Nevo.co.il

להורדת הקובץ בפורמט וורד לחץ כאן

חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, תשנ"ו-1996

עבודה – כוח אדם – קבלני כוח אדם – העסקת עובדים

משפט פרטי וכלכלה – הסדרת עיסוק – קבלני כוח אדם

רשויות ומשפט מנהלי – הסדרת עיסוק – קבלני כוח אדם

תוכן ענינים

פרק א': פרשנות

Go

2

סעיף 1

הגדרות

Go

2

פרק ב': רישוי

Go

2

סעיף 2

רשיון

Go

2

סעיף 3

תנאים למתן רשיון

Go

2

סעיף 4

תנאים ברשיון

Go

2

סעיף 5

החלטת השר בבקשה

Go

2

סעיף 6

ביטול רשיון או התלייתו

Go

2

סעיף 7

המשך העסקת עובדים

Go

3

סעיף 8

ערעור

Go

3

סעיף 9

דיווח והודעה על שינוי בפרטים

Go

3

סעיף 10

מתן שירותים  בין ארציים של  כוח אדם

Go

3

סעיף 10א

רישוי קבלני שירות

Go

3

סעיף 10ב

איסור התקשרות עם מי שאינו בעל רישיון

Go

3

פרק ג': תנאי עבודה

Go

3

סעיף 11

חובת עריכת הסכם עבודה בכתב

Go

3

סעיף 12

איסור על קבלן ומעסיק בפועל לחייב עובד בתשלום

Go

4

סעיף 12א

העסקת עובד של קבלן כוח אדם

Go

4

סעיף 13

החלת תנאי עבודה

Go

4

סעיף 13א

אי תחולה על עובד מחשוב

Go

4

סעיף 15

תניה בטלה בחוזה

Go

4

סעיף 16

איסור העסקה בשביתה או השבתה

Go

4

סעיף 17

שמירת זכויות

Go

4

סעיף 18

איסור התניה

Go

4

פרק ד': הוראות שונות

Go

4

סעיף 19

פיקוח

Go

4

סעיף 20

עונשין

Go

5

סעיף 21

חובת פיקוח

Go

5

סעיף 21א

דין המדינה

Go

5

סעיף 22

שמירת דינים

Go

5

סעיף 23

סמכות בית הדין

Go

5

סעיף 24

תיקון חוק בית הדין לעבודה   מס' 26

Go

5

סעיף 25

ביצוע ותקנות

Go

5

סעיף 26

תחילה והוראת מעבר

Go

5

סעיף 27

פרסום

Go

5


חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, תשנ"ו-1996*

פרק א': פרשנות

הגדרות

1.    בחוק זה –

          "הסכם קיבוצי" - כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957, לרבות צו הרחבה כמשמעותו בחוק האמור, והסדר קיבוצי בכתב;

(תיקון מס' 1) תש"ס-2000

          "מעסיק בפועל" - מי שאצלו מועסק עובד של קבלן כוח אדם, למעט יחיד שהעובד האמור מועסק אצלו במתן שירותי סיעוד; לענין זה, "שירותי סיעוד" - כהגדרתם בסעיף 223 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995;

מיום 28.1.2001

תיקון מס' 1

ס"ח תש"ס מס' 1748 מיום 28.7.2000 עמ' 247 (ה"ח 2879)

הוספת הגדרת "מעסיק בפועל"

          "קבלן כוח אדם" - מי שעיסוקו במתן שירותי כוח אדם של עובדיו לשם עבודה אצל זולתו, לרבות לשכה פרטית כמשמעותה בחוק שירות התעסוקה, תשי"ט-1959, העוסקת גם במתן שירותי כוח אדם;

(תיקון מס' 6) תשס"ט-2009

          "קבלן שירות" – מי שעיסוקו במתן שירות באחד תחומי העבודה המפורטים בתוספת השניה, באמצעות עובדיו, אצל זולתו;

מיום 1.1.2010

תיקון מס' 6

ס"ח תשס"ט מס' 2203 מיום 23.7.2009 עמ' 244 (ה"ח 436)

הוספת הגדרת "קבלן שירות"

(תיקון מס' 7) תש"ע-2010

          "השר" - שר התעשייה המסחר והתעסוקה[1].

מיום 23.4.2010

תיקון מס' 7

ס"ח תש"ע מס' 2238 מיום 24.3.2010 עמ' 501 (ה"ח 426)

"השר" - שר העבודה והרווחה שר התעשייה המסחר והתעסוקה.

פרק ב': רישוי

רשיון

2[2].   (א)  לא יעסוק אדם כקבלן כוח אדם אלא אם כן הוא בעל רשיון לכך מאת השר ועל פי תנאי הרשיון.

(תיקון מס' 6) תשס"ט-2009

          (ב)  רשיון לפי סעיף זה יינתן לראשונה לתקופה של שנה אחת.

(תיקון מס' 6) תשס"ט-2009

          (ג)   רישיון לפי סעיף זה ניתן לחדש לתקופות נוספות של שנתיים בכל פעם, ורשאי השר, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לחדשו לתקופה הקצרה משנתיים או לתקופה שאינה עולה על שלוש שנים; סבר השר שאין לחדש רישיון או שיש לחדשו לתקופה הקצרה משנתיים, יודיע לבעל הרישיון בכתב את נימוקיו לכך וייתן לו הזדמנות להביא טענותיו לפניו לפני מתן החלטתו; לא הודיע השר כאמור, יתחדש הרישיון לתקופה נוספת של שנתיים, בכל פעם.

          (ד)  הבקשה למתן רשיון תוגש בדרך שיקבע השר והיא תכלול פרטים, ויצורפו אליה מסמכים, הכל כפי שיקבע השר.

מיום 15.7.2009

תיקון מס' 6

ס"ח תשס"ט מס' 2203 מיום 23.7.2009 עמ' 244 (ה"ח 436)

(ב) רשיון לפי סעיף זה יינתן לראשונה לתקופה של שנה אחת, וניתן לחדשו לתקופות נוספות של שנה אחת בכל פעם.

(ג) סבר השר שאין לחדש רשיון, יודיע לבעל הרשיון את נימוקיו לכך לפחות 30 ימים לפני מועד פקיעת הרשיון, ויתן לו הזדמנות להביא טענותיו לפניו לפני מתן החלטתו; לא הודיע השר על החלטתו שלא לחדש את הרשיון, יתחדש הרשיון לתקופה נוספת של שנה בכל פעם.

(ג) רישיון לפי סעיף זה ניתן לחדש לתקופות נוספות של שנתיים בכל פעם, ורשאי השר, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לחדשו לתקופה הקצרה משנתיים או לתקופה שאינה עולה על שלוש שנים; סבר השר שאין לחדש רישיון או שיש לחדשו לתקופה הקצרה משנתיים, יודיע לבעל הרישיון בכתב את נימוקיו לכך וייתן לו הזדמנות להביא טענותיו לפניו לפני מתן החלטתו; לא הודיע השר כאמור, יתחדש הרישיון לתקופה נוספת של שנתיים, בכל פעם.

תנאים למתן רשיון

3. 2   (א)  לא יינתן רשיון למבקש לעסוק כקבלן כוח אדם אלא אם כן נתקיימו בו כל אלה:

(1)   הוא, או המנהל המועסק על ידיו, לפי הענין, הם בעלי ניסיון של לפחות שלוש שנים במתן שירותי כוח אדם או בניהול כוח אדם;

(2)   הוא המציא ערבות בנקאית או ערובה מתאימה אחרת למילוי חובותיו כלפי עובדיו, בדרך שיקבע השר, ובסכום שיקבע בהתחשב בהיקף עסקו, והכל על פי תקנות שיתקין באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת; בתקנות כאמור יכול שייקבעו גם דרכי חילוט הערבות או הערובה האמורים;

(3)   בחמש השנים שקדמו לבקשת הרשיון לא הורשע מבקש הרשיון או ממלא תפקיד בכיר בעסקו בעבירה שיש עמה קלון, או בעבירה שמפאת חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לעסוק כקבלן כוח אדם.

