Nevo.co.il

להורדת הקובץ בפורמט וורד לחץ כאן

חוק הבטחת הכנסה, תשמ"א-1980

 

 

ביטוח – ביטוח לאומי – עבודה ואבטלה – הבטחת הכנסה

תוכן ענינים

 

פרק א': פרשנות

Go

5

סעיף 1

הגדרות

Go

5

 

פרק ב': זכאות

Go

7

סעיף 2

תנאי זכאות

Go

7

סעיף 3

סייג לזכאות

Go

8

סעיף 3א

זכאות מותנית לגמלה

Go

8

סעיף 4

זכאות בני זוג

Go

8

 

פרק ג': הגימלה

Go

9

סעיף 5

שיעור הגימלה

Go

9

סעיף 6

גימלה לבני זוג

Go

9

סעיף 7

סכום קובע

Go

9

סעיף 8

גימלה שלא תשולם

Go

10

 

פרק ד': הכנסה

Go

10

סעיף 9

הכנסה

Go

10

סעיף 9א

הוראות מיוחדות לענין נכס שהוא רכב מנועי

Go

11

סעיף 10

הכנסות שלא יחושבו

Go

11

סעיף 11

הכנסות בני זוג

Go

12

סעיף 12

ניכויים לענין מי שמלאו להם 55 שנים וטרם הגיעו לגיל פרישה ולעניין מועסקים בעלי יכולת עבודה מופחתת, שלא משתלמות להם קצבאות שאירים או תלויים

Go

12

סעיף 12א

ניכויים לענין מי שטרם מלאו להם 55 שנים ולא משתלמות להם קצבאות שאירים או תלויים

Go

12

סעיף 12ב

ניכויים לעניין מי שהגיעו לגיל פרישה, ומי שמשתלמות להם קצבאות זקנה, שאירים או תלויים

Go

13

 

פרק ה': הוראות כלליות

Go

13

 

סימן א': תביעות

Go

13

סעיף 13

בירור תביעות

Go

13

 

סימן ב': תשלום גימלאות

Go

13

סעיף 14

תקופת התשלום

Go

13

סעיף 14א

זכאי לגמלה שיצא את ישראל

Go

13

סעיף 14ב

מענק חימום

Go

14

סעיף 15

מענק עקב פטירה

Go

15

סעיף 16

תשלום באמצעות גוף אחר

Go

15

סעיף 17

זכות לתביעה לפיצוי

Go

15

סעיף 18

סמכות לשלול גימלה

Go

15

 

סימן ג': הוראות עזר לביצוע

Go

15

סעיף 19

חובת התובע

Go

15

סעיף 20

חובת הודעה

Go

15

סעיף 20א

מסירת מידע מטעה או אי מסירת מידע שדרש המוסד לביטוח לאומי

Go

15

סעיף 20ב

עונשין

Go

15

סעיף 21

חקירה ודרישת ידיעות

Go

16

 

סימן ד': שונות

Go

16

סעיף 22

אחריותם של מנהלים

Go

16

סעיף 23

תחולת הוראות  חוק הביטוח

Go

16

סעיף 24

צרכים מיוחדים

Go

16

סעיף 25

מימון

Go

16

סעיף 26

בית הדין לעבודה

Go

17

סעיף 27

הגשת תביעות ותשלום גימלאות

Go

17

סעיף 28

תיקון חוק הביטוח

Go

17

סעיף 29

תיקון חוק שירותי סעד

Go

17

סעיף 30

הוראות מעבר

Go

17

סעיף 30א

הוראות מיוחדות

Go

17

סעיף 31

ביצוע

Go

18

סעיף 32

תחילה

Go

18

 

תוספת ראשונה

Go

18

 

תוספת שניה

Go

20

 

תוספת שלישית

Go

20

 

תוספת רביעית

Go

21

 

תוספת חמישית

Go

21

 


חוק הבטחת הכנסה, תשמ"א-1980*

פרק א': פרשנות

הגדרות

1.    בחוק זה –

הוראת שעה תשס"ד-2004

          "אישור השתתפות" – (פקעה);

מיום 1.8.2005 עד יום 29.4.2010

הוראת שעה תשס"ד-2004

ס"ח תשס"ד מס' 1920 מיום 18.1.2004 עמ' 106 (ה"ח 64)

הוראת שעה (תיקון) תשס"ז-2007

ס"ח תשס"ז מס' 2104 מיום 26.7.2007 עמ' 396 (ה"ח 318)

הוראת שעה (תיקון מס' 2) תשס"ט-2009

ס"ח תשס"ט מס' 2205 מיום 29.7.2009 עמ' 290 (ה"ח 436)

הוראת שעה (תיקון מס' 3) תש"ע-2009

ס"ח תש"ע מס' 2221 מיום 31.12.2009 עמ' 300 (ה"ח 436)

הוספת הגדרת "אישור השתתפות"

הנוסח:

"אישור השתתפות" – אישור השתתפות שמתכנן יעדים תעסוקתי מסר למוסד לביטוח לאומי לפי הוראות סעיף 45 בפרק שילוב מקבלי גמלאות בעבודה;

(תיקון מס' 5) תשמ"ז-1987

          "אלמנה" - לרבות מי שמשתלמת לה קיצבת שאירים או תלויים לפי חוק הביטוח;

מיום 7.7.1987

תיקון מס' 5

ס"ח תשמ"ז מס' 1219 מיום 7.7.1987 עמ' 136 (ה"ח 1731)

הוספת הגדרת "אלמנה"

 

(תיקון מס' 5) תשמ"ז-1987 (תיקון מס' 18) תשס"ג-2002

          "בני זוג" - לרבות איש ואשה הידועים בציבור כבני זוג ומתגוררים יחדיו;

מיום 7.7.1987

תיקון מס' 5

ס"ח תשמ"ז מס' 1219 מיום 7.7.1987 עמ' 136 (ה"ח 1731)

הוספת הגדרת "בני זוג"

 

מיום 1.1.2003

תיקון מס' 18

ס"ח תשס"ג מס' 1882 מיום 29.12.2002 עמ' 165 (ה"ח 4)

"בני זוג" - לרבות איש ואשה החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינם נשואים זה לזו, אם מתקיים בהם אחד מאלה הידועים בציבור כבני זוג ומתגוררים יחדיו;

(1) האשה היא אם לילד, שהאיש אינו אביו;

(2) משתלמת או השתלמה לאחד מהם, בהתאם לחוק הביטוח, תוספת תלויים בעד משנהו.

 

(תיקון מס' 21) תשס"ד-2004

          "גיל הפרישה" – כהגדרתו בחוק הביטוח;

מיום 1.4.2004

תיקון מס' 21

ס"ח תשס"ד מס' 1919 מיום 18.1.2004 עמ' 55 (ה"ח 64)

הוספת הגדרת "גיל הפרישה"

          "גימלה" - גימלה חדשית להבטחת הכנסה המשולמת לפי חוק זה;

(תיקון מס' 7) תשנ"ב-1992 (תיקון מס' 12) תשנ"ח-1998 (תיקון מס' 42) תשע"ד-2014

          "הורה עצמאי" – כמשמעותו בסעיף 1 לחוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי, התשנ"ב-1992, ואולם על המונח "ילד" תחול ההגדרה שבחוק זה;

מיום 24.3.1992

תיקון מס' 7

ס"ח תשנ"ב מס' 1390 מיום 24.3.1992 עמ' 148 (ה"ח 2090)

הוספת הגדרת "הורה יחיד"

 

מיום 1.7.1998

תיקון מס' 12

ס"ח תשנ"ח מס' 1669 מיום 12.6.1998 עמ' 237 (ה"ח 2675)

"הורה יחיד" – כמשמעותו בסעיף 1 לחוק משפחות חד הוריות, התשנ"ב-1992, ואולם על המונח "ילד" תחול ההגדרה שבחוק זה;

 

מיום 22.5.2014

תיקון מס' 42

ס"ח תשע"ד מס' 2452 מיום 22.5.2014 עמ' 555 (ה"ח 530)

"הורה יחיד הורה עצמאי" – כמשמעותו בסעיף 1 לחוק משפחות חד הוריות סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי, התשנ"ב-1992, ואולם על המונח "ילד" תחול ההגדרה שבחוק זה;

 

(תיקון מס' 19) תשס"ג-2003

          "הסכום הבסיסי" – 6,964 שקלים חדשים, כשהוא מעודכן –

(1)   ביום א' בטבת התשס"ו (1 בינואר 2006) – לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני היום האמור לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום כ' בטבת התשס"ה (1 בינואר 2005), בתוספת –

(א)   לענין גמלה המשתלמת למקבלי גמלה לפי הוראות סימן ח' בפרק ה' בחוק הביטוח או לפי הוראות סימנים ג' ו-ד' שבפרק י"א בחוק האמור, הזכאים לגמלה גם לפי חוק זה – שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני יום כ' בטבת התשס"ה (1 בינואר 2005) לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום כ"ז בטבת התשס"ג (1 בינואר 2003);

(ב)   לענין גמלה המשתלמת לפי חוק זה למי שאינו מנוי בפסקת משנה (א) – השיעור שבו עודכן השכר הממוצע, בשנים 2004 ו-2005, לפי סעיף 37(ג)(1) בחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002), התשס"ב-2002;

(2)   משנת 2007 ואילך – ב-1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפי אותו יום לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני ה-1 בינואר של השנה הקודמת;

מיום 1.1.2006

תיקון מס' 19

ס"ח תשס"ג מס' 1892 מיום 1.6.2003 עמ' 473 (ה"ח 25)

הוספת הגדרת "הסכום הבסיסי"

          "הפקודה" - פקודת מס הכנסה;

(תיקון מס' 6)  תשנ"ב-1992 (תיקון מס' 11) תשנ"ח-1998

          "השכר הממוצע" - כמשמעותו בסעיפים 1 ו- 2 לחוק הביטוח;

מיום 1.8.1991

תיקון מס' 6

ס"ח תשנ"ב מס' 1378 מיום 8.1.1992 עמ' 136 (ה"ח 2084)

החלפת הגדרת "השכר הממוצע"

הנוסח הקודם:

"השכר הממוצע" - כמשמעותו בחוק הביטוח;

 

מיום 1.6.1998

תיקון מס' 11

ס"ח תשנ"ח מס' 1646 מיום 15.1.1998 עמ' 99 (ה"ח 2608)

"השכר הממוצע" – כמשמעותו בסעיפים 1 ו- 2 לחוק הביטוח;

          "השר" - שר העבודה והרווחה[1];

          "חוק הביטוח" - חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995;

מיום 1.6.1998

תיקון מס' 11

ס"ח תשנ"ח מס' 1646 מיום 15.1.1998 עמ' 99 (ה"ח 2608)

"חוק הביטוח" - חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ"ח-1968 התשנ"ה-1995;

(תיקון מס' 24) תשס"ה-2005

          "חוק יישום תכנית ההתנתקות" – חוק יישום תכנית ההתנתקות, התשס"ה-2005;

מיום 18.2.2005

תיקון מס' 24

ס"ח תשס"ה מס' 1982 מיום 18.2.2005 עמ' 191 (ה"ח 130)

הוספת הגדרת "חוק יישום תכנית ההתנתקות"

(תיקון מס' 18) תשס"ג-2002

          "חוק המעצרים" – חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996;

מיום 1.1.2003

תיקון מס' 18

ס"ח תשס"ג מס' 1882 מיום 29.12.2002 עמ' 165 (ה"ח 4)

הוספת הגדרת "חוק המעצרים"

(תיקון מס' 18) תשס"ג-2002

          "חוק הפיקוח" – חוק הפיקוח על מוסדות לטיפול במשתמשים בסמים, התשנ"ג-1993;

מיום 1.1.2003

תיקון מס' 18

ס"ח תשס"ג מס' 1882 מיום 29.12.2002 עמ' 165 (ה"ח 4)

הוספת הגדרת "חוק הפיקוח"

(תיקון מס' 18) תשס"ג-2002

          "חוק העונשין" – חוק העונשין, תשל"ז-1977;

מיום 1.1.2003

תיקון מס' 18

ס"ח תשס"ג מס' 1882 מיום 29.12.2002 עמ' 165 (ה"ח 4)

הוספת הגדרת "חוק העונשין"

(תיקון מס' 35) תש"ע-2010

          "חוק שכר מינימום" – חוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987;

מיום 1.4.2010

תיקון מס' 35

ס"ח תש"ע מס' 2235 מיום 22.3.2010 עמ' 437 (ה"ח 407)

הוספת הגדרת "חוק שכר מינימום"

(תיקון מס' 5)  תשמ"ז-1987 (תיקון מס' 12) תשנ"ח-1998

          "יחיד" - מי שאין לו בן זוג; ואולם על המונח "ילד" תחול ההגדרה שבחוק זה;

 

מיום 7.7.1987

תיקון מס' 5

ס"ח תשמ"ז מס' 1219 מיום 7.7.1987 עמ' 136 (ה"ח 1731)

החלפת הגדרת "יחיד"

הנוסח הקודם:

"יחיד" - מי שאינו נשוי;

 

מיום 1.7.1998

תיקון מס' 12

ס"ח תשנ"ח מס' 1669 מיום 12.6.1998 עמ' 237 (ה"ח 2675)

"יחיד" - מי שאין לו בן זוג; ואולם על המונח "ילד" תחול ההגדרה שבחוק זה;

(תיקון מס' 26) תשס"ה-2005

          "ילד" – כל אחד מאלה:

(א)   ילד כמשמעותו בהגדרה "ילד" בסעיף 238 לחוק הביטוח;

(ב)   מי שאינו ילדו של התובע ובלבד שהתקיימו בו כל אלה:

(1)   הוא אחד המנויים בפסקאות (1) עד (5) להגדרה "ילד" בסעיף 238 לחוק הביטוח;

(2)   הוא מתגורר דרך קבע עם תובע הגימלה;

(3)   תובע הגימלה מונה כאפוטרופוס עליו, לרבות תובע גימלה שחדל להיות אפוטרופוס רק בשל כך שהילד הגיע לגיל 18.

מיום 1.2.1981

תיקון מס' 1

ס"ח תשמ"א מס' 999 מיום 18.1.1981עמ' 77 (ה"ח 1442)

"ילד" – כמשמעותו בהגדרת "ילד" בסעיף 5 לחוק הביטוח, למעט פסקה (4) שבהגדרה;

 

מיום 1.6.1998

תיקון מס' 11

ס"ח תשנ"ח מס' 1646 מיום 15.1.1998 עמ' 99 (ה"ח 2608)

"ילד" – כמשמעותו בהגדרת "ילד" בסעיף 5 238 לחוק הביטוח;

 

מיום 1.10.2005

תיקון מס' 26

ס"ח תשס"ה מס' 2030 מיום 11.9.2005 עמ' 1002 (ה"ח 59)

החלפת הגדרת "ילד"

הנוסח הקודם:

"ילד" – כמשמעותו בהגדרת "ילד" בסעיף 238 לחוק הביטוח;

הוראת שעה תשס"ד-2004

          "מסגרת שיקומית" – (פקעה);

מיום 1.8.2005 עד יום 29.4.2010

הוראת שעה תשס"ד-2004

ס"ח תשס"ד מס' 1920 מיום 18.1.2004 עמ' 106 (ה"ח 64)

הוראת שעה (תיקון) תשס"ז-2007

ס"ח תשס"ז מס' 2104 מיום 26.7.2007 עמ' 396 (ה"ח 318)

הוראת שעה (תיקון מס' 2) תשס"ט-2009

ס"ח תשס"ט מס' 2205 מיום 29.7.2009 עמ' 290 (ה"ח 436)

הוראת שעה (תיקון מס' 3) תש"ע-2009

ס"ח תש"ע מס' 2221 מיום 31.12.2009 עמ' 300 (ה"ח 436)

הוספת הגדרת "מסגרת שיקומית"

הנוסח:

"מסגרת שיקומית" – כמשמעותה בפסקה (3)(א) של סעיף 2(א), וכן עבודה במפעל מוגן כמשמעותו בתקנות לפי אותה פסקה;

הוראת שעה תשס"ד-2004

          "מתכנן יעדים תעסוקתי" – (פקעה);

מיום 1.8.2005 עד יום 29.4.2010

הוראת שעה תשס"ד-2004

ס"ח תשס"ד מס' 1920 מיום 18.1.2004 עמ' 106 (ה"ח 64)

הוראת שעה (תיקון) תשס"ז-2007

ס"ח תשס"ז מס' 2104 מיום 26.7.2007 עמ' 396 (ה"ח 318)

הוראת שעה (תיקון מס' 2) תשס"ט-2009

ס"ח תשס"ט מס' 2205 מיום 29.7.2009 עמ' 290 (ה"ח 436)

הוראת שעה (תיקון מס' 3) תש"ע-2009

ס"ח תש"ע מס' 2221 מיום 31.12.2009 עמ' 300 (ה"ח 436)

הוספת הגדרת "מתכנן יעדים תעסוקתי"

הנוסח:

"מתכנן יעדים תעסוקתי" – כמשמעותו בסעיף 40 בפרק שילוב מקבלי גמלאות בעבודה;

(תיקון מס' 17)  תשס"ב-2002

          "נקודת קיצבה" - כמשמעותה בסעיף 68(א) לחוק הביטוח;

מיום 1.1.2002

תיקון מס' 17

ס"ח תשס"ב מס' 1831 מיום 17.2.2002 עמ' 152 (ה"ח 3043, ה"ח 3065, ה"ח 3072)

"נקודת קיצבה" - כמשמעותה בסעיף 33א לפקודה 68(א) לחוק הביטוח;

 

(תיקון מס' 18) תשס"ג-2002

          "עולה חדש" – מי שטרם מלאו 5 שנים מיום שהתקיים בו אחד מאלה:

(1)   נכנס לראשונה לישראל באשרת עולה לפי חוק השבות, התש"י-1950 (בחוק זה – חוק השבות);

(2)   ניתנה לו תעודת עולה לפי חוק השבות;

(3)   ניתנה לו תעודה של אזרח עולה מהמשרד לקליטת העליה;

(4)   הוא זכאי לסל קליטה מהמשרד לקליטת העליה ונכנס לישראל לראשונה באשרה א/5 לפי תקנות הכניסה לישראל, התשל"ד-1974;

מיום 1.1.2003

תיקון מס' 18

ס"ח תשס"ג מס' 1882 מיום 29.12.2002 עמ' 165 (ה"ח 4)

הוספת הגדרת "עולה חדש"

הוראת שעה תשס"ד-2004

          "פרק שילוב מקבלי גמלאות בעבודה" – (פקעה);

מיום 1.8.2005 עד יום 29.4.2010

הוראת שעה תשס"ד-2004

ס"ח תשס"ד מס' 1920 מיום 18.1.2004 עמ' 106 (ה"ח 64)

הוראת שעה (תיקון) תשס"ז-2007

ס"ח תשס"ז מס' 2104 מיום 26.7.2007 עמ' 396 (ה"ח 318)

הוראת שעה (תיקון מס' 2) תשס"ט-2009

ס"ח תשס"ט מס' 2205 מיום 29.7.2009 עמ' 290 (ה"ח 436)

הוראת שעה (תיקון מס' 3) תש"ע-2009

ס"ח תש"ע מס' 2221 מיום 31.12.2009 עמ' 300 (ה"ח 436)

הוספת הגדרת "פרק שילוב מקבלי גמלאות בעבודה"

הנוסח:

"פרק שילוב מקבלי גמלאות בעבודה" – פרק ז' בחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה), התשס"ד-2004;

הוראת שעה תשס"ד-2004

          "תושב אזור שילוב" – (פקעה);

מיום 1.8.2005 עד יום 29.4.2010

הוראת שעה תשס"ד-2004

ס"ח תשס"ד מס' 1920 מיום 18.1.2004 עמ' 106 (ה"ח 64)

הוראת שעה (תיקון) תשס"ז-2007

ס"ח תשס"ז מס' 2104 מיום 26.7.2007 עמ' 396 (ה"ח 318)

הוראת שעה (תיקון מס' 2) תשס"ט-2009

ס"ח תשס"ט מס' 2205 מיום 29.7.2009 עמ' 290 (ה"ח 436)

הוראת שעה (תיקון מס' 3) תש"ע-2009

ס"ח תש"ע מס' 2221 מיום 31.12.2009 עמ' 300 (ה"ח 436)

הוספת הגדרת "תושב אזור שילוב"

הנוסח:

"תושב אזור שילוב" – כהגדרתו בסעיף 37 בפרק שילוב מקבלי גמלאות בעבודה;

הוראת שעה (תיקון) תשס"ד-2004

          "תושב אזור שילוב פטור" – (פקעה);

מיום 1.8.2005 עד יום 29.4.2010

הוראת שעה תשס"ד-2004

ס"ח תשס"ד מס' 1920 מיום 18.1.2004 עמ' 106 (ה"ח 64)

הוראת שעה (תיקון) תשס"ז-2007

ס"ח תשס"ז מס' 2104 מיום 26.7.2007 עמ' 395, 396 (ה"ח 318)

הוראת שעה (תיקון מס' 2) תשס"ט-2009

ס"ח תשס"ט מס' 2205 מיום 29.7.2009 עמ' 290 (ה"ח 436)

הוראת שעה (תיקון מס' 3) תש"ע-2009

ס"ח תש"ע מס' 2221 מיום 31.12.2009 עמ' 300 (ה"ח 436)

הוספת הגדרת "תושב אזור שילוב פטור"

הנוסח:

"תושב אזור שילוב פטור" – תושב אזור שילוב שהוראות פרק שילוב מקבלי גמלאות בעבודה, למעט סימן ז' שבו, אינן חלות עליו בשל צו שהוצא לפי סעיף 48(ב)(1) לפרק האמור, למעט משתתף מבחירה לפי סעיף 48א לאותו פרק;

(תיקון מס' 9)  תשנ"ה-1994 (תיקון מס' 11) תשנ"ח-1998

          "תושב ישראל" - לרבות תושב ישראל באזור כהגדרתו בסעיף 378 לחוק הביטוח הלאומי.

מיום 28.12.1994

תיקון מס' 9

ס"ח תשנ"ה מס' 1497 מיום 28.12.1994 עמ' 80 (ה"ח 2299)

הוספת הגדרת "תושב ישראל"

 

מיום 1.6.1998

תיקון מס' 11

ס"ח תשנ"ח מס' 1646 מיום 15.1.1998 עמ' 99 (ה"ח 2608)

"תושב ישראל" - לרבות תושב ישראל באזור כהגדרתו בסעיף 192א 378 לחוק הביטוח הלאומי.

פרק ב': זכאות

תנאי זכאות (תיקון מס' 8) תשנ"ד-1994 (תיקון מס' 18) תשס"ג-2002

2.    (א)  תושב ישראל שמלאו לו 25 שנים זכאי לגימלה, בכפוף להוראות חוק זה, כל עוד מתקיים בו אחד מתנאים אלה:

מיום 1.8.1994

תיקון מס' 8

ס"ח תשנ"ד מס' 1475 מיום 28.7.1994 עמ' 256 (ה"ח 2259)

(א) תושב ישראל שמלאו לו שמונה עשרה שנים עשרים שנה זכאי לגימלה, בכפוף להוראות חוק זה, כל עוד מתקיים בו אחד מתנאים אלה:

 

מיום 1.1.2003

תיקון מס' 18

ס"ח תשס"ג מס' 1882 מיום 29.12.2002 עמ' 165 (ה"ח 4)

(א) תושב ישראל שמלאו לו עשרים שנה 25 שנים זכאי לגימלה, בכפוף להוראות חוק זה, כל עוד מתקיים בו אחד מתנאים אלה:

 

(תיקון מס' 18) תשס"ג-2002

(1)   אין לו הכושר לעבוד ולהתפרנס כדי מחייתו, או שאינו ניתן להשמה בעבודה כלשהי, הכל לפי כללים, תנאים ומבחנים שנקבעו בתקנות ובלבד שהקביעה כי הוא אינו ניתן להשמה בעבודה כלשהי תיעשה בידי אחד מהמפורטים בפסקאות משנה (א) עד (ג) כמפורט בהן, ותהיה לתקופה שלא תעלה על התקופה שקבע השר לענין זה:

(א)   לגבי מי שמטופל במוסד או נמצא בתהליך גמילה מסם לפי צו מבחן של בית המשפט – מרכז לאבחון מתמכרים לסמים שאישר השר או המוסד האמור; לענין זה –

"מוסד", "סם" – כהגדרתם בסעיף 1 בחוק הפיקוח;

"צו מבחן" – כמשמעותו בסימן ז' של פרק ו' בחוק העונשין;

(ב)   לגבי מי שמצוי בפיקוחו של קצין מבחן לפי חוק המעצרים – קצין מבחן כאמור;

(ג)    לגבי מי ששוהה במרכז לטיפול באלכוהוליסטים המצוי בפיקוח משרד העבודה והרווחה – המרכז האמור;

מיום 1.1.2003

תיקון מס' 18

ס"ח תשס"ג מס' 1882 מיום 29.12.2002 עמ' 165 (ה"ח 4)

(1) אין לו הכושר לעבוד ולהתפרנס כדי מחייתו, או שאינו ניתן להשמה בעבודה כלשהי, הכל לפי כללים, תנאים ומבחנים שנקבעו בתקנות ובלבד שהקביעה כי הוא אינו ניתן להשמה בעבודה כלשהי תיעשה בידי אחד מהמפורטים בפסקאות משנה (א) עד (ג) כמפורט בהן, ותהיה לתקופה שלא תעלה על התקופה שקבע השר לענין זה:

(א) לגבי מי שמטופל במוסד או נמצא בתהליך גמילה מסם לפי צו מבחן של בית המשפט – מרכז לאבחון מתמכרים לסמים שאישר השר או המוסד האמור; לענין זה –

"מוסד", "סם" – כהגדרתם בסעיף 1 בחוק הפיקוח;

"צו מבחן" – כמשמעותו בסימן ז' של פרק ו' בחוק העונשין;

(ב) לגבי מי שמצוי בפיקוחו של קצין מבחן לפי חוק המעצרים – קצין מבחן כאמור;

(ג) לגבי מי ששוהה במרכז לטיפול באלכוהוליסטים המצוי בפיקוח משרד העבודה והרווחה – המרכז האמור;

(תיקון מס' 11) תשנ"ח-1998 הוראת שעה  תשס"ד-2004 הוראת שעה (תיקון) תשס"ז-2007

(2)   הוא רשום בלשכת שירות התעסוקה כמחוסר עבודה בהתאם לכללים שנקבעו לענין סעיף 163 לחוק הביטוח ולשכת שירות התעסוקה לא הציעה לו עבודה מתאימה; לענין פסקה זו, "עבודה מתאימה" – כל עבודה התואמת את מצב בריאותו וכשרו הגופני, או הכשרה, השתלמות או הסבה מקצועית לפי הפניה משירות התעסוקה או ממי שאישר לכך שירות התעסוקה (להלן בסעיף זה – הכשרה);

מיום 1.6.1998

תיקון מס' 11

ס"ח תשנ"ח מס' 1646 מיום 15.1.1998 עמ' 99 (ה"ח 2608)

(2) הוא רשום בלשכת שירות התעסוקה כמחוסר עבודה בהתאם לכללים שנקבעו לענין סעיף 127ו 163 לחוק הביטוח ולשכת שירות התעסוקה לא הציעה לו עבודה מתאימה; לענין פסקה זו, "עבודה מתאימה" - כל עבודה התואמת את מצב בריאותו וכשרו הגופני, או הכשרה, השתלמות או הסבה מקצועית לפי הפניה משירות התעסוקה או ממי שאישר לכך שירות התעסוקה (להלן בסעיף זה - הכשרה);

 

מיום 1.8.2005 עד יום 29.4.2010

הוראת שעה תשס"ד-2004

ס"ח תשס"ד מס' 1920 מיום 18.1.2004 עמ' 106 (ה"ח 64)

הוראת שעה (תיקון) תשס"ז-2007

ס"ח תשס"ז מס' 2104 מיום 26.7.2007 עמ' 396 (ה"ח 318)

הוראת שעה (תיקון מס' 2) תשס"ט-2009

ס"ח תשס"ט מס' 2205 מיום 29.7.2009 עמ' 290 (ה"ח 436)

הוראת שעה (תיקון מס' 3) תש"ע-2009

ס"ח תש"ע מס' 2221 מיום 31.12.2009 עמ' 300 (ה"ח 436)

(2) (א) הוא רשום לגבי מי שאינו תושב אזור שילוב – הוא רשום בלשכת שירות התעסוקה כמחוסר עבודה בהתאם לכללים שנקבעו לענין סעיף 163 לחוק הביטוח ולשכת שירות התעסוקה לא הציעה לו עבודה מתאימה; לענין פסקה זו, "עבודה מתאימה" - כל עבודה התואמת את מצב בריאותו וכשרו הגופני, או הכשרה, השתלמות או הסבה מקצועית לפי הפניה משירות התעסוקה או ממי שאישר לכך שירות התעסוקה (להלן בסעיף זה - הכשרה);

(ב) לגבי תושב אזור שילוב – הוא מחוסר עבודה ומתכנן יעדים תעסוקתי קבע לגביו באישור השתתפות כי בחודש שבעדו ניתן האישור לא הופנה לעבודה לפי סעיף 41 בפרק שילוב מקבלי גמלאות בעבודה, וכי ביצע בחודש האמור את התכנית האישית שנקבעה לו במלואה, ואם לא ביצעה במלואה – כי לא נעדר מן הפעילות שנקבעה לו באותה תכנית יותר מיומיים;

 

