Nevo.co.il

להורדת הקובץ בפורמט וורד לחץ כאן

חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), תש"י-1950

בטחון – צה"ל – חיילים – משפחות חיילים שנספו

תוכן ענינים

פרק ראשון: כללי

Go

2

סעיף 1

פירושים

Go

2

סעיף 1א

תחולת החוק על אלמן

Go

4

סעיף 1ב

סמכות להעלות שיעורים

Go

4

סעיף 2

מחלות בשירות בחזקת מחלה עקב השירות

Go

4

סעיף 2א

חבלה בדרך למחנה או ממנו

Go

4

סעיף 2ב

מוות בשירות בחזקת מוות עקב השירות

Go

4

סעיף 2ג

מיועדים לשירות ביטחון בהכשרה  קדם צבאית או בעת מבחנים ליחידת התנדבות

Go

5

סעיף 2ד

משרת בשירות קבע ברציפות לשירות החובה

Go

5

סעיף 3

דין נעדרים

Go

5

סעיף 4

קציני תגמולים

Go

5

סעיף 5

ועדת ערעור

Go

5

סעיף 6

סמכויות עזר

Go

5

פרק שני: שיעורי תגמולים

Go

5

סעיף 7

תגמולים לאלמנה בלי ילדים

Go

5

סעיף 8

תגמולים לאלמנה עם יתומים

Go

5

סעיף 8א

תגמולים לאלמנה במצב מיוחד

Go

5

סעיף 8ב

סכום חדשי למימון צרכים מיוחדים

Go

6

סעיף 8ג

תוספת לאלמנה של נספה

Go

6

סעיף 9

תגמולים בעד יתומים ואחים

Go

6

סעיף 9ב

תגמולים בעד יתומים משני הוריהם

Go

6

סעיף 10

תגמולים לשכולים

Go

6

סעיף 10א

תוספת להורים שכולים בעד אחי הנספה

Go

7

סעיף 10ג

תשלום חודשי לצרכים מיוחדים

Go

7

סעיף 11

תגמול לשכול במצב מיוחד

Go

7

סעיף 12

תגמולים להורים זקנים

Go

7

סעיף 13א

דין גרושה הזכאית למזונות

Go

7

סעיף 13ב

דין גרושה שיש אתה יתומים של הנספה

Go

8

סעיף 13ג

אשה שעזבה את הנספה

Go

8

פרק שלישי: הענקות אחרות

Go

8

סעיף 14

תוספת לתקופת הריון והענקה מיוחדת בקשר ללידה

Go

8

סעיף 14א

מענק מיוחד לאלמנה בעת התאלמנותה

Go

8

סעיף 14ב

מענק מיוחד

Go

8

סעיף 15

ביטוח מפני מחלה

Go

8

פרק שלישי1: הטבות

Go

8

סעיף 15א

הטבות והיקפן

Go

8

סעיף 15ב

הטבות לשיקום תעסוקתי

Go

9

סעיף 15ג

הטבות רכב וניידות

Go

9

סעיף 15ד

הטבות לרווחה כלכלית

Go

10

סעיף 15ה

הטבות לדיור

Go

11

סעיף 15ו

הטבות רפואיות

Go

12

סעיף 15ז

הטבות לטיפול פסיכו סוציאלי

Go

13

סעיף 15ח

הטבות להנצחה

Go

13

סעיף 15ט

ועדת חריגים להטבות

Go

14

פרק רביעי: סייגים לזכות התגמול

Go

14

סעיף 16

התנהגות רעה חמורה

Go

14

סעיף 17

נטילת תגמול במקרים מסויימים

Go

14

סעיף 18

מקבל תגמול או הטבה המרצה עונש מאסר

Go

14

סעיף 19

הפסקת תגמול והטבה לבני משפחתו של נעדר

Go

14

סעיף 20

תגמול לאלמנה שהיא גם שכולה ולאלמנה שהתאלמנה מנספה

Go

14

סעיף 20א

תגמולים לבן משפחה לפי חוק זה ולפי חוק נפגעי איבה

Go

15

סעיף 21

תגמול חודשי ופיצויים לפי חוק אחר

Go

15

סעיף 21א

זכויות לפי חוק זה ולפי חוק הביטוח הלאומי, תשי"ד 1953

Go

15

סעיף 21ב

זכויות לפי חוק זה ולפי חוק שירות המדינה

Go

15

פרק חמישי: סדרי התביעה

Go

15

סעיף 23

בקשות

Go

15

סעיף 24

מילווה לתובע עד למתן החלטה

Go

15

סעיף 25

ערעור

Go

15

סעיף 25א

החלטות חדשות

Go

15

סעיף 25ב

החזרת הכספים ששולמו שלא כדין

Go

15

סעיף 25ג

עיכוב זמני של תגמולים

Go

15

סעיף 26

התישנות תביעות

Go

15

פרק ששי: סדרי תשלום

Go

15

סעיף 27

התשלום מאוצר המדינה

Go

15

סעיף 28

מאימתי משלמים תגמולים

Go

15

סעיף 28א

מאימתי יינתנו הטבות

Go

15

סעיף 29

תגמול בעד יתום המשרת שירות חובה בצה"ל

Go

15

סעיף 29א

מענק נישואין לילדו של נספה

Go

15

סעיף 29ג

מענק ליתום שהגיע למצוות

Go

15

סעיף 29ד

קצובת הבראה ונופש

Go

15

סעיף 29ה

מענק ליתום משני הוריו

Go

15

סעיף 31

תגמולים והטבות   הוראות שונות

Go

15

סעיף 31א

ניכוי דמי חבר לארגון יציג

Go

15

סעיף 31א

ניכוי תשלומי יתר

Go

15

סעיף 32

סילוק מלוות שיקום

Go

15

סעיף 32א

דין יתרות התגמולים המגיעים לבן משפחה שנפטר

Go

15

פרק שביעי: תקנות שיקום

Go

15

סעיף 33

תקנות בדבר שיקום

Go

15

סעיף 33א

חובת העסקה אחרי גיל הפרישה

Go

15

סעיף 34

הקלות שונות

Go

15

סעיף 35

הגדרות מיוחדות

Go

15

פרק שביעי1: הוועדה למתן סיוע לפנים משורת הדין

Go

15

סעיף 35א

הוועדה למתן סיוע לפנים משורת הדין

Go

15

פרק שמיני: שונות

Go

15

סעיף 36

עבירות

Go

15

סעיף 36א

תיאום דרגת המשכורת

Go

15

סעיף 36א1

דיווח לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת

Go

15

סעיף 36ב

תקנות בדבר הכנסה

Go

15

סעיף 37

ביצוע ותקנות

Go

15

סעיף 37א

תוקף התקנות

Go

15

תוספת

Go

15

חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), תש"י-1950*

פרק ראשון: כללי

פירושים

1.    בחוק זה –

          "שירות צבאי" ו"שירות" פירושו –

(א)   שירות בצבא-הגנה לישראל;

(ב)   לגבי התקופה מיום י"ז בכסלו תש"ח (30 בנובמבר 1947) עד יום כ"ט בכסלו תש"ט (31 בדצמבר 1948) – כל שירות אחר ששר הבטחון הכריז עליו, באכרזה שפורסמה ברשומות, כשירות צבאי לצורך חוק זה;

(תיקון מס' 11) תשל"ו-1976

(ג)    לגבי התקופה שעד יום י"ז בכסלו תש"ח (30 בנובמבר 1947) – שירות פעיל ביחידה מאורגנת שלחמה בארץ-ישראל למען עצמאות ישראל;

מיום 1.4.1974

תיקון מס' 11

ס"ח תשל"ו מס' 799 מיום 27.2.1976 עמ' 118 (ה"ח 1196)

הוספת פסקה (ג) להגדרת ""שירות צבאי" ו"שירות""

(תיקון מס' 37) תשע"ז-2016

          "שירות קבע" – שירות צבאי על פי התחייבות לשירות קבע;

מיום 27.4.2017

תיקון מס' 37

ס"ח תשע"ז מס' 2592 מיום 29.12.2016 עמ' 236 (ה"ח 1083)

הוספת הגדרת "שירות קבע"

          "חייל" פירושו – אדם בשירות צבאי;

(תיקון מס' 37) תשע"ז-2016

          "חייל בשירות קבע" – חייל המשרת בשירות קבע;

מיום 27.4.2017

תיקון מס' 37

ס"ח תשע"ז מס' 2592 מיום 29.12.2016 עמ' 236 (ה"ח 1083)

הוספת הגדרת "חייל בשירות קבע"

          "חייל משוחרר" פירושו – אדם ששירת בשירות צבאי ושוחרר מהשירות;

(תיקון מס' 37) תשע"ז-2016

          "חייל שנספה במערכה" ו"נספה" – חייל או חייל משוחרר שמת כתוצאה של אחת מאלה:

(1)   חבלה שאירעה בתקופת שירותו ועקב שירותו, ואולם לעניין חייל בשירות קבע – חבלה כאמור שהיא חבלת שירות;

(2)   מחלה או החמרת מחלה שאירעו בתקופת שירותו ועקב שירותו, ואולם לעניין חייל בשירות קבע – מחלת שירות או החמרת מחלת שירות שאירעו בתקופת שירותו ועקב שירותו;

מיום 27.4.2017

תיקון מס' 37

ס"ח תשע"ז מס' 2592 מיום 29.12.2016 עמ' 237 (ה"ח 1083)

החלפת הגדרת ""חייל שנספה במערכה" ו"נספה""

הנוסח הקודם:

"חייל שנספה במערכה" ו"נספה" פירושו – חייל או חייל משוחרר, שמת כתוצאה מחבלה, ממחלה או מהחמרת מחלה, שאירעו בתקופת שירותו עקב שירותו;

(תיקון מס' 37) תשע"ז-2016

          "חבלה" – נזק אנטומי לגוף שנגרם במישרין מגורם פיזי חיצוני באירוע מסוים, לרבות מכת חום, מכת קור, או מוות פתאומי על רקע אירוע לבבי תוך כדי האירוע (Sudden Cardiac Death), וכן הפרעות בתר חבלתיות (Post-Traumatic Stress Disorder);

מיום 27.4.2017

תיקון מס' 37

ס"ח תשע"ז מס' 2592 מיום 29.12.2016 עמ' 237 (ה"ח 1083)

הוספת הגדרת "חבלה"

(תיקון מס' 37) תשע"ז-2016

          "חבלת שירות" – חבלה שנגרמה בפעילות מבצעית או באימון לפעילות כאמור, או באירוע אחר שאופיו, מהותו ונסיבותיו ייחודיים לשירות הצבאי;

מיום 27.4.2017

תיקון מס' 37

ס"ח תשע"ז מס' 2592 מיום 29.12.2016 עמ' 237 (ה"ח 1083)

הוספת הגדרת "חבלת שירות"

(תיקון מס' 37) תשע"ז-2016

          "מחלה" – כל מחלה, ליקוי, מוגבלות, תסמונת או הפרעה, גופנית, נפשית או שכלית, לרבות קוגניטיבית, והכול למעט חבלה;

מיום 27.4.2017

תיקון מס' 37

ס"ח תשע"ז מס' 2592 מיום 29.12.2016 עמ' 237 (ה"ח 1083)

הוספת הגדרת "מחלה"

(תיקון מס' 37) תשע"ז-2016

          "מחלת שירות" – כל אחת מאלה, ובלבד שנגרמה עקב אירוע שאופיו, מהותו ונסיבותיו ייחודיים לשירות הצבאי, או עקב תנאי שירות שאופיים ומהותם ייחודיים לשירות הצבאי:

(1)   מחלה כתוצאה מחשיפה לחומר מסוכן שקבע שר הביטחון בצו, לקרינה מייננת או לקרינה איפרא-אדומה;

(2)   הידבקות במחלה כתוצאה מחשיפה למוצרי דם ונוזלי גוף במסגרת טיפול רפואי בתנאי שדה;

(3)   מחלה אחרת שקבע שר הביטחון, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, בצו, בתנאים ובנסיבות שקבע כאמור;

מיום 27.4.2017

תיקון מס' 37

ס"ח תשע"ז מס' 2592 מיום 29.12.2016 עמ' 237 (ה"ח 1083)

הוספת הגדרת "מחלת שירות"

(תיקון מס' 37) תשע"ז-2016

          "מיועד לשירות ביטחון" – כהגדרתו בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986;

מיום 27.4.2017

תיקון מס' 37

ס"ח תשע"ז מס' 2592 מיום 29.12.2016 עמ' 237 (ה"ח 1083)

הוספת הגדרת "מיועד לשירות ביטחון"

(תיקון מס' 1) תשי"ב-1952

          "אדם שאינו מסוגל להשתכר למחייתו" פירושו – אדם שאינו מסוגל להשתכר למחייתו מחמת גילו או מחלתו או ליקויו הגופני או השכלי, וכן אדם שהוכר, לפי כללים שייקבעו בתקנות, כבלתי מסוגל להשתכר למחייתו;

מיום 1.1.1952

תיקון מס' 1

ס"ח תשי"ב מס' 106 מיום 22.8.1952 עמ' 287 (ה"ח 115)

הוספת הגדרת "אדם שאינו מסוגל להשתכר למחייתו"

(תיקון מס' 1) תשי"ב-1952 (תיקון מס' 2) תשי"ח-1958

          "הכנסה כדי מחיה" פירושו – הכנסה שהוכרה כמספקת למחייתו של האדם והתלויים בו, לפי כללים שייקבעו בתקנות, ובלבד שלא תפחת מהשכר הקובע של עובד מדינה שהרכב משפחתו כהרכב משפחתו של מקבל ההכנסה;

מיום 1.1.1952

תיקון מס' 1

ס"ח תשי"ב מס' 106 מיום 22.8.1952 עמ' 288 (ה"ח 115)

הוספת הגדרת "הכנסה כדי מחיה"

מיום 1.4.1957

תיקון מס' 2

ס"ח תשי"ח מס' 261 מיום 14.8.1958 עמ' 172 (ה"ח 328)

"הכנסה כדי מחיה" פירושו – הכנסה שהוכרה כמספקת למחייתו של האדם והתלויים בו, לפי כללים שייקבעו בתקנות, ובלבד שלא תפחת מהשכר הקובע של עובד מדינה שהרכב משפחתו כהרכב משפחתו של מקבל ההכנסה;

          "נצרך" פירושו – אדם שאינו מסוגל להשתכר למחיתו ואין לו הכנסה כדי מחייתו;

          "עומד ברשות עצמו" פירושו – אדם שמלאו לו שמונה-עשרה שנה ואיננו נצרך;

          "בן משפחה" של חייל שנספה במערכה פירושו –

(תיקון מס' 30) תש"ע-2009

(א)   מי שהיתה אשתו של הנספה ביום מותו, ובכלל זה אשה שלפני מות הנספה גרה יחד עמו וביום מותו היתה ידועה בציבור כאשתו – אף אם נישאה לאחר (להלן – "אלמנה");

מיום 1.3.2010

תיקון מס' 30

ס"ח תש"ע מס' 2216 מיום 3.12.2009 עמ' 252 (ה"ח 261)

(א) מי שהיתה אשתו של הנספה ביום מותו, ובכלל זה אשה שלפני מות הנספה גרה יחד עמו וביום מותו היתה ידועה בציבור כאשתו – כל עוד לא נישאה לאחר אף אם נישאה לאחר (להלן – "אלמנה");

(תיקון מס' 12)  תשל"ז-1977 (תיקון מס' 30)  תש"ע-2009

(א1) מי שהיה בעלה של הנספה ביום מותה, ובכלל זה גבר שלפני מות הנספה גר יחד עמה וביום מותה היה ידוע בציבור כבעלה – אף אם נישא לאחרת (להלן – אלמן);

מיום 25.3.1977

תיקון מס' 12

ס"ח תשל"ז מס' 856 מיום 25.3.1977 עמ' 142 (ה"ח 1284)

הוספת פסקה (א1) להגדרת "בן משפחה"

מיום 1.3.2010

תיקון מס' 30

ס"ח תש"ע מס' 2216 מיום 3.12.2009 עמ' 252 (ה"ח 261)

(א1) מי שהיה בעלה של הנספה ביום מותה, ובכלל זה גבר שלפני מות הנספה גר יחד עמה וביום מותה היה ידוע בציבור כבעלה – כל עוד לא נישא לאחרת אף אם נישא לאחרת (להלן – אלמן);

(תיקון מס' 2)  תשי"ח-1958 (תיקון מס' 9)  תשל"ג-1973

(ב)   ילדו של הנספה – ובכלל זה ילד חורג או ילד מאומץ – שלא מלאו לו 21 שנה, או שמחמת מום גופני או שכלי לא עמד ברשות עצמו במות הנספה או בהגיעו לגיל 21 אחרי מותו, וכל עוד אינו עומד ברשות עצמו מסיבות אלה, אך למעט ילד שבמות הנספה מלאו לו 21 שנה ואותה שעה לא היה סמוך על שולחנו, וכן למעט ילד חורג שלא היה בשעת מותו של הנספה סמוך על שולחנו ושהיה מוחזק על ידי קרובו מלידה שלא היה בן-זוגו של הנספה (להלן – יתום);

מיום 1.4.1957

תיקון מס' 2

ס"ח תשי"ח מס' 261 מיום 14.8.1958 עמ' 172 (ה"ח 328)

החלפת פסקה (ב) להגדרת "בן משפחה"

הנוסח הקודם:

(ב) ילדו של הנספה, ובכללו זה ילד חורג וילד מאומץ- שטרם מלאו לו שמונה עשרה שנה (להלן- "יתום");

 

מיום 1.4.1973

תיקון מס' 9

ס"ח תשל"ג מס' 712 מיום 3.8.1973 עמ' 252 (ה"ח 1082)

(ב) ילדו של הנספה – ובכלל זה ילד חורג או ילד מאומץ – שלא מלאו לו 18 21 שנה, או שמחמת מום גופני או שכלי לא עמד ברשות עצמו במות הנספה או בהגיעו לגיל 18 21 אחרי מותו, וכל עוד אינו עומד ברשות עצמו מסיבות אלה, אך למעט ילד שבמות הנספה מלאו לו 18 21 שנה ואותה שעה לא היה סמוך על שולחנו, וכן למעט ילד חורג שלא היה בשעת מותו של הנספה סמוך על שולחנו ושהיה מוחזק על ידי קרובו מלידה שלא היה בן-זוגו של הנספה (להלן – יתום);

(תיקון מס' 1)  תשי"ב-1952 (תיקון מס' 2)  תשי"ח-1958 (תיקון מס' 7) תשל"א-1971 (תיקון מס' 11) תשל"ו-1976 (תיקון מס' 18) תשנ"ה-1994

(ג)    הורו של הנספה, ובכלל זה הורה חורג והורה מאמץ (להלן – שכול), אולם אם היה לנספה הורה מלידה והורה חורג או מאמץ, שניהם בני מין אחד, לא יראו כשכול אלא אותו הורה שקצין התגמולים יחליט עליו לאחר ששוכנע שמחסורו של הנספה היה לאחרונה על אותו הורה או שמחסורו של אותו הורה היה על הנספה סמוך לפטירתו; לענין פסקה זו תהיה העובדה שאדם אמן את הנספה בהיותו קטין חמש שנים לפחות שלא על מנת לקבל פרס – ראיה לאימוץ הנספה על ידי אותו אדם; הורה קצין התגמולים כן, רשאי הוא להורות שישולם תגמול גם להורה האחר אם שוכנע כי הדבר מוצדק בנסיבות הענין;

מיום 1.1.1952

תיקון מס' 1

ס"ח תשי"ב מס' 106 מיום 22.8.1952 עמ' 288 (ה"ח 115)

(ג) הורו של נספה, והוא אחד מאלה:

(1) אב נצרך שטרם מלאו לו חמישים שנה;

(2) אב שמלאו לו חמישים שנה, ואין לו הכנסה כדי מחיתו;

(3) אם שאין לה הכנסה כדי מחיתה.

