נבו ייצוגיות - מעקב אחרי חרות ותביעות

תקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות מסויימות), תשל"ב-1972

מסים – מס הכנסה – ניכויים – ניכוי הוצאות מסוימות

תוכן ענינים

2

Go

הגדרות

סעיף 1

2

Go

תנאים לניכויים והגבלתם

סעיף 2

3

Go

אין כותרת

סעיף 2א

3

Go

שיחות טלפון

סעיף 2ב

3

Go

תיאום סכומים ועיגולם

סעיף 2ג

4

Go

ניכוי בשל אירוח

סעיף 3

4

Go

סייג להתרת ניכויים

סעיף 4

4

Go

אי התרת פחת

סעיף 5

4

Go

דרכי הוכחה

סעיף 6

4

Go

ביטול

סעיף 7

4

Go

תחילה

סעיף 8

4

Go

השם

סעיף 9


תקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות מסויימות), תשל"ב-1972*

           בתוקף סמכותי לפי סעיפים 31 ו-243 לפקודת מס הכנסה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

הגדרות

1.       בתקנות אלה –

           "עיסוק" - עסק - לרבות עיסקה בודדת - משלח-יד וכל מקור הכנסה אחר כמפורט בסעיף 2 לפקודה וכן פעילותו של חבר-בני-אדם שחל עליו סעיף 3(ז) לפקודה;

תק' תש"ס-2000

           "מקום עיסוק" - מקום שבו מנהל הנישום, דרך קבע, את עיסוקו;

מיום 1.1.2000

תק' תש"ס-2000

ק"ת תש"ס מס' 6038 מיום 31.5.2000 עמ' 624

הוספת הגדרת "מקום עיסוק"

תק' תש"ס-2000

           "בעל שליטה" - כהגדרתו בסעיף 32(9) לפקודה;

מיום 1.1.2000

תק' תש"ס-2000

ק"ת תש"ס מס' 6038 מיום 31.5.2000 עמ' 624

הוספת הגדרת "בעל שליטה"

תק' תש"ס-2000

           "אזור" - כהגדרתו בסעיף 3א לפקודה;

מיום 1.1.2000

תק' תש"ס-2000

ק"ת תש"ס מס' 6038 מיום 31.5.2000 עמ' 624

הוספת הגדרת "אזור"

           "הוצאה" - הוצאה המותרת לניכוי לפי סעיפים 17 עד 27 ו-30 לפקודה לרבות החזר הוצאה, וכן הוצאה מסוג ההוצאות הנזכרות בתקנות אלה שהוציא חבר-בני-אדם שחל עליו סעיף 3(ז) לפקודה, והכל בין אם הוצאה על-ידי הנישום ובין אם על ידי אדם אחר מטעמו, לרבות עובד של הנישום;

תק' (מס' 2) תשמ"ג-1983

           "דולר" - דולר של ארצות הברית של אמריקה לפי השער היציג של הדולר שקבע בנק ישראל ביום שבו הוצאה ההוצאה.

מיום 1.4.1981 עד יום 31.3.1982

תק' (מס' 3) תשמ"ב-1982

ק"ת תשמ"ב מס' 4367 מיום 15.6.1982 עמ' 1208

הוספת הגדרת "דולר"

מיום 1.4.1982

תק' (מס' 2) תשמ"ג-1983

ק"ת תשמ"ג מס' 4515 מיום 31.7.1983 עמ' 1763

הוספת הגדרת "דולר"

תנאים לניכויים והגבלתם תק' (מס' 3)  תשל"ה-1975 תק' תשנ"ז-1997 תק' תש"ס-2000 תק' תשע"ב-2012

2.       ההוצאות המפורטות בפסקאות (1) עד (7), יותרו לניכוי רק בהתאם לאמור להלן:

מיום 1.4.1975

תק' (מס' 3) תשל"ה-1975

ק"ת תשל"ה מס' 3377 מיום 31.7.1975 עמ' 2406

2. ההוצאות המפורטות בפסקאות (1) עד (5) בפסקאות (1) עד (4), יותרו לניכוי רק בהתאם לאמור להלן:

מיום 24.6.1997

תק' תשנ"ז-1997

ק"ת תשנ"ז מס' 5836 מיום 24.6.1997 עמ' 878

2. ההוצאות המפורטות בפסקאות (1) עד (4) בפסקאות (1) עד (5), יותרו לניכוי רק בהתאם לאמור להלן:

מיום 1.1.2000

תק' תש"ס-2000

ק"ת תש"ס מס' 6038 מיום 31.5.2000 עמ' 624

2. ההוצאות המפורטות בפסקאות (1) עד (5) בפסקאות (1) עד (6), יותרו לניכוי רק בהתאם לאמור להלן:

משנת המס 2011

תק' תשע"ב-2012

ק"ת תשע"ב מס' 7079 מיום 18.1.2012 עמ' 656

2. ההוצאות המפורטות בפסקאות (1) עד (6) עד (7), יותרו לניכוי רק בהתאם לאמור להלן:

כיבוד תק' תש"ס-2000

(1)   80% מההוצאות שהוצאו לכיבוד קל במקום העיסוק של הנישום; לענין זה, "כיבוד קל" - שתיה קרה או חמה, עוגיות וכיוצא באלה;

מיום 31.3.1975

תק' (מס' 2) תשל"ה-1975

ק"ת תשל"ה מס' 3316 מיום 31.3.1975 עמ' 1280

(1) הוצאות שהוצאו לכיבוד, אם הכיבוד נעשה במקום העיסוק של הנישום, ובלבד שסכום הניכוי לא יעלה על 4 לירות 6 לירות לאדם;

מיום 1.4.1978

תק' (מס' 4) תשל"ח-1978

ק"ת תשל"ח מס' 3828 מיום 21.3.1978 עמ' 922

(1) הוצאות שהוצאו לכיבוד, אם הכיבוד נעשה במקום העיסוק של הנישום, ובלבד שסכום הניכוי לא יעלה על 6 לירות לאדם לא יעלה על 12 לירות לאדם;

מיום 1.4.1980

תק' (מס' 2) תשמ"א-1980

ק"ת תשמ"א מס' 4182 מיום 23.11.1980 עמ' 180

(1) הוצאות שהוצאו לכיבוד, אם הכיבוד נעשה במקום העיסוק של הנישום, ובלבד שסכום הניכוי לא יעלה על 12 לירות 5 שקלים לאדם;

מיום 1.4.1981

תק' (מס' 7) תשמ"א-1981

ק"ת תשמ"א מס' 4262 מיום 18.8.1981 עמ' 1324

(1) הוצאות שהוצאו לכיבוד, אם הכיבוד נעשה במקום העיסוק של הנישום, ובלבד שסכום הניכוי לא יעלה על 5 שקלים 12 שקלים לאדם;

מיום 1.4.1982

תק' (מס' 2) תשמ"ב-1982

ק"ת תשמ"ב מס' 4351 מיום 20.5.1982 עמ' 998

(1) הוצאות שהוצאו לכיבוד, אם הכיבוד נעשה במקום העיסוק של הנישום, ובלבד שסכום הניכוי לא יעלה על 12 שקלים 25 שקלים לאדם;

מיום 1.4.1983

תק' (מס' 2) תשמ"ג-1983

ק"ת תשמ"ג מס' 4515 מיום 31.7.1983 עמ' 1763

(1) הוצאות שהוצאו לכיבוד, אם הכיבוד נעשה במקום העיסוק של הנישום, ובלבד שסכום הניכוי לא יעלה על 25 שקלים 60 שקלים לאדם;

מיום 1.4.1984

תק' (מס' 2) תשמ"ד-1984

ק"ת תשמ"ד מס' 4690 מיום 21.8.1984 עמ' 2378

(1) הוצאות שהוצאו לכיבוד, אם הכיבוד נעשה במקום העיסוק של הנישום, ובלבד שסכום הניכוי לא יעלה על 60 שקלים 200 שקלים לאדם;

מיום 1.1.2000

תק' תש"ס-2000

ק"ת תש"ס מס' 6038 מיום 31.5.2000 עמ' 624

החלפת פסקה 2(1)

הנוסח הקודם:

(1) הוצאות שהוצאו לכיבוד, אם הכיבוד נעשה במקום העיסוק של הנישום, ובלבד שסכום הניכוי לא יעלה על 200 שקלים לאדם;

נסיעה לחוץ-לארץ תק' (מס' 2)  תשמ"ד-1984 תק' תשנ"ג-1993

(2)   הוצאות שהוצאו בקשר לנסיעה לחוץ-לארץ אם הנסיעה לחוץ-לארץ והשהייה שם היו הכרחיים לייצור ההכנסה, ובחבר-בני-אדם שחל עליו סעיף 3(ז) לפקודה - אם היו הכרחיים לפעילותו, כמפורט להלן:

תק' תשנ"ג-1993

(א)   הסכום שיותר בשל הוצאות לרכישת כרטיס טיסה –

(1)   בטיסה במחלקת תיירים - 100% ממחיר הכרטיס;

(2)   בטיסה במחלקת עסקים או במחלקה ראשונה - 100% ממחיר כרטיס במחלקת עסקים באותה טיסה;

תק' תשנ"ג-1993

(ב)   הסכום שיותר בשל הוצאות לינה –

(1)   בנסיעה אשר כללה לא יותר מתשעים לינות –

(א)   עבור שבע הלינות הראשונות - כל הוצאות הלינה המוכרות;

(ב)   עבור שאר הלינות (מהלינה השמינית ואילך) –

(1)   לגבי לינה שעלותה נמוכה מ-70 דולר - כל הוצאות הלינה המוכרות;

(2)   לגבי לינה שעלותה גבוהה מ-70 דולר - 75% מהוצאות הלינה המוכרות, אך לא פחות מ-70 דולר ללינה;

(2)   בנסיעה אשר כללה יותר מתשעים לינות - הוצאות הלינה המוכרות אך לא יותר מ-70 דולר ללינה;

לענין זה - שתי נסיעות או יותר שלא היתה ביניהן שהייה רצופה בישראל של ארבעה עשר ימים לפחות, ייחשבו כנסיעה אחת;

(3)   לענין פסקת משנה זו, "הוצאות לינה מוכרות" - הוצאות הלינה בפועל המוכחות בהתאם לתקנה 6, או 160 דולר ללינה, הנמוך ביניהם;

תק' תשנ"ג-1993

(ג)    הסכום שיותר בשל הוצאות אחרות –

(1)   אם נדרשו הוצאות בשל לינה - לא יותר מ-45 דולר לכל יום שהייה בחוץ לארץ;

(2)   אם לא נדרשו הוצאות בשל לינה - לא יותר מ-75 דולר לכל יום שהייה בחוץ לארץ;

תק' תשנ"ג-1993

(ד)    הסכום שיותר בשל הוצאות שכירת רכב בחוץ לארץ, לא יעלה על הוצאות השכירות בפועל או על 35 דולר ליום, לפי הנמוך;

