נבו ייצוגיות - מעקב אחרי חרות ותביעות

חוק ההתגוננות האזרחית, תשי"א-1951

 

 

בטחון – התגוננות אזרחית

תוכן ענינים

 

פרק ראשון: פירושים

Go

3

סעיף 1

הגדרות

Go

3

 

פרק שני: שירות ההתגוננות האזרחית

Go

4

סעיף 2

שירות ההתגוננות האזרחית

Go

4

סעיף 3

ראש הגא

Go

5

סעיף 5

מפקדי הגא מחוזיים

Go

5

סעיף 8

חברי הגא

Go

5

סעיף 8א

אזכורים

Go

6

סעיף 8ב

חבר ארגון עזר

Go

6

סעיף 8ג

אחריות לנזק

Go

6

סעיף 8ד

תפקידים צבאיים

Go

6

סעיף 9

סמכויות חבר הגא

Go

6

סעיף 9א

התקנת צופרים ומיתקני קשר

Go

7

סעיף 9ב

שירות הסעה לצורך הצלה

Go

7

סעיף 9ג

הכרזה על מצב  מיוחד בעורף

Go

8

סעיף 9ד

הוראות לעניין מצב מיוחד בעורף ושעת התקפה

Go

9

סעיף 10

תקציב הגא

Go

10

סעיף 10א

תקציב הגא מקומי

Go

10

 

פרק שלישי: מקלטים

Go

10

סעיף 11

פירושים

Go

10

סעיף 11א

תחולה על המדינה

Go

11

סעיף 11ב

מפרטים למקלט

Go

11

סעיף 12

הוראות לרשות מקומית

Go

11

סעיף 13

מחסים ציבוריים

Go

11

סעיף 13א

סמכות ראש הגא להועיד מקום למחסה ציבורי

Go

12

סעיף 14

התקנת מקלטים בבתים ובמפעלים

Go

12

סעיף 14א

החזקת מקלטים בבית ובמפעל

Go

14

סעיף 14ב

בנייה בקרקע פנוייה

Go

14

סעיף 14ג

חפירת תעלות

Go

14

סעיף 14ד

התאמות נגישות במקלטים לאנשים עם מוגבלות

Go

14

סעיף 15

השימוש במקלטים

Go

15

סעיף 16

הוראות לגבי מקום שנועד לשמש מקלט  לבית

Go

16

סעיף 17

זכות הסתלקות

Go

16

סעיף 18

השתתפות בהוצאות

Go

17

סעיף 19

דמי השתתפות   הוראות שונות

Go

17

סעיף 19א

ציוד במחסה ציבורי ובמקלט

Go

18

סעיף 19ב

האחראי לביצוע במקלט ציבורי ובמחסה ציבורי

Go

18

סעיף 19ג

האחראי לביצוע במפעל

Go

18

סעיף 19ד

האחראי לביצוע בבית שאיננו בית משותף

Go

18

סעיף 19ה

האחראי לביצוע בבית משותף

Go

19

סעיף 19ו

הוצאות הביצוע

Go

19

סעיף 19ז

הוצאות ההחזקה

Go

19

סעיף 19ח

אכיפת הביצוע

Go

19

סעיף 19ט

אי תחולה

Go

19

סעיף 20

בעל בית שלא ביצע עבודה נדרשת

Go

19

סעיף 20א

ביצוע עבודה נדרשת ע"י הדיירים

Go

19

סעיף 20ב

ביצוע עבודה נדרשת על ידי ממונה

Go

20

סעיף 20ג

חלוקת הוצאות הביצוע על ידי הרשויות וגבייתן

Go

20

סעיף 20ד

הזכות לפנות לבית המשפט בענין הוצאות

Go

20

סעיף 20ה

שמירת האחריות לקיום חובות

Go

20

סעיף 20ו

סמכויות ראש רשות מקומית

Go

20

 

פרק רביעי: ציוד ואימוני עובדים במפעלים

Go

21

סעיף 20ז

סמכות לחייב אימוני עובדים של מפעלים  ובציודם

Go

21

סעיף 20ח

הוצאות פעולות המשרתות יותר ממפעל אחד

Go

21

סעיף 20ט

דין האימונים כדין עבודה

Go

22

סעיף 20יא

הוצאות הרשות הקובעת

Go

22

סעיף 20יב

דין המדינה כמעביד

Go

22

 

פרק חמישי: פינוי מיטלטלין

Go

22

סעיף 21א

פינוי מטלטלין

Go

22

סעיף 21ב

שיפוי

Go

22

 

פרק ששי: חמרים מסוכנים

Go

23

סעיף 22א

הכרזה על חמרים מסוכנים

Go

23

סעיף 22ב

פיקוח על החזקה

Go

23

סעיף 22ג

סמכות בית המשפט בדבר אכיפת צו

Go

23

סעיף 22ד

דין מכירות

Go

23

סעיף 22ד1

שמירת דינים

Go

23

 

פרק שביעי: ציוד אישי

Go

23

סעיף 22ה

הטלת היטל

Go

23

סעיף 22ו

החייבים בהיטל והזכאים לקבלת ציוד

Go

24

סעיף 22ז

גביה על ידי המוסד לביטוח לאומי

Go

24

סעיף 22ח

ההיטל   תוספת לדמי ביטוח

Go

24

סעיף 22ט

חלוקת ציוד וטיפול בו

Go

24

סעיף 22י

סמכות בית דין לעבודה

Go

24

סעיף 22יא

ציוד שנרכש בתשלום

Go

24

 

פרק שמיני: כללי

Go

24

סעיף 23

המצאת מסמכים

Go

24

סעיף 23א

ניכוי חוב הרשות המקומית מסכומים המגיעים מהאוצר

Go

25

סעיף 24

עבירות

Go

25

סעיף 24א

ברירת קנס

Go

26

סעיף 25

ביטול

Go

26

סעיף 26

הוראות מעבר

Go

26

סעיף 27

ביצוע ותקנות

Go

26

 


חוק ההתגוננות האזרחית, תשי"א-1951*

פרק ראשון: פירושים

הגדרות (תיקון מס' 16) תשע"א-2011

1.    בחוק זה –

מיום 15.8.2011

תיקון מס' 16

ס"ח תשע"א מס' 2313 מיום 15.8.2011 עמ' 1052 (ה"ח 537)

החלפת סעיף 1

לנוסח סעיף 1 לפני החלפתו

          "אויב" – כהגדרתו בסעיף 91 לחוק העונשין, התשל"ז-1977;

          "ארגון עזר" – כל אחד מאלה:

(1)   אגודת מגן אדום בישראל, שהוקמה בחוק מגן דוד אדום, התש"י-1950;

(תיקון מס' 17) תשע"ב-2012

(2)   הרשות הארצית לכבאות והצלה;

(תיקון מס' 17) תשע"ב-2012

(3)   (נמחקה);

(4)   גוף שעיקר עיסוקו הצלת חיי אדם ושעזרתו נדרשת באופן מיידי לשם הצלת חיי אדם בעת התקפה, אשר שר הביטחון הכריז עליו ברשומות, בהסכמת השר שנקבע כאחראי על אותו גוף, ככל שנקבע, או השר הממונה על תחום פעילותו של אותו גוף, שהוא ארגון עזר, בהתאם לאמות מידה לעניין יכולותיו הארגוניות והמבצעיות ששר הביטחון הורה עליהן;

מיום 8.2.2013

תיקון מס' 17

ס"ח תשע"ב מס' 2381 מיום 8.8.2012 עמ' 740 (ה"ח 672)

(2) רשות כבאות, כהגדרתה בחוק שירותי הכבאות, התשי"ט-1959, וכן מפקח כבאות ראשי כמשמעותו בחוק האמור או מי מטעמו;

(2) הרשות הארצית לכבאות והצלה;

(3) ממונה על אירוע חומרים מסוכנים, כהגדרתו בחוק החומרים המסוכנים, התשנ"ג-1993;

          "דיני ההתגוננות האזרחית" – חוק זה, התקנות שהותקנו לפיו, וכן כל צו והוראה שניתנו לפיהם;

          "הגא" – שירות ההתגוננות האזרחית שהוקם בסעיף 2;

          "הרמטכ"ל", "חייל" ו"פקודות הצבא" – כהגדרתם בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955;

          "התגוננות אזרחית" – האמצעים הנקוטים לשם התגוננות מפני כל התקפה או סכנת התקפה על האוכלוסייה האזרחית או לשם צמצום תוצאותיה של התקפה כזאת, להוציא אמצעי לחימה שלא להגנה עצמית;

          "התקפה" – כל אחד מאלה:

(1)   הפצצה אווירית, הפגזה ארטילרית או רקטית וכל סוג אחר של ירי ארוך טווח מצד אויב;

(2)   ניסיון פגיעה מצד צבא של מדינת אויב;

(תיקון מס' 17) תשע"ב-2012

          "חבר ארגון עזר" – עובד ארגון עזר;

מיום 8.2.2013

תיקון מס' 17

ס"ח תשע"ב מס' 2381 מיום 8.8.2012 עמ' 740 (ה"ח 672)

"חבר ארגון עזר" – עובד ארגון עזר, ולעניין רשות כבאות – גם עובד המשרד לביטחון הפנים הכפוף למפקח הכבאות הראשי;

          "חוק רישום ציוד וגיוסו" – חוק רישום ציוד וגיוסו לצבא הגנה לישראל, התשמ"ז-1987;

          "מצב מיוחד בעורף" – מצב שהוכרז לפי סעיף 9ג;

(תיקון מס' 21) תשע"ז-2017

          "מתנדב בארגון עזר" – מי שממלא תפקיד בהתנדבות בארגון עזר, לרבות מי שמשרת בשירות אזרחי כהגדרתו בחוק שירות אזרחי, התשע"ז-2017 בארגון עזר;

מיום 1.4.2018

תיקון מס' 21

ס"ח תשע"ז מס' 2632 מיום 5.4.2017 עמ' 665 (ה"ח 947)

"מתנדב בארגון עזר" – מי שממלא תפקיד בהתנדבות בארגון עזר, לרבות מי שמשרת שירות לאומי או שירות אזרחי בשירות אזרחי כהגדרתו בחוק שירות אזרחי, התשע"ז-2017 בארגון עזר;

          "ראש רשות מקומית", בעירייה – ראש העירייה או סגנו, ובמועצה מקומית – ראש המועצה או סגנו;

          "רשות מקומית" – עירייה או מועצה מקומית, ובמקום שאין אלה – תאגיד או יחיד הממלאים בו למעשה תפקידים של שלטון מקומי;

          "שעת התקפה" – הזמן שבו מתנהלת בשטח מסוים התקפה, מתחילתה או ממתן אות אזעקה, לפי המוקדם, ועד מתן אות ארגעה או עד תום עשרים וארבע שעות מתחילת ההתקפה, לפי המוקדם; אירעו כמה התקפות בפרק זמן של עשרים וארבע שעות, יחל מניין עשרים וארבע השעות האמורות מההתקפה הראשונה;

          "תמרוני הגא" – אימונים של הגא או של ארגוני עזר שראש הגא הכריז עליהם כעל תמרוני הגא.

 

פרק שני: שירות ההתגוננות האזרחית

שירות ההתגוננות האזרחית

2.    מוקם בזה שירות ההתגוננות האזרחית, שיארגן וינהל את ההתגוננות האזרחית במדינה, ולמטרה זו יהיה מוסמך –

          (א)  להכין ולבצע תכניות התגוננות אזרחית, למדינה כולה או לכל שטח משטחיה;

(תיקון מס' 1) תשכ"ד-1964

          (ב)  לאמן את חברי הגא לתפקידי התגוננות אזרחית, לציידם, לארגנם ביחידות, לקבוע את סדרי הפיקוד והמשמעת ביחידות אלה ודרכי פעולתן;

          (ג)   לקבוע מדים או סימני היכר מיוחדים לחברי הגא;

          (ד)  להתקשר בחוזים, להחזיק במקרקעים ולרכוש מטלטלים;

          (ה)  לעשות עבודות בקרקע, להתקין מבנים ומיתקנים ולקיימם;

(תיקון מס' 1) תשכ"ד-1964 (תיקון מס' 15) תשע"א-2011 (תיקון מס' 16) תשע"א-2011

         (ו)   להדריך ולכוון את ארגוני העזר למילוי תפקידם בתחום ההתגוננות האזרחית ולהפעיל אותם ואת הציוד שברשותם בעת מצב מיוחד בעורף, בשעת התקפה או בשעת תמרוני הגא;

          (ז)   לתאם את פעולותיהם של משרדי הממשלה, של הרשויות המקומיות ושל מפעלים פרטיים בעניני ההתגוננות האזרחית;

(תיקון מס' 15) תשע"א-2011

          (ח)  לקבוע את אופן מתן ההתרעה לאוכלוסייה האזרחית, ובכלל זה לקבוע אותות אזעקה וארגעה ולהפעילם;

          (ט)  להדריך את האוכלוסיה בעניני התגוננות אזרחית ולציידה באמצעי התגוננות;

(תיקון מס' 15) תשע"א-2011

          (י)   לעזור לאוכלוסיה שנפגעה ולעשות כל פעולה אחרת הדרושה לשם מילוי תפקידו, בהתאם לדיני ההתגוננות האזרחית;

(תיקון מס' 1) תשכ"ד-1964

          (יא) לפעול – באישור שר הבטחון, אם בדרך כלל ואם לענין מסויים, ובתיאום עם הרשויות הנוגעות בדבר – להצלת נפש ורכוש שאינה כרוכה בהתגוננות אזרחית.

מיום 1.7.1964

תיקון מס' 1

ס"ח תשכ"ד מס' 429 מיום 1.7.1964 עמ' 126 (ה"ח 565)

(ב) לאמן את חברי הגא לתפקידי התגוננות אזרחית, לציידם, לארגנם ביחידות, לקבוע את סדרי הפיקוד והמשמעת ביחידות אלה ודרכי פעולתן;

(ג) לקבוע מדים או סימני היכר מיוחדים לחברי הגא;

(ד) להתקשר בחוזים, להחזיק במקרקעים ולרכוש מטלטלים;

(ה) לעשות עבודות בקרקע, להתקין מבנים ומיתקנים ולקיימם;

(ו) לאמן, לצייד, ולהדריך את ארגוני העזר להתגוננות אזרחית ולהפעילם בתקופת קרבות או בשעת תמרוני הגא;

(ו) להדריך ולכוון את ארגוני העזר למילוי תפקידם בתחום ההתגוננות האזרחית ולהפעיל אותם ואת הציוד שברשותם בתקופת קרבות או בשעת תמרוני הגא;

(ז) לתאם את פעולותיהם של משרדי הממשלה, של הרשויות המקומיות ושל מפעלים פרטיים בעניני ההתגוננות האזרחית;

(ח) לקבוע אותות אזעקה וארגעה ולהפעילם;

(ט) להדריך את האוכלוסיה בעניני התגוננות אזרחית ולציידה באמצעי התגוננות;

(י) לטפל בהסוואת מבנים, לעזור לאוכלוסיה שנפגעה ולעשות כל פעולה אחרת הדרושה לשם מילוי תפקידו, בהתאם לדיני ההתגוננות האזרחית;

(יא) לפעול – באישור שר הבטחון, אם בדרך כלל ואם לענין מסויים, ובתיאום עם הרשויות הנוגעות בדבר – להצלת נפש ורכוש שאינה כרוכה בהתגוננות אזרחית.

 

מיום 10.4.2011

תיקון מס' 15

ס"ח תשע"א מס' 2294 מיום 10.4.2011 עמ' 786 (ה"ח 537)

(ו) להדריך ולכוון את ארגוני העזר למילוי תפקידם בתחום ההתגוננות האזרחית ולהפעיל אותם ואת הציוד שברשותם בתקופת קרבות בעת מצב מיוחד בעורף או בשעת תמרוני הגא;

(ז) לתאם את פעולותיהם של משרדי הממשלה, של הרשויות המקומיות ושל מפעלים פרטיים בעניני ההתגוננות האזרחית;

(ח) לקבוע את אופן מתן ההתרעה לאוכלוסייה האזרחית, ובכלל זה לקבוע אותות אזעקה וארגעה ולהפעילם;

(ט) להדריך את האוכלוסיה בעניני התגוננות אזרחית ולציידה באמצעי התגוננות;

(י) לטפל בהסוואת מבנים, לעזור לאוכלוסיה שנפגעה ולעשות כל פעולה אחרת הדרושה לשם מילוי תפקידו, בהתאם לדיני ההתגוננות האזרחית;

 

מיום 15.8.2011

תיקון מס' 16

ס"ח תשע"א מס' 2313 מיום 15.8.2011 עמ' 1053 (ה"ח 537)

(ו) להדריך ולכוון את ארגוני העזר למילוי תפקידם בתחום ההתגוננות האזרחית ולהפעיל אותם ואת הציוד שברשותם בעת מצב מיוחד בעורף מצב מיוחד בעורף, בשעת התקפה או בשעת תמרוני הגא;

ראש הגא (תיקון מס' 11) תשנ"ג-1993

3.    (א)  שר הבטחון על פי המלצת הרמטכ"ל, ימנה קצין בצבא-הגנה לישראל לכהן בתפקיד ראש הגא. הודעה על מינויו תפורסם ברשומות.

(תיקון מס' 15) תשע"א-2011

          (ב)  ניהול הגא והפיקוד על כל חבריו יהיו בידי ראש הגא, שיהיה מוסמך לפעול בשם הגא בכל ענין, ובכלל זה להפעיל כל סמכות הנתונה בידי מפקד הגא מחוזי לפי דיני ההתגוננות האזרחית.

(תיקון מס' 11)  תשנ"ג-1993

          (ג)   מבלי לגרוע מהסמכויות שנמסרו למפקד הג"א מחוזי לפי חוק זה, רשאי הרמטכ"ל, באישור שר הבטחון וועדת החוץ והבטחון של הכנסת, לקבוע בפקודות הצבא את המחוזות שהפיקוד והניהול בהם לא יהא בידי ראש הג"א, וכן את התפקידים שהם ימלאו במסגרת הג"א וצבא-הגנה לישראל.

מיום 4.2.1993

סעיף קטן 3(ג) מיום 4.5.1993

תיקון מס' 11

ס"ח תשנ"ג מס' 1411 מיום 4.2.1993 עמ' 55 (ה"ח 2124)

3. (א) שר הבטחון על פי המלצת הרמטכ"ל, ימנה קצין בצבא-הגנה לישראל לכהן בתפקיד ראש הגא. הודעה על מינויו תפורסם ברשומות.

(ב) ניהול הגא והפיקוד על כל חבריו יהיו בידי ראש הגא, שיהיה מוסמך לפעול בשם הגא בכל ענין, פרט לענינים שנמסרו לאדם אחר בחוק זה או בתקנות שהותקנו לפיו.

(ג) מבלי לגרוע מהסמכויות שנמסרו למפקד הג"א מחוזי לפי חוק זה, רשאי הרמטכ"ל, באישור שר הבטחון וועדת החוץ והבטחון של הכנסת, לקבוע בפקודות הצבא את המחוזות שהפיקוד והניהול בהם לא יהא בידי ראש הג"א, וכן את התפקידים שהם ימלאו במסגרת הג"א וצבא-הגנה לישראל.

 

מיום 10.4.2011

תיקון מס' 15

ס"ח תשע"א מס' 2294 מיום 10.4.2011 עמ' 786 (ה"ח 537)

(ב) ניהול הגא והפיקוד על כל חבריו יהיו בידי ראש הגא, שיהיה מוסמך לפעול בשם הגא בכל ענין, פרט לענינים שנמסרו לאדם אחר בחוק זה או בתקנות שהותקנו לפיו ובכלל זה להפעיל כל סמכות הנתונה בידי מפקד הגא מחוזי לפי דיני ההתגוננות האזרחית.

(תיקון מס' 15) תשע"א-2011

4.    (בוטל).

מיום 1.10.1964

תיקון מס' 1

ס"ח תשכ"ד מס' 429 מיום 1.7.1964 עמ' 126 (ה"ח 565)

(ב) המועצה הארצית של הגא תהיה מורכבת מחברים אלה:

(1) ראש הגא, כיושב ראש;

(2) נציג אחד של כל שר כמפורט בזה: שר האוצר, שר הבריאות, שר המשטרה, שר העבודה ושר הפנים;

(3) נציג אחד של כל עיריה כמפורט בזה: עירית ירושלים, עירית תל אביב-יפו ועירית חיפה;

(4) נציג אחד של העיריות שלא פורטו בפסקה (3);

(5) שני נציגים של הרשויות המקומיות האחרות בישראל;

(6) נציג אחד של האגודה מגן דוד אדום בישראל;

(7) נציג אחד של האגודה מכבי אש מתנדבים;

(8) נציג אחד של ארגוני נשים;

(ב) המועצה הארצית של הגא תהיה מורכבת מחברים אלה:

(1) ראש הגא שיהיה יושב ראש המועצה;

(2) נציגיהם של שר האוצר, שר הבריאות, שר החינוך והתרבות, שר המשטרה, שר הסעד, שר העבודה, שר הפנים, שר השיכון ושר התחבורה — נציג אחד לכל שר, והוא יתמנה על ידיו מבין עובדי משרדו;

(3) נציגים של עירית ירושלים, עירית תל-אביב-יפו ועירית חיפה — נציג אחד לכל עיריה, והוא יתמנה על ידי מועצת העיריה;

(4) שני נציגים של העיריות שלא פורטו בפסקה (3), והם יתמנו על ידי שר הפנים, בהמלצת ארגון ארצי של רשויות מקומיות שהוא לדעת השר יציג ונוגע בדבר;

(5) שני נציגים של המועצות המקומיות, למעט המועצות האזוריות שהוקמו תוך שימוש בסמכויות לפי סעיף 5(3) לפקודת המועצות המקומיות, 1941, ונציג אחד של המועצות האזוריות, והם יתמנו על ידי שר הפנים בהמלצת ארגון ארצי של רשויות מקומיות שהוא לדעת השר יציג ונוגע בדבר;

(6) יושב ראש הועד הפועל של מגן דוד אדום בישראל;

(7) מפקח הכבאות הראשי שנתמנה על פי חוק שירותי הכבאות, תשי"ט–1959;

(8) נציגה אחת של ארגון נשים והיא תתמנה על ידי שר הפנים בהמלצת ארגון ארצי של ארגוני נשים, שהוא לדעת השר יציג ונוגע בדבר.

(ג) את הנציגים הנזכרים בסעיף קטן (ב), בפסקות (4) ו-(5) ימנה שר הפנים, את הנזכרים בפסקות (7) ו-(8) – ימנה שר הביטחון.

 

מיום 10.4.2011

תיקון מס' 15

ס"ח תשע"א מס' 2294 מיום 10.4.2011 עמ' 786 (ה"ח 537)

ביטול סעיף 4

הנוסח הקודם:

מועצה ארצית

4. (א) תוקם מועצה ארצית של הגא שתפעל כגוף מייעץ, על יד ראש הגא.

(ב) המועצה הארצית של הגא תהיה מורכבת מחברים אלה:

(1) ראש הגא שיהיה יושב ראש המועצה;

(2) נציגיהם של שר האוצר, שר הבריאות, שר החינוך והתרבות, שר המשטרה, שר הסעד, שר העבודה, שר הפנים, שר השיכון ושר התחבורה – נציג אחד לכל שר, והוא יתמנה על ידיו מבין עובדי משרדו;

(3) נציגים של עירית ירושלים, עירית תל-אביב-יפו ועירית חיפה – נציג אחד לכל עיריה, והוא יתמנה על ידי מועצת העיריה;

(4) שני נציגים של העיריות שלא פורטו בפסקה (3), והם יתמנו על ידי שר הפנים, בהמלצת ארגון ארצי של רשויות מקומיות שהוא לדעת השר יציג ונוגע בדבר;

(5) שני נציגים של המועצות המקומיות, למעט המועצות האזוריות שהוקמו תוך שימוש בסמכויות לפי סעיף 5(3) לפקודת המועצות המקומיות, 1941, ונציג אחד של המועצות האזוריות, והם יתמנו על ידי שר הפנים בהמלצת ארגון ארצי של רשויות מקומיות שהוא לדעת השר יציג ונוגע בדבר;

(6) יושב ראש הועד הפועל של מגן דוד אדום בישראל;

(7) מפקח הכבאות הראשי שנתמנה על פי חוק שירותי הכבאות, תשי"ט-1959;

(8) נציגה אחת של ארגון נשים והיא תתמנה על ידי שר הפנים בהמלצת ארגון ארצי של ארגוני נשים, שהוא לדעת השר יציג ונוגע בדבר.

(ג) (בוטל).

מפקדי הגא מחוזיים (תיקון מס' 1) תשכ"ד-1964  (תיקון מס' 11)  תשנ"ג-1993

5.    (א)  לצורך חוק זה יחלק ראש הג"א באישור הרמטכ"ל את שטח המדינה למחוזות הגא וימנה לכל מחוז מפקד הגא מחוזי, ובכל מקום בחוק זה המדבר במפקד הגא מחוזי – מפקד הגא של המחוז הנוגע בדבר במשמע.

          (ב)  מפקד הגא מחוזי יהיה אחראי לארגון ולניהול ההתגוננות האזרחית במחוזו ולשם כך יהיה לו –

(1)   הפיקוד על חברי הגא במחוז;

(תיקון מס' 15) תשע"א-2011

(2)   הסמכות להפעיל את ארגוני העזר שבמחוז בעת מצב מיוחד בעורף, בשעת התקפה ובשעת תמרוני הגא;

(3)   כל סמכות אחרת הנתונה להגא שתוענק לו לפי דיני ההתגוננות האזרחית.

מיום 1.7.1964

תיקון מס' 1

ס"ח תשכ"ד מס' 429 מיום 1.7.1964 עמ' 127 (ה"ח 565)

(א) לצורך חוק זה יחלק ראש הג"א את שטח המדינה למחוזות הגא וימנה לכל מחוז מפקד הגא מחוזי, ובכל מקום בחוק זה המדבר במפקד הגא מחוזי – מפקד הגא של המחוז הנוגע בדבר במשמע.

 

מיום 4.2.1993

תיקון מס' 11

ס"ח תשנ"ג מס' 1411 מיום 4.2.1993 עמ' 55 (ה"ח 2124)

(א) לצורך חוק זה יחלק ראש הג"א באישור הרמטכ"ל את שטח המדינה למחוזות הגא וימנה לכל מחוז מפקד הגא מחוזי, ובכל מקום בחוק זה המדבר במפקד הגא מחוזי – מפקד הגא של המחוז הנוגע בדבר במשמע.

 

מיום 10.4.2011

תיקון מס' 15

ס"ח תשע"א מס' 2294 מיום 10.4.2011 עמ' 786 (ה"ח 537)

(ב) מפקד הגא מחוזי יהיה אחראי לארגון ולניהול ההתגוננות האזרחית במחוזו ולשם כך יהיה לו –

(1) הפיקוד על חברי הגא במחוז;

(2) הסמכות להפעיל את ארגוני העזר שבמחוז בתקופת קרבות בעת מצב מיוחד בעורף, בשעת התקפה ובשעת תמרוני הגא;

(תיקון מס' 15) תשע"א-2011

6.    (בוטל).

מיום 1.10.1964

תיקון מס' 1

ס"ח תשכ"ד מס' 429 מיום 1.7.1964 עמ' 127 (ה"ח 565)

החלפת סעיף 6

הנוסח הקודם:

6. (א) בכל מחוז הגא תוקם מועצה מחוזית של הגא שתפעל כגוף מייעץ על יד מפקד הגא באותו מחוז ותמלא את התפקידים האחרים שנקבעו לה בחוק זה.

(ב) מועצה מחוזית תהיה מורכבת ממפקד הגא מחוזי, כיושב ראש, מנציגו של שר הפנים ומנציגי הרשויות המקומיות במחוז. שר הפנים יקבע את הרשויות המקומיות שימנו נציגים למועצה ומספר נציגיהן.

(ג) מפקד הגא מחוזי רשאי, באישור המועצה המחוזית, להטיל על חבר המועצה כל תפקיד הנוגע לשיתוף הציבור ומוסדותיו בהתגוננות אזרחית.

 

מיום 11.7.1969

תיקון מס' 2

ס"ח תשכ"ט מס' 562 מיום 11.7.1969 עמ' 156 (ה"ח 777)

(2) נציגים של שר הבריאות, שר החינוך והתרבות, שר המשטרה, שר הסעד, שר הפנים ושר התחבורה – נציג אחד לכל שר והוא יתמנה על ידיו מבין עובדי משרדו; אולם במחוז שהוא חלק של פיקוד הגא כאמור בסעיף 6א יבוא במקום כל אלה נציג שר הפנים בלבד שיתמנה על ידיו מבין עובדי משרדו;

 

מיום 10.4.2011

תיקון מס' 15

ס"ח תשע"א מס' 2294 מיום 10.4.2011 עמ' 786 (ה"ח 537)

ביטול סעיף 6

הנוסח הקודם:

מועצה מחוזית

6. (א) בכל מחוז הגא תוקם מועצה מחוזית של הגא, שתפעל כגוף מייעץ על יד מפקד הגא באותו מחוז ותמלא את התפקידים האחרים שנקבעו לה בחוק זה.

(ב) חבריה של מועצה מחוזית יהיו:

(1) מפקד הגא מחוזי, שיהיה יושב ראש המועצה;

(2) נציגים של שר הבריאות, שר החינוך והתרבות, שר המשטרה, שר הסעד, שר הפנים ושר התחבורה – נציג אחד לכל שר והוא יתמנה על ידיו מבין עובדי משרדו; אולם במחוז שהוא חלק של פיקוד הגא כאמור בסעיף 6א יבוא במקום כל אלה נציג שר הפנים בלבד שיתמנה על ידיו מבין עובדי משרדו;

(3) נציגי רשויות מקומיות במחוז, ושר הפנים יקבע אותן ואת מספר נציגיהן;

(4) נציג אחד של סניף מגן דוד אדום בישראל אשר במחוז, והוא יתמנה על ידי יושב ראש הועד הפועל של מגן דוד אדום בישראל;

(5) נציג אחד של רשויות הכבאות אשר במחוז, והוא יתמנה על ידי מפקח הכבאות הראשי;

(6) נציגה אחת של ארגון נשים במחוז, והיא תתמנה על ידי שר הפנים בהמלצת ארגון ארצי של ארגוני נשים, שהוא לדעת השר יציג ונוגע בדבר.

(ג) מפקד הגא מחוזי רשאי, באישור המועצה המחוזית, להטיל על חבר המועצה כל תפקיד הנוגע לשיתוף הציבור ומוסדותיו בהתגוננות האזרחית או להדרכתם, להכוונתם ולתיאום פעולתם של ארגוני העזר שבמחוז, ובלבד שתפקידים שיוטלו על חבר פלוני לא יחרגו מתחום הפעולות של השר או של הגוף שהוא מייצגו.

(תיקון מס' 15) תשע"א-2011

6א.     (בוטל).

מיום 11.7.1969

תיקון מס' 2

ס"ח תשכ"ט מס' 562 מיום 11.7.1969 עמ' 156 (ה"ח 777)

הוספת סעיף 6א

 

מיום 10.4.2011

תיקון מס' 15

ס"ח תשע"א מס' 2294 מיום 10.4.2011 עמ' 786 (ה"ח 537)

ביטול סעיף 6א

הנוסח הקודם:

פיקוד הגא

6א. (א) ראש הגא רשאי להורות כי שני מחוזות הגא או יותר יהיו פיקוד הגא, ומשעשה כן, ימנה קצין בצבא-הגנה לישראל להיות מפקד הגא פיקודי.

(ב) למפקד הגא פיקודי יהיו לגבי מחוזות הגא שבפיקודו התפקידים והסמכויות של מפקד הגא מחוזי, כולם או מקצתם, ותפקידים נוספים, הכל כפי שיורה ראש הגא.

(ג) בכל פיקוד הגא תוקם מועצה פיקודית של הגא שתפעל כגוף מייעץ על יד מפקד הגא פיקודי ותהא מורכבת מחברים אלה:

(1) מפקד הגא פיקודי, שיהיה יושב ראש המועצה;

(2) מפקדי הגא המחוזיים שבפיקוד;

(3) נציגיהם של שר הבריאות, שר החינוך והתרבות, שר המשטרה, שר הסעד, שר העבודה, שר הפנים ושר התחבורה – נציג אחד לכל שר והוא יתמנה על ידיו מבין עובדי משרדו;

(4) נציגי רשויות מקומיות בפיקוד, ושר הפנים יקבע אותן ואת מספר נציגיהן;

(5) נציג אחד של סניף מגן דוד אדום בישראל אשר בפיקוד, והוא יתמנה על ידי יושב ראש הועד הפועל של מגן דוד אדום בישראל;

(6) נציג אחד של רשויות הכבאות אשר בפיקוד, והוא יתמנה על ידי מפקח הכבאות הראשי;

(7) נציגה אחת של ארגון נשים בפיקוד, והיא תתמנה על ידי שר הפנים בהמלצת ארגון ארצי של ארגוני נשים, שהוא לדעת השר יציג ונוגע בדבר.

(ד) מפקד הגא פיקודי רשאי, באישור המועצה הפיקודית, להטיל על חבר המועצה כל תפקיד הנוגע לשיתוף הציבור ומוסדותיו בהתגוננות האזרחית או להדרכתם, להכוונתם ולתיאום פעולתם של ארגוני העזר שבפיקוד, ובלבד שהתפקידים שיוטלו על חבר פלוני לא יחרגו מתחום הפעולות של השר או של הגוף שהוא מייצגו.

(תיקון מס' 15) תשע"א-2011

6ב.     (בוטל).

מיום 1.10.1964

תיקון מס' 1

ס"ח תשכ"ד מס' 429 מיום 1.7.1964 עמ' 127 (ה"ח 565)

הוספת סעיף 6א

 

מיום 11.7.1969

תיקון מס' 2

ס"ח תשכ"ט מס' 562 מיום 11.7.1969 עמ' 157 (ה"ח 777)

6ב. (א) סדרי העבודה והדיונים של המועצה הארצית, המועצה הפיקודית, והמועצה המחוזית ושל ועדותיהן, לרבות המנין החוקי שלהן, ייקבעו בתקנות.

(ב) שום פעולה של המועצה הארצית, של המועצה הפיקודית, של המועצה המחוזית ושל ועדה מועדותיהן לא תיפסל מחמת זה בלבד שבשעת הפעולה היה מקומו של אחד החברים פנוי מכל סיבה שהיא.

 

מיום 10.4.2011

תיקון מס' 15

ס"ח תשע"א מס' 2294 מיום 10.4.2011 עמ' 786 (ה"ח 537)

ביטול סעיף 6ב

הנוסח הקודם:

סדרי העבודה של המועצות

6ב. (א) סדרי העבודה והדיונים של המועצה הארצית, המועצה הפיקודית, והמועצה המחוזית ושל ועדותיהן, לרבות המנין החוקי שלהן, ייקבעו בתקנות.

(ב) שום פעולה של המועצה הארצית, של המועצה הפיקודית, של המועצה המחוזית ושל ועדה מועדותיהן לא תיפסל מחמת זה בלבד שבשעת הפעולה היה מקומו של אחד החברים פנוי מכל סיבה שהיא.

(תיקון מס' 15) תשע"א-2011

7.    (בוטל).

מיום 1.7.1964

תיקון מס' 1

ס"ח תשכ"ד מס' 429 מיום 1.7.1964 עמ' 128 (ה"ח 565)

החלפת סעיף 7

הנוסח הקודם:

7. (א) שר הבטחון רשאי להכריז, באכרזה שתפורסם ברשומות, על כל תפקיד בהגא, אשר הפעולות הקשורות בו מוגבלות למבנה מסויים או לשטח סמוך לאותו מבנה, כעל תפקיד נדרש בהגא.

(ב) ראש הגא רשאי לאחר התייעצות עם המועצה הארצית לקבוע בצו, שיחול במדינה כולה או במחוז הגא מסויים או בחלק ממנו, הכל כפי שייקבע בצו, כי מפקד הגא מחוזי רשאי לקרוא בני אדם הגרים או העובדים במקום שבו חל הצו למלא תפקידים נדרשים בהגא.

(ג) ניתן צו לפי סעיף קטן (ב), רשאי מפקד הגא מחוזי של המקום שעליו חל הצו ולפי התנאים שנקבעו בו לתת לאדם הגר או העובד באותו מקום הודעה בכתב, כי הוא נקרא למלא תפקיד נדרש בהגא כמפורט בהודעה.

(ד) לא ייקרא למלא לפי סעיף זה תפקיד נדרש בהגא ולא יהיה חייב למלאו –

(1) הנמנה עם הכוחות הסדירים או עם כוחות המילואים של צבא הגנה לישראל;

(2) הנמנה עם משטרת ישראל;

(3) מי שנתקבל להגא כמתנדב;

(4) גבר למטה מגיל 16 או למעלה מגיל 55;

(5) אשה למטה מגיל 17 או למעלה מגיל 50;

(6) אשה הרה בתקופת הריונה ועד תום שנה אחת מיום גמר ההריון;

(7) אם לילד למטה מגיל 5 או מי שאחראי לו במקומה;

(8) מי שאינו עובד או שאינו גר במבנה שבו או סמוך לו יש למלא אותו תפקיד.

(ה) אדם שניתנה עליו הודעה לפי סעיף קטן (ג), רשאי תוך 15 יום לפנות למועצה המחוזית של הגא בבקשה לבטל את ההודעה ולקבל ממנה תעודה על הגשת בקשה כזאת.

(ו) המועצה המחוזית או ועדה שנבחרה לכך על ידיה רשאית לאשר את הבקשה או לדחותה. המועצה המחוזית או הועדה האמורה תודיע למבקש ולמפקד הגא מחוזי את החלטתה בבקשה.

