Nevo.co.il

להורדת הקובץ בפורמט וורד לחץ כאן

פקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פיטורין), 1938

 

 

רשויות ומשפט מנהלי – רשויות מקומיות – מסי שלטון מקומי

מסים – מסי שלטון מקומי

תוכן ענינים

 

פקודה הקובעת הוראות בנידון פיטורין מסויימים ממסי העיריה, ממסי מועצה מקומית, ממסי הרכוש העירוני וממס הרכוש החקלאי

Go

3

סעיף 1

השם הקצר

Go

3

 

חלק א' – פיטורין ממסי עיריה

Go

3

סעיף 2

פירוש

Go

3

סעיף 3

הממשלה ואנשים המחזיקים בקרקע מטעם הממשלה יהיו פטורים ממס

Go

3

סעיף 4

מדינות זרות, עדות דתיות או מוסדות דתיים, מוסדות צדקה ומוסדות חינוך יהיו פטורים ממס

Go

4

סעיף 5

פיטורים שונים

Go

5

סעיף 5א

פיטורין ממסי מועצה מקומית פק' 13 לש' 1940

Go

6

סעיף 5ב

הסוכנות היהודית ומוסדותיה

Go

7

סעיף 5ג

הטלת ארנונה על נכסים לפי סעיפים 4 ו 5

Go

7

 

חלק ב'

Go

9

 

חלק ג'

Go

9

 

חלק ד' – הוראות כלליות

Go

9

סעיף 14

סמכותו של ממונה על מחוז להחליט מתי חלה הפקודה

Go

9

סעיף 16

תקנות

Go

9

סעיף 17

ביטול

Go

9

 

פקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פיטורין)*

מס' 18 לש' 1938[1],[2]

פק' 13 לש' 1940

פקודה הקובעת הוראות בנידון פיטורין מסויימים ממסי העיריה, ממסי מועצה מקומית, ממסי הרכוש העירוני וממס הרכוש החקלאי

מיום 2.5.1940

מס' 13 לשנת 1940

ע"ר מס' 1006 מיום 2.5.1940 תוס' 1 עמ' 43

פקודה הקובעת הוראות בנידון פיטורין מסויימים ממסי העיריה, ממסי מועצה מקומית, ממסי הרכוש העירוני וממס הרכוש החקלאי

השם הקצר

1.    פקודה זו תיקרא פקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פיטורין), 1938.

חלק א' – פיטורין ממסי עיריה

פירוש

2.    בחלק זה מפקודה זו: -

          (א)  המלים "בנין", "קרקע תפושה", "בעלים" ו"מחזיק" יהיו להן הפירושים שניתנו להן בסעיף 101 מפקודת העיריות, 1934, וכן

(תיקון מס' 4)  תשכ"ח-1968

          (ב)  "ארנונה כללית" פירושו כאמור בסעיף 274ב לפקודת העיריות.

מיום 1.4.1968

תיקון מס' 4

ס"ח תשכ"ח מס' 525 מיום 4.4.1968 עמ' 54 (ה"ח 764)

החלפת סעיף קטן 2(ב)

הנוסח הקודם:

(ב) "מס רכוש לעיריה", "מס עיריה כללי" ו"מס חנוך" פירושם המסים הנזכרים בפסקאות (א), (ב), ו-(ג) מסעיף-קטן (1) לסעיף 102 מפקודת העיריות, 1934.

הממשלה ואנשים המחזיקים בקרקע מטעם הממשלה יהיו פטורים ממס

3.    למרות כל דבר האמור בפקודת העיריות, 1934 –

 

(תיקון מס' 8)  תשנ"ח-1998 (תיקון מס' 11) תשס"ד-2004

(א)  (1)   בשל נכסים בתחומי רשויות מקומיות, שחל עליהם סעיף 3(ב) תשולם ארנונה כללית, בכל שנת כספים, בשיעור הקבוע בפסקה (3) מהארנונה הכללית שהיתה משולמת ברשות המקומית אלמלא הוראת סעיף 3(ב) האמור, והכל בהתאם לסכומים ולסוגי הנכסים הנוהגים באותה רשות מקומית, באופן שלא ייקבע סיווג נפרד לנכסי המדינה, אלא אם כן נקבע בתקנות לפי סעיף קטן (ג) סיווג נפרד לנכסים כאמור; באין סיווג מתאים - יחול הסיווג הדומה ביותר.

(2)   בשל הנכסים האמורים בפסקה (1), לא תשולם אגרת סילוק אשפה או כל אגרה אחרת, המשולמת לרשות המקומית בידי מי שפטור מתשלום ארנונה כללית, ובלבד שסכום הארנונה הכללית בכל שנת כספים, בשל נכס מסוים מן הנכסים האמורים, לא יפחת מסכום האגרות כאמור, ששולם בפועל לרשות המקומית בשנת 1994 בשל אותו נכס, בתוספת שיעורי העדכון שנקבעו, מדי שנה, בתקנות לפי פרק ד' לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה, להשגת יעדי התקציב), תשנ"ג-1992.

(3)   שיעור הארנונה הכללית בהתאם לפסקה (1) יהיה –

(א)   לגבי נכסים שמחזיקים בהם משרד הבטחון או צבא הגנה לישראל או מטעמם, לרבות יחידות הסמך שלהם - 30%;

(ב)   לגבי נכסים המשמשים בתי חולים או מרפאות - 45%;

(ג)    לגבי נכסים אחרים - 55%.

(תיקון מס' 4)  תשכ"ח-1968

          (ב)  הארנונה הכללית לא תוטל על כל בנין או קרקע תפושה שהמחזיקים בהם הם הממשלה, או כל אדם אחר או מוסד אחר המחזיקים בהם מטעם הממשלה, והמשמשים לצרכי הממשלה או לצרכי כל אדם אחר או מוסד אחר המחזיקים בהם מטעם הממשלה, ושום בנין או קרקע תפושה לא ייחשבו כאילו הם משמשים לאחד מן הצרכים האלה אם המחזיק באותו בנין או באותה קרקע תפושה הוא פקיד מטעם הממשלה המשלם שכר דירה בעדם אם במישרין או בצורת ניכויים ממשכורתו.

(תיקון מס' 11) תשס"ד-2004

          (ג)   שר הפנים ושר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאים לקבוע בתקנות סיווגים נפרדים לנכסי המדינה, שהמדינה עושה בהם שימוש שהוא שימוש ייחודי לה, וכן סכומים מרביים לארנונה הכללית אשר יטילו הרשויות המקומיות על כל אחד מסוגי הנכסים כאמור וכללים בדבר עדכונם; כן רשאים שר הפנים ושר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע את היחס שבין הסכומים אשר יוטלו בשל כל אחד מסוכי הנכסים האמורים, בינם לבין עצמם וביחס לסוגי נכסים אחרים, ובלבד שלא תיקבע ארנונה בסכום אפס.

(תיקון מס' 2)  תשי"ד-1954 (תיקון מס' 28) תשע"ז-2016

          הוראות סעיף זה לא יחולו בתחום עירית ירושלים.

מיום 16.7.1954

תיקון מס' 2

ס"ח תשי"ד מס' 158 מיום 16.7.1954 עמ' 142 (ה"ח 196)

3. למרות כל דבר האמור בפקודת העיריות, 1934 –

(א) מס הרכוש לעיריה לא יוטל על כל בנין, קרקע פנויה או קרקע תפושה שבעליהם הם הכתר או הנציב העליון או מזכיר הממלכה או כל אדם או מוסד המחזיקים בהם בשם הכתר:

בתנאי שכל מחזיק בבנין או בקרקע תפושה, בתוקף חכירה או רשיון מפורשים או מובנים, ושהבעלות עליהם היא כאמור לעיל, רואין אותו לצורך גבית מס הרכוש לעיריה, כבעלי אותו נין או אותה קרקע תפושה;

(ב) מס העיריה הכללית ומס החנוך לא יוטלו על כל בנין או קרקע תפושה שהמחזיקים בהם הם הכתר או הנציב העליון או מזכיר הממלכה או כל אדם אחר או מוסד אחר המחזיקים בהם בשם הכתר, ושום בנין או קרקע תפשה לא ייחשבו כאילו הם משמשים לאחד מן הצרכים האלה אם המחזיק באותו בנין או באותה קרקע תפושה הוא פקיד הכתר המשלם שכר דירה בעדם אם במישרין או בצורת ניכויים ממשכורתו.

הוראות סעיף זה לא יחולו בתחום עירית ירושלים ובתחום עיריה אחרת שהכריז עליה שר הפנים, לאחר התיעצות בשר האוצר, שהיא עיר עולים.

 

מיום 1.4.1968

תיקון מס' 4

ס"ח תשכ"ח מס' 525 מיום 4.4.1968 עמ' 54 (ה"ח 764)

3. למרות כל דבר האמור בפקודת העיריות, 1934 –

(א) מס הרכוש לעיריה לא יוטל על כל בנין, קרקע פנויה או קרקע תפושה שבעליהם הם הכתר או הנציב העליון או מזכיר הממלכה או כל אדם או מוסד המחזיקים בהם בשם הכתר:

בתנאי שכל מחזיק בבנין או בקרקע תפושה, בתוקף חכירה או רשיון מפורשים או מובנים, ושהבעלות עליהם היא כאמור לעיל, רואין אותו לצורך גבית מס הרכוש לעיריה, כבעלי אותו נין או אותה קרקע תפושה;

(ב) מס העיריה הכללית ומס החנוך לא יוטלו ארנונה כללית לא תוטל על כל בנין או קרקע תפושה שהמחזיקים בהם הם הכתר או הנציב העליון או מזכיר הממלכה או כל אדם אחר או מוסד אחר המחזיקים בהם בשם הכתר, ושום בנין או קרקע תפשה לא ייחשבו כאילו הם משמשים לאחד מן הצרכים האלה אם המחזיק באותו בנין או באותה קרקע תפושה הוא פקיד הכתר המשלם שכר דירה בעדם אם במישרין או בצורת ניכויים ממשכורתו.

הוראות סעיף זה לא יחולו בתחום עירית ירושלים ובתחום עיריה אחרת שהכריז עליה שר הפנים, לאחר התיעצות בשר האוצר, שהיא עיר עולים.

 

מיום 1.1.1996 (בוטל)

תיקון מס' 6

ס"ח תשנ"ב מס' 1378 מיום 8.1.1992 עמ' 43 (ה"ח 2091)

תיקון מס' 6 (תיקון)

ס"ח תשנ"ג מס' 1406 מיום 7.1.1993 עמ' 15 (ה"ח 2143)

תיקון מס' 6 (תיקון מס' 2)

ס"ח תשנ"ד מס' 1445 מיום 9.1.1994 עמ' 50 (ה"ח 2212)

תיקון מס' 6 (תיקון מס' 3)

ס"ח תשנ"ה מס' 1501 מיום 27.1.1995 עמ' 101 (ה"ח 2313)

תיקון מס' 6 (תיקון מס' 4)

ס"ח תשנ"ו מס' 1554 מיום 8.1.1996 עמ' 22 (ה"ח 2436)

תיקון מס' 6 (ביטול)

ס"ח תשנ"ח מס' 1645 מיום 15.1.1998 עמ' 68 (ה"ח 2650)

ביטול סעיף 3

 

מיום 1.1.1998

תיקון מס' 8

ס"ח תשנ"ח מס' 1645 מיום 15.1.1998 עמ' 67 (ה"ח 2650)

3. למרות כל דבר האמור בפקודת העיריות, 1934 –

(א) (1) בשל נכסים בתחומי רשויות מקומיות, שחל עליהם סעיף 3(ב) תשולם ארנונה כללית, בכל שנת כספים, בשיעור הקבוע בפסקה (3) מהארנונה הכללית שהיתה משולמת ברשות המקומית אלמלא הוראת סעיף 3(ב) האמור, והכל בהתאם לסכומים ולסוגי הנכסים הנוהגים באותה רשות מקומית, באופן שלא ייקבע סיווג נפרד לנכסי מדינה; באין סיווג מתאים – יחול הסיווג הדומה ביותר.

(2) בשל הנכסים האמורים בפסקה (1), לא תשולם אגרת סילוק אשפה או כל אגרה אחרת, המשולמת לרשות המקומית בידי מי שפטור מתשלום ארנונה כללית, ובלבד שסכום הארנונה הכללית בכל שנת כספים, בשל נכס מסוים מן הנכסים האמורים, לא יפחת מסכום האגרות כאמור, ששולם בפועל לרשות המקומית בשנת 1994 בשל אותו נכס, בתוספת שיעורי העדכון שנקבעו, מדי שנה, בתקנות לפי פרק ד' לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה, להשגת יעדי התקציב), התשנ"ג-1992.

(3) שיעור הארנונה הכללית בהתאם לפסקה (1) יהיה –

(א) לגבי נכסים שמחזיקים בהם משרד הבטחון או צבא הגנה לישראל או מטעמם, לרבות יחידות הסמך שלהם – 30%;

(ב) לגבי נכסים המשמשים בתי חולים או מרפאות – 45%;

(ג) לגבי נכסים אחרים – 55%.

(ב) ארנונה כללית לא תוטל על כל בנין או קרקע תפושה שהמחזיקים בהם הם הכתר או הנציב העליון או מזכיר הממלכה או כל אדם אחר או מוסד אחר המחזיקים בהם בשם הכתר, ושום בנין או קרקע תפשה לא ייחשבו כאילו הם משמשים לאחד מן הצרכים האלה אם המחזיק באותו בנין או באותה קרקע תפושה הוא פקיד הכתר המשלם שכר דירה בעדם אם במישרין או בצורת ניכויים ממשכורתו.

הוראות סעיף זה לא יחולו בתחום עירית ירושלים ובתחום עיריה אחרת שהכריז עליה שר הפנים, לאחר התיעצות בשר האוצר, שהיא עיר עולים.

