Nevo.co.il

להורדת הקובץ בפורמט וורד לחץ כאן

חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982

 

 

בתי משפט וסדרי דין – סדר דין פלילי

עונשין ומשפט פלילי – סדר דין פלילי

תוכן ענינים

 

פרק א': הוראות כלליות

Go

7

סעיף 1

הגדרות

Go

12

סעיף 2

תחילה

Go

12

סעיף 3

סדרי דין באין הוראות

Go

12

סעיף 4

אי צירוף תביעה אזרחית

Go

12

סעיף 5

אין דנים פעמיים בשל מעשה אחד

Go

12

סעיף 6

סמכות מקומית

Go

12

סעיף 7

סמכות בצירוף אישומים או נאשמים

Go

12

סעיף 8

סמכות באין אחיזה בשום מקום

Go

12

סעיף 9

התיישנות עבירות [7]

Go

12

סעיף 10

התיישנות ענשים [8]

Go

13

 

פרק ב': בעלי הדין וייצוגם

Go

13

סעיף 11

המאשים   המדינה

Go

13

סעיף 12

התובעים

Go

13

סעיף 13

העמדת סניגור

Go

14

סעיף 14

סייג לבחירת סניגור

Go

14

סעיף 15

מינוי סניגור מטעם בית המשפט

Go

14

סעיף 15א

הודעה בדבר נאשם הצפוי למאסר בפועל

Go

14

סעיף 15ב

איסור הטלת עונש מאסר בפועל על נאשם שאינו מיוצג

Go

15

סעיף 16

תפקידי סניגור שמינהו בית המשפט

Go

15

סעיף 17

הפסקת ייצוג של סניגור

Go

15

סעיף 18

חילוף סניגורים

Go

15

סעיף 19

הוצאות ההגנה

Go

15

סעיף 20

איסור קבלת שכר

Go

15

 

פרק ג': מעצר הנאשם ושחרורו

Go

15

 

סימן א': מעצר

Go

15

סעיף 26

דרכי הביצוע

Go

16

סעיף 27

תיקון

Go

16

 

סימן ג': שחרור מלא

Go

17

 

פרק ד': הליכים שלפני המשפט

Go

17

 

סימן א': תלונה, חקירה והעמדה לדין

Go

17

סעיף 58

תלונה

Go

17

סעיף 59

חקירת המשטרה [53]

Go

17

סעיף 59א

החלטה שלא לחקור בעבירות מין או אלימות כלפי בן זוג

Go

17

סעיף 60

העברת חומר חקירה לפרקליט או לתובע משטרתי

Go

18

סעיף 60א

יידוע על העברת חומר חקירה לתובע בעבירת פשע

Go

20

סעיף 61

המשך החקירה [56]

Go

20

סעיף 62

העמדה לדין וסגירת תיק

Go

20

סעיף 62א

סגירת תיק בעבירת מין או אלימות כלפי בן זוג

Go

21

סעיף 63

הודעה על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין

Go

21

סעיף 64

ערר

Go

21

סעיף 65

מועד לערר [59]

Go

22

סעיף 65א

מתן החלטה בערר

Go

22

סעיף 65ב

הודעה על החלטה בערר

Go

22

סעיף 67

כתב אישום

Go

22

 

סימן א'1: סגירת תיק בהסדר

Go

22

סעיף 67א

סגירת תיק בהסדר

Go

22

סעיף 67ב

הוראות לעניין עריכת הסדר

Go

23

סעיף 67ג

תנאי ההסדר

Go

23

סעיף 67ד

עיון בחומר חקירה לפני חתימה על הסדר

Go

24

סעיף 67ה

תוכן ההסדר

Go

24

סעיף 67ו

עילת סגירת תיק בהסדר

Go

24

סעיף 67ז

סירוב להסדר או הפרת תנאיו

Go

25

סעיף 67ח

פרסום בדבר הסדרים

Go

25

סעיף 67ט

הכללת עמידה בתנאי תכנית טיפול, תיקון ושיקום בהסדר

Go

25

סעיף 67י

הנחיות לעניין תחולה

Go

25

סעיף 67יא

שינוי התוספת הרביעית, התוספת החמישית והתוספת השישית

Go

25

סעיף 67יב

דיווח לכנסת

Go

25

 

סימן ב': קובלנה

Go

26

סעיף 68

קובלנה

Go

26

סעיף 69

קובלנות על עובדי המדינה

Go

26

סעיף 70

דין קובלנה

Go

26

סעיף 71

התביעה בקובלנה

Go

26

סעיף 72

החלפת קובלנה בכתב אישום

Go

26

סעיף 73

העמדת הדיון בקובלנה

Go

26

 

סימן ג': עיון בראיות התביעה

Go

26

סעיף 74

עיון בחומר החקירה [67]

Go

26

סעיף 75

דרכי העיון וההעתקה

Go

27

סעיף 76

עונשין

Go

27

סעיף 77

סייג להבאת ראיות

Go

27

סעיף 78

חומר סודי

Go

27

סעיף 79

המצאת ראיות שבידי קובל

Go

27

סעיף 80

סייג לזכות העיון בחומר הראיות

Go

27

סעיף 81

שמירת דין

Go

27

 

סימן ד': עיון בעדויות מומחים של ההגנה

Go

27

סעיף 82

הגדרות

Go

27

סעיף 83

עיון בעדויות מומחים של הסניגוריה

Go

27

סעיף 84

סייג להבאת ראיות

Go

28

 

סימן ה': אישום

Go

28

סעיף 85

תוכן כתב האישום

Go

28

סעיף 86

צירוף אישומים

Go

28

סעיף 87

צירוף נאשמים

Go

28

סעיף 88

הפרדת המשפט

Go

28

סעיף 89

כתב אישום חדש בהפרדת המשפט

Go

28

סעיף 90

איחוד משפטים

Go

28

סעיף 91

תיקון כתב אישום בידי התובע

Go

28

סעיף 92

תיקון כתב אישום בידי בית המשפט

Go

28

סעיף 93

חזרה מאישום

Go

29

סעיף 94

תוצאות חזרה מאישום

Go

29

סעיף 94א

התליית הליכים

Go

29

 

סימן ו': זימון למשפט

Go

29

סעיף 95

הזמנה למשפט [85]

Go

29

סעיף 96

תוכן ההזמנה

Go

29

סעיף 97

הודעה על דחיית מועד

Go

29

סעיף 98

צורת ההזמנה [88]

Go

29

סעיף 99

צו הבאה

Go

30

סעיף 100

תחולת סעיפים אחרים

Go

30

סעיף 101

מסירה עם מעצר

Go

30

סעיף 102

שחרור בערובה

Go

30

סעיף 103

הבאה לבית המשפט

Go

30

סעיף 104

תפיסת נכסי נאשם שנמלט

Go

30

 

סימן ז': הזמנת עדים והמצאת מסמכים

Go

30

סעיף 105

פירושים

Go

30

סעיף 106

הזמנת עד

Go

30

סעיף 107

צורת ההזמנה ותכנה [97]

Go

30

סעיף 108

צו להמצאת מסמכים ומוצגים

Go

30

סעיף 109

הזמנת עד על אתר

Go

30

סעיף 110

עד שנבצר ממנו לבוא לבית המשפט

Go

30

סעיף 111

מומחה מטעם בית המשפט

Go

30

 

סימן ח': שמירת ראיות

Go

31

סעיף 116

הגדרות

Go

31

סעיף 117

גביה מוקדמת של עדות [106]

Go

31

סעיף 117א

גביה מוקדמת של עדות של ילד

Go

31

סעיף 117ב

עדות מוקדמת של אדם עם מוגבלות

Go

31

סעיף 118

נוכחות בעלי דין  [107]

Go

31

סעיף 119

סדרי גביית העדות

Go

31

סעיף 120

חתימת הפרוטוקול  [109]

Go

31

סעיף 120א

תיעוד חזותי של עדות מוקדמת

Go

32

סעיף 121

העדות כראיה במשפט [110]

Go

32

סעיף 122

עדות שנגבתה שלא בפני בעל דין

Go

32

 

סימן ט': הודיה בכתב

Go

32

סעיף 123

הודיה בכתב

Go

32

סעיף 124

הודיה בכתב אינה מונעת טענות מקדמיות

Go

32

 

פרק ה': הליכי המשפט

Go

32

 

סימן א': מועד המשפט

Go

32

סעיף 125

רציפות המשפט

Go

32

 

סימן ב': נוכחות בעלי הדין

Go

32

סעיף 126

נוכחות הנאשם

Go

32

סעיף 127

נוכחות מורשים של תאגיד

Go

32

סעיף 128

שפיטה לא בפני הנאשם בתחילת המשפט

Go

32

סעיף 129

אין לגזור מאסר לא בפני הנאשם [119]

Go

33

סעיף 129א

דרכי הטלת מאסר במקום קנס

Go

33

סעיף 130

שפיטת נאשם שלא התייצב בהמשך המשפט

Go

33

סעיף 131

הודעת ההליכים לנידון שלא בפניו

Go

34

סעיף 132

שפיטה שלא בפני הנאשם מטעמי בריאות

Go

34

סעיף 133

העדר תובע

Go

34

 

סימן ג': פרוטוקול ותרגום

Go

34

סעיף 134

ניהול פרוטוקול [122]

Go

34

סעיף 135

רישום הפרוטוקול

Go

34

סעיף 136

צירוף מסמכים לפרוטוקול

Go

34

סעיף 137

תיקון פרוטוקול

Go

34

סעיף 138

רישום תיקון

Go

35

סעיף 139

הפרוטוקול   ראיה לכאורה

Go

35

סעיף 140

מתרגם לנאשם

Go

35

סעיף 141

ראיה שלא בעברית

Go

35

סעיף 142

שכרו של מתרגם

Go

35

 

סימן ד': פתיחת המשפט

Go

35

סעיף 143

תחילת המשפט

Go

35

סעיף 143א

דיון מקדמי

Go

35

סעיף 144

הסכמה בדבר עובדות וראיות

Go

36

סעיף 145

הסברת זכויות הנאשם להגנתו

Go

36

סעיף 146

מועד לטענת פסלות  [132א]

Go

36

סעיף 147

ערעור על החלטה בטענת פסלות

Go

36

סעיף 148

סייג לטענת פסלות

Go

36

סעיף 149

טענות מקדמיות

Go

36

סעיף 150

דיון בטענה מקדמית  [134]

Go

37

סעיף 151

טענות מקדמיות בשלב אחר של המשפט

Go

37

סעיף 152

תשובת הנאשם לאישום

Go

37

סעיף 153

חזרה מהודיה

Go

37

סעיף 154

דין עובדה שהודו בה

Go

37

סעיף 155

פסק דין של נאשם שהודה

Go

37

 

סימן ה': בירור האשמה

Go

37

סעיף 156

פרשת התביעה

Go

37

סעיף 157

סיום פרשת התביעה

Go

38

סעיף 158

זיכוי בשל העדר הוכחה לכאורה

Go

38

סעיף 159

פרשת ההגנה

Go

38

סעיף 160

סדר הפתיחה והבאת ראיות של נאשמים אחדים

Go

38

סעיף 161

דבר הנאשם

Go

38

סעיף 162

שתיקת הנאשם   [145א]

Go

38

סעיף 163

סייג לחקירת נאשם

Go

38

סעיף 164

סיום פרשת ההגנה

Go

38

סעיף 165

ראיות נוספות מטעם התובע

Go

38

סעיף 166

סתירת ראיות נוספות

Go

38

סעיף 167

ראיות מטעם בית המשפט

Go

38

סעיף 168

סתירת ראיות מטעם בית המשפט

Go

38

סעיף 169

סיכומים לענין האשמה

Go

38

סעיף 170

נאשם שאינו מסוגל לעמוד בדין [152א

Go

38

סעיף 171

נאשם ששב להיות מסוגל לעמוד בדין

Go

39

 

סימן ו': סדר חקירת עדים

Go

39

סעיף 172

עדים יעידו זה שלא בפני זה

Go

39

סעיף 173

אזהרת עד

Go

39

סעיף 174

חקירת עד בידי בעלי הדין

Go

39

סעיף 175

חקירה בידי בית המשפט

Go

39

סעיף 176

חקירה נוספת בידי בעלי הדין

Go

39

סעיף 177

עדים במשפט של נאשמים אחדים

Go

39

סעיף 178

עד תביעה שלא נקרא להעיד

Go

39

סעיף 179

עד עויין

Go

39

סעיף 180

זכות חקירה שכנגד במקרים מסויימים

Go

39

סעיף 181

עדות מטעם בית המשפט

Go

39

סעיף 181א

מועד למתן הכרעת דין

Go

39

 

סימן ז': פסק הדין

Go

40

סעיף 182

הכרעת הדין

Go

40

סעיף 183

נימוקים בזיכוי

Go

40

סעיף 184

הרשעה בעבירה על פי עובדות שלא נטענו בכתב האישום

Go

40

סעיף 185

הרשעה בעבירה שאינה בתחום הסמכות

Go

40

סעיף 186

הרשעה בעבירות אחדות

Go

40

סעיף 187

ראיות לקביעת העונש

Go

40

סעיף 188

דרכי הוכחה [170]

Go

41

סעיף 189

דברי הנאשם וראיותיו

Go

41

סעיף 190

ראיות נוספות לקביעת העונש

Go

41

סעיף 191

גילוי תסקיר ותוצאות בדיקות וחקירות

Go

41

סעיף 191א

גילוי תסקיר לפי סעיף 187

Go

41

סעיף 192

סיכומים לענין העונש

Go

42

סעיף 192א

ביטול הרשעה

Go

42

סעיף 193

גזר הדין

Go

42

סעיף 194

שמירת דינים

Go

42

סעיף 195

פסק הדין

Go

42

סעיף 196

הסברה על זכות ערעור

Go

42

 

פרק ו': ערעור

Go

42

סעיף 197

פירושים

Go

42

סעיף 198

הגשת ערעור [179]

Go

42

סעיף 199

תקופת ערעור

Go

42

סעיף 200

תקופת ערעור כשפסק הדין ניתן שלא בפני הנאשם

Go

42

סעיף 201

הארכת מועדים [182]

Go

42

סעיף 202

ערעור אוטומטי

Go

42

סעיף 203

נימוקי ערעור [184]

Go

42

סעיף 204

תיקון הודעת ערעור ונימוקיו

Go

42

סעיף 205

דיון לפי בקשת רשות

Go

42

סעיף 206

חזרה מערעור

Go

42

סעיף 207

איחוד ערעורים

Go

42

סעיף 208

דיון בפני בעלי הדין [189]

Go

42

סעיף 208א

ביטול דחיית הערעור

Go

43

סעיף 209

טענת פסלות שופט בערעור

Go

43

סעיף 210

סדר הטענות בערעור

Go

43

סעיף 211

גביית ראיות

Go

43

סעיף 212

שינוי במסקנות

Go

43

סעיף 213

סמכות בית המשפט שלערעור

Go

43

סעיף 214

ראיות במשפט שהוחזר

Go

43

סעיף 215

דחיית ערעור על אף טענה שנתקבלה

Go

43

סעיף 216

הרשעה בעבירה שונה

Go

43

סעיף 217

תנאי להגדלת העונש

Go

43

סעיף 218

קריאת פסק דין בערעור

Go

43

סעיף 219

הסברת זכות הערעור

Go

44

סעיף 220

מתן הוראות אחרות

Go

44

 

פרק ז': סדרי דין מיוחדים בעבירות קנס

Go

44

סעיף 221

קביעת עבירות קנס

Go

44

סעיף 222א

עבירת קנס נמשכת

Go

44

סעיף 225א

מועדי המצאה בעבירות קנס

Go

44

סעיף 226

אי תחולת חוק הנוער

Go

45

סעיף 227

תחולה [201ז]

Go

45

סעיף 228

ברירת משפט

Go

45

סעיף 229

תשלום הקנס

Go

45

סעיף 229א

ייעוד קנסות לרשות מקומית

Go

46

סעיף 230

הזמנה למשפט  [201ח

Go

46

 

פרק ז'1: סדרי דין מיוחדים בעבירות קנס מיוחדות – הוראת שעה

Go

47

סעיף 230א

הגדרות   פרק ז'1

Go

47

סעיף 230ב

תחולה   עבירת קנס מיוחדת

Go

47

סעיף 230ג

הודעת תשלום קנס בעבירת קנס מיוחדת

Go

47

סעיף 230ד

בקשה לביטול קנס

Go

47

סעיף 230ה

בקשה להישפט

Go

48

סעיף 230ו

החלטה על השמדת סם מסוכן לאחר ביטול הודעת תשלום קנס

Go

48

סעיף 230ז

תוצאות אי תשלום קנס

Go

48

סעיף 230ח

גביית הקנס או החזרתו

Go

48

סעיף 230ט

הוצאות משפט

Go

48

סעיף 230י

מרשם משטרתי מיוחד של עבירות קנס מיוחדות

Go

49

 

פרק ח': הוראות שונות

Go

49

סעיף 231

עיכוב הליכים

Go

49

סעיף 232

חידוש הליכים

Go

50

סעיף 233

המשך משפט בפני שופט אחר

Go

50

סעיף 234

שינוי בהרכב חבר השופטים

Go

50

סעיף 235

סמכות שופט ואב בית דין [206]

Go

50

סעיף 236

מות הנאשם

Go

50

סעיף 237

המצאת מסמכים

Go

50

סעיף 238

פגמים שאינם פוגמים בדין

Go

51

סעיף 239

סדרי הזמנה בעבירות קלות [213] ת"ט

Go

51

סעיף 239א

מסירת הודעה בעבירות תעבורה

Go

51

סעיף 239ב

חזקת מסירה לעניין נהיגה בזמן פסילה

Go

51

סעיף 240

סדרי דין מיוחדים בעבירות קלות

Go

51

סעיף 241

חוקרים ותובעים לפי חיקוק אחר

Go

52

סעיף 242

סמכות פרקליט מחוז

Go

52

סעיף 242א

אצילת סמכויות היועץ המשפטי לממשלה

Go

52

סעיף 243

שמירת דינים

Go

52

סעיף 244

ביצוע ותקנות

Go

52

סעיף 245

תחילה

Go

52

 

תוספת ראשונה

Go

52

 

תוספת ראשונה א'

Go

53

 

תוספת שניה

Go

56

 

תוספת שלישית

Go

58

 

תוספת רביעית

Go

59

 

תוספת חמישית

Go

59

 

תוספת שישית

Go

61

 

תוספת שביעית

Go

61

חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982*

פרק א': הוראות כלליות

הגדרות [218]

1.    בחוק זה –

(תיקון מס' 47) תשס"ו-2005

           "חוק הליכי חקירה והעדה של אנשים עם מוגבלות" – חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), התשס"ו-2005;

מיום 8.12.2006 ואילך

תיקון מס' 47

ס"ח תשס"ו מס' 2038 מיום 8.12.2005 עמ' 51 (ה"ח 101)

הוספת הגדרת "חוק הליכי חקירה והעדה של אנשים עם מוגבלות"

           "מעשה" - לרבות נסיון ומחדל;

           "אזהרה" - אזהרה בדרך הקבועה בסעיף 2 לחוק לתיקון דיני הראיות (אזהרת עדים וביטול שבועה), תש"ם-1980.

תחילה [1]

2.    סדר הדין הפלילי יהיה לפי חוק זה, זולת אם נקבע בחוק אחר או על פיו סדר דין שונה לענין הנדון.

סדרי דין באין הוראות [210]

3.    בכל ענין של סדר הדין שאין עליו הוראה בחיקוק, ינהג בית המשפט בדרך הנראית לו טובה ביותר לעשיית צדק.

אי צירוף תביעה אזרחית [208]

4.    אין מצרפים תביעה אזרחית למשפט פלילי.

אין דנים פעמיים בשל מעשה אחד [2, 218]

5.    אין דנים אדם על מעשה שזוכה או הורשע קודם לכן בשל עבירה שבו; אולם אם גרם המעשה למותו של אדם, דנים אותו על כך אף אם הורשע קודם לכן בשל עבירה אחרת שבאותו מעשה; "הרשעה", לענין סעיף זה – לרבות העמדה למבחן ללא הרשעה תחילה.

סמכות מקומית [3, 4]

6.    (א)  דנים נאשם בבית המשפט אשר באזור שיפוטו נעברה העבירה, כולה או מקצתה, או נמצא מקום מגוריו של הנאשם.

           (ב)  בעבירות מן המנויות בתוספת הראשונה שנעברו במצרכי מזון ובעבירות לפי חוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981, גם בית המשפט אשר באזור שיפוטו שווק או נמכר המצרך מוסמך לדון את הנאשם, ואם הוא היצרן - גם בית המשפט אשר באזור שיפוטו מתגורר המתלונן.

(תיקון מס' 60) תש"ע-2010

           (ב1) בעבירת חוץ כהגדרתה בסעיף 7 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן – חוק העונשין), שחלים עליה דיני העונשין של ישראל לפי סעיפים 13 ו-14 לחוק האמור, אם מקום מגוריו של הנאשם אינו בישראל או אינו ידוע, יידון הנאשם בבית המשפט אשר באזור שיפוטו נמצאת היחידה הממונה על חקירת העבירה.

(תיקון מס' 60) תש"ע-2010

           (ג)   אם המקום בו נעברה העבירה ומקום מגוריו של הנאשם אינם ידועים, יידון הנאשם בבית המשפט אשר באזור שיפוטו נתפס.

(תיקון מס' 16)  תשנ"ד-1994 (תיקון מס' 73) תשע"ו-2016 (תיקון מס' 88) תשע"ט-2019

           (ג1) על אף האמור בסעיף קטן (א), בעבירה לפי חוק התחרות הכלכלית, תשמ"ח-1988 ובעבירה לפי פרק ב' או לפי סעיף 55 לחוק קידום התחרות בענף המזון, התשע"ד-2014, יידון הנאשם בבית משפט מחוזי שקבע שר המשפטים בצו, ורשאי השר להסמיך בצו את מנהל בתי המשפט להורות שתיקים תלויים ועומדים בבית משפט ביום תחילתו של הצו, ולא החל הדיון בהם, יועברו לדיון בבית המשפט שנקבע בצו.

           (ד)  שר המשפטים רשאי בצו, באישר ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, להחליף את התוספת הראשונה או להוסיף עליה או לגרוע ממנה.

מיום 9.1.1994

תיקון מס' 16

ס"ח תשנ"ד מס' 1445 מיום 9.1.1994 עמ' 49 (ה"ח 2212)

הוספת סעיף קטן 6(ג1)

 

מיום 17.1.2010

תיקון מס' 60

ס"ח תש"ע מס' 2223 מיום 17.1.2010 עמ' 308 (ה"ח 456)

(ב1) בעבירת חוץ כהגדרתה בסעיף 7 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן – חוק העונשין), שחלים עליה דיני העונשין של ישראל לפי סעיפים 13 ו-14 לחוק האמור, אם מקום מגוריו של הנאשם אינו בישראל או אינו ידוע, יידון הנאשם בבית המשפט אשר באזור שיפוטו נמצאת היחידה הממונה על חקירת העבירה.

(ג) אם המקום בו נעברה העבירה ומקום מגוריו של הנאשם אינם ידועים או אם נעברה העבירה בחוץ-לארץ, יידון הנאשם בבית המשפט אשר באזור שיפוטו נתפס.

 

מיום 28.1.2016

תיקון מס' 73

ס"ח תשע"ו מס' 2525 מיום 28.1.2016 עמ' 358 (ה"ח 976)

(ג1) על אף האמור בסעיף קטן (א), בעבירה לפי חוק ההגבלים העסקיים, תשמ"ח-1988 ובעבירה לפי פרק ב' או לפי סעיף 55 לחוק קידום התחרות בענף המזון, התשע"ד-2014, יידון הנאשם בבית משפט מחוזי שקבע שר המשפטים בצו, ורשאי השר להסמיך בצו את מנהל בתי המשפט להורות שתיקים תלויים ועומדים בבית משפט ביום תחילתו של הצו, ולא החל הדיון בהם, יועברו לדיון בבית המשפט שנקבע בצו.

 

מיום 10.1.2019

תיקון מס' 88

ס"ח תשע"ט מס' 2781 מיום 10.1.2019 עמ' 250 (ה"ח 1221)

(ג1) על אף האמור בסעיף קטן (א), בעבירה לפי חוק ההגבלים העסקיים, תשמ"ח-1988 חוק התחרות הכלכלית, התשמ"ח-1988 ובעבירה לפי פרק ב' או לפי סעיף 55 לחוק קידום התחרות בענף המזון, התשע"ד-2014, יידון הנאשם בבית משפט מחוזי שקבע שר המשפטים בצו, ורשאי השר להסמיך בצו את מנהל בתי המשפט להורות שתיקים תלויים ועומדים בבית משפט ביום תחילתו של הצו, ולא החל הדיון בהם, יועברו לדיון בבית המשפט שנקבע בצו.

סמכות בצירוף אישומים או נאשמים [5] ת"ט (מס' 2)  תשמ"ב-1982

7.    צורפו אישומים בכמה עבירות או הואשמו כמה נאשמים בכתב אישום אחד, מוסמך לדון בענין כל בית משפט אשר לו השיפוט, לפי סעיף 6 באחת העבירות או על אחד הנאשמים.

מיום 22.7.1982

ת"ט (מס' 2) תשמ"ב-1982

ס"ח תשמ"ב מס' 1054 מיום 22.7.1982 עמ' 176

7. צורפו אישומים בכמה עבירות או הואשמו כמה נאשמים בכתב אישום אחד, מוסמך לדון בענין כל בית משפט אשר לו השיפוט, לפי סעיף 4 סעיף 6 באחת העבירות או על אחד הנאשמים.

 

סמכות באין אחיזה בשום מקום [6] ת"ט (מס' 2)  תשמ"ב-1982

8.    קבע היועץ המשפטי לממשלה[1] במקרה פלוני כי לפי סעיפים 6 ו-7 אין בית משפט אשר לו סמכות מקומית, יידון הנאשם בבית משפט בירושלים.

מיום 22.7.1982

ת"ט (מס' 2) תשמ"ב-1982

ס"ח תשמ"ב מס' 1054 מיום 22.7.1982 עמ' 176

8. קבע היועץ המשפטי לממשלה במקרה פלוני כי לפי סעיפים 4 עד 6 סעיפים 6 ו-7 אין בית משפט אשר לו סמכות מקומית, יידון הנאשם בבית משפט בירושלים.

התיישנות עבירות [7] (תיקון מס' 87) תשע"ט-2019

9.    (א)  באין הוראה אחרת לענין זה בחוק אחר, אין להעמיד אדם לדין בשל עבירה אם עברו מיום ביצועה –

(תיקון מס' 87) תשע"ט-2019

(1)   בפשע שדינו מיתה או מאסר עולם – עשרים שנים;

(2)   בפשע אחר – עשר שנים;

(3)   בעוון – חמש שנים;

(4)   בחטא – שנה אחת.

           (ב)  בעבירות לפי החוק בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם, תש"י-1950, ולפי החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם, תש"י-1950 – אין התיישנות.

(תיקון מס' 55) תשס"ח-2008 (תיקון מס' 87) תשע"ט-2019

           (ב1) בעבירות רצח וניסיון לרצח לפי סעיפים 300 ו-305 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, ובעבירה של קשר לפי סעיף 499 לחוק האמור לעבור עבירה מהעבירות האמורות, שבוצעו כלפי מי שכיהן כראש הממשלה בעת ביצוע העבירה – אין התיישנות.

(תיקון מס' 87) תשע"ט-2019

           (ג)   בפשע או בעוון אשר תוך התקופות האמורות בסעיף קטן (א) נערכה לגביהם חקירה על פי חיקוק או הוגש כתב אישום או התקיים הליך מטעם בית המשפט, יתחיל מנין התקופות מיום ההליך האחרון בחקירה או מיום הגשת כתב האישום או מיום ההליך האחרון מטעם בית המשפט, הכל לפי המאוחר יותר.

(תיקון מס' 31) תשס"א-2001 (תיקון מס' 87) תשע"ט-2019

           (ד)  הוראות סעיף קטן (ג) יחולו על עבירת הסגרה שבשלה הוגשה בקשת הסגרה למדינת ישראל וכל פעולה מהפעולות המפורטות באותו סעיף קטן, שנעשתה במדינה המבקשת, תאריך את מנין תקופת ההתיישנות לאותה עבירה לפי סעיף זה, כאילו נעשתה בישראל.

(תיקון מס' 66) תשע"ב-2012 (תיקון מס' 87) תשע"ט-2019

           (ה)  על אף האמור בסעיף קטן (א), נסגר תיק בהסדר לפי סימן א'1 בפרק ד', לא תימנה התקופה שנקבעה לקיום תנאי ההסדר במניין תקופות ההתיישנות.

