להורדת הקובץ בפורמט וורד לחץ כאן

חוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א-1961

משפט פרטי וכלכלה – כספים – ריבית – פסיקת ריבית והצמדה

תוכן ענינים

(תיקון מס' 3) תשל"ט-1978

חוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א-1961*

מיום 1.1.1979

תיקון מס' 3

ס"ח תשל"ט מס' 920 מיום 1.1.1979 עמ' 28 (ה"ח 1362)

תיקון שם החוק

הנוסח הקודם:

חוק פסיקת ריבית, תשכ"א-1961

הגדרות (תיקון מס' 3) תשל"ט-1978

1.    בחוק זה –

           "רשות שיפוטית" – בית משפט, בית דין או רשות אחרת המוסמכת על פי דין לפסוק תשלום לבעל דין, או לקבוע סכום המשתלם לבעל דין, לרבות בורר וכן ראש ההוצאה לפועל כשהוא מוסמך על פי דין לפסוק או לקבוע סכום כסף;

מיום 1.1.1979

תיקון מס' 3

ס"ח תשל"ט מס' 920 מיום 1.1.1979 עמ' 28 (ה"ח 1362)

"רשות שיפוטית" – בית משפט, בית דין או רשות אחרת המוסמכת על פי דין לפסוק תשלום לבעל דין, או לקבוע סכום המשתלם לבעל דין, לרבות בורר וכן ראש ההוצאה לפועל כשהוא מוסמך על פי דין לפסוק או לקבוע סכום כסף;

           "יום הגשת התביעה" – לרבות היום שבו פנה בעל הדין לראשונה לרשות השיפוטית לפסוק בענין;

(תיקון מס' 3) תשל"ט-1978

           "מדד" – מדד המחירים לצרכן המתפרסם מדי פעם מטעם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

מיום 1.1.1979

תיקון מס' 3

ס"ח תשל"ט מס' 920 מיום 1.1.1979 עמ' 28 (ה"ח 1362)

הוספת הגדרת "מדד"

(תיקון מס' 3) תשל"ט-1978

           "הפרשי הצמדה" – תוספת לסכום שנפסק או שנקבע, לפי שיעור העליה של המדד מן המדד שפורסם סמוך לפני תחילת התקופה האמורה בסעיף 5(א) עד המדד שפורסם סמוך לפני תשלום הסכום, ואם שולם הסכום בשיעורים – לפני תשלום כל שיעור ושיעור;

מיום 1.1.1979

תיקון מס' 3

ס"ח תשל"ט מס' 920 מיום 1.1.1979 עמ' 28 (ה"ח 1362)

הוספת הגדרת "הפרשי הצמדה"

(תיקון מס' 8) תשס"א-2001

           "הפרשי הצמדה וריבית" – הפרשי הצמדה, בצירוף ריבית צמודה, בשיעור ובדרך חישוב שקבע שר האוצר, בהתייעצות עם שר המשפטים ועם נגיד בנק ישראל ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, על הסכום שמדובר בו בסעיף 2;

מיום 1.1.1979

תיקון מס' 3

ס"ח תשל"ט מס' 920 מיום 1.1.1979 עמ' 28 (ה"ח 1362)

הוספת הגדרת "הפרשי הצמדה וריבית"

מיום 9.2.1984

תיקון מס' 4

ס"ח תשמ"ד מס' 1105 מיום 9.2.1984 עמ' 52 (ה"ח 1549)

"הפרשי הצמדה וריבית" – הפרשי הצמדה, בצירוף ריבית לא צמודה של 3% 4% לשנה, על הסכום שנפסק או שנקבע;

מיום 13.4.1989

תיקון מס' 6

ס"ח תשמ"ט מס' 1274 מיום 13.4.1989 עמ' 52 (ה"ח 1892)

החלפת הגדרה "הפרשי הצמדה וריבית"

הנוסח הקודם:

"הפרשי הצמדה וריבית" – הפרשי הצמדה, בצירוף ריבית לא צמודה של 4% לשנה, על הסכום שנפסק או שנקבע;

