Nevo.co.il

להורדת הקובץ בפורמט וורד לחץ כאן

חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), תש"י-1950

 

 

בטחון – צה"ל – חיילים – משפחות חיילים שנספו

תוכן ענינים

 

פרק ראשון: כללי

Go

4

סעיף 1

פירושים

Go

7

סעיף 1א

תחולת החוק על אלמן

Go

9

סעיף 1ב

סמכות להעלות שיעורים

Go

9

סעיף 2

מחלות בשירות בחזקת מחלה עקב השירות

Go

9

סעיף 2א

חבלה בדרך למחנה או ממנו

Go

9

סעיף 2ב

מוות בשירות בחזקת מוות עקב השירות

Go

9

סעיף 2ג

מיועדים לשירות ביטחון בהכשרה קדם צבאית או בעת מבחנים ליחידת התנדבות

Go

9

סעיף 2ד

משרת בשירות קבע ברציפות לשירות החובה

Go

10

סעיף 3

דין נעדרים

Go

10

סעיף 4

קציני תגמולים

Go

10

סעיף 5

ועדת ערעור

Go

10

סעיף 6

סמכויות עזר

Go

10

 

פרק שני: שיעורי תגמולים

Go

10

סעיף 7

תגמולים לאלמנה בלי ילדים

Go

10

סעיף 8

תגמולים לאלמנה עם יתומים

Go

10

סעיף 8א

תגמולים לאלמנה במצב מיוחד

Go

10

סעיף 8ב

סכום חדשי למימון צרכים מיוחדים

Go

11

סעיף 8ג

תוספת לאלמנה של נספה

Go

11

סעיף 9

תגמולים בעד יתומים ואחים

Go

11

סעיף 9ב

תגמולים בעד יתומים משני הוריהם

Go

11

סעיף 10

תגמולים לשכולים

Go

11

סעיף 10א

תוספת להורים שכולים בעד אחי הנספה

Go

12

סעיף 10ג

תשלום חודשי לצרכים מיוחדים

Go

12

סעיף 11

תגמול לשכול במצב מיוחד

Go

12

סעיף 12

תגמולים להורים זקנים

Go

12

סעיף 13א

דין גרושה הזכאית למזונות

Go

13

סעיף 13ב

דין גרושה שיש אתה יתומים של הנספה

Go

13

סעיף 13ג

אשה שעזבה את הנספה

Go

13

 

פרק שלישי: הענקות אחרות

Go

13

סעיף 14

תוספת לתקופת הריון והענקה מיוחדת בקשר ללידה

Go

13

סעיף 14א

מענק מיוחד לאלמנה בעת התאלמנותה

Go

13

סעיף 14ב

מענק מיוחד

Go

13

סעיף 15

ביטוח מפני מחלה

Go

13

 

פרק שלישי1: הטבות

Go

14

סעיף 15א

הטבות והיקפן

Go

14

סעיף 15ב

הטבות לשיקום תעסוקתי

Go

15

סעיף 15ג

הטבות רכב וניידות

Go

15

סעיף 15ד

הטבות לרווחה כלכלית

Go

17

סעיף 15ה

הטבות לדיור

Go

18

סעיף 15ו

הטבות רפואיות

Go

20

סעיף 15ז

הטבות לטיפול פסיכו סוציאלי

Go

21

סעיף 15ח

הטבות להנצחה

Go

22

סעיף 15ט

ועדת חריגים להטבות

Go

23

 

פרק רביעי: סייגים לזכות התגמול

Go

23

סעיף 16

התנהגות רעה חמורה

Go

23

סעיף 17

נטילת תגמול במקרים מסויימים

Go

23

סעיף 18

מקבל תגמול או הטבה המרצה עונש מאסר

Go

23

סעיף 19

הפסקת תגמול והטבה לבני משפחתו של נעדר

Go

23

סעיף 20

תגמול לאלמנה שהיא גם שכולה ולאלמנה שהתאלמנה מנספה

Go

23

סעיף 20א

תגמולים לבן משפחה לפי חוק זה ולפי חוק נפגעי איבה

Go

23

סעיף 21

תגמול חודשי ופיצויים לפי חוק אחר

Go

24

סעיף 21א

זכויות לפי חוק זה ולפי חוק הביטוח הלאומי, תשי"ד 1953

Go

24

סעיף 21ב

זכויות לפי חוק זה ולפי חוק שירות המדינה

Go

25

 

פרק חמישי: סדרי התביעה

Go

25

סעיף 23

בקשות

Go

25

סעיף 24

מילווה לתובע עד למתן החלטה

Go

25

סעיף 25

ערעור

Go

25

סעיף 25א

החלטות חדשות

Go

26

סעיף 25ב

החזרת הכספים ששולמו שלא כדין

Go

26

סעיף 25ג

עיכוב זמני של תגמולים

Go

26

סעיף 26

התישנות תביעות

Go

26

 

פרק ששי: סדרי תשלום

Go

26

סעיף 27

התשלום מאוצר המדינה

Go

26

סעיף 28

מאימתי משלמים תגמולים

Go

26

סעיף 28א

מאימתי יינתנו הטבות

Go

27

סעיף 29

תגמול בעד יתום המשרת שירות חובה בצה"ל

Go

27

סעיף 29א

מענק נישואין לילדו של נספה

Go

27

סעיף 29ג

מענק ליתום שהגיע למצוות

Go

28

סעיף 29ד

קצובת הבראה ונופש

Go

28

סעיף 29ה

מענק ליתום משני הוריו

Go

28

סעיף 31

תגמולים והטבות   הוראות שונות

Go

28

סעיף 31א

ניכוי דמי חבר לארגון יציג

Go

28

סעיף 31א

ניכוי תשלומי יתר

Go

28

סעיף 32

סילוק מלוות שיקום

Go

29

סעיף 32א

דין יתרות התגמולים המגיעים לבן משפחה שנפטר

Go

29

 

פרק שביעי: תקנות שיקום

Go

29

סעיף 33

תקנות בדבר שיקום

Go

29

סעיף 33א

חובת העסקה אחרי גיל הפרישה

Go

29

סעיף 34

הקלות שונות

Go

30

סעיף 35

הגדרות מיוחדות

Go

30

 

פרק שביעי1: הוועדה למתן סיוע לפנים משורת הדין

Go

30

סעיף 35א

הוועדה למתן סיוע לפנים משורת הדין

Go

30

 

פרק שמיני: שונות

Go

31

סעיף 36

עבירות

Go

31

סעיף 36א

תיאום דרגת המשכורת

Go

31

סעיף 36א1

דיווח לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת

Go

31

סעיף 36ב

תקנות בדבר הכנסה

Go

31

סעיף 37

ביצוע ותקנות

Go

31

סעיף 37א

תוקף התקנות

Go

31

 

תוספת

Go

32

חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), תש"י-1950*

פרק ראשון: כללי

פירושים

1.    בחוק זה –

          "שירות צבאי" ו"שירות" פירושו –

(א)   שירות בצבא-הגנה לישראל;

(ב)   לגבי התקופה מיום י"ז בכסלו תש"ח (30 בנובמבר 1947) עד יום כ"ט בכסלו תש"ט (31 בדצמבר 1948) – כל שירות אחר ששר הבטחון הכריז עליו, באכרזה שפורסמה ברשומות, כשירות צבאי לצורך חוק זה;

(תיקון מס' 11) תשל"ו-1976

(ג)    לגבי התקופה שעד יום י"ז בכסלו תש"ח (30 בנובמבר 1947) – שירות פעיל ביחידה מאורגנת שלחמה בארץ-ישראל למען עצמאות ישראל;

מיום 1.4.1974

תיקון מס' 11

ס"ח תשל"ו מס' 799 מיום 27.2.1976 עמ' 118 (ה"ח 1196)

הוספת פסקה (ג) להגדרת ""שירות צבאי" ו"שירות""

(תיקון מס' 37) תשע"ז-2016

          "שירות קבע" – שירות צבאי על פי התחייבות לשירות קבע;

מיום 27.4.2017

תיקון מס' 37

ס"ח תשע"ז מס' 2592 מיום 29.12.2016 עמ' 236 (ה"ח 1083)

הוספת הגדרת "שירות קבע"

          "חייל" פירושו – אדם בשירות צבאי;

(תיקון מס' 37) תשע"ז-2016

          "חייל בשירות קבע" – חייל המשרת בשירות קבע;

מיום 27.4.2017

תיקון מס' 37

ס"ח תשע"ז מס' 2592 מיום 29.12.2016 עמ' 236 (ה"ח 1083)

הוספת הגדרת "חייל בשירות קבע"

          "חייל משוחרר" פירושו – אדם ששירת בשירות צבאי ושוחרר מהשירות;

(תיקון מס' 37) תשע"ז-2016

          "חייל שנספה במערכה" ו"נספה" – חייל או חייל משוחרר שמת כתוצאה של אחת מאלה:

(1)   חבלה שאירעה בתקופת שירותו ועקב שירותו, ואולם לעניין חייל בשירות קבע – חבלה כאמור שהיא חבלת שירות;

(2)   מחלה או החמרת מחלה שאירעו בתקופת שירותו ועקב שירותו, ואולם לעניין חייל בשירות קבע – מחלת שירות או החמרת מחלת שירות שאירעו בתקופת שירותו ועקב שירותו;

מיום 27.4.2017

תיקון מס' 37

ס"ח תשע"ז מס' 2592 מיום 29.12.2016 עמ' 237 (ה"ח 1083)

החלפת הגדרת ""חייל שנספה במערכה" ו"נספה""

הנוסח הקודם:

"חייל שנספה במערכה" ו"נספה" פירושו – חייל או חייל משוחרר, שמת כתוצאה מחבלה, ממחלה או מהחמרת מחלה, שאירעו בתקופת שירותו עקב שירותו;

(תיקון מס' 37) תשע"ז-2016

          "חבלה" – נזק אנטומי לגוף שנגרם במישרין מגורם פיזי חיצוני באירוע מסוים, לרבות מכת חום, מכת קור, או מוות פתאומי על רקע אירוע לבבי תוך כדי האירוע (Sudden Cardiac Death), וכן הפרעות בתר חבלתיות (Post-Traumatic Stress Disorder);

מיום 27.4.2017

תיקון מס' 37

ס"ח תשע"ז מס' 2592 מיום 29.12.2016 עמ' 237 (ה"ח 1083)

הוספת הגדרת "חבלה"

(תיקון מס' 37) תשע"ז-2016

          "חבלת שירות" – חבלה שנגרמה בפעילות מבצעית או באימון לפעילות כאמור, או באירוע אחר שאופיו, מהותו ונסיבותיו ייחודיים לשירות הצבאי;

מיום 27.4.2017

תיקון מס' 37

ס"ח תשע"ז מס' 2592 מיום 29.12.2016 עמ' 237 (ה"ח 1083)

הוספת הגדרת "חבלת שירות"

(תיקון מס' 37) תשע"ז-2016

          "מחלה" – כל מחלה, ליקוי, מוגבלות, תסמונת או הפרעה, גופנית, נפשית או שכלית, לרבות קוגניטיבית, והכול למעט חבלה;

מיום 27.4.2017

תיקון מס' 37

ס"ח תשע"ז מס' 2592 מיום 29.12.2016 עמ' 237 (ה"ח 1083)

הוספת הגדרת "מחלה"

(תיקון מס' 37) תשע"ז-2016

          "מחלת שירות" – כל אחת מאלה, ובלבד שנגרמה עקב אירוע שאופיו, מהותו ונסיבותיו ייחודיים לשירות הצבאי, או עקב תנאי שירות שאופיים ומהותם ייחודיים לשירות הצבאי:

(1)   מחלה כתוצאה מחשיפה לחומר מסוכן שקבע שר הביטחון בצו, לקרינה מייננת או לקרינה איפרא-אדומה;

(2)   הידבקות במחלה כתוצאה מחשיפה למוצרי דם ונוזלי גוף במסגרת טיפול רפואי בתנאי שדה;

(3)   מחלה אחרת שקבע שר הביטחון, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, בצו, בתנאים ובנסיבות שקבע כאמור;

מיום 27.4.2017

תיקון מס' 37

ס"ח תשע"ז מס' 2592 מיום 29.12.2016 עמ' 237 (ה"ח 1083)

הוספת הגדרת "מחלת שירות"

(תיקון מס' 37) תשע"ז-2016

          "מיועד לשירות ביטחון" – כהגדרתו בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986;

מיום 27.4.2017

תיקון מס' 37

ס"ח תשע"ז מס' 2592 מיום 29.12.2016 עמ' 237 (ה"ח 1083)

הוספת הגדרת "מיועד לשירות ביטחון"

(תיקון מס' 1)  תשי"ב-1952

          "אדם שאינו מסוגל להשתכר למחייתו" פירושו – אדם שאינו מסוגל להשתכר למחייתו מחמת גילו או מחלתו או ליקויו הגופני או השכלי, וכן אדם שהוכר, לפי כללים שייקבעו בתקנות, כבלתי מסוגל להשתכר למחייתו;

מיום 1.1.1952

תיקון מס' 1

ס"ח תשי"ב מס' 106 מיום 22.8.1952 עמ' 287 (ה"ח 115)

הוספת הגדרת "אדם שאינו מסוגל להשתכר למחייתו"

(תיקון מס' 1)  תשי"ב-1952 (תיקון מס' 2)  תשי"ח-1958

          "הכנסה כדי מחיה" פירושו – הכנסה שהוכרה כמספקת למחייתו של האדם והתלויים בו, לפי כללים שייקבעו בתקנות, ובלבד שלא תפחת מהשכר הקובע של עובד מדינה שהרכב משפחתו כהרכב משפחתו של מקבל ההכנסה;

מיום 1.1.1952

תיקון מס' 1

ס"ח תשי"ב מס' 106 מיום 22.8.1952 עמ' 288 (ה"ח 115)

הוספת הגדרת "הכנסה כדי מחיה"

 

מיום 1.4.1957

תיקון מס' 2

ס"ח תשי"ח מס' 261 מיום 14.8.1958 עמ' 172 (ה"ח 328)

"הכנסה כדי מחיה" פירושו – הכנסה שהוכרה כמספקת למחייתו של האדם והתלויים בו, לפי כללים שייקבעו בתקנות, ובלבד שלא תפחת מהשכר הקובע של עובד מדינה שהרכב משפחתו כהרכב משפחתו של מקבל ההכנסה;

          "נצרך" פירושו – אדם שאינו מסוגל להשתכר למחיתו ואין לו הכנסה כדי מחייתו;

          "עומד ברשות עצמו" פירושו – אדם שמלאו לו שמונה-עשרה שנה ואיננו נצרך;

          "בן משפחה" של חייל שנספה במערכה פירושו –

(תיקון מס' 30) תש"ע-2009

(א)   מי שהיתה אשתו של הנספה ביום מותו, ובכלל זה אשה שלפני מות הנספה גרה יחד עמו וביום מותו היתה ידועה בציבור כאשתו – אף אם נישאה לאחר (להלן – "אלמנה");

מיום 1.3.2010

תיקון מס' 30

ס"ח תש"ע מס' 2216 מיום 3.12.2009 עמ' 252 (ה"ח 261)

(א) מי שהיתה אשתו של הנספה ביום מותו, ובכלל זה אשה שלפני מות הנספה גרה יחד עמו וביום מותו היתה ידועה בציבור כאשתו – כל עוד לא נישאה לאחר אף אם נישאה לאחר (להלן – "אלמנה");

(תיקון מס' 12)  תשל"ז-1977 (תיקון מס' 30)  תש"ע-2009

(א1) מי שהיה בעלה של הנספה ביום מותה, ובכלל זה גבר שלפני מות הנספה גר יחד עמה וביום מותה היה ידוע בציבור כבעלה – אף אם נישא לאחרת (להלן – אלמן);

מיום 25.3.1977

תיקון מס' 12

ס"ח תשל"ז מס' 856 מיום 25.3.1977 עמ' 142 (ה"ח 1284)

הוספת פסקה (א1) להגדרת "בן משפחה"

 

מיום 1.3.2010

תיקון מס' 30

ס"ח תש"ע מס' 2216 מיום 3.12.2009 עמ' 252 (ה"ח 261)

(א1) מי שהיה בעלה של הנספה ביום מותה, ובכלל זה גבר שלפני מות הנספה גר יחד עמה וביום מותה היה ידוע בציבור כבעלה – כל עוד לא נישא לאחרת אף אם נישא לאחרת (להלן – אלמן);

(תיקון מס' 2)  תשי"ח-1958 (תיקון מס' 9)  תשל"ג-1973

(ב)   ילדו של הנספה – ובכלל זה ילד חורג או ילד מאומץ – שלא מלאו לו 21 שנה, או שמחמת מום גופני או שכלי לא עמד ברשות עצמו במות הנספה או בהגיעו לגיל 21 אחרי מותו, וכל עוד אינו עומד ברשות עצמו מסיבות אלה, אך למעט ילד שבמות הנספה מלאו לו 21 שנה ואותה שעה לא היה סמוך על שולחנו, וכן למעט ילד חורג שלא היה בשעת מותו של הנספה סמוך על שולחנו ושהיה מוחזק על ידי קרובו מלידה שלא היה בן-זוגו של הנספה (להלן – יתום);

מיום 1.4.1957

תיקון מס' 2

ס"ח תשי"ח מס' 261 מיום 14.8.1958 עמ' 172 (ה"ח 328)

החלפת פסקה (ב) להגדרת "בן משפחה"

הנוסח הקודם:

(ב) ילדו של הנספה, ובכללו זה ילד חורג וילד מאומץ- שטרם מלאו לו שמונה עשרה שנה (להלן- "יתום");

 

מיום 1.4.1973

תיקון מס' 9

ס"ח תשל"ג מס' 712 מיום 3.8.1973 עמ' 252 (ה"ח 1082)

(ב) ילדו של הנספה – ובכלל זה ילד חורג או ילד מאומץ – שלא מלאו לו 18 21 שנה, או שמחמת מום גופני או שכלי לא עמד ברשות עצמו במות הנספה או בהגיעו לגיל 18 21 אחרי מותו, וכל עוד אינו עומד ברשות עצמו מסיבות אלה, אך למעט ילד שבמות הנספה מלאו לו 18 21 שנה ואותה שעה לא היה סמוך על שולחנו, וכן למעט ילד חורג שלא היה בשעת מותו של הנספה סמוך על שולחנו ושהיה מוחזק על ידי קרובו מלידה שלא היה בן-זוגו של הנספה (להלן – יתום);

(תיקון מס' 1)  תשי"ב-1952 (תיקון מס' 2)  תשי"ח-1958 (תיקון מס' 7) תשל"א-1971 (תיקון מס' 11) תשל"ו-1976 (תיקון מס' 18) תשנ"ה-1994

(ג)    הורו של הנספה, ובכלל זה הורה חורג והורה מאמץ (להלן – שכול), אולם אם היה לנספה הורה מלידה והורה חורג או מאמץ, שניהם בני מין אחד, לא יראו כשכול אלא אותו הורה שקצין התגמולים יחליט עליו לאחר ששוכנע שמחסורו של הנספה היה לאחרונה על אותו הורה או שמחסורו של אותו הורה היה על הנספה סמוך לפטירתו; לענין פסקה זו תהיה העובדה שאדם אמן את הנספה בהיותו קטין חמש שנים לפחות שלא על מנת לקבל פרס – ראיה לאימוץ הנספה על ידי אותו אדם; הורה קצין התגמולים כן, רשאי הוא להורות שישולם תגמול גם להורה האחר אם שוכנע כי הדבר מוצדק בנסיבות הענין;

מיום 1.1.1952

תיקון מס' 1

ס"ח תשי"ב מס' 106 מיום 22.8.1952 עמ' 288 (ה"ח 115)

(ג) הורו של נספה, והוא אחד מאלה:

(1) אב נצרך שטרם מלאו לו חמישים שנה;

(2) אב שמלאו לו חמישים שנה, ואין לו הכנסה כדי מחיתו;

(3) אם שאין לה הכנסה כדי מחיתה.

(להלן- "שכול");

אולם אם היה לנספה הורה מלידה והורה חורג או מאמץ, שניהם בני מין אחד, לא יראו כשכול אלא אותו הורה שקצין התגמולים יחליט עליו לאחר ששוכנע שמחסורו של הנספה היה לאחרונה על אותו הורה או שמחסורו של אותו הורה היה על הנספה סמוך לפטירתו.

 

מיום 1.4.1957

תיקון מס' 2

ס"ח תשי"ח מס' 261 מיום 14.8.1958 עמ' 172 (ה"ח 328)

(ג) הורו של נספה, והוא אחד מאלה:

(1) אב נצרך שטרם מלאו לו חמישים שנה;

(2) אב שמלאו לו חמישים שנה, ואין לו הכנסה כדי מחיתו;

(3) אם שאין לה הכנסה כדי מחיתה.

(להלן - "שכול");

אולם אם היה לנספה הורה מלידה והורה חורג או מאמץ, שניהם בני מין אחד, לא יראו כשכול אלא אותו הורה שקצין התגמולים יחליט עליו לאחר ששוכנע שמחסורו של הנספה היה לאחרונה על אותו הורה או שמחסורו של אותו הורה היה על הנספה סמוך לפטירתו. לענין פסקה זו תהיה העובדה שאדם אמן את הנספה בהיותו קטין חמש שנים לפחות שלא על מנת לקבל פרס – ראיה לאימוץ הנספה על ידי אותו אדם.

 

מיום 8.7.1971

תיקון מס' 7

ס"ח תשל"א מס' 627 מיום 8.7.1971 עמ' 126 (ה"ח 917)

(ג) הורו של נספה ובכלל זה הורה חורג והורה מאמץ, והוא אחד מאלה:

 

מיום 1.4.1974

תיקון מס' 11

ס"ח תשל"ו מס' 799 מיום 27.2.1976 עמ' 118 (ה"ח 1196)

(ג) הורו של נספה ובכלל זה הורה חורג והורה מאמץ, והוא אחד מאלה:

(1) אב נצרך שטרם מלאו לו חמישים שנה;

(2) אב שמלאו לו חמישים שנה, ואין לו הכנסה כדי מחיתו;

(3) אם שאין לה הכנסה כדי מחיתה.

(להלן- "שכול"); הורו של הנספה, ובלל זה הורה חורג והורה מאמץ (להלן שכול);

אולם אם היה לנספה הורה מלידה והורה חורג או מאמץ, שניהם בני מין אחד, לא יראו כשכול אלא אותו הורה שקצין התגמולים יחליט עליו לאחר ששוכנע שמחסורו של הנספה היה לאחרונה על אותו הורה או שמחסורו של אותו הורה היה על הנספה סמוך לפטירתו. לענין פסקה זו תהיה העובדה שאדם אמן את הנספה בהיותו קטין חמש שנים לפחות שלא על מנת לקבל פרס – ראיה לאימוץ הנספה על ידי אותו אדם. הורה קצין התגמולים כן, רשאי הוא להורות שישולם תגמול גם להורה האחר אם הוא נצרך.

 

מיום 9.11.1994

תיקון מס' 18

ס"ח תשנ"ה מס' 1485 מיום 9.11.1994 עמ' 6 (ה"ח 2238)

(ג) הורו של הנספה, ובלל זה הורה חורג והורה מאמץ (להלן שכול);

אולם אם היה לנספה הורה מלידה והורה חורג או מאמץ, שניהם בני מין אחד, לא יראו כשכול אלא אותו הורה שקצין התגמולים יחליט עליו לאחר ששוכנע שמחסורו של הנספה היה לאחרונה על אותו הורה או שמחסורו של אותו הורה היה על הנספה סמוך לפטירתו. לענין פסקה זו תהיה העובדה שאדם אמן את הנספה בהיותו קטין חמש שנים לפחות שלא על מנת לקבל פרס – ראיה לאימוץ הנספה על ידי אותו אדם. הורה קצין התגמולים כן, רשאי הוא להורות שישולם תגמול גם להורה האחר אם הוא נצרך אם שוכנע כי הדבר מוצדק בנסיבות הענין.

(תיקון מס' 35) תשע"ד-2013

(ד)   אחיו או אחותו של הנספה, יתומים מאב ומאם, שטרם מלאו להם שמונה-עשרה שנה ואין להם אח או אחות העומדים ברשות עצמם, ואשר –

(1)   נתיתמו לפני מותו של הנספה, ומחסורם היה על הנספה סמוך לפני מותו, ואין להם הכנסה כדי מחיתם; או

(2)   נתיתמו לאחר מותו של הנספה, ואין להם הכנסה כדי מחיתם (להלן – "אח");

ולעניין פרק שלישי1 בלבד – כל אחד מאחיו ומאחיותיו של הנספה (להלן – אחי הנספה);

מיום 1.1.2014

תיקון מס' 35

ס"ח תשע"ד מס' 2424 מיום 26.12.2013 עמ' 186 (ה"ח 693)

(ד) אחיו או אחותו של הנספה, יתומים מאב ומאם, שטרם מלאו להם שמונה-עשרה שנה ואין להם אח או אחות העומדים ברשות עצמם, ואשר –

(1) נתיתמו לפני מותו של הנספה, ומחסורם היה על הנספה סמוך לפני מותו, ואין להם הכנסה כדי מחיתם; או

(2) נתיתמו לאחר מותו של הנספה, ואין להם הכנסה כדי מחיתם (להלן – "אח");

ולעניין פרק שלישי1 בלבד – כל אחד מאחיו ומאחיותיו של הנספה (להלן – אחי הנספה);

          "זכאי" פירושו – מי שזכאי לתגמולים לפי חוק זה;

          "מקבל" פירושו – מי שמקבל תגמולים לפי חוק זה;

(תיקון מס' 3) תשכ"ג-1963

          "מענק" לרבות הענקה והענקה מיוחדת;

מיום 24.1.1963

תיקון מס' 3

ס"ח תשכ"ג מס' 386 מיום 24.1.1963 עמ' 36 (ה"ח 511)

הוספת הגדרת "מענק"

(תיקון מס' 4) תשכ"ה-1965 (תיקון מס' 5) תשכ"ז-1967 (תיקון מס' 11) תשל"ו-1976 (תיקון מס' 18) תשנ"ה-1994

          "השכר הקובע" – סך כל המשכורת המשתלמת לעובד המדינה שדרגת משכורתו היא 19 של הדירוג המינהלי, בכפוף לאמור בסעיף 36א;

מיום 1.4.1957

תיקון מס' 2

ס"ח תשי"ח מס' 261 מיום 14.8.1958 עמ' 172 (ה"ח 328)

הוספת הגדרת "השכר הקובע"

 

מיום 24.1.1963

תיקון מס' 3

ס"ח תשכ"ג מס' 386 מיום 24.1.1963 עמ' 36 (ה"ח 511)

"השכר הקובע", פירושו – סך כל המשכורת המשתלמת לעובד מדינה שדרגת משכורתו היא 14, בכפוף לאמור בסעיף 36א.

 

מיום 1.8.1965

תיקון מס' 4

ס"ח תשכ"ה מס' 466 מיום 1.8.1965 עמ' 295 (ה"ח 667)

החלפת הגדרת "השכר הקובע"

הנוסח הקודם:

"השכר הקובע", פירושו- סך כל המשכורת המשתלמת לעובד מדינה שדרגת משכורתו היא 14, בכפוף לאמור בסעיף 36א.

 

מיום 5.6.1967

תיקון מס' 5

ס"ח תשכ"ז מס' 509 מיום 16.8.1967 עמ' 140 (ה"ח 741)

"השכר הקובע" – סך כל המשכורת המשתלמת לעובד המדינה שדרגת משכורתו היא "ז" שדרגת משכורתו היא "י" של הדירוג האחיד, בכפוף לאמור בסעיף 36א;

 

מיום 1.4.1974

תיקון מס' 11

ס"ח תשל"ו מס' 799 מיום 27.2.1976 עמ' 118 (ה"ח 1196)

"השכר הקובע" – סך כל המשכורת המשתלמת לעובד המדינה שדרגת משכורתו היא "י" "יב" של הדירוג האחיד, בכפוף לאמור בסעיף 36א;

 

מיום 9.11.1994

תיקון מס' 18

ס"ח תשנ"ה מס' 1485 מיום 9.11.1994 עמ' 6 (ה"ח 2238)

"השכר הקובע" – סך כל המשכורת המשתלמת לעובד המדינה שדרגת משכורתו היא "יב" של הדירוג האחיד 19 של הדירוג המינהלי, בכפוף לאמור בסעיף 36א;

 

 

(תיקון מס' 4) תשכ"ה-1965

          "היום הקובע", לגבי אלמנה שאין יתום סמוך על שולחנה – יום מות הנספה או היום שבו פסק היתום האחרון להיות סמוך על שולחנה, הכל לפי המאוחר;

מיום 1.8.1965

תיקון מס' 4

ס"ח תשכ"ה מס' 466 מיום 1.8.1965 עמ' 295 (ה"ח 667)

הוספת הגדרת "היום הקובע"

(תיקון מס' 35) תשע"ד-2013

          "אגף משפחות והנצחה" או "האגף" – אגף משפחות והנצחה במשרד הביטחון;

מיום 1.1.2014

תיקון מס' 35

ס"ח תשע"ד מס' 2424 מיום 26.12.2013 עמ' 186 (ה"ח 693)

הוספת הגדרת ""אגף משפחות והנצחה" או "האגף""

(תיקון מס' 35) תשע"ד-2013

          "הטבה" – סיוע הניתן לפי פרק שלישי1, למי שמתקיימים בו אמות המידה הקבועות באותו פרק, הוראות חוק זה והתנאים שקבע שר הביטחון;

מיום 1.1.2014

תיקון מס' 35

ס"ח תשע"ד מס' 2424 מיום 26.12.2013 עמ' 186 (ה"ח 693)

הוספת הגדרת "הטבה"

(תיקון מס' 35) תשע"ד-2013

          "סיוע" – סיוע מלא או חלקי, הניתן בתשלום, במימון, בהחזר הוצאה שהוצאה בפועל, במענק, במלווה (להלן – סיוע כספי), או בדרך אחרת כפי שקבע שר הביטחון.

מיום 1.1.2014

תיקון מס' 35

ס"ח תשע"ד מס' 2424 מיום 26.12.2013 עמ' 186 (ה"ח 693)

הוספת הגדרת "סיוע"

תחולת החוק על אלמן (תיקון מס' 12) תשל"ז-1977

1א.     כל האמור בחוק זה לגבי אלמנה של נספה יחול לגבי אלמן של נספה, בתיאומים לפי הענין.

מיום 25.3.1977

תיקון מס' 12

ס"ח תשל"ז מס' 856 מיום 25.3.1977 עמ' 142 (ה"ח 1284)

הוספת סעיף 1א

סמכות להעלות שיעורים (תיקון מס' 14) תשמ"א-1980

1ב.     שר הבטחון רשאי בצו, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, להעלות את שיעור השכר הקובע, את שיעור הדרגה הקובעת ואת שיעורי התגמולים המשתלמים על פי חוק זה.

מיום 7.11.1980

תיקון מס' 14

ס"ח תשמ"א מס' 987 מיום 7.11.1980 עמ' 11 (ה"ח 1461)

הוספת סעיף 1ב

מחלות בשירות בחזקת מחלה עקב השירות (תיקון מס' 37) תשע"ז-2016

2.       (א)  לצורך חוק זה, חייל או חייל משוחרר שחלה במחלה בתקופת שירותו ומת כתוצאה מאותה מחלה לפני תום שבע שנים מיום שהחל בה, ויש יסוד להניח כי חלה באותה מחלה עקב שירותו, רואים אותו כמי שמת עקב שירותו, אלא אם כן הוכח היפוכו של דבר; ואולם הוראה זו תחול על חייל בשירות קבע לעניין מחלת שירות בלבד.

(תיקון מס' 37) תשע"ז-2016

          (ב)  הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו אלא אם כן הוגשה בקשה לתגמול מחמת מותו של החייל או החייל המשוחרר לפני תום שישה חודשים מיום המוות.

מיום 27.4.2017

תיקון מס' 37

ס"ח תשע"ז מס' 2592 מיום 29.12.2016 עמ' 237 (ה"ח 1083)

2. (א) לצורך חוק זה, חייל או חייל משוחרר שחלה במחלה בתקופת שירותו ומת כתוצאה מאותה מחלה לפני תום שבע שנים מיום שהחל בה, ויש יסוד להניח כי חלה באותה מחלה עקב שירותו, רואים אותו כמי שמת עקב שירותו, אלא אם כן הוכח היפוכו של דבר; אולם הוראה זו לא תחול, אלא אם הוגשה בקשה לתגמול מחמת מותו לפני תום ששה חדשים מיום המוות ואולם הוראה זו תחול על חייל בשירות קבע לעניין מחלת שירות בלבד.

(ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו אלא אם כן הוגשה בקשה לתגמול מחמת מותו של החייל או החייל המשוחרר לפני תום שישה חודשים מיום המוות.

חבלה בדרך למחנה או ממנו (תיקון מס' 6) תשכ"ח-1968

2א.     (א)  רואים חבלה שגרמה למותו של חייל או של חייל משוחרר כחבלה שאירעה בתקופת שירותו עקב שירותו גם אם היא נגרמה בדרכו אל המחנה או ממנו, ובלבד ששהותו מחוץ למחנה היתה כדין ולא חלו בדרך הפסקות או סטיות של ממש שאין להן קשר עם השירות או עם הדרך אל המחנה או ממנו; לגבי חייל השוהה בחופשה רואים חבלה כחבלה שגרמה למותו בתקופת שירותו עקב שירותו רק אם נגרמה בדרכו מן המחנה אל יעד חופשתו או בדרכו אל המחנה מיעד חופשתו;

          (ב)  לענין סעיף זה –

          "מחנה" – המקום שבו שוהה החייל תוך שירותו הצבאי, ולגבי איש מילואים – לרבות מקום התייצבותו;

          "חייל השוהה בחופשה" – חייל השוהה כדין מחוץ למחנה שלא במילוי תפקיד בשירות, ולרבות חייל משוחרר בדרכו חזרה מן השירות.

          (ג)   לענין סעיף זה, הטוען שהחייל שהה מחוץ למחנה שלא כדין – עליו הראיה.

מיום 1.4.1965

תיקון מס' 6

ס"ח תשכ"ח מס' 543 מיום 23.8.1968 עמ' 254 (ה"ח 785)

הוספת סעיף 2א

מוות בשירות בחזקת מוות עקב השירות (תיקון מס' 37) תשע"ז-2016

2ב.     (א)  לעניין חוק זה, חייל שמת כתוצאה מחבלה שאירעה בתקופת שירותו, רואים אותו כמי שמת עקב שירותו, ואם היה חייל בשירות קבע, רואים אותו כמי שמת עקב שירותו ובשל חבלת שירות, והכול זולת אם הוכח היפוכו של דבר.

          (ב)  לעניין חוק זה, חייל שמת כתוצאה ממחלה או מהחמרת מחלה שאירעו בתקופת שירותו, רואים אותו כמי שמת עקב שירותו, ואם היה חייל בשירות קבע, רואים אותו כמי שמת עקב שירותו רק אם המחלה היתה מחלת שירות, והכול זולת אם הוכח היפוכו של דבר.

מיום 1.4.1974

תיקון מס' 11

ס"ח תשל"ו מס' 799 מיום 27.2.1976 עמ' 118 (ה"ח 1196)

הוספת סעיף 2ב

 

מיום 27.4.2017

תיקון מס' 37

ס"ח תשע"ז מס' 2592 מיום 29.12.2016 עמ' 238 (ה"ח 1083)

החלפת סעיף 2ב

הנוסח הקודם:

מוות בשירות בחזקה מוות עקב השירות

2ב. לענין חוק זה, חייל שמת כתוצאה מחבלה, ממחלה או מהחמרת מחלה, שאירעו בתקופת שירותו, רואים אותו כמי שמת עקב שירותו זולת אם הוכח היפוכו של דבר.

מיועדים לשירות ביטחון בהכשרה קדם-צבאית או בעת מבחנים ליחידת התנדבות (תיקון מס' 37) תשע"ז-2016

2ג.     (א)  לעניין חוק זה, רואים מיועד לשירות ביטחון שהתנדב להשתתף בהכשרה קדם-צבאית או שנקרא למבחנים ליחידת התנדבות, כחייל שאינו חייל בשירות קבע, ורואים את ההכשרה הקדם-צבאית או המבחנים ליחידת ההתנדבות, לפי העניין, כשירות צבאי.

          (ב)  בסעיף זה –

          "הכשרה קדם-צבאית" – הכשרה שמקיים צבא הגנה לישראל למיועד לשירות ביטחון, לפני תחילת שירותו בצבא הגנה לישראל, ולמעט הכשרה לנהיגה;

          "מבחנים ליחידת התנדבות" – מבחנים שנערכים למיועדים לשירות ביטחון לבחינת כושרם לשירות ביחידת התנדבות של צבא הגנה לישראל.

מיום 27.4.2017

תיקון מס' 37

ס"ח תשע"ז מס' 2592 מיום 29.12.2016 עמ' 238 (ה"ח 1083)

הוספת סעיף 2ג

משרת בשירות קבע ברציפות לשירות החובה (תיקון מס' 37) תשע"ז-2016

2ד.     לענין חוק זה, חייל בשירות קבע, המשרת בשירות קבע ברציפות לשירות החובה כהגדרתו בחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), התשמ"ה-1985, רואים אותו, בששת החודשים הראשונים של שירות הקבע כאמור, כחייל שאינו חייל בשירות קבע.

