Nevo.co.il

להורדת הקובץ בפורמט וורד לחץ כאן

חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד), תשנ"ג-1993

עבודה – עובדים – זכויות – דמי מחלה

תוכן ענינים

סעיף 1

היעדרות בשל מחלת ילד

Go

2

סעיף 1א

היעדרות בשל מחלה קשה של ילד

Go

2

סעיף 1א1

חישוב דמי מחלה בעת היעדרות לסירוגין של בני זוג

Go

2

סעיף 1ב

היעדרות לצורך מתן סיוע אישי שאדם עם מוגבלות נזקק לו

Go

2

סעיף 1ג

משפחת אומנה

Go

3

סעיף 2

כללים

Go

3

סעיף 3

שמירת זכויות

Go

3

סעיף 3א

דין המדינה

Go

3

סעיף 4

ביצוע ותקנות

Go

3


חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד), תשנ"ג-1993*

היעדרות בשל מחלת ילד (תיקון מס' 6) תשס"ב-2002 (תיקון מס' 11) תשע"ד-2014

1.    עובד שעמו ילד שלא מלאו לו 16 שנים, זכאי לזקוף בשל מחלת ילדו, על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו, ימי היעדרות במספר ובתנאים אם התקיים אחד מאלה:

(א)  בן זוגו הוא עובד ולא נעדר מעבודתו מכוח זכאותו כאמור, או שבן זוגו הוא עובד עצמאי שלא נעדר מעסקו או שעסק במשלח ידו בימי היעדרות העובד – עד 8 ימים בשנה;

(תיקון מס' 8) תשס"ח-2008 (תיקון מס' 11) תשע"ד-2014

(ב)  הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית של העובד, או שהעובד הוא הורה יחיד של הילד – עד 16 ימים בשנה;

בחוק זה, "הורה עצמאי" – כהגדרתו בחוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי, התשנ"ב-1992.

מיום 28.7.1994

תיקון מס' 1

ס"ח תשנ"ד מס' 1475 מיום 28.7.1994 עמ' 260 (ה"ח 2286)

1. עובד שעמו ילד שלא מלאו לו 16 שנה, זכאי לזקוף עד 6 ימים בשנה של היעדרות, בשל מחלת ילדו, על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו ובלבד שבן זוגו הינו עובד ולא נעדר מעבודתו מכוח זכאותו כאמור, או שהילד נמצא בהחזקתו הבלעדית של העובד. היה הילד חולה במחלה ממארת והעובד עבד שנה אחת לפחות אצל אותו מעביד, יהיה העובד זכאי לזקוף עד 60 ימים בשנה בשל היעדרות כאמור.

מיום 10.4.1997

תיקון מס' 3

ס"ח תשנ"ז מס' 1621 מיום 10.4.1997 עמ' 130 (ה"ח 2588)

1. עובד שעמו ילד שלא מלאו לו 16 שנה, זכאי לזקוף עד 6 ימים בשנה של היעדרות, בשל מחלת ילדו, על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו ובלבד שבן זוגו הינו עובד ולא נעדר מעבודתו מכוח זכאותו כאמור, או שהילד נמצא בהחזקתו הבלעדית של העובד. היה הילד חולה במחלה ממארת והעובד עבד שנה אחת לפחות אצל אותו מעביד, יהיה העובד זכאי לזקוף עד 60 ימים בשנה בשל היעדרות כאמור.

מיום 12.6.1998

תיקון מס' 4

ס"ח תשנ"ח מס' 1669 מיום 12.6.1998 עמ' 237 (ה"ח 2694)

1. עובד שעמו ילד שלא מלאו לו 16 שנה, זכאי לזקוף עד 6 ימים בשנה של היעדרות, בשל מחלת ילדו, על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו ובלבד שבן זוגו הינו עובד ולא נעדר מעבודתו מכוח זכאותו כאמור או שבן זוגו הינו עובד עצמאי שלא נעדר מעסקו או שעסק במשלח ידו בימי היעדרות העובד כאמור, או שהילד נמצא בהחזקתו הבלעדית של העובד.

מיום 1.7.2001

תיקון מס' 5

ס"ח תשס"א מס' 1785 מיום 4.4.2001 עמ' 219 (ה"ח 2922)

1. עובד שעמו ילד שלא מלאו לו 16 שנה, זכאי לזקוף עד 6 ימים עד 8 ימים בשנה של היעדרות, בשל מחלת ילדו, על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו ובלבד שבן זוגו הינו עובד ולא נעדר מעבודתו מכוח זכאותו כאמור או שבן זוגו הינו עובד עצמאי שלא נעדר מעסקו או שעסק במשלח ידו בימי היעדרות העובד כאמור, או שהילד נמצא בהחזקתו הבלעדית של העובד.

