נבו ייצוגיות - מעקב אחרי חרות ותביעות

חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967

 

 

בתי משפט וסדרי דין – הוצאה לפועל

תוכן ענינים

 

פרק א': הוראות כלליות

Go

10

סעיף 1

הגדרות

Go

10

סעיף 2

לשכות הוצאה לפועל

Go

11

סעיף 3

מינוי רשמי הוצאה לפועל וכהונתם

Go

11

סעיף 3א

מעמדם וסמכותם של רשמי הוצאה לפועל

Go

12

סעיף 3ב

תחולת הוראות מחוק בתי המשפט

Go

12

סעיף 3ב1

סמכות רשם לסיים דיון

Go

12

סעיף 3ב2

רציפות הדיון

Go

12

סעיף 3ג

הממונה על רשמי הוצאה לפועל

Go

12

סעיף 3ד

אחראי על בירור תלונות

Go

12

סעיף 4

מנהלי לשכות ההוצאה לפועל ומנהל מערכת ההוצאה לפועל

Go

13

סעיף 4א

הענקת סמכויות לדון בבקשות

Go

13

סעיף 5

הטלת תפקידים

Go

13

סעיף 5א

ועדת האישורים

Go

13

סעיף 5ב

תוקף אישורים וסדרי עבודה

Go

14

סעיף 5ב1

בעל אישור חדש

Go

14

סעיף 5ג

ניהול פנקס

Go

14

סעיף 5ד

סייג לעיסוק

Go

14

סעיף 5ה

חובת סודיות

Go

14

סעיף 5ו

אי חידוש, ביטול או פסילה

Go

14

סעיף 5ז

בירור תלונות והתליה

Go

15

סעיף 5ח

הפסקת ביצועו של הליך

Go

15

סעיף 6

בקשת ביצוע

Go

15

סעיף 7

המצאת אזהרה ופסק דין

Go

16

סעיף 7א

בקשת חייב לצו תשלומים

Go

17

סעיף 7א1

התקופות לתשלום החוב הפסוק ושיעורי התשלום

Go

18

סעיף 7א2

הודעת חייב על כך שאין ביכולתו לשלם את החוב הפסוק

Go

18

סעיף 7א3

הסדר תשלומים מיוחד   הוראת שעה

Go

19

סעיף 7ב

מסירת מידע

Go

20

סעיף 7ב1

פטור מאחריות במסירת מידע

Go

22

סעיף 7ב2

מידע על כניסת חייב לארץ

Go

22

סעיף 7ב3

קבלת מידע על קיומו של חוב מזונות

Go

22

סעיף 7ב4

מסירת מידע על גובה חוב מזונות

Go

22

סעיף 7ג

חזקה בדבר יכולת החייב

Go

23

סעיף 8

נקיטת הליכים, הפסקתם וביטולם לפי בקשת הזוכה

Go

23

סעיף 9

אגרות והוצאות

Go

23

סעיף 9א

אגרה בעד בקשת ביצוע   הוראת שעה

Go

23

סעיף 10

שכר עורך דין

Go

24

סעיף 10ב

שכר עורך דין בעד בקשות ביצוע הוראת שעה

Go

24

סעיף 11

העברת הביצוע של פסק דין או של הליך

Go

24

סעיף 12

פסק דין הטעון הבהרה

Go

24

סעיף 12א

בקשה לבית המשפט בעניין פסק דין למזונות

Go

24

סעיף 13

מעצר למניעת הפרעה בביצוע

Go

24

סעיף 14

עיכוב יציאה מן הארץ

Go

25

סעיף 15

חיפושים

Go

25

סעיף 16

השהיית הליך  ואי נקיטתו

Go

25

סעיף 17

עיכוב ביצועו של פסק דין

Go

25

סעיף 18

פסק דין שבוטל או שונה

Go

25

סעיף 19

טענת פרעתי

Go

25

סעיף 19א

עדכון על קבלת תקבולים

Go

26

סעיף 19ב

הסדר עם החייב

Go

26

סעיף 20

גביית יתר

Go

26

 

פרק א'1: הוצאה לפועל במסלול מקוצר

Go

26

סעיף 20ב

חיוב הניתן לביצוע במסלול מקוצר

Go

27

סעיף 20ג

החלת הוראות החוק

Go

27

סעיף 20ד

בקשת ביצוע במסלול מקוצר

Go

27

סעיף 20ה

הליכים במסלול מקוצר

Go

27

סעיף 20ו

פרק הזמן לנקיטת הליכים במסלול מקוצר

Go

27

סעיף 20ז

סגירת תיק או העברה למסלול רגיל

Go

28

סעיף 20ח

העדר זכאות לשכר טרחת עורך דין

Go

28

סעיף 20י

תקנות וכללים

Go

28

 

פרק א'2: הוצאה לפועל במסלול מזונות

Go

28

סעיף 20יא

הגדרות

Go

28

סעיף 20יג

מסלול לביצוע פסק דין למזונות

Go

29

סעיף 20יד

הגשת בקשה לביצוע במסלול מזונות והעברתה

Go

29

סעיף 20טו

נקיטת הליכים במסלול מזונות

Go

29

סעיף 20טז

עדכון תיק

Go

29

סעיף 20יז

מסירת מידע על החייב

Go

30

סעיף 20יח

דיווח שנתי לזוכה שאינו המוסד

Go

30

סעיף 20יט

העברת ביצוע פסק דין למזונות ממסלול מזונות למסלול רגיל

Go

30

סעיף 20כ

העברת ביצוע פסק דין למזונות ממסלול רגיל למסלול מזונות

Go

30

סעיף 20כא

שכר טרחת עורך דין במסלול מזונות

Go

30

סעיף 20כב

חובת דיווח לכנסת

Go

30

סעיף 20כג

תקנות לעניין מסלול מזונות

Go

30

 

פרק ב': עיקול מיטלטלין

Go

31

סעיף 21

עיקול מטלטלין ומכירתם

Go

31

סעיף 21א

עיקול רכב

Go

31

סעיף 21ב

רכב מעוקל שנגנב או שנקבע כרכב באובדן

Go

31

סעיף 22

מיטלטלין שאינם ניתנים לעיקול

Go

32

סעיף 23

הוצאת מעוקלים

Go

32

סעיף 24

העמדת נאמן

Go

32

סעיף 25

אחריותו של נאמן

Go

33

סעיף 26

זכות שימוש במיטלטלין

Go

33

סעיף 27

מכירת המעוקלים

Go

33

סעיף 28

ספק בבעלות

Go

33

סעיף 30

ביטול עסקאות

Go

33

סעיף 32

ביטול עיקול לאחר תשלום חוב

Go

33

 

פרק ג': עיקול מקרקעין

Go

33

סעיף 33

הגדרות

Go

33

סעיף 34

הטלת עיקול ותוצאותיו

Go

34

סעיף 35

עיקול זמני

Go

34

סעיף 36

מכירת מקרקעין שעוקלו

Go

34

סעיף 37

רישום זכות במקרקעין שעוקלו

Go

34

סעיף 38

הגנת דירת המגורים

Go

34

סעיף 39

הגנת חייב חקלאי

Go

35

סעיף 39א

תחולה

Go

35

סעיף 40

זכותו של צד שלישי

Go

35

סעיף 41

ביטול העיקול בשל העדר פעולה

Go

35

סעיף 42

ביטול העיקול לאחר תשלום החוב

Go

35

 

פרק ד': עיקול בידי צד שלישי

Go

35

סעיף 43

הטלת עיקול בידי צד שלישי

Go

35

סעיף 44

עיקול כלל נכסי החייב

Go

36

סעיף 45

עיקול נכס מסויים

Go

36

סעיף 45א

הודעת עיקול לצד שלישי שהוא תאגיד בנקאי

Go

36

סעיף 45ב

הודעת עיקול לצד שלישי שהוא חברה מנהלת

Go

36

סעיף 45ג

עיקול מתחדש בתיק מזונות

Go

36

סעיף 46

דינו של צד שלישי שלא הגיש הודעה

Go

36

סעיף 47

מסירת נכסים מעוקלים

Go

36

סעיף 48

חיוב של צד שלישי

Go

37

סעיף 49

תחולת הוראות

Go

37

סעיף 49א

תשלום לצד השלישי

Go

37

סעיף 50

נכסים שאינם ניתנים לעיקול בידי צד שלישי

Go

37

סעיף 51

דין פרעון חוב

Go

38

סעיף 52

ביטול צו עיקול בידי צד שלישי

Go

38

 

פרק ה': כינוס נכסים

Go

38

סעיף 53

מינוי כונס נכסים

Go

38

סעיף 54

סמכויותיו וחובותיו של כונס נכסים

Go

38

סעיף 55

שמירת הוראות

Go

38

סעיף 56

אחריותו של החייב כלפי כונס הנכסים

Go

39

סעיף 57

זכויות צד שלישי

Go

39

סעיף 58

אחריותו של כונס נכסים

Go

39

סעיף 59

שכרו של כונס נכסים

Go

39

סעיף 60

סיום תפקידו של כונס נכסים

Go

39

 

פרק ו': ביצוע בעין

Go

39

סעיף 61

מסירת נכס

Go

39

סעיף 62

מסירת קטין

Go

39

סעיף 63

עשיית מעשה

Go

39

סעיף 64

פינוי מקרקעין

Go

40

סעיף 65

טענות צד שלישי

Go

40

סעיף 66

חייב שחזר לאחר הפינוי

Go

40

 

פרק ו'1: הטלת הגבלות על חייב בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו

Go

40

סעיף 66א

הטלת הגבלות על חייב

Go

40

סעיף 66א1

סייג להגבלה על כרטיס חיוב

Go

41

סעיף 66ב

תנאים להטלת הגבלות

Go

41

סעיף 66ג

התראה בדבר הגבלה

Go

41

סעיף 66ד

ביטול הגבלה

Go

42

 

פרק ו'2: מרשם חייבים בעלי יכולת המשתמטים מתשלום חובותיהם

Go

42

סעיף 66ה

רישום חייב בעל יכולת המשתמט מתשלום חוב במרשם החייבים המשתמטים

Go

42

סעיף 66ו

ניהול מרשם החייבים המשתמטים

Go

43

סעיף 66ז

מחיקת חייב ממרשם החייבים המשתמטים ורישום חוזר

Go

43

סעיף 66ח

חובת דיווח לכנסת   הוראת שעה

Go

44

 

פרק ז': חקירת יכולת ותשלום בשיעורים

Go

44

 

סימן א': חקירת יכולת והוראה על תשלום בשיעורים

Go

44

סעיף 67

חקירת יכולת

Go

44

סעיף 68

החלטה על פי תצהיר

Go

45

סעיף 68א

חוקרי ההוצאה לפועל

Go

45

סעיף 69

תשלום בשיעורים

Go

46

סעיף 69א

כללים

Go

46

סעיף 69ב

בקשה לשינוי צו תשלום או הוראת תשלום

Go

46

סעיף 69ב1

תשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות

Go

46

 

סימן ב': חייב המשלם לפי הוראה לתשלום בשיעורים

Go

48

סעיף 69ב2

הגדרות   סימן ב'

Go

48

סעיף 69ב3

תנאים להכרה

Go

48

סעיף 69ב4

בקשה להכרה

Go

48

סעיף 69ב5

הכרה בחייב כמשלם

Go

48

סעיף 69ב6

העברת בקשה להכרה להחלטת רשם

Go

48

סעיף 69ב7

תוצאות ההכרה

Go

49

סעיף 69ב8

שיעור הפחתת הריבית בתיק שבו כמה חייבים

Go

49

סעיף 69ב9

הודעה על הכרה ומועד כניסתה לתוקף

Go

49

סעיף 69ב10

ביטול הכרה בשל  אי התקיימות התנאים להכרה

Go

49

סעיף 69ב11

נקיטת הליכים על אף מתן הכרה בתיק

Go

49

סעיף 69ב12

שיעור הפחתת ריבית הסכמית

Go

50

סעיף 69ב13

תנאים לביטול הכרה

Go

50

סעיף 69ב14

ביטול הכרה

Go

50

סעיף 69ב15

תוצאות ביטול ההכרה

Go

50

סעיף 69ב16

הודעה על ביטול הכרה ומועד כניסתו לתוקף

Go

50

סעיף 69ב17

מניעת ביטול ההכרה

Go

50

סעיף 69ב18

תקנות   סימן ב'

Go

51

סעיף 69ב19

שמירת סמכויות

Go

51

 

פרק ז'1: חייב מוגבל באמצעים

Go

51

 

סימן א': הכרזה על חייב מוגבל באמצעים ותוצאותיה

Go

51

סעיף 69ג

הכרזה של חייב מוגבל באמצעים

Go

51

סעיף 69ד

הגבלות של חייב מוגבל באמצעים

Go

51

סעיף 69ה

מרשם חייבים מוגבלים באמצעים

Go

51

סעיף 69ו

ריבוי תיקים של חייב מוגבל באמצעים

Go

52

סעיף 69ז

בדיקת יכולת וצו תשלומים סופי

Go

52

סעיף 69ח

הסרת הגבלות מחייב מוגבל באמצעים

Go

52

סעיף 69ט

תוקף הגבלות על חייב שאינו מוגבל באמצעים

Go

52

סעיף 69י

ביטול הכרזת חייב כמוגבל באמצעים

Go

52

סעיף 69י1

הגבלת האפשרות להכריז על חייב מוגבל באמצעים

Go

52

 

סימן ב':

Go

53

 

פרק ז'2: צווי הבאה וצווי מאסר

Go

53

סעיף 69יא

הזמנה לבירור

Go

53

סעיף 69יב

צו הבאה

Go

54

סעיף 69יג

מעמד הבירור או ההבאה

Go

54

סעיף 70

מאסר חייב בעל יכולת בשל  אי תשלום חוב מזונות שגובה המוסד לביטוח לאומי

Go

55

סעיף 71

סייג למתן צו הבאה או צו מאסר

Go

55

סעיף 72

שחרור החייב מהבאה וממאסר

Go

56

סעיף 72א

תקופות מצטברות של מאסר

Go

56

סעיף 73

אין לאסור שנית בעד אותו חוב

Go

56

סעיף 73א

חסינות

Go

56

סעיף 74

מאסר בשל חוב בעד מזונות

Go

56

 

פרק ז'3: איחוד תיקים

Go

56

סעיף 74א

הגדרות

Go

57

סעיף 74ב

בקשת איחוד

Go

57

סעיף 74ג

המשך הליכים שננקטו

Go

57

סעיף 74ד

עיכוב יציאה מן הארץ

Go

57

סעיף 74ה

עיקול

Go

57

סעיף 74ו

תנאים לדיון בבקשת איחוד

Go

57

סעיף 74ז

חובת גילוי

Go

57

סעיף 74ח

החלטה לענין האיחוד

Go

58

סעיף 74ט

מבחן יכולת הפרעון

Go

58

סעיף 74י

דחיית בקשה

Go

58

סעיף 74יא

צו איחוד

Go

58

סעיף 74יב

תיק נוסף

Go

58

סעיף 74יג

הבטחת מימוש הליך האיחוד

Go

58

סעיף 74יד

מינוי ממונה

Go

59

סעיף 74טו

ביטול צו

Go

59

סעיף 74טו1

איחוד תיקים בצו תשלומים הוראת שעה

Go

59

 

פרק ז'4: ביצוע צווי הבאה וצווי מאסר

Go

59

סעיף 74טז

ביצוע בידי משטרת ישראל

Go

59

סעיף 74יז

סייג לביצוע צו הבאה או צו מאסר

Go

60

סעיף 74יח

סמכויות שוטר בביצוע צו הבאה או צו מאסר

Go

60

סעיף 74יט

יחידה מיוחדת

Go

60

סעיף 74כ

אגרה מיוחדת

Go

60

סעיף 74כא

קרן מיוחדת

Go

61

סעיף 74כב

דין וחשבון

Go

61

 

פרק ז'5: היוועדות חזותית

Go

61

סעיף 74כג

הגדרה

Go

61

סעיף 74כד

היוועדות חזותית

Go

61

סעיף 74כה

תנאים לעריכת דיון בהיוועדות חזותית

Go

61

סעיף 74כו

אופן עריכת היוועדות חזותית

Go

61

 

פרק ח': הוראות שונות

Go

62

סעיף 75

זקיפת הכנסות הביצוע

Go

62

סעיף 76

ריבוי הליכים ופסקי דין

Go

62

סעיף 77

העודף שבידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל

Go

62

סעיף 77א

יידוע בדבר פנייה להליכי פשיטת רגל

Go

63

סעיף 78

מות החייב

Go

63

סעיף 78א

צו לגביית חוב מכספי עיזבון של חייב שנפטר

Go

63

סעיף 79

ביצוע הליכים וצווים

Go

65

סעיף 79א

מסמך מיכון   ראיה לכאורה

Go

65

סעיף 80

ערר וערעור

Go

65

סעיף 81

חיוב שדינו כפסק דין

Go

65

סעיף 81א

הוצאה לפועל של שטרות

Go

65

סעיף 81א1

ביצוע תביעה על סכום קצוב

Go

66

סעיף 81א2

הוראות לענין שכר טרחה בתביעה על סכום קצוב ובתובענה לתשלום שטר

Go

67

סעיף 81א3

הפרשי הצמדה וריבית בהוצאה לפועל על שטר ועל תביעה על סכום קצוב

Go

67

סעיף 81א4

סמכות רשם ההוצאה לפועל להפחית ריביות

Go

68

סעיף 81ב

שמירת דינים וזכויות

Go

68

סעיף 81ב1

אופן הוצאה לפועל של משכנתה או משכון לגבי דירת מגורים

Go

68

סעיף 81ב2

חובת סודיות

Go

69

סעיף 81ג

עונשין

Go

70

סעיף 81ד

סמכות רשם ההוצאה לפועל להטיל הוצאות

Go

70

סעיף 82

שמירת דינים

Go

70

סעיף 83

ביצוע ערובה

Go

70

סעיף 84

ביצוע לפי בקשת החייב

Go

70

סעיף 85

ביטולים

Go

70

סעיף 86

תחילה

Go

70

סעיף 87

הוראות מעבר

Go

70

סעיף 87ב

דיווח שנתי

Go

70

סעיף 88

ביצוע ותקנות

Go

70

 

תוספת ראשונה

Go

71

 

תוספת שניה

Go

71

 

תוספת שלישית

Go

73

 

תוספת רביעית

Go

73

 

תוספת חמישית

Go

73

 

תוספת שישית

Go

74

 

חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967*

פרק א': הוראות כלליות

הגדרות

1.    בחוק זה –

           "בית משפט" – לרבות בית דין דתי;

           "פסק דין" – פסק דין או החלטה אחרת של בית משפט בענין אזרחי, לרבות החלטה על תשלום הוצאות בענין שאינו אזרחי;

           "זוכה" – מי שפסק דין ניתן לזכותו, לרבות חליפיו;

           "חייב" – מי שפסק דין ניתן לחובתו;

(תיקון מס' 5) תש"ם-1980

           "חוב פסוק" – החוב, לרבות הפרשי ההצמדה, הריבית וההוצאות, שנתחייב בהם החייב לפי פסק דין;

מיום 29.5.1980

תיקון מס' 5

ס"ח תש"ם מס' 971 מיום 29.5.1980 עמ' 132 (ה"ח 1420)

"חוק פסוק" – החוב, לרבות הפרשי ההצמדה הריבית וההוצאות, שנתחייב בהם החייב לפי פסק דין;

           "הליך" – פעולה לפי חוק זה לשם הוצאה לפועל של פסק דין;

           "ערובה" – ערבון, ערבות, התחייבות או בטוחה בכל צורה אחרת;

           "נכס" – לרבות זכות קיימת או עתידה;

(תיקון מס' 8) תשמ"ט-1989

           "לשכה" או "לשכת הוצאה לפועל" – לשכת הוצאה לפועל שהוקמה כאמור בסעיף 2;

מיום 13.4.1989

תיקון מס' 8

ס"ח תשמ"ט מס' 1274 13.4.1989 עמ' 50 (ה"ח 1892)

הוספת הגדרת "לשכה" או "לשכת הוצאה לפועל"

(תיקון מס' 14)  תשנ"ד-1994

           "קיבוץ" – אגודה שיתופית שסווגה על-ידי רשם האגודות השיתופיות, כמשמעותו בפקודת האגודות השיתופיות, כקיבוץ או כמושב שיתופי;

מיום 30.6.1994

תיקון מס' 14

ס"ח תשנ"ד מס' 1470 מיום 30.6.1994 עמ' 235 (ה"ח 2262)

הוספת הגדרת "קיבוץ"

(תיקון מס' 29) תשס"ט-2008

           "המצאה מלאה" – כל אחת מאלה:

(1)   המצאה באחת הדרכים המפורטות בפרק ל"ב, סימנים א', ב' וג' לתקנות סדר הדין, למעט המצאה בדרכים המפורטות בתקנות 475(4) ו-(5), 480, 482, ו-489;

(2)   המצאה במהלך עיקול מיטלטלין לפי סעיף 21(א)(1);

מיום 1.1.2009

תיקון מס' 29

ס"ח תשס"ט מס' 2188 מיום 16.11.2008 עמ' 42 (ה"ח 260)

הוספת הגדרת "המצאה מלאה"

(תיקון מס' 33) תשע"א-2011

           "חוק בתי המשפט" – חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984;

מיום 6.7.2011

תיקון מס' 33

ס"ח תשע"א מס' 2299 מיום 6.6.2011 עמ' 930 (ה"ח 540)

הוספת הגדרת "חוק בתי המשפט"

(תיקון מס' 58) תשע"ח-2018

           "חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי" – חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018;

מיום 15.9.2019

תיקון מס' 58

ס"ח תשע"ח מס' 2708 מיום 15.3.2018 עמ' 406 (ה"ח 1027)

הוספת הגדרת "חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי"

(תיקון מס' 29) תשס"ט-2008

           "חוק פסיקת ריבית והצמדה" – חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961;

מיום 1.1.2009

תיקון מס' 29

ס"ח תשס"ט מס' 2188 מיום 16.11.2008 עמ' 42 (ה"ח 260)

הוספת הגדרת "חוק פסיקת ריבית והצמדה"

(תיקון מס' 59) תשע"ח-2018 (תיקון מס' 64) תשע"ט-2019

           "כרטיס חיוב" ו"כרטיס תשלום" – כהגדרתם בסעיף 11ב לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981;

מיום 1.1.2019

תיקון מס' 59

ס"ח תשע"ח מס' 2710 מיום 18.3.2018 עמ' 438 (ה"ח 945)

הוספת הגדרת ""כרטיס חיוב" ו"כרטיס תשלום""

 

מיום 14.10.2020

תיקון מס' 64

ס"ח תשע"ט מס' 2778 מיום 9.1.2019 עמ' 220 (ה"ח 1246)

תיקון מס' 64 (תיקון)

ס"ח תש"ף מס' 2790 מיום 18.2.2020 עמ' 14 (ה"ח 1291)

"כרטיס חיוב" ו"כרטיס תשלום" – כהגדרתם בחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו-1986 כהגדרתם בסעיף 11ב לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981;

 

(תיקון מס' 59) תשע"ח-2018 (תיקון מס' 64) תשע"ט-2019

           "כרטיס חיוב מיידי" – אמצעי תשלום כהגדרתו בחוק שירותי תשלום, התשע"ט-2019, שהוא לוחית או חפץ אחר לשימוש חוזר המיועדים לרכישת נכסים מאת ספק, בתשלום מיידי של התמורה בידי הלקוח, למעט כרטיס תשלום;

מיום 1.1.2019

תיקון מס' 59

ס"ח תשע"ח מס' 2710 מיום 18.3.2018 עמ' 438 (ה"ח 945)

הוספת הגדרת "כרטיס חיוב מיידי"

 

מיום 14.10.2020

תיקון מס' 64

ס"ח תשע"ט מס' 2778 מיום 9.1.2019 עמ' 220 (ה"ח 1246)

תיקון מס' 64 (תיקון)

ס"ח תש"ף מס' 2790 מיום 18.2.2020 עמ' 14 (ה"ח 1291)

"כרטיס חיוב מיידי" – אמצעי תשלום כהגדרתו בחוק שירותי תשלום, התשע"ט-2019, שהוא לוחית או חפץ אחר לשימוש חוזר המיועדים לרכישת נכסים מאת ספק, בתשלום מיידי של התמורה בידי הלקוח, למעט כרטיס תשלום;

(תיקון מס' 58) תשע"ח-2018

           "הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי" – הממונה כהגדרתו בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי;

מיום 15.9.2019

תיקון מס' 58

ס"ח תשע"ח מס' 2708 מיום 15.3.2018 עמ' 406 (ה"ח 1027)

הוספת הגדרת "הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי"

(תיקון מס' 29) תשס"ט-2008

           "תקנות סדר הדין" – תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984;

מיום 1.1.2009

תיקון מס' 29

ס"ח תשס"ט מס' 2188 מיום 16.11.2008 עמ' 42 (ה"ח 260)

הוספת הגדרת "תקנות סדר הדין"

(תיקון מס' 36) תשע"ב-2012

           "פסק דין לפינוי מושכר" – פסק דין בתביעה לפינוי מושכר שחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972, אינו חל עליו;

מיום 12.2.2012

תיקון מס' 36

ס"ח תשע"ב מס' 2331 מיום 12.1.2012 עמ' 112 (ה"ח 615)

הוספת הגדרת "פסק דין לפינוי מושכר"

(תיקון מס' 60) תשע"ח-2018

           "מנהל רשות האכיפה והגבייה" – מי שמונה לפי חוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959, לשמש מנהל רשות האכיפה והגבייה;

מיום 6.7.2018

תיקון מס' 60

ס"ח תשע"ח מס' 2722 מיום 6.6.2018 עמ' 687 (ה"ח 1209)

הוספת הגדרת "מנהל רשות האכיפה והגבייה"

(תיקון מס' 60) תשע"ח-2018

           "רשות האכיפה והגבייה" – רשות האכיפה והגבייה במשרד המשפטים המופקדת על ביצוע חוק זה וחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995.

מיום 6.7.2018

תיקון מס' 60

ס"ח תשע"ח מס' 2722 מיום 6.6.2018 עמ' 688 (ה"ח 1209)

הוספת הגדרת "רשות האכיפה והגבייה"

לשכות הוצאה לפועל (תיקון מס' 29) תשס"ט-2008

2.    (א)  שר המשפטים רשאי, בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, להקים לשכות הוצאה לפועל בכל אחד מהמחוזות במספר שלא יפחת מלשכה אחת בכל מחוז, ובהן רשמי הוצאה לפועל ומנהלי לשכות הוצאה לפועל, ולקבוע את מקום מושבן.

           (ב)  בכל בית משפט שלום שלידו אין לשכת הוצאה לפועל יהיה ניתן להגיש בקשות ומסמכים שניתן להגישם בלשכת הוצאה לפועל ולקבל מידע בעניין תיקים והליכים בהוצאה לפועל.

           (ג)   בסעיף זה, "מחוז" – מחוז בהתאם לאזורי השיפוט של בתי המשפט המחוזיים שקבע שר המשפטים לפי סעיף 33 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

מיום 1.1.2009

תיקון מס' 29

ס"ח תשס"ט מס' 2188 מיום 16.11.2008 עמ' 42 (ה"ח 260)

החלפת סעיף 2

הנוסח הקודם:

לשכת הוצאה לפועל

2. ליד כל בית משפט שלום תהיה לשכת הוצאה לפועל ובה ראש ההוצאה לפועל ומוציא לפועל.

מינוי רשמי הוצאה לפועל וכהונתם (תיקון מס' 33) תשע"א-2011

3.    (א)  שר המשפטים ימנה, לפי בחירה של הוועדה לבחירת רשמים, רשמי הוצאה לפועל; הודעה על המינוי תפורסם ברשומות.

           (ב)  לא ימונה לרשם הוצאה לפועל, אלא אזרח ישראלי הכשיר להתמנות שופט בית משפט שלום.

           (ג)   (1)   הוועדה לבחירת רשמי הוצאה לפועל (בחוק זה – הוועדה לבחירת רשמים), תהיה בת חמישה חברים, והם:

(א)   שופט של בית המשפט המחוזי שימנה שר המשפטים בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, והוא יהיה היושב ראש;

(ב)   מנהל מערכת ההוצאה לפועל;

(ג)    הממונה על רשמי הוצאה לפועל;

(ד)    נציג לשכת עורכי הדין שתבחר המועצה הארצית של הלשכה בבחירה חשאית;

(ה)   נציג ציבור בעל השכלה משפטית שימנה שר המשפטים בהתייעצות עם נציב שירות המדינה;

(2)   הוועדה לבחירת רשמים תקבע את סדרי דיוניה ועבודתה;

(3)   תקופת כהונתם של חברי הוועדה לבחירת רשמים המנויים בפסקה (1)(א), (ד) ו-(ה) תהיה חמש שנים;

(4)   הרכב הוועדה לבחירת רשמים יפורסם ברשומות.

           (ד)  כהונת רשם הוצאה לפועל לא תסתיים אלא באחת מאלה:

(1)   בצאתו לקצבה;

(2)   בהתפטרות;

(3)   על פי החלטת הוועדה לבחירת רשמים שהציע יושב ראש הוועדה או האחראי על בירור תלונות שמונה לפי סעיף 3ד;

(4)   על פי החלטת בית דין למשמעת לפי חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג-1963.

מיום 1.1.2009

תיקון מס' 29

ס"ח תשס"ט מס' 2188 מיום 16.11.2008 עמ' 43 (ה"ח 260)

החלפת סעיף 3

הנוסח הקודם:

ראש ההוצאה לפועל

3. הסמכויות של ראש ההוצאה לפועל נתונות לכל שופט של בית משפט שלום ולכל רשם של בית משפט שלום.

 

מיום 6.7.2011

תיקון מס' 33

ס"ח תשע"א מס' 2299 מיום 6.6.2011 עמ' 930 (ה"ח 540)

החלפת סעיף 3

הנוסח הקודם:

הממונה על רשמי ההוצאה לפועל ורשמי ההוצאה לפועל

3. (א) שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, ימנה, מבין רשמי בית משפט השלום, רשמי הוצאה לפועל; מי שמונה לרשם הוצאה לפועל יכהן, בתקופת המינוי, בתפקיד זה בלבד.

(ב) שר המשפטים בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, ימנה שופט של בית משפט השלום שהסכים לכך, לממונה על רשמי ההוצאה לפועל; הממונה על רשמי ההוצאה לפועל יהיה אחראי על כלל רשמי ההוצאה לפועל.

(ג) לעניין משכורתו, גמלתו, דרגתו ותנאי שירותו יראו את הממונה על רשמי ההוצאה לפועל כנשיא בית משפט השלום; תקופת כהונתו של הממונה על רשמי ההוצאה לפועל תהיה שבע שנים והוא יכהן תקופת כהונה אחת בלבד.

(ד) מינויים לפי סעיף זה יפורסמו ברשומות.

מעמדם וסמכותם של רשמי הוצאה לפועל (תיקון מס' 33) תשע"א-2011

3א.     (א)  רשמי הוצאה לפועל יהיו עובדי המדינה, ויחולו עליהם הדינים החלים על עובדי המדינה, בכפוף להוראות לפי סעיף זה וסעיפים 3 ו-3ב עד 3ד.

           (ב)  רשם הוצאה לפועל רשאי לדון ולהחליט ולהורות ככל שיראה לנכון בבקשות בכל עניין הנוגע לניהולו של הליך לפי חוק זה.

           (ג)   החלטות וצווים של רשם הוצאה לפועל דינם, לעניין אכיפה והוצאה לפועל, כדין החלטה או צו של בית משפט.

           (ד)  בהפעלת סמכויותיו על פי דין, אין על רשם הוצאה לפועל מרות זולת מרותו של הדין.

           (ה)  הממונה על הרשמים, בהתייעצות עם שר המשפטים, רשאי לקבוע כללי אתיקה לרשמי הוצאה לפועל.

