Nevo.co.il

להורדת הקובץ בפורמט וורד לחץ כאן

חוק לימוד חובה, תש"ט-1949

רשויות ומשפט מנהלי – חינוך – לימוד חובה

תוכן ענינים

פרק ראשון – פירושים

Go

3

סעיף 1

פירושים

Go

4

סעיף 1א

רשות חינוך מקומית   תאגיד

Go

4

פרק שני – לימוד חובה

Go

5

סעיף 2

לימוד חובה לילדים ולנערים

Go

5

סעיף 2א

חניכות כלימוד חובה

Go

5

סעיף 3

חובת רישום

Go

5

סעיף 3א

סמכויות שר בקשר לרישום

Go

6

סעיף 4

חובת לימוד סדיר

Go

6

סעיף 5

פטור

Go

7

פרק שלישי – לימוד חינם

Go

8

סעיף 6

זכות לימוד חינם

Go

8

סעיף 6א

ייעוד כספי תשלומים

Go

9

סעיף 7

אחריות למתן חינוך חובה חינם

Go

9

סעיף 7א

תשלומים בעבור תלמידים הלומדים ברשות חינוך מקומית אחרת

Go

9

סעיף 8

ארנונה

Go

10

פרק רביעי – זכות הורים לבחור בזרם מוכר

Go

10

סעיף 10

זכות הורים לבחור בזרם מוכר

Go

10

פרק חמישי – הוראות כלליות

Go

10

סעיף 10א

תקצוב מוסדות פטורים

Go

10

סעיף 11

גיל

Go

10

סעיף 12

כרטיסיית ילדים ונערים בגיל לימוד חובה

Go

10

סעיף 12א

חובת דיווח של  מנהל מוסד חינוך

Go

10

סעיף 12ב

איסור הרחקה לצמיתות בשל הישגים לימודיים

Go

11

סעיף 12ג

חובת דיווח על אלימות

Go

11

סעיף 12ד

הגבלת מספר התלמידים הלימודי מיומנויות היסוד

Go

11

סעיף 13

העברת סמכויות השר

Go

11

פרק ששי – ביצוע

Go

11

סעיף 14

תפקידי ועד החינוך

Go

11

סעיף 15

ביצוע ותקנות

Go

11

סעיף 16

תחילת תוקף

Go

11


חוק לימוד חובה, תש"ט-1949*

פרק ראשון – פירושים

פירושים (תיקון מס' 3)  תשי"ג-1953

1.    בחוק זה –

          "שר" פירושו – שר החינוך והתרבות;

(תיקון מס' 3)  תשי"ג-1953

          "מועצת חינוך" – (נמחקה);

מיום 12.8.1953

תיקון מס' 3

ס"ח תשי"ג מס' 131 מיום 20.8.1953 עמ' 140 (ה"ח 170)

מחיקת הגדרת "מועצת חינוך"

הנוסח הקודם:

"מועצת חינוך" פירושה – מועצה שתתמנה על ידי השר כמועצת חינוך ואשר בו יהיו מיוצגים הזרמים המוכרים.

(תיקון מס' 6) תשכ"ט-1969

          "רשות חינוך מקומית" – פירושה –

(א)   לגבי תחום שיפוטה של רשות מקומית - אותה רשות מקומית; אולם רשאי השר לקבוע בצו שפורסם ברשומות, כי אדם או חבר-בני-אדם, המקיימים מוסד חינוך לגילאי לימוד חובה בתחום מועצה אזורית, יהיו רשות חינוך מקומית נפרדת לגבי שטח המוסד שיוגדר בצו, אם ראה לעשות כן מטעמים מיוחדים, ולאחר שנתן למועצה האזורית הזדמנות לטעון טענותיה;

מיום 11.7.1969

תיקון מס' 6

ס"ח תשכ"ט מס' 563 מיום 11.7.1969 עמ' 178 (ה"ח 803)

(א) לגבי תחום שיפוטה של רשות מקומית – אותה רשות מקומית; אולם רשאי השר לקבוע בצו שפורסם ברשומות, כי אדם או חבר-בני-אדם, המקיימים מוסד חינוך לגילאי לימוד חובה בתחום מועצה אזורית, יהיו רשות חינוך מקומית נפרדת לגבי שטח המוסד שיוגדר בצו, אם ראה לעשות כן מטעמים מיוחדים, ולאחר שנתן למועצה האזורית הזדמנות לטעון טענותיה;

(ב)   לגבי מושב, קבוצה או קיבוץ - ועד המושב, או מזכירות הקבוצה או הקיבוץ, לפי הענין; ושטח המושב, הקבוצה או הקיבוץ הוא תחום השיפוט של הועד או המזכירות, לפי הענין;

(ג)    לגבי שטח אחר - ועד שהוכר, או אדם שנתמנה, על ידי השר, בצו שפורסם ברשומות, כרשות חינוך מקומית בשטח שתואר בצו; ואותו שטח הוא תחום השיפוט של אותו ועד או של אותו אדם, לפי הענין.

(תיקון מס' 5) תשכ"ט-1969 (תיקון מס' 16) תשמ"ד-1984

          "ילד" פירושו - אדם שבראשית שנת הלימודים היה באחד הגילים מ-3 עד 13 ועד בכלל;

מיום 11.7.1969

תיקון מס' 5

ס"ח תשכ"ט מס' 563 מיום 11.7.1969 עמ' 176 (ה"ח 810)

החלפת הגדרת "ילד"

הנוסח הקודם:

"ילד" פירושו – אדם שטרם הגיע לגיל 14.

מיום 20.6.1984 (ר' הוראת תחילה בסעיף 2 לתיקון כפי שתוקנה)

תיקון מס' 16

ס"ח תשמ"ד מס' 1119 מיום 20.6.1984 עמ' 160 (ה"ח 1587)

"ילד" פירושו – אדם שבראשית שנת הלימודים היה באחד הגילים מ-5 מ-3 עד 13 ועד בכלל;

(תיקון מס' 5) תשכ"ט-1969 (תיקון מס' 11) תשל"ח-1978

          "נער" פירושו - אדם שבראשית שנת הלימודים היה באחד הגילים מ-14 עד 17;

מיום 11.7.1969

תיקון מס' 5

ס"ח תשכ"ט מס' 563 מיום 11.7.1969 עמ' 176 (ה"ח 810)

החלפת הגדרת "נער"

הנוסח הקודם:

"נער" פירושו – אדם באחד הגילים מ-14 עד 17 ועד בכלל.

משנת הלימודים תשל"ט

תיקון מס' 11

ס"ח תשל"ח מס' 895 מיום 14.4.1978 עמ' 128 (ה"ח 1336)

"נער" פירושו – אדם שבראשית שנת הלימודים היה באחד הגילים 14 או 15 מ-14 עד 17;

          "הורים" של ילד או של נער כוללים את אפוטרופסו של הילד או של הנער, וכל אדם שהילד או הנער נמצא ברשותו, בפיקוחו או בהשגחתו;

          "נותן עבודה" - פירושו - אדם המעסיק ילד או נער בכל עבודה שהיא, בין בשכר ובין שלא בשכר;

(תיקון מס' 16) תשמ"ד-1984

          "חינוך בגן-ילדים" - פירושו חינוך הניתן בגן-ילדים, לרבות גן במעון ילדים, לילדים בגיל 3 עד 5 ועד בכלל;

מיום 20.6.1984 (ר' הוראת תחילה בסעיף 2 לתיקון כפי שתוקנה)

תיקון מס' 16

ס"ח תשמ"ד מס' 1119 מיום 20.6.1984 עמ' 160 (ה"ח 1587)

החלפת הגדרת "חינוך בגן-ילדים"

הנוסח הקודם:

"חינוך בגן-ילדים" פירושו – חינוך הניתן בגן-ילדים לילדים בגיל 5.

(תיקון מס' 5) תשכ"ט-1969 (תיקון מס' 16) תשמ"ד-1984 (תיקון מס' 29) תשס"ז-2007

          "חינוך חובה" פירושו - לימוד המיועד לילדים ולנערים והניתן בחמש עשרה שנות לימוד, מהן שלוש בגן-ילדים בגיל 3 עד 5 ועד בכלל ושתים עשרה שנות לימוד, בכיתות א' עד י"ב, לילדים ולנערים;

מיום 11.7.1969

תיקון מס' 5

ס"ח תשכ"ט מס' 563 מיום 11.7.1969 עמ' 176 (ה"ח 810)

החלפת הגדרת "חינוך יסודי"

הנוסח הקודם:

"חינוך יסודי" פירושו – לימוד הניתן בתשע שנות לימוד והמיועד בדרך כלל לילדים בגילים מ-5 עד 13 ועד בכלל, מהן שנת לימוד אחת של חינוך בגן-ילדים ושמונה שנות לימוד בכיתות מא' עד ח' ועד בכלל.

מיום 20.6.1984 (ר' הוראת תחילה בסעיף 2 לתיקון כפי שתוקנה)

תיקון מס' 16

ס"ח תשמ"ד מס' 1119 מיום 20.6.1984 עמ' 160 (ה"ח 1587)

"חינוך חובה" פירושו – לימוד המיועד לילדים ולנערים והניתן באחת עשרה שנות לימוד, מהן שנת לימודים אחת בגן ילדים לילדים בגיל 5 בשלוש עשרה שנות לימוד, מהן שלוש בגן-ילדים בגיל 3 עד 5 ועד בכלל ועשר שנות לימוד בכיתות א' עד י' לילדים ולנערים בגיל 6 עד 15 ועד בכלל;

מיום 26.7.2007

תיקון מס' 29

ס"ח תשס"ז מס' 2104 מיום 26.7.2007 עמ' 392 (ה"ח 162)

"חינוך חובה" פירושו - לימוד המיועד לילדים ולנערים והניתן בשלוש עשרה בחמש עשרה שנות לימוד, מהן שלוש בגן-ילדים בגיל 3 עד 5 ועד בכלל ועשר שנות לימוד בכיתות א' עד י' לילדים ולנערים בגיל 6 עד 15 ועד בכלל ושתים עשרה שנות לימוד, בכיתות א' עד י"ב, לילדים ולנערים;

          "מוסד חינוך" פירושו - מוסד ללימוד שיטתי לילדים או לנערים;

(תיקון מס' 5) תשכ"ט-1969

          "מוסד חינוך לילדים" פירושו - מוסד חינוך לחינוך חובה לילדים;

מיום 11.7.1969

תיקון מס' 5

ס"ח תשכ"ט מס' 563 מיום 11.7.1969 עמ' 176 (ה"ח 810)

"מוסד חינוך לילדים" פירושו - מוסד חינוך לחינוך יסודי לחינוך חובה לילדים;

(תיקון מס' 11) תשל"ח-1978

          "מוסד חינוך לנערים" - מוסד חינוך לחינוך-חובה לנערים;

משנת הלימודים תשל"ט

תיקון מס' 11

ס"ח תשל"ח מס' 895 מיום 14.4.1978 עמ' 128 (ה"ח 1336)

הוספת הגדרת "מוסד חינוך לנערים"

(תיקון מס' 11) תשל"ח-1978

          "מוסד חינוך לנערים עובדים" - מוסד חינוך ללימודי ערב לנערים עובדים;

מיום 11.7.1969

תיקון מס' 5

ס"ח תשכ"ט מס' 563 מיום 11.7.1969 עמ' 176 (ה"ח 810)

"מוסד חינוך לנערים עובדים" פירושו – מוסד חינוך לחינוך יסודי לחינוך חובה לנערים.

משנת הלימודים תשל"ט

תיקון מס' 11

ס"ח תשל"ח מס' 895 מיום 14.4.1978 עמ' 128 (ה"ח 1336)

החלפת הגדרת "מוסד חינוך לנערים עובדים"

הנוסח הקודם:

"מוסד חינוך לנערים עובדים" פירושו – מוסד חינוך לחינוך חובה לנערים.

          "מוסד חינוך רשמי" פירושו - מוסד חינוך מוחזק על ידי המדינה, או על ידי רשות חינוך מקומית, או על ידי רשויות חינוך מקומיות אחדות במשותף, או על ידי המדינה ורשות חינוך מקומית, או על ידי המדינה ורשויות חינוך מקומיות אחדות במשותף, ואשר השר הכריז עליו, באכרזה שפורסמה ברשומות, שהוא מוסד חינוך רשמי לצורך חוק זה;

          "מוסד חינוך מוכר" פירושו –

(א)   כל מוסד חינוך רשמי;

(ב)   כל מוסד חינוך אחר שהשר הכריז עליו, באכרזה שפורסמה ברשומות, שהוא מוסד חינוך מוכר לצורך חוק זה;

(תיקון מס' 3) תשי"ג-1953

          "זרם מוכר" – (נמחקה).

מיום 12.8.1953

תיקון מס' 3

ס"ח תשי"ג מס' 131 מיום 20.8.1953 עמ' 140 (ה"ח 170)

מחיקת הגדרת "זרם מוכר"

הנוסח הקודם:

"זרם מוכר" פירושו – אחד מארבעת הזרמים הקיימים בחינוך היהודי, והם:

(א) הזרם הכללי;

(ב) זרם העובדים;

(ג) זרם המזרחי;

(ד) זרם אגודת ישראל.

רשות חינוך מקומית – תאגיד (תיקון מס' 6)  תשכ"ט-1969

1א.     רשות חינוך מקומית שאיננה רשות מקומית תהיה תאגיד כשר לכל חובה, זכות ופעולה משפטית בתחום תפקידיה.

מיום 11.7.1969

תיקון מס' 6

ס"ח תשכ"ט מס' 563 מיום 11.7.1969 עמ' 178 (ה"ח 803)

הוספת סעיף 1א

פרק שני – לימוד חובה

לימוד חובה לילדים ולנערים (תיקון מס' 5) תשכ"ט-1969 (תיקון מס' 11) תשל"ח-1978 (תיקון מס' 29) תשס"ז-2007

2.    (א)  לימוד חובה יקיף כל ילד וכל נער.

(תיקון מס' 11) תשל"ח-1978

          (ב)  (בוטל).

(תיקון מס' 11) תשל"ח-1978

          (ג)   (בוטל).

          (ד)  ילד שלימוד חובה חל עליו נקרא בחוק זה "ילד בגיל לימוד חובה"; ונער שלימוד חובה חל עליו נקרא בחוק זה "נער בגיל לימוד חובה".

מיום 11.7.1969

תיקון מס' 5

ס"ח תשכ"ט מס' 563 מיום 11.7.1969 עמ' 176 (ה"ח 810)

(א) לימוד חובה יקיף כל ילד באחד הגילים מ-5 עד 13 ועד בכלל, וכל נער אשר טרם השלים את החינוך היסודי.

(א) לימוד חובה יקיף כל ילד וכל נער.

(ב) לימוד חובה במוסד חינוך מוכר לילדים יחול:

(1) בשנת הלימודים תש"י – על כל ילד שבראשית אותה שנת לימודים היה באחד הגילים מ-6 עד 11 ועד בכלל;

(2) בשנת הלימודים תשי"א – על כל ילד שבראשית אותה שנת לימודים היה באחד הגילים מ-5 עד 12 ועד בכלל;

(3) משנת הלימודים תשי"ב ואילך – על כל ילד שבראשית שנת הלימודים הנידונה היה באחד הגילים מ-5 עד 13 ועד בכלל;

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), יוחל לימוד חובה לנערים בהדרגה החל משנת הלימודים תש"ל על-פי צווים שיתן השר לאחר התייעצות בועדת החינוך והתרבות של הכנסת, ובלבד שתחולתו של לימוד חובה לנערים בגיל 14 תושלם לא יאוחר מראשית שנת הלימודים תשל"ב, ותחולתו של לימוד חובה לנערים בגיל 15 תחל משנת הלימודים תשל"ג ותושלם לא יאוחר מראשית שנת הלימודים תשל"ה. 

(ג) (1) לימוד חובה במוסד חינוך מוכר לנערים עובדים יחול, משנת הלימודים תש"י ואילך, על כל נער אשר טרם השלים את החינוך היסודי.

(2) ילד בגיל 12 וכן ילד בגיל 13 שאינו לומד במוסד חינוך מוכר לילדים, דינו בשנת הלימודים תש"י כדין נער בגיל 14.

(3) ילד בגיל 13 שאינו לומד במוסד חינוך מוכר לילדים, דינו בשנת הלימודים תשי"א כדין נער בגיל 14.

(ג) צווים כאמור בסעיף קטן (ב) יכול שיהיו לפי אזור מושבם של נערים או לפי כל סיווג אחר, ובלבד שתישמר בכל מקום הזכות לבחור בין חינוך ממלכתי ובין חינוך ממלכתי דתי.

מיום 30.7.1971

הוראת שעה תשל"א-1971

ס"ח תשל"א מס' 630 מיום 30.7.1971 עמ' 146 (ה"ח 919)

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), יוחל לימוד חובה לנערים בהדרגה החל משנת הלימודים תש"ל על-פי צווים שיתן השר לאחר התייעצות בועדת החינוך והתרבות של הכנסת, ובלבד שתחולתו של לימוד חובה לנערים בגיל 14 תושלם לא יאוחר מראשית שנת הלימודים תשל"ב, ותחולתו של לימוד חובה לנערים בגיל 15 תחל משנת הלימודים תשל"ג ותושלם לא יאוחר מראשית שנת הלימודים תשל"ה ובלבד שתחולתו של לימוד חובה לנערים בגיל 14 תושלם לא יאוחר מראשית שנת הלימודים תשל"ג, ותחולתו של לימוד חובה לנערים בגיל 15 תבוצע בארבעה חלקים שווים ככל האפשר, החל משנת הלימודים תשל"ד, ותושלם לא יאוחר מראשית שנת הלימודים תשל"ז. 