מיום 1.6.1993

צו תשנ"ג-1993

ק"ת תשנ"ג מס' 5525 מיום 1.6.1993 עמ' 866

"הפרשי הצמדה וריבית" – הפרשי הצמדה בצירוף ריבית צמודה בשיעור של 8% 4% לשנה על הסכום שמדובר בו, כאמור בסעיף 2;

מיום 1.4.2003

תיקון מס' 8

ס"ח תשס"א מס' 1784 מיום 29.3.2001 עמ' 206 (ה"ח 2719)

החלפת הגדרת "הפרשי הצמדה וריבית"

הנוסח הקודם:

"הפרשי הצמדה וריבית" – הפרשי הצמדה בצירוף ריבית צמודה בשיעור של 4% לשנה על הסכום שמדובר בו, כאמור בסעיף 2;

(תיקון מס' 6) תשמ"ט-1989

           "ריבית צמודה" – ריבית על הסכום שמדובר בו לאחר שנוספו עליו הפרשי הצמדה.

מיום 13.4.1989

תיקון מס' 6

ס"ח תשמ"ט מס' 1274 מיום 13.4.1989 עמ' 52 (ה"ח 1892)

הוספת הגדרת "ריבית צמודה"

הסמכות לפסוק ריבית

2.    רשות שיפוטית שפסקה לבעל דין סכום כסף, או שציוותה על ביצועו של פסק כזה, או שקבעה סכום כסף המגיע על פי חיקוק, רשאית, לפי שיקול דעתה, לפסוק ריבית על אותו סכום, כולו או מקצתו.

ריבית על הוצאות ושכר טרחה

3.    רשות שיפוטית רשאית לפסוק ריבית גם על הוצאות משפט ועל שכר טרחה של עורך דין שפסקה לבעל דין.

הצמדה (תיקון מס' 3) תשל"ט-1978 (תיקון מס' 4) תשמ"ד-1984 (תיקון מס' 6) תשמ"ט-1989

3א.     (א)  במקום לפסוק ריבית רשאית רשות שיפוטית, לפי שיקול דעתה, לפסוק הפרשי הצמדה או הפרשי הצמדה וריבית, במלואם או במקצתם.

(תיקון מס' 4) תשמ"ד-1984

           (ב)  (נמחק).

           (ג)   הוראות סעיפים 5 ו-7 עד 11 יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על פסיקה לפי סעיף זה.

(תיקון מס' 4) תשמ"ד-1984

           (ד)  לענין תשלומים על חשבון החוב, דין הפרשי הצמדה כדין הקרן.

מיום 1.1.79

תיקון מס' 3

ס"ח תשל"ט מס' 920 מיום 1.1.79 עמ' 28 (ה"ח 1362)

הוספת סעיף 3א

מיום 9.2.1984

תיקון מס' 4

ס"ח תשמ"ד מס' 1105 מיום 9.2.1984 עמ' 52 (ה"ח 1549)

3א. (א) במקום לפסוק ריבית רשאית רשות שיפוטית, לפי שיקול דעתה, לפסוק הפרשי הצמדה או הפרשי הצמדה וריבית, במלואם או במקצתם. אולם בנסיבות מיוחדות ומנימוקים שיירשמו רשאית היא לפסוק הפרשי הצמדה בצירוף ריבית לא צמודה העולה על 4% לשנה.

(ב) שולם הסכום שנפסק או שנקבע תוך ששה חדשים מתחילת התקופה האמורה בסעיף 5(א), לא יתווספו אליו הפרשי הצמדה או הפרשי הצמדה וריבית שנפסקו לפי סעיף קטן (א), אלא הריבית הקבועה בסעיף 4(א).

(ג) הוראות סעיפים 5 ו-7 עד 11 יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על פסיקה לפי סעיף זה.

(ד) לענין תשלומים על חשבון החוב, דין הפרשי הצמדה כדין הקרן.

