה מיד לאחר שהוסרה המניעה.

(תיקון מס' 23) תשנ"ו-1996 (תיקון מס' 32) תשס"א-2001

          (ו)   מי שלא הודיע כאמור בסעיף קטן (א) שברצונו להישפט ולא שילם במועד את הקנס, רשאי תובע לפטור אותו, על פי בקשתו, מתשלום תוספת הפיגור כאמור בסעיף קטן (ב), כולה או מקצתה, אם נוכח התובע שהעילה לאי-התשלום במועד היא אחת מאלה:

(תיקון מס' 23) תשנ"ו-1996

(1)   (נמחקה);

(תיקון מס' 23) תשנ"ו-1996

(2)   נבצר מהמבקש לשלם את הקנס במועד בשל סיבה שאינה תלויה בו;

(תיקון מס' 23) תשנ"ו-1996 (תיקון מס' 32) תשס"א-2001

(3)   הסיבה לחיוב בתוספת הפיגור יסודה בתקלה של רשויות המדינה.

          (ז)   בקשה לפי סעיף קטן (ו), תהיה בכתב, ותהיה נתמכת בתצהיר המאמת את העובדות המפורטות בה. התובע רשאי להחליט בבקשה על יסוד התצהיר בלבד או במעמד המבקש בלבד והחלטתו אינה ניתנת לערעור.

(תיקון מס' 23) תשנ"ו-1996 (תיקון מס' 60)  תש"ע-2010

          (ח)  שילם אדם את הקנס רואים אותו כאילו הודה באשמה בפני בית המשפט, הורשע ונשא את עונשו. אולם הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על אדם ששילם את הקנס ותובע ביטל את הודעת תשלום הקנס לפי סעיף קטן (ג) או על אדם שבית המשפט החליט לקיים את משפטו אף על פי שהודיע באיחור על רצונו להישפט כאמור בסעיף 230.

(תיקון מס' 23) תשנ"ו-1996

          (ח1)        בוטלה הודעת תשלום קנס לאחר שהקנס שולם, יוחזר סכום הקנס ששולם.

(תיקון מס' 32) תשס"א-2001 (תיקון מס' 60)  תש"ע-2010

          (ח2)        לא שילם אדם את הקנס, חלפו המועדים להגשת בקשה לביטול הודעת תשלום קנס או להודעה על בקשה להישפט לפי סעיף קטן (א), ולא הוגשו בקשות כאמור או הוגשה בזמן בקשה לביטול הודעת תשלום קנס ונדחתה, יראו אותו, בתום המועדים הקבועים בסעיף קטן (א) להגשת בקשות אלה, כאילו הורשע בבית המשפט ונגזר עליו הקנס הנקוב בהודעת תשלום הקנס, ואולם הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על אדם שבקשתו לביטול הודעת תשלום קנס הוגשה שלא במועד אך התובע דן בה מכוח סמכותו לפי סעיף קטן (ה) וביטל את הודעת תשלום הקנס, או על אדם שבית המשפט החליט לקיים את משפטו אף על פי שהודיע באיחור על רצונו להישפט כאמור בסעיף 230.

          (ט)  שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי להתקין תקנות לביצוע סעיף זה.

מיום 20.6.1990

תיקון מס' 11

ס"ח תש"ן מס' 1311 מיום 22.3.1990 עמ' 110 (ה"ח 1937)

החלפת סעיף 229

הנוסח הקודם:

תשלום הקנס

229. (א) מי שנמסרה לו הודעת תשלום קנס ישלם, תוך שלושים ימים מיום ההמצאה, את הקנס הנקוב בהודעה לחשבון שצויין בה, זולת אם תוך אותם שלושים ימים הודיע בדרך שנקבעה בתקנות שיש ברצונו להישפט על העבירה.

(ב) לא שילם אדם את הקנס במועד ולא הודיע שיש ברצונו להישפט על העבירה, ישלם את כפל הקנס; לא שילם ועברו ששה חודשים – יחול האמור בסעיף 67 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, על כפל הקנס; גביית הקנס תיעשה כאמור בסעיף 70 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

(ג) שילם אדם את הקנס רואים אותו כאילו הודה באשמה בפני בית המשפט, הורשע ונשא את עונשו.

 

סעיף קטן 229(א) מיום 21.6.1996

סעיפים קטנים 229(ד), 229(ו), 229(ח) ו-229(ח1) מיום 21.3.1996

תיקון מס' 23

ס"ח תשנ"ו מס' 1583 מיום 21.3.1996 עמ' 240 (ה"ח 2425, ה"ח 2484)

229. (א) מי שנמסרה לו הודעת תשלום קנס, ישלם, תוך שלושים ימים מיום ההמצאה את הקנס הנקוב בהודעה, לחשבון שצויין בה, זולת אם תוך אותם שלושים הימים הודיע, בדרך שנקבעה בתקנות, שיש ברצונו להישפט על העבירה או הגיש לתובע בקשה לביטול כאמור בסעיף קטן (ג).

(א) מי שנמסרה לו הודעת תשלום קנס, ישלם, תוך תשעים ימים מיום ההמצאה, את הקנס הנקוב בהודעה, לחשבון שצויין בה, זולת אם פעל באחת מדרכים אלה:

(1) הגיש לתובע, תוך שלושים ימים מיום ההמצאה, בקשה לביטול כאמור בסעיף קטן (ג);

(2) הודיע, תוך תשעים ימים מיום ההמצאה, בדרך שנקבעה בתקנות, שיש ברצונו להישפט על העבירה.

מי שהגיש בקשה לביטול כאמור בפסקה (1) לא יהיה רשאי להודיע על רצונו להישפט כאמור בפסקה (2), אלא תוך שלושים ימים מיום המצאת ההודעה על החלטת התובע בענין הביטול.

(ב) לא שילם אדם את הקנס במועד ולא הודיע שיש ברצונו להישפט על העבירה, ישלם את כפל הקנס; לא שילם ועברו ששה חודשים - תיווסף על כפל הקנס תוספת פיגור בשיעור האמור בסעיף 67 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, שתחושב על בסיס הקנס המקורי; גביית הקנס תיעשה כאמור בסעיפים 68 ו-70 לחוק העונשין, תשל"ז–1977, וסעיף 69 לאותו חוק לא יחול

(ג) תובע רשאי לבטל הודעת תשלום קנס אם נוכח כי לא נעברה עבירה או כי היא נעברה שלא בידי מי שקיבל את ההודעה, או אם היה סבור שבנסיבות המקרה אין ענין לציבור בהמשך ההליכים; התובע יערוך רישום של הודעת תשלום קנס שביטל וינמק את החלטתו; לענין סעיף קטן זה, "תובע" — כמשמעותו בסעיף 12, אם הוסמך במיוחד לענין זה בידי היועץ המשפטי לממשלה.

(ד) החליט התובע שלא לבטל את הודעת תשלום הקנס, ימציא למבקש הודעה על כך ומנין שלושים הימים להגשת בקשה להישפט יחל ביום ההמצאה ואולם הוראות סעיף קטן (ב) יחולו כאילו לא הוגשה הבקשה לביטול לתובע.

(ה) תובע רשאי לדון בבקשה שהוגשה לאחר המועד האמור בסעיף קטן (א), אם שוכנע שהבקשה לא הוגשה במועד בשל סיבות שלא היו תלויות במבקש ושמנעו ממנו להגישה במועד והיא הוגשה מיד לאחר שהוסרה המניעה.

(ו) מי שלא הודיע כאמור בסעיף קטן (א) שברצונו להישפט ולא שילם במועד את הקנס, רשאי תובע לפטור אותו, על פי בקשתו, מתשלום כפל הקנס או תוספת הפיגור כאמור בסעיף קטן (ב), כולה או מקצתה כולם או מקצתם, אם נוכח התובע שהעילה לאי-התשלום במועד היא אחת מאלה:

(1) המבקש לא קיבל את הודעת תשלום הקנס;

(2) המבקש שהה בחוץ לארץ או שהיה בשירות חובה בצה"ל או בשירות מילואים פעיל, ובשל כך נמנע ממנו לשלם במועד;

(2) נבצר מהמבקש לשלם את הקנס במועד בשל סיבה שאינה תלויה בו;

(3) הסיבה לחיוב בכפל הקנס או בתוספת הפיגור יסודה בתקלה של רשויות המדינה.

(ז) בקשה לפי סעיף קטן (ו), תהיה בכתב, ותהיה נתמכת בתצהיר המאמת את העובדות המפורטות בה. התובע רשאי להחליט בבקשה על יסוד התצהיר בלבד או במעמד המבקש בלבד והחלטתו אינה ניתנת לערעור.

(ח) שילם אדם את הקנס רואים אותו כאילו הודה באשמה בפני בית המשפט, הורשע ונשא את עונשו. אולם הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על אדם ששילם את הקנס ותובע ביטל את הודעת תשלום הקנס לפי סעיף קטן (ג).

(ח1) בוטלה הודעת תשלום קנס לאחר שהקנס שולם, יוחזר סכום הקנס ששולם.

(ט) שר המשפטים,  באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי להתקין תקנות לביצוע סעיף זה.

 

מיום 26.11.2002

תיקון מס' 32

ס"ח תשס"א מס' 1800 מיום 26.7.2001 עמ' 448 (ה"ח 2997)

229. (א) מי שנמסרה לו הודעת תשלום קנס, ישלם, תוך תשעים ימים מיום ההמצאה, את הקנס הנקוב בהודעה, לחשבון שצויין בה, זולת אם פעל באחת מדרכים אלה:

(1) הגיש לתובע, תוך שלושים ימים מיום ההמצאה, בקשה לביטול כאמור בסעיף קטן (ג);

(2) הודיע, תוך תשעים ימים מיום ההמצאה, בדרך שנקבעה בתקנות, שיש ברצונו להישפט על העבירה.

מי שהגיש בקשה לביטול כאמור בפסקה (1) לא יהיה רשאי להודיע על רצונו להישפט כאמור בפסקה (2), אלא תוך שלושים ימים מיום המצאת ההודעה על החלטת התובע בענין הביטול.

(ב) לא שילם אדם את הקנס במועד ולא הודיע שיש ברצונו להישפט על העבירה, ישלם את כפל הקנס; לא שילם ועברו ששה חודשים - תיווסף על כפל הקנס תיווסף על הקנס תוספת פיגור בשיעור האמור בסעיף 67 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, שתחושב על בסיס הקנס המקורי; גביית הקנס תיעשה כאמור בסעיפים 68 ו-70 לחוק העונשין, תשל"ז–1977, וסעיף 69 לאותו חוק לא יחול

(ג) תובע רשאי לבטל הודעת תשלום קנס אם נוכח כי לא נעברה עבירה או כי היא נעברה שלא בידי מי שקיבל את ההודעה, או אם היה סבור שבנסיבות המקרה אין ענין לציבור בהמשך ההליכים; התובע יערוך רישום של הודעת תשלום קנס שביטל וינמק את החלטתו; לענין סעיף קטן זה, "תובע" — כמשמעותו בסעיף 12, אם הוסמך במיוחד לענין זה בידי היועץ המשפטי לממשלה.

(ד) החליט התובע שלא לבטל את הודעת תשלום הקנס, ימציא למבקש הודעה על כך ואולם הוראות סעיף קטן (ב) יחולו כאילו לא הוגשה הבקשה לביטול לתובע.

(ה) תובע רשאי לדון בבקשה שהוגשה לאחר המועד האמור בסעיף קטן (א), אם שוכנע שהבקשה לא הוגשה במועד בשל סיבות שלא היו תלויות במבקש ושמנעו ממנו להגישה במועד והיא הוגשה מיד לאחר שהוסרה המניעה.

(ו) מי שלא הודיע כאמור בסעיף קטן (א) שברצונו להישפט ולא שילם במועד את הקנס, רשאי תובע לפטור אותו, על פי בקשתו, מתשלום כפל הקנס או תוספת הפיגור כאמור בסעיף קטן (ב), כולם או מקצתם כולה או מקצתה, אם נוכח התובע שהעילה לאי-התשלום במועד היא אחת מאלה:

(1) (נמחקה);

(2) נבצר מהמבקש לשלם את הקנס במועד בשל סיבה שאינה תלויה בו;

(3) הסיבה לחיוב בכפל הקנס או בתוספת הפיגור יסודה בתקלה של רשויות המדינה.

(ז) בקשה לפי סעיף קטן (ו), תהיה בכתב, ותהיה נתמכת בתצהיר המאמת את העובדות המפורטות בה. התובע רשאי להחליט בבקשה על יסוד התצהיר בלבד או במעמד המבקש בלבד והחלטתו אינה ניתנת לערעור.

(ח) שילם אדם את הקנס רואים אותו כאילו הודה באשמה בפני בית המשפט, הורשע ונשא את עונשו. אולם הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על אדם ששילם את הקנס ותובע ביטל את הודעת תשלום הקנס לפי סעיף קטן (ג).

(ח1) בוטלה הודעת תשלום קנס לאחר שהקנס שולם, יוחזר סכום הקנס ששולם.

(ח2) לא שילם אדם את הקנס, חלפו המועדים להגשת בקשה לביטול הודעת תשלום קנס או להודעה על בקשה להישפט לפי סעיף קטן (א), ולא הוגשו בקשות כאמור או הוגשה בזמן בקשה לביטול הודעת תשלום קנס ונדחתה, יראו אותו, בתום המועדים הקבועים בסעיף קטן (א) להגשת בקשות אלה, כאילו הורשע בבית המשפט ונגזר עליו הקנס הנקוב בהודעת תשלום הקנס.

(ט) שר המשפטים,  באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי להתקין תקנות לביצוע סעיף זה.

 

מיום 17.1.2010

תיקון מס' 60

ס"ח תש"ע מס' 2223 מיום 17.1.2010 עמ' 309 (ה"ח 456)

229. (א) מי שנמסרה לו הודעת תשלום קנס, ישלם, תוך תשעים ימים מיום ההמצאה, את הקנס הנקוב בהודעה, לחשבון שצויין בה, זולת אם פעל באחת מדרכים אלה:

(1) הגיש לתובע, תוך שלושים ימים מיום ההמצאה, בקשה לביטול כאמור בסעיף קטן (ג), ולעניין בקשה לביטול כאמור לגבי עבירת תעבורה מהטעם שהעבירה בוצעה שלא בידי מי שקיבל את ההודעה, ובעל הרכב מבקש להוכיח מי נהג ברכב, העמידו או החנהו, בעת ביצוע העבירה, או למי מסר את החזקה ברכב, כאמור בסעיף 27ב לפקודת התעבורה – אם הגיש לתובע את הבקשה לביטול בתוך תשעים ימים מיום ההמצאה; החלטת התובע בבקשה לפי פסקה זו סופית, ואולם רשאי הנקנס להודיע על רצונו להישפט;

(2) הודיע, תוך תשעים ימים מיום ההמצאה, בדרך שנקבעה בתקנות, שיש ברצונו להישפט על העבירה.

מי שהגיש בקשה לביטול כאמור בפסקה (1) לא יהיה רשאי להודיע על רצונו להישפט כאמור בפסקה (2), אלא תוך שלושים ימים מיום המצאת ההודעה על החלטת התובע בענין הביטול.

(ב) לא שילם אדם את הקנס במועד ולא הודיע שיש ברצונו להישפט על העבירה, תיווסף על הקנס תוספת פיגור בשיעור האמור בסעיף 67 לחוק העונשין, התשל"ז-1977; גביית הקנס תיעשה כאמור בסעיפים 68 ו-70 לחוק העונשין, תשל"ז-1977, וסעיף 69 לאותו חוק לא יחול

(ג) תובע רשאי לבטל הודעת תשלום קנס אם נוכח כי לא נעברה עבירה או כי היא נעברה שלא בידי מי שקיבל את ההודעה, או אם היה סבור שבנסיבות המקרה אין ענין לציבור בהמשך ההליכים; התובע יערוך רישום של הודעת תשלום קנס שביטל וינמק את החלטתו; לענין סעיף קטן זה, "תובע" - כמשמעותו בסעיף 12, אם הוסמך במיוחד לענין זה בידי היועץ המשפטי לממשלה.

(ד) החליט התובע שלא לבטל את הודעת תשלום הקנס, ימציא למבקש הודעה על כך ואולם הוראות סעיף קטן (ב) יחולו כאילו לא הוגשה הבקשה לביטול לתובע.

(ה) תובע רשאי לדון בבקשה שהוגשה לאחר המועד האמור לאחר המועדים האמורים בסעיף קטן (א), אם שוכנע שהבקשה לא הוגשה במועד בשל סיבות שלא היו תלויות במבקש ושמנעו ממנו להגישה במועד והיא הוגשה מיד לאחר שהוסרה המניעה.

(ו) מי שלא הודיע כאמור בסעיף קטן (א) שברצונו להישפט ולא שילם במועד את הקנס, רשאי תובע לפטור אותו, על פי בקשתו, מתשלום תוספת הפיגור כאמור בסעיף קטן (ב), כולה או מקצתה, אם נוכח התובע שהעילה לאי-התשלום במועד היא אחת מאלה:

(1) (נמחקה);

(2) נבצר מהמבקש לשלם את הקנס במועד בשל סיבה שאינה תלויה בו;

(3) הסיבה לחיוב בתוספת הפיגור יסודה בתקלה של רשויות המדינה.

(ז) בקשה לפי סעיף קטן (ו), תהיה בכתב, ותהיה נתמכת בתצהיר המאמת את העובדות המפורטות בה. התובע רשאי להחליט בבקשה על יסוד התצהיר בלבד או במעמד המבקש בלבד והחלטתו אינה ניתנת לערעור.

(ח) שילם אדם את הקנס רואים אותו כאילו הודה באשמה בפני בית המשפט, הורשע ונשא את עונשו. אולם הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על אדם ששילם את הקנס ותובע ביטל את הודעת תשלום הקנס לפי סעיף קטן (ג) או על אדם שבית המשפט החליט לקיים את משפטו אף על פי שהודיע באיחור על רצונו להישפט כאמור בסעיף 230.

(ח1) בוטלה הודעת תשלום קנס לאחר שהקנס שולם, יוחזר סכום הקנס ששולם.

(ח2) לא שילם אדם את הקנס, חלפו המועדים להגשת בקשה לביטול הודעת תשלום קנס או להודעה על בקשה להישפט לפי סעיף קטן (א), ולא הוגשו בקשות כאמור או הוגשה בזמן בקשה לביטול הודעת תשלום קנס ונדחתה, יראו אותו, בתום המועדים הקבועים בסעיף קטן (א) להגשת בקשות אלה, כאילו הורשע בבית המשפט ונגזר עליו הקנס הנקוב בהודעת תשלום הקנס, ואולם הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על אדם שבקשתו לביטול הודעת תשלום קנס הוגשה שלא במועד אך התובע דן בה מכוח סמכותו לפי סעיף קטן (ה) וביטל את הודעת תשלום הקנס, או על אדם שבית המשפט החליט לקיים את משפטו אף על פי שהודיע באיחור על רצונו להישפט כאמור בסעיף 230.

(ט) שר המשפטים,  באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי להתקין תקנות לביצוע סעיף זה.

 

מיום 22.2.2018

תיקון מס' 82

ס"ח תשע"ח מס' 2694 מיום 22.2.2018 עמ' 192 (ה"ח 748)

(ג) תובע רשאי לבטל הודעת תשלום קנס אם נוכח כי לא נעברה עבירה או כי היא נעברה שלא בידי מי שקיבל את ההודעה, או אם היה סבור שבנסיבות המקרה אין ענין לציבור בהמשך ההליכים שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להמשך קיום ההליכים; התובע יערוך רישום של הודעת תשלום קנס שביטל וינמק את החלטתו; לענין סעיף קטן זה, "תובע" – כמשמעותו בסעיף 12, אם הוסמך במיוחד לענין זה בידי היועץ המשפטי לממשלה.

ייעוד קנסות לרשות מקומית (תיקון מס' 60)  תש"ע-2010

229א. קנס בשל עבירת קנס, שהטיל מפקח שהוא עובד רשות מקומית או שהוטל בבית משפט לעניינים מקומיים או בבית משפט אחר עקב הפעלת סמכותו של עובד הרשות המקומית, ישולם לקופת הרשות המקומית.

מיום 17.1.2010

תיקון מס' 60

ס"ח תש"ע מס' 2223 מיום 17.1.2010 עמ' 310 (ה"ח 456)

הוספת סעיף 229א

הזמנה למשפט  [201ח (ו)] (תיקון מס' 7) תשמ"ז-1987 (תיקון מס' 11)  תש"ן-1990 (תיקון מס' 60)  תש"ע-2010

230. הודיע אדם לפי סעיף 229(א) שברצונו להישפט על העבירה, תישלח לו הזמנה למשפט תוך שנה מיום שנתקבלה הודעתו; בית המשפט רשאי, לקיים את המשפט גם אם אותו אדם ביקש להישפט באיחור, ובלבד שהתקיימו התנאים האמורים בסעיף 229(ה), בשינויים המחויבים, או מנימוקים מיוחדים אחרים שיפרט בהחלטתו. הורשע האדם בבית המשפט על העבירה ונגזר דינו לקנס, לא יפחת הקנס מהסכום הנקוב בהודעת תשלום הקנס, אלא אם כן ראה בית המשפט נסיבות מיוחדות המצדיקות הפחתתו.

מיום 9.4.1987

תיקון מס' 7

ס"ח תשמ"ז מס' 1213 מיום 9.4.1987 עמ' 113 (ה"ח 1703)

230. הודיע אדם לפי סעיף 229(א) שברצונו להישפט על העבירה, תישלח לו הזמנה למשפט; בית המשפט רשאי, מנימוקים שיירשמו, לקיים את המשפט גם אם ההודעה האמורה ניתנה באיחור. הורשע האדם בבית המשפט על העבירה ונגזר דינו לקנס, לא יפחת הקנס מהסכום הנקוב בהודעת תשלום הקנס, אלא אם כן ראה בית המשפט נסיבות מיוחדות המצדיקות הפחתתו.