          (ב)  נוסף על הוראות סעיף קטן (א), רשאי השר להתנות את מתן הרשיון בקיומם של תנאים לשם הסדרת פעילות תקינה של מבקש הרשיון, ובין היתר רשאי הוא להתנות את מתן הרשיון בהוכחת יציבותו הכלכלית של מבקש הרשיון ובקיומם של תנאים פיסיים וסביבתיים נאותים.

          (ג)   השר רשאי לסרב ליתן רשיון למבקש מאותן סיבות שבשלהן הוא רשאי לבטלו או לסייגו, לפי הוראות סעיף 6.

          (ד)  הוראות סעיף זה, בשינויים המחוייבים, יחולו גם לענין ההחלטה שלא לחדש רשיון כאמור בסעיף קטן (2)(ג).

תנאים ברשיון

4. 2   (א)  השר רשאי לקבוע ברשיון תנאים לגבי הנושאים המנויים בסעיף 3(א) ו-(ב) שיש לקיימם; השתנו הנסיבות לאחר מתן הרשיון, רשאי השר להוסיף ברשיון תנאים בנושאים האמורים.

          (ב)  השר רשאי, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, לקבוע תנאים שיראו אותם ככלולים ברשיון בנושאים המנויים בסעיף 3(א) או (ב) או בנושאים אחרים, דרך כלל או לסוגים של קבלני כוח אדם.

החלטת השר בבקשה

5. 2   סבר השר שיש להיעתר לבקשה, יתן רשיון למבקש; סבר השר כי אין להיעתר לבקשה או שיש להתנות תנאים כאמור בסעיפים 3(ב) או 4(א), יודיע השר למבקש את נימוקיו ויתן לו הזדמנות להביא את טענותיו.

ביטול רשיון או התלייתו

6. 2   (א)  השר רשאי, לאחר שנתן לבעל הרשיון הזדמנות להשמיע טענותיו, לסייג את הרשיון או לבטלו אם התקיים בקבלן כוח האדם אחד מאלה:

(1)   הרשיון ניתן על יסוד מידע כוזב או שגוי;

(2)   חדל להתקיים תנאי מן התנאים למתן הרשיון;

(3)   הוא הפר תנאי שברשיון;

(4)   הוא או ממלא תפקיד בכיר בעסקו הורשעו בעבירה שיש עמה קלון או בעבירה שמפאת חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לעסוק כקבלן כוח אדם;

(5)   הוא הוכרז פושט רגל או פסול דין, ואם הוא תאגיד - ניתן לגביו צו פירוק זמני או מונה לו כונס נכסים או שהתאגיד החליט על פירוק מרצון;

(6)   הוא הפר חובה מהותית מהחובות המוטלות עליו על פי הוראה שבחיקוק, בהסכם קיבוצי או בחוזה עבודה המעניק זכויות לעובדים, לאחר שניתנה לו התראה מאת השר.

          (ב)  הוגש נגד בעל רשיון כתב אישום לפיו הוא עלול להיות מורשע בעבירה כאמור בסעיף קטן (א)(4) או הוגשה בקשה להכרזתו כפושט רגל, ואם הוא תאגיד - הוגשה בקשה למתן צו לפירוקו או למינוי כונס נכסים, רשאי השר, לאחר שנתן לבעל הרשיון הזדמנות להביא טענותיו, להתלות את רשיונו עד לסיום ההליכים.

המשך העסקת עובדים

7. 2   קבלן כוח אדם שרשיונו בוטל, הותלה או לא חודש רשאי להמשיך ולהעסיק את העובדים שהעסיק אצל זולתו ערב הביטול, ההתליה או אי-החידוש למשך תקופה שהורה השר; השר רשאי להורות כאמור אם נוכח שהדבר דרוש לשם הגנה על העובדים ובהתחשב בנסיבות ביטול הרשיון, או התלייתו או אי-חידושו.

ערעור

8.    הרואה את עצמו נפגע מהחלטת השר לגבי בקשה שהגיש, תנאי ברשיון, ביטול הרשיון, התלייתו או אי-חידושו על פי הוראות פרק זה, רשאי לערער עליה בפני בית הדין הארצי לעבודה תוך 45 ימים מיום שהגיעה ההחלטה לידיעתו.

דיווח והודעה על שינוי בפרטים

9. 2   (א)  בעל רשיון ימסור לשר, אחת לשנה במועד שיורה השר, דין וחשבון, מאושר על ידי רואה חשבון, על עיסוקו כקבלן כוח אדם, שיכלול נתונים בדבר מספר עובדיו, לפי ענף עבודה, מקומות עבודתם, תקופות עבודתם, שכרם, תשלומים בקשר לעובדיו על פי חיקוק, ונתונים נוספים כיוצא באלה שיורה השר.

          (ב)  נתקיימו, לדעת השר, נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, ימסור בעל רשיון לשר, לפי דרישתו, דין וחשבון כאמור בסעיף קטן (א) מדי תקופה הקצרה משנה שהורה השר.

          (ג)   בעל רשיון יודיע לשר בכתב על כל שינוי בפרט שהוא מסר לפי פרק זה תוך 30 ימים מיום השינוי.

מתן שירותים בין-ארציים של  כוח-אדם (תיקון מס' 7)  תש"ע-2010 (תיקון מס' 11) תשע"ז-2017

10. 2,[3]    (א)   (1)   לא יעסוק אדם כקבלן כוח אדם הנותן שירותי כוח אדם של עובדים שאינם תושבי ישראל, אלא אם כן הוא בעל היתר מיוחד לכך מאת שר הפנים ועל פי תנאי ההיתר האמור; הוראת פסקה זו לא תחול על מתן שירותי כוח אדם של עובדים שהם מסתננים כהגדרתם בסעיף 1י2 לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991, בידי קבלן כוח אדם, ותחול על קבלן כוח אדם העוסק במתן שירותי כוח אדם של עובדים כאמור חובת רישיון לפי סעיף 2;

(2)   היתר לפי פסקה (1) יינתן רק לתאגיד שמטרתו ועיסוקו היחידים הם מתן שירותי כוח אדם של עובדים שאינם תושבי ישראל;

(3)   תאגיד שהוא בעל היתר לפי פסקה (1), יהא פטור מחובת רישיון לפי סעיף 2;

(תיקון מס' 11) תשע"ז-2017

(4)   על בקשה להיתר, היתר ובעל היתר לפי פסקה (1), יחולו הוראות פרק זה בעניין בקשה לרישיון, רישיון ובעל רישיון, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: בכל מקום, במקום "השר" יקראו "שר הפנים", וסמכות השר להתקין תקנות לפי פרק זה ולפי הסעיף האמור תהא נתונה לשר הפנים, לאחר התייעצות עם השר.

(תיקון מס' 7) תש"ע-2010

          (א1) לא יעסוק אדם כקבלן כוח אדם הנותן שירותי כוח אדם של עובדים מישראל במקום עבודה בחוץ לארץ, אלא אם כן הוא בעל היתר מיוחד לכך מאת השר ועל פי תנאי ההיתר האמור, וזאת נוסף על הרישיון כאמור בסעיף 2; על בקשה להיתר, היתר ובעל היתר לפי סעיף קטן זה, יחולו הוראות פרק זה בעניין בקשה לרישיון, רישיון ובעל רישיון, בשינויים המחויבים.

(תיקון מס' 7) תש"ע-2010

          (ב)  השר או שר הפנים, לפי העניין, רשאים לסרב מתן ההיתר, להתנות את מתן ההיתר בתנאים נוספים, או לקבוע תנאים כאמור בהיתר בהתחשב, בין היתר, בצורך בקיום חובותיו של קבלן כוח האדם כלפי עובדיו, ולגבי מתן שירותי כוח אדם של עובדים שאינם תושבי ישראל – גם במצב התעסוקה בישראל.