מיום 13.4.1989

תיקון מס' 6

ס"ח תשמ"ט מס' 1274 מיום 13.4.1989 עמ' 52 (ה"ח 1892)

(א) במקום לפסוק ריבית רשאית רשות שיפוטית, לפי שיקול דעתה, לפסוק הפרשי הצמדה או הפרשי הצמדה וריבית, במלואם או במקצתם. אולם בנסיבות מיוחדות ומנימוקים שיירשמו רשאית היא לפסוק הפרשי הצמדה בצירוף ריבית לא צמודה העולה על 4% לשנה.

שיעור הריבית (תיקון מס' 3) תשל"ט-1978 (תיקון מס' 4) תשמ"ד-1984 (תיקון מס' 5) תשמ"ז-1986 צו תשנ"ג-1993 (תיקון מס' 8) תשס"א-2001

4.       (א)  הריבית לפי סעיפים 2 ו-3 וכן הריבית הנפסקת על סכום שיש לשלמו במטבע חוץ או במטבע ישראלי כשהוא צמוד למטבע חוץ, יהיו בשיעורים ובדרך חישוב שקבע שר האוצר, בהתייעצות עם שר המשפטים ועם נגיד בנק ישראל ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אלא אם כן קבעה הרשות השיפוטית שיעור נמוך יותר.

           (ב)  נפסקה ריבית בשיעור הקבוע לפי סעיף קטן (א) ולאחר מכן שונה שיעור זה, יחול כל שיעור חדש, מיום השינוי, על הסכום שטרם שולם.

(תיקון מס' 8) תשס"א-2001

           (ג)   (בוטל).

מיום 14.5.1973

צו תשל"ג-1972

ק"ת תשנ"ג מס' 3001 מיום 29.4.1973 עמ' 1264

בוטל

ק"ת תשל"ה מס' 3284 מיום 23.1.1975 עמ' 715

4. שיעור הריבית לפי הסעיפים 2 ו-3 יהיה אחד עשר למאה לשנה 15%, אם לא קבעה הרשות השיפוטית שיעור נמוך יותר.

מיום 23.1.1975

צו תשל"ה-1975

ק"ת תשל"ה מס' 3284 מיום 23.1.1975 עמ' 715

4. שיעור הריבית לפי הסעיפים 2 ו-3 יהיה אחד עשר למאה לשנה 22%, אם לא קבעה הרשות השיפוטית שיעור נמוך יותר.

מיום 19.2.1977

צו תשל"ז-1977

ק"ת תשל"ז מס' 3662 מיום 9.2.1977 עמ' 881

4. שיעור הריבית לפי הסעיפים 2 ו-3 יהיה 22% 26%, אם לא קבעה הרשות השיפוטית שיעור נמוך יותר.

מיום 1.12.1978

צו תשל"ט-1978

ק"ת תשל"ט מס' 3911 מיום 23.11.1978 עמ' 166

4. שיעור הריבית לפי הסעיפים 2 ו-3 יהיה 26% 30%, אם לא קבעה הרשות השיפוטית שיעור נמוך יותר.

מיום 1.1.1979

תיקון מס' 3

ס"ח תשל"ט מס' 920 מיום 1.1.1979 עמ' 28 (ה"ח 1362)

4. (א) שיעור הריבית לפי הסעיפים 2 ו-3 יהיה 30%, אם לא קבעה הרשות השיפוטית שיעור נמוך יותר.

(ב) נפסקה ריבית בשיעור הקבוע בסעיף קטן (א) ולאחר מכן שונה שיעור זה בצו לפי חוק הריבית (שינוי שיעורים), תשל"ג-1972, יחול כל שיעור חדש, מיום השינוי, על סכום שטרם שולם.