מיום 24.5.2001

תיקון מס' 31

ס"ח תשס"א מס' 1790 מיום 24.5.2001 עמ' 389 (ה"ח 2940)

הוספת סעיף קטן 9(ד)

 

מיום 3.4.2008

תיקון מס' 55

ס"ח תשס"ח מס' 2145 מיום 3.4.2008 עמ' 415 (ה"ח 195)

הוספת סעיף קטן 9(ב1)

 

מיום 2.5.2013

תיקון מס' 66

ס"ח תשע"ב מס' 2374 מיום 2.8.2012 עמ' 599 (ה"ח 416)

הוספת סעיף קטן 9(ה)

 

מיום 10.10.2019

תיקון מס' 87

ס"ח תשע"ט מס' 2780 מיום 10.1.2019 עמ' 238 (ה"ח 1183)

9. (א) באין הוראה אחרת לענין זה בחוק אחר, אין להעמיד אדם לדין בשל עבירה אם עברו מיום ביצועה –

(1) בפשע שדינו מיתה או מאסר עולם – עשרים שנים שלושים שנים;

(1א) בפשע שדינו שבע שנות מאסר ומעלה, והוא עבירה המנויה בתוספת הראשונה ב' – 15 שנים;

(2) בפשע אחר – עשר שנים;

(3) בעוון – חמש שנים;

(4) בחטא – שנה אחת.

(א1) (1) על אף האמור בסעיף קטן (א), ניתן להעמיד אדם לדין בשל עבירה כאמור בפסקה (1א) של אותו סעיף קטן, אם בחלוף 15 שנים מיום ביצוע העבירה טרם אותר החשוד ובידי הרשות החוקרת יש ראיה המהווה אמצעי זיהוי ביומטרי המפורט בתוספת הראשונה ד', שיש יסוד סביר להניח שיש בה כדי להוכיח את זהות החשוד או את הקשר בין החשוד לביצוע העבירה – ובלבד שלא עברו 23 שנים מיום ביצוע העבירה; בסעיף קטן זה, "ביומטרי" – מאפיין אנושי פיזיולוגי ייחודי, הניתן למדידה ממוחשבת;

(2) הסמכות להאריך את תקופת ההתיישנות לפי הוראות סעיף קטן (ג)(2) עד (4) יחולו על התקופה האמורה בפסקה (1).

(ב) בעבירות לפי החוק בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם, תש"י-1950, ולפי החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם, תש"י-1950 – אין התיישנות.

(ב1) (1) בעבירות רצח ורצח בנסיבות מחמירות לפי סעיפים 300 ו-301א לחוק העונשין – אין התיישנות;

(2) בעבירות רצח וניסיון לרצח לפי סעיפים 300 ו-305 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 בעבירת ניסיון לרצח לפי סעיף 305 לחוק העונשין, ובעבירה של קשר לפי סעיף 499 לחוק האמור לעבור עבירה מהעבירות האמורות עבירה כאמור או עבירות רצח ורצח בנסיבות מחמירות כאמור בפסקה (1), שבוצעו כלפי מי שכיהן כראש הממשלה בעת ביצוע העבירה – אין התיישנות.

(ג) בפשע או בעוון אשר תוך התקופות האמורות בסעיף קטן (א) נערכה לגביהם חקירה על פי חיקוק או הוגש כתב אישום או התקיים הליך מטעם בית המשפט, יתחיל מנין התקופות מיום ההליך האחרון בחקירה או מיום הגשת כתב האישום או מיום ההליך האחרון מטעם בית המשפט, הכל לפי המאוחר יותר.

(ג) (1) בעבירה מסוג פשע או עוון, אשר בתוך התקופות האמורות בסעיף קטן (א) נערכה לגביה חקירה על פי חיקוק, יתחיל מניין התקופות האמורות ביום ההליך האחרון בחקירה, ובלבד שלא תוארך בשל כך תקופת ההתיישנות מעבר לאמור בסעיף קטן (א) בתקופה העולה על המפורט להלן, לפי העניין (בסעיף זה – התקופה הנוספת):

(א) בעבירה מסוג פשע שדינו מיתה או מאסר עולם – חמש שנים;

(ב) בעבירה מסוג פשע, ובעבירה מסוג עוון המנויה בתוספת הראשונה א' או בתוספת הראשונה ג' – שלוש שנים;

(ג) בעבירה מסוג עוון שאינה מנויה בתוספת הראשונה א' ובתוספת הראשונה ג' – שנתיים;

(2) ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרת ישראל (בסעיף זה – ראש אגף החקירות) או מי שממלא תפקיד דומה ברשות חוקרת אחרת רשאי להאריך את התקופה הנוספת בשישה חודשים אם סבר כי קיים אינטרס ציבורי להארכת תקופה זו;

(3) פרקליט מחוז או מי שממלא תפקיד דומה ברשות תביעה אחרת, ראש ענף חקירות במחוז או מי שממלא תפקיד דומה ברשות חוקרת אחרת, לפי העניין, רשאי להאריך את התקופה הנוספת, לרבות לאחר הארכתה לפי פסקה (2), אם סבר כי קיים אינטרס ציבורי להאריך את התקופה בפרק זמן נוסף הנדרש לשם השלמת חקירה, הוצאת תעודת חיסיון, השלמת הליך שימוע, קבלת החלטה בעניין ערר שהוגש לפי סעיף 64 או לשם המתנה להחלטת המחלקה לחקירת שוטרים בעניין תלונה שהוגשה אליה על ביצוע עבירה הקשורה לאותה פרשה; תקופת ההארכה הנוספת לפי פסקה זו לא תעלה במצטבר על –

(א) בעבירה מסוג פשע, ובעבירה מסוג עוון המנויה בתוספת הראשונה א' או בתוספת הראשונה ג' – שנתיים;

(ב) בעבירה מסוג עוון שאינה מנויה בתוספת הראשונה א' ובתסופת הראשונה ג' – שנה;

(4) היועץ המשפטי לממשלה, לבקשת פרקליט מחוז, ראש רשות תביעה אחרת, ראש אגף חקירות או ראש רשות חוקרת אחרת, רשאי להאריך את התקופה הנוספת, לרבות לאחר הארכתה לפי פסקאות (2) ו-(3), אם סבר כי בשל קיומן של נסיבות מיוחדות שיירשמו קיים אינטרס ציבורי להאריך תקופה זו, ורשאי הוא לשוב ולהאריכה כאמור, מעת לעת, ובלבד שכל תקופת הארכה כאמור לא תעלה על המפורט להלן, לפי העניין, ותקופת ההארכה לא תעלה במצטבר על המפורט להלן, לפי העניין:

(א) בעבירה מסוג פשע, ובעבירה מסוג עוון המנויה בתוספת הראשונה א' או בתוספת הראשונה ג' – כל תקופת הארכה לא תעלה על שנה, ותקופת ההארכה לא תעלה במצטבר על חמש שנים;

(ב) בעבירה מסוג עוון שאינה מנויה בתוספת הראשונה א' ובתוספת הראשונה ג' – כל תקופת הארכה לא תעלה על שישה חודשים, ותקופת ההארכה לא תעלה במצטבר על שלוש שנים;

(5) התנהלה חקירה נגד כמה חשודים באותו תיק חקירה, בעבירות שונות הקשורות לאותה פרשה, תימנה התקופה הנוספת לגבי עבירות אלה שהן מסוג פשע או עוון, לפי העבירה החמורה מהן.

(ג1) בעבירה מסוג פשע או עוון אשר בתוך התקופות האמורות בסעיפים קטנים (א) או (א1), לפי העניין, או בתוך התקופה הנוספת, הוגש לגביהן כתב אישום או התקיים הליך מטעם בית המשפט, יתחיל מניין התקופות האמורות בסעיף קטן (א) ביום הגשת כתב האישום או ביום ההליך האחרון מטעם בית המשפט, לפי המאוחר.

(ג2) במניין התקופות האמורות בסעיפים קטנים (א) או (א1), לפי העניין, והתקופה הנוספת, לא יובאו בחשבון פרקי הזמן המפורטים להלן:

(1) פרק הזמן שבו נבצר ממשטרת ישראל או מרשות חוקרת אחרת או מרשויות התביעה, לפי העניין, להשלים את החקירה או לגבש החלטה בעניין העמדה לדין, בהתאמה, בשל אחד מאלה, ובלבד שהרשויות פעלו בשקידה סבירה להשלמת ההליכים בדרכים אחרות:

(א) החשוד נמצא מחוץ לישראל או שלא ניתן לאתרו אף לאחר שהרשויות פעלו בשקידה סבירה כדי לאתרו;

(ב) החשוד מתחמק מהליכי החקירה או ההעמדה לדין;

(ג) מצבו הרפואי או הנפשי של החשוד או של עד מרכזי אינו מאפשר לקיים הליכי חקירה או העמדה לדין;

(ד) עד מרכזי נמצא מחוץ לישראל או שלא ניתן לאתרו אף לאחר שהרשויות פעלו בשקידה סבירה כדי לאתרו, ומתקיים אחד מאלה:

(1) יש יסוד להניח שהדבר נובע מפעולות שנקט החשוד או מי מטעמו;

(2) הליכי החקירה או ההעמדה לדין הם בעבירה המנויה בפרטים (2) או (3) בתוספת הראשונה ב';

(3) הליכי החקירה או ההעמדה לדין הם בפשע שדינו שבע שנות מאסר ומעלה, ובלבד שפרק הזמן שלא יובא בחשבון לפי פסקת משנה זו לא יעלה על שלוש שנים;

(2) פרק הזמן שבו נבצר ממשטרת ישראל או מרשות חוקרת אחרת או מרשויות התביעה, לפי העניין, להשלים את החקירה או לגבש החלטה בעניין העמדה לדין, בשל הגשת בקשה לעזרה משפטית או לסיוע משפטי ממדינה אחרת לצורך הליכי החקירה או ההעמדה לדין, לפי חוק עזרה משפטית בין מדינות, התשנ"ח-1998, או לפי דין אחר; פרק הזמן לפי פסקה זו לא יעלה על התקופה שממועד הגשת הבקשה ועד לביצועה או דחייתה בידי המדינה האחרת;

(3) פרק הזמן שבו נבצר ממשטרת ישראל או מרשות חוקרת אחרת או מרשויות התביעה, לפי העניין, להשלים את החקירה או לגבש החלטה בעניין העמדה לדין, בשל הליכים משפטיים שנוקט החשוד;

(4) פרק הזמן שבו לא ניתן לחקור חשוד או להגיש נגדו כתב אישום, בשל חסינות הנתונה לו לפי כל דין;

(5) פרק הזמן שמיום חתימת הסדר לפי סימן א'1 לפרק ד' עד תום התקופה שנקבעה לקיום תנאי ההסדר כאמור באותו סימן או עד לאי-קיום תנאי מתנאי ההסדר על ידי החשוד או עד שהתגלה כי ההסדר הושג במרמה, והכול בכפוף להוראות סעיף 67ז.

(ד) הוראות סעיף קטן (ג) סעיפים קטנים (ג) עד (ג2) יחולו על עבירת הסגרה שבשלה הוגשה בקשת הסגרה למדינת ישראל וכל פעולה מהפעולות המפורטות באותו סעיף קטן באותם סעיפים קטנים, שנעשתה במדינה המבקשת, תאריך את מנין תקופת ההתיישנות לאותה עבירה לפי סעיף זה, כאילו נעשתה בישראל.

(ה) על אף האמור בסעיף קטן (א), נסגר תיק בהסדר לפי סימן א'1 בפרק ד', לא תימנה התקופה שנקבעה לקיום תנאי ההסדר במניין תקופות ההתיישנות.

(ה) נחקר אדם בשל עבירות שונות המהוות פרשה אחת, יהיה יום ביצוע העבירה לעניין סעיף זה יום ביצוע העבירה החמורה מהן.

(ו) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספת הראשונה ב', התוספת הראשונה ג' והתוספת הראשונה ד'.

התיישנות ענשים [8] (תיקון מס' 87) תשע"ט-2019

10.   עונש שהוטל לא יתחילו בביצועו, ואם נפסק ביצועו לא ימשיכו בו, אם מיום שפסק הדין נעשה לחלוט, או מיום ההפסקה, הכל לפי המאוחר יותר, עברו –

(1)   בפשע – עשרים שנים;

(2)   בעוון – עשר שנים;

(3)   בחטא – שלוש שנים.

מיום 10.10.2019

תיקון מס' 87

ס"ח תשע"ט מס' 2780 מיום 10.1.2019 עמ' 241 (ה"ח 1183)

10. (א) עונש שהוטל לא יתחילו בביצועו, ואם נפסק ביצועו לא ימשיכו בו, אם מיום שפסק הדין נעשה לחלוט, או מיום ההפסקה, הכל לפי המאוחר יותר, עברו –

(1) בפשע – עשרים שנים;

(2) בעוון – עשר שנים;

(3) בחטא – שלוש שנים.

(ב) אין התיישנות של העונש בעבירות שאין בהן התיישנות, כאמור בסעיף 9(ב) ו-(ב1).

(ג) במניין התקופות האמורות בסעיף קטן (א)(1) ו-(2) לא יובאו בחשבון פרק הזמן שבו לא היה ניתן לאתר את מי שהוטל עליו העונש ופרק הזמן שבו שהה מי שהוטל עליו העונש מחוץ לישראל, בשל התחמקותו מריצוי עונשו.

פרק ב': בעלי הדין וייצוגם

המאשים – המדינה  [9]

11.   המאשים במשפט פלילי הוא המדינה והיא תיוצג בידי תובע שינהל את התביעה.

התובעים [10]

12.   (א)  ואלה התובעים:

(1)   היועץ המשפטי לממשלה ונציגיו, ואלה הם:

(א)   פרקליט המדינה, משנהו, פרקליטי המחוז ופרקליטים אחרים מפרקליטות המדינה ששר המשפטים קבע את תאריהם בצו שפורסם ברשומות;

(ב)   מי שהיועץ המשפטי לממשלה[2] הסמיכו להיות תובע, דרך כלל, לסוג של משפטים, לבתי משפט מסויימים או למשפט מסויים;

(2)[3]  שוטר שנתקיימו בו תנאי הכשירות שקבע שר המשפטים בהתייעצות עם שר הפנים ונתמנה להיות תובע בידי המפקח הכללי של המשטרה.

(תיקון מס' 62) תשע"א-2010

           (ב)  תובע כאמור בסעיף קטן (א)(2) מוסמך לשמש תובע בתיקים שבהם הועבר לו חומר החקירה בהתאם להוראות סעיף 60; אולם רשאי היועץ המשפטי לממשלה להורות שסוג של משפטים, משפט פלוני או הליך פלוני ינוהלו בידי תובע אחר.

(תיקון מס' 41) תשס"ד-2004

           (ג)   היועץ המשפטי לממשלה רשאי לאצול לפרקליט המדינה, דרך כלל, לסוגי ענינים או לענין מסוים, את סמכותו להסמיך תובע כאמור בסעיף קטן (א)(1)(ב).

(תיקון מס' 62) תשע"א-2010

           (ד)  היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה, לפי העניין, ידווח בכתב, מדי שנה, לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת על הסמכת שוטרים לפי סעיף זה; בדיווח כאמור יפורטו מספר ההסמכות של שוטרים לפי סעיף קטן (א)(1)(ב) או סעיף קטן (ב) סיפה, היחידות שהוסמכו והסמכויות שניתנו להן.

מיום 21.3.2004

תיקון מס' 41

ס"ח תשס"ד מס' 1932 מיום 21.3.2004 עמ' 329 (ה"ח 86)

הוספת סעיף קטן 12(ג)

 

מיום 17.11.2010

תיקון מס' 62 – הוראת שעה

ס"ח תשע"א מס' 2261 מיום 17.11.2010 עמ' 30 (ה"ח 500)

תיקון מס' 62 – הוראת שעה (תיקון) תשע"ד-2013

ס"ח תשע"ד מס' 2413 מיום 14.11.2013 עמ' 38 (ה"ח 800)

תיקון מס' 62 – הוראת שעה (תיקון מס' 2) תשע"ה-2014

ס"ח תשע"ה מס' 2475 מיום 18.11.2014 עמ' 30 (ה"ח 895)

תיקון מס' 62 (תיקון מס' 4) תשע"ז-2017

ס"ח תשע"ז מס' 2594 מיום 1.1.2017 עמ' 324 (ה"ח 1097)

(ב) תובע כאמור בסעיף קטן (א)(2) מוסמך לשמש תובע בבתי משפט השלום, בבתי המשפט העירוניים ובסוגי הליכים בבתי משפט אחרים, הכל כפי שיקבע שר המשפטים בהתייעצות עם שר הפנים בתיקים שבהם הועבר לו חומר החקירה בהתאם להוראות סעיף 60; אולם רשאי היועץ המשפטי לממשלה להורות שסוג של משפטים, משפט פלוני או הליך פלוני ינוהלו בידי תובע אחר.

(ג) היועץ המשפטי לממשלה רשאי לאצול לפרקליט המדינה, דרך כלל, לסוגי ענינים או לענין מסוים, את סמכותו להסמיך תובע כאמור בסעיף קטן (א)(1)(ב).

(ד) היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה, לפי העניין, ידווח בכתב, מדי שנה, לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת על הסמכת שוטרים לפי סעיף זה; בדיווח כאמור יפורטו מספר ההסמכות של שוטרים לפי סעיף קטן (א)(1)(ב) או סעיף קטן (ב) סיפה, היחידות שהוסמכו והסמכויות שניתנו להן.

העמדת סניגור [11]

13.   לא ישמש סניגור אלא מי שמוסמך לכך והנאשם הביע את רצונו בכתב שייצגנו או ייפה את כוחו לכך או שבית המשפט מינהו לכך לפי סעיף 15.

סייג לבחירת סניגור [12]

14.   אישר שר הבטחון בכתב כי בטחון המדינה מחייב סייג זה, לא יהיה חשוד או נאשם זכאי להיות מיוצג – אם בהליכי חקירה בעבירה ואם בהליכים לפני שופט או בית משפט – אלא ביד אדם שאושר באישור בלתי מסוייג לשמש סניגור לפי סעיף 318 לחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955.

מינוי סניגור מטעם בית המשפט [13] ת"ט תשמ"ב-1982

15.   (א)  נאשם שאין לו סניגור, או חשוד בעבירה אשר לשם בירורה הוחלט לגבות עדות לאלתר לפי סעיף 117 ואין לו סניגור, ימנה לו בית המשפט סניגור אם נתקיים בו אחד מאלה:

(1)   הוא הואשם ברצח או בעבירה שדינה מיתה או מאסר עולם או שהואשם בבית משפט מחוזי בעבירה שדינה מאסר עשר שנים או יותר, או שהוא חשוד בביצוע עבירה כאמור;

(2)   לא מלאו לו שש עשרה שנים והוא הובא לפני בית משפט שאינו בית משפט לנוער;

(תיקון מס' 19) תשנ"ה-1995

(3)   הוא אילם, עיוור או חרש, או שיש חשש שהוא חולה נפש או לקוי בכשרו השכלי;

(תיקון מס' 49) תשס"ו-2006

(4)   הוא הואשם בעבירה שנקבע לגביה כי בית משפט יטיל עונש מאסר בפועל, או כי יטיל עונש מאסר שלא יהיה, בהעדר טעמים מיוחדים, כולו על תנאי;

(תיקון מס' 49) תשס"ו-2006

(5)   התובע מסר הודעה כאמור בסעיף 15א(א) או (ב) לגבי הנאשם, בדבר האפשרות שהתובע יבקש מבית המשפט להטיל עליו עונש מאסר בפועל אם יורשע;

(תיקון מס' 49) תשס"ו-2006

(6)   התובע לא מסר הודעה כאמור בסעיף 15א(א) או (ב) לגבי הנאשם, ובית המשפט סבר, לאחר שהורשע, כי קיימת אפשרות שיוטל עליו עונש מאסר בפועל.

מיום 1.6.1982

ת"ט תשמ"ב-1982

ס"ח תשמ"ב מס' 1052 מיום 1.6.1982 עמ' 170

(א) נאשם שאין לו סניגור, או חשוד בעבירה אשר לשם בירורה הוחלט לגבות עדות לאלתר לפי סעיף 116  117 ואין לו סניגור, ימנה לו בית המשפט סניגור אם נתקיים בו אחד מאלה:

(1) הוא הואשם ברצח או בעבירה שדינה מיתה או מאסר עולם או שהואשם בבית משפט מחוזי בעבירה שדינה מאסר עשר שנים או יותר, או שהוא חשוד בביצוע עבירה כאמור;

(2) לא מלאו לו שש עשרה שנים והוא הובא לפני בית משפט שאינו בית משפט לנוער;

(3) הוא אילם, עיוור או חרש.

 

מיום 31.3.1995

תיקון מס' 19

ס"ח תשנ"ה מס' 1514 מיום 31.3.1995 עמ' 164 (ה"ח 2194)

(3) הוא אילם, עיוור או חרש, או שיש חשש שהוא חולה נפש או לקוי בכשרו השכלי.

 

מיום 31.12.2006

תיקון מס' 49

ס"ח תשס"ו מס' 2063 מיום 27.7.2006 עמ' 391 (ה"ח 98)

הוספת פסקאות 15(א)(4), 15(א)(5), 15(א)(6)

           (ב)  בית המשפט שלערעור רשאי לא למנות סניגור אם הנאשם ביקש זאת ובית המשפט ראה שלא ייגרם לו אי-צדק אם לא ייצגנו סניגור.

(תיקון מס' 19) תשנ"ה-1995 (תיקון מס' 22)  תשנ"ו-1995

           (ג)   נאשם שהוא מחוסר אמצעים על פי אמות מידה שנקבעו לפי חוק הסניגוריה הציבורית, תשנ"ו-1995 ואין לו סניגור, רשאי בית המשפט – לבקשת בעל דין או מיוזמתו הוא – למנות לו סניגור.

מיום 31.3.1995

תיקון מס' 19

ס"ח תשנ"ה מס' 1514 מיום 31.3.1995 עמ' 164 (ה"ח 2194)

(ג) נאשם שהוא מחוסר אמצעים או שיש חשש שהוא חולה נפש או לקוי בכשרו השכלי ואין לו סניגור, רשאי בית המשפט – לבקשת בעל דין או מיוזמתו הוא – למנות לו סניגור.

 

מיום 30.11.1995

תיקון מס' 22

ס"ח תשנ"ו מס' 1551 מיום 30.11.1995 עמ' 12 (ה"ח 2410, ה"ח 2414)

(ג) נאשם שהוא מחוסר אמצעים על פי אמות מידה שנקבעו לפי חוק הסניגוריה הציבורית, התשנ"ו-1995 ואין לו סניגור, רשאי בית המשפט – לבקשת בעל דין או מיוזמתו הוא – למנות לו סניגור.

           (ד)  חשוד או עצור שאין חובה למנות לו סניגור ונתקיימו בו התנאים האמורים בסעיפים קטנים (א)(1) עד (3) או (ג), רשאי בית המשפט - לבקשת אותו אדם, לבקשת תובע או מיוזמתו הוא - למנות לו סניגור.

(תיקון מס' 19) תשנ"ה-1995

           (ה)  בית המשפט רשאי למנות סניגור לצורך דיון בבית המשפט בבקשה לדיון נוסף או למשפט חוזר, וכן לצורך הדיון הנוסף או המשפט החוזר, אם ראה הצדקה לכך ונתקיימו במבקש התנאים האמורים בסעיף קטן (א)(1) עד (3), או (ג).

מיום 31.3.1995

תיקון מס' 19

ס"ח תשנ"ה מס' 1514 מיום 31.3.1995 עמ' 164 (ה"ח 2194)

הוספת סעיף קטן 15(ה)

(תיקון מס' 22)  תשנ"ו-1995

           (ו)   מינוי סניגור לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ג), במחוז שהוקמה בו לשכת סניגוריה ציבורית, יהיה לפי הוראות חוק הסניגוריה הציבורית, תשנ"ו-1995.

מיום 30.11.1995

תיקון מס' 22

ס"ח תשנ"ו מס' 1551 מיום 30.11.1995 עמ' 12 (ה"ח 2410, ה"ח 2414)

הוספת סעיף קטן 15(ו)

(תיקון מס' 22)  תשנ"ו-1995

           (ז)   ראה בית המשפט במחוז שהוקמה בו לשכת סניגוריה ציבורית שיש למנות סניגור לפי סעיפים קטנים (ד) או (ה), יפנה את החשוד או העצור ללשכת הסניגוריה הציבורית שבאותו מחוז כדי שימונה לו סניגור; סבר בית המשפט שיש למנות סניגור משום שהחשוד או העצור מחוסר אמצעים, רשאי הוא להורות לסניגור הציבורי המחוזי לבדוק את זכאותו.

מיום 30.11.1995

תיקון מס' 22

ס"ח תשנ"ו מס' 1551 מיום 30.11.1995 עמ' 12 (ה"ח 2410, ה"ח 2414)

הוספת סעיף קטן 15(ז)

הודעה בדבר נאשם הצפוי למאסר בפועל (תיקון מס' 49) תשס"ו-2006 (הוראת שעה) תשס"ז-2006

15א.   (א)  (1)   סבר תובע כי קיימת אפשרות שיבקש מבית המשפט להטיל על נאשם עונש מאסר בפועל אם יורשע, יודיע על כך התובע לבית המשפט במועד הגשת כתב האישום או במועד אחר לפני תחילת המשפט.

(2)   מסר התובע לבית משפט הודעה כאמור בפסקה (1), יודיע על כך בית המשפט לנאשם ולסניגוריה הציבורית.

           (ב)  על אף הוראות סעיף קטן (א)(1), לא מסר התובע הודעה כאמור באותו סעיף קטן לפני תחילת המשפט, וסבר התובע, לאחר תחילת המשפט, כי נתגלו נסיבות חדשות או נמצאו טעמים אחרים המצדיקים, לדעתו, לבקש מבית המשפט להטיל על נאשם עונש מאסר בפועל, יודיע על כך התובע לבית המשפט ולנאשם בהזדמנות הראשונה.

           (ג)   מסר התובע הודעה לפי הוראות סעיף זה, ימונה לנאשם שאינו מיוצג, סניגור.

           (ד)  לענין סעיף זה וסעיפים 15(א)(4) עד (6) ו-15ב, "מאסר בפועל" – למעט כל אחד מאלה:

(1)   מאסר שאת כולו נושא הנאשם בחופף לפי הוראות סעיף 45 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (בסעיף זה – חוק העונשין);

(2)   מאסר במקום קנס כאמור בסעיף 71 לחוק העונשין;

(3)   מאסר על אי-מתן התחייבות לפי סעיף 74 לחוק העונשין.

מיום 31.12.2006

תיקון מס' 49

ס"ח תשס"ו מס' 2063 מיום 27.7.2006 עמ' 391 (ה"ח 98)

הוספת סעיף 15א

 

מיום 31.12.2006 עד יום 30.9.2007

הוראת שעה תשס"ז-2006

ס"ח תשס"ז מס' 2074 מיום 28.12.2006 עמ' 30 (ה"ח 271)

(א) (1) סבר תובע כי קיימת אפשרות שיבקש מבית המשפט להטיל על נאשם עונש מאסר בפועל אם יורשע, יודיע על כך התובע לבית המשפט במועד הגשת כתב האישום או במועד אחר לפני תחילת המשפט בתחילת המשפט או קודם לכן.

איסור הטלת עונש מאסר בפועל על נאשם שאינו מיוצג (תיקון מס' 49) תשס"ו-2006

15ב.   לא יטיל בית משפט עונש מאסר בפועל על נאשם שאינו מיוצג; הוראה זו לא תחול על נאשם שייצוגו הופסק ברשות בית המשפט לפי הוראות סעיף 17.

מיום 31.12.2006

תיקון מס' 49

ס"ח תשס"ו מס' 2063 מיום 27.7.2006 עמ' 391 (ה"ח 98)

הוספת סעיף 15ב

 

תפקידי סניגור שמינהו בית המשפט [14]

16.   סניגור שמינהו בית המשפט ייצג את הנאשם בכל הליך לפני שופט או בית משפט, לרבות בערעור, זולת אם הורה בית המשפט אחרת.

הפסקת ייצוג של סניגור [15, 16]

17.   (א)  סניגור שהנאשם העמיד לעצמו לא יפסיק לייצגו כל עוד נמשך המשפט או הערעור שלשמם הועמד, אלא ברשות בית המשפט; סניגור שמינהו בית המשפט לא יפסיק לייצג את הנאשם אלא ברשות בית המשפט.

           (ב)  הרשה בית המשפט לסניגור להפסיק לייצג את הנאשם מחמת שלא שיתף פעולה עם סניגורו, רשאי בית המשפט, על אף האמור בסעיף 15, לא למנות לנאשם סניגור אחר אם ראה שאין בכך להועיל.

חילוף סניגורים [17]

18.   העמיד הנאשם סניגור במקום סניגורו שמינה לו בית המשפט, או שהחליף סניגור שהעמיד, לא יסרב בית המשפט ליתן רשות לסניגור הקודם להפסיק לייצג את הנאשם, אלא אם ראה שחילוף הסניגורים מצריך דחיה בלתי סבירה של המשפט.