 

מיום 20.6.1990

תיקון מס' 11

ס"ח תש"ן מס' 1311 מיום 22.3.1990 עמ' 111 (ה"ח 1937)

230. הודיע אדם לפי סעיף 229(א) שברצונו להישפט על העבירה, תישלח לו הזמנה למשפט תוך שנה מיום שנתקבלה הודעתו; בית המשפט רשאי, מנימוקים שיירשמו, לקיים את המשפט גם אם ההודעה האמורה ניתנה באיחור. הורשע האדם בבית המשפט על העבירה ונגזר דינו לקנס, לא יפחת הקנס מהסכום הנקוב בהודעת תשלום הקנס, אלא אם כן ראה בית המשפט נסיבות מיוחדות המצדיקות הפחתתו.

 

מיום 17.1.2010

תיקון מס' 60

ס"ח תש"ע מס' 2223 מיום 17.1.2010 עמ' 310 (ה"ח 456)

230. הודיע אדם לפי סעיף 229(א) שברצונו להישפט על העבירה, תישלח לו הזמנה למשפט תוך שנה מיום שנתקבלה הודעתו; בית המשפט רשאי, מנימוקים שיירשמו, לקיים את המשפט גם אם ההודעה האמורה ניתנה באיחור לקיים את המשפט גם אם אותו אדם ביקש להישפט באיחור, ובלבד שהתקיימו התנאים האמורים בסעיף 229(ה), בשינויים המחויבים, או מנימוקים מיוחדים אחרים שיפרט בהחלטתו. הורשע האדם בבית המשפט על העבירה ונגזר דינו לקנס, לא יפחת הקנס מהסכום הנקוב בהודעת תשלום הקנס, אלא אם כן ראה בית המשפט נסיבות מיוחדות המצדיקות הפחתתו.

(תיקון מס' 84 – הוראת שעה) תשע"ח-2018

פרק ז'1: סדרי דין מיוחדים בעבירות קנס מיוחדות – הוראת שעה

מיום 1.4.2019 עד יום 31.3.2022

תיקון מס' 84 – הוראת שעה

ס"ח תשע"ח מס' 2746 מיום 26.7.2018 עמ' 918 (ה"ח 1211)

הוספת פרק ז'1

 

הגדרות – פרק ז'1 (תיקון מס' 84 – הוראת שעה)  תשע"ח-2018

230א. בפרק זה –

          "בקשה לביטול קנס" – בקשה לביטול הודעת תשלום קנס לפי הוראות סעיף 230ד;

          "חוק המרכז לגביית קנסות" – חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995;

          "חוק המרשם הפלילי" – חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א-1981;

          "חוק העונשין" – חוק העונשין, התשל"ז-1977;

          "הנקנס" – מי שנמסרה לו הודעת תשלום קנס לפי הוראות סעיף 230ג;

          "סם מסוכן" – כהגדרתו בפקודת הסמים המסוכנים, מסוג קנבוס או שרף של קנבוס, כמשמעותם בפרטים 1 ו-2 בסימן א' בחלק א' לתוספת הראשונה לאותה פקודה;

          "עבירת קנס מיוחדת" – עבירה שרואים אותה כעבירת קנס מיוחדת כאמור בסעיף 7(ג1) לפקודת הסמים המסוכנים;

          "פקודת הסמים המסוכנים" – פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973.

מיום 1.4.2019 עד יום 31.3.2022

תיקון מס' 84 – הוראת שעה

ס"ח תשע"ח מס' 2746 מיום 26.7.2018 עמ' 918 (ה"ח 1211)

הוספת סעיף 230א

תחולה – עבירת קנס מיוחדת (תיקון מס' 84 – הוראת שעה) תשע"ח-2018

230ב. על אף ההוראות לפי פרק ז', על עבירת קנס מיוחדת יחולו סדרי הדין הקבועים בפרק זה.

מיום 1.4.2019 עד יום 31.3.2022

תיקון מס' 84 – הוראת שעה

ס"ח תשע"ח מס' 2746 מיום 26.7.2018 עמ' 918 (ה"ח 1211)

הוספת סעיף 230ב

 

הודעת תשלום קנס בעבירת קנס מיוחדת (תיקון מס' 84 – הוראת שעה)  תשע"ח-2018

230ג. (א) היה לשוטר יסוד להניח כי אדם פלוני עבר עבירת קנס מיוחדת והוא תפס את הסם, רשאי הוא למסור לאותו אדם הודעת תשלום קנס.

          (ב)  בהודעת תשלום קנס יפורטו שם האדם ומענו, תיאור תמציתי של העובדות המהוות את העבירה, ציון המקום והזמן שבהם נעברה העבירה במידה שאפשר לבררם, ציון הוראות החיקוק שבהן נקבעה העבירה, ושיעור הקנס שנקבע לעבירת הקנס המיוחדת.

          (ג)   הנקנס ישלם, בתוך 60 ימים מיום ההמצאה, את הקנס הנקוב בהודעה, לחשבון שצוין בה, אלא אם כן הודיע לתובע, לפי הוראות סעיף 230ה, שברצונו להישפט על העבירה.

          (ד)  שילם הנקנס את הקנס, רואים אותו כאילו הודה באשמה לפני בית המשפט, הורשע, הסכים להשמדת הסם המסוכן שלגביו נעברה העבירה, ונשא את עונשו; ואולם הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על נקנס ששילם את הקנס והתקיים אחד מאלה:

(1)   תובע ביטל את הודעת תשלום הקנס לפי הוראות סעיף 230ד(ג);

(2)   הנקנס הגיש במועד בקשה להישפט לפי הוראות סעיף 230ד(ד) או 230ה(א), לפי העניין.

          (ה)  שילם הנקנס את הקנס, יחולט הסם המסוכן שלגביו נעברה העבירה ויושמד, אלא אם כן ביקשה המשטרה מבית המשפט שייעשה בו שימוש בדרך אחרת; הסם המסוכן לא יושמד לפני תום התקופה להגשת בקשה להישפט לפי הוראות סעיף 230ד(ד) או 230ה(א); הוראות סעיף 36 לפקודת הסמים המסוכנים לא יחולו על חילוט והשמדת סם מסוכן לפי הוראות סעיף קטן זה.

מיום 1.4.2019 עד יום 31.3.2022

תיקון מס' 84 – הוראת שעה

ס"ח תשע"ח מס' 2746 מיום 26.7.2018 עמ' 918 (ה"ח 1211)

הוספת סעיף 230ג

בקשה לביטול קנס (תיקון מס' 84 – הוראת שעה)  תשע"ח-2018

230ד. (א) הנקנס רשאי להגיש לתובע, בתוך 30 ימים מיום ההמצאה של הודעת תשלום קנס, בקשה לביטול קנס בנימוק שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה או להעמדה לדין.

          (ב)  הגשת בקשה לביטול קנס אינה דוחה את המועד לתשלום הקנס.

          (ג)   תובע רשאי לבטל הודעת תשלום קנס אם היה סבור שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה או להעמדה לדין; תובע לא יבטל הודעת תשלום קנס אם הבקשה לביטול הקנס הוגשה בנימוק שלא נעברה עבירה או שהעבירה נעברה שלא בידי הנקנס, אלא אם כן שוכנע שאפשר לבטל את ההודעה בלא חקירה בנסיבות העניין.

          (ד)  הוגשה בקשה לביטול קנס ודחה התובע את הבקשה, רשאי הנקנס להודיע על רצונו להישפט, בתוך 14 ימים מיום שהומצאה לו החלטת התובע, או עד תום התקופה להגשת בקשה להישפט כאמור בסעיף 230ה(א), לפי המאוחר, אף אם שילם את הקנס לפני שהומצאה לו החלטת התובע, ובלבד שלא יודיע כאמור לפני שהומצאה לו אותה החלטה; על בקשה להישפט לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות סעיף 230ה(ג) עד (ו).

          (ה)  על אף האמור בסעיף קטן (א), תובע רשאי לדון בבקשה לביטול קנס שהוגשה בחלוף המועד להגשתה כאמור באותו סעיף קטן, אם שוכנע כי הבקשה לא הוגשה במועד בשל סיבות שלא היו תלויות בנקנס ושמנעו ממנו להגישה במועד, וכי היא הוגשה מיד לאחר שהוסרה המניעה; ואולם לא ידון תובע בבקשה לביטול קנס שהוגשה באיחור כאמור הכוללת טענה שבירורה דורש ביצוע פעולות חקירה, לרבות בדיקת הסם המסוכן או שמירתו.

מיום 1.4.2019 עד יום 31.3.2022

תיקון מס' 84 – הוראת שעה

ס"ח תשע"ח מס' 2746 מיום 26.7.2018 עמ' 919 (ה"ח 1211)

הוספת סעיף 230ד

בקשה להישפט (תיקון מס' 84 – הוראת שעה)  תשע"ח-2018

230ה. (א) נקנס רשאי להודיע כי ברצונו להישפט על העבירה, במקום לשלם את הקנס (בפרק זה – בקשה להישפט); בקשה להישפט תוגש לתובע, בכתב, בתוך 30 ימים מיום שהומצאה לנקנס הודעת תשלום הקנס, ויפורטו בה נימוקי הבקשה.

          (ב)  נקנס שהגיש בקשה להישפט לפי סעיף זה לא יהיה רשאי להגיש בקשה לביטול קנס.

          (ג)   הגיש נקנס בקשה להישפט, תמשיך המשטרה בחקירה פלילית לגבי העבירה שעבר הנקנס; ראה תובע שהועבר אליו חומר החקירה בעבירת קנס מיוחדת, שהראיות מספיקות לאישום, יעמיד לדין את הנקנס, אלא אם כן החליט על ביטול הודעת תשלום הקנס בשל כך שהיה סבור שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין.

          (ד)  על הליך של העמדה לדין לפי סעיף זה יחולו הוראות לפי סעיפים 239 ו-240, בשינויים המחויבים.

          (ה)  הגיש נקנס בקשה להישפט ובית המשפט הרשיעו בעבירת קנס מיוחדת, יטיל עליו בית המשפט קנס בסכום שלא יפחת מפי שלושה מסכום הקנס הנקוב בהודעת תשלום הקנס, ולא יחולו הוראות סעיף 35א לחוק העונשין; לעניין זה, "הורשע" – לרבות מי שבית המשפט קבע כי ביצע את העבירה.

          (ו)   הגיש נקנס בקשה להישפט לאחר ששילם את הקנס, ובית המשפט זיכה אותו מהעבירה, ייתן בית המשפט הוראות לעניין החזרת סכום הקנס ששולם, לנקנס, לפי הוראות חוק המרכז לגביית קנסות.

מיום 1.4.2019 עד יום 31.3.2022

תיקון מס' 84 – הוראת שעה

ס"ח תשע"ח מס' 2746 מיום 26.7.2018 עמ' 919 (ה"ח 1211)

הוספת סעיף 230ה

החלטה על השמדת סם מסוכן לאחר ביטול הודעת תשלום קנס (תיקון מס' 84 – הוראת שעה) תשע"ח-2018

230ו. בוטלה הודעת תשלום קנס לפי הוראות סעיף 230ד(ג) או 230ה(ג), רשאי קצין משטרה להורות על השמדת הסם המסוכן שנתפס.

מיום 1.4.2019 עד יום 31.3.2022

תיקון מס' 84 – הוראת שעה

ס"ח תשע"ח מס' 2746 מיום 26.7.2018 עמ' 920 (ה"ח 1211)

הוספת סעיף 230ו

 

תוצאות אי-תשלום קנס (תיקון מס' 84 – הוראת שעה)  תשע"ח-2018

230ז. לא שילם הנקנס את הקנס ולא הגיש בקשה להישפט, וחלף המועד לתשלום הקנס כאמור בסעיף 230ג(ג) והמועד להגשת בקשה להישפט כאמור בסעיף 230ד(ד) או 230ה(א), יחולו ההוראות המפורטות להלן, אלא אם כן הודעת תשלום הקנס בוטלה לפי הוראות סעיף 230ד(ג):

(1)  יראו את הנקנס כאילו הורשע בבית המשפט, ונגזר עליו הקנס הנקוב בהודעת תשלום הקנס;

(2)  המשטרה תהיה רשאית לחלט ולהשמיד את הסם המסוכן, לא יהיה ניתן עוד לטעון כל טענה הדורשת חקירה או את בדיקת הסם או שמירתו והוראות סעיף 36 לפקודת הסמים המסוכנים לא יחולו;

(3)  תיווסף על הקנס תוספת פיגור בשיעור האמור בסעיף 67 לחוק העונשין; גביית הקנס והתוספת האמורה תיעשה לפי הוראות סעיפים 58 ו-70 לחוק האמור והוראות סעיף 69 לאותו חוק לא יחולו.

מיום 1.4.2019 עד יום 31.3.2022

תיקון מס' 84 – הוראת שעה

ס"ח תשע"ח מס' 2746 מיום 26.7.2018 עמ' 920 (ה"ח 1211)

הוספת סעיף 230ז

גביית הקנס או החזרתו (תיקון מס' 84 – הוראת שעה) תשע"ח-2018

230ח. (א) על גביית קנסות לפי פרק זה יחולו הוראות חוק המרכז לגביית קנסות.

          (ב)  שולם הקנס ולאחר מכן בוטלה הודעת תשלום הקנס או נסגר תיק החקירה לאחר שהנקנס הגיש בקשה להישפט, יוחזר לנקנס סכום הקנס ששולם, בהתאם להוראות לפי חוק המרכז לגביית קנסות.

מיום 1.4.2019 עד יום 31.3.2022

תיקון מס' 84 – הוראת שעה

ס"ח תשע"ח מס' 2746 מיום 26.7.2018 עמ' 920 (ה"ח 1211)

הוספת סעיף 230ח

הוצאות משפט (תיקון מס' 84 – הוראת שעה) תשע"ח-2018

230ט. נקנס שניהל את הליכי המשפט בעניינו לפי פרק זה בחוסר תום לב או תוך הכבדה שלא לצורך על ההליכים בבית המשפט, רשאי בית המשפט לחייבו בתשלום הוצאות המשפט, לרבות הוצאות העדים, בסכום שקבע בית המשפט, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 79 סיפה לחוק העונשין, בשינויים המחויבים.

מיום 1.4.2019 עד יום 31.3.2022

תיקון מס' 84 – הוראת שעה

ס"ח תשע"ח מס' 2746 מיום 26.7.2018 עמ' 921 (ה"ח 1211)

הוספת סעיף 230ט

מרשם משטרתי מיוחד של עבירות קנס מיוחדות (תיקון מס' 84 – הוראת שעה) תשע"ח-2018

230י. (א)  לשם יישום הוראות פרק זה, תנהל משטרת ישראל מאגר מידע שיכלול רישומים כמפורט בסעיף קטן (ב) לגבי כל נקנס בגיר שעבר עבירת קנס מיוחדת, למעט אם התיק נסגר מחוסר אשמה (בסעיף זה – מרשם משטרתי מיוחד).

          (ב)  המרשם המשטרתי המיוחד יכלול פרטי מידע בדבר קנס, הרשעה או החלטה אחרת כאמור בסעיף 2 לחוק המרשם הפלילי, לגבי כל עבירת קנס מיוחדת, ובכלל זה –

(1)   תיאור העבירה ומועד ביצועה;

(2)   סכום הקנס שהוטל והמועד לתשלומו;

(3)   פרטים מזהים על הנקנס וכן מידע נוסף על ההליכים הנוגעים לעבירה, ובכלל זה מועדי קבלת החלטות שיפוטיות והחלטות אחרות על פי דין.

          (ג)   (1)   נוסף על האמור בסעיף קטן (א), במרשם המשטרתי המיוחד ייכללו רישומים לגבי קטין שעבר עבירה של החזקה או שימוש בקנבוס לצריכה עצמית כהגדרתה בסעיף 7(ג1) לפקודת הסמים המסוכנים; הכללת רישומים כאמור תיעשה רק בהתקיים תנאים ונסיבות שיקבעו משטרת ישראל, המשרד לביטחון הפנים ומשרד המשפטים, בנוהל שיפורסם באתר משטרת ישראל;

(2)   פרטי המידע במרשם המשטרתי המיוחד לגבי קטין כאמור בפסקה (1) יכללו מידע כמפורט בסעיף קטן (ב)(1) ו-(3), וכן פרטי רישום כאמור בסעיף 2 לחוק המרשם הפלילי, ובכלל זה מידע בדבר החלטות בית משפט לנוער לפי סעיף 24 לחוק הנוער (שפיטה ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971, וצווים שנתן בית משפט לנוער לפלי סעיף 26 לחוק האמור.

          (ד)  מידע כאמור בסעיף קטן (א) או (ג) לא ייכלל במרשם הפלילי לפי חוק המרשם הפלילי.

          (ה)  המרשם המשטרתי המיוחד יהיה חסוי ולא יימסר מידע ממנו, אלא אם כן מסירתו מותרת לפי הוראות סעיף קטן (ו).

          (ו)   על אף הוראות פרק ד' לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, והוראות חוק המרשם הפלילי, משטרת ישראל לא תגלהמידע מהמרשם המשטרתי המיוחד אלא בנסיבות המפורטות להלן ובמידה הנדרשת:

(1)   המידע מועבר לגופים המפורטים בתוספת השלישית לחוק המרשם הפלילי;

(2)   העברת המידע נדרשת לשם ניהול הליכים לפי פרק זה, לרבות בהליכים שעניינם תחולת הוראות פרק זה או בהליכים שיזם הנקנס לעניין החלטות שניתנו לפי הוראות פרק זה, ובלבד שגילוי המידע מהותי לנושא הנדון באותם הליכים;

(3)   המידע מועבר לבית המשפט בהליך פלילי אחר מהאמור בפסקה (2), ובלבד שגילוי המידע מהותי לנושא הנדון באותו הליך;

(4)   המידע מועמד לעיונושל מי שהמידע עליו נמצא במרשם המשטרתי המיוחד, ואולם הוא יהיה רשאי לקבל מידע מהמרשם רק בדרך של עיון בתחנת המשטרה.

          (ז)   מי שנמסר לו מידע מהמרשם המשטרתי המיוחד לפי הוראות סעיף זה רואים אותו כמי שנמסר לו המידע בתנאי מפורש שעליו לשומרו בסוד ויחולו עליו הוראות סעיף 119 לחוק העונשין.

מיום 1.4.2019 עד יום 31.3.2022

תיקון מס' 84 – הוראת שעה

ס"ח תשע"ח מס' 2746 מיום 26.7.2018 עמ' 921 (ה"ח 1211)

הוספת סעיף 230י

פרק ח': הוראות שונות

עיכוב הליכים [202]

231. (א)[6] בכל עת שלאחר הגשת כתב אישום ולפני הכרעת הדין, רשאי היועץ המשפטי לממשלה, בהודעה מנומקת בכתב לבית המשפט, לעכב את הליכי המשפט; הוגשה הודעה כאמור יפסיק בית המשפט את ההליכים באותו משפט.

(תיקון מס' 41) תשס"ד-2004

          (ב)  היועץ המשפטי לממשלה רשאי לאצול את סמכותו לעכב הליכי המשפט כאמור בסעיף קטן (א), דרך כלל, לסוגי ענינים או לענין מסוים, כמפורט להלן:

(1)   למשנה ליועץ המשפטי לממשלה;

(2)   לכל אחד מבעלי התפקידים המנויים להלן, למעט באישום שהוגש בידי תובע כאמור בסעיף 12(א)(1)(א):

(א)   פרקליט המדינה או משנה לפרקליט המדינה;

(ב)   פרקליט שמונה כמנהל התחום לעיכובי הליכים בפרקליטות המדינה – באישום בעבירת עוון או חטא;

(ג)    פרקליט שמונה כמנהל היחידה האחראית על אכיפת דיני התכנון, הבניה והמקרקעין בפרקליטות המדינה או פרקליט בדרגת ממונה לפחות – באישום בעבירה בתחום דיני התכנון, הבניה והמקרקעין;

(ד)   מנהל המחלקה הפיסקלית בפרקליטות המדינה – באישום בעבירת מס, לרבות אישום בעבירה הנלווית לעבירת מס; לענין זה –

"עבירת מס" – עבירה לפי פקודת המכס; פקודת מס הכנסה; חוק מס קניה (טובין ושירותים), התשי"ב-1952; חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961; חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), התשכ"ג-1963; חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975; חוק היטלי סחר, התשנ"א-1991;

"עבירה נלווית" – עבירה מסוג חטא או עוון, שנעברה במהלך ביצוע עבירת המס או בקשר אליה.

מיום 7.8.2001

תיקון מס' 33

ס"ח תשס"א מס' 1804 מיום 7.8.2001 עמ' 501 (ה"ח 2997)

תיקון מס' 33 (תיקון מס' 2)

ס"ח תשס"ד מס' 1954 מיום 4.8.2004 עמ' 490 (ה"ח 114)

(ב) היועץ המשפטי לממשלה רשאי לאצול למשנהו או לפרקליט מפרקליטות המדינה שמונה למנהל התחום לעיכובי הליכים בפרקליטות המדינה (להלן – מנהל תחום לעיכובי הליכים) – דרך כלל, לסוגי ענינים או לענין מסוים – את סמכותו לעכב הליכי משפט כאמור בסעיף קטן (א), באישום בעבירה שאינה פשע.