מיום 9.2.1984

תיקון מס' 4

ס"ח תשמ"ד מס' 1105 מיום 9.2.1984 עמ' 52 (ה"ח 1549)

הוספת סעיף קטן 4(ג)

מיום 7.2.1985

תיקון מס' 5

ס"ח תשמ"ז מס' 1198 מיום 12.11.1986 עמ' 14 (ה"ח 1786)

(ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), שיעור הריבית הנפסקת על סכום אשר יש לשלמו במטבע חוץ או במטבע ישראלי כשהוא צמוד למטבע חוץ, לא יעלה על שיעור הריבית שמשלם בנק ישראל לתאגידים בנקאיים על כספי פקדונות, באותו מטבע, שהם מפקידים אצלו לתקופה של שלושה חדשים שנה מכספי פקדונות תושב כמשמעותם בהיתר הפיקוח על המטבע, התשל"ח-1978; שילם בנק ישראל בתקופת הריבית כמשמעותה בסעיף 5(א) שיעורים שונים של ריבית כאמור, תחושב הריבית הנפסקת כך שלגבי כל תקופה של שלושה חדשים שנה יחול שיעור הריבית ששילם בנק ישראל כאמור ביום הראשון של אותה תקופה.

מיום 1.6.1993

צו תשנ"ג-1993

ק"ת תשנ"ג מס' 5525 מיום 1.6.1993 עמ' 866

(א) שיעור הריבית לפי הסעיפים 2 ו-3 יהיה 30% 16% לשנה, אם לא קבעה הרשות השיפוטית שיעור נמוך יותר.

מיום 1.4.2003

תיקון מס' 8

ס"ח תשס"א מס' 1784 מיום 29.3.2001 עמ' 206 (ה"ח 2719)

4. (א) שיעור הריבית לפי הסעיפים 2 ו-3 יהיה 16% לשנה, אם לא קבעה הרשות השיפוטית שיעור נמוך יותר.

(א) הריבית לפי סעיפים 2 ו-3 וכן הריבית הנפסקת על סכום שיש לשלמו במטבע חוץ או במטבע ישראלי כשהוא צמוד למטבע חוץ, יהיו בשיעורים ובדרך חישוב שקבע שר האוצר, בהתייעצות עם שר המשפטים ועם נגיד בנק ישראל ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אלא אם כן קבעה הרשות השיפוטית שיעור נמוך יותר.

(ב) נפסקה ריבית בשיעור הקבוע בסעיף קטן (א) לפי סעיף קטן (א) ולאחר מכן שונה שיעור זה בצו לפי חוק הריבית (שינוי שיעורים), תשל"ג-1972, יחול כל שיעור חדש, מיום השינוי, על סכום שטרם שולם.

(ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), שיעור הריבית הנפסקת על סכום אשר יש לשלמו במטבע חוץ או במטבע ישראלי כשהוא צמוד למטבע חוץ, לא יעלה על שיעור הריבית שמשלם בנק ישראל לתאגידים בנקאיים על כספי פקדונות, באותו מטבע, שהם מפקידים אצלו לתקופה של שנה מכספי פקדונות תושב כמשמעותם בהיתר הפיקוח על המטבע, התשל"ח-1978; שילם בנק ישראל בתקופת הריבית כמשמעותה בסעיף 5(א) שיעורים שונים של ריבית כאמור, תחושב הריבית הנפסקת כך שלגבי כל תקופה של שנה יחול שיעור הריבית ששילם בנק ישראל כאמור ביום הראשון של אותה תקופה.

תקופת הריבית וריבית פיגורים (תיקון מס' 1) תשל"ו-1976 (תיקון מס' 6) תשמ"ט-1989 (תיקון מס' 8) תשס"א-2001

5.    (א)  תקופת הריבית תהיה בפסיקה לפי סעיף 2 מיום הגשת התביעה או מיום אחר, החל מיום היווצרות עילת התביעה, שהחליטה עליו הרשות השיפוטית – עד מועד הפרעון; בהוצאות משפט – מיום הוצאתן עד מועד הפרעון; בשכר טרחה של עורך דין – מיום מתן הפסק עד מועד הפרעון; והכל אם לא קבעה הרשות השיפוטית תקופה קצרה יותר.