(תיקון מס' 4) תשס"ה-2005 הודעה תשע"ח-2018

          (ג)   (1)   הענקת היתר לפי סעיף זה למתן שירותי כוח אדם של עובדים שאינם תושבי ישראל בענף הבנין, וכן חידושו של היתר כאמור מותנים בתשלום אגרה שנתית, בסכום של 12,130 שקלים חדשים, שתשולם בידי מבקש ההיתר או בעל ההיתר, לפי הענין (בסעיף קטן זה – אגרת רישיון שנתית).

(תיקון מס' 7) תש"ע-2010

(2)   שר הפנים, לאחר התייעצות עם השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות ותנאים בדבר פטור מאגרה שנתית או סכום מופחת של אגרה שנתית לגבי היתר כאמור בפסקה (1) שענינו מתן שירותי כוח אדם כאמור באותה פסקה בסוגי עבודה מסוימים, כפי שיקבע.

(3)   הסכום האמור בפסקה (1) יעודכן ב-1 בינואר של כל שנה, בהתאם לשיעור עליית מדד המחירים לצרכן הידוע באותו מועד לעומת המדד שהיה ידוע ב-1 בינואר של השנה שקדמה לה.

מיום 1.5.2005

תיקון מס' 4

ס"ח תשס"ה מס' 1997 מיום 11.4.2005 עמ' 364 (ה"ח 143)

הוספת סעיף 10(ג)

מיום 1.1.2008

הודעה תשס"ח-2008

י"פ תשס"ח מס' 5777 מיום 20.2.2008 עמ' 1979

(ג) (1) הענקת היתר לפי סעיף זה למתן שירותי כוח אדם של עובדים שאינם תושבי ישראל בענף הבנין, וכן חידושו של היתר כאמור מותנים בתשלום אגרה שנתית, בסכום של 10,000 10,279 שקלים חדשים, שתשולם בידי מבקש ההיתר או בעל ההיתר, לפי הענין (בסעיף קטן זה – אגרת רישיון שנתית).

מיום 1.1.2009

הודעה תשס"ט-2009

י"פ תשס"ט מס' 5971 מיום 29.6.2009 עמ' 4570

(ג) (1) הענקת היתר לפי סעיף זה למתן שירותי כוח אדם של עובדים שאינם תושבי ישראל בענף הבנין, וכן חידושו של היתר כאמור מותנים בתשלום אגרה שנתית, בסכום של 10,279 10,743 שקלים חדשים, שתשולם בידי מבקש ההיתר או בעל ההיתר, לפי הענין (בסעיף קטן זה – אגרת רישיון שנתית).

מיום 19.4.2010

הודעה תש"ע-2010

י"פ תש"ע מס' 6078 מיום 19.4.2010 עמ' 2619

(ג) (1) הענקת היתר לפי סעיף זה למתן שירותי כוח אדם של עובדים שאינם תושבי ישראל בענף הבנין, וכן חידושו של היתר כאמור מותנים בתשלום אגרה שנתית, בסכום של 10,743 11,153.069 שקלים חדשים, שתשולם בידי מבקש ההיתר או בעל ההיתר, לפי הענין (בסעיף קטן זה – אגרת רישיון שנתית).

מיום 23.4.2010

תיקון מס' 7

ס"ח תש"ע מס' 2238 מיום 24.3.2010 עמ' 501 (ה"ח 426)

10. (א) לא יעסוק אדם כקבלן כוח אדם הנותן שירותי כוח אדם של עובדים שאינם תושבי ישראל או של עובדים מישראל במקום עבודה בחוץ לארץ, אלא אם כן ניתן לו היתר מיוחד לכך מאת השר ועל פי תנאי ההיתר האמור וזאת בנוסף לרשיון כאמור בסעיף 2.

(א) (1) לא יעסוק אדם כקבלן כוח אדם הנותן שירותי כוח אדם של עובדים שאינם תושבי ישראל, אלא אם כן הוא בעל היתר מיוחד לכך מאת שר הפנים ועל פי תנאי ההיתר האמור;

(2) היתר לפי פסקה (1) יינתן רק לתאגיד שמטרתו ועיסוקו היחידים הם מתן שירותי כוח אדם של עובדים שאינם תושבי ישראל;

(3) תאגיד שהוא בעל היתר לפי פסקה (1), יהא פטור מחובת רישיון לפי סעיף 2;

(4) על בקשה להיתר, היתר ובעל היתר לפי פסקה (1), יחולו הוראות פרק זה בעניין בקשה לרישיון, רישיון ובעל רישיון, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: בכל מקום, במקום "השר" יקראו "שר הפנים", בסעיף 2(ג), במקום "שנתיים" יקראו "שנה", וסמכות השר להתקין תקנות לפי פרק זה ולפי הסעיף האמור תהא נתונה לשר הפנים, לאחר התייעצות עם השר.

(א1) לא יעסוק אדם כקבלן כוח אדם הנותן שירותי כוח אדם של עובדים מישראל במקום עבודה בחוץ לארץ, אלא אם כן הוא בעל היתר מיוחד לכך מאת השר ועל פי תנאי ההיתר האמור, וזאת נוסף על הרישיון כאמור בסעיף 2; על בקשה להיתר, היתר ובעל היתר לפי סעיף קטן זה, יחולו הוראות פרק זה בעניין בקשה לרישיון, רישיון ובעל רישיון, בשינויים המחויבים.

(ב) על היתר לפי סעיף זה יחולו הוראות פרק זה בשינויים המחוייבים; בנוסף לכך רשאי השר השר או שר הפנים, לפי העניין, רשאים לסרב מתן ההיתר, להתנות את מתן ההיתר בתנאים נוספים, או לקבוע תנאים כאמור בהיתר בהתחשב, בין היתר, בצורך בקיום חובותיו של קבלן כוח האדם כלפי עובדיו, ולגבי מתן שירותי כוח אדם של עובדים שאינם תושבי ישראל – גם במצב התעסוקה בישראל.

(ג) (1) הענקת היתר לפי סעיף זה למתן שירותי כוח אדם של עובדים שאינם תושבי ישראל בענף הבנין, וכן חידושו של היתר כאמור מותנים בתשלום אגרה שנתית, בסכום של 11,153.069 שקלים חדשים, שתשולם בידי מבקש ההיתר או בעל ההיתר, לפי הענין (בסעיף קטן זה – אגרת רישיון שנתית);

(2) השר, בהסכמת שר האוצר ובהתייעצות עם שר הפנים שר הפנים, לאחר התייעצות עם השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות ותנאים בדבר פטור מאגרה שנתית או סכום מופחת של אגרה שנתית לגבי היתר כאמור בפסקה (1) שענינו מתן שירותי כוח אדם כאמור באותה פסקה בסוגי עבודה מסוימים, כפי שיקבע;

(3) הסכום האמור בפסקה (1) יעודכן ב-1 בינואר של כל שנה, בהתאם לשיעור עליית מדד המחירים לצרכן הידוע באותו מועד לעומת המדד שהיה ידוע ב-1 בינואר של השנה שקדמה לה.