 

מיום 21.3.2004

תיקון מס' 41

ס"ח תשס"ד מס' 1932 מיום 21.3.2004 עמ' 330 (ה"ח 86)

החלפת סעיף קטן 231(ב)

הנוסח הקודם:

(ב) היועץ המשפטי לממשלה רשאי לאצול למשנהו או לפרקליט מפרקליטות המדינה שמונה למנהל התחום לעיכובי הליכים בפרקליטות המדינה (להלן – מנהל תחום לעיכובי הליכים) – דרך כלל, לסוגי ענינים או לענין מסוים – את סמכותו לעכב הליכי משפט כאמור בסעיף קטן (א), באישום בעבירה שאינה פשע.

חידוש הליכים [203]

232. עוכבו הליכים לפי סעיף 231 רשאי היועץ המשפטי לממשלה, בהודעה בכתב לבית המשפט, לחדשם כל עוד לא עברו מיום עיכובם, בפשע – חמש שנים, ובעוון – שנה; הוגשה הודעה כאמור, יחדש בית המשפט את ההליכים, ורשאי הוא להמשיך בהם מן השלב שאליו הגיע לפני ההפסקה; עוכבו ההליכים בשניה לא יחודשו עוד.

המשך משפט בפני שופט אחר [204]

233. כל עוד לא הוחל בגביית ראיות רשאי שופט אחר להמשיך במשפט מן השלב שאליו הגיע קודמו; הוחל בגביית ראיות ונבצר משופט מסיבה כלשהי לסיים את המשפט, רשאי שופט אחר להמשיך במשפט מן השלב שאליו הגיע קודמו, ורשאי הוא, לאחר שנתן הזדמנות לבעלי הדין להשמיע טענותיהם לענין, לנהוג בראיות שגבה קודמו כאילו גבה אותן בעצמו או לחזור ולגבותן, כולן או מקצתן.

שינוי בהרכב חבר השופטים [205]

234. הוראות סעיף 233 יחולו, בשינויים המחוייבים, גם כשהורכב בית המשפט משלושה שופטים או יותר.

סמכות שופט ואב בית דין [206] (תיקון מס' 61)  תש"ע-2010

235. מקום שבית המשפט דן בשלושה שופטים או יותר, כל סמכות הנתונה לפי חוק זה לבית המשפט - לרבות סמכות לעשות פעולה שבית המשפט נדרש לעשותה - תהיה, כל עוד לא הורכב בית המשפט, בידי כל שופט של אותו בית משפט, ומשהורכב, בשעה שבית המשפט אינו יושב בדין, בידי אב בית הדין או בידי שופט מבין שופטי ההרכב שאב בית הדין קבע לכך, פעולה לפי סעיפים 15, 83, 105(א), 135, 140, 143, 145, 196 ו-219 תיעשה בידי אב בית הדין או בידי שופט מבין שופטי ההרכב שאב בית הדין קבע לכך גם כשבית המשפט יושב בדין.

מיום 29.7.2010

תיקון מס' 61

ס"ח תש"ע מס' 2256 מיום 29.7.2010 עמ' 652 (ה"ח 410)

235. מקום שבית המשפט דן בשלושה שופטים או יותר, כל סמכות הנתונה לפי חוק זה לבית המשפט - לרבות סמכות לעשות פעולה שבית המשפט נדרש לעשותה - תהיה, כל עוד לא הורכב בית המשפט, בידי כל שופט של אותו בית משפט, ומשהורכב, בשעה שבית המשפט אינו יושב בדין, בידי אב בית הדין או בידי שופט מבין שופטי ההרכב שאב בית הדין קבע לכך, פעולה לפי סעיפים 15, 83, 105(א), 135, 140, 143, 145, 196 ו-219 תיעשה בידי אב בית הדין או בידי שופט מבין שופטי ההרכב שאב בית הדין קבע לכך גם כשבית המשפט יושב בדין.

מות הנאשם [207]

236. נפטר אדם ייפסק כל הליך פלילי נגדו.

המצאת מסמכים  [209]

237. (א)  מסמך שיש להמציאו לאדם לפי חוק זה, המצאתו תהיה באחת מאלה:

(1)   במסירה לידו; ובאין למצאו במקום מגוריו או במקום עסקו - לידי בן משפחתו הגר עמו ונראה שמלאו לו שמונה עשרה שנים, ובתאגיד ובחבר בני-אדם - במסירה במשרדו הרשום או לידי אדם המורשה כדין לייצגו;

(2)   במשלוח מכתב רשום לפי מענו של האדם, התאגיד או חבר בני האדם, עם אישור מסירה; בית המשפט רשאי לראות את התאריך שבאישור המסירה כתאריך ההמצאה.

          (ב)  מסירת המסמך לידי סניגור הנאשם, או מסירתו במשרד הסניגור לידי פקידו, וכן משלוח מכתב רשום עם אישור מסירה לפי מען משרדו, כמוה כהמצאה לנאשם, זולת אם הודיע הסניגור לבית המשפט, תוך חמישה ימים, כי אין ביכלתו להביא את המסמך לידיעת הנאשם.

          (ג)   נוכח בית המשפט כי המצאה לפי סעיף זה לא בוצעה עקב סירוב לקבל את המסמך או המכתב, או לחתום על אישור המסירה, רשאי בית המשפט לראות את המסמך כאילו הומצא כדין.

          (ד)  נוכח בית המשפט שאי אפשר להמציא את המסמך כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), רשאי הוא להורות על המצאתו באחת הדרכים האלה:

(1)   בהדבקת עותק שלו במקום הנראה לעין בבנין בית המשפט, וכן בבית שבו, כידוע, גר או עסק הנמען לאחרונה;

(2)   בפרסום מודעה ברשומות או בעתון יומי;

(3)   בכל דרך אחרת שתיראה לו.

פגמים שאינם פוגמים בדין [211]

238. ליקוי טכני בעריכתו של מסמך הנערך לפי חוק זה, אין בו כדי לפגום בתקפם של ההליכים על פיו, אולם אם נראה לבית המשפט כי יש בדבר חשש לעיוות דינו של הנאשם, רשאי הוא לדחות את הדיון למועד אחר או להורות הוראה אחרת כדי להסיר את החשש.

סדרי הזמנה בעבירות קלות [213] ת"ט (מס' 2)  תשמ"ב-1982 (תיקון מס' 7) תשמ"ז-1987

239. בעבירות לפי פקודת התעבורה או התקנות לפיה, פקודת העיריות ופקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], תש"ל-1970, בעבירות שנקבעו כעבירות קנס, או לפי חיקוק אחר ששר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, קבע לכך, רשאי שר המשפטים לקבוע בתקנות סדרי אישום והמצאת מסמכים, אף בסטיה מהוראות חוק זה.

מיום 22.7.1982

ת"ט (מס' 2) תשמ"ב-1982

ס"ח תשמ"ב מס' 1054 מיום 22.7.1982 עמ' 176

239. בעבירות לפי פקודת התעבורה או התקנות לפיה, פקודת העיריות ופקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970, או לפי חיקוק אחר ששר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, קבע לכך, רשאי שר המשפטים לקבוע בתקנות סדרי אישום והמצאת מסמכים למשפט, אף בסטיה מהוראות חוק זה.

 

מיום 9.4.1987

תיקון מס' 7

ס"ח תשמ"ז מס' 1213 מיום 9.4.1987 עמ' 113 (ה"ח 1703)

239. בעבירות לפי פקודת התעבורה או התקנות לפיה, פקודת העיריות ופקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], תש"ל-1970, בעבירות שנקבעו כעבירות קנס, או לפי חיקוק אחר ששר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, קבע לכך, רשאי שר המשפטים לקבוע בתקנות סדרי אישום והמצאת מסמכים, אף בסטיה מהוראות חוק זה.

מסירת הודעה בעבירות תעבורה (תיקון מס' 20) תשנ"ה-1995 (תיקון מס' 43) תשס"ה-2005

239א. (א) עברה שנה מיום שבוצעה עבירה לפי פקודת התעבורה או לפי התקנות לפיה, או לפי פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], תש"ל-1970, שלא גרמה לתאונת דרכים שבה נפגע אדם או ניזוק רכוש, לא יוגש עליה כתב אישום ולא תומצא בעניניה הזמנה למשפט לפי תקנה 38 לתקנות סדר הדין הפלילי, תשל"ד-1974, אלא אם כן, תוך אותה תקופה, הוזמן החשוד בביצוע העבירה לחקירה, או נשלחה לו הודעה על ביצוע העבירה; אולם, אם הוכיח בעל הרכב החשוד בעבירה כי לא חלה עליו אחריות לעבירה לפי סעיף 27ב לפקודת התעבורה, ניתן להגיש כתב אישום ולהמציא הזמנה למשפט למי שנהג ברכב, אם לא עברו שנתיים מיום ביצוע העבירה.

(תיקון מס' 43) תשס"ה-2005

          (ב)  היתה העבירה כאמור בסעיף קטן (א) עבירה שהחשד לביצועה מבוסס על צילום רכב כאמור בסעיף 27א לפקודת התעבורה, לא יוגש עליה כתב אישום ולא תומצא בענינה הזמנה למשפט, אלא אם כן הוזמן החשוד בביצוע העבירה לחקירה או נשלחה לו הודעה על ביצוע העבירה בתוך התקופות כמפורט בסעיף 225א(א1)(1) או (2) או התקיים האמור בסעיף קטן (א2).

מיום 10.7.1995

תיקון מס' 20

ס"ח תשנ"ה מס' 1519 מיום 11.4.1995 עמ' 198 (ה"ח 2285)

הוספת סעיף 239א

 

מיום 17.7.2005

תיקון מס' 43

ס"ח תשס"ה מס' 1974 מיום 17.1.2005 עמ' 92 (ה"ח 3165)

239א. (א) עברה שנה מיום שבוצעה עבירה לפי פקודת התעבורה או לפי התקנות לפיה, או לפי פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], תש"ל–1970, שלא גרמה לתאונת דרכים שבה נפגע אדם או ניזוק רכוש, לא יוגש עליה כתב אישום ולא תומצא בעניניה הזמנה למשפט לפי תקנה 38 לתקנות סדר הדין הפלילי, תשל"ד–1974, אלא אם כן, תוך אותה תקופה, הוזמן החשוד בביצוע העבירה לחקירה, או נשלחה לו הודעה על ביצוע העבירה; אולם, אם הוכיח בעל הרכב החשוד בעבירה כי לא חלה עליו אחריות לעבירה לפי סעיף 27ב לפקודת התעבורה, ניתן להגיש כתב אישום ולהמציא הזמנה למשפט למי שנהג ברכב, אם לא עברו שנתיים מיום ביצוע העבירה.

(ב) היתה העבירה כאמור בסעיף קטן (א) עבירה שהחשד לביצועה מבוסס על צילום רכב כאמור בסעיף 27א לפקודת התעבורה, לא יוגש עליה כתב אישום ולא תומצא בענינה הזמנה למשפט, אלא אם כן הוזמן החשוד בביצוע העבירה לחקירה או נשלחה לו הודעה על ביצוע העבירה בתוך התקופות כמפורט בסעיף 225א(א1)(1) או (2) או התקיים האמור בסעיף קטן (א2).

חזקת מסירה לעניין נהיגה בזמן פסילה (תיקון מס' 59)  תש"ע-2009

239ב. לעניין עבירה של נהיגה בזמן פסילה מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה בלבד, לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה, נשלחה הודעה על גזר דין שבו הוטלה הפסילה או הודעה על ההחלטה בדבר הפסילה עד תום ההליכים בדואר רשום, רואים אותה כאילו הומצאה כדין, וכאילו הודע לנמען על הפסילה לפי סעיף 67 האמור גם בלא חתימה על אישור מסירה כאמור בסעיף 237, אף אם לא התקיימו הוראות סעיף 237(ג), זולת אם הוכיח הנאשם כי לא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלה, ואם התקיימו כל אלה:

(1)  חלפו 15 ימים מיום משלוח ההודעה;

(2)  הנאשם הוזמן לדיון בבית משפט לפי סעיף 237 או בעל-פה לפי סעיף 97;

(3)  ההזמנה לדיון כאמור בפסקה (2) כללה אזהרה, בכתב או בעל-פה, לפי העניין, שבמועד הדיון עשויה להתקבל החלטה בדבר פסילה, וכן הודעה בדבר תחולת החזקה לפי סעיף זה אם הנאשם לא יתייצב לדיון;

(4)  הדיון בעניין כאמור בפסקה (2) הסתיים באותו מועד, או שמועד הדיון שונה לבקשת הנאשם;

(5)  בטופס אישור המסירה של דבר הדואר שהוחזר מולאו פרטי מוסר ההודעה, המען והמועד שבהם היא נמסרה או הטעם לאי-ביצוע המסירה.

מיום 23.12.2009

תיקון מס' 59

ס"ח תש"ע מס' 2219 מיום 23.12.2009 עמ' 284 (ה"ח 283)

הוספת סעיף 239ב

סדרי דין מיוחדים בעבירות קלות (תיקון מס' 19)  תשנ"ה-1995 (תיקון מס' 65) תשע"ב-2012

240. (א)  בעבירות לפי פקודת התעבורה, או לפי פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], תש"ל-1970, שלא גרמו לתאונת דרכים שבה נחבל אדם חבלה של ממש, בעבירות שנקבעו כעבירות קנס או כעבירות מינהליות או בעבירות לפי חיקוק אחר ששר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת קבע, יחולו סדרי דין אלה:

(1)   על נאשם לפי סעיף זה לא יחולו הוראות סעיף 123, אולם אין בכך כדי למנוע ממנו להודיע לבית המשפט בכתב מה הן טענותיו לענין העונש;

(2)   נאשם שהוזמן ולא התייצב בבית המשפט בתחילת המשפט או בהמשכו, יראוהו כמודה בכל העובדות שנטענו בכתב האישום, זולת אם התייצב סניגור מטעמו;

(הוראת שעה)  תש"ס-2000 (תיקון מס' 46) תשס"ו-2005

(3)   בית המשפט רשאי לדון נאשם לפי הוראות פסקה (2), שלא בפניו, אם הוא סבור שלא יהיה בשפיטתו על דרך זו משום עיוות דין לנאשם ובלבד שלא יטיל עליו עונש מאסר. אין בהוראות פסקה זו כדי למנוע מבית המשפט להטיל מאסר במקום קנס ובלבד שבהזמנה למשפט צוין כי ניתן להטיל מאסר כאמור אם הנאשם לא יתייצב; צו מאסר לביצוע מאסר במקום קנס שניתן שלא בנוכחות הנידון או סניגורו יבוצע בהתאם להוראות סעיף 129א(ג).

          (ב)  על פסק דין מרשיע שניתן לפי סעיף קטן (א), יחולו הוראות סעיף 130(ח) ו-(ט).

מיום 31.3.1995

תיקון מס' 19

ס"ח תשנ"ה מס' 1514 מיום 31.3.1995 עמ' 168 (ה"ח 2194)

החלפת סעיף 240

הנוסח הקודם:

סדרי דין מיוחדים לעבירות תעבורה

240. (א) בעבירות לפי פקודת התעבורה או התקנות לפיה, או לפי פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970, שלא גרמו לתאונת דרכים שבה נחבל אדם חבלה של ממש, בעבירות שנקבעו כעבירות קנס או בעבירות לפי חיקוק אחר ששר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, קבע לכך, רשאי שר המשפטים לקבוע בתקנות, דרך כלל או בסייגים –

(1) כי נאשם שלא התייצב בבית-המשפט ולא מסר הודעה לפי סעיף 123יראוהו כמודה בכל העובדות שנטענו בכתב האישום, ומותר לדונו שלא בפניו;

(2) כי בית המשפט רשאי לגזור דינו של נאשם כאמור בפסקה (1) שלא בפניו, ובלבד שלא יטיל עליו שלא בפניו עונש מאסר, למעט מאסר בשל אי תשלום קנס;

(3) כי נאשם שמסר הודעה לפי סעיף 123רשאי לבקשת בהודעתו שבית המשפט ידון אותו גם בשל עבירות אחרות שהוא מודה שעבר אותן, ואם הורשע שלא בפניו על-פי הודיה בעבירה שהואשם בה, יחולו הוראות סעיף 39 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

(ב) פסק דין מרשיע שניתן לפי תקנות על-פי סעיף קטן (א)(1) רשאי בית המשפט שנתנו לבטלו על-פי בקשת הנידון, אם הוגשה תוך חמישה עשר ימים מהיום שהומצא לו פסק הדין, ורשאי בית המשפט לעשות כן בכל עת על פי בקשת תובע שהוגשה בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה.   

 

מיום 25.9.2000 עד יום 1.9.2005

הוראת שעה תש"ס-2000

ס"ח תש"ס מס' 1742 מיום 25.6.2000 עמ' 215

הוראת שעה (תיקון)

ס"ח תשס"ג מס' 1899 מיום 6.8.2003 עמ' 534

(א) בעבירות לפי פקודת התעבורה, או לפי פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], תש"ל–1970, שלא גרמו לתאונת דרכים שבה נחבל אדם חבלה של ממש, בעבירות שנקבעו כעבירות קנס או בעבירות לפי חיקוק אחר ששר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת קבע, יחולו סדרי דין אלה:

(1) על נאשם לפי סעיף זה לא יחולו הוראות סעיף 123, אולם אין בכך כדי למנוע ממנו להודיע לבית המשפט בכתב מה הן טענותיו לענין העונש;

(2) נאשם שהוזמן ולא התייצב בבית המשפט בתחילת המשפט או בהמשכו, יראוהו כמודה בכל העובדות שנטענו בכתב האישום, זולת אם התייצב סניגור מטעמו;

(3) בית המשפט רשאי לדון נאשם לפי הוראות פסקה (2), שלא בפניו, אם הוא סבור שלא יהיה בשפיטתו על דרך זו משום עיוות דין לנאשם ובלבד שלא יטיל עליו עונש מאסר. אין בהוראות פסקה זו כדי למנוע מבית המשפט להטיל מאסר במקום קנס ובלבד שבהזמנה למשפט צוין כי ניתן להטיל מאסר כאמור אם הנאשם לא יתייצב; צו מאסר לביצוע מאסר במקום קנס שניתן שלא בנוכחות הנידון או סניגורו יבוצע בהתאם להוראות סעיף 129א(ג).

 

מיום 22.11.2005

תיקון מס' 46

ס"ח תשס"ו מס' 2035 מיום 22.11.2005 עמ' 11 (ה"ח 189)

(א) בעבירות לפי פקודת התעבורה, או לפי פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], תש"ל-1970, שלא גרמו לתאונת דרכים שבה נחבל אדם חבלה של ממש, בעבירות שנקבעו כעבירות קנס או בעבירות לפי חיקוק אחר ששר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת קבע, יחולו סדרי דין אלה:

(1) על נאשם לפי סעיף זה לא יחולו הוראות סעיף 123, אולם אין בכך כדי למנוע ממנו להודיע לבית המשפט בכתב מה הן טענותיו לענין העונש;

(2) נאשם שהוזמן ולא התייצב בבית המשפט בתחילת המשפט או בהמשכו, יראוהו כמודה בכל העובדות שנטענו בכתב האישום, זולת אם התייצב סניגור מטעמו;

(3) בית המשפט רשאי לדון נאשם לפי הוראות פסקה (2), שלא בפניו, אם הוא סבור שלא יהיה בשפיטתו על דרך זו משום עיוות דין לנאשם ובלבד שלא יטיל עליו עונש מאסר. אין בהוראות פסקה זו כדי למנוע מבית המשפט להטיל מאסר במקום קנס ובלבד שבהזמנה למשפט צוין כי ניתן להטיל מאסר כאמור אם הנאשם לא יתייצב; צו מאסר לביצוע מאסר במקום קנס שניתן שלא בנוכחות הנידון או סניגורו יבוצע בהתאם להוראות סעיף 129א(ג).

 

מיום 12.7.2012

תיקון מס' 65

ס"ח תשע"ב מס' 2367 מיום 12.7.2012 עמ' 487 (ה"ח 481)

(א) בעבירות לפי פקודת התעבורה, או לפי פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], תש"ל-1970, שלא גרמו לתאונת דרכים שבה נחבל אדם חבלה של ממש, בעבירות שנקבעו כעבירות קנס או כעבירות מינהליות או בעבירות לפי חיקוק אחר ששר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת קבע, יחולו סדרי דין אלה:

חוקרים ותובעים לפי חיקוק אחר [215]

241. (א)  הוראות חוק זה אינן גורעות מסמכותו של אדם המוסמך על-פי חיקוק אחר לחקור בעבירה או לנהל את התביעה.

          (ב)  חוקר כאמור יעביר את חומר החקירה לפרקליט המחוז; אולם אם נקבע בחיקוק אדם אחר המוסמך לנהל את התביעה באותה עבירה, יעביר את חומר החקירה לאדם כאמור.

(תיקון מס' 81) תשע"ח-2018

          (ג)   הוראות סעיף קטן (ב) לעניין חומר חקירה המועבר לפרקליט מחוז יחולו בכפוף להוראות סעיף 60(יא), ובכל מקום, במקום "המשטרה" יקראו "רשות אחרת המוסמכת על פי דין לחקור בעבירה"; לעניין סעיף קטן זה, "רשות אחרת המוסמכת על פי דין לחקור בעבירה" – למעט שירות הביטחון הכללי.

מיום 3.1.2018

תיקון מס' 81

ס"ח תשע"ח מס' 2679 מיום 3.1.2018 עמ' 92 (ה"ח 744)

הוספת סעיף קטן 241(ג)

סמכות פרקליט מחוז (תיקון מס' 7) תשמ"ז-1987 (תיקון מס' 41) תשס"ד-2004

242. כל סמכות הנתונה לפי חוק לפרקליט מחוז, רשאי להשתמש בה פרקליט המדינה או משנהו וכן רשאי פרקליט המדינה, באישור היועץ המשפטי לממשלה, להעניק סמכות כאמור, למעט סמכות שנאצלה לפרקליט מחוז לפי כל דין, לפרקליט אחר מפרקליטות המדינה.