 

מיום 1.1.2004

תיקון מס' 11

ס"ח תשס"ד מס' 1920 מיום 18.1.2004 עמ' 124 (ה"ח 64)

3. למרות כל דבר האמור בפקודת העיריות, 1934 –

(א) (1) בשל נכסים בתחומי רשויות מקומיות, שחל עליהם סעיף 3(ב) תשולם ארנונה כללית, בכל שנת כספים, בשיעור הקבוע בפסקה (3) מהארנונה הכללית שהיתה משולמת ברשות המקומית אלמלא הוראת סעיף 3(ב) האמור, והכל בהתאם לסכומים ולסוגי הנכסים הנוהגים באותה רשות מקומית, באופן שלא ייקבע סיווג נפרד לנכסי מדינה לנכסי המדינה, אלא אם כן נקבע בתקנות לפי סעיף קטן (ג) סיווג נפרד לנכסים כאמור; באין סיווג מתאים – יחול הסיווג הדומה ביותר.

(2) בשל הנכסים האמורים בפסקה (1), לא תשולם אגרת סילוק אשפה או כל אגרה אחרת, המשולמת לרשות המקומית בידי מי שפטור מתשלום ארנונה כללית, ובלבד שסכום הארנונה הכללית בכל שנת כספים, בשל נכס מסוים מן הנכסים האמורים, לא יפחת מסכום האגרות כאמור, ששולם בפועל לרשות המקומית בשנת 1994 בשל אותו נכס, בתוספת שיעורי העדכון שנקבעו, מדי שנה, בתקנות לפי פרק ד' לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה, להשגת יעדי התקציב), התשנ"ג-1992.

(3) שיעור הארנונה הכללית בהתאם לפסקה (1) יהיה –

(א) לגבי נכסים שמחזיקים בהם משרד הבטחון או צבא הגנה לישראל או מטעמם, לרבות יחידות הסמך שלהם – 30%;

(ב) לגבי נכסים המשמשים בתי חולים או מרפאות – 45%;

(ג) לגבי נכסים אחרים – 55%.

(ב) ארנונה כללית לא תוטל על כל בנין או קרקע תפושה שהמחזיקים בהם הם הכתר או הנציב העליון או מזכיר הממלכה או כל אדם אחר או מוסד אחר המחזיקים בהם בשם הכתר, ושום בנין או קרקע תפשה לא ייחשבו כאילו הם משמשים לאחד מן הצרכים האלה אם המחזיק באותו בנין או באותה קרקע תפושה הוא פקיד הכתר המשלם שכר דירה בעדם אם במישרין או בצורת ניכויים ממשכורתו.

(ג) שר הפנים ושר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאים לקבוע בתקנות סיווגים נפרדים לנכסי המדינה, שהמדינה עושה בהם שימוש שהוא שימוש ייחודי לה, וכן סכומים מרביים לארנונה הכללית אשר יטילו הרשויות המקומיות על כל אחד מסוגי הנכסים כאמור וכללים בדבר עדכונם; כן רשאים שר הפנים ושר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע את היחס שבין הסכומים אשר יוטלו בשל כל אחד מסוכי הנכסים האמורים, בינם לבין עצמם וביחס לסוגי נכסים אחרים, ובלבד שלא תיקבע ארנונה בסכום אפס.

הוראות סעיף זה לא יחולו בתחום עירית ירושלים ובתחום עיריה אחרת שהכריז עליה שר הפנים, לאחר התיעצות בשר האוצר, שהיא עיר עולים.

 

מיום 1.1.2017

תיקון מס' 28

ס"ח תשע"ז מס' 2592 מיום 29.12.2016 עמ' 228 (ה"ח 1083)

הוראות סעיף זה לא יחולו בתחום עירית ירושלים ובתחום עיריה אחרת שהכריז עליה שר הפנים, לאחר התיעצות בשר האוצר, שהיא עיר עולים.

 

מדינות זרות, עדות דתיות או מוסדות דתיים, מוסדות צדקה ומוסדות חינוך יהיו פטורים ממס (תיקון מס' 4)  תשכ"ח-1968

4.    למרות כל האמור בפקודת העיריות, 1934 –

          (א)  ארנונה כללית לא תוטל על כל בנין או קרקע תפושה אשר: -

 

 

פק' 13 לש' 1940

(I)    הבעלות עליהן היא בידי מדינה או בידי כל אדם המחזיק בהן בשם כל מדינה, בתנאי שאותה מדינה משתמשת באותו בנין או באותה קרקע תפושה לצורך קונסוליה בשביל הקונסול הכללי או בשביל כל פקיד קונסולרי קבוע של אותה מדינה;

(II)   הבעלות והחזקה עליהם הן בידי כל עדה דתית או מוסד דתי, בתנאי שהבנין או הקרקע התפושה משמשים לאותה עדה דתית או לאותו מוסד דתי:

(תיקון מס' 7)  תשנ"ז-1997

(א)   כמקום תפילה, מקווה טהרה, או

(ב)   כמנזר, או

(ג)    כבית-חולים, מרפאה או בית-הבראה, או

(ד)   כגן-ילדים, בית-ספר, בית-יתומים, סמינר, או בית-ספר מקצועי, או –

(ה)   כבית-מחסה לעניים ולנצרכים, או

(ו)    כפונדק או כבית הכנסת-אורחים המשמשים אך ורק לאיכסון עולי-רגל בחינם, או

(ז)    כתקיה, זוויה או בית-תמחוי, או

(ח)   כדירתו של ראש אותה עדה, או

(ט)   כבית משפט דתי;

(III)  הבעלות והחזקה עליהם הן בידי כל אגודת-צדקה, בתנאי שהבנין או הקרקע התפוסה משמשים לאותה אגודת-צדקה:

(א)   כבית-חולים, או בית מחסה או בית-הבראה, או

(ב)   כבית-יתומים או בית מחסה לעניים ולנצרכים, או

(ג)    כפונדק או כבית הכנסת אורחים המשמשים אך ורק לאיכסון עולי-רגל או מהגרים בחינם, או

(ד)   כתקיה, זוויה או בית-תמחוי;

(IV)  הבעלות והחזקה עליהם הן בידי כל מוסד חינוך, בתנאי שהבנין או הקרקע התפוסה משמשים לאותו מוסד-חינוך: -

(א)   כגן-ילדים, בית-ספר, סמינר או בית-ספר מקצועי, או

(ב)   כבית חינוך לעוורים, לאילמים או לחרשים, או

(ג)    כספריה ציבורית;

פק' 13 לש' 1940

בתנאי כי לא יפטרו ממס כל בנין או קרקע תפושה שהבעלות והחזקה עליהם הן בידי כל מדינה או כל אדם המחזיק מטעם כל מדינה, עדה דתית או מוסד דתי, אגודת צדקה או מוסד חנוך, אם אותה מדינה או אותה עדה דתית או אותו מוסד דתי, או אותה אגודת צדקה או אותו מוסד חנוך משתמשים בבנין או בקרקע התפושה לאיזה צורך שתכליתו הפקת ריווח כספי.

(תיקון מס' 4)  תשכ"ח-1968

          (ב)  ארנונה כללית לא תוטל על כל בנין או קרקע תפושה שהבעלות עליהם היא בידי כל מדינה או עדה דתית או מוסד דתי או אגודת צדקה או מוסד חינוך, אם אותה מדינה או אותה עדה או אותו מוסד דתי או אותה אגודה או אותו מוסד חנוך משתמשים בהם לאחד מן הצרכים המפורטים בפסקה (א) (I), (II), (III) ו-(IV) מסעיף זה: -

          בתנאי שלא יפטרו מארנונות אלה כל בנין או קרקע תפושה שהבעלות עליהם הן בידי כל מדינה, עדה דתית או מוסד דתי, אגודת צדקה או מוסד חנוך אם אותה מדינה או אותה עדה או אותה אגודה או אותו מוסד משתמשים בבנין או בקרקע התפושה לאיזה צורך שתכליתו הפקת ריווח כספי.

מיום 2.5.1940

מס' 13 לשנת 1940

ע"ר מס' 1006 מיום 2.5.1940 תוס' 1 עמ' 43

(א) מס הרכוש לעיריה, מס העיריה הכללי ומס החנוך לא יוטלו על כל בנין או קרקע תפושה אשר: -

(I) הבעלות והחזקה עליהם הן בידי מדינה הבעלות עליהן הן בידי מדינה או בידי כל אדם המחזיק בהן בשם כל מדינה, בתנאי שאותה מדינה משתמשת באותו בנין או באותה קרקע תפושה לצורך קונסוליה בשביל הקונסול הכללי או בשביל כל פקיד קונסולרי קבוע של אותה מדינה;

(II) הבעלות והחזקה עליהם הן בידי כל עדה דתית או מוסד דתי, בתנאי שהבנין או הקרקע התפושה משמשים לאותה עדה דתית או לאותו מוסד דתי:

(א) כמקום תפילה, או

(ב) כמנזר, או

(ג) כבית-חולים, מרפאה או בית-הבראה, או

(ד) כגן-ילדים, בית-ספר, בית-יתומים, סמינר, או בית-ספר מקצועי, או –

(ה) כבית-מחסה לעניים ולנצרכים, או

(ו) כפונדק או כבית הכנסת-אורחים המשמשים אך ורק לאיכסון עולי-רגל בחינם, או

(ז) כתקיה, זוויה או בית-תמחוי, או

(ח) כדירתו של ראש אותה עדה, או

(ט) כבית משפט דתי;

(III) הבעלות והחזקה עליהם הן בידי כל אגודת-צדקה, בתנאי שהבנין או הקרקע התפוסה משמשים לאותה אגודת-צדקה:

(א) כבית-חולים, או בית מחסה או בית-הבראה, או

(ב) כבית-יתומים או בית מחסה לעניים ולנצרכים, או

(ג) כפונדק או כבית הכנסת אורחים המשמשים אך ורק לאיכסון עולי-רגל או מהגרים בחינם, או

(ד) כתקיה, זוויה או בית-תמחוי;

(IV) הבעלות והחזקה עליהם הן בידי כל מוסד חינוך, בתנאי שהבנין או הקרקע התפוסה משמשים לאותו מוסד-חינוך: -

(א) כגן-ילדים, בית-ספר, סמינר או בית-ספר מקצועי, או

(ב) כבית חינוך לעוורים, לאילמים או לחרשים, או

(ג) כספריה ציבורית;

בתנאי כי לא יפטרו ממס כל בנין או קרקע תפושה שהבעלות והחזקה עליהם הן בידי כל מדינה או כל אדם המחזיק בשם כל מדינה, עדה דתית או מוסד דתי, אגודת צדקה או מוסד חנוך, אם אותה מדינה או אותה עדה דתית או אותו מוסד דתי, או אותה אגודת צדקה או אותו מוסד חנוך משתמשים בבנין או בקרקע התפושה לאיזה צורך שתכליתו הפקת ריווח כספי.

 

מיום 1.4.1968

תיקון מס' 4

ס"ח תשכ"ח מס' 525 מיום 4.4.1968 עמ' 54 (ה"ח 764)

(א) מס הרכוש לעיריה, מס העיריה הכללי ומס החנוך לא יוטלו ארנונה כללית לא תוטל על כל בנין או קרקע תפושה אשר: -

(I) הבעלות עליהן הן בידי מדינה או בידי כל אדם המחזיק בהן בשם כל מדינה, בתנאי שאותה מדינה משתמשת באותו בנין או באותה קרקע תפושה לצורך קונסוליה בשביל הקונסול הכללי או בשביל כל פקיד קונסולרי קבוע של אותה מדינה;

(II) הבעלות והחזקה עליהם הן בידי כל עדה דתית או מוסד דתי, בתנאי שהבנין או הקרקע התפושה משמשים לאותה עדה דתית או לאותו מוסד דתי:

(א) כמקום תפילה, או

(ב) כמנזר, או

(ג) כבית-חולים, מרפאה או בית-הבראה, או

(ד) כגן-ילדים, בית-ספר, בית-יתומים, סמינר, או בית-ספר מקצועי, או –

(ה) כבית-מחסה לעניים ולנצרכים, או

(ו) כפונדק או כבית הכנסת-אורחים המשמשים אך ורק לאיכסון עולי-רגל בחינם, או

(ז) כתקיה, זוויה או בית-תמחוי, או

(ח) כדירתו של ראש אותה עדה, או

(ט) כבית משפט דתי;

(III) הבעלות והחזקה עליהם הן בידי כל אגודת-צדקה, בתנאי שהבנין או הקרקע התפוסה משמשים לאותה אגודת-צדקה:

(א) כבית-חולים, או בית מחסה או בית-הבראה, או

(ב) כבית-יתומים או בית מחסה לעניים ולנצרכים, או

(ג) כפונדק או כבית הכנסת אורחים המשמשים אך ורק לאיכסון עולי-רגל או מהגרים בחינם, או

(ד) כתקיה, זוויה או בית-תמחוי;

(IV) הבעלות והחזקה עליהם הן בידי כל מוסד חינוך, בתנאי שהבנין או הקרקע התפוסה משמשים לאותו מוסד-חינוך: -

(א) כגן-ילדים, בית-ספר, סמינר או בית-ספר מקצועי, או

(ב) כבית חינוך לעוורים, לאילמים או לחרשים, או

(ג) כספריה ציבורית;

בתנאי כי לא יפטרו ממס כל בנין או קרקע תפושה שהבעלות והחזקה עליהם הן בידי כל מדינה או כל אדם המחזיק מטעם כל מדינה, עדה דתית או מוסד דתי, אגודת צדקה או מוסד חנוך, אם אותה מדינה או אותה עדה דתית או אותו מוסד דתי, או אותה אגודת צדקה או אותו מוסד חנוך משתמשים בבנין או בקרקע התפושה לאיזה צורך שתכליתו הפקת ריווח כספי.