מיום 21.7.2008

תיקון מס' 28

ס"ח תשס"ח מס' 2168 מיום 21.7.2008 עמ' 665 (ה"ח 216)

הוספת סעיף 3א

 

מיום 1.1.2009

תיקון מס' 29

ס"ח תשס"ט מס' 2188 מיום 16.11.2008 עמ' 42 (ה"ח 260)

3א. בדיון לפני ראש ההוצאה לפועל רשם ההוצאה לפועל ינוהל פרוטוקול; על הפרוטוקול ועל ניהולו יחולו הוראות סעיף 68א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, בשינויים המחויבים.

 

מיום 6.7.2011

תיקון מס' 33

ס"ח תשע"א מס' 2299 מיום 6.6.2011 עמ' 931 (ה"ח 540)

החלפת סעיף 3א

הנוסח הקודם:

ניהול פרוטוקול

3א. בדיון לפני רשם ההוצאה לפועל ינוהל פרוטוקול; על הפרוטוקול ועל ניהולו יחולו הוראות סעיף 68א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, בשינויים המחויבים.

תחולת הוראות מחוק בתי המשפט (תיקון מס' 33) תשע"א-2011

3ב.     הוראות סעיף 104 לחוק בתי המשפט יחולו על רשם הוצאה לפועל ועל הדיונים לפניו, בשינויים המחויבים, ואולם על אף האמור בסעיף 77א(ג) לחוק בתי המשפט, ערעור על החלטה של רשם הוצאה לפועל לפי אותו סעיף יוגש לבית משפט שלום וידון בו נשיא בית משפט השלום או שופט אחר שהנשיא קבע לכך.

מיום 6.7.2011

תיקון מס' 33

ס"ח תשע"א מס' 2299 מיום 6.6.2011 עמ' 931 (ה"ח 540)

החלפת סעיף 3ב

סמכות רשם לסיים דיון (תיקון מס' 38) תשע"ב-2012

3ב1.   רשם הוצאה לפועל שתקופת כהונתו הסתיימה מחמת מינויו לרשם בית משפט או לשופט בית משפט, יהיה מוסמך לסיים דיון שהחל בו בתוך שלושה חודשים מיום שהסתיימה תקופת כהונתו כרשם הוצאה לפועל.

מיום 1.3.2012

תיקון מס' 38

ס"ח תשע"ב מס' 2340 מיום 29.2.2012 עמ' 182 (ה"ח 654)

הוספת סעיף 3ב1

רציפות הדיון (תיקון מס' 38) תשע"ב-2012

3ב2.   נמנע מרשם הוצאה לפועל, מכל סיבה שהיא, לסיים את הדיון, רשאי רשם הוצאה לפועל אחר לנהוג בעדות שנרשמה בפרוטוקול הדיון או שצורפה עליו כאילו הוא עצמו שמע או רשם את העדות, ורשאי הוא להמשיך מן השלב שבו הפסיק קודמו.

מיום 1.3.2012

תיקון מס' 38

ס"ח תשע"ב מס' 2340 מיום 29.2.2012 עמ' 182 (ה"ח 654)

הוספת סעיף 3ב2

הממונה על רשמי הוצאה לפועל (תיקון מס' 33) תשע"א-2011

3ג.      (א)  שר המשפטים ימנה, לפי בחירה של הוועדה לבחירת רשמים, מי שכשיר לכהן כשופט של בית המשפט המחוזי שהוא בעל ניסיון וידע מקצועי בתחום ההוצאה לפועל, לממונה על רשמי הוצאה לפועל (בחוק זה – הממונה על הרשמים); לעניין סעיף זה, במקום הממונה על הרשמים יהיה האחראי על בירור תלונות חבר בוועדה לבחירת רשמים; הודעה על המינוי תפורסם ברשומות.

           (ב)  הממונה על הרשמים יהיה אחראי מבחינה מקצועית על כלל רשמי ההוצאה לפועל; אין בהוראת סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראת סעיף 3א(ד) או כדי לאפשר התערבות בהפעלת סמכויותיו של רשם על פי דין בנוגע להליך שלפניו.

           (ג)   תקופת כהונתו של הממונה על הרשמים תהיה שבע שנים והוא יכהן תקופת כהונה אחת בלבד.

           (ד)  הממונה על הרשמים יהיה עובד המדינה, ויחולו עליו הדינים החלים על עובדי המדינה, בכפוף להוראות לפי סעיף זה.

           (ה)  בלי לגרוע מהוראות חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998, הנחיות כלליות של הממונה על הרשמים שיש להן נגיעה או חשיבות לציבור יועמדו לעיון הציבור באתר האינטרנט של רשות האכיפה והגבייה.

מיום 6.7.2011

תיקון מס' 33

ס"ח תשע"א מס' 2299 מיום 6.6.2011 עמ' 931 (ה"ח 540)

החלפת סעיף 3ג

אחראי על בירור תלונות (תיקון מס' 33) תשע"א-2011

3ד.     (א)  שר המשפטים ימנה שופט, לרבות שופט שיצא לקצבה או שפרש, לאחראי על בירור תלונות נגד רשמי הוצאה לפועל (בחוק זה – אחראי על בירור תלונות); מי שמונה כאמור יהיה אחראי לבירור תלונות על התנהגות רשמי הוצאה לפועל במסגרת מילוי תפקידם, לרבות תלונות לעניין דרך ניהול הליכים לפי חוק זה, על ידם.

           (ב)  על אף האמור בסעיף 32 לחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג-1963, קובלנה על רשם הוצאה לפועל בעניין כאמור בסעיף קטן (א) תוגש לתובע לפי הוראות סעיף 32 לחוק האמור, בידי האחראי על בירור תלונות, בלבד, בין מיוזמתו ובין על פי תלונה שהוגשה לו.

מיום 6.7.2011

תיקון מס' 33

ס"ח תשע"א מס' 2299 מיום 6.6.2011 עמ' 932 (ה"ח 540)

החלפת סעיף 3ד

מנהלי לשכות ההוצאה לפועל ומנהל מערכת ההוצאה לפועל (תיקון מס' 29) תשס"ט-2008

4.       (א)  שר המשפטים ימנה מנהלי לשכות הוצאה לפועל; המינוי יפורסם ברשומות.

 

 

(תיקון מס' 29) תשס"ט-2008

           (ב)  שר המשפטים ימנה את מנהל מערכת ההוצאה לפועל שיהיה אחראי לפניו על מערך ההוצאה לפועל ועל ביצועם של סדרי המינהל בלשכות ההוצאה לפועל; למנהל מערכת ההוצאה לפועל יהיו כל הסמכויות הנתונות למנהל לשכת הוצאה לפועל; מינוי מנהל מערכת ההוצאה לפועל יפורסם ברשומות.

מיום 1.1.2009

תיקון מס' 29

ס"ח תשס"ט מס' 2188 מיום 16.11.2008 עמ' 42, 43 (ה"ח 260)

מוציא לפועל מנהלי לשכות ההוצאה לפועל ומנהל מערכת ההוצאה לפועל

4. (א) שר המשפטים ימנה מוציאים לפועל מנהלי לשכות הוצאה לפועל; המינוי יפורסם ברשומות.

(ב) שר המשפטים ימנה את מנהל מערכת ההוצאה לפועל שיהיה אחראי לפניו על מערך ההוצאה לפועל ועל ביצועם של סדרי המינהל בלשכות ההוצאה לפועל; למנהל מערכת ההוצאה לפועל יהיו כל הסמכויות הנתונות למנהל לשכת הוצאה לפועל; מינוי מנהל מערכת ההוצאה לפועל יפורסם ברשומות.

הענקת סמכויות לדון בבקשות (תיקון מס' 29) תשס"ט-2008 (הוראת שעה) תשס"ט-2008

4א.     (א)  שר המשפטים רשאי לקבוע בצו כי בקשות המוגשות לפי חוק זה, שיפורטו בצו, בציון הסעיפים שלפיהם הן מוגשות, יהיה רשאי מנהל לשכת הוצאה לפועל, סגנו, מי שממלא את מקומו בהעדרו, וכן עובד מערכת ההוצאה לפועל שהוא עורך דין בעל ניסיון של שלוש שנים לפחות או עובד מערכת ההוצאה לפועל בעל ותק של חמש שנים לפחות וניסיון של חמש שנים לפחות בתחום ההוצאה לפועל, שקיבלו אישור לכך ממנהל מערכת ההוצאה לפועל, לדון ולהחליט בהן בתקופה שתיקבע בצו; בצו כאמור לא ייכללו בקשות לפי סעיפים 19, 25, 48, 58 ו-70.

           (ב)  צו לפי סעיף קטן (א) טעון אישורה של ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.

(תיקון מס' 29) תשס"ט-2008

           (ג)   אין לאצול, להעביר או להטיל סמכות לדון ולהחליט בבקשות שפורטו בצו לפי סעיף זה לאדם אחר.

מיום 6.4.1990

תיקון מס' 9

ס"ח תש"ן מס' 1314 מיום 6.4.1990 עמ' 126 (ה"ח 1967)

הוספת סעיף 4א

 

מיום 16.5.2009

תיקון מס' 29

ס"ח תשס"ט מס' 2188 מיום 16.11.2008 עמ' 42, 43 (ה"ח 260)

הענקת סמכויות למוציא לפועל הענקת סמכויות לדון בבקשות

4א. (א) שר המשפטים רשאי לקבוע בצו כי בקשות של זוכה המוגשות לפי חוק זה, שיפורטו בצו, בציון הסעיפים שלפיהם הן מוגשות, יהיה רשאי מוציא לפועל מנהל לשכת הוצאה לפועל, סגנו או מי שממלא את מקומו בהעדרו סגנו, מי שממלא את מקומו בהעדרו, וכן עובד מערכת ההוצאה לפועל שהוא עורך דין בעל ניסיון של שלוש שנים לפחות או עובד מערכת ההוצאה לפועל בעל ותק של חמש שנים לפחות וניסיון של חמש שנים לפחות בתחום ההוצאה לפועל, שקיבלו אישור לכך ממנהל מערכת ההוצאה לפועל, לדון ולהחליט בהן בתקופה שתיקבע בצו; בצו כאמור לא ייכללו בקשות לפי סעיפים 19, 25, 48, 58 ו-70.

(ב) צו לפי סעיף קטן (א) טעון אישורה של ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.

(ג) אין לאצול, להעביר או להטיל סמכות לדון ולהחליט בבקשות שפורטו בצו לפי סעיף זה לאדם אחר.

 

מיום 16.5.2011 עד יום 15.5.2014

הוראת שעה תשס"ט-2008

ס"ח תשס"ט מס' 2188 מיום 16.11.2008 עמ' 67 (ה"ח 260)

הוראת שעה (תיקון) תשע"ג-2013

ס"ח תשע"ג מס' 2396 מיום 16.5.2013 עמ' 68 (ה"ח 758)

(א) שר המשפטים רשאי לקבוע בצו כי בקשות המוגשות לפי חוק זה, שיפורטו בצו, בציון הסעיפים שלפיהם הן מוגשות, יהיה רשאי מנהל לשכת הוצאה לפועל, סגנו, מי שממלא את מקומו בהעדרו, וכן עובד מערכת ההוצאה לפועל שהוא עורך דין בעל ניסיון של שלוש שנים לפחות או עובד מערכת ההוצאה לפועל בעל ותק של חמש שנים לפחות וניסיון של חמש שנים לפחות בתחום ההוצאה לפועל, שקיבלו אישור לכך ממנהל מערכת ההוצאה לפועל, לדון ולהחליט בהן בתקופה שתיקבע בצו; בצו כאמור לא ייכללו בקשות לפי סעיפים 19, 25, 48, 58 ו-70 ו-58.

הטלת תפקידים (תיקון מס' 9) תש"ן-1990 (תיקון מס' 10)  תשנ"א-1991 (תיקון מס' 29) תשס"ט-2008

5.       (א)  מנהל לשכת הוצאה לפועל רשאי להטיל על פקיד של בית המשפט וכן על אדם אחר, שהסכימו לכך, ביצוע של הליכים שבתחום סמכותו (להלן – תפקיד ביצוע); מנהל לשכת הוצאה לפועל שמנהל מערכת ההוצאה לפועל הסמיכו לכך במיוחד רשאי להטיל תפקיד כאמור גם לענין הליכים שבתחום סמכותו של מנהל לשכת הוצאה לפועל אחר; מנהל לשכת ההוצאה לפועל רשאי להתנות את הטלת התפקיד וביצועו בתנאים שימצא לנכון.

(תיקון מס' 10)  תשנ"א-1991

           (ב)  מנהל לשכת הוצאה לפועל לא יטיל תפקיד ביצוע על אדם שאינו פקיד של בית המשפט אלא אם כן יש בידי אותו אדם אישור בר תוקף לכך מאת הועדה שמונתה לפי סעיף 5א, ואולם רשאי מנהל לשכת הוצאה לפועל להטיל תפקיד ביצוע על עורך דין או מתמחה לעריכת דין אף אם אין בידם אישור כאמור; לענין זה, "אדם" - למעט תאגיד.

(תיקון מס' 10)  תשנ"א-1991

           (ג)   מי שקיבל עליו תפקיד ביצוע (להלן - בעל תפקיד), דינו, לענין אותו תפקיד, כדין מנהל לשכת הוצאה לפועל, עליו לבצעו אישית ואין הוא רשאי להטיל את ביצועו על אדם אחר.

(תיקון מס' 10)  תשנ"א-1991

           (ג1) אין באמור בסעיף קטן (ג) כדי למנוע מבעל התפקיד להסתייע באנשים מתאימים לביצוע התפקיד, ובלבד שיהיה נוכח במקום בעת הביצוע ואולם אין באמור כדי לגרוע מאחריותו האישית של בעל התפקיד.

(תיקון מס' 10)  תשנ"א-1991

           (ד)  על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאי מנהל לשכת הוצאה לפועל להטיל על תאגיד תפקיד של שמירה על מיטלטלין מעוקלים ומכירתם; התאגיד יודיע למנהל לשכת ההוצאה לפועל מי הם נושאי המשרות שיהיו אחראים לביצוע התפקיד האמור, ויראו כל אחד מהם כבעל תפקיד ביצוע לענין סעיפים קטנים (ג) ו-(ג1).

(תיקון מס' 10)  תשנ"א-1991

           (ה)  (בוטל).

מיום 6.4.1990

תיקון מס' 9

ס"ח תש"ן מס' 1314 מיום 6.4.1990 עמ' 126 (ה"ח 1967)

החלפת סעיף 5

הנוסח הקודם:

5. מוציא לפועל רשאי להטיל על פקיד של בית המשפט, או על אדם אחר שהסכים לכך, ביצועם של הליכים שבתחום סמכותו; מי שהוטל עליו תפקיד כאמור, דינו לענין אותו תפקיד כדין מוציא לפועל.

 

מיום 15.7.1991

תיקון מס' 10

ס"ח תשנ"א מס' 1364 מיום 17.7.1991 עמ' 198 (ה"ח 2052)

5. (א) מוציא לפועל רשאי להטיל על פקיד של בית המשפט, או על אדם אחר שהסכים לכך, ביצועם של הליכים שבתחום סמכותו ובלבד שהליכים שיטיל על אדם אחר יהיו לעיקול נכסים ולמכירתם בלבד; וכן על אדם אחר, שהסכימו לכך, ביצוע של הליכים שבתחום סמכותו (להלן - תפקיד ביצוע); מוציא לפועל שמנהל בתי המשפט הסמיכו לכך במיוחד רשאי להטיל תפקיד כאמור גם לענין הליכים שבתחום סמכותו של מוציא לפועל אחר; המוציא לפועל רשאי להתנות את הטלת התפקיד וביצועו בתנאים שימצא לנכון.

(ב) לא יעסוק אדם שאינו פקיד בית המשפט בביצוע הליכים כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן הורשה לכך על ידי שר המשפטים.

(ב) מוציא לפועל לא יטיל תפקיד ביצוע על אדם שאינו פקיד של בית המשפט אלא אם כן יש בידי אותו אדם אישור בר תוקף לכך מאת הועדה שמונתה לפי סעיף 5א, ואולם רשאי מוציא לפועל להטיל תפקיד ביצוע על עורך דין או מתמחה לעריכת דין אף אם אין בידם אישור כאמור; לענין זה, "אדם" – למעט תאגיד.

(ג) מי שקיבל עליו תפקיד כאמור בסעיף קטן (א) (להלן - בעל התפקיד), דינו, לענין אותו תפקיד, כדין מוציא לפועל, עליו לבצעו אישית ואין הוא רשאי להטיל את ביצועו על אדם אחר; אין באמור כדי למנוע מבעל התפקיד להסתייע באנשים המתאימים לביצוע התפקיד, ובלבד שיהיה נוכח במקום בעת הביצוע.

(ג) מי שקיבל עליו תפקיד ביצוע (להלן – בעל תפקיד), דינו, לענין אותו תפקיד, כדין מוציא לפועל, עליו לבצעו אישית ואין הוא רשאי להטיל את ביצועו על אדם אחר.

(ג1) אין באמור בסעיף קטן (ג) כדי למנוע מבעל התפקיד להסתייע באנשים מתאימים לביצוע התפקיד, ובלבד שיהיה נוכח במקום בעת הביצוע ואולם אין באמור כדי לגרוע מאחריותו האישית של בעל התפקיד.

(ד) היה בעל התפקיד תאגיד, יודיע התאגיד למוציא לפועל מי הם נושאי המשרות שיהיו אחראים לביצוע התפקיד, ויראו כל אחד מהם כבעל תפקיד לענין סעיף קטן (ג).

(ד) על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאי מוציא לפועל להטיל על תאגיד תפקיד של שמירה על מיטלטלין מעוקלים ומכירתם; התאגיד יודיע למוציא לפועל מי הם נושאי המשרות שיהיו אחראים לביצוע התפקיד האמור, ויראו כל אחד מהם כבעל תפקיד ביצוע לענין סעיפים קטנים (ג) ו-(ג1).

(ה) שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, להתקין תקנות לביצועו של סעיף זה, לרבות קביעת תנאי כשירות למי שישמש כבעל תפקיד וכן החובות החלות עליו בביצוע תפקידו.

 

מיום 1.1.2009

תיקון מס' 29

ס"ח תשס"ט מס' 2188 מיום 16.11.2008 עמ' 42, 43 (ה"ח 260)

5. (א) מוציא לפועל מנהל לשכת הוצאה לפועל רשאי להטיל על פקיד של בית המשפט וכן על אדם אחר, שהסכימו לכך, ביצוע של הליכים שבתחום סמכותו (להלן – תפקיד ביצוע); מוציא לפועל מנהל לשכת הוצאה לפועל שמנהל בתי המשפט שמנהל מערכת ההוצאה לפועל הסמיכו לכך במיוחד רשאי להטיל תפקיד כאמור גם לענין הליכים שבתחום סמכותו של מוציא לפועל מנהל לשכת הוצאה לפועל אחר; המוציא לפועל מנהל לשכת הוצאה לפועל רשאי להתנות את הטלת התפקיד וביצועו בתנאים שימצא לנכון.

(ב) מוציא לפועל מנהל לשכת הוצאה לפועל לא יטיל תפקיד ביצוע על אדם שאינו פקיד של בית המשפט אלא אם כן יש בידי אותו אדם אישור בר תוקף לכך מאת הועדה שמונתה לפי סעיף 5א, ואולם רשאי מוציא לפועל מנהל לשכת הוצאה לפועל להטיל תפקיד ביצוע על עורך דין או מתמחה לעריכת דין אף אם אין בידם אישור כאמור; לענין זה, "אדם" - למעט תאגיד.

(ג) מי שקיבל עליו תפקיד ביצוע (להלן - בעל תפקיד), דינו, לענין אותו תפקיד, כדין מוציא לפועל מנהל לשכת הוצאה לפועל, עליו לבצעו אישית ואין הוא רשאי להטיל את ביצועו על אדם אחר.

(ג1) אין באמור בסעיף קטן (ג) כדי למנוע מבעל התפקיד להסתייע באנשים מתאימים לביצוע התפקיד, ובלבד שיהיה נוכח במקום בעת הביצוע ואולם אין באמור כדי לגרוע מאחריותו האישית של בעל התפקיד.

(ד) על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאי מוציא לפועל מנהל לשכת הוצאה לפועל להטיל על תאגיד תפקיד של שמירה על מיטלטלין מעוקלים ומכירתם; התאגיד יודיע למוציא לפועל מנהל לשכת הוצאה לפועל מי הם נושאי המשרות שיהיו אחראים לביצוע התפקיד האמור, ויראו כל אחד מהם כבעל תפקיד ביצוע לענין סעיפים קטנים (ג) ו-(ג1).

ועדת האישורים (תיקון מס' 10) תשנ"א-1991

5א.     (א)  שר המשפטים ימנה ועדה למתן אישורים לענין סעיף 5(ב) (להלן - ועדת האישורים); חבריה יהיו שופט של בית משפט שלום, והוא יהיה היושב-ראש, נציג שר המשפטים וקצין משטרה ששר המשטרה מינה על פי הצעת המפקח הכללי של המשטרה.

           (ב)  הועדה רשאית לתת אישור לאדם לצורך קבלת תפקיד כאמור בסעיף 5(ב), אם נתקיימו בו אלה:

(תיקון מס' 20)  תש"ס-2000

(1)   הוא תושב ישראל;

(תיקון מס' 20)  תש"ס-2000

(1א) הועדה מצאה כי סגולות אופיו ואישיותו, וידיעותיו הלשוניות, מתאימות לתפקיד על פי מבחנים ובדיקות שקבעה הועדה בהתייעצות עם נציבות שירות המדינה;

(2)   הוא הוכיח להנחת דעתה של הועדה שהוא בקיא בהליכים של ההוצאה לפועל;

(תיקון מס' 20)  תש"ס-2000

(3)   הוא בעל תעודת בגרות ישראלית, או תעודה אחרת שמשרד החינוך והתרבות אישר כי היא שוות ערך לתעודת בגרות.

           (ג)   הועדה רשאית לסרב לתת אישור –

(1)   בהתחשב בעברו הפלילי של המבקש או בהתנהגותו, או מטעמים של שלום הציבור;

(2)   אם המבקש ביקש את האישור בטענה כוזבת;

(3)   אם היא סבורה שהמבקש לא יוכל למלא את התפקיד כראוי;

(4)   אם היא סבורה כי מילוי תפקידו של המבקש כבעל תפקיד עשוי ליצור ניגוד עניינים עם מקצועו או עם עיסוקיו האחרים, לרבות היותו בעל רשיון לחקירות פרטיות או בעל רשיון לארגון שירותי שמירה או תאגיד חוקרים, כמשמעותם בחוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, תשל"ב-1972;

(5)   אם המבקש הוא נושא משרה או עובד בתאגיד שהוטל עליו תפקיד כאמור בסעיף 5(ד), או מועסק על-ידו.

           (ד)  לא יינתן אישור לאדם שהורשע בעבירה שיש עמה קלון, אם ביום שבו הגיש בקשה לקבלת אישור טרם עברו עשר שנים מיום שעבר את העבירה.

(תיקון מס' 20)  תש"ס-2000

           (ה)  לא יינתן אישור לאדם אלא אם כן הוא ממלא אחר התנאים ועומד בדרישות שקבע שר המשפטים לענין עשיית ביטוח או מתן ערבות בנקאית, לשם כיסוי נזקים העלולים להיגרם על ידו במהלך ביצוע תפקידו.

מיום 15.7.1991

תיקון מס' 10

ס"ח תשנ"א מס' 1364 מיום 17.7.1991 עמ' 198 (ה"ח 2052)

הוספת סעיף 5א

 

מיום 13.11.2000

תיקון מס' 20

ס"ח תש"ס מס' 1752 מיום 13.8.2000 עמ' 282 (ה"ח 2868)

(ב) הועדה רשאית לתת אישור לאדם לצורך קבלת תפקיד כאמור בסעיף 5(ב), אם נתקיימו בו אלה:

(1) הוא תושב ישראל, שמלאו לו 21 שנים;

(1א) הועדה מצאה כי סגולות אופיו ואישיותו, וידיעותיו הלשוניות, מתאימות לתפקיד על פי מבחנים ובדיקות שקבעה הועדה בהתייעצות עם נציבות שירות המדינה;

(2) הוא הוכיח להנחת דעתה של הועדה שהוא בקיא בהליכים של ההוצאה לפועל;

(3) הוא בעל תעודת בגרות ישראלית, או תעודה אחרת שמשרד החינוך והתרבות אישר כי היא שוות ערך לתעודת בגרות.

(ג) הועדה רשאית לסרב לתת אישור —

(1) בהתחשב בעברו הפלילי של המבקש או בהתנהגותו, או מטעמים של שלום הציבור;

(2) אם המבקש ביקש את האישור בטענה כוזבת;

(3) אם היא סבורה שהמבקש לא יוכל למלא את התפקיד כראוי;

(4) אם היא סבורה כי מילוי תפקידו של המבקש כבעל תפקיד עשוי ליצור ניגוד עניינים עם מקצועו או עם עיסוקיו האחרים, לרבות היותו בעל רשיון לחקירות פרטיות או בעל רשיון לארגון שירותי שמירה או תאגיד חוקרים, כמשמעותם בחוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, תשל"ב–1972;

(5) אם המבקש הוא נושא משרה או עובד בתאגיד שהוטל עליו תפקיד כאמור בסעיף 5(ד), או מועסק על-ידו.

(ד) לא יינתן אישור לאדם שהורשע בעבירה שיש עמה קלון, אם ביום שבו הגיש בקשה לקבלת אישור טרם עברו עשר שנים מיום שעבר את העבירה.

(ה) לא יינתן אישור לאדם אלא אם כן הוא ממלא אחר התנאים ועומד בדרישות שקבע שר המשפטים לענין עשיית ביטוח או מתן ערבות בנקאית, לשם כיסוי נזקים העלולים להיגרם על ידו במהלך ביצוע תפקידו.

תוקף אישורים וסדרי עבודה (תיקון מס' 10)  תשנ"א-1991

5ב.     (א)  אישור יינתן בכתב, ותקפו עד תום השנה שלאחר נתינתו, ולאחר מכן הוא טעון חידוש מדי שנה בשנה; אישור שחודש יהיה בתוקף עד תום השנה שבה ניתן.

           (ב)  אישור אשר פקע תקפו ולא הוגשה בקשה לחידושו במשך תקופה של למעלה משנה, לא יחודש; ואולם רשאי בעל אישור כאמור לבקש אישור מחדש.

           (ג)   בקשה למתן או לחידוש אישור תוגש לאחר תשלום אגרה, בדרך, במועד ובצירוף מסמכים, הכל כפי שייקבע בתקנות.

           (ד)  הועדה תקבע את סדרי עבודתה ככל שלא נקבעו בתקנות.

מיום 15.7.1991

תיקון מס' 10

ס"ח תשנ"א מס' 1364 מיום 17.7.1991 עמ' 199 (ה"ח 2052)

הוספת סעיף 5ב

בעל אישור חדש (תיקון מס' 20) תש"ס-2000

5ב1.   בעל אישור, אשר טרם חלפה חצי שנה מיום שניתן לו אישור לראשונה (בסעיף זה - בעל אישור חדש), יצא לביצוע כל תפקיד שיוטל עליו בחברת בעל תפקיד נוסף אשר אינו בעל אישור חדש.

מיום 13.11.2000

תיקון מס' 20

ס"ח תש"ס מס' 1752 מיום 13.8.2000 עמ' 282 (ה"ח 2868)

הוספת סעיף 5ב1

ניהול פנקס (תיקון מס' 10) תשנ"א-1991 (תיקון מס' 29) תשס"ט-2008

5ג.      מנהל מערכת ההוצאה לפועל ינהל פנקס של בעלי אישורים.

מיום 15.7.1991

תיקון מס' 10

ס"ח תשנ"א מס' 1364 מיום 17.7.1991 עמ' 199 (ה"ח 2052)

הוספת סעיף 5ג

 

מיום 1.1.2009

תיקון מס' 29

ס"ח תשס"ט מס' 2188 מיום 16.11.2008 עמ' 43 (ה"ח 260)

5ג. מנהל בתי-המשפט מנהל מערכת ההוצאה לפועל ינהל פנקס של בעלי אישורים.

 

 

סייג לעיסוק (תיקון מס' 10) תשנ"א-1991 (תיקון מס' 29) תשס"ט-2008

5ד.     (א)  בעל תפקיד לא יעסוק בגבייה של חובות, במישרין או בעקיפין, לא בעצמו ולא על ידי קרובו או שלוחו, אלא מכוח הטלת תפקיד ביצוע על ידי מנהל לשכת הוצאה לפועל; לענין זה, "קרוב" - בן זוג, הורים, אחים וילדים.

           (ב)  האמור בסעיף קטן (א) לא יחול על פעולות שנעשו במסגרת עיסוקו של בעל תפקיד כעורך-דין או כמתמחה.

מיום 15.7.1991

תיקון מס' 10

ס"ח תשנ"א מס' 1364 מיום 17.7.1991 עמ' 199 (ה"ח 2052)

הוספת סעיף 5ד

 

מיום 1.1.2009

תיקון מס' 29

ס"ח תשס"ט מס' 2188 מיום 16.11.2008 עמ' 42 (ה"ח 260)

(א) בעל תפקיד לא יעסוק בגבייה של חובות, במישרין או בעקיפין, לא בעצמו ולא על ידי קרובו או שלוחו, אלא מכוח הטלת תפקיד ביצוע על ידי מוציא לפועל מנהל לשכת הוצאה לפועל; לענין זה, "קרוב" - בן זוג, הורים, אחים וילדים.

חובת סודיות (תיקון מס' 10) תשנ"א-1991

5ה.     לא יגלה בעל תפקיד מידע שהגיע אליו עקב מילוי תפקיד ביצוע שהוטל עליו, ולא יעשה בו כל שימוש אלא לצורך ביצוע אותו התפקיד.

מיום 15.7.1991

תיקון מס' 10

ס"ח תשנ"א מס' 1364 מיום 17.7.1991 עמ' 199 (ה"ח 2052)

הוספת סעיף 5ה

אי חידוש, ביטול או פסילה (תיקון מס' 10)  תשנ"א-1991

5ו.      ועדת האישורים רשאית לסרב לחדש או לבטל אישור שניתן, או לפסול אדם מלקבל אישור לתקופה שלא תעלה על חמש שנים, לאחר שנתנה לו הזדמנות לטעון טענותיו בפניה, אם ראתה כי נתקיים אחת מאלה:

(1)   נתקיימה בו עילה שהיה בה כדי להצדיק סירוב לתת אישור;

(2)   הוא הפר חובה מן החובות המוטלות עליו לפי חוק זה;

(3)   הוא התנהג באופן המסכן את שלום הציבור;

(4)   הוא התנהג באופן שאינו הולם בעל תפקיד.

מיום 15.7.1991

תיקון מס' 10

ס"ח תשנ"א מס' 1364 מיום 17.7.1991 עמ' 199 (ה"ח 2052)

הוספת סעיף 5ו

בירור תלונות והתליה (תיקון מס' 10) תשנ"א-1991 (תיקון מס' 15)  תשנ"ד-1994 (תיקון מס' 60) תשע"ח-2018

5ז.      (א)  הוגשה לועדת האישורים תלונה נגד מי שקיבל אישור לפי סעיף 5א, ובכלל זה תלונה בקשר לביצוע תפקידו לפי חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995, רשאית היא, לאחר שנתנה לו הזדמנות לטעון טענותיו בפניה, להתלות את אישורו עד לסיום בירור התלונה; לא נסתיים הבירור תוך חדשיים מיום ההתליה – בטלה ההתליה, זולת אם החליטה הועדה, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך אותה לתקופה שלא תעלה על חדשיים נוספים.

(תיקון מס' 29) תשס"ט-2008

           (א1)        (1)    ועדת האישורים רשאית לחייב בעל אישור, לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה, בתשלום הוצאות ההליך, אם מצאה שהתלונה נגדו היתה מוצדקת;

(2)   ועדת האישורים רשאית לעיין שנית בהחלטתה לחייב בעל אישור בתשלום הוצאות, אם ניתנה שלא בפניו, והוועדה שוכנעה שלא התייצב מסיבות שלא היתה לו שליטה עליהן;

(3)   החלטת ועדת האישורים לפי סעיף קטן זה ניתנת לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל כאילו היתה פסק דין.