(ז) לאחר שעבר הזמן הקבוע להגשת בקשה לביטול הודעה שניתנה לפי סעיף קטן (ג), והבקשה לא הוגשה, או הוגשה – והמועצה המחוזית או הועדה האמורה הודיעה את החלטתה על דחיית הבקשה, רשאי אותו מפקד הגא מחוזי להטיל על האדם שעליו ניתנה ההודעה את התפקיד הנדרש המפורט בה.

 

מיום 11.7.1969

תיקון מס' 2

ס"ח תשכ"ט מס' 562 מיום 11.7.1969 עמ' 157 (ה"ח 777)

החלפת סעיף 7

הנוסח הקודם:

7. שר הבטחון רשאי לקבוע בהכרזה שתפורסם ברשומות, כי תפקיד פלוני בהגא, שהפעולות הקשורות בו מוגבלות לתחום רשות מקומית אחת, הוא תפקיד נדרש בהגא.

 

מיום 10.4.2011

תיקון מס' 15

ס"ח תשע"א מס' 2294 מיום 10.4.2011 עמ' 786 (ה"ח 537)

ביטול סעיף 7

הנוסח הקודם:

תפקידים נדרשים בהגא

7. שר הבטחון רשאי להכריז על תפקיד פלוני בהגא כעל תפקיד נדרש בהגא, וכן רשאי הוא, באישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, להכריז על תפקיד נדרש בהגא כעל תפקיד נדרש חיוני.

(תיקון מס' 15) תשע"א-2011

7א.     (בוטל).

מיום 1.7.1964

תיקון מס' 1

ס"ח תשכ"ד מס' 429 מיום 1.7.1964 עמ' 128 (ה"ח 565)

הוספת סעיף 7א

 

מיום 11.7.1969

תיקון מס' 2

ס"ח תשכ"ט מס' 562 מיום 11.7.1969 עמ' 157 (ה"ח 777)

(ב) ניתן צו לפי סעיף קטן (א) רשאי מפקד הגא מחוזי של המקום שעליו חל הצו, ולפי התנאים שנקבעו בו או קצין שהמפקד הסמיכו לכך ולפי התנאים שנקבעו בצו, לתת לאדם הגר או העובד באותו מקום הודעה בכתב, כי הוא הוצב למלא תפקיד נדרש בהגא (להלן – הודעת הצבה). אדם שניתנה לו הודעת הצבה מותר לקרוא לו ליטול חלק בתמרוני הגא או למלא תפקיד נדרש בהגא, ובלבד שבתקופה שאינה תקופת קרבות לא ייקרא אדם לשירות חדשי העולה על שלוש שעות לחודש ולשירות שנתי העולה על שלושה ימים לשנה ובלבד שבתקופה שאינה תקופת קרבות –

(1) לא ייקרא אדם לפי סעיף זה לשירות שנתי או חדשי באחד מימי מנוחתו כמשמעותם בפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח-1948;

(2) לא ייקרא אדם לשירות חדשי לזמן שלמעלה משלוש שעות לחודש ולשירות שנתי לזמן שלמעלה משלושה ימים לשנה.

(בב) בעל תפקיד נדרש שניתנה לו הודעת הצבה ימסור לרשות ובמועד שנקבעו בתקנות הודעה בכתב על שמו, גילו, משלח ידו, נסיונו המקצועי המעשי, מענו, מקום עסקיו או עבודתו ומצבו המשפחתי, וכן ימסור הודעה בכתב כאמור על כל שינוי שחל בפרטים אלה, על יציאתו לחוץ-לארץ העולה לפי המשוער על חודש ימים ועל שובו.

(ג) שירות שנתי לפי סעיף זה יהיה רצוף, אולם מפקד הגא מחוזי רשאי להורות כי תקופת השירות תחולק –

(1) לשנים – אם ראש הגא הרשה זאת לגבי אותה שנת שירות, בין ביחס לאדם מסויים ובין ביחס לסוג של בני-אדם או בדרך כלל; או

(2) לשנים או יותר – אם הסכים לכך האדם הנוגע בדבר בכתב.

(ד) צו או הוראה לפי סעיף זה אינם טעונים פרסום ברשומות.

(ה) בסעיף זה, "קצין" – לרבות בעל דרגת קצונה של הגא.

 

מיום 10.4.2011

תיקון מס' 15

ס"ח תשע"א מס' 2294 מיום 10.4.2011 עמ' 786 (ה"ח 537)

ביטול סעיף 7א

הנוסח הקודם:

הודעת קריאה לתפקיד נדרש או לתמרונים

7א. (א) ראש הגא רשאי, לאחר התייעצות עם המועצה הארצית, לקבוע בצו, כי מפקד הגא מחוזי רשאי לקרוא בני אדם הגרים או העובדים במקום שבו חל הצו למלא תפקידים נדרשים בהגא או ליטול חלק בתמרוני הגא; צו כאמור יכול שיחול במדינה כולה או במחוז הגא מסויים או בחלק ממנו.

(ב) ניתן צו לפי סעיף קטן (א) רשאי מפקד הגא מחוזי של המקום שעליו חל הצו, או קצין שהמפקד הסמיכו לכך ולפי התנאים שנקבעו בצו, לתת לאדם הגר או העובד באותו מקום הודעה בכתב, כי הוא הוצב למלא תפקיד נדרש בהגא (להלן – הודעת הצבה). אדם שניתנה לו הודעת הצבה מותר לקרוא לו ליטול חלק בתמרוני הגא או למלא תפקיד נדרש בהגא, ובלבד שבתקופה שאינה תקופת קרבות –

(1) לא ייקרא אדם לפי סעיף זה לשירות שנתי או חדשי באחד מימי מנוחתו כמשמעותם בפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח-1948;

(2) לא ייקרא אדם לשירות חדשי לזמן שלמעלה משלוש שעות לחודש ולשירות שנתי לזמן שלמעלה משלושה ימים לשנה.

(בב) בעל תפקיד נדרש שניתנה לו הודעת הצבה ימסור לרשות ובמועד שנקבעו בתקנות הודעה בכתב על שמו, גילו, משלח ידו, נסיונו המקצועי המעשי, מענו, מקום עסקיו או עבודתו ומצבו המשפחתי, וכן ימסור הודעה בכתב כאמור על כל שינוי שחל בפרטים אלה, על יציאתו לחוץ-לארץ העולה לפי המשוער על חודש ימים ועל שובו.

(ג) שירות שנתי לפי סעיף זה יהיה רצוף, אולם מפקד הגא מחוזי רשאי להורות כי תקופת השירות תחולק –

(1) לשנים – אם ראש הגא הרשה זאת לגבי אותה שנת שירות, בין ביחס לאדם מסויים ובין ביחס לסוג של בני-אדם או בדרך כלל; או

(2) לשנים או יותר – אם הסכים לכך האדם הנוגע בדבר בכתב.

(ד) צו או הוראה לפי סעיף זה אינם טעונים פרסום ברשומות.

(ה) בסעיף זה, "קצין" – לרבות בעל דרגת קצונה של הגא.

(תיקון מס' 15) תשע"א-2011

7ב.     (בוטל).

מיום 1.7.1964

תיקון מס' 1

ס"ח תשכ"ד מס' 429 מיום 1.7.1964 עמ' 128 (ה"ח 565)

הוספת סעיף 7ב

 

מיום 11.7.1969

תיקון מס' 2

ס"ח תשכ"ט מס' 562 מיום 11.7.1969 עמ' 157 (ה"ח 777)

הוספת סעיף קטן 7ב(ג)

 

מיום 10.4.2011

תיקון מס' 15

ס"ח תשע"א מס' 2294 מיום 10.4.2011 עמ' 786 (ה"ח 537)

ביטול סעיף 7ב

הנוסח הקודם:

פטור מתפקיד נדרש

7ב. (א) לא יוצב אדם למלא תפקיד נדרש בהגא, לא ייקרא למלאו ולא יהיה חייב למלאו או ליטול חלק בתמרוני הגא, אם הוא אחד מאלה:

(1) נמנה עם הכוחות הסדירים או עם כוחות המילואים של צבא-הגנה לישראל;

(2) נמנה עם משטרת ישראל;

(3) נמנה עם הגא כמתנדב;

(4) גבר למטה מגיל 16 או למעלה מגיל 62;

(5) אשה למטה מגיל 17 או למעלה מגיל 50;

(6) אשה הרה בתקופת הריונה ועד תום שנה אחת מגמר ההריון;

(7) אם לילד למטה מגיל 5 או מי שאחראי לו במקומה;

(8) אם מרובת ילדים אף אם גילם 5 שנים או יותר או מי שאחראי להם, הכל לפי כללים שייקבעו בתקנות.

(ב) לא יוצב אדם למלא תפקיד נדרש בהגא, לא ייקרא למלאו ולא יהיה חייב למלאו או ליטול חלק בתמרוני הגא מחוץ לתחום הרשות המקומית שבו הוא גר או עובד.

(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב) מותר יהיה להציב אדם למלא תפקיד נדרש חיוני, לקרוא לו למלא תפקיד כאמור או לקרוא לו ליטול חלק בתמרוני הגא, אף מחוץ לתחום הרשות המקומית שבו הוא גר או עובד, ובלבד שלא יוצב או ייקרא כך מחוץ לתחום מחוז הגא שבו הוא גר או עובד.

(תיקון מס' 15) תשע"א-2011

7ג.     (בוטל).

מיום 1.7.1964

תיקון מס' 1

ס"ח תשכ"ד מס' 429 מיום 1.7.1964 עמ' 129 (ה"ח 565)

הוספת סעיף 7ג

 

מיום 10.4.2011

תיקון מס' 15

ס"ח תשע"א מס' 2294 מיום 10.4.2011 עמ' 786 (ה"ח 537)

ביטול סעיף 7ג

הנוסח הקודם:

בקשה לבטל הודעת הצבה או קריאה

7ג. (א) אדם שהוצב למלא תפקיד נדרש בהגא רשאי לפנות למועצה המחוזית של הגא בבקשה לבטל את הודעת ההצבה, ולקבל ממנה תעודה על הגשת בקשה כזאת.

(ב) אדם שנקרא ליטול חלק בתמרוני הגא או למלא תפקיד נדרש בהגא רשאי תוך 15 יום – ובתקופת קרבות תוך 5 ימים – מהיום שבו הומצאה לו הקריאה, לפנות למועצה המחוזית של הגא בבקשה לבטל את הקריאה או לדחותה ולקבל ממנה תעודה על הגשת בקשה כזאת.

(ג) המועצה המחוזית או ועדה שנבחרה לכך על ידה רשאיות, בהתחשב בטעמים הקשורים בצרכי החינוך, ההתיישבות או המשק הלאומי, או בטעמי בריאות, טעמי משפחה או טעמים אחרים כיוצא באלה, לאשר את הבקשה או לדחותה; בתקופת קרבות חייבות הן לדון בבקשה תוך שלושה ימים מיום קבלתה.

(ד) מי שביקש לפי סעיף זה ביטול הודעה לפי סעיף 7א(ב) מטעמי בריאות, רשאי לבקש, באותו מעמד, שייבדק בדיקה רפואית בדבר כשרו למילוי התפקיד הנדרש בדרך שיקבע שר הבטחון בהתייעצות עם שר הבריאות; נמצא בלתי כשר למילוי התפקיד בבדיקה כאמור, תבוטל ההודעה.

(ה) המועצה המחוזית או ועדה שנבחרה כאמור תודיע למבקש ולמפקד הגא מחוזי את החלטתה בבקשה.

(תיקון מס' 15) תשע"א-2011

7ד.     (בוטל).

מיום 1.7.1964

תיקון מס' 1

ס"ח תשכ"ד מס' 429 מיום 1.7.1964 עמ' 129 (ה"ח 565)

הוספת סעיף 7ד

 

מיום 10.4.2011

תיקון מס' 15

ס"ח תשע"א מס' 2294 מיום 10.4.2011 עמ' 786 (ה"ח 537)

ביטול סעיף 7ד

הנוסח הקודם:

חיוב למלא אחרי קריאה

7ד. החובה למלא אחרי קריאה לפי סעיף 7א(ב) לא תחול עד שעבר הזמן להגשת בקשה לביטול הקריאה או לדחייתה, ואם הוגשה הבקשה – עד שנדחתה; אולם בתקופת קרבות אין בהגשת הבקשה כדי לפטור אדם מן החובה כל עוד לא הוחלט לאשר את הבקשה.

(תיקון מס' 15) תשע"א-2011

7ה.     (בוטל).

מיום 11.7.1969

תיקון מס' 2

ס"ח תשכ"ט מס' 562 מיום 11.7.1969 עמ' 158 (ה"ח 777)

הוספת סעיף 7ה

 

מיום 1.10.1977

תיקון מס' 6

ס"ח תשל"ז מס' 862 מיום 12.5.1977 עמ' 218 (ה"ח 1298)

(א) הממלא תפקיד נדרש לפי סעיף 7א, או מי שהוא חבר ארגון עזר ואינו זכאי לשכר מהארגון, וממלא על פי הוראות מפקד הגא מחוזי תפקיד בתחום ההתגוננות האזרחית, זכאי בתקופת קרבות, בעד כל יום שבו מילא תפקיד כאמור, לתשלום מאוצר המדינה, כפי שנקבע אותה שעה בצו לפי סעיף 3(ב) לחוק שירות מילואים (תגמולים), תשי"ט-1959 [נוסח משולב], למשרת בשירות חירום בשיעור המקדמה המשתלמת למשרת במילואים על פי סעיף 127עו(א) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח-1968, אולם אם שולמה לו בעד אותו יום על ידי מעבידו תמורה כל שהיא המשתלמת בעד עבודה, רשאי המעביד לנכות סכום השווה למה ששולם בעד אותו יום מאוצר המדינה מכל תשלום המגיע מהמעביד לאותו אדם בעד עבודתו או בקשר אליה.

 

מיום 10.4.2011

תיקון מס' 15

ס"ח תשע"א מס' 2294 מיום 10.4.2011 עמ' 786 (ה"ח 537)

ביטול סעיף 7ה

הנוסח הקודם:

תשלום בתקופת קרבות

7ה. (א) הממלא תפקיד נדרש לפי סעיף 7א, או מי שהוא חבר ארגון עזר ואינו זכאי לשכר מהארגון, וממלא על פי הוראות מפקד הגא מחוזי תפקיד בתחום ההתגוננות האזרחית, זכאי בתקופת קרבות, בעד כל יום שבו מילא תפקיד כאמור, לתשלום מאוצר המדינה, בשיעור המקדמה המשתלמת למשרת במילואים על פי סעיף 127עו(א) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח-1968, אולם אם שולמה לו בעד אותו יום על ידי מעבידו תמורה כל שהיא המשתלמת בעד עבודה, רשאי המעביד לנכות סכום השווה למה ששולם בעד אותו יום מאוצר המדינה מכל תשלום המגיע מהמעביד לאותו אדם בעד עבודתו או בקשר אליה.

(ב) שר הבטחון רשאי לתאם, לענין סעיף זה, את סולם הדרגות בהגא ובארגון העזר לסולם הדרגות בצבא-הגנה לישראל.

חברי הגא (תיקון מס' 16) תשע"א-2011

8.    (א)  אלה הם חברי הגא:

(1)   חייל שנשלח לשרת בהגא בהתאם לפקודות הצבא;

(2)   מי שנתקבל להגא כמתנדב.

(תיקון מס' 16) תשע"א-2011

          (ב)  לא יתקבל אדם להגא כמתנדב, אלא לאחר שחתם על הצהרת התנדבות שבה יפורטו התפקיד או התפקידים שמותר יהיה להטיל על חותם ההצהרה, סמכויותיו, חובותיו וזכויותיו.

(תיקון מס' 16) תשע"א-2011

          (ג)   מי שנתקבל להגא כמתנדב רשאי להודיע על הפסקת התנדבותו בהתאם לכללים שיקבע ראש הגא, ובלבד שלא יפסיק את התנדבותו טרם סיום פעולות ההצלה בשטח מותקף שלשם ביצוען התנדב, או טרם חלוף ארבעים ושמונה שעות מעת ההודעה, לפי המוקדם מבין השניים.

(תיקון מס' 16) תשע"א-2011

          (ד)  מי שנתקבל להגא כמתנדב ונקרא להתייצס לשירות ביטחון לפי חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986, לשירות מילואים לפי חוק שירות המילואים, התשס"ח-2008, או לשירות עבודה לפי חוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ"ז-1967, לא יתייצב לשם מילוי תפקידו בהגא, ואם נקרא לשירות כאמור לאחר שהתייצב בהגא – ימלא אחר הוראות הקריאה לשירות.

(תיקון מס' 16) תשע"א-2011

          (ה)  (בוטל).

          (ו)   לצורך אחריות פלילית ואחריות לנזקים יהיה דינו של חבר הגא לגבי מעשה שעשה או שנמנע מעשותו בקשר למילוי תפקידו, כדינו של פקיד ממשלה.

(תיקון מס' 18) תשע"ז-2016

          (ז)   (1)   מי שהתקבל להגא כמתנדב, ונחבל בחבלת שירות או חלה במחלת שירות, בשעת שירותו בתפקיד בהגא עקב מילוי תפקידו זה, או שמת כתוצאה מחבלת שירות או ממחלת שירות שאירעו בנסיבות כאמור, יחולו עליו ועל בני משפחתו חוקי השיקום, ולעניין חוקי השיקום יראו אותו כחייל שהוא חייל בשירות קבע, את שירותו בתפקיד בהגא כשירות צבאי, ואת יום גמר התפקיד – כיום שחרורו מהשירות הצבאי;

(2)   מי שהתקבל להגא כמתנדב, ונחבל בחבלה שאינה חבלת שירות או חלה במחלה שאינה מחלת שירות, שאירעו בנסיבות כאמור בפסקה (1) ואינן פגיעת איבה, יחולו עליו הוראות פרק י"ג לחוק הביטוח הלאומי.

(תיקון מס' 18) תשע"ז-2016

          (ח)  בסעיף זה ובסעיף 8ב –

          "חבלה", "חבלת שירות", "חייל בשירות קבע", "מחלה" ו"מחלת שירות" – כהגדרתם בחוקי השיקום, לפי העניין;

          "חוק הביטוח הלאומי" – חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995;

          "חוקי השיקום" – חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 [נוסח משולב], וחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י-1950;

          "פגיעת איבה" – כהגדרתה בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970.

מיום 1.7.1964

סעיף קטן 8(ז) מיום 21.3.1951

תיקון מס' 1

ס"ח תשכ"ד מס' 429 מיום 1.7.1964 עמ' 129 (ה"ח 565)

8. (א) אלה הם חברי הגא:

(1) הנמנה עם כוחות המילואים של צבא-הגנה לישראל שנשלח להגא לשרת בו את שירות המילואים שהוא חייב בו על פי חוק שירות בטחון, תש"ט-1949;

(2) מי שנתקבל להגא כמתנדב;

(3) מי שהוטל עליו תפקיד נדרש בהגא לפי סעיף 7;

(3) מי שחוייב לפי פרק זה למלא תפקיד נדרש בהגא או ליטול חלק בתמרוני הגא.

(ב) לא יתקבל אדם להגא כמתנדב, אלא לאחר שחתם על הצהרת התנדבות שבה יפורט התפקיד או התפקידים שמותר יהיה להטיל על חותם ההצהרה.

(ג) התנאים שלפיהם רשאי אדם שנתקבל להגא כמתנדב להפסיק את חברותו בהגא ייקבעו בתקנות.

(ד) חבר הגא חייב למלא את התפקיד או התפקידים שהוטלו עליו כחוק ולציית לכל פקודה או הוראה חוקית שניתנה לו על ידי הממונים עליו.

(ה) לגבי אדם שהוא חבר הגא בתוקף סעיף קטן (א)(1), בא סעיף קטן (ד) להוסיף על הוראות חוק שירות בטחון, תש"ט-1949, ולא לגרוע מהן, ולצורך אותו חוק רואים את הגא כיחידת מילואים של צבא-הגנה לישראל ואת דרגות מפקדי הגא כדרגות מפקדים בחיל היבשה.

(ו) לצורך אחריות פלילית ואחריות לנזקים יהיה דינו של חבר הגא לגבי מעשה שעשה או שנמנע מעשותו בקשר למילוי תפקידו, כדינו של פקיד ממשלה.

(ז) חבר הגא שנחבל או חלה בשעת שירותו בתפקיד בהגא עקב מילוי תפקידו זה, יחולו עליו ועל בני משפחתו חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תש"ט-1949, וחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), תש"י-1950, ולצורך חוקים אלה יראו את שירותו בתפקיד בהגא כשירות צבאי, ואת יום גמר התפקיד – כיום שחרורו מהשירות הצבאי.

(ז) חבר הגא שנחבל או חלה בשעת שירותו בתפקיד בהגא עקב מילוי תפקידו זה או שמת כתוצאה מחבלה או ממחלה שאירעו בנסיבות כאמור, יחולו עליו ועל בני משפחתו חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט-1959 [נוסח משולב], וחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), תש"י-1950, ולצורך חוקים אלה יראו את שירותו בתפקיד בהגא כשירות צבאי, ואת יום גמר התפקיד – כיום שחרורו מהשירות הצבאי.

 

מיום 11.7.1969

תיקון מס' 2

ס"ח תשכ"ט מס' 562 מיום 11.7.1969 עמ' 158 (ה"ח 777)

הוספת פסקאות 8(א)(4), 8(א)(5)

 

מיום 10.4.2011

תיקון מס' 15

ס"ח תשע"א מס' 2294 מיום 10.4.2011 עמ' 786 (ה"ח 537)

מחיקת פסקה 8(א)(3)

הנוסח הקודם:

(3) מי שחוייב לפי פרק זה למלא תפקיד נדרש בהגא או ליטול חלק בתמרוני הגא;

 

מיום 15.8.2011

תיקון מס' 16

ס"ח תשע"א מס' 2313 מיום 15.8.2011 עמ' 1053 (ה"ח 537)

8. (א) אלה הם חברי הגא:

(1) הנמנה עם כוחות המילואים של צבא-הגנה לישראל שנשלח להגא לשרת בו את שירות המילואים שהוא חייב בו על פי חוק שירות בטחון, תש"ט-1949;

(2) מי שנתקבל להגא כמתנדב;

(3) (נמחקה);

(4) מי שהתנדב לשירות מילואים ונשלח להגא על מנת לשרת בו;

(5) מי שנשלח להגא על מנת לשרת בו והוא נמנה עם הכוחות הסדירים של צבא-הגנה לישראל, אם על פי חוק שירות בטחון, תשי"ט-1959 [נוסח משולב], ואם על פי התנדבות, בין בהתחייבות לשירות קבע ובין בדרך אחרת.

(א) אלה הם חברי הגא:

(1) חייל שנשלח לשרת בהגא בהתאם לפקודות הצבא;

(2) מי שנתקבל להגא כמתנדב.

(ב) לא יתקבל אדם להגא כמתנדב, אלא לאחר שחתם על הצהרת התנדבות שבה יפורט יפורטו התפקיד או התפקידים שמותר יהיה להטיל על חותם ההצהרה ההצהרה, סמכויותיו, חובותיו וזכויותיו.

(ג) התנאים שלפיהם רשאי אדם שנתקבל להגא כמתנדב להפסיק את חברותו בהגא ייקבעו בתקנות.

(ד) חבר הגא חייב למלא את התפקיד או התפקידים שהוטלו עליו כחוק ולציית לכל פקודה או הוראה חוקית שניתנה לו על ידי הממונים עליו.

(ג) מי שנתקבל להגא כמתנדב רשאי להודיע על הפסקת התנדבותו בהתאם לכללים שיקבע ראש הגא, ובלבד שלא יפסיק את התנדבותו טרם סיום פעולות ההצלה בשטח מותקף שלשם ביצוען התנדב, או טרם חלוף ארבעים ושמונה שעות מעת ההודעה, לפי המוקדם מבין השניים.

(ד) מי שנתקבל להגא כמתנדב ונקרא להתייצס לשירות ביטחון לפי חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986, לשירות מילואים לפי חוק שירות המילואים, התשס"ח-2008, או לשירות עבודה לפי חוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ"ז-1967, לא יתייצב לשם מילוי תפקידו בהגא, ואם נקרא לשירות כאמור לאחר שהתייצב בהגא – ימלא אחר הוראות הקריאה לשירות.

(ה) לגבי אדם שהוא חבר הגא בתוקף סעיף קטן (א)(1), בא סעיף קטן (ד) להוסיף על הוראות חוק שירות בטחון, תש"ט-1949, ולא לגרוע מהן, ולצורך אותו חוק רואים את הגא כיחידת מילואים של צבא-הגנה לישראל ואת דרגות מפקדי הגא כדרגות מפקדים בחיל היבשה.

(ו) לצורך אחריות פלילית ואחריות לנזקים יהיה דינו של חבר הגא לגבי מעשה שעשה או שנמנע מעשותו בקשר למילוי תפקידו, כדינו של פקיד ממשלה.

(ז) חבר הגא שנחבל מי שנתקבל להגא כמתנדב, ונחבל או חלה בשעת שירותו בתפקיד בהגא עקב מילוי תפקידו זה או שמת כתוצאה מחבלה או ממחלה שאירעו בנסיבות כאמור, יחולו עליו ועל בני משפחתו חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט-1959 [נוסח משולב], וחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), תש"י-1950, ולצורך חוקים אלה יראו את שירותו בתפקיד בהגא כשירות צבאי, ואת יום גמר התפקיד – כיום שחרורו מהשירות הצבאי.

 

מיום 27.4.2017

תיקון מס' 18

ס"ח תשע"ז מס' 2592 מיום 29.12.2016 עמ' 244 (ה"ח 1083)

(ז) מי שנתקבל להגא כמתנדב, ונחבל או חלה בשעת שירותו בתפקיד בהגא עקב מילוי תפקידו זה או שמת כתוצאה מחבלה או ממחלה שאירעו בנסיבות כאמור, יחולו עליו ועל בני משפחתו חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט-1959 [נוסח משולב], וחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), תש"י-1950, ולצורך חוקים אלה יראו את שירותו בתפקיד בהגא כשירות צבאי, ואת יום גמר התפקיד – כיום שחרורו מהשירות הצבאי.

(ז) (1) מי שהתקבל להגא כמתנדב, ונחבל בחבלת שירות או חלה במחלת שירות, בשעת שירותו בתפקיד בהגא עקב מילוי תפקידו זה, או שמת כתוצאה מחבלת שירות או ממחלת שירות שאירעו בנסיבות כאמור, יחולו עליו ועל בני משפחתו חוקי השיקום, ולעניין חוקי השיקום יראו אותו כחייל שהוא חייל בשירות קבע, את שירותו בתפקיד בהגא כשירות צבאי, ואת יום גמר התפקיד – כיום שחרורו מהשירות הצבאי;

(2) מי שהתקבל להגא כמתנדב, ונחבל בחבלה שאינה חבלת שירות או חלה במחלה שאינה מחלת שירות, שאירעו בנסיבות כאמור בפסקה (1) ואינן פגיעת איבה, יחולו עליו הוראות פרק י"ג לחוק הביטוח הלאומי.

(ח) בסעיף זה ובסעיף 8ב –

"חבלה", "חבלת שירות", "חייל בשירות קבע", "מחלה" ו"מחלת שירות" – כהגדרתם בחוקי השיקום, לפי העניין;

"חוק הביטוח הלאומי" – חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995;

"חוקי השיקום" – חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 [נוסח משולב], וחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י-1950;

"פגיעת איבה" – כהגדרתה בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970.

אזכורים (תיקון מס' 1) תשכ"ד-1964

8א.     כל חיקוק המדבר בחוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט-1959 [נוסח משולב], או בחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), תש"י-1950, ייקרא כאילו היה מדבר גם בסעיף 8 לחוק זה, הכל לפי הענין, והוא כשאין כוונה אחרת משתמעת.

מיום 1.7.1964

תיקון מס' 1

ס"ח תשכ"ד מס' 429 מיום 1.7.1964 עמ' 129 (ה"ח 565)

הוספת סעיף 8א

חבר ארגון עזר (תיקון מס' 16) תשע"א-2011

8ב.     (א)  חבר ארגון עזר חייב לציית לכל הוראה שניתנה לו בתחום ההתגוננות האזרחית מהגורמים המוסמכים לפי חוק זה, לצורך מילוי תפקידו.

          (ב)  חבר ארגון עזר שנקרא להתייצב לשירות ביטחון לפי חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986, לשירות מילואים לפי חוק שירות המילואים, התשס"ח-2008, או לשירות עבודה לפי חוק שירות עבודה בשעת בשעת חירום, התשכ"ז-1967, לא יתייצב לשם מילוי תפקידו בארגון העזר, ואם נקרא לשירות כאמור לאחר שהתייצב לשם מילוי תפקידו בארגון העזר, ימלא אחר הוראות הקריאה לשירות.

(תיקון מס' 18) תשע"ז-2016

          (ג)   חבר ארגון עזר, הממלא תפקיד לפי הוראות כאמור בסעיף קטן (א), שנחבל בחבלת שירות או חלה במחלת שירות בשעת מילוי תפקידו בארגון העזר עקב מילוי תפקידו זה, או שמת כתוצאה מחבלת שירות או ממחלת שירות שאירעו בנסיבות כאמור, יחולו עליו ועל בני משפחתו חוקי השיקום; לעניין חוקי השיקום, יראו אותו כחייל שהוא חייל בשירות קבע, את התפקיד האמור כשירות צבאי ואת יום גמר התפקיד כיום שחרורו מהשירות הצבאי, והם יחולו גם על חבר ארגון עזר שנקרא למילוי תפקיד לפי חוק זה ונחבל בדרכו למילוי תפקידו כאמור, ועל בני משפחתו, לפי העניין.

          (ד)  מתנדב בארגון עזר רשאי להתייצב לשם מילוי תפקידו בארגון העזר בשעת התקפה, בעת מצב מיוחד בעורף או בעת תמרוני הגא; התייצב מתנדב בארגון עזר כאמור, יראו אותו, כל עוד הוא ממלא תפקיד בארגון העזר, כחבר ארגון עזר, ויחולו עליו הוראות סעיף זה.

מיום 1.7.1964

תיקון מס' 1

ס"ח תשכ"ד מס' 429 מיום 1.7.1964 עמ' 130 (ה"ח 565)

הוספת סעיף 8ב

 

מיום 15.8.2011

תיקון מס' 16

ס"ח תשע"א מס' 2313 מיום 15.8.2011 עמ' 1054 (ה"ח 537)

החלפת סעיף 8ב

הנוסח הקודם:

תחולת החוק על חבר ארגון עזר

8ב. חבר ארגון עזר הממלא בתקופת קרבות או בתמרוני הגא על פי הוראות מפקד הגא מחוזי, תפקיד בתחום ההתגוננות האזרחית, יחולו עליו הוראות סעיפים 8(ד), (ו) ו-(ז), 8א, 9 ו-24 כאילו היה חבר הגא, ולצורך החוקים האמורים בסעיף 8(ז) יראו את התפקיד כשירות צבאי ואת יום גמר התפקיד כיום שחרורו משירות צבאי.

 

מיום 27.4.2017

תיקון מס' 18

ס"ח תשע"ז מס' 2592 מיום 29.12.2016 עמ' 244 (ה"ח 1083)

(ג) חבר ארגון עזר, הממלא תפקיד לפי הוראות כאמור בסעיף קטן (א), שנחבל או חלה בחבלת שירות או חלה במחלת שירות בשעת מילוי תפקידו בארגון העזר עקב מילוי תפקידו זה, או שמת כתוצאה מחבלה או ממחלה מחבלת שירות או ממחלת שירות שאירעו בנסיבות כאמור, יחולו עליו ועל בני משפחתו חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 [נוסח משולב], וחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י-1950; לעניין חוקים אלה חוקי השיקום; לעניין חוקי השיקום, יראו אותו כחייל שהוא חייל בשירות קבע, את התפקיד האמור כשירות צבאי ואת יום גמר התפקיד כיום שחרורו מהשירות הצבאי, והם יחולו גם על חבר ארגון עזר שנקרא למילוי תפקיד לפי חוק זה ונחבל בדרכו למילוי תפקידו כאמור, ועל בני משפחתו, לפי העניין.

אחריות לנזק (תיקון מס' 1) תשכ"ד-1964 (תיקון מס' 16) תשע"א-2011 (תיקון מס' 17) תשע"ב-2012

8ג.     ניתנה לארגון עזר לפי חוק זה הוראה להפעיל ציוד שברשותו, יראו בציוד, בכל הנוגע לתשלום פיצויים בעד נזק שנגרם לו ובעד אבדנו, כאילו גויס לפי סעיף 8 לחוק רישום ציוד וגיוסו; הוראות סעיף זה לא יחולו על הרשות הארצית לכבאות והצלה.

מיום 1.7.1964

תיקון מס' 1

ס"ח תשכ"ד מס' 429 מיום 1.7.1964 עמ' 130 (ה"ח 565)

הוספת סעיף 8ג

 

מיום 15.8.2011

תיקון מס' 16

ס"ח תשע"א מס' 2313 מיום 15.8.2011 עמ' 1054 (ה"ח 537)

8ג. ניתנה לארגון עזר לפי חוק זה הוראה להפעיל ציוד שברשותו, ינהגו בציוד יראו בציוד, בכל הנוגע לתשלום פיצויים בעד נזק שנגרם לו ובעד אבדנו, לפי פקודת הפיצויים (הגנה), 1940, כמו בכלי רכב שהמדינה קנתה חזקה בו מכוח סמכויות שעת-חירום כאמור באותה פקודה כאילו גויס לפי סעיף 8 לחוק רישום ציוד וגיוסו.

 

מיום 8.8.2013

תיקון מס' 17

ס"ח תשע"ב מס' 2381 מיום 8.8.2012 עמ' 740 (ה"ח 672)

8ג. ניתנה לארגון עזר לפי חוק זה הוראה להפעיל ציוד שברשותו, יראו בציוד, בכל הנוגע לתשלום פיצויים בעד נזק שנגרם לו ובעד אבדנו, כאילו גויס לפי סעיף 8 לחוק רישום ציוד וגיוסו; הוראות סעיף זה לא יחולו על הרשות הארצית לכבאות והצלה.

 

 

תפקידים צבאיים (תיקון מס' 11) תשנ"ג-1993

8ד.     הרמטכ"ל, באישור שר הבטחון, רשאי לקבוע בפקודות הצבא את התפקידים הצבאיים אשר ימלאו ראש הג"א, מפקח הג"א מחוזי, מפקד הג"א פיקודי ואנשי הג"א, ובלבד שלא יוטלו תפקידים כאמור, אלא על חייל.

מיום 4.2.1993

תיקון מס' 11

ס"ח תשנ"ג מס' 1411 מיום 4.2.1993 עמ' 55 (ה"ח 2124)

הוספת סעיף 8ד

סמכויות חבר הגא (תיקון מס' 16) תשע"א-2011

9.    (א)  לצורך מילוי תפקידו רשאי ראש הגא, מפקד הגא מחוזי וחבר הגא שהוסמך לכך בידי ראש הגא או מפקד הגא מחוזי להיכנס, בכל שעה סבירה, לכל מקום, למעט למקום מגורים, לשם פיקוח על קיום דיני ההתגוננות האזרחית, לשם מתן הוראות לנקיטת אמצעי התגוננות אזרחית, או לשם נקיטת אמצעים כאמור, ובלבד שתימסר לבעלים או למחזיק במקום הודעה על כך זמן סביר מראש.

          (ב)  בשעת תמרוני הגא, רשאי חבר הגא להיכנס לכל מקום בהתאם להוראות סעיף קטן (א).

          (ג)   בעת מצב מיוחד בעורף או בשעת התקפה רשאי חבר הגא, לצורך מילוי תפקידו –

(1)   להיכנס לכל מקום בהתאם להוראות סעיף קטן (א) ולהשתמש בכוח סביר לצורך ביצוע סמכות הכניסה;

(2)   להשתמש בכוח סביר כדי לכפות את הציות לדיני ההתגוננות האזרחית.

          (ד)  שימוש בכוח לפי סעיף קטן (ג) ייעשה רק לאחר שחבר הגא זיהה עצמו לפני מי שנמצא במקום, הודיע לו את המטרה שלשמה נדרש השימוש בכוח, והזהירו כי יש בכוונתו להשתמש בכוח; חובת הזיהוי, ההודעה והאזהרה כאמור לא תחול אם נוכח חבר הגא לדעת כי לא נמצא אדם במקום.

          (ה)  בעת מצב מיוחד בעורף או בשעת התקפה, ככל שהדבר נדרש לשם הצלת הנפש או הרכוש או מניעת פגיעה חמורה בהם, רשאי קצין המשרת בהגא, לצורך מילוי תפקידו –

(1)   להורות לחבר ארגון עזר ולמתנדב בארגון עזר לפעול במסגרת תפקידם וסמכויותיהם ולהפעיל את הציוד ברשותם לצורך מילוי תפקידם;

(2)   להורות לכל אדם הנמצא בשטח המותקן או בשטח העלול להיות מותקף כל הוראה סבירה;

(3)   להורות למי שבבעלותו, בחזקתו, בשליטתו או בפיקוחו ציוד או חומר, להעמיד את הציוד או החומר לרשות הגא או לרשות ארגון עזר;

(4)   לסגור שטח או מקום ולמנוע מכל אדם להיכנס אליו או לצאת ממנו, וכן לדרוש מכל אדם בשטח המותקף או בשטח העלול להיות מותקף, להישאר במקום שבו הוא נמצא, לצאת ממנו או להיכנס למקום אחר שקבע, והכל אם סבר כי מתן ההוראה נחוץ באופן מיידי לשם הצלת הנפש או הרכוש או מניעת פגיעה חמורה בהם;

(5)   להורות על ביצוע עבודות במקרקעין, לרבות הריסתם, אם סבר כי ביצוע העבודות באופן מידי נחוץ לשם הצלת הנפש או הרכוש או מניעת פגיעה חמורה בהם, ובכלל זה לשם חילוץ אדם הלכוד באותם מקרקעין או מניעת התפשטות דליקה; לעניין פסקה זו, "קצין המשרת בהגא" – קצין שהוסמך לעניין פסקה זו בידי ראש הגא או בידי מי שראש הגא הסמיכו לכך.