מיום 27.4.2017

תיקון מס' 37

ס"ח תשע"ז מס' 2592 מיום 29.12.2016 עמ' 238 (ה"ח 1083)

הוספת סעיף 2ד

דין נעדרים

3.    (א)  חייל שרשות צבאית מוסמכת העידה עליו, בתעודה בחתימת ידה, שנעלם ביום פלוני עקב שירותו ומאז לא נודעו עקבותיו, רואים אותו, לצורך חוק זה, כאילו מת באותו יום עקב שירותו.

          (ב)  "רשות צבאית מוסמכת", פירושו, בסעיף זה – קצין בצבא-הגנה לישראל ששר הבטחון מינה אותו להיות רשות צבאית מוסמכת לצורך סעיף זה.

קציני תגמולים

4.    (א)  שר הבטחון ימנה קצין תגמולים או קציני תגמולים לצורך חוק זה.

          (ב)  הודעה על מינוי קצין תגמולים ועל כתבתו תפורסם ברשומות.

ועדת ערעור

5.    (א)  שר המשפטים ימנה ועדת ערעור או ועדות ערעור לצורך חוק זה.

          (ב)  ועדת ערעור תהיה של שלושה חברים, כיושב ראש הועדה ימונה שופט בית משפט מחוזי או שופט שלום. לפחות אחד מחברי הועדה האחרים יהיה רופא מוסמך.

          (ג)   הודעה על מינוי ועדת ערעור ועל כתבתה תפורסם ברשומות.

סמכויות עזר

6.    (א)  לקצין תגמולים ולועדת ערעור נתונות סמכויות כסמכויותיה של ועדת חקירה, שנתמנתה לפי פקודת ועדות החקירה ושהוענקו לה כל הסמכויות שאפשר להעניק לועדת חקירה כזאת לפי סעיף 5 לפקודה האמורה.

          (ב)  קציני התגמולים וועדות ערעור לא יהיו קשורים בדקדוקי דיון ובדיני ראיה, אלא יפעלו בדרך שתיראה להם כמועילה ביותר לבירור השאלות העומדות לדיון.

פרק שני: שיעורי תגמולים

תגמולים לאלמנה בלי ילדים (תיקון מס' 19) תשנ"ו-1996 צו תשס"ב-2001

7.       לאלמנה של נספה שאין יתום סמוך על שולחנה, ישולמו תגמולים חודשיים בשיעור של 98% מהתגמולים החודשיים המשולמים לפי סעיף 8(ד).

רבדים לסעיף 7

 

תגמולים לאלמנה עם יתומים (תיקון מס' 11) תשל"ו-1976 (תיקון מס' 13) תש"ם-1980 (תיקון מס' 18) תשנ"ה-1994

8.    (א)  בסעיף זה, "הדרגה הקובעת" – סך כל המשכורת המשתלמת לעובד המדינה שדרגת משכורתו היא 19 של הדירוג המינהלי ושאינה משתלמת לו תוספת שכר בזכות בן משפחה.

 

 

(תיקון מס' 13) תש"ם-1980 (תיקון מס' 18) תשנ"ה-1994 צו תשע"ט-2019

(ב)  אלמנה של נספה שהניח אחריו יתום אחד הסמוך על שולחנה – ישולם לה תגמול חדשי בשיעור 278.4% מהדרגה הקובעת.

 

          (ג)   אלמנה של נספה שהניח אחריו שני יתומים או יותר הסמוכים על שולחנה, ישולם לה, בנוסף לתגמול החדשי לפי סעיף קטן (ב), 11% מהתגמול האמור בעד כל יתום שלאחר הראשון.

(תיקון מס' 13) תש"ם- 1980 (תיקון מס' 16) תשמ"ז-1987

          (ד)  לאלמנה של נספה שאינה זכאית עוד לתגמול לפי סעיפים קטנים (ב) או (ג) או לאלמנה של נספה כל עוד אינה זכאית לתגמול לפי סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) מחמת האמור בסעיף 9(ג), וכן לאלמנה של נספה שביום הקובע מלאו לילדיה שהם יתומי הנספה 21 שנים, ישולמו תגמולים חדשיים בשיעור האמור בסעיף קטן (ב) בהפחתת סכום השווה להפרש בין התגמול המשתלם לפי סעיף קטן (ג) בעד שני יתומים והתגמול המשתלם לפי סעיף קטן (ב).

רבדים לסעיף 8

תגמולים לאלמנה במצב מיוחד (תיקון מס' 13) תש"ם-1980

8א.     אלמנה הזקוקה מחמת זקנתה או מצב בריאותה לטיפול אישי בידי הזולת, או להשגחתו של מוסד לרבות בית אבות, או לרכישת מכשירי עזר רפואיים – רשאי קצין התגמולים להורות כי ישולם לה, בנוסף לתגמול המשתלם לה על פי חוק זה, תגמול בשיעור שיקבע בהתחשב בהכנסותיה הנוספות ובצרכיה המיוחדים.

מיום 8.7.1971

תיקון מס' 7

ס"ח תשל"א מס' 627 מיום 8.7.1971 עמ' 126 (ה"ח 917)

הוספת סעיף 8א

 

מיום 7.8.1980

תיקון מס' 13

ס"ח תש"ם מס' 981 מיום 7.8.1980 עמ' 190 (ה"ח 1427)

החלפת סעיף 8א

הנוסח הקודם:

8א. (א) אלמנה שאין לה ילד העומד ברשות עצמו והיא זקוקה מחמת זקנתה או מצב בריאותה להשגחתו של מוסד, לרבות בית אבות, רשאי קצין התגמולים להורות כי ישולם בעדה למוסד תגמול חדשי כשיעור ההוצאות להחזקתה במוסד וההוצאות לרכישת מכשירי עזר רפואיים; היה סך כל ההוצאות כאמור נמוך מסכום התגמול המשתלם לפי סעיף 7 או סעיף 8, ישולם ההפרש לאלמנה.

(ב) אלמנה שאין לה ילד העומד ברשות עצמו, והיא זקוקה מחמת זקנתה או מצב בריאותה לטיפול אישי בידי הזולת, והוצאות הטיפול וההוצאות לרכישת מכשירי עזר רפואיים עולות על סכום התגמול שהיה משתלם לה לפי סעיף 7 או סעיף 8- רשאי קצין התגמולים להורות כי ישולם לה תגמול בשיעור שיקבע.

סכום חדשי למימון צרכים מיוחדים (תיקון מס' 13) תש"ם-1980

8ב.     לאלמנה וליתום שגילו אינו עולה על 18 שנים, ישולם, בנוסף לתגמול החדשי, סכום חדשי למימון צרכיהם המיוחדים, כפי שייקבע בתקנות באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת.

מיום 7.8.1980

תיקון מס' 13

ס"ח תש"ם מס' 981 מיום 7.8.1980 עמ' 190 (ה"ח 1427)

הוספת סעיף 8ב

תוספת לאלמנה של נספה (תיקון מס' 18) תשנ"ה-1994

8ג.     לאלמנה של נספה תשולם, בנוסף לתגמול החודשי שהיא זכאית לו, תוספת של 10% בהגיעה לגיל 60.

מיום 9.11.1994

תיקון מס' 18

ס"ח תשנ"ה מס' 1485 מיום 9.11.1994 עמ' 6 (ה"ח 2238)

הוספת סעיף 8ג

 

תגמולים בעד יתומים ואחים (תיקון מס' 2)  תשי"ח-1958 (תיקון מס' 3)  תשכ"ג-1963 (תיקון מס' 13) תש"ם-1980 (תיקון מס' 30)  תש"ע-2009 (תיקון מס' 35) תשע"ד-2013

9.    (א)  בעד יתום של נספה שאין סעיפים 8, 13א או 13ב חלים לגביו, וכן בעד אח של הנספה – ישולם תגמול חדשי בשיעור התגמול האמור בסעיף 13ב(1) או (2), כאילו היה יתום הסמוך על שולחנה של גרושת הנספה, הכל לפי העניין.

 

 

 

 

(תיקון מס' 1)  תשי"ב-1952 (תיקון מס' 3)  תשכ"ג-1963 (תיקון מס' 7) תשל"א-1971

          (ב)  היה אח או יתום זקוק מטעמים רפואיים או חינוכיים לטיפול או השגחה מיוחדים במוסד או אצל יחיד, רשאי קצין התגמולים להורות כי ישלמו בעדו, במקום התגמול האמור בסעיף קטן (א), תגמול כשיעור הוצאות הטיפול במוסד או אצל היחיד, והוצאות לרכישת מכשירי עזר רפואיים.

(תיקון מס' 3)  תשכ"ג-1963 (תיקון מס' 12)  תשל"ז-1977 (תיקון מס' 30) תש"ע-2009 (תיקון מס' 35) תשע"ד-2013

          (ג)   יתום הסמוך על שולחן אלמנת הנספה, ובהסכמת קצין התגמולים הוא נמצא תקופה מסויימת מחוץ לבית הורהו, במוסד או אצל יחיד המספקים לו לינה וכלכלה, ישולם בעדו למשך אותה תקופה תגמול לפי סעיף קטן (א) ובמשך אותה תקופה לא יבוא היתום במנין לענין תשלום תגמולים לפי הסעיפים 8, 13א או 13ב.

 

(תיקון מס' 3)  תשכ"ג-1963

          (ד)  תגמול לפי סעיף זה ישולם לנציגו של היתום או של האח, או למוסד או ליחיד המספקים ליתום או לאח כלכלה ולינה או טיפול או השגחה מיוחדים, או חלק לזה וחלק לזה, הכל כפי שיורה קצין התגמולים.

(תיקון מס' 3)  תשכ"ג-1963

          (ה)  בסעיף זה, "נציג" של יתום או של אח – הורו או אפוטרופסו שנתמנה כדין, ובאין כאלה – מי שקצין תגמולים ימנה לענין זה כנציג ליתום או לאח.

מיום 1.1.1952

תיקון מס' 1

ס"ח תשי"ב מס' 106 מיום 22.8.1952 עמ' 288 (ה"ח 115)

9. (א) בעד יתום של נספה שאין סעיפים 8 , 11 ו-13 חלים לגביו, וכן בעד אח של נספה – ישולם למי שהיתום או האח נתון להשגחתו תגמול חדשי כמחציתו של סך-כל הסכומים האלה:

(1) שתים עשרה לירות עשרים ושבע לירות;

(2) תוספת יוקר בשיעור תוספת היוקר החדשית הנהוגה אותה שעה לגבי עובד מדינה, שמשכורת היסוד החדשית שלו היא שתים עשרה לירות עשרים ושבע לירות ושאין לו בני משפחה שבעדם משתלמת תוספת יוקר נוספת.

(ב) היה היתום או האח, כאמור, נתון להשגחתו של מוסד חינוכי, רשאי קצין תגמולים להורות, כי ישולם בעדו לאותו מוסד, במקום התגמול האמור בסעיף קטן (א), תגמול כשיעור דמי החזקתו של היתום או האח במוסד הזה, ובלבד שלא יעלה על התגמול המגיע לאלמנה לפי סעיף 7(א). 

(ב) המליצה מועצה, שהוקמה לפי הוראות שנקבעו בתקנות, בפני קצין תגמולים, כי אח או יתום, כאמור, זקוק להשגחתו של מוסד מסויים או של מוסד מסוג מסויים, רשאי קצין התגמולים להורות, כי ישולם בעדו למוסד הזה במקום התגמול האמור בסעיף קטן (א) תגמול בשיעור דמי החזקתו במוסד, ובלבד שלא יעלה ביותר מ- 50% על התגמול האמור בסעיף קטן (א).

 

מיום 1.4.1957

תיקון מס' 2

ס"ח תשי"ח מס' 261 מיום 14.8.1958 עמ' 173 (ה"ח 328)

החלפת סעיף קטן 9(א)

הנוסח הקודם:

9. (א) בעד יתום של נספה שאין סעיפים 8 , 11 ו-13 חלים לגביו, וכן בעד אח של נספה - ישולם למי שהיתום או האח נתון להשגחתו תגמול חדשי כמחציתו של סך- כל הסכומים האלה:

(1) עשרים ושבע לירות;

(2) תוספת יוקר בשיעור תוספת היוקר החדשית הנהוגה אותה שעה לגבי עובד מדינה, שמשכורת היסוד החדשית שלו היא עשרים ושבע לירות ושאין לו בני משפחה שבעדם משתלמת תוספת יוקר נוספת.

 

מיום 24.1.1963

תיקון מס' 3

ס"ח תשכ"ג מס' 386 מיום 24.1.1963 עמ' 36 (ה"ח 511)

9. (א) בעד יתום של נספה שאין הסעיפים 8, 13, 13א, או 13ב חלים לגביו, וכן בעד אח של הנספה - ישולם למי שהיתום או האח נתון להשגחתו תגמול חדשי כמחצית השכר הקובע הנהוג אותה שעה לגבי מי שאין לו בני משפחה שבעדם משתלמת תוספת שכר.

(ב) המליצה מועצה, שהוקמה לפי הוראות שנקבעו בתקנות, בפני קצין תגמולים, כי אח או יתום, כאמור, זקוק להשגחתו של מוסד מסויים או של מוסד מסוג מסויים, רשאי קצין התגמולים להורות, כי ישולם בעדו למוסד הזה במקום התגמול האמור בסעיף קטן (א) תגמול בשיעור דמי החזקתו במוסד, ובלבד שלא יעלה ביותר מ-50% על התגמול האמור בסעיף קטן (א).

(ב) היה אח או יתום זקוק מטעמים רפואיים או חינוכיים לטיפול או השגחה מיוחדים במוסד או אצל יחיד, רשאי קצין התגמולים להורות כי ישלמו בעדו, במקום התגמול האמור בסעיף קטן (א), תגמול כשיעור הוצאות הטיפול במוסד או אצל היחיד.  

(ג) יתום הסמוך על שולחן אלמנת הנספה, ובהסכמת קצין התגמולים הוא נמצא תקופה מסויימת מחוץ לבית אמו, במוסד או אצל יחיד המספקים לו לינה וכלכלה, ישולם בעדו למשך אותה תקופה תגמול לפי סעיף קטן (א) ובמשך אותה תקופה לא יבוא היתום במנין לענין תשלום תגמולים לפי הסעיפים 8, 13, 13א, 13ב או 30.

(ד) תגמול לפי סעיף זה ישולם לנציגו של היתום או של האח, או למוסד או ליחיד המספקים ליתום או לאח כלכלה ולינה או טיפול או השגחה מיוחדים, או חלקו לזה וחלקו לזה, הכל כפי שיורה קצין התגמולים.

(ה) בסעיף זה, "נציג" של יתום או של אח – הורו או אפוטרופסו שנתמנה כדין, ובאין כאלה – מי שקצין תגמולים ימנה לענין זה כנציג ליתום או לאח.

 

מיום 8.7.1971

תיקון מס' 7

ס"ח תשל"א מס' 627 מיום 8.7.1971 עמ' 126 (ה"ח 917)

(ב) היה אח או יתום זקוק מטעמים רפואיים או חינוכיים לטיפול או השגחה מיוחדים במוסד או אצל יחיד, רשאי קצין התגמולים להורות כי ישלמו בעדו, במקום התגמול האמור בסעיף קטן (א), תגמול כשיעור הוצאות הטיפול במוסד או אצל היחיד והוצאות לרכישת מכשירי עזר רפואיים וביגוד מיוחד הנהוג במוסד. 

 

מיום 25.3.1977

תיקון מס' 12

ס"ח תשל"ז מס' 856 מיום 25.3.1977 עמ' 142 (ה"ח 1284)

(ג) יתום הסמוך על שולחן אלמנת הנספה, ובהסכמת קצין התגמולים הוא נמצא תקופה מסויימת מחוץ לבית אמו מחוץ לבית הורו, במוסד או אצל יחיד המספקים לו לינה וכלכלה, ישולם בעדו למשך אותה תקופה תגמול לפי סעיף קטן (א) ובמשך אותה תקופה לא יבוא היתום במנין לענין תשלום תגמולים לפי הסעיפים 8, 13, 13א, 13ב או 30.

 

מיום 7.8.1980

תיקון מס' 13

ס"ח תש"ם מס' 981 מיום 7.8.1980 עמ' 191 (ה"ח 1427)

החלפת סעיף קטן 9(א)

הנוסח הקודם:

(א) בעד יתום של נספה שאין הסעיפים 8, 13, 13א, או 13ב חלים לגביו, וכן בעד אח של הנספה- ישולם תגמול חדשי כמחצית השכר הקובע הנהוג אותה שעה לגבי מי שאין לו בני משפחה שבעדם משתלמת תוספת שכר.

 

מיום 1.3.2010

תיקון מס' 30

ס"ח תש"ע מס' 2216 מיום 3.12.2009 עמ' 252 (ה"ח 261)

(א) בעד יתום של נספה שאין סעיפים 8, 13, 13א, 13ב או 30 חלים לגביו, וכן בעד אח של הנספה -  ישולם תגמול חדשי לפי סעיף 13(1) או (2), כאילו היה יתום הסמוך על שולחנה של אלמנת הנספה שנישאה לאחר, הכל לפי הענין בשיעור התגמול האמור בסעיף 13ב(1) או (2), כאילו היה יתום הסמוך על שולחנה של גרושת הנספה, הכל לפי העניין.

(ב) היה אח או יתום זקוק מטעמים רפואיים או חינוכיים לטיפול או השגחה מיוחדים במוסד או אצל יחיד, רשאי קצין התגמולים להורות כי ישלמו בעדו, במקום התגמול האמור בסעיף קטן (א), תגמול כשיעור הוצאות הטיפול במוסד או אצל היחיד, והוצאות לרכישת מכשירי עזר רפואיים.

(ג) יתום הסמוך על שולחן אלמנת הנספה, ובהסכמת קצין התגמולים הוא נמצא תקופה מסויימת מחוץ לבית הורהו, במוסד או אצל יחיד המספקים לו לינה וכלכלה, ישולם בעדו למשך אותה תקופה תגמול לפי סעיף קטן (א) ובמשך אותה תקופה לא יבוא היתום במנין לענין תשלום תגמולים לפי הסעיפים 8, 13, 13א, 13ב או 30.

 

מיום 1.1.2014

תיקון מס' 35

ס"ח תשע"ד מס' 2424 מיום 26.12.2013 עמ' 186 (ה"ח 693)

(א) בעד יתום של נספה שאין סעיפים 8, 13א, 13ב או 30 או 13ב חלים לגביו, וכן בעד אח של הנספה - ישולם תגמול חדשי בשיעור התגמול האמור בסעיף 13ב(1) או (2), כאילו היה יתום הסמוך על שולחנה של גרושת הנספה, הכל לפי העניין.

(ב) היה אח או יתום זקוק מטעמים רפואיים או חינוכיים לטיפול או השגחה מיוחדים במוסד או אצל יחיד, רשאי קצין התגמולים להורות כי ישלמו בעדו, במקום התגמול האמור בסעיף קטן (א), תגמול כשיעור הוצאות הטיפול במוסד או אצל היחיד, והוצאות לרכישת מכשירי עזר רפואיים.

(ג) יתום הסמוך על שולחן אלמנת הנספה, ובהסכמת קצין התגמולים הוא נמצא תקופה מסויימת מחוץ לבית הורהו, במוסד או אצל יחיד המספקים לו לינה וכלכלה, ישולם בעדו למשך אותה תקופה תגמול לפי סעיף קטן (א) ובמשך אותה תקופה לא יבוא היתום במנין לענין תשלום תגמולים לפי הסעיפים 8, 13א, 13ב או 30 או 13ב.

(תיקון מס' 13) תש"ם-1980

9א.     (בוטל).

מיום 1.8.1965

תיקון מס' 4

ס"ח תשכ"ה מס' 466 מיום 1.8.1965 עמ' 296 (ה"ח 667)

הוספת סעיף 9א

 

מיום 7.8.1980

תיקון מס' 13

ס"ח תש"ם מס' 981 מיום 7.8.1980 עמ' 191 (ה"ח 1427)

ביטול סעיף 9א

הנוסח הקודם:

דין יתום הלומד בבית-ספר על-יסודי

9א. קצין התגמולים רשאי להמשיך בתשלום התגמולים המשתלמים, לפי הסעיפים 8, 9, 13, 13א, 13ב או 30 ליתום או לזכותו לאחר שמלאו ליתום 18 שנה ולא מלאו לו 19 שנה כל עוד לומד היתום בבית-ספר על-יסודי.

תגמולים בעד יתומים משני הוריהם (תיקון מס' 31) תש"ע-2010 (תיקון מס' 33) תשע"א-2011

9ב.     (א)  בעד יתום משני הוריו, שלפחות אחד מהם נספה, ישולם תגמול חודשי בשיעור התגמול הקבוע בסעיף 13ב(1), אף אם מלאו לו 21 שנים, ובלבד שטרם מלאו לו 25 שנים.

 

 

(תיקון מס' 33) תשע"א-2011 (תיקון מס' 39) תשע"ח-2018

          (ב)  יתום משני הוריו שהתייתם משני הוריו ומתקיימות בו הוראות פסקאות (1) או (2) שלהלן, יהיה זכאי לכל תגמול והטבה הניתנים לפי חוק נפגעי איבה ליתום משני הוריו שנפטרו כתוצאה מפגיעת איבה, אם התקיימו בו התנאים לקבלת התגמול או ההטבה, בשינויים המחויבים, ובלבד שלא יהא זכאי לכפל הטבות:

(1)   יתום ששני הוריו נספו;

(2)   יתום שאחד מהוריו נספה והורהו השני נפטר כתוצאה מפגיעת איבה; הוראות פסקה זו יחולו על אף הוראות סעיף 20א.

מיום 1.4.2010

תיקון מס' 31

ס"ח תש"ע מס' 2230 מיום 25.2.2010 עמ' 399 (ה"ח 262)

הוספת סעיף 9ב

 

מיום 1.8.2011

תיקון מס' 33

ס"ח תשע"א מס' 2307 מיום 28.7.2011 עמ' 992 (ה"ח 402)

9ב. (א) בעד יתום משני הוריו, שלפחות אחד מהם נספה, ישולם תגמול חודשי בשיעור התגמול הקבוע בסעיף 13ב(1), אף אם מלאו לו 21 שנים, ובלבד שטרם מלאו לו 25 שנים.

(ב) יתום משני הוריו שהתייתם משני הוריו לפני שמלאו לו 37 שנים ומתקיימות בו הוראות פסקאות (1) או (2) שלהלן, יהיה זכאי לכל תגמול והטבה הניתנים לפי חוק נפגעי איבה ליתום משני הוריו שנפטרו כתוצאה מפגיעת איבה, אם התקיימו בו התנאים לקבלת התגמול או ההטבה, בשינויים המחויבים, ובלבד שלא יהא זכאי לכפל הטבות:

(1) יתום ששני הוריו נספו;

(2) יתום שאחד מהוריו נספה והורהו השני נפטר כתוצאה מפגיעת איבה; הוראות פסקה זו יחולו על אף הוראות סעיף 20א.

 

מיום 1.8.2018

תיקון מס' 39

ס"ח תשע"ח מס' 2736 מיום 24.7.2018 עמ' 822 (ה"ח 802)

(ב) יתום משני הוריו שהתייתם משני הוריו לפני שמלאו לו 37 שנים ומתקיימות בו הוראות פסקאות (1) או (2) שלהלן, יהיה זכאי לכל תגמול והטבה הניתנים לפי חוק נפגעי איבה ליתום משני הוריו שנפטרו כתוצאה מפגיעת איבה, אם התקיימו בו התנאים לקבלת התגמול או ההטבה, בשינויים המחויבים, ובלבד שלא יהא זכאי לכפל הטבות:

תגמולים לשכולים (תיקון מס' 11) תשל"ו-1976 (תיקון מס' 28) תשס"ח-2007 צו תשע"ט-2019

10.  (א)  לשכול ישולם תגמול חודשי בשיעור של 111.5% מסך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד המדינה שדרגת משכורתו היא 19 של הדירוג המינהלי.

 

(תיקון מס' 28) תשס"ח-2007

          (א1) (בוטל).

(תיקון מס' 13) תש"ם-1980

          (ב)  שכול שאין לו בן זוג שכול וכן שכול שלזכות בן זוגו משתלם תגמול לפי סעיף 11(א) – ישולם לו תגמול בשיעור 80% מהתגמול המשתלם לשני הורים שכולים לפי סעיף קטן (א).

          (ג)   שכול הנשוי לבן-זוגו שאינו שכול – ישולם לו תגמול בשיעור המשתלם לשני הורים שכולים לפי סעיף קטן (א), כל עוד הוא נשוי.

          (ד)  שכול הנשוי לבן-זוגו הזכאי לתגמול לפי חוק זה בזכות נספה אחר – ישולם לכל אחד מהם תגמול שהיה משתלם לו לולא נישא.

(תיקון מס' 35) תשע"ד-2013

          (ה)  שוכנע קצין התגמולים שחל פירוד בחיי הנישואין של זוג הורים שכולים, רשאי הוא להורות שישולמו לכל אחד מבני הזוג, כל עוד הם חיים בנפרד, תגמול או הטבה כאילו הופקעו הנישואין.

(תיקון מס' 23) תשס"א-2001

          (ו)   שכול ששכל יותר מילד אחד ישולם לו תגמול בשיעור של 200% מהתגמול שהיה משתלם לו בזכות נספה אחד.

(תיקון מס' 13)  תש"ם-1980 (תיקון מס' 16) תשמ"ז-1987 (תיקון מס' 38) תשע"ז-2017

          (ז)   שכול שנפטר והניח אחריו בן-זוג שאינו שכול, שהיה נשוי לשכול במשך שלוש השנים שלפני יום פטירתו יהיה בן הזוג כאמור – כל עוד לא נישא לאחר וכל עוד הכנסתו קטנה מהתגמול המשולם לשכול לפי סעיף קטן (א) – זכאי לתגמול בשיעור ההפרש שבין הכנסתו לבין התגמול לפי סעיף קטן (ב); לענין זה, "הכנסתו" – הכנסתו מכל מקור שהוא לרבות קצבת אזרח ותיק לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, ולרבות תשלומים תקופתיים המתקבלים כפיצוי על נזקי בריאות שנגרמו מחמת רדיפות הנאצים.

(תיקון מס' 19) תשנ"ו-1996

          (ח)  נפטר שכול, ישולם לבן זוגו, במשך שלושה חודשים, החל בחודש שלאחר החודש שבו אירעה הפטירה, בנוסף לתגמול המשתלם לו, התגמול ששולם לנפטר ערב פטירתו.

(תיקון מס' 28) תשס"ח-2007

          (ט)  (בוטל).

רבדים לסעיף 10

תוספת להורים שכולים בעד אחי הנספה (תיקון מס' 19) תשנ"ו-1996 (תיקון מס' 20) תשנ"ט-1999

10א.  שכול שעל שולחנו סמוכים אח או אחות של הנספה שטרם מלאו להם 22 שנים, תשולם תוספת לתגמולו לפי סעיף 10, בשיעורים אלה:

(1)  היו סמוכים על שולחנו אח אחד או אחות אחת – 20% מהתגמול המשתלם לפי סעיף 10(א) לזוג הורים שכולים;

(2)  היו סמוכים על שולחנו יותר מאח אחד או אחות אחת של הנספה – התוספת המשתלמת לפי פסקה (1) והתוספת של 11% מהתגמול האמור באותה פסקה עבור כל אח או אחות נוספים.

מיום 1.8.1965

תיקון מס' 4

ס"ח תשכ"ה מס' 466 מיום 1.8.1965 עמ' 296 (ה"ח 667)

הוספת סעיף 10א

 

מיום 1.4.1979

תיקון מס' 13

ס"ח תש"ם מס' 981 מיום 7.8.1980 עמ' 191 (ה"ח 1427)

10א. לשכול שעל שולחנו סמוכים אח או אחות של הנספה שהם קטינים, תשולם תוספת לתגמולו לפי סעיף 10 בשיעור של 10% של אותו תגמול מהתגמול המשתלם לזוג הורים שכולים לכל אח או אחות של הנספה כאמור.

 

מיום 1.2.1996

תיקון מס' 19

ס"ח תשנ"ו מס' 1559 מיום 31.1.1996 עמ' 53 (ה"ח 2392)

החלפת סעיף 10א

הנוסח הקודם:

תוספת להורים שכולים בזכות ילדיהם הקטינים

10א. לשכול שעל שולחנו סמוכים אח או אחות של הנספה שהם קטינים, תשולם תוספת לתגמולו לפי סעיף 10 בשיעור של 10% מהתגמול המשתלם לזוג הורים שכולים לכל אח או אחות של הנספה כאמור.

 

מיום 1.3.1999

תיקון מס' 20

ס"ח תשנ"ט מס' 1701 מיום 7.2.1999 עמ' 80 (ה"ח 2787)

10א. שכול שעל שולחנו סמוכים אח או אחות של הנספה שטרם מלאו להם 21 שנה 22 שנים, תשולם תוספת לתגמולו לפי סעיף 10, בשיעורים אלה:

(תיקון מס' 23) תשס"א-2001

10ב.  (בוטל).

מיום 9.11.1994

תיקון מס' 18

ס"ח תשנ"ה מס' 1485 מיום 9.11.1994 עמ' 6 (ה"ח 2238)

הוספת סעיף 10ב

 

מיום 1.1.2001

תיקון מס' 23

ס"ח תשס"א מס' 1772 מיום 10.1.2001 עמ' 121 (ה"ח 2947, ה"ח 2950)

ביטול סעיף 10ב

הנוסח הקודם:

תוספת להורים שכולים

10ב. (א) לזוג הורים שכולים תשולם בהגיע אחד מהם לגיל 65, תוספת של 10% לתגמוליהם.

(ב) להורה שכול שאין לו בן זוג תשולם תוספת של 10% לתגמוליו, כלהלן:

לאב שכול בהגיעו לגיל 65 שנה;

לאם שכולה בהגיעה לגיל 60 שנה.

תשלום חודשי לצרכים מיוחדים (תיקון מס' 26) תשס"ד-2004

10ג.   לשכול ישולם, נוסף על התגמול החודשי, תשלום חודשי למימון צרכים מיוחדים כפי שיקבע שר הביטחון באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת.

מיום 1.1.2003

תיקון מס' 26

ס"ח תשס"ד מס' 1931 מיום 15.3.2004 עמ' 316 (ה"ח 30)

הוספת סעיף 10ג

תגמול לשכול במצב מיוחד (תיקון מס' 13)  תש"ם-1980

11.  (א)  שכול הזקוק מחמת זקנתו או מצב בריאותו לטיפול אישי בידי הזולת, או להשגחתו של מוסד לרבות בית אבות, או לרכישת מכשירי עזר רפואיים – רשאי קצין התגמולים להורות כי ישולם לו, בנוסף לתגמול המשתלם לו על פי חוק זה, תגמול בשיעור שיקבע בהתחשב בהכנסותיו הנוספות ובצרכיו המיוחדים.

          (ב)  שכול הזקוק מחמת זקנתו או מצב בריאותו להשגחתו של מוסד לרבות בית אבות, ישולם לבן זוגו שאיננו שכול רק מחצית סכום התגמול המשתלם לזוג הורים שכולים.

מיום 1.1.1952

תיקון מס' 1

ס"ח תשי"ב מס' 106 מיום 22.8.1952 עמ' 289 (ה"ח 115)

ביטול סעיף 11

הנוסח הקודם:

תגמולים לשכולים שיתומים סמוכים על שולחנם

11. (א) שכולים זכאים הגרים יחד, ויתומיו של הנספה סמוכים על שולחנם- ישולם לשניהם ביחד, במקום התגמול שהם זכאי לו על פי סעיף 10, תגמול חדשי המגיע על פי סעיף 8 לאלמנה של נספה שיש אחריו יתומים הסמוכים על שולחנה- כמספר היתומים הסמוכים על שולחן השכולים ועוד אחד.

(ב) שכולים זכאים שאינם גרים יחד, ויתומיו של הנספה סמוכים על שולחנו של אחד מהם או מקצתם על שולחנו של האחד ומקצתם על שולחנו של השני- ישולם לכל אחד מהם, במקום התגמול שהוא זכאי לו על פי סעיף 10, תגמול חדשי שייקבע על ידי קצין התגמולים, ובלבד שסך – כל התגמולים החדשיים שישולם לשניהם ביחד יהיה שווה לתגמול החדשי שהם היו זכאים לו לפי סעיף קטן (א) אילו גרו יחד.

(ג) שכול זכאי, שיתומיו של הנספה סמוכים על שולחנו, ובן-זוגו אינו בחיים- ישולם לו, במקום התגמול שהוא זכאי לו על פי סעיף 10, תגמול חדשי כתגמול החדשי המגיע על פי סעיף 8 לאלמנה של נספה שיש אחריו יתומים הסמוכים על שולחנה כמספר היתומים הסמוכים על שולחנו של השכול.

 

מיום 1.4.1957

תיקון מס' 2

ס"ח תשי"ח מס' 261 מיום 14.8.1958 עמ' 173 (ה"ח 328)

הוספת סעיף 11

 

מיום 24.1.1963

סעיף קטן 11(א) מיום 1.9.1961

תיקון מס' 3

ס"ח תשכ"ג מס' 386 מיום 24.1.1963 עמ' 37 (ה"ח 511)

החלפת סעיף 11

הנוסח הקודם:

תגמולים להורים ששכלו יותר מילד אחד

11. זכאי לפי סעיף 10 שיש לו ילד העומד ברשות עצמו וששכל יותר מילד אחד, ישולם לו, לכל נספה ששכל, על אף האמור בסעיף 20 תגמול חדשי השווה ליחידת התגמול של שכולים.

לעניין סעיף זה-

"יחידת תגמול לשכולים"- הסכום היוצא מחילוק התגמול החדשי שהיה משתלם לשכול, אלמלא ילדיו העומדים ברשות עצמם, למספר כלל תומכיו;

"תומכים של שכול"- ילדיו – בין שנספו ובין שנשארו בחיים ועומדים ברשות עצמם. 

 

מיום 8.7.1971

תיקון מס' 7

ס"ח תשל"א מס' 627 מיום 8.7.1971 עמ' 127 (ה"ח 917)

11. (א) שכול שאין לו ילד העומד ברשות עצמו והוא זקוק מחמת זקנתו או מצב בריאותו להשגחתו של מוסד לרבות בית אבות, רשאי קצין תגמולים להורות כי ישולם למוסד בעדו במקום התגמול שהיה משתלם לשכול לפי סעיף 10- תגמול חדשי בשיעור דמי החזקתו במוסד לרבות ההוצאות לרכישת מכשירי עזר רפואיים.

(ב) שכול שאין לו ילד העומד ברשות עצמו והוא זקוק מחמת זקנתו או מצב בריאותו לטיפול אישי בידי הזולת ולרכישת מכשירי עזר רפואיים, רשאי קצין התגמולים להורות, כי ישולם לו, במקום התגמול שהיה משתלם לו לפי סעיף 10- תגמול בשיעור שיקבע קצין התגמולים.  

 

מיום 1.4.1974

תיקון מס' 11

ס"ח תשל"ו מס' 799 מיום 27.2.1976 עמ' 120 (ה"ח 1196)

11. (א) שכול שאין לו ילד העומד ברשות עצמו והוא זקוק מחמת זקנתו או מצב בריאותו להשגחתו של מוסד לרבות בית אבות, רשאי קצין תגמולים להורות כי ישולם למוסד בעדו במקום התגמול שהיה משתלם לשכול לפי סעיף 10- תגמול חדשי בשיעור דמי החזקתו במוסד לרבות ההוצאות לרכישת מכשירי עזר רפואיים.

(ב) שכול שאין לו ילד העומד ברשות עצמו והוא זקוק מחמת זקנתו או מצב בריאותו לטיפול אישי בידי הזולת ולרכישת מכשירי עזר רפואיים, רשאי קצין התגמולים להורות, כי ישולם לו, במקום התגמול שהיה משתלם לו לפי סעיף 10- תגמול בשיעור שיקבע קצין התגמולים.

 

מיום 7.8.1980

תיקון מס' 13

ס"ח תש"ם מס' 981 מיום 7.8.1980 עמ' 191 (ה"ח 1427)

החלפת סעיף 11

הנוסח הקודם:

תגמולים לשכול במצב מיוחד

11. (א) שכול והוא זקוק מחמת זקנתו או מצב בריאותו להשגחתו של מוסד לרבות בית אבות, רשאי קצין תגמולים להורות כי ישולם למוסד בעדו במקום התגמול שהיה משתלם לשכול לפי סעיף 10- תגמול חדשי בשיעור דמי החזקתו במוסד לרבות ההוצאות לרכישת מכשירי עזר רפואיים.

(ב) שכול והוא זקוק מחמת זקנתו או מצב בריאותו לטיפול אישי בידי הזולת ולרכישת מכשירי עזר רפואיים, רשאי קצין התגמולים להורות, כי ישולם לו, במקום התגמול שהיה משתלם לפי סעיף 10- תגמול בשיעור שיקבע קצין התגמולים.

תגמולים להורים זקנים (תיקון מס' 1) תשי"ב-1952 (תיקון מס' 2)  תשי"ח-1958 (תיקון מס' 9)  תשל"ג-1973

12.  (א)  הניח אחריו הנספה סב או סבה שמחסורם היה עליו סמוך לפני מותו, רשאי קצין תגמולים להורות שישולם לכל אחד מהם תגמול בשיעור של 15% מסכום התגמול לפי סעיף 10(א), אולם אם לא הניח אחריו הנספה הורה שכול, יהיה דין אותו סב או סבה כדין שכול, ולצורך חישוב תגמוליהם רואים את נכדיהם וניניהם העומדים ברשות עצמם, כאילו היו ילדיהם.