מיום 1.8.2007

הוראת שעה (תיקון) תשס"ז-2007

ס"ח תשס"ז מס' 2104 מיום 26.7.2007 עמ' 395 (ה"ח 318)

(2) (א) לגבי מי שאינו תושב אזור שילוב ולגבי תושב אזור שילוב פטור – הוא רשום בלשכת שירות התעסוקה כמחוסר עבודה בהתאם לכללים שנקבעו לענין סעיף 163 לחוק הביטוח ולשכת שירות התעסוקה לא הציעה לו עבודה מתאימה; לענין פסקה זו, "עבודה מתאימה" - כל עבודה התואמת את מצב בריאותו וכשרו הגופני, או הכשרה, השתלמות או הסבה מקצועית לפי הפניה משירות התעסוקה או ממי שאישר לכך שירות התעסוקה (להלן בסעיף זה - הכשרה);

(ב) לגבי תושב אזור שילוב למעט תושב אזור שילוב פטור – הוא מחוסר עבודה ומתכנן יעדים תעסוקתי קבע לגביו באישור השתתפות כי בחודש שבעדו ניתן האישור לא הופנה לעבודה לפי סעיף 41 בפרק שילוב מקבלי גמלאות בעבודה, וכי ביצע בחודש האמור את התכנית האישית שנקבעה לו במלואה, ואם לא ביצעה במלואה ואם היקף השעות של תכניתו האישית עולה על שעה בשבוע, והוא לא ביצעה במלואה – כי לא נעדר מן הפעילות שנקבעה לו באותה תכנית יותר מיומיים;

(תיקון מס' 18) תשס"ג-2002 (תיקון מס' 30) תשס"ז-2007 (תיקון מס' 39) תשע"ב-2012

(2א) מתקיים בו האמור בפסקאות (7) עד (10), (14), (16), (18), (19), (23), (24) או (26) בתוספת הראשונה, אף אם טרם מלאו לו 25 שנים, כל עוד מתקיימים בו התנאים הקבועים לגביו בתוספת האמורה, ולפי הכללים שנקבעו בה;

מיום 1.1.2003

תיקון מס' 18

ס"ח תשס"ג מס' 1882 מיום 29.12.2002 עמ' 165 (ה"ח 4)

הוספת פסקה 2(א)

 

מיום 1.7.2007

תיקון מס' 30

ס"ח תשס"ז מס' 2097 מיום 7.6.2007 עמ' 330 (ה"ח 266)

(2א) מתקיים בו האמור בפסקאות (7) עד (10), (14), (16), (18), (19) או (23) (19), (23) או (24) בתוספת הראשונה, אף אם טרם מלאו לו 25 שנים, כל עוד מתקיימים בו התנאים הקבועים לגביו בתוספת האמורה, ולפי הכללים שנקבעו בה;

 

מיום 27.3.2012

תיקון מס' 39

ס"ח תשע"ב מס' 2347 מיום 27.3.2012 עמ' 233 (ה"ח 421)

(2א) מתקיים בו האמור בפסקאות (7) עד (10), (14), (16), (18), (19), (23) או (24) (24) או (26) בתוספת הראשונה, אף אם טרם מלאו לו 25 שנים, כל עוד מתקיימים בו התנאים הקבועים לגביו בתוספת האמורה, ולפי הכללים שנקבעו בה;

 

(תיקון מס' 18) תשס"ג-2002 (תיקון מס' 22) תשס"ד-2004 הוראת שעה  תשס"ד-2004 (תיקון מס' 29) תשס"ז-2007 הוראת שעה (תיקון) תשס"ז-2007

(3)   הוא עובד בעבודה או נמצא בהכשרה לרבות במסגרת שיקומית בפיקוח משרד ממשלתי, המוסד לביטוח לאומי או הרשות כהגדרתה בחוק הרשות לשיקום האסיר, התשמ"ג-1983, שההכנסה מהן פחותה מההכנסה שבשלה אין לשלם, לפי הוראות חוק זה, גמלה ומתקיימים בו התנאים והמבחנים שנקבעו בתקנות;

 

 

מיום 1.1.2003

תיקון מס' 18

ס"ח תשס"ג מס' 1882 מיום 29.12.2002 עמ' 165 (ה"ח 4)

(3) הוא עובד בעבודה או נמצא בהכשרה לרבות במסגרת שיקומית בפיקוח משרד ממשלתי, המוסד לביטוח לאומי או הרשות כהגדרתה בחוק הרשות לשיקום האסיר, התשמ"ג-1983, שההכנסה מהן פחותה מסכום הגימלה לפי סעיף 5(א)(1) חוק זה ומתקיימים בו התנאים והמבחנים שנקבעו בתקנות;

 

מיום 1.1.2004

תיקון מס' 22

ס"ח תשס"ד מס' 1920 מיום 18.1.2004 עמ' 97 (ה"ח 64)

(3) הוא עובד בעבודה או נמצא בהכשרה לרבות במסגרת שיקומית בפיקוח משרד ממשלתי, המוסד לביטוח לאומי או הרשות כהגדרתה בחוק הרשות לשיקום האסיר, התשמ"ג-1983, שההכנסה מהן פחותה מסכום הגימלה לפי חוק זה  מההכנסה שבשלה אין לשלם, לפי הוראות חוק זה, גמלה ומתקיימים בו התנאים והמבחנים שנקבעו בתקנות;

 

מיום 1.8.2005 עד יום 29.4.2010

הוראת שעה תשס"ד-2004

ס"ח תשס"ד מס' 1920 מיום 18.1.2004 עמ' 106 (ה"ח 64)

הוראת שעה (תיקון) תשס"ז-2007

ס"ח תשס"ז מס' 2104 מיום 26.7.2007 עמ' 396 (ה"ח 318)

הוראת שעה (תיקון מס' 2) תשס"ט-2009

ס"ח תשס"ט מס' 2205 מיום 29.7.2009 עמ' 290 (ה"ח 436)

הוראת שעה (תיקון מס' 3) תש"ע-2009

ס"ח תש"ע מס' 2221 מיום 31.12.2009 עמ' 300 (ה"ח 436)

(3) (א) הוא עובד לגבי מי שאינו תושב אזור שילוב ולגבי תושב אזור שילוב המצוי במסגרת שיקומית – הוא עובד בעבודה או נמצא בהכשרה לרבות במסגרת שיקומית בפיקוח משרד ממשלתי, המוסד לביטוח לאומי או הרשות כהגדרתה בחוק הרשות לשיקום האסיר, התשמ"ג-1983, שההכנסה מהן פחותה מהכנסה שבשלה אין לשלם, לפי הוראות חוק זה, גמלה ומתקיימים בו התנאים והמבחנים שנקבעו בתקנות;

(ב) לגבי תושב אזור שילוב שאינו נמצא במסגרת שיקומית – הוא עובד בעבודה כאמור באותה פסקה, ומתכנן יעדים תעסוקתי קבע לגביו באישור השתתפות כי בחודש שבעדו ניתן האישור לא הופנה לעבודה אחרת לפי הוראות סעיף 41 בפרק שילוב מקבלי גמלאות בעבודה, וכי ביצע בחודש האמור את התכנית האישית שנקבעה לו במלואה, ואם לא ביצעה במלואה – כי לא נעדר מן הפעילות שנקבעה לו באותה תכנית יותר מיומיים;

 

מיום 1.1.2007

תיקון מס' 29

ס"ח תשס"ז מס' 2077 מיום 11.1.2007 עמ' 53 (ה"ח 260)

(3) (א) לגבי מי שאינו תושב אזור שילוב ולגבי תושב אזור שילוב המצוי במסגרת שיקומית ושמתקיים לגביו האמור בסעיף 48 בפרק שילוב מקבלי גמלאות בעבודה – הוא עובד בעבודה או נמצא בהכשרה לרבות במסגרת שיקומית בפיקוח משרד ממשלתי, המוסד לביטוח לאומי או הרשות כהגדרתה בחוק הרשות לשיקום האסיר, התשמ"ג-1983, שההכנסה מהן פחותה מהכנסה שבשלה אין לשלם, לפי הוראות חוק זה, גמלה ומתקיימים בו התנאים והמבחנים שנקבעו בתקנות;

(ב) לגבי תושב אזור שילוב שאינו נמצא במסגרת שיקומית למעט תושב אזור שילוב הנמצא במסגרת שיקומית כאמור בפסקת משנה (א) – הוא עובד בעבודה כאמור באותה פסקה, ומתכנן יעדים תעסוקתי קבע לגביו באישור השתתפות כי בחודש שבעדו ניתן האישור לא הופנה לעבודה אחרת לפי הוראות סעיף 41 בפרק שילוב מקבלי גמלאות בעבודה, וכי ביצע בחודש האמור את התכנית האישית שנקבעה לו במלואה, ואם לא ביצעה במלואה – כי לא נעדר מן הפעילות שנקבעה לו באותה תכנית יותר מיומיים;

 

מיום 1.8.2007

הוראת שעה (תיקון) תשס"ז-2007

ס"ח תשס"ז מס' 2104 מיום 26.7.2007 עמ' 395 (ה"ח 318)

(3) (א) לגבי מי שאינו תושב אזור שילוב, לגבי תושב אזור שילוב פטור ולגבי תושב אזור שילוב המצוי במסגרת שיקומית ושמתקיים לגביו האמור בסעיף 48 בפרק שילוב מקבלי גמלאות בעבודה – הוא עובד בעבודה או נמצא בהכשרה לרבות במסגרת שיקומית בפיקוח משרד ממשלתי, המוסד לביטוח לאומי או הרשות כהגדרתה בחוק הרשות לשיקום האסיר, התשמ"ג-1983, שההכנסה מהן פחותה מהכנסה שבשלה אין לשלם, לפי הוראות חוק זה, גמלה ומתקיימים בו התנאים והמבחנים שנקבעו בתקנות;

(ב) לגבי תושב אזור שילוב למעט תושב אזור שילוב הנמצא במסגרת שיקומית כאמור בפסקת משנה (א) – הוא עובד בעבודה לגבי תושב אזור שילוב, למעט תושב אזור שילוב פטור ולמעט תושב אזור שילוב הנמצא במסגרת שיקומית כאמור בפסקת משנה (א) – הוא עובד בעבודה, ומתכנן יעדים תעסוקתי קבע לגביו באישור השתתפות כי בחודש שבעדו ניתן האישור לא הופנה לעבודה אחרת לפי הוראות סעיף 41 בפרק שילוב מקבלי גמלאות בעבודה, וכי ביצע בחודש האמור את התכנית האישית שנקבעה לו במלואה, ואם לא ביצעה במלואה ואם היקף השעות של תכניתו האישית עולה על שעה בשבוע, והוא לא ביצעה במלואה – כי לא נעדר מן הפעילות שנקבעה לו באותה תכנית יותר מיומיים;

(תיקון מס' 21) תשס"ד-2004

(4)   הוא הגיע לגיל הפרישה;

מיום 1.4.2004

תיקון מס' 21

ס"ח תשס"ד מס' 1919 מיום 18.1.2004 עמ' 55 (ה"ח 64)

החלפת פסקה 2(א)(4)

הנוסח הקודם:

(4) מלאו לו בגבר- ששים וחמש שנים, ובאשה- ששים שנים;

(תיקון מס' 51) תשע"ח-2017

(5)   (א)   הוא הורה לילד שבהחזקתו ונמצא עמו וטרם מלאו לו שנתיים, ואם הורי הילד הם בני זוג – תהיה הזכאות לגמלה לפי פסקה זו נתונה לאם, אלא אם כן בחרו בני הזוג כי היא תהיה נתונה לבן הזוג האחר;

(ב)   בחרו בני הזוג כאמור בפסקת משנה (א), הם רשאים לחזור ולשנות את בחירתם, ואולם אם בן הזוג שאינו זכאי לגמלה לפי פסקת משנה (א) זכאי לה לפי פסקה (2), הם יהיו רשאים לעשות כן כל שישה חודשים;

(ג)    תוקפה של זכאות לאחר מסירת הודעה על בחירה כאמור בפסקת משנה (א) או (ב) הוא מ-1 בחודש שלאחר מכן;

מיום 7.7.1987

תיקון מס' 5

ס"ח תשמ"ז מס' 1219 מיום 7.7.1987 עמ' 136 (ה"ח 1731)

(5) היא אם שבהחזקתה ילד אחד שלא מלאו לו חמש שנים הנמצא עמה, או שבהחזקתה מספר ילדים הנמצאים עמה אשר לצעיר שבהם טרם מלאו עשר שנים;

 

מיום 24.3.1992

תיקון מס' 7

ס"ח תשנ"ב מס' 1390 מיום 24.3.1992 עמ' 148 (ה"ח 2090)

החלפת פסקה 2(א)(5)

הנוסח הקודם:

(5) היא אם שבהחזקתה ילד אחד שלא מלאו לו חמש שנים הנמצא עמה, או שבהחזקתה מספר ילדים הנמצאים עמה אשר לצעיר שבהם טרם מלאו עשר שנים;

 

מיום 1.7.1998

תיקון מס' 12

ס"ח תשנ"ח מס' 1669 מיום 12.6.1998 עמ' 237 (ה"ח 2675)

(5) היא אם או הוא הורה יחיד אשר לילד שבהחזקתם והנמצא עמם טרם מלאו 7 שנים;

 

מיום 1.1.2003

תיקון מס' 18

ס"ח תשס"ג מס' 1882 מיום 29.12.2002 עמ' 165 (ה"ח 4)

(5) היא אם או הוא הורה יחיד אשר לילד שבהחזקתם והנמצא עמם טרם מלאו 7 2 שנים;

 

מיום 22.5.2014

תיקון מס' 42

ס"ח תשע"ד מס' 2452 מיום 22.5.2014 עמ' 555 (ה"ח 530)

(5) היא אם או הוא הורה יחיד הורה עצמאי אשר לילד שבהחזקתם והנמצא עמם טרם מלאו 2 שנים;

 

מיום 1.5.2018

תיקון מס' 51

ס"ח תשע"ח מס' 2677 מיום 28.12.2017 עמ' 85 (ה"ח 1042)

החלפת פסקה 2(א)(5)

הנוסח הקודם:

(5) היא אם או הוא הורה עצמאי אשר לילד שבהחזקתם והנמצא עמם טרם מלאו 2 שנים;

(תיקון מס' 18) תשס"ג-2002

(6)   (נמחקה);

מיום 7.7.1987

תיקון מס' 5

ס"ח תשמ"ז מס' 1219 מיום 7.7.1987 עמ' 136 (ה"ח 1731)

(6) היא אלמנה ואם לילד הנמצא בהחזקתה עמה ובהחזקתה;

 

מיום 1.1.2003

תיקון מס' 18

ס"ח תשס"ג מס' 1882 מיום 29.12.2002 עמ' 165 (ה"ח 4)

מחיקת פסקה 2(א)(6)

הנוסח הקודם:

(6) היא אלמנה ואם לילד הנמצא עמה ובהחזקתה;

(7)   עיקר זמנו מוקדש לטיפול בבן זוגו החולה או בילדו החולה הזקוקים להשגחה תמידית, הכל לפי כללים, תנאים ומבחנים שנקבעו בתקנות;

(תיקון מס' 4)  תשמ"ז-1987

(8)   הוא עובד שירות בעבודה ציבורית לפי סימן ב'1 לפרק ו' של חוק העונשין, תשל"ז-1977;

מיום 1.7.1987 עד יום 1.7.1989

תיקון מס' 4

ס"ח תשמ"ז מס' 1212 מיום 9.4.1987 עמ' 83 (ה"ח 1766)

הוספת פסקה 2(א)(8)

(תיקון מס' 39) תשע"ב-2012 (תיקון מס' 49) תשע"ז-2017 (תיקון מס' 52) תשע"ח-2018

(9)   היא שוהה במקלט לנשים מוכות באישור המחלקה לשירותים חברתיים או משרד הרווחה והשירותים החברתיים תקופה העולה על 30 ימים; לעניין זה, "אישור", "לשכה לשירותים חברתיים" ו"מקלט לנשים מוכות" – כהגדרתם בסעיף 7(ג)(5) לחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954.

מיום 27.3.2012

תיקון מס' 39

ס"ח תשע"ב מס' 2347 מיום 27.3.2012 עמ' 233 (ה"ח 421)

הוספת פסקה 2(א)(9)

 

מיום 1.6.2017

תיקון מס' 49

ס"ח תשע"ז מס' 2620 מיום 30.3.2017 עמ' 533 (ה"ח 691)

(9) היא שוהה במקלט לנשים מוכות באישור לשכת הסעד או משרד הרווחה והשירותים החברתיים תקופה העולה על 30 ימים ושבחודש שקדם לשהייתה במקלט כאמור היתה זכאית לגמלה; לעניין זה, "אישור", "לשכת סעד" ו"מקלט לנשים מוכות" – כהגדרתם בסעיף 7(ג)(5) לחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954.

 

מיום 17.1.2018

תיקון מס' 52

ס"ח תשע"ח מס' 2683 מיום 17.1.2018 עמ' 115 (ה"ח 740)

(9) היא שוהה במקלט לנשים מוכות באישור לשכת הסעד המחלקה לשירותים חברתיים או משרד הרווחה והשירותים החברתיים תקופה העולה על 30 ימים; לעניין זה, "אישור", "לשכת סעד מחלקה לשירותים חברתיים" ו"מקלט לנשים מוכות" – כהגדרתם בסעיף 7(ג)(5) לחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954.

(תיקון מס' 11) תשנ"ח-1998 (תיקון מס' 16) תשס"א-2001

          (ב)  תנאי נוסף לזכאות לגימלה הוא שהתובע היה תושב ישראל עשרים וארבעה חדשים רצופים לפני הגשת תביעתו, אולם תנאי זה לא יחול על מי שמקבל קיצבה לפי פרק ה' או פרק י"א לחוק הביטוח.

מיום 1.6.1998

תיקון מס' 11

ס"ח תשנ"ח מס' 1646 מיום 15.1.1998 עמ' 99 (ה"ח 2608)

(ב) תנאי נוסף לזכאות לגימלה הוא שהתובע היה תושב ישראל עשרים וארבעה חדשים רצופים בתכוף לפני הגשת תביעתו, אולם תנאי זה לא יחול על מי שמקבל קיצבה לפי פרק  ב' או פרק ג פרק ה' או פרק י"א לחוק הביטוח.

 

מיום 1.8.2001

תיקון מס' 16

ס"ח תשס"א מס' 1792 מיום 14.6.20001 עמ' 39 (ה"ח 2880)

(ב) תנאי נוסף לזכאות לגימלה הוא שהתובע היה תושב ישראל עשרים וארבעה חדשים רצופים בתכוף לפני הגשת תביעתו, אולם תנאי זה לא יחול על מי שמקבל קיצבה לפי פרק ה' או פרק י"א לחוק הביטוח.

(תיקון מס' 8)  תשנ"ד-1994 (תיקון מס' 18) תשס"ג-2002

          (ג)   השר רשאי לקבוע בתקנות כללים ומבחנים לזכאות לגימלה לתושב ישראל שמלאו לו 25 שנים ושאין מתקיימים בו התנאים האמורים בסעיפים קטנים (א) ו-(ב).

מיום 1.8.1994

תיקון מס' 8

ס"ח תשנ"ד מס' 1475 מיום 28.7.1994 עמ' 256 (ה"ח 2259)

(ג) השר רשאי לקבוע בתקנות כללים ומבחנים לזכאות לגימלה לתושב ישראל שאין מתקיימים בו התנאים האמורים בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), לרבות לתושב ישראל שטרם מלאו לו עשרים שנה.

 

מיום 1.1.2003

תיקון מס' 18

ס"ח תשס"ג מס' 1882 מיום 29.12.2002 עמ' 165 (ה"ח 4)

(ג) השר רשאי לקבוע בתקנות כללים ומבחנים לזכאות לגימלה לתושב ישראל שאין שמלאו לו 25 שנים ושאין מתקיימים בו התנאים האמורים בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), לרבות לתושב ישראל שטרם מלאו לו עשרים שנה.

(תיקון מס' 18) תשס"ג-2002 ת"ט תשס"ג-2003 (תיקון מס' 35)  תש"ע-2010

          (ד)  (1)   ילד תושב ישראל שמתקיים בו האמור בפסקה (1) של התוספת הראשונה, זכאי לגמלה, אף אם אין מתקיים בו האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), בכפוף להוראות חוק זה, כל עוד מתקיימים בו התנאים שבפסקה (1) האמורה, ולפי הכללים שנקבעו בה;

(2)   תושב ישראל שמתקיים בו האמור בפסקאות (2) ואילך של התוספת הראשונה, ושאילו מלאו לו 25 שנים היה זכאי לגמלה, זכאי לגמלה אף אם טרם מלאו לו 25 שנים, כל עוד מתקיימים בו התנאים הנקובים לגביו בתוספת הראשונה, ולפי הכללים שנקבעו בתוספת האמורה.

מיום 1.1.2003

תיקון מס' 18

ס"ח תשס"ג מס' 1882 מיום 29.12.2002 עמ' 165 (ה"ח 4)

הוספת סעיף 2(ד)

 

מיום 11.9.2003

ת"ט תשס"ג-2003

ס"ח תשס"ג מס' 1904 מיום 11.9.2003 עמ' 574

החלפת סעיף 2(ד)

הנוסח הקודם:

(ד) (1) ילד תושב ישראל שמתקיים בו האמור בפסקה (1) של התוספת הראשונה, ושאילו מלאו לו 25 שנים היה זכאי לגמלה, זכאי לגמלה אף אם טרם מלאו לו 25 שנים, כל עוד מתקיימים בו התנאים הנקובים לגביו בתוספת הראשונה, ולפי הכללים שנקבעו בתוספת האמורה.

 

מיום 1.4.2010

תיקון מס' 35

ס"ח תש"ע מס' 2235 מיום 22.3.2010 עמ' 437 (ה"ח 407)

(ד) (1) ילד תושב ישראל שמתקיים בו האמור בפסקה (1) של התוספת הראשונה, זכאי לגמלה, אף אם אין מתקיים בו האמור בסעיף קטן (א) בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), בכפוף להוראות חוק זה, כל עוד מתקיימים בו התנאים שבפסקה (1) האמורה, ולפי הכללים שנקבעו בה;

(תיקון מס' 18) תשס"ג-2002

          (ה)  השר, שר המשפטים ושר האוצר כאחד (בסעיף קטן זה – השרים) יקבעו כללים ומבחנים לזכאות לגמלה לתושב ישראל שמלאו לו 20 שנים אך טרם מלאו לו 25 שנים, ושמתקיימים בו שניים אלה:

(1)   אילו מלאו לו 25 שנים היה זכאי לגמלה;

(2)   הוא הוכיח באופן ובתנאים שקבעו השרים, להנחת דעתו של מי שקבעו לענין זה, כי עשה כל שביכולתו כדי להשתלב בעבודה התואמת את מצב בריאותו וכושרו הגופני.

מיום 1.1.2003

תיקון מס' 18

ס"ח תשס"ג מס' 1882 מיום 29.12.2002 עמ' 165 (ה"ח 4)

הוספת סעיף 2(ה)

סייג לזכאות

3.    לא יהיו זכאים לגימלה לפי חוק זה –

(1)  אדם הנמצא במוסד וכל החזקתו היא על חשבון אוצר המדינה, הסוכנות היהודית לארץ ישראל, רשות מקומית או גוף אחר שנקבע בתקנות;

(2)  אדם המשרת שירות סדיר בצבא-הגנה לישראל ואשתו;

(3)  חבר בתאגיד האחראי לכלכלת חבריו;

(תיקון מס' 33) תשס"ח-2008

(4)  תלמיד הלומד במוסד שקבע השר בתקנות ובתנאים שקבע, למעט –

(א)   מי שמשתלמת לו גמלה לפי פסקה (4) של סעיף 2(א);

(תיקון מס' 42) תשע"ד-2014

(ב)   (1)   הורה עצמאי, שהשתלמה לו גמלה בעד 16 חודשים לפחות מתוך 20 החודשים שקדמו לחודש שבו החל להיות תלמיד במוסד כאמור, ובלבד שהוא אינו לומד בתכנית לימודים המקנה תואר אקדמי שני או שלישי; גמלה להורה עצמאי שמתקיימות לגביו הוראות פסקת משנה זו תשולם בעד תקופה שלא תעלה על 26 חודשים, ואולם השר רשאי לקבוע תנאים שבהתקיימם תשולם להורה עצמאי כאמור גמלה בעד תקופה ארוכה יותר;

(תיקון מס' 42) תשע"ד-2014

(2)   אין בהוראות פסקת משנה (1) כדי לגרוע מהאמור בסעיף 2(א)(2) או (3), ואולם השר רשאי לקבוע הוראות וכללים למתן הקלות לעניין התנאים הקבועים לפי סעיף 2(א)(2) או (3) להורה עצמאי שמתקיימות לגביו הוראות פסקת משנה (1).

מיום 1.8.2008

תיקון מס' 33

ס"ח תשס"ח מס' 2170 מיום 29.7.2008 עמ' 686 (ה"ח 225)

החלפת פסקה 3(4)

הנוסח הקודם:

(4) תלמיד הלומד במוסד שקבע השר בתקנות ובתנאים שקבע, למעט תלמיד הזכאי לגימלה המנוי בפסקה (4) של סעיף 2(א).

 

מיום 22.5.2014

תיקון מס' 42

ס"ח תשע"ד מס' 2452 מיום 22.5.2014 עמ' 555 (ה"ח 530)

(4) תלמיד הלומד במוסד שקבע השר בתקנות ובתנאים שקבע, למעט –

(א) מי שמשתלמת לו גמלה לפי פסקה (4) של סעיף 2(א);

(ב) (1) הורה יחיד הורה עצמאי, שהשתלמה לו גמלה בעד 16 חודשים לפחות מתוך 20 החודשים שקדמו לחודש שבו החל להיות תלמיד במוסד כאמור, ובלבד שהוא אינו לומד בתכנית לימודים המקנה תואר אקדמי שני או שלישי; גמלה להורה יחיד להורה עצמאי שמתקיימות לגביו הוראות פסקת משנה זו תשולם בעד תקופה שלא תעלה על 26 חודשים, ואולם השר רשאי לקבוע תנאים שבהתקיימם תשולם להורה יחיד להורה עצמאי כאמור גמלה בעד תקופה ארוכה יותר;

(2) אין בהוראות פסקת משנה (1) כדי לגרוע מהאמור בסעיף 2(א)(2) או (3), ואולם השר רשאי לקבוע הוראות וכללים למתן הקלות לעניין התנאים הקבועים לפי סעיף 2(א)(2) או (3) להורה יחיד להורה עצמאי שמתקיימות לגביו הוראות פסקת משנה (1).

זכאות מותנית לגמלה (תיקון מס' 14) תשנ"ט-1999 הוראת שעה  תשס"ד-2004

3א.     מי שזכאותו לגמלה מותנית בקיום האמור בסעיף 2(א)(2), ולשכת שירות התעסוקה הציעה לו עבודה מתאימה והוא סירב לקבלה, לא יהיה זכאי לגמלה בעד החודש הקלנדרי שבו חל הסירוב האמור ובעד החודש שלאחריו.

מיום 1.1.1999

תיקון מס' 14

ס"ח תשנ"ט מס' 1704 מיום 15.2.1999 עמ' 115 (ה"ח 2785)

הוספת סעיף3א

 

מיום 1.8.2005 עד יום 29.4.2010

הוראת שעה תשס"ד-2004

ס"ח תשס"ד מס' 1920 מיום 18.1.2004 עמ' 107 (ה"ח 64)

הוראת שעה (תיקון) תשס"ז-2007

ס"ח תשס"ז מס' 2104 מיום 26.7.2007 עמ' 396 (ה"ח 318)

הוראת שעה (תיקון מס' 2) תשס"ט-2009

ס"ח תשס"ט מס' 2205 מיום 29.7.2009 עמ' 290 (ה"ח 436)

הוראת שעה (תיקון מס' 3) תש"ע-2009

ס"ח תש"ע מס' 2221 מיום 31.12.2009 עמ' 300 (ה"ח 436)

3א. (א) מי שזכאותו לגמלה מותנית בקיום האמור בסעיף 2(א)(2) בפסקה (2)(א) של סעיף 2(א), ולשכת שירות התעסוקה הציעה לו עבודה מתאימה והוא סירב לקבלה, לא יהיה זכאי לגמלה בעד החודש הקלנדרי שבו חל הסירוב האמור ובעד החודש שלאחריו.

(ב) תושב אזור שילוב שזכאותו לגמלה מותנית בקיום האמור בפסקאות (2)(ב) או (3)(ב) של סעיף 2(א), שמתכנן יעדים תעסוקתי קבע לגביו באישור השתתפות כי הוא הופנה לעבודה כאמור בסעיף 41 בפרק שילוב מקבלי גמלאות בעבודה וכי סירב לקבלה, לא יהיה זכאי לגמלה בעד החודש הקלנדרי שבו חל הסירוב האמור ובעד החודש שלאחריו.

הוראת שעה  תשס"ד-2004

3ב.     (פקעה).