הוצאות ההגנה [18]

19.   (א)  מינה בית המשפט סניגור, יחולו על המדינה הוצאות ההגנה לרבות הוצאותיהם ושכרם של הסניגור והעדים, כפי שייקבע בתקנות.

           (ב)  שוכנע בית המשפט שהנאשם מחוסר אמצעים, רשאי הוא להורות שהוצאות ההגנה לרבות הוצאותיהם ושכרם של עדי הנאשם יחולו על המדינה, גם אם לא נתמנה לנאשם סניגור.

איסור קבלת שכר  [19]

20.   סניגור שמינהו בית המשפט לא יקבל מאת הנאשם או מאדם אחר כל שכר, פיצוי, מתנה או טובת הנאה אחרת; העובר על הוראה זו, דינו - מאסר שלושה חדשים.

פרק ג': מעצר הנאשם ושחרורו

סימן א': מעצר

(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996

21.     (בוטל).

מיום 27.7.1988

תיקון מס' 10

ס"ח תשמ"ח מס' 1261 מיום 27.7.1988 עמ' 184 (ה"ח 1836)

21. (א) הוגש כתב אישום, רשאי בית המשפט שלפניו הוגש כתב האישום לצוות על מעצרו של הנאשם; ניתן פסק דין והוגשה עליו הודעת ערעור בידי תובע, נתונה סמכות המעצר לבית המשפט שלערעור.

(ב) כל עוד לא הוגש כתב אישום, רשאי שופט של בית משפט שלום או של בית משפט מחוזי לצוות על מעצרו של אדם, על פי בקשת שוטר הנתמכת בהצהרת שוטר שלאחר אזהרה, כי יש יסוד סביר להניח שאותו אדם עבר עבירה וכי יש עילה למעצרו.

 

מיום 12.5.1997

תיקון מס' 24

ס"ח תשנ"ו מס' 1592 מיום 12.5.1996 עמ' 350 (ה"ח 2366)

ביטול סעיף 21

הנוסח הקודם:

סמכות לצוות על מעצר

21. כל עוד לא הוגש כתב אישום, רשאי שופט של בית משפט שלום או של בית משפט מחוזי לצוות על מעצרו של אדם, על פי בקשת שוטר הנתמכת בהצהרת שוטר שלאחר אזהרה, כי יש יסוד סביר להניח שאותו אדם עבר עבירה וכי יש עילה למעצרו.

(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996

21א.   (בוטל).

מיום 27.7.1988

תיקון מס' 10

ס"ח תשמ"ח מס' 1261 מיום 27.7.1988 עמ' 184 (ה"ח 1836)

הוספת סעיף 21א

 

מיום 31.3.1995

תיקון מס' 19

ס"ח תשנ"ה מס' 1514 מיום 31.3.1995 עמ' 164 (ה"ח 2194)

הוספת סעיף קטן 21א(ה)

 

מיום 12.5.1997

תיקון מס' 24

ס"ח תשנ"ו מס' 1592 מיום 12.5.1996 עמ' 350 (ה"ח 2366)

ביטול סעיף 21א

הנוסח הקודם:

מעצר לאחר אישום

21א. (א) הוגש כתב אישום, רשאי בית המשפט שלפניו הוגש, לצוות על מעצרו של הנאשם אם נתקיים אחד מאלה:

(1) בית המשפט סבור, על סמך החומר שהוגש לו, כי קיים יסוד סביר לחשש ששחרור הנאשם יביא לידי שיבוש הליכי המשפט או שהנאשם יימלט מן הדין, או שבשל נסיבות העבירה או מהותה קיים יסוד סביר לחשש שהנאשם יסכן את חייו של אדם או בטחונו, את שלום הציבור או בטחונו או את בטחון המדינה;

(2) הנאשם הואשם בעבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973, למעט עבירה הנוגעת לשימוש עצמי בסם או להחזקת סם לשימוש עצמי, או שהואשם בעבירה  שנעשתה באלימות או באכזריות או תוך שימוש בנשק חם או קר או  באש, או בנסיון או באיום לעבור עבירה כאמור, או שהואשם בעבירה שנעברה בקטין או תוך ניצול מצב המונע התנגדות מהקורבן, או תוך ניצול ליקוי נפשי או שכלי של הקרבן;

(3) בית המשפט צווה על מתן ערובה לפי סעיף 33(ב) והערובה לא ניתנה, להנחת דעתו של בית המשפט, או שהופר תנאי מתנאי הערובה או שנתקיימה עילה לביטול שחרור בערובה לפי סימן ב' לפרק זה.

(ב) לא יתן בית המשפט צו מעצר לפי סעיף קטן (א), אלא אם נוכח לאחר ששמע את הצדדים, שיש ראיות לכאורה להוכחת האשמה, ולענין סעיף קטן (א)(1) ו-(2) לא יצווה בית משפט כאמור אלא אם כן נתקיימו גם אלה:

(1) לא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של שחרור בערובה ותנאי שחרור, שפגיעתם בחרותו של הנאשם חמורה פחות;

(2) לנאשם יש סניגור או שהנאשם הודיע שברצונו שלא להיות מיוצג על ידי סניגור.

(ג) לא היה לנאשם סניגור והוא לא הודיע כאמור בסעיף קטן (ב)(2), ימנה לו בית המשפט סניגור ויחולו לענין זה הוראות פרק ב'; כל עוד לא נתמנה סניגור, רשאי בית המשפט לצוות על מעצרו של הנאשם לתקופות שלא יעלו על שלושים ימים בכל פעם; הוראות סעיף קטן זה באות להוסיף על הוראות סעיף 15.

(ד) חומרת העבירה כשלעצמה לא תהווה עילה למעצר אלא במקרים המנויים בסעיף קטן (א)(2).

(ה) על אף הוראות סעיף קטן (ב) רשאי בית המשפט, על-פי בקשת הנאשם או סניגורו, לדחות את הדיון, כדי לאפשר לנאשם או לסניגורו לעיין בחומר החקירה, ולצוות שהנאשם יהיה במעצר לתקופה שלא תעלה על חודש.

(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996

21ב.   (בוטל).

מיום 27.7.1988

תיקון מס' 10

ס"ח תשמ"ח מס' 1261 מיום 27.7.1988 עמ' 184 (ה"ח 1836)

הוספת סעיף 21ב

 

מיום 12.5.1997

תיקון מס' 24

ס"ח תשנ"ו מס' 1592 מיום 12.5.1996 עמ' 350 (ה"ח 2366)

ביטול סעיף 21ב

הנוסח הקודם:

מעצר חובה

21ב. הוגש כתב אישום בשל עבירה שדינה מיתה או מאסר עולם חובה או בשל עבירה לפי פרק ז' לחוק העונשין, התשל"ז-1977, שדינה מאסר עולם, יצווה בית המשפט על מעצרו של הנאשם אם נוכח, לאחר ששמע את הצדדים, שקיימות ראיות לכאורה להוכחת האשמה.

(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996

21ג.   (בוטל).

מיום 27.7.1988

תיקון מס' 10

ס"ח תשמ"ח מס' 1261 מיום 27.7.1988 עמ' 184 (ה"ח 1836)

הוספת סעיף 21ג

 

מיום 12.5.1997

תיקון מס' 24

ס"ח תשנ"ו מס' 1592 מיום 12.5.1996 עמ' 350 (ה"ח 2366)

ביטול סעיף 21ג

הנוסח הקודם:

סמכות מעצר בערעור

21ג. ניתן פסק דין והוגשה הודעת ערעור בידי תובע, תהא סמכות המעצר לפי סעיף 21א נתונה לבית המשפט שלערעור, ורשאי הוא לצוות על מעצר בעבירות המנויות בסעיף 21ב.

(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996

22.    (בוטל).

מיום 12.5.1997

תיקון מס' 24

ס"ח תשנ"ו מס' 1592 מיום 12.5.1996 עמ' 350 (ה"ח 2366)

ביטול סעיף 22

הנוסח הקודם:

צו מעצר

22. ציווה שופט או בית המשפט על מעצר אדם, ייערך צו מעצר בכתב ובו יפורטו שמו של העצור, תמצית האשמה המיוחסת לו או תמצית האישום שהוגש נגדו וההוראה על מעצרו; הצו ייחתם בידי שופט או רשם בית המשפט ובחותמת בית המשפט.

(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996

23.    (בוטל).

מיום 12.5.1997

תיקון מס' 24

ס"ח תשנ"ו מס' 1592 מיום 12.5.1996 עמ' 350 (ה"ח 2366)

ביטול סעיף 23

הנוסח הקודם:

ביצוע צו מעצר

23. צו מעצר יבוצע בידי שוטר או בידי מי שנקב השופט או בית המשפט בצו, ומותר לבצעו בכל מקום ובכל עת.

(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996

24.    (בוטל).

מיום 12.5.1997

תיקון מס' 24

ס"ח תשנ"ו מס' 1592 מיום 12.5.1996 עמ' 350 (ה"ח 2366)

ביטול סעיף 24

הנוסח הקודם:

הודעת הצו

24. העוצר אדם לפי צו מעצר יודיע לו בה בשעה על הצו וימסור לו העתק ממנו.

(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996

25.    (בוטל).

מיום 12.5.1997

תיקון מס' 24

ס"ח תשנ"ו מס' 1592 מיום 12.5.1996 עמ' 350 (ה"ח 2366)

ביטול סעיף 25

הנוסח הקודם:

אישור במקום צו

25. ניתן צו מעצר ועדיין לא הגיע לידי המבצע אותו, יימסר לעצור, עם המעצר, אישור בכתב מטעם קצין משטרה, המציין את השופט או בית המשפט שנתן את הצו ויום נתינתו ומאשר כי מפני דחיפות הענין הועבר תוכן הצו טלגרפית, טלפונית או בדרך אחרת, ובלבד שלאחר מעצר העצור יימסר לו, בהקדם האפשרי, העתק הצו.

דרכי הביצוע [25]

26.   המבצע צו מעצר רשאי, כשהצו או האישור לפי סעיף 25 בידו –

(1)   להיכנס לכל מקום שיש לו יסוד סביר להניח שהעצור נמצא בו;

(2)   להשתמש בכוח סביר נגד אדם או רכוש במידה הדרושה לביצוע הצו.

תיקון (מס' 24) תשנ"ו-1996

27.   (בוטל).

מיום 27.7.1988

תיקון מס' 10

ס"ח תשמ"ח מס' 1261 מיום 27.7.1988 עמ' 185 (ה"ח 1836)

27. (א) ניתן צו מעצר לפי סעיף 21(א) 21א ו-21ב ואין בו או בחוק זה הוראה אחרת, יעמוד בתקפו עד למתן פסק הדין אם לא ביטל אותו בית המשפט לפני כן.

(ב) מי שנעצר על פי צו שניתן לפי סעיף 21(ב) 21 יובא לפני שופט בהקדם האפשרי ולא יאוחר מאבעים ושמונה שעות לאחר שנעצר, ויחולו עליו הוראות סעיפים 16 ו-17 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969.

 

מיום 12.5.1997

תיקון מס' 24

ס"ח תשנ"ו מס' 1592 מיום 12.5.1996 עמ' 350 (ה"ח 2366)

ביטול סעיף 27

הנוסח הקודם:

תוקף צו מעצר

27. (א) ניתן צו מעצר לפי סעיף 21א ו-21ב ואין בו או בחוק זה הוראה אחרת, יעמוד בתקפו עד למתן פסק הדין אם לא ביטל אותו בית המשפט לפני כן.

(ב) מי שנעצר על פי צו שניתן לפי סעיף 21 יובא לפני שופט בהקדם האפשרי ולא יאוחר מאבעים ושמונה שעות לאחר שנעצר, ויחולו עליו הוראות סעיפים 16 ו-17 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969.

(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996

28.   (בוטל).

מיום 12.5.1997

תיקון מס' 24

ס"ח תשנ"ו מס' 1592 מיום 12.5.1996 עמ' 350 (ה"ח 2366)

ביטול סעיף 28

הנוסח הקודם:

מסירת הודעות עם מעצר

28. (א) נעצר אדם, תימסר ללא שיהוי ידיעה על מעצרו ועל מקום הימצאו במעצר לאדם הקרוב אליו, אם ידוע מקום הימצאו של אותו אדם, זולת אם ביקש העצור שלא להודיע כאמור.

(ב) לבקשתו של עצור, ובכפוף לאמור בסעיף 14, תימסר הודעה כאמור בסעיף קטן (א) גם לעורך דין שהעצור נקב בשמו.

(ג) נעצר אדם והובא לתחנת משטרה, יודיע לו הממונה על התחנה, סמוך להגיעו לתחנה, את זכויותיו האמורות בסעיפים קטנים (א) ו-(ב).

(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996

29.   (בוטל).

מיום 12.5.1997

תיקון מס' 24

ס"ח תשנ"ו מס' 1592 מיום 12.5.1996 עמ' 350 (ה"ח 2366)

ביטול סעיף 29

הנוסח הקודם:

פגישה עם עורך-דין

29. (א) עצור זכאי להיפגש עם עורך דין ולהיוועץ בו.

(ב) פגישת העצור עם עורך הדין תיעשה ביחידות ובתנאים המבטיחים את סודיות השיחה, אולם באופן המאפשר פיקוח על תנועותיו והתנהגותו של העצור.

(ג) ביקש עצור להיפגש עם עורך-דין, או ביקש עורך-דין שמינהו אדם הקרוב לעצור להיפגש עם העצור, יאפשר זאת האחראי על מקום המעצר בהקדם האפשרי.

(ד) נמצא העצור בהליכי חקירה או בפעולות אחרות הקשורות בחקירה, וסבר קצין משטרה בדרגת רב-פקד ומעלה כי הפסקת ההליכים או הפעולות עלולה לסכל את החקירה, רשאי הוא להורות, בהחלטה מנומקת בכתב, שפגישת העצור עם עורך-הדין תידחה לשעות ספורות; והוא הדין אם הפגישה עלולה לסכל או לשבש מעצרם של חשודים נוספים באותו ענין.

(ה) על אף האמור בסעיף קטן (ג), רשאי קצין משטרה בדרגת רב-פקד ומעלה, בהחלטה מנומקת בכתב, להורות שלא לאפשר פגישת עצור עם עורך-דין לתקופה שלא תעלה על 48 שעות משעת המעצר, אם שוכנע שהדבר דרוש לשם שמירה על בטחון המדינה או על חיי אדם או לצורך סיכול פשע; אין באמור כדי לגרוע מזכותו של עצור שביקש זאת, שתינתן לו הזדמנות סבירה להיפגש עם עורך-דין לפני שיובא לבית המשפט בענין מעצרו.

(ו) סעיפים קטנים (ג) עד (ה) וסעיף 28(ב) ו-(ג) לא יחולו לענין עצור החשוד בעבירה לפי סימנים ב' או ד' לפרק ז' לחוק העונשין, התשל"ז-1977, לפי תקנות 48 עד 60, 62, 62, 66, 67, 84 עד 85 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945, לפי סעיפים 2 או 3 לפקודת מניעת טרור, התש"ח-1948, או לפי חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד-1954, וכן לענין עצור שנעצר לפי תקנות-שעת-חירום (יהודה והשומרון, חבל עזה, סיני ודרום סיני – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ"ז-1967, והוא חשוד בעבירה שאילו נעברה בישראל היתה אחת מהעבירות המנויות בסעיף קטן זה; פגישת עורך דין עם עצור החשוד בעבירה כאמור תהיה בהתאם לתקנות שיתקין שר המשפטים בהתייעצות עם שר הבטחון ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, ובלבד שדחיית הפגישה עם עורך הדין לפי התקנות לא תעלה על חמישה עשר ימים.

(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996

30.   (בוטל).

מיום 12.5.1997

תיקון מס' 24

ס"ח תשנ"ו מס' 1592 מיום 12.5.1996 עמ' 350 (ה"ח 2366)

ביטול סעיף 30

הנוסח הקודם:

עיכוב ידיעה על מעצר

30. (א) על אף האמור בסעיפים 28 ו-29 או בכל דין אחר, רשאי שופט בית משפט מחוזי להרשות שלא תימסר ידיעה על מעצרו של אדם העצור בכל פשע, או שהידיעה תימסר רק למי שיקבע, או שהעצור לא ייפגש עם עורך-דין, אם אישר שר הבטחון בכתב שבטחון המדינה מחייב סודיות המעצר, או אם אישר המפקח הכללי של המשטרה בכתב שטובת החקירה מחייבת סודיות המעצר.

(ב) הרשאה לפי סעיף קטן (א) תהיה לתקופה שאינה עולה על ארבעים ושמונה שעות; מותר להאריכה מזמן לזמן, ובלבד שסך כל התקופות לא יעלה על שבעה ימים.

(ג) היה אדם חשוד בעבירה לפי אחד החיקוקים הנזכרים בסעיף 29(ו), רשאי שופט בית משפט מחוזי להרשות כאמור בסעיף קטן (א) לתקופה או לתקופות שלא יעלו יחד על חמישה עשר ימים, אם שר הבטחון אישר בכתב שבטחון המדינה מחייב זאת; לענין פגישת עצור עם עורך דין אין באמור בסעיף קטן זה כדי לגרוע מהסמכות האמורה בסעיף 29(ו), וימי עיכוב הפגישה לפי סעיף 29(ו) לא יבואו במנין חמישה עשר הימים האמורים בסעיף קטן זה.

(ד) בקשה לפי סעיף זה תידון במעמד צד אחד בלבד ומטעם המבקש יתייצב שוטר בדרגת רב-פקד ומעלה.

(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996

31.   (בוטל).

מיום 12.5.1997

תיקון מס' 24

ס"ח תשנ"ו מס' 1592 מיום 12.5.1996 עמ' 350 (ה"ח 2366)

ביטול סעיף 31

הנוסח הקודם:

שמירת דינים

31. אין הוראות סימן זה גורעות מהוראות פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969, פרק ז' בחלק ב' לחוק העונשין, התשל"ז-1977, או כל חיקוק אחר בענין מעצר.

(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996

32.   (בוטל).

מיום 12.5.1997

תיקון מס' 24

ס"ח תשנ"ו מס' 1592 מיום 12.5.1996 עמ' 350 (ה"ח 2366)

ביטול סעיף 32

הנוסח הקודם:

פיצוי בשל מעצר

32. (א) נעצר אדם ושוחרר בלא שהוגש נגדו כתב אישום, ומצא בית המשפט שלא היה יסוד למעצר או שראה נסיבות אחרות המצדיקות פיצוי האדם, רשאי הוא לצוות כי אוצר המדינה ישלם לו פיצוי על מעצרו והוצאות הגנתו, בסכום שיקבע בית המשפט.

(ב) נעצר אדם ושוחרר ומצא בית המשפט שהמעצר היה עקב תלונת סרק שהוגשה שלא בתום לב, רשאי בית המשפט לחייב את המתלונן, לאחר שנתו לו הזדמנות סבירה לטעון טענותיו לענין זה, לשלם למי שנעצר פיצוי על מעצרו והוצאות הגנתו, בסכום שיקבע בית המשפט.

(ג) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי להתקין תקנות –

(1) לענין ההליכים בבקשה לפיצוי לפי סעיף זה, בין לפני פניה לבית המשפט ובין בבית המשפט;

(2) לקבוע סכומים מרביים לפיצוי לפי סעיף קטן (א).

(ד) החלטת בית משפט לפי סעיף זה ניתנת לערעור כפסק דין בפלילים.

(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996 (תיקון מס' 24) (תיקון) תשנ"ז-1997

33.   (בוטל).

מיום 27.7.1988

תיקון מס' 10

ס"ח תשמ"ח מס' 1261 מיום 27.7.1988 עמ' 185 (ה"ח 1836)

33. (א) חשוד בעבירה שטרם הוגש עליו כתב אישום, נאשם או נידון שערעור תלוי ועומד על פסק דינו, והוא נתון במעצר או במאסר (להלן – עצור), רשאי בית המשפט, לבקשתו, לצוות על שחרורו בערובה.

(ב) בית משפט רשאי לצוות על נאשם או על נידון שערעור תלוי ועומד על פסק דינו, לתת ערובה אף אם אינו  מוסמך להורות על מעצרו לפי סעיף 21א, ומשעשה כן, יראו את הנאשם או את הנידון כמי ששוחרר בערובה.

 

מיום 12.5.1997

תיקון מס' 24

ס"ח תשנ"ו מס' 1592 מיום 12.5.1996 עמ' 350 (ה"ח 2366)

תיקון מס' 24 (תיקון)

ס"ח תשנ"ז מס' 1621 מיום 10.4.1997 עמ' 125 (ה"ח 2366)

ביטול סעיף 33

הנוסח הקודם:

שחרור עצור

33. (א) חשוד בעבירה שטרם הוגש עליו כתב אישום, נאשם או נידון שערעור תלוי ועומד על פסק דינו, והוא נתון במעצר או במאסר (להלן – עצור), רשאי בית המשפט, לבקשתו, לצוות על שחרורו בערובה.

(ב) בית משפט רשאי לצוות על נאשם או על נידון שערעור תלוי ועומד על פסק דינו, לתת ערובה אף אם אינו  מוסמך להורות על מעצרו לפי סעיף 21א, ומשעשה כן, יראו את הנאשם או את הנידון כמי ששוחרר בערובה.

 

(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996

34.   (בוטל).

מיום 12.5.1997

תיקון מס' 24

ס"ח תשנ"ו מס' 1592 מיום 12.5.1996 עמ' 350 (ה"ח 2366)

ביטול סעיף 34

הנוסח הקודם:

עבירות שאין לשחרר עליהן בערובה

34. על אף האמור בסעיף 33, עצור בשל עבירה שדינה מיתה או שדינה מאסר עולם ועונש זה בלבד, או בשל עבירה לפי פרק ז'  בחלק ב' של חוק העונשין, התשל"ז-1977, שדינה מאסר עולם, לא ישוחרר בערובה; ומי ששוחרר בערובה בשל עבירה אחרת, ויש לעצרו בשל עבירה מן המנויות בסעיף זה או שהואשם או שנידון בשל עבירה כזאת – כל צו לשחררו בערובה בטל.

(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996

35.   (בוטל).

מיום 22.7.1982

ת"ט (מס' 2) תשמ"ב-1982

ס"ח תשמ"ב מס' 1054 מיום 22.7.1982 עמ' 176

35. עצור על עבירה לפי סעיפים 199 עד 202 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, בקשר למעשה זנות של אשה, לפי סעיפים 427 או 428 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, או לפי פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973, למעט עבירה הקשורה רק בשימוש עצמי בסמים, לא ישוחרר בערובה לפני שנגבתה, בין במשפט ובין לפי סעיף 116 סעיף 117, עדותה של אותה אשה ועדותו של עד אחר שבית המשפט סבר שיש מקום לגבות עדותו לאלתר, אלא אם הסכים לכך התובע או שהשופט שוכנע, מנימוקים שיירשמו, כי השחרור לא יפריע לגביית העדות או שחלפו שבועיים מעת המעצר.

 

מיום 12.5.1997

תיקון מס' 24

ס"ח תשנ"ו מס' 1592 מיום 12.5.1996 עמ' 350 (ה"ח 2366)

תיקון מס' 24 (תיקון)

ס"ח תשנ"ז מס' 1621 מיום 10.4.1997 עמ' 125 (ה"ח 2366)

ביטול סעיף 35

הנוסח הקודם:

סייג לשחרור

35. עצור על עבירה לפי סעיפים 199 עד 202 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, בקשר למעשה זנות של אשה, לפי סעיפים 427 או 428 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, או לפי פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973, למעט עבירה הקשורה רק בשימוש עצמי בסמים, לא ישוחרר בערובה לפני שנגבתה, בין במשפט ובין לפי סעיף 117, עדותה של אותה אשה ועדותו של עד אחר שבית המשפט סבר שיש מקום לגבות עדותו לאלתר, אלא אם הסכים לכך התובע או שהשופט שוכנע, מנימוקים שיירשמו, כי השחרור לא יפריע לגביית העדות או שחלפו שבועיים מעת המעצר.

(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996 (תיקון מס' 24) (תיקון) תשנ"ז-1997

36.   (בוטל).

מיום 27.7.1988

תיקון מס' 10

ס"ח תשמ"ח מס' 1261 מיום 27.7.1988 עמ' 185 (ה"ח 1836)

הוספת סעיף קטן 36(ג)

 

מיום 12.5.1997

תיקון מס' 24

ס"ח תשנ"ו מס' 1592 מיום 12.5.1996 עמ' 350 (ה"ח 2366)

תיקון מס' 24 (תיקון)

ס"ח תשנ"ז מס' 1621 מיום 10.4.1997 עמ' 125 (ה"ח 2366)

ביטול סעיף 36

הנוסח הקודם:

סמכות בענין שחרור

36. (א) הוגשה בקשה לשחרר עצור בערובה וטרם הוגש עליו כתב אישום, ידון בה בית משפט שלום; הוגש עליו כתב אישום, ידון בה בית המשפט שלפניו הוגש, ואם החל השופט או המותב היושב בדין בשמיעת ראיות – אותו שופט או מותב או שופט או מותב אחר של אותו בית משפט.

(ב) הוגשה הודעת ערעור על פסק הדין או בקשת רשות לערער עליו וטרם הוחל בשמיעת הערעור, ידון בבקשת השחרור בית המשפט שנתן את פסק הדין או בית המשפט שלערעור, ומשהוחל בשמיעת הערעור – בית המשפט שלערעור. 

(ג) בית המשפט המוסמך לצוות על ערובה לפי סעיף 33(ב) הוא בית המשפט המוסמך לדון בבקשת שחרור כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב).

 

(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996 (תיקון מס' 24) (תיקון) תשנ"ז-1997

37.   (בוטל).

מיום 12.5.1997

תיקון מס' 24

ס"ח תשנ"ו מס' 1592 מיום 12.5.1996 עמ' 350 (ה"ח 2366)

תיקון מס' 24 (תיקון)

ס"ח תשנ"ז מס' 1621 מיום 10.4.1997 עמ' 125 (ה"ח 2366)

ביטול סעיף 37

הנוסח הקודם:

עיון חוזר

37. עצור, משוחרר בערובה ותובע רשאים לפנות לבית המשפט בבקשה לעיון חוזר בהחלטה שנתן בענין הנוגע למעצר או לשחרור, לרבות החלטה לפי סעיף זה, אם נתגלו עובדות חדשות או נשתנו נסיבות והדבר עשוי לשנות את החלטתו הקודמת של בית המשפט.

 

(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996 (תיקון מס' 24) (תיקון) תשנ"ז-1997

38.   (בוטל).

מיום 27.7.1988

תיקון מס' 10

ס"ח תשמ"ח מס' 1261 מיום 27.7.1988 עמ' 185 (ה"ח 1836)

38. (א) עצור, משוחרר בערובה ותובע רשאים לערור על החלטה בענין הנוגע למעצר או לשחרור או לבקשה לעיון חוזר, לפני בית המשפט שלערעור שידון בערר בשופט אחד; נתן בית המשפט המחוזי החלטה בערר וטרם הוגש כתב אישום על החשוד בעבירה, רשאים הם לערור עליה לפני בית המשפט העליון שידון בערר  זה בשופט אחד.

(ב) ניתנה החלטה בערר בבית משפט מחוזי, לאחר הגשת כתב אישום, רשאים הצדדים לערור עליה לפני בית המשפט העליון, אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט העליון.

 

מיום 31.3.1995

תיקון מס' 19

ס"ח תשנ"ה מס' 1514 מיום 31.3.1995 עמ' 164 (ה"ח 2194)

38. (א) עצור, משוחרר בערובה ותובע רשאים לערור על החלטה בענין הנוגע למעצר או לשחרור או לבקשה לעיון חוזר, לפני בית המשפט שלערעור שידון בערר בשופט אחד; נתן בית המשפט המחוזי החלטה בערר וטרם הוגש כתב אישום על החשוד בעבירה, רשאים הם לערור עליה לפני בית המשפט העליון שידון בערר  זה בשופט אחד.

(ב) ניתנה החלטה בערר בבית משפט מחוזי, לאחר הגשת כתב אישום, רשאים הצדדים לערור עליה לפני בית המשפט העליון, אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט העליון.

(ב) המועד להגשת העררים, לפי סעיף זה, הוא ששים ימים מיום מתן ההחלטה, והוראות סעיף 201 יחולו בשינויים המחוייבים.

 

מיום 12.5.1997

תיקון מס' 24

ס"ח תשנ"ו מס' 1592 מיום 12.5.1996 עמ' 350 (ה"ח 2366)

תיקון מס' 24 (תיקון)

ס"ח תשנ"ז מס' 1621 מיום 10.4.1997 עמ' 125 (ה"ח 2366)

ביטול סעיף 38

הנוסח הקודם:

ערר

38. (א) עצור, משוחרר בערובה ותובע רשאים לערור על החלטה בענין הנוגע למעצר או לשחרור או לבקשה לעיון חוזר, לפני בית המשפט שלערעור שידון בערר בשופט אחד; נתן בית המשפט המחוזי החלטה בערר, רשאים הם לערור עליה לפני בית המשפט העליון שידון בערר  זה בשופט אחד.