מיום 9.4.1987

תיקון מס' 7

ס"ח תשמ"ז מס' 1213 מיום 9.4.1987 עמ' 113 (ה"ח 1703)

242. כל סמכות הנתונה לפי חוק זה לפי חוק לפרקליט מחוז, רשאי להשתמש בה פרקליט המדינה או משנהו וכן רשאי פרקליט המדינה, באישור היועץ המשפטי לממשלה, להעניק סמכות כאמור לפרקליט אחר מפרקליטות המדינה.

 

מיום 21.3.2004

תיקון מס' 41

ס"ח תשס"ד מס' 1932 מיום 21.3.2004 עמ' 330 (ה"ח 86)

242. כל סמכות הנתונה לפי חוק לפרקליט מחוז, רשאי להשתמש בה פרקליט המדינה או משנהו וכן רשאי פרקליט המדינה, באישור היועץ המשפטי לממשלה, להעניק סמכות כאמור להעניק סמכות כאמור, למעט סמכות שנאצלה לפרקליט מחוז לפי כל דין, לפרקליט אחר מפרקליטות המדינה.

אצילת סמכויות היועץ המשפטי לממשלה (תיקון מס' 41) תשס"ד-2004

242א. (א) היועץ המשפטי לממשלה רשאי לאצול לכל אחד מבעלי התפקידים המנויים בטור א' בתוספת השלישית, דרך כלל, לסוגי ענינים או לענין מסוים, את הסמכויות הנתונות לו לפי הוראות החוקים כמפורט לצדם בטור ב' בתוספת האמורה, כולן או מקצתן.

          (ב)  שר המשפטים רשאי, בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לשנות את התוספת השלישית, ובלבד שלא יוסיף הוראות חוק אלא בענין הליכים פליליים.

מיום 21.3.2004

תיקון מס' 41

ס"ח תשס"ד מס' 1932 מיום 21.3.2004 עמ' 330 (ה"ח 86)

הוספת סעיף 242א

שמירת דינים [216]

243. הוראות חוק זה אינן גורעות מהוראות חוק בתי-המשפט, תשי"ז– 1957, זולת אם נאמר כן במפורש.

ביצוע ותקנות [227]

244. (א)  שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.

          (ב)  שר המשפטים, בהתייעצות עם שר הפנים, רשאי לקבוע כללים לתיאום פעולות פרקליטות המדינה והמשטרה.

תחילה (תיקון מס' 1)  תשמ"ב-1982

245. תחילתו של נוסח זה ביום י' בתמוז תשמ"ב (1 ביולי 1982), אולם תחילתם של סעיפים 228 עד 230 ביום ט"ז בטבת תשמ"ג (1 בינואר 1983).

מיום 24.3.1982

תיקון מס' 1

ס"ח תשמ"ב מס' 1048 מיום 30.3.1982 עמ' 96 (ה"ח 1575)

245. תחילתו של נוסח זה ביום י' בתמוז תשמ"ב (1 ביולי 1982), אולם תחילתם של סעיפים 228 עד 230 ביום ט"ז בטבת תשמ"ג (1 בינואר 1983).

 

ת"ט תשמ"ב-1982

תוספת ראשונה

(סעיף 6(ב) ו-188(ב))

מיום 1.6.1982

ת"ט תשמ"ב-1982

ס"ח תשמ"ב מס' 1052 מיום 1.6.1982 עמ' 170

(סעיפים 4(ב) 6(ב) ו-188(ב))

(1)      עבירות לפי חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, תשי"ח-1957, שנעברו במצרכי מזון;

(תיקון מס' 72) תשע"ו-2015

(2)      עבירות לפי חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו-2015;

(3)      עבירות לפי חוק התקנים, תשי"ג-1953, שנעברו במצרכי מזון.

מיום 30.9.2016

תיקון מס' 72

ס"ח תשע"ו מס' 2510 מיום 30.11.2015 עמ' 176 (ה"ח 951)

צו תשע"ו-2016

ק"ת תשע"ו מס' 7664 מיום 30.5.2016 עמ' 1184

(2) עבירות לפי פקודת בריאות הציבור (מזון), 1935 חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו-2015;

 

(תיקון מס' 62)  תשע"א-2010 (תיקון מס' 62) (תיקון) תשע"ד-2013

תוספת ראשונה א'

(סעיף 60)

חלק א': עבירות עוון בטיפול הפרקליטות

מיום 17.11.2010

תיקון מס' 62 – הוראת שעה

ס"ח תשע"א מס' 2261 מיום 17.11.2010 עמ' 32 (ה"ח 500)

תיקון מס' 62 – הוראת שעה (תיקון) תשע"ד-2013

ס"ח תשע"ד מס' 2413 מיום 14.11.2013 עמ' 38 (ה"ח 800)

תיקון מס' 62 – הוראת שעה (תיקון מס' 2) תשע"ה-2014

ס"ח תשע"ה מס' 2475 מיום 18.11.2014 עמ' 30 (ה"ח 895)

תיקון מס' 62 (תיקון מס' 4) תשע"ז-2017

ס"ח תשע"ז מס' 2594 מיום 1.1.2017 עמ' 324 (ה"ח 1097)

הוספת תוספת ראשונה א'

לנוסח תוספת ראשונה א' לפי הוראת שעה תשס"א-2001 והרבדים לה

(1)      ביטחון המדינה, יחסי חוץ וסודות רשמיים לפי פרק ז' לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (בתוספת זו – החוק);

(2)      פרסומי המרדה לפי סעיף 134(ג) לחוק;

(3)      אימונים צבאיים אסורים לפי סעיף 143(ב) לחוק;

(4)      עבירות בנשק לפי סעיף 144(ב3) סיפה לחוק;

(5)      הסתה לגזענות, לאלימות או לטרור לפי סימן א'1 בפרק ח' לחוק;

(6)      מטיף להתאגדות אסורה לפי סעיף 146 לחוק;

(7)      חבר להתאגדות אסורה לפי סעיף 147 לחוק;

(8)      תרומות להתאגדות אסורה לפי סעיף 148 לחוק;

(9)      פרסומי התאגדות אסורה לפי סעיף 149 לחוק;

(תיקון מס' 62) (תיקון מס' 2) תשע"ה-2014

(9א)    התקהלות אסורה לפי סעיף 151 לחוק;

 

(תיקון מס' 62) (תיקון מס' 2) תשע"ה-2014

(9ב)    התפרעות לפי סעיף 152 לחוק;

 

(תיקון מס' 62) (תיקון מס' 2) תשע"ה-2014

(9ג)     מניעת הוראת התפזרות לפי סעיף 156 לחוק;

 

(תיקון מס' 62) (תיקון מס' 2) תשע"ה-2014

(9ד)    מתפרעים הפוגעים בכלי שיט לפי סעיף 158 לחוק;

(10)    הפרעות ביחסי עבודה לפי סעיף 160 לחוק;

(11)    עבירות כלפי קיום שירותים ציבוריים לפי סעיף 161 לחוק;

(12)    הסתה לאיבה כלפי מדינה ידידותית לפי סעיף 166 לחוק;

(13)    פגיעה בדגל או בסמל של מדינה ידידותית לפי סעיף 167 לחוק;

(14)    חילול כבודם של גדולי מדינת חוץ לפי סעיף 168 לחוק;

(15)    פגיעה ברגשי דת ומסורת לפי סימן ז' בפרק ח' לחוק;

(16)    ריבוי נישואין לפי סימן ח' בפרק ח' לחוק;

(17)    זנות ותועבה לפי סימן י' בפרק ח' לחוק;

(18)    מעשה העלול להפיץ מחלה לפי סעיף 218 רישה לחוק;

(19)    מכירת מזון מפוגל לפי סעיף 219 לחוק;

(20)    החזקת מזון לא נקי לפי סעיף 220 לחוק;

(21)    זיהום מים לפי סעיף 221 לחוק;

(22)    זיהום אוויר לפי סעיף 222 לחוק;

(23)    מלאכות פוגעות לפי סעיף 223 לחוק;

(24)    מסייע לאחר מעשה לפי סעיף 261 לחוק (כאשר עבירת המקור בטיפול הפרקליטות);

(25)    אי-מניעת פשע לפי סעיף 262 לחוק;

(26)    העלמת עבירה לפי סימן ב' בפרק ט' לחוק;

(27)    תקיפת שוטר הקשורה למילוי תפקידו לפי סעיף 273 לחוק;

(28)    לחץ של עובד הציבור לפי סעיף 277 לחוק;

(29)    עובד הציבור שיש לו זיקה פרטית לפי סעיף 278 לחוק;

(30)    שימוש לרעה בכוח המשרה לפי סעיף 280 לחוק;

(31)    מרמה והפרת אמונים לפי סעיף 284 לחוק;

(32)    הפרת חובה חקיקה לפי סעיף 286 לחוק;

(33)    עבירות שוחד לפי סימן ה' בפרק ט' לחוק;

(34)    גרימת מוות ברשלנות לפי סעיף 304 לחוק;

(35)    העלמת לידה לפי סעיף 311 לחוק;

(36)    שימוש ברעל מסוכן לפי סעיף 336 רישה לחוק;

(37)    הפרת חובה של הורה או אחראי לפי סעיף 337 לחוק;

(תיקון מס' 62) (תיקון מס' 2) תשע"ה-2014

(38)    מעשי פזיזות ורשלנות לפי סעיף 338(א)(3) עד (5) ו-(7) עד (9) לחוק;

(39)    חבלה ברשלנות לפי סעיף 341 לחוק;

(תיקון מס' 62) (תיקון מס' 2) תשע"ה-2014 (תיקון מס' 62) (תיקון מס' 4) תשע"ז-2017

(40)    עבירות מין בפרק י' לחוק;

(41)    עבירות כלפי קטינים ונכים לפי סימן ו' בפרק י' לחוק;

(42)    פגיעה בקטינים ובחסרי ישע לפי סימן ו'1 בפרק י' לחוק;

(43)    עבירות מעין גניבה לפי סימן ב' בפרק י"א לחוק;

(44)    קבלת דבר במרמה לפי סעיף 415 רישה לחוק;

(45)    תחבולה לפי סעיף 416 לחוק;

(46)    כישוף לפי סעיף 417 לחוק;

(47)    זיוף לפי סעיף 418 לחוק, למעט הסיפה;

(48)    זיוף המשפיע על עסקאות לפי סעיף 419 לחוק;

(49)    עבירת מנהלים ועובדים בתאגיד לפי סעיף 424(2) לחוק;

(50)    אי-גילוי מידע או פרסום מטעה בידי נושא משרה בכיר בתאגיד לפי סעיף 424א לחוק;

(51)    מרמה והפרת אמונים בתאגיד לפי סעיף 425 לחוק;

(52)    העלמה במרמה לפי סעיף 426 לחוק;

(53)    עושק לפי סעיף 431 לחוק;

(54)    הונאה לפי סימן ז' בפרק י"א לחוק, למעט סעיף 441 רישה;

(55)    גרימת שריפה ברשלנות לפי סעיף 449 לחוק;

(56)    זיוף כספים ובולים לפי פרק י"ב לחוק;

(57)    הכנת עבירה בחומרים מסוכנים לפי סעיף 497 לחוק;

(58)    מתן אמצעים לביצוע פשע לפי סעיף 498 לחוק (כאשר עבירת המקור בטיפול הפרקליטות);

(59)    קשר לעוון לפי סעיף 499(א)(2) לחוק (כאשר עבירת המקור בטיפול הפרקליטות);

(60)    חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000;

(61)    חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965;

(62)    חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984;

(63)    חוק לא תעמוד על דם רעך, התשנ"ח-1998;

(64)    חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998;

(65)    חוק המחשבים, התשנ"ה-1995;

(תיקון מס' 80) תשע"ז-2017

(66)    (נמחק);

(67)    פקודת מניעת טרור, התש"ח-1948;

(68)    חוק זכויות מבצעים ומשדרים, התשמ"ד-1984;

(69)    פקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל"ב-1972;

(70)    חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007;

(תיקון מס' 64) תשע"ב-2011

(71)    גרימת מוות בנהיגה רשלנית – סעיף 64 לפקודת התעבורה והפקרה אחרי פגיעה לפי סעיף 64א(א) לאותה פקודה;

(תיקון מס' 63) תשע"א-2011

(72)    הפרת צו פיקוח לפי סעיף 22(א) לחוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס"ו-2006;

(תיקון מס' 67) תשע"ד-2013

(73)    עבירות לפי חוק גיל הנישואין, התש"י-1950.

מיום 17.8.2011

תיקון מס' 63

ס"ח תשע"א מס' 2317 מיום 17.8.2011 עמ' 1169 (ה"ח 475)

הוספת פרט 72

 

מיום 9.11.2011

תיקון מס' 64

ס"ח תשע"ב מס' 2319 מיום 9.11.2011 עמ' 3 (ה"ח 394)

(71) גרימת מוות בנהיגה רשלנית – סעיף 64 לפקודת התעבורה והפקרה אחרי פגיעה לפי סעיף 64א(א) לאותה פקודה;

 

מיום 2.12.2013

תיקון מס' 67

ס"ח תשע"ד מס' 2416 מיום 2.12.2013 עמ' 60 (ה"ח 470)

הוספת פרט 73

 

מיום 18.11.2014

תיקון מס' 62 – הוראת שעה (תיקון מס' 2) תשע"ה-2014

ס"ח תשע"ה מס' 2475 מיום 18.11.2014 עמ' 30 (ה"ח 895)

(9א) התקהלות אסורה לפי סעיף 151 לחוק;

(9ב) התפרעות לפי סעיף 152 לחוק;

(9ג) מניעת הוראת התפזרות לפי סעיף 156 לחוק;

(9ד) מתפרעים הפוגעים בכלי שיט לפי סעיף 158 לחוק;

(38) מעשי פזיזות ורשלנות לפי סעיף 338(א)(3) עד (9) לחוק;

(38) מעשי פזיזות ורשלנות לפי סעיף 338(א)(3) עד (5) ו-(7) עד (9) לחוק;

(39) חבלה ברשלנות לפי סעיף 341 לחוק;

(40) עבירות מין בפרק י' לחוק פרט למעשה מגונה בפומבי לפי סעיף 349 לחוק;

 

מיום 1.1.2017

תיקון מס' 62 (תיקון מס' 4) תשע"ז-2017

ס"ח תשע"ז מס' 2594 מיום 1.1.2017 עמ' 324 (ה"ח 1097)

(40) עבירות מין בפרק י' לחוק פרט למעשה מגונה בפומבי לפי סעיף 349 לחוק;

 

מיום 7.8.2018

תיקון מס' 80

ס"ח תשע"ז מס' 2662 מיום 7.8.2017 עמ' 1200 (ה"ח 928)

מחיקת פרט (66)

הנוסח הקודם:

(66) פקודת הפטנטים והמדגמים;

חלק ב': עבירות פשע שיועברו לטיפול התביעה המשטרתית

(1)      סחר, ייצור וייבוא סכין לפי סעיף 185 לחוק;

(2)      איסור מכירת אגרופן או סכין לקטין לפי סעיף 185א(א) לחוק;

(3)      החזקת אגרופן או סכין שלא כדין לפי סעיף 186(א) לחוק;

(4)      הפרת הוראה חוקית לפי סעיף 287(ב) לחוק;

(5)      חבלה חמורה לפי סעיף 333 לחוק, למעט עבירה כאמור שנעברה בקטין;

(6)      פציעה לפי סעיף 334 לחוק, בנסיבות מחמירות לפי סעיף 335 לחוק, למעט עבירה כאמור שנעברה בקטין;

(7)      הסעה בכלי תחבורה מסוכן לפי סעיף 343 סיפה לחוק;

(8)      תקיפת זקן לפי סעיף 368ו לחוק, למעט עבירה כאמור בנעברה בחסר ישע כהגדרתו בסעיף 368א לחוק;

(9)      כליאת שווא לפי סעיף 377 לחוק;

(10)    תקיפות בנסיבות מחמירות לפי סעיף 382(א), (ב)(1) ו-(ג) לחוק;

צו תשע"ח-2018

(10א)  תקיפת עובד ציבור לפי סעיף 382א(ב), (ג) ו-(ד) לחוק;

(11)    גניבה בנסיבות מיוחדות לפי סעיף 384א לחוק;

(12)    גניבה בידי עובד לפי סעיף 391 לחוק, כאשר ערך הגניבה אינו עולה על 50,000 שקלים חדשים;

(13)    גניבה בידי מורשה לפי סעיף 393 לחוק, כאשר ערך הגניבה אינו עולה על 50,000 שקלים חדשים;

(14)    דרישת נכס באיומים לפי סעיף 404 לחוק;

(15)    פריצה והתפרצות לפי סימן ד' בפרק י"א לחוק, למעט סעיף 408 לחוק;

(16)    קבלת נכסים שהושגו בפשע לפי סעיף 411 לחוק;

(17)    עבירות בקשר לרכב לפי סימן ה'1 בפרק י"א לחוק, למעט סעיף 413יא לחוק;

(18)    הסגת גבול כדי לעבור עבירה לפי סעיף 447 לחוק;

(19)    היזקים מיוחדים לפי סעיף 453 לחוק;

(20)    קשר לפשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק, כאשר עבירת הפשע בטיפול תובע משטרתי לפי האמור בתוספת זו;

(תיקון מס' 85) תשע"ט-2019

(21)    הונאה באמצעי תשלום, בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 40(ג) לחוק שירותי תשלום, התשע"ט-2019;

(תיקון מס' 62) (תיקון מס' 4) תשע"ז-2017

(22)    עבירות לפי סימנים א' ו-ב' בפרק ג' לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 (בפרט זה – פקודת הסמים), שעונשן אינו עולה על שבע שנים, וכן עבירות לפי הסימנים האמורים לגבי כמות סם שאינה עולה, בכל עבירה בנפרד, על כמות הסם המצוינת להלן:

(א)  הרואין, קוקאין – 20 גרם;

(ב)  שרף של קנבוס (חשיש), קנבוס, אופיום – 25 ק"ג;

(ג)   פריט 1 בסימן ב' בחלק א' לתוספת הראשונה אם הסם הוא בתצורה כמפורט להלן:

(1)  תמיסה או נוזל – 60 מ"ל;

(2)  בתצורה אחרת – 100 יחידות צריכה;

(ד)  פריטים 13ב עד 13ח בסימן ב' בחלק א' לתוספת הראשונה וכן החומרים המפורטים בסימן ב' בחלק ב' לתוספת הראשונה – 100 יחידות צריכה, ובלבד שמשקלן אינו עולה על 100 גרם;

(ה)  חומרים המצוינים בתוספת הראשונה לפקודת הסמים, שאינם מפורטים בפרטי משנה (א) עד (ד), אם הסם הוא בתצורה כמפורט להלן:

(1)  אבקה – 20 גרם;

(2)  חומר צמחי – 10 ק"ג;

(3)  תמיסה או נוזל – 200 מ"ל;

(4)  בתצורה שאינה כמפורט בפסקאות (1) עד (3) – 100 יחידות צריכה.

(23)    המנהל או המארגן שירותי הסעה במטרה לאפשר כניסה לישראל או שהייה בה לפי סעיף 12א(ג6) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952;

צו תשע"ח-2018

(23א)  הסעה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 12א(ג)(1א) לחוק הכניסה לישראל;

(24)    פגיעה בפרטיות לפי סעיף 5 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, כאשר העבירה נעברה בין בני זוג;

(תיקון מס' 64) תשע"ב-2011

(25)    עבירות לפי פקודת התעבורה שעונשן אינו עולה על שבע שנים, למעט עבירה של הפקרה אחר פגיעה לפי סעיף 64א לפקודת התעבורה ועבירה של חובת נוסע להתקשר לגופי הצלה לפי סעיף 64א1 לאותה פקודה;

(26)    עבירות לפי חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט-1969, למעט עבירות לפי סעיפים 117(א) ו-122;

(27)    עבירות לפי חוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה-1965, למעט עבירות לפי סעיפים 85 ו-88;

(תיקון מס' 74) תשע"ו-2016

(28)    עבירות לפי סעיף 12ב2 לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952, בנסיבות מחמירות לפי סעיף 12ב3 לחוק האמור.