מיום 1.8.2005 עד יום 29.4.2010

הוראת שעה תשס"ד-2004

ס"ח תשס"ד מס' 1920 מיום 18.1.2004 עמ' 107 (ה"ח 64)

הוראת שעה (תיקון) תשס"ז-2007

ס"ח תשס"ז מס' 2104 מיום 26.7.2007 עמ' 396 (ה"ח 318)

הוראת שעה (תיקון מס' 2) תשס"ט-2009

ס"ח תשס"ט מס' 2205 מיום 29.7.2009 עמ' 290 (ה"ח 436)

הוראת שעה (תיקון מס' 3) תש"ע-2009

ס"ח תש"ע מס' 2221 מיום 31.12.2009 עמ' 300 (ה"ח 436)

הוספת סעיף 3ב

הנוסח:

ערר שטרם ניתנה בו החלטה

3ב. תושב אזור שילוב שזכאותו לגמלה מותנית בקיום האמור בפסקאות (2)(ב) או (3)(ב) של סעיף 2(א), שהגיש ערר על קביעת מתכנן יעדים תעסוקתי באישור השתתפות, ושלא ניתנה החלטה בעררו לאחר 21 ימים מיום שהגיש את הערר, לא תישלל זכאותו לגמלה רק בשל הקביעה נושא הערר, והכל עד למתן החלטה בערר; לענין זה, "ערר" – ערר לפי הוראות סעיף 46 בפרק שילוב מקבלי גמלאות בעבודה.

זכאות בני זוג

4.    (א)  הזכאות לגימלה של כל אחד מבני זוג מותנית בכך שמתקיימים גם בבן זוגו תנאי הזכאות לפי סעיף 2.

          (ב)  האמור בסעיף קטן (א) לא יחול על מי שהשר קבע בתקנות, בתנאים שקבע.

פרק ג': הגימלה

שיעור הגימלה (תיקון מס' 18) תשס"ג-2002

5.    (א)  הגמלה לזכאי שאין לו הכנסה תהיה בסכומים המחושבים לפי התוספת השניה, בהתאם להרכב משפחתו, כדלקמן:

(תיקון מס' 21) תשס"ד-2004 (תיקון מס' 47) תשע"ז-2016 (תיקון מס' 48) תשע"ז-2017

(1)   למי שהגיע לגיל הפרישה, למי שמשתלמת לו קצבת אזרח ותיק או קצבת שאירים לפי חוק הביטוח, ולמי שמשתלמת לו קצבת תלויים לפי סימן ח' בפרק ה' בחוק הביטוח – בשיעורים הנקובים בטור א' בתוספת השניה, לפי העניין;

(2)   למי שלא משתלמת לו קצבה כאמור בפסקה (1) –

(א)   אם טרם מלאו לו 55 שנים – בשיעורים הנקובים בטור ב' בתוספת השניה, לפי הענין;

(ב)   אם מלאו לו 55 שנים – בשיעורים הנקובים בטור ג' בתוספת השניה, לפי הענין;

(תיקון מס' 42) תשע"ד-2014

(3)   להורה עצמאי – לפי הפרטים 7 או 8 בתוספת השניה, לפי הענין.

מיום 24.3.1992

תיקון מס' 7

ס"ח תשנ"ב מס' 1390 מיום 24.3.1992 עמ' 148 (ה"ח 2090)

החלפת פסקה 5(א)(2)

הנוסח הקודם:

(2) בשיעור המוגדל- אם הזכאי לגימלה הוא אחד המנויים בפסקאות (4) ו-(6) של סעיף 2(א).

 

מיום 1.8.1994

תיקון מס' 8

ס"ח תשנ"ד מס' 1475 מיום 28.7.1994 עמ' 256 (ה"ח 2259)

(2) בשיעור המוגדל –

(א) לפי הפרטים 1 עד 6 לתוספת, לפי הענין – אם הזכאי לגימלה הוא אחד המנויים בפסקה
(4) של סעיף 2(א);

(ב) לפי הפרטים 7 או 8 לתוספת, לפי הענין – אם הזכאי לגימלה הוא אחד המנויים בפסקה
(6) של סעיף 2(א) או אם הוא הורה יחיד;

(ג) לפי פרטים 1 עד 6 לתוספת, לפי הענין, אם לזכאי לגימלה מלאו 46 שנים;

(3) למקבלי קיצבת זיקנה או קיצבת שאירים לפי חוק הביטוח, הזכאים לגימלה גם לפי חוק זה, יוגדל שיעור הגימלה הנקוב בתוספת 7%.

 

מיום 1.6.1995

תיקון מס' 10

ס"ח תשנ"ה מס' 1526 מיום 9.6.1995 עמ' 326 (ה"ח 2367)

החלפת פסקה 5(א)(2)

הנוסח הקודם:

(2) בשיעור המוגדל –

(א) לפי הפרטים 1 עד 6 לתוספת, לפי הענין – אם הזכאי לגימלה הוא אחד המנויים בפסקה
(4) של סעיף 2(א);

(ב) לפי הפרטים 7 או 8 לתוספת, לפי הענין – אם הזכאי לגימלה הוא אחד המנויים בפסקה
(6) של סעיף 2(א) או אם הוא הורה יחיד;

(ג) לפי פרטים 1 עד 6 לתוספת, לפי הענין, אם לזכאי לגימלה מלאו 46 שנים;

 

מיום 1.1.2003

תיקון מס' 18

ס"ח תשס"ג מס' 1882 מיום 29.12.2002 עמ' 165 (ה"ח 4)

החלפת סעיף 5(א)

הנוסח הקודם:

(א) הגמלה לזכאי שאין לו הכנסה תהיה בסכומים המחושבים לפי התוספת, בהתאם להרכב משפחתו, כדלקמן:

(1) בשיעור הרגיל- אם הזכאי לגימלה הוא אחד המנויים בפסקאות (1), (2), (3), (5) ו-(7) של סעיף 2(א);

(2) בשיעור המוגדל – לפי הפרטים 7 או 8 לתוספת, לפי הענין, אם הזכאי לגימלה הוא אחד מאלה:

(א) מנוי בפסקה (6) של סעיף 2(א);

(ב) הורה יחיד;

(ג) הורה, שיש עמו ילד שטרם מלאו לו 18 שנים, אם אותו הורה זכאי לגימלה בנפרד מבן זוגו מכוח התקנות לפי סעיף 4(ב) לענין בני זוג החיים בנפרד, שאינם מכלכלים זה את זה או שאחד מהם נמצא במעצר או במאסר;

(2א) בשיעור המוגדל- לפי הפרטים 1 עד6 לתוספת, לפי הענין, אם לזכאי לגימלה מלאו 46 שנים.

(3) למקבלי קיצבת זיקנה או קיצבת שאירים לפי חוק הביטוח, הזכאים לגימלה גם לפי חוק זה, יוגדל שיעור הגימלה הנקוב בתוספת 7%.

 

מיום 1.4.2004

תיקון מס' 21

ס"ח תשס"ד מס' 1919 מיום 18.1.2004 עמ' 55 (ה"ח 64)

(א) הגמלה לזכאי שאין לו הכנסה תהיה בסכומים המחושבים לפי התוספת השניה, בהתאם להרכב משפחתו, כדלקמן:

(1) למי שמלאו לו 65- בגבר, או 60 – באישה למי שהגיע לגיל פרישה, למי שמשתלמת לו קצבת זקנה או קצבת שאירים, לפי חוק הביטוח, ולמי שמשתלמת לו קצבת תלויים לפי סימן ח' בפרק ה' בחוק הביטוח – בשיעורים הנקובים בטור א' בתוספת השניה, לפי הענין, כשהם מוגדלים ב-7%;

(2) למי שלא משתלמת לו קצבה כאמור בפסקה (1) –

(א) אם טרם מלאו לו 55 שנים – בשיעורים הנקובים בטור ב' בתוספת השניה, לפי הענין;

(ב) אם מלאו לו 55 שנים – בשיעורים הנקובים בטור ג' בתוספת השניה, לפי הענין;

(3) להורה יחיד – לפי הפרטים 7 או 8 בתוספת השניה, לפי הענין.

 

מיום 22.5.2014

תיקון מס' 42

ס"ח תשע"ד מס' 2452 מיום 22.5.2014 עמ' 555 (ה"ח 530)

(3) להורה יחיד להורה עצמאי – לפי הפרטים 7 או 8 בתוספת השניה, לפי הענין.

 

מיום 1.1.2017

תיקון מס' 47

ס"ח תשע"ז מס' 2592 מיום 29.12.2016 עמ' 301 (ה"ח 1083)

(1) למי שהגיע לגיל פרישה, למי שמשתלמת לו קצבת זקנה או קצבת שאירים לפי חוק הביטוח, ולמי שמשתלמת לו קצבת תלויים לפי סימן ח' בפרק ה' בחוק הביטוח – בשיעורים הנקובים בטור א' בתוספת השניה, לפי הענין, כשהם מוגדלים ב-7% העניין;

 

מיום 27.8.2017

תיקון מס' 48

ס"ח תשע"ז מס' 2606 מיום 27.2.2017 עמ' 427 (ה"ח 1046)

(1) למי שהגיע לגיל פרישה, למי שמשתלמת לו קצבת זקנה קצבת אזרח ותיק או קצבת שאירים לפי חוק הביטוח, ולמי שמשתלמת לו קצבת תלויים לפי סימן ח' בפרק ה' בחוק הביטוח – בשיעורים הנקובים בטור א' בתוספת השניה, לפי העניין;

(תיקון מס' 18) תשס"ג-2002

          (ב)  הגימלה לזכאי שיש לו הכנסה תהיה בסכום השווה להפרש שבין הגימלה, שהיה זכאי לה לפי סעיפים קטנים (א) או (ה) לולא ההכנסה, לבין ההכנסה.

מיום 1.1.2003

תיקון מס' 18

ס"ח תשס"ג מס' 1882 מיום 29.12.2002 עמ' 165 (ה"ח 4)

(ב) הגימלה לזכאי שיש לו הכנסה תהיה בסכום השווה להפרש שבין הגימלה, שהיה זכאי לה לפי סעיף קטן (א) סעיפים קטנים (א) או (ה) לולא ההכנסה, לבין ההכנסה.

(תיקון מס' 17)  תשס"ב-2002

          (ג)   (בוטל).

מיום 7.7.1987

תיקון מס' 5

ס"ח תשמ"ז מס' 1219 מיום 7.7.1987 עמ' 136 (ה"ח 1731)

(ג) זכאי ששולמה לו גימלה בשיעור הרגיל במשך עשרים וארבעה חדשים, תשולם לו גימלה בשיעור המוגדל החל בחודש העשרים וחמישה; הוראה זו לא תחול על יחיד שאין עמו ילד, והוא גר עם הוריו במסגרת משק בית משותף, אלא אם מלאו לו, בגבר – ששים וחמש שנים, ובאשה- ששים שנים.

 

מיום 1.1.2002

תיקון מס' 17

ס"ח תשס"ב מס' 1831 מיום 17.2.2002 עמ' 152 (ה"ח 3043, ה"ח 3065, ה"ח 3072)

ביטול סעיף 2(ג)

הנוסח הקודם:

(ג) זכאי ששולמה לו גימלה במשך עשרים וארבעה חדשים, תשולם לו גימלה בשיעור המוגדל החל בחודש העשרים וחמישה; הוראה זו לא תחול על יחיד שאין עמו ילד, והוא גר עם הוריו במסגרת משק בית משותף, אלא אם מלאו לו, בגבר- ששים וחמש שנים, ובאשה- ששים שנים.

(תיקון מס' 18) תשס"ג-2002 (תיקון מס' 42) תשע"ד-2014

          (ד)  לענין סעיף זה יראו בהורה עצמאי גם הורה, שיש עמו ילד, אם אותו הורה זכאי לגמלה בנפרד מבן זוגו מכוח התקנות לפי סעיף 4(ב) לענין בני זוג החיים בנפרד, שאינם מכלכלים זה את זה או שאחד מהם נמצא במעצר או במאסר.

מיום 7.7.1987

תיקון מס' 5

ס"ח תשמ"ז מס' 1219 מיום 7.7.1987 עמ' 136 (ה"ח 1731)

הוספת סעיף 5(ד)

 

מיום 1.1.2003

תיקון מס' 18

ס"ח תשס"ג מס' 1882 מיום 29.12.2002 עמ' 165 (ה"ח 4)

החלפת סעיף 5(ד)

הנוסח הקודם:

(ד) קיבל עולה תמיכה כספית לצרכי מחיה מהסכונות היהודית לארץ-ישראל או מהמשרד לקליטת עליה, במשך שנים עשר חדשים לפחות מתוך עשרים וארבעה חדשים שמיום עלייתו ארצה, והוא זכאי לגימלה, תשולם לו הגימלה בשיעור המוגדל, ובלבד שהגיש את תביעתו לגימלה תוך 36 חדשים מיום עלייתו.

 

מיום 22.5.2014

תיקון מס' 42

ס"ח תשע"ד מס' 2452 מיום 22.5.2014 עמ' 555 (ה"ח 530)

(ד) לענין סעיף זה יראו בהורה יחיד בהורה עצמאי גם הורה, שיש עמו ילד, אם אותו הורה זכאי לגמלה בנפרד מבן זוגו מכוח התקנות לפי סעיף 4(ב) לענין בני זוג החיים בנפרד, שאינם מכלכלים זה את זה או שאחד מהם נמצא במעצר או במאסר.

(תיקון מס' 18) תשס"ג-2002

          (ה)  על אף הוראות סעיף קטן (א) –

(תיקון מס' 35) תש"ע-2010

(1)   שיעור הגמלה שתשולם למי שזכאי לגמלה כאמור בפסקאות (1), (5) ו-(25) בתוספת הראשונה, יהיה כמפורט באותן פסקאות;

(2)   השר רשאי לקבוע את שיעור הגמלה שתשולם למי שזכאי לגמלה מכוח סעיפים 2(ג) או 4(ב);

(3)   השר, שר המשפטים ושר האוצר כאחד יקבעו את שיעור הגמלה שתשולם למי שזכאי לגמלה לפי סעיף 2(ה), ובלבד שהשיעור כאמור לא יפחת מ-50% ולא יעלה על 80%, משיעור הגמלה שהיתה משתלמת לאותו זכאי לפי הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) אילו הוראות סעיף קטן (א) היו חלות לגביו.

מיום 7.7.1987

תיקון מס' 5

ס"ח תשמ"ז מס' 1219 מיום 7.7.1987 עמ' 136 (ה"ח 1731)

(ד) (ה) השר רשאי לקבוע בתקנות את שיעור הגימלה שתשולם למי שזכאי לגימלה מכוח סעיפים 2(ג) או 4(ב).

 

מיום 1.1.2003

תיקון מס' 18

ס"ח תשס"ג מס' 1882 מיום 29.12.2002 עמ' 165 (ה"ח 4)

החלפת סעיף 5(ה)

הנוסח הקודם:

(ה) השר רשאי לקבוע בתקנות את שיעור הגימלה שתשולם למי שזכאי לגימלה מכוח סעיפים 2(ג) או
4(ב).

 

מיום 1.4.2010

תיקון מס' 35

ס"ח תש"ע מס' 2235 מיום 22.3.2010 עמ' 437 (ה"ח 407)

(ה) על אף הוראות סעיף קטן (א) –

(1) שיעור הגמלה שתשולם למי שזכאי לגמלה כאמור בפסקאות (1) ו-(5) (1), (5) ו-(25) בתוספת הראשונה, יהיה כמפורט באותן פסקאות;

(תיקון מס' 17)  תשס"ב-2002 (תיקון מס' 18) תשס"ג-2002 (תיקון מס' 35) תש"ע-2010

          (ו)   מי שנפסקו לזכותו מזונות והוא אינו זכאי לתשלום חודשי לפי הוראות סעיף 2 לחוק המזונות (הבטחת תשלום), תשל"ב- 1972, בשל כך שלא התמלאו בחייב התנאים המפורטים באותו סעיף או בשל כך שהוא אינו זוכה כהגדרתו בחוק המזונות, לא יופחת שיעור הגמלה אשר לו הוא זכאי רק בשל כך שנפסקו לזכותו מזונות; אין בהוראת סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות שנקבעו בסעיפים 6 או 9 או לפיהן לגבי מי שהמזונות שנפסקו לזכותו, או חלקם, משתלמים לו בפועל.

מיום 1.1.2002

תיקון מס' 17

ס"ח תשס"ב מס' 1831 מיום 17.2.2002 עמ' 152 (ה"ח 3043, ה"ח 3065, ה"ח 3072)

הוספת סעיף 2(ו)

 

מיום 1.1.2003

תיקון מס' 18

ס"ח תשס"ג מס' 1882 מיום 29.12.2002 עמ' 165 (ה"ח 4)

(ו) מי שנפסקו לזכותו מזונות והוא אינו זכאי לתשלום חודשי לפי הוראות סעיף 2 לחוק המזונות (הבטחת תשלום), תשל"ב-1972, בשל כך שלא התמלאו בחייב התנאים המפורטים באותו סעיף או בשל כך שהוא אינו זוכה כהגדרתו בחוק המזונות, לא יופחת שיעור הגמלה אשר לו הוא זכאי רק בשל כך שנפסקו לזכותו מזונות; אין בהוראת סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות שנקבעו בסעיפים 6 או 9 או לפיהן לגבי מי שהמזונות נפסקו לזכותו, או חלקם, משתלמים לו בפועל.

 

מיום 1.4.2010

תיקון מס' 35

ס"ח תש"ע מס' 2235 מיום 22.3.2010 עמ' 437 (ה"ח 407)

(ו) מי שנפסקו לזכותו מזונות והוא אינו זכאי לתשלום חודשי לפי הוראות סעיף 2 לחוק המזונות (הבטחת תשלום), תשל"ב-1972, בשל כך שלא התמלאו בחייב התנאים המפורטים באותו סעיף או בשל כך שהוא אינו זוכה כהגדרתו בחוק המזונות, לא יופחת שיעור הגמלה אשר לו הוא זכאי רק בשל כך שנפסקו לזכותו מזונות; אין בהוראת סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות שנקבעו בסעיפים 6 או 9 או לפיהן לגבי מי שהמזונות נפסקו שנפסקו לזכותו, או חלקם, משתלמים לו בפועל.

גימלה לבני זוג (תיקון מס' 18) תשס"ג-2002

6.    (א)  לבני זוג הזכאים לגימלה תשולם גימלה אחת בלבד, בשיעור המשתלם לפי התוספת השניה או התוספת הרביעית לשני בני זוג, בהתאם להרכב משפחתם.

(תיקון מס' 18) תשס"ג-2002

          (ב)  היה שיעור הגמלה המחושב לבני הזוג לפי נתוניו האישיים של אחד מבני הזוג גבוה משיעור הגמלה המחושב לבני הזוג לפי נתוניו האישיים של בן הזוג האחר – תשולם לבני הזוג הגמלה בשיעור הגבוה מביניהם.

(תיקון מס' 51) תשע"ח-2017

          (ג)   הגימלה לפי סעיף זה תשולם לאחד מבני הזוג לפי בחירתם, ואולם השר רשאי לקבוע בתקנות נסיבות שבהן תשולם הגימלה לכל אחד מבני הזוג בנפרד ואופן חלוקתה ביניהם, או נסיבות שבהן תשולם הגימלה לאדם אחר.

(תיקון מס' 19) תשס"ג-2003

          (ד)  אדם שאינו זכאי לגימלה לפי חוק זה רק בשל האמור בסעיף 3(1), תשולם הגימלה לבן זוגו הזכאי, בשיעור המשתלם לשני בני זוג, בהתאם להרכב משפחתם, פחות סכום השווה ל- 7.5% מהסכום הבסיסי.

מיום 1.1.2003

תיקון מס' 18

ס"ח תשס"ג מס' 1882 מיום 29.12.2002 עמ' 165 (ה"ח 4)

(א) לבני זוג הזכאים לגימלה תשולם גימלה אחת בלבד, בשיעור המשתלם לפי התוספת השניה או התוספת הרביעית לשני בני זוג, בהתאם להרכב משפחתם.

(ב) היה אחד מבני הזוג זכאי לגימלה בשיעור המוגדל- תשולם הגימלה לבני הזוג בשיעור המוגדל.

(ב) היה שיעור הגמלה המחושב לבני הזוג לפי נתוניו האישיים של אחד מבני הזוג גבוה משיעור הגמלה המחושב לבני הזוג לפי נתוניו האישיים של בן הזוג האחר – תשולם לבני הזוג הגמלה בשיעור הגבוה מביניהם.

 

מיום 1.1.2006

תיקון מס' 19

ס"ח תשס"ג מס' 1892 מיום 1.6.2003 עמ' 474 (ה"ח 25)

(ד) אדם שאינו זכאי לגימלה לפי חוק זה רק בשל האמור בסעיף 3(1), תשולם הגימלה לבן זוגו הזכאי, בשיעור המשתלם לשני בני זוג, בהתאם להרכב משפחתם, פחות סכום השווה ל- 7.5% מהשכר הממוצע מהסכום הבסיסי.

 

מיום 1.1.2018

תיקון מס' 51

ס"ח תשע"ח מס' 2677 מיום 28.12.2017 עמ' 85 (ה"ח 1042)

(ג) הגימלה לפי סעיף זה תשולם לבעל לאחד מבני הזוג לפי בחירתם, ואולם השר רשאי לקבוע בתקנות נסיבות שבהן תשולם הגימלה לכל אחד מבני הזוג בנפרד ואופן חלוקתה ביניהם, או נסיבות שבהן תשולם הגימלה לאשה או לאדם אחר.

סכום קובע

7.    (א)  השר רשאי לקבוע בתקנות, לגבי סוגי זכאים, לרבות סוגים לפי הרכב המשפחה, סכומים קובעים, בשים לב להכנסה הנמוכה ביותר שעליה חל חיוב בתשלום מס הכנסה לגבי זכאים מאותו סוג.

          (ב)  זכאי שהכנסתו, המחושבת לפי סעיפים 9 עד 11, אינה נמוכה מהסכום הקובע החל לגביו - לא תשולם לו גימלה; זכאי שהכנסתו כאמור נמוכה מהסכום הקובע החל לגביו, תשולם לו גימלה לפי סעיפים 5 או 6, לפי הענין, אשר סכומה לא יעלה על ההפרש שבין הכנסתו לבין הסכום הקובע.

(תיקון מס' 18) תשס"ג-2002 (תיקון מס' 21) תשס"ד-2004

          (ג)   סעיף זה לא יחול על זכאי שמשתלמת לו גמלה לפי פסקה (2)(א) של סעיף 5(א) ועל זכאי שהגיע לגיל הפרישה, ולא יחול על בני זוג אף אם באחד מהם התקיים האמור בסעיף קטן זה.

מיום 1.1.2003

תיקון מס' 18

ס"ח תשס"ג מס' 1882 מיום 29.12.2002 עמ' 165 (ה"ח 4)

(ג) סעיף זה לא יחול על זכאי שמשתלמת לו גמלה לפי פסקה (2)(א) של סעיף 5(א) ועל זכאי  שמלאו לו, בגבר – ששים וחמש שנים, ובאשה – ששים שנים, ולא יחול על בני זוג אף אם אחד מהם הגיע לגיל כאמור באחד מהם התקיים האמור בסעיף קטן זה.

 

מיום 1.4.2004

תיקון מס' 21

ס"ח תשס"ד מס' 1919 מיום 18.1.2004 עמ' 55 (ה"ח 64)

(ג) סעיף זה לא יחול על זכאי שמשתלמת לו גמלה לפי פסקה (2)(א) של סעיף 5(א) ועל זכאי  שמלאו לו, בגבר – ששים וחמש שנים, ובאשה – ששים שנים, שהגיע לגיל פרישה ולא יחול על בני זוג אף אם באחד מהם התקיים האמור בסעיף קטן זה.

גימלה שלא תשולם (תיקון מס' 3) תשמ"ו-1986

8.    גימלה שהיא פחותה מששה שקלים חדשים לא תשולם אלא אם הזכאי לה מקבל קיצבה לפי חוק הביטוח.

מיום 1.4.1986

תיקון מס' 3

ס"ח תשמ"ו מס' 1190 מיום 8.8.1986 עמ' 213 (ה"ח 1776)

8. גימלה שהיא פחותה מעשרה שקלים מששה שקלים חדשים לא תשולם אלא אם הזכאי לה מקבל קיצבה לפי חוק הביטוח.

פרק ד': הכנסה

הכנסה

9.    (א)  בחוק זה,

          "הכנסה" - הכנסה מהמקורות המפורטים בסעיף 2 לפקודה, אף אם לא צמחה, הופקה או נתקבלה בישראל, ולרבות -

(1)   כל גימלה כמשמעותה בחוק הביטוח;

(2)   תשלומים למי שמצוי בהכשרה מקצועית;

(תיקון מס' 5) תשמ"ז-1987

(3)   דמי מזונות שמקבל אדם לפי כל דין בעדו ובעד ילדיו, לרבות תשלום בעדו ובעד ילדיו לפי חוק המזונות (הבטחת תשלום), תשל"ב- 1972;

מיום 7.7.1987

תיקון מס' 5

ס"ח תשמ"ז מס' 1219 מיום 7.7.1987 עמ' 136 (ה"ח 1731)

החלפת פסקה 9(א)(3)

הנוסח הקודם:

(3) דמי מזונות שמקבל אדם לפי כל דין, לרבות תשלום לפי חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב-1972;

(תיקון מס' 28) תשס"ז-2007

(4)   סכומים שיראו אותם כהכנסה מנכס, אף אם הנכס הוא של ילדו של הזכאי הנמצא עמו ואף אם אין מופקת ממנו הכנסה;

מיום 1.1.2007

תיקון מס' 28

ס"ח תשס"ז מס' 2075 מיום 1.1.2007 עמ' 39 (ה"ח 119)

(4) סכומים שיראו אותם כהכנסה מנכס, אף אם הנכס הוא של ילדו של הזכאי הנמצא עמו ואף אם אין מופקת ממנו הכנסה;

(תיקון מס' 40) תשע"ב-2012

(5)   (בוטלה).

מיום 1.10.2001

תיקון מס' 15

ס"ח תשס"א מס' 1772 מיום 10.1.2001 עמ' 122 (ה"ח 2713)

הוספת פסקה 9(א)(5)

 

מיום 1.9.2012

תיקון מס' 40

ס"ח תשע"ב מס' 2375 מיום 2.8.2012 עמ' 610 (ה"ח 313, ה"ח 710)

ביטול פסקה (5) להגדרת "הכנסה" בסעיף קטן 9(א)

הנוסח הקודם:

(5) סכומים שיראו אותם כהכנסה מנכס שהוא רכב כאמור בסעיף 9א.

          (ב)  השר רשאי לקבוע בתקנות -

(תיקון מס' 28) תשס"ז-2007

(1)   כללים בדבר חישוב הסכומים שיראו אותם כהכנסה מנכס, כאמור בסעיף קטן (א)(4);

מיום 1.1.2007

תיקון מס' 28

ס"ח תשס"ז מס' 2075 מיום 1.1.2007 עמ' 39 (ה"ח 119)

(1) כללים בדבר חישוב הסכומים שיראו אותם כהכנסה מנכס, כאמור בסעיף קטן (א)(4), לרבות נסיבות שבהן יובא בחשבון, לענין חישוב הכנסה של הזכאי, גם נכס של ילדו הנמצא בהחזקתו;

(2)   נסיבות שבהן ייראה נכס שהועבר לאחר כשייך למעביר הנכס, ודרכי חישוב ההכנסה מהנכס, אף אם אין מופקת ממנו הכנסה;

(3)   הוראות מיוחדות ומשלימות בדבר חישוב ההכנסה לענין חוק זה.

(תיקון מס' 38) תשע"א-2011

          (ב1) לגבי סכום המשתלם לפי סעיף 3(א1)(2) לתוספת השלישית לחוק יישום תכנית ההתנתקות, בין שהוא משתלם לתובע כתשלום חד-פעמי, ובין שהוא משתלם לתובע לשיעורין, יחולו הוראות אלה:

(1)   אם הוא משתלם לתובע כתשלום חד-פעמי, יראו בתשלום החד-פעמי כנכס;

(2)   אם הוא משתלם לתובע לשיעורין –

(א)   לא יראו בתשלום המשתלם לתובע לשיעורין כהכנסה;

(ב)   יראו כאילו לתובע יש נכס בסכום השווה לתשלום החד-פעמי, במשך התקופה שבה התשלום משתלם לתובע לשיעורין, ואולם הסכום שיראו אותו כהכנסה מן הנכס האמור לא יעלה על הסכום המשתלם לתובע לשיעורין.

מיום 15.8.2011

תיקון מס' 38

ס"ח תשע"א מס' 2314 מיום 15.8.2011 עמ' 1099 (ה"ח 392)

הוספת סעיף קטן 9(ב1)

(תיקון מס' 13) תשנ"ח-1998 (תיקון מס' 24) תשס"ה-2005

          (ג)   לענין סעיף זה, "נכס" - כל רכוש, בין מקרקעין ובין מיטלטלין, וכן כל זכות או טובת הנאה ראויות או מוחזקות, והכל בין שהם בישראל ובין שהם מחוץ לישראל, למעט מיטלטלין שאינם ניתנים לעיקול לפי חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, ולמעט סכום שאינו מובא בחשבון ולמעט זכות החזקה במקרקעין המשמשים למגורי הזכאי ולא לשם השתכרות או ריווח (בסעיף זה – דירת מגורים).

(תיקון מס' 13)  תשנ"ח-1998 (תיקון מס' 19) תשס"ג-2003 (תיקון מס' 24) תשס"ה-2005

          "סכום שאינו מובא בחשבון" – סכום כמפורט להלן:

(1)   סכום כסף שאינו עולה על סכום השווה לסכום הבסיסי כפול ארבע, ולגבי מי שעמו ילד או שיש לו בן זוג - סכום שאינו עולה על הסכום הבסיסי כפול שש.