          (ב)  (בוטל).

מיום 1.1.1952

תיקון מס' 1

ס"ח תשי"ב מס' 106 מיום 22.8.1952 עמ' 289 (ה"ח 115)

12. הניח אחריו הנספה סב או סבה שמחסורם היה עליו סמוך לפני מותו, רשאי קצין תגמולים להורות שישולם לכל אחד מהם תגמול שלא יעלה על ארבע לירות לחודש; אולם אם לא הניח אחריו הנספה הורה שכול, יהיה דין אותו סב או סבה כדין שכול, ולצורך חישוב תגמוליהם רואים את נכדיהם וניניהם העומדים ברשות עצמם, כאילו היו ילדיהם.

 

מיום 1.4.1957

תיקון מס' 2

ס"ח תשי"ח מס' 261 מיום 14.8.1958 עמ' 174 (ה"ח 328)

12. (א) הניח אחריו הנספה סב או סבה שמחסורם היה עליו סמוך לפני מותו, רשאי קצין תגמולים להורות שישולם לכל אחד מהם תגמול שלא יעלה על ארבע לירות לחודש; אולם אם לא הניח אחריו הנספה הורה שכול, יהיה דין אותו סב או סבה כדין שכול, ולצורך חישוב תגמוליהם רואים את נכדיהם וניניהם העומדים ברשות עצמם, כאילו היו ילדיהם.

(ב) הורה קצין התגמולים על תשלום תגמול לפי הרישה של סעיף קטן (א), תיווסף לתגמול תוספת יוקר שתחושב לפי הכללים שבתוספת השמינית לחוק הביטוח הלאומי, תשי"ד-1953.

 

מיום 1.4.1973

תיקון מס' 9

ס"ח תשל"ג מס' 712 מיום 3.8.1973 עמ' 252 (ה"ח 1082)

12. (א) הניח אחריו הנספה סב או סבה שמחסורם היה עליו סמוך לפני מותו, רשאי קצין תגמולים להורות שישולם לכל אחד מהם תגמול שלא יעלה על ארבע לירות לחודש בשיעור של 15% מסכום התגמול לפי סעיף 10(א); אולם אם לא הניח אחריו הנספה הורה שכול, יהיה דין אותו סב או סבה כדין שכול, ולצורך חישוב תגמוליהם רואים את נכדיהם וניניהם העומדים ברשות עצמם, כאילו היו ילדיהם.

(ב) הורה קצין התגמולים על תשלום תגמול לפי הרישה של סעיף קטן (א), תיווסף לתגמול תוספת יוקר שתחושב לפי הכללים שבתוספת השמינית לחוק הביטוח הלאומי, תשי"ד-1953.

(תיקון מס' 30)  תש"ע-2009

12א.  (בוטל).

מיום 1.1.1952

תיקון מס' 1

ס"ח תשי"ב מס' 106 מיום 22.8.1952 עמ' 289 (ה"ח 115)

הוספת סעיף 12א

 

מיום 14.8.1958

תיקון מס' 2

ס"ח תשי"ח מס' 261 מיום 14.8.1958 עמ' 174 (ה"ח 328)

החלפת סעיף 12א

הנוסח הקודם:

12א. (א) אלמנה של נספה שסעיפים 7(ב)(1) או 8 חלים עליה ושנישאה – בטלה מיום נישואיה זכותה לתגמולים לפי חוק זה, פרט לזכותה לפי סעיף 13. אולם רשאי קצין התגמולים להעניק לה, אם הגישה בקשה על כך לפני הנישואין, מענק שלא יעלה על סכום שהוא פי ששים מחלקה האישי בתגמולים, כמשמעותו בסעיף 30(ו).

(ב) הופקעו הנישואין תוך שנה מיום שנתקיימו והאשה לא קיבלה מענק כאמור, תהא זכאית לקבל תגמולים לפי חוק זה מיום שהופקעו הנישואין כאילו לא נישאה, ובלבד שהגישה בקשה על כך תוך ששה חדשים מיום שהופקעו הנישואין.

 

מיום 1.8.1965

תיקון מס' 4

ס"ח תשכ"ה מס' 466 מיום 1.8.1965 עמ' 296 (ה"ח 667)

12א. (א) אלמנה של נספה שהסעיפים 7(ב)(1) 7(א) , 7(ג) או 8 חלים עליה ושנישאה – בטלה מיום נישואיה זכותה לתגמולים לפי חוק זה, פרט לזכות לפי סעיף 13; אולם רשאי קצין התגמולים להעניק לאלמנה כאמור שהסעיפים 7(ב)(1) 7(א) או 8 חלים עליה, אם הגישה בקשה על כך עד תום ששה חדשים מיום נישואיה, מענק שלא יעלה על סכום שהוא  פי ששים מחלקה האישי בתגמולים, כמשמעותו בסעיף 30(ו).

(ב) מחצית המענק לפי סעיף זה תשולם לאלמנה עם אישור בקשתה לכך, אך לא לפני הנישואין, והמחצית השניה תשולם לה כתום שנתיים לאחר הנישואין.

(ג) הופקעו הנישואין השניים תוך שנתיים מיום שנתקיימו על ידי מות בן-הזוג, או בכל זמן שהוא כתוצאה מהליכים שהחלו בהם תוך שנתיים מיום שנתקיימו, ישולמו לאשה מיום הפקעת הנישואין אותם התגמולים שהיו משתלמים לה אותה שעה לולא נישאה; אולם אם כבר שולם לה מענק לפי סעיף זה, יעכב קצין התגמולים את תשלומם של התגמולים עד אשר הסכום שעוכב יהיה שווה למענק שקיבלה, ובלבד שלא יעוכב בשום חודש סכום העולה על מחצית התגמול המגיע לאשה אותו חודש; לא הספיק קצין התגמולים לעכב את תגמולי האשה עד כדי שיעור המענק שקיבלה, תהיה היתרה חוב של האלמנה או של עזבונה לאוצר המדינה.   

 

מיום 1.4.1968

תיקון מס' 6

ס"ח תשכ"ח מס' 543 מיום 23.8.1968 עמ' 255 (ה"ח 785)

(ג) הופקעו הנישואין השניים תוך שנתיים שלוש שנים מיום שנתקיימו על ידי מות בן-הזוג, או בכל זמן שהוא כתוצאה מהליכים שהחלו בהם תוך שנתיים שלוש שנים מיום שנתקיימו, ישולמו לאשה מיום הפקעת הנישואין אותם התגמולים שהיו משתלמים לה אותה שעה לולא נישאה; אולם אם כבר שולם לה מענק לפי סעיף זה, יעכב קצין התגמולים את תשלומם של התגמולים עד אשר הסכום שעוכב יהיה שווה למענק שקיבלה, ובלבד שלא יעוכב בשום חודש סכום העולה על מחצית התגמול המגיע לאשה אותו חודש; לא הספיק קצין התגמולים לעכב את תגמולי האשה עד כדי שיעור המענק שקיבלה, תהיה היתרה חוב של האלמנה או של עזבונה לאוצר המדינה.   

 

מיום 1.4.1974

תיקון מס' 11

ס"ח תשל"ו מס' 799 מיום 27.2.1976 עמ' 120 (ה"ח 1196)

החלפת סעיף 12א

הנוסח הקודם:

12א. (א) אלמנה של נספה שהסעיפים 7(א) , 7(ג) או 8 חלים עליה ושנישאה – בטלה מיום נישואיה זכותה לתגמולים לפי חוק זה, פרט לזכות לפי סעיף 13; אולם רשאי קצין התגמולים להעניק לאלמנה כאמור שהסעיפים 7(א) או 8 חלים עליה, אם הגישה בקשה על כך עד תום ששה חדשים מיום נישואיה, מענק שלא יעלה על סכום שהוא  פי ששים מחלקה האישי בתגמולים, כמשמעותו בסעיף 30(ו).

(ב) מחצית המענק לפי סעיף זה תשולם לאלמנה עם אישור בקשתה לכך, אך לא לפני הנישואין, והמחצית השניה תשולם לה כתום שנתיים לאחר הנישואין.

(ג) הופקעו הנישואין השניים תוך שלוש שנים מיום שנתקיימו על ידי מות בן-הזוג, או בכל זמן שהוא כתוצאה מהליכים שהחלו בהם תוך שלוש שנים מיום שנתקיימו, ישולמו לאשה מיום הפקעת הנישואין אותם התגמולים שהיו משתלמים לה אותה שעה לולא נישאה; אולם אם כבר שולם לה מענק לפי סעיף זה, יעכב קצין התגמולים את תשלומם של התגמולים עד אשר הסכום שעוכב יהיה שווה למענק שקיבלה, ובלבד שלא יעוכב בשום חודש סכום העולה על מחצית התגמול המגיע לאשה אותו חודש; לא הספיק קצין התגמולים לעכב את תגמולי האשה עד כדי שיעור המענק שקיבלה, תהיה היתרה חוב של האלמנה או של עזבונה לאוצר המדינה.   

 

מיום 25.3.1977

תיקון מס' 12

ס"ח תשל"ז מס' 856 מיום 25.3.1977 עמ' 142 (ה"ח 1284)

החלפת סעיף 12א(ג)

הנוסח הקודם:

(ג) הופקעו הנישואין השניים תוך חמש שנים מיום שנתקיימו על ידי מות בן הזוג, או בכל זמן שהוא כתוצאה מהליכים שהחלו בהם תוך חמש שנים מיום שנתקיימו- ישולמו לאשה מיום הפקעת הנישואין אותם תגמולים שהיו משתלמים לה אותה שעה לולא נישאה, ולא תהיה חייבת להחזיר את מענק הנישואין ששולם לה; היו יתום או יתומים של הנספה סמוכים על שולחנה של האלמנה בתום התקופה של חמש שנים, תוארך תקופה זו לשבע שנים.

 

מיום 22.2.1989

תיקון מס' 17

ס"ח תשמ"ט מס' 1267 מיום 22.2.1989 עמ' 10 (ה"ח 1894)

(ג) הופקעו הנישואין השניים תוך חמש שנים עשר שנים מיום שנתקיימו, על ידי מות בן הזוג, או בכל זמן שהוא כתוצאה מהליכים שהחלו בהם תוך חמש שנים עשר שנים מיום שנתקיימו- ישולמו לאשה או לגבר, לפי הענין, מיום הפקעת הנישואין אותם תגמולים שהיו משתלמים להם אותה שעה לולא נישאו, ולא יהיו חייבים להחזיר את מענק הנישואין ששולם להם; היו יתום או יתומים סמוכים על שולחנם בתום התקופה של חמש שנים עשר שנים, תוארך תקופה זו לשבע שנים לארבע עשרה שנים.

 

מיום 1.2.1996

תיקון מס' 19

ס"ח תשנ"ו מס' 1559 מיום 31.1.1996 עמ' 54 (ה"ח 2392)

(א) אלמנה של נספה שנישאה – בטלה מיום נישואיה זכותה לתגמולים לפי חוק זה, פרט לזכות לפי סעיף 13; אולם רשאי קצין התגמולים להעניק לאלמנה כאמור, אם הגישה על כך בקשה עד תום ששה חדשים מיום נישואיה, מענק שלא יעלה על סכום שהוא –

(1) פי ששים מהתגמול המשתלם לאלמנה לפי סעיף 7(ב)(1) סעיף 7, כשיש או כשהיו יתומי הנספה סמוכים על שולחנה;

(2) פי ששים מהתגמול המשתלם לאלמנה לפי סעיף 7(ב)(2) סעיף 7, כשאין ולא היה יתום של הנספה סמוך על שולחנה.

(ב) מחצית המענק לפי סעיף זה תשולם לאלמנה עם אישור בקשתה לכך, אך לא לפני הנישואין, והמחצית השניה תשולם לה כתום שנתיים לאחר הנישואין, ותחושב על בסיס סכום התגמול הנהוג בחודש האחרון של תקופת השנתיים.

(ג) הופקעו הנישואין השניים תוך עשר שנים ארבע עשרה שנים מיום שנתקיימו, על ידי מות בן הזוג, או בכל זמן שהוא כתוצאה מהליכים שהחלו בהם תוך עשר שנים ארבע עשרה שנים מיום שנתקיימו- ישולמו לאשה או לגבר, לפי הענין, מיום הפקעת הנישואין אותם תגמולים שהיו משתלמים להם אותה שעה לולא נישאו, ולא יהיו חייבים להחזיר את מענק הנישואין ששולם להם; היו יתום או יתומים סמוכים על שולחנם בתום התקופה של עשר שנים ארבע עשרה שנים, תוארך תקופה לארבע עשרה שנים לעשרים ואחת שנים.

 

מיום 7.2.1999

תיקון מס' 20

ס"ח תשנ"ט מס' 1701 מיום 7.2.1999 עמ' 80 (ה"ח 2787)

החלפת סעיף קטן 12א(ג)

הנוסח הקודם:

(ג) הופקעו הנישואין השניים תוך ארבע עשרה שנים מיום שנתקיימו, על ידי מות בן הזוג, או בכל זמן שהוא כתוצאה מהליכים שהחלו בהם תוך ארבע עשרה שנים מיום שנתקיימו- ישולמו לאשה או לגבר, לפי הענין, מיום הפקעת הנישואין אותם תגמולים שהיו משתלמים להם אותה שעה לולא נישאו, ולא יהיו חייבים להחזיר את מענק הנישואין ששולם להם; היו יתום או יתומים סמוכים על שולחנם בתום התקופה של ארבע עשרה שנים, תוארך תקופה לעשרים ואחת שנים.

 

מיום 1.3.2010

תיקון מס' 30

ס"ח תש"ע מס' 2216 מיום 3.12.2009 עמ' 252 (ה"ח 261)

ביטול סעיף 12א

הנוסח הקודם:

מענק לאלמנה שנישאה

12א. (א) אלמנה של נספה שנישאה – בטלה מיום נישואיה זכותה לתגמולים לפי חוק זה, פרט לזכות לפי סעיף 13; אולם רשאי קצין התגמולים להעניק לאלמנה כאמור, אם הגישה על כך בקשה עד תום ששה חדשים מיום נישואיה, מענק שלא יעלה על סכום שהוא –

(1) פי ששים מהתגמול המשתלם לאלמנה לפי סעיף 7, כשיש או כשהיו יתומי הנספה סמוכים על שולחנה;

(2) פי ששים מהתגמול המשתלם לאלמנה לפי סעיף 7, כשאין ולא היה יתום של הנספה סמוך על שולחנה.

(ב) מחצית המענק לפי סעיף זה תשולם לאלמנה עם אישור בקשתה לכך, אך לא לפני הנישואין, והמחצית השניה תשולם לה כתום שנתיים לאחר הנישואין, ותחושב על בסיס סכום התגמול הנהוג בחודש האחרון של תקופת השנתיים.

(ג) (1) פקעו הנישואין השניים, על ידי גירושין מבן הזוג – ישולמו לאלמנה, מיום פקיעת הנישואין אותם תגמולים שהיו משתלמים לה אותה שעה לולא נישאה, ולא תהיה חייבת להחזיר את מענק הנישואין ששולם לה;

(2) פקעו הנישואין השניים כתוצאה ממות בן הזוג בטרם מלאו לאלמנה 65 שנים, ישולמו לה, מיום פקיעת הנישואין, אותם תגמולים שהיו משתלמים לה אותה שעה לולא נישאה, ולא תהיה חייבת להחזיר את מענק הנישואין ששולם לה.

(ד) מענק נישואין לא ישולם לאלמנה אלא פעם אחת בלבד.

(תיקון מס' 30)  תש"ע-2009

13.  (בוטל).

מיום 1.1.1952

תיקון מס' 1

ס"ח תשי"ב מס' 106 מיום 22.8.1952 עמ' 289 (ה"ח 115)

החלפת סעיף 13

הנוסח הקודם:

תגמולים בעד יתומים כשהאלמנה נישאת לאחר

13. אלמנה של נספה שנישאה לאחר, ויתומי הנספה סמוכים על שולחנה – ישולם לה מיום נישואיה בעד היתומים הסמוכים על שולחנה תגמול חדשי כהפרש שבין התגמול החדשי שהייתה זכאית לו אלמלא נישאה ובין התגמול החדשי המגיע לאלמנה על פי סעיף 7(א).

 

מיום 1.4.1957

תיקון מס' 2

ס"ח תשי"ח מס' 261 מיום 14.8.1958 עמ' 174 (ה"ח 328)

החלפת סעיף קטן 13(ב)

הנוסח הקודם:

(ב) היו שני יתומים או יותר סמוכים על שולחנה —שיעור ההפרש שבין סכום התגמול החדשי שהיתה זכאית לו אלמלא נישאה ובין סכום השווה ל- 60% מהתגמול החדשי המגיע לאלמנה על פי סעיף 7(א).

 

מיום 24.1.1963

תיקון מס' 3

ס"ח תשכ"ג מס' 386 מיום 24.1.1963 עמ' 37 (ה"ח 511)

החלפת סעיף קטן 13(ב)

הנוסח הקודם:

(ב) היו שני יתומים או יותר סמוכים על שולחנה – שיעור התגמול המשתלם לאלמנה לפי פסקה (א), וליתום השני ולכל יתום נוסף הסמוכים על שולחנה, תוספת תגמול שהוא החלק השלישי מן ההפרש בין התגמול החדשי של אלמנה שיתום אחד בלבד סמוך על שולחנה לבין התגמול החדשי של אלמנה שאין יתומים בכלל סמוכים על שולחנה.

 

מיום 1.8.1965

תיקון מס' 4

ס"ח תשכ"ה מס' 466 מיום 1.8.1965 עמ' 296 (ה"ח 667)

(א) היה יתום סמוך על שולחנה - שיעור התגמול המגיע בעד יתום לפי סעיף 9(א) 40% מהשכר הקובע הנהוג אותה שעה לגבי מי שאינה משתלמת לו תוספת שכר בזכות בן-משפחה;

(ב) היו שני יתומים או יותר סמוכים על שולחנה – שיעור התגמול המשתלם לאלמנה לפי פסקה (א) בתוספת סכום השווה ל- 12% מהשכר הקובע הנהוג אותה שעה לגבי עובד מדינה שאינה משתלמת לו תוספת שכר בזכות בן זוגו, ושמשתלמת לו תוספת שכר בזכות ילדים שמספרם כמספר היתומים הסמוכים על שולחן האלמנה- בעד היתום השני ובעד כל יתום נוסף הסמוכים על שולחנה.

(ב) היו שני יתומים או יותר סמוכים על שולחנה- שיעור התגמול המשתלם לאלמנה לפי פסקה (א) בתוספת 12% מהשכר הקובע המשמש יסוד לתשלום התגמול האמור לכל יתום נוסף ליתום הראשון, ובלבד שלא יעלה התגמול על השכר הקובע הנהוג אותה שעה לגבי מי שמשתלמת לו תוספת שכר בזכות בן זוגו וילדיו שמספרם כמספר היתומים הסמוכים על שולחן האלמנה.

 

מיום 1.9.1971

תיקון מס' 8

ס"ח תשל"ג מס' 683 מיום 16.2.1973 עמ' 67 (ה"ח 1010)

(א) היה יתום סמוך על שולחנה - 40% 43% מהשכר הקובע הנהוג אותה שעה לגבי מי שאינה משתלמת לו תוספת שכר בזכות בן-משפחה;

 

מיום 1.4.1973

תיקון מס' 9

ס"ח תשל"ג מס' 712 מיום 3.8.1973 עמ' 253 (ה"ח 1082)

(א) היה יתום סמוך על שולחנה - 43% 50% מהשכר הקובע הנהוג אותה שעה לגבי מי שאינה משתלמת לו תוספת שכר בזכות בן-משפחה;

(ב) היו שני יתומים או יותר סמוכים על שולחנה- שיעור התגמול המשתלם לאלמנה לפי פסקה (א) בתוספת 12% 16% מהשכר הקובע המשמש יסוד לתשלום התגמול האמור לכל יתום נוסף ליתום הראשון, ובלבד שלא יעלה התגמול על השכר הקובע הנהוג אותה שעה לגבי מי שמשתלמת לו תוספת שכר בזכות בן זוגו וילדיו שמספרם כמספר היתומים הסמוכים על שולחן האלמנה.

 

מיום 1.4.1976

תיקון מס' 11

ס"ח תשל"ו מס' 799 מיום 27.2.1976 עמ' 120 (ה"ח 1196)

החלפת סעיף 13

הנוסח הקודם:

13. אלמנה של נספה שנישאה ויתומי הנספה סמוכים על שולחנה – ישולם לה בעד היתומים הסמוכים על שולחנה תגמול חדשי בשיעורים אלה:

(א) היה יתום סמוך על שולחנה - 50% מהשכר הקובע הנהוג אותה שעה לגבי מי שאינה משתלמת לו תוספת שכר בזכות בן-משפחה;

(ב) היו שני יתומים או יותר סמוכים על שולחנה- שיעור התגמול המשתלם לאלמנה לפי פסקה (א) בתוספת 16% מהשכר הקובע המשמש יסוד לתשלום התגמול האמור לכל יתום נוסף ליתום הראשון, ובלבד שלא יעלה התגמול על השכר הקובע הנהוג אותה שעה לגבי מי שמשתלמת לו תוספת שכר בזכות בן זוגו וילדיו שמספרם כמספר היתומים הסמוכים על שולחן האלמנה.

 

מיום 1.4.1977

תיקון מס' 13

ס"ח תש"ם מס' 981 מיום 7.8.1980 עמ' 191 (ה"ח 1427)

(1) היה יתום אחד סמוך על שולחנה – 60% מסך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד המדינה שדרגת משכורתו היא ט"ו ט"ז של הדירוג האחיד ושאינה משתלמת לו תוספת שכר בזכות בן משפחה;

(2) היו שני יתומים או יותר סמוכים על שולחנה – שיעור התגמול המשתלם לאלמנה לפי פסקה
(1) בתוספת של 24% מהתגמול האמור בעד כל יתום שלאחר הראשון, ובלבד שלא יעלה התגמול על סך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד המדינה שדרגת משכורתו היא ט"ו ט"ז של הדירוג האחיד ושאינה משתלמת לו תוספת שכר בזכות בן-משפחה.

 

מיום 1.4.1981

צו תשמ"ב-1981

ק"ת תשמ"ב מס' 4291 מיום 1.12.1981 עמ' 315

(1) היה יתום אחד סמוך על שולחנה – 60% 63% מסך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד המדינה שדרגת משכורתו היא ט"ז של הדירוג האחיד ושאינה משתלמת לו תוספת שכר בזכות בן משפחה;

 

מיום 1.2.1984

צו תשמ"ד-1984

ק"ת תשמ"ד מס' 4623 מיום 29.4.1984 עמ' 1395

(1) היה יתום אחד סמוך על שולחנה – 60% 67% מסך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד המדינה שדרגת משכורתו היא ט"ז י"ז של הדירוג האחיד ושאינה משתלמת לו תוספת שכר בזכות בן משפחה;

(2) היו שני יתומים או יותר סמוכים על שולחנה – שיעור התגמול המשתלם לאלמנה לפי פסקה
(1) בתוספת של 24% מהתגמול האמור בעד כל יתום שלאחר הראשון, ובלבד שלא יעלה התגמול על סך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד המדינה שדרגת משכורתו היא ט"ז של הדירוג האחיד י"ז של הדירוג האחיד ושאינה משתלמת לו תוספת שכר בזכות בן-משפחה.

 

מיום 1.2.1986

צו תשמ"ו-1986

ק"ת תשמ"ו מס' 4910 מיום 6.3.1986 עמ' 606

(1) היה יתום אחד סמוך על שולחנה – 60% 62% מסך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד המדינה שדרגת משכורתו היא י"ז י"ט 2 של הדירוג האחיד ושאינה משתלמת לו תוספת שכר בזכות בן משפחה;

(2) היו שני יתומים או יותר סמוכים על שולחנה – שיעור התגמול המשתלם לאלמנה לפי פסקה
(1) בתוספת של 24% מהתגמול האמור בעד כל יתום שלאחר הראשון, ובלבד שלא יעלה התגמול על סך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד המדינה שדרגת משכורתו היא י"ז של הדירוג האחיד י"ט 2 של הדירוג האחיד ושאינה משתלמת לו תוספת שכר בזכות בן-משפחה.

 

מיום 1.9.1986

צו תשמ"ז-1987

ק"ת תשמ"ז מס' 4998 מיום 19.1.1987 עמ' 327

(1) היה יתום אחד סמוך על שולחנה – 62% מסך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד המדינה שדרגת משכורתו היא י"ט 2 כ' של הדירוג האחיד ושאינה משתלמת לו תוספת שכר בזכות בן משפחה;

(2) היו שני יתומים או יותר סמוכים על שולחנה – שיעור התגמול המשתלם לאלמנה לפי פסקה
(1) בתוספת של 24% מהתגמול האמור בעד כל יתום שלאחר הראשון, ובלבד שלא יעלה התגמול על סך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד המדינה שדרגת משכורתו היא י"ט 2 של הדירוג האחיד כ' של הדירוג האחיד ושאינה משתלמת לו תוספת שכר בזכות בן-משפחה.

 

מיום 1.4.1987

צו (מס' 2) תשמ"ז-1987

ק"ת תשמ"ז מס' 5040 מיום 7.7.1987 עמ' 1074

(1) היה יתום אחד סמוך על שולחנה – 62% 61% מסך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד המדינה שדרגת משכורתו היא כ' כ"א של הדירוג האחיד ושאינה משתלמת לו תוספת שכר בזכות בן משפחה;

(2) היו שני יתומים או יותר סמוכים על שולחנה – שיעור התגמול המשתלם לאלמנה לפי פסקה
(1) בתוספת של 24% מהתגמול האמור בעד כל יתום שלאחר הראשון, ובלבד שלא יעלה התגמול על סך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד המדינה שדרגת משכורתו היא כ' של הדירוג האחיד כ"א של הדירוג האחיד ושאינה משתלמת לו תוספת שכר בזכות בן-משפחה.

 

מיום 1.10.1987

צו תשמ"ח-1987

ק"ת תשמ"ח מס' 5067 מיום 26.11.1987 עמ' 203

(1) היה יתום אחד סמוך על שולחנה – 61% 64% מסך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד המדינה שדרגת משכורתו היא כ' כ"א של הדירוג האחיד ושאינה משתלמת לו תוספת שכר בזכות בן משפחה;

(2) היו שני יתומים או יותר סמוכים על שולחנה – שיעור התגמול המשתלם לאלמנה לפי פסקה
(1) בתוספת של 24% מהתגמול האמור בעד כל יתום שלאחר הראשון, ובלבד שלא יעלה התגמול על סך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד המדינה שדרגת משכורתו היא כ' של הדירוג האחיד כ"א של הדירוג האחיד ושאינה משתלמת לו תוספת שכר בזכות בן-משפחה.

 

מיום 1.10.1988

צו תשמ"ט-1989

ק"ת תשמ"ט מס' 5174 מיום 28.3.1989 עמ' 606

(1) היה יתום אחד סמוך על שולחנה – 64% 65.2% מסך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד המדינה שדרגת משכורתו היא כ"א של הדירוג האחיד ושאינה משתלמת לו תוספת שכר בזכות בן משפחה;

 

מיום 2.4.1989

צו (מס' 2) תשמ"ט-1989

ק"ת תשמ"ט מס' 5207 מיום 3.8.1989 עמ' 1180

(1) היה יתום אחד סמוך על שולחנה – 65.2% 70.7% מסך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד המדינה שדרגת משכורתו היא כ"א של הדירוג האחיד ושאינה משתלמת לו תוספת שכר בזכות בן משפחה;

 

מיום 28.3.1991

צו תשנ"א-1991

ק"ת תשנ"א מס' 5343 מיום 28.3.1991 עמ' 463

(1) היה יתום אחד סמוך על שולחנה – 70.7% 71.5% מסך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד המדינה שדרגת משכורתו היא כ"א של הדירוג האחיד ושאינה משתלמת לו תוספת שכר בזכות בן משפחה;

 

מיום 1.4.1991

צו (מס' 2) תשנ"א-1991

ק"ת תשנ"א מס' 5362 מיום 12.6.1991 עמ' 931

(1) היה יתום אחד סמוך על שולחנה – 71.5% 73.2% מסך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד המדינה שדרגת משכורתו היא כ"א של הדירוג האחיד ושאינה משתלמת לו תוספת שכר בזכות בן משפחה;

 

מיום 1.10.1991

צו תשנ"ב-1992

ק"ת תשנ"ב מס' 5416 מיום 27.1.1992 עמ' 685

(1) היה יתום אחד סמוך על שולחנה – 73.2% 75.7% מסך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד המדינה שדרגת משכורתו היא כ"א של הדירוג האחיד ושאינה משתלמת לו תוספת שכר בזכות בן משפחה;

 

מיום 1.4.1994

צו תשנ"ה-1994

ק"ת תשנ"ה מס' 5632 מיום 17.10.1994 עמ' 242

(1) היה יתום אחד סמוך על שולחנה – 75.7% 77.1% מסך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד המדינה שדרגת משכורתו היא כ"א של הדירוג האחיד ושאינה משתלמת לו תוספת שכר בזכות בן משפחה 19 של הדירוג המינהלי;

(2) היו שני יתומים או יותר סמוכים על שולחנה – שיעור התגמול המשתלם לאלמנה לפי פסקה
(1) בתוספת של 24% מהתגמול האמור בעד כל יתום שלאחר הראשון, ובלבד שלא יעלה התגמול על סך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד המדינה שדרגת משכורתו היא כ"א של הדירוג האחיד 19 של הדירוג המינהלי ושאינה משתלמת לו תוספת שכר בזכות בן-משפחה.

 

מיום 1.10.1994

צו (מס' 2) תשנ"ה-1994

ק"ת תשנ"ה מס' 5644 מיום 15.12.1994 עמ' 405

(1) היה יתום אחד סמוך על שולחנה – 77.1% 85.3% מסך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד המדינה שדרגת משכורתו היא 19 של הדירוג המינהלי;

(2) היו שני יתומים או יותר סמוכים על שולחנה – שיעור התגמול המשתלם לאלמנה לפי פסקה
(1) בתוספת של 24% מהתגמול האמור בעד כל יתום שלאחר הראשון, ובלבד שלא יעלה התגמול על סך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד המדינה שדרגת משכורתו היא כ"א של הדירוג האחיד 19 של הדירוג המינהלי ושאינה משתלמת לו תוספת שכר בזכות בן-משפחה.

 

מיום 9.11.1994

תיקון מס' 18

ס"ח תשנ"ה מס' 1485 מיום 9.11.1994 עמ' 7 (ה"ח 2238)

(1) היה יתום אחד סמוך על שולחנה – 60% 77.1% מסך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד המדינה שדרגת משכורתו היא ט"ז של הדירוג האחיד 19 של הדירוג המינהלי ושאינה משתלמת לו תוספת שכר בזכות בן משפחה;

(2) היו שני יתומים או יותר סמוכים על שולחנה – שיעור התגמול המשתלם לאלמנה לפי פסקה
(1) בתוספת של 24% מהתגמול האמור בעד כל יתום שלאחר הראשון, ובלבד שלא יעלה התגמול על סך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד המדינה שדרגת משכורתו היא ט"ז של הדירוג האחיד  19 של הדירוג המינהלי ושאינה משתלמת לו תוספת שכר בזכות בן-משפחה.

 

מיום 1.4.1995

תק' (מס' 3) תשנ"ה-1995

ק"ת תשנ"ה מס' 5686 מיום 22.6.1995 עמ' 1552

(1) היה יתום אחד סמוך על שולחנה – 77.1% 87.6% מסך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד המדינה שדרגת משכורתו היא 19 של הדירוג המינהלי ושאינה משתלמת לו תוספת שכר בזכות בן משפחה;

(2) היו שני יתומים או יותר סמוכים על שולחנה – שיעור התגמול המשתלם לאלמנה לפי פסקה
(1) בתוספת של 24% מהתגמול האמור בעד כל יתום שלאחר הראשון, ובלבד שלא יעלה התגמול על סך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד המדינה שדרגת משכורתו היא כ"א של הדירוג האחיד  19 של הדירוג המינהלי ושאינה משתלמת לו תוספת שכר בזכות בן-משפחה.

 

מיום 1.10.1996

צו תשנ"ז-1997

ק"ת תשנ"ז מס' 5826 מיום 1.5.1997 עמ' 603

(1) היה יתום אחד סמוך על שולחנה – 87.6% 91.4% מסך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד המדינה שדרגת משכורתו היא כ"א של הדירוג האחיד 19 של הדירוג המינהלי ושאינה משתלמת לו תוספת שכר בזכות בן משפחה;

(2) היו שני יתומים או יותר סמוכים על שולחנה – שיעור התגמול המשתלם לאלמנה לפי פסקה
(1) בתוספת של 24% מהתגמול האמור בעד כל יתום שלאחר הראשון, ובלבד שלא יעלה התגמול על סך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד המדינה שדרגת משכורתו היא ט"ז של הדירוג האחיד  19 של הדירוג המינהלי ושאינה משתלמת לו תוספת שכר בזכות בן-משפחה.

 

מיום 1.4.1997

צו (מס' 2) תשנ"ז-1997

ק"ת תשנ"ז מס' 5848 מיום 26.8.1997 עמ' 1099

(1) היה יתום אחד סמוך על שולחנה – 91.4% 92.3% מסך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד המדינה שדרגת משכורתו היא 19 של הדירוג המינהלי ושאינה משתלמת לו תוספת שכר בזכות בן משפחה;

(2) היו שני יתומים או יותר סמוכים על שולחנה – שיעור התגמול המשתלם לאלמנה לפי פסקה
(1) בתוספת של 24% מהתגמול האמור בעד כל יתום שלאחר הראשון, ובלבד שלא יעלה התגמול על סך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד המדינה שדרגת משכורתו היא כ"א של הדירוג האחיד  19 של הדירוג המינהלי ושאינה משתלמת לו תוספת שכר בזכות בן-משפחה.

 

מיום 1.10.1998

צו תשנ"ט-1999

ק"ת תשנ"ט מס' 5959 מיום 11.3.1999 עמ' 487

(1) היה יתום אחד סמוך על שולחנה – 92.3% 94.3% מסך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד המדינה שדרגת משכורתו היא 19 של הדירוג המינהלי ושאינה משתלמת לו תוספת שכר בזכות בן משפחה;

 

מיום 1.10.1999

צו תש"ס-2000

ק"ת תש"ס מס' 6053 מיום 3.9.2000 עמ' 860

(1) היה יתום אחד סמוך על שולחנה – 94.3% 97.5% מסך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד המדינה שדרגת משכורתו היא 19 של הדירוג המינהלי ושאינה משתלמת לו תוספת שכר בזכות בן משפחה;

 

מיום 1.4.2000

צו תשס"א-2001

ק"ת תשס"א מס' 6104 מיום 10.5.2001 עמ' 782

(1) היה יתום אחד סמוך על שולחנה – 97.5% 100.4% מסך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד המדינה שדרגת משכורתו היא 19 של הדירוג המינהלי ושאינה משתלמת לו תוספת שכר בזכות בן משפחה;

 

מיום 1.4.2001

תק' תשס"ג-2002

ק"ת תשס"ג מס' 6204 מיום 24.10.2002 עמ' 98

(1) היה יתום אחד סמוך על שולחנה – 100.4% 106.9% מסך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד המדינה שדרגת משכורתו היא 19 של הדירוג המינהלי ושאינה משתלמת לו תוספת שכר בזכות בן משפחה;

 

מיום 1.10.2006 עד יום 31.12.2006

הוראת שעה תשס"ח-2008

ק"ת תשס"ח מס' 6681 מיום 16.6.2008 עמ' 1010

(1) היה יתום אחד סמוך על שולחנה – 106.9% 107.8% מסך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד המדינה שדרגת משכורתו היא 19 של הדירוג המינהלי ושאינה משתלמת לו תוספת שכר בזכות בן משפחה;

 

מיום 1.1.2007

צו תשס"ח-2008

ק"ת תשס"ח מס' 6681 מיום 16.6.2008 עמ' 1010

(1) היה יתום אחד סמוך על שולחנה – 107.8% 109.6% מסך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד המדינה שדרגת משכורתו היא 19 של הדירוג המינהלי ושאינה משתלמת לו תוספת שכר בזכות בן משפחה;

 

מיום 1.8.2008

תיקון מס' 29

ס"ח תשס"ח מס' 2170 מיום 29.7.2008 עמ' 684 (ה"ח 212)

(2) היו שני יתומים או יותר סמוכים על שולחנה – שיעור התגמול המשתלם לאלמנה לפי פסקה
(1) בתוספת של 24% מהתגמול האמור בעד כל יתום שלאחר הראשון, ובלבד שלא יעלה התגמול על סך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד המדינה שדרגת משכורתו היא 19 של הדירוג המינהלי ושאינה משתלמת לו תוספת שכר בזכות בן-משפחה.