(תיקון מס' 29) תשס"ט-2008

           (א2)        לצורך בירור תלונה יהיו לוועדת האישורים הסמכויות הנתונות לוועדת חקירה לפי סעיפים 9 עד 11 לחוק ועדות חקירה, התשכ"ט-1968, למעט סעיפים 9(א)(4) ו-11(ה).

(תיקון מס' 15)  תשנ"ד-1994 (תיקון מס' 29) תשס"ט-2008

           (ב)  מנהל מערכת ההוצאה לפועל או מי שהוא הסמיכו לכך, רשאי, באופן מיידי, להתלות אישור של בעל תפקיד לתקופה שלא תעלה על 30 ימים, לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון טענותיו, אם היה לו יסוד לחשוש שנתקיימה בו עילה לביטול האישור לפי סעיף 5ו(3) או (4).

מיום 15.7.1991

תיקון מס' 10

ס"ח תשנ"א מס' 1364 מיום 17.7.1991 עמ' 200 (ה"ח 2052)

הוספת סעיף 5ז

 

מיום 15.11.1994

תיקון מס' 15

ס"ח תשנ"ד מס' 1479 מיום 15.8.1994 עמ' 284 (ה"ח 2251, ה"ח 2278)

5ז. (א) הוגשה לועדת האישורים תלונה נגד מי שקיבל אישור לפי סעיף 5א, רשאית היא, לאחר שנתנה לו הזדמנות לטעון טענותיו בפניה, להתלות את אישורו עד לסיום בירור התלונה; לא נסתיים הבירור תוך חדשיים מיום ההתליה - בטלה ההתליה, זולת אם החליטה הועדה, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך אותה לתקופה שלא תעלה על חדשיים נוספים.

(ב) מנהל בתי המשפט או מי שהוא הסמיכו לכך, רשאי, באופן מיידי, להתלות אישור של בעל תפקיד לתקופה שלא תעלה על 30 ימים, לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון טענותיו, אם היה לו יסוד לחשוש שנתקיימה בו עילה לביטול האישור לפי סעיף 5ו(3) או (4).

 

מיום 1.1.2009

תיקון מס' 29

ס"ח תשס"ט מס' 2188 מיום 16.11.2008 עמ' 43 (ה"ח 260)

(א1) (1) ועדת האישורים רשאית לחייב בעל אישור, לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה, בתשלום הוצאות ההליך, אם מצאה שהתלונה נגדו היתה מוצדקת;

(2) ועדת האישורים רשאית לעיין שנית בהחלטתה לחייב בעל אישור בתשלום הוצאות, אם ניתנה שלא בפניו, והוועדה שוכנעה שלא התייצב מסיבות שלא היתה לו שליטה עליהן;

(3) החלטת ועדת האישורים לפי סעיף קטן זה ניתנת לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל כאילו היתה פסק דין.

(א2) לצורך בירור תלונה יהיו לוועדת האישורים הסמכויות הנתונות לוועדת חקירה לפי סעיפים 9 עד 11 לחוק ועדות חקירה, התשכ"ט-1968, למעט סעיפים 9(א)(4) ו-11(ה).

(ב) מנהל בתי המשפט מנהל מערכת ההוצאה לפועל או מי שהוא הסמיכו לכך, רשאי, באופן מיידי, להתלות אישור של בעל תפקיד לתקופה שלא תעלה על 30 ימים, לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון טענותיו, אם היה לו יסוד לחשוש שנתקיימה בו עילה לביטול האישור לפי סעיף 5ו(3) או (4).

 

מיום 6.7.2018

תיקון מס' 60

ס"ח תשע"ח מס' 2722 מיום 6.6.2018 עמ' 688 (ה"ח 1209)

(א) הוגשה לועדת האישורים תלונה נגד מי שקיבל אישור לפי סעיף 5א, ובכלל זה תלונה בקשר לביצוע תפקידו לפי חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995, רשאית היא, לאחר שנתנה לו הזדמנות לטעון טענותיו בפניה, להתלות את אישורו עד לסיום בירור התלונה; לא נסתיים הבירור תוך חדשיים מיום ההתליה – בטלה ההתליה, זולת אם החליטה הועדה, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך אותה לתקופה שלא תעלה על חדשיים נוספים.

הפסקת ביצועו של הליך (תיקון מס' 10) תשנ"א-1991 (תיקון מס' 29) תשס"ט-2008

5ח.     מי שתוקף אישורו הותלה או פקע מכל סיבה, בטלה בו בזמן כל הטלת תפקיד ביצוע שהטיל עליו מנהל לשכת הוצאה לפועל.

מיום 15.7.1991

תיקון מס' 10

ס"ח תשנ"א מס' 1364 מיום 17.7.1991 עמ' 200 (ה"ח 2052)

הוספת סעיף 5ח

 

מיום 1.1.2009

תיקון מס' 29

ס"ח תשס"ט מס' 2188 מיום 16.11.2008 עמ' 42 (ה"ח 260)

5ח. מי שתוקף אישורו הותלה או פקע מכל סיבה, בטלה בו בזמן כל הטלת תפקיד ביצוע שהטיל עליו מוציא לפועל מנהל לשכת הוצאה לפועל.

 

(תיקון מס' 25) תשס"ה-2005

5ט.     (בוטל).

מיום 15.7.1991

תיקון מס' 10

ס"ח תשנ"א מס' 1364 מיום 17.7.1991 עמ' 200 (ה"ח 2052)

הוספת סעיף 5ט

 

מיום 15.11.1994

תיקון מס' 15

ס"ח תשנ"ד מס' 1479 מיום 15.8.1994 עמ' 284 (ה"ח 2251, ה"ח 2278)

5ט. הרואה עצמו נפגע מהחלטה של ועדת האישורים לפי סעיפים 5א, 5ו או  5ז או 5ז(א) או מהחלטה של מנהל בתי המשפט לפי סעיף 5ז(ב), רשאי לערער על החלטתה לפני בית המשפט המחוזי תוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו, וכן רשאי לערער היועץ המשפטי לממשלה.

 

מיום 8.8.2005

תיקון מס' 25

ס"ח תשס"ה מס' 2020 מיום 8.8.2005 עמ' 746 (ה"ח 77)

ביטול סעיף 5ט

הנוסח הקודם:

ערעור

5ט. הרואה עצמו נפגע מהחלטה של ועדת האישורים לפי סעיפים 5א, 5ו או  5ז או 5ז(א) או מהחלטה של מנהל בתי המשפט לפי סעיף 5ז(ב), רשאי לערער על החלטתה לפני בית המשפט המחוזי תוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו, וכן רשאי לערער היועץ המשפטי לממשלה.

בקשת ביצוע (תיקון מס' 15) תשנ"ד-1994 (תיקון מס' 29) תשס"ט-2008

6.       (א)  הזוכה רשאי להגיש לכל לשכת הוצאה לפועל בקשה לביצוע פסק הדין; הוא יציין בה פרטים מזהים של החייב כפי שייקבעו, ואם הוא קטין או פסול דין, וכן יפרש בה את ההליכים שהוא רוצה שיינקטו, ויכול הוא מפעם לפעם לבקש נקיטת הליכים נוספים.

(תיקון מס' 29) תשס"ט-2008

           (ב)  לא תוגש בקשה לביצוע פסק דין כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שחלף המועד שנקבע בפסק הדין לביצועו, ואם לא נקבע מועד כאמור – לאחר שחלפו 30 ימים מיום מתן פסק הדין; ניתן פסק הדין שלא במעמד החייב ונדרש הזוכה או בא כוחו להמציא את פסק הדין לחייב, יחל מניין 30 הימים במועד המצאת פסק הדין.

(תיקון מס' 35) תשע"ב-2011

           (ב1)        על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא נקבע בפסק הדין מועד לביצועו, רשאי רשם ההוצאה לפועל להתיר לזוכה שביקש זאת, בבקשה הנתמכת בתצהיר, להגיש בקשה לביצוע פסק הדין, אף אם טרם חלפו 30 ימים מיום מתן פסק הדין, אם היה לרשם יסוד סביר להניח שאי-פתיחת תיק הוצאה לפועל עלולה לסכל את ביצוע פסק הדין.

(תיקון מס' 50) תשע"ו-2016

           (ב2)        (1)    על אף האמור בכל דין או הסכם, הוגשה בקשה לביצוע פסק דין או שטר בחלוף שנה מהמועד שבו היה אפשר להגישה לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל לפי פסקה (2), ייווספו לסכום הקבוע בפסק הדין או בשטר, לפי העניין, רק הפרשי הצמדה וריבית, כהגדרתם בסעיף 1 לחוק פסיקת ריבית והצמדה, מהמועד שבו היה אפשר להגיש את הבקשה לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל ועד למועד שבו הוגשה הבקשה לביצוע; ואולם –

(א)   נקבעו בהסכם הפרשי הצמדה אחרים – ייווספו הפרשי ההצמדה כפי שנקבעו בהסכם;

(ב)   הריבית לא תעלה על ריבית מכוח הסכם או מכוח הדין;

(2)   לעניין סעיף קטן זה, יראו את המועדים כמפורט להלן כמועד שבו היה אפשר להגיש בקשה לביצוע ללשכת ההוצאה לפועל:

(א)   לעניין פסק דין – לאחר שחלף המועד שנקבע בפסק הדין לביצועו, ואם לא נקבע מועד כאמור – לאחר שחלפו 30 ימים מיום מתן פסק הדין גם אם ניתן שלא במעמד החייב;

(ב)   לעניין שטר – מועד הפירעון, כהגדרתו בסעיף 81א3(א)(1);

(3)   רשם ההוצאה לפועל רשאי, לבקשת הזוכה, לקבוע תקופה ארוכה יותר מזו שבפסקה (1), מטעמים שיירשמו;

(4)   הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על פסק דין למזונות.

(תיקון מס' 29) תשס"ט-2008

           (ג)   על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאי זוכה להגיש בקשה לביצוע פסק דין למזונות בטרם חלפו 30 ימים מיום מתן פסק הדין או מיום המצאתו לחייב כאמור באותו סעיף קטן, ובלבד שאם נקבע בפסק הדין מועד לביצועו – חלף אותו מועד.

(תיקון מס' 36) תשע"ב-2012

           (ג1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאי זוכה להגיש בקשה לביצוע פסק דין לפינוי מושכר לאחר שחלפו 15 ימים מיום מתן פסק הדין או מיום המצאתו של פסק דין לחייב כאמור באותו סעיף קטן, ובלבד שאם נקבע בפסק הדין מועד לביצועו – חלף אותו מועד.

(תיקון מס' 29) תשס"ט-2008 (תיקון מס' 32) תשע"א-2011

           (ד)  (1)   שר הפנים ימסור, לבקשת לשכת ההוצאה לפועל, את פרטי הזיהוי המפורטים בתוספת הראשונה (בסעיף זה – פרטים שניתן לקבל מהמרשם), כפי שמופיעים במרשם האוכלוסין; על מסירת מידע לפי פסקה זו יחולו ההוראות בעניין אבטחת מידע לפי חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981;

(תיקון מס' 32) תשע"א-2011

(2)   לא תתקבל בקשה נגד חייב שפרטיו רשומים במרשם האוכלוסין אם הפרטים שניתן לקבל מהמרשם, כפי שציין הזוכה, אינם תואמים את הפרטים הרשומים לגביו במרשם האוכלוסין;

(3)   שר המשפטים, בהסכמת שר הפנים ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לשנות את התוספת הראשונה, וכן לקבוע כאמור הוראות לעניין ביצועו של סעיף זה, לרבות לעניין דרך העברת המידע ממרשם האוכלוסין.

מיום 15.11.1994

תיקון מס' 15

ס"ח תשנ"ד מס' 1479 מיום 15.8.1994 עמ' 284 (ה"ח 2251, ה"ח 2278)

6. הזוכה רשאי להגיש לכל לשכת הוצאה לפועל בקשה לביצוע פסק הדין; הוא יפרש הוא יציין בה, ככל הידוע לו, פרטים מזהים של החייב כפי שייקבעו, ואם הוא קטין או פסול דין, וכן יפרש בה את ההליהים שהוא רוצה שיינקטו, ויכול הוא מפעם לפעם לבקש נקיטת הליכים נוספים.

 

מיום 16.5.2009

תיקון מס' 29

ס"ח תשס"ט מס' 2188 מיום 16.11.2008 עמ' 44 (ה"ח 260)

6. (א) הזוכה רשאי להגיש לכל לשכת הוצאה לפועל בקשה לביצוע פסק הדין; הוא יציין בה, ככל הידוע לו, פרטים מזהים של החייב כפי שייקבעו, ואם הוא קטין או פסול דין, וכן יפרש בה את ההליכים שהוא רוצה שיינקטו, ויכול הוא מפעם לפעם לבקש נקיטת הליכים נוספים.

(ב) לא תוגש בקשה לביצוע פסק דין כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שחלף המועד שנקבע בפסק הדין לביצועו, ואם לא נקבע מועד כאמור – לאחר שחלפו 30 ימים מיום מתן פסק הדין; ניתן פסק הדין שלא במעמד החייב ונדרש הזוכה או בא כוחו להמציא את פסק הדין לחייב, יחל מניין 30 הימים במועד המצאת פסק הדין.

(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאי זוכה להגיש בקשה לביצוע פסק דין למזונות בטרם חלפו 30 ימים מיום מתן פסק הדין או מיום המצאתו לחייב כאמור באותו סעיף קטן, ובלבד שאם נקבע בפסק הדין מועד לביצועו – חלף אותו מועד.

(ד) (1) שר הפנים ימסור, לבקשת לשכת ההוצאה לפועל, את פרטי הזיהוי המפורטים בתוספת הראשונה (בסעיף זה – פרטים טעוני אימות), כפי שמופיעים במרשם האוכלוסין; על מסירת מידע לפי פסקה זו יחולו ההוראות בעניין אבטחת מידע לפי חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981;

(2) לא תתקבל בקשה נגד חייב שפרטיו רשומים במרשם האוכלוסין אם הפרטים טעוני האימות, כפי שציין הזוכה, אינם תואמים את הפרטים הרשומים לגביו במרשם האוכלוסין;

(3) שר המשפטים, בהסכמת שר הפנים ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לשנות את התוספת הראשונה, וכן לקבוע כאמור הוראות לעניין ביצועו של סעיף זה, לרבות לעניין דרך העברת המידע ממרשם האוכלוסין.

 

מיום 17.2.2011

תיקון מס' 32

ס"ח תשע"א מס' 2277 מיום 17.2.2011 עמ' 355 (ה"ח 530)

(ד) (1) שר הפנים ימסור, לבקשת לשכת ההוצאה לפועל, את פרטי הזיהוי המפורטים בתוספת הראשונה (בסעיף זה – פרטים טעוני אימות שניתן לקבל מהמרשם), כפי שמופיעים במרשם האוכלוסין; על מסירת מידע לפי פסקה זו יחולו ההוראות בעניין אבטחת מידע לפי חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981;

(2) לא תתקבל בקשה נגד חייב שפרטיו רשומים במרשם האוכלוסין אם הפרטים טעוני האימות שניתן לקבל מהמרשם, כפי שציין הזוכה, אינם תואמים את הפרטים הרשומים לגביו במרשם האוכלוסין;

(3) שר המשפטים, בהסכמת שר הפנים ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לשנות את התוספת הראשונה, וכן לקבוע כאמור הוראות לעניין ביצועו של סעיף זה, לרבות לעניין דרך העברת המידע ממרשם האוכלוסין.

 

מיום 12.2.2012

תיקון מס' 36

ס"ח תשע"ב מס' 2331 מיום 12.1.2012 עמ' 113 (ה"ח 615)

הוספת סעיף קטן 6(ג1)

 

מיום 16.2.2012

תיקון מס' 35

ס"ח תשע"ב מס' 2321 מיום 16.11.2011 עמ' 24 (ה"ח 596)

הוספת סעיף קטן 6(ב1)

 

מיום 7.4.2016

תיקון מס' 50

ס"ח תשע"ו מס' 2548 מיום 7.4.2016 עמ' 751 (ה"ח 628)

הוספת סעיף קטן 6(ב2)

המצאת אזהרה ופסק דין (תיקון מס' 4) תשל"ח-1978 (תיקון מס' 8) תשמ"ט-1989 (תיקון מס' 15)  תשנ"ד-1994 (תיקון מס' 29) תשס"ט-2008 (תיקון מס' 36) תשע"ב-2012 (הוראת שעה) תשפ"א-2020

7.    (א)  משהוגשה בקשת ביצוע, ימציא מנהל לשכת ההוצאה לפועל לחייב אזהרה שעליו למלא אחר פסק-הדין, או לשלם את החוב הפסוק בשיעורים שנקבעו בהוראת תשלום לפי סעיף 69א או בצו לפי סעיף 69(ב), או להגיש בקשה לצו תשלומים לפי סעיף 7א, והכל בתוך תקופה של 50 ימים מיום המצאת האזהרה, ואולם לעניין בקשה לביצוע פסק דין לפינוי מושכר, רשאי רשם ההוצאה לפועל לקבוע תקופה אחרת, ובלבד שלא תפחת מ-20 ימים אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו ולעניין פינוי דירת מגורים, לא תפחת התקופה מ-10 ימים; לאזהרה יצורף העתק מאושר של פסק הדין או העתק הפסיקתה, אם לא הומצאו לחייב קודם לכן, וכן העתק הוראת תשלום או הצו כאמור; לענין זה, "העתק" של פסיקתה, הוראת תשלום או צו - לרבות נוסח של פסיקתה, של הוראת תשלום או של צו שנכלל באזהרה ואשר הופק באמצעות מערכת ממוכנת.

(תיקון מס' 19) תשנ"ט-1999 (תיקון מס' 29) תשס"ט-2008 (תיקון מס' 36) תשע"ב-2012 (תיקון מס' 43) תשע"ד-2014 (תיקון מס' 54) תשע"ח-2017 (הוראת שעה) תשפ"א-2020

           (א1)        האזהרה תכלול, לפי הענין, הודעה לחייב בשפה פשוטה וברורה כי אם אין ביכולתו לעמוד בתשלום החוב הפסוק במלואו או בתשלומים שנקבעו לו, עליו להתייצב לחקירת יכולת בלשכת ההוצאה לפועל, בתוך 51 ימים מיום המצאת האזהרה או בתוך מועד אחר שנקבע באזהרה, ולהמציא מסמכים שיפורטו באזהרה; החייב יוזהר, בין היתר, כי אם לא ישלם את החוב הפסוק או את התשלומים ולא יתייצב לחקירת יכולת, יראו אותו כחייב המשתמט מתשלום חובותיו ויהיה ניתן לדרוש מסירת מידע עליו בלא הסכמתו מרשימת גורמים, להטיל עליו הגבלות כאמור בפרק ו'1, לרשום אותו במרשם החייבים המשתמטים כאמור בפרק ו'2 או לנקוט הליכי הבאה ומאסר לפי פרק ז'2, ואם נבע החוב הפסוק ממזונות המגיעים לפי פסק דין למזונות – יהיה ניתן לקבל מידע על קיומו של החוב לפי הוראות סעיף 7ב3 או לבקש מידע על גובה החוב לפי הוראות סעיף 7ב4.

(תיקון מס' 36) תשע"ב-2012

           (א2)        הוגשה בקשה לביצוע פסק דין לפינוי מושכר, תכלול האזהרה הודעה לחייב בשפה פשוטה וברורה, כי אם לא ימלא אחר פסק הדין בתוך התקופה כאמור בסעיף קטן (א), תהיה למנהל לשכת ההוצאה לפועל סמכות להיכנס למקרקעין האמורים, לפנותם ולמסרם למי שזכאי לקבלם לפי פסק הדין, בהתאם להוראות סעיף 64.

(תיקון מס' 36) תשע"ב-2012

           (א3)        שר המשפטים רשאי לקבוע הוראות בדבר מידע נוסף על האמור בסעיפים קטנים (א1) ו-(א2), שיש לכלול באזהרה.

(תיקון מס' 19) תשנ"ט-1999 (תיקון מס' 29) תשס"ט-2008 (תיקון מס' 36) תשע"ב-2012

           (ב)  (1)   המצאת האזהרה לידי החייב תהיה בדרך שממציאים כתבי בית-דין לפי תקנות סדר הדין; לענין זה, הסמכויות הנתונות בתקנות סדר הדין לבית המשפט או לרשם, יהיו נתונות לרשם ההוצאה לפועל;

 

(תיקון מס' 36) תשע"ב-2012

(2)   על אף הוראות פסקה (1), המצאת אזהרה בבקשה לביצוע פסק דין לפינוי מושכר תומצא לחייב וכן לצד שלישי המחזיק במקרקעין או בחלק מהם, בדואר רשום עם אישור מסירה או במסירתו על ידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל; היו המקרקעין נעולים או שלא היה אפשר להמציא את ההודעה כאמור ידביק מנהל לשכת ההוצאה לפועל את ההודעה על פתח המקרקעין או יקבע אותה עליהם ויערוך דין וחשבון על פעולתו.

(תיקון מס' 19) תשנ"ט-1999 (תיקון מס' 29) תשס"ט-2008 (תיקון מס' 43) תשע"ד-2014

           (ג)   על אף הוראות סעיף קטן (ב), לא יצווה רשם ההוצאה לפועל על מסירת מידע לפי סעיף 7ב(א2) ו-(א3), לא יינקטו נגד חייב הגבלות לפי פרק ו'1 לא יירשם חייב במרשם החייבים המשתמטים כאמור בפרק ו'2, ולא יינקטו נגד חייב הליכי הבאה או מאסר לפי פרק ז'2, אלא אם כן התייצב החייב בפני רשם ההוצאה לפועל, או שהומצאה לו אזהרה בדרך של המצאה מלאה.

(תיקון מס' 29) תשס"ט-2008

           (ג1) הגיש החייב בקשה בתיק הוצאה לפועל שנפתח נגדו, יראו אותו כמי שהומצאה לו האזהרה בהמצאה מלאה ביום הגשת הבקשה האמורה, אלא אם כן הורה רשם ההוצאה לפועל אחרת.

(תיקון מס' 15)  תשנ"ד-1994 (תיקון מס' 29) תשס"ט-2008

           (ד)  סירב החייב או מי שניתן להמציא לו את האזהרה בהמצאה מלאה, לקבל את האזהרה או לחתום על אישור מסירה, יראו את החייב כמי שהומצאה לו האזהרה בהמצאה מלאה; הערת פקיד הדואר או המוסר בדבר הסירוב תהווה ראיה לאמיתותה.

(תיקון מס' 15)  תשנ"ד-1994

           (ה)  לא יוחל בביצוע פסק הדין אלא לאחר המצאת האזהרה כאמור בסעיף קטן (א) ולאחר שעברה התקופה שנקבעה באזהרה, זולת אם ראה רשם ההוצאה לפועל שנסיבות הענין מצדיקות נקיטת הליך לפני כן.

(תיקון מס' 35) תשע"ב-2011 (תיקון מס' 43) תשע"ד-2014

           (ו)   סבר רשם ההוצאה לפועל, על יסוד בקשת הזוכה הנתמכת בתצהיר, כי לא ניתן להמציא אזהרה לחייב מאחר שנראה כי החייב נמצא מחוץ לישראל, הוא רשאי להורות לרשות האוכלוסין וההגירה להמציא מידע בדבר יציאות החייב מישראל וכניסותיו לישראל או עדכון על כניסת החייב לישראל, אם היה החייב מחוץ לישראל בזמן המצאת המידע; המידע האמור יימסר לרשם ההוצאה לפועל בלבד והוא יהיה רשאי להודיע לזוכה האם החייב נמצא בישראל אם לאו; כמו כן רשאי הרשם, במקרים שבהם שוכנע שיש בכך צורך, למסור לזוכה מידע מלא או חלקי בדבר יציאות החייב מישראל וכניסותיו לישראל או למסור לו עדכון על כניסת החייב לישראל, אם היה החייב מחוץ לישראל בזמן המצאת המידע.

מיום 21.7.1978

תיקון מס' 4

ס"ח תשל"ח מס' 903 מיום 21.7.1978 עמ' 160 (ה"ח 1322)

(א) משהוגשה בקשת ביצוע, ימציא המוציא לפועל לחייב אזהרה למלא אחרי פסק הדין תוך תקופה שתיקבע באזהרה; לאזהרה יצורף העתק מאושר של פסק הדין או של הפסיקתה, אם לא הומצאו לחייב קודם לכן. ציווה ראש ההוצאה לפועל על תשלום החוב כאמור בסעיף 69(ב), יצורף לאזהרה גם העתק הצו.

 

מיום 13.4.1989

תיקון מס' 8

ס"ח תשמ"ט מס' 1274 מיום 13.4.1989 עמ' 50 (ה"ח 1892)

(א) משהוגשה בקשת ביצוע, ימציא המוציא לפועל לחייב אזהרה למלא אחרי פסק הדין תוך תקופה שתיקבע באזהרה; לאזהרה יצורף העתק מאושר של פסק הדין או של הפסיקתה, אם לא הומצאו לחייב קודם לכן. ציווה ראש ההוצאה לפועל על תשלום החוב כאמור בסעיף 69(ב), יצורף לאזהרה גם העתק הצו. בסעיף קטן זה, "העתק פסיקתה או צו" - לרבות נוסח של פסיקתה או של צו שנכלל באזהרה אשר הופקה באמצעות מערכת ממוכנת.

 

מיום 15.11.1994

תיקון מס' 15

ס"ח תשנ"ד מס' 1479 מיום 15.8.1994 עמ' 284 (ה"ח 2251, ה"ח 2278)

7. (א) משהוגשה בקשת ביצוע, ימציא המוציא לפועל לחייב אזהרה למלא אחרי פסק הדין תוך תקופה שתיקבע באזהרה; לאזהרה יצורף העתק מאושר של פסק הדין או של הפסיקתה, אם לא הומצאו לחייב קודם לכן. ציווה ראש ההוצאה לפועל על תשלום החוב כאמור בסעיף 69(ב), יצורף לאזהרה גם העתק הצו. בסעיף קטן זה, "העתק פסיקתה או צו" - לרבות נוסח של פסיקתה או של צו שנכלל באזהרה אשר הופקה באמצעות מערכת ממוכנת.

(א) משהוגשה בקשת ביצוע, ימציא המוציא לפועל לחייב אזהרה שעליו למלא אחר פסק-הדין, או לשלם את החוב הפסוק בשיעורים שנקבעו בהוראת תשלום לפי סעיף 69א או בצו לפי סעיף 69(ב), או להגיש בקשה לצו תשלומים לפי סעיף 7א, והכל בתוך תקופה של 20 ימים מיום המצאת האזהרה; לאזהרה יצורף העתק מאושר של פסק הדין או העתק הפסיקתה, אם לא הומצאו לחייב קודם לכן, וכן העתק הוראת תשלום או הצו כאמור; לענין זה, "העתק" של פסיקתה, הוראת תשלום או צו – לרבות נוסח של פסיקתה, של הוראת תשלום או של צו שנכלל באזהרה ואשר הופק באמצעות מערכת ממוכנת.

(ב) לא יוחל בביצוע פסק הדין אלא לאחר המצאת האזהרה כאמור בסעיף קטן (א) ולאחר שעברה התקופה שנקבעה באזהרה, זולת אם ראה ראש ההוצאה לפועל שנסיבות העניין מצדיקות נקיטת הליך לפני כן.

(ב) ההמצאה של האזהרה לידי החייב תהיה באחת מאלה:

(1) במשלוח בדואר רשום לפי מענו של החייב, עם אישור מסירה;

(2) במסירה על-ידי פקיד בית המשפט, על - ידי עורך דין, פקידו או שליח מטעמו, או על-ידי אדם שהמוציא לפועל הסמיכו לכך.

(ג) לא ניתן למצוא את החייב, יכולה ההמצאה להיות לידי בן משפחתו הגר עמו ושנראה שמלאו לו 18 שנים; היה החייב תאגיד או חבר-בני-אדם, תהיה ההמצאה במסירה במשרדו הרשום.

(ד) סירב החייב או מי שניתן להמציא לו את האזהרה כאמור בסעיף קטן (ג), לקבל את האזהרה או לחתום על אישור מסירה, יראו את החייב כמי שהומצאה לו האזהרה כדין; הערת פקיד הדואר או המוסר בדבר הסירוב תהווה ראיה לאמיתותה.

(ב) (ה) לא יוחל בביצוע פסק הדין אלא לאחר המצאת האזהרה כאמור בסעיף קטן (א) ולאחר שעברה התקופה שנקבעה באזהרה, זולת אם ראה ראש ההוצאה לפועל שנסיבות הענין מצדיקות נקיטת הליך לפני כן.

 

מיום 27.6.1999

תיקון מס' 19

ס"ח תשנ"ט מס' 1708 מיום 29.4.1999 עמ' 138 (ה"ח 2635)

(א) משהוגשה בקשת ביצוע, ימציא המוציא לפועל לחייב אזהרה שעליו למלא אחר פסק-הדין, או לשלם את החוב הפסוק בשיעורים שנקבעו בהוראת תשלום לפי סעיף 69א או בצו לפי סעיף 69(ב), או להגיש בקשה לצו תשלומים לפי סעיף 7א, והכל בתוך תקופה של 20 ימים מיום המצאת האזהרה; לאזהרה יצורף העתק מאושר של פסק הדין או העתק הפסיקתה, אם לא הומצאו לחייב קודם לכן, וכן העתק הוראת תשלום או הצו כאמור; לענין זה, "העתק" של פסיקתה, הוראת תשלום או צו – לרבות נוסח של פסיקתה, של הוראת תשלום או של צו שנכלל באזהרה ואשר הופק באמצעות מערכת ממוכנת.

(א1) האזהרה תכלול, לפי הענין, הודעה לחייב כי אם אין ביכולתו לעמוד בתשלום החוב הפסוק במלואו או בתשלומים שנקבעו לו, עליו להתייצב לחקירת יכולת בלשכת ההוצאה לפועל, בתוך 21 ימים מיום המצאת האזהרה או בתוך מועד אחר שנקבע באזהרה, ולהמציא מסמכים שיפורטו באזהרה; החייב יוזהר, בין היתר, כי אם לא ישלם את החוב הפסוק או את התשלומים ולא יתייצב לחקירת יכולת, יראו אותו כחייב המשתמט מתשלום חובותיו והוא צפוי למאסר.

(ב) ההמצאה של האזהרה לידי החייב תהיה באחת מאלה:

(1) במשלוח בדואר רשום לפי מענו של החייב, עם אישור מסירה;

(2) במסירה על-ידי פקיד בית המשפט, על - ידי עורך דין, פקידו או שליח מטעמו, או על-ידי אדם שהמוציא לפועל הסמיכו לכך.

(ב) המצאת האזהרה לידי החייב תהיה בדרך שממציאים כתבי בית-דין לפי תקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן – תקנות סדר הדין); לענין זה, הסמכויות הנתונות בתקנות סדר הדין לבית המשפט או לרשם, יהיו נתונות לראש ההוצאה לפועל.

(ג) לא ניתן למצוא את החייב, יכולה ההמצאה להיות לידי בן משפחתו הגר עמו ושנראה שמלאו לו 18 שנים; היה החייב תאגיד או חבר-בני-אדם, תהיה ההמצאה במסירה במשרדו הרשום.

(ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), לא יינקטו נגד החייב הליכי הבאה או מאסר לפי פרק ז'2, אלא אם כן התייצב החייב בפני יושב ראש ההוצאה לפועל, או שהומצאה לו אזהרה בדרך של המצאה מלאה; בסעיף קטן זה, "המצאה מלאה" – כל אחת מאלה:

(1) המצאה באחת הדרכים המפורטות בפרק ל"ב סימנים א', ב' ו-ג' לתקנות סדר הדין, למעט המצאה בדרכים המפורטות בתקנות 475(4), 480, 482 ו-489;

(2) המצאה במהלך עיקול מיטלטלין לפי סעיף 21(א)(1).