(2)   סכום שהתקבל בעד מכירת דירת מגורים, לרבות פיצויים לפי הוראות סימן א' בפרק ה' לחוק יישום תכנית ההתנתקות, והכל לתקופה שתחילתה ביום קבלת הסכום או הפיצויים כאמור בסיומה בתום 12 חודשים מאותו מועד או ביום שבו רכש הזכאי דירת מגורים אחרת, לפי המוקדם.

מיום 1.1.1999

תיקון מס' 13

ס"ח תשנ"ח מס' 1681 מיום 3.8.1998 עמ' 310 (ה"ח 2713)

(ג) לענין סעיף זה, "נכס" - כל רכוש, בין מקרקעין ובין מיטלטלין, וכן כל זכות או טובת הנאה ראויות או מוחזקות, והכל בין שהם בישראל ובין שהם מחוץ לישראל, למעט מיטלטלין שאינם ניתנים לעיקול לפי חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967, ולמעט סכום שאינו מובא בחשבון ולמעט זכות החזקה במקרקעין המשמשים למגורי הזכאי ולא לשם השתכרות או ריווח.

"סכום שאינו מובא בחשבון" – סכום כסף שאינו עולה על סכום השווה לשכר הממוצע כפול ארבע, ולגבי מי שעמו ילד או שיש לו בן זוג- סכום שאינו עולה על השכר הממוצע כפול שש.

 

מיום 18.2.2005

תיקון מס' 24

ס"ח תשס"ה מס' 1982 מיום 18.2.2005 עמ' 191 (ה"ח 130)

(ג) לענין סעיף זה, "נכס" - כל רכוש, בין מקרקעין ובין מיטלטלין, וכן כל זכות או טובת הנאה ראויות או מוחזקות, והכל בין שהם בישראל ובין שהם מחוץ לישראל, למעט מיטלטלין שאינם ניתנים לעיקול לפי חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967, ולמעט סכום שאינו מובא בחשבון ולמעט זכות החזקה במקרקעין המשמשים למגורי הזכאי ולא לשם השתכרות או ריווח (בסעיף זה- דירת מגורים).

"סכום שאינו מובא בחשבון" – סכום כסף שאינו עולה על סכום השווה לשכר הממוצע כפול ארבע, ולגבי מי שעמו ילד או שיש לו בן זוג- סכום שאינו עולה על השכר הממוצע כפול שש.

"סכום שאינו מובא בחשבון" – סכום כמפורט להלן:

(1) סכום כסף שאינו עולה על סכום השווה לשכר הממוצע כפול ארבע, ולגבי מי שעמו ילד או שיש לו בן זוג - סכום שאינו עולה על השכר הממוצע כפול שש.

(2) סכום שהתקבל בעד מכירת דירת מגורים, לרבות פיצויים לפי הוראות סימן א' בפרק ה' לחוק יישום תכנית ההתנתקות, והכל לתקופה שתחילתה ביום קבלת הסכום או הפיצויים כאמור בסיומה בתום 12 חודשים מאותו מועד או ביום שבו רכש הזכאי דירת מגורים אחרת, לפי המוקדם.

 

מיום 1.1.2006

תיקון מס' 19

ס"ח תשס"ג מס' 1892 מיום 1.6.2003 עמ' 474 (ה"ח 25)

"סכום שאינו מובא בחשבון" – סכום כמפורט להלן:

(1) סכום כסף שאינו עולה על סכום השווה לשכר הממוצע לסכום הבסיסי כפול ארבע, ולגבי מי שעמו ילד או שיש לו בן זוג - סכום שאינו עולה על השכר הממוצע הסכום הבסיסי כפול שש.

(2) סכום שהתקבל בעד מכירת דירת מגורים, לרבות פיצויים לפי הוראות סימן א' בפרק ה' לחוק יישום תכנית ההתנתקות, והכל לתקופה שתחילתה ביום קבלת הסכום או הפיצויים כאמור בסיומה בתום 12 חודשים מאותו מועד או ביום שבו רכש הזכאי דירת מגורים אחרת, לפי המוקדם.

הוראות מיוחדות לענין נכס שהוא רכב מנועי (תיקון מס' 15)  תשס"א-2001 (תיקון מס' 40) תשע"ב-2012

9א.     (א)  בסעיף זה –

          "בעל רכב" – לרבות מי שנוהג ברכב מנהל בעלים, אף אם אינו רשום כבעליו;

          "רכב" – רכב מנועי כהגדרתו בפקודת התעבורה;

          "תובע" – לרבות ילדו הנמצא עמו.

(תיקון מס' 40) תשע"ב-2012

          (ב)  תובע שהוא בעל שני כלי רכב או יותר או שהוא בעל רכב ששוויו עולה על סכום שקבע השר, לא יהיה זכאי לגמלה לפי חוק זה; הסכום האמור יעודכן באופן ובמועד שיקבע השר.

(תיקון מס' 40) תשע"ב-2012

          (ב1) השר רשאי לקבוע כי מגמלתו של תובע שבבעלותו רכב אחד ששוויו אינו עולה על הסכום שנקבע לפי סעיף קטן (ב), ינוכו סכומים שיקבע; לעניין זה רשאי השר לקבוע סכומים שונים בהתחשב, בין השאר, בגילו של התובע, בהכנסתו מעבודה ובשווי הרכב.

(תיקון מס' 40) תשע"ב-2012

          (ג)   הוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ב1) לא יחולו אם מתקיים אחד מאלה –

(תיקון מס' 15) (תיקון מס' 3) תשס"א-2001

(1)   (נמחקה);

(תיקון מס' 40) תשע"ב-2012

(2)   התובע, או בן משפחתו של התובע, זקוקים לרכב לצורך טיפול רפואי הניתן מחוץ לביתם, לפי תכנית טיפול שנקבעה מראש או לפחות 6 פעמים בחודש בפרק זמן העולה על 90 ימים רצופים, והכל לפי כללים ותנאים שקבע השר; לענין זה, "בן משפחתו" - מי שהתובע מסיע אותו לטיפול רפואי, כאמור בפסקה זו והוא בן זוגו, בנו, בתו או הורהו של התובע, או שהוא אחיו של התובע המתגורר עמו, ובלבד שלבן משפחתו כאמור, אין רכב נוסף;

(3)   התובע, בן זוגו, או ילדו הוא נכה ברגליו ומשתלם לו מאוצר המדינה, תשלום לאחזקת הרכב, ולגבי מי שאין משתלם לו תשלום כאמור - אם רופא מוסמך כמשמעותו לפי הוראות סעיף 208 של חוק הביטוח קבע כי הוא זקוק להסעה בשל היותו נכה כאמור, לפי כללים, בתנאים ולפרק זמן שקבע השר;

(תיקון מס' 40) תשע"ב-2012

(3א) תובע שהוא מורשה נהיגה של נכה לפי הסכם בדבר גמלת ניידות שנערך לפי סעיף 9 לחוק הביטוח;

(4)   לילדו של התובע משתלמת קצבה לפי הוראות סימן ו' לפרק ט' שבחוק הביטוח;

(5)   רישיון הרכב הופקד אצל הרשות המוסמכת להוציא אותו רישיון, וכל עוד הרישיון מופקד מתקיים אחד מאלה:

(א)   התובע אינו מסוגל לעבוד בעבודה כלשהי בגלל מחלה, ובלבד שהתקופה שבה יראו את הרכב כנכס שלא מופקת ממנו הכנסה כאמור בסעיף קטן (ב), לא תעלה על שישה חודשים מהיום שהגיש את התביעה לגמלה;

(ב)   הרכב הוא טרקטור כאמור בתקנות התעבורה, תשכ"א-1961, ובלבד שהטרקטור אינו בשימוש, ולתובע משק חקלאי שאינו פעיל.

(תיקון מס' 40) תשע"ב-2012

(6)   (בוטלה);

(תיקון מס' 40) תשע"ב-2012

(7)   (בוטלה).

מיום 1.10.2001

פסקה 9א(ג)(4) מיום 1.1.2004

תיקון מס' 15

ס"ח תשס"א מס' 1772 מיום 10.1.2001 עמ' 122 (ה"ח 2713)

מיום 1.10.2001

תיקון מס' 15 (תיקון מס' 3)

ס"ח תשס"ד מס' 1920 מיום 18.1.2004 עמ' 98 (ה"ח 64)

הוספת סעיף 9א (ללא פסקה 9א(ג)(1), שנמחקה טרם כניסתה לתוקף)

הנוסח של פסקה 9א(ג)(1) שלא נכנסה לתוקף:

(1) נפח מנועו של הרכב אינו עולה על 1,300 סמ"ק ובחודש שבעדו משתלמת הגמלה, מלאו חמש שנים או יותר מתום שנת הייצור שלו, בתנאי שלתובע, לבן זוגו או לילדו אין רכב נוסף, ובתנאי שלתובע ולבן זוגו הכנסה כאמור בסעיף 12(א)(1) אשר אינה פחותה מסכום השווה ל-20% מהשכר הממוצע;

 

מיום 1.1.2007

תיקון מס' 28

ס"ח תשס"ז מס' 2075 מיום 1.1.2007 עמ' 39 (ה"ח 119)

9א. (א) בסעיף זה, "רכב" - רכב מנועי כהגדרתו בסעיף 1 לפקודת התעבורה, שבבעלות התובע או שבשימושו של התובע או ילדו הנמצא עמו, למעט אופנוע.

(ב) לענין חוק זה רואים, בכפוף להוראות סעיף קטן (ג), רכב כנכס אשר מופקת ממנו הכנסה חודשית שסכומה אינו נמוך מסכום הגמלה שהיתה משתלמת לתובע, לולא הוראות סעיף קטן זה.

(ג) לא יראו רכב כנכס אשר מופקת ממנו הכנסה אם מתקיים אחד מאלה -

(1) (נמחקה);

(2) התובע, או בן משפחתו של התובע, זקוקים לרכב לצורך טיפול רפואי הניתן מחוץ לביתם, לפי תכנית טיפול שנקבעה מראש או לפחות 6 פעמים בחודש בפרק זמן העולה על 90 ימים רצופים, והכל לפי כללים ותנאים שקבע השר; לענין זה, "בן משפחתו" - מי שהתובע מסיע אותו לטיפול רפואי, כאמור בפסקה זו והוא בן זוגו, בנו, בתו או הורהו של התובע, ובלבד שלבן משפחתו כאמור, אין רכב נוסף;

(3) התובע, בן זוגו, או ילדו הוא נכה ברגליו ומשתלם לו מאוצר המדינה, תשלום לאחזקת הרכב, ולגבי מי שאין משתלם לו תשלום כאמור - אם רופא מוסמך כמשמעותו לפי הוראות סעיף 208 של חוק הביטוח קבע כי הוא זקוק להסעה בשל היותו נכה כאמור, לפי כללים, בתנאים ולפרק זמן שקבע השר;

(4) לילדו של התובע משתלמת קצבה לפי הוראות סימן ו' לפרק ט' שבחוק הביטוח;

(5) רישיון הרכב הופקד אצל הרשות המוסמכת להוציא אותו רישיון, וכל עוד הרישיון מופקד מתקיים אחד מאלה:

(א) התובע אינו מסוגל לעבוד בעבודה כלשהי בגלל מחלה, ובלבד שהתקופה שבה יראו את הרכב כנכס שלא מופקת ממנו הכנסה כאמור בסעיף קטן (ב), לא תעלה על שישה חודשים מהיום שהגיש את התביעה לגמלה;

(ב) הרכב הוא טרקטור כאמור בתקנות התעבורה, תשכ"א- 1961, ובלבד שהטרקטור אינו בשימוש, ולתובע משק חקלאי שאינו פעיל.

(6) לתובע הכנסה חודשית מן המקורות המפורטים בסעיף 2(1) או (2) לפקודה, בסכום העולה על 25% מהשכר הממוצע, ואם הוא או בן זוגו הגיעו לגיל פרישה – בסכום העולה על 17% מהשכר הממוצע, אין לתובע רכב נוסף וברכב מתקיים אחד מאלה:

(א) נפח מנועו אינו עולה על 1,300 סמ"ק ובחודש שבעדו משתלמת הגמלה מלאו שבע שנים או יותר מתום שנת הייצור שלו;

(ב) נפח מנועו אינו עולה על 1,600 סמ"ק ובחודש שבעדו משתלמת הגמלה מלאו שתים עשרה שנים או יותר מתום שנת הייצור שלו;

(7) לתובע אין הכנסה חודשית מן המקורות המפורטים בסעיף 2(1) או (2) לפקודה, או שהכנסתו כאמור פחותה מן הסכומים שברישה של פסקה (6), ובלבד שהתקיימו כל אלה:

(א) בחודש שבעדו משתלמת הגמלה או בחודשיים שקדמו לו, התובע פוטר מעבודתו; לענין זה, "פוטר" – לרבות התפטרות בנסיבות שהיו מזכות אותו בדמי אבטלה בעד 90 הימים הראשונים מיום הפסקת העבודה, לפי הוראות סעיף 166(ב) לחוק הביטוח;

(ב) בחודש שבעדו משתלמת הגמלה, אין לתובע רכב נוסף וברכבו מתקיימות הוראות פסקה 6(א) או (ב);

(ג) בעשרת החודשים שקדמו לחודש שבו התובע פוטר, השתלמה לתובע גמלה לפי חוק זה והתקיימו בתובע התנאים המפורטים בפסקה (6).

 

מיום 1.9.2012

תיקון מס' 40

ס"ח תשע"ב מס' 2375 מיום 2.8.2012 עמ' 610 (ה"ח 313, ה"ח 710)

9א. (א) בסעיף זה, "רכב" - רכב מנועי כהגדרתו בסעיף 1 לפקודת התעבורה, שבבעלות התובע או שבשימושו של התובע או ילדו הנמצא עמו, למעט אופנוע.

(ב)[2] לענין חוק זה רואים, בכפוף להוראות סעיף קטן (ג), רכב כנכס אשר מופקת ממנו הכנסה חודשית שסכומה אינו נמוך מסכום הגמלה שהיתה משתלמת לתובע, לולא הוראות סעיף קטן זה.

(א) בסעיף זה –

"בעל רכב" – לרבות מי שנוהג ברכב מנהל בעלים, אף אם אינו רשום כבעליו;

"רכב" – רכב מנועי כהגדרתו בפקודת התעבורה;

"תובע" – לרבות ילדו הנמצא עמו.

(ב) תובע שהוא בעל שני כלי רכב או יותר או שהוא בעל רכב ששוויו עולה על סכום שקבע השר, לא יהיה זכאי לגמלה לפי חוק זה; הסכום האמור יעודכן באופן ובמועד שיקבע השר.

(ב1) השר רשאי לקבוע כי מגמלתו של תובע שבבעלותו רכב אחד ששוויו אינו עולה על הסכום שנקבע לפי סעיף קטן (ב), ינוכו סכומים שיקבע; לעניין זה רשאי השר לקבוע סכומים שונים בהתחשב, בין השאר, בגילו של התובע, בהכנסתו מעבודה ובשווי הרכב.

(ג) לא יראו רכב כנכס אשר מופקת ממנו הכנסה הוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ב1) לא יחולו אם מתקיים אחד מאלה -

(1) (נמחקה);

(2) התובע, או בן משפחתו של התובע, זקוקים לרכב לצורך טיפול רפואי הניתן מחוץ לביתם, לפי תכנית טיפול שנקבעה מראש או לפחות 6 פעמים בחודש בפרק זמן העולה על 90 ימים רצופים, והכל לפי כללים ותנאים שקבע השר; לענין זה, "בן משפחתו" - מי שהתובע מסיע אותו לטיפול רפואי, כאמור בפסקה זו והוא בן זוגו, בנו, בתו או הורהו של התובע, או שהוא אחיו של התובע המתגורר עמו, ובלבד שלבן משפחתו כאמור, אין רכב נוסף;

(3) התובע, בן זוגו, או ילדו הוא נכה ברגליו ומשתלם לו מאוצר המדינה, תשלום לאחזקת הרכב, ולגבי מי שאין משתלם לו תשלום כאמור - אם רופא מוסמך כמשמעותו לפי הוראות סעיף 208 של חוק הביטוח קבע כי הוא זקוק להסעה בשל היותו נכה כאמור, לפי כללים, בתנאים ולפרק זמן שקבע השר;

(3א) תובע שהוא מורשה נהיגה של נכה לפי הסכם בדבר גמלת ניידות שנערך לפי סעיף 9 לחוק הביטוח;

(4) לילדו של התובע משתלמת קצבה לפי הוראות סימן ו' לפרק ט' שבחוק הביטוח;

(5) רישיון הרכב הופקד אצל הרשות המוסמכת להוציא אותו רישיון, וכל עוד הרישיון מופקד מתקיים אחד מאלה:

(א) התובע אינו מסוגל לעבוד בעבודה כלשהי בגלל מחלה, ובלבד שהתקופה שבה יראו את הרכב כנכס שלא מופקת ממנו הכנסה כאמור בסעיף קטן (ב), לא תעלה על שישה חודשים מהיום שהגיש את התביעה לגמלה;

(ב) הרכב הוא טרקטור כאמור בתקנות התעבורה, תשכ"א-1961, ובלבד שהטרקטור אינו בשימוש, ולתובע משק חקלאי שאינו פעיל;

(6) לתובע הכנסה חודשית מן המקורות המפורטים בסעיף 2(1) או (2) לפקודה, בסכום העולה על 25% מהשכר הממוצע, ואם הוא או בן זוגו הגיעו לגיל פרישה – בסכום העולה על 17% מהשכר הממוצע, אין לתובע רכב נוסף וברכב מתקיים אחד מאלה:

(א) נפח מנועו אינו עולה על 1,300 סמ"ק ובחודש שבעדו משתלמת הגמלה מלאו שבע שנים או יותר מתום שנת הייצור שלו;

(ב) נפח מנועו אינו עולה על 1,600 סמ"ק ובחודש שבעדו משתלמת הגמלה מלאו שתים עשרה שנים או יותר מתום שנת הייצור שלו;

(7) לתובע אין הכנסה חודשית מן המקורות המפורטים בסעיף 2(1) או (2) לפקודה, או שהכנסתו כאמור פחותה מן הסכומים שברישה של פסקה (6), ובלבד שהתקיימו כל אלה:

(א) בחודש שבעדו משתלמת הגמלה או בחודשיים שקדמו לו, התובע פוטר מעבודתו; לענין זה, "פוטר" – לרבות התפטרות בנסיבות שהיו מזכות אותו בדמי אבטלה בעד 90 הימים הראשונים מיום הפסקת העבודה, לפי הוראות סעיף 166(ב) לחוק הביטוח;

(ב) בחודש שבעדו משתלמת הגמלה, אין לתובע רכב נוסף וברכבו מתקיימות הוראות פסקה 6(א) או (ב);

(ג) בעשרת החודשים שקדמו לחודש שבו התובע פוטר, השתלמה לתובע גמלה לפי חוק זה והתקיימו בתובע התנאים המפורטים בפסקה (6).

הכנסות שלא יחושבו (תיקון מס' 11) תשנ"ח-1998

10.  על אף האמור בסעיף 9, לא תיחשב כהכנסה -

(1)   קיצבת ילדים לפי פרק ד' לחוק הביטוח;

מיום 1.6.1998

תיקון מס' 11

ס"ח תשנ"ח מס' 1646 מיום 15.1.1998 עמ' 99 (ה"ח 2608)

(1) קיצבת ילדים לפי פרק ה ד' לחוק הביטוח;

(2)   הענקות לחיילים ולבני משפחותיהם לפי חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), תש"ט- 1949;

(3)   כל הכנסה אחרת שקבע שר בתקנות.

הכנסות בני זוג

11.  מי שיש לו בן זוג, תהיה הכנסתו לענין חוק זה צירוף הכנסתו והכנסת בן זוגו, זולת אם השר קבע אחרת בתקנות ובתנאים שקבע.

ניכויים לענין מי שמלאו להם 55 שנים וטרם הגיעו לגיל פרישה ולעניין מועסקים בעלי יכולת עבודה מופחתת, שלא משתלמות להם קצבאות שאירים או תלויים (תיקון מס' 18)  תשס"ג-2002 (תיקון מס' 31) תשס"ח-2008 (תיקון מס' 35)  תש"ע-2010

12.  (א)  בחישוב הכנסתו לענין סעיף 5 של מי שמשתלמת לו גמלה לפי פסקה (2)(ב) של סעיף 5(א), וכן של זכאי לגמלה שהוא מועסק בעל יכולת עבודה מופחתת שלא משתלמת לו קצבת שאירים לפי חוק הביטוח או קצבת תלויים לפי סימן ח' בפרק ב' לחוק האמור, ינוכו –

 

 

 

 

(תיקון מס' 5) תשמ"ז-1987 (תיקון מס' 16) תשס"א-2001

(1)   סכום השווה ל-13% מהשכר הממוצע – מתגמול וכן מהכנסתו של כל עובד או עובד עצמאי מהמקורות המפורטים בסעיף 2(1) ו-(2) לפקודה אם הוא יחיד, וסכום השווה ל-17% מהשכר הממוצע מתגמול וכן מהכנסתו כאמור אם יש לו בן זוג או שבהחזקתו ילד;

(תיקון מס' 16) תשס"א-2001 (הוראת שעה)  תשע"ו-2016

(2)   סכום השווה ל-40% מתגמול וכן מהכנסה מהמקורות המפורטים בסעיף 2(1)
ו-(2) לפקודה, לאחר שנוכה מהם הסכום האמור בפסקה (1) , ולעניין הורה עצמאי – סכום כמפורט להלן, לפי העניין (בפרק זה – סכום הניכוי להורה עצמאי):

(א)   לעניין חלק ההכנסה מתגמול וכן מהמקורות המפורטים בסעיף 2(1) ו-(2) לפקודה (בפסקה זו – הכנסה מתגמול ומעבודה) עד ל-33.81% מהשכר הממוצע – סכום השווה ל-75% מההכנסה מתגמול ומעבודה לאחר שנוכה ממנה הסכום האמור בפסקה (1);

(ב)   לעניין חלק ההכנסה מתגמול ומעבודה העולה על 33.81% מהשכר הממוצע – סכום השווה ל-40% מההכנסה מתגמול ומעבודה;

(תיקון מס' 5) תשמ"ז-1987

(3)   סכום השווה ל-13% מהשכר הממוצע – מהכנסה שמקורה בקיצבה המשולמת מכוח חיקוק, דיני חוץ, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה, למעט קיצבה לפי חוק הביטוח אם הזכאי הוא יחיד, וסכום השווה ל-17% מהשכר הממוצע מהכנסה כאמור אם יש לזכאי בן זוג או שבהחזקתו ילד.

(תיקון מס' 16) תשס"א-2001

          (ב)  הסכומים שינוכו לפי סעיף קטן (א)(1) ו-(3) לא יעלו על סכום השווה ל-13% מהשכר הממוצע – ליחיד, ועל סכום השווה ל-17% מהשכר הממוצע – ליחיד שבהחזקתו ילד או לשני בני זוג.

(תיקון מס' 16) תשס"א-2001 (תיקון מס' 18) תשס"ג-2002 (תיקון מס' 31) תשס"ח-2008

          (ג)   לענין סעיף זה וסעיפים 12א ו-12ב –

          "תגמול" – כל אחד מאלה:

(1)   דמי לידה וגמלה לשמירת הריון כמשמעותם לפי פרק ג' לחוק הביטוח;

(2)   דמי פגיעה כמשמעותם לפי פרק ה' לחוק הביטוח;

(תיקון מס' 17) תשס"ב-2002

(3)   (נמחקה);

(4)   גמלה המשולמת לעובד לפי הוראות פרק ח' לחוק הביטוח;

(5)   תגמול כמשמעותו לפי פרק י"ב לחוק הביטוח;

(תיקון מס' 35)  תש"ע-2010

          "מועסק בעל יכולת עבודה מופחתת" – כל אחד מאלה:

(1)   מי שזכאי לשכר מינימום מותאם לפי סעיף 17(ב) לחוק שכר מינימום;

(2)   מי שמתקיים בו האמור בפסקה (17) לתוספת הראשונה;

(3)   משתקם כהגדרתו בחוק זכויות לאנשים עם מוגבלות המועסקים כמשתקמים (הוראת שעה), התשס"ז-2007.

מיום 7.7.1987

תיקון מס' 5

ס"ח תשמ"ז מס' 1219 מיום 7.7.1987 עמ' 136 (ה"ח 1731)

(א) בחישוב ההכנסה לענין סעיף 5 ינוכו –

(1) סכום השווה ל-13% מהשכר הממוצע - מהכנסתו של כל עובד או עובד עצמאי מהמקורות המפורטים בסעיף 2(1) ו-(2) לפקודה אם הוא יחיד, וסכום השווה ל-17% מהשכר הממוצע מהכנסתו כאמור אם יש לו בן זוג או שבהחזקתו ילד;

(2) סכום השווה ל-40% מהכנסה מהמקורות המפורטים בסעיף 2(1) ו-(2) לפקודה, לאחר שנוכה ממנה הסכום האמור בפסקה (1);

(3) סכום השווה ל-13% מהשכר הממוצע - מהכנסה שמקורה בקיצבה המשולמת מכוח חיקוק, דיני חוץ, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה, למעט קיצבה לפי חוק הביטוח. אם הזכאי הוא יחיד, וסכום השווה ל-17% מהשכר הממוצע מהכנסה כאמור אם יש לזכאי בן זוג או שבהחזקתו ילד.

 

מיום 1.8.2001

תיקון מס' 16

ס"ח תשס"א מס' 1792 מיום 14.6.20001 עמ' 39 (ה"ח 2880)

12. (א) בחישוב ההכנסה לענין סעיף 5 ינוכו –

(1) סכום השווה ל-13% מהשכר הממוצע – מתגמול וכן מהכנסתו של כל עובד או עובד עצמאי מהמקורות המפורטים בסעיף 2(1) ו-(2) לפקודה אם הוא יחיד, וסכום השווה ל-17% מהשכר הממוצע מתגמול וכן מהכנסתו כאמור אם יש לו בן זוג או שבהחזקתו ילד;

(2) סכום השווה ל-40% מתגמול וכן מהכנסה מהמקורות המפורטים בסעיף 2(1) ו-(2) לפקודה, לאחר שנוכה ממנה מהם הסכום האמור בפסקה (1);

(3) סכום השווה ל-13% מהשכר הממוצע - מהכנסה שמקורה בקיצבה המשולמת מכוח חיקוק, דיני חוץ, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה, למעט קיצבה לפי חוק הביטוח. אם הזכאי הוא יחיד, וסכום השווה ל-17% מהשכר הממוצע מהכנסה כאמור אם יש לזכאי בן זוג או שבהחזקתו ילד.

(ב) סכום ההכנסה שינוכה הסכומים שינוכו לפי סעיף קטן (א)(1) ו-(3) לא יעלה יעלו על סכום השווה
ל-13% מהשכר הממוצע - ליחיד, ועל סכום השווה ל-17% מהשכר הממוצע - ליחיד שבהחזקתו ילד או לשני בני זוג.

(ג) לענין סעיף קטן (א)(1) ו-(2), "תגמול" – כל אחד מאלה:

(1) דמי לידה וגמלה לשמירת הריון כמשמעותם לפי פרק ג' לחוק הביטוח;

(2) דמי פגיעה כמשמעותם לפי פרק ה' לחוק הביטוח;

(3) דמי אבטלה כמשמעותם לפי פרק ז' לחוק הביטוח;

(4) גמלה המשולמת לעובד לפי הוראות פרק ח' לחוק הביטוח;

(5) תגמול כמשמעותו לפי פרק י"ב לחוק הביטוח.

 

מיום 1.1.2002

תיקון מס' 17

ס"ח תשס"ב מס' 1831 מיום 17.2.2002 עמ' 152 (ה"ח 3043, ה"ח 3065, ה"ח 3072)

מחיקת פסקה 12(ג)(3)

הנוסח הקודם:

(3) דמי אבטלה כמשמעותם לפי פרק ז' לחוק הביטוח;

 

מיום 1.1.2003

תיקון מס' 18

ס"ח תשס"ג מס' 1882 מיום 29.12.2002 עמ' 165 (ה"ח 4)

ניכויים ניכויים לענין מי שמלאו להם 55 שנים ולענין מקבלי קצבאות שאירים או תלויים

12. (א) בחישוב ההכנסה הכנסתו לענין סעיף 5 של מי שמשתלמת לו גמלה לפי פסקאות (1) ו-(2)(ב) של סעיף 5(א) ינוכו –

(1) סכום השווה ל-13% מהשכר הממוצע – מתגמול וכן מהכנסתו של כל עובד או עובד עצמאי מהמקורות המפורטים בסעיף 2(1) ו-(2) לפקודה אם הוא יחיד, וסכום השווה ל-17% מהשכר הממוצע מתגמול וכן מהכנסתו כאמור אם יש לו בן זוג או שבהחזקתו ילד;

(2) סכום השווה ל-40% מתגמול וכן מהכנסה מהמקורות המפורטים בסעיף 2(1) ו-(2) לפקודה, לאחר שנוכה מהם הסכום האמור בפסקה (1);

(3) סכום השווה ל-13% מהשכר הממוצע - מהכנסה שמקורה בקיצבה המשולמת מכוח חיקוק, דיני חוץ, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה, למעט קיצבה לפי חוק הביטוח אם הזכאי הוא יחיד, וסכום השווה ל-17% מהשכר הממוצע מהכנסה כאמור אם יש לזכאי בן זוג או שבהחזקתו ילד.

(ב) הסכומים שינוכו לפי סעיף קטן (א)(1) ו-(3) לא יעלו על סכום השווה ל-13% מהשכר הממוצע - ליחיד, ועל סכום השווה ל-17% מהשכר הממוצע - ליחיד שבהחזקתו ילד או לשני בני זוג.