(ב) מס העיריה ומס החינוך לא יוטלו ארנונה כללית לא תוטל על כל בנין או קרקע תפושה שהבעלות עליהם היא בידי כל מדינה או עדה דתית או מוסד דתי או אגודת צדקה או מוסד חנוך, אם אותה מדינה או אותה עדה או אותו מוסד דתי או אותה אגודה או אותו מוסד חינוך משתמשים בהם לאחד מן הצרכים המפורטים בפסקה (א) (I), (II), (III) ו-(IV) מסעיף זה: -

 

מיום 6.2.1997

תיקון מס' 7

ס"ח תשנ"ז מס' 1610 מיום 6.2.1997 עמ' 64 (ה"ח 2526)

החלפת פסקה 4(א)(ii)(א)

הנוסח הקודם:

(א) כמקום תפילה, או

פיטורים שונים (תיקון מס' 4) תשכ"ח-1968

5.    הנכסים דלקמן יהיו פטורים מהארנונה הכללית דהיינו: -

          (א)  כל מקום שהוא מצבה היסטורית או מקום היסטורי עפ"י פקודת העתיקות ואשר, לדעת הממונה על המחוז, חלות עליו ההגבלות המוטלות עפ"י אותה פקודה על השימוש בו למטרות ריווח;

          (ב)  כל בנין, קרקע פנויה או קרקע תפושה של הקדש לצרכי צדקה שנוסד בתור כזה, בפני בית דין דתי או עפ"י פקודת ההקדשות לצרכי צדקה ושאין מנהלים אותו למטרות ריווח, או של הקדש לצרכי חינוך שפירותיו משמשים אך ורק להחזקת בתי ספר;

          (ג)   כל בית-קברות או חלק מבית-קברות, שאינו משמש למטרות ריווח;

          (ד)  כל מגרש ציבורי, מקום פתוח, מגרש משחקים או קרקע שאסור להקים עליהן בנין ואשר, באישורו של שר האוצר, יעדום לשימוש הציבור;

פק' 13 לש' 1940

          (ה)  כל בית המשמש לבעליו אך ורק כבית חיילים או כבית מלחים;

פק' 13 לש' 1940

          (ו)   כל רכוש השייך לחברת צער בעלי חיים ומשמש אך ורק למטרותיה, או השייך למרפאה העממית לריפוי בעלי חיים חולים של אנשים עניים בארץ (People’s Dispensary for the Sick Animals of the Poor in Palestine) והמשמש למטרותיה;

פק' 13 לש' 1940

          (ז)   כל רכוש השייך לאגודה או למוסד שיתופי שמטרתם העיקרית היא לספק שלא על מנת לקבל פרס, עזרה רפואית ולהחזיק בתי-חולים, בתי-הבראה, מרפאות או קליניקות, בתנאי שרכוש זה משמש אך ורק לאחת מאותן המטרות או ליותר מאחת, ובתנאי שאותה אגודה או אותו מוסד שיתופי אושרו מטעם שר הפנים לצרכי פיטורים עפ"י סעיף זה[3];

(תיקון מס' 5)  תש"ן-1990

          (ח)  כל קרקע או בנין המשמשים אך ורק לצרכי אספורט או תרבות הגוף שלא למטרות ריווח;

פק' 13 לש' 1940

          (ט)  כל רכוש המשמש לבעליו אך ורק כבית נכאת ציבורי;

פק' 13 לש' 1940 (תיקון מס' 26) תשע"ו-2016 (תיקון מס' 28) תשע"ז-2016 (תיקון מס' 32) תשע"ט-2019

          (י)[4]  (1)   כל רכוש שמוסד-מתנדב לשירות הצבור משתמש בו אך ורק לשירות הצבור, בתנאי שאותו מוסד קיבל את אישור מועצת הרשות המקומית3 לצורך פיטורין עפ"י סעיף זה ואולם מתן פטור על פי סעיף זה למוסד מתנדב שעיקר פעילותו בענייני בריאות, בענייני רווחה או בענייני חינוך לתלמידים עד גיל 25, לא יותנה בכך שפעילותו משרתת בעיקר את תושבי הרשות המקומית שבה הוא פועל, ולעניין מוסד שעיקר פעילותו בענייני חינוך כאמור – מתן פטור כאמור לא יותנה גם בקיומו של רישוי; הוראות פסקה זו לעניין מוסד שעיקר פעילותו בענייני חינוך כאמור, יחולו גם על מוסד חינוך כמשמעותו בסעיף 4 או 5ג שאינו מקבל פטור מארנונה לפי אותם סעיפים, בשל אי-עמידה בתנאים שנקבעו בהם; לעניין זה, "רישוי" – כל אחד מאלה: רישיון או פטור כמשמעותו בחוק פיקוח על בתי ספר, התשכ"ט-1969, אכרזה או הוראת פטור – לפי חוק לימוד חובה, התש"ט-1949, רישיון או הכרה – לפי חוק מוסדות תרבותיים יחודיים, התשס"ח-2008, ורישום או פטור – לפי פקודת החינוך [נוסח חדש], התשל"ח-1978;

(תיקון מס' 26) תשע"ו-2016

(2)   פטור מארנונה כאמור בסעיף קטן זה יהיה לתקופה שלא תפחת משלוש שנים, ובלבד שהחל מהשנה השנייה למתן הפטור ימסור המוסד, בתחילת כל שנה, תצהיר ולפיו לא חל שינוי במטרותיו ופעילותו מעת קבלת הפטור;

(תיקון מס' 28) תשע"ז-2016

(3)   הוראות סעיף קטן זה יחולו לגבי כל הרשויות המקומיות המתוקצבות בתקציב המדינה;

(תיקון מס' 32) תשע"ט-2019

(4)   מועצת הרשות המקומית תאשר מתן פטור לפי סעיף קטן זה רק בהתאם לתנאים וכללים שקבע המנהל הכללי של משרד הפנים ולאחר שהונחה לפניה חוות דעתה של ועדת ההנחות של הרשות המקומית לעניין בקשה שהוגשה למתן פטור; תנאים וכללים כאמור אינם טעונים פרסום ברשומות;

(תיקון מס' 32) תשע"ט-2019

(5)   לא אישרה מועצת רשות מקומית מתן פטור לפי סעיף קטן זה, יאשר שר הפנים את מתן הפטור אם התקיימו במבקש הפטור התנאים והכללים כאמור בפסקה (4);

(תיקון מס' 32) תשע"ט-2019

(6)   בסעיף קטן זה, "ועדת הנחות" –

(א)     בעירייה – כמשמעותה בסעיף 149ד לפקודת העיריות;

(ב)     במועצה מקומית – כמשמעותה בהוראות לפי סעיף 12 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ"ג-1992.

(תיקון מס' 12) תשס"ה-2005 (תיקון מס' 19) תשע"א-2011

          (יא) נכס המשמש כאכסניית נוער ששר החינוך התרבות והספורט ושר הפנים[5] אישרו כי הנכס האמור מוחזק על ידי עמותה הפועלת שלא למטרות רווח וחברה בפדרציה הבין-לאומית של אכסניות הנוער (I.Y.H.F.) או שאישרו כי הוא נכס המשמש כבית ספק שדה המוחזק בידי עמותה הפועלת שלא למטרות רווח, שבהחזקתה לפחות שבעה בתי ספר שדה שמספר המיטות בהם הוא לפחות 1,800 ומחציתם לפחות בנגב או בגליל, ומתקיימת בהם פעילות חינוכית והדרכה לקטינים, ובלבד שבשנת הכספים שקדמה לשנה שלגביה יינתן הפטור מהארנונה הכללית כאמור בסעיף זה, שיעור המתאכסנים תמורת תשלום באותה אכסניה או באותו בית ספר שדה שגילם אינו עולה על 21 שנים, עלה על 60% מבין המתאכסנים.

מיום 2.5.1940

מס' 13 לשנת 1940

ע"ר מס' 1006 מיום 2.5.1940 תוס' 1 עמ' 43

(ה) כל בית המשמש לבעליו אך ורק כבית חיילים או כבית מלחים;

(ו) כל רכוש השייך לחברת צער בעלי חיים ומשמש אך ורק למטרותיה, או השייך למרפאה העממית לריפוי בעלי חיים חולים של אנשים עניים בארץ (People’s Dispensary for the Sick Animals of the Poor in Palestine) והמשמש למטרותיה;

(ז) כל רכוש השייך לאגודה או למוסד שיתופי שמטרתם העיקרית היא לספק שלא על מנת לקבל פרס, עזרה רפואית ולהחזיק בתי-חולים, בתי-הבראה, מרפאות או קליניקות, בתנאי שרכוש זה משמש אך ורק לאחת מאותן המטרות או ליותר מאחת, ובתנאי שאותה אגודה או אותו מוסד שיתופי אושרו מטעם שר הפנים לצרכי פיטורים עפ"י סעיף זה;

(ח) כל קרקע או בנין המשמשים אך ורק לצרכי אספורט או תרבות הגוף שלא למטרות ריווח;

(ט) כל רכוש המשמש לבעליו אך ורק כבית נכאת ציבורי;

(י) כל רכוש שמוסד-מתנדב לשירות הצבור משתמש בו אך ורק לשירות הצבור, בתנאי שאותו מוסד יתאשר ע"י הנציב העליון לצורך פיטורין עפ"י סעיף זה.

 

מיום 1.4.1968

תיקון מס' 4

ס"ח תשכ"ח מס' 525 מיום 4.4.1968 עמ' 54 (ה"ח 764)

5. הנכסים דלקמן יהיו פטורים ממס הרכוש לעיריה, מהמס הכללי וממס החינוך מהארנונה הכללית דהיינו:

 

מיום 1.4.1989

תיקון מס' 5

ס"ח תש"ן מס' 1305 מיום 14.2.1990 עמ' 92 (ה"ח 1966)

(ח) כל קרקע או בנין המשמשים אך ורק לצרכי אספורט או תרבות הגוף שלא למטרות ריווח;

 

מיום 1.1.1996

תיקון מס' 6

ס"ח תשנ"ב מס' 1378 מיום 8.1.1992 עמ' 43 (ה"ח 2091)

תיקון מס' 6 (תיקון)

ס"ח תשנ"ג מס' 1406 מיום 7.1.1993 עמ' 15 (ה"ח 2143)

תיקון מס' 6 (תיקון מס' 2)

ס"ח תשנ"ד מס' 1445 מיום 9.1.1994 עמ' 50 (ה"ח 2212)

תיקון מס' 6 (תיקון מס' 3)

ס"ח תשנ"ה מס' 1501 מיום 27.1.1995 עמ' 101 (ה"ח 2313)

תיקון מס' 6 (תיקון מס' 4)

ס"ח תשנ"ו מס' 1554 מיום 8.1.1996 עמ' 22 (ה"ח 2436)

(י) כל רכוש כל רכוש, לרבות רכוש המדינה שמוסד-מתנדב לשירות הצבור משתמש בו אך ורק לשירות הצבור, בתנאי שאותו מוסד יתאשר ע"י שר הפנים לצורך פיטורין עפ"י סעיף זה.

 

מיום 1.1.2005

תיקון מס' 12

ס"ח תשס"ה מס' 1997 מיום 11.4.2005 עמ' 368 (ה"ח 143)

הוספת סעיף קטן 5(יא)

 

מיום 1.1.2011

תיקון מס' 19

ס"ח תשע"א מס' 2273 מיום 26.1.2011 עמ' 203 (ה"ח 357)

(יא) נכס המשמש כאכסניית נוער ששר החינוך התרבות והספורט ושר הפנים אישרו כי הנכס האמור מוחזק על ידי עמותה הפועלת שלא למטרות רווח וחברה בפדרציה הבין-לאומית של אכסניות הנוער (I.Y.H.F.) או שאישרו כי הוא נכס המשמש כבית ספק שדה המוחזק בידי עמותה הפועלת שלא למטרות רווח, שבהחזקתה לפחות שבעה בתי ספר שדה שמספר המיטות בהם הוא לפחות 1,800 ומחציתם לפחות בנגב או בגליל, ומתקיימת בהם פעילות חינוכית והדרכה לקטינים, ובלבד שבשנת הכספים שקדמה לשנה שלגביה יינתן הפטור מהארנונה הכללית כאמור בסעיף זה, שיעור המתאכסנים תמורת תשלום באותה אכסניה או באותו בית ספר שדה שגילם אינו עולה על 21 שנים, עלה על 60% מבין המתאכסנים.

 

מיום 11.8.2016

תיקון מס' 26

ס"ח תשע"ו מס' 2575 מיום 11.8.2016 עמ' 1178 (ה"ח 631)

(י) (1) כל רכוש שמוסד-מתנדב לשירות הצבור משתמש בו אך ורק לשירות הצבור, בתנאי שאותו מוסד יתאשר ע"י שר הפנים לצורך פיטורין עפ"י סעיף זה. ואולם לא יתנה שר הפנים מתן פטור על פי סעיף זה למוסד מתנדב שעיקר פעילותו בענייני בריאות, בענייני רווחה או בענייני חינוך לתלמידים עד גיל 25 שאינו מוסד חינוך כאמור בסעיף 4 או 5ג, בכך שפעילותו משרתת בעיקר את תושבי הרשות המקומית שבה הוא פועל, ולעניין מוסד שעיקר פעילותו בענייני חינוך כאמור – מתן פטור כאמור לא יותנה גם בבחינת קיום הוראות כל דין החלות על פעולתו;

(2) פטור מארנונה כאמור בסעיף קטן זה יהיה לתקופה שלא תפחת משלוש שנים, ובלבד שהחל מהשנה השנייה למתן הפטור ימסור המוסד, בתחילת כל שנה, תצהיר ולפיו לא חל שינוי במטרותיו ופעילותו מעת קבלת הפטור.