           בסעיף זה, "מועד הפרעון" – המועד שבו ניתן פסק הדין או המועד שנקבע בפסק הדין לתשלומו של החוב, לפי המאוחר.

(תיקון מס' 8) תשס"א-2001

           (ב)  סכום כסף שפסקה רשות שיפוטית לבעל דין ולא שולם על ידי החייב במועד הפירעון, ייווספו עליו, ממועד הפירעון עד מועד התשלום בפועל – הפרשי הצמדה וריבית, בצירוף ריבית צמודה, בשיעור ובדרך חישוב שקבע שר האוצר, בהתייעצות עם שר המשפטים ועם נגיד בנק ישראל ובאישור ועדת הכספים של הכנסת (להלן – ריבית פיגורים).

(תיקון מס' 8) תשס"א-2001

           (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאים הרשות השיפוטית או ראש ההוצאה לפועל לקבוע, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שיעור ריבית צמודה הנמוך מריבית הפיגורים לגבי התקופה שממועד הפירעון עד התשלום בפועל, ובלבד שהריבית לא תפחת מהשיעור שנקבע בפסק הדין לתקופה שעד מועד הפירעון.

מיום 15.1.1977

תיקון מס' 1

ס"ח תשל"ו מס' 820 מיום 15.7.1976 עמ' 240 (ה"ח 1143)

5. (א) תקופת הריבית תהיה בפסיקה לפי סעיף 2 מיום הגשת התביעה או מיום אחר, החל מיום היווצרות עילת התביעה, שהחליטה עליו הרשות השיפוטית – עד יום התשלום; בהוצאות משפט – מיום הוצאתן עד התשלום; בשכר טרחה של עורך דין – מיום מתן הפסק עד התשלום; והכל אם לא קבעה הרשות השיפוטית תקופה קצרה יותר.

 (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשות שיפוטית שפסקה סכום כסף לבעל דין עקב אבדן השתכרות והוצאות בעתיד, תפסוק ריבית מיום פסק הדין אם נפסק סכום חד-פעמי, ומיום פרעון כל תשלום ותשלום אם נפסקו תשלומים עיתיים.

מיום 13.4.1989

תיקון מס' 6

ס"ח תשמ"ט מס' 1274 מיום 13.4.1989 עמ' 52 (ה"ח 1892)

(א) תקופת הריבית תהיה בפסיקה לפי סעיף 2 מיום הגשת התביעה או מיום אחר, החל מיום היווצרות עילת התביעה, שהחליטה עליו הרשות השיפוטית – עד יום התשלום עד מועד הפירעון; בהוצאות משפט – מיום הוצאתן עד התשלום עד מועד הפירעון; בשכר טרחה של עורך דין – מיום מתן הפסק עד התשלום עד מועד הפירעון; והכל אם לא קבעה הרשות השיפוטית תקופה קצרה יותר.

בסעיף זה, "מועד הפרעון" – המועד שבו ניתן פסק הדין או המועד שנקבע בפסק הדין לתשלומו של החוב, לפי המאוחר.

מיום 29.3.2001

תיקון מס' 8

ס"ח תשס"א מס' 1784 מיום 29.3.2001 עמ' 207 (ה"ח 2719)

תקופת הריבית וריבית פיגורים

5. (א) תקופת הריבית תהיה בפסיקה לפי סעיף 2 מיום הגשת התביעה או מיום אחר, החל מיום היווצרות עילת התביעה, שהחליטה עליו הרשות השיפוטית – עד מועד הפירעון; בהוצאות משפט – מיום הוצאתן עד מועד הפירעון; בשכר טרחה של עורך דין – מיום מתן הפסק עד מועד הפירעון; והכל אם לא קבעה הרשות השיפוטית תקופה קצרה יותר.

בסעיף זה, "מועד הפרעון" – המועד שבו ניתן פסק הדין או המועד שנקבע בפסק הדין לתשלומו של החוב, לפי המאוחר.

