Nevo.co.il

להורדת הקובץ בפורמט וורד לחץ כאן

פקודת המסים (גביה)

 

 

מסים – גבייה

תוכן ענינים

 

פקודה הבאה להסדיר את ענין גביית המסים

Go

2

סעיף 1

השם הקצר

Go

2

סעיף 2

פירוש

Go

2

סעיף 3

תאריך פרעון המס

Go

3

סעיף 4

הוצאה לפועל בשל אי תשלומים

Go

3

סעיף 5

הוצאת כתב ההרשאה לפועל

Go

3

סעיף 7

עיקול בידי צד שלישי

Go

3

סעיף 7א

חובת הצד השלישי להודיע

Go

4

סעיף 7ב

חובת הצד השלישי למסור את המעוקל

Go

4

סעיף 7ג

צו עיקול בידי צד שלישי שהוא תאגיד בנקאי

Go

5

סעיף 7ד

צו עיקול בידי צד שלישי שהוא חברה מנהלת

Go

5

סעיף 8

מכירת נכסי מקרקעין כשאין די מטלטלים פק' 1 לש' 1937

Go

5

סעיף 9

העברת נכס מקרקעין לממשלה כשלא הצליחו למכרו

Go

6

סעיף 11

נכסים שאינם ניתנים לעיקול

Go

6

סעיף 11א

המס   שעבוד על מקרקעי הסרבן

Go

6

סעיף 12

עיכוב רישום בפנקסי מקרקעין

Go

6

סעיף 12א

עיקול מיטלטלין שהעברתם חייבת רישום

Go

6

סעיף 12א1

איסור הוצאת מיטלטלין בנוכחות קטין כשהוא לבד

Go

6

סעיף 12ב

המצאת מסמכים

Go

7

סעיף 12ב1

מסמכים אלקטרוניים והמצאתם

Go

7

סעיף 12ג

סמכויות

Go

7

סעיף 12ד

מינוי ממונה על הגביה ופקיד גביה לעניני השלטון המקומי

Go

8

סעיף 12ה

אמצעי אכיפה מיוחדים למסים ששר האוצר ממונה על ביצועם

Go

8

סעיף 12ו

הטלת תפקיד גבייה

Go

8

סעיף 12ז

מינוי כונס נכסים

Go

8

סעיף 12ח

עיקול זכויות במקרקעין

Go

8

סעיף 12ט

הוצאות שיישא בהן הסרבן

Go

8

סעיף 13

תקנות

Go

8

 


פקודת המסים (גביה)*

חא"י, פרק קל"ז[1]

פק' 25 לש' 1929

פקודה הבאה להסדיר את ענין גביית המסים

השם הקצר

1.    פקודה זו תיקרא פקודת המסים (גביה).

פירוש (תיקון מס' 1)  תשל"ג-1973

2.    (1)  בפקודה זו יהיו למונחים הבאים הפירושים דלקמן, מלבד אם ענין הכתוב יחייב אחרת: -

          "סרבן" פירושו מי שלא שילם ביום הפרעון את המס המגיע ממנו;

          "מוכתר" לרבות מי שמינהו ממונה על הגביה לשמש בתפקידי מוכתר;

          "מס" לרבות מס הרכוש העירוני, כל הסכומים המגיעים בעד הלוואות זרעים שהילוותה ממשלת ארץ- ישראל או ממשלת ישראל, כל מס, ארנונה, הלוואה ותשלום אחרים שעל גבייתם הוכרז או יוכרז ע"י הנציב העליון של ממשלת ארץ-ישראל או ע"י שר האוצר כגביה הכפופה לחוק הדן בגביית מסים;

          "גובה מסים" לרבות מוכתר וכל שמינהו ממונה על הגביה לשמש בתפקידי גובה מסים;

          "כפר" לרבות עיר ואזור של שבט;

          "נכס" - לרבות זכות קיימת או עתידה;

          "ממונה על הגביה" - עובד ציבורי ששר האוצר מינהו, בהודעה ברשומות, להיות ממונה על הגביה[2];

          "פקיד גביה" - עובד ציבורי ששר האוצר מינהו בהודעה ברשומות, להיות פקיד גביה[3].

(תיקון מס' 1)  תשל"ג-1973

          (2)  הוראות פקודה זו בדבר עיקולם של מיטלטלין ומכירתם, לרבות סעיף 12א, יחולו על זכויות וטובות הנאה אחרות כאילו היו מיטלטלין, והוא כשאין הוראה אחרת בפקודה זו.

מיום 18.1.1973

תיקון מס' 1

ס"ח תשל"ג מס' 679 מיום 18.1.1973 עמ' 46 (ה"ח 1020)

2. (1) בפקודה זו יהיו למונחים הבאים הפירושים דלקמן, מלבד אם ענין הכתוב יחייב אחרת: -

"סרבן" פירושו מי שלא שילם ביום הפרעון את המס המגיע ממנו;

"מוכתר" לרבות מי שמינהו ממונה על המחוז ממונה על הגביה לשמש בתפקידי מוכתר;

"מס" לרבות מס הרכוש העירוני, כל הסכומים המגיעים בעד הלוואות זרעים שהילוותה ממשלת ארץ- ישראל או ממשלת ישראל, כל מס, ארנונה, הלוואה ותשלום אחרים שעל גבייתם הוכרז או יוכרז ע"י הנציב העליון של ממשלת ארץ- ישראל או ע"י שר האוצר כגביה הכפופה לחוק הדן בגביית מסים;