 

מיום 1.1.2017

תיקון מס' 28

ס"ח תשע"ז מס' 2592 מיום 29.12.2016 עמ' 228 (ה"ח 1083)

(י) (1) כל רכוש שמוסד-מתנדב לשירות הצבור משתמש בו אך ורק לשירות הצבור, בתנאי שאותו מוסד יתאשר ע"י שר הפנים לצורך פיטורין עפ"י סעיף זה ואולם לא יתנה שר הפנים מתן פטור על פי סעיף זה למוסד מתנדב שעיקר פעילותו בענייני בריאות, בענייני רווחה או בענייני חינוך לתלמידים עד גיל 25 שאינו מוסד חינוך כאמור בסעיף 4 או 5ג, בכך שפעילותו משרתת בעיקר את תושבי הרשות המקומית שבה הוא פועל, ולעניין מוסד שעיקר פעילותו בענייני חינוך כאמור – מתן פטור כאמור לא יותנה גם בבחינת קיום הוראות כל דין החלות על פעולתו בקיומו של רישוי; הוראות פסקה זו לעניין מוסד שעיקר פעילותו בענייני חינוך כאמור, יחולו גם על מוסד חינוך כמשמעותו בסעיף 4 או 5ג שאינו מקבל פטור מארנונה לפי אותם סעיפים, בשל אי-עמידה בתנאים שנקבעו בהם; לעניין זה, "רישוי" – כל אחד מאלה: רישיון או פטור כמשמעותו בחוק פיקוח על בתי ספר, התשכ"ט-1969, אכרזה או הוראת פטור – לפי חוק לימוד חובה, התש"ט-1949, רישיון או הכרה – לפי חוק מוסדות תרבותיים יחודיים, התשס"ח-2008, ורישום או פטור – לפי פקודת החינוך [נוסח חדש], התשל"ח-1978;

(2) פטור מארנונה כאמור בסעיף קטן זה יהיה לתקופה שלא תפחת משלוש שנים, ובלבד שהחל מהשנה השנייה למתן הפטור ימסור המוסד, בתחילת כל שנה, תצהיר ולפיו לא חל שינוי במטרותיו ופעילותו מעת קבלת הפטור;

(3) הוראות סעיף קטן זה יחולו לגבי כל הרשויות המקומיות המתוקצבות בתקציב המדינה.

 

מיום 9.1.2019

תיקון מס' 32

ס"ח תשע"ט מס' 2777 מיום 9.1.2019 עמ' 186 (ה"ח 810)

(י) (1) כל רכוש שמוסד-מתנדב לשירות הצבור משתמש בו אך ורק לשירות הצבור, בתנאי שאותו מוסד יתאשר ע"י שר הפנים קיבל את אישור מועצת הרשות המקומית לצורך פיטורין עפ"י סעיף זה ואולם לא יתנה שר הפנים מתן פטור על פי סעיף זה למוסד מתנדב שעיקר פעילותו בענייני בריאות, בענייני רווחה או בענייני חינוך לתלמידים עד גיל 25, לא יותנה בכך שפעילותו משרתת בעיקר את תושבי הרשות המקומית שבה הוא פועל, ולעניין מוסד שעיקר פעילותו בענייני חינוך כאמור – מתן פטור כאמור לא יותנה גם בקיומו של רישוי; הוראות פסקה זו לעניין מוסד שעיקר פעילותו בענייני חינוך כאמור, יחולו גם על מוסד חינוך כמשמעותו בסעיף 4 או 5ג שאינו מקבל פטור מארנונה לפי אותם סעיפים, בשל אי-עמידה בתנאים שנקבעו בהם; לעניין זה, "רישוי" – כל אחד מאלה: רישיון או פטור כמשמעותו בחוק פיקוח על בתי ספר, התשכ"ט-1969, אכרזה או הוראת פטור – לפי חוק לימוד חובה, התש"ט-1949, רישיון או הכרה – לפי חוק מוסדות תרבותיים יחודיים, התשס"ח-2008, ורישום או פטור – לפי פקודת החינוך [נוסח חדש], התשל"ח-1978;

(2) פטור מארנונה כאמור בסעיף קטן זה יהיה לתקופה שלא תפחת משלוש שנים, ובלבד שהחל מהשנה השנייה למתן הפטור ימסור המוסד, בתחילת כל שנה, תצהיר ולפיו לא חל שינוי במטרותיו ופעילותו מעת קבלת הפטור;

(3) הוראות סעיף קטן זה יחולו לגבי כל הרשויות המקומיות המתוקצבות בתקציב המדינה;

(4) מועצת הרשות המקומית תאשר מתן פטור לפי סעיף קטן זה רק בהתאם לתנאים וכללים שקבע המנהל הכללי של משרד הפנים ולאחר שהונחה לפניה חוות דעתה של ועדת ההנחות של הרשות המקומית לעניין בקשה שהוגשה למתן פטור; תנאים וכללים כאמור אינם טעונים פרסום ברשומות;

(5) לא אישרה מועצת רשות מקומית מתן פטור לפי סעיף קטן זה, יאשר שר הפנים את מתן הפטור אם התקיימו במבקש הפטור התנאים והכללים כאמור בפסקה (4);

(6) בסעיף קטן זה, "ועדת הנחות" –

(א) בעירייה – כמשמעותה בסעיף 149ד לפקודת העיריות;

(ב) במועצה מקומית – כמשמעותה בהוראות לפי סעיף 12 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ"ג-1992.

פיטורין ממסי מועצה מקומית פק' 13 לש' 1940 (תיקון מס' 4)  תשכ"ח-1968 (תיקון מס' 28) תשע"ז-2016

5א.     למרות כל האמור בפקודת המועצות המקומיות או בכל צו שניתן עפ"י סעיף 2 הימנה, הרי כל רכוש אשר, אילו היה מצוי בתחומי אזור עיריה היה פטור, עפ"י חלק זה של הפקודה, מתשלום ארנונה כללית יהא פטור מכל ארנונה כללית שהוטלה ע"י מועצה מקומית, אם מצוי הוא בתוך תחומי אזור השיפוט של אותה מועצה מקומית;

מיום 2.5.1940

מס' 13 לשנת 1940

ע"ר מס' 1006 מיום 2.5.1940 תוס' 1 עמ' 44

הוספת סעיף 5א

 

מיום 16.7.1954

תיקון מס' 2

ס"ח תשי"ד מס' 158 מיום 16.7.1954 עמ' 142 (ה"ח 196)

5א. למרות כל האמור בפקודת המועצות המקומיות או בכל צו שניתן עפ"י סעיף 2 הימנה, הרי כל רכוש אשר, אילו היה מצוי בתחומי אזור עיריה היה פטור, עפ"י חלק זה של הפקודה, מתשלום מס הרכוש לעיריה או מתשלום מס עיריה כללי או מתשלום מס החנוך לעיריה, יהא פטור מכל מס רכוש, מס כללי או מס חנוך, שהוטל ע"י מועצה מקומית, אם מצוי הוא בתוך תחומי אזור השיפוט של אותה מועצה מקומית;

אולם על אף האמור בסעיף 3 לא יהיה אוצר המדינה פטור מתשלום ארנונת רכוש וארנונה כללית כאמור, למועצה מקומית שעל תחומה הכריז שר הפנים, לאחר התיעצות בשר האוצר, שהוא ישוב עולים.

 

מיום 1.4.1968

תיקון מס' 4

ס"ח תשכ"ח מס' 525 מיום 4.4.1968 עמ' 54 (ה"ח 764)

5א. למרות כל האמור בפקודת המועצות המקומיות או בכל צו שניתן עפ"י סעיף 2 הימנה, הרי כל רכוש אשר, אילו היה מצוי בתחומי אזור עיריה היה פטור, עפ"י חלק זה של הפקודה, מתשלום מס הרכוש לעיריה או מתשלום מס עיריה כללי או מתשלום מס החנוך לעיריה מתשלום ארנונה כללית, יהא פטור מכל מס רכוש, מס כללי או מס חנוך, שהוטל מכל ארנונה כללית שהוטלה ע"י מועצה מקומית, אם מצוי הוא בתוך תחומי אזור השיפוט של אותה מועצה מקומית;

אולם על אף האמור בסעיף 3 לא יהיה אוצר המדינה פטור מתשלום ארנונת רכוש וארנונה כללית ארנונה כללית כאמור, למועצה מקומית שעל תחומה הכריז שר הפנים, לאחר התיעצות בשר האוצר, שהוא ישוב עולים.

 

מיום 1.1.2017

תיקון מס' 28

ס"ח תשע"ז מס' 2592 מיום 29.12.2016 עמ' 228 (ה"ח 1083)

מחיקת הסיפה

הנוסח הקודם:

אולם על אף האמור בסעיף 3 לא יהיה אוצר המדינה פטור מתשלום ארנונה כללית כאמור, למועצה מקומית שעל תחומה הכריז שר הפנים, לאחר התיעצות בשר האוצר, שהוא ישוב עולים.

הסוכנות היהודית ומוסדותיה (תיקון מס' 2)  תשי"ד-1954 (תיקון מס' 4)  תשכ"ח-1968

5ב.     כדי להסיר ספק נאמר בזה, כי הסוכנות היהודית לארץ ישראל, קרן קיימת לישראל וקרן היסוד בע"מ, אינם פטורים מתשלום ארנונה כללית, אלא במידה שפטור כאמור ניתן להם על פי הוראות חלק זה.

מיום 16.7.1954

תיקון מס' 2

ס"ח תשי"ד מס' 158 מיום 16.7.1954 עמ' 142 (ה"ח 196)

הוספת סעיף 5ב

 

מיום 1.4.1968

תיקון מס' 4

ס"ח תשכ"ח מס' 525 מיום 4.4.1968 עמ' 54 (ה"ח 764)

5ב. כדי להסיר ספק נאמר בזה, כי הסוכנות היהודית לארץ ישראל, קרן קיימת לישראל וקרן היסוד בע"מ, אינם פטורים מתשלום ארנונת רכוש וארנונה כללית ארנונה כללית, אלא במידה שפטור כאמור ניתן להם על פי הוראות חלק זה.

 

הטלת ארנונה על נכסים לפי סעיפים 4 ו-5 (תיקון מס' 10) תשס"ג-2002

5ג.     (א)  על אף הוראות סעיפים 4 ו-5, והאמור בכל דין, תוטל ארנונה כללית על הנכסים המפורטים בסעיפים 4 ו-5, בשיעורים שלהלן, שיחושבו מסכום הארנונה הכללית שהיתה משולמת לרשות המקומית אלמלא הוראות סעיפים 4 ו-5, ובהתאם לסכומים ולסוגי הנכסים הנוהגים באותה רשות מקומית, באופן שלא ייקבע סיווג נפרד לנכסים האמורים; באין סיווג מתאים – יחול הסיווג הדומה ביותר (להלן – נכסים פטורים חלקית):

בשנת 2003 – 6%;

בשנת 2004 – 15%;

בשנת 2005 – 24%;

בשנת 2006 ואילך – 33%.

          (ב)  לא קיים ברשות המקומית סיווג מתאים או סיווכ דומה כאמור בסעיף קטן (א) – תוטל ארנונה כללית על הנכסים האמורים, בשיעורים המפורטים להלן, שיחושבו מתעריף הארנונה הנמוך ביותר ברשות המקומית בשל בנין או קרקע, לפי הענין:

בשנת 2003 – 12%;

בשנת 2004 – 30%;

בשנת 2005 – 48%;

בשנת 2006 – 66%.

          (ג)   בשנים 2003 עד 2005 לא תשולם בשל נכסים פטורים חלקית, אגרת סילוק אשפה או כל אגרה או תשלום אחר, המשולמים בזיקה לפטור מהארנונה הכללית (בסעיף זה – אגרה), ובלבד שסכום הארנונה הכללית אשר תשולם בכל אחת מהשנים האלה, למרות האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), לא יפחת מסכום האגרה ששולמה בפועל לרשות המקומית בשל אותו נכס באחת משלוש השנים שקדמו לתשלום, לפי הגבוה, בתוספת שיעורי העדכון כפי שנקבעו מדי שנה בתקנות לפי פרק ב' לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ"ג-1992.

          (ד)  החל בשנת 2006 לא תשולם אגרה בשל נכסים פטורים חלקית.

          (ה)  על אף הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ד), לא תוטל ארנונה כללית או אגרה על שטח נכס המשמש לאחד מאלה:

(תיקון מס' 17) תש"ע-2010 (תיקון מס' 23) תשע"ב-2012

(1)   כנסיה, מסגד או בית תפילה אחר, לרבות מבנה או חלק ממבנה שייעודו העיקרי הוא קיום תפילה, והשימושים הנוספים בו, אם ישנם, הם ללימודי אותה דת או לצרכים הנובעים מקיום התפילה ומלימודי הדת כאמור, ושאין בו פעילות עסקית;

(תיקון מס' 17) תש"ע-2010 (תיקון מס' 29) תשע"ז-2017

(1א) בית כנסת, לרבות מבנה או חלק ממבנה שייעודו העיקרי הוא קיום תפילה, והשימושים הנוספים בו, ככל שישנם, הם ללימוד תורה או לצרכים הנובעים מקיום התפילה ומלימוד התורה, ושאין בו פעילות עסקית; בלי לגרוע מהאמור, במבנה שייעודו העיקרי לימוד תורה והוא משמש ללימוד תורה, יראו כבית כנסת את החלק במבנה האמור המיועד ומשמש לקיום תפילה באופן קבוע וסדיר נוסף על ייעודו ושימושיו ללימוד תורה, ובלבד שאין בו פעילות עסקית;

(2)   מקווה;

(תיקון מס' 18) תש"ע-2010

(2א) כל בית קברות או חלק מבית קברות שאינו משמש למטרות רווח;

(תיקון מס' 14) תשס"ו-2006 (תיקון מס' 16) תש"ע-2010

(3)   מוסד חינוך מוכר כמשמעותו בחוק לימוד חובה, התש"ט-1949, מוסד חינוך כמשמעותו בסעיף 5 לחוק האמור ובית ספר כמשמעותו בחוק פיקוח על בתי ספר, התשכ"ט-1969, שחל עליו החוק האמור, שבו לומדים או מתחנכים באופן שיטתי יותר מ-10 תלמידים ושניתן בו חינוך גן ילדים, חינוך יסודי וחינוך על יסודי לתלמידים עד גיל 18 שנים וכן בית ספר מקצועי, כהגדרתו בחוק החניכות, התשי"ג-1953, והכל אם אינו למטרות רווח ולגבי השטח המשמש לחינוך או ללימוד כאמור ואשר אין בו פעילות עסקית;

(תיקון מס' 31) תשע"ט-2018

(4)   מעון יום, כמשמעותו בחוק הפיקוח על מעונות, התשכ"ה-1965 וכן מעון יום לפעוטות כהגדרתו בחוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות, התשע"ט-2018, ובלבד שחל עליו מחיר מרבי לפי חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ"ו-1996;

(5)   מקלט לנשים מוכות כהגדרתו בחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954;