          (ו)   ציוד או חומר שהועמד לרשות הגא או ארגון העזר, כאמור בסעיף קטן (ה)(3), יראוהו לעניין תשלום דמי שימוש ופיצויים כאילו היה ציוד שגויס לפי סעיף 8 לחוק רישום ציוד וגיוסו.

          (ז)   אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מכל סמכות אחרת הנתונה לפי כל דין.

          (ח)  לא תוגש תובענה נגד אדם על מעשה או מחדל שעשה בתום לב על פי הוראה שקיבל לפי סעיף קטן (ה) והמקים אחריות בנזיקין.

          (ט)  בסעיף זה, "חברה הגא" – למעט מי שנתקבל להגא כמתנדב.

מיום 5.4.1951

ת"ט תשי"א-1951

ס"ח תשי"א מס' 72 מיום 5.4.1951 עמ' 94

(א) ראש הגא, מפקח הגא מחוזי וכל חבר הגא שהוסמך לכך בכתב על ידי ראש הגא או על ידי מפקד הגא מחוזי, רשאי להיכנס, בזמן שבין שעה שמונה בבוקר ובין שעה שמונה בערב, לכל מקום שיש לו יסוד לחשוב שנעברה בו עבירה על ידי ההתגוננות האזרחית על דיני ההתגוננות האזרחית, או שיש צורך לנקוט בו באמצעי התגוננות אזרחית, או כדי לנקוט בו אותם אמצעים למעשה.

 

מיום 15.8.2011

תיקון מס' 16

ס"ח תשע"א מס' 2313 מיום 15.8.2011 עמ' 1055 (ה"ח 537)

החלפת סעיף 9

הנוסח הקודם:

סמכויות מיוחדות לחברי הגא

9. (א) ראש הגא, מפקח הגא מחוזי וכל חבר הגא שהוסמך לכך בכתב על ידי ראש הגא או על ידי מפקד הגא מחוזי, רשאי להיכנס, בזמן שבין שעה שמונה בבוקר ובין שעה שמונה בערב, לכל מקום שיש לו יסוד לחשוב שנעברה בו עבירה על דיני ההתגוננות האזרחית, או שיש צורך לנקוט בו באמצעי התגוננות אזרחית, או כדי לנקוט בו אותם אמצעים למעשה.

(ב) בתקופת קרבות או בשעת תמרוני הגא, רשאי כל חבר הגא כשהוא בתפקיד –

(1) להיכנס לכל מקום בנסיבות או למען המטרות הנקובות בסעיף קטן (א);

(2) להשתמש במידת הכוח המתקבלת על הדעת, כדי לכפות את הציות לדיני ההתגוננות האזרחית.

(ג) בשעת התקפה רשאי חבר הגא ליתן לאדם הנמצא בשטח המותקף, כל הוראה המתקבלת על הדעת כדרישה לשמירתם או להצלתם של חיי אדם באותו שטח.

התקנת צופרים ומיתקני קשר (תיקון מס' 1) תשכ"ד-1964

9א.     ראש הגא או מי שהוסמך לכך על ידיו בכתב, רשאי להתקין בכל מקרקעין צופרים, מיתקני קשר ומיתקני כוח ולהפעילם וכן להשתמש במיתקני קשר אחרים ומיתקני כוח אחרים שבאותם מקרקעין, הכל לצרכי ההתגוננות האזרחית ובתנאים שיקבע שר הבטחון בתקנות. לענין תשלום פיצויים ינהגו לפי הוראות פקודת הפיצויים (הגנה), 1940, כאילו נעשתה במקרקעין עבודה שסעיף 3(1)(ג) לאותה פקודה חל עליה.

מיום 1.7.1964

תיקון מס' 1

ס"ח תשכ"ד מס' 429 מיום 1.7.1964 עמ' 130 (ה"ח 565)

הוספת סעיף 9א

שירות הסעה לצורך הצלה (תיקון מס' 1) תשכ"ד-1964 (תיקון מס' 15) תשע"א-2011 (תיקון מס' 16) תשע"א-2011

9ב.     (א)  בשעת התקפה רשאי חבר הגא שהוסמך לכך בכתב על ידי מפקד הגא מחוזי, להורות, בכתב או בעל פה, למי שנוהג אותה שעה ברכב או לבעלים של רכב המחזיק בו באותה שעה, להסיע בו נפגעים או להסיע את הרכב בכדי שתוגש באמצעותו עזרה בשטח מותקף לבני אדם או לרכוש בקשר להתקפה ולמשך פרק הזמן הקצר ביותר הדרוש לשם כך (להלן – שירות הסעה), הכל במועד, במקום ובדרכים שייקבעו בהוראה. מי שקיים חובה על פי סעיף זה ובשל כך נבצר ממנו לקיים חובה אחרת על פי חיקוק, לא ישא באחריות פלילית בשל אי-קיום החובה האחרת.

(תיקון מס' 16) תשע"א-2011

          (ב)  רכב שמבצעים בו שירות הסעה, יראוהו כל תקופת השירות, לענין תשלום דמי שימוש ופיצויים, כאילו גויס לפי סעיף 8 לחוק רישום ציוד וגיוסו.

          (ג)   המבצע שירות הסעה, יראוהו לענין הסעיפים 8(ו) ו-(ז) ו-8א כחבר הגא ואת שירותו כתפקיד בהגא.

          (ד)  "רכב" בסעיף זה כמשמעותו בפקודת התעבורה.

מיום 1.7.1964

תיקון מס' 1

ס"ח תשכ"ד מס' 429 מיום 1.7.1964 עמ' 130 (ה"ח 565)

הוספת סעיף 9ב

 

מיום 10.4.2011

תיקון מס' 15

ס"ח תשע"א מס' 2294 מיום 10.4.2011 עמ' 786 (ה"ח 537)

(א) בתקופת קרבות בעת מצב מיוחד בעורף או בשעת התקפה רשאי חבר הגא שהוסמך לכך בכתב על ידי מפקד הגא מחוזי, להורות, בכתב או בעל-פה, למי שנוהג אותה שעה ברכב להסיע בו נפגעים או להסיע את הרכב בכדי שתוגש בו עזרה בשטח מותקף לבני-אדם או לרכוש בקשר להתקפה ולמשך זמן ההתקפה (להלן – שירות הסעה), הכל במועד, במקום ובדרכים שייקבעו בהוראה. מי שקיים חובה על פי סעיף זה ובשל כך נבצר ממנו לקיים חובה אחרת על פי חיקוק, לא ישא באחריות פלילית בשל אי-קיום החובה האחרת.

 

מיום 15.8.2011

תיקון מס' 16

ס"ח תשע"א מס' 2313 מיום 15.8.2011 עמ' 1056 (ה"ח 537)

(א) בעת מצב מיוחד בעורף או בשעת התקפה רשאי חבר הגא שהוסמך לכך בכתב על ידי מפקד הגא מחוזי, להורות, בכתב או בעל-פה, למי שנוהג אותה שעה ברכב להסיע בו נפגעים או להסיע את הרכב בכדי שתוגש בו עזרה בשטח מותקף לבני-אדם או לרכוש בקשר להתקפה ולמשך זמן ההתקפה בשעת התקפה רשאי חבר הגא שהוסמך לכך בכתב על ידי מפקד הגא מחוזי, להורות, בכתב או בעל פה, למי שנוהג אותה שעה ברכב או לבעלים של רכב המחזיק בו באותה שעה, להסיע בו נפגעים או להסיע את הרכב בכדי שתוגש באמצעותו עזרה בשטח מותקף לבני אדם או לרכוש בקשר להתקפה ולמשך פרק הזמן הקצר ביותר הדרוש לשם כך (להלן – שירות הסעה), הכל במועד, במקום ובדרכים שייקבעו בהוראה. מי שקיים חובה על פי סעיף זה ובשל כך נבצר ממנו לקיים חובה אחרת על פי חיקוק, לא ישא באחריות פלילית בשל אי-קיום החובה האחרת.

(ב) רכב שמבצעים בו שירות הסעה, יראוהו כל תקופת השירות, לענין תשלום פיצויים, כאילו נתפס מכוח סמכויות שעת-חירום כמשמעותן בפקודת הפיצויים (הגנה), 1940 דמי שימוש ופיצויים, כאילו גויס לפי סעיף 8 לחוק רישום ציוד וגיוסו.

הכרזה על מצב  מיוחד בעורף (תיקון מס' 12)  תשנ"ח-1997

9ג.     (א)  (1)   שוכנעה הממשלה כי קיימת סבירות גבוהה שתתרחש התקפה על האוכלוסיה האזרחית, רשאית היא להכריז, במדינה כולה או בשטח מסוים, על מצב מיוחד בעורף;

(2)   הכריזה הממשלה כאמור, תודיע על כך מיד לוועדת החוץ והבטחון של הכנסת והוועדה תהא רשאית לזמן את ראש הממשלה, שר הבטחון או הרמטכ"ל, להופיע בפניה בתוך 48 שעות מההכרזה, לצורך אישורה; מי שזומן לפי פסקה זו, יופיע בפני הוועדה, במועד שקבעה;

(3)   לא פעלה ועדת החוץ והבטחון כאמור בפסקה (2), יפקע תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף, בתום חמישה ימים מהינתנה; הממשלה, באישור מראש של ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, רשאית להאריך את תקופת תוקפה של ההכרזה;

(4)   זימנה הוועדה אחד או יותר מהמנויים בפסקה (2) ולא הופיע אף אחד מהמוזמנים, או החליטה הוועדה שלא לאשר את ההכרזה, יפקע תוקפה בתום 48 שעות משעת הינתנה;

(5)   דנה הוועדה באישור ההכרזה כאמור בפסקה (2), רשאית היא לאשר את ההכרזה, כפי שתקבע;

(6)   אישרה הוועדה את ההכרזה או את הארכת תוקפה וקבעה את תקופתה, רשאית הממשלה לחזור ולבקש את אישור הוועדה להארכת תוקף ההכרזה.

 

 

 

 

          (ב)  (1)   שוכנע שר הבטחון כי קיימות נסיבות המצדיקות הכרזה על מצב מיוחד בעורף, והממשלה טרם הכריזה על כך, רשאי הוא להכריז על מצב מיוחד בעורף[1]; הכריז שר הבטחון כאמור, יודיע על כך מיד לממשלה ולוועדת החוץ והבטחון של הכנסת;

(2)   תוקפה של ההכרזה לפי סעיף קטן זה יפקע בתום 48 שעות משעה שניתנה, זולת אם בוטלה לפני כן בידי הממשלה או בידי שר הבטחון;

(3)   הממשלה רשאית להאריך את תוקפה של ההכרזה[2]; עשתה הממשלה כן, יחולו על ההארכה הוראות סעיף קטן (א) החלות על הכרזת הממשלה, על מצב מיוחד בעורף, בשינויים אלה:

(א)   המניין של 48 שעות לעניין סעיף קטן (א)(2) ו-(4), יחל בשעת ההכרזה על ידי הממשלה;

(ב)   המניין של 5 ימים לעניין סעיף קטן (א)(3), יחל ביום ההכרזה על ידי שר הבטחון.

          (ג)   לעניין 48 השעות בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), לא יובאו שבתות ומועדים במנין השעות.

          (ד)  (1)   הממשלה או שר הבטחון רשאים, כל אחד בתחומי סמכותו, לשנות את ההכרזה על מצב מיוחד בעורף, וכן רשאית הממשלה לשנות את הכרזת שר הבטחון;

                 (2)   (א)   שינתה הממשלה את הכרזתה, יחולו הוראות סעיף קטן (א);

(ב)   שינה שר הבטחון את הכרזתו, יחולו הוראות סעיף קטן (ב)(1) ו-(2), ואולם המניין של 48 השעות לעניין סעיף קטן (ב)(2), יחל בשעת מתן ההכרזה הראשונה על ידו;

(ג)    שינתה הממשלה את הכרזתו של שר הבטחון, יראו את השינוי בהכרזה כהארכת תוקפה, ויחולו הוראות סעיף קטן (ב)(3).

          (ה)  (1)   שר הבטחון רשאי לבטל את הכרזתו על מצב מיוחד בעורף, כל עוד לא שונתה או לא הוארכה על ידי הממשלה;

(2)   הממשלה רשאית לבטל את הכרזתו של שר הבטחון, על מצב מיוחד בעורף;

(3)   הממשלה רשאית, בכל עת, לבטל את הכרזתה על מצב מיוחד בעורף, גם אם הכרזה זו אושרה על-ידי ועדת החוץ והבטחון של הכנסת;

          (ו)   (1)   הכרזה על מצב מיוחד בעורף, שינויה, הארכתה, אישורה או ביטולה, יפורסמו עם הינתנן, על-ידי שר הבטחון או הממשלה, ברדיו ובטלוויזיה, וכן בהקדם האפשרי, ברשומות, בעיתונות ובכל דרך שימצאו לנכון;

(2)   החלטה על פקיעת תוקפה של ההכרזה, לפי סעיף קטן (א)(4), תפורסם על ידי ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, בדרך שנקבעה בפסקה (1).

מיום 7.10.1973 עד יום 30.4.1974

תק' שעת חירום תשל"ד-1974

ק"ת תשל"ד מס' 3066 מיום 7.10.1973 עמ' 54

חוק תשל"ד-1974

ס"ח תשל"ד מס' 726 מיום 28.2.1974 עמ' 40 (ה"ח 1100)

הוספת סעיף 9ג

הנוסח:

סמכויות של כבאים

9ג. לחבר הגא יהיו גם הסמכויות והחסינויות של כבאי לפי סעיפים 20 ו-21 לחוק שירותי הכבאות תשי"ט-1959.

 

מיום 31.12.1997

תיקון מס' 12

ס"ח תשנ"ח מס' 1644 מיום 31.12.1997 עמ' 42 (ה"ח 2640)

הוספת סעיף 9ג

הוראות לעניין מצב מיוחד בעורף ושעת התקפה (תיקון מס' 12)  תשנ"ח-1997 (תיקון מס' 15) תשע"א-2011

9ד.     (א)  (1)   בעת מצב מיוחד בעורף או בשעת התקפה, רשאים הרמטכ"ל, סגנו, ראש אגף המטה הכללי בצבא הגנה לישראל, ראש הג"א, או קצין בצבא הגנה לישראל שדרגתו אלוף המשמש בתפקיד אלוף פיקוד, לגבי המרחב שעליו הוא ממונה (בסעיף זה – בעלי תפקיד), לתת, ככל שהדבר דרוש, לכל אדם, לסוג בני אדם או לציבור כולו, כל הוראה הנדרשת לשמירתם או להצלתם של חיי אדם או של רכוש (להלן – ההוראה), ובכלל זה –

(א)   להטיל חובה לשהות במקומות מסוימים, לרבות בבתים או בבניינים אחרים, בחדרי בטחון או במקלטים;

(ב)   לאסור או להגביל את הלימודים במוסדות חינוך;

(ג)    לתת הוראות לגבי ציוד אישי, לצורכי התגוננות אזרחית;

(תיקון מס' 15) תשע"א-2011

(ד)   לקבוע הוראות בעניין האפלה ובעניין הגנה על שמשות מכל סוג שהוא;

(תיקון מס' 15) תשע"א-2011

(ה)   לבטל רישיונות המקנים זכות שימוש במקלט למטרה אחרת מאשר לחסות בו בשעת התקפה, כאמור בסעיף 15(א);

(תיקון מס' 15) תשע"א-2011

(ו)    להורות למחזיק במקלט לפנותו מיד מהמיטלטלין שבו, למעט הציוד שהוא חייב להחזיקו במקלט לפי דיני ההתגוננות האזרחית;

(תיקון מס' 15) תשע"א-2011

(ז)    להורות, ככל שהדבר דרוש למתן מחסה לציבור בשעת התקפה, למחזיק במחסה ציבורי לפנות את המיטלטלין שבו, כולם או מקצתם, ולהפסיק את השימוש בו, כולו או מקצתו, שלא לצורך התגוננות אזרחית או להטיל סייגים או הגבלות על שימוש כאמור;

(תיקון מס' 15) תשע"א-2011

(ח)   להורות למחזיק במקלט או במחסה ציבורי, לפתחו ולהחזיקו פתוח בכל עת, כדי לאפשר בשעת התקפה לכל אדם הנמצא בסמוך להם להיכנס אליו מיד ולשהות בו עד תום שעת ההתקפה;

(2)   הממשלה או שר הבטחון, לפי העניין, יקבעו במידת הצורך, בהכרזה על מצב מיוחד בעורף, סייגים לגבי סוג ההוראות שיינתנו לפי פסקה (1);

(3)   ההוראה תפקע בהתקיים אחד מאלה:

(א)   מי שנתן את ההוראה, ביטל אותה, או נתן במקומה הוראה אחרת באותו עניין;

(ב)   ההכרזה על מצב מיוחד בעורף, בוטלה או שפקע תוקפה.

          (ב)  (1)   ההוראה תפורסם בהקדם האפשרי ברדיו, בטלוויזיה, בעיתונות ובכל דרך שימצא בעל התפקיד לנכון;

(2)   יראו את ההוראה כאילו הגיעה לידיעתו של אדם, בתוך שעה משעת פרסומה ברדיו או בטלוויזיה, או בתוך ארבע שעות משעת הפצת העיתונים שבהם פורסמה ההוראה, או מהמועד שבו פורסמה ההוראה בדרך אחרת, לפי המוקדם;

(3)   ההוראה תחייב כל אדם, משעה שנמסרה לו או משעה שהגיעה לידיעתו, זולת אם הוכיח שלא יכול היה לדעת עליה.

          (ג)   אין בהוראות סעיף זה כדי לפגוע בפעולת העיתונות והתקשורת האלקטרונית.

מיום 7.10.1973 עד יום 30.4.1974

תק' שעת חירום תשל"ד-1974

ק"ת תשל"ד מס' 3066 מיום 7.10.1973 עמ' 54

חוק תשל"ד-1974

ס"ח תשל"ד מס' 726 מיום 28.2.1974 עמ' 40 (ה"ח 1100)

הוספת סעיף 9ד

הנוסח:

הבטחת מיטלטלין במבנים הרוסים

9ד. (א) מפקד הגא מחוזי (בסעיף זה – המפקד) רשאי לקבוע, בצו, הוראות להבטחת מטלטלין שנעזבו עקב פעולות קרביות וכן הוראות המייפות כוחו של אדם פלוני לסלק מטלטלין שנעזבו כאמור ולהחסינם והמחייבות אדם פלוני לקבל לאיחסון מטלטלין שסולקו כאמור כפי שיורה המיופה-כח. צו כאמור יכול שיהא לגבי מטלטלין בדרך כלל, לגבי סוג מסויים של מטלטלין או לגבי מטלטלין מסויימים.

(ב) בצו לפי סעיף קטן (א) רשאי המפקד לקבוע את דרכי ההחסנה של המטלטלין לרבות את חובת חיטוים.

(ג) הוחסנו מטלטלין לפי סעיף זה, רשאי המפקד, בכל עת, להורות לאדם שהיה זכאי להחזקת המטלטלין לפני שנעזבו, להוציאם מהמקום שבו הם מוחסנים, במועד שיקבע בהוראה.

(ד) מטלטלין שהוחסנו לפי סעיף זה ולא הוצאו כאמור בסעיף קטן (ג), מותר למכרם על פי הוראות המפקד, וסעיף 21א(5) יחול בשינויים המחוייבים.

(ה) מי שקיבל מטלטלין לאיחסון כאמור בסעיף זה, דינו כדין שומר בשכר מטעם הזכאי להחזיק במטלטלין, ואם נתחייב לפי סעיף זה באיחסון, יקבע שר הבטחון את שכר האיחסון בצו על פי סעיף 12 לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, תשי"ח-1957, כאילו היה שכר בעד מתן שירות בר-פיקוח. שילם אוצר המדינה את השכר, רשאי הוא לחזור על מי שזכאי להחזיק במטלטלין בדבר תשלום השכר.

 

מיום 31.12.1997

תיקון מס' 12

ס"ח תשנ"ח מס' 1644 מיום 31.12.1997 עמ' 43 (ה"ח 2640)

הוספת סעיף 9ד

 

מיום 10.4.2011

תיקון מס' 15

ס"ח תשע"א מס' 2294 מיום 10.4.2011 עמ' 786 (ה"ח 537)

הוראות לעניין מצב מיוחד בעורף ושעת התקפה

(א) (1) הוכרז מצב מיוחד בעורף בעת מצב מיוחד בעורף או בשעת התקפה, רשאים הרמטכ"ל, סגנו, ראש אגף המטה הכללי בצבא הגנה לישראל, ראש הג"א, או קצין בצבא הגנה לישראל שדרגתו אלוף המשמש בתפקיד אלוף פיקוד, לגבי המרחב שעליו הוא ממונה (בסעיף זה – בעלי תפקיד), לתת, ככל שהדבר דרוש, לכל אדם, לסוג בני אדם או לציבור כולו, כל הוראה הנדרשת לשמירתם או להצלתם של חיי אדם או של רכוש (להלן – ההוראה), ובכלל זה –

(א) להטיל חובה לשהות במקומות מסוימים, לרבות בבתים או בבניינים אחרים, בחדרי בטחון או במקלטים;

(ב) לאסור או להגביל את הלימודים במוסדות חינוך;

(ג) לתת הוראות לגבי ציוד אישי, לצורכי התגוננות אזרחית;

(ד) לקבוע הוראות בעניין האפלה ובעניין הגנה על שמשות מכל סוג שהוא;

(ה) לבטל רישיונות המקנים זכות שימוש במקלט למטרה אחרת מאשר לחסות בו בשעת התקפה, כאמור בסעיף 15(א);

(ו) להורות למחזיק במקלט לפנותו מיד מהמיטלטלין שבו, למעט הציוד שהוא חייב להחזיקו במקלט לפי דיני ההתגוננות האזרחית;

(ז) להורות, ככל שהדבר דרוש למתן מחסה לציבור בשעת התקפה, למחזיק במחסה ציבורי לפנות את המיטלטלין שבו, כולם או מקצתם, ולהפסיק את השימוש בו, כולו או מקצתו, שלא לצורך התגוננות אזרחית או להטיל סייגים או הגבלות על שימוש כאמור;

(ח) להורות למחזיק במקלט או במחסה ציבורי, לפתחו ולהחזיקו פתוח בכל עת, כדי לאפשר בשעת התקפה לכל אדם הנמצא בסמוך להם להיכנס אליו מיד ולשהות בו עד תום שעת ההתקפה;

תק' תשל"ד-1973

9ה.     (פקע).

מיום 7.10.1973 עד יום 30.4.1974

תק' שעת חירום תשל"ד-1973

ק"ת תשל"ד מס' 3066 מיום 7.10.1973 עמ' 54

חוק תשל"ד-1974

ס"ח תשל"ד מס' 726 מיום 28.2.1974 עמ' 40 (ה"ח 1100)

הוספת סעיף 9ה

הנוסח:

ביצוע עבודות מיוחדות

9ה. (א) ראש הגא, מפקד הגא מחוזי או מי שנתמנה לכך על ידי ראש הגא בכתב, רשאים להורות בצו, לבעל מפעל העוסק בפעולה דרושה להגנת המדינה, לבטחון הציבור או לאספקה או לשירותים חיוניים או שהוא מפעל חיוני כמשמעותו בחוק שירות עבודה בשעת-חירום, תשכ"ז-1967, לבצע במפעל, תוך תקופה שנקבעה בצו, עבודות הדרושות לדעתם להבטחת פעולתו התקינה של המפעל במקרה של התקפת אויב, או לעשותו יותר חסין בפני התקפת אויב.

(ב) ניתנה הוראה כאמור בסעיף קטן (א), לא יחול חוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965, על העבודות המבוצעות בהתאם להוראה.

(ג) הוכיח בעל מפעל להנחת דעתו של המוסמך לתת הוראה לפי סעיף קטן (א) שהוראה כאמור בוצעה על ידיו תוך התקופה שנקבעה בצו, או תוך תקופה נוספת שהותרה על ידי מי שהוסמך לתתה, רשאי שר האוצר להורות שתשולם לבעל המפעל מאוצר המדינה הענקה על חשבון הוצאותיו, בשיעור שלא יעלה על מחצית הסכום שנקבע על ידי שר האוצר כמספיק לכיסוי הוצאות מסוג זה.

תק' תשל"ד-1973

9ו.      (פקע).

מיום 7.10.1973 עד יום 30.4.1974

תק' שעת חירום תשל"ד-1973

ק"ת תשל"ד מס' 3066 מיום 7.10.1973 עמ' 55

חוק תשל"ד-1974

ס"ח תשל"ד מס' 726 מיום 28.2.1974 עמ' 40 (ה"ח 1100)

הוספת סעיף 9ו

הנוסח:

מקרקעין שנהרסו או נפגעו בחומר מזיק

9ו. מקרקעין שכתוצאה מפעולה קרבית נגרם להם נזק ניכר, או שמבצעים בהם, או שעומדים לבצע בהם עבודות של הריסה או של בנין, או שנפגעו בגז מרעיל, או בחומר מזיק אחר, רשאי מפקד הגא מחוזי לנקוט לגביהם את כל האמצעים הדרושים, לדעתו, לשם בטיחות הנפש והרכוש באותם מקרקעין ובסביבתן, לרבות איסור או הגבלה של השימוש בכל דרך ציבורית ושל הימצאות בכל מבנה.

תק' תשל"ד-1973

9ז.      (פקע).

מיום 7.10.1973 עד יום 30.4.1974

תק' שעת חירום תשל"ד-1973

ק"ת תשל"ד מס' 3066 מיום 7.10.1973 עמ' 55

חוק תשל"ד-1974

ס"ח תשל"ד מס' 726 מיום 28.2.1974 עמ' 40 (ה"ח 1100)

הוספת סעיף 9ז

הנוסח:

טובין שנפגעו

9ז. היה מפקד הגא מחוזי או מי שהוסמך לכך על ידיו משוכנע שהדבר דרוש לשם בטיחות הנפש, רשאי הוא לנקוט לגבי טובין שנפגעו בגז מרעיל או בכל חומר מזיק אחר, בכל האמצעים הדרושים לטיהורם של הטובין מזיהום על ידי הגז או החומר כאמור, ואם נוכח כי אין אפשרות מעשית לטהר את הטובין כאמור, רשאי הוא להשמידם.

תק' תשל"ד-1973

9ח.     (פקע).

מיום 7.10.1973 עד יום 30.4.1974

תק' שעת חירום תשל"ד-1973

ק"ת תשל"ד מס' 3066 מיום 7.10.1973 עמ' 55

חוק תשל"ד-1974

ס"ח תשל"ד מס' 726 מיום 28.2.1974 עמ' 40 (ה"ח 1100)

הוספת סעיף 9ח

הנוסח:

נקיטת אמצעים נגד שריפות

9ח. (א) היה ראש הגא, מפקד הגא פיקודי, מפקד הגא מחוזי או מי שהוסמך לכך על-ידי ראש הגא, משוכנע שהדבר יקל על מניעת התפשטותה של שריפה הנגרמת על-ידי פעולה קרבית, רשאי הוא להורות בצו למחזיק במקרקעין –

(1) כי מקרקעין או כל חלק מהם שהצו חל עליהם, יפונו מטובין, וכי טובין כאמור לא יוכנסו לתוכם;

(2) כי יוחזקו במקרקעין כאמור, במקומות שיפורשו בצו, מים, חול, ציוד או חומר אחר שייקבע בצו ובכמות שתיקבע בו;

(3) כי במקרקעין כאמור הפנויים מאדם במשך תקופה מסויימת, ינקטו באמצעים כדי לאפשר גילוי מידי של אש;

(4) כי יינקטו אמצעים אחרים, כמתואר בצו, למניעת שריפות או להגברת בטיחותם של חצרים או שטחים אחרים מפני אש.

(ב) צו לפי סעיף קטן (א) יכול להיות כללי, לסוגים של מקרקעין או למקרקעין באזור מסויים או למקרקעין מסויימים, וכן בכפוף לפטורים שייקבעו בו.

תקציב הגא

10.  (א)  אוצר המדינה והרשויות המקומיות ישאו בהוצאות התקציב השנתי של הגא (בסעיף זה – התקציב).

(תיקון מס' 2)  תשכ"ט-1969

          (ב)  סכום השתתפותו של אוצר המדינה בכיסוי הוצאות התקציב ייקבע מדי שנה לפי המלצתו של שר האוצר בהחלטה של ועדת הכספים של הכנסת.

(תיקון מס' 15) תשע"א-2011

          (ג)   ראש הגא יכין את הצעת התקציב.

          (ד)  ההצעה האמורה, לאחר שתאושר על ידי שר הבטחון, שר הפנים ושר האוצר, תהיה לתקציב בר-תוקף ומחייב והגא לא יוציא כל הוצאה, אלא בהתאם לו, אולם שר הבטחון רשאי, בהסכמת שר האוצר, להעביר כל סכום מסעיף משנה אחד לסעיף משנה אחר שבאותו סעיף הוצאה של התקציב.

(תיקון מס' 2)  תשכ"ט-1969

          (ה)  הסכום הנותר לכיסוי ההוצאות, לאחר ניכוי סכום השתתפותו של אוצר המדינה, יחולק בין הרשויות המקומיות על ידי שר הפנים. סכום שנקבע כאמור לרשות מקומית מסויימת יהיה חוב המגיע ממנה להגא, מיום שהומצאה הודעה על כך לאותה רשות.

מיום 11.7.1969

תיקון מס' 2

ס"ח תשכ"ט מס' 562 מיום 11.7.1969 עמ' 158 (ה"ח 777)

(ב) אחוז סכום השתתפותו של אוצר המדינה בכיסוי הוצאות התקציב ייקבע מדי שנה לפי המלצתו של שר האוצר בהחלטה של ועדת הכספים של הכנסת.

(ג) ראש הגא יכין לאחר התיעצות עם המועצה הארצית את הצעת התקציב.

(ד) ההצעה האמורה, לאחר שתאושר על ידי שר הבטחון, שר הפנים ושר האוצר, תהיה לתקציב בר-תוקף ומחייב והגא לא יוציא כל הוצאה, אלא בהתאם לו, אולם שר הבטחון רשאי, בהסכמת שר האוצר, להעביר כל סכום מסעיף משנה אחד לסעיף משנה אחר שבאותו סעיף הוצאה של התקציב.

(ה) הסכום הנותר לכיסוי ההוצאות, לאחר ניכוי סכום השתתפותו של אוצר המדינה, יחולק בין הרשויות המקומיות על ידי שר הפנים בהתייעצות עם המועצה הארצית. סכום שנקבע כאמור לרשות מקומית מסויימת יהיה חוב המגיע ממנה להגא, מיום שהומצאה הודעה על כך לאותה רשות.

 

מיום 10.4.2011

תיקון מס' 15

ס"ח תשע"א מס' 2294 מיום 10.4.2011 עמ' 787 (ה"ח 537)

(ג) ראש הגא יכין לאחר התיעצות עם המועצה הארצית את הצעת התקציב.

תקציב הגא מקומי (תיקון מס' 2) תשכ"ט-1969

10א.  (א)  בנוסף לסכום השתתפותה בתקציב הגא לפי סעיף 10, תכלול רשות מקומית בתקציבה סכום לכיסוי ההוצאות של צרכי ההתגוננות האזרחית בתחומה (בסעיף זה – תקציב הגא מקומי) שיקבע מדי שנה שר הפנים לפי הצעת ראש הגא, בשים לב ככל האפשר לצרכי ההתגוננות האזרחית של הרשות המקומית ולאפשרויותיה הכספיות לשאת באותו סכום; הרכב סעיפי תקציב הגא מקומי תקבע הרשות המקומית לפי הנחיות מפקד הגא מחוזי.

          (ב)  לא הוציאה הרשות המקומית עד סוף שנת התקציב את סכומי תקציב הגא המקומי, כולם או מקצתם, בהתאם להוראות שבתקציב, רשאי שר הפנים להורות כי סכום התקציב שלא הוצא כאמור יירשם בפנקסיה, כולו או מקצתו, כחוב המגיע להגא, ואם החוב לא שולם תוך חדשיים מיום מתן ההוראה על רישומו – להורות על תשלומו לידי הגא.

          (ג)   גבתה הגא את החוב, חייבת היא להשתמש בכספי החוב לצרכי ההתגוננות האזרחית של הרשות המקומית שממנה נגבו.

          (ד)  רשות מקומית תמסור למפקד הגא מחוזי על פי דרישתו ידיעות על מידת הביצוע של תקציב הגא מקומי.

מיום 11.7.1969

תיקון מס' 2

ס"ח תשכ"ט מס' 562 מיום 11.7.1969 עמ' 158 (ה"ח 777)

הוספת סעיף 10א

פרק שלישי: מקלטים

פירושים

11.  בפרק זה –

          "מפעל" פירושו – מבנה של קבע או חלק ממנו, המשמש או המיועד לשמש, מקום עבודה או מקום עסק שעובדים בו לא פחות מעשרה בני אדם בבת אחת או שמבקרים בו כרגיל לא פחות מעשרים בני אדם בבת אחת;

          "בית" פירושו – מבנה של קבע, הנפרד בבינויו ממבנים אחרים המשמש או המיועד לשמש לשהיית בני אדם בו, למעט מבנה שהוא כולו או בעיקרו מפעל;

(תיקון מס' 7) תשל"ח-1977

          "בית משותף" – בית משותף לפי חוק המקרקעין, תשכ"ט-1969;

מיום 4.11.1977

תיקון מס' 7

ס"ח תשל"ח מס' 872 מיום 4.11.1977 עמ' 7 (ה"ח 1249, ה"ח 1267)

הוספת הגדרת "בית משותף"

(תיקון מס' 7) תשל"ח-1977

          "חוק הגנת הדייר" – חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], תשל"ב-1972;

מיום 4.11.1977

תיקון מס' 7

ס"ח תשל"ח מס' 872 מיום 4.11.1977 עמ' 7 (ה"ח 1249, ה"ח 1267)

הוספת הגדרת "חוק הגנת הדייר"

          "בעל מפעל" פירושו – מי שמחזיק במפעל;

(תיקון מס' 2)  תשכ"ט-1969

          "בעל", לגבי בית או מקום אחר – המקבל או הזכאי לקבל הכנסה מהמקום, או שהיה מקבלה אילו המקום היה נותן הכנסה, בין בזכותו הוא ובין כבא-כוח או כנאמן, בין שהוא הבעל הרשום ובין שאיננו הבעל הרשום, ולגבי מקום שתקופת השכירות הקבועה בחוזה השכירות היא עשרים וחמש שנה או יותר – שוכרו של המקום;

מיום 11.7.1969

תיקון מס' 2

ס"ח תשכ"ט מס' 562 מיום 11.7.1969 עמ' 159 (ה"ח 777)

החלפת הגדרת "בעל בית" בהגדרת "בעל"

הנוסח הקודם:

"בעל בית" פירושו – מי שמקבל דמי שכירות מהבית בין בזכותו הוא ובין כסוכן, כנאמן או כאפוטרופוס, או כל מי שהיה מקבל דמי שכירות, אילו היה מושכר; ולגבי בית שיש עליו חוכר לתקופה של עשרים שנה או יותר – אותו חוכר;

(תיקון מס' 1) תשכ"ד-1964 (תיקון מס' 2)  תשכ"ט-1969 (תיקון מס' 8) תשל"ט-1979

          "רשות מוסמכת" – ראש הגא, מפקד הגא מחוזי או כל אדם שהוסמך בכתב על ידי ראש הגא להיות רשות מוסמכת לענין פרק זה, או לענין כל הוראה שבו, או לענין התקנות לפיו או לענין כל הוראה שבהן;

מיום 1.7.1964

תיקון מס' 1

ס"ח תשכ"ד מס' 429 מיום 1.7.1964 עמ' 130 (ה"ח 565)

החלפת הגדרת "רשות מוסמכת"

הנוסח הקודם:

"רשות מוסמכת" פירושו – ראש הגא וכל אדם שהוסמך בכתב על ידי ראש הגא להיות רשות מוסמכת לצורך פרק זה;

 

מיום 11.7.1969

תיקון מס' 2

ס"ח תשכ"ט מס' 562 מיום 11.7.1969 עמ' 159 (ה"ח 777)

"רשות מוסמכת" – ראש הגא, מפקד הגא מחוזי או כל אדם שהוסמך בכתב על ידי ראש הגא להיות רשות מוסמכת לענין פרק זה, או לענין כל הוראה שבו;

 

מיום 10.4.1979

תיקון מס' 8

ס"ח תשל"ט מס' 934 מיום 10.4.1979 עמ' 105 (ה"ח 1324)

"רשות מוסמכת" – ראש הגא, מפקד הגא מחוזי או כל אדם שהוסמך בכתב על ידי ראש הגא להיות רשות מוסמכת לענין פרק זה, או לענין כל הוראה שבו, או לענין התקנות לפיו או לענין כל הוראה שבהן;

 

(תיקון מס' 1) תשכ"ד-1964 (תיקון מס' 2)  תשכ"ט-1969

          "מקלט" פירושו – מבנה או מקום אחר שהותקן לשמש מקלט, הכל לפי התכנית שהרשות המוסמכת אישרה אותה;

מיום 1.7.1964

תיקון מס' 1

ס"ח תשכ"ד מס' 429 מיום 1.7.1964 עמ' 130 (ה"ח 565)

החלפת הגדרת "מקלט"

הנוסח הקודם:

"מקלט" פירושו – מבנה חפירה או מקום אחר שהותקן לשמש מקלט לפי תכנית שרשות מוסמכת אישרה אותה בין בדרך כלל ובין למקלט מסויים, לרבות התקנים הטכניים של בנייתו;

 

מיום 11.7.1969

תיקון מס' 2

ס"ח תשכ"ט מס' 562 מיום 11.7.1969 עמ' 159 (ה"ח 777)

"מקלט" – מבנה או מקום אחר שהותקן לשמש מקלט, הכל לפי התכנית שהרשות המוסמכת אישרה אותה, ובלבד שלא תאושר תכנית כאמור אלא בהתאם למפרטים הטכניים לבנייתו שנקבעו בתקנות בדרך כלל, לסוג מקלטים או למקלט מסויים;

 

          "מקלט ציבורי" פירושו – מקלט שלא נועד לבית מסויים או למפעל מסויים;

          "מחסה ציבורי" פירושו – מקום שאינו מקלט, אלא נועד לשמש מחסה ארעי לציבור בשעת התקפה;

(תיקון מס' 1) תשכ"ד-1964

          "מקום" – לרבות קרקע פנויה;

מיום 1.7.1964

תיקון מס' 1

ס"ח תשכ"ד מס' 429 מיום 1.7.1964 עמ' 131 (ה"ח 565)

הוספת הגדרת "מקום"

(תיקון מס' 1) תשכ"ד-1964

          "שוכר משנה" – המחזיק בבית, או בחלק ממנו, מכוח שכירות משנה תקופה רצופה של שלוש שנים לפחות, במועד שבו חלה לראשונה על השוכר הראשי חובת ההשתתפות לפי פרק זה, בין שהוארכה תקופת שכירות המשנה מזמן לזמן על ידי הסכם ובין שהוארכה מכוח חוק הגנת הדייר, תשט"ו-1955.

