Nevo.co.il

להורדת הקובץ בפורמט וורד לחץ כאן

חוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952

 

 

דיני חוקה  – כניסה ויציאה מישראל – כניסה לישראל

תוכן ענינים

 

פרק ראשון: רשות כניסה וישיבה

Go

5

סעיף 1

הוראות כלליות

Go

5

סעיף 2

סוגי אשרות ורשיונות ישיבה

Go

6

סעיף 3

הארכת אשרות ורשיונות ישיבה

Go

6

סעיף 3א

הארכת אשרות ורישיונות ישיבה לעובד זר, והגבלת מתן אשרות ורישיונות חוזרים

Go

6

סעיף 3ב

הארכת אשרות ורישיונות ישיבה לזכאי שבות

Go

7

סעיף 4

החלפת רשיונות ישיבה

Go

8

סעיף 5

אשרות חוזר

Go

8

סעיף 6

קביעת תנאים

Go

8

 

פרק שני: סדרי כניסה וסדרי יציאה

Go

8

סעיף 7

תחנות גבול

Go

8

סעיף 7א

יציאה מישראל

Go

8

סעיף 8

ביקורת הגבולות

Go

8

סעיף 9

בדיקת רשות הכניסה

Go

8

סעיף 10

הרחקת מי שאינו רשאי להיכנס

Go

9

סעיף 10א

תנאים למתן אשרה ורשיון לעובד זר

Go

9

 

פרק שלישי: ביטול אשרות ועבירות

Go

9

 

סימן א': ביטול אשרות

Go

9

סעיף 11

ביטול אשרות וכו'

Go

9

סעיף 11א

ביטול רישיון לישיבת קבע בשל הפרת אמונים

Go

9

 

סימן ב': עבירות שונות

Go

10

סעיף 12

עבירות

Go

10

 

סימן ג': הסעה שלא כדין

Go

10

סעיף 12א

הסעה שלא כדין

Go

10

 

סימן ד': סדרי דין מיוחדים

Go

13

סעיף 12א1

סדרי דין מיוחדים

Go

13

 

סימן ה': הלנה והעסקה שלא כדין

Go

14

סעיף 12ב1

הגדרות   סימן ה'

Go

14

סעיף 12ב2

הלנה והעסקה שלא כדין

Go

14

סעיף 12ב3

הלנה והעסקה בנסיבות מחמירות

Go

14

סעיף 12ב4

צו מינהלי להגבלת שימוש במקום

Go

15

סעיף 12ב5

צו שיפוטי להגבלת שימוש במקום

Go

15

סעיף 12ב6

שיקולים למתן צו הגבלת שימוש במקום

Go

15

סעיף 12ב7

תוכנו של צו הגבלת שימוש במקום

Go

16

סעיף 12ב8

ביצוע צו הגבלת שימוש במקום

Go

16

סעיף 12ב9

צו התליית רישיון או היתר עיסוק

Go

16

סעיף 12ב10

הטלת עונש של התליית רישיון או היתר עיסוק

Go

16

סעיף 12ב11

סמכות עניינית ומקומית במתן צווים

Go

16

 

סימן ו': הוראות שונות

Go

16

סעיף 12ב12

הפרת צו הגבלת שימוש במקום

Go

16

סעיף 12ב13

חזקה

Go

16

סעיף 12ב14

אחריות נושא משרה בתאגיד

Go

17

סעיף 12ב15

חילוט

Go

17

סעיף 12ג

פיקוח

Go

17

סעיף 12ד

ביצוע

Go

17

 

פרק רביעי: הרחקה ומשמורת

Go

17

 

סימן א': הרחקה, משמורת ושחרור בערובה

Go

17

סעיף 13

הרחקה מישראל

Go

17

סעיף 13א

משמורת

Go

18

סעיף 13ב

משמורת זמנית

Go

18

סעיף 13ג

מועד למתן החלטה

Go

18

סעיף 13ד

מינוי פקחים

Go

19

סעיף 13ה

סמכויות אכיפה

Go

19

סעיף 13ו

שחרור בערובה

Go

19

סעיף 13ז

החזרה למשמורת וחילוט ערבות

Go

20

סעיף 13ח

תנאי משמורת

Go

20

סעיף 13ט

סייג לתחולת חוק סדר הדין הפלילי

Go

20

סעיף 13י

הוצאה מישראל

Go

20

 

סימן ב': בית דין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין

Go

21

סעיף 13יא

בית דין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין

Go

21

סעיף 13יב

תפקידי בית הדין לביקורת משמורת

Go

22

סעיף 13יג

אי תלות

Go

22

סעיף 13יד

הבאה לפני בית הדין לביקורת משמורת

Go

22

סעיף 13טו

סמכויות בית הדין לביקורת משמורת

Go

22

סעיף 13טז

עיון חוזר

Go

22

סעיף 13יז

פניה לבית הדין לביקורת משמורת בכל עת

Go

23

סעיף 13יח

מקום הדיון

Go

23

סעיף 13יט

סדרי דיון, ראיות וסמכויות עזר

Go

23

סעיף 13כ

נוכחות בדיון

Go

23

סעיף 13כ1

תשלום הוצאות

Go

23

סעיף 13כ2

תחולת הוראות חוק בתי דין מינהליים

Go

23

סעיף 13כא

ערעור ועתירה מינהליים

Go

23

סעיף 13כא1

תקנות לעניין בית הדין לביקורת משמורת

Go

24

 

פרק רביעי1: בית דין לעררים

Go

24

סעיף 13כב

הגדרות

Go

24

סעיף 13כג

בית דין לעררים

Go

24

סעיף 13כד

ערר

Go

24

סעיף 13כה

תחולת הוראות חוק בתי דין מינהליים

Go

25

סעיף 13כו

טיעון לפני בית הדין לעררים

Go

25

סעיף 13כז

עילות, סמכויות וסעדים

Go

25

סעיף 13כח

מסירת מסמכים לבית הדין לעררים ועיון העורר בהם

Go

25

סעיף 13כט

הצגת מידע חסוי

Go

25

סעיף 13ל

סופיות הדיון

Go

25

סעיף 13לא

ערעור מינהלי

Go

26

סעיף 13לב

ערעור היועץ המשפטי לממשלה על החלטה בעניין מידע חסוי

Go

26

סעיף 13לג

אי הסתמכות על מידע חסוי

Go

26

סעיף 13לד

תקנות לעניין פרק רביעי 1

Go

27

סעיף 13לה

שינוי התוספת

Go

27

 

פרק חמישי: הוראות שונות

Go

27

סעיף 14

תקנות

Go

27

סעיף 15

ביצוע

Go

27

סעיף 16

העברת סמכויות

Go

27

סעיף 17

פטור

Go

28

סעיף 18

תחולה והוראות מעבר

Go

28

סעיף 19

ביטול ואישור תוקף

Go

28

 

תוספת

Go

28

 


חוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952*

פרק ראשון: רשות כניסה וישיבה

הוראות כלליות (תיקון מס' 1) תשכ"ו-1966

1.    (א)  מי שאיננו אזרח ישראלי, תהיה כניסתו לישראל על פי אשרת עולה או על פי אשרה לפי חוק זה.

          (ב)  מי שאיננו אזרח ישראלי או בעל אשרת עולה או תעודת עולה, תהיה ישיבתו בישראל על פי רשיון ישיבה לפי חוק זה.

מיום 20.7.1966

תיקון מס' 1

ס"ח תשכ"ו מס' 479 מיום 20.7.1966 עמ' 52 (ה"ח 675)

החלפת סעיף 1

הנוסח הקודם:

הוראה כללית

1. מי שאיננו אזרח ישראלי או עולה לפי חוק השבות, תש"י-1950, תהיה כניסתו לישראל על פי אשרה, וישיבתו בישראל על פי רשיון ישיבה לפי חוק זה.

סוגי אשרות ורשיונות ישיבה (תיקון מס' 1)  תשכ"ו-1966

2.    (א)  שר הפנים רשאי לתת –

(1)   אשרה ורשיון לישיבת מעבר – עד לחמישה ימים;

(2)   אשרה ורשיון לישיבת ביקור – עד לשלושה חדשים;

(3)   אשרה ורשיון לישיבת ארעי – עד לשלוש שנים;

(4)   אשרה ורשיון לישיבת קבע;

(תיקון מס' 9) תשס"א-2001

(5)   רישיון זמני לישיבת ביקור למי שנמצא בישראל בלי רישיון ישיבה וניתן עליו צו הרחקה – עד ליציאתו מישראל או הרחקתו ממנה.

(תיקון מס' 1)  תשכ"ו-1966

          (ב)  אשרה ורשיון לישיבת מעבר או לישיבת ביקור יכול שיינתנו לקבוצת בני-אדם בצוותא.

(תיקון מס' 19)  תש"ע-2010 (תיקון מס' 21) תשע"א-2011

          (ג)   לא יינתנו אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר כהגדרתו בפרק ד'1 לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991 (בחוק זה – חוק עובדים זרים), אלא אם כן המבקש להעסיק את העובד הזר מחזיק בהיתר לפי סעיף 1יג לחוק עובדים זרים, ורשאי שר הפנים לקבוע כי לגבי עובדים זרים בתפקידים מסוימים שקבע או לגבי סוגי עובדים שקבע, מתן אשרה או רישיון ישיבה אינו טעון היתר כאמור; שר הפנים יציין באשרה וברישיון הישיבה שניתנו לעובד זר את תחום עיסוקו.

(תיקון מס' 28) תשע"ז-2017

          (ד)  לא יינתנו אשרה ורישיון ישיבה מכל סוג שהוא, לאדם שאינו אזרח ישראלי או בעל רישיון לישיבת קבע במדינת ישראל, אם הוא, הארגון או הגוף שהוא פועל בעבורם, פרסם ביודעין קריאה פומבית להטלת חרם על מדינת ישראל, כהגדרתו בחוק למניעת פגיעה במדינת ישראל באמצעות חרם, התשע"א-2011, או התחייב להשתתף בחרם כאמור.

(תיקון מס' 28) תשע"ז-2017

          (ה)  על אף האמור בסעיף קטן (ד), שר הפנים רשאי לתת אשרה ורישיון ישיבה כאמור באותו סעיף קטן, מטעמים מיוחדים שיירשמו.

מיום 20.7.1966

תיקון מס' 1

ס"ח תשכ"ו מס' 479 מיום 20.7.1966 עמ' 52 (ה"ח 675)

2. (א) שר הפנים רשאי לתת -

(1) אשרה ורשיון לישיבת מעבר -  עד לחמישה ימים;

(2) אשרה ורשיון לישיבת ביקור -  עד לשלושה חדשים;

(3) אשרה ורשיון לישיבת ארעי -  עד לשלוש שנים;

(4) אשרה ורשיון לישיבת קבע.

(ב) אשרה ורשיון לישיבת מעבר או לישיבת ביקור יכול שיינתנו לקבוצת בני- אדם בצוותא.

 

מיום 1.7.2000

תיקון מס' 7

ס"ח תש"ס מס' 1724 מיום 10.1.2000 עמ' 97 (ה"ח 2824)

הוספת סעיף קטן 2(ג)

 

מיום 7.11.2001

תיקון מס' 9

ס"ח תשס"א מס' 1804 מיום 7.8.2001 עמ' 502 (ה"ח 2931)

הוספת פסקה 2(א)(5)

 

מיום 1.5.2003

תיקון מס' 10

ס"ח תשס"ג מס' 1882 מיום 29.12.2002 עמ' 189 (ה"ח 4)

(ג) אשרה ורשיון ישיבה לעובד זר כהגדרתו בסעיף 32(א) לחוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959 כהגדרתו בפרק ד'1 בחוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים), התשנ"א-1991 (בחוק זה – חוק עובדים זרים) יינתן בהסכמת שר העבודה והרווחה או מי שהוא הסמיך לכך ורשאים שר הפנים ושר העבודה והרווחה להחליט כי על עובדים זרים בתפקידים מסוימים או על סוגי עובדים שקבעו, מתן אשרה או רשיון ישיבה אינו טעון הסכמה כאמור.

 

מיום 23.4.2010

תיקון מס' 19

ס"ח תש"ע מס' 2238 מיום 24.3.2010 עמ' 498 (ה"ח 426)

החלפת סעיף קטן 2(ג)

הנוסח הקודם:

(ג) אשרה ורשיון ישיבה לעובד זר כהגדרתו בפרק ד'1 בחוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים), התשנ"א-1991 (בחוק זה – חוק עובדים זרים) יינתן בהסכמת שר העבודה והרווחה או מי שהוא הסמיך לכך ורשאים שר הפנים ושר העבודה והרווחה להחליט כי על עובדים זרים בתפקידים מסוימים או על סוגי עובדים שקבעו, מתן אשרה או רשיון ישיבה אינו טעון הסכמה כאמור.

 

מיום 26.5.2011

תיקון מס' 21

ס"ח תשע"א מס' 2298 מיום 26.5.2011 עמ' 926 (ה"ח 541)

(ג) לא יינתנו אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר כהגדרתו בפרק ד'1 לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991 (בחוק זה – חוק עובדים זרים), אלא אם כן המבקש להעסיק את העובד הזר מחזיק בהיתר לפי סעיף 1יג לחוק עובדים זרים, ורשאי שר הפנים לקבוע כי לגבי עובדים זרים בתפקידים מסוימים שקבע או לגבי סוגי עובדים שקבע, מתן אשרה או רישיון ישיבה אינו טעון היתר כאמור; שר הפנים יציין באשרה וברישיון הישיבה שניתנו לעובד זר את תחום עיסוקו.

 

מיום 14.3.2017

תיקון מס' 28

ס"ח תשע"ז מס' 2610 מיום 14.3.2017 עמ' 458 (ה"ח 664)

הוספת סעיפים קטנים 2(ד), 2(ה)

הארכת אשרות ורשיונות ישיבה

3.    שר הפנים רשאי להאריך –

(1)  רשיון לישיבת מעבר, ובלבד שסך-כל תקופות ההארכה לא יעלה על עשרה ימים;

(2)  רשיון לישיבת ביקור, ובלבד שסך-כל תקופות ההארכה לא יעלה על שנתיים;

(3)  רשיון לישיבת ארעי, ובלבד שתקופת כל הארכה לא תעלה על שנתיים.

הארכת אשרות ורישיונות ישיבה לעובד זר, והגבלת מתן אשרות ורישיונות חוזרים (תיקון מס' 11) תשס"ג-2003

3א.     (א)  על אף הוראות סעיף 3(2) רשאי שר הפנים להאריך רישיון לישיבת ביקור שניתן לעובד זר לתקופות שלא יעלו, יחד, על חמש שנים, ובלבד שתקופת ההארכה הראשונה לא תעלה על שנתיים ושכל אחת מתקופות ההארכה שלאחריה לא תעלה על שנה אחת.

 

(תיקון מס' 13) תשס"ד-2004

          (ב)  הוארך לפי הוראות סעיף קטן (א) רישיון לישיבת ביקור שניתן לעובד זר לשם העסקתו במתן טיפול סיעודי, לתקופה כוללת של חמש שנים (בסעיף קטן זה – תקופת ההארכה הכוללת), רשאי שר הפנים להאריך את הרישיון לשם המשך העסקתו של העובד הזר במתן טיפול סיעודי לאותו מטופל, לתקופות נוספות שלא יעלו על שנה כל אחת, בהתקיים התנאים המפורטים להלן:

(1)   העובד הזר הועסק במתן טיפול סיעודי לאותו מטופל, ברציפות, במשך השנה שבתכוף לפני תום תקופת ההארכה הכוללת;

(תיקון מס' 32) תשע"ח-2018

(2)   גורם מוסמך נתן, לאחר שנפגש עם המטופל במקום מגוריו, חוות דעת בכתב בדרך שקבע השר, כי הפסקת העסקתו של העובד הזר במתן טיפול סיעודי לאותו מטופל תגרום לפגיעה קשה במטופל. בפסקה זו, "הגורם המוסמך" – עובד סוציאלי בעל כישורים כפי שקבע שר הפנים, רופא או אח מוסמך או עובד סוציאלי שיש לו שלוש שנות ותק לפחות והוא בעל תפקיד בכיר כהגדרתו בסעיף 62 לחוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959, בלשכה פרטית בעלת היתר מיוחד לתיווך ולטיפול בעובדים זרים בענף הסיעוד לפי סעיף 65 לחוק האמור.

(תיקון מס' 20) תשע"א-2011 (תיקון מס' 32) תשע"ח-2018

          (ב1) (1)   על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), שר הפנים רשאי להאריך רישיון לישיבת ביקור לשם העסקה של עובד זר שחלפו 63 חודשים מיום כניסתו לישראל לראשונה באשרת עובד זמני בענף הסיעוד, לשם העסקתו במתן טיפול סיעודי למטופל בעל היתר להעסקת עובד זר לפי סעיף 1יג לחוק עובדים זרים (להלן – מטופל סיעודי), מטעמים הומניטריים מיוחדים וחריגים המתקיימים במטופל הסיעודי והקשורים למורכבות או לייחודיות הטיפול הסיעודי הנדרש לו או לנסיבות אישיות אחרות של המטופל, ובלבד שבמועד הגשת הבקשה לא חלפו למעלה מ-90 ימים מיום סיום תקופת העסקתו החוקית האחרונה בישראל של העובד הזר שמבקשים להאריך את רישיונו והתקיימו לגביו תנאים אלה:

(א)   בתקופת שהותו בישראל הועסק העובד הזר כדין אצל מטופל סיעודי מסוים 24 חודשים רצופים לפחות; לעניין זה, יראו מעבר בין מטופלים בעקבות פטירת מטופל או מעבר המטופל למוסד סיעודי כאילו המשיך העובד הזר לטפל באותו מטופל ברציפות;

(ב)   העובד הזר סיים את תקופת העסקתו האחרונה בישראל לפני מועד הגשת הבקשה לפי סעיף זה, בעקבות פטירת המטופל הסיעודי שבו טיפל או בעקבות מעבר קבוע של המטופל הסיעודי למוסד סיעודי;

(ג)    בעת הגשת הבקשה לפי סעיף זה, לא עברו 8 שנים מיום כניסתו לישראל לראשונה של העובד הזר לעבודה בענף הסיעוד;

(ד)   לא התקבלה החלטה קודמת של שר הפנים להארכת רישיונו של העובד הזר לפי סעיף קטן זה, למעט החלטה להאריך רישיון לישיבת ביקור לשם טיפול בבן זוג של המטופל הסיעודי שהתגורר יחד עם המטופל הסיעודי בעת העסקת העובד הזר;

(ה)   הוועדה שמונתה לפי הוראות פסקה (2) המליצה לשר הפנים על הארכת הרישיון של העובד הזר; המליצה הוועדה שלא להאריך את הרישיון – תידחה הבקשה והעובד הזר ייצא מישראל בתוך 30 ימים ממועד ההודעה על דחיית בקשתו כאמור;

(תיקון מס' 32) תשע"ח-2018

(1א) על אף האמור בפסקה (1), שר הפנים רשאי להאריך את רישיון הישיבה של עובד זר לשם טיפול במטופל שגילו, במועד הגשת הבקשה, אינו עולה על גיל פרישת חובה, כמשמעותו בחוק גיל פרישה, התשס"ד-2004, והוא אחד מהמפורטים להלן, אף אם לא התקיימו התנאים המנויים בפסקה (1)(א), (ב) או (ד), ולעניין פסקה (1)(ג), במקום "8 שנים" יקראו "13 שנים":

(א)   מטופל סיעודי הזכאי לקצבת שירותים מיוחדים מהמוסד לביטוח לאומי בשיעור של 188% לפחות;

(ב)   נכה צה"ל או נפגע פעולת איבה שהוכר כנכה סיעודי בדרגת נכות 100% מיוחדת;

(ג)    ילד נכה הזכאי לקצבת ילד נכה מהמוסד לביטוח לאומי בשיעור של 188% לפחות;

(ד)   מי שהמוסד לביטוח לאומי הכיר בו כמטופל סיעודי עקב פגיעה בעבודה, כהגדרתה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, והוא תלוי לחלוטין בעזרת הזולת בביצוע כל פעולות היום-יום;

(2)   שר הפנים ימנה ועדה, בראשות שופט בדימוס או מי שכשיר להתמנות לשופט בית משפט שלום, אשר תייעץ לו לעניין החלטות לפי פסקה (1); הוועדה תשקול, בין השאר, את עמידתו של העובד הזר בתנאי רישיונו בעבר ותבחן חוות דעת לגבי עבודתו בישראל;

(3)   החלטות שר הפנים לפי סעיף קטן זה יהיו מנומקות;

(4)   שר הפנים יקבע בצו מכסה שנתית מרבית של רישיונות שיינתנו מטעמים הומניטריים לפי סעיף קטן זה[1];

(5)   שר הפנים ידווח לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, מדי שנה, על מספר הבקשות שאושרו או נדחו לפי סעיף קטן זה באותה שנה.

(תיקון מס' 13) תשס"ד-2004

          (ג)   פקע תוקפו של רישיון לישיבת ביקור שניתן לעובד זר, לא יינתנו לאותו עובד זר אשרה ורישיון חדשים לישיבת ביקור לפי הוראות סעיף 2(א)(2),לשם העסקתו בישראל, לתקופה המסתיימת לאחר תום חמש שנים ושלושה חודשים מיום שניתנו לו אשרה ורישיון כאמור, לראשונה, ולגבי עובד זר שמתקיימות לגביו הוראות סעיף קטן (ב) – לאחר שחדל לעסוק בטיפול באותו מטופל, ולא יוארך לפי הוראות סעיף זה, לתקופה המסתיימת כאמור, רישיון חדש לישיבת ביקור שניתן לו.

(תיקון מס' 13) תשס"ד-2004 (תיקון מס' 27) תשע"ז-2017

          (ג1) על אף האמור בסעיף קטן (ג), רשאי שר הפנים להאריך רישיון לישיבת ביקור שניתנה לעובד זר, או להעניק לעובד זר אשרה ורישיון חדשים, לתקופות נוספות שלא יעלו על שנה כל אחת, אם מצא כי נתקיימו נסיבות מיוחדות וחריגות של תרומה של העובד הזר לכלכלה, למשק, לתרבות, לספורט או לחברה, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובהסכמת שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים; כמו כן רשאי שר הפנים, לאחר התייעצות עם שר האוצר, בהסכמת שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, לקבוע נסיבות שיראו אותן כנסיבות מיוחדות וחריגות של תרומת עובד זר כאמור.

(תיקון מס' 21) תשע"א-2011

          (ג2) (1)   שר הפנים, בהתייעצות עם שר הרווחה והשירותים החברתיים ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה, רשאי לקבוע בתקנות, לשם מניעת ניצול לרעה של האשרה ורישיון הישיבה שניתנו לעובד הזר, אמצעי בקרה על מספר המעסיקים שעובדים זרים, שתחום עיסוקם כפי שנקבע באשרה וברישיון הישיבה הוא ענף הסיעוד, רשאים לעבור ביניהם; לא יראו מעבר של עובד זר בין מעסיקים בעקבות פטירתו של מעסיק כמעבר לעניין סעיף זה;

(2)   תקנות לפי סעיף קטן זה ייקבעו בשים לב לנסיבות שבהן סיים העובד הזר את העסקתו אצל כל אחד ממעסיקיו ובשים לב לחירותו של העובד, כך שלא ייכפה עליו לעבוד אצל מעסיק;

(3)   שר הפנים רשאי לאשר לעובד זר או לסוג עובדים זרים לחרוג מההוראות שנקבעו בתקנות כאמור אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין.

(תיקון מס' 21) תשע"א-2011 (תיקון מס' 32) תשע"ח-2018

          (ג3) שר הפנים, בהתייעצות עם שר הרווחה והשירותים החברתיים ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה, רשאי לקבוע בתקנות אזורים גאוגרפיים שרק בהם יהיו עובדים זרים כאמור בסעיף קטן (ג2) רשאים לעסוק בתחום העיסוק הקבוע באשרה וברישיון הישיבה שניתנו להם וכן סוגי מטופלים סיעודיים שרק בהם עובדים זרים כאמור בסעיף קטן (ג2) יהיו רשאים לטפל בתחום העיסוק הקבוע באשרה וברישיון הישיבה שניתנו להם; תקנות לפי סעיף קטן זה ייקבעו בשים לב לחירותו של העובד, כך שלא ייכפה עליו לעבוד אצל מעסיק.

          (ד)  בסעיף זה, "עובד זר" – כהגדרתו בפרק ד'1 לחוק עובדים זרים.

מיום 6.8.2003

תיקון מס' 11

ס"ח תשס"ג מס' 1900 מיום 6.8.2003 עמ' 541 (ה"ח 48)

הוספת סעיף 3א

 

מיום 20.6.2004

תיקון מס' 13

ס"ח תשס"ד מס' 1944 מיום 20.6.2004 עמ' 418 (ה"ח 41)

(ב) הוארך לפי הוראות סעיף קטן (א) רישיון לישיבת ביקור שניתן לעובד זר לשם העסקתו במתן טיפול סיעודי, לתקופה כוללת של חמש שנים (בסעיף קטן זה – תקופת ההארכה הכוללת), רשאי שר הפנים להאריך את הרישיון לשם המשך העסקתו של העובד הזר במתן טיפול סיעודי לאותו מטופל, לתקופות נוספות שלא יעלו על שנה כל אחת, בהתקיים התנאים המפורטים להלן, ובלבד שסך תקופות ההארכה הנוספות לפי סעיף קטן זה לא יעלה על שנתיים וחצי:

(1) העובד הזר הועסק במתן טיפול סיעודי לאותו מטופל, ברציפות, במשך שלוש השנים השנה שבתכוף לפני תום תקופת ההארכה הכוללת;

(2) עובד סוציאלי בעל כישורים כפי שקבע שר הפנים, נתן חוות דעת גורם מוסמך שאינו מועסק ואינו בעל ענין בחברה העוסקת בתיווך עובדים זרים או בהעסקתם, נתן, לאחר שנפגש עם המטופל במקום מגוריו, חוות דעת בכתב בדרך שקבע השר, כי הפסקת העסקתו של העובד הזר במתן טיפול סיעודי לאותו מטופל תגרום לפגיעה קשה במטופל. בפסקה זו, "הגורם המוסמך" – עובד סוציאלי בעל כישורים כפי שקבע שר הפנים, רופא או אח מוסמך.

(ג) פקע תוקפו של רישיון לישיבת ביקור שניתן לעובד זר, לא יינתנו לאותו עובד זר אשרה ורישיון חדשים לישיבת ביקור לפי הוראות סעיף 2(א)(2),לשם העסקתו בישראל, לתקופה המסתיימת לאחר תום חמש שנים ושלושה חודשים מיום שניתנו לו אשרה ורישיון כאמור, לראשונה, ולגבי עובד זר שמתקיימות לגביו הוראות סעיף קטן (ב) – לאחר תום שבע שנים ותשעה חודשים מהיום האמור שחדל לעסוק בטיפול באותו מטופל, ולא יוארך לפי הוראות סעיף זה, לתקופה המסתיימת כאמור, רישיון חדש לישיבת ביקור שניתן לו.

(ג1) על אף האמור בסעיף קטן (ג), רשאי שר הפנים להאריך רישיון לישיבת ביקור שניתנה לעובד זר, או להעניק לעובד זר אשרה ורישיון חדשים, לתקופות נוספות שלא יעלו על שנה כל אחת, אם נתקיימו נסיבות מיוחדות וחריגות של תרומה של העובד הזר לכלכלה, למשק או לחברה, שקבע שר הפנים בהתייעצות עם שר האוצר ובהסכמת שר התעשיה המסחר והתעסוקה.

 

מיום 5.4.2011

תיקון מס' 20

ס"ח תשע"א מס' 2291 מיום 5.4.2011 עמ' 757 (ה"ח 376)

הוספת סעיף קטן 3א(ב1)

 

מיום 26.5.2011

תיקון מס' 21

ס"ח תשע"א מס' 2298 מיום 26.5.2011 עמ' 926 (ה"ח 541)

הוספת סעיפים קטנים 3א(ג2), 3א(ג3)

 

מיום 13.2.2017

תיקון מס' 27

ס"ח תשע"ז מס' 2604 מיום 13.2.2017 עמ' 414 (ה"ח 664)

(ג1) על אף האמור בסעיף קטן (ג), רשאי שר הפנים להאריך רישיון לישיבת ביקור שניתנה לעובד זר, או להעניק לעובד זר אשרה ורישיון חדשים, לתקופות נוספות שלא יעלו על שנה כל אחת, אם מצא כי נתקיימו נסיבות מיוחדות וחריגות של תרומה של העובד הזר לכלכלה, למשק למשק, לתרבות, לספורט או לחברה, שקבע שר הפנים בהתייעצות עם שר האוצר ובהסכמת שר התעשיה המסחר והתעסוקה לאחר התייעצות עם שר האוצר ובהסכמת שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים; כמו כן רשאי שר הפנים, לאחר התייעצות עם שר האוצר, בהסכמת שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, לקבוע נסיבות שיראו אותן כנסיבות מיוחדות וחריגות של תרומת עובד זר כאמור.

 

מיום 27.6.2018

תיקון מס' 32

ס"ח תשע"ח מס' 2726 מיום 27.6.2018 עמ' 706 (ה"ח 777)

(ב) הוארך לפי הוראות סעיף קטן (א) רישיון לישיבת ביקור שניתן לעובד זר לשם העסקתו במתן טיפול סיעודי, לתקופה כוללת של חמש שנים (בסעיף קטן זה – תקופת ההארכה הכוללת), רשאי שר הפנים להאריך את הרישיון לשם המשך העסקתו של העובד הזר במתן טיפול סיעודי לאותו מטופל, לתקופות נוספות שלא יעלו על שנה כל אחת, בהתקיים התנאים המפורטים להלן:

(1) העובד הזר הועסק במתן טיפול סיעודי לאותו מטופל, ברציפות, במשך השנה שבתכוף לפני תום תקופת ההארכה הכוללת;

(2) גורם מוסמך שאינו מועסק ואינו בעל ענין בחברה העוסקת בתיווך עובדים זרים או בהעסקתם, נתן, לאחר שנפגש עם המטופל במקום מגוריו, חוות דעת בכתב בדרך שקבע השר, כי הפסקת העסקתו של העובד הזר במתן טיפול סיעודי לאותו מטופל תגרום לפגיעה קשה במטופל. בפסקה זו, "הגורם המוסמך" – עובד סוציאלי בעל כישורים כפי שקבע שר הפנים, רופא או אח מוסמך או עובד סוציאלי שיש לו שלוש שנות ותק לפחות והוא בעל תפקיד בכיר כהגדרתו בסעיף 62 לחוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959, בלשכה פרטית בעלת היתר מיוחד לתיווך ולטיפול בעובדים זרים בענף הסיעוד לפי סעיף 65 לחוק האמור.

(ב1) (1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאי שר הפנים להאריך את הרישיון לשם המשך העסקתו של עובד זר במתן טיפול סיעודי למטופל גם אם לא מתקיים האמור בסעיף קטן (ב)(1), מטעים הומניטריים מיוחדים, ובלבד שלא יוארך לעובד זר מסוים רישיון כאמור אלא לטיפול במטופל אחד;

(1) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), שר הפנים רשאי להאריך רישיון לישיבת ביקור לשם העסקה של עובד זר שחלפו 63 חודשים מיום כניסתו לישראל לראשונה באשרת עובד זמני בענף הסיעוד, לשם העסקתו במתן טיפול סיעודי למטופל בעל היתר להעסקת עובד זר לפי סעיף 1יג לחוק עובדים זרים (להלן – מטופל סיעודי), מטעמים הומניטריים מיוחדים וחריגים המתקיימים במטופל הסיעודי והקשורים למורכבות או לייחודיות הטיפול הסיעודי הנדרש לו או לנסיבות אישיות אחרות של המטופל, ובלבד שבמועד הגשת הבקשה לא חלפו למעלה מ-90 ימים מיום סיום תקופת העסקתו החוקית האחרונה בישראל של העובד הזר שמבקשים להאריך את רישיונו והתקיימו לגביו תנאים אלה:

(א) בתקופת שהותו בישראל הועסק העובד הזר כדין אצל מטופל סיעודי מסוים 24 חודשים רצופים לפחות; לעניין זה, יראו מעבר בין מטופלים בעקבות פטירת מטופל או מעבר המטופל למוסד סיעודי כאילו המשיך העובד הזר לטפל באותו מטופל ברציפות;

(ב) העובד הזר סיים את תקופת העסקתו האחרונה בישראל לפני מועד הגשת הבקשה לפי סעיף זה, בעקבות פטירת המטופל הסיעודי שבו טיפל או בעקבות מעבר קבוע של המטופל הסיעודי למוסד סיעודי;

(ג) בעת הגשת הבקשה לפי סעיף זה, לא עברו 8 שנים מיום כניסתו לישראל לראשונה של העובד הזר לעבודה בענף הסיעוד;

(ד) לא התקבלה החלטה קודמת של שר הפנים להארכת רישיונו של העובד הזר לפי סעיף קטן זה, למעט החלטה להאריך רישיון לישיבת ביקור לשם טיפול בבן זוג של המטופל הסיעודי שהתגורר יחד עם המטופל הסיעודי בעת העסקת העובד הזר;

(ה) הוועדה שמונתה לפי הוראות פסקה (2) המליצה לשר הפנים על הארכת הרישיון של העובד הזר; המליצה הוועדה שלא להאריך את הרישיון – תידחה הבקשה והעובד הזר ייצא מישראל בתוך 30 ימים ממועד ההודעה על דחיית בקשתו כאמור;

(1א) על אף האמור בפסקה (1), שר הפנים רשאי להאריך את רישיון הישיבה של עובד זר לשם טיפול במטופל שגילו, במועד הגשת הבקשה, אינו עולה על גיל פרישת חובה, כמשמעותו בחוק גיל פרישה, התשס"ד-2004, והוא אחד מהמפורטים להלן, אף אם לא התקיימו התנאים המנויים בפסקה (1)(א), (ב) או (ד), ולעניין פסקה (1)(ג), במקום "8 שנים" יקראו "13 שנים":

(א) מטופל סיעודי הזכאי לקצבת שירותים מיוחדים מהמוסד לביטוח לאומי בשיעור של 188% לפחות;

(ב) נכה צה"ל או נפגע פעולת איבה שהוכר כנכה סיעודי בדרגת נכות 100% מיוחדת;

(ג) ילד נכה הזכאי לקצבת ילד נכה מהמוסד לביטוח לאומי בשיעור של 188% לפחות;

(ד) מי שהמוסד לביטוח לאומי הכיר בו כמטופל סיעודי עקב פגיעה בעבודה, כהגדרתה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, והוא תלוי לחלוטין בעזרת הזולת בביצוע כל פעולות היום-יום;

(2) שר הפנים ימנה ועדה, בראשות שופט בדימוס או מי שכשיר להתמנות לשופט בית משפט שלום, אשר תייעץ לו לעניין החלטות לפי פסקה (1); הוועדה תשקול, בין השאר, את עמידתו של העובד הזר בתנאי רישיונו בעבר ותבחן חוות דעת לגבי עבודתו בישראל;

(3) החלטות שר הפנים לפי סעיף קטן זה יהיו מנומקות;

(4) שר הפנים יקבע בצו מכסה שנתית מרבית של רישיונות שיינתנו מטעמים הומניטריים לפי סעיף קטן זה;

(5) שר הפנים ידווח לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, מדי שנה, על מספר הבקשות שאושרו או נדחו לפי סעיף קטן זה באותה שנה.