(תיקון מס' 30) תשע"ח-2018

(6)   מעון כמשמעותו בתע"ס המספק הגנה וטיפול לילדים ולנערות בסיכון ובמצוקה; לענין זה, "תע"ס" – הנחיות והוראות המנהל הכללי של משרד העבודה והרווחה (תקנון לעבודה סוציאלית – תע"ס), כתוקפן מזמן לזמן, המצויות לעיון הציבור במחלקות לשירותים חברתיים ובלשכות המחוזיות של המשרד האמור;

(תיקון מס' 12) תשס"ה-2005

(7)   מבנה המוחזק בידי תנועת נוער ששר התרבות החינוך והספורט אישר כי לפי המבחנים לצורך תמיכה, קיבלה תנועת הנוער בשנת הכספים שקדמה לשנה שלגביה לא מוטלת ארנונה כללית לפי הוראות סעיף קטן זה תמיכה, ובלבד שעיקר שימושו של המבנה הוא לקיום פעילויות לחניכי אותה תנועה כפי שמקובל לקיימן על ידי תנועות נוער; לענין פסקה זו, "מבחנים לצורך תמיכה" – מבחנים לצורך תמיכה של משרד החינוך התרבות והספורט במוסדות ציבור לפי חוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985, לתמיכה בתנועות נוער;

(תיקון מס' 15) תשס"ז-2007

(8)   מדרשה תורנית ציונית ליהדות וללימודי ארץ ישראל ששר החינוך אישר כי לפי המבחנים לצורך תמיכה, קיבלה תמיכה בשנת הכספים שקדמה לשנה שלגביה לא מוטלת ארנונה כללית לפי הוראות סעיף קטן זה; לענין פסקה זו, "מבחנים לצורך תמיכה" – מבחנים לצורך תמיכה של משרד החינוך במוסדות ציבור לפי חוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985, לתמיכה במדרשות תורניות ציוניות ליהדות וללימודי ארץ ישראל;

(תיקון מס' 20) תשע"ב-2012 (תיקון מס' 22) תשע"ב-2012

(9)   מפעל מוגן, לרבות מרכז עבודה שיקומית, המספק תעסוקה לאנשים עם מוגבלות, שמשרד הרווחה והשירותים החברתיים הכיר בו, ובלבד שלפחות 85 אחוזים מהאנשים עם מוגבלות כאמור משתתפים בתעסוקה בו לפי הפניה של משרד הרווחה והשירותים החברתיים, משרד הבריאות, משרד הביטחון או המוסד לביטוח לאומי; בסעיף קטן זה, "אדם עם מוגבלות" – כהגדרתו בסעיף 5 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998, שמלאו לו 18 שנים;

(תיקון מס' 21) תשע"ב-2012

(10)  מסגרת יומית שעיקר ייעודה מתן שירות שיקום בתחום התעסוקה, לנכי נפש הזכאים לו לפי חוק שיקום נכי נפש בקהילה, התש"ס-2000; לעניין פסקה זו, "שירות שיקום בתחום התעסוקה" – שירות המנוי בפסקאות (1), (2), (3)(ג) או (4) לפרט א' בתוספת לחוק האמור;

(תיקון מס' 22) תשע"ב-2012

(11)  מסגרת יומית, לרבות מרכז יום, מרכז שיקום ומרכז הכשרה, שעיקר ייעודה מתן אבחון, שיקום, טיפול או הכשרה, מקצועיים-תעסוקתיים, לאנשים עם מוגבלות, שמשרד הרווחה והשירותים החברתיים הכיר בה, ובלבד שלפחות 85 אחוזים מהאנשים עם מוגבלות שוהים בה לפי הפניה של המשרד האמור או המוסד לביטוח לאומי;

(תיקון מס' 24) תשע"ה-2014

(12)  אתר הנצחה ממלכתי או אתר הנצחה חילי שהוכרזו לפי סעיף 45 לחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח-1998, שהם פתוחים לציבור, והכול אם אינם למטרות רווח ולגבי השטח המשמש אתר הנצחה כאמור ואשר אין בו פעילות עסקית;

(תיקון מס' 25) תשע"ו-2015

(13)  עד 200 מ"ר משטח מערכת לייצור חשמל על ידי שימוש באנרגיית השמש בטכנולוגיה פוטו-וולטאית או תרמו-סולרית אשר אינה עושה שימוש בדלקים פוסיליים מעבר לקבוע בפסקה (2) להגדרה "מיתקן אנרגיה מתחדשת" שבסעיף 1 לכללי משק החשמל (עסקאות עם ספק שירות חיוני), התש"ס-2000, הממוקמת על גג נכס;

(תיקון מס' 27) תשע"ז-2016

(14)  ארכיון ציבורי כהגדרתו בחוק הארכיונים, התשט"ו-1955, לגבי השטח המשמש ארכיון ציבורי כאמור ואשר אין בו פעילות עסקית.

מיום 1.1.2003

תיקון מס' 10

ס"ח תשס"ג מס' 1882 מיום 29.12.2002 עמ' 150 (ה"ח 4)

הוספת סעיף 5ג

 

מיום 1.1.2005

תיקון מס' 12

ס"ח תשס"ה מס' 1997 מיום 11.4.2005 עמ' 368 (ה"ח 143)

הוספת סעיף קטן 5ג(ה)(7)

 

מיום 1.7.2006

תיקון מס' 14

ס"ח תשס"ו מס' 2057 מיום 15.6.2006 עמ' 317 (ה"ח 236)

(3) מוסד חינוך מוכר כמשמעותו בחוק לימוד חובה, התש"ט-1949, מוסד חינוך כמשמעותו בסעיף 5 לחוק האמור ובית ספר כמשמעותו בחוק פיקוח על בתי ספר, התשכ"ט-1969, שחל עליו החוק האמור, שבו לומדים או מתחנכים באופן שיטתי יותר מ-10 תלמידים ושניתן בו חינוך גן ילדים, חינוך יסודי וחינוך על יסודי לתלמידים עד גיל 18 שנים, והכל אם אינו למטרות רווח ולגבי השטח המשמש לחינוך או ללימוד כאמור ואשר אין בו פעילות עסקית;

 

מיום 1.1.2007

תיקון מס' 15

ס"ח תשס"ז מס' 2077 מיום 11.1.2007 עמ' 67 (ה"ח 260)

הוספת פסקה 5ג(ה)(8)

 

מיום 1.1.2010

תיקון מס' 16

ס"ח תש"ע מס' 2234 מיום 17.3.2010 עמ' 423 (ה"ח 300)

(3) מוסד חינוך מוכר כמשמעותו בחוק לימוד חובה, התש"ט-1949, מוסד חינוך כמשמעותו בסעיף 5 לחוק האמור ובית ספר כמשמעותו בחוק פיקוח על בתי ספר, התשכ"ט-1969, שחל עליו החוק האמור, שבו לומדים או מתחנכים באופן שיטתי יותר מ-10 תלמידים ושניתן בו חינוך גן ילדים, חינוך יסודי וחינוך על יסודי לתלמידים עד גיל 18 שנים וכן בית ספר מקצועי, כהגדרתו בחוק החניכות, התשי"ג-1953, והכל אם אינו למטרות רווח ולגבי השטח המשמש לחינוך או ללימוד כאמור ואשר אין בו פעילות עסקית;

 

מיום 23.3.2010

תיקון מס' 17

ס"ח תש"ע מס' 2236 מיום 23.3.2010 עמ' 450 (ה"ח 312)

(1) בית כנסת, כנסיה, מסגד או בית תפילה אחר, והכל לגבי השטח המשמש לצורכי תפילה ואשר אין בו פעילות עסקית;

(1א) בית כנסת, לרבות מבנה או חלק ממבנה שייעודו העיקרי הוא קיום תפילה, והשימושים הנוספים בו, ככל שישנם, הם ללימוד תורה או לצרכים הנובעים מקיום התפילה ומלימוד התורה, ושאין בו פעילות עסקית;

 

מיום 28.7.2010

תיקון מס' 18

ס"ח תש"ע מס' 2254 מיום 28.7.2010 עמ' 634 (ה"ח 330)

הוספת פסקה 5ג(ה)(2א)

 

מיום 1.1.2012

תיקון מס' 20

ס"ח תשע"ב מס' 2338 מיום 27.2.2012 עמ' 178 (ה"ח 432)

הוספת פסקה 5ג(ה)(9)

 

מיום 1.1.2012

תיקון מס' 21

ס"ח תשע"ב מס' 2347 מיום 27.3.2012 עמ' 234 (ה"ח 432)

הוספת פסקה 5ג(ה)(10)

 

מיום 1.4.2012

תיקון מס' 22

ס"ח תשע"ב מס' 2365 מיום 27.6.2012 עמ' 473 (ה"ח 432)

(9) מפעל מוגן, לרבות מרכז עבודה שיקומית, המספק תעסוקה לאנשים עם מוגבלות, שמשרד הרווחה והשירותים החברתיים הכיר בו, ובלבד שלפחות 85 אחוזים מהאנשים עם מוגבלות כאמור משתתפים בתעסוקה בו לפי הפניה של משרד הרווחה והשירותים החברתיים, משרד הבריאות, משרד הביטחון או המוסד לביטוח לאומי; לעניין פסקה זו בסעיף קטן זה, "אדם עם מוגבלות" – כהגדרתו בסעיף 5 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998, שמלאו לו 18 שנים;

(10) מסגרת יומית שעיקר ייעודה מתן שירות שיקום בתחום התעסוקה, לנכי נפש הזכאים לו לפי חוק שיקום נכי נפש בקהילה, התש"ס-2000; לעניין פסקה זו, "שירות שיקום בתחום התעסוקה" – שירות המנוי בפסקאות (1), (2), (3)(ג) או (4) לפרט א' בתוספת לחוק האמור;

(11) מסגרת יומית, לרבות מרכז יום, מרכז שיקום ומרכז הכשרה, שעיקר ייעודה מתן אבחון, שיקום, טיפול או הכשרה, מקצועיים-תעסוקתיים, לאנשים עם מוגבלות, שמשרד הרווחה והשירותים החברתיים הכיר בה, ובלבד שלפחות 85 אחוזים מהאנשים עם מוגבלות שוהים בה לפי הפניה של המשרד האמור או המוסד לביטוח לאומי.

 

מיום 23.3.2010

תיקון מס' 23

ס"ח תשע"ב מס' 2374 מיום 2.8.2012 עמ' 590 (ה"ח 541)

(1) כנסיה, מסגד או בית תפילה אחר, והכל לגבי השטח המשמש לצורכי תפילה ואשר אין בו פעילות עסקית לרבות מבנה או חלק ממבנה שייעודו העיקרי הוא קיום תפילה, והשימושים הנוספים בו, אם ישנם, הם ללימודי אותה דת או לצרכים הנובעים מקיום התפילה ומלימודי הדת כאמור, ושאין בו פעילות עסקית;

 

מיום 4.12.2014

תיקון מס' 24

ס"ח תשע"ה מס' 2479 מיום 4.12.2014 עמ' 46 (ה"ח 573)

הוספת פסקה 5ג(ה)(12)

 

מיום 1.12.2015

תיקון מס' 25

ס"ח תשע"ו מס' 2511 מיום 30.11.2015 עמ' 244 (ה"ח 951)

הוספת פסקה 5ג(ה)(13)

 

מיום 27.11.2016

תיקון מס' 27

ס"ח תשע"ז מס' 2585 מיום 27.11.2016 עמ' 25 (ה"ח 662)

הוספת פסקה 5ג(ה)(14)

 

מיום 28.3.2017

תיקון מס' 29

ס"ח תשע"ז מס' 2618 מיום 28.3.2017 עמ' 516 (ה"ח 679)

(1א) בית כנסת, לרבות מבנה או חלק ממבנה שייעודו העיקרי הוא קיום תפילה, והשימושים הנוספים בו, ככל שישנם, הם ללימוד תורה או לצרכים הנובעים מקיום התפילה ומלימוד התורה, ושאין בו פעילות עסקית; בלי לגרוע מהאמור, במבנה שייעודו העיקרי לימוד תורה והוא משמש ללימוד תורה, יראו כבית כנסת את החלק במבנה האמור המיועד ומשמש לקיום תפילה באופן קבוע וסדיר נוסף על ייעודו ושימושיו ללימוד תורה, ובלבד שאין בו פעילות עסקית;

 

מיום 17.1.2018

תיקון מס' 30

ס"ח תשע"ח מס' 2683 מיום 17.1.2018 עמ' 114 (ה"ח 740)

(6) מעון כמשמעותו בתע"ס המספק הגנה וטיפול לילדים ולנערות בסיכון ובמצוקה; לענין זה, "תע"ס" – הנחיות והוראות המנהל הכללי של משרד העבודה והרווחה (תקנון לעבודה סוציאלית – תע"ס), כתוקפן מזמן לזמן, המצויות לעיון הציבור בלשכות הסעד במחלקות לשירותים חברתיים ובלשכות המחוזיות של המשרד האמור;

 

מיום 1.9.2019

תיקון מס' 31

ס"ח תשע"ט מס' 2753 מיום 31.10.2018 עמ' 33 (ה"ח 1250)

(4) מעון יום, כמשמעותו בחוק הפיקוח על מעונות, התשכ"ה-1965 וכן מעון יום לפעוטות כהגדרתו בחוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות, התשע"ט-2018, ובלבד שחל עליו מחיר מרבי לפי חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ"ו-1996;

(תיקון מס' 3) תשכ"א-1961

חלק ב'

(בוטל)

מיום 1.1.1961

תיקון מס' 3

ס"ח תשכ"א מס' 337 מיום 6.4.1961 עמ' 112 (ה"ח 447)

ביטול חלק ב

הנוסח הקודם:

חלק ב': פיטורין ממס הרכוש החקלאי

(תיקון מס' 3) תשכ"א-1961

6.       (בוטל).