(ג) לענין סעיף קטן (א)(1) ו-(2) לענין סעיף זה וסעיף 12א, "תגמול"- כל אחד מאלה:

(1) דמי לידה וגמלה לשמירת הריון כמשמעותם לפי פרק ג' לחוק הביטוח;

(2) דמי פגיעה כמשמעותם לפי פרק ה' לחוק הביטוח;

(3) (נמחקה);

(4) גמלה המשולמת לעובד לפי הוראות פרק ח' לחוק הביטוח;

(5) תגמול כמשמעותו לפי פרק י"ב לחוק הביטוח.

 

מיום 1.3.2008

תיקון מס' 31

ס"ח תשס"ח מס' 2134 מיום 18.2.2008 עמ' 201 (ה"ח 175)

ניכויים לענין מי שמלאו להם 55 שנים ולענין מקבלי וטרם הגיעו לגיל פרישה ולא משתלמות להם קצבאות שאירים או תלויים

12. (א) בחישוב הכנסתו לענין סעיף 5 של מי שמשתלמת לו גמלה לפי פסקאות (1) ו-(2)(ב) פסקה (2)(ב) של סעיף 5(א) ינוכו –

(1) סכום השווה ל-13% מהשכר הממוצע – מתגמול וכן מהכנסתו של כל עובד או עובד עצמאי מהמקורות המפורטים בסעיף 2(1) ו-(2) לפקודה אם הוא יחיד, וסכום השווה ל-17% מהשכר הממוצע מתגמול וכן מהכנסתו כאמור אם יש לו בן זוג או שבהחזקתו ילד;

(2) סכום השווה ל-40% מתגמול וכן מהכנסה מהמקורות המפורטים בסעיף 2(1) ו-(2) לפקודה, לאחר שנוכה מהם הסכום האמור בפסקה (1);

(3) סכום השווה ל-13% מהשכר הממוצע - מהכנסה שמקורה בקיצבה המשולמת מכוח חיקוק, דיני חוץ, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה, למעט קיצבה לפי חוק הביטוח אם הזכאי הוא יחיד, וסכום השווה ל-17% מהשכר הממוצע מהכנסה כאמור אם יש לזכאי בן זוג או שבהחזקתו ילד.

(ב) הסכומים שינוכו לפי סעיף קטן (א)(1) ו-(3) לא יעלו על סכום השווה ל-13% מהשכר הממוצע - ליחיד, ועל סכום השווה ל-17% מהשכר הממוצע - ליחיד שבהחזקתו ילד או לשני בני זוג.

(ג) לענין סעיף זה וסעיף 12א וסעיפים 12א ו-12ב, "תגמול"- כל אחד מאלה:

(1) דמי לידה וגמלה לשמירת הריון כמשמעותם לפי פרק ג' לחוק הביטוח;

(2) דמי פגיעה כמשמעותם לפי פרק ה' לחוק הביטוח;

(3) (נמחקה);

(4) גמלה המשולמת לעובד לפי הוראות פרק ח' לחוק הביטוח;

(5) תגמול כמשמעותו לפי פרק י"ב לחוק הביטוח.

 

מיום 1.4.2010

תיקון מס' 35

ס"ח תש"ע מס' 2235 מיום 22.3.2010 עמ' 437 (ה"ח 407)

ניכויים לענין מי שמלאו להם 55 שנים וטרם הגיעו לגיל פרישה ולא משתלמות להם קצבאות שאירים או תלויים ניכויים לעניין מי שמלאו להם 55 שנים וטרם הגיעו לגיל פרישה ולעניין מועסקים בעלי יכולת עבודה מופחתת, שלא משתלמות להם קצבאות שאירים או תלויים

12. (א) בחישוב הכנסתו לענין סעיף 5 של מי שמשתלמת לו גמלה לפי פסקה (2)(ב) של סעיף 5(א) ינוכו סעיף 5(א), וכן של זכאי לגמלה שהוא מועסק בעל יכולת עבודה מופחתת שלא משתלמת לו קצבת שאירים לפי חוק הביטוח או קצבת תלויים לפי סימן ח' בפרק ב' לחוק האמור, ינוכו

(1) סכום השווה ל-13% מהשכר הממוצע - מתגמול וכן מהכנסתו של כל עובד או עובד עצמאי מהמקורות המפורטים בסעיף 2(1) ו-(2) לפקודה אם הוא יחיד, וסכום השווה ל-17% מהשכר הממוצע מתגמול וכן מהכנסתו כאמור אם יש לו בן זוג או שבהחזקתו ילד;

(2) סכום השווה ל-40% מתגמול וכן מהכנסה מהמקורות המפורטים בסעיף 2(1) ו-(2) לפקודה, לאחר שנוכה מהם הסכום האמור בפסקה (1);

(3) סכום השווה ל-13% מהשכר הממוצע - מהכנסה שמקורה בקיצבה המשולמת מכוח חיקוק, דיני חוץ, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה, למעט קיצבה לפי חוק הביטוח אם הזכאי הוא יחיד, וסכום השווה ל-17% מהשכר הממוצע מהכנסה כאמור אם יש לזכאי בן זוג או שבהחזקתו ילד.

(ב) הסכומים שינוכו לפי סעיף קטן (א)(1) ו-(3) לא יעלו על סכום השווה ל-13% מהשכר הממוצע - ליחיד, ועל סכום השווה ל-17% מהשכר הממוצע - ליחיד שבהחזקתו ילד או לשני בני זוג.

(ג) לענין סעיף זה וסעיפים 12א ו-12ב –

"תגמול" - כל אחד מאלה:

(1) דמי לידה וגמלה לשמירת הריון כמשמעותם לפי פרק ג' לחוק הביטוח;

(2) דמי פגיעה כמשמעותם לפי פרק ה' לחוק הביטוח;

(3) (נמחקה);

(4) גמלה המשולמת לעובד לפי הוראות פרק ח' לחוק הביטוח;

(5) תגמול כמשמעותו לפי פרק י"ב לחוק הביטוח;

"מועסק בעל יכולת עבודה מופחתת" – כל אחד מאלה:

(1) מי שזכאי לשכר מינימום מותאם לפי סעיף 17(ב) לחוק שכר מינימום;

(2) מי שמתקיים בו האמור בפסקה (17) לתוספת הראשונה;

(3) משתקם כהגדרתו בחוק זכויות לאנשים עם מוגבלות המועסקים כמשתקמים (הוראת שעה), התשס"ז-2007.

 

מיום 1.1.2017 עד יום 31.12.2020

הוראת שעה תשע"ו-2016

ס"ח תשע"ו מס' 2573 מיום 11.8.2016 עמ' 1155 (ה"ח 1035)

הוראת שעה תשע"ו-2016 (תיקון) תשע"ט-2019

ס"ח תשע"ט מס' 2771 מיום 6.1.2019 עמ' 134 (ה"ח 1286, ה"ח 828)

(א) בחישוב הכנסתו לענין סעיף 5 של מי שמשתלמת לו גמלה לפי פסקה (2)(ב) של סעיף 5(א), וכן של זכאי לגמלה שהוא מועסק בעל יכולת עבודה מופחתת שלא משתלמת לו קצבת שאירים לפי חוק הביטוח או קצבת תלויים לפי סימן ח' בפרק ב' לחוק האמור, ינוכו –

(1) סכום השווה ל-13% מהשכר הממוצע – מתגמול וכן מהכנסתו של כל עובד או עובד עצמאי מהמקורות המפורטים בסעיף 2(1) ו-(2) לפקודה אם הוא יחיד, וסכום השווה ל-17% מהשכר הממוצע מתגמול וכן מהכנסתו כאמור אם יש לו בן זוג או שבהחזקתו ילד;

(2) סכום השווה ל-40% מתגמול וכן מהכנסה מהמקורות המפורטים בסעיף 2(1) ו-(2) לפקודה, לאחר שנוכה מהם הסכום האמור בפסקה (1), ולעניין הורה עצמאי – סכום כמפורט להלן, לפי העניין (בפרק זה – סכום הניכוי להורה עצמאי):

(א) לעניין חלק ההכנסה מתגמול וכן מהמקורות המפורטים בסעיף 2(1) ו-(2) לפקודה (בפסקה זו – הכנסה מתגמול ומעבודה) עד ל-33.81% מהשכר הממוצע – סכום השווה ל-75% מההכנסה מתגמול ומעבודה לאחר שנוכה ממנה הסכום האמור בפסקה (1);

(ב) לעניין חלק ההכנסה מתגמול ומעבודה העולה על 33.81% מהשכר הממוצע – סכום השווה ל-40% מההכנסה מתגמול ומעבודה;

ניכויים לענין מי שטרם מלאו להם 55 שנים ולא משתלמות להם קצבאות שאירים או תלויים (תיקון מס' 18) תשס"ג-2002 (תיקון מס' 31) תשס"ח-2008 (תיקון מס' 35) תש"ע-2010

12א.  (א)  בחישוב הכנסתו לענין סעיף 5 של מי שמשתלמת לו גמלה לפי פסקה (2)(א) של סעיף 5(א), למעט מועסק בעל יכולת עבודה מופחתת כאמור בסעיף 12, ינוכו –

(1)   סכום השווה ל-5% מהשכר הממוצע, מתגמול וכן מהכנסתו של כל עובד או עובד עצמאי מהמקורות המפורטים בסעיף 2(1) ו-(2) לפקודה אם הוא יחיד, וסכום השווה ל-7% מהשכר הממוצע, מתגמול וכן מהכנסתו כאמור אם יש לו בן זוג או שבהחזקתו ילד;

(הוראת שעה) תשע"ו-2016

(2)   סכום השווה לשיעור המחושב לפי התוספת השלישית, בהתאם להרכב משפחתו של הזכאי, מתגמול וכן מהכנסה מהמקורות המפורטים בסעיף 2(1) ו-(2) לפקודה, לאחר שנוכה מהם הסכום האמור בפסקה (1) ולעניין הורה עצמאי – סכום הניכוי להורה עצמאי;

(3)   סכום השווה ל-5% מהשכר הממוצע, מהכנסה שמקורה בקצבה המשולמת מכוח חיקוק, דיני חוץ, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה, למעט קצבה לפי חוק הביטוח אם הזכאי הוא יחיד, וסכום השווה ל-7% מהשכר הממוצע, מהכנסה כאמור אם יש לזכאי בן זוג או שבהחזקתו ילד.

          (ב)  הסכומים שינוכו לפי סעיף קטן (א)(1) ו-(3) לא יעלו על סכום השווה ל-5% מהשכר הממוצע – ליחיד, ועל סכום השווה ל-7% מהשכר הממוצע – ליחיד שבהחזקתו ילד או לשני בני זוג.

מיום 1.1.2003

תיקון מס' 18

ס"ח תשס"ג מס' 1882 מיום 29.12.2002 עמ' 165 (ה"ח 4)

הוספת סעיף 12א

 

מיום 1.3.2008

תיקון מס' 31

ס"ח תשס"ח מס' 2134 מיום 18.2.2008 עמ' 201 (ה"ח 175)

ניכויים לענין זכאים אחרים ניכויים לעניין מי שטרם מלאו להם 55 שנים ולא משתלמות להם קצבאות שאירים או תלויים

 

מיום 1.4.2010

תיקון מס' 35

ס"ח תש"ע מס' 2235 מיום 22.3.2010 עמ' 437 (ה"ח 407)

(א) בחישוב הכנסתו לענין סעיף 5 של מי שמשתלמת לו גמלה לפי פסקה (2)(א) של סעיף 5(א) ינוכו סעיף 5(א), למעט מועסק בעל יכולת עבודה מופחתת כאמור בסעיף 12, ינוכו

 

מיום 1.1.2017 עד יום 31.12.2020

הוראת שעה תשע"ו-2016

ס"ח תשע"ו מס' 2573 מיום 11.8.2016 עמ' 1156 (ה"ח 1035)

הוראת שעה תשע"ו-2016 (תיקון) תשע"ט-2019

ס"ח תשע"ט מס' 2771 מיום 6.1.2019 עמ' 134 (ה"ח 1286, ה"ח 828)

(2) סכום השווה לשיעור המחושב לפי התוספת השלישית, בהתאם להרכב משפחתו של הזכאי, מתגמול וכן מהכנסה מהמקורות המפורטים בסעיף 2(1) ו-(2) לפקודה, לאחר שנוכה מהם הסכום האמור בפסקה (1) ולעניין הורה עצמאי – סכום הניכוי להורה עצמאי;

ניכויים לעניין מי שהגיעו לגיל פרישה, ומי שמשתלמות להם קצבאות אזרח ותיק, שאירים או תלויים (תיקון מס' 31) תשס"ח-2008 (תיקון מס' 48) תשע"ז-2017

12ב.  (א)  בחישוב הכנסתו לעניין סעיף 5 של מי שמשתלמת לו גמלה לפי פסקה (1) של סעיף 5(א) ינוכו –

 

 

 

(תיקון מס' 47) תשע"ז-2016

(1)   סכום השווה ל-21.5% מהשכר הממוצע – מתגמול וכן מהכנסתו של כל עובד או עובד עצמאי מהמקורות המפורטים בסעיף 2(1) ו-(2) לפקודה אם הוא יחיד, וסכום השווה ל-25.5% מהשכר הממוצע מתגמול וכן מהכנסתו כאמור אם יש לו בן זוג או שבהחזקתו ילד;

(הוראת שעה) תשע"ו-2016

(2)   סכום השווה ל-40% מתגמול וכן מהכנסה ממקורות המפורטים בסעיף 2(1) ו-(2) לפקודה, לאחר שנוכה מהם הסכום האמור בפסקה (1) ולעניין הורה עצמאי – סכום הניכוי להורה עצמאי;

(3)   סכום השווה ל-13% מהשכר הממוצע – מהכנסה שמקורה בקצבה המשולמת מכוח חיקוק, דיני חוץ, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה, למעט קצבה לפי חוק הביטוח אם הזכאי הוא יחיד, וסכום השווה ל-20.5% מהשכר הממוצע מהכנסה כאמור אם יש לזכאי בן זוג או שבהחזקתו ילד.

(תיקון מס' 47) תשע"ז-2016

          (ב)  הסכומים שינוכו לפי סעיף קטן (א)(1) ו-(3) לא יעלו על סכום השווה ל-21.5% מהשכר הממוצע – ליחיד, ועל סכום השווה ל-25.5% מהשכר הממוצע – ליחיד שבהחזקתו ילד או לשני בני זוג.

מיום 1.3.2008

תיקון מס' 31

ס"ח תשס"ח מס' 2134 מיום 18.2.2008 עמ' 201 (ה"ח 175)

הוספת סעיף 12ב

 

מיום 1.1.2017 עד יום 31.12.2018

הוראת שעה תשע"ו-2016

ס"ח תשע"ו מס' 2573 מיום 11.8.2016 עמ' 1156 (ה"ח 1035)

הוראת שעה תשע"ו-2016 (תיקון) תשע"ט-2019

ס"ח תשע"ט מס' 2771 מיום 6.1.2019 עמ' 134 (ה"ח 1286, ה"ח 828)

(2) סכום השווה ל-40% מתגמול וכן מהכנסה ממקורות המפורטים בסעיף 2(1) ו-(2) לפקודה, לאחר שנוכה מהם הסכום האמור בפסקה (1) ולעניין הורה עצמאי – סכום הניכוי להורה עצמאי;

 

מיום 1.1.2017

תיקון מס' 47

ס"ח תשע"ז מס' 2592 מיום 29.12.2016 עמ' 301 (ה"ח 1083)

12ב. (א) בחישוב הכנסתו לעניין סעיף 5 של מי שמשתלמת לו גמלה לפי פסקה (1) של סעיף 5(א) ינוכו –

(1) סכום השווה ל-20% ל-21.5% מהשכר הממוצע – מתגמול וכן מהכנסתו של כל עובד או עובד עצמאי מהמקורות המפורטים בסעיף 2(1) ו-(2) לפקודה אם הוא יחיד, וסכום השווה ל-24% ל-25.5% מהשכר הממוצע מתגמול וכן מהכנסתו כאמור אם יש לו בן זוג או שבהחזקתו ילד;

(2) סכום השווה ל-40% מתגמול וכן מהכנסה ממקורות המפורטים בסעיף 2(1) ו-(2) לפקודה, לאחר שנוכה מהם הסכום האמור בפסקה (1) ולעניין הורה עצמאי – סכום הניכוי להורה עצמאי;

(3) סכום השווה ל-13% מהשכר הממוצע – מהכנסה שמקורה בקצבה המשולמת מכוח חיקוק, דיני חוץ, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה, למעט קצבה לפי חוק הביטוח אם הזכאי הוא יחיד, וסכום השווה ל-20.5% מהשכר הממוצע מהכנסה כאמור אם יש לזכאי בן זוג או שבהחזקתו ילד.

(ב) הסכומים שינוכו לפי סעיף קטן (א)(1) ו-(3) לא יעלו על סכום השווה ל-20% ל-21.5% מהשכר הממוצע – ליחיד, ועל סכום השווה ל-24% ל-25.5% מהשכר הממוצע – ליחיד שבהחזקתו ילד או לשני בני זוג.

 

מיום 27.8.2017

תיקון מס' 48

ס"ח תשע"ז מס' 2606 מיום 27.2.2017 עמ' 427 (ה"ח 1046)

ניכויים לעניין מי שהגיעו לגיל פרישה, ומי שמשתלמות להם קצבאות זקנה קצבאות אזרח ותיק, שאירים או תלויים

פרק ה': הוראות כלליות

סימן א': תביעות

בירור תביעות

13.  (א)  תביעה לגימלה תוגש למוסד לביטוח לאומי; עובד המוסד לביטוח לאומי שמינהלת המוסד הסמיכה אותו לכך יברר את התביעה ויחליט אם תשולם הגימלה ובאיזה שיעור תשולם.

          (ב)  השר יקבע בתקנות את המוסמכים לאשר אם מתקיימים באדם התנאים שלפי סעיף 2 ולאיזו תקופה הם מתקיימים, וכן את האישורים שיידרשו לצורך קביעה כאמור.

סימן ב': תשלום גימלאות

תקופת התשלום

14.  (א)  גימלה תשולם רק בעד התקופה שתחילתה ב-1 לחודש שבו הוגשה למוסד לביטוח לאומי התביעה לגימלה, ואולם השר רשאי לקבוע בתקנות נסיבות שבהן תשולם הגימלה ממועד מוקדם יותר ולתקופה שקבע.

(תיקון מס' 16) תשס"א-2001

          (ב)  (בוטל).

מיום 1.12.2001

תיקון מס' 16

ס"ח תשס"א מס' 1792 מיום 14.6.20001 עמ' 39 (ה"ח 2880)

ביטול סעיף 14(ב)

הנוסח הקודם:

(ב) הנמצא בחוץ לארץ למעלה מחודש ימים לא תשולם לו גימלה בעד הזמן שלאחר החודש הראשון; ואולם אם יש לו בן זוג זכאי הנמצא בארץ- תשולם הגימלה לאותו בן זוג, בשיעור המשתלם ליחיד, לפי הרכב משפחתו.

זכאי לגמלה שיצא את ישראל (תיקון מס' 16) תשס"א-2001 (תיקון מס' 29) תשס"ז-2007

14א.  (א)  לא תשולם לזכאי שיצא את ישראל גמלה בעד חודש קלנדרי, אם שהה מחוץ לישראל בכל הימים שבאותו חודש. לענין סעיף קטן זה וסעיפים קטנים (ב) ו-(ג), "זכאי" – למעט זכאי שהוא או בן זוגו הגיעו לגיל פרישה.

          (ב)  לא תשולם לזכאי שיצא את ישראל גמלה בעד החודש הקלנדרי שבו יצא (להלן – חודש היציאה) ובעד החודש הקלנדרי שבו חזר לישראל (להלן – חודש השיבה), אם הוא אחד מאלה:

(תיקון מס' 18) תשס"ג-2002

(1)   לפני שיצא את ישראל כאמור, הוא יצא את ישראל פעם נוספת באותה שנה קלנדרית;

 (2)  הוא לא היה זכאי לגמלה בעד החודש הקלנדרי שקדם לחודש היציאה.

          (ג)   על אף הוראות סעיף קטן (ב), לא תשולם גמלה לזכאי שחל לגביו האמור בסעיף 2(א)(2), וכן למי שחל לגביו האמור בסעיף 2(א)(3) שמצוי בהכשרה, בעד חודש היציאה ובעד חודש השיבה, אלא אם כן מתקיים לגביו, נוסף על הוראות סעיף קטן (ב), האמור בסעיף 2(א)(2) או (3), לפי הענין, בכל אותו חודש.

(תיקון מס' 29) תשס"ז-2007

          (ג1) לא תשולם גמלה לזכאי שהוא או בן זוגו הגיעו לגיל פרישה, אם מתקיים האמור בפסקאות (1) או (2) שלהלן – בעד התקופות המפורטות בהן:

(תיקון מס' 41) תשע"ג-2012

(1)   הזכאי ובן זוגו יצאו את ישראל, במצטבר, ארבע פעמים באותה שנה קלנדרית – בעד כל חודש שבו, במלואו או בחלקו, שהו מחוץ לישראל בפעם הרביעית;

(תיקון מס' 41) תשע"ג-2012

(1א) הזכאי ובן זוגו יצאו את ישראל, במצטבר, יותר מארבע פעמים באותה שנה קלנדרית – בעד כל אחד מהחודשים, באותה שנה קלנדרית שבהם שהו, בכל החודש או בחלקו, מחוץ לישראל;

(תיקון מס' 41) תשע"ג-2012

(2)   הזכאי ובן זוגו יצאו את ישראל, במצטבר, פחות מארבע פעמים באותה שנה קלנדרית, ואולם סך הימים שבהם שהו מחוץ לישראל באותה שנה קלנדרית עלה על 72 ימים –

(א)   בעד כל אחד מהחודשים, כולם או חלקם, מהיום ה-73 ועד ליום ה-100 שבו שהו מחוץ לישראל באותה שנה קלנדרית;

(ב)   בעד כל אחד מהחודשים באותה שנה קלנדרית שבהם שהו, בכל החודש או בחלקו, מחוץ לישראל, אם שהו מחוץ לישראל יותר מ-100 ימים באותה שנה קלנדרית.

(תיקון מס' 29) תשס"ז-2007

          (ד)  (1)   הוראות סעיפים קטנים (א), (ב) ו-(ג1) לא יחולו על מי שמתקיימים בו שניים אלה:

(1)   הוא היה זכאי לגמלה בעד החודש הקלנדרי שקדם לחודש היציאה;

(2)   הוא נזקק לטיפול רפואי מחוץ לישראל, או שהוא זכאי לגמלה מאחר שעיקר זמנו מוקדש לטיפול בבנו, בבתו, בבן זוגו או בהורהו לפי הוראות סעיפים 2(א)(7) ו-2(ג) (להלן – בן משפחה חולה) והוא נלווה לבן משפחתו החולה אשר נזקק לטיפול רפואי מחוץ לישראל;

(2)   גמלה לפי סעיף קטן זה תשולם לפי כללים, תנאים ולתקופה שיקבע השר;

(3)   בסעיף קטן זה, "טיפול רפואי מחוץ לישראל" – שירות בריאות הניתן לפי הוראות סעיף 11 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, תשנ"ד-1994.

          (ה)  היה לאדם הנמצא מחוץ לישראל ואשר אינו זכאי לגמלה בשל הוראות סעיף זה בן זוג זכאי הנמצא בישראל, תשולם הגמלה לאותו בן זוג, בשיעור המשתלם ליחיד, לפי הרכב משפחתו.

(תיקון מס' 18) תשס"ג-2002

          (ו)[3]  (1)   שהה זכאי לגמלה מחוץ לישראל 183 ימים לפחות במהלך 12 חודשים רצופים, יראו אותו כמי שנמצא מחוץ לישראל כל עוד לא תמו 12 חודשים רצופים שבהם שהה בישראל 183 ימים לפחות, ובתקופה שבה שהה בישראל כאמור יראו בבן זוגו, לענין ההוראות לפי חוק זה, כיחיד.

(2)   הוראות פסקה (1) לא יחולו על אלה:

(א)   מי שהודיע למוסד לביטוח לאומי במועד, בתנאים ובאופן שקבע השר, על יציאתו מישראל, על תקופת היעדרותו המשוערת ממנה ועל חזרתו אליה;

(ב)   מי ששהה מחוץ לישראל לצורך קבלת טיפול רפואי הניתן לפי הוראות סעיף 11 בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994;

מיום 1.12.2001

תיקון מס' 16

ס"ח תשס"א מס' 1792 מיום 14.6.20001 עמ' 39 (ה"ח 2880)

הוספת סעיף 14א

 

מיום 1.1.2003

תיקון מס' 18

ס"ח תשס"ג מס' 1882 מיום 29.12.2002 עמ' 165 (ה"ח 4)

14א. (א) לא תשולם לזכאי שיצא את ישראל גמלה בעד חודש קלנדרי, אם שהה מחוץ לישראל בכל הימים שבאותו חודש.

(ב) לא תשולם לזכאי שיצא את ישראל גמלה בעד החודש הקלנדרי שבו יצא (להלן - חודש היציאה) ובעד החודש הקלנדרי שבו חזר לישראל (להלן - חודש השיבה), אם הוא אחד מאלה:

(1) הוא יצא את ישראל ב-12 החודשים שקדמו לחודש היציאה;

(1) לפני שיצא את ישראל כאמור, הוא יצא את ישראל פעם נוספת באותה שנה קלנדרית;

(2) הוא לא היה זכאי לגמלה בעד החודש הקלנדרי שקדם לחודש היציאה.

(ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), לא תשולם גמלה לזכאי שחל לגביו האמור בסעיף 2(א)(2), וכן למי שחל לגביו האמור בסעיף 2(א)(3) שמצוי בהכשרה, בעד חודש היציאה ובעד חודש השיבה, אלא אם כן מתקיים לגביו, נוסף על הוראות סעיף קטן (ב), האמור בסעיף 2(א)(2) או (3), לפי הענין, בכל אותו חודש.

(ד) (1) הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) לא יחולו על מי שמתקיימים בו שניים אלה:

(1) הוא היה זכאי לגמלה בעד החודש הקלנדרי שקדם לחודש היציאה;

(2) הוא נזקק לטיפול רפואי מחוץ לישראל, או שהוא זכאי לגמלה מאחר שעיקר זמנו מוקדש לטיפול בבנו, בבתו, בבן זוגו או בהורהו לפי הוראות סעיפים 2(א)(7) ו-2(ג) (להלן – בן משפחה חולה) והוא נלווה לבן משפחתו החולה אשר נזקק לטיפול רפואי מחוץ לישראל;

(2) גמלה לפי סעיף קטן זה תשולם לפי כללים, תנאים ולתקופה שיקבע השר;

(3) בסעיף קטן זה, "טיפול רפואי מחוץ לישראל" - שירות בריאות הניתן לפי הוראות סעיף 11 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, תשנ"ד-1994.

(ה) היה לאדם הנמצא מחוץ לישראל ואשר אינו זכאי לגמלה בשל הוראות סעיף זה בן זוג זכאי הנמצא בישראל, תשולם הגמלה לאותו בן זוג, בשיעור המשתלם ליחיד, לפי הרכב משפחתו.

(ו) (1) שהה זכאי לגמלה מחוץ לישראל 183 ימים לפחות במהלך 12 חדשים רצופים, יראו אותו כמי שנמצא מחוץ לישראל כל עוד לא תמו 12 חדשים רצופים שבהם שהה בישראל 183 ימים לפחות, ובתקופה שבה שהה בישראל כאמור יראו בבן זוגו, לענין ההוראות לפי חוק זה כיחיד.

(2) הוראות פסקה (1) לא יחולו על אלה:

(א) מי שהודיע למוסד לביטוח לאומי במועד, בתנאים ובאופן שקבע השר, על יציאתו מישראל, על תקופת היעדרותו המשוערת ממנה ועל חזרתו אליה;

(ב) מי ששהה מחוץ לישראל לצורך קבלת טיפול רפואי הניתן לפי הוראות סעיף 11 בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994.

 

מיום 1.1.2007

תיקון מס' 29

ס"ח תשס"ז מס' 2077 מיום 11.1.2007 עמ' 53 (ה"ח 260)

(א) לא תשולם לזכאי שיצא את ישראל גמלה בעד חודש קלנדרי, אם שהה מחוץ לישראל בכל הימים שבאותו חודש. לענין סעיף קטן זה וסעיפים קטנים (ב) ו-(ג), "זכאי" – למעט זכאי שהוא או בן זוגו הגיעו לגיל פרישה.

(ב) לא תשולם לזכאי שיצא את ישראל גמלה בעד החודש הקלנדרי שבו יצא (להלן – חודש היציאה) ובעד החודש הקלנדרי שבו חזר לישראל (להלן – חודש השיבה), אם הוא אחד מאלה:

(1) לפני שיצא את ישראל כאמור, הוא יצא את ישראל פעם נוספת באותה שנה קלנדרית;

(2) הוא לא היה זכאי לגמלה בעד החודש הקלנדרי שקדם לחודש היציאה.