 

מיום 1.10.2007 עד יום 31.3.2008

הוראת שעה תשס"ט-2008

ק"ת תשס"ט מס' 6719 מיום 27.10.2008 עמ' 51

(1) היה יתום אחד סמוך על שולחנה – 109.6% 110.1% מסך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד המדינה שדרגת משכורתו היא 19 של הדירוג המינהלי ושאינה משתלמת לו תוספת שכר בזכות בן משפחה;

 

מיום 1.4.2008 (בוטל)

צו תשס"ט-2008

ק"ת תשס"ט מס' 6719 מיום 27.10.2008 עמ' 51

ביטול

ק"ת תשס"ט מס' 6786 מיום 24.6.2009 עמ' 1026

(1) היה יתום אחד סמוך על שולחנה – 110.1% 111.3% מסך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד המדינה שדרגת משכורתו היא 19 של הדירוג המינהלי ושאינה משתלמת לו תוספת שכר בזכות בן משפחה;

 

מיום 1.4.2008 (בוטל)

צו (מס' 2) תשס"ט-2009

ק"ת תשס"ט מס' 6786 מיום 24.6.2009 עמ' 1026

ביטול

ק"ת תשס"ט מס' 6804 מיום 18.8.2009 עמ' 1230

(1) היה יתום אחד סמוך על שולחנה – 110.1% 112.9% מסך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד המדינה שדרגת משכורתו היא 19 של הדירוג המינהלי, ושאין משתלמת לו תוספת שכר בזכות בן משפחה;

 

מיום 1.10.2008

צו (מס' 3) תשס"ט-2009

ק"ת תשס"ט מס' 6804 מיום 18.8.2009 עמ' 1230

(1) היה יתום אחד סמוך על שולחנה – 110.1% 116.3% מסך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד המדינה שדרגת משכורתו היא 19 של הדירוג המינהלי, ושאין משתלמת לו תוספת שכר בזכות בן משפחה;

 

מיום 1.3.2010

תיקון מס' 30

ס"ח תש"ע מס' 2216 מיום 3.12.2009 עמ' 252 (ה"ח 261)

ביטול סעיף 13

הנוסח הקודם:

תגמולים בעד יתומים כשהאלמנה נישאה

13. אלמנה של נספה שנישאה ויתומי הנספה סמוכים על שולחנה – ישולם לה בעד היתומים הסמוכים על שולחנה תגמול חדשי בשיעורים אלה:

(1) היה יתום אחד סמוך על שולחנה – 116.3% מסך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד המדינה שדרגת משכורתו היא 19 של הדירוג המינהלי, ושאין משתלמת לו תוספת שכר בזכות בן משפחה;

(2) היו שני יתומים או יותר סמוכים על שולחנה – שיעור התגמול המשתלם לאלמנה לפי פסקה (1) בתוספת של 24% מהתגמול האמור בעד כל יתום שלאחר הראשון.

דין גרושה הזכאית למזונות  (תיקון מס' 2)  תשי"ח-1958 (תיקון מס' 35) תשע"ד-2013

13א.  (א)  הניח נספה אשה שנתגרש ממנה, יהיה דינה לענין קבלת תגמול לפי חוק זה, כדין אלמנה, כל עוד לא נישאה שנית ואם נתמלאו אלה:

(1)   היא היתה במות הנספה בת 40 שנה או מעלה או היא אם ליתום של הנספה;

(2)   הנספה היה חייב במותו במזונותיה של האשה על פי פסק דין של בית משפט או של בית דין מוסמך או על פי הסכם בכתב;

אולם היה סכום המזונות החדשי שהנספה היה חייב לשלם לגרושה כאמור קטן מחלקה האישי בתגמולים, יוקטן התגמול החדשי בהפרש בין סכום המזונות החדשי ובין החלק האישי; לעניין סעיף קטן זה, "חלק אישי בתגמולים" –

(1)   לגבי אלמנה שיתומי הנספה סמוכים על שולחנה – שיעור התגמול המגיע לאלמנה על פי סעיף 7;

(2)   לגבי מקבל אחר – התגמול החודשי המגיע לו.

          (ב)  חל שינוי ניכר בשכר הקובע מאז נקבעה זכות הגרושה לתגמול, רשאי קצין התגמולים לשנות את שיעור התגמול לטובתה לפי חישובים ונימוקים שבית המשפט היה רשאי לעשות זאת לגבי מזונותיה, אילולא מות הנספה.

(תיקון מס' 3)  תשכ"ג-1963

          (ג)   כל עוד אשה אינה זכאית לכל תגמול לפי הסעיפים הקטנים (א) או (ב) מחמת האמור בסעיף 9(ג), ישולמו לה התגמולים החדשיים שהיו משתלמים לה לפי אותם הסעיפים הקטנים כאילו הגיעה אותה שעה לגיל 40 שנה.

מיום 1.4.1957

תיקון מס' 2

ס"ח תשי"ח מס' 261 מיום 14.8.1958 עמ' 174 (ה"ח 328)

הוספת סעיף 13א

 

מיום 24.1.1963

תיקון מס' 3

ס"ח תשכ"ג מס' 386 מיום 24.1.1963 עמ' 38 (ה"ח 511)

הוספת סעיף קטן 13א(ג)

 

מיום 1.1.2014

תיקון מס' 35

ס"ח תשע"ד מס' 2424 מיום 26.12.2013 עמ' 186 (ה"ח 693)

(א) הניח נספה אשה שנתגרש ממנה, יהיה דינה לענין קבלת תגמול לפי חוק זה, כדין אלמנה, כל עוד לא נישאה שנית ואם נתמלאו אלה:

(1) היא היתה במות הנספה בת 40 שנה או מעלה או היא אם ליתום של הנספה;

(2) הנספה היה חייב במותו במזונותיה של האשה על פי פסק דין של בית משפט או של בית דין מוסמך או על פי הסכם בכתב;

אולם היה סכום המזונות החדשי שהנספה היה חייב לשלם לגרושה כאמור קטן מחלקה האישי בתגמולים כמשמעותו בסעיף 30(ו), יוקטן התגמול החדשי בהפרש בין סכום המזונות החדשי ובין החלק האישי. לעניין סעיף קטן זה, "חלק אישי בתגמולים" –

(1) לגבי אלמנה שיתומי הנספה סמוכים על שולחנה – שיעור התגמול המגיע לאלמנה על פי סעיף 7;

(2) לגבי מקבל אחר – התגמול החודשי המגיע לו.

דין גרושה שיש אתה יתומים של הנספה (תיקון מס' 2)  תשי"ח-1958

13ב.  הניח נספה אשה שנתגרש ממנה והיא אינה זכאית לתגמול לפי סעיף 13א, אך יתומים של הנספה סמוכים על שולחנה, ישולם לאשה בעד היתומים האמורים תגמול חדשי כזה:

(תיקון מס' 4)  תשכ"ה-1965 (תיקון מס' 30) תש"ע-2009 צו תשע"ט-2019

(1)   היה יתום אחד סמוך על שולחנה – 146.1% מסך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד המדינה שדרגת משכורתו היא 19 של הדירוג המינהלי ושאינה משתלמת לו תוספת שכר בזכות בן משפחה;

(תיקון מס' 3)  תשכ"ג-1963 (תיקון מס' 4)  תשכ"ה-1965 (תיקון מס' 30)  תש"ע-2009

(2)   היו שני יתומים או יותר סמוכים על שולחנה – שיעור התגמול המשתלם לאישה לפי פסקה (1) בתוספת של 24% מהתגמול האמור בעד כל יתום שלאחר הראשון.

מיום 1.4.1957

תיקון מס' 2

ס"ח תשי"ח מס' 261 מיום 14.8.1958 עמ' 175 (ה"ח 328)

הוספת סעיף 13ב

 

מיום 24.1.1963

תיקון מס' 3

ס"ח תשכ"ג מס' 386 מיום 24.1.1963 עמ' 38 (ה"ח 511)

החלפת פסקה 13ב(2)

הנוסח הקודם:

(2) היו שני יתומים או יותר סמוכים על שולחנה – התגמול המגיע לפי פסקה (1), וכן ליתום השני ולכל יתום נוסף הסמוכים על שולחנה- החלק השלישי מן ההפרש בין התגמול החדשי של אלמנה שיתום אחד בלבד סמוך על שולחנה לבין התגמול החדשי של אלמנה שאין יתומים בכלל סמוכים על שולחנה.

 

מיום 1.8.1965

תיקון מס' 4

ס"ח תשכ"ה מס' 466 מיום 1.8.1965 עמ' 297 (ה"ח 667)

13ב. הניח נספה אשה שנתגרש ממנה והיא אינה זכאית לתגמול לפי סעיף 13א, אך יתומים של הנספה סמוכים על שולחנה, ישולם לאשה בעד היתומים האמורים תגמול חדשי כזה:

(1) היה יתום אחד סמוך על שולחנה – התגמול המגיע בעד היתום לפי סעיף 9(א) 13(א);

(2) היו שני יתומים או יותר סמוכים על שולחנה- שיעור התגמול המשתלם לאשה לפי פסקה (1), בתוספת סכום השווה ל- 12% מהשכר הקובע הנהוג אותה שעה לגבי עובד מדינה שאינה משתלמת לו תוספת שכר בזכות בן-זוגו, ושמשתלמת לו תוספת שכר בזכות ילדים שמספרם כמספר היתומים הסמוכים על שולחן האשה- בעד היתום השני ובעד כל יתום נוסף הסמוכים על שולחנה שיעור התגמול האמור בסעיף 13(ב).

 

מיום 1.3.2010

תיקון מס' 30

ס"ח תש"ע מס' 2216 מיום 3.12.2009 עמ' 252 (ה"ח 261)

13ב. הניח נספה אשה שנתגרש ממנה והיא אינה זכאית לתגמול לפי סעיף 13א, אך יתומים של הנספה סמוכים על שולחנה, ישולם לאשה בעד היתומים האמורים תגמול חדשי כזה:

(1) היה יתום אחד סמוך על שולחנה – התגמול המגיע בעד היתום לפי סעיף 13(א) 116.3% מסך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד המדינה שדרגת משכורתו היא 19 של הדירוג המינהלי ושאינה משתלמת לו תוספת שכר בזכות בן משפחה;

(2) היו שני יתומים או יותר סמוכים על שולחנה – שיעור התגמול האמור בסעיף 13(ב) שיעור התגמול המשתלם לאישה לפי פסקה (1) בתוספת של 24% מהתגמול האמור בעד כל יתום שלאחר הראשון.

 

[מיום 1.10.2009 עד יום 31.3.2010]

הוראת שעה תשע"ב-2012

ק"ת תשע"ב מס' 7091 מיום 16.2.2012 עמ' 785

(1) היה יתום אחד סמוך על שולחנה – 116.3% 116.9% מסך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד המדינה שדרגת משכורתו היא 19 של הדירוג המינהלי ושאינה משתלמת לו תוספת שכר בזכות בן משפחה;

 

מיום 1.4.2010 עד יום 30.9.2010

הוראת שעה תשע"ב-2012

ק"ת תשע"ב מס' 7091 מיום 16.2.2012 עמ' 785

(1) היה יתום אחד סמוך על שולחנה – 116.9% 118.1% מסך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד המדינה שדרגת משכורתו היא 19 של הדירוג המינהלי ושאינה משתלמת לו תוספת שכר בזכות בן משפחה;

 

מיום 1.10.2010 עד יום 31.3.2011

הוראת שעה תשע"ב-2012

ק"ת תשע"ב מס' 7091 מיום 16.2.2012 עמ' 785

(1) היה יתום אחד סמוך על שולחנה – 118.1% 121.5% מסך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד המדינה שדרגת משכורתו היא 19 של הדירוג המינהלי ושאינה משתלמת לו תוספת שכר בזכות בן משפחה;

 

מיום 1.4.2011

צו תשע"ב-2012

ק"ת תשע"ב מס' 7091 מיום 16.2.2012 עמ' 786

(1) היה יתום אחד סמוך על שולחנה – 121.5% 124.0% מסך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד המדינה שדרגת משכורתו היא 19 של הדירוג המינהלי ושאינה משתלמת לו תוספת שכר בזכות בן משפחה;

 

מיום 1.10.2011

צו (מס' 2) תשע"ב-2012

ק"ת תשע"ב מס' 7148 מיום 31.7.2012 עמ' 1538

(1) היה יתום אחד סמוך על שולחנה – 124.0% 129.2% מסך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד המדינה שדרגת משכורתו היא 19 של הדירוג המינהלי ושאינה משתלמת לו תוספת שכר בזכות בן משפחה;

 

מיום 1.10.2012 עד יום 31.3.2013

הוראת שעה תשע"ג-2013

ק"ת תשע"ג מס' 7282 מיום 21.8.2013 עמ' 1611

(1) היה יתום אחד סמוך על שולחנה – 129.2% 131.1% מסך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד המדינה שדרגת משכורתו היא 19 של הדירוג המינהלי ושאינה משתלמת לו תוספת שכר בזכות בן משפחה;

 

מיום 1.4.2013

צו תשע"ג-2013

ק"ת תשע"ג מס' 7282 מיום 21.8.2013 עמ' 1611

(1) היה יתום אחד סמוך על שולחנה – 131.1% 132.8% מסך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד המדינה שדרגת משכורתו היא 19 של הדירוג המינהלי ושאינה משתלמת לו תוספת שכר בזכות בן משפחה;

 

מיום 1.10.2013

צו תשע"ד-2014

ק"ת תשע"ד מס' 7411 מיום 20.8.2014 עמ' 1662

(1) היה יתום אחד סמוך על שולחנה – 132.8% 135.2% מסך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד המדינה שדרגת משכורתו היא 19 של הדירוג המינהלי ושאינה משתלמת לו תוספת שכר בזכות בן משפחה;

 

מיום 1.10.2014 עד יום 31.3.2015

הוראת שעה תשע"ו-2015

ק"ת תשע"ו מס' 7566 מיום 29.10.2015 עמ' 113

(1) היה יתום אחד סמוך על שולחנה – 135.2% 135.9% מסך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד המדינה שדרגת משכורתו היא 19 של הדירוג המינהלי ושאינה משתלמת לו תוספת שכר בזכות בן משפחה;

 

מיום 1.4.2015

צו תשע"ו-2015

ק"ת תשע"ו מס' 7566 מיום 29.10.2015 עמ' 113

(1) היה יתום אחד סמוך על שולחנה – 135.2% 138.7% מסך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד המדינה שדרגת משכורתו היא 19 של הדירוג המינהלי ושאינה משתלמת לו תוספת שכר בזכות בן משפחה;

 

מיום 1.10.2015 עד יום 31.3.2016

הוראת שעה תשע"ז-2017

ק"ת תשע"ז מס' 7784 מיום 28.2.2016 עמ' 773

(1) היה יתום אחד סמוך על שולחנה – 138.7% 140.1% מסך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד המדינה שדרגת משכורתו היא 19 של הדירוג המינהלי ושאינה משתלמת לו תוספת שכר בזכות בן משפחה;

 

מיום 1.4.2016

צו תשע"ז-2017

ק"ת תשע"ז מס' 7784 מיום 28.2.2016 עמ' 773

(1) היה יתום אחד סמוך על שולחנה – 138.7% 141.7% מסך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד המדינה שדרגת משכורתו היא 19 של הדירוג המינהלי ושאינה משתלמת לו תוספת שכר בזכות בן משפחה;

 

מיום 1.4.2017 עד יום 30.9.2017

הוראת שעה תשע"ט-2019

ק"ת תשע"ט מס' 8184 מיום 3.3.2019 עמ' 2965

(1) היה יתום אחד סמוך על שולחנה – 141.7% 143.6% מסך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד המדינה שדרגת משכורתו היא 19 של הדירוג המינהלי ושאינה משתלמת לו תוספת שכר בזכות בן משפחה;

 

מיום 1.10.2017

צו תשע"ט-2019

ק"ת תשע"ט מס' 8184 מיום 3.3.2019 עמ' 2965

(1) היה יתום אחד סמוך על שולחנה – 141.7% 146.1% מסך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד המדינה שדרגת משכורתו היא 19 של הדירוג המינהלי ושאינה משתלמת לו תוספת שכר בזכות בן משפחה;

 

אשה שעזבה את הנספה (תיקון מס' 2) תשי"ח-1958

13ג.   נספה שאשתו עזבה אותו מרצונה ונקבע בפסק דין של בית משפט או של בית דין מוסמך כי אינה זכאית למזונות מהנספה – דינה לענין חוק זה כדין גרושה.

מיום 1.4.1957

תיקון מס' 2

ס"ח תשי"ח מס' 261 מיום 14.8.1958 עמ' 175 (ה"ח 328)

הוספת סעיף 13ג

פרק שלישי: הענקות אחרות

תוספת לתקופת הריון והענקה מיוחדת בקשר ללידה (תיקון מס' 1)  תשי"ב-1952

14.  היתה אלמנתו של נספה הרה ביום מותו, ישולמו לה –

(1)   מתחילת החודש השביעי להריונה עד תום ההריון – נוסף על תגמוליה תוספת חדשית של שליש מאותם תגמולים;

(2)   מענק מיוחד בשיעור של שלושה תגמולים המגיעים לאלמנה לפי סעיף 7(א), שישולם לה ככל האפשר בשני שיעורים, אחד בתקופת הריונה והשני סמוך ללידה.

מיום 1.1.1952

תיקון מס' 1

ס"ח תשי"ב מס' 106 מיום 22.8.1952 עמ' 290 (ה"ח 115)

החלפת סעיף 14

הנוסח הקודם:

הענקה מיוחדת בקשר ללידה

14. היתה אלמנתו של נספה הרה ביום מותו – תשולם לה לאחר החודש הששי להריונה הענקה מיוחדת בסך שלושים לירות; סך זה ישולם לה ככל האפשר בשני שיעורים, אחד בתקופת הריונה והשני סמוך ללידה.

מענק מיוחד לאלמנה בעת התאלמנותה (תיקון מס' 11) תשל"ו-1976 (תיקון מס' 18) תשנ"ה-1994

14א.  (א)  לאלמנת נספה ישולם, בנוסף לתגמוליה, מענק למימון הוצאות מיוחדות כתוצאה מהתאלמנותה, בסכום של 2,142 שקלים חדשים.

 

(תיקון מס' 18) תשנ"ה-1994

          (ב)  סכום כל מענק לפי סעיף זה יהיה צמוד למדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

מיום 1.8.1974

תיקון מס' 11

ס"ח תשל"ו מס' 799 מיום 27.2.1976 עמ' 121 (ה"ח 1196)

הוספת סעיף 14א

 

מיום 9.11.1994

תיקון מס' 18

ס"ח תשנ"ה מס' 1485 מיום 9.11.1994 עמ' 7 (ה"ח 2238)

14א. (א) לאמנת נספה ישולם, בנוסף לתגמוליה, מענק למימון הוצאות מיוחדת כתוצאה מהתאלמנותה, כמפורט להלן:

(1) 5,000 לירות- לאלמנה שאין יתום של הנספה סמוך על שולחנה;

(2) 10,000 לירות- לאלמנה שלפחות יתום אחד של הנספה סמוך על שולחנה.

בסכום של 2,142 שקלים חדשים.

(ב) סכום כל מענק לפי סעיף זה יהיה צמוד למדד כמשמעותו בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח- 1968 למדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

מענק מיוחד (תיקון מס' 18) תשנ"ה-1994 (תיקון מס' 23) תשס"א-2001

14ב.  לאלמנה של נספה ישולם אחת לשבע שנים, מתום השנה השביעית להתאלמנותה, בנוסף לתגמוליה, מענק מיוחד בשיעור הקבוע בסעיף 14א.

מיום 9.11.1994

תיקון מס' 18

ס"ח תשנ"ה מס' 1485 מיום 9.11.1994 עמ' 7 (ה"ח 2238)

הוספת סעיף 14ב

 

מיום 1.1.2001

תיקון מס' 23

ס"ח תשס"א מס' 1772 מיום 10.1.2001 עמ' 121 (ה"ח 2947, ה"ח 2950)

14ב. לאלמנה של נספה ישולם בתום 7 שנים אחת לשבע שנים, מתום השנה השביעית להתאלמנותה, בנוסף לתגמוליה, מענק מיוחד בשיעור הקבוע בסעיף 14א.

 

ביטוח מפני מחלה

15.  (א)  כל בן משפחה של נספה, המקבל תגמולים או שבעדו מקבלים תגמולים, יהיה מבוטח מפני מחלה.

          (ב)  בן משפחה כאמור המבוטח מפני מחלה לפי תנאים שאושרו על ידי קצין תגמולים, ישתתף אוצר המדינה בהוצאות הביטוח בסכום שייקבע בתקנות.

          (ג)   בן משפחה שאיננו מבוטח כאמור, יבוטח מפני מחלה על ידי קצין תגמולים; וקצין התגמולים יהיה רשאי לנכות מהתגמול החדשי המגיע למבוטח, או בעדו, את ההפרש בין כל הוצאות הביטוח ובין הסכום שנקבע בתקנות כסכום השתתפותו של אוצר המדינה בהוצאות הביטוח.

(תיקון מס' 13) תש"ם-1980

          (ד)  (בוטל).

מיום 1.9.1961

תיקון מס' 3

ס"ח תשכ"ג מס' 386 מיום 24.1.1963 עמ' 38 (ה"ח 511)

הוספת סעיף קטן 15(ד)

 

מיום 7.8.1980

תיקון מס' 13

ס"ח תש"ם מס' 981 מיום 7.8.1980 עמ' 191 (ה"ח 1427)

ביטול סעיף קטן 15(ד)

הנוסח הקודם:

(ד) הורה של נספה ואלמנתו שאינם זכאים לתגמולים, מחמת גילם או שיעור הכנסותיהם, חייב קצין תגמולים, לפי בקשתם, לבטחם מפני מחלה, לפי האמור בסעיף קטן (ב).

(תיקון מס' 35) תשע"ד-2013

פרק שלישי1: הטבות

מיום 1.1.2014

תיקון מס' 35

ס"ח תשע"ד מס' 2424 מיום 26.12.2013 עמ' 186 (ה"ח 693)

הוספת פרק שלישי1

הטבות והיקפן (תיקון מס' 35) תשע"ד-2013

15א.  (א)  בפרק זה –

          "האזור" – יהודה והשומרון;

          "עובד סוציאלי" – כהגדרתו בחוק העובדים הסוציאליים, התשנ"ו-1996.

          (ב)  שר הביטחון יקבע את התנאים למתן הטבה לפי חוק זה, לרבות לעניין הוכחת התנאים לנתינתה, וכן את היקף ההטבה, שיעורה, דרך הגשת הבקשה לקבלתה ואופן נתינתה, ואם קבע כי ההטבה תינתן בדרך של מתן סיוע כספי – אם תשולם בסכום חד-פעמי או בשיעורים.

          (ג)   (1)   סכומי ההטבות הניתנות בדרך של מתן סיוע כספי לפי פרק זה יעודכנו ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד החדש לעומת המדד הבסיסי; לעניין זה –

"המדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

"המדד הבסיסי" – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון הקודם;

"המדד החדש" – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון;

(2)   על אף האמור בפסקה (1), שר הביטחון, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע לגבי הטבה מסוימת דרך עדכון אחרת;

(3)   לעניין עדכון הטבות יחולו הוראות אלה:

(א)   סכום הטבה שכלל לאחר העדכון אגורות, יעוגל לשקל הקרוב כלפי מעלה;

(ב)   סכומי ההטבות המעודכנים יפורסמו באתר האינטרנט של האגף וברשומות[1].

          (ד)  (1)   הטבה לפי פרק זה תשולם או תינתן לפי סעיפים 15ב עד 15ו ו-15ח רק למי שקצין תגמולים אישר לו את ההטבה כמפורט בסעיפים האמורים, לאחר שמצא כי התקיימו לגביו כל התנאים שנקבעו לפי חוק זה;

(2)   הטבה לפי סעיף 15ז תשולם או תינתן רק למי שעובד סוציאלי אישר לו את ההטבה כמפורט בסעיף האמור, לאחר שמצא כי התקיימו לגביו כל התנאים שנקבעו לפי חוק זה;

(3)   התובע הטבה לפי סעיפים 15ב עד 15ו ו-15ח יגיש בקשה לקצין תגמולים, והתובע הטבה לפי סעיף 15ז יגיש בקשה לעובד האגף שהוא עובד סוציאלי.

          (ה)  (1)   שר הביטחון רשאי לקבוע, לגבי מי שאינו תושב ישראל –

(א)   כי הטבות מסוימות לא יינתנו לו אף אם התקיימו לגביו כל שאר התנאים לקבלת ההטבה;

(ב)   כי הטבות מסוימות יינתנו לו בתנאים שקבע;

(2)   בסעיף קטן זה, "תושב ישראל" – מי שהתגורר בישראל או באזור 183 ימים לפחות, ב-12 החודשים שקדמו למועד שבו התמלאו התנאים לקבלת ההטבה המבוקשת על ידו.

          (ו)   (1)   שכול ששכל יותר מילד אחד, אלמנה שהיא גם שכולה, ואלמנה שהתאלמנה יותר מפעם אחת מבן זוג שהוא נספה, יהיו זכאים לכפל הטבה, אלא אם כן קבע שר הביטחון בתקנות במפורש אחרת;

(2)   שר הביטחון יקבע הוראות לעניין אופן מתן ההטבה הנוספת.

          (ז)   ערעור על החלטה של קצין תגמולים לפי פרק זה יהיה כאמור בסעיף 25; לעניין זה, החלטה של ראש אגף משפחות והנצחה דינה כהחלטה של קצין תגמולים.

מיום 1.1.2014

תיקון מס' 35

ס"ח תשע"ד מס' 2424 מיום 26.12.2013 עמ' 186 (ה"ח 693)

הוספת סעיף 15א

הטבות לשיקום תעסוקתי (תיקון מס' 35) תשע"ד-2013 הודעה תשע"ה-2015

15ב.  (א)  בסעיף זה –

          "יתום" – יתום שטרם מלאו לו 21 שנה ביום שהתייתם וטרם מלאו לו 30 שנה ביום שהגיש את בקשתו ובתנאי שלא ניתן לו בעבר סיוע לרכישת מקצוע או השכלה כללית או מקצועית לפי סעיף 33(א)(1א);

          "עסק" – עסק בבעלות מלאה או חלקית של מבקש ההטבה, הכול כפי שקבע שר הביטחון.

          (ב)  לעניין סעיף זה, יראו בני זוג שכולים המקיימים תא משפחתי אחד והמבקשים סיוע לצורך עסק אחד, כשכול אחד.

          (ג)   (1)   קצין תגמולים רשאי, בכפוף לתקנות לפי סעיף 15א, לאשר הטבה לשיקום תעסוקתי כמפורט בסעיפים קטנים (ד) עד (י);

(2)   סיוע לפי סעיפים קטנים (ז) עד (י) יינתן במקום הסיוע המפורט בסעיף 15ג.

          (ד)  להקמת עסק ראשון לתעסוקה ולפרנסה – מלווה חד-פעמי כמפורט בפסקאות (1) עד (3):

(1)   לשכול – בסכום שלא יעלה על 107,127 שקלים חדשים;

(2)   לאלמנה – בסכום שלא יעלה על 104,699 שקלים חדשים;

(3)   ליתום – בסכום שלא יעלה על 18,770 שקלים חדשים.

          (ה)  לביסוס או להשלמה של עסק קיים המשמש לתעסוקה ולפרנסה, מלווה כמפורט בפסקאות (1) עד (3):

(1)   לשכול – בסכום שלא יעלה על 22,387 שקלים חדשים;

(2)   לאלמנה – בסכום שלא יעלה על 22,387 שקלים חדשים;

(3)   ליתום – לביסוס העסק, בסכום שלא יעלה על 11,138 שקלים חדשים.

          (ו)   לשיקום תעסוקתי של יתום – מלווה בסכום שלא יעלה על 5,570 שקלים חדשים.

          (ז)   לרכישת רכב מסחרי ראשון המשמש את העסק, לשכול, לאלמנה וליתום – מענק חד-פעמי בסכום של 65,362 שקלים חדשים.

          (ח)  להחלפת רכב מסחרי המשמש את העסק, לשכול ולאלמנה – מענק אחת לחמש שנים בסכום של 65,362 שקלים חדשים.

          (ט)  לרכישת רכב ראשון המשמש ללימוד הוראת נהיגה, לשכול, לאלמנה וליתום – מענק חד-פעמי בסכום של 41,557 שקלים חדשים.

          (י)   להחלפת רכב המשמש ללימוד הוראת נהיגה אחת לשלוש שנים, לשכול ולאלמנה – מענק בסכום של 41,557 שקלים חדשים.

מיום 1.1.2014

תיקון מס' 35

ס"ח תשע"ד מס' 2424 מיום 26.12.2013 עמ' 188 (ה"ח 693)

הוספת סעיף 15ב

 

מיום 1.1.2015

הודעה תשע"ה-2015

י"פ תשע"ה מס' 7014 מיום 31.3.2015 עמ' 4494

(ד) להקמת עסק ראשון לתעסוקה ולפרנסה – מלווה חד-פעמי כמפורט בפסקאות (1) עד (3):

(1) לשכול – בסכום שלא יעלה על 105,420 107,127 שקלים חדשים;

(2) לאלמנה – בסכום שלא יעלה על 103,030 104,699 שקלים חדשים;

(3) ליתום – בסכום שלא יעלה על 18,470 18,770 שקלים חדשים.

(ה) לביסוס או להשלמה של עסק קיים המשמש לתעסוקה ולפרנסה, מלווה כמפורט בפסקאות (1) עד (3):

(1) לשכול – בסכום שלא יעלה על 22,030 22,387 שקלים חדשים;

(2) לאלמנה – בסכום שלא יעלה על 22,030 22,387 שקלים חדשים;

(3) ליתום – לביסוס העסק, בסכום שלא יעלה על 10,960 11,138 שקלים חדשים.

(ו) לשיקום תעסוקתי של יתום – מלווה בסכום שלא יעלה על 5,480 5,570 שקלים חדשים.

(ז) לרכישת רכב מסחרי ראשון המשמש את העסק, לשכול, לאלמנה וליתום – מענק חד-פעמי בסכום של 64,320 65,362 שקלים חדשים.

(ח) להחלפת רכב מסחרי המשמש את העסק, לשכול ולאלמנה – מענק אחת לחמש שנים בסכום של 64,320 65,362 שקלים חדשים.

(ט) לרכישת רכב ראשון המשמש ללימוד הוראת נהיגה, לשכול, לאלמנה וליתום – מענק חד-פעמי בסכום של 40,894 41,557 שקלים חדשים.

(י) להחלפת רכב המשמש ללימוד הוראת נהיגה אחת לשלוש שנים, לשכול ולאלמנה – מענק בסכום של 40,894 41,557 שקלים חדשים.

הטבות רכב וניידות (תיקון מס' 35) תשע"ד-2013 הודעה תשע"ה-2015

15ג.   (א)  בסעיף זה, "הטבות רכב" – סיוע לרכישת רכב, החלפתו והחזקתו, ולקבלת שיעורי נהיגה.

          (ב)  לעניין סעיפים קטנים (ד) עד (ו), יראו בני זוג שכולים המקיימים תא משפחתי אחד כשכול אחד.

          (ג)   קצין תגמולים רשאי, בכפוף לתקנות לפי סעיף 15א, לאשר הטבות רכב כמפורט בסעיפים קטנים (ד) עד (יא).

          (ד)  לרכישת רכב חדש לשימוש אישי לשכול שיש לו רישיון נהיגה –

(1)   בעד רכב ראשון – שניים אלה:

(א)   מענק בסכום של 47,396 שקלים חדשים;

(ב)   מלווה בסכום שלא יעלה על 31,594 שקלים חדשים;

(2)   בעד החלפת רכב אחת לארבע שנים – שניים אלה:

(א)   מענק בסכום של 38,961 שקלים חדשים;

(ב)   מלווה בסכום שלא יעלה על 23,180 שקלים חדשים.

          (ה)  לרכישת רכב משומש לשימוש אישי לשכול שיש לו רישיון נהיגה – בעד רכב ראשון ובעד החלפת רכב לאחר ארבע שנים ממועד קבלת הסיוע הקודם, שניים אלה:

(1)   מענק בסכום של 38,961 שקלים חדשים;

(2)   מלווה בסכום שלא יעלה על 23,180 שקלים חדשים.

          (ו)   לרכישת רכב חדש לשימוש אישי לשכול שאין לו רישיון נהיגה –

(1)   בעד רכב ראשון, שניים אלה:

(א)   מענק בסכום של 31,594 שקלים חדשים;

(ב)   מלווה בסכום שלא יעלה על 23,180 שקלים חדשים;

(2)   בעד החלפת רכב אחת לארבע שנים – שניים אלה:

(א)   מענק בסכום של 25,974 שקלים חדשים;

(ב)   מלווה בסכום שלא יעלה על 23,180 שקלים חדשים.

          (ז)   לרכישת רכב חדש לשימוש אישי לאלמנה שיש לה רישיון נהיגה –

(1)   בעד רכב ראשון, שניים אלה:

(א)   מענק בסכום של 60,037 שקלים חדשים;

(ב)   מלווה בסכום שלא יעלה על 78,684 שקלים חדשים;

(2)   בעד החלפת רכב אחת לארבע שנים – שניים אלה:

(א)   מענק בסכום של 47,457 שקלים חדשים;

(ב)   מלווה בסכום שלא יעלה על 22,387 שקלים חדשים.

          (ח)  לרכישת רכב חדש לשימוש אישי לאלמנה שאין לה רישיון נהיגה –

(1)   בעד רכב ראשון, שניים אלה:

(א)   מענק בסכום של 42,020 שקלים חדשים;

(ב)   מלווה בסכום שלא יעלה על 22,387 שקלים חדשים;

(2)   בעד החלפת רכב אחת לארבע שנים – שניים אלה:

(א)   מענק בסכום של 33,210 שקלים חדשים;

(ב)   מלווה בסכום שלא יעלה על 22,387 שקלים חדשים.

          (ט)  סיוע בתשלום ביטוח רכב והחזר תשלום אגרת רישיון רכב לאלמנה שיש לה רכב – בשיעור שיקבע שר הביטחון.

          (י)   סיוע במימון הוצאות ניידות לאלמנה שאין לה רכב – בסכום של 383 שקלים חדשים לחודש.

          (יא) סיוע במימון שיעורי נהיגה לכל אחד מהמפורטים בפסקאות (1) עד (4), שאין לו רישיון נהיגה –

(1)   לשכול – בסכום שלא יעלה על 1,566 שקלים חדשים;

(2)   לאלמנה – בסכום שלא יעלה על 2,165 שקלים חדשים;

(3)   ליתום בהגיעו לגיל 17 – בדרך של מענק חד-פעמי בסכום של 2,165 שקלים חדשים;

(4)   ליתום שהתייתם לאחר שמלאו לו 17 שנה וטרם מלאו לו 21 שנה, ובעת שהתייתם לא היה בידו רישיון נהיגה – החזר ההוצאה שהוצאה בפועל ועד לסכום שלא יעלה על 2,165 שקלים חדשים, ובלבד שהגיש בקשה לקבלת הטבה זו לפני שמלאו לו 30 שנה.

מיום 1.1.2014

תיקון מס' 35

ס"ח תשע"ד מס' 2424 מיום 26.12.2013 עמ' 189 (ה"ח 693)

הוספת סעיף 15ג

 

מיום 1.1.2015

הודעה תשע"ה-2015

י"פ תשע"ה מס' 7014 מיום 31.3.2015 עמ' 4494

(ד) לרכישת רכב חדש לשימוש אישי לשכול שיש לו רישיון נהיגה –

(1) בעד רכב ראשון – שניים אלה:

(א) מענק בסכום של 46,640 47,396 שקלים חדשים;

(ב) מלווה בסכום שלא יעלה על 31,090 31,594 שקלים חדשים;

(2) בעד החלפת רכב אחת לארבע שנים – שניים אלה:

(א) מענק בסכום של 38,340 38,961 שקלים חדשים;

(ב) מלווה בסכום שלא יעלה על 22,810 23,180 שקלים חדשים.

(ה) לרכישת רכב משומש לשימוש אישי לשכול שיש לו רישיון נהיגה – בעד רכב ראשון ובעד החלפת רכב לאחר ארבע שנים ממועד קבלת הסיוע הקודם, שניים אלה:

(1) מענק בסכום של 38,340 38,961 שקלים חדשים;

(2) מלווה בסכום שלא יעלה על 22,810 23,180 שקלים חדשים.

(ו) לרכישת רכב חדש לשימוש אישי לשכול שאין לו רישיון נהיגה –

(1) בעד רכב ראשון, שניים אלה:

(א) מענק בסכום של 31,090 31,594 שקלים חדשים;

(ב) מלווה בסכום שלא יעלה על 22,810 23,180 שקלים חדשים;

(2) בעד החלפת רכב אחת לארבע שנים – שניים אלה:

(א) מענק בסכום של 25,560 25,974 שקלים חדשים;

(ב) מלווה בסכום שלא יעלה על 22,810 23,180 שקלים חדשים.

(ז) לרכישת רכב חדש לשימוש אישי לאלמנה שיש לה רישיון נהיגה –

(1) בעד רכב ראשון, שניים אלה:

(א) מענק בסכום של 59,080 60,037 שקלים חדשים;

(ב) מלווה בסכום שלא יעלה על 77,430 78,684 שקלים חדשים;

(2) בעד החלפת רכב אחת לארבע שנים – שניים אלה:

(א) מענק בסכום של 46,700 47,457 שקלים חדשים;

(ב) מלווה בסכום שלא יעלה על 22,030 22,387 שקלים חדשים.