(ג) פקע תוקפו של רישיון לישיבת ביקור שניתן לעובד זר, לא יינתנו לאותו עובד זר אשרה ורישיון חדשים לישיבת ביקור לפי הוראות סעיף 2(א)(2),לשם העסקתו בישראל, לתקופה המסתיימת לאחר תום חמש שנים ושלושה חודשים מיום שניתנו לו אשרה ורישיון כאמור, לראשונה, ולגבי עובד זר שמתקיימות לגביו הוראות סעיף קטן (ב) – לאחר שחדל לעסוק בטיפול באותו מטופל, ולא יוארך לפי הוראות סעיף זה, לתקופה המסתיימת כאמור, רישיון חדש לישיבת ביקור שניתן לו.

(ג1) על אף האמור בסעיף קטן (ג), רשאי שר הפנים להאריך רישיון לישיבת ביקור שניתנה לעובד זר, או להעניק לעובד זר אשרה ורישיון חדשים, לתקופות נוספות שלא יעלו על שנה כל אחת, אם מצא כי נתקיימו נסיבות מיוחדות וחריגות של תרומה של העובד הזר לכלכלה, למשק, לתרבות, לספורט או לחברה, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובהסכמת שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים; כמו כן רשאי שר הפנים, לאחר התייעצות עם שר האוצר, בהסכמת שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, לקבוע נסיבות שיראו אותן כנסיבות מיוחדות וחריגות של תרומת עובד זר כאמור.

(ג2) (1) שר הפנים, בהתייעצות עם שר הרווחה והשירותים החברתיים ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה, רשאי לקבוע בתקנות, לשם מניעת ניצול לרעה של האשרה ורישיון הישיבה שניתנו לעובד הזר, אמצעי בקרה על מספר המעסיקים שעובדים זרים, שתחום עיסוקם כפי שנקבע באשרה וברישיון הישיבה הוא ענף הסיעוד, רשאים לעבור ביניהם; לא יראו מעבר של עובד זר בין מעסיקים בעקבות פטירתו של מעסיק כמעבר לעניין סעיף זה;

(2) תקנות לפי סעיף קטן זה ייקבעו בשים לב לנסיבות שבהן סיים העובד הזר את העסקתו אצל כל אחד ממעסיקיו ובשים לב לחירותו של העובד, כך שלא ייכפה עליו לעבוד אצל מעסיק;

(3) שר הפנים רשאי לאשר לעובד זר או לסוג עובדים זרים לחרוג מההוראות שנקבעו בתקנות כאמור אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין.

(ג3) שר הפנים, בהתייעצות עם שר הרווחה והשירותים החברתיים ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה, רשאי לקבוע בתקנות אזורים גאוגרפיים שרק בהם יהיו עובדים זרים כאמור בסעיף קטן (ג2) רשאים לעסוק בתחום העיסוק הקבוע באשרה וברישיון הישיבה שניתנו להם וכן סוגי מטופלים סיעודיים שרק בהם עובדים זרים כאמור בסעיף קטן (ג2) יהיו רשאים לטפל בתחום העיסוק הקבוע באשרה וברישיון הישיבה שניתנו להם; תקנות לפי סעיף קטן זה ייקבעו בשים לב לחירותו של העובד, כך שלא ייכפה עליו לעבוד אצל מעסיק.

הארכת אשרות ורישיונות ישיבה לזכאי שבות (תיקון מס' 23) תשע"ב-2012

3ב.     (א)  בסעיף זה, "זכאי שבות" – מי שזכאי לאשרת עולה או לתעודת עולה לפי חוק השבות, התש"י-1950.

          (ב)  על אף הוראות סעיף 3(2), שר הפנים רשאי להאריך רישיון לישיבת ביקור שניתן לזכאי שבות, ובלבד שסך כל תקופות ההארכה לא יעלה על חמש שנים.

          (ג)   על אף הוראות סעיף 3(3), שר הפנים רשאי להאריך רישיון לישיבת ארעי שניתן לזכאי שבות, ובלבד שתקופת כל הארכה לא תעלה על חמש שנים.

מיום 5.3.2012

תיקון מס' 23

ס"ח תשע"ב מס' 2343 מיום 5.3.2012 עמ' 194 (ה"ח 438)

הוספת סעיף 3ב

החלפת רשיונות ישיבה

4.    שר הפנים רשאי להחליף רשיון ישיבה מסוג קצר יותר ברשיון ישיבה מסוג ארוך יותר או ברשיון לישיבת קבע.

אשרות חוזר

5.    שר הפנים רשאי לתת אשרת חוזר למי שרשאי לשבת בישראל ישיבת קבע והוא –

(1)  רוצה לצאת את ישראל על מנת לחזור אליה; או

(2)  נמצא בחוץ לארץ ורוצה לחזור לישראל.

קביעת תנאים

6.    שר הפנים רשאי –

(תיקון מס' 9) תשס"א-2001

(1)  לקבוע תנאים למתן אשרה או רשיון ישיבה ולהארכה או החלפה של רשיון ישיבה, לרבות קביעת המצאת עירבון כספי, ערבות בנקאית או ערובה מתאימה אחרת להבטחת תנאים כאמור, ודרכי מימושה או חילוטה של הערובה;

(2)  לקבוע באשרה או ברשיון ישיבה תנאים שקיומם יהיה תנאי לתקפם של האשרה או של רשיון הישיבה;

(הוראת שעה) תשע"ח-2017

(3)  בלי לגרוע מהוראות פסקה (2), לקבוע ברישיון זמני לישיבת ביקור לפי סעיף 2(א)(5), שניתן למסתנן כהגדרתו בחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד-1954, אזורים גאוגרפיים שרק בהם יהיה רשאי המסתנן לשהות.

מיום 7.11.2001

תיקון מס' 9

ס"ח תשס"א מס' 1804 מיום 7.8.2001 עמ' 502 (ה"ח 2931)

(1) לקבוע תנאים למתן אשרה או רשיון ישיבה ולהארכה או החלפה של רשיון ישיבה, לרבות קביעת המצאת עירבון כספי, ערבות בנקאית או ערובה מתאימה אחרת להבטחת תנאים כאמור, ודרכי מימושה או חילוטה של הערובה;

 

מיום 14.12.2017 עד יום 13.3.2018

הוראת שעה תשע"ח-2017

ס"ח תשע"ח מס' 2673 מיום 14.12.2017 עמ' 62 (ה"ח 1167)

הוספת פסקה 6(3)

(תיקון מס' 31) תשע"ח-2018

פרק שני: סדרי כניסה וסדרי יציאה

מיום 23.5.2018

תיקון מס' 31

ס"ח תשע"ח מס' 2719 מיום 23.5.2018 עמ' 668 (ה"ח 1156)

פרק שני: סדרי כניסה וסדרי יציאה

תחנות גבול (תיקון מס' 1) תשכ"ו-1966 (תיקון מס' 8) תשס"א-2001 (תיקון מס' 31) תשע"ח-2018

7.    לא ייכנס אדם לישראל ולא ייצא ממנה, בין שהוא אזרח ישראלי ובין שאיננו אזרח ישראלי, אלא באחת מתחנות הגבול שקבע שר הפנים בצו שפורסם ברשומות, ולאחר שהתייצב שם לפני קצין בקורת הגבולות או בקר גבולות והציג לפניו דרכון, תעודת מעבר או תעודה אחרת שהוציא למטרה זו שר הפנים, בני-תוקף; שר הפנים רשאי לפטור אדם מהוראות סעיף זה, אם יש נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת לדעתו.

מיום 20.7.1966

תיקון מס' 1

ס"ח תשכ"ו מס' 479 מיום 20.7.1966 עמ' 52 (ה"ח 675)

החלפת סעיף 7

הנוסח הקודם:

7. לא ייכנס אדם לישראל אלא באחת מתחנות הגבול שקבע שר הפנים בצו שיפורסם ברשומות.

 

מיום 1.4.2001

תיקון מס' 8

ס"ח תשס"א מס' 1786 מיום 4.4.2001 עמ' 229 (ה"ח 2929)

7. לא ייכנס אדם לישראל, בין שהוא אזרח ישראלי ובין שאיננו אזרח ישראלי, אלא באחת מתחנות הגבול שקבע שר הפנים בצו שפורסם ברשומות, ולאחר שהתייצב שם לפני קצין בקורת הגבולות או בקר גבולות והציג לפניו דרכון או תעודת מעבר בני-תוקף; שר הפנים רשאי לפטור אדם מהוראות סעיף זה, אם יש נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת לדעתו.

 

מיום 23.5.2018

תיקון מס' 31

ס"ח תשע"ח מס' 2719 מיום 23.5.2018 עמ' 668 (ה"ח 1156)

7. לא ייכנס אדם לישראל ולא ייצא ממנה, בין שהוא אזרח ישראלי ובין שאיננו אזרח ישראלי, אלא באחת מתחנות הגבול שקבע שר הפנים בצו שפורסם ברשומות, ולאחר שהתייצב שם לפני קצין בקורת הגבולות או בקר גבולות והציג לפניו דרכון או תעודת מעבר תעודת מעבר או תעודה אחרת שהוציא למטרה זו שר הפנים, בני-תוקף; שר הפנים רשאי לפטור אדם מהוראות סעיף זה, אם יש נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת לדעתו.

יציאה מישראל (תיקון מס' 31) תשע"ח-2018

7א.     (א)  על אף האמור בכל דין, לא יצא אדם מישראל לאחת הארצות המפורטות בסעיף 2א לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד-1954, ולא ייכנס אזרח ישראלי או תושב ישראל, בכל דרך השיא, לאחת מארצות אלה, אלא בהיתר מאת שר הפנים או ראש הממשלה (להלן – נותן ההיתר); בסעיף קטן זה, "תושב" – מי שמחזיק אשרה ורישיון בני-תוקף, לפי סעיף 2(א)(3) או (4).

          (ב)  היתר כאמור בסעיף קטן (א) יכול שיהיה כללי או אישי, ורשאי נותן ההיתר לקבוע בו תנאים, סייגים או הגבלות.

          (ג)   תחילתו של היתר כללי לפי סעיף זה או תנאי, סייג או הגבלה שבו (בסעיף קטן זה – ההיתר), תהיה עם פרסומו ברשומות; גובשה עילה לקביעת ההיתר בנסיבות המחייבות החלה מיידית שלו ולא היה ניתן לפרסמו ברשומות באופן מיידי, הוא יפורסם בדרך אחרת שנראית לנותן ההיתר מתאימה בנסיבות העניין ושתביא אותו לידיעת הציבור, ובלבד שיפורסם ברשומות מיד כשיהיה ניתן לעשות כן; פורסם היתר בדרך מתאימה אחרת כאמור, תהיה תחילתו במועד הפרסום כאמור, ובלבד שהנוסח שפורסם ברשומות יהיה הנוסח המחייב.

מיום 23.5.2018

תיקון מס' 31

ס"ח תשע"ח מס' 2719 מיום 23.5.2018 עמ' 668 (ה"ח 1156)

הוספת סעיף 7א

ביקורת הגבולות (תיקון מס' 8) תשס"א-2001 (תיקון מס' 31) תשע"ח-2018

8.    (א)  רב החובל של אניה והאחראי על אוירון, על רכבת, על מכונית או על כלי-הסעה אחר שבאו לישראל או שעומדים לצאת ממנה, חייבים למסור לקצין בקורת הגבולות או לבקר גבולות, לפי דרישתו, את רשימת האנשים הנמצאים באותו כלי-הסעה, לרבות העובדים בו; הרשימה תפרט את הפרטים שקבע שר הפנים בתקנות לפי חוק זה.

(תיקון מס' 31) תשע"ח-2018

          (ב)  קצין בקורת הגבולות רשאי להיכנס לכל כלי הסעה שבא לישראל או שעומד לצאת ממנה, ולערוך בו בקורת; וכל אדם הנמצא בו, לרבות כל עובד בו, חייבים להראות לקצין בקורת הגבולות, לפי דרישתו, את המסמכים ולתת לו את הידיעות הנוגעות לביצועו של חוק זה.

מיום 1.4.2001

תיקון מס' 8

ס"ח תשס"א מס' 1786 מיום 4.4.2001 עמ' 229 (ה"ח 2929)

(א) רב החובל של אניה והאחראי על אוירון, על רכבת, על מכונית או על כלי-הסעה אחר שבאו לישראל, חייבים למסור לקצין בקורת הגבולות או לבקר גבולות, לפי דרישתו, את רשימת האנשים הנמצאים באותו כלי-הסעה, לרבות העובדים בו; הרשימה תפרט את הפרטים שקבע שר הפנים בתקנות לפי חוק זה.

 

מיום 23.5.2018

תיקון מס' 31

ס"ח תשע"ח מס' 2719 מיום 23.5.2018 עמ' 668 (ה"ח 1156)

8. (א) רב החובל של אניה והאחראי על אוירון, על רכבת, על מכונית או על כלי-הסעה אחר שבאו לישראל או שעומדים לצאת ממנה, חייבים למסור לקצין בקורת הגבולות או לבקר גבולות, לפי דרישתו, את רשימת האנשים הנמצאים באותו כלי-הסעה, לרבות העובדים בו; הרשימה תפרט את הפרטים שקבע שר הפנים בתקנות לפי חוק זה.

(ב) קצין בקורת הגבולות רשאי להיכנס לכל כלי הסעה שבא לישראל או שעומד לצאת ממנה, ולערוך בו בקורת; וכל אדם הנמצא בו, לרבות כל עובד בו, חייבים להראות לקצין בקורת הגבולות, לפי דרישתו, את המסמכים ולתת לו את הידיעות הנוגעות לביצועו של חוק זה.

בדיקת רשות הכניסה

9.    מי שבא לישראל ורוצה להיכנס אליה, רשאי קצין בקורת הגבולות לעכב את כניסתו עד לבירור אם רשאי הוא להיכנס, ולהורות מקום ששם יימצא עד גמר הבירור או עד ליציאתו מישראל.

הרחקת מי שאינו רשאי להיכנס

10.    (א)  מי שבא לישראל ונמצא שאינו רשאי להיכנס אליה, רשאי שר הפנים להרחיקו מישראל.

          (ב)  קצין בקורת הגבולות רשאי להחזיק אדם כזה במקום ובאופן שקבע שר הפנים עד ליציאתו מישראל או עד להרחקתו ממנה.

          (ג)   רב החובל של אניה והאחראי על אוירון, על רכבת, על מכונית או על כלי-הסעה אחר שבאו לישראל, חייבים, לפי דרישת קצין בקורת הגבולות, להסיע מישראל כל אדם שבא באותו כלי-הסעה על מנת להיכנס לישראל ונמצא שאינו רשאי לכך.

תנאים למתן אשרה ורשיון לעובד זר (תיקון מס' 7) תש"ס-2000 (תיקון מס' 19) תש"ע-2010

10א.  (א)  לא יינתן רשיון ולא תינתן אשרה לעובד זר לפי סעיף 2, אלא אם כן הומצא אישור רפואי כמשמעותו בסעיף 1ב לחוק עובדים זרים, ושולמו האגרות לפי סעיף 1י לחוק האמור.

 

(תיקון מס' 19) תש"ע-2010

          (ב)  שר הפנים רשאי לפטור עובד זר מהמצאת אישור רפואי; פטור לפי סעיף זה יכול שיהיה אישי או לסוגי עובדים זרים, ובלבד שפטור לגבי סוגי עובדים זרים יינתן בהתייעצות עם שר הבריאות ועם שר התעשייה המסחר והתעסוקה.

מיום 1.7.2000

תיקון מס' 7

ס"ח תש"ס מס' 1724 מיום 10.1.2000 עמ' 97 (ה"ח 2824)

הוספת סעיף 10א

 

מיום 23.4.2010

תיקון מס' 19

ס"ח תש"ע מס' 2238 מיום 24.3.2010 עמ' 498 (ה"ח 426)

10א. (א) לא יינתן רשיון ולא תינתן אשרה לעובד זר לפי סעיף 2, אלא אם כן הומצא אישור רפואי כמשמעותו בסעיף 1ב לחוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים), תשנ"א-1991, ושולמו האגרות לפי סעיף 1י לחוק האמור.

(ב) שר הפנים רשאי לפטור עובד זר מהמצאת אישור רפואי; פטור לפי סעיף זה יכול שיהיה אישי או לסוגי עובדים זרים, ובלבד שפטור לגבי סוגי עובדים זרים יינתן בהתייעצות עם שר הבריאות ועם שר העבודה והרווחה שר התעשייה המסחר והתעסוקה.

(תיקון מס' 9) תשס"א-2001

פרק שלישי: ביטול אשרות ועבירות

מיום 7.11.2001

תיקון מס' 9

ס"ח תשס"א מס' 1804 מיום 7.8.2001 עמ' 502 (ה"ח 2931)

פרק שלישי: הוראות שונות פרק שלישי: ביטול אשרות ועבירות

(תיקון מס' 26) תשע"ו-2016

סימן א': ביטול אשרות

מיום 20.3.2016

תיקון מס' 26

ס"ח תשע"ו מס' 2538 מיום 20.3.2016 עמ' 630 (ה"ח 1020, ה"ח 565)

הוספת כותרת סימן א'

ביטול אשרות וכו'

11.    (א)  שר הפנים רשאי, לפי שיקול דעתו –

(1)   לבטל אשרה שניתנה לפי חוק זה, בין לפני בואו של בעל האשרה לישראל ובין בשעת בואו;

(2)   לבטל רשיון ישיבה שניתן לפי חוק זה;

(תיקון מס' 31) תשע"ח-2018

(3)   לבטל היתר שניתן לפי סעיף 7א.

(תיקון מס' 21) תשע"א-2011

          (א1) מצא שר הפנים כי עובד זר, כהגדרתו בפרק ד'1 לחוק עובדים זרים, שניתנו לו אשרה ורישיון לישיבת ביקור לפי חוק זה, לא הועסק בתחום העיסוק שנקבע ברישיונו לפי סעיף 2(ג), למשך תקופה העולה על 90 ימים, בלא שנמצאו לכך טעמים מיוחדים אשר לא אפשרו לאותו עובד זר או לסוג עובדים זרים למצוא עבודה בתחום העיסוק בתקופה האמורה, יבטל שר הפנים את האשרה ואת רישיון הישיבה שניתנו לעובד הזר, ובלבד שנתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו; שר הפנים רשאי לאשר לעובד זר או לסוג עובדים זרים לחרוג מהתקופה שנקבעה כאמור אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין.

(תיקון מס' 2)  תש"ם-1980

          (ב)  שר הפנים רשאי בהחלטה מנומקת לבטל אשרת עולה ותעודת עולה שניתנו לפי חוק השבות, תש"י-1950, אם הושגו על ידי מתן ידיעות כוזבות.

מיום 18.11.1980

תיקון מס' 2

ס"ח תש"ם מס' 984 מיום 18.8.1980 עמ' 227 (ה"ח 1419)

(ב) שר הפנים רשאי בהחלטה מנומקת לבטל אשרת עולה ותעודת עולה שניתנו לפי חוק השבות, תש"י- 1950, אם הושגו על ידי מתן ידיעות כוזבות.

 

מיום 26.5.2011

תיקון מס' 21

ס"ח תשע"א מס' 2298 מיום 26.5.2011 עמ' 926 (ה"ח 541)

הוספת סעיף קטן 11(א1)

 

מיום 23.5.2018

תיקון מס' 31

ס"ח תשע"ח מס' 2719 מיום 23.5.2018 עמ' 668 (ה"ח 1156)

הוספת פסקה 11(א)(3)

ביטול רישיון לישיבת קבע בשל הפרת אמונים (תיקון מס' 30) תשע"ח-2018

11א.  (א)  בלי לגרוע מהוראות סעיף 11(א)(2), שר הפנים רשאי לבטל רישיון לישיבת קבע שניתן לפי חוק זה (בסעיף זה – רישיון), בין השאר אם הוכח להנחת דעתו כי בעל הרישיון עשה מעשה שיש בו משום הפרת אמונים למדינת ישראל, ובלבד שלעניין מי שמתקיימת לגביו אחת הנסיבות שלהלן – לא יבוטל רישיון כאמור אלא בהסכמת שר המשפטים ולאחר התייעצות עם הוועדה שהוקמה לפי סעיף 11(ח) לחוק האזרחות, התשי"ב-1952:

(1)   בעת ביצוע המעשה חלפו למעלה מ-15 שנים מהמועד שבו קיבל את הרישיון;

(2)   בעת לידתו היה אחד מהוריו בעל רישיון לישיבת קבע.

          (ב)  החליט שר הפנים לבטל רישיון לפי הוראות סעיף זה, וראה כי לאחר הביטול ייוותר אותו אדם בלא רישיון לישיבת קבע מחוץ לישראל, בלא אפשרות לרכישת זכות לישיבת קבע מחוץ לישראל או בלא אזרחות, ייתן לו, בסמוך לאחר ההחלטה על ביטול הרישיון, רישיון לישיבה בישראל; לעניין סעיף קטן זה, חזקה כי מי שיושב דרך קבע מחוץ לישראל לא ייוותר בלא רישיון לישיבת קבע מחוץ לישראל, בלא אפשרות לרכישת זכות לישיבת קבע מחוץ לישראל או בלא אזרחות.

          (ג)   הגיש אדם שרישיונו בוטל לפי סעיף זה, עתירה מינהלית לבית המשפט לעניינים מינהליים על החלטת שר הפנים, יתיר השר את כניסתו של אותו אדם לישראל עד תום בירור ההליכים הנובעים מהחלטת השר, אלא אם כן נוכח כי יש בכניסתו לישראל סכנה ממשית לביטחון המדינה או לשלום הציבור.

          (ד)  בסעיף זה, "הפרת אמונים למדינת ישראל" – כל אחד מאלה:

(1)   מעשה טרור כהגדרתו בחוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016, סיוע או שידול למעשה כאמור, או נטילת חלק פעיל בארגון טרור או בארגון טרור מוכרז כהגדרתם בחוק האמור;

(2)   מעשה המהווה בגידה לפי סעיפים 97 עד 99 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, או ריגול חמור לפי סעיף 113(ב) לחוק האמור.

מיום 11.3.2018

תיקון מס' 30

ס"ח תשע"ח מס' 2698 מיום 11.3.2018 עמ' 228 (ה"ח 1204)

הוספת סעיף 11א

(תיקון מס' 26) תשע"ו-2016

סימן ב': עבירות שונות

מיום 20.3.2016

תיקון מס' 26

ס"ח תשע"ו מס' 2538 מיום 20.3.2016 עמ' 630 (ה"ח 1020, ה"ח 565)

הוספת כותרת סימן ב'

עבירות

12.  העושה אחת מאלה:

(1)  נכנס לישראל, או יושב בה, בניגוד לחוק;

(2)  נותן ידיעה כוזבת כדי להשיג, לעצמו או לאחר, אשרה לישראל או רשיון לישיבה בה;

(3)  מפר תנאי מהתנאים שנקבעו באשרתו או ברשיון הישיבה שניתנו לו לפי חוק זה:

(תיקון מס' 31) תשע"ח-2018

(3א) נכנס לאחת מהארצות המפורטות בסעיף 2א לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד-1954, בלא היתר, בניגוד להוראות סעיף 7א;

(תיקון מס' 31) תשע"ח-2018

(3ב) מפר תנאי מהתנאים שנקבעו בהיתר שניתן לפי סעיף 7א;

(תיקון מס' 4) תשמ"ה-1985

(4)  עובר על הוראה אחרת של חוק זה או של תקנות שהותקנו על פיו, דינו – מאסר שנה.

מיום 7.8.1985

תיקון מס' 4

ס"ח תשמ"ה מס' 1156 מיום 7.8.1985 עמ' 213 (ה"ח 1736)

(4) עובר על הוראה אחרת של חוק זה או של תקנות שהותקנו על פיו, דינו – מאסר עד שלושה חודשים או קנס עד שלוש מאות לירות או שני הענשים כאחד מאסר שנה.

 

מיום 23.5.2018

תיקון מס' 31

ס"ח תשע"ח מס' 2719 מיום 23.5.2018 עמ' 668 (ה"ח 1156)

הוספת פסקאות 12(3א), 12(3ב)

(תיקון מס' 26) תשע"ו-2016

סימן ג': הסעה שלא כדין

מיום 20.3.2016

תיקון מס' 26

ס"ח תשע"ו מס' 2538 מיום 20.3.2016 עמ' 630 (ה"ח 1020, ה"ח 565)

הוספת כותרת סימן ג'

הסעה שלא כדין (הוראת שעה) תשנ"ו-1996 הוראת שעה (תיקון מס' 7) תשס"א-2001 הוראת שעה (תיקון מס' 13) תש"ע-2010 (תיקון מס' 26)  תשע"ו-2016

12א.  (א)  (בוטל).

 

 

 

 

(תיקון מס' 26) תשע"ו-2016

          (ב)  (בוטל).

הוראת שעה (תיקון מס' 13) תש"ע-2010 (תיקון מס' 26) תשע"ו-2016 (תיקון מס' 29) תשע"ח-2018

          (ג)   (1)   המסיע ברכב תושב זר השוהה בישראל שלא כדין, דינו – מאסר שנתיים או הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן – חוק העונשין);

 

(תיקון מס' 29) תשע"ח-2018

(1א) נעברה עבירה לפי פסקה (1) באחת מהנסיבות המפורטות להלן, דינו של עובר העבירה – מאסר ארבע שנים או כפל הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין:

(תיקון מס' 29) תשע"ח-2018

(א)   נעשה שינוי ברכב, לרבות הוספת תוספת או התקנת מיתקן, או נעשתה פעולה אחרת, והכול במטרה להסתיר את התושב הזר הזוהה בישראל שלא כדין;

(תיקון מס' 29) תשע"ח-2018

(ב)   הוסעו ברכב שלושה תושבים זרים או יותר, השוהים בישראל שלא כדין שאינם בני משפחתו של המסיע; לעניין זה, "בן משפחה", של המסיע – הורהו, ילדו, אחיו או אחותו;

(ג)    ההסעה נעשתה במסגרת שירותי הסעות שמטרתם לאפשר כניסה לישראל או שהייה בה, שלא כדין, של תושבים זרים, כאמור בסעיף קטן (ג6);

(2)   הוראות פסקאות (1) ו-(1א) לא יחולו על המסיע כאמור באותה פסקה, באוטובוס ציבורי, בקו שירות; לענין זה, "אוטובוס ציבורי" ו"קו שירות" – כהגדרתם בסעיף 1 לפקודת התעבורה;

 

(תיקון מס' 29) תשע"ח-2018

(3)   (א)   נעברה עבירה לפי פסקה (1) בידי תאגיד, דינו – כפל הקנס הקבוע לאותה עבירה;

(ב)   נעברה עבירה לפי פסקה (1א) בידי תאגיד, דינו – כפל הקנס הקבוע לאותה עבירה;

(תיקון מס' 29 והוראות שעה) תשע"ח-2018

(4)   (א)   קנס המוטל לפי פסקה (1א) לא יפחת מהסכום המפורט להלן, לפי העניין, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונש:

(1)   קנס המוטל על יחיד – 10,000 שקלים חדשים;

(2)   קנס המוטל על תאגיד – 40,000 שקלים חדשים;

(ב)   הוראות פסקת משנה (א) יעמדו בתוקפן עד יום י"ח בניסן התשפ"א (31 במרס 2021).

הוראת שעה (תיקון מס' 13) תש"ע-2010

          (ג1) (1)   היה לשוטר יסוד סביר לחשד כי נעברה עבירה לפי סעיף קטן (ג) או (ג5) וכי מתקיים האמור באחת הפסקאות שלהלן, רשאי הוא למסור לנהג הרכב שבו נעברה העבירה או לבעל הרכב כאמור הודעה האוסרת את השימוש ברכב לתקופה שלא תעלה על 30 ימים (להלן – הודעת איסור שימוש), וליטול את רישיון הרכב לאותה תקופה:

(א)   הנהג הסיע בעבר תושב זר השוהה בישראל שלא כדין;

(ב)   הרכב שימש בעבר להסעת תושב זר השוהה בישראל שלא כדין, ובלבד שטרם חלפו שלוש שנים מיום ההסעה כאמור;

(ג)    התקיימה אחת הנסיבות המפורטות בסעיף קטן (ג)(1א);

(2)   ביקש הנהג או בעל הרכב לבטל הודעת איסור שימוש שניתנה בהתקיים האמור בפסקה (1)(ב), רשאי השוטר להורות לו להילוות אליו אל קצין משטרה או לתת לו זימון להופיע לפני קצין משטרה בתוך 48 שעות ממועד מסירת ההודעה ונטילת רישיון הרכב כאמור בפסקה (1); קצין המשטרה יהיה רשאי להורות על ביטול הודעת איסור השימוש ולהחזיר את רישיון הרכב לאדם שממנו ניטל;

(3)   בהודעת איסור שימוש תצוין הסיבה לאיסור השימוש ברכב ולנטילת הרישיון.

הוראת שעה (תיקון מס' 6) תשס"א-2001 הוראת שעה (תיקון מס' 7) תשס"א-2001 הוראת שעה (תיקון מס' 13) תש"ע-2010

          (ג2) בית המשפט שהרשיע אדם בעבירה לפי סעיפים קטנים (ג) או (ג5) רשאי להורות בצו, נוסף על כל עונש אחר, על איסור השימוש ברכב שבו נעברה העבירה לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים (להלן – צו איסור שימוש); בצו איסור השימוש יקבע בית המשפט את מקום העמדת הרכב בתקופת איסור השימוש.

הוראת שעה (תיקון מס' 6) תשס"א-2001 הוראת שעה (תיקון מס' 7) תשס"א-2001 הוראת שעה (תיקון מס' 13) תש"ע-2010

          (ג3) על איסור שימוש ברכב לפי סעיפים קטנים (ג1) ו-(ג2), יחולו ההוראות האלה לפי פקודת התעבורה, בהתאמה ובשינויים המחויבים:

(1)   סעיף 57א(ב)(2) ו-(3) בשינוי זה: בסעיף 57א(ב)(3) במקום "בפסקאות (1) ו-(2)" יבוא "בפסקה (2)";

(2)   סעיף 57א(ג);

(3)   סעיפים 57ב, 57ג(ב) עד (ו) ו-57ד עד 57ז, בשינויים אלה:

(א)   (נמחקה);

(ב)   בסעיף 57ב(א), במקום "מבית המשפט, המוסמך לדון בעבירות תעבורה" יבוא "מבית משפט השלום";

(ב1) בסעיף 57ב(ב)(2), במקום "בסעיף 57א(א)" יבוא "בסעיף 12א(ג) או (ג5) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952";

(ב2) בסעיף 57ג(ג)(2), במקום "בסעיף קטן (א)" יבוא "בסעיף 12א(ג) או (ג5) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952;

(ג)    (נמחקה);

(ד)   בסעיף 57ד, במקום "בית המשפט המוסמך לדון בעבירות תעבורה" יבוא "בית משפט השלום".

(תיקון מס' 29) תשע"ח-2018

          (ג4) (1)   (א)   היה לשוטר יסוד סביר לחשד כי נעברה עבירה לפי סעיפים קטנים (ג) או (ג6), רשאי הוא לדרוש מהמסיע להילוות אליו אל קצין משטרה או ליטול ממנו את רישיון הנהיגה שלו;

(ב)   הוראות סעיפים 47(ג), (ד), (ו) ו-(ז) עד (יא) ו-48 עד 50 לפקודת התעבורה יחולו לעניין פסקת משנה (א), בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:

(1)   במקום סעיף 47(ה) לפקודת התעבורה יחולו הוראות אלה:

היה לקצין משטרה יסוד להניח כי יוגש כתב אישום בעבירה כאמור בפסקת משנה (א), ינהג כלהלן, לפי העניין:

(1)   בעבירה לפי סעיף קטן (ג)(1) – רשאי הוא לפסול את המסיע מלהחזיק ברישיון נהיגה לתקופה שלא תעלה על 20 ימים, ובלבד שהמסיע הורשע בעבר בעבירה כאמור;

(2)   בעבירה לפי סעיפים קטנים (ג)(1א) או (ג6) – רשאי הוא לפסול את המסיע מלהחזיק ברישיון נהיגה לתקופה שלא תעלה על 60 ימים;

(2)   בסעיף 49 לפקודת התעבורה, במקום "46, 46ב, 47" יקראו "47";

(3)   בסעיף 50 לפקודת התעבורה, בכל מקום, במקום "הסעיפים 46 או 47" יקראו "סעיף 47";

(2)   בית המשפט שהרשיע אדם בעבירה לפי הסעיפים הקטנים המפורטים להלן רשאי להורות על פסילת הנידון מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה כמפורט להלן, לפי העניין:

(א)   לעניין עבירה לעניין עבירה לפי סעיפים קטנים (ג)(1) או (ג5) – לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים;

(ב)   לעניין עבירה לפי סעיפים קטנים (ג)(1א) או (ג6) – לתקופה שלא תעלה על שנתיים.

הוראת שעה (תיקון מס' 7) תשס"א-2001 (תיקון מס' 29) תשע"ח-2018

          (ג5) (1)   המרשה לתושב זר שאינו רשאי לנהוג ברכב בישראל, לנהוג ברכב הרשום בישראל, דינו – מאסר שנתיים או הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין;

 

(תיקון מס' 29) תשע"ח-2018

(2)   נעברה עבירה לפי פסקה (1) בידי תאגיד, דינו – כפל הקנס הקבוע לאותה עבירה.

הוראת שעה (תיקון מס' 13) תש"ע-2010 (תיקון מס' 29) תשע"ח-2018

          (ג6) (1)   המנהל או המארגן שירותי הסעה במטרה לאפשר כניסה לישראל או שהייה בה, שלא כדין, של תושבים זרים, דינו – מאסר חמש שנים או קנס פי ארבעה מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין; לעניין זה, אין נפקא מינה אם המנהל או המארגן שירותי הסעה כאמור נותן גם שירותים חוקיים או שירותים למטרות חוקיות;

(תיקון מס' 29 והוראות שעה) תשע"ח-2018

(2)   קנס המוטל לפי פסקה (1) לא יפחת מהסכום המפורט להלן, לפי העניין, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונש:

(א)   קנס המוטל על יחיד – 40,000 שקלים חדשים;

(ב)   קנס המוטל על תאגיד – 160,000 שקלים חדשים;

(תיקון מס' 29 והוראות שעה) תשע"ח-2018

(3)   הוראות פסקה (2) יעמדו בתוקפן עד יום י"ח בניסן התשפ"א (31 במרס 2021).

