תקנון הכנסת
דיני חוקה – כנסת
תוכן ענינים
| חלק א': הגדרות ופרשנות | 8 | |
סעיף 1 | הגדרות ופרשנות | 8 | |
| חלק ב': ארגון הכנסת | 9 | |
| פרק ראשון: יושב ראש הכנסת וסגניו | 9 | |
סעיף 2 | בחירת יושב ראש הכנסת וסגניו | 9 | |
סעיף 3 | סייגים לבחירת יושב ראש הכנסת או סגן ליושב ראש הכנסת | 9 | |
סעיף 4 | השעיה מכהונה מחמת עבירה לפי סעיף 7 לחוק הכנסת | 10 | |
סעיף 5 | התפטרות יושב ראש הכנסת או סגן ליושב ראש הכנסת | 10 | |
סעיף 6 | תפקידי יושב ראש הכנסת וסגן ליושב ראש הכנסת | 10 | |
סעיף 7 | פרסום ברשומות לעניין יושב ראש הכנסת וסגניו | 10 | |
| פרק שני: סיעות | 11 | |
סעיף 8 | הסיעות בכנסת, שמותיהן וסדרן | 11 | |
סעיף 9 | יושב ראש הסיעה | 11 | |
סעיף 10 | שינויים בסיעות | 11 | |
סעיף 11 | עבודת הסיעות בכנסת | 12 | |
| פרק שלישי: חברי הכנסת | 12 | |
סעיף 12 | מען והודעות | 12 | |
סעיף 13 | השתתפות בישיבות | 13 | |
סעיף 14 | חתימת חבר הכנסת | 13 | |
סעיף 15 | משלוח כתב התפטרות לפי סעיף 40 לחוק יסוד: הכנסת | 13 | |
סעיף 16 | הודעה על חילופים של חברי הכנסת | 13 | |
סעיף 17 | הצהרת אמונים | 13 | |
| חלק ג': עבודת הכנסת | 13 | |
| פרק ראשון: ישיבות | 13 | |
סעיף 18 | מועדי הכנסים | 13 | |
סעיף 19 | ישיבות הכנסת | 13 | |
סעיף 20 | פתיחת מושב הכנסת | 13 | |
סעיף 21 | כינוס הכנסת בתקופת הפגרה | 14 | |
סעיף 22 | נאומים במליאה | 14 | |
סעיף 23 | נאום בכורה ונאום פרידה | 14 | |
| פרק חמישי: | 14 | |
סעיף 24 | ציום זכרם של נפטרים | 14 | |
| פרק שני: סדר היום | 14 | |
סעיף 25 | סדר היום השבועי | 14 | |
סעיף 26 | הודעה על הנחה על שולחן הכנסת | 15 | |
| פרק שלישי: סדרי הדיון | 15 | |
סעיף 27 | צורת הדיון | 15 | |
סעיף 28 | הנוהל בדיון סיעתי ובדיון אישי | 15 | |
סעיף 29 | פתיחת הדיון וסיכומו | 15 | |
סעיף 30 | הצעה לסדר ניהול הישיבה או ההצבעה | 16 | |
| פרק שני: | 16 | |
סעיף 31 | רשות הדיבור של שר או סגן שר | 16 | |
סעיף 32 | הודעות הממשלה והבעת אמון בממשלה | 16 | |
סעיף 33 | הודעת סיעה בנושא שאינו הצעת חוק | 16 | |
סעיף 34 | הודעה אישית | 16 | |
| פרק רביעי: הצבעות במליאת הכנסת | 17 | |
סעיף 35 | סדר ההצבעה | 17 | |
סעיף 36 | אופן ההצבעה | 17 | |
סעיף 37 | תוצאות ההצבעה | 17 | |
| פרק חמישי: תיעוד ישיבות מליאת הכנסת | 17 | |
סעיף 38 | פרוטוקול | 17 | |
סעיף 39 | דברי הכנסת | 18 | |
סעיף 40 | צילום ישיבות הכנסת | 18 | |
| פרק שישי: התנהגות במליאת הכנסת | 18 | |
סעיף 41 | כללי התנהגות במליאת הכנסת | 18 | |
סעיף 42 | קריאה לסדר והוצאה מישיבה | 18 | |
סעיף 43 | ערעור על החלטת ועדת האתיקה | 19 | |
| חלק ד': כלים פרלמנטריים | 19 | |
| פרק ראשון: הבעת אי-אמון בממשלה | 19 | |
סעיף 44 | הבעת אי אמון בממשלה לפי סעיף 28 לחוק יסוד: הממשלה הוראת שעה לכנסת העשרים | 19 | |
| פרק שני: דיון בהשתתפות ראש הממשלה | 21 | |
סעיף 45 | הנוהל בדיון בהשתתפות ראש הממשלה לפי סעיף 42 לחוק יסוד: הממשלה | 21 | |
| פרק רביעי: | 21 | |
| סימן א': | 22 | |
| פרק שלישי: שאילתות | 22 | |
סעיף 46 | שאילתות כללי | 22 | |
סעיף 47 | שאילתה פסולה וסירוב להשיב | 22 | |
סעיף 48 | שאילתה רגילה | 23 | |
סעיף 49 | שאילתה דחופה | 23 | |
סעיף 50 | שאילתה ישירה | 24 | |
| פרק רביעי: נאומים בני דקה | 25 | |
סעיף 51 | נאומים בני דקה | 25 | |
| פרק חמישי: הצעות לסדר היום ודיונים מהירים | 25 | |
סעיף 52 | הצעות לסדר היום כללי | 25 | |
סעיף 53 | סדרי הדיון וההצבעה בהצעה לסדר היום | 25 | |
סעיף 54 | הצעה דחופה לסדר היום | 26 | |
סעיף 55 | הצעה לסדר היום מאת רוב חברי הכנסת | 27 | |
סעיף 56 | הדיון בנושא שהכנסת החליטה לכלול בסדר היום | 27 | |
סעיף 57 | קביעת ועדה לדיון בנושא ההצעה לסדר היום | 28 | |
סעיף 58 | הדיון בוועדה ומסקנות | 28 | |
| סימן ב': | 28 | |
סעיף 59 | חזרה מהצעה לסדר היום | 28 | |
סעיף 60 | דיונים מהירים בוועדה | 29 | |
סעיף 61 | דיון מהיר והצעה דחופה בנושא דומה | 30 | |
| חלק ה': בחירה ומינוי של נושאי משרה | 30 | |
| פרק ראשון: בחירת נציגים לוועדות מינויים בידי הכנסת | 30 | |
סעיף 62 | נציגים לוועדות מינויים לנושאי משרה שיפוטית | 30 | |
סעיף 63 | סייגים לכהונה, השעיה והעברה מכהונה לפי סעיף 6 לחוק הכנסת | 32 | |
סעיף 64 | נציגים לפי חוק הרבנות הראשית לישראל | 32 | |
| פרק שני: בחירת נציגים בידי ועדה של הכנסת | 33 | |
| סימן ג': | 33 | |
סעיף 65 | נציג לוועדה המציעה מועמדים למשרת היועץ המשפטי לממשלה | 33 | |
סעיף 66 | נציגים למועצת יד יצחק בן צבי | 33 | |
| פרק שלישי: קביעת מספר שופטי בית המשפט העליון | 33 | |
סעיף 67 | קביעת מספר שופטי בית המשפט העליון לפי סעיף 52 לחוק בתי המשפט | 33 | |
| חלק ו': מצב חירום | 34 | |
| פרק ראשון: הכרזת מצב חירום | 34 | |
סעיף 68 | הגדרות חלק ו' | 34 | |
סעיף 69 | הכרזת מצב חירום לפי סעיף 38 לחוק יסוד: הממשלה | 34 | |
סעיף 70 | הכרזת הממשלה על מצב חירום | 34 | |
סעיף 71 | ביטול מצב חירום | 35 | |
סעיף 72 | סדרי הדיון | 35 | |
| פרק שני: תקנות שעת חירום | 35 | |
סעיף 73 | ביטול תקנות שעת חירום לפי סעיף 39 לחוק יסוד: הממשלה | 35 | |
| סימן ד': | 35 | |
| פרק חמישי: | 35 | |
| חלק ז': הליך החקיקה | 35 | |
| פרק ראשון: הליך החקיקה – כללי | 35 | |
סעיף 74 | הליך החקיקה כללי | 35 | |
| פרק שני: הצעות חוק פרטיות – הדיון המוקדם | 36 | |
| סימן א': כללי | 36 | |
סעיף 75 | הגשת הצעת חוק פרטית, אישורה והנחתה על שולחן הכנסת | 36 | |
| סימן ב': הדיון המוקדם | 36 | |
סעיף 76 | מועד הדיון המוקדם והצמדה | 36 | |
סעיף 77 | סדרי הדיון המוקדם | 37 | |
סעיף 78 | קביעת ועדה לדיון בהצעת חוק אחרי הדיון המוקדם | 38 | |
| פרק שלישי: הכנה לקריאה הראשונה | 39 | |
| סימן א': הכנת הצעת חוק פרטית לקריאה הראשונה | 39 | |
סעיף 79 | הכנת הצעת חוק פרטית לקריאה הראשונה, פיצול ומיזוג ופרסום ברשומות | 39 | |
| סימן ב': הכנת הצעת חוק מטעם ועדה לקריאה הראשונה | 39 | |
סעיף 80 | נושאי החקיקה מטעם ועדה | 39 | |
| פרק רביעי: הקריאה הראשונה | 39 | |
סעיף 81 | הנחה על שולחן הכנסת ומועד הקריאה הראשונה | 39 | |
סעיף 82 | סדרי הקריאה הראשונה | 40 | |
סעיף 83 | קביעת ועדה לדיון בהצעת חוק אחרי הקריאה ראשונה | 40 | |
| פרק חמישי: הכנה לקריאה השנייה ולקריאה השלישית | 41 | |
סעיף 84 | הכנת הצעת חוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית, פיצול ומיזוג | 41 | |
סעיף 85 | נושא חדש | 41 | |
סעיף 86 | הסתייגויות בוועדה | 42 | |
סעיף 87 | נוסח לקריאה השנייה ולקריאה השלישית | 42 | |
| פרק שישי: הקריאה השנייה והקריאה השלישית | 42 | |
סעיף 88 | הנחה על שולחן הכנסת ומועד הקריאה השנייה | 42 | |
סעיף 89 | חידוש הדיון בוועדה לפני הקריאה השנייה | 43 | |
סעיף 90 | סדרי הדיון וההצבעה בקריאה השנייה | 43 | |
סעיף 91 | החזרת הצעת החוק לוועדה במהלך הקריאה השנייה | 44 | |
סעיף 92 | סדרי הקריאה השלישית | 44 | |
| פרק שביעי: הליך החקיקה – הוראות שונות | 45 | |
| סימן א': עלות תקציבית | 45 | |
סעיף 93 | חקיקה הצריכה תקציב | 45 | |
| סימן ב': הסרת הצעת חוק מסדר היום | 45 | |
סעיף 94 | הסרת הצעת חוק מסדר היום | 45 | |
| סימן ג': חזרה מהצעת חוק | 46 | |
סעיף 95 | חזרה מהצעת חוק ממשלתית | 46 | |
סעיף 96 | חזרה מהצעת חוק פרטית | 47 | |
| סימן ד': רציפות הדיון בהצעות חוק לפי חוק הרציפות | 47 | |
סעיף 97 | רציפות הדיון בהצעות חוק לפי חוק הרציפות | 47 | |
| סימן ה': סדרי דיון מיוחדים | 48 | |
סעיף 98 | סדרי דיון מיוחדים | 48 | |
| סימן ו': מכסת הצעות חוק והצעות לסדר היום | 48 | |
סעיף 99 | מכסת הצעות חוק והצעות לסדר היום | 48 | |
| פרק חמישי 1: | 49 | |
| פרק ששי: | 49 | |
| חלק ח': ועדות הכנסת | 49 | |
| פרק ראשון: ועדות קבועות, סמכויותיהן והרכבן | 49 | |
סעיף 100 | הוועדות הקבועות ועניניהן | 49 | |
סעיף 101 | סמכויות הוועדות הקבועות | 50 | |
סעיף 102 | הרכב הוועדות הקבועות | 50 | |
סעיף 103 | ממלא מקום קבוע | 50 | |
סעיף 104 | מילוי מקומו של חבר ועדה שנעדר באופן ארעי | 51 | |
סעיף 105 | הוראות מיוחדות לוועדת החוץ והביטחון ולוועדה המשותפת לתקציב הביטחון | 51 | |
| פרק שני: יושב ראש ועדה קבועה | 51 | |
סעיף 106 | יושב ראש ועדה קבועה | 51 | |
סעיף 107 | סייגים לכהונה, השעיה והעברה מכהונה של יושב ראש ועדה קבועה | 52 | |
| פרק שלישי: ועדות לעניין מסוים, ועדות משנה, ועדות משותפות | 52 | |
סעיף 108 | ועדה לעניין מסוים | 52 | |
סעיף 109 | ועדת משנה | 52 | |
סעיף 110 | ועדה משותפת | 52 | |
| פרק רביעי: ישיבות הוועדות | 53 | |
סעיף 111 | ישיבות הוועדות | 53 | |
סעיף 112 | ישיבות ועדות בתקופת הפגרה | 54 | |
סעיף 113 | ניהול הישיבות ואופן ההצבעה | 54 | |
סעיף 114 | התייעצות סיעתית | 54 | |
סעיף 115 | דיון מחדש | 54 | |
סעיף 116 | סדרי דיון מיוחדים בוועדת הכנסת | 55 | |
סעיף 117 | עיכוב בעבודת ועדה | 55 | |
| פרק חמישי: פומביות הישיבות והפרוטוקולים | 56 | |
סעיף 118 | פומביות ישיבות הוועדות | 56 | |
סעיף 119 | רישום פרוטוקול ותיקונו | 56 | |
סעיף 120 | פומביות פרוטוקולים ועיון בהם | 56 | |
| פרק שישי: התנהגות חברי הכנסת בישיבות הוועדות | 57 | |
סעיף 121 | כללי התנהגות בישיבת ועדה | 57 | |
סעיף 122 | קריאה לסדר והוצאה מישיבת ועדה | 57 | |
| פרק שביעי: מוזמנים לישיבות הוועדות ומסירת מידע לוועדות | 58 | |
סעיף 123 | זימון נושאי משרה וממלאי תפקיד ומסירת מידע | 58 | |
סעיף 124 | סייגים לזימון ולמסירת מידע | 59 | |
סעיף 125 | הזמנת משתתפים נוספים | 59 | |
סעיף 126 | ייחוד ההופעה | 59 | |
סעיף 127 | אי התייצבות או אי מסירת מידע | 59 | |
| פרק שמיני: ועדת חקירה פרלמנטרית | 59 | |
סעיף 128 | הצעה להקים ועדת חקירה פרלמנטרית לפי סעיף 22 לחוק יסוד: הכנסת | 59 | |