מיום 9.11.2011

תיקון מס' 64

ס"ח תשע"ב מס' 2319 מיום 9.11.2011 עמ' 3 (ה"ח 394)

(25) עבירות לפי פקודת התעבורה שעונשן אינו עולה על שבע שנים, למעט עבירה של הפקרה אחר פגיעה לפי סעיף 64א לפקודת התעבורה ועבירה של חובת נוסע להתקשר לגופי הצלה לפי סעיף 64א1 לאותה פקודה;

 

מיום 28.12.2015

תיקון מס' 62 – הוראת שעה (תיקון מס' 3)

ס"ח תשע"ו מס' 2517 מיום 28.12.2015 עמ' 309 (ה"ח 955)

הוספת פרט משנה (22)(ד)

 

מיום 20.3.2016

תיקון מס' 74

ס"ח תשע"ו מס' 2538 מיום 20.3.2016 עמ' 635 (ה"ח 1020, ה"ח 565)

הוספת פרט (28)

 

מיום 1.1.2017

תיקון מס' 62 (תיקון מס' 4) תשע"ז-2017

ס"ח תשע"ז מס' 2594 מיום 1.1.2017 עמ' 324 (ה"ח 1097)

החלפת פרט (22)

הנוסח הקודם:

(22) עבירות לפי סימנים א' וב' בפרק ג' לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 (בפרט זה – פקודת הסמים), שעונשן אינו עולה על שבע שנים, וכן עבירות לפי הסימנים האמורים לגבי כמות סם שאינה עולה, בכל עבירה בנפרד, על כמות הסם המצוינת להלן:

(א) לס"ד וכל סוגי האמפטמינים המפורטים בפרטים 2, 2א, 2ב ו-13ב עד 13ז לסימן ב' שבחלק א' לתוספת הראשונה בפקודת הסמים, וכן בפרטים 1 ו-3 לסימן ב' שבחלק ב' לתוספת הראשונה בפקודת הסמים – 100 יחידות;

(ב) כל החומרים המצוינים בסימן א' שבחלק א' לתוספת השנייה בפקודה הסמים – 25 ק"ג;

(ג) כל החומרים המצוינים בסימנים א' וב' שבחלק ה' לתוספת השנייה בפקודת הסמים – 20 גרם;

(ד) חומרים המצוינים בתוספת הראשונה לפקודת הסמים, שאינם מפורטים בפרט משנה (א), (ב) או (ג), אם הסם הוא בתצורה כמפורט להלן:

(1) אבקה – 20 גרם;

(2) חומר צמחי – 5 ק"ג;

(3) תמיסה או נוזל – 200 מ"ל;

 

מיום 2.7.2018

צו תשע"ח-2018

ק"ת תשע"ח מס' 8031 מיום 2.7.2018 עמ' 2262

הוספת פרטים (10א), (23א)

 

מיום 14.10.2020

תיקון מס' 85

ס"ח תשע"ט מס' 2778 מיום 9.1.2019 עמ' 223 (ה"ח 1246)

תיקון מס' 85 (תיקון)

ס"ח תש"ף מס' 2790 מיום 18.2.2020 עמ' 14 (ה"ח 1291)

(21) הונאה בכרטיס חיוב לפי סעיף 17 סיפה לחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו-1986 באמצעי תשלום, בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 40(ג) לחוק שירותי תשלום, התשע"ט-2019;

(תיקון מס' 62) (תיקון) תשע"ד-2013

חלק ג': עבירות שפרקליט מחוז רשאי להעבירן לטיפולו של תובע משטרתי
בשל העדר חומרה יתירה בנסיבות ביצוע העבירה ואי-מורכבות הראיות

מיום 14.11.2013

תיקון מס' 62 – הוראת שעה (תיקון) תשע"ד-2013

ס"ח תשע"ד מס' 2413 מיום 14.11.2013 עמ' 38 (ה"ח 800)

חלק ג': עבירות פשע שפרקליט מחוז רשאי להעבירן לטיפולו של תובע משטרתי בשל העדר חומרה יתירה בנסיבות ביצוע העבירה ואי-מורכבות הראיות

(1)      עבירות בנשק לפי סעיף 144(א) רישה לחוק;

(תיקון מס' 62) (תיקון מס' 2) תשע"ה-2014

(2)      (נמחקה);

 

(תיקון מס' 62) (תיקון מס' 2) תשע"ה-2014

(3)      (נמחקה);

(4)      עבירה אחרת שבטיפול פרקליט ואינה בסמכותו הייחודית של בית משפט מחוזי, שנחקרה יחד עם עבירה שבטיפול תובע משטרתי והיא כרוכה ושלובה בה, ואשר פרקליט מחוז מצא כי בנסיבות העניין, העבירה שבטיפול התובע המשטרתי היא העבירה המרכזית.

מיום 18.11.2014 עד יום 1.1.2017

תיקון מס' 62 – הוראת שעה (תיקון מס' 2) תשע"ה-2014

ס"ח תשע"ה מס' 2475 מיום 18.11.2014 עמ' 30 (ה"ח 895)

מחיקת פסקאות (2), (3)

הנוסח הקודם:

(2) סחיטה בכוח לפי סעיף 427 רישה לחוק;

(3) סחיטה באיומים לפי סעיף 428 רישה לחוק;

חלק ד': עניינים שבהם רשאי תובע משטרתי, או שוטר שהסמיך היועץ המשפטי לממשלה
לפי סעיף 12(א)(1)(ב), לטפל גם בבית המשפט המחוזי

(1)      בקשות ועררים בעניין מעצר, חיפושים ושחרור בערובה;

צו תשע"ח-2018

(2)      עיון חוזר על החלטות בית משפט שלום או שופט תעבורה לפי סעיף 49 לפקודת התעבורה, או ערעור לפי סעיף 57ה או 60 לאותה פקודה;

(3)      ערר על החלטת בית משפט שלום לפי סעיף 74(ה), בהתייחס לחומר חקירה הנוגע לכתב אישום המוגש בידי תובע משטרתי;

(4)      השגה על החלטה בעניין בקשה להישפט באיחור לפי סעיף 230;

(5)      תיקים שנדרשת בהם מומחיות מקצועית טכנית מיוחדת בענייני תעבורה.

מיום 2.7.2018

צו תשע"ח-2018

ק"ת תשע"ח מס' 8031 מיום 2.7.2018 עמ' 2262

(2) עיון חוזר על החלטות בית משפט שלום או שופט תעבורה לפי סעיף 49 לפקודת התעבורה, או ערעור לפי סעיף 60 סעיף 57ה או 60 לאותה פקודה;

 

(תיקון מס' 87) תשע"ט-2019

תוספת ראשונה ב'

(סעיף 9(א) ו-(א1))

(1)      עבירות לפי חוק העונשין כמפורט להלן:

(א)  עבירות המתה לפי סעיפים 301ב, 301ג ו-305 לחוק העונשין, עבירות ניסיון, סיוע או שידול לרצח או לרצח בנסיבות מחמירות לפי סעיפים 300 ו-301א לחוק העונשין, ועבירה של קשר לפי סעיף 499 לחוק האמור לעבור עבירה לפי סעיפים 300 ו-301א לחוק העונשין;

(ב)  עבירות ביטחון לפי פרק ז' לחוק העונשין: עבירות לפי סעיפים 98 רישה, 100, 101, 106, 108(ג) ו-(ד), 109(ד), 111, 112, 113(ג) סיפה, 113א, 114 ו-115(א) סיפה לחוק העונשין;

(ג)   עבירות חמורות כלפי קטינים: עבירות לפי סעיפים 203ב(א)(2) עד (4) ו-(ב), 214(ב2) – לעניין עבירה שנעברה לפי סעיף קטן (ב1) של סעיף 214, 368ב(ב) סיפה, 368ג סיפה, 375א(ב), 376ב(ב) ו-377א(ב) לחוק העונשין;

(ד)  עבירות מין: עבירות לפי סעיפים 345, 347(ב), 348(ב) ו-351(א), (ב) ו-(ג)(1) ו-(2) לחוק העונשין;

(ה)  עבירות הפוגעות בחירות: עבירות לפי סעיפים 370, 371, 372, 373(א), 374, 374א, 375א ו-377א לחוק העונשין;

(2)      עבירות בקשר עם ארגון פשיעה לפי סעיפים 2 ו-4 לחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג-2003;

(3)      עבירות טרור: עבירות לפי סעיפים 20 רישה, 21, 22(ב) ו-(ג), 27, 28, 29, 30, 31, 32, 37 ו-38 לחוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016, ועבירה שהיא מעשה טרור כהגדרתו בחוק האמור, שדינה עשר שנות מאסר ומעלה לאחר החמרת הענישה לפי סעיף 37 לאותו חוק.

מיום 10.10.2019

תיקון מס' 87

ס"ח תשע"ט מס' 2780 מיום 10.1.2019 עמ' 241 (ה"ח 1183)

הוספת תוספת ראשונה ב'

 

(תיקון מס' 87) תשע"ט-2019

תוספת ראשונה ג'

(סעיף 9(ג))

(1)      עבירות לפי חוק העונשין: עבירות לפי סעיפים 279, 420, 421 לחוק העונשין, עבירות לפי סעיפים 384 ו-452 לחוק העונשין – אם הדבר הנגנב או ההיזק, לפי העניין, הוא בשווי העולה על 10,000 שקלים חדשים, וכן שיבוש מהלכי משפט לפי סעיף 244 לחוק העונשין בעבירות מסוג פשע או בעבירות המנויות בתוספת זו או בתוספת הראשונה א', או סיוע או קשירת קשר לביצוע עבירות כאמור, לפי סעיפים 31 או 499 לחוק העונשין;

(2)      עבירות לפי סעיף 47(א) לחוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח-1988, וכן עבירה לפי סעיף 48 לחוק האמור שנעברה בקשר לעבירה לפי סעיף 47(א) לאותו חוק;

(3)      עבירות לפי סעיפים 52ג, 52ד, 53(א) ו-(ב) ו-54 לחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968;

(4)      עבירות לפי סעיף 39(א) ו-(ב) לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995;

(5)      עבירות לפי סעיף 124 לחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994;

(6)      עבירות לפי סעיפים 211(א) ו-212(א) לפקודת המכס;

(7)      עבירה לפי סעיף 217 לפקודת מס הכנסה;

(8)      עבירות לפי סעיף 98(ג) ו-(ג1) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963.

מיום 10.10.2019

תיקון מס' 87

ס"ח תשע"ט מס' 2780 מיום 10.1.2019 עמ' 242 (ה"ח 1183)

הוספת תוספת ראשונה ג'

 

(תיקון מס' 87) תשע"ט-2019

תוספת ראשונה ד'

(סעיף 9(א1))

(1)      טביעת אצבעות;

(2)      דגימה ביולוגית שהופק ממנה DNA של אדם;

(3)      תצלום פנים.

מיום 10.10.2019

תיקון מס' 87

ס"ח תשע"ט מס' 2780 מיום 10.1.2019 עמ' 242 (ה"ח 1183)

הוספת תוספת ראשונה ד'

 

(תיקון מס' 33) תשס"א-2001

תוספת שניה

(סעיף 68)

מיום 7.8.2001

תיקון מס' 33

ס"ח תשס"א מס' 1804 מיום 7.8.2001 עמ' 501 (ה"ח 2997)

תיקון מס' 33 (תיקון מס' 2)

ס"ח תשס"ד מס' 1954 מיום 4.8.2004 עמ' 490 (ה"ח 114)

החלפת כותרת משנה

הנוסח הקודם:

(סעיפים 64 ו-68)

(תיקון מס' 3)  תשמ"ג-1983 (תיקון מס' 19) תשנ"ה-1995 (תיקון מס' 35) תשס"ב-2001

          (1)  עבירות לפי סעיפים 189, 190, 192, 194, 196, 223, 334, 336 רישה, 379, 380, 447 זולת אם נעברה העבירה כשהעבריין נושא נשק חם או קר, 452, 494 ו- 496 לחוק העונשין, תשל"ז- 1977, ולמעט עבירות כאמור, שנעברו כלפי בן משפחה; לענין זה, "בן משפחה" -  כהגדרתו בחוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א- 1991;

מיום 28.7.1983

תיקון מס' 3

ס"ח תשמ"ג מס' 1088 מיום 28.7.1983 עמ' 130 (ה"ח 1606)

(1) עבירות לפי סעיפים 189, 190, 192, 194, 196, 223, 334, 336 רישה, 379, 380, 428 רישה, 447 זולת אם נעברה העבירה כשהעבריין נושא נשק חם או קר, 452, 494 ו- 496 לחוק העונשין, תשל"ז- 1977;

 

מיום 31.3.1995

תיקון מס' 19

ס"ח תשנ"ה מס' 1514 מיום 31.3.1995 עמ' 168 (ה"ח 2194)

(1) עבירות לפי סעיפים 189, 190, 192, 194, 196, 223, 334, 336 רישה, 379, 380, 428 רישה, 447 זולת אם נעברה העבירה כשהעבריין נושא נשק חם או קר, 452, 494 ו- 496 לחוק העונשין, תשל"ז- 1977;

 

מיום 14.11.2001

תיקון מס' 35

ס"ח תשס"ב מס' 1810 מיום 14.11.2001 עמ' 15 (ה"ח 3023)

(1) עבירות לפי סעיפים 189, 190, 192, 194, 196, 223, 334, 336 רישה, 379, 380, 447 זולת אם נעברה העבירה כשהעבריין נושא נשק חם או קר, 452, 494 ו- 496 לחוק העונשין, תשל"ז- 1977, ולמעט עבירות כאמור, שנעברו כלפי בן משפחה; לענין זה, "בן משפחה" - כהגדרתו בחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א- 1991;

(תיקון מס' 25) תשנ"ז-1997

          (2)  עבירות לפי חוק למניעת מפגעים, תשכ"א-1961, בסייגים האמורים בסעיף 11ה לחוק האמור;

מיום 9.6.1997

תיקון מס' 25

ס"ח תשנ"ז מס' 1622 מיום 10.4.1997 עמ' 149 (ה"ח 2537)

החלפת פרט (2)

הנוסח הקודם:

(2) עבירות לפי סעיף 11 לחוק למניעת מפגעים, התשכ"א-1961;

(תיקון מס' 58) תשס"ח-2008

          (2)  עבירות לפי סעיף 63 לחוק אוויר נקי, התשס"ח-2008, בסייגים האמורים בסעיף 70 לחוק האמור;

מיום 1.1.2011

תיקון מס' 58

ס"ח תשס"ח מס' 2174 מיום 31.7.2008 עמ' 784 (ה"ח 111, ה"ח 210)

הוספת פרט (2א)

(תיקון מס' 38) תשס"ג-2002 (תיקון מס' 54) תשס"ח-2007

          (3)  עבירות לפי סעיף 61(ג), (ד) ו-(ה) לחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007;

מיום 3.11.2002

תיקון מס' 38

ס"ח תשס"ג מס' 1867 מיום 3.11.2002 עמ' 5 (ה"ח 3093)

החלפת פרט (3)

הנוסח הקודם:

(3) עבירות לפי סעיף 3 לפקודת זכות יוצרים;

 

מיום 25.5.2008

תיקון מס' 54

ס"ח תשס"ח מס' 2119 מיום 25.11.2007 עמ' 48ג (ה"ח 196)

ת"ט תשס"ח-2007

ס"ח תשס"ח מס' 2122 מיום 27.12.2007 עמ' 82

(3) עבירות לפי סעיף 10(ג) ו-(ד) לפקודת זכות יוצרים סעיף 61(ג), (ד) ו-(ה) לחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007;

 

          (4)  עבירות לפי סעיף 3 לפקודת סימני סחורות;

          (5)  עבירה לפי סעיף 23(1) לחוק הגנת הצרכן, תשמ"א- 1981, מחמת הפרה של סעיפים 17 או 18 לחוק האמור או של צו שניתן לפי סעיף 17 האמור;

          (6)  עבירות לפי סעיף 60 לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], תשל"ב- 1972;

          (7)  עבירות בשל העברת חזקה, סיוע לקבל חזקה וקבלת חזקה, לפי סעיף 108 לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], תשל"ב- 1972;

          (8)  עבירות לפי חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], תשכ"ט-  1969;

          (9)  עבירות לפי חוק הרשויות המקומיות (בחירות), תשכ"ה-  1965;

          (10) עבירות לפי חוק הבחירות לגופים ציבוריים, תשי"ד- 1954;

          (11) עבירות לפי פקודת הידיעות הטלגרפיות לעתונות;

          (12) עבירות לפי חוק הגנת הפרטיות, תשמ"א- 1981;

(תיקון מס' 5) תשמ"ד-1984 (תיקון מס' 25) תשנ"ז-1997

          (13) עבירות לפי חוק שמירת הנקיון, תשמ"ד- 1984, בסייגים האמורים בסעיף 21א לחוק האמור;

מיום 6.8.1984

תיקון מס' 5

ס"ח תשמ"ד מס' 1118 מיום 7.6.1984 עמ' 145 (ה"ח 1665)

הוספת פרט (13)

 

מיום 9.6.1997

תיקון מס' 25

ס"ח תשנ"ז מס' 1622 מיום 10.4.1997 עמ' 149 (ה"ח 2537)

החלפת פרט (13)

הנוסח הקודם:

(13) עבירה לפי סעיף 2 לחוק שמירת הנקיון, תשמ"ד-1984, שנעברה ברשות היחיד של הקובל.

 

(תיקון מס' 9) תשמ"ח-1988

          (14) עבירה לפי סעיף 2 לחוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, תשמ"ח-1988, בסייגים האמורים בסעיף 8 לחוק האמור;

מיום 1.1.1990

תיקון מס' 9

ס"ח תשמ"ח מס' 1256 מיום 21.7.1988 עמ' 121 (ה"ח 1884)

הוספת פרט (14)

(תיקון מס' 13) תשנ"א-1991

          (15) עבירה לפי סימן א1 לחוק המים, תשי"ט-1959;

מיום 1.7.1991

תיקון מס' 13

ס"ח תשנ"א מס' 1361 מיום 26.6.1991 עמ' 182 (ה"ח 2030)

הוספת פרט (15)

(תיקון מס' 15) תשנ"ג-1993

          (16) עבירה לפי חוק איסוף ופינוי פסולת למיחזור, תשנ"ג-1993, שנעברה ברשות היחיד של הקובל;

מיום 11.12.1993

תיקון מס' 15

ס"ח תשנ"ג מס' 1422 מיום 11.6.1993 עמ' 118 (ה"ח 2068)

הוספת פרט (16)

(תיקון מס' 17) תשנ"ד-1994

          (17) חוק צער בעלי חיים, תשנ"ד-1994, בסייגים האמורים בסעיף 15 לחוק האמור;

מיום 18.1.1994

תיקון מס' 17

ס"ח תשנ"ד מס' 1447 מיום 18.1.1994 עמ' 59 (ה"ח 2127)

הוספת פרט (17)

(תיקון מס' 25) תשנ"ז-1997

          (18) חוק החומרים המסוכנים, תשנ"ג-1993, בסייגים האמורים בסעיף 15ב לחוק האמור;

מיום 9.6.1997

תיקון מס' 25

ס"ח תשנ"ז מס' 1622 מיום 10.4.1997 עמ' 149 (ה"ח 2537)

הוספת פרט (18)

(תיקון מס' 27)  תש"ס-2000 (תיקון מס' 79) תשע"ז-2017

          (19) עבירה לפי סעיף 243 לחוק התכנון והבנייה, תשכ"ה-1965, בנוגע להתקנת צלחת קליטה כמשמעותה בפרק ב'2 סימן ב' לחוק הבזק, תשמ"ב-1982, ובסייגים האמורים בסעיף 266ב;

מיום 29.6.2000

תיקון מס' 27

ס"ח תש"ס מס' 1743 מיום 29.6.2000 עמ' 220 (ה"ח 2869)

הוספת פרט (19)

 

מיום 25.10.2017

תיקון מס' 79

ס"ח תשע"ז מס' 2635 מיום 25.4.2017 עמ' 921 (ה"ח 1074)

(19) עבירה לפי סעיף 204 לחוק התכנון והבניה לפי סעיף 243 לחוק התכנון והבנייה, תשכ"ה-1965, בנוגע להתקנת צלחת קליטה כמשמעותה בפרק ב'2 סימן ב' לחוק הבזק, תשמ"ב-1982, ובסייגים האמורים בסעיף 266ב;

(תיקון מס' 30) תשס"א-2001

          (20) עבירה לפי חוק הגבלת הפרסומת למוצרי טבק לעישון, תשמ"ג-1983, בסייגים האמורים בסעיף 11א;

מיום 3.7.2001

תיקון מס' 30

ס"ח תשס"א מס' 1785 מיום 4.4.2001 עמ' 224 (ה"ח 2769)

הוספת פרט (20)

(תיקון מס' 34) תשס"א-2001 (תיקון מס' 79) תשע"ז-2017

          (20)[7] עבירה לפי סעיף 243 לחוק התכנון והבנייה, תשכ"ה-1965, בנוגע למיתקן גישה אלחוטית כמשמעותו בפרק ו' סימן ה' לחוק הבזק, תשמ"ב-1982, ובסייגים האמורים בסעיף 266ג לחוק התכנון והבניה.

מיום 9.8.2001

תיקון מס' 34

ס"ח תשס"א מס' 1807 מיום 9.8.2001 עמ' 561 (ה"ח 2945, ה"ח 2973)

הוספת פרט (20)

 

מיום 25.10.2017

תיקון מס' 79

ס"ח תשע"ז מס' 2635 מיום 25.4.2017 עמ' 921 (ה"ח 1074)

(20) עבירה לפי סעיף 204 לחוק התכנון והבניה לפי סעיף 243 לחוק התכנון והבנייה, תשכ"ה-1965, בנוגע למיתקן גישה אלחוטית כמשמעותו בפרק ו' סימן ה' לחוק הבזק, תשמ"ב-1982, ובסייגים האמורים בסעיף 266ג לחוק התכנון והבניה.

 

(תיקון מס' 41) תשס"ד-2004

תוספת שלישית

(סעיף 242א)

מיום 21.3.2004

תיקון מס' 41

ס"ח תשס"ד מס' 1932 מיום 21.3.2004 עמ' 331 (ה"ח 86)

הוספת תוספת שלישית

                         טור א'                                                                          טור ב'

(1) פרקליט המדינה, משנה לפרקליט     א. סעיפים 94(ג) ו-94א(ג) לחוק זה.

(תיקון מס' 70) תשע"ה-2014

המדינה ומנהל המחלקה הפלילית           ב. סעיפים 21 ו-21א לחוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א-1991.

מיום 21.6.2015

תיקון מס' 70

ס"ח תשע"ה מס' 2486 מיום 21.12.2014 עמ' 134 (ה"ח 673)

ב. סעיף 21 סעיפים 21 ו-21א לחוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א-1991.

בפרקליטות המדינה                             ג. סעיף 14 לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971 (בתוספת זו – חוק הנוער).

(תיקון מס' 44) תשס"ה-2005 (תיקון מס' 56) תשס"ח-2008

                                                         ד. סעיפים 124(א), 291א(ב) ו-354(א) או (ג) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (בתוספת זו – חוק העונשין).

מיום 26.1.2005

תיקון מס' 44

ס"ח תשס"ה מס' 1976 מיום 26.1.2005 עמ' 104 (ה"ח 59)

ד. סעיפים 124(א) ו-354(א) או (ג) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (בתוספת זו – חוק העונשין).

