Nevo.co.il

להורדת הקובץ בפורמט וורד לחץ כאן

תקנות המזונות (הבטחת תשלום), תשל"ג-1972

מעמד אישי ומשפחה – מזונות

מעמד אישי ומשפחה – בימ"ש לענייני משפחה

מעמד אישי ומשפחה – בתי דין רבניים

בתי משפט וסדרי דין – בתי משפט ובתי דין – בימ"ש לענייני משפחה

בתי משפט וסדרי דין – בתי משפט ובתי דין – בתי דין רבניים

תוכן ענינים

סעיף 1

הגדרות

Go

2

סעיף 2

תחולת החוק

Go

2

סעיף 3

הזכאים לתשלום

Go

2

סעיף 4

שיעורי התשלום

Go

2

סעיף 5

מניעת תשלומי כפל

Go

2

סעיף 6

התשלום לזוכה שיש לו הכנסה

Go

2

סעיף 7

עיגול סכומים

Go

2

סעיף 8

תובענה נגד המוסד

Go

2

סעיף 9

זכות הזוכה

Go

2

סעיף 10

תחילה

Go

2

סעיף 11

השם

Go

2


תקנות המזונות (הבטחת תשלום), תשל"ג-1972*

          בתוקף סמכותי לפי סעיף 20 לחוק המזונות (הבטחת תשלום), תשל"ב-1972, ושאר הסמכויות הנתונות לי על פי דין, לאחר התייעצות בשר האוצר ובאישור ועדת העבודה של הכנסת לענין תקנות 1 עד 7, אני מתקין תקנות אלה:

הגדרות

1.    בתקנות אלה –

תק' תשל"ז-1977

           "ילד" – "ילד קטין" כמשמעותו בחוק, למעט ילד שגם אביו וגם אמו אינם חייבים לגביו והנמצא בהחזקת אביו.

מיום 24.4.1977

תק' תשל"ז- 1977

ק"ת תשל"ז מס' 3700 מיום 24.4.1977 עמ' 1466

החלפת הגדרת "ילד"

הנוסח הקודם:

"ילד" - "ילד קטין" כמשמעותו בחוק;

תק' תשל"ה-1975

          "השכר הממוצע" – (נמחקה).

מיום 1.4.1973

תק' תשל"ג-1973

ק"ת תשל"ג מס' 3043 מיום 2.8.1973 עמ' 1734

החלפת הגדרת "השכר הממוצע"

הנוסח הקודם:

"השכר הממוצע", לשנת כספים פלונית - השכר החדשי הממוצע לששת החדשים האחרונים, לפי הנתונים שבידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ב-1 בפברואר שלפני שנת הכספים ושחושב על פי מדדי השכר והתעסוקה לכלל השכירים במשק על סמך דוחו"ת המעבידים;

מיום 17.4.1975

תק' תשל"ה-1975

ק"ת תשל"ה מס' 3323 מיום 17.4.1975 עמ' 1394

מחיקת הגדרת "השכר הממוצע"

הנוסח הקודם:

"השכר הממוצע" - כמשמעותו בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח-1968.

          שאר המונחים משמעותם כמשמעות הנודעת להם בחוק, אם אין כוונה אחרת משתמעת.

תחולת החוק

2.    החוק יחול על סוגי הזוכים הזכאים לתשלום לפי תקנות אלה.

הזכאים לתשלום

3.    סוגי הזוכים הזכאים לבקש תשלום מאת המוסד הם –

תק' תשל"ז-1977

(1)  אשה שמלאו לה 60 שנה וכן אשה שבהחזקתה לפחות ילד אחד, בין אם פסק הדין למזונות ניתן לזכותה, בין אם ניתן לזכות הילד בלבד ובין אם ניתן לזכות שניהם;

(2)  אשה שפסק דין למזונות ניתן לזכותה ואינה מסוגלת לכלכל את עצמה, אף שאין בהחזקתה ילד;

(3)  ילד שפסק דין למזונות ניתן לזכותו ואינו בהחזקתה של אמו ואף אינו עמה, למעט ילד שעיקר פרנסתו על חשבון אוצר המדינה או רשות מקומית.