 

מיום 1.1.2009

תיקון מס' 29

ס"ח תשס"ט מס' 2188 מיום 16.11.2008 עמ' 42 (ה"ח 260)

7. (א) משהוגשה בקשת ביצוע, ימציא המוציא לפועל מנהל לשכת ההוצאה לפועל לחייב אזהרה שעליו למלא אחר פסק-הדין, או לשלם את החוב הפסוק בשיעורים שנקבעו בהוראת תשלום לפי סעיף 69א או בצו לפי סעיף 69(ב), או להגיש בקשה לצו תשלומים לפי סעיף 7א, והכל בתוך תקופה של 20 ימים מיום המצאת האזהרה; לאזהרה יצורף העתק מאושר של פסק הדין או העתק הפסיקתה, אם לא הומצאו לחייב קודם לכן, וכן העתק הוראת תשלום או הצו כאמור; לענין זה, "העתק" של פסיקתה, הוראת תשלום או צו - לרבות נוסח של פסיקתה, של הוראת תשלום או של צו שנכלל באזהרה ואשר הופק באמצעות מערכת ממוכנת.

(א1) האזהרה תכלול, לפי הענין, הודעה לחייב כי אם אין ביכולתו לעמוד בתשלום החוב הפסוק במלואו או בתשלומים שנקבעו לו, עליו להתייצב לחקירת יכולת בלשכת ההוצאה לפועל, בתוך 21 ימים מיום המצאת האזהרה או בתוך מועד אחר שנקבע באזהרה, ולהמציא מסמכים שיפורטו באזהרה; החייב יוזהר, בין היתר, כי אם לא ישלם את החוב הפסוק או את התשלומים ולא יתייצב לחקירת יכולת, יראו אותו כחייב המשתמט מתשלום חובותיו והוא צפוי למאסר.

(ב) המצאת האזהרה לידי החייב תהיה בדרך שממציאים כתבי בית-דין לפי תקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן - תקנות סדר הדין); לענין זה, הסמכויות הנתונות בתקנות סדר הדין לבית המשפט או לרשם, יהיו נתונות לראש ההוצאה לפועל לרשם ההוצאה לפועל.

(ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), לא יינקטו נגד החייב הליכי הבאה או מאסר לפי פרק ז'2, אלא אם כן התייצב החייב בפני יושב ראש ההוצאה לפועל, או שהומצאה לו אזהרה בדרך של המצאה מלאה; בסעיף קטן זה, "המצאה מלאה" - כל אחת מאלה:

(1) המצאה באחת הדרכים המפורטות בפרק ל"ב סימנים א', ב' ו-ג' לתקנות סדר הדין, למעט המצאה בדרכים המפורטות בתקנות 475(4), 480, 482 ו-489;

(2) המצאה במהלך עיקול מיטלטלין לפי סעיף 21(א)(1).

(ד) סירב החייב או מי שניתן להמציא לו את האזהרה כאמור בסעיף קטן (ג), לקבל את האזהרה או לחתום על אישור מסירה, יראו את החייב כמי שהומצאה לו האזהרה כדין; הערת פקיד הדואר או המוסר בדבר הסירוב תהווה ראיה לאמיתותה.

(ה) לא יוחל בביצוע פסק הדין אלא לאחר המצאת האזהרה כאמור בסעיף קטן (א) ולאחר שעברה התקופה שנקבעה באזהרה, זולת אם ראה ראש ההוצאה לפועל רשם ההוצאה לפועל שנסיבות הענין מצדיקות נקיטת הליך לפני כן.

 

מיום 16.5.2009

תיקון מס' 29

ס"ח תשס"ט מס' 2188 מיום 16.11.2008 עמ' 44 (ה"ח 260)

(א1) האזהרה תכלול, לפי הענין, הודעה לחייב בשפה פשוטה וברורה כי אם אין ביכולתו לעמוד בתשלום החוב הפסוק במלואו או בתשלומים שנקבעו לו, עליו להתייצב לחקירת יכולת בלשכת ההוצאה לפועל, בתוך 21 ימים מיום המצאת האזהרה או בתוך מועד אחר שנקבע באזהרה, ולהמציא מסמכים שיפורטו באזהרה; החייב יוזהר, בין היתר, כי אם לא ישלם את החוב הפסוק או את התשלומים ולא יתייצב לחקירת יכולת, יראו אותו כחייב המשתמט מתשלום חובותיו והוא צפוי למאסר ויהיה ניתן לדרוש מסירת מידע עליו בלא הסכמתו מרשימת גורמים, להטיל עליו הגבלות כאמור בפרק ו'1 או לנקוט הליכי הבאה ומאסר לפי פרק ז'2; שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בדבר מידע נוסף שיש לכלול באזהרה.

(ב) המצאת האזהרה לידי החייב תהיה בדרך שממציאים כתבי בית-דין לפי תקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן - תקנות סדר הדין) תקנות סדר הדין; לענין זה, הסמכויות הנתונות בתקנות סדר הדין לבית המשפט או לרשם, יהיו נתונות לרשם ההוצאה לפועל.

(ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), לא יינקטו נגד החייב לא יצווה רשם ההוצאה לפועל על מסירת מידע לפי סעיף 7ב(א2) ו-(א3), לא יינקטו נגד חייב הגבלות לפי פרק ו'1 או הליכי הבאה או מאסר לפי פרק ז'2, אלא אם כן התייצב החייב בפני יושב ראש רשם ההוצאה לפועל, או שהומצאה לו אזהרה בדרך של המצאה מלאה; בסעיף קטן זה, "המצאה מלאה" - כל אחת מאלה:

(1) המצאה באחת הדרכים המפורטות בפרק ל"ב סימנים א', ב' ו-ג' לתקנות סדר הדין, למעט המצאה בדרכים המפורטות בתקנות 475(4), 480, 482 ו-489;

(2) המצאה במהלך עיקול מיטלטלין לפי סעיף 21(א)(1).

(ג1) הגיש החייב בקשה בתיק הוצאה לפועל שנפתח נגדו, יראו אותו כמי שהומצאה לו האזהרה בהמצאה מלאה ביום הגשת הבקשה האמורה, אלא אם כן הורה רשם ההוצאה לפועל אחרת.

(ד) סירב החייב או מי שניתן להמציא לו את האזהרה כאמור בסעיף קטן (ג) בהמצאה מלאה, לקבל את האזהרה או לחתום על אישור מסירה, יראו את החייב כמי שהומצאה לו האזהרה כדין בהמצאה מלאה; הערת פקיד הדואר או המוסר בדבר הסירוב תהווה ראיה לאמיתותה.

 

מיום 12.2.2012

תיקון מס' 36

ס"ח תשע"ב מס' 2331 מיום 12.1.2012 עמ' 113 (ה"ח 615)

(א) משהוגשה בקשת ביצוע, ימציא מנהל לשכת ההוצאה לפועל לחייב אזהרה שעליו למלא אחר פסק-הדין, או לשלם את החוב הפסוק בשיעורים שנקבעו בהוראת תשלום לפי סעיף 69א או בצו לפי סעיף 69(ב), או להגיש בקשה לצו תשלומים לפי סעיף 7א, והכל בתוך תקופה של 20 ימים מיום המצאת האזהרה, ואולם לעניין בקשה לביצוע פסק דין לפינוי מושכר, רשאי רשם ההוצאה לפועל לקבוע תקופה אחרת, ובלבד שלא תפחת מ-20 ימים אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו ולעניין פינוי דירת מגורים, לא תפחת התקופה מ-10 ימים; לאזהרה יצורף העתק מאושר של פסק הדין או העתק הפסיקתה, אם לא הומצאו לחייב קודם לכן, וכן העתק הוראת תשלום או הצו כאמור; לענין זה, "העתק" של פסיקתה, הוראת תשלום או צו - לרבות נוסח של פסיקתה, של הוראת תשלום או של צו שנכלל באזהרה ואשר הופק באמצעות מערכת ממוכנת.

(א1) האזהרה תכלול, לפי הענין, הודעה לחייב בשפה פשוטה וברורה כי אם אין ביכולתו לעמוד בתשלום החוב הפסוק במלואו או בתשלומים שנקבעו לו, עליו להתייצב לחקירת יכולת בלשכת ההוצאה לפועל, בתוך 21 ימים מיום המצאת האזהרה או בתוך מועד אחר שנקבע באזהרה, ולהמציא מסמכים שיפורטו באזהרה; החייב יוזהר, בין היתר, כי אם לא ישלם את החוב הפסוק או את התשלומים ולא יתייצב לחקירת יכולת, יראו אותו כחייב המשתמט מתשלום חובותיו ויהיה ניתן לדרוש מסירת מידע עליו בלא הסכמתו מרשימת גורמים, להטיל עליו הגבלות כאמור בפרק ו'1 או לנקוט הליכי הבאה ומאסר לפי פרק ז'2; שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בדבר מידע נוסף שיש לכלול באזהרה.

(א2) הוגשה בקשה לביצוע פסק דין לפינוי מושכר, תכלול האזהרה הודעה לחייב בשפה פשוטה וברורה, כי אם לא ימלא אחר פסק הדין בתוך התקופה כאמור בסעיף קטן (א), תהיה למנהל לשכת ההוצאה לפועל סמכות להיכנס למקרקעין האמורים, לפנותם ולמסרם למי שזכאי לקבלם לפי פסק הדין, בהתאם להוראות סעיף 64.

(א3) שר המשפטים רשאי לקבוע הוראות בדבר מידע נוסף על האמור בסעיפים קטנים (א1) ו-(א2), שיש לכלול באזהרה.

(ב) (1) המצאת האזהרה לידי החייב תהיה בדרך שממציאים כתבי בית-דין לפי תקנות סדר הדין; לענין זה, הסמכויות הנתונות בתקנות סדר הדין לבית המשפט או לרשם, יהיו נתונות לרשם ההוצאה לפועל;

(2) על אף הוראות פסקה (1), המצאת אזהרה בבקשה לביצוע פסק דין לפינוי מושכר תומצא לחייב וכן לצד שלישי המחזיק במקרקעין או בחלק מהם, בדואר רשום עם אישור מסירה או במסירתו על ידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל; היו המקרקעין נעולים או שלא היה אפשר להמציא את ההודעה כאמור ידביק מנהל לשכת ההוצאה לפועל את ההודעה על פתח המקרקעין או יקבע אותה עליהם ויערוך דין וחשבון על פעולתו.

 

מיום 16.2.2012

תיקון מס' 35

ס"ח תשע"ב מס' 2321 מיום 16.11.2011 עמ' 24 (ה"ח 596)

הוספת סעיף קטן 7(ו)

 

מיום 1.2.2015

סעיף קטן 7(ו) מיום 22.5.2015

תיקון מס' 43

ס"ח תשע"ד מס' 2451 מיום 22.5.2014 עמ' 546 (ה"ח 846)

(א1) האזהרה תכלול, לפי הענין, הודעה לחייב בשפה פשוטה וברורה כי אם אין ביכולתו לעמוד בתשלום החוב הפסוק במלואו או בתשלומים שנקבעו לו, עליו להתייצב לחקירת יכולת בלשכת ההוצאה לפועל, בתוך 21 ימים מיום המצאת האזהרה או בתוך מועד אחר שנקבע באזהרה, ולהמציא מסמכים שיפורטו באזהרה; החייב יוזהר, בין היתר, כי אם לא ישלם את החוב הפסוק או את התשלומים ולא יתייצב לחקירת יכולת, יראו אותו כחייב המשתמט מתשלום חובותיו ויהיה ניתן לדרוש מסירת מידע עליו בלא הסכמתו מרשימת גורמים, להטיל עליו הגבלות כאמור בפרק ו'1, לרשום אותו במרשם החייבים המשתמטים כאמור בפרק ו'2 או לנקוט הליכי הבאה ומאסר לפי פרק ז'2.

(א2) הוגשה בקשה לביצוע פסק דין לפינוי מושכר, תכלול האזהרה הודעה לחייב בשפה פשוטה וברורה, כי אם לא ימלא אחר פסק הדין בתוך התקופה כאמור בסעיף קטן (א), תהיה למנהל לשכת ההוצאה לפועל סמכות להיכנס למקרקעין האמורים, לפנותם ולמסרם למי שזכאי לקבלם לפי פסק הדין, בהתאם להוראות סעיף 64.

(א3) שר המשפטים רשאי לקבוע הוראות בדבר מידע נוסף על האמור בסעיפים קטנים (א1) ו-(א2), שיש לכלול באזהרה.

(ב) (1) המצאת האזהרה לידי החייב תהיה בדרך שממציאים כתבי בית-דין לפי תקנות סדר הדין; לענין זה, הסמכויות הנתונות בתקנות סדר הדין לבית המשפט או לרשם, יהיו נתונות לרשם ההוצאה לפועל;

(2) על אף הוראות פסקה (1), המצאת אזהרה בבקשה לביצוע פסק דין לפינוי מושכר תומצא לחייב וכן לצד שלישי המחזיק במקרקעין או בחלק מהם, בדואר רשום עם אישור מסירה או במסירתו על ידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל; היו המקרקעין נעולים או שלא היה אפשר להמציא את ההודעה כאמור ידביק מנהל לשכת ההוצאה לפועל את ההודעה על פתח המקרקעין או יקבע אותה עליהם ויערוך דין וחשבון על פעולתו.

(ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), לא יצווה רשם ההוצאה לפועל על מסירת מידע לפי סעיף 7ב(א2) ו-(א3), לא יינקטו נגד חייב הגבלות לפי פרק ו'1 או הליכי לא יירשם חייב במרשם החייבים המשתמטים כאמור בפרק ו'2, ולא יינקטו נגד חייב הליכי הבאה או מאסר לפי פרק ז'2, אלא אם כן התייצב החייב בפני רשם ההוצאה לפועל, או שהומצאה לו אזהרה בדרך של המצאה מלאה.

(ג1) הגיש החייב בקשה בתיק הוצאה לפועל שנפתח נגדו, יראו אותו כמי שהומצאה לו האזהרה בהמצאה מלאה ביום הגשת הבקשה האמורה, אלא אם כן הורה רשם ההוצאה לפועל אחרת.

(ד) סירב החייב או מי שניתן להמציא לו את האזהרה בהמצאה מלאה, לקבל את האזהרה או לחתום על אישור מסירה, יראו את החייב כמי שהומצאה לו האזהרה בהמצאה מלאה; הערת פקיד הדואר או המוסר בדבר הסירוב תהווה ראיה לאמיתותה.

(ה) לא יוחל בביצוע פסק הדין אלא לאחר המצאת האזהרה כאמור בסעיף קטן (א) ולאחר שעברה התקופה שנקבעה באזהרה, זולת אם ראה רשם ההוצאה לפועל שנסיבות הענין מצדיקות נקיטת הליך לפני כן.

(ו) סבר רשם ההוצאה לפועל, על יסוד בקשת הזוכה הנתמכת בתצהיר, כי לא ניתן להמציא אזהרה לחייב מאחר שנראה כי החייב נמצא מחוץ לישראל, הוא רשאי להורות למרשם האוכלוסין לרשות האוכלוסין וההגירה להמציא מידע בדבר יציאות החייב מישראל וכניסותיו לישראל או עדכון על כניסת החייב לישראל, אם היה החייב מחוץ לישראל בזמן המצאת המידע; המידע האמור יימסר לרשם ההוצאה לפועל בלבד והוא יהיה רשאי להודיע לזוכה האם החייב נמצא בישראל אם לאו; כמו כן רשאי הרשם, במקרים שבהם שוכנע שיש בכך צורך, למסור לזוכה מידע מלא או חלקי בדבר יציאות החייב מישראל וכניסותיו לישראל או למסור לו עדכון על כניסת החייב לישראל, אם היה החייב מחוץ לישראל בזמן המצאת המידע.

 

מיום 1.7.2018

תיקון מס' 54

ס"ח תשע"ח מס' 2667 מיום 9.11.2017 עמ' 22 (ה"ח 1087)

(א1) האזהרה תכלול, לפי הענין, הודעה לחייב בשפה פשוטה וברורה כי אם אין ביכולתו לעמוד בתשלום החוב הפסוק במלואו או בתשלומים שנקבעו לו, עליו להתייצב לחקירת יכולת בלשכת ההוצאה לפועל, בתוך 21 ימים מיום המצאת האזהרה או בתוך מועד אחר שנקבע באזהרה, ולהמציא מסמכים שיפורטו באזהרה; החייב יוזהר, בין היתר, כי אם לא ישלם את החוב הפסוק או את התשלומים ולא יתייצב לחקירת יכולת, יראו אותו כחייב המשתמט מתשלום חובותיו ויהיה ניתן לדרוש מסירת מידע עליו בלא הסכמתו מרשימת גורמים, להטיל עליו הגבלות כאמור בפרק ו'1, לרשום אותו במרשם החייבים המשתמטים כאמור בפרק ו'2 או לנקוט הליכי הבאה ומאסר לפי פרק ז'2, ואם נבע החוב הפסוק ממזונות המגיעים לפי פסק דין למזונות – יהיה ניתן לקבל מידע על קיומו של החוב לפי הוראות סעיף 7ב3 או לבקש מידע על גובה החוב לפי הוראות סעיף 7ב4.

 

מיום 24.9.2020 עד יום 24.3.2022

הוראת שעה

ס"ח תשפ"א מס' 2854 מיום 24.9.2020 עמ' 3 (ה"ח 1348)

צו תשפ"א-2021

ק"ת תשפ"א מס' 9486 מיום 6.7.2021 עמ' 3600

(א) משהוגשה בקשת ביצוע, ימציא מנהל לשכת ההוצאה לפועל לחייב אזהרה שעליו למלא אחר פסק-הדין, או לשלם את החוב הפסוק בשיעורים שנקבעו בהוראת תשלום לפי סעיף 69א או בצו לפי סעיף 69(ב), או להגיש בקשה לצו תשלומים לפי סעיף 7א, והכל בתוך תקופה של 20 ימים מיום המצאת האזהרה בתוך תקופה של 50 ימים מיום המצאת האזהרה, ואולם לעניין בקשה לביצוע פסק דין לפינוי מושכר, רשאי רשם ההוצאה לפועל לקבוע תקופה אחרת, ובלבד שלא תפחת מ-20 ימים אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו ולעניין פינוי דירת מגורים, לא תפחת התקופה מ-10 ימים; לאזהרה יצורף העתק מאושר של פסק הדין או העתק הפסיקתה, אם לא הומצאו לחייב קודם לכן, וכן העתק הוראת תשלום או הצו כאמור; לענין זה, "העתק" של פסיקתה, הוראת תשלום או צו - לרבות נוסח של פסיקתה, של הוראת תשלום או של צו שנכלל באזהרה ואשר הופק באמצעות מערכת ממוכנת.

(א1) האזהרה תכלול, לפי הענין, הודעה לחייב בשפה פשוטה וברורה כי אם אין ביכולתו לעמוד בתשלום החוב הפסוק במלואו או בתשלומים שנקבעו לו, עליו להתייצב לחקירת יכולת בלשכת ההוצאה לפועל, בתוך 21 ימים 51 ימים מיום המצאת האזהרה או בתוך מועד אחר שנקבע באזהרה, ולהמציא מסמכים שיפורטו באזהרה; החייב יוזהר, בין היתר, כי אם לא ישלם את החוב הפסוק או את התשלומים ולא יתייצב לחקירת יכולת, יראו אותו כחייב המשתמט מתשלום חובותיו ויהיה ניתן לדרוש מסירת מידע עליו בלא הסכמתו מרשימת גורמים, להטיל עליו הגבלות כאמור בפרק ו'1, לרשום אותו במרשם החייבים המשתמטים כאמור בפרק ו'2 או לנקוט הליכי הבאה ומאסר לפי פרק ז'2, ואם נבע החוב הפסוק ממזונות המגיעים לפי פסק דין למזונות – יהיה ניתן לקבל מידע על קיומו של החוב לפי הוראות סעיף 7ב3 או לבקש מידע על גובה החוב לפי הוראות סעיף 7ב4.

בקשת חייב לצו תשלומים (תיקון מס' 15) תשנ"ד-1994 (תיקון מס' 29) תשס"ט-2008 (תיקון מס' 58) תשע"ח-2018 (הוראת שעה) תשפ"א-2020

7א.     (א)  חייב שאין ביכולתו לשלם את החוב הפסוק במלואו או בשיעורים שנקבעו בהוראת תשלום לפי סעיף 69א, יגיש לרשם ההוצאה לפועל, תוך 50 ימים מיום המצאת האזהרה או במועד אחר שנקבע בה, בקשה לתשלום החוב הפסוק במועדים ובשיעורים שיציע בהתאם ליכולתו; והכול בכפוף לתקופות לתשלום החוב הפסוק כמפורט בסעיף 7א1 ולשיעורים כמפורט בו; לבקשה יצורפו:

(1)   הצהרה מנומקת, הנתמכת במסמכים, בדבר מצבו הכלכלי ובדבר יכולתו לשלם את החוב הפסוק, שבה יכלול פרטים בדבר הנכסים, ההכנסות והחובות שלו ושל בן זוגו, של ילדיו הקטינים, ושל ילדיו הבוגרים הגרים עמו, ופרטים בדבר תאגידים שבשליטתו או בשליטתם, לרבות פרטי חשבונות הבנק שלו ושל בן זוגו הגר עמו, וכן כל פרט או מסמך אחר שייקבע, הכל לגבי השנה או שנת המס שקדמה למועד הגשת הבקשה ולפי טופס שאלון שייקבע;

(תיקון מס' 29) תשס"ט-2008

(2)   כתב ויתור על סודיות והסכמה למסירת מידע ומסמכים בדבר כתובתו, נכסיו, גובה הכנסתו ומקורותיה המצויים בידי כל גורם, לרבות בידי גוף ציבורי כמשמעותו בחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981, או בידי תאגיד בנקאי כמשמעותו בחוק הבנקאות (רישוי), תשמ"א-1981 (בחוק זה – תאגיד בנקאי), וכן למסירת מידע ומסמכים בדבר מצבו הכלכלי של החייב, יציאותיו מישראל, כניסותיו לישראל, חובותיו וסך הוצאותיו, המצויים בידי גורם מהגורמים המפורטים בטור א' בחלק א' בתוספת השניה, אשר ניתן לקבל ממנו מידע ומסמכים כאמור בהתאם למפורט בטור ב' שלצדו (להלן - כתב ויתור על סודיות).

(תיקון מס' 20)  תש"ס-2000

           (א1)        לשכת ההוצאה לפועל לא תקבל בקשה שלא צורפו לה הצהרה מנומקת הנתמכת במסמכים כאמור בסעיף קטן (א)(1) או שלא צורף לה כתב ויתור על סודיות כאמור בסעיף קטן (א)(2).

           (ב)  מנהל לשכת ההוצאה לפועל ישלח לזוכה הודעה על הגשת הבקשה בידי החייב; ההודעה תכלול תמצית של תוכן הבקשה.

(תיקון מס' 20)  תש"ס-2000

           (ג)   רשם ההוצאה לפועל רשאי להיעתר לבקשת החייב ולתת צו תשלומים לפי סעיף זה, לאחר שבדק את יכולת החייב על יסוד העיון בבקשתו ובמסמכים שצורפו לה, וכן רשאי הוא להורות לחייב להמציא מסמכים נוספים לתמיכה בבקשתו, או להזמינו לחקירת יכולת במעמד הזוכה לפי סעיף 67, או לדחות את בקשתו.

           (ד)  הגיש החייב בקשה למתן צו תשלומים לפי סעיף קטן (א), ישלם את החוב הפסוק במועדים ובשיעורים שהציע, עד להחלטת רשם ההוצאה לפועל בבקשתו וכל עוד לא החליט רשם ההוצאה לפועל אחרת; ואולם לא יקובל תשלום בסכום הנמוך מהסכום שייקבע בתקנות.

           (ה)  הסכים הזוכה לבקשת החייב למתן צו תשלומים שהוגשה לפי סעיף קטן (א), יגיש את ההסכמה לאישור רשם ההוצאה לפועל שיהיה רשאי לאשרו או לדחותו; להסכמה שאושרה יהיה תוקף של צו תשלומים שניתן לפי סעיף זה.

(תיקון מס' 20)  תש"ס-2000 (תיקון מס' 29) תשס"ט-2008

           (ו)   חייב, שניתן לגביו צו תשלומים לפי סעיף זה, וחל שינוי ביכולתו לפרוע את החוב בתשלומים שנקבעו, יודיע על כך בכתב בהקדם האפשרי בנסיבות העניין לרשם ההוצאה לפועל, ובלבד שהשינוי אינו שינוי של מה בכך; חייב כאמור רשאי להגיש לרשם ההוצאה לפועל בקשה לשינוי צו התשלומים, ויחולו הוראות סעיף זה.

מיום 15.11.1994

תיקון מס' 15

ס"ח תשנ"ד מס' 1479 מיום 15.8.1994 עמ' 284 (ה"ח 2251, ה"ח 2278)

הוספת סעיף 7א

 

מיום 13.11.2000

תיקון מס' 20

ס"ח תש"ס מס' 1752 מיום 13.8.2000 עמ' 282 (ה"ח 2868)

7א. (א) חייב שאין ביכולתו לשלם את החוב הפסוק במלואו או בשיעורים שנקבעו כאמור בסעיף 7(א), יגיש לראש ההוצאה לפועל, תוך 20 ימים מיום המצאת האזהרה, בקשה לתשלום החוב הפסוק במועדים ובשיעורים שיציע בהתאם ליכולתו; לבקשה יצורפו:

(1) הצהרה מנומקת, הנתמכת במסמכים, בדבר מצבו הכלכלי ובדבר יכולתו לשלם את החוב הפסוק, שבה יכלול פרטים בדבר הנכסים, ההכנסות והחובות שלו ושל בן זוגו, של ילדיו הקטינים, ושל ילדיו הבוגרים הגרים עמו, ופרטים בדבר תאגידים שבשליטתו או בשליטתם, לרבות פרטי חשבונות הבנק שלו ושל בן זוגו הגר עמו, וכן כל פרט או מסמך אחר שייקבע, הכל לגבי השנה או שנת המס שקדמה למועד הגשת הבקשה ולפי טופס שאלון שייקבע;

(2) כתב ויתור על סודיות והסכמה למסירת מידע ומסמכים בדבר נכסיו ומקורות הכנסתו המצויים בידי כל גורם, לרבות בידי גוף ציבורי כמשמעותו בחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981, או בידי תאגיד בנקאי כמשמעותו בחוק הבנקאות (רישוי), תשמ"א-1981 (להלן – כתב ויתור על סודיות).

(א1) לשכת ההוצאה לפועל לא תקבל בקשה שלא צורפו לה הצהרה מנומקת הנתמכת במסמכים כאמור בסעיף קטן (א)(1) או שלא צורף לה כתב ויתור על סודיות כאמור בסעיף קטן (א)(2).

(ב) המוציא לפועל ישלח לזוכה הודעה על הגשת הבקשה בידי החייב; ההודעה תכלול תמצית של תוכן הבקשה.

(ג) ראש ההוצאה לפועל רשאי לקבל את בקשת להיעתר לבקשת החייב ולתת צו תשלומים לפי סעיף זה, לאחר שבדק את יכולת החייב על יסוד העיון בבקשתו ובמסמכים שצורפו לה, וכן רשאי הוא להורות לחייב להמציא מסמכים נוספים לתמיכה בבקשתו, או להזמינו לחקירת יכולת במעמד הזוכה לפי סעיף 67, או לדחות את בקשתו; ואולם, בקשה שלא צורף לה כתב ויתור על סודיות -לא תידון.

(ד) הגיש החייב בקשה למתן צו תשלומים לפי סעיף קטן (א), ישלם את החוב הפסוק במועדים ובשיעורים שהציע, עד להחלטת ראש ההוצאה לפועל בבקשתו וכל עוד לא החליט ראש ההוצאה לפועל אחרת; ואולם לא יקובל תשלום בסכום הנמוך מהסכום שייקבע בתקנות.

(ה) הסכים הזוכה לבקשת החייב למתן צו תשלומים שהוגשה לפי סעיף קטן (א), יגיש את ההסכמה לאישור ראש ההוצאה לפועל שיהיה רשאי לאשרו או לדחותו; להסכמה שאושרה יהיה תוקף של צו תשלומים שניתן לפי סעיף זה.

(ו) חייב, שניתן לגביו צו תשלומים לפי סעיף זה, וחל שינוי ביכולתו לפרוע את החוב בתשלומים שנקבעו, רשאי להגיש לראש ההוצאה לפועל בקשה לשינוי צו התשלומים, ויחולו הוראות סעיף זה.

 

מיום 1.1.2009

תיקון מס' 29

ס"ח תשס"ט מס' 2188 מיום 16.11.2008 עמ' 42 (ה"ח 260)

7א. (א) חייב שאין ביכולתו לשלם את החוב הפסוק במלואו או בשיעורים שנקבעו כאמור בסעיף 7(א), יגיש לראש ההוצאה לפועל לרשם ההוצאה לפועל, תוך 20 ימים מיום המצאת האזהרה, בקשה לתשלום החוב הפסוק במועדים ובשיעורים שיציע בהתאם ליכולתו; לבקשה יצורפו:

(1) הצהרה מנומקת, הנתמכת במסמכים, בדבר מצבו הכלכלי ובדבר יכולתו לשלם את החוב הפסוק, שבה יכלול פרטים בדבר הנכסים, ההכנסות והחובות שלו ושל בן זוגו, של ילדיו הקטינים, ושל ילדיו הבוגרים הגרים עמו, ופרטים בדבר תאגידים שבשליטתו או בשליטתם, לרבות פרטי חשבונות הבנק שלו ושל בן זוגו הגר עמו, וכן כל פרט או מסמך אחר שייקבע, הכל לגבי השנה או שנת המס שקדמה למועד הגשת הבקשה ולפי טופס שאלון שייקבע;

(2) כתב ויתור על סודיות והסכמה למסירת מידע ומסמכים בדבר נכסיו ומקורות הכנסתו המצויים בידי כל גורם, לרבות בידי גוף ציבורי כמשמעותו בחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981, או בידי תאגיד בנקאי כמשמעותו בחוק הבנקאות (רישוי), תשמ"א-1981 (להלן - כתב ויתור על סודיות).

(א1) לשכת ההוצאה לפועל לא תקבל בקשה שלא צורפו לה הצהרה מנומקת הנתמכת במסמכים כאמור בסעיף קטן (א)(1) או שלא צורף לה כתב ויתור על סודיות כאמור בסעיף קטן (א)(2).

(ב) המוציא לפועל מנהל לשכת ההוצאה לפועל ישלח לזוכה הודעה על הגשת הבקשה בידי החייב; ההודעה תכלול תמצית של תוכן הבקשה.

(ג) ראש ההוצאה לפועל רשם ההוצאה לפועל רשאי להיעתר לבקשת החייב ולתת צו תשלומים לפי סעיף זה, לאחר שבדק את יכולת החייב על יסוד העיון בבקשתו ובמסמכים שצורפו לה, וכן רשאי הוא להורות לחייב להמציא מסמכים נוספים לתמיכה בבקשתו, או להזמינו לחקירת יכולת במעמד הזוכה לפי סעיף 67, או לדחות את בקשתו.

(ד) הגיש החייב בקשה למתן צו תשלומים לפי סעיף קטן (א), ישלם את החוב הפסוק במועדים ובשיעורים שהציע, עד להחלטת ראש ההוצאה לפועל רשם ההוצאה לפועל בבקשתו וכל עוד לא החליט ראש ההוצאה לפועל רשם ההוצאה לפועל; ואולם לא יקובל תשלום בסכום הנמוך מהסכום שייקבע בתקנות.

(ה) הסכים הזוכה לבקשת החייב למתן צו תשלומים שהוגשה לפי סעיף קטן (א), יגיש את ההסכמה לאישור ראש ההוצאה לפועל רשם ההוצאה לפועל שיהיה רשאי לאשרו או לדחותו; להסכמה שאושרה יהיה תוקף של צו תשלומים שניתן לפי סעיף זה.

(ו) חייב, שניתן לגביו צו תשלומים לפי סעיף זה, וחל שינוי ביכולתו לפרוע את החוב בתשלומים שנקבעו, רשאי להגיש לראש ההוצאה לפועל לרשם ההוצאה לפועל בקשה לשינוי צו התשלומים, ויחולו הוראות סעיף זה.