מיום 1.7.1964

תיקון מס' 1

ס"ח תשכ"ד מס' 429 מיום 1.7.1964 עמ' 131 (ה"ח 565)

הוספת הגדרת "שוכר משנה"

תחולה על המדינה (תיקון מס' 16) תשע"א-2011

11א.  (א)  הוראות פרק זה, למעט סעיף 16, יחולו גם על המדינה, ולעניין סעיף 13, בכל מקום, במקום "רשות מקומית" או "הרשות המקומית" יקראו "הגא".

          (ב)  על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי שר הביטחון להורות, משיקולים של צורך מבצעי, כי במיתקנים המוחזקים בידי צבא הגנה לישראל, יוקמו מקלטים לפי הוראות שיקבע הוא או מי שהסמיכו לכך, דרך כלל או לסוג מסוים של מיתקנים, או כי מיתקנים כאמור יהיו פטורים מהקמת מקלטים; הוראות כאמור אינן טעונות פרסום ברשומות והן יבואו לידיעת הנוגעים בדבר בדרך שיורה שר הביטחון או מי שהוא הסמיכו לכך.

מיום 1.7.1964

תיקון מס' 1

ס"ח תשכ"ד מס' 429 מיום 1.7.1964 עמ' 131 (ה"ח 565)

הוספת סעיף 11א

 

מיום 15.8.2011

תיקון מס' 16

ס"ח תשע"א מס' 2313 מיום 15.8.2011 עמ' 1056 (ה"ח 537)

החלפת סעיף 11א

הנוסח הקודם:

תחולה על המדינה

11א. (א) הוראות פרק זה יחייבו גם את המדינה לגבי בתים ומפעלים שבאזור הגא, אולם הוראות סעיפים 13 ו-16 לא יחולו על בתים ומפעלים התפוסים על ידי צבא-הגנה לישראל או על ידי משטרת ישראל; וכן לא יחולו הסעיפים האמורים על בתים ומפעלים התפוסים על ידי רשות אחרת מרשויות המדינה אלא באישור יושב ראש המועצה המחוזית של הגא, לאחר התייעצות במועצה או בועדה שהמועצה תבחר לכך.

(ב) "אזור הגא" בסעיף זה – כל מקום בתחומו של אזור ששר הבטחון באישור הממשלה, קבע אותו כאזור הגא במפה המופקדת בהגא.

מפרטים למקלט (תיקון מס' 2) תשכ"ט-1969

11ב.  לא תאשר רשות מוסמכת תכנית להתקנת מקלט או להגדלתו אלא אם התכנית מתאימה למפרטים הטכניים ולמפרטים אחרים שנקבעו בתקנות דרך כלל, לסוג מקלטים או למקלט מסויים; תקנות לפי סעיף זה אינן טעונות פרסום ברשומות אלא יובאו לידיעת הנוגעים בדבר בדרך שיורה עליה שר הבטחון.

מיום 11.7.1969

תיקון מס' 2

ס"ח תשכ"ט מס' 562 מיום 11.7.1969 עמ' 159 (ה"ח 777)

הוספת סעיף 11ב

הוראות לרשות מקומית

12.  (א)  רשות מוסמכת רשאית להורות לכל רשות מקומית שבתחום פעולתה של הרשות המוסמכת –

(1)   להתקין מקלטים ציבוריים במספר, במקום ובזמן שייקבעו על ידי הרשות המוסמכת ולהחזיקם במצב המאפשר את השימוש בהם בכל עת שיהיה צורך בכך;

(2)   להבטיח את התקנתם של מקלטים ואת החזקתם התקינה על ידי בעלי בתים ובעלי מפעלים, בהתאם לדיני ההתגוננות האזרחית.

מחסים ציבוריים (תיקון מס' 2) תשכ"ט-1969

13.  (א)  היתה רשות מקומית סבורה שמקום מסויים, כולו או מקצתו, ראוי לשמש מחסה ציבורי, או יהיה ראוי לכך אחרי שיושלמו בו פעולות בניה או פיתוח, רשאית הרשות המקומית להמציא הודעה בכתב לבעל המקום ולמחזיק בו, כי בדעתה להועיד אותו מקום למחסה ציבורי (בסעיף זה – הודעה); אם לדעת הרשות המקומית דרושים תיקונים ושינויים במקום, כדי שיהיה ראוי לשמש מחסה ציבורי, תפרט ההודעה את תכנית השינויים והתיקונים שהיא תעשה, ואלה ייעשו על חשבונה; כן תישא הרשות המקומית בכל ההוצאות הנוספות שייגרמו בשל התאמת המקום למחסה ציבורי.

          (ב)  רשות מקומית לא תמסור הודעה, אלא אם –

(1)   אישרה רשות מוסמכת, שאותו מקום יבוא, לאחר תיקונים ושינויים או בלעדיהם, במקום מקלט ציבורי שהרשות המקומית חייבת להתקינו לפי הוראות הרשות המוסמכת;

(2)   התיקונים והשינויים הדרושים כדי שהמקום יהיה ראוי לשמש מחסה ציבורי לא ימנעו מהמחזיק במקום את השימוש בו למטרה שאותה שימש עד ההודעה.

(תיקון מס' 15) תשע"א-2011

          (ג)   (בוטל).

(תיקון מס' 15) תשע"א-2011

          (ד)  (בוטל).

(תיקון מס' 1) תשכ"ד-1964 (תיקון מס' 2)  תשכ"ט-1969 (תיקון מס' 15) תשע"א-2011

          (ה)  ניתנה הודעה על מקום פלוני וכל עוד לא בוטלה ההודעה, לא יעשה בעל המקום או המחזיק בו, ולא ירשה לזולתו לעשות בו, שום שינוי, תיקון או דבר אחר העלול לפגוע בשימוש היעיל במקום כמחסה ציבורי.

 

(תיקון מס' 15) תשע"א-2011

          (ו)   (בוטל).

          (ז)   נועד מקום למחסה ציבורי חייבים בעל המקום והמחזיק בו –

(תיקון מס' 2)  תשכ"ט-1969 (תיקון מס' 15) תשע"א-2011

(1)   להרשות למי שהרשות המקומית או ראש הגא הסמיכוהו לכך לעשות במקום את התיקונים והשינויים הדרושים במידה שפורטו בהודעה;

(תיקון מס' 1) תשכ"ד-1964

(2)   לא לעשות בו, ולא להרשות לזולתו לעשות בו, שום שינוי, תיקון או דבר אחר העלול לפגוע בשימוש היעיל במקום כמחסה ציבורי, אלא באישור הרשות המקומית;

(תיקון מס' 9)  תשנ"א-1991

(3)   להחזיק את המקום ראוי לשימוש בו כמחסה ציבורי בכל עת שיהא צורך בכך ולמלא אחרי הוראות סעיף 15(ו), כאילו היה המקום מקלט.

מיום 1.7.1964

תיקון מס' 1

ס"ח תשכ"ד מס' 429 מיום 1.7.1964 עמ' 131 (ה"ח 565)

(ה) המחזיק במקום שניתנה עליו הודעה לא יעשה בו כל שינוי או תיקון ולא ירשה לעשותם, כל זמן שלא בוטלה ההודעה, אלא אם התירה הועדה של המועצה המחוזית לעשות אותו שינוי או תיקון.

(ה) ניתנה הודעה על מקום פלוני וכל עוד לא בוטלה ההודעה, לא יעשה המחזיק בו, ולא ירשה לזולתו לעשות בו, שום שינוי, תיקון או דבר אחר העלול לפגוע בשימוש היעיל במקום כמחסה ציבורי אלא על פי היתר הועדה של המועצה המחוזית.

(ו) נמסרה לאדם הודעה, והאדם לא הגיש עליה ערר תוך המועד הקבוע, או שהגיש ערר וההודעה אושרה, יהיה המקום שאליו מתיחסת ההודעה האמורה, מקום שנועד למחסה ציבורי.

(ז) נועד מקום למחסה ציבורי חייבים בעל המקום והמחזיק בו –

(1) להרשות לרשות המקומית לעשות בו את התיקונים והשינויים הדרושים כפי שפורטו בהודעה; ואם שונו על ידי הועדה של המועצה המחוזית – כפי ששונו על ידיה;

(2) לא לעשות בו כל שינוי או תיקון, ולא להרשות לעשותם, אלא באישור הרשות המקומית;

(2) לא לעשות בו, ולא להרשות לזולתו לעשות בו, שום שינוי, תיקון או דבר אחר העלול לפגוע בשימוש היעיל במקום כמחסה ציבורי, אלא באישור הרשות המקומית;

(3) להחזיק את המקום ראוי לשימוש בו כמחסה ציבורי בכל עת שיהא צורך בכך ולמלא אחרי הוראות סעיף 15(ג), כאילו היה המקום מקלט.

 

מיום 11.7.1969

תיקון מס' 2

ס"ח תשכ"ט מס' 562 מיום 11.7.1969 עמ' 159 (ה"ח 777)

13. (א) הייתה רשות מקומית סבורה שמקום מסויים, כולו או חלקו, ראוי לשמש מחסה ציבורי, רשאית הרשות המקומית למסור הודעה בכתב למחזיק המקום (בסעיף זה – הודעה), כי בדעתה להועיד אותו מקום למחסה ציבורי. ההודעה תפרט את תכנית השינויים והתיקונים שהרשות המקומית תעשה באותו מקום כדי שיוכל לשמש מחסה ציבורי.

(א) היתה רשות מקומית סבורה שמקום מסויים, כולו או מקצתו, ראוי לשמש מחסה ציבורי, או יהיה ראוי לכך אחרי שיושלמו בו פעולות בניה או פיתוח, רשאית הרשות המקומית להמציא הודעה בכתב לבעל המקום ולמחזיק בו, כי בדעתה להועיד אותו מקום למחסה ציבורי (בסעיף זה – הודעה); אם לדעת הרשות המקומית דרושים תיקונים ושינויים במקום, כדי שיהיה ראוי לשמש מחסה ציבורי, תפרט ההודעה את תכנית השינויים והתיקונים שהיא תעשה, ואלה ייעשו על חשבונה; כן תישא הרשות המקומית בכל ההוצאות הנוספות שייגרמו בשל התאמת המקום למחסה ציבורי.

(ב) רשות מקומית לא תמסור הודעה, אלא אם –

(1) אישרה רשות מוסמכת, שאותו מקום יבוא, לאחר תיקונים ושינויים או בלעדיהם, במקום מקלט ציבורי שהרשות המקומית חייבת להתקינו לפי הוראות הרשות המוסמכת;

(2) התיקונים והשינויים הדרושים כדי שהמקום יהיה ראוי לשמש מחסה ציבורי לא ימנעו מהמחזיק במקום את השימוש בו למטרה שאותה שימש עד ההודעה.

(ג) נמסרה לאדם הודעה, רשאי הוא תוך 15 יום להגיש עליה ערר למועצה המחוזית של הגא בנימוק –

(1) כי המקום, כולו או מקצתו, נועד לשמש מוסד או עסק בעלי תועלת ציבורית והשימוש בו למטרה זו עלול להיפגע, אם המקום ישמש מחסה ציבורי, או

(2) כי המקום דרוש, כולו או מקצתו, לבעלי המקום, או למחזיק במקום, לשם התקנת מקלט.

(ד) בערר, כאמור, תדון ועדה של שלושה מחברי המועצה המחוזית שתיבחר לכך על ידיה. ועדה זו –

(1) תחליט ברוב דעות;

(2) תתן נימוקים להחלטותיה;

(3) יהיו לה הסמכויות של ועדת חקירה שנתמנתה לפי פקודת ועדות החקירה ושהוענקו לה כל הסמכויות שאפשר להעניק לועדת חקירה כזאת לפי סעיף 5 לפקודה האמורה;

(4) תהיה רשאית לאשר את ההודעה או לבטלה או לאשרה בתנאים מסויימים;

(5) תקבע בעצמה את יתר סדרי דיוניה ועבודתה.

(ה) ניתנה הודעה על מקום פלוני וכל עוד לא בוטלה ההודעה, לא יעשה המחזיק בו לא יעשה בעל המקום או המחזיק בו, ולא ירשה לזולתו לעשות בו, שום שינוי, תיקון או דבר אחר העלול לפגוע בשימוש היעיל במקום כמחסה ציבורי אלא על פי היתר הועדה של המועצה המחוזית.

(ו) נמסרה לאדם הודעה, והאדם לא הגיש עליה ערר תוך המועד הקבוע, או שהגיש ערר וההודעה אושרה, יהיה המקום שאליו מתיחסת ההודעה האמורה, מקום שנועד למחסה ציבורי.

(ו) הומצאה הודעה כאמור בסעיף זה ולא הוגש ערר עליה, או הוגש ערר עליה אך היא אושרה בערר, יהיה המקום שאליו מתייחסת ההודעה – מקום שנועד למחסה ציבורי.

(ז) נועד מקום למחסה ציבורי חייבים בעל המקום והמחזיק בו –

(1) להרשות לרשות המקומית לעשות בו את התיקונים והשינויים הדרושים כפי שפורטו בהודעה; ואם שונו על ידי הועדה של המועצה המחוזית – כפי ששונו על ידיה;

(1) להרשות למי שהרשות המקומית או ראש הגא הסמיכוהו לכך לעשות במקום את התיקונים והשינויים הדרושים במידה שפורטו בהודעה, ואם שונו בערר – במידה ששונו;

(2) לא לעשות בו, ולא להרשות לזולתו לעשות בו, שום שינוי, תיקון או דבר אחר העלול לפגוע בשימוש היעיל במקום כמחסה ציבורי, אלא באישור הרשות המקומית;

(3) להחזיק את המקום ראוי לשימוש בו כמחסה ציבורי בכל עת שיהא צורך בכך ולמלא אחרי הוראות סעיף 15(ג), כאילו היה המקום מקלט.

 

מיום 28.3.1991

תיקון מס' 9

ס"ח תשנ"א מס' 1352 מיום 28.3.1991 עמ' 140 (ה"ח 2033)

(ז) נועד מקום למחסה ציבורי חייבים בעל המקום והמחזיק בו –

(1) להרשות למי שהרשות המקומית או ראש הגא הסמיכוהו לכך לעשות במקום את התיקונים והשינויים הדרושים במידה שפורטו בהודעה, ואם שונו בערר – במידה ששונו;

(2) לא לעשות בו, ולא להרשות לזולתו לעשות בו, שום שינוי, תיקון או דבר אחר העלול לפגוע בשימוש היעיל במקום כמחסה ציבורי, אלא באישור הרשות המקומית;

(3) להחזיק את המקום ראוי לשימוש בו כמחסה ציבורי בכל עת שיהא צורך בכך ולמלא אחרי הוראות סעיף 15(ג) סעיף 15(ו), כאילו היה המקום מקלט.

 

מיום 10.4.2011

תיקון מס' 15

ס"ח תשע"א מס' 2294 מיום 10.4.2011 עמ' 787 (ה"ח 537)

(ג) נמסרה לאדם הודעה, רשאי הוא תוך 15 יום להגיש עליה ערר למועצה המחוזית של הגא בנימוק –

(1) כי המקום, כולו או מקצתו, נועד לשמש מוסד או עסק בעלי תועלת ציבורית והשימוש בו למטרה זו עלול להיפגע, אם המקום ישמש מחסה ציבורי, או

(2) כי המקום דרוש, כולו או מקצתו, לבעלי המקום, או למחזיק במקום, לשם התקנת מקלט.

(ד) בערר, כאמור, תדון ועדה של שלושה מחברי המועצה המחוזית שתיבחר לכך על ידיה. ועדה זו –

(1) תחליט ברוב דעות;

(2) תתן נימוקים להחלטותיה;

(3) יהיו לה הסמכויות של ועדת חקירה שנתמנתה לפי פקודת ועדות החקירה ושהוענקו לה כל הסמכויות שאפשר להעניק לועדת חקירה כזאת לפי סעיף 5 לפקודה האמורה;

(4) תהיה רשאית לאשר את ההודעה או לבטלה או לאשרה בתנאים מסויימים;

(5) תקבע בעצמה את יתר סדרי דיוניה ועבודתה.

(ה) ניתנה הודעה על מקום פלוני וכל עוד לא בוטלה ההודעה, לא יעשה בעל המקום או המחזיק בו, ולא ירשה לזולתו לעשות בו, שום שינוי, תיקון או דבר אחר העלול לפגוע בשימוש היעיל במקום כמחסה ציבורי אלא על פי היתר הועדה של המועצה המחוזית.

(ו) הומצאה הודעה כאמור בסעיף זה ולא הוגש ערר עליה, או הוגש ערר עליה אך היא אושרה בערר, יהיה המקום שאליו מתייחסת ההודעה – מקום שנועד למחסה ציבורי.

(ז) נועד מקום למחסה ציבורי חייבים בעל המקום והמחזיק בו –

(1) להרשות למי שהרשות המקומית או ראש הגא הסמיכוהו לכך לעשות במקום את התיקונים והשינויים הדרושים במידה שפורטו בהודעה, ואם שונו בערר – במידה ששונו;

(2) לא לעשות בו, ולא להרשות לזולתו לעשות בו, שום שינוי, תיקון או דבר אחר העלול לפגוע בשימוש היעיל במקום כמחסה ציבורי, אלא באישור הרשות המקומית;

(3) להחזיק את המקום ראוי לשימוש בו כמחסה ציבורי בכל עת שיהא צורך בכך ולמלא אחרי הוראות סעיף 15(ו), כאילו היה המקום מקלט.

סמכות ראש הגא להועיד מקום למחסה ציבורי (תיקון מס' 2)  תשכ"ט-1969

13א.  (א)  ראש הגא רשאי להורות לרשות מקומית שתמסור, לגבי מקום פלוני הראוי לדעתו לשמש מחסה ציבורי, הודעה כאמור בסעיף 13(א), ושתעשה באותו מקום את השינויים והתיקונים שיפרט והדרושים להכשרתו כמחסה ציבורי; לא קיימה הרשות המקומית את ההוראה תוך הזמן שנקבע בה, רשאי ראש הגא בעצמו ובמקומה של הרשות המקומית למסור את ההודעה כאמור, ומשעשה כן, חייבת הרשות המקומית לעשות באותו מקום את השינויים והתיקונים שפורטו בהודעת ראש הגא.

          (ב)  לא עשתה הרשות המקומית תוך זמן סביר את התיקונים והשינויים כאמור, רשאי ראש הגא להורות על עשייתם; הוצאותיהם יהיו חוב המגיע להגא מהרשות המקומית, וסעיף 10א(ב) יחול עליהן.

          (ג)   נמסרה הודעה על ידי ראש הגא כי בדעתו להועיד מקום מסויים כמחסה ציבורי, יחול על ההודעה סעיף 13 כאילו היתה הודעה לפי אותו סעיף.

         (ד)  סעיף זה אינו גורע מסמכויות הרשות המקומית לפי סעיף 13.

מיום 11.7.1969

תיקון מס' 2

ס"ח תשכ"ט מס' 562 מיום 11.7.1969 עמ' 159 (ה"ח 777)

הוספת סעיף 13א

התקנת מקלטים בבתים ובמפעלים

14.  (א)  בכל בית או סמוך לו יהיה מקלט שישמש בעיקרו את דיירי הבית ובני אדם הרגילים לבקר בו.

          (ב)  בכל מפעל או סמוך לו יהיה מקלט שישמש בעיקרו את עובדי המפעל ובני אדם הרגילים לבקר בו.

(תיקון מס' 2) תשכ"ט-1969

          (ג)   לא יינתן היתר על פי שום חוק הדן בתכנון ובבניה להקמת בית או מבנה שהוא כולו או בעיקרו מפעל, או להקמת תוספת להם, אלא אם –

(1)   תכנית הבניה שעליה יינתן ההיתר כוללת התקנת מקלט לבית, למבנה או לתוספת להם, או שתכנית התוספת להם כוללת הגדלת המקלט הקיים כפי שהרשות המוסמכת אישרה אותה, או שניתן, לפי סעיף זה, פטור מחובת הקמת המקלט או הגדלתו;

(2)   בבית או במפעל הנמנים עם סוגים שנקבעו בתקנות – אישרה הרשות המוסמכת שמבנה חדר המדרגות, ואם לפי התכנית יהיה בהם מעבר אחר המוליך למקלט – גם המבנה של אותו מעבר, מתאימים למפרטים הטכניים והאחרים שנקבעו בתקנות כאמור;

(תיקון מס' 13) תשס"ה-2005

(3)   בתכנית הבניה שעליה יינתן ההיתר מתקיימות ההוראות לפי סעיף 14ד;

כללה התכנית התקנת מקלט או הגדלתו, ייקבע בתנאי ההיתר שאין להשתמש במקלט ללא רשיון הרשות המוסמכת אלא כמחסה בשעת התקפה.

(תיקון מס' 1) תשכ"ד-1964

          (ד)  קיים בית ואין בו מקלט, חייב בעל הבית להתקינו באותו בית או סמוך לו בזמן ובמקום שייקבעו על ידי הרשות המקומית בהוראה בכתב.

(תיקון מס' 1) תשכ"ד-1964

          (ה)  קיים מפעל ואין בו מקלט, חייב בעל המפעל להתקינו באותו מפעל או סמוך לו בזמן ובמקום שייקבעו על ידי הרשות המקומית בהוראה בכתב. חובה זו חלה על בעל מפעל, גם אם במבנה שבו נמצא המפעל הותקן מקלט המשמש את דיירי המבנה או מפעל אחר.

(תיקון מס' 7) תשל"ח-1977 (תיקון מס' 15) תשע"א-2011

          (ו)   בעל בית ובעל מפעל חייבים לעשות, כל אחד במקלטו, כל תיקון ושינוי כפי שדרשה בכתב הרשות המקומית, כדי לאפשר את השימוש במקלט בכל עת כמחסה מפני התקפה, ובלבד שלעשיית התיקונים והשינויים לא ייקבע זמן פחות מחמישה-עשר ימים מיום המצאת הדרישה; אולם אם היתה הדרישה לאחר שהוכרז מצב מיוחד בעורף – יכול שהזמן לקיומה יהיה קצר יותר, כפי שיקבע ראש הג"א.

          (ז)   רשות מקומית, באישור הרשות המוסמכת, רשאית –

(תיקון מס' 10) תשנ"ב-1992 (תיקון מס' 15) תשע"א-2011

(1)   לפטור בעלי בתים מסויימים מהחובה להתקין מקלט נפרד לכל בית, בתנאי שבעלי אותם הבתים יתקינו מקלט שישמש במשותף את בתיהם, או בלי תנאי זה, אם היא סבורה שתנאי המקום או נסיבות אחרות מצדיקים זאת; ניתן פטור כאמור בפסקה זו מבלי לחייב הקמת מקלט משותף, יחולו הוראות פסקה (3), בשינויים המחוייבים;

(2)   לפטור בעל מפעל מהחובה להתקין מקלט, אם יוכיח להנחת דעתה, שבאותו מבנה שבו נמצא המפעל או סמוך לו יש מקלט שיכול לשמש מחסה גם לעובדי המפעל ולמבקרים בו ויש גישה נוחה מהמפעל אל אותו מקלט;

(תיקון מס' 10) תשנ"ב-1992 (תיקון מס' 15) תשע"א-2011

(2א) לפטור מפעל מהחובה להתקין מקלט נפרד לאותו מפעל, אם יתקין, יחד עם בעל מפעל אחר, מקלט שישמש במשותף את מפעליהם, ובלבד שתנאי המקום שבו נמצאים המפעלים מרשים זאת;

(תיקון מס' 10) תשנ"ב-1992

(3)   לפטור בעל בית או בעל מפעל, המקים בבית או במפעל תוספת מבנה, מהחובה להתקין מקלט או להגדיל את המקלט הקיים אם הוכח, להנחת דעתה, אחת מאלה:

(א)   לא ניתן להקים או להגדיל מקלט קיים בנכס שבו מבוקשת תוספת הבניה, ובלבד שמגיש הבקשה השתתף בקרן שכספיה יועדו להקמת מקלטים ציבוריים, שיפורם או הגדלתם (להלן – הקרן), ושההוראות בדבר כינונה, המקורות הכספיים שלה ונוהלי הפיקוח על פעולותיה, ייקבעו בתקנות לפי סעיף 27(ב)(6); סכום ההשתתפות בקרן לא יעלה על עלות הקמת המקלט בנכס או הגדלתו;

(ב)   תנאי המקום או נסיבות אחרות מצדיקים מתן פטור, ובין השאר, שבאותו בית או מפעל, יש מקלט שיוכל לשמש מחסה גם למחזיקים בתוספת המבנה, לעובדים בה ולרגילים לבקר בה, ושתהיה להם גישה נוחה אל המקלט; פטור לפי פסקת משנה זו יכול שיהא מותנה בהשתתפות בקרן כאמור בפסקת משנה (א), בהתאם לתנאים שייקבעו בתקנות;

(תיקון מס' 15) תשע"א-2011

(4)   (נמחקה).

(תיקון מס' 10)  תשנ"ב-1992 (תיקון מס' 15) תשע"א-2011

          (ח)  הורתה הרשות המקומית בכתב שיותקן מקלט שישמש במשותף בתים אחדים או מפעלים אחדים, יחולו הוראות סעיף זה על בעלי הבתים או בעלי המפעלים כאילו היו בעליו המשותפים של בית או של מפעל שחובה להתקין מקלט בו או בסמוך לו.

(תיקון מס' 1) תשכ"ד-1964

          (ט)  (1)   החייב על פי חוק זה להתקין מקלט במקרקעין או לעשות בו תיקון או שינוי והוא מחזיק במקום שנקבע להתקנת המקלט, רשאי לעשות זאת על אף זכותו של אחר במקרקעין, וכן רשאי הוא לבקש את הרשיונות הדרושים, על אף האמור בכל חיקוק או בכל הסכם, ולהיכנס, הוא או שליחיו, לכל מקרקעין שהכניסה אליהם דרושה לענין זה;

(תיקון מס' 15) תשע"א-2011

(2)   לא היה החייב בהתקנת מקלט במקרקעין, או בעשיית תיקונים או שינויים בו בעליו של המקום והמחזיק בו כאחד, תימסר הודעה בכתב, על הוראת הרשות המקומית להתקין מקלט או לעשות בו שינויים לבעלים או למחזיק או לשניהם, לפי הענין;

(תיקון מס' 15) תשע"א-2011

(3)   (נמחקה).

(תיקון מס' 1) תשכ"ד-1964

          (י)   הרשאי להיכנס למקרקעין לפי סעיף קטן (ט) ינקוט לפני כניסתו בכל האמצעים הסבירים לפי נסיבות הענין, כדי להשיג את הסכמתו של המחזיק במקרקעין לכניסתו, ואם לא עלה בידיו להשיג את הסכמתו, לא ייכנס כניסה ראשונה אלא בליווי עובד של הרשות המקומית שראש הרשות המקומית מינה לכך, וכן לא ישתמש בכוח לשם הכניסה אלא בליווי אדם כאמור.

(תיקון מס' 1) תשכ"ד-1964

          (יא) מי שנכנס למקרקעין כאמור, ינקוט בכל האמצעים הסבירים לפי נסיבות הענין, כדי לשמור על הרכוש הנמצא במקום.

(תיקון מס' 2)  תשכ"ט-1969

          (יב) ראש הגא רשאי להורות לרשות מקומית להשתמש בסמכות מסמכויותיה לפי סעיפים קטנים (ד), (ה) ו-(ו) בדבר התקנתו והחזקתו של מקלט על ידי בעל בית או בעל מפעל פלוניים; לא קיימה הרשות המקומית את ההוראה תוך הזמן שנקבע בה, רשאית רשות מוסמכת להשתמש לצרכי ביצוע ההוראה באותה סמכות במקומה של הרשות המקומית.

(תיקון מס' 10) תשנ"ב-1992

          (יג)  בסעיף זה, "הגדלה" – לרבות התקנת מערכת אוורור וסינון.

מיום 1.7.1964

תיקון מס' 1

ס"ח תשכ"ד מס' 429 מיום 1.7.1964 עמ' 131 (ה"ח 565)

(ד) קיים בית ואין בו מקלט, חייב בעל הבית להתקינו באותו בית או סמוך לו בזמן ובמקום שייקבעו על ידי הרשות המקומית בהוראה בכתב.

(ה) קיים מפעל ואין בו מקלט, חייב בעל המפעל להתקינו באותו מפעל או סמוך לו בזמן ובמקום שייקבעו על ידי הרשות המקומית בהוראה בכתב. חובה זו חלה על בעל מפעל, גם אם במבנה שבו נמצא המפעל הותקן מקלט המשמש את דיירי המבנה או מפעל אחר.

(ו) בעל בית ובעל מפעל חייבים להחזיק את מקלטם במצב המאפשר את השימוש בו למטרה שלה נועד בכל עת שיהיה צורך בכך, ולעשות כל תיקון ושינוי הנחוץ לשם מילוי חובה זו, כפי שיידרשו בכתב על ידי הרשות המקומיתף ובלבד שלעשיית אותם התיקונים והשינויים לא ייקבע זמן פחות מחמשה ימים מיום מסירת הדרישה.

(ז) רשות מקומית, באישור הרשות המוסמכת, רשאית –

(1) לפטור בעלי בתים מסויימים מהחובה להתקין מקלט נפרד לכל בית, בתנאי שבעלי אותם הבתים יתקינו מקלט משותף לבתיהם, או בלי תנאי זה, אם היא סבורה שתנאי המקום שבו נמצאים הבתים מרשים זאת;

(2) לפטור בעל מפעל מהחובה להתקין מקלט, אם יוכיח להנחת דעתה, שבאותו מבנה שבו נמצא המפעל או סמוך לו יש מקלט שיכול לשמש מחסה גם לעובדי המפעל ולמבקרים בו ויש גישה נוחה מהמפעל אל אותו מקלט;

(ח) הורתה הרשות המקומית בכתב שיותקן מקלט משותף לבתים אחדים, יחולו הוראות סעיף זה על בעלי הבתים האלה כאילו היו בעליו המשותפים של בית שחובה להתקין מקלט בו או בסמוך לו.

(ט) (1) החייב על פי חוק זה להתקין מקלט במקרקעין או לעשות בו תיקון או שינוי והוא מחזיק במקום שנקבע להתקנת המקלט, רשאי לעשות זאת על אף זכותו של אחר במקרקעין, וכן רשאי הוא לבקש את הרשיונות הדרושים, על אף האמור בכל חיקוק או בכל הסכם, ולהיכנס, הוא או שליחיו, לכל מקרקעין שהכניסה אליהם דרושה לענין זה;

(2) לא היה החייב בהתקנת מקלט במקרקעין, או בעשיית תיקונים או שינויים בו בעליו, של המקום והמחזיק בו כאחד, תימסר הודעה בכתב, על הוראת הרשות המקומית להתקין מקלט או לעשות בו שינויים לבעלים או למחזיק או לשניהם, לפי הענין; ורשאי כל אחד מהם לערור על ההוראה למועצה המחוזית של הגא תוך 15 יום מהיום שנמסרה לו ההודעה. אושרה הוראת הרשות המקומית בערר, רשאי החייב בהתקנת המקלט או בעשיית התיקונים או השינויים לעשות את כל הפעולות האמורות בפסקה (1);

(3) בערר לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיף 13(ד).

(י) הרשאי להיכנס למקרקעין לפי סעיף קטן (ט) ינקוט לפני כניסתו בכל האמצעים הסבירים לפי נסיבות הענין, כדי להשיג את הסכמתו של המחזיק במקרקעין לכניסתו, ואם לא עלה בידיו להשיג את הסכמתו, לא ייכנס כניסה ראשונה אלא בליווי עובד של הרשות המקומית שראש הרשות המקומית מינה לכך, וכן לא ישתמש בכוח לשם הכניסה אלא בליווי אדם כאמור.

(יא) מי שנכנס למקרקעין כאמור, ינקוט בכל האמצעים הסבירים לפי נסיבות הענין, כדי לשמור על הרכוש הנמצא במקום.

 

מיום 11.7.1969

תיקון מס' 2

ס"ח תשכ"ט מס' 562 מיום 11.7.1969 עמ' 160 (ה"ח 777)

(ג) לא יינתן רשיון להקמת בית או להקמת מבנה שהוא כולו או בעיקרו מפעל, אלא אם נכללה התקנת מקלט בתכנית הבניה של אותו בית או מבנה.

(ג) לא יינתן היתר על פי שום חוק הדן בתכנון ובבניה להקמת בית או מבנה שהוא כולו או בעיקרו מפעל, או להקמת תוספת להם, אלא אם –

(1) תכנית הבניה שעליה יינתן ההיתר כוללת התקנת מקלט לבית, למבנה או לתוספת להם, או שתכנית התוספת להם כוללת הגדלת המקלט הקיים כפי שהרשות המוסמכת אישרה אותה, או שניתן, לפי סעיף זה, פטור מחובת הקמת המקלט או הגדלתו;

(2) בבית או במפעל הנמנים עם סוגים שנקבעו בתקנות – אישרה הרשות המוסמכת שמבנה חדר המדרגות, ואם לפי התכנית יהיה בהם מעבר אחר המוליך למקלט – גם המבנה של אותו מעבר, מתאימים למפרטים הטכניים והאחרים שנקבעו בתקנות כאמור;

כללה התכנית התקנת מקלט או הגדלתו, ייקבע בתנאי ההיתר שאין להשתמש במקלט ללא רשיון הרשות המוסמכת אלא כמחסה בשעת התקפה.

(ד) קיים בית ואין בו מקלט, חייב בעל הבית להתקינו באותו בית או סמוך לו בזמן ובמקום שייקבעו על ידי הרשות המקומית בהוראה בכתב.

(ה) קיים מפעל ואין בו מקלט, חייב בעל המפעל להתקינו באותו מפעל או סמוך לו בזמן ובמקום שייקבעו על ידי הרשות המקומית בהוראה בכתב. חובה זו חלה על בעל מפעל, גם אם במבנה שבו נמצא המפעל הותקן מקלט המשמש את דיירי המבנה או מפעל אחר.

(ו) בעל בית ובעל מפעל חייבים להחזיק את מקלטם במצב המאפשר את השימוש בו למטרה שלה נועד בכל עת שיהיה צורך בכך, ולעשות כל תיקון ושינוי הנחוץ לשם מילוי חובה זו, כפי שיידרשו בכתב על ידי הרשות המקומיתף ובלבד שלעשיית אותם התיקונים והשינויים לא ייקבע זמן פחות מחמשה ימים מיום מסירת הדרישה.

(ז) רשות מקומית, באישור הרשות המוסמכת, רשאית –

(1) לפטור בעלי בתים מסויימים מהחובה להתקין מקלט נפרד לכל בית, בתנאי שבעלי אותם הבתים יתקינו מקלט משותף לבתיהם, או בלי תנאי זה, אם היא סבורה שתנאי המקום שבו נמצאים הבתים מרשים זאת;

(2) לפטור בעל מפעל מהחובה להתקין מקלט, אם יוכיח להנחת דעתה, שבאותו מבנה שבו נמצא המפעל או סמוך לו יש מקלט שיכול לשמש מחסה גם לעובדי המפעל ולמבקרים בו ויש גישה נוחה מהמפעל אל אותו מקלט;

(3) לפטור בעל בית או בעל מפעל, המקים בבית או במפעל תוספת מבנה, מהחובה להתקין מקלט או להגדיל את המקלט הקיים, כאמור בסעיף קטן (ג), אם הוכח להנחת דעתה, שתנאי המקום או נסיבות אחרות מרשים זאת, ובין השאר – שבאותו בית או מפעל, או סמוך להם, יש מקלט שיוכל לשמש מחסה גם למחזיקים של תוספת המבנה, לעובדים בה ולרגילים לבקר בה, ושתהיה להם גישה נוחה אל המקלט.

(ח) הורתה הרשות המקומית בכתב שיותקן מקלט משותף לבתים אחדים, יחולו הוראות סעיף זה על בעלי הבתים האלה כאילו היו בעליו המשותפים של בית שחובה להתקין מקלט בו או בסמוך לו.