מיום 13.4.2011

הודעה תשע"א-2011

י"פ תשע"א מס' 6225 מיום 13.4.2011 עמ' 3769

(ג) (1) הענקת היתר לפי סעיף זה למתן שירותי כוח אדם של עובדים שאינם תושבי ישראל בענף הבנין, וכן חידושו של היתר כאמור מותנים בתשלום אגרה שנתית, בסכום של 11,153.069 11,410 שקלים חדשים, שתשולם בידי מבקש ההיתר או בעל ההיתר, לפי הענין (בסעיף קטן זה – אגרת רישיון שנתית);

מיום 3.4.2012

הודעה תשע"ב-2012

י"פ תשע"ב מס' 6400 מיום 3.4.2012 עמ' 3353

(ג) (1) הענקת היתר לפי סעיף זה למתן שירותי כוח אדם של עובדים שאינם תושבי ישראל בענף הבנין, וכן חידושו של היתר כאמור מותנים בתשלום אגרה שנתית, בסכום של 11,410 11,700 שקלים חדשים, שתשולם בידי מבקש ההיתר או בעל ההיתר, לפי הענין (בסעיף קטן זה – אגרת רישיון שנתית);

מיום 1.1.2013

הודעה תשע"ג-2013

י"פ תשע"ג מס' 6627 מיום 11.7.2013 עמ' 6790

(ג) (1) הענקת היתר לפי סעיף זה למתן שירותי כוח אדם של עובדים שאינם תושבי ישראל בענף הבנין, וכן חידושו של היתר כאמור מותנים בתשלום אגרה שנתית, בסכום של 11,700 11,870 שקלים חדשים, שתשולם בידי מבקש ההיתר או בעל ההיתר, לפי הענין (בסעיף קטן זה – אגרת רישיון שנתית);

מיום 20.5.2014

הודעה תשע"ד-2014

י"פ תשע"ד מס' 6806 מיום 20.5.2014 עמ' 5668

(ג) (1) הענקת היתר לפי סעיף זה למתן שירותי כוח אדם של עובדים שאינם תושבי ישראל בענף הבנין, וכן חידושו של היתר כאמור מותנים בתשלום אגרה שנתית, בסכום של 11,870 12,097 שקלים חדשים, שתשולם בידי מבקש ההיתר או בעל ההיתר, לפי הענין (בסעיף קטן זה – אגרת רישיון שנתית);

מיום 17.3.2016

הודעה תשע"ו-2016

י"פ תשע"ו מס' 7230 מיום 17.3.2016 עמ' 4461

(ג) (1) הענקת היתר לפי סעיף זה למתן שירותי כוח אדם של עובדים שאינם תושבי ישראל בענף הבנין, וכן חידושו של היתר כאמור מותנים בתשלום אגרה שנתית, בסכום של 12,097 11,976 שקלים חדשים, שתשולם בידי מבקש ההיתר או בעל ההיתר, לפי הענין (בסעיף קטן זה – אגרת רישיון שנתית);

מיום 10.1.2017

תיקון מס' 11

ס"ח תשע"ז מס' 2595 מיום 10.1.2017 עמ' 327 (ה"ח 1065)

(א) (1) לא יעסוק אדם כקבלן כוח אדם הנותן שירותי כוח אדם של עובדים שאינם תושבי ישראל, אלא אם כן הוא בעל היתר מיוחד לכך מאת שר הפנים ועל פי תנאי ההיתר האמור; הוראת פסקה זו לא תחול על מתן שירותי כוח אדם של עובדים שהם מסתננים כהגדרתם בסעיף 1י2 לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991, בידי קבלן כוח אדם, ותחול על קבלן כוח אדם העוסק במתן שירותי כוח אדם של עובדים כאמור חובת רישיון לפי סעיף 2;

(2) היתר לפי פסקה (1) יינתן רק לתאגיד שמטרתו ועיסוקו היחידים הם מתן שירותי כוח אדם של עובדים שאינם תושבי ישראל;

(3) תאגיד שהוא בעל היתר לפי פסקה (1), יהא פטור מחובת רישיון לפי סעיף 2;

(4) על בקשה להיתר, היתר ובעל היתר לפי פסקה (1), יחולו הוראות פרק זה בעניין בקשה לרישיון, רישיון ובעל רישיון, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: בכל מקום, במקום "השר" יקראו "שר הפנים", בסעיף 2(ג), במקום "שנתיים" יקראו "שנה", וסמכות השר להתקין תקנות לפי פרק זה ולפי הסעיף האמור תהא נתונה לשר הפנים, לאחר התייעצות עם השר.

מיום 29.5.2017

הודעה תשע"ז-2017

י"פ תשע"ז מס' 7513 מיום 29.5.2017 עמ' 6200

(ג) (1) הענקת היתר לפי סעיף זה למתן שירותי כוח אדם של עובדים שאינם תושבי ישראל בענף הבנין, וכן חידושו של היתר כאמור מותנים בתשלום אגרה שנתית, בסכום של 11,976 11,940 שקלים חדשים, שתשולם בידי מבקש ההיתר או בעל ההיתר, לפי הענין (בסעיף קטן זה – אגרת רישיון שנתית);

מיום 29.3.2018

הודעה תשע"ח-2018

י"פ תשע"ח מס' 7749 מיום 29.3.2018 עמ' 6658

(ג) (1) הענקת היתר לפי סעיף זה למתן שירותי כוח אדם של עובדים שאינם תושבי ישראל בענף הבנין, וכן חידושו של היתר כאמור מותנים בתשלום אגרה שנתית, בסכום של 11,940 12,130 שקלים חדשים, שתשולם בידי מבקש ההיתר או בעל ההיתר, לפי הענין (בסעיף קטן זה – אגרת רישיון שנתית);

רישוי קבלני שירות (תיקון מס' 6)  תשס"ט-2009

10א.  (א)  הוראות סעיפים 2 עד 9 והוראות פרק ד', ובכלל זה סמכות השר להתקין תקנות לפי סעיפים 2(ד), 3(א)(2) ו-4(ב), יחולו לגבי קבלן שירות, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:

(1)   בסעיף 3(א), במקום פסקה (1) יקראו:

 "(1) הוא, או המנהל מטעמו, לפי העניין, הם בעלי ניסיון ניהולי או עסקי, וכן בעלי ידע בתחום זכויות עובדים;";

(2)   בסעיף 3(ב), במקום "בהוכחת יציבותו הכלכלית של מבקש הרישיון ובקיומם" יקראו "בקיומם".

          (ב)  השר, לאחר התייעצות עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ועם ארגון המעבידים שלדעת השר הוא ארגון מעבידים יציג ונוגע בדבר, ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע כי הוראות סעיף זה לא יחולו לגבי סוגים מסוימים של קבלני שירות או של סוגים מסוימים של שירות בתחומים המפורטים בתוספת השניה.

          (ג)   השר רשאי, בצו, בהסכמת שר האוצר, לאחר התייעצות עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ועם ארגון המעבידים שלדעת השר הוא ארגון מעבידים יציג ונוגע בדבר, ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, לשנות את התוספת השניה, ובלבד שלא יוסיף לתוספת תחום עבודה שהשכר הממוצע המשולם בו עולה על השכר הממוצע כהגדרתו בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995.

מיום 1.1.2010

תיקון מס' 6

ס"ח תשס"ט מס' 2203 מיום 23.7.2009 עמ' 244 (ה"ח 436)

הוספת סעיף 10א

איסור התקשרות עם מי שאינו בעל רישיון או היתר מיוד (תיקון מס' 8) תשע"א-2011 (תיקון מס' 11) תשע"ז-2017

10ב.  (א)  לא יקבל אדם שירות כוח אדם מקבלן כוח אדם או שירות מקבלן שירות, ולא יתקשר עמם לקבלת שירותים כאמור, אלא אם כן קבלן כוח האדם הוא בעל רישיון או היתר מיוחד לפי פרק זה, לפי העניין, והמציא לאותו אדם העתק ממנו, או שקבלן השירות הוא בעל רישיון לפי פרק זה והמציא לאותו אדם העתק ממנו.

          (ב)  הוראות סעיף זה לא יחולו על יחיד שמקבל את שירות כוח האדם או את השירות שלא לצורך עסק, משלח יד או שירות ציבורי.