(ב) המועד להגשת העררים, לפי סעיף זה, הוא ששים ימים מיום מתן ההחלטה, והוראות סעיף 201 יחולו בשינויים המחוייבים.

 

(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996 (תיקון מס' 24) (תיקון) תשנ"ז-1997

39.   (בוטל).

מיום 12.5.1997

תיקון מס' 24

ס"ח תשנ"ו מס' 1592 מיום 12.5.1996 עמ' 350 (ה"ח 2366)

תיקון מס' 24 (תיקון)

ס"ח תשנ"ז מס' 1621 מיום 10.4.1997 עמ' 125 (ה"ח 2366)

ביטול סעיף 39

הנוסח הקודם:

הסמכות בעיון חוזר ובערר

39. בעיון חוזר ובערר רשאי בית המשפט לקיים החלטה שעליה עוררים, לשנותה או לבטלה ולתת אחרת במקומה.

 

(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996 (תיקון מס' 24) (תיקון) תשנ"ז-1997

40.   (בוטל).

מיום 12.5.1997

תיקון מס' 24

ס"ח תשנ"ו מס' 1592 מיום 12.5.1996 עמ' 350 (ה"ח 2366)

תיקון מס' 24 (תיקון)

ס"ח תשנ"ז מס' 1621 מיום 10.4.1997 עמ' 125 (ה"ח 2366)

ביטול סעיף 40

הנוסח הקודם:

השהיית ביצוע של שחרור

40. החליט בית המשפט על שחרור עצור בערובה והודיעו היועץ המשפטי לממשלה או תובע, במעמד מתן ההחלטה, על רצונם לערור עליה לפי סימן זה, רשאי בית המשפט לצוות על השהיית ביצוע השחרור לתקופה שלא תעלה על 48 שעות; לענין זה לא יבואו שבתות ומועדים במנין בשעות.

 

(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996 (תיקון מס' 24) (תיקון) תשנ"ז-1997

41.     (בוטל).

מיום 12.5.1997

תיקון מס' 24

ס"ח תשנ"ו מס' 1592 מיום 12.5.1996 עמ' 350 (ה"ח 2366)

תיקון מס' 24 (תיקון)

ס"ח תשנ"ז מס' 1621 מיום 10.4.1997 עמ' 125 (ה"ח 2366)

ביטול סעיף 41

הנוסח הקודם:

אופן הגשת בקשות

41. בקשה לשחרור בערובה שאינה מוגשת אגב דיון במתן צו מעצר, בקשה לעיון חוזר וערר יוגשו בכתב, ויכילו תמצית נימוקיהם; קדמו להם בקשות שחרור או עררים אחרים – יצורפו אליהם העתקים של אותם בקשות ועררים ושל פרוטוקול הדיון בהם; אולם בית המשפט רשאי, מטעמים שייראו בעיניו, להיזקק לבקשה גם אם לא צורפו העתקים כאמור.

 

(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996 (תיקון מס' 24) (תיקון) תשנ"ז-1997

42.   (בוטל).

מיום 12.5.1997

תיקון מס' 24

ס"ח תשנ"ו מס' 1592 מיום 12.5.1996 עמ' 350 (ה"ח 2366)

תיקון מס' 24 (תיקון)

ס"ח תשנ"ז מס' 1621 מיום 10.4.1997 עמ' 125 (ה"ח 2366)

ביטול סעיף 42

הנוסח הקודם:

נוכחות בעלי הדין

42.  דיון לפי סעיפים 33, 37 ו-38 יהיה בפני העצור או המשוחרר בערובה או סניגורו ובפני תובע, אולם מותר לדון בבקשת העצור שלא בפני תובע אם ניתנה לתובע על הדיון הודעה עשרים וארבע שעות מראש, ומותר לדון בבקשת תובע שלא בפני המשוחרר בערובה אם הומצאה למשוחרר הודעה ארבעים ושמונה שעות מראש.

 

(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996 (תיקון מס' 24) (תיקון) תשנ"ז-1997

43.   (בוטל).

מיום 12.5.1997

תיקון מס' 24

ס"ח תשנ"ו מס' 1592 מיום 12.5.1996 עמ' 350 (ה"ח 2366)

תיקון מס' 24 (תיקון)

ס"ח תשנ"ז מס' 1621 מיום 10.4.1997 עמ' 125 (ה"ח 2366)

ביטול סעיף 43

הנוסח הקודם:

הערובה

43. ערובה לפי סימן זה תהא בערבות עצמית של העצור, בין לבדה ובין בצירוף ערבות ערב, או בערבון כספי של העצור או של ערב, או מקצתה בערבות ומקצתה בערבון, הכל כפי שיורה בית המשפט.

 

(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996 (תיקון מס' 24) (תיקון) תשנ"ז-1997

44.   (בוטל).

מיום 26.6.1991

תיקון מס' 12

ס"ח תשנ"א מס' 1352 מיום 28.3.1991 עמ' 140 (ה"ח 2002)

44. שחרור לפי סימן זה הוא על תנאי שהמשוחרר יתייצב למשפטו, לדיון בערעור או לנשיאת ענשו בכל מועד שיורה בית המשפט, ורשאי בית המשפט להוסיף תנאים ככל שימצא לנכון, ובהם הפקדת דרכון, ולצוות על איסור יציאה מן הארץ; כן רשאי בית המשפט לתת צו הגנה כאמור בחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991.

 

מיום 12.5.1997

תיקון מס' 24

ס"ח תשנ"ו מס' 1592 מיום 12.5.1996 עמ' 350 (ה"ח 2366)

תיקון מס' 24 (תיקון)

ס"ח תשנ"ז מס' 1621 מיום 10.4.1997 עמ' 125 (ה"ח 2366)

ביטול סעיף 44

הנוסח הקודם:

התנאים לשחרור בערובה

44. שחרור לפי סימן זה הוא על תנאי שהמשוחרר יתייצב למשפטו, לדיון בערעור או לנשיאת ענשו בכל מועד שיורה בית המשפט, ורשאי בית המשפט להוסיף תנאים ככל שימצא לנכון, ובהם הפקדת דרכון, ולצוות על איסור יציאה מן הארץ; כן רשאי בית המשפט לתת צו הגנה כאמור בחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991.

 

(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996 (תיקון מס' 24) (תיקון) תשנ"ז-1997

44א.   (בוטל).

מיום 3.8.1995

תיקון מס' 21

ס"ח תשנ"ה מס' 1535 מיום 3.8.1995 עמ' 374 (ה"ח 2339)

הוספת סעיף 44א

 

מיום 12.5.1997

תיקון מס' 24

ס"ח תשנ"ו מס' 1592 מיום 12.5.1996 עמ' 350 (ה"ח 2366)

תיקון מס' 24 (תיקון)

ס"ח תשנ"ז מס' 1621 מיום 10.4.1997 עמ' 125 (ה"ח 2366)

ביטול סעיף 44א

הנוסח הקודם:

שחרור בערובה למקבל טיפול למשתמשים בסמים

44א. (א) שחרור בערובה של עצור, המותנה בקבלת טיפול למשתמשים בסמים, יותנה גם בשניים אלה:

(1) העצור נמצא במוסד לטיפול במשתמשים בסמים;

(2) המוסד שבו העצור מקבל את הטיפול והטיפול אושרו בידי קצין מבחן.

לעניין סעיף זה -

"טיפול למשתמשים בסמים" – "טיפול סוציאלי", "טיפול רפואי" או "טיפול משולב" כהגדרתם בחוק הפיקוח על מוסדות לטיפול במשתמשים בסמים, התשנ"ג-1993, הניתן למשתמשים בסמים;

"מוסד" – כהגדרתו בחוק האמור.

(ב) שחרור בערובה לפי סעיף קטן (א) יהיה בפיקוחו של קצין מבחן ובאחריותו של המוסד שבו מקבל

המשוחרר את הטיפול.

(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996 (תיקון מס' 24) (תיקון) תשנ"ז-1997

45.   (בוטל).

מיום 9.4.1987

תיקון מס' 7

ס"ח תשמ"ז מס' 1213 מיום 9.4.1987 עמ' 112 (ה"ח 1703)

45. כתב ערבות וכתב ערבון (להלן – כתב ערובה) יפרטו את תנאי השחרור וייחתמו בפני שופט, רשם או מזכיר בית המשפט או בפני קצין משטרה בדרגת רב פקד ומעלה או קצין הנמנה עם סגל בית המעצר או בית הסוהר שבו מוחזק העציר.

 

מיום 12.5.1997

תיקון מס' 24

ס"ח תשנ"ו מס' 1592 מיום 12.5.1996 עמ' 350 (ה"ח 2366)

תיקון מס' 24 (תיקון)

ס"ח תשנ"ז מס' 1621 מיום 10.4.1997 עמ' 125 (ה"ח 2366)

ביטול סעיף 45

הנוסח הקודם:

כתב הערובה

45. כתב ערבות וכתב ערבון (להלן – כתב ערובה) יפרטו את תנאי השחרור וייחתמו בפני שופט, רשם או מזכיר בית המשפט או בפני קצין משטרה בדרגת רב פקד ומעלה או קצין הנמנה עם סגל בית המעצר או בית הסוהר שבו מוחזק העציר.

 

(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996 (תיקון מס' 24) (תיקון) תשנ"ז-1997

46.   (בוטל).

מיום 12.5.1997

תיקון מס' 24

ס"ח תשנ"ו מס' 1592 מיום 12.5.1996 עמ' 350 (ה"ח 2366)

תיקון מס' 24 (תיקון)

ס"ח תשנ"ז מס' 1621 מיום 10.4.1997 עמ' 125 (ה"ח 2366)

ביטול סעיף 46

הנוסח הקודם:

פטור הערב

46. ביקש ערב לבטל ערבותו או להחזיר את ערבונו, רשאי בית המשפט להיענות לבקשה או לסרב לה, אולם לא יסרב לבקשה אם המשוחרר התייצב או הובא לפני בית המשפט; נענה בית המשפט לבקשה, רשאי הוא לבטל את השחרור בערובה או לשנות את תנאיו.

 

(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996 (תיקון מס' 24) (תיקון) תשנ"ז-1997

47.   (בוטל).

מיום 12.5.1997

תיקון מס' 24

ס"ח תשנ"ו מס' 1592 מיום 12.5.1996 עמ' 350 (ה"ח 2366)

תיקון מס' 24 (תיקון)

ס"ח תשנ"ז מס' 1621 מיום 10.4.1997 עמ' 125 (ה"ח 2366)

ביטול סעיף 47

הנוסח הקודם:

פטירת ערב

47. נפטר ערב לפני שניתן צו על תשלום סכום ערבותו או על חילוט ערבונו, אחריותו על פי כתב הערובה בטלה וסכום ערבונו יוחזר לעזבונו; ורשאי בית המשפט, לבקשת תובע או ערב אחר, לבטל את השחרור בערובה או לשנות את תנאיו.

 

(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996 (תיקון מס' 24) (תיקון) תשנ"ז-1997

48.   (בוטל).

מיום 12.5.1997

תיקון מס' 24

ס"ח תשנ"ו מס' 1592 מיום 12.5.1996 עמ' 350 (ה"ח 2366)

תיקון מס' 24 (תיקון)

ס"ח תשנ"ז מס' 1621 מיום 10.4.1997 עמ' 125 (ה"ח 2366)

ביטול סעיף 48

הנוסח הקודם:

תוצאות הפרת תנאי השחרור

48. (א) לבקשת תובע רשאי בית המשפט, משהוכח לו כי המשוחרר הפר תנאי מתנאי השחרור, לצוות על מעצר המשוחרר; כן רשאי הוא, לאחר שניתן למשוחרר או לערב, לפי הענין, הזדמנות להשמיע את דברו, לצוות –

(1) על תשלום סכום הערבות, כולו או מקצתו, לאוצר המדינה; דין צו כזה לכל ענין, פרט לערעור, כדין פסק דין לטובת המדינה במשפט אזרחי נגד המשוחרר או הערב, לפי הענין;

(2) על חילוט הערבון, כולו או מקצתו, לטובת המדינה.

(ב) על צו לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיפים 37 ו-38.

 

(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996 (תיקון מס' 24) (תיקון) תשנ"ז-1997

49.   (בוטל).

מיום 12.5.1997

תיקון מס' 24

ס"ח תשנ"ו מס' 1592 מיום 12.5.1996 עמ' 350 (ה"ח 2366)

תיקון מס' 24 (תיקון)

ס"ח תשנ"ז מס' 1621 מיום 10.4.1997 עמ' 125 (ה"ח 2366)

ביטול סעיף 49

הנוסח הקודם:

מעצר משוחרר

49. שוחרר עצור בערובה, רשאי שוטר, בין מיזמתו ובין לפניית ערב, לעצור את המשוחרר ללא צו מעצר אם יש לו יסוד סביר להניח שהמשוחרר עומד להימלט כדי להתחמק מן הדין או מן העונש; משוחרר שנעצר לפי סעיף זה יובא תוך ארבעים ושמונה שעות לפני בית המשפט להחלטה בדבר המשך מעצרו.

 

(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996 (תיקון מס' 24) (תיקון) תשנ"ז-1997

50.   (בוטל).

מיום 22.7.1982

ת"ט (מס' 2) תשמ"ב-1982

ס"ח תשמ"ב מס' 1054 מיום 22.7.1982 עמ' 176

50. שוטר שאיננו תובע רשאי אף הוא לנהל הליכים לפי סימן זה, למעט הליכים לפי סעיפים 37 ו-38, כל עוד לא הוגש כתב אישום על העצור, או אם הוגש כתב אישום על העצור בידי תובע כאמור בסעיף 11(א)(2) בסעיף 12(א)(2).

 

מיום 12.5.1997

תיקון מס' 24

ס"ח תשנ"ו מס' 1592 מיום 12.5.1996 עמ' 350 (ה"ח 2366)

תיקון מס' 24 (תיקון)

ס"ח תשנ"ז מס' 1621 מיום 10.4.1997 עמ' 125 (ה"ח 2366)

ביטול סעיף 50

הנוסח הקודם:

סמכותו של שוטר

50. שוטר שאיננו תובע רשאי אף הוא לנהל הליכים לפי סימן זה, למעט הליכים לפי סעיפים 37 ו-38, כל עוד לא הוגש כתב אישום על העצור, או אם הוגש כתב אישום על העצור בידי תובע כאמור בסעיף 12(א)(2).

 

סימן ג': שחרור מלא

(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996 (תיקון מס' 24) (תיקון) תשנ"ז-1997

51.   (בוטל).

מיום 31.3.1995

תיקון מס' 19

ס"ח תשנ"ה מס' 1514 מיום 31.3.1995 עמ' 164 (ה"ח 2194)

51. חשוד הנתון במעצר ולא הוגש עליו כתב אישום תוך תשעים ימים לאחר מעצרו, ישוחרר מהמעצר, אולם רשאי בית המשפט להתנות את שחרורו בתנאים שיקבע.

 

מיום 1.1.1998

תיקון מס' 24

ס"ח תשנ"ו מס' 1592 מיום 12.5.1996 עמ' 350 (ה"ח 2366)

תיקון מס' 24 (תיקון)

ס"ח תשנ"ז מס' 1621 מיום 10.4.1997 עמ' 125 (ה"ח 2366)

ביטול סעיף 51

הנוסח הקודם:

שחרור באין אישום

51. חשוד הנתון במעצר ולא הוגש עליו כתב אישום תוך תשעים ימים לאחר מעצרו, ישוחרר מהמעצר. אולם רשאי בית המשפט להתנות את שחרורו בתנאים שיקבע.

 

(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996 (תיקון מס' 24) (תיקון) תשנ"ז-1997

52.   (בוטל).

מיום 31.3.1995

תיקון מס' 19

ס"ח תשנ"ה מס' 1514 מיום 31.3.1995 עמ' 164 (ה"ח 2194)

52. נאשם, שלאחר הגשת כתב האישום עליו היה נתון במעצר בשל אותו כתב אישום תקופה המצטרפת כדי ששים ימים ומשפטו לא התחיל – ישוחרר מן המעצר, אולם רשאי בית המשפט להתנות את שחרורו בתנאים שיקבע.

 

מיום 1.1.1998

תיקון מס' 24

ס"ח תשנ"ו מס' 1592 מיום 12.5.1996 עמ' 350 (ה"ח 2366)

תיקון מס' 24 (תיקון)

ס"ח תשנ"ז מס' 1621 מיום 10.4.1997 עמ' 125 (ה"ח 2366)

ביטול סעיף 52

הנוסח הקודם:

שחרור באין משפט

52. נאשם, שלאחר הגשת כתב האישום עליו היה נתון במעצר בשל אותו כתב אישום תקופה המצטרפת כדי ששים ימים ומשפטו לא התחיל – ישוחרר מן המעצר, אולם רשאי בית המשפט להתנות את שחרורו בתנאים שיקבע.

 

(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996 (תיקון מס' 24) (תיקון) תשנ"ז-1997

53.   (בוטל).

מיום 31.3.1995

תיקון מס' 19

ס"ח תשנ"ה מס' 1514 מיום 31.3.1995 עמ' 164 (ה"ח 2194)

53. נאשם, שלאחר הגשת כתב האישום עליו היה נתון במעצר בשל אותו כתב אישום תקופה המצטרפת כדי שנה אחת ומשפטו בערכאה ראשונה לא נגמר במתן פסק דין – ישוחרר מן המעצר, אולם רשאי בית המשפט להתנות את שחרורו בתנאים שיקבע.

 

מיום 1.1.1998

תיקון מס' 24

ס"ח תשנ"ו מס' 1592 מיום 12.5.1996 עמ' 350 (ה"ח 2366)

תיקון מס' 24 (תיקון)

ס"ח תשנ"ז מס' 1621 מיום 10.4.1997 עמ' 125 (ה"ח 2366)

ביטול סעיף 53

הנוסח הקודם:

שחרור באין פסק דין

53. נאשם, שלאחר הגשת כתב האישום עליו היה נתון במעצר בשל אותו כתב אישום תקופה המצטרפת כדי שנה אחת ומשפטו בערכאה ראשונה לא נגמר במתן פסק דין – ישוחרר מן המעצר, אולם רשאי בית המשפט להתנות את שחרורו בתנאים שיקבע.

 

(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996 (תיקון מס' 24) (תיקון) תשנ"ז-1997

54.   (בוטל).

מיום 31.3.1995

תיקון מס' 19

ס"ח תשנ"ה מס' 1514 מיום 31.3.1995 עמ' 164 (ה"ח 2194)

54. על אף האמור בסעיפים 51 עד 53 רשאי שופט של בית המשפט העליון לצוות על הארכת המעצר, או על מעצר מחדש, לתקופה שלא תעלה על שלושה חדשים, ולחזור ולצוות כך מזמן לזמן. לא ציווה בית המשפט כאמור, רשאי הוא להתנות את השחרור בתנאים שיקבע.

 

מיום 1.1.1998

תיקון מס' 24

ס"ח תשנ"ו מס' 1592 מיום 12.5.1996 עמ' 350 (ה"ח 2366)

תיקון מס' 24 (תיקון)

ס"ח תשנ"ז מס' 1621 מיום 10.4.1997 עמ' 125 (ה"ח 2366)

ביטול סעיף 54

הנוסח הקודם:

הארכת המעצר וחידושו

54. על אף האמור בסעיפים 51 עד 53 רשאי שופט של בית המשפט העליון לצוות על הארכת המעצר, או על מעצר מחדש, לתקופה שלא תעלה על שלושה חדשים, ולחזור ולצוות כך מזמן לזמן. לא ציווה בית המשפט כאמור, רשאי הוא להתנות את השחרור בתנאים שיקבע.

 

(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996 (תיקון מס' 24) (תיקון) תשנ"ז-1997

55.    (בוטל).

מיום 31.3.1995 עד יום 30.3.1997

תיקון מס' 19

ס"ח תשנ"ה מס' 1514 מיום 31.3.1995 עמ' 164 (ה"ח 2194)

(א) חשוד ששוחרר בערובה ולא הוגש עליו כתב אישום תוך מאה ושמונים ימים מיום שחרורו בערובה, יופטרו, הוא וערביו, מערבותם, ואם ניתן בה ערבון – יוחזר ואם ניתנו ערבון או ערבות – יוחזרו, לפי בקשת החשוד או הערב, זולת אם הוארכה תקופת הערובה לפי סעיף קטן (ב).

 

מיום 12.5.1997

תיקון מס' 24

ס"ח תשנ"ו מס' 1592 מיום 12.5.1996 עמ' 350 (ה"ח 2366)

תיקון מס' 24 (תיקון)

ס"ח תשנ"ז מס' 1621 מיום 10.4.1997 עמ' 125 (ה"ח 2366)

ביטול סעיף 55

הנוסח הקודם:

שחרור מערובה באין אישום

55. (א) חשוד ששוחרר בערובה ולא הוגש עליו כתב אישום תוך מאה ושמונים ימים מיום שחרורו בערובה, יופטרו, הוא וערביו, מערבותם, ואם ניתן בה ערבון – יוחזר, זולת אם הוארכה תקופת הערובה לפי סעיף קטן (ב).

(ב) כל עוד לא הופטרו החשוד וערביו מערבותם, רשאי בית המשפט, על פי בקשת היועץ המשפטי לממשלה או נציגו, להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א) לתקופה שנוספת שלא תעלה על מאה ושמונים ימים; ורשאי הוא לחזור ולהאריכה לתקופה נוספת שלא תעלה על תשעים ימים, אם הבקשה לכך הוגשה בידי היועץ המשפטי לממשלה.

 

(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996 (תיקון מס' 24) (תיקון) תשנ"ז-1997

56.    (בוטל).

מיום 12.5.1997

תיקון מס' 24

ס"ח תשנ"ו מס' 1592 מיום 12.5.1996 עמ' 350 (ה"ח 2366)

תיקון מס' 24 (תיקון)

ס"ח תשנ"ז מס' 1621 מיום 10.4.1997 עמ' 125 (ה"ח 2366)

ביטול סעיף 56

הנוסח הקודם:

שחרור והפטר עם תום המשפט

56. זוכה נאשם, בוטל האישום או הופסקו הליכי המשפט נגדו, ישוחרר מיד ממעצרו אם הוא עצור ואם שוחרר בערובה יופטרו, הוא וערביו, מערבותם, ויוחזר הערבון הכספי, הכל לפי הענין.  

 

(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996 (תיקון מס' 24) (תיקון) תשנ"ז-1997

57.    (בוטל).

מיום 12.5.1997

תיקון מס' 24

ס"ח תשנ"ו מס' 1592 מיום 12.5.1996 עמ' 350 (ה"ח 2366)

תיקון מס' 24 (תיקון)

ס"ח תשנ"ז מס' 1621 מיום 10.4.1997 עמ' 125 (ה"ח 2366)

ביטול סעיף 57

הנוסח הקודם:

מעצר בשל מעשה אחר

57. אין בהוראות סעיפים 51, 52, 53 או 56 כדי למנוע מעצר החשוד או הנאשם בשל מעשה אחר, או מעצרו על ידי צו בית המשפט שלערעור לפי סעיף 21.

 

פרק ד': הליכים שלפני המשפט

סימן א': תלונה, חקירה והעמדה לדין

משך הליכי חקירה והעמדה לדין (תיקון מס' 87) תשע"ט-2019

57א.  (א)  משך הליכי חקירה והעמדה לדין יהיה בהתאם לתקופות שייקבעו בנוהלי רשויות החקירה באישור היועץ המשפטי לממשלה ובהנחיות היועץ המשפטי לממשלה, לפי העניין; לא יוגש כתב אישום אם חלפו התקופות הקבועות בנהלים ובהנחיות כאמור אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה.

  (ב)  שר המשפטים והשר לביטחון הפנים ידווחו לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת על שיעור המקרים שבהם משך הליכי החקירה וההעמדה לדין תואם את התקופות הקבועות בנהלים ובהנחיות כאמור בסעיף קטן (א) ועל מספר המקרים שבהם נדרשה הסכמת היועץ המשפטי לממשלה להגשת כתב אישום; הדיווח יימסר אחת לשנתיים לגבי השנתיים שקדמו למועד הדיווח.

מיום 10.10.2019

תיקון מס' 87

ס"ח תשע"ט מס' 2780 מיום 10.1.2019 עמ' 241 (ה"ח 1183)

הוספת סעיף 57א

תלונה [52]

58.   כל אדם רשאי להגיש תלונה למשטרה על שבוצעה עבירה.

חקירת המשטרה [53] (תיקון מס' 82) תשע"ח-2018

59.   נודע למשטרה על ביצוע עבירה, אם על פי תלונה ואם בכל דרך אחרת, תפתח בחקירה; אולם בעבירה שאינה פשע רשאי קצין משטרה בדרגת פקד ומעלה להורות שלא לחקור אם היה סבור שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה או אם היתה רשות אחרת מוסמכת על פי דין לחקור בעבירה.

מיום 22.2.2018

תיקון מס' 82

ס"ח תשע"ח מס' 2694 מיום 22.2.2018 עמ' 192 (ה"ח 748)

59. נודע למשטרה על ביצוע עבירה, אם על פי תלונה ואם בכל דרך אחרת, תפתח בחקירה; אולם בעבירה שאינה פשע רשאי קצין משטרה בדרגת פקד ומעלה להורות שלא לחקור אם היה סבור שאין בדבר ענין לציבור שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה או אם היתה רשות אחרת מוסמכת על פי דין לחקור בעבירה.

החלטה שלא לחקור בעבירות מין או אלימות כלפי בן זוג (תיקון מס' 36) תשס"ב-2002

59א.   (א)  בסעיף זה –

"בן זוג" – מי שמקיים או שקיים מערכת יחסים זוגית;

"המרכז" – המרכז לטיפול ולמניעת אלימות במשפחה שברשות המקומית שבה הוגשה התלונה, ואם לא היה ברשות המקומית מרכז כאמור – המחלקה לשירותים חברתיים שברשות המקומית האמורה

"המתלונן" – בן הזוג המתלונן;

"עבירת מין או אלימות" – עבירה מסוג עוון לפי סעיפים 192, 334, 336 שלא בנסיבות מחמירות, 337, 346(ב), 347(א1), 348(ג) ו-(ה), 376, 377 שלא בנסיבות מחמירות, 379, 380 ו-381(א), לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

(תיקון מס' 82) תשע"ח-2018

           (ב)  בקשת המתלונן שלא לחקור עבירת מין או אלימות שביצע כלפיו בן זוגו לא תהווה, כשלעצמה, סיבה יחידה להחלטה לפי סעיף 59 שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה.

           (ג)   ביקש המתלונן שלא לחקור עבירת מין או אלימות שביצע כלפיו בן זוגו, והבקשה מהווה סיבה מבין הסיבות להחלטה שלא לחקור, יחולו, על אף האמור בסעיף 59, ההוראות האלה:

(1)   ההחלטה שלא לחקור תהיה באישור קצין משטרה המכהן כקצין אגף חקירות מרחבי (בסעיף זה – קצין אגף חקירות מרחבי);

(2)   בטרם יקבל קצין כאמור בסעיף 59 החלטה שלא לחקור או בטרם יאשר קצין אגף חקירות מרחבי את ההחלטה רשאי כל אחד מהם להפנות את המתלונן, בן זוגו או שניהם, בהסכמתו של כל אחד מהם, לפי הענין, למרכז;

(3)   פנה המתלונן או בן זוגו, או פנו שניהם למרכז, יעביר המרכז דיווח לקצין המשטרה שהפנה אותם למרכז; הדיווח יתייחס למסוכנות בן זוגו של המתלונן כלפי המתלונן, ויתבסס על המידע שבידי המרכז;

(4)   לא פנו הן המתלונן והן בן זוגו למרכז, יחליט קצין המשטרה כאמור בפסקה (2) בענין פתיחה בחקירה גם בלא דיווח כאמור בפסקה (3);

(5)   קצין המשטרה שהפנה מתלונן או בן זוגו או שניהם למרכז כאמור בפסקה (2), יודיע למרכז על ההפניה של כל אחד שהסכים שפרטיו האישיים יימסרו למרכז, לצורך מעקב אם פנה אחד מהם או פנו שניהם למרכז, ואם להמתין לדיווח כאמור בפסקה (3) לפני מתן ההחלטה;

(6)   אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכויות קצין משטרה או קצין אגף חקירות מרחבי, להחליט לפי סעיף 59.

מיום 19.6.2002

תיקון מס' 36

ס"ח תשס"ב מס' 1851 מיום 19.6.2002 עמ' 448 (ה"ח 3107)

הוספת סעיף 59א

 

מיום 22.2.2018

תיקון מס' 82

ס"ח תשע"ח מס' 2694 מיום 22.2.2018 עמ' 192 (ה"ח 748)

(ב) בקשת המתלונן שלא לחקור עבירת מין או אלימות שביצע כלפיו בן זוגו לא תהווה, כשלעצמה, סיבה יחידה להחלטה לפי סעיף 59 שאין בדבר ענין לציבור שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה.