מיום 24.4.1977

תק' תשל"ז- 1977

ק"ת תשל"ז מס' 3700 מיום 24.4.1977 עמ' 1467

(1) אשה שמלאו לה 60 שנה וכן אשה שבהחזקתה לפחות ילד אחד, בין אם פסק הדין למזונות ניתן לזכותה, בין אם ניתן לזכות הילד בלבד ובין אם ניתן לזכות שניהם;

שיעורי התשלום תק' תשמ"ב-1982

4.    (א)  בכפוף לתקנה 6, שיעורי התשלום הם כשיעור הסכומים המחושבים לפי השיעור המוגדל שבתוספת לחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980 (להלן – התוספת), כדלקמן:

(1)   לאשה שאין בהחזקתה ילד – לפי פרט 1 לתוספת;

(2)   לאשה שבהחזקתה ילד אחד – לפי פרט 7 לתוספת;

(3)   לאשה שבהחזקתה שני ילדים לפחות – לפי פרט 8 לתוספת;

(4)   לאשה הנשואה למי שאינו החייב ושבהחזקתה ילד אחד – לפי תקנה 8(ב)(1) לתקנות הבטחת הכנסה, התשמ"ב-1982 (להלן – תקנות הבטחת הכנסה);

(5)   לאשה הנשואה למי שאינו החייב ושבהחזקתה שני ילדים לפחות – לפי תקנה 8(ב)(2) לתקנות הבטחת הכנסה;

(6)   לילד כאמור בתקנה 3(3) – לפי תקנה 8(ב) לתקנות הבטחת הכנסה.

          (ב)  אשה כאמור בתקנה משנה (א)(4) או (5), שבן זוגה חוייב בפסק דין למזונות, יהיו שיעורי התשלום לגביה כשיעור המשתלם לאשה כאמור בפסקאות (2) או (3) לתקנת המשנה האמורה, לפי הענין.

מיום 1.11.1974

תק' תשל"ה-1975

ק"ת תשל"ה מס' 3323 מיום 17.4.1975 עמ' 1394

החלפת תקנה 4

הנוסח הקודם:

4. שיעורי התשלום הם כפי שנקבעו בתוספת, בכפוף לאמור בתקנה 6.

מיום 1.7.1975

תק' תשל"ז-1977

ק"ת תשל"ז מס' 3700 מיום 24.4.1977 עמ' 1467

החלפת תקנה 4

הנוסח הקודם:

4. בכפוף לאמור בתקנה 6, שיעורי התשלום הם כשיעורי קיצבאות לפי לוח ד' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח-1968 (להלן - חוק הביטוח), בהתאם למספר הילדים שבהחזקת האשה ובתוספת ההטבות המשתלמות לשאירים מכוח הסכם לפי סעיף 200 לחוק הביטוח, בשינויים המחוייבים.

 

מיום 1.1.1982

תק' תשמ"ב-1982

ק"ת תשמ"ב מס' 4319 מיום 21.2.1982 עמ' 614

החלפת תקנה 4

הנוסח הקודם:

4. בכפוף לאמור בתקנה 6, שיעורי התשלום הם כשיעורי קיצבאות השאירים המשתלמות לפי סעיף 21 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח-1968 (להלן- חוק הביטוח), ובתוספת ההטבות המשתלמות לשאירים מכוח הסכם לפי סעיף 200 לחוק הביטוח כדלקמן:

(1) לאשה שאין בהחזקתה ילד- לפי סעיף 21(א)(1) לחוק הביטוח;

(2) לאשה שיש בהחזקתה ילד- לפי סעיף 21(א)(1) ו-(א1) לחוק הביטוח בהתאם למספר ילדיה שבהחזקתה;

(3) לילד האמור בתקנה 3(3)- לפי סעיף 21(א2)(2) לחוק הביטוח.