"גובה מסים" לרבות מוכתר וכל שמינהו ממונה על המחוז ממונה על הגביה לשמש בתפקידי גובה מסים;

"כפר" לרבות עיר ואזור של שבט;

"נכס" - לרבות זכות קיימת או עתידה;

"ממונה על הגביה" - עובד ציבורי ששר האוצר מינהו, בהודעה ברשומות, להיות ממונה על הגביה;

"פקיד גביה" - עובד ציבורי ששר האוצר מינהו בהודעה ברשומות, להיות פקיד גביה;

(2) הוראות פקודה זו בדבר עיקולם של מיטלטלין ומכירתם, לרבות סעיף 12א, יחולו על זכויות וטובות הנאה אחרות כאילו היו מיטלטלין, והוא כשאין הוראה אחרת בפקודה זו.

תאריך פרעון המס

3.    מס יהא נפרע בתאריכים שפורשו בהוראות החוק המטיל את המס, ומקום שאין הוראות כאלה ייפרע בתאריכים הקבועים.

הוצאה לפועל בשל אי-תשלומים (תיקון מס' 1)  תשל"ג-1973

4.    (1)  הוטל על אדם כחוק סכום כסף בקשר לאיזה מס שהוא, ולא שילם אותו אדם את הסכום בתוך חמישה עשר יום למן היום שהיה חייב לפרעו ולאחר שנשלחה אליו דרישה בכתב לשלם את הסכום שהוא חייב לפרעו ושלא פרעו, יתן פקיד גביה כתב הרשאה לגובה מסים ובו יצטווה לדרוש מאת החייב לשלם מיד את הסכום המגיע ממנו ולגבותו, אם לא ישלמנו, על ידי תפיסתם ומכירתם של נכסי המטלטלים של החייב באופן המותנה להלן.

(תיקון מס' 1)  תשל"ג-1973

          (2)  (בוטל).

(הוראת שעה) תשע"ד-2014

          (3)  (פקע).

מיום 18.1.1973

תיקון מס' 1

ס"ח תשל"ג מס' 679 מיום 18.1.1973 עמ' 46 (ה"ח 1020)

4. (1) הוטל על אדם כחוק סכום כסף בקשר לאיזה מס שהוא, ולא שילם אותו אדם את הסכום בתוך חמישה עשר יום למן היום שהיה חייב לפרעו ולאחר שנשלחה אליו דרישה בכתב לשלם את הסכום שהוא חייב לפרעו ושלא פרעו, יתן קצין מחוז פקיד גביה כתב הרשאה לגובה מסים ובו יצטווה לדרוש מאת החייב לשלם מיד את הסכום המגיע ממנו ולגבותו, אם לא ישלמנו, על ידי תפיסתם ומכירתם של נכסי המטלטלים של החייב באופן המותנה להלן.

(2) כל דרישה כזאת יהא דינה כדרישה שנמסרה כהלכה אם הניחוה במקום מגוריו הרגיל או במקום עסקיו הרגיל של האיש שנדרש ממנו המס או אצל המוכתר של הכפר או של השכונה.

 

מיום 1.9.2014 עד יום 31.8.2017

הוראת שעה תשע"ד-2014

ס"ח תשע"ד מס' 2427 מיום 5.1.2014 עמ' 258 (ה"ח 514)

הוספת סעיף קטן 4(3)

הנוסח:

(3) לדרישת התשלום שנשלחה בכתב לחייב לשלם את הסכום שהוא חייב לפרעו ושלא פרעו, כאמור בפסקה (1) (בסעיף זה – דרישת תשלום) יצורף שובר תשלום המאפשר את תשלומו של החוב בתוך 14 ימים מיום משלוח דרישת התשלום.

הוצאת כתב ההרשאה לפועל (תיקון מס' 1) תשל"ג-1973

5.    (1)  דרש גובה המס מהסרבן לשלם מיד את הסכום הנקוב בכתב ההרשאה, והסרבן לא מילא אחר הדרישה, רשאי גובה המס -

(א)   להיכנס לחצריו של הסרבן שבהם נמצאים או עלולים להימצא מיטלטליו ולעקלם;

(ב)   להיכנס לחצרים שאינם מוחזקים בידי הסרבן ולעקל מיטלטלי הסרבן, ובלבד שימסור תחילה למחזיק בחצרים הודעה על כתב ההרשאה ועל כוונתו להיכנס אליהם, זולת אם הממונה על הגביה סבור שמתן הודעה מוקדמת עלול לסכל את העיקול והתיר את הכניסה ללא הודעה.

(תיקון מס' 1)  תשל"ג-1973

          (2)  עוקלו מיטלטלין, רשאי גובה המס להשאירם במקום הימצאם על חשבונו ועל אחריותו של הסרבן או להעבירם למקום אחר, במועד ובתנאים שקבע.

          (2א) לא שילם הסרבן, תוך המועד שקבע פקיד הגביה בשעת העיקול, את המס המגיע ממנו, רשאי פקיד הגביה לצוות על מכירת המעוקלים או על מימוש הגביה בדרך אחרת; אולם אם היו המעוקלים נכסים פסידים, רשאי פקיד הגביה לצוות על מכירתם מיד