  (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשות שיפוטית שפסקה סכום כסף לבעל דין עקב אבדן השתכרות והוצאות בעתיד, תפסוק ריבית מיום פסק הדין אם נפסק סכום חד-פעמי, ומיום פרעון כל תשלום ותשלום אם נפסקו תשלומים עיתיים.

(ב) סכום כסף שפסקה רשות שיפוטית לבעל דין ולא שולם על ידי החייב במועד הפירעון, ייווספו עליו, ממועד הפירעון עד מועד התשלום בפועל – הפרשי הצמדה וריבית, בצירוף ריבית צמודה, בשיעור ובדרך חישוב שקבע שר האוצר, בהתייעצות עם שר המשפטים ועם נגיד בנק ישראל ובאישור ועדת הכספים של הכנסת (להלן – ריבית פיגורים).

(ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאים הרשות השיפוטית או ראש ההוצאה לפועל לקבוע, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שיעור ריבית צמודה הנמוך מריבית הפיגורים לגבי התקופה שממועד הפירעון עד התשלום בפועל, ובלבד שהריבית לא תפחת מהשיעור שנקבע בפסק הדין לתקופה שעד מועד הפירעון.

סייגים (תיקון מס' 3) תשל"ט-1978

6.    (א)  אין לפסוק ריבית לפי חוק זה –

(1)   אם קיים הסכם בין בעלי הדין על תשלום ריבית או פיצוי אחר בשל פיגור בתשלום;

(2)   אם נקבע בחיקוק תשלום ריבית או סעד אחר כפיצוי על פיגור בתשלום, וכל עוד ניתן להעניק אותו סעד.

(תיקון מס' 3) תשל"ט-1978

           (ב)  אין לפסוק הפרשי הצמדה או הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק זה –

(1)   אם קיים בין בעלי הדין הסכם על הצמדה;

(2)   אם קיים בין בעלי הדין הסכם על ריבית פיגורים וההסכם נכרת אחרי יום ה' בכסלו תשל"ד (30 בנובמבר 1973);

(תיקון מס' 4) תשמ"ד-1984

(3)   אם נקבעה בחיקוק אחת מאלה:

(א)   הוראה בדבר תשלום הפרשי הצמדה או סעד אחר, למעט ריבית, מחמת פיגור בתשלום;

(ב)   הוראה בדבר שלילת תשלום הפרשי הצמדה, בין שלילה מלאה ובין שלילה חלקית מבחינת השיעור או התקופה.

מיום 1.1.79

תיקון מס' 3

ס"ח תשל"ט מס' 920 מיום 1.1.79 עמ' 28 (ה"ח 1362)

6. (א) אין לפסוק ריבית לפי חוק זה —

(1) אם קיים הסכם בין בעלי הדין על תשלום ריבית או פיצוי אחר בשל פיגור בתשלום;

(2) אם נקבע בחיקוק תשלום ריבית או סעד אחר כפיצוי על פיגור בתשלום, וכל עוד ניתן להעניק אותו סעד.

(ב) אין לפסוק הפרשי הצמדה או הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק זה —

(1) אם קיים בין בעלי הדין הסכם על הצמדה;

(2) אם קיים בין בעלי הדין הסכם על ריבית פיגורים וההסכם נכרת אחרי יום ה' בכסלו תשל"ד (30 בנובמבר 1973);

(3) אם נקבע בחיקוק תשלום של ריבית או של הפרשי הצמדה, אולם הוראות סעיף 58 לפקודת השטרות וסעיף 11(ב) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970, אין בהן כדי לגרוע מסמכותה של רשות שיפוטית לפסוק הפרשי הצמדה או הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק זה.

 

מיום 9.2.1984

תיקון מס' 4

ס"ח תשמ"ד מס' 1105 מיום 9.2.1984 עמ' 52 (ה"ח 1549)

החלפת פסקה 6(ב)(3)

הנוסח הקודם:

(3) אם נקבע בחיקוק תשלום של ריבית או של הפרשי הצמדה, אולם הוראות סעיף 58 לפקודת השטרות וסעיף 11(ב) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970, אין בהן כדי לגרוע מסמכותה של רשות שיפוטית לפסוק הפרשי הצמדה או הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק זה.