מיום 1.1.1961

תיקון מס' 3

ס"ח תשכ"א מס' 337 מיום 6.4.1961 עמ' 112 (ה"ח 447)

ביטול סעיף 6

הנוסח הקודם:

פירוש

6. בחלק זה מפקודה זו: -

(א) המלים "בעלים", "קרקע" ו"בנין תעשיתי" יהיו להן הפירושים שניתנו להן בסעיף 2 מפקודת מס הרכוש החקלאי, 1935, וכן

(ב) "מס הרכוש החלקאי" פירושו המס הנפרע עפ"י פקודת מס הרכוש החלקאי, 1935.

(תיקון מס' 3) תשכ"א-1961

7.       (בוטל).

מיום 1.1.1961

תיקון מס' 3

ס"ח תשכ"א מס' 337 מיום 6.4.1961 עמ' 112 (ה"ח 447)

ביטול סעיף 7

הנוסח הקודם:

הכתר הנציב העליון, מזכיר הממלכה ואנשים המחזיקים בנכסים בשם הכתר יהיו פטורים ממס

7. למרות כל דבר האמור בפקודת מס הרכוש החקלאי, 1935, לא יוטל מס הרכוש החקלאי על כל קרקע (לרבות נכס בית) או על כל בנין תעשיתי או על כל חלק הימנו שבעליהם הם הכתר או הנציב העליון או מזכיר הממלכה או כל אדם או מוסד המחזיקים בהם בשם הכתר:

בתנאי שכל מחזיק בקרקע או בבנין תעשיתי, בתוקף חכירה או רשיון מפורשים או מובנים, שהבעלות עליהם היא כאמור לעיל, רואים אותו, לצורך גביית מס הרכוש החקלאי, כבעלי אותה קרקע או אותו בנין תעשיתי.

(תיקון מס' 3) תשכ"א-1961

8.       (בוטל).

מיום 2.5.1940

מס' 13 לשנת 1940

ע"ר מס' 1006 מיום 2.5.1940 תוס' 1 עמ' 44

(א) הבעלות עליה היא בידי כל מדינה בידי כל מדינה או בידי כל אדם המחזיק בהם בשם כל מדינה, בתנאי שאותה מדינה משתמשת באותה קרקע או באותו חלק הימנה לצורך קונסוליה בשביל הקונסול הכללי או בשביל כל פקיד קונסולרי קבוע של אותה מדינה;

(ב) הבעלות עליה היא בידי כל עדה דתית או מוסד דתי, בתנאי שהקרקע או אותו חלק הימנה ישמשו לאותה עדה דתית או לאותו מוסד דתי: -

(א) כמקום תפילה, או

(ב) כמנזר, או

(ג) כבית חולים, מרפאה או בית-הבראה, או

(ד) כגן ילדים, בית ספר, בית יתומים, סמינר או בית ספר מקצועי או

(ה) כבית-מחסה לעניים ולנצרכים, או

(ו) כפונדק או כבית הכנסת אורחים המשמשים אך ורק לאיכסון עולי רגל בחנם, או

(ז) כתקיה, זוויה או בית תמחוי, או

(ח) כמקום מגוריו של ראש אותה עדה, או

(ט) כבית משפט דתי;

(ג) הבעלות עליה היא בידי כל אגודת צדקה, בתנאי השקרקע או אותו חלק הימנה משמשים לאותה אגודת צדקה: -

(א) כבית חולים, מרפאה או בית הבראה, או

(ב) כבית יתומים או כבית מחסה לעניין ונצרכים, או,

(ג) כמלון אורחים או כהכנסת אורחים המשמשים אך ורק לאיכסון עולי רגל או מהגרים בחנם, או

(ד) כתקייה, זוויה או בית תמחוי,

(ד) הבעלות עליה היא בידי כל מוסד חנוך, בתנאי שהקרקע או אותו חלק הימנה משמשים לאותו מוסד חנוך: -

(א) כגן ילדים, כבית-ספר, כסמינר או כבית-ספר מקצועי, או

(ב) כבית חנוך לעוורים, לאילמים או לחרשים, או

(ג) כספריה ציבורית;

בתנאי שלא יפטרו ממס כל קרקע או כל חלק הימנה שהבעלות עליהם היא בידי כל מדינה, או כל אדם המחזיק בשם כל מדינה, או עדה דתית או מוסד דתי, אגודת צדקה או מוסד חנוך, אם אותה מדינה או אותה עדה דתית או אותו מוסד דתי או אותה אגודת צדקה או אותו מוסד חנוך משתמשים באותה קרקע או בחלק מהקרקע לכל צורך שהוא שתכליתו הפקת ריוח כספי;

 

מיום 1.1.1961

תיקון מס' 3

ס"ח תשכ"א מס' 337 מיום 6.4.1961 עמ' 112 (ה"ח 447)

ביטול סעיף 8

הנוסח הקודם:

מדינות זרות, עדות דתיות או מוסדות דתיים, אגודות צדקה, ומוסדות חנוך יהיו פטורים ממס

8. למרות כל דבר האמור בפקודת מס הרכוש החקלאי, 1935, לא יוטל מס הרכוש החקלאי על כל קרקע (לרבות נכס-בית) או על כל חלק הימנה, אשר: -

(א) הבעלות עליה היא בידי כל מדינה או בידי כל אדם המחזיק בהם בשם כל מדינה, בתנאי שאותה מדינה משתמשת באותה קרקע או באותו חלק הימנה לצורך קונסוליה בשביל הקונסול הכללי או בשביל כל פקיד קונסולרי קבוע של אותה מדינה;

(ב) הבעלות עליה היא בידי כל עדה דתית או מוסד דתי, בתנאי שהקרקע או אותו חלק הימנה ישמשו לאותה עדה דתית או לאותו מוסד דתי: -

(א) כמקום תפילה, או

(ב) כמנזר, או

(ג) כבית חולים, מרפאה או בית-הבראה, או

(ד) כגן ילדים, בית ספר, בית יתומים, סמינר או בית ספר מקצועי או

(ה) כבית-מחסה לעניים ולנצרכים, או

(ו) כפונדק או כבית הכנסת אורחים המשמשים אך ורק לאיכסון עולי רגל בחנם, או

(ז) כתקיה, זוויה או בית תמחוי, או

(ח) כמקום מגוריו של ראש אותה עדה, או

(ט) כבית משפט דתי;

(ג) הבעלות עליה היא בידי כל אגודת צדקה, בתנאי השקרקע או אותו חלק הימנה משמשים לאותה אגודת צדקה: -

(א) כבית חולים, מרפאה או בית הבראה, או

(ב) כבית יתומים או כבית מחסה לעניין ונצרכים, או,

(ג) כמלון אורחים או כהכנסת אורחים המשמשים אך ורק לאיכסון עולי רגל או מהגרים בחנם, או

(ד) כתקייה, זוויה או בית תמחוי,

(ד) הבעלות עליה היא בידי כל מוסד חנוך, בתנאי שהקרקע או אותו חלק הימנה משמשים לאותו מוסד חנוך: -

(א) כגן ילדים, כבית-ספר, כסמינר או כבית-ספר מקצועי, או

(ב) כבית חנוך לעוורים, לאילמים או לחרשים, או

(ג) כספריה ציבורית;

בתנאי שלא יפטרו ממס על כל קרקע או כל חלק הימנה שהבעלות עליהם היא בידי כל מדינה, או כל אדם המחזיק בשם כל מדינה, או עדה דתית או מוסד דתי, אגודת צדקה או מוסד חנוך, אם אותה מדינה או אותה עדה דתית או אותו מוסד דתי או אותה אגודת צדקה או אותו מוסד חנוך משתמשים באותה קרקע או בחלק מהקרקע לכל צורך שהוא שתכליתו הפקת ריוח כספי;

(תיקון מס' 3) תשכ"א-1961

9.       (בוטל).

מיום 2.5.1940

מס' 13 לשנת 1940

ע"ר מס' 1006 מיום 2.5.1940 תוס' 1 עמ' 44

(ה) כל בית המשמש לבעליו אך ורק כבית חיילים או כבית מלחים;

(ו) כל רכוש השייך לחברת צער בלי חיים ומשמש אך ורק למטרותיה, או השייך למרפאה העממית לריפוי בעלי חיים חולים של עניים בארץ (People's Dispensary for the Sick Animals of the Poor in Palestine) והמשמש למטרותיה;

(ז) כל קרקע המשמשת לצרכי הוראה או מחקר בחקלאות שניתנת לגבה תעודה על כך מדי שנה בשנה מאת מנהל מחלקת החקלאות והדיג;

(ח) כל רכוש השייך לאגודה או מוסד שיתופי שמטרתם העיקרית היא לספק, שלא על מנת לקבל שכר, עזרה רפואית ולהחזיק בתי חולים, בתי הבראה, מרפאות או קליניקות, בתנאי שאותו רכוש משמש אך ורק לאחת מאותן המטרות או ליותר מאחת, ובתנאי שאותה אגודה או אותו מוסד שיתופי אושרו מטעם הנציב העליון לצרכי פיטורים עפ"י סעיף זה.

(ט) כל קרקע או בנין המשמשים אך ורק לצרכי ספורט או לתרבות הגוף;

(י) כל רכוש המשמש לבעליו אך ורק כבית נכאת ציבורי;

(יא) כל רכוש שמוסד-מתנדב לשירות הצבור משתמש בו אך ורק לשירות הצבור, בתנאי שאותו מוסד יתאשר ע"י הנציב העליון לצורך פיטורין עפ"י סעיף זה.

 

מיום 1.1.1961

תיקון מס' 3

ס"ח תשכ"א מס' 337 מיום 6.4.1961 עמ' 112 (ה"ח 447)

ביטול סעיף 9

הנוסח הקודם:

פיטורים שונים

9. הנכסים דלקמן יהיו פטורים ממס הרכוש החקלאי, דהיינו: -

(א) כל מקום שהוא מצבה היסטורית או מקום היסטורי עפ"י פקודת העתיקות אשר, לדעת מושל המחוז, חלות עליו ההגבלות המוטלות עפ"י אותה פקודה על השמוש בו למטרות ריוח;

(ב) כל קרקע של הקדש לצרכי צדקה שנוסד בתור כזה בפני בית דין דתי, או עפ"י פקודת ההקדשות לצרכי צדקה ושאין מנהלים אותו למטרות ריוח, או של הקדש לצרכי חינוך שפירותיו משמשים להחזקת בתי ספר;

(ג) כל בית-קברות או אותו חלק מבית-קברות שאינו משמש למטרות ריוח;

(ד) כל מגרש ציבורי, מקום פתוח, מגרש משחקים או קרקע שאסור להקים עליהם בנין ואשר, באישורו של הנציב העליון, יעדום לשמוש הצבור;

(ה) כל בית המשמש לבעליו אך ורק כבית חיילים או כבית מלחים;

(ו) כל רכוש השייך לחברת צער בלי חיים ומשמש אך ורק למטרותיה, או השייך למרפאה העממית לריפוי בעלי חיים חולים של עניים בארץ (People's Dispensary for the Sick Animals of the Poor in Palestine) והמשמש למטרותיה;

(ז) כל קרקע המשמשת לצרכי הוראה או מחקר בחקלאות שניתנת לגבה תעודה על כך מדי שנה בשנה מאת מנהל מחלקת החקלאות והדיג;

(ח) כל רכוש השייך לאגודה או מוסד שיתופי שמטרתם העיקרית היא לספק, שלא על מנת לקבל שכר, עזרה רפואית ולהחזיק בתי חולים, בתי הבראה, מרפאות או קליניקות, בתנאי שאותו רכוש משמש אך ורק לאחת מאותן המטרות או ליותר מאחת, ובתנאי שאותה אגודה או אותו מוסד שיתופי אושרו מטעם הנציב העליון לצרכי פיטורים עפ"י סעיף זה.

(ט) כל קרקע או בנין המשמשים אך ורק לצרכי ספורט או לתרבות הגוף;

(י) כל רכוש המשמש לבעליו אך ורק כבית נכאת ציבורי.

(יא) כל רכוש שמוסד-מתנדב לשירות הצבור משתמש בו אך ורק לשירות הצבור, בתנאי שאותו מוסד יתאשר ע"י שר האוצר לצורך פיטורין עפ"י סעיף זה.

(תיקון מס' 3) תשכ"א-1961

חלק ג'

(בוטל)

מיום 1.1.1961

תיקון מס' 3

ס"ח תשכ"א מס' 337 מיום 6.4.1961 עמ' 112 (ה"ח 447)

ביטול חלק ג

הנוסח הקודם:

חלק ג': פיטורין ממס הרכוש העירוני

(תיקון מס' 3) תשכ"א-1961

10.    (בוטל).

מיום 1.1.1961

תיקון מס' 3

ס"ח תשכ"א מס' 337 מיום 6.4.1961 עמ' 112 (ה"ח 447)

ביטול סעיף 10

הנוסח הקודם:

פירוש

10. בחלק זה מפקודה זו: -

(א) המונחים "הבעל הידוע", "קרקע" ו"נכס בית" יהיו להם הפירושים שניתנו להם בסעיף 2 מפקודת מס הרכוש העירוני, וכן

(ב) "מס הרכוש העירוני" פירושו המס הנפרע עפ"י פקודת מס הרכוש העירוני.

(תיקון מס' 3) תשכ"א-1961

11.    (בוטל).

מיום 1.1.1961

תיקון מס' 3

ס"ח תשכ"א מס' 337 מיום 6.4.1961 עמ' 112 (ה"ח 447)

ביטול סעיף 11

הנוסח הקודם:

הכתר, הנציב העליון, מזכיר הממלכה, ואנשים המחזיקים בנכסים בשם הכתר יהיו פטורים ממס

11. למרות כל דבר האמור בפקודת מס הרכוש העירוני, לא יוטל מס הרכוש העירוני על כל נכס-בית או קרקע שהכתר או הנציב העליון או מזכיר הממלכה או כל אדם או מוסד המחזיקים בהם בשם הכתר הם בעליהם הידועים:

בתנאי שכל מחזיק בכל נכס-בית או בכל קרקע, בתוקף חכירה או רשיון מפורשים או מובנים, שהבעלות עליהם היא כאמור לעיל, רואין אותו, לצורך גביית מס הרכוש העירוני, כבעלים הידועים של אותו נכס בית או אותה קרקע.