 

(תיקון מס' 26) תשע"ו-2016

          (ד)  (1)   (נמחקה);

הוראת שעה (תיקון מס' 14) תשע"ב-2012 (תיקון מס' 25) תשע"ד-2014 (תיקון מס' 26) תשע"ו-2016 (תיקון מס' 29) תשע"ח-2018

(2)   מסיע במונית, כהגדרתה בסעיף 1 לפקודת התעבורה, רשאי לדרוש מנוסע מסמכים שלפיהם הוא נכנס לישראל כדין ויושב בה כדין, ותהא זו סיבה סבירה לסרב להסיע נוסע או מטענו בהתאם להוראות לפי פקודת התעבורה, אם הנוסע לא הציג לפני המסיע במונית מסמכים כאמור;

 

הוראת שעה (תיקון מס' 13) תש"ע-2010 הוראת שעה (תיקון מס' 14) תשע"ב-2012 (תיקון מס' 26)  תשע"ו-2016

(3)   הוראות סעיף קטן זה והוראות סעיף 12ב13 יחולו, לגבי מסיע, רק על נסיעה שנערכה, כולה או חלקה, בשטח שגבולותיו הם בין הקו הכחול לבין הקו השחור, כמסומן בתוספת לחוק שהייה שלא כדין (איסור סיוע) (תיקוני חקיקה), התשנ"ו-1996, ובכלל זה בכבישים המפורטים באותה תוספת, ובלבד שהתקיים אחד מאלה:

(א)   הוסעו ברכב שלושה תושבים זרים או יותר, שאינם בני משפחתו של המסיע, השוהים בישראל שלא כדין; בפסקה זו, "בני משפחה", של המסיע – הורהו, ילדו, אחיו או אחותו;

(ב)   המסיע קיבל, או שהיה צפוי לקבל, תשלום בעד הנסיעה.

הוראת שעה (תיקון מס' 7) תשס"א-2001 הוראת שעה (תיקון מס' 13) תש"ע-2010

          (ד1) נעברה עבירה לפי סעיף קטן (ג), (ג5) או (ג6), ברכב של תאגיד, ובידי עובד של התאגיד, חזקה היא כי העובד הסיע את התושב הזר כשלוחו של התאגיד, אלא אם כן הוכח אחרת.

(תיקון מס' 29) תשע"ח-2018

          (ד1א) (1) הורשע אדם בעבירה לפי סעיפים קטנים (ג), (ג5) או (ג6) רשאי בית המשפט שהרשיעו, נוסף על כל עונש, להורות על חילוט הרכב שבו נעברה העבירה, אם האדם שהורשע בעבירה הוא בעליו של הרכב או המחזיק בו דרך קבע, ויחולו לעניין זה הוראות פרק רביעי לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969;

(2)   הורשע אדם בעבירה לפי סעיפים קטנים (ג), (ג5), או (ג6), ומצא בית המשפט שהרשיעו כי לא ניתן להורות על חילוט כאמור בפסקה (1) בשל כך שהאדם שהורשע בעבירה אינו בעליו של הרכב שבו נעברה העבירה או המחזיק בו דרך קבע, רשאי בית המשפט בבואו לקבוע את גובה הקנס שיוטל בשל אותה עבירה, להביא בחשבון את שווי הרכב כאמור, כולו או חלקו.

הוראת שעה (תיקון מס' 7) תשס"א-2001 הוראת שעה (תיקון מס' 13) תש"ע-2010

          (ד2) אדם שהורשע בעבירה לפי סעיפים קטנים (ג) או (ג5), ושבתוך שלוש שנים מיום הרשעתו הורשע באחת העבירות כאמור (להלן – עבירה נוספת), יחולו לגביו הוראות אלה:

(תיקון מס' 29) תשע"ח-2018

(1)   (נמחקה);

(2)   בית המשפט שהרשיע אותו בעבירה הנוספת יורה על פסילתו מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים.

(תיקון מס' 26) תשע"ו-2016

          (ד3) (בוטל).

הוראת שעה (תיקון מס' 7) תשס"א-2001 הוראת שעה (תיקון מס' 13) תש"ע-2010 (תיקון מס' 26) תשע"ו-2016

          (ה)  בפרק זה –

          "אזור" – יהודה והשומרון וחבל עזה;

          "תושב זר" – תושב האזור וכן כל אדם שנכנס לישראל דרך האזור, למעט ישראלי, כמשמעותו בחוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), תשכ"ח-1967.

          "מעביד" ו"מתווך כוח אדם" – (נמחקה).

מיום 17.3.1994 עד יום 17.9.1994

הוראת שעה תשנ"ד-1994

ס"ח תשנ"ד מס' 1455 מיום 17.3.1994 עמ' 94 (ה"ח 2229)

הוספת סעיף 12א

הנוסח:

הלנה שלא כדין

12א. (א) מי שהעמיד ביודעין, בין בתמורה ובין שלא בתמורה, מקום לינה לרשותו של תושב האזור, שנכנס לישראל או שיושב בה, שלא כדין, או סייע לתושב האזור כאמור להשיג מקום לינה, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

(ב) מי שעשה מעשה כאמור בסעיף קטן (א), עליו הראיה שבדק שבידי תושב האזור מסמכים שלפיהם הוא נכנס לישראל כדין ויושב בה כדין או שבנסיבות הענין לא היה עליו לדעת, בעת שעשה את אחד המעשים האמורים בסעיף קטן (א), שתושב האזור נכנס לישראל שלא כדין או שהוא יושב בה שלא כדין.

(ג) לענין סעיף זה, "אזור" – יהודה והשומרון וחבל עזה.

 

מיום 10.2.1995 עד יום 10.2.1996

הוראת שעה תשנ"ה-1995

ס"ח תשנ"ה מס' 1504 מיום 10.2.1995 עמ' 118 (ה"ח 2308)

הוספת סעיף 12א

הנוסח:

הלנה שלא כדין

12א. (א) מי שהעמיד ביודעין, בין בתמורה ובין שלא בתמורה, מקום לינה לרשותו של תושב האזור, שנכנס לישראל או שיושב בה, שלא כדין, או סייע לתושב האזור כאמור להשיג מקום לינה, דינו – כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, ואם נעברה העבירה אגב עיסוקו של מי שעבר את העבירה בעסקו או במשלח ידו, דינו – קנס כאמור או מאסר ששה חודשים.

(ב) מי שעשה מעשה כאמור בסעיף קטן (א), עליו הראיה שבדק שבידי תושב האזור מסמכים שלפיהם הוא נכנס לישראל כדין ויושב בה כדין או שבנסיבות הענין לא היה עליו לדעת, בעת שעשה את אחד המעשים האמורים בסעיף קטן (א), שתושב האזור נכנס לישראל שלא כדין או שהוא יושב בה שלא כדין.

(ג) לענין סעיף זה, "אזור" – יהודה והשומרון וחבל עזה.

 

מיום 14.3.1996

הוראת שעה תשנ"ו-1996

ס"ח תשנ"ו מס' 1575 מיום 14.3.1996 עמ' 168 (ה"ח 2529)

הוראת שעה (תיקון מס' 1)

ס"ח תשנ"ז מס' 1616 מיום 19.3.1997 עמ' 88 (ה"ח 2593)

הוראת שעה (תיקון מס' 2)

ס"ח תשנ"ח מס' 1659 מיום 14.3.1998 עמ' 160 (ה"ח 2697)

הוראת שעה (תיקון מס' 3)

ס"ח תשנ"ח מס' 1680 מיום 2.8.1998 עמ' 306 (ה"ח 2717)

הוראת שעה (תיקון מס' 4)

ס"ח תש"ס מס' 1736 מיום 16.4.2000 עמ' 176 (ה"ח 2858)

הוראת שעה (תיקון מס' 5)

ס"ח תשס"א מס' 1778 מיום 13.3.2001 עמ' 150 (ה"ח 2980)

הוראת שעה (תיקון מס' 6)

ס"ח תשס"א מס' 1789 מיום 17.5.2001 עמ' 382 (ה"ח 2995)

הוראת שעה (תיקון מס' 7)

ס"ח תשס"א מס' 1808 מיום 6.9.2001 עמ' 566 (ה"ח 3034)

הוראת שעה (תיקון מס' 8)

ס"ח תשס"ה מס' 1990 מיום 22.3.2005 עמ' 258 (ה"ח 163)

הוראת שעה (תיקון מס' 9)

ס"ח תשס"ו מס' 2052 מיום 22.2.2006 עמ' 256 (ה"ח 214)

הוראת שעה (תיקון מס' 10)

ס"ח תשס"ז מס' 2088 מיום 27.3.2007 עמ' 146 (ה"ח 266)

הוראת שעה (תיקון מס' 11)

ס"ח תשס"ח מס' 2142 מיום 27.3.2008 עמ' 387 (ה"ח 350)

הוראת שעה (תיקון מס' 12)

ס"ח תשס"ט מס' 2198 מיום 21.5.2009 עמ' 138 (ה"ח 427)

הוראת שעה (תיקון מס' 13)

ס"ח תש"ע מס' 2236 מיום 23.3.2010 עמ' 446 (ה"ח 478)

הוראת שעה (תיקון מס' 14) – תיקוני חקיקה

ס"ח תשע"ב מס' 2344 מיום 14.3.2012 עמ' 203 (ה"ח 630)

הוספת סעיף 12א

 

מיום 17.5.2001

הוראת שעה (תיקון מס' 6)

ס"ח תשס"א מס' 1789 מיום 17.5.2001 עמ' 382 (ה"ח 2995)

הוספת סעיפים קטנים 12א(ג1), 12א(ג2), 12א(ג3)

 

מיום 6.9.2001

הוראת שעה (תיקון מס' 7)

ס"ח תשס"א מס' 1808 מיום 6.9.2001 עמ' 566 (ה"ח 3034)

12א. (א) מי שהעמיד, בתמורה או שלא בתמורה, מקום לינה לרשותו של תושב האזור תושב זר שנכנס לישראל שלא כדין או שיושב בה שלא כדין, או סייע, בתמורה או שלא בתמורה, לתושב האזור לתושב זר כאמור להשיג מקום לינה, דינו, על אף האמור בכל חיקוק – מאסר שנתיים או קנס.

(ב) מעביד שהעסיק עובד שהוא תושב האזור תושב זר שאינו רשאי לעבוד בישראל לפי חוק זה, וכן מתווך כוח אדם שתיווך בקשר להעסקתו של עובד כאמור, דינו, על אף האמור בכל חיקוק -  מאסר שנתיים או קנס.

(ג) מעביד או מתווך כוח אדם המסיע ברכב, בעצמו או באמצעות עובדו או שלוחו, אדם שהוא תושב האזור שאינו רשאי לעבוד בישראל מכוח חוק זה, דינו – מאסר שנתיים או קנס.

(ג) (1) המסיע ברכב תושב זר השוהה בישראל שלא כדין, דינו – מאסר שנתיים או הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן – חוק העונשין);

(2) הוראות פסקה (1) לא יחולו על המסיע כאמור באותה פסקה, באוטובוס ציבורי, בקו שירות; לענין זה, "אוטובוס ציבורי" ו"קו שירות" – כהגדרתם בסעיף 1 לפקודת התעבורה.

(ג1) היה לשוטר יסוד סביר לחשד כי נעברה עבירה לפי סעיף קטן (ג) או (ג5), רשאי הוא למסור לנהג הרכב שבו נעברה העבירה או לבעל הרכב כאמור הודעה האוסרת את השימוש ברכב לתקופה של שלושים ימים וליטול את רישיון הרכב לאותה תקופה; בהודעה תצוין הסיבה לאיסור השימוש ברכב ולנטילת הרישיון.

(ג2) הורשע אדם בעבירה לפי סעיף קטן (ג) רשאי בית משפט השלום, נוסף על כל עונש אחר, להורות כאמור בסעיף 57ג(א) לפקודת התעבורה, בשינויים המפורטים בסעיף קטן (ג3).

(ג2) בית המשפט שהרשיע אדם בעבירה לפי סעיפים קטנים (ג) או (ג5) יורה בצו, נוסף על כל עונש אחר, על איסור השימוש ברכב שבו נעברה העבירה לתקופה של שישה חודשים (להלן – צו איסור שימוש), אלא אם כן ראה, מטעמים מיוחדים שיירשמו, כי יש לאסור את השימוש ברכב לתקופה קצרה יותר; בצו איסור השימוש יקבע בית המשפט את מקום העמדת הרכב בתקופת איסור השימוש.

(ג3) על איסור שימוש ברכב לפי סעיפים קטנים (ג1) ו-(ג2), יחולו ההוראות האלה לפי פקודת התעבורה, בהתאמה ובשינויים המחויבים:

(1) סעיף 57א(ב)(2) ו-(3) בשינוי זה: במקום "בפסקאות (1) ו-(2)" יבוא "בפסקה (2)";

(2) סעיף 57א(ג), (ד) ו-(ו);

(3) סעיפים 57א(ה), ו-57ב עד 57ז 57ב, 57ג(ב) עד (ו) ו-57ד עד 57ז, בשינויים אלה:

(א) בסעיף 57א(ה)(2), במקום "הובלת המטען כאמור בסעיף קטן (א)(1)" יבוא "עבירה לפי סעיף קטן (ג) או סעיף קטן (ג5)";

(ב) בסעיף 57ב, במקום "מבית המשפט, המוסמך לדון בעבירות תעבורה" יבוא "מבית משפט השלום";

(ג) בסעיף 57ג(א), במקום הרישה עד "בתוספת השביעית" יבוא "הורשע אדם בעבירה לפי סעיף קטן (ג)", והסעיף ייקרא בלא המילים "ובלבד שהעבירה אינה עבירת קנס";

(ד) בסעיף 57ד, במקום "בית המשפט המוסמך לדון בעבירות תעבורה" יבוא "בית משפט השלום".

(ג4) בית המשפט שהרשיע אדם בעבירה לפי סעיפים קטנים (ג) או (ג5) יורה על פסילת הנידון מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של שישה חודשים, אולם רשאי בית המשפט, בנסיבות מיוחדות שיפרט בפסק הדין, להורות על פסילה לתקופה קצרה יותר.

(ג5) המרשה לתושב זר שאינו רשאי לנהוג ברכב בישראל, לנהוג ברכב הרשום בישראל, דינו -  מאסר שנתיים או הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין.

(ד) מי שעשה מעשה כאמור בסעיף זה עליו הראיה שבדק שבידי תושב האזור מסמכים שלפיהם הוא נכנס לישראל כדין ויושב בה כדין, או שבנסיבות הענין, לא היה עליו לדעת, בעת שעשה את אחד המעשים האמורים בסעיף זה, שתושב האזור נכנס לישראל שלא כדין או שהוא יושב בה שלא כדין.

(ד) מי שעשה מעשה כאמור בסעיפים קטנים (א), (ב), (ג) או (ג5), עליו הראיה שהמעשה נעשה באחת מאלה:

(1) לאחר שבדק שבידי התושב הזר מסמכים, שלפיהם הוא נכנס לישראל כדין ויושב בה כדין או, לענין עבירה לפי סעיף קטן (ג5), מסמכים שלפיהם הוא רשאי לנהוג ברכב בישראל;

(2) בנסיבות שבהן הוא לא חשד שהמדובר בתושב זר שנכנס לישראל שלא כדין, שהוא יושב בה שלא כדין, או לענין עבירה לפי סעיף קטן (ג5), בנסיבות שבהן הוא לא חשד שהמדובר בתושב זר שאינו רשאי לנהוג ברכב בישראל.

(ד1) נעברה עבירה לפי סעיף קטן (ג) או (ג5), ברכב של תאגיד, ובידי עובד של התאגיד, חזקה היא כי העובד הסיע את התושב הזר כשלוחו של התאגיד, אלא אם כן הוכח אחרת.

(ד2) אדם שהורשע בעבירה לפי סעיפים קטנים (ג) או (ג5), ושבתוך שלוש שנים מיום הרשעתו הורשע באחת העבירות כאמור (להלן -  עבירה נוספת), יחולו לגביו הוראות אלה:

(1) בית המשפט אשר הרשיע אותו בעבירה הנוספת יורה על חילוט הרכב שבו נעברה העבירה, אם הוא בעליו של הרכב או המחזיק בו דרך קבע, ואולם רשאי בית המשפט, בנסיבות מיוחדות שיפרט בפסק הדין, שלא לעשות כן; החליט שלא לחלט את הרכב יחולו הוראות סעיף קטן (ג2);

(2) בית המשפט שהרשיע אותו בעבירה הנוספת יורה על פסילתו מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 3 שנים, ואולם רשאי בית המשפט, בנסיבות מיוחדות שיפרט בפסק הדין, להורות על פסילתו לתקופה קצרה יותר.

(ד3) (1) נושא משרה חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות כאמור בסעיף זה בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר חובתו האמורה, דינו -  הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין;

(2) נעברה העבירה לפי סעיף זה בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא המשרה הפר את חובתו לפי פסקה (1), אלא אם כן הוכיח שעשה כל שניתן כדי למנוע את העבירה; לענין סעיף זה, "נושא משרה" -  מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, או פקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו נעברה העבירה.

(ה) לענין סעיף זה וסעיף 12א1

"אזור" -  יהודה והשומרון וחבל עזה;

"תושב זר" -  תושב האזור וכן כל אדם שנכנס לישראל דרך האזור, למעט ישראלי, כמשמעותו בחוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה -  שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), תשכ"ח- 1967;

"מעביד" ו"מתווך כוח אדם" - כמשמעותם בחוק עובדים זרים (העסקה שלא כדין), תשנ"א-1991.

 

מיום 22.2.2006

הוראת שעה (תיקון מס' 9)

ס"ח תשס"ו מס' 2052 מיום 22.2.2006 עמ' 256 (ה"ח 214)

(ד) מי שעשה מעשה כאמור בסעיפים קטנים (א), (ב), (ג) או (ג5), עליו הראיה שהמעשה נעשה באחת מאלה:

(1) לאחר שבדק שבידי התושב הזר מסמכים, שלפיהם הוא נכנס לישראל כדין ויושב בה כדין או, לענין עבירה לפי סעיף קטן (ג5), מסמכים שלפיהם הוא רשאי לנהוג ברכב בישראל;

(2) בנסיבות שבהן הוא לא חשד שהמדובר בתושב זר שנכנס שהתושב הזר נכנס לישראל שלא כדין, שהוא יושב בה שלא כדין, או לענין עבירה לפי סעיף קטן (ג5), בנסיבות שבהן הוא לא חשד שהמדובר בתושב זר שאינו שהתושב הזר אינו רשאי לנהוג ברכב בישראל.

 

מיום 27.3.2007

הוראת שעה (תיקון מס' 10)

ס"ח תשס"ז מס' 2088 מיום 27.3.2007 עמ' 146 (ה"ח 266)

החלפת סעיף קטן 12א(ד)

הנוסח הקודם:

(ד) מי שעשה מעשה כאמור בסעיפים קטנים (א), (ב), (ג) או (ג5), עליו הראיה שהמעשה נעשה באחת מאלה:

(1) לאחר שבדק שבידי התושב הזר מסמכים, שלפיהם הוא נכנס לישראל כדין ויושב בה כדין או, לענין עבירה לפי סעיף קטן (ג5), מסמכים שלפיהם הוא רשאי לנהוג ברכב בישראל;

(2) בנסיבות שבהן הוא לא חשד שהתושב הזר נכנס לישראל שלא כדין, שהוא יושב בה שלא כדין, או לענין עבירה לפי סעיף קטן (ג5), בנסיבות שבהן הוא לא חשד שהתושב הזר אינו רשאי לנהוג ברכב בישראל.

 

מיום 27.3.2008

הוראת שעה (תיקון מס' 11)

ס"ח תשס"ח מס' 2142 מיום 27.3.2008 עמ' 387 (ה"ח 350)

(ג1) היה לשוטר יסוד סביר לחשד כי נעברה עבירה לפי סעיף קטן (ג) או (ג5), רשאי הוא למסור לנהג הרכב שבו נעברה העבירה או לבעל הרכב כאמור הודעה האוסרת את השימוש ברכב לתקופה של שלושים ימים לתקופה שלא תעלה על 48 שעות, ולעניין עבירה שנעברה בשטח כאמור בסעיף קטן (ד)(3) – לתקופה שלא תעלה על שלושים ימים וליטול את רישיון הרכב לאותה תקופה; בהודעה תצוין הסיבה לאיסור השימוש ברכב ולנטילת הרישיון.

 

מיום 23.3.2010

הוראת שעה (תיקון מס' 13)

ס"ח תש"ע מס' 2236 מיום 23.3.2010 עמ' 446 (ה"ח 478)

12א. (א) מי שהעמיד, בתמורה או שלא בתמורה, מקום לינה לרשותו של תושב זר שנכנס לישראל שלא כדין או שיושב בה שלא כדין, או סייע, בתמורה או שלא בתמורה, לתושב זר כאמור להשיג מקום לינה, דינו, על אף האמור בכל חיקוק - מאסר שנתיים או קנס או הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן – חוק העונשין).

(ב) מעביד שהעסיק עובד שהוא תושב זר שאינו רשאי לעבוד בישראל לפי חוק זה, וכן מתווך כוח אדם שתיווך בקשר להעסקתו של עובד כאמור, דינו, על אף האמור בכל חיקוק - מאסר שנתיים או קנס או הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין.

(ג) (1) המסיע ברכב תושב זר השוהה בישראל שלא כדין, דינו - מאסר שנתיים או הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן - חוק העונשין);

(1א) המסיע ברכב תושב זר השוהה בישראל שלא כדין, באחת מהנסיבות כמפורט להלן, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס פי ארבעה מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין:

(א) נעשה שינוי ברכב, לרבות הוספת תוספת או התקנת מיתקן, במטרה להסתיר את התושב הזר הזוהה בישראל שלא כדין;

(ב) הוסעו ברכב שישה תושבים זרים או יותר, השוהים בישראל שלא כדין;

(ג) ההסעה נעשתה במסגרת שירותי הסעות שמטרתם לאפשר כניסה לישראל או שהייה בה, שלא כדין, של תושבים זרים, כאמור בסעיף קטן (ג6);

(2) הוראות פסקה (1) פסקאות (1) ו-(1א) לא יחולו על המסיע כאמור באותה פסקה, באוטובוס ציבורי, בקו שירות; לענין זה, "אוטובוס ציבורי" ו"קו שירות" - כהגדרתם בסעיף 1 לפקודת התעבורה.

(ג1) היה לשוטר יסוד סביר לחשד כי נעברה עבירה לפי סעיף קטן (ג) או (ג5), רשאי הוא למסור לנהג הרכב שבו נעברה העבירה או לבעל הרכב כאמור הודעה האוסרת את השימוש ברכב לתקופה שלא תעלה על 48 שעות, ולעניין עבירה שנעברה בשטח כאמור בסעיף קטן (ד)(3) – לתקופה שלא תעלה על שלושים ימים וליטול את רישיון הרכב לאותה תקופה; בהודעה תצוין הסיבה לאיסור השימוש ברכב ולנטילת הרישיון.

(ג1) (1) היה לשוטר יסוד סביר לחשד כי נעברה עבירה לפי סעיף קטן (ג) או (ג5) וכי מתקיים האמור באחת הפסקאות שלהלן, רשאי הוא למסור לנהג הרכב שבו נעברה העבירה או לבעל הרכב כאמור הודעה האוסרת את השימוש ברכב לתקופה שלא תעלה על 30 ימים (להלן – הודעת איסור שימוש), וליטול את רישיון הרכב לאותה תקופה:

(א) הנהג הסיע בעבר תושב זר השוהה בישראל שלא כדין;

(ב) הרכב שימש בעבר להסעת תושב זר השוהה בישראל שלא כדין, ובלבד שטרם חלפו שלוש שנים מיום ההסעה כאמור;

(ג) התקיימה אחת הנסיבות המפורטות בסעיף קטן (ג)(1א);

(2) ביקש הנהג או בעל הרכב לבטל הודעת איסור שימוש שניתנה בהתקיים האמור בפסקה (1)(ב), רשאי השוטר להורות לו להילוות אליו אל קצין משטרה או לתת לו זימון להופיע לפני קצין משטרה בתוך 48 שעות ממועד מסירת ההודעה ונטילת רישיון הרכב כאמור בפסקה (1); קצין המשטרה יהיה רשאי להורות על ביטול הודעת איסור השימוש ולהחזיר את רישיון הרכב לאדם שממנו ניטל;

(3) בהודעת איסור שימוש תצוין הסיבה לאיסור השימוש ברכב ולנטילת הרישיון.

(ג2) בית המשפט שהרשיע אדם בעבירה לפי סעיפים קטנים (ג) או (ג5) יורה רשאי להורות בצו, נוסף על כל עונש אחר, על איסור השימוש ברכב שבו נעברה העבירה לתקופה של שישה חודשים (להלן -  צו איסור שימוש), אלא אם כן ראה, מטעמים מיוחדים שיירשמו, כי יש לאסור את השימוש ברכב לתקופה קצרה יותר שלא תעלה על שישה חודשים (להלן – צו איסור שימוש); בצו איסור השימוש יקבע בית המשפט את מקום העמדת הרכב בתקופת איסור השימוש.

(ג3) על איסור שימוש ברכב לפי סעיפים קטנים (ג1) ו-(ג2) יחולו ההוראות האלה לפי פקודת התעבורה, בהתאמה ובשינויים המחויבים:

(1) סעיף 57א(ב)(2) ו-(3) בשינוי זה: בסעיף 57א(ב)(3) במקום "בפסקאות (1) ו-(2)" יבוא "בפסקה (2)";

(2) סעיף 57א(ג), (ד) ו-(ו) סעיף 57א(ג);

(3) סעיפים 57א(ה), סעיפים 57ב, 57ג(ב) עד (ו) ו-57ד עד 57ז, בשינויים אלה:

(א) בסעיף 57א(ה)(2), במקום "הובלת המטען כאמור בסעיף קטן (א)(1)" יבוא "עבירה לפי סעיף קטן (ג) או סעיף קטן (ג5)";

(ב) בסעיף 57ב 57ב(א), במקום "מבית המשפט, המוסמך לדון בעבירות תעבורה" יבוא "מבית משפט השלום";

(ב1) בסעיף 57ב(ב)(2), במקום "בסעיף 57א(א)" יבוא "בסעיף 12א(ג) או (ג5) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952";

(ב2) בסעיף 57ג(ג)(2), במקום "בסעיף קטן (א)" יבוא "בסעיף 12א(ג) או (ג5) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952;

(ג) (נמחקה);

(ד) בסעיף 57ד, במקום "בית המשפט המוסמך לדון בעבירות תעבורה" יבוא "בית משפט השלום".

(ג4) בית המשפט שהרשיע אדם בעבירה לפי סעיפים קטנים (ג) או (ג5) יורה רשאי להורות על פסילת הנידון מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של שישה חודשים, ואולם רשאי בית המשפט, בנסיבות מיוחדות שיפרט בפסק הדין, להורות על פסילה לתקופה קצרה יותר לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים.

(ג5) המרשה לתושב זר שאינו רשאי לנהוג ברכב בישראל, לנהוג ברכב הרשום בישראל, דינו - מאסר שנתיים או הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין.

(ג6) המנהל או המארגן שירותי הסעה במטרה לאפשר כניסה לישראל או שהייה בה, שלא כדין, של תושבים זרים, דינו – מאסר חמש שנים או קנס פי ארבעה מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין; לעניין זה, אין נפקא מינה אם המנהל או המארגן שירותי הסעה כאמור נותן גם שירותים חוקיים או שירותים למטרות חוקיות.

(ד) (1) מי שעשה מעשה כאמור בסעיפים קטנים (א), (ב), (ג) או (ג5), והוכחה מודעותו לכך שהלן, העובד, הנוסע או הנוהג, לפי הענין, הוא תושב זר, עליו הראיה שהמעשה נעשה באחת מאלה:

(א) לאחר שבדק שבידי התושב הזר מסמכים, שלפיהם הוא נכנס לישראל כדין ויושב בה כדין או, לענין עבירה לפי סעיף קטן (ג5), מסמכים שלפיהם הוא רשאי לנהוג ברכב בישראל;

(ב) בנסיבות שבהן הוא לא חשד שהתושב הזר נכנס לישראל שלא כדין, שהוא יושב בה שלא כדין, או לענין עבירה לפי סעיף קטן (ג5), בנסיבות שבהן הוא לא חשד שהתושב הזר אינו רשאי לנהוג ברכב בישראל.

(2) מסיע במונית, כהגדרתה בסעיף 1 לפקודת התעבורה, רשאי לדרוש מנוסע מסמכים שלפיהם הוא נכנס לישראל כדין ויושב בה כדין, ותהא זו סיבה סבירה לסרב להסיע נוסע או מטענו בהתאם להוראות לפי פקודת התעבורה, אם הנוסע לא הציג לפני המסיע במונית מסמכים כאמור.

(3) הוראות סעיף קטן זה יחולו, לגבי מסיע, רק על נסיעה שנערכה, כולה או חלקה, בשטח שגבולותיו הם בין הקו הכחול לבין הקו השחור, כמסומן בתוספת לחוק שהייה שלא כדין (איסור סיוע) (הוראות שעה), התשנ"ו-1996, ובכלל זה בכבישים המפורטים באותה תוספת, ובלבד שהתקיים אחד מאלה:

(א) הוסעו ברכב שלושה תושבים זרים או יותר, שאינם בני משפחתו של המסיע, השוהים בישראל שלא כדין; בפסקה זו, "בני משפחה", של המסיע – הורהו, ילדו, אחיו או אחותו;

(ב) המסיע קיבל, או שהיה צפוי לקבל, תשלום בעד הנסיעה.

(ד1) נעברה עבירה לפי סעיף קטן (ג) או (ג5) (ג), (ג5) או (ג6), ברכב של תאגיד, ובידי עובד של התאגיד, חזקה היא כי העובד הסיע את התושב הזר כשלוחו של התאגיד, אלא אם כן הוכח אחרת.

(ד2) אדם שהורשע בעבירה לפי סעיפים קטנים (ג) או (ג5), ושבתוך שלוש שנים מיום הרשעתו הורשע באחת העבירות כאמור (להלן - עבירה נוספת), יחולו לגביו הוראות אלה:

(1) בית המשפט אשר הרשיע אותו בעבירה הנוספת יורה רשאי להורות על חילוט הרכב שבו נעברה העבירה, אם הוא בעליו של הרכב או המחזיק בו דרך קבע, ואולם רשאי בית המשפט, בנסיבות מיוחדות שיפרט בפסק הדין, שלא לעשות כן; החליט שלא לחלט את הרכב יחולו הוראות סעיף קטן (ג2);

(2) בית המשפט שהרשיע אותו בעבירה הנוספת יורה על פסילתו מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 3 שנים, ואולם רשאי בית המשפט, בנסיבות מיוחדות שיפרט בפסק הדין, להורות על פסילתו לתקופה קצרה יותר שלא תעלה על שלוש שנים.

(ד3) (1) נושא משרה חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות כאמור בסעיף זה בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו;

המפר חובתו האמורה, דינו - הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין;

(2) נעברה העבירה לפי סעיף זה בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא המשרה הפר את חובתו לפי פסקה (1), אלא אם כן הוכיח שעשה כל שניתן כדי למנוע את העבירה; לענין סעיף זה, "נושא משרה" -  מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, או פקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו נעברה העבירה.

(ה) לענין סעיף זה וסעיף 12א1 –

"אזור" - יהודה והשומרון וחבל עזה;

"תושב זר" - תושב האזור וכן כל אדם שנכנס לישראל דרך האזור, למעט ישראלי, כמשמעותו בחוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה - שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), תשכ"ח-1967;

"מעביד" ו"מתווך כוח אדם" - כמשמעותם בחוק עובדים זרים (העסקה שלא כדין), תשנ"א-1991.

 

מיום 14.3.2012

הוראת שעה (תיקון מס' 14) – תיקוני חקיקה

ס"ח תשע"ב מס' 2344 מיום 14.3.2012 עמ' 203 (ה"ח 630)

(ג) (1) המסיע ברכב תושב זר השוהה בישראל שלא כדין, דינו - מאסר שנתיים או הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין; הוראות פסקה זו יעמדו בתוקפן עד יום כ"ט באדר ב' התשע"ד (31 במרס 2014);

(1א) המסיע ברכב תושב זר השוהה בישראל שלא כדין, באחת מהנסיבות כמפורט להלן, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס פי ארבעה מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין:

(א) נעשה שינוי ברכב, לרבות הוספת תוספת או התקנת מיתקן, במטרה להסתיר את התושב הזר הזוהה בישראל שלא כדין;

(ב) הוסעו ברכב שישה תושבים זרים או יותר, השוהים בישראל שלא כדין;

(ג) ההסעה נעשתה במסגרת שירותי הסעות שמטרתם לאפשר כניסה לישראל או שהייה בה, שלא כדין, של תושבים זרים, כאמור בסעיף קטן (ג6);

(2) הוראות פסקאות (1) ו-(1א) לא יחולו על המסיע כאמור באותה פסקה, באוטובוס ציבורי, בקו שירות; לענין זה, "אוטובוס ציבורי" ו"קו שירות" - כהגדרתם בסעיף 1 לפקודת התעבורה.

(ד) (1) מי שעשה מעשה כאמור בסעיפים קטנים (א), (ב), (ג) או (ג5), והוכחה מודעותו לכך שהלן, העובד, הנוסע או הנוהג, לפי הענין, הוא תושב זר, עליו הראיה שהמעשה נעשה באחת מאלה:

(א) לאחר שבדק שבידי התושב הזר מסמכים, שלפיהם הוא נכנס לישראל כדין ויושב בה כדין או, לענין עבירה לפי סעיף קטן (ג5), מסמכים שלפיהם הוא רשאי לנהוג ברכב בישראל;

(ב) בנסיבות שבהן הוא לא חשד שהתושב הזר נכנס לישראל שלא כדין, שהוא יושב בה שלא כדין, או לענין עבירה לפי סעיף קטן (ג5), בנסיבות שבהן הוא לא חשד שהתושב הזר אינו רשאי לנהוג ברכב בישראל.

(2) מסיע במונית, כהגדרתה בסעיף 1 לפקודת התעבורה, רשאי לדרוש מנוסע מסמכים שלפיהם הוא נכנס לישראל כדין ויושב בה כדין, ותהא זו סיבה סבירה לסרב להסיע נוסע או מטענו בהתאם להוראות לפי פקודת התעבורה, אם הנוסע לא הציג לפני המסיע במונית מסמכים כאמור; הוראות פסקה זו יעמדו בתוקפן עד יום כ"ט באדר ב' התשע"ד (31 במרס 2014);

(3) הוראות סעיף קטן זה יחולו, לגבי מסיע, רק על נסיעה שנערכה, כולה או חלקה, בשטח שגבולותיו הם בין הקו הכחול לבין הקו השחור, כמסומן בתוספת לחוק שהייה שלא כדין (איסור סיוע) (הוראות שעה) (תיקוני חקיקה), התשנ"ו-1996, ובכלל זה בכבישים המפורטים באותה תוספת, ובלבד שהתקיים אחד מאלה:

(א) הוסעו ברכב שלושה תושבים זרים או יותר, שאינם בני משפחתו של המסיע, השוהים בישראל שלא כדין; בפסקה זו, "בני משפחה", של המסיע – הורהו, ילדו, אחיו או אחותו;

(ב) המסיע קיבל, או שהיה צפוי לקבל, תשלום בעד הנסיעה.