משנת הלימודים תשל"ו

תיקון מס' 10

ס"ח תשל"ו מס' 796 מיום 12.12.1976 עמ' 99 (ה"ח 1179)

החלפת סעיף קטן 2(ב)

הנוסח הקודם:

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), יוחל לימוד חובה לנערים בהדרגה החל משנת הלימודים תש"ל על-פי צווים שיתן השר לאחר התייעצות בועדת החינוך והתרבות של הכנסת, ובלבד שתחולתו של לימוד חובה לנערים בגיל 14 תושלם לא יאוחר מראשית שנת הלימודים תשל"ג, ותחולתו של לימוד חובה לנערים בגיל 15 תבוצע בארבעה חלקים שווים ככל האפשר, החל משנת הלימודים תשל"ד, ותושלם לא יאוחר מראשית שנת הלימודים תשל"ז. 

משנת הלימודים תשל"ט

תיקון מס' 11

ס"ח תשל"ח מס' 895 מיום 14.4.1978 עמ' 128 (ה"ח 1336)

(א) לימוד חובה יקיף כל ילד וכל נער נער בן 14 או 15 .

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), יוחל לימוד חובה לנערים בגיל 15 בהדרגה על פי צווים שיתן השר בהתייעצות עם ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, ובלבד שתחולתו של לימוד חובה כאמור תושלם לא יאוחר מראשית שנת הלימודים תשמ"ב.

(ג) צווים כאמור בסעיף קטן (ב) יכול שיהיו לפי אזור מושבם של נערים או לפי כל סיווג אחר, ובלבד שתישמר בכל מקום הזכות לבחור בין חינוך ממלכתי ובין חינוך ממלכתי דתי.

מיום 26.7.2007

תיקון מס' 29

ס"ח תשס"ז מס' 2104 מיום 26.7.2007 עמ' 392 (ה"ח 162)

2. (א) לימוד חובה יקיף כל ילד וכל נער בן 14 או 15.

חניכות כלימוד חובה (תיקון מס' 5)  תשכ"ט-1969 (תיקון מס' 29) תשס"ז-2007

2א.     (א)  חניכות של נער החל בגיל 15 על פי חוק החניכות, התשי"ג-1953, בתנאים שייקבעו בתקנות שיותקנו על ידי השר בהסכמת שר התעשיה המסחר והתעסוקה[1] ובאישור ועדת החינוך והתרבות של הכנסת - תיחשב כלימוד חובה לענין חוק זה.

(תיקון מס' 29) תשס"ז-2007

          (ב)  השר יקבע בהסכמת שר התעשיה המסחר והתעסוקה תכנית חובה של לימודים עיוניים לחניכות כאמור בסעיף קטן (א).

          (ג)   תכנית הלימודים העיוניים לפי סעיף קטן (ב) תהיה ממלכתית או ממלכתית דתית, ותכנית ממלכתית דתית תיקבע לאחר התייעצות במועצה לחינוך ממלכתי דתי שהוקמה לפי סעיף 13 לחוק חינוך ממלכתי, תשי"ג-1953.

מיום 11.7.1969

תיקון מס' 5

ס"ח תשכ"ט מס' 563 מיום 11.7.1969 עמ' 176 (ה"ח 810)

הוספת סעיף 2א

מיום 26.7.2007

תיקון מס' 29

ס"ח תשס"ז מס' 2104 מיום 26.7.2007 עמ' 392 (ה"ח 162)

(א) חניכות של נער בגיל 15 על פי חוק החניכות, תשי"ג-1953 החל בגיל 15 על פי חוק החניכות, התשי"ג-1953, בתנאים שייקבעו בתקנות שיותקנו על ידי השר בהתייעצות עם שר העבודה בהסכמת שר התעשיה המסחר והתעסוקה ובאישור ועדת החינוך והתרבות של הכנסת - תיחשב כלימוד חובה לענין חוק זה.

(ב) השר יקבע בהסכמת שר העבודה שר התעשיה המסחר והתעסוקה תכנית חובה של לימודים עיוניים לחניכות כאמור בסעיף קטן (א).

חובת רישום (תיקון מס' 3)  תשי"ג-1953 (תיקון מס' 35) תשע"ו-2016

3.       (א)  הורים של ילד בגיל 3 עד 5 חייבים, כל אחד מהם, לרשמו, במועד ובאופן שנקבע בתקנות, ברשות החינוך המקומית שבתחום שיפוטה גר הילד; רשמו אחד מהם – השני פטור.

(תיקון מס' 3) תשי"ג-1953 (תיקון מס' 11) תשל"ח-1978

          (אא)        הורים של ילד בגיל שש ומעלה או של נער בגיל לימוד חובה חייבים, כל אחד מהם, לרשום את הילד או את הנער, כמפורט בסעיף-קטן (ב), במוסד חינוך או ברשות חינוך מקומית כאמור בסעיפים 20 ו-21 לחוק חינוך ממלכתי, תשי"ג-1953; רשם אחד מהם את הילד או הנער - השני פטור.

(תיקון מס' 11) תשל"ח-1978

          (ב)  לפי סעיפים קטנים (א) ו-(אא) יש לרשום –

(1)   (בוטל);

(תיקון מס' 3)  תשי"ג-1953

(2)   ילד שבראשית שנת הלימודים תשי"ד או בראשית כל שנת לימודים שלאחריה יהיה בגיל 6 - במועד שנקבע בתקנות;

(3)   ילד בגיל לימוד חובה או נער בגיל לימוד חובה שהגיע לארץ כעולה - תוך שלושים יום מיום העליה;

(4)   ילד בגיל לימוד חובה או נער בגיל לימוד חובה שהעתיק את מקום מגוריו בתחום השיפוט של רשות חינוך מקומית אחת לתחום השיפוט של רשות חינוך מקומית אחרת - תוך שלושים יום מהיום בו העתיק הילד או הנער את מקום מגוריו;

(תיקון מס' 3)  תשי"ג-1953

(5)   ילד בגיל לימוד חובה, או נער בגיל לימוד חובה, הגר בתחומה של רשות חינוך מקומית שאין בה מוסד חינוך רשמי ואותה רשות הודיעה, באופן שנקבע בתקנות, כי היא עומדת לפתוח מוסד כזה - תוך שלושים יום מיום ההודעה.

(תיקון מס' 11) תשל"ח-1978 (תיקון מס' 29) תשס"ז-2007

          (ג)   (1)   נותן עבודה המקבל לעבודה נער בגיל 15 ומעלה חייב להודיע על כך בכתב, תוך שבעה ימים מיום קבלת הנער לעבודה, לרשות החינוך המקומית שבתחום שיפוטה גר הנער;

(תיקון מס' 29) תשס"ז-2007

(2)   נותן עבודה המפסיק עבודתו של נער בגיל 15 ומעלה חייב להודיע על כך בכתב, תוך שבעה ימים מיום הפסקת העבודה, לרשות החינוך המקומית שבתחום שיפוטה גר הנער.

(תיקון מס' 29) תשס"ז-2007

          (ד)  (בוטל).

(תיקון מס' 11) תשל"ח-1978 (תיקון מס' 29) תשס"ז-2007

          (ה)  סעיף קטן (ג) לא יחול לגבי נער כאמור –

(1)   שסיים את לימודיו לפי תכנית של לימודים בכיתה י"ב;

(תיקון מס' 29) תשס"ז-2007

(2)   (נמחקה);

(3)   שהוא חניך לפי חוק החניכות, תשי"ג-1953.

(תיקון מס' 11) תשל"ח-1978 (תיקון מס' 29) תשס"ז-2007

          (ו)   העובר על הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג) – דינו מאסר עד ארבעה-עשר יום או קנס עד עשר לירות או שני הענשים כאחד; אך אם הילד או הנער שביחס אליו נעברה העבירה מועסק בעבודה, דין העובר – מאסר עד עשרים ושמונה ימים או קנס עד עשרים לירות או שני העונשים כאחד.

(תיקון מס' 29) תשס"ז-2007

          (ז)   (בוטל).

מיום 12.8.1953

תיקון מס' 3

ס"ח תשי"ג מס' 131 מיום 20.8.1953 עמ' 140 (ה"ח 170)

(א) הורים של ילד או של נער חייבים, כל אחד מהם, לרשום את הילד או את הנער רישום חד פעמי כמפורט בסעיף קטן (ב), ברשות החינוך המקומית שבתחום שיפוטה גר הילד או הנער; רשם אחד מהם את הילד או את הנער, כאמור – האחרים פטורים.

(א) הורים של ילד בגיל 5 חייבים, כל אחד מהם, לרשמו, במועד ובאופן שנקבע בתקנות, ברשות החינוך המקומית שבתחום שיפוטה גר הילד; רשמו אחד מהם – השני פטור.

(אא) הורים של ילד בגיל 6 ומעלה או של נער חייבים, כל אחד מהם, לרשום את הילד או הנער, כמפורט בסעיף קטן (ב), במוסד חינוך או ברשות חינוך מקומית כאמור בסעיפים 20 ו-21 לחוק חינוך ממלכתי, תשי"ג-1953; רשם אחד מהם את הילד או את הנער – השני פטור.

(ב) לפי סעיף קטן (א) יש לרשום –

(1) ילד או נער שבראשית שנת הלימודים תש"י יהיה בגיל לימוד חובה, והוא לא למד במוסד חינוך מוכר בסוף שנת הלימודים תש"ט, ואף לא נרשם על ידי הוריו, לפני היכנס חוק זה לתקפו, במוסד חינוך מוכר לשנת הלימודים תש"י – תוך שלושים יום מיום היכנס חוק זה לתקפו;

(2) ילד שבראשית שנת הלימודים תשי"א או בראשית כל שנת לימודים שלאחריה יהיה בגיל 5 – במועד שנקבע בתקנות, אך לא יאוחר מיום א' בתמוז שלפני ראשית שנת הלימודים הנידונה;

(2) ילד שבראשית שנת הלימודים תשי"ד או בראשית כל שנת לימודים שלאחריה יהיה בגיל 6 – במועד שנקבע בתקנות;

(3) ילד בגיל לימוד חובה או נער בגיל לימוד חובה שהגיע לארץ כעולה – תוך שלושים יום מיום העליה;

(4) ילד בגיל לימוד חובה או נער בגיל לימוד חובה שהעתיק את מקום מגוריו בתחום השיפוט של רשות חינוך מקומית אחת לתחום השיפוט של רשות חינוך מקומית אחרת – תוך שלושים יום מהיום בו העתיק הילד או הנער את מקום מגוריו;

(5) ילד בגיל לימוד חובה, או נער בגיל לימוד חובה, הגר בתחומה של רשות חינוך מקומית שאין בה מוסד חינוך רשמי ואותה רשות הודיעה, באופן שנקבע בתקנות, כי היא עומדת לפתוח מוסד כזה – תוך שלושים יום מיום ההודעה.

(ג) (1) נותן עבודה המעסיק נער המעסיק נער ביום היכנס חוק זה לתקפו, חייב לרשום את הנער ברשות החינוך המקומית שבתחום שיפוטה גר הנער – תוך שלושים יום מיום היכנס חוק זה לתקפו.

(2) נותן עבודה המקבל נער לעבודה אחרי היכנס חוק זה לתקפו, חייב לרשום את הנער ברשות החינוך המקומית שבתחום שיפוטה גר הנער – תוך שבעה ימים מיום קבלת הנער לעבודה.

(3) נותן עבודה המפסיק עבודתו של נער, חייב להודיע על כך לרשות החינוך המקומית שבתחום שיפוטה גר הנער – תוך שבוע ימים מיום הפסקת העבודה.

(ד) נער בגיל 16 וכן נער בגיל 17 אשר טרם השלים את החינוך היסודי חייב לרשום את עצמו רישום חד-פעמי ברשות החינוך המקומית שבתחום שיפוטה הוא גר במוסד חינוך או ברשות חינוך מקומית כאמור בסעיפים 20 ו-21 לחוק חינוך ממלכתי, תשי"ג-1953. המועד לרישום יהיה -

(1) אם הנער חייב ברישום ביום היכנס חוק זה לתקפו – תוך שלושים יום מאותו יום;

(2) אם הנער הגיע לגיל 16 אחרי היכנס חוק זה לתקפו – תוך שלושים יום מיום הגיעו לגיל 16;

(3) אם הנער הגיע לארץ כעולה – תוך שלושים יום מיום העליה;

(4) אם הנער העתיק את מקום מגוריו מתחום השיפוט של רשות חינוך מקומית אחת לתחום השיפוט של רשות חינוך מקומית אחרת – תוך שלושים יום מיום העתקת מקום מגוריו;

(5) אם גר הנער בתחומה של רשות חינוך מקומית שאין בה מוסד חינוכי רשמי לחינוך יסודי לנערים ואותה רשות הודיעה, באופן שנקבע בתקנות, כי היא עומדת לפתוח מוסד כזה – תוך שלושים יום מיום ההודעה.

מיום 11.7.1969

תיקון מס' 5

ס"ח תשכ"ט מס' 563 מיום 11.7.1969 עמ' 176 (ה"ח 810)

(ד) נער בגיל 16 וכן נער בגיל 17 אשר טרם השלים את החינוך היסודי חייב לרשום את עצמו רישום חד-פעמי במוסד חינוך או ברשות חינוך מקומית כאמור בסעיפים 20 ו-21 לחוק חינוך ממלכתי, תשי"ג-1953. המועד לרישום יהיה -

(1) אם הנער חייב ברישום ביום היכנס חוק זה לתקפו – תוך שלושים יום מאותו יום;

(2) אם הנער הגיע לגיל 16 אחרי היכנס חוק זה לתקפו – תוך שלושים יום מיום הגיעו לגיל 16;

(3) אם הנער הגיע לארץ כעולה - תוך שלושים יום מיום העליה;

(4) אם הנער העתיק את מקום מגוריו מתחום השיפוט של רשות חינוך מקומית אחת לתחום השיפוט של רשות חינוך מקומית אחרת - תוך שלושים יום מיום העתקת מקום מגוריו;

(5) אם גר הנער בתחומה של רשות חינוך מקומית שאין בה מוסד חינוכי רשמי לחינוך יסודי לחינוך חובה לנערים ואותה רשות הודיעה, באופן שנקבע בתקנות, כי היא עומדת לפתוח מוסד כזה – תוך שלושים יום מיום ההודעה.

משנת הלימודים תשל"ט

תיקון מס' 11

ס"ח תשל"ח מס' 895 מיום 14.4.1978 עמ' 128 (ה"ח 1336)

3. (א) הורים של ילד בגיל 5 חייבים, כל אחד מהם, לרשמו, במועד ובאופן שנקבע בתקנות, ברשות החינוך המקומית שבתחום שיפוטה גר הילד; רשמו אחד מהם – השני פטור.

(אא) הורים של ילד בגיל 6 ומעלה או של נער של נער בגיל לימוד חובה חייבים, כל אחד מהם, לרשום את הילד או הנער, כמפורט בסעיף קטן (ב), במוסד חינוך או ברשות חינוך מקומית כאמור בסעיפים 20 ו-21 לחוק חינוך ממלכתי, תשי"ג–1953; רשם אחד מהם את הילד או את הנער – השני פטור.

(ב) לפי סעיף קטן (א) סעיפים קטנים (א) ו-(אא) יש לרשום –

(1) ילד או נער שבראשית שנת הלימודים תש"י יהיה בגיל לימוד חובה, והוא לא למד במוסד חינוך מוכר בסוף שנת הלימודים תש"ט, ואף לא נרשם על ידי הוריו, לפני היכנס חוק זה לתקפו, במוסד חינוך מוכר לשנת הלימודים תש"י – תוך שלושים יום מיום היכנס חוק זה לתקפו;

(2) ילד שבראשית שנת הלימודים תשי"ד או בראשית כל שנת לימודים שלאחריה יהיה בגיל 6 – במועד שנקבע בתקנות;

(3) ילד בגיל לימוד חובה או נער בגיל לימוד חובה שהגיע לארץ כעולה – תוך שלושים יום מיום העליה;

(4) ילד בגיל לימוד חובה או נער בגיל לימוד חובה שהעתיק את מקום מגוריו בתחום השיפוט של רשות חינוך מקומית אחת לתחום השיפוט של רשות חינוך מקומית אחרת – תוך שלושים יום מהיום בו העתיק הילד או הנער את מקום מגוריו;

(5) ילד בגיל לימוד חובה, או נער בגיל לימוד חובה, הגר בתחומה של רשות חינוך מקומית שאין בה מוסד חינוך רשמי ואותה רשות הודיעה, באופן שנקבע בתקנות, כי היא עומדת לפתוח מוסד כזה – תוך שלושים יום מיום ההודעה.