סעיף 129 | הדיון בוועדת הכנסת בהצעה להקים ועדת חקירה פרלמנטרית | 60 | |
סעיף 130 | חזרה מהצעה להקים ועדת חקירה פרלמנטרית | 60 | |
סעיף 131 | הנחה על שולחן הכנסת וסדרי הדיון בהצעת ועדת הכנסת | 60 | |
סעיף 132 | חידוש הדיון בוועדת הכנסת לפני תחילת הדיון בכנסת | 60 | |
סעיף 133 | החזרה לוועדת הכנסת במהלך הדיון בכנסת | 60 | |
סעיף 134 | חילופי חבר ועדת חקירה פרלמנטרית ומילוי מקום | 61 | |
סעיף 135 | סמכויותיה של ועדת חקירה פרלמנטרית והנחת דוח על שולחן הכנסת | 61 | |
סעיף 136 | סיום הכהונה של ועדת חקירה פרלמנטרית והארכת כהונה | 61 | |
| פרק תשיעי: הוראות לעניין ועדת האתיקה | 61 | |
סעיף 137 | סייגים למינוי, השעיה והעברה מכהונה של חבר ועדת האתיקה לפי סעיף 13ד לחוק החסינות | 61 | |
| חלק ט': שדולות חברי הכנסת וקבוצות ידידות בין-פרלמנטריות | 62 | |
סעיף 138 | שדולות חברי הכנסת | 62 | |
סעיף 139 | קבוצות ידידות בין פרלמנטריות | 62 | |
סעיף 140 | ארגונים בין לאומיים | 62 | |
| חלק י': תקנון הכנסת | 62 | |
| פרק ראשון: תקדימים ופירושים | 62 | |
סעיף 141 | קביעת תקדימים | 62 | |
סעיף 142 | סטייה מהתקנון והתקדימים | 62 | |
סעיף 143 | פירוש התקנון והתקדימים | 63 | |
| פרק שני: תיקון תקנון הכנסת | 63 | |
סעיף 144 | הדיון בוועדת הכנסת בתיקון התקנון | 63 | |
סעיף 145 | הדיון במליאה בתיקון התקנון | 63 | |
סעיף 146 | תחילת תוקף ופרסום | 63 | |
| פרק שביעי: | 63 | |
| פרק שביעי 1: | 64 | |
| פרק שביעי 2: | 64 | |
| פרק שמיני: | 64 | |
| חלק ג': | 64 | |
| חלק ד': | 64 | |
| חלק ה': | 64 |
תקנון הכנסת*
י"פ תש"ע-2010 י"פ (מס' 3) תשע"ב-2012
חלק א': הגדרות ופרשנות
הגדרות ופרשנות י"פ תש"ע-2010 י"פ (מס' 3) תשע"ב-2012
1. (א) בתקנון זה –
"חוק הבחירות" – חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט-1969;
י"פ (מס' 5) תשע"א-2011
"חוק בתי המשפט" – חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984;
"חוק החסינות" – חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, התשי"א-1951;
"חוק יסודות התקציב" – חוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985;
"חוק הכנסת" – חוק הכנסת, התשנ"ד-1994;
י"פ (מס' 3) תשע"ב-2012
"חוק מבקר המדינה" – חוק מבקר המדינה, [נוסח משולב], התשי"ח-1958;
"חוק מימון מפלגות" – חוק מימון מפלגות, התשל"ג-1973;
"חוק הממשלה" – חוק הממשלה, התשס"א-2001;
"חוק משכן הכנסת" – חוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת, התשכ"ח-1968;
י"פ (מס' 2) תשע"ז-2017
"חוק הקאדים" – חוק הקאדים, התשכ"א-1961;
י"פ (מס' 5) תשע"א-2011
"חוק הרציפות" – חוק רציפות הדיון בהצעות חוק, התשנ"ג-1993;
"כנס החורף" – כנס הכנסת שנפתח לאחר חג הסוכות, כאמור בסעיף 9(א) לחוק הכנסת;
"כנס הקיץ" – כנס הכנסת שנפתח לאחר יום העצמאות, כאמור בסעיף 9(א) לחוק הכנסת;
"מושב", "מושב של הכנסת" – התקופה שמתחילת כנס החורף ועד תחילת כנס החורף שלאחריו, ובשנה שבה מתקיימות בחירות לכנסת – כפי שקבעה ועדת הכנסת כאמור בסעיף 9(א) לחוק הכנסת;
י"פ (מס' 2) תשע"ז-2017
"מפלגה" – כהגדרתה בחוק המפלגות, התשנ"ב-1992;
"נשיאות הכנסת" – כמשמעותה בסעיף 10 לחוק הכנסת;
"סיעות האופוזיציה" – כהגדרתן בסעיף 11 לחוק הכנסת;
י"פ (מס' 5) תשע"א-2011
"עלות תקציבית", "הצעת חוק תקציבית" ו"הסתייגות תקציבית" – כהגדרתן בסעיף 3ג לחוק-יסוד: משק המדינה;
"פגרה", "פגרת הכנסת" – התקופה שמסוף כנס החורף ועד תחילת כנס הקיץ, והתקופה שמסוף כנס הקיץ ועד תחילת כנס החורף, ובשנה שבה מתקיימות בחירות לכנסת – כפי שקבעה ועדת הכנסת;
י"פ (מס' 3) תש"ע-2010
"פקודת סדרי השלטון והמשפט" – פקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948.
י"פ (מס' 3) תשע"ב-2012
(ב) ימי הפגרה יבואו במניין התקופות האמורות בתקנון זה, אלא אם כן נאמר אחרת.
חלק ב': ארגון הכנסת
פרק ראשון: יושב ראש הכנסת וסגניו
בחירת יושב ראש הכנסת וסגניו י"פ תש"ע-2010
2. (א) הכנסת תבחר, בבחירות גלויות, את יושב ראש הכנסת ואת הסגנים ליושב ראש הכנסת, בהתאם להוראות סעיף 20 לחוק-יסוד: הכנסת, וסעיף 10 לחוק הכנסת; הסגנים ייבחרו בהמלצת ועדת הכנסת, וכל עוד לא נבחרה – בהמלצת הוועדה המסדרת, בהתחשב בהרכב הסיעתי של הכנסת ובגודל הסיעות; בחירתם של כמה סגנים באותו מועד תיעשה בהצבעה אחת בלבד.
(ב) יושב ראש הכנסת ייבחר לא יאוחר מהמועד שבו כונסה הכנסת לצורך כינון הממשלה, כאמור בסעיף 13 לחוק-יסוד: הממשלה; נקבעה בחירת יושב ראש הכנסת לאותו מועד שבו נקבעה ישיבה לצורך כינון הממשלה, ייבחר תחילה יושב ראש הכנסת.
(ג) יושב ראש הכנסת והסגנים ייבחרו לכל תקופת כהונתה של הכנסת; ואולם רשאית הכנסת לבחור, לפי המלצה כאמור בסעיף קטן (א), סגנים ליושב ראש הכנסת לתקופות כהונה קצרות יותר, ולקבוע את תחילתן ואת סופן.
(ד) שר או סגן שר לא יהיה יושב ראש הכנסת או סגן ליושב ראש הכנסת.
(ה) (1) נתפנתה משרתו של יושב ראש הכנסת, תבחר הכנסת, בתוך 21 ימים, יושב ראש חדש, בדרך הקבועה בסעיף קטן (א); נתפנתה משרה של סגן ליושב ראש הכנסת, רשאית הכנסת לבחור חבר כנסת אחר במקומו, בדרך האמורה;
(2) הושעה סגן ליושב ראש הכנסת מכהונתו, רשאית הכנסת לבחור חבר כנסת אחר במקומו בדרך האמורה, ועל אף האמור ברישה של סעיף קטן (ג), הוא יכהן כסגן ליושב ראש בתקופת ההשעיה בלבד.
סייגים לבחירת יושב ראש הכנסת או סגן ליושב ראש הכנסת י"פ תש"ע-2010
3. (א) ועדת הכנסת, וכל עוד לא נבחרה – הוועדה המסדרת, רשאית לקבוע, לפי הצעה של ועדת האתיקה, אם מונתה, כי חבר הכנסת לא יהיה מועמד לתפקיד יושב ראש הכנסת או סגן ליושב ראש הכנסת בהתקיים אחד מאלה:
(1) היועץ המשפטי לממשלה מסר עותק של כתב אישום נגדו כאמור בסעיף 4(א) לחוק החסינות, או שמתקיימים נגדו הליכים פליליים כהגדרתם בסעיף 7(א) לחוק הכנסת (להלן – הליכים פליליים), וזאת בין אם נקבע כי תהיה לו חסינות בפני דין פלילי ובין אם לאו; החליטה ועדת הכנסת שחבר הכנסת לא יהיה מועמד לפי פסקה זו, תהיה החלטתה בתוקף כל עוד לא הסתיימו ההליכים הפליליים בעניינו, ואם נקבע שתהיה לו חסינות בפני דין פלילי – בכל תקופת כהונתה של אותה כנסת או לתקופה קצרה יותר שקבעה הוועדה;
(2) חבר הכנסת הורשע בפסק דין סופי בעבירה פלילית, בין בהיותו חבר הכנסת ובין לפני כן, וטרם חלפו עשר שנים מיום שפסק הדין נעשה סופי או מיום שגמר לשאת את עונשו, לפי המאוחר.
(ב) ועדת הכנסת לא תקבע כאמור בסעיף קטן (א), אלא לאחר שנתנה לחבר הכנסת הזדמנות להשמיע את דברו.
(ג) הליכי הדיון בוועדת הכנסת ובוועדת האתיקה יסתיימו, בכל אחת מהן, בתוך שבוע.
(ד) (1) קבעה ועדת הכנסת כי חבר הכנסת לא יהיה מועמד כאמור, רשאי חבר הכנסת, בתוך 48 שעות, לערער על ההחלטה לפני הכנסת;
י"פ (מס' 3) תש"ע-2010 י"פ (מס' 3) תשע"א-2011 י"פ (מס' 3) תשע"ב-2012
(2) הדיון בכנסת ייערך בתוך 48 שעות ממועד הגשת הערעור או ביום הקרוב שבו ניתן לקיים ישיבת כנסת בהתאם להוראות סעיף 19(א), לפי המאוחר; המערער רשאי לנמק את ערעורו וכן הוא רשאי להניח מסמכים הנוגעים לערעור על שולחן הכנסת; יושב ראש ועדת הכנסת רשאי להשיב לערעור, כל אחד מהם במסגרת זמן שלא תעלה על 15 דקות, והכנסת תחליט בלא דיון.
(ה) ההצבעות בוועדת הכנסת ובכנסת יהיו גלויות.
השעיה מכהונה מחמת עבירה לפי סעיף 7 לחוק הכנסת י"פ תש"ע-2010 י"פ (מס' 3) תשע"א-2011
4. (א) הושעה יושב ראש הכנסת או סגן ליושב ראש הכנסת, או שנקבעו סייגים לכהונתו, לפי הוראות סעיף 7 לחוק הכנסת, תסתיים ההשעיה או יבוטלו הסייגים עם מתן פסק דין סופי, המזכה אותו או שאינו קובע שיש עם העבירה קלון, ואם נקבע שתהיה לו חסינות בפני דין פלילי – עם תום תקופת כהונתה של אותה כנסת, והכל אם לא קבעה הכנסת, לפי הצעת ועדת הכנסת, תקופה קצרה יותר להשעיה או לסייגים.
י"פ (מס' 3) תשע"א-2011 י"פ (מס' 3) תשע"ב-2012
(ב) הציעה ועדת הכנסת לכנסת להשעות מכהונתו את יושב ראש הכנסת או סגן ליושב ראש הכנסת או לקבוע סייגים לכהונתו, יציג יושב ראש ועדת הכנסת את הצעת ועדת הכנסת לפני הכנסת, חבר הכנסת שההצעה נוגעת אליו רשאי להשיב, כל אחד מהם במסגרת זמן שלא תעלה על 15 דקות, והכנסת תחליט בלא דיון.
התפטרות יושב ראש הכנסת או סגן ליושב ראש הכנסת י"פ תש"ע-2010
5. (א) (1) יושב ראש הכנסת רשאי להתפטר מכהונתו על ידי הנחת כתב התפטרות על שולחן הכנסת; ביקש היושב ראש להתפטר בפגרת הכנסת ולא התקיים כינוס מיוחד של הכנסת, ימסור את כתב התפטרותו למזכיר הכנסת שיביאו מיד לידיעת חברי הכנסת;
(2) כהונתו של יושב ראש הכנסת שהתפטר נפסקת כעבור 48 שעות לאחר שכתב ההתפטרות הונח על שולחן הכנסת או נמסר למזכיר הכנסת, לפי העניין, זולת אם חזר בו מהתפטרותו קודם לכן;
(3) יושב ראש הכנסת שהניח או מסר כתב התפטרות, רשאי למסור לכנסת הודעה על הסיבות להתפטרותו.
(ב) (1) סגן ליושב ראש הכנסת רשאי להתפטר מכהונתו במסירת כתב התפטרות ליושב ראש הכנסת;
(2) כהונתו של סגן ליושב ראש הכנסת שהתפטר נפסקת כעבור 48 שעות לאחר שכתב ההתפטרות נמסר ליושב ראש הכנסת, זולת אם חזר בו מהתפטרותו קודם לכן;
(3) יושב ראש הכנסת ימסור הודעה לכנסת על התפטרותו של סגן ליושב ראש.
תפקידי יושב ראש הכנסת וסגן ליושב ראש הכנסת י"פ (מס' 3) תש"ע-2010
6. (א) יושב ראש הכנסת ינהל את ענייני הכנסת, ייצג אותה כלפי חוץ, ישמור על כבודה, על הסדר בישיבותיה ועל קיום תקנונה; הוא ישב ראש בישיבות הכנסת וינהלן, ובכלל זה יקבע את תוצאות ההצבעות וכן ימלא כל תפקיד המוטל עליו לפי דין.
(ב) יושב ראש הכנסת אחראי על הכנתו וביצועו של תקציב הכנסת; אושרה הצעת התקציב השנתי של הכנסת בקריאה הראשונה במסגרת הצעת חוק התקציב השנתי, תועבר לדיון בוועדה המשותפת של ועדת הכנסת וועדת הכספים האמורה בסעיף 11(ב) לחוק יסודות התקציב; ההצעה תובא לקריאה השניה ולקריאה השלישית במסגרת הצעת חוק התקציב השנתי.
(ג) יושב ראש הכנסת אחראי על מינהל הכנסת ועל מזכירות הכנסת.
(ד) בכהונתו כנשיא המדינה בפועל כאמור בסעיף 23(א) לחוק-יסוד: נשיא המדינה, לא ינהל יושב ראש הכנסת את ישיבות הכנסת, אלא אם כן החליטה ועדת הכנסת אחרת.