מיום 1.8.2002

תיקון מס' 6

ס"ח תשס"ב מס' 1859 מיום 24.7.2002 עמ' 489 (ה"ח 3108)

החלפת סעיף 1

הנוסח הקודם:

1. עובד שעמו ילד שלא מלאו לו 16 שנה, זכאי לזקוף עד 6 ימים עד 8 ימים בשנה של היעדרות, בשל מחלת ילדו, על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו ובלבד שבן זוגו הינו עובד ולא נעדר מעבודתו מכוח זכאותו כאמור או שבן זוגו הינו עובד עצמאי שלא נעדר מעסקו או שעסק במשלח ידו בימי היעדרות העובד כאמור, או שהילד נמצא בהחזקתו הבלעדית של העובד.

מיום 9.3.2008

תיקון מס' 8

ס"ח תשס"ח מס' 2137 מיום 9.3.2008 עמ' 246 (ה"ח 206)

(ב) הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית של העובד, או שהעובד הוא הורה יחיד של הילד – עד 12 ימים 16 ימים בשנה;

מיום 22.5.2014

תיקון מס' 11

ס"ח תשע"ד מס' 2452 מיום 22.5.2014 עמ' 555 (ה"ח 530)

(ב) הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית של העובד, או שהעובד הוא הורה יחיד ההורה העצמאי של הילד – עד 16 ימים בשנה;

בחוק זה, "הורה יחיד" – כהגדרתו בחוק משפחות חד הוריות, התשנ"ב-1992 "הורה עצמאי" – כהגדרתו בחוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי, התשנ"ב-1992.

היעדרות בשל מחלה קשה של ילד (תיקון מס' 3) תשנ"ז-1997 (תיקון מס' 6) תשס"ב-2002 (תיקון מס' 7) תשס"ז-2007 (תיקון מס' 9) תשס"ט-2009 (תיקון מס' 11) תשע"ד-2014 (תיקון מס' 12) תשע"ד-2014 (תיקון מס' 13) תשע"ו-2016

1א.     (א)  עובד שעמו ילד שלא מלאו לו 18 שנה, ועבד שנה לפחות אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה, זכאי לזקוף עד 90 ימים בשנה של היעדרות, בשל מחלה קשה של ילדו, על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו או על חשבון ימי החופשה המגיעים לו, לפי בחירת העובד; היה בן זוגו עובד ולא נעדר מעבודתו מכוח זכאותו כאמור או שהעובד הוא הורה עצמאי או שהילד נמצא בהחזקתו הבלעדית, זכאי העובד לזקוף עד 110 ימים בשנה של היעדרות, בשל מחלה קשה של ילדו, כאמור.

           (ב)  בחישוב מספר ימי ההיעדרות לפי סעיף זה, יבואו בחשבון ימי ההיעדרות שזקף העובד לפי סעיף 1.

(תיקון מס' 13) תשע"ו-2016

           (ג)   לעניין סעיף זה, "מחלה קשה" – מחלה ממארת, מחלה שנדרש לגביה טיפול קבוע בדיאליזה, או מחלה אחרת שקבע שר הכלכלה והתעשייה, בצו, בהתייעצות עם שר הבריאות ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת.

מיום 10.4.1997

תיקון מס' 3

ס"ח תשנ"ז מס' 1621 מיום 10.4.1997 עמ' 130 (ה"ח 2588)

הוספת סעיף 1א

מיום 1.8.2002

תיקון מס' 6

ס"ח תשס"ב מס' 1859 מיום 24.7.2002 עמ' 489 (ה"ח 3108)

(א) עובד שעמו ילד שלא מלאו לו 18 שנה, ועבד שנה לפחות אצל אותו מעביד, זכאי לזקוף עד 30 ימים בשנה של היעדרות, בשל המחלה הממארת של ילדו, על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו או על חשבון ימי החופשה המגיעים לו, לפי בחירת העובד; היה בן זוגו עובד ולא נעדר מעבודתו מכוח זכאותו כאמור או שהעובד הוא הורה יחיד או שהילד נמצא בהחזקתו הבלעדית, זכאי העובד לזקוף עד 60 ימים בשנה של היעדרות, בשל המחלה הממארת של ילדו, כאמור.

מיום 24.9.2007

תיקון מס' 7

ס"ח תשס"ז מס' 2101 מיום 26.6.2007 עמ' 369 (ה"ח 136)

(א) עובד שעמו ילד שלא מלאו לו 18 שנה, ועבד שנה לפחות אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה, זכאי לזקוף עד 30 ימים בשנה של היעדרות, בשל המחלה הממארת של ילדו, על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו או על חשבון ימי החופשה המגיעים לו, לפי בחירת העובד; היה בן זוגו עובד ולא נעדר מעבודתו מכוח זכאותו כאמור או שהעובד הוא הורה יחיד או שהילד נמצא בהחזקתו הבלעדית, זכאי העובד לזקוף עד 60 ימים בשנה של היעדרות, בשל המחלה הממארת של ילדו, כאמור.