(ט) (1) החייב על פי חוק זה להתקין מקלט במקרקעין או לעשות בו תיקון או שינוי והוא מחזיק במקום שנקבע להתקנת המקלט, רשאי לעשות זאת על אף זכותו של אחר במקרקעין, וכן רשאי הוא לבקש את הרשיונות הדרושים, על אף האמור בכל חיקוק או בכל הסכם, ולהיכנס, הוא או שליחיו, לכל מקרקעין שהכניסה אליהם דרושה לענין זה;

(2) לא היה החייב בהתקנת מקלט במקרקעין, או בעשיית תיקונים או שינויים בו בעליו, של המקום והמחזיק בו כאחד, תימסר הודעה בכתב, על הוראת הרשות המקומית להתקין מקלט או לעשות בו שינויים לבעלים או למחזיק או לשניהם, לפי הענין; ורשאי כל אחד מהם לערור על ההוראה למועצה המחוזית של הגא תוך 15 יום מהיום שנמסרה לו ההודעה. אושרה הוראת הרשות המקומית בערר, רשאי החייב בהתקנת המקלט או בעשיית התיקונים או השינויים לעשות את כל הפעולות האמורות בפסקה (1);

(3) בערר לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיף 13(ד).

(י) הרשאי להיכנס למקרקעין לפי סעיף קטן (ט) ינקוט לפני כניסתו בכל האמצעים הסבירים לפי נסיבות הענין, כדי להשיג את הסכמתו של המחזיק במקרקעין לכניסתו, ואם לא עלה בידיו להשיג את הסכמתו, לא ייכנס כניסה ראשונה אלא בליווי עובד של הרשות המקומית שראש הרשות המקומית מינה לכך, וכן לא ישתמש בכוח לשם הכניסה אלא בליווי אדם כאמור.

(יא) מי שנכנס למקרקעין כאמור, ינקוט בכל האמצעים הסבירים לפי נסיבות הענין, כדי לשמור על הרכוש הנמצא במקום.

(יב) ראש הגא רשאי להורות לרשות מקומית להשתמש בסמכות מסמכויותיה לפי סעיפים קטנים (ד), (ה) ו-(ו) בדבר התקנתו והחזקתו של מקלט על ידי בעל בית או בעל מפעל פלוניים; לא קיימה הרשות המקומית את ההוראה תוך הזמן שנקבע בה, רשאית רשות מוסמכת להשתמש לצרכי ביצוע ההוראה באותה סמכות במקומה של הרשות המקומית.

 

מיום 4.11.1977

תיקון מס' 7

ס"ח תשל"ח מס' 872 מיום 4.11.1977 עמ' 7 (ה"ח 1249, ה"ח 1267)

החלפת סעיף קטן 14(ו)

הנוסח הקודם:

(ו) בעל בית ובעל מפעל חייבים להחזיק את מקלטם במצב המאפשר את השימוש בו למטרה שלה נועד בכל עת שיהיה צורך בכך, ולעשות כל תיקון ושינוי הנחוץ לשם מילוי חובה זו, כפי שיידרשו בכתב על ידי הרשות המקומיתף ובלבד שלעשיית אותם התיקונים והשינויים לא ייקבע זמן פחות מחמשה ימים מיום מסירת הדרישה.

 

מיום 9.4.1992

תיקון מס' 10

ס"ח תשנ"ב מס' 1395 מיום 9.4.1992 עמ' 211 (ה"ח 2060)

(ז) רשות מקומית, באישור הרשות המוסמכת, רשאית –

(1) לפטור בעלי בתים מסויימים מהחובה להתקין מקלט נפרד לכל בית, בתנאי שבעלי אותם הבתים יתקינו מקלט משותף לבתיהם, או בלי תנאי זה, אם היא סבורה שתנאי המקום שבו נמצאים הבתים מרשים זאת שתנאי המקום או נסיבות אחרות מצדיקים זאת; ניתן פטור כאמור בפסקה זו מבלי לחייב הקמת מקלט משותף, יחולו הוראות פסקה (3), בשינויים המחוייבים;

(2) לפטור בעל מפעל מהחובה להתקין מקלט, אם יוכיח להנחת דעתה, שבאותו מבנה שבו נמצא המפעל או סמוך לו יש מקלט שיכול לשמש מחסה גם לעובדי המפעל ולמבקרים בו ויש גישה נוחה מהמפעל אל אותו מקלט;

(2א) לפטור מפעל מהחובה להתקין מקלט נפרד לאותו מפעל, אם יתקין, יחד עם בעל מפעל אחר, מקלט משותף, ובלבד שתנאי המקום שבו נמצאים המפעלים מרשים זאת;

(3) לפטור בעל בית או בעל מפעל, המקים בבית או במפעל תוספת מבנה, מהחובה להתקין מקלט או להגדיל את המקלט הקיים, כאמור בסעיף קטן (ג), אם הוכח להנחת דעתה, שתנאי המקום או נסיבות אחרות מרשים זאת, ובין השאר – שבאותו בית או מפעל, או סמוך להם, יש מקלט שיוכל לשמש מחסה גם למחזיקים של תוספת המבנה, לעובדים בה ולרגילים לבקר בה, ושתהיה להם גישה נוחה אל המקלט.

(3) לפטור בעל בית או בעל מפעל, המקים בבית או במפעל תוספת מבנה, מהחובה להתקין מקלט או להגדיל את המקלט הקיים אם הוכח, להנחת דעתה, אחת מאלה:

(א) לא ניתן להקים או להגדיל מקלט קיים בנכס שבו מבוקשת תוספת הבניה, ובלבד שמגיש הבקשה השתתף בקרן שכספיה יועדו להקמת מקלטים ציבוריים, שיפורם או הגדלתם (להלן – הקרן), ושההוראות בדבר כינונה, המקורות הכספיים שלה ונוהלי הפיקוח על פעולותיה, ייקבעו בתקנות לפי סעיף 27(ב)(6); סכום ההשתתפות בקרן לא יעלה על עלות הקמת המקלט בנכס או הגדלתו;

(ב) תנאי המקום או נסיבות אחרות מצדיקים מתן פטור, ובין השאר, שבאותו בית או מפעל, יש מקלט שיוכל לשמש מחסה גם למחזיקים בתוספת המבנה, לעובדים בה ולרגילים לבקר בה, ושתהיה להם גישה נוחה אל המקלט; פטור לפי פסקת משנה זו יכול שיהא מותנה בהשתתפות בקרן כאמור בפסקת משנה (א), בהתאם לתנאים שייקבעו בתקנות;

(4) בעל-בית או בעל מפעל, לפי הענין, רשאי לערור למועצה המחוזית של הג"א על החלטת הרשות שלא ליתן פטור לפי סעיף זה, תוך 15 ימים מהיום שנמסרה לו ההודעה בדבר החלטה כאמור; בערר לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיף 13(ד), בשינויים המחוייבים.

(ח) הורתה הרשות המקומית בכתב שיותקן מקלט משותף לבתים אחדים, יחולו הוראות סעיף זה על בעלי הבתים האלה כאילו היו בעליו המשותפים של בית שחובה להתקין מקלט בו או בסמוך לו.

(ח) הורתה הרשות המקומית בכתב שיותקן מקלט משותף לבתים אחדים או למפעלים אחדים, יחולו הוראות סעיף זה על בעלי הבתים או בעלי המפעלים כאילו היו בעליו המשותפים של בית או של מפעל שחובה להתקין מקלט בו או בסמוך לו.

(ט) (1) החייב על פי חוק זה להתקין מקלט במקרקעין או לעשות בו תיקון או שינוי והוא מחזיק במקום שנקבע להתקנת המקלט, רשאי לעשות זאת על אף זכותו של אחר במקרקעין, וכן רשאי הוא לבקש את הרשיונות הדרושים, על אף האמור בכל חיקוק או בכל הסכם, ולהיכנס, הוא או שליחיו, לכל מקרקעין שהכניסה אליהם דרושה לענין זה;

(2) לא היה החייב בהתקנת מקלט במקרקעין, או בעשיית תיקונים או שינויים בו בעליו, של המקום והמחזיק בו כאחד, תימסר הודעה בכתב, על הוראת הרשות המקומית להתקין מקלט או לעשות בו שינויים לבעלים או למחזיק או לשניהם, לפי הענין; ורשאי כל אחד מהם לערור על ההוראה למועצה המחוזית של הגא תוך 15 יום מהיום שנמסרה לו ההודעה. אושרה הוראת הרשות המקומית בערר, רשאי החייב בהתקנת המקלט או בעשיית התיקונים או השינויים לעשות את כל הפעולות האמורות בפסקה (1);

(3) בערר לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיף 13(ד).

(י) הרשאי להיכנס למקרקעין לפי סעיף קטן (ט) ינקוט לפני כניסתו בכל האמצעים הסבירים לפי נסיבות הענין, כדי להשיג את הסכמתו של המחזיק במקרקעין לכניסתו, ואם לא עלה בידיו להשיג את הסכמתו, לא ייכנס כניסה ראשונה אלא בליווי עובד של הרשות המקומית שראש הרשות המקומית מינה לכך, וכן לא ישתמש בכוח לשם הכניסה אלא בליווי אדם כאמור.

(יא) מי שנכנס למקרקעין כאמור, ינקוט בכל האמצעים הסבירים לפי נסיבות הענין, כדי לשמור על הרכוש הנמצא במקום.

(יב) ראש הגא רשאי להורות לרשות מקומית להשתמש בסמכות מסמכויותיה לפי סעיפים קטנים (ד), (ה) ו-(ו) בדבר התקנתו והחזקתו של מקלט על ידי בעל בית או בעל מפעל פלוניים; לא קיימה הרשות המקומית את ההוראה תוך הזמן שנקבע בה, רשאית רשות מוסמכת להשתמש לצרכי ביצוע ההוראה באותה סמכות במקומה של הרשות המקומית.

(יג) בסעיף זה, "הגדלה" – לרבות התקנת מערכת אוורור וסינון.

 

מיום 7.10.2005

תיקון מס' 13

ס"ח תשס"ה מס' 1995 מיום 7.4.2005 עמ' 333 (ה"ח 2951)

הוספת פסקה 14(ג)(3)

 

מיום 10.4.2011

תיקון מס' 15

ס"ח תשע"א מס' 2294 מיום 10.4.2011 עמ' 787 (ה"ח 537)

(ו) בעל בית ובעל מפעל חייבים לעשות, כל אחד במקלטו, כל תיקון ושינוי כפי שדרשה בכתב הרשות המקומית, כדי לאפשר את השימוש במקלט בכל עת כמחסה מפני התקפה, ובלבד שלעשיית התיקונים והשינויים לא ייקבע זמן פחות מחמישה-עשר ימים מיום המצאת הדרישה; אולם אם היתה הדרישה לאחר שהוכרז מצב הכן כאמור בסעיף 21 מצב מיוחד בעורף – יכול שהזמן לקיומה יהיה קצר יותר, כפי שיקבע ראש הג"א.

(ז) רשות מקומית, באישור הרשות המוסמכת, רשאית –

(1) לפטור בעלי בתים מסויימים מהחובה להתקין מקלט נפרד לכל בית, בתנאי שבעלי אותם הבתים יתקינו מקלט משותף לבתיהם מקלט שישמש במשותף את בתיהם, או בלי תנאי זה, אם היא סבורה שתנאי המקום או נסיבות אחרות מצדיקים זאת; ניתן פטור כאמור בפסקה זו מבלי לחייב הקמת מקלט משותף, יחולו הוראות פסקה (3), בשינויים המחוייבים;

(2) לפטור בעל מפעל מהחובה להתקין מקלט, אם יוכיח להנחת דעתה, שבאותו מבנה שבו נמצא המפעל או סמוך לו יש מקלט שיכול לשמש מחסה גם לעובדי המפעל ולמבקרים בו ויש גישה נוחה מהמפעל אל אותו מקלט;

(2א) לפטור מפעל מהחובה להתקין מקלט נפרד לאותו מפעל, אם יתקין, יחד עם בעל מפעל אחר, מקלט משותף מקלט שישמש במשותף את מפעליהם, ובלבד שתנאי המקום שבו נמצאים המפעלים מרשים זאת;

(3) לפטור בעל בית או בעל מפעל, המקים בבית או במפעל תוספת מבנה, מהחובה להתקין מקלט או להגדיל את המקלט הקיים אם הוכח, להנחת דעתה, אחת מאלה:

(א) לא ניתן להקים או להגדיל מקלט קיים בנכס שבו מבוקשת תוספת הבניה, ובלבד שמגיש הבקשה השתתף בקרן שכספיה יועדו להקמת מקלטים ציבוריים, שיפורם או הגדלתם (להלן – הקרן), ושההוראות בדבר כינונה, המקורות הכספיים שלה ונוהלי הפיקוח על פעולותיה, ייקבעו בתקנות לפי סעיף 27(ב)(6); סכום ההשתתפות בקרן לא יעלה על עלות הקמת המקלט בנכס או הגדלתו;

(ב) תנאי המקום או נסיבות אחרות מצדיקים מתן פטור, ובין השאר, שבאותו בית או מפעל, יש מקלט שיוכל לשמש מחסה גם למחזיקים בתוספת המבנה, לעובדים בה ולרגילים לבקר בה, ושתהיה להם גישה נוחה אל המקלט; פטור לפי פסקת משנה זו יכול שיהא מותנה בהשתתפות בקרן כאמור בפסקת משנה (א), בהתאם לתנאים שייקבעו בתקנות;

(4) בעל-בית או בעל מפעל, לפי הענין, רשאי לערור למועצה המחוזית של הג"א על החלטת הרשות שלא ליתן פטור לפי סעיף זה, תוך 15 ימים מהיום שנמסרה לו ההודעה בדבר החלטה כאמור; בערר לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיף 13(ד), בשינויים המחוייבים.

(ח) הורתה הרשות המקומית בכתב שיותקן מקלט משותף לבתים אחדים או למפעלים אחדים מקלט שישמש במשותף בתים אחדים או מפעלים אחדים, יחולו הוראות סעיף זה על בעלי הבתים או בעלי המפעלים כאילו היו בעליו המשותפים של בית או של מפעל שחובה להתקין מקלט בו או בסמוך לו.

(ט) (1) החייב על פי חוק זה להתקין מקלט במקרקעין או לעשות בו תיקון או שינוי והוא מחזיק במקום שנקבע להתקנת המקלט, רשאי לעשות זאת על אף זכותו של אחר במקרקעין, וכן רשאי הוא לבקש את הרשיונות הדרושים, על אף האמור בכל חיקוק או בכל הסכם, ולהיכנס, הוא או שליחיו, לכל מקרקעין שהכניסה אליהם דרושה לענין זה;

(2) לא היה החייב בהתקנת מקלט במקרקעין, או בעשיית תיקונים או שינויים בו בעליו של המקום והמחזיק בו כאחד, תימסר הודעה בכתב, על הוראת הרשות המקומית להתקין מקלט או לעשות בו שינויים לבעלים או למחזיק או לשניהם, לפי הענין; ורשאי כל אחד מהם לערור על ההוראה למועצה המחוזית של הגא תוך 15 יום מהיום שנמסרה לו ההודעה. אושרה הוראת הרשות המקומית בערר, רשאי החייב בהתקנת המקלט או בעשיית התיקונים או השינויים לעשות את כל הפעולות האמורות בפסקה (1);

(3) בערר לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיף 13(ד).

החזקת מקלטים בבית ובמפעל (תיקון מס' 7) תשל"ח-1977

14א.  (א)  דיירי בית ובעל מפעל חייבים לפנות, כל אחד מתוך המקלט של הבית או המפעל, את כל המיטלטלין שבו – למעט המיטלטלין שלפי דיני ההתגוננות האזרחית חובה, או מותר, להחזיקם – לשמור על הנקיון בו ולהחזיקו במצב המאפשר את השימוש בו בכל עת כמחסה מפני התקפה.

          (ב)  השתמש אדם במקלט מכוח רשיון לפי סעיף 15(א), יחולו החובות לפי סעיף קטן (א) על בעל הרשיון; אולם בכפוף לתנאי הרשיון ולאמור בסעיף 21(ב) מותר לו להחזיק במקלט את המיטלטלין הדרושים לצורך המטרה שלמענה ניתן לו הרשיון.

          (ג)   היו מיטלטלין שבמקלט שייכים לאדם שאינו דייר מדיירי הבית או המפעל ולא בעל רשיון כאמור בסעיף קטן (ב), תחול החובה לפנותם גם עליו.

          (ד)  לא פונה מקלט ממיטלטלין בידי החייב בפינוים לפי סעיף זה, רשאים הרשות המקומית או עובד מעובדיה שראש הרשות הסמיכו לכך לפנותם מתוך המקלט, לאחר שניתנה לחייב הודעה על כך בכתב 15 ימים לפחות לפני המעשה; הפינוי שביצעו הרשות המקומית או עובד מעובדיה כאמור אינו גורע מאחריותו הפלילית והאזרחית של החייב בפינוי.

          (ה)  במיטלטלין שפונו מהמקלט ינהגו לפי סעיף 21א; אולם הסמכות של ראש הג"א לפיו תהא גם לראש הרשות המקומית, למזכיר, לגזבר או למהנדס של הרשות, אם ראש הרשות הסמיכם לכך, וברשות שאיננה מועצה אזורית – גם לסגנו, ובמועצה אזורית – גם לסגן ראש הרשות שיקבע ראש הרשות.

          (ו)   היו בבית אחד כמה דיירים או היו במבנה אחד כמה מפעלים, והבית או המבנה אינם רשומים כבית משותף, יתחלקו ההוצאות הכרוכות בקיום חובת ההחזקה של המקלט, באין הסכם על כך, לפי הוראות אלה:

(1)   בבית – בין הדיירים שבו, לפי מספר החדרים שבכל דירה;

(2)   במפעלים – בין בעליהם, לפי מספר העובדים המועסקים אצל כל אחד מהם בשעת קיום החובה.

          (ז)   לענין סעיף זה דינו של בעל בית הגר בעצמו בביתו או בחלק ממנו או המחזיק בו בפועל, כדין דייר.

מיום 4.2.1978

תיקון מס' 7

ס"ח תשל"ח מס' 872 מיום 4.11.1977 עמ' 7 (ה"ח 1249, ה"ח 1267)

הוספת סעיף 14א

בנייה בקרקע פנוייה (תיקון מס' 1) תשכ"ד-1964 (תיקון מס' 7) תשל"ח-1977

14ב.  היה המקום, שנמסרה עליו הודעה לפי סעיף 13 או הוראה לפי סעיף 14, קרקע פנויה, אין במסירת ההודעה או ההוראה כדי למנוע הקמת בית או מפעל באותו מקום, ובלבד שנתקבל רשיון הבניה הדרוש לכך, ומקבל הרשיון מסר על קבלתו הודעה בכתב לרשות המקומית.

מיום 1.7.1964

תיקון מס' 1

ס"ח תשכ"ד מס' 429 מיום 1.7.1964 עמ' 132 (ה"ח 565)

הוספת סעיף 14א

 

מיום 4.11.1977

תיקון מס' 7

ס"ח תשל"ח מס' 872 מיום 4.11.1977 עמ' 7 (ה"ח 1249, ה"ח 1267)

14א 14ב. היה המקום, שנמסרה עליו הודעה לפי סעיף 13 או הוראה לפי סעיף 14, קרקע פנויה, אין במסירת ההודעה או ההוראה כדי למנוע הקמת בית או מפעל באותו מקום, ובלבד שנתקבל רשיון הבניה הדרוש לכך, ומקבל הרשיון מסר על קבלתו הודעה בכתב לרשות המקומית.

חפירת תעלות (תיקון מס' 1) תשכ"ד-1964 (תיקון מס' 2) תשכ"ט-1969 (תיקון מס' 3) תש"ל-1970 (תיקון מס' 7) תשל"ח-1977

14ג.   (א)  שר הבטחון, באישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות כי מפקד הגא מחוזי רשאי לקרוא סוגי בני אדם לחפירת תעלות להתגוננות אזרחית ולקבוע בהן תנאים לקריאה זו; מי שנקרא כאמור ונפגע תוך כדי מילוי חובתו ועקב מילוי החובה, דינו כדין נפגע ספר כמשמעותו בחוק הגימלאות לנפגעי ספר, תשי"ז-1956, ודין הפגיעה כדין פגיעת ספר כמשמעותה בחוק האמור.

          מי שנקרא כאמור ונפגע ביום כ"ו באייר תשכ"ז (5 ביוני 1967) או לאחר מכן תוך כדי מילוי חובתו ועקב מילויה, דינו כדין נפגע לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש"ל-1970, והוראות החוק האמור יחולו לגביו ולגבי התלויים בו.

(תיקון מס' 2) תשכ"ט-1969

          (ב)  הוראות שר הבטחון על פי תקנות לפי סעיף קטן (א) וקריאה לחפירת תעלות כאמור בו אינן טעונות פרסום ברשומות, ובלבד שיובאו לידיעת הנוגעים בדבר בכל דרך של פרסום הנראית למפקד הגא מחוזי.

מיום 1.7.1964

תיקון מס' 1

ס"ח תשכ"ד מס' 429 מיום 1.7.1964 עמ' 132 (ה"ח 565)

הוספת סעיף 14ב

 

מיום 11.7.1969

תיקון מס' 2

ס"ח תשכ"ט מס' 562 מיום 11.7.1969 עמ' 161 (ה"ח 777)

14ב. (א) שר הבטחון, באישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות כי מפקד הגא מחוזי רשאי לקרוא סוגי בני אדם לחפירת תעלות להתגוננות אזרחית ולקבוע בהם בהן תנאים לקריאה זו; מי שנקרא כאמור ונפגע תוך כדי מילוי חובתו ועקב מילוי החובה, דינו כדין נפגע ספר כמשמעותו בחוק הגימלאות לנפגעי ספר, תשי"ז-1956, ודין הפגיעה כדין פגיעת ספר כמשמעותה בחוק האמור.

(ב) הוראות שר הבטחון על פי תקנות לפי סעיף קטן (א) וקריאה לחפירת תעלות כאמור בו אינן טעונות פרסום ברשומות, ובלבד שיובאו לידיעת הנוגעים בדבר בכל דרך של פרסום הנראית למפקד הגא מחוזי.

 

מיום 30.7.1970

תיקון מס' 3

ס"ח תש"ל מס' 600 מיום 30.7.1970 עמ' 130 (ה"ח 860)

(א) שר הבטחון, באישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות כי מפקד הגא מחוזי רשאי לקרוא סוגי בני אדם לחפירת תעלות להתגוננות אזרחית ולקבוע בהן תנאים לקריאה זו; מי שנקרא כאמור ונפגע תוך כדי מילוי חובתו ועקב מילוי החובה, דינו כדין נפגע ספר כמשמעותו בחוק הגימלאות לנפגעי ספר, תשי"ז-1956, ודין הפגיעה כדין פגיעת ספר כמשמעותה בחוק האמור.

מי שנקרא כאמור ונפגע ביום כ"ו באייר תשכ"ז (5 ביוני 1967) או לאחר מכן תוך כדי מילוי חובתו ועקב מילויה, דינו כדין נפגע לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש"ל-1970, והוראות החוק האמור יחולו לגביו ולגבי התלויים בו.

 

מיום 4.11.1977

תיקון מס' 7

ס"ח תשל"ח מס' 872 מיום 4.11.1977 עמ' 7 (ה"ח 1249, ה"ח 1267)

14ב 14ג. (א) שר הבטחון, באישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות כי מפקד הגא מחוזי רשאי לקרוא סוגי בני אדם לחפירת תעלות להתגוננות אזרחית ולקבוע בהן תנאים לקריאה זו; מי שנקרא כאמור ונפגע תוך כדי מילוי חובתו ועקב מילוי החובה, דינו כדין נפגע ספר כמשמעותו בחוק הגימלאות לנפגעי ספר, תשי"ז-1956, ודין הפגיעה כדין פגיעת ספר כמשמעותה בחוק האמור.

מי שנקרא כאמור ונפגע ביום כ"ו באייר תשכ"ז (5 ביוני 1967) או לאחר מכן תוך כדי מילוי חובתו ועקב מילויה, דינו כדין נפגע לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש"ל-1970, והוראות החוק האמור יחולו לגביו ולגבי התלויים בו.

(ב) הוראות שר הבטחון על פי תקנות לפי סעיף קטן (א) וקריאה לחפירת תעלות כאמור בו אינן טעונות פרסום ברשומות, ובלבד שיובאו לידיעת הנוגעים בדבר בכל דרך של פרסום הנראית למפקד הגא מחוזי.

התאמות נגישות במקלטים לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס' 13) תשס"ה-2005

14ד.  (א)  בסעיף זה –

          "אדם עם מוגבלות", "אנשים עם מוגבלות", "מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה", "נגישות", "נציבות" – כמשמעותם בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות;

          "חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות" – חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998.

          (ב)  מקלט בבית, במפעל או במבנה אחר, וכן מקלט ציבורי ומחסה ציבורי, שההיתר לגביו ניתן לאחר י"ג בניסן התשס"ז (1 באפריל 2007) (להלן – המועד הקובע), לרבות הנתיב ודרך הגישה אליו (בסעיף זה – מקלט) יהיו נגישים לאנשים עם מוגבלות, בהתאם להוראות שיקבע שר הביטחון לפי סעיף זה וברוח עקרונות היסוד ומטרותיו של חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.

          (ג)   שר הביטחון יקבע את התאמות הנגישות הנדרשות כדי לאפשר לאדם עם מוגבלות נגישות למקלט ובמקלט, באופן סביר, בהתחשב בתקן הישראלי ובהוראות חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות; בתקנות לפי סעיף קטן זה רשאי השר לקבוע פטור מלא או חלקי, ובכלל זה דרישות מופחתות, לסוגי מקרים, לענין התאמה מסוימת שעלותה גבוהה, אם ביצוע ההתאמה תטיל נטל כבד מדי, בהתחשב בין השאר, בכל אחד מאלה:

(1)   גודל המקלט או המבנה שבו הוא מוקם;

(2)   סוג הבית או המבנה וכן מספרם של בני האדם הרגילים לבקר בו;

(3)   היות המקלט או המבנה שבו הוא נמצא חלק ממבנה קיים או תוספת למבנה קיים;

ובלבד שיינתן מענה חלופי הולם ונגיש לאנשים עם מוגבלות באותו מבנה, ולענין מקלט שנבנה במבנה שהיה קיים לפני המועד הקובע – יינתן מענה חליפי באותו מבנה או במבנה סמוך אליו, ובלבד שאפשרות ההגעה למקלט החליפי הסמוך אינן מכבידות על אדם עם מוגבלות.

          (ד)  (1)   תקנות לפי סעיף זה ייקבעו לאחר התייעצות עם שר הפנים, הנציבות וארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, ובהתאם לעקרונות היסוד, מטרותיו והוראותיו של חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות; תקנות ראשונות לפי סעיף קטן (ג) יוגשו לאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת לא יאוחר מיום ג' באייר התשס"ו (1 במאי 2006).

(2)   תקנות לפי סעיף זה יותקנו בהסכמת שר האוצר, ואולם לא נתן שר האוצר את הסכמתו, יועבר הענין להכרעת הממשלה.

          (ה)  (1)   מי שחייב בהתקנת התאמה לפי סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) יהיה פטור מביצוע אותה התרמה אם קבעה הרשות המוסמכת, לאחר התייעצות עם מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה, אחד מאלה:

(א)   הפטור מתחייב כדי למנוע פגיעה מהותית באופיו המיוחד של המקום שבו נמצא המקלט, עקב ייחודו בשל ערכי ארכיאולוגיה או טבע;

(ב)   ההתאמה מחייבת שינוי יסודי במהותו של המקום שבו נמצא המקלט;

(ג)    מתקיימת הוראה מהוראות הפטור המנויות בסעיף 19יג(א)(1), או (2) לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.

(2)   קבעה הרשות המוסמכת פטור כאמור בפסקה (1), תורה על ביצוע התאמות נגישות חלופיות שהן סבירות בנסיבות הענין, ובלבד שאין בהוראות החלופיות הכבדה על אדם עם מוגבלות.

          (ו)   בלי לגרוע מהוראות חוק זה, על הוראות סעיף זה יחולו סימנים י"ב, י"ג ו-י"ד לפרק ה'1 בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, לרבות בדבר סמכות בית המשפט לפסוק פיצוי בלא הוכחת נזק כאמור בסעיף 19נא(ב), ואולם סימנים אלה לא יחולו כנגד בעלי דירות מגורים והמתגוררים בהן.

מיום 7.10.2005

תיקון מס' 13

ס"ח תשס"ה מס' 1995 מיום 7.4.2005 עמ' 334 (ה"ח 2951)

הוספת סעיף 14ד

השימוש במקלטים

15.  (א)  לא ישתמש אדם במקלט למטרה אחרת מאשר לחסות בו בשעת התקפה, אלא על פי רשיון מאת הרשות המוסמכת.

(תיקון מס' 2) תשכ"ט-1969

          (ב)  מקום שנועד לשמש מקלט על פי כל חיקוק לא יעמידו אדם ללא רשיון הרשות המוסמכת לרשותו של אחר, בדרך של מכירה, שכירות או הרשאה או בכל דרך אחרת, אם הוא יודע או יכול לדעת בנסיבות הענין שהמקום ישמש בידי האחר שלא על מנת לחסות בו בשעת התקפה בלבד, אלא אם כן השימוש האחר הותר על ידי הרשות המוסמכת לפי סעיף זה.

(תיקון מס' 2) תשכ"ט-1969

          (ג)   תהא זו הגנה טובה לאדם הנאשם בעבירה על סעיף קטן (ב), אם יוכיח שערך מסמך בכתב על העסקה שמכוחה הועמד המקום לרשותו של אחר, שפירש בו כי המקום נועד לשמש למקלט וכי כל שימוש אחר בו אסור זולת על פי רשיון הרשות המוסמכת ושהמסמך או כפל ממנו נמסר לאדם האחר לפני שהמקום הועמד לרשותו.

(תיקון מס' 2) תשכ"ט-1969

          (ד)  הסכם להעמיד מקלט לרשותו של אחר בניגוד לאיסור שבסעיף קטן (ב) – בטל, וכל צד להסכם חייב להחזיר את מה שקיבל מכוח ההסכם, או אם לא ניתן להחזירו בעין, את שוויו; אולם אם היה אותו הסכם חלק בלבד של עסקה, רשאי בית המשפט, אם ראה שהחלקים האחרים של העסקה ניתנים להפרדה, לקיים את החלקים של העסקה שאין בהם הפרת האיסור שבסעיף קטן (ב), הכל בתנאים שבית המשפט יראה לצודק בנסיבות הענין.

(תיקון מס' 2) תשכ"ט-1969

          (ה)  לא יהרוס אדם מקלט, אלא על פי רשיון מאת הרשות המוסמכת.

(תיקון מס' 2) תשכ"ט-1969

          (ו)   המחזיק במקום שהוא מקלט, חייב בשעת התקפה לאפשר לכל אדם הנמצא סמוך למקום להיכנס למקלט ולשהות בו כל שעת ההתקפה.

(תיקון מס' 2) תשכ"ט-1969

          (ז)   ראש הגא רשאי לקבוע הוראות בדבר אופן השימוש במקלט ציבורי או במחסה ציבורי, וכללי ההתנהגות של בני אדם הנמצאים בהם לשם מחסה. הוראות אלה אין חובה לפרסמן ברשומות, אלא יוצגו באופן הנראה לעין בכניסה למקום או בתוך המקום שעליו הן חלות.

מיום 11.7.1969

תיקון מס' 2

ס"ח תשכ"ט מס' 562 מיום 11.7.1969 עמ' 161 (ה"ח 777)

15. (א) לא ישתמש אדם במקלט למטרה אחרת מאשר לחסות בו בשעת התקפה, אלא על פי רשיון מאת הרשות המוסמכת.

(ב) מקום שנועד לשמש מקלט על פי כל חיקוק לא יעמידו אדם ללא רשיון הרשות המוסמכת לרשותו של אחר, בדרך של מכירה, שכירות או הרשאה או בכל דרך אחרת, אם הוא יודע או יכול לדעת בנסיבות הענין שהמקום ישמש בידי האחר שלא על מנת לחסות בו בשעת התקפה בלבד, אלא אם כן השימוש האחר הותר על ידי הרשות המוסמכת לפי סעיף זה.

(ג) תהא זו הגנה טובה לאדם הנאשם בעבירה על סעיף קטן (ב), אם יוכיח שערך מסמך בכתב על העסקה שמכוחה הועמד המקום לרשותו של אחר, שפירש בו כי המקום נועד לשמש למקלט וכי כל שימוש אחר בו אסור זולת על פי רשיון הרשות המוסמכת ושהמסמך או כפל ממנו נמסר לאדם האחר לפני שהמקום הועמד לרשותו.

(ד) הסכם להעמיד מקלט לרשותו של אחר בניגוד לאיסור שבסעיף קטן (ב) – בטל, וכל צד להסכם חייב להחזיר את מה שקיבל מכוח ההסכם, או אם לא ניתן להחזירו בעין, את שוויו; אולם אם היה אותו הסכם חלק בלבד של עסקה, רשאי בית המשפט, אם ראה שהחלקים האחרים של העסקה ניתנים להפרדה, לקיים את החלקים של העסקה שאין בהם הפרת האיסור שבסעיף קטן (ב), הכל בתנאים שבית המשפט יראה לצודק בנסיבות הענין.

(ב) (ה) לא יהרוס אדם מקלט, אלא על פי רשיון מאת הרשות המוסמכת.

(ג) (ו) המחזיק במקום שהוא מקלט, חייב בשעת התקפה לאפשר לכל אדם הנמצא סמוך למקום להיכנס למקלט ולשהות בו כל שעת ההתקפה.

(ד) (ז) ראש הגא רשאי לקבוע הוראות בדבר אופן השימוש במקלט ציבורי או במחסה ציבורי, וכללי ההתנהגות של בני אדם הנמצאים בהם לשם מחסה. הוראות אלה אין חובה לפרסמן ברשומות, אלא יוצגו באופן הנראה לעין בכניסה למקום או בתוך המקום שעליו הן חלות.

הוראות לגבי מקום שנועד לשמש מקלט לבית

16.  (א)  המחזיק במקום שצריך, לדעת הרשות המקומית, לשמש מקלט לבית, חייב לאפשר את התקנת המקלט.

(תיקון מס' 1) תשכ"ד-1964 (תיקון מס' 15) תשע"א-2011

          (ב)  היתה הרשות המקומית סבורה, שאין להתקין את המקלט האמור אלא לאחר פינוי המקום, רשאית הרשות המקומית להורות בכתב למחזיק המקום לפנותו תוך זמן שתקבע, ובלבד שלא תקבע פחות מחמישה-עשר יום מיום מסירת ההוראה. בעת מצב מיוחד בעורף יהא דינה של הוראת פינוי כאמור, לכל דבר, כדין פסק דין פינוי של בית משפט השלום שאינו ניתן לערעור עוד.

(תיקון מס' 1) תשכ"ד-1964

          (ג)   רשות מקומית לא תתן הוראת פינוי, כאמור, לגבי מקום המשמש למחזיק בו, מקום מגורים או מקום עבודה או מקום עסק, אלא אם הובטח למחזיק סידור חלוף שיעמוד לרשותו בזמן שעליו לפנות את המקום; אך תנאי זה לא יחול לגבי מקום שהוא חלק מדירה או ממקום עבודה או ממקום עסק שברשות אותו מחזיק, ופינוי החלק האמור לא יפגע במידה ניכרת בתנאי מגוריו, עבודתו או עסקו של המחזיק.

(תיקון מס' 1) תשכ"ד-1964

          (גג) לא הוסכם בין הרשות המקומית למחזיק על סידור חלוף, רשאי כל אחד מהם לפנות לבית משפט השלום בבקשה לקבעו, ורשאי בית המשפט לקבוע שהסידור החלוף יהיה בהעמדה לרשות המחזיק של מקום חלוף העשוי לשמש באופן המתקבל על הדעת את המטרה שאותה משמש המקום שיש לפנותו או בתשלום פיצויים; ובלבד שלא יקבע בית המשפט כסידור חלוף תשלום פיצויים בלבד אלא בהסכמת המחזיק או במקרה שהמחזיק מסרב להסכים לכך ללא טעם סביר.

          (ד)  לצורך השימוש בהוראות שבסעיף קטן (ב) ו-(ג) יחולו כללים אלה:

(1)   יש להביא בחשבון את צרכיו המוצדקים של המחזיק במקום מזה, ואת צרכי ההתגוננות האזרחית מזה;

(2)   העובדה שהמקום החלוף שהועמד לרשות המחזיק שטחו יותר קטן או שהוא פחות נוח מן המקום שיש לפנותו, אינה קובעת, כשלעצמה, שהמקום שהועמד לרשותו אינו עשוי לשמש את המטרה שאותה משמש המקום שיש לפנותו.

          (ה)  פונה מקום בבית בהוראה לפי סעיף קטן (ב), חייבים המחזיקים בשאר חלקי הבית כדיירים לשלם לבעל הבית את דמי השכירות שהיה מקבל בעד המקום שפונה.

          (ו)   חדל מקום לשמש מקלט, חייב בעל הבית להחזירו למצבו שלפני התקנת המקלט ומי שהיה מחזיק במקום ופינה אותו בהוראה לפי סעיף קטן (ב), רשאי תוך חודש ימים מהיום שהמקום חדל לשמש מקלט, לחזור ולהחזיק בו, לאחר שיפנה את המקום החלוף שהועמד לרשותו.

מיום 1.7.1964

תיקון מס' 1

ס"ח תשכ"ד מס' 429 מיום 1.7.1964 עמ' 132 (ה"ח 565)

(ב) היתה הרשות המקומית סבורה, שאין להתקין את המקלט האמור אלא לאחר פינוי המקום, רשאית הרשות המקומית להורות בכתב למחזיק המקום לפנותו תוך זמן שתקבע, ובלבד שלא תקבע פחות מחמישה-עשר יום מיום מסירת ההוראה. בתקופת קרבות יהא דינה של הוראת פינוי כאמור, לכל דבר, כדין פסק דין פינוי של בית משפט השלום שאינו ניתן לערעור עוד.