י"פ תשע"ד-2014
(ה) יושב ראש הכנסת לא יהיה חבר בוועדה מוועדות הכנסת, פרט לוועדת הפירושים, ואולם הוא רשאי להשתתף בדיוני כל אחת מוועדות הכנסת ובכלל זה ועדות משותפות וועדות משנה, אף אם הפרוטוקול שלהן חסוי.
(ו) יושב ראש הכנסת רשאי למסור, מזמן לזמן, את ניהול ישיבות הכנסת או כל תפקיד מתפקידיו שנקבעו בתקנון זה, לאחד הסגנים, למעט תפקידיו לפי סעיפים קטנים (ב) ו-(ג).
(ז) לסגן יושב ראש הכנסת, הממלא את מקומו של יושב ראש הכנסת כאמור בסעיף 29 לחוק משכן הכנסת, או שיושב ראש הכנסת אצל לו מסמכויותיו כאמור בסעיף 30(א) לחוק האמור, או המנהל את ישיבת הכנסת או הממלא אחד מתפקידי יושב ראש הכנסת, יהיו, באותו מעמד, כל החובות והסמכויות הנתונות ליושב ראש הכנסת.
(ח) סגן ליושב ראש הכנסת לא יהיה יושב ראש ועדת הכנסת או ממלא מקומו.
פרסום ברשומות לעניין יושב ראש הכנסת וסגניו י"פ תש"ע-2010
7. לגבי יושב ראש הכנסת וסגניו תפורסם הודעה ברשומות מטעם הכנסת בעניינים אלה:
(1) בחירה, השעיה או סיום כהונתו של יושב ראש הכנסת או של סגן ליושב ראש הכנסת;
(2) כהונת סגן ליושב ראש הכנסת כיושב ראש הכנסת בפועל לפי סעיף 20א לחוק-יסוד: הכנסת.
פרק שני: סיעות
הסיעות בכנסת, שמותיהן וסדרן י"פ (מס' 2) תש"ע-2010
8. (א) לעניין תקנון זה, סיעה בכנסת היא רשימת מועמדים שמתוכה נבחרו חברים לכנסת; מספר חברי הסיעה יהא כמספר המועמדים שנבחרו.
(ב) (1) שמה של סיעה יהא ככינויה של רשימת המועמדים שמתוכה נבחרו חברי הסיעה לכנסת; ואולם הסיעה רשאית להודיע ליושב ראש הכנסת, בתוך 15 ימים מיום כינוס הכנסת, כי שם הסיעה יכלול חלק מהכינוי בלבד או את האות או האותיות שנשאה רשימת המועמדים בבחירות לאותה כנסת;
י"פ תשע"ד-2014
(2) התפלגה סיעה לפי סעיף 59 לחוק הכנסת, תקבע ועדת הכנסת את שם הסיעות החדשות, לפי הצעתן; הסיעה החדשה שבה רוב חברי הסיעה שהתפלגה, רשאית להמשיך לשאת את שם הסיעה, ואם התפלגה לסיעות שוות בגודלן – תיחשב הסיעה החדשה שעמה נמנה חבר הכנסת שעמד בראש רשימת המועמדים לכנסת, כסיעה שבה רוב החברים; חדל חבר הכנסת האמור לכהן כחבר הכנסת או להימנות עם הסיעה שהתפלגה – יבוא במקומו לעניין זה הבא אחריו באותה רשימת מועמדים;
י"פ תשע"ד-2014
(3) על אף הוראות פסקה (2), ועדת הכנסת לא תאשר לסיעה לשאת שם העלול להטעות או לפגוע בתקנת הציבור או ברגשותיו או שם הזהה, או שם הדומה עד כדי להטעות, לשם של סיעה אחרת או של מפלגה שמיוצגת בכנסת על ידי סיעה אחרת, לרבות המפלגה שהחלק שהתפלג נמנה ערב הפילוג עם הסיעה שייצגה אותה.
(ג) מזכיר הכנסת יערוך רשימה של סיעות הכנסת, בסדר יורד לפי מספר החברים בכל סיעה; סדרן של סיעות שבהן מספר שווה של חברים יהיה –
(1) בין סיעות שהשתתפו בחלוקת המנדטים לאותה כנסת – לפי מספר הקולות שקיבלה כל סיעה בבחירות;
(2) בין סיעות חדשות שנוצרו כתוצאה מהתפלגות סיעה אחת – תיחשב הסיעה החדשה שעמה נמנה חבר הכנסת שעמד בראש רשימת המועמדים לכנסת כסיעה הגדולה, ואם חדל לכהן כחבר הכנסת או להימנות עם הסיעה שהתפלגה – הבא אחריו באותה רשימת מועמדים;
(3) בין סיעות שאחת מהן לפחות הוקמה כסיעה חדשה באותה כנסת בשל התפלגות או מיזוג של סיעות – לפי מספר הקולות שקיבלה כל סיעה בבחירות כשהוא מחולק במספר המנדטים שקיבלה, ומוכפל במספר חברי הסיעה החדשה, ולעניין סיעה חדשה – לפי מספר הקולות שקיבלה הסיעה שהיו חברים בה חברי הסיעה החדשה לפני השינוי בהרכב הסיעתי.
יושב ראש הסיעה י"פ (מס' 2) תש"ע-2010 י"פ תשע"ו-2015
9. (א) כל סיעה תבחר יושב ראש לסיעה מבין חבריה, ורשאית היא לבחור לו ממלא מקום מבין חבריה, ותודיע את שמם ליושב ראש הכנסת; הסיעה רשאית להחליף, בכל עת, את היושב ראש ואת ממלא מקומו.
(ב) כל עוד לא הודיעה הסיעה ליושב ראש הכנסת על שמו של יושב ראש הסיעה, יראו את חבר הכנסת שעמד בראש רשימת המועמדים לכנסת כיושב ראש הסיעה, ואם חדל לכהן כחבר הכנסת או להימנות עם אותה סיעה – הבא אחריו באותה רשימת מועמדים.
(ג) הודעות חתומות בידי יושב ראש הסיעה, ממלא מקומו או חבר הסיעה שהיושב ראש הסמיכו לכך, בסדר זה, ייחשבו הודעות מטעם הסיעה, אלא אם כן הודיעו רוב חברי הסיעה אחרת.
שינויים בסיעות י"פ (מס' 2) תש"ע-2010
10. (א) אלה טעונים את אישורה של ועדת הכנסת:
(1) התפלגות סיעות, מיזוג סיעות או פרישה מסיעה לפי פרק י' לחוק הכנסת;
(2) שינוי שם של סיעה או מתן שם לסיעה חדשה שנוצרה כתוצאה מהתפלגות או ממיזוג של סיעות;
(3) שינוי במספר חבריה של סיעה;
י"פ (מס' 4) תש"ע-2010
(4) השתייכותו הסיעתית של חבר הסיעה שהחל לכהן בכנסת לאחר שהתפלגה הסיעה שבה היו חברים חברי רשימת המועמדים שכללה את שמו אם התפלגה לפי הוראות פסקאות (1) או (3) של סעיף 59 לחוק הכנסת, התשנ"ד-1994, אף אם התפלגה גם לפי הוראות פסקה (2) לסעיף האמור, בהתאם להוראות אלה:
(א) חבר הכנסת ימסור לוועדת הכנסת הודעה אחת בלבד, בכתב, בתוך 24 שעות מעת היותו לחבר הכנסת, בדבר הסיעה שאליה הוא מבקש להשתייך, ובלבד שבין חבריה יש מי שנמנה עם רשימת המועמדים האמורה, והאישור יינתן בהתאם להודעתו;
(ב) לא מסר חבר הכנסת הודעה כאמור בפסקת משנה (א), תקבע ועדת הכנסת כי הוא משתייך לסיעה שבה רוב החברים שנמנו עם רשימת המועמדים האמורה, ואם היו כמה סיעות שבהן מספר שווה של חברים שנמנו עם רשימת המועמדים – לסיעה שעמה נמנה חבר הכנסת שעמד בראש רשימת המועמדים, ואם חדל לכהן כחבר הכנסת או להימנות עם אותה סיעה – הבא אחריו באותה רשימת מועמדים;
י"פ (מס' 4) תש"ע-2010
(5) השתייכותו הסיעתית של חבר הכנסת שהחל לכהן בכנסת לאחר שהתפלגה הסיעה שבה היו חברים חברי רשימת המועמדים שכללה את שמו, אם התפלגה לפי הוראות פסקה (2) של סעיף 59 לחוק הכנסת, בהתאם להוראות אלה:
(א) ועדת הכנסת תקבע כי חבר הכנסת משתייך לסיעה המייצגת את המפלגה שהשתייכותו אליה צוינה בהסכם לפי סעיף 59(2) לחוק הכנסת;
(ב) על אף האמור בפסקת משנה (א), מסר חבר הכנסת לוועדת הכנסת הודעה בכתב, בתוך 24 שעות מעת היותו לחבר הכנסת, כי הוא מבקש להשתייך לסיעה המייצגת מפלגה שהגישה את ההסכם לפי סעיף 59(2) לחוק הכנסת ואינה הסיעה האמורה באותה פסקת משנה, יינתן האישור בהתאם להודעתו, ובלבד שהן הסיעה שאליה היה אמור להשתייך לפי פסקת משנה (א) והן הסיעה שאליה הוא מבקש להשתייך, מסרו לוועדת הכנסת, לפני שדנה בעניין, את הסכמתן לבקשתו.
(ב) יושב ראש ועדת הכנסת יודיע לכנסת, ליושב ראש הכנסת, ליושב ראש ועדת הבחירות המרכזית ולחשב הכנסת על אישור שניתן לפי סעיף קטן (א) ויפרסם עליו הודעה ברשומות.
(ג) לחבר הכנסת שוועדת הכנסת קבעה כי פרש מסיעתו כאמור בסעיף 61 לחוק הכנסת, יהיו כל הזכויות שתקנון זה מעניק לסיעה, למעט הזכות להציע הבעת אי-אמון בממשלה, לקבל חדר סיעה במשכן, ולהודיע הודעות בשל אי-השתתפות בדיון או בהצבעה.
עבודת הסיעות בכנסת י"פ (מס' 2) תש"ע-2010
11. (א) כל סיעה רשאית לקבל חדר במשכן הכנסת לצורכי עבודתה, בהתחשב בגודלן של הסיעות ובאפשרויות העומדות לרשות הכנסת.
(ב) מענה של הסיעה יהיה חדרה במשכן הכנסת; כל סיעה תודיע למזכיר הכנסת, בכתב, על מענה וכתובת דואר אלקטרוני, לצורך מסירת הודעות לסיעה בימים שבהם מליאת הכנסת אינה מתכנסת; יראו הודעה שנמסרה לאחד המענים כאמור, כהודעה מספקת.
(ג) הצוות הפרלמנטרי של סיעה, כהגדרתו בחוק מימון מפלגות, זכאי להיתרי כניסה למשכן הכנסת, בכפוף להוראות חוק משכן הכנסת, במספר שיקבע יושב ראש הכנסת בהתחשב בגודלה של הסיעה.
פרק שלישי: חברי הכנסת
מען והודעות י"פ (מס' 2) תש"ע-2010
12. (א) עם היבחרו, יודיע חבר הכנסת למזכיר הכנסת, בכתב, על מספר הטלפון שלו וכן על מען, מספר פקסימילה וכתובת דואר אלקטרוני, לצורך מסירת מסמכים מאת הכנסת, וכן יודיע על כל שינוי בפרטים אלה; יראו מסירת מסמכים או מתן הודעה בטלפון, כאמור, כהודעה מספקת, ואולם בימים שבהם מליאת הכנסת מתכנסת, יראו הנחת מסמך על שולחן הכנסת או מסירתו בחדרו של חבר הכנסת במשכן הכנסת, כהודעה מספקת.
(ב) חבר הכנסת הנוסע לחוץ לארץ חייב להודיע על כך ליושב ראש הכנסת, ולציין את זמן שהותו בחוץ לארץ, את מקום הימצאו ואת מספר הטלפון באותו מקום.
השתתפות בישיבות י"פ (מס' 2) תש"ע-2010
13. חבר הכנסת יתמיד כמיטב יכולתו בהשתתפות בישיבות הכנסת ובישיבות הוועדות שהוא חבר בהן.
חתימת חבר הכנסת י"פ (מס' 2) תש"ע-2010
14. מסמך שחבר הכנסת מגישו בכתב לפי תקנון זה, ייחתם בידי חבר הכנסת אישית; הוראה זו לא תחול על מסמך המוגש רק באמצעות המערכת הממוחשבת בכנסת.
משלוח כתב התפטרות לפי סעיף 40 לחוק-יסוד: הכנסת י"פ (מס' 2) תש"ע-2010
15. כתב התפטרות של חבר הכנסת שנבצר ממנו להגישו אישית ליושב ראש הכנסת, יישלח באחת מדרכים אלה, לפי העניין:
(1) בארץ – באמצעות מי שיושב ראש הכנסת הסמיכו לכך בכתב, שיאשר על גבי כתב ההתפטרות כי חבר הכנסת מסרו אישית לידיו ויציין את מועד המסירה;
(2) מחוץ לארץ – באחת מאלה:
(א) בפקסימילה או בדואר אלקטרוני הכולל כתב התפטרות סרוק, ובלבד שחבר הכנסת המתפטר שוחח עם יושב ראש הכנסת בסמוך למשלוח כתב ההתפטרות ווידא את קבלתו;
(ב) על ידי נציג דיפלומטי או קונסולרי של ישראל שיאשר על גבי כתב ההתפטרות כי חבר הכנסת מסרו אישית לידיו ויציין את מועד המסירה.
הודעה על חילופים של חברי הכנסת י"פ (מס' 2) תש"ע-2010
16. (א) נתפנתה משרתו של חבר הכנסת, יודיע יושב ראש הכנסת בכתב לחבר הכנסת שבא במקומו, כאמור בסעיף 34 לחוק-יסוד: הכנסת, על תחילת כהונתו בכנסת.
י"פ תשע"ו-2015
(ב) (בוטל).
הצהרת אמונים י"פ (מס' 2) תש"ע-2010
17. קרא יושב ראש הישיבה לחבר הכנסת להצהיר אמונים והצהיר חבר הכנסת שלא כלשון החוק, יקבע היושב ראש שחבר הכנסת לא הצהיר אמונים ויחולו לגביו הוראות סעיף 16 לחוק-יסוד: הכנסת, כאילו לא הצהיר אמונים.
חלק ג': עבודת הכנסת
פרק ראשון: ישיבות
מועדי הכנסים י"פ (מס' 3) תש"ע-2010
18. יושב ראש הכנסת, לאחר התייעצות עם סגניו ובאישור ועדת הכנסת, יקבע את המועדים שבהם ייפתחו ויסתיימו כנסי הכנסת, בכפוף לאמור בסעיף 9 לחוק הכנסת.