 

מיום 16.5.2009

תיקון מס' 29

ס"ח תשס"ט מס' 2188 מיום 16.11.2008 עמ' 45 (ה"ח 260)

7א. (א) חייב שאין ביכולתו לשלם את החוב הפסוק במלואו או בשיעורים שנקבעו כאמור בסעיף 7(א), יגיש לרשם ההוצאה לפועל, תוך 20 ימים מיום המצאת האזהרה, בקשה לתשלום החוב הפסוק במועדים ובשיעורים שיציע בהתאם ליכולתו; לבקשה יצורפו:

(1) הצהרה מנומקת, הנתמכת במסמכים, בדבר מצבו הכלכלי ובדבר יכולתו לשלם את החוב הפסוק, שבה יכלול פרטים בדבר הנכסים, ההכנסות והחובות שלו ושל בן זוגו, של ילדיו הקטינים, ושל ילדיו הבוגרים הגרים עמו, ופרטים בדבר תאגידים שבשליטתו או בשליטתם, לרבות פרטי חשבונות הבנק שלו ושל בן זוגו הגר עמו, וכן כל פרט או מסמך אחר שייקבע, הכל לגבי השנה או שנת המס שקדמה למועד הגשת הבקשה ולפי טופס שאלון שייקבע;

(2) כתב ויתור על סודיות והסכמה למסירת מידע ומסמכים בדבר נכסיו ומקורות הכנסתו כתובתו, נכסיו, גובה הכנסתו ומקורותיה המצויים בידי כל גורם, לרבות בידי גוף ציבורי כמשמעותו בחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981, או בידי תאגיד בנקאי כמשמעותו בחוק הבנקאות (רישוי), תשמ"א-1981 (בחוק זה – תאגיד בנקאי), וכן למסירת מידע ומסמכים בדבר מצבו הכלכלי של החייב, יציאותיו מישראל, כניסותיו לישראל, חובותיו וסך הוצאותיו, המצויים בידי גורם מהגורמים המפורטים בטור א' בחלק א' בתוספת השניה, אשר ניתן לקבל ממנו מידע ומסמכים כאמור בהתאם למפורט בטור ב' שלצדו (להלן - כתב ויתור על סודיות).

(א1) לשכת ההוצאה לפועל לא תקבל בקשה שלא צורפו לה הצהרה מנומקת הנתמכת במסמכים כאמור בסעיף קטן (א)(1) או שלא צורף לה כתב ויתור על סודיות כאמור בסעיף קטן (א)(2).

(ב) מנהל לשכת ההוצאה לפועל ישלח לזוכה הודעה על הגשת הבקשה בידי החייב; ההודעה תכלול תמצית של תוכן הבקשה.

(ג) רשם ההוצאה לפועל רשאי להיעתר לבקשת החייב ולתת צו תשלומים לפי סעיף זה, לאחר שבדק את יכולת החייב על יסוד העיון בבקשתו ובמסמכים שצורפו לה, וכן רשאי הוא להורות לחייב להמציא מסמכים נוספים לתמיכה בבקשתו, או להזמינו לחקירת יכולת במעמד הזוכה לפי סעיף 67, או לדחות את בקשתו.

(ד) הגיש החייב בקשה למתן צו תשלומים לפי סעיף קטן (א), ישלם את החוב הפסוק במועדים ובשיעורים שהציע, עד להחלטת רשם ההוצאה לפועל בבקשתו וכל עוד לא החליט רשם ההוצאה לפועל; ואולם לא יקובל תשלום בסכום הנמוך מהסכום שייקבע בתקנות.

(ה) הסכים הזוכה לבקשת החייב למתן צו תשלומים שהוגשה לפי סעיף קטן (א), יגיש את ההסכמה לאישור רשם ההוצאה לפועל שיהיה רשאי לאשרו או לדחותו; להסכמה שאושרה יהיה תוקף של צו תשלומים שניתן לפי סעיף זה.

(ו) חייב, שניתן לגביו צו תשלומים לפי סעיף זה, וחל שינוי ביכולתו לפרוע את החוב בתשלומים שנקבעו, יודיע על כך בכתב בהקדם האפשרי בנסיבות העניין לרשם ההוצאה לפועל, ובלבד שהשינוי אינו שינוי של מה בכך; חייב כאמור רשאי להגיש לרשם ההוצאה לפועל בקשה לשינוי צו התשלומים, ויחולו הוראות סעיף זה.

 

מיום 15.9.2019

תיקון מס' 58

ס"ח תשע"ח מס' 2708 מיום 15.3.2018 עמ' 406 (ה"ח 1027)

(א) חייב שאין ביכולתו לשלם את החוב הפסוק במלואו או בשיעורים שנקבעו כאמור בסעיף 7(א) בשיעורים שנקבעו בהוראת תשלום לפי סעיף 69א, יגיש לרשם ההוצאה לפועל, תוך 20 ימים מיום המצאת האזהרה או במועד אחר שנקבע בה, בקשה לתשלום החוב הפסוק במועדים ובשיעורים שיציע בהתאם ליכולתו; לבקשה יצורפו והכול בכפוף לתקופות לתשלום החוב הפסוק כמפורט בסעיף 7א1 ולשיעורים כמפורט בו; לבקשה יצורפו:

 

מיום 24.9.2020 עד יום 24.3.2022

הוראת שעה

ס"ח תשפ"א מס' 2854 מיום 24.9.2020 עמ' 3 (ה"ח 1348)

צו תשפ"א-2021

ק"ת תשפ"א מס' 9486 מיום 6.7.2021 עמ' 3600

(א) חייב שאין ביכולתו לשלם את החוב הפסוק במלואו או בשיעורים שנקבעו בהוראת תשלום לפי סעיף 69א, יגיש לרשם ההוצאה לפועל, תוך 20 ימים 50 ימים מיום המצאת האזהרה או במועד אחר שנקבע בה, בקשה לתשלום החוב הפסוק במועדים ובשיעורים שיציע בהתאם ליכולתו; והכול בכפוף לתקופות לתשלום החוב הפסוק כמפורט בסעיף 7א1 ולשיעורים כמפורט בו; לבקשה יצורפו:

התקופות לתשלום החוב הפסוק ושיעורי התשלום (תיקון מס' 58) תשע"ח-2018 (תיקון מס' 68) תשפ"א-2020

7א1.   (א)  התקופה לתשלום החוב הפסוק בצו תשלומים לפי סעיפים 7א(ג), 69, 69יג(ב)(1) או 74יא (בסעיף זה – צו תשלומים) לא תעלה על תקופה כמפורט להלן:

(1)   שלוש שנים – אם סכום החוב אינו עולה על 100,000 שקלים חדשים;

(2)   ארבע שנים – אם סכום החוב עולה על 100,000 שקלים חדשים.

(תיקון מס' 68) תשפ"א-2020

           (ב)  על אף האמור בסעיף קטן (א), שוכנע רשם ההוצאה לפועל, במועד מתן צו התשלומים או במועד מאוחר יותר, כי אין ביכולתו של החייב לשלם את החוב הפסוק בתקופות או בשיעורים כאמור בסעיף קטן (א) וכי החייב יוכל לשלם את החוב הפסוק בתוך תקופה ארוכה יותר, רשאי הוא להאריך את תקופת תשלום החוב לתקופות נוספות שלא יעלו בסך הכול על שלוש שנים מתום התקופות האמורות בסעיף קטן (א) (בסעיף זה – החלטת הארכה); הרשם יפרט בהחלטתו את נימוקיו.

(תיקון מס' 68) תשפ"א-2020

           (ג)   נתן רשם ההוצאה לפועל החלטת הארכה, יבחן אם יכולתו של החייב לשלם את החוב הפסוק בהתאם להחלטת ההארכה ממשיכה להתקיים; הבחינה תיערך בתום שנה ממועד מתן ההחלטה או בתום תקופה אחרת שקבע רשם ההוצאה לפועל בהחלטתו (בסעיף קטן זה – מועד הבחינה), ולשם כך יורה הרשם בהחלטת ההארכה כי על החייב להגיש במועד הבחינה, הצהרה וכתב ויתור על סודיות כאמור בסעיף 7א(א); מצא רשם ההוצאה לפועל במועד הבחינה כי אין ביכולתו של החייב לשלם את החוב הפסוק בהתאם להחלטת ההארכה – יחולו הוראות סעיף 7א2.

(תיקון מס' 68) תשפ"א-2020

           (ד)  על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), רשם ההוצאה לפועל רשאי לתת צו תשלומים לתקופה העולה על התקופות האמורות בסעיפים קטנים אלה, אם הזוכה והחייב נתנו את הסכמתם לכך.

מיום 15.9.2019

תיקון מס' 58

ס"ח תשע"ח מס' 2708 מיום 15.3.2018 עמ' 406 (ה"ח 1027)

הוספת סעיף 7א1

 

מיום 24.9.2020

תיקון מס' 68

ס"ח תשפ"א מס' 2854 מיום 24.9.2020 עמ' 2 (ה"ח 1348)

7א1. (א) התקופה לתשלום החוב הפסוק בבקשת חייב לפי סעיף 7א(א) בצו תשלומים לפי סעיפים 7א(ג), 69, 69יג(ב)(1) או 74יא (בסעיף זה – צו תשלומים) לא תעלה על תקופה כמפורט להלן:

(1) שלוש שנים – אם סכום החוב אינו עולה על 100,000 שקלים חדשים;

(2) ארבע שנים – אם סכום החוב עולה על 100,000 שקלים חדשים.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), שוכנע רשם ההוצאה לפועל, במועד מתן צו התשלומים או במועד מאוחר יותר, כי אין ביכולתו של החייב לשלם את החוב הפסוק בתקופות או בשיעורים כאמור בסעיף קטן (א) וכי החייב יוכל לשלם את החוב הפסוק בתוך תקופה ארוכה יותר, רשאי הוא להאריך את תקופת תשלום החוב לתקופות נוספות שלא יעלו בסך הכול על שלוש שנים מתום התקופות האמורות בסעיף קטן (א) (בסעיף זה – החלטת הארכה); הרשם יפרט בהחלטתו את נימוקיו.

(ג) נתן רשם ההוצאה לפועל החלטת הארכה, יבחן אם יכולתו של החייב לשלם את החוב הפסוק בהתאם להחלטת ההארכה ממשיכה להתקיים; הבחינה תיערך בתום שנה ממועד מתן ההחלטה או בתום תקופה אחרת שקבע רשם ההוצאה לפועל בהחלטתו (בסעיף קטן זה – מועד הבחינה), ולשם כך יורה הרשם בהחלטת ההארכה כי על החייב להגיש במועד הבחינה, הצהרה וכתב ויתור על סודיות כאמור בסעיף 7א(א); מצא רשם ההוצאה לפועל במועד הבחינה כי אין ביכולתו של החייב לשלם את החוב הפסוק בהתאם להחלטת ההארכה – יחולו הוראות סעיף 7א2.

(ד) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), רשם ההוצאה לפועל רשאי לתת צו תשלומים לתקופה העולה על התקופות האמורות בסעיפים קטנים אלה, אם הזוכה והחייב נתנו את הסכמתם לכך.

הודעת חייב על כך שאין ביכולתו לשלם את החוב הפסוק (תיקון מס' 58) תשע"ח-2018

7א2.   חייב שאין ביכולתו לשלם את החוב הפסוק במלואו או בשיעורים שנקבעו בהוראת תשלום לפי סעיף 69א, וכן אין ביכולתו לשלם את החוב הפסוק בתקופות או בשיעורים כאמור בסעיף 7א1, יגיש הודעה על כך לרשם ההוצאה לפועל; הגיש חייב הודעה כאמור, יחולו הוראות אלה:

(1)  אם סך חובותיו של החייב אינו עולה על 150,000 שקלים חדשים, יראו את הודעתו כבקשה לצו לפתיחת הליכים לפי סימן א' לפרק י"ב בחלק ג' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי; החייב יצרף להודעה את המסמכים שיש לצרף לבקשת יחיד לצו לפתיחת הליכים לפי סעיף 104 לחוק האמור;

(2)  אם סך חובותיו של החייב הוא 150,000 שקלים חדשים לפחות, תמסור לו לשכת ההוצאה לפועל מידע לגבי האפשרות להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים לממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי, לפי פרק ב' לחלק ג' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי.

מיום 15.9.2019

תיקון מס' 58

ס"ח תשע"ח מס' 2708 מיום 15.3.2018 עמ' 407 (ה"ח 1027)

הוספת סעיף 7א2

הסדר תשלומים מיוחד – הוראת שעה (הוראת שעה) תשפ"א-2020

7א3.   (א)  חייב שסכום החוב שלו אינו עולה על 50,000 שקלי םחדשים רשאי לשלם את חובו בתשלומים לפי הסדר התשלומים המיוחד המפורט בתוספת השישית (בסעיף זה – הסדר תשלומים מיוחד) ולפי הוראות סעיף זה, ובלבד ששילם את התשלום הראשון בתוך 45 ימים ממועד המצאת האזהרה לחייב; שאר התשלומים ישולמו ברציפות, מדי חודש בחודשו, באותו היום בחודש שבו שולם התשלום הראשון כאמור.

           (ב)  חייב כאמור בסעיף קטן (א) יגיש למנהל לשכת ההוצאה לפועל בקשה להכיר בו כחייב המשלם לפי הסדר תשלומים מיוחד בתיק שבו שילם את התשלום הראשון כאמור בסעיף קטן (א) (בסעיף זה – בקשה להכרה); החייב יפרט בבקשה את מספר התיק שבו מוגשת הבקשה ואת מספר הטלפון הנייד שבאמצעותו ניתן ליצור עימו קשר או אמצעי קשר אחר שלו, וכן יצרף אסמכתה על התשלום הראשון לזוכה בתיק אלא אם כן התקיימה הוראת סעיף 69ב4(ג)(1) או (2).

           (ג)   הגיש החייב בקשה להכרה, יחולו הוראות סעיפים 69ב5, 69ב6, 69ב8 ו-69ב9(א), בשינויים המחויבים.

           (ד)  הכיר מנהל לשכת ההוצאה לפועל או רשם ההוצאה לפועל בחייב כחייב המשלם לפי הסדר תשלומים מיוחד, תיכנס ההכרה לתוקפה מייד והמנהל יפעל כמפורט להלן בתיק שבו ניתנה ההכרה:

(1)   אם מתווספת ריבית לחוב – יפחית, ממועד ההכרה ואילך, את הריבית שהייתה אמורה להיווסף לחוב אלמלא ניתנה ההכרה בשיעור של 50 אחוזים, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 69ב12, בשינויים המחויבים;

(2)   יורה שאף הליך גבייה לא יינקט במסגרת התיק ממועד ההכרה.

           (ה)  על אף האמור בסעיפים 10(א) ו-10ב(ב), כל עוד החייב בתיק מוכר כחייב המשלם לפי הסדר תשלומים מיוחד, אין הזוכה המיוצג זכאי לשכר עורך דין נוסף מלבד השכר האמור בסעיף 10ב(א).

           (ו)   זוכה רשאי להגיש למנהל לשכת ההוצאה לפועל בקשה לבטל את ההכרה בחייב כמשלם לפי הסדר תשלומים מיוחד, אם החל ממועד ההכרה לא שילם החייב תשלום אחד לפחות במועד לפי הסדר התשלומים המיוחד; הזוכה יצרף לבקשתו תצהיר או מסמכים לתמיכה בבקשה; לעניין זה, "תשלום במועד", למעט לעניין התשלום הראשון כאמור בסעיף קטן (א) – תשלום בתוך 30 ימים ממועד התשלום.

           (ז)   זוכה רשאי להגיש לרשם ההוצאה לפועל בקשה לבטל את ההכרה בחייב כמשלם לפי הסדר תשלומים מיוחד בשל אי-התקיימות התנאים להכרה בחייב לפי סעיף קטן (א) ובהתאם להוראות סעיף 69ב10(א) ו-(ב), בשינויים המחויבים; החליט הרשם על ביטול ההכרה כאמור, יבוטלו תוצאות ההכרה החל ממועד החלטתו, אולם אם הוגשה בקשה הזוכה לביטול ההכרה בתוך 30 ימים ממועד שליחת ההודעה על ההכרה לזוכה, יורה הרשם על הוספת הריבית שהופחתה לפי סעיף קטן (ד)(1).

           (ח)  הגיש הזוכה בקשה לביטול ההכרה כאמור בסעיף קטן (ו), יחולו הוראות סעיפים 69ב14, 69ב15(א), 69ב16 ו-60ב17, בשינויים המחויבים.

           (ט)  על אף האמור בסעיף קטן (ד)(2), רשם ההוצאה לפועל רשאי, ביוזמתו, לבקשת מנהל לשכת ההוצאה לפועל או לבקשת הזוכה בתיק, להורות על נקיטת הליכים בתיק כלפי חייב שהוכר כמשלם לפי הסדר תשלומים מיוחד, אם שוכנע כי החייב מנצל לרעה את הליך הסדר התשלומים המיוחד במטרה לסכל את הליך גביית החוב, ובכלל זה אם יש חשש ממשי שהחייב יבריח את נכסיו בתקופה שהסדר התשלומים המיוחד חל עליו; החליט רשם ההוצאה לפועל על נקיטת הליכים כאמור, רשאי הוא לתת הוראות לעניין שכר עורך הדין בעד נקיטת ההליכים.

           (י)   זוכה רשאי להגיש בכל עת לרשם ההוצאה לפועל בקשה לבטל את ההכרה בחייב כחייב המשלם לפי הסדר תשלומים מיוחד, אף אם התקיימו בחייב התנאים להכרה לפי סעיף קטן (א), אם התקיים אחד מאלה:

(1)   יכולתו הכלכלית של החייב מאפשרת לו לשלם את החוב הפסוק במלואו;

(2)   החייב מנצל לרעה את הליך הסדר התשלומים המיוחד במטרה לסכל את הליך גביית החוב, ובכלל זה אם יש חשש ממשי שהחייב יבריח את נכסיו בתקופה שהסדר התשלומים המיוחד חל עליו;

(3)   לפני שתיק ההוצאה לפועל נפתח, הזוכה כרת עם החייב הסכם לתשלום החוב הזהה להסדר התשלומים המיוחד או המיטיב עם החייב בהתאם לצרכיו לעומת הסדר זה, והחייב לא עמד בהסדר התשלומים שנקבע בהסכם, ובלבד שהזוכה גילה לחייב במועד כריתת ההסכם שאי-עמידה בתנאי ההסכם תהווה עילה לביטול ההכרה בו כחייב המשלם לפי הסדר תשלומים מיוחד כאמור בסעיף קטן זה; הרשם לא יבטל את ההכרה בחייב אם שוכנע שהחייב לא עמד בהסכם שנכרת עם הזוכה בשל שינוי לרעה ביכולתו לשלם את התשלומים שהוסכם עליהם אשר אירע לאחר כריתת ההסכם.

           (יא) הוראות סעיף 69ב19 יחולו על סעיף זה, בשינויים המחויבים.

מיום 24.9.2020 עד יום 24.3.2022

הוראת שעה

ס"ח תשפ"א מס' 2854 מיום 24.9.2020 עמ' 3 (ה"ח 1348)

צו תשפ"א-2021

ק"ת תשפ"א מס' 9486 מיום 6.7.2021 עמ' 3600

הוספת סעיף 7א3

מסירת מידע (תיקון מס' 15) תשנ"ד-1994 (תיקון מס' 29) תשס"ט-2008

7ב[1].    (א)  רשם ההוצאה לפועל רשאי, מיוזמתו או על פי בקשה, על יסוד כתב ויתור על סודיות, לצוות על כל גורם כאמור בסעיף 7א(א)(2) שברשותו מצוי מידע על החייב כאמור באותו סעיף, למסור לידיו את המידע.

(תיקון מס' 29) תשס"ט-2008

           (א1)        נוכח מנהל לשכת ההוצאה לפועל או רשם ההוצאה לפועל כי כתובתו של החייב המופיעה בתיק ההוצאה לפעול אינה כתובתו הנכונה, רשאי הוא, מיוזמתו או על פי בקשה, ובלא כתב ויתור על סודיות, לצוות על הגורמים המפורטים בתוספת השלישית למסור לידיו את כתובתו של החייב, למעט כתובת של חייב שאין למסרה מטעמים של הגנת החייב כמפורט בתוספת הרביעית; מנהל לשכת ההוצאה לפעול ימסור לזוכה את המידע בדבר כתובתו של החייב שנמסר לו או לרשם ההוצאה לפועל כאמור.

(תיקון מס' 43) תשע"ד-2014

           (א1א) (1) מנהל מערכת ההוצאה לפועל או רשם ההוצאה לפועל, רשאים לצוות על הגורם המפורט בטור א' בפרט 14 לתוספת השנייה (בסעיף קטן זה – הגורם שבתוספת) למסור להם את מספרי הטלפון הנייד או הנייח של החייב, ויכול שהמידע כאמור יימסר באמצעות גורם אחר מטעם הגורם שבתוספת, המספק שירות מידע לבירור מספרי טלפון, ובלבד שלא יימסרו מספרי טלפון של חייב שביקש מהגורמים האמורים כי מספרים אלה יישארו חסויים;

(2)   מספרי הטלפון כאמור בפסקה (1) יכולים לשמש את עובדי מערכת ההוצאה לפועל לשם יצירת קשר עם החייב כדי ליידעו על הליכי ההוצאה לפועל המתנהלים נגדו;

(3)   מידע שהתקבל לפי פסקה (1) לא יימסר לזוכה;

(4)   שר המשפטים יקבע הוראות לעניין פסקה (1), כדי למנוע מגורם שבתוספת או מגורם מטעמו להיחשף למידע על זהות החייב בהעברת מספרי הטלפון כאמור באותה פסקה;

(5)   יידוע טלפוני על הליכי הוצאה לפועל לפי סעיף קטן זה אינו המצאה לפי החוק ואין בו כדי לגרוע מחובת המצאת אזהרה לפי סעיף 7.

(תיקון מס' 29) תשס"ט-2008 (תיקון מס' 68) תשפ"א-2020 (הוראת שעה) תשפ"א-2020

           (א2)        רשם ההוצאה לפעול רשאי, מיוזמתו או על פי בקשה, לצוות על כל אחד מן הגורמים המפורטים בטור א' בחלק א' בתוספת השניה, למסור לידיו מידע על החייב המצוי בידו בהתאם למפורט בטור ב' לצדו, אף שלא על יסוד כתב ויתור על סודיות, ובלבד שהחייב הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו, או שרואים אותו ככזה לפי סעיפים 7ג, 67(ד), 69יא(ד), או 69יג(ד) וחלפו 60 ימים ממועד המצאת האזהרה לחייב בהמצאה מלאה, ובלבד שחלף המועד האחרון להגשת ההתנגדות לפי סעיף 81א(ג1) או 81א1(ד)(1) לחוק, לפי העניין.

(תיקון מס' 29) תשס"ט-2008

           (א3)        ציווה רשם ההוצאה לפועל על גורמים כאמור בסעיף קטן (א2) למסור לידיו מידע על סך הוצאות החייב, רשאי הוא לצורך בירור יכולתו של החייב במסגרת חקירת יכולת, מטעמים שיירשמו ולאחר שהביא בחשבון את הפגיעה בפרטיות הכרוכה בכך, לצוות על גורם המנוי בטור א' בחלק ב' בתוספת השניה למסור לידיו מידע בהתאם למפורט בטור ב' שלצדו, אם שוכנע כי המידע שנמסר לו בדבר סך הוצאות החייב אינו מספיק כדי להעריך את יכולתו הכלכלית של החייב לפרוע את החוב וכי המידע הנוסף נחוץ לשם כך.

(תיקון מס' 29) תשס"ט-2008

           (א4)        צו לפי סעיפים קטנים (א2) או (א3) לא יוצא אלא לאחר שנשלחה לחייב בדואר התראה בכתב וחלפו שבעה ימים מיום המצאת ההתראה; בהתראה יצוין כי בכוונת רשם ההוצאה לפעול לצוות על גורמים מבין הגורמים המפורטים בתוספת השניה למסור לו מידע על החייב, וכי הצו ייכנס לתוקף בתום שבעה ימים מיום המצאת ההתראה, אלא אם כן ייפרע החוב או תינתן החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפעול; על אף האמור בסעיף קטן זה, לא תישלח התראה לחייב אם כבר נשלחה לו באותו תיק התראה לפי סעיף קטן זה.

(תיקון מס' 29) תשס"ט-2008

           (א5)        קבלת מידע על החייב יכול שתהיה בכל דרך, לרבות באמצעות תקשורת בין מחשבים.

           (ב)  רשם ההוצאה לפועל לא יצווה על מסירת מידע לידיו לפי סעיף זה אלא במידה הנדרשת לביצוע הוראות חוק זה, ולשם בדיקת יכולתו של החייב לפרוע את חובו.

(תיקון מס' 29) תשס"ט-2008

           (ג)   על אף האמור בכל דין, גורם שקיבל צו למסירת מידע לפי סעיפים קטנים (א) עד (א3), חייב למסור את המידע הנדרש לידי רשם ההוצאה לפעול בתוך תקופה שקבע שר המשפטים, ובלבד שרשות מס לא תמסור מידע אלא אם כן מקורו בדוח"ות שהגיש לה החייב;

לענין זה, "רשות מס" – כמשמעותה בחוק לתיקון דיני מסים (חילופי ידיעות בין רשויות המס), תשכ"ז-1967.

(תיקון מס' 20)  תש"ס-2000 (תיקון מס' 29) תשס"ט-2008

           (ד)  בכפוף להוראות כל דין, אם נמסר לרשם ההוצאה לפועל מידע לפי סעיף זה, לא יעשה בו שימוש אלא במידה הנדרשת למילוי תפקידו ותוך הגנה על פרטיות החייב ושמירה על סודיות המידע. ואולם אם מצא שיש לחייב נכס או מקור הכנסה שניתן לגבות ממנו את החוב, רשאי הוא להביא לידיעת הזוכה את דבר קיומו של הנכס או מקור ההכנסה ופרטיו, בלי לחשוף את מקור המידע.

(תיקון מס' 29) תשס"ט-2008

           (ד1) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (א3) ו-(ד), רשאי שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לקבוע כי סוג מסוים של מידע על נכסים של החייב שניתן לגבות מהם את החוב יועבר ישירות לידי הזוכה לפי בקשתו, תוך שמירה על סודיות המידע ובשים לב לצורך בהגנה על פרטיות החייב.

(תיקון מס' 43) תשע"ד-2014

           (ה)  (בוטל).

(תיקון מס' 29) תשס"ט-2008

           (ו)   מסר גורם מן הגורמים המפורטים בתוספת השניה או בתוספת השלישית מידע על חייב לפי סעיף זה, ומתקיימים באותו גורם התנאים שנקבעו לפי סעיף קטן (ז), ישולם לגורם האמור תשלום בהתאם להוראות לפי אותו סעיף קטן.

(תיקון מס' 35) תשע"ב-2011

           (ו1) לא מסר גורם מן הגורמים המפורטים בתוספת השנייה או בתוספת השלישית (בסעיף קטן זה – הגורם) את המידע שנדרש למסור לפי סעיף זה או שרשם ההוצאה לפועל סבר שהמידע שמסר אינו שלם או אינו נכון, הוא רשאי, לבקשת הזוכה, להזמין את אותו גורם לבירור, ואולם לא יוזמן גורם לבירור כאמור אלא לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו בעניין בכתב; על בירור לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות סעיף 67(ב) ו-(ג), בשינויים המחויבים.

(תיקון מס' 29) תשס"ט-2008

           (ז)   שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע –

(1)   את התנאים לזכאותו של גורם כאמור בסעיף קטן (ו) לתשלום ואת גובה התשלום, ובין השאר רשאי הוא לקבוע תנאים אלה לזכאות:

(א)   קבלת כמות מזערית של צווים למסירת מידע בפרק זמן שקבע;

(ב)   הפעלת מערכת ממוחשבת, לרבות לקבלת הצווים ולמשלוח התשובות;

(2)   הסדרים לתשלום ולדרכי גבייתו, לרבות בדרך של קיזוז כמשמעותו בסעיף 53 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973;

(3)   הוראות לעניין מסירת מידע על חייבים לפי סעיף זה, ובין השאר על דרך מסירת המידע, שימוש בו באופן מדורג, דרך עיבודו, הגישה אליו, החזקתו ואבטחתו, תקופות שמירתו ומחיקתו, זכות של החייב לעיין במידע על אודותיו, דרך תיקון מידע שגוי ומחיקת מידע, והכל בשים לב לצורך בהגנה על פרטיות החייב;

(4)   אגרות בעבור בקשות לקבלת מידע כאמור בסעיף זה;

(5)   (א)   גורמים וסוגי מידע נוספים שייכללו בתוספת השניה;

(ב)   גורמים נוספים שייכללו בתוספת השלישית;

(ג)    כתובות נוספות שייכללו בתוספת הרביעית.

(תיקון מס' 29) תשס"ט-2008

           (ח)  תקנות לפי סעיף קטן (ז)(1) ו-(2) יכול שיותקנו בהדרגה.

(תיקון מס' 29) תשס"ט-2008

           (ט)  הוראות סעיף 9(ב) יחולו לעניין תשלום ולעניין אגרות לפי סעיף זה.

מיום 15.11.1994

תיקון מס' 15

ס"ח תשנ"ד מס' 1479 מיום 15.8.1994 עמ' 285 (ה"ח 2251, ה"ח 2278)

הוספת סעיף 7ב

 

מיום 13.11.2000

תיקון מס' 20

ס"ח תש"ס מס' 1752 מיום 13.8.2000 עמ' 282 (ה"ח 2868)

(ד) בכפוף להוראות כל דין, אם נמסר לראש ההוצאה לפועל מידע לפי סעיף זה, לא יעשה בו שימוש אלא במידה הנדרשת למילוי תפקידו ותוך הגנה על פרטיות החייב ושמירה על סודיות המידע. ואולם אם מצא שיש לחייב נכס שניתן לגבות ממנו את החוב, רשאי הוא להביא לידיעת הזוכה את דבר קיומו של הנכס ופרטיו, בלי לחשוף את מקור המידע.

 

מיום 1.1.2009

תיקון מס' 29

ס"ח תשס"ט מס' 2188 מיום 16.11.2008 עמ' 42 (ה"ח 260)

(א) ראש ההוצאה לפועל רשם ההוצאה לפועל רשאי, מיוזמתו או על פי בקשה, על יסוד כתב ויתור על סודיות, לצוות על כל גורם שברשותו מצוי מידע על נכסי החייב ומקורות הכנסתו, למסור לידיו את המידע.

(ב) ראש ההוצאה לפועל רשם ההוצאה לפועל לא יצווה על מסירת מידע לידיו לפי סעיף זה אלא במידה הנדרשת לביצוע הוראות חוק זה, ולשם בדיקת יכולתו של החייב לפרוע את חובו.

(ג) על אף האמור בכל דין, גורם שקיבל צו למסירת מידע לפי סעיף קטן (א), חייב למסור את המידע הנדרש לידי ראש ההוצאה לפועל, ובלבד שרשות מס לא תמסור מידע אלא אם כן מקורו בדוח"ות שהגיש לה החייב;

לענין זה, "רשות מס" - כמשמעותה בחוק לתיקון דיני מסים (חילופי ידיעות בין רשויות המס), תשכ"ז-1967.

(ד) בכפוף להוראות כל דין, אם נמסר לראש ההוצאה לפועל לרשם ההוצאה לפועל מידע לפי סעיף זה, לא יעשה בו שימוש אלא במידה הנדרשת למילוי תפקידו ותוך הגנה על פרטיות החייב ושמירה על סודיות המידע. ואולם אם מצא שיש לחייב נכס שניתן לגבות ממנו את החוב, רשאי הוא להביא לידיעת הזוכה את דבר קיומו של הנכס ופרטיו, בלי לחשוף את מקור המידע.

 

מיום 16.5.2009 (בכפוף לאמור בסעיף 55(ב))

תיקון מס' 29

ס"ח תשס"ט מס' 2188 מיום 16.11.2008 עמ' 45 (ה"ח 260)

7ב. (א) רשם ההוצאה לפועל רשאי, מיוזמתו או על פי בקשה, על יסוד כתב ויתור על סודיות, לצוות על כל גורם כאמור בסעיף 7א(א)(2) שברשותו מצוי מידע על נכסי החייב ומקורות הכנסתו החייב כאמור באותו סעיף, למסור לידיו את המידע.