מיום 15.7.2009

תיקון מס' 9

ס"ח תשס"ט מס' 2203 מיום 23.7.2009 עמ' 243 (ה"ח 436)

(א) עובד שעמו ילד שלא מלאו לו 18 שנה, ועבד שנה לפחות אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה, זכאי לזקוף עד 30 ימים 90 ימים בשנה של היעדרות, בשל המחלה הממארת של ילדו, על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו או על חשבון ימי החופשה המגיעים לו, לפי בחירת העובד; היה בן זוגו עובד ולא נעדר מעבודתו מכוח זכאותו כאמור או שהעובד הוא הורה יחיד או שהילד נמצא בהחזקתו הבלעדית, זכאי העובד לזקוף עד 60 ימים 110 ימים בשנה של היעדרות, בשל המחלה הממארת של ילדו, כאמור.

מיום 22.5.2014

תיקון מס' 11

ס"ח תשע"ד מס' 2452 מיום 22.5.2014 עמ' 555 (ה"ח 530)

(א) עובד שעמו ילד שלא מלאו לו 18 שנה, ועבד שנה לפחות אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה, זכאי לזקוף עד 90 ימים בשנה של היעדרות, בשל המחלה הממארת של ילדו, על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו או על חשבון ימי החופשה המגיעים לו, לפי בחירת העובד; היה בן זוגו עובד ולא נעדר מעבודתו מכוח זכאותו כאמור או שהעובד הוא הורה יחיד הורה עצמאי או שהילד נמצא בהחזקתו הבלעדית, זכאי העובד לזקוף עד 110 ימים בשנה של היעדרות, בשל המחלה הממארת של ילדו, כאמור.

מיום 15.7.2014

תיקון מס' 12

ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 604 (ה"ח 535)

(א) עובד שעמו ילד שלא מלאו לו 18 שנה, ועבד שנה לפחות אצל אותו מעביד מעסיק או באותו מקום עבודה, זכאי לזקוף עד 90 ימים בשנה של היעדרות, בשל המחלה הממארת של ילדו, על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו או על חשבון ימי החופשה המגיעים לו, לפי בחירת העובד; היה בן זוגו עובד ולא נעדר מעבודתו מכוח זכאותו כאמור או שהעובד הוא הורה עצמאי או שהילד נמצא בהחזקתו הבלעדית, זכאי העובד לזקוף עד 110 ימים בשנה של היעדרות, בשל המחלה הממארת של ילדו, כאמור.

מיום 1.4.2016

תיקון מס' 13

ס"ח תשע"ו מס' 2533 מיום 1.3.2016 עמ' 581 (ה"ח 575)

היעדרות בשל מחלה ממארת מחלה קשה של ילד

1א. (א) עובד שעמו ילד שלא מלאו לו 18 שנה, ועבד שנה לפחות אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה, זכאי לזקוף עד 90 ימים בשנה של היעדרות, בשל המחלה הממארת מחלה קשה של ילדו, על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו או על חשבון ימי החופשה המגיעים לו, לפי בחירת העובד; היה בן זוגו עובד ולא נעדר מעבודתו מכוח זכאותו כאמור או שהעובד הוא הורה עצמאי או שהילד נמצא בהחזקתו הבלעדית, זכאי העובד לזקוף עד 110 ימים בשנה של היעדרות, בשל המחלה הממארת מחלה קשה של ילדו, כאמור.

(ב) בחישוב מספר ימי ההיעדרות לפי סעיף זה, יבואו בחשבון ימי ההיעדרות שזקף העובד לפי סעיף 1.

(ג) לעניין סעיף זה, "מחלה קשה" – מחלה ממארת, מחלה שנדרש לגביה טיפול קבוע בדיאליזה, או מחלה אחרת שקבע שר הכלכלה והתעשייה, בצו, בהתייעצות עם שר הבריאות ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת.

חישוב דמי מחלה בעת היעדרות לסירוגין של בני זוג (תיקון מס' 15) תשע"ו-2016

1א1.   לעניין הוראות סעיף 2(א)(1) ו-(2) לחוק דמי מחלה, התשל"ו-1976, היעדרותו של העובד לפי סעיפים 1 או 1א, לצורך חישוב דמי מחלה, תימנה החל מהיום הראשון שבו נעדר העובד או בן זוגו בשל מחלת ילדם, ובלבד שבהצהרה שמסר העובד לפי חוק זה הוא הודיע על ימי ההיעדרות של בן זוגו מעבודתו בשל מחלת ילדם וצירף אליה הצהרה כאמור שהגיש בן זוגו במקום עבודתו.