 

מיום 21.7.2008

תיקון מס' 56

ס"ח תשס"ח מס' 2168 מיום 21.7.2008 עמ' 663 (ה"ח 389)

ד. סעיפים 124(א), 291א(ב) ו-354(א) או (ג) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (בתוספת זו – חוק העונשין).

                                                         ה. סעיפים 17(ב) ו-35(ד) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (בתוספת זו – חוק המעצרים).

                                                         ו. סעיפים 14 ו-15 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955.

(2) בעלי התפקידים המנויים בפרט (1)   א. סעיפים 69 ו-229(ג) לחוק זה.

וכן פרקליט מחוז                                 ב. סעיף 4(א) לחוק הנוער.

צו תשס"ח-2007

ג. (נמחק).

ד. סעיף 38(ד) לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973.

צו תשע"ט-2018

ה. סעיף 8א(א) לחוק העבירות המינהליות, התשמ"ו-1985 (להלן – חוק העבירות המינהליות).

ו. סעיפים 9(ב) ו-123 לחוק העונשין.

צו תשע"א-2011

ז. סעיף 29 לחוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א-1991

מיום 25.1.2008

צו תשס"ח-2007

ק"ת תשס"ח מס' 6632 מיום 26.12.2007 עמ' 254

מחיקת פרט (2)ג

הנוסח הקודם:

ג. סעיף 58(ב) לחוק המעצרים.

 

מיום 9.1.2011

צו תשע"א-2011

ק"ת תשע"א מס' 6963 מיום 9.1.2011 עמ' 484

הוספת פרט (2)ז

 

מיום 22.11.2018

צו תשע"ט-2018

ק"ת תשע"ט מס' 8110 מיום 22.11.2018 עמ' 1350

ה. סעיף 8א(א) לחוק העבירות המינהליות, התשמ"ו-1985 (להלן – חוק העבירות המינהליות).

צו תשס"ח-2007

(3) פרקליט המדינה, מנהל המחלקה       א. סעיף 10(א) לחוק העונשין

הבין-לאומית בפרקליטות המדינה          ב. סעיף 20 לחוק ההסגרה, התשי"ד-1954

ג. סעיף 10 לחוק לנשיאת עונש מאסר במדינת אזרחותו של האסיר, התשנ"ז-1996

מיום 25.1.2008

צו תשס"ח-2007

ק"ת תשס"ח מס' 6632 מיום 26.12.2007 עמ' 254

הוספת פרט (3)

צו תשס"ח-2007

(4) בעלי התפקידים המנויים בפרט (2)   א. סעיף 58(ב) לחוק המעצרים

וכן מנהל המחלקה הפיסקאלית

בפרקליטות המדינה

מיום 25.1.2008

צו תשס"ח-2007

ק"ת תשס"ח מס' 6632 מיום 26.12.2007 עמ' 254

הוספת פרט (4)

צו תשס"ח-2007 צו תשע"ט-2018

(5) פרקליט המדינה ומשנה לפרקליט     א. סעיף 8 לחוק

המדינה                                              ב. סעיף 270 לחוק העונשין.

מיום 25.1.2008

צו תשס"ח-2007

ק"ת תשס"ח מס' 6632 מיום 26.12.2007 עמ' 254

הוספת פרט (5)

 

מיום 22.11.2018

צו תשע"ט-2018

ק"ת תשע"ט מס' 8110 מיום 22.11.2018 עמ' 1350

הוספת פרט 5(ב)

צו תש"ע-2010 צו תשע"ט-2018

(6) משנה לפרקליט המדינה ומנהל         א. סעיף 12(א)(1)(ב) לחוק, לעניין הסמכת תובעים

המחלקה להנחיית תובעים מוסמכי         ב. סעיף 8א(א) לחוק העבירות המינהליות;

היועץ המשפטי לממשלה                      ג. סעיף 229(ג) לחוק.

בפרקליטות המדינה בכפוף להנחיות

היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט

המדינה, אם הואצלה לו הסמכות

כאמור בסעיף 12(ג)

מיום 24.3.2010

צו תש"ע-2010

ק"ת תש"ע מס' 6870 מיום 22.2.2010 עמ' 877

הוספת פרט (6)

 

מיום 22.11.2018

צו תשע"ט-2018

ק"ת תשע"ט מס' 8110 מיום 22.11.2018 עמ' 1350

(6) משנה לפרקליט המדינה ומנהל א. סעיף 12(א)(1)(ב) לחוק, לעניין הסמכת תובעים לעניין

המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין עבירות לפי חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965

ומנהל המחלקה להנחיית תובעים ב. סעיף 8א(א) לחוק העבירות המינהליות;

מוסמכי היועץ המשפטי לממשלה ג. סעיף 229(ג) לחוק.

בפרקליטות המדינה בכפוף להנחיות

היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט

המדינה, אם הואצלה לו הסמכות

כאמור בסעיף 12(ג)

צו תשע"ט-2018

(7) מנהל המחלקה הפיסקלית                (א) סעיף 12(א)(1)(ב) לחוק, לעניין הסמכת תובעים

בפרקליטות המדינה בכפוף להנחיות       לעניין עבירת מס ועבירה נלווית לעבירת מס, כהגדרתן

היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט     בסעיף 231(ב)(2)(ד) לחוק ועבירות לפי החיקוקים

המדינה, אם נאצלה לו הסמכות              הבאים ועבירות נלוות להם:

כאמור בסעיף 12(ג)                                  (1) חוק סוכני המכס, התשכ"ה-1964;

(2) פקודת המשקאות המשכרים (ייצור ומכירה) [נוסח חדש];

(3) פקודת הכהילים המפוגלים [נוסח חדש];

(4) פקודת הייבוא והייצוא [נוסח חדש], התשל"ט-1979;

(5) פקודת הטבק [נוסח חדש];

(6) חוק מסי מכס ובלו (שינוי התעריף), התש"ט-1949;

(7) חוק הבלו על דלק, התשי"ח-1958;

(8) חוק העבירות המינהליות;

(9) פקודת זכות יוצרים, 1924;

(10) חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007;

(11) פקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל"ב-1972;

(12) פקודת סימני סחורות;

(13) חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000;

(14) כל התקנות או הצווים שהותקנו לפי הפקודות או החוקים הנזכרים בפרט זה;

(ב) סעיף 8א(א) לחוק העבירות המינהליות

מיום 22.11.2018

צו תשע"ט-2018

ק"ת תשע"ט מס' 8110 מיום 22.11.2018 עמ' 1350

הוספת פרט (7)

צו תשע"ט-2018

(8) המפקח הכללי של משטרת              סעיף 12(א)(1)(ב) לחוק, לעניין הסמכת מתמחים

ישראל                                               בחטיבת התביעות במשטרת ישראל

מיום 22.11.2018

צו תשע"ט-2018

ק"ת תשע"ט מס' 8110 מיום 22.11.2018 עמ' 1351

הוספת פרט (8)

צו תשע"ט-2018

(9) פרקליטי מחוז                                סעיף 12(א)(1)(ב) לחוק, לעניין הסמכת מתמחים

בפרקליטות המדינה

מיום 22.11.2018

צו תשע"ט-2018

ק"ת תשע"ט מס' 8110 מיום 22.11.2018 עמ' 1351

הוספת פרט (9)

צו תשע"ט-2018

(10) המשנה לפרקליט המדינה בכפוף     סעיף 12(א)(1)(ב) לחוק, לעניין הסמכת תובעים

להנחיות היועץ המשפטי לממשלה או     ביחידת להב 433 במשטרת ישראל

פרקליט המדינה, אם נאצלה לו

הסמכות כאמור בסעיף 12(ג)

מיום 22.11.2018

צו תשע"ט-2018

ק"ת תשע"ט מס' 8110 מיום 22.11.2018 עמ' 1351

הוספת פרט (10)

 

(תיקון מס' 66) תשע"ב-2012

תוספת רביעית

(סעיף 67א(א))

                           תובע לפי פסקה (3)                                                        תובע בכיר לפי פסקה (3)

                              להגדרה "תובע"                                                             להגדרה "תובע בכיר"

(תיקון מס' 79) תשע"ז-2017 צו תשע"ט-2018

1.    מי שהוסמך לפי סעיף 12(א)(1)(ב), להגיש          מנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין

כתב אישום בעבירה לפי חוק התכנון והבנייה והוא      בפרקליטות המדינה או פרקליט בכיר

מפוקח בידי המחלקה להנחיית תובעים מוסמכי          שהוא הסמיך לכך

היועץ המשפטי לממשלה בפרקליטות המדינה

(תיקון מס' 68) תשע"ד-2014

2.    מי שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיך לכך, לפי   התובע הראשי במשרד הכלכלה או תובע  

סעיף 12, להגיש כתב אישום לפי חיקוק מהחיקוקים   בכיר במשרד הכלכלה שהוא הסמיך לכך

ששר הכלכלה ממונה על ביצועם

מיום 2.5.2013

תיקון מס' 66

ס"ח תשע"ב מס' 2374 מיום 2.8.2012 עמ' 603 (ה"ח 416)

הוספת תוספת רביעית

 

מיום 3.7.2014

תיקון מס' 68

ס"ח תשע"ד מס' 2457 מיום 3.7.2014 עמ' 582 (ה"ח 770)

הוספת פרט 2

 

מיום 25.10.2017

תיקון מס' 79

ס"ח תשע"ז מס' 2635 מיום 25.4.2017 עמ' 921 (ה"ח 1074)

תובע לפי פסקה (3) תובע בכיר לפי פסקה (3)

להגדרה "תובע" להגדרה "תובע בכיר"

1. מי שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיך לכך, לפי מנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין

סעיף 12, ולפי סעיף 258 לחוק התכנון והבנייה, בפרקליטות המדינה או פרקליט בכיר

התשכ"ה-1965, להגיש כתב אישום בעבירה לפי שהוא הסמיך לכך

חוק התכנון והבנייה והוא מפוקח בידי המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין בפרקליטות המדינה

 

מיום 22.11.2018

צו תשע"ט-2018

ק"ת תשע"ט מס' 8110 מיום 22.11.2018 עמ' 1351

תובע לפי פסקה (3) תובע בכיר לפי פסקה (3)

להגדרה "תובע" להגדרה "תובע בכיר"

1. מי שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיך לכך, לפי מנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין

סעיף 12 מי שהוסמך לפי סעיף 12(א)(1)(ב), בפרקליטות המדינה או פרקליט בכיר

להגיש כתב אישום בעבירה לפי חוק התכנון שהוא הסמיך לכך

והבנייה והוא מפוקח בידי המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין המחלקה להנחיית תובעים מוסמכי היועץ המשפטי לממשלה בפרקליטות המדינה

 

(תיקון מס' 66) תשע"ב-2012

תוספת חמישית

(סעיף 67ג(א)(5))

1.        פסילת רישיון נהיגה; הפקיד אדם רישיון שנפסל, יקבל אישור קבלה על הרישיון שהפקיד.

2.        הפקדת כלי ירייה המוחזק בידי אדם למשמרת בתחנת משטרה הקרובה למקום מגוריו או למקום עסקיו; הפקיד אדם כלי ירייה למשמרת יקבל אישור קבלה על כלי הירייה שהפקיד.

3.        התחייבות שלא להיכנס למקום או שלא להיות בקשר עם אדם מסוים.

4.        כתיבת מכתב התנצלות לנפגע העבירה.

5.        הסכמה להשמדה או לחילוט של חפץ הקשור לעבירה, האסור בהחזקה לפי כל דין.

(תיקון מס' 68) תשע"ד-2014

6.        השבת חפץ בעין לנפגע העבירה או תיקון חפץ שניזוק בעבירה.

(תיקון מס' 79) תשע"ז-2017

7.        לעניין עבירות לפי חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965, בתיקים המנוהלים על ידי תובע המנוי בפרט 1 בתוספת הרביעית –

(1)  הריסה, פירוק או סילוק של הבניין או של חלק ממנו, שנבנו בלא היתר או בניגוד לתנאי היתר;

(2)  הריסה פירוק או סילוק של חלק מבניין שנבנה כדין, אם יש בביצוע פעולה כאמור לגבי חלק אחר, בלבד, מאותו בניין שנבנה שלא כדין, כדי לסכן את שלום הציבור או את בטיחותו אם לא ייהרס, יפורק או יסולק גם החלק שנבנה כדין, והכל למעט לגבי חלק מבניין בבעלותו או בהחזקתו של צד שלישי;

(3)  הפסקת עבודה במקרקעין הנעשית בלא היתר או בניגוד לתנאי היתר, או הפסקת שימוש במקרקעין הנעשה בלא היתר או בניגוד לתנאי היתר או הנעשה בניגוד לתכנית;

(תיקון מס' 68) תשע"ד-2014

(4)  התאמת בניין שנבנה בלא היתר או בניגוד לתנאי היתר, להיתר או לתכנית; פעל החשוד ביעילות לביצוע ההתאמה והימשכות ההליכים לא היתה בשליטתו, רשאי התובע להאריך את התקופה לקיום התנאי, ובלבד שהתקופה הכוללת לא תעלה על שנתיים.

(תיקון מס' 68) תשע"ד-2014

8.        הסכמה להודות בתובענה משמעתית או הסכמה לעונש מסוים, בהליך משמעתי על פי דין, ואולם אם כלל העונש קנס או שלילת משכורת, לא יעלה העונש האמור על הסכום האמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין; תנאי כאמור לא ייקבע בהסדר אלא בהסכמת הגורם המוסמך לפתוח בהליך המשמעתי.

(תיקון מס' 68) תשע"ד-2014

9.        התפטרות או התחייבות שלא לשמש בתפקיד מסוים.

(תיקון מס' 68) תשע"ד-2014

10.      אימוץ נהלים פנימיים מחייבים בכתב, לרבות לעניין מנגנוני פיקוח ובקרה, שיבטיחו את מניעת הישנותן של עבירות דומות; התובע יאשר נהלים כאמור לאחר התייעצות עם גורמים מקצועיים הנוגעים בדבר.

(תיקון מס' 68) תשע"ד-2014

11.      בעסק הפועל לפי רישיון לפי חוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968 (בתוספת זו – חוק רישוי עסקים) –

(1)  התחייבות להפסיק עיסוק בעסק לתקופה שלא תעלה על 14 ימים, ובלבד שאם העסק נסגר בצו מינהלי או שיפוטי בשל העבירה לכאורה, לא תעלה התקופה הכוללת של הפסקת העיסוק על 30 ימים;

(2)  התחייבות להימנע מפעולות מסוימות שיפורטו בהסדר, לתקופה שלא תעלה על 30 ימים;

          לא ייקבע תנאי לפי פרט זה אלא בהסדר שייערך בתוך שישה חודשים מיום גילוי העבירה; העתק מההסדר יועבר לרשות הרישוי לפי חוק רישוי עסקים.

(תיקון מס' 68) תשע"ד-2014

12.      התחייבות שלא לנהל בחצרים נשוא האישום עסק טעון רישוי בלא רישיון, היתר זמני או היתר מזורז כדין כמשמעותם בחוק רישוי עסקים, או בניגוד לתנאי הרישיון, והכול בין עסק שבשלו נחשד האדם בעבירה ובין עסק אחר, ושלא להעביר לאחר את הבעלות או החזקה בעסק, אלא אם כן בידי אותו אדם רישיון, היתר זמני או היתר מזורז כדין לניהול עסק זה; העתק מההסדר יועבר לרשות הרישוי לפי חוק רישוי עסקים.

(תיקון מס' 68) תשע"ד-2014

13.      פינוי של שטח ציבורי או שטח בבעלות המדינה, שהחשוד מחזיק בו שלא כדין.

(תיקון מס' 68) תשע"ד-2014

14.      לעניין עבירות בתיקים המנוהלים על ידי תובע המנוי בפרט 2 בתוספת הרביעית –

(1)  תיקון ליקויים שנבעו מהעבירה;

(2)  היה החשוד תאגיד או ארגון – נקיטת הליכים משמעתיים על פי דין כלפי נושא משרה שהיה אחראי לביצוע העבירות;

(3)  התחייבות להעביר ליחידת האכיפה המופקדת על התחום במשרד הכלכלה, באופן ובמועדים שתורה היחידה, דיווח בהתאם לסמכויות משרד הכלכלה באשר למילוי אחר הוראות החוקים הנוגעים לעבירות שבוצעו, והמצאת אישור רואה חשבון או עורך דין בדבר עמידה בתנאי החוק;

(4)  החזקה מהשוק, תיקון או השמדה של מוצרים שהתגלו לגביהם הפרות.

מיום 2.5.2013

תיקון מס' 66

ס"ח תשע"ב מס' 2374 מיום 2.8.2012 עמ' 603 (ה"ח 416)

הוספת תוספת חמישית

 

מיום 3.7.2014

תיקון מס' 68

ס"ח תשע"ד מס' 2457 מיום 3.7.2014 עמ' 582 (ה"ח 770)

6. השבת חפץ בעין לנפגע העבירה או תיקון חפץ שניזוק בעבירה.

7. לעניין עבירות לפי חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965, בתיקים המנוהלים על ידי תובע המנוי בפרט 1 בתוספת הרביעית –

(1) הריסה, פירוק או סילוק של הבניין או של חלק ממנו, שנבנו בלא היתר או בסטייה מהיתר או מתכנית;

(2) הריסה פירוק או סילוק של חלק מבניין שנבנה כדין, אם יש בביצוע פעולה כאמור לגבי חלק אחר, בלבד, מאותו בניין שנבנה שלא כדין, כדי לסכן את הנפש או את בטיחות הציבור אם לא ייהרס, יפורק או יסולק גם החלק שנבנה כדין, והכל למעט לגבי חלק מבניין בבעלותו או בהחזקתו של צד שלישי;

(3) הפסקת עבודה או שימוש במקרקעין, הנעשים בלא היתר או בסטייה מהיתר או מתכנית;

(4) התאמת בניין שנבנה בלא היתר או בסטייה מהיתר או מתכנית, להיתר או לתכנית; פעל החשוד ביעילות לביצוע ההתאמה והימשכות ההליכים לא היתה בשליטתו, רשאי התובע להאריך את התקופה לקיום התנאי, ובלבד שהתקופה הכוללת לא תעלה על שנתיים.

8. הסכמה להודות בתובענה משמעתית או הסכמה לעונש מסוים, בהליך משמעתי על פי דין, ואולם אם כלל העונש קנס או שלילת משכורת, לא יעלה העונש האמור על הסכום האמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין; תנאי כאמור לא ייקבע בהסדר אלא בהסכמת הגורם המוסמך לפתוח בהליך המשמעתי.

9. התפטרות או התחייבות שלא לשמש בתפקיד מסוים.

10. אימוץ נהלים פנימיים מחייבים בכתב, לרבות לעניין מנגנוני פיקוח ובקרה, שיבטיחו את מניעת הישנותן של עבירות דומות; התובע יאשר נהלים כאמור לאחר התייעצות עם גורמים מקצועיים הנוגעים בדבר.

11. בעסק הפועל לפי רישיון לפי חוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968 (בתוספת זו – חוק רישוי עסקים) –

(1) התחייבות להפסיק עיסוק בעסק לתקופה שלא תעלה על 14 ימים, ובלבד שאם העסק נסגר בצו מינהלי או שיפוטי בשל העבירה לכאורה, לא תעלה התקופה הכוללת של הפסקת העיסוק על 30 ימים;

(2) התחייבות להימנע מפעולות מסוימות שיפורטו בהסדר, לתקופה שלא תעלה על 30 ימים;

לא ייקבע תנאי לפי פרט זה אלא בהסדר שייערך בתוך שישה חודשים מיום גילוי העבירה; העתק מההסדר יועבר לרשות הרישוי לפי חוק רישוי עסקים.

12. התחייבות שלא לנהל בחצרים נשוא האישום עסק טעון רישוי בלא רישיון, היתר זמני או היתר מזורז כדין כמשמעותם בחוק רישוי עסקים, או בניגוד לתנאי הרישיון, והכול בין עסק שבשלו נחשד האדם בעבירה ובין עסק אחר, ושלא להעביר לאחר את הבעלות או החזקה בעסק, אלא אם כן בידי אותו אדם רישיון, היתר זמני או היתר מזורז כדין לניהול עסק זה; העתק מההסדר יועבר לרשות הרישוי לפי חוק רישוי עסקים.

13. פינוי של שטח ציבורי או שטח בבעלות המדינה, שהחשוד מחזיק בו שלא כדין.

14. לעניין עבירות בתיקים המנוהלים על ידי תובע המנוי בפרט 2 בתוספת הרביעית –

(1) תיקון ליקויים שנבעו מהעבירה;

(2) היה החשוד תאגיד או ארגון – נקיטת הליכים משמעתיים על פי דין כלפי נושא משרה שהיה אחראי לביצוע העבירות;

(3) התחייבות להעביר ליחידת האכיפה המופקדת על התחום במשרד הכלכלה, באופן ובמועדים שתורה היחידה, דיווח בהתאם לסמכויות משרד הכלכלה באשר למילוי אחר הוראות החוקים הנוגעים לעבירות שבוצעו, והמצאת אישור רואה חשבון או עורך דין בדבר עמידה בתנאי החוק;

(4) החזקה מהשוק, תיקון או השמדה של מוצרים שהתגלו לגביהם הפרות.