(ג) (1) נותן עבודה המעסיק נער המעסיק נער ביום היכנס חוק זה לתקפו, חייב לרשום את הנער ברשות החינוך המקומית שבתחום שיפוטה גר הנער – תוך שלושים יום מיום היכנס חוק זה לתקפו.

(2) נותן עבודה המקבל נער לעבודה אחרי היכנס חוק זה לתקפו, חייב לרשום את הנער ברשות החינוך המקומית שבתחום שיפוטה גר הנער – תוך שבעה ימים מיום קבלת הנער לעבודה.

(3) נותן עבודה המפסיק עבודתו של נער, חייב להודיע על כך לרשות החינוך המקומית שבתחום שיפוטה גר הנער – תוך שבוע ימים מיום הפסקת העבודה.

(ג) (1) נותן עבודה המקבל לעבודה נער בגיל 16 או 17 חייב להודיע על כך בכתב, תוך שבעה ימים מיום קבלת הנער לעבודה, לרשות החינוך המקומית שבתחום שיפוטה גר הנער;

(2) נותן עבודה המפסיק עבודתו של נער בגיל 16 או 17 חייב להודיע על כך בכתב, תוך שבעה ימים מיום הפסקת העבודה, לרשות החינוך המקומית שבתחום שיפוטה גר הנער.

(ד) נער בגיל 16 וכן נער בגיל 17 אשר טרם השלים את החינוך היסודי חייב לרשום את עצמו רישום חד-פעמי במוסד חינוך או ברשות חינוך מקומית כאמור בסעיפים 20 ו-21 לחוק חינוך ממלכתי, תשי"ג-1953. המועד לרישום יהיה -

(1) אם הנער חייב ברישום ביום היכנס חוק זה לתקפו – תוך שלושים יום מאותו יום;

(2) אם הנער הגיע לגיל 16 אחרי היכנס חוק זה לתקפו – תוך שלושים יום מיום הגיעו לגיל 16;

(3) אם הנער הגיע לארץ כעולה – תוך שלושים יום מיום העליה;

(4) אם הנער העתיק את מקום מגוריו מתחום השיפוט של רשות חינוך מקומית אחת לתחום השיפוט של רשות חינוך מקומית אחרת – תוך שלושים יום מיום העתקת מקום מגוריו;

(5) אם גר הנער בתחומה של רשות חינוך מקומית שאין בה מוסד חינוכי רשמי לחינוך חובה לנערים ואותה רשות הודיעה, באופן שנקבע בתקנות, כי היא עומדת לפתוח מוסד כזה – תוך שלושים יום מיום ההודעה.

(ד) נער בגיל 16 או 17 שאינו לומד במוסד חינוך, חייבים הוא והוריו להודיע על כך בכתב לרשות החינוך המקומית שבתחום שיפוטה הוא גר, במועדים הבאים:

(1) אם הוא גר בתחום שיפוטה של רשות החינוך המקומית בראשית שנת הלימודים – תוך שלושים יום מראשית שנת הלימודים;

(2) אם הגיע לארץ כעולה – תוך ששים יום מיום העליה;

(3) אם העתיק את מקום מגוריו מתחום השיפוט של רשות חינוך מקומית אחת לתחום השיפוט של רשות חינוך מקומית אחרת – תוך שלושים יום מיום העתקת מקום מגוריו;

(4) אם למד במוסד חינוך והפסיק את לימודיו – תוך שלושים יום מיום שהפסיק;

הודיע אחד מהחייבים לפי זה – האחרים פטורים.

(ה) נער בגיל 16 וכן נער בגיל 17 אשר טרם השלים את החינוך היסודי, והוא למד במוסד חינוך מוכר לנערים עובדים, והפסיק את לימודיו – חייב להודיע על כך לרשות החינוך המקומית שבתחום שיפוטה הוא גר תוך שבעה ימים מיום הפסקת הלימודים.

(ה) סעיפים קטנים (ג) ו-(ד) לא יחולו לגבי נער כאמור –

(1) שסיים את לימודיו לפי תכנית של לימודים בכיתה י"ב;

(2) הלומד בקורס להכשרה מקצועית שמקיים משרד העבודה והרווחה או ששר העבודה והרווחה אישר אותו לענין זה, או במוסד אחר לטיפול בנוער במסגרת משרד העבודה והרווחה;

(3) שהוא חניך לפי חוק החניכות, תשי"ג–1953.

(ו) העובר על הוראות סעיף קטן (א), (ב) או (ג) סעיפים קטנים (א) עד (ד) – דינו מאסר עד ארבעה-עשר יום או קנס עד עשר לירות או שני הענשים כאחד; אך אם הילד או הנער שביחס אליו נעברה העבירה מועסק בעבודה, דין העובר – מאסר עד עשרים ושמונה ימים או קנס עד עשרים לירות או שני העונשים כאחד.

(ז) נער העובר על הוראות סעיף קטן (ד) או (ה) – דינו קנס עד לירה אחת; אך לא ייאסר הנער בשל אי-תשלום הקנס.

מיום 26.7.2007

תיקון מס' 29

ס"ח תשס"ז מס' 2104 מיום 26.7.2007 עמ' 393 (ה"ח 162)

(ג) (1) נותן עבודה המקבל לעבודה נער בגיל 16 או 17 בגיל 15 ומעלה חייב להודיע על כך בכתב, תוך שבעה ימים מיום קבלת הנער לעבודה, לרשות החינוך המקומית שבתחום שיפוטה גר הנער;

(2) נותן עבודה המפסיק עבודתו של נער בגיל 16 או 17 בגיל 15 ומעלה חייב להודיע על כך בכתב, תוך שבעה ימים מיום הפסקת העבודה, לרשות החינוך המקומית שבתחום שיפוטה גר הנער.

(ד) נער בגיל 16 או 17 שאינו לומד במוסד חינוך, חייבים הוא והוריו להודיע על כך בכתב לרשות החינוך המקומית שבתחום שיפוטה הוא גר, במועדים הבאים:

(1) אם הוא גר בתחום שיפוטה של רשות החינוך המקומית בראשית שנת הלימודים – תוך שלושים יום מראשית שנת הלימודים;

(2) אם הגיע לארץ כעולה – תוך ששים יום מיום העליה;

(3) אם העתיק את מקום מגוריו מתחום השיפוט של רשות חינוך מקומית אחת לתחום השיפוט של רשות חינוך מקומית אחרת – תוך שלושים יום מיום העתקת מקום מגוריו;

(4) אם למד במוסד חינוך והפסיק את לימודיו – תוך שלושים יום מיום שהפסיק;

הודיע אחד מהחייבים לפי זה – האחרים פטורים.

(ה) סעיפים קטנים (ג) ו-(ד) לא יחולו סעיף קטן (ג) לא יחול לגבי נער כאמור –

(1) שסיים את לימודיו לפי תכנית של לימודים בכיתה י"ב;

(2) הלומד בקורס להכשרה מקצועית שמקיים משרד העבודה והרווחה או ששר העבודה והרווחה אישר אותו לענין זה, או במוסד אחר לטיפול בנוער במסגרת משרד העבודה והרווחה;

(3) שהוא חניך לפי חוק החניכות, תשי"ג–1953.

(ו) העובר על הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ד) עד (ג) – דינו מאסר עד ארבעה-עשר יום או קנס עד עשר לירות או שני הענשים כאחד; אך אם הילד או הנער שביחס אליו נעברה העבירה מועסק בעבודה, דין העובר – מאסר עד עשרים ושמונה ימים או קנס עד עשרים לירות או שני העונשים כאחד.

(ז) נער העובר על הוראות סעיף קטן (ד) – דינו קנס עד לירה אחת; אך לא ייאסר הנער בשל אי-תשלום הקנס.

מיום 11.8.2016

תיקון מס' 35

ס"ח תשע"ו מס' 2573 מיום 11.8.2016 עמ' 1157 (ה"ח 1068)

(א) הורים של ילד בגיל 5 בגיל 3 עד 5 חייבים, כל אחד מהם, לרשמו, במועד ובאופן שנקבע בתקנות, ברשות החינוך המקומית שבתחום שיפוטה גר הילד; רשמו אחד מהם – השני פטור.

סמכויות שר בקשר לרישום (תיקון מס' 2)  תש"י-1950

3א.     (א)  לא התחילה רשות חינוך מקומית מסויימת לערוך רישום לפי חוק זה והתקנות שהותקנו על פיו, תוך עשרה ימים מהמועד שנקבע לכך, או שהיה לשר יסוד להניח שאין בדעתה או ביכלתה לערוך רישום כאמור - רשאי השר לצוות, בצו שיפורסם בדרך הנראית לו, שאותה רשות חינוך מקומית לא תערוך עוד רישום כאמור, והרישום ייערך על ידי מי שהשר יקבע, ובמועד שהשר יקבע.

          (ב)  היה לשר יסוד להניח שרישום או רישום מחדש, שנערך על ידי רשות חינוך מקומית מסויימת, נערך שלא בהתאם לחוק זה ולתקנות שהותקנו על פיו - רשאי השר, בצו שיובא לידיעת הנוגעים בדבר בדרך הנראית לו, לבטל אותו רישום, ולצוות שהרישום ייערך מחדש –

                 (1)   על ידי רשות החינוך המקומית - במועד שהשר יקבע, או

(2)   על ידי מי שהשר יקבע - במועד שהשר יקבע.

          (ג)   ניתן צו לפי סעיף זה לגבי רישום מסויים - חייב כל מי שחובת אותו רישום חלה עליו לפי סעיף 3, למלא אותה חובה במועד ובאופן שהשר קבע לעריכת הרישום.

          (ד)  רישום שנערך שלא על ידי רשות חינוך מקומית, בתוקף צו שניתן לפי סעיף זה - תישא רשות החינוך המקומית בהוצאותיו, שייגבו ממנה בדרך שהשר יקבע; ותעודה חתומה בידי השר הקובעת את סכום ההוצאות האמורות תשמש ראיה חותכת לכך.

מיום 18.8.1950

תיקון מס' 2

ס"ח תש"י מס' 58 מיום 18.8.1950 עמ' 314

הוספת סעיף 3א

(תיקון מס' 23) תשס"א-2001

3ב. (בוטל).

מיום 29.5.1991

תיקון מס' 18

ס"ח תשנ"א מס' 1356 מיום 29.5.1991 עמ' 156 (ה"ח 2046)

הוספת סעיף 3ב

מיום 14.6.2001

תיקון מס' 23

ס"ח תשס"א מס' 1792 מיום 14.6.2001 עמ' 401

ביטול סעיף 3ב

הנוסח הקודם:

איסור הפליה

3ב. (א) רשות חינוך מקומית ומוסד חינוך לא יפלו מטעמים עדתיים בכל אחד מאלה:

(1) רישום תלמידים וקבלתם;

(2) קביעת תכניות לימודים ומסלולי קידום נפרדים באותו מוסד חינוך;

(3) קיום כיתות נפרדות באותו מוסד חינוך.

(ב) העובר על הוראת סעיף זה, דינו – מאסר שנה או קנס.

(ג) בעבירה לפי סעיף זה, ניתן להעמיד לדין גם כל מי שפועל מטעם רשות החינוך המקומית או מוסד החינוך, אלא אם כן הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו ושנקט את כל האמצעים הסבירים למניעתה.

(תיקון מס' 23) תשס"א-2001

3ג.(בוטל).

מיום 21.2.1992

תיקון מס' 19

ס"ח תשנ"ב מס' 1384 מיום 21.2.1992 עמ' 79 (ה"ח 2086)

הוספת סעיף 3ג

מיום 14.6.2001

תיקון מס' 23

ס"ח תשס"א מס' 1792 מיום 14.6.2001 עמ' 401

ביטול סעיף 3ג

הנוסח הקודם:

סייג לענישה

3ג. מוסד חינוך לא ינקוט אמצעי ענישה נגד תלמיד בשל מעשה או מחדל של הוריו.

חובת לימוד סדיר (תיקון מס' 5) תשכ"ט-1969

4.    (א)  הורים של ילד בגיל לימוד חובה, או של נער בגיל לימוד חובה חייבים, כל אחד מהם, לדאוג לכך שהילד או הנער ילמד באופן סדיר במוסד חינוך מוכר.

מיום 11.7.1969

תיקון מס' 5

ס"ח תשכ"ט מס' 563 מיום 11.7.1969 עמ' 177 (ה"ח 810)

(א) הורים של ילד בגיל לימוד חובה, או של נער בגיל לימוד חובה אשר טרם השלים את החינוך היסודי, חייבים, כל אחד מהם, לדאוג לכך שהילד או הנער ילמד באופן סדיר במוסד חינוך מוכר.

(תיקון מס' 8) תשל"ב-1972 (תיקון מס' 29) תשס"ז-2007

          (ב)  (1)   לא למד ילד או נער עד גיל 15 באופן סדיר במוסד חינוך מוכר, דינו של כל אחד מהוריו מאסר שני חדשים או קנס אלף לירות, זולת אם הוכיח מעל לכל ספק סביר שעשה כמיטב יכולתו כדי שהילד או הנער ילמד כאמור;

(2)   לא יובא אדם לדין לפי סעיף קטן זה, אלא לאחר שמנהל מוסד החינוך המוכר בו רשום הילד או הנער שלח לו בדואר רשום הודעה בכתב שהילד או הנער לא למד כאמור, ואף לאחר משלוח ההודעה לא למד הילד או הנער, כאמור, בזמן מן הזמנים; ולא יובא אדם לדין לפי סעיף קטן זה אלא לאחר שעברו שבעה ימים מיום משלוח ההודעה;

(תיקון מס' 10)  תשל"ו-1976 (תיקון מס' 22)  תשנ"ו-1996

(3)   בית המשפט הדן בעבירה לפי סעיף קטן זה ישמע בכל מקרה את חוות דעתו של עובד סוציאלי כהגדרתו בחוק העובדים הסוציאליים, תשנ"ו-1996, או את חוות דעתו של קצין ביקור סדיר, וכן במידת האפשר את חוות דעתו של היועץ הפסיכולוגי העובד בבית הספר שבו לומד הילד; לענין פסקה זו, "קצין ביקור סדיר" - עובד המדינה או עובד רשות מקומית ששר החינוך והתרבות הסמיכו לענין זה.

מיום 8.1.1969

תיקון מס' 4

ס"ח תשכ"ט מס' 548 מיום 8.1.1969 עמ' 33 (ה"ח 789)

(ב) (1) לא למד הילד או הנער באופן סדיר במוסד חינוך מוכר, דינו של כל אחד מהוריו –

(I) על עבירה ראשונה – מאסר עד ארבעה עשר יום או קנס עד עשר לירות או שני הענשים כאחד;

(II) על עבירה נוספת – מאסר עד עשרים ושמונה ימים או קנס עד עשרים לירות  או שני הענשים כאחד,

אלא אם יוכיח מעל לכל ספק שעשה כמיטב יכלתו כדי שהילד או הנער ילמד כאמור.

מיום 4.5.1972

תיקון מס' 8

ס"ח תשל"ב מס' 655 מיום 4.5.1972 עמ' 102 (ה"ח 986)

(ב) (1) לא למד הילד או הנער באופן סדיר במוסד חינוך מוכר, דינו של כל אחד מהוריו –

(I) על עבירה ראשונה – מאסר עד ארבעה עשר יום או קנס עד עשר לירות או שני הענשים כאחד;

(II) על עבירה נוספת – מאסר עד עשרים ושמונה ימים או קנס עד עשרים לירות  או שני הענשים כאחד,

אלא אם יוכיח מעל לכל ספק שעשה כמיטב יכלתו כדי שהילד או הנער ילמד כאמור.

(1) לא למד הילד או הנער באופן סדיר במוסד חינוך מוכר, דינו של כל אחד מהוריו מאסר שני חדשים או קנס אלף לירות, זולת אם הוכיח מעל לכל ספק סביר שעשה כמיטב יכולתו כדי שהילד או הנער ילמד כאמור;

(2) לא יובא אדם לדין לפי סעיף קטן זה, אלא לאחר שמנהל מוסד החינוך המוכר בו רשום הילד או הנער שלח לו בדואר רשום הודעה בכתב שהילד או הנער לא למד כאמור, ואף לאחר משלוח ההודעה לא למד הילד או הנער, כאמור, בזמן מן הזמנים; ולא יובא אדם לדין לפי סעיף קטן זה אלא לאחר שעברו שבעה ימים מיום משלוח ההודעה;

(3) בית המשפט הדן בעבירה לפי סעיף קטן זה, ישמע בכל מקרה את חוות דעתו של אדם הכשיר לעבודה סוציאלית, כמשמעותו בחוק שירותי הסעד, תשי"ח-1958, וכן במידת האפשר את חוות דעתו של היועץ הפסיכולוגי העובד בבית הספר שבו לומד הילד.

משנת הלימודים תשל"ו

תיקון מס' 10

ס"ח תשל"ו מס' 796 מיום 12.12.1976 עמ' 99 (ה"ח 1179)

החלפת פסקה 4(ב)(3)

הנוסח הקודם:

(3) בית המשפט הדן בעבירה לפי סעיף קטן זה, ישמע בכל מקרה את חוות דעתו של אדם הכשיר לעבודה סוציאלית, כמשמעותו בחוק שירותי הסעד, תשי"ח-1958, וכן במידת האפשר את חוות דעתו של היועץ הפסיכולוגי העובד בבית הספר שבו לומד הילד.