(ג) רשות מקומית לא תתן הוראת פינוי, כאמור, לגבי מקום המשמש למחזיק בו, מקום מגורים או מקום עבודה או מקום עסק, אלא אם העמידה לרשותו של המחזיק מקום חלוף (אלטרנטיבי) העשוי לשמש באופן המתקבל על הדעת את המטרה שאותה משמש המקום שיש לפנותו אלא אם הובטח למחזיק סידור חלוף שיעמוד לרשותו בזמן שעליו לפנות את המקום; אך תנאי זה לא יחול לגבי מקום שהוא חלק מדירה או ממקום עבודה או ממקום עסק שברשות אותו מחזיק, ופינוי החלק האמור לא יפגע במידה ניכרת בתנאי מגוריו, עבודתו או עסקו של המחזיק.

(גג) לא הוסכם בין הרשות המקומית למחזיק על סידור חלוף, רשאי כל אחד מהם לפנות לבית משפט השלום בבקשה לקבעו, ורשאי בית המשפט לקבוע שהסידור החלוף יהיה בהעמדה לרשות המחזיק של מקום חלוף העשוי לשמש באופן המתקבל על הדעת את המטרה שאותה משמש המקום שיש לפנותו או בתשלום פיצויים; ובלבד שלא יקבע בית המשפט כסידור חלוף תשלום פיצויים בלבד אלא בהסכמת המחזיק או במקרה שהמחזיק מסרב להסכים לכך ללא טעם סביר.

 

מיום 10.4.2011

תיקון מס' 15

ס"ח תשע"א מס' 2294 מיום 10.4.2011 עמ' 787 (ה"ח 537)

(ב) היתה הרשות המקומית סבורה, שאין להתקין את המקלט האמור אלא לאחר פינוי המקום, רשאית הרשות המקומית להורות בכתב למחזיק המקום לפנותו תוך זמן שתקבע, ובלבד שלא תקבע פחות מחמישה-עשר יום מיום מסירת ההוראה. בתקופת קרבות בעת מצב מיוחד בעורף יהא דינה של הוראת פינוי כאמור, לכל דבר, כדין פסק דין פינוי של בית משפט השלום שאינו ניתן לערעור עוד.

זכות הסתלקות

17.  (א)  המחזיק במקום שנועד לשמש מחסה ציבורי או שחל עליו סעיף 16 רשאי, תוך שלושים יום מיום שנמסרה לו הודעה על כך, לפנות את המקום ולהסתלק מזכויותיו בו במסירת הודעה בכתב לאחר הפינוי לרשות המקומית ולבעל המקום; את יום מסירת הודעת ההסתלקות יראו כיום ההסתלקות, ואם נמסרה ההודעה לרשות המקומית ולבעל המקום בימים שונים, יראו כיום ההסתלקות את היום המאוחר יותר.

          (ב)  הסתלק המחזיק, יחולו הוראות אלה:

(1)   המחזיק פטור מכל חובה המוטלת עליו, על פי החוק או על פי חוזה או באופן אחר, לשלם לבעל את שכר המקום או כל תמורה אחרת בעד הזמן שלאחר יום ההסתלקות; ואם שילם לבעל המקום לפני יום ההסתלקות שכר או כל תמורה אחרת בעד תקופה מסויימת שלאחר יום ההסתלקות, חייב הבעל להחזיר לו אותו שכר או אותה תמורה;

(2)   הבעל והמחזיק פטורים מיום ההסתלקות ואילך מהתחייבויותיהם ההדדיות המוטלות עליהם על פי חוזה בנוגע למקום; אך אין האמור בזה פוגע בכל עילת תביעה שנולדה לפני יום ההסתלקות.

השתתפות בהוצאות

18.  (א)  הוצאות שהוציא בעל בית להתקנת מקלט או לעשיית תיקונים ושינויים בו, לפי הוראות חוק זה, רשאי הוא לגבותן מדיירי הבית אותה שעה, לפי המפורט בזה:

(1)   בבית שבנייתו הושלמה לפני יום ב' בתמוז תש"ה (1 ביולי 1945) (להלן – היום הקובע) חמישים אחוזים של ההוצאות;

(2)   בבית שבנייתו הושלמה ביום הקובע או אחריו, בין לפני תחילת תקפו של חוק זה ולאחר מכן, עשרים וחמישה אחוזים של ההוצאות;

(3)   בבית שבנייתו הושלמה לפני היום הקובע ונוספה אליו קומה או חלק אחר ביום הקובע או אחריו, כאמור בפסקה (2) – מחלקים את ההוצאות בין דיירי החלק הקודם ובין דיירי החלק הנוסף באופן יחסי למספר החלקים שבכל אחד מהם, ודיירי החלק הקודם משתתפים בחמישים אחוזים, ודיירי החלק הנוסף בעשרים וחמישה אחוזים.

          (ב)  היו חילוקי דעות בין בעל בית ובין דייריו בנוגע לסכום ההוצאות שבעל הבית הוציא להתקנת מקלט או להחזקתו, ייחשב הסכום שיאושר על ידי הרשות המקומית כסכום ההוצאות שהוצאו למעשה.

דמי השתתפות – הוראות שונות

19.  (א)  הסכום שכל דייר חייב לשלם לבעל הבית לפי סעיף 16(ה) וסעיף 18 (להלן – דמי השתתפות) יהיה ביחס לסכום הכללי של דמי ההשתתפות כיחס שבין מספר החדרים שברשות הדייר ובין מספר החדרים שבבית.

          (ב)  מועד התשלום של דמי ההשתתפות יהא כזה:

(1)   דמי השתתפות לפי סעיף 16(ה) – יחד עם דמי השכירות בעד הדירה ובאותם שיעורי תשלומים;

(2)   דמי השתתפות לפי סעיף 18, כשאין חילוקי דעות לגבי סכום ההוצאות – תוך שלושים יום מיום קבלת הודעה במכתב רשום מבעל הבית המציינת כי התקנתו של המקלט, תיקונו או שינויו הושלמו, והקובעת את סכום ההוצאות הכללי וחלקו בדמי ההשתתפות;

(3)   דמי השתתפות לפי סעיף 18 במקרה של חילוקי דעות כאמור בו בסעיף קטן (ב) – תוך שלושים יום מיום קבלת הודעה בכתב מאת הרשות המקומית הקובעת את סכום ההוצאות.

          (ג)   אי תשלום דמי ההשתתפות בזמן ההשתתפות שנקבע בסעיף קטן (ב) ייחשב לאי-תשלום שכר-דירה, אולם אם שילם הדייר את דמי ההשתתפות לאחר שנתבע לדין, אך לפני שהתחיל הדין בתביעת הפינוי – לא ישמש הדבר עילה לפינוי.

          (ד)  דינו של בעל בית שהוא בעצמו גר בביתו או מחזיק בפועל בחלק ממנו, כדין דייר למטרת חישוב דמי השתתפותם של הדיירים.

ת"ט תשי"א-1951

          (ה)  דייר המפנה את דירתו רשאי לגבות ממי שהוא בעל הבית אותה שעה את הסכום ששילם כדמי השתתפות לפי סעיף 18 בעד אותה דירה, ובעל הבית רשאי, על אף האמור בכל חוק אחר, לחזור ולגבות אותו סכום משוכרה החדש של הדירה. דינו של סכום זה לגבי השוכר החדש יהיה כדין דמי השתתפות בהוצאות להתקנת מקלט לבית שהוצאו בזמן היותו דייר באותו בית.

(תיקון מס' 1) תשכ"ד-1964 (תיקון מס' 7)  תשל"ח-1977

          (ו)   היה בית או מפעל בבעלותם של בני אדם אחדים לרבות הבעלות בבית משותף, יהיו החובות המוטלות לפי חוק זה חלות על כולם יחד ועל כל אחד לחוד, ולכל אחד מהם תהיה הזכות להיות מפוצה על ידי האחרים בעד כל סכום שהוציא לשם מילוי אחת החובות האמורות יתר על המגיע ממנו לפי חלקו בבית או במפעל והוא כשאין בפרק זה הוראה מיוחדת לענין חלוקת ההוצאות ביניהם. הוא הדין בבני אדם השוכרים במשותף דירה.

          (ז)   המחזיק במקום עבודה או במקום עסק שאינם מפעל, אשר בעליו חייב בהתקנת מקלט נפרד, יהיה דין המקום הזה כדין דירה ודין המחזיק בו כדין דייר, ובכל הנוגע לדמי השתתפות יחושב חלקו לפי מספר החדרים הבנויים מעל לשטח מקום עבודתו או עסקו, ואם אין כאלה – לפי מספר החדרים שמתחת לו, ואם אין גם כאלה – כפי שתקבע הרשות המקומית.

          (ח)  מקום ששוכרו הראשי חייב בדמי השתתפות, והמקום כולו או חלקו מוחזק על ידי שוכר משנה, יחולו הוראות אלה:

(1)   שוכר המשנה חייב לשלם את חלקו בדמי השתתפות לשוכר הראשי;

(2)   אם המקום הוא דירה, יהיה חלקו של שוכר המשנה באותו יחס לדמי השתתפותו של הדייר כמספר החדרים ששוכר המשנה מחזיק בהם ביחס למספר הכללי של החדרים בדירה;

(3)   אם המקום אינו דירה, יהיה חלקו של שוכר המשנה לפי האמור בפסקה (2) אלא שבמקום חשבון החדרים יבוא החשבון שנקבע בסעיף קטן (ז);

(4)   האמור בסעיפים קטנים (ב), (ג) ו-(ה) יחול על חלקו של שוכר המשנה כאילו היה השוכר הראשי בעל בית, ושוכר המשנה – שוכר ראשי.

          (ט)  הרשות המקומית תקבע את חלקו של בעל בית שסעיף 14(ח) חל עליו בהוצאות התקנת המקלט המשותף והחזקתו, וכן את הסכום שהוא חייב לשלם בעד כל מקום שפונה באחד הבתים על פי סעיף 16; וכל בעל בית כזה רשאי לגבות דמי השתתפות מדיירי ביתו, כאילו היה סכום ההוצאות שעלה בחלקו סכום שנקבע על פי סעיף 18(ב), והסכום ששילם בעד פינוי מקום – שיעור שכר הדירה של מקום שפונה בביתו לפי סעיף 16.

מיום 5.4.1951

ת"ט תשי"א-1951

ס"ח תשי"א מס' 72 מיום 5.4.1951 עמ' 94

(ה) דייר המפנה דירתו דייר המפנה את דירתו רשאי לגבות ממי שהוא בעל הבית אותה שעה את הסכום ששילם כדמי השתתפות לפי סעיף 18 בעד אותה דירה, ובעל הבית רשאי, על אף האמור בכל חוק אחר, לחזור ולגבות אותו סכום משוכרה החדש של הדירה. דינו של סכום זה לגבי השוכר החדש יהיה כדין דמי השתתפות בהוצאות להתקנת מקלט לבית שהוצאו בזמן היותו דייר באותו בית.

 

מיום 1.7.1964

תיקון מס' 1

ס"ח תשכ"ד מס' 429 מיום 1.7.1964 עמ' 133 (ה"ח 565)

(ו) היה בית או מפעל בבעלותם של בני אדם אחדים לרבות הבעלות בבית הרשום לפי חוק בתים משותפים, תשכ"א-1961 [נוסח משולב], יהיו החובות המוטלות לפי חוק זה חלות על כולם יחד ועל כל אחד לחוד, ולכל אחד מהם תהיה הזכות להיות מפוצה על ידי האחרים בעד כל סכום שהוציא לשם מילוי אחת החובות האמורות יתר על המגיע ממנו לפי חלקו בבית או במפעל. הוא הדין בבני אדם השוכרים במשותף דירה.

 

מיום 4.11.1977

תיקון מס' 7

ס"ח תשל"ח מס' 872 מיום 4.11.1977 עמ' 7 (ה"ח 1249, ה"ח 1267)

(ו) היה בית או מפעל בבעלותם של בני אדם אחדים לרבות הבעלות בבית הרשום לפי חוק בתים משותפים, תשכ"א-1961 [נוסח משולב] משותף, יהיו החובות המוטלות לפי חוק זה חלות על כולם יחד ועל כל אחד לחוד, ולכל אחד מהם תהיה הזכות להיות מפוצה על ידי האחרים בעד כל סכום שהוציא לשם מילוי אחת החובות האמורות יתר על המגיע ממנו לפי חלקו בבית או במפעל והוא כשאין בפרק זה הוראה מיוחדת לענין חלוקת ההוצאות ביניהם. הוא הדין בבני אדם השוכרים במשותף דירה.

ציוד במחסה ציבורי ובמקלט (תיקון מס' 7)  תשל"ח-1977

19א.  (א)  שר הבטחון רשאי, בתקנות באישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, להורות –

(1)   שמחסים ציבוריים ומקלטים יצויידו בציוד שיפורט בתקנות;

(2)   שיותקן, בצורה ובמקום שיפורט בתקנות, שילוט מתאים המפנה אל הכניסה למחסה ציבורי או למקלט;

לתקנות כאמור ייקרא בסעיף זה ובסעיפים 19ב עד 19ח "תקנות ציוד".

          (ב)  החייב בקיום תקנות הציוד יחזיק את הציוד במצב ראוי לשימוש ואת השילוט במצב תקין; מחזיק במחסה ציבורי חב לגבי הציוד והשילוט שבו חובה של שומר חינם.

מיום 11.7.1969

תיקון מס' 2

ס"ח תשכ"ט מס' 562 מיום 11.7.1969 עמ' 161 (ה"ח 777)

הוספת סעיף 19א

 

מיום 4.11.1977

תיקון מס' 7

ס"ח תשל"ח מס' 872 מיום 4.11.1977 עמ' 8 (ה"ח 1249, ה"ח 1267)

החלפת סעיף 19א

הנוסח הקודם:

19א. (א) שר הבטחון רשאי, בתקנות, באישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, להטיל חובה על מחזיקי מחסים ציבוריים ובעלי מקלטים לציידם בציוד, להחזיק את הציוד במצב ראוי לשימוש ולהתקין שילוט מתאים לפני הכניסה למחסה הציבורי או למקלט ולהחזיקו במצב תקין, ורשאי הוא לקבוע את צורת השילוט ומקומו.

(ב) הוצאות הפעולות על פי סעיף זה במקלט ציבורי ובמחסה ציבורי יחולו על הרשות המקומית; הוצאות כאמור שהוציא המחזיק במחסה ציבורי ניתנות גם לקיזוז עם כל חוב המגיע ממנו לרשות המקומית.

(ג) מחזיק במחסה ציבורי חב, לגבי הציוד והשילוט שבו, חבות של שומר חינם.

(ד) במקלט שאינו מקלט ציבורי ישתתפו בהוצאות רכישת הציוד לפי סעיף זה בעל הבית ודיירי הבית שאותם משמש המקלט, כאילו הוצאו אותה שעה להתקנת המקלט, וסעיפים 20 עד 20ה יחולו על רכישת הציוד כאילו היתה עבודה נדרשת כאמור בסעיף 20; זכויות הקנין בציוד יהיו כזכויות הקנין במקלט.

(ה) בהוצאות החזקת הציוד במקלט שאינו מקלט ציבורי ישתתפו הדיירים של הבית שאותם משמש המקלט בשיעור יחסי כיחס מספר החדרים שברשות כל דייר לכלל מספר החדרים בבית.

(ו) דין הוצאות הפעולות על פי סעיף זה שהיו במקלט שאינו מקלט ציבורי והנמצא בבית משותף כמשמעותו בחוק בתים משותפים, תשכ"א-1961 [נוסח משולב], כדין הוצאות שסעיף 42 של אותו חוק חל עליהן.

האחראי לביצוע במקלט ציבורי ובמחסה ציבורי (תיקון מס' 7)  תשל"ח-1977

19ב.  הרשות המקומית חייבת בביצוען של תקנות הציוד במקלט ציבורי ובמחסה ציבורי והמחזיק במחסה ציבורי רשאי לבצען.

מיום 4.11.1977

תיקון מס' 7

ס"ח תשל"ח מס' 872 מיום 4.11.1977 עמ' 8 (ה"ח 1249, ה"ח 1267)

הוספת סעיף 19ב

 

האחראי לביצוע במפעל (תיקון מס' 7) תשל"ח-1977

19ג.   במקלט שבמפעל חייב בביצוען של תקנות ציוד בעל המפעל, ובמקלט המשותף למספר מפעלים חייבים בביצוען בעלי המפעלים.

מיום 4.11.1977

תיקון מס' 7

ס"ח תשל"ח מס' 872 מיום 4.11.1977 עמ' 8 (ה"ח 1249, ה"ח 1267)

הוספת סעיף 19ג

 

האחראי לביצוע בבית שאיננו בית משותף (תיקון מס' 7)  תשל"ח-1977

19ד.  במקלט שבבית שאיננו בית משותף חייבים בביצוען של תקנות הציוד –

(1)   בבית המוחזק כולו בידי בעלו ובבית שעל אף אחת מהשכירויות שבו אין חוק הגנת הדייר חל – בעל הבית;

(2)   בבית המושכר כולו בשכירות שחוק הגנת הדייר חל עליה – הדייר או הדיירים, לפי הענין;

(3)   בבית המושכר בחלקו בשכירות שחוק הגנת הדייר חל עליה – הדייר או הדיירים לגבי החלקים המושכרים כך, ובעל הבית לגבי החלקים שאינם מושכרים כך.

מיום 4.11.1977

תיקון מס' 7

ס"ח תשל"ח מס' 872 מיום 4.11.1977 עמ' 8 (ה"ח 1249, ה"ח 1267)

הוספת סעיף 19ד

האחראי לביצוע בבית משותף (תיקון מס' 7)  תשל"ח-1977

19ה.  במקלט שבבית משותף חייבים בביצוע תקנות הציוד –

(1)   בבית המוחזק כולו בידי בעלי הדירות או שעל אף אחת מהשכירויות שבהן אין חוק הגנת הדייר חל – בעלי הדירות;

(2)   בבית שדירותיו מושכרות כולן בשכירות שחוק הגנת הדייר חל עליה – הדיירים;

(3)   בבית שחלק מדירותיו מושכר בשכירות שחוק הגנת הדייר חל עליה – הדייר או הדיירים לגבי הדירות המושכרות כך, ובעלי הדירות לגבי יתר הדירות.

מיום 4.11.1977

תיקון מס' 7

ס"ח תשל"ח מס' 872 מיום 4.11.1977 עמ' 8 (ה"ח 1249, ה"ח 1267)

הוספת סעיף 19ה

הוצאות הביצוע (תיקון מס' 7) תשל"ח-1977

19ו.   מי שחייב בביצוע של תקנות הציוד, ישא בהוצאות הביצוע, הכל בכפוף להוראות אלה:

(1)   ביצע המחזיק במחסה ציבורי את תקנות הציוד, כולן או מקצתן, רשאי הוא לגבות את הוצאותיו מהרשות המקומית ולמטרה זו רשאי הוא גם לקזזן עם כל חוב המגיע ממנו לרשות המקומית;

(2)   היה המקלט משותף למספר מפעלים, יתחלקו ההוצאות, באין הסכם בין בעלי המפעלים, לפי מספר העובדים המועסקים במפעלים בשעת ביצוען; אולם אם היו המפעלים בבית משותף אחד, יתחלקו ההוצאות, באין הסכם כאמור, כדרך שמתחלקות ההוצאות שסעיף 58 לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969, חל עליהן;

(3)   במקלט שבבית שאיננו משותף וכן במקלט המשמש מספר בתים, יתחלקו ההוצאות, באין הסכם בין החייבים, לפי מספר החדרים שבכל דירה, ובמקומות עבודה או במקומות עסק שאינם מפעל יחול סעיף 19(ז) בשינויים המחויבים;

(4)   במקלט שבבית משותף יתחלקו ההוצאות, באין הסכם בין החייבים, כדרך שמתחלקות בין בעלי הדירות שבאותו בית משותף ההוצאות שסעיף 58 לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969, חל עליהן;

(5)   מקום שבעל הבית, לרבות בעל דירה בבית משותף, נושא בהוצאות לגבי מושכר בשכירות שחוק הגנת הדייר איננו חל עליה, רשאי בעל הבית לגבות מהשוכר את מחצית ההוצאות החלות על המושכר לפי פסקאות (3) או (4), לפי הענין; היו חילוקי דעות בין בעל הבית או בעל הדירה לבין השוכר בנוגע לסכום ההוצאות האמורות, יראו את הסכום שאישרה הרשות המקומית כסכום ההוצאות שהוצאו למעשה.

מיום 4.11.1977

תיקון מס' 7

ס"ח תשל"ח מס' 872 מיום 4.11.1977 עמ'  9 (ה"ח 1249, ה"ח 1267)

הוספת סעיף 19ו

הוצאות ההחזקה (תיקון מס' 7) תשל"ח-1977

19ז.   מי שחייב בהחזקת ציוד במצב ראוי לשימוש ובהחזקת השילוט במצב תקין כאמור בסעיף 19א, ישא גם בהוצאות ההחזקה, ועל הוצאות אלה יחול סעיף 19ו, בשינויים המחוייבים.

מיום 4.11.1977

תיקון מס' 7

ס"ח תשל"ח מס' 872 מיום 4.11.1977 עמ'  9 (ה"ח 1249, ה"ח 1267)

הוספת סעיף 19ז

אכיפת הביצוע (תיקון מס' 7) תשל"ח-1977

19ח.  סעיפים 20 עד 20ה יחולו על ביצוען של תקנות הציוד, לרבות חובת ההחזקה, כאילו היה הביצוע עבודה נדרשת כמשמעותה בסעיף 20, והוא כשאין הוראה מפורשת אחרת בסעיפים 19ג עד 19ז.

מיום 4.11.1977

תיקון מס' 7

ס"ח תשל"ח מס' 872 מיום 4.11.1977 עמ'  9 (ה"ח 1249, ה"ח 1267)

הוספת סעיף 19ח

אי תחולה (תיקון מס' 7) תשל"ח-1977

19ט.  סעיפים 19ג עד 19ו לא יחולו על מקלט ציבורי.

מיום 4.11.1977

תיקון מס' 7

ס"ח תשל"ח מס' 872 מיום 4.11.1977 עמ'  9 (ה"ח 1249, ה"ח 1267)

הוספת סעיף 19ט

 

בעל בית שלא ביצע עבודה נדרשת (תיקון מס' 1) תשכ"ד-1964

20.  בעל בית או בעל מפעל שהוטל עליו מכוח חוק זה להתקין מקלט או לתקנו או לשנותו (להלן – עבודה נדרשת) ולא ביצע את העבודה הנדרשת, רשאית הרשות המוסמכת או הרשות המקומית לעשות אחת מאלה:

(1)   לבצע את העבודה הנדרשת ולגבות מבעל הבית או מבעל המפעל את הוצאות הביצוע, בדרך שהיא גובה את ארנונותיה, ואם הרשות המוסמכת היא הגובה, תחול על גביית הוצאות הביצוע פקודת המסים (גבייה), למעט הסעיף 12 שבה, כאילו היו מס כמשמעותו בפקודה האמורה; הוראות הסעיפים 18 ו-19 יחולו על ההוצאות כאמור כאילו הוצאו על ידי הבעלים;

(2)   להטיל על הדיירים שבבית לבצע את העבודה הנדרשת במלואה תוך תקופה שתקבע.

מיום 1.7.1964

תיקון מס' 1

ס"ח תשכ"ד מס' 429 מיום 1.7.1964 עמ' 133 (ה"ח 565)

החלפת סעיף 20

הנוסח הקודם:

ביצוע עבודות ע"י רשות מקומית או רשות מוסמכת

20. בעל בית או בעל מפעל שלא התקין מקלט או שלא עשה את התיקונים והשינויים שהוא חייב לעשותם לפי חוק זה, רשאית הרשות המוסמכת או הרשות המקומית, מבלי לפטור בזה את בעל הבית או בעל המפעל מאחריות פלילית על אי מילוי חובה זו, לבצע את אותן העבודות הדרושות. ומשעשתה זאת – לגבות מבעל הבית או המפעל, בדרך שהיא מוסמכת לגבות מסים או בדרך אחרת, את כל ההוצאות שהוציאה; והוראות הסעיפים 18 ו-19 חלות עליהן כאילו הוצאו במישרין על ידי הבעלים.

ביצוע עבודה נדרשת ע"י הדיירים (תיקון מס' 1) תשכ"ד-1964

20א.  (א)  ביצעו הדיירים עבודה נדרשת מכוח סעיף 20, יחולקו הוצאות הביצוע בין בעל הבית לבין הדיירים, בין הדיירים לבין עצמם ובין הדיירים ושוכרי המשנה לפי הוראות סעיפים 18 ו-19 כאילו הוצאו על ידי הבעלים, וכל דייר רשאי לנכות מדמי השכירות המגיעים ממנו לבעל הבית, או מתמורת השטרות שנתן להבטחת דמי השכירות או לסילוקם, את החלק שבעל הבית חייב לשאת בו.

          (ב)  היו חילוקי דעות בין המשתתפים בהוצאות הביצוע בנוגע לסכומי השתתפותם, ייחשב הסכום שאישרה הרשות המקומית כחלקו של כל משתתף, על פי פנייתו של דייר, של שוכר משנה או של בעל בית, כסכום שהוא חייב בו על פי סעיף זה; אולם לא יינתן אישור בנוגע לסכום ההוצאות אלא לאחר שבוצעה העבודה הנדרשת במלואה, ולנוגעים בדבר ניתנה הזדמנות להשמיע טענותיהם, הן לגבי כלל ההוצאות והן לגבי חלוקתו. דייר ששילם על חשבון ההוצאות סכום העודף על חלקו, רשאי להיפרע את העודף מכל מי ששילם פחות מחלקו, עד כדי הסכום החסר להשלמת חלקו בהוצאות; והוא כשאין הסכם בענין זה על דרך אחרת.

מיום 1.7.1964

תיקון מס' 1

ס"ח תשכ"ד מס' 429 מיום 1.7.1964 עמ' 133 (ה"ח 565)

הוספת סעיף 20א

ביצוע עבודה נדרשת על-ידי ממונה (תיקון מס' 1) תשכ"ד-1964

20ב.  (א)  לא ביצעו הדיירים עבודה נדרשת מכוח סעיף 20, תוך התקופה שנקבעה לכך, רשאית הרשות שהטילה את החובה לבצע את העבודה הנדרשת למנות אדם בהסכמתו לביצוע אותה עבודה (להלן – הממונה), ולקבוע לו שכר לענין זה, שישולם על ידי הדיירים ובעל הבית.

          (ב)  הרשות לא תשתמש בסמכותה כאמור אלא אם היתה סבורה שהעבודה הנדרשת לא תבוצע בתקופה שנקבעה לכך ללא סיבה סבירה ולאחר שנתנה לדיירים התראה מתאימה בכתב. בהתראה יצויין תוכן סעיף קטן (א).

מיום 1.7.1964

תיקון מס' 1

ס"ח תשכ"ד מס' 429 מיום 1.7.1964 עמ' 133 (ה"ח 565)

הוספת סעיף 20ב

חלוקת הוצאות הביצוע על-ידי הרשויות וגבייתן (תיקון מס' 1) תשכ"ד-1964

20ג.   (א)  הוצאות הביצוע על ידי הממונה, לרבות שכרו, יחולקו בין בעל הבית לבין הדיירים, בין הדיירים לבין עצמם, ובין הדיירים לבין שוכרי המשנה, לפי הוראות הסעיפים 18 ו-19 כאילו בוצעה העבודה הנדרשת על-ידי בעל הבית, והממונה רשאי לגבות את החלקים של הדיירים ושל בעל הבית לשם כיסוי הוצאותיו ושכרו.

          (ב)  הרשות המקומית תקבע, על פי בקשת הממונה, את ההוצאות המשוערות של העבודה הנדרשת, והממונה רשאי עוד לפני ביצוע העבודה הנדרשת, לגבות מהדיירים ומבעל הבית, לפי חלקם בהוצאות כאמור, מקדמה שלא תעלה על שני שלישים מהוצאות משוערות אלה.

          (ג)   היו חילוקי דעות בין המשתתפים בהוצאות הביצוע, או במקדמה בינם לבין עצמם, או בין משתתף לממונה, בנוגע לסכומי השתתפותם, ייחשב הסכום שאישרה הרשות המקומית כחלקו של כל משתתף, על פי פנייתו של משתתף או הממונה, כסכום שהוא חייב בו על פי סעיף זה. לא יינתן אישור בנוגע להוצאות הביצוע לפי סעיף קטן (א) אלא לאחר שבוצעה העבודה הנדרשת במלואה, ולנוגעים בדבר ניתנה הזדמנות להשמיע טענותיהם הן לגבי ההוצאות והן לגבי חלוקתם.

          (ד)  אישור כאמור בסעיף קטן (ג) ניתן להוצאה לפועל כפסק דין של בית משפט מוסמך שאין עליו ערעור עוד.

מיום 1.7.1964

תיקון מס' 1

ס"ח תשכ"ד מס' 429 מיום 1.7.1964 עמ' 134 (ה"ח 565)

הוספת סעיף 20ג

הזכות לפנות לבית המשפט בענין הוצאות (תיקון מס' 1) תשכ"ד-1964

20ד.  האמור בסעיף 20ג אינו גורע מזכותו של אדם לבקש את קביעת חלקו הוא או חלקו של אחר בהוצאות עבודה נדרשת, או בשכרו של הממונה, בדרך של תביעה לפני בית משפט מוסמך, בין אם כבר שילם חלק זה, כולו או מקצתו, על פי אישור רשות מקומית, ובין אם טרם שילם אותו, ובלבד שהתביעה תוגש לא יאוחר משנתיים מיום התשלום של חלקו הוא; אולם בית משפט שלפניו תלויה התביעה לא יעכב את ההוצאה לפועל של האישור ולא ימנע את הממונה מהוציאו לפועל, על אף האמור בכל דין.

מיום 1.7.1964

תיקון מס' 1

ס"ח תשכ"ד מס' 429 מיום 1.7.1964 עמ' 134 (ה"ח 565)

הוספת סעיף 20ד

שמירת האחריות לקיום חובות (תיקון מס' 1) תשכ"ד-1964

20ה.  נקיטת אמצעים לפי סעיף 20(1) או לפי סעיף 20ב אינה גורעת מחובתם של בעל הבית והדיירים לפי פרק זה, או מאחריותם הפלילית על אי-מילוי חובה לפיו.

מיום 1.7.1964

תיקון מס' 1

ס"ח תשכ"ד מס' 429 מיום 1.7.1964 עמ' 134 (ה"ח 565)

הוספת סעיף 20ה

 

סמכויות ראש רשות מקומית (תיקון מס' 1) תשכ"ד-1964

20ו.   (א)  כל סמכות הנתונה בסעיפים 13, 14, 16, 20, 20ב ו-20ג לרשות מקומית תהא נתונה גם לראש הרשות המקומית, או למי שהוסמך על ידיו באישור המועצה של הרשות המקומית, אם בדרך כלל ואם לענין מסויים או לסוג ענינים מסויימים; ורשאית הרשות המקומית לאצול לראש הרשות המקומית יתר סמכויותיה לפי פרק זה, כולן או מקצתן.

          (ב)  ראש רשות מקומית, או מי שהוסמך על ידיו לכך בכתב, רשאי לעשות כל פעולה הדרושה לביצוע תפקידיו, או לביצוע הוראות שניתנו על פי סמכויותיו או סמכויות הרשות המקומית לפי חוק זה, ולמטרה זו רשאי הוא להיכנס לכל מקום בכל עת סבירה לאחר מתן הודעה מראש על כך.

מיום 1.7.1964

תיקון מס' 1

ס"ח תשכ"ד מס' 429 מיום 1.7.1964 עמ' 134 (ה"ח 565)

הוספת סעיף 20ו

(תיקון מס' 2)  תשכ"ט-1969

פרק רביעי: ציוד ואימוני עובדים במפעלים

מיום 11.7.1969

תיקון מס' 2

ס"ח תשכ"ט מס' 562 מיום 11.7.1969 עמ' 162 (ה"ח 777)

הוספת פרק רביעי

סמכות לחייב אימוני עובדים של מפעלים ובציודם (תיקון מס' 2)  תשכ"ט-1969 (תיקון מס' 7)  תשל"ח-1977

20ז.   (א)  שר הבטחון רשאי בתקנות –

 

 

(תיקון מס' 15) תשע"א-2011

(1)   לחייב בעלי מפעלים להחזיק ולהתקין ציוד לצרכי ההתגוננות האזרחית ולאמן ולצייד את עובדיהם לצרכים כאמור, ובקבוצת מפעלים – גם להועיד את הציוד והאימונים לשרת את קבוצת המפעלים או חלק מהם ואת עובדיהם, הכל בהתחשב במספר העובדים ובסוגי המפעלים;

(תיקון מס' 7)  תשל"ח-1977 (תיקון מס' 15) תשע"א-2011

(2)   להסמיך רשות לקבוע, בהוראה כללית, מסוייגת למפעל מסוים או לקבוצת מפעלים, את פרטי הציוד וסוגיו שיחול עליהם חיוב לפי פסקה (1) (להלן – הרשות הקובעת);

(3)   לחייב עובדים של מפעלים שבעליהם חייבים לאמנם לפי פסקה (1), לקיים, לענין האימונים, את הוראותיו של מפקד הגא מחוזי ובכפוף להוראות אלה – את הוראות בעלי המפעלים;

(תיקון מס' 15) תשע"א-2011

(4)   לחייב עובדים שסיימו אימונים לפי סעיף זה להדריך עובדים אחרים של מפעלם ושל מפעלים אחרים שבקבוצת המפעלים שלהם;

(תיקון מס' 15) תשע"א-2011

(5)   בציוד או באימונים שנועדו לפי פסקה (1) לשרת קבוצת מפעלים – לקבוע את חובת ההשתתפות של כל אחד מבעלי המפעלים בהוצאות הציוד והאימונים, לרבות ההדרכה, את מידת ההשתתפות בהוצאות אלה, ואת זכויות הקנין של אותם בעלי המפעלים בציוד כאמור, הכל בכפוף לאמור בסעיף 20ח;

(6)   לענין תקנות לפי סעיף זה, כולן או מקצתן, לקבוע מה הוא מפעל ואת מי יש לראות כבעל מפעל וכעובד במפעל;

(7)   בהסכמת שר המשפטים, לקבוע דרכים לבירור חילוקי דעות בדבר שיעור ההשתתפות בהוצאות וזכויות הקנין בציוד כאמור בפסקה (5), כדרך חלופה לבירור בבית המשפט, וכן דרכים להוצאה לפועל של החלטות שניתנו באותו בירור.

(תיקון מס' 7)  תשל"ח-1977

          (ב)  שר הבטחון רשאי להורות בצו שהרשות הקובעת תחזיק ותתקין, במקום בעל המפעל, כל ציוד שבעל המפעל חייב להחזיקו ולהתקינו על פי האמור בסעיף קטן (א).

(תיקון מס' 15) תשע"א-2011

          (ג)   בפרק זה, "קבוצת מפעלים" – כמה מפעלים הנמצאים בכל אחד מאלה:

(1)   במבנה אחד;

(2)   באזור תעשייה אחד, אשר מפקד הגא מחוזי מצא כי קיים צורך לבצע בו פעולות התגוננות אזרחית משותפות;

(3)   בכמה מבנים, אף אם אינם נמצאים באזור תעשייה אחד, אשר מפקד הגא מחוזי מצא כי קיים צורך לבצע בהם פעולות התגוננות אזרחית משותפות.

מיום 11.7.1969

תיקון מס' 2

ס"ח תשכ"ט מס' 562 מיום 11.7.1969 עמ' 162 (ה"ח 777)

הוספת סעיף 20ז

 

מיום 4.11.1977

תיקון מס' 7

ס"ח תשל"ח מס' 872 מיום 4.11.1977 עמ'  9 (ה"ח 1249, ה"ח 1267)

20ז. (א) שר הבטחון רשאי בתקנות –

(1) לחייב בעלי מפעלים להחזיק ולהתקין ציוד לצרכי ההתגוננות האזרחית ולאמן ולצייד את עובדיהם לצרכים כאמור, ובמספר מפעלים שבמבנה אחד – גם להועיד את הציוד והאימונים לשרת את כלל המפעלים האלה או חלק מהם ואת עובדיהם, הכל בהתחשב במספר העובדים ובסוגי המפעלים;

(2) להסמיך רשות לקבוע, בהוראה כללית, מסוייגת או למפעל מסויים, את פרטי הציוד וסוגיו שיחול עליהם חיוב לפי פסקה (1) (להלן – הרשות הקובעת);

(3) לחייב עובדים של מפעלים שבעליהם חייבים לאמנם לפי פסקה (1), לקיים, לענין האימונים, את הוראותיו של מפקד הגא מחוזי ובכפוף להוראות אלה – את הוראות בעלי המפעלים;

(4) לחייב עובדים שסיימו אימונים לפי סעיף זה להדריך עובדים אחרים של מפעלם ושל מפעלים אחרים שבאותו מבנה;

(5) בציוד או באימונים שנועדו לפי פסקה (1) לשרת מספר מפעלים שבאותו מבנה – לקבוע את חובת ההשתתפות של כל אחד מבעלי המפעלים בהוצאות הציוד והאימונים, לרבות ההדרכה, את מידת ההשתתפות בהוצאות אלה, ואת זכויות הקנין של אותם בעלי המפעלים בציוד כאמור, הכל בכפוף לאמור בסעיף 20ח;

(6) לענין תקנות לפי סעיף זה, כולן או מקצתן, לקבוע מה הוא מפעל ואת מי יש לראות כבעל מפעל וכעובד במפעל;

(7) בהסכמת שר המשפטים, לקבוע דרכים לבירור חילוקי דעות בדבר שיעור ההשתתפות בהוצאות וזכויות הקנין בציוד כאמור בפסקה (5), כדרך חלופה לבירור בבית המשפט, וכן דרכים להוצאה לפועל של החלטות שניתנו באותו בירור.

(ב) שר הבטחון רשאי להורות בצו שהרשות הקובעת תחזיק ותתקין, במקום בעל המפעל, כל ציוד שבעל המפעל חייב להחזיקו ולהתקינו על פי האמור בסעיף קטן (א).