העברת חומר חקירה לפרקליט או לתובע משטרתי (תיקון מס' 62) תשע"א-2010

60.   (א)  בסעיף זה –

           "פרקליט" – פרקליט כאמור בסעיף 12(א)(1)(א);

           "ראש יחידת תביעות" – קצין משטרה שהוסמך לתובע משטרתי ומונה לראש יחידת תביעות במשטרה;

           "תובע משטרתי" – שוטר שהתמנה כאמור בסעיף 12(א)(2).

           (ב)  חומר שהושג בחקירה בעבירת פשע למעט עבירות כאמור בסעיפים קטנים (ג) ו-(ד), או בעבירת עוון המנויה בחלק א' לתוספת הראשונה א', תעבירו המשטרה לפרקליט מחוז, לטיפולו של פרקליט.

           (ג)   (1)   חומר שהושג בחקירה בעבירה שאינה פשע ואינה עבירה המנויה בחלק א' לתוספת ראשונה א', תעבירו המשטרה לטיפולו של תובע משטרתי;

(2)   חומר שהושג בחקירה בעבירת פשע המנויה בחלק ב' לתוספת ראשונה א', תעבירו המשטרה לראש יחידת תביעות לטיפולו של תובע משטרתי שהוא עורך דין המשרת ביחידת התביעות.

(תיקון מס' 62) (תיקון) תשע"ד-2013

           (ד)  חומר שהושג בחקירה בעבירה המנויה בחלק ג' לתוספת ראשונה א', תעבירו המשטרה לפרקליט מחוז, לטיפולו של פרקליט, אלא אם כן החליט פרקליט המחוז, בתיק מסוים, כי בשל העדר חומרה יתרה בנסיבות ביצוע העבירה ואי-מורכבות הראיות, מוצדק להעביר את התיק לטיפולו של תובע משטרתי שהוא עורך דין המשרת ביחידת התביעות.

           (ה)  על אף הוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) –

(1)   פרקליט מחוז רשאי להחליט כי חומר חקירה מסוים שהושג בעבירת פשע או עוון, שהיא בתחום טיפולו של תובע משטרתי או בסוג מסוים של תיקים או עניינים כאמור – יועבר לטיפולו של פרקליט;

(2)   פרקליט מחוז רשאי להחליט, לאחר שבחן את חומר החקירה שהועבר אליו, כי חומר חקירה בתיק מסוים שהועבר לטיפולו של פרקליט לפי סעיף קטן (ב), יועבר לטיפולו של תובע משטרתי, אם מצא כי חומר החקירה אינו מגלה עבירה מסוג העבירות שבתחום טיפולו של פרקליט לפי סעיף זה, אלא בתחום טיפולו של תובע משטרתי.

(תיקון מס' 62) (תיקון) תשע"ד-2013

           (ו)   טיפול בחומר חקירה בידי פרקליט או בידי תובע משטרתי שלא על פי חלוקת הטיפול הקבועה בסעיף זה, אין בו כשלעצמו כדי לפסול הליך פלילי, ובלבד שלא נגרם לנאשם אי-צדק.

           (ז)   תובע משטרתי, או שוטר שהסמיך היועץ המשפטי לממשלה לפי סעיף 12(א)(1)(ב), לא ייצג את המדינה בהליך בבית המשפט המחוזי בתיק שחומר החקירה בו הועבר אליו לפי סעיף זה, אלא בעניין המנוי ברשימת העניינים שבחלק ד' לתוספת ראשונה א'; תובע משטרתי או שוטר כאמור לא ייצג את המדינה בהליך בבית המשפט העליון.

           (ח)  שר המשפטים, בהסכמת השר לביטחון הפנים ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספת הראשונה א', ובלבד שלא יקבע בחלק ב' שבה עבירות שהן בסמכותו הייחודית של בית משפט מחוזי.

(תיקון מס' 62) (תיקון) תשע"ד-2013

           (ט)  הוראות סעיף זה לא יחולו על תובע שהסמיך היועץ המשפטי לממשלה לפי סעיף 12(א)(1)(ב).

(תיקון מס' 62) (תיקון) תשע"ד-2013

           (י)   היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה, לפי העניין, ידווח בכתב, מדי שנה, לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת על כל אלה:

(1)   מספר התיקים שבהם החליט פרקליט מחוז להעביר את התיק לטיפולו של תובע משטרתי לפי הוראות סעיף קטן (ד), בחלוקה לפי הפרטים בחלק ג' לתוספת ראשונה א' ולפי מחוזות;

(2)   מספר התיקים בטיפול הפרקליטות ובהם נכללה עבירה לפי סעיף 273 או 274 לחוק העונשין, בפירוט לפי מספר תיקי החקירות, מספר כתבי האישום שהוגשו, ומספר פסקי הדין שניתנו ותוצאותיהם;

(3)   מספר התיקים שהועברו לטיפול תובע משטרתי לפי סעיף קטן (ד), ובהם נכללה עבירה לפי סעיף 273 או 274 לחוק העונשין, בפירוט לפי מספר תיקי החקירות, מספר כתבי האישום שהוגשו, ומספר פסקי הדין שניתנו ותוצאותיהם.

(תיקון מס' 81) תשע"ח-2018

           (יא) (1)   העבירה המשטרה חומר שהושג בחקירה לפרקליט מחוז, לטיפולו של פרקליט, תעבירו בלא עמדתה בכתב לעניין הגשת כתב אישום;

(2)   המשטרה תצרף לחומר שהעבירה כאמור בפסקה (1) את עמדתה בכתב לעניין מכלול התשתית הראייתית לביסוס האשמה נגד החשודים בחקירה, אלא אם כן נימקה בכתב מדוע אין באפשרותה לעשות כן;

(3)   על אף האמור בפסקה (2), ניהלה המשטרה חקירה בליווי פרקליט מלווה והעבירה את החומר שהושג בחקירה לפרקליט מחוז, לטיפולו של פרקליט, תעבירו בלא עמדתה בכתב לעניין מכלול התשתית הראייתית לביסוס האשמה נגד החשודים בחקירה; ואולם היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה רשאי לבקש כי המשטרה תעביר את עמדתה כאמור אם ראה כי הדבר דרוש לשם קבלת החלטה בתיק; בסעיף זה, "פרקליט מלווה" – פרקליט שהיועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה, משנה לפרקליט המדינה, פרקליט מחוז או מנהל מחלקה בפרקליטות המדינה קבע כי ילווה את החקירה;

(4)   על אף האמור בפסקה (1), ניהלה המשטרה חקירה בלא פרקליט מלווה וסברה כי יש לסגור את תיק החקירה, רשאית היא להעביר לפרקליט מחוז את עמדתה בכתב בדבר סגירת התיק;

(5)   הוראות סעיף 117 לחוק העונשין יחולו על עובד הציבור שמסר, בלא סמכות כדין, עמדה בכתב לעניין הגשת כתב אישום או לעניין מכלול התשתית הראייתית לביסוס האשמה נגד חשודים בחקירה, כאמור בסעיף קטן זה, שהגיעה אליו בתוקף תפקידו, לאדם שלא היה מוסמך לקבלה.

מיום 7.8.2001

סעיפים קטנים 60(ג) עד 60(ה) עד יום 16.11.2010

תיקון מס' 33 והוראת שעה

ס"ח תשס"א מס' 1804 מיום 7.8.2001 עמ' 499 (ה"ח 2997)

תיקון מס' 33 (תיקון מס' 3)

ס"ח תשס"ה מס' 2001 מיום 24.5.2005 עמ' 462 (ה"ח 168)

הודעה על החלטת הכנסת להאריך את תוקפה של הוראת השעה

י"פ תשס"ו מס' 5458 מיום 17.11.2005 עמ' 492

י"פ תשס"ז מס' 5596 מיום 16.11.2006 עמ' 546

י"פ תשס"ח מס' 5820 מיום 19.6.2008 עמ' 3490

י"פ תשס"ט מס' 5962 מיום 11.6.2009 עמ' 4281

י"פ תש"ע מס' 6046 מיום 11.1.2010 עמ' 1374

החלפת סעיף 60 (הוכנסו סעיפים קטנים 60(א)-60(ד)

הנוסח הקודם:

העברת חומר החקירה לתובע

60. חומר שהושג בחקירה בעבירה שהיא פשע תעבירו המשטרה לפרקליט מחוז, ובעבירה אחרת – לתובע המוסמך לנהל את התביעה, הכל כפי שנקבע בסעיף 12.

 

תיקון מס' 33 (תיקון)

ס"ח תשס"ד מס' 1947 מיום 30.6.2004 עמ' 432 (ה"ח 62)

הוספת סעיף קטן 60(ה)

 

תיקון מס' 33 (תיקון מס' 2)

ס"ח תשס"ד מס' 1954 מיום 4.8.2004 עמ' 490 (ה"ח 114)

(ב) חומר שהושג בחקירה בעבירה שאינה פשע תעבירו המשטרה לתובע המוסמך לנהל את התביעה, כאמור בסעיף 12 (להלן – תובע מוסמך).

(ג) על אף הוראות סעיף קטן (א) –

(1) פרקליט המדינה רשאי להחליט כי חומר שהושג בחקירה בעבירות פשע, המנויות בתוספת ראשונה א', כולן או חלקן, יועבר לתובע מוסמך לתובע כאמור בסעיף 12(א)(2) (להלן – תובע משטרתי);

(2) פרקליט מחוז רשאי להעביר לתובע מוסמך לתובע משטרתי חומר שהושג בחקירה בעבירת פשע, אם מצא כי חומר החקירה שהועבר אליו אינו מגלה עבירת פשע.

 

מיום 16.11.2010

פקיעת סעיפים קטנים 60(ג) עד 60(ה)

הנוסח הקודם:

(ג) על אף הוראות סעיף קטן (א) -

(1) פרקליט המדינה רשאי להחליט כי חומר שהושג בחקירה בעבירות פשע, המנויות בתוספת ראשונה א', כולן או חלקן, יועבר לתובע כאמור בסעיף 12(א)(2) (להלן – תובע משטרתי)[4];

(2) פרקליט מחוז רשאי להעביר לתובע משטרתי חומר שהושג בחקירה בעבירת פשע, אם מצא כי חומר החקירה שהועבר אליו אינו מגלה עבירת פשע.

(ד) החלטת פרקליט המדינה לפי סעיף קטן (ג)(1) תפורסם ברשומות.

(ה) שר המשפטים, בהסכמת השר לביטחון הפנים ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספת הראשונה א', ובלבד שלא יקבע בה עבירות שהן בסמכותו הייחודית של בית משפט מחוזי.

 

מיום 17.11.2010

תיקון מס' 62 – הוראת שעה

ס"ח תשע"א מס' 2261 מיום 17.11.2010 עמ' 30 (ה"ח 500)

תיקון מס' 62 – הוראת שעה (תיקון) תשע"ד-2013

ס"ח תשע"ד מס' 2413 מיום 14.11.2013 עמ' 38 (ה"ח 800)

תיקון מס' 62 – הוראת שעה (תיקון מס' 2) תשע"ה-2014

ס"ח תשע"ה מס' 2475 מיום 18.11.2014 עמ' 30 (ה"ח 895)

תיקון מס' 62 (תיקון מס' 4) תשע"ז-2017

ס"ח תשע"ז מס' 2594 מיום 1.1.2017 עמ' 324 (ה"ח 1097)

החלפת סעיף 60

הנוסח הקודם:

העברת חומר חקירה לתובע

60. (א) חומר שהושג בחקירה בעבירת פשע תעבירו המשטרה לפרקליט מחוז.

(ב) חומר שהושג בחקירה בעבירה שאינה פשע תעבירו המשטרה לתובע המוסמך לנהל את התביעה, כאמור בסעיף 12.

 

מיום 14.11.2013

תיקון מס' 62 – הוראת שעה (תיקון) תשע"ד-2013

ס"ח תשע"ד מס' 2413 מיום 14.11.2013 עמ' 38 (ה"ח 800)

(ד) חומר שהושג בחקירה בעבירת פשע בעבירה המנויה בחלק ג' לתוספת ראשונה א', תעבירו המשטרה לפרקליט מחוז, לטיפולו של פרקליט, אלא אם כן החליט פרקליט המחוז, בתיק מסוים, כי בשל העדר חומרה יתרה בנסיבות ביצוע העבירה ואי-מורכבות הראיות, מוצדק להעביר את התיק לטיפולו של תובע משטרתי שהוא עורך דין המשרת ביחידת התביעות.

(ה) על אף הוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) –

(1) פרקליט מחוז רשאי להחליט כי חומר חקירה מסוים שהושג בעבירת פשע או עוון, שהיא בתחום טיפולו של תובע משטרתי או בסוג מסוים של תיקים או עניינים כאמור – יועבר לטיפולו של פרקליט;

(2) פרקליט מחוז רשאי להחליט, לאחר שבחן את חומר החקירה שהועבר אליו, כי חומר חקירה בתיק מסוים שהועבר לטיפולו של פרקליט לפי סעיף קטן (ב), יועבר לטיפולו של תובע משטרתי, אם מצא כי חומר החקירה אינו מגלה עבירה מסוג העבירות שבתחום טיפולו של פרקליט לפי סעיף זה, אלא בתחום טיפולו של תובע משטרתי.

(ו) טיפול בחומר חקירה בידי פרקליט או בידי תובע משטרתי שלא על פי חלוקת הטיפול הקבועה בסעיף זה, אין בו כשלעצמו כדי לפסול הליך פלילי, ובלבד שלא נגרם לנאשם אי-צדק.

(ז) תובע משטרתי, או שוטר שהסמיך היועץ המשפטי לממשלה לפי סעיף 12(א)(1)(ב), לא ייצג את המדינה בהליך בבית המשפט המחוזי בתיק שחומר החקירה בו הועבר אליו לפי סעיף זה, אלא בעניין המנוי ברשימת העניינים שבחלק ד' לתוספת ראשונה א'; תובע משטרתי או שוטר כאמור לא ייצג את המדינה בהליך בבית המשפט העליון.

(ח) שר המשפטים, בהסכמת השר לביטחון הפנים ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספת הראשונה א', ובלבד שלא יקבע בחלק ב' שבה עבירות שהן בסמכותו הייחודית של בית משפט מחוזי.

(ט) הוראות סעיף זה לא יחולו על תובע שהסמיך היועץ המשפטי לממשלה לפי סעיף 12(א)(1)(ב), שאינו שוטר.

(י) היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה, לפי העניין, ידווח בכתב, מדי שנה, לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת על כל אלה:

(1) מספר התיקים שבהם החליט פרקליט מחוז להעביר את התיק לטיפולו של תובע משטרתי לפי הוראות סעיף קטן (ד), בחלוקה לפי הפרטים בחלק ג' לתוספת ראשונה א' ולפי מחוזות;

(2) מספר התיקים בטיפול הפרקליטות ובהם נכללה עבירה לפי סעיף 273 או 274 לחוק העונשין, בפירוט לפי מספר תיקי החקירות, מספר כתבי האישום שהוגשו, ומספר פסקי הדין שניתנו ותוצאותיהם;

(3) מספר התיקים שהועברו לטיפול תובע משטרתי לפי סעיף קטן (ד), ובהם נכללה עבירה לפי סעיף 273 או 274 לחוק העונשין, בפירוט לפי מספר תיקי החקירות, מספר כתבי האישום שהוגשו, ומספר פסקי הדין שניתנו ותוצאותיהם.

 

מיום 3.1.2018

תיקון מס' 81

ס"ח תשע"ח מס' 2679 מיום 3.1.2018 עמ' 92 (ה"ח 744)

הוספת סעיף קטן 60(יא)

יידוע על העברת חומר חקירה לתובע בעבירת פשע (תיקון מס' 28)  תש"ס-2000  (תיקון מס' 28) (תיקון) תשס"א-2001  (תיקון מס' 28) (תיקון מס' 2) תשס"ב-2002

60א.   (א)  רשות התביעה שאליה הועבר חומר חקירה הנוגע לעבירת פשע תשלח לחשוד הודעה על כך לפי הכתובת הידועה לה, אלא אם כן החליט פרקליט מחוז או ראש יחידת התביעות, לפי הענין, כי קיימת מניעה לכך[5].

           (ב)  בהודעה תצוין כתובתה של רשות התביעה שאליה ניתן לפנות בכתב לבירורים ולהצגת טיעונים.

           (ג)   נשלחה הודעה לפי סעיף זה בדואר רשום, רואים אותה כאילו הומצאה כדין גם בלא חתימה על אישור מסירה.

           (ד)  חשוד רשאי, בתוך 30 ימים מיום קבלת ההודעה, לפנות בכתב לרשות התביעה כאמור בסעיף קטן (ב), בבקשה מנומקת, להימנע מהגשת כתב אישום, או מהגשת כתב אישום בעבירה פלונית; פרקליט המדינה, פרקליט המחוז, ראש יחידת התביעות או מי שהם הסמיכו לכך, לפי הענין, רשאים להאריך את המועד האמור.

           (ה)  החליט פרקליט מחוז או ראש יחידת התביעות, לפי הענין, מטעמים שיירשמו, כי הנסיבות מצדיקות זאת, רשאי הוא להגיש כתב אישום, בטרם חלפו 30 הימים ואף בטרם פנה החשוד כאמור בסעיף קטן (ד).

           (ו)   אין בהוראות סעיף זה כדי לשנות מהוראות סעיף 74.

           (ז)   הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על מי שבעת העברת חומר החקירה היה נתון במעצר, והוגש נגדו כתב אישום בתקופת מעצרו.

           (ח)  הוראות החוק לתיקון סדרי המנהל (החלטות והנמקות), תשי"ט-1958, לא יחולו לענין סעיף זה, ואולם תינתן לחשוד הודעה בכתב על החלטת רשות התביעה בהקדם האפשרי ורשאית רשות התביעה להזמין את החשוד להציג בפניה את טיעוניו בעל פה.

           (ט)  שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי פשעים שלגביהם לא יחולו הוראות סעיף קטן (א).

סעיפים קטנים 60א(א), (ג), (ז) ו-(ט) מיום 1.1.2003

סעיפים קטנים 60א(ב), (ד) עד (ו) ו-(ח) מיום 1.1.2005

תיקון מס' 28

ס"ח תש"ס מס' 1747 מיום 28.7.2000 עמ' 242 (ה"ח 2802)

תיקון מס' 28 (תיקון)

ס"ח תש"ס מס' 1801 מיום 26.7.2001 עמ' 452 (ה"ח 3017)

תיקון מס' 28 (תיקון מס' 2)

ס"ח תשס"ב מס' 1831 מיום 17.2.2002 עמ' 173 (ה"ח 3043, ה"ח 3065, ה"ח 3072)

תיקון מס' 28 (תיקון מס' 3)

ס"ח תשס"ב מס' 1850 מיום 16.6.2002 עמ' 445 (ה"ח 3115)

תיקון מס' 28 (תיקון מס' 4)

ס"ח תשס"ג מס' 1892 מיום 1.6.2003 עמ' 395 (ה"ח 25)

הוספת סעיף 60א

המשך החקירה [56]  (תיקון מס' 33) תשס"א-2001

61.   הועבר חומר החקירה כאמור בסעיף 60, רשאי היועץ המשפטי לממשלה או תובע להורות למשטרה להוסיף לחקור, אם מצא שיש צורך בכך לשם החלטה בדבר העמדה לדין או לשם ניהול יעיל של המשפט.

מיום 7.8.2001

תיקון מס' 33

ס"ח תשס"א מס' 1804 מיום 7.8.2001 עמ' 499 (ה"ח 2997)

תיקון מס' 33 (תיקון מס' 2)

ס"ח תשס"ד מס' 1954 מיום 4.8.2004 עמ' 490 (ה"ח 114)

61. הועבר חומר החקירה כאמור בסעיף 60, רשאי היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט מפרקליטות המדינה תובע להורות למשטרה להוסיף לחקור, אם מצא שיש צורך בכך לשם החלטה בדבר העמדה לדין או לשם ניהול יעיל של המשפט..

העמדה לדין וסגירת תיק (תיקון מס' 33) תשס"א-2001 (תיקון מס' 82) תשע"ח-2018

62.   (א)  ראה תובע שהועבר אליו חומר החקירה שהראיות מספיקות לאישום אדם פלוני, יעמידו לדין, זולת אם היה סבור שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין; ואולם החלטה שלא להעמיד לדין, בשל עילה זו תהיה באישור בעל תפקיד כלהלן:

(תיקון מס' 62) תשע"א-2010

(1)   פרקליט מחוז או פרקליט בכיר שהוא הסמיכו לכך – בעבירות פשע או עוון, שחומר החקירה בהן הועבר לטיפולו של פרקליט לפי סעיף 60;

(2)   קצין משטרה המכהן כראש יחידת תביעות או תובע משטרתי בכיר שהוא הסמיך לכך – בעבירות פשע שחומר החקירה בהן הועבר לטיפולו של תובע משטרתי לפי סעיף 60, וכן בעבירות עוון שחומר החקירה בהן הועבר לטיפולו של תובע משטרתי על ידי פרקליט מחוז לפי סעיף 60;

(תיקון מס' 62) תשע"א-2010

(3)   קצין משטרה המשמש כתובע, שהמפקח הכללי של המשטרה הסמיכו לכך – בעבירות שאינן פשע, למעט עבירות עוון שההחלטה בעניינן מתקבלת בידי בעל תפקיד כאמור בפסקאות (1) או (2);

(תיקון מס' 45) תשס"ה-2005

(4)   קצין משטרה המכהן כראש יחידת תביעות – בעבירות לפי סעיף 19מח לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998, או פרק ה'1א לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965.

(תיקון מס' 83) תשע"ח-2018

           (ב)  (1)   על החלטה שלא להעמיד לדין תימסר לחשוד הודעה בכתב בלא ציון עילת סגירת התיק, ואולם יצוין בה כי החשוד רשאי לברר את עילת סגירת התיק באמצעות הגעה לכל תחנת משטרה וכן באחת הדרכים שנקבעו על ידי המשטרה ושפורטו בהודעה;

(2)   על אף האמור בפסקה (1), לחשוד בעבירת מין או אלימות, כהגדרתה בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-2001, תימסר הודעה בכתב על החלטה שלא להעמיד לדין בציון עילת סגירת התיק;

(3)   בעת מסירת העילה לסגירת התיק לפי הוראות פסקה (1) או (2), שעניינה שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין, תימסר העילה בנוסח שבחלק א' לתוספת השביעית;

(תיקון מס' 89) תשע"ט-2019

(4)   החשוד יהיה רשאי לפנות לתובע שסגר את התיק בבקשה מנומקת לשנות את עילת הסגירה; תיק שנסגר בשל חוסר אשמה, יימחק רישומו מרישומי המשטרה.

מיום 7.8.2001

פסקה 62(א)(2) עד יום 16.11.2010

תיקון מס' 33 והוראת שעה

ס"ח תשס"א מס' 1804 מיום 7.8.2001 עמ' 499 (ה"ח 2997)

תיקון מס' 33 (תיקון מס' 2)

ס"ח תשס"ד מס' 1954 מיום 4.8.2004 עמ' 490 (ה"ח 114)

תיקון מס' 33 (תיקון מס' 3)

ס"ח תשס"ה מס' 2001 מיום 24.5.2005 עמ' 462 (ה"ח 168)

הודעה על החלטת הכנסת להאריך את תוקפה של הוראת השעה

י"פ תשס"ו מס' 5458 מיום 17.11.2005 עמ' 492

י"פ תשס"ז מס' 5596 מיום 16.11.2006 עמ' 546

י"פ תשס"ח מס' 5820 מיום 19.6.2008 עמ' 3490

י"פ תשס"ט מס' 5962 מיום 11.6.2009 עמ' 4281

י"פ תש"ע מס' 6046 מיום 11.1.2010 עמ' 1374

החלפת סעיף 62

הנוסח הקודם:

העמדה לדין

62. ראה התובע שהועבר אליו חומר החקירה שהראיות מספיקות לאישום אדם פלוני, יעמידו לדין, זולת אם היה סבור שאין במשפט ענין לציבור; אולם אם הועבר חומר החקירה לתובע כאמור בסעיף 12(א)(2), טעונה החלטה שלא להעמיד לדין מהטעם האמור אישור קצין משטרה בדרגת פקד ומעלה.

 

תיקון מס' 33 (תיקון)

ס"ח תשס"ד מס' 1947 מיום 30.6.2004 עמ' 432 (ה"ח 62)

(א) ראה תובע שהועבר אליו חומר החקירה שהראיות מספיקות לאישום אדם פלוני, יעמידו לדין, זולת אם היה סבור שאין במשפט ענין לציבור; ואולם החלטה שלא להעמיד לדין, בשל העדר ענין לציבור תהיה באישור בעל תפקיד כלהלן:

(1) פרקליט מחוז או פרקליט בכיר שהוא הסמיכו לכך -  בעבירות שהן פשע;

(2) קצין משטרה המכהן כראש יחידת תביעות או קצין משטרה המשמש כתובע והוסמך לכך – בעבירות שאינן פשע, אשר חומר החקירה בהן הועבר לתובע מוסמך.

(2) קצין משטרה המכהן כראש יחידת תביעות – בעבירות שהן פשע והועברו לתובע משטרתי לפי הוראות סעיף 60(ג), למעט עבירת פציעה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 335(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, המנויה בפרט (6א) לתוספת ראשונה א', ועבירות תקיפה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 382(ב) ו-(ג) לחוק האמור, המנויה בפרט (8א) לתוספת ראשונה א';

(3) קצין משטרה המשמש כתובע, שהמפקח הכללי של המשטרה הסמיכו לענין זה – בעבירות שאינן פשע;

 

מיום 7.10.2005

תיקון מס' 45

ס"ח תשס"ה מס' 1995 מיום 7.4.2005 עמ' 332 (ה"ח 2951)

הוספת פסקה 62(א)(4)

 

מיום 16.11.2010

פקיעת פסקה 62(א)(2)

הנוסח הקודם:

(2) קצין משטרה המכהן כראש יחידת תביעות – בעבירות שהן פשע והועברו לתובע משטרתי לפי הוראות סעיף 60(ג), למעט עבירת פציעה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 335(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, המנויה בפרט (6א) לתוספת ראשונה א', ועבירות תקיפה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 382(ב) ו-(ג) לחוק האמור, המנויה בפרט (8א) לתוספת ראשונה א';

 

מיום 17.11.2010

תיקון מס' 62 – הוראת שעה

ס"ח תשע"א מס' 2261 מיום 17.11.2010 עמ' 31 (ה"ח 500)

תיקון מס' 62 – הוראת שעה (תיקון) תשע"ד-2013

ס"ח תשע"ד מס' 2413 מיום 14.11.2013 עמ' 38 (ה"ח 800)

תיקון מס' 62 – הוראת שעה (תיקון מס' 2) תשע"ה-2014

ס"ח תשע"ה מס' 2475 מיום 18.11.2014 עמ' 30 (ה"ח 895)

תיקון מס' 62 (תיקון מס' 4) תשע"ז-2017

ס"ח תשע"ז מס' 2594 מיום 1.1.2017 עמ' 324 (ה"ח 1097)

החלפת פסקאות 62(א)(1) עד 62(א)(3)

הנוסח הקודם:

(1) פרקליט מחוז או פרקליט בכיר שהוא הסמיכו לכך – בעבירות שהן פשע;

(2) (פקעה);

(3) קצין משטרה המשמש כתובע, שהמפקח הכללי של המשטרה הסמיכו לענין זה – בעבירות שאינן פשע;

 

מיום 22.2.2018

תיקון מס' 82

ס"ח תשע"ח מס' 2694 מיום 22.2.2018 עמ' 192 (ה"ח 748)

62. (א) ראה תובע שהועבר אליו חומר החקירה שהראיות מספיקות לאישום אדם פלוני, יעמידו לדין, זולת אם היה סבור שאין במשפט ענין לציבור שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין; ואולם החלטה שלא להעמיד לדין, בשל העדר ענין לציבור בשל עילה זו תהיה באישור בעל תפקיד כלהלן:

(1) פרקליט מחוז או פרקליט בכיר שהוא הסמיכו לכך – בעבירות פשע או עוון, שחומר החקירה בהן הועבר לטיפולו של פרקליט לפי סעיף 60;

(2) קצין משטרה המכהן כראש יחידת תביעות או תובע משטרתי בכיר שהוא הסמיך לכך – בעבירות פשע שחומר החקירה בהן הועבר לטיפולו של תובע משטרתי לפי סעיף 60, וכן בעבירות עוון שחומר החקירה בהן הועבר לטיפולו של תובע משטרתי על ידי פרקליט מחוז לפי סעיף 60;

(3) קצין משטרה המשמש כתובע, שהמפקח הכללי של המשטרה הסמיכו לכך – בעבירות שאינן פשע, למעט עבירות עוון שההחלטה בעניינן מתקבלת בידי בעל תפקיד כאמור בפסקאות (1) או (2);

(4) קצין משטרה המכהן כראש יחידת תביעות – בעבירות לפי סעיף 19מח לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998, או פרק ה'1א לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965.