מיום 8.6.1996

תיקון מס' 22

ס"ח תשנ"ו מס' 1574 מיום 8.3.1996 עמ' 163 (ה"ח 2347, ה"ח 2411)

(3) בית המשפט הדן בעבירה לפי סעיף קטן זה ישמע בכל מקרה את חוות דעתו של אדם הכשיר לעבודה סוציאלית, כמשמעותו בחוק שירותי הסעד, תשי"ח-1958 עובד סוציאלי כהגדרתו בחוק העובדים הסוציאליים, התשנ"ו-1996, או את חוות דעתו של קצין ביקור סדיר, וכן במידת האפשר את חוות דעתו של היועץ הפסיכולוגי העובד בבית הספר שבו לומד הילד; לענין פסקה זו, "קצין ביקור סדיר" – עובד המדינה או עובד רשות מקומית ששר החינוך והתרבות הסמיכו לענין זה.

מיום 26.7.2007

תיקון מס' 29

ס"ח תשס"ז מס' 2104 מיום 26.7.2007 עמ' 393 (ה"ח 162)

(ב) (1) לא למד הילד או הנער ילד או נער עד גיל 15 באופן סדיר במוסד חינוך מוכר, דינו של כל אחד מהוריו מאסר שני חדשים או קנס אלף לירות, זולת אם הוכיח מעל לכל ספק סביר שעשה כמיטב יכולתו כדי שהילד או הנער ילמד כאמור;

          (ג)   (1)   נותן עבודה המעסיק ילד בגיל לימוד חובה, או נער בגיל לימוד חובה אשר טרם סיים את החינוך היסודי, חייב לשחרר את הילד או את הנער מהעבודה, בלי לנכות משכרו, בימים ובשעות המיועדים ללימוד הילד או הנער, הכל לפי שייקבע בתקנות;

(2)   נותן עבודה שעבר על הוראות סעיף קטן זה, דינו –

(I)    על עבירה ראשונה – מאסר עד ארבעה-עשר יום או קנס עד עשר לירות או שני הענשים כאחד;

(II)   על עבירה נוספת – מאסר עד עשרים ושמונה ימים או קנס עד עשרים לירות או שני הענשים כאחד;

(3)   בית-משפט הדן בעבירה לפי סעיף קטן זה, ישמע בכל מקרה את חוות-דעתו של אדם הכשיר לעבודה סוציאלית, כמשמעותו בחוק שירותי הסעד, תשי"ח-1958, וכן במידת האפשר את חוות-דעתו של היועץ הפסיכולוגי העובד בבית הספר שבו לומד הילד.

מיום 8.6.1996 (בוטל)

תיקון מס' 22

ס"ח תשנ"ו מס' 1574 מיום 8.3.1996 עמ' 163 (ה"ח 2347, ה"ח 2411)

תיקון מס' 22 (תיקון)

ס"ח תשס"ד מס' 1946 מיום 30.6.2004 עמ' 425 (ה"ח 99)

הנוסח:

(3) בית-משפט הדן בעבירה לפי סעיף קטן זה, ישמע בכל מקרה את חוות-דעתו של אדם הכשיר לעבודה סוציאלית, כמשמעותו בחוק שירותי הסעד, תשי"ח-1958 עובד סוציאלי כהגדרתו בחוק העובדים הסוציאליים, התשנ"ו-1996, וכן במידת האפשר את חוות-דעתו של היועץ הפסיכולוגי העובד בבית הספר שבו לומד הילד.

(תיקון מס' 11) תשל"ח-1978

          (ד)  (בוטל).

משנת הלימודים תשל"ט

תיקון מס' 11

ס"ח תשל"ח מס' 895 מיום 14.4.1978 עמ' 129 (ה"ח 1336)

ביטול סעיף קטן 4(ד)

הנוסח הקודם:

(ד) נער בגיל 16 וכן נער בגיל 17 אשר טרם השלים את החינוך היסודי, והוא לא למד באופן סדיר במוסד חינוך מוכר לנערים עובדים, דינו – קנס עד לירה אחת; אך לא ייאסר הנער בשל אי-תשלום הקנס.

          (ה)  יצא אדם חייב בדין על עבירה לפי סעיף זה, והוכח לבית המשפט כי בזמן היעדרו מן הלימודים, אשר בגללו יצא חייב בדין, הועסק הילד או הנער בעבודה בשכר, רשאי בית המשפט להטיל על אותו אדם, נוסף על כל עונש אחר, קנס שלא יעלה על שכר עבודתו של הילד או של הנער באותו זמן.

(תיקון מס' 11) תשל"ח-1978

          (ו)   הוכח לשר כי –

ילד או נער שבעטיו שילמו הוריו קנס על עבירה לפי סעיף קטן (ב),

למד באופן סדיר במוסד חינוך מוכר במשך שנה אחת לאחר הטלת הקנס, יהיה השר רשאי לצוות על החזרת הקנס למשלמו, והקנס יוחזר כמצווה.

משנת הלימודים תשל"ט

תיקון מס' 11

ס"ח תשל"ח מס' 895 מיום 14.4.1978 עמ' 129 (ה"ח 1336)

(ו) הוכח לשר כי –

(1) ילד או נער שבעטיו שילמו הוריו קנס על עבירה לפי סעיף קטן (ב); או

(2) נער ששילם קנס על עבירה לפי סעיף קטן (ד),

למד באופן סדיר במוסד חינוך מוכר במשך שנה אחת לאחר הטלת הקנס, יהיה השר רשאי לצוות על החזרת הקנס למשלמו, והקנס יוחזר כמצווה.

          (ז)   ילד בגיל לימוד חובה או נער בגיל לימוד חובה, הרשום במוסד חינוך מוכר ובלי סיבה מספקת –

(1)   נעדר מלימודיו לעתים כה תכופות עד שלדעת מנהל מוסד החינוך יש בכך משום הפרעה רצינית ללימודיו; או

(תיקון מס' 4) תשכ"ט-1968

(2)   נעדר מלימודיו שבעה ימי לימוד רצופים,

רואים אותו כאילו לא למד במוסד החינוך באופן סדיר, ומנהל מוסד החינוך ישלח אל הוריו של הילד או של הנער הודעה כאמור בסעיף קטן (ב)(2) ויעביר העתק ממנה לרשות החינוך המקומית.

מיום 8.1.1969

תיקון מס' 4

ס"ח תשכ"ט מס' 548 מיום 8.1.1969 עמ' 33 (ה"ח 789)

(ז) ילד בגיל לימוד חובה או נער בגיל לימוד חובה, הרשום במוסד חינוך מוכר, ובלי סיבה מספקת –

(1) נעדר מלימודיו לעתים כה תכופות עד שלדעת מנהל מוסד החינוך יש בכך משום הפרעה רצינית ללימודיו; או

(2) נעדר מלימודיו שבעה ימי לימוד רצופים,

רואים אותו כאילו לא למד במוסד החינוך באופן סדיר, ומנהל מוסד החינוך ישלח אל הוריו של הילד או של הנער הודעה כאמור בסעיף קטן (ב)(2) ויעביר העתק ממנה לרשות החינוך המקומית.

(תיקון מס' 17)  תשמ"ח-1988

4א.     (בוטל).

מיום 20.7.1972

תיקון מס' 9

ס"ח תשל"ב מס' 662 מיום 20.7.1972 עמ' 122 (ה"ח 999)

הוספת סעיף 4א

מיום 21.1.1989

תיקון מס' 17

ס"ח תשמ"ח מס' 1256 מיום 21.7.1988 עמ' 118 (ה"ח 1877)

ביטול סעיף 4א

הנוסח הקודם:

חובת בדיקה

4א. (א) השר או מי שהוסמך מטעמו, או רשות חינוך מקומית, רשאים להורות כי ילד או נער בגיל לימוד חובה יעבור בדיקות רפואיות או בדיקות אחרות, כדי לקבוע את התאמתו או את כשרו, מבחינה נפשית או גופנית, ללמוד במוסד חינוך מוכר מסויים; ניתנה הוראה כאמור, תחול על הילד או הנער ועל כל אחד מהוריו החובה לאפשר בדיקה כאמור, ואם סירבו להישמע להוראה, דינו של כל אחד מההורים – מאסר ארבעה עשר יום או קנס 250 לירות, זולת אם הוכיח מעל לכל ספק סביר שעשה כמיטב יכלתו כדי שהילד או הנער יעבור את הבדיקה האמורה. 

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יישלח ילד או נער לבדיקה כאמור אלא לאחר שמנהל מוסד החינוך שבו הוא לומד התייעץ עם מומחה או רופא מתוך רשימה שקבע השר.

(תיקון מס' 17)  תשמ"ח-1988

4ב.     (בוטל).

מיום 20.7.1972

תיקון מס' 9

ס"ח תשל"ב מס' 662 מיום 20.7.1972 עמ' 122 (ה"ח 999)

הוספת סעיף 4ב

מיום 21.1.1989

תיקון מס' 17

ס"ח תשמ"ח מס' 1256 מיום 21.7.1988 עמ' 118 (ה"ח 1877)

ביטול סעיף 4ב

הנוסח הקודם:

ועדת עררים לבדיקות

4ב. ניתנה הוראה לבדיקה כאמור בסעיף 4א(א), רשאי כל אחד מההורים, תוך ארבעה עשר יום מיום שקיבל הודעה בכתב על חובת הבדיקה, לערור על ההוראה לפני ועדת עררים לבדיקות, ואין ערעור על החלטתה; השר רשאי, בהתייעצות עם ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, לקבוע בתקנות את הרכב ועדת העררים לבדיקות ואת דרכי פעולתה.

(תיקון מס' 17)  תשמ"ח-1988

4ג.     (בוטל).

מיום 20.7.1972

תיקון מס' 9

ס"ח תשל"ב מס' 662 מיום 20.7.1972 עמ' 122 (ה"ח 999)

הוספת סעיף 4ג

מיום 21.1.1989

תיקון מס' 17

ס"ח תשמ"ח מס' 1256 מיום 21.7.1988 עמ' 118 (ה"ח 1877)

ביטול סעיף 4ג

הנוסח הקודם:

ועדת עררים להעברות

4ג. הוחלט להעביר ילד או נער, על סמך בדיקה לפי סעיף 4א(א), ממוסד חינוך מוכר למוסד חינוך מוכר אחר, רשאי כל אחד מההורים, תוך עשרים ואחד יום מיום שקיבל הודעה בכתב על ההחלטה, לערור לפני ועדת עררים להעברות, ואין ערעור על החלטתה;  השר רשאי, בהתייעצות עם ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, לקבוע בתקנות את הרכב ועדת העררים להעברות ואת דרכי פעולתה.

(תיקון מס' 17)  תשמ"ח-1988

4ד.     (בוטל).

מיום 20.7.1972

תיקון מס' 9

ס"ח תשל"ב מס' 662 מיום 20.7.1972 עמ' 122 (ה"ח 999)

הוספת סעיף 4ד

מיום 21.1.1989

תיקון מס' 17

ס"ח תשמ"ח מס' 1256 מיום 21.7.1988 עמ' 118 (ה"ח 1877)

ביטול סעיף 4ד

הנוסח הקודם:

חובת הורים

4ד. הועבר ילד או נער ממוסד חינוך מוכר למוסד חינוך מוכר אחר עקב בדיקה כאמור בסעיף 4א, חייב כל אחד מההורים של הילד או הנער לדאוג לכך שהוא יבקר באופן סדיר במוסד החינוך שאליו הועבר, והאמור בסעיף 4 יחול על כל אחד מההורים, בשינויים המחוייבים.

(תיקון מס' 17)  תשמ"ח-1988

4ה.     (בוטל).

מיום 20.7.1972

תיקון מס' 9

ס"ח תשל"ב מס' 662 מיום 20.7.1972 עמ' 122 (ה"ח 999)

הוספת סעיף 4ה

מיום 21.1.1989

תיקון מס' 17

ס"ח תשמ"ח מס' 1256 מיום 21.7.1988 עמ' 118 (ה"ח 1877)

ביטול סעיף 4ה

הנוסח הקודם:

סודיות

4ה. דבר בדיקת הילד, והדיונים בועדות העררים, לא יפורסמו ברבים.

פטור (תיקון מס' 33) תשע"ג-2013 (תיקון מס' 35) תשע"ו-2016

5.    (א)  השר רשאי להורות, בהוראה שתפורסם ברשומות, כי ההורים של ילדים ושל נערים, וכן הנערים עצמם הלומדים באופן סדיר במוסד חינוך המתואר באותה הוראה, ואינו מוסד חינוך מוכר – יהיו פטורים מן החובות המוטלות עליהם לפי סעיף 4; השר רשאי לקבוע, בתקנות, הוראות ותנאים שעל מוסד חינוך לקיימם לצורך מתן הוראת פטור לגביו לפי סעיף קטן זה, ובכלל זה לעניין הפעלת המוסד.

(תיקון מס' 31) תשס"ח-2008

          (א1) הורים של ילדים או של נערים, וכן הנערים עצמם, הלומדים באופן סדיר במוסד חינוך תרבותי ייחודי כהגדרתו בחוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים, התשס"ח-2008, יהיו פטורים מן החובות המוטלות עליהם לפי סעיף 4.

          (ב)  (1)   השר רשאי להורות, בהוראה כללית או מיוחדת, כי ההורים ונותן העבודה של ילד או של נער, וכן הנער עצמו, יהיו פטורים מן החובות המוטלות עליהם לפי סעיף 4, אם –

(I)    קיימים, לדעת השר, טעמים מיוחדים לכך שהילד או הנער לא ילמד במוסד חינוך מוכר, והילד או הנער מקבל באופן פרטי לימוד שיטתי המניח את דעת השר; או

(II)   השר משוכנע שאין הילד או הנער מסוגל ללמוד באופן סדיר במוסד חינוך מוכר;

(2)   בהוראה לפי סעיף קטן זה רשאי השר לקבוע כל תנאי וכל סייג הנראים לו;

(תיקון מס' 9) תשל"ב-1972

(3)   מי שניתנה עליו הוראת פטור לפי סעיף זה, לא יחולו לגביו הוראות סעיפים 6, 7 ו-10 אלא בכפוף לתנאים ולסייגים שבהוראות הפטור, ובלבד שתישמר החובה לספק לילד או לנער לימודים במסגרת שקבע השר בכל מקרה שהילד או הנער מסוגל לכך.

מיום 20.7.1972

תיקון מס' 9

ס"ח תשל"ב מס' 662 מיום 20.7.1972 עמ' 123 (ה"ח 999)

הוספת פסקה 5(ב)(3)

מיום 30.9.2008

תיקון מס' 31

ס"ח תשס"ח מס' 2173 מיום 30.7.2008 עמ' 748 (ה"ח 239)

הוספת סעיף קטן 5(א1)

מיום 1.8.2013

תיקון מס' 33

ס"ח תשע"ג מס' 2405 מיום 5.8.2013 עמ' 116 (ה"ח 768)

(א) השר רשאי להורות, בהוראה שתפורסם ברשומות, כי ההורים של ילדים ושל נערים, וכן הנערים עצמם הלומדים באופן סדיר במוסד חינוך המתואר באותה הוראה, ואינו מוסד חינוך מוכר – יהיו פטורים מן החובות המוטלות עליהם לפי סעיף 4, ורשאי השר לקבוע הוראות ותנאים שיחולו על מוסד החינוך כאמור.

מיום 11.8.2016

תיקון מס' 35

ס"ח תשע"ו מס' 2573 מיום 11.8.2016 עמ' 1157 (ה"ח 1068)

(א) השר רשאי להורות, בהוראה שתפורסם ברשומות, כי ההורים של ילדים ושל נערים, וכן הנערים עצמם הלומדים באופן סדיר במוסד חינוך המתואר באותה הוראה, ואינו מוסד חינוך מוכר – יהיו פטורים מן החובות המוטלות עליהם לפי סעיף 4, ורשאי השר לקבוע הוראות ותנאים שיחולו על מוסד החינוך כאמור לפי סעיף 4; השר רשאי לקבוע, בתקנות, הוראות ותנאים שעל מוסד חינוך לקיימם לצורך מתן הוראת פטור לגביו לפי סעיף קטן זה, ובכלל זה לעניין הפעלת המוסד.

פרק שלישי – לימוד חינם

זכות לימוד חינם  (תיקון מס' 5) תשכ"ט-1969 (תיקון מס' 10) תשל"ו-1976

6.    (א)  אלה זכאים לחינוך חינם במוסד חינוך רשמי:

(תיקון מס' 29) תשס"ז-2007

(1)   מי שחל עליו לימוד חובה לפי חוק זה, זולת אם סיים את לימודיו לפי תכנית לימודים בכיתה י"ב;

(תיקון מס' 29) תשס"ז-2007

(2)   מי שבגיל 18 ולא סיים אלא לימודים לפי תכנית לימודים בכיתה י"א.

(תיקון מס' 17) תשמ"ח-1988

          (א1) (בוטל).