תק' תשנ"ג-1993

(ה)   על אף האמור בפסקה זו רשאי הנציב לקבוע רשימת מקומות שבהם יותרו לניכוי, בתקופה שיקבע, עד 125% מסכומי ההוצאות המותרים לניכוי כולן או חלקן; קביעה כאמור תפורסם ברשומות;

תק' תשנ"ג-1993

(ו)    הסכומים הנקובים בפסקה זו יתואמו ב-1 בינואר של כל שנת מס לגבי אותה שנת מס בהתאם לשיעור עלייתו של מדד המחירים לצרכן בארצות הברית של אמריקה כפי שהוא מתפרסם ב-Survey of Current Business על ידי ה-Department of Commerce (להלן - המדד) הידוע ב-1 בינואר של שנת המס לעומת המדד הידוע ב-1 בינואר של שנת המס הקודמת;

תק' תשנ"ג-1993

(ז)    שהה הנישום בחוץ-לארץ תקופה רצופה העולה על 10 חדשים, יותרו לו הוצאות חינוך בשל חינוך ילדיו שטרם מלאו להם 18 שנים בשנת המס, בסכום שלא יעלה על 400 דולר לחודש לכל ילד כאמור; עלו הוצאות החינוך שהוציא הנישום מעל לסכום האמור, רשאי הנציב להתיר לו בניכוי את עודף הוצאות החינוך שהוציא, כולו או מקצתו בהתחשב במקום המגורים ובתנאי הלימוד;

מיום 16.2.1978

תק' (מס' 2) תשל"ח-1978

ק"ת תשל"ח מס' 3816 מיום 16.2.1978 עמ' 731

(2) הוצאות שהוצאו בקשר לנסיעה לחוץ-לארץ, אם הנסיעה היתה הכרחית בייצור ההכנסה, ובחבר-בני-אדם שחל עליו סעיף 3(ז) לפקודה – אם היתה הכרחית לפעילותו, ובלבד שסכום הניכוי בעד יום שהייה בחוץ לארץ לא יעלה על 40 דולר של ארצות הברית של אמריקה בעד הוצאות לינה ועוד 25 דולר בעד הוצאות אחרות , 30 דולר בעד הוצאות אחרות ואם לא נדרשו הוצאות לינה לא יעלה סכום הניכוי על 40 דולר ליום;

מיום 1.8.1978

תק' תשל"ט-1979

ק"ת תשל"ט מס' 3929 מיום 4.1.1979 עמ' 436

(2) הוצאות שהוצאו בקשר לנסיעה לחוץ-לארץ, אם הנסיעה היתה הכרחית בייצור ההכנסה, ובחבר-בני-אדם שחל עליו סעיף 3(ז) לפקודה – אם היתה הכרחית לפעילותו, ובלבד שסכום הניכוי בעד יום שהייה בחוץ לארץ לא יעלה על 40 דולר של ארצות הברית של אמריקה בעד הוצאות לינה , 30 דולר בעד הוצאות אחרות ואם לא נדרשו הוצאות לינה לא יעלה סכום הניכוי על 40 דולר ליום

(1) בעד הוצאות לינה, בעת שהייה באוסטריה, אירן, בלגיה, בריטניה הגדולה, גאנה, דנמרק, ונצואלה, חוף השנהב, יפן, נורבגיה, ניגריה, גרמניה, הולנד, צרפת, שוודיה, שוויץ – 50 דולר של ארצות הברית של אמריקה (בתקנות אלה – דולר), ועוד 40 דולר בעד הוצאות אחרות;

(2) בעד הוצאות לינה בכל ארץ אחרת – 40 דולר ועוד 30 דולר בעד הוצאות אחרות;

(3) לא נדרשו הוצאות לינה, לא יעלה סכום הניכוי על 50 דולר בעת שהייה בארצות המנויות בפסקת משנה (1) ועל 40 דולר בארצות אחרות;

מיום 1.4.1980

תק' (מס' 3) תשמ"א-1980

ק"ת תשמ"א מס' 4195 מיום 8.1.1981 עמ' 362

החלפת פסקאות משנה 2(2)(1), 2(2)(2)

הנוסח הקודם:

(1) בעד הוצאות לינה, בעת שהייה באוסטריה, אירן, בלגיה, בריטניה הגדולה, גאנה, דנמרק, ונצואלה, חוף השנהב, יפן, נורבגיה, ניגריה, גרמניה, הולנד, צרפת, שוודיה, שוויץ – 50 דולר של ארצות הברית של אמריקה (בתקנות אלה – דולר), ועוד 40 דולר בעד הוצאות אחרות;

(2) בעד הוצאות לינה בכל ארץ אחרת – 40 דולר ועוד 30 דולר בעד הוצאות אחרות;

מיום 1.4.1981 עד יום 31.3.1982

תק' (מס' 3) תשמ"ב-1982

ק"ת תשמ"ב מס' 4367 מיום 15.6.1982 עמ' 1208

(1) בעד הוצאות לינה, בעת שהייה באירלנד, בלגיה, בריטניה הגדולה, חוף השנהב, ניגריה, שוודיה – 50 דולר של ארצות הברית של אמריקה (בתקנות אלה – דולר), ועוד 45 דולר בעד הוצאות אחרות;

(2) בעד הוצאות לינה, בעת שהייה באוסטריה, אוסטרליה, ארגנטינה, בראזיל, גאנה, גרמניה המערבית, דנמרק, הודו, הולנד, ונצואלה, יפן, לוקסמבורג, נורבגיה, פינלנד, צרפת, קהילה מרכז אפריקנית, שוויץ – 50 דולר ועוד 40 דולר בעד הוצאות אחרות;

(א) 65 דולר בשל הוצאות לינה ועוד 45 דולר בשל הוצאות אחרות, בשל שהייה באירלנד, ארגנטינה, בלגיה, ברזיל, בריטניה הגדולה, גאנה, הודו, הונג-קונג, ונצואלה, חוף השנהב, יפן, נורבגיה, ניגריה, סינגפור, צ'ילה, צרפת או שבדיה;

(ב) 55 דולר בשל הוצאות לינה ועוד 35 דולר בשל הוצאות אחרות, בשל שהייה באוסטרליה, אוסטריה, איטליה, איסלנד, אקוודור, ארצות הברית של אמריקה, ברבדוס, ג'מאיקה, גרמניה המערבית, רפובליקה דומיניקנית, דנמרק, הולנד, טרינידד, לוקסמבורג, מלאווי, מלטה, מצרים, ניו-זילנד, ניקרגואה, ספרד, פורטוגל, פיג'י, פינלנד, פנמה, פארגואי, קולומביה, קוריאה, קהילה מרכז אפריקנית, קנדה, קפריסין, רומניה, שוויץ, תאילנד או תורכיה;

(ג) 40 דולר בשל הוצאות לינה ועוד 30 דולר בשל הוצאות אחרות, בשל שהייה בכל מדינה שאינה מפורטת בפסקאות משנה (א) או (ב);

(ד) 65 דולר במדינות המפורטות בפסקת משנה (א), 55 דולר במשינות המפורטות בפסקת משנה (ב) או 40 דולר במדינות כאמור בפסקת משנה (ג) – כאשר לא נדרשו הוצאות בשל לינה;

מיום 1.4.1982

תק' תשמ"ג-1982

ק"ת תשמ"ג מס' 4442 מיום 27.12.1982 עמ' 498

(א) 65 דולר בשל הוצאות לינה ועוד 45 דולר בשל הוצאות אחרות, בשל שהייה באירלנד, ארגנטינה, בלגיה, ברזיל, בריטניה הגדולה, גאנה, הודו, הונג-קונג, ונצואלה, חוף השנהב, יפן, נורבגיה, ניגריה, סינגפור, צ'ילה, צרפת או שבדיה;

(ב) 55 דולר בשל הוצאות לינה ועוד 35 דולר בשל הוצאות אחרות, בשל שהייה באוסטרליה, אוסטריה, איטליה, איסלנד, אקוודור, ארצות הברית של אמריקה, ברבדוס, ג'מאיקה, גרמניה המערבית, רפובליקה דומיניקנית, דנמרק, הולנד, טרינידד, לוקסמבורג, מלאווי, מלטה, מצרים, ניו-זילנד, ניקרגואה, ספרד, פורטוגל, פיג'י, פינלנד, פנמה, פארגואי, קולומביה, קוריאה, קהילה מרכז אפריקנית, קנדה, קפריסין, רומניה, שוויץ, תאילנד או תורכיה;

(ג) 40 דולר בשל הוצאות לינה ועוד 30 דולר בשל הוצאות אחרות, בשל שהייה בכל מדינה שאינה מפורטת בפסקאות משנה (א) או (ב);

(ד) 65 דולר במדינות המפורטות בפסקת משנה (א), 55 דולר במשינות המפורטות בפסקת משנה (ב) או 40 דולר במדינות כאמור בפסקת משנה (ג) – כאשר לא נדרשו הוצאות בשל לינה;

(א) שבעים דולר בשל הוצאות לינה ועוד ארבעים וחמישה דולר בשל הוצאות אחרות;

(ב) לא נדרשו הוצאות בשל לינה – ששים דולר;

מיום 1.7.1984

תק' (מס' 2) תשמ"ד-1984

ק"ת תשמ"ד מס' 4690 מיום 21.8.1984 עמ' 2378

החלפת פסקה 2(2)

הנוסח הקודם:

(2) הוצאות שהוצאו בקשר לנסיעה לחוץ-לארץ, אם הנסיעה היתה הכרחית בייצור ההכנסה, ובחבר-בני-אדם שחל עליו סעיף 3(ז) לפקודה – אם היתה הכרחית לפעילותו, ובלבד שסכום הניכוי בעד יום שהייה בחוץ לארץ לא יעלה על -

(א) שבעים דולר בשל הוצאות לינה ועוד ארבעים וחמישה דולר בשל הוצאות אחרות;

(ב) לא נדרשו הוצאות בשל לינה – ששים דולר;

מיום 1.1.1993

תק' תשנ"ג-1993

ק"ת תשנ"ג מס' 5522 מיום 16.5.1993 עמ' 810

(2) הוצאות שהוצאו בקשר לנסיעה לחוץ-לארץ אם הנסיעה לחוץ-לארץ והשהייה שם היו הכרחיים לייצור ההכנסה, ובחבר בני-אדם שחל עליו סעיף 3(ז) לפקודה – אם היו הכרחיים לפעילותו, ובלבד שסכום הניכוי בעד כל יום שהייה בחוץ לארץ לא יעלה על כמפורט להלן -

(א) 70 דולר בשל הוצאות לינה ועוד 45 דולר בשל הוצאות אחרות;

(ב) אם לא נדרשו הוצאות בשל לינה:

(1) אם השהייה בחוץ-לארץ היתה לתקופה רצופה הפחותה מ-3 חדשים – 60 דולר ליום;