(א1) נוכח מנהל לשכת ההוצאה לפועל או רשם ההוצאה לפועל כי כתובתו של החייב המופיעה בתיק ההוצאה לפעול אינה כתובתו הנכונה, רשאי הוא, מיוזמתו או על פי בקשה, ובלא כתב ויתור על סודיות, לצוות על הגורמים המפורטים בתוספת השלישית למסור לידיו את כתובתו של החייב, למעט כתובת של חייב שאין למסרה מטעמים של הגנת החייב כמפורט בתוספת הרביעית; מנהל לשכת ההוצאה לפעול ימסור לזוכה את המידע בדבר כתובתו של החייב שנמסר לו או לרשם ההוצאה לפועל כאמור.

(א2) רשם ההוצאה לפעול רשאי, מיוזמתו או על פי בקשה, לצוות על כל אחד מן הגורמים המפורטים בטור א' בחלק א' בתוספת השניה, למסור לידיו מידע על החייב המצוי בידו בהתאם למפורט בטור ב' לצדו, אף שלא על יסוד כתב ויתור על סודיות, ובלבד שהחייב הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו, או שרואים אותו ככזה לפי סעיפים 7ג, 67(ד), 69יא(ד), או 69יג(ד) וחלפו 45 ימים ממועד המצאת האזהרה לחייב בהמצאה מלאה.

(א3) ציווה רשם ההוצאה לפועל על גורמים כאמור בסעיף קטן (א2) למסור לידיו מידע על סך הוצאות החייב, רשאי הוא לצורך בירור יכולתו של החייב במסגרת חקירת יכולת, מטעמים שיירשמו ולאחר שהביא בחשבון את הפגיעה בפרטיות הכרוכה בכך, לצוות על גורם המנוי בטור א' בחלק ב' בתוספת השניה למסור לידיו מידע בהתאם למפורט בטור ב' שלצדו, אם שוכנע כי המידע שנמסר לו בדבר סך הוצאות החייב אינו מספיק כדי להעריך את יכולתו הכלכלית של החייב לפרוע את החוב וכי המידע הנוסף נחוץ לשם כך.

(א4) צו לפי סעיפים קטנים (א2) או (א3) לא יוצא אלא לאחר שנשלחה לחייב בדואר התראה בכתב וחלפו שבעה ימים מיום המצאת ההתראה; בהתראה יצוין כי בכוונת רשם ההוצאה לפעול לצוות על גורמים מבין הגורמים המפורטים בתוספת השניה למסור לו מידע על החייב, וכי הצו ייכנס לתוקף בתום שבעה ימים מיום המצאת ההתראה, אלא אם כן ייפרע החוב או תינתן החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפעול; על אף האמור בסעיף קטן זה, לא תישלח התראה לחייב אם כבר נשלחה לו באותו תיק התראה לפי סעיף קטן זה.

(א5) קבלת מידע על החייב יכול שתהיה בכל דרך, לרבות באמצעות תקשורת בין מחשבים.

(ב) רשם ההוצאה לפועל לא יצווה על מסירת מידע לידיו לפי סעיף זה אלא במידה הנדרשת לביצוע הוראות חוק זה, ולשם בדיקת יכולתו של החייב לפרוע את חובו.

(ג) על אף האמור בכל דין, גורם שקיבל צו למסירת מידע לפי סעיף קטן (א) סעיפים קטנים (א) עד (א3), חייב למסור את המידע הנדרש לידי ראש ההוצאה לפועל רשם ההוצאה לפעול בתוך תקופה שקבע שר המשפטים, ובלבד שרשות מס לא תמסור מידע אלא אם כן מקורו בדוח"ות שהגיש לה החייב;

לענין זה, "רשות מס" - כמשמעותה בחוק לתיקון דיני מסים (חילופי ידיעות בין רשויות המס), תשכ"ז-1967.

(ד) בכפוף להוראות כל דין, אם נמסר לרשם ההוצאה לפועל מידע לפי סעיף זה, לא יעשה בו שימוש אלא במידה הנדרשת למילוי תפקידו ותוך הגנה על פרטיות החייב ושמירה על סודיות המידע. ואולם אם מצא שיש לחייב נכס או מקור הכנסה שניתן לגבות ממנו את החוב, רשאי הוא להביא לידיעת הזוכה את דבר קיומו של הנכס או מקור ההכנסה ופרטיו, בלי לחשוף את מקור המידע.

(ד1) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (א3) ו-(ד), רשאי שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לקבוע כי סוג מסוים של מידע על נכסים של החייב שניתן לגבות מהם את החוב יועבר ישירות לידי הזוכה לפי בקשתו, תוך שמירה על סודיות המידע ובשים לב לצורך בהגנה על פרטיות החייב.

(ה) מי שהגיע אליו לפי חוק זה מידע לגבי נכסיו ומקורות הכנסתו של חייב על חייב לא יעשה בו כל שימוש ולא יגלה אותו לאחר, אלא במידה הנדרשת לביצוע הוראות חוק זה או על פי צו של בית משפט.

(ו) מסר גורם מן הגורמים המפורטים בתוספת השניה או בתוספת השלישית מידע על חייב לפי סעיף זה, ומתקיימים באותו גורם התנאים שנקבעו לפי סעיף קטן (ז), ישולם לגורם האמור תשלום בהתאם להוראות לפי אותו סעיף קטן.

(ז) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע –

(1) את התנאים לזכאותו של גורם כאמור בסעיף קטן (ו) לתשלום ואת גובה התשלום, ובין השאר רשאי הוא לקבוע תנאים אלה לזכאות:

(א) קבלת כמות מזערית של צווים למסירת מידע בפרק זמן שקבע;

(ב) הפעלת מערכת ממוחשבת, לרבות לקבלת הצווים ולמשלוח התשובות;

(2) הסדרים לתשלום ולדרכי גבייתו, לרבות בדרך של קיזוז כמשמעותו בסעיף 53 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973;

(3) הוראות לעניין מסירת מידע על חייבים לפי סעיף זה, ובין השאר על דרך מסירת המידע, שימוש בו באופן מדורג, דרך עיבודו, הגישה אליו, החזקתו ואבטחתו, תקופות שמירתו ומחיקתו, זכות של החייב לעיין במידע על אודותיו, דרך תיקון מידע שגוי ומחיקת מידע, והכל בשים לב לצורך בהגנה על פרטיות החייב;

(4) אגרות בעבור בקשות לקבלת מידע כאמור בסעיף זה;

(5) (א) גורמים וסוגי מידע נוספים שייכללו בתוספת השניה;

(ב) גורמים נוספים שייכללו בתוספת השלישית;

(ג) כתובות נוספות שייכללו בתוספת הרביעית.

(ח) תקנות לפי סעיף קטן (ז)(1) ו-(2) יכול שיותקנו בהדרגה.

(ט) הוראות סעיף 9(ב) יחולו לעניין תשלום ולעניין אגרות לפי סעיף זה.

 

מיום 16.2.2012

תיקון מס' 35

ס"ח תשע"ב מס' 2321 מיום 16.11.2011 עמ' 24 (ה"ח 596)

הוספת סעיף קטן 7ב(ו1)

 

מיום 22.5.2015

תיקון מס' 43

ס"ח תשע"ד מס' 2451 מיום 22.5.2014 עמ' 546 (ה"ח 846)

(א1א) (1) מנהל מערכת ההוצאה לפועל או רשם ההוצאה לפועל, רשאים לצוות על הגורם המפורט בטור א' בפרט 14 לתוספת השנייה (בסעיף קטן זה – הגורם שבתוספת) למסור להם את מספרי הטלפון הנייד או הנייח של החייב, ויכול שהמידע כאמור יימסר באמצעות גורם אחר מטעם הגורם שבתוספת, המספק שירות מידע לבירור מספרי טלפון, ובלבד שלא יימסרו מספרי טלפון של חייב שביקש מהגורמים האמורים כי מספרים אלה יישארו חסויים;

(2) מספרי הטלפון כאמור בפסקה (1) יכולים לשמש את עובדי מערכת ההוצאה לפועל לשם יצירת קשר עם החייב כדי ליידעו על הליכי ההוצאה לפועל המתנהלים נגדו;

(3) מידע שהתקבל לפי פסקה (1) לא יימסר לזוכה;

(4) שר המשפטים יקבע הוראות לעניין פסקה (1), כדי למנוע מגורם שבתוספת או מגורם מטעמו להיחשף למידע על זהות החייב בהעברת מספרי הטלפון כאמור באותה פסקה;

(5) יידוע טלפוני על הליכי הוצאה לפועל לפי סעיף קטן זה אינו המצאה לפי החוק ואין בו כדי לגרוע מחובת המצאת אזהרה לפי סעיף 7.

(א2) רשם ההוצאה לפעול רשאי, מיוזמתו או על פי בקשה, לצוות על כל אחד מן הגורמים המפורטים בטור א' בחלק א' בתוספת השניה, למסור לידיו מידע על החייב המצוי בידו בהתאם למפורט בטור ב' לצדו, אף שלא על יסוד כתב ויתור על סודיות, ובלבד שהחייב הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו, או שרואים אותו ככזה לפי סעיפים 7ג, 67(ד), 69יא(ד), או 69יג(ד) וחלפו 45 ימים ממועד המצאת האזהרה לחייב בהמצאה מלאה.

(א3) ציווה רשם ההוצאה לפועל על גורמים כאמור בסעיף קטן (א2) למסור לידיו מידע על סך הוצאות החייב, רשאי הוא לצורך בירור יכולתו של החייב במסגרת חקירת יכולת, מטעמים שיירשמו ולאחר שהביא בחשבון את הפגיעה בפרטיות הכרוכה בכך, לצוות על גורם המנוי בטור א' בחלק ב' בתוספת השניה למסור לידיו מידע בהתאם למפורט בטור ב' שלצדו, אם שוכנע כי המידע שנמסר לו בדבר סך הוצאות החייב אינו מספיק כדי להעריך את יכולתו הכלכלית של החייב לפרוע את החוב וכי המידע הנוסף נחוץ לשם כך.

(א4) צו לפי סעיפים קטנים (א2) או (א3) לא יוצא אלא לאחר שנשלחה לחייב בדואר התראה בכתב וחלפו שבעה ימים מיום המצאת ההתראה; בהתראה יצוין כי בכוונת רשם ההוצאה לפעול לצוות על גורמים מבין הגורמים המפורטים בתוספת השניה למסור לו מידע על החייב, וכי הצו ייכנס לתוקף בתום שבעה ימים מיום המצאת ההתראה, אלא אם כן ייפרע החוב או תינתן החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפעול; על אף האמור בסעיף קטן זה, לא תישלח התראה לחייב אם כבר נשלחה לו באותו תיק התראה לפי סעיף קטן זה.

(א5) קבלת מידע על החייב יכול שתהיה בכל דרך, לרבות באמצעות תקשורת בין מחשבים.

(ב) רשם ההוצאה לפועל לא יצווה על מסירת מידע לידיו לפי סעיף זה אלא במידה הנדרשת לביצוע הוראות חוק זה, ולשם בדיקת יכולתו של החייב לפרוע את חובו.

(ג) על אף האמור בכל דין, גורם שקיבל צו למסירת מידע לפי סעיפים קטנים (א) עד (א3), חייב למסור את המידע הנדרש לידי רשם ההוצאה לפעול בתוך תקופה שקבע שר המשפטים, ובלבד שרשות מס לא תמסור מידע אלא אם כן מקורו בדוח"ות שהגיש לה החייב;

לענין זה, "רשות מס" - כמשמעותה בחוק לתיקון דיני מסים (חילופי ידיעות בין רשויות המס), תשכ"ז-1967.

(ד) בכפוף להוראות כל דין, אם נמסר לרשם ההוצאה לפועל מידע לפי סעיף זה, לא יעשה בו שימוש אלא במידה הנדרשת למילוי תפקידו ותוך הגנה על פרטיות החייב ושמירה על סודיות המידע. ואולם אם מצא שיש לחייב נכס או מקור הכנסה שניתן לגבות ממנו את החוב, רשאי הוא להביא לידיעת הזוכה את דבר קיומו של הנכס או מקור ההכנסה ופרטיו, בלי לחשוף את מקור המידע.

(ד1) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (א3) ו-(ד), רשאי שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לקבוע כי סוג מסוים של מידע על נכסים של החייב שניתן לגבות מהם את החוב יועבר ישירות לידי הזוכה לפי בקשתו, תוך שמירה על סודיות המידע ובשים לב לצורך בהגנה על פרטיות החייב.

(ה) מי שהגיע אליו לפי חוק זה מידע על חייב לא יעשה בו כל שימוש ולא יגלה אותו לאחר, אלא במידה הנדרשת לביצוע הוראות חוק זה או על פי צו של בית משפט.

 

מיום 24.9.2020 (בכפוף להוראת שעה להלן)

תיקון מס' 68

ס"ח תשפ"א מס' 2854 מיום 24.9.2020 עמ' 2 (ה"ח 1348)

(א2) רשם ההוצאה לפעול רשאי, מיוזמתו או על פי בקשה, לצוות על כל אחד מן הגורמים המפורטים בטור א' בחלק א' בתוספת השניה, למסור לידיו מידע על החייב המצוי בידו בהתאם למפורט בטור ב' לצדו, אף שלא על יסוד כתב ויתור על סודיות, ובלבד שהחייב הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו, או שרואים אותו ככזה לפי סעיפים 7ג, 67(ד), 69יא(ד), או 69יג(ד) וחלפו 45 ימים ממועד המצאת האזהרה לחייב בהמצאה מלאה, ובלבד שחלפו 15 ימים מהמועד האחרון להגשת ההתנגדות לפי סעיף 81א(ג1) או 81א1(ד)(1) לחוק, לפי העניין.

 

מיום 24.9.2020 עד יום 24.3.2022

הוראת שעה

ס"ח תשפ"א מס' 2854 מיום 24.9.2020 עמ' 6 (ה"ח 1348)

צו תשפ"א-2021

ק"ת תשפ"א מס' 9486 מיום 6.7.2021 עמ' 3600

(א2) רשם ההוצאה לפעול רשאי, מיוזמתו או על פי בקשה, לצוות על כל אחד מן הגורמים המפורטים בטור א' בחלק א' בתוספת השניה, למסור לידיו מידע על החייב המצוי בידו בהתאם למפורט בטור ב' לצדו, אף שלא על יסוד כתב ויתור על סודיות, ובלבד שהחייב הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו, או שרואים אותו ככזה לפי סעיפים 7ג, 67(ד), 69יא(ד), או 69יג(ד) וחלפו 45 ימים 60 ימים ממועד המצאת האזהרה לחייב בהמצאה מלאה, ובלבד שחלפו 15 ימים מהמועד האחרון ובלבד שחלף המועד האחרון להגשת ההתנגדות לפי סעיף 81א(ג1) או 81א1(ד)(1) לחוק, לפי העניין.

פטור מאחריות במסירת מידע (תיקון מס' 29) תשס"ט-2008

7ב1.   מסירת מידע בתום לב, בהתאם לצו של רשם ההוצאה לפועל שהוצא לפי סעיף 7ב, לא תיחשב הפרה של חובות סודיות ונאמנות או של חובה אחרת לפי כל דין או חוזה, ומי שמסר מידע כאמור לא יישא באחריות אזרחית או משמעתית בשל עצם מסירת המידע.

מיום 16.5.2009

תיקון מס' 29

ס"ח תשס"ט מס' 2188 מיום 16.11.2008 עמ' 47 (ה"ח 260)

הוספת סעיף 7ב1

מידע על כניסת חייב לארץ (תיקון מס' 43) תשע"ד-2014 (הוראת שעה) תשפ"א-2020

7ב2.   סבר רשם ההוצאה לפועל, על יסוד בקשת הזוכה, כי לא ניתן לנקוט הליכי גבייה נגד החייב מאחר שנראה שהחייב נמצא מחוץ לישראל, הוא רשאי להורות לרשות האוכלוסין וההגירה למסור לו עדכון על כניסת החייב לישראל, ובלבד שחלפו 75 ימים ממועד המצאת האזהרה לחייב בהמצאה מלאה, והחייב הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו או שרואים אותו ככזה לפי סעיפים 7ג, 67(ד), 69יא(ד) או 69יג(ד); רשם ההוצאה לפועל יהיה רשאי להודיע לזוכה אם התקבל עדכון כאמור על כניסת החייב לישראל.

מיום 22.5.2015

תיקון מס' 43

ס"ח תשע"ד מס' 2451 מיום 22.5.2014 עמ' 546 (ה"ח 846)

הוספת סעיף 7ב2

 

מיום 24.9.2020 עד יום 24.3.2022

הוראת שעה

ס"ח תשפ"א מס' 2854 מיום 24.9.2020 עמ' 6 (ה"ח 1348)

צו תשפ"א-2021

ק"ת תשפ"א מס' 9486 מיום 6.7.2021 עמ' 3600

7ב2. סבר רשם ההוצאה לפועל, על יסוד בקשת הזוכה, כי לא ניתן לנקוט הליכי גבייה נגד החייב מאחר שנראה שהחייב נמצא מחוץ לישראל, הוא רשאי להורות לרשות האוכלוסין וההגירה למסור לו עדכון על כניסת החייב לישראל, ובלבד שחלפו 45 ימים 75 ימים ממועד המצאת האזהרה לחייב בהמצאה מלאה, והחייב הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו או שרואים אותו ככזה לפי סעיפים 7ג, 67(ד), 69יא(ד) או 69יג(ד); רשם ההוצאה לפועל יהיה רשאי להודיע לזוכה אם התקבל עדכון כאמור על כניסת החייב לישראל.

קבלת מידע על קיומו של חוב מזונות (תיקון מס' 54) תשע"ח-2017

7ב3.   (א) לשם שקילת הכדאיות של נקיטת הליך לגביית החוב הפסוק מהחייב או המשך ניהולו של הליך כאמור, ולשם כך בלבד, ובשים לב להוראת סעיף 76(א3), רשאי זוכה לקבל מידע על דבר קיומו של חוב פסוק הנובע ממזונות המגיעים לפי פסק דין למזונות (בסעיף זה – חוב מזונות) בתיק הוצאה לפועל אחר המתנהל נגד החייב, אם מתקיימים כל אלה:

(הוראת שעה) תשפ"א-2020

(1)   חלפו 60 ימים ממועד המצאת האזהרה לחייב בדרך של המצאה מלאה;

(2)   חוב המזונות בתיק ההוצאה לפועל עולה על סכום דמי המזונות של שלושה חודשים לפי פסק דין למזונות שניתן נגד החייב או 15,000 שקלים חדשים, לפי הנמוך;

(3)   חובו של החייב לזוכה עולה על 5,000 שקלים חדשים.

           (ב)  הזוכה יקבל את המידע כאמור בסעיף קטן (א) באמצעות אתר האינטרנט של המערכת ההוצאה לפועל, בדרך של שאילתה שבה יצוינו מספר הזהות של החייב שלגביו מתבקש המידע, שם הזוכה, מספר הזהות שלו, מספר תיק הוצאה לפועל שהוא מנהל נגד החייב, ואם הזוכה מיוצג – גם מספר הרישיון של בא כוחו.

           (ג)   על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), התנהל תיק ההוצאה לפועל במסלול המקוצר לפי פרק א'1, רשאי הרשם, לבקשת הזוכה, להעביר לידיו בהתאם להוראות סעיף קטן (א) מידע על קיומו של חוב מזונות בתיק הוצאה לפועל אחר המתנהל נגד החייב, אם סבר כי הדבר נחוץ לשם החלטה של הזוכה אם המשך ניהול התיק יהיה במסלול המקוצר כאמור.

           (ד)  שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין קבלת מידע לפי סעיף זה, לרבות מגבלות לעניין העתקת המידע, שמירתו ואיסוף ממוחשב שלו, כדי להבטיח את אמינות המידע, את זמינותו ואת הגנת המידע מפני שימוש בלתי מורשה בו וכן כדי לשמור על הפרטיות.

מיום 1.7.2018

תיקון מס' 54

ס"ח תשע"ח מס' 2667 מיום 9.11.2017 עמ' 22 (ה"ח 1087)

הוספת סעיף 7ב3

 

מיום 24.9.2020 עד יום 24.3.2022

הוראת שעה

ס"ח תשפ"א מס' 2854 מיום 24.9.2020 עמ' 6 (ה"ח 1348)

צו תשפ"א-2021

ק"ת תשפ"א מס' 9486 מיום 6.7.2021 עמ' 3600

(א) לשם שקילת הכדאיות של נקיטת הליך לגביית החוב הפסוק מהחייב או המשך ניהולו של הליך כאמור, ולשם כך בלבד, ובשים לב להוראת סעיף 76(א3), רשאי זוכה לקבל מידע על דבר קיומו של חוב פסוק הנובע ממזונות המגיעים לפי פסק דין למזונות (בסעיף זה – חוב מזונות) בתיק הוצאה לפועל אחר המתנהל נגד החייב, אם מתקיימים כל אלה:

(1) חלפו 30 ימים 60 ימים ממועד המצאת האזהרה לחייב בדרך של המצאה מלאה;

מסירת מידע על גובה חוב מזונות (תיקון מס' 54) תשע"ח-2017

7ב4.   (א)  זוכה שקיבל מידע על קיומו של חוב מזונות בתיק הוצאה לפועל המתנהל נגד החייב, לפי הוראות סעיף 7ב3, רשאי, לשם שקילת הכדאיות של נקיטת הליך מסוים בתיק ההוצאה לפועל שהוא מנהל נגד החייב, להגיש לרשם ההוצאה לפועל, בדרך שיקבע שר המשפטים, בקשה לקבלת מידע בדבר גובה חוב המזונות, כמשמעותו בסעיף האמור, של החייב.

           (ב)  ביקש זוכה מידע כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הרשם למסור לזוכה את המידע האמור, לאחר שנתן לחייב הזדמנות לטעון את טענותיו בכתב, הביא בחשבון את הפגיעה בפרטיותו ואת האפשרות לפגיעה בפרטיות בני משפחתו, ושוכנע כי אין די במידע על דבר קיומו של חוב המזונות כדי לאפשר לזוכה לשקול את הכדאיות שבנקיטת אותו הליך, וכי הדבר מוצדק בנסיבות העניין, בהתחשב בגובה החוב בתיק ההוצאה לפועל שמנהל הזוכה נגד החייב ובהוצאות הכרוכות בנקיטת ההליך.

           (ג)   הוגשה בקשה לפי סעיף קטן (א), רשאי החייב להגיש את טענותיו לרשם ההוצאה לפועל, בכתב, בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו הבקשה.

           (ד)  שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן מסירת מידע כאמור בסעיף זה, ובכלל זה יקבע את מדרגות החוב שלפיהן יימסר המידע לזוכה.

מיום 1.7.2018

תיקון מס' 54

ס"ח תשע"ח מס' 2667 מיום 9.11.2017 עמ' 23 (ה"ח 1087)

הוספת סעיף 7ב4

חזקה בדבר יכולת החייב (תיקון מס' 15) תשנ"ד-1994 (תיקון מס' 19) תשנ"ט-1999 (תיקון מס' 29) תשס"ט-2008 (תיקון מס' 43) תשע"ד-2014

7ג.      (א)  על החייב הנטל להוכיח את מידת יכולתו לפרוע את החוב הפסוק ולהביא בפני רשם ההוצאה לפועל את כל המידע והמסמכים הדרושים לשם כך; לא הרים החייב את נטל ההוכחה או לא הביא את המידע כאמור, מבלי לתת הסבר סביר לכך, יראו אותו כבעל יכולת המשתמט מתשלום החוב הפסוק לרבות לענין הליכי מסירת מידע על החייב בלא הסכמתו, הטלת הגבלות לפי פרק ו'1, רישום במרשם החייבים המשתמטים לפי הוראות פרק ו'2 והליכי הבאה לפי פרק ז'2.

 

(תיקון מס' 19) תשנ"ט-1999 (תיקון מס' 29) תשס"ט-2008

           (ב)  חייב שלא מילא אחר האזהרה לפי סעיף 7(א), ושלא הגיש בקשה לצו תשלומים לפי סעיף 7א, יראו אותו כבעל יכולת המשתמט מתשלום החוב הפסוק לרבות לענין ההליכים כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן נתן לרשם ההוצאה לפועל הסבר סביר לחוסר המעש שלו.

מיום 15.11.1994

תיקון מס' 15

ס"ח תשנ"ד מס' 1479 מיום 15.8.1994 עמ' 286 (ה"ח 2251, ה"ח 2278)

הוספת סעיף 7ג

 

מיום 27.6.1999

תיקון מס' 19

ס"ח תשנ"ט מס' 1708 מיום 29.4.1999 עמ' 139 (ה"ח 2635)

7ג. (א) על החייב הנטל להוכיח את מידת יכולתו לפרוע את החוב הפסוק ולהביא בפני ראש ההוצאה לפועל את כל המידע והמסמכים הדרושים לשם כך; לא הרים החייב את נטל ההוכחה או לא הביא את המידע כאמור, מבלי לתת הסבר סביר לכך, יראו אותו כבעל יכולת המשתמט מתשלום החוב הפסוק לרבות לענין הליכי הבאה ומאסר לפי פרק ז'2.

(ב) חייב שלא מילא אחר האזהרה לפי סעיף 7(א), ושלא הגיש בקשה לצו תשלומים לפי סעיף 7א, יראו אותו כבעל יכולת המשתמט מתשלום החוב הפסוק לרבות לענין הליכי הבאה ומאסר לפי פרק ז'2, אלא אם כן נתן לראש ההוצאה לפועל הסבר סביר לחוסר המעש שלו.

 

מיום 1.1.2009

תיקון מס' 29

ס"ח תשס"ט מס' 2188 מיום 16.11.2008 עמ' 42 (ה"ח 260)

7ג. (א) על החייב הנטל להוכיח את מידת יכולתו לפרוע את החוב הפסוק ולהביא בפני ראש ההוצאה לפועל רשם ההוצאה לפועל את כל המידע והמסמכים הדרושים לשם כך; לא הרים החייב את נטל ההוכחה או לא הביא את המידע כאמור, מבלי לתת הסבר סביר לכך, יראו אותו כבעל יכולת המשתמט מתשלום החוב הפסוק לרבות לענין הליכי הבאה ומאסר לפי פרק ז'2.

(ב) חייב שלא מילא אחר האזהרה לפי סעיף 7(א), ושלא הגיש בקשה לצו תשלומים לפי סעיף 7א, יראו אותו כבעל יכולת המשתמט מתשלום החוב הפסוק לרבות לענין הליכי הבאה ומאסר לפי פרק ז'2, אלא אם כן נתן לראש ההוצאה לפועל לרשם ההוצאה לפועל הסבר סביר לחוסר המעש שלו.

 

מיום 16.5.2009

תיקון מס' 29

ס"ח תשס"ט מס' 2188 מיום 16.11.2008 עמ' 47 (ה"ח 260)

7ג. (א) על החייב הנטל להוכיח את מידת יכולתו לפרוע את החוב הפסוק ולהביא בפני רשם ההוצאה לפועל את כל המידע והמסמכים הדרושים לשם כך; לא הרים החייב את נטל ההוכחה או לא הביא את המידע כאמור, מבלי לתת הסבר סביר לכך, יראו אותו כבעל יכולת המשתמט מתשלום החוב הפסוק לרבות לענין הליכי הבאה ומאסר הליכי מסירת מידע על החייב בלא הסכמתו, הטלת הגבלות לפי פרק ו'1 והליכי הבאה לפי פרק ז'2.

(ב) חייב שלא מילא אחר האזהרה לפי סעיף 7(א), ושלא הגיש בקשה לצו תשלומים לפי סעיף 7א, יראו אותו כבעל יכולת המשתמט מתשלום החוב הפסוק לרבות לענין הליכי הבאה ומאסר לפי פרק ז'2 ההליכים כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן נתן לרשם ההוצאה לפועל הסבר סביר לחוסר המעש שלו.

 

מיום 1.2.2015

תיקון מס' 43

ס"ח תשע"ד מס' 2451 מיום 22.5.2014 עמ' 547 (ה"ח 846)

(א) על החייב הנטל להוכיח את מידת יכולתו לפרוע את החוב הפסוק ולהביא בפני רשם ההוצאה לפועל את כל המידע והמסמכים הדרושים לשם כך; לא הרים החייב את נטל ההוכחה או לא הביא את המידע כאמור, מבלי לתת הסבר סביר לכך, יראו אותו כבעל יכולת המשתמט מתשלום החוב הפסוק לרבות לענין הליכי מסירת מידע על החייב בלא הסכמתו, הטלת הגבלות לפי פרק ו'1, רישום במרשם החייבים המשתמטים לפי הוראות פרק ו'2 והליכי הבאה לפי פרק ז'2.

נקיטת הליכים, הפסקתם וביטולם לפי בקשת הזוכה (תיקון מס' 4) תשל"ח-1978 (תיקון מס' 29) תשס"ט-2008

8.       (א)  ביקש הזוכה נקיטת שני הליכים או יותר, יקבע רשם ההוצאה לפועל את סדר נקיטתם בזה אחר זה או בבת אחת.

           (ב)  רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות שהליך פלוני לא יינקט אם ראה שלפי הנסיבות ההליך הוא בלתי יעיל או שניתן לבצע את פסק-הדין בהליך פחות חמור.

           (ג)   הליך יופסק או יבוטל אם ביקש זאת הזוכה.

(תיקון מס' 20) תש"ס-2000 (תיקון מס' 29) תשס"ט-2008 (הוראת שעה) תשס"ט-2008

           (ד)  שר המשפטים רשאי לקבוע בצו הליכים אשר יינקטו על ידי הלשכה על פי בקשת הזוכה בלבד; בצו כאמור לא ייקבעו בקשות להליכים לפי סעיפים 7ב(א2) ו-(א3), 11, 14, 15, 19, 25, 27, 48, 53, 59, 61 עד 64, 66א, 67, 69ג, 69יב, 70, 74 והליכים לפי פרק ז'3; לא יינקטו על ידי הלשכה הליכים על פי בקשת הזוכה בלבד, אלא לאחר שהומצאה אזהרה לחייב וחלף המועד הקבוע בה.

(תיקון מס' 21) (תיקון) תשס"א-2001

           (ה)  הוטל עיקול על נכסי החייב, הנמצאים בידי צד שלישי והוסר העיקול, תימסר על כך הודעה לצד השלישי.

מיום 21.7.1978

תיקון מס' 4

ס"ח תשל"ח מס' 903 מיום 21.7.1978 עמ' 160 (ה"ח 1322)

נקיטת הליכים נקיטת הליכים, הפסקתם וביטולם לפי בקשת הזוכה

8. (א) ביקש הזוכה נקיטת שני הליכים או יותר, יקבע ראש ההוצאה לפועל את סדר נקיטתם בזה אחר זה או בבת אחת.

(ב) ראש ההוצאה לפועל רשאי להורות שהליך פלוני לא יינקט אם ראה שלפי הנסיבות ההליך הוא בלתי יעיל או שניתן לבצע את פסק-הדין בהליך פחות חמור.

(ג) הליך יופסק או יבוטל אם ביקש זאת הזוכה.

 

מיום 13.11.2000

תיקון מס' 20

ס"ח תש"ס מס' 1752 מיום 13.8.2000 עמ' 283 (ה"ח 2868)

הוספת סעיף קטן 8(ד)

 

מיום 4.4.2001

תיקון מס' 21 (תיקון)

ס"ח תשס"א מס' 1785 מיום 4.4.2001 עמ' 218 (ה"ח 2958)

הוספת סעיף קטן 8(ה)

 

מיום 1.1.2009

תיקון מס' 29

ס"ח תשס"ט מס' 2188 מיום 16.11.2008 עמ' 42 (ה"ח 260)

(א) ביקש הזוכה נקיטת שני הליכים או יותר, יקבע ראש ההוצאה לפועל רשם ההוצאה לפועל את סדר נקיטתם בזה אחר זה או בבת אחת.