(תיקון מס 11) תשל"ח-1978

          (ב)  השר רשאי לזכות בחינוך חינם בנוסף על האמורים בסעיף קטן (א) את מי שטרם השלים לימודיו לפי תכנית של לימודים בכיתה י"ב, עד שישלים אותם, לפי כללים, מבחנים, תנאים וסייגים שנקבעו בתקנות, בהתייעצות עם ועדת החינוך והתרבות של הכנסת.

(תיקון מס' 11) תשל"ח-1978

          (ג)   על אף האמור בסעיף קטן (א) רשאי השר, בצו, להורות כי מי שלא ניתן, לדעת השר, להבטיח לימודיו במוסד חינוך רשמי - ילמד במוסד חינוך אחר, ואוצר המדינה ישא בשכר לימודיו במוסד כאמור, בתנאים שנקבעו בצו האמור.

(תיקון מס' 11) תשל"ח-1978 (תיקון מס' 13) תשל"ח-1978 (תיקון מס' 14) תש"ם-1980 (תיקון מס' 21) תשנ"ד-1994

          (ד)  מי שזכאי לחינוך חינם לפי סעיף זה, לא ידרשו בעדו דמי הרשמה או כל תשלום אחר בעד לימודיו במוסד חינוך רשמי או בעד לימודיו במוסד חינוך אחר שאוצר המדינה נושא בשכרם לפי סעיף קטן (ג); ואולם רשות החינוך המקומית שבתחום שיפוטה נמצא מוסד החינוך שבו הוא לומד, ובמוסד חינוך שאינו רשמי - רשות החינוך המקומית כאמור או בעל המוסד, יהיו רשאים, באישור השר, לגבות תשלומים והחזר הוצאות, בשיעורים שהשר יקבע, בעד אספקה שהם נותנים לו, ובעד שירותים שהם נותנים לו נוסף על השירותים אשר השר הגדיר אותם בתקנות כשירותים מקובלים. אישור השר וקביעת שיעור התשלומים והחזר ההוצאות בידי השר טעונים אישור עם ועדת החינוך והתרבות של הכנסת.

(תיקון מס' 20) תשנ"ד-1994

          (ד1) (1)   מי שזכאי לחינוך חינם לפי סעיף זה יהיה מבוטח בביטוח תאונות אישיות, באמצעות רשות החינוך המקומית שבתחום שיפוטה נמצא מוסד החינוך שבו הוא לומד; רשויות החינוך המקומיות יתקשרו בחוזה ביטוח כאמור עם מי שזכה במכרז שנערך לפי הוראות סעיף 198ב לפקודת העיריות, ובהתאם להסדר שנקבע באותו סעיף;

(2)   במסגרת התשלומים לפי סעיף קטן (ד), יקבע השר, לפני פרסום המכרז כאמור בפסקה (1), את התשלום שייגבה מהמבוטחים ויכלול דמי ביטוח אחידים וכן שיעור דמי עמילות מרביים שמבטח יהיה רשאי לשלם לסוכני הביטוח בעד תיווך לעניין הביטוח; בסעיף זה, "מבטח" ו"סוכן ביטוח" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981, ו"דמי עמילות" – כהגדרתם בסעיף 41 לחוק האמור.

(תיקון מס' 11) תשל"ח-1978

          (ה)  הוראות סעיף קטן (ד) אינן גורעות מהוראות סעיף 8 לחוק חינוך ממלכתי, תשי"ג-1953, ובמוסד חינוך שאינו רשמי - מכוחה של התחייבות לשאת בהוצאותיה של תכנית לשעות נוספות על השעות שנקבעו בתכנית הלימודים.

(תיקון מס' 11) תשל"ח-1978

          (ו)   למרות האמור בסעיף קטן (ב), כל רשות חינוך מקומית תספק חינם לכל נער, הלומד במוסד חינוך רשמי לנערים עובדים שבתחום שיפוטה, ספרים, מחברות, מכשירי כתיבה ויתר הציוד הדרושים ללימודיו.

מיום 11.7.1969

תיקון מס' 5

ס"ח תשכ"ט מס' 563 מיום 11.7.1969 עמ' 176-177 (ה"ח 810)

(א) מראשית שנת הלימודים תש"י זכאי לחינוך יסודי חינם במוסד חינוך רשמי כל ילד בגיל לימוד חובה, וכל נער בגיל לימוד חובה אשר טרם השלים את החינוך היסודי.

(א) (1) מי שחל עליו לימוד חובה לפי חוק זה זכאי לחינוך חינם במוסד חינוך רשמי.

(2) מי שבאחד הגילים 16 או 17 ולא סיים את לימודיו בכיתה י' של מוסד חינוך רשמי לפי חוק זה והוא לומד במוסד חינוך מוכר, ישא אוצר המדינה בשכר לימודו עד שיסיים לימודיו לפי תכנית של לימודים בכיתה י', ובלבד שחובת לימוד בכיתה י' היתה חלה במקום מגוריו בשנתיים שקדמו לתחילת לימודיו כאמור.

(3) מי שלומד כאמור בפסקה (2), דינו כמי שזכאי לחינוך חובה חינם.

(ב) ילד או נער הזכאי לחינוך יסודי לחינוך חובה חינם על פי סעיף זה, לא ידרשו בעדו דמי הרשמה או כל תשלום אחר בעד לימודיו במוסד חינוך רשמי; ואולם רשות החינוך המקומית שבתחום שיפוטה נמצא מוסד החינוך הרשמי שבו לומד הילד או הנער תהא רשאית, באישור השר, לגבות תשלומים, בשיעור שהשר יקבע, בעד אספקה שהיא נותנת לילד או לנער, ובעד שירותים שהיא נותנת לילד או לנער נוסף על השירותים אשר השר הגדיר אותם בתקנות כשירותים מקובלים.

משנת הלימודים תשל"ו

תיקון מס' 10

ס"ח תשל"ו מס' 796 מיום 12.12.1976 עמ' 99 (ה"ח 1179)

(א) (1) מי שחל עליו לימוד חובה לפי חוק זה זכאי לחינוך חינם במוסד חינוך רשמי.

(2) מי שבאחד הגילים 16 או 17 ולא סיים את לימודיו בכיתה י' של מוסד חינוך רשמי לפי חוק זה והוא לומד במוסד חינוך מוכר, ישא אוצר המדינה בשכר לימודו עד שיסיים לימודיו לפי תכנית של לימודים בכיתה י', ובלבד שחובת לימוד בכיתה י' היתה חלה במקום מגוריו בשנתיים שקדמו לתחילת לימודיו כאמור.

(3) מי שלומד כאמור בפסקה (2), דינו כמי שזכאי לחינוך חובה חינם.

(א) אלה זכאים לחינוך חינם במוסד חינוך רשמי:

(1) מי שחל עליו לימוד חובה לפי חוק זה;

(2) מי שבאחד הגילים 16 או 17 וטרם השלים את חינוך החובה – עד שיסיים את לימודיו לפי תכנית של לימודים בכיתה י', ובלבד שחובת לימוד על בני 15 היתה חלה במקום מגוריו בשנתיים שקדמו לתחילת לימודיו כאמור.

(א1) על אף האמור בסעיף קטן (א) רשאי השר, בצו, להורות כי נער שחלה עליו חובת לימוד ומי שזכאי לחינוך חינם מכוח סעיף קטן (א)(2), ולא ניתן, לדעת השר, להבטיח לימודיו במוסד חינוך רשמי – ילמד במוסד חינוך אחר, ואוצר המדינה ישא בשכר לימודיו במוסד כאמור.

משנת הלימודים תשל"ט

תיקון מס' 11

ס"ח תשל"ח מס' 895 מיום 14.4.1978 עמ' 129 (ה"ח 1336)

(א) אלה זכאים לחינוך חינם במוסד חינוך רשמי:

(1) מי שחל עליו לימוד חובה לפי חוק זה;

(2) מי שבאחד הגילים 16 או 17 וטרם השלים את חינוך החובה – עד שיסיים את לימודיו לפי תכנית של לימודים בכיתה י', ובלבד שחובת לימוד על בני 15 היתה חלה במקום מגוריו בשנתיים שקדמו לתחילת לימודיו כאמור.

(2) נער שבאחד הגילים 16 או 17, זולת אם סיים את לימודיו לפי תכנית לימודים בכיתה י"ב, ומי שבגיל 18 ולא סיים אלא לימודים לפי תכנית של לימודים בכיתה י"א.

(א1) על אף האמור בסעיף קטן (א) רשאי השר, בצו, להורות כי נער שחלה עליו חובת לימוד ומי שזכאי לחינוך חינם מכוח סעיף קטן (א)(2), ולא ניתן, לדעת השר, להבטיח לימודיו במוסד חינוך רשמי – ילמד במוסד חינוך אחר, ואוצר המדינה ישא בשכר לימודיו במוסד כאמור.

(ב) ילד או נער הזכאי לחינוך חובה חינם על פי סעיף זה, לא ידרשו בעדו דמי הרשמה או כל תשלום אחר בעד לימודיו במוסד חינוך רשמי; ואולם רשות החינוך המקומית שבתחום שיפוטה נמצא מוסד החינוך הרשמי שבו לומד הילד או הנער תהא רשאית, באישור השר, לגבות תשלומים, בשיעור שהשר יקבע, בעד אספקה שהיא נותנת לילד או לנער, ובעד שירותים שהיא נותנת לילד או לנער נוסף על השירותים אשר השר הגדיר אותם בתקנות כשירותים מקובלים.

(ב) השר רשאי לזכות בחינוך חינם בנוסף על האמורים בסעיף קטן (א) את מי שטרם השלים לימודיו לפי תכנית של לימודים בכיתה י"ב, עד שישלים אותם, לפי כללים, מבחנים, תנאים וסייגים שנקבעו בתקנות, בהתייעצות עם ועדת החינוך והתרבות של הכנסת.

(ג) על אף האמור בסעיף קטן (א) רשאי השר, בצו, להורות כי מי שלא ניתן, לדעת השר, להבטיח לימודיו במוסד חינוך רשמי — ילמד במוסד חינוך אחר, ואוצר המדינה ישא בשכר לימודיו במוסד כאמור, בתנאים שנקבעו בצו האמור.

(ד) שילם אדם, לפני היכנס חוק זה לתקפו, לרשות מקומית, או לגוף או לאדם אחר שהוא רשות חינוך מקומית לצורך חוק זה, דמי הרשמה או כל תשלום אחר בעד הלימודים של ילד או של נער בשנת הלימודים תש"י, חייבים הרשות המקומית, או אותו גוף או אדם אחר, להחזיר למשלם את דמי ההרשמה וכל תשלום אחר ששילם; אך רשות מקומית תהיה רשאית לזקוף את סכום דמי ההרשמה וכל תשלום אחר שקבלה על חשבון כל ארנונה שהמשלם חייב לאותה רשות מקומית לפי החוק.

(ד) מי שזכאי לחינוך חינם לפי סעיף זה, לא ידרשו בעדו דמי הרשמה או כל תשלום אחר בעד לימודיו במוסד חינוך רשמי או בעד לימודיו במוסד חינוך אחר שאוצר המדינה נושא בשכרם לפי סעיף קטן (ג); ואולם רשות החינוך המקומית שבתחום שיפוטה נמצא מוסד החינוך שבו הוא לומד, ובמוסד חינוך שאינו רשמי - רשות החינוך המקומית כאמור או בעל המוסד, יהיו רשאים, באישור השר, לגבות תשלומים, בשיעור שהשר יקבע, בעד אספקה שהם נותנים לו, ובעד שירותים שהם נותנים לו נוסף על השירותים אשר השר הגדיר אותם בתקנות כשירותים מקובלים.

(ה) הוראות סעיף קטן (ד) אינן גורעות מהוראות סעיף 8 לחוק חינוך ממלכתי, תשי"ג–1953, ובמוסד חינוך שאינו רשמי - מכוחה של התחייבות לשאת בהוצאותיה של תכנית לשעות נוספות על השעות שנקבעו בתכנית הלימודים.

(ג) (ו) למרות האמור בסעיף קטן (ב), כל רשות חינוך מקומית תספק חינם לכל נער, הלומד במוסד חינוך רשמי לנערים עובדים שבתחום שיפוטה, ספרים, מחברות, מכשירי כתיבה ויתר הציוד הדרושים ללימודיו.

מיום 30.6.1978

תיקון מס' 13

ס"ח תשל"ח מס' 899 מיום 30.6.1978 עמ' 146 (ה"ח 1271)

(ד) מי שזכאי לחינוך חינם לפי סעיף זה, לא ידרשו בעדו דמי הרשמה או כל תשלום אחר בעד לימודיו במוסד חינוך רשמי או בעד לימודיו במוסד חינוך אחר שאוצר המדינה נושא בשכרם לפי סעיף קטן (ג); ואולם רשות החינוך המקומית שבתחום שיפוטה נמצא מוסד החינוך שבו הוא לומד, ובמוסד חינוך שאינו רשמי - רשות החינוך המקומית כאמור או בעל המוסד, יהיו רשאים, באישור השר, לגבות תשלומים, בשיעור שהשר יקבע, בעד אספקה שהם נותנים לו, ובעד שירותים שהם נותנים לו נוסף על השירותים אשר השר הגדיר אותם בתקנות כשירותים מקובלים. אישור השר וקביעת שיעור התשלומים בידי השר טעונים התייעצות עם ועדת החינוך והתרבות של הכנסת.

מיום 31.7.1980

תיקון מס' 14

ס"ח תש"ם מס' 978 מיום 31.7.1980 עמ' 162 (ה"ח 1451)

(ד) מי שזכאי לחינוך חינם לפי סעיף זה, לא ידרשו בעדו דמי הרשמה או כל תשלום אחר בעד לימודיו במוסד חינוך רשמי או בעד לימודיו במוסד חינוך אחר שאוצר המדינה נושא בשכרם לפי סעיף קטן (ג); ואולם רשות החינוך המקומית שבתחום שיפוטה נמצא מוסד החינוך שבו הוא לומד, ובמוסד חינוך שאינו רשמי - רשות החינוך המקומית כאמור או בעל המוסד, יהיו רשאים, באישור השר, לגבות תשלומים, בשיעור שהשר יקבע לגבות תשלומים והחזר הוצאות, בשיעורים שהשר יקבע, בעד אספקה שהם נותנים לו, ובעד שירותים שהם נותנים לו נוסף על השירותים אשר השר הגדיר אותם בתקנות כשירותים מקובלים. אישור השר וקביעת שיעור התשלומים וקביעת שיעור התשלומים והחזר ההוצאות בידי השר טעונים התייעצות עם ועדת החינוך והתרבות של הכנסת.

מיום 1.9.1982

תיקון מס' 15

ס"ח תשמ"א מס' 996 מיום 31.12.1980 עמ' 65 (ה"ח 1441)

הוספת סעיף קטן 6(א1)

מיום 21.1.1989

תיקון מס' 17

ס"ח תשמ"ח מס' 1256 מיום 21.7.1988 עמ' 118 (ה"ח 1877)

ביטול סעיף קטן 6(א1)

הנוסח הקודם:

(א1) השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לזכות בחינוך חינם בנוסף על האמורים בסעיף קטן (א) את מי שבראשית שנת הלימודים היה בגיל 3 או 4 והוא אובחן כבעל מום, והכל לפי סוגים, הגדרות, כללים, מבחנים, תנאים וסייגים שנקבעו בתקנות באישור ועדת החינוך והתרבות של הכנסת; תקנות כאמור יכול שיחולו בהדרגה לפי אזור המגורים או לפי כל סיווג אחר.

מיום 8.7.1994

תיקון מס' 20

ס"ח תשנ"ד מס' 1472 מיום 8.7.1994 עמ' 244 (ה"ח 2254)

הוספת סעיף קטן 6(ד1)

מיום 8.7.1994

תיקון מס' 21

ס"ח תשנ"ד מס' 1472 מיום 8.7.1994 עמ' 245 (ה"ח 2254)

(ד) מי שזכאי לחינוך חינם לפי סעיף זה, לא ידרשו בעדו דמי הרשמה או כל תשלום אחר בעד לימודיו במוסד חינוך רשמי או בעד לימודיו במוסד חינוך אחר שאוצר המדינה נושא בשכרם לפי סעיף קטן (ג); ואולם רשות החינוך המקומית שבתחום שיפוטה נמצא מוסד החינוך שבו הוא לומד, ובמוסד חינוך שאינו רשמי - רשות החינוך המקומית כאמור או בעל המוסד, יהיו רשאים, באישור השר, לגבות תשלומים והחזר הוצאות, בשיעורים שהשר יקבע, בעד אספקה שהם נותנים לו, ובעד שירותים שהם נותנים לו נוסף על השירותים אשר השר הגדיר אותם בתקנות כשירותים מקובלים. אישור השר וקביעת שיעור התשלומים והחזר ההוצאות בידי השר טעונים התייעצות טעונים אישור עם ועדת החינוך והתרבות של הכנסת.

מיום 26.7.2007

תיקון מס' 29

ס"ח תשס"ז מס' 2104 מיום 26.7.2007 עמ' 393 (ה"ח 162)

(א) אלה זכאים לחינוך חינם במוסד חינוך רשמי:

(1) מי שחל עליו לימוד חובה לפי חוק זה, זולת אם סיים את לימודיו לפי תכנית לימודים בכיתה י"ב;

(2) נער שבאחד הגילים 16 או 17, זולת אם סיים את לימודיו לפי תכנית לימודים בכיתה י"ב, ומי שבגיל 18 ולא סיים אלא לימודים לפי תכנית של לימודים בכיתה י"א.