מיום 1.1.2012

תיקון מס' 8

ס"ח תשע"א מס' 2305 מיום 20.7.2011 עמ' 979 (ה"ח 384)

הוספת סעיף 10ב

מיום 10.1.2017

תיקון מס' 11

ס"ח תשע"ז מס' 2595 מיום 10.1.2017 עמ' 327 (ה"ח 1065)

איסור התקשרות עם מי שאינו בעל רישיון או היתר מיוחד

(א) לא יקבל אדם שירות כוח אדם מקבלן כוח אדם או שירות מקבלן שירות, ולא יתקשר עמם לקבלת שירותים כאמור, אלא אם כן קבלן כוח האדם או קבלן השירות, לפי העניין, הוא בעל רישיון לפי פרק זה והמציא לאותו אדם העתק ממנו אלא אם כן קבלן כוח האדם הוא בעל רישיון או היתר מיוחד לפי פרק זה, לפי העניין, והמציא לאותו אדם העתק ממנו, או שקבלן השירות הוא בעל רישיון לפי פרק זה והמציא לאותו אדם העתק ממנו.

פרק ג': תנאי עבודה

חובת עריכת הסכם עבודה בכתב

11.  (א)  תנאי עבודה של העובד אצל קבלן כוח אדם ייערכו בהסכם בכתב ביניהם, אלא אם כן חל עליהם הסכם קיבוצי המסדיר את תנאי עבודתו של העובד אצל קבלן כוח האדם.

          (ב)  קבלן כוח אדם ימסור לעובד לפני תחילת העסקתו עותק מההסכם בכתב שנערך ביניהם; חל עליהם הסכם קיבוצי, יאפשר הקבלן לעובד לעיין בו.

איסור על קבלן ומעסיק בפועל לחייב עובד בתשלום

12.  (א)  לא יקבל קבלן כוח אדם ולא ידרוש בדרך כלשהי מעובד שהוא מעסיק או ממועמד לעבודה אצלו, כל תמורה בעד שירותיו או החזר הוצאותיו, בין במישרין ובין בעקיפין.

          (ב)  מי שאצלו מועסק בפועל עובד של קבלן כוח אדם לא ידרוש ולא יגבה מהעובד בדרך כלשהי תמורה מלאה או חלקית של סכומים שהוא שילם לקבלן כוח האדם בעד שירותיו או כהחזר הוצאותיו, בין במישרין בין בעקיפין.

          (ג)   הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו לגבי תשלום בעד הכשרה מקצועית אם היא ניתנת למועמד לעבודה לפני תחילת העסקתו בידי קבלן כוח אדם לשם הכשרתו לעבודתו.

          (ד)  השר רשאי לקבוע, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, דרך כלל או לסוגים, סייגים ותנאים לחיוב בתשלום בעד הכשרה מקצועית, לרבות בדבר סוגי הכשרה מקצועית שאין לחייב את העובד או המועמד לעבודה בתשלום בעדם לפי סעיף זה.

העסקת עובד של קבלן כוח אדם (תיקון מס' 1)  תש"ס-2000

12א.  (א)  לא יועסק עובד של קבלן כוח אדם אצל מעסיק בפועל תקופה העולה על תשעה חודשים רצופים; יראו רציפות בעבודה לענין סעיף זה אפילו חלה בה הפסקה לתקופה שאינה עולה על תשעה חודשים.

          (ב)  על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי השר, במקרים חריגים, להתיר העסקת עובד אצל מעסיק בפועל תקופה העולה על תשעה חודשים, ובלבד שתקופת ההעסקה הכוללת אצל אותו המעסיק בפועל לא תעלה על חמישה עשר חודשים.

          (ג)   הועסק עובד כאמור אצל אותו מעסיק בפועל תקופה העולה על תשעה חודשים רצופים או על תקופה נוספת שהוארכה לפי סעיף קטן (ב), ייחשב העובד כעובד המעסיק בפועל, בתום תקופת תשעת החודשים או תקופת ההארכה, לפי הענין.

          (ד)  נחשב עובד של קבלן כוח אדם כעובדו של המעסיק בפועל כאמור בסעיף קטן (ג), יצורף ותק העובד בתקופת העסקתו על ידי קבלן כוח האדם אצל אותו מעסיק בפועל, לותק העובד בתקופת העסקתו אצל המעסיק בפועל.

(תיקון מס' 5) תשס"ט-2009 (תיקון מס' 6) תשס"ט-2009 (תיקון מס' 7) תש"ע-2010

          (ה)  (1)   סעיף זה לא יחול על עובד זר שהוא עובד של קבלן כוח אדם בעל היתר למתן שירותי כוח אדם של עובדים שאינם תושבי ישראל לפי סעיף 10(א), ומועסק אצל מעסיק בפועל, בסוג עבודה, בענף עבודה או בתחום עבודה המפורט בתוספת הראשונה; בפסקה זו, "עובד זר" – כהגדרתו בחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991;

(2)   השר, בהסכמת שר הפנים, ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספת הראשונה.

מיום 1.1.2008

תיקון מס' 1

ס"ח תש"ס מס' 1748 מיום 28.7.2000 עמ' 247 (ה"ח 2879)

תיקון מס' 1 (תיקון מס' 1)

ס"ח תשס"א מס' 1786 מיום 4.4.2001 עמ' 234 (ה"ח 2929)

תיקון מס' 1 (תיקון מס' 2)

ס"ח תשס"ב מס' 1837 מיום 21.3.2002 עמ' 212 (ה"ח 3081)

תיקון מס' 1 (תיקון מס' 3)

ס"ח תשס"ג מס' 1882 מיום 29.12.2002 עמ' 197 (ה"ח 4)

תיקון מס' 1 (תיקון מס' 4)

ס"ח תשס"ד מס' 1920 מיום 18.1.2004עמ' 147 (ה"ח 64)

תיקון מס' 1 (תיקון מס' 5)

ס"ח תשס"ה מס' 1997 מיום 11.4.2005 עמ' 419 (ה"ח 143)

הוספת סעיף 12א

מיום 9.6.2009

תיקון מס' 5

ס"ח תשס"ט מס' 2199 מיום 9.6.2009 עמ' 140 (ה"ח 418)

הוספת סעיף קטן 12א(ה)

מיום 15.7.2009

תיקון מס' 6

ס"ח תשס"ט מס' 2203 מיום 23.7.2009 עמ' 245 (ה"ח 436)

(ה) (1) סעיף זה לא יחול על עובד זר שהוא עובד של קבלן כוח אדם בעל היתר למתן שירותי כוח אדם של עובדים שאינם תושבי ישראל לפי סעיף 10, ומועסק אצל מעסיק בפועל, בסוג עבודה, בענף עבודה או בתחום עבודה המפורט בתוספת הראשונה; בפסקה זו, "עובד זר" – כהגדרתו בחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991;

(2) השר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספת הראשונה.

מיום 23.4.2010

תיקון מס' 7

ס"ח תש"ע מס' 2238 מיום 24.3.2010 עמ' 501 (ה"ח 426)

(ה) (1) סעיף זה לא יחול על עובד זר שהוא עובד של קבלן כוח אדם בעל היתר למתן שירותי כוח אדם של עובדים שאינם תושבי ישראל לפי סעיף 10 סעיף 10(א), ומועסק אצל מעסיק בפועל, בסוג עבודה, בענף עבודה או בתחום עבודה המפורט בתוספת הראשונה; בפסקה זו, "עובד זר" – כהגדרתו בחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991;

(2) השר, באישור השר, בהסכמת שר הפנים, ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספת הראשונה.

החלת תנאי עבודה (תיקון מס' 1)  תש"ס-2000

13.  (א)  תנאי העבודה, ובמקום שיש בו הסכם קיבוצי - הוראות ההסכם הקיבוצי, החלים על עובדים במקום העבודה שבו עובדים גם עובדי קבלן כוח אדם, יחולו, לפי הענין, על העובדים של קבלן כוח האדם המועסקים באותו מקום עבודה, בהתאמה, בין היתר, לסוג העבודה ולותק בעבודה אצל המעסיק בפועל.

          (ב)  חלים על העובד של קבלן כוח אדם יותר מהסכם קיבוצי אחד, ינהגו לפי ההוראה שהיא לטובת העובד; לענין סעיף קטן זה, "הסכם קיבוצי" - לרבות הסכם קיבוצי החל על עובדים מכוח סעיף קטן (א) או הסכם קיבוצי המסדיר את תנאי העבודה אצל קבלן כוח האדם.