(ב) על החלטה שלא להעמיד לדין תימסר לחשוד הודעה בכתב שבה תצוין עילת סגירת התיק והחשוד עילת סגירת התיק ואם עילת סגירת התיק היא שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין – בנוסח שבחלק א' בתוספת השביעית; החשוד יהיה רשאי לפנות לתובע שסגר את התיק בבקשה מנומקת לשנות את עילת הסגירה; תיק שנסגר בשל חוסר אשמה, יימחק רישומו מרישומי המשטרה.

 

מיום 1.1.2019

תיקון מס' 83

ס"ח תשע"ח מס' 2745 מיום 26.7.2018 עמ' 908 (ה"ח 755)

החלפת סעיף קטן 62(ב)

הנוסח הקודם:

(ב) על החלטה שלא להעמיד לדין תימסר לחשוד הודעה בכתב שבה תצוין עילת סגירת התיק ואם עילת סגירת התיק היא שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין – בנוסח שבחלק א' בתוספת השביעית; החשוד יהיה רשאי לפנות לתובע שסגר את התיק בבקשה מנומקת לשנות את עילת הסגירה; תיק שנסגר בשל חוסר אשמה, יימחק רישומו מרישומי המשטרה.

 

מיום 17.1.2021

תיקון מס' 89

ס"ח תשע"ט מס' 2783 מיום 16.1.2019 עמ' 319 (ה"ח 1071)

(ב) (1) על החלטה שלא להעמיד לדין תימסר לחשוד הודעה בכתב בלא ציון עילת סגירת התיק, ואולם יצוין בה כי החשוד רשאי לברר את עילת סגירת התיק באמצעות הגעה לכל תחנת משטרה וכן באחת הדרכים שנקבעו על ידי המשטרה ושפורטו בהודעה;

(2) על אף האמור בפסקה (1), לחשוד בעבירת מין או אלימות, כהגדרתה בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-2001, תימסר הודעה בכתב על החלטה שלא להעמיד לדין בציון עילת סגירת התיק;

(3) בעת מסירת העילה לסגירת התיק לפי הוראות פסקה (1) או (2), שעניינה שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין, תימסר העילה בנוסח שבחלק א' לתוספת השביעית;

(4) החשוד יהיה רשאי לפנות לתובע שסגר את התיק בבקשה מנומקת לשנות את עילת הסגירה; תיק שנסגר בשל חוסר אשמה, יימחק רישומו מרישומי המשטרה יוסר רישומו מהמרשם המשטרתי כהגדרתו בחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע"ט-2019.

סגירת תיק בעבירת מין או אלימות כלפי בן זוג (תיקון מס' 36) תשס"ב-2002 (תיקון מס' 50) תשס"ז-2006 (תיקון מס' 86) תשע"ט-2019

62א.   (א)  בסעיף זה –

           "בן זוג", "המרכז", "המתלונן" – כהגדרתם בסעיף 59א(א);

           "עבירת מין או אלימות" – כהגדרתה בסעיף 59א(א) וכן עבירה מסוג פשע לפי סעיפים 203, 305, 327, 329, 330, 332, 333, 335, 336 בנסיבות מחמירות, 345, 346(א), 347(א) ו-(ג), 348(א), (ב) ו-(ד), 368ב, 368ג, 369, 370, 371, 372, 373, 374, 375, 377 בנסיבות מחמירות, עבירה של סחר בבני אדם לפי סעיף 377א(א)(5), 381(א), 382(ב) בצירוף ל-379, 382(ג) בצירוף ל-380, 402, 404, 427, 428, לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

(תיקון מס' 82) תשע"ח-2018

           (ב)  בקשת המתלונן שלא להעמיד לדין את בן זוגו בעבירת מין או אלימות שביצע כלפיו, לא תהווה, כשלעצמה, סיבה יחידה להחלטה לפי סעיף 62(א) שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין.

           (ג)   ביקש המתלונן שלא להעמיד לדין את בן זוגו בעבירת מין או אלימות שביצע כלפיו והבקשה מהווה סיבה מבין הסיבות שלא להעמיד לדין, רשאי תובע, בטרם יחליט כאמור בסעיף 62(א), להפנות את המתלונן, בן זוגו או שניהם, בהסכמת כל אחד מהם למרכז, ויחולו, לענין קבלת ההחלטה, הוראות סעיף 59א(ג)(3) עד (5), בשינויים המחויבים.

           (ד)  אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכויות תובע להחליט לפי סעיף 62(א).

מיום 19.6.2002

תיקון מס' 36

ס"ח תשס"ב מס' 1851 מיום 19.6.2002 עמ' 449 (ה"ח 3107)

הוספת סעיף 62א

 

מיום 29.10.2006

תיקון מס' 50

ס"ח תשס"ז מס' 2067 מיום 29.10.2006 עמ' 6 (ה"ח 231)

(א) בסעיף זה –

"בן זוג", "המרכז", "המתלונן" – כהגדרתם בסעיף 59א(א);

"עבירת מין או אלימות" – כהגדרתה בסעיף 59א(א) וכן עבירה מסוג פשע לפי סעיפים 203, 203א, 305, 307, 327, 329, 330, 332, 333, 335, 336 בנסיבות מחמירות, 345, 346(א), 347(א) ו-(ג), 348(א), (ב) ו-(ד), 368ב, 368ג, 369, 370, 371, 372, 373, 374, 375, 377 בנסיבות מחמירות, עבירה של סחר בבני אדם לפי סעיף 377א(א)(5), 381(א), 382(ב) בצירוף ל-379, 382(ג) בצירוף ל-380, 402, 404, 427, 428, לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

 

מיום 22.2.2018

תיקון מס' 82

ס"ח תשע"ח מס' 2694 מיום 22.2.2018 עמ' 192 (ה"ח 748)

(ב) בקשת המתלונן שלא להעמיד לדין את בן זוגו בעבירת מין או אלימות שביצע כלפיו, לא תהווה, כשלעצמה, סיבה יחידה להחלטה לפי סעיף 62(א) שאין במשפט ענין לציבור שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין.

 

מיום 10.7.2019

תיקון מס' 86

ס"ח תשע"ט מס' 2779 מיום 10.1.2019 עמ' 233 (ה"ח 972)

(א) בסעיף זה –

"בן זוג", "המרכז", "המתלונן" – כהגדרתם בסעיף 59א(א);

"עבירת מין או אלימות" – כהגדרתה בסעיף 59א(א) וכן עבירה מסוג פשע לפי סעיפים 203, 305, 307 305, 327, 329, 330, 332, 333, 335, 336 בנסיבות מחמירות, 345, 346(א), 347(א) ו-(ג), 348(א), (ב) ו-(ד), 368ב, 368ג, 369, 370, 371, 372, 373, 374, 375, 377 בנסיבות מחמירות, עבירה של סחר בבני אדם לפי סעיף 377א(א)(5), 381(א), 382(ב) בצירוף ל-379, 382(ג) בצירוף ל-380, 402, 404, 427, 428, לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

הודעה על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין (תיקון מס' 83) תשע"ח-2018

63.   (א)  (1)   על החלטה שלא לחקור תימסר למתלונן הודעה בכתב בציון עילת סגירת התיק;

(2)   על החלטה שלא להעמיד לדין תימסר למתלונן הודעה בכתב בלא ציון עילת סגירת התיק, ואולם יצוין בה כי המתלונן רשאי לברר את העילה כאמור באמצעות הגעה לכל תחנת משטרה וכן באחת הדרכים שנקבעו על ידי המשטרה ושפורטו בהודעה; במקרים חריגים, שבהם לא ניתן לקבל את העילה לסגירת התיק כאמור בכל תחנת משטרה, המתלונן יהיה רשאי לברר אותה באחת הדרכים שפורטו בהודעה בלבד.

           (ב)  על אף האמור בסעיף קטן (א)(2), לעניין עבירת מין או אלימות כהגדרתה בחוק זכויות נפגע עבירה, התשס"א-2001, תימסר למתלונן הודעה בכתב על החלטה שלא להעמיד לדין בציון עילת סגירת התיק.

           (ג)   בעת מסירת העילה לסגירת התיק לפי הוראות סעיף קטן (א) או (ב), שעניינה שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה או להעמדה לדין, תימסר העילה לפי הנוסח שבחלק ב' בתוספת השביעית, לפי העניין.

מיום 22.2.2018

תיקון מס' 82

ס"ח תשע"ח מס' 2694 מיום 22.2.2018 עמ' 192 (ה"ח 748)

63. על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין תימסר למתלונן הודעה בכתב בציון טעם ההחלטה, ואם עילת סגירת התיק היא שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה או להעמדה לדין – בנוסח שבחלק ב' בתוספת השביעית, לפי העניין.

 

מיום 1.1.2019

תיקון מס' 83

ס"ח תשע"ח מס' 2745 מיום 26.7.2018 עמ' 908 (ה"ח 755)

החלפת סעיף 63

הנוסח הקודם:

הודעה על החלטה שלא לחקור או להעמיד לדין

63. על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין תימסר למתלונן הודעה בכתב בציון טעם ההחלטה, ואם עילת סגירת התיק היא שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה או להעמדה לדין – בנוסח שבחלק ב' בתוספת השביעית, לפי העניין.

ערר (תיקון מס' 33) תשס"א-2001 (תיקון מס' 82) תשע"ח-2018

64.   (א)  על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין, משום שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה או להעמידה לדין, לפי העניין, שלא נמצאו ראיות מספיקות או שנקבע שאין אשמה, רשאי המתלונן לערור כלהלן:

(תיקון מס' 33) (תיקון) תשס"ד-2004 (תיקון מס' 33) (תיקון מס' 2) תשס"ד-2004

(1)   על החלטה שניתנה על ידי גוף חוקר או תובע כאמור בסעיף 12(א)(1)(ב) או (2) – לפני פרקליט מחוז, פרקליט מפרקליטות המדינה שמונה למנהל תחום עררים או פרקליט מפרקליטות המדינה, בדרגה שאינה פחותה מסגן בכיר א' לפרקליט המדינה, שפרקליט המדינה הסמיכו לכך;

(2)   על החלטה שניתנה על ידי פרקליט מחוז או פרקליט מפרקליטות המדינה, שלא להעמיד לדין בשל העדר ראיות מספיקות או חוסר אשמה, למעט החלטה בערר לפי פסקה (1) – לפני פרקליט המדינה;

(תיקון מס' 33) (תיקון) תשס"ד-2004 (תיקון מס' 60) תש"ע-2010 (תיקון מס' 82)  תשע"ח-2018

(3)   על החלטה שניתנה על ידי פרקליט המדינה או משנהו, שלא להעמיד לדין, למעט החלטה בערר לפי פסקה (2), וכן על החלטה של פרקליט מחוז או פרקליט מפרקליטות המדינה, שלא להעמיד לדין משום שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין, למעט החלטה בערר לפי פסקה (1) – לפני היועץ המשפטי לממשלה.

(תיקון מס' 41) תשס"ד-2004

           (ב)  היועץ המשפטי לממשלה רשאי לאצול לפרקליט המדינה את סמכותו לפי סעיף קטן (א)(3) למעט לענין החלטה שניתנה על ידי פרקליט המדינה או למשנה לפרקליט המדינה למעט לענין החלטה שניתנה על ידי פרקליט המדינה או משנהו; פרקליט המדינה רשאי לאצול למשנהו את סמכותו לפי סעיף קטן (א)(2) ופרקליט מחוז רשאי, באישור פרקליט המדינה, לאצול את סמכותו לפי סעיף קטן (א)(1) לפרקליט בדרגה שאינה פחותה מסגן בכיר לפרקליט המחוז.

מיום 7.8.2001

תיקון מס' 33

ס"ח תשס"א מס' 1804 מיום 7.8.2001 עמ' 500 (ה"ח 2997)

תיקון מס' 33 (תיקון מס' 2)

ס"ח תשס"ד מס' 1954 מיום 4.8.2004 עמ' 490 (ה"ח 114)

החלפת סעיף 64

הנוסח הקודם:

ערר

64. על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין, אם מפני שלא היה בחקירה או במשפט ענין לציבור ואם מפני שלא נמצאו ראיות מספיקות, רשאי המתלונן לערור לפני היועץ המשפטי לממשלה, זולת אם היתה העבירה מן המנויות בתוספת השניה.

 

תיקון מס' 33 (תיקון)

ס"ח תשס"ד מס' 1947 מיום 30.6.2004 עמ' 432 (ה"ח 62)

(א) על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין, משום שאין בחקירה או במשפט ענין לציבור, שלא נמצאו ראיות מספיקות או שנקבע שאין אשמה, רשאי המתלונן לערור כלהלן:

(1) על החלטה שניתנה על ידי גוף חוקר או תובע מוסמך – לפני פרקליט מחוז או פרקליט מחוז, פרקליט מפרקליטות המדינה שמונה למנהל תחום עררים או פרקליט מפרקליטות המדינה, בדרגה שאינה פחותה מסגן בכיר א' לפרקליט המדינה, שפרקליט המדינה הסמיכו לכך;

(2) על החלטה שניתנה על ידי פרקליט מחוז או פרקליט מפרקליטות המדינה, שלא להעמיד לדין בשל העדר ראיות מספיקות או חוסר אשמה, למעט החלטה בערר לפי פסקה (1) – לפני פרקליט המדינה;

(3) על החלטה שניתנה על ידי פרקליט המדינה או משנהו, שלא להעמיד לדין וכן על החלטה של פרקליט מחוז או פרקליט מפרקליטות המדינה, שלא להעמיד לדין בשל העדר ענין לציבור – לפני היועץ המשפטי לממשלה.

 

תיקון מס' 33 (תיקון מס' 2)

ס"ח תשס"ד מס' 1954 מיום 4.8.2004 עמ' 490 (ה"ח 114)

(א) על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין, משום שאין בחקירה או במשפט ענין לציבור, שלא נמצאו ראיות מספיקות או שנקבע שאין אשמה, רשאי המתלונן לערור כלהלן:

(1) על החלטה שניתנה על ידי גוף חוקר או תובע מוסמך תובע כאמור בסעיף 12(א)(1)(ב) או (2) – לפני פרקליט מחוז או פרקליט מפרקליטות המדינה שמונה למנהל תחום עררים;

 

מיום 21.3.2004

תיקון מס' 41

ס"ח תשס"ד מס' 1932 מיום 21.3.2004 עמ' 330 (ה"ח 86)

(ב) היועץ המשפטי לממשלה רשאי לאצול לפרקליט המדינה את סמכותו לפי סעיף קטן (א)(3) למעט לענין החלטה שניתנה על ידי פרקליט המדינה או למשנה לפרקליט המדינה למעט לענין החלטה שניתנה על ידי פרקליט המדינה או משנהו; פרקליט המדינה רשאי לאצול למשנהו את סמכותו לפי סעיף קטן (א)(2) ופרקליט מחוז רשאי, באישור פרקליט המדינה, לאצול את סמכותו לפי סעיף קטן (א)(1) לפרקליט בדרגה שאינה פחותה מסגן בכיר לפרקליט המחוז.

 

מיום 17.1.2010

תיקון מס' 60

ס"ח תש"ע מס' 2223 מיום 17.1.2010 עמ' 308 (ה"ח 456)

(א) על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין, משום שאין בחקירה או במשפט ענין לציבור, שלא נמצאו ראיות מספיקות או שנקבע שאין אשמה, רשאי המתלונן לערור כלהלן:

(1) על החלטה שניתנה על ידי גוף חוקר או תובע כאמור בסעיף 12(א)(1)(ב) או (2) - לפני פרקליט מחוז, פרקליט מפרקליטות המדינה שמונה למנהל תחום עררים או פרקליט מפרקליטות המדינה, בדרגה שאינה פחותה מסגן בכיר א' לפרקליט המדינה, שפרקליט המדינה הסמיכו לכך;

(2) על החלטה שניתנה על ידי פרקליט מחוז או פרקליט מפרקליטות המדינה, שלא להעמיד לדין בשל העדר ראיות מספיקות או חוסר אשמה, למעט החלטה בערר לפי פסקה (1) - לפני פרקליט המדינה;

(3) על החלטה שניתנה על ידי פרקליט המדינה או משנהו, שלא להעמיד לדין, למעט החלטה בערר לפי פסקה (2), וכן על החלטה של פרקליט מחוז או פרקליט מפרקליטות המדינה, שלא להעמיד לדין בשל העדר ענין לציבור, למעט החלטה בערר לפי פסקה (1) - לפני היועץ המשפטי לממשלה.

 

מיום 22.2.2018

תיקון מס' 82

ס"ח תשע"ח מס' 2694 מיום 22.2.2018 עמ' 192 (ה"ח 748)

(א) על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין, משום שאין בחקירה או במשפט ענין לציבור משום שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה או להעמידה לדין, לפי העניין, שלא נמצאו ראיות מספיקות או שנקבע שאין אשמה, רשאי המתלונן לערור כלהלן:

(1) על החלטה שניתנה על ידי גוף חוקר או תובע כאמור בסעיף 12(א)(1)(ב) או (2) – לפני פרקליט מחוז, פרקליט מפרקליטות המדינה שמונה למנהל תחום עררים או פרקליט מפרקליטות המדינה, בדרגה שאינה פחותה מסגן בכיר א' לפרקליט המדינה, שפרקליט המדינה הסמיכו לכך;

(2) על החלטה שניתנה על ידי פרקליט מחוז או פרקליט מפרקליטות המדינה, שלא להעמיד לדין בשל העדר ראיות מספיקות או חוסר אשמה, למעט החלטה בערר לפי פסקה (1) – לפני פרקליט המדינה;

(3) על החלטה שניתנה על ידי פרקליט המדינה או משנהו, שלא להעמיד לדין, למעט החלטה בערר לפי פסקה (2), וכן על החלטה של פרקליט מחוז או פרקליט מפרקליטות המדינה, שלא להעמיד לדין בשל העדר ענין לציבור משום שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין, למעט החלטה בערר לפי פסקה (1) – לפני היועץ המשפטי לממשלה.

מועד לערר [59] (תיקון מס' 33) תשס"א-2001 (תיקון מס' 83) תשע"ח-2018

65.   הערר יוגש באמצעות המשטרה או התובע, הכל לפי הענין, בתוך שישים ימים לאחר שנמסרה למתלונן ההודעה לפי סעיף 63, אולם רשאי בעל הסמכות להחליט בערר כאמור בסעיף 64 להאריך את המועד להגשת הערר.

מיום 7.8.2001

תיקון מס' 33

ס"ח תשס"א מס' 1804 מיום 7.8.2001 עמ' 501 (ה"ח 2997)

תיקון מס' 33 (תיקון מס' 2)

ס"ח תשס"ד מס' 1954 מיום 4.8.2004 עמ' 490 (ה"ח 114)

65. הערר יוגש באמצעות המשטרה או התובע, הכל לפי הענין, תוך שלושים ימים לאחר שנמסרה למתלונן ההודעה לפי סעיף 63, אולם רשאי היועץ המשפטי לממשלה בעל הסמכות להחליט בערר כאמור בסעיף 64 להאריך את המועד להגשת הערר.

 

מיום 1.1.2019

תיקון מס' 83

ס"ח תשע"ח מס' 2745 מיום 26.7.2018 עמ' 909 (ה"ח 755)

65. הערר יוגש באמצעות המשטרה או התובע, הכל לפי הענין, תוך שלושים ימים בתוך שישים ימים לאחר שנמסרה למתלונן ההודעה לפי סעיף 63, אולם רשאי בעל הסמכות להחליט בערר כאמור בסעיף 64 להאריך את המועד להגשת הערר.

מתן החלטה בערר (תיקון מס' 29) תשס"א-2001 (תיקון מס' 33) תשס"א-2001 (תיקון מס' 53) תשס"ח-2007

65א.   החלטה בערר לפי סעיף 64 תינתן ותימסר למתלונן על ידי בעל הסמכות להחליט בערר; החלטה כאמור, לענין עבירת מין או אלימות, מסוג פשע, תינתן ותימסר למתלונן עד תום שישה חודשים מיום הגשת הערר, ואולם בעל הסמכות להחליט בערר רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להחליט ולמסור את החלטתו כאמור במועד מאוחר יותר; לענין זה, "עבירת מין או אלימות" - כהגדרתה בחוק זכויות נפגעי עבירה, תשס"א-2001.

מיום 21.3.2002

תיקון מס' 29

ס"ח תשס"א מס' 1782 מיום 21.3.2001 עמ' 187 (ה"ח 2978)

הוספת סעיף 65א

 

מיום 7.8.2001

תיקון מס' 33

ס"ח תשס"א מס' 1804 מיום 7.8.2001 עמ' 501 (ה"ח 2997)

תיקון מס' 33 (תיקון מס' 2)

ס"ח תשס"ד מס' 1954 מיום 4.8.2004 עמ' 490 (ה"ח 114)

65א. החלטה בערר לפי סעיף 64, לענין עבירת מין או אלימות, מסוג פשע, תינתן ותימסר למתלונן עד תום שישה חודשים מיום הגשת הערר, ואולם היועץ המשפטי לממשלה בעל הסמכות להחליט בערר רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להחליט ולמסור את החלטתו כאמור במועד מאוחר יותר; לענין זה, "עבירת מין או אלימות" – כהגדרתה בחוק זכויות נפגעי עבירה, תשס"א-2001.

 

מיום 25.11.2007

תיקון מס' 53

ס"ח תשס"ח מס' 2118 מיום 25.11.2007 עמ' 34 (ה"ח 176)

65א. החלטה בערר לפי סעיף 64 תינתן ותימסר למתלונן על ידי בעל הסמכות להחליט בערר; החלטה כאמור, לענין עבירת מין או אלימות, מסוג פשע, תינתן ותימסר למתלונן עד תום שישה חודשים מיום הגשת הערר, ואולם בעל הסמכות להחליט בערר רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להחליט ולמסור את החלטתו כאמור במועד מאוחר יותר; לענין זה, "עבירת מין או אלימות" – כהגדרתה בחוק זכויות נפגעי עבירה, תשס"א-2001.

הודעה על החלטה בערר (תיקון מס' 53) תשס"ח-2007

65ב.   (א)  (1)   בטרם תתקבל החלטה להעמיד לדין חשוד, בעקבות הגשת ערר לפי סעיף 64 בעבירה מסוג פשע או עוון, יודיע לו הגורם המוסמך לקבל החלטה כאמור או הממונה על החקירה, על הערר שהוגש ועל האפשרות שיוגש נגדו כתב אישום, אלא אם כן החליט פרקליט מחוז או ראש יחידת התביעות, או בעל הסמכות להחליט בערר, לפי העניין, כי קיימת מניעה לכך.

(2)   הוראות פסקה (1) לא יחולו על סוגי פשעים שקבע שר המשפטים לפי הוראות סעיף 60א(ט), וכן על מי שבעת שניתנה ההחלטה בערר היה נתון במעצר בעקבות הערר שהוגש.

           (ב)  התקבלה החלטה על שינוי העילה לסגירת התיק, בעקבות הגשת ערר לפי סעיף 64, תימסר לחשוד הודעה על הערר שהוגש ועל שינוי עילת הסגירה, והחשוד יהיה רשאי לפנות לבעל הסמכות להחליט בערר בבקשה מנומקת לשנות את עילת הסגירה.

           (ג)   אין בהוראות סעיף זה כדי להוסיף על הוראות סעיף 60א או לגרוע מהן.

מיום 25.11.2007

תיקון מס' 53

ס"ח תשס"ח מס' 2118 מיום 25.11.2007 עמ' 34 (ה"ח 176)

הוספת סעיף 65ב

(תיקון מס' 33) תשס"א-2001

66.   (בוטל).

מיום 22.7.1982

ת"ט (מס' 2) תשמ"ב-1982

ס"ח תשמ"ב מס' 1054 מיום 22.7.1982 עמ' 176

(ב) היועץ המשפטי לממשלה רשאי -

(1) לאצול למשנה לפרקליט המדינה – דרך כלל, לסוגי ענינים או לענין מסויים – את הסמכות להחליט בעררים, למעט ערר על החלטת תובע, שהוא פרקליט מפרקליטות המדינה, שלא להעמיד לדין מפני שאין במשפט ענין לציבור;

(2) לאצול לפרקליט בדרגת סגן בכיר לפרקליט המדינה ומעלה – דרך כלל, לסוגי ענינים או לענין מסויים – את הסמכות להחליט בעררים על החלטת תובע כאמור בסעיף 11(א)(2)  בסעיף 12(א)(2) שלא להעמיד לדין בשל העדר ראיות מספיקות.

 

מיום 7.8.2001

תיקון מס' 33

ס"ח תשס"א מס' 1804 מיום 7.8.2001 עמ' 501 (ה"ח 2997)

תיקון מס' 33 (תיקון מס' 2)

ס"ח תשס"ד מס' 1954 מיום 4.8.2004 עמ' 490 (ה"ח 114)

ביטול סעיף 66

הנוסח הקודם:

אצילת סמכות לענין ערר

66. (א) היועץ המשפטי לממשלה רשאי להעביר לפרקליט המדינה – דרך כלל, לסוגי ענינים או לענין מסוים – את סמכותו להחליט בעררים על החלטה שלא להעמיד לדין מפני שלא נמצאו ראיות מספיקות, וכן בעררים על החלטה שלא להעמיד לדין מפני שאין במשפט ענין לציבור כשההחלטה ניתנה בידי תובע שאינו פרקליט מפרקליטות המדינה.

(ב) היועץ המשפטי לממשלה רשאי -

(1) לאצול למשנה לפרקליט המדינה – דרך כלל, לסוגי ענינים או לענין מסויים – את הסמכות להחליט בעררים, למעט ערר על החלטת תובע, שהוא פרקליט מפרקליטות המדינה, שלא להעמיד לדין מפני שאין במשפט ענין לציבור;

(2) לאצול לפרקליט בדרגת סגן בכיר לפרקליט המדינה ומעלה – דרך כלל, לסוגי ענינים או לענין מסויים – את הסמכות להחליט בעררים על החלטת תובע כאמור בסעיף 12(א)(2) שלא להעמיד לדין בשל העדר ראיות מספיקות.

כתב אישום [61]

67.   אדם שיש להעמידו לדין יגיש עליו תובע כתב אישום לבית המשפט.

(תיקון מס' 66) תשע"ב-2012

סימן א'1: סגירת תיק בהסדר

מיום 2.5.2013

תיקון מס' 66

ס"ח תשע"ב מס' 2374 מיום 2.8.2012 עמ' 599 (ה"ח 416)

הוספת סימן א'1

סגירת תיק בהסדר (תיקון מס' 66) תשע"ב-2012

67א.   (א)  בסימן זה –

           "תובע" – כל אחד מאלה:

(1)   פרקליט כאמור בסעיף 12(א)(1)(א);

(2)   תובע שהוא קצין משטרה המכהן כראש יחידת תביעות או תובע משטרתי בכיר שהוא הסמיך לעניין זה (בסימן זה – תובע משטרתי);

(3)   תובע אחר המנוי בתוספת הרביעית;

           "תובע בכיר" –

(1)   בתיק המנוהל על ידי פרקליט – היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה או משנהו, מנהל מחלקה בפרקליטות המדינה או סגנו, או פרקליט מחוז, משנהו או מנהל מחלקה בפרקליטות המחוז;

(2)   בתיק המנוהל על ידי תובע משטרתי – תובע משטרתי;

(3)   בתיק המנוהל על ידי תובע המנוי בפסקה (3) להגדרה "תובע" – תובע שהוא עובד המדינה ומנוי בתוספת הרביעית.

(תיקון מס' 82) תשע"ח-2018

           (ב)  ראה תובע כי קיימות ראיות מספיקות לאישום בעבירה, רשאי הוא, על אף האמור בסעיף 62(א), שלא להעמיד חשוד לדין, ולהציע לו הסדר (בסימן זה – הסדר), אם ראה כי נסיבות העניין בכללותן מתאימות לאי-העמדה לדין נוכח עריכת ההסדר ומילוי תנאיו.

           (ג)   לא ייערך הסדר אלא בעבירה מסוג חטא או עוון, או בעבירה מסוג פשע המנויה בתוספת השישית, שאינה אחת מאלה:

(1)   עבירה המנויה בסעיף 240 לחוק זה;

(2)   עבירה שהיסוד העובדתי בה מהווה הפרה שבשלה ניתן להטיל עיצום כספי לפי חיקוק או עבירה עם יסוד עובדתי דומה למעשה המהווה הפרה כאמור;

(3)   עבירה שניתן להטיל בשלה כופר כסף.

           (ד)  תובע רשאי לסגור תיק בהסדר בהתקיים שני אלה:

(1)   העונש המתאים לחשוד, לדעת התובע, לפי הוראות סימן א'1 לפרק ו' לחוק העונשין, אינו כולל מאסר בפועל;

(2)   אין פרט רישום כהגדרתו בסעיף 2 לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א-1981 (בסימן זה – חוק המרשם הפלילי), שנרשם בעניינו של החשוד, בחמש השנים שלפני ביצוע העבירה נושא ההסדר, לרבות הסדר שנערך בעבר, ואין חקירות או משפטים פליליים תלויים ועומדים בעניינו במשטרה או באותה רשות, לפי העניין, שאינם חלק מההסדר.