(ח) לרכישת רכב חדש לשימוש אישי לאלמנה שאין לה רישיון נהיגה –

(1) בעד רכב ראשון, שניים אלה:

(א) מענק בסכום של 41,350 42,020 שקלים חדשים;

(ב) מלווה בסכום שלא יעלה על 22,030 22,387 שקלים חדשים;

(2) בעד החלפת רכב אחת לארבע שנים – שניים אלה:

(א) מענק בסכום של 32,680 33,210 שקלים חדשים;

(ב) מלווה בסכום שלא יעלה על 22,030 22,387 שקלים חדשים.

(ט) סיוע בתשלום ביטוח רכב והחזר תשלום אגרת רישיון רכב לאלמנה שיש לה רכב – בשיעור שיקבע שר הביטחון.

(י) סיוע במימון הוצאות ניידות לאלמנה שאין לה רכב – בסכום של 376 383 שקלים חדשים לחודש.

(יא) סיוע במימון שיעורי נהיגה לכל אחד מהמפורטים בפסקאות (1) עד (4), שאין לו רישיון נהיגה –

(1) לשכול – בסכום שלא יעלה על 1,540 1,566 שקלים חדשים;

(2) לאלמנה – בסכום שלא יעלה על 2,130 2,165 שקלים חדשים;

(3) ליתום בהגיעו לגיל 17 – בדרך של מענק חד-פעמי בסכום של 2,130 2,165 שקלים חדשים;

(4) ליתום שהתייתם לאחר שמלאו לו 17 שנה וטרם מלאו לו 21 שנה, ובעת שהתייתם לא היה בידו רישיון נהיגה – החזר ההוצאה שהוצאה בפועל ועד לסכום שלא יעלה על 2,130 2,165 שקלים חדשים, ובלבד שהגיש בקשה לקבלת הטבה זו לפני שמלאו לו 30 שנה.

הטבות לרווחה כלכלית (תיקון מס' 35) תשע"ד-2013 (תיקון מס' 36) תשע"ד-2014 הודעה תשע"ה-2015

15ד.  (א)  לעניין סעיפים קטנים (ד), (ה) ו-(ו), יראו שני הורים שכולים של נספה כשכול אחד, ולעניין סעיפים קטנים (יא), (יב), (יג), (טו) ו-(יח), יראו בני זוג שכולים המקיימים תא משפחתי אחד כשכול אחד.

          (ב)  קצין תגמולים רשאי, בכפוף לתקנות לפי סעיף 15א, לאשר הטבה לרווחה כלכלית כמפורט בסעיפים קטנים (ג) עד (יט).

          (ג)   לשכול, סיוע במימון שכר לימוד לתואר ראשון או הכשרה מקצועית – בסכום שלא יעלה על שכר הלימוד לתואר ראשון שקבעה המועצה להשכלה גבוהה כמשמעותה בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958 (בחוק זה – המועצה להשכלה גבוהה).

          (ד)  לשכול, סיוע במימון שכר לימוד במוסד אקדמי לתואר ראשון בלבד או במוסד על-תיכוני, בעד אחי הנספה שטרם מלאו להם 30 שנה – בסכום שלא יעלה על 40% משכר הלימוד לתואר ראשון שקבעה המועצה להשכלה גבוהה, אך לא יותר מ-40% מההוצאה שהוצאה בפועל, לפי הנמוך, בעד כל אחד מאחי הנספה.

          (ה)  לשכול, סיוע במימון הוצאות נלוות ללימודים בעד אחי הנספה הלומדים בכיתות ז' עד י"ב – בסכום של 2,145 שקלים חדשים לשנה, בעד כל אחד מאחי הנספה.

          (ו)   לשכול, סיוע במימון שיעורי עזר בעד אחי הנספה הלומדים בבית ספר יסודי, בחטיבת ביניים או בתיכון, על פי דרישת בית הספר שבו הם לומדים – מענק חודשי, בסכום שלא יעלה על 1,159 שקלים חדשים שיינתן במשך שנה אחת, בעד כל אחד מאחי הנספה, ובתנאי שטרם חלפו שנתיים ממועד פטירת הנספה.

          (ז)   לאלמנה, סיוע במימון הוצאות לימודים ומימון חוגים, כמפורט להלן:

(1)   בעד יתום הלומד בכיתות א' עד ו' – מענק שנתי בסכום של 1,820 שקלים חדשים;

(2)   בעד יתום הלומד בכיתות ז' עד י' – מענק שנתי בסכום של 2,145 שקלים חדשים;

(3)   בעד יתום הלומד בכיתות י"א או י"ב – מענק שנתי בסכום של 2,918 שקלים חדשים.

          (ח)  מענק הבראה חד-פעמי הניתן בסמוך לנפילת הנספה; המענק יחושב לפי תעריף יום הבראה כפי שנקבע בהוראות החשב הכללי מעת לעת ומספר ימי ההבראה יהיה כמפורט להלן:

(1)   לשכול בודד ולאלמנה – עשרה ימים;

(2)   לבני זוג שכולים – חמישה עשר ימים;

(3)   ליתום – שלושה ימים; הוראות פסקה זו יחולו על יתום כאמור בסעיף 9ב(א) שטרם מלאו לו 21, ועל יתום כאמור בסעיף 9ב(ב) שטרם מלאו לו 18.

          (ט)  לאלמנה, מענק חד-פעמי בעד נישואי יתום, אף אם מלאו לו 30 שנה – בסכום של 9,075 שקלים חדשים; המענק לפי סעיף קטן זה יינתן פעם אחת בלבד בעד כל יתום.

          (י)   מלווה חד-פעמי להוצאות מיוחדות ולצרכים אישיים, כמפורט להלן:

(1)   לשכול, בעד בר מצווה או בת מצווה של אחי הנספה – בסכום שלא יעלה על 6,901 שקלים חדשים בעד כל אחד מאחי הנספה;

(2)   לשכול, בעד נישואין של אחי הנספה – סכום שלא יעלה על 16,351 שקלים חדשים; המלווה לפי פסקה זו יינתן פעם אחת בלבד בעד כל אחד מאחי הנספה;

(3)   לאלמנה, בעד בר מצווה או בת מצווה של יתום – בסכום שלא יעלה על 3,761 שקלים חדשים בעד כל יתום;

(4)   לאלמנה, בעד נישואין של יתום, אף אם מלאו לו 30 שנה – בסכום שלא יעלה על 9,207 שקלים חדשים; המלווה לפי פסקה זו יינתן פעם אחת בלבד בעד כל יתום;

(5)   לשכול, בעד הנצחת הנספה – בסכום שלא יעלה על 10,895 שקלים חדשים;

(6)   לאלמנה, בעד הנצחת הנספה – בסכום שלא יעלה על 7,500 שקלים חדשים;

(7)   ליתום, עד הגיעו לגיל 30, בעד דיור או נישואין, ובלבד שביום הגשת הבקשה טרם מלאו לו 30 שנה – בסכום שלא יעלה על 30,863 שקלים חדשים.

          (יא) לשכול ולאלמנה, לצרכים אישיים – מלווה אחת לשלוש שנים, בסכום שלא יעלה על 6,830 שקלים חדשים.

          (יב) לשכול ולאלמנה, מענק מיוחד לפתרון מצוקה אם נקלעו לקשיים כלכליים או הוצאות חריגות עקב אירועים מיוחדים – בסכום שלא יעלה על 1,576 שקלים חדשים; ראש אגף משפחות והנצחה רשאי, במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים שיירשמו, לאשר את הגדלת המענק כאמור בסכום שלא יעלה על 1,576 שקלים חדשים; מענק לפי סעיף זה ישולם אחת לשנתיים, לכל היותר.

          (יג)  לשכול ולאלמנה, מלווה חד-פעמי לכיסוי חובות בשל מצוקה כלכלית בתקופה של עד שלוש שנים מיום נפילת הנספה או מיום ההכרה בזכויות לפי חוק זה – בסכום שלא יעלה על 58,116 שקלים חדשים; קצין תגמולים רשאי, במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים שיירשמו, לאשר עד מחצית מסכום המלווה כמענק.

(תיקון מס' 36) תשע"ד-2014

          (יד) (בוטל).

          (טו) לשכול, סיוע בהוצאות טלפון כמפורט להלן:

(1)   בעבור התקנת קו טלפון – בסכום חד-פעמי שלא יעלה על 198 שקלים חדשים;

(2)   בעבור העתקת קו טלפון – בסכום חד-פעמי שלא יעלה על 43 שקלים חדשים;

(3)   בעד דמי שימוש בטלפון – אחת לשנה, בסכום שלא יעלה על 268 שקלים חדשים.

          (טז) לאלמנה, סיוע בעד דמי שימוש בטלפון – אחת לשנה, בסכום שלא יעלה על 268 שקלים חדשים.

          (יז)  לשכול ולאלמנה, סיוע במימון רכישת חלקת קבר והקמת מצבה בעבורם; לא קיבלו שכול ואלמנה סיוע זה בעודם בחיים – יינתן הסיוע לשאר הבשר אשר רכש את חלקת הקבר בעבורם או מימן את הקמת המצבה בעבורם, כמפורט להלן:

(1)   בעבור רכישת חלקת הקבר – בסכום שלא יעלה על 5,326 שקלים חדשים;

(2)   בעבור הקמת מצבה – בסכום שלא יעלה על 4,533 שקלים חדשים.

          (יח) לשכול – מענק חודשי בסכום של 407 שקלים חדשים הכולל את ההטבות המפורטות להלן:

(1)   סיוע ברכישת תרופות – בסכום של 224 שקלים חדשים; סכום זה יקוזז מסכום הסיוע לפי סעיפים קטנים (ד) או (ה) של סעיף 15ו, אם השכול קיבל סיוע לפי אותם סעיפים קטנים;

(2)   סיוע לרכישת ציוד ביתי – בסכום של 84 שקלים חדשים;

(3)   דמי ניידות וסיוע בתשלום אגרת רישיון רכב – בסכום של 99 שקלים חדשים.

          (יט) (1)   לשכול ולאלמנה העוברים להתגורר במחלקה המיועדת לדיירים עצמאיים בבית אבות או בבית דיור מוגן כהגדרתו בחוק הדיור המוגן, התשע"ב-2012 – מענק חד-פעמי לשם השתתפות בדמי כניסה או פיקדון בסכום שלא יעלה על 36,767 שקלים חדשים ולא יותר מההוצאה בפועל, לפי הנמוך, ובלבד שבבית האבות או בבית הדיור המוגן יש מחלקה סיעודית;

(2)   מענק לפי פסקה (1) לא יינתן לשכול או לאלמנה שיחידת הדיור במקום כאמור באותה פסקה היא בבעלותם ונרכשה על שמם.

מיום 1.1.2014

תיקון מס' 35

ס"ח תשע"ד מס' 2424 מיום 26.12.2013 עמ' 191 (ה"ח 693)

הוספת סעיף 15ד

 

מיום 1.1.2015

הודעה תשע"ה-2015

י"פ תשע"ה מס' 7014 מיום 31.3.2015 עמ' 4495

(ה) לשכול, סיוע במימון הוצאות נלוות ללימודים בעד אחי הנספה הלומדים בכיתות ז' עד י"ב – בסכום של 2,110 2,145 שקלים חדשים לשנה, בעד כל אחד מאחי הנספה.

(ו) לשכול, סיוע במימון שיעורי עזר בעד אחי הנספה הלומדים בבית ספר יסודי, בחטיבת ביניים או בתיכון, על פי דרישת בית הספר שבו הם לומדים – מענק חודשי, בסכום שלא יעלה על 1,140 1,159 שקלים חדשים שיינתן במשך שנה אחת, בעד כל אחד מאחי הנספה, ובתנאי שטרם חלפו שנתיים ממועד פטירת הנספה.

(ז) לאלמנה, סיוע במימון הוצאות לימודים ומימון חוגים, כמפורט להלן:

(1) בעד יתום הלומד בכיתות א' עד ו' – מענק שנתי בסכום של 1,790 1,820 שקלים חדשים;

(2) בעד יתום הלומד בכיתות ז' עד י' – מענק שנתי בסכום של 2,110 2,145 שקלים חדשים;

(3) בעד יתום הלומד בכיתות י"א או י"ב – מענק שנתי בסכום של 2,870 2,918 שקלים חדשים.

(ח) מענק הבראה חד-פעמי הניתן בסמוך לנפילת הנספה; המענק יחושב לפי תעריף יום הבראה כפי שנקבע בהוראות החשב הכללי מעת לעת ומספר ימי ההבראה יהיה כמפורט להלן:

(1) לשכול בודד ולאלמנה – עשרה ימים;

(2) לבני זוג שכולים – חמישה עשר ימים;

(3) ליתום – שלושה ימים; הוראות פסקה זו יחולו על יתום כאמור בסעיף 9ב(א) שטרם מלאו לו 21, ועל יתום כאמור בסעיף 9ב(ב) שטרם מלאו לו 18.

(ט) לאלמנה, מענק חד-פעמי בעד נישואי יתום, אף אם מלאו לו 30 שנה – בסכום של 8,930 9,075 שקלים חדשים; המענק לפי סעיף קטן זה יינתן פעם אחת בלבד בעד כל יתום.

(י) מלווה חד-פעמי להוצאות מיוחדות ולצרכים אישיים, כמפורט להלן:

(1) לשכול, בעד בר מצווה או בת מצווה של אחי הנספה – בסכום שלא יעלה על 6,790 6,901 שקלים חדשים בעד כל אחד מאחי הנספה;

(2) לשכול, בעד נישואין של אחי הנספה – סכום שלא יעלה על 16,090 16,351 שקלים חדשים; המלווה לפי פסקה זו יינתן פעם אחת בלבד בעד כל אחד מאחי הנספה;

(3) לאלמנה, בעד בר מצווה או בת מצווה של יתום – בסכום שלא יעלה על 3,700 3,761 שקלים חדשים בעד כל יתום;

(4) לאלמנה, בעד נישואין של יתום, אף אם מלאו לו 30 שנה – בסכום שלא יעלה על 9,060 9,207 שקלים חדשים; המלווה לפי פסקה זו יינתן פעם אחת בלבד בעד כל יתום;

(5) לשכול, בעד הנצחת הנספה – בסכום שלא יעלה על 10,720 10,895 שקלים חדשים;

(6) לאלמנה, בעד הנצחת הנספה – בסכום שלא יעלה על 7,380 7,500 שקלים חדשים;

(7) ליתום, עד הגיעו לגיל 30, בעד דיור או נישואין, ובלבד שביום הגשת הבקשה טרם מלאו לו 30 שנה – בסכום שלא יעלה על 30,370 30,863 שקלים חדשים.

(יא) לשכול ולאלמנה, לצרכים אישיים – מלווה אחת לשלוש שנים, בסכום שלא יעלה על 6,720 6,830 שקלים חדשים.

(יב) לשכול ולאלמנה, מענק מיוחד לפתרון מצוקה אם נקלעו לקשיים כלכליים או הוצאות חריגות עקב אירועים מיוחדים – בסכום שלא יעלה על 1,550 1,576 שקלים חדשים; ראש אגף משפחות והנצחה רשאי, במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים שיירשמו, לאשר את הגדלת המענק כאמור בסכום שלא יעלה על 1,550 1,576 שקלים חדשים; מענק לפי סעיף זה ישולם אחת לשנתיים, לכל היותר.

(יג) לשכול ולאלמנה, מלווה חד-פעמי לכיסוי חובות בשל מצוקה כלכלית בתקופה של עד שלוש שנים מיום נפילת הנספה או מיום ההכרה בזכויות לפי חוק זה – בסכום שלא יעלה על 57,190 58,116 שקלים חדשים; קצין תגמולים רשאי, במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים שיירשמו, לאשר עד מחצית מסכום המלווה כמענק.

(יד) לשכול ולאלמנה, סיוע שנתי בתשלום אגרת טלוויזיה לפי סעיף 28א לחוק רשות השידור, התשכ"ה-1965.

(טו) לשכול, סיוע בהוצאות טלפון כמפורט להלן:

(1) בעבור התקנת קו טלפון – בסכום חד-פעמי שלא יעלה על 194 198 שקלים חדשים;

(2) בעבור העתקת קו טלפון – בסכום חד-פעמי שלא יעלה על 42 43 שקלים חדשים;

(3) בעד דמי שימוש בטלפון – אחת לשנה, בסכום שלא יעלה על 263 268 שקלים חדשים.

(טז) לאלמנה, סיוע בעד דמי שימוש בטלפון – אחת לשנה, בסכום שלא יעלה על 263 268 שקלים חדשים.

(יז) לשכול ולאלמנה, סיוע במימון רכישת חלקת קבר והקמת מצבה בעבורם; לא קיבלו שכול ואלמנה סיוע זה בעודם בחיים – יינתן הסיוע לשאר הבשר אשר רכש את חלקת הקבר בעבורם או מימן את הקמת המצבה בעבורם, כמפורט להלן:

(1) בעבור רכישת חלקת הקבר – בסכום שלא יעלה על 5,240 5,326 שקלים חדשים;

(2) בעבור הקמת מצבה – בסכום שלא יעלה על 4,460 4,533 שקלים חדשים.

(יח) לשכול – מענק חודשי בסכום של 400 407 שקלים חדשים הכולל את ההטבות המפורטות להלן:

(1) סיוע ברכישת תרופות – בסכום של 220 224 שקלים חדשים; סכום זה יקוזז מסכום הסיוע לפי סעיפים קטנים (ד) או (ה) של סעיף 15ו, אם השכול קיבל סיוע לפי אותם סעיפים קטנים;

(2) סיוע לרכישת ציוד ביתי – בסכום של 83 84 שקלים חדשים;

(3) דמי ניידות וסיוע בתשלום אגרת רישיון רכב – בסכום של 97 99 שקלים חדשים.

(יט) (1) לשכול ולאלמנה העוברים להתגורר במחלקה המיועדת לדיירים עצמאיים בבית אבות או בבית דיור מוגן כהגדרתו בחוק הדיור המוגן, התשע"ב-2012 – מענק חד-פעמי לשם השתתפות בדמי כניסה או פיקדון בסכום שלא יעלה על 36,180 36,767 שקלים חדשים ולא יותר מההוצאה בפועל, לפי הנמוך, ובלבד שבבית האבות או בבית הדיור המוגן יש מחלקה סיעודית;

(2) מענק לפי פסקה (1) לא יינתן לשכול או לאלמנה שיחידת הדיור במקום כאמור באותה פסקה היא בבעלותם ונרכשה על שמם.

 

מיום 15.5.2017

תיקון מס' 36

ס"ח תשע"ד מס' 2471 מיום 11.8.2014 עמ' 812 (ה"ח 869)

צו תשע"ה-2015

ק"ת תשע"ה מס' 7504 מיום 30.3.2015 עמ' 1108

צו (מס' 2) תשע"ה-2015

ק"ת תשע"ה מס' 7527 מיום 30.6.2015 עמ' 1330

תיקון מס' 36 (תיקון)

ס"ח תשע"ה מס' 2502 מיום 10.9.2015 עמ' 292 (ה"ח 942)

תיקון מס' 36 (תיקון מס' 2)

ס"ח תשע"ו מס' 2577 מיום 16.8.2016 עמ' 1202 (ה"ח 1078)

תיקון מס' 36 (תיקון מס' 3)

ס"ח תשע"ז מס' 2636 מיום 27.4.2017 עמ' 928 (ה"ח 1131)

(א) לעניין סעיפים קטנים (ד), (ה) ו-(ו), יראו שני הורים שכולים של נספה כשכול אחד, ולעניין סעיפים קטנים (יא), (יב), (יג), (יד), (טו) (יג), (טו) ו-(יח), יראו בני זוג שכולים המקיימים תא משפחתי אחד כשכול אחד.

(יד) לשכול ולאלמנה, סיוע שנתי בתשלום אגרת טלוויזיה לפי סעיף 28א לחוק רשות השידור, התשכ"ה-1965.

הטבות לדיור (תיקון מס' 35) תשע"ד-2013 הודעה תשע"ה-2015

15ה.  (א)  בסעיף זה –

          "דירה" – כהגדרתה בחוק הלוואות לדיור;

          "דירה ציבורית" – כהגדרתה בחוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, התשנ"ח-1998;

          "חוק הלוואות לדיור" – חוק הלוואות לדיור, התשנ"ב-1992;

          "ילדים הסמוכים על שולחנה", של אלמנה – יתומים שטרם מלאו להם 30 שנה, שאינם נשואים ומתגוררים באותה דירה עם אמם האלמנה, בין שהיא מחוסרת דיור ובין שאינה מחוסרת דיור;

          "מחוסר דיור" – מי שאין לו דירה ולא היתה בבעלותו, המלאה או החלקית, דירה, והוא זכאי לסיוע לפי חוק הלוואות לדיור.

          (ב)  לעניין סעיף זה, יראו בני זוג שכולים המקיימים תא משפחתי אחד כשכול אחד.

          (ג)   קצין תגמולים רשאי, בכפוף לתקנות לפי סעיף 15א, לאשר הטבה לדיור, כמפורט בסעיפים קטנים (ו) עד (טז).

          (ד)  קצין תגמולים רשאי לאשר הטבה לדיור כאמור בסעיף קטן (ג), רק פעם אחת ולאחת המטרות המפורטות בסעיפים קטנים (ו) עד (טז), בלבד, אלא אם כן נקבע במפורט אחרת לפי סעיף זה.

          (ה)  על אף האמור בסעיף קטן (ד), שר הביטחון רשאי לקבוע כי בנסיבות מיוחדות ובתנאים שיפרט, קצין תגמולים יהיה רשאי לאשר הטבה לדיור למי שהתקיימו בו כל התנאים לקבלת ההטבה, יותר מפעם אחת וליותר ממטרה אחת.

          (ו)   לשכול מחוסר דיור, סיוע במימון רכישת דירה ראשונה, למעט דירה ציבורית – שניים אלה:

(1)   מענק – בסכום של 124,677 שקלים חדשים;

(2)   מלווה – בסכום שלא יעלה על 223,937 שקלים חדשים.

          (ז)   לשכול המתגורר בדירה ציבורית, סיוע במימון רכישת הדירה שבה הוא מתגורר, ובלבד שמדובר ברכישה ראשונה של דירה – שניים אלה:

(1)   מענק – בסכום של 43,585 שקלים חדשים;

(2)   מלווה – בסכום שלא יעלה על 223,937 שקלים חדשים.

          (ח)  לאלמנה מחוסרת דיור, סיוע במימון רכישת דירה ראשונה, במלווה בסכום שלא יעלה על 273,578 שקלים חדשים, וכן במענק כמפורט להלן:

(1)   אם אין לה ילדים הסמוכים על שולחנה – מענק בסכום של 67,547 שקלים חדשים;

(2)   אם יש לה עד שלושה ילדים הסמוכים על שולחנה – מענק בסכום של 214,862 שקלים חדשים;

(3)   אם יש לה יותר משלושה ילדים הסמוכים על שולחנה – מענק בסכום של 214,862 שקלים חדשים, ומענק נוסף בסכום של 16,219 שקלים חדשים בעד כל ילד נוסף הסמוך על שולחנה, מהילד הרביעי ואילך.

          (ט)  לשכול, סיוע במימון החלפת דירה – שניים אלה:

(1)   מענק – בסכום של 43,585 שקלים חדשים;

(2)   מלווה – בסכום שלא יעלה על 111,974 שקלים חדשים.

          (י)   לאלמנה, סיוע במימון החלפת דירה, במלווה בסכום שלא יעלה על 137,084 שקלים חדשים, וכן במענק כמפורט להלן:

(1)   אם יש לה ילדים הסמוכים על שולחנה – מענק בסכום של 175,516 שקלים חדשים, בניכוי 20% מהסכום שהיא מקבלת בעבור מכירת דירתה או חלקה בדירה;

(2)   אם אין לה ילדים הסמוכים על שולחנה – מענק בסכום של 67,547 שקלים חדשים, בניכוי כאמור בפסקה (1).

          (יא) לשכול, סיוע בהחזר של הלוואת משכנתה שניטלה לצורך רכישת דירה המשמשת למגוריו, כמפורט להלן:

(1)   לדירה ראשונה – מלווה בסכום שלא יעלה על 223,937 שקלים חדשים;

(2)   להחלפת דירה – מלווה בסכום שלא יעלה על 111,974 שקלים חדשים.

          (יב) לאלמנה, סיוע בהחזר של הלוואת משכנתה שניטלה לצורך רכישת דירה המשמשת למגוריה, כמפורט להלן:

(1)   לדירה ראשונה – מלווה בסכום שלא יעלה על 273,578 שקלים חדשים;

(2)   להחלפת דירה – מלווה בסכום שלא יעלה על 137,084 שקלים חדשים;

(3)   לדירה ראשונה ולהחלפת דירה –

(א)   אם יש לה ילדים הסמוכים על שולחנה – מענק בסכום של 107,737 שקלים חדשים;

(ב)   אם אין לה ילדים הסמוכים על שולחנה – מענק בסכום של 67,547 שקלים חדשים.

          (יג)  לאלמנה, סיוע לשם התארגנות ראשונית בדירה – במלווה בסכום שלא יעלה על 24,786 שקלים חדשים.

          (יד) לשכול הזקוק לכך, סיוע במימון התקנת מעלון לדירת מגוריו – במענק בסכום שלא יעלה על 43,585 שקלים חדשים.

          (טו) סיוע במימון שיפוץ דירה שבבעלות השכול או האלמנה, כמפורט להלן:

(1)   לשכול ולאלמנה – מלווה בסכום שלא יעלה על 58,116 שקלים חדשים, אף אם קיבלו הטבה אחרת לדיור לפי סעיף זה;

(2)   לאלמנה – מענק בסכום שלא יעלה על 27,000 שקלים חדשים.

          (טז) סיוע במימון שכר דירה, לשכול ולאלמנה, אף אם קיבלו הטבה אחרת לדיור לפי סעיף זה, כמפורט להלן:

(1)   לשכול – בסכום שלא יעלה על 2,135 שקלים חדשים לחודש;

(2)   לאלמנה עם יתום שטרם מלאו לו 30 שנה הגר עמה – בסכום שלא יעלה על 2,775 שקלים חדשים לחודש.

מיום 1.1.2014

תיקון מס' 35

ס"ח תשע"ד מס' 2424 מיום 26.12.2013 עמ' 194 (ה"ח 693)

הוספת סעיף 15ה

 

מיום 1.1.2015

הודעה תשע"ה-2015

י"פ תשע"ה מס' 7014 מיום 31.3.2015 עמ' 4497

(ו) לשכול מחוסר דיור, סיוע במימון רכישת דירה ראשונה, למעט דירה ציבורית – שניים אלה:

(1) מענק – בסכום של 122,690 124,677 שקלים חדשים;

(2) מלווה – בסכום שלא יעלה על 220,370 223,937 שקלים חדשים.

(ז) לשכול המתגורר בדירה ציבורית, סיוע במימון רכישת הדירה שבה הוא מתגורר, ובלבד שמדובר ברכישה ראשונה של דירה – שניים אלה:

(1) מענק – בסכום של 42,890 43,585 שקלים חדשים;

(2) מלווה – בסכום שלא יעלה על 220,370 223,937 שקלים חדשים.

(ח) לאלמנה מחוסרת דיור, סיוע במימון רכישת דירה ראשונה, במלווה בסכום שלא יעלה על 269,220 273,578 שקלים חדשים, וכן במענק כמפורט להלן:

(1) אם אין לה ילדים הסמוכים על שולחנה – מענק בסכום של 66,470 67,547 שקלים חדשים;

(2) אם יש לה עד שלושה ילדים הסמוכים על שולחנה – מענק בסכום של 211,440 214,862 שקלים חדשים;

(3) אם יש לה יותר משלושה ילדים הסמוכים על שולחנה – מענק בסכום של 211,440 214,862 שקלים חדשים, ומענק נוסף בסכום של 15,960 16,219 שקלים חדשים בעד כל ילד נוסף הסמוך על שולחנה, מהילד הרביעי ואילך.

(ט) לשכול, סיוע במימון החלפת דירה – שניים אלה:

(1) מענק – בסכום של 42,890 43,585 שקלים חדשים;

(2) מלווה – בסכום שלא יעלה על 110,190 111,974 שקלים חדשים.

(י) לאלמנה, סיוע במימון החלפת דירה, במלווה בסכום שלא יעלה על 134,900 137,084 שקלים חדשים, וכן במענק כמפורט להלן:

(1) אם יש לה ילדים הסמוכים על שולחנה – מענק בסכום של 172,720 175,516 שקלים חדשים, בניכוי 20% מהסכום שהיא מקבלת בעבור מכירת דירתה או חלקה בדירה;

(2) אם אין לה ילדים הסמוכים על שולחנה – מענק בסכום של 66,470 67,547 שקלים חדשים, בניכוי כאמור בפסקה (1).

(יא) לשכול, סיוע בהחזר של הלוואת משכנתה שניטלה לצורך רכישת דירה המשמשת למגוריו, כמפורט להלן:

(1) לדירה ראשונה – מלווה בסכום שלא יעלה על 220,370 223,937 שקלים חדשים;

(2) להחלפת דירה – מלווה בסכום שלא יעלה על 110,190 111,974 שקלים חדשים.

(יב) לאלמנה, סיוע בהחזר של הלוואת משכנתה שניטלה לצורך רכישת דירה המשמשת למגוריה, כמפורט להלן:

(1) לדירה ראשונה – מלווה בסכום שלא יעלה על 269,220 273,578 שקלים חדשים;

(2) להחלפת דירה – מלווה בסכום שלא יעלה על 134,900 137,084 שקלים חדשים;

(3) לדירה ראשונה ולהחלפת דירה –

(א) אם יש לה ילדים הסמוכים על שולחנה – מענק בסכום של 106,020 107,737 שקלים חדשים;

(ב) אם אין לה ילדים הסמוכים על שולחנה – מענק בסכום של 66,470 67,547 שקלים חדשים.

(יג) לאלמנה, סיוע לשם התארגנות ראשונית בדירה – במלווה בסכום שלא יעלה על 24,390 24,786 שקלים חדשים.

(יד) לשכול הזקוק לכך, סיוע במימון התקנת מעלון לדירת מגוריו – במענק בסכום שלא יעלה על 42,890 43,585 שקלים חדשים.

(טו) סיוע במימון שיפוץ דירה שבבעלות השכול או האלמנה, כמפורט להלן:

(1) לשכול ולאלמנה – מלווה בסכום שלא יעלה על 57,190 58,116 שקלים חדשים, אף אם קיבלו הטבה אחרת לדיור לפי סעיף זה;

(2) לאלמנה – מענק בסכום שלא יעלה על 26,570 27,000 שקלים חדשים.

(טז) סיוע במימון שכר דירה, לשכול ולאלמנה, אף אם קיבלו הטבה אחרת לדיור לפי סעיף זה, כמפורט להלן:

(1) לשכול – בסכום שלא יעלה על 2,100 2,135 שקלים חדשים לחודש;

(2) לאלמנה עם יתום שטרם מלאו לו 30 שנה הגר עמה – בסכום שלא יעלה על 2,730 2,775 שקלים חדשים לחודש.

הטבות רפואיות (תיקון מס' 35) תשע"ד-2013 הודעה תשע"ה-2015

15ו.   (א)  לעניין סעיפים קטנים (יא) ו-(יח), יראו בני זוג שכולים המקיימים תא משפחתי אחד כשכול אחד.

          (ב)  קצין תגמולים רשאי, בכפוף לתקנות לפי סעיף 15א, לאשר לשכול, לאלמנה או ליתום הזקוקים לטיפול רפואי לפי אישור רופא, הטבות רפואיות כמפורט בסעיפים קטנים (ד) עד (יח).

          (ג)   תנאי למתן אישור להטבה רפואית לפי סעיף זה, נוסף על האישור הרפואי כאמור בסעיף קטן (ב), הוא מיצוי כל הזכויות על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994, לטיפול הרפואי הנדרש, או מיצוי כל מקור זכאות אחר המקנה טיפול רפואי כאמור למבקש ההטבה הרפואית, אלא אם כן קבע שר הביטחון במפורש אחרת בתקנות לפי סעיף 15א.

          (ד)  לשכול ולאלמנה, סיוע במימון תרופות לחולים כרוניים או לחולים הסובלים ממחלות ממושכות, ובלבד שהתקופה אושרה לשימוש על ידי משרד הבריאות.

          (ה)  לשכול ולאלמנה, סיוע במימון תרופות שאינן לשימוש כרוני, ובלבד שהתרופה אושרה לשימוש על ידי משרד הבריאות.

          (ו)   לשכול ולאלמנה, סיוע במימון התייעצות עם רופא מומחה בשל בעיה רפואית או צורך בהתערבות כירורגית, למעט לצורך טיפולים או ניתוחים קוסמטיים ולמעט התייעצות עם פסיכיאטר, בסכום שלא יעלה על 845 שקלים חדשים לשנה ולא יותר מההוצאה שהוצאה בפועל.

          (ז)   לשכול ולאלמנה, סיוע ברכישת מוצרי ספיגה לשמירת ההיגיינה האישית למבוגרים.

          (ח)  סיוע במימון טיפול שיניים כמפורט להלן:

(1)   לשכול – החזר בשיעור של 50% מההוצאה שהוצאה בפועל;

(2)   לאלמנה – החזר בשיעור של 50% מההוצאה שהוצאה בפועל ולא יותר מ-15,243 שקלים חדשים לשנה;

(3)   ליתום שטרם מלאו לו 18 שנה – החזר בשיעור של 50% מההוצאה שהוצאה בפועל ולא יותר מ-4,065 שקלים חדשים לשנה.

          (ט)  לשכול ולאלמנה, סיוע במימון הוצאות נסיעה לטיפול רפואי כפי שיקבע שר הביטחון.

          (י)   לשכול ולאלמנה, סיוע במימון רכישה או השכרה של אבזרים ומכשירים רפואיים, כפי שיקבע שר הביטחון.

          (יא) לשכול ולאלמנה, סיוע במימון לחצן מצוקה כללי או לאירועי לב.

          (יב) לשכול ולאלמנה, סיוע במימון רכישת נעליים אורתופדיות, בסכום שלא יעלה על 972 שקלים חדשים לשנה.

          (יג)  (1)   לשכול ולאלמנה – סיוע במימון רכישת עדשות רפואיות לעיוור או ללקוי ראייה בשל צורך רפואי מיוחד, לפי ההוצאה שהוצאה בפועל;

(2)   לשכול ולאלמנה – סיוע במימון רכישת עדשות למשקפיים לאחר ניתוח עיניים או בשל מחלת עיניים כרונית – בסכום שלא יעלה על 723 שקלים חדשים לשנה או 1,210 שקלים חדשים לשנתיים, לפי העניין.

          (יד) לשכול ולאלמנה, סיוע במימון דמי החלמה לאחר אשפוז.

          (טו) (1)   סיוע במימון רכישת קלנועית למי שמוגבל בניידות מפאת מצבו הרפואי כמפורט להלן:

(א)   לשכול, לקלנועית בודדת – בסכום שלא יעלה על 11,433 שקלים חדשים;

(ב)   לזוג שכולים, לקלנועית זוגית – בסכום שלא יעלה על 16,260 שקלים חדשים;

(ג)    לאלמנה, לקלנועית בודדת – בסכום שלא יעלה על 15,243 שקלים חדשים;

(2)   הסיוע יינתן, בתקופה שבה הוא ניתן, במקום סיוע לפי סעיף 15ב(ז) עד (י) וסעיף 15ג, לפי בחירת השכול, זוג השכולים או האלמנה, לפי העניין.

          (טז) לשכול, טיפול ברפואה משלימה, הנמנה עם רשימת הטיפולים הנהוגים והניתנים בתכנית לשירותים נוספים – בסכום שלא יעלה על 135 שקלים חדשים לטיפול ועד 20 טיפולים בשנה; לעניין זה, "תכנית לשירותים נוספים" – כמשמעותה בסעיף 10 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994.

          (יז)  לשכול, סיוע במימון ניתוח פרטי, למעט ניתוח קוסמטי – בסכום שלא יעלה על 12,103 שקלים חדשים, בניכוי השתתפות עצמית בסכום של 2,430 שקלים חדשים.

          (יח) לשכול, סיוע חד-פעמי במימון טיפולי פוריות או פונדקאות – בסכום שלא יעלה על 24,206 שקלים חדשים.

מיום 1.1.2014

תיקון מס' 35

ס"ח תשע"ד מס' 2424 מיום 26.12.2013 עמ' 196 (ה"ח 693)

הוספת סעיף 15ו

 

מיום 1.1.2015

הודעה תשע"ה-2015

י"פ תשע"ה מס' 7014 מיום 31.3.2015 עמ' 4498

(ו) לשכול ולאלמנה, סיוע במימון התייעצות עם רופא מומחה בשל בעיה רפואית או צורך בהתערבות כירורגית, למעט לצורך טיפולים או ניתוחים קוסמטיים ולמעט התייעצות עם פסיכיאטר, בסכום שלא יעלה על 830 845 שקלים חדשים לשנה ולא יותר מההוצאה שהוצאה בפועל.

(ז) לשכול ולאלמנה, סיוע ברכישת מוצרי ספיגה לשמירת ההיגיינה האישית למבוגרים.