 

מיום 26.3.2014

תיקון מס' 25

ס"ח תשע"ד מס' 2445 מיום 26.3.2014 עמ' 415 (ה"ח 820)

(ג) (1) המסיע ברכב תושב זר השוהה בישראל שלא כדין, דינו - מאסר שנתיים או הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין; הוראות פסקה זו יעמדו בתוקפן עד יום כ"ט באדר ב' התשע"ד (31 במרס 2014) כ"א באדר ב' התשע"ו (31 במרס 2016);

(1א) המסיע ברכב תושב זר השוהה בישראל שלא כדין, באחת מהנסיבות כמפורט להלן, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס פי ארבעה מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין:

(א) נעשה שינוי ברכב, לרבות הוספת תוספת או התקנת מיתקן, במטרה להסתיר את התושב הזר הזוהה בישראל שלא כדין;

(ב) הוסעו ברכב שישה תושבים זרים או יותר, השוהים בישראל שלא כדין;

(ג) ההסעה נעשתה במסגרת שירותי הסעות שמטרתם לאפשר כניסה לישראל או שהייה בה, שלא כדין, של תושבים זרים, כאמור בסעיף קטן (ג6);

(2) הוראות פסקאות (1) ו-(1א) לא יחולו על המסיע כאמור באותה פסקה, באוטובוס ציבורי, בקו שירות; לענין זה, "אוטובוס ציבורי" ו"קו שירות" - כהגדרתם בסעיף 1 לפקודת התעבורה.

(ד) (1) מי שעשה מעשה כאמור בסעיפים קטנים (א), (ב), (ג) או (ג5), והוכחה מודעותו לכך שהלן, העובד, הנוסע או הנוהג, לפי הענין, הוא תושב זר, עליו הראיה שהמעשה נעשה באחת מאלה:

(א) לאחר שבדק שבידי התושב הזר מסמכים, שלפיהם הוא נכנס לישראל כדין ויושב בה כדין או, לענין עבירה לפי סעיף קטן (ג5), מסמכים שלפיהם הוא רשאי לנהוג ברכב בישראל;

(ב) בנסיבות שבהן הוא לא חשד שהתושב הזר נכנס לישראל שלא כדין, שהוא יושב בה שלא כדין, או לענין עבירה לפי סעיף קטן (ג5), בנסיבות שבהן הוא לא חשד שהתושב הזר אינו רשאי לנהוג ברכב בישראל.

(2) מסיע במונית, כהגדרתה בסעיף 1 לפקודת התעבורה, רשאי לדרוש מנוסע מסמכים שלפיהם הוא נכנס לישראל כדין ויושב בה כדין, ותהא זו סיבה סבירה לסרב להסיע נוסע או מטענו בהתאם להוראות לפי פקודת התעבורה, אם הנוסע לא הציג לפני המסיע במונית מסמכים כאמור; הוראות פסקה זו יעמדו בתוקפן עד יום כ"ט באדר ב' התשע"ד (31 במרס 2014) כ"א באדר ב' התשע"ו (31 במרס 2016);

(3) הוראות סעיף קטן זה יחולו, לגבי מסיע, רק על נסיעה שנערכה, כולה או חלקה, בשטח שגבולותיו הם בין הקו הכחול לבין הקו השחור, כמסומן בתוספת לחוק שהייה שלא כדין (איסור סיוע) (תיקוני חקיקה), התשנ"ו-1996, ובכלל זה בכבישים המפורטים באותה תוספת, ובלבד שהתקיים אחד מאלה:

(א) הוסעו ברכב שלושה תושבים זרים או יותר, שאינם בני משפחתו של המסיע, השוהים בישראל שלא כדין; בפסקה זו, "בני משפחה", של המסיע – הורהו, ילדו, אחיו או אחותו;

(ב) המסיע קיבל, או שהיה צפוי לקבל, תשלום בעד הנסיעה.

 

מיום 20.3.2016

תיקון מס' 26

ס"ח תשע"ו מס' 2538 מיום 20.3.2016 עמ' 630 (ה"ח 1020, ה"ח 565)

הלנה, העסקה והסעה הסעה שלא כדין

12א. (א) מי שהעמיד, בתמורה או שלא בתמורה, מקום לינה לרשותו של תושב זר שנכנס לישראל שלא כדין או שיושב בה שלא כדין, או סייע, בתמורה או שלא בתמורה, לתושב זר כאמור להשיג מקום לינה, דינו, על אף האמור בכל חיקוק – מאסר שנתיים או הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן – חוק העונשין).

(ב) מעביד שהעסיק עובד שהוא תושב זר שאינו רשאי לעבוד בישראל לפי חוק זה, וכן מתווך כוח אדם שתיווך בקשר להעסקתו של עובד כאמור, דינו, על אף האמור בכל חיקוק – מאסר שנתיים או הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין.

(ג) (1) המסיע ברכב תושב זר השוהה בישראל שלא כדין, דינו – מאסר שנתיים או הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין; הוראות פסקה זו יעמדו בתוקפן עד יום כ"א באדר ב' התשע"ו (31 במרס 2016) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן – חוק העונשין); הוראות פסקה זו יעמדו בתוקפן עד יום ט"ו בניסן התשע"ח (31 במרס 2018);

(1א) המסיע ברכב תושב זר השוהה בישראל שלא כדין, באחת מהנסיבות כמפורט להלן, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס פי ארבעה מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין:

(א) נעשה שינוי ברכב, לרבות הוספת תוספת או התקנת מיתקן, במטרה להסתיר את התושב הזר הזוהה בישראל שלא כדין;

(ב) הוסעו ברכב שישה תושבים זרים או יותר, השוהים בישראל שלא כדין;

(ג) ההסעה נעשתה במסגרת שירותי הסעות שמטרתם לאפשר כניסה לישראל או שהייה בה, שלא כדין, של תושבים זרים, כאמור בסעיף קטן (ג6);

(2) הוראות פסקאות (1) ו-(1א) לא יחולו על המסיע כאמור באותה פסקה, באוטובוס ציבורי, בקו שירות; לענין זה, "אוטובוס ציבורי" ו"קו שירות" – כהגדרתם בסעיף 1 לפקודת התעבורה.

(ד) (1) מי שעשה מעשה כאמור בסעיפים קטנים (א), (ב), (ג) או (ג5), והוכחה מודעותו לכך שהלן, העובד, הנוסע או הנוהג, לפי הענין, הוא תושב זר, עליו הראיה שהמעשה נעשה באחת מאלה:

(א) לאחר שבדק שבידי התושב הזר מסמכים, שלפיהם הוא נכנס לישראל כדין ויושב בה כדין או, לענין עבירה לפי סעיף קטן (ג5), מסמכים שלפיהם הוא רשאי לנהוג ברכב בישראל;

(ב) בנסיבות שבהן הוא לא חשד שהתושב הזר נכנס לישראל שלא כדין, שהוא יושב בה שלא כדין, או לענין עבירה לפי סעיף קטן (ג5), בנסיבות שבהן הוא לא חשד שהתושב הזר אינו רשאי לנהוג ברכב בישראל.

(2) מסיע במונית, כהגדרתה בסעיף 1 לפקודת התעבורה, רשאי לדרוש מנוסע מסמכים שלפיהם הוא נכנס לישראל כדין ויושב בה כדין, ותהא זו סיבה סבירה לסרב להסיע נוסע או מטענו בהתאם להוראות לפי פקודת התעבורה, אם הנוסע לא הציג לפני המסיע במונית מסמכים כאמור; הוראות פסקה זו יעמדו בתוקפן עד יום כ"א באדר ב' התשע"ו (31 במרס 2016) ט"ו בניסן התשע"ח (31 במרס 2018);

(3) הוראות סעיף קטן זה והוראות סעיף 12ב13 יחולו, לגבי מסיע, רק על נסיעה שנערכה, כולה או חלקה, בשטח שגבולותיו הם בין הקו הכחול לבין הקו השחור, כמסומן בתוספת לחוק שהייה שלא כדין (איסור סיוע) (תיקוני חקיקה), התשנ"ו-1996, ובכלל זה בכבישים המפורטים באותה תוספת, ובלבד שהתקיים אחד מאלה:

(א) הוסעו ברכב שלושה תושבים זרים או יותר, שאינם בני משפחתו של המסיע, השוהים בישראל שלא כדין; בפסקה זו, "בני משפחה", של המסיע – הורהו, ילדו, אחיו או אחותו;

(ב) המסיע קיבל, או שהיה צפוי לקבל, תשלום בעד הנסיעה.

(ד1) נעברה עבירה לפי סעיף קטן (ג), (ג5) או (ג6), ברכב של תאגיד, ובידי עובד של התאגיד, חזקה היא כי העובד הסיע את התושב הזר כשלוחו של התאגיד, אלא אם כן הוכח אחרת.

(ד2) אדם שהורשע בעבירה לפי סעיפים קטנים (ג) או (ג5), ושבתוך שלוש שנים מיום הרשעתו הורשע באחת העבירות כאמור (להלן – עבירה נוספת), יחולו לגביו הוראות אלה:

(1) בית המשפט אשר הרשיע אותו בעבירה הנוספת רשאי להורות על חילוט הרכב שבו נעברה העבירה, אם הוא בעליו של הרכב או המחזיק בו דרך קבע;

(2) בית המשפט שהרשיע אותו בעבירה הנוספת יורה על פסילתו מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים.

(ד3) (1) נושא משרה חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות כאמור בסעיף זה בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר חובתו האמורה, דינו – הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין;

(2) נעברה העבירה לפי סעיף זה בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא המשרה הפר את חובתו לפי פסקה (1), אלא אם כן הוכיח שעשה כל שניתן כדי למנוע את העבירה; לענין סעיף זה, "נושא משרה" – מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, או פקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו נעברה העבירה.

(ה) לענין סעיף זה וסעיף 12א1 בפרק זה

"אזור" – יהודה והשומרון וחבל עזה;

"תושב זר" – תושב האזור וכן כל אדם שנכנס לישראל דרך האזור, למעט ישראלי, כמשמעותו בחוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), תשכ"ח-1967.

"מעביד" ו"מתווך כוח אדם" – כמשמעותם בחוק עובדים זרים.

 

מיום 8.3.2018

תיקון מס' 29 והוראות שעה

ס"ח תשע"ח מס' 2697 מיום 8.3.2018 עמ' 220 (ה"ח 1193)

(ג) (1) המסיע ברכב תושב זר השוהה בישראל שלא כדין, דינו – מאסר שנתיים או הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן – חוק העונשין); הוראות פסקה זו יעמדו בתוקפן עד יום ט"ו בניסן התשע"ח (31 במרס 2018);

(1א) המסיע ברכב תושב זר השוהה בישראל שלא כדין, באחת מהנסיבות כמפורט להלן, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס פי ארבעה מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין נעברה עבירה לפי פסקה (1) באחת מהנסיבות המפורטות להלן, דינו של עובר העבירה – מאסר ארבע שנים או כפל הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין:

(א) נעשה שינוי ברכב, לרבות הוספת תוספת או התקנת מיתקן, או נעשתה פעולה אחרת, והכול במטרה להסתיר את התושב הזר הזוהה בישראל שלא כדין;

(ב) הוסעו ברכב שישה שלושה תושבים זרים או יותר, השוהים בישראל שלא כדין שאינם בני משפחתו של המסיע; לעניין זה, "בן משפחה", של המסיע – הורהו, ילדו, אחיו או אחותו;

(ג) ההסעה נעשתה במסגרת שירותי הסעות שמטרתם לאפשר כניסה לישראל או שהייה בה, שלא כדין, של תושבים זרים, כאמור בסעיף קטן (ג6);

(2) הוראות פסקאות (1) ו-(1א) לא יחולו על המסיע כאמור באותה פסקה, באוטובוס ציבורי, בקו שירות; לענין זה, "אוטובוס ציבורי" ו"קו שירות" – כהגדרתם בסעיף 1 לפקודת התעבורה;

(3) (א) נעברה עבירה לפי פסקה (1) בידי תאגיד, דינו – כפל הקנס הקבוע לאותה עבירה;

(ב) נעברה עבירה לפי פסקה (1א) בידי תאגיד, דינו – כפל הקנס הקבוע לאותה עבירה;

(4) (א) קנס המוטל לפי פסקה (1א) לא יפחת מהסכום המפורט להלן, לפי העניין, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונש:

(1) קנס המוטל על יחיד – 10,000 שקלים חדשים;

(2) קנס המוטל על תאגיד – 40,000 שקלים חדשים;

(ב) הוראות פסקת משנה (א) יעמדו בתוקפן עד יום י"ח בניסן התשפ"א (31 במרס 2021).

(ג4) בית המשפט שהרשיע אדם בעבירה לפי סעיפים קטנים (ג) או (ג5) רשאי להורות על פסילת הנידון מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים.

(ג4) (1) (א) היה לשוטר יסוד סביר לחשד כי נעברה עבירה לפי סעיפים קטנים (ג) או (ג6), רשאי הוא לדרוש מהמסיע להילוות אליו אל קצין משטרה או ליטול ממנו את רישיון הנהיגה שלו;

(ב) הוראות סעיפים 47(ג), (ד), (ו) ו-(ז) עד (יא) ו-48 עד 50 לפקודת התעבורה יחולו לעניין פסקת משנה (א), בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:

(1) במקום סעיף 47(ה) לפקודת התעבורה יחולו הוראות אלה:

היה לקצין משטרה יסוד להניח כי יוגש כתב אישום בעבירה כאמור בפסקת משנה (א), ינהג כלהלן, לפי העניין:

(1) בעבירה לפי סעיף קטן (ג)(1) – רשאי הוא לפסול את המסיע מלהחזיק ברישיון נהיגה לתקופה שלא תעלה על 20 ימים, ובלבד שהמסיע הורשע בעבר בעבירה כאמור;

(2) בעבירה לפי סעיפים קטנים (ג)(1א) או (ג6) – רשאי הוא לפסול את המסיע מלהחזיק ברישיון נהיגה לתקופה שלא תעלה על 60 ימים;

(2) בסעיף 49 לפקודת התעבורה, במקום "46, 46ב, 47" יקראו "47";

(3) בסעיף 50 לפקודת התעבורה, בכל מקום, במקום "הסעיפים 46 או 47" יקראו "סעיף 47";

(2) בית המשפט שהרשיע אדם בעבירה לפי הסעיפים הקטנים המפורטים להלן רשאי להורות על פסילת הנידון מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה כמפורט להלן, לפי העניין:

(א) לעניין עבירה לעניין עבירה לפי סעיפים קטנים (ג)(1) או (ג5) – לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים;

(ב) לעניין עבירה לפי סעיפים קטנים (ג)(1א) או (ג6) – לתקופה שלא תעלה על שנתיים.

(ג5) (1) המרשה לתושב זר שאינו רשאי לנהוג ברכב בישראל, לנהוג ברכב הרשום בישראל, דינו – מאסר שנתיים או הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין;

(2) נעברה עבירה לפי פסקה (1) בידי תאגיד, דינו – כפל הקנס הקבוע לאותה עבירה.

(ג6) (1) המנהל או המארגן שירותי הסעה במטרה לאפשר כניסה לישראל או שהייה בה, שלא כדין, של תושבים זרים, דינו – מאסר חמש שנים או קנס פי ארבעה מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין; לעניין זה, אין נפקא מינה אם המנהל או המארגן שירותי הסעה כאמור נותן גם שירותים חוקיים או שירותים למטרות חוקיות;

(2) קנס המוטל לפי פסקה (1) לא יפחת מהסכום המפורט להלן, לפי העניין, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונש:

(א) קנס המוטל על יחיד – 40,000 שקלים חדשים;

(ב) קנס המוטל על תאגיד – 160,000 שקלים חדשים;

(3) הוראות פסקה (2) יעמדו בתוקפן עד יום י"ח בניסן התשפ"א (31 במרס 2021).

(ד) (1) (נמחקה);

(2) מסיע במונית, כהגדרתה בסעיף 1 לפקודת התעבורה, רשאי לדרוש מנוסע מסמכים שלפיהם הוא נכנס לישראל כדין ויושב בה כדין, ותהא זו סיבה סבירה לסרב להסיע נוסע או מטענו בהתאם להוראות לפי פקודת התעבורה, אם הנוסע לא הציג לפני המסיע במונית מסמכים כאמור; הוראות פסקה זו יעמדו בתוקפן עד יום ט"ו בניסן התשע"ח (31 במרס 2018);

(3) הוראות סעיף קטן זה והוראות סעיף 12ב13 יחולו, לגבי מסיע, רק על נסיעה שנערכה, כולה או חלקה, בשטח שגבולותיו הם בין הקו הכחול לבין הקו השחור, כמסומן בתוספת לחוק שהייה שלא כדין (איסור סיוע) (תיקוני חקיקה), התשנ"ו-1996, ובכלל זה בכבישים המפורטים באותה תוספת, ובלבד שהתקיים אחד מאלה:

(א) הוסעו ברכב שלושה תושבים זרים או יותר, שאינם בני משפחתו של המסיע, השוהים בישראל שלא כדין; בפסקה זו, "בני משפחה", של המסיע – הורהו, ילדו, אחיו או אחותו;

(ב) המסיע קיבל, או שהיה צפוי לקבל, תשלום בעד הנסיעה.

(ד1) נעברה עבירה לפי סעיף קטן (ג), (ג5) או (ג6), ברכב של תאגיד, ובידי עובד של התאגיד, חזקה היא כי העובד הסיע את התושב הזר כשלוחו של התאגיד, אלא אם כן הוכח אחרת.

(ד1א) (1) הורשע אדם בעבירה לפי סעיפים קטנים (ג), (ג5) או (ג6) רשאי בית המשפט שהרשיעו, נוסף על כל עונש, להורות על חילוט הרכב שבו נעברה העבירה, אם האדם שהורשע בעבירה הוא בעליו של הרכב או המחזיק בו דרך קבע, ויחולו לעניין זה הוראות פרק רביעי לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969;

(2) הורשע אדם בעבירה לפי סעיפים קטנים (ג), (ג5), או (ג6), ומצא בית המשפט שהרשיעו כי לא ניתן להורות על חילוט כאמור בפסקה (1) בשל כך שהאדם שהורשע בעבירה אינו בעליו של הרכב שבו נעברה העבירה או המחזיק בו דרך קבע, רשאי בית המשפט בבואו לקבוע את גובה הקנס שיוטל בשל אותה עבירה, להביא בחשבון את שווי הרכב כאמור, כולו או חלקו.

(ד2) אדם שהורשע בעבירה לפי סעיפים קטנים (ג) או (ג5), ושבתוך שלוש שנים מיום הרשעתו הורשע באחת העבירות כאמור (להלן – עבירה נוספת), יחולו לגביו הוראות אלה:

(1) בית המשפט אשר הרשיע אותו בעבירה הנוספת רשאי להורות על חילוט הרכב שבו נעברה העבירה, אם הוא בעליו של הרכב או המחזיק בו דרך קבע;

(2) בית המשפט שהרשיע אותו בעבירה הנוספת יורה על פסילתו מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים.

(תיקון מס' 26) תשע"ו-2016

סימן ד': סדרי דין מיוחדים

מיום 20.3.2016

תיקון מס' 26

ס"ח תשע"ו מס' 2538 מיום 20.3.2016 עמ' 630 (ה"ח 1020, ה"ח 565)

הוספת כותרת סימן ד'

סדרי דין מיוחדים (הוראת שעה) (תיקון מס' 7) תשס"א-2001

12א1. (א)  חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 (בחוק זה – חוק סדר הדין הפלילי), ופקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט-1969 (בחוק זה – פקודת סדר הדין הפלילי), יחולו על תושב זר החשוד בעבירה לפי סעיף 12(1) בשינויים אלה:

(1)   על אף הוראות סעיף 128 לחוק סדר הדין הפלילי, יחולו הוראות סעיף 130 שבו גם על נאשם שהוזמן לתחילת המשפט ובלבד שבהזמנה למשפט הוזהר כי בית המשפט יהיה רשאי לדונו שלא בפניו ולהורות על חילוט רכב שנתפס לפי סעיף 32 לפקודת סדר הדין הפלילי, אם לא יתייצב;

(2)   לענין פקודת סדר הדין הפלילי –

(א)   נתפס רכב שהכניס לישראל תושב זר השוהה שלא כדין בישראל, לא יורה בית המשפט על החזרת הרכב לפי סעיף 34 שבה, לפני תום ההליכים, אלא מנימוקים מיוחדים שיירשמו;

(ב)   על אף הוראות סעיף 39 שבה, בית המשפט שהרשיע תושב זר בעבירה לפי סעיף 12(1) יורה, נוסף על כל עונש, על חילוט הרכב שנתפס לפי סעיף 32 לחוק סדר הדין הפלילי אף אם לא התייצב למשפטו, אלא אם כן החליט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שלא לעשות כן;

(ג)    בית המשפט לא יחלט רכב כאמור בפסקת משנה (ב) אם מי שהורשע אינו בעליו של הרכב, אלא אם כן התקיימו בו כל אלה:

(1)   ניתנה הזדמנות לבעל הרכב לטעון את טענותיו;

(2)   בעל הרכב לא הוכיח כי הרכב נלקח ממנו על ידי התושב הזר בלי ידיעתו או בלי הסכמתו, או כי לא ידע, בעת מסירת הרכב לתושב הזר, שהוא ינהג בו בישראל שלא כדין;

(ד)   בית המשפט לא יורה על חילוט רכב לפי פסקאות משנה (ב) או (ג), אלא אם כן שוכנע כי לא נמנע מהנאשם ומבעל הרכב להיכנס לישראל ולהתייצב למשפט.

          (ב)  אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות פקודת המכס, לענין תפיסה וחילוט רכב.

מיום 6.9.2001

הוראת שעה (תיקון מס' 7)

ס"ח תשס"א מס' 1808 מיום 6.9.2001 עמ' 566 (ה"ח 3034)

הוראת שעה (תיקון מס' 8)

ס"ח תשס"ה מס' 1990 מיום 22.3.2005 עמ' 258 (ה"ח 163)

הוראת שעה (תיקון מס' 9)

ס"ח תשס"ו מס' 2052 מיום 22.2.2006 עמ' 256 (ה"ח 214)

הוראת שעה (תיקון מס' 10)

ס"ח תשס"ז מס' 2088 מיום 27.3.2007 עמ' 146 (ה"ח 266)

הוראת שעה (תיקון מס' 11)

ס"ח תשס"ח מס' 2142 מיום 27.3.2008 עמ' 387 (ה"ח 350)

הוראת שעה (תיקון מס' 12)

ס"ח תשס"ט מס' 2198 מיום 21.5.2009 עמ' 138 (ה"ח 427)

הוראת שעה (תיקון מס' 13)

ס"ח תש"ע מס' 2236 מיום 23.3.2010 עמ' 446 (ה"ח 478)

הוראת שעה (תיקון מס' 14) – תיקוני חקיקה

ס"ח תשע"ב מס' 2344 מיום 14.3.2012 עמ' 203 (ה"ח 630)

הוספת סעיף 12א1

(הוראת שעה) (תיקון מס' 4) תש"ס-2000

12ב.  (בוטל).

מיום 17.3.1994 עד יום 17.9.1994

הוראת שעה תשנ"ד-1994

ס"ח תשנ"ד מס' 1455 מיום 17.3.1994 עמ' 94 (ה"ח 2229)

הוספת סעיף 12ב

הנוסח:

עבירה מינהלית

12ב. (א) עבירה לפי סעיף 12א היא עבירה מינהלית, כמשמעותה בחוק העבירות המינהליות, התשמ"ו-1985, והוראות החוק האמור יחולו עליה, בשינויים המחוייבים בשל הוראות סעיף זה וסעיף 12ג.

(ב) לעבירה מינהלית לפי סעיף זה יהיה קנס מינהלי קצוב של 1,000 שקלים חדשים, לגבי כל תושב האזור שלגביו נעברה העבירה, ובעבירה מינהלית חוזרת – כפל הקנס האמור; לענין זה, "עבירה חוזרת" – כמשמעותה בחוק העבירות המינהליות, התשמ"ו-1985.

 

מיום 10.2.1995 עד יום 10.2.1996

הוראת שעה תשנ"ה-1995

ס"ח תשנ"ה מס' 1504 מיום 10.2.1995 עמ' 119 (ה"ח 2308)

הוספת סעיף 12ב

הנוסח:

עבירה מינהלית

12ב. (א) עבירה לפי סעיף 12א היא עבירה מינהלית, כמשמעותה בחוק העבירות המינהליות, התשמ"ו-1985, והוראות החוק האמור יחולו עליה, בשינויים המחוייבים בשל הוראות סעיף זה וסעיף 12ג.

(ב) לעבירה מינהלית לפי סעיף זה יהיה קנס מינהלי קצוב של 2,000 שקלים חדשים, לגבי כל תושב האזור שלגביו נעברה העבירה, ובעבירה מינהלית חוזרת – כפל הקנס האמור; לענין זה, "עבירה חוזרת" – כמשמעותה בחוק העבירות המינהליות, התשמ"ו-1985.

 

מיום 14.3.1996 עד יום 14.3.2000

הוראת שעה תשנ"ו-1996

ס"ח תשנ"ו מס' 1575 מיום 14.3.1996 עמ' 168 (ה"ח 2529)

הוראת שעה (תיקון)

ס"ח תשנ"ז מס' 1616 מיום 19.3.1997 עמ' 88 (ה"ח 2593)

הוראת שעה (תיקון מס' 2)

ס"ח תשנ"ח מס' 1659 מיום 14.3.1998 עמ' 160 (ה"ח 2697)

הוראת שעה (תיקון מס' 3)

ס"ח תשנ"ח מס' 1680 מיום 2.8.1998 עמ' 306 (ה"ח 2717)

הוספת סעיף 12ב

 

מיום 14.3.2000

הוראת שעה (תיקון מס' 4)

ס"ח תש"ס מס' 1736 מיום 16.4.2000 עמ' 176 (ה"ח 2858)

ביטול סעיף 12ב

הנוסח הקודם:

עבירה מינהלית

12ב. (א) עבירה לפי סעיף 12א היא עבירה מינהלית, כמשמעותה בחוק העבירות המינהליות, התשמ"ו-1985, והוראות החוק האמור יחולו עליה, בשינויים המחוייבים בשל הוראות סעיף זה וסעיף 12ד.

(ב) לעבירה מינהלית לפי סעיף זה יהיה קנס מינהלי קצוב של 2,000 שקלים חדשים, לגבי כל תושב האזור שלגביו נעברה העבירה, ובעבירה מינהלית חוזרת – כפל הקנס האמור; לענין זה, "עבירה חוזרת" – כמשמעותה בחוק העבירות המינהליות, התשמ"ו-1985.

(תיקון מס' 26) תשע"ו-2016

סימן ה': הלנה והעסקה שלא כדין

מיום 20.3.2016

תיקון מס' 26

ס"ח תשע"ו מס' 2538 מיום 20.3.2016 עמ' 630 (ה"ח 1020, ה"ח 565)

הוספת סימן ה'

הגדרות – סימן ה' (תיקון מס' 26) תשע"ו-2016

12ב1. בסימן זה –

          "הממונה על החקירה" – השוטר שמונה להיות אחראי לחקירה, ואם לא מונה אחראי כאמור – השוטר בעל הדרגה הבכירה ביותר החוקר את העבירה;

          "מעביד" – לרבות מעסיק, מעסיק בפועל, מתווך כוח אדם וקבלן כוח אדם כהגדרתם בחוק עובדים זרים;

          "קצין משטרה מוסמך" – מפקד מחוז או מפקד יחידה ארצית במשטרת ישראל, שהוא בדרגת תת-ניצב ומעלה;

          "תובע" – כמשמעותו בסעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי.

מיום 20.3.2016

תיקון מס' 26

ס"ח תשע"ו מס' 2538 מיום 20.3.2016 עמ' 630 (ה"ח 1020, ה"ח 565)

הוספת סעיף 12ב1

הלנה והעסקה שלא כדין (תיקון מס' 26) תשע"ו-2016

12ב2. (א)  על אף האמור בכל חיקוק, אלה דינם מאסר שנתיים או הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין:

(1)   מי שמעמיד, בתמורה או שלא בתמורה, מקום לינה לרשותו של תושב זר שנכנס לישראל שלא כדין או שיושב בה שלא כדין, או מסייע בתמורה או שלא בתמורה, לתושב זר כאמור להשיג מקום לינה, והכול בין במישרין ובין בעקיפין, בין בעצמו ובין על ידי אחר המועסק על ידו או מטעמו;

(2)   מעביד המעסיק עובד שהוא תושב זר שאינו רשאי לעבוד בישראל לפי חוק זה, בין במישרין ובין בעקיפין, בין בעצמו ובין על ידי אחר המועסק על ידו או מטעמו.

          (ב)  נעברה עבירה לפי סעיף קטן (א) בידי תאגיד, דינו – קנס פי ארבעה מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין.

          (ג)   (1)   קנס המוטל לפי סעיף קטן (א) לא יפחת מ-5,000 שקלים חדשים, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונש;

(2)   קנס המוטל על תאגיד לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב) לא יפחת מ-20,000 שקלים חדשים, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונש;

(תיקון מס' 29 והוראות שעה) תשע"ח-2018

(3)   הוראות סעיף קטן זה יעמדו בתוקפן עד יום י"ח בניסן התשפ"א (31 במרס 2021).

מיום 20.3.2016

תיקון מס' 26

ס"ח תשע"ו מס' 2538 מיום 20.3.2016 עמ' 631 (ה"ח 1020, ה"ח 565)

הוספת סעיף 12ב2

 

מיום 8.3.2018

תיקון מס' 29 והוראות שעה

ס"ח תשע"ח מס' 2697 מיום 8.3.2018 עמ' 222 (ה"ח 1193)

(3) הוראות סעיף קטן זה יעמדו בתוקפן עד יום ט"ו בניסן התשע"ח (31 במרס 2018) עד יום י"ח בניסן התשפ"א (31 במרס 2021).

הלנה והעסקה בנסיבות מחמירות (תיקון מס' 26) תשע"ו-2016

12ב3. (א)  נעברה עבירה לפי סעיף 12ב2(א) באחת מהנסיבות המנויות להלן, דינו של עובר העבירה – מאסר ארבע שנים או הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין:

(1)   הלנה או העסקה כאמור בסעיף 12ב2(א), של שני תושבים זרים או יותר;

(2)   הלנה או העסקה של תושב זר כאמור בסעיף 12ב2(א), למשך יומיים רצופים או יותר;

(3)   הלנה של תושב זר כאמור בסעיף 12ב2(א) במטרה להעסיקו.

          (ב)  נעברה עבירה לפי סעיף קטן (א) בידי תאגיד, דינו – כפל הקנס הקבוע בסעיף זה.

          (ג)   (1)   קנס המוטל לפי סעיף קטן (א) לא יפחת מ-10,000 שקלים חדשים, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונש;

(2)   קנס המוטל על תאגיד לפי סעיף זה לא יפחת מ-40,000 שקלים חדשים, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונש;

(תיקון מס' 29 והוראות שעה) תשע"ח-2018

(3)   הוראות סעיף קטן זה יעמדו בתוקפן עד יום י"ח בניסן התשפ"א (31 במרס 2021).

מיום 20.3.2016

תיקון מס' 26

ס"ח תשע"ו מס' 2538 מיום 20.3.2016 עמ' 631 (ה"ח 1020, ה"ח 565)

הוספת סעיף 12ב3

 

מיום 8.3.2018

תיקון מס' 29 והוראות שעה

ס"ח תשע"ח מס' 2697 מיום 8.3.2018 עמ' 222 (ה"ח 1193)

(3) הוראות סעיף קטן זה יעמדו בתוקפן עד יום ט"ו בניסן התשע"ח (31 במרס 2018) עד יום י"ח בניסן התשפ"א (31 במרס 2021).

צו מינהלי להגבלת שימוש במקום (תיקון מס' 26) תשע"ו-2016

12ב4. (א)  היה לקצין משטרה מוסמך יסוד סביר להניח כי מקום משמש לביצוע עבירה לפי סעיפים 12ב2 או 12ב3, וכן יסוד סביר לחשש שהמקום ימשיך לשמש לביצוע עבירה כאמור אם לא יוגבל השימוש במקום באופן מיידי, רשאי הוא לתת צו להגבלת השימוש במקום, לתקופה שיקבע בצו, ורשאי הוא להאריך את תוקפו של הצו לתקופות נוספות, ובלבד שסך כל התקופות לא יעלה על 30 ימים (בפרק זה – צו הגבלה מינהלי).

          (ב)  עותק של צו הגבלה מינהלי יוצג במקום שעליו הוא חל ויומצא לבעלים של המקום ולמחזיק במקום אם ניתן לאתרם בשקידה סבירה בנסיבות העניין.

          (ג)   ניתן צו הגבלה מינהלי, רשאי מי שרואה את עצמו נפגע מהצו לפנות לקצין משטרה מוסמך בבקשה לטעון לפניו את טענותיו בעניין; קצין המשטרה המוסמך ייתן את החלטתו בתוך 72 שעות מעת הגשת הבקשה.

          (ד)  הרואה את עצמו נפגע מצו הגבלה מינהלי רשאי לערער עליו לבית המשפט, שיהיה מוסמך לבטלו או לשנות תנאים בו.

מיום 20.3.2016

תיקון מס' 26

ס"ח תשע"ו מס' 2538 מיום 20.3.2016 עמ' 632 (ה"ח 1020, ה"ח 565)

הוספת סעיף 12ב4

צו שיפוטי להגבלת שימוש במקום (תיקון מס' 26) תשע"ו-2016

12ב5. (א)  בית משפט רשאי, על פי בקשה בכתב של הממונה על החקירה, לצוות על הארכת תוקפו של צו הגבלה מינהלי, לתקופה נוספת שלא תעלה על 60 ימים, אם שוכנע כי הגבלת השימוש במקום חיונית למניעת המשך ביצוע העבירה שבשלה הוצא הצו, ורשאי הוא לחזור ולצוות כאמור מזמן לזמן.

          (ב)  הוגש כתב אישום בעבירה לפי סעיפים 12ב2 או 12ב3, רשאי בית המשפט, לבקשת תובע –

(1)   אם ניתן בקשר לעבירה צו הגבלה מינהלי – לצוות על הארכת תוקפו של הצו עד תום ההליכים או עד למועד מוקדם יותר שיקבע;

(2)   אם לא ניתן בקשר לעבירה צו הגבלה מינהלי – לתת צו הגבלת שימוש במקום עד תום ההליכים או עד למועד מוקדם יותר שיקבע.

          (ג)   הוגשה בקשה להארכת תוקפו של צו הגבלה מינהלי לפי סעיף קטן (א) או (ב)(1), יתקיים הדיון בבקשת ההארכה בהקדם האפשרי, והצו המקורי יישאר בתוקפו לתקופה נוספת של 30 ימים מתום התקופה שעליה הורה הקצין המוסמך, אלא אם כן קבע בית המשפט אחרת.