ישיבות הכנסת י"פ (מס' 3) תש"ע-2010
19. (א) (1) הכנסת תקיים ישיבות בימים ב' ו-ג' החל בשעה 16:00, וביום ד' החל בשעה 11:00; יושב ראש הכנסת, באישור ועדת הכנסת, רשאי לשנות את זמניה של ישיבה, לבטל ישיבה ולקבוע ישיבה נוספת ואת זמניה – בין באחד הימים האמורים ובין ביום אחר שאינו מועד ממועדי ישראל המפורטים בסעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט;
(2) יושב ראש הכנסת רשאי לקבוע הפסקה במהלכה של ישיבת הכנסת.
(ב) ראה יושב ראש הכנסת כי התרחש אירוע בעל חשיבות יוצאת דופן המחייב את כינוס הכנסת לישיבה דחופה החורגת מסדר היום השבועי, רשאי הוא, לאחר התייעצות עם יושב ראש ועדת הכנסת, לכנס את הכנסת לדיון באירוע כאמור, והוא יקבע את סדרי הדיון בישיבה.
(ג) יושב ראש הכנסת רשאי לקבוע ישיבה לציון מאורע, והוא יקבע את סדרי הדיון בה.
(ד) בכל ישיבה של הכנסת ובמשך כל הישיבה, יהיה נוכח לפחות אחד משרי הממשלה.
פתיחת מושב הכנסת י"פ (מס' 3) תש"ע-2010
20. (א) נשיא המדינה רשאי לפתוח את ישיבת הכנסת הראשונה בכל מושב של הכנסת, ויישא דברים מיד אחרי יושב ראש הכנסת.
י"פ תשע"א-2010
(ב) פתח נשיא המדינה את ישיבת הכנסת כאמור בסעיף קטן (א), ימסור ראש הממשלה, מיד אחריו, הודעה על פעילות הממשלה בתקופה שחלפה מאז המושב הקודם ועל תכניות הממשלה למושב הקרוב; לא פתח נשיא המדינה את ישיבת הכנסת, יפתח ראש הממשלה את הישיבה בהודעה כאמור; על הודעת ראש הממשלה יתקיים דיון סיעתי והכנסת תצביע עליה.
י"פ (מס' 2) תשע"ב-2012
(ג) דנה הכנסת בהצעה להביע אי-אמון בממשלה ביום פתיחת מושב הכנסת, תנומק ההצעה אחרי הודעת ראש הממשלה, יתקיים דיון סיעתי משולב בשני הנושאים ובסופו תצביע הכנסת על הודעת ראש הממשלה ולאחר מכן על ההצעה להביע אי-אמון בממשלה.
כינוס הכנסת בתקופת הפגרה י"פ (מס' 3) תש"ע-2010
21. (א) 25 חברי הכנסת הדורשים לכנס את הכנסת בתקופת הפגרה, בהתאם לסעיף 9(ב) לחוק הכנסת, רשאים לפרט בדרישתם נושא אחד או שני נושאים; יושב ראש הכנסת יעמיד את הנושאים על סדר יומה של הישיבה, כהצעות לסדר היום; אין באמור כדי למנוע מיושב ראש הכנסת להעמיד על סדר יומה של אותה ישיבה נושא אחד או שני נושאים נוספים, לפי דרישתם של 25 חברי כנסת אחרים.
(ב) דרשו 25 חברי הכנסת לכנס את הכנסת כאמור בסעיף קטן (א), אין הם יכולים לבקש להוסיף נושאים לאותה ישיבה של הכנסת, ואולם רשאי יושב ראש הכנסת, לפי בקשתם, לשנות נושא שפירטו בדרישתם, ובלבד שביקשו זאת לפחות 36 שעות לפני פתיחת הישיבה; הכנסת לא תדון בנושא שלא פורט בדרישתם של 25 חברי הכנסת.
(ג) בישיבה של הכנסת לפי סעיף זה, רשאים לנמק שני חברי כנסת בלבד כל הצעה לסדר היום, במסגרת זמן שלא תעלה על 10 דקות לכל אחד מהם.
י"פ (מס' 2) תשע"ו-2016
(ד) (בוטל).
י"פ תשע"ד-2014
(ה) דרישת הממשלה לכינוס הכנסת בתקופת הפגרה, בהתאם לסעיף 9(ב) לחוק הכנסת, תימסר בהודעה בכתב של מזכיר הממשלה למזכיר הכנסת.
נאומים במליאה י"פ (מס' 3) תש"ע-2010 י"פ (מס' 4) תשע"ד-2014 י"פ תשע"ו-2015
22. אלה רשאים לשאת דברים במליאת הכנסת:
חברי הכנסת, שרים וסגני שרים שאינם חברי הכנסת, וכן נשיא המדינה בהתאם להוראות כל דין או בהזמנה של יושב ראש הכנסת ובאישור ועדת הכנסת; יושב ראש הכנסת, באישור ועדת הכנסת, רשאי להזמין לנאום גם ראש מדינה, ראש ממשלה או ראש פרלמנט זר, וכן ראש ארגון בין-לאומי שישראל חברה בו, והם יהיו רשאים לנאום בשפתם.
נאום בכורה ונאום פרידה י"פ (מס' 3) תש"ע-2010
23. (א) חבר הכנסת שהחל לכהן בכנסת ולא כיהן קודם לכן כחבר הכנסת או כשר, רשאי לשאת נאום בכורה באחת הישיבות לאחר שהצהיר אמונים.
(ב) יושב ראש הכנסת רשאי לאפשר לחבר הכנסת שהתפטר מכהונתו לשאת נאום פרידה, לאחר שהגיש את כתב ההתפטרות ולפני שהתפטרותו נכנסה לתוקף, ובלבד שבתקופה זו התקיימה ישיבה של הכנסת.
(ג) שר או סגן שר שנמסרה לכנסת הודעה על הפסקת כהונתו, כאמור בסעיף 9(א)(6) או (8) לחוק הממשלה, רשאי לשאת נאום לעניין הפסקת כהונתו בישיבה שבה נמסרה ההודעה, ובלבד שהוא מכהן כחבר הכנסת במועד הישיבה.
(ד) יושב ראש הכנסת יקבע את המועד לנשיאת נאומים בהתאם להוראות סעיף זה, ואת מסגרת הזמן לכל נאום.
פרק חמישי: (בוטל)
ציום זכרם של נפטרים י"פ (מס' 3) תש"ע-2010
24. (א) נפטר חבר הכנסת לשעבר תכבד הכנסת את זכרו בקימה באחת הישיבות הסמוכות לפטירתו; יושב ראש הכנסת יישא דברים לזכר הנפטר והוא רשאי לאפשר לחברי כנסת נוספים לשאת דברים, במספר ובמסגרת זמן שיקבע.
י"פ תשע"ו-2015
(ב) נפטר נשיא המדינה, חבר הכנסת, שר או סגן שר, בעת כהונתו, או נפטר נשיא המדינה לשעבר, יושב ראש הכנסת לשעבר או ראש הממשלה לשעבר, תקיים הכנסת ישיבה לזכרו ותכבד את זכרו בקימה; יושב ראש הכנסת יפתח את הישיבה בדברים לזכר הנפטר ויאפשר לחברי כנסת נוספים לשאת דברים, במספר ובמסגרת זמן שיקבע.
פרק שני: סדר היום
סדר היום השבועי י"פ (מס' 4) תש"ע-2010
25. (א) מזכיר הכנסת יפרסם, לא יאוחר מיום הישיבה האחרון בכל שבוע, את רשימת הנושאים שעל סדר יומה של הכנסת.
(ב) יושב ראש הכנסת יקבע בתחילת כל שבוע את סדר היום השבועי המפורט של הכנסת בהתאם להוראות סעיף זה, ויציגו בישיבתה השבועית של נשיאות הכנסת; מזכיר הכנסת יפרסם, לאחר ישיבת הנשיאות, את סדר היום שנקבע.
י"פ (מס' 8) תש"ע-2010
(ג) סדר היום של ישיבות הכנסת ייפתח באלה: ביום ב' – בהצעות להביע אי-אמון בממשלה, ואם לא הוגשו – בנאומים בני דקה, ביום ג' – בנאומים בני דקה, וביום ד' – בתשובות לשאילתות דחופות.
(ד) (1) יושב ראש הכנסת יקבע את סדר היום של הכנסת כך שישיבות הכנסת בימים ב' ו-ג' יוקדשו לדיונים בהצעות הממשלה ולדיונים בהצעות חוק של חברי הכנסת בקריאה הראשונה, בקריאה השניה ובקריאה השלישית, וישיבת הכנסת ביום ד' תוקדש לדיון בהצעות חוק של חברי הכנסת המובאות לדיון מוקדם ובהצעות לסדר היום; תשובות לשאילתות יכול שיינתנו בכל אחת מישיבות הכנסת;
(2) על אף האמור בפסקה (1), רשאי יושב ראש הכנסת להעמיד על סדר יומה של הכנסת דיון בהצעות חברי הכנסת כאמור באותה פסקה בימים ב' ו-ג', ודיון לפי בקשת הממשלה ביום ד', ובלבד שנושא שהועמד כאמור על סדר היום יידון לאחר הנושאים שנקבעו לדיון לפי פסקה (1), והודעה על כך תימסר לחברי הכנסת לפני תחילת הדיון בו.
(ה) יושב ראש הכנסת רשאי לקבוע סדר יום החורג מהוראות סעיפים קטנים (ג) ו-(ד), בנסיבות שבהן הדבר מתחייב, לרבות בשבוע שבו לא מתקיימות שלוש ישיבות רגילות של הכנסת, בשבוע שבו הכנסת דנה בהצעת חוק התקציב השנתי או בהצעות החוק הנלוות לה, ובשבוע האחרון של כנסי הכנסת.
הודעה על הנחה על שולחן הכנסת י"פ (מס' 4) תש"ע-2010
26. מזכיר הכנסת או סגן למזכיר הכנסת ימסור לכנסת, במהלך ישיבתה, הודעה בדבר המסמכים שהונחו על שולחן הכנסת.
פרק שלישי: סדרי הדיון
צורת הדיון י"פ (מס' 4) תש"ע-2010
27. (א) הדיונים בכנסת הם סיעתיים או אישיים.
(ב) הדיון באלה יהיה סיעתי:
(1) כינון הממשלה או התפטרותה;
י"פ תשע"א-2010
(2) הודעת הממשלה לפי סעיף 32;
(3) הבעת אי-אמון בממשלה;
(4) דיון בהשתתפות ראש הממשלה לפי סעיף 42(ב) לחוק-יסוד: הממשלה.
הנוהל בדיון סיעתי ובדיון אישי י"פ (מס' 4) תש"ע-2010
28. (א) בדיון סיעתי –
(1) ועדת הכנסת תקבע את מסגרת הזמן שיוקדש לדיון;
(2) כל סיעה תקבע את שמות חבריה שישתתפו בדיון ואת סדר הופעתם, ובלבד שמסגרת הזמן לכל נואם לא תפחת משלוש דקות;
(3) מזכיר הכנסת יקבע את סדר הנואמים בין הסיעות לפי גודלן, ואולם חבר הכנסת מסיעתו של ראש האופוזיציה ייקרא לנאום ראשון וחבר הכנסת מסיעתו של ראש הממשלה ייקרא לנאום אחרון;
(4) חבר הכנסת שנעדר מהישיבה כשהגיע תורו לנאום, בלי שהודיע על כך מראש, לא יהיה רשאי לנאום בדיון, אך סיעתו רשאית להעביר את מסגרת הזמן שהוקצבה לו לחבר אחר מהסיעה.
(ב) בדיון אישי –
(1) מסגרת הזמן לכל נואם תהיה שלוש דקות, אלא אם כן החליט יושב ראש הכנסת על מסגרת זמן ארוכה יותר;
(2) כל חבר כנסת רשאי להודיע למזכיר הכנסת על רצונו להשתתף בדיון, ושמו יירשם ברשימת הנואמים; הודעה כאמור תימסר לפני תחילת הדיון, ואולם רשאי חבר הכנסת למסור הודעה לאחר שהחל הדיון וכל עוד לא הודיע יושב ראש הכנסת על סגירת הרשימה;
(3) חבר הכנסת רשאי לבקש לשנות את מקומו בסדר הנואמים; חבר הכנסת שנעדר מהישיבה כשהגיע תורו לנאום, בלי שהודיע על כך מראש, לא יהיה רשאי לנאום בדיון.
פתיחת הדיון וסיכומו י"פ (מס' 4) תש"ע-2010
29. בסעיף העומד על סדר יומה של הכנסת לפי הצעתה של הממשלה או של ועדה מוועדות הכנסת, למעט דיון בהצעות חוק, ייפתח הדיון ויסוכם בהתאם להוראות אלה:
(1) בנושא שהביאה הממשלה יפתח שר או סגן שר והוא רשאי לסכם את הדיון;
י"פ (מס' 3) תשע"ב-2012
(2) בנושא שהביאה ועדה יפתח יושב ראש הוועדה והוא רשאי לסכם את הדיון;
(3) דברי הפתיחה יהיו במסגרת זמן שלא תעלה על עשר דקות; דברי הסיכום יהיו במסגרת זמן שלא תעלה על חמש דקות.
הצעה לסדר ניהול הישיבה או ההצבעה י"פ (מס' 4) תש"ע-2010
30. (א) ביקש חבר הכנסת מיושב ראש הישיבה רשות להציע הצעה לסדר ניהול הישיבה או לסדר ההצבעה, יחליט היושב ראש אם לתת לחבר הכנסת רשות דיבור כדי להעלות את הצעתו; מסגרת הזמן להנמקת הצעה כאמור לא תעלה על דקה אחת.
(ב) במהלך הצבעה או סדרת הצבעות, לא תינתן רשות דיבור, אלא להצעה לסדר ההצבעה.
(ג) יושב ראש הישיבה יכריע בהצעות לפי סעיף זה.
פרק שני: (נמחקה)
רשות הדיבור של שר או סגן שר י"פ (מס' 4) תש"ע-2010
31. (א) שר אחד, המדבר בשם הממשלה, רשאי לקבל את רשות הדיבור בכל שלב משלבי הדיון ובטרם החלה ההצבעה; ביקש שר נוסף לדבר בשם הממשלה, רשאי יושב ראש הישיבה לתת לו את רשות הדיבור, במסגרת זמן שלא תעלה על חמש דקות.
י"פ (מס' 5) תשע"א-2011
(ב) (בוטל).
(ג) האמור בסעיף זה לגבי שר יחול גם לגבי סגן שר המבקש לדבר בשם הממשלה בענייני המשרד שבו הוא מכהן.
י"פ (מס' 3) תש"ע-2010
31א. (בוטל).