(2) מי שבגיל 18 ולא סיים אלא לימודים לפי תכנית לימודים בכיתה י"א.

מיום 27.7.2016

תיקון מס' 34

ס"ח תשע"ו מס' 2567 מיום 27.7.2016 עמ' 1083 (ה"ח 649)

(ד1) (1) מי שזכאי לחינוך חינם לפי סעיף זה יהיה מבוטח בביטוח תאונות אישיות, באמצעות רשות החינוך המקומית שבתחום שיפוטה נמצא מוסד החינוך שבו הוא לומד; התשלומים שייגבו מהמבוטחים בעד הביטוח ייקבעו על ידי השר במסגרת התשלומים לפי סעיף קטן (ד). רשויות החינוך המקומיות יתקשרו בחוזה ביטוח כאמור עם מי שזכה במכרז שנערך לפי הוראות סעיף 198ב לפקודת העיריות, ובהתאם להסדר שנקבע באותו סעיף;

(2) במסגרת התשלומים לפי סעיף קטן (ד), יקבע השר, לפני פרסום המכרז כאמור בפסקה (1), את התשלום שייגבה מהמבוטחים ויכלול דמי ביטוח אחידים וכן שיעור דמי עמילות מרביים שמבטח יהיה רשאי לשלם לסוכני הביטוח בעד תיווך לעניין הביטוח; בסעיף זה, "מבטח" ו"סוכן ביטוח" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981, ו"דמי עמילות" – כהגדרתם בסעיף 41 לחוק האמור.

ייעוד כספי תשלומים (תיקון מס' 26) תשס"ד-2004

6א.     (א)  תשלומים כאמור בסעיף 6(ד) ו-(ד1) וכן כל תשלום אחר שהתקבל, במישרין או בעקיפין, ממי שזכאי לחינוך חינם לפי סעיף 6 הלומד במוסד חינוך רשמי או במוסד חינוך אחר שאוצר המדינה נושא בשכר הלימוד בו לפי סעיף 6(ג), בין אם הוא תשלום חובה ובין אם הוא תשלום שאינו חובה (בסעיף זה – תשלומים), ישמשו רק למטרות שלשמן נועדו.

          (ב)  רשות החינוך המקומית או בעל מוסד חינוך יחזיקו את כספי התשלומים בחשבון בנק נפרד (בסעיף זה – חשבון הבנק) המיועד אך ורק למטרה זו; בסעיף זה, "חשבון בנק נפרד" – חשבון בנק נפרד לכל מוסד חינוך שבו ינוהלו כספי התשלומים שהתקבלו בעד תלמידי אותו מוסד.

          (ג)   כספים אשר נותרו בחשבון הבנק בסופה של כל שנת לימודים, יוחזרו לתלמידים שמהם נגבו, או ינוכו מהתשלום שעליהם לשלם בשנת הלימודים שלאחריה, במועד ובאופן שיקבע השר, באישור ועדת החינוך והתרבות של הכנסת.

(תיקון מס' 30) תשס"ח-2008

          (ג1) כספי תשלומים המוחזקים בחשבון הבנק יהיו פטורים מעיקול.

          (ד)  השר, באישור ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, יקבע הוראות לביצוע סעיף זה לרבות בדבר ניהול חשבון הבנק ודרכי הביקורת על ניהולו, וכן בדבר מתן זכות עיון ודיווח להורים ולועד ההורים במוסד החינוך, לענין כספי התשלומים וניהולם.

מיום 1.9.1994

תיקון מס' 26

ס"ח תשס"ד מס' 1930 מיום 11.3.2004 עמ' 313 (ה"ח 29)

הוספת סעיף 6א

מיום 18.2.2008

תיקון מס' 30

ס"ח תשס"ח מס' 2134 מיום 18.2.2008 עמ' 200 (ה"ח 182)

הוספת סעיף קטן 6א(ג1)

אחריות למתן חינוך חובה חינם (תיקון מס' 5)  תשכ"ט-1969

7.    (א)  המדינה אחראית למתן חינוך חובה לפי חוק זה.

(תיקון מס' 13) תשל"ח-1978

          (ב)  קיום מוסדות חינוך רשמיים למתן חינוך חובה חינם לפי חוק זה לילדים ולנערים הגרים בתחום שיפוטה של רשות חינוך מקומית מסויימת, יהא מוטל על המדינה ועל אותה רשות חינוך מקומית במשותף. השר, בהתיעצות עם שר הפנים, ועם ועדת החינוך והתרבות של הכנסת יקבע, בצו שיפורסם ברשומות, לגבי כל שנת לימודים ולגבי כל רשות חינוך מקומית, את שיעור ההשתתפות של המדינה ושל רשות החינוך המקומית בקיום מוסדות החינוך הרשמיים שבהם ניתן חינוך חובה לילדים ולנערים הגרים בתחום שיפוטה על אותה רשות חינוך מקומית.

          (ג)   השר רשאי לחייב, בצו, רשות חינוך מקומית, או רשויות חינוך מקומיות אחדות במשותף, לפתוח ולקיים מוסדות חינוך רשמיים לחינוך חובה.

מיום 11.7.1969

תיקון מס' 5

ס"ח תשכ"ט מס' 563 מיום 11.7.1969 עמ' 176 (ה"ח 810)

(א) המדינה אחראית למתן חינוך יסודי חינוך חובה חינם לפי חוק זה.

(ב) קיום מוסדות חינוך רשמיים למתן חינוך יסודי חינוך חובה חינם לפי חוק זה לילדים ולנערים הגרים בתחום שיפוטה של רשות חינוך מקומית מסויימת, יהא מוטל על המדינה ועל אותה רשות חינוך מקומית במשותף. השר, בהתיעצות עם שר הפנים, יקבע, בצו שיפורסם ברשומות, לגבי כל שנת לימודים ולגבי כל רשות חינוך מקומית, את שיעור ההשתתפות של המדינה ושל רשות החינוך המקומית בקיום מוסדות החינוך הרשמיים שבהם ניתן חינוך יסודי חינוך חובה לילדים ולנערים הגרים בתחום שיפוטה על אותה רשות חינוך מקומית.

(ג) השר רשאי לחייב, בצו, רשות חינוך מקומית, או רשויות חינוך מקומיות אחדות במשותף, לפתוח ולקיים מוסדות חינוך רשמיים לחינוך יסודי לחינוך חובה.

מיום 30.6.1978

תיקון מס' 13

ס"ח תשל"ח מס' 899 מיום 30.6.1978 עמ' 146 (ה"ח 1271)

(ב) קיום מוסדות חינוך רשמיים למתן חינוך חובה חינם לפי חוק זה לילדים ולנערים הגרים בתחום שיפוטה של רשות חינוך מקומית מסויימת, יהא מוטל על המדינה ועל אותה רשות חינוך מקומית במשותף. השר, בהתיעצות עם שר הפנים, ועם ועדת החינוך והתרבות של הכנסת יקבע, בצו שיפורסם ברשומות, לגבי כל שנת לימודים ולגבי כל רשות חינוך מקומית, את שיעור ההשתתפות של המדינה ושל רשות החינוך המקומית בקיום מוסדות החינוך הרשמיים שבהם ניתן חינוך חובה לילדים ולנערים הגרים בתחום שיפוטה על אותה רשות חינוך מקומית.

תשלומים בעבור תלמידים הלומדים ברשות חינוך מקומית אחרת (תיקון מס' 25) תשס"ב-2002

7א.     (א)  (1)   רשות חינוך מקומית,אשר לא קיים בתחומה מוסד חינוך מתאים בעבור ילד או נער המתגורר בתחומה והוא זכאי לחינוך חינם (בסעיף זה – הרשות השולחת), השולחת, בהתאם להוראות סעיף זה, את הילד או הנער למוסד חינוך מתאים הנמצא בתחום שיפוטה של רשות חינוך מקומית אחרת (בסעיף זה – הרשות הקולטת), תשלם את סכום ההשתתפות כאמור בסעיף קטן (ב) (בסעיף זה – סכום ההשתתפות) בשל אותו ילד או נער.

(2)   הרשות השולחת תשלם את סכום ההשתתפות, לפי הוראות סעיף זה, לרשות הקולטת או לבעל מוסד החינוך המתאים שאליו נשלח הילד או הנער, לפי קביעת הרשות הקולטת.

(3)   רשות שולחת, השולחת ילד או נער, כאמור בפסקה (1), למוסד חינוך מתאים ברשות קולטת, תשלח אותו למוסד כאמור הסמוך ביותר למקום מגוריו, אלא אם כן קבע השר או מי שהוא הסמיך לכך, בהסכמת הרשות השולחת, ובהתחשב, בין השאר, בהסדרי התחבורה הציבורית, כי ילד או נער יישלח למוסד חינוך מתאים אחר.

(4)   השר, בהתייעצות עם מרכז השלטון המקומי ובאישור ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, יתקין, בכפוף להוראות סעיף קטן (ג), תקנות לענין מוסד חינוך מתאים לצורך סעיף זה; התקנת התקנות תיעשה בהתחשב גם בסוגי מוסדות חינוך, במיקומם ובאזורי מגורים של ילדים או נערים.

          (ב)  השר, בהתייעצות עם מרכז השלטון המקומי ובאישור ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, יקבע את סכום ההשתתפות, ורשאי הוא לקבוע סכומי השתתפות שונים; קביעה לפי סעיף קטן זה תיעשה, בין השאר, בהתחשב בקיום השתתפות של הרשות השולחת בהוצאות חינוכו של ילד או נער אילו היה לומד במוסד חינוך מתאים בתחומה וכן בסוגי מוסדות חינוך.

          (ג)   הוראות סעיף זה יחולו על מוסדות החינוך המפורטים להלן:

(1)   מוסדות חינוך רשמיים;

(2)   מוסדות חינוך מוכרים לחינוך על יסודי;

(3)   מוסדות חינוך של תאגיד מרכז החינוך העצמאי;

(4)   מוסדות חינוך של תאגיד מרכז מעיין החינוך התורני בארץ ישראל.

מיום 9.2.2003

תיקון מס' 25

ס"ח תשס"ב מס' 1856 מיום 10.7.2002 עמ' 475 (ה"ח 3098)

הוספת סעיף 7א

ארנונה

8.    (א)  השר רשאי, בהתייעצות עם שר הפנים, בצו שיפורסם ברשומות, להעניק לועד שהוכר, או לאדם שנתמנה על ידיו כרשות חינוך מקומית, את הסמכות להטיל על תושבי השטח שהוא תחום השיפוט של אותה רשות חינוך מקומית, ולגבות מהם, ארנונה לכיסוי ההוצאות הכרוכות במילוי החובות המוטלות על רשות החינוך המקומית לפי חוק זה.

          (ב)  העקרונות שלפיה תוטל הארנונה ושיעורה - ייקבעו בצו.

          (ג)   ארנונה כאמור, דינה, בכל הנוגע לגבייתה, כדין מס, כמשמעותו בפקודת המסים (גביה).

(תיקון מס' 17)  תשמ"ח-1988

9.    (בוטל).

מיום 11.7.1969

תיקון מס' 5

ס"ח תשכ"ט מס' 563 מיום 11.7.1969 עמ' 176 (ה"ח 810)

9. (א) השר רשאי לחייב, בצו, רשות חינוך מקומית, או רשויות חינוך מקומיות אחדות במשותף, לפתוח ולקיים מוסד חינוך רשמי לילדים או לנערים קשי חינוך, או לילדים או לנערים בעלי מום, הגרים בתחום שיפוטה של אותה רשות חינוך מקומית או אותן רשויות חינוך מקומיות, והזכאים לחינוך יסודי חינוך חובה חינם לפי חוק זה.

(ב) השר רשאי לחייב, בצו, רשות חינוך מקומית להשתתף, בשיעור שהשר יקבע בצו, בהוצאות קיום מוסד חינוך מוכר שבו ניתן חינוך יסודי חינוך חובה חינם לילדים או לנערים קשי חינוך, או לילדים או לנערים בעלי מום, הגרים בתחום שיפוטה של אותה רשות חינוך מקומית, והזכאים לחינוך יסודי לחינוך חובה חינם לפי חוק זה.

משנת הלימודים תשל"ט

תיקון מס' 12

ס"ח תשל"ח מס' 898 מיום 22.6.1978 עמ' 144 (ה"ח 1339)

9. (א) השר רשאי לחייב, בצו, על פי כללים שיקבע באישור ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, רשות חינוך מקומית, או רשויות חינוך מקומיות אחדות במשותף, לפתוח ולקיים מוסד חינוך רשמי לילדים או לנערים קשי חינוך, או לילדים או לנערים בעלי מום, הגרים בתחום שיפוטה של אותה רשות חינוך מקומית או אותן רשויות חינוך מקומיות, והזכאים לחינוך חובה חינם לחינוך חינם לפי חוק זה.

(ב) השר רשאי לחייב, בצו, רשות חינוך מקומית להשתתף, בשיעור שהשר יקבע בצו, בהוצאות קיום מוסד חינוך מוכר שבו ניתן חינוך חובה חינוך חינם לילדים או לנערים קשי חינוך, או לילדים או לנערים בעלי מום, הגרים בתחום שיפוטה של אותה רשות חינוך מקומית, והזכאים לחינוך חובה לחינוך חינם לפי חוק זה.

(ג) בסעיף זה, "קשה חינוך" ו"בעל מום" – מי שמומחה או רופא מאלה שנקבעו לפי סעיף 4א(ב) קבע שהוא קשה חינוך או בעל מום.

מיום 21.1.1989

תיקון מס' 17

ס"ח תשמ"ח מס' 1256 מיום 21.7.1988 עמ' 118 (ה"ח 1877)

ביטול סעיף 9

הנוסח הקודם:

מוסדות חינוך לקשי חינוך ולבעלי מום

9. (א) השר רשאי לחייב, בצו, על פי כללים שיקבע באישור ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, רשות חינוך מקומית, או רשויות חינוך מקומיות אחדות במשותף, לפתוח ולקיים מוסד חינוך רשמי לילדים או לנערים קשי חינוך, או לילדים או לנערים בעלי מום, הגרים בתחום שיפוטה של אותה רשות חינוך מקומית או אותן רשויות חינוך מקומיות, והזכאים לחינוך חינם לפי חוק זה.

(ב) השר רשאי לחייב, בצו, רשות חינוך מקומית להשתתף, בשיעור שהשר יקבע בצו, בהוצאות קיום מוסד חינוך מוכר שבו ניתן חינוך חינם לילדים או לנערים קשי חינוך, או לילדים או לנערים בעלי מום, הגרים בתחום שיפוטה של אותה רשות חינוך מקומית, והזכאים לחינוך חינם לפי חוק זה.

(ג) בסעיף זה, "קשה חינוך" ו"בעל מום" – מי שמומחה או רופא מאלה שנקבעו לפי סעיף 4א(ב) קבע שהוא קשה חינוך או בעל מום.

פרק רביעי – זכות הורים לבחור בזרם מוכר

זכות הורים לבחור בזרם מוכר (תיקון מס' 3)  תשי"ג-1953 (תיקון מס' 5) תשכ"ט-1969

10[2].   השר רשאי לחייב, בצו, רשות חינוך מקומית, או רשויות חינוך מקומיות אחדות, במשותף, לפתוח, ולקיים – לפי רצון הורי הילדים או הנערים הגרים בתחום השיפוט של אותה רשות חינוך מקומית או אותן רשויות חינוך מקומיות – מוסד חינוך רשמי לחינוך חובה. הוראות מפורטות בנוגע למתן צווים לפי סעיף קטן זה ייקבעו בתקנות.

(תיקון מס' 1) תש"י-1950

          (ג)   (1)   הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) לא יחולו לגבי מחנות-עולים;

(2)   השר רשאי לקבוע בתקנות סדרי לימוד במחנות-עולים;

(3)   בסעיף קטן זה, "מחנה עולים" פירושו – מקום המשמש לאכסון עולים סמוך לעלייתם ועד להשתכנותם שיכון קבוע או ארעי.

מיום 29.3.1950

תיקון מס' 1

ס"ח תש"י מס' 40 מיום 5.4.1950 עמ' 126

הוספת סעיף קטן 10(ג)

מיום 12.8.1953

תיקון מס' 3

ס"ח תשי"ג מס' 131 מיום 20.8.1953 עמ' 140 (ה"ח 170)

10. (א) הורים הממלאים חובת רישום ילד או נער, המוטלת עליהם לפי סעיף 3, יצהירו בשעת הרישום על רצונם שהילד או הנער ילמד במוסד חינוך לחינוך יסודי הנמנה עם זרם מוכר מסויים, או במוסד חינוך אחר לחינוך יסודי. לא הצהירו הצהרה כאמור, יראו אותם כאילו הצהירו על רצונם שהילד או הנער ילמד במוסד החינוך הרשמי לחינוך יסודי הקרוב ביותר למקום מגוריו של הילד או הנער.