מיום 16.8.2016

תיקון מס' 15

ס"ח תשע"ו מס' 2578 מיום 16.8.2016 עמ' 1211 (ה"ח 655)

הוספת סעיף 1א1

היעדרות לצורך מתן סיוע אישי שאדם עם מוגבלות נזקק לו (תיקון מס' 7) תשס"ז-2007 (תיקון מס' 10) תשע"ד-2013 (תיקון מס' 12) תשע"ד-2014

1ב.     (א)  עובד שהוא הורה של אדם עם מוגבלות, ועבד שנה לפחות אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה, זכאי לזקוף עד 18 ימים בשנה של היעדרות על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו או על חשבון ימי החופשה המגיעים לו, לפי בחירת העובד, לצורך מתן סיוע אישי שמחייב היעדרות כאמור, לאדם עם המוגבלות; ואם התקיים בו אחד מאלה, זכאי העובד לזקוף בשנה עד 18 ימים נוספים של היעדרות כאמור, ובלבד שלא היה אדם אחר שניצל את זכותו לזקיפת ימים נוספים לצורך מתן סיוע אישי לאותו אדם עם מוגבלות:

(1)   בן זוגו הוא עובד, ולא נעדר מעבודתו מכוח זכאותו כאמור;

(2)   בן זוגו הוא עובד עצמאי שלא נעדר מעסקו או שלא חדל מעיסוק במשלח ידו לצורך מתן סיוע אישי;

(תיקון מס' 11) תשע"ד-2014

(3)   הוא הורה עצמאי;

(4)   האדם עם המוגבלות נמצא בהחזקתו הבלעדית.

(תיקון מס' 10) תשע"ד-2013

           (א1)        (1)    בזקיפת ימי היעדרות כאמור בסעיף קטן (א), זכאי עובד להביא בחשבון, לפי בחירתו, גם חלקי ימים שבהם נעדר לפי הוראות סעיף זה בשל מחלת ילדו שהוא אדם עם מוגבלות או לצורך מתן סיוע אישי לו; חלקי ימים לעניין זה יחושבו לפי היחס שבין שעות ההיעדרות ובין שעות העבודה של העובד באותו יום אילולא נעדר;

(2)   על אף האמור בסעיף 2(א)(1) ו-(2) לחוק דמי מחלה, התשל"ו-1976 (להלן – חוק דמי מחלה), עובד שהוא הורה של אדם עם מוגבלות זכאי לתשלום דמי מחלה החל מהיום הראשון, ובכלל זה מחלקו, שבו נעדר בשל מחלת ילדו שהוא אדם עם מוגבלות או לצורך מתן סיוע אישי לו.

(תיקון מס' 10) תשע"ד-2013

           (א2)        (1)    נוסף על הוראות סעיף קטן (א), עובד כאמור באותו סעיף קטן זכאי להיעדר עד 52 שעות בשנה לצורך מתן סיוע אישי שמחייב היעדרות לאדם עם המוגבלות, בלא ניכוי משכר עבודתו; התקיים בעובד כאמור אחד מהתנאים האמורים בפסקאות (1) עד (4) שבסעיף קטן (א), יהיה זכאי להיעדר עד 52 שעות נוספות בשנה בלא ניכוי משכרו, ובלבד שלא היה אדם אחר שניצל את זכותו להיעדרות מכוח פסקה זו; זכותו של עובד לפי סעיף קטן זה נוספת על כל זכות אחרת שנתונה לו לפי חוק זה, ואינה תלויה או מותנית בזכות אחרת לפי חוק זה;

(2)   הוראות פסקה (1) יחולו גם על עובד המועסק במשרה שאינה משרה מלאה, ואולם שעות ההיעדרות שיהיה זכאי להיעדר בהן יהיו כיחס שבין חלקיות משרתו ובין מספר השעות הנקוב באותה פסקה; שיעור חלקיות המשרה יחושב כיחס שבין שעות העבודה של העובד בחודש ובין מספר שעות עבודה בחודש במשרה מלאה כנהוג במקום העבודה של העובד או 186 שעות, לפי הנמוך;

(3)   בסעיף קטן זה, "שעות העבודה של העובד בחודש" – הממוצע החודשי של שעות העבודה של העובד ברבע השנה שבו עבד בהיקף השעות הגדול ביותר ב-12 החודשים שקדמו למועד ההיעדרות הראשון לפי סעיף קטן זה; במניין שעות העבודה תובא בחשבון גם היעדרות בתשלום שדינו כדין שכר עבודה.