(להלן- "שכול");

אולם אם היה לנספה הורה מלידה והורה חורג או מאמץ, שניהם בני מין אחד, לא יראו כשכול אלא אותו הורה שקצין התגמולים יחליט עליו לאחר ששוכנע שמחסורו של הנספה היה לאחרונה על אותו הורה או שמחסורו של אותו הורה היה על הנספה סמוך לפטירתו.

מיום 1.4.1957

תיקון מס' 2

ס"ח תשי"ח מס' 261 מיום 14.8.1958 עמ' 172 (ה"ח 328)

(ג) הורו של נספה, והוא אחד מאלה:

(1) אב נצרך שטרם מלאו לו חמישים שנה;

(2) אב שמלאו לו חמישים שנה, ואין לו הכנסה כדי מחיתו;

(3) אם שאין לה הכנסה כדי מחיתה.

(להלן - "שכול");

אולם אם היה לנספה הורה מלידה והורה חורג או מאמץ, שניהם בני מין אחד, לא יראו כשכול אלא אותו הורה שקצין התגמולים יחליט עליו לאחר ששוכנע שמחסורו של הנספה היה לאחרונה על אותו הורה או שמחסורו של אותו הורה היה על הנספה סמוך לפטירתו. לענין פסקה זו תהיה העובדה שאדם אמן את הנספה בהיותו קטין חמש שנים לפחות שלא על מנת לקבל פרס – ראיה לאימוץ הנספה על ידי אותו אדם.

 

מיום 8.7.1971

תיקון מס' 7

ס"ח תשל"א מס' 627 מיום 8.7.1971 עמ' 126 (ה"ח 917)

(ג) הורו של נספה ובכלל זה הורה חורג והורה מאמץ, והוא אחד מאלה:

מיום 1.4.1974

תיקון מס' 11

ס"ח תשל"ו מס' 799 מיום 27.2.1976 עמ' 118 (ה"ח 1196)

(ג) הורו של נספה ובכלל זה הורה חורג והורה מאמץ, והוא אחד מאלה:

(1) אב נצרך שטרם מלאו לו חמישים שנה;

(2) אב שמלאו לו חמישים שנה, ואין לו הכנסה כדי מחיתו;

(3) אם שאין לה הכנסה כדי מחיתה.

(להלן- "שכול"); הורו של הנספה, ובלל זה הורה חורג והורה מאמץ (להלן שכול);

אולם אם היה לנספה הורה מלידה והורה חורג או מאמץ, שניהם בני מין אחד, לא יראו כשכול אלא אותו הורה שקצין התגמולים יחליט עליו לאחר ששוכנע שמחסורו של הנספה היה לאחרונה על אותו הורה או שמחסורו של אותו הורה היה על הנספה סמוך לפטירתו. לענין פסקה זו תהיה העובדה שאדם אמן את הנספה בהיותו קטין חמש שנים לפחות שלא על מנת לקבל פרס – ראיה לאימוץ הנספה על ידי אותו אדם. הורה קצין התגמולים כן, רשאי הוא להורות שישולם תגמול גם להורה האחר אם הוא נצרך.

 

מיום 9.11.1994

תיקון מס' 18

ס"ח תשנ"ה מס' 1485 מיום 9.11.1994 עמ' 6 (ה"ח 2238)

(ג) הורו של הנספה, ובלל זה הורה חורג והורה מאמץ (להלן שכול);

אולם אם היה לנספה הורה מלידה והורה חורג או מאמץ, שניהם בני מין אחד, לא יראו כשכול אלא אותו הורה שקצין התגמולים יחליט עליו לאחר ששוכנע שמחסורו של הנספה היה לאחרונה על אותו הורה או שמחסורו של אותו הורה היה על הנספה סמוך לפטירתו. לענין פסקה זו תהיה העובדה שאדם אמן את הנספה בהיותו קטין חמש שנים לפחות שלא על מנת לקבל פרס – ראיה לאימוץ הנספה על ידי אותו אדם. הורה קצין התגמולים כן, רשאי הוא להורות שישולם תגמול גם להורה האחר אם הוא נצרך אם שוכנע כי הדבר מוצדק בנסיבות הענין.

(תיקון מס' 35) תשע"ד-2013

(ד)   אחיו או אחותו של הנספה, יתומים מאב ומאם, שטרם מלאו להם שמונה-עשרה שנה ואין להם אח או אחות העומדים ברשות עצמם, ואשר –

(1)   נתיתמו לפני מותו של הנספה, ומחסורם היה על הנספה סמוך לפני מותו, ואין להם הכנסה כדי מחיתם; או

(2)   נתיתמו לאחר מותו של הנספה, ואין להם הכנסה כדי מחיתם (להלן – "אח");

ולעניין פרק שלישי1 בלבד – כל אחד מאחיו ומאחיותיו של הנספה (להלן – אחי הנספה);

מיום 1.1.2014

תיקון מס' 35

ס"ח תשע"ד מס' 2424 מיום 26.12.2013 עמ' 186 (ה"ח 693)

(ד) אחיו או אחותו של הנספה, יתומים מאב ומאם, שטרם מלאו להם שמונה-עשרה שנה ואין להם אח או אחות העומדים ברשות עצמם, ואשר –

(1) נתיתמו לפני מותו של הנספה, ומחסורם היה על הנספה סמוך לפני מותו, ואין להם הכנסה כדי מחיתם; או

(2) נתיתמו לאחר מותו של הנספה, ואין להם הכנסה כדי מחיתם (להלן – "אח");

ולעניין פרק שלישי1 בלבד – כל אחד מאחיו ומאחיותיו של הנספה (להלן – אחי הנספה);

          "זכאי" פירושו – מי שזכאי לתגמולים לפי חוק זה;

          "מקבל" פירושו – מי שמקבל תגמולים לפי חוק זה;

(תיקון מס' 3) תשכ"ג-1963

          "מענק" לרבות הענקה והענקה מיוחדת;

מיום 24.1.1963

תיקון מס' 3

ס"ח תשכ"ג מס' 386 מיום 24.1.1963 עמ' 36 (ה"ח 511)

הוספת הגדרת "מענק"

(תיקון מס' 4) תשכ"ה-1965 (תיקון מס' 5) תשכ"ז-1967 (תיקון מס' 11) תשל"ו-1976 (תיקון מס' 18) תשנ"ה-1994

          "השכר הקובע" – סך כל המשכורת המשתלמת לעובד המדינה שדרגת משכורתו היא 19 של הדירוג המינהלי, בכפוף לאמור בסעיף 36א;

מיום 1.4.1957

תיקון מס' 2

ס"ח תשי"ח מס' 261 מיום 14.8.1958 עמ' 172 (ה"ח 328)

הוספת הגדרת "השכר הקובע"

מיום 24.1.1963

תיקון מס' 3

ס"ח תשכ"ג מס' 386 מיום 24.1.1963 עמ' 36 (ה"ח 511)

"השכר הקובע", פירושו – סך כל המשכורת המשתלמת לעובד מדינה שדרגת משכורתו היא 14, בכפוף לאמור בסעיף 36א.

מיום 1.8.1965

תיקון מס' 4

ס"ח תשכ"ה מס' 466 מיום 1.8.1965 עמ' 295 (ה"ח 667)

החלפת הגדרת "השכר הקובע"

הנוסח הקודם:

"השכר הקובע", פירושו- סך כל המשכורת המשתלמת לעובד מדינה שדרגת משכורתו היא 14, בכפוף לאמור בסעיף 36א.

 

מיום 5.6.1967

תיקון מס' 5

ס"ח תשכ"ז מס' 509 מיום 16.8.1967 עמ' 140 (ה"ח 741)

"השכר הקובע" – סך כל המשכורת המשתלמת לעובד המדינה שדרגת משכורתו היא "ז" שדרגת משכורתו היא "י" של הדירוג האחיד, בכפוף לאמור בסעיף 36א;

מיום 1.4.1974

תיקון מס' 11

ס"ח תשל"ו מס' 799 מיום 27.2.1976 עמ' 118 (ה"ח 1196)

"השכר הקובע" – סך כל המשכורת המשתלמת לעובד המדינה שדרגת משכורתו היא "י" "יב" של הדירוג האחיד, בכפוף לאמור בסעיף 36א;

מיום 9.11.1994

תיקון מס' 18

ס"ח תשנ"ה מס' 1485 מיום 9.11.1994 עמ' 6 (ה"ח 2238)

"השכר הקובע" – סך כל המשכורת המשתלמת לעובד המדינה שדרגת משכורתו היא "יב" של הדירוג האחיד 19 של הדירוג המינהלי, בכפוף לאמור בסעיף 36א;

(תיקון מס' 4) תשכ"ה-1965

          "היום הקובע", לגבי אלמנה שאין יתום סמוך על שולחנה – יום מות הנספה או היום שבו פסק היתום האחרון להיות סמוך על שולחנה, הכל לפי המאוחר;

מיום 1.8.1965

תיקון מס' 4

ס"ח תשכ"ה מס' 466 מיום 1.8.1965 עמ' 295 (ה"ח 667)

הוספת הגדרת "היום הקובע"

(תיקון מס' 35) תשע"ד-2013

          "אגף משפחות והנצחה" או "האגף" – אגף משפחות והנצחה במשרד הביטחון;

מיום 1.1.2014

תיקון מס' 35

ס"ח תשע"ד מס' 2424 מיום 26.12.2013 עמ' 186 (ה"ח 693)

הוספת הגדרת ""אגף משפחות והנצחה" או "האגף""

(תיקון מס' 35) תשע"ד-2013

          "הטבה" – סיוע הניתן לפי פרק שלישי1, למי שמתקיימים בו אמות המידה הקבועות באותו פרק, הוראות חוק זה והתנאים שקבע שר הביטחון;

מיום 1.1.2014

תיקון מס' 35

ס"ח תשע"ד מס' 2424 מיום 26.12.2013 עמ' 186 (ה"ח 693)

הוספת הגדרת "הטבה"

(תיקון מס' 35) תשע"ד-2013

          "סיוע" – סיוע מלא או חלקי, הניתן בתשלום, במימון, בהחזר הוצאה שהוצאה בפועל, במענק, במלווה (להלן – סיוע כספי), או בדרך אחרת כפי שקבע שר הביטחון.

מיום 1.1.2014

תיקון מס' 35

ס"ח תשע"ד מס' 2424 מיום 26.12.2013 עמ' 186 (ה"ח 693)

הוספת הגדרת "סיוע"

תחולת החוק על אלמן (תיקון מס' 12) תשל"ז-1977

1א.     כל האמור בחוק זה לגבי אלמנה של נספה יחול לגבי אלמן של נספה, בתיאומים לפי הענין.

מיום 25.3.1977

תיקון מס' 12

ס"ח תשל"ז מס' 856 מיום 25.3.1977 עמ' 142 (ה"ח 1284)

הוספת סעיף 1א

סמכות להעלות שיעורים (תיקון מס' 14) תשמ"א-1980

1ב.     שר הבטחון רשאי בצו, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, להעלות את שיעור השכר הקובע, את שיעור הדרגה הקובעת ואת שיעורי התגמולים המשתלמים על פי חוק זה.

מיום 7.11.1980

תיקון מס' 14

ס"ח תשמ"א מס' 987 מיום 7.11.1980 עמ' 11 (ה"ח 1461)

הוספת סעיף 1ב

מחלות בשירות בחזקת מחלה עקב השירות (תיקון מס' 37) תשע"ז-2016

2.       (א)  לצורך חוק זה, חייל או חייל משוחרר שחלה במחלה בתקופת שירותו ומת כתוצאה מאותה מחלה לפני תום שבע שנים מיום שהחל בה, ויש יסוד להניח כי חלה באותה מחלה עקב שירותו, רואים אותו כמי שמת עקב שירותו, אלא אם כן הוכח היפוכו של דבר; ואולם הוראה זו תחול על חייל בשירות קבע לעניין מחלת שירות בלבד.

(תיקון מס' 37) תשע"ז-2016

          (ב)  הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו אלא אם כן הוגשה בקשה לתגמול מחמת מותו של החייל או החייל המשוחרר לפני תום שישה חודשים מיום המוות.

מיום 27.4.2017

תיקון מס' 37

ס"ח תשע"ז מס' 2592 מיום 29.12.2016 עמ' 237 (ה"ח 1083)

2. (א) לצורך חוק זה, חייל או חייל משוחרר שחלה במחלה בתקופת שירותו ומת כתוצאה מאותה מחלה לפני תום שבע שנים מיום שהחל בה, ויש יסוד להניח כי חלה באותה מחלה עקב שירותו, רואים אותו כמי שמת עקב שירותו, אלא אם כן הוכח היפוכו של דבר; אולם הוראה זו לא תחול, אלא אם הוגשה בקשה לתגמול מחמת מותו לפני תום ששה חדשים מיום המוות ואולם הוראה זו תחול על חייל בשירות קבע לעניין מחלת שירות בלבד.

(ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו אלא אם כן הוגשה בקשה לתגמול מחמת מותו של החייל או החייל המשוחרר לפני תום שישה חודשים מיום המוות.

חבלה בדרך למחנה או ממנו (תיקון מס' 6) תשכ"ח-1968

2א.     (א)  רואים חבלה שגרמה למותו של חייל או של חייל משוחרר כחבלה שאירעה בתקופת שירותו עקב שירותו גם אם היא נגרמה בדרכו אל המחנה או ממנו, ובלבד ששהותו מחוץ למחנה היתה כדין ולא חלו בדרך הפסקות או סטיות של ממש שאין להן קשר עם השירות או עם הדרך אל המחנה או ממנו; לגבי חייל השוהה בחופשה רואים חבלה כחבלה שגרמה למותו בתקופת שירותו עקב שירותו רק אם נגרמה בדרכו מן המחנה אל יעד חופשתו או בדרכו אל המחנה מיעד חופשתו;

          (ב)  לענין סעיף זה –

          "מחנה" – המקום שבו שוהה החייל תוך שירותו הצבאי, ולגבי איש מילואים – לרבות מקום התייצבותו;

          "חייל השוהה בחופשה" – חייל השוהה כדין מחוץ למחנה שלא במילוי תפקיד בשירות, ולרבות חייל משוחרר בדרכו חזרה מן השירות.

          (ג)   לענין סעיף זה, הטוען שהחייל שהה מחוץ למחנה שלא כדין – עליו הראיה.

מיום 1.4.1965

תיקון מס' 6

ס"ח תשכ"ח מס' 543 מיום 23.8.1968 עמ' 254 (ה"ח 785)

הוספת סעיף 2א

מוות בשירות בחזקת מוות עקב השירות (תיקון מס' 37) תשע"ז-2016

2ב.     (א)  לעניין חוק זה, חייל שמת כתוצאה מחבלה שאירעה בתקופת שירותו, רואים אותו כמי שמת עקב שירותו, ואם היה חייל בשירות קבע, רואים אותו כמי שמת עקב שירותו ובשל חבלת שירות, והכול זולת אם הוכח היפוכו של דבר.

          (ב)  לעניין חוק זה, חייל שמת כתוצאה ממחלה או מהחמרת מחלה שאירעו בתקופת שירותו, רואים אותו כמי שמת עקב שירותו, ואם היה חייל בשירות קבע, רואים אותו כמי שמת עקב שירותו רק אם המחלה היתה מחלת שירות, והכול זולת אם הוכח היפוכו של דבר.

מיום 1.4.1974

תיקון מס' 11

ס"ח תשל"ו מס' 799 מיום 27.2.1976 עמ' 118 (ה"ח 1196)

הוספת סעיף 2ב

מיום 27.4.2017

תיקון מס' 37

ס"ח תשע"ז מס' 2592 מיום 29.12.2016 עמ' 238 (ה"ח 1083)

החלפת סעיף 2ב

הנוסח הקודם:

מוות בשירות בחזקה מוות עקב השירות

2ב. לענין חוק זה, חייל שמת כתוצאה מחבלה, ממחלה או מהחמרת מחלה, שאירעו בתקופת שירותו, רואים אותו כמי שמת עקב שירותו זולת אם הוכח היפוכו של דבר.

מיועדים לשירות ביטחון בהכשרה  קדם-צבאית או בעת מבחנים ליחידת התנדבות (תיקון מס' 37) תשע"ז-2016

2ג.     (א)  לעניין חוק זה, רואים מיועד לשירות ביטחון שהתנדב להשתתף בהכשרה קדם-צבאית או שנקרא למבחנים ליחידת התנדבות, כחייל שאינו חייל בשירות קבע, ורואים את ההכשרה הקדם-צבאית או המבחנים ליחידת ההתנדבות, לפי העניין, כשירות צבאי.

          (ב)  בסעיף זה –

          "הכשרה קדם-צבאית" – הכשרה שמקיים צבא הגנה לישראל למיועד לשירות ביטחון, לפני תחילת שירותו בצבא הגנה לישראל, ולמעט הכשרה לנהיגה;

          "מבחנים ליחידת התנדבות" – מבחנים שנערכים למיועדים לשירות ביטחון לבחינת כושרם לשירות ביחידת התנדבות של צבא הגנה לישראל.

מיום 27.4.2017

תיקון מס' 37

ס"ח תשע"ז מס' 2592 מיום 29.12.2016 עמ' 238 (ה"ח 1083)

הוספת סעיף 2ג

משרת בשירות קבע ברציפות לשירות החובה (תיקון מס' 37) תשע"ז-2016

2ד.     לענין חוק זה, חייל בשירות קבע, המשרת בשירות קבע ברציפות לשירות החובה כהגדרתו בחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), התשמ"ה-1985, רואים אותו, בששת החודשים הראשונים של שירות הקבע כאמור, כחייל שאינו חייל בשירות קבע.

מיום 27.4.2017

תיקון מס' 37

ס"ח תשע"ז מס' 2592 מיום 29.12.2016 עמ' 238 (ה"ח 1083)

הוספת סעיף 2ד

דין נעדרים

3.    (א)  חייל שרשות צבאית מוסמכת העידה עליו, בתעודה בחתימת ידה, שנעלם ביום פלוני עקב שירותו ומאז לא נודעו עקבותיו, רואים אותו, לצורך חוק זה, כאילו מת באותו יום עקב שירותו.