מניעת תשלומי כפל תק' תשמ"ב-1982

5.    שולמה לזוכה גימלה להבטחת הכנסה לפי חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980, בעד תקופה שבעדה הוא זכאי לתשלום לפי חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב-1972, רשאי המוסד לנכות מהתשלום את סכום הגימלה, כולו או מקצתו, ובלבד שלא ינוכה יותר מסכום התשלום המגיע בעד אותה תקופה.

מיום 1.4.1974

תק' תשל"ד-1974

ק"ת תשל"ד מס' 3163 מיום 28.4.1974 עמ' 1020

החלפת תקנה 5

הנוסח הקודם:

5. שיעורי התשלום שבתוספת ישתנו בתחילת כל שנת כספים לפי שיעור התנודות של השכר הממוצע; תנודה בשכר הממוצע שאינה עולה על אחוז אחד למאה, לא תובא בחשבון לענין זה.

מיום 17.4.1975

תק' תשל"ה-1975

ק"ת תשל"ה מס' 3323 מיום 17.4.1975 עמ' 1394

ביטול תקנה 5

הנוסח הקודם:

הצמדה לשכר הממוצע

5. (א) שיעורי התשלום שבתוספת ישתנו כל שנה ב-1 באפריל לפי שיעור התנודות של השכר הממוצע.

(ב) אם לאחר תחילתה של שנת כספים חלה העלאה בתוספת יוקר כתוצאה משינוי המדד, או הושג פיצוי בעד התייקרות לפי כל הסדר אחר שנערך בין ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה לבין ארגון מעבידים שלדעת שר העבודה הינו ארגון יציג ונוגע בדבר, או לפי הסכם מכוח סעיף 200 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח-1968, בין ממשלת ישראל לבין המוסד (להעלאה או לפיצוי כאמור ייקרא בתקנה זו להלן "פיצוי"), יוגדלו שיעורי התשלום שבתוספת, מיום תחילת הפיצוי, בשיעור השווה לשיעור הגדלת שכר העבודה כתוצאה מתשלום הפיצוי.

(ג) ההעלאה מכוח תקנת משנה (ב) תעמוד בתקפה עד 31 במרס שלאחריה.

מיום 24.4.1977

תק' תשל"ז-1977

ק"ת תשל"ז מס' 3700 מיום 24.4.1977 עמ' 1467

הוספת תקנה 5

מיום 1.1.1982

תק' תשמ"ב-1982

ק"ת תשמ"ב מס' 4319 מיום 21.2.1982 עמ' 614

החלפת תקנה 5

הנוסח הקודם:

5. שולמה לזוכה, שלא באמצעות המוסד, לפני שפנה לראשונה למוסד לפי התקנות, תמיכה חדשית לצרכי מחייתו מאת אוצר המדינה או מאת רשות מקומית (להלן – התמיכה) בעד תקופה שבעדה הוא זכאי לתשלום לפי תקנות אלה, רשאי המוסד לנכות מהתשלום את סכום התמיכה, כולו או מקצתו, ובלבד שלא ינוכה יותר מסכום התשלום המגיע בעד אותה תקופה.

התשלום לזוכה שיש לו הכנסה תק' תשמ"ב-1982

6.    (א)  בתקנה זו, "הכנסה" – הכנסה המחושבת לפי סעיפים 9, 10 ו-12 לחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980.

          (ב)  התשלום לזוכה שיש לו הכנסה יהיה בסכום השווה להפרש שבין שיעור התשלום החל לגביו לפי תקנה 4 לולא ההכנסה, לבין ההכנסה.

          (ג)   היה סכום התשלום המגיע לזוכה לפי תקנת משנה (ב) פחות מעשרה שקלים, לא ישולם לו כל תשלום לפי תקנות אלה.