 

מיום 25.10.2017

תיקון מס' 79

ס"ח תשע"ז מס' 2635 מיום 25.4.2017 עמ' 921 (ה"ח 1074)

7. לעניין עבירות לפי חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965, בתיקים המנוהלים על ידי תובע המנוי בפרט 1 בתוספת הרביעית –

(1) הריסה, פירוק או סילוק של הבניין או של חלק ממנו, שנבנו בלא היתר או בסטייה מהיתר או מתכנית בניגוד לתנאי היתר;

(2) הריסה פירוק או סילוק של חלק מבניין שנבנה כדין, אם יש בביצוע פעולה כאמור לגבי חלק אחר, בלבד, מאותו בניין שנבנה שלא כדין, כדי לסכן את הנפש או את בטיחות הציבור את שלום הציבור או את בטיחותו אם לא ייהרס, יפורק או יסולק גם החלק שנבנה כדין, והכל למעט לגבי חלק מבניין בבעלותו או בהחזקתו של צד שלישי;

(3) הפסקת עבודה או שימוש במקרקעין, הנעשים בלא היתר או בסטייה מהיתר או מתכנית;

(3) הפסקת עבודה במקרקעין הנעשית בלא היתר או בניגוד לתנאי היתר, או הפסקת שימוש במקרקעין הנעשה בלא היתר או בניגוד לתנאי היתר או הנעשה בניגוד לתכנית;

(4) התאמת בניין שנבנה בלא היתר או בסטייה מהיתר או מתכנית בניגוד לתנאי היתר, להיתר או לתכנית; פעל החשוד ביעילות לביצוע ההתאמה והימשכות ההליכים לא היתה בשליטתו, רשאי התובע להאריך את התקופה לקיום התנאי, ובלבד שהתקופה הכוללת לא תעלה על שנתיים.

 

(תיקון מס' 66) תשע"ב-2012

תוספת שישית

(סעיף 67א(ג))

מיום 2.5.2013

תיקון מס' 66

ס"ח תשע"ב מס' 2374 מיום 2.8.2012 עמ' 604 (ה"ח 416)

הוספת תוספת שישית

 

(תיקון מס' 82) תשע"ח-2018

תוספת שביעית

הודעה בדבר סגירת תיק משום שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה או להעמדה לדין

חלק א': הודעה לחשוד

(סעיף 62(ב))

לאחר החקירה הוחלט שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדתך לדין, שכן מדובר באירוע שההליך הפלילי אינו מסגרת מתאימה לבירורו.

חלק ב': הודעה למתלונן

(סעיף 63)

הודעה לעניין אי-פתיחה בחקירה: לאחר בדיקת תלונתך הוחלט שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה, שכן מדובר באירוע שההליך הפלילי אינו מסגרת מתאימה לבירורו.

הודעה לעניין אי-העמדה לדין: לאחר החקירה בעקבות תלונתך הוחלט שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין, שכן מדובר באירוע שההליך הפלילי אינו מסגרת מתאימה לבירורו.

מיום 22.2.2018

תיקון מס' 82

ס"ח תשע"ח מס' 2694 מיום 22.2.2018 עמ' 193 (ה"ח 748)

הוספת תוספת שביעית

 

 

                                                                         משה נסים

                                                                                           שר המשפטים

 

לוח השוואה

 

 

 

 

הודעה למנויים על עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו - הקש כאן

 

 

הודעה למנויים על עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו - הקש כאן

 


* פורסם ס"ח תשמ"ב מס' 1043 מיום 1.3.1982 עמ' 43. ת"ט דפוס ס"ח תשמ"ב מס' 1052 מיום 1.6.1982 עמ' 170 – פריט 2. ס"ח תשמ"ב מס' 1054 מיום 22.7.1982 עמ' 176. ת"ט ס"ח תשמ"ה מס' 1128 מיום 31.12.1984 עמ' 14.

הנוסח המשולב בא במקום חוק סדר הדין הפלילי תשכ"ה-1965 ובמקום חוק ביטול התיישנות בפשעים נגד האנושות, תשכ"ו-1966. תחילתו ביום 1.7.1982.

תוקן ס"ח תשמ"ב מס' 1048 מיום 30.3.1982, עמ' 96 (ה"ח תשמ"ב מס' 1575 עמ' 120) – תיקון מס' 1 בסעיף 2 לחוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 14) (תיקון), תשמ"ב-1982; תחילתו ביום 24.3.1982.

ס"ח תשמ"ב מס' 1057 מיום 4.8.1982 עמ' 195 (ה"ח תשמ"ב מס' 1578 עמ' 180) – תיקון מס' 2 בסעיף 12 לחוק בתי המשפט (תיקון מס' 15), תשמ"ב-1982; תחילתו ביום 1.9.1982.

ק"ת תשמ"ג מס' 4501 מיום 7.6.1983 עמ' 1503 – צו תשמ"ג-1983 בסעיף 2 לצו העונשין (שינוי שיעורי קנסות), תשמ"ג-1983.

ס"ח תשמ"ג מס' 1088 מיום 28.7.1983 עמ' 130 (ה"ח תשמ"ג מס' 1606 עמ' 36) – תיקון מס' 3 בסעיף 2 לחוק העונשין (תיקון מס' 18), תשמ"ג-1983.

ס"ח תשמ"ג מס' 1090 מיום 4.8.1983 עמ' 145 (ה"ח תשמ"ג מס' 1630 עמ' 186) – תיקון מס' 4 בסעיף 9 לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים (תיקון), תשמ"ג-1983.

ק"ת תשמ"ד: מס' 4594 מיום 12.2.1984 עמ' 948 – צו תשמ"ד-1984 בסעיף 2 לצו העונשין (שינוי שיעורי קנסות), תשמ"ד-1984; תחילתו 30 ימים מיום פרסומו. מס' 4674 מיום 29.7.1984 עמ' 2065 – צו (מס' 2) תשמ"ד-1984 בסעיף 2 לצו העונשין (שינוי שיעורי קנסות) (מס' 2), תשמ"ד-1984; תחילתו 30 ימים מיום פרסומו.

ס"ח תשמ"ד מס' 1118 מיום 7.6.1984 עמ' 145 (ה"ח תשמ"ד מס' 1665 עמ' 164) – תיקון מס' 5 בסעיף 21 לחוק שמירת הנקיון, תשמ"ד-1984; תחילתו 60 ימים מיום פרסומו.

ק"ת תשמ"ה מס' 4786 מיום 31.3.1985 עמ' 999 – צו תשמ"ה-1985 בסעיף 2 לצו העונשין (שינוי שיעורי קנסות), תשמ"ה-1985; תחילתו 30 ימים מיום פרסומו.

ס"ח תשמ"ה מס' 1149 מיום 3.7.1985 עמ' 140 (ה"ח תשמ"ה מס' 1709 עמ' 72) – תיקון מס' 6 בסעיף 13 לחוק בתי המשפט (תיקון), תשמ"ה-1985.

ק"ת תשמ"ו מס' 4885 מיום 20.12.1985 עמ' 299 – צו תשמ"ו-1985 בסעיף 2 לצו העונשין (שינוי שיעורי קנסות), תשמ"ו-1985; תחילתו ביום 1.1.1986.

ק"ת תשמ"ז מס' 5001 מיום 29.1.1987 עמ' 358 – צו תשמ"ז-1987 בסעיף 2 לצו העונשין (שינוי שיעורי קנסות), תשמ"ז-1987; תחילתו ביום 1.2.1987.

ס"ח תשמ"ז מס' 1213 מיום 9.4.1987 עמ' 112 (ה"ח תשמ"ה מס' 1703 עמ' 30) – תיקון מס' 7.

ס"ח תשמ"ח מס' 1246 מיום 31.3.1988 עמ' 66 (ה"ח תשמ"ז מס' 1814 עמ' 114, ה"ח תשמ"ח מס' 1872 עמ' 133) – תיקון מס' 8 בסעיף 22 לחוק העונשין (תיקון מס' 23), תשמ"ח-1988.

ס"ח תשמ"ח מס' 1256 מיום 21.7.1988 עמ' 121 (ה"ח תשמ"ח מס' 1884 עמ' 190) – תיקון מס' 9 בסעיף 15 לחוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, תשמ"ח-1988; תחילתו ביום 1.1.1990.

ס"ח תשמ"ח מס' 1261 מיום 27.7.1988 עמ' 184 (ה"ח תשמ"ז מס' 1836 עמ' 263) – תיקון מס' 10 [במקור מס' 9].

ק"ת תשמ"ט מס' 5209 מיום 8.8.1989 עמ' 1234 – צו תשמ"ט-1989 בסעיף 2 לצו העונשין (שינוי שיעורי קנסות), תשמ"ט-1989; תחילתו ביום 1.9.1989.

ס"ח תש"ן מס' 1311 מיום 22.3.1990 עמ' 110 (ה"ח תשמ"ט מס' 1937 עמ' 102) – תיקון מס' 11; תחילתו 90 ימים מיום פרסומו ור' סעיף 7 לענין הוראות מעבר.

ס"ח תשנ"א מס' 1352 מיום 28.3.1991 עמ' 140 (ה"ח תש"ן מס' 2002 עמ' 232) – תיקון מס' 12 בסעיף 15 בחוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א-1991; תחילתו 90 ימים מיום פרסומו.

ס"ח תשנ"א מס' 1361 מיום 26.6.1991 עמ' 182 (ה"ח תשנ"א מס' 2030 עמ' 120) – תיקון מס' 13 בסעיף 5 לחוק המים (תיקון מס' 7), תשנ"א-1991; תחילתו ביום 1.7.1991.

ס"ח תשנ"ב מס' 1383 מיום 13.2.1992 עמ' 70 (ה"ח תשנ"א מס' 2070 עמ' 319) – תיקון מס' 14 בסעיף 16 לחוק בתי המשפט (תיקון מס' 15), תשנ"ב-1992.

ק"ת תשנ"ג מס' 5506 מיום 4.3.1993 עמ' 486 – צו תשנ"ג-1983 בסעיף 2 לצו העונשין (שינוי שיעורי קנסות), תשנ"ג-1993; תחילתו ביום 15.4.1993.

ס"ח תשנ"ג מס' 1422 מיום 11.6.1993 עמ' 118 – (ה"ח תשנ"א מס' 2068 עמ' 312) – תיקון מס' 15 בסעיף 17 לחוק איסוף ופינוי פסולת למיחזור, תשנ"ג-1993; תחילתו שישה חודשים מיום פרסומו.

ס"ח תשנ"ד מס' 1445 מיום 9.1.1994 עמ' 49 (ה"ח תשנ"ד מס' 2212 עמ' 16) – תיקון מס' 16 בסעיף 15 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), תשנ"ד-1994.

ס"ח תשנ"ד מס' 1447 מיום 18.1.1994 עמ' 59 (ה"ח תשנ"ב מס' 2127 עמ' 298) – תיקון מס' 17 בסעיף 20 לחוק צער בעלי חיים, תשנ"ד-1994.

ס"ח תשנ"ה מס' 1511 מיום 23.3.1995 עמ' 152 (ה"ח תשנ"ד מס' 2290 עמ' 534) – תיקון מס' 18 בסעיף 3 בחוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים) (תיקון מס' 2), תשנ"ה-1995; תחילתו ביום 1.1.1997 ור' סעיף 4 לענין שמירת דינים.

ס"ח תשנ"ה מס' 1514 מיום 31.3.1995 עמ' 164 (ה"ח תשנ"ג מס' 2194 עמ' 274) – תיקון מס' 19; ר' סעיף 26 לענין הוראת שעה.

ס"ח תשנ"ה מס' 1519 מיום 11.4.1995 עמ' 198 (ה"ח תשנ"ד מס' 2285 עמ' 515, 516) – תיקון מס' 20 בסעיף 3 לחוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 36), תשנ"ה-1995; תחילתו 90 ימים מיום פרסומו.

ס"ח תשנ"ה מס' 1535 מיום 3.8.1995 עמ' 374 (ה"ח תשנ"ה מס' 2339 עמ' 188) – תיקון מס' 21 בסעיף 3 לחוק העונשין (תיקון מס' 42), תשנ"ה-1995.

ס"ח תשנ"ו מס' 1551 מיום 30.11.1995 עמ' 12 (ה"ח תשנ"ה מס' 2410 עמ' 502, ה"ח תשנ"ה מס' 2414 עמ' 522) – תיקון מס' 22 בסעיף 24 לחוק הסניגוריה הציבורית, תשנ"ו-1995.

ס"ח תשנ"ו מס' 1583 מיום 21.3.1996 עמ' 240 (ה"ח תשנ"ה מס' 2425 עמ' 574, ה"ח תשנ"ו מס' 2484 עמ' 444) – תיקון מס' 23; ר' סעיפים 3, 4 לענין תחילה והוראת מעבר.

ק"ת תשנ"ו מס' 5760 מיום 11.6.1996 עמ' 994 – צו תשנ"ו-1996 בסעיף 2 לצו העונשין (שינוי שיעורי קנסות), תשנ"ו-1996; תחילתו 30 ימים מיום פרסומו.

ס"ח תשנ"ו מס' 1592 מיום 12.5.1996 עמ' 350 (ה"ח תשנ"ה מס' 2366 עמ' 306) – תיקון מס' 24 בסעיף 41 [הוחלף בתיקון לסעיף 76] לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו-1996; תחילתו שנה מיום פרסומו. תוקן ס"ח תשנ"ז מס' 1621 מיום 10.4.1997 עמ' 125 (ה"ח תשנ"ה מס' 2366 עמ' 306) – (תיקון מס' 24) (תיקון) בסעיפים 13, 14 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) (תיקון), תשנ"ז-1997; ר' סעיף 23 לענין תחילה.

ס"ח תשנ"ז מס' 1622 מיום 10.4.1997 עמ' 149 (ה"ח תשנ"ו מס' 2537 עמ' 697) – תיקון מס' 25 בסעיף 7 לחוק איכות הסביבה (דרכי ענישה) (תיקוני חקיקה), תשנ"ז-1997; תחילתו 60 ימים מיום פרסומו.

ס"ח תש"ס מס' 1742 מיום 25.6.2000 עמ' 213 (ה"ח תשנ"ח מס' 2674 עמ' 174) – תיקון מס' 26 והוראת שעה; תחילתו 3 חודשים מיום פרסומו. תוקן ס"ח תשס"ג מס' 1899 מיום 6.8.2003 עמ' 534 (ה"ח הממשלה תשס"ג מס' 39 עמ' 523) – הוראת שעה (תיקון).

ס"ח תש"ס מס' 1743 מיום 29.6.2000 עמ' 220 (ה"ח תש"ס מס' 2869 עמ' 362) – תיקון מס' 27 בסעיף 4 לחוק הבזק (תיקון מס' 23), תש"ס-2000.

ס"ח תש"ס מס' 1747 מיום 28.7.2000 עמ' 242 (ה"ח תשנ"ט מס' 2802 עמ' 376) – תיקון מס' 28; ר' סעיף 2, כפי שתוקן, לענין תחילה. תוקן ס"ח תשס"א מס' 1801 מיום 26.7.2001 עמ' 452 (ה"ח תשס"א מס' 3017 עמ' 730) – תיקון מס' 28 (תיקון מס' 1). ס"ח תשס"ב מס' 1831 מיום 17.2.2002 עמ' 173 (ה"ח תשס"ב מס' 3043 עמ' 16, ה"ח תשס"ב מס' 3065 עמ' 205, ה"ח תשס"ב מס' 3072 עמ' 224) – תיקון מס' 28 (תיקון מס' 2) בסעיף 55 לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002), תשס"ב-2002. ס"ח תשס"ב מס' 1850 מיום 16.6.2002 עמ' 445 (ה"ח תשס"ב מס' 3115 עמ' 534) – תיקון מס' 28 (תיקון מס' 3) בסעיף 38 לחוק תכנית החירום הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2002 ו-2003), תשס"ב-2002. ס"ח תשס"ג מס' 1892 מיום 1.6.2003 עמ' 395 (ה"ח הממשלה תשס"ג מס' 25 עמ' 262) – תיקון מס' 28 (תיקון מס' 4) בסעיף 24 לחוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004), תשס"ג-2003.

ס"ח תשס"א מס' 1782 מיום 21.3.2001 עמ' 187 (ה"ח תשס"א מס' 2978 עמ' 506) – תיקון מס' 29 בסעיף 25 לחוק זכויות נפגעי עבירה, תשס"א-2001; תחילתו שנה מיום פרסומו.

ס"ח תשס"א מס' 1785 מיום 4.4.2001 עמ' 224 (ה"ח תשנ"ט מס' 2769 עמ' 180) – תיקון מס' 30 בסעיף 10 לחוק הגבלת הפרסומת למוצרי טבק לעישון (תיקון מס' 2), תשס"א-2001; תחילתו 90 ימים מיום פרסומו.

ס"ח תשס"א מס' 1790 מיום 24.5.2001 עמ' 389 (ה"ח תשס"א מס' 2940 עמ' 154) – תיקון מס' 31 [במקור מס'
30] בסעיף 22 לחוק ההסגרה (תיקון מס' 7), תשס"א-2001.

ס"ח תשס"א מס' 1800 מיום 26.7.2001 עמ' 448 (ה"ח תשס"א מס' 2997 עמ' 606) – תיקון מס' 32; תחילתו 4 חודשים מיום פרסומו ור' סעיפים 3, 5 לענין תחולה והוראת מעבר.

ס"ח תשס"א מס' 1804 מיום 7.8.2001 עמ' 499 (ה"ח תשס"א מס' 2997 עמ' 607) – תיקון מס' 33 והוראת שעה; תוקף הוראת השעה עד יום 16.11.2010. תוקן ס"ח תשס"ד מס' 1947 מיום 30.6.2004 עמ' 432 (ה"ח הממשלה תשס"ד מס' 62 עמ' 46) – תיקון מס' 33 (תיקון מס' 1). ס"ח תשס"ד מס' 1954 מיום 4.8.2004 עמ' 490 (ה"ח הממשלה תשס"ד מס' 114 עמ' 534) – תיקון מס' 33 (תיקון מס' 2). ס"ח תשס"ה מס' 2001 מיום 24.5.2005 עמ' 462 (ה"ח הממשלה תשס"ה מס' 168 עמ' 580) – תיקון מס' 33 (תיקון מס' 3). תוקף הוראת השעה הוארך י"פ תשס"ו מס' 5458 מיום 17.11.2005 עמ' 492. י"פ תשס"ז מס' 5596 מיום 16.11.2006 עמ' 546. י"פ תשס"ח מס' 5820 מיום 19.6.2008 עמ' 3490. י"פ תשס"ט מס' 5962 מיום 11.6.2009 עמ' 4281. י"פ תש"ע מס' 6046 מיום 11.1.2010 עמ' 1374.

ס"ח תשס"א מס' 1807 מיום 9.8.2001 עמ' 561 (ה"ח תשס"א מס' 2945 עמ' 184, ה"ח תשס"א מס' 2973 עמ' 430) – תיקון מס' 34 בסעיף 99 לחוק הבזק (תיקון מס' 25), תשס"א-2001.

ס"ח תשס"ב מס' 1810 מיום 14.11.2001 עמ' 15 (ה"ח תשס"א מס' 3023 עמ' 746) – תיקון מס' 35 (ערר בעבירות אלימות בתוך המשפחה), תשס"ב-2001.

ס"ח תשס"ב מס' 1851 מיום 19.6.2002 עמ' 448 (ה"ח תשס"ב מס' 3107 עמ' 454) – תיקון מס' 36.

ס"ח תשס"ג מס' 1866 מיום 28.10.2002 עמ' 2 (ה"ח תשס"ב מס' 3163 עמ' 858) – תיקון מס' 37; ר' סעיפים 2, 3 לענין תחולה והוראת מעבר.

ק"ת תשס"ג מס' 6205 מיום 31.10.2002 עמ' 123 – צו תשס"ג-2002 בסעיף 2 לצו העונשין (שינוי שיעורי קנסות), תשס"ג-2002; תחילתו 30 ימים מיום פרסומו.

ס"ח תשס"ג מס' 1867 מיום 3.11.2002 עמ' 5 (ה"ח תשס"ב מס' 3093 עמ' 370) – תיקון מס' 38 בסעיף 4 לחוק לתיקון פקודת זכות יוצרים (תיקון מס' 8), תשס"ג-2002.

ס"ח תשס"ג מס' 1900 מיום 6.8.2003 עמ' 536 (ה"ח תשס"ב מס' 3147 עמ' 717) – תיקון מס' 39 בסעיף 2 לחוק למניעת סחר בבני אדם (תיקוני חקיקה), תשס"ג-2003.

ס"ח תשס"ד מס' 1932 מיום 21.3.2004 עמ' 328 (ה"ח תשס"ב מס' 3150 עמ' 747) – תיקון מס' 40 בסעיף 7 לחוק נושאי משרה שיפוטית (מניעה מלשבת בדין) (תיקוני חקיקה), תשס"ד-2004.

ס"ח תשס"ד מס' 1932 מיום 21.3.2004 עמ' 329 (ה"ח הממשלה תשס"ד מס' 86 עמ' 354) – תיקון מס' 41.

ס"ח תשס"ד מס' 1956 מיום 11.8.2004 עמ' 519 (ה"ח הכנסת תשס"ד מס' 42 עמ' 86) – תיקון מס' 42; תחילתו ביום 2.1.2005 ור' סעיף 6 לענין תחולה.

ס"ח תשס"ה מס' 1974 מיום 17.1.2005 עמ' 92 (ה"ח תשס"ב מס' 3165 עמ' 865) – תיקון מס' 43; תחילתו שישה חודשים מיום פרסומו.

ס"ח תשס"ה מס' 1976 מיום 26.1.2005 עמ' 104 (ה"ח הכנסת תשס"ה מס' 59 עמ' 39) – תיקון מס' 44 בסעיף 2 לחוק העונשין (תיקון מס' 84), תשס"ה-2005.

ס"ח תשס"ה מס' 1995 מיום 7.4.2005 עמ' 332 (ה"ח הכנסת תשס"א מס' 2951 עמ' 326) – תיקון מס' 45 בסעיף 11 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס' 2), תשס"ה-2005; תחילתו שישה חודשים מיום פרסומו.