(ב) השר רשאי לחייב, בצו, רשות חינוך מקומית, או רשויות חינוך מקומיות אחדות במשותף, לפתוח ולקיים – לפי רצון הורי הילדים או הנערים הגרים בתחום השיפוט של אותה רשות חינוך מקומית או אותן רשויות חינוך מקומיות – מוסד חינוך רשמי לחינוך יסודי מזרם מוכר מסויים או מוסד חינוך רשמי אחר לחינוך יסודי. הוראות מפורטות בנוגע למתן צווים לפי סעיף קטן זה ייקבעו בתקנות.

מיום 11.7.1969

תיקון מס' 5

ס"ח תשכ"ט מס' 563 מיום 11.7.1969 עמ' 176 (ה"ח 810)

10. השר רשאי לחייב, בצו, רשות חינוך מקומית, או רשויות חינוך מקומיות אחדות במשותף, לפתוח ולקיים – לפי רצון הורי הילדים או הנערים הגרים בתחום השיפוט של אותה רשות חינוך מקומית או אותן רשויות חינוך מקומיות – מוסד חינוך רשמי לחינוך יסודי לחינוך חובה. הוראות מפורטות בנוגע למתן צווים לפי סעיף קטן זה ייקבעו בתקנות.

(ג) (1) הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) לא יחולו לגבי מחנות-עולים;

(2) השר רשאי לקבוע בתקנות סדרי לימוד במחנות-עולים;

(3) בסעיף קטן זה, "מחנה עולים" פירושו – מקום המשמש לאכסון עולים סמוך לעלייתם ועד להשתכנותם שיכון קבוע או ארעי.

פרק חמישי – הוראות כלליות

תקצוב מוסדות פטורים (תיקון מס' 35) תשע"ו-2016

10א.  השר, בהתייעצות עם שר האוצר, רשאי לקבוע בתקנות, הוראות ותנאים לעניין השתתפות המדינה בתקציב מוסדות חינוך שניתנה לגביהם הוראת פטור לפי סעיף 5(א) (בסעיף זה – מוסדות פטורים), ובכלל זה לעניין שיעור ההשתתפות בתקציב כאמור ולעניין הפעלת המוסדות הפטורים, והכול אם יחליט השר כי יש לתקצב מוסדות כאמור.

מיום 1.1.2014

תיקון מס' 33

ס"ח תשע"ג מס' 2405 מיום 5.8.2013 עמ' 116 (ה"ח 768)

הוספת סעיף 10א

מיום 11.8.2016

תיקון מס' 35

ס"ח תשע"ו מס' 2573 מיום 11.8.2016 עמ' 1157 (ה"ח 1068)

החלפת סעיף 10א

הנוסח הקודם:

תקצוב מוסדות פטורים

10א. (א) השר רשאי לקבוע הוראות ותנאים לעניין תקצוב מוסדות חינוך שניתנה לגביהם הוראת פטור לפי סעיף 5(א) (בסעיף זה – מוסד פטור), אם החליט כי יש לתקצב מוסדות כאמור ובלבד שיקבע, בין השאר, תנאים אלה:

(1) היקף תכנית הבסיס ותכנית היסוד שנלמד בו הוא כמפורט בפסקאות משנה (א) או (ב):

(א) תכנית הבסיס נלמדת בו באותו היקף של שעות לימוד שהיא נלמדת במוסד חינוך רשמי ותכנית היסוד נלמדת בו בהיקף של 55% לפחות משעות הלימוד של תכנית היסוד הנלמדות במוסד חינוך רשמי;

(ב) תכנית הבסיס נלמדת בו בהיקף של 55% לפחות משעות הלימוד בתכנית הבסיס הנלמדות במוסד חינוך רשמי, ותכנית היסוד נלמדת בו בהיקף של 55% לפחות משעות הלימוד בתכנית היסוד הנלמדות במוסד חינוך רשמי;

(2) הוא משתתף במבחנים ובמחקרים באותה מתכונת שחלה על מוסד חינוך רשמי;

(3) הוא מדווח למשרד החינוך על מצבת המורים המלמדים בו, כפי שיקבע השר;

(4) לא קיימת בו הפליית תלמידים, לרבות בהליך קבלתם.

(ב) החליט השר לתקציב מוסד פטור כאמור בסעיף קטן (א), שיעור התקצוב של מוסד פטור כאמור בסעיף קטן (א)(1)(א) לא יעלה על 55% מתקן הבסיס של שעות הלימוד במוסד חינוך רשמי, ושיעור התקצוב של מוסד פטור כאמור בסעיף קטן (א)(1)(ב) לא יעלה על 30% מתן הבסיס של שעות הלימוד במוסד חינוך רשמי; השר, בהסכמת שר האוצר, יקבע את תקן הבסיס.

(ג) השר יקבע שההיקף הנדרש לעניין לימודי תכנית הבסיס יעלה בהדרגה בכל שנת לימודים בהתאם לשיעורים שיקבע, עד הגיעו לשיעור הקבוע בסעיף קטן (א)(1).

(ד) השר רשאי, בהסכמת שר האוצר, לקבוע הוראות ותנאים אחרים מאלה שנקבעו למוסד פטור לפי סעיף קטן (א)(1)(א) בכל הנוגע ליישום חובת הלימוד של תכנית הבסיס ושל תכנית היסוד במוסד, ובלבד שלא יקבע שיעור תקצוב גבוה משיעור התקצוב האמור בסעיף קטן (ב) ושמתקיימות במוסד הוראות סעיף קטן (א)(2) עד (4).

(ה) בסעיף זה –

"תכנית הבסיס" – מקצועות נבחרים מתוך תכנית היסוד כפי שקבע השר;

"תכנית היסוד" – כמשמעותה בסעיף 1 לחוק חינוך ממלכתי, התשי"ג-1953.

גיל (תיקון מס' 11) תשל"ח-1978 (תיקון מס' 32) תשע"ג-2013

11.  לצורך חוק זה, רואים אדם כאילו הגיע לגיל מסויים בראשית כל שנת לימודים, אם יגיע לאותו גיל עד יום 31 בדצמבר שבאותה שנת לימודים.

משנת הלימודים תשל"ט

תיקון מס' 11

ס"ח תשל"ח מס' 895 מיום 14.4.1978 עמ' 130 (ה"ח 1336)

11. לצורך חוק זה, רואים ילד או נער אדם כאילו הגיע לגיל מסויים בראשית כל שנת לימודים, אם יגיע לאותו גיל לפני יום א' בטבת שבאותה שנת לימודים.

מיום 1.1.2014

תיקון מס' 32

ס"ח תשע"ג מס' 2401 מיום 11.7.2013 עמ' 104 (ה"ח 504)

11. לצורך חוק זה, רואים אדם כאילו הגיע לגיל מסויים בראשית כל שנת לימודים, אם יגיע לאותו גיל לפני יום א' בטבת עד יום 31 בדצמבר שבאותה שנת לימודים.

כרטיסיית ילדים ונערים בגיל לימוד חובה (תיקון מס' 11) תשל"ח-1978

12.  כל רשות חינוך מקומית תנהל כרטיסיה של כל הילדים בגיל לימוד חובה וכל הנערים הגרים בתחום שיפוטה.

משנת הלימודים תשל"ט

תיקון מס' 11

ס"ח תשל"ח מס' 895 מיום 14.4.1978 עמ' 130 (ה"ח 1336)

12. כל רשות חינוך מקומית תנהל כרטיסיה של כל הילדים בגיל לימוד חובה וכל הנערים בגיל לימוד חובה וכל הנערים הגרים בתחום שיפוטה.

חובת דיווח של  מנהל מוסד חינוך  (תיקון מס' 24) תשס"א-2001

12א.  (א)  מנהל מוסד חינוך ידווח, על פי כללים שקבע השר, למי שהשר הסמיכו לענין זה מבין עובדי משרדו, ולמנהל מחלקת חינוך ברשות המקומית שבתחומה מצוי מוסד החינוך, על אלה:

(1)   תלמיד הרשום במוסד החינוך שאינו לומד באופן סדיר כאמור בסעיף 4(ז);

(2)   תלמיד שהיה רשום במוסד החינוך בשנת הלימודים החולפת, ולא נרשם לשנת הלימודים הקרובה באותו מוסד חינוך.

          (ב)  בסעיף זה -

          "מנהל מחלקת חינוך" - כהגדרתו בחוק הרשויות המקומיות (מנהל מחלקת חינוך), תשס"א–2001;

          "תלמיד" - מי שזכאי לחינוך חינם לפי סעיף 6.

מיום 6.2.2002

תיקון מס' 24

ס"ח תשס"א מס' 1805 מיום 7.8.2001 עמ' 517 (ה"ח 3024)

הוספת סעיף 12א

איסור הרחקה לצמיתות בשל הישגים לימודיים  (תיקון מס' 24) תשס"א-2001

12ב.  לא יורחק תלמיד, כהגדרתו בסעיף 12א, לצמיתות, ממוסד חינוך בשל הישגיו הלימודיים אלא בהתאם לכללים שקבע השר; אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות חוק זכויות התלמיד, תשס"א–2000.

מיום 6.2.2002

תיקון מס' 24

ס"ח תשס"א מס' 1805 מיום 7.8.2001 עמ' 518 (ה"ח 3024)

הוספת סעיף 12ב

חובת דיווח על אלימות (תיקון מס' 27) תשס"ו-2005

12ג.   (א)  מנהל מוסד חינוך ידווח, על פי כללים שקבע השר, למי שהשר הסמיכו לענין זה מבין עובדי משרדו, על כל אירוע אלימות שהתרחש במוסד החינוך, שהוא אחד מאלה:

(1)   אירוע של אלימות גופנית בין עובד הוראה לבין תלמיד;

(2)   אירוע של אלימות גופנית בין תלמידים, שנגרמה בו חבלה.

          (ב)  מנהל מוסד חינוך ידווח על אירוע כאמור בסעיף קטן (א) מיד לאחר התרחשותו, וכן על תוצאות הטיפול באירוע, לרבות אמצעי משמעת שננקטו, עם סיום הטיפול כאמור.

          (ג)   בסעיף זה –

          "מוסד חינוך" – לרבות מוסד חינוך שלומדים בו תלמידים בכיתות י"א וי"ב אשר חל עליו חוק פיקוח על בתי ספר, התשכ"ט-1969;

          "תלמיד" – מי שלומד במוסד חינוך.

מיום 29.12.2005

תיקון מס' 27

ס"ח תשס"ו מס' 2044 מיום 29.12.2005 עמ' 127 (ה"ח 102)

הוספת סעיף 12ג

הגבלת מספר התלמידים הלימודי מיומנויות היסוד (תיקון מס' 28) תשס"ז-2007 (תיקון מס' 33) תשע"ג-2013 (תיקון מס' 36) תשע"ז-2016

12ד.  (א)  בלימודים בכיתת יסוד במוסד חינוך רשמי, שלומדים בה יותר מ-34 תלמידים בכיתה, יילמדו שעתיים לפחות מסך כל שעות הלימוד השבועיות של מיומנויות היסוד במסגרת לימודים שבה מספר התלמידים למורה אינו עולה על עשרים תלמידים.

(תיקון מס' 36) תשע"ז-2016

          (א1) על אף האמור בסעיף קטן (א), בלימודים בכיתה א' במוסד חינוך רשמי שהוא בעל ציון טיפוח 7-10 במדד הטיפוח, שלומדים בה עד 34 תלמידים בכיתה, תילמד שעה אחת לפחות מסך כל שעות הלימוד השבועיות של מיומנויות היסוד במסגרת לימודים שבה מספר התלמידים למורה אינו עולה על עשרים תלמידים; לעניין זה, "מדד הטיפול" – מדד הטיפוח כפי שפורסם בחוזר המנהל הכללי של משרד החינוך.

(תיקון מס' 36 הוראת שעה) תשע"ז-2016

          (ב)  בסעיף זה –

          "כיתת יסוד" – כיתה א' או ב';

          "מיומנויות היסוד" – מיומנויות הקריאה, הכתיבה והחשבון;

          "תלמיד" – מי שזכאי לחינוך חינם לפי הוראות סעיף 6(א).

מיום 12.7.2007

תיקון מס' 28

ס"ח תשס"ז מס' 2103 מיום 12.7.2007 עמ' 387 (ה"ח 140)

הוספת סעיף 12ד

מיום 1.8.2013

תיקון מס' 33

ס"ח תשע"ג מס' 2405 מיום 5.8.2013 עמ' 116 (ה"ח 768)

(א) בלימודים בכיתת יסוד במוסד חינוך רשמי, יילמדו לפחות עשר חמש מסך כל שעות הלימוד השבועיות של מיומנויות היסוד במסגרת לימודים שבה מספר התלמידים למורה אינו עולה על עשרים תלמידים.

מיום 1.9.2017 עד יום 31.8.2018

תיקון מס' 36 הוראת שעה

ס"ח תשע"ז מס' 2592 מיום 29.12.2016 עמ' 318 (ה"ח 1083)

12ד. (א) בלימודים בכיתת יסוד בכיתה א' במוסד חינוך רשמי, יילמדו לפחות חמש שלוש מסך כל שעות הלימוד השבועיות של מיומנויות היסוד במסגרת לימודים שבה מספר התלמידים למורה אינו עולה על עשרים תלמידים.

(א1) בלימודים בכיתה ב' במוסד חינוך רשמי, יילמדו שעתיים לפחות מסך כל שעות הלימוד השבועיות של מיומנויות היסוד במסגרת לימודים שבה מספר התלמידים למורה אינו עולה על עשרים תלמידים.

(ב) בסעיף זה –

"כיתת יסוד" – כיתה א' או ב';

"מיומנויות היסוד" – מיומנויות הקריאה, הכתיבה והחשבון;

"תלמיד" – מי שזכאי לחינוך חינם לפי הוראות סעיף 6(א).

מיום 1.9.2018

תיקון מס' 36

ס"ח תשע"ז מס' 2592 מיום 29.12.2016 עמ' 317 (ה"ח 1083)

12ד. (א) בלימודים בכיתת יסוד במוסד חינוך רשמי, יילמדו לפחות חמש שלומדים בה יותר מ-34 תלמידים בכיתה, יילמדו שעתיים לפחות מסך כל שעות הלימוד השבועיות של מיומנויות היסוד במסגרת לימודים שבה מספר התלמידים למורה אינו עולה על עשרים תלמידים.

(א1) על אף האמור בסעיף קטן (א), בלימודים בכיתה א' במוסד חינוך רשמי שהוא בעל ציון טיפוח 7-10 במדד הטיפוח, שלומדים בה עד 34 תלמידים בכיתה, תילמד שעה אחת לפחות מסך כל שעות הלימוד השבועיות של מיומנויות היסוד במסגרת לימודים שבה מספר התלמידים למורה אינו עולה על עשרים תלמידים; לעניין זה, "מדד הטיפול" – מדד הטיפוח כפי שפורסם בחוזר המנהל הכללי של משרד החינוך.

(ב) בסעיף זה –

"כיתת יסוד" – כיתה א' או ב';

"מיומנויות היסוד" – מיומנויות הקריאה, הכתיבה והחשבון;

"תלמיד" – מי שזכאי לחינוך חינם לפי הוראות סעיף 6(א).

העברת סמכויות השר

13.  (א)  השר רשאי להעביר לאחר את הסמכויות המסורות לו על פי סעיפים 4(ו) ו-5(ב), כולן או מקצתן.

          (ב)  הודעה על העברת סמכויות על פי סעיף זה תפורסם ברשומות.

פרק ששי – ביצוע

תפקידי ועד החינוך (תיקון מס' 3)  תשי"ג-1953 (תיקון מס' 13) תשל"ח-1978

14.  השר יוועץ בועד החינוך בטרם ישתמש בסמכות מן הסמכויות המסורות לו לפי חוק זה, חוץ מן הסמכויות המסורות לו לפי סעיפים 4(ב)(3), 4(ו), 5(ב), 6(ג), 7(ב), 8 ו-13, וחוץ מן הסמכויות ליתן אישור ולקבוע שיעור תשלומים לפי סעיף 6(ד).

מיום 12.8.1953

תיקון מס' 3

ס"ח תשי"ג מס' 131 מיום 20.8.1953 עמ' 140 (ה"ח 170)

14. השר יוועץ במועצת החינוך בועד החינוך בטרם ישתמש בסמכות מן הסמכויות המסורות לו לפי חוק זה, חוץ מן הסמכויות המסורות לו לפי סעיפים 4(ו), 5(ב), 8 ו-13.

מיום 30.6.1978

תיקון מס' 13

ס"ח תשל"ח מס' 899 מיום 30.6.1978 עמ' 146 (ה"ח 1271)

14. השר יוועץ בועד החינוך בטרם ישתמש בסמכות מן הסמכויות המסורות לו לפי חוק זה, חוץ מן הסמכויות המסורות לו לפי סעיפים 4(ו), 5(ב), 8 ו-13 סעיפים 4(ב)(3), 4(ו), 5(ב), 6(ג), 7(ב), 8 ו-13, וחוץ מן הסמכויות ליתן אישור ולקבוע שיעור תשלומים לפי סעיף 6(ד).

ביצוע ותקנות (תיקון מס' 5) תשכ"ט-1969

15.  (א)  השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.