          (ב)  "רשות צבאית מוסמכת", פירושו, בסעיף זה – קצין בצבא-הגנה לישראל ששר הבטחון מינה אותו להיות רשות צבאית מוסמכת לצורך סעיף זה.

קציני תגמולים

4.    (א)  שר הבטחון ימנה קצין תגמולים או קציני תגמולים לצורך חוק זה.

          (ב)  הודעה על מינוי קצין תגמולים ועל כתבתו תפורסם ברשומות.

ועדת ערעור

5.    (א)  שר המשפטים ימנה ועדת ערעור או ועדות ערעור לצורך חוק זה.

          (ב)  ועדת ערעור תהיה של שלושה חברים, כיושב ראש הועדה ימונה שופט בית משפט מחוזי או שופט שלום. לפחות אחד מחברי הועדה האחרים יהיה רופא מוסמך.

          (ג)   הודעה על מינוי ועדת ערעור ועל כתבתה תפורסם ברשומות.

סמכויות עזר

6.    (א)  לקצין תגמולים ולועדת ערעור נתונות סמכויות כסמכויותיה של ועדת חקירה, שנתמנתה לפי פקודת ועדות החקירה ושהוענקו לה כל הסמכויות שאפשר להעניק לועדת חקירה כזאת לפי סעיף 5 לפקודה האמורה.

          (ב)  קציני התגמולים וועדות ערעור לא יהיו קשורים בדקדוקי דיון ובדיני ראיה, אלא יפעלו בדרך שתיראה להם כמועילה ביותר לבירור השאלות העומדות לדיון.

פרק שני: שיעורי תגמולים

תגמולים לאלמנה בלי ילדים (תיקון מס' 19) תשנ"ו-1996 צו תשס"ב-2001

7.       לאלמנה של נספה שאין יתום סמוך על שולחנה, ישולמו תגמולים חודשיים בשיעור של 98% מהתגמולים החודשיים המשולמים לפי סעיף 8(ד).

רבדים לסעיף 7

תגמולים לאלמנה עם יתומים (תיקון מס' 11) תשל"ו-1976 (תיקון מס' 13) תש"ם-1980 (תיקון מס' 18)  תשנ"ה-1994

8.    (א)  בסעיף זה, "הדרגה הקובעת" – סך כל המשכורת המשתלמת לעובד המדינה שדרגת משכורתו היא 19 של הדירוג המינהלי ושאינה משתלמת לו תוספת שכר בזכות בן משפחה.

(תיקון מס' 13) תש"ם-1980 (תיקון מס' 18) תשנ"ה-1994 צו תשע"ז-2017

(ב)  אלמנה של נספה שהניח אחריו יתום אחד הסמוך על שולחנה – ישולם לה תגמול חדשי בשיעור 270.1% מהדרגה הקובעת.

          (ג)   אלמנה של נספה שהניח אחריו שני יתומים או יותר הסמוכים על שולחנה, ישולם לה, בנוסף לתגמול החדשי לפי סעיף קטן (ב), 11% מהתגמול האמור בעד כל יתום שלאחר הראשון.

(תיקון מס' 13) תש"ם- 1980 (תיקון מס' 16) תשמ"ז-1987

          (ד)  לאלמנה של נספה שאינה זכאית עוד לתגמול לפי סעיפים קטנים (ב) או (ג) או לאלמנה של נספה כל עוד אינה זכאית לתגמול לפי סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) מחמת האמור בסעיף 9(ג), וכן לאלמנה של נספה שביום הקובע מלאו לילדיה שהם יתומי הנספה 21 שנים, ישולמו תגמולים חדשיים בשיעור האמור בסעיף קטן (ב) בהפחתת סכום השווה להפרש בין התגמול המשתלם לפי סעיף קטן (ג) בעד שני יתומים והתגמול המשתלם לפי סעיף קטן (ב).

רבדים לסעיף 8

תגמולים לאלמנה במצב מיוחד (תיקון מס' 13) תש"ם-1980

8א.     אלמנה הזקוקה מחמת זקנתה או מצב בריאותה לטיפול אישי בידי הזולת, או להשגחתו של מוסד לרבות בית אבות, או לרכישת מכשירי עזר רפואיים – רשאי קצין התגמולים להורות כי ישולם לה, בנוסף לתגמול המשתלם לה על פי חוק זה, תגמול בשיעור שיקבע בהתחשב בהכנסותיה הנוספות ובצרכיה המיוחדים.

מיום 8.7.1971

תיקון מס' 7

ס"ח תשל"א מס' 627 מיום 8.7.1971 עמ' 126 (ה"ח 917)

הוספת סעיף 8א

מיום 7.8.1980

תיקון מס' 13

ס"ח תש"ם מס' 981 מיום 7.8.1980 עמ' 190 (ה"ח 1427)

החלפת סעיף 8א

הנוסח הקודם:

8א. (א) אלמנה שאין לה ילד העומד ברשות עצמו והיא זקוקה מחמת זקנתה או מצב בריאותה להשגחתו של מוסד, לרבות בית אבות, רשאי קצין התגמולים להורות כי ישולם בעדה למוסד תגמול חדשי כשיעור ההוצאות להחזקתה במוסד וההוצאות לרכישת מכשירי עזר רפואיים; היה סך כל ההוצאות כאמור נמוך מסכום התגמול המשתלם לפי סעיף 7 או סעיף 8, ישולם ההפרש לאלמנה.

(ב) אלמנה שאין לה ילד העומד ברשות עצמו, והיא זקוקה מחמת זקנתה או מצב בריאותה לטיפול אישי בידי הזולת, והוצאות הטיפול וההוצאות לרכישת מכשירי עזר רפואיים עולות על סכום התגמול שהיה משתלם לה לפי סעיף 7 או סעיף 8- רשאי קצין התגמולים להורות כי ישולם לה תגמול בשיעור שיקבע.

סכום חדשי למימון צרכים מיוחדים (תיקון מס' 13) תש"ם-1980

8ב.     לאלמנה וליתום שגילו אינו עולה על 18 שנים, ישולם, בנוסף לתגמול החדשי, סכום חדשי למימון צרכיהם המיוחדים, כפי שייקבע בתקנות באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת.

מיום 7.8.1980

תיקון מס' 13

ס"ח תש"ם מס' 981 מיום 7.8.1980 עמ' 190 (ה"ח 1427)

הוספת סעיף 8ב

תוספת לאלמנה של נספה (תיקון מס' 18) תשנ"ה-1994

8ג.     לאלמנה של נספה תשולם, בנוסף לתגמול החודשי שהיא זכאית לו, תוספת של 10% בהגיעה לגיל 60.

מיום 9.11.1994

תיקון מס' 18

ס"ח תשנ"ה מס' 1485 מיום 9.11.1994 עמ' 6 (ה"ח 2238)

הוספת סעיף 8ג

תגמולים בעד יתומים ואחים (תיקון מס' 2)  תשי"ח-1958 (תיקון מס' 3)  תשכ"ג-1963 (תיקון מס' 13) תש"ם-1980 (תיקון מס' 30)  תש"ע-2009 (תיקון מס' 35) תשע"ד-2013

9.    (א)  בעד יתום של נספה שאין סעיפים 8, 13א או 13ב חלים לגביו, וכן בעד אח של הנספה – ישולם תגמול חדשי בשיעור התגמול האמור בסעיף 13ב(1) או (2), כאילו היה יתום הסמוך על שולחנה של גרושת הנספה, הכל לפי העניין.

(תיקון מס' 1) תשי"ב-1952 (תיקון מס' 3) תשכ"ג-1963 (תיקון מס' 7) תשל"א-1971

          (ב)  היה אח או יתום זקוק מטעמים רפואיים או חינוכיים לטיפול או השגחה מיוחדים במוסד או אצל יחיד, רשאי קצין התגמולים להורות כי ישלמו בעדו, במקום התגמול האמור בסעיף קטן (א), תגמול כשיעור הוצאות הטיפול במוסד או אצל היחיד, והוצאות לרכישת מכשירי עזר רפואיים.

(תיקון מס' 3) תשכ"ג-1963 (תיקון מס' 12) תשל"ז-1977 (תיקון מס' 30) תש"ע-2009 (תיקון מס' 35) תשע"ד-2013

          (ג)   יתום הסמוך על שולחן אלמנת הנספה, ובהסכמת קצין התגמולים הוא נמצא תקופה מסויימת מחוץ לבית הורהו, במוסד או אצל יחיד המספקים לו לינה וכלכלה, ישולם בעדו למשך אותה תקופה תגמול לפי סעיף קטן (א) ובמשך אותה תקופה לא יבוא היתום במנין לענין תשלום תגמולים לפי הסעיפים 8, 13א או 13ב.

(תיקון מס' 3) תשכ"ג-1963

          (ד)  תגמול לפי סעיף זה ישולם לנציגו של היתום או של האח, או למוסד או ליחיד המספקים ליתום או לאח כלכלה ולינה או טיפול או השגחה מיוחדים, או חלק לזה וחלק לזה, הכל כפי שיורה קצין התגמולים.

(תיקון מס' 3) תשכ"ג-1963

          (ה)  בסעיף זה, "נציג" של יתום או של אח – הורו או אפוטרופסו שנתמנה כדין, ובאין כאלה – מי שקצין תגמולים ימנה לענין זה כנציג ליתום או לאח.

מיום 1.1.1952

תיקון מס' 1

ס"ח תשי"ב מס' 106 מיום 22.8.1952 עמ' 288 (ה"ח 115)

9. (א) בעד יתום של נספה שאין סעיפים 8 , 11 ו-13 חלים לגביו, וכן בעד אח של נספה – ישולם למי שהיתום או האח נתון להשגחתו תגמול חדשי כמחציתו של סך-כל הסכומים האלה:

(1) שתים עשרה לירות עשרים ושבע לירות;

(2) תוספת יוקר בשיעור תוספת היוקר החדשית הנהוגה אותה שעה לגבי עובד מדינה, שמשכורת היסוד החדשית שלו היא שתים עשרה לירות עשרים ושבע לירות ושאין לו בני משפחה שבעדם משתלמת תוספת יוקר נוספת.

(ב) היה היתום או האח, כאמור, נתון להשגחתו של מוסד חינוכי, רשאי קצין תגמולים להורות, כי ישולם בעדו לאותו מוסד, במקום התגמול האמור בסעיף קטן (א), תגמול כשיעור דמי החזקתו של היתום או האח במוסד הזה, ובלבד שלא יעלה על התגמול המגיע לאלמנה לפי סעיף 7(א). 

(ב) המליצה מועצה, שהוקמה לפי הוראות שנקבעו בתקנות, בפני קצין תגמולים, כי אח או יתום, כאמור, זקוק להשגחתו של מוסד מסויים או של מוסד מסוג מסויים, רשאי קצין התגמולים להורות, כי ישולם בעדו למוסד הזה במקום התגמול האמור בסעיף קטן (א) תגמול בשיעור דמי החזקתו במוסד, ובלבד שלא יעלה ביותר מ- 50% על התגמול האמור בסעיף קטן (א).

מיום 1.4.1957

תיקון מס' 2

ס"ח תשי"ח מס' 261 מיום 14.8.1958 עמ' 173 (ה"ח 328)

החלפת סעיף קטן 9(א)

הנוסח הקודם:

9. (א) בעד יתום של נספה שאין סעיפים 8 , 11 ו-13 חלים לגביו, וכן בעד אח של נספה - ישולם למי שהיתום או האח נתון להשגחתו תגמול חדשי כמחציתו של סך- כל הסכומים האלה:

(1) עשרים ושבע לירות;

(2) תוספת יוקר בשיעור תוספת היוקר החדשית הנהוגה אותה שעה לגבי עובד מדינה, שמשכורת היסוד החדשית שלו היא עשרים ושבע לירות ושאין לו בני משפחה שבעדם משתלמת תוספת יוקר נוספת.

מיום 24.1.1963

תיקון מס' 3

ס"ח תשכ"ג מס' 386 מיום 24.1.1963 עמ' 36 (ה"ח 511)

9. (א) בעד יתום של נספה שאין הסעיפים 8, 13, 13א, או 13ב חלים לגביו, וכן בעד אח של הנספה - ישולם למי שהיתום או האח נתון להשגחתו תגמול חדשי כמחצית השכר הקובע הנהוג אותה שעה לגבי מי שאין לו בני משפחה שבעדם משתלמת תוספת שכר.

(ב) המליצה מועצה, שהוקמה לפי הוראות שנקבעו בתקנות, בפני קצין תגמולים, כי אח או יתום, כאמור, זקוק להשגחתו של מוסד מסויים או של מוסד מסוג מסויים, רשאי קצין התגמולים להורות, כי ישולם בעדו למוסד הזה במקום התגמול האמור בסעיף קטן (א) תגמול בשיעור דמי החזקתו במוסד, ובלבד שלא יעלה ביותר מ-50% על התגמול האמור בסעיף קטן (א).

(ב) היה אח או יתום זקוק מטעמים רפואיים או חינוכיים לטיפול או השגחה מיוחדים במוסד או אצל יחיד, רשאי קצין התגמולים להורות כי ישלמו בעדו, במקום התגמול האמור בסעיף קטן (א), תגמול כשיעור הוצאות הטיפול במוסד או אצל היחיד.  

(ג) יתום הסמוך על שולחן אלמנת הנספה, ובהסכמת קצין התגמולים הוא נמצא תקופה מסויימת מחוץ לבית אמו, במוסד או אצל יחיד המספקים לו לינה וכלכלה, ישולם בעדו למשך אותה תקופה תגמול לפי סעיף קטן (א) ובמשך אותה תקופה לא יבוא היתום במנין לענין תשלום תגמולים לפי הסעיפים 8, 13, 13א, 13ב או 30.

(ד) תגמול לפי סעיף זה ישולם לנציגו של היתום או של האח, או למוסד או ליחיד המספקים ליתום או לאח כלכלה ולינה או טיפול או השגחה מיוחדים, או חלקו לזה וחלקו לזה, הכל כפי שיורה קצין התגמולים.

(ה) בסעיף זה, "נציג" של יתום או של אח – הורו או אפוטרופסו שנתמנה כדין, ובאין כאלה – מי שקצין תגמולים ימנה לענין זה כנציג ליתום או לאח.

מיום 8.7.1971

תיקון מס' 7

ס"ח תשל"א מס' 627 מיום 8.7.1971 עמ' 126 (ה"ח 917)

(ב) היה אח או יתום זקוק מטעמים רפואיים או חינוכיים לטיפול או השגחה מיוחדים במוסד או אצל יחיד, רשאי קצין התגמולים להורות כי ישלמו בעדו, במקום התגמול האמור בסעיף קטן (א), תגמול כשיעור הוצאות הטיפול במוסד או אצל היחיד והוצאות לרכישת מכשירי עזר רפואיים וביגוד מיוחד הנהוג במוסד. 

מיום 25.3.1977

תיקון מס' 12

ס"ח תשל"ז מס' 856 מיום 25.3.1977 עמ' 142 (ה"ח 1284)

(ג) יתום הסמוך על שולחן אלמנת הנספה, ובהסכמת קצין התגמולים הוא נמצא תקופה מסויימת מחוץ לבית אמו מחוץ לבית הורו, במוסד או אצל יחיד המספקים לו לינה וכלכלה, ישולם בעדו למשך אותה תקופה תגמול לפי סעיף קטן (א) ובמשך אותה תקופה לא יבוא היתום במנין לענין תשלום תגמולים לפי הסעיפים 8, 13, 13א, 13ב או 30.

מיום 7.8.1980

תיקון מס' 13

ס"ח תש"ם מס' 981 מיום 7.8.1980 עמ' 191 (ה"ח 1427)

החלפת סעיף קטן 9(א)

הנוסח הקודם:

(א) בעד יתום של נספה שאין הסעיפים 8, 13, 13א, או 13ב חלים לגביו, וכן בעד אח של הנספה- ישולם תגמול חדשי כמחצית השכר הקובע הנהוג אותה שעה לגבי מי שאין לו בני משפחה שבעדם משתלמת תוספת שכר.

מיום 1.3.2010

תיקון מס' 30

ס"ח תש"ע מס' 2216 מיום 3.12.2009 עמ' 252 (ה"ח 261)

(א) בעד יתום של נספה שאין סעיפים 8, 13, 13א, 13ב או 30 חלים לגביו, וכן בעד אח של הנספה - ישולם תגמול חדשי לפי סעיף 13(1) או (2), כאילו היה יתום הסמוך על שולחנה של אלמנת הנספה שנישאה לאחר, הכל לפי הענין בשיעור התגמול האמור בסעיף 13ב(1) או (2), כאילו היה יתום הסמוך על שולחנה של גרושת הנספה, הכל לפי העניין.

(ב) היה אח או יתום זקוק מטעמים רפואיים או חינוכיים לטיפול או השגחה מיוחדים במוסד או אצל יחיד, רשאי קצין התגמולים להורות כי ישלמו בעדו, במקום התגמול האמור בסעיף קטן (א), תגמול כשיעור הוצאות הטיפול במוסד או אצל היחיד, והוצאות לרכישת מכשירי עזר רפואיים.

(ג) יתום הסמוך על שולחן אלמנת הנספה, ובהסכמת קצין התגמולים הוא נמצא תקופה מסויימת מחוץ לבית הורהו, במוסד או אצל יחיד המספקים לו לינה וכלכלה, ישולם בעדו למשך אותה תקופה תגמול לפי סעיף קטן (א) ובמשך אותה תקופה לא יבוא היתום במנין לענין תשלום תגמולים לפי הסעיפים 8, 13, 13א, 13ב או 30.

מיום 1.1.2014

תיקון מס' 35

ס"ח תשע"ד מס' 2424 מיום 26.12.2013 עמ' 186 (ה"ח 693)

(א) בעד יתום של נספה שאין סעיפים 8, 13א, 13ב או 30 או 13ב חלים לגביו, וכן בעד אח של הנספה - ישולם תגמול חדשי בשיעור התגמול האמור בסעיף 13ב(1) או (2), כאילו היה יתום הסמוך על שולחנה של גרושת הנספה, הכל לפי העניין.

(ב) היה אח או יתום זקוק מטעמים רפואיים או חינוכיים לטיפול או השגחה מיוחדים במוסד או אצל יחיד, רשאי קצין התגמולים להורות כי ישלמו בעדו, במקום התגמול האמור בסעיף קטן (א), תגמול כשיעור הוצאות הטיפול במוסד או אצל היחיד, והוצאות לרכישת מכשירי עזר רפואיים.

(ג) יתום הסמוך על שולחן אלמנת הנספה, ובהסכמת קצין התגמולים הוא נמצא תקופה מסויימת מחוץ לבית הורהו, במוסד או אצל יחיד המספקים לו לינה וכלכלה, ישולם בעדו למשך אותה תקופה תגמול לפי סעיף קטן (א) ובמשך אותה תקופה לא יבוא היתום במנין לענין תשלום תגמולים לפי הסעיפים 8, 13א, 13ב או 30 או 13ב.

(תיקון מס' 13) תש"ם-1980

9א.     (בוטל).