          (ד)  בית המשפט רשאי לדון מחדש בצו הגבלת שימוש במקום שנתן (בפרק זה – צו הגבלה שיפוטי) אם ראה כי הדבר מוצדק בשל נסיבות שהשתנו או עובדות שהתגלו לאחר מתן הצו.

          (ה)  הממונה על החקירה, תובע, בעלים של מקום או מחזיק בו, רשאים לערער על החלטת בית משפט לפי סעיף זה בתוך 30 ימים ממועד מתן ההחלטה, לפני בית משפט שלערעור אשר ידון בערעור בשופט אחד.

מיום 20.3.2016

תיקון מס' 26

ס"ח תשע"ו מס' 2538 מיום 20.3.2016 עמ' 632 (ה"ח 1020, ה"ח 565)

הוספת סעיף 12ב5

שיקולים למתן צו הגבלת שימוש במקום (תיקון מס' 26) תשע"ו-2016

12ב6. בבוא קצין משטרה מוסמך לתת צו הגבלה מינהלי או בית משפט לתת צו הגבלה שיפוטי, ישקול בין השאר את אלה:

(1)  ביצוע עבירות קודמות במקום;

(2)  ידיעת הבעלים של המקום או המחזיק בו על ביצוע עבירה במקום או על הכוונה לבצע עבירה במקום;

(3)  מידת הפגיעה שתיגרם לבעלים של המקום או למחזיק בו מהוצאת הצו.

מיום 20.3.2016

תיקון מס' 26

ס"ח תשע"ו מס' 2538 מיום 20.3.2016 עמ' 633 (ה"ח 1020, ה"ח 565)

הוספת סעיף 12ב6

תוכנו של צו הגבלת שימוש במקום (תיקון מס' 26) תשע"ו-2016 (תיקון מס' 29) תשע"ח-2018

12ב7. (א)  צו הגבלה מינהלי או צו הגבלה שיפוטי יקבע תנאים, הגבלות או איסורים על השימוש במקום, לרבות סגירת המקום לתקופה הנקובה בצו, והכול במידה שלא תעלה על הנדרש בנסיבות העניין כדי למנוע המשך ביצוע עבירה במקום.

(תיקון מס' 29) תשע"ח-2018

          (ב)  צו הגבלה מינהלי או צו הגבלה שיפוטי יכול שיכלול גם דרישה למתן ערובה להבטחת קיום התנאים, ההגבלות או האיסורים שנקבעו בצו.

(תיקון מס' 29) תשע"ח-2018

          (ג)   בסעיף זה, "ערובה" – עירבון כספי או ערבות עצמית של הבעלים של המקום או המחזיק בו, בין לבדם ובין בצירוף ערבות מכל סוג שהוא, ערבות או עירבון כספי של ערבים, והכול כפי שיורה קצין המשטרה המוסמך או בית המשפט, בצו ההגבלה המינהלי או בצו ההגבלה השיפוטי, לפי העניין.

מיום 20.3.2016

תיקון מס' 26

ס"ח תשע"ו מס' 2538 מיום 20.3.2016 עמ' 633 (ה"ח 1020, ה"ח 565)

הוספת סעיף 12ב7

 

מיום 8.3.2018

תיקון מס' 29 והוראות שעה

ס"ח תשע"ח מס' 2697 מיום 8.3.2018 עמ' 222 (ה"ח 1193)

12ב7. (א) צו הגבלה מינהלי או צו הגבלה שיפוטי יקבע תנאים, הגבלות או איסורים על השימוש במקום, לרבות סגירת המקום לתקופה הנקובה בצו, והכול במידה שלא תעלה על הנדרש בנסיבות העניין כדי למנוע המשך ביצוע עבירה במקום.

(ב) צו הגבלה מינהלי או צו הגבלה שיפוטי יכול שיכלול גם דרישה למתן ערובה להבטחת קיום התנאים, ההגבלות או האיסורים שנקבעו בצו.

(ג) בסעיף זה, "ערובה" – עירבון כספי או ערבות עצמית של הבעלים של המקום או המחזיק בו, בין לבדם ובין בצירוף ערבות מכל סוג שהוא, ערבות או עירבון כספי של ערבים, והכול כפי שיורה קצין המשטרה המוסמך או בית המשפט, בצו ההגבלה המינהלי או בצו ההגבלה השיפוטי, לפי העניין.

ביצוע צו הגבלת שימוש במקום (תיקון מס' 26) תשע"ו-2016

12ב8. ניתן צו הגבלה מינהלי או צו הגבלה שיפוטי, רשאי שוטר להיכנס למקום שלגביו ניתן הצו ולנקוט אמצעים סבירים, לרבות שימוש בכוח, הדרושים כדי להבטיח את קיום הצו.

מיום 20.3.2016

תיקון מס' 26

ס"ח תשע"ו מס' 2538 מיום 20.3.2016 עמ' 633 (ה"ח 1020, ה"ח 565)

הוספת סעיף 12ב8

צו התליית רישיון או היתר עיסוק (תיקון מס' 26) תשע"ו-2016

12ב9. (א)  בית משפט רשאי, על פי בקשה בכתב של הממונה על החקירה, לצוות על התליית רישיון או היתר עיסוק שניתנו לפי כל דין, של מי שחשוד בביצוע עבירה כאמור בסעיפים 12ב2 או 12ב3, בעיסוק הקשור בעבירה, אם מתקיים יסוד סביר לחשש שהמשך העיסוק מהווה סכנה לשלום הציבור או לביטחונו או עלול להקל על ביצוע עבירה דומה, לתקופה שיקבע בצו, ורשאי הוא להאריך את תוקפו של הצו לתקופות נוספות, ובלבד שסך כל התקופות לא יעלה על 30 ימים.

          (ב)  הוגש כתב אישום בעבירה לפי סעיפים 12ב2 או 12ב3, רשאי בית המשפט לבקשת תובע, לתת צו כאמור בסעיף קטן (א) עד תום ההליכים או עד למועד מוקדם יותר שיקבע, אם שוכנע כי קיים יסוד סביר לחשש שהמשך העיסוק הקשור בעבירה מהווה סכנה לשלום הציבור או לביטחונו או עלול להקל על ביצוע עבירה דומה.

          (ג)   הממונה על החקירה, תובע וחשוד או נאשם שניתן נגדו צו לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), רשאים לערער על החלטת בית המשפט לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), בתוך 30 ימים ממועד מתן ההחלטה, לפני בית משפט שלערעור אשר ידון בערעור בשופט אחד.

מיום 20.3.2016

תיקון מס' 26

ס"ח תשע"ו מס' 2538 מיום 20.3.2016 עמ' 633 (ה"ח 1020, ה"ח 565)

הוספת סעיף 12ב9

הטלת עונש של התליית רישיון או היתר עיסוק (תיקון מס' 26) תשע"ו-2016

12ב10. הורשע יחיד או תאגיד בעבירה לפי סעיפים 12ב2 או 12ב3, רשאי בית המשפט, נוסף על כל עונש אחר, לצוות על התליית רישיון או היתר עיסוק שניתנו על פי כל דין, בעיסוק הקשור בעבירה, לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים.

מיום 20.3.2016

תיקון מס' 26

ס"ח תשע"ו מס' 2538 מיום 20.3.2016 עמ' 634 (ה"ח 1020, ה"ח 565)

הוספת סעיף 12ב10

סמכות עניינית ומקומית במתן צווים (תיקון מס' 26) תשע"ו-2016 (תיקון מס' 29) תשע"ח-2018

12ב11. (א) הוראות סעיפים 2 ו-3 לחוק המעצרים, לעניין סמכות עניינית ומקומית של בתי משפט, יחולו לעניין הליכים לפי סעיפים 12א(ג4)(1) ו-12ב4 עד 12ב9.

 

(תיקון מס' 29) תשע"ח-2018

          (ב)  בקשה לפי סעיפים 12א(ג4)(1), 12ב5(ב) או 12ב9(ב), תידון ככל האפשר לפני שופט שאינו דן באישום.

מיום 20.3.2016

תיקון מס' 26

ס"ח תשע"ו מס' 2538 מיום 20.3.2016 עמ' 634 (ה"ח 1020, ה"ח 565)

הוספת סעיף 12ב11

 

מיום 8.3.2018

תיקון מס' 29 והוראות שעה

ס"ח תשע"ח מס' 2697 מיום 8.3.2018 עמ' 222 (ה"ח 1193)

12ב11. (א) הוראות סעיפים 2 ו-3 לחוק המעצרים, לעניין סמכות עניינית ומקומית של בתי משפט, יחולו לעניין הליכים לפי סעיפים 12ב4 סעיפים 12א(ג4)(1) ו-12ב4 עד 12ב9.

(ב) בקשה לפי סעיפים 12א(ג4)(1), 12ב5(ב) או 12ב9(ב), תידון ככל האפשר לפני שופט שאינו דן באישום.

(תיקון מס' 26) תשע"ו-2016

סימן ו': הוראות שונות

מיום 20.3.2016

תיקון מס' 26

ס"ח תשע"ו מס' 2538 מיום 20.3.2016 עמ' 634 (ה"ח 1020, ה"ח 565)

הוספת סימן ו'

הפרת צו הגבלת שימוש במקום (תיקון מס' 26) תשע"ו-2016 (תיקון מס' 29) תשע"ח-2018

12ב12. (א) הופרו הוראות צו הגבלה מינהלי או צו הגבלה שיפוטי, ובכלל זה דרישה למתן ערובה, רשאי קצין משטרה מוסמך להורות על סגירת המקום שלגביו ניתן הצו כאמור, לאלתר, לתקופה שתסתיים לא יאוחר מתום תקופת תוקפו של צו ההגבלה שניתן.

(תיקון מס' 29) תשע"ח-2018

          (ב)  המפר הוראות צו הגבלה מינהלי או צו הגבלה שיפוטי, דינו – מאסר שנתיים.

(תיקון מס' 29) תשע"ח-2018

          (ג)   שופט הדן בעניינו של מפר צו הגבלה מינהלי או צו הגבלה שיפוטי רשאי, נוסף על כל עונש, להורות על חילוט הערובה שנדרשה בצו; ואולם בקשה לחילוט ערובה שניתנה על ידי ערב לא תידון אלא לאחר שניתנה לערב הזדמנות להשמיע את טענותיו.

מיום 20.3.2016

תיקון מס' 26

ס"ח תשע"ו מס' 2538 מיום 20.3.2016 עמ' 634 (ה"ח 1020, ה"ח 565)

הוספת סעיף 12ב12

 

מיום 8.3.2018

תיקון מס' 29 והוראות שעה

ס"ח תשע"ח מס' 2697 מיום 8.3.2018 עמ' 222 (ה"ח 1193)

12ב12. (א) הופרו הוראות צו הגבלה מינהלי או צו הגבלה שיפוטי, ובכלל זה דרישה למתן ערובה, רשאי קצין משטרה מוסמך להורות על סגירת המקום שלגביו ניתן הצו כאמור, לאלתר, לתקופה שתסתיים לא יאוחר מתום תקופת תוקפו של צו ההגבלה שניתן.

(ב) המפר הוראות צו הגבלה מינהלי או צו הגבלה שיפוטי, דינו – מאסר שנתיים.

(ג) שופט הדן בעניינו של מפר צו הגבלה מינהלי או צו הגבלה שיפוטי רשאי, נוסף על כל עונש, להורות על חילוט הערובה שנדרשה בצו; ואולם בקשה לחילוט ערובה שניתנה על ידי ערב לא תידון אלא לאחר שניתנה לערב הזדמנות להשמיע את טענותיו.

חזקה (תיקון מס' 26) תשע"ו-2016

12ב13. מי שעשה מעשה כאמור בסעיפים 12א(ג) או (ג5), 12ב2 או 12ב3, והוכחה מודעותו לכך שהלן, העובד, הנוסע או הנוהג, לפי העניין, הוא תושב זר, עליו הראיה שהמעשה נעשה באחת מאלה:

(1)  לאחר שבדק שבידי התושב הזר מסמכים, שלפיהם הוא נכנס לישראל כדין ויושב בה כדין, או לעניין עבירה לפי סעיף 12א(ג5) – מסמכים שלפיהם הוא רשאי לנהוג ברכב בישראל;

(2)  בנסיבות שבהן הוא לא חשד שהתושב הזר נכנס לישראל שלא כדין, שהוא יושב בה שלא כדין, או לעניין עבירה לפי סעיף 12א(ג5) – בנסיבות שבהן הוא לא חשד שהתושב הזר אינו רשאי לנהוג ברכב בישראל.

מיום 20.3.2016

תיקון מס' 26

ס"ח תשע"ו מס' 2538 מיום 20.3.2016 עמ' 634 (ה"ח 1020, ה"ח 565)

הוספת סעיף 12ב13

אחריות נושא משרה בתאגיד (תיקון מס' 26) תשע"ו-2016

12ב14. (א) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות כאמור בסעיפים 12א, 12ב2 ו-12ג3 בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר את חובתו האמורה, דינו – הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין.

          (ב)  נעברה עבירה לפי סעיפים 12א, 12ב2 או 12ב3 בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא המשרה הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח שעשה כל שניתן כדי למנוע את העבירה; לעניין סעיף זה, "נושא משרה" – מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, או פקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו נעברה העבירה.

מיום 20.3.2016

תיקון מס' 26

ס"ח תשע"ו מס' 2538 מיום 20.3.2016 עמ' 634 (ה"ח 1020, ה"ח 565)

הוספת סעיף 12ב14

חילוט (תיקון מס' 26) תשע"ו-2016

12ב15. הורשע אדם בעבירה לפי סעיפים 12א, 12ב2 או 12ב3, יצווה בית המשפט כי נוסף על כל עונש תחולט התמורה שקיבל או שווייה הכספי.

מיום 20.3.2016

תיקון מס' 26

ס"ח תשע"ו מס' 2538 מיום 20.3.2016 עמ' 634 (ה"ח 1020, ה"ח 565)

הוספת סעיף 12ב15

פיקוח (הוראת שעה)  תשנ"ו-1996 (תיקון מס' 10) תשס"ג-2002 (תיקון מס' 26)  תשע"ו-2016

12ג.   הוראות הסעיפים 74 עד 76 לחוק שירות התעסוקה, תשי"ט-1959, והוראות סעיף 6 בחוק עובדים זרים יחולו גם לגבי פיקוח של משרד העבודה והרווחה לענין סעיפים 12ב2 ו-12ב3.

מיום 17.3.1994 עד יום 17.9.1994

הוראת שעה תשנ"ד-1994

ס"ח תשנ"ד מס' 1455 מיום 17.3.1994 עמ' 94 (ה"ח 2229)

הוספת סעיף 12ג

הנוסח:

ביצוע

12ג. על אף האמור בסעיף 15 ובכל חוק אחר, שר המשטרה ממונה על ביצוע סעיפים 12א ו-12ב.

 

מיום 10.2.1995 עד יום 10.2.1996

הוראת שעה תשנ"ה-1995

ס"ח תשנ"ה מס' 1504 מיום 10.2.1995 עמ' 119 (ה"ח 2308)

הוספת סעיף 12ג

הנוסח:

ביצוע

12ג. על אף האמור בסעיף 15 ובכל חוק אחר, שר המשטרה ממונה על ביצוע סעיפים 12א ו-12ב.

 

מיום 14.3.1996

הוראת שעה תשנ"ו-1996

ס"ח תשנ"ו מס' 1575 מיום 14.3.1996 עמ' 168 (ה"ח 2529)

הוראת שעה (תיקון)

ס"ח תשנ"ז מס' 1616 מיום 19.3.1997 עמ' 88 (ה"ח 2593)

הוראת שעה (תיקון מס' 2)

ס"ח תשנ"ח מס' 1659 מיום 14.3.1998 עמ' 160 (ה"ח 2697)

הוראת שעה (תיקון מס' 3)

ס"ח תשנ"ח מס' 1680 מיום 2.8.1998 עמ' 306 (ה"ח 2717)

הוראת שעה (תיקון מס' 4)

ס"ח תש"ס מס' 1736 מיום 16.4.2000 עמ' 176 (ה"ח 2858)

הוראת שעה (תיקון מס' 5)

ס"ח תשס"א מס' 1778 מיום 13.3.2001 עמ' 150 (ה"ח 2980)

הוראת שעה (תיקון מס' 6)

ס"ח תשס"א מס' 1789 מיום 17.5.2001 עמ' 382 (ה"ח 2995)

הוראת שעה (תיקון מס' 7)

ס"ח תשס"א מס' 1808 מיום 6.9.2001 עמ' 566 (ה"ח 3034)

הוראת שעה (תיקון מס' 8)

ס"ח תשס"ה מס' 1990 מיום 22.3.2005 עמ' 258 (ה"ח 163)

הוראת שעה (תיקון מס' 9)

ס"ח תשס"ו מס' 2052 מיום 22.2.2006 עמ' 256 (ה"ח 214)

הוראת שעה (תיקון מס' 10)

ס"ח תשס"ז מס' 2088 מיום 27.3.2007 עמ' 146 (ה"ח 266)

הוראת שעה (תיקון מס' 11)

ס"ח תשס"ח מס' 2142 מיום 27.3.2008 עמ' 387 (ה"ח 350)

הוראת שעה (תיקון מס' 12)

ס"ח תשס"ט מס' 2198 מיום 21.5.2009 עמ' 138 (ה"ח 427)

הוראת שעה (תיקון מס' 13)

ס"ח תש"ע מס' 2236 מיום 23.3.2010 עמ' 446 (ה"ח 478)

הוראת שעה (תיקון מס' 14) – תיקוני חקיקה

ס"ח תשע"ב מס' 2344 מיום 14.3.2012 עמ' 203 (ה"ח 630)

הוספת סעיף 12ג

 

מיום 1.5.2003

תיקון מס' 10

ס"ח תשס"ג מס' 1882 מיום 29.12.2002 עמ' 189 (ה"ח 4)

12ג. הוראות הסעיפים 73 74 עד 76 לחוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959, והוראות סעיף 6 בחוק עובדים זרים יחולו גם לגבי פיקוח של משרד העבודה והרווחה לענין סעיפים 12א(א) ו-(ב).

 

מיום 20.3.2016

תיקון מס' 26

ס"ח תשע"ו מס' 2538 מיום 20.3.2016 עמ' 634 (ה"ח 1020, ה"ח 565)

12ג. הוראות הסעיפים 74 עד 76 לחוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959, והוראות סעיף 6 בחוק עובדים זרים יחולו גם לגבי פיקוח של משרד העבודה והרווחה לענין סעיפים 12א(א) ו-(ב) סעיפים 12ב2 ו-12ב3.

 

 

ביצוע (הוראת שעה)  תשנ"ו-1996 (הוראת שעה) (תיקון מס' 4) תש"ס-2000 (תיקון מס' 26) תשע"ו-2016

12ד.  על אף הוראות סעיף 15 וכל חוק אחר, השר לבטחון הפנים ממונה על ביצוע סימנים ג' ו-ה' בפרק זה, ובנוסף, ובנפרד שר העבודה והרווחה ממונה על ביצוע סעיפים 12ב2 ו-12ב3, לענין עבירות שעבר מעביד כהגדרתו בסעיף 12ב1.

מיום 14.3.1996

הוראת שעה תשנ"ו-1996

ס"ח תשנ"ו מס' 1575 מיום 14.3.1996 עמ' 168 (ה"ח 2529)

הוראת שעה (תיקון)

ס"ח תשנ"ז מס' 1616 מיום 19.3.1997 עמ' 88 (ה"ח 2593)

הוראת שעה (תיקון מס' 2)

ס"ח תשנ"ח מס' 1659 מיום 14.3.1998 עמ' 160 (ה"ח 2697)

הוראת שעה (תיקון מס' 3)

ס"ח תשנ"ח מס' 1680 מיום 2.8.1998 עמ' 306 (ה"ח 2717)

הוראת שעה (תיקון מס' 4)

ס"ח תש"ס מס' 1736 מיום 16.4.2000 עמ' 176 (ה"ח 2858)

הוראת שעה (תיקון מס' 5)

ס"ח תשס"א מס' 1778 מיום 13.3.2001 עמ' 150 (ה"ח 2980)

הוראת שעה (תיקון מס' 6)

ס"ח תשס"א מס' 1789 מיום 17.5.2001 עמ' 382 (ה"ח 2995)

הוראת שעה (תיקון מס' 7)

ס"ח תשס"א מס' 1808 מיום 6.9.2001 עמ' 566 (ה"ח 3034)

הוראת שעה (תיקון מס' 8)

ס"ח תשס"ה מס' 1990 מיום 22.3.2005 עמ' 258 (ה"ח 163)

הוראת שעה (תיקון מס' 9)

ס"ח תשס"ו מס' 2052 מיום 22.2.2006 עמ' 256 (ה"ח 214)

הוראת שעה (תיקון מס' 10)

ס"ח תשס"ז מס' 2088 מיום 27.3.2007 עמ' 146 (ה"ח 266)

הוראת שעה (תיקון מס' 11)

ס"ח תשס"ח מס' 2142 מיום 27.3.2008 עמ' 387 (ה"ח 350)

הוראת שעה (תיקון מס' 12)

ס"ח תשס"ט מס' 2198 מיום 21.5.2009 עמ' 138 (ה"ח 427)

הוראת שעה (תיקון מס' 13)

ס"ח תש"ע מס' 2236 מיום 23.3.2010 עמ' 446 (ה"ח 478)

הוראת שעה (תיקון מס' 14) – תיקוני חקיקה

ס"ח תשע"ב מס' 2344 מיום 14.3.2012 עמ' 203 (ה"ח 630)

הוספת סעיף 12ד

 

מיום 14.3.2000

הוראת שעה (תיקון מס' 4)

ס"ח תש"ס מס' 1736 מיום 16.4.2000 עמ' 176 (ה"ח 2858)

12ד. על אף הוראות סעיף 15 וכל חוק אחר, השר לבטחון הפנים ממונה על ביצוע סעיפים 12א ו-12ב סעיף 12א, ובנוסף שר העבודה והרווחה ממונה על ביצוע סעיפים 12א(א) ו-(ב) ו-12ב סעיף 12א(א) ו-(ב), לענין עבירות שעבר מעביד או מתווך כוח אדם.

 

מיום 20.3.2016

תיקון מס' 26

ס"ח תשע"ו מס' 2538 מיום 20.3.2016 עמ' 634 (ה"ח 1020, ה"ח 565)

12ד. על אף הוראות סעיף 15 וכל חוק אחר, השר לבטחון הפנים ממונה על ביצוע סעיף 12א סימנים ג' ו-ה' בפרק זה, ובנוסף שר העבודה והרווחה ממונה על ביצוע סעיף 12א(א) ו-(ב) סעיפים 12ב2 ו-12ב3, לענין עבירות שעבר מעביד או מתווך כוח אדם כהגדרתו בסעיף 12ב1.

 

(תיקון מס' 9) תשס"א-2001

פרק רביעי: הרחקה ומשמורת

סימן א': הרחקה, משמורת ושחרור בערובה

מיום 7.11.2001

תיקון מס' 9

ס"ח תשס"א מס' 1804 מיום 7.8.2001 עמ' 502 (ה"ח 2931)

הוספת כותרת פרק רביעי

הרחקה מישראל  (תיקון מס' 9) תשס"א-2001

13.  (א)  מי שאינו אזרח ישראלי או עולה לפי חוק השבות, תש"י-1950, ונמצא בישראל, בלי רישיון ישיבה (בחוק זה – שוהה שלא כדין), יורחק מישראל בהקדם האפשרי אלא אם כן יצא מרצונו קודם לכן.

(תיקון מס' 14) תשס"ה-2005

          (ב)  הרחקתו מישראל של שוהה שלא כדין תהיה על פי צו הרחקה שניתן עליו בידי שר הפנים; בצו הרחקה ניתן לקבוע כי הוצאות ההרחקה, לרבות הוצאות ההחזקה במשמורת (בפרק זה – הוצאות ההרחקה), יחולו על האדם שעליו ניתן הצו או על המעביד שהעסיק אותו בישראל בלא היתר מאת שר הפנים או תוך הפרת תנאי ההיתר ובלבד שלא תעוכב הרחקתו של שוהה שלא כדין רק מהטעם שאין בידו לשאת בהוצאות ההרחקה.

(תיקון מס' 14) תשס"ה-2005

          (ב1) (1)   נקבע בצו הרחקה לפי הוראות סעיף קטן (ב) כי הוצאות ההרחקה יחולו על האדם שעליו ניתן הצו, ואותו אדם המציא ערובה לפי הוראות פרק זה, או שהפקיד סכום כסף בהיותו מוחזק במשמורת או במשמורת זמנית, אף אם הסכום האמור אינו ערובה, ניתן לגבות את הוצאות ההרחקה מן הערובה או מתוך סכום הכסף שהופקד כאמור, ובלבד שסך הוצאות ההרחקה שייגבו לפי פסקה זו לא יעלה על 7,500 שקלים חדשים.

(2)   נקבע בצו הרחקה לפי הוראות סעיף קטן (ב) כי הוצאות ההרחקה יחולו על המעביד – רשאים הממונה, כהגדרתו בחוק עובדים זרים, וכן עובד המדינה שהממונה הסמיכו לכך, לגבות את הוצאות ההרחקה מאותו מעביד, ובלבד שסך הוצאות ההרחקה שייגבו לפי פסקה זו לא יעלה על 7,500 שקלים חדשים, ורשאי הממונה, כל עוד לא שילם המעביד את הוצאות ההרחקה במלואן, לסרב להעניק לאותו מעביד היתר להעסקת עובד זר לפי פרק ד'1 לחוק עובדים זרים, מטעם זה בלבד.

(3)   הוראות סעיף קטן זה באות להוסיף על ההוראות לפי סעיף 14.

          (ג)   מי שניתן עליו צו הרחקה חייב לצאת מישראל ולא לשוב אליה כל עוד לא בוטל הצו.

          (ד)  מי שניתן עליו צו הרחקה יימסר לו הצו בכתב והוא לא יורחק לפני תום שלושה ימים ממסירת הצו לידיו, אלא אם כן יצא מרצונו קודם לכן; ואולם רשאי ממונה ביקורת הגבולות, לפי בקשתו של מי שניתן עליו צו הרחקה, לדחות את ההרחקה לתקופה קצרה הכרחית, שלא תעלה על 14 ימים, לשם טיפול בעניניו ובזכויותיו המשפטיות בישראל שלא ניתן לטפל בהם בהעדרו; ממונה ביקורת הגבולות רשאי להאריך תקופה זו מטעמים הומניטריים מיוחדים; תקופת הדחיה לא תבוא במנין הימים לפי סעיף 13ו(א)(4).

מיום 7.11.1985

תיקון מס' 4

ס"ח תשמ"ה מס' 1156 מיום 7.8.1985 עמ' 214 (ה"ח 1736)

(ד) שר הפנים רשאי להורות שצו הגירוש יבוצע על חשבון האדם שעליו ניתן או על חשבון מעביד שהעסיק אותו בישראל בלי ששר הפנים נתן היתר לאותה העסקה או לאחר שפג תקפו של ההיתר.

 

מיום 7.11.2001

תיקון מס' 9

ס"ח תשס"א מס' 1804 מיום 7.8.2001 עמ' 502 (ה"ח 2931)

החלפת סעיף 13

הנוסח הקודם:

גירוש

13. (א) מי שאיננו אזרח ישראלי או עולה לפי חוק השבות, תש"י-1950, רשאי שר הפנים לתת עליו צו גירוש אם נמצא בישראל בלי רשיון ישיבה.

(ב) מי שניתן עליו צו גירוש, חייב לצאת מישראל ולא לשוב אליה כל עוד לא בוטל צו הגירוש.

(ג) מי שניתן עליו צו גירוש, רשאי קצין בקורת הגבולות או שוטר לעצרו ולהחזיקו במקום ובאופן שקבע שר הפנים, עד ליציאתו מישראל או עד לגירושו ממנה.

(ד) שר הפנים רשאי להורות שצו הגירוש יבוצע על חשבון האדם שעליו ניתן.

 

מיום 1.1.2005

תיקון מס' 14

ס"ח תשס"ה מס' 1997 מיום 11.4.2005 עמ' 419 (ה"ח 143)

(ב) הרחקתו מישראל של שוהה שלא כדין תהיה על פי צו הרחקה שניתן עליו בידי שר הפנים; בצו הרחקה ניתן לקבוע כי הוצאות ההרחקה, לרבות הוצאות ההחזקה במשמורת (בפרק זה – הוצאות ההרחקה), יחולו על האדם שעליו ניתן הצו או על המעביד שהעסיק אותו בישראל בלא היתר מאת שר הפנים או תוך הפרת תנאי ההיתר ובלבד שלא תעוכב הרחקתו של שוהה שלא כדין רק מהטעם שאין בידו לשאת בהוצאות ההרחקה.

(ב1) (1) נקבע בצו הרחקה לפי הוראות סעיף קטן (ב) כי הוצאות ההרחקה יחולו על האדם שעליו ניתן הצו, ואותו אדם המציא ערובה לפי הוראות פרק זה, או שהפקיד סכום כסף בהיותו מוחזק במשמורת או במשמורת זמנית, אף אם הסכום האמור אינו ערובה, ניתן לגבות את הוצאות ההרחקה מן הערובה או מתוך סכום הכסף שהופקד כאמור, ובלבד שסך הוצאות ההרחקה שייגבו לפי פסקה זו לא יעלה על 7,500 שקלים חדשים.

(2) נקבע בצו הרחקה לפי הוראות סעיף קטן (ב) כי הוצאות ההרחקה יחולו על המעביד – רשאים הממונה, כהגדרתו בחוק עובדים זרים, וכן עובד המדינה שהממונה הסמיכו לכך, לגבות את הוצאות ההרחקה מאותו מעביד, ובלבד שסך הוצאות ההרחקה שייגבו לפי פסקה זו לא יעלה על 7,500 שקלים חדשים, ורשאי הממונה, כל עוד לא שילם המעביד את הוצאות ההרחקה במלואן, לסרב להעניק לאותו מעביד היתר להעסקת עובד זר לפי פרק ד'1 לחוק עובדים זרים, מטעם זה בלבד.

(3) הוראות סעיף קטן זה באות להוסיף על ההוראות לפי סעיף 14.

משמורת (תיקון מס' 9) תשס"א-2001

13א.  (א)  בפרק זה –

          "משמורת" - מעצר אדם לצורך החזקתו במקום משמורת לפי הוראות חוק זה;

          "מקום משמורת" - כל אחד מאלה: מקום לפי חוק זה, שקבעו בצו שר הפנים והשר לביטחון הפנים (בחוק זה - מקום משמורת מיוחד); בית סוהר כמשמעו בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], תשל"ב-1971, מקום מעצר לפי סעיף 7 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), תשנ"ו-1996 (בחוק זה - חוק המעצרים), וכן מקום אחר שנקבע בצו הרחקה ככל שהדבר נדרש בנסיבות הענין.

          (ב)  שוהה שלא כדין יוחזק במשמורת עד ליציאתו מישראל או עד להרחקתו ממנה, אלא אם כן שוחרר בעירבון כספי, בערבות בנקאית או בערובה מתאימה אחרת (בפרק זה - ערובה), לפי הוראות פרק זה; חזקה כי אדם שוהה בישראל שלא כדין אם אין בידו להציג רישיון ישיבה בלא הסבר סביר.

          (ג)   החזקה במשמורת של שוהה שלא כדין תהיה על פי צו משמורת שניתן על ידי ממונה ביקורת הגבולות.

          (ד)  לא יינתן צו משמורת אלא לאחר שניתנה לשוהה שלא כדין הזדמנות להשמיע את טענותיו; לא ניתן לאתר את השוהה שלא כדין, רשאי ממונה ביקורת הגבולות להורות, שלא בפניו, על החזקתו במשמורת, ובלבד שתינתן לו הזדמנות להשמעת טענותיו לא יאוחר מ-24 שעות לאחר תחילת החזקתו במשמורת.

          (ה)  ניתן צו משמורת, יימסר לאדם המוחזק במשמורת, בכתב או בעל פה, ככל האפשר, בשפה המובנת לו, מידע על זכויותיו לפי חוק זה, וכן על זכותו שתימסר הודעה על החזקתו במשמורת לאדם קרוב לו, לעורך דין ולנציגות של מדינת אזרחותו.

מיום 7.11.2001

תיקון מס' 9

ס"ח תשס"א מס' 1804 מיום 7.8.2001 עמ' 503 (ה"ח 2931)

הוספת סעיף 13א

משמורת זמנית  (תיקון מס' 9) תשס"א-2001 (תיקון מס' 19)  תש"ע-2010

13ב.  (א)  היה לשוטר או לפקח לפי סעיף 13ד יסוד סביר לחשד כי אדם שוהה בישראל שלא כדין או שניתן עליו צו משמורת או צו החזרה למשמורת, רשאי הוא, לאחר שהזדהה בפניו והסביר לו את סיבת הדרישה, לדרוש ממנו להילוות אליו למקום משמורת; סירב אותו אדם לציית לדרישה כאמור, רשאי הוא להשתמש בכוח סביר כדי להביאו למקום המשמורת; שוטר יזהה עצמו לפי הוראות סעיף 5א לפקודת המשטרה [נוסח חדש], תשל"א-1971, ופקח יזדהה כאמור בסעיף 13ה(ו).

          (ב)  הובא אדם לפי הוראות סעיף קטן (א) למקום משמורת רשאי שוטר, שהמפקח הכללי למשטרת ישראל הסמיך לכך, לאחר שנתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, להורות בכתב על החזקתו במשמורת זמנית, והוראות סעיף 13א(ה), יחולו בשינויים המחויבים.

          (ג)   בלי לפגוע בהוראות סעיף 13ג, לא יוחזק אדם במשמורת זמנית למשך יותר מעשרים וארבע שעות אלא אם כן ניתן עליו צו משמורת על ידי ממונה ביקורת הגבולות.

          (ד)  הסמכויות וההוראות הנתונות לשוטר לפי סעיף 22 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט-1969, לענין חיפוש על גופו של עצור יהיו נתונות לשוטר ולפקח לענין חיפוש על גופו של אדם המוחזק במשמורת, בשינויים המחויבים.

מיום 7.11.2001

תיקון מס' 9

ס"ח תשס"א מס' 1804 מיום 7.8.2001 עמ' 504 (ה"ח 2931)

הוספת סעיף 13ב

 

מיום 23.4.2010

תיקון מס' 19

ס"ח תש"ע מס' 2238 מיום 24.3.2010 עמ' 498 (ה"ח 426)

(א) היה לשוטר או לפקח לפי סעיף 13ד יסוד סביר לחשד כי אדם שוהה בישראל שלא כדין או שניתן עליו צו משמורת או צו החזרה למשמורת, רשאי הוא, לאחר שהזדהה בפניו והסביר לו את סיבת הדרישה, לדרוש ממנו להילוות אליו למקום משמורת; סירב אותו אדם לציית לדרישה כאמור, רשאי הוא להשתמש בכוח סביר כדי להביאו למקום המשמורת; שוטר יזהה עצמו לפי הוראות סעיף 5א לפקודת המשטרה [נוסח חדש], תשל"א-1971, ופקח יזהה עצמו על ידי הצגת תעודה המעידה על הסמכתו כפקח לענין חוק זה ופקח יזדהה כאמור בסעיף 13ה(ו).