(תיקון מס' 68) תשע"ד-2014

           (ה)  תובע לא יסגור תיק בהסדר, או בהליך דומה שלפיו אם החשוד יקיים תנאים מסוימים לא יוגש נגדו כתב אישום, בין ביוזמת התובע ובין ביוזמת החשוד, אלא לפי הוראות סימן זה או לפי חוק אחר המסמיך תובע לסגור תיק בתנאים.

(תיקון מס' 68) תשע"ד-2014

           (ו)   הוראות סימן זה לא יחולו על חשוד שהוא קטין כהגדרתו בחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971.

מיום 2.5.2013

תיקון מס' 66

ס"ח תשע"ב מס' 2374 מיום 2.8.2012 עמ' 599 (ה"ח 416)

הוספת סעיף 67א

 

מיום 3.7.2014

תיקון מס' 68

ס"ח תשע"ד מס' 2457 מיום 3.7.2014 עמ' 582 (ה"ח 770)

הוספת סעיפים קטנים 67א(ה), 67א(ו)

 

מיום 22.2.2018

תיקון מס' 82

ס"ח תשע"ח מס' 2694 מיום 22.2.2018 עמ' 192 (ה"ח 748)

(ב) ראה תובע כי קיימות ראיות מספיקות לאישום בעבירה, רשאי הוא, על אף האמור בסעיף 62(א), שלא להעמיד חשוד לדין, ולהציע לו הסדר (בסימן זה – הסדר), אם ראה כי מילוי תנאי ההסדר יענה על העניין לציבור, בנסיבות המקרה אם ראה כי נסיבות העניין בכללותן מתאימות לאי-העמדה לדין נוכח עריכת ההסדר ומילוי תנאיו.

הוראות לעניין עריכת הסדר (תיקון מס' 66) תשע"ב-2012

67ב.   (א)  התובע יתחייב להימנע מהגשת כתב אישום נגד החשוד ולסגור את תיק החקירה נגדו אם יודה החשוד בעובדות המהוות את העבירה המפורטות בהסדר ויקיים את התנאים שיפורטו בו.

           (ב)  לפני שידון התובע עם החשוד בתנאי ההסדר –

(1)   יפרט את העובדות והוראות החיקוק שלגביהן קיימות ראיות מספיקות לאישום (בסימן זה – טיוטת כתב אישום);

(תיקון מס' 82) תשע"ח-2018

(2)   על החלטה שניתנה על ידי פרקליט המדינה או משנהו, שלא להעמיד לדין, למעט החלטה בערר לפי פסקה (2), וכן על החלטה של פרקליט מחוז או פרקליט מפרקליטות המדינה, שלא להעמיד לדין משום שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין, למעט החלטה בערר לפי פסקה (1) – לפני היועץ המשפטי לממשלה.

 

(2)   יציין בהחלטה מנומקת את הנסיבות לכך שהעונש המתאים לחשוד אינו כולל מאסר בפועל ולכך שנסיבות העניין בכללותן מתאימות לאי-העמדה לדין נוכח עריכת ההסדר ומילוי תנאיו.

           (ג)   טיוטת כתב האישום וההחלטה המנומקת יישמרו בתיק.

מיום 2.5.2013

תיקון מס' 66

ס"ח תשע"ב מס' 2374 מיום 2.8.2012 עמ' 600 (ה"ח 416)

הוספת סעיף 67ב

 

מיום 22.2.2018

תיקון מס' 82

ס"ח תשע"ח מס' 2694 מיום 22.2.2018 עמ' 192 (ה"ח 748)

(2) יציין בהחלטה מנומקת את הנסיבות לכך שהעונש המתאים לחשוד אינו כולל מאסר בפועל ולכך שמילוי תנאי ההסדר יענה על העניין לציבור בלא העמדתו לדין ולכך שנסיבות העניין בכללותן מתאימות לאי-העמדה לדין נוכח עריכת ההסדר ומילוי תנאיו.

תנאי ההסדר (תיקון מס' 66) תשע"ב-2012

67ג.   (א)  תובע יהיה רשאי לכלול בהסדר תנאים אלה:

 

(תיקון מס' 68) תשע"ד-2014

(1)   תשלום לאוצר המדינה בסכום שלא יעלה על הסכום הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, אף אם ההסדר כולל יותר מעבירה אחת, באופן ובמועדים שיפורטו בהסדר, ובלבד שתקופת התשלום לא תעלה על שנה; נקבעה בחוק הוראה ולפיה ישולמו קנסות בשל עבירה לגורם אחר, יציין זאת התובע, והתשלום ישולם לאותו גורם; בוצעה עבירה בבניין לפי חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965, על ידי בני זוג שהם בעלי הבניין ומנהלים משק בית משותף, לא יוטל על בני הזוג יחד סכום העולה על הסכום האמור;

(תיקון מס' 68) תשע"ד-2014

(2)   תשלום פיצוי לנפגע עבירה בסכום שלא יעלה על הסכום הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, באופן ובמועדים שיפורטו בהסדר, ובלבד שתקופת התשלום לא תעלה על שנה; התשלום יועבר לנפגע לאחר שהתובע סגר את התיק לפי סעיף 67ו;

(3)   התחייבות של החשוד להימנע מביצוע עבירה במהלך תקופה שתפורט בהסדר ולא תעלה על שנה;

(4)   עמידה בתנאי תכנית טיפול, תיקון ושיקום שיקבע קצין מבחן, לרבות ביצוע שירות לציבור כהגדרתו בסעיף 71א(1) לחוק העונשין, והימצאות בפיקוח קצין מבחן לתקופה שיקבע קצין המבחן, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 71ו לחוק העונשין, והכל לתקופה שתפורט בהסדר ולא תעלה על שנה, ובמקרים מיוחדים, בהמלצת קצין המבחן – שלא תעלה על 18 חודשים;

(תיקון מס' 68) תשע"ד-2014

(5)   נקיטת אמצעים המנויים בתוספת החמישית לתיקון הנזק שנגרם עקב העבירה, לשם השבת המצב לקדמותו ולמניעת ביצוע עבירה שבהסדר, ובלבד שיש זיקה עניינית בין התנאי ובין העבירה שבוצעה, והכול לתקופה שתפורט בהסדר ולא תעלה על שנה, ובמקרים מיוחדים כמפורט בתוספת החמישית – לתקופה שלא תעלה על שנתיים.

           (ב)  לשם קביעת תנאי ההסדר יתחשב התובע בעיקרון המנחה בענישה, בשיקולי הענישה, ובנסיבות, הקבועים בסימן א'1 לפרק ו' לחוק העונשין.

           (ג)   בטרם ייחתם הסדר, יאשר תובע בכיר את תנאיו, אלא אם כן ההסדר הוצע לפי תנאים מפורטים שפורטו בהנחיות ופורסמו.

(תיקון מס' 68) תשע"ד-2014 (תיקון מס' 79) תשע"ז-2017

           (ד)  תשלום או פיצוי ייגבה באמצעות רשות האכיפה והגבייה, ויועבר על ידה לאוצר המדינה או לגורם אחר שנקבע בחוק, או לנפגע העבירה, ואולם אם הגורם האחר הוא ועדה מקומית לתכנון ולבנייה כמשמעותה בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965 או רשות מקומית המוסמכת לאכיפה כהגדרתה בפרק י' לחוק האמור, ישולם התשלום ישירות לקופת הוועדה המקומית או הרשות המקומית כאמור, לפי העניין.

מיום 2.5.2013

תיקון מס' 66

ס"ח תשע"ב מס' 2374 מיום 2.8.2012 עמ' 600 (ה"ח 416)

הוספת סעיף 67ג

 

מיום 3.7.2014

תיקון מס' 68

ס"ח תשע"ד מס' 2457 מיום 3.7.2014 עמ' 582 (ה"ח 770)

67ג. (א) תובע יהיה רשאי לכלול בהסדר תנאים אלה:

(1) תשלום לאוצר המדינה בסכום שלא יעלה על הסכום הקבוע בסעיף 61(א)(1) 61(א)(2) לחוק העונשין, אף אם ההסדר כולל יותר מעבירה אחת, באופן ובמועדים שיפורטו בהסדר, ובלבד שתקופת התשלום לא תעלה על שנה; נקבעה בחוק הוראה ולפיה ישולמו קנסות בשל עבירה לגורם אחר, יציין זאת התובע, והתשלום ישולם לאותו גורם; בוצעה עבירה בבניין לפי חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965, על ידי בני זוג שהם בעלי הבניין ומנהלים משק בית משותף, לא יוטל על בני הזוג יחד סכום העולה על הסכום האמור;

(2) תשלום פיצוי לנפגע עבירה בסכום שלא יעלה על הסכום הקבוע בסעיף 61(א)(1) 61(א)(2) לחוק העונשין, באופן ובמועדים שיפורטו בהסדר, ובלבד שתקופת התשלום לא תעלה על שנה; התשלום יועבר לנפגע לאחר שהתובע סגר את התיק לפי סעיף 67ו;

(3) התחייבות של החשוד להימנע מביצוע עבירה במהלך תקופה שתפורט בהסדר ולא תעלה על שנה;

(4) עמידה בתנאי תכנית טיפול, תיקון ושיקום שיקבע קצין מבחן, לרבות ביצוע שירות לציבור כהגדרתו בסעיף 71א(1) לחוק העונשין, והימצאות בפיקוח קצין מבחן לתקופה שיקבע קצין המבחן, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 71ו לחוק העונשין, והכל לתקופה שתפורט בהסדר ולא תעלה על שנה, ובמקרים מיוחדים, בהמלצת קצין המבחן – שלא תעלה על 18 חודשים;

(5) נקיטת אמצעים המנויים בתוספת החמישית לתיקון הנזק שנגרם עקב העבירה, לשם השבת המצב לקדמותו ולמניעת ביצוע עבירה שבהסדר, והכל לתקופה שתפורט בהסדר ולא תעלה על שנה ובלבד שיש זיקה עניינית בין התנאי ובין העבירה שבוצעה, והכול לתקופה שתפורט בהסדר ולא תעלה על שנה, ובמקרים מיוחדים כמפורט בתוספת החמישית – לתקופה שלא תעלה על שנתיים.

(ב) לשם קביעת תנאי ההסדר יתחשב התובע בעיקרון המנחה בענישה, בשיקולי הענישה, ובנסיבות, הקבועים בסימן א'1 לפרק ו' לחוק העונשין.

(ג) בטרם ייחתם הסדר, יאשר תובע בכיר את תנאיו, אלא אם כן ההסדר הוצע לפי תנאים מפורטים שפורטו בהנחיות ופורסמו.

(ד) תשלום או פיצוי ייגבה באמצעות רשות האכיפה והגבייה, ויועבר על ידה לאוצר המדינה או לגורם אחר שנקבע בחוק, או לנפגע העבירה, ואולם אם הגורם האחר הוא ועדה מקומית לתכנון ולבנייה כמשמעותה בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965, ישולם התשלום ישירות לקופת הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה.

 

מיום 25.10.2017

תיקון מס' 79

ס"ח תשע"ז מס' 2635 מיום 25.4.2017 עמ' 921 (ה"ח 1074)

(ד) תשלום או פיצוי ייגבה באמצעות רשות האכיפה והגבייה, ויועבר על ידה לאוצר המדינה או לגורם אחר שנקבע בחוק, או לנפגע העבירה, ואולם אם הגורם האחר הוא ועדה מקומית לתכנון ולבנייה כמשמעותה בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965 או רשות מקומית המוסמכת לאכיפה כהגדרתה בפרק י' לחוק האמור, ישולם התשלום ישירות לקופת הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה הוועדה המקומית או הרשות המקומית כאמור, לפי העניין.

עיון בחומר חקירה לפני חתימה על הסדר (תיקון מס' 66) תשע"ב-2012

67ד.   בטרם ייחתם הסדר, רשאי החשוד לעיין בחומר החקירה ובטיוטת כתב האישום אם אינה זהה למתואר בהסדר.

מיום 2.5.2013

תיקון מס' 66

ס"ח תשע"ב מס' 2374 מיום 2.8.2012 עמ' 601 (ה"ח 416)

הוספת סעיף 67ד

תוכן ההסדר (תיקון מס' 66) תשע"ב-2012

67ה.   הסדר ייערך בכתב, ייחתם בידי התובע והחשוד, ויכיל את –

(1)  תיאור העובדות והוראות החיקוק שלגביהן קיימות ראיות מספיקות לאישום;

(2)  הודאת החשוד בעובדות המהוות עבירה;

(3)  התנאים שעל החשוד למלא;

(4)  התקופה שנקבעה לקיום תנאי ההסדר, והיא תהיה חלק מתנאי ההסדר, וכן הדרך והמועד שבהם יוכיח החשוד כי מילא אחר תנאי ההסדר בתקופות שנקבעו לקיומם;

(5)  הצהרת החשוד כי הוא מבין שהפרת תנאי ההסדר, כולם או חלקם, בתקופה שנקבעה לקיום תנאי ההסדר, תביא להעמדתו לדין לפי טיוטת כתב האישום, וכי יירשם שהתיק נסגר בעילה של סגירת תיק בהסדר, ברישום לפי חוק המרשם הפלילי.

מיום 2.5.2013

תיקון מס' 66

ס"ח תשע"ב מס' 2374 מיום 2.8.2012 עמ' 601 (ה"ח 416)

הוספת סעיף 67ה

עילת סגירת תיק בהסדר (תיקון מס' 66) תשע"ב-2012

67ו.   (א)  התובע יסגור את התיק בעילה של "סגירה בהסדר" לאחר שווידא כי מולאו תנאי ההסדר וערך על כך רישום בתיק בכתב; התובע ישלח דיווח על סגירת התיק למשטרת ישראל ויודיע על כך לחשוד.

           (ב)  הוראות סעיפים 63 ו-64 לא יחולו לעניין תיק שנסגר בהסדר.

מיום 2.5.2013

תיקון מס' 66

ס"ח תשע"ב מס' 2374 מיום 2.8.2012 עמ' 601 (ה"ח 416)

הוספת סעיף 67ו

סירוב להסדר או הפרת תנאיו (תיקון מס' 66) תשע"ב-2012 (תיקון מס' 82) תשע"ח-2018

67ז.   (א)  לא הסכים החשוד להסדר כולו או לתנאי מתנאיו, יעמידו התובע לדין לפי טיוטת כתב האישום; סבר התובע שאין ראיות מספיקות לאישום או שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין, והכל בשל מידע חדש שהובא לידיעתו לאחר סירובו של החשוד להסדר המוצע, יסגור את התיק בהחלטה מנומקת בכתב.

           (ב)  התובע לא יעמיד חשוד לדין בשל עובדות המהוות עבירה שהוא הודה בהן במסגרת הסדר, אלא אם כן החשוד לא מילא את תנאי ההסדר או אם מצא התובע שההסדר הושג במרמה; כתב אישום בשל מרמה כאמור יוגש באישור תובע בכיר.

(תיקון מס' 82) תשע"ח-2018

           (ג)   (1)   נוכח התובע כי החשוד לא מילא את תנאי ההסדר, כולם או חלקם, בכלל או בתקופה שנקבעה לקיום תנאי ההסדר, יעמידו לדין לפי טיוטת כתב האישום; סבר התובע שאין ראיות מספיקות לאישום או שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין, והכל בשל מידע חדש שהובא לידיעתו לאחר שהחשוד לא מילא את התנאים, יסגור את התיק בהחלטה מנומקת בכתב;

(2)   לעניין סעיף 67ג(א)(3), יראו הגשה של כתב אישום על עבירה שהחשוד התחייב במסגרת ההסדר להימנע ממנה, כהפרה של ההתחייבות; הוגש כתב אישום אחרי התקופה שנקבעה לקיום התנאי בשל עבירה שבוצעה בניגוד להתחייבות ובתוך תקופת ההתחייבות, יהיה התובע רשאי להעמיד את החשוד לדין ויחולו הוראות סעיף זה, ובלבד שהתובע טרם סגר את התיק והודיע על כך לחשוד.

           (ד)  הועמד חשוד לדין לאחר שנחתם עמו הסדר, יראו את ההסדר כמבוטל והחשוד לא יהיה מחויב למלא אחר תנאי ההסדר שטרם מילא; מילא החשוד חלק מתנאי ההסדר, יתחשב בכך בית משפט בבואו לגזור את דינו; זוכה החשוד לאחר ששילם תשלום לפי פסקה (1) שבסעיף 67ג(א), יוחזר לו הסכום ששילם בדרך שבה מוחזרים פיקדונות וקנסות לפי חוק זה.

           (ה)  הועמד חשוד לדין לאחר שהוצע לו הסדר או לאחר שנחתם עמו הסדר, לא יבקש התובע להטיל עליו עונש של מאסר בפועל, אלא אם כן הובא לידיעת התובע מידע חדש; בקשה כאמור תהיה באישור של תובע בכיר.

           (ו)   הודיית חשוד בעובדות המהוות עבירה, במסגרת הסדר, לא תשמש ראיה נגדו בהליך פלילי בשל עובדות אלה.

מיום 2.5.2013

תיקון מס' 66

ס"ח תשע"ב מס' 2374 מיום 2.8.2012 עמ' 602 (ה"ח 416)

הוספת סעיף 67ז

 

מיום 22.2.2018

תיקון מס' 82

ס"ח תשע"ח מס' 2694 מיום 22.2.2018 עמ' 192 (ה"ח 748)

(א) לא הסכים החשוד להסדר כולו או לתנאי מתנאיו, יעמידו התובע לדין לפי טיוטת כתב האישום; סבר התובע שאין ראיות מספיקות לאישום או שאין בדבר עניין לציבור שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין, והכל בשל מידע חדש שהובא לידיעתו לאחר סירובו של החשוד להסדר המוצע, יסגור את התיק בהחלטה מנומקת בכתב.

(ב) התובע לא יעמיד חשוד לדין בשל עובדות המהוות עבירה שהוא הודה בהן במסגרת הסדר, אלא אם כן החשוד לא מילא את תנאי ההסדר או אם מצא התובע שההסדר הושג במרמה; כתב אישום בשל מרמה כאמור יוגש באישור תובע בכיר.

(ג) (1) נוכח התובע כי החשוד לא מילא את תנאי ההסדר, כולם או חלקם, בכלל או בתקופה שנקבעה לקיום תנאי ההסדר, יעמידו לדין לפי טיוטת כתב האישום; סבר התובע שאין ראיות מספיקות לאישום או שאין בדבר עניין לציבור שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין, והכל בשל מידע חדש שהובא לידיעתו לאחר שהחשוד לא מילא את התנאים, יסגור את התיק בהחלטה מנומקת בכתב;

פרסום בדבר הסדרים (תיקון מס' 66) תשע"ב-2012

67ח.   הפרטים שלהלן יפורסמו באתר האינטרנט של רשות התביעה הנוגעת בדבר, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול הדעת בקבלת ההחלטה לסגור תיק בהסדר, אך לא תזהה את החשוד או את נפגע העבירה:

(1)  דבר סגירת תיק בהסדר;

(2)  מהות העבירה ונסיבותיה, תיאור העובדות שבהן הודה החשוד וציון הוראות החיקוק שפורטו בהסדר;

(3)  תנאי ההסדר.

מיום 2.5.2013

תיקון מס' 66

ס"ח תשע"ב מס' 2374 מיום 2.8.2012 עמ' 602 (ה"ח 416)

הוספת סעיף 67ח

הכללת עמידה בתנאי תכנית טיפול, תיקון ושיקום בהסדר (תיקון מס' 66) תשע"ב-2012 (תיקון מס' 68) תשע"ד-2014

67ט.   תנאי לפי סעיף 67ג(א)(4), לא ייכלל בהסדרים אלא לאחר ששירות המבחן, כמשמעותו בפרק ד' לפקודת המבחן [נוסח חדש], התשכ"ט-1969, באישור שר הרווחה והשירותים החברתיים, הודיע לרשות התביעה כי ממסירת ההודעה ואילך ניתן לכללו כאמור; שירות המבחן רשאי להודיע כאמור לעניין סוג מסוים של תיקים ולתקופה מסוימת.

מיום 2.5.2013

תיקון מס' 66

ס"ח תשע"ב מס' 2374 מיום 2.8.2012 עמ' 603 (ה"ח 416)

הוספת סעיף 67ט

 

מיום 3.7.2014

תיקון מס' 68

ס"ח תשע"ד מס' 2457 מיום 3.7.2014 עמ' 582 (ה"ח 770)

67ט. תנאי לפי סעיף 67ג(א)(4), לא ייכלל בהסדרים אלא לאחר ששירות המבחן, כמשמעותו בפרק ד' לפקודת המבחן [נוסח חדש], התשכ"ט-1969, באישור שר הרווחה והשירותים החברתיים, הודיע לרשות התביעה כי ממסירת ההודעה ואילך ניתן לכללו כאמור; שירות המבחן רשאי להודיע כאמור לעניין סוג מסוים של תיקים ולתקופה מסוימת.

הנחיות לעניין תחולה (תיקון מס' 66) תשע"ב-2012

67י.    רשות תביעה רשאית להחיל את הוראות סימן זה לעניין סוגי עבירות ובתנאים, כפי שתקבע בהנחיות באישור היועץ המשפטי לממשלה; הנחיות כאמור יפורסמו לציבור.

מיום 2.5.2013

תיקון מס' 66

ס"ח תשע"ב מס' 2374 מיום 2.8.2012 עמ' 603 (ה"ח 416)

הוספת סעיף 67י

שינוי התוספת הרביעית, התוספת החמישית והתוספת השישית (תיקון מס' 66) תשע"ב-2012

67יא.  שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לשנות, בצו, את התוספת הרביעית ואת התוספת החמישית, ובהסכמת השר לביטחון הפנים – את התוספת השישית.

מיום 2.5.2013

תיקון מס' 66

ס"ח תשע"ב מס' 2374 מיום 2.8.2012 עמ' 603 (ה"ח 416)

הוספת סעיף 67יא

דיווח לכנסת (תיקון מס' 66) תשע"ב-2012

67יב.  מדי שנה, ב-1 במרס, ידווחו השר לביטחון הפנים, לעניין המשטרה, ושר המשפטים, לעניין רשויות התביעה האחרות, לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, בכתב, על כל אלה:

(1)  מספר התיקים שבהם נעשה הסדר לפי סעיף זה, לפי סעיפי עבירה ולפי רשות התביעה, ושיעורם הכולל מסך התיקים שנסגרו באותה שנה;

(2)  מספר התיקים שבהם הוגשו כתבי אישום באותה שנה, לפי רשות התביעה.

מיום 2.5.2013

תיקון מס' 66

ס"ח תשע"ב מס' 2374 מיום 2.8.2012 עמ' 603 (ה"ח 416)

הוספת סעיף 67יב

סימן ב': קובלנה

קובלנה [62] ת"ט (מס' 2) תשמ"ב-1982

68.   על אף האמור בסעיף 11 רשאי כל אדם להאשים בעבירה מן המנויות בתוספת השניה על ידי הגשת קובלנה לבית המשפט.

מיום 22.7.1982

ת"ט (מס' 2) תשמ"ב-1982

ס"ח תשמ"ב מס' 1054 מיום 22.7.1982 עמ' 176

68. על אף האמור בסעיף 10 בסעיף 11 רשאי כל אדם להאשים בעבירה מן המנויות בתוספת השניה על ידי הגשת קובלנה לבית המשפט.

קובלנות על עובדי המדינה [63]

69.   לא תוגש קובלנה לפי סימן זה על עובד המדינה בשל מעשה שעשה תוך מילוי תפקידו, אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה.

דין קובלנה [64]

70.   הוראות חוק זה הנוגעות לכתב אישום יחולו על קובלנה, בשינויים לפי הענין; בכל מקום שמדובר בכתב אישום גם קובלנה במשמע, ובכל מקום שמדובר בתובע גם קובל במשמע, אם אין כוונה אחרת משתמעת.

התביעה בקובלנה  [65] ת"ט (מס' 2)  תשמ"ב-1982

71.   הוגשה קובלנה, יעביר בית המשפט העתק ממנה לפרקליט המחוז; התביעה תנוהל, על אף האמור בסעיף 11, בידי הקובל או בא-כוחו, זולת אם פרקליט המחוז הגיש לבית המשפט, תוך חמישה עשר ימים לאחר שקיבל העתק הקובלנה, הודעה שפרקליט מפרקליטות המדינה ינהל את התביעה.

מיום 22.7.1982

ת"ט (מס' 2) תשמ"ב-1982

ס"ח תשמ"ב מס' 1054 מיום 22.7.1982 עמ' 176

71. הוגשה קובלנה, יעביר בית המשפט העתק ממנה לפרקליט המחוז; התביעה תנוהל, על אף האמור בסעיף 10 בסעיף 11, בידי הקובל או בא-כוחו, זולת אם פרקליט המחוז הגיש לבית המשפט, תוך חמישה עשר ימים לאחר שקיבל העתק הקובלנה, הודעה שפרקליט מפרקליטות המדינה ינהל את התביעה.

החלפת קובלנה בכתב אישום [66]

72.   הוגשה הודעה כאמור סעיף 71, תוחלף הקובלנה בכתב אישום מטעם תובע.

העמדת הדיון בקובלנה [66א]

73.   נוכח בית המשפט שקובל אינו מסוגל לנהל בעצמו את ענינו בבית המשפט, או שהוא מנהל את ענינו באופן טורדני, רשאי בית המשפט להפסיק את הדיון בקובלנה עד שימנה לו הקובל עורך דין תוך תקופה שיקבע; לא עשה כן הקובל תוך התקופה שנקבעה, רשאי בית המשפט לראותו כאילו לא התייצב ויחול האמור בסעיף 133.

סימן ג': עיון בראיות התביעה

עיון בחומר החקירה [67] (תיקון מס' 19) תשנ"ה-1995 (תיקון מס' 75) תשע"ו-2016

74.   (א)  (1)   הוגש כתב אישום בפשע או בעוון, רשאים הנאשם וסניגורו, וכן אדם שהסניגור הסמיכו לכך, או, בהסכמת התובע, אדם שהנאשם הסמיכו לכך, לעיין בכל זמן סביר בחומר החקירה וכן ברשימת כל החומר שנאסף או שנרשם בידי הרשות החוקרת, והנוגע לאישום שבידי התובע ולהעתיקו; בסעיף זה, "רשימת כל החומר" – לרבות ציון קיומו של חומר שנאסף או שנרשם בתיק שאינו חומר חקירה ושל חומר שנאסף או שנרשם בתיק שהוא חסוי על פי כל דין, וכן פירוט של סוג החומר כאמור, נושאו והמועד שבו נאסף או נרשם, ובלבד שאין בפירוט האמור לגבי חומר חסוי כדי לפגוע בחיסיון לפי כל דין; היו בחומר כמה מסמכים מאותו סוג העוסקים באותו עניין, ניתן לפרטם יחד כקבוצה, תוך ציון מספר המסמכים הנכללים בקבוצה;

(תיקון מס' 75) תשע"ו-2016 (תיקון מס' 88) תשע"ט-2019

(2)   לעניין פסקה (1), חומר מודיעין שיש זכות עיון בו כאמור באותה פסקה יהיה רק חומר שמתייחס לעובדות המתוארות בכתב האישום, לתוכן עדות שאמורה להישמע בשלב בירור האשמה, לראיה שאמורה להיות מוגשת כאמור או למהימנות של עד מרכזי, ואולם חומר מודיעין שנאסף או שנרשם בתיק ייכלל ברשימת כל החומר כאמור בפסקה (1); בסעיף זה –

"חומר מודיעין" – חומר חקירה שנאסף או שנרשם בידי רשות מודיעין;

"רשות מודיעין" – מערך המודיעין של כל אחד מאלה: משטרת ישראל, המחלקה לחקירת שוטרים במשרד המשפטים, צבא ההגנה לישראל, המשטרה הצבאית החוקרת, שירות בתי הסוהר, שירות הביטחון הכללי, המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, רשות המסים בישראל, רשות ניירות ערך, רשות התחרות.

(תיקון מס' 75) תשע"ו-2016

           (א1) תובע יקבל לעיונו מרשות חוקרת או מרשות מודיעין את כל החומר שנאסף או שנרשם כאמור בסעיף קטן (א), לרבות חומר מודיעין, ויוודא שחומר החקירה ורשימת כל החומר עומדים, בעת הגשת כתב האישום או בסמוך לכך, לרשות הנאשם וסניגורו או אדם אחר כאמור באותו סעיף קטן; היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה יקבע הנחיות לביצוע סעיף זה, לרבות לעניין פיקוח על הליך סיווג החומר.

(תיקון מס' 19) תשנ"ה-1995

           (ב)  נאשם רשאי לבקש, מבית המשפט שאליו הוגש כתב האישום, להורות לתובע להתיר לו לעיין בחומר שהוא, לטענתו, חומר חקירה ולא הועמד לעיונו.