(ג1) לא תשולם גמלה לזכאי שהוא או בן זוגו הגיעו לגיל פרישה, אם מתקיים האמור בפסקאות (1) או (2) שלהלן – בעד התקופות המפורטות בהן:

(1) הזכאי ובן זוגו יצאו את ישראל, במצטבר, ארבע פעמים או יותר באותה שנה קלנדרית – בעד כל אחד מהחודשים, באותה שנה קלנדרית, שבו שהו, בכל החודש או בחלקו, מחוץ לישראל;

(2) הזכאי ובן זוגו יצאו את ישראל, במצטבר, פחות מארבע פעמים באותה שנה קלנדרית, ואולם סך הימים שבהם שהו מחוץ לישראל באותה שנה קלנדרית עלה על 72 ימים – בעד כל אחד מהחודשים, באותה שנה קלנדרית, שבו שהו, בכל החודש או בחלקו, מחוץ לישראל.

(ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), לא תשולם גמלה לזכאי שחל לגביו האמור בסעיף 2(א)(2), וכן למי שחל לגביו האמור בסעיף 2(א)(3) שמצוי בהכשרה, בעד חודש היציאה ובעד חודש השיבה, אלא אם כן מתקיים לגביו, נוסף על הוראות סעיף קטן (ב), האמור בסעיף 2(א)(2) או (3), לפי הענין, בכל אותו חודש.

(ד) (1) הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) סעיפים קטנים (א), (ב) ו-(ג1) לא יחולו על מי שמתקיימים בו שניים אלה:

(1) הוא היה זכאי לגמלה בעד החודש הקלנדרי שקדם לחודש היציאה;

(2) הוא נזקק לטיפול רפואי מחוץ לישראל, או שהוא זכאי לגמלה מאחר שעיקר זמנו מוקדש לטיפול בבנו, בבתו, בבן זוגו או בהורהו לפי הוראות סעיפים 2(א)(7) ו-2(ג) (להלן – בן משפחה חולה) והוא נלווה לבן משפחתו החולה אשר נזקק לטיפול רפואי מחוץ לישראל;

(2) גמלה לפי סעיף קטן זה תשולם לפי כללים, תנאים ולתקופה שיקבע השר;

(3) בסעיף קטן זה, "טיפול רפואי מחוץ לישראל" – שירות בריאות הניתן לפי הוראות סעיף 11 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, תשנ"ד-1994.

 

מיום 15.11.2012

תיקון מס' 41

ס"ח תשע"ג מס' 2386 מיום 15.11.2012 עמ' 31 (ה"ח 492)

(ג1) לא תשולם גמלה לזכאי שהוא או בן זוגו הגיעו לגיל פרישה, אם מתקיים האמור בפסקאות (1) או (2) שלהלן – בעד התקופות המפורטות בהן:

(1) הזכאי ובן זוגו יצאו את ישראל, במצטבר, ארבע פעמים או יותר באותה שנה קלנדרית – בעד כל אחד מהחודשים, באותה שנה קלנדרית, שבו שהו, בכל החודש או בחלקו, מחוץ לישראל;

(1) הזכאי ובן זוגו יצאו את ישראל, במצטבר, ארבע פעמים באותה שנה קלנדרית – בעד כל חודש שבו, במלואו או בחלקו, שהו מחוץ לישראל בפעם הרביעית;

(1א) הזכאי ובן זוגו יצאו את ישראל, במצטבר, יותר מארבע פעמים באותה שנה קלנדרית – בעד כל אחד מהחודשים, באותה שנה קלנדרית שבהם שהו, בכל החודש או בחלקו, מחוץ לישראל;

(2) הזכאי ובן זוגו יצאו את ישראל, במצטבר, פחות מארבע פעמים באותה שנה קלנדרית, ואולם סך הימים שבהם שהו מחוץ לישראל באותה שנה קלנדרית עלה על 72 ימים – בעד כל אחד מהחודשים, באותה שנה קלנדרית, שבו שהו, בכל החודש או בחלקו, מחוץ לישראל.

(א) בעד כל אחד מהחודשים, כולם או חלקם, מהיום ה-73 ועד ליום ה-100 שבו שהו מחוץ לישראל באותה שנה קלנדרית;

(ב) בעד כל אחד מהחודשים באותה שנה קלנדרית שבהם שהו, בכל החודש או בחלקו, מחוץ לישראל, אם שהו מחוץ לישראל יותר מ-100 ימים באותה שנה קלנדרית.

מענק חימום (תיקון מס' 19) תשס"ג-2003 (תיקון מס' 23) תשס"ד-2004 (תיקון מס' 37) תשע"א-2011 (תיקון מס' 50) תשע"ח-2017

14ב.  הזכאי לגימלה בעד אחד מהחודשים אוקטובר, נובמבר או דצמבר של שנה קלנדרית (להלן – חודש הזכאות), יהיה זכאי למענק חימום בשיעור של 6.4% מהסכום הבסיסי, אם בחודש הזכאות או במועד מוקדם יותר הוא הגיע לגיל פרישה.

מיום 1.7.2004

תיקון מס' 23

ס"ח תשס"ד מס' 1941 מיום 9.6.2004 עמ' 392 (ה"ח 37)

הוספת סעיף 14ב

 

מיום 1.1.2006

תיקון מס' 19

ס"ח תשס"ג מס' 1892 מיום 1.6.2003 עמ' 474 (ה"ח 25)

הזכאי לגימלה בעד אחד מהחודשים אוקטובר, נובמבר או דצמבר של שנה קלנדרית (להלן – חודש הזכאות), יהיה זכאי למענק חימום בשיעור של 3.2% מהשכר הממוצע מהסכום הבסיסי, אם מתקיימים בו שניים אלה:

 

מיום 1.9.2011

תיקון מס' 37

ס"ח תשע"א מס' 2310 מיום 11.8.2011 עמ' 1024 (ה"ח 614)

הזכאי לגימלה בעד אחד מהחודשים אוקטובר, נובמבר או דצמבר של שנה קלנדרית (להלן – חודש הזכאות), יהיה זכאי למענק חימום בשיעור של 3.2% 6.4% מהסכום הבסיסי, אם מתקיימים בו שניים אלה:

 

מיום 28.12.2017

תיקון מס' 50

ס"ח תשע"ח מס' 2675 מיום 28.12.2017 עמ' 73 (ה"ח 1168)

14ב. הזכאי לגימלה בעד אחד מהחודשים אוקטובר, נובמבר או דצמבר של שנה קלנדרית (להלן – חודש הזכאות), יהיה זכאי למענק חימום בשיעור של 6.4% מהסכום הבסיסי, אם מתקיימים בו שניים אלה:

(1) בחודש הזכאות מתקיים בו האמור בסעיף 2(א)(4);

(2) בחודש הזכאות ובחודש שקדם לו, הוא התגורר באזור קר;

בסעיף זה, "אזור קר" – אזור שקבע השר בצו.

אם בחודש הזכאות או במועד מוקדם יותר הוא הגיע לגיל פרישה.

 

 

מענק עקב פטירה (תיקון מס' 2) תשמ"ה-1985 (תיקון מס' 18) תשס"ג-2002

15.    (א)  נפטר זכאי שהיתה משתלמת לו גימלה, ישלם המוסד לביטוח לאומי למי שהיה בן זוגו בשעת פטירתו, ובאין בן זוג – לאחד מילדיו, מענק בסכום השווה לסכום הבסיסי.

          (ב)  הזכאי למענק פטירה לפי סעיף זה וכן למענק פטירה לפי סעיף 310 בחוק הביטוח, בידו הברירה לקבל אחד מהם.

מיום 1.4.1985

תיקון מס' 2

ס"ח תשמ"ה מס' 1145 מיום 30.5.1985 עמ' 112 (ה"ח 1722)

15. נפטר זכאי שהיתה משתלמת לו גימלה, ישלם המוסד לביטוח לאומי למי שהיה בן זוגו בשעת פטירתו, ובאין בן זוג- לאחד מילדיו, מענק בסכום השווה למחצית השכר הממוצע כפי שהיה ב1 באפריל שלפני יום הפטירה. חל פיצוי לאחר מכן, יוגדל המענק בשיעור הפיצוי.

 

מיום 1.1.2003

תיקון מס' 18

ס"ח תשס"ג מס' 1882 מיום 29.12.2002 עמ' 165 (ה"ח 4)

15. (א) נפטר זכאי שהיתה משתלמת לו גימלה, ישלם המוסד לביטוח לאומי למי שהיה בן זוגו בשעת פטירתו, ובאין בן זוג — לאחד מילדיו, מענק בסכום השווה למחצית השכר הממוצע לשכר הממוצע כפי שהיה ב-1 באפריל שלפני יום הפטירה. חל פיצוי לאחר מכן, יוגדל המענק בשיעור הפיצוי.

(ב) הזכאי למענק פטירה לפי סעיף זה וכן למענק פטירה לפי סעיף 310 בחוק הביטוח, בידו הברירה לקבל אחד מהם.

 

מיום 1.1.2006

תיקון מס' 19

ס"ח תשס"ג מס' 1892 מיום 1.6.2003 עמ' 474 (ה"ח 25)

(א) נפטר זכאי שהיתה משתלמת לו גימלה, ישלם המוסד לביטוח לאומי למי שהיה בן זוגו בשעת פטירתו, ובאין בן זוג – לאחד מילדיו, מענק בסכום השווה לשכר הממוצע כפי שהיה ב-1 באפריל שלפני יום הפטירה. חל פיצוי לאחר מכן, יוגדל המענק בשיעור הפיצוי השווה לסכום הבסיסי.

תשלום באמצעות גוף אחר

16.  לענין מי שמצוי בהכשרה מקצועית רשאי השר לקבוע בתקנות הוראות ותנאים בדבר תשלום הגימלה באמצעות משרד העבודה והרווחה או משרד ממשלתי אחר או תאגיד שנקבע.

זכות לתביעה לפיצוי (תיקון מס' 5) תשמ"ז-1987

17.  (א)  אדם החייב על פי כל דין או הסכם במזונותיו של מי ששולמה לו או בעדו גימלה, רשאי המוסד לביטוח לאומי לתבוע ממנו פיצוי על הגימלה ששילם או שהוא עתיד לשלמה.

          (ב)  הזכאי לגימלה חייב להושיט כל עזרה ולנקוט כל פעולה סבירה כדי לסייע למוסד לביטוח לאומי במימוש זכותו לפי סעיף זה, ולא יעשה כל פעולה העלולה לפגוע בזכויות המוסד לביטוח לאומי לפי סעיף זה, או למנוע בעד מימושן.

          (ג)   בית המשפט המוסמך לדון בתביעת המוסד לביטוח לאומי לפיצוי לפי סעיף זה הוא בית המשפט המחוזי; ואולם אם בית דין דתי דן בזכויותיו למזונות של מי ששולמה לו או בעדו גימלה, יהא אותו בית דין מוסמך לדון גם בתביעת המוסד לביטוח לאומי לפי סעיף זה.

מיום 7.7.1987

תיקון מס' 5

ס"ח תשמ"ז מס' 1219 מיום 7.7.1987 עמ' 136 (ה"ח 1731)

החלפת סעיף 17

הנוסח הקודם:

שיפוי מאת החייב במזונות

17. אדם החייב על פי כל דין או על פי הסכם במזונותיו של מי ששולמה לו או בעדו גימלה, חייב לשפות את המוסד לביטוח לאומי על הגימלה ששולמה, זולת אם הורה בית הדין לעבודה הוראה אחרת.

סמכות לשלול גימלה

18.  המוסד לביטוח לאומי רשאי להפחית, להשהות או לשלול גימלה למי שהפר ללא צידוק מספיק הוראות שניתנו לו בקשר להכשרה מקצועית או לשיקום מקצועי, או למי שנהג בדרך שמן המפורסמות הוא כי היא עלולה למנוע את החלמתו או החזרת כושר עבודתו או לעכב בעדן.

סימן ג': הוראות עזר לביצוע

חובת התובע

19.  (א)  לצורך קביעת הזכאות לגימלה או המשך תשלומה, חייב התובע גימלה או המקבל גימלה, לפי דרישת המוסד לביטוח לאומי -

(1)   למסור למוסד לביטוח לאומי כל ידיעה או מסמכים שברשותו או שבאפשרותו לקבלם, לרבות תצהירים;

(2)   לעמוד לבדיקה רפואית או לבדיקה של פסיכולוג, של מומחה תעסוקה, של מומחה שיקום או של מומחה אחר, הכל לפי הענין;

(3)   להופיע לפני מי שהמוסד לביטוח לאומי קבע לכך ולמסור לו כל מידע שיידרש.

          (ב)  כל עוד לא קויימה דרישה לפי סעיף קטן (א), רשאי המוסד לביטוח לאומי לעכב את הטיפול בתביעה, להפסיק תשלומה של גימלה או להחליט על אי- מתן הגימלה.

(תיקון מס' 25) תשס"ה-2005

          (ג)   (בוטל).

מיום 1.1.2002

תיקון מס' 17

ס"ח תשס"ב מס' 1831 מיום 17.2.2002 עמ' 152 (ה"ח 3043, ה"ח 3065, ה"ח 3072)

הוספת סעיף 19(ג)

 

מיום 11.4.2005

תיקון מס' 25

ס"ח תשס"ה מס' 1997 מיום 11.4.2005 עמ' 357 (ה"ח 143)

ביטול סעיף 19(ג)

הנוסח הקודם:

(ג) (1) תובע גמלה או מקבל גמלה שמסר לפי הוראות סעיף קטן (א)(1) ידיעה, בין בעל פה ובין בכתב, שהיא ידיעה כוזבת או מסמך שהוא מסמך מזויף, ביודעו על כך בעת המסירה, תופחת הגמלה שלה הוא זכאי , בעד החודש הקלנדרי שבו נתגלה הדבר ובעד שני החודשים הקלנדריים שלאחריו, בשיעור של עשרים וחמישה אחוזים; לענין זה, "זיוף"-כהגדרתו בסעיף 414 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

(2) אין בהפחתת גמלה לפי הוראות פסקה (1) כדי לגרוע מאחריותו הפלילית של מי שגמלתו הופחתה כאמור.

חובת הודעה (תיקון מס' 36) תשע"א-2010

20.  המקבל גימלה יודיע בכתב למוסד לביטוח לאומי, תוך שלושים ימים, על כל שינוי שחל במצבו המשפחתי ובהכנסותיו ועל כל שינוי אחר העשוי להשפיע על זכותו לגימלה או על שיעורה.

מיום 1.1.2012

תיקון מס' 36

ס"ח תשע"א מס' 2259 מיום 10.11.2010 עמ' 19 (ה"ח 436)

החלפת סעיף 20

הנוסח החדש:

חובת עדכון פרטים

20. מקבל גמלה יודיע למוסד לביטוח לאומי בכתב על כל שינוי שחל במצבו המשפחתי, בהכנסותיו או בעניין אחר, שלגביהם מסר בעבר מידע למוסד או בעניין שלגביו הודיע לו המוסד כי הוא דרוש לצורך קבלת גמלה, בתוך שישים ימים ממועד השינוי, והכל אם השינוי עשוי להשפיע על זכאותו לגמלה או על שיעורה.

הנוסח הקודם:

חובת הודעה

20. המקבל גימלה יודיע בכתב למוסד לביטוח לאומי, תוך שלושים ימים, על כל שינוי שחל במצבו המשפחתי ובהכנסותיו ועל כל שינוי אחר העשוי להשפיע על זכותו לגימלה או על שיעורה.

מסירת מידע מטעה או אי-מסירת מידע שדרש המוסד לביטוח לאומי (תיקון מס' 25) תשס"ה-2005

20א.  הוראות סעיף 327 לחוק הביטוח יחולו גם לגבי מי שתובע או מקבל גמלה או מענק לפי חוק זה.

מיום 11.4.2005

תיקון מס' 25

ס"ח תשס"ה מס' 1997 מיום 11.4.2005 עמ' 357 (ה"ח 143)

הוספת סעיף 20א

 

עונשין (תיקון מס' 36) תשע"א-2010

20ב.  (א)  תובע שמסר הצהרה כוזבת לגבי מידע הדרוש למוסד לביטוח לאומי, לצורך קביעת זכאותו לגמלה, שיעורה או עדכונה או שהעלים מידע כאמור, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין.

          (ב)  (1)   קיבל מקבל גמלה הודעה מהמוסד לביטוח לאומי בדואר רשום בדבר הפרטים האמורים בתוספת החמישית והמשפיעים על הזכאות לגמלה או על שיעורה, שעליהם הוא נדרש לדווח, וחל שינוי באחד או יותר מהפרטים האמורים בתקופה של ארבע שנים ממועד משלוח ההודעה, ומקבל הגמלה לא דיווח בכתב למוסד על השינוי בתוך שישים ימים ממועד השינוי, בניגוד להוראות סעיף 20, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין;

(2)   ההודעה כאמור בפסקה (1) תכלול אזהרה בנוסח האמור בחלק ג' שבתוספת החמישית, ותהיה בשפות עברית, ערבית, רוסית ואמהרית; ערכם של השיעורים מהסכום הבסיסי כאמור בתוספת החמישית המצוינים בהודעה, יוצג גם בשקלים חדשים; להודעה יצורף טופס לעדכון הפרטים בשפה העברית;

(3)   נשלחה למקבל גמלה הודעה לפי סעיף קטן זה בדואר רשום לכתובת שעליה הודיע למוסד לביטוח לאומי לאחרונה ולכתובתו המופיעה במרשם האוכלוסין, יראו אותה כאילו הומצאה כדין גם בלא חתימה על אישור המסירה בתום 15 ימים מיום שנשלחה, זולת אם הוכיח הנמען שלא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלן;

(4)   הוכיח מקבל גמלה כי לא קיבל את ההודעה בדואר רשום מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלן, יחולו לגביו הוראות פסקה (1) ובלבד שקיבל את ההודעה כאמור מידי עובד המוסד לביטוח לאומי;

(5)   הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על מי שנקבעה לגביו נכות רפואית לפי פרט 33, 34 או 91 שברשימת הליקויים, כמשמעותה בסעיף 208 לחוק הביטוח, ומי שנקבע לגביו כי הוא זקוק להשגחה מתמדת, כמשמעותה בסעיף 224(א)(2) לחוק הביטוח.

מיום 1.1.2012

תיקון מס' 36

ס"ח תשע"א מס' 2259 מיום 10.11.2010 עמ' 19 (ה"ח 436)

הוספת סעיף 20ב

חקירה ודרישת ידיעות

21.  (א)  עובד המוסד לביטוח לאומי שמינהלת המוסד הסמיכה אותו לכך רשאי, לצורך ביצוע חוק זה, להיכנס בכל עת סבירה למקום שיש לו יסוד סביר להניח כי נמצא בו מידע הדרוש לשם בירור בדבר הכנסתו של אדם או לשם בירור כל פרט אחר, לבדוק פנקסים, חשבונות, מסמכים, רשומות ותעודות אחרות ולדרוש הסברים בקשר לכך וכן, בתנאים אלה, לחקור אדם בכל ענין הנוגע לחוק זה, ובלבד שלא יהא רשאי להיכנס בכוח למקום מגורים אלא על פי צו מאת שופט בית משפט שלום.

          (ב)  מי שנחקר או שבחצריו נערכת בדיקה לפי סעיף קטן (א), ישיב תשובה מלאה ונכונה על כל השאלות שנשאל.

          (ג)   אדם שברשותו או בידיעתו ידיעות בדבר הכנסתו או רכושו של תובע גימלה או של מקבל גימלה, חייב, לפי דרישת עובד המוסד לביטוח לאומי שהוסמך לכך, למסור לו כל פרט בדבר ההכנסה או הרכוש האמור, תוך שלושים ימים מיום הדרישה.

סימן ד': שונות

אחריותם של מנהלים

22.  חברה, אגודה שיתופית או כל חבר בני אדם אחר שעברו עבירה בכך שלא עשו את המוטל עליהם בחוק זה או בתקנות לפיו, יראו כאחראי לעבירה גם כל חבר מינהלה, מנהל או פקיד של אותו חבר בני אדם, ואפשר יהיה להביאו לדין ולהענישו כאילו עבר הוא את העבירה, אם לא הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו או שנקט כל האמצעים הנאותים כדי להבטיח מניעת העבירה.

תחולת הוראות  חוק הביטוח (תיקון מס' 11) תשנ"ח-1998 (תיקון מס' 18) תשס"ג-2002

23.  (א)  סעיפים 2א, 297א, 297ב, 301, 302(א)(1) ו-(ב), 303, 304, 307, 308, 311, 315, 318, 325, 378, 384, 385, 386 ו-396 לחוק הביטוח, וכן התקנות שהותקנו לפיהם, יחולו, בשינויים המחוייבים, לענין חוק זה.

(תיקון מס' 5) תשמ"ז-1987 (תיקון מס' 11) תשנ"ח-1998

          (ב)  על אף האמור בסעיף 303(א) לחוק הביטוח, גימלה אינה ניתנת להעברה, לערבות או לעיקול בכל דרך שהיא, אף לא לשם תשלום מזונות המגיעים מהזכאי לגימלה לפי פסק דין של בית משפט או בית דין מוסמך.

מיום 7.7.1987

תיקון מס' 5

ס"ח תשמ"ז מס' 1219 מיום 7.7.1987 עמ' 136 (ה"ח 1731)

23. (א) סעיפים 134, 134א(א)(1) ו-(ב), 135, 136, 137, 137א, 138, 140, 142א, 147, 192א, 196א, 197, 198 ו-233 לחוק הביטוח, וכן התקנות שהותקנו לפיהם, יחולו בשינויים המחוייבים, לענין חוק זה.

(ב) על אף האמור בסעיף 135(א) לחוק הביטוח, גימלה אינה ניתנת להעברה, לערבות או לעיקול בכל דרך שהיא, אף לא לשם תשלום מזונות המגיעים מהזכאי לגימלה לפי פסק דין של בית משפט או בית דין מוסמך.

 

מיום 1.6.1998

תיקון מס' 11

ס"ח תשנ"ח מס' 1646 מיום 15.1.1998 עמ' 99 (ה"ח 2608)

23. (א) סעיפים 134, 134א(א)(1) ו-(ב), 135, 136, 137, 137א, 138, 140, 142א, 147, 192א, 196א, 197, 198 ו-233 לחוק הביטוח סעיפים 297א, 297ב, 301, 302(א)(1) ו-(ב), 303, 304, 307, 308, 311, 315, 318, 325, 378, 384, 385, 386 ו- 396 לחוק הביטוח, וכן התקנות שהותקנו לפיהם, יחולו בשינויים המחוייבים, לענין חוק זה.

(ב) על אף האמור בסעיף 135(א) 303 (א) לחוק הביטוח, גימלה אינה ניתנת להעברה, לערבות או לעיקול בכל דרך שהיא, אף לא לשם תשלום מזונות המגיעים מהזכאי לגימלה לפי פסק דין של בית משפט או בית דין מוסמך.

 

מיום 1.1.2003

תיקון מס' 18

ס"ח תשס"ג מס' 1882 מיום 29.12.2002 עמ' 165 (ה"ח 4)

(א) סעיפים 297א, 297ב, 301, 302(א)(1) ו-(ב), 303, 304, 307, 308, 311, 315, 318, 325, 378, 384, 385, 386 ו- 396 לחוק הביטוח, וכן התקנות שהותקנו לפיהם, יחולו בשינויים המחוייבים, לענין חוק זה.

צרכים מיוחדים

24.  (א)  השר רשאי לקבוע בתקנות כללים, מבחנים ותנאים בדבר השתתפות אוצר המדינה בהוצאות לשכר דירה, לביטוח רפואי ולצרכים מיוחדים אחרים, בשיעורים ולסוגי תושבים, הכל כפי שיקבע.

          (ב)  בתקנות לפי סעיף זה יכול שייקבע סכום שהמוסד לביטוח לאומי יהיה רשאי לנכות מגימלה כהשתתפות בהוצאות האמורות.

          (ג)   הוראות סימן ג' לפרק זה, וכן הוראות אחרות של פרק זה שנקבעו בתקנות, יחולו, בשינויים המחוייבים, גם לענין סעיף זה.

מימון

25.  (א)  גימלאות לפי חוק זה ישולמו מאוצר המדינה באמצעות המוסד לביטוח לאומי.

          (ב)  אוצר המדינה יעביר למוסד לביטוח לאומי מדי חודש בחדשו את כל הכספים הדרושים לו כדי לבצע את התשלומים לפי החוק, לרבות ההוצאות המינהליות של המוסד הנובעות מביצוע החוק.

בית הדין לעבודה (תיקון מס' 5) תשמ"ז-1987

26.  לבית דין אזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969, תהיה סמכות יחודית לדון ולפסוק בכל תובענה לפי חוק זה ובכל הנובע ממנו, למעט תביעה כאמור בסעיף 17.

מיום 7.7.1987

תיקון מס' 5

ס"ח תשמ"ז מס' 1219 מיום 7.7.1987 עמ' 136 (ה"ח 1731)

26. לבית דין אזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969, תהיה סמכות יחודית לדון ולפסוק בכל תובענה לפי חוק זה ובכל הנובע ממנו, לרבות תביעה לשיפוי כאמור בסעיף 17 למעט תביעה כאמור בסעיף 17.

הגשת תביעות ותשלום גימלאות (תיקון מס' 3)  תשמ"ו-1986

27.  השר רשאי לקבוע בתקנות, בין לגבי כלל הזכאים ובין לגבי סוגים מהם, הוראות בדבר -

(1)   הגשת תביעה לגימלה והמסמכים שיש לצרף לתביעה;

(2)   אופן התשלום של גימלאות ומועדי תשלומן;

(3)   (נמחקה).

מיום 1.4.1986

תיקון מס' 3

ס"ח תשמ"ו מס' 1190 מיום 8.8.1986 עמ' 213 (ה"ח 1776)

מחיקת פסקה 27(3)

הנוסח הקודם:

(3) שיטת העיגול של גימלאות.

תיקון חוק הביטוח

28.  בחוק הביטוח –

(1)  במקום סעיף 143ב יבוא:

"ניכוי מקיצבה

143ב. (א)נעשה אדם זכאי לקיצבה לפי פרקים ב', ג', ו'2 או ט'2, והיא מגיעה לו למפרע בעד תקופה שבה שולמה לו גימלה לפי חוק הבטחת הכנסה, תשמ"א-1980, רשאי המוסד לנכות מסכום הקיצבה את סכום הגימלה ששולמה בעד אותה תקופה, כולה או מקצתה, ובלבד שלא ינוכה יותר מסכום הקיצבה שהיתה מגיעה לו בעד אותה תקופה.

        (ב)הסכום שנוכה כאמור בסעיף קטן (א) יועבר לאוצר המדינה, בהתאם להסדרים שנקבעו בתקנות.";

(2)  בסעיף 168(א), אחרי פסקה (1) יבוא:

"(1א) גימלה לפי חוק הבטחת הכנסה, תשמ"א-1980";

(3)  בסעיף 169, אחרי סעיף קטן (ה) יבוא:

"(ו)  לא ישולמו דמי ביטוח בעד הזמן שבעדו מגיעה לאדם גימלה לפי חוק הבטחת הכנסה, תשמ"א-1980, אם אין לו הכנסה אחרת באותה תקופה."

תיקון חוק שירותי סעד

29.  בחוק שירותי הסעד, תשי"ח-1958, אחרי סעיף 2 יבוא:

"סייג

2א.  על אף האמור בסעיף 2, לא תינתן תמיכה שמטרתה למתן סעד

להבטיח הכנסה מספקת כדי מחיה."

הוראות מעבר

30.  (א)  סעיף 143ב לחוק הביטוח, כנוסחו לפני תחילת חוק זה, ימשיך לחול לגבי תמיכה, כמשמעותה באותו סעיף, ששולמה בעד תקופה שקדמה לתחילתו של חוק זה.

          (ב)  אדם שבתכוף לפני שנעשה זכאי לגימלה קיבל תמיכה חדשית לצרכי מחיה לפי חוק שירותי הסעד, תשי"ח-1958, או הטבה סוציאלית לפי ההסכם מיום ט"ו בתמוז תשל"ז (1 ביולי 1977) בדבר מתן הטבה סוציאלית לאוכלוסיה נזקקת (להלן - תמיכה), לא יפחת סכום הגימלה שתשולם לו מסכום התמיכה האחרונה ששולמה לו, רק בשל כללי חישוב ההכנסה שנקבעו בחוק זה.

          (ג)   השר רשאי לקבוע בתקנות הוראות מיוחדות בדבר קביעת זכאות לגימלה של מי שלפני תחילתו של חוק זה קיבלו תמיכה, לגבי כולם או סוגים מהם.

הוראות מיוחדות (תיקון מס' 18) תשס"ג-2002

30א.  (א)  בסעיף זה, "זכאי קודם" – מי שלא מתקיים בו האמור בסעיף 5(א)(1) או (2)(ב) והשתלמה לו גמלה בשיעור מוגדל לפי הוראה מההוראות המפורטות להלן, בעד חודש דצמבר 2002:

(תיקון מס' 35) תש"ע-2010

(1)   הוראות סעיף 5(א)(2), (2א) או (ד) בחוק זה, כנוסחם ערב תחילתו של פרק ד' בחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003), התשס"ג-2002 (בסעיף זה – חוק ההסדרים 2003);

(2)   הוראת סעיף 5(ג) בחוק זה, כנוסחו ערב תחילתו של פרק ד' בחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002), התשס"ב-2002.

          (ב)  על אף הוראות סעיף 5(א), הגמלה לזכאי שהוא זכאי קודם, תהיה בסכומים המחושבים לפי התוספת הרביעית, בהתאם להרכב משפחתו, והוראות סעיף 5(ב) עד (ו) יחולו לגביה כאילו חושבה לפי סעיף 5(א).