(תיקון מס' 3) תשכ"א-1961

12.    (בוטל).

מיום 2.5.1940

מס' 13 לשנת 1940

ע"ר מס' 1006 מיום 2.5.1940 תוס' 1 עמ' 45

(א) כל מדינה היא בעליהם הידועים כל מדינה או כל אדם המחזיק בהם הם בעליהם הידועים, בתנאי שאותה מדינה משתמשת באותו נכס-בית או באותה קרקע לצורך קונסוליה בשביל הקונסול הכללי או בשביל פקיד קונסולרי קבוע של אותה מדינה;

(ב) כל עדה דתית או מוסד דתי הם בעליהם הידועים, בתנאי שאותו נכס בית או אותה קרקע ישמשו לאותה עדה דתית או לאותו מוסד דתי: -

(א) כמקום תפילה, או

(ב) כמנזר, או

(ג) כבית חולים, מרפאה או בית-הבראה, או

(ד) כגן ילדים, בית ספר, בית יתומים, סמינר או בית ספר מקצועי או

(ה) כבית-מחסה לעניים ולנצרכים, או

(ו) כפונדק או כבית הכנסת אורחים המשמשים אך ורק לאיכסון עולי רגל בחנם, או

(ז) כתקיה, זוויה או בית תמחוי, או

(ח) כדירתו של ראש אותה עדה, או

(ט) כבית משפט דתי;

(ג) כל אגודת צדקה היא בעליה הידועים, בתנאי בתנאי שאותו נכס בית או אותה קרקע משמשים לאותה אגודת צדקה: -

(א) כבית חולים, מרפאה או בית הבראה, או

(ב) כבית יתומים או כבית מחסה לעניין ונצרכים, או,

(ג) כפונדק  או כהכנסת אורחים המשמשים אך ורק לאיכסון עולי רגל או מהגרים בחנם, או

(ד) כתקייה, זוויה או בית תמחוי,

(ד) כל מוסד חנוך הוא בעליה הידועים, בתנאי בתנאי שאותו נכס בית או אותה קרקע משמשים לאותו מוסד חינוך: -

 (א) כגן ילדים, כבית-ספר, כסמינר או כבית-ספר מקצועי, או

(ב) כבית חנוך לעוורים, לאילמים או לחרשים, או

(ג) כספריה ציבורית;

בתנאי שלא יפטרו מן המס כל נכס בית או קרקע שכל מדינה, או כל אדם המחזיק בשם כל מדינה, או עדה דתית או מוסד דתי, אגודת צדקה או מוסד חנוך הם בעליהם הידועים, אם אותה מדינה או אותו מוסד דתי או אותה אגודת צדקה או אותו מוסד חנוך משתמשים באותו נכס או באותה קרקע לכל צורך שתכליתו הפקת ריוח כספי;

 

מיום 1.1.1961

תיקון מס' 3

ס"ח תשכ"א מס' 337 מיום 6.4.1961 עמ' 112 (ה"ח 447)

ביטול סעיף 12

הנוסח הקודם:

מדינות זרות, עדות דתיות או מוסדות דתיים, אגודות צדקה, ומוסדות חנוך יהיו פטורים ממס

12. למרות כל דבר האמור בפקודת מס הרכוש העירוני, לא יוטל מס הרכוש העירוני על כל נכס-בית או קרקע אשר: -

(א) כל מדינה או כל אדם המחזיק בהם הם בעליהם הידועים, בתנאי שאותה מדינה משתמשת באותו נכס-בית או באותה קרקע לצורך קונסוליה בשביל הקונסול הכללי או בשביל פקיד קונסולרי קבוע של אותה מדינה;

(ב) כל עדה דתית או מוסד דתי הם בעליהם הידועים, בתנאי שאותו נכס בית או אותה קרקע ישמשו לאותה עדה דתית או לאותו מוסד דתי: -

(א) כמקום תפילה, או

(ב) כמנזר, או

(ג) כבית חולים, מרפאה או בית-הבראה, או

(ד) כגן ילדים, בית ספר, בית יתומים, סמינר או בית ספר מקצועי או

(ה) כבית-מחסה לעניים ולנצרכים, או

(ו) כפונדק או כבית הכנסת אורחים המשמשים אך ורק לאיכסון עולי רגל בחנם, או

(ז) כתקיה, זוויה או בית תמחוי, או

(ח) כדירתו של ראש אותה עדה, או

(ט) כבית משפט דתי;

(ג) כל אגודת צדקה היא בעליה הידועים, בתנאי בתנאי שאותו נכס בית או אותה קרקע משמשים לאותה אגודת צדקה: -

(א) כבית חולים, מרפאה או בית הבראה, או

(ב) כבית יתומים או כבית מחסה לעניין ונצרכים, או,

(ג) כפונדק  או כהכנסת אורחים המשמשים אך ורק לאיכסון עולי רגל או מהגרים בחנם, או

(ד) כתקייה, זוויה או בית תמחוי,

(ד) כל מוסד חנוך הוא בעליה הידועים, בתנאי בתנאי שאותו נכס בית או אותה קרקע משמשים לאותו מוסד חינוך: -

 (א) כגן ילדים, כבית-ספר, כסמינר או כבית-ספר מקצועי, או

(ב) כבית חנוך לעוורים, לאילמים או לחרשים, או

(ג) כספריה ציבורית;

בתנאי שלא יפטרו מן המס כל נכס בית או קרקע שכל מדינה, או כל אדם המחזיק בשם כל מדינה, או עדה דתית או מוסד דתי, אגודת צדקה או מוסד חנוך הם בעליהם הידועים, אם אותה מדינה או אותו מוסד דתי או אותה אגודת צדקה או אותו מוסד חנוך משתמשים באותו נכס או באותה קרקע לכל צורך שתכליתו הפקת ריוח כספי;

(תיקון מס' 3) תשכ"א-1961

13.    (בוטל).

מיום 2.5.1940

מס' 13 לשנת 1940

ע"ר מס' 1006 מיום 2.5.1940 תוס' 1 עמ' 45

(ו) כל בית המשמש לבעליו אך ורק כבית חיילים או כבית מלחים;

(ז) כל רכוש השייך לחברת צער בלי חיים ומשמש אך ורק למטרותיה, או השייך למרפאה העממית לריפוי בעלי חיים חולים של עניים בארץ (People's Dispensary for the Sick Animals of the Poor in Palestine) והמשמש למטרותיה;

(ח) כל נכס עיריה המשמש לצרכי הצבור ואינו משמש לשום מטרה מסחרית או למטרות ריוח;

(ט) כל רכוש השייך לאגודה או מוסד שיתופי שמטרתם העיקרית היא לספק, שלא על מנת לקבל שכר, עזרה רפואית ולהחזיק בתי חולים, בתי הבראה, מרפאות או קליניקות, בתנאי שאותו רכוש משמש אך ורק לאחת מאותן המטרות או ליותר מאחת, ובתנאי שאותה אגודה או אותו מוסד שיתופי אושרו מטעם הנציב העליון לצרכי פיטורים עפ"י סעיף זה.

(י) כל קרקע או בנין המשמשים אך ורק לצרכי ספורט או לתרבות הגוף;

(יא) כל רכוש המשמש לבעליו אך ורק כבית נכאת ציבורי;

(יב) כל רכוש שמוסד-מתנדב לשירות הצבור משתמש בו אך ורק לשירות הצבור, בתנאי שאותו מוסד יתאשר ע"י הנציב העליון לצורך פיטורין עפ"י סעיף זה.

 

מיום 17.8.1949

תיקון מס' 1

ס"ח תש"ט מס' 19 מיום 17.8.1949 עמ' 155

החלפת פסקה (13)(ח)

הנוסח הקודם:

(ח) כל נכס עיריה המשמש לצרכי הצבור ואינו משמש לשום מטרה מסחרית או למטרות ריוח;

 

מיום 1.1.1961

תיקון מס' 3

ס"ח תשכ"א מס' 337 מיום 6.4.1961 עמ' 112 (ה"ח 447)

ביטול סעיף 13

הנוסח הקודם:

13. הנכסים דלקמן יהיו פטורים ממס הרכוש העירוני, דהיינו: -

(א) כל מקום שהוא מצבה היסטורית או מקום היסטורי עפ"י פקודת העתיקות ואשר, לדעת מושל המחוז, חלות עליו ההגבלות המוטלות עפ"י אותה פקודה על השמוש בו למטרות ריוח;

(ב) כל נכס-בית או קרקע של הקדש לצרכי צדקה שנוסד בתור כזה בפני בית דין דתי או עפ"י פקודת ההקדשות לצרכי צדקה ושאין מנהלים אותו למטרות ריוח, או של הקדש לצרכי חינוך שפירותיו משמשים אך ורק להחזקת בתי ספר;

(ג) כל בית-קברות או אותו חלק מבית קברות שאינו משמש למטרות ריוח;

(ד) כל מגרש צבורי, מקום פתוח, מגרש משחקים או קרקע שאסור להקים עליהם בנין ואשר, באישורו של הנציב העליון, יעדום לשמוש הצבור;

(ה) כל נכס-בית וקרקע בירושלים העתיקה לפנים מן החומה;

(ו) כל בית המשמש לבעליו אך ורק כבית חיילים או כבית מלחים;

(ז) כל רכוש השייך לחברת צער בלי חיים ומשמש אך ורק למטרותיה, או השייך למרפאה העממית לריפוי בעלי חיים חולים של עניים בארץ (People's Dispensary for the Sick Animals of the Poor in Palestine) והמשמש למטרותיה;

(ח) כל נכס של עיריה או של מועצה מקומית שאינו משמש למטרה מסחרית או למטרות ריווח, לרבות קרקע המיועדת לשיכון מיעוטי-אמצעים;

(ט) כל רכוש השייך לאגודה או מוסד שיתופי שמטרתם העיקרית היא לספק, שלא על מנת לקבל שכר, עזרה רפואית ולהחזיק בתי חולים, בתי הבראה, מרפאות או קליניקות, בתנאי שאותו רכוש משמש אך ורק לאחת מאותן המטרות או ליותר מאחת, ובתנאי שאותה אגודה או אותו מוסד שיתופי אושרו מטעם הנציב העליון לצרכי פיטורים עפ"י סעיף זה.

(י) כל קרקע או בנין המשמשים אך ורק לצרכי ספורט או לתרבות הגוף;

(יא) כל רכוש המשמש לבעליו אך ורק כבית נכאת ציבורי.

(יב) כל רכוש שמוסד-מתנדב לשירות הצבור משתמש בו אך ורק לשירות הצבור, בתנאי שאותו מוסד יתאשר ע"י שר האוצר לצורך פיטורין עפ"י סעיף זה.

חלק ד' – הוראות כלליות

סמכותו של ממונה על מחוז להחליט מתי חלה הפקודה

14.  כל שאלה באם איזו עדה דתית או אם איזה מוסד או מוסד דתי או אם איזו אגודה היא אגודת צדקה או אם איזה מוסד הוא מוסד חינוך, יחליט בה הממונה על המחוז שבו נמצא הנכס אשר ביחס אליו נתבעים הפטורין ע"י אותה עדה או אותו מוסד דתי או אותה אגודת צדקה או אותו מוסד חינוך.

(תיקון מס' 13) תשס"ה-2005

15.  (בוטל).

מיום 10.5.1941

מס' 13 לשנת 1941

ע"ר מס' 1097 מיום 10.5.1941 תוס' 1 עמ' 30

(ב) כל מדינה, עדה דתית או מוסד דתי, אגודת צדקה או מוסד חנוך שחלה עליהם פקודה זו והם תובעים, בתוקף אמנה או פירמן או בתוקף כל נימוק אחר, כל פיטורים ממס חוץ מן הפיטורים הקבועים בפקודה זו, רשאים בתוך שנה אחת מיום קבל פקודה זו תוקף רשאים בתוך התקופה המסתיימת ביום 30 בספטמבר, 1941, להגיש לבית המשפט המחוזי תביעה בדרך בקשה בהתאם להוראות פקודת המשפטים הממשלתיים, ולמרות כל דבר האמור באותה פקודה תחולנה הוראותיה על אותן תביעות כאילו היו תביעות שאפשר היה להגישן נגד הממשלה עפ"י הוראות אותה פקודה.

 

מיום 24.6.1943

מס' 9 לשנת 1943

ע"ר מס' 1273 מיום 24.6.1943 תוס' 1 עמ' 12

(ב) כל מדינה, עדה דתית או מוסד דתי, אגודת צדקה או מוסד חנוך שחלה עליהם פקודה זו והם תובעים, בתוקף אמנה או פירמן או בתוקף כל נימוק אחר, כל פיטורים ממס חוץ מן הפיטורים הקבועים בפקודה זו, רשאים בתוך התקופה המסתיימת ביום 30 בספטמבר, 1941 רשאים בתוך התקופה שתפורט בצו מאת הנציב העליון, להגיש לבית המשפט המחוזי תביעה בדרך בקשה בהתאם להוראות פקודת המשפטים הממשלתיים, ולמרות כל דבר האמור באותה פקודה תחולנה הוראותיה על אותן תביעות כאילו היו תביעות שאפשר היה להגישן נגד הממשלה עפ"י הוראות אותה פקודה.

 

מיום 8.12.2000

תיקון מס' 9

ס"ח תש"ס מס' 1739 מיום 11.6.2000 עמ' 192 (ה"ח תש"ס מס' 2821 עמ' 2)

15. (א) כל עדה או מוסד או אגודה המוצאים עצמם מקופחים בשל החלטת מושל המחוז שניתנה עפ"י סעיף 14 מפקודה זו, רשאים בתוך שלשה חדשים מהתאריך שבו ניתנה אותה החלטה להגיש לבית המשפט המחוזי תביעה בדרך בקשה בהתאם להוראות פקודת המשפטים הממשלתיים, ולמרות כל דבר האמור באותה פקודה תחולנה הוראותיה על אותה תביעה כאילו היא תביעה שאפשר היה להגישה נגד הממשלה עפ"י הוראות אותה פקודה, וכן לעתור לבית משפט לענינים מינהליים.