הודעות הממשלה והבעת אמון בממשלה י"פ (מס' 4) תש"ע-2010 י"פ (מס' 6) תש"ע-2010 י"פ תשע"א-2010 י" (מס' 2) תשע"ב-2012
32. (א) הממשלה רשאית בכל עת למסור בכנסת הודעה בלי שתיכלל מראש בסדר היום, ולפי דרישתם של 52 חברי הכנסת שהוגשה ליושב ראש הכנסת בכתב בתוך שבוע ממועד מסירת ההודעה, יתקיימו עליה דיון והצבעה בישיבת הכנסת הרגילה הראשונה בתקופת כנס הכנסת שאחרי הגשת הדרישה, ואולם לפי בקשת הממשלה, יידחו הדיון וההצבעה לישיבת הכנסת הרגילה בתקופת כנס הכנסת שאחריה.
י"פ (מס' 6) תש"ע-2010
(ב) (1) ראש הממשלה רשאי להודיע ליושב ראש הישיבה שהוא יראה בהצבעת הכנסת בסעיף העומד על סדר היום עניין של הבעת אמון בממשלה, ויודיע את עמדת הממשלה לגביו; הודיע כאמור, תתקיים הצבעה אחת בלבד, הן על הסעיף העומד על סדר היום והן על הודעת ראש הממשלה; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו בהצבעה על הצעת חוק בדיון מוקדם והצעה לסדר היום;
(2) הודיע ראש הממשלה כי הממשלה תומכת בסעיף העומד על סדר היום או מתנגדת לו, וזכתה עמדת הממשלה לרוב של המשתתפים, יראו את הממשלה כאילו זכתה באמון הכנסת; לא זכתה עמדת הממשלה לרוב כאמור – יראו אותה כאילו לא זכתה באמון הכנסת.
הודעת סיעה בנושא שאינו הצעת חוק י"פ (מס' 4) תש"ע-2010
33. בדיון בנושא שאינו הצעת חוק, רשאית כל סיעה שלא השתתפה גם בדיון וגם בהצבעה, למסור, עם סיום ההצבעה, הודעה במסגרת זמן שלא תעלה על חמש דקות.
הודעה אישית י"פ (מס' 4) תש"ע-2010 י"פ תשע"ו-2015
34. (א) יושב ראש הישיבה רשאי לאפשר לחבר הכנסת, לשר או לסגן שר למסור הודעה אישית אם ביקש לעשות כן לצורך תיקון אי-הבנה בקשר לדבריו בכנסת או בקשר להאשמה שהושמעה כלפיו בכנסת; נשמעה האשמה כלפי סיעה, רשאי היושב ראש לאפשר לאחד מחבריה למסור הודעה כאמור.
(ב) חבר הכנסת יעביר את תמצית הודעתו מראש ובכתב ליושב ראש הישיבה.
י"פ תשע"ו-2015
(ג) הודעה לפי סעיף זה תימסר בסיום הדיון בסעיף שבו הושמעו הדברים שבשלהם התבקשה ההודעה, ואם הסתיים הדיון בהצבעה – עם סיום ההצבעה, במסגרת זמן שלא תעלה על חמש דקות.
י"פ (מס' 3) תש"ע-2010
34א. (בוטל).
פרק רביעי: הצבעות במליאת הכנסת
סדר ההצבעה י"פ (מס' 5) תש"ע-2010 י"פ תשע"ז-2017
35. (א) עם סיום הדיון במליאת הכנסת בנושא שעל סדר היום תתקיים הצבעה, אלא אם כן החליט יושב ראש הישיבה, בנסיבות מיוחדות, על דחיית ההצבעה, והודעה על כך נמסרה לחברי הכנסת לפני תחילת הדיון בנושא; לבקשת יוזם הצעת חוק פרטית כאמור בסעיף 75(ג) או בהסכמתו, או לבקשת חבר הכנסת שיזם או שהציע נושא אחר שעל סדר היום או בהסכמתו, ובהסכמת הממשלה, רשאי יושב ראש הישיבה להחליט כי ההצבעה תידחה אף אם לא התקיימו נסיבות מיוחדות כאמור, והודעה על כך תימסר לחברי הכנסת לפני תחילת הדיון בנושא או במהלכו.
(ב) יושב ראש הישיבה יקבע את סדר ההצבעה.
(ג) לפני כל הצבעה או סדרת הצבעות יודיע מזכיר הכנסת על ההצבעה בצלצול.
אופן ההצבעה י"פ (מס' 5) תש"ע-2010
36. (א) (1) חבר הכנסת יצביע באמצעות מערכת ההצבעה האלקטרונית, ממקום מושבו הקבוע בלבד;
(2) יושב ראש הישיבה רשאי להחליט כי הצבעה המתקיימת כחלק מסדרת הצבעות תתקיים בהרמת ידיים, אלא אם כן נשמעה לכך התנגדות של אחת הסיעות.
י"פ תשע"א-2010
(ב) לפי דרישה בכתב של עשרים חברי הכנסת לפחות או לפי דרישת הממשלה, תיערך הצבעה שמית כמפורט להלן:
(1) מזכיר הכנסת יקרא בשמות חברי הכנסת לפי סדר שם משפחתם, וכל אחד מחברי הכנסת, בזה אחר זה, יאמר בקול רם את הצבעתו, וכן הוא רשאי לומר שאינו משתתף בהצבעה;
(2) לאחר תום קריאת השמות, יקרא מזכיר הכנסת בשנית רק בשמות חברי הכנסת שלא הצביעו או שלא אמרו שאינם משתתפים בהצבעה, כדי שיאמרו את הצבעתם;
(3) יושב ראש הישיבה ישאל אם נמצא באולם המליאה חבר כנסת שהצבעתו לא נרשמה ויאפשר את הצבעתו, ומיד לאחר מכן יודיע כי ההצבעה הסתיימה;
(4) מזכיר הכנסת ירשום את תוצאות ההצבעה ויעבירן ליושב ראש הישיבה כדי שיודיען לכנסת;
י"פ (מס' 3) תשע"ב-2012
(5) חבר הכנסת שאמר את הצבעתו או שאמר שאינו משתתף בהצבעה, אינו רשאי לשנות את אמירתו לאחר שחבר הכנסת הבא אחריו נקרא להצביע.
י"פ (מס' 4) תש"ע-2010
36א. (נמחק).
תוצאות ההצבעה י"פ (מס' 5) תש"ע-2010
37. (א) בתום ההצבעה יודיע יושב ראש הישיבה את תוצאותיה.
(ב) חבר הכנסת שהשתתף בהצבעה אלקטרונית וטען שהצבעתו לא נקלטה או שביקש לשנות את הצבעתו בשל טעות, יודיע על כך מיד לאחר ההצבעה; יושב ראש הישיבה ישקול את הבקשה, והוא יודיע מיד על הבקשה ועל החלטתו אם לשנות את תוצאות ההצבעה.
(ג) בהצבעה בהרמת ידיים –
(1) ראה יושב ראש הישיבה כי הצעה שעמדה להצבעה זכתה לרוב או נדחתה ברוב, אין סופרים את הקולות, אלא אם כן נקבעה בחוק דרישה לרוב מסוים של קולות; ואולם יושב ראש הישיבה רשאי להודיע, לפני הצבעה כלשהי, כי הקולות ייספרו;
(2) החליט יושב ראש הישיבה שתוצאות ההצבעה לא היו ברורות, יורה מיד על קיום הצבעה נוספת, בהרמת ידיים או אלקטרונית.
(ד) היו תוצאות ההצבעה שקולות, אין ההצעה מתקבלת, ואין חוזרים על ההצבעה.
פרק חמישי: תיעוד ישיבות מליאת הכנסת
פרוטוקול י"פ (מס' 5) תש"ע-2010 י"פ (מס' 3) תשע"ב-2012
38. (א) בישיבות הכנסת יירשם פרוטוקול שיכלול את כל מהלך הדיונים, את הנאמר בעל פה, בין מעל הדוכן או מהמקומות המיועדים לכך באולם המליאה ובין כקריאת ביניים, ואת תוצאות ההצבעה; הפרוטוקול, וכן תוצאות מפורטות של ההצבעות האלקטרוניות, יפורסמו באתר האינטרנט של הכנסת.
י"פ (מס' 3) תשע"ב-2012
(ב) נאום שנישא במליאת הכנסת שלא בעברית, לפי הוראות סעיף 22, יירשם בפרוטוקול בתרגומו לעברית, ולפי החלטת מזכיר הכנסת – ייכלל בנספחות לדברי הכנסת גם בשפה שבה נישא.
דברי הכנסת י"פ (מס' 5) תש"ע-2010 י"פ תשע"ו-2015
39. (א) הפרוטוקול ייערך בידי עורך דברי הכנסת ויעמוד לעיון חברי הכנסת; כל דובר רשאי לתקן שיבושים, שגיאות והשמטות בדבריו כפי שנרשמו בפרוטוקול; דובר הרוצה לתקן את רישום דבריו כאמור, יעביר את הנוסח המתוקן של דבריו לעורך דברי הכנסת בתוך שבעה ימים מהמועד שבו הועמד הפרוטוקול לעיון חברי הכנסת.
(ב) הפרוטוקול הערוך יפורסם ב"דברי הכנסת"; לדברי הכנסת יצורפו נספחים הכוללים מסמכים שמזכיר הכנסת או סגנו הודיע כי הונחו על שולחן הכנסת, כפי שיורה מזכיר הכנסת.
צילום ישיבות הכנסת י"פ (מס' 5) תש"ע-2010
40. ישיבות הכנסת יצולמו ויהיו זמינות לצפייה באמצעים אלקטרוניים לציבור הרחב.
פרק שישי: התנהגות במליאת הכנסת
כללי התנהגות במליאת הכנסת י"פ (מס' 5) תש"ע-2010
41. (א) חבר הכנסת ימלא אחר הוראות יושב ראש הישיבה.
(ב) חבר הכנסת ינאם במליאת הכנסת ברשות יושב ראש הישיבה ובמסגרת הזמן שהוקצבה לו.
(ג) חבר הכנסת שקיבל את רשות הדיבור ידבר מעל הדוכן, או מהמקומות המיועדים לכך באולם המליאה – אם נקבע כך בתקנון זה, ורשאי חבר הכנסת, ברשות יושב ראש הישיבה, לשאול שאלה ולהעיר הערה ממקומו.
(ד) חבר הכנסת ידבר במליאת הכנסת בצורה הולמת, בלשון מקובלת ובאופן השומר על כבוד הכנסת, ולא יעשה במליאה מעשה שיש בו פגיעה בכבוד הכנסת, בכבוד אחד מחבריה או בסדר דיוניה.
(ה) חבר הכנסת לא יציג במליאת הכנסת חפץ כלשהו, ולא יעשה שימוש בחפץ או בכיתוב לצורך הבעת עמדתו.
י"פ תשע"ו-2015
(ו) בישיבות הכנסת יש להשתמש בתואר "חבר הכנסת" או בתואר התפקיד של חבר הכנסת, השר או סגן השר בכנסת או בממשלה, לפי העניין.
(ז) (1) הבעת כבוד בקימה ועמידה של חברי הכנסת או במחיאת כפיים, תהא ברשות יושב ראש הישיבה בלבד;
(2) בישיבת הכנסת שבה נוכח נשיא המדינה, יכריז מזכיר הכנסת, לפני היכנס הנשיא לתאו באולם המליאה, לפני עלותו לדוכן ולפני צאתו: "כבוד הנשיא", וחברי הכנסת יקומו ויעמדו.
י"פ תשע"ד-2014
(ח) חבר הכנסת לא ישוחח במליאת הכנסת בטלפון ויקפיד שמכשיר הטלפון או מכשיר אחר שברשותו לא ירעיש.
י"פ תשע"ו-2015
(ט) הוראות פרק זה יחולו גם על שרים וסגני שרים.
קריאה לסדר והוצאה מישיבה י"פ (מס' 5) תש"ע-2010
42. (א) סבר יושב ראש הישיבה כי חבר הכנסת התנהג במליאת הכנסת בניגוד להוראות פרק סעיף 41, יקרא לו לסדר; נקרא חבר הכנסת לסדר בעת שנאם, יורה לו לסדר; נקרא חבר הכנסת לסדר בעת שנאם, יורה לו היושב ראש לרדת מהדוכן או לחזור למקומו, ורשאי היושב ראש להפסיק את רישום דבריו בפרוטוקול ולכבות את המיקרופון שבו הוא מדבר.
(ב) (1) נקרא חבר הכנסת לסדר שלוש פעמים בישיבה אחת של הכנסת, רשאי יושב ראש הישיבה לשלול ממנו את רשות הדיבור באותה ישיבה, או להוציאו מהישיבה, ואם היה צורך בכך – להורות על הוצאתו;
י"פ (מס' 3) תשע"ז-2017
(2) הפר חבר הכנסת את הסדר הפרה חמורה, רשאי יושב ראש הישיבה להוציאו מהישיבה לאלתר, ואם היה צורך בכך – להורות על הוצאתו; לעניין זה, יראו כהפרה חמורה התנהגות בניגוד להוראות סעיף 41(ה), וכן – בדיון שבו נשא דברים מי שאינו חבר הכנסת, שר או סגן שר כאמור בסעיף 22 – גם בניגוד לשאר הוראות סעיף 41;
(3) הוצא חבר הכנסת מישיבת הכנסת כאמור בסעיף קטן זה, רשאי הוא להיכנס לאותה ישיבה אם הרשה זאת יושב ראש הישיבה או לצורך הצבעה בלבד.
י"פ (מס' 3) תשע"ב-2012
(ג) הוצא חבר הכנסת מישיבת הכנסת וחזר בלא רשות יושב ראש הישיבה ושלא לצורך הצבעה בלבד, או שנכנס למליאת הכנסת בניגוד להחלטת ועדת האתיקה וסירב לעזבה, רשאי היושב ראש להורות על הוצאתו.
ערעור על החלטת ועדת האתיקה י"פ (מס' 5) תש"ע-2010
43. החליטה ועדת האתיקה לשלול את זכותו של חבר הכנסת לקבל רשות דיבור במליאה למשך ארבעה ימי ישיבות הכנסת או יותר, להטיל הגבלות על פעילותו בכנסת לתקופה העולה על שבועיים, או להרחיקו מארבעה ימי ישיבות הכנסת או יותר, רשאי חבר הכנסת לערער על ההחלטה לפני הכנסת, במועד שיקבע לכך יושב ראש הכנסת; הכנסת תשמע את המערער ואת נציג ועדת האתיקה, במסגרת זמן שלא תעלה על חמש דקות לכל אחד, ותחליט בדבר בלא דיון.