מיום 17.4.1975

תקנת משנה 6(א) מיום 1.4.1975

תק' תשל"ה-1975

ק"ת תשל"ה מס' 3323 מיום 17.4.1975 עמ' 1394

6. (א) בתקנה זו -

"הכנסת עבודה" – הכנסה ממקורות המפורטים בסעיף 2(1) ו-(2) לפקודת מס הכנסה, בניכוי מחצית הסכום האמור בפרט 1 של התוספת;

"הכנסת עבודה" – הכנסה ממקורות המפורטים בסעיף 2(1) ו-(2) לפקודת מס הכנסה, בניכוי סכום הקיצבה המגיעה לאלמנה שיש עמה ילד לפי לוח ד' לחוק הביטוח.

"הכנסה אחרת" – הכנסה ממקורות המפורטים בסעיף 2(4) עד (10) לפקודת מס הכנסה.

(ב) מהתשלום המגיע בעד חודש פלוני לאשה לפי תקנה 3(1), יופחתו –

(1) ששים אחוז מהכנסת עבודה שהיתה לזכאית באותו חודש זולת אם חזרה ונישאה למי שאינו מסוגל לכלכל את עצמו ואין לו הכנסה כדי מחייתו;

(2) כל הכנסה אחרת שהיתה לזכאית באותו חודש.

(ג) היה סכום התשלום המגיע לזוכה, לאחר ההפחתות האמורות בתקנת משנה (ב), פחות מעשר לירות, לא ישולם לו כל תשלום לפי תקנות אלה.

(ד) לענין תקנה זו לענין תקנה זו –

(1) יראו כהכנסתו החדשית של זכאי שאינו עובד שכיר, את החלק השנים עשר של הכנסתו השנתית בשנת הכספים שבה חל מועד התשלום.

(2) לא יראו כהכנסה קיצבת משפחה המשתלמת לפי פרק ה' לחוק הביטוח או הענקות לפי סעיף 40 (ב1) לחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), תש"ט-1949.

מיום 1.7.1975

תק' תשל"ז-1977

ק"ת תשל"ז מס' 3700 מיום 24.4.1977 עמ' 1467

6. (א) בתקנה זו –

"הכנסת עבודה"- הכנסה ממקורות המפורטים בסעיף 2(1) ו-(2) לפקודת מס הכנסה, בניכוי סכום הקיצבה המגיעה לאלמנה שיש עמה ילד לפי לוח ד' לחוק הביטוח.

"הכנסת עבודה" – הכנסה מהמקורות המפורטים בסעיף 2(1) ו-(2) לפקודת מס הכנסה, החייבת בתשלום דמי ביטוח לפי חוק הביטוח והתקנות לפיו, בניכוי סכום השווה לשיעור הקיצבה המשתלמת לפי סעיף 11(א1)(1) לחוק הביטוח – לגבי אשה שבהחזקתה ילד, או לפי סעיף 11(א) לחוק הביטוח – לגבי אשה שאין בהחזקתה ילד.

"הכנסה אחרת" – הכנסה ממקורות המפורטים בסעיף 2(4) עד (10) לפקודת מס הכנסה.

(ב) מהתשלום המגיע בעד חודש פלוני לאשה לפי תקנה 3(1), יופחתו –

 (1) ששים אחוז מהכנסת עבודה שהיתה לזכאית באותו חודש זולת אם חזרה ונישאה למי שאינו מסוגל לכלכל את עצמו ואין לו הכנסה כדי מחייתו;

(2) כל הכנסה אחרת שהיתה לזכאית באותו חודש.

(ג) היה סכום התשלום המגיע לזוכה, לאחר ההפחתות האמורות בתקנת משנה (ב), פחות מעשר לירות, לא ישולם לו כל תשלום לפי תקנות אלה.

(ד) לענין תקנה זו –

(1) יראו כהכנסתו החדשית של זכאי שאינו עובד שכיר, את החלק השנים עשר של הכנסתו השנתית בשנת הכספים שבה חל מועד התשלום.