(תיקון מס' 5) תשכ"ט-1969

          (ב)  השר רשאי לקבוע בתקנות חובת רישום בנוסף לחובות על-פי סעיף 3, ולהסדירה בהתאם לאמור בסעיף 21 לחוק חינוך ממלכתי, תשי"ג-1953, ובלבד שהרישום ייעשה במוסד חינוך.

מיום 11.7.1969

תיקון מס' 5

ס"ח תשכ"ט מס' 563 מיום 11.7.1969 עמ' 177 (ה"ח 810)

15. (א) השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.

(ב) השר רשאי לקבוע בתקנות חובת רישום בנוסף לחובות על-פי סעיף 3, ולהסדירה בהתאם לאמור בסעיף 21 לחוק חינוך ממלכתי, תשי"ג– 1953, ובלבד שהרישום ייעשה במוסד חינוך.

תחילת תוקף

16.  תקפו של חוק זה הוא מיום פרסומו ברשומות; אולם בתקופה שבין אותו יום ובין י"ג בניסן תש"י (31 במרס 1950) יבוצעו הוראות חוק זה רק במידה שיקבע השר בצו שיפורסם ברשומות.

                                      דוד בן-גוריון                    ז. שזר

                                                 ראש הממשלה                שר החינוך והתרבות

         יוסף שפרינצק

           יושב ראש הכנסת

     ממלא מקום נשיא המדינה

הודעה למנויים על עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו - הקש כאן

 



* פורסם ס"ח תש"ט מס' 26 מיום 18.9.1949 עמ' 287 (ה"ח תש"ט מס' 16 עמ' 168).

תוקן ס"ח תש"י מס' 40 מיום 5.4.1950 עמ' 126 – תיקון מס' 1; תחילתו ביום 29.3.1950.

ס"ח תש"י מס' 58 מיום 18.8.1950 עמ' 314 – תיקון מס' 2; ר' סעיף 2 לענין הוראת שעה.

ס"ח תשי"ג מס' 127 מיום 9.7.1973 עמ' 106 (ה"ח תשי"ג מס' 170 עמ' 248) – הוראת שעה תשי"ג-1953; תחילתה מיום 14.6.1953 לענין שנת הלימודים תשי"ד.

ס"ח תשי"ג מס' 131 מיום 20.8.1953 עמ' 140 (ה"ח תשי"ג מס' 170 עמ' 242) – תיקון מס' 3 בסעיף 27 לחוק חינוך ממלכתי, תשי"ג-1953; תחילתו ביום 12.8.1953.

ס"ח תשי"ד מס' 136 מיום 18.11.1953 עמ' 2 (ה"ח תשי"ד מס' 181 עמ' 22) – הוראות שעה תשי"ד-1953; תחילתן ביום 4.10.1953 לענין שנת הלימודים תשי"ד או שנת הלימודים תשט"ו. תוקנו ס"ח תשי"ד מס' 163 מיום 1.9.1954 עמ' 178 (ה"ח תשי"ד מס' 210 עמ' 262).

ס"ח תשכ"ט מס' 548 מיום 8.1.1969 עמ' 33 (ה"ח תשכ"ח מס' 789 עמ' 374) – תיקון מס' 4.

ס"ח תשכ"ט מס' 563 מיום 11.7.1969 עמ' 176 (ה"ח תשכ"ט מס' 810 עמ' 90) – תיקון מס' 5. תוקן ס"ח תשל"א מס' 630 מיום 30.7.1971 עמ' 146 (ה"ח תשל"א מס' 919 עמ' 82) – תיקון מס' 5 (תיקון מס' 1) בסעיף 2 לחוק לימוד חובה (הוראת שעה), תשל"א-1971. ס"ח תשל"ו מס' 796 מיום 12.12.1976 עמ' 99 (ה"ח תשל"ה מס' 1179 עמ' 276) – תיקון מס' 5 (תיקון מס' 2) בסעיף 4 לחוק לימוד חובה (תיקון מס' 10), תשל"ו-1976.

ס"ח תשכ"ט מס' 563 מיום 11.7.1969 עמ' 178 (ה"ח תשכ"ט מס' 803 עמ' 42) – תיקון מס' 6.

ס"ח תשל"א מס' 630 מיום 30.7.1971 עמ' 146 (ה"ח תשל"א מס' 919 עמ' 82) – הוראת שעה.

ס"ח תשל"ב מס' 655 מיום 4.5.1972 עמ' 102 (ה"ח תשל"ב מס' 986 עמ' 186) – תיקון מס' 8.

ס"ח תשל"ב מס' 662 מיום 20.7.1972 עמ' 122 (ה"ח תשל"ב מס' 999 עמ' 360) – תיקון מס' 9.

ס"ח תשל"ו מס' 796 מיום 12.12.1976 עמ' 99 (ה"ח תשל"ה מס' 1179 עמ' 276) – תיקון מס' 10.

ס"ח תשל"ח מס' 895 מיום 14.4.1978 עמ' 128 (ה"ח תשל"ח מס' 1336 עמ' 157) – תיקון מס' 11; תחילתו בשנת הלימודים תשל"ט ור' סעיף 10 לענין תחולה והוראות מעבר. תוקן ס"ח תש"ם מס' 978 מיום 31.7.1980 עמ' 162 (ה"ח תש"ם מס' 1460 עמ' 268) – תיקון מס' 11 (תיקון מס' 1). ס"ח תשמ"ב מס' 1062 מיום 27.8.1982 עמ' 273 (ה"ח תשמ"ב מס' 1595 עמ' 261) – תיקון מס' 11 (תיקון מס' 2). ס"ח תשמ"ה מס' 1125 מיום 20.11.1984 עמ' 7 (ה"ח תשמ"ה מס' 1700 עמ' 24) – תיקון מס' 11 (תיקון מס' 3); תחילתו ביום 30.9.1984. ס"ח תשמ"ה מס' 1138 מיום 19.3.1985 עמ' 57 (ה"ח תשמ"ה מס' 1713 עמ' 95) – תיקון מס' 11 (תיקון מס' 4); תחילתו ביום 1.4.1985. ס"ח תשמ"ה מס' 1151 מיום 16.7.1985 עמ' 164 (ה"ח תשמ"ה מס' 1739 עמ' 239) – תיקון מס' 11 (תיקון מס' 5); תחילתו ביום 1.7.1985. ס"ח תשמ"ו מס' 1193 מיום 13.8.1986 עמ' 245 (ה"ח תשמ"ו מס' 1796 עמ' 300) – תיקון מס' 11 (תיקון מס' 6) תשמ"ו-1986. ס"ח תשמ"ז מס' 1212 מיום 9.4.1987 עמ' 105 (ה"ח תשמ"ז מס' 1815 עמ' 126) – תיקון מס' 11 (תיקון מס' 7) תשמ"ז-1987 בסעיף 7 לחוק יציבות המשק (הוראות שונות), תשמ"ז-1987.

ס"ח תשל"ח מס' 898 מיום 22.6.1978 עמ' 144 (ה"ח תשל"ח מס' 1339 עמ' 184) – תיקון מס' 12; ר' סעיף 2 לענין תחולה.

ס"ח תשל"ח מס' 899 מיום 30.6.1978 עמ' 146 (ה"ח תשל"ז מס' 1271 עמ' 60) – תיקון מס' 13.

ס"ח תש"ם מס' 978 מיום 31.7.1980 עמ' 162 (ה"ח תש"ם מס' 1451 עמ' 195) – תיקון מס' 14.

ס"ח תשמ"א מס' 996 מיום 31.12.1980 עמ' 65 (ה"ח תש"ם מס' 1441 עמ' 152) – תיקון מס' 15; תחילתו ביום 1.9.1982.

ס"ח תשמ"ד מס' 1119 מיום 20.6.1984 עמ' 160 (ה"ח תשמ"ב מס' 1587 עמ' 228) – תיקון מס' 16; ר' סעיף 2 לענין תחולה והוראות מעבר. תוקן ס"ח תשמ"ה מס' 1145 מיום 30.5.1985 עמ' 112 (ה"ח תשמ"ה מס' 1701 עמ' 26) – תיקון מס' 16 (תיקון מס' 1). ס"ח תשמ"ח מס' 1248 מיום 17.4.1988 עמ' 72 (ה"ח תשמ"ח מס' 1866 עמ' 111) – תיקון מס' 16 (תיקון מס' 2) בסעיף 6 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), תשמ"ח-1988. ס"ח תש"ן מס' 1314 מיום 6.4.1990 עמ' 134 (ה"ח תש"ן מס' 1972 עמ' 80) – תיקון מס' 16 (תיקון מס' 3) בסעיף 14 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה), תש"ן-1990. ס"ח תשנ"ב מס' 1378 מיום 8.1.1992 עמ' 41 (ה"ח תשמ"ב מס' 2081 עמ' 18) – תיקון מס' 16 (תיקון מס' 4) בסעיף 3 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה) (מס' 2), תשנ"ב-1992. ס"ח תשנ"ד מס' 1445 מיום 9.1.1994 עמ' 50 (ה"ח תשנ"ד מס' 2212 עמ' 16) – תיקון מס' 16 (תיקון מס' 5) בסעיף 18 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), תשנ"ד-1994. ס"ח תשנ"ח מס' 1645 מיום 15.1.1998 עמ' 92 (ה"ח תשנ"ח מס' 2650 עמ' 20) – תיקון מס' 16 (תיקון מס' 6) בסעיף 43 בחוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה), תשנ"ח-1998. ס"ח תשנ"ט מס' 1699 מיום 21.1.1999 עמ' 65 (ה"ח תשנ"ט מס' 2757 עמ' 100) – תיקון מס' 16 (תיקון מס' 7). ס"ח תשס"ט מס' 2203 מיום 23.7.2009 עמ' 194 (ה"ח הממשלה תשס"ט מס' 436 עמ' 348) – תיקון מס' 16 (תיקון מס' 8) בסעיף 42 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), תשס"ט-2009; תחילתו ביום 15.7.2009. ס"ח תשע"ד מס' 2436 מיום 5.3.2014 עמ' 331 (ה"ח הממשלה תשע"ד מס' 842 עמ' 378) – תיקון מס' 16 (תיקון מס' 9).

ס"ח תשמ"ח מס' 1256 מיום 21.7.1988 עמ' 118 (ה"ח תשמ"ח מס' 1877 עמ' 170) – תיקון מס' 17 בסעיף 21 לחוק חינוך מיוחד, תשמ"ח-1988; תחילתו שישה חודשים מיום פרסומו ור' סעיף 24 לענין תחולה.

ס"ח תשנ"א מס' 1356 מיום 29.5.1991 עמ' 156 (ה"ח תשנ"א מס' 2046 עמ' 182) – תיקון מס' 18.

ס"ח תשנ"ב מס' 1384 מיום 21.2.1992 עמ' 79 (ה"ח תשנ"ב מס' 2086 עמ' 61) – תיקון מס' 19.

ס"ח תשנ"ד מס' 1472 מיום 8.7.1994 עמ' 244 (ה"ח תשנ"ד מס' 2254 עמ' 330) – תיקון מס' 20.

ס"ח תשנ"ד מס' 1472 מיום 8.7.1994 עמ' 245 (ה"ח תשנ"ד מס' 2254 עמ' 330) – תיקון מס' 21.

ס"ח תשנ"ו מס' 1574 מיום 8.3.1996 עמ' 163 (ה"ח תשנ"ה מס' 2347 עמ' 230, ה"ח תשנ"ה מס' 2411 עמ' 510) – תיקון מס' 22 בסעיף 62 לחוק העובדים הסוציאליים, תשנ"ו-1996; תחילתו שלושה חודשים מיום פרסומו. תוקן ס"ח תשס"ד מס' 1946 מיום 30.6.2004 עמ' 425 (ה"ח הממשלה תשס"ד מס' 99 עמ' 406) בסעיף 9 לחוק העובדים הסוציאליים (תיקון), תשס"ד-2004; תחילתו מיום 8.6.1996.

ס"ח תשס"א מס' 1792 מיום 14.6.2001 עמ' 401 – תיקון מס' 23 בסעיף 19 לחוק זכויות התלמיד, תשס"א-2000 במסגרת תיקון טעות.

ס"ח תשס"א מס' 1805 מיום 7.8.2001 עמ' 517 (ה"ח תשס"א מס' 3024 עמ' 751) – תיקון מס' 24 [במקור מס' 23]; תחילתו שישה חודשים מיום פרסומו.

ס"ח תשס"ב מס' 1856 מיום 10.7.2002 עמ' 475 (ה"ח תשס"ב מס' 3098 עמ' 403) – תיקון מס' 25; תחילתו שבעה חודשים מיום פרסומו.

ס"ח תשס"ד מס' 1930 מיום 11.3.2004 עמ' 313 (ה"ח הכנסת תשס"ד מס' 29 עמ' 6) – תיקון מס' 26; תחילתו ביום 1.9.1994.

ס"ח תשס"ו מס' 2044 מיום 29.12.2005 עמ' 127 (ה"ח הכנסת תשס"ו מס' 102 עמ' 47) – תיקון מס' 27.

ס"ח תשס"ז מס' 2103 מיום 12.7.2007 עמ' 387 (ה"ח הכנסת תשס"ז מס' 140 עמ' 124) – תיקון מס' 28; ר' סעיף 2 לענין תחולה (תוקן ס"ח תשס"ט מס' 2203 מיום 23.7.2009 עמ' 196 (ה"ח הממשלה תשס"ט מס' 436 עמ' 348) – תיקון מס' 28 (תיקון) בסעיף 45 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), תשס"ט-2009; תחילתו ביום 15.7.2009. ס"ח תשע"א מס' 2271 מיום 6.1.2011 עמ' 192 (ה"ח הממשלה תשע"א מס' 541 עמ' 6) – תיקון מס' 28 (תיקון מס' 2) בסעיף 52 לחוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו-2012 (תיקוני חקיקה), תשע"א-2010; תחילתו ביום 1.1.2011).

ס"ח תשס"ז מס' 2104 מיום 26.7.2007 עמ' 392 (ה"ח הכנסת תשס"ז מס' 162 עמ' 234) – תיקון מס' 29; ר' סעיף 8 לענין תחולה. תוקן ס"ח תשס"ח מס' 2125 מיום 1.1.2008 עמ' 121 (ה"ח הממשלה תשס"ח מס' 335 עמ' 16) – תיקון מס' 29 (תיקון) תשס"ח-2008 בסעיף 20 לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2008), תשס"ח-2008; תחילתו ביום 1.1.2008. ס"ח תשס"ט מס' 2203 מיום 23.7.2009 עמ' 196 (ה"ח הממשלה תשס"ט מס' 436 עמ' 348) – תיקון מס' 29 (תיקון מס' 2) בסעיף 46 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), תשס"ט-2009; תחילתו ביום 15.7.2009.

ס"ח תשס"ח מס' 2134 מיום 18.2.2008 עמ' 200 (ה"ח הכנסת תשס"ח מס' 182 עמ' 40) – תיקון מס' 30 בסעיף 5 לחוק הרשויות המקומיות (ייעוד כספי הקצבות למטרות חינוך) (תיקון מס' 2), תשס"ח-2008; ר' סעיף 6 לענין הוראת מעבר.

ס"ח תשס"ח מס' 2173 מיום 30.7.2008 עמ' 748 (ה"ח הכנסת תשס"ח מס' 239 עמ' 350) – תיקון מס' 31 בסעיף 41 לחוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים, תשס"ח-2008; תחילתו ביום 30.9.2008.

ס"ח תשע"ג מס' 2401 מיום 11.7.2013 עמ' 104 (ה"ח הכנסת תשע"ג מס' 504 עמ' 20) – תיקון מס' 32; תחילתו ביום 1.1.2014.

ס"ח תשע"ג מס' 2405 מיום 5.8.2013 עמ' 116 (ה"ח הממשלה תשע"ג מס' 768 עמ' 586) – תיקון מס' 33 בסעיף 4 לחוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014), תשע"ג-2013; תחילתו ביום 1.8.2013 אך ר' סעיף 4(ב) לענין תחילה והוראת שעה.

ס"ח תשע"ו מס' 2567 מיום 27.7.2016 עמ' 1083 (ה"ח הכנסת תשע"ו מס' 649 עמ' 148) – תיקון מס' 34 בסעיף 1 לחוק ביטוח תאונות אישיות לתלמידים (תיקוני חקיקה), תשע"ו-2016.

ס"ח תשע"ו מס' 2573 מיום 11.8.2016 עמ' 1157 (ה"ח הממשלה תשע"ו מס' 1068 עמ' 1272) – תיקון מס' 35.

ס"ח תשע"ז מס' 2592 מיום 29.12.2016 עמ' 317 (ה"ח הממשלה תשע"ז מס' 1083 עמ' 433) – תיקון מס' 36 בסעיף 160 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018), תשע"ז-2016; תחילתו ביום 1.9.2018 ור' סעיף 161 לענין הוראת שעה.

[1] סמכויותיו הועברו לשר הרווחה והשירותים החברתיים: י"פ תשע"ז מס' 7394 מיום 7.12.2016 עמ' 1312.

[2] תיקון מס' 3 ביטל את סעיף קטן (ב) ואת סימונו של סעיף קטן (א). התיקון לא התחשב בסעיף קטן (ג) שהוסף בתיקון מס' 1, ושינה את משמעותם של הסעיף ושל הפרק.