מועד למתן החלטה (תיקון מס' 9) תשס"א-2001

13ג.   החלטה לענין החזקה במשמורת או שחרור בערובה של שוהה שלא כדין תינתן לא יאוחר מעשרים וארבע שעות ממועד תחילת החזקתו במשמורת, אלא אם כן נמנע הדבר בשל הצורך לקבוע את זהותו של השוהה שלא כדין, או מטעם עניני אחר, והוא הדין באשר למתן צו הרחקה.

מיום 7.11.2001

תיקון מס' 9

ס"ח תשס"א מס' 1804 מיום 7.8.2001 עמ' 504 (ה"ח 2931)

הוספת סעיף 13ג

מינוי פקחים (תיקון מס' 9) תשס"א-2001

13ד.  (א)  שר הפנים רשאי למנות פקחים לענין חוק זה מקרב עובדי משרדו, או מקרב עובדי המדינה במשרד אחר בהסכמת השר הממונה על המשרד (בחוק זה – פקח); הודעה על מינוי פקח תפורסם ברשומות.

          (ב)  לא יתמנה פקח כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן התקיימו שניים אלה:

(1)   הוא קיבל הכשרה מתאימה, כפי שקבע שר הפנים לאחר התייעצות עם השר לביטחון הפנים;

(2)   משטרת ישראל לא הודיעה בתוך חודש מפנייתו של שר הפנים כי היא מתנגדת למינויו מטעמים של ביטחון הציבור.

מיום 7.11.2001

תיקון מס' 9

ס"ח תשס"א מס' 1804 מיום 7.8.2001 עמ' 504 (ה"ח 2931)

הוספת סעיף 13ד

סמכויות אכיפה  (תיקון מס' 9) תשס"א-2001

13ה.  (א)  לשם ביצוע הוראות פרק זה, רשאי פקח או שוטר –

(1)   לדרוש מאדם שיש יסוד להניח כי שהייתו בישראל מחייבת רישיון ישיבה לפי חוק זה, לזהות את עצמו ולהציג לפניו את המסמכים הנוגעים לשהייתו וכן למסור לו ידיעות הנוגעות לשהייתו;

(2)   להיכנס בכל עת סבירה למקום, למעט למקום מגורים, שלגביו יש חשד כי מצוי בו אדם השוהה שלא כדין בישראל כדי לערוך בדיקה בענין.

          (ב)  התעורר חשד לביצוע עבירה לפי חוק זה, רשאי פקח או שוטר, לפי הענין, לתפוס כל מסמך הקשור לעבירה כאמור.

(תיקון מס' 10) תשס"ג-2002 (תיקון מס' 16) תשס"ז-2006

          (ג)   שופט של בית משפט שלום רשאי, לבקשת פקח או שוטר, ליתן צו המתיר לפקח או לשוטר להיכנס למקום המשמש למגורים כדי לערוך בדיקה לענין קיום הוראות חוק זה, כאמור בסעיף קטן (א), אם ראה כי התקיים אחד מאלה:

(1)   יש יסוד סביר לחשד כי נמצא בו אדם השוהה שלא כדין בישראל;

(2)   יש יסוד סביר להניח כי נמצא בו אדם ששהייתו בישראל מחייבת רישיון שהייה לפי חוק זה, והפקח או השוטר ביקשו רשות להיכנס למקום כדי לערוך בירור בענין ובקשתם לא נענתה.

          (ד)  כניסה לפי סעיף זה תיעשה רק לאחר שהשוטר או הפקח, לפי הענין, זיהה את עצמו לפני מי שנחזה כמחזיק המקום והודיע לו את המטרה שלשמה מתבקשת הכניסה ובמקום המשמש למגורים – הציג לפניו את צו בית המשפט לפי סעיף קטן (ג); לא איפשר מחזיק המקום את הכניסה, רשאים הם להשתמש בכוח סביר כלפי אדם או כלפי רכוש לאחר שהזהירוהו על כך.

(תיקון מס' 16) תשס"ז-2006

          (ה)  המפקח הכללי של המשטרה יקבע בנוהל את דרכי פעולתה של המשטרה לפי סעיף זה; הנוהל האמור יפורסם באתר האינטרנט של המשטרה.

(תיקון מס' 19) תש"ע-2010

          (ו)   פקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי חוק זה, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:

(1)   הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו, והוא לובש מדי פקח, בצבע ובצורה שהורה לעניין זה שר הפנים, ובלבד שהמדים כאמור אינם נחזים להיות מדי משטרה;

(2)   יש בידו תעודת פקח החתומה בידי שר הפנים, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.

מיום 7.11.2001

תיקון מס' 9

ס"ח תשס"א מס' 1804 מיום 7.8.2001 עמ' 504 (ה"ח 2931)

הוספת סעיף 13ה

 

מיום 1.1.2003

תיקון מס' 10

ס"ח תשס"ג מס' 1882 מיום 29.12.2002 עמ' 189 (ה"ח 4)

(ג) שופט של בית משפט שלום רשאי, לבקשת שוטר לבקשת פקח או שוטר, ליתן צו המתיר לשוטר המתיר לפקח או לשוטר להיכנס למקום המשמש למגורים כדי לערוך בדיקה לענין קיום הוראות חוק זה, כאמור בסעיף קטן (א), אם ראה כי יש יסוד סביר לחשד כי במקום המשמש למגורים נמצא אדם השוהה שלא כדין בישראל, או אדם ששהייתו בישראל מחייבת רישיון שהייה לפי חוק זה ושוטר ביקש רשות ופקח או שוטר ביקשו רשות להיכנס למקום כדי לערוך בירור ובקשתו ובקשתם לא נענתה.

 

מיום 19.11.2006

תיקון מס' 16

ס"ח תשס"ז מס' 2070 מיום 19.11.2006 עמ' 12

(ג) שופט של בית משפט שלום רשאי, לבקשת פקח או שוטר, ליתן צו המתיר לפקח או לשוטר להיכנס למקום המשמש למגורים כדי לערוך בדיקה לענין קיום הוראות חוק זה, כאמור בסעיף קטן (א), אם ראה כי יש יסוד סביר לחשד כי במקום המשמש למגורים נמצא אדם השוהה שלא כדין בישראל, או אדם ששהייתו בישראל מחייבת רישיון שהייה לפי חוק זה ופקח או שוטר ביקשו רשות להיכנס למקום כדי לערוך בירור ובקשתם לא נענתה. אם ראה כי התקיים אחד מאלה:

(1) יש יסוד סביר לחשד כי נמצא בו אדם השוהה שלא כדין בישראל;

(2) יש יסוד סביר להניח כי נמצא בו אדם ששהייתו בישראל מחייבת רישיון שהייה לפי חוק זה, והפקח או השוטר ביקשו רשות להיכנס למקום כדי לערוך בירור בענין ובקשתם לא נענתה.

(ד) כניסה לפי סעיף זה תיעשה רק לאחר שהשוטר או הפקח, לפי הענין, זיהה את עצמו לפני מי שנחזה כמחזיק המקום והודיע לו את המטרה שלשמה מתבקשת הכניסה ובמקום המשמש למגורים – הציג לפניו את צו בית המשפט לפי סעיף קטן (ג); לא איפשר מחזיק המקום את הכניסה, רשאים הם להשתמש בכוח סביר כלפי אדם או כלפי רכוש לאחר שהזהירוהו על כך.

(ה) המפקח הכללי של המשטרה יקבע בנוהל את דרכי פעולתה של המשטרה לפי סעיף זה; הנוהל האמור יפורסם באתר האינטרנט של המשטרה.

 

מיום 24.9.2010

תיקון מס' 19

ס"ח תש"ע מס' 2238 מיום 24.3.2010 עמ' 498 (ה"ח 426)

הוספת סעיף קטן 13ה(ו)

שחרור בערובה  (תיקון מס' 9) תשס"א-2001

13ו.   (א)  ממונה ביקורת הגבולות רשאי לשחרר בערובה שוהה שלא כדין בהתאם להוראות בסעיף זה; לא ישוחרר בערובה שוהה שלא כדין אלא אם כן התקיים בו אחד מאלה:

(1)   השתכנע ממונה ביקורת הגבולות כי שהייתו הבלתי חוקית יסודה בטעות או בתקלה שבתום לב, וכי יצא מישראל במועד שקבע לו;

(2)   השתכנע ממונה ביקורת הגבולות כי יצא מישראל בעצמו בתוך מועד שקבע לו, וכי לא יהיה קושי באיתורו אם לא יצא בעצמו במועד שנקבע;

(3)   השתכנע ממונה ביקורת הגבולות כי מחמת גילו או מצב בריאותו החזקתו במשמורת עלולה לגרום נזק לבריאותו, או שקיימים טעמים הומניטריים מיוחדים אחרים המצדיקים את שחרורו בערובה, לרבות מקום שעקב החזקה במשמורת ייוותר קטין בלא השגחה;

(4)   הוא שוהה במשמורת יותר מ-60 ימים ברציפות.

          (ב)  על אף הוראות סעיף קטן (א), לא ישוחרר בערובה שוהה שלא כדין אם התקיים אחד מאלה:

(1)   הרחקתו מישראל נמנעת או מתעכבת בשל העדר שיתוף פעולה מלא מצדו, לרבות לענין הבהרת זהותו או להסדרת הליכי הרחקתו מישראל;

(2)   יש בשחרורו כדי לסכן את ביטחון המדינה, את שלום הציבור או את בריאות הציבור;

אלא אם כן מתקיים בו האמור ברישה לפסקה (3) לסעיף קטן (א), ואין דרך אחרת למנוע את הנזק לבריאותו.

          (ג)   שחרור ממשמורת יותנה בתנאים שקבע ממונה ביקורת הגבולות, לרבות בערובה, לשם הבטחת התייצבותו של השוהה שלא כדין לצורך יציאתו מישראל או הרחקתו ממנה במועד שנקבע, או לצורך הליכים אחרים לפי חוק זה; ממונה ביקורת הגבולות רשאי, בכל עת, לעיין מחדש בתנאי הערובה אם התגלו עובדות חדשות או אם השתנו הנסיבות ממתן ההחלטה על השחרור בערובה.

          (ד)  שוהה שלא כדין ששוחרר בערובה ממשמורת ייתן לו שר הפנים רישיון זמני לישיבת ביקור לפי סעיף 2(א)(5) לתקופת השחרור בערובה; תוקף הרישיון הזמני כאמור מותנה בקיום התנאים לשחרור בערובה.

          (ה)  ביקש ערב לבטל ערובה שנתן, רשאי ממונה ביקורת הגבולות להיעתר לבקשה או לסרב לה, ובלבד שבהחלטתו יהיה כדי להבטיח את התייצבותו של השוהה שלא כדין על ידי ערובה אחרת; לא ניתן להבטיח את התייצבותו של השוהה שלא כדין בהמצאת ערובה אחרת, יוחזר השוהה שלא כדין למשמורת.

(תיקון מס' 14) תשס"ה-2005

          (ו)   יצא השוהה שלא כדין מישראל או הורחק ממנה במועד שנקבע, יופטרו הוא וערביו מערבותם ויוחזר העירבון הכספי, הכל לפי הענין, ובכפוף להוראות סעיף 13(ב1).

מיום 7.11.2001

תיקון מס' 9

ס"ח תשס"א מס' 1804 מיום 7.8.2001 עמ' 505 (ה"ח 2931)

הוספת סעיף 13ו

 

מיום 1.1.2005

תיקון מס' 14

ס"ח תשס"ה מס' 1997 מיום 11.4.2005 עמ' 419 (ה"ח 143)

(ו) יצא השוהה שלא כדין מישראל או הורחק ממנה במועד שנקבע, יופטרו הוא וערביו מערבותם ויוחזר העירבון הכספי, הכל לפי הענין, ובכפוף להוראות סעיף 13(ב1).

החזרה למשמורת וחילוט ערבות  (תיקון מס' 9) תשס"א-2001

13ז.   (א)  נוכח ממונה ביקורת הגבולות כי שוהה שלא כדין ששוחרר בערובה הפר או עומד להפר תנאי מתנאי שחרורו בערובה, רשאי הוא להורות בצו על החזרתו למשמורת, וכן רשאי הוא להורות על חילוט או מימוש הערובה.

          (ב)  לא תינתן הוראה על חילוט או מימוש הערובה כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שניתנה הזדמנות לשוהה שלא כדין או לערב, לפי הענין, להשמיע את טענותיו, ובלבד שניתן לאתרו באופן סביר.

מיום 7.11.2001

תיקון מס' 9

ס"ח תשס"א מס' 1804 מיום 7.8.2001 עמ' 506 (ה"ח 2931)

הוספת סעיף 13ז

תנאי משמורת (תיקון מס' 9) תשס"א-2001

13ח.  (א)  שוהה שלא כדין הנתון במשמורת יוחזק בתנאים הולמים שלא יהיה בהם, בהתחשב בנסיבות הענין לרבות משך החזקתו במשמורת, כדי לפגוע בבריאותו ובכבודו.

          (ב)  שוהה שלא כדין הנתון במשמורת יוחזק בתא נפרד מאסירים ומעצורים פליליים.

          (ג)   הוראות סעיף 9(ב) לחוק המעצרים יחולו על החזקה במשמורת לפי חוק זה, בשינויים המחויבים.

          (ד)  הוראות סעיף 10 לחוק המעצרים יחולו על החזקה במשמורת לפי חוק זה, בשינויים המחויבים.

          (ה)  השר לביטחון הפנים, בהסכמת שר הפנים, ובאישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע בכפוף להוראות סעיף קטן (א), הוראות אחרות לענין תנאי החזקה במקום משמורת מיוחד, לרבות לענין תנאי החזקה של משפחות וילדים.

          (ו)   עיקר זכויות השוהים שלא כדין וחובותיהם במקום המשמורת יפורסמו במקום בולט במקום המשמורת בעברית ובאנגלית.

מיום 7.11.2001

תיקון מס' 9

ס"ח תשס"א מס' 1804 מיום 7.8.2001 עמ' 506 (ה"ח 2931)

הוספת סעיף 13ח

סייג לתחולת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 9) תשס"א-2001

13ט.  על אף הוראות סעיף 1(ג) לחוק המעצרים, לא יחולו הוראותיו של החוק האמור בכל הנוגע להליכים ולסמכויות לפי חוק זה, אלא אם כן נקבע במפורש אחרת בחוק זה.

מיום 7.11.2001

תיקון מס' 9

ס"ח תשס"א מס' 1804 מיום 7.8.2001 עמ' 506 (ה"ח 2931)

הוספת סעיף 13ט

הוצאה מישראל  (תיקון מס' 5) תשנ"ה-1994 (תיקון מס' 9) תשס"א-2001

13י.   (א)  בסעיף זה –

 

 

(תיקון מס' 6)  תשנ"ו-1996

          "ההסכם" – הסכם הביניים הישראלי-פלסטיני בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה, שנחתם בוושינגטון בין מדינת ישראל לבין ארגון השחרור הפלסטיני, ביום ד' בתשרי תשנ"ו (28 בספטמבר 1995), לרבות נספחיו והמסמכים שנלוו אליו;

(תיקון מס' 6)  תשנ"ו-1996

          "אזור" – יהודה והשומרון וחבל עזה למעט שטחי המועצה הפלסטינית;

(תיקון מס' 6)  תשנ"ו-1996

          "שטחי המועצה הפלסטינית" – השטחים הכלולים מעת לעת בתחום הסמכות הטריטוריאלית של המועצה לפי ההסכם;

(תיקון מס' 12) תשס"ד-2004

          "קצין משטרה" – קצין משטרה בדרגת פקד ומעלה, שהסמיכו המפקח הכללי של המשטרה לצורך סעיף זה;

(תיקון מס' 6)  תשנ"ו-1996

          "היתר" – כמשמעותו בצו לענין כניסת תושבי אזור או שטחי המועצה הפלסטינית לישראל, המתוקן לפי סעיף 17(ב).

(תיקון מס' 6)  תשנ"ו-1996 (תיקון מס' 18) תשס"ט-2009

          (ב)  בנוסף לאמור בכל דין, רשאי קצין משטרה או ממונה ביקורת הגבולות לצוות בכתב על הוצאתו מישראל של תושב אזור או תושב שטחי המועצה הפלסטינית, שאינם ישראלים (להלן – תושב) השוהה בישראל ללא היתר או שלא בהתאם לתנאי ההיתר, או שהורשע בעבירה לפי סעיף 12.

(תיקון מס' 18) תשס"ט-2009

          (ג)   לא יחליט קצין משטרה או ממונה ביקורת הגבולות על הוצאה כאמור אלא לאחר שנתן לתושב הזדמנות להשמיע את טענותיו; קצין המשטרה או ממונה ביקורת הגבולות, לפי העניין, יערוך דו"ח בכתב שבו יפורטו טענות התושב ונימוקי ההחלטה.

(תיקון מס' 18) תשס"ט-2009

          (ד)  ההחלטה בדבר הוצאתו מישראל של תושב תשמש אסמכתה להחזקתו במעצר עד להוצאתו, לתקופה שלא תעלה על 96 שעות; קצין משטרה בדרגת סגן ניצב ומעלה או ממונה ביקורת הגבולות רשאי להאריך תקופה זו ובלבד שלא תעלה על 72 שעות נוספות.

(תיקון מס' 18) תשס"ט-2009

          (ה)  לא יפעיל ממונה ביקורת הגבולות את סמכויותיו לעניין סעיף זה, אלא אם כן התקיימו שניים אלה:

(1)   הוא קיבל הכשרה מתאימה, כפי שקבע שר הפנים לאחר התייעצות עם ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת;

(2)   משטרת ישראל לא הודיעה בתוך חודש מפנייתו של שר הפנים כי היא מתנגדת לכך מטעמים של ביטחון הציבור.

מיום 1.1.1995

תיקון מס' 5

ס"ח תשנ"ה מס' 1497 מיום 28.12.1994 עמ' 65 (ה"ח 2299)

הוספת סעיף 13א

 

מיום 17.1.1996

תיקון מס' 6

ס"ח תשנ"ו מס' 1556 מיום 17.1.1996 עמ' 39 (ה"ח 2468)

(א) בסעיף זה -

"שטחי עזה ויריחו" – השטחים הכלולים בתחום השיפוט הטריטוריאלי של הרשות הפלסטינית על פי ההסכם;

"ההסכם" – ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו שנחתם בקהיר בין מדינת ישראל לארגון השחרור הפלסטיני ביום כ"ג באייר התשנ"ד (4 במאי 1994).

"אזור" – יהודה ושומרון וחבל עזה, למעט שטחי עזה ויריחו;

"ההסכם" – הסכם הביניים הישראלי-פלסטיני בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה, שנחתם בוושינגטון בין מדינת ישראל לבין ארגון השחרור הפלסטיני, ביום ד' בתשרי התשנ"ו (28 בספטמבר 1995), לרבות נספחיו והמסמכים שנלוו אליו;

"אזור" – יהודה והשומרון וחבל עזה למעט שטחי המועצה הפלסטינית;

"שטחי המועצה הפלסטינית" – השטחים הכלולים מעת לעת בתחום הסמכות הטריטוריאלית של המועצה לפי ההסכם;

"קצין משטרה" – קצין משטרה בדרגת רב פקד ומעלה, שהסמיכו המפקח הכללי של המשטרה לצורך סעיף זה;

"היתר" – כמשמעותו בצו לענין כניסת תושבי אזור או שטחי עזה ויריחו שטחי המועצה הפלסטינית לישראל, המתוקן לפי סעיף 17(ב).

(ב) בנוסף לאמור בכל דין, רשאי קצין משטרה לצוות בכתב על הוצאתו מישראל של תושב שטחי עזה ויריחו, או תושב אזור תושב אזור או תושב שטחי המועצה הפלסטינית, שאינם ישראלים (להלן – תושב) השוהה בישראל ללא היתר או שלא בהתאם לתנאי ההיתר, או שהורשע בעבירה לפי סעיף 12.

 

מיום 7.11.2001

תיקון מס' 9

ס"ח תשס"א מס' 1804 מיום 7.8.2001 עמ' 503 (ה"ח 2931)

13א. 13י. (א) בסעיף זה –

 

מיום 11.3.2004

תיקון מס' 12

ס"ח תשס"ד מס' 1930 מיום 11.3.2004 עמ' 312 (ה"ח 84)

"קצין משטרה" – קצין משטרה בדרגת רב פקד פקד ומעלה, שהסמיכו המפקח הכללי של המשטרה לצורך סעיף זה;

 

מיום 15.7.2009

תיקון מס' 18

ס"ח תשס"ט מס' 2203 מיום 23.7.2009 עמ' 175 (ה"ח 436)

(ב) בנוסף לאמור בכל דין, רשאי קצין משטרה או ממונה ביקורת הגבולות לצוות בכתב על הוצאתו מישראל של תושב אזור או תושב שטחי המועצה הפלסטינית, שאינם ישראלים (להלן – תושב) השוהה בישראל ללא היתר או שלא בהתאם לתנאי ההיתר, או שהורשע בעבירה לפי סעיף 12.

(ג) לא יחליט קצין משטרה או ממונה ביקורת הגבולות על הוצאה כאמור אלא לאחר שנתן לתושב הזדמנות להשמיע את טענותיו; קצין המשטרה או ממונה ביקורת הגבולות, לפי העניין, יערוך דו"ח בכתב שבו יפורטו טענות התושב ונימוקי ההחלטה.

(ד) ההחלטה בדבר הוצאתו מישראל של תושב תשמש אסמכתה להחזקתו במעצר עד להוצאתו, לתקופה שלא תעלה על ארבעה ימים 96 שעות; קצין משטרה בדרגת סגן ניצב ומעלה או ממונה ביקורת הגבולות רשאי להאריך תקופה זו ובלבד שלא תעלה על שלושה ימים נוספים 72 שעות נוספות.

(ה) לא יפעיל ממונה ביקורת הגבולות את סמכויותיו לעניין סעיף זה, אלא אם כן התקיימו שניים אלה:

(1) הוא קיבל הכשרה מתאימה, כפי שקבע שר הפנים לאחר התייעצות עם ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת;

(2) משטרת ישראל לא הודיעה בתוך חודש מפנייתו של שר הפנים כי היא מתנגדת לכך מטעמים של ביטחון הציבור.

(תיקון מס' 9) תשס"א-2001

סימן ב': בית דין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין

מיום 7.11.2001

תיקון מס' 9

ס"ח תשס"א מס' 1804 מיום 7.8.2001 עמ' 507 (ה"ח 2931)

הוספת סימן ב'

בית דין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין  (תיקון מס' 9) תשס"א-2001 (תיקון מס' 17) תשס"ח-2008 (תיקון מס' 22) תשע"א-2011

13יא. (א)  שר המשפטים ימנה בית דין, אחד או יותר, של דן יחיד, לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין לפי חוק זה (בפרק זה – בית הדין לביקורת משמורת).

 

 

 

(תיקון מס' 17) תשס"ח-2008

          (א1) מינוי בית הדין לביקורת משמורת לפי הוראות סעיף קטן (א) ייעשה מבין מועמדים שתבחר ועדה (בסעיף זה – הוועדה), שחבריה הם:

(1)   המנהל הכללי של משרד המשפטים והוא יהיה היושב ראש;

(2)   עובד המדינה שהוא משפטן הבקיא בדיני הכניסה לישראל והיציאה ממנה, שימנה היועץ המשפטי לממשלה;

(3)   משפטן מקרב הציבור שימנה נציב שירות המדינה.

          (ב)  כשיר להתמנות לבית הדין לביקורת משמורת אדם הכשיר להיות שופט בית משפט השלום והבקיא בדיני הכניסה לישראל והיציאה ממנה.

(תיקון מס' 17) תשס"ח-2008

          (ג)   מינויו של בית הדין לביקורת משמורת יהיה לתקופת כהונה של חמש שנים, ורשאי שר המשפטים, בהמלצת הוועדה, לשוב ולמנותו לתקופת כהונה אחת נוספת.

מיום 7.11.2001

תיקון מס' 9

ס"ח תשס"א מס' 1804 מיום 7.8.2001 עמ' 507 (ה"ח 2931)

הוספת סעיף 13יא

 

מיום 14.7.2008

תיקון מס' 17

ס"ח תשס"ח מס' 2166 מיום 14.7.2008 עמ' 645 (ה"ח 378)

13יא. (א) שר המשפטים, לפי הצעת שר הפנים, ימנה בית דין, אחד או יותר, של דן יחיד, לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין לפי חוק זה (בפרק זה – בית הדין).

(א1) מינוי בית הדין לפי הוראות סעיף קטן (א) ייעשה מבין מועמדים שתבחר ועדה (בסעיף זה – הוועדה), שחבריה הם:

(1) המנהל הכללי של משרד המשפטים והוא יהיה היושב ראש;

(2) עובד המדינה שהוא משפטן הבקיא בדיני הכניסה לישראל והיציאה ממנה, שימנה היועץ המשפטי לממשלה;

(3) משפטן מקרב הציבור שימנה נציב שירות המדינה.

(ב) כשיר להתמנות לבית הדין אדם הכשיר להיות שופט בית משפט השלום והבקיא בדיני הכניסה לישראל והיציאה ממנה.

(ג) מינויו של בית הדין יהיה לתקופת כהונה של שלוש שנים, וניתן לשוב ולמנותו באותה הדרך חמש שנים, ורשאי שר המשפטים, בהמלצת הוועדה, לשוב ולמנותו לתקופת כהונה אחת נוספת.

 

מיום 1.6.2014

תיקון מס' 22

ס"ח תשע"א מס' 2313 מיום 15.8.2011 עמ' 1068 (ה"ח 550)

13יא. (א) שר המשפטים ימנה בית דין, אחד או יותר, של דן יחיד, לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין לפי חוק זה (בפרק זה – בית הדין בית הדין לביקורת משמורת).

(א1) מינוי בית הדין בית הדין לביקורת משמורת לפי הוראות סעיף קטן (א) ייעשה מבין מועמדים שתבחר ועדה (בסעיף זה – הוועדה), שחבריה הם:

(1) המנהל הכללי של משרד המשפטים והוא יהיה היושב ראש;

(2) עובד המדינה שהוא משפטן הבקיא בדיני הכניסה לישראל והיציאה ממנה, שימנה היועץ המשפטי לממשלה;

(3) משפטן מקרב הציבור שימנה נציב שירות המדינה.

(ב) כשיר להתמנות לבית הדין לבית הדין לביקורת משמורת אדם הכשיר להיות שופט בית משפט השלום והבקיא בדיני הכניסה לישראל והיציאה ממנה.

(ג) מינויו של בית הדין בית הדין לביקורת משמורת יהיה לתקופת כהונה של חמש שנים, ורשאי שר המשפטים, בהמלצת הוועדה, לשוב ולמנותו לתקופת כהונה אחת נוספת.

תפקידי בית הדין לביקורת משמורת (תיקון מס' 9) תשס"א-2001 (תיקון מס' 22) תשע"א-2011

13יב. בית הדין לביקורת משמורת יקיים ביקורת שיפוטית על החלטות בדבר החזקת שוהה שלא כדין במשמורת, לרבות לענין שחרור בערובה ולענין התמשכות ההחזקה במשמורת בשל עיכוב בביצוע צו הרחקה.

מיום 7.11.2001

תיקון מס' 9

ס"ח תשס"א מס' 1804 מיום 7.8.2001 עמ' 507 (ה"ח 2931)

הוספת סעיף 13יב

 

מיום 1.6.2014

תיקון מס' 22

ס"ח תשע"א מס' 2313 מיום 15.8.2011 עמ' 1068 (ה"ח 550)

תפקידי בית הדין בית הדין לביקורת משמורת

13יב. בית הדין בית הדין לביקורת משמורת יקיים ביקורת שיפוטית על החלטות בדבר החזקת שוהה שלא כדין במשמורת, לרבות לענין שחרור בערובה ולענין התמשכות ההחזקה במשמורת בשל עיכוב בביצוע צו הרחקה.

 

אי תלות (תיקון מס' 9) תשס"א-2001 (תיקון מס' 22) תשע"א-2011

13יג.  בקיום תפקידיו אין מרות על בית הדין לביקורת משמורת זולת מרותו של הדין.

מיום 7.11.2001

תיקון מס' 9

ס"ח תשס"א מס' 1804 מיום 7.8.2001 עמ' 507 (ה"ח 2931)

הוספת סעיף 13יג

 

מיום 1.6.2014

תיקון מס' 22

ס"ח תשע"א מס' 2313 מיום 15.8.2011 עמ' 1068 (ה"ח 550)

13יג. בקיום תפקידיו אין מרות על בית הדין בית הדין לביקורת משמורת זולת מרותו של הדין.

 

 

הבאה לפני בית הדין לביקורת משמורת (תיקון מס' 9) תשס"א-2001 (תיקון מס' 17) תשס"ח-2008 (תיקון מס' 22) תשע"א-2011

13יד. (א)  מוחזק במשמורת יובא לפני בית הדין לביקורת משמורת בהקדם האפשרי ולא יאוחר מתום 96 שעות מעת תחילת החזקתו, אלא אם כן הובא לפני בית הדין לביקורת משמורת קודם לכן עקב פניה לפי סעיף 13יז.

 

 

(תיקון מס' 17) תשס"ח-2008

          (א1) ממונה ביקורת הגבולות רשאי להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א), מטעמים מיוחדים שיירשמו, לתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על 72 שעות.

          (ב)  שוהה שלא כדין שהוחזר למשמורת לפי סעיף 13ז, יובא לפני בית הדין לביקורת משמורת בהקדם ולא יאוחר מ-72 שעות לאחר החזרתו למשמורת.

          (ג)   חל היום האחרון להבאת המוחזק לפני בית הדין לביקורת משמורת ביום מנוחה, כהגדרתו בסעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח-1948, יובא המוחזק לפני בית הדין לביקורת משמורת לפני יום המנוחה.

          (ד)  לא הובא המוחזק במשמורת בתוך המועד האמור לפני בית הדין לביקורת משמורת, יורה ממונה ביקורת הגבולות על שחרורו ממשמורת.

מיום 7.11.2001

תיקון מס' 9

ס"ח תשס"א מס' 1804 מיום 7.8.2001 עמ' 507 (ה"ח 2931)

הוספת סעיף 13יד

 

מיום 14.7.2008

תיקון מס' 17

ס"ח תשס"ח מס' 2166 מיום 14.7.2008 עמ' 646 (ה"ח 378)

(א) מוחזק במשמורת יובא לפני בית הדין בהקדם האפשרי ולא יאוחר מתום 14 ימים מיום תחילת 96 שעות מעת תחילת החזקתו, אלא אם כן הובא לפני בית הדין קודם לכן עקב פניה לפי סעיף 13יז.

(א1) ממונה ביקורת הגבולות רשאי להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א), מטעמים מיוחדים שיירשמו, לתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על 72 שעות.

 

מיום 1.6.2014

תיקון מס' 22

ס"ח תשע"א מס' 2313 מיום 15.8.2011 עמ' 1068 (ה"ח 550)

הבאה לפני בית הדין בית הדין לביקורת משמורת

13יד. (א) מוחזק במשמורת יובא לפני בית הדין בית הדין לביקורת משמורת בהקדם האפשרי ולא יאוחר מתום 96 שעות מעת תחילת החזקתו, אלא אם כן הובא לפני בית הדין בית הדין לביקורת משמורת קודם לכן עקב פניה לפי סעיף 13יז.

(א1) ממונה ביקורת הגבולות רשאי להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א), מטעמים מיוחדים שיירשמו, לתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על 72 שעות.

(ב) שוהה שלא כדין שהוחזר למשמורת לפי סעיף 13ז, יובא לפני בית הדין בית הדין לביקורת משמורת בהקדם ולא יאוחר מ-72 שעות לאחר החזרתו למשמורת.

(ג) חל היום האחרון להבאת המוחזק לפני בית הדין בית הדין לביקורת משמורת ביום מנוחה, כהגדרתו בסעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח-1948, יובא המוחזק לפני בית הדין בית הדין לביקורת משמורת לפני יום המנוחה.

(ד) לא הובא המוחזק במשמורת בתוך המועד האמור לפני בית הדין בית הדין לביקורת משמורת, יורה ממונה ביקורת הגבולות על שחרורו ממשמורת.

סמכויות בית הדין לביקורת משמורת (תיקון מס' 9) תשס"א-2001 (תיקון מס' 22) תשע"א-2011

13טו. (א)  בית הדין לביקורת משמורת רשאי –

(1)   לאשר את צו המשמורת, בשינויים או בלא שינויים ורשאי הוא להורות כי ענינו של המוחזק במשמורת יובא לפניו לבחינה נוספת בהתקיים תנאים שקבע או בתוך פרק זמן שקבע, ובלבד שפרק הזמן עד לקיום הבחינה הנוספת לא יעלה על 30 ימים;

(2)   לבטל את צו המשמורת ולהורות על שחרורו בערובה של המוחזק, אם שוכנע כי התקיימו בו התנאים לשחרור בערובה לפי סעיף 13ו, וכפוף לסייגים הקבועים בו;

(3)   להורות על שחרורו בערובה של המוחזק במשמורת בתום פרק זמן שקבע, אם לא הורחק מישראל קודם לכן, אם שוכנע כי הרחקת המוחזק מישראל מתעכבת בלא הצדק סביר למרות שיתוף פעולה מלא מצדו, וכי ניתן לבצע את צו ההרחקה בתוך פרק הזמן שקבע, ובלבד שלא ישוחרר המוחזק אם יש בשחרורו כדי לסכן את ביטחון המדינה, את שלום הציבור או את בריאותו;

(4)   להורות על שינוי תנאי ערובה שנקבעו לפי סעיף 13ו(ג), וכן על חילוט ערבות עקב הפרת תנאי שחרור בערובה.

          (ב)  הוראות סעיף 13ו(ד) יחולו גם על שחרור בערובה לפי צו בית הדין לביקורת משמורת.

          (ג)   החלטת בית הדין לביקורת משמורת תכלול את עיקרי טענות הצדדים, תהיה מנומקת ובכתב, ותימסר לשוהה שלא כדין בו במקום, במידת האפשר; ראה בית הדין לביקורת משמורת צורך בבירור נוסף, יורה על הבאת המוחזק במשמורת לפניו במועד שיקבע.