מיום 1.8.1965

תיקון מס' 4

ס"ח תשכ"ה מס' 466 מיום 1.8.1965 עמ' 296 (ה"ח 667)

הוספת סעיף 9א

מיום 7.8.1980

תיקון מס' 13

ס"ח תש"ם מס' 981 מיום 7.8.1980 עמ' 191 (ה"ח 1427)

ביטול סעיף 9א

הנוסח הקודם:

דין יתום הלומד בבית-ספר על-יסודי

9א. קצין התגמולים רשאי להמשיך בתשלום התגמולים המשתלמים, לפי הסעיפים 8, 9, 13, 13א, 13ב או 30 ליתום או לזכותו לאחר שמלאו ליתום 18 שנה ולא מלאו לו 19 שנה כל עוד לומד היתום בבית-ספר על-יסודי.

תגמולים בעד יתומים משני הוריהם (תיקון מס' 31) תש"ע-2010 (תיקון מס' 33) תשע"א-2011

9ב.     (א)  בעד יתום משני הוריו, שלפחות אחד מהם נספה, ישולם תגמול חודשי בשיעור התגמול הקבוע בסעיף 13ב(1), אף אם מלאו לו 21 שנים, ובלבד שטרם מלאו לו 25 שנים.

(תיקון מס' 33) תשע"א-2011 (תיקון מס' 39) תשע"ח-2018

          (ב)  יתום משני הוריו שהתייתם משני הוריו ומתקיימות בו הוראות פסקאות (1) או (2) שלהלן, יהיה זכאי לכל תגמול והטבה הניתנים לפי חוק נפגעי איבה ליתום משני הוריו שנפטרו כתוצאה מפגיעת איבה, אם התקיימו בו התנאים לקבלת התגמול או ההטבה, בשינויים המחויבים, ובלבד שלא יהא זכאי לכפל הטבות:

(1)   יתום ששני הוריו נספו;

(2)   יתום שאחד מהוריו נספה והורהו השני נפטר כתוצאה מפגיעת איבה; הוראות פסקה זו יחולו על אף הוראות סעיף 20א.

מיום 1.4.2010

תיקון מס' 31

ס"ח תש"ע מס' 2230 מיום 25.2.2010 עמ' 399 (ה"ח 262)

הוספת סעיף 9ב

מיום 1.8.2011

תיקון מס' 33

ס"ח תשע"א מס' 2307 מיום 28.7.2011 עמ' 992 (ה"ח 402)

9ב. (א) בעד יתום משני הוריו, שלפחות אחד מהם נספה, ישולם תגמול חודשי בשיעור התגמול הקבוע בסעיף 13ב(1), אף אם מלאו לו 21 שנים, ובלבד שטרם מלאו לו 25 שנים.

(ב) יתום משני הוריו שהתייתם משני הוריו לפני שמלאו לו 37 שנים ומתקיימות בו הוראות פסקאות (1) או (2) שלהלן, יהיה זכאי לכל תגמול והטבה הניתנים לפי חוק נפגעי איבה ליתום משני הוריו שנפטרו כתוצאה מפגיעת איבה, אם התקיימו בו התנאים לקבלת התגמול או ההטבה, בשינויים המחויבים, ובלבד שלא יהא זכאי לכפל הטבות:

(1) יתום ששני הוריו נספו;

(2) יתום שאחד מהוריו נספה והורהו השני נפטר כתוצאה מפגיעת איבה; הוראות פסקה זו יחולו על אף הוראות סעיף 20א.

מיום 1.8.2018

תיקון מס' 39

ס"ח תשע"ח מס' 2736 מיום 24.7.2018 עמ' 822 (ה"ח 802)

(ב) יתום משני הוריו שהתייתם משני הוריו לפני שמלאו לו 37 שנים ומתקיימות בו הוראות פסקאות (1) או (2) שלהלן, יהיה זכאי לכל תגמול והטבה הניתנים לפי חוק נפגעי איבה ליתום משני הוריו שנפטרו כתוצאה מפגיעת איבה, אם התקיימו בו התנאים לקבלת התגמול או ההטבה, בשינויים המחויבים, ובלבד שלא יהא זכאי לכפל הטבות:

תגמולים לשכולים (תיקון מס' 11) תשל"ו-1976 (תיקון מס' 28) תשס"ח-2007 צו תשע"ז-2017

10.  (א)  לשכול ישולם תגמול חודשי בשיעור של 108.1% מסך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד המדינה שדרגת משכורתו היא 19 של הדירוג המינהלי.

(תיקון מס' 28) תשס"ח-2007

          (א1) (בוטל).

(תיקון מס' 13) תש"ם-1980

          (ב)  שכול שאין לו בן זוג שכול וכן שכול שלזכות בן זוגו משתלם תגמול לפי סעיף 11(א) – ישולם לו תגמול בשיעור 80% מהתגמול המשתלם לשני הורים שכולים לפי סעיף קטן (א).

          (ג)   שכול הנשוי לבן-זוגו שאינו שכול – ישולם לו תגמול בשיעור המשתלם לשני הורים שכולים לפי סעיף קטן (א), כל עוד הוא נשוי.

          (ד)  שכול הנשוי לבן-זוגו הזכאי לתגמול לפי חוק זה בזכות נספה אחר – ישולם לכל אחד מהם תגמול שהיה משתלם לו לולא נישא.

(תיקון מס' 35) תשע"ד-2013

          (ה)  שוכנע קצין התגמולים שחל פירוד בחיי הנישואין של זוג הורים שכולים, רשאי הוא להורות שישולמו לכל אחד מבני הזוג, כל עוד הם חיים בנפרד, תגמול או הטבה כאילו הופקעו הנישואין.

(תיקון מס' 23) תשס"א-2001

          (ו)   שכול ששכל יותר מילד אחד ישולם לו תגמול בשיעור של 200% מהתגמול שהיה משתלם לו בזכות נספה אחד.

(תיקון מס' 13) תש"ם-1980 (תיקון מס' 16) תשמ"ז-1987 (תיקון מס' 38) תשע"ז-2017

          (ז)   שכול שנפטר והניח אחריו בן-זוג שאינו שכול, שהיה נשוי לשכול במשך שלוש השנים שלפני יום פטירתו יהיה בן הזוג כאמור – כל עוד לא נישא לאחר וכל עוד הכנסתו קטנה מהתגמול המשולם לשכול לפי סעיף קטן (א) – זכאי לתגמול בשיעור ההפרש שבין הכנסתו לבין התגמול לפי סעיף קטן (ב); לענין זה, "הכנסתו" – הכנסתו מכל מקור שהוא לרבות קצבת אזרח ותיק לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, ולרבות תשלומים תקופתיים המתקבלים כפיצוי על נזקי בריאות שנגרמו מחמת רדיפות הנאצים.

(תיקון מס' 19) תשנ"ו-1996

          (ח)  נפטר שכול, ישולם לבן זוגו, במשך שלושה חודשים, החל בחודש שלאחר החודש שבו אירעה הפטירה, בנוסף לתגמול המשתלם לו, התגמול ששולם לנפטר ערב פטירתו.

(תיקון מס' 28) תשס"ח-2007

          (ט)  (בוטל).

רבדים לסעיף 10

תוספת להורים שכולים בעד אחי הנספה (תיקון מס' 19) תשנ"ו-1996 (תיקון מס' 20) תשנ"ט-1999

10א.  שכול שעל שולחנו סמוכים אח או אחות של הנספה שטרם מלאו להם 22 שנים, תשולם תוספת לתגמולו לפי סעיף 10, בשיעורים אלה:

(1)  היו סמוכים על שולחנו אח אחד או אחות אחת – 20% מהתגמול המשתלם לפי סעיף 10(א) לזוג הורים שכולים;

(2)  היו סמוכים על שולחנו יותר מאח אחד או אחות אחת של הנספה – התוספת המשתלמת לפי פסקה (1) והתוספת של 11% מהתגמול האמור באותה פסקה עבור כל אח או אחות נוספים.

מיום 1.8.1965

תיקון מס' 4

ס"ח תשכ"ה מס' 466 מיום 1.8.1965 עמ' 296 (ה"ח 667)

הוספת סעיף 10א

מיום 1.4.1979

תיקון מס' 13

ס"ח תש"ם מס' 981 מיום 7.8.1980 עמ' 191 (ה"ח 1427)

10א. לשכול שעל שולחנו סמוכים אח או אחות של הנספה שהם קטינים, תשולם תוספת לתגמולו לפי סעיף 10 בשיעור של 10% של אותו תגמול מהתגמול המשתלם לזוג הורים שכולים לכל אח או אחות של הנספה כאמור.

מיום 1.2.1996

תיקון מס' 19

ס"ח תשנ"ו מס' 1559 מיום 31.1.1996 עמ' 53 (ה"ח 2392)

החלפת סעיף 10א

הנוסח הקודם:

תוספת להורים שכולים בזכות ילדיהם הקטינים

10א. לשכול שעל שולחנו סמוכים אח או אחות של הנספה שהם קטינים, תשולם תוספת לתגמולו לפי סעיף 10 בשיעור של 10% מהתגמול המשתלם לזוג הורים שכולים לכל אח או אחות של הנספה כאמור.

 

מיום 1.3.1999

תיקון מס' 20

ס"ח תשנ"ט מס' 1701 מיום 7.2.1999 עמ' 80 (ה"ח 2787)

10א. שכול שעל שולחנו סמוכים אח או אחות של הנספה שטרם מלאו להם 21 שנה 22 שנים, תשולם תוספת לתגמולו לפי סעיף 10, בשיעורים אלה:

(תיקון מס' 23) תשס"א-2001

10ב.  (בוטל).

מיום 9.11.1994

תיקון מס' 18

ס"ח תשנ"ה מס' 1485 מיום 9.11.1994 עמ' 6 (ה"ח 2238)

הוספת סעיף 10ב

מיום 1.1.2001

תיקון מס' 23

ס"ח תשס"א מס' 1772 מיום 10.1.2001 עמ' 121 (ה"ח 2947, ה"ח 2950)

ביטול סעיף 10ב

הנוסח הקודם:

תוספת להורים שכולים

10ב. (א) לזוג הורים שכולים תשולם בהגיע אחד מהם לגיל 65, תוספת של 10% לתגמוליהם.

(ב) להורה שכול שאין לו בן זוג תשולם תוספת של 10% לתגמוליו, כלהלן:

לאב שכול בהגיעו לגיל 65 שנה;

לאם שכולה בהגיעה לגיל 60 שנה.

תשלום חודשי לצרכים מיוחדים (תיקון מס' 26) תשס"ד-2004

10ג.   לשכול ישולם, נוסף על התגמול החודשי, תשלום חודשי למימון צרכים מיוחדים כפי שיקבע שר הביטחון באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת.

מיום 1.1.2003

תיקון מס' 26

ס"ח תשס"ד מס' 1931 מיום 15.3.2004 עמ' 316 (ה"ח 30)

הוספת סעיף 10ג

תגמול לשכול במצב מיוחד (תיקון מס' 13)  תש"ם-1980

11.  (א)  שכול הזקוק מחמת זקנתו או מצב בריאותו לטיפול אישי בידי הזולת, או להשגחתו של מוסד לרבות בית אבות, או לרכישת מכשירי עזר רפואיים – רשאי קצין התגמולים להורות כי ישולם לו, בנוסף לתגמול המשתלם לו על פי חוק זה, תגמול בשיעור שיקבע בהתחשב בהכנסותיו הנוספות ובצרכיו המיוחדים.

          (ב)  שכול הזקוק מחמת זקנתו או מצב בריאותו להשגחתו של מוסד לרבות בית אבות, ישולם לבן זוגו שאיננו שכול רק מחצית סכום התגמול המשתלם לזוג הורים שכולים.

מיום 1.1.1952

תיקון מס' 1

ס"ח תשי"ב מס' 106 מיום 22.8.1952 עמ' 289 (ה"ח 115)

ביטול סעיף 11

הנוסח הקודם:

תגמולים לשכולים שיתומים סמוכים על שולחנם

11. (א) שכולים זכאים הגרים יחד, ויתומיו של הנספה סמוכים על שולחנם- ישולם לשניהם ביחד, במקום התגמול שהם זכאי לו על פי סעיף 10, תגמול חדשי המגיע על פי סעיף 8 לאלמנה של נספה שיש אחריו יתומים הסמוכים על שולחנה- כמספר היתומים הסמוכים על שולחן השכולים ועוד אחד.

(ב) שכולים זכאים שאינם גרים יחד, ויתומיו של הנספה סמוכים על שולחנו של אחד מהם או מקצתם על שולחנו של האחד ומקצתם על שולחנו של השני- ישולם לכל אחד מהם, במקום התגמול שהוא זכאי לו על פי סעיף 10, תגמול חדשי שייקבע על ידי קצין התגמולים, ובלבד שסך – כל התגמולים החדשיים שישולם לשניהם ביחד יהיה שווה לתגמול החדשי שהם היו זכאים לו לפי סעיף קטן (א) אילו גרו יחד.

(ג) שכול זכאי, שיתומיו של הנספה סמוכים על שולחנו, ובן-זוגו אינו בחיים- ישולם לו, במקום התגמול שהוא זכאי לו על פי סעיף 10, תגמול חדשי כתגמול החדשי המגיע על פי סעיף 8 לאלמנה של נספה שיש אחריו יתומים הסמוכים על שולחנה כמספר היתומים הסמוכים על שולחנו של השכול.

מיום 1.4.1957

תיקון מס' 2

ס"ח תשי"ח מס' 261 מיום 14.8.1958 עמ' 173 (ה"ח 328)

הוספת סעיף 11

מיום 24.1.1963

סעיף קטן 11(א) מיום 1.9.1961

תיקון מס' 3

ס"ח תשכ"ג מס' 386 מיום 24.1.1963 עמ' 37 (ה"ח 511)

החלפת סעיף 11

הנוסח הקודם:

תגמולים להורים ששכלו יותר מילד אחד

11. זכאי לפי סעיף 10 שיש לו ילד העומד ברשות עצמו וששכל יותר מילד אחד, ישולם לו, לכל נספה ששכל, על אף האמור בסעיף 20 תגמול חדשי השווה ליחידת התגמול של שכולים.

לעניין סעיף זה-

"יחידת תגמול לשכולים"- הסכום היוצא מחילוק התגמול החדשי שהיה משתלם לשכול, אלמלא ילדיו העומדים ברשות עצמם, למספר כלל תומכיו;

"תומכים של שכול"- ילדיו – בין שנספו ובין שנשארו בחיים ועומדים ברשות עצמם. 

מיום 8.7.1971

תיקון מס' 7

ס"ח תשל"א מס' 627 מיום 8.7.1971 עמ' 127 (ה"ח 917)

11. (א) שכול שאין לו ילד העומד ברשות עצמו והוא זקוק מחמת זקנתו או מצב בריאותו להשגחתו של מוסד לרבות בית אבות, רשאי קצין תגמולים להורות כי ישולם למוסד בעדו במקום התגמול שהיה משתלם לשכול לפי סעיף 10- תגמול חדשי בשיעור דמי החזקתו במוסד לרבות ההוצאות לרכישת מכשירי עזר רפואיים.

(ב) שכול שאין לו ילד העומד ברשות עצמו והוא זקוק מחמת זקנתו או מצב בריאותו לטיפול אישי בידי הזולת ולרכישת מכשירי עזר רפואיים, רשאי קצין התגמולים להורות, כי ישולם לו, במקום התגמול שהיה משתלם לו לפי סעיף 10- תגמול בשיעור שיקבע קצין התגמולים.  

מיום 1.4.1974

תיקון מס' 11

ס"ח תשל"ו מס' 799 מיום 27.2.1976 עמ' 120 (ה"ח 1196)

11. (א) שכול שאין לו ילד העומד ברשות עצמו והוא זקוק מחמת זקנתו או מצב בריאותו להשגחתו של מוסד לרבות בית אבות, רשאי קצין תגמולים להורות כי ישולם למוסד בעדו במקום התגמול שהיה משתלם לשכול לפי סעיף 10- תגמול חדשי בשיעור דמי החזקתו במוסד לרבות ההוצאות לרכישת מכשירי עזר רפואיים.

(ב) שכול שאין לו ילד העומד ברשות עצמו והוא זקוק מחמת זקנתו או מצב בריאותו לטיפול אישי בידי הזולת ולרכישת מכשירי עזר רפואיים, רשאי קצין התגמולים להורות, כי ישולם לו, במקום התגמול שהיה משתלם לו לפי סעיף 10- תגמול בשיעור שיקבע קצין התגמולים.  

מיום 7.8.1980

תיקון מס' 13

ס"ח תש"ם מס' 981 מיום 7.8.1980 עמ' 191 (ה"ח 1427)

החלפת סעיף 11

הנוסח הקודם:

תגמולים לשכול במצב מיוחד

11. (א) שכול והוא זקוק מחמת זקנתו או מצב בריאותו להשגחתו של מוסד לרבות בית אבות, רשאי קצין תגמולים להורות כי ישולם למוסד בעדו במקום התגמול שהיה משתלם לשכול לפי סעיף 10- תגמול חדשי בשיעור דמי החזקתו במוסד לרבות ההוצאות לרכישת מכשירי עזר רפואיים.

(ב) שכול והוא זקוק מחמת זקנתו או מצב בריאותו לטיפול אישי בידי הזולת ולרכישת מכשירי עזר רפואיים, רשאי קצין התגמולים להורות, כי ישולם לו, במקום התגמול שהיה משתלם לפי סעיף 10- תגמול בשיעור שיקבע קצין התגמולים.

תגמולים להורים זקנים (תיקון מס' 1)  תשי"ב-1952 (תיקון מס' 2)  תשי"ח-1958 (תיקון מס' 9)  תשל"ג-1973

12.  (א)  הניח אחריו הנספה סב או סבה שמחסורם היה עליו סמוך לפני מותו, רשאי קצין תגמולים להורות שישולם לכל אחד מהם תגמול בשיעור של 15% מסכום התגמול לפי סעיף 10(א), אולם אם לא הניח אחריו הנספה הורה שכול, יהיה דין אותו סב או סבה כדין שכול, ולצורך חישוב תגמוליהם רואים את נכדיהם וניניהם העומדים ברשות עצמם, כאילו היו ילדיהם.

          (ב)  (בוטל).

מיום 1.1.1952

תיקון מס' 1

ס"ח תשי"ב מס' 106 מיום 22.8.1952 עמ' 289 (ה"ח 115)

12. הניח אחריו הנספה סב או סבה שמחסורם היה עליו סמוך לפני מותו, רשאי קצין תגמולים להורות שישולם לכל אחד מהם תגמול שלא יעלה על ארבע לירות לחודש; אולם אם לא הניח אחריו הנספה הורה שכול, יהיה דין אותו סב או סבה כדין שכול, ולצורך חישוב תגמוליהם רואים את נכדיהם וניניהם העומדים ברשות עצמם, כאילו היו ילדיהם.