 

מיום 10.4.2011

תיקון מס' 15

ס"ח תשע"א מס' 2294 מיום 10.4.2011 עמ' 787 (ה"ח 537)

20ז. (א) שר הבטחון רשאי בתקנות –

(1) לחייב בעלי מפעלים להחזיק ולהתקין ציוד לצרכי ההתגוננות האזרחית ולאמן ולצייד את עובדיהם לצרכים כאמור, ובמספר מפעלים שבמבנה אחד ובקבוצת מפעלים – גם להועיד את הציוד והאימונים לשרת את כלל המפעלים האלה קבוצת המפעלים או חלק מהם ואת עובדיהם, הכל בהתחשב במספר העובדים ובסוגי המפעלים;

(2) להסמיך רשות לקבוע, בהוראה כללית, מסוייגת או למפעל מסויים למפעל מסוים או לקבוצת מפעלים, את פרטי הציוד וסוגיו שיחול עליהם חיוב לפי פסקה (1) (להלן – הרשות הקובעת);

(3) לחייב עובדים של מפעלים שבעליהם חייבים לאמנם לפי פסקה (1), לקיים, לענין האימונים, את הוראותיו של מפקד הגא מחוזי ובכפוף להוראות אלה – את הוראות בעלי המפעלים;

(4) לחייב עובדים שסיימו אימונים לפי סעיף זה להדריך עובדים אחרים של מפעלם ושל מפעלים אחרים שבאותו מבנה שבקבוצת המפעלים שלהם;

(5) בציוד או באימונים שנועדו לפי פסקה (1) לשרת מספר מפעלים שבאותו מבנה קבוצת מפעלים – לקבוע את חובת ההשתתפות של כל אחד מבעלי המפעלים בהוצאות הציוד והאימונים, לרבות ההדרכה, את מידת ההשתתפות בהוצאות אלה, ואת זכויות הקנין של אותם בעלי המפעלים בציוד כאמור, הכל בכפוף לאמור בסעיף 20ח;

(6) לענין תקנות לפי סעיף זה, כולן או מקצתן, לקבוע מה הוא מפעל ואת מי יש לראות כבעל מפעל וכעובד במפעל;

(7) בהסכמת שר המשפטים, לקבוע דרכים לבירור חילוקי דעות בדבר שיעור ההשתתפות בהוצאות וזכויות הקנין בציוד כאמור בפסקה (5), כדרך חלופה לבירור בבית המשפט, וכן דרכים להוצאה לפועל של החלטות שניתנו באותו בירור.

(ב) שר הבטחון רשאי להורות בצו שהרשות הקובעת תחזיק ותתקין, במקום בעל המפעל, כל ציוד שבעל המפעל חייב להחזיקו ולהתקינו על פי האמור בסעיף קטן (א).

(ג) בפרק זה, "קבוצת מפעלים" – כמה מפעלים הנמצאים בכל אחד מאלה:

(1) במבנה אחד;

(2) באזור תעשייה אחד, אשר מפקד הגא מחוזי מצא כי קיים צורך לבצע בו פעולות התגוננות אזרחית משותפות;

(3) בכמה מבנים, אף אם אינם נמצאים באזור תעשייה אחד, אשר מפקד הגא מחוזי מצא כי קיים צורך לבצע בהם פעולות התגוננות אזרחית משותפות.

הוצאות פעולות המשרתות יותר ממפעל אחד (תיקון מס' 2)  תשכ"ט-1969 (תיקון מס' 7)  תשל"ח-1977 (תיקון מס' 15) תשע"א-2011

20ח.  הוטל לפי סעיף 20ז(1) על בעל מפעל חיוב בדבר החזקת ציוד או התקנתו ובדבר אימוני עובדים על מנת שישרתו גם קבוצת מפעלים, יחולו הוראות אלה:

(1)   באין הסכם בין כל בעלי המפעלים הנוגעים בדבר על שיעור ההוצאות של קיום החיוב, על חלקו של כל אחד מהם בהוצאות אלה ועל מועד תשלומו, רשאי בעל המפעל שהוטל עליו החיוב להודיע בכתב על העדר הסכם לרשות הקובעת במועד שנקבע בתקנות או על פיהן, ומשעשה כן רשאי הוא שלא לקיים את החיוב במידה שלא שולם לו חלקם של יתר בעלי המפעלים בהוצאות המשוערות של קיום החיוב לפי שאישרה אותן הרשות הקובעת;

(2)   נמסרה לרשות הקובעת הודעת בעל מפעל לפי סעיף זה, רשאית היא למנות אדם, לרבות אותו בעל מפעל עצמו (להלן – גובה), לגבות את חלקם של יתר בעלי המפעלים הנוגעים בדבר בהוצאות המשוערות כפי שאושרו לפי סעיף זה, ולתת לגובה הוראות לגביה ולמסירת הפדיון לידי בעל המפעל שעליו הוטל החיוב;

(3)   היתה הרשות הקובעת סבורה כי גביית חלקיהם של בעלי המפעלים החייבים להשתתף בהוצאות המשוערות כאמור כרוכה בטרחה רבה, רשאית היא לקבוע כי הגובה זכאי לשכר גביה, בשיעור שתקבע, ודין השכר, לענין גבייתו, כדין ההוצאות;

(4)   אישרה הרשות הקובעת בתעודה את הסכום הניתן לגביה מבעל מפעל פלוני לפי סעיף זה, יחולו על גביית הסכום שאושר כאמור הוראות פקודת המסים (גביה), למעט סעיף 12 שבה.

מיום 11.7.1969

תיקון מס' 2

ס"ח תשכ"ט מס' 562 מיום 11.7.1969 עמ' 163 (ה"ח 777)

הוספת סעיף 20ח

 

מיום 4.11.1977

תיקון מס' 7

ס"ח תשל"ח מס' 872 מיום 4.11.1977 עמ'  10 (ה"ח 1249, ה"ח 1267)

20ח. הוטל לפי סעיף 20ז(1) על בעל מפעל חיוב בדבר החזקת ציוד או התקנתו ובדבר אימוני עובדים על מנת שישרתו גם מפעלים אחרים שבאותו מבנה, יחולו הוראות אלה:

(1) באין הסכם בין כל בעלי המפעלים הנוגעים בדבר על שיעור ההוצאות של קיום החיוב, על חלקו של כל אחד מהם בהוצאות אלה ועל מועד תשלומו, רשאי בעל המפעל שהוטל עליו החיוב להודיע בכתב על העדר הסכם לרשות המוסמכת לרשות הקובעת במועד שנקבע בתקנות או על פיהן, ומשעשה כן רשאי הוא שלא לקיים את החיוב במידה שלא שולם לו חלקם של יתר בעלי המפעלים בהוצאות המשוערות של קיום החיוב לפי שאישרה אותן הרשות המוסמכת הרשות הקובעת;

(2) נמסרה לרשות המוסמכת לרשות הקובעת הודעת בעל מפעל לפי סעיף זה, רשאית היא למנות אדם, לרבות אותו בעל מפעל עצמו (להלן – גובה), לגבות את חלקם של יתר בעלי המפעלים הנוגעים בדבר בהוצאות המשוערות כפי שאושרו לפי סעיף זה, ולתת לגובה הוראות לגביה ולמסירת הפדיון לידי בעל המפעל שעליו הוטל החיוב;

(3) היתה הרשות המוסמכת הרשות הקובעת סבורה כי גביית חלקיהם של בעלי המפעלים החייבים להשתתף בהוצאות המשוערות כאמור כרוכה בטרחה רבה, רשאית היא לקבוע כי הגובה זכאי לשכר גביה, בשיעור שתקבע, ודין השכר, לענין גבייתו, כדין ההוצאות;

(4) אישרה הרשות המוסמכת הרשות הקובעת בתעודה את הסכום הניתן לגביה מבעל מפעל פלוני לפי סעיף זה, יחולו על גביית הסכום שאושר כאמור הוראות פקודת המסים (גביה), למעט סעיף 12 שבה.

 

מיום 10.4.2011

תיקון מס' 15

ס"ח תשע"א מס' 2294 מיום 10.4.2011 עמ' 788 (ה"ח 537)

20ח. הוטל לפי סעיף 20ז(1) על בעל מפעל חיוב בדבר החזקת ציוד או התקנתו ובדבר אימוני עובדים על מנת שישרתו גם מפעלים אחרים שבאותו מבנה קבוצת מפעלים, יחולו הוראות אלה:

דין האימונים כדין עבודה (תיקון מס' 2)  תשכ"ט-1969

20ט.  דין האימונים של עובד לפי פרק זה, לרבות הדרכה, לכל דבר כדין עבודה במפעל שבו הוא עובד.

מיום 11.7.1969

תיקון מס' 2

ס"ח תשכ"ט מס' 562 מיום 11.7.1969 עמ' 163 (ה"ח 777)

הוספת סעיף 20ט

 

(תיקון מס' 15) תשע"א-2011

20י.   (בוטל).

מיום 4.11.1977

תיקון מס' 7

ס"ח תשל"ח מס' 872 מיום 4.11.1977 עמ'  10 (ה"ח 1249, ה"ח 1267)

הוספת סעיף 20י

 

מיום 10.4.2011

תיקון מס' 15

ס"ח תשע"א מס' 2294 מיום 10.4.2011 עמ' 788 (ה"ח 537)

ביטול סעיף 20י

הנוסח הקודם:

ציוד במפעלים שאינם במבנה אחד

20י. שר הבטחון רשאי בצו להורות שציוד או סוגי ציוד שנועדו לדעתו לצרכי ההתגוננות האזרחית של כמה מפעלים שאינם במבנה אחד יירכשו, יותקנו, יופעלו או יוחזקו, כפי שיפרט בצו ובמועד שיקבע בו, בידי אחד מבעלי המפעלים או בידי הרשות הקובעת; הוטל ביצועו של הצו על בעל מפעל, יחול סעיף 20ח.

הוצאות הרשות הקובעת (תיקון מס' 7) תשל"ח-1977 (תיקון מס' 15) תשע"א-2011

20יא. ביצעה הרשות הקובעת צו לפי סעיף 20ז(ב), רשאית היא לגבות את הוצאות הביצוע מבעל המפעל הנוגע בדבר, ואם היו נוגעים בדבר כמה מפעלים – מכל אחד מבעליהם חלק מההוצאות שיחסו לסך כל ההוצאות כיחס מספר העובדים המועסקים במפעלו בשעת מתן הצו למספר כל העובדים המועסקים אותה שעה בכל המפעלים הנוגעים בדבר; על גביית ההוצאות תחול פקודת המסים (גביה).

מיום 4.11.1977

תיקון מס' 7

ס"ח תשל"ח מס' 872 מיום 4.11.1977 עמ'  10 (ה"ח 1249, ה"ח 1267)

הוספת סעיף 20יא

 

מיום 10.4.2011

תיקון מס' 15

ס"ח תשע"א מס' 2294 מיום 10.4.2011 עמ' 788 (ה"ח 537)

20יא. ביצעה הרשות הקובעת צו לפי סעיף 20ז(ב) או 20י, רשאית היא לגבות את הוצאות הביצוע מבעל המפעל הנוגע בדבר, ואם היו נוגעים בדבר כמה מפעלים – מכל אחד מבעליהם חלק מההוצאות שיחסו לסך כל ההוצאות כיחס מספר העובדים המועסקים במפעלו בשעת מתן הצו למספר כל העובדים המועסקים אותה שעה בכל המפעלים הנוגעים בדבר; על גביית ההוצאות תחול פקודת המסים (גביה).

דין המדינה כמעביד (תיקון מס' 2) תשכ"ט-1969 (תיקון מס' 7)  תשל"ח-1977

20יב. תקנות לפי פרק זה יחייבו גם את המדינה כמעביד.

מיום 11.7.1969

תיקון מס' 2

ס"ח תשכ"ט מס' 562 מיום 11.7.1969 עמ' 163 (ה"ח 777)

הוספת סעיף 20י

 

מיום 4.11.1977

תיקון מס' 7

ס"ח תשל"ח מס' 872 מיום 4.11.1977 עמ'  10 (ה"ח 1249, ה"ח 1267)

20י 20יב. תקנות לפי פרק זה יחייבו גם את המדינה כמעביד.

 

 

(תיקון מס' 2)  תשכ"ט-1969 (תיקון מס' 15) תשע"א-2011

פרק חמישי: פינוי מיטלטלין

מיום 11.7.1969

תיקון מס' 2

ס"ח תשכ"ט מס' 562 מיום 11.7.1969 עמ' 162 (ה"ח 777)

פרק רביעי חמישי: איפול והגנה על שמשות מצב הכן בהתגוננות האזרחית

 

מיום 10.4.2011

תיקון מס' 15

ס"ח תשע"א מס' 2294 מיום 10.4.2011 עמ' 788 (ה"ח 537)

פרק חמישי: מצב הכן בהתגוננות האזרחית פינוי מיטלטלין

 

(תיקון מס' 15) תשע"א-2011

21.  (בוטל).

מיום 11.7.1969

תיקון מס' 2

ס"ח תשכ"ט מס' 562 מיום 11.7.1969 עמ' 163 (ה"ח 777)

21. (א) שר הבטחון רשאי בתקופת קרבות או אם יש לו יסוד לחשוב שהשעה היא ערב תקופת קרבות, להכריז בכל דרך של פרסום שימצא לנכון על מצב הכן בהתגוננות האזרחית. ההכרזה יכול שתהא לשטח המדינה כולה, או לגבי חלק ממנה או לגבי מקום מסויים.

(ב) הוכרז מצב הכן בהתגוננות האזרחית –

(1) ייכנסו לתקפן ההוראות בדבר הגנה על שמשות שנקבעו בתקנות, כולן או מקצתן, לגבי כל שטח המדינה או לגבי חלק ממנה או לגבי מקום מסויים, הכל לפי ששר הבטחון יקבע מזמן לזמן בהכרזתו;

(2) אדם, שההוראות בדבר הגנה על שמשות חלות עליו, חייב למלא אחריהן לא יאוחר מאשר כתום שלושה ימים מיום שנכנסו לתקפן;

(3) לא יאיר אדם אור בזמן שבין שקיעת השמש ובין זריחתה (להלן – שעות האיפול), אלא לפי התקנות האמורות בסעיף 27(ג)(6);

(4) הרשיונות לפי סעיף 15(א) המקנים זכות שימוש במקלט למטרה אחרת מאשר לחסות בו בשעת התקפה – בטלים;

(5) על המחזיק במקלט לפנותו מיד מן המיטלטלין שבו, למעט הציוד שהוא חייב להחזיקו במקלט לפי דיני ההתגוננות האזרחית;

(6) רשאי מפקד הגא מחוזי או בעל דרגה כפי שקבע ראש הגא, שהמפקד הסמיכו לכך, אם שוכנע שהדבר דרוש למתן מחסה לציבור בשעת התקפה, להורות למחזיק במחסה ציבורי לפנותו מן המיטלטלין שבו, כולם או מקצתם, ולהפסיק את השימוש בו, כולו או מקצתו, שלא לצורך ההתגוננות האזרחית, או להטיל סייגים או הגבלות על שימוש כאמור;

(7) לא קויימו הוראות פסקאות (5) או (6), רשאי חבר הגא, שראש הגא או מפקד הגא מחוזי מינהו לכך, לפנות מיטלטלין מתוך מחסה ציבורי או מתוך מקלט, אם יש במיטלטלין כדי להפריע לשימוש יעיל במקלט או במחסה הציבורי לצרכי ההתגוננות האזרחית;

(8) המחזיק במחסה ציבורי או במקלט חייב לפתחם ולהחזיקם פתוחים בכל עת, כדי לאפשר בשעת התקפה לכל אדם הנמצא סמוך להם להיכנס אליהם מיד ולשהות בהם עד תום שעת ההתקפה.

 

מיום 10.4.2011

תיקון מס' 15

ס"ח תשע"א מס' 2294 מיום 10.4.2011 עמ' 788 (ה"ח 537)

ביטול סעיף 21

הנוסח הקודם:

מצב הכן בהתגוננות האזרחית

21. (א) שר הבטחון רשאי בתקופת קרבות או אם יש לו יסוד לחשוב שהשעה היא ערב תקופת קרבות, להכריז בכל דרך של פרסום שימצא לנכון על מצב הכן בהתגוננות האזרחית. ההכרזה יכול שתהא לשטח המדינה כולה, או לגבי חלק ממנה או לגבי מקום מסויים.

(ב) הוכרז מצב הכן בהתגוננות האזרחית –

(1) ייכנסו לתקפן ההוראות בדבר הגנה על שמשות שנקבעו בתקנות, כולן או מקצתן, לגבי כל שטח המדינה או לגבי חלק ממנה או לגבי מקום מסויים, הכל לפי ששר הבטחון יקבע מזמן לזמן בהכרזתו;

(2) אדם, שההוראות בדבר הגנה על שמשות חלות עליו, חייב למלא אחריהן לא יאוחר מאשר כתום שלושה ימים מיום שנכנסו לתקפן;

(3) לא יאיר אדם אור בזמן שבין שקיעת השמש ובין זריחתה (להלן – שעות האיפול), אלא לפי התקנות האמורות בסעיף 27(ג)(6);

(4) הרשיונות לפי סעיף 15(א) המקנים זכות שימוש במקלט למטרה אחרת מאשר לחסות בו בשעת התקפה – בטלים;

(5) על המחזיק במקלט לפנותו מיד מן המיטלטלין שבו, למעט הציוד שהוא חייב להחזיקו במקלט לפי דיני ההתגוננות האזרחית;

(6) רשאי מפקד הגא מחוזי או בעל דרגה כפי שקבע ראש הגא, שהמפקד הסמיכו לכך, אם שוכנע שהדבר דרוש למתן מחסה לציבור בשעת התקפה, להורות למחזיק במחסה ציבורי לפנותו מן המיטלטלין שבו, כולם או מקצתם, ולהפסיק את השימוש בו, כולו או מקצתו, שלא לצורך ההתגוננות האזרחית, או להטיל סייגים או הגבלות על שימוש כאמור;

(7) לא קויימו הוראות פסקאות (5) או (6), רשאי חבר הגא, שראש הגא או מפקד הגא מחוזי מינהו לכך, לפנות מיטלטלין מתוך מחסה ציבורי או מתוך מקלט, אם יש במיטלטלין כדי להפריע לשימוש יעיל במקלט או במחסה הציבורי לצרכי ההתגוננות האזרחית;

(8) המחזיק במחסה ציבורי או במקלט חייב לפתחם ולהחזיקם פתוחים בכל עת, כדי לאפשר בשעת התקפה לכל אדם הנמצא סמוך להם להיכנס אליהם מיד ולשהות בהם עד תום שעת ההתקפה.

פינוי מטלטלין (תיקון מס' 2) תשכ"ט-1969 (תיקון מס' 15) תשע"א-2011

21א.  מיטלטלין שפונו ממקלט או ממחסה ציבורי לפי סעיף 9ד(א)(1)(ז), ינהגו בהם כך:

(1)  היו בעלי המיטלטלין או מי שנראה מוסמך לפעול בשם הבעלים נוכחים בזמן הפינוי – יימסרו המיטלטלין לידיהם;

(תיקון מס' 7) תשל"ח-1977

(2)  לא היו נוכחים, יוחסנו המיטלטלין במקום שקבע אותו ראש הגא או מפקד הגא מחוזי, אולם אם היו המיטלטלין פסידים, רעילים או מסוכנים מבחינה אחרת, ינהג בהם מבצע הפינוי בדרך הנראית לו בנסיבות הענין כמתאימה ביותר למניעת נזק לבעליהם או להקטנתו, לרבות מכירתם;

(3)  על נקיטת אמצעי הטיפול במיטלטלין שפונו, כאמור בסעיף זה, תומצא הודעה לבעליהם; הודעה על החסנתם תפרש גם את הסמכות למכור אותם כאמור בסעיף זה;

(4)  מיטלטלין שהוחסנו לפי סעיף זה ולא פונו על ידי בעליהם ממקום החסנתם תוך שלושים יום מיום המצאת ההודעה על ההחסנה, מותר למכרם על פי הוראות ראש הגא או מפקד הגא מחוזי;

(תיקון מס' 7) תשל"ח-1977

(4א) הוצאות הפינוי, ההחסנה, ההודעה והמכירה לפי סעיף זה יחולו על בעלי המיטלטלין;

(תיקון מס' 7) תשל"ח-1977

(5)  כדי להסיר ספק נאמר בזה שמיטלטלין שנמכרו לפי סעיף זה יעמדו לקנין הקונה כשהם נקיים מכל משכון, שעבוד ועיקול שהיו רובצים עליהם ערב המכירה, ולאחר שהוצאות הפינוי, ההחסנה, ההודעה והמכירה ינוכו מדמי המכר, יחולו המשכון, השעבוד או העיקול על דמי המכר, והעודף ישולם לבעלי המיטלטלין על פי דרישתם;

(6)  הודעה על החסנה לפי סעיף זה שהומצאה באחת הדרכים האמורות בסעיף 23(ג), רואים אותה בכל מקרה, ועל אף האמור באותו סעיף, כאילו הומצאה במועד הקבוע בו והגיעה לידיעתו של הנוגע בדבר;

(7)  שום דבר בסעיף זה לא יתפרש כאילו בא לגרוע מאחריותו הפלילית והאזרחית של בעל המיטלטלין על אי-פינוים.

מיום 11.7.1969

תיקון מס' 2

ס"ח תשכ"ט מס' 562 מיום 11.7.1969 עמ' 164 (ה"ח 777)

הוספת סעיף 21א

 

מיום 4.11.1977

תיקון מס' 7

ס"ח תשל"ח מס' 872 מיום 4.11.1977 עמ'  10 (ה"ח 1249, ה"ח 1267)

(2) לא היו נוכחים, יוחסנו המיטלטלין על חשבון הבעלים במקום שקבע אותו ראש הגא או מפקד הגא מחוזי, אולם אם היו המיטלטלין פסידים, רעילים או מסוכנים מבחינה אחרת, ינהג בהם מבצע הפינוי בדרך הנראית לו בנסיבות הענין כמתאימה ביותר למניעת נזק לבעליהם או להקטנתו, לרבות מכירתם;

(3) על נקיטת אמצעי הטיפול במיטלטלין שפונו, כאמור בסעיף זה, תומצא הודעה לבעליהם; הודעה על החסנתם תפרש גם את הסמכות למכור אותם כאמור בסעיף זה;

(4) מיטלטלין שהוחסנו לפי סעיף זה ולא פונו על ידי בעליהם ממקום החסנתם תוך שלושים יום מיום המצאת ההודעה על ההחסנה, מותר למכרם על פי הוראות ראש הגא או מפקד הגא מחוזי;

(4א) הוצאות הפינוי, ההחסנה, ההודעה והמכירה לפי סעיף זה יחולו על בעלי המיטלטלין;

(5) כדי להסיר ספק נאמר בזה שמיטלטלין שנמכרו לפי סעיף זה יעמדו לקנין הקונה כשהם נקיים מכל משכון, שעבוד ועיקול שהיו רובצים עליהם ערב המכירה, ולאחר שהוצאות הפינוי, ההחסנה, ההודעה והמכירה ינוכו מדמי המכר, יחולו המשכון, השעבוד או העיקול על דמי המכר, והעודף ישולם לבעלי המיטלטלין על פי דרישתם;

 

מיום 10.4.2011

תיקון מס' 15

ס"ח תשע"א מס' 2294 מיום 10.4.2011 עמ' 788 (ה"ח 537)

21א. מיטלטלין שפונו ממקלט או ממחסה ציבורי לפי סעיף 21 לפי סעיף 9ד(א)(1)(ז), ינהגו בהם כך:

שיפוי (תיקון מס' 2) תשכ"ט-1969 (תיקון מס' 15) תשע"א-2011

21ב.  (א)  ראתה ועדה שנתמנתה כאמור בסעיף זה, כי מן הצדק לעשות כן, רשאית היא לחייב את הרשות המקומית לשלם למחזיק במחסה ציבורי, לפי דרישתו בכתב, את ההוצאות, כולן או מקצתן, של פינוי מיטלטלין שביצע על פי הוראה לפי סעיף 9ד(א)(1)(ז) ושל החסנתם.

          (ב)  שר המשפטים ימנה לענין סעיף זה ועדה של שלושה, אחד הכשיר להתמנות שופט בית משפט שלום, והוא יהיה יושב-ראש, אחד שימליץ עליו שר הבטחון, ואחד שימליץ עליו שר הפנים, ובלבד שלפחות שניים מחברי הועדה לא יהיו עובדי המדינה ושעובד הרשות המקומית לא יהא חבר הועדה.

מיום 11.7.1969

תיקון מס' 2

ס"ח תשכ"ט מס' 562 מיום 11.7.1969 עמ' 165 (ה"ח 777)

הוספת סעיף 21ב

 

מיום 10.4.2011

תיקון מס' 15

ס"ח תשע"א מס' 2294 מיום 10.4.2011 עמ' 788 (ה"ח 537)

(א) ראתה ועדה שנתמנתה כאמור בסעיף זה, כי מן הצדק לעשות כן, רשאית היא לחייב את הרשות המקומית לשלם למחזיק במחסה ציבורי, לפי דרישתו בכתב, את ההוצאות, כולן או מקצתן, של פינוי מיטלטלין שביצע על פי הוראה לפי סעיף 21(ב)(6) סעיף 9ד(א)(1)(ז) ושל החסנתם.

(תיקון מס' 15) תשע"א-2011

22.  (בוטל).

מיום 10.4.2011

תיקון מס' 15

ס"ח תשע"א מס' 2294 מיום 10.4.2011 עמ' 788 (ה"ח 537)

ביטול סעיף 22

הנוסח הקודם:

איפול לצרכי תמרונים

22. לצורך תמרוני הגא רשאי ראש הגא, בצו שיחול בכל המדינה או בשטח משטחיה או לגבי מבנים או כלי רכב מסויים, הכל לפי שייקבע בצו, לאסור על הארה בשעות האיפול שלא לפי התקנות האמורות בסעיף 27(ג)(6).

(תיקון מס' 9) תשנ"א-1991

פרק ששי: חמרים מסוכנים

מיום 11.7.1969

תיקון מס' 2

ס"ח תשכ"ט מס' 562 מיום 11.7.1969 עמ' 165 (ה"ח 777)

הוספת פרק ששי

 

מיום 28.3.1991

תיקון מס' 9

ס"ח תשנ"א מס' 1352 מיום 28.3.1991 עמ' 140 (ה"ח 2033)

החלפת כותרת פרק ששי

הנוסח הקודם:

פרק ששי: חמרים רעילים

הכרזה על חמרים מסוכנים (תיקון מס' 2) תשכ"ט-1969 (תיקון מס' 9) תשנ"א-1991

22א.  ראה שר הבטחון כי יש בפיזורו של חומר מסויים כדי לסכן חיי אדם או בריאותו או לגרום נזק לרכוש, רשאי הוא, בצו, להכריז על אותו חומר כעל חומר מסוכן לענין חוק זה.

מיום 11.7.1969

תיקון מס' 2

ס"ח תשכ"ט מס' 562 מיום 11.7.1969 עמ' 165 (ה"ח 777)

הוספת סעיף 22א

 

מיום 28.3.1991

תיקון מס' 9

ס"ח תשנ"א מס' 1352 מיום 28.3.1991 עמ' 141 (ה"ח 2033)

הכרזה על חמרים רעילים הכרזה על חמרים מסוכנים

22א. ראה שר הבטחון כי יש בפיזורו של חומר מסויים כדי לסכן חיי אדם או בריאותו או לגרום נזק לרכוש, רשאי הוא, בצו, להכריז על אותו חומר כעל חומר רעיל חומר מסוכן לענין חוק זה.

 

פיקוח על החזקה (תיקון מס' 2) תשכ"ט-1969

22ב.  (א)  שר הבטחון רשאי בתקנות לקבוע הוראות בדבר –

 

(תיקון מס' 9) תשנ"א-1991

(1)   הטלת חובה על המחזיקים חמרים מסוכנים למסור עליהם את הפרטים שיקבע, לרבות פרטים על אריזתם של החמרים המסוכנים, על המבנה שבו הם מוחזקים ועל הסביבה שבה מצוי המבנה, וכן בדבר התנאים והסייגים למסירת הפרטים, הדרכים והמועדים למסירתם והרשות שלה יימסרו;

(תיקון מס' 9) תשנ"א-1991 (תיקון מס' 15) תשע"א-2011

(2)   הסמכת רשות לצוות על מי שמסר פרטים על חומר מסוכן לפי פסקה (1) או החייב במסירתם על פיה לנקוט באמצעים שיפורטו בצו של הרשות ושיש בהם, לדעת הרשות, כדי למנוע בעת מצב מיוחד בעורף סכנה לחיי אדם או לבריאותו או פגיעה ברכוש אגב החזקתו בחומר המסוכן, לרבות העברתו למבנה מסוג אחר או למקום אחר, וכן בדבר אצילת סמכותה האמורה של הרשות;

(תיקון מס' 9) תשנ"א-1991 (תיקון מס' 15) תשע"א-2011

(3)   הסמכת רשות לבצע צו לפי פסקה (2) בעת מצב מיוחד בעורף או בשעת התקפה, בין שהצו ניתן לפני ההכרזה על המצב המיוחד בעורף או תחילת ההתקפה ובין שניתן לאחר מכן, וזאת במקומו של מי שניתן לו הצו ועל חשבונו, בדבר התנאים, הסייגים והדרכים לביצוע צו כאמור על ידי הרשות, לרבות מכירת החומר המסוכן והשמדתו וסגירת המפעל וכן בדבר אצילת סמכותה האמורה של הרשות;

(תיקון מס' 9) תשנ"א-1991 (תיקון מס' 15) תשע"א-2011

(4)   הגבלות או איסורים על העברת חמרים מסוכנים, בסייגים שיקבע, ממקום למקום, בשעת התקפה או בעת מצב מיוחד בעורף;

(תיקון מס' 9) תשנ"א-1991

(5)   דרכי ההחסנה של חמרים מסוכנים.

(ב)  תקנות לפי סעיף זה אינן גורעות מהוראות שבחיקוק אחר.

מיום 11.7.1969

תיקון מס' 2

ס"ח תשכ"ט מס' 562 מיום 11.7.1969 עמ' 165 (ה"ח 777)

הוספת סעיף 22ב

 

מיום 7.10.1973 עד יום 30.4.1974

תק' שעת חירום תשל"ד-1974

ק"ת תשל"ד מס' 3066 מיום 7.10.1973 עמ' 55

חוק תשל"ד-1974

ס"ח תשל"ד מס' 726 מיום 28.2.1974 עמ' 40 (ה"ח 1100)

(4) הגבלות או איסורים על העברת חמרים מסוכנים, בסייגים שיקבע, ממקום למקום, בשעת התקפה או בשעה שעומדת בתקפה במקום הימצאם של החמרים, בכל שלב משלבי ההעברה – הכרזה על מצב הכן בהתגוננות אזרחית לפי חוק זה וכן הסמכת רשות למתן היתרים או פטורים מאיסורים והגבלות כאמור;

 

מיום 28.3.1991

תיקון מס' 9

ס"ח תשנ"א מס' 1352 מיום 28.3.1991 עמ' 141 (ה"ח 2033)

(א) שר הבטחון רשאי בתקנות לקבוע הוראות בדבר –

(1) הטלת חובה על המחזיקים חמרים רעילים חמרים מסוכנים למסור עליהם את הפרטים שיקבע, לרבות פרטים על אריזתם של החמרים הרעילים החמרים המסוכנים, על המבנה שבו הם מוחזקים ועל הסביבה שבה מצוי המבנה, וכן בדבר התנאים והסייגים למסירת הפרטים, הדרכים והמועדים למסירתם והרשות שלה יימסרו;

(2) הסמכת רשות לצוות על מי שמסר פרטים על חומר רעיל חומר מסוכן לפי פסקה (1) או החייב במסירתם על פיה לנקוט באמצעים שיפורטו בצו של הרשות ושיש בהם, לדעת הרשות, כדי למנוע בתקופת קרבות סכנה לחיי אדם או לבריאותו או פגיעה ברכוש אגב החזקתו בחומר הרעיל בחומר המסוכן, לרבות העברתו למבנה מסוג אחר או למקום אחר, וכן בדבר אצילת סמכותה האמורה של הרשות;

(3) הסמכת רשות לבצע צו לפי פסקה (2) בשעת התקפה או בשעה שעומדת בהתקפה, במקום הימצאם של החמרים הרעילים החמרים המסוכנים, הכרזה על מצב הכן בהתגוננות האזרחית לפי חוק זה, בין שהצו ניתן לפני ההכרזה או תחילת ההתקפה ובין שניתן לאחר מכן, וזאת במקומו של מי שניתן לו הצו ועל חשבונו, בדבר התנאים, הסייגים והדרכים לביצוע צו כאמור על ידי הרשות, לרבות מכירת החומר הרעיל החומר המסוכן והשמדתו וסגירת המפעל וכן בדבר אצילת סמכותה האמורה של הרשות;

(4) הגבלות או איסורים על העברת חמרים רעילים חמרים מסוכנים, בסייגים שיקבע, ממקום למקום, בשעת התקפה או בשעה שעומדת בתקפה במקום הימצאם של החמרים, בכל שלב משלבי ההעברה – הכרזה על מצב הכן בהתגוננות אזרחית לפי חוק זה;

(5) דרכי ההחסנה של חמרים מסוכנים.

 

מיום 10.4.2011

תיקון מס' 15

ס"ח תשע"א מס' 2294 מיום 10.4.2011 עמ' 788 (ה"ח 537)

(א) שר הבטחון רשאי בתקנות לקבוע הוראות בדבר –

(1) הטלת חובה על המחזיקים חמרים מסוכנים למסור עליהם את הפרטים שיקבע, לרבות פרטים על אריזתם של החמרים המסוכנים, על המבנה שבו הם מוחזקים ועל הסביבה שבה מצוי המבנה, וכן בדבר התנאים והסייגים למסירת הפרטים, הדרכים והמועדים למסירתם והרשות שלה יימסרו;

(2) הסמכת רשות לצוות על מי שמסר פרטים על חומר מסוכן לפי פסקה (1) או החייב במסירתם על פיה לנקוט באמצעים שיפורטו בצו של הרשות ושיש בהם, לדעת הרשות, כדי למנוע בתקופת קרבות בעת מצב מיוחד בעורף סכנה לחיי אדם או לבריאותו או פגיעה ברכוש אגב החזקתו בחומר המסוכן, לרבות העברתו למבנה מסוג אחר או למקום אחר, וכן בדבר אצילת סמכותה האמורה של הרשות;

(3) הסמכת רשות לבצע צו לפי פסקה (2) בשעת התקפה או בשעה שעומדת בהתקפה, במקום הימצאם של החמרים המסוכנים, הכרזה על מצב הכן בהתגוננות האזרחית לפי חוק זה, בין שהצו ניתן לפני ההכרזה או תחילת ההתקפה ובין שניתן לאחר מכן בעת מצב מיוחד בעורף או בשעת התקפה, בין שהצו ניתן לפני ההכרזה על המצב המיוחד בעורף או תחילת ההתקפה ובין שניתן לאחר מכן, וזאת במקומו של מי שניתן לו הצו ועל חשבונו, בדבר התנאים, הסייגים והדרכים לביצוע צו כאמור על ידי הרשות, לרבות מכירת החומר המסוכן והשמדתו וסגירת המפעל וכן בדבר אצילת סמכותה האמורה של הרשות;

(4) הגבלות או איסורים על העברת חמרים מסוכנים, בסייגים שיקבע, ממקום למקום, בשעת התקפה או בשעה שעומדת בתקפה במקום הימצאם של החמרים, בכל שלב משלבי ההעברה – הכרזה על מצב הכן בהתגוננות אזרחית לפי חוק זה בעת מצב מיוחד בעורף;

(5) דרכי ההחסנה של חמרים מסוכנים.

סמכות בית המשפט בדבר אכיפת צו (תיקון מס' 2)  תשכ"ט-1969 (תיקון מס' 9) תשנ"א-1991

22ג.   מי שניתן לו צו לפי סעיף 22ב(א)(2) ולא ביצעו, כולו או מקצתו, במועד שנקבע בצו, רשאי בית המשפט, בנוסף לכל עונש שהוא מוסמך להטיל לפי חוק זה על אי-קיום הצו, לצוות על ביצועו של הצו במקומו של הנשפט ועל חשבונו, או על מכירתו של החומר המסוכן, וכן, אם הנשפט הוא גם בעל מפעל המשתמש בחומר המסוכן לייצור, לשיווק או למטרה כיוצאת באלה – על סגירתו של המפעל או של כל חלק ממנו עד לביצועו של הצו או עד למכירת החומר, הכל תנאים שימצא לנכון להטיל; סמכות זו אינה גורעת מסמכות לפי סעיף 22ב(א)(3).

מיום 11.7.1969

תיקון מס' 2

ס"ח תשכ"ט מס' 562 מיום 11.7.1969 עמ' 166 (ה"ח 777)

הוספת סעיף 22ג

 

מיום 28.3.1991

תיקון מס' 9

ס"ח תשנ"א מס' 1352 מיום 28.3.1991 עמ' 141 (ה"ח 2033)

22ג. מי שניתן לו צו לפי סעיף 22ב(א)(2) ולא ביצעו, כולו או מקצתו, במועד שנקבע בצו, רשאי בית המשפט, בנוסף לכל עונש שהוא מוסמך להטיל לפי חוק זה על אי-קיום הצו, לצוות על ביצועו של הצו במקומו של הנשפט ועל חשבונו, או על מכירתו של החומר הרעיל החומר המסוכן, וכן, אם הנשפט הוא גם בעל מפעל המשתמש בחומר הרעיל בחומר המסוכן לייצור, לשיווק או למטרה כיוצאת באלה – על סגירתו של המפעל או של כל חלק ממנו עד לביצועו של הצו או עד למכירת החומר, הכל בתנאים שימצא לנכון להטיל; סמכות זו אינה גורעת מסמכות לפי סעיף 22ב(א)(3).