מיום 7.11.2001

תיקון מס' 9

ס"ח תשס"א מס' 1804 מיום 7.8.2001 עמ' 507 (ה"ח 2931)

הוספת סעיף 13טו

 

מיום 1.6.2014

תיקון מס' 22

ס"ח תשע"א מס' 2313 מיום 15.8.2011 עמ' 1068 (ה"ח 550)

סמכויות בית הדין בית הדין לביקורת משמורת

13טו. (א) בית הדין בית הדין לביקורת משמורת רשאי –

(1) לאשר את צו המשמורת, בשינויים או בלא שינויים ורשאי הוא להורות כי ענינו של המוחזק במשמורת יובא לפניו לבחינה נוספת בהתקיים תנאים שקבע או בתוך פרק זמן שקבע, ובלבד שפרק הזמן עד לקיום הבחינה הנוספת לא יעלה על 30 ימים;

(2) לבטל את צו המשמורת ולהורות על שחרורו בערובה של המוחזק, אם שוכנע כי התקיימו בו התנאים לשחרור בערובה לפי סעיף 13ו, וכפוף לסייגים הקבועים בו;

(3) להורות על שחרורו בערובה של המוחזק במשמורת בתום פרק זמן שקבע, אם לא הורחק מישראל קודם לכן, אם שוכנע כי הרחקת המוחזק מישראל מתעכבת בלא הצדק סביר למרות שיתוף פעולה מלא מצדו, וכי ניתן לבצע את צו ההרחקה בתוך פרק הזמן שקבע, ובלבד שלא ישוחרר המוחזק אם יש בשחרורו כדי לסכן את ביטחון המדינה, את שלום הציבור או את בריאותו;

(4) להורות על שינוי תנאי ערובה שנקבעו לפי סעיף 13ו(ג), וכן על חילוט ערבות עקב הפרת תנאי שחרור בערובה.

(ב) הוראות סעיף 13ו(ד) יחולו גם על שחרור בערובה לפי צו בית הדין בית הדין לביקורת משמורת.

(ג) החלטת בית הדין בית הדין לביקורת משמורת תכלול את עיקרי טענות הצדדים, תהיה מנומקת ובכתב, ותימסר לשוהה שלא כדין בו במקום, במידת האפשר; ראה בית הדין בית הדין לביקורת משמורת צורך בבירור נוסף, יורה על הבאת המוחזק במשמורת לפניו במועד שיקבע.

עיון חוזר (תיקון מס' 9) תשס"א-2001 (תיקון מס' 22) תשע"א-2011

13טז. ממונה ביקורת הגבולות רשאי לפנות לבית הדין לביקורת משמורת בבקשה להורות על החזרה למשמורת של שוהה שלא כדין ששוחרר בערובה לפי החלטת בית הדין לביקורת משמורת, או על קביעת תנאי שחרור נוספים או שונים, אם התגלו עובדות חדשות או אם השתנו הנסיבות ממועד החלטת בית הדין לביקורת משמורת; אין בהוראה זו כדי לפגוע בסמכויות ממונה ביקורת הגבולות לפי סעיף 13ז.

מיום 7.11.2001

תיקון מס' 9

ס"ח תשס"א מס' 1804 מיום 7.8.2001 עמ' 508 (ה"ח 2931)

הוספת סעיף 13טז

 

מיום 1.6.2014

תיקון מס' 22

ס"ח תשע"א מס' 2313 מיום 15.8.2011 עמ' 1068 (ה"ח 550)

13טז. ממונה ביקורת הגבולות רשאי לפנות לבית הדין לבית הדין לביקורת משמורת בבקשה להורות על החזרה למשמורת של שוהה שלא כדין ששוחרר בערובה לפי החלטת בית הדין בית הדין לביקורת משמורת, או על קביעת תנאי שחרור נוספים או שונים, אם התגלו עובדות חדשות או אם השתנו הנסיבות ממועד החלטת בית הדין בית הדין לביקורת משמורת; אין בהוראה זו כדי לפגוע בסמכויות ממונה ביקורת הגבולות לפי סעיף 13ז.

פניה לבית הדין לביקורת משמורת בכל עת (תיקון מס' 9) תשס"א-2001 (תיקון מס' 22) תשע"א-2011

13יז.  (א)  מוחזק במשמורת רשאי לפנות מיוזמתו לבית הדין לביקורת משמורת בכל עת בבקשה לבחינת ענינו, וכן רשאי הוא לפנות לבית הדין לביקורת משמורת בבקשה לעיון חוזר אם התגלו עובדות חדשות או השתנו הנסיבות ממועד ההחלטה הקודמת של בית הדין לביקורת משמורת.

          (ב)  משוחרר בערובה רשאי לפנות בכל עת לבית הדין לביקורת משמורת בבקשה לשינוי תנאי ערובה שנקבעו לפי סעיף 13ו(ג).

מיום 7.11.2001

תיקון מס' 9

ס"ח תשס"א מס' 1804 מיום 7.8.2001 עמ' 508 (ה"ח 2931)

הוספת סעיף 13יז

 

מיום 1.6.2014

תיקון מס' 22

ס"ח תשע"א מס' 2313 מיום 15.8.2011 עמ' 1068 (ה"ח 550)

פניה לבית הדין לבית הדין לביקורת משמורת בכל עת

13יז. (א) מוחזק במשמורת רשאי לפנות מיוזמתו לבית הדין לבית הדין לביקורת משמורת בכל עת בבקשה לבחינת ענינו, וכן רשאי הוא לפנות לבית הדין לבית הדין לביקורת משמורת בבקשה לעיון חוזר אם התגלו עובדות חדשות או השתנו הנסיבות ממועד ההחלטה הקודמת של בית הדין בית הדין לביקורת משמורת.

(ב) משוחרר בערובה רשאי לפנות בכל עת לבית הדין לבית הדין לביקורת משמורת בבקשה לשינוי תנאי ערובה שנקבעו לפי סעיף 13ו(ג).

מקום הדיון (תיקון מס' 9) תשס"א-2001 (תיקון מס' 22) תשע"א-2011

13יח. בית הדין לביקורת משמורת יקיים את דיוניו במקום המשמורת שבו מצוי המוחזק, ורשאי הוא לקיים דיון במקום אחר, אם ראה לעשות כן למען הצדק או למען יעילות הדיון.

מיום 7.11.2001

תיקון מס' 9

ס"ח תשס"א מס' 1804 מיום 7.8.2001 עמ' 508 (ה"ח 2931)

הוספת סעיף 13יח

 

מיום 1.6.2014

תיקון מס' 22

ס"ח תשע"א מס' 2313 מיום 15.8.2011 עמ' 1068 (ה"ח 550)

13יח. בית הדין בית הדין לביקורת משמורת יקיים את דיוניו במקום המשמורת שבו מצוי המוחזק, ורשאי הוא לקיים דיון במקום אחר, אם ראה לעשות כן למען הצדק או למען יעילות הדיון.

 

סדרי דיון, ראיות וסמכויות עזר (תיקון מס' 9) תשס"א-2001 (תיקון מס' 22) תשע"א-2011

13יט. (א)  בית הדין לביקורת משמורת יקבע את סדרי עבודתו ודיוניו במידה שלא נקבעו לפי חוק זה.

 

(תיקון מס' 22) תשע"א-2011

          (ב)  בית הדין לביקורת משמורת לא יהיה קשור בדיני הראיות, ורשאי הוא, בין השאר, לעיין בחומר ראיות, שגילויו עלול לפגוע בביטחון המדינה או בשלום הציבור, שלא במעמד המוחזק במשמורת ובא כוחו, והוראות סעיפים 44 עד 46 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971, לא יחולו.

(תיקון מס' 24) תשע"ב-2012

          (ג)   (בוטל).

מיום 7.11.2001

תיקון מס' 9

ס"ח תשס"א מס' 1804 מיום 7.8.2001 עמ' 508 (ה"ח 2931)

הוספת סעיף 13יט

 

מיום 2.8.2012

תיקון מס' 24

ס"ח תשע"ב מס' 2374 מיום 2.8.2012 עמ' 608 (ה"ח 688)

ביטול סעיף קטן 13יט(ג)

הנוסח הקודם:

(ג) לבית הדין יהיו הסמכויות לפי סעיפים 9 עד 11 לחוק ועדות חקירה, תשכ"ט-1968, בשינויים המחויבים לפי הענין.

 

מיום 1.6.2014

תיקון מס' 22

ס"ח תשע"א מס' 2313 מיום 15.8.2011 עמ' 1068 (ה"ח 550)

13יט. (א) בית הדין בית הדין לביקורת משמורת יקבע את סדרי עבודתו ודיוניו במידה שלא נקבעו לפי חוק זה.

(ב) בית הדין בית הדין לביקורת משמורת לא יהיה קשור בדיני הראיות, ורשאי הוא, בין השאר, לעיין בחומר ראיות, שגילויו עלול לפגוע בביטחון המדינה או בשלום הציבור, שלא במעמד המוחזק במשמורת ובא כוחו, והוראות סעיפים 44 עד 46 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971, לא יחולו.

(ג) (בוטל).

נוכחות בדיון (תיקון מס' 9) תשס"א-2001 (תיקון מס' 22) תשע"א-2011

13כ.  שוהה שלא כדין המוחזק במשמורת או משוחרר בערובה רשאי להיות נוכח בכל הליך בענינו לפני בית הדין לביקורת משמורת, כפוף לאמור בסעיף 13יט(ב), אלא אם כן לא ניתן לאתרו במאמץ סביר, וכן רשאי הוא להיות מיוצג בלא תמורה על ידי נציג שאינו עורך דין.

מיום 7.11.2001

תיקון מס' 9

ס"ח תשס"א מס' 1804 מיום 7.8.2001 עמ' 508 (ה"ח 2931)

הוספת סעיף 13כ

 

מיום 1.6.2014

תיקון מס' 22

ס"ח תשע"א מס' 2313 מיום 15.8.2011 עמ' 1068 (ה"ח 550)

13כ. שוהה שלא כדין המוחזק במשמורת או משוחרר בערובה רשאי להיות נוכח בכל הליך בענינו לפני בית הדין בית הדין לביקורת משמורת, כפוף לאמור בסעיף 13יט(ב), אלא אם כן לא ניתן לאתרו במאמץ סביר, וכן רשאי הוא להיות מיוצג בלא תמורה על ידי נציג שאינו עורך דין.

תשלום הוצאות (תיקון מס' 24) תשע"ב-2012

13כ1. בית הדין רשאי לפסוק לטובת המוחזר במשמורת או המשוחרר בערובה הוצאות, לרבות שכר טרחת עורך דין.

מיום 2.8.2012

תיקון מס' 24

ס"ח תשע"ב מס' 2374 מיום 2.8.2012 עמ' 608 (ה"ח 688)

הוספת סעיף 13כ1

תחולת הוראות חוק בתי דין מינהליים (תיקון מס' 24) תשע"ב-2012

13כ2. (א)  ההוראות לפי חוק בתי דין מינהליים, התשנ"ב-1992 (בסעיף זה – חוק בתי דין מינהליים), למעט לפי סעיפים 16, 17, 21, 22, 37 עד 39, 41, 45 ו-54, יחולו על בתי הדין, בשינויים המחויבים ובשינויים המפורטים לפי פרק זה.

          (ב)  על אף הוראות סעיף 28(ד) ו-(ה) לחוק בתי דין מינהליים, בית המשפט לעניינים מינהליים שבאזור שיפוטו נמצא מקום מושבו של בית הדין לביקורת משמורת הוא בית המשפט המוסמך לדון בערעורים על החלטת בית הדין לפי סעיף 28(ד) לחוק האמור, ובמתן אישורים להחלטות בית הדין לפי סעיף 28(ה) לחוק האמור.

          (ג)   על אף הוראות סעיפים 11(א) ו-12(א) לחוק בתי דין מינהליים, בקביעת אזור השיפוט ומקום המושב של בית הדין יתייעץ שר המשפטים עם שר הפנים ועם השר לביטחון הפנים.

          (ד)  הוראות סעיף 25 לחוק בתי דין מינהליים יחולו על בית הדין החל מיום כ"ה באב התשע"ג (1 באוגוסט 2013).

מיום 2.8.2012

תיקון מס' 24

ס"ח תשע"ב מס' 2374 מיום 2.8.2012 עמ' 608 (ה"ח 688)

הוספת סעיף 13כ2

ערעור ועתירה מינהליים (תיקון מס' 15) תשס"ה-2005 (תיקון מס' 22) תשע"א-2011

13כא. (א)  החלטת בית הדין לביקורת משמורת נתונה לערעור לפני בית משפט לענינים מינהליים.

 

 

(תיקון מס' 22) תשע"א-2011

          (ב)  הוגשה עתירה לבית משפט לענינים מינהליים נגד החלטה לפי פרק זה בענין הרחקה, למעט במקרים המנויים בתוספת, והיה תלוי ועומד, באותו מועד, ערעור מינהלי על החלטת בית הדין לביקורת משמורת לפי סימן זה בענין המשמורת או השחרור בערובה, ידון בית המשפט במסגרת העתירה גם בענין המשמורת או השחרור בערובה, והערעור יימחק; ואולם אם טרם הגיש העותר ערעור מינהלי בענין המשמורת או השחרור בערובה יכלול גם ענינים אלה במסגרת העתירה.

(תיקון מס' 22) תשע"א-2011

          (ב1) הוגש ערעור מינהלי על החלטת בית הדין לעררים, לפי סעיף 13לא(א), והיה תלוי ועומד באותו מועד ערעור מינהלי על החלטת בית הדין לביקורת משמורת שהוגש לפי סעיף קטן (א), הנובע מאותן נסיבות, או הוגש ערעור מינהלי על החלטת בית הדין לביקורת משמורת לפי סעיף קטן (א), והיה תלוי ועומד, באותו מועד, ערעור מינהלי על החלטת בית הדין לעררים שהוגש לפי סעיף 13לא(א), הנובע מאותן נסיבות, ידון בית המשפט לעניינים מינהליים בערעורים במאוחד, במסגרת הערעור על החלטת בית הדין לעררים.

(תיקון מס' 22) תשע"א-2011

          (ג)   אין בהחלטת בית המשפט לענינים מינהליים, בערעור על החלטת בית הדין לביקורת משמורת או על החלטת בית הדין לעררים או בעתירה, כאמור בסעיף זה, כדי לגרוע מסמכות בית הדין לביקורת משמורת לפי סימן זה, ואולם בכל ענין שהחליט בו בית המשפט במסגרת הערעור או העתירה לא ייזקק לו בית הדין לביקורת משמורת אלא אם כן נוכח כי חל שינוי בנסיבות שביוו בסיס להחלטת בית המשפט.

מיום 8.8.2005

תיקון מס' 15

ס"ח תשס"ה מס' 2020 מיום 8.8.2005 עמ' 746 (ה"ח 77)

הוספת סעיף 13כא

 

מיום 1.6.2014

תיקון מס' 22

ס"ח תשע"א מס' 2313 מיום 15.8.2011 עמ' 1068 (ה"ח 550)

13כא. (א) החלטת בית הדין בית הדין לביקורת משמורת נתונה לערעור לפני בית משפט לענינים מינהליים.

(ב) הוגשה עתירה לבית משפט לענינים מינהליים נגד החלטה לפי פרק זה בענין הרחקה, למעט במקרים המנויים בתוספת, והיה תלוי ועומד, באותו מועד, ערעור מינהלי על החלטת בית הדין בית הדין לביקורת משמורת לפי סימן זה בענין המשמורת או השחרור בערובה, ידון בית המשפט במסגרת העתירה גם בענין המשמורת או השחרור בערובה, והערעור יימחק; ואולם אם טרם הגיש העותר ערעור מינהלי בענין המשמורת או השחרור בערובה יכלול גם ענינים אלה במסגרת העתירה.

(ב1) הוגש ערעור מינהלי על החלטת בית הדין לעררים, לפי סעיף 13לא(א), והיה תלוי ועומד באותו מועד ערעור מינהלי על החלטת בית הדין לביקורת משמורת שהוגש לפי סעיף קטן (א), הנובע מאותן נסיבות, או הוגש ערעור מינהלי על החלטת בית הדין לביקורת משמורת לפי סעיף קטן (א), והיה תלוי ועומד, באותו מועד, ערעור מינהלי על החלטת בית הדין לעררים שהוגש לפי סעיף 13לא(א), הנובע מאותן נסיבות, ידון בית המשפט לעניינים מינהליים בערעורים במאוחד, במסגרת הערעור על החלטת בית הדין לעררים.

(ג) אין בהחלטת בית המשפט לענינים מינהליים, בערעור על החלטת בית הדין לביקורת משמורת או על החלטת בית הדין לעררים או בעתירה, כאמור בסעיף זה, כדי לגרוע מסמכות בית הדין בית הדין לביקורת משמורת לפי סימן זה, ואולם בכל ענין שהחליט בו בית המשפט במסגרת הערעור או העתירה לא ייזקק לו בית הדין בית הדין לביקורת משמורת אלא אם כן נוכח כי חל שינוי בנסיבות שביוו בסיס להחלטת בית המשפט.

תקנות לעניין בית הדין לביקורת משמורת (תיקון מס' 24) תשע"ב-2012

13כא1. שר המשפטים ממונה על ביצוע סימן זה, והוא רשאי, בהתייעצות עם שר הפנים, להתקין תקנות לעניין סדרי הדין בבית הדין ולעניין סדרי המינהל במזכירות בית הדין.

מיום 2.8.2012

תיקון מס' 24

ס"ח תשע"ב מס' 2374 מיום 2.8.2012 עמ' 608 (ה"ח 688)

הוספת סעיף 13כא1

 

(תיקון מס' 22) תשע"א-2011

פרק רביעי1: בית דין לעררים

מיום 1.6.2014

תיקון מס' 22

ס"ח תשע"א מס' 2313 מיום 15.8.2011 עמ' 1068 (ה"ח 550)

הוספת פרק רביעי1

הגדרות (תיקון מס' 22) תשע"א-2011

13כב. בפרק זה –

          "בית הדין לעררים" – בית הדין שהוקם לפי סעיף 13כג;

          "החלטה של רשות"[2] – כהגדרתה בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, המנויה בתוספת;

          "חוק בתי דין מינהליים" – חוק בתי דין מינהליים, התשנ"ב-1992;

          "חוק בתי משפט לעניינים מינהליים" – חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000;

          "חוק חופש המידע" – חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998.

מיום 1.6.2014

תיקון מס' 22

ס"ח תשע"א מס' 2313 מיום 15.8.2011 עמ' 1068 (ה"ח 550)

הוספת סעיף 13כב

בית דין לעררים (תיקון מס' 22) תשע"א-2011

13כג. (א)  שר המשפטים ימנה בית דין, אחד או יותר, של דן יחיד, שידון בעררים על החלטה של רשות המנויה בתוספת, בענייני כניסה לישראל, שהייה וישיבה בישראל או יציאה ממנה או בענייני אזרחות, המנויים בתוספת.

          (ב)  מינוי בית הדין לעררים לפי הוראות סעיף קטן (א) ייעשה מבין ממועמדים שתבחר ועדה שחבריה הם:

(1)   המנהל הכללי של משרד המשפטים, והוא יהיה היושב ראש;

(2)   עובד המדינה שהוא משפטן הבקיא בדיני הכניסה לישראל והיציאה ממנה ובדיני האזרחות, שימנה היועץ המשפטי לממשלה;

(3)   משפטן מקרב הציבור שימנה נציב שירות המדינה.

          (ג)   כשיר להתמנות לבית הדין לעררים שופט בדימוס או מי שכשיר להתמנות לשופט בית משפט שלום, הבקיא בדיני הכניסה לישראל והיציאה ממנה ובדיני האזרחות.

          (ד)  תקופת הכהונה של בית הדין תהיה חמש שנים, ורשאי שר המשפטים, בהמלצת הוועדה האמורה בסעיף קטן (ב), לשוב ולמנותו לתקופת כהונה אחת נוספת.

מיום 1.6.2014

תיקון מס' 22

ס"ח תשע"א מס' 2313 מיום 15.8.2011 עמ' 1068 (ה"ח 550)

הוספת סעיף 13כג

ערר (תיקון מס' 22) תשע"א-2011

13כד. (א)  הרואה את עצמו נפגע מהחלטה של רשות בעניינו, רשאי להגיש ערר על ההחלטה לבית הדין לעררים (בפרק זה – ערר).

          (ב)  ערר יוגש בכתב, בתוך 30 ימים מיום שההחלטה בעניינו של מגיש הערר (בפרק זה – העורר) פורסמה כדין, או מיום שהעורר קיבל הודעה עליה או מיום שנודע לעורר עליה, לפי המוקדם.

          (ג)   (1)   הוגש ערר לבית הדין לעררים נגד החלטה של רשות, רשאי בית הדין לעררים לדון במסגרת הערר גם בעניין המשמורת או השחרור בערובה;

(2)   אין בהחלטת בית הדין לעררים לפי סעיף קטן זה, כדי לגרוע מסמכות בית הדין לביקורת משמורת לפי סימן ב' לפרק רביעי, ואולם כל עניין שהחליט בו בית הדין לעררים במסגרת הערר, לא ייזקק לו בית הדין לביקורת משמורת, אלא אם כן נוכח כי חל שינוי בנסיבות שהיוו בסיס להחלטת בית הדין לעררים;

(3)   החליט בית הדין לעררים לשחרר את העורר ממשמורת, רשאי הוא להורות כי יינתן לו רישיון זמני כאמור בסעיף 2(א)(5), עד להכרעתו בערר.

מיום 1.6.2014

תיקון מס' 22

ס"ח תשע"א מס' 2313 מיום 15.8.2011 עמ' 1069 (ה"ח 550)

הוספת סעיף 13כד

תחולת הוראות חוק בתי דין מינהליים (תיקון מס' 22) תשע"א-2011

13כה. ההוראות לפי חוק בתי דין מינהליים, למעט לפי סעיפים 16, 17, 30, 37, 41, 45 ו-54, יחולו על בית הדין לעררים ועל ערר, בשינויים המחויבים ובשינויים המפורטים לפי פרק זה.

מיום 1.6.2014

תיקון מס' 22

ס"ח תשע"א מס' 2313 מיום 15.8.2011 עמ' 1069 (ה"ח 550)

הוספת סעיף 13כה

טיעון לפני בית הדין לעררים (תיקון מס' 22) תשע"א-2011

13כו. על אף האמור בסעיף 26(ג) לחוק בתי דין מינהליים, בית הדין לעררים רשאי לדון ולהחליט בערר על פי טענות וראיות שהוגשו בכתב בלבד, אם מצא שאין בכך כדי לפגוע בעשיית צדק בעניינו של העורר; אין בהוראה זו כדי לגרוע מהוראות סעיף 24 לחוק בתי דין מינהליים.

מיום 1.6.2014

תיקון מס' 22

ס"ח תשע"א מס' 2313 מיום 15.8.2011 עמ' 1069 (ה"ח 550)

הוספת סעיף 13כו

עילות, סמכויות וסעדים (תיקון מס' 22) תשע"א-2011

13כז. בית הדין לעררים ידון בערר בהתאם לעילות, לסמכויות ולסעדים שלפיהם דן בית משפט לעניינים מינהליים, בעתירה מינהלית, לפי סעיף 8 לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים.

מיום 1.6.2014

תיקון מס' 22

ס"ח תשע"א מס' 2313 מיום 15.8.2011 עמ' 1070 (ה"ח 550)

הוספת סעיף 13כז

מסירת מסמכים לבית הדין לעררים ועיון העורר בהם (תיקון מס' 22) תשע"א-2011

13כח.       (א)   בית הדין לעררים הדן בערר רשאי, ביוזמתו או לבקשת העורר, אם מצא כי נזקק לכך לשם הכרעה בערר, להורות לרשות למסור לו את המסמכים שבידה הנוגעים להחלטה שלגביה הוגש הערר.

          (ב)  העורר רשאי לעיין במסמכים שהוגשו לבית הדין לפי הוראות סעיף קטן (א), אלא אם כן ביקשה הרשות כי העורר לא יוכל לעיין במסמכים, כולם או חלקים מהם, שהתקיים בהם אחד הטעמים המפורטים בסעיף 9(א)(3) או (ב) לחוק חופש המידע, ובלבד שלא יימנע עיון בשל טעם כאמור, אלא במידה הנדרשת על ידי אותו הטעם.

          (ג)   ביקש העורר לעיין במסמכים שהוגשו לבית הדין לעררים, שהעיון בהם נמנע ממנו לפי סעיף קטן (ב), רשאי בית הדין לאפשר לו לעיין במסמכים, כפי שיקבע, אם לדעתו הצורך בעיון לשם עשיית צדק עדיף מן הטעם למניעת העיון.

          (ד)  על אף הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג), כללו המסמכים שנדרשה הרשות להציג לפני בית הדין לעררים לפי הוראות סעיף קטן (א), מידע אשר לדעתה אין לגלותו לעורר בשל העילות הקבועות בסעיף 9(א)(1), (2) או (4) לחוק חופש המידע (בפרק זה – מידע חסוי), יהיו מסירת המידע החסוי לבית הדין וזכות העיון של העורר בו בהתאם להליך הקבוע בסעיף 13כט.

מיום 1.6.2014

תיקון מס' 22

ס"ח תשע"א מס' 2313 מיום 15.8.2011 עמ' 1070 (ה"ח 550)

הוספת סעיף 13כח

הצגת מידע חסוי (תיקון מס' 22) תשע"א-2011

13כט.       (א)   הרשות רשאית לבקש מבית הדין לעררים, להציג לפניו מידע חסוי, אף שלא בנוכחות העורר ובא כוחו ובלי לגלות להם את תוכנו; ביקשה כאמור תודיע על כך לעורר או לבא כוחו.

          (ב)  בית הדין לעררים רשאי לעיין במידע חסוי, שהוגשה לגביו בקשה כאמור בסעיף קטן (א), לשם החלטה בבקשה, ולקבל מהרשות פרטים נוספים לעניין המידע, שלא בנוכחות העורר ובא כוחו.

          (ג)   מצא בית הדין לעררים כי העניין שיש באי-גילויו של המידע החסוי, לשם הגנה על ביטחון המדינה, יחסי החוץ שלה, שלום הציבור או עניין ציבורי חשוב אחר, עדיף מן הצורך לגלותו לשם עשיית צדק, רשאי הוא לקיים את הדיון בעניינו של העורר אף שלא בנוכחות העורר ובא כוחו ובלי לגלות להם את תוכנו של המידע החסוי.

          (ד)  בית הדין לעררים יודיע לרשות ולעורר או לבא כוחו, על החלטתו בבקשה לפי סעיף זה, ורשאי הוא לקבוע שנימוקי ההחלטה, כולם או מקצתם, יהיו חסויים.

          (ה)  החליט בית הדין לעררים שלא לגלות לעורר ולבא כוחו את תוכנו של מידע חסוי, כולו או מקצתו, יורה לרשות על העברת פרטים או תמצית של המידע החסוי לעורר או לבא כוחו, ככל שניתן לעשות כן בלי לפגוע בביטחון המדינה, ביחסי החוץ שלה, בשלום הציבור או בעניין ציבורי חשוב אחר.

מיום 1.6.2014

תיקון מס' 22

ס"ח תשע"א מס' 2313 מיום 15.8.2011 עמ' 1070 (ה"ח 550)

הוספת סעיף 13כט

סופיות הדיון (תיקון מס' 22) תשע"א-2011

13ל.  לא יידרש בית הדין לעררים לערר בעניין שכבר נדון והוכרע על ידו, אלא אם כן חל שינוי בנסיבות או התגלו עובדות חדשות שלא היו ידועות במועד ההכרעה בערר; ואולם אם חל שינוי בנסיבות או התגלו עובדות כאמור, יביאן העורר תחילה לפני הרשות שקיבלה את ההחלטה הקודמת בעניינו, לצורך קבלת החלטה חדשה באותו עניין.

מיום 1.6.2014

תיקון מס' 22

ס"ח תשע"א מס' 2313 מיום 15.8.2011 עמ' 1071 (ה"ח 550)

הוספת סעיף 13ל

ערעור מינהלי (תיקון מס' 22) תשע"א-2011

13לא. (א)  החלטה סופית של בית הדין לעררים ניתנת לערעור בזכות לפני בית משפט לעניינים מינהליים; ערעור לפי סעיף קטן זה יוגש בתוך 45 ימים מיום מתן החלטת בית הדין לעררים, אם ניתנה לפני העורר, ואם לא ניתנה לפניו – מיום שהומצאה לו.

          (ב)  החלטה אחרת של בית הדין לעררים, ניתנה לערעור לפני בית משפט לעניינים מינהליים, אם ניתנה לכך רשות מאת שופט של בית משפט לעניינים מינהליים; לעניין זה, "החלטה אחרת" – החלטה לעניין עיכוב ביצוע לפי סעיף 33 לחוק בתי דין מינהליים, וכן החלטה בעניין סמכות עניינית.

          (ג)   (1)   הוגשה עתירה לבית משפט לעניינים מינהליים נגד החלטה בעניין המנוי בפרט 12 לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, והיה תלוי ועומד, באותו מועד, ערעור מינהלי על החלטת בית הדין לעררים שהוגש לפי סעיף קטן (א), הנובע מאותן נסיבות, ידון בית המשפט במסגרת העתירה, גם בערעור על החלטת בית הדין לעררים, והערעור על החלטת בית הדין לעררים – יימחק; ואולם אם טרם הגיש העותר ערעור מינהלי על החלטת בית הדין לעררים לפי הוראות סעיף קטן (א), יכלול את טענותיו במסגרת העתירה לפני בית המשפט לעניינים מינהליים;

(2)   על הגשת ערעור לפי הוראות סעיף קטן (א), במקרה שבו תלוי ועומד ערעור שהוגש לפי סעיף 13כא(א), ועל הגשת ערעור לפי סעיף 13כא(א) במקרה שבו תלוי ועומד ערעור שהוגש לפי סעיף קטן (א), יחולו הוראות סעיף 13כא(ב1).

מיום 1.6.2014

תיקון מס' 22

ס"ח תשע"א מס' 2313 מיום 15.8.2011 עמ' 1071 (ה"ח 550)

הוספת סעיף 13לא

ערעור היועץ המשפטי לממשלה על החלטה בעניין מידע חסוי (תיקון מס' 22) תשע"א-2011

13לב. (א)  (1)   על אף הוראות סעיף 13לא, על החלטת בית הדין לעררים בעניין מידע חסוי, רשאי היועץ המשפטי לממשלה לערער בזכות לפני בית משפט לעניינים מינהליים;

(2)   הודיע בא כוח היועץ המשפטי לממשלה לבית הדין לעררים כי הוא שוקל להגיש ערעור לבית המשפט לעניינים מינהליים כאמור בפסקה (1), לא יעביר בית הדין לעררים את המידע לעורר עד להכרעה בערעור, ובלבד שהערעור יוגש בתוך 15 ימים מיום שמסר ההודעה כאמור.

          (ב)  (1)   נדחה ערעור על החלטת בית הדין לעררים לגלות מידע חסוי, שהוגש לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי בא כוח היועץ המשפטי לממשלה לערער על כך, בתוך 15 ימים מיום שוהמצאה לו ההחלטה לדחות את ערעורו, לבית המשפט העליון, שידון בערעור בשופט אחד;

(2)   הודיע בא כוח היועץ המשפטי לממשלה לבית משפט לעניינים מינהליים ולבית הדין לעררים כי הוא שוקל להגיש ערעור לבית המשפט העליון כאמור בפסקה (1), לא יעביר בית הדין לעררים או בית המשפט לעניינים מינהליים, את המידע לעורר עד להכרעה בערעור.

          (ג)   מסר בא כוח היועץ המשפטי לממשלה הודעה כאמור בסעיפים קטנים (א)(2) או (ב)(2), והחליט לאחר מכן שלא להגיש ערעור כאמור באותם סעיפים קטנים, יודיע על כך בהקדם האפשרי לבית הדין לעררים או לבית המשפט לעניינים מינהליים, שלהם נמסרה ההודעה כאמור.

          (ד)  הדיון בערעור לפי סעיפים קטנים (א) או (ב) יתקיים בדלתיים סגורות, ורשאי בית המשפט לעניינים מינהליים או בית המשפט העליון, לפי העניין, לעיין במידע החסוי לשם החלטה בערעור ולקבל פרטים נוספים מבא כוח היועץ המשפטי לממשלה לעניין המידע, שלא בנוכחות העורר ובא כוחו.

          (ה)  החליט בית המשפט לעניינים מינהליים, במסגרת ערעור לפי סעיף 13לא(א) לגלות מידע חסוי לעורר או לבא כוחו, רשאי בא כוח היועץ המשפטי לממשלה לערער על כך לבית המשפט העליון, ויחולו לעניין הערעור כאמור הוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ד), בשינויים המחויבים.

מיום 1.6.2014

תיקון מס' 22

ס"ח תשע"א מס' 2313 מיום 15.8.2011 עמ' 1071 (ה"ח 550)

הוספת סעיף 13לב

אי-הסתמכות על מידע חסוי (תיקון מס' 22) תשע"א-2011

13לג. החליט בית הדין לעררים על גילויו של מידע חסוי לעורר או לבא כוחו, או הורה בית המשפט לעניינים מינהליים או בית המשפט העליון על גילויו של מידע כאמור, רשאים בא כוח היועץ המשפטי לממשלה או הרשות שעל החלטתה הוגש הערר, לבקש מבית הדין לעררים כי לא יביא בחשבון את המידע האמור לצורך החלטה בעניינו של העורר; ביקשו בא כוח היועץ המשפטי לממשלה או הרשות, כאמור, לא יתחשב בית הדין במידע האמור, והמידע לא יועבר לעורר.

מיום 1.6.2014

תיקון מס' 22

ס"ח תשע"א מס' 2313 מיום 15.8.2011 עמ' 1072 (ה"ח 550)

הוספת סעיף 13לג

תקנות לעניין פרק רביעי 1 (תיקון מס' 22) תשע"א-2011

13לד. (א)  שר המשפטים ממונה על ביצוע פרק זה, והוא רשאי, בהתייעצות עם שר הפנים, להתקין תקנות בעניינים אלה:

(1)   סדרי הדין ודיני ראיות בבית הדין לעררים, ובכלל זה הדרך להגשת ערר;

(2)   הוראות בדבר העברת הדיון בערר שהתקיים לגביו האמור בסעיף 13לג, לדיון לפני מותב אחר של בית דין לעררים מזה שדן בבקשה לפי סעיף 13כט, במידת האפשר;

(3)   סדרי המינהל בבית הדין לעררים;

(4)   קביעת שיעורים או שיעורים מרביים של הוצאות ושכר טרחה, לבעלי דין או לעדים;

(5)   אגרות בעד הגשת הליכים לבית הדין לעררים, ונסיבות חריגות שבהן יינתן פטור מאגרות כאמור.

          (ב)  תקנות לפי סעיף קטן (א)(4) ו-(5) יותקנו באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת.

מיום 1.6.2014

תיקון מס' 22

ס"ח תשע"א מס' 2313 מיום 15.8.2011 עמ' 1073 (ה"ח 550)

הוספת סעיף 13לד

שינוי התוספת (תיקון מס' 22) תשע"א-2011

13לה. שר המשפטים, בהתייעצות עם שר הפנים ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספת.