          (ג)   הוראת סעיף קטן (א) לא תחול לגבי עובד שתנאי עבודתו אצל קבלן כוח האדם מוסדרים בהסכם קיבוצי כללי כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957, ובלבד שהסכם כאמור הורחב בצו הרחבה, וההגדרה "הסכם קיבוצי" שבסעיף 1 לא תחול לענין זה.

מיום 28.1.2001

תיקון מס' 1

ס"ח תש"ס מס' 1748 מיום 28.7.2000 עמ' 247 (ה"ח 2879)

החלפת סעיף 13

הנוסח הקודם:

תחולת הסכם קיבוצי

13. (א) הוראות הסכם קיבוצי החלות על עובדים המועסקים במקום עבודה שבו עובדים גם עובדי קבלן כוח אדם יחולו, לפי הענין, על העובדים של קבלן כוח האדם המועסקים באותו מקום עבודה תקופה העולה על שלוש שנים, למעט ההוראות בכל הנוגע לקביעות בעבודה.

(ב) חלים על העובד של קבלן כוח אדם כאמור יותר מהסכם קיבוצי אחד, ינהגו לענין סעיף קטן (א), לפי ההוראה שהיא לטובת העובד.

(ג) הוראות סעיף קטן(א) לא יחולו לגבי עובד שתנאי עבודתו אצל קבלן כוח אדם מוסדרים בהסכם קיבוצי כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957, וההגדרה "הסכם קיבוצי" שבסעיף 1 לא תחול לענין זה.

אי-תחולה על עובד מחשוב  (תיקון מס' 3) תשס"ב-2002

13א.  סעיפים 12א ו-13 לא יחולו על עובד של קבלן כוח אדם המועסק אצל מעסיק בפועל בתפקידי מחשוב; לענין זה, "תפקידי מחשוב" -  תחזוקה, פיתוח והטמעה של מערכות מחשוב.

מיום 1.3.2002

תיקון מס' 3

ס"ח תשס"ב מס' 1831 מיום 17.2.2002 עמ' 171 (ה"ח 3043, ה"ח 3065, ה"ח 3072)

הוספת סעיף 13א

(תיקון מס' 1)  תש"ס-2000

14.  (בוטל).

מיום 28.1.2001

תיקון מס' 1

ס"ח תש"ס מס' 1748 מיום 28.7.2000 עמ' 247 (ה"ח 2879)

ביטול סעיף 14

הנוסח הקודם:

מתן הוראה

14. השר רשאי ליתן לקבלן כוח אדם הוראות בדבר דרכי החלת הסכם קיבוצי כאמור בסעיף 13(א) ו(ב), לרבות בדבר הסדרים חלופיים לענין הביטוח הסוציאלי והתשלומים הנלווים מכוח הוראות הסעיף האמור; השר, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת רשאי לקבוע הוראות כאמור לגבי כלל קבלני כוח האדם או סוגים מהם או סוגי עובדים.

תניה בטלה בחוזה

15.  תניה בחוזה האוסרת, בין לחלוטין ובין באופן זמני, על המעסיק בפועל במקום העבודה שבו מועסק עובדו של קבלן כוח האדם להעסיק את העובד, או האוסרת, במישרין או בעקיפין, על העובד כאמור להיות עובדו של המעסיק בפועל במקום עבודה כאמור - אין לה תוקף.

איסור העסקה בשביתה או השבתה

16.  קבלן כוח אדם לא יעסיק עובדים הבאים במקום עובדים המשתתפים בשביתה ולא יעסיק עובדים במקום עובדים המושבתים עקב השבתה, כל עוד השביתה או ההשבתה מתקיימות.

שמירת זכויות

17.  הוראות חוק זה באות להוסיף על זכותו של עובד מכוח דין, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה.

איסור התניה

18.  זכותו של עובד לפי חוק זה איננה ניתנת להתניה או לויתור.

פרק ד': הוראות שונות

פיקוח (תיקון מס' 7)  תש"ע-2010

19.  (א)  השר רשאי להסמיך מפקחים, מבין עובדי משרדו, לשם פיקוח על ביצוע הוראות לפי חוק זה, למעט ההוראות לפי סעיף 10(א).

(תיקון מס' 7) תש"ע-2010

          (א1) שר הפנים רשאי להסמיך מפקחים, מבין עובדי משרד הפנים, לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה לגבי מי שנותן שירותי כוח אדם של עובדים שאינם תושבי ישראל, ובכלל זה פיקוח על ביצוע הוראות לפי סעיף 10(א).

(תיקון מס' 7)  תש"ע-2010

          (א2) על הסמכת מפקחים לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיף 5ב(ב) לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991, בשינויים המחויבים.

          (ב)  קבלן כוח אדם ימסור למפקח, לפי דרישתו, כל מידע, פרטים ומסמכים הקשורים בפעולותיו, תוך המועד שנקבע בדרישה או באופן תקופתי במועדים שצויינו בה.

          (ג)   לשם ביצוע תפקידיו לפי חוק זה רשאי מפקח -

(1)   להיכנס לכל מקום שיש לו יסוד להניח כי מועסקים בו בני אדם, או שבו מתנהל עסקו של קבלן כוח אדם, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא לפי צו של שופט;

(2)   לבדוק כל פנקס, תעודה, דין וחשבון או מסמך אחר ולהעתיק מהם;

(3)   להיות מלווה על ידי שוטר, אם יש לו יסוד לחשוש להפרעה בביצוע תפקידו.

          (ד)  לשם גילוי עבירה לפי חוק זה, ובהתקיים חשד סביר לעבירה כאמור, יהיו למפקח סמכויות החקירה המסורות לקצין משטרה לפי סעיפים 2 ו-3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות), ובלבד שהנחקר לא חייב לתת תשובה שיש בה כדי להפלילו.

(תיקון מס' 7)  תש"ע-2010

          (ה)  מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי חוק זה, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:

(1)   הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו, והוא לובש מדי מפקח, בצבע ובצורה שהורו לעניין זה השר ושר הפנים, ובלבד שהמדים כאמור אינם נחזים להיות מדי משטרה;

(2)   יש בידו תעודת מפקח החתומה בידי השר או שר הפנים, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.

מיום 23.4.2010

סעיפים קטנים 19(א2), 19(ה) מיום 24.9.2010

תיקון מס' 7

ס"ח תש"ע מס' 2238 מיום 24.3.2010 עמ' 501 (ה"ח 426)

19. (א) השר ימנה מפקחים מבין עובדי משרד העבודה והרווחה לשם פיקוח על ביצוע הוראות חוק זה.

(א) השר רשאי להסמיך מפקחים, מבין עובדי משרדו, לשם פיקוח על ביצוע הוראות לפי חוק זה, למעט ההוראות לפי סעיף 10(א).

(א1) שר הפנים רשאי להסמיך מפקחים, מבין עובדי משרד הפנים, לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה לגבי מי שנותן שירותי כוח אדם של עובדים שאינם תושבי ישראל, ובכלל זה פיקוח על ביצוע הוראות לפי סעיף 10(א).

(א2) על הסמכת מפקחים לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיף 5ב(ב) לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991, בשינויים המחויבים.

(ב) קבלן כוח אדם ימסור למפקח, לפי דרישתו, כל מידע, פרטים ומסמכים הקשורים בפעולותיו, תוך המועד שנקבע בדרישה או באופן תקופתי במועדים שצויינו בה.

(ג) לשם ביצוע תפקידיו לפי חוק זה רשאי מפקח -

(1) להיכנס לכל מקום שיש לו יסוד להניח כי מועסקים בו בני אדם, או שבו מתנהל עסקו של קבלן כוח אדם, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא לפי צו של שופט;

(2) לבדוק כל פנקס, תעודה, דין וחשבון או מסמך אחר ולהעתיק מהם;

(3) להיות מלווה על ידי שוטר, אם יש לו יסוד לחשוש להפרעה בביצוע תפקידו.