מיום 1.4.1957

תיקון מס' 2

ס"ח תשי"ח מס' 261 מיום 14.8.1958 עמ' 174 (ה"ח 328)

12. (א) הניח אחריו הנספה סב או סבה שמחסורם היה עליו סמוך לפני מותו, רשאי קצין תגמולים להורות שישולם לכל אחד מהם תגמול שלא יעלה על ארבע לירות לחודש; אולם אם לא הניח אחריו הנספה הורה שכול, יהיה דין אותו סב או סבה כדין שכול, ולצורך חישוב תגמוליהם רואים את נכדיהם וניניהם העומדים ברשות עצמם, כאילו היו ילדיהם.

(ב) הורה קצין התגמולים על תשלום תגמול לפי הרישה של סעיף קטן (א), תיווסף לתגמול תוספת יוקר שתחושב לפי הכללים שבתוספת השמינית לחוק הביטוח הלאומי, תשי"ד-1953.

מיום 1.4.1973

תיקון מס' 9

ס"ח תשל"ג מס' 712 מיום 3.8.1973 עמ' 252 (ה"ח 1082)

12. (א) הניח אחריו הנספה סב או סבה שמחסורם היה עליו סמוך לפני מותו, רשאי קצין תגמולים להורות שישולם לכל אחד מהם תגמול שלא יעלה על ארבע לירות לחודש בשיעור של 15% מסכום התגמול לפי סעיף 10(א); אולם אם לא הניח אחריו הנספה הורה שכול, יהיה דין אותו סב או סבה כדין שכול, ולצורך חישוב תגמוליהם רואים את נכדיהם וניניהם העומדים ברשות עצמם, כאילו היו ילדיהם.

(ב) הורה קצין התגמולים על תשלום תגמול לפי הרישה של סעיף קטן (א), תיווסף לתגמול תוספת יוקר שתחושב לפי הכללים שבתוספת השמינית לחוק הביטוח הלאומי, תשי"ד-1953.

(תיקון מס' 30)  תש"ע-2009

12א.  (בוטל).

מיום 1.1.1952

תיקון מס' 1

ס"ח תשי"ב מס' 106 מיום 22.8.1952 עמ' 289 (ה"ח 115)

הוספת סעיף 12א

מיום 14.8.1958

תיקון מס' 2

ס"ח תשי"ח מס' 261 מיום 14.8.1958 עמ' 174 (ה"ח 328)

החלפת סעיף 12א

הנוסח הקודם:

12א. (א) אלמנה של נספה שסעיפים 7(ב)(1) או 8 חלים עליה ושנישאה – בטלה מיום נישואיה זכותה לתגמולים לפי חוק זה, פרט לזכותה לפי סעיף 13. אולם רשאי קצין התגמולים להעניק לה, אם הגישה בקשה על כך לפני הנישואין, מענק שלא יעלה על סכום שהוא פי ששים מחלקה האישי בתגמולים, כמשמעותו בסעיף 30(ו).

(ב) הופקעו הנישואין תוך שנה מיום שנתקיימו והאשה לא קיבלה מענק כאמור, תהא זכאית לקבל תגמולים לפי חוק זה מיום שהופקעו הנישואין כאילו לא נישאה, ובלבד שהגישה בקשה על כך תוך ששה חדשים מיום שהופקעו הנישואין.

מיום 1.8.1965

תיקון מס' 4

ס"ח תשכ"ה מס' 466 מיום 1.8.1965 עמ' 296 (ה"ח 667)

12א. (א) אלמנה של נספה שהסעיפים 7(ב)(1) 7(א) , 7(ג) או 8 חלים עליה ושנישאה – בטלה מיום נישואיה זכותה לתגמולים לפי חוק זה, פרט לזכות לפי סעיף 13; אולם רשאי קצין התגמולים להעניק לאלמנה כאמור שהסעיפים 7(ב)(1) 7(א) או 8 חלים עליה, אם הגישה בקשה על כך עד תום ששה חדשים מיום נישואיה, מענק שלא יעלה על סכום שהוא  פי ששים מחלקה האישי בתגמולים, כמשמעותו בסעיף 30(ו).

(ב) מחצית המענק לפי סעיף זה תשולם לאלמנה עם אישור בקשתה לכך, אך לא לפני הנישואין, והמחצית השניה תשולם לה כתום שנתיים לאחר הנישואין.

(ג) הופקעו הנישואין השניים תוך שנתיים מיום שנתקיימו על ידי מות בן-הזוג, או בכל זמן שהוא כתוצאה מהליכים שהחלו בהם תוך שנתיים מיום שנתקיימו, ישולמו לאשה מיום הפקעת הנישואין אותם התגמולים שהיו משתלמים לה אותה שעה לולא נישאה; אולם אם כבר שולם לה מענק לפי סעיף זה, יעכב קצין התגמולים את תשלומם של התגמולים עד אשר הסכום שעוכב יהיה שווה למענק שקיבלה, ובלבד שלא יעוכב בשום חודש סכום העולה על מחצית התגמול המגיע לאשה אותו חודש; לא הספיק קצין התגמולים לעכב את תגמולי האשה עד כדי שיעור המענק שקיבלה, תהיה היתרה חוב של האלמנה או של עזבונה לאוצר המדינה.   

מיום 1.4.1968

תיקון מס' 6

ס"ח תשכ"ח מס' 543 מיום 23.8.1968 עמ' 255 (ה"ח 785)

(ג) הופקעו הנישואין השניים תוך שנתיים שלוש שנים מיום שנתקיימו על ידי מות בן-הזוג, או בכל זמן שהוא כתוצאה מהליכים שהחלו בהם תוך שנתיים שלוש שנים מיום שנתקיימו, ישולמו לאשה מיום הפקעת הנישואין אותם התגמולים שהיו משתלמים לה אותה שעה לולא נישאה; אולם אם כבר שולם לה מענק לפי סעיף זה, יעכב קצין התגמולים את תשלומם של התגמולים עד אשר הסכום שעוכב יהיה שווה למענק שקיבלה, ובלבד שלא יעוכב בשום חודש סכום העולה על מחצית התגמול המגיע לאשה אותו חודש; לא הספיק קצין התגמולים לעכב את תגמולי האשה עד כדי שיעור המענק שקיבלה, תהיה היתרה חוב של האלמנה או של עזבונה לאוצר המדינה.   

מיום 1.4.1974

תיקון מס' 11

ס"ח תשל"ו מס' 799 מיום 27.2.1976 עמ' 120 (ה"ח 1196)

החלפת סעיף 12א

הנוסח הקודם:

12א. (א) אלמנה של נספה שהסעיפים 7(א) , 7(ג) או 8 חלים עליה ושנישאה – בטלה מיום נישואיה זכותה לתגמולים לפי חוק זה, פרט לזכות לפי סעיף 13; אולם רשאי קצין התגמולים להעניק לאלמנה כאמור שהסעיפים 7(א) או 8 חלים עליה, אם הגישה בקשה על כך עד תום ששה חדשים מיום נישואיה, מענק שלא יעלה על סכום שהוא  פי ששים מחלקה האישי בתגמולים, כמשמעותו בסעיף 30(ו).

(ב) מחצית המענק לפי סעיף זה תשולם לאלמנה עם אישור בקשתה לכך, אך לא לפני הנישואין, והמחצית השניה תשולם לה כתום שנתיים לאחר הנישואין.

(ג) הופקעו הנישואין השניים תוך שלוש שנים מיום שנתקיימו על ידי מות בן-הזוג, או בכל זמן שהוא כתוצאה מהליכים שהחלו בהם תוך שלוש שנים מיום שנתקיימו, ישולמו לאשה מיום הפקעת הנישואין אותם התגמולים שהיו משתלמים לה אותה שעה לולא נישאה; אולם אם כבר שולם לה מענק לפי סעיף זה, יעכב קצין התגמולים את תשלומם של התגמולים עד אשר הסכום שעוכב יהיה שווה למענק שקיבלה, ובלבד שלא יעוכב בשום חודש סכום העולה על מחצית התגמול המגיע לאשה אותו חודש; לא הספיק קצין התגמולים לעכב את תגמולי האשה עד כדי שיעור המענק שקיבלה, תהיה היתרה חוב של האלמנה או של עזבונה לאוצר המדינה.   

מיום 25.3.1977

תיקון מס' 12

ס"ח תשל"ז מס' 856 מיום 25.3.1977 עמ' 142 (ה"ח 1284)

החלפת סעיף 12א(ג)

הנוסח הקודם:

(ג) הופקעו הנישואין השניים תוך חמש שנים מיום שנתקיימו על ידי מות בן הזוג, או בכל זמן שהוא כתוצאה מהליכים שהחלו בהם תוך חמש שנים מיום שנתקיימו- ישולמו לאשה מיום הפקעת הנישואין אותם תגמולים שהיו משתלמים לה אותה שעה לולא נישאה, ולא תהיה חייבת להחזיר את מענק הנישואין ששולם לה; היו יתום או יתומים של הנספה סמוכים על שולחנה של האלמנה בתום התקופה של חמש שנים, תוארך תקופה זו לשבע שנים.

מיום 22.2.1989

תיקון מס' 17

ס"ח תשמ"ט מס' 1267 מיום 22.2.1989 עמ' 10 (ה"ח 1894)

(ג) הופקעו הנישואין השניים תוך חמש שנים עשר שנים מיום שנתקיימו, על ידי מות בן הזוג, או בכל זמן שהוא כתוצאה מהליכים שהחלו בהם תוך חמש שנים עשר שנים מיום שנתקיימו- ישולמו לאשה או לגבר, לפי הענין, מיום הפקעת הנישואין אותם תגמולים שהיו משתלמים להם אותה שעה לולא נישאו, ולא יהיו חייבים להחזיר את מענק הנישואין ששולם להם; היו יתום או יתומים סמוכים על שולחנם בתום התקופה של חמש שנים עשר שנים, תוארך תקופה זו לשבע שנים לארבע עשרה שנים.

מיום 1.2.1996

תיקון מס' 19

ס"ח תשנ"ו מס' 1559 מיום 31.1.1996 עמ' 54 (ה"ח 2392)

(א) אלמנה של נספה שנישאה – בטלה מיום נישואיה זכותה לתגמולים לפי חוק זה, פרט לזכות לפי סעיף 13; אולם רשאי קצין התגמולים להעניק לאלמנה כאמור, אם הגישה על כך בקשה עד תום ששה חדשים מיום נישואיה, מענק שלא יעלה על סכום שהוא –

(1) פי ששים מהתגמול המשתלם לאלמנה לפי סעיף 7(ב)(1) סעיף 7, כשיש או כשהיו יתומי הנספה סמוכים על שולחנה;

(2) פי ששים מהתגמול המשתלם לאלמנה לפי סעיף 7(ב)(2) סעיף 7, כשאין ולא היה יתום של הנספה סמוך על שולחנה.

(ב) מחצית המענק לפי סעיף זה תשולם לאלמנה עם אישור בקשתה לכך, אך לא לפני הנישואין, והמחצית השניה תשולם לה כתום שנתיים לאחר הנישואין, ותחושב על בסיס סכום התגמול הנהוג בחודש האחרון של תקופת השנתיים.

(ג) הופקעו הנישואין השניים תוך עשר שנים ארבע עשרה שנים מיום שנתקיימו, על ידי מות בן הזוג, או בכל זמן שהוא כתוצאה מהליכים שהחלו בהם תוך עשר שנים ארבע עשרה שנים מיום שנתקיימו- ישולמו לאשה או לגבר, לפי הענין, מיום הפקעת הנישואין אותם תגמולים שהיו משתלמים להם אותה שעה לולא נישאו, ולא יהיו חייבים להחזיר את מענק הנישואין ששולם להם; היו יתום או יתומים סמוכים על שולחנם בתום התקופה של עשר שנים ארבע עשרה שנים, תוארך תקופה לארבע עשרה שנים לעשרים ואחת שנים.

מיום 7.2.1999

תיקון מס' 20

ס"ח תשנ"ט מס' 1701 מיום 7.2.1999 עמ' 80 (ה"ח 2787)

החלפת סעיף קטן 12א(ג)

הנוסח הקודם:

(ג) הופקעו הנישואין השניים תוך ארבע עשרה שנים מיום שנתקיימו, על ידי מות בן הזוג, או בכל זמן שהוא כתוצאה מהליכים שהחלו בהם תוך ארבע עשרה שנים מיום שנתקיימו- ישולמו לאשה או לגבר, לפי הענין, מיום הפקעת הנישואין אותם תגמולים שהיו משתלמים להם אותה שעה לולא נישאו, ולא יהיו חייבים להחזיר את מענק הנישואין ששולם להם; היו יתום או יתומים סמוכים על שולחנם בתום התקופה של ארבע עשרה שנים, תוארך תקופה לעשרים ואחת שנים.

מיום 1.3.2010

תיקון מס' 30

ס"ח תש"ע מס' 2216 מיום 3.12.2009 עמ' 252 (ה"ח 261)

ביטול סעיף 12א

הנוסח הקודם:

מענק לאלמנה שנישאה

12א. (א) אלמנה של נספה שנישאה – בטלה מיום נישואיה זכותה לתגמולים לפי חוק זה, פרט לזכות לפי סעיף 13; אולם רשאי קצין התגמולים להעניק לאלמנה כאמור, אם הגישה על כך בקשה עד תום ששה חדשים מיום נישואיה, מענק שלא יעלה על סכום שהוא –

(1) פי ששים מהתגמול המשתלם לאלמנה לפי סעיף 7, כשיש או כשהיו יתומי הנספה סמוכים על שולחנה;

(2) פי ששים מהתגמול המשתלם לאלמנה לפי סעיף 7, כשאין ולא היה יתום של הנספה סמוך על שולחנה.

(ב) מחצית המענק לפי סעיף זה תשולם לאלמנה עם אישור בקשתה לכך, אך לא לפני הנישואין, והמחצית השניה תשולם לה כתום שנתיים לאחר הנישואין, ותחושב על בסיס סכום התגמול הנהוג בחודש האחרון של תקופת השנתיים.

(ג) (1) פקעו הנישואין השניים, על ידי גירושין מבן הזוג – ישולמו לאלמנה, מיום פקיעת הנישואין אותם תגמולים שהיו משתלמים לה אותה שעה לולא נישאה, ולא תהיה חייבת להחזיר את מענק הנישואין ששולם לה;

(2) פקעו הנישואין השניים כתוצאה ממות בן הזוג בטרם מלאו לאלמנה 65 שנים, ישולמו לה, מיום פקיעת הנישואין, אותם תגמולים שהיו משתלמים לה אותה שעה לולא נישאה, ולא תהיה חייבת להחזיר את מענק הנישואין ששולם לה.

(ד) מענק נישואין לא ישולם לאלמנה אלא פעם אחת בלבד.

(תיקון מס' 30)  תש"ע-2009

13.  (בוטל).

מיום 1.1.1952

תיקון מס' 1

ס"ח תשי"ב מס' 106 מיום 22.8.1952 עמ' 289 (ה"ח 115)

החלפת סעיף 13

הנוסח הקודם:

תגמולים בעד יתומים כשהאלמנה נישאת לאחר

13. אלמנה של נספה שנישאה לאחר, ויתומי הנספה סמוכים על שולחנה – ישולם לה מיום נישואיה בעד היתומים הסמוכים על שולחנה תגמול חדשי כהפרש שבין התגמול החדשי שהייתה זכאית לו אלמלא נישאה ובין התגמול החדשי המגיע לאלמנה על פי סעיף 7(א).

 

מיום 1.4.1957

תיקון מס' 2

ס"ח תשי"ח מס' 261 מיום 14.8.1958 עמ' 174 (ה"ח 328)

החלפת סעיף קטן 13(ב)

הנוסח הקודם:

(ב) היו שני יתומים או יותר סמוכים על שולחנה —שיעור ההפרש שבין סכום התגמול החדשי שהיתה זכאית לו אלמלא נישאה ובין סכום השווה ל- 60% מהתגמול החדשי המגיע לאלמנה על פי סעיף 7(א).

מיום 24.1.1963

תיקון מס' 3

ס"ח תשכ"ג מס' 386 מיום 24.1.1963 עמ' 37 (ה"ח 511)

החלפת סעיף קטן 13(ב)

הנוסח הקודם:

(ב) היו שני יתומים או יותר סמוכים על שולחנה – שיעור התגמול המשתלם לאלמנה לפי פסקה (א), וליתום השני ולכל יתום נוסף הסמוכים על שולחנה, תוספת תגמול שהוא החלק השלישי מן ההפרש בין התגמול החדשי של אלמנה שיתום אחד בלבד סמוך על שולחנה לבין התגמול החדשי של אלמנה שאין יתומים בכלל סמוכים על שולחנה.

מיום 1.8.1965

תיקון מס' 4

ס"ח תשכ"ה מס' 466 מיום 1.8.1965 עמ' 296 (ה"ח 667)

(א) היה יתום סמוך על שולחנה - שיעור התגמול המגיע בעד יתום לפי סעיף 9(א) 40% מהשכר הקובע הנהוג אותה שעה לגבי מי שאינה משתלמת לו תוספת שכר בזכות בן-משפחה;

(ב) היו שני יתומים או יותר סמוכים על שולחנה – שיעור התגמול המשתלם לאלמנה לפי פסקה (א) בתוספת סכום השווה ל- 12% מהשכר הקובע הנהוג אותה שעה לגבי עובד מדינה שאינה משתלמת לו תוספת שכר בזכות בן זוגו, ושמשתלמת לו תוספת שכר בזכות ילדים שמספרם כמספר היתומים הסמוכים על שולחן האלמנה- בעד היתום השני ובעד כל יתום נוסף הסמוכים על שולחנה.

(ב) היו שני יתומים או יותר סמוכים על שולחנה- שיעור התגמול המשתלם לאלמנה לפי פסקה (א) בתוספת 12% מהשכר הקובע המשמש יסוד לתשלום התגמול האמור לכל יתום נוסף ליתום הראשון, ובלבד שלא יעלה התגמול על השכר הקובע הנהוג אותה שעה לגבי מי שמשתלמת לו תוספת שכר בזכות בן זוגו וילדיו שמספרם כמספר היתומים הסמוכים על שולחן האלמנה.

מיום 1.9.1971

תיקון מס' 8

ס"ח תשל"ג מס' 683 מיום 16.2.1973 עמ' 67 (ה"ח 1010)

(א) היה יתום סמוך על שולחנה - 40% 43% מהשכר הקובע הנהוג אותה שעה לגבי מי שאינה משתלמת לו תוספת שכר בזכות בן-משפחה;

מיום 1.4.1973

תיקון מס' 9

ס"ח תשל"ג מס' 712 מיום 3.8.1973 עמ' 253 (ה"ח 1082)

(א) היה יתום סמוך על שולחנה - 43% 50% מהשכר הקובע הנהוג אותה שעה לגבי מי שאינה משתלמת לו תוספת שכר בזכות בן-משפחה;

(ב) היו שני יתומים או יותר סמוכים על שולחנה- שיעור התגמול המשתלם לאלמנה לפי פסקה (א) בתוספת 12% 16% מהשכר הקובע המשמש יסוד לתשלום התגמול האמור לכל יתום נוסף ליתום הראשון, ובלבד שלא יעלה התגמול על השכר הקובע הנהוג אותה שעה לגבי מי שמשתלמת לו תוספת שכר בזכות בן זוגו וילדיו שמספרם כמספר היתומים הסמוכים על שולחן האלמנה.