חלק ד': כלים פרלמנטריים
פרק ראשון: הבעת אי-אמון בממשלה
הבעת אי-אמון בממשלה לפי סעיף 28 לחוק-יסוד: הממשלה י"פ (מס' 6) תש"ע-2010 י"פ (מס' 2) תשע"ו-2016
44. (א) בפרק זה –
"סיום הדיון" – אחרי שהסתיימה התשובה ולפני ההצבעה, ואם הדיון הוא בהצעת חוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית – בתום הקריאה השנייה ולפני שהחלה ההצבעה בקריאה השלישית;
"סעיף העומד על סדר היום" – סעיף שמתקיימת לגביו הצבעה ושהממשלה הציעה אותו או הביעה עמדה לגביו, ולמעט הצעת חוק בדיון מוקדם והצעה לסדר היום; לעניין זה יראו את עמדת הממשלה כעמדה האחרונה שמסרה הממשלה במליאת הכנסת או שהודיעה בכתב למזכירות הכנסת לפני שהוגשה הבקשה להביע אי-אמון בממשלה, ולגבי הצעת חוק – אף אם הובעה בקריאות קודמות, לרבות בדיון מוקדם.
י"פ (מס' 2) תשע"ו-2016
(ב) (1) סיעה או מספר סיעות יחד רשאיות להגיש הצעה להביע אי-אמון בממשלה ואמון בממשלה אחרת (בתקנון זה – אי-אמון בממשלה), בכפוף להוראות פסקה (2); הגישו כמה סיעות הצעה אחת, יראו אותן כסיעה אחת לעניין סעיף זה;
(2) סיעה המונה כמה חברים כמפורט להלן רשאית להגיש לכל היותר הצעות להבעת אי-אמון בממשלה בכל מושב של הכנסת, במספר כמפורט להלן, והמכסה תחול על כל הדרכים להביע אי-אמון שבסעיף קטן (ג):
(א) פחות משבעה חברים – שלוש הצעות;
(ב) בין שבעה לתשעה חברים – ארבע הצעות;
(3) מזכיר הכנסת ינהל רישום של ההצעות להביע אי-אמון שהגישו הסיעות לעניין פסקה (2).
י"פ (מס' 2) תשע"ו-2016
(ג) (1) הצעה להביע אי-אמון בממשלה יכול שתהיה בדרך של הצעת סעיף לסדר היום או כהצעה בסיום הדיון בכל סעיף העומד על סדר היום;
י"פ (מס' 2) תשע"ו-2016
(2) לשם הגשת הצעה להביע אי-אמון בממשלה, תמסור סיעה למזכיר הכנסת הודעה בכתב על קווי היסוד של מדיניות הממשלה המוצעת, על הרכבה ועל חלוקת התפקידים בין השרים המיועדים, אף אם ההצעה תוגש במועד מאוחר יותר; ההודעה תהיה חתומה בידי חבר הכנסת המיועד לעמוד בראש הממשלה המוצעת ותצורף לה הסכמה של כל השרים המיועדים; ההודעה תעמוד בתוקפה כל עוד לא מסרה הסיעה הודעה אחרת;
י"פ (מס' 2) תשע"ו-2016
(3) מזכיר הכנסת יביא לידיעת חברי הכנסת את ההודעה האמורה בפסקה (2) עד תחילת ישיבת הכנסת שבה יתקיימו הדיון או ההצבעה על הצעת האי-אמון בממשלה; לא הוגשה ההודעה לפני פתיחת הישיבה כאמור, לא תתקיים הצבעה על הצעת האי-אמון.
(ד) בהצעה להביע אי-אמון בממשלה בדרך של הצעת סעיף לסדר היום, יש לציין את עילת ההצעה; עילת ההצעה לא תשונה אלא במקרים אלה:
(1) יושב ראש הכנסת אישר את השינוי, בנסיבות מיוחדות, לפי בקשת הסיעה המציעה;
(2) ההצעה תידון בשבוע הראשון של כנס הכנסת, והשינוי ייעשה, לכל המאוחר, עד יום ד' האחרון בפגרה שלפני הכנס.
י"פ (מס' 2) תשע"ב-2012
(ה) (1) הצעה להביע אי-אמון בממשלה שהוגשה בדרך של הצעת סעיף לסדר היום עד לנעילת ישיבת הכנסת ביום האחרון בשבוע של ישיבות הכנסת, לרבות ביום ישיבה בתקופת הפגרה, תידון בישיבת הכנסת הרגילה הראשונה בתקופת כנס הכנסת בשבוע שלאחר השבוע שבו הוגשה, ותדחה דיון בכל סעיף אחר, בכפוף לאמור בסעיף 20(ג); הצעה שהוגשה לאחר המועד האמור, יראו אותה כאילו הוגשה בשבוע שלאחר מכן;
(2) הצעה להביא אי-אמון בממשלה שהוגשה בסיום הדיון בסעיף העומד על סדר היום, תובא להצבעה בישיבת הכנסת כאמור בפסקה (1), ואולם אם ביקשה זאת הממשלה מיד – תתקיים ההצבעה בו ביום, בסיום הדיון באותו סעיף; לעניין סעיף זה תיוצג הממשלה על ידי אחד מאלה, בסדר זה: ראש הממשלה, השר שדיבר בשם הממשלה לגבי הסעיף שעל סדר היום, השר המקשר בין הממשלה לבין הכנסת, שר אחר, ובלבד שהם נוכחים באולם המליאה;
י"פ (מס' 2) תשע"ו-2016
(3) על אף האמור בפסקה (1), הוגשה ההצעה להביע אי-אמון בממשלה כאמור באותה פסקה בצירוף חתימותיהם של 61 חברי הכנסת לפחות, יתקיים הדיון בפתיחת ישיבת הכנסת במועד שיקבע יושב ראש הכנסת בכל אחד מימי ישיבות הכנסת, שיהיה בהקדם האפשרי ולא יאוחר משבוע מיום הגשת ההצעה, לרבות בתקופת הפגרה; הוראות סעיף קטן (ב)(2) לעניין מכסת הצעות האי-אמון בממשלה לא יחולו לעניין הצעה להביע אי-אמון בממשלה כאמור בפסקה זו.
(ו) דחיית הצבעה בשל הצעה להביא אי-אמון במשלה בסעיף העומד על סדר היום, תיעשה פעם אחת בלבד לעניין אותו סעיף.
י"פ (מס' 2) תשע"ו-2016
(ז) בהצעה להביע אי-אמון בממשלה שהוגשה בסיום הדיון בסעיף העומד על סדר היום, תתקיים הצבעה אחת בלבד, והיא תהיה הן על הסעיף העומד על סדר היום והן לעניין הבעת האי-אמון; ואולם הוצעו כמה הצעות להביא אי-אמון בממשלה כאמור, תתקיים ההצבעה רק על הצעתה של הסיעה הגדולה מבין הסיעות המציעות; צורפו להצעה חתימותיהם של 61 חברי הכנסת לפחות, יהיה רשאי חבר הכנסת המיועד לעמוד בראש הממשלה המוצעת להציג לפני ההצבעה את הרכבה ואת קווי היסוד שלה במסגרת זמן שלא תעלה על 15 דקות.
(ח) (1) היתה ההצעה להביא אי-אמון בממשלה בסיום הדיון בסעיף העומד על סדר היום בעניין שבו לא נדרש רוב של חברי הכנסת, והממשלה הודיעה כי היא מתנגדת לו, וזכתה ההצעה לרוב של המשתתפים בהצבעה, אך לא לרוב של חברי הכנסת, תתקבל ההצעה לעניין אותו סעיף ותידחה הצעת האי-אמון;
י"פ (מס' 2) תשע"ו-2016
(2) היתה ההצעה להביא אי-אמון בממשלה בסיום הדיון כאמור בפסקה (1), וזכתה לרוב של חברי הכנסת, יתקבלו הן ההצעה שעמדה לדיון והן הצעת האי-אמון והממשלה החדשה תיכון;
(3) היתה ההצעה להביע אי-אמון בממשלה בסיום הדיון בסעיף העומד על סדר היום בנושא שהביאה הממשלה או שהממשלה הודיעה כי היא תומכת בו, יחולו הוראות פסקאות (1) ו-(2), בשינויים המחויבים.
(ט) וזה סדר הדיון בהצעה להביא אי-אמון בממשלה שהוגשה בדרך של הצעת סעיף לסדר היום:
י"פ (מס' 2) תשע"ו-2016
(1) הסיעה שהגישה את ההצעה תנמק אותה במסגרת זמן שלא תעלה על עשר דקות; צורפו להצעה חתימותיהם של 61 חברי הכנסת לפחות, יהיה רשאי נוסף על כך חבר הכנסת המיועד לעמוד בראש הממשלה המוצעת להציג את הרכבה ואת קווי היסוד שלה במסגרת זמן שלא תעלה על 15 דקות;
(2) הוגשו כמה הצעות להביא אי-אמון בממשלה, ינמקו הסיעות את הצעותיהן לפי סדר גודלן החל בסיעה הגדולה ולא לפי סדר הגשת ההצעות, כל אחת במסגרת זמן שלא תעלה על עשר דקות;
י"פ תשע"א-2010
(3) הממשלה תציג את תשובתה להצעה, ואם הוגשו כמה הצעות, תציג את תשובתה לאחר כל אחת מהן, אלא אם כן עסקו בנושא אחד; תשובת הממשלה תוצג בידי אחד השרים ואולם בנסיבות מיוחדות יכול שתוצג בידי סגן שר, אם יושב ראש הכנסת אישר זאת מראש, ובלבד שעילת ההצעה היא בענייני המשרד שבו סגן השר מכהן;
י"פ (מס' 2) תשע"ו-2016
(4) אחרי תשובת הממשלה יתקיים דיון סיעתי בהצעה, ואם הוגשו כמה הצעות יתקיים דיון סיעתי משולב; סיעה שחבר מטעמה נימק את ההצעה לא תשתתף בדיון הסיעתי, אלא אם כן הדיון הסיעתי משולב, והכול במסגרת זמן שלא תעלה על שלוש דקות לסיעה, עם הצעה נוספת להבעת אי-אמון הממשלה או עם נושא אחר;
י"פ (מס' 2) תשע"ו-2016
(5) לאחר הדיון תצביע הכנסת על ההצעה; הוגשו כמה הצעות להביע אי-אמון בממשלה, תתקיים ההצבעה לפי סדר גודלן של הסיעות החל בסיעה הגדולה, ואולם התקבלה הצעה ברוב של חברי הכנסת, לא תצביע הכנסת על שאר ההצעות והממשלה החדשה תיכון.
פרק שני: דיון בהשתתפות ראש הממשלה
הנוהל בדיון בהשתתפות ראש הממשלה לפי סעיף 42 לחוק-יסוד: הממשלה י"פ (מס' 6) תש"ע-2010
45. (א) הוגשה ליושב ראש הכנסת דרישה לקיים דיון בהשתתפות ראש הממשלה לפי סעיף 42(ב) לחוק-יסוד: הממשלה, תקיים הכנסת את הדיון בתוך 21 ימים מקבלת הדרישה, וימי הפגרה לא יבואו במניין.
י"פ (מס' 3) תשע"ב-2012
(ב) לא ייקבע דיון כאמור בסעיף קטן (א) ביום שבו נקבע דיון בהצעה להביע אי-אמון בממשלה שהוגשה בדרך של הצעת סעיף לסדר היום; נקבע מועד הדיון כאמור בסעיף קטן (א), ולאחר מכן נקבע לאותו היום דיון בהצעה להביע אי-אמון בממשלה שהוגשה בדרך של הצעת סעיף לסדר היום, יקבע יושב ראש הכנסת מועד אחר לדיון כאמור בסעיף קטן (א), שיהיה בתוך 30 ימים מקבלת הדרישה וימי הפגרה לא יבואו במניין.
(ג) פחת מארבעים מספר חברי הכנסת הדורשים את הדיון בהשתתפות ראש הממשלה, בעקבות הודעתו בכתב של חבר הכנסת ליושב ראש הכנסת כי הוא חוזר בו מהדרישה, לא יתקיים הדיון; ואולם אם פחת המספר כאמור בתוך 72 שעות שלפני פתיחת ישיבת הכנסת שבה היה אמור להיערך הדיון – יתקיים הדיון, אלא אם כן חזרו בהם כל חברי הכנסת שהגישו את הדרישה.
(ד) וזה סדר הדיון:
(1) אחד מחברי הכנסת שהגישו את הדרישה לקיים את הדיון, לפי קביעתם של מגישי הדרישה, יפתח את הדיון במסגרת זמן שלא תעלה על עשר דקות;
(2) לדיון תוקצב מסגרת זמן של שישים דקות, שתחולק בין הסיעות לפי גודלן, ובלבד שמסגרת הזמן לכל סיעה לא תפחת משלוש דקות; דברי הפתיחה כאמור בפסקה (1) וכן דברי ראש הממשלה וראש האופוזיציה לא יבואו במניין הזמן האמור בפסקה זו;
(3) ראש הממשלה ישתתף בכל מהלך הדיון, ובמהלכו יציג פעם אחת את עמדתו;
(4)[1] ראש האופוזיציה ישתתף בכל מהלך הדיון, והוא רשאי לנאום מיד אחרי ראש הממשלה כאמור בסעיף 14 לחוק הכנסת;
(5) הוראות סעיף 31 לא יחולו על דיון לפי סעיף זה;
(6) בתום הדיון תצביע הכנסת על העמדה שהציג ראש הממשלה.
פרק רביעי: (נמחקה)
סימן א': (נמחקה)
פרק שלישי: שאילתות
שאילתות – כללי י"פ (מס' 7) תש"ע-2010
46. (א) חבר הכנסת, שאינו שר או סגן שר, רשאי להפנות לשר שאילתה מנוסחת בצורת שאלה, על כל עניין עובדתי שבתחום תפקידיו.
(ב) אלה סוגי השאילתות:
(1) שאילתה רגילה – שאילתה שהתשובה לה תימסר במליאת הכנסת, כאמור בסעיף 48;
(2) שאילתה דחופה – שאילתה שיושב ראש הכנסת קבע כי יש לה חשיבות או דחיפות מיוחדים, והתשובה לה תימסר במליאת הכנסת בשבוע שבו הופנתה, כאמור בסעיף 49;
(3) שאילתה ישירה – שאילתה שהתשובה לה תימסר בכתב לחבר הכנסת השואל, כאמור בסעיף 50.
(ג) לא היה ברור לחבר הכנסת השואל מי הוא השר שהעניין בתחום תפקידיו, יפנה את השאילתה לראש הממשלה, שיקבע מי מהשרים ישיב עליה ויעבירה לאותו שר; חבר הכנסת שהפנה בו-זמנית שאילתה באותו עניין ליותר משר אחד, יציין זאת בשאילתה.
(ד) שאילתה תוגש ליושב ראש הכנסת באמצעות מזכיר הכנסת, לצורך העברתה לשר הנשאל; מזכיר הכנסת יסמן את השאילתות שהופנו לשרים במספרים לפי סדר קבלתן.