           (ב)  הוראות סעיף זה יחולו, בשינויים המחויבים, לגבי עובד שהוא אפוטרופוס של אדם עם מוגבלות, ובלבד שאין אדם אחר המטפל באדם עם המוגבלות, ואין אפוטרופוס אחר שניצל את זכותו לפי סעיף קטן זה.

(תיקון מס' 10) תשע"ד-2013

           (ג)   בחישוב מספר ימי ההיעדרות לפי סעיף קטן (א), יבואו בחשבון ימי ההיעדרות שזקף העובד לפי סעיף 1 או 1א, בקשר עם מחלת ילדו שהוא אדם עם מוגבלות.

           (ד)  בסעיף זה –

           "אדם עם מוגבלות" – כהגדרתו בסעיף 5 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998;

           "סיוע אישי" – סיוע שהאדם עם המוגבלות נזקק לו בשל מוגבלותו, לרבות השגחה, ליווי וטיפול.

(תיקון מס' 10) תשע"ד-2013

           (ה)  הוראת סעיף זה לא תחול לגבי עובד שהוא הורה של אדם עם מוגבלות אך מוגבלותו אינה קבועה, צפויה לחלוף בתוך 60 ימים ממועד הופעתה ואינה צפויה להשתנות.

מיום 24.9.2007

תיקון מס' 7

ס"ח תשס"ז מס' 2101 מיום 26.6.2007 עמ' 369 (ה"ח 136)

הוספת סעיף 1ב

מיום 1.1.2014

תיקון מס' 10

ס"ח תשע"ד מס' 2418 מיום 9.12.2013 עמ' 70 (ה"ח 505)

1ב. (א) עובד שהוא הורה של אדם עם מוגבלות, ועבד שנה לפחות אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה, זכאי לזקוף עד 15 18 ימים בשנה של היעדרות על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו או על חשבון ימי החופשה המגיעים לו, לפי בחירת העובד, לצורך מתן סיוע אישי שמחייב היעדרות כאמור, לאדם עם המוגבלות; ואם התקיים בו אחד מאלה, זכאי העובד לזקוף בשנה עד 15 18 ימים נוספים של היעדרות כאמור, ובלבד שלא היה אדם אחר שניצל את זכותו לזקיפת ימים נוספים לצורך מתן סיוע אישי לאותו אדם עם מוגבלות:

(1) בן זוגו הוא עובד, ולא נעדר מעבודתו מכוח זכאותו כאמור;

(2) בן זוגו הוא עובד עצמאי שלא נעדר מעסקו או שלא חדל מעיסוק במשלח ידו לצורך מתן סיוע אישי;

(3) הוא הורה יחיד;

(4) האדם עם המוגבלות נמצא בהחזקתו הבלעדית.

(א1) (1) בזקיפת ימי היעדרות כאמור בסעיף קטן (א), זכאי עובד להביא בחשבון, לפי בחירתו, גם חלקי ימים שבהם נעדר לפי הוראות סעיף זה בשל מחלת ילדו שהוא אדם עם מוגבלות או לצורך מתן סיוע אישי לו; חלקי ימים לעניין זה יחושבו לפי היחס שבין שעות ההיעדרות ובין שעות העבודה של העובד באותו יום אילולא נעדר;

(2) על אף האמור בסעיף 2(א)(1) ו-(2) לחוק דמי מחלה, התשל"ו-1976 (להלן – חוק דמי מחלה), עובד שהוא הורה של אדם עם מוגבלות זכאי לתשלום דמי מחלה החל מהיום הראשון, ובכלל זה מחלקו, שבו נעדר בשל מחלת ילדו שהוא אדם עם מוגבלות או לצורך מתן סיוע אישי לו.

(א2) (1) נוסף על הוראות סעיף קטן (א), עובד כאמור באותו סעיף קטן זכאי להיעדר עד 52 שעות בשנה לצורך מתן סיוע אישי שמחייב היעדרות לאדם עם המוגבלות, בלא ניכוי משכר עבודתו; התקיים בעובד כאמור אחד מהתנאים האמורים בפסקאות (1) עד (4) שבסעיף קטן (א), יהיה זכאי להיעדר עד 52 שעות נוספות בשנה בלא ניכוי משכרו, ובלבד שלא היה אדם אחר שניצל את זכותו להיעדרות מכוח פסקה זו; זכותו של עובד לפי סעיף קטן זה נוספת על כל זכות אחרת שנתונה לו לפי חוק זה, ואינה תלויה או מותנית בזכות אחרת לפי חוק זה;