(ח) סיוע במימון טיפול שיניים כמפורט להלן:

(1) לשכול – החזר בשיעור של 50% מההוצאה שהוצאה בפועל;

(2) לאלמנה – החזר בשיעור של 50% מההוצאה שהוצאה בפועל ולא יותר מ-15,000 15,243 שקלים חדשים לשנה;

(3) ליתום שטרם מלאו לו 18 שנה – החזר בשיעור של 50% מההוצאה שהוצאה בפועל ולא יותר מ-4,000 4,065 שקלים חדשים לשנה.

(ט) לשכול ולאלמנה, סיוע במימון הוצאות נסיעה לטיפול רפואי כפי שיקבע שר הביטחון.

(י) לשכול ולאלמנה, סיוע במימון רכישה או השכרה של אבזרים ומכשירים רפואיים, כפי שיקבע שר הביטחון.

(יא) לשכול ולאלמנה, סיוע במימון לחצן מצוקה כללי או לאירועי לב.

(יב) לשכול ולאלמנה, סיוע במימון רכישת נעליים אורתופדיות, בסכום שלא יעלה על 955 972 שקלים חדשים לשנה.

(יג) (1) לשכול ולאלמנה – סיוע במימון רכישת עדשות רפואיות לעיוור או ללקוי ראייה בשל צורך רפואי מיוחד, לפי ההוצאה שהוצאה בפועל;

(2) לשכול ולאלמנה – סיוע במימון רכישת עדשות למשקפיים לאחר ניתוח עיניים או בשל מחלת עיניים כרונית – בסכום שלא יעלה על 710 723 שקלים חדשים לשנה או 1,190 1,210 שקלים חדשים לשנתיים, לפי העניין.

(יד) לשכול ולאלמנה, סיוע במימון דמי החלמה לאחר אשפוז.

(טו) (1) סיוע במימון רכישת קלנועית למי שמוגבל בניידות מפאת מצבו הרפואי כמפורט להלן:

(א) לשכול, לקלנועית בודדת – בסכום שלא יעלה על 11,250 11,433 שקלים חדשים;

(ב) לזוג שכולים, לקלנועית זוגית – בסכום שלא יעלה על 16,000 16,260 שקלים חדשים;

(ג) לאלמנה, לקלנועית בודדת – בסכום שלא יעלה על 15,000 15,243 שקלים חדשים;

(2) הסיוע יינתן, בתקופה שבה הוא ניתן, במקום סיוע לפי סעיף 15ב(ז) עד (י) וסעיף 15ג, לפי בחירת השכול, זוג השכולים או האלמנה, לפי העניין.

(טז) לשכול, טיפול ברפואה משלימה, הנמנה עם רשימת הטיפולים הנהוגים והניתנים בתכנית לשירותים נוספים – בסכום שלא יעלה על 132 135 שקלים חדשים לטיפול ועד 20 טיפולים בשנה; לעניין זה, "תכנית לשירותים נוספים" – כמשמעותה בסעיף 10 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994.

(יז) לשכול, סיוע במימון ניתוח פרטי, למעט ניתוח קוסמטי – בסכום שלא יעלה על 11,910 12,103 שקלים חדשים, בניכוי השתתפות עצמית בסכום של 2,390 2,430 שקלים חדשים.

(יח) לשכול, סיוע חד-פעמי במימון טיפולי פוריות או פונדקאות – בסכום שלא יעלה על 23,820 24,206 שקלים חדשים.

הטבות לטיפול פסיכו-סוציאלי (תיקון מס' 35) תשע"ד-2013

15ז.   (א)  בסעיף זה, "טיפול פסיכו-סוציאלי" – טיפול וייעוץ תומך רגשי או נפשי שנועד לסייע בהתמודדות עם האובדן והשלכותיו בתחום התפקוד האישי, המשפחתי, החברתי או התעסוקתי.

          (ב)  עובד האגף שהוא עובד סוציאלי רשאי, בכפוף לתקנות לפי סעיף 15א, לאשר הטבה לטיפול פסיכו-סוציאלי כמפורט בסעיפים קטנים (ג) עד (ח); על החלטת העובד הסוציאלי ניתן לערור לפני העובד הסוציאלי הראשי שמינה שר הביטחון מקרב עובדי האגף שהם עובדים סוציאליים, והוא יהיה רשאי לאשרה, לשנותה או לבטלה.

          (ג)   לשכול, לאלמנה, לאחי הנספה, וכן ליתום, גם אם התייתם לאחר שמלאו לו 21 שנה, סיוע במימון טיפול נפשי, כל עוד הם זקוקים לסיוע זה.

          (ד)  לשכול, לאלמנה, וכן ליתום כל עוד לא מלאו לו 30 שנה, סיוע במימון התערבויות לרווחה רגשית, כפי שיקבע שר הביטחון, במקום הסיוע המפורט בסעיף קטן (ג) וכל עוד הם זקוקים לסיוע זה.

          (ה)  לאלמנה וכן ליתום, כל עוד לא מלאו לו 30 שנה, סיוע במימון אבחון תעסוקתי-מקצועי.

          (ו)   לאלמנה, סיוע במימון חונכות בעד יתום, בעד התקופה שמהגיעו לגיל 4 עד הגיעו לגיל 18 או עד למועד סיום לימודיו בבית ספר תיכון, לפי המאוחר.

          (ז)   סיוע במימון אבחון לקות למידה –

(1)   לאלמנה, בעד יתום שטרם מלאו לו 21 שנה הזקוק לאבחון כאמור – סיוע במימון של עד ארבעה אבחונים, ובלבד שהגישה המלצה של גורם מקצועי לכך;

(2)   ליתום שטרם מלאו לו 30 שנה, הזקוק לאבחון כאמור – סיוע חד-פעמי במימון האבחון, ובלבד שלא מיצה את מלוא הסיוע כאמור בפסקה (1) והגיש המלצה של גורם מקצועי לכך.

          (ח)  לאלמנה, בעד יתום הלומד בבית ספר יסודי או בתיכון – סיוע במימון שיעורי הוראה מתקנת ליתום שאובחנה אצלו לקות למידה.

מיום 1.1.2014

תיקון מס' 35

ס"ח תשע"ד מס' 2424 מיום 26.12.2013 עמ' 198 (ה"ח 693)

הוספת סעיף 15ז

הטבות להנצחה (תיקון מס' 35) תשע"ד-2013 הודעה תשע"ה-2015

15ח.  (א)  בסעיף זה –

          "אחי החלל" – כל אחד מאחיו ומאחיותיו של החלל;

          "בן משפחה" – הורה ואלמנה של חלל, ואולם –

(1)   אם נפטרו הורי החלל – אחד מאחיו או מאחיותיו של החלל, בהסכמת כל אחיו ואחיותיו;

(2)   אם נפטרה האלמנה – אחד מילדיו של החלל, בהסכמת כל ילדיו;

(3)   בהעדר בן משפחה המנוי בפסקאות (1) או (2) – קרוב משפחה אחר של החלל, שקצין תגמולים אישר, כפי שקבע שר הביטחון;

          "הרשות המוסמכת", "מצבה צבאית" ו"קרוב" – כהגדרתם בחוק בתי קברות צבאיים, התש"י-1950 (בסעיף זה – חוק בתי קברות צבאיים);

          "חלל" – כל אחד מאלה:

(1)   חייל שנספה במערכה;

(2)   חייל שנפטר וזכאי לקבורה בבית קברות צבאי על פי חוק בתי קברות צבאיים;

          "נכה" ו"דרגת נכות" – כמשמעותם בחוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 [נוסח משולב].

          (ב)  לעניין סעיפים קטנים (ד), (ה), (ז), (ח) ו-(ט), יראו את הורי החלל המנהלים תא משפחתי אחד כהורה אחד.

          (ג)   קצין תגמולים רשאי, בכפוף לתקנות לפי סעיף 15א, לאשר הטבות להנצחה כמפורט בסעיפים קטנים (ד) עד (יב).

          (ד)  לבן משפחה, השתתפות חד-פעמית בהוצאות אבל בסכום של 7,450 שקלים חדשים; ראש אגף משפחות והנצחה רשאי, במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים שיירשמו, לאשר תוספת על הסכום האמור שלא תעלה על 2,323 שקלים חדשים.

          (ה)  לבן משפחה, השתתפות אחת לשנה בהוצאות אזכרה בסכום של 936 שקלים חדשים.

          (ו)   לבן משפחה, סיוע בהגעה בתוך ישראל לאזכרה ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל או ביום האזכרה הפרטית של החלל – לפי בקשת בן המשפחה; קצין תגמולים רשאי לאשר סיוע לפי סעיף קטן זה גם לאחי החלל.

          (ז)   לבן משפחה, השתתפות חד-פעמית במימון הנצחה פרטית בסכום שלא יעלה על 7,755 שקלים חדשים; ראש אגף משפחות והנצחה רשאי, במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים שיירשמו, לאשר תוספת על הסכום האמור שלא תעלה על 7,755 שקלים חדשים.

          (ח)  לבן משפחה של נכה שנפטר וביום מותו דרגת נכותו היתה 100% לפחות – סיוע בהקמת מצבה צבאית על קברו על ידי הרשות המוסמכת; בחר בן המשפחה בהקמת מצבה שאינה מצבה צבאית, סיוע במימון הקמת מצבה שאינה מצבה צבאית בסכום שלא יעלה על 4,533 שקלים חדשים.

          (ט)  לבן משפחה של נכה שנפטר עקב נכותו ושדרגת נכותו ביום מותו לא עלתה על 99% - סיוע במימון הקמת מצבה שאינה מצבה צבאית בסכום שלא יעלה על 4,533 שקלים חדשים.

          (י)   (1)   מימון מלא של הוצאות הגעתם לישראל של הורים, אלמנה, יתומים ואחים של חלל, שאינם תושבי ישראל או השוהים מחוץ לישראל, בעת נפילת החלל;

(2)   הוראות פסקה (1) יחולו, בשינויים המחויבים, גם לגבי חייל נעדר, שבוי או מאושפז במצב קשה בסכנת חיים ולגבי חלל שהוחלט על העתקת קברו.

          (יא) סיוע במימון הוצאות הגעתם של המפורטים להלן, שאינם תושבי ישראל, לביקורי התייחדות עם החלל במועדים אלה:

(1)   הורים, אלמנה, יתומים ואחים – בתום השנה הראשונה לנפילת החלל, סמוך למועד האזכרה;

(2)   הורים, אלמנה, יתומים ואחים עד גיל 18 – אחת לכל שנה, מהשנה שלאחר השנה הראשונה לנפילת החלל, סמוך למועד נפילת החלל, ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל או ביום ז' באדר, למשפחות של חללים שמקום קבורתם אינו נודע, ובתנאי שחלפה שנה מתום הביקור הקודם;

(3)   אחים מעל גיל 18 – אחת לחמש שנים מהשנה שלאחר השנה הראשונה לנפילת החלל.

          (יב) שי ליתומי החלל, אחת לשנה – ליתומים מגיל 4 עד גיל 18.

מיום 1.1.2014

תיקון מס' 35

ס"ח תשע"ד מס' 2424 מיום 26.12.2013 עמ' 199 (ה"ח 693)

הוספת סעיף 15ח

 

מיום 1.1.2015

הודעה תשע"ה-2015

י"פ תשע"ה מס' 7014 מיום 31.3.2015 עמ' 4498

(ד) לבן משפחה, השתתפות חד-פעמית בהוצאות אבל בסכום של 7,330 7,450 שקלים חדשים; ראש אגף משפחות והנצחה רשאי, במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים שיירשמו, לאשר תוספת על הסכום האמור שלא תעלה על 2,285 2,323 שקלים חדשים.

(ה) לבן משפחה, השתתפות אחת לשנה בהוצאות אזכרה בסכום של 920 936 שקלים חדשים.

(ו) לבן משפחה, סיוע בהגעה בתוך ישראל לאזכרה ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל או ביום האזכרה הפרטית של החלל – לפי בקשת בן המשפחה; קצין תגמולים רשאי לאשר סיוע לפי סעיף קטן זה גם לאחי החלל.

(ז) לבן משפחה, השתתפות חד-פעמית במימון הנצחה פרטית בסכום שלא יעלה על 7,630 7,755 שקלים חדשים; ראש אגף משפחות והנצחה רשאי, במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים שיירשמו, לאשר תוספת על הסכום האמור שלא תעלה על 7,630 7,755 שקלים חדשים.

(ח) לבן משפחה של נכה שנפטר וביום מותו דרגת נכותו היתה 100% לפחות – סיוע בהקמת מצבה צבאית על קברו על ידי הרשות המוסמכת; בחר בן המשפחה בהקמת מצבה שאינה מצבה צבאית, סיוע במימון הקמת מצבה שאינה מצבה צבאית בסכום שלא יעלה על 4,460 4,533 שקלים חדשים.

(ט) לבן משפחה של נכה שנפטר עקב נכותו ושדרגת נכותו ביום מותו לא עלתה על 99% - סיוע במימון הקמת מצבה שאינה מצבה צבאית בסכום שלא יעלה על 4,460 4,533 שקלים חדשים.

ועדת חריגים להטבות (תיקון מס' 35) תשע"ד-2013 הודעה תשע"ה-2015

15ט.  (א)  שר הביטחון רשאי להקים ועדה שתהיה מוסמכת לאשר, במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים שיירשמו, את הגדלת הסכום הכספי הקבוע להטבה מסוימת לפי פרק זה (בסעיף זה – ועדת חריגים להטבות), ובלבד שהתקיימו במבקש כל התנאים לקבלת אותה הטבה.

          (ב)  נוסף על הוראות סעיף קטן (א), ועדת חריגים להטבות רשאית לאשר, במקרים חריגים ונדירים שלא ניתן לצפותם, מימון שירותים והחזר הוצאות שאינם מוסדרים בפרק זה, הנובעים מהשכול וקשורים אליו ומיועדים לרווחת המבקש, בסכום שלא יעלה על 56,908 שקלים חדשים.

          (ג)   שר הביטחון יקבע בתקנות את הרכב ועדת החריגים להטבות, את דרכי פעולתה ואת שיעורי החריגה המרביים שהוועדה יכולה לאשר ואת אמות המידה לאישור הטבות על ידיה.

מיום 1.1.2014

תיקון מס' 35

ס"ח תשע"ד מס' 2424 מיום 26.12.2013 עמ' 201 (ה"ח 693)

הוספת סעיף 15ט

 

מיום 1.1.2015

הודעה תשע"ה-2015

י"פ תשע"ה מס' 7014 מיום 31.3.2015 עמ' 4498

(ב) נוסף על הוראות סעיף קטן (א), ועדת חריגים להטבות רשאית לאשר, במקרים חריגים ונדירים שלא ניתן לצפותם, מימון שירותים והחזר הוצאות שאינם מוסדרים בפרק זה, הנובעים מהשכול וקשורים אליו ומיועדים לרווחת המבקש, בסכום שלא יעלה על 56,000 56,908 שקלים חדשים.

פרק רביעי: סייגים לזכות התגמול

התנהגות רעה חמורה (תיקון מס' 3) תשכ"ג-1963 (תיקון מס' 35) תשע"ד-2013

16.  נגרם מותו של הנספה על ידי התנהגות רעה חמורה של הנספה, לא יחולו על בני משפחתו הוראות חוק זה המקנות טובות הנאה כל שהן, אך אם יש בן-משפחה נצרך, רשאי קצין תגמולים מסיבות מיוחדות ומטעמים שיירשמו, להעניק לו חלק מהתגמול הניתן לבן משפחה לפי חוק זה.

מיום 24.1.1963

תיקון מס' 3

ס"ח תשכ"ג מס' 386 מיום 24.1.1963 עמ' 38 (ה"ח 511)

החלפת סעיף 16

הנוסח הקודם:

16. לא ישולם תגמול לבן משפחה של נספה שמותו נגרם על ידי התנהגות רעה חמורה של הנספה; אך קצין תגמולים רשאי, אם אותו בן משפחה הוא נצרך, לשלם לו תגמול שייראה בעיני קצין התגמולים, ובלבד שלא יעלה על התגמול שאותו בן משפחה היה זכאי לו, אלמלא הוראות סעיף זה.

 

מיום 1.1.2014

תיקון מס' 35

ס"ח תשע"ד מס' 2424 מיום 26.12.2013 עמ' 201 (ה"ח 693)

16. נגרם מותו של הנספה על ידי התנהגות רעה חמורה של הנספה, לא יחולו על בני משפחתו הוראות חוק זה המקנות טובות הנאה כל שהן, אך אם יש בן-משפחה נצרך, רשאי קצין תגמולים להעניק לו מטובות ההנאה הניתנות לבני-משפחה לפי חוק זה, כפי שייראה בעיניו, ובלבד שלא יעלו על טובות הנאה שאותו בן-משפחה היה זכאי להן אילולא הוראות סעיף זה מסיבות מיוחדות ומטעמים שיירשמו, להעניק לו חלק מהתגמול הניתן לבן משפחה לפי חוק זה.

נטילת תגמול במקרים מסויימים

17.  לא פרנס מקבל את בני משפחתו של נספה שהוא חייב במזונותיהם, או הנתונים להשגחתו – רשאי קצין תגמולים ליטול לידיו את התגמול, כולו או מקצתו, ולהשתמש בו לטובת אותם בני משפחה, או להורות שממונה מטעם קצין התגמולים יעשה זאת.

מקבל תגמול או הטבה המרצה עונש מאסר (תיקון מס' 35) תשע"ד-2013

18.  מקבל תגמול או הטבה המרצה עונש מאסר – לא ישולם לו תגמול ולא תינתן לו הטבה בתקופת מאסרו; אך קצין התגמולים רשאי להורות שהתגמול המגיע לו, כולו או מקצתו, ישולם למי שהמקבל חייב במזונותיו או למי שנתון להשגחתו.

מיום 1.1.2014

תיקון מס' 35

ס"ח תשע"ד מס' 2424 מיום 26.12.2013 עמ' 201 (ה"ח 693)

מקבל תגמול או הטבה המרצה עונש מאסר

18. מקבל תגמול או הטבה המרצה עונש מאסר – לא ישולם לו תגמול ולא תינתן לו הטבה בתקופת מאסרו; אך קצין התגמולים רשאי להורות שהתגמול המגיע לו, כולו או מקצתו, ישולם למי שהמקבל חייב במזונותיו או למי שנתון להשגחתו.

הפסקת תגמול והטבה לבני משפחתו של נעדר (תיקון מס' 35) תשע"ד-2013

19.  חייל שרשות צבאית מוסמכת העידה עליו כאמור בסעיף 3, ונוכח קצין תגמולים, על יסוד ראיות שבידו, כי אותו חייל הוא בחיים – יופסקו התגמולים וההטבות לבני משפחתו מיום שיחליט עליו קצין התגמולים.

מיום 1.1.2014

תיקון מס' 35

ס"ח תשע"ד מס' 2424 מיום 26.12.2013 עמ' 201 (ה"ח 693)

הפסקת תגמול והטבה לבני משפחתו של נעדר

19. חייל שרשות צבאית מוסמכת העידה עליו כאמור בסעיף 3, ונוכח קצין תגמולים, על יסוד ראיות שבידו, כי אותו חייל הוא בחיים – יופסקו התגמולים וההטבות לבני משפחתו מיום שיחליט עליו קצין התגמולים.

תגמול לאלמנה שהיא גם שכולה ולאלמנה שהתאלמנה מנספה (תיקון מס' 23) תשס"א-2001 (תיקון מס' 35) תשע"ד-2013

20.  (א)  (בוטל).

 

 

 

(תיקון מס' 13) תש"ם-1980 (תיקון מס' 23) תשס"א-2001

          (ב)  אלמנת נספה שהיא גם שכולה על פי חוק זה תהיה זכאית, בנוסף לתגמוליה כאלמנה לפי חוק זה, לתגמול החדשי המשתלם לשכול בודד על פי סעיף 10(א).

(תיקון מס' 35) תשע"ד-2013

          (ג)   אלמנה שהתאלמנה יותר מפעם אחת מבן זוג שהוא נספה תהיה זכאית לתגמול כאלמנה של כל אחד מהנספים.

מיום 7.8.1980

תיקון מס' 13

ס"ח תש"ם מס' 981 מיום 7.8.1980 עמ' 191 (ה"ח 1427)

20. (א) בן משפחה של נספה המקבל תגמול לפי חוק זה, לא יהיה זכאי לתגמול נוסף, בשל היותו בן משפחה של נספה אחר.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) אלמנת נספה שהיא גם שכולה על פי חוק זה תהיה זכאית, בנוסף לתגמוליה כאלמנה לפי חוק זה, ל- 50% מהתגמול החדשי המשתלם לשכול בודד על פי סעיף 10(א).

 

מיום 1.1.2001

תיקון מס' 23

ס"ח תשס"א מס' 1772 מיום 10.1.2001 עמ' 121 (ה"ח 2947, ה"ח 2950)

תגמול אחר בלבד תגמול לאלמנה שהיא גם שכולה

20. (א) בן משפחה של נספה המקבל תגמול לפי חוק זה, לא יהיה זכאי לתגמול נוסף, בשל היותו בן משפחה של נספה אחר.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) אלמנת נספה שהיא גם שכולה על פי חוק זה תהיה זכאית, בנוסף לתגמוליה כאלמנה לפי חוק זה, ל- 50% מהתגמול החדשי לתגמול החודשי המשתלם לשכול בודד על פי סעיף 10(א).

 

מיום 1.1.2014

תיקון מס' 35

ס"ח תשע"ד מס' 2424 מיום 26.12.2013 עמ' 201 (ה"ח 693)

תגמול לאלמנה שהיא גם שכולה ולאלמנה שהתאלמנה מנספה

20. (א) (בוטל).

(ב) אלמנת נספה שהיא גם שכולה על פי חוק זה תהיה זכאית, בנוסף לתגמוליה כאלמנה לפי חוק זה, לתגמול החודשי המשתלם לשכול בודד על פי סעיף 10(א).

(ג) אלמנה שהתאלמנה יותר מפעם אחת מבן זוג שהוא נספה תהיה זכאית לתגמול כאלמנה של כל אחד מהנספים.

תגמולים לבן משפחה לפי חוק זה ולפי חוק נפגעי איבה (תיקון מס' 7)  תשמ"ב-1982

20א.  (א)  הוכר בן משפחה של נספה כבן משפחה של אדם שנפטר מפגיעת איבה, יראו את האדם שנפטר מפגיעת האיבה כאילו היה חייל שנספה במערכה; בסעיף קטן זה, "פגיעת איבה" – כמשמעותה בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970 (להלן – חוק נפגעי איבה).

          (ב)  בן משפחה של נספה, שהאמור בסעיף 17א(ב) לחוק נפגעי איבה חל עליו ובחר בתגמול לפי אותו חוק, תשולם לו מחצית התגמול המשתלם לבודד לפי חוק זה, והתגמול לפי חוק נפגעי איבה לא ייחשב כהכנסה לענין חוק זה.

מיום 1.9.1982

תיקון מס' 15

ס"ח תשמ"ב מס' 1062 מיום 27.8.1982 עמ' 272 (ה"ח 1541)

הוספת סעיף 20א

תגמול חודשי ופיצויים לפי חוק אחר (תיקון מס' 13) תש"ם-1980

21.  (א)  מגיעים לפי חוק זה בשל מותו של נספה תשלומים לפי חוק זה לבן משפחתו או בעד בן משפחתו של הנספה, ואותו בן משפחה זכאי בשל מות הנספה הזה לפיצויים על פי חוק אחר, יחולו הוראות אלה:

(תיקון מס' 13) תש"ם-1980

(1)   מותר לנקוט בצעדים משפטיים, כדי לזכות בתשלומים לפי חוק זה וכן בפיצויים לפי החוק האחר, אך לא ייגבו תשלומים לפי חוק זה ופיצויים לפי החוק האחר כאחד;

(תיקון מס' 3)  תשכ"ג-1963 (תיקון מס' 13) תש"ם-1980

(2)   שולמו לבן-משפחה או בעדו תשלומים לפי חוק זה, זכאית המדינה להיות מפוצה בעד תשלומים אלה, או בעד כל תשלום אחר שהיא עלולה לחוב בו מכוח חוק זה מידי האדם שעליו מוטלת החובה לשלם לאותו בן-משפחה פיצויים לפי החוק האחר, עד לסכום אותם הפיצויים, או עד לסכום העולה בחלקו של אותו אדם כשהאחריות לפיצויים משותפת לו ולאחראים אחרים, הכל לפי הענין;

(תיקון מס' 3)  תשכ"ג-1963 (תיקון מס' 13) תש"ם-1980

(3)   בן-המשפחה חייב לנקוט כל פעולה סבירה שביקש קצין תגמולים כדי לסייע לאוצר המדינה במימוש זכותו לפי סעיף זה ולא יעשה כל פעולה העלולה לפגוע בזכויות אוצר המדינה לפי סעיף זה או למנוע את מימושן;

(תיקון מס' 3)  תשכ"ג-1963 (תיקון מס' 13) תש"ם-1980

(4)   כל עוד לא גבתה המדינה בכל דרך שהיא, את המגיע לה לפי פסקה (2), רשאי בן-המשפחה, בהסכמת קצין תגמולים, להחזיר לה כל מענק ותשלומים לפי חוק זה, וכן את הסכום שיקבע קצין תגמולים תמורת כל יתר טובות הנאה שקיבל מכוח חוק זה, בשל מות הנספה, ומשהוחזרו הסכומים האמורים תפקע זכותה של המדינה לתבוע לפי פסקה (2), ובן-המשפחה יהא זכאי לתבוע לפי החוק האחר;

(תיקון מס' 3)  תשכ"ג-1963

(5)   הגיעה המדינה לידי הסכם בכתב בדבר הפיצויים עם האדם החייב בהם לפי החוק האחר ונקבע בהסכם שיעור הפיצויים ותנאי תשלומם, לא יהא בן-המשפחה זכאי לשיעור ולתנאים שונים מאלה שנקבעו בהסכם, אפילו אם עדיין לא נגבו הפיצויים על ידי המדינה;

(תיקון מס' 3)  תשכ"ג-1963 (תיקון מס' 13) תש"ם-1980

(6)   שולמו לבן-המשפחה או בעדו פיצויים לפי החוק האחר, לא יחולו עליו שאר הסעיפים של חוק זה.

ואולם –

(א)   בן משפחה שהוא נצרך רשאי להגיש בקשה לקצין התגמולים כי ישולמו לו תגמולים על פי חוק זה אף אם גבה פיצויים על פי חוק אחר;

(ב)   קצין התגמולים רשאי, לפי שיקול דעתו המוחלט, לאחר ששוכנע כי נסיבות הענין מצדיקות זאת, להחליט כי ישולמו לבן המשפחה כאמור או בעדו תגמולים לפי חוק זה מהתאריך הקבוע בהחלטה, ובלבד שמועד תשלום התגמולים לא יקדם ליום הגשת הבקשה;

(ג)    בהחלטתו רשאי קצין התגמולים לקבוע כי התגמולים ישולמו בתנאי שבן המשפחה יחזיר למדינה, במועדים ובשיעורים הקבועים בהחלטה, את הפיצויים שנגבו לפי החוק האחר, בשלמותם או בחלקם, וכי יתווספו לסכום הפיצויים ריבית או הפרשי הצמדה, הכל לפי שיקול דעתו;

(תיקון מס 13)  תש"ם-1980

(7)   בן משפחה כאמור בסעיף קטן זה שעבר על איסור לפי סעיף קטן זה או לא עשה את המוטל עליו לפיו, רשאי קצין התגמולים לשלול ממנו כל זכות שלפי סעיף קטן זה, כולה או מקצתה.

(תיקון מס' 13) תש"ם-1980

          (ב)  בסעיף זה –

(תיקון מס' 35) תשע"ד-2013

          "תשלומים לפי חוק זה" – תגמולים, מענקים, הענקות, הטבות וכל תשלום אחר הניתן לפי חוק זה;

          "פיצויים לפי חוק אחר" – פיצויים על נזקים אזרחיים או פיצויים לפי פקודת הפיצויים לעובדים, 1947.

מיום 1.1.1952

תיקון מס' 1

ס"ח תשי"ב מס' 106 מיום 22.8.1952 עמ' 290 (ה"ח 115)

הוספת פסקה 21(א)(3)

 

מיום 24.1.1963

תיקון מס' 3

ס"ח תשכ"ג מס' 386 מיום 24.1.1963 עמ' 38 (ה"ח 511)

(2) שולמו לבן המשפחה או בעדו תגמולים לפי חוק זה, זכאית המדינה להיות מפוצה בעד תגמולים אלה, מידי האדם שעליו מוטלת החובה לשלם לאותו בן משפחה את הפיצויים לפי החוק האחר, עד לסכום אותם הפיצויים.

(2) שולמו לבן-משפחה או בעדו תגמולים לפי חוק זה, זכאית המדינה להיות מפוצה בעד תגמולים אלה, מידי האדם שעליו מוטלת החובה לשלם לאותו בן-משפחה פיצויים לפי החוק האחר, עד לסכום אותם הפיצויים, או עד לסכום העולה בחלקו של אותו אדם כשהאחריות לפיצויים משותפת לו ולאחראים אחרים, הכל לפי הענין;

(3) שולמו לו או בעדו פיצויים לפי החוק האחר, לא יחולו עליו שאר הסעיפים של חוק זה.

(3) בן-המשפחה חייב לנקוט כל פעולה סבירה כדי לסייע לאוצר המדינה במימוש זכותו לפי פסקה (2);

(4) כל עוד לא גבתה המדינה בכל דרך שהיא, את המגיע לה לפי פסקה (2), רשאי בן-המשפחה, בהסכמת קצין תגמולים, להחזיר לה כל מענק ותגמולים לפי חוק זה, וכן את הסכום שיקבע קצין תגמולים תמורת כל יתר טובות הנאה שקיבל מכוח חוק זה, בשל מות הנספה, ומשהוחזרו הסכומים האמורים תפקע זכותה של המדינה לתבוע לפי פסקה (2), ובן-המשפחה יהא זכאי לתבוע לפי החוק האחר;

(5) הגיעה המדינה לידי הסכם בכתב בדבר הפיצויים עם האדם החייב בהם לפי החוק האחר ונקבע בהסכם שיעור הפיצויים ותנאי תשלומם, לא יהא בן-המשפחה זכאי לשיעור ולתנאים שונים מאלה שנקבעו בהסכם, אפילו אם עדיין לא נגבו הפיצויים על ידי המדינה;

(6) שולמו לבן-המשפחה או בעדו פיצויים לפי החוק האחר, לא יחולו עליו שאר הסעיפים של חוק זה.

 

מיום 7.8.1980

תיקון מס' 13

ס"ח תש"ם מס' 981 מיום 7.8.1980 עמ' 192 (ה"ח 1427)

21. (א) מגיע מגיעים לפי חוק זה בשל מותו של נספה תגמול תשלומים לפי חוק זה לבן משפחתו או בעד בן משפחתו של הנספה, ואותו בן משפחה זכאי בשל מות הנספה הזה לפיצויים על פי חוק אחר, יחולו הוראות אלה:

(1) מותר לנקוט בצעדים משפטיים, כדי לזכות בתגמולים בתשלומים לפי חוק זה וכן בפיצויים לפי החוק האחר, אך לא ייגבו תגמולים תשלומים לפי חוק זה ופיצויים לפי החוק האחר כאחד;

(2) שולמו לבן-משפחה או בעדו תגמולים לפי חוק זה, זכאית המדינה להיות מפוצה בעד תגמולים אלה תשלומים לפי חוק זה, זכאית המדינה להיות מפוצה בעד תשלומים אלה או בעד כל תשלום אחר שהיא עלולה לחוב בו מכוח חוק זה, מידי האדם שעליו מוטלת החובה לשלם לאותו בן-משפחה פיצויים לפי החוק האחר, עד לסכום אותם הפיצויים, או עד לסכום העולה בחלקו של אותו אדם כשהאחריות לפיצויים משותפת לו ולאחראים אחרים, הכל לפי הענין;

(3) בן-המשפחה חייב לנקוט כל פעולה סבירה שביקש קצין התגמולים כדי לסייע לאוצר המדינה במימוש זכותו לפי פסקה (2) לפי סעיף זה, ולא יעשה כל פעולה העלולה לפגוע בזכויות אוצר המדינה לפי סעיף זה או למנוע את מימושן;

(4) כל עוד לא גבתה המדינה בכל דרך שהיא, את המגיע לה לפי פסקה (2), רשאי בן-המשפחה, בהסכמת קצין תגמולים, להחזיר לה כל מענק ותגמולים ותשלומים לפי חוק זה, וכן את הסכום שיקבע קצין תגמולים תמורת כל יתר טובות הנאה שקיבל מכוח חוק זה, בשל מות הנספה, ומשהוחזרו הסכומים האמורים תפקע זכותה של המדינה לתבוע לפי פסקה (2), ובן-המשפחה יהא זכאי לתבוע לפי החוק האחר;

(5) הגיעה המדינה לידי הסכם בכתב בדבר הפיצויים עם האדם החייב בהם לפי החוק האחר ונקבע בהסכם שיעור הפיצויים ותנאי תשלומם, לא יהא בן-המשפחה זכאי לשיעור ולתנאים שונים מאלה שנקבעו בהסכם, אפילו אם עדיין לא נגבו הפיצויים על ידי המדינה;

(6) שולמו לבן-המשפחה או בעדו פיצויים לפי החוק האחר, לא יחולו עליו שאר הסעיפים של חוק זה. ואולם-

(א) בן משפחה שהוא נצרך רשאי להגיש בקשה לקצין התגמולים כי ישולמו לו תגמולים על פי חוק זה אף אם גבה פיצויים על פי חוק אחר;

(ב) קצין התגמולים רשאי, לפי שיקול דעתו המוחלט, לאחר ששוכנע כי נסיבות הענין מצדיקות זאת, להחליט כי ישולמו לבן המשפחה כאמור או בעדו תגמולים לפי חוק זה מהתאריך הקבוע בהחלטה, ובלבד שמועד תשלום התגמולים לא יקדם ליום הגשת הבקשה;

(ג) בהחלטתו רשאי קצין התגמולים לקבוע כי התגמולים ישולמו בתנאי שבן המשפחה יחזיר למדינה, במועדים ובשיעורים הקבועים בהחלטה, את הפיצויים שנגבו לפי החוק האחר, בשלמותם או בחלקם, וכי יתווספו לסכום הפיצויים ריבית או הפרשי הצמדה, הכל לפי שיקול דעתו;

(7) בן משפחה כאמור בסעיף קטן זה שעבר על איסור לפי סעיף קטן זה או לא עשה את המוטל עליו לפיו, רשאי קצין התגמולים לשלול ממנו כל זכות שלפי סעיף קטן זה, כולה או מקצתה.

(ב) בסעיף זה, "פיצויים לפי חוק אחר" פירושו- פיצויים על נזקים אזרחיים או פיצויים לפי פקודת הפיצויים לעובדים, 1947 או דייה.

(ב) בסעיף זה –

"תשלומים לפי חוק זה" – תגמולים, הענקות, תשלומים או כל טובת הנאה, המשתלמים או ניתנים לפי חוק זה;

"פיצויים לפי חוק אחר" – פיצויים על נזקים אזרחיים או פיצויים לפי פקודת הפיצויים לעובדים, 1947.

 

מיום 9.11.1994

תיקון מס' 18

ס"ח תשנ"ה מס' 1485 מיום 9.11.1994 עמ' 7 (ה"ח 2238)

(ב) בסעיף זה –

"תשלומים לפי חוק זה" – תגמולים, הענקות, תשלומים או כל טובת הנאה, המשתלמים או ניתנים לפי חוק זה או הניתנים לזכאים לפי חוק זה ולפי הוראות הימנהל של אגף השיקום;

"פיצויים לפי חוק אחר" – פיצויים על נזקים אזרחיים או פיצויים לפי פקודת הפיצויים לעובדים, 1947.

 

מיום 1.1.2014

תיקון מס' 35

ס"ח תשע"ד מס' 2424 מיום 26.12.2013 עמ' 201 (ה"ח 693)

(ב) בסעיף זה –

"תשלומים לפי חוק זה" – תגמולים, הענקות, תשלומים או כל טובת הנאה, המשתלמים או הניתנים לזכאים לפי חוק זה ולפי הוראות הימנהל של אגף השיקום;

"תשלומים לפי חוק זה" – תגמולים, מענקים, הענקות, הטבות וכל תשלום אחר הניתן לפי חוק זה;

"פיצויים לפי חוק אחר" – פיצויים על נזקים אזרחיים או פיצויים לפי פקודת הפיצויים לעובדים, 1947.