(2) אם השהייה בחוץ-לארץ היתה לתקופה רצופה העולה על 3 חדשים – 75 דולר ליום;

(א) הסכום שיותר בשל הוצאות לרכישת כרטיס טיסה –

(1) בטיסה במחלקת תיירים - 100% ממחיר הכרטיס;

(2) בטיסה במחלקת עסקים או במחלקה ראשונה - 100% ממחיר כרטיס במחלקת עסקים באותה טיסה;

(ב) הסכום שיותר בשל הוצאות לינה –

(1) בנסיעה אשר כללה לא יותר מתשעים לינות –

(א) עבור שבע הלינות הראשונות - כל הוצאות הלינה המוכרות;

(ב) עבור שאר הלינות (מהלינה השמינית ואילך) –

(1) לגבי לינה שעלותה נמוכה מ-70 דולר - כל הוצאות הלינה המוכרות;

(2) לגבי לינה שעלותה גבוהה מ-70 דולר - 75% מהוצאות הלינה המוכרות, אך לא פחות מ-70 דולר ללינה;

(2) בנסיעה אשר כללה יותר מתשעים לינות - הוצאות הלינה המוכרות אך לא יותר מ-70 דולר ללינה;

לענין זה - שתי נסיעות או יותר שלא היתה ביניהן שהייה רצופה בישראל של ארבעה עשר ימים לפחות, ייחשבו כנסיעה אחת;

(3) לענין פסקת משנה זו, "הוצאות לינה מוכרות" - הוצאות הלינה בפועל המוכחות בהתאם לתקנה 6, או 160 דולר ללינה, הנמוך ביניהם;

(ג) הסכום שיותר בשל הוצאות אחרות –

(1) אם נדרשו הוצאות בשל לינה - לא יותר מ-45 דולר לכל יום שהייה בחוץ לארץ;

(2) אם לא נדרשו הוצאות בשל לינה - לא יותר מ-75 דולר לכל יום שהייה בחוץ לארץ;

(ד) הסכום שיותר בשל הוצאות שכירת רכב בחוץ לארץ, לא יעלה על הוצאות השכירות בפועל או על 35 דולר ליום, לפי הנמוך;

(ה) על אף האמור בפסקה זו רשאי הנציב לקבוע רשימת מקומות שבהם יותרו לניכוי, בתקופה שיקבע, עד 125% מסכומי ההוצאות המותרים לניכוי כולן או חלקן; קביעה כאמור תפורסם ברשומות;

(ו) הסכומים הנקובים בפסקה זו יתואמו ב-1 בינואר של כל שנת מס לגבי אותה שנת מס בהתאם לשיעור עלייתו של מדד המחירים לצרכן בארצות הברית של אמריקה כפי שהוא מתפרסם ב-Survey of Current Business על ידי ה-Department of Commerce (להלן - המדד) הידוע ב-1 בינואר של שנת המס לעומת המדד הידוע ב-1 בינואר של שנת המס הקודמת;

(ג) (ז) שהה הנישום בחוץ-לארץ תקופה רצופה העולה על 10 חדשים, יותרו לו הוצאות חינוך בשל חינוך ילדיו שטרם מלאו להם 18 שנים בשנת המס, בסכום שלא יעלה על 400 דולר לחודש לכל ילד כאמור; עלו הוצאות החינוך שהוציא הנישום מעל לסכום האמור, רשאי הנציב להתיר לו בניכוי את עודף הוצאות החינוך שהוציא, כולו או מקצתו, בהתחשב במקום המגורים ובתנאי הלימוד;

הוצאות לינה וארוחת בוקר תק' תש"ס-2000

                 (2א) (א)   הוצאות לינה שהוציא נישום בישראל או באזור, ובלבד שהסכום המותר בניכוי אינו עולה על הסכומים הנקובים בפסקה (2)(ב)(1)(ב) כשהוא מחושב בשקלים חדשים לפי השער היציג של הדולר כפי שפורסם לאחרונה לפני מועד הלינה, ואולם הוצאות שהוציא נישום ללינה במקום המרוחק פחות מ-100 קילומטרים ממקום מגוריו או ממקום עיסוקו העיקרי, לא יותרו בניכוי, זולת אם שוכנע פקיד השומה שהלינה היתה הכרחית לייצור ההכנסה של הנישום;

(ב)   על אף האמור בפסקה (3), יותרו בניכוי הוצאות שהוציא נישום בשל ארוחת בוקר הכלולה במחיר לינה המותרת בניכוי, כאמור בפסקת משנה (א) לעיל;

(ג)    הוראות פסקה זו לא יחולו על הוצאות לינה שהוציא הנישום במסגרת השתתפות בכנס בתחום עיסוקו;

מיום 1.1.2000

תק' תש"ס-2000

ק"ת תש"ס מס' 6038 מיום 31.5.2000 עמ' 624

הוספת פסקה 2(2א)

תק' תשע"א-2010

(3)   (נמחקה);

מיום 31.3.1975

תק' (מס' 2) תשל"ה-1975

ק"ת תשל"ה מס' 3316 מיום 31.3.1975 עמ' 1280

(3) הוצאות שהוציא אדם בשל ארוחות אם הוצאו בעת שהותו מחוץ למקום מגוריו הקבוע ומחוץ למקום עיסוקו העיקרי, והנסיבות, לרבות מהות העיסוק וזמני השהות, מצדיקות את התרת הניכוי, והמרחק ממקום עיסוקו העיקרי אינו פחות מ-15 קילומטר; ובלבד שסכום הניכוי לא יעלה על 5 לירות 7 לירות לארוחת בוקר, על 12.50 לירות לארוחת צהרים 17.50 לירות לארוחת צהרים ועל 12.50 לירות לארוחת ערב 15 לירות לארוחת ערב;

מיום 1.1.1976

תק' תשל"ו-1976

ק"ת תשל"ו מס' 3526 מיום 16.5.1976 עמ' 1622

(3) הוצאות שהוציא אדם בשל ארוחות אם הוצאו בעת שהותו מחוץ למקום מגוריו הקבוע ומחוץ למקום עיסוקו העיקרי, והנסיבות, לרבות מהות העיסוק וזמני השהות, מצדיקות את התרת הניכוי, והמרחק ממקום עיסוקו העיקרי אינו פחות מ-15 קילומטר; ובלבד שסכום הניכוי לא יעלה על 7 לירות לארוחת בוקר, על 17.50 לירות לארוחת צהרים ועל 15 לירות לארוחת ערב ובלבד שסכום הניכוי לא יעלה על 10 לירות לארוחת בוקר, על 25 לירות לארוחת צהריים ועל 15 לירות לארוחת ערב;

מיום 1.1.1977

תק' תשל"ז-1977

ק"ת תשל"ז מס' 3661 מיום 3.2.1977 עמ' 858

(3) הוצאות שהוציא אדם בשל ארוחות אם הוצאו בעת שהותו מחוץ למקום מגוריו הקבוע ומחוץ למקום עיסוקו העיקרי, והנסיבות, לרבות מהות העיסוק וזמני השהות, מצדיקות את התרת הניכוי, והמרחק ממקום עיסוקו העיקרי אינו פחות מ-15 קילומטר; ובלבד שסכום הניכוי לא יעלה על 10 לירות לארוחת בוקר, על 25 לירות לארוחת צהרים ועל 15 לירות לארוחת ערב ובלבד שסכום הניכוי לא יעלה על 15 לירות לארוחת בוקר, על 35 לירות לארוחת צהרים ועל 20 לירות לארוחת ערב;

מיום 1.8.1977

תק' תשל"ח-1977

ק"ת תשל"ח מס' 3783 מיום 16.11.1977 עמ' 298

(3) הוצאות שהוציא אדם בשל ארוחות אם הוצאו בעת שהותו מחוץ למקום מגוריו הקבוע ומחוץ למקום עיסוקו העיקרי, והנסיבות, לרבות מהות העיסוק וזמני השהות, מצדיקות את התרת הניכוי, והמרחק ממקום עיסוקו העיקרי אינו פחות מ-15 קילומטר; ובלבד שסכום הניכוי לא יעלה על 15 18 לירות לארוחת בוקר, על 35 42 לירות לארוחת צהרים ועל 20 25 לירות לארוחת ערב;

מיום 1.12.1977

תק' (מס' 3) תשל"ח-1978

ק"ת תשל"ח מס' 3821 מיום 2.3.1978 עמ' 786

(3) הוצאות שהוציא אדם בשל ארוחות אם הוצאו בעת שהותו מחוץ למקום מגוריו הקבוע ומחוץ למקום עיסוקו העיקרי, והנסיבות, לרבות מהות העיסוק וזמני השהות, מצדיקות את התרת הניכוי, והמרחק ממקום עיסוקו העיקרי אינו פחות מ-15 קילומטר; ובלבד שסכום הניכוי לא יעלה על 18 לירות לארוחת בוקר, על 42 לירות לארוחת צהרים ועל 25 לירות לארוחת ערב ובלבד שסכום הניכוי לא יעלה על 25 לירות לארוחת בוקר, על 55 לירות לארוחת צהרים ועל 30 לירות לארוחת ערב;

מיום 1.8.1978

תק' (מס' 2) תשל"ט-1979

ק"ת תשל"ט מס' 3956 מיום 15.3.1979 עמ' 848

(3) הוצאות שהוציא אדם בשל ארוחות אם הוצאו בעת שהותו מחוץ למקום מגוריו הקבוע ומחוץ למקום עיסוקו העיקרי, והנסיבות, לרבות מהות העיסוק וזמני השהות, מצדיקות את התרת הניכוי, והמרחק ממקום עיסוקו העיקרי אינו פחות מ-15 קילומטר; ובלבד שסכום הניכוי לא יעלה על 25 לירות לארוחת בוקר, על 55 לירות לארוחת צהרים ועל 30 לירות לארוחת ערב ובלבד שסכום הניכוי לא יעלה על 30 לירות לארוחת בוקר, על 65 לירות לארוחת צהרים ועל 35 לירות לארוחת ערב;

מיום 1.1.1979

תק' (מס' 3) תשל"ט-1979

ק"ת תשל"ט מס' 3956 מיום 15.3.1979 עמ' 848

(3) הוצאות שהוציא אדם בשל ארוחות אם הוצאו בעת שהותו מחוץ למקום מגוריו הקבוע ומחוץ למקום עיסוקו העיקרי, והנסיבות, לרבות מהות העיסוק וזמני השהות, מצדיקות את התרת הניכוי, והמרחק ממקום עיסוקו העיקרי אינו פחות מ-15 קילומטר; ובלבד שסכום הניכוי לא יעלה על 30 לירות לארוחת בוקר, על 65 לירות לארוחת צהרים ועל 35 לירות לארוחת ערב ובלבד שסכום הניכוי לא יעלה על 35 לירות לארוחת בוקר, על 80 לירות לארוחת צהרים ועל 45 לירות לארוחת ערב;

מיום 1.5.1979

תק' (מס' 5) תשל"ט-1979

ק"ת תשל"ט מס' 4019 מיום 21.8.1979 עמ' 1760

(3) הוצאות שהוציא אדם בשל ארוחות אם הוצאו בעת שהותו מחוץ למקום מגוריו הקבוע ומחוץ למקום עיסוקו העיקרי, והנסיבות, לרבות מהות העיסוק וזמני השהות, מצדיקות את התרת הניכוי, והמרחק ממקום עיסוקו העיקרי אינו פחות מ-15 קילומטר; ובלבד שסכום הניכוי לא יעלה על 35 לירות לארוחת בוקר, על 80 לירות לארוחת צהרים ועל 45 לירות לארוחת ערב ובלבד שסכום הניכוי לא יעלה על 45 לירות לארוחת בוקר, על 100 לירות לארוחת צהרים ועל 55 לירות לארוחת ערב;

מיום 1.10.1979

תק' תש"ם-1979

ק"ת תש"ם מס' 4064 מיום 9.12.1979 עמ' 557

(3) הוצאות שהוציא אדם בשל ארוחות אם הוצאו בעת שהותו מחוץ למקום מגוריו הקבוע ומחוץ למקום עיסוקו העיקרי, והנסיבות, לרבות מהות העיסוק וזמני השהות, מצדיקות את התרת הניכוי, והמרחק ממקום עיסוקו העיקרי אינו פחות מ-15 קילומטר; ובלבד שסכום הניכוי לא יעלה על 45 לירות לארוחת בוקר, על 100 לירות לארוחת צהרים ועל 55 לירות לארוחת ערב ובלבד שסכום הניכוי לא יעלה על 55 לירות לארוחת בוקר, על 125 לירות לארוחת צהרים ועל 70 לירות לארוחת ערב;

מיום 1.11.1979

תק' (מס' 2) תש"ם-1979

ק"ת תש"ם מס' 4078 מיום 17.1.1980 עמ' 776

(3) הוצאות שהוציא אדם בשל ארוחות אם הוצאו בעת שהותו מחוץ למקום מגוריו הקבוע ומחוץ למקום עיסוקו העיקרי, והנסיבות, לרבות מהות העיסוק וזמני השהות, מצדיקות את התרת הניכוי, והמרחק ממקום עיסוקו העיקרי אינו פחות מ-15 קילומטר; ובלבד שסכום הניכוי לא יעלה על 55 לירות לארוחת בוקר, על 125 לירות לארוחת צהרים ועל 70 לירות לארוחת ערב ובלבד שסכום הניכוי לא יעלה על 65 לירות לארוחת בוקר, על 145 לירות לארוחת צהרים ועל 80 לירות לארוחת ערב;

מיום 1.1.1980

תק' (מס' 3) תש"ם-1980

ק"ת תש"ם מס' 4096 מיום 26.2.1980 עמ' 1085

(3) הוצאות שהוציא אדם בשל ארוחות אם הוצאו בעת שהותו מחוץ למקום מגוריו הקבוע ומחוץ למקום עיסוקו העיקרי, והנסיבות, לרבות מהות העיסוק וזמני השהות, מצדיקות את התרת הניכוי, והמרחק ממקום עיסוקו העיקרי אינו פחות מ-15 קילומטר; ובלבד שסכום הניכוי לא יעלה על 65 לירות לארוחת בוקר, על 145 לירות לארוחת צהרים ועל 80 לירות לארוחת ערב ובלבד שסכום הניכוי לא יעלה על 75 לירות לארוחת בוקר, על 170 לירות לארוחת צהרים ועל 90 לירות לארוחת ערב;

מיום 15.7.1980

תק' (מס' 4) תש"ם-1980

ק"ת תש"ם מס' 4144 מיום 15.7.1980 עמ' 2067

(3) הוצאות שהוציא אדם בשל ארוחות אם הוצאו בעת שהותו מחוץ למקום מגוריו הקבוע ומחוץ למקום עיסוקו העיקרי, והנסיבות, לרבות מהות העיסוק וזמני השהות, מצדיקות את התרת הניכוי, והמרחק ממקום עיסוקו העיקרי אינו פחות מ-15 קילומטר; ובלבד שסכום הניכוי לא יעלה על 75 לירות לארוחת בוקר, על 170 לירות לארוחת צהרים ועל 90 לירות לארוחת ערב ובלבד שסכום הניכוי לא יעלה על 9 שקלים לארוחת בוקר, על 20 שקלים לארוחת צהרים ועל 11 שקלים לארוחת ערב לתקופה מיום ט"ו בניסן תש"ם (1 באפריל 1980) ועד יום ט"ז באייר תש"ם (31 במאי 1980) ועל 10.50 שקלים לארוחת בוקר, על 23.50 שקלים לארוחת צהרים ועל 12.50 שקלים לארוחת ערב מיום י"ז באייר תש"ם (1 ביוני 1980);

מיום 1.8.1980

תק' תשמ"א-1980

ק"ת תשמ"א מס' 4172 מיום 16.10.1980 עמ' 74

(3) הוצאות שהוציא אדם בשל ארוחות אם הוצאו בעת שהותו מחוץ למקום מגוריו הקבוע ומחוץ למקום עיסוקו העיקרי, והנסיבות, לרבות מהות העיסוק וזמני השהות, מצדיקות את התרת הניכוי, והמרחק ממקום עיסוקו העיקרי אינו פחות מ-15 קילומטר; ובלבד שסכום הניכוי לא יעלה על 9 שקלים לארוחת בוקר, על 20 שקלים לארוחת צהרים ועל 11 שקלים לארוחת ערב לתקופה מיום ט"ו בניסן תש"ם (1 באפריל 1980) ועד יום ט"ז באייר תש"ם (31 במאי 1980) ועל 10.50 שקלים לארוחת בוקר, על 23.50 שקלים לארוחת צהרים ועל 12.50 שקלים לארוחת ערב מיום י"ז באייר תש"ם (1 ביוני 1980) ובלבד שסכום הניכוי לא יעלה על 12 שקלים לארוחת בוקר, על 27 שקלים לארוחת צהרים ועל 14.5 שקלים לארוחת ערב;

מיום 1.4.1980

תק' (מס' 3) תשמ"א-1980

ק"ת תשמ"א מס' 4195 מיום 8.1.1981 עמ' 362

(3) הוצאות שהוציא אדם בשל ארוחות אם הוצאו בעת שהותו מחוץ למקום מגוריו הקבוע ומחוץ למקום עיסוקו העיקרי, והנסיבות, לרבות מהות העיסוק וזמני השהות, מצדיקות את התרת הניכוי, והמרחק ממקום עיסוקו העיקרי אינו פחות מ-15 קילומטר; ובלבד שסכום הניכוי לא יעלה על 12 שקלים לארוחת בוקר, על 27 שקלים לארוחת צהרים ועל 14.5 שקלים לארוחת ערב ובלבד שסכום הניכוי לא יעלה על 15 שקלים לארוחת בוקר, על 33 שקלים לארוחת צהרים ועל 18 שקלים לארוחת ערב;

מיום 1.1.1981

תק' (מס' 5) תשמ"א-1981

ק"ת תשמ"א מס' 4211 מיום 8.3.1981 עמ' 630

(3) הוצאות שהוציא אדם בשל ארוחות אם הוצאו בעת שהותו מחוץ למקום מגוריו הקבוע ומחוץ למקום עיסוקו העיקרי, והנסיבות, לרבות מהות העיסוק וזמני השהות, מצדיקות את התרת הניכוי, והמרחק ממקום עיסוקו העיקרי אינו פחות מ-15 קילומטר; ובלבד שסכום הניכוי לא יעלה על 15 שקלים לארוחת בוקר, על 33 שקלים לארוחת צהרים ועל 18 שקלים לארוחת ערב ובלבד שסכום הניכוי לא יעלה על 18 שקלים לארוחת בוקר, על 40 שקלים לארוחת צהרים ועל 22 שקלים לארוחת ערב;

מיום 1.4.1981

תק' (מס' 6) תשמ"א-1981

ק"ת תשמ"א מס' 4254 מיום 23.7.1981 עמ' 1233

(3) הוצאות שהוציא אדם בשל ארוחות אם הוצאו בעת שהותו מחוץ למקום מגוריו הקבוע ומחוץ למקום עיסוקו העיקרי, והנסיבות, לרבות מהות העיסוק וזמני השהות, מצדיקות את התרת הניכוי, והמרחק ממקום עיסוקו העיקרי אינו פחות מ-15 קילומטר; ובלבד שסכום הניכוי לא יעלה על 18 שקלים לארוחת בוקר, על 40 שקלים לארוחת צהרים ועל 22 שקלים לארוחת ערב ובלבד שסכום הניכוי לא יעלה על 22 שקלים לארוחת בוקר, על 49 שקלים לארוחת צהרים ועל 27 שקלים לארוחת ערב;

מיום 4.2.1982

תק' תשמ"ב-1982

ק"ת תשמ"ב מס' 4313 מיום 4.2.1982 עמ' 569

(3) הוצאות שהוציא אדם בשל ארוחות אם הוצאו בעת שהותו מחוץ למקום מגוריו הקבוע ומחוץ למקום עיסוקו העיקרי, והנסיבות, לרבות מהות העיסוק וזמני השהות, מצדיקות את התרת הניכוי, והמרחק ממקום עיסוקו העיקרי אינו פחות מ-15 קילומטר; ובלבד שסכום הניכוי לא יעלה על 22 שקלים לארוחת בוקר, על 49 שקלים לארוחת צהרים ועל 27 שקלים לארוחת ערב ובלבד שסכום הניכוי לא יעלה על הסכומים כמפורט להלן:

(א) מיום כ"ט בסיון התשמ"א (1 ביולי 1981) ועד יום ד' בכסלו התשמ"ב (30 בנובמבר 1981) – 30 שקלים לארוחת בוקר, 60 שקלים לארוחת צהרים ו-35 שקלים לארוחת ערב;

(ב) מיום ה' בכסלו התשמ"ב (1 בדצמבר 1981) ואילך – 35 שקלים לארוחת בוקר, 75 שקלים לארוחת צהרים ו-40 שקלים לארוחת ערב;

מיום 20.5.1982

תק' (מס' 2) תשמ"ב-1982

ק"ת תשמ"ב מס' 4351 מיום 20.5.1982 עמ' 999

(3) הוצאות שהוציא אדם בשל ארוחות אם הוצאו בעת שהותו מחוץ למקום מגוריו הקבוע ומחוץ למקום עיסוקו העיקרי, והנסיבות, לרבות מהות העיסוק וזמני השהות, מצדיקות את התרת הניכוי, והמרחק ממקום עיסוקו העיקרי אינו פחות מ-15 קילומטר; ובלבד שסכום הניכוי לא יעלה על הסכומים כמפורט להלן:

(א) מיום כ"ט בסיון התשמ"א (1 ביולי 1981) ועד יום ד' בכסלו התשמ"ב (30 בנובמבר 1981) – 30 שקלים לארוחת בוקר, 60 שקלים לארוחת צהרים ו-35 שקלים לארוחת ערב;

(ב) מיום ה' בכסלו התשמ"ב (1 בדצמבר 1981) ואילך עד יום ז' בשבט התשמ"ב (1 בינואר 1982) – 35 שקלים לארוחת בוקר, 75 שקלים לארוחת צהרים ו-40 שקלים לארוחת ערב;

(ג) מיום ח' בשבט התשמ"ב (1 בפברואר 1982) ועד תום שנת המס 1981 – 45 שקלים לארוחת בוקר, 95 שקלים לארוחת צהרים ו-50 שקלים לארוחת ערב;

מיום 1.4.1982

תק' (מס' 4) תשמ"ב-1982

ק"ת תשמ"ב מס' 4380 מיום 13.7.1982 עמ' 1306

החלפת פסקה 2(3)

הנוסח הקודם:

(3) הוצאות שהוציא אדם בשל ארוחות אם הוצאו בעת שהותו מחוץ למקום מגוריו הקבוע ומחוץ למקום עיסוקו העיקרי, והנסיבות, לרבות מהות העיסוק וזמני השהות, מצדיקות את התרת הניכוי, והמרחק ממקום עיסוקו העיקרי אינו פחות מ-15 קילומטר; ובלבד שסכום הניכוי לא יעלה על הסכומים כמפורט להלן:

(א) מיום כ"ט בסיון התשמ"א (1 ביולי 1981) ועד יום ד' בכסלו התשמ"ב (30 בנובמבר 1981) – 30 שקלים לארוחת בוקר, 60 שקלים לארוחת צהרים ו-35 שקלים לארוחת ערב;

(ב) מיום ה' בכסלו התשמ"ב (1 בדצמבר 1981) עד יום ז' בשבט התשמ"ב (1 בינואר 1982) – 35 שקלים לארוחת בוקר, 75 שקלים לארוחת צהרים ו-40 שקלים לארוחת ערב;

(ג) מיום ח' בשבט התשמ"ב (1 בפברואר 1982) ועד תום שנת המס 1981 – 45 שקלים לארוחת בוקר, 95 שקלים לארוחת צהרים ו-50 שקלים לארוחת ערב;

מיום 1.4.1983

תק' תשמ"ד-1984

ק"ת תשמ"ד מס' 4577 מיום 15.1.1984 עמ' 739

(3) (א) בפסקה זו –

"מקום" – נקודת קבע בישוב פלוני;

"מקום" – נקודת קבע בישראל או באזור;

"ישוב" - ישוב שתחומיו מוגדרים על פי דין;

"מחוץ לתחום ישוב" - מרחק של 10 ק"מ לפחות מהנקודה הקרובה ביותר של תחום ישוב אחר לנקודה הקרובה ביותר בתחום ישוב אחר או לנקודה הקרובה ביותר במקום שאינו ישוב;

"מקום עיסוק עיקרי" –

(1) לגבי עובד - מקום בו מנהל מעבידו באורח קבע את עיסוקו או חלק ממנו ובו מועסק העובד באורח קבע;

(2) לגבי יחיד אחר - מקום שבו מנהל היחיד באורח קבע את עיסוקו או חלק ממנו, ואם ניהול עיסוקו מתבצע באורח קבע במקום מגוריו, יראו את מקום מגוריו כמקום ניהול עיסוקו;

"מקום עיסוק עיקרי" –

(1) לגבי עובד - מקום שבו מבצע העובד את עבודתו או חלק ממנה באורח קבע;

(2) לגבי יחיד אחר - מקום שבו מבצע היחיד באורח קבע את עיסוקו או חלק ממנו, ואם עיסוקו מתבצע באורח קבע במקום מגוריו, יראו את מקום מגוריו כמקום עיסוקו העיקרי;

"עוסק חוץ" - מי שמקום עיסוקו העיקרי נמצא מחוץ לתחום הישוב שבו נמצא מקום מגוריו ונתמלאו בו אחד מאלה:

(1) עיסוקו מחייבו לנוע מישוב לישוב;

(2) מקום עיסוקו העיקרי אינו במקום קבוע אחד;

"עוסק חוץ" - מי שנתמלא בו אחד מאלה:

(1) עיסוקו העיקרי מחייבו לנוע מישוב לישוב;

(2) מקום עיסוקו העיקרי אינו במקום קבוע;

"הוצאות אש"ל" - הוצאות שהוציא יחיד בשל ארוחת בוקר, ארוחת צהרים או ארוחת ערב בנסיבות המצדיקות את התרת הניכוי, לרבות מהות העיסוק וזמני השהות והכל בסכומים שלא יעלו על הסכומים שיקבע שר האוצר מעת לעת, בהתחשב בשיעור עליית מדד המחירים לצרכן המתפרסם מדי פעם מטעם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ובקביעת נציבות שירות המדינה לגבי עובדי המדינה ורשאי השר לקבוע סכומי הוצאות אש"ל שונים לגבי נישומים שהוכיחו הוצאותיהם באמצעות קבלות ולגבי נישומים שלא הוכיחו הוצאותיהם כאמור;

(ב) יותרו בניכוי הוצאות אש"ל ליחיד, שאינו עוסק חוץ, אם הוצאו בעת שהותו מחוץ לתחום הישוב בו מצויים שני אלה שבו מצוי מקום מגוריו הקבוע ומחוץ לתחום הישוב שבו מצוי מקום עיסוקו העיקרי:

(1) מקום מגוריו הקבוע;

(2) מקום עיסוקו העיקרי;

(ג) עוסק חוץ הנמצא במשך 20 ימים בחודש מחוץ למקום מגוריו הקבוע ולתקופה העולה על שלושה חדשים בשנה אחת, יותרו לו בניכוי 60% מהוצאות האש"ל אם הוצאו בעת שהותו מחוץ למקום מגוריו הקבוע.

(ג) (1) לעוסק חוץ יותרו הוצאות אש"ל אם הוצאו מחוץ לתחום הישוב שבו נמצא מקום מגוריו הקבוע;

(2) על אף האמור בפרט (1), לעוסק חוץ השוהה מחוץ לתחום הישוב שבו נמצא מקום מגוריו הקבוע, לפחות 20 ימים בחודש במשך לא פחות משלושה חדשים בשנת מס אחת, יותר בניכוי, בחדשים האמורים סכום שלא יעלה על 60% מהוצאות האש"ל;

(ד) יחיד שיש לו שני מקומות עיסוק עיקריים או יותר, אשר אחד מהם לפחות נמצא מחוץ לתחום הישוב בו מצוי מקום מגוריו הקבוע, יותרו לו בניכוי 60% מהוצאות האש"ל, לגבי הוצאות שהוציא במקום העיסוק העיקרי המרוחק ביותר ממקום מגוריו הקבוע;

מיום 1.1.2011

תק' תשע"א-2010

ק"ת תשע"א מס' 6953 מיום 20.12.2010 עמ' 281

מחיקת פסקה 2(3)

הנוסח הקודם:

אש"ל בארץ

(3) (א) בפסקה זו –

"מקום" - נקודת קבע בישראל או באזור;

"ישוב" - ישוב שתחומיו מוגדרים על פי דין;

"מחוץ לתחום ישוב" - מרחק של 10 ק"מ לפחות מהנקודה הקרובה ביותר של תחום ישוב אחר לנקודה הקרובה ביותר בתחום ישוב אחר או לנקודה הקרובה ביותר במקום שאינו ישוב;

"מקום עיסוק עיקרי" –

(1) לגבי עובד - מקום שבו מבצע העובד את עבודתו או חלק ממנה באורח קבע;

(2) לגבי יחיד אחר - מקום שבו מבצע היחיד באורח קבע את עיסוקו או חלק ממנו, ואם עיסוקו מתבצע באורח קבע במקום מגוריו, יראו את מקום מגוריו כמקום עיסוקו העיקרי;

"עוסק חוץ" - מי שנתמלא בו אחד מאלה:

(1) עיסוקו העיקרי מחייבו לנוע מישוב לישוב;

(2) מקום עיסוקו העיקרי אינו במקום קבוע;

"הוצאות אש"ל" - הוצאות שהוציא יחיד בשל ארוחת בוקר, ארוחת צהרים או ארוחת ערב בנסיבות המצדיקות את התרת הניכוי, לרבות מהות העיסוק וזמני השהות והכל בסכומים שלא יעלו על הסכומים שיקבע שר האוצר מעת לעת, בהתחשב בשיעור עליית מדד המחירים לצרכן המתפרסם מדי פעם מטעם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ובקביעת נציבות שירות המדינה לגבי עובדי המדינה ורשאי השר לקבוע סכומי הוצאות אש"ל שונים, לגבי נישומים שהוכיחו הוצאותיהם באמצעות קבלות ולגבי נישומים שלא הוכיחו הוצאותיהם כאמור;

(ב) יותרו בניכוי הוצאות אש"ל ליחיד, שאינו עוסק חוץ, אם הוצאו בעת שהותו מחוץ לתחום הישוב שבו מצוי מקום מגוריו הקבוע ומחוץ לתחום הישוב שבו מצוי מקום עיסוקו העיקרי;

(ג) (1) לעוסק חוץ יותרו הוצאות אש"ל אם הוצאו מחוץ לתחום הישוב שבו נמצא מקום מגוריו הקבוע;

(2) על אף האמור בפרט (1), לעוסק חוץ השוהה מחוץ לתחום הישוב שבו נמצא מקום מגוריו הקבוע, לפחות 20 ימים בחודש במשך לא פחות משלושה חדשים בשנת מס אחת, יותר בניכוי, בחדשים האמורים סכום שלא יעלה על 60% מהוצאות האש"ל;

(ד) יחיד שיש לו שני מקומות עיסוק עיקריים או יותר, אשר אחד מהם לפחות נמצא מחוץ לתחום הישוב בו מצוי מקום מגוריו הקבוע, יותרו לו בניכוי 60% מהוצאות האש"ל, לגבי הוצאות שהוציא במקום העיסוק העיקרי המרוחק ביותר ממקום מגוריו הקבוע;

מתנות תק' (מס' 3)  תשל"ה-1975 תק' (מס' 4)  תשל"ט-1979 תק' (מס' 2)  תשמ"ד-1984

(4)   מתנות שנתן נישום, ובלבד שסכום הניכוי לא יעלה על סכום של 2,300 שקלים לשנה לאדם אחד אם ניתנו בישראל, ועל סכום של 15 דולר של ארצות הברית לשנה לאדם אחד אם ניתנו מחוץ לישראל ובלבד שנרשמו פרטי זיהוי המקבל, מקום נתינת המתנה וקבלות לאימות ההוצאה;

מיום 1.4.1975

תק' (מס' 3) תשל"ה-1975

ק"ת תשל"ה מס' 3377 מיום 31.7.1975 עמ' 2406

(4) הוצאות שהוצאו להחזקת רכב, לרבות שכירתו, ובלבד שהניכוי לא יעלה על שני שלישים מהסכום ששולם בשל החזקת הרכב; לענין זה –

"החזקת רכב" – תשלומים בשל רישוי הרכב, מס רכוש, ביטוח מקיף של הרכב והפחת שהנישום זכאי לו בשל הרכב לפי סעיף 21 לפקודה, וכן תשלומים בשל דלק, שמנים, תיקונים ותשלומים אחרים להחזקה;

"רכב" – רכב פרטי ורכב מסחרי כמשמעותם בפקודת התעבורה, לרבות רכב כאמור שאיננו בבעלותו של הנישום, למעט רכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 2,000 ק"ג ולמעט קטנוע, אופנוע ותלת-אופנוע;

(5) (4) מתנות שנתן נישום, ובלבד שסכום הניכוי לא יעלה על סכום של 125 לירות לשנה לאדם אחד;

מיום 1.4.1979

תק' (מס' 4) תשל"ט-1979

ק"ת תשל"ט מס' 3974 מיום 30.4.1979 עמ' 1037

(4) מתנות שנתן נישום, ובלבד שסכום הניכוי לא יעלה על סכום של 125 לירות 400 לירות לשנה לאדם אחד אם ניתנו בישראל, ועל סכום של 15 דולר של ארצות הברית לשנה לאדם אחד אם ניתנו מחוץ לישראל ובלבד שנרשמו פרטי זיהוי המקבל, מקום נתינת המתנה וקבלות לאימות ההוצאה;

מיום 1.4.1981

תק' (מס' 7) תשמ"א-1981

ק"ת תשמ"א מס' 4262 מיום 18.8.1981 עמ' 1324

(4) מתנות שנתן נישום, ובלבד שסכום הניכוי לא יעלה על סכום של 400 לירות 150 שקלים לשנה לאדם אחד אם ניתנו בישראל, ועל סכום של 15 דולר של ארצות הברית לשנה לאדם אחד אם ניתנו מחוץ לישראל ובלבד שנרשמו פרטי זיהוי המקבל, מקום נתינת המתנה וקבלות לאימות ההוצאה;

מיום 1.4.1982

תק' (מס' 2) תשמ"ב-1982

ק"ת תשמ"ב מס' 4351 מיום 20.5.1982 עמ' 999

(4) מתנות שנתן נישום, ובלבד שסכום הניכוי לא יעלה על סכום של 150 שקלים 300 שקלים לשנה לאדם אחד אם ניתנו בישראל, ועל סכום של 15 דולר של ארצות הברית לשנה לאדם אחד אם ניתנו מחוץ לישראל ובלבד שנרשמו פרטי זיהוי המקבל, מקום נתינת המתנה וקבלות לאימות ההוצאה;

מיום 1.4.1983

תק' (מס' 2) תשמ"ג-1983

ק"ת תשמ"ג מס' 4515 מיום 31.7.1983 עמ' 1763

(4) מתנות שנתן נישום, ובלבד שסכום הניכוי לא יעלה על סכום של 300 שקלים 700 שקלים לשנה לאדם אחד אם ניתנו בישראל, ועל סכום של 15 דולר של ארצות הברית לשנה לאדם אחד אם ניתנו מחוץ לישראל ובלבד שנרשמו פרטי זיהוי המקבל, מקום נתינת המתנה וקבלות לאימות ההוצאה;

מיום 1.4.1984

תק' (מס' 2) תשמ"ד-1984

ק"ת תשמ"ד מס' 4690 מיום 21.8.1984 עמ' 2379

(4) מתנות שנתן נישום, ובלבד שסכום הניכוי לא יעלה על סכום של 700 שקלים 2,300 שקלים לשנה לאדם אחד אם ניתנו בישראל, ועל סכום של 15 דולר של ארצות הברית לשנה לאדם אחד אם ניתנו מחוץ לישראל ובלבד שנרשמו פרטי זיהוי המקבל, מקום נתינת המתנה וקבלות לאימות ההוצאה;

הפקדות בקרן השתלמות של יחיד שיש לו הכנסה לפי סעיף 2(1) ו-(2) תק' תשנ"ז-1997 תק' תשע"ח-2018

(5)   יחיד שיש לו הכנסות לפי סעיפים 2(1) ו-2(2) לפקודה ושילם סכומים לקרן השתלמות לעצמאיים כהגדרתה בסעיף 17(5א) לפקודה, ובעד אותו יחיד שולמו כספים בידי מעבידו לקרן השתלמות, כהגדרתה בסעיף 3(ה) לפקודה, יותרו בניכוי הסכומים ששילם, ובתנאי שסכום ההוצאות כאמור לא יעלה על 4.5% מסכום התקרה; לענין זה, "סכום התקרה" – הכנסתו החייבת של היחיד לפי סעיף 2(1), לפני הניכוי לפי פסקת משנה זו ולא יותר מהסכום הקבוע בהגדרת "הכנסה קובעת" בסעיף 17(5א) לפקודה, לאחר שהופחתו ממנו סך כל סכומי המשכורת הקובעת, כהגדרתה בסעיף 3(ה) לפקודה, של אותו יחיד שבשלה שילם מעבידו לקרן השתלמות בשנת המס;

מיום 24.6.1997

תק' תשנ"ז-1997

ק"ת תשנ"ז מס' 5836 מיום 24.6.1997 עמ' 878

הוספת פסקה 2(5)

מיום 1.1.1997 עד יום 31.12.1997

הוראת שעה תשנ"ז-1997

ק"ת תשנ"ז מס' 5836 מיום 24.6.1997 עמ' 878

(5) יחיד שיש לו הכנסות לפי סעיפים 2(1) ו-2(2) לפקודה ושילם סכומים לקרן השתלמות לעצמאיים כהגדרתה בסעיף 17(5א) לפקודה, ובעד אותו יחיד שולמו כספים בידי מעבידו לקרן השתלמות, כהגדרתה בסעיף 3(ה) לפקודה, יותרו בניכוי הסכומים ששילם, לאחר שהופחת מהם סכום השווה ל-2.5% 1.7% מסכום התקרה, ובתנאי שסכום ההוצאות כאמור לא יעלה על 4.5% 3% מסכום התקרה; לענין זה, "סכום התקרה" - הכנסתו החייבת של היחיד לפי סעיף 2(1), לפני הניכוי לפי פסקת משנה זו ולא יותר מהסכום הקבוע בהגדרת "הכנסה קובעת" בסעיף 17(5א) לפקודה, לאחר שהופחתו ממנו סך כל סכומי המשכורת הקובעת, כהגדרתה בסעיף 3(ה) לפקודה, של אותו יחיד שבשלה שילם מעבידו לקרן השתלמות בשנת המס;

מיום 1.1.2017

תק' תשע"ח-2018

ק"ת תשע"ח מס' 8067 מיום 2.9.2018 עמ' 2762

(5) יחיד שיש לו הכנסות לפי סעיפים 2(1) ו-2(2) לפקודה ושילם סכומים לקרן השתלמות לעצמאיים כהגדרתה בסעיף 17(5א) לפקודה, ובעד אותו יחיד שולמו כספים בידי מעבידו לקרן השתלמות, כהגדרתה בסעיף 3(ה) לפקודה, יותרו בניכוי הסכומים ששילם, לאחר שהופחת מהם סכום השווה ל-2.5% מסכום התקרה, ובתנאי שסכום ההוצאות כאמור לא יעלה על 4.5% מסכום התקרה; לענין זה, "סכום התקרה" – הכנסתו החייבת של היחיד לפי סעיף 2(1), לפני הניכוי לפי פסקת משנה זו ולא יותר מהסכום הקבוע בהגדרת "הכנסה קובעת" בסעיף 17(5א) לפקודה, לאחר שהופחתו ממנו סך כל סכומי המשכורת הקובעת, כהגדרתה בסעיף 3(ה) לפקודה, של אותו יחיד שבשלה שילם מעבידו לקרן השתלמות בשנת המס;

הוצאות ביגוד תק' תש"ס-2000

(6)   80% מההוצאות שהוציא נישום לרכישת ביגוד בעבורו או בעבור עובדו, ואולם אם לא ניתן להשתמש בביגוד שלא לצורכי עבודה - יותרו ההוצאות כאמור במלואן; בפסקה זו, "ביגוד" - בגדים, לרבות נעליים, שנועדו לשמש לצורכי עבודה ומתקיים בהם אחד מאלה:

(1)    ניתן לזהות בהם, באופן בולט, השתייכות לעסקו של הנישום;

(2)    על פי דין קיימת חובה ללבוש את הביגוד;

מיום 1.1.2000

תק' תש"ס-2000

ק"ת תש"ס מס' 6038 מיום 31.5.2000 עמ' 625

הוספת פסקה 2(6)

ניכוי בשל דמי חבר ודמי טיפול תק' תשע"ב-2012

(7)   50% מתשלום דמי הטיפול ששילם עובד משכרו, ולגבי עובד ששילם דמי חבר – 50% מסכום דמי הטיפול שהיה משלם אותו עובד אילו היה מחויב בדמי טיפול; לעניין זה –

"דמי חבר" – דמי חבר שמשלם עובד שהוא חבר בארגון עובדים, לארגון העובדים אשר מותר למעבידו לנכותם מהשכר לפי סעיף 25(א)(3) לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958 (להלן – חוק הגנת השכר);

"דמי טיפול" – תשלום המשולם לארגון עובדים יציג על ידי עובד שאינו חבר בארגון עובדים אשר מותר למעבידו לנכותו מהשכר לפי סעיף 25(א)(3ב) לחוק הגנת השכר;

"עובד" – לרבות מי שמנוכה מהכנסתו מקצבה ממעבידו לשעבר, תשלום דמי חבר על ידי מעבידו לשעבר.

משנת המס 2011

תק' תשע"ב-2012

ק"ת תשע"ב מס' 7079 מיום 18.1.2012 עמ' 656

הוספת פסקה 2(7)

תק' תש"ס-2000

2א.     (בוטלה).

מיום 25.2.1975

תק' תשל"ה-1975

ק"ת תשל"ה מס' 3298 מיום 25.2.1975 עמ' 1001

הוספת תקנה 2א

מיום 1.1.2000

תק' תש"ס-2000

ק"ת תש"ס מס' 6038 מיום 31.5.2000 עמ' 625

ביטול תקנה 2א

הנוסח הקודם:

אי התרת מס על רכב

2א. לא יותר ניכוי הוצאה בשל מס על רכב, המשתלם לפי חוק מס מימון רכש (הוראת שעה), תשל"ד-1974.

שיחות טלפון תק' (מס' 3)  תשל"ה-1975 תק' תש"ס-2000

2ב.     (א)  לא יותרו בניכוי הוצאות בשל החזקת טלפון שאינו נייד במקום מגוריו של הנישום או של בעל שליטה בנישום, זולת אם הוכיח הנישום או בעל השליטה בנישום, להנחת דעתו של פקיד השומה, כי בית המגורים משמש את עיקר עסקו או משלח ידו של הנישום; הוכיח כאמור, יחולו הוראות אלה:

(1)   היו הוצאות החזקת הטלפון בסכום שאינו עולה על 18,000 שקלים חדשים לשנה, יותר בניכוי הסכום בגובה 80% מהוצאות החזקת הטלפון או חלק הוצאות החזקת הטלפון העולה על 1,800 שקלים חדשים, לפי הנמוך;

(2)   היו הוצאות החזקת הטלפון בסכום העולה על 18,000 שקלים חדשים - יותר בניכוי חלק ההוצאות העולה על 3,600 שקלים חדשים.

תק' תש"ס-2000

           (א1)        על אף האמור בתקנת משנה (א), לגבי נישום או בעל שליטה בנישום אשר מקום מגוריו שימש את עיקר עסקו או משלח ידו של הנישום בחלק משנת המס, יראו את הוצאות החזקת הטלפון שאינו נייד שהוציא הנישום בשנת המס, כשהם מוכפלים בשיעור השימוש כהוצאות שהוציא הנישום בשנת המס, בשל החזקת טלפון לענין תקנת משנה (א) ויקראו את הסכומים הנקובים בה כאילו הם מוכפלים בשיעור השימוש; לענין זה, "שיעור השימוש" - היחס שבין מספר החודשים שבהם מקום המגורים שימש את עיקר עסקו של הנישום ל-12.

תק' תשמ"א-1980 תק' תש"ס-2000

           (ב)  על אף האמור בתקנת משנה (א), יותרו לניכוי הוצאות בשל שיחות טלפון לחוץ לארץ, שביצע נישום ממקום מגוריו שאינו משמש את עיקר עסקו, אם הוכיח להנחת דעתו של פקיד השומה כי השיחות לחוץ-לארץ היו בייצור ההכנסה, ולגבי יחיד המועסק בידי חבר-בני-אדם שחל עליו סעיף 3(ז) לפקודה, אם השיחות לחוץ-לארץ היו קשורות לפעילותו, ובלבד שנישום או יחיד כאמור ניהל לגבי כל שיחה רישום בדבר התאריך, השעה, יעדה של השיחה, פרטי מקבלה, משך השיחה, נושאה ומחירה המשוער.

תק' תשס"ב-2002

           (ג)   (1) לא יותרו בניכוי הוצאות החזקת רדיו טלפון נייד המשמש בייצור הכנסה, בסכום של 960 שקלים חדשים או מחצית מההוצאות, לפי הנמוך.

(2)   על אף האמור בפסקה (1), הוצאות מעביד בשל רדיו טלפון נייד, שהועמד לרשות עובד, כמשמעותו בתקנות מס הכנסה (שווי השימוש ברדיו טלפון נייד), התשס"ב-2002, יותרו בניכוי במלואן.

(3)   לא יותרו בניכוי הוצאות החזקת רדיו טלפון נייד שהוצאו בייצור הכנסת עבודה.

(4)   בסעיף זה, "רדיו טלפון נייד" – למעט רדיו טלפון נייד המותקן באופן קבוע במרכזיה במקום עסקו או משלח ידו של הנישום.

מיום 1.4.1975

תק' (מס' 3) תשל"ה-1975

ק"ת תשל"ה מס' 3377 מיום 31.7.1975 עמ' 2406

הוספת תקנה 2ב

מיום 1.4.1980

תק' תשמ"א-1980

ק"ת תשמ"א מס' 4172 מיום 16.10.1980 עמ' 74

החלפת תקנת משנה 2ב(ב)

הנוסח הקודם:

(ב) לא יותרו לניכוי הוצאות בשל שיחות טלפון שביצע יחיד ממקום מגורים בייצור הכנסת עבודה, אלא אם הוכיח היחיד כי השיחות היו לחוץ לארץ בייצור ההכנסה, ולגבי יחיד המועסק בידי חבר בני אדם שחל עליו סעיף 3(ז) לפקודה, אם השיחות לחוץ לארץ היו קשורות לפעילותו.

מיום 1.1.2000

תק' תש"ס-2000

ק"ת תש"ס מס' 6038 מיום 31.5.2000 עמ' 625

2ב. (א) לא יותרו לניכוי הוצאות בשל שיחות טלפון שביצע הנישום ממקום מגורים אולם, אם הנישום הוכיח, להנחת דעתו של פקיד השומה, כי בית המגורים משמש את עיקר עסקו, יותרו לניכוי הוצאות שמעל ל-500 שיחות טלפון לחודש שהוציא בייצור הכנסתו.

(א) לא יותרו בניכוי הוצאות בשל החזקת טלפון שאינו נייד במקום מגוריו של הנישום או של בעל שליטה בנישום, זולת אם הוכיח הנישום או בעל השליטה בנישום, להנחת דעתו של פקיד השומה, כי בית המגורים משמש את עיקר עסקו או משלח ידו של הנישום; הוכיח כאמור, יחולו הוראות אלה:

(1) היו הוצאות החזקת הטלפון בסכום שאינו עולה על 18,000 שקלים חדשים לשנה, יותר בניכוי הסכום בגובה 80% מהוצאות החזקת הטלפון או חלק הוצאות החזקת הטלפון העולה על 1,800 שקלים חדשים, לפי הנמוך;

(2) היו הוצאות החזקת הטלפון בסכום העולה על 18,000 שקלים חדשים - יותר בניכוי חלק ההוצאות העולה על 3,600 שקלים חדשים.

(א1) על אף האמור בתקנת משנה (א), לגבי נישום או בעל שליטה בנישום אשר מקום מגוריו שימש את עיקר עסקו או משלח ידו של הנישום בחלק משנת המס, יראו את הוצאות החזקת הטלפון שאינו נייד שהוציא הנישום בשנת המס, כשהם מוכפלים בשיעור השימוש כהוצאות שהוציא הנישום בשנת המס, בשל החזקת טלפון לענין תקנת משנה (א) ויקראו את הסכומים הנקובים בה כאילו הם מוכפלים בשיעור השימוש; לענין זה, "שיעור השימוש" - היחס שבין מספר החודשים שבהם מקום המגורים שימש את עיקר עסקו של הנישום ל-12.

(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), יותרו לניכוי הוצאות בשל שיחות שביצע נישום ממקום מגוריו לחוץ לארץ, שביצע נישום ממקום מגוריו שאינו משמש עיקר עסקו, אם הוכיח להנחת דעתו של פקיד השומה כי השיחות לחוץ-לארץ היו בייצור ההכנסה, ולגבי יחיד המועסק בידי חבר-בני-אדם שחל עליו סעיף 3(ז) לפקודה, אם השיחות לחוץ-לארץ היו קשורות לפעילותו, ובלבד שנישום או יחיד כאמור ניהל לגבי כל שיחה רישום בדבר התאריך, השעה, יעדה של השיחה, פרטי מקבלה, משך השיחה, נושאה ומחירה המשוער.

מיום 1.5.2002

תק' תשס"ב-2002

ק"ת תשס"ב מס' 6172 מיום 5.6.2002 עמ' 784

הוספת תקנת משנה 2ב(ג)

מיום 1.5.2000 עד יום 31.12.2000

הוראת שעה תשס"ב-2002

ק"ת תשס"ב מס' 6172 מיום 5.6.2002 עמ' 784

(ג) (1) לא יותרו בניכוי הוצאות החזקת רדיו טלפון נייד המשמש בייצור הכנסה, בסכום של 960 640 שקלים חדשים או מחצית מההוצאות, לפי הנמוך.

תיאום סכומים ועיגולם תק' תשס"א-2001 תק' תשס"ב-2002

2ג.      הסכומים הנקובים בתקנה 2(4) ובתקנה 2ב(א) ו-(ג) יתואמו על פי סעיף 120ב לפקודה כאילו היו תקרות הכנסה ויעוגלו כאמור להלן:

(1)   בתקנה 2(4) – לעשרת השקלים החדשים הקרובים;

תק' תשס"ב-2002

(2)   בתקנה 2ב(א) – למאה השקלים החדשים הקרובים;

תק' תשס"ב-2002

(3)   בתקנה 2ב(ג) – לסכום הקרוב שהוא מכפלה של חמישה שקלים חדשים.

מיום 21.8.1984

תק' (מס' 2) תשמ"ד-1984

ק"ת תשמ"ד מס' 4690 מיום 21.8.1984 עמ' 2378

הוספת תקנה 2ג

מיום 1.1.1986

תק' תשמ"ו-1986

ק"ת תשמ"ו מס' 4900 מיום 7.2.1986 עמ' 503

2ג. הסכומים הנקובים בפסקאות (1) ו-(4) לתקנה 2 יותאמו ארבע פעמים בשנה כאילו היו סכומים ששר האוצר השתמש לגביהם בסמכותו על פי סעיף 120ב(4) לפקודה ויעוגלו למאה השקלים הקרובים כאמור להלן –

(1) בפסקה (1) – לשקל החדש הקרוב;

(2) בפסקה (4) – לעשרת השקלים החדשים הקרובים.

מיום 2.4.1987

תק' תשמ"ז-1987

ק"ת תשמ"ז מס' 5034 מיום 28.5.1987 עמ' 965

2ג. הסכומים הנקובים בפסקאות (1) ו-(4) לתקנה 2 יותאמו ארבע פעמים בשנה כאילו היו סכומים ששר האוצר השתמש לגביהם בסמכותו על פי סעיף 120ב(4) לפקודה הסכומים ההנקובים בפסקאות (1) ו-(4) לתקנה 2 יתואמו על פי סעיף 120ב לפקודה כאילו היו תקרות הכנסה ויעוגלו כאמור להלן –

(1) בפסקה (1) – לשקל החדש הקרוב;

(2) בפסקה (4) – לעשרת השקלים החדשים הקרובים.

מיום 1.1.2002

תק' תשס"א-2001

ק"ת תשס"א מס' 6109 מיום 17.6.2001 עמ' 850

החלפת תקנה 2ג

הנוסח הקודם:

הצמדה ועיגול סכומים

2ג. הסכומים ההנקובים בפסקאות (1) ו-(4) לתקנה 2 יתואמו על פי סעיף 120ב לפקודה כאילו היו תקרות הכנסה ויעוגלו כאמור להלן –

(1) בפסקה (1) – לשקל החדש הקרוב;

(2) בפסקה (4) – לעשרת השקלים החדשים הקרובים.

מיום 1.5.2002

תק' תשס"ב-2002

ק"ת תשס"ב מס' 6172 מיום 5.6.2002 עמ' 784

2ג. הסכומים הנקובים בתקנה 2(4) ובתקנה 2ב(א) ו-(ג) יתואמו על פי סעיף 120ב לפקודה כאילו היו תקרות הכנסה ויעוגלו כאמור להלן:

(1) בתקנה 2(4) - לעשרת השקלים החדשים הקרובים;

(2) בתקנה 2ב(א) - למאה השקלים החדשים הקרובים;

(3) בתקנה 2ב(ג) – לסכום הקרוב שהוא מכפלה של חמישה שקלים חדשים.

ניכוי בשל אירוח

3.       לא יותר ניכוי הוצאה בשל אירוח בארץ, למעט ניכוי הוצאה סבירה לאירוח אדם מחוץ-לארץ.

סייג להתרת ניכויים תק' תש"ן-1990

4.       (א)  לא יותר לעובד שכיר ניכויין של הוצאות המפורטות בתקנות אלה, שהוצאו על-ידו מעל לסכום ששולם לו על-ידי המעביד.

תק' תש"ן-1990 תק' תשע"ב-2012

           (ב)  האמור בתקנת משנה (א) לא יחול על הוצאות שהוצאו לצורך הפקת הכנסה בחוץ לארץ, אם ההכנסה שולמה מאת מעביד שאינו תושב ישראל, וכן לא יחול על הוצאות בשל דמי חבר ודמי טיפול כאמור בתקנה 2(7).

מיום 14.6.1990

תק' תש"ן-1990

ק"ת תש"ן מס' 5273 מיום 14.6.1990 עמ' 714

4. (א) לא יותר לעובד שכיר ניכויין של הוצאות המפורטות בתקנות אלה, שהוצאו על-ידו מעל לסכום ששולם לו על-ידי המעביד.

(ב) האמור בתקנת משנה (א) לא יחול על הוצאות שהוצאו לצורך הפקת הכנסה בחוץ לארץ, אם ההכנסה שולמה מאת מעביד שאינו תושב ישראל.

משנת המס 2011

תק' (מס' 2) תשע"ב-2012

ק"ת תשע"ב מס' 7160 מיום 30.8.2012 עמ' 1659

(ב) האמור בתקנת משנה (א) לא יחול על הוצאות שהוצאו לצורך הפקת הכנסה בחוץ לארץ, אם ההכנסה שולמה מאת מעביד שאינו תושב ישראל, וכן לא יחול על הוצאות בשל דמי חבר ודמי טיפול כאמור בתקנה 2(7).

אי התרת פחת

5.       סכומים שהוציא נישום למטרות המפורטות בתקנות אלה ואינם מותרים לפיהן בניכוי, לא יותר לגביהם ניכוי של פחת בכל דרך שהיא.

דרכי הוכחה

6.       לא יותרו לניכוי ההוצאות המפורטות בתקנות אלה, אלא אם הגיש הנישום מסמכים או קבלות לאימות ההוצאות להנחת דעתו של פקיד השומה וכן הוכחות אחרות כפי שיקבע הנציב.

ביטול

7.       תקנות מס הכנסה (תנאים לניכוי הוצאות מסויימות), תשכ"ז-1967 - בטלות.

תחילה

8.       תחילתן של תקנות אלה ביום י"ט בתמוז תשל"ב (1 ביולי 1972).

השם

9.       לתקנות אלה ייקרא "תקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות מסויימות), תשל"ב-1972".

ח' בתמוז תשל"ב (20 ביוני 1972)                          פנחס ספיר

                                                                                                   שר האוצר



* פורסמו ק"ת תשל"ב מס' 2865 מיום 29.6.1972 עמ' 1337.

תוקנו ק"ת תשל"ה: מס' 3298 מיום 25.2.1975 עמ' 1001 – תק' תשל"ה-1975. מס' 3316 מיום 31.3.1975 עמ' 1280 – תק' (מס' 2) תשל"ה-1975. מס' 3377 מיום 31.7.1975 עמ' 2406 – תק' (מס' 3) תשל"ה-1975; תחולתן משנת המס 1975.

ק"ת תשל"ו מס' 3526 מיום 16.5.1976 עמ' 1622 – תק' תשל"ו-1976; תחילתן ביום 1.1.1976.

ק"ת תשל"ז מס' 3661 מיום 3.2.1977 עמ' 858 – תק' תשל"ז-1977; תחילתן ביום 1.1.1977.

ק"ת תשל"ח: מס' 3783 מיום 16.11.1977 עמ' 298 – תק' תשל"ח-1977; תחילתן ביום 1.8.1977. מס' 3816 מיום 16.2.1978 עמ' 731 – תק' (מס' 2) תשל"ח-1978. מס' 3821 מיום 2.3.1978 עמ' 786 – תק' (מס' 3) תשל"ח-1978; תחילתן ביום 1.12.1977. מס' 3828 מיום 21.3.1978 עמ' 922 – תק' (מס' 4) תשל"ח-1978; תחילתן ביום 1.4.1978.

ק"ת תשל"ט: מס' 3929 מיום 4.1.1979 עמ' 436 – תק' תשל"ט-1979; תחילתן ביום 1.8.1978. מס' 3956 מיום 15.3.1979 עמ' 848 – תק' (מס' 2) תשל"ט-1979; תחילתן ביום 1.8.1978. עמ' 848 – תק' (מס' 3) תשל"ט-1979; תחילתן ביום 1.1.1979. מס' 3974 מיום 30.4.1979 עמ' 1037 – תק' (מס' 4) תשל"ט-1979; תחילתן משנת המס 1979. מס' 4019 מיום 21.8.1979 עמ' 1760 – תק' (מס' 5) תשל"ט-1979; תחילתן ביום 1.5.1979.

ק"ת תש"ם: מס' 4064 מיום 9.12.1979 עמ' 557 – תק' תש"ם-1979; תחילתן ביום 1.10.1979. מס' 4078 מיום 17.1.1980 עמ' 776 – תק' (מס' 2) תש"ם-1980; תחילתן ביום 1.11.1979. מס' 4096 מיום 26.2.1980 עמ' 1085 – תק' (מס' 3) תש"ם-1980; תחילתן ביום 1.1.1980. מס' 4144 מיום 15.7.1980 עמ' 2067 – תק' (מס' 4) תש"ם-1980.

ק"ת תשמ"א: מס' 4172 מיום 6.10.1980 עמ' 74 – תק' תשמ"א-1980; ר' תקנה 3 לענין תחילה. מס' 4182 מיום 23.11.1980 עמ' 180 – תק' (מס' 2) תשמ"א-1980; תחילתן ביום 1.4.1980. מס' 4195 מיום 8.1.1981 עמ' 362 – תק' (מס' 3) תשמ"א-1981; תחילתן ביום 1.4.1980. עמ' 363 – תק' (מס' 4) תשמ"א-1981; תחילתן ביום 1.11.1980. מס' 4211 מיום 8.3.1981 עמ' 630 – תק' (מס' 5) תשמ"א-1981; תחילתן ביום 1.1.1981. מס' 4254 מיום 23.7.1981 עמ' 1233 – תק' (מס' 6) תשמ"א-1981; תחילתן ביום 1.4.1981. מס' 4262 מיום 18.8.1981 עמ' 1324 – תק' (מס' 7) תשמ"א-1981; תחולתן משנת המס 1981.

ק"ת תשמ"ב: מס' 4313 מיום 4.2.1982 עמ' 569 – תק' תשמ"ב-1982. מס' 4351 מיום 20.5.1982 עמ' 998 – תק' (מס' 2) תשמ"ב-1982; ר' תקנה 2 לענין תחילה. מס' 4367 מיום 15.6.1982 עמ' 1208 – תק' (מס' 3) תשמ"ב-1982; תחולתן בשנת המס 1981. מס' 4380 מיום 13.7.1982 עמ' 1306 – תק' (מס' 4) תשמ"ב-1982; תחילתן ביום 1.4.1982.

ק"ת תשמ"ג: מס' 4442 מיום 27.12.1982 עמ' 498 – תק' תשמ"ג-1982; תחילתן בשנת המס 1982. מס' 4515 מיום 31.7.1983 עמ' 1763 – תק' (מס' 2) תשמ"ג-1982; ר' תקנה 3 לענין תחילה.

ק"ת תשמ"ד: מס' 4577 מיום 15.1.1984 עמ' 739 – תק' תשמ"ד-1984; תחילתן בשנת המס 1983. מס' 4690 מיום 21.8.1984 עמ' 2378 – תק' (מס' 2) תשמ"ד-1984; ר' תקנה 4 לענין תחילה.

ק"ת תשמ"ו מס' 4900 מיום 7.2.1986 עמ' 503 – תק' תשמ"ו-1986 בתקנה 3 לתקנות מס הכנסה (תיקון תקנות שונות – עיגול סכומים), תשמ"ו-1986; תחילתן ביום 1.1.1986.

ק"ת תשמ"ז מס' 5034 מיום 28.5.1987 עמ' 965 – תק' תשמ"ז-1987 בתקנה 3 לתקנות מס הכנסה (תיקון תקנות שונות – ניכויים והנחות), תשמ"ז-1987; תחילתן ביום 2.4.1987.

ק"ת תש"ן מס' 5273 מיום 14.6.1990 עמ' 714 – תק' תש"ן-1990.

ק"ת תשנ"ג מס' 5522 16.5.1993 עמ' 810 – תק' תשנ"ג-1993; תחילתן בשנת המס 1993.

ק"ת תשנ"ז מס' 5836 מיום 24.6.1997 עמ' 878 – תק' תשנ"ז-1997; ר' תקנות 2, 3 לענין תחולה והוראות שעה.

ק"ת תש"ס מס' 6038 מיום 31.5.2000 עמ' 624 – תק' תש"ס-2000; ר' תקנה 5 לענין תחולה.

ק"ת תשס"א מס' 6109 מיום 17.6.2001 עמ' 850 – תק' תשס"א-2001; ר' תקנה 2 לענין תחולה.

ק"ת תשס"ב מס' 6172 מיום 5.6.2002 עמ' 784 – תק' תשס"ב-2002; ר' תקנה 3 לענין תחולה והוראת מעבר.

ק"ת תשע"א מס' 6953 מיום 20.12.2010 עמ' 281 – תק' תשע"א-2010; ר' תקנה 2 לענין תחולה.

ק"ת תשע"ב מס' 7079 מיום 18.1.2012 עמ' 656 – תק' תשע"ב-2012; ר' תקנה 2 לענין תחולה.

ק"ת תשע"ב מס' 7160 מיום 30.8.2012 עמ' 1659 – תק' (מס' 2) תשע"ב-2012; ר' תקנה 2 לענין תחולה.

ק"ת תשע"ח מס' 8067 מיום 2.9.2018 עמ' 2762 – תק' תשע"ח-2018; תחילתן ביום 1.1.2017.

נבו ייצוגיות - מעקב אחרי חרות ותביעות