(ד) לשם גילוי עבירה לפי חוק זה, ובהתקיים חשד סביר לעבירה כאמור, יהיו למפקח סמכויות החקירה המסורות לקצין משטרה לפי סעיפים 2 ו-3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות), ובלבד שהנחקר לא חייב לתת תשובה שיש בה כדי להפלילו.

(ה) מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי חוק זה, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:

(1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו, והוא לובש מדי מפקח, בצבע ובצורה שהורו לעניין זה השר ושר הפנים, ובלבד שהמדים כאמור אינם נחזים להיות מדי משטרה;

(2) יש בידו תעודת מפקח החתומה בידי השר או שר הפנים, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.

עונשין

20.  (א)  אלה דינם כפל הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, תשל"ז-1977, (להלן – חוק העונשין):

(1)   העובר על הוראות סעיפים 9, 12(א) או (ב), 16 או 19(ב);

(2)   קבלן כוח אדם שלא קיים חובותיו על פי סעיף 11;

(תיקון מס' 6)  תשס"ט-2009

(3)   קבלן שירות העובר על הוראות סעיף 9, כפי שהוחל בסעיף 10א(א).

(תיקון מס' 7) תש"ע-2010

          (ב)  העובר על הוראות סעיף 2(א) או 10(א) או (א1), דינו – מאסר ששה חודשים.

(תיקון מס' 6)  תשס"ט-2009

          (ב1) קבלן שירות העובר על הוראות סעיף 2(א), כפי שהוחל בסעיף 10א(א), דינו – מאסר שישה חודשים.

          (ג)   מי שהפריע למפקח להשתמש בסמכויותיו לפי סעיף 19, דינו – מאסר ששה חודשים.

(תיקון מס' 8) תשע"א-2011 (תיקון מס' 11) תשע"ז-2017

          (ד)  מי שהתקשר עם קבלן כוח אדם שאין לו רישיון או היתר מיוחד, לפי העניין, בניגוד להוראות סעיף 10ב, או מי שהתקשר עם קבלן שירות שאין לו רישיון, בניגוד להוראות הסעיף האמור, דינו – הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, ואם קיבל שירות כוח אדם מקבלן כוח אדם שאין לו רישיון או היתר מיוחד, לפי העניין, או קיבל שירות מקבלן שירות שאין לו רישיון בניגוד להוראות אותו סעיף, דינו – הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין בעבור כל עובד שהועסק אצלו במסגרת שירות כוח האדם או השירות כאמור.

מיום 1.1.2010

תיקון מס' 6

ס"ח תשס"ט מס' 2203 מיום 23.7.2009 עמ' 245 (ה"ח 436)

(א) אלה דינם כפל הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, תשל"ז-1977, (להלן – חוק העונשין):

(1) העובר על הוראות סעיפים 9, 12(א) או (ב), 16 או 19(ב);

(2) קבלן כוח אדם שלא קיים חובותיו על פי סעיף 11;

(3) קבלן שירות העובר על הוראות סעיף 9, כפי שהוחל בסעיף 10א(א).

(ב) העובר על הוראות סעיף 2(א) או 10(א), דינו – מאסר ששה חודשים.

(ב1) קבלן שירות העובר על הוראות סעיף 2(א), כפי שהוחל בסעיף 10א(א), דינו – מאסר שישה חודשים.

מיום 23.4.2010

תיקון מס' 7

ס"ח תש"ע מס' 2238 מיום 24.3.2010 עמ' 502 (ה"ח 426)

(ב) העובר על הוראות סעיף 2(א) או 10(א) 10(א) או (א1), דינו – מאסר ששה חודשים.

מיום 1.1.2012

תיקון מס' 8

ס"ח תשע"א מס' 2305 מיום 20.7.2011 עמ' 980 (ה"ח 384)

הוספת סעיף קטן 20(ד)

מיום 10.1.2017

תיקון מס' 11

ס"ח תשע"ז מס' 2595 מיום 10.1.2017 עמ' 327 (ה"ח 1065)

(ד) מי שהתקשר עם קבלן כוח אדם או עם קבלן שירות שאין לו רישיון, בניגוד להוראות סעיף 10ב מי שהתקשר עם קבלן כוח אדם שאין לו רישיון או היתר מיוחד, לפי העניין, בניגוד להוראות סעיף 10ב, או מי שהתקשר עם קבלן שירות שאין לו רישיון, בניגוד להוראות הסעיף האמור, דינו – הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, ואם קיבל שירות כוח אדם מקבלן כוח אדם שאין לו רישיון או שירות מקבלן כוח אדם שאין לו רישיון או היתר מיוחד, לפי העניין, או קיבל שירות מקבלן שירות שאין לו רישיון בניגוד להוראות אותו סעיף, דינו – הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין בעבור כל עובד שהועסק אצלו במסגרת שירות כוח האדם או השירות כאמור.

חובת פיקוח

21.  (א)  נושא משרה חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות כאמור בסעיף 20 בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר את חובתו האמורה, דינו - קנס כקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין; לענין סעיף זה, "נושא משרה" - מנהל פעיל בתאגיד, שותף - למעט שותף מוגבל - ופקיד שתפקידו למנוע הפרת חוק זה.

          (ב)  נעברה עבירה לפי סעיף 20 בידי תאגיד, חזקה היא שנושא משרה הפר חובתו האמורה בסעיף זה, אלא אם כן הוכיח שנהג ללא מחשבה פלילית וללא רשלנות ועשה כל שניתן כדי למנוע את העבירה.

דין המדינה (תיקון מס' 2)  תשס"א-2001 (תיקון מס' 9) תשע"ב-2011

21א.  לענין חוק זה דין המדינה כדין כל אדם אחר וכשהיא המעסיק בפועל, כדין כל מעסיק בפועל.

מיום 1.4.2001

תיקון מס' 2

ס"ח תשס"א מס' 1786 מיום 4.4.2001 עמ' 234 (ה"ח 2929)

הוספת סעיף 21א

מיום 19.6.2012

תיקון מס' 9

ס"ח תשע"ב מס' 2326 מיום 19.12.2011 עמ' 75 (ה"ח 363)

21א. לענין חוק זה דין המדינה כשהיא כדין כל אדם אחר וכשהיא המעסיק בפועל, כדין כל מעסיק בפועל.

שמירת דינים

22.  חוק זה בא להוסיף על הוראות כל חיקוק ולא לגרוע ממנו.

סמכות בית הדין

23.  לבית הדין לעבודה סמכות ייחודית לדון בתובענה שעילתה בהוראות חוק זה.

תיקון חוק בית הדין לעבודה – מס' 26

24.  בחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969, בתוספת השניה, בסופה יבוא: "חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, תשנ"ו-1996".

ביצוע ותקנות (תיקון מס' 7)  תש"ע-2010

25.  (א)  השר ממונה על ביצוע הוראות חוק זה, למעט סעיף 10(א), והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו.

          (ב)  שר הפנים ממונה על ביצוע הוראות סעיף 10(א) והוראות חוק זה החלות לעניין היתר לפי הסעיף האמור, והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצוען, לאחר התייעצות עם השר.

מיום 23.4.2010

תיקון מס' 7

ס"ח תש"ע מס' 2238 מיום 24.3.2010 עמ' 502 (ה"ח 426)

החלפת סעיף 25

הנוסח הקודם:

ביצוע ותקנות

25. השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.

תחילה והוראת מעבר

26.  תחילתו של חוק זה בתום ששה חודשים מיום פרסומו.

פרסום

27.  חוק זה יפורסם ברשומות תוך 20 ימים מיום קבלתו בכנסת.

(תיקון מס' 5) תשס"ט-2009 (תיקון מס' 6) תשס"ט-2009

תוספת ראשונה

(סעיף 12א(ה))

1.        ענף הבניין.