זכויות לפי חוק זה ולפי חוק הביטוח הלאומי, תשי"ד-1953 (תיקון מס' 3)  תשכ"ג-1963 (תיקון מס' 18) תשנ"ה-1994

21א.  בן משפחה שבידו הברירה לפי סעיף 145 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ"ח-1968 (בחוק זה – חוק הביטוח הלאומי), יחולו עליו הוראות אלה:

 

 

(תיקון מס' 18) תשנ"ה-1994

(1)   בחר בזכויות לפי חוק הביטוח הלאומי, לא יחולו עליו הוראות חוק זה;

(תיקון מס' 18) תשנ"ה-1994

(2)   בחר בזכויות לפי חוק זה – רשאי אוצר המדינה לתבוע מהמוסד לביטוח לאומי פיצוי על כל הוצאה שהוציא או שהוא עתיד להוציא מכוח חוק זה, עד לסכום המהוון של הגימלאות שהמוסד לביטוח לאומי היה חייב בהן, אילו בחר בן המשפחה בזכויות לפי חוק הביטוח הלאומי, ולענין ההיוון יחולו ההוראות שנקבעו לפי סעיף 155 לחוק הביטוח הלאומי;

(תיקון מס' 11) תשל"ו-1976 (תיקון מס' 18) תשנ"ה-1994

(3)   פיצה המוסד לביטוח לאומי את המדינה כאמור בפסקה (2), והמקרה משמש עילה לחייב צד שלישי בתשלום פיצויים לבן-המשפחה, לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש] או לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה–1975, רשאי המוסד לתבוע מן הצד השלישי פיצוי לפי סימן ד' לפרק ז' לחוק הביטוח הלאומי, על הסכומים ששילם למדינה, או שהוא עתיד לשלמם כאילו היה חייב לשלם סכומים אלה לבן-המשפחה, והוראות סימן ד' לפרק ז' האמור יחולו על בן-המשפחה, בשינויים המחוייבים לפי הענין, כאילו היה זכאי לגימלה לפי חוק הביטוח הלאומי;

(4)   פסקה (3) תחול גם על חיובים של המוסד לביטוח לאומי לפי סעיף 9 לחוק המשטרה (נכים ונספים), תשט"ו–1955, ולפי סעיף 14 לחוק שירות בתי-סוהר (נכים ונספים), תש"ך–1960;

(5)   הבוחר בזכויות לפי חוק זה חייב לנקוט כל פעולה סבירה כדי לסייע לאוצר המדינה במימוש זכותו של אוצר המדינה לפי פסקה (2).

מיום 24.1.1963

תיקון מס' 3

ס"ח תשכ"ג מס' 386 מיום 24.1.1963 עמ' 39 (ה"ח 511)

הוספת סעיף 21א

 

מיום 27.2.1976

תיקון מס' 11

ס"ח תשל"ו מס' 799 מיום 27.2.1976 עמ' 121 (ה"ח 1196)

(3) פיצה המוסד לביטוח לאומי את המדינה כאמור בפסקה (2), והמקרה משמש עילה לחייב צד שלישי בתשלום פיצויים לבן-המשפחה, לפי פקודת הנזיקין האזרחיים, 1944 פקודת הנזיקין [נוסח חדש] או לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975, רשאי המוסד לתבוע מן הצד השלישי פיצוי לפי סעיף 70 לחוק הביטוח הלאומי, תשי"ד-1953, על הסכומים ששילם למדינה, או שהוא עתיד לשלמם כאילו היה חייב לשלם סכומים אלה לבן-המשפחה, והוראות סעיף 70 האמור יחולו על בן-המשפחה, בשינויים המחוייבים לפי הענין, כאילו היה זכאי לגימלה לפי חוק הביטוח הלאומי, תשי"ד-1953;

 

מיום 9.11.1994

תיקון מס' 18

ס"ח תשנ"ה מס' 1485 מיום 9.11.1994 עמ' 7 (ה"ח 2238)

21א. בן משפחה שבידו הברירה לפי סעיף 64(ה) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשי"ד-1953 סעיף 145 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], השתכ"ח-1968 (בחוק זה - חוק הביטוח הלאומי), יחולו עליו הוראות אלה:

(1) בחר בזכויות לפי חוק הביטוח הלאומי, תשי"ד-1953 חוק הביטוח הלאומי, לא יחולו עליו הוראות חוק זה;

(2) בחר בזכויות לפי חוק זה – רשאי אוצר המדינה לתבוע, מזמן לזמן, מהמוסד לביטוח לאומי פיצוי על כל הוצאה שהוציא מכוח חוק זה, עד לשיעור הגימלאות שהיה חייב בהם המוסד לביטוח לאומי, אילו בחר בן המשפחה בזכויות לפי חוק הביטוח הלאומי, תשי"ד-1953;

(2) בחר בזכויות לפי חוק זה – רשאי אוצר המדינה לתבוע מהמוסד לביטוח לאומי פיצוי על כל הוצאה שהוציא או שהוא עתיד להוציא מכוח חוק זה, עד לסכום המהוון של הגימלאות שהמוסד לביטוח לאומי היה חייב בהן, אילו בחר בן המשפחה בזכויות לפי חוק הביטוח הלאומי, ולענין ההיוון יחולו ההוראות שנקבעו לפי סעיף 155 לחוק הביטוח הלאומי;

 (3) פיצה המוסד לביטוח לאומי את המדינה כאמור בפסקה (2), והמקרה משמש עילה לחייב צד שלישי בתשלום פיצויים לבן-המשפחה, לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש] או לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה- 1975, רשאי המוסד לתבוע מן הצד השלישי פיצוי לפי סעיף 70 סימן ד' לפרק ז' לחוק הביטוח הלאומי, תשי"ד-1953 לחוק הביטוח הלאומי, על הסכומים ששילם למדינה, או שהוא עתיד לשלמם כאילו היה חייב לשלם סכומים אלה לבן-המשפחה, והוראות סעיף 70 סימן ד' לפרק ז' האמור יחולו על בן-המשפחה, בשינויים המחוייבים לפי הענין, כאילו היה זכאי לגימלה לפי חוק הביטוח הלאומי, תשי"ד-1953 חוק הביטוח הלאומי;

זכויות לפי חוק זה ולפי חוק שירות המדינה (גימלאות), תשט"ו-1955 (תיקון מס' 3)  תשכ"ג-1963 (תיקון מס' 35) תשע"ד-2013

21ב.  בן משפחה שבידו הברירה לפי סעיף 27 לחוק שירות המדינה (גימלאות), תשט"ו-1955, והוא בחר בזכויות לפי חוק זה, רשאי בהסכמת קצין תגמולים, לבטל בחירתו ולתבוע את זכויותיו לפי חוק שרות המדינה (גימלאות), תשט"ו-1955, אם החזיר למדינה כל מענק ותגמולים לפי חוק זה וכן את הסכום שיקבע קצין תגמולים תמורת כל יתר ההטבות וההענקות האחרות שקיבל מכוח חוק זה.

מיום 24.1.1963

תיקון מס' 3

ס"ח תשכ"ג מס' 386 מיום 24.1.1963 עמ' 39 (ה"ח 511)

הוספת סעיף 21ב

 

מיום 1.1.2014

תיקון מס' 35

ס"ח תשע"ד מס' 2424 מיום 26.12.2013 עמ' 201 (ה"ח 693)

21ב. בן משפחה שבידו הברירה לפי סעיף 27 לחוק שירות המדינה (גימלאות), תשט"ו-1955, והוא בחר בזכויות לפי חוק זה, רשאי בהסכמת קצין תגמולים, לבטל בחירתו ולתבוע את זכויותיו לפי חוק שרות המדינה (גימלאות), תשט"ו-1955, אם החזיר למדינה כל מענק ותגמולים לפי חוק זה וכן את הסכום שיקבע קצין תגמולים תמורת כל יתר טובות הנאה ההטבות וההענקות האחרות שקיבל מכוח חוק זה.

(תיקון מס' 28) תשס"ח-2007

22.  (בוטל).

מיום 1.1.1952

תיקון מס' 1

ס"ח תשי"ב מס' 106 מיום 22.8.1952 עמ' 290 (ה"ח 115)

החלפת סעיף 22

הנוסח הקודם:

22. (א) מקבל,- פרט למקבל על פי סעיף 8- שהכנסתו החדשית בתקופת חשבון מסויימת עלתה בממוצע על 60% מהסכום הקובע, ולא עלתה על 80% מהסכום הקובע- יופחתו תגמוליו בכל חודש של תקופת החשבון שלאחר התקופה האמורה בסכום השווה ל- 25% מהכנסתו החדשית האמורה.

(ב) מקבל,- פרט למקבל על פי סעיף 8- שהכנסתו החדשית בתקופת חשבון מסויימת עלתה בממוצע על 80% מהסכום הקובע- יופחתו תגמוליו בכל חודש של תקופת החשבון שלאחר התקופה האמורה בסכום השווה ל- 25% מהכנסתו החדשית האמורה ובסכום נוסף השווה ל- 1% מהכנסתו החדשית האמורה לכל 4% שבהם עלתה הכנסתו החדשית האמורה על 80% מהסכום הקובע.

(ג) מקבל על פי סעיף 8, שהכנסתו החדשית בתקופת חשבון מסויימת עלתה בממוצע על 80% מהסכום הקובע ולא עלתה על הסכום הקובע- יופחתו תגמוליו בכל חודש של תקופת החשבון שלאחר התקופה האמורה בסכום השווה ל-25% מהכנסתו החדשית האמורה.

(ד) מקבל על פי סעיף 8, שהכנסתו החדשית בתקופת חשבון מסויימת עלתה בממוצע על הסכום הקובע- יופחתו תגמוליו בכל חודש של תקופת החשבון שלאחר התקופה האמורה בסכום השווה ל- 25% מהכנסתו החדשית האמורה ובסכום נוסף השווה ל- 1% מהכנסתו החדשית האמורה לכל 4% שבהם עלתה הכנסתו החדשית האמורה על הסכום הקובע.

(ה) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) (ב), (ג) ו- (ד), לא יופחתו תגמוליו של מקבל אלא:

(1) בשיעור שלא יעלה על 75% מהתגמולים שהיה זכאי להם אלמלא הוראות סעיף זה, או

(2) עד כדי כך, שסכום התגמולים, לאחר הפחתה בצירוף הכנסתו החדשית, כאמור, יהיה שווה לתגמולים שהיה זכאי להם אלמלא הוראות סעיף זה, בצירוף-

1. 80% מהסכום הקובע- אם הוא מקבל על פי סעיף 8, או

2. 60% מהסכום הקובע, אם הוא מקבל על פי סעיף אחר;

הכל לפי ההפחתה הקטנה יותר.

(ו) בסעיף זה-

"הכנסה" פירושו- הכנסה מכל מקור שהוא, פרט לתגמולים לפי חוק זה;

"תקופת חשבון" פירושו- תקופה של ששה חודשים מיום 1 באפריל עד יום 30 בספטמבר או מיום 1 באוקטובר עד יום 31 במרס.

"הסכום הקובע" פירושו- סך כל הסכומים האלה:

(1) שתים עשרה לירות;

(2) תוספת יוקר בשיעור תוספת היוקר החדשית הנהוגה אותה שעה לגבי עובד מדינה שמשכורת היסוד החדשית שלו היא שתים עשרה לירות, ושאין לו בני משפחה שבעדם משתלמת תוספת יוקר נוספת.

 

מיום 1.4.1957

תיקון מס' 2

ס"ח תשי"ח מס' 261 מיום 14.8.1958 עמ' 175 (ה"ח 328)

החלפת סעיף קטן 22(ב)

הנוסח הקודם:

(ב) סעיף זה לא יחול על מקבל לפי הסעיפים: 7(ב)(2), 7(ב)(3), 7(ב)(4), 8, 9, 13, או 29.

 

מיום 24.1.1963

תיקון מס' 3

ס"ח תשכ"ג מס' 386 מיום 24.1.1963 עמ' 40 (ה"ח 511)

22. (א) בסעיף זה-

"הכנסה" פירושו- הכנסה מכל מקור שהוא, פרט לתגמולים לפי חוק זה ולתמיכה של שכול מילדו שאינו סמוך על שולחנו;

"תקופת חשבון" פירושו- תקופה של ששה חודשים מיום 1 באפריל עד יום 30 בספטמבר או מיום 1 באוקטובר עד 31 במרס.

"הסכום הקובע" פירושו- שיעור התגמול המגיע לאלמנה על פי סעיף 7;

"הפחתה קיצונית" פירושו-

(1) לגבי מקבל לפי סעיף 7(ב)(1)- 75% מהסכום הקובע;

(2) לגבי מקבל אחר- התגמול שהיה מגיע למקבל, אלמלא הוראות סעיף זה.

(ב) סעיף זה לא יחול על מקבל לפי הסעיפים  7(ב)(2) , 7(ב)(3) , 7(ב)(4) , 8(א), 8(ב), 8(ד), 9 , 13 , 13ב או 29 וכמו כן לא יחול על גרושה המקבלת לפי סעיף 13א ויתומים סמוכים על שולחנה.

(ג) לצורך סעיף זה רואים כהכנסת מינימום הכנסה בשיעור של 75% מהסכום הקובע בצירוף 10% מהסכום הקובע לכל ילד של המקבל הסמוך על שולחנו.

(ד) שכול הגר יחד עם בן זוגו השכול יחושבו תגמוליהם והכנסותיהם כאחד לענין הפחתה, ובחישוב הכנסת המינימום יועלה האחוז האמור בסעיף קטן (ג) מ- 75 ל- 100.

(ה) מקבל שהכנסתו החדשית בתקופת חשבון בשנת כספים מסויימת עלתה בממוצע על הכנסת המינימום- יופחתו תגמוליו בכל חודש של תקופת החשבון שנת הכספים שלאחר התקופה האמורה בסכום השווה ל- 90% מההפרש שבין הכנסתו האמורה ובין הכנסת המינימום, ובלבד שסכום ההפחתה לא יעלה על ההפחתה הקיצונית.

(ו) מקבל חייב למסור מדי פעם בפעם לקצין התגמולים פרטים על הכנסתו בצורת דין וחשבון חדשי או בכל צורה אחרת, הכל לפי שידרוש קצין התגמולים בהודעה בכתב ובמועד שייקבע בהודעה, כאמור.

(ז) קצין התגמולים רשאי להורות כי תגמוליו של מקבל יופחתו תוך תקופת חשבון שנת כספים מסויימת כמפרעה על חשבון ההפחתה שיש לעשותה בתקופת החשבון בשנת הכספים שלאחריה, כאמור בסעיף קטן (ה), ובלבד שסכום ההפחתה הזמנית לא יעלה-

(1) לגבי מקבל שמילא חובתו לפי סעיף קטן (ו)- על סכום ההפחתה שתחושב לפי הפרטים שמסר כאמור בדבר הכנסתו;

(2) לגבי מקבל שלא מילא את חובתו האמורה- על ההפחתה הקיצונית.

 

מיום 1.8.1965

תיקון מס' 4

ס"ח תשכ"ה מס' 466 מיום 1.8.1965 עמ' 297 (ה"ח 667)

החלפת סעיף 22

הנוסח הקודם:

22. (א) בסעיף זה-

"הכנסה" פירושו- הכנסה מכל מקור שהוא, פרט לתגמולים לפי חוק זה ולתמיכה של שכול מילדו שאינו סמוך על שולחנו;

"הסכום הקובע" פירושו- שיעור התגמול המגיע לאלמנה על פי סעיף 7;

"הפחתה קיצונית" פירושו-

(1) לגבי מקבל לפי סעיף 7(ב)(1)- 75% מהסכום הקובע;

(2) לגבי מקבל אחר- התגמול שהיה מגיע למקבל, אלמלא הוראות סעיף זה.

(ב) סעיף זה לא יחול על מקבל לפי הסעיפים  7(ב)(2) , 7(ב)(3) , 7(ב)(4) , 8(א), 8(ב), 8(ד), 9 , 13 , 13ב או 29 וכמו כן לא יחול על גרושה המקבלת לפי סעיף 13א ויתומים סמוכים על שולחנה.

(ג) לצורך סעיף זה רואים כהכנסת מינימום הכנסה בשיעור של 75% מהסכום הקובע בצירוף 10% מהסכום הקובע לכל ילד של המקבל הסמוך על שולחנו.

(ד) שכול הגר יחד עם בן זוגו השכול יחושבו תגמוליהם והכנסותיהם כאחד לענין הפחתה, ובחישוב הכנסת המינימום יועלה האחוז האמור בסעיף קטן (ג) מ- 75 ל- 100.

(ה) מקבל שהכנסתו החדשית בשנת כספים מסויימת עלתה בממוצע על הכנסת המינימום- יופחתו תגמוליו בכל חודש של שנת הכספים שלאחר התקופה האמורה בסכום השווה ל- 90% מההפרש שבין הכנסתו האמורה ובין הכנסת המינימום, ובלבד שסכום ההפחתה לא יעלה על ההפחתה הקיצונית.

(ו) מקבל חייב למסור מדי פעם בפעם לקצין התגמולים פרטים על הכנסתו בצורת דין וחשבון חדשי או בכל צורה אחרת, הכל לפי שידרוש קצין התגמולים בהודעה בכתב ובמועד שייקבע בהודעה, כאמור.

(ז) קצין התגמולים רשאי להורות כי תגמוליו של מקבל יופחתו תוך שנת כספים מסויימת כמפרעה על חשבון ההפחתה שיש לעשותה בשנת הכספים שלאחריה, כאמור בסעיף קטן (ה), ובלבד שסכום ההפחתה הזמנית לא יעלה-

(1) לגבי מקבל שמילא חובתו לפי סעיף קטן (ו)- על סכום ההפחתה שתחושב לפי הפרטים שמסר כאמור בדבר הכנסתו;

(2) לגבי מקבל שלא מילא את חובתו האמורה- על ההפחתה הקיצונית.

 

מיום 1.4.1974

תיקון מס' 11

ס"ח תשל"ו מס' 799 מיום 27.2.1976 עמ' 121 (ה"ח 1196)

החלפת סעיף 22

הנוסח הקודם:

22. (א) בסעיף זה-

"הכנסה" - הכנסה מכל מקור שהוא פרט לתגמולים לפי חוק זה ולתמיכה של שכול מילדו שאינו סמוך על שולחנו;

"הסכום הקובע"- 50% מהשכר הקובע הנהוג אותה שעה לגבי מי שמשתלמת לו תוספת שכר בזכות בן-זוג ואין לו ילדים.

(ב) לצורך סעיף זה רואים כהכנסת מינימום הכנסה בשיעור של 75% מהסכום הקובע.

(ג) שכול הגר יחד עם בן זוגו השכול יחושבו תגמוליהם והכנסותיהם כאחד לענין הפחתה, ובחישוב הכנסת מינימום יועלה האחוז האמור בסעיף קטן (ב) ל- 100.

(ד) שכול שהכנסתו החדשית בשנת כספים מסויימת עלתה בממוצע על הכנסת המינימום- יופחתו תגמוליו בכל חודש של השנת הכספים שלאחר התקופה האמורה בסכום השווה ל- 75% מההפרש שבין הכנסתו ובין הכנסת המינימום.

(ה) שכול חייב למסור מדי פעם בפעם לקצין התגמולים פרטים על הכנסתו בצורת דין וחשבון או בכל צורה אחרת, הכל כפי שידרוש קצין התגמולים בהודעה בכתב ובמועד שייקבע בהודעה כאמור.

(ו) קצין התגמולים רשאי להורות כי תגמוליו של שכול יופחתו תוך שנת כספים מסויימת כמפרעה על חשבון ההפחתה שיש לעשותה בשנת הכספים שלאחריה, כאמור בסעיף קטן (ד), ובלבד שסכום ההפחתה הזמנית לא יעלה-

(1) לגבי שכול שמילא חובתו לפי סעיף קטן (ה)- על סכום ההפחתה שתחושב לפי הפרטים שמסר כאמור בדבר הכנסתו;

(2) לגבי שכול שלא מילא חובתו האמורה- על התגמול המגיע לו.

 

מיום 7.8.1980

תיקון מס' 13

ס"ח תש"ם מס' 981 מיום 7.8.1980 עמ' 193 (ה"ח 1427)

(א) בסעיף זה, "הכנסה" - הכנסה מכל מקור שהוא פרט לתגמולים לפי חוק זה, לתמיכה של שכול מילדו שאינו סמוך על שולחנו, ולתשלומים תקופתיים המתקבלים מחוץ לארץ כפיצוי על נזקי בריאות שנגרמו מחמת רדיפות הנאצים.

(ב) שכול הגר יחד עם בן זוגו השכול יחושבו תגמוליהם והכנסותיהם כאחד לענין הפחתה.

 

מיום 9.11.1994

תיקון מס' 18

ס"ח תשנ"ה מס' 1485 מיום 9.11.1994 עמ' 7 (ה"ח 2238)

(א) בסעיף זה, "הכנסה" - הכנסה מכל מקור שהוא פרט לתגמולים לפי חוק זה, לקצבת נכות לפי פרק ו'2 המשולמת על פי חוק הביטוח הלאומי, לתמיכה של שכול מילדו שאינו סמוך על שולחנו, ולתשלומים תקופתיים המתקבלים כפיצוי על נזקי בריאות שנגרמו מחמת רדיפות הנאצים.

 

מיום 1.1.2001

תיקון מס' 23

ס"ח תשס"א מס' 1772 מיום 10.1.2001 עמ' 121 (ה"ח 2947, ה"ח 2950)

החלפת סעיף 22

הנוסח הקודם:

הפחתות

(א) בסעיף זה, "הכנסה" - הכנסה מכל מקור שהוא פרט לתגמולים לפי חוק זה, לקצבת נכות לפי פרק ו'2 המשולמת על פי חוק הביטוח הלאומי, לתמיכה של שכול מילדו שאינו סמוך על שולחנו, ולתשלומים תקופתיים המתקבלים כפיצוי על נזקי בריאות שנגרמו מחמת רדיפות הנאצים.

(ב) שכול הגר יחד עם בן זוגו יחושבו תגמוליהם והכנסותיהם כאחד לענין הפחתה.

(ג) שכולים שיש להם הכנסה יופחתו תגמוליהם בכל חודש בסכום השווה ל- 54% מהכנסתם החדשית, ובלבד שסכום ההפחתה לא יעלה על 85% מתגמוליהם.

(ד) שכול חייב למסור מדי פעם בפעם לקצין התגמולים פרטים על הכנסתו, בצורת דין וחשבון או בכל צורה אחרת, הכל כפי שידרוש קצין התגמולים בהודעה בכתב ובמועד שיקבע בהודעה כאמור.

(ה) קצין התגמולים רשאי להורות כי תגמוליו של שכול יופחתו תוך שנת כספים מסויימת, כמפרעה על חשבון ההפחתה שיש לעשותה בשנת הכספים שלאחריה, ובלבד שסכום ההפחתה הזמנית לא יעלה-

(1) לגבי שכול שמילא את חובתו לפי סעיף קטן (ד)- על סכום ההפחתה שתחושב לפי הפרטים שמסר כאמור בדבר הכנסתו;

(2) לגבי שכול שלא מילא חובתו האמורה- על 85% מהתגמול המגיע לו.

 

מיום 1.1.2008

תיקון מס' 28

ס"ח תשס"ח מס' 2118 מיום 25.11.2007 עמ' 36 (ה"ח 332)

ביטול סעיף 22

הנוסח הקודם:

תגמולים לשכול – הוראות שונות

22. (א) שכול ידווח לקצין תגמולים על הכנסתו, בתוך שנה ממועד מותו של הנספה, כפי שיקבע שר הביטחון.

(ב) (1) קצין תגמולים יורה, לפי בקשת שכול, על בדיקה של הכנסתו לשם קביעה חוזרת של תגמוליו לפי הוראות סעיף 10;

(2) בנסיבות מיוחדות, ואם היה לקצין תגמולים יסוד סביר להניח כי חל שינוי בהכנסתו של שכול, רשאי הוא להורות על בדיקה של הכנסתו של השכול לשם קביעה חוזרת של תגמוליו לפי הוראות סעיף 10.

(ג) העלה שר הביטחון את סכום הכנסת יסוד לפי סעיף 10(ט), יעדכן קצין תגמולים את סכום ההכנסה שדיווח עליה שכול, לפי סעיף זה, באותו המועד ובאותו השיעור.

(ד) שכול הגר יחד עם בן זוגו – יחושבו תגמוליהם והכנסותיהם כאחד.

(ה) בסעיף זה, "הכנסה" – כהגדרתה בסעיף 10(א).

פרק חמישי: סדרי התביעה

בקשות (תיקון מס' 3)  תשכ"ג-1963

23.  (א)  התובע תגמול, הענקה מיוחדת או זכות אחרת לפי חוק זה, יגיש בקשה לקצין תגמולים.

(תיקון מס' 37) תשע"ז-2016

          (ב)  קצין תגמולים ידון ויפסוק בכל בקשה בהקדם ככל האפשר, ולא יאוחר מהמועדים שקבע השר, ויודיע את החלטתו בדואר רשום לתובע; ואם החליט שאין התובע זכאי לתגמול, להענקה או לזכות האחרת, יציין בהחלטה את הנימוקים להחלטתו.

מיום 24.1.1963

תיקון מס' 3

ס"ח תשכ"ג מס' 386 מיום 24.1.1963 עמ' 40 (ה"ח 511)

החלפת סעיף 23

הנוסח הקודם:

23. (א) התובע תגמול או הענקה מיוחדת לפי חוק זה, יגיש בקשה לקצין תגמולים.

(ב) קצין התגמולים ידון ויפסוק בכל בקשה בהקדם ככל האפשר, ויודיע את החלטתו מיד בדואר רשום לתובע; ואם החליט שאין התובע זכאי לתגמול או להענקה, יציין בהודעה את הנימוקים להחלטתו.

 

מיום 27.4.2017

תיקון מס' 37

ס"ח תשע"ז מס' 2592 מיום 29.12.2016 עמ' 238 (ה"ח 1083)

(ב) קצין תגמולים ידון ויפסוק בכל בקשה בהקדם ככל האפשר, ולא יאוחר מהמועדים שקבע השר, ויודיע את החלטתו בדואר רשום לתובע; ואם החליט שאין התובע זכאי לתגמול, להענקה או לזכות האחרת, יציין בהחלטה את הנימוקים להחלטתו.

מילווה לתובע עד למתן החלטה

24.  קצין תגמולים שלא פסק בענין הבקשה לתגמול תוך שלושים יום מיום הגשתה, רשאי להורות מדי חודש בחדשו, עד שיפסוק בבקשה, כי יינתן מאוצר המדינה לתובע מילווה בסכום שלא יעלה על התגמול הנתבע בבקשה.

ערעור (תיקון מס' 1)  תשי"ב-1952

25.  (א)  תובע הרואה עצמו נפגע על ידי כל החלטה שהיא של קצין תגמולים, רשאי לערער עליה לפני ועדת ערעור תוך שלושים יום מיום שבו הגיעה אליו ההודעה על החלטת קצין התגמולים, אולם רשאית הוועדה להאריך לו את מועד הערעור תקופה נוספת שלא תעלה על שלושים יום.

(תיקון מס' 6)  תשכ"ח-1968

          (ב)  הערעור יוגש לועדת הערעור בכתב בארבעה עותקים, הועדה תשלח עותק אחד לקצין התגמולים שעל החלטתו מערערים.

          (ג)   ועדת הערעור רשאית לאשר את החלטת קצין התגמולים או לשנותה.

          (ד)  תובע שהגיש ערעור לועדת ערעור רשאי לבוא לפניה, הוא או בא-כוחו, ולטעון את טענותיו.

(תיקון מס' 21) תשנ"ט-1999

          (ה)  (בוטל).

          (ו)   ועדת ערעור תתן נימוקים להחלטתה.

          (ז)   יושב ראש ועדת הערעור ישלח בדואר רשום העתק החלטת הועדה לתובע ולקצין התגמולים.

(תיקון מס' 13)  תש"ם-1980

          (ח)  (1)   התובע וקצין התגמולים רשאים לערער על החלטת ועדת ערעורים לפני בית המשפט המחוזי, בנקודה משפטית בלבד;

(2)   בית המשפט המחוזי ידון בערעור בשלושה והוא רשאי לאשר את החלטת הועדה, לבטלה, לשנותה או להחזירה לועדה;

(3)   פסק דינו של בית המשפט המחוזי ניתן לערעור לפני בית המשפט העליון, אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט העליון.

(תיקון מס' 2)  תשי"ח-1958 (תיקון מס' 13)  תש"ם-1980

          (ט)  שר המשפטים יקבע בתקנות את המועד להגשת ערעור לפי סעיף קטן (ח), את אופן הגשתו ואת סדרי הדין בו.

מיום 1.1.1952

תיקון מס' 1

ס"ח תשי"ב מס' 106 מיום 22.8.1952 עמ' 291 (ה"ח 115)

(א) תובע הרואה עצמו נפגע על ידי כל החלטה שהיא של קצין תגמולים, רשאי לערער עליה לפני ועדת ערעור תוך שלושים יום מיום שבו הגיעה אליו ההודעה על החלטת קצין התגמולים, אולם רשאית הוועדה להאריך לו את מועד הערעור תקופה נוספת שלא תעלה על שלושים יום.

 

מיום 14.8.1958

תיקון מס' 2

ס"ח תשי"ח מס' 261 מיום 14.8.1958 עמ' 175 (ה"ח 328)

(ח) החלטת ועדת הערעור היא סופית.

(ח) התובע וקצין התגמולים רשאים לערער על החלטת ועדת ערעור לפני בית המשפט העליון כבית משפט לערעורים אזרחיים, אך אין לערער אלא בנקודה משפטית בלבד.

(ט) שר המשפטים יקבע בתקנות את המועד להגשת ערעור לפי סעיף קטן (ח), את אופן הגשתו ואת סדרי הדין בו.

 

מיום 1.4.1968

תיקון מס' 6

ס"ח תשכ"ח מס' 543 מיום 23.8.1968 עמ' 255 (ה"ח 785)

(ב) הערעור יוגש לועדת הערעור בכתב בשני העתקים בארבעה העתקים. הועדה תשלח העתק עותק אחד לקצין התגמולים שעל החלטתו מערערים. 

 

מיום 7.8.1980

תיקון מס' 13

ס"ח תש"ם מס' 981 מיום 7.8.1980 עמ' 193 (ה"ח 1427)

(ח) התובע וקצין התגמולים רשאים לערער על החלטת ועדת ערעור לפני בית המשפט העליון כבית משפט לערעורים אזרחיים, אך אין לערער אלא בנקודה משפטית בלבד.

(ח) (1) התובע וקצין התגמולים רשאים לערער על החלטת ועדת ערעורים לפני בית המשפט המחוזי, בנקודה משפטית בלבד;

(2) בית המשפט המחוזי ידון בערעור בשלושה והוא רשאי לאשר את החלטת הועדה, לבטלה, לשנותה או להחזירה לועדה;

(3) פסק דינו של בית המשפט המחוזי ניתן לערעור לפני בית המשפט העליון, אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט העליון.

(ט) שר המשפטים יקבע בתקנות את המועד להגשת הערעור ערעור לפי סעיף קטן (ח), את אופן הגשתו ואת סדרי הדין בו.

 

מיום 2.3.1999

תיקון מס' 21

ס"ח תשנ"ט מס' 1705 מיום 2.3.1999 עמ' 118 (ה"ח 2761)

ביטול סעיף קטן 25(ה)

הנוסח הקודם:

(ה) אדם הבא לפני ועדת ערעור כבא-כוחו של תובע, לא יהיה זכאי לשכר טרחה אלא באישור ועדת הערעור על פי בקשתו, ובשיעור שתקבע ועדת הערעור.

 

החלטות חדשות  (תיקון מס' 1) תשי"ב-1952  (תיקון מס' 7)  תשל"א-1971

25א.  (א)  קצין תגמולים רשאי לתת החלטה חדשה בכל בקשה, אף אם ניתנה כבר החלטה סופית לפי סעיף 25, אם הוכח, כי ההחלטה הושגה על ידי מעשה או חדלה, המהווים עבירה פלילית, או אם נתגלה על סמך ראיות חדשות שלא היו בפני ההחלטה הקודמת, כי אותה החלטה בטעות יסודה.

(תיקון מס' 7)  תשל"א-1971

          (ב)  ניתנה החלטה חדשה המזכה בן-משפחה בתשלום תגמולים או בתגמולים מוגדלים, ישולמו התגמולים או התגמולים המוגדלים החל מהמועד של הגשת הראיות החדשות שעל פיהן ניתנה ההחלטה החדשה, אולם רשאי קצין התגמולים להורות שישולמו ממועד מוקדם יותר ובלבד שלא יקדם משנה אחת להגשת הראיות החדשות.

מיום 1.1.1952

תיקון מס' 1

ס"ח תשי"ב מס' 106 מיום 22.8.1952 עמ' 291 (ה"ח 115)

הוספת סעיף 25א

 

מיום 8.7.1971

תיקון מס' 7

ס"ח תשל"א מס' 627 מיום 8.7.1971 עמ' 127 (ה"ח 917)

25א. (א) קצין תגמולים רשאי לתת החלטה חדשה בכל בקשה, אף אם ניתנה כבר החלטה סופית לפי סעיף 25, אם הוכח, כי ההחלטה הושגה על ידי מעשה או חדלה, המהווים עבירה פלילית, או אם נתגלה על סמך ראיות חדשות שלא היו בפני ההחלטה הקודמת, כי אותה החלטה בטעות יסודה.

(ב) ניתנה החלטה חדשה המזכה בן-משפחה בתשלום תגמולים או בתגמולים מוגדלים, ישולמו התגמולים או התגמולים המוגדלים החל מהמועד של הגשת הראיות החדשות שעל פיהן ניתנה ההחלטה החדשה, אולם רשאי קצין התגמולים להורות שישולמו ממועד מוקדם יותר ובלבד שלא יקדם משנה אחת להגשת הראיות החדשות.

החזרת הכספים ששולמו שלא כדין (תיקון מס' 3)  תשכ"ג-1963

25ב.  (א)  ביטל או שינה קצין תגמולים החלטה מכוח סעיף 25א, רשאי הוא, בהחלטת הביטול או השינוי, לחייב בן-משפחה בהחזרת כל סכום המגיע ממנו עקב אותה ההחלטה.

          (ב)  לא ערער בן-המשפחה על החיוב האמור או ערער וערעורו נדחה – יהא דינו של החיוב, לענין ההוצאה לפועל, כפסק דין סופי של בית משפט.

מיום 24.1.1963

תיקון מס' 3

ס"ח תשכ"ג מס' 386 מיום 24.1.1963 עמ' 40 (ה"ח 511)

הוספת סעיף 25ב

עיכוב זמני של תגמולים (תיקון מס' 3) תשכ"ג-1963

25ג.   היה לקצין תגמולים יסוד סביר להניח שיש מקום לבטל או לשנות החלטה מכוח סעיף 25א ולחייב בן-משפחה בהחזרת כספים ששולמו לו, רשאי הוא לעכב את תשלום התגמולים לבן-המשפחה, כולם או מקצתם, לתקופה שלא תעלה על שלושה חדשים.

מיום 24.1.1963

תיקון מס' 3

ס"ח תשכ"ג מס' 386 מיום 24.1.1963 עמ' 40 (ה"ח 511)

הוספת סעיף 25ג

התישנות תביעות  (תיקון מס' 4) תשכ"ה-1965 (תיקון מס' 19) תשנ"ו-1996

26.  (א)  הזכות להגיש בקשה כאמור בסעיף 23 מתיישנת כתום שנה מהיום הקובע – לגבי תביעת תגמול לפי סעיף 7, וכתום ששה חדשים מיום הלידה – לגבי תביעת הענקה מיוחדת לפי סעיף 14.

(תיקון מס' 2)  תשי"ח-1958

          (ב)  הוציאה רשות צבאית מוסמכת תעודה לפי סעיף 3 לגבי חייל פלוני, רואים, לענין חישוב ההתיישנות לפי סעיף זה, את יום הוצאת התעודה כיום מותו של אותו חייל, על אף האמור בתעודה, כל עוד לא הוכח כי מת ביום מאוחר יותר.

(תיקון מס' 2)  תשי"ח-1958

          (ג)   (בוטל).

מיום 1.1.1952

תיקון מס' 1

ס"ח תשי"ב מס' 106 מיום 22.8.1952 עמ' 291 (ה"ח 115)

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), אלמנה שקיבלה תגמולים לפי סעיף 8 וחדלה מהיות זכאית לפי אותו סעיף, לא תתיישן זכותה לתביעת תגמול על פי סעיף 7(ג), אלא כתום חמש שנים מהיום שחדלה להיות זכאית כאמור.

(ב) (ג) בסעיף זה "התאריך הקובע" פירושו-

(1) לגבי אלמנה של נספה שמת לאחר שחוק זה נכנס לתקפו- יום מותו של הנספה;

(2) לגבי אלמנה של נספה שמת לפני שחוק זה נכנס לתקפו- היום שבו נכנס חוק זה לתקפו.

 

מיום 14.8.1958

תיקון מס' 2

ס"ח תשי"ח מס' 261 מיום 14.8.1958 עמ' 175 (ה"ח 328)

26. (א) הזכות להגיש בקשה כאמור בסעיף 23 מתיישנת-

(1) כתום חמש שנים מיום מותו של הנספה- לגבי תביעת תגמול על פי סעיף 7(ג) על ידי אלמנה של נספה שלפני יום מותו מלאו לה ארבעים שנה;

(2) כתום שני שנים מהתאריך הקובע- לגבי תביעת תגמול על פי סעיף 7(ג) על ידי אלמנה של נספה שלפני יום מותו מלאו לה שלושים שנה, אך לא מלאו לה ארבעים שנה;

(3) כתום שנה מהתאריך הקובע- לגבי תביעת תגמול על פי סעיף 7(ג) על ידי אלמנה של נספה שלפני יום מותו לא מלאו לה שלושים שנה;

(4) כתום שנה מיום מותו של נספה- לגבי תביעת תגמול על פי סעיף 7(א) ו-(ב) על ידי אלמנה שפסקות (2) או (3) לסעיף 7(ב) חלות עליה שפסקאות (2) , (3) , או (4) לסעיף 7(ב) חלות עליה;

(5) כתום ששה חודשים מיום הלידה- לגבי תביעת הענקה מיוחדת על פי סעיף 14.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), אלמנה שקיבלה תגמולים לפי סעיף 8 וחדלה מהיות זכאית לפי אותו סעיף, לא תתיישן זכותה לתביעת תגמול על פי סעיף 7(ג), אלא כתום חמש שנים מהיום שחדלה להיות זכאית כאמור.