(2) הוראות פסקה (1) יחולו גם על עובד המועסק במשרה שאינה משרה מלאה, ואולם שעות ההיעדרות שיהיה זכאי להיעדר בהן יהיו כיחס שבין חלקיות משרתו ובין מספר השעות הנקוב באותה פסקה; שיעור חלקיות המשרה יחושב כיחס שבין שעות העבודה של העובד בחודש ובין מספר שעות עבודה בחודש במשרה מלאה כנהוג במקום העבודה של העובד או 186 שעות, לפי הנמוך;

(3) בסעיף קטן זה, "שעות העבודה של העובד בחודש" – הממוצע החודשי של שעות העבודה של העובד ברבע השנה שבו עבד בהיקף השעות הגדול ביותר ב-12 החודשים שקדמו למועד ההיעדרות הראשון לפי סעיף קטן זה; במניין שעות העבודה תובא בחשבון גם היעדרות בתשלום שדינו כדין שכר עבודה.

(ב) הוראות סעיף זה יחולו, בשינויים המחויבים, לגבי עובד שהוא אפוטרופוס של אדם עם מוגבלות, ובלבד שאין אדם אחר המטפל באדם עם המוגבלות, ואין אפוטרופוס אחר שניצל את זכותו לפי סעיף קטן זה.

(ג) בחישוב מספר ימי ההיעדרות לפי סעיף זה סעיף קטן (א), יבואו בחשבון ימי ההיעדרות שזקף העובד לפי סעיף 1 או 1א, בקשר עם מחלת ילדו שהוא אדם עם מוגבלות.

(ד) בסעיף זה –

"אדם עם מוגבלות" – כהגדרתו בסעיף 5 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998;

"סיוע אישי" – סיוע שהאדם עם המוגבלות נזקק לו בשל מוגבלותו, לרבות השגחה, ליווי וטיפול.

(ה) הוראת סעיף זה לא תחול לגבי עובד שהוא הורה של אדם עם מוגבלות אך מוגבלותו אינה קבועה, צפויה לחלוף בתוך 60 ימים ממועד הופעתה ואינה צפויה להשתנות.

מיום 22.5.2014

תיקון מס' 11

ס"ח תשע"ד מס' 2452 מיום 22.5.2014 עמ' 555 (ה"ח 530)

(א) עובד שהוא הורה של אדם עם מוגבלות, ועבד שנה לפחות אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה, זכאי לזקוף עד 18 ימים בשנה של היעדרות על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו או על חשבון ימי החופשה המגיעים לו, לפי בחירת העובד, לצורך מתן סיוע אישי שמחייב היעדרות כאמור, לאדם עם המוגבלות; ואם התקיים בו אחד מאלה, זכאי העובד לזקוף בשנה עד 18 ימים נוספים של היעדרות כאמור, ובלבד שלא היה אדם אחר שניצל את זכותו לזקיפת ימים נוספים לצורך מתן סיוע אישי לאותו אדם עם מוגבלות:

(1) בן זוגו הוא עובד, ולא נעדר מעבודתו מכוח זכאותו כאמור;

(2) בן זוגו הוא עובד עצמאי שלא נעדר מעסקו או שלא חדל מעיסוק במשלח ידו לצורך מתן סיוע אישי;

(3) הוא הורה יחיד הורה עצמאי;

(4) האדם עם המוגבלות נמצא בהחזקתו הבלעדית.

מיום 15.7.2014

תיקון מס' 12

ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 604 (ה"ח 535)

(א) עובד שהוא הורה של אדם עם מוגבלות, ועבד שנה לפחות אצל אותו מעביד מעסיק או באותו מקום עבודה, זכאי לזקוף עד 18 ימים בשנה של היעדרות על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו או על חשבון ימי החופשה המגיעים לו, לפי בחירת העובד, לצורך מתן סיוע אישי שמחייב היעדרות כאמור, לאדם עם המוגבלות; ואם התקיים בו אחד מאלה, זכאי העובד לזקוף בשנה עד 18 ימים נוספים של היעדרות כאמור, ובלבד שלא היה אדם אחר שניצל את זכותו לזקיפת ימים נוספים לצורך מתן סיוע אישי לאותו אדם עם מוגבלות:

משפחת אומנה (תיקון מס' 7)  תשס"ז-2007 (תיקון מס' 10) תשע"ד-2013 (תיקון מס' 14) תשע"ו-2016

1ג.      הוראות סעיפים 1 עד 1ב יחולו, בשינויים המחויבים, לגבי עובד שהוא הורה במשפחת אומנה, ואולם ההיעדרות של עובד כאמור תיזקף או תימנה רק אם הורהו הטבעי או הורהו המאמץ, של הילד או של האדם עם המוגבלות, לפי הענין, לא מימש, באותם ימים או שעות, את זכאותו לזקיפה או להיעדרות מכוח אותה זכות; לענין סעיף זה, "משפחת אומנה" – משפחת אומנה כהגדרתה בחוק אומנה לילדים, התשע"ו-2016.