(תיקון מס' 35) תש"ע-2010

          (ג)   הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו על זכאי קודם שאחרי יום תחילתו של פרק ד' בחוק ההסדרים 2003 לא היה זכאי לגמלה לתקופה של שישה חודשים רצופים, ויחולו לגביו הוראות סעיף 5(א).

מיום 1.1.2003

תיקון מס' 18

ס"ח תשס"ג מס' 1882 מיום 29.12.2002 עמ' 165 (ה"ח 4)

הוספת סעיף 30א

 

מיום 1.4.2010

תיקון מס' 35

ס"ח תש"ע מס' 2235 מיום 22.3.2010 עמ' 437 (ה"ח 407)

30א. (א) בסעיף זה, "זכאי קודם" – מי שלא מתקיים בו האמור בסעיף 5(א)(1) או (2)(ב) והשתלמה לו גמלה בשיעור מוגדל לפי הוראה מההוראות המפורטות להלן, בעד חודש דצמבר 2002:

(1) הוראות סעיף 5(א)(2), (2א) או (ד) בחוק זה, כנוסחם ערב תחילתו של פרק ה' פרק ד' בחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003), התשס"ג-2002 (בסעיף זה – חוק ההסדרים 2003);

(2) הוראת סעיף 5(ג) בחוק זה, כנוסחו ערב תחילתו של פרק ד' בחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002), התשס"ב-2002.

(ב) על אף הוראות סעיף 5(א), הגמלה לזכאי שהוא זכאי קודם, תהיה בסכומים המחושבים לפי התוספת הרביעית, בהתאם להרכב משפחתו, והוראות סעיף 5(ב) עד (ו) יחולו לגביה כאילו חושבה לפי סעיף 5(א).

(ג) הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו על זכאי קודם שאחרי יום תחילתו של פרק ה' פרק ד' בחוק ההסדרים 2003 לא היה זכאי לגמלה לתקופה של שישה חודשים רצופים, ויחולו לגביו הוראות סעיף 5(א).

ביצוע

31.  (א)  השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.

(תיקון מס' 18) תשס"ג-2002 (תיקון מס' 40) תשע"ב-2012

          (ב)  תקנות לפי סעיפים 2(ג), 3(4), 4(ב), 5(ה), 7(א), 9(ב), 9א(ב) ו-(ב1), 10(3), 11, 16 ו-24 יותקנו בהסכמת שר האוצר.

מיום 1.1.2003

תיקון מס' 18

ס"ח תשס"ג מס' 1882 מיום 29.12.2002 עמ' 165 (ה"ח 4)

(ב) תקנות לפי סעיפים 2(ג), 3(4), 4(ב), 5(ד) 5(ה), 7(א), 9(ב), 10(3), 11, 16 ו-24 יותקנו בהסכמת שר האוצר.

 

מיום 1.9.2012

תיקון מס' 40

ס"ח תשע"ב מס' 2375 מיום 2.8.2012 עמ' 610 (ה"ח 313, ה"ח 710)

(ב) תקנות לפי סעיפים 2(ג), 3(4), 4(ב), 5(ה), 7(א), 9(ב), 9א(ב) ו-(ב1), 10(3), 11, 16 ו-24 יותקנו בהסכמת שר האוצר.

(תיקון מס' 18) תשס"ג-2002 (תיקון מס' 40) תשע"ב-2012

          (ג)   תקנות לפי סעיפים 2(ג), 2(ה), 3(4), 4(ב), 5(ה)(2) ו-(3), 7(א), 9(ב), 9א(ב) ו-(ב1), 10(3), 11, 14א(ו), 24 ו-30(ג) טעונות אישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת.

מיום 1.1.2003

תיקון מס' 18

ס"ח תשס"ג מס' 1882 מיום 29.12.2002 עמ' 165 (ה"ח 4)

(ג) תקנות לפי סעיפים 2(ג), 2(ה), 3(4), 4(ב), 5(ד) 5(ה)(2) ו-(3), 7(א), 9(ב), 10(3), 11, 14א(ו), 24 ו-30(ג) טעונות אישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת.

 

מיום 1.9.2012

תיקון מס' 40

ס"ח תשע"ב מס' 2375 מיום 2.8.2012 עמ' 610 (ה"ח 313, ה"ח 710)

(ג) תקנות לפי סעיפים 2(ג), 2(ה), 3(4), 4(ב), 5(ה)(2) ו-(3), 7(א), 9(ב), 9א(ב) ו-(ב1), 10(3), 11, 14א(ו), 24 ו-30(ג) טעונות אישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת.

תחילה

32.  תחילתו של חוק זה ביום ו' בטבת תשמ"ב (1 בינואר 1982), אולם השר, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, רשאי, לגבי סוגי זכאים המקבלים תמיכה, להחיל את החוק מתאריכים מאוחרים יותר אך לא יאוחר מתום שנה לאחר תחילתו.

 

(תיקון מס' 18) תשס"ג-2002

תוספת ראשונה

(סעיפים 2(ד) ו-5(ה)(1))

זכאים לגמלה גם אם טרם מלאו להם 25 שנים

מיום 1.1.2003

תיקון מס' 18

ס"ח תשס"ג מס' 1882 מיום 29.12.2002 עמ' 165 (ה"ח 4)

הוספת תוספת ראשונה

(תיקון מס' 46) תשע"ו-2016

(1)      (א)  ילד יתום או ילד הזכאי לגמלה מיוחדת, שמתקיימים בו כל אלה:

(1)   אם מלאו לו 18 שנים וטרם מלאו לו 20 שנים – עיקר זמנו מוקדש לסיום לימודיו במוסד חינוכי על יסודי;

(2)   הוא אינו ילד מאומץ הנמצא במשמורתו של ההורה המאמץ;

(3)   אוצר המדינה או רשות מקומית אינם נושאים בהחזקתו;

(תיקון מס' 19) תשס"ג-2003 (תיקון מס' 46) תשע"ו-2016

          (ב)  הגמלה לילד יתום או לילד הזכאי לגמלה מיוחדת כאמור בפסקת משנה (א) תהיה כמפורט להלן:

(1)   לילד אחד – 25% מהסכום הבסיסי פחות נקודת קצבה;

(2)   לשני ילדים – 37.5% מהסכום הבסיסי פחות שתי נקודות קצבה;

(3)   לכל ילד נוסף – 10% מהסכום הבסיסי;

(תיקון מס' 45) תשע"ו-2016

          (ב1) הגמלה לילד יתום או נטוש כאמור בפסקת משנה (א) הנמצא בהחזקת קרוב משפחתו תשולם לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים מהמועד שבו הוגשה התביעה, בכפוף למתן אישור מהמחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית שבה מתגורר הילד, אלא אם כן אישר הגורם שהוסמך לכך במשרד הרווחה והשירותים החברתיים את המשך התשלום מעבר לתקופה האמורה; לעניין זה, "קרוב משפחה" – אח, אחות, סב, סבתא, דוד או דודה;

(תיקון מס' 45) תשע"ו-2016 (תיקון מס' 46) תשע"ו-2016

          (ג)   בפסקה זו –

          "ילד יתום" – ילד יתום משני הוריו, או ילד יתום מהורה אחד והורהו השני הוא נעדר;

          "ילד הזכאי לגמלה מיוחדת" – ילד שהוריו נטשו אותו בישראל, ובלבד שאחד מהוריו הוא תושב ישראל, או ילד שהורהו שהוא תושב ישראל נטש אותו בישראל והורהו השני נפטר, נעדר או שאינו מתגורר עמו, ונבצר ממנו דרך קבע מלמלא חובותיו כלפי הילד, ולמעט ילד במשפחת אומנה כהגדרתה בחוק אומנה לילדים, התשע"ו-2016;

          "נעדר" – אחד מאלה:

(1)   גר דרך קבע מחוץ לישראל;

(2)   עקבותיו נעלמו;

(3)   לא ידוע;

מיום 1.1.2006

תיקון מס' 19

ס"ח תשס"ג מס' 1892 מיום 1.6.2003 עמ' 474 (ה"ח 25)

(ב) הגמלה לילד יתום או נטוש כאמור בפסקת משנה (א) תהיה כמפורט להלן:

(1) לילד אחד – 25% מהשכר הממוצע מהסכום הבסיסי פחות נקודת קצבה;

(2) לשני ילדים – 37.5% מהשכר הממוצע מהסכום הבסיסי פחות שתי נקודות קצבה;

(3) לכל ילד נוסף – 10% מהשכר הממוצע מהסכום הבסיסי;

 

מיום 27.7.2016

תיקון מס' 46

ס"ח תשע"ו מס' 2567 מיום 27.7.2016 עמ' 1079 (ה"ח 647)

(1) (א) ילד יתום או ילד נטוש ילד הזכאי לגמלה מיוחדת, שמתקיימים בו כל אלה:

(1) אם מלאו לו 18 שנים וטרם מלאו לו 20 שנים – עיקר זמנו מוקדש לסיום לימודיו במוסד חינוכי על יסודי;

(2) הוא אינו ילד מאומץ הנמצא במשמורתו של ההורה המאמץ;

(3) אוצר המדינה או רשות מקומית אינם נושאים בהחזקתו;

(ב) הגמלה לילד יתום או נטוש לילד הזכאי לגמלה מיוחדת כאמור בפסקת משנה (א) תהיה כמפורט להלן:

(1) לילד אחד – 25% מהסכום הבסיסי פחות נקודת קצבה;

(2) לשני ילדים – 37.5% מהסכום הבסיסי פחות שתי נקודות קצבה;

(3) לכל ילד נוסף – 10% מהסכום הבסיסי;

(ג) בפסקה זו –

"ילד יתום" – ילד יתום משני הוריו, או ילד יתום מהורה אחד והורהו השני הוא נעדר;

"ילד נטוש" "ילד הזכאי לגמלה מיוחדת" – ילד שהוריו נטשו אותו בישראל, ובלבד שאחד מהוריו הוא תושב ישראל, או ילד שהורהו שהוא תושב ישראל נטש אותו בישראל והורהו השני נפטר, נעדר או שאינו מתגורר עמו, ונבצר ממנו דרך קבע מלמלא חובותיו כלפי הילד;

"נעדר" – אחד מאלה:

(1) גר דרך קבע מחוץ לישראל;

(2) עקבותיו נעלמו;

(3) לא ידוע;

 

מיום 6.12.2016

תיקון מס' 45

ס"ח תשע"ו מס' 2534 מיום 6.3.2016 עמ' 611 (ה"ח 586)

(ב1) הגמלה לילד יתום או נטוש כאמור בפסקת משנה (א) הנמצא בהחזקת קרוב משפחתו תשולם לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים מהמועד שבו הוגשה התביעה, בכפוף למתן אישור מהמחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית שבה מתגורר הילד, אלא אם כן אישר הגורם שהוסמך לכך במשרד הרווחה והשירותים החברתיים את המשך התשלום מעבר לתקופה האמורה; לעניין זה, "קרוב משפחה" – אח, אחות, סב, סבתא, דוד או דודה;

(ג) בפסקה זו –

"ילד יתום" – ילד יתום משני הוריו, או ילד יתום מהורה אחד והורהו השני הוא נעדר;

"ילד הזכאי לגמלה מיוחדת" – ילד שהוריו נטשו אותו בישראל, ובלבד שאחד מהוריו הוא תושב ישראל, או ילד שהורהו שהוא תושב ישראל נטש אותו בישראל והורהו השני נפטר, נעדר או שאינו מתגורר עמו, ונבצר ממנו דרך קבע מלמלא חובותיו כלפי הילד, ולמעט ילד במשפחת אומנה כהגדרתה בחוק אומנה לילדים, התשע"ו-2016;

"נעדר" – אחד מאלה:

(1) גר דרך קבע מחוץ לישראל;

(2) עקבותיו נעלמו;

(3) לא ידוע;

 (2)     מי שמלאו לו 18 שנים ושולמה לו גמלה לפני הגיעו לגיל 18 שנים מכוח הוראות פסקה
(1);

(3)      הורה לילד שבהחזקתו;

(4)      בן זוגו זכאי לגמלה ובלבד שאינו זכאי לגמלה לפי סעיף 4(ב);

(תיקון מס' 19) תשס"ג-2003

(5)      אישה הרה הגרה עם הוריה המקבלים גמלה, או עם אחד מהם המקבל גמלה; הגמלה לאישה הרה כאמור תהיה בסכום השווה לשיעור הנקוב בפרט (1) בתוספת השניה, בניכוי סכום השווה ל-5% מהסכום הבסיסי, והוראות סעיפים 5(ב) עד (ו) יחולו לגביה כאילו חושבה לפי סעיף 5(א);

מיום 1.1.2006

תיקון מס' 19

ס"ח תשס"ג מס' 1892 מיום 1.6.2003 עמ' 474 (ה"ח 25)

(5) אישה הרה הגרה עם הוריה המקבלים גמלה, או עם אחד מהם המקבל גמלה; הגמלה לאישה הרה כאמור תהיה בסכום השווה לשיעור הנקוב בפרט (1) בתוספת השניה, בניכוי סכום השווה ל-5% מהשכר הממוצע מהסכום הבסיסי, והוראות סעיפים 5(ב) עד (ו) יחולו לגביה כאילו חושבה לפי סעיף 5(א);

(6)      אישה הרה שאינה גרה עם הוריה, או עם אחד מהם;

(7)      אישה הרה שמלאו לה 18 שנים, החל בשבוע ה-13 להריונה;

(8)      מי שמלאו לו 18 שנים והוא נקלע למצב מצוקה חמור עקב אסון או מאורע פתאומי ובלתי צפוי; זכאות לגמלה לפי פרט זה תהא לתקופה שלא תעלה על שני חודשים רצופים;

(תיקון מס' 35) תש"ע-2010

(9)      מי שמלאו לו 18 שנים וריצה, במשך תקופה של שישה חודשים רצופים לפחות, מעצר או מאסר או שניהם, כל עוד לא חלפה תקופה של חודשיים מיום שחרורו; זכאות לגמלה לפי פרט זה תהא לתקופה שלא תעלה על שני חודשים רצופים;

מיום 1.4.2010

תיקון מס' 35

ס"ח תש"ע מס' 2235 מיום 22.3.2010 עמ' 437 (ה"ח 407)

(9) מי שמלאו לו 18 שנים וריצה שישה חודשי מאסר לפחות וריצה, במשך תקופה של שישה חודשים רצופים לפחות, מעצר או מאסר או שניהם, כל עוד לא חלפה תקופה של חודשיים מיום שחרורו; זכאות לגמלה לפי פרט זה תהא לתקופה שלא תעלה על שני חודשים רצופים;

(10)    מי שמלאו לו 18 שנים והוא אינו מסוגל לעבוד בעבודה כלשהי בגלל מחלה הנמשכת יותר מ-30 ימים רצופים; הזכאות לגמלה לפי פרט זה תהיה ממועד שלא יקדם ל-1 בחודש שבו מלאו 30 ימי המחלה הרצופים, ותימשך לא יותר מ-6 חודשים, ובלבד שאם הוא זכאי לתשלום ממקור כלשהו בעד תקופת אי עבודתו כאמור, יהיה זכאי לגמלה אם התשלום נמוך מסכום הגמלה הקבוע לפי סעיף 5, בהתאם להרכב משפחתו;

(11)    מי שמלאו לו 18 שנים והוא מטופל במוסד או נמצא בתהליך גמילה מסם על פי צו מבחן של בית המשפט או בפיקוחו של קצין מבחן לפי חוק המעצרים; לענין זה, "מוסד", "סם" ו"צו מבחן" – כהגדרתם בסעיף 2(א)(1);

(12)    מי שמלאו לו 18 שנים ומרכז לאבחון מתמכרים לסמים שאישר השר, קבע כי הוא אינו ניתן להשמה בעבודה כלשהי;

(13)    מי שמלאו לו 18 שנים ומרכז לטיפול באלכוהוליסטים, המצוי בפיקוח משרד העבודה והרווחה, הכיר בו כמכור לאלכוהול, או שהוא מצוי בתהליך גמילה באותו מרכז;

(14)    מי שמלאו לו 18 שנים ונקבעה לגביו דרגת אי כושר להשתכר של 75% לפחות לפי הוראות פרק ט' בחוק הביטוח;

(15)    מי שמלאו לו 18 שנים והוא מקבל דמי פגיעה לפי סימן ד' בפרק ה' בחוק הביטוח;

(16)    מי שמלאו לו 18 שנים והוא נושא מאסר בעבודות שירות לפי סימן ב'1 בפרק ו' בחוק העונשין;

(17)    מי שמלאו לו 18 שנים והוא עובד מטעמי בריאות במפעל מוגן שקבע השר, בהיקף העבודה המקובל בו;

(תיקון מס' 35) תש"ע-2010 (תיקון מס' 43) תשע"ה-2014

(18)    מי שמלאו לו 18 שנים ומתקיים בו אחד מאלה:

(א)  הוא שוחרר בערובה בתנאים כאמור בסעיף 48 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (בפסקה זו – חוק המעצרים), ונקבע לגביו איסור יציאה ממקום המגורים או הגבלה על יציאה כאמור, אשר לדעת עובד המוסד לביטוח לאומי שמינהלת המוסד הסמיכה לכך, מונעים ממנו להשתלב בעבודה, או שהוא נעצר בפיקוח אלקטרוני כאמור בסעיף 22ב לחוק המעצרים, בתנאים המונעים ממנו להשתלב בעבודה;

(ב)  ילדו או בן זוגו שוחררו בערובה בתנאים כאמור בסעיף 48 לחוק המעצרים או הוטל עליהם מעצר בפיקוח אלקטרוני כאמור בסעיף 22ב לחוק האמור, והוא ערב, לפי סעיף 49 או סעיף 22ד(2) לחוק האמור, לפי העניין, למילוי של תנאי הקובע איסור יציאה של ילדו או בן זוגו ממקום המגורים, או הגבלה על יציאה כאמור, ולדעת עובד המוסד לביטוח לאומי שמינהלת המוסד הסמיכה לכך, ערבות זו מונעת ממנו להשתלב בעבודה;

מיום 1.4.2010

תיקון מס' 35

ס"ח תש"ע מס' 2235 מיום 22.3.2010 עמ' 437 (ה"ח 407)

החלפת פסקה (18)

הנוסח הקודם:

(18) מי שמלאו לו 18 שנים והוא מצוי במעצר בית;

 

מיום 16.6.2015

תיקון מס' 43

ס"ח תשע"ה מס' 2482 מיום 16.12.2014 עמ' 78 (ה"ח 835)

(18) מי שמלאו לו 18 שנים ומתקיים בו אחד מאלה:

(א) הוא שוחרר בערובה בתנאים כאמור בסעיף 48 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (בפסקה זו – חוק המעצרים), ונקבע לגביו איסור יציאה ממקום המגורים או הגבלה על יציאה כאמור, אשר לדעת עובד המוסד לביטוח לאומי שמינהלת המוסד הסמיכה לכך, מונעים ממנו להשתלב בעבודה, או שהוא נעצר בפיקוח אלקטרוני כאמור בסעיף 22ב לחוק המעצרים, בתנאים המונעים ממנו להשתלב בעבודה;

(ב) ילדו או בן זוגו שוחררו בערובה בתנאים כאמור בסעיף 48 לחוק המעצרים או הוטל עליהם מעצר בפיקוח אלקטרוני כאמור בסעיף 22ב לחוק האמור, והוא ערב, לפי סעיף 49 לחוק האמור סעיף 49 או סעיף 22ד(2) לחוק האמור, לפי העניין, למילוי של תנאי הקובע איסור יציאה של ילדו או בן זוגו ממקום המגורים, או הגבלה על יציאה כאמור, ולדעת עובד המוסד לביטוח לאומי שמינהלת המוסד הסמיכה לכך, ערבות זו מונעת ממנו להשתלב בעבודה;

(19)    מי שמלאו לו 18 שנים והוא מטופל על ידי הלשכה לשירותים חברתיים במשרד העבודה והרווחה ומוגדר על ידה כדר רחוב;

(20)    מי שמלאו לו 18 שנים והוא נמצא במסגרת שיקומית בפיקוח משרד ממשלתי, המוסד לביטוח לאומי או הרשות כהגדרתה בחוק הרשות לשיקום האסיר, התשמ"ג-1983;

(21)    מי שמלאו לו 18 שנים והתקיימו בו התנאים שנקבעו לפי פסקה (7) בסעיף 2(א);

(22)    מי שמתלמת לו קצבת תלויים לפי סימן ח' בפרק ה' בחוק הביטוח או קצבת שאירים לפי סימן ד' בפרק י"א בחוק האמור;

(23)    עולה חדש שמלאו לו 18 שנים והוא לומד באולפן לפי הפניית המשרד לקליטת העליה;

(תיקון מס' 30) תשס"ז-2007

(24)    מי שמשתלמת לה קצבת נכות כעקרת בית נכה לפי סימן ב' בפרק ט' לחוק הביטוח;

מיום 1.7.2007

תיקון מס' 30

ס"ח תשס"ז מס' 2097 מיום 7.6.2007 עמ' 330 (ה"ח 266)

הוספת פסקה (24)

(תיקון מס' 35) תש"ע-2010

(25)    (א)  ילד תושב ישראל, שאחד מהוריו הוא תושב ישראל הנמצא במעצר או במאסר לתקופה העולה על 30 ימים, והוא מתגורר עם הורהו השני שאינו תושב ישראל;

(ב)  הגמלה לילד כאמור בפסקת משנה (א) תהיה בשיעור הקבוע בסעיף 6(ד); מתקיים האמור בפסקת משנה (א) בשני ילדים או יותר, תשולם להם גמלה אחת בלבד, בשיעור הקבוע לפי פסקת משנה זו;

(ג)   לעניין גמלה המשולמת לפי הוראות פסקת משנה (א), יכול שתובא בחשבון ההכנסה של ההורה, גם אם אינו תושב ישראל בתנאים שייקבעו בתקנות;

מיום 1.4.2010

תיקון מס' 35

ס"ח תש"ע מס' 2235 מיום 22.3.2010 עמ' 438 (ה"ח 407)

הוספת פסקה (25)

(תיקון מס' 39) תשע"ב-2012 (תיקון מס' 49) תשע"ז-2017 (תיקון מס' 52) תשע"ח-2018

(26)    אישה השוהה במקלט לנשים מוכות באישור המחלקה לשירותים חברתיים או משרד הרווחה והשירותים החברתיים תקופה העולה על 30 ימים; לעניין זה, "אישור", "מחלקה לשירותים חברתיים" ו"מקלט לנשים מוכות" – כהגדרתם בסעיף 2(א)(9).

מיום 27.3.2012

תיקון מס' 39

ס"ח תשע"ב מס' 2347 מיום 27.3.2012 עמ' 233 (ה"ח 421)

הוספת פסקה (26)

 

מיום 1.6.2017

תיקון מס' 49

ס"ח תשע"ז מס' 2620 מיום 30.3.2017 עמ' 533 (ה"ח 691)

(26) אישה השוהה במקלט לנשים מוכות באישור לשכת הסעד או משרד הרווחה והשירותים החברתיים תקופה העולה על 30 ימים ושבחודש שקדם לשהייתה במקלט כאמור היתה זכאית לגמלה; לעניין זה, "אישור", "לשכת סעד" ו"מקלט לנשים מוכות" – כהגדרתם בסעיף 2(א)(9).

 

מיום 17.1.2018

תיקון מס' 52

ס"ח תשע"ח מס' 2683 מיום 17.1.2018 עמ' 115 (ה"ח 740)

(26) אישה השוהה במקלט לנשים מוכות באישור לשכת הסעד המחלקה לשירותים חברתיים או משרד הרווחה והשירותים החברתיים תקופה העולה על 30 ימים; לעניין זה, "אישור", "לשכת סעד מחלקה לשירותים חברתיים" ו"מקלט לנשים מוכות" – כהגדרתם בסעיף 2(א)(9).

 

(תיקון מס' 18) תשס"ג-2002 (תיקון מס' 19) תשס"ג-2003 (תיקון מס' 25) תשס"ה-2005 (תיקון מס' 27) תשס"ו-2006 (תיקון מס' 32) תשס"ח-2008 (תיקון מס' 32) (תיקון)  תשס"ח-2008 (תיקון מס' 34) תשס"ט-2009 (תיקון מס' 42) תשע"ד-2014 (תיקון מס' 44) תשע"ו-2015 (תיקון מס' 47) תשע"ז-2016

תוספת שניה

(סעיף 5)

שיעור הגימלה – באחוזים מהסכום הבסיסי

 

פרט

הרכב המשפחה

טור א'

מי שהגיע לגיל פרישה ומי שמקבל קצבת אזרח ותיק, שאירים או תלויים לפי חוק הביטוח

טור ב'

מי שטרם מלאו לו 55 שנים

טור ג'

מי שמלאו לו55 שנים

אם טרם מלאו לו 70 שנים

אם מלאו לו 70 שנים וטרם מלאו לו 80 שנים

אם מלאו לו 80 שנים

 

 

(1)

יחיד

36.77%

37.13%

37.49%

20%

25%

(2)

שני בני זוג

58.12%

58.68%

59.25%

27.5%

37.5%

(3)

שני בני זוג שעמם ילד

68.92%

69.48%

70.06%

30%

43.5%

(4)

שני בני זוג שעמם שני ילדים לפחות

79.72%

80.30%

80.86%

33.5%

49.5%

(5)

יחיד שעמו ילד

63.46% פחות הסכום הבסיסי לילד

64.03% פחות הסכום הבסיסי לילד

64.60% פחות הסכום הבסיסי לילד

30%

37.5% פחות הסכום הבסיסי לילד

(6)

יחיד שעמו שני ילדים לפחות

74.26% פחות הסכום הבסיסי לילד

74.83% פחות הסכום הבסיסי לילד

75.40% פחות הסכום הבסיסי לילד

33.5%

43.5% פחות הסכום הבסיסי לילד

(7)

אלמנה או הורה עצמאי שעמם ילד

63.46% פחות הסכום הבסיסי לילד

64.03% פחות הסכום הבסיסי לילד

64.60% פחות הסכום הבסיסי לילד

33.5%

42.5% פחות הסכום הבסיסי לילד

(8)

אלמנה או הורה עצמאי שעמם שני ילדים לפחות

74.26% פחות הסכום הבסיסי לילד

74.83% פחות הסכום הבסיסי לילד

75.40% פחות הסכום הבסיסי לילד

39%

52.5% פחות הסכום הבסיסי לילד

(תיקון מס' 27) תשס"ו-2006

בתוספת זו, "הסכום הבסיסי לילד" – הסכום הבסיסי לענין קצבת הילדים, כאמור בפסקה (2) להגדרה "הסכום הבסיסי" שבסעיף 1 לחוק הביטוח.

 

(תיקון מס' 18) תשס"ג-2002 (תיקון מס' 42) תשע"ד-2014

תוספת שלישית

(סעיף 12א(א)(2))

שיעורי ניכויים מתגמול ומהכנסה של זכאים שטרם מלאו להם 55 שנים
ושאינם מקבלים קצבאות שאירים או תלויים לפי חוק הביטוח

 

פרט

הרכב המשפחה

שיעור הניכוי

(1)

אלמנה או הורה עצמאי שעמם ילד אחד לפחות

40%

(2)

שני בני זוג שעמם שני ילדים לפחות

37.5%

(3)

יחיד הזכאי לגמלה לפי סעיף 30א, שני בני זוג הזכאים
לגמלה לפי סעיף 30א, שני בני זוג שעמם ילד

32.5%

(4)

כל הרכב משפחתי אחר

30%

מיום 1.1.2003

תיקון מס' 18

ס"ח תשס"ג מס' 1882 מיום 29.12.2002 עמ' 165 (ה"ח 4)

הוספת תוספת שלישית

 

מיום 22.5.2014

תיקון מס' 42

ס"ח תשע"ד מס' 2452 מיום 22.5.2014 עמ' 555 (ה"ח 530)

 

 

(תיקון מס' 18) תשס"ג-2002 (תיקון מס' 19) תשס"ג-2003 (תיקון מס' 42) תשע"ד-2014

תוספת רביעית

(סעיף 30א)

שיעורי הגמלה לזכאי קודם – באחוזים מהסכום הבסיסי

 

פרט

הרכב המשפחה

שיעור הגמלה

(1)

יחיד

22.5%

(2)

שני בני זוג

30%

(3)

שני בני זוג שעמם ילד

33.5%

(4)

שני בני זוג שעמם שני ילדים לפחות

39%

(5)

יחיד שעמו ילד

33.5%

(6)

יחיד שעמו שני ילדים לפחות

37.5%

(7)

אלמנה או הורה עצמאי שעמם ילד

33.5%

(8)

אלמנה או הורה עצמאי שעמם שני ילדים לפחות

39%

מיום 1.1.2003

תיקון מס' 18

ס"ח תשס"ג מס' 1882 מיום 29.12.2002 עמ' 165 (ה"ח 4)

הוספת תוספת רביעית

 

מיום 1.1.2006

תיקון מס' 19

ס"ח תשס"ג מס' 1892 מיום 1.6.2003 עמ' 474 (ה"ח 25)

שיעורי הגמלה לזכאי קודם – באחוזים מהשכר הממוצע מהסכום הבסיסי

 

מיום 22.5.2014

תיקון מס' 42

ס"ח תשע"ד מס' 2452 מיום 22.5.2014 עמ' 555 (ה"ח 530)

 

 

(תיקון מס' 36) תשע"א-2010

תוספת חמישית

(סעיף 20ב(ב))

חלק א': פרטים המשפיעים על זכאות לגמלה או על שיעורה לעניין סעיף 20ב(ב)

בלוח זה, "הסכום הבסיסי" – הסכום כאמור בפסקה (3) להגדרה "הסכום הבסיסי" בחוק הביטוח;

1.        קיומה או אי-קיומה של יתרת חשבון של מקבל הגמלה במוסד פיננסי, כהגדרתו בחוק הסכמים בנכסים פיננסיים, התשס"ו-2006, בין בבעלותו ובין בבעלות משותפת עם אחר, או שינוי שחל בה, אם השינוי כאמור עולה על 9% מהסכום הבסיסי לגבי יחיד, או 13% מהסכום הבסיסי לגבי מי שיש עמו ילד או בן זוג.