(ב) הוציאה רשות צבאית מוסמכת תעודה לפי סעיף 3 לגבי חייל פלוני, רואים, לענין חישוב ההתיישנות לפי סעיף זה, את יום הוצאת התעודה כיום מותו של אותו חייל, על אף האמור בתעודה, כל עוד לא הוכח כי מת ביום מאוחר יותר.

(ג) בסעיף זה "התאריך הקובע" פירושו-

(1) לגבי אלמנה של נספה שמת לאחר שחוק זה נכנס לתקפו- יום מותו של הנספה;

(2) לגבי אלמנה של נספה שמת לפני שחוק זה נכנס לתקפו- היום שבו נכנס חוק זה לתקפו.

 

מיום 1.8.1965

תיקון מס' 4

ס"ח תשכ"ה מס' 466 מיום 1.8.1965 עמ' 298 (ה"ח 667)

החלפת סעיף קטן 26(א)

הנוסח הקודם:

(א) הזכות להגיש בקשה כאמור בסעיף 23 מתיישנת-

(1) נמחק.

(2) נמחק.

(3) נמחק.

(4) כתום שנה מיום מותו של נספה- לגבי תביעת תגמול על פי סעיף 7(א) ו- (ב) על ידי אלמנה שפסקאות (2) , (3) , או (4) לסעיף 7(ב) חלות עליה;

(5) כתום ששה חודשים מיום הלידה- לגבי תביעת הענקה מיוחדת על פי סעיף 14.

 

מיום 1.2.1996

תיקון מס' 19

ס"ח תשנ"ו מס' 1559 מיום 31.1.1996 עמ' 54 (ה"ח 2392)

(א) הזכות להגיש בקשה כאמור בסעיף 23 מתיישנת כתום שנה מהיום הקובע- לגבי תביעת תגמול לפי סעיף 7(ב) סעיף 7, וכתום ששה חודשים מיום הלידה- לגבי תביעת הענקה מיוחדת לפי סעיף 14.

פרק ששי: סדרי תשלום

התשלום מאוצר המדינה (תיקון מס' 35) תשע"ד-2013

27.  תגמולים, הענקה מיוחדת והטבות לפי חוק זה ישולמו מאוצר המדינה.

מיום 1.1.2014

תיקון מס' 35

ס"ח תשע"ד מס' 2424 מיום 26.12.2013 עמ' 201 (ה"ח 693)

27. תגמולים והענקה מיוחדת תגמולים, הענקה מיוחדת והטבות לפי חוק זה ישולמו מאוצר המדינה.

 

מאימתי משלמים תגמולים (תיקון מס' 2) תשי"ח-1958

28.  (א)  הגיש זכאי את בקשתו לתגמולים תוך שנה מיום היותו לזכאי, ישולמו לו התגמולים מיום היותו לזכאי; הגיש בקשה כעבור שנה כאמור, ישולם לו התגמול מיום הגשת הבקשה.

          (ב)  הוציאה רשות צבאית מוסמכת תעודה לפי סעיף 3 לגבי חייל פלוני, רואים לענין חישוב השנה לפי סעיף זה, את יום הוצאת התעודה כיום מותו של אותו חייל, על אף האמור בתעודה, כל עוד לא הוכח כי מת ביום מאוחר יותר.

(תיקון מס' 22)  תש"ס-2000 (תיקון מס' 25) תשס"ד-2004

          (ג)   חל במצבו של בן משפחה של נספה שינוי המזכהו בהגדלת תגמוליו, יודיע על כך לקצין התגמולים בתוך חמש שנים מיום השינוי ויהיה זכאי להגדלת תגמוליו, מהמועד שבו חל השינוי במצבו; הודיע לאחר חמש שנים מיום השינוי, יהיה זכאי להגדלת תגמוליו רק מתאריך מסירת ההודעה.

(תיקון מס' 6) תשכ"ח-1968 (תיקון מס' 28) תשס"ח-2007

          (ד)  קצין התגמולים רשאי לדרוש מבן משפחה של נספה להגיש לו אחת לשנה הצהרה על הרכב משפחתו ופרטים אחרים העשויים להשפיע על שיעור התגמולים שהוא זכאי להם לפי חוק זה.

(תיקון מס' 6) תשכ"ח-1968

          (ה)  לא נענה בן המשפחה לדרישה לפי סעיף קטן (ד) תוך ששים יום מיום מסירתה, רשאי קצין התגמולים להורות כי עד למסירת ההצהרה על פרט פלוני ישולמו לבן המשפחה תגמולים מחושבים כאילו אותו פרט אינו משפיע על שיעור תגמוליו.

מיום 1.1.1952

תיקון מס' 1

ס"ח תשי"ב מס' 106 מיום 22.8.1952 עמ' 291 (ה"ח 115)

(א) זכאי שהגיש בקשה לתגמול תוך שנה מיום היותו לזכאי- ישולם לו התגמול מיום היותו לזכאי.

(א) תגמולו של זכאי ישולם לו מיום היותו לזכאי, אולם לחשבון התקופה שלפני הגשת הבקשה לתגמול לא ישולם תגמול בעד תקופה העולה על שנה.

(ב) זכאי שהגיש בקשה לתגמול לאחר שנה מיום היותו לזכאי- ישולם לו התגמול מיום הגשת הבקשה.

 

מיום 14.8.1958

תיקון מס' 2

ס"ח תשי"ח מס' 261 מיום 14.8.1958 עמ' 176 (ה"ח 328)

החלפת סעיף 28

הנוסח הקודם:

28. (א) תגמולו של זכאי ישולם לו מיום היותו לזכאי, אולם לחשבון התקופה שלפני הגשת הבקשה לתגמול לא ישולם תגמול בעד תקופה העולה על שנה.

(ב) נמחק.

(ג) לא ישולם תגמול לאדם בעד התקופה שלפני היכנס חוק זה לתקפו, אלא אם הוא זכאי שקיבל מהמדינה מחמת מותו של נספה תשלומים חדשיים למחיתו הוא או למחית בני משפחתו של הנספה לפני שחוק זה נכנס לתקפו; זכאי כאמור שהגיש בקשה לתגמול תוך שנה מיום שנכנס חוק זה לתקפו- ישולם לו התגמול מראשית התקופה שבעדה קיבל את התשלומים האמורים.

(ד) את התשלומים האמורים בסעיף קטן (ג) רשאי קצין תגמולים לזקוף על חשבון תגמוליו של הזכאי המגיעים לו בעד התקופה שלפני שחוק זה נכנס לתקפו.

 

מיום 1.4.1968

תיקון מס' 6

ס"ח תשכ"ח מס' 543 מיום 23.8.1968 עמ' 255 (ה"ח 785)

הוספת סעיפים קטנים 28(ג), 28(ד) ו-28(ה)

 

מיום 4.2.2000

תיקון מס' 22

ס"ח תש"ס מס' 1726 מיום 4.2.2000 עמ' 106 (ה"ח 2798)

החלפת סעיף קטן 28(ג)

הנוסח הקודם:

(ג) חל במצבו של בן משפחה של נספה שינוי המזכהו בהגדלת תגמוליו, חייב הוא להודיע על כך לקצין התגמולים תוך שנתיים מיום השינוי; הודיע לאחר שנתיים מיום השינוי, יהיה זכאי להגדלת תגמוליו רק מתאריך מסירת ההודעה.

 

מיום 15.3.2004

תיקון מס' 25

ס"ח תשס"ד מס' 1931 מיום 15.3.2004 עמ' 316 (ה"ח 30)

(ג) חל במצבו של בן משפחה של נספה שינוי המזכהו בהגדלת תגמוליו, יודיע על כך לקצין התגמולים בתוך חמש שנים מיום השינוי ויהיה זכאי להגדלת תגמוליו מהמועד שבו חל השינוי במצבו חל השינוי במצבו; הודיע לאחר חמש שנים מיום השינוי, יהיה זכאי להגדת תגמוליו רק מתאריך מסירת ההודעה.

 

מיום 1.1.2008

תיקון מס' 28

ס"ח תשס"ח מס' 2118 מיום 25.11.2007 עמ' 36 (ה"ח 332)

(ד) קצין התגמולים רשאי לדרוש מבן משפחה של נספה להגיש לו אחת לשנה הצהרה על הרכב משפחתו ופרטים אחרים העשויים להשפיע על שיעור התגמולים שהוא זכאי להם לפי חוק זה; הוראה זו אינה באה לגרוע מסעיף 22(ה), כי אם להוסיף עליו.

מאימתי יינתנו הטבות (תיקון מס' 35) תשע"ד-2013

28א.  (א)  (1)   הטבה לפי פרק שלישי1 המנויה בתוספת תינתן למבקש מהיום שבו מלאו התנאים לקבלתה, בלא צורך להגיש בקשה לכך;

(2)   על אף האמור בפסקה (1), מצא קצין תגמולים כי לא ניתנה הטבה לפי אותה פסקה אף שמלאו התנאים לקבלתה, תינתן ההטבה בעד התקופה שבה לא ניתנה, ושלא תעלה על שבע שנים.

          (ב)  (1)   הטבה לפי פרק שלישי1 שאינה מנויה בתוספת, תינתן למבקש מהיום שבו מלאו לגביו התנאים לקבלתה, ובלבד שהגיש בקשה לקבלת ההטבה בתוך שלוש שנים מהמועד שבו מלאו התנאים כאמור;

(2)   על אף האמור בפסקה (1), הוגשה בקשה לקבלת הטבה, למעט הטבה הניתנת באופן חד-פעמי, לאחר שחלפו שלוש שנים מהיום שבו מלאו התנאים לקבלתה, תינתן ההטבה למבקש רק מיום הגשת הבקשה.

          (ג)   (1)   הוכרה זכאות לתגמולים לפי חוק זה, ונקבע בהחלטה לפי סעיף 23(ב) או לפי סעיף 25א, לפי המאוחר (בסעיף זה – החלטת ההכרה) כי הזכאות לתגמולים תחול ממועד מוקדם למועד שבו ניתנה החלטה ההכרה, יינתנו למי שזכאי לתגמולים מכוח החלטת ההכרה גם ההטבות לפי פרק שלישי1 מהמועד שנקבע בהחלטת ההכרה; ואולם הטבות כאמור יינתנו רק בעד התקופה שבה התקיימו התנאים לקבלתן, ולעניין הטבה לפי פרק שלישי; שאינה מנויה בתוספת – בתנאי שהבקשה לקבלת ההטבה הוגשה בתוך שלוש שנים ממועד החלטת ההכרה;

(2)   על אף האמור בפסקה (1), שר הביטחון רשאי לקבוע הוראות בדבר הטבות שלא יינתנו בעד התקופה שקדמה למועד החלטת ההכרה.

          (ד)  הוראות סעיף זה יחולו ככל שלא נקבע אחרת בחוק זה.

מיום 1.1.2014

תיקון מס' 35

ס"ח תשע"ד מס' 2424 מיום 26.12.2013 עמ' 201 (ה"ח 693)

הוספת סעיף 28א

תגמול בעד יתום המשרת שירות חובה בצה"ל (תיקון מס' 13)  תש"ם-1980

29.  קצין התגמולים רשאי להמשיך ולשלם לאלמנה תגמול בעד ילדה שהוא יתום של נספה אף אם מלאו לו 21 שנים, אם במלאת לו 21 שנים הוא משרת שירות חובה בצבא-הגנה לישראל על פי חוק שירות בטחון, תשי"ט-1959 [נוסח משולב], וכל עוד הוא ממשיך בשירות כאמור.

מיום 1.1.1952

תיקון מס' 1

ס"ח תשי"ב מס' 106 מיום 22.8.1952 עמ' 291 (ה"ח 115)

29. אלמנה שפסקות (2) או (3) לסעיף 7(ב) שפסקות (2), (3) או (4) לסעיף 7(ב) חלות עליה- ישולם לה, לפי בקשתה סך-כל התגמולים המגיעים לה בצורת הענקה חד פעמית.

 

מיום 1.8.1965

תיקון מס' 4

ס"ח תשכ"ה מס' 466 מיום 1.8.1965 עמ' 298 (ה"ח 667)

החלפת סעיף 29

הנוסח הקודם:

29. אלמנה שפסקות (2), (3) או (4) לסעיף 7(ב) חלות עליה- ישולם לה, לפי בקשתה סך-כל התגמולים המגיעים לה בצורת הענקה חד פעמית.

 

מיום 1.4.1974

תיקון מס' 11

ס"ח תשל"ו מס' 799 מיום 27.2.1976 עמ' 122 (ה"ח 1196)

ביטול סעיף 29

הנוסח הקודם:

הענקה חד פעמית במקום תגמולים

29. אלמנה שסעיף 7(ב) חל עליה ישולם לה לפי בקשתה סך-כל התגמולים המגיעים לה בצורת הענקה חד-פעמית.

 

מיום 7.8.1980

תיקון מס' 13

ס"ח תש"ם מס' 981 מיום 7.8.1980 עמ' 193 (ה"ח 1427)

הוספת סעיף 29

מענק נישואין לילדו של נספה  (תיקון מס' 4)  תשכ"ה-1965 (תיקון מס' 6)  תשכ"ח-1968 (תיקון מס' 7) תשל"א-1971 (תיקון מס' 9)  תשל"ג-1973 (תיקון מס' 11) תשל"ו-1976 צו (מס' 2)  תשע"ב-2012

29א.  (א)  ילדו של נספה, אף אם מלאו לו 21 שנה ביום מות הנספה והוא נכנס לברית הנישואין לפני שמלאו לו 30 שנה, רשאי קצין התגמולים לשלם לו מענק נישואין 124,794 שקלים חדשים; שר הבטחון, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה של הכנסת רשאי בצו להעלות את הסכום האמור.

 

 

 

 

(תיקון מס' 11)  תשל"ו-1976 (תיקון מס' 16) תשמ"ז-1987 (תיקון מס' 18) תשנ"ה-1994

          (ב)  קצין התגמולים רשאי לשלם לילדו של נספה חלק מסכום המענק למטרת מגוריו, אף אם טרם נכנס לברית הנישואין, כפי שנקבע בתקנות. הגיע ילדו של נספה לגיל 30 וטרם נכנס בברית הנישואין, רשאי קצין התגמולים לשלם לו את סכום המענק כאמור בסעיף קטן (א).

מיום 1.8.1965

תיקון מס' 4

ס"ח תשכ"ה מס' 466 מיום 1.8.1965 עמ' 298 (ה"ח 667)

הוספת סעיף 29א

 

מיום 1.4.1968

תיקון מס' 6

ס"ח תשכ"ח מס' 543 מיום 23.8.1968 עמ' 256 (ה"ח 785)

29א. מי שהיה יתום של נספה והוא נכנס לברית הנישואין לפני שמלאו לו 27 שנה 30 שנה, רשאי קצין התגמולים לשלם לו מענק נישואין 144% 360% מהשכר הקובע.

 

מיום 1.4.1970

תיקון מס' 7

ס"ח תשל"א מס' 627 מיום 8.7.1971 עמ' 127 (ה"ח 917)

29א. מי שהיה יתום של נספה והוא נכנס לברית הנישואין לפני שמלאו לו 30 שנה, רשאי קצין התגמולים לשלם לו מענק נישואין 360% מהשכר הקובע 5000 לירות; שר הבטחון, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה של הכנסת, רשאי בצו להעלות את הסכום האמור.

 

מיום 1.4.1972

צו תשל"ב-1972

ק"ת תשל"ב מס' 2858 מיום 8.6.1972 עמ' 1272

29א. מי שהיה יתום של נספה והוא נכנס לברית הנישואין לפני שמלאו לו 30 שנה, רשאי קצין התגמולים לשלם לו מענק נישואין 5000 10,000 לירות; שר הבטחון, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה של הכנסת, רשאי בצו להעלות את הסכום האמור.

 

מיום 1.11.1972

צו תשל"ג-1973

ק"ת תשל"ג מס' 2955 מיום עמ' 588

29א. מי שהיה יתום של נספה והוא נכנס לברית הנישואין לפני שמלאו לו 30 שנה, רשאי קצין התגמולים לשלם לו מענק נישואין 10,000 15,000 לירות; שר הבטחון, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה של הכנסת, רשאי בצו להעלות את הסכום האמור.

 

מיום 1.4.1973

תיקון מס' 9

ס"ח תשל"ג מס' 712 מיום 3.8.1973 עמ' 253 (ה"ח 1082)

מענק נישואין ליתום לילדו של נספה

29א. מי שהיה יתום של נספה ילדו של נספה, אף אם מלאו לו 21 שנה ביום מות הנספה והוא נכנס לברית הנישואין לפני שמלאו לו 30 שנה, רשאי קצין התגמולים לשלם לו מענק נישואין 15,000 לירות; שר הבטחון, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה של הכנסת, רשאי בצו להעלות את הסכום האמור.

 

מיום 1.4.1974

תיקון מס' 11

ס"ח תשל"ו מס' 799 מיום 27.2.1976 עמ' 122 (ה"ח 1196)

29א. (א) ילדו של נספה, אף אם מלאו לו 21 שנה ביום מות הנספה והוא נכנס לברית הנישואין לפני שמלאו לו 30 שנה, רשאי קצין התגמולים לשלם לו מענק נישואין 15,000 לירות; שר הבטחון, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה של הכנסת, רשאי בצו להעלות את הסכום האמור.

(ב) קצין התגמולים רשאי לשלם לילדו של נספה חלק מסכום המענק למטרת מגוריו, אף אם טרם נכנס לברית הנישואין, כפי שנקבע בתקנות.

 

מיום 1.4.1974

צו תשל"ו-1976

ק"ת תשל"ו מס' 3516 מיום 29.4.1976 עמ' 1454

(א) ילדו של נספה, אף אם מלאו לו 21 שנה ביום מות הנספה והוא נכנס לברית הנישואין לפני שמלאו לו 30 שנה, רשאי קצין התגמולים לשלם לו מענק נישואין 15,000 25,000 לירות; שר הבטחון, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה של הכנסת, רשאי בצו להעלות את הסכום האמור.

 

מיום 1.4.1977

צו תשל"ז-1977

ק"ת תשל"ז מס' 3760 מיום 11.9.1977 עמ' 2586

(א) ילדו של נספה, אף אם מלאו לו 21 שנה ביום מות הנספה והוא נכנס לברית הנישואין לפני שמלאו לו 30 שנה, רשאי קצין התגמולים לשלם לו מענק נישואין 25,000 30,000 לירות; שר הבטחון, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה של הכנסת, רשאי בצו להעלות את הסכום האמור.

 

מיום 1.2.1978 עד יום 30.4.1978

צו תשל"ח-1978

ק"ת תשל"ח מס' 3833 מיום 2.4.1978 עמ' 1021

(א) ילדו של נספה, אף אם מלאו לו 21 שנה ביום מות הנספה והוא נכנס לברית הנישואין לפני שמלאו לו 30 שנה, רשאי קצין התגמולים לשלם לו מענק נישואין 30,000 40,000 לירות; שר הבטחון, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה של הכנסת, רשאי בצו להעלות את הסכום האמור.

 

מיום 1.5.1978

צו (מס' 2) תשל"ח-1978

ק"ת תשל"ח מס' 3857 מיום 8.6.1978 עמ' 1461

(א) ילדו של נספה, אף אם מלאו לו 21 שנה ביום מות הנספה והוא נכנס לברית הנישואין לפני שמלאו לו 30 שנה, רשאי קצין התגמולים לשלם לו מענק נישואין 30,000 40,000 לירות; שר הבטחון, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה של הכנסת, רשאי בצו להעלות את הסכום האמור.

 

מיום 2.10.1979

צו תש"ם-1980

ק"ת תש"ם מס' 4119 מיום 4.5.1980 עמ' 1492

(א) ילדו של נספה, אף אם מלאו לו 21 שנה ביום מות הנספה והוא נכנס לברית הנישואין לפני שמלאו לו 30 שנה, רשאי קצין התגמולים לשלם לו מענק נישואין 40,000 225,000 לירות; שר הבטחון, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה של הכנסת, רשאי בצו להעלות את הסכום האמור.

 

מיום 10.2.1982

צו תשמ"ב-1982

ק"ת תשמ"ב מס' 4338 מיום 22.4.1982 עמ' 893

(א) ילדו של נספה, אף אם מלאו לו 21 שנה ביום מות הנספה והוא נכנס לברית הנישואין לפני שמלאו לו 30 שנה, רשאי קצין התגמולים לשלם לו מענק נישואין 225,000 לירות 128,016 שקלים; שר הבטחון, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה של הכנסת, רשאי בצו להעלות את הסכום האמור.

 

מיום 12.3.1987

תיקון מס' 16

ס"ח תשמ"ז מס' 1207 מיום 12.3.1987 עמ' 42 (ה"ח 1820)

(ב) קצין התגמולים רשאי לשלם לילדו של נספה חלק מסכום המענק למטרת מגוריו, אף אם טרם נכנס לברית הנישואין, כפי שנקבע בתקנות. הגיע ילדו של נספה לגיל 30 וטרם נכנס בברית הנישואין, רשאי קצין התגמולים לשלם לו 80% מסכום המענק כאמור בסעיף קטן (א).

 

מיום 3.3.1994

צו תשנ"ד-1994

ק"ת תשנ"ד מס' 5583 מיום 3.3.1994 עמ' 676

(א) ילדו של נספה, אף אם מלאו לו 21 שנה ביום מות הנספה והוא נכנס לברית הנישואין לפני שמלאו לו 30 שנה, רשאי קצין התגמולים לשלם לו מענק נישואין 128,016 שקלים 49,750 שקלים חדשים; שר הבטחון, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה של הכנסת, רשאי בצו להעלות את הסכום האמור.

 

מיום 1.10.1994

צו תשנ"ה-1994

ק"ת תשנ"ה מס' 5644 מיום 15.12.1994 עמ' 408

(א) ילדו של נספה, אף אם מלאו לו 21 שנה ביום מות הנספה והוא נכנס לברית הנישואין לפני שמלאו לו 30 שנה, רשאי קצין התגמולים לשלם לו מענק נישואין 49,750 53,727 שקלים חדשים; שר הבטחון, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה של הכנסת, רשאי בצו להעלות את הסכום האמור.

 

מיום 9.11.1994

תיקון מס' 18

ס"ח תשנ"ה מס' 1485 מיום 9.11.1994 עמ' 7 (ה"ח 2238)

29א. (א) ילדו של נספה, אף אם מלאו לו 21 שנה ביום מות הנספה והוא נכנס לברית הנישואין לפני שמלאו לו 30 שנה, רשאי קצין התגמולים לשלם לו מענק נישואין 5000 לירות 53,358 שקלים חדשים; שר הבטחון, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה של הכנסת, רשאי בצו להעלות את הסכום האמור.

(ב) קצין התגמולים רשאי לשלם לילדו של נספה חלק מסכום המענק למטרת מגוריו, אף אם טרם נכנס לברית הנישואין, כפי שנקבע בתקנות. הגיע ילדו של נספה לגיל 30 וטרם נכנס בברית הנישואין, רשאי קצין התגמולים לשלם לו 80% מסכום המענק את סכום המענק כאמור בסעיף קטן (א).

 

מיום 1.4.1995

צו (מס' 2) תשנ"ה-1995

ק"ת תשנ"ה מס' 5686 מיום 22.6.1995 עמ' 1552

(א) ילדו של נספה, אף אם מלאו לו 21 שנה ביום מות הנספה והוא נכנס לברית הנישואין לפני שמלאו לו 30 שנה, רשאי קצין התגמולים לשלם לו מענק נישואין 53,358 65,529 שקלים חדשים; שר הבטחון, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה של הכנסת, רשאי בצו להעלות את הסכום האמור.

 

מיום 1.10.1996

צו תשנ"ז-1997

ק"ת תשנ"ז מס' 5826 מיום 1.5.1997 עמ' 601

(א) ילדו של נספה, אף אם מלאו לו 21 שנה ביום מות הנספה והוא נכנס לברית הנישואין לפני שמלאו לו 30 שנה, רשאי קצין התגמולים לשלם לו מענק נישואין 65,529 78,446 שקלים חדשים; שר הבטחון, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה של הכנסת, רשאי בצו להעלות את הסכום האמור.

 

מיום 1.4.1997

צו (מס' 2) תשנ"ז-1997

ק"ת תשנ"ז מס' 5848 מיום 26.8.1997 עמ' 1101

(א) ילדו של נספה, אף אם מלאו לו 21 שנה ביום מות הנספה והוא נכנס לברית הנישואין לפני שמלאו לו 30 שנה, רשאי קצין התגמולים לשלם לו מענק נישואין 78,446 79,706 שקלים חדשים; שר הבטחון, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה של הכנסת, רשאי בצו להעלות את הסכום האמור.

 

מיום 1.10.1998

צו תשנ"ט-1999

ק"ת תשנ"ט מס' 5959 מיום 11.3.1999 עמ' 488

(א) ילדו של נספה, אף אם מלאו לו 21 שנה ביום מות הנספה והוא נכנס לברית הנישואין לפני שמלאו לו 30 שנה, רשאי קצין התגמולים לשלם לו מענק נישואין 79,706 83,823 שקלים חדשים; שר הבטחון, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה של הכנסת, רשאי בצו להעלות את הסכום האמור.

 

מיום 1.10.1999

צו תש"ס-2000

ק"ת תש"ס מס' 6053 מיום 3.9.2000 עמ' 862

(א) ילדו של נספה, אף אם מלאו לו 21 שנה ביום מות הנספה והוא נכנס לברית הנישואין לפני שמלאו לו 30 שנה, רשאי קצין התגמולים לשלם לו מענק נישואין 83,823 90,345 שקלים חדשים; שר הבטחון, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה של הכנסת, רשאי בצו להעלות את הסכום האמור.

 

מיום 1.4.2000 עד יום 31.12.2000

צו (מס' 2) תשס"א-2001

ק"ת תשס"א מס' 6104 מיום 10.5.2001 עמ' 784

(א) ילדו של נספה, אף אם מלאו לו 21 שנה ביום מות הנספה והוא נכנס לברית הנישואין לפני שמלאו לו 30 שנה, רשאי קצין התגמולים לשלם לו מענק נישואין 90,345 92,990 שקלים חדשים; שר הבטחון, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה של הכנסת, רשאי בצו להעלות את הסכום האמור.

 

מיום 1.1.2001

צו תשס"א-2000

ק"ת תשס"א מס' 6071 מיום 17.12.2000 עמ' 188

צו (מס' 2) תשס"א-2001

ק"ת תשס"א מס' 6104 מיום 10.5.2001 עמ' 784

(א) ילדו של נספה, אף אם מלאו לו 21 שנה ביום מות הנספה והוא נכנס לברית הנישואין לפני שמלאו לו 30 שנה, רשאי קצין התגמולים לשלם לו מענק נישואין 92,990 95,000 שקלים חדשים; שר הבטחון, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה של הכנסת, רשאי בצו להעלות את הסכום האמור.

 

מיום 1.4.2001

תק' תשס"ג-2002

ק"ת תשס"ג מס' 6204 מיום 24.10.2002 עמ' 100

(א) ילדו של נספה, אף אם מלאו לו 21 שנה ביום מות הנספה והוא נכנס לברית הנישואין לפני שמלאו לו 30 שנה, רשאי קצין התגמולים לשלם לו מענק נישואין 95,000 101,154 שקלים חדשים; שר הבטחון, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה של הכנסת, רשאי בצו להעלות את הסכום האמור.

 

מיום 1.10.2006 עד יום 31.12.2006

הוראת שעה תשס"ח-2008

ק"ת תשס"ח מס' 6681 מיום 16.6.2008 עמ' 1009

(א) ילדו של נספה, אף אם מלאו לו 21 שנה ביום מות הנספה והוא נכנס לברית הנישואין לפני שמלאו לו 30 שנה, רשאי קצין התגמולים לשלם לו מענק נישואין 101,154 104,135 שקלים חדשים; שר הבטחון, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה של הכנסת, רשאי בצו להעלות את הסכום האמור.

 

מיום 1.1.2007

צו תשס"ח-2008

ק"ת תשס"ח מס' 6681 מיום 16.6.2008 עמ' 1010

(א) ילדו של נספה, אף אם מלאו לו 21 שנה ביום מות הנספה והוא נכנס לברית הנישואין לפני שמלאו לו 30 שנה, רשאי קצין התגמולים לשלם לו מענק נישואין 104,135 105,837 שקלים חדשים; שר הבטחון, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה של הכנסת, רשאי בצו להעלות את הסכום האמור.

 

מיום 1.10.2007 עד יום 31.3.2008

הוראת שעה תשס"ט-2008

ק"ת תשס"ט מס' 6719 מיום 27.10.2008 עמ' 50

(א) ילדו של נספה, אף אם מלאו לו 21 שנה ביום מות הנספה והוא נכנס לברית הנישואין לפני שמלאו לו 30 שנה, רשאי קצין התגמולים לשלם לו מענק נישואין 105,837 106,329 שקלים חדשים; שר הבטחון, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה של הכנסת, רשאי בצו להעלות את הסכום האמור.

 

מיום 1.4.2008 (ר' צו (מס' 2) תשס"ט-2009)

צו תשס"ט-2008

ק"ת תשס"ט מס' 6719 מיום 27.10.2008 עמ' 50

(א) ילדו של נספה, אף אם מלאו לו 21 שנה ביום מות הנספה והוא נכנס לברית הנישואין לפני שמלאו לו 30 שנה, רשאי קצין התגמולים לשלם לו מענק נישואין 106,329 107,466 שקלים חדשים; שר הבטחון, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה של הכנסת, רשאי בצו להעלות את הסכום האמור.

 

מיום 1.4.2008

צו (מס' 2) תשס"ט-2009

ק"ת תשס"ט מס' 6786 מיום 24.6.2009 עמ' 1026

(א) ילדו של נספה, אף אם מלאו לו 21 שנה ביום מות הנספה והוא נכנס לברית הנישואין לפני שמלאו לו 30 שנה, רשאי קצין התגמולים לשלם לו מענק נישואין 107,466 109,019 שקלים חדשים; שר הבטחון, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה של הכנסת, רשאי בצו להעלות את הסכום האמור.

 

מיום 1.10.2008

צו (מס' 3) תשס"ט-2009

ק"ת תשס"ט מס' 6804 מיום 18.8.2009 עמ' 1230

(א) ילדו של נספה, אף אם מלאו לו 21 שנה ביום מות הנספה והוא נכנס לברית הנישואין לפני שמלאו לו 30 שנה, רשאי קצין התגמולים לשלם לו מענק נישואין 109,019 112,307 שקלים חדשים; שר הבטחון, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה של הכנסת, רשאי בצו להעלות את הסכום האמור.

 

מיום 1.10.2009 עד יום 31.3.2010

הוראת שעה תש"ע-2010

ק"ת תש"ע מס' 6923 מיום 30.8.2010 עמ' 1568

(א) ילדו של נספה, אף אם מלאו לו 21 שנה ביום מות הנספה והוא נכנס לברית הנישואין לפני שמלאו לו 30 שנה, רשאי קצין התגמולים לשלם לו מענק נישואין 112,307 112,874 שקלים חדשים; שר הבטחון, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה של הכנסת, רשאי בצו להעלות את הסכום האמור.

 

מיום 1.4.2010

צו תש"ע-2010

ק"ת תש"ע מס' 6923 מיום 30.8.2010 עמ' 1568

(א) ילדו של נספה, אף אם מלאו לו 21 שנה ביום מות הנספה והוא נכנס לברית הנישואין לפני שמלאו לו 30 שנה, רשאי קצין התגמולים לשלם לו מענק נישואין 112,874 113,996 שקלים חדשים; שר הבטחון, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה של הכנסת, רשאי בצו להעלות את הסכום האמור.

 

מיום 1.10.2010 עד יום 31.3.2011

הוראת שעה תשע"ב-2012

ק"ת תשע"ב מס' 7091 מיום 16.2.2012 עמ' 784

(א) ילדו של נספה, אף אם מלאו לו 21 שנה ביום מות הנספה והוא נכנס לברית הנישואין לפני שמלאו לו 30 שנה, רשאי קצין התגמולים לשלם לו מענק נישואין 113,996 117,306 שקלים חדשים; שר הבטחון, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה של הכנסת, רשאי בצו להעלות את הסכום האמור.

 

מיום 1.4.2011

צו תשע"ב-2012

ק"ת תשע"ב מס' 7091 מיום 16.2.2012 עמ' 784

(א) ילדו של נספה, אף אם מלאו לו 21 שנה ביום מות הנספה והוא נכנס לברית הנישואין לפני שמלאו לו 30 שנה, רשאי קצין התגמולים לשלם לו מענק נישואין 117,306 119,742 שקלים חדשים; שר הבטחון, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה של הכנסת, רשאי בצו להעלות את הסכום האמור.

 

מיום 1.10.2011

צו (מס' 2) תשע"ב-2012

ק"ת תשע"ב מס' 7148 מיום 31.7.2012 עמ' 1538

(א) ילדו של נספה, אף אם מלאו לו 21 שנה ביום מות הנספה והוא נכנס לברית הנישואין לפני שמלאו לו 30 שנה, רשאי קצין התגמולים לשלם לו מענק נישואין 119,742 124,794 שקלים חדשים; שר הבטחון, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה של הכנסת, רשאי בצו להעלות את הסכום האמור.

 

(תיקון מס' 9)  תשל"ג-1973

29ב.  (בוטל).

מיום 1.4.1968

תיקון מס' 6

ס"ח תשכ"ח מס' 543 מיום 23.8.1968 עמ' 256 (ה"ח 785)

הוספת סעיף 29ב

 

מיום 1.4.1971

תיקון מס' 7

ס"ח תשל"א מס' 627 מיום 8.7.1971 עמ' 127 (ה"ח 917)

החלפת סעיף 29ב

הנוסח הקודם:

מענק ליתום שבשירות סדיר

29ב. ליתום של נספה המשרת שירות סדיר לפי חוק שירות בטחון, תשי"ט-1959 [נוסח משולב], ישלם קצין התגמולים במשך תקופת שירותו הסדיר תשלום חדשי של 60 לירות; היתה אותה שעה אימו של היתום בחיים, ישלם מחציתו של אותו סכום לאם ומחציתו ליתום.

 

מיום 1.4.1971

תיקון מס' 8

ס"ח תשל"ג מס' 683 מיום 16.2.1973 עמ' 67 (ה"ח 1010)

תשלום ליתום שבשירות סדיר

29ב. בעד יתום של נספה המשרת שירות סדיר לפי חוק שירות בטחון, תשי"ט-1959 [נוסח משולב], ישולם התגמול כאמור בסעיפים 8 או 9 או 13, לפי העניין, במשך תקופת שירותו הסדיר כאילו לו מלאו לו 18 שנה.

 

מיום 1.4.1973

תיקון מס' 9

ס"ח תשל"ג מס' 712 מיום 3.8.1973 עמ' 253 (ה"ח 1082)

ביטול סעיף 29ב

הנוסח הקודם:

תשלום ליתום שבשירות סדיר

29ב. בעד יתום של נספה המשרת שירות סדיר לפי חוק שירות בטחון, תשי"ט-1959 [נוסח משולב], ישולם התגמול כאמור בסעיפים 8 או 9 או 13, לפי העניין, במשך תקופת שירותו הסדיר כאילו לו מלאו לו 18 שנה.

מענק ליתום שהגיע למצוות  (תיקון מס' 6)  תשכ"ח-1968 (תיקון מס' 7)  תשל"א-1971 תק' תשס"א-2000

29ג.   ליתום של נספה שהגיע לגיל 13, בילד, או לגיל 12, בילדה, ישלם קצין התגמולים מענק של 7,000 שקלים חדשים. שר הבטחון, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה של הכנסת רשאי בצו להעלות את הסכום האמור.

מיום 1.4.1968

תיקון מס' 6

ס"ח תשכ"ח מס' 543 מיום 23.8.1968 עמ' 256 (ה"ח 785)

הוספת סעיף 29ג

 

מיום 8.7.1971

תיקון מס' 7

ס"ח תשל"א מס' 627 מיום 8.7.1971 עמ' 127 (ה"ח 917)

29ג. ליתום של נספה שהגיע לגיל 13, בילד, או לגיל 12, בילדה, ישלם קצין התגמולים מענק של 250 1000 לירות. שר הבטחון, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה של הכנסת, רשאי בצו להעלות את הסכום האמור.

 

מיום 1.4.1975

צו תשל"ו-1975

ק"ת תשל"ט מס' 3399 מיום 16.9.1975 עמ' 60

29ג. ליתום של נספה שהגיע לגיל 13, בילד, או לגיל 12, בילדה, ישלם קצין התגמולים מענק של 1000 2500 לירות. שר הבטחון, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה של הכנסת, רשאי בצו להעלות את הסכום האמור.

 

מיום 1.2.1978 עד יום 30.4.1978

צו תשל"ח-1978

ק"ת תשל"ח מס' 3827 מיום 19.3.1978 עמ' 900