מיום 24.9.2007

תיקון מס' 7

ס"ח תשס"ז מס' 2101 מיום 26.6.2007 עמ' 370 (ה"ח 136)

הוספת סעיף 1ג

מיום 1.1.2014

תיקון מס' 10

ס"ח תשע"ד מס' 2418 מיום 9.12.2013 עמ' 71 (ה"ח 505)

1ג. הוראות סעיפים 1 עד 1ב יחולו, בשינויים המחויבים, לגבי עובד שהוא הורה במשפחת אומנה, ואולם ימי ההיעדרות של עובד כאמור ייזקפו תיזקף או תימנה רק אם הורהו הטבעי או הורהו המאמץ, של הילד או של האדם עם המוגבלות, לפי הענין, לא מימש, באותם ימים או שעות, את זכאותו לזקיפה או להיעדרות מכוח אותה זכות; לענין סעיף זה, "משפחת אומנה" – משפחה שאושרה בידי מי ששר הרווחה והשירותים החברתיים הסמיכו לכך.

מיום 6.12.2016

תיקון מס' 14

ס"ח תשע"ו מס' 2534 מיום 6.3.2016 עמ' 612 (ה"ח 586)

1ג. הוראות סעיפים 1 עד 1ב יחולו, בשינויים המחויבים, לגבי עובד שהוא הורה במשפחת אומנה, ואולם ההיעדרות של עובד כאמור תיזקף או תימנה רק אם הורהו הטבעי או הורהו המאמץ, של הילד או של האדם עם המוגבלות, לפי הענין, לא מימש, באותם ימים או שעות, את זכאותו לזקיפה או להיעדרות מכוח אותה זכות; לענין סעיף זה, "משפחת אומנה" – משפחה שאושרה בידי מי ששר הרווחה והשירותים החברתיים הסמיכו לכך משפחת אומנה כהגדרתה בחוק אומנה לילדים, התשע"ו-2016.

כללים (תיקון מס' 4) תשנ"ח-1998 (תיקון מס' 7) תשס"ז-2007

2.    שר העבודה והרווחה יתקין בתקנות, בהתייעצות עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ועם ארגונים ארציים של מעבידים שלדעת השר הם נוגעים בדבר, ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, כללים בדבר –

(1)  הוכחת מחלתו של הילד;

(תיקון מס' 12) תשע"ד-2014

(2)  מסירת הודעות למעסיק על ידי העובד;

(3)  דרכי הוכחת היות בן זוגו של עובד, עובד עצמאי;

(תיקון מס' 7) תשס"ז-2007

(4)  דרכי הוכחת היזקקותו של אדם עם מוגבלות לסיוע האישי מהורהו לפי סעיף 1ב;

(תיקון מס' 7) תשס"ז-2007

(5)  דרכי הוכחת היות העובד הורה של אדם עם מוגבלות.

מיום 12.6.1998

תיקון מס' 4

ס"ח תשנ"ח מס' 1669 מיום 12.6.1998 עמ' 237 (ה"ח 2694)

החלפת סעיף 2

הנוסח הקודם:

2. שר העבודה והרווחה יתקין בתקנות, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, כללים בדבר הוכחת מחלתו של הילד וכן כללים בדבר מסירת הודעות למעביד על ידי העובד.

מיום 24.9.2007

תיקון מס' 7

ס"ח תשס"ז מס' 2101 מיום 26.6.2007 עמ' 370 (ה"ח 136)

2. שר העבודה והרווחה יתקין בתקנות, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת בהתייעצות עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ועם ארגונים ארציים של מעבידים שלדעת השר הם נוגעים בדבר, ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, כללים בדבר –

(1) הוכחת מחלתו של הילד;

(2) מסירת הודעות למעביד על ידי העובד;

(3) דרכי הוכחת היות בן זוגו של עובד, עובד עצמאי;

(4) דרכי הוכחת היזקקותו של אדם עם מוגבלות לסיוע האישי מהורהו לפי סעיף 1ב;

(5) דרכי הוכחת היות העובד הורה של אדם עם מוגבלות.

מיום 15.7.2014

תיקון מס' 12

ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 604 (ה"ח 535)

(2) מסירת הודעות למעביד למעסיק על ידי העובד;

שמירת זכויות

3.    חוק זה בא להוסיף על זכותו של עובד מכוח דין או הסכם ולא לגרוע ממנה.

דין המדינה (תיקון מס' 2) תשנ"ה-1995 (תיקון מס' 12) תשע"ד-2014

3א.     לענין חוק זה דין המדינה כמעסיק כדין כל מעסיק אחר.