מיום 1.6.2014

תיקון מס' 22

ס"ח תשע"א מס' 2313 מיום 15.8.2011 עמ' 1073 (ה"ח 550)

הוספת סעיף 13לה

(תיקון מס' 9) תשס"א-2001

פרק חמישי: הוראות שונות

מיום 7.11.2001

תיקון מס' 9

ס"ח תשס"א מס' 1804 מיום 7.8.2001 עמ' 508 (ה"ח 2931)

הוספת כותרת פרק חמישי

תקנות (תיקון מס' 19)  תש"ע-2010

14.  (א)  שר הפנים רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצוע חוק זה, ובין השאר בענינים אלה:

(1)   סוגי אנשים שיהיו פסולים לקבל אשרה או רשיון ישיבה לפי חוק זה;

(2)   תנאים שיש לקיים לפני שתינתן אשרה או לפני שיינתן, יוארך או יוחלף רשיון ישיבה לפי חוק זה;

(3)   בדיקה רפואית של אנשים הנכנסים לישראל, טיפול רפואי בהם ובדיקה סניטרית וחיטוי של בגדיהם וחפציהם;

(תיקון מס' 1) תשכ"ו-1966

(4)   אגרות בעד מתן אשרות ורשיונות לפי חוק זה לסוגיהם והפטור מהן;

(תיקון מס' 9) תשס"א-2001 (תיקון מס' 14) תשס"ה-2005

(5)   דרכי הגביה של הוצאות ההרחקה כאמור בסעיף 13(ב) ו-(ב1), לרבות החלת הוראות פקודת המסים (גביה) על גביית הוצאות ההרחקה כאמור, ולרבות קביעת הוראות לחילוט או לעיקול כספים ומיטלטלין לכיסוי הוצאות ההרחקה;

(תיקון מס' 7)  תש"ס-2000 (תיקון מס' 10) תשס"ג-2002 (תיקון מס' 19)  תש"ע-2010

(6)   הוראות לענין הפעלת סמכויות לפי חוק זה בנוגע לעובד זר כהגדרתו בפרק ד'1 בחוק עובדים זרים, בהתייעצות עם שר התעשייה המסחר והתעסוקה;

 

(תיקון מס' 9) תשס"א-2001

(7)   הקמתו ודרכי ניהולו של מקום משמורת מיוחד להחזקה של שוהה שלא כדין בישראל - בהסכמת השר לביטחון הפנים;

(תיקון מס' 9) תשס"א-2001 (תיקון מס' 19)  תש"ע-2010

(8)   דחיית הרחקתו של מי שניתן עליו צו הרחקה, לשם הסדרת עניניו וזכויותיו המשפטיות בישראל - בהתייעצות עם שר התעשייה המסחר והתעסוקה.

(תיקון מס' 19) תש"ע-2010

          (ב)  תקנות לפי סעיף קטן (א)(4) עד (6) ו-(8) טעונות את אישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת.

מיום 20.7.1966

תיקון מס' 1

ס"ח תשכ"ו מס' 479 מיום 20.7.1966 עמ' 53 (ה"ח 675)

החלפת פסקה 14(4)

הנוסח הקודם:

(4) אגרות שיש לשלם בעד אשרה, בעד רשיון ישיבה, ובעד הארכה או החלפה של רשיון כזה.

 

מיום 7.8.1985

תיקון מס' 4

ס"ח תשמ"ה מס' 1156 מיום 7.8.1985 עמ' 214 (ה"ח 1736)

הוספת פסקה 14(5)

 

מיום 1.7.2000

תיקון מס' 7

ס"ח תש"ס מס' 1724 מיום 10.1.2000 עמ' 98 (ה"ח 2824)

הוספת פסקה 14(6)

 

מיום 7.11.2001

תיקון מס' 9

ס"ח תשס"א מס' 1804 מיום 7.8.2001 עמ' 508 (ה"ח 2931)

(5) דרכי הגביה של הוצאות גירוש אשר בוצע על חשבון מעביד, כאמור בסעיף 13(ד).

(5) דרכי הגביה של הוצאות ההרחקה כאמור בסעיף 13(ב), לרבות החלת הוראות פקודת המסים (גביה) על גביית הוצאות ההרחקה כאמור, ולרבות קביעת הוראות לחילוט או לעיקול כספים ומיטלטלין לכיסוי הוצאות ההרחקה;

(6) הוראות לענין הפעלת סמכויות לפי חוק זה בנוגע לעובד זר כהגדרתו בסעיף 32(א) לחוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959, בהתייעצות עם שר העבודה והרווחה.

(7) הקמתו ודרכי ניהולו של מקום משמורת מיוחד להחזקה של שוהה שלא כדין בישראל – בהסכמת השר לביטחון הפנים;

(8) דחיית הרחקתו של מי שניתן עליו צו הרחקה, לשם הסדרת עניניו וזכויותיו המשפטיות בישראל – בהתייעצות עם שר העבודה והרווחה.

 

מיום 1.5.2003

תיקון מס' 10

ס"ח תשס"ג מס' 1882 מיום 29.12.2002 עמ' 189 (ה"ח 4)

(6) הוראות לענין הפעלת סמכויות לפי חוק זה בנוגע לעובד זר כהגדרתו בסעיף 32(א) לחוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959 בפרק ד'1 בחוק עובדים זרים, בהתייעצות עם שר העבודה והרווחה.

 

מיום 1.1.2005

תיקון מס' 14

ס"ח תשס"ה מס' 1997 מיום 11.4.2005 עמ' 419 (ה"ח 143)

(5) דרכי הגביה של הוצאות ההרחקה כאמור בסעיף 13(ב) ו-(ב1), לרבות החלת הוראות פקודת המסים (גביה) על גביית הוצאות ההרחקה כאמור, ולרבות קביעת הוראות לחילוט או לעיקול כספים ומיטלטלין לכיסוי הוצאות ההרחקה;

 

מיום 23.4.2010

תיקון מס' 19

ס"ח תש"ע מס' 2238 מיום 24.3.2010 עמ' 498 (ה"ח 426)

14. (א) שר הפנים רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצוע חוק זה, ובין השאר בענינים אלה:

(1) סוגי אנשים שיהיו פסולים לקבל אשרה או רשיון ישיבה לפי חוק זה;

(2) תנאים שיש לקיים לפני שתינתן אשרה או לפני שיינתן, יוארך או יוחלף רשיון ישיבה לפי חוק זה;

(3) בדיקה רפואית של אנשים הנכנסים לישראל, טיפול רפואי בהם ובדיקה סניטרית וחיטוי של בגדיהם וחפציהם;

(4) אגרות בעד מתן אשרות ורשיונות לפי חוק זה לסוגיהם והפטור מהן;

(5) דרכי הגביה של הוצאות ההרחקה כאמור בסעיף 13(ב) ו-(ב1), לרבות החלת הוראות פקודת המסים (גביה) על גביית הוצאות ההרחקה כאמור, ולרבות קביעת הוראות לחילוט או לעיקול כספים ומיטלטלין לכיסוי הוצאות ההרחקה;

(6) הוראות לענין הפעלת סמכויות לפי חוק זה בנוגע לעובד זר כהגדרתו בפרק ד'1 בחוק עובדים זרים, בהתייעצות עם שר העבודה והרווחה שר התעשייה המסחר והתעסוקה;

(7) הקמתו ודרכי ניהולו של מקום משמורת מיוחד להחזקה של שוהה שלא כדין בישראל - בהסכמת השר לביטחון הפנים;

(8) דחיית הרחקתו של מי שניתן עליו צו הרחקה, לשם הסדרת עניניו וזכויותיו המשפטיות בישראל - בהתייעצות עם שר העבודה והרווחה שר התעשייה המסחר והתעסוקה.

(ב) תקנות לפי סעיף קטן (א)(4) עד (6) ו-(8) טעונות את אישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת.

ביצוע

15.  (א)  שר הפנים ממונה על ביצוע חוק זה.

(תיקון מס' 9) תשס"א-2001

          (ב)  שר הפנים ימנה קציני ביקורת הגבולות וממונים על ביקורת הגבולות לענין חוק זה מקרב עובדי משרדו, או מקרב עובדי המדינה במשרד אחר, לרבות מקרב שוטרי משטרת ישראל, בהסכמת השר הממונה על המשרד; הודעה על מינויים לפי סעיף קטן זה תפורסם ברשומות.

מיום 1.4.2001

תיקון מס' 8

ס"ח תשס"א מס' 1786 מיום 4.4.2001 עמ' 229 (ה"ח 2929)

(ב) שר הפנים רשאי למנות קציני בקורת הגבולות לצורך חוק זה ובשדות התעופה המנויים בתוספת לחוק רשות שדות התעופה, התשל"ז-1977, שהן תחנות גבול לפי סעיף 7 – בקרי גבולות שיועסקו באמצעות רשות שדות התעופה, ויהיו כפופים לקציני ביקורת הגבולות בכל הנוגע לתפקודם המקצועי; הודעה על כך הודעה על מינוי קציני ביקורת הגבולות תפורסם ברשומות.

 

מיום 7.11.2001

תיקון מס' 9

ס"ח תשס"א מס' 1804 מיום 7.8.2001 עמ' 509 (ה"ח 2931)

החלפת סעיף קטן 15(ב)

הנוסח הקודם:

(ב) שר הפנים רשאי למנות קציני בקורת הגבולות לצורך חוק זה ובשדות התעופה המנויים בתוספת לחוק רשות שדות התעופה, התשל"ז-1977, שהן תחנות גבול לפי סעיף 7 – בקרי גבולות שיועסקו באמצעות רשות שדות התעופה, ויהיו כפופים לקציני ביקורת הגבולות בכל הנוגע לתפקודם המקצועי; הודעה על כך הודעה על מינוי קציני ביקורת הגבולות תפורסם ברשומות.

העברת סמכויות

16.  (א)  שר הפנים רשאי להעביר לאחר את סמכויותיו לפי חוק זה, כולן או מקצתן, פרט לסמכות להתקין תקנות; הודעה על העברת סמכויות תפורסם ברשומות[3].

(תיקון מס' 22) תשע"א-2011

          (ב)  (בוטל).

מיום 1.6.2014

תיקון מס' 22

ס"ח תשע"א מס' 2313 מיום 15.8.2011 עמ' 1073 (ה"ח 550)

ביטול סעיף קטן 16(ב)

הנוסח הקודם:

(ב) מי שרואה עצמו נפגע על ידי החלטה לפי סעיף 11 או לפי סעיף 13 שניתנה על פי העברת סמכות מן השר, רשאי לפנות אל השר לקבלת הכרעתו הסופית.

פטור (תיקון מס' 1)  תשכ"ו-1966 (תיקון מס' 31) תשע"ח-2018

17.    (א)  הוראות חוק זה לא יחולו על כניסתו לישראל או על יציאתו מישראל של מי שבא על פי אשרה דיפלומטית או אשרת שירות, ולא על ישיבתו בישראל של אדם כאמור שיש בידו דרכון חוץ דיפלומטי או דרכון שירות חוץ בני-תוקף; רשאי שר הפנים, בצו, לפטור מתחולת הוראות חוק זה בדבר כניסה לישראל, ישיבה בה או יציאה ממנה, סוגים נוספים של נציגי מדינות חוץ בעלי מעמד דיפלומטי או קונסולרי או ממלאי שליחות מיוחדת, בהתאם לאמנות או להסכמים בינלאומיים שישראל צד להם או בהתאם לנוהגים בינלאומיים שישראל מכירה בהם, ובלבד שאותה מדינה נוהגת כך כלפי ישראל.

          (ב)  שר הפנים רשאי, אחרי התיעצות עם ועדת הפנים של הכנסת, בצו שיפורסם ברשומות, לפטור סוגי אנשים נוספים מהוראות חוק זה, כולן או מקצתן, כליל או בסייגים.

          (ג)   שר הפנים רשאי להתיר לעובר אורח שהגיע לישראל באניה או באוירון, להישאר בישראל, בלי אשרה או רשיון ישיבה, עד שהאניה או האוירון יצאו מישראל.

מיום 20.7.1966

תיקון מס' 1

ס"ח תשכ"ו מס' 479 מיום 20.7.1966 עמ' 53 (ה"ח 675)

החלפת סעיף קטן 17(א)

הנוסח הקודם:

(א) חוק זה לא יחול על מי שבא לישראל על פי אשרה דיפלומטית או אשרת שירות.

 

מיום 23.5.2018

תיקון מס' 31

ס"ח תשע"ח מס' 2719 מיום 23.5.2018 עמ' 669 (ה"ח 1156)

(א) הוראות חוק זה לא יחולו על כניסתו לישראל או על יציאתו מישראל של מי שבא על פי אשרה דיפלומטית או אשרת שירות, ולא על ישיבתו בישראל של אדם כאמור שיש בידו דרכון חוץ דיפלומטי או דרכון שירות חוץ בני-תוקף; רשאי שר הפנים, בצו, לפטור מתחולת הוראות חוק זה בדבר כניסה לישראל וישיבה בה ישיבה בה או יציאה ממנה, סוגים נוספים של נציגי מדינות חוץ בעלי מעמד דיפלומטי או קונסולרי או ממלאי שליחות מיוחדת, בהתאם לאמנות או להסכמים בינלאומיים שישראל צד להם או בהתאם לנוהגים בינלאומיים שישראל מכירה בהם, ובלבד שאותה מדינה נוהגת כך כלפי ישראל.

תחולה והוראות מעבר

18.  (א)  חוק זה יחול על מי שייכנס לישראל אחרי תחילת תקפו ועל ישיבתו בישראל של אדם כזה.

(תיקון מס' 1)  תשכ"ו-1966

          (ב)  מי שנכנס לישראל לפני תחילת תקפו של חוק זה דינו יהיה כאילו חוק זה לא נתקבל.

אין בהוראה זו כדי למנוע את שר הפנים מליתן רשיון לישיבת קבע לאדם שנכנס כאמור, ומשניתן לו הרשיון, יחולו עליו הוראות חוק זה.

          (ג)   מי שהיה, ביום ט"ז בכסלו תש"ח (29 בנובמבר 1947), תושב השטח שהיה לשטח ישראל, ויצא משטח זה לפני אותו תאריך, וביקש, תוך שנתיים מתחילת תקפו של חוק זה לחזור לישראל – רשאי שר הפנים לתת לו אשרה לכך.

מיום 20.7.1966

תיקון מס' 1

ס"ח תשכ"ו מס' 479 מיום 20.7.1966 עמ' 53 (ה"ח 675)

(ב) מי שנכנס לישראל לפני תחילת תקפו של חוק זה דינו יהיה כאילו חוק זה לא נתקבל.

אין בהוראה זו כדי למנוע את שר הפנים מליתן רשיון לישיבת קבע לאדם שנכנס כאמור, ומשניתן לו הרשיון, יחולו עליו הוראות חוק זה.

ביטול ואישור תוקף

19.  פקודת העליה, 1941 – בטלה. תקנות העליה שבתוספת הפקודה האמורה וכן תקנות, צווים והודעות שנעשו ואשרות, רשיונות ותעודות שניתנו לפי הפקודה האמורה, יעמדו בתקפם כאילו נעשו וניתנו לפי חוק זה.

 

(תיקון מס' 22) תשע"א-2011 צו תשע"ד-2014

תוספת

(סעיף 13כג)

          החלטה של רשות, בענייני כניסה לישראל, שהייה וישיבה בישראל או יציאה ממנה, או בענייני אזרחות, לפי החיקוקים המפורטים בזה –

(תיקון מס' 30) תשע"ח-2018

(1)  חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 למעט החלטה לפי סעיף 11א;

(2)  סעיף 7 לחוק האזרחות, התשי"ב-1952;

(3)  סעיפים 30, 30א, 32, ו-32ד לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד-1954;

(4)  חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003, למעט החלטות לפי סעיפים 3א1, 3ב ו-3ג;

לעניין זה, "החלטה של רשות" – למעט החלטה שקיבלה הממשלה ולמעט התקנת תקנות.

לא ייזקק בית הדין לערר לערר על החלטה בעניינים המסורים לבית הדין לביקורת משמורת, אלא לפי סעיף 13כד(ג) לחוק.

מיום 1.6.2014

תיקון מס' 22

ס"ח תשע"א מס' 2313 מיום 15.8.2011 עמ' 1073 (ה"ח 550)

הוספת תוספת

 

מיום 1.6.2014

הוראת שעה

ק"ת תשע"ד מס' 7380 מיום 29.5.2014 עמ' 1162

הוראת שעה (תיקון)

ק"ת תשע"ו מס' 7663 מיום 29.5.2016 עמ' 1182

הוראת שעה (תיקון מס' 2)

ק"ת תשע"ז מס' 7745 מיום 22.12.2016 עמ' 343

צו תשע"ח-2017

ק"ת תשע"ח מס' 7916 מיום 31.12.2017 עמ' 728

החלפת התוספת

הנוסח הקודם:

תוספת

(סעיף 13כג)

1. החלטה של שר הפנים, לפי החיקוקים המפורטים להלן:

(א) סעיף 2(א) לחוק זה – בעניינו של בן זוג של בעל רישיון לישיבת קבע בישראל או של בן זוג של אזרח ישראלי;

(ב) תקנה 12 לתקנות הכניסה לישראל, התשל"ד-1974;

(ג) סעיף 7 לחוק האזרחות, התשי"ב-1952, בעניינו של בן זוג של אזרח ישראלי.

 

מיום 11.3.2018

תיקון מס' 30

ס"ח תשע"ח מס' 2698 מיום 11.3.2018 עמ' 229 (ה"ח 1204)

(1) חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 למעט החלטה לפי סעיף 11א;

 

 

                                      דוד בן-גוריון               משה שפירא

                                                 ראש הממשלה                         שר הפנים

    יוסף שפרינצק

      יושב ראש הכנסת

 

 

 

 

הודעה למנויים על עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו - הקש כאן

 



* פורסם ס"ח תשי"ב מס' 111 מיום 5.9.1952 עמ' 354 (ה"ח תשי"ב מס' 106 עמ' 134).

תוקן ס"ח תשכ"ו מס' 479 מיום 20.7.1966 עמ' 52 (ה"ח תשכ"ו מס' 675 עמ' 48) – תיקון מס' 1.

ס"ח תש"ם מס' 984 מיום 18.8.1980 עמ' 227 (ה"ח תש"ם מס' 1419 עמ' 30) – תיקון מס' 2 בסעיף 15 לחוק האזרחות (תיקון מס' 4), תש"ם-1980; תחילתו שלושה חודשים מיום פרסומו.

ס"ח תשמ"ה מס' 1156 מיום 7.8.1985 עמ' 213 (ה"ח תשמ"ה מס' 1736 עמ' 224) – תיקון מס' 4; ראה סעיף 4 לענין תחילה.

ס"ח תשנ"ד מס' 1455 מיום 17.3.1994 עמ' 94 (ה"ח תשנ"ד מס' 2229 עמ' 134) – הוראת שעה בסעיף 1(2) לחוק איסור הלנה (תיקוני חקיקה) (הוראות שעה), תשנ"ד-1994.

ס"ח תשנ"ה מס' 1497 מיום 28.12.1994 עמ' 65 (ה"ח תשנ"ד מס' 2299 עמ' 588) – תיקון מס' 5 בסעיף 5 לחוק יישום ההסכם בדבר רצועת עזה ואיזור יריחו (סמכויות שיפוט והוראות אחרות) (תיקוני חקיקה), תשנ"ה-1994; תחילתו ביום 1.1.1995.

ס"ח תשנ"ה מס' 1504 מיום 10.2.1995 עמ' 118 (ה"ח תשנ"ה מס' 2308 עמ' 48) – הוראת שעה בסעיף 1(2) לחוק איסור הלנה (תיקוני חקיקה) (הוראות שעה) תשנ"ה-1995.

ס"ח תשנ"ו מס' 1556 מיום 17.1.1996 עמ' 39 (ה"ח תשנ"ו מס' 2468 עמ' 330) – תיקון מס' 6 בסעיף 16 לחוק יישום הסכם הביניים בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה (סמכויות שיפוט והוראות אחרות) (תיקוני חקיקה) תשנ"ו-1996.

ס"ח תשנ"ו מס' 1575 מיום 14.3.1996 עמ' 168 (ה"ח תשנ"ו מס' 2468 עמ' 330) – הוראת שעה בסעיף 1(2) לחוק שהייה שלא כדין (איסור סיוע) (הוראות שעה), תשנ"ו-1996; הפכה מהוראת שעה לתיקוני חקיקה בתיקון מס' 14. תוקן ס"ח תשנ"ז מס' 1616 מיום 19.3.1997 עמ' 88 (ה"ח תשנ"ז מס' 2593 עמ' 206) – הוראת שעה (תיקון מס' 1) בסעיף 1 לחוק שהייה שלא כדין (איסור סיוע) (הוראות שעה) (תיקון), התשנ"ז-1997; תחילתו ביום 14.3.1997. ס"ח תשנ"ח מס' 1659 מיום 14.3.1998 עמ' 160 (ה"ח תשנ"ח מס' 2697 עמ' 294) – הוראת שעה (תיקון מס' 2) בסעיף 1 לחוק שהייה שלא כדין (איסור סיוע) (הוראות שעה) (תיקון מס' 2), התשנ"ח-1998. ס"ח תשנ"ח מס' 1680 מיום 2.8.1998 עמ' 306 (ה"ח תשנ"ח מס' 2717 עמ' 364) – הוראת שעה (תיקון מס' 3) בסעיף 1 לחוק שהייה שלא כדין (איסור סיוע) (הוראות שעה) (תיקון מס' 3), התשנ"ח-1998; ר' סעיף 2 לענין הוראת מעבר. ס"ח תש"ס מס' 1736 מיום 16.4.2000 עמ' 176 (ה"ח תש"ס מס' 2858 עמ' 325) – הוראת שעה (תיקון מס' 4) בסעיף 1 לחוק שהייה שלא כדין (איסור סיוע) (הוראות שעה) (תיקון מס' 4), התש"ס-2000; תחילתו ביום 14.3.2000 ור' סעיף 3 לענין הוראת מעבר. ס"ח תשס"א מס' 1778 מיום 13.3.2001 עמ' 150 (ה"ח תשס"א מס' 2980 עמ' 519) – הוראת שעה (תיקון מס' 5) בסעיף 1 לחוק שהייה שלא כדין (איסור סיוע) (הוראות שעה – פעם רביעית) (תיקון מס' 5), התשס"א-2001. ס"ח תשס"א מס' 1789 מיום 17.5.2001 עמ' 382 (ה"ח תשס"א מס' 2995 עמ' 595) – הוראת שעה (תיקון מס' 6) בסעיף 1 לחוק שהייה שלא כדין (איסור סיוע) (הוראות שעה) (תיקון מס' 6), התשס"א-2001. ס"ח תשס"א מס' 1808 מיום 6.9.2001 עמ' 566 (ה"ח תשס"א מס' 3034 עמ' 786) – הוראת שעה (תיקון מס' 7) בסעיף 1 לחוק שהייה שלא כדין (איסור סיוע) (הוראות שעה) (תיקון מס' 7), התשס"א-2001. ס"ח תשס"ה מס' 1990 מיום 22.3.2005 עמ' 258 (ה"ח תשס"ה מס' 163 עמ' 568) – הוראת שעה (תיקון מס' 8) בסעיף 1 לחוק שהייה שלא כדין (איסור סיוע) (הוראות שעה) (תיקון מס' 8), התשס"ה-2005; תחילתו ביום 14.3.2005 ור' סעיף 3 לענין הוראת מעבר. ס"ח תשס"ו מס' 2052 מיום 22.2.2006 עמ' 256 (ה"ח הממשלה תשס"ו מס' 214 עמ' 162) – הוראת שעה (תיקון מס' 9) בסעיף 1 לחוק שהייה שלא כדין (איסור סיוע) (הוראות שעה) (תיקון מס' 9), תשס"ו-2006. ס"ח תשס"ז מס' 2088 מיום 27.3.2007 עמ' 146 (ה"ח הממשלה תשס"ז מס' 266 עמ' 163) – הוראת שעה (תיקון מס' 10) בסעיף 1(2) לחוק שהייה שלא כדין (איסור סיוע) (הוראות שעה) (תיקון מס' 10), תשס"ז-2007. ס"ח תשס"ח מס' 2142 מיום 27.3.2008 עמ' 387 (ה"ח הממשלה תשס"ח מס' 350 עמ' 276) – הוראת שעה (תיקון מס' 11) בסעיף 1(2) לחוק שהייה שלא כדין (איסור סיוע) (הוראות שעה) (תיקון מס' 11), תשס"ח-2008. ס"ח תשס"ט מס' 2198 מיום 21.5.2009 עמ' 138 (ה"ח הממשלה תשס"ט מס' 427 עמ' 312) – הוראת שעה (תיקון מס' 12) בסעיף 1 לחוק שהייה שלא כדין (איסור סיוע) (הוראות שעה) (תיקון מס' 12), תשס"ט-2009. ס"ח תש"ע מס' 2236 מיום 23.3.2010 עמ' 446 (ה"ח הממשלה תש"ע מס' 478 עמ' 220) – הוראת שעה (תיקון מס' 13) בסעיף 1 לחוק שהייה שלא כדין (איסור סיוע) (הוראות שעה) (תיקון מס' 13), תש"ע-2010. ס"ח תשע"ב מס' 2344 מיום 14.3.2012 עמ' 203 (ה"ח הממשלה תשע"ב מס' 630 עמ' 140) – הוראת שעה (תיקון מס' 14) בסעיף 2 לחוק שהייה שלא כדין (איסור סיוע) (הוראות שעה) (תיקון מס' 14), תשע"ב-2012.

ס"ח תש"ס מס' 1724 מיום 10.1.2000 עמ' 97 (ה"ח תש"ס מס' 2824 עמ' 68) – תיקון מס' 7 בסעיף 23 לחוק ההסדרים במשק מדינת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2000), תש"ס-2000 ; תחילתו ביום 1.7.2000.

ס"ח תשס"א מס' 1786 מיום 4.4.2001 עמ' 229 (ה"ח תשס"א מס' 2929 עמ' 56) – תיקון מס' 8 בסעיף 7 לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2001), תשס"א-2001; תחילתו ביום 1.4.2001.

ס"ח תשס"א מס' 1804 מיום 7.8.2001 עמ' 502 (ה"ח תשס"א מס' 2931 עמ' 108) – תיקון מס' 9; תחילתו 3 חודשים מיום פרסומו.

ס"ח תשס"ג מס' 1882 מיום 29.12.2002 עמ' 189 (ה"ח הממשלה תשס"ג מס' 4 עמ' 18) – תיקון מס' 10 בסעיף 35 לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003), תשס"ג-2002; ר' סעיפים 36, 59 לענין תחילה.

ס"ח תשס"ג מס' 1900 מיום 6.8.2003 עמ' 541 (ה"ח הממשלה תשס"ג מס' 48 עמ' 591) – תיקון מס' 11.

ס"ח תשס"ד מס' 1930 מיום 11.3.2004 עמ' 312 (ה"ח הממשלה תשס"ד מס' 84 עמ' 350) – תיקון מס' 12.

ס"ח תשס"ד מס' 1944 מיום 20.6.2004 עמ' 418 (ה"ח הכנסת תשס"ד מס' 41 עמ' 74) – תיקון מס' 13.

ס"ח תשס"ה מס' 1997 מיום 11.4.2005 עמ' 419 (ה"ח הממשלה תשס"ה מס' 143 עמ' 354) – תיקון מס' 14 בסעיף 55 לחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה), תשס"ה-2005; תחילתו ביום 1.1.2005.

ס"ח תשס"ה מס' 2020 מיום 8.8.2005 עמ' 746 (ה"ח הממשלה תשס"ד מס' 77 עמ' 298) – תיקון מס' 15 בסעיף  26 לחוק בתי משפט לענינים מינהליים (תיקון מס' 15), תשס"ה-2005.

ס"ח תשס"ז מס' 2070 מיום 19.11.2006 עמ' 12 (ה"ח הממשלה תשס"ו מס' 224 עמ' 192) – תיקון מס' 16.

ס"ח תשס"ח מס' 2166 מיום 14.7.2008 עמ' 645 (ה"ח הממשלה תשס"ח מס' 378 עמ' 513) – תיקון מס' 17; ר' סעיף 3 לענין הוראת מעבר.

ס"ח תשס"ט מס' 2203 מיום 23.7.2009 עמ' 175 (ה"ח הממשלה תשס"ט מס' 436 עמ' 348) – תיקון מס' 18 בסעיף 16 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), תשס"ט-2009; תחילתו ביום 15.7.2009.

ס"ח תש"ע מס' 2238 מיום 24.3.2010 עמ' 497 (ה"ח הממשלה תשס"ט מס' 426 עמ' 290) – תיקון מס' 19 בסעיף 29 לחוק עובדים זרים (תיקון מס' 12), תש"ע-2010; ר' סעיף 36 לענין תחילה.

ס"ח תשע"א מס' 2291 מיום 5.4.2011 עמ' 757 (ה"ח הכנסת תשע"א מס' 376 עמ' 122) – תיקון מס' 20.

ס"ח תשע"א מס' 2298 מיום 26.5.2011 עמ' 926 (ה"ח הממשלה תשע"א מס' 541 עמ' 122) – תיקון מס' 21.

ס"ח תשע"א מס' 2313 מיום 15.8.2011 עמ' 1068 (ה"ח הממשלה תשע"א מס' 550 עמ' 312) – תיקון מס' 22; תחילתו ביום 1.6.2014 ור' סעיף 10 לענין תחולה והוראות מעבר. ק"ת תשע"ד מס' 7380 מיום 29.5.2014 עמ' 1152 – צו תשע"ד-2014; תחילתו ביום 1.6.2014. ק"ת תשע"ה מס' 7550 מיום 1.9.2015 עמ' 1878 – צו תשע"ה-2015; תחילתו ביום 6.9.2015 ור' סעיף 3 לענין הוראת מעבר. ק"ת תשע"ז מס' 7818 מיום 29.5.2017 עמ' 1134 – צו תשע"ז-2017; תחילתו ביום 29.5.2017 ור' סעיף 3 לענין הוראת מעבר.

ס"ח תשע"ב מס' 2343 מיום 5.3.2012 עמ' 194 (ה"ח הכנסת תשע"ב מס' 438 עמ' 94) – תיקון מס' 23.

ס"ח תשע"ב מס' 2374 מיום 2.8.2012 עמ' 608 (ה"ח הממשלה תשע"ב מס' 688 עמ' 844) – תיקון מס' 24 בסעיף 2 לחוק בתי דין מינהליים (תיקון מס' 11), תשע"ב-2012; ר' סעיף 3 לענין תחולה.

ס"ח תשע"ד מס' 2445 מיום 26.3.2014 עמ' 415 (ה"ח הממשלה תשע"ד מס' 820 עמ' 154) – תיקון מס' 25.

ק"ת תשע"ד מס' 7380 מיום 29.5.2014 עמ' 1162 – צו תשע"ד-2014 (במקור הוראת שעה). תוקנה ק"ת תשע"ו מס' 7663 מיום 29.5.2016 עמ' 1182 – הוראת שעה (תיקון) תשע"ו-2016. ק"ת תשע"ז מס' 7745 מיום 22.12.2016 עמ' 343 – הוראת שעה (תיקון מס' 2) תשע"ז-2016. ק"ת תשע"ח מס' 7916 מיום 31.12.2017 עמ' 728 – צו תשע"ח-2017.

ס"ח תשע"ו מס' 2538 מיום 20.3.2016 עמ' 630 (ה"ח הממשלה תשע"ו מס' 1020 עמ' 528, ה"ח הכנסת תשע"ד מס' 565 עמ' 142) – תיקון מס' 26.

ס"ח תשע"ז מס' 2604 מיום 13.2.2017 עמ' 414 (ה"ח הכנסת תשע"ז מס' 664 עמ' 9) – תיקון מס' 27.

ס"ח תשע"ז מס' 2610 מיום 14.3.2017 עמ' 458 (ה"ח הכנסת תשע"ז מס' 664 עמ' 8) – תיקון מס' 28.

ס"ח תשע"ח מס' 2673 מיום 14.12.2017 עמ' 62 (ה"ח הממשלה תשע"ח מס' 1167 עמ' 84) – הוראת שעה; ר' סעיף 8(ב) לענין תוקף.

8. (ב) סעיף 7 לחוק זה יעמוד בתוקפו עד תום התקופה האמורה בסעיף 8(א1)(1) לחוק למניעת הסתננות ולהבטחת יציאתם של מסתננים מישראל, כנוסחו בסעיף 5(3) לחוק זה. [13.12.2020]

ס"ח תשע"ח מס' 2697 מיום 8.3.2018 עמ' 220 (ה"ח הממשלה תשע"ח מס' 1193 עמ' 308) – תיקון מס' 29 והוראות שעה.

ס"ח תשע"ח מס' 2698 מיום 11.3.2018 עמ' 228 (ה"ח הממשלה תשע"ח מס' 1204 עמ' 684) – תיקון מס' 30.

ס"ח תשע"ח מס' 2719 מיום 23.5.2018 עמ' 668 (ה"ח הממשלה תשע"ז מס' 1156 עמ' 1378) – תיקון מס' 31.

ס"ח תשע"ח מס' 2726 מיום 27.6.2018 עמ' 706 (ה"ח הכנסת תשע"ח מס' 777 עמ' 160) – תיקון מס' 32; ר' סעיף 2 לענין הוראת מעבר.

2. על אף האמור בסעיף 3א(ב1) לחוק העיקרי, כנוסחו בחוק זה, שר הפנים רשאי להאריך את רישיונו של עובד זר לשם טיפול במטופל כאמור בפסקה (1א) של אותו סעיף, גם אם במועד הגשת הבקשה חלפו למעלה מ-90 ימים מיום סיום תקופת העסקתו החוקית האחרונה בישראל, אם הוגשה בקשה כאמור בתוך 90 ימים מיום פרסומו של חוק זה, ובלבד שהתקיימו כל שאר התנאים המפורטים בסעיף 3א(ב1)(1א) לחוק העיקרי, כנוסחו בחוק זה.

[1] המכסה השנתית המרבית לשנת 2019 היא 1,500: ק"ת תשע"ט מס' 8174 מיום 17.2.2019 עמ' 2286.

[2] ר' הוראות תחולתו של תיקון מס' 22: ק"ת תשע"ד מס' 7380 מיום 29.5.2014 עמ' 1152. ק"ת תשע"ה מס' 7550 מיום 1.9.2015 עמ' 1878. ק"ת תשע"ז מס' 7818 מיום 29.5.2017 עמ' 1134.

[3] ר' י"פ תשי"ג מס' 255 מיום 16.10.1952 עמ' 77. י"פ תשי"ז מס' 555 מיום 12.9.1957 עמ' 1347. י"פ תשס"ט מס' 5870 מיום 25.11.2008 עמ' 439. י"פ תשע"ב מס' 6451 מיום 26.7.2012 עמ' 5480. י"פ תשע"ו מס' 7132 מיום 22.10.2015 עמ' 663. י"פ תשע"ו מס' 7251 מיום 20.4.2016 עמ' 5252. י"פ תשע"ז מס' 7394 מיום 7.12.2016 עמ' 1312. י"פ תשע"ז מס' 7442 מיום 7.2.2017 עמ' 3258. י"פ תשע"ז מס' 7447 מיום 9.2.2017 עמ' 3486. י"פ תשע"ח מס' 7631 מיום 30.11.2017 עמ' 1801.