(ב) ראש ההוצאה לפועל רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות שהליך פלוני לא יינקט אם ראה שלפי הנסיבות ההליך הוא בלתי יעיל או שניתן לבצע את פסק-הדין בהליך פחות חמור.

 

מיום 16.5.2009

תיקון מס' 29

ס"ח תשס"ט מס' 2188 מיום 16.11.2008 עמ' 47 (ה"ח 260)

(ד) שר המשפטים רשאי לקבוע בצו הליכים אשר יינקטו על ידי הלשכה על פי בקשת הזוכה בלבד; בצו כאמור לא ייקבעו בקשות להליכים לפי סעיפים 7ב(א2) ו-(א3), 11, 14, 15, 19, 25, 27, 48, 53, 59, 61 עד 64, 66א, 67, 69ג, 69יב, 70, 74 והליכים לפי פרק ז'3; לא יינקטו על ידי הלשכה הליכים על פי בקשת הזוכה בלבד, אלא לאחר שהומצאה אזהרה לחייב וחלף המועד הקבוע בה.

 

מיום 16.5.2011 עד יום 15.5.2014

הוראת שעה תשס"ט-2008

ס"ח תשס"ט מס' 2188 מיום 16.11.2008 עמ' 67 (ה"ח 260)

הוראת שעה (תיקון) תשע"ג-2013

ס"ח תשע"ג מס' 2396 מיום 16.5.2013 עמ' 68 (ה"ח 758)

(ד) שר המשפטים רשאי לקבוע בצו הליכים אשר יינקטו על ידי הלשכה על פי בקשת הזוכה בלבד; בצו כאמור לא ייקבעו בקשות להליכים לפי סעיפים 7ב(א2) ו-(א3), 11, 14, 15, 19, 25, 27, 48, 53, 59, 61 עד 64, 66א, 67, 69ג, 69יב, 70, 74 והליכים לפי פרק ז'3; לא יינקטו על ידי הלשכה הליכים על פי בקשת הזוכה בלבד, אלא לאחר שהומצאה אזהרה לחייב וחלף המועד הקבוע בה.

אגרות והוצאות (תיקון מס' 29) תשס"ט-2008

9.    (א)  האגרות וההוצאות המשוערות לנקיטת הליך ישולמו על-ידי הזוכה לפני נקיטתו, אולם רשאי רשם ההוצאה לפועל להרשות מתן ערובה במקום התשלום, כולו או מקצתו.

           (ב)  האגרות וההוצאות לנקיטת ההליכים יחולו על החייב, ודינן לענין ההוצאה לפועל כדין החוב הפסוק, זולת אגרות והוצאות של הליכים שלדעת רשם ההוצאה לפועל ביקש הזוכה את נקיטתם שלא בתום לב.

(תיקון מס' 7)  תשמ"ו-1985

           (ג)   ההוצאות לענין סעיף זה יהיו כפי שנקבעו בתקנות, ואם לא נקבעו בתקנות, כפי שאישר מנהל לשכת ההוצאה לפועל והם ייגבו בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כמשמעותם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961 (להלן – הפרשי הצמדה וריבית) החל מיום הוצאתם עד יום התשלום.

מיום 15.12.1985

תיקון מס' 7

ס"ח תשמ"ו מס' 1165 מיום 15.12.1985 עמ' 62 (ה"ח 1744)

(ג) ההוצאות לענין סעיף זה יהיו כפי שנקבעו בתקנות, ואם לא נקבעו בתקנות, כפי שאישר המוציא לפועל והם ייגבו בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כמשמעותם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961 (להלן – הפרשי הצמדה וריבית) החל מיום הוצאתם עד יום התשלום.

 

מיום 1.1.2009

תיקון מס' 29

ס"ח תשס"ט מס' 2188 מיום 16.11.2008 עמ' 42 (ה"ח 260)

9. (א) האגרות וההוצאות המשוערות לנקיטת הליך ישולמו על-ידי הזוכה לפני נקיטתו, אולם רשאי ראש ההוצאה לפועל רשם ההוצאה לפועל להרשות מתן ערובה במקום התשלום, כולו או מקצתו.

(ב) האגרות וההוצאות לנקיטת ההליכים יחולו על החייב, ודינן לענין ההוצאה לפועל כדין החוב הפסוק, זולת אגרות והוצאות של הליכים שלדעת ראש ההוצאה לפועל רשם ההוצאה לפועל ביקש הזוכה את נקיטתם שלא בתום לב.

(ג) ההוצאות לענין סעיף זה יהיו כפי שנקבעו בתקנות, ואם לא נקבעו בתקנות, כפי שאישר המוציא לפועל מנהל לשכת ההוצאה לפועל והם ייגבו בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כמשמעותם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961 (להלן – הפרשי הצמדה וריבית) החל מיום הוצאתם עד יום התשלום.

אגרה בעד בקשת ביצוע – הוראת שעה (הוראת שעה) תשפ"א-2020

9א.     (א)  על אף האמור בסעיף 9(א), אגרה בעד בקשה לביצוע של פסק דין לפי סעיף 6, של שטר לפי סעיף 81א או של תביעה על סכום קצוב לפי סעיף 81א1 תהיה בסכום של 60 שקלים חדשים.

           (ב)  הזוכה ישלם את ההפרש שבין האגרה לפי סעיף 9(א) ובין האגרה בעד בקשה לביצוע ששולמה לפי סעיף קטן (א) (בסעיף זה – ההפרש), עם הגשת בקשה לנקיטת הליכים, לאחר מסירת האזהרה ותום המועד הנקוב בה; אם יש הרשאה כללית לחיוב חשבון הבנק של הזוכה, תיגבה האגרה מחשבונו במועד זה.

           (ג)   תשלום ההפרש הוא תנאי להגשת בקשה לנקיטת הליכים בתיק לפי חוק זה, אלא אם כן המבקש אינו חייב בתשלומה, למעט בהליך שהרשם הורה לנקוט לפי הוראות סעיף 7(ה).

           (ד)  לא שילם הזוכה את ההפרש בתוך 90 ימים מתום המועד להגשת בקשה על ידי החייב לצו תשלומים לפי סעיף 7א(א) או בתוך 90 ימים מהמועד האחרון להגשת התנגדות לפי סעיף 81א(ג) או 81א1(ד), לפי העניין – ייסגר התיק, ובלבד שחלפו לפחות 14 ימים מיום שמנהל לשכת ההוצאה לפועל הודיע לזוכה שאי-תשלום ההפרש יגרום לסגירת התיק.

מיום 24.9.2020 עד יום 24.3.2022

הוראת שעה

ס"ח תשפ"א מס' 2854 מיום 24.9.2020 עמ' 6 (ה"ח 1348)

הוספת סעיף 9א

שכר עורך-דין (תיקון מס' 7) תשמ"ו-1985 (תיקון מס' 29) תשס"ט-2008

10.   (א)  זוכה המיוצג על-ידי עורך דין בתיק הוצאה לפועל זכאי לשכר עורך דין כאמור בתעריף המינימלי שנקבע לפי סעיף 81 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961, זולת אם קבע רשם ההוצאה לפועל שכר אחר, על פי בקשה שהוגשה לו; ואולם בתיקי הוצאה לפועל של פסקי דין למזונות, לביצוע בעין לפי פרק ו' ולחיובים אחרים שאינם כספיים, יהיה שכר עורך הדין כפי שקבע רשם ההוצאה לפועל.

(תיקון מס' 7)  תשמ"ו-1985

           (ב)  במקרים בהם רשם ההוצאה לפועל קובע את שכר טרחת עורך הדין כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא לקבוע שכר כולל בשל הטיפול בתיק שבבירור או שבדיון בפניו, ורשאי הוא גם לקבוע שכר בשל פעולות מיוחדות שביצע עורך הדין.

(תיקון מס' 7)  תשמ"ו-1985

           (ג)   שכר עורך הדין כאמור בסעיף זה דינו, לענין הוצאה לפועל, כדין הוצאות לפי סעיף 9, ויווספו לו הפרשי הצמדה וריבית החל מהמועדים שיקבע שר המשפטים בתקנות, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, עד יום התשלום.

(תיקון מס' 7)  תשמ"ו-1985

           (ד)  קבע רשם ההוצאה לפועל שכר עורך דין לטובת החייב, יהיה השכר ניתן לקיזוז כנגד הסכום שיש לשלמו לזוכה, ואם אי אפשר לקזזו, תהא ההחלטה נתונה להוצאה לפועל כאילו היתה פסק-דין לטובת החייב נגד הזוכה.

מיום 15.12.1985

תיקון מס' 7

ס"ח תשמ"ו מס' 1165 מיום 15.12.1985 עמ' 62 (ה"ח 1744)

10. (א) ראש ההוצאה לפועל רשאי לקבוע שכר עורך-דין בשל פעולות בהוצאה לפועל.

(ב) שכר עורך-דין שנקבע לטובת הזוכה, דינו לענין ההוצאה לפועל כדין הוצאות לפי סעיף 9.

(א) זוכה המיוצג על-ידי עורך דין בתיק הוצאה לפועל זכאי לשכר עורך דין כאמור בתעריף המינימלי שנקבע לפי סעיף 81 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961, זולת אם קבע ראש ההוצאה לפועל שכר אחר, על פי בקשה שהוגשה לו; ואולם בתיקי הוצאה לפועל של פסקי דין למזונות, לביצוע בעין לפי פרק ו' ולחיובים אחרים שאינם כספיים, יהיה שכר עורך הדין כפי שקבע ראש ההוצאה לפועל.

(ב) במקרים בהם ראש ההוצאה לפועל קובע את שכר טרחת עורך הדין כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא לקבוע שכר כולל בשל הטיפול בתיק שבבירור או שבדיון בפניו, ורשאי הוא גם לקבוע שכר בשל פעולות מיוחדות שביצע עורך הדין.

(ג) שכר עורך הדין כאמור בסעיף זה דינו, לענין הוצאה לפועל, כדין הוצאות לפי סעיף 9, ויווספו לו הפרשי הצמדה וריבית החל מהמועדים שיקבע שר המשפטים בתקנות, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, עד יום התשלום.

(ג) (ד) קבע ראש ההוצאה לפועל שכר עורך דין לטובת החייב, יהיה השכר ניתן לקיזוז כנגד הסכום שיש לשלמו לזוכה, ואם אי אפשר לקזזו, תהא ההחלטה נתונה להוצאה לפועל כאילו היתה פסק-דין לטובת החייב נגד הזוכה.

 

מיום 1.1.2009

תיקון מס' 29

ס"ח תשס"ט מס' 2188 מיום 16.11.2008 עמ' 42 (ה"ח 260)

10. (א) זוכה המיוצג על-ידי עורך דין בתיק הוצאה לפועל זכאי לשכר עורך דין כאמור בתעריף המינימלי שנקבע לפי סעיף 81 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961, זולת אם קבע ראש ההוצאה לפועל רשם ההוצאה לפועל שכר אחר, על פי בקשה שהוגשה לו; ואולם בתיקי הוצאה לפועל של פסקי דין למזונות, לביצוע בעין לפי פרק ו' ולחיובים אחרים שאינם כספיים, יהיה שכר עורך הדין כפי שקבע ראש ההוצאה לפועל רשם ההוצאה לפועל.

(ב) במקרים בהם ראש ההוצאה לפועל רשם ההוצאה לפועל קובע את שכר טרחת עורך הדין כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא לקבוע שכר כולל בשל הטיפול בתיק שבבירור או שבדיון בפניו, ורשאי הוא גם לקבוע שכר בשל פעולות מיוחדות שביצע עורך הדין.

(ג) שכר עורך הדין כאמור בסעיף זה דינו, לענין הוצאה לפועל, כדין הוצאות לפי סעיף 9, ויווספו לו הפרשי הצמדה וריבית החל מהמועדים שיקבע שר המשפטים בתקנות, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, עד יום התשלום.

(ד) קבע ראש ההוצאה לפועל רשם ההוצאה לפועל שכר עורך דין לטובת החייב, יהיה השכר ניתן לקיזוז כנגד הסכום שיש לשלמו לזוכה, ואם אי אפשר לקזזו, תהא ההחלטה נתונה להוצאה לפועל כאילו היתה פסק-דין לטובת החייב נגד הזוכה.

(תיקון מס' 21) תשס"א-2001

10א.   (בוטל).

מיום 13.4.1989

תיקון מס' 8

ס"ח תשמ"ט מס' 1274 מיום 13.4.1989 עמ' 50 (ה"ח 1892)

הוספת סעיף 10א

 

מיום 1.4.2003

תיקון מס' 21

ס"ח תשס"א מס' 1784 מיום 29.3.2001 עמ' 207 (ה"ח 2719)

ביטול סעיף 10א

הנוסח הקודם:

ריבית פיגורים

10א. (א) חוב שנפסק ולא שולם על ידי החייב במועד שנפסק או במועד שנקבע לתשלומו בפסק הדין, לפי המאוחר (להלן בסעיף זה - מועד הפרעון), יתווספו עליו הפרשי הצמדה כמשמעותם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א - 1961 (להלן בסעיף זה - החוק) וריבית צמודה כמשמעותה בחוק בשיעור של 10% ממועד הפרעון עד התשלום בפועל.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאים ראש ההוצאה לפועל או רשות שיפוטית, לפי בקשת החייב ומטעמים מיוחדים שיירשמו, לקבוע שיעור נמוך יותר מ-10%, לתקופה שממועד הפרעון עד התשלום בפועל, ובלבד שלא יפחת מהשיעור שנקבע בפסק הדין לתקופה שעד מועד הפרעון.

(ג) על ריבית לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיף 7 לחוק.

(ד) הוראות סעיף זה לא יחולו בנסיבות האמורות בסעיף 6(ב)(2) או (3) לחוק.

(ה) בסעיף זה, "רשות שיפוטית" - כמשמעותה בסעיף 1 לחוק.

שכר עורך דין בעד בקשות ביצוע – הוראת שעה (הוראת שעה) תשפ"א-2020

10ב.   (א)  על אף האמור בסעיף 10(א), שכר עורך דין בעד הגשת בקשות לביצוע המפורטות להלן יהיה בסכום כמפורט לצדן:

(1)   בקשה לביצוע של פסק דין לפי סעיף 6 – 384 שקלים חדשים;

(2)   בקשה לביצוע של שטר לפי סעיף 81א – 141 שקלים חדשים;

(3)   בקשה לביצוע של תביעה בסכום קצוב לפי סעיף 81א1 – 236 שקלים חדשים.

           (ב)  ההפרש בין שכר עורך הדין בעד הגשת בקשה לביצוע לפי הוראות סעיף 10(א) ובין שכר עורך הדין בעד הגשת בקשה לביצוע לפי סעיף קטן (א) ייווסף לחוב הפסוק עם קבלת בקשת הזוכה לנקיטת הליכים, לאחר מסירת האזהרה ותום המועד הנקוב בה, ובלבד שהזוכה שילם את הפרש האגרה לפי סעיף 9א(ב); ואולם –

(1)   הפרשי הצמדה וריבית כאמור בסעיף 10(ג) ייווספו להפרש האמור החל ממועד ההגשה לביצוע;

(2)   שכר עורך הדין בעד ניהול תיק ההוצאה לפועל ייווסף לחוב הפסוק לאחר שנוסף לו ההפרש לפי סעיף קטן זה.

מיום 24.9.2020 עד יום 24.3.2022

הוראת שעה

ס"ח תשפ"א מס' 2854 מיום 24.9.2020 עמ' 6 (ה"ח 1348)

צו תשפ"א-2021

ק"ת תשפ"א מס' 9486 מיום 6.7.2021 עמ' 3600

הוספת סעיף 10ב

העברת הביצוע של פסק-דין או של הליך (תיקון מס' 29) תשס"ט-2008

11.   רשם ההוצאה לפועל רשאי להעביר ביצועו של פסק-הדין או הליך פלוני אל לשכת הוצאה לפועל אחרת, אם ראה שהדבר מוצדק בנסיבות הענין.

מיום 1.1.2009

תיקון מס' 29

ס"ח תשס"ט מס' 2188 מיום 16.11.2008 עמ' 42 (ה"ח 260)

11. ראש ההוצאה לפועל רשם ההוצאה לפועל רשאי להעביר ביצועו של פסק-הדין או הליך פלוני אל לשכת הוצאה לפועל אחרת, אם ראה שהדבר מוצדק בנסיבות הענין.

פסק-דין הטעון הבהרה (תיקון מס' 29) תשס"ט-2008

12.     היה רשם ההוצאה לפועל סבור שפסק הדין או חלק ממנו טעון הבהרה לשם ביצועו, רשאי הוא לפנות בכתב לבית המשפט שנתנו כדי לקבל הבהרה; אין בפנייה זו כדי לעכב ביצועו של אותו חלק של פסק-הדין שאינו טעון הבהרה.

מיום 1.1.2009

תיקון מס' 29

ס"ח תשס"ט מס' 2188 מיום 16.11.2008 עמ' 42 (ה"ח 260)

12. היה ראש ההוצאה לפועל רשם ההוצאה לפועל סבור שפסק הדין או חלק ממנו טעון הבהרה לשם ביצועו, רשאי הוא לפנות בכתב לבית המשפט שנתנו כדי לקבל הבהרה; אין בפנייה זו כדי לעכב ביצועו של אותו חלק של פסק-הדין שאינו טעון הבהרה.

בקשה לבית המשפט בעניין פסק דין למזונות (תיקון מס' 42) תשע"ג-2013

12א.   שוכנע רשם ההוצאה לפועל כי בקשה לביצוע פסק דין למזונות הוגשה במטרה להתחמק מנושים ולנצל לרעה את הליכי ההוצאה לפועל, רשאי הוא לפנות אל בית המשפט בבקשה ליתן הוראות בעניין ביצוע פסק הדין ולעכב את ההליכים בתיק עד להחלטת בית המשפט; הבקשה תוגש ככל הניתן לבית המשפט שנתן את פסק הדין.

מיום 11.7.2013

תיקון מס' 42

ס"ח תשע"ג מס' 2401 מיום 11.7.2013 עמ' 98 (ה"ח 700)

הוספת סעיף 12א

מעצר למניעת הפרעה בביצוע (תיקון מס' 29) תשס"ט-2008

13.   היה לרשם ההוצאה לפועל יסוד להניח שהחייב, או אדם אחר מטעמו, עשה או זומם מעשה בכוונה למנוע הליך או להפריע לביצועו, והיה משוכנע שיש צורך במעצרם כדי לאפשר את ביצוע ההליך או למנוע הפרת הסדר הציבורי עקב הביצוע, רשאי הוא לצוות על מעצרם לתקופה הדרושה לביצוע ההליך, אך לא יותר מ-48 שעות.

מיום 1.1.2009

תיקון מס' 29

ס"ח תשס"ט מס' 2188 מיום 16.11.2008 עמ' 42 (ה"ח 260)

13. היה לראש ההוצאה לפועל לרשם ההוצאה לפועל יסוד להניח שהחייב, או אדם אחר מטעמו, עשה או זומם מעשה בכוונה למנוע הליך או להפריע לביצועו, והיה משוכנע שיש צורך במעצרם כדי לאפשר את ביצוע ההליך או למנוע הפרת הסדר הציבורי עקב הביצוע, רשאי הוא לצוות על מעצרם לתקופה הדרושה לביצוע ההליך, אך לא יותר מ-48 שעות.

עיכוב יציאה מן הארץ (תיקון מס' 15) תשנ"ד-1994 (תיקון מס' 20)  תש"ס-2000 (תיקון מס' 29) תשס"ט-2008

14.   (א)  היה לרשם ההוצאה לפועל יסוד להניח שהחייב עומד לצאת את הארץ בלי לפרוע את החוב או להבטיח את פירעונו, רשאי הוא לצוות על עיכוב יציאתו מן הארץ ועל הפקדת דרכונו או תעודת המסע שלו; ואולם אם נתן רשם ההוצאה לפועל צו תשלומים לפי סעיפים 7א, 69(ב) או 69א והחייב מקיים את הוראות הצו, לא יצווה רשם ההוצאה לפועל על עיכוב יציאתו של החייב, אלא אם כן שוכנע כי יציאתו של החייב מן הארץ עלולה לסכל את ביצוע פסק הדין.

           (ב)  סירב החייב להפקיד דרכונו או תעודת המסע כאמור, רשאי רשם ההוצאה לפועל לצוות על מעצרו עד להפקדתם, ובלבד שהחייב לא ייעצר משום כך ליותר משבעה ימים.

           (ג)   רשם ההוצאה לפועל רשאי, במקום לצוות כאמור בסעיף קטן (א), להתנות את יציאת החייב מן הארץ במתן ערובה להנחת דעתו כדי להבטיח את ביצוע פסק-הדין.

(תיקון מס' 20)  תש"ס-2000

           (ג1) רשם ההוצאה לפועל רשאי לבטל צו שנתן לפי הוראות סעיף קטן (א), מיוזמתו או על פי בקשת החייב, אם מצא כי יציאתו של החייב מהארץ היא למטרה מוצדקת, ורשאי הוא להתנות את הביטול במתן ערובה כאמור בסעיף קטן (ג).

(תיקון מס' 19) תשנ"ט-1999

           (ד)  בוטל צו עיכוב יציאה מן הארץ, תמציא לשכת ההוצאה לפועל מיד, ולא יאוחר מתום 24 שעות מעת ביטול הצו, הודעה על כך למשטרת ישראל, וכן תשלח הודעה על ביטול הצו לחייב ולזוכה.

מיום 15.11.1994

תיקון מס' 15

ס"ח תשנ"ד מס' 1479 מיום 15.8.1994 עמ' 286 (ה"ח 2251, ה"ח 2278)

(א) היה לראש ההוצאה לפועל יסוד להניח שהחייב עומד לעזוב לצאת את הארץ ולסכל על ידי כך הליך או להכביד על ביצוע פסק הדין, רשאי הוא לצוות על עיכוב יציאתו מן הארץ ועל הפקדת דרכונו או תעודת המסע שלו.

 

מיום 27.6.1999

תיקון מס' 19

ס"ח תשנ"ט מס' 1708 מיום 29.4.1999 עמ' 139 (ה"ח 2635)

הוספת סעיף קטן 14(ד)

 

מיום 13.11.2000

תיקון מס' 20

ס"ח תש"ס מס' 1752 מיום 13.8.2000 עמ' 283 (ה"ח 2868)

(א) היה לראש ההוצאה לפועל יסוד להניח שהחייב עומד לצאת את הארץ ולסכל על ידי כך הליך או להכביד על ביצוע פסק הדין, רשאי הוא לצוות על עיכוב יציאתו מן הארץ ועל הפקדת דרכונו או תעודת המסע שלו.

(א) היה לראש ההוצאה לפועל יסוד להניח שהחייב עומד לצאת את הארץ בלי לפרוע את החוב או להבטיח את פירעונו, רשאי הוא לצוות על עיכוב יציאתו מן הארץ ועל הפקדת דרכונו או תעודת המסע שלו; ואולם אם נתן ראש ההוצאה לפועל צו תשלומים לפי סעיפים 7א, 69(ב) או 69א והחייב מקיים את הוראות הצו, לא יצווה ראש ההוצאה לפועל על עיכוב יציאתו של החייב, אלא אם כן שוכנע כי יציאתו של החייב מן הארץ עלולה לסכל את ביצוע פסק הדין.

(ב) סירב החייב להפקיד דרכונו או תעודת המסע כאמור, רשאי ראש ההוצאה לפועל לצוות על מעצרו עד להפקדתם, ובלבד שהחייב לא ייעצר משום כך ליותר משבעה ימים.

(ג) ראש ההוצאה לפועל רשאי, במקום לצוות כאמור בסעיף קטן (א), להתנות את יציאת החייב מן הארץ במתן ערובה להנחת דעתו כדי להבטיח את ביצוע פסק-הדין.

(ג1) ראש ההוצאה לפועל רשאי לבטל צו שנתן לפי הוראות סעיף קטן (א), מיוזמתו או על פי בקשת החייב, אם מצא כי יציאתו של החייב מהארץ היא למטרה מוצדקת, ורשאי הוא להתנות את הביטול במתן ערובה כאמור בסעיף קטן (ג).

 

מיום 1.1.2009

תיקון מס' 29

ס"ח תשס"ט מס' 2188 מיום 16.11.2008 עמ' 42 (ה"ח 260)

(א) היה לראש ההוצאה לפועל לרשם ההוצאה לפועל יסוד להניח שהחייב עומד לצאת את הארץ בלי לפרוע את החוב או להבטיח את פירעונו, רשאי הוא לצוות על עיכוב יציאתו מן הארץ ועל הפקדת דרכונו או תעודת המסע שלו; ואולם אם נתן ראש ההוצאה לפועל רשם ההוצאה לפועל צו תשלומים לפי סעיפים 7א, 69(ב) או 69א והחייב מקיים את הוראות הצו, לא יצווה ראש ההוצאה לפועל רשם ההוצאה לפועל על עיכוב יציאתו של החייב, אלא אם כן שוכנע כי יציאתו של החייב מן הארץ עלולה לסכל את ביצוע פסק הדין.

(ב) סירב החייב להפקיד דרכונו או תעודת המסע כאמור, רשאי ראש ההוצאה לפועל רשם ההוצאה לפועל לצוות על מעצרו עד להפקדתם, ובלבד שהחייב לא ייעצר משום כך ליותר משבעה ימים.

(ג) ראש ההוצאה לפועל רשם ההוצאה לפועל רשאי, במקום לצוות כאמור בסעיף קטן (א), להתנות את יציאת החייב מן הארץ במתן ערובה להנחת דעתו כדי להבטיח את ביצוע פסק-הדין.

(ג1) ראש ההוצאה לפועל רשם ההוצאה לפועל רשאי לבטל צו שנתן לפי הוראות סעיף קטן (א), מיוזמתו או על פי בקשת החייב, אם מצא כי יציאתו של החייב מהארץ היא למטרה מוצדקת, ורשאי הוא להתנות את הביטול במתן ערובה כאמור בסעיף קטן (ג).

חיפושים (תיקון מס' 29) תשס"ט-2008

15.   (א)  רשם ההוצאה לפועל רשאי לצוות על עריכת חיפוש על גופו של החייב, בכליו או בחצרים שבהחזקתו.

           (ב)  היה לרשם ההוצאה לפועל יסוד להניח שנכסים של החייב נמצאים בכלים או בחצרים שאינם בהחזקתו, רשאי הוא לצוות על עריכת חיפוש באותם כלים או חצרים אם ראה צורך בכך לשם גילוי הנכסים.

           (ג)   רשם ההוצאה לפועל רשאי להתנות צו לפי סעיף קטן (ב) במתן ערובה להנחת דעתו מאת הזוכה, ואם ראה כי בקשת החיפוש לא היתה סבירה, רשאי הוא, לאחר שנתן לצדדים הנוגעים בדבר הזדמנות להשמיע דבריהם, להורות על חילוט הערובה, כולה או מקצתה, לטובת מחזיק הכלים או החצרים לשם פיצוי הנזק שנגרם לו בחיפוש.

מיום 1.1.2009

תיקון מס' 29

ס"ח תשס"ט מס' 2188 מיום 16.11.2008 עמ' 42 (ה"ח 260)

15. (א) ראש ההוצאה לפועל רשם ההוצאה לפועל רשאי לצוות על עריכת חיפוש על גופו של החייב, בכליו או בחצרים שבהחזקתו.

(ב) היה לראש ההוצאה לפועל לרשם ההוצאה לפועל יסוד להניח שנכסים של החייב נמצאים בכלים או בחצרים שאינם בהחזקתו, רשאי הוא לצוות על עריכת חיפוש באותם כלים או חצרים אם ראה צורך בכך לשם גילוי הנכסים.

(ג) ראש ההוצאה לפועל רשם ההוצאה לפועל רשאי להתנות צו לפי סעיף קטן (ב) במתן ערובה להנחת דעתו מאת הזוכה, ואם ראה כי בקשת החיפוש לא היתה סבירה, רשאי הוא, לאחר שנתן לצדדים הנוגעים בדבר הזדמנות להשמיע דבריהם, להורות על חילוט הערובה, כולה או מקצתה, לטובת מחזיק הכלים או החצרים לשם פיצוי הנזק שנגרם לו בחיפוש.

השהיית הליך  ואי-נקיטתו (תיקון מס' 29) תשס"ט-2008

16.   (א)  ביקש החייב להשהות הליך או להימנע ממנו, רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות כמבוקש בתנאי שהחייב המציא ערובה להנחת דעתו; אולם רשאי הוא לפטור את החייב ממתן ערובה, אם ראה הצדקה לכך לשם מניעת עיוות דין.

           (ב)  מנהל לשכת ההוצאה לפועל לא ישהה הליך ולא יימנע ממנו אלא לפי החלטה של רשם ההוצאה לפועל.

מיום 1.1.2009

תיקון מס' 29

ס"ח תשס"ט מס' 2188 מיום 16.11.2008 עמ' 42 (ה"ח 260)

16. (א) ביקש החייב להשהות הליך או להימנע ממנו, רשאי ראש ההוצאה לפועל רשם ההוצאה לפועל להורות כמבוקש בתנאי שהחייב המציא ערובה להנחת דעתו; אולם רשאי הוא לפטור את החייב ממתן ערובה, אם ראה הצדקה לכך לשם מניעת עיוות דין.

(ב) מוציא לפועל מנהל לשכת הוצאה לפועל לא ישהה הליך ולא יימנע ממנו אלא לפי החלטה של ראש ההוצאה לפועל רשם ההוצאה לפועל.

עיכוב ביצועו של פסק דין

17.   (א)  לא יעוכב ביצועו של פסק הדין אלא לפי הוראות חוק זה או לפי צו של בית משפט.

           (ב)  ציווה בית משפט לעכב ביצועו של פסק הדין או חלק ממנו, לא יינקט כל הליך לביצועם.

(תיקון מס' 29) תשס"ט-2008

           (ג)   בוטל צו העיכוב, יימשכו ההליכים; הליכים שננקטו לפני שהומצא למנהל לשכת ההוצאה לפועל צו העיכוב, יעמדו בעינם ואין צורך לשוב ולנקטם לאחר ביטול צו העיכוב, אלא אם ראה רשם ההוצאה לפועל צורך בכך.

מיום 1.1.2009

תיקון מס' 29

ס"ח תשס"ט מס' 2188 מיום 16.11.2008 עמ' 42 (ה"ח 260)

(ג) בוטל צו העיכוב, יימשכו ההליכים; הליכים שננקטו לפני שהומצא למוציא לפועל למנהל לשכת ההוצאה לפועל צו העיכוב, יעמדו בעינם ואין צורך לשוב ולנקטם לאחר ביטול צו העיכוב, אלא אם ראה ראש ההוצאה לפועל רשם ההוצאה לפועל צורך בכך.

פסק דין שבוטל או שונה (תיקון מס' 29) תשס"ט-2008

18.   (א)  בוטל פסק הדין לאחר שביצועו התחיל או הושלם, רשאי רשם ההוצאה לפועל, לפי בקשת החייב, לצוות על החזרת המצב כפי שהיה לפני הביצוע, ואם שונה פסק הדין רשאי הוא לצוות על תיקון המצב לפי השינוי, אולם נכס שנמכר והועבר לפי חוק זה לא יוכל החייב לבקש החזרתו בעין, אלא את הסכום שנתקבל ממכירתו.

           (ב)  צו שניתן לפי סעיף קטן (א) ניתן להוצאה לפועל כאילו היה פסק דין לטובת החייב נגד הזוכה.

           (ג)   אין בסעיף זה כדי לגרוע מכל סעד לפי דין אחר.

מיום 1.1.2009

תיקון מס' 29

ס"ח תשס"ט מס' 2188 מיום 16.11.2008 עמ' 42 (ה"ח 260)

(א) בוטל פסק הדין לאחר שביצועו התחיל או הושלם, רשאי ראש ההוצאה לפועל רשם ההוצאה לפועל, לפי בקשת החייב, לצוות על החזרת המצב כפי שהיה לפני הביצוע, ואם שונה פסק הדין רשאי הוא לצוות על תיקון המצב לפי השינוי, אולם נכס שנמכר והועבר לפי חוק זה לא יוכל החייב לבקש החזרתו בעין, אלא את הסכום שנתקבל ממכירתו.