(2) לא יראו כהכנסה קיצבת משפחה קיצבת ילדים המשתלמת לפי פרק ה' לחוק הביטוח או הענקות לפי סעיף 40 (ב1) לחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), תש"ט-1949.

מיום 1.1.1982

תק' תשמ"ב-1982

ק"ת תשמ"ב מס' 4319 מיום 21.2.1982 עמ' 614

החלפת תקנה 6

הנוסח הקודם:

דין הכנסת אשה שיש עמה ילד

6. (א) בתקנה זו-

"הכנסת עבודה" – הכנסה מהמקורות המפורטים בסעיף 2(1) ו- (2) לפקודת מס הכנסה, החייבת בתשלום דמי ביטוח לפי חוק הביטוח והתקנות לפיו, בניכוי סכום השווה לשיעור הקיצבה המשתלמת לפי סעיף 11(א1)(1) לחוק הביטוח- לגבי אשה שבהחזקתה ילד, או לפי סעיף 11(א) לחוק הביטוח- לגבי אשה שאין בהחזקתה ילד.

"הכנסה אחרת" – הכנסה ממקורות המפורטים בסעיף 2(4) עד (10) לפקודת מס הכנסה.

(ב) מהתשלום המגיע בעד חודש פלוני לאשה לפי תקנה 3(1), יופחתו –

 (1) ששים אחוז מהכנסת עבודה שהיתה לזכאית באותו חודש זולת אם חזרה ונישאה למי שאינו מסוגל לכלכל את עצמו ואין לו הכנסה כדי מחייתו;

(2) כל הכנסה אחרת שהיתה לזכאית באותו חודש.

(ג) היה סכום התשלום המגיע לזוכה, לאחר ההפחתות האמורות בתקנת משנה (ב), פחות מעשר לירות, לא ישולם לו כל תשלום לפי תקנות אלה.

(ד) לענין תקנה זו –

(1) יראו כהכנסתו החדשית של זכאי שאינו עובד שכיר, את החלק השנים עשר של הכנסתו השנתית בשנת הכספים שבה חל מועד התשלום.

(2) לא יראו כהכנסה קיצבת ילדים המשתלמת לפי פרק ה' לחוק הביטוח או הענקות לפי סעיף 40 (ב1) לחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), תש"ט-1949.

עיגול סכומים תק' תשמ"ב-1982

7.    סכום התשלום המגיע לזוכה יעוגל כדי השקל הקרוב.

מיום 1.7.1975

תק' תשל"ז-1977

ק"ת תשל"ז מס' 3700 מיום 24.4.1977 עמ' 1467

החלפת תקנה 7

הנוסח הקודם:

7. פרוטרוט של עשור –

(1) עד חמש אגורות, יחושב כחמש אגורות;

(2) למעלה מ- 5 אגורות, יחשוב כעשר אגורות.

מיום 1.1.1982

תק' תשמ"ב-1982

ק"ת תשמ"ב מס' 4319 מיום 21.2.1982 עמ' 615

החלפת תקנה 7

הנוסח הקודם:

7. סכום התשלום המגיע לזוכה לפי תקנות אלה יעוגל כדי הלירה הקרובה כלפי מעלה.

תובענה נגד המוסד

8.    (א)  תובענה לפי סעיפים 13 ו-14(ג) לחוק תוגש לבית דין אזורי לעבודה לכל המוקדם בתום שלושים יום מהיום שהוגשה למוסד בקשה שהיא נושא התובענה, זולת אם הזוכה קיבל לפני כן את החלטת המוסד לענין הבקשה.

          (ב)  החליט המוסד בבקשה ונמסרה למבקש הודעה על כך, תוגש התובענה תוך ששה חדשים מיום מסירת ההודעה למבקש.