ריבית דריבית (תיקון מס' 8) תשס"א-2001

7.       ריבית וכן הפרשי הצמדה וריבית שנפסקו לפי חוק זה, יצורפו לקרן אחת לשנה; לענין זה, "קרן" - סכום כסף שפסקה רשות שיפוטית וכן הפרשי ההצמדה והריבית לפי חוק זה.

מיום 13.4.1989

תיקון מס' 6

ס"ח תשמ"ט מס' 1274 מיום 13.4.1989 עמ' 52 (ה"ח 1892)

החלפת סעיף 7

הנוסח הקודם:

7. ריבית שנפסקה לפי חוק זה לא תשא ריבית.

 

מיום 29.3.2001

תיקון מס' 8

ס"ח תשס"א מס' 1784 מיום 29.3.2001 עמ' 207 (ה"ח 2719)

החלפת סעיף 7

הנוסח הקודם:

7. ריבית שנפסקה לפי חוק זה, תצורף לקרן אחת לשנה.

פיצויים במשפט פלילי (תיקון מס' 2)  תשל"ז-1976

8.    הוראות חוק זה יחולו גם על פסיקת פיצויים לפי סעיף 31 לחוק לתיקון דיני העונשין (דרכי ענישה), תשי"ד-1954, סעיף 35 לחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955, סעיף 6 לפקודת העמדת עבריינים במבחן, 1944, וסעיף 39 לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, תשי"ח-1957 ולענין תקופת הריבית רואים את יום הגשת כתב האישום כיום הגשת התביעה.

 מיום 20.3.1977

תיקון מס' 2

ס"ח תשל"ז מס' 836 מיום 30.12.1976 עמ' 36 (ה"ח 1162)

8. הוראות חוק זה יחולו גם על פסיקת פיצויים לפי סעיף 31 לחוק לתיקון דיני העונשין (דרכי ענישה), תשי"ד–1954, סעיף 35 לחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו–1955, סעיף 6 לפקודת העמדת עבריינים במבחן, 1944, וסעיף 39 לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, תשי"ח–1957 ולענין תקופת הריבית רואים את יום הגשת כתב האישום כיום הגשת התביעה.

פטור מחיוב בתשלום ריבית

9.    בעל דין ששילם ליריבו את הסכום שהוא עשוי להתחייב בו, כולו או מקצתו, בכפוף להחלטת הרשות השיפוטית, לא תוטל על הסכום ששולם כאמור ריבית לפי חוק זה לתקופה שאחר התשלום; הוא הדין כשהציע סכום זה ליריב והלה סירב לקבלו.

שמירת זכויות

10.   תשלום או הצעת תשלום כאמור בסעיף 9, וכן קבלת תשלום כאמור, לא יפגעו בזכויותיהם וטענותיהם של בעלי הדין במהלך הדין.

תחולה על המדינה

11.   חוק זה יחול על המדינה.

(תיקון מס' 3) תשל"ט-1978

12.   (בוטל).

מיום 1.1.1979

תיקון מס' 3

ס"ח תשל"ט מס' 920 מיום 1.1.1979 עמ' 29 (ה"ח 1362)

ביטול סעיף 12

הנוסח הקודם:

12. חוק זה יחול על ענינים התלויים ועומדים ביום תחילתו לפני כל רשות שיפוטית.

ביטולים

13.   סעיף 112 לחוק הפרוצידורה האזרחית העותומנית מיום 2 רג"ב 1296 (21 ביוני 1879) – בטל; סעיף 106 לאותו חוק לא יחול לגבי פסיקת ריבית לפי חוק זה.

                                                                                     דוד בן-גוריון

                                                                                                                  ראש הממשלה

                             יצחק בן-צבי

                                       נשיא המדינה

הודעה למנויים על עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו - הקש כאן