טענת פרעתי (תיקון מס' 9) תש"ן-1990 ת"ט תש"ן-1990 (תיקון מס' 29) תשס"ט-2008

19.   (א)  חייב הטוען שמילא אחר פסק הדין או שאינו חייב עוד למלא אחריו, כולו או מקצתו, עליו הראיה, ורשאי רשם ההוצאה לפועל לקבוע אם ובאיזו מידה מוטל עוד על החייב למלא אחר פסק הדין; עד לקביעתו כאמור, רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות על עיכוב ביצועו של פסק הדין, כולו או מקצתו, מטעמים מיוחדים שיירשמו.

           (ב)  החליט רשם ההוצאה לפועל להורות על עיכוב ביצועו של פסק הדין, יצווה על הפקדת ערובה להבטחת קיום פסק הדין, זולת אם החליט, בהתחשב בנסיבות הענין, שלא לצוות כן.

(תיקון מס' 29) תשס"ט-2008

           (ג)   דחה רשם ההוצאה לפועל את טענת החייב, יטיל עליו הוצאות מיוחדות אם מצא כי לא היה יסוד לטענתו.

מיום 6.4.1990

תיקון מס' 9

ס"ח תש"ן מס' 1314 מיום 6.4.1990 עמ' 126 (ה"ח 1967)

החלפת סעיף 19

הנוסח הקודם:

19. (א) חייב הטוען שמילא או שאינו חייב עוד למלא אחרי פסק הדין, כולו או מקצתו, עליו הראיה, ורשאי ראש ההוצאה לפועל לקבוע אם ובאיזו מידה מוטל עוד על החייב למלא אחרי פסק הדין.

(ב) בדיון לפי סעיף זה ינהג ראש ההוצאה לפועל כאילו היה בית משפט הדן בבקשה בדרך המרצה, ולענין ערעור, דין החלטתו כפסק דין של בית משפט שלום.

 

מיום 6.4.1990

ת"ט תש"ן-1990

ס"ח תש"ן מס' 1329 מיום 10.8.1990 עמ' 198

(א) חייב הטוען שמילא אחר פסק הדין או שאינו חייב עוד למלא אחריו, כולו או מקצתו, עליו הראיה, ורשאי ראש ההוצאה לפועל לקבוע אם ובאיזו מידה מוטל עוד על החייב למלא אחרי פסק הדין; עד לקביעתו כאמור, רשאי ראש ההוצאה לפועל להורות על עיכוב ביצועו של פסק הדין, כולו או מקצתו, מטעמים מיוחדים שיירשמו.

 

מיום 1.1.2009

תיקון מס' 29

ס"ח תשס"ט מס' 2188 מיום 16.11.2008 עמ' 42, 47 (ה"ח 260)

19. (א) חייב הטוען שמילא אחר פסק הדין או שאינו חייב עוד למלא אחריו, כולו או מקצתו, עליו הראיה, ורשאי ראש ההוצאה לפועל רשם ההוצאה לפועל לקבוע אם ובאיזו מידה מוטל עוד על החייב למלא אחר פסק הדין; עד לקביעתו כאמור, רשאי ראש ההוצאה לפועל רשם ההוצאה לפועל להורות על עיכוב ביצועו של פסק הדין, כולו או מקצתו, מטעמים מיוחדים שיירשמו.

(ב) החליט ראש ההוצאה לפועל רשם ההוצאה לפועל להורות על עיכוב ביצועו של פסק הדין, יצווה על הפקדת ערובה להבטחת קיום פסק הדין, זולת אם החליט, בהתחשב בנסיבות הענין, שלא לצוות כן.

(ג) בדיון לפי סעיף זה ינהג ראש ההוצאה לפועל כאילו היה בית משפט הדן בבקשה בדרך המרצה, ולענין ערעור, דין החלטתו כדין פסק דין של בית משפט שלום;

דחה ראש ההוצאה לפועל רשם ההוצאה לפועל את טענת החייב, יטיל עליו הוצאות מיוחדות אם מצא כי לא היה יסוד לטענתו.

עדכון על קבלת תקבולים (תיקון מס' 35) תשע"ב-2011

19א.   (א)  זוכה ידווח ללשכת ההוצאה לפועל על כל תקבול שקיבל על חשבון החוב שלא באמצעות הלשכה, בתוך שבעה ימים מיום קבלת התקבול.

           (ב)  על אף האמור בסעיף קטן (א), זוכה שהודיע ללשכת ההוצאה לפועל על הסדר בינו ובין החייב כאמור בסעיף 19ב, רשאי לדווח על כל התקבולים שקיבל על חשבון החוב שלא באמצעות הלשכה, בציון סכום התקבול ותאריך קבלתו, אחת לשלושה חודשים; ואולם פרע החייב את מלוא החוב, ידווח הזוכה על פירעון מלוא החוב בתוך שבעה ימים מהפירעון כאמור ויגיש בקשה לסגירת התיק.

           (ג)   רשם ההוצאה לפועל רשאי להטיל הוצאות על זוכה שלא דיווח ללשכה כאמור בסעיף קטן (א) או (ב) בתוך המועד האמור באותו סעיף קטן, לאחר שניתנה לזוכה הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה; סכום ההוצאות האמור יקוזז מחשבון החוב בתיק ההוצאה לפועל; הגיש הזוכה בקשת רשות ערעור על החלטה זו וערעורו התקבל, יזוכה חשבון החוב בתיק בסכום ההוצאות שקוזז.

מיום 16.9.2012

תיקון מס' 35

ס"ח תשע"ב מס' 2321 מיום 16.11.2011 עמ' 24 (ה"ח 596)

הוספת סעיף 19א

הסדר עם החייב (תיקון מס' 35) תשע"ב-2011

19ב.   (א)  זוכה שהגיע להסדר עם החייב בדבר קבלת תקבולים על חשבון החוב שלא באמצעות הלשכה (בסעיף זה – הסדר), יודיע על כך ללשכת ההוצאה לפועל וההליכים בתיק שבהסדר יעוכבו כל עוד לא הודיע הזוכה כי החייב הפר את ההסדר.

           (ב)  תיק, למעט תיק מזונות, שהזוכה הודיע שהוא בהסדר, לא ייזקפו כספים לחשבון החוב, לפי סעיף 76 או במסגרת צו איחוד לפי פרק ז'3, כל עוד לא הודיע הזוכה כי החייב הפר את ההסדר.

           (ג)   הופר ההסדר וביקש הזוכה לחדש הליכים בתיק, ינקוט פעולות אלה:

(1)   ידווח ללשכת ההוצאה לפועל על הקטנת קרן החוב, בצירוף פירוט התקבולים שקיבל לפי ההסדר וטרם דווחו לפי סעיף 19א, ותאריך תשלומם, אלא אם כן דיווח על כל התקבולים שקיבל לפי הסעיף האמור;

(2)   ישלח לחייב הודעה, בדואר רשום, בדבר כוונתו לחדש את ההליכים, בצירוף פירוט התקבולים שקיבל לפי ההסדר ויתרת החוב המעודכנת לאחר הדיווח ללשכת ההוצאה לפועל כאמור בפסקה (1);

(3)   יגיש בקשה לחידוש ההליכים, בצירוף העתק ההודעה האמורה בפסקה (2) ואישור על משלוחה בדואר רשום לחייב, ובלבד שחלפו 15 ימים מיום ששלח לחייב את ההודעה האמורה.

           (ד)  אין בהוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) כדי למנוע מהחייב לדווח על תשלומים ששילם לפי ההסדר; הודעת החייב תועבר לתגובת הזוכה על ידי לשכת ההוצאה לפועל; לא הוגשה תגובת הזוכה לאמור בהודעת החייב בתוך 15 ימים מיום שנשלחה לזוכה, תבוצע הקטנת קרן החוב, בהתאם להודעת החייב.

מיום 16.9.2012

תיקון מס' 35

ס"ח תשע"ב מס' 2321 מיום 16.11.2011 עמ' 25 (ה"ח 596)

הוספת סעיף 19ב

גביית יתר (תיקון מס' 3) תשל"ה-1974 (תיקון מס' 29) תשס"ט-2008

20.   (א)  כל סכום שנגבה מהחייב מעל לחוב הפסוק ישולם לחייב, ואם נמסר לזוכה, רשאי רשם ההוצאה לפועל לצוות על החזרתו; הצו ניתן להוצאה לפועל כאילו היה פסק דין לטובת החייב נגד הזוכה.

           (ב)  שולם סכום כסף בטעות, תוך כדי הליכי הוצאה לפועל, רשאי רשם ההוצאה לפועל, לפי בקשת צד מעונין, לתת כל צו לתיקון הטעות; צו כאמור ניתן להוצאה לפועל כאילו היה פסק דין.

מיום 21.11.1974

תיקון מס' 3

ס"ח תשל"ה  מס' 748 מיום 21.11.1974 עמ' 12 (ה"ח 1002)

20. (א) כל סכום שנגבה מהחייב מעל לחוב הפסוק ישולם לחייב, ואם נמסר לזוכה, רשאי ראש ההוצאה לפועל לצוות על החזרתו; הצו ניתן להוצאה לפועל כאילו היה פסק דין לטובת החייב נגד הזוכה.

(ב) שולם סכום כסף בטעות, תוך כדי הליכי הוצאה לפועל, רשאי ראש ההוצאה לפועל, לפי בקשת צד מעונין, לתת כל צו לתיקון הטעות; צו כאמור ניתן להוצאה לפועל כאילו היה פסק דין.

 

מיום 1.1.2009

תיקון מס' 29

ס"ח תשס"ט מס' 2188 מיום 16.11.2008 עמ' 42 (ה"ח 260)

20. (א) כל סכום שנגבה מהחייב מעל לחוב הפסוק ישולם לחייב, ואם נמסר לזוכה, רשאי ראש ההוצאה לפועל רשם ההוצאה לפועל לצוות על החזרתו; הצו ניתן להוצאה לפועל כאילו היה פסק דין לטובת החייב נגד הזוכה.

(ב) שולם סכום כסף בטעות, תוך כדי הליכי הוצאה לפועל, רשאי ראש ההוצאה לפועל רשם ההוצאה לפועל, לפי בקשת צד מעונין, לתת כל צו לתיקון הטעות; צו כאמור ניתן להוצאה לפועל כאילו היה פסק דין.

(תיקון מס' 29) תשס"ט-2008 (תיקון מס' 51) תשע"ו-2016

פרק א'1: הוצאה לפועל במסלול מקוצר

מיום 16.5.2009

תיקון מס' 29

ס"ח תשס"ט מס' 2188 מיום 16.11.2008 עמ' 47 (ה"ח 260)

הוספת פרק א'1

 

מיום 11.8.2016

תיקון מס' 51

ס"ח תשע"ו מס' 2573 מיום 11.8.2016 עמ' 1154 (ה"ח 1058)

פרק א'1: הוצאה לפועל במסלול מקוצר – הוראת שעה

 

(תיקון מס' 51) תשע"ו-2016

20א.   (בוטל).

מיום 16.5.2009

תיקון מס' 29

ס"ח תשס"ט מס' 2188 מיום 16.11.2008 עמ' 47 (ה"ח 260)

הוספת סעיף 20א

 

מיום 2.8.2011

תיקון מס' 34

ס"ח תשע"א מס' 2311 מיום 11.8.2011 עמ' 1028 (ה"ח 596)

20א. הוראות פרק זה יחולו על בקשות לביצוע חיוב במסלול מקוצר שהוגשו מיום י"א באב התשס"ט (1 באוגוסט 2009) ועד יום א' באב התשע"א (1 באוגוסט 2011) ועד יום כ"ט באלול התשע"ב (16 בספטמבר 2012).

 

מיום 16.9.2012

תיקון מס' 41

ס"ח תשע"ב מס' 2374 מיום 2.8.2012 עמ' 607 (ה"ח 684)

20א. הוראות פרק זה יחולו על בקשות לביצוע חיוב במסלול מקוצר שהוגשו מיום י"א באב התשס"ט (1 באוגוסט 2009) ועד יום כ"ט באלול התשע"ב (16 בספטמבר 2012) י"ב באלול התשע"ו (15 בספטמבר 2016).

 

מיום 11.8.2016

תיקון מס' 51

ס"ח תשע"ו מס' 2573 מיום 11.8.2016 עמ' 1154 (ה"ח 1058)

ביטול סעיף 20א

הנוסח הקודם:

תחולה

20א. הוראות פרק זה יחולו על בקשות לביצוע חיוב במסלול מקוצר שהוגשו מיום י"א באב התשס"ט (1 באוגוסט 2009) ועד יום י"ב באלול התשע"ו (15 בספטמבר 2016).

חיוב הניתן לביצוע במסלול מקוצר (תיקון מס' 29) תשס"ט-2008 (תיקון מס' 52) תשע"ז-2016

20ב.   (א)  בקשות לביצוע פסק דין כספי או כל חיוב כספי אחר שניתן לפי חוק לבצעו כמו פסק דין של בית משפט, שאינו עולה על 25,000 שקלים חדשים, למעט פסק דין למזונות ולמעט בקשות למימוש משכון או משכנתה, ניתן לבצע במסלול מקוצר לפי הוראות פרק זה (בחוק זה – חיוב הניתן לביצוע במסלול מקוצר).

(תיקון מס' 41) תשע"ב-2012

           (ב)  על אף האמור בסעיף קטן (א), לא ניתן לבצע חיוב במסלול מקוצר אם ניתן לגבי החייב צו איחוד תיקים בהתאם לפרק ז'3 או אם סך חובותיו של החייב בתיקי הוצאה לפועל עולה על 100,000 שקלים חדשים.

(תיקון מס' 41) תשע"ב-2012 (תיקון מס' 51) תשע"ו-2016

           (ג)   הוגשה בקשת ביצוע לפי פרק זה והחייב הוכרז כחייב מוגבל באמצעים בהתאם להוראות סעיף 69ג או שניתן לגביו צו איחוד תיקים בהתאם לפרק ז'3, תימסר הודעה לזוכה שלפיה התיק יועבר לביצוע במסלול רגיל בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה, אלא אם כן יודיע כי ברצונו לסגור את התיק; לא הודיע הזוכה כאמור ללשכת ההוצאה לפועל בתוך אותו מועד, יועבר התיק למסלול רגיל; הודיע הזוכה כי ברצונו לסגור את התיק, יפעל מנהל לשכת ההוצאה לפועל בהתאם להודעת הזוכה.

(תיקון מס' 41) תשע"ב-2012

           (ד)  (1)   הגיש החייב בקשה שבה טען טענת פרעתי לפי סעיף 19, יתקיים הדיון בבקשה לפני רשם הוצאה לפועל בלשכת ההוצאה לפועל שבה הגיש הזוכה את הבקשה לביצוע חיוב במסלול מקוצר; דחה הרשם את בקשת החייב, כולה או חלקה, יימשכו ההליכים במסלול המקוצר לפי הוראות פרק זה;

(תיקון מס' 51) תשע"ו-2016

(1א) הגיש החייב התנגדות לביצוע הבקשה לפי סעיף 81א(ג) או 81א1(ד) ובית המשפט דחה את בקשתו, יימשכו ההליכים במסלול המקוצר לפי הוראות פרק זה;

(תיקון מס' 51) תשע"ו-2016

(2)   ביצוע ההליך במסלול המקוצר יעוכב עד לתום הדיון בבקשה בטענת פרעתי או בהתנגדות, לפי העניין, ותקופה זו לא תבוא במניין הימים הקבוע בסעיף 20ו(א)(1).

מיום 16.5.2009

תיקון מס' 29

ס"ח תשס"ט מס' 2188 מיום 16.11.2008 עמ' 47 (ה"ח 260)

הוספת סעיף 20ב

 

מיום 16.9.2012

תיקון מס' 41

ס"ח תשע"ב מס' 2374 מיום 2.8.2012 עמ' 607 (ה"ח 684)

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא ניתן לבצע חיוב במסלול מקוצר אם ניתן לגבי החייב צו איחוד תיקים בהתאם לפרק ז'3 או אם סך חובותיו של החייב בתיקי הוצאה לפועל עולה על 100,000 שקלים חדשים.

(ג) הוגשה בקשת ביצוע לפי פרק זה והחייב טען טענת פרעתי לפי סעיף 19 הגיש התנגדות לביצוע הבקשה לפי סעיף 81א(ג) או 81א1(ד), הוכרז כחייב מוגבל באמצעים בהתאם להוראות סעיף 69ג או שניתן לגביו צו איחוד תיקים בהתאם לפרק ז'3, תימסר הודעה לזוכה שלפיה התיק יועבר לביצוע במסלול רגיל בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה, אלא אם כן יודיע כי ברצונו לגנוז את התיק; לא הודיע הזוכה כאמור ללשכת ההוצאה לפועל בתוך אותו מועד, יועבר התיק למסלול רגיל; הודיע הזוכה כי ברצונו לגנוז את התיק, יפעל מנהל לשכת ההוצאה לפועל בהתאם להודעת הזוכה.

(ד) (1) הגיש החייב בקשה שבה טען טענת פרעתי לפי סעיף 19, יתקיים הדיון בבקשה לפני רשם הוצאה לפועל בלשכת ההוצאה לפועל שבה הגיש הזוכה את הבקשה לביצוע חיוב במסלול מקוצר; דחה הרשם את בקשת החייב, כולה או חלקה, יימשכו ההליכים במסלול המקוצר לפי הוראות פרק זה;

(2) ביצוע ההליך במסלול המקוצר יעוכב עד לתום הדיון בבקשה בטענת פרעתי ותקופה זו לא תבוא במניין הימים הקבוע בסעיף 20ו(א)(1).

 

מיום 11.8.2016

תיקון מס' 51

ס"ח תשע"ו מס' 2573 מיום 11.8.2016 עמ' 1154 (ה"ח 1058)

(ג) הוגשה בקשת ביצוע לפי פרק זה והחייב הגיש התנגדות לביצוע הבקשה לפי סעיף 81א(ג) או 81א1(ד), הוכרז כחייב מוגבל באמצעים בהתאם להוראות סעיף 69ג או שניתן לגביו צו איחוד תיקים בהתאם לפרק ז'3, תימסר הודעה לזוכה שלפיה התיק יועבר לביצוע במסלול רגיל בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה, אלא אם כן יודיע כי ברצונו לגנוז לסגור את התיק; לא הודיע הזוכה כאמור ללשכת ההוצאה לפועל בתוך אותו מועד, יועבר התיק למסלול רגיל; הודיע הזוכה כי ברצונו לגנוז לסגור את התיק, יפעל מנהל לשכת ההוצאה לפועל בהתאם להודעת הזוכה.

(ד) (1) הגיש החייב בקשה שבה טען טענת פרעתי לפי סעיף 19, יתקיים הדיון בבקשה לפני רשם הוצאה לפועל בלשכת ההוצאה לפועל שבה הגיש הזוכה את הבקשה לביצוע חיוב במסלול מקוצר; דחה הרשם את בקשת החייב, כולה או חלקה, יימשכו ההליכים במסלול המקוצר לפי הוראות פרק זה;

(1א) הגיש החייב התנגדות לביצוע הבקשה לפי סעיף 81א(ג) או 81א1(ד) ובית המשפט דחה את בקשתו, יימשכו ההליכים במסלול המקוצר לפי הוראות פרק זה;

(2) ביצוע ההליך במסלול המקוצר יעוכב עד לתום הדיון בבקשה בטענת פרעתי או בהתנגדות, לפי העניין, ותקופה זו לא תבוא במניין הימים הקבוע בסעיף 20ו(א)(1).

 

מיום 1.1.2017

תיקון מס' 52

ס"ח תשע"ז מס' 2591 מיום 29.12.2016 עמ' 212 (ה"ח 1083)

(א) בקשות לביצוע פסק דין כספי או כל חיוב כספי אחר שניתן לפי חוק לבצעו כמו פסק דין של בית משפט, שאינו עולה על 10,000 שקלים חדשים 25,000 שקלים חדשים, למעט פסק דין למזונות ולמעט בקשות למימוש משכון או משכנתה, ניתן לבצע במסלול מקוצר לפי הוראות פרק זה (בחוק זה – חיוב הניתן לביצוע במסלול מקוצר).

החלת הוראות החוק (תיקון מס' 29) תשס"ט-2008 (תיקון מס' 43) תשע"ד-2014

20ג.   הוראות חוק זה, למעט הוראות פרקים ג', ה', ו', ו'1, ו'2, ז'1, ז'2, ז'3 ו-ז'4, יחולו על הליכים לפי פרק זה, בשינויים המחויבים.

מיום 16.5.2009

תיקון מס' 29

ס"ח תשס"ט מס' 2188 מיום 16.11.2008 עמ' 48 (ה"ח 260)

הוספת סעיף 20ג

 

מיום 1.2.2015

תיקון מס' 43

ס"ח תשע"ד מס' 2451 מיום 22.5.2014 עמ' 547 (ה"ח 846)

20ג. הוראות חוק זה, למעט הוראות פרקים ג', ה', ו', ו'1, ו'2, ז'1, ז'2, ז'3 ו-ז'4, יחולו על הליכים לפי פרק זה, בשינויים המחויבים.

 

בקשת ביצוע במסלול מקוצר (תיקון מס' 29) תשס"ט-2008

20ד.   בעת הגשת בקשת ביצוע לגבי חיוב הניתן לביצוע במסלול מקוצר, רשאי הזוכה לבחור כי החיוב יבוצע במסלול מקוצר בהתאם להוראות פרק זה.

מיום 16.5.2009

תיקון מס' 29

ס"ח תשס"ט מס' 2188 מיום 16.11.2008 עמ' 48 (ה"ח 260)

הוספת סעיף 20ד

הליכים במסלול מקוצר (תיקון מס' 51) תשע"ו-2016

20ה.   (א)  לשכת ההוצאה לפועל רשאית לנקוט את ההליכים האלה:

(1)   עיקול כספים של החייב וזכויות החייב לקבלת כספים הנמצאים בידי צד שלישי;

(2)   עיקול כלי רכב של החייב.

           (ב)  זוכה המבקש נקיטת הליכים בטרם המצאת אזהרה לחייב, יציין בבקשת הביצוע אילו הליכים מבין ההליכים האמורים בסעיף קטן (א) הוא מבקש שיינקטו, ינמק את בקשתו, יציין את הפרטים הדרושים לשם כך, לרבות את פרטי הצד השלישי כאמור בסעיף קטן (א)(1), ויצרף לבקשתו את המסמכים הדרושים; ביקש הזוכה נקיטת הליכים כאמור, יאשר רשם ההוצאה לפועל נקיטת הליכים, בכפוף להוראות סעיף 7(ה).

           (ג)   הוראות סעיף 20יז(א) ו-(ב) יחולו, בשינויים המחויבים, גם על תיק המתנהל במסלול מקוצר.

מיום 16.5.2009

תיקון מס' 29

ס"ח תשס"ט מס' 2188 מיום 16.11.2008 עמ' 48 (ה"ח 260)

הוספת סעיף 20ה

 

מיום 11.8.2016

תיקון מס' 51

ס"ח תשע"ו מס' 2573 מיום 11.8.2016 עמ' 1154 (ה"ח 1058)

החלפת סעיף 51

הנוסח הקודם:

הליכים במסלול מקוצר

20ה. (א) בחר הזוכה בביצוע החיוב במסלול מקוצר כאמור בסעיף 20ד, זכאי הוא כי יינקטו אך ורק ההליכים המפורטים להלן:

(1) עיקול כספים של החייב וזכויות החייב לקבלת כספים הנמצאים בידי צד שלישי;

(2) עיקול כלי רכב של החייב.

(ב) רשם ההוצאה לפועל ינקוט הליכים כאמור בסעיף קטן (א) בהתאם למידע על החייב שהתקבל בידיו לפי סעיף 7ב או שמסר הזוכה.

(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), ובלי לגרוע מחובתו של רשם ההוצאה לפועל כאמור באותו סעיף קטן, רשאי זוכה לבקש נקיטת הליכים בטרם קבלת מידע על החייב, ובלבד שציין בבקשת הביצוע אילו הליכים מבין ההליכים האמורים בסעיף קטן (א) הוא מבקש שיינקטו ואת הפרטים הדרושים לשם כך, לרבות פרטי הצד השלישי כאמור בסעיף קטן (א)(1), וצירף את המסמכים הדרושים; ביקש הזוכה נקיטת הליכים כאמור, ינקוט רשם ההוצאה לפועל הליכים, בכפוף להוראות סעיף 7(ה).

(ד) רשם ההוצאה לפועל רשאי להאציל סמכויות שניתנו לו לפי פרק זה לגורם כאמור בסעיף 4א; הואצלה סמכותו של רשם ההוצאה לפועל כאמור, ינקטו הליכים על ידי הגורם שהסמכות הואצלה לו רק בהתאם לכלליים שייקבעו לעניין זה על ידי מנהל מערכת ההוצאה לפועל כאמור בסעיף 20י(ב).

פרק הזמן לנקיטת הליכים במסלול מקוצר (תיקון מס' 29) תשס"ט-2008

20ו.   (א)  ביצוע חיוב במסלול מקוצר יסתיים בהתקיים אחד מאלה:

 

 

(תיקון מס' 41) תשע"ב-2012 (הוראת שעה) תשפ"א-2020

(1)   חלפו תשעה חודשים מיום המצאת האזהרה לחייב, ואולם אם קיימים נכסים מעוקלים של החייב, רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות כי ביצוע החיוב במסלול מקוצר יסתיים במועד מאוחר יותר שיקבע, אם מצא שיהיה ניתן לממש נכסים אלה;

(2)   רשם ההוצאה לפועל החליט שאין תועלת בהמשך ההליכים;

(3)   הזוכה ביקש להעביר את התיק למסלול רגיל.

           (ב)  על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יסתיים הביצוע לפי סעיף קטן (א)(1) או (2), אם החייב משלם את החוב בתשלומים שנקבעו לו.

(תיקון מס' 51) תשע"ו-2016

           (ג)   הסתיים ביצוע חיוב במסלול מקוצר לפי סעיף קטן (א)(1) או (2) ולא נפרע החוב הפסוק במלואו, תימסר על כך הודעה לזוכה והוא יודיע ללשכת ההוצאה לפועל בתוך 30 ימים מיום מסירת ההודעה, אם ברצונו לסגור את התיק או להעביר לביצוע במסלול רגיל; הודיע הזוכה כאמור, יפעל מנהל לשכת ההוצאה לפועל בהתאם להודעה הזוכה; לא הודיע הזוכה ללשכת ההוצאה לפועל בתוך המועד האמור, יחולו הוראות אלה:

(1)   היו כל הזוכים בתיק יחידים – יועבר התיק למסלול רגיל;

(תיקון מס' 51) תשע"ו-2016

(2)   היה בתיק זוכה שאינו יחיד – ייסגר התיק.

(תיקון מס' 51) תשע"ו-2016

           (ד)  הסתיים ביצוע חיוב לפי סעיף קטן (א)(1) או (2), אין בכך כדי לפגוע בזכותו של הזוכה להגיש בקשת ביצוע חדשה בשל אותו חוב אם לא נפרע במלואו, ואולם לא תוגש בקשת ביצוע חדשה במסלול מקוצר אלא בחלוף שנה מיום סגירת התיק; על אף האמור, רשאי רשם ההוצאה לפועל להתיר הגשת בקשת ביצוע כאמור בסעיף קטן זה אף אם לא חלפה שנה מיום סגירת התיק, מטעמים מיוחדים שיירשמו.

מיום 16.5.2009

תיקון מס' 29

ס"ח תשס"ט מס' 2188 מיום 16.11.2008 עמ' 48 (ה"ח 260)

הוספת סעיף 20ו

 

מיום 16.9.2012

תיקון מס' 41

ס"ח תשע"ב מס' 2374 מיום 2.8.2012 עמ' 607 (ה"ח 684)

(א) ביצוע חיוב במסלול מקוצר יסתיים בהתקיים אחד מאלה:

(1) חלפו שמונה חודשים מיום פתיחת התיק המצאת האזהרה לחייב, ואולם אם קיימים נכסים מעוקלים של החייב, רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות כי ביצוע החיוב במסלול מקוצר יסתיים במועד מאוחר יותר שיקבע, אם מצא שיהיה ניתן לממש נכסים אלה;

 

מיום 11.8.2016

תיקון מס' 51

ס"ח תשע"ו מס' 2573 מיום 11.8.2016 עמ' 1155 (ה"ח 1058)

(ג) הסתיים ביצוע חיוב במסלול מקוצר לפי סעיף קטן (א)(1) או (2) ולא נפרע החוב הפסוק במלואו, תימסר על כך הודעה לזוכה והוא יודיע ללשכת ההוצאה לפועל בתוך 30 ימים מיום מסירת ההודעה, אם ברצונו לגנוז לסגור את התיק או להעביר לביצוע במסלול רגיל; הודיע הזוכה כאמור, יפעל מנהל לשכת ההוצאה לפועל בהתאם להודעה הזוכה; לא הודיע הזוכה ללשכת ההוצאה לפועל בתוך המועד האמור, יחולו הוראות אלה:

(1) היו כל הזוכים בתיק יחידים – יועבר התיק למסלול רגיל;

(2) היה בתיק זוכה שאינו יחיד – ייגנז ייסגר התיק.

(ד) הסתיים ביצוע חיוב לפי סעיף קטן (א)(1) או (2), אין בכך כדי לפגוע בזכותו של הזוכה להגיש בקשת ביצוע חדשה בשל אותו חוב אם לא נפרע במלואו, ואולם לא תוגש בקשת ביצוע חדשה במסלול מקוצר אלא בחלוף שנה מיום גניזת סגירת התיק; על אף האמור, רשאי רשם ההוצאה לפועל להתיר הגשת בקשת ביצוע כאמור בסעיף קטן זה אף אם לא חלפה שנה מיום גניזת סגירת התיק, מטעמים מיוחדים שיירשמו.

 

מיום 24.9.2020 עד יום 24.3.2022

הוראת שעה

ס"ח תשפ"א מס' 2854 מיום 24.9.2020 עמ' 7 (ה"ח 1348)

צו תשפ"א-2021

ק"ת תשפ"א מס' 9486 מיום 6.7.2021 עמ' 3600

(א) ביצוע חיוב במסלול מקוצר יסתיים בהתקיים אחד מאלה:

(1) חלפו שמונה תשעה חודשים מיום המצאת האזהרה לחייב, ואולם אם קיימים נכסים מעוקלים של החייב, רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות כי ביצוע החיוב במסלול מקוצר יסתיים במועד מאוחר יותר שיקבע, אם מצא שיהיה ניתן לממש נכסים אלה;

סגירת תיק או העברה למסלול רגיל (תיקון מס' 29) תשס"ט-2008 (תיקון מס' 51) תשע"ו-2016

20ז.   (א)  נסגר תיק לפי פרק זה, לא יינקטו במסגרתו הליכים נגד החייב והליכים התלויים ועומדים בו יבוטלו, ואולם מידע על החייב שנמסר לצורך ביצוע חיוב במסלול מקוצר יישמר לתקופה שתיקבע.

           (ב)  הועבר תיק למסלול רגיל לפי פרק זה ניתן להמשיך בביצוע הליכים תלויים ועומדים שהוחלט בנקיטתם במסלול מקוצר ולעשות שימוש במידע על החייב שנמסר לצורך ביצוע החיוב במסלול המקוצר.

(תיקון מס' 51) תשע"ו-2016

           (ג)   הודעה על סגירת התיק וביטול ההליכים או על העברתו למסלול רגיל תימסר לחייב.

מיום 16.5.2009

תיקון מס' 29

ס"ח תשס"ט מס' 2188 מיום 16.11.2008 עמ' 49 (ה"ח 260)

הוספת סעיף 20ז

 

מיום 11.8.2016

תיקון מס' 51

ס"ח תשע"ו מס' 2573 מיום 11.8.2016 עמ' 1155 (ה"ח 1058)

גניזת סגירת תיק או העברה למסלול רגיל

20ז. (א) נגנז נסגר תיק לפי פרק זה, לא יינקטו במסגרתו ה