דין מכירות (תיקון מס' 2) תשכ"ט-1969 (תיקון מס' 9) תשנ"א-1991

22ד.  על מכירות חמרים מסוכנים לפי פרק זה יחול סעיף 21א(5), בשינויים המחוייבים.

מיום 11.7.1969

תיקון מס' 2

ס"ח תשכ"ט מס' 562 מיום 11.7.1969 עמ' 166 (ה"ח 777)

הוספת סעיף 22ד

 

מיום 28.3.1991

תיקון מס' 9

ס"ח תשנ"א מס' 1352 מיום 28.3.1991 עמ' 141 (ה"ח 2033)

22ד. על מכירות חמרים רעילים חמרים מסוכנים לפי פרק זה יחול סעיף 21א(5), בשינויים המחוייבים.

 

 

שמירת דינים (תיקון מס' 9) תשנ"א-1991

22ד1. סמכויות לפי פרק זה אינן גורעות מהוראות כל דין שעניינן רישוי ופיקוח על חמרים מסוכנים.

מיום 28.3.1991

תיקון מס' 9

ס"ח תשנ"א מס' 1352 מיום 28.3.1991 עמ' 141 (ה"ח 2033)

הוספת סעיף 22ד1

(תיקון מס' 2) תשכ"ט-1969

פרק שביעי: ציוד אישי

מיום 11.7.1969

תיקון מס' 2

ס"ח תשכ"ט מס' 562 מיום 11.7.1969 עמ' 166 (ה"ח 777)

הוספת פרק שביעי

הטלת היטל (תיקון מס' 2) תשכ"ט-1969

22ה.  שר הבטחון, בהסכמת שר העבודה[3] ובאישור ועדת החוץ והבטחון וועדת הכספים של הכנסת, רשאי בתקנות להטיל היטל המיועד לרכישת ציוד אישי לצרכי התגוננות אזרחית (להלן – ההיטל).

מיום 11.7.1969

תיקון מס' 2

ס"ח תשכ"ט מס' 562 מיום 11.7.1969 עמ' 166 (ה"ח 777)

הוספת סעיף 22ה

החייבים בהיטל והזכאים לקבלת ציוד (תיקון מס' 2)  תשכ"ט-1969

22ו.   תקנות לפי סעיף 22ה יפרטו –

 

(תיקון מס' 19) תשע"ז-2017

(1)  את סוגי בני אדם מבין המבוטחים ביטוח אזרחים ותיקים וביטוח שאירים לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, שעליהם יוטל ההיטל, שיעורו ומועד תשלומו;

(2)  את סוגי בני אדם הזכאים לקבל, ללא תשלום, ציוד אישי לצרכי התגוננות אזרחית;

(3)  את סוגי הציוד שיינתנו ללא תשלום כאמור.

מיום 11.7.1969

תיקון מס' 2

ס"ח תשכ"ט מס' 562 מיום 11.7.1969 עמ' 166 (ה"ח 777)

הוספת סעיף 22ו

 

מיום 27.8.2017

תיקון מס' 19

ס"ח תשע"ז מס' 2606 מיום 27.2.2017 עמ' 426 (ה"ח 1046)

(1) את סוגי בני אדם מבין המבוטחים ביטוח זקנה וחיים לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח-1968 ביטוח אזרחים ותיקים וביטוח שאירים לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, שעליהם יוטל ההיטל, שיעורו ומועד תשלומו;

גביה על ידי המוסד לביטוח לאומי (תיקון מס' 2)  תשכ"ט-1969

22ז.   ההיטל ייגבה על ידי המוסד לביטוח לאומי ויועבר על ידיו לאוצר המדינה, בניכוי ההוצאות המינהלתיות שהוציא לגבייתו; שר הבטחון ושר העבודה1 יקבעו בצו את שיעור הוצאות אלה.

מיום 11.7.1969

תיקון מס' 2

ס"ח תשכ"ט מס' 562 מיום 11.7.1969 עמ' 166 (ה"ח 777)

הוספת סעיף 22ז

ההיטל – תוספת לדמי ביטוח (תיקון מס' 2)  תשכ"ט-1969 (תיקון מס' 19) תשע"ז-2017

22ח.  ההיטל ייגבה כתוספת לדמי ביטוח אזרחים ותיקים וביטוח שאירים לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, ממי שחייב באותם דמי ביטוח, וכל ההוראות על דמי ביטוח אזרחים ותיקים וביטוח שאירים שבאותו חוק יחולו גם על ההיטל, בשינויים המחוייבים ובאין הוראה אחרת בפרק זה או על פיו; אולם על אף האמור באותו חוק רשאי מעביד לנכות משכר עובדו את מלוא ההיטל ששילם בעדו.

מיום 11.7.1969

תיקון מס' 2

ס"ח תשכ"ט מס' 562 מיום 11.7.1969 עמ' 166 (ה"ח 777)

הוספת סעיף 22ח

 

מיום 27.8.2017

תיקון מס' 19

ס"ח תשע"ז מס' 2606 מיום 27.2.2017 עמ' 426 (ה"ח 1046)

22ח. ההיטל ייגבה כתוספת לדמי ביטוח זקנה וחיים לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח-1968 ביטוח אזרחים ותיקים וביטוח שאירים לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, ממי שחייב באותם דמי ביטוח, וכל ההוראות על דמי ביטוח זקנה וחיים דמי ביטוח אזרחים ותיקים וביטוח שאירים שבאותו חוק יחולו גם על ההיטל, בשינויים המחוייבים ובאין הוראה אחרת בפרק זה או על פיו; אולם על אף האמור באותו חוק רשאי מעביד לנכות משכר עובדו את מלוא ההיטל ששילם בעדו.

חלוקת ציוד וטיפול בו (תיקון מס' 2) תשכ"ט-1969

22ט.  לענין ציוד הניתן ללא תשלום לפי חוק זה רשאי שר הבטחון לקבוע בתקנות את –

(1)  דרכי חלוקתו ומועדיה לכל סוג של זכאים;

(2)  הנסיבות שבהן בלבד מותר יהיה להחליפו ללא תשלום בציוד מאותו סוג, ובמקרה של אבדן – למסור ציוד מאותו סוג במקומו;

(3)  דרכי החזקתו והטיפול בו;

(4)  המועד והנסיבות שבהם יש לשאתו, להתקינו או להשתמש בו בכל דרך אחרת.

מיום 11.7.1969

תיקון מס' 2

ס"ח תשכ"ט מס' 562 מיום 11.7.1969 עמ' 167 (ה"ח 777)

הוספת סעיף 22ט

סמכות בית דין לעבודה (תיקון מס' 2) תשכ"ט-1969

22י.   לבית הדין האזורי שלפי חוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969, סמכות ייחודית בכל הנוגע בחיוב בהיטל.

מיום 11.7.1969

תיקון מס' 2

ס"ח תשכ"ט מס' 562 מיום 11.7.1969 עמ' 167 (ה"ח 777)

הוספת סעיף 22י

 

ציוד שנרכש בתשלום (תיקון מס' 2) תשכ"ט-1969

22יא. שר הבטחון, באישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, רשאי בתקנות להטיל חובה, דרך כלל או על סוג בני אדם, להצטייד על חשבונם בציוד אישי לצרכי התגוננות אזרחית למעט ציוד הניתן ללא תשלום לפי פרק זה – בשביל החייבים עצמם ובשביל הקטינים הגרים עמם, וכן להורות בדבר קביעת המועד והנסיבות שבהם יש לשאת את הציוד, להתקינו או להשתמש בו בכל דרך אחרת.

מיום 11.7.1969

תיקון מס' 2

ס"ח תשכ"ט מס' 562 מיום 11.7.1969 עמ' 167 (ה"ח 777)

הוספת סעיף 22יא

פרק שמיני: כללי

המצאת מסמכים

23.  (א)  כל צו, הודעה או דרישה (להלן – מסמך) שלפי דיני ההתגוננות האזרחית חובה להמציאו בכתב לאדם שלו נועד, מותר להמציאו –

(1)   במסירה לאותו אדם;

(2)   במסירה לבן משפחתו הגר אתו יחד והוא בן 18 ומעלה;

(3)   במשלוח לאותו אדם בדואר רשום, לפי כתובת מקום מגוריו או עסקיו, הרגיל או האחרון;

(תיקון מס' 1) תשכ"ד-1964

(4)   (בוטלה).

          (ב)  מקום שלא הוכחה שעת המצאתו של המסמך רואים אותו –

(1)   כאילו הומצא כתום שתים עשרה שעות משעת המסירה – אם נמסר לפי סעיף קטן (א)(2);

(2)   כאילו הומצא כתום שבעים ושתים שעות משעת המסירה למשלוח – אם נשלח לפי סעיף קטן (א)(3);

(תיקון מס' 1) תשכ"ד-1964

(3)   (בוטלה).

(תיקון מס' 1) תשכ"ד-1964

          (ג)   באין אפשרות להמציא מסמך על פי הוראות סעיף קטן (א), מותר להמציאו על ידי הצגתו באופן בולט לעין, על פני המקום שאליו מתייחס המסמך או בתוך אותו מקום, או על ידי פרסום בשלושה עתונים יומיים לפחות, ורואים אותו כאילו הומצא כתום 48 שעות לאחר הצגתו או כתום 24 שעות לאחר פרסומו האחרון כאמור, הכל לפי הענין, אלא אם הוכיח האדם שלו נועד המסמך כי תכנו לא הגיע לידיעתו.

מיום 1.7.1964

תיקון מס' 1

ס"ח תשכ"ד מס' 429 מיום 1.7.1964 עמ' 135 (ה"ח 565)

23. (א) כל צו, הודעה או דרישה (להלן – מסמך) שלפי דיני ההתגוננות האזרחית חובה להמציאו בכתב לאדם שלו נועד, מותר להמציאו –

(1) במסירה לאותו אדם;

(2) במסירה לבן משפחתו הגר אתו יחד והוא בן 18 ומעלה;

(3) במשלוח לאותו אדם בדואר רשום, לפי כתובת מקום מגוריו או עסקיו, הרגיל או האחרון;

(4) בהצגתו, באופן בולט לעין, על פני המקום שאליו מתיחס המסמך או בתוך אותו מקום.

(ב) מקום שלא הוכחה שעת המצאתו של המסמך רואים אותו –

(1) כאילו הומצא כתום שתים עשרה שעות משעת המסירה – אם נמסר לפי סעיף קטן (א)(2);

(2) כאילו הומצא כתום שבעים ושתים שעות משעת המסירה למשלוח – אם נשלח לפי סעיף קטן (א)(3);

(3) כאילו הומצא כתום ארבעים ושמונה שעות לאחר הצגתו – אם הוצג לפי סעיף קטן (א)(4).

(ג) באין אפשרות להמציא מסמך על פי הוראות סעיף קטן (א), מותר להמציאו על ידי הצגתו באופן בולט לעין, על פני המקום שאליו מתייחס המסמך או בתוך אותו מקום, או על ידי פרסום בשלושה עתונים יומיים לפחות, ורואים אותו כאילו הומצא כתום 48 שעות לאחר הצגתו או כתום 24 שעות לאחר פרסומו האחרון כאמור, הכל לפי הענין, אלא אם הוכיח האדם שלו נועד המסמך כי תכנו לא הגיע לידיעתו.

ניכוי חוב הרשות המקומית מסכומים המגיעים מהאוצר (תיקון מס' 2) תשכ"ט-1969

23א.  (א)  מתוך הסכומים המגיעים מאוצר המדינה לרשות מקומית על פי דין או הסכם או בדרך אחרת, מותר לאוצר המדינה לשלם להגא, על פי דרישת הגא ובאישור שר הפנים, כל חוב המגיע להגא מאותה רשות מקומית לפי סעיפים 10(ה) או 10א, כולו או מקצתו, הכל במידה שאין על הסכום המגיע לרשות המקומית כל משכון, שעבוד, עיקול או איסור העברה אחר, ורואים את התשלום להגא כתשלום לרשות המקומית.

          (ב)  סעיף זה אינו גורע מדרכי גביה אחרים של חוב שחבה רשות מקומית להגא.

מיום 11.7.1969

תיקון מס' 2

ס"ח תשכ"ט מס' 562 מיום 11.7.1969 עמ' 167 (ה"ח 777)

הוספת סעיף 23א

עבירות (תיקון מס' 15) תשע"א-2011

24.  (א)  (בוטל).

 

(תיקון מס' 2)  תשכ"ט-1969

          (ב)  מי שעשה אחת מאלה:

(1)   עבר על דיני ההתגוננות האזרחית או התרשל במילוים, ולא נקבע לעבירה עונש אחר בחוק זה;

(2)   לבש מדים או ענד סימני היכר של הגא בלי שהיה מוסמך לכך;

(3)   הפריע ביודעין לחבר הגא במילוי תפקידו או בשימוש בסמכויותיו הנתונות לו לפי דיני ההתגוננות האזרחית,

(תיקון מס' 5)  תשל"ו-1976 (תיקון מס' 15) תשע"א-2011

דינו – מאסר שלושה חדשים או קנס, ואם נעברה העבירה בעת מצב מיוחד בעורף, דינו – מאסר שנה אחת או קנס.

(תיקון מס' 2)  תשכ"ט-1969 (תיקון מס' 15) תשע"א-2011

          (ג)   אדם אשר ללא היתר מאת ראש הגא או ממי שהסמיכו לכך בכתב השתמש במלים "התגוננות אזרחית", "הגא", "אושר על ידי ראש הגא" או במלים אחרות העשויות ליצור רושם של מתן חסות או אישור מטעם הגא, לתיאור של חבר בני-אדם, עסק, משלח-יד, מוסד, שירות, מוצר או כיוצא באלה, בין בדרך של ציון שמם ובין בדרך אחרת, דינו – קנס.

(תיקון מס' 2)  תשכ"ט-1969 (תיקון מס' 5)  תשל"ו-1976 (תיקון מס' 15) תשע"א-2011

          (ד)  הורשע אדם בעבירה לפי סעיף זה והיא עבירה נמשכת, דינו, בנוסף לכל עונש לפי סעיפים קטנים (א) עד (ג), קנס או מאסר יומיים לכל יום שבו נמשכת העבירה לאחר ההרשעה או לאחר המצאת התראה בכתב ממי שראש הגא הסמיכו לכך.

 

(תיקון מס' 2)  תשכ"ט-1969

          (ה)  חבר בני אדם, שנאשם בעבירה לפי סעיף קטן (ב), ייאשם בה גם כל אדם שהיה בשעת העבירה ראש החבר, מזכירו, נאמנו, מנהלו או מנהל עסקיו, אלא אם הוכיח שהעבירה נעברה בלי ידיעתו או שנקט את כל האמצעים המתאימים למניעתה.

(תיקון מס' 2)  תשכ"ט-1969

          (ו)   יצא בעל מפעל חייב בדין על עבירה לפי סעיף קטן (ב)(1) מחמת אי-מילוי חובה המוטלת עליו בדבר התקנת מקלט למפעל או החזקתו, רשאי בית-המשפט, נוסף לכל עונש שהוא מוסמך להטילו, לצוות על סגירת המפעל או חלק ממנו עד התקנת המקלט או עד עשיית תיקונים ושינויים בו או לתקופה קצרה מזה.

(תיקון מס' 2)  תשכ"ט-1969 (תיקון מס' 15) תשע"א-2011

          (ז)   העובר על הוראות סעיף 15(ב), דינו – מאסר שנה אחת או קנס. בית המשפט רשאי בנוסף לכל עונש שהוא מוסמך להטילו, ולאחר שנתן למחזיק במקלט הזדמנות להשמיע את טענותיו, לצוות על אלה, כולם או מקצתם:

(1)   הפסקתו של כל שימוש במקלט הנוגד דיני ההתגוננות האזרחית;

(2)   פינוי המקלט על ידי המחזיק;

(3)   מסירת המקלט לידי מי שראה בית המשפט לנכון בנסיבות הענין כדי להבטיח את השימוש במקלט על פי דיני ההתגוננות האזרחית.

(תיקון מס' 2)  תשכ"ט-1969

          (ח)  היועץ המשפטי לממשלה או נציגו רשאי לתבוע, בהליכים אזרחיים בדבר הפסקת השימוש במקלט, פינויו ומסירתו, כל סעד שבית המשפט רשאי לתתו בהליכים לפי סעיף קטן (ז).

(תיקון מס' 2)  תשכ"ט-1969

          (ט)  הוראות סעיף זה באות להוסיף על אחריותו הפלילית של אדם שעבר עבירה לפי כל חוק אחר, ולא לגרוע ממנה.

(תיקון מס' 2)  תשכ"ט-1969 ת"ט תש"ל-1969

          (י)   על אף האמור בכל חוק יהיו עבירות לפי סעיף זה עוונות לכל דבר.

מיום 1.7.1964

תיקון מס' 1

ס"ח תשכ"ד מס' 429 מיום 1.7.1964 עמ' 135 (ה"ח 565)

(א) חבר הגא שעשה אחת מאלה -

(1) לא מילא תפקיד שהוטל עליו כחוק או התרשל במילוי תפקיד כזה;

(2) סירב לציית לפקודה או להוראה שניתנה לו כחוק;

(3) הזיק לציוד או לרכוש אחר שניתן לו כחבר הגא או התרשל בשמירתם,

דינו – מאסר עד שלושה חדשים או קנס עד שבעים וחמש לירות או שני הענשים כאחד, ואם נעברה העבירה בתקופת קרבות, דינו – מאסר עד שנה או קנס עד שלוש מאות לירות או שני הענשים כאחד ובמקרה של עבירה נמשכת, דינו בנוסף לענשים האמורים – קנס עשרים לירות או מאסר יומיים לכל יום שבו נמשכת העבירה לאחר ההרשעה או לאחר המצאת התראה בכתב של הרשות המוסמכת בדבר העבירה.

(ב) אדם שעשה אחת מאלה -

(1) עבר על דיני ההתגוננות האזרחית או התרשל במילויים;

(2) לבש מדים או סימני היכר של הגא מבלי שהיה מוסמך לכך;

(3) הפריע ביודעים לחבר הגא במילוי תפקידו או בשימוש בסמכויות הנתונות לו לפי דיני ההתגוננות האזרחית,

דינו – מאסר עד שלושה חדשים או קנס עד שבעים וחמש לירות או שני הענשים כאחד, ואם נעברה העבירה בתקופת קרבות, דינו – מאסר עד שנה או קנס עד שלוש מאות לירות או שני הענשים כאחד.

(בב) (1) אדם אשר ללא היתר מאת ראש הגא או ממי שהוסמך לכך בכתב על ידיו השתמש במלים "התגוננות אזרחית", "הגא", "אושר על ידי ראש הגא" או במלים אחרות העשויות ליצור רושם של מתן חסות או אישור מטעם הגא – לתיאור של חבר בני אדם, עסק, משלח יד, מוסד, שירות מוצר או כיוצא באלה, בין בדרך של ציון שמם ובין בדרך אחרת, דינו – קנס שלושת אלפים לירות, ובמקרה של עבירה נמשכת, דינו – בנוסף לעונש האמור – קנס עשרים לירות או מאסר יומיים לכל יום שבו נמשכה העבירה;

(2) סעיף קטן (בב)(1) לא יחול על מי שלפני יום כ"א בתמוז תשכ"ד (1 ביולי 1964) השתמש במילים כאמור בו, כשהאמין בתום לב שהתיאור אינו כוזב, אלא אם נדרש בכתב על ידי ראש הגא, או מי שהוסמך על ידיו כאמור בסעיף קטן (בב)(1), לחדול מן השימוש ולא מילא אחר הדרישה, תוך תקופה שתיקבע בדרישה.

 

מיום 11.7.1969

תיקון מס' 2

ס"ח תשכ"ט מס' 562 מיום 11.7.1969 עמ' 167 (ה"ח 777)

ת"ט תש"ל-1969

ס"ח תש"ל מס' 578 מיום 24.12.1969 עמ' 9

24. (א) חבר הגא שעשה אחת מאלה -

(1) לא מילא תפקיד שהוטל עליו כחוק או התרשל במילוי תפקיד כזה;

(2) סירב לציית לפקודה או להוראה שניתנה לו כחוק;

(3) הזיק לציוד או לרכוש אחר שניתן לו כחבר הגא או התרשל בשמירתם,

דינו – מאסר עד שלושה חדשים או קנס עד שבעים וחמש לירות או שני הענשים כאחד, ואם נעברה העבירה בתקופת קרבות, דינו – מאסר עד שנה או קנס עד שלוש מאות לירות או שני הענשים כאחד ובמקרה של עבירה נמשכת, דינו בנוסף לענשים האמורים – קנס עשרים לירות או מאסר יומיים לכל יום שבו נמשכת העבירה לאחר ההרשעה או לאחר המצאת התראה בכתב של הרשות המוסמכת בדבר העבירה.

(ב) אדם שעשה אחת מאלה -

(1) עבר על דיני ההתגוננות האזרחית או התרשל במילויים;

(2) לבש מדים או סימני היכר של הגא מבלי שהיה מוסמך לכך;

(3) הפריע ביודעים לחבר הגא במילוי תפקידו או בשימוש בסמכויות הנתונות לו לפי דיני ההתגוננות האזרחית,

דינו – מאסר עד שלושה חדשים או קנס עד שבעים וחמש לירות או שני הענשים כאחד, ואם נעברה העבירה בתקופת קרבות, דינו – מאסר עד שנה או קנס עד שלוש מאות לירות או שני הענשים כאחד.

(בב) (1) אדם אשר ללא היתר מאת ראש הגא או ממי שהוסמך לכך בכתב על ידיו השתמש במלים "התגוננות אזרחית", "הגא", "אושר על ידי ראש הגא" או במלים אחרות העשויות ליצור רושם של מתן חסות או אישור מטעם הגא – לתיאור של חבר בני אדם, עסק, משלח יד, מוסד, שירות מוצר או כיוצא באלה, בין בדרך של ציון שמם ובין בדרך אחרת, דינו – קנס שלושת אלפים לירות, ובמקרה של עבירה נמשכת, דינו – בנוסף לעונש האמור – קנס עשרים לירות או מאסר יומיים לכל יום שבו נמשכה העבירה;

(2) סעיף קטן (בב)(1) לא יחול על מי שלפני יום כ"א בתמוז תשכ"ד (1 ביולי 1964) השתמש במילים כאמור בו, כשהאמין בתום לב שהתיאור אינו כוזב, אלא אם נדרש בכתב על ידי ראש הגא, או מי שהוסמך על ידיו כאמור בסעיף קטן (בב)(1), לחדול מן השימוש ולא מילא אחר הדרישה, תוך תקופה שתיקבע בדרישה.

(א) חבר הגא שעשה אחת מאלה:

(1) לא מילא תפקיד שהוטל עליו כדין או התרשל במילויו;

(2) סירב לציית לפקודה או להוראה שניתנה לו כדין;

(3) הזיק לציוד או לרכוש אחר שניתן לו כחבר הגא או התרשל בשמירתם,

דינו – מאסר שלושה חדשים או קנס 500 לירות, ואם נעברה העבירה בתקופת קרבות, דינו – מאסר שנה אחת או קנס 2,000 לירות.

(ב) מי שעשה אחת מאלה:

(1) עבר על דיני ההתגוננות האזרחית או התרשל במילוים, ולא נקבע לעבירה עונש אחר בחוק זה;

(2) לבש מדים או ענד סימני היכר של הגא בלי שהיה מוסמך לכך;

(3) הפריע ביודעין לחבר הגא במילוי תפקידו או בשימוש בסמכויותיו הנתונות לו לפי דיני ההתגוננות האזרחית,

דינו – מאסר שלושה חדשים או קנס 500 לירות, ואם נעברה העבירה בתקופת קרבות, דינו – מאסר שנה אחת או קנס 2000 לירות.

(ג) אדם אשר ללא היתר מאת ראש הגא או ממי שהסמיכו לכך בכתב השתמש במלים "התגוננות אזרחית", "הגא", "אושר על ידי ראש הגא" או במלים אחרות העשויות ליצור רושם של מתן חסות או אישור מטעם הגא, לתיאור של חבר בני-אדם, עסק, משלח-יד, מוסד, שירות, מוצר או כיוצא באלה, בין בדרך של ציון שמם ובין בדרך אחרת, דינו – קנס 3,000 לירות.

(ד) הורשע אדם בעבירה לפי סעיף זה והיא עבירה נמשכת, דינו, בנוסף לכל עונש לפי סעיפים קטנים (א) עד (ג), קנס 20 לירות או מאסר יומיים לכל יום שבו נמשכת העבירה לאחר ההרשעה או לאחר המצאת התראה בכתב ממי שראש הגא הסמיכו לכך.

(ג) (ה) חבר בני אדם, שנאשם בעבירה לפי סעיף קטן (ב), ייאשם בה גם כל אדם שהיה בשעת העבירה ראש החבר, מזכירו, נאמנו, מנהלו או מנהל עסקיו, אלא אם הוכיח שהעבירה נעברה בלי ידיעתו או שנקט את כל האמצעים המתאימים למניעתה.

(ד) (ו) יצא בעל מפעל חייב בדין על עבירה לפי סעיף קטן (ב)(1) מחמת אי-מילוי חובה המוטלת עליו בדבר התקנת מקלט למפעל או החזקתו, רשאי בית-המשפט, נוסף לכל עונש שהוא מוסמך להטילו, לצוות על סגירת המפעל או חלק ממנו עד התקנת המקלט או עד עשיית תיקונים ושינויים בו או לתקופה קצרה מזה.

(ז) העובר על הוראות סעיף 15(ב), דינו – מאסר שנה אחת או קנס 20,000 לירות. בית המשפט רשאי בנוסף לכל עונש שהוא מוסמך להטילו, ולאחר שנתן למחזיק במקלט הזדמנות להשמיע את טענותיו, לצוות על אלה, כולם או מקצתם:

(1) הפסקתו של כל שימוש במקלט הנוגד דיני ההתגוננות האזרחית;

(2) פינוי המקלט על ידי המחזיק;

(3) מסירת המקלט לידי מי שראה בית המשפט לנכון בנסיבות הענין כדי להבטיח את השימוש במקלט על פי דיני ההתגוננות האזרחית.

(ח) היועץ המשפטי לממשלה או נציגו רשאי לתבוע, בהליכים אזרחיים בדבר הפסקת השימוש במקלט, פינויו ומסירתו, כל סעד שבית המשפט רשאי לתתו בהליכים לפי סעיף קטן (ז).

(ה) (ט) הוראות סעיף זה באות להוסיף על אחריותו הפלילית של אדם שעבר עבירה לפי כל חוק אחר, ולא לגרוע ממנה.

(י) על אף האמור בכל חוק יהיו עבירות לפי סעיף זה עוונות לכל דבר.

 

מיום 3.6.1976

תיקון מס' 5

ס"ח תשל"ו מס' 812 מיום 3.6.1976 עמ' 194 (ה"ח 1177)

(א) חבר הגא שעשה אחת מאלה:

(1) לא מילא תפקיד שהוטל עליו כדין או התרשל במילויו;

(2) סירב לציית לפקודה או להוראה שניתנה לו כדין;

(3) הזיק לציוד או לרכוש אחר שניתן לו כחבר הגא או התרשל בשמירתם,

דינו – מאסר שלושה חדשים או קנס 500 לירות 1500 לירות, ואם נעברה העבירה בתקופת קרבות, דינו – מאסר שנה אחת או קנס 2,000 לירות 5000 לירות.

(ב) מי שעשה אחת מאלה:

(1) עבר על דיני ההתגוננות האזרחית או התרשל במילוים, ולא נקבע לעבירה עונש אחר בחוק זה;

(2) לבש מדים או ענד סימני היכר של הגא בלי שהיה מוסמך לכך;

(3) הפריע ביודעין לחבר הגא במילוי תפקידו או בשימוש בסמכויותיו הנתונות לו לפי דיני ההתגוננות האזרחית,

דינו – מאסר שלושה חדשים או קנס 500 לירות 1500 לירות, ואם נעברה העבירה בתקופת קרבות, דינו – מאסר שנה אחת או קנס 2,000 לירות 5000 לירות.

(ג) אדם אשר ללא היתר מאת ראש הגא או ממי שהסמיכו לכך בכתב השתמש במלים "התגוננות אזרחית", "הגא", "אושר על ידי ראש הגא" או במלים אחרות העשויות ליצור רושם של מתן חסות או אישור מטעם הגא, לתיאור של חבר בני-אדם, עסק, משלח-יד, מוסד, שירות, מוצר או כיוצא באלה, בין בדרך של ציון שמם ובין בדרך אחרת, דינו – קנס 3,000 לירות.

(ד) הורשע אדם בעבירה לפי סעיף זה והיא עבירה נמשכת, דינו, בנוסף לכל עונש לפי סעיפים קטנים (א) עד (ג), קנס 20 לירות 100 לירות או מאסר יומיים לכל יום שבו נמשכת העבירה לאחר ההרשעה או לאחר המצאת התראה בכתב ממי שראש הגא הסמיכו לכך.

 

מיום 10.4.2011

תיקון מס' 15

ס"ח תשע"א מס' 2294 מיום 10.4.2011 עמ' 788 (ה"ח 537)

(א) חבר הגא שעשה אחת מאלה:

(1) לא מילא תפקיד שהוטל עליו כדין או התרשל במילויו;

(2) סירב לציית לפקודה או להוראה שניתנה לו כדין;

(3) הזיק לציוד או לרכוש אחר שניתן לו כחבר הגא או התרשל בשמירתם,

דינו – מאסר שלושה חדשים או קנס 1500 לירות, ואם נעברה העבירה בתקופת קרבות, דינו – מאסר שנה אחת או קנס 5,000 לירות.

(ב) מי שעשה אחת מאלה:

(1) עבר על דיני ההתגוננות האזרחית או התרשל במילוים, ולא נקבע לעבירה עונש אחר בחוק זה;

(2) לבש מדים או ענד סימני היכר של הגא בלי שהיה מוסמך לכך;

(3) הפריע ביודעין לחבר הגא במילוי תפקידו או בשימוש בסמכויותיו הנתונות לו לפי דיני ההתגוננות האזרחית,

דינו – מאסר שלושה חדשים או קנס 1500 לירות, ואם נעברה העבירה בתקופת קרבות בעת מצב מיוחד בעורף, דינו – מאסר שנה אחת או קנס 5000 לירות.

(ג) אדם אשר ללא היתר מאת ראש הגא או ממי שהסמיכו לכך בכתב השתמש במלים "התגוננות אזרחית", "הגא", "אושר על ידי ראש הגא" או במלים אחרות העשויות ליצור רושם של מתן חסות או אישור מטעם הגא, לתיאור של חבר בני-אדם, עסק, משלח-יד, מוסד, שירות, מוצר או כיוצא באלה, בין בדרך של ציון שמם ובין בדרך אחרת, דינו – קנס 3,000 לירות.

(ד) הורשע אדם בעבירה לפי סעיף זה והיא עבירה נמשכת, דינו, בנוסף לכל עונש לפי סעיפים קטנים (א) עד (ג), קנס 100 לירות או מאסר יומיים לכל יום שבו נמשכת העבירה לאחר ההרשעה או לאחר המצאת התראה בכתב ממי שראש הגא הסמיכו לכך.

(ה) חבר בני אדם, שנאשם בעבירה לפי סעיף קטן (ב), ייאשם בה גם כל אדם שהיה בשעת העבירה ראש החבר, מזכירו, נאמנו, מנהלו או מנהל עסקיו, אלא אם הוכיח שהעבירה נעברה בלי ידיעתו או שנקט את כל האמצעים המתאימים למניעתה.

(ו) יצא בעל מפעל חייב בדין על עבירה לפי סעיף קטן (ב)(1) מחמת אי-מילוי חובה המוטלת עליו בדבר התקנת מקלט למפעל או החזקתו, רשאי בית-המשפט, נוסף לכל עונש שהוא מוסמך להטילו, לצוות על סגירת המפעל או חלק ממנו עד התקנת המקלט או עד עשיית תיקונים ושינויים בו או לתקופה קצרה מזה.

(ז) העובר על הוראות סעיף 15(ב), דינו – מאסר שנה אחת או קנס 20,000 לירות. בית המשפט רשאי בנוסף לכל עונש שהוא מוסמך להטילו, ולאחר שנתן למחזיק במקלט הזדמנות להשמיע את טענותיו, לצוות על אלה, כולם או מקצתם:

(1) הפסקתו של כל שימוש במקלט הנוגד דיני ההתגוננות האזרחית;

(2) פינוי המקלט על ידי המחזיק;

(3) מסירת המקלט לידי מי שראה בית המשפט לנכון בנסיבות הענין כדי להבטיח את השימוש במקלט על פי דיני ההתגוננות האזרחית.

 

עבירת קנס (תיקון מס' 1) תשכ"ד-1964 (תיקון מס' 2)  תשכ"ט-1969 (תיקון מס' 14) תשס"ח-2008 (תיקון מס' 20) תשע"ז-2017

24א.  (א)  "עבירת קנס" – עבירה על דיני ההתגוננות האזרחית אשר שר הבטחון, בהסכמת שר המשפטים, הכריז עליה בצו ברשומות שהיא עבירת קנס דרך כלל או בתנאים או בסייגים שקבע.

 

 

 

(תיקון מס' 4) תשל"ה-1975

          (ב)  (בוטל).

(תיקון מס' 4) תשל"ה-1975

          (ג)   (בוטל).

          (ד)  שר הבטחון יקבע בצו –

(תיקון מס' 5) תשל"ו-1976 (תיקון מס' 14) תשס"ח-2008

(1)   את שיעור הקנס לכל עבירת קנס, ולכל עבירת קנס חוזרת או נוספת שנעברה על ידי אותו אדם, ובלבד ששיעור הקנס לא יעלה על חמש מאות לירות על עבירה ראשונה ואלף לירות על עבירה חוזרת או נוספת, ורשאי הוא לקבוע שיעורים שונים לעבירה בהתחשב בנסיבות ביצועה;

(תיקון מס' 4) תשל"ה-1975

(2)   (בוטל).

(תיקון מס' 4) תשל"ה-1975

(3)   (בוטל).

(תיקון מס' 4) תשל"ה-1975

          (ה)  (בוטל).

(תיקון מס' 4) תשל"ה-1975

          (ו)   (בוטל).

מיום 1.7.1964

תיקון מס' 1

ס"ח תשכ"ד מס' 429 מיום 1.7.1964 עמ' 135 (ה"ח 565)

הוספת סעיף 24א

 

מיום 11.7.1969

תיקון מס' 2

ס"ח תשכ"ט מס' 562 מיום 11.7.1969 עמ' 168 (ה"ח 777)

(א) "עבירת קנס" – עבירה על תקנה שהותקנה לפי חוק זה עבירה על דיני ההתגוננות האזרחית אשר שר הבטחון, בהסכמת שר המשפטים, הכריז עליה בצו ברשומות שהיא עבירת קנס.

 

מיום 7.8.1975

תיקון מס' 4

ס"ח תשל"ה מס' 778 מיום 7.8.1975 עמ' 220 (ה"ח 1106)

(ב) היה לשוטר, או לחבר הגא כשהוא בתפקיד שהוסמך לכך על-ידי מפקד הגא מחוזי, יסוד להאמין, כי אדם פלוני עבר עבירת קנס, יהיה רשאי למסור לו הזמנה למשפט בנוסח שנקבע; בהזמנה יואשם המוזמן בעבירה שתצויין בה ותינתן לו הברירה לשלם קנס בשיעור שנקבע במקום להישפט על אותה העבירה.

(ג) מי שנמסרה לו הזמנה לפי סעיף קטן (ב), רשאי תוך חמישה עשר ימים מיום המסירה, לשלם בבית המשפט הנקוב בהזמנה, או לבית המשפט האמור על ידי בנק הדואר או על ידי הדואר, את הקנס בשיעור שנקבע לעבירה המפורשת בהזמנה.

(ד) שר הבטחון יקבע בצו –

(1) את שיעור הקנס לכל עבירת קנס, ולכל עבירת קנס חוזרת או נוספת שנעברה על ידי אותו אדם, ובלבד ששיעור הקנס לא יעלה על עשרים לירות על עבירה ראשונה וחמישים לירות על עבירה חוזרת או נוספת;

(2) את נוסח ההזמנה לצורך סעיף קטן (ב);

(3) את אופן תשלום הקנס.

(ה) (1) שילם אדם את הקנס האמור בסעיף קטן (ג) – רואים אותו כאילו הודה באשמה לפני בית המשפט, הורשע בדין ונשא את ענשו.

(2) לא עשה כן – רואים את ההזמנה למשפט שנמסרה לו כאילו הייתה הזמנה שהוצאה ונמסרה על פי חלק כ"ו מתקנות הפרוצידורה בבתי משפט השלום, 1940.

(ו) לא שילם אדם את הקנס כאמור בסעיף קטן (ג) ובית המשפט הרשיעו על העבירה, יטיל עליו בית המשפט קנס בסכום שאינו פחות מסכום הקנס שנקבע לאותה עבירה לפי סעיף קטן (ד) בנוסף לכל עונש אחר לפי דין שבית המשפט ימצא לנכון להטיל, ורשאי בית המשפט להטיל עליו הוצאות המשפט בסכום שיקבע בין אם התייצב הנאשם ובין אם נשפט שלא בפניו.

 

מיום 3.6.1976

תיקון מס' 5

ס"ח תשל"ו מס' 812 מיום 3.6.1976 עמ' 194 (ה"ח 1177)

(1) את שיעור הקנס לכל עבירת קנס, ולכל עבירת קנס חוזרת או נוספת שנעברה על ידי אותו אדם, ובלבד ששיעור הקנס לא יעלה על עשרים לירות חמש מאות לירות על עבירה ראשונה וחמישים לירות ואלף לירות על עבירה חוזרת או נוספת;