2.        קיומה או אי-קיומה של זכות בנכס מקרקעין, של מקבל הגמלה או שינוי שחל בזכות כאמור.

3.        גובה ההכנסה מעבודה שמקבל הגמלה עובד בה, או שינוי שחל בה, אם השינוי כאמור עולה על 9% מהסכום הבסיסי לגבי יחיד, או 13% מהסכום הבסיסי לגבי מי שיש עמו ילד או בן זוג.

4.        הכנסה ממקורות אחרים של מקבל הגמלה או שינוי שחל בה, אם השינוי כאמור עולה על 9% מהסכום הבסיסי לגבי יחיד, או 13% מהסכום הבסיסי לגבי מי שיש עמו ילד או בן זוג.

5.        כתובת המגורים של מקבל הגמלה בישראל או שינוי בכתובת כאמור או מעבר לכתובת מגורים אחרת מחוץ לישראל.

6.        היות מקבל הגמלה בעל אזרחות זרה או שינוי לעניין אזרחות כאמור.

7.        מועדי כניסה לישראל ויציאה ממנה של מקבל הגמלה, ותקופת שהותו מחוץ לישראל.

8.        מגורים תחת קורת גג אחת, תחילתם או הפסקתם של מגורים כאמור עם אחד מאלה:

(1)  מי שנישא למקבל הגמלה, לרבות מי שנישא על פי הדין במדינת חוץ;

(2)  מי שהוא הורה של אחד מילדי מקבל הגמלה;

(3)  מי שיש למקבל הגמלה חשבון בנק משותף עמו או שיש למקבל הגמלה זכות משותפת עמו בנכס מקרקעין או ברכב;

(4)  מי שיש למקבל הגמלה הסכם ממון או הסכם אחר בדבר שיתוף בהכנסות או בהוצאות עמו.

9.        קבלת כספים על ידי מקבל הגמלה ישירות מהחייב או ממי מטעמו לעניין סעיף 12 לחוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב-1972, או אי-קבלת כספים כאמור.

10.      קיומו או אי-קיומו של פסק דין מזונות לטובת מקבל הגמלה המאוחר לפסק דין שמסר למוסד לביטוח לאומי.

חלק ב': פרטים נדרשים

מספר הפרט בחלק א'

פרט 1

פרט 2

פרט 3

פרט 4

פרט 5

פרט 6

פרט 7

פרט 8

פרט 9

פרט 10

נדרש

נדרש

נדרש

נדרש

נדרש

נדרש

נדרש

נדרש

נדרש

נדרש

חלק ג'

אזהרה

הרינו להביא לידיעתך כי אם לא תעדכן את המוסד לביטוח לאומי על כל שינוי שיחול באחד או יותר מהפרטים המפורטים בהודעה זו בתוך שישים ימים ממועד השינוי, במהלך ארבע שנים ממועד משלוח הודעה זו, הנך צפוי לעונשים הקבועים לפי החוק, לרבות קנס; ככל שחל שינוי בפרטים האמורים לגביך, אנא עדכן את המוסד לביטוח לאומי בטופס המצורף.

מיום 1.1.2012

תיקון מס' 36

ס"ח תשע"א מס' 2259 מיום 10.11.2010 עמ' 20 (ה"ח 436)

הוספת תוספת חמישית

 

 

       יצחק נבון                   מנחם בגין                   ישראל כץ

        נשיא המדינה                     ראש הממשלה                שר העבודה והרווחה

 

 

 

הודעה למנויים על עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו - הקש כאן

 



* פורסם ס"ח תשמ"א מס' 991 מיום 1.12.1980 עמ' 30 (ה"ח תש"ם מס' 1417 עמ' 3).

תוקן ס"ח תשמ"א מס' 999 מיום 18.1.1981 עמ' 77 (ה"ח תשמ"א מס' 1442 עמ' 156) – תיקון מס' 1 בסעיף 20 לחוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 41), תשמ"א-1981; תחילתו ביום 1.2.1981.

ס"ח תשמ"ה מס' 1145 מיום 30.5.1985 עמ' 112 (ה"ח תשמ"ח מס' 1722 עמ' 143) – תיקון מס' 2 בסעיף 17 לחוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 54), תשמ"ה-1985; תחילתו ביום 1.4.1985.

ס"ח תשמ"ו מס' 1190 מיום 8.8.1986 עמ' 213 (ה"ח תשמ"ו מס' 1776 עמ' 189) – תיקון מס' 3 בסעיף 31 לחוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 63), תשמ"ו-1986; תחילתו ביום 1.4.1986.

ס"ח תשמ"ז מס' 1212 מיום 9.4.1987 עמ' 83 (ה"ח תשמ"ו מס' 1766 עמ' 78) – תיקון מס' 4 בסעיף 3 לחוק העונשין (תיקון מס' 21), תשמ"ז-1987; תוקפו מיום 1.7.1987 עד יום 1.7.1989.

ס"ח תשמ"ז מס' 1219 מיום 7.7.1987 עמ' 136 (ה"ח תשמ"ה מס' 1731 עמ' 201) – תיקון מס' 5 (ת"ט מס' 1224 מיום 23.8.1987 עמ' 165).

ס"ח תשנ"ב מס' 1378 מיום 8.1.1992 עמ' 44 (ה"ח תשנ"ב מס' 2084 עמ' 40) – תיקון מס' 6 בסעיף 2 לחוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 77), תשנ"ב-1992; תחילתו ביום 1.8.1991.

ס"ח תשנ"ב מס' 1390 מיום 24.3.1992 עמ' 148 (ה"ח תשנ"ב מס' 2090 עמ' 86) – תיקון מס' 7 בסעיף 7 לחוק משפחות חד-הוריות, תשנ"ב-1992.

ס"ח תשנ"ד מס' 1475 מיום 28.7.1994 עמ' 256 (ה"ח תשנ"ד מס' 2259 עמ' 389) – תיקון מס' 8 בסעיף 2 בחוק לצמצום ממדי העוני והפערים בהכנסות (תיקוני חקיקה), תשנ"ד-1994; תחילתו ביום 1.8.1994 (ת"ט ס"ח תשנ"ו מס' 1600 מיום 10.9.1996 עמ' 386 בפרט 3).

ס"ח תשנ"ה מס' 1497 מיום 28.12.1994 עמ' 80 (ה"ח תשנ"ד מס' 2299 עמ' 588) – תיקון מס' 9 בסעיף 38 לחוק יישום ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו (הסדרים כלכליים והוראות שונות) (תיקוני חקיקה), תשנ"ה-1994.

ס"ח תשנ"ה מס' 1526 מיום 9.6.1995 עמ' 326 (ה"ח תשנ"ה מס' 2367 עמ' 334) – תיקון מס' 10 בסעיף 1 בחוק לצמצום ממדי העוני (תיקוני חקיקה) (צעדים משלימים), תשנ"ה-1995; תחילתו ביום 1.6.1995 ור' סעיף 3 לענין תחולה.

ס"ח תשנ"ח מס' 1646 מיום 15.1.1998 עמ' 99 (ה"ח תשנ"ז מס' 2608 עמ' 285) – תיקון מס' 11 בסעיף 13 לחוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 19), תשנ"ח-1998; תחילתו ביום 1.6.1998 ור' סעיף 20 לענין תחולה והוראת מעבר.

ס"ח תשנ"ח מס' 1669 מיום 12.6.1998 עמ' 237 (ה"ח תשנ"ח מס' 2675 עמ' 179) – תיקון מס' 12; תחילתו ביום 1.7.1998 ור' סעיף 3 לענין תחולה.

ס"ח תשנ"ח מס' 1681 מיום 3.8.1998 עמ' 310 (ה"ח תשנ"ח מס' 2713 עמ' 351) – תיקון מס' 13; תחילתו ביום 1.1.1999 ור' סעיף 2 לענין תחולה.

ס"ח תשנ"ט מס' 1704 מיום 15.2.1999 עמ' 100 (ה"ח תשנ"ט מס' 2785 עמ' 230) – תיקון מס' 14 בסעיף 22 לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 1999), תשנ"ט-1999; תחילתו ביום 1.1.1999 ור' סעיף 38(2) לענין תחולה.

ס"ח תשס"א מס' 1772 מיום 10.1.2001 עמ' 122 (ה"ח תשס"א מס' 2713 עמ' 350) – תיקון מס' 15; תחילתו ביום 1.10.2001 ור' סעיף 3 לענין תחולה. תוקן ס"ח תשס"א מס' 1786 מיום 4.4.2001 עמ' 238 (ה"ח תשס"א מס' 2929 עמ' 56) – תיקון מס' 15 (תיקון מס' 1) בסעיף 14 לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 2001) (תיקון, ביטול והתליה של חקיקה שמקורה בהצעות חוק פרטיות), תשס"א-2001; תחילתו ביום 1.4.2001. ס"ח תשס"ב מס' 1831 מיום 17.2.2002 עמ' 166 (ה"ח תשס"ב מס' 3043 עמ' 16, ה"ח תשס"ב מס' 3065 עמ' 205, ה"ח תשס"ב מס' 3072 עמ' 224) – תיקון מס' 15 (תיקון מס' 2) בסעיף 28 לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002), תשס"ב-2002; תחילתו ביום 1.1.2002. ס"ח תשס"ד מס' 1920 מיום 18.1.2004 עמ' 98 (ה"ח הממשלה תשס"ד מס' 64 עמ' 52) – תיקון מס' 15 (תיקון מס' 3) בסעיפים 34-31 לחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה), תשס"ד-2004; ר' שם לענין תחילה.

ס"ח תשס"א מס' 1792 מיום 14.6.2001 עמ' 396 (ה"ח תש"ס מס' 2880 עמ' 406) – תיקון מס' 16; ר' סעיף 5 לענין תחילה ותחולה.

ס"ח תשס"ב מס' 1831 מיום 17.2.2002 עמ' 152 (ה"ח תשס"ב מס' 3043 עמ' 16, ה"ח תשס"ב מס' 3065 עמ' 205, ה"ח תשס"ב מס' 3072 עמ' 224) – תיקון מס' 17 בסעיף 6 לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002), תשס"ב-2002; ר' סעיף 8 לענין תחולה.

ס"ח תשס"ב מס' 1850 מיום 16.6.2002 עמ' 435 (ה"ח תשס"ב מס' 3115 עמ' 534) – הוראת שעה תשס"ב-2002 בסעיף 10 לחוק תכנית החירום הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2002 ו-2003), תשס"ב-2002; תוקפה מיום 1.7.2002 עד יום 31.12.2007. תוקנה ס"ח תשס"ג מס' 1892 מיום 1.6.2003 עמ' 493 (ה"ח הממשלה תשס"ג מס' 25 עמ' 262) – הוראת שעה (תיקון מס' 1) בסעיף 99 לחוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004), תשס"ג-2003. ס"ח תשס"ז מס' 2077 מיום 11.1.2007 עמ' 54 (ה"ח הממשלה תשס"ז מס' 260 עמ' 16) – הוראת שעה (תיקון מס' 2) בסעיף 7 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007), תשס"ז-2007; תחילתו ביום 1.1.2007.

ס"ח תשס"ג מס' 1882 מיום 29.12.2002 עמ' 165 (ה"ח הממשלה תשס"ג מס' 4 עמ' 18) – תיקון מס' 18 בסעיף 17 לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003), תשס"ג-2002; ר' סעיף 18 לענין תחולה והוראות מעבר (ת"ט מס' 1904 מיום 11.9.2003 עמ' 574).

ס"ח תשס"ג מס' 1892 מיום 1.6.2003 עמ' 468, 473 (ה"ח הממשלה תשס"ג מס' 25 עמ' 262) – תיקון מס' 19 בסעיף 63, 67 לחוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004), תשס"ג-2003; תחילתו ביום 1.1.2005. סעיף 63 האמור בוטל ס"ח תשס"ד מס' 1920 מיום 18.1.2004 עמ' 99 (ה"ח הממשלה תשס"ד מס' 64 עמ' 52) בסעיף 35 לחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה), תשס"ד-2004; תחילתו ביום 1.6.2003. ר' סעיף 67 לחוק התכנית להבראת כלכלת ישראל לענין הצמדת גמלאות החל מיום 1.1.2006.

ס"ח תשס"ד מס' 1919 מיום 18.1.2004 עמ' 55 (ה"ח הממשלה תשס"ד מס' 64 עמ' 201) – תיקון מס' 21 בסעיף 22 לחוק גיל פרישה, תשס"ד-2004; תחילתו ביום 1.4.2004 ור' סעיף 33(א) לענין תחולה.

ס"ח תשס"ד מס' 1920 מיום 18.1.2004 עמ' 97 (ה"ח הממשלה תשס"ד מס' 64 עמ' 52) – תיקון מס' 22 בסעיף 29 לחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה), תשס"ד-2004; תחילתו ביום 1.1.2004 ור' סעיף
30(ט) לענין תחולה.

ס"ח תשס"ד מס' 1920 מיום 18.1.2004 עמ' 105 (ה"ח הממשלה תשס"ד מס' 64 עמ' 52) – הוראת שעה בסעיף 61 לחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה), תשס"ד-2004; תוקפו מיום 1.8.2005 עד יום 29.4.2010 (כקבוע בק"ת תשס"ה מס' 6406 מיום 1.8.2005 עמ' 846) ור' סעיפים 63-66 לענין תחילה, תחולה, תוקף והוראת מעבר. תוקנה ס"ח תשס"ז מס' 2104 מיום 26.7.2007 עמ' 395 (ה"ח הממשלה תשס"ז מס' 318 עמ' 743) – הוראת שעה (תיקון) בסעיפים 6, 7 לחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה) (תיקון מס' 5), תשס"ז-2007; תחילתו ביום 1.8.2007 והוא יחול על גמלה המשתלמת בעד יום זה ואילך. ס"ח תשס"ט מס' 2205 מיום 29.7.2009 עמ' 290 (ה"ח הממשלה תשס"ט מס' 436 עמ' 348, 547) – הוראת שעה (תיקון מס' 2) בסעיף 1 לחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה) (תיקון מס' 6), תשס"ט-2009. ס"ח תש"ע מס' 2221 מיום 31.12.2009 עמ' 300 (ה"ח הממשלה תשס"ט מס' 436 עמ' 348, 547) – הוראת שעה (תיקון מס' 3) בסעיף 1 לחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה) (תיקון מס' 7), תש"ע-2009.

ס"ח תשס"ד מס' 1941 מיום 9.6.2004 עמ' 392 (ה"ח הכנסת תשס"ד מס' 37 עמ' 49) – תיקון מס' 23; ר' סעיף 3 לענין תחילה ותחולה.

ס"ח תשס"ה מס' 1982 מיום 18.2.2005 עמ' 191 (ה"ח הממשלה תשס"ה מס' 130 עמ' 2) – תיקון מס' 24 בסעיף 149 לחוק יישום תכנית ההתנתקות, תשס"ה-2005.

ס"ח תשס"ה מס' 1997 מיום 11.4.2005 עמ' 357 (ה"ח הממשלה תשס"ה מס' 143 עמ' 354) – תיקון מס' 25 בסעיף 8 לחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה), תשס"ה-2005; ר' סעיפים 9-11 לענין תחילה, תחולה והוראות שעה. תוקן ס"ח תשס"ה מס' 2023 מיום 10.8.2005 עמ' 814 (ה"ח הממשלה תשס"ה מס' 186 עמ' 914) – תיקון מס' 15 (תיקון) תשס"ה-2005 בסעיף 67 לחוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 147), תשס"ה-2005; תחילתו ביום 1.7.2005 ור' סעיף 80(כא) לענין תחולה.

ס"ח תשס"ה מס' 2030 מיום 11.9.2005 עמ' 1002 (ה"ח הכנסת תשס"ה מס' 59 עמ' 41) – תיקון מס' 26; תחילתו ביום 1.10.2005 והוא יחול על גמלה המשתלמת בעד אותו יום ואילך.

ס"ח תשס"ו מס' 2061 מיום 13.7.2006 עמ' 370 (ה"ח הממשלה תשס"ו מס' 248 עמ' 520) – תיקון מס' 27 בסעיף 3 לחוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 86), תשס"ו-2006; תחילתו ביום 1.7.2006 ור' סעיף 5 לענין תחולה.

ס"ח תשס"ז מס' 2075 מיום 1.1.2007 עמ' 39 (ה"ח הכנסת תשס"ז מס' 119 עמ' 7) – תיקון מס' 28; תחילתו ביום 1.1.2007 והוא יחול על גמלה המשתלמת בעד חודש ינואר 2007 ואילך.

ס"ח תשס"ז מס' 2077 מיום 11.1.2007 עמ' 53 (ה"ח הממשלה תשס"ז מס' 260 עמ' 16) – תיקון מס' 29 בסעיף 5 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007), תשס"ז-2007; תחילתו ביום 1.1.2007 ור' סעיף 6 לענין תחולה.

ס"ח תשס"ז מס' 2097 מיום 7.6.2007 עמ' 330 (ה"ח הממשלה תשס"ז מס' 266 עמ' 163) – תיקון מס' 30; תחילתו ביום 1.7.2007 והוא יחול על גמלה המשתלמת מיום זה.

ס"ח תשס"ח מס' 2134 מיום 18.2.2008 עמ' 201 (ה"ח הכנסת תשס"ח מס' 175 עמ' 12) – תיקון מס' 31; תחילתו ביום 1.3.2008 ור' סעיף 4 לענין תחולה.

ס"ח תשס"ח מס' 2137 מיום 9.3.2008 עמ' 236 (ה"ח הממשלה תשס"ח מס' 358 עמ' 346) – תיקון מס' 32 בסעיף 2 לחוק התכנית להגדלת גמלאות הבטחת הכנסה לקשישים נזקקים ולסיוע לניצולי שואה (תיקוני חקיקה), תשס"ח-2008; תחילתו ביום 1.4.2008 ור' סעיף 3 לענין תחולה. תוקן ס"ח תשס"ח מס' 2143 מיום 30.3.2008 עמ' 390 (ה"ח הממשלה תשס"ח מס' 361 עמ' 366) – תיקון מס' 32 (תיקון) תשס"ח-2008 בסעיף 7 לחוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 106), תשס"ח-2008; תחילתו ביום 1.4.2008 ור' סעיף 8 לענין תחולה.

ס"ח תשס"ח מס' 2170 מיום 29.7.2008 עמ' 686 (ה"ח הכנסת תשס"ח מס' 225 עמ' 279) – תיקון מס' 33; תחילתו ביום 1.8.2008 ותחולתו על גמלה המשתלמת בעד אותו יום ואילך.

ס"ח תשס"ט מס' 2203 מיום 23.7.2009 עמ' 260 (ה"ח הממשלה תשס"ט מס' 436 עמ' 348) – תיקון מס' 34 בסעיף 146 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), תשס"ט-2009; תחילתו ביום 1.1.2011 ור' סעיפים 149-147 לענין תחולה והוראות שעה.

ס"ח תש"ע מס' 2235 מיום 22.3.2010 עמ' 437 (ה"ח הממשלה תשס"ח מס' 407 עמ' 746) – תיקון מס' 35; תחילתו ביום 1.4.2010 ותחולתו על גמלה המשתלמת מאותו יום.

ס"ח תשע"א מס' 2259 מיום 10.11.2010 עמ' 18 (ה"ח הממשלה תשס"ט מס' 436 עמ' 348, 597) – תיקון מס' 36 בסעיף 4 לחוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 122), תשע"א-2010; תחילתו ביום 1.1.2012 ור' סעיף 8 לענין תחולה.

ס"ח תשע"א מס' 2310 מיום 11.8.2011 עמ' 1024 (ה"ח הממשלה תשע"א מס' 614 עמ' 1550) – תיקון מס' 37; תחילתו ביום 1.9.2011 ותחולתו על מענק חימום המשתלם מאותו יום.

ס"ח תשע"א מס' 2314 מיום 15.8.2011 עמ' 1099 (ה"ח הכנסת תשע"א מס' 392 עמ' 190) – תיקון מס' 38 בסעיף 14 לחוק יישום תכנית ההתנתקות (תיקון מס' 4), תשע"א-2011.

ס"ח תשע"ב מס' 2347 מיום 27.3.2012 עמ' 233 (ה"ח הכנסת תשע"ב מס' 421 עמ' 41) – תיקון מס' 39; ר' סעיף 3 לענין תחולה.

ס"ח תשע"ב מס' 2375 מיום 2.8.2012 עמ' 610 (ה"ח הכנסת תש"ע מס' 313 עמ' 136, ה"ח הממשלה תשע"ב מס' 710 עמ' 1224) – תיקון מס' 40; תחילתו ביום 1.9.2012 ור' סעיף 4 לענין תחולה והוראת מעבר.

ס"ח תשע"ג מס' 2386 מיום 15.11.2012 עמ' 31 (ה"ח הכנסת תשע"ב מס' 492 עמ' 284) – תיקון מס' 41; ר' סעיף 2 לענין תחולה.

ס"ח תשע"ד מס' 2452 מיום 22.5.2014 עמ' 555 (ה"ח הכנסת תשע"ד מס' 530 עמ' 28) – תיקון מס' 42 בסעיף 3 לחוק משפחות חד-הוריות (תיקון מס' 4), תשע"ד-2014.

ס"ח תשע"ה מס' 2482 מיום 16.12.2014 עמ' 78 (ה"ח הממשלה תשע"ד מס' 835 עמ' 296) – תיקון מס' 43 בסעיף 4 לחוק פיקוח אלקטרוני על עצור ועל אסיר משוחרר על-תנאי (תיקוני חקיקה), תשע"ה-2014; תחילתו שישה חודשים מיום פרסומו.

ס"ח תשע"ו מס' 2511 מיום 30.11.2015 עמ' 252 (ה"ח הממשלה תשע"ה מס' 951 עמ' 1566) – תיקון מס' 44 בסעיף 46 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו-2016), תשע"ו-2015; ר' סעיף 47 לענין תחילה ותחולה.

47. תחילתה של התוספת השנייה לחוק הבטחת הכנסה, כנוסחה בסימן זה, ביום כ' בטבת התשע"ו (1 בינואר 2016), והיא תחול על גמלה המשתלמת בעד היום האמור ואילך.

ס"ח תשע"ו מס' 2534 מיום 6.3.2016 עמ' 611 (ה"ח הכנסת תשע"ה מס' 586 עמ' 38) – תיקון מס' 45 בסעיף 78 לחוק אומנה לילדים, תשע"ו-2016; תחילתו תשעה חודשים מיום פרסומו.

ס"ח תשע"ו מס' 2567 מיום 27.7.2016 עמ' 1079 (ה"ח הכנסת תשע"ו מס' 647 עמ' 144) – תיקון מס' 46.

ס"ח תשע"ו מס' 2573 מיום 11.8.2016 עמ' 1155 (ה"ח הממשלה תשע"ו מס' 1035 עמ' 922) – הוראת שעה; תוקפה מיום 1.1.2017 עד יום 31.12.2020 ור' סעיפים 4, 5 לענין תחילה, תחולה והוראת שעה. תוקנה ס"ח תשע"ט מס' 2771 מיום 6.1.2019 עמ' 134 (ה"ח הממשלה תשע"ט מס' 1286 עמ' 266, ה"ח הכנסת תשע"ט מס' 828 עמ' 70) – הוראת שעה תשע"ו-2016 (תיקון) תשע"ט-2018; תחילתו ביום 1.1.2019.

4. (א) תחילתו של חוק זה, למעט סעיף 2, ביום ג' בטבת התשע"ז (1 בינואר 2017) (להלן – יום התחילה).

 (ב) הוראות סעיפים 1 ו-3(2) לחוק זה יחולו לגבי גמלה, תשלום או מענק המשתלמים לפי חוק הבטחת הכנסה, חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב-1972, או חוק מענק עבודה, בעד תקופת הוראת השעה.

5. (א) בתקופת הוראת השעה יבחן המוסד לביטוח לאומי את יישומו של סעיף 1 לחוק זה, ובכלל זה שינויים בהכנסה מעבודה ובסכומים של גמלת הבטחת הכנסה או תשלום מזונות של הורים עצמאיים הזכאים לגמלת הבטחת הכנסה או לתשלום מזונות לפי חוק הבטחת הכנסה או לפי חוק המזונות; המוסד לביטוח לאומי ידווח על הנתונים האמורים והמסקנות מהם לוועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת עד ליום כ"ג בחשוון התשע"ט (1 בנובמבר 2018).

 (ב) המוסד לביטוח לאומי יבחן את יישומו של סעיף 1 בשנת 2018, ובכלל זה שינויים בהכנסה מעבודה של הורים עצמאיים הזכאים לגמלה לפי חוק הבטחת הכנסה או לתשלום לפי חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב-1972, ובסכומים של הגמלאות והתשלומים כאמור ששולמו להם בעד שנת 2018; המוסד לביטוח לאומי ידווח על הנתונים האמורים והמסקנות מהם לוועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת עד ליום י"ז בכסלו התש"ף (15 בדצמבר 2019).

 (ג) רשות המסים תבחן את יישומו של סעיף 6ג לחוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה), התשס"ח-2007, בשנת המס 2018, ובכלל זה שינויים בזכאות של הורה עצמאי המקבל גמלה או תשלום להורה עצמאי כהגדרתם באותו סעיף, למענק עבודה בעד שנת המס 2018; רשות המסים תדווח על הנתונים האמורים והמסקנות מהם לוועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת עד ליום י"ז בכסלו התש"ף (15 בדצמבר 2019).

ס"ח תשע"ז מס' 2592 מיום 29.12.2016 עמ' 301 (ה"ח הממשלה תשע"ז מס' 1083 עמ' 433) – תיקון מס' 47 בסעיף 108 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018), תשע"ז-2016; ר' סעיפים 109, 110 לענין תחילה, תחולה והוראת שעה. תוקן ס"ח תשע"ז מס' 2606 מיום 27.2.2017 עמ' 428 (ה"ח הממשלה תשע"ו מס' 1046 עמ' 1052) – תיקון מס' 47 (תיקון) תשע"ז-2017 בסעיף 41 לחוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 192), תשע"ז-2017; תחילתו שישה חודשים מיום פרסומו.

109. תחילתו של טור א' לתוספת השנייה לחוק הבטחת הכנסה, כנוסחו בסעיף 108(3) לחוק זה, ביום י"ד בטבת התשע"ח (1 בינואר 2018), והוא יחול על גמלה המשתלמת בעד תקופה שמהיום האמור ואילך.

ס"ח תשע"ז מס' 2606 מיום 27.2.2017 עמ' 427 (ה"ח הממשלה תשע"ו מס' 1046 עמ' 1052) – תיקון מס' 48 בסעיף 34 לחוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 192), תשע"ז-2017; תחילתו שישה חודשים מיום פרסומו.

ס"ח תשע"ז מס' 2620 מיום 30.3.2017 עמ' 533 (ה"ח הכנסת תשע"ז מס' 691 עמ' 116) – תיקון מס' 49; תחילתו ביום 1.6.2017.

ס"ח תשע"ח מס' 2675 מיום 28.12.2017 עמ' 73 (ה"ח הממשלה תשע"ח מס' 1168 עמ' 92) – תיקון מס' 50; ר' סעיף 2 לענין תחולה.

2. חוק זה יחול גם על מי שהתקיימו בו תנאי הזכאות למענק חימום לפי סעיף 14ב לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה, בחודשי הזכאות כהגדרתם בסעיף 14ב לחוק העיקרי בשנת 2017.

ס"ח תשע"ח מס' 2677 מיום 28.12.2017 עמ' 85 (ה"ח הממשלה תשע"ו מס' 1042 עמ' 1014) – תיקון מס' 51; ר' סעיף 3 לענין תחילה ותחולה.

3. (א) תחילתו של סעיף 2(א)(5) לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה ב-1 בודש שבתום ארבעה חודשים מיום פרסומו של חוק זה, והוא יחול על גמלה המשתלמת מאותו מועד ואילך.

 (ב) תחילתו של סעיף 6(ג) לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה ב-1 בחודש שלאחר יום פרסומו של חוק זה והוא יחול על גמלה המשתלמת מאותו מועד ואילך.

ס"ח תשע"ח מס' 2683 מיום 17.1.2018 עמ' 115 (ה"ח הכנסת תשע"ח מס' 740 עמ' 28) – תיקון מס' 52 בסעיף 10 לחוק שירותי הסעד (תיקון מס' 8), תשע"ח-2018.

[1]  סמכויותיו הועברו לשר הרווחה והשירותים החברתיים: י"פ תשע"ז מס' 7394 מיום 7.12.2016 עמ' 1313.

[2] סעיף קטן זה בוטל החל מיום 1.9.2012 בבג"ץ 10662/04 סלאח נ' המוסד לביטוח לאומי מיום 28.2.2012.

[3] הסעיף יחול לגבי מי שיצא את ישראל ביום 1.1.2003 או לאחריו – החל ביום 1.3.2003; לגבי מי שיצא את ישראל לפני יום 1.1.2003 – החל ביום 1.1.2004.