מיום 1.4.1976

תיקון מס' 11

ס"ח תשל"ו מס' 799 מיום 27.2.1976 עמ' 120 (ה"ח 1196)

החלפת סעיף 13

הנוסח הקודם:

13. אלמנה של נספה שנישאה ויתומי הנספה סמוכים על שולחנה – ישולם לה בעד היתומים הסמוכים על שולחנה תגמול חדשי בשיעורים אלה:

(א) היה יתום סמוך על שולחנה - 50% מהשכר הקובע הנהוג אותה שעה לגבי מי שאינה משתלמת לו תוספת שכר בזכות בן-משפחה;

(ב) היו שני יתומים או יותר סמוכים על שולחנה- שיעור התגמול המשתלם לאלמנה לפי פסקה (א) בתוספת 16% מהשכר הקובע המשמש יסוד לתשלום התגמול האמור לכל יתום נוסף ליתום הראשון, ובלבד שלא יעלה התגמול על השכר הקובע הנהוג אותה שעה לגבי מי שמשתלמת לו תוספת שכר בזכות בן זוגו וילדיו שמספרם כמספר היתומים הסמוכים על שולחן האלמנה.

מיום 1.4.1977

תיקון מס' 13

ס"ח תש"ם מס' 981 מיום 7.8.1980 עמ' 191 (ה"ח 1427)

(1) היה יתום אחד סמוך על שולחנה – 60% מסך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד המדינה שדרגת משכורתו היא ט"ו ט"ז של הדירוג האחיד ושאינה משתלמת לו תוספת שכר בזכות בן משפחה;

(2) היו שני יתומים או יותר סמוכים על שולחנה – שיעור התגמול המשתלם לאלמנה לפי פסקה
(1) בתוספת של 24% מהתגמול האמור בעד כל יתום שלאחר הראשון, ובלבד שלא יעלה התגמול על סך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד המדינה שדרגת משכורתו היא ט"ו ט"ז של הדירוג האחיד ושאינה משתלמת לו תוספת שכר בזכות בן-משפחה.

מיום 1.4.1981

צו תשמ"ב-1981

ק"ת תשמ"ב מס' 4291 מיום 1.12.1981 עמ' 315

(1) היה יתום אחד סמוך על שולחנה – 60% 63% מסך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד המדינה שדרגת משכורתו היא ט"ז של הדירוג האחיד ושאינה משתלמת לו תוספת שכר בזכות בן משפחה;

מיום 1.2.1984

צו תשמ"ד-1984

ק"ת תשמ"ד מס' 4623 מיום 29.4.1984 עמ' 1395

(1) היה יתום אחד סמוך על שולחנה – 60% 67% מסך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד המדינה שדרגת משכורתו היא ט"ז י"ז של הדירוג האחיד ושאינה משתלמת לו תוספת שכר בזכות בן משפחה;

(2) היו שני יתומים או יותר סמוכים על שולחנה – שיעור התגמול המשתלם לאלמנה לפי פסקה
(1) בתוספת של 24% מהתגמול האמור בעד כל יתום שלאחר הראשון, ובלבד שלא יעלה התגמול על סך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד המדינה שדרגת משכורתו היא ט"ז של הדירוג האחיד י"ז של הדירוג האחיד ושאינה משתלמת לו תוספת שכר בזכות בן-משפחה.

מיום 1.2.1986

צו תשמ"ו-1986

ק"ת תשמ"ו מס' 4910 מיום 6.3.1986 עמ' 606

(1) היה יתום אחד סמוך על שולחנה – 60% 62% מסך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד המדינה שדרגת משכורתו היא י"ז י"ט 2 של הדירוג האחיד ושאינה משתלמת לו תוספת שכר בזכות בן משפחה;

(2) היו שני יתומים או יותר סמוכים על שולחנה – שיעור התגמול המשתלם לאלמנה לפי פסקה
(1) בתוספת של 24% מהתגמול האמור בעד כל יתום שלאחר הראשון, ובלבד שלא יעלה התגמול על סך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד המדינה שדרגת משכורתו היא י"ז של הדירוג האחיד י"ט 2 של הדירוג האחיד ושאינה משתלמת לו תוספת שכר בזכות בן-משפחה.

מיום 1.9.1986

צו תשמ"ז-1987

ק"ת תשמ"ז מס' 4998 מיום 19.1.1987 עמ' 327

(1) היה יתום אחד סמוך על שולחנה – 62% מסך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד המדינה שדרגת משכורתו היא י"ט 2 כ' של הדירוג האחיד ושאינה משתלמת לו תוספת שכר בזכות בן משפחה;

(2) היו שני יתומים או יותר סמוכים על שולחנה – שיעור התגמול המשתלם לאלמנה לפי פסקה
(1) בתוספת של 24% מהתגמול האמור בעד כל יתום שלאחר הראשון, ובלבד שלא יעלה התגמול על סך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד המדינה שדרגת משכורתו היא י"ט 2 של הדירוג האחיד כ' של הדירוג האחיד ושאינה משתלמת לו תוספת שכר בזכות בן-משפחה.

מיום 1.4.1987

צו (מס' 2) תשמ"ז-1987

ק"ת תשמ"ז מס' 5040 מיום 7.7.1987 עמ' 1074

(1) היה יתום אחד סמוך על שולחנה – 62% 61% מסך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד המדינה שדרגת משכורתו היא כ' כ"א של הדירוג האחיד ושאינה משתלמת לו תוספת שכר בזכות בן משפחה;

(2) היו שני יתומים או יותר סמוכים על שולחנה – שיעור התגמול המשתלם לאלמנה לפי פסקה
(1) בתוספת של 24% מהתגמול האמור בעד כל יתום שלאחר הראשון, ובלבד שלא יעלה התגמול על סך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד המדינה שדרגת משכורתו היא כ' של הדירוג האחיד כ"א של הדירוג האחיד ושאינה משתלמת לו תוספת שכר בזכות בן-משפחה.

מיום 1.10.1987

צו תשמ"ח-1987

ק"ת תשמ"ח מס' 5067 מיום 26.11.1987 עמ' 203

(1) היה יתום אחד סמוך על שולחנה – 61% 64% מסך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד המדינה שדרגת משכורתו היא כ' כ"א של הדירוג האחיד ושאינה משתלמת לו תוספת שכר בזכות בן משפחה;

(2) היו שני יתומים או יותר סמוכים על שולחנה – שיעור התגמול המשתלם לאלמנה לפי פסקה
(1) בתוספת של 24% מהתגמול האמור בעד כל יתום שלאחר הראשון, ובלבד שלא יעלה התגמול על סך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד המדינה שדרגת משכורתו היא כ' של הדירוג האחיד כ"א של הדירוג האחיד ושאינה משתלמת לו תוספת שכר בזכות בן-משפחה.

מיום 1.10.1988

צו תשמ"ט-1989

ק"ת תשמ"ט מס' 5174 מיום 28.3.1989 עמ' 606

(1) היה יתום אחד סמוך על שולחנה – 64% 65.2% מסך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד המדינה שדרגת משכורתו היא כ"א של הדירוג האחיד ושאינה משתלמת לו תוספת שכר בזכות בן משפחה;

מיום 2.4.1989

צו (מס' 2) תשמ"ט-1989

ק"ת תשמ"ט מס' 5207 מיום 3.8.1989 עמ' 1180

(1) היה יתום אחד סמוך על שולחנה – 65.2% 70.7% מסך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד המדינה שדרגת משכורתו היא כ"א של הדירוג האחיד ושאינה משתלמת לו תוספת שכר בזכות בן משפחה;

מיום 28.3.1991

צו תשנ"א-1991

ק"ת תשנ"א מס' 5343 מיום 28.3.1991 עמ' 463

(1) היה יתום אחד סמוך על שולחנה – 70.7% 71.5% מסך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד המדינה שדרגת משכורתו היא כ"א של הדירוג האחיד ושאינה משתלמת לו תוספת שכר בזכות בן משפחה;

מיום 1.4.1991

צו (מס' 2) תשנ"א-1991

ק"ת תשנ"א מס' 5362 מיום 12.6.1991 עמ' 931

(1) היה יתום אחד סמוך על שולחנה – 71.5% 73.2% מסך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד המדינה שדרגת משכורתו היא כ"א של הדירוג האחיד ושאינה משתלמת לו תוספת שכר בזכות בן משפחה;

מיום 1.10.1991

צו תשנ"ב-1992

ק"ת תשנ"ב מס' 5416 מיום 27.1.1992 עמ' 685

(1) היה יתום אחד סמוך על שולחנה – 73.2% 75.7% מסך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד המדינה שדרגת משכורתו היא כ"א של הדירוג האחיד ושאינה משתלמת לו תוספת שכר בזכות בן משפחה;

מיום 1.4.1994

צו תשנ"ה-1994

ק"ת תשנ"ה מס' 5632 מיום 17.10.1994 עמ' 242

(1) היה יתום אחד סמוך על שולחנה – 75.7% 77.1% מסך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד המדינה שדרגת משכורתו היא כ"א של הדירוג האחיד ושאינה משתלמת לו תוספת שכר בזכות בן משפחה 19 של הדירוג המינהלי;

(2) היו שני יתומים או יותר סמוכים על שולחנה – שיעור התגמול המשתלם לאלמנה לפי פסקה
(1) בתוספת של 24% מהתגמול האמור בעד כל יתום שלאחר הראשון, ובלבד שלא יעלה התגמול על סך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד המדינה שדרגת משכורתו היא כ"א של הדירוג האחיד 19 של הדירוג המינהלי ושאינה משתלמת לו תוספת שכר בזכות בן-משפחה.

מיום 1.10.1994

צו (מס' 2) תשנ"ה-1994

ק"ת תשנ"ה מס' 5644 מיום 15.12.1994 עמ' 405

(1) היה יתום אחד סמוך על שולחנה – 77.1% 85.3% מסך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד המדינה שדרגת משכורתו היא 19 של הדירוג המינהלי;

(2) היו שני יתומים או יותר סמוכים על שולחנה – שיעור התגמול המשתלם לאלמנה לפי פסקה
(1) בתוספת של 24% מהתגמול האמור בעד כל יתום שלאחר הראשון, ובלבד שלא יעלה התגמול על סך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד המדינה שדרגת משכורתו היא כ"א של הדירוג האחיד 19 של הדירוג המינהלי ושאינה משתלמת לו תוספת שכר בזכות בן-משפחה.

מיום 9.11.1994

תיקון מס' 18

ס"ח תשנ"ה מס' 1485 מיום 9.11.1994 עמ' 7 (ה"ח 2238)

(1) היה יתום אחד סמוך על שולחנה – 60% 77.1% מסך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד המדינה שדרגת משכורתו היא ט"ז של הדירוג האחיד 19 של הדירוג המינהלי ושאינה משתלמת לו תוספת שכר בזכות בן משפחה;

(2) היו שני יתומים או יותר סמוכים על שולחנה – שיעור התגמול המשתלם לאלמנה לפי פסקה
(1) בתוספת של 24% מהתגמול האמור בעד כל יתום שלאחר הראשון, ובלבד שלא יעלה התגמול על סך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד המדינה שדרגת משכורתו היא ט"ז של הדירוג האחיד  19 של הדירוג המינהלי ושאינה משתלמת לו תוספת שכר בזכות בן-משפחה.

מיום 1.4.1995

תק' (מס' 3) תשנ"ה-1995

ק"ת תשנ"ה מס' 5686 מיום 22.6.1995 עמ' 1552

(1) היה יתום אחד סמוך על שולחנה – 77.1% 87.6% מסך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד המדינה שדרגת משכורתו היא 19 של הדירוג המינהלי ושאינה משתלמת לו תוספת שכר בזכות בן משפחה;

(2) היו שני יתומים או יותר סמוכים על שולחנה – שיעור התגמול המשתלם לאלמנה לפי פסקה
(1) בתוספת של 24% מהתגמול האמור בעד כל יתום שלאחר הראשון, ובלבד שלא יעלה התגמול על סך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד המדינה שדרגת משכורתו היא כ"א של הדירוג האחיד  19 של הדירוג המינהלי ושאינה משתלמת לו תוספת שכר בזכות בן-משפחה.

מיום 1.10.1996

צו תשנ"ז-1997

ק"ת תשנ"ז מס' 5826 מיום 1.5.1997 עמ' 603

(1) היה יתום אחד סמוך על שולחנה – 87.6% 91.4% מסך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד המדינה שדרגת משכורתו היא כ"א של הדירוג האחיד 19 של הדירוג המינהלי ושאינה משתלמת לו תוספת שכר בזכות בן משפחה;

(2) היו שני יתומים או יותר סמוכים על שולחנה – שיעור התגמול המשתלם לאלמנה לפי פסקה
(1) בתוספת של 24% מהתגמול האמור בעד כל יתום שלאחר הראשון, ובלבד שלא יעלה התגמול על סך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד המדינה שדרגת משכורתו היא ט"ז של הדירוג האחיד  19 של הדירוג המינהלי ושאינה משתלמת לו תוספת שכר בזכות בן-משפחה.

מיום 1.4.1997

צו (מס' 2) תשנ"ז-1997

ק"ת תשנ"ז מס' 5848 מיום 26.8.1997 עמ' 1099

(1) היה יתום אחד סמוך על שולחנה – 91.4% 92.3% מסך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד המדינה שדרגת משכורתו היא 19 של הדירוג המינהלי ושאינה משתלמת לו תוספת שכר בזכות בן משפחה;

(2) היו שני יתומים או יותר סמוכים על שולחנה – שיעור התגמול המשתלם לאלמנה לפי פסקה
(1) בתוספת של 24% מהתגמול האמור בעד כל יתום שלאחר הראשון, ובלבד שלא יעלה התגמול על סך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד המדינה שדרגת משכורתו היא כ"א של הדירוג האחיד  19 של הדירוג המינהלי ושאינה משתלמת לו תוספת שכר בזכות בן-משפחה.

מיום 1.10.1998

צו תשנ"ט-1999

ק"ת תשנ"ט מס' 5959 מיום 11.3.1999 עמ' 487

(1) היה יתום אחד סמוך על שולחנה – 92.3% 94.3% מסך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד המדינה שדרגת משכורתו היא 19 של הדירוג המינהלי ושאינה משתלמת לו תוספת שכר בזכות בן משפחה;

מיום 1.10.1999

צו תש"ס-2000

ק"ת תש"ס מס' 6053 מיום 3.9.2000 עמ' 860

(1) היה יתום אחד סמוך על שולחנה – 94.3% 97.5% מסך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד המדינה שדרגת משכורתו היא 19 של הדירוג המינהלי ושאינה משתלמת לו תוספת שכר בזכות בן משפחה;

מיום 1.4.2000

צו תשס"א-2001

ק"ת תשס"א מס' 6104 מיום 10.5.2001 עמ' 782

(1) היה יתום אחד סמוך על שולחנה – 97.5% 100.4% מסך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד המדינה שדרגת משכורתו היא 19 של הדירוג המינהלי ושאינה משתלמת לו תוספת שכר בזכות בן משפחה;

מיום 1.4.2001

תק' תשס"ג-2002

ק"ת תשס"ג מס' 6204 מיום 24.10.2002 עמ' 98

(1) היה יתום אחד סמוך על שולחנה – 100.4% 106.9% מסך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד המדינה שדרגת משכורתו היא 19 של הדירוג המינהלי ושאינה משתלמת לו תוספת שכר בזכות בן משפחה;

מיום 1.10.2006 עד יום 31.12.2006

הוראת שעה תשס"ח-2008

ק"ת תשס"ח מס' 6681 מיום 16.6.2008 עמ' 1010

(1) היה יתום אחד סמוך על שולחנה – 106.9% 107.8% מסך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד המדינה שדרגת משכורתו היא 19 של הדירוג המינהלי ושאינה משתלמת לו תוספת שכר בזכות בן משפחה;

מיום 1.1.2007

צו תשס"ח-2008

ק"ת תשס"ח מס' 6681 מיום 16.6.2008 עמ' 1010

(1) היה יתום אחד סמוך על שולחנה – 107.8% 109.6% מסך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד המדינה שדרגת משכורתו היא 19 של הדירוג המינהלי ושאינה משתלמת לו תוספת שכר בזכות בן משפחה;

מיום 1.8.2008

תיקון מס' 29

ס"ח תשס"ח מס' 2170 מיום 29.7.2008 עמ' 684 (ה"ח 212)

(2) היו שני יתומים או יותר סמוכים על שולחנה – שיעור התגמול המשתלם לאלמנה לפי פסקה
(1) בתוספת של 24% מהתגמול האמור בעד כל יתום שלאחר הראשון, ובלבד שלא יעלה התגמול על סך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד המדינה שדרגת משכורתו היא 19 של הדירוג המינהלי ושאינה משתלמת לו תוספת שכר בזכות בן-משפחה.

מיום 1.10.2007 עד יום 31.3.2008

הוראת שעה תשס"ט-2008

ק"ת תשס"ט מס' 6719 מיום 27.10.2008 עמ' 51

(1) היה יתום אחד סמוך על שולחנה – 109.6% 110.1% מסך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד המדינה שדרגת משכורתו היא 19 של הדירוג המינהלי ושאינה משתלמת לו תוספת שכר בזכות בן משפחה;

מיום 1.4.2008 (בוטל)

צו תשס"ט-2008

ק"ת תשס"ט מס' 6719 מיום 27.10.2008 עמ' 51

ביטול

ק"ת תשס"ט מס' 6786 מיום 24.6.2009 עמ' 1026

(1) היה יתום אחד סמוך על שולחנה – 110.1% 111.3% מסך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד המדינה שדרגת משכורתו היא 19 של הדירוג המינהלי ושאינה משתלמת לו תוספת שכר בזכות בן משפחה;

מיום 1.4.2008 (בוטל)

צו (מס' 2) תשס"ט-2009

ק"ת תשס"ט מס' 6786 מיום 24.6.2009 עמ' 1026

ביטול

ק"ת תשס"ט מס' 6804 מיום 18.8.2009 עמ' 1230

(1) היה יתום אחד סמוך על שולחנה – 110.1% 112.9% מסך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד המדינה שדרגת משכורתו היא 19 של הדירוג המינהלי, ושאין משתלמת לו תוספת שכר בזכות בן משפחה;

מיום 1.10.2008

צו (מס' 3) תשס"ט-2009

ק"ת תשס"ט מס' 6804 מיום 18.8.2009 עמ' 1230

(1) היה יתום אחד סמוך על שולחנה – 110.1% 116.3% מסך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד המדינה שדרגת משכורתו היא 19 של הדירוג המינהלי, ושאין משתלמת לו תוספת שכר בזכות בן משפחה;

מיום 1.3.2010

תיקון מס' 30

ס"ח תש"ע מס' 2216 מיום 3.12.2009 עמ' 252 (ה"ח 261)

ביטול סעיף 13

הנוסח הקודם:

תגמולים בעד יתומים כשהאלמנה נישאה

13. אלמנה של נספה שנישאה ויתומי הנספה סמוכים על שולחנה – ישולם לה בעד היתומים הסמוכים על שולחנה תגמול חדשי בשיעורים אלה:

(1) היה יתום אחד סמוך על שולחנה – 116.3% מסך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד המדינה שדרגת משכורתו היא 19 של הדירוג המינהלי, ושאין משתלמת לו תוספת שכר בזכות בן משפחה;

(2) היו שני יתומים או יותר סמוכים על שולחנה – שיעור התגמול המשתלם לאלמנה לפי פסקה (1) בתוספת של 24% מהתגמול האמור בעד כל יתום שלאחר הראשון.