זכות הזוכה תק' תשס"ו-2006

9.    זוכה שהגיש בקשה לתשלום לפי סעיף 4 לחוק, רשאי להודיע למוסד, בכתב, על כוונתו לנקוט הליכי ביצוע בשל ההפרש שבין שיעורי התשלום כפי שנקבע בפסק הדין למזונות לבין הסכום המשתלם מאת המוסד, וכעבור שלושים יום מיום מסירת ההודעה למוסד רשאי הזוכה לנקוט הליכי ביצוע כאמור; נקט הזוכה בהליכי ביצוע, יפסיק המוסד את הליכי הביצוע שנקט בהם בשל אותו הפרש, ויודיע על כך ללשכת ההוצאה לפועל.

מיום 1.3.2006

תק' תשס"ו-2006

ק"ת תשס"ו מס' 6461 מיום 15.2.2006 עמ' 458

9. מקום שהמוסד לא גבה את השיעור המלא לפי פסק הדין למזונות, תוך שנה אחת מיום שהזוכה הגיש בקשה לתשלום לפי סעיף 4 לחוק, רשאי הזוכה להודיע זוכה שהגיש בקשה לתשלום לפי סעיף 4 לחוק, רשאי להודיע למוסד, בכתב, על כוונתו לנקוט הליכי ביצוע בשל ההפרש שבין שיעורי התשלום כפי שנקבע בפסק הדין למזונות לבין הסכום המשתלם מאת המוסד, וכעבור שלושים יום מיום מסירת ההודעה למוסד רשאי הזוכה לנקוט הליכי ביצוע כאמור; נקט הזוכה בהליכי ביצוע, יפסיק המוסד את הליכי הביצוע שנקט בהם בשל אותו הפרש, ויודיע על כך ללשכת ההוצאה לפועל.

תחילה תק' תשל"ג-1973

10.  תחילתן של תקנות אלה ביום כ"ג בתשרי תשל"ג (1 באוקטובר 1972), למעט תקנה 5 שתחילתה ביום ט' בניסן תשל"ד (1 באפריל 1974).

מיום 1.4.1973

תק' תשל"ג-1973

ק"ת תשל"ג מס' 3043 מיום 2.8.1973 עמ' 1734

10. תחילתן של תקנות אלה ביום כ"ג בתשרי תשל"ג (1 באוקטובר 1972), למעט תקנה 5 שתחילתה ביום ט' בניסן תשל"ד (1 באפריל 1974).

השם

11.  לתקנות אלה ייקרא "תקנות המזונות (הבטחת תשלום), תשל"ג-1972".

תק' תשל"ה-1975

תוספת

(תקנה 4)

(בוטלה)

י"א בתשרי תשל"ג (19 בספטמבר 1972)                         יעקב ש' שפירא

                                                                                                            שר המשפטים

הודעה למנויים על עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו - הקש כאן

 



* פורסמו ק"ת תשל"ג מס' 2915 מיום 1.10.1972 עמ' 82.

תוקנו ק"ת תשל"ג מס' 3043 מיום 2.8.1973 עמ' 1734 – תק' תשל"ג-1973.

ק"ת תשל"ד מס' 3163 מיום 28.4.1974 עמ' 1020 – תק' תשל"ד-1974.

ק"ת תשל"ה מס' 3323 מיום 17.4.1975 עמ' 1394 – תק' תשל"ה-1975; ר' תקנה 6 לענין תחילה.

ק"ת תשל"ז מס' 3700 מיום 24.4.1977 עמ' 1466 – תק' תשל"ז-1977; ר' תקנה 7 לענין תחילה.

ק"ת תשמ"ב מס' 4319 מיום 21.2.1982 עמ' 614 – תק' תשמ"ב-1982; תחילתן ביום 1.1.1982 ור' תקנה 3 לענין הוראות מעבר.

ק"ת תשס"ו מס' 6461 מיום 15.2.2006 עמ' 458 – תק' תשס"ו-2006; תחילתן ביום 1.3.2006 ור' תקנה 2 לענין תחולה.