מיום 9.6.2009

תיקון מס' 5

ס"ח תשס"ט מס' 2199 מיום 9.6.2009 עמ' 140 (ה"ח 418)

הוספת תוספת

מיום 15.7.2009

תיקון מס' 6

ס"ח תשס"ט מס' 2203 מיום 23.7.2009 עמ' 245 (ה"ח 436)

תוספת ראשונה

(תיקון מס' 6) תשס"ט-2009

תוספת שניה

(ההגדרה "קבלן שירות" שבסעיף 1, וסעיף 10א)

1.        שמירה ואבטחה.

2.        ניקיון.

מיום 1.1.2010

תיקון מס' 6

ס"ח תשס"ט מס' 2203 מיום 23.7.2009 עמ' 245 (ה"ח 436)

הוספת תוספת שניה

                         שמעון פרס                           אורה נמיר

                               ראש הממשלה                           שרת העבודה והרווחה

            עזר ויצמן                             שבח וייס

              נשיא המדינה                               יושב ראש הכנסת

הודעה למנויים על עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו - הקש כאן

 


* פורסם ס"ח תשנ"ו מס' 1578 מיום 21.3.1996 עמ' 201 (ה"ח תשנ"ה מס' 2380 עמ' 381 וה"ח תשנ"ו מס' 2442 עמ' 207).

תוקן ס"ח תש"ס מס' 1748 מיום 28.7.2000 עמ' 247 (ה"ח תש"ס מס' 2879 עמ' 403) – תיקון מס' 1; לענין תחילה והוראות מעבר ר' התיקונים הנוספים: תוקן ס"ח תשס"א מס' 1786 מיום 4.4.2001 עמ' 234 (ה"ח תשס"א מס' 2929 עמ' 56) בסעיף 27 לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2001), תשס"א-2001 – תיקון מס' 1 (תיקון מס' 1). ס"ח תשס"ב מס' 1837 מיום 21.3.2002 עמ' 212 (ה"ח תשס"ב מס' 3081 עמ' 403) – תיקון מס' 1 (תיקון מס' 2). ס"ח תשס"ג מס' 1882 מיום 29.12.2002 עמ' 197  (ה"ח ממשלה תשס"ג מס' 4 עמ' 18) בסעיף 53 לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003), תשס"ג-2002 – תיקון מס' 1 (תיקון מס' 3). ס"ח תשס"ד מס' 1920 מיום 18.1.2004 עמ' 147 (ה"ח ממשלה תשס"ג מס' 64 עמ' 52) בסעיף 111 לחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה), תשס"ד-2004 – תיקון מס' 1 (תיקון מס' 4). ס"ח תשס"ה מס' 1997 מיום 11.4.2005 עמ' 419 (ה"ח ממשלה תשס"ג מס' 143 עמ' 354) בסעיף 54 לחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה), תשס"ה-2005 – תיקון מס' 1 (תיקון מס' 5).

ס"ח תשס"א מס' 1786 מיום 4.4.2001 עמ' 234 (ה"ח תשס"א מס' 2929 עמ' 56) – תיקון מס' 2 בסעיף 26 לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2001), תשס"א-2001.

ס"ח תשס"ב מס' 1831 מיום 17.2.2002 עמ' 171 (ה"ח תשס"ב מס' 3043 עמ' 16, ה"ח תשס"ב מס' 3065 עמ' 205, ה"ח תשס"ב מס' 3072 עמ' 224) – תיקון מס' 3 בסעיף 50 לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002), תשס"ב-2002; תחילתו ביום 1.3.2002.

ס"ח תשס"ה מס' 1997 מיום 11.4.2005 עמ' 364 (ה"ח הממשלה תשס"ה מס' 143 עמ' 354) – תיקון מס' 4 בסעיף 16 לחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה), תשס"ה-2005; תחילתו ביום 1.5.2005.

י"פ תשס"ח מס' 5777 מיום 20.2.2008 עמ' 1979 – הודעה תשס"ח-2008; תחילתה ביום 1.1.2008.

ס"ח תשס"ט מס' 2199 מיום 9.6.2009 עמ' 140 (ה"ח הממשלה תשס"ט מס' 418 עמ' 226) – תיקון מס' 5; ר' סעיף 3 לענין הוראת מעבר.

י"פ תשס"ט מס' 5971 מיום 29.6.2009 עמ' 4570 – הודעה תשס"ט-2009; תחילתה ביום 1.1.2009.

ס"ח תשס"ט מס' 2203 מיום 23.7.2009 עמ' 244 (ה"ח הממשלה תשס"ט מס' 436 עמ' 348) – תיקון מס' 6 בסעיף 136 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), תשס"ט-2009; ר' סעיף 137 לענין תחילה.

ס"ח תש"ע מס' 2238 מיום 24.3.2010 עמ' 501 (ה"ח הממשלה תשס"ט מס' 426 עמ' 290) – תיקון מס' 7 בסעיף 34 לחוק עובדים זרים (תיקון מס' 12), תש"ע-2010; ר' סעיף 36 לענין תחילה.

י"פ תש"ע מס' 6078 מיום 19.4.2010 עמ' 2619 – הודעה תש"ע-2010.

י"פ תשע"א מס' 6225 מיום 13.4.2011 עמ' 3769 – הודעה תשע"א-2011.

ס"ח תשע"א מס' 2305 מיום 20.7.2011 עמ' 979 (ה"ח הכנסת תשע"א מס' 384 עמ' 152) – תיקון מס' 8; תחילתו ביום 1.1.2012 ור' סעיף 3(ב) לענין תחולה.

ס"ח תשע"ב מס' 2326 מיום 19.12.2011 עמ' 75 (ה"ח הממשלה תשס"ח מס' 363 עמ' 376) – תיקון מס' 9 בסעיף 57 לחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, תשע"ב-2011; תחילתו שישה חודשים מיום פרסומו.

י"פ תשע"ב מס' 6400 מיום 3.4.2012 עמ' 3353 – הודעה תשע"ב-2012.

י"פ תשע"ג מס' 6627 מיום 11.7.2013 עמ' 6790 – הודעה תשע"ג-2013; תחילתה ביום 1.1.2013.

י"פ תשע"ד מס' 6806 מיום 20.5.2014 עמ' 5668 – הודעה תשע"ד-2014.

ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 600 (ה"ח הכנסת תשע"ד מס' 535 עמ' 44) – תיקון מס' 10 בחוק להחלפת המונח מעביד (תיקוני חקיקה), תשע"ד-2014 [לא בוצע כל תיקון].

י"פ תשע"ו מס' 7230 מיום 17.3.2016 עמ' 4461 – הודעה תשע"ו-2016.

ס"ח תשע"ז מס' 2595 מיום 10.1.2017 עמ' 327 (ה"ח הממשלה תשע"ו מס' 1065 עמ' 1232) – תיקון מס' 11 בסעיף 3 לחוק למניעת הסתננות ולהבטחת יציאתם של מסתננים מישראל (תיקוני חקיקה והוראות שעה) (תיקון), תשע"ז-2017.

י"פ תשע"ז מס' 7513 מיום 29.5.2017 עמ' 6200 – הודעה תשע"ז-2017.

י"פ תשע"ח מס' 7749 מיום 29.3.2018 עמ' 6658 – הודעה תשע"ח-2018.

[1] סמכויותיו הועברו לשר הרווחה והשירותים החברתיים: י"פ תשע"ז מס' 7394 מיום 7.12.2016 עמ' 1312.

[2] ר' אצילת סמכויות השר למנהל אגף הרישוי במינהל ההסדרה והאכיפה במשרד התעשיה המסחר והתעסוקה י"פ תשס"ז מס' 5604 מיום 12.12.2006 עמ' 852. [יש לשים לב להאצלה הנ"ל]

[3] סמכות שר הפנים, למעט הסמכות להתקין תקנות, הואצלה לראש רשות האוכלוסין וההגירה: י"פ תשע"ז מס' 7444 מיום 8.2.2017 עמ' 3338.