דין גרושה הזכאית למזונות  (תיקון מס' 2)  תשי"ח-1958 (תיקון מס' 35) תשע"ד-2013

13א.  (א)  הניח נספה אשה שנתגרש ממנה, יהיה דינה לענין קבלת תגמול לפי חוק זה, כדין אלמנה, כל עוד לא נישאה שנית ואם נתמלאו אלה:

(1)   היא היתה במות הנספה בת 40 שנה או מעלה או היא אם ליתום של הנספה;

(2)   הנספה היה חייב במותו במזונותיה של האשה על פי פסק דין של בית משפט או של בית דין מוסמך או על פי הסכם בכתב;

אולם היה סכום המזונות החדשי שהנספה היה חייב לשלם לגרושה כאמור קטן מחלקה האישי בתגמולים, יוקטן התגמול החדשי בהפרש בין סכום המזונות החדשי ובין החלק האישי; לעניין סעיף קטן זה, "חלק אישי בתגמולים" –

(1)   לגבי אלמנה שיתומי הנספה סמוכים על שולחנה – שיעור התגמול המגיע לאלמנה על פי סעיף 7;

(2)   לגבי מקבל אחר – התגמול החודשי המגיע לו.

          (ב)  חל שינוי ניכר בשכר הקובע מאז נקבעה זכות הגרושה לתגמול, רשאי קצין התגמולים לשנות את שיעור התגמול לטובתה לפי חישובים ונימוקים שבית המשפט היה רשאי לעשות זאת לגבי מזונותיה, אילולא מות הנספה.

(תיקון מס' 3) תשכ"ג-1963

          (ג)   כל עוד אשה אינה זכאית לכל תגמול לפי הסעיפים הקטנים (א) או (ב) מחמת האמור בסעיף 9(ג), ישולמו לה התגמולים החדשיים שהיו משתלמים לה לפי אותם הסעיפים הקטנים כאילו הגיעה אותה שעה לגיל 40 שנה.

מיום 1.4.1957

תיקון מס' 2

ס"ח תשי"ח מס' 261 מיום 14.8.1958 עמ' 174 (ה"ח 328)

הוספת סעיף 13א

מיום 24.1.1963

תיקון מס' 3

ס"ח תשכ"ג מס' 386 מיום 24.1.1963 עמ' 38 (ה"ח 511)

הוספת סעיף קטן 13א(ג)

מיום 1.1.2014

תיקון מס' 35

ס"ח תשע"ד מס' 2424 מיום 26.12.2013 עמ' 186 (ה"ח 693)

(א) הניח נספה אשה שנתגרש ממנה, יהיה דינה לענין קבלת תגמול לפי חוק זה, כדין אלמנה, כל עוד לא נישאה שנית ואם נתמלאו אלה:

(1) היא היתה במות הנספה בת 40 שנה או מעלה או היא אם ליתום של הנספה;

(2) הנספה היה חייב במותו במזונותיה של האשה על פי פסק דין של בית משפט או של בית דין מוסמך או על פי הסכם בכתב;

אולם היה סכום המזונות החדשי שהנספה היה חייב לשלם לגרושה כאמור קטן מחלקה האישי בתגמולים כמשמעותו בסעיף 30(ו), יוקטן התגמול החדשי בהפרש בין סכום המזונות החדשי ובין החלק האישי. לעניין סעיף קטן זה, "חלק אישי בתגמולים" –

(1) לגבי אלמנה שיתומי הנספה סמוכים על שולחנה – שיעור התגמול המגיע לאלמנה על פי סעיף 7;

(2) לגבי מקבל אחר – התגמול החודשי המגיע לו.

דין גרושה שיש אתה יתומים של הנספה (תיקון מס' 2)  תשי"ח-1958

13ב.  הניח נספה אשה שנתגרש ממנה והיא אינה זכאית לתגמול לפי סעיף 13א, אך יתומים של הנספה סמוכים על שולחנה, ישולם לאשה בעד היתומים האמורים תגמול חדשי כזה:

(תיקון מס' 4)  תשכ"ה-1965 (תיקון מס' 30) תש"ע-2009 צו תשע"ז-2017

(1)   היה יתום אחד סמוך על שולחנה – 141.7% מסך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד המדינה שדרגת משכורתו היא 19 של הדירוג המינהלי ושאינה משתלמת לו תוספת שכר בזכות בן משפחה;

(תיקון מס' 3)  תשכ"ג-1963 (תיקון מס' 4)  תשכ"ה-1965 (תיקון מס' 30)  תש"ע-2009

(2)   היו שני יתומים או יותר סמוכים על שולחנה – שיעור התגמול המשתלם לאישה לפי פסקה (1) בתוספת של 24% מהתגמול האמור בעד כל יתום שלאחר הראשון.

מיום 1.4.1957

תיקון מס' 2

ס"ח תשי"ח מס' 261 מיום 14.8.1958 עמ' 175 (ה"ח 328)

הוספת סעיף 13ב

מיום 24.1.1963

תיקון מס' 3

ס"ח תשכ"ג מס' 386 מיום 24.1.1963 עמ' 38 (ה"ח 511)

החלפת פסקה 13ב(2)

הנוסח הקודם:

(2) היו שני יתומים או יותר סמוכים על שולחנה – התגמול המגיע לפי פסקה (1), וכן ליתום השני ולכל יתום נוסף הסמוכים על שולחנה- החלק השלישי מן ההפרש בין התגמול החדשי של אלמנה שיתום אחד בלבד סמוך על שולחנה לבין התגמול החדשי של אלמנה שאין יתומים בכלל סמוכים על שולחנה.

מיום 1.8.1965

תיקון מס' 4

ס"ח תשכ"ה מס' 466 מיום 1.8.1965 עמ' 297 (ה"ח 667)

13ב. הניח נספה אשה שנתגרש ממנה והיא אינה זכאית לתגמול לפי סעיף 13א, אך יתומים של הנספה סמוכים על שולחנה, ישולם לאשה בעד היתומים האמורים תגמול חדשי כזה:

(1) היה יתום אחד סמוך על שולחנה – התגמול המגיע בעד היתום לפי סעיף 9(א) 13(א);

(2) היו שני יתומים או יותר סמוכים על שולחנה- שיעור התגמול המשתלם לאשה לפי פסקה (1), בתוספת סכום השווה ל- 12% מהשכר הקובע הנהוג אותה שעה לגבי עובד מדינה שאינה משתלמת לו תוספת שכר בזכות בן-זוגו, ושמשתלמת לו תוספת שכר בזכות ילדים שמספרם כמספר היתומים הסמוכים על שולחן האשה- בעד היתום השני ובעד כל יתום נוסף הסמוכים על שולחנה שיעור התגמול האמור בסעיף 13(ב).

מיום 1.3.2010

תיקון מס' 30

ס"ח תש"ע מס' 2216 מיום 3.12.2009 עמ' 252 (ה"ח 261)

13ב. הניח נספה אשה שנתגרש ממנה והיא אינה זכאית לתגמול לפי סעיף 13א, אך יתומים של הנספה סמוכים על שולחנה, ישולם לאשה בעד היתומים האמורים תגמול חדשי כזה:

(1) היה יתום אחד סמוך על שולחנה – התגמול המגיע בעד היתום לפי סעיף 13(א) 116.3% מסך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד המדינה שדרגת משכורתו היא 19 של הדירוג המינהלי ושאינה משתלמת לו תוספת שכר בזכות בן משפחה;

(2) היו שני יתומים או יותר סמוכים על שולחנה – שיעור התגמול האמור בסעיף 13(ב) שיעור התגמול המשתלם לאישה לפי פסקה (1) בתוספת של 24% מהתגמול האמור בעד כל יתום שלאחר הראשון.

[מיום 1.10.2009 עד יום 31.3.2010]

הוראת שעה תשע"ב-2012

ק"ת תשע"ב מס' 7091 מיום 16.2.2012 עמ' 785

(1) היה יתום אחד סמוך על שולחנה – 116.3% 116.9% מסך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד המדינה שדרגת משכורתו היא 19 של הדירוג המינהלי ושאינה משתלמת לו תוספת שכר בזכות בן משפחה;

מיום 1.4.2010 עד יום 30.9.2010

הוראת שעה תשע"ב-2012

ק"ת תשע"ב מס' 7091 מיום 16.2.2012 עמ' 785

(1) היה יתום אחד סמוך על שולחנה – 116.9% 118.1% מסך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד המדינה שדרגת משכורתו היא 19 של הדירוג המינהלי ושאינה משתלמת לו תוספת שכר בזכות בן משפחה;

מיום 1.10.2010 עד יום 31.3.2011

הוראת שעה תשע"ב-2012

ק"ת תשע"ב מס' 7091 מיום 16.2.2012 עמ' 785

(1) היה יתום אחד סמוך על שולחנה – 118.1% 121.5% מסך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד המדינה שדרגת משכורתו היא 19 של הדירוג המינהלי ושאינה משתלמת לו תוספת שכר בזכות בן משפחה;

מיום 1.4.2011

צו תשע"ב-2012

ק"ת תשע"ב מס' 7091 מיום 16.2.2012 עמ' 786

(1) היה יתום אחד סמוך על שולחנה – 121.5% 124.0% מסך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד המדינה שדרגת משכורתו היא 19 של הדירוג המינהלי ושאינה משתלמת לו תוספת שכר בזכות בן משפחה;

מיום 1.10.2011

צו (מס' 2) תשע"ב-2012

ק"ת תשע"ב מס' 7148 מיום 31.7.2012 עמ' 1538

(1) היה יתום אחד סמוך על שולחנה – 124.0% 129.2% מסך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד המדינה שדרגת משכורתו היא 19 של הדירוג המינהלי ושאינה משתלמת לו תוספת שכר בזכות בן משפחה;

מיום 1.10.2012 עד יום 31.3.2013

הוראת שעה תשע"ג-2013

ק"ת תשע"ג מס' 7282 מיום 21.8.2013 עמ' 1611

(1) היה יתום אחד סמוך על שולחנה – 129.2% 131.1% מסך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד המדינה שדרגת משכורתו היא 19 של הדירוג המינהלי ושאינה משתלמת לו תוספת שכר בזכות בן משפחה;

מיום 1.4.2013

צו תשע"ג-2013

ק"ת תשע"ג מס' 7282 מיום 21.8.2013 עמ' 1611

(1) היה יתום אחד סמוך על שולחנה – 131.1% 132.8% מסך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד המדינה שדרגת משכורתו היא 19 של הדירוג המינהלי ושאינה משתלמת לו תוספת שכר בזכות בן משפחה;

מיום 1.10.2013

צו תשע"ד-2014

ק"ת תשע"ד מס' 7411 מיום 20.8.2014 עמ' 1662

(1) היה יתום אחד סמוך על שולחנה – 132.8% 135.2% מסך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד המדינה שדרגת משכורתו היא 19 של הדירוג המינהלי ושאינה משתלמת לו תוספת שכר בזכות בן משפחה;

מיום 1.10.2014 עד יום 31.3.2015

הוראת שעה תשע"ו-2015

ק"ת תשע"ו מס' 7566 מיום 29.10.2015 עמ' 113

(1) היה יתום אחד סמוך על שולחנה – 135.2% 135.9% מסך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד המדינה שדרגת משכורתו היא 19 של הדירוג המינהלי ושאינה משתלמת לו תוספת שכר בזכות בן משפחה;

מיום 1.4.2015

צו תשע"ו-2015

ק"ת תשע"ו מס' 7566 מיום 29.10.2015 עמ' 113

(1) היה יתום אחד סמוך על שולחנה – 135.2% 138.7% מסך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד המדינה שדרגת משכורתו היא 19 של הדירוג המינהלי ושאינה משתלמת לו תוספת שכר בזכות בן משפחה;

מיום 1.10.2015 עד יום 31.3.2016

הוראת שעה תשע"ז-2017

ק"ת תשע"ז מס' 7784 מיום 28.2.2016 עמ' 773

(1) היה יתום אחד סמוך על שולחנה – 138.7% 140.1% מסך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד המדינה שדרגת משכורתו היא 19 של הדירוג המינהלי ושאינה משתלמת לו תוספת שכר בזכות בן משפחה;

מיום 1.4.2016

צו תשע"ז-2017

ק"ת תשע"ז מס' 7784 מיום 28.2.2016 עמ' 773

(1) היה יתום אחד סמוך על שולחנה – 138.7% 141.7% מסך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד המדינה שדרגת משכורתו היא 19 של הדירוג המינהלי ושאינה משתלמת לו תוספת שכר בזכות בן משפחה;

אשה שעזבה את הנספה (תיקון מס' 2)  תשי"ח-1958

13ג.   נספה שאשתו עזבה אותו מרצונה ונקבע בפסק דין של בית משפט או של בית דין מוסמך כי אינה זכאית למזונות מהנספה – דינה לענין חוק זה כדין גרושה.

מיום 1.4.1957

תיקון מס' 2

ס"ח תשי"ח מס' 261 מיום 14.8.1958 עמ' 175 (ה"ח 328)

הוספת סעיף 13ג

פרק שלישי: הענקות אחרות

תוספת לתקופת הריון והענקה מיוחדת בקשר ללידה (תיקון מס' 1) תשי"ב-1952

14.  היתה אלמנתו של נספה הרה ביום מותו, ישולמו לה –

(1)   מתחילת החודש השביעי להריונה עד תום ההריון – נוסף על תגמוליה תוספת חדשית של שליש מאותם תגמולים;

(2)   מענק מיוחד בשיעור של שלושה תגמולים המגיעים לאלמנה לפי סעיף 7(א), שישולם לה ככל האפשר בשני שיעורים, אחד בתקופת הריונה והשני סמוך ללידה.

מיום 1.1.1952

תיקון מס' 1

ס"ח תשי"ב מס' 106 מיום 22.8.1952 עמ' 290 (ה"ח 115)

החלפת סעיף 14

הנוסח הקודם:

הענקה מיוחדת בקשר ללידה

14. היתה אלמנתו של נספה הרה ביום מותו – תשולם לה לאחר החודש הששי להריונה הענקה מיוחדת בסך שלושים לירות; סך זה ישולם לה ככל האפשר בשני שיעורים, אחד בתקופת הריונה והשני סמוך ללידה.

מענק מיוחד לאלמנה בעת התאלמנותה (תיקון מס' 11) תשל"ו-1976 (תיקון מס' 18) תשנ"ה-1994

14א.  (א)  לאלמנת נספה ישולם, בנוסף לתגמוליה, מענק למימון הוצאות מיוחדות כתוצאה מהתאלמנותה, בסכום של 2,142 שקלים חדשים.

(תיקון מס' 18) תשנ"ה-1994

          (ב)  סכום כל מענק לפי סעיף זה יהיה צמוד למדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

מיום 1.8.1974

תיקון מס' 11

ס"ח תשל"ו מס' 799 מיום 27.2.1976 עמ' 121 (ה"ח 1196)

הוספת סעיף 14א

מיום 9.11.1994

תיקון מס' 18

ס"ח תשנ"ה מס' 1485 מיום 9.11.1994 עמ' 7 (ה"ח 2238)

14א. (א) לאמנת נספה ישולם, בנוסף לתגמוליה, מענק למימון הוצאות מיוחדת כתוצאה מהתאלמנותה, כמפורט להלן:

(1) 5,000 לירות- לאלמנה שאין יתום של הנספה סמוך על שולחנה;

(2) 10,000 לירות- לאלמנה שלפחות יתום אחד של הנספה סמוך על שולחנה.

בסכום של 2,142 שקלים חדשים.

(ב) סכום כל מענק לפי סעיף זה יהיה צמוד למדד כמשמעותו בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח- 1968 למדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

מענק מיוחד (תיקון מס' 18) תשנ"ה-1994 (תיקון מס' 23) תשס"א-2001

14ב.  לאלמנה של נספה ישולם אחת לשבע שנים, מתום השנה השביעית להתאלמנותה, בנוסף לתגמוליה, מענק מיוחד בשיעור הקבוע בסעיף 14א.

מיום 9.11.1994

תיקון מס' 18

ס"ח תשנ"ה מס' 1485 מיום 9.11.1994 עמ' 7 (ה"ח 2238)

הוספת סעיף 14ב

מיום 1.1.2001

תיקון מס' 23

ס"ח תשס"א מס' 1772 מיום 10.1.2001 עמ' 121 (ה"ח 2947, ה"ח 2950)

14ב. לאלמנה של נספה ישולם בתום 7 שנים אחת לשבע שנים, מתום השנה השביעית להתאלמנותה, בנוסף לתגמוליה, מענק מיוחד בשיעור הקבוע בסעיף 14א.

ביטוח מפני מחלה

15.  (א)  כל בן משפחה של נספה, המקבל תגמולים או שבעדו מקבלים תגמולים, יהיה מבוטח מפני מחלה.

          (ב)  בן משפחה כאמור המבוטח מפני מחלה לפי תנאים שאושרו על ידי קצין תגמולים, ישתתף אוצר המדינה בהוצאות הביטוח בסכום שייקבע בתקנות.

          (ג)   בן משפחה שאיננו מבוטח כאמור, יבוטח מפני מחלה על ידי קצין תגמולים; וקצין התגמולים יהיה רשאי לנכות מהתגמול החדשי המגיע למבוטח, או בעדו, את ההפרש בין כל הוצאות הביטוח ובין הסכום שנקבע בתקנות כסכום השתתפותו של אוצר המדינה בהוצאות הביטוח.

(תיקון מס' 13) תש"ם-1980

          (ד)  (בוטל).

מיום 1.9.1961

תיקון מס' 3

ס"ח תשכ"ג מס' 386 מיום 24.1.1963 עמ' 38 (ה"ח 511)

הוספת סעיף קטן 15(ד)

מיום 7.8.1980

תיקון מס' 13

ס"ח תש"ם מס' 981 מיום 7.8.1980 עמ' 191 (ה"ח 1427)

ביטול סעיף קטן 15(ד)

הנוסח הקודם:

(ד) הורה של נספה ואלמנתו שאינם זכאים לתגמולים, מחמת גילם או שיעור הכנסותיהם, חייב קצין תגמולים, לפי בקשתם, לבטחם מפני מחלה, לפי האמור בסעיף קטן (ב).