(תיקון מס' 19) תשנ"ה-1995 (תיקון מס' 75) תשע"ו-2016

           (ג)   בקשה לפי סעיף קטן (ב) תידון לפני שופט אחד ובמידת האפשר היא תובא בפני שופט שאינו דן באישום, ואולם בקשה לעיין בחומר מודיעין תידון לפני בית המשפט הדן באישום, שיהיה רשאי להעביר את הדיון בבקשה לשופט יחיד שאינו דן באישום, ואם היה בית המשפט הרכב – לשופט יחיד שהוא אחד משופטי ההרכב או שאינו דן באישום; נאסף או נרשם חומר המודיעין בידי רשות מודיעין שהיא מערך המודיעין של שירות הביטחון הכללי, של המוסד לתפקידים מיוחדים או של צבא ההגנה לישראל, תידון הבקשה בפני שופט של בית המשפט העליון.

(תיקון מס' 19) תשנ"ה-1995

           (ד)  בעת הדיון בבקשה יעמיד התובע את החומר שבמחלוקת לעיונו של בית המשפט בלבד.

(תיקון מס' 75) תשע"ו-2016

           (ד1) על דיון בבקשה לפי סעיף קטן (ב) לעניין חומר מודיעין יחולו הוראות סעיף 46(א) עד (א2) לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, בשינויים המחויבים.

(תיקון מס' 19) תשנ"ה-1995 (תיקון מס' 60)  תש"ע-2010

           (ה)  על החלטת בית משפט לפי סעיף זה ניתן לערור לפני בית המשפט שלערעור שידון בערר בשופט אחד; הערר יוגש בתוך 30 ימים מיום שניתנה החלטת בית המשפט, ואולם בית המשפט רשאי להאריך את המועד להגשת הערר מטעמים שיירשמו.

(תיקון מס' 19) תשנ"ה-1995

           (ו)   אין בסעיף זה כדי לפגוע בהוראות פרק ג' לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971.

מיום 31.3.1995

תיקון מס' 19

ס"ח תשנ"ה מס' 1514 מיום 31.3.1995 עמ' 164 (ה"ח 2194)

74. (א) הוגש כתב אישום בפשע או בעוון, רשאים הנאשם וסניגורו, וכן אדם שהסניגור הסמיכו לכך, או, בהסכמת התובע, אדם שהנאשם הסמיכו לכך, לעיין בכל זמן סביר בחומר החקירה שבידי התובע ולהעתיקו וכן ברשימת כל החומר שנאסף או שנרשם בידי הרשות החוקרת, והנוגע לאישום.

(ב) נאשם רשאי לבקש, מבית המשפט שאליו הוגש כתב האישום, להורות לתובע להתיר לו לעיין בחומר שהוא, לטענתו, חומר חקירה ולא הועמד לעיונו.

(ג) בקשה לפי סעיף קטן (ב) תידון לפני שופט אחד ובמידת האפשר היא תובא בפני שופט שאינו דן באישום.

(ד) בעת הדיון בבקשה יעמיד התובע את החומר שבמחלוקת לעיונו של בית המשפט בלבד.

(ה) על החלטת בית משפט לפי סעיף זה ניתן לערור לפני בית המשפט שלערעור שידון בערר בשופט אחד.

(ו) אין בסעיף זה כדי לפגוע בהוראות פרק ג' לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971.

 

מיום 17.1.2010

תיקון מס' 60

ס"ח תש"ע מס' 2223 מיום 17.1.2010 עמ' 308 (ה"ח 456)

(ה) על החלטת בית משפט לפי סעיף זה ניתן לערור לפני בית המשפט שלערעור שידון בערר בשופט אחד; הערר יוגש בתוך 30 ימים מיום שניתנה החלטת בית המשפט, ואולם בית המשפט רשאי להאריך את המועד להגשת הערר מטעמים שיירשמו.

 

מיום 4.8.2016

תיקון מס' 75

ס"ח תשע"ו מס' 2571 מיום 4.8.2016 עמ' 1140 (ה"ח 848)

(א) (1) הוגש כתב אישום בפשע או בעוון, רשאים הנאשם וסניגורו, וכן אדם שהסניגור הסמיכו לכך, או, בהסכמת התובע, אדם שהנאשם הסמיכו לכך, לעיין בכל זמן סביר בחומר החקירה שבידי התובע ולהעתיקו וכן ברשימת כל החומר שנאסף או שנרשם בידי הרשות החוקרת, והנוגע לאישום; בסעיף זה, "רשימת כל החומר" – לרבות ציון קיומו של חומר שנאסף או שנרשם בתיק שאינו חומר חקירה ושל חומר שנאסף או שנרשם בתיק שהוא חסוי על פי כל דין, וכן פירוט של סוג החומר כאמור, נושאו והמועד שבו נאסף או נרשם, ובלבד שאין בפירוט האמור לגבי חומר חסוי כדי לפגוע בחיסיון לפי כל דין; היו בחומר כמה מסמכים מאותו סוג העוסקים באותו עניין, ניתן לפרטם יחד כקבוצה, תוך ציון מספר המסמכים הנכללים בקבוצה;

(2) לעניין פסקה (1), חומר מודיעין שיש זכות עיון בו כאמור באותה פסקה יהיה רק חומר שמתייחס לעובדות המתוארות בכתב האישום, לתוכן עדות שאמורה להישמע בשלב בירור האשמה, לראיה שאמורה להיות מוגשת כאמור או למהימנות של עד מרכזי, ואולם חומר מודיעין שנאסף או שנרשם בתיק ייכלל ברשימת כל החומר כאמור בפסקה (1); בסעיף זה –

"חומר מודיעין" – חומר חקירה שנאסף או שנרשם בידי רשות מודיעין;

"רשות מודיעין" – מערך המודיעין של כל אחד מאלה: משטרת ישראל, המחלקה לחקירת שוטרים במשרד המשפטים, צבא ההגנה לישראל, המשטרה הצבאית החוקרת, שירות בתי הסוהר, שירות הביטחון הכללי, המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, רשות המסים בישראל, רשות ניירות ערך, רשות ההגבלים העסקיים.

(א1) תובע יקבל לעיונו מרשות חוקרת או מרשות מודיעין את כל החומר שנאסף או שנרשם כאמור בסעיף קטן (א), לרבות חומר מודיעין, ויוודא שחומר החקירה ורשימת כל החומר עומדים, בעת הגשת כתב האישום או בסמוך לכך, לרשות הנאשם וסניגורו או אדם אחר כאמור באותו סעיף קטן; היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה יקבע הנחיות לביצוע סעיף זה, לרבות לעניין פיקוח על הליך סיווג החומר.

(ב) נאשם רשאי לבקש, מבית המשפט שאליו הוגש כתב האישום, להורות לתובע להתיר לו לעיין בחומר שהוא, לטענתו, חומר חקירה ולא הועמד לעיונו.

(ג) בקשה לפי סעיף קטן (ב) תידון לפני שופט אחד ובמידת האפשר היא תובא בפני שופט שאינו דן באישום, ואולם בקשה לעיין בחומר מודיעין תידון לפני בית המשפט הדן באישום, שיהיה רשאי להעביר את הדיון בבקשה לשופט יחיד שאינו דן באישום, ואם היה בית המשפט הרכב – לשופט יחיד שהוא אחד משופטי ההרכב או שאינו דן באישום; נאסף או נרשם חומר המודיעין בידי רשות מודיעין שהיא מערך המודיעין של שירות הביטחון הכללי, של המוסד לתפקידים מיוחדים או של צבא ההגנה לישראל, תידון הבקשה בפני שופט של בית המשפט העליון.

(ד) בעת הדיון בבקשה יעמיד התובע את החומר שבמחלוקת לעיונו של בית המשפט בלבד.

(ד1) על דיון בבקשה לפי סעיף קטן (ב) לעניין חומר מודיעין יחולו הוראות סעיף 46(א) עד (א2) לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, בשינויים המחויבים.

 

מיום 10.1.2019

תיקון מס' 88

ס"ח תשע"ט מס' 2781 מיום 10.1.2019 עמ' 250 (ה"ח 1221)

(א) (1) הוגש כתב אישום בפשע או בעוון, רשאים הנאשם וסניגורו, וכן אדם שהסניגור הסמיכו לכך, או, בהסכמת התובע, אדם שהנאשם הסמיכו לכך, לעיין בכל זמן סביר בחומר החקירה שבידי התובע ולהעתיקו וכן ברשימת כל החומר שנאסף או שנרשם בידי הרשות החוקרת, והנוגע לאישום; בסעיף זה, "רשימת כל החומר" – לרבות ציון קיומו של חומר שנאסף או שנרשם בתיק שאינו חומר חקירה ושל חומר שנאסף או שנרשם בתיק שהוא חסוי על פי כל דין, וכן פירוט של סוג החומר כאמור, נושאו והמועד שבו נאסף או נרשם, ובלבד שאין בפירוט האמור לגבי חומר חסוי כדי לפגוע בחיסיון לפי כל דין; היו בחומר כמה מסמכים מאותו סוג העוסקים באותו עניין, ניתן לפרטם יחד כקבוצה, תוך ציון מספר המסמכים הנכללים בקבוצה;

(2) לעניין פסקה (1), חומר מודיעין שיש זכות עיון בו כאמור באותה פסקה יהיה רק חומר שמתייחס לעובדות המתוארות בכתב האישום, לתוכן עדות שאמורה להישמע בשלב בירור האשמה, לראיה שאמורה להיות מוגשת כאמור או למהימנות של עד מרכזי, ואולם חומר מודיעין שנאסף או שנרשם בתיק ייכלל ברשימת כל החומר כאמור בפסקה (1); בסעיף זה –

"חומר מודיעין" – חומר חקירה שנאסף או שנרשם בידי רשות מודיעין;

"רשות מודיעין" – מערך המודיעין של כל אחד מאלה: משטרת ישראל, המחלקה לחקירת שוטרים במשרד המשפטים, צבא ההגנה לישראל, המשטרה הצבאית החוקרת, שירות בתי הסוהר, שירות הביטחון הכללי, המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, רשות המסים בישראל, רשות ניירות ערך, רשות ההגבלים העסקיים רשות התחרות.

דרכי העיון וההעתקה [68]

75.   עיון בחומר החקירה או העתקה ממנו יהיו במשרד תובע או במקום אחר שתובע הועיד לכך, ובמעמד אדם שתובע מינה, דרך כלל או לענין פלוני, להבטיח שהעיון וההעתקה ייעשו בהתאם לחוק ולהוראות התובע.

עונשין [69]

76.   המפריע או המכשיל אדם שנתמנה על פי סעיף 75 במילוי תפקידו, דינו - מאסר שלושה חדשים; המוציא מתוך החומר שנמסר לו לעיון או להעתקה מסמך או מוצג בלי שקיבל לכך רשות בכתב מאת תובע, דינו - מאסר שנה.

סייג להבאת ראיות [70]

77.   (א)  לא יגיש תובע לבית המשפט ראיה ולא ישמיע עד אם לנאשם או לסניגורו לא ניתנה הזדמנות סבירה לעיין בראיה או בהודעת העד בחקירה, וכן להעתיקם, אלא אם ויתרו על כך.

           (ב)  הודעה של עד בענינים פורמליים שאינם מהותיים לבירור האשמה, אין חובה שתהא בכתב, אולם התובע ימסור לנאשם או לסניגורו - זמן סביר מראש - את שם העד, ואת עיקר התוכן של עדותו לפי הידוע לתביעה, זולת אם ויתרו על כך.

חומר סודי [71]

78.   הוראות סעיף 74 אינן חלות על חומר שאי-גילויו מותר או שגילויו אסור לפי כל דין, אולם הוראות סעיף 77 חלות עליו.

המצאת ראיות שבידי קובל [72]

79.   לא יגיש קובל לבית המשפט ראיה שבכתב שהיתה בידיו, אלא אם המציא לנאשם העתק ממנה.

סייג לזכות העיון בחומר הראיות [73]

80.   הוראות סימן זה אינן חלות על ראיות הבאות לסתור טענת הנאשם שהתובע לא יכול היה לצפותה מראש, ועל ראיות להסברת העדרו של עד או לענינים פורמליים אחרים שאינם מהותיים לבירור האשמה.

שמירת דין [74]

81.   הוראות סימן זה אינן גורעות מהוראות סעיף 128 לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

סימן ד': עיון בעדויות מומחים של ההגנה

הגדרות [74א]

82.   בסימן זה, "חוות דעת" ו"תעודת רופא" - כמשמעותן בסעיף 20 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971.

עיון בעדויות מומחים של הסניגוריה [74ב]

83.   (א)  בית המשפט שהוגש לפניו כתב אישום בפשע או בעוון, רשאי - לפי בקשת התובע - לצוות על הנאשם או על סניגורו –

(1)   לאפשר לתובע לעיין בכל זמן סביר בכל חוות דעת בכתב או בתעודת רופא, שהנאשם מתכוון להביאן לפני בית המשפט כראיה;

(2)   לערוך בכתב את עיקר תכנה של עדות מומחה, שהנאשם מתכוון להשמיע, ולאפשר לתובע בכל זמן סביר לעיין בו;

(3)   לאפשר לתובע להעתיק מסמכים כאמור.

           (ב)  העיון יהיה במעמד אדם שהנאשם או סניגורו ימנה לצורך זה או בכל דרך אחרת שיקבע בית המשפט.

           (ג)   מועד העיון ומקומו יהיו כפי שיקבע בית המשפט, ובלבד שמועד העיון יהיה לאחר שניתנה לנאשם או לסניגורו - לפי בקשתם - האפשרות לעיין בחומר החקירה לפי סימן ג'.

סייג להבאת ראיות [74ג]

84.   לא יגיש נאשם לבית המשפט חוות דעת בכתב או תעודת רופא ולא ישמיע עדות מומחה שלא קויים לגביהן צו שניתן לפי סעיף 83, אלא בהסכמת התובע או ברשות בית המשפט.

סימן ה': אישום

תוכן כתב האישום [75]

85.   כתב אישום יכיל –

(1)   שם בית המשפט שאליו הוא מוגש;

(2)   ציון מדינת ישראל כמאשים או שם הקובל ומענו;

(3)   שם הנאשם ומענו;

(4)   תיאור העובדות המהוות את העבירה, בציון המקום והזמן במידה שאפשר לבררם;

(5)   ציון הוראות החיקוק שלפיו מואשם הנאשם;

(6)   שמות עדי התביעה.

צירוף אישומים [76]

86.   מותר לצרף בכתב אישום אחד כמה אישומים אם הם מבוססים על אותן עובדות או על עובדות דומות או על סדרת מעשים הקשורים זה לזה עד שהם מהווים פרשה אחת; בצירוף אישומים כאמור מותר, על אף כל דין אחר, לצרף לאישום בבית משפט מחוזי גם אישום בעבירה שאינה פשע.

צירוף נאשמים [77]

87.   מותר להאשים בכתב אישום אחד כמה נאשמים אם כל אחד מהם היה צד לעבירות שבכתב האישום או לאחת מהן, בין כשותף ובין בדרך אחרת, או אם האישום הוא בשל סדרת מעשים הקשורים זה לזה שהם מהווים פרשה אחת; אולם אין באי-צירופו של צד אחד לעבירה מניעה לשפיטתו של צד אחר.

הפרדת המשפט [78]

88.   בית המשפט רשאי, בכל שלב שלפני הכרעת הדין, לצוות על הפרדת המשפט באישום פלוני שנכלל בכתב האישום, או על הפרדת משפטו של נאשם פלוני שהואשם עם אחרים.

כתב אישום חדש בהפרדת המשפט [79]

89.   ניתן צו להפרדת המשפט, יוגש כתב אישום אחר בשל האישום שהמשפט עליו הופרד או נגד הנאשם שמשפטו הופרד; ורשאי בית המשפט, אם הוא סבור שלא ייגרם על-ידי עיוות-דין, להמשיך במשפט שהופרד מן השלב שאליו הגיע לפני ההפרדה.

איחוד משפטים [80]

90.   בית המשפט רשאי, בכל שלב שלפני הכרעת הדין, לצוות על איחוד הדיון בכתבי אישום נפרדים התלויים ועומדים באותו בית משפט, אם מותר לצרפם בהתאם להוראות סעיפים 86 או 87 ובית המשפט סבור שהצירוף לא יגרום לעיוות דין.

תיקון כתב אישום בידי התובע [81]

91.   תובע רשאי, בכל עת עד לתחילת המשפט, לתקן כתב אישום, להוסיף עליו ולגרוע ממנו, במסירת הודעה לבית המשפט המפרטת את השינוי; בית המשפט ימציא העתק מן ההודעה לנאשם.

תיקון כתב אישום בידי בית המשפט [82]

92.   (א)  בית המשפט רשאי, בכל עת שלאחר תחילת המשפט, לבקשת בעל דין, לתקן כתב אישום, להוסיף עליו ולגרוע ממנו, ובלבד שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן; התיקון ייעשה בכתב האישום או יירשם בפרוטוקול.

 

           (ב)  בית המשפט רשאי לתקן כתב אישום אף אם העבירה שלפי התיקון היא בגדר הסמכות של בית משפט אחר או של הרכב אחר, ואם עשה כן יעביר את הענין לאותו בית משפט או הרכב, אולם אם העבירה היא בסמכותו של בית משפט בעל סמכות שיפוט מצומצמת יותר, רשאי בית המשפט גם להמשיך לדון בה.

           (ג)   בית משפט שהועבר אליו ענין לפי סעיף קטן (ב) רשאי להמשיך בדיון מן השלב שאליו הגיע קודמו, ורשאי הוא, לאחר שנתן הזדמנות לבעלי הדין להשמיע טענותיהם לענין, לנהוג בראיות שגבה קודמו כאילו הוא עצמו גבה אותן, או לחזור ולגבותן, כולן או מקצתן.

חזרה מאישום [83]

93.   תובע רשאי, בכל עת שלאחר תחילת המשפט, לחזור בו מאישום שבכתב האישום, נגד נאשם אחד או יותר; אולם לא יעשה כן אם הודה הנאשם, בין בכתב על-פי סעיף 123 ובין בתשובתו לאישום, בעובדות שיש בהן כדי להרשיעו באותו אישום; לא היה בעובדות שהודה בהן כדי הרשעתו, רשאי התובע לחזור בו מן האישום ברשות בית המשפט.

תוצאות חזרה מאישום [84]

94.   (א)  חזר בו תובע מאישום לפני תשובת הנאשם לאישום, יבטל בית המשפט את האישום; חזר בו לאחר מכן, יזכה בית המשפט את הנאשם מאותו אישום.

(תיקון מס' 19) תשנ"ה-1995

           (ב)  בהסכמת התובע והנאשם רשאי בית המשפט לבטל אישום, בכל עת עד להכרעת הדין, ודין הביטול יהיה כדין ביטול לפני תשובת הנאשם.

(תיקון מס' 19) תשנ"ה-1995

           (ג)   אישום שבוטל, לפי סעיף קטן (ב), לא יוגש מחדש אלא באישור היועץ המשפטי לממשלה ומטעמים שיירשמו.

מיום 31.3.1995

תיקון מס' 19

ס"ח תשנ"ה מס' 1514 מיום 31.3.1995 עמ' 165 (ה"ח 2194)

94. (א) חזר בו תובע מאישום לפני תשובת הנאשם לאישום, יבטל בית המשפט את האישום; חזר בו לאחר מכן, יזכה בית המשפט את הנאשם מאותו אישום.

(ב) בהסכמת התובע והנאשם רשאי בית המשפט לבטל אישום, בכל עת עד להכרעת הדין, ודין הביטול יהיה כדין ביטול לפני תשובת הנאשם.

(ג) אישום שבוטל, לפי סעיף קטן (ב), לא יוגש מחדש אלא באישור היועץ המשפטי לממשלה ומטעמים שיירשמו.

התליית הליכים (תיקון מס' 19) תשנ"ה-1995

94א.   (א)  בכל עת שלאחר הגשת כתב האישום ולפני גזר הדין, רשאי בית המשפט להתלות את ההליכים, בין מיוזמתו ובין לבקשת תובע, אם נוכח כי לא ניתן להביא את הנאשם להמשך משפטו.

           (ב)  הותלו ההליכים, לפי סעיף קטן (א) ולאחר מכן ניתן להביא את הנאשם להמשך משפטו, רשאי תובע להודיע בכתב לבית המשפט על רצונו לחדש את ההליכים, ומשעשה כן יחדש בית המשפט את ההליכים, ורשאי הוא להמשיך בהם מן השלב שאליו הגיע לפני התלייתם.

           (ג)   על אף הוראות סעיף 9 ניתן לחדש את ההליכים באישור היועץ המשפטי לממשלה, מטעמים שיירשמו, אף אם עברו בין מועד התליית ההליכים לבין המועד שבו ניתן להביא את הנאשם להמשך משפטו התקופות האמורות בסעיף 9; ובלבד שההליכים הותלו מהטעם שהנאשם מתחמק מן הדין.

מיום 31.3.1995

תיקון מס' 19

ס"ח תשנ"ה מס' 1514 מיום 31.3.1995 עמ' 165 (ה"ח 2194)

הוספת סעיף 94א

סימן ו': זימון למשפט

הזמנה למשפט [85] (תיקון מס' 48) תשס"ו-2006

95.     (א)  משהוגש כתב אישום יקבע בית המשפט מועד למשפט; בית המשפט יודיע על המועד בכתב לתובע וימציא לנאשם הזמנה בכתב למשפט בצירוף העתק מכתב האישום; הגיש סניגורו לבית המשפט לפני קביעת המועד יפוי כוח לייצג את הנאשם במשפט, יודיע בית המשפט על המועד בכתב גם לסניגור.

(תיקון מס' 48) תשס"ו-2006

           (ב)  סבר בית המשפט, לאור אופי העבירה שבכתב האישום ונסיבותיה, כי הדיון בכתב האישום מתאים לניהול במסגרת דיון מקדמי לפי הוראות סעיף 143א, תצורף להזמנה למשפט כאמור בסעיף קטן (א) הודעה, בנוסח שיקבע שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, בדבר האפשרות לניהול דיון מקדמי ובדבר מטרות הדיון המקדמי כאמור בסעיף
143א(ב), ותנאיו כאמור בסעיף 143א(ג).

מיום 1.1.2007

תיקון מס' 48

ס"ח תשס"ו מס' 2063 מיום 27.7.2006 עמ' 390 (ה"ח 158)

95. (א) משהוגש כתב אישום יקבע בית המשפט מועד למשפט; בית המשפט יודיע על המועד בכתב לתובע וימציא לנאשם הזמנה בכתב למשפט בצירוף העתק מכתב האישום; הגיש סניגורו לבית המשפט לפני קביעת המועד יפוי כוח לייצג את הנאשם במשפט, יודיע בית המשפט על המועד בכתב גם לסניגור.

(ב) סבר בית המשפט, לאור אופי העבירה שבכתב האישום ונסיבותיה, כי הדיון בכתב האישום מתאים לניהול במסגרת דיון מקדמי לפי הוראות סעיף 143א, תצורף להזמנה למשפט כאמור בסעיף קטן (א) הודעה, בנוסח שיקבע שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, בדבר האפשרות לניהול דיון מקדמי ובדבר מטרות הדיון המקדמי כאמור בסעיף 143א(ב), ותנאיו כאמור בסעיף 143א(ג).

תוכן ההזמנה [86]

96.   הזמנה למשפט תכיל –

(1)   שם בית המשפט;

(2)   ציון המאשים;

(3)   שם הנאשם ומענו;

(4)   תמצית האישום נגדו;

(5)   המקום והמועד שבהם עליו להתייצב;

(6)   תמצית הוראות סעיפים 123 ו-128.

הודעה על דחיית מועד [87]

97.   נדחה המועד לתחילת המשפט או להמשכו, יודיע בית המשפט בכתב לתובע על המועד שקבע, וימציא לנאשם ולסניגורו הודעה בכתב עליו, אם לא הודיע להם על כך בעל-פה בשעת דיון.

צורת ההזמנה [88] (תיקון מס' 19) תשנ"ה-1995

98.   הודעה בכתב והזמנה לפי סימן זה תיחתם בידי שופט, רשם או פקיד בית המשפט ובחותמת בית המשפט. אולם הודעה או הזמנה כאמור, לנאשם בעבירה שכתב האישום נגדו הוגש בידי תובע, כמשמעותו בסעיף 12(א)(2), יכול שתיחתם בידי שוטר בלבד.

מיום 31.3.1995

תיקון מס' 19

ס"ח תשנ"ה מס' 1514 מיום 31.3.1995 עמ' 165 (ה"ח 2194)

98. הודעה בכתב והזמנה לפי סימן זה תיחתם בידי שופט, רשם או פקיד בית המשפט ובחותמת בית המשפט. אולם הודעה או הזמנה כאמור, לנאשם בעבירה שכתב האישום נגדו הוגש בידי תובע, כמשמעותו בסעיף 12(א)(2), יכול שתיחתם בידי שוטר בלבד.

צו הבאה [89]

99.   בית המשפט רשאי לתת בכל עת צו הבאה נגד הנאשם, אם ראה שיש צורך בכך כדי לכפות את התייצבותו למשפט במועד שנקבע.

תחולת סעיפים אחרים [90]

100. על צו הבאה יחולו הוראות סעיפים 22 עד 26, בשינויים לפי הענין.

מסירה עם מעצר [91]

101. העוצר אדם לפי צו הבאה ימסור לו עם העתק הצו גם הזמנה, או הודעה לפי סעיף 97, או העתק מהן.

שחרור בערובה [92]

102. בצו הבאה רשאי בית המשפט להורות לקצין משטרה לשחרר את הנאשם בערובה, כפי שיפורש בצו; כתב ערובה שניתן בפני הקצין יועבר לבית המשפט שנתן את הצו; על הערובה יחולו הוראות סעיפים 43 עד 49 בשינויים לפי הענין.

הבאה לבית המשפט [93]

103. מי שנעצר על-פי צו הבאה ולא שוחרר לפי סעיף 102, יובא בלא דיחוי לפני בית המשפט, והוא יצווה על מעצרו או ישחררו בערובה.

תפיסת נכסי נאשם שנמלט [94]

104. (א)  נאשם שנמלט או מסתתר ואין אפשרות למצאו, רשאי בית המשפט, לבקשת פרקליט מפרקליטות המדינה, ואם הוא סבור שהדבר עשוי להביא להתייצבותו של הנאשם, לצוות על תפיסת כל נכס מנכסיו של הנאשם, מיטלטלין או מקרקעין, על רישום עיקול עליהם בפנקסי המקרקעין או על מינוי כונס נכסים עליהם, ולהורות מה ייעשה בנכס ובפירותיו כל עוד הצו בתקפו.

           (ב)  צו לפי סעיף זה לא יפגע בזכותו של נושה לרדת לאותם נכסים.

           (ג)   ניתן צו לפי סעיף זה, רשאי כל מי שתלוי בנאשם ותפיסת הנכס עשויה לפגוע בפרנסתו, לבקש מבית המשפט לבטל את הצו או לשנותו.

סימן ז': הזמנת עדים והמצאת מסמכים

פירושים [98 סוגריים]

105. בסימן זה, "מסמכים" - לרבות מוצגים אחרים.

הזמנת עד [95, 96]

106. (א)  בית המשפט יזמין, לבקשת בעל דין, כל אדם להעיד במשפט, זולת אם היה סבור שאין בהזמנת אותו אדם להועיל לבירור שאלה הנוגעת למשפט, וכן רשאי בית המשפט להזמין עד מטעמו.

           (ב)  הזמנת עד תהיה בהמצאת הזמנה בכתב לעד או בהודעה בעל-פה לעד על ידי בית המשפט בשעת דיון.

צורת ההזמנה ותכנה [97] (תיקון מס' 19) תשנ"ה-1995

107. הזמנה בכתב לעד תיחתם ביד שופט, רשם או פקיד בית המשפט ובחותמת בית המשפט, אולם רשאי שוטר להזמין עד מטעם תובע בחתימתו בלבד; ההזמנה תכיל –

(1)   שם בית המשפט;

(2)   ציון בעלי הדין;

(3)   שם המוזמן ומענו;

(4)   המקום והמועד שבהם עליו להתייצב;

(תיקון מס' 19) תשנ"ה-1995

(5)   (נמחקה).

מיום 31.3.1995

תיקון מס' 19

ס"ח תשנ"ה מס' 1514 מיום 31.3.1995 עמ' 165 (ה"ח 2194)

107. הזמנה בכתב לעד תיחתם ביד שופט, רשם או פקיד בית המשפט ובחותמת בית המשפט ותכיל, אולם רשאי שוטר להזמין עד מטעם תובע בחתימתו בלבד; ההזמנה תכיל

(1) שם בית המשפט;

(2) ציון בעלי הדין;

(3) שם המוזמן ומענו;

(4) המקום והמועד שבהם עליו להתייצב;

(5) תמצית הוראות סעיפים 111 ו-113.

צו להמצאת מסמכים ומוצגים [98]

108. בית המשפט רשאי, ל