מיום 25.7.1995

תיקון מס' 2

ס"ח תשנ"ה מס' 1534 מיום 25.7.1995 עמ' 371 (ה"ח 2409)

הוספת סעיף 3א

מיום 15.7.2014

תיקון מס' 12

ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 604 (ה"ח 535)

3א. לענין חוק זה דין המדינה כמעביד כמעסיק כדין כל מעביד מעסיק אחר.

ביצוע ותקנות

4.    שר העבודה והרווחה[1] ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.

                                        יצחק רבין                                           אורה נמיר

                                                   ראש הממשלה                                             שרת העבודה והרווחה

            עזר וייצמן                                           שבח וייס

              נשיא המדינה                                                  יושב ראש הכנסת

הודעה למנויים על עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו - הקש כאן

 



* פורסם ס"ח תשנ"ג מס' 1427 מיום 22.7.1993 עמ' 134 (ה"ח תשנ"ג מס' 2168 עמ' 106).

תוקן ס"ח תשנ"ד מס' 1475 מיום 28.7.1994 עמ' 260 (ה"ח תשנ"ד מס' 2286 עמ' 518) – תיקון מס' 1.

ס"ח תשנ"ה מס' 1534 מיום 25.7.1995 עמ' 371 (ה"ח תשנ"ה מס' 2409 עמ' 500) – תיקון מס' 2 בסעיף 1 לחוק דמי מחלה (דין המדינה) (תיקוני חקיקה), תשנ"ה-1995.

ס"ח תשנ"ז מס' 1621 מיום 10.4.1997 עמ' 130 (ה"ח תשנ"ז מס' 2588 עמ' 192) – תיקון מס' 3.

ס"ח תשנ"ח מס' 1669 מיום 12.6.1998 עמ' 237 (ה"ח תשנ"ח מס' 2694 עמ' 274) – תיקון מס' 4.

ס"ח תשס"א מס' 1785 מיום 4.4.2001 עמ' 219 (ה"ח תשס"א מס' 2922 עמ' 22) – תיקון מס' 5; תחילתו ביום 1.7.2001.

ס"ח תשס"ב מס' 1859 מיום 24.7.2002 עמ' 489 (ה"ח תשס"ב מס' 3108 עמ' 460) – תיקון מס' 6; תחילתו ביום 1.8.2002.

ס"ח תשס"ז מס' 2101 מיום 26.6.2007 עמ' 369 (ה"ח הכנסת תשס"ז מס' 136 עמ' 94) – תיקון מס' 7; תחילתו 90 ימים מיום פרסומו.

ס"ח תשס"ח מס' 2137 מיום 9.3.2008 עמ' 246 (ה"ח הכנסת תשס"ח מס' 206 עמ' 186) – תיקון מס' 8.

ס"ח תשס"ט מס' 2203 מיום 23.7.2009 עמ' 243 (ה"ח הממשלה תשס"ט מס' 436 עמ' 348) – תיקון מס' 9 בסעיף 134 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), תשס"ט-2009; תחילתו ביום 15.7.2009.

ס"ח תשע"ד מס' 2418 מיום 9.12.2013 עמ' 70 (ה"ח הכנסת תשע"ג מס' 505 עמ' 22) – תיקון מס' 10; תחילתו ביום 1.1.2014.

ס"ח תשע"ד מס' 2452 מיום 22.5.2014 עמ' 555 (ה"ח הכנסת תשע"ד מס' 530 עמ' 28) – תיקון מס' 11 בסעיף 4 לחוק משפחות חד-הוריות (תיקון מס' 4), תשע"ד-2014.

ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 600 (ה"ח הכנסת תשע"ד מס' 535 עמ' 44) – תיקון מס' 12 בחוק להחלפת המונח מעביד (תיקוני חקיקה), תשע"ד-2014.

ס"ח תשע"ו מס' 2533 מיום 1.3.2016 עמ' 581 (ה"ח הכנסת תשע"ה מס' 575 עמ' 4) – תיקון מס' 13; תחילתו ביום 1.4.2016.

ס"ח תשע"ו מס' 2534 מיום 6.3.2016 עמ' 612 (ה"ח הכנסת תשע"ה מס' 586 עמ' 38) – תיקון מס' 14 בסעיף 82 לחוק אומנה לילדים, תשע"ו-2016; תחילתו תשעה חודשים מיום פרסומו.

ס"ח תשע"ו מס' 2578 מיום 16.8.2016 עמ' 1211 (ה"ח הכנסת תשע"ו מס' 655 עמ' 172) – תיקון מס' 15.

[1] סמכויותיו הועברו לשר הרווחה והשירותים החברתיים: י"פ תשע"ז מס' 7394 מיום 7.12.2016 עמ' 1312.