(ה) (1) חבר הכנסת יגיש בכל מושב של הכנסת לא יותר ממספר השאילתות המפורט להלן:
(א) שאילתה רגילה – 30;
(ב) שאילתה ישירה – 80;
(2) בכפוף לאמור בסעיף 49(ב), יושב ראש הכנסת יאשר לכל חבר הכנסת, בכל מושב של הכנסת, לא יותר מארבע שאילתות דחופות;
(3) מזכיר הכנסת ינהל רישום של מכסת השאילתות, שתתעדכן עם אישור השאילתה על ידי יושב ראש הכנסת, ואולם אם החליט היושב ראש כי שאילתה פסולה או כי השר לא ישיב על שאילתה כאמור בסעיף 47(ג), לא תבוא השאילתה במניין; המכסה האמורה בסעיף קטן זה אינה ניתנת להעברה בין חברי הכנסת.
(ו) יושב ראש הכנסת רשאי לשנות את נוסח השאילתה כדי להתאימה להוראות התקנון והתקדימים; שינה יושב ראש הכנסת את נוסח השאילתה, יודיע על כך לחבר הכנסת השואל, שיהיה רשאי לבקש מהיושב ראש עיון חוזר; החלטת היושב ראש תהיה סופית.
(ז) חבר הכנסת רשאי לצרף לשאילתה מסמכים הקשורים אליה, ויציין את דבר הצירוף בשאילתה.
(ח) יושב ראש הכנסת יעביר את השאילתה לשר, אלא אם כן קבע כי היא פסולה לפי סעיף 47; פסל יושב ראש הכנסת שאילתה, יודיע על כך לחבר הכנסת השואל בהודעה מנומקת בכתב.
(ט) שאילתה שנכללה בסדר היום של הכנסת למתן תשובה, תונח על שולחן הכנסת, בלא המסמכים שצורפו אליה, והודעה על הכללתה בסדר היום תימסר לחברי הכנסת 24 שעות לפחות לפני פתיחת הישיבה.
(י) השר הנשאל או סגנו ישיב על השאילתה, ואולם בהסכמת חבר הכנסת השואל, או בנסיבות המצדיקות זאת ובהסכמת יושב ראש הכנסת – רשאי השר הנשאל להיות מיוצג על ידי שר אחר.
שאילתה פסולה וסירוב להשיב י"פ (מס' 7) תש"ע-2010
47. (א) שאילתה לא תכיל –
י"פ (מס' 7) תש"ע-2010
(1) כינוי או ביטוי פוגע או גזעני או פגיעה בכבוד הכנסת;
(2) בקשה לחוות דעת כללית או לחוות דעת בשאלה משפטית מופשטת, עניין היפותטי או עניין שאינו בתחום תפקידיו של השר הנשאל;
(3) פרטים אישיים של אדם שיש בהם פגיעה בפרטיות או שפרסומם אינו הכרחי להבנת השאלה, ואולם רשאי חבר הכנסת לצרף פרטים אלה לשאילתה ישירה או להעבירם לשר בנפרד מהשאילתה.
(ב) יושב ראש הכנסת רשאי לפסול שאילתה העוסקת בעניינים שאירעו לפני תחילת כהונתו של השר הנשאל, באותו תפקיד, או באירועים שאירעו זמן ניכר לפני מועד הפניית השאילתה.
(ג) סבר שר כי שאילתה שהופנתה אליו פסולה לפי סעיף זה, או כי יש בתשובה, לדעתו, כדי לפגוע בביטחון המדינה, ביחסי החוץ שלה או בעניין כלכלי חיוני שלה, או לשם הגנה על פרטיותו של אדם או על זכות או חיסיון שבדין, יודיע ליושב ראש הכנסת כי הוא מסרב להשיב עליה ואת הסיבה לסירוב; יושב ראש הכנסת יחליט בדבר, לאחר שנתן לחבר הכנסת השואל הזדמנות להשמיע את דברו; החלטת היושב ראש תהיה סופית.
שאילתה רגילה י"פ (מס' 7) תש"ע-2010
48. (א) שאילתה רגילה לא תכיל יותר מ-50 מילים.
(ב) השר הנשאל יכין את תשובתו לשאילתה רגילה או יודיע על סירובו להשיב, בתוך 21 ימים מיום קבלת השאילתה.
(ג) בכפוף לאמור בסעיף קטן (ב), יקבע יושב ראש הכנסת, בתיאום עם השר הנשאל, את המועד שבו ישיב השר על השאילתה, ויודיע עליו לחבר הכנסת השואל.
(ד) נעדר חבר הכנסת השואל מאולם המליאה בעת שנקרא השר להשיב על השאילתה שהגיש, לא ימסור השר את תשובתו, וחבר הכנסת לא יורשה להגיש שאילתה באותו נושא באותו מושב; ואולם רשאי חבר הכנסת להודיע למזכיר הכנסת, לא יאוחר משעתיים לפני פתיחת הישיבה שבה אמורה להימסר התשובה לשאילתה, כי הוא מבקש שמועד מתן התשובה לשאילתה יידחה, ויושב ראש הכנסת יקבע מועד חדש בהתאם, בתיאום עם השר הנשאל.
(ה) לא השיב השר הנשאל על השאילתה במועד שקבע יושב ראש הכנסת, רשאי חבר הכנסת השואל לבקש מיושב ראש הכנסת כי ינהגו בשאילתה כבשאילתה דחופה, והתשובה לה תימסר בישיבת הכנסת ביום ד' הסמוך לאחר היום שבו היה השר אמור להשיב כאמור, נוסף על השאילתות שאישר יושב ראש הכנסת לפי סעיף 49(ב).
(ו) יושב ראש הישיבה יודיע את מספר השאילתה שעל סדר היום ואת שם חבר הכנסת השואל; חבר הכנסת השואל יקרא, מהמקום המיועד לכך באולם המליאה, את נוסח השאילתה כפי שאישר יושב ראש הכנסת, בלא המסמכים שצורפו אליה.
(ז) חבר הכנסת השואל רשאי, אחרי ששמע את התשובה, לשאול, מהמקום המיועד לכך באולם המליאה, שאלה נוספת במסגרת זמן שלא תעלה על דקה אחת, ובלבד שתהא נובעת מתוכן התשובה; השר ישיב לשאלה הנוספת, ואולם רשאי הוא לסרב להשיב מהטעמים האמורים בסעיף 47.
(ח) חבר הכנסת שהפנה שאילתה רגילה לשר רשאי להודיע לו, באמצעות מזכיר הכנסת, כי הוא מבקש שינהגו בשאילתה כבשאילתה ישירה; המכסה האמורה בסעיף 46(ה) לא תשונה אף אם הודיע חבר הכנסת כאמור.
(ט) ימי הפגרה לא יבואו במניין התקופות לפי סעיף זה, אלא אם כן ביקש חבר הכנסת השואל שינהגו בשאילתה כבשאילתה ישירה.
שאילתה דחופה י"פ (מס' 7) תש"ע-2010
49. (א) שאילתה דחופה לא תכיל יותר מ-40 מילים.
(ב) יושב ראש הכנסת יאשר מדי שבוע את השאילתות הדחופות שלהן תימסר תשובה באותו שבוע, והוא רשאי לאשר עד 4 שאילתות דחופות בשבוע.
(ג) תשובה לשאילתה דחופה תימסר בפתח ישיבת הכנסת ביום ד', כאמור בסעיף 25(ג), ואולם רשאי השר הנשאל להקדים או לאחר את תשובתו בהסכמת חבר הכנסת השואל ויושב ראש הכנסת; יושב ראש הכנסת רשאי לדחות את מועד התשובה לשאילתה דחופה בנסיבות שבהן הדבר מתחייב כאמור בסעיף 25(ה).
(ד) שאילתה דחופה שהוגשה ליושב ראש הכנסת עד שעה 11:00 ביום ב', ואושרה על ידיו כאמור בסעיף קטן (ב), תועבר לשר הנשאל בו ביום, והוא ישיב עליה באותו שבוע, אלא אם כן הודיע ליושב ראש הכנסת בהודעה מנומקת כי הדבר נבצר ממנו; יושב ראש הכנסת רשאי, במקרים מיוחדים, להעביר שאילתה לשר שעליה ישיב באותו שבוע כאמור, גם אם הוגשה עד שעה 12:00 ביום ג'.
(ה) יושב ראש הכנסת לא יאשר שאילתה דחופה בנושא שהועלה בשאילתה דחופה בארבעת השבועות הקודמים, ולא יאשר יותר משאילתה דחופה אחת באותו נושא באותו שבוע.
(ו) יושב ראש הישיבה יודיע את מספר השאילתה שעל סדר היום ואת שם חבר הכנסת השואל; חבר הכנסת השואל יקרא, מהמקום המיועד לכך באולם המליאה, את נוסח השאילתה הדחופה כפי שאישר יושב ראש הכנסת, בלא המסמכים שצורפו אליה; תשובת השר תימסר במסגרת זמן שלא תעלה על שלוש דקות.
(ז) נעדר חבר הכנסת השואל מאולם המליאה בעת שנקרא להקריא את השאילתה או בעת שנקרא השר להשיב עליה, לא ימסור השר את תשובתו.
(ח) חבר הכנסת השואל רשאי, אחרי ששמע את התשובה, לשאול מהמקום המיועד לכך באולם המליאה שאלה נוספת במסגרת זמן שלא תעלה על דקה אחת, ובלבד שתהא נובעת מתוכן התשובה.
(ט) לאחר שחבר הכנסת השואל השמיע את השאלה הנוספת, רשאי יושב ראש הישיבה לאפשר לשני חברי כנסת אחרים, שיהיו, ככל האפשר, אחד מסיעות הקואליציה ואחד מסיעות האופוזיציה, לשאול מהמקום המיועד לכך באולם המליאה שאלה נוספת באותו נושא, במסגרת זמן שלא תעלה על דקה אחת לכל אחד מהם.
(י) השר ישיב לשאלות הנוספות במסגרת זמן שלא תעלה על דקה אחת לכל שאלה, ואולם רשאי הוא לסרב להשיב מהטעמים האמורים בסעיף 47.
י"פ (מס' 4) תש"ע-2010
49א. (נמחק).
שאילתה ישירה י"פ (מס' 7) תש"ע-2010
50. (א) שאילתה ישירה אינה מוגבלת במילים.
(ב) השר הנשאל ישיב בכתב על שאילתה ישירה או יודיע על סירובו להשיב, בתוך 21 ימים מיום קבלת השאילתה, ואם התקבלה השאילתה בתקופת הפגרה – בתוך 30 ימים; העתק התשובה יימסר ליושב ראש הכנסת באמצעות מזכיר הכנסת.
(ג) עבר המועד האמור בסעיף קטן (ב) והשאילתה לא נענתה, רשאי חבר הכנסת השואל לבקש מיושב ראש הכנסת כי ינהגו בשאילתה כבשאילתה רגילה, ובלבד שהשאילתה אינה כוללת פרטים אישיים של אדם שיש בהם פגיעה בפרטיות; לעניין סעיף קטן זה, יראו את המועד האחרון שבו היה על השר להשיב לשאילתה כמועד שבו קיבל אותה; השאילתה תונח על שולחן הכנסת לפני המועד שקבע יושב ראש הכנסת למתן התשובה במליאת הכנסת, בלא המסמכים שצורפו אליה.
50א. (פקע).
פרק רביעי: נאומים בני דקה
נאומים בני דקה י"פ (מס' 8) תש"ע-2010
51. (א) ישיבת הכנסת בימים ב' ו-ג', שאינה נפתחת בדיון על הצעה להביע אי-אמון בממשלה, תיפתח בנאומים של חברי הכנסת בנושאים לפי בחירתם, כאמור בסעיף 25(ג); יושב ראש הישיבה יקבע את סדר הנואמים; חבר הכנסת המבקש לנאום יצביע ממקומו באולם המליאה, וידבר, פעם אחת בלבד, מהמקום המיועד לכך באולם המליאה, במסגרת זמן שלא תעלה על דקה אחת.
(ב) עם סיום הנאומים, רשאית הממשלה להשיב, באמצעות אחד או שניים מנציגיה, במסגרת זמן שלא תעלה על חמש דקות לכל אחד מהם.
פרק חמישי: הצעות לסדר היום ודיונים מהירים
הצעות לסדר היום – כללי י"פ (מס' 2) תשע"א-2011 י"פ (מס' 3) תשע"ב-2012
52. (א) חבר הכנסת, שאינו שר או סגן שר, רשאי להציע לכנסת לכלול נושא בסדר יומה (בתקנון זה – הצעה לסדר היום), במסגרת מכסה סיעתית שתקבע ועדת הכנסת לפי סעיף 99; חבר הכנסת יצרף להצעה דברי הסבר.
(ב) הצעה לסדר היום תוגש ליושב ראש הכנסת לשם אישורה, באמצעות מזכיר הכנסת.
י"פ (מס' 3) תשע"ב-2012
(ג) הצעה לסדר היום שהוגשה ליושב ראש הכנסת עד שעה 11:00 ביום ב', ואושרה על ידיו, תובא לדיון באותו שבוע, ואולם יושב ראש הכנסת רשאי לדחות את מועד הדיון בנסיבות שבהן הדבר מתחייב כאמור בסעיף 25(ה); הצעה לסדר היום שלא הובאה לפני הכנסת עד תחילת הפגרה – מבוטלת ולא תבוא במניין ההצעות לפי סעיף 99.
(ד) יושב ראש הכנסת רשאי לשנות את נוסח ההצעה לסדר היום; שינה יושב ראש הכנסת את הנוסח, יודיע על כך לחבר הכנסת, שיהיה רשאי לבקש מהיושב ראש עיון חוזר; החלטת היושב ראש תהיה סופית.
(ה) חבר הכנסת שהצעתו לסדר היום לא אושרה על ידי יושב ראש הכנסת רשאי לערער על ההחלטה לפני ועדת הכנסת, שתדון ותחליט בערעור בתוך שבוע מיום הגשתו; החלטתה של ועדת הכנסת תהיה סופית.
י"פ (מס' 3) תשע"ב-2012
(ו) ראה יושב ראש הכנסת, לאחר שהתייעץ עם יושב ראש ועדת החוץ והביטחון, שהעלאת הצעה לסדר היום במליאת הכנסת עלולה לפגוע בביטחון המדינה, ביחסי החוץ שלה או בעניין כלכלי חיוני שלה, הוא רשאי לקבוע כי הדיון בהצעה יתקיים בוועדה מוועדות הכנסת, ויודיע על קביעתו לחבר הכנסת המציע ולוועדה שקבע; הוועדה תשמע את המציע באחת משתי ישיבותיה הקרובות לאחר שנמסרה לה הודעת היושב ראש, ותחליט אם לכלול את הנושא בסדר יומה; החליטה הוועדה לכלול את הנושא בסדר יומה, יהיה דין ההצעה כדין הצעה שמסרה הכנסת לדיון בוועדה; ההצעה תבוא במניין ההצעות לפי סעיף 99.
סדרי הדיון וההצבעה בהצעה לסדר היום י"פ (מס' 2) תשע"א-2011
53. (א) בישיבת הכנסת שנועדה לכך כאמור בסעיף 25(ד), ינמק חבר הכנסת שהציע הצעה לסדר היום, או חבר אחר מסיעתו שהוא הסמיכו לכך, את ההצעה, במסגרת זמן שלא תעלה על עשר דקות; מזכיר הכנסת יקבע את סדר ההנמקה של הצעות לסדר היום, בהתחשב בסדר הגשתן.