(תיקון מס' 35) תשע"ד-2013

פרק שלישי1: הטבות

מיום 1.1.2014

תיקון מס' 35

ס"ח תשע"ד מס' 2424 מיום 26.12.2013 עמ' 186 (ה"ח 693)

הוספת פרק שלישי1

הטבות והיקפן (תיקון מס' 35) תשע"ד-2013

15א.  (א)  בפרק זה –

          "האזור" – יהודה והשומרון;

          "עובד סוציאלי" – כהגדרתו בחוק העובדים הסוציאליים, התשנ"ו-1996.

          (ב)  שר הביטחון יקבע את התנאים למתן הטבה לפי חוק זה, לרבות לעניין הוכחת התנאים לנתינתה, וכן את היקף ההטבה, שיעורה, דרך הגשת הבקשה לקבלתה ואופן נתינתה, ואם קבע כי ההטבה תינתן בדרך של מתן סיוע כספי – אם תשולם בסכום חד-פעמי או בשיעורים.

          (ג)   (1)   סכומי ההטבות הניתנות בדרך של מתן סיוע כספי לפי פרק זה יעודכנו ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד החדש לעומת המדד הבסיסי; לעניין זה –

"המדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

"המדד הבסיסי" – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון הקודם;

"המדד החדש" – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון;

(2)   על אף האמור בפסקה (1), שר הביטחון, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע לגבי הטבה מסוימת דרך עדכון אחרת;

(3)   לעניין עדכון הטבות יחולו הוראות אלה:

(א)   סכום הטבה שכלל לאחר העדכון אגורות, יעוגל לשקל הקרוב כלפי מעלה;

(ב)   סכומי ההטבות המעודכנים יפורסמו באתר האינטרנט של האגף וברשומות[1].

          (ד)  (1)   הטבה לפי פרק זה תשולם או תינתן לפי סעיפים 15ב עד 15ו ו-15ח רק למי שקצין תגמולים אישר לו את ההטבה כמפורט בסעיפים האמורים, לאחר שמצא כי התקיימו לגביו כל התנאים שנקבעו לפי חוק זה;

(2)   הטבה לפי סעיף 15ז תשולם או תינתן רק למי שעובד סוציאלי אישר לו את ההטבה כמפורט בסעיף האמור, לאחר שמצא כי התקיימו לגביו כל התנאים שנקבעו לפי חוק זה;

(3)   התובע הטבה לפי סעיפים 15ב עד 15ו ו-15ח יגיש בקשה לקצין תגמולים, והתובע הטבה לפי סעיף 15ז יגיש בקשה לעובד האגף שהוא עובד סוציאלי.

          (ה)  (1)   שר הביטחון רשאי לקבוע, לגבי מי שאינו תושב ישראל –

(א)   כי הטבות מסוימות לא יינתנו לו אף אם התקיימו לגביו כל שאר התנאים לקבלת ההטבה;

(ב)   כי הטבות מסוימות יינתנו לו בתנאים שקבע;

(2)   בסעיף קטן זה, "תושב ישראל" – מי שהתגורר בישראל או באזור 183 ימים לפחות, ב-12 החודשים שקדמו למועד שבו התמלאו התנאים לקבלת ההטבה המבוקשת על ידו.

          (ו)   (1)   שכול ששכל יותר מילד אחד, אלמנה שהיא גם שכולה, ואלמנה שהתאלמנה יותר מפעם אחת מבן זוג שהוא נספה, יהיו זכאים לכפל הטבה, אלא אם כן קבע שר הביטחון בתקנות במפורש אחרת;

(2)   שר הביטחון יקבע הוראות לעניין אופן מתן ההטבה הנוספת.

          (ז)   ערעור על החלטה של קצין תגמולים לפי פרק זה יהיה כאמור בסעיף 25; לעניין זה, החלטה של ראש אגף משפחות והנצחה דינה כהחלטה של קצין תגמולים.

מיום 1.1.2014

תיקון מס' 35

ס"ח תשע"ד מס' 2424 מיום 26.12.2013 עמ' 186 (ה"ח 693)

הוספת סעיף 15א

הטבות לשיקום תעסוקתי (תיקון מס' 35) תשע"ד-2013 הודעה תשע"ה-2015

15ב.  (א)  בסעיף זה –

          "יתום" – יתום שטרם מלאו לו 21 שנה ביום שהתייתם וטרם מלאו לו 30 שנה ביום שהגיש את בקשתו ובתנאי שלא ניתן לו בעבר סיוע לרכישת מקצוע או השכלה כללית או מקצועית לפי סעיף 33(א)(1א);

          "עסק" – עסק בבעלות מלאה או חלקית של מבקש ההטבה, הכול כפי שקבע שר הביטחון.

          (ב)  לעניין סעיף זה, יראו בני זוג שכולים המקיימים תא משפחתי אחד והמבקשים סיוע לצורך עסק אחד, כשכול אחד.

          (ג)   (1)   קצין תגמולים רשאי, בכפוף לתקנות לפי סעיף 15א, לאשר הטבה לשיקום תעסוקתי כמפורט בסעיפים קטנים (ד) עד (י);

(2)   סיוע לפי סעיפים קטנים (ז) עד (י) יינתן במקום הסיוע המפורט בסעיף 15ג.

          (ד)  להקמת עסק ראשון לתעסוקה ולפרנסה – מלווה חד-פעמי כמפורט בפסקאות (1) עד (3):

(1)   לשכול – בסכום שלא יעלה על 107,127 שקלים חדשים;

(2)   לאלמנה – בסכום שלא יעלה על 104,699 שקלים חדשים;

(3)   ליתום – בסכום שלא יעלה על 18,770 שקלים חדשים.

          (ה)  לביסוס או להשלמה של עסק קיים המשמש לתעסוקה ולפרנסה, מלווה כמפורט בפסקאות (1) עד (3):

(1)   לשכול – בסכום שלא יעלה על 22,387 שקלים חדשים;

(2)   לאלמנה – בסכום שלא יעלה על 22,387 שקלים חדשים;

(3)   ליתום – לביסוס העסק, בסכום שלא יעלה על 11,138 שקלים חדשים.

          (ו)   לשיקום תעסוקתי של יתום – מלווה בסכום שלא יעלה על 5,570 שקלים חדשים.

          (ז)   לרכישת רכב מסחרי ראשון המשמש את העסק, לשכול, לאלמנה וליתום – מענק חד-פעמי בסכום של 65,362 שקלים חדשים.

          (ח)  להחלפת רכב מסחרי המשמש את העסק, לשכול ולאלמנה – מענק אחת לחמש שנים בסכום של 65,362 שקלים חדשים.

          (ט)  לרכישת רכב ראשון המשמש ללימוד הוראת נהיגה, לשכול, לאלמנה וליתום – מענק חד-פעמי בסכום של 41,557 שקלים חדשים.

          (י)   להחלפת רכב המשמש ללימוד הוראת נהיגה אחת לשלוש שנים, לשכול ולאלמנה – מענק בסכום של 41,557 שקלים חדשים.

מיום 1.1.2014

תיקון מס' 35

ס"ח תשע"ד מס' 2424 מיום 26.12.2013 עמ' 188 (ה"ח 693)

הוספת סעיף 15ב

מיום 1.1.2015

הודעה תשע"ה-2015

י"פ תשע"ה מס' 7014 מיום 31.3.2015 עמ' 4494

(ד) להקמת עסק ראשון לתעסוקה ולפרנסה – מלווה חד-פעמי כמפורט בפסקאות (1) עד (3):

(1) לשכול – בסכום שלא יעלה על 105,420 107,127 שקלים חדשים;

(2) לאלמנה – בסכום שלא יעלה על 103,030 104,699 שקלים חדשים;

(3) ליתום – בסכום שלא יעלה על 18,470 18,770 שקלים חדשים.

(ה) לביסוס או להשלמה של עסק קיים המשמש לתעסוקה ולפרנסה, מלווה כמפורט בפסקאות (1) עד (3):

(1) לשכול – בסכום שלא יעלה על 22,030 22,387 שקלים חדשים;

(2) לאלמנה – בסכום שלא יעלה על 22,030 22,387 שקלים חדשים;

(3) ליתום – לביסוס העסק, בסכום שלא יעלה על 10,960 11,138 שקלים חדשים.

(ו) לשיקום תעסוקתי של יתום – מלווה בסכום שלא יעלה על 5,480 5,570 שקלים חדשים.

(ז) לרכישת רכב מסחרי ראשון המשמש את העסק, לשכול, לאלמנה וליתום – מענק חד-פעמי בסכום של 64,320 65,362 שקלים חדשים.

(ח) להחלפת רכב מסחרי המשמש את העסק, לשכול ולאלמנה – מענק אחת לחמש שנים בסכום של 64,320 65,362 שקלים חדשים.

(ט) לרכישת רכב ראשון המשמש ללימוד הוראת נהיגה, לשכול, לאלמנה וליתום – מענק חד-פעמי בסכום של 40,894 41,557 שקלים חדשים.

(י) להחלפת רכב המשמש ללימוד הוראת נהיגה אחת לשלוש שנים, לשכול ולאלמנה – מענק בסכום של 40,894 41,557 שקלים חדשים.

הטבות רכב וניידות (תיקון מס' 35) תשע"ד-2013 הודעה תשע"ה-2015

15ג.   (א)  בסעיף זה, "הטבות רכב" – סיוע לרכישת רכב, החלפתו והחזקתו, ולקבלת שיעורי נהיגה.

          (ב)  לעניין סעיפים קטנים (ד) עד (ו), יראו בני זוג שכולים המקיימים תא משפחתי אחד כשכול אחד.

          (ג)   קצין תגמולים רשאי, בכפוף לתקנות לפי סעיף 15א, לאשר הטבות רכב כמפורט בסעיפים קטנים (ד) עד (יא).

          (ד)  לרכישת רכב חדש לשימוש אישי לשכול שיש לו רישיון נהיגה –

(1)   בעד רכב ראשון – שניים אלה:

(א)   מענק בסכום של 47,396 שקלים חדשים;

(ב)   מלווה בסכום שלא יעלה על 31,594 שקלים חדשים;

(2)   בעד החלפת רכב אחת לארבע שנים – שניים אלה:

(א)   מענק בסכום של 38,961 שקלים חדשים;

(ב)   מלווה בסכום שלא יעלה על 23,180 שקלים חדשים.

          (ה)  לרכישת רכב משומש לשימוש אישי לשכול שיש לו רישיון נהיגה – בעד רכב ראשון ובעד החלפת רכב לאחר ארבע שנים ממועד קבלת הסיוע הקודם, שניים אלה:

(1)   מענק בסכום של 38,961 שקלים חדשים;

(2)   מלווה בסכום שלא יעלה על 23,180 שקלים חדשים.

          (ו)   לרכישת רכב חדש לשימוש אישי לשכול שאין לו רישיון נהיגה –

(1)   בעד רכב ראשון, שניים אלה:

(א)   מענק בסכום של 31,594 שקלים חדשים;

(ב)   מלווה בסכום שלא יעלה על 23,180 שקלים חדשים;

(2)   בעד החלפת רכב אחת לארבע שנים – שניים אלה:

(א)   מענק בסכום של 25,974 שקלים חדשים;

(ב)   מלווה בסכום שלא יעלה על 23,180 שקלים חדשים.

          (ז)   לרכישת רכב חדש לשימוש אישי לאלמנה שיש לה רישיון נהיגה –

(1)   בעד רכב ראשון, שניים אלה:

(א)   מענק בסכום של 60,037 שקלים חדשים;

(ב)   מלווה בסכום שלא יעלה על 78,684 שקלים חדשים;

(2)   בעד החלפת רכב אחת לארבע שנים – שניים אלה:

(א)   מענק בסכום של 47,457 שקלים חדשים;

(ב)   מלווה בסכום שלא יעלה על 22,387 שקלים חדשים.

          (ח)  לרכישת רכב חדש לשימוש אישי לאלמנה שאין לה רישיון נהיגה –

(1)   בעד רכב ראשון, שניים אלה:

(א)   מענק בסכום של 42,020 שקלים חדשים;

(ב)   מלווה בסכום שלא יעלה על 22,387 שקלים חדשים;

(2)   בעד החלפת רכב אחת לארבע שנים – שניים אלה:

(א)   מענק בסכום של 33,210 שקלים חדשים;

(ב)   מלווה בסכום שלא יעלה על 22,387 שקלים חדשים.

          (ט)  סיוע בתשלום ביטוח רכב והחזר תשלום אגרת רישיון רכב לאלמנה שיש לה רכב – בשיעור שיקבע שר הביטחון.

          (י)   סיוע במימון הוצאות ניידות לאלמנה שאין לה רכב – בסכום של 383 שקלים חדשים לחודש.

          (יא) סיוע במימון שיעורי נהיגה לכל אחד מהמפורטים בפסקאות (1) עד (4), שאין לו רישיון נהיגה –

(1)   לשכול – בסכום שלא יעלה על 1,566 שקלים חדשים;

(2)   לאלמנה – בסכום שלא יעלה על 2,165 שקלים חדשים;

(3)   ליתום בהגיעו לגיל 17 – בדרך של מענק חד-פעמי בסכום של 2,165 שקלים חדשים;

(4)   ליתום שהתייתם לאחר שמלאו לו 17 שנה וטרם מלאו לו 21 שנה, ובעת שהתייתם לא היה בידו רישיון נהיגה – החזר ההוצאה שהוצאה בפועל ועד לסכום שלא יעלה על 2,165 שקלים חדשים, ובלבד שהגיש בקשה לקבלת הטבה זו לפני שמלאו לו 30 שנה.

מיום 1.1.2014

תיקון מס' 35

ס"ח תשע"ד מס' 2424 מיום 26.12.2013 עמ' 189 (ה"ח 693)

הוספת סעיף 15ג

מיום 1.1.2015

הודעה תשע"ה-2015

י"פ תשע"ה מס' 7014 מיום 31.3.2015 עמ' 4494

(ד) לרכישת רכב חדש לשימוש אישי לשכול שיש לו רישיון נהיגה –

(1) בעד רכב ראשון – שניים אלה:

(א) מענק בסכום של 46,640 47,396 שקלים חדשים;

(ב) מלווה בסכום שלא יעלה על 31,090 31,594 שקלים חדשים;

(2) בעד החלפת רכב אחת לארבע שנים – שניים אלה:

(א) מענק בסכום של 38,340 38,961 שקלים חדשים;

(ב) מלווה בסכום שלא יעלה על 22,810 23,180 שקלים חדשים.

(ה) לרכישת רכב משומש לשימוש אישי לשכול שיש לו רישיון נהיגה – בעד רכב ראשון ובעד החלפת רכב לאחר ארבע שנים ממועד קבלת הסיוע הקודם, שניים אלה:

(1) מענק בסכום של 38,340 38,961 שקלים חדשים;

(2) מלווה בסכום שלא יעלה על 22,810 23,180 שקלים חדשים.

(ו) לרכישת רכב חדש לשימוש אישי לשכול שאין לו רישיון נהיגה –

(1) בעד רכב ראשון, שניים אלה:

(א) מענק בסכום של 31,090 31,594 שקלים חדשים;

(ב) מלווה בסכום שלא יעלה על 22,810 23,180 שקלים חדשים;

(2) בעד החלפת רכב אחת לארבע שנים – שניים אלה:

(א) מענק בסכום של 25,560 25,974 שקלים חדשים;

(ב) מלווה בסכום שלא יעלה על 22,810 23,180 שקלים חדשים.

(ז) לרכישת רכב חדש לשימוש אישי לאלמנה שיש לה רישיון נהיגה –

(1) בעד רכב ראשון, שניים אלה:

(א) מענק בסכום של 59,080 60,037 שקלים חדשים;

(ב) מלווה בסכום שלא יעלה על 77,430 78,684 שקלים חדשים;

(2) בעד החלפת רכב אחת לארבע שנים – שניים אלה:

(א) מענק בסכום של 46,700 47,457 שקלים חדשים;

(ב) מלווה בסכום שלא יעלה על 22,030 22,387 שקלים חדשים.

(ח) לרכישת רכב חדש לשימוש אישי לאלמנה שאין לה רישיון נהיגה –

(1) בעד רכב ראשון, שניים אלה:

(א) מענק בסכום של 41,350 42,020 שקלים חדשים;

(ב) מלווה בסכום שלא יעלה על 22,030 22,387 שקלים חדשים;

(2) בעד החלפת רכב אחת לארבע שנים – שניים אלה:

(א) מענק בסכום של 32,680 33,210 שקלים חדשים;

(ב) מלווה בסכום שלא יעלה על 22,030 22,387 שקלים חדשים.

(ט) סיוע בתשלום ביטוח רכב והחזר תשלום אגרת רישיון רכב לאלמנה שיש לה רכב – בשיעור שיקבע שר הביטחון.

(י) סיוע במימון הוצאות ניידות לאלמנה שאין לה רכב – בסכום של 376 383 שקלים חדשים לחודש.

(יא) סיוע במימון שיעורי נהיגה לכל אחד מהמפורטים בפסקאות (1) עד (4), שאין לו רישיון נהיגה –

(1) לשכול – בסכום שלא יעלה על 1,540 1,566 שקלים חדשים;

(2) לאלמנה – בסכום שלא יעלה על 2,130 2,165 שקלים חדשים;

(3) ליתום בהגיעו לגיל 17 – בדרך של מענק חד-פעמי בסכום של 2,130 2,165 שקלים חדשים;

(4) ליתום שהתייתם לאחר שמלאו לו 17 שנה וטרם מלאו לו 21 שנה, ובעת שהתייתם לא היה בידו רישיון נהיגה – החזר ההוצאה שהוצאה בפועל ועד לסכום שלא יעלה על 2,130 2,165 שקלים חדשים, ובלבד שהגיש בקשה לקבלת הטבה זו לפני שמלאו לו 30 שנה.

הטבות לרווחה כלכלית (תיקון מס' 35) תשע"ד-2013 (תיקון מס' 36) תשע"ד-2014 הודעה תשע"ה-2015

15ד.  (א)  לעניין סעיפים קטנים (ד), (ה) ו-(ו), יראו שני הורים שכולים של נספה כשכול אחד, ולעניין סעיפים קטנים (יא), (יב), (יג), (טו) ו-(יח), יראו בני זוג שכולים המקיימים תא משפחתי אחד כשכול אחד.

          (ב)  קצין תגמולים רשאי, בכפוף לתקנות לפי סעיף 15א, לאשר הטבה לרווחה כלכלית כמפורט בסעיפים קטנים (ג) עד (יט).

          (ג)   לשכול, סיוע במימון שכר לימוד לתואר ראשון או הכשרה מקצועית – בסכום שלא יעלה על שכר הלימוד לתואר ראשון שקבעה המועצה להשכלה גבוהה כמשמעותה בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958 (בחוק זה – המועצה להשכלה גבוהה).

          (ד)  לשכול, סיוע במימון שכר לימוד במוסד אקדמי לתואר ראשון בלבד או במוסד על-תיכו