ס"ח תשס"ו מס' 2035 מיום 22.11.2005 עמ' 10 (ה"ח הממשלה תשס"ה מס' 189 עמ' 1030) – תיקון מס' 46.

ס"ח תשס"ו מס' 2038 מיום 8.12.2005 עמ' 51 (ה"ח הממשלה תשס"ד מס' 101 עמ' 417) – תיקון מס' 47 בסעיף 28 לחוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), תשס"ו-2005; ר' סעיף 31 לענין תחילה ותחולה.

ס"ח תשס"ו מס' 2063 מיום 27.7.2006 עמ' 390 (ה"ח הממשלה תשס"ה מס' 158 עמ' 548) – תיקון מס' 48; תחילתו ביום 1.1.2007.

ס"ח תשס"ו מס' 2063 מיום 27.7.2006 עמ' 391 (ה"ח הכנסת תשס"ו מס' 98 עמ' 10) – תיקון מס' 49; תחילתו ביום 31.12.2006 והוא יחול על הליך פלילי שכתב האישום בו הוגש לאחר יום זה.

ס"ח תשס"ז מס' 2067 מיום 29.10.2006 עמ' 5 (ה"ח הממשלה תשס"ו מס' 231 עמ' 236) – תיקון מס' 50 בסעיף 5 לחוק איסור סחר בבני אדם (תיקוני חקיקה), תשס"ז-2006.

ס"ח תשס"ז מס' 2074 מיום 28.12.2006 עמ' 30 (ה"ח הממשלה תשס"ז מס' 271 עמ' 175) – הוראת שעה; תוקפה מיום 31.12.2006 עד יום 30.9.2007.

ס"ח תשס"ז מס' 2095 מיום 21.5.2007 עמ' 308 (ה"ח הכנסת תשס"ז מס' 143 עמ' 138) – תיקון מס' 51.

ס"ח תשס"ז מס' 2109 מיום 8.8.2007 עמ' 456 (ה"ח הכנסת תשס"ז מס' 157 עמ' 210) – תיקון מס' 52; ר' סעיף 2 לענין תחילה.

ס"ח תשס"ח מס' 2118 מיום 25.11.2007 עמ' 34 (ה"ח הכנסת תשס"ח מס' 176 עמ' 14) – תיקון מס' 53.

ס"ח תשס"ח מס' 2119 מיום 25.11.2007 עמ' 48ג (ה"ח הממשלה תשס"ה מס' 196 עמ' 1116) – תיקון מס' 54 בסעיף 72 לחוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007; תחילתו ששה חודשים מיום פרסומו. ת"ט ס"ח תשס"ח מס' 2122 מיום 27.12.2007 עמ' 82.

ק"ת תשס"ח מס' 6632 מיום 26.12.2007 עמ' 254 – צו תשס"ח-2007; תחילתו 30 ימים מיום פרסומו.

ס"ח תשס"ח מס' 2145 מיום 3.4.2008 עמ' 415 (ה"ח הכנסת תשס"ח מס' 195 עמ' 110) – תיקון מס' 55; ר' סעיף 2 לענין תחולה.

ס"ח תשס"ח מס' 2168 מיום 21.7.2008 עמ' 662 (ה"ח הממשלה תשס"ח מס' 389 עמ' 618) – תיקון מס' 56 בסעיף 3 לחוק העונשין (תיקון מס' 99), תשס"ח-2008.

ס"ח תשס"ח מס' 2168 מיום 21.7.2008 עמ' 665 (ה"ח הכנסת תשס"ח מס' 216 עמ' 232) – תיקון מס' 57 בסעיף 4 לחוק בתי המשפט (תיקון מס' 51), תשס"ח-2008.

ס"ח תשס"ח מס' 2174 מיום 31.7.2008 עמ' 784 (ה"ח הכנסת תשס"ו מס' 111 עמ' 126, ה"ח הכנסת תשס"ח מס' 210 עמ' 209) – תיקון מס' 58 בסעיף 86 לחוק אוויר נקי, תשס"ח-2008; תחילתו ביום 1.1.2011.

ס"ח תש"ע מס' 2219 מיום 23.12.2009 עמ' 284 (ה"ח הכנסת תש"ע מס' 283 עמ' 24) – תיקון מס' 59.

ס"ח תש"ע מס' 2223 מיום 17.1.2010 עמ' 308 (ה"ח הממשלה תש"ע מס' 456 עמ' 16) – תיקון מס' 60.

ק"ת תש"ע: מס' 6870 מיום 22.2.2010 עמ' 877 – צו תש"ע-2010; תחילתו 30 ימים מיום פרסומו. מס' 6877 מיום 14.3.2010 עמ' 948 – צו (מס' 2) תש"ע-2010 בסעיף 2 לצו העונשין (שינוי שיעורי קנסות), תש"ע-2010; תחילתו 30 ימים מיום פרסומו.

ס"ח תש"ע מס' 2256 מיום 29.7.2010 עמ' 652 (ה"ח הממשלה תשס"ט מס' 410 עמ' 32) – תיקון מס' 61 בסעיף 4 לחוק בתי המשפט (תיקון מס' 60), תש"ע-2010.

ס"ח תשע"א מס' 2261 מיום 17.11.2010 עמ' 30 (ה"ח הממשלה תש"ע מס' 500 עמ' 976) – תיקון מס' 62; ר' סעיף 2 לענין הוראת מעבר. תוקן ס"ח תשע"ד מס' 2413 מיום 14.11.2013 עמ' 38 (ה"ח הממשלה תשע"ד מס' 800 עמ' 14) – תיקון מס' 62 – הוראת שעה (תיקון), תשע"ד-2013. ס"ח תשע"ה מס' 2475 מיום 18.11.2014 עמ' 30 (ה"ח הממשלה תשע"ה מס' 895 עמ' 106) – תיקון מס' 62 – הוראת שעה (תיקון מס' 2) תשע"ה-2014; תחילתו ביום 18.11.2014. ס"ח תשע"ו מס' 2517 מיום 28.12.2015 עמ' 309 (ה"ח הממשלה תשע"ו מס' 955 עמ' 62) – תיקון מס' 62 – הוראת שעה (תיקון מס' 3) תשע"ו-2015. ס"ח תשע"ז מס' 2594 מיום 1.1.2017 עמ' 324 (ה"ח הממשלה תשע"ז מס' 1097 עמ' 684) – תיקון מס' 62 (תיקון מס' 4) תשע"ז-2017.

ק"ת תשע"א מס' 6963 מיום 9.1.2011 עמ' 484 – צו תשע"א-2011.

ס"ח תשע"א מס' 2317 מיום 17.8.2011 עמ' 1169 (ה"ח הממשלה תש"ע מס' 475 עמ' 164) – תיקון מס' 63 בסעיף 27 לחוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין (תיקון מס' 3), תשע"א-2011.

ס"ח תשע"ב מס' 2319 מיום 9.11.2011 עמ' 3 (ה"ח הכנסת תשע"א מס' 394 עמ' 198) – תיקון מס' 64 בסעיף 4 לחוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 101), תשע"ב-2011.

ס"ח תשע"ב מס' 2367 מיום 12.7.2012 עמ' 487 (ה"ח הממשלה תש"ע מס' 481 עמ' 236) – תיקון מס' 65 בסעיף 5 לחוק עובדים זרים (תיקון מס' 15), תשע"ב-2012.

ס"ח תשע"ב מס' 2374 מיום 2.8.2012 עמ' 599 (ה"ח הממשלה תשס"ט מס' 416 עמ' 210) – תיקון מס' 66; תחילתו תשעה חודשים מיום פרסומו.

ס"ח תשע"ד מס' 2416 מיום 2.12.2013 עמ' 60 (ה"ח הכנסת תשע"ב מס' 470 עמ' 208) – תיקון מס' 67 בסעיף 5 לחוק גיל הנישואין (תיקון מס' 6), תשע"ד-2013.

ס"ח תשע"ד מס' 2457 מיום 3.7.2014 עמ' 582 (ה"ח הממשלה תשע"ג מס' 770 עמ' 880) – תיקון מס' 68; ר' סעיף 7 לענין הוראות מעבר.

7. (א) נוהל שנקבע לעניין הליך אחר שאינו הליך חלופי לפני תחילתו של חוק זה (להלן – יום התחילה), אינו טעון התייעצות עם משרד המשפטים.

 (ב) נוהל זמני שנקבע בשלוש השנים שלפני יום התחילה יפורסם בתוך שנה מיום התחילה.

ס"ח תשע"ה מס' 2484 מיום 17.12.2014 עמ' 114 (ה"ח הממשלה תשע"ד מס' 822 עמ' 158) – תיקון מס' 69.

ס"ח תשע"ה מס' 2486 מיום 21.12.2014 עמ' 134 (ה"ח הממשלה תשע"ב מס' 673 עמ' 668) – תיקון מס' 70 בסעיף 11 לחוק טיפול בחולי נפש (תיקון מס' 8), תשע"ה-2014; תחילתו שישה חודשים מיום פרסומו.

ס"ח תשע"ה מס' 2499 מיום 5.8.2015 עמ' 240 (ה"ח הממשלה תשע"ג מס' 771 עמ' 930) – תיקון מס' 71 בסעיף 6 לחוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 113), תשע"ה-2015; תחילתו ביום תחילתן של תקנות לפי סעיף 27א1(יד) לפקודת התעבורה.

ס"ח תשע"ו מס' 2510 מיום 30.11.2015 עמ' 176 (ה"ח הממשלה תשע"ה מס' 951 עמ' 1352) – תיקון מס' 72 בסעיף 300 לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), תשע"ו-2015; תחילתו ביום 30.9.2016. תוקן ק"ת תשע"ו מס' 7664 מיום 30.5.2016 עמ' 1184 – צו תשע"ו-2016..

ס"ח תשע"ו מס' 2525 מיום 28.1.2016 עמ' 358 (ה"ח הממשלה תשע"ו מס' 976 עמ' 254) – תיקון מס' 73 בסעיף 2 לחוק בתי המשפט (תיקון מס' 82), תשע"ו-2016.

ס"ח תשע"ו מס' 2538 מיום 20.3.2016 עמ' 635 (ה"ח הממשלה תשע"ו מס' 1020 עמ' 528, ה"ח הכנסת תשע"ד מס' 565 עמ' 142) – תיקון מס' 74 בסעיף 9 לחוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 26), תשע"ו-2016.

ס"ח תשע"ו מס' 2571 מיום 4.8.2016 עמ' 1140 (ה"ח הממשלה תשע"ד מס' 848 עמ' 396) – תיקון מס' 75.

ס"ח תשע"ז מס' 2596 מיום 10.1.2017 עמ' 331 (ה"ח הכנסת תשע"ז מס' 665 עמ' 12) – תיקון מס' 76 בסעיף 10 לחוק להחלפת המונח מפגר (תיקוני חקיקה), תשע"ז-2017.

ס"ח תשע"ז מס' 2598 מיום 16.1.2017 עמ' 338 (ה"ח הממשלה תשע"ו מס' 1069 עמ' 1276) – תיקון מס' 77.

ס"ח תשע"ז מס' 2614 מיום 28.3.2017 עמ' 500 (ה"ח הממשלה תשע"ז מס' 1096 עמ' 676) – תיקון מס' 78; ר' סעיף 17 לענין תחילה, תחולה והוראת מעבר.

17. (א) תחילתו של חוק זה, למעט סעיף 9 שבו 120 ימים מיום פרסומו (בסעיף זה – יום התחילה) והוא יחול על הודעת תשלום קנס שנמסרה לפי סעיף 228(ב) לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 5 לחוק זה, ביום התחילה ואילך.

 (ב) הוראות סעיף 228(א) לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 5 לחוק זה, יחולו גם על עבירה שנקבעה כעבירת קנס בצו לפי כל דין ושהיה בתוקף ערב יום התחילה.

 (ג) מי שהוסמך, ערב יום התחילה, למסור הזמנה לפי סעיף 222 לחוק העיקרי, כנוסחו ערב ביטולו בסעיף 1 לחוק זה, יראו אותו כאילו הוסמך למסור הודעת תשלום קנס לפי סעיף 228(ב) לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 5 לחוק זה.

ס"ח תשע"ז מס' 2635 מיום 25.4.2017 עמ' 921 (ה"ח הממשלה תשע"ו מס' 1074 עמ' 1426) – תיקון מס' 79 בסעיף 11 לחוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 116), תשע"ז-2017; תחילתו שישה חודשים מיום פרסומו.

ס"ח תשע"ז מס' 2662 מיום 7.8.2017 עמ' 1200 (ה"ח הממשלה תשע"ה מס' 928 עמ' 696) – תיקון מס' 80 בסעיף 121 לחוק העיצובים, תשע"ז-2017; תחילתו שנה מיום פרסומו.

ס"ח תשע"ח מס' 2679 מיום 3.1.2018 עמ' 92 (ה"ח הכנסת תשע"ח מס' 744 עמ' 42) – תיקון מס' 81; ר' סעיפים 3, 4 לענין תחולה והוראת מעבר.

3. הוראות חוק זה לא יחולו על חקירה שנפתחה לפני תחילתו של חוק זה.

ס"ח תשע"ח מס' 2694 מיום 22.2.2018 עמ' 192 (ה"ח הכנסת תשע"ח מס' 748 עמ' 56) – תיקון מס' 82.

ק"ת תשע"ח מס' 8031 מיום 2.7.2018 עמ' 2262 – צו תשע"ח-2018.

ס"ח תשע"ח מס' 2745 מיום 26.7.2018 עמ' 908 (ה"ח הכנסת תשע"ח מס' 755 עמ' 86) – תיקון מס' 83; תחילתו ביום 1.1.2019.

ס"ח תשע"ח מס' 2746 מיום 26.7.2018 עמ' 918 (ה"ח הממשלה תשע"ח מס' 1211 עמ' 754) – תיקון מס' 84 – הוראת שעה בסעיף 2 לחוק הסמים המסוכנים (עבירת קנס מיוחדת – הוראת שעה), תשע"ח-2018; תוקפה מיום 1.4.2019 עד יום 31.3.2022 ור' סעיף 4 לענין תחולה.

4. (ב) על אף האמור בכל דין, הוראות סעיף 7(ג1) לפקודת הסמים המסוכנים ופרק ז'1 לחוק סדר הדין הפלילי, כנוסחן בחוק זה (בסעיף זה – ההסדר שבהוראת השעה), יחולו לעניין עבירה של החזקה או שימוש בקנבוס לצריכה עצמית כהגדרתה בסעיף 7(ג1) האמור (בסעיף זה – עבירה), שנעברה בתקופת הוראת השעה בלבד.

 (ג) (1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), עבר אדם עבירה לפני יום התחילה, וביום התחילה תיק החקירה שנפתח בשל אותה עבירה היה תלוי ועומד וטרם הוגש בשלה כתב אישום, רשאי אותו אדם להודיע לתובע כמשמעותו בסעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי (להלן – תובע) או ליחידה החוקרת, לפי העניין, כי הוא מבקש לשלם בשל העבירה קנס בהתאם להסדר שבהוראת השעה, וכן כי הוא מבקש שתיק החקירה שנפתח בשל העבירה ייסדר והרישום הפלילי לגביו יימחק;

  (2) הודיע אדם כאמור בפסקה (1), ומצא תובע כי העבירה שעבר אותו אדם היא עבירה ראשונה או עבירה שנייה, כמשמעותן בסעיף 7(ג1) לפקודת הסמים המסוכנים, כנוסחו בחוק זה, וכי לא מתקיים לגביו האמור בפסקה (4) של הסעיף האמור, תימסר לו הודעת תשלום קנס כאמור בסעיף 230ג לחוק סדר הדין הפלילי, כנוסחו בחוק זה, ויחולו לגביו, בשינויים המחויבים, הוראות ההסדר שבהוראת השעה, למעט הוראות סעיפים 230ד ו-230ה לחוק סדר הדין הפלילי שבו.

ק"ת תשע"ט מס' 8110 מיום 22.11.2018 עמ' 1350 – צו תשע"ט-2018.

ס"ח תשע"ט מס' 2778 מיום 9.1.2019 עמ' 223 (ה"ח הממשלה תשע"ח מס' 1246 עמ' 1154) – תיקון מס' 85 בסעיף 62 לחוק שירותי תשלום, תשע"ט-2019; תחילתו ביום 14.10.2020. תוקן ס"ח תש"ף מס' 2790 מיום 18.2.2020 עמ' 14 (ה"ח הממשלה תש"ף מס' 1291 עמ' 2) – תיקון מס' 85 (תיקון) תש"ף-2020 בחוק שירותי תשלום (תיקון), תש"ף-2020; תחילתו ביום 9.1.2020.

ס"ח תשע"ט מס' 2779 מיום 10.1.2019 עמ' 233 (ה"ח הממשלה תשע"ו מס' 972 עמ' 166) – תיקון מס' 86 בסעיף 17 לחוק העונשין (תיקון מס' 137), תשע"ט-2019; תחילתו שישה חודשים מיום פרסומו.

ס"ח תשע"ט מס' 2780 מיום 10.1.2019 עמ' 238 (ה"ח הממשלה תשע"ח מס' 1183 עמ' 192) – תיקון מס' 87; ר' סעיף 8 לענין תחילה, תחולה והוראת מעבר.

8. (א) תחילתו של חוק זה תשעה חודשים מיום פרסומו (בסעיף זה – יום התחילה).

 (ב) סעיף 9, תוספת ראשונה ב', תוספת ראשונה ג' ותוספת ראשונה ד' לחוק העיקרי, סעיף 41 לחוק השיפוט הצבאי וסעיף 354 לחוק העונשין, כנוסחם בחוק זה, יחולו על עבירה שביום התחילה טרם התיישנה לפי הוראות החוק העיקרי, חוק השיפוט הצבאי או חוק העונשין, לפי העניין, כנוסחו ערב היום האמור.

 (ג) בעבירה מסוג פשע או עוון שמתקיימים בה כל אלה, תחל התקופה הנוספת כאמור בסעיף 9(ג)(1) לחוק העיקרי, כנוסחו בחוק זה, ביום התחילה:

  (1) החקירה על פי דין באותה עבירה החלה לפני יום התחילה;

  (2) ביום התחילה טרם הוגש לגביה כתב אישום;

  (3) ביום התחילה חלפו מיום ביצוע העבירה התקופות המנויות בסעיף 9(א) או (א1) לחוק העיקרי, כנוסחו בחוק זה.

 (ד) בסעיף זה, "עבירה" – לרבות עבירה צבאית ועבירה שאינה צבאית כמשמעותן בחוק השיפוט הצבאי.

ס"ח תשע"ט מס' 2781 מיום 10.1.2019 עמ' 250 (ה"ח הממשלה תשע"ח מס' 1221 עמ' 890) – תיקון מס' 88 בסעיף 34 לחוק ההגבלים העסקיים (תיקון מס' 21), תשע"ט-2019.

ס"ח תשע"ט מס' 2783 מיום 16.1.2019 עמ' 319 (ה"ח הממשלה תשע"ו מס' 1071 עמ' 1282) – תיקון מס' 89 בסעיף 52 לחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, תשע"ט-2019; תחילתו ביום 16.1.2022. תוקן ס"ח תשפ"א מס' 2899 מיום 13.1.2021 עמ' 296 (ה"ח הממשלה תשפ"א מס' 1384 עמ' 176) – תיקון מס' 89 (תיקון) תשע"ט-2019. ק"ת תשפ"ב מס' 9922 מיום 11.1.2022 עמ' 1720 – צו תשפ"ב-2022.

ס"ח תשפ"ב מס' 2933 מיום 18.11.2021 עמ' 88 (ה"ח הממשלה תשפ"א מס' 1443 עמ' 840) – תיקון מס' 90 בסעיף 5 לחוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), תשפ"ב-2021; תוקפו מיום 1.2.2022 עד יום 31.12.2023. תוקן ס"ח תשפ"ב מס' 2936 מיום 30.11.2021 עמ' 462 (ה"ח הממשלה תשפ"ב מס' 1461 עמ' 136) – תיקון מס' 90 (תיקון) תשפ"ב-2021 בסעיף 3 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 10), תשפ"ב-2021.

ס"ח תשפ"ב מס' 2954 מיום 31.1.2022 עמ' 721 (ה"ח הממשלה תשפ"ב מס' 1461 עמ' 136) – תיקון מס' 91 בסעיף 39 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 11), תשפ"ב-2022; תחילתו ביום 1.2.2022.

[1] סמכותו הואצלה לפרקליט המדינה ולמשנה לפרקליט המדינה (עניינים פליליים): י"פ תשס"ח מס' 5786 מיום 16.3.2008 עמ' 2356.

[2] סמכות היועץ המשפטי לממשלה הואצלה לפרקליט במדינה בי"פ תשס"ה מס' 5442 מיום 29.9.2005 עמ' 4336.

[3] סמכות היועץ המשפטי לעכב הליכי משפט בעבירות עוון המוגשות עפ"י סעיף משנה זה הואצלו לפרקליט מפרקליטות המדינה שמונה למנהל תחום עיכובי הליכים מיום 1.10.2003 עד יום 30.9.2004 כאמור בי"פ תשס"ד מס' 5232 מיום 27.10.2003 עמ' 146.

[4] ר' י"פ תשס"ו מס' 5532 מיום 28.5.2006 עמ' 3347.

[5] ר' תקנות סדר הדין הפלילי (קביעת סוגי פשעים שלגביהם לא תחול חובת היידוע לפי סעיף 60א(א) לחוק), תשס"ה-2005.

[6] ר' י"פ תשס"ה מס' 5355 מיום 30.12.2004 עמ' 954. י"פ תשס"ו מס' 5512 מיום 30.3.2006 עמ' 2417. י"פ תשס"ח מס' 5724 מיום 9.10.2007 עמ' 96.

[7] הכפילות במקור.

נבו ייצוגיות - מעקב אחרי חרות ותביעות