י"פ (מס' 3) תשע"ב-2012
(ב) יושב ראש הכנסת רשאי לקבוע כי נוסף על דיון בהצעות לסדר היום בישיבה כאמור בסעיף קטן (א), תדון הכנסת בהצעות לסדר היום בישיבה לציון נושא מיוחד; יושב ראש הכנסת רשאי לקבוע כי הצעות לסדר היום לפי סעיף קטן זה לא יבואו במניין ההצעות לפי סעיף 99.
(ג) נעדר חבר הכנסת מאולם המליאה בעת שנדרש לנמק את הצעתו לסדר היום, ולא הסמיך חבר אחר לנמקה, לא תישמר זכותו לנמק את ההצעה במועד אחר, אלא אם כן מצא יושב ראש הכנסת כי ההיעדרות מוצדקת.
(ד) (1) אחרי ההנמקה לפי סעיף קטן (א), רשאית הממשלה להביע את עמדתה ביחס להצעה ולהודיע על הסכמתה או על התנגדותה לכלול את הנושא המוצע בסדר היום של הכנסת, או להציע שהנושא יידון בוועדה מוועדות הכנסת; הממשלה רשאית להביע את עמדתה במרוכז על כמה הצעות בנושא דומה;
(2) עמדת הממשלה כאמור בפסקה (1) תוצג על ידי אחד מאלה, בסדר זה: ראש הממשלה, השר שהנושא המוצע נמצא בסמכותו, או סגנו, ואם הנושא נמצא בסמכות ראש הממשלה – גם השר המקשר בין הממשלה לבין הכנסת, ואולם בנסיבות מיוחדות ואם יושב ראש הכנסת אישר זאת מראש, רשאית הממשלה להציג את עמדתה על ידי שר אחר.
(ה) (1) נגעה ההצעה לסדר היום לפעולתו של יושב ראש הכנסת, רשאים יושב ראש ועדת הכנסת ואחריו יושב ראש הכנסת להביע את עמדתם ביחס להצעה, לאחר הנמקת ההצעה ולפני שנשמעה עמדת הממשלה;
(2) נגעה ההצעה לסדר היום לפעולתה של סיעה שאינה סיעתו של המציע או לפעולתו של חבר הכנסת הנמנה עם סיעה שאינה סיעתו של המציע, תהיה לאחד מחברי הסיעה האחרת, המדבר בשמה, או לחבר הכנסת האמור, הזכות להביע עמדה ביחס להצעה, במסגרת זמן שלא תעלה על עשר דקות; התשובה תינתן לאחר הנמקת ההצעה ולפני שנשמעה עמדת הממשלה.
(ו) אחרי שנשמעה עמדת הממשלה, ואם לא נשמעה – אחרי ההנמקה, רשאים שניים מחברי הכנסת להביע את עמדתם ביחס להצעה, והם רשאים להציע שהנושא המוצע לא ייכלל בסדר היום או שיידון בוועדה, והכל מהמקום המיועד לכך באולם המליאה ובמסגרת זמן שלא תעלה על דקה אחת לכל אחד מהם.
(ז) נשמעה עמדת הממשלה, והודיע המציע כי הוא מסתפק בדברי הממשלה – אין מצביעים; לעניין זה, אם היו כמה הצעות לסדר היום בנושא דומה, בהתאם לקביעת נשיאות הכנסת, תידרש הסכמת כל המציעים.
(ח) וזה סדר ההצבעה, ואם היו כמה הצעות לסדר היום בנושא דומה, בהתאם לקביעת נשיאות הכנסת – יצביעו על כולן כאחת:
(1) לא התנגדה הממשלה לכלול את הנושא בסדר היום, ולא נשמעה הצעה כי הנושא יידון בוועדה – תתקיים הצבעה בעד או נגד הכללת הנושא בסדר היום;
(2) נשמעה הצעה כי הנושא יידון בוועדה, וחבר הכנסת המציע הסכים לכך – תתקיים הצבעה בעד או נגד קיום דיון בוועדה; לעניין זה, אם היו כמה הצעות בנושא דומה, תתקיים הצבעה לפי פסקה זו רק אם הסכימו כל המציעים;
(3) נשמעה הצעה כי הנושא יידון בוועדה, וחבר הכנסת המציע התנגד לכך – תתקיים הצבעה בעד או נגד הכללת הנושא בסדר היום; לא התקבלה ההצעה לכלול את הנושא בסדר היום – תתקיים הצבעה בעד או נגד קיום דיון בוועדה; לעניין זה, אם היו כמה הצעות בנושא דומה, תתקיים הצבעה לפי פסקה זו אם התנגדות כאמור נשמעה על ידי אחד המציעים לפחות.
הצעה דחופה לסדר היום י"פ (מס' 2) תשע"א-2011
54. (א) חבר הכנסת רשאי לבקש מנשיאות הכנסת לאשר כי הצעה לסדר היום שהגיש תידון כהצעה דחופה לסדר היום (בתקנון זה – הצעה דחופה); לא תובא לאישור הנשיאות יותר מהצבעה דחופה אחת בשבוע של אותו חבר כנסת.
(ב) על הצעה דחופה יחולו הוראות פרק זה כפי שהן חלות על הצעה לסדר היום, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
י"פ (מס' 3) תשע"ב-2012
(1) היא לא תבוא במניין ההצעות לפי סעיף 99;
(2) המציע אינו רשאי להסמיך חבר מסיעתו לנמקה, כאמור בסעיף 53(א), אלא אם כן אישר זאת יושב ראש הכנסת, בנסיבות מיוחדות;
(3) מסגרת הזמן להנמקתה, כאמור בסעיף 53(א), לא תעלה על שלוש דקות.
(ג) הצעה דחופה תידון בכנסת בשבוע שבו אושרה ובמועד שתקבע נשיאות הכנסת, אלא אם כן החליטה הנשיאות לדחות את הדיון בשבוע אחד.
(ד) נשיאות הכנסת תאשר דיון בהצעה דחופה אם נושא ההצעה הוא בעל חשיבות או דחיפות מיוחדות; ואולם לא יאושר דיון בהצעה דחופה –
(1) ביותר מחמישה נושאים בשבוע, אלא אם כן החליטה הנשיאות אחרת, בנסיבות מיוחדות;
(2) אם מובאים לפני הכנסת באותו שבוע הצעה לסדר היום או שאילתה דחופה או הצעה להביע אי-אמון בממשלה בנושא דומה;
(3) אם חבר מסיעתו של המציע הגיש באותו שבוע הצעה דחופה בנושא דומה;
(4) אם החליטה הנשיאות לפי סעיף 61(א) לאשר דיון מהיר בוועדה בנושא דומה.
(ה) בקשה לאישור הצעה דחופה שהוגשה לנשיאות הכנסת עד שעה 10:30 ביום ב', תידון על ידי הנשיאות באותו יום, ואם הוגשה לאחר מכן – תידון באותו שבוע, אם החליט על כך יושב ראש הכנסת.
(ו) (1) לא אישרה נשיאות הכנסת הצעה דחופה, רשאי חבר הכנסת לערער, בו ביום, לפני ועדת הכנסת, והיא תדון בכך בישיבתה הקרובה; קיבלה ועדת הכנסת את ערעורו של חבר הכנסת, יראו את ההצעה כאילו אושרה כדחופה על ידי הנשיאות;
(2) נעדר חבר הכנסת מישיבתה של ועדת הכנסת בעת שדנה בערעורו, יראוהו כמי שלא הגיש ערעור, ואולם אם קבעה ועדת הכנסת כי נבצר ממנו להשתתף בישיבה מסיבה רפואית או מסיבה מוצדקת אחרת, רשאי חבר כנסת אחר שהמערער הסמיכו לכך בכתב לייצגו בוועדה;
(3) חבר הכנסת המערער או מי שמייצגו כאמור בפסקה (2) לא ישתתף בהצבעה;
(4) הגישו כמה חברי כנסת ערעורים לגבי הצעות לסדר היום בנושא דומה, בהתאם לקביעת נשיאות הכנסת, תקיים ועדת הכנסת הצבעה אחת בלבד לגבי כל נושא, והחלטתה תחול על כל ההצעות שהוגש לגביהן ערעור.
הצעה לסדר היום מאת רוב חברי הכנסת י"פ (מס' 2) תשע"א-2011 י"פ (מס' 3) תשע"ב-2012
55. (א) הגישו חברי כנסת מסיעות שונות הצעות לסדר היום בנושא דומה, ומספר חברי אותן סיעות מהווה רוב בכנסת, רשאית נשיאות הכנסת לראות את הנושא כאילו הכנסת החליטה לכלול אותו בסדר יומה בעקבות הצעה לסדר היום, וההצעות כאמור לא יבואו במניין ההצעות לפי סעיף 99.
(ב) נושא שנשיאות הכנסת החליטה לגביו כאמור בסעיף קטן (א) ייכלל בסדר היום של הכנסת בתוך חודש מיום קבלת ההחלטה; אישרה הנשיאות את ההצעה כדחופה, ייכלל הנושא בסדר היום של הכנסת בשבוע שבו אושרה ההצעה; החלה פגרת הכנסת לפני תום התקופה האמורה, לפי העניין, תקבע הנשיאות את מועד הדיון.
הדיון בנושא שהכנסת החליטה לכלול בסדר היום י"פ (מס' 2) תשע"א-2011
56. (א) החליטה הכנסת, בעקבות הצעה לסדר היום, לכלול נושא בסדר יומה, יקבע יושב ראש הכנסת את מועד הדיון בתוך שלושה חודשים מיום קבלת ההחלטה; חלפה התקופה האמורה ולא קבע יושב ראש הכנסת את מועד הדיון, יוסר הנושא מסדר היום, אלא אם כן חבר הכנסת המציע ביקש מיושב ראש הכנסת, בתוך שבועיים מתום התקופה האמורה, כי יקבע את מועד הדיון; ביקש חבר הכנסת כאמור, יקבע יושב ראש הכנסת את מועד הדיון בתוך שבועיים מיום הבקשה; ימי הפגרה לא יבואו במניין התקופות לפי סעיף קטן זה.
(ב) חבר הכנסת שהציע את ההצעה לסדר היום יפתח את הדיון האישי והוא רשאי לסכמו, ובהעדרו – חבר כנסת שהוא הסמיכו לכך, במסגרת הזמן האמורה בסעיף 29(3); הצביעה הכנסת על כמה הצעות בנושא דומה כאחת, יפתחו המציעים את הדיון בהתאם לסדר הנמקת הצעותיהם, ובדיון לפי סעיף 55 – בהתאם לסדר הגשת הצעותיהם או לסדר אחר שעליו הסכימו.
(ג) (1) כל סיעה או כמה סיעות רשאיות להגיש ליושב ראש הכנסת, בכתב, הצעת החלטה לסיכום הדיון; נציג הסיעה או הסיעות יקרא את הצעת הסיכום לפני הכנסת, והיושב ראש יעמיד להצבעה אחת את השאלה אם לקבל את הצעת הסיכום, אף אם כללה כמה סעיפים;
(2) סדר הקראת הצעות הסיכום יהיה לפי סדר גודלן של הסיעות, החל בסיעה הגדולה, וסדר ההצבעה יהיה לפי סדר גודלן, החל בסיעה הקטנה; הגישו כמה סיעות הצעת החלטה אחת, יראו אותן כסיעה אחת.
(ד) התקבלה החלטה לסיכום הדיון הקוראת לפעולה מצד הממשלה, יעביר יושב ראש הכנסת את ההחלטה לשר הנוגע בדבר, ואם לא ברור מיהו השר – לראש הממשלה; בתוך שישה חודשים מיום שקיבל את ההחלטה, יודיע השר האמור ליושב ראש הכנסת, בכתב, על כל פעולה שפעל בעקבות ההחלטה; הודעת השר תונח על שולחן הכנסת.
קביעת ועדה לדיון בנושא ההצעה לסדר היום י"פ (מס' 2) תשע"א-2011 י"פ (מס' 3) תשע"ב-2012
57. (א) החליטה הכנסת שנושא הצעה לסדר היום יידון בוועדה, יודיע יושב ראש הישיבה באיזו ועדה, קבועה או לעניין מסוים, יידון הנושא והוא יועבר לדיון בה בנוסח ההצעה שאישר יושב ראש הכנסת לפני הנמקתה בכנסת.
י"פ (מס' 3) תשע"ב-2012
(ב) מיד לאחר ההודעה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי כל אחד מחברי הכנסת להציע, בלא הנמקה, כי הדיון יתקיים בוועדה אחרת וכן רשאי הוא להציע כי יתקיים בוועדה משותפת; הוצע כאמור, תקבע ועדת הכנסת את הוועדה שתדון בנושא, והנושא יועבר אליה לאחר שיושב ראש ועדת הכנסת הודיע על החלטת הוועדה לכנסת; החליטה ועדת הכנסת כי הנושא יידון בוועדה משותפת, תקבע את הרכבה בהתאם להוראות סעיף 110.
י"פ (מס' 5) תשע"א-2011
(ג) (1) נקבעה ועדה לדיון לפי סעיף קטן (א) או (ב), רשאית ועדת הכנסת להציע לכנסת להעביר את הנושא לדיון בוועדה אחרת, אם ביקש זאת אחד מאלה: חבר הכנסת שהציע את ההצעה לסדר היום, יושב ראש הוועדה שנקבעה כאמור, יושב ראש ועדה שסבור כי הנושא מצוי בתחום סמכויותיה של הוועדה שבראשותו או יושב ראש ועדת הכנסת;
י"פ (מס' 3) תשע"ב-2012
(2) ועדת הכנסת תדון בבקשה כאמור בפסקה (1), ובלבד שהוועדה שנקבעה לא החלה את דיוניה בנושא לפני שנמסרה הבקשה לוועדת הכנסת, אלא אם כן הסכים לכך יושב ראש אותה ועדה;
י"פ (מס' 3) תשע"ב-2012
(3) נמסרה לוועדת הכנסת בקשה כאמור בפסקה (1), לא תדון הוועדה שנקבעה בנושא; ועדת הכנסת תדון ותחליט בבקשה באחת משתי ישיבותיה הקרובות, ובתקופת הפגרה – בתוך שבועיים, אלא אם כן יושב ראש הוועדה שנקבעה הסכים כי מועד הדיון בוועדת הכנסת יידחה;
י"פ (מס' 3) תשע"ב-2012
(4) החליטה ועדת הכנסת להציע לכנסת כי הנושא יועבר לדיון בוועדה אחרת, יציג יושב ראש ועדת הכנסת את ההצעה לפני הכנסת, והכנסת תחליט, בלא דיון, אם לקבלה.
י"פ תשע"ז-2017