(ב) כל מדינה, עדה דתית או מוסד דתי, אגודת צדקה או מוסד חנוך שחלה עליהם פקודה זו והם תובעים, בתוקף אמנה או פירמן או בתוקף כל נימוק אחר, כל פיטורים ממס חוץ מן הפיטורים הקבועים בפקודה זו, רשאים בתוך התקופה שתפורט בצו מאת הנציב העליון, להגיש לבית המשפט המחוזי תביעה בדרך בקשה בהתאם להוראות פקודת המשפטים הממשלתיים, ולמרות כל דבר האמור באותה פקודה תחולנה הוראותיה על אותן תביעות כאילו היו תביעות שאפשר היה להגישן נגד הממשלה עפ"י הוראות אותה פקודה לעתור לבית משפט לענינים מינהליים.

 

מיום 8.8.2005

תיקון מס' 13

ס"ח תשס"ה מס' 2020 מיום 8.8.2005 עמ' 751 (ה"ח הממשלה תשס"ד מס' 77 עמ' 298)

ביטול סעיף 15

הנוסח הקודם:

ערעורים

15. (א) כל עדה או מוסד או אגודה המוצאים עצמם מקופחים בשל החלטת מושל המחוז שניתנה עפ"י סעיף 14 מפקודה זו, רשאים לעתור לבית משפט לענינים מינהליים.

(ב) כל מדינה, עדה דתית או מוסד דתי, אגודת צדקה או מוסד חנוך שחלה עליהם פקודה זו והם תובעים, בתוקף אמנה או פירמן או בתוקף כל נימוק אחר, כל פיטורים ממס חוץ מן הפיטורים הקבועים בפקודה זו, רשאים לעתור לבית משפט לענינים מינהליים.

תקנות

16.  יכול שר האוצר להתקין תקנות לביצוען של הוראות פקודה זו.

ביטול

17.  (1)  (כולל ביטול הוראות פקודת מס הרכוש העירוני, שאינה יותר בתוקף).

          (2)  (כולל ביטול הוראות פקודת מס הרכוש החקלאי, 1935, שאינה יותר בתוקף).

          (3)  המודעה הקובעת הוראות בנידון מחילת מס בתים וקרקע על מוסדות חינוך רשומים, שנתפרסמה בעתון הרשמי מיום 1 בנובמבר, 1922, מבוטלת בזה.

 

 

 

 

הודעה למנויים על עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו - הקש כאן

 

 

הודעה למנויים על עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו - הקש כאן

 


* פורסמה ע"ר מס' 792 מיום 30.6.1938, תוס' 1, עמ' (ע) 27, (א) 31 (מס' 18 לש' 1938).

תוקנה ע"ר מס' 1006 מיום 2.5.1940, תוס' 1, עמ' (ע) 43, (א) 53 (מס' 13 לש' 1940).

ע"ר מס' 1097 מיום 10.5.1941, תוס' 1, עמ' (ע) 30, (א) 27 (מס' 7 לש' 1941).

ע"ר מס' 1273 מיום 24.6.1943, תוס' 1, עמ' (ע) 12, (א) 19 (מס' 9 לש' 1943).

ס"ח תש"ט מס' 19 מיום 17.8.1949 עמ' 155 – תיקון מס' 1.

ס"ח תשי"ד מס' 158 מיום 16.7.1954 עמ' 142 (ה"ח תשי"ד מס' 196 עמ' 104) – תיקון מס' 2; ר' סעיף 4 לענין תחילה.

ס"ח תשכ"א מס' 337 מיום 6.4.1961 עמ' 112 (ה"ח תשכ"א מס' 447 עמ' 88) – תיקון מס' 3 בסעיף 67(4) לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, תשכ"א-1961.

ס"ח תשכ"ח מס' 525 מיום 4.4.1968 עמ' 54 (ה"ח תשכ"ח מס' 764 עמ' 140) – תיקון מס' 4 בסעיף 17 לחוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 8) (ביטול ארנונת רכוש), תשכ"ח-1968; תחילתו ביום 1.4.1968 ור' סעיף 19 לענין הוראות מעבר.

ס"ח תש"ן מס' 1305 מיום 14.2.1990 עמ' 92 (ה"ח תש"ן מס' 1966 עמ' 50) – תיקון מס' 5; תחילתו ביום 1.4.1989.

ס"ח תשנ"ב מס' 1378 מיום 8.1.1992 עמ' 43 (ה"ח תשנ"ב מס' 2091 עמ' 90) – תיקון מס' 6 (תוקן ס"ח תשנ"ג מס' 1406 מיום 7.1.1993 עמ' 15 (ה"ח תשנ"ג מס' 2143 עמ' 2) – תיקון מס' 6 (תיקון), תשנ"ג-1993 בסעיף 14 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), תשנ"ג-1992; תחילתו בשנת הכספים 1993. ס"ח תשנ"ד מס' 1445 מיום 9.1.1994 עמ' 50 (ה"ח תשנ"ד מס' 2212 עמ' 16) – תיקון מס' 6 (תיקון מס' 2), תשנ"ד-1994 בסעיף 19 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), תשנ"ד-1994. ס"ח תשנ"ה מס' 1501 מיום 27.1.1995 עמ' 101 (ה"ח תשנ"ה מס' 2313 עמ' 68) – תיקון מס' 6 (תיקון מס' 3), תשנ"ה-1995 בסעיף 6 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה), תשנ"ה-1995; תחילתו ביום 1.1.1995. ס"ח תשנ"ו מס' 1554 מיום 8.1.1996 עמ' 22 (ה"ח תשנ"ו מס' 2436 עמ' 136) – תיקון מס' 6 (תיקון מס' 4), תשנ"ו-1996 בסעיף 2 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), תשנ"ו-1996; תחילתו ביום 1.1.1996. בוטל ס"ח תשנ"ח מס' 1645 מיום 15.1.1998 עמ' 68 (ה"ח תשנ"ח מס' 2650 עמ' 20) בסעיף 19 לחוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה), תשנ"ח-1998; תחילתו ביום 1.1.1998).

ס"ח תשנ"ז מס' 1610 מיום 6.2.1997 עמ' 64 (ה"ח תשנ"ו מס' 2526 עמ' 639) – תיקון מס' 7.

ס"ח תשנ"ח מס' 1645 מיום 15.1.1998 עמ' 67 (ה"ח תשנ"ח מס' 2650 עמ' 20) – תיקון מס' 8 בסעיף 18 לחוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה), תשנ"ח-1998; תחילתו ביום 1.1.1998.

ס"ח תש"ס מס' 1739 מיום 11.6.2000 עמ' 192 (ה"ח תש"ס מס' 2821 עמ' 2) – תיקון מס' 9 בסעיף 16 לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, תש"ס-2000; תחילתו ביום 11.12.2000 ור' סעיף 31 לענין הוראות מעבר.

ס"ח תשס"ג מס' 1882 מיום 29.12.2002 עמ' 150 (ה"ח הממשלה תשס"ג מס' 4 עמ' 18) – תיקון מס' 10 בסעיף 2 לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003), תשס"ג-2002; תחילתו ביום 1.1.2003.

ס"ח תשס"ד מס' 1920 מיום 18.1.2004 עמ' 124 (ה"ח הממשלה תשס"ד מס' 64 עמ' 52) – תיקון מס' 11 בסעיף 76 לחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה), תשס"ד-2004; תחילתו ביום 1.1.2004.

ס"ח תשס"ה מס' 1997 מיום 11.4.2005 עמ' 368 (ה"ח הממשלה תשס"ה מס' 143 עמ' 354) – תיקון מס' 12 בסעיף 28 לחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה), תשס"ה-2005; תחילתו ביום 1.1.2005.

ס"ח תשס"ה מס' 2020 מיום 8.8.2005 עמ' 751 (ה"ח הממשלה תשס"ד מס' 77 עמ' 298) – תיקון מס' 13 בסעיף 38 לחוק בתי משפט לענינים מינהליים (תיקון מס' 15), תשס"ה-2005.

ס"ח תשס"ו מס' 2057 מיום 15.6.2006 עמ' 317 (ה"ח הממשלה תשס"ו מס' 236 עמ' 298) – תיקון מס' 14 בסעיף 20 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006), תשס"ו-2006; תחילתו ביום 1.7.2006.

ס"ח תשס"ז מס' 2077 מיום 11.1.2007 עמ' 67 (ה"ח הממשלה תשס"ז מס' 260 עמ' 16) – תיקון מס' 15 בסעיף 30 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007), תשס"ז-2007; תחילתו ביום 1.1.2007.

ס"ח תש"ע מס' 2234 מיום 17.3.2010 עמ' 423 (ה"ח הכנסת תש"ע מס' 300 עמ' 86) – תיקון מס' 16; תחילתו ביום 1.1.2010.

ס"ח תש"ע מס' 2236 מיום 23.3.2010 עמ' 450 (ה"ח הכנסת תש"ע מס' 312 עמ' 132) – תיקון מס' 17.

ס"ח תש"ע מס' 2254 מיום 28.7.2010 עמ' 634 (ה"ח הכנסת תש"ע מס' 330 עמ' 184) – תיקון מס' 18.

ס"ח תשע"א מס' 2273 מיום 26.1.2011 עמ' 203 (ה"ח הכנסת תשע"א מס' 357 עמ' 34) – תיקון מס' 19; תחילתו ביום 1.1.2011.

ס"ח תשע"ב מס' 2338 מיום 27.2.2012 עמ' 178 (ה"ח הכנסת תשע"ב מס' 432 עמ' 74) – תיקון מס' 20; תחילתו ביום 1.1.2012.

ס"ח תשע"ב מס' 2347 מיום 27.3.2012 עמ' 234 (ה"ח הכנסת תשע"ב מס' 432 עמ' 74) – תיקון מס' 21; תחילתו ביום 1.1.2012.

ס"ח תשע"ב מס' 2365 מיום 27.6.2012 עמ' 473 (ה"ח הכנסת תשע"ב מס' 432 עמ' 75) – תיקון מס' 22; תחילתו ביום 1.4.2012.

ס"ח תשע"ב מס' 2374 מיום 2.8.2012 עמ' 590 (ה"ח הממשלה תשע"א מס' 541 עמ' 6, 63) – תיקון מס' 23; תחילתו ביום 23.3.2010.

ס"ח תשע"ה מס' 2479 מיום 4.12.2014 עמ' 45 (ה"ח הכנסת תשע"ד מס' 573 עמ' 202) – תיקון מס' 24.

ס"ח תשע"ו מס' 2511 מיום 30.11.2015 עמ' 244 (ה"ח הממשלה תשע"ה מס' 951 עמ' 1566) – תיקון מס' 25 בסעיף 27 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו-2016), תשע"ו-2015; תחילתו ביום 1.12.2015.

ס"ח תשע"ו מס' 2575 מיום 11.8.2016 עמ' 1178 (ה"ח הכנסת תשע"ו מס' 631 עמ' 90) – תיקון מס' 26.

ס"ח תשע"ז מס' 2585 מיום 27.11.2016 עמ' 25 (ה"ח הכנסת תשע"ז מס' 662 עמ' 4) – תיקון מס' 27.

ס"ח תשע"ז מס' 2592 מיום 29.12.2016 עמ' 228 (ה"ח הממשלה תשע"ז מס' 1083 עמ' 433) – תיקון מס' 28 בסעיף 26 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018), תשע"ז-2016; תחילתו ביום 1.1.2017.

ס"ח תשע"ז מס' 2618 מיום 28.3.2017 עמ' 516 (ה"ח הכנסת תשע"ז מס' 679 עמ' 74) – תיקון מס' 29.

ס"ח תשע"ח מס' 2683 מיום 17.1.2018 עמ' 114 (ה"ח הכנסת תשע"ח מס' 740 עמ' 28) – תיקון מס' 30 בסעיף 4 לחוק שירותי הסעד (תיקון מס' 8), תשע"ח-2018.

ס"ח תשע"ט מס' 2753 מיום 31.10.2018 עמ' 33 (ה"ח הממשלה תשע"ח מס' 1250 עמ' 1236) – תיקון מס' 31 בסעיף 66 לחוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות, תשע"ט-2018; תחילתו ביום 1.9.2019.

ס"ח תשע"ט מס' 2777 מיום 9.1.2019 עמ' 186 (ה"ח הכנסת תשע"ט מס' 810 עמ' 14) – תיקון מס' 32; ר' סעיף 2 לענין תחולה.

2. הוראות חוק זה יחול לגבי בקשות לפטור מארנונה כללית המוטלת לעניין שנת הכספים 2019 ואילך; לגבי בקשות לפטור מארנונה כללית לעניין שנת כספים שקדמה לשנת הכספים 2019, יחולו הוראות סעיף 5(י) לפקודה, כנוסחו ערב פרסומו של חוק זה.

[1] הממשלה העניקה לשר האוצר את סמכויות הנציב העליון לפי פקודה זו: ע"ר תש"ח מס' 5 מיום 16.6.1948 עמ' 22.

[2] תרגום יותר מתאים של שמה האנגלי של הפקודה יהיה "ארנונות ומסים (פיטורים)". יתר על כן, הפקודה מתייחסת, החל מפקודת התיקון מס' 13 לש' 1940, לא רק לארנונות העיריות אלא גם לארנונות המועצות המקומיות.

[3] הממשלה העניקה לשר הפנים את הסמכויות לפי פסקאות (ז) ו-(י) שקודם היו בידי שר האוצר: י"פ תשי"ט: מס' 630 מיום 23.10.1958 עמ' 237. מס' 694 מיום 20.8.1959 עמ' 1727. הסמכות לפי סעיף 5(ז) הואצלה למנכ"ל משרד הפנים בי"פ תשס"ד מס' 5308 מיום 27.6.2004 עמ' 3240.

[4] ר' י"פ תשע"ז מס' 7463 מיום 7.3.2017 עמ' 4218. י"פ תשע"ט מס' 8139 מיום 6.3.2019 עמ' 8438.

[5] שר הפנים האציל את סמכותו למנכ"ל משרד הפנים בי"פ תשס"ו מס' 5538 מיום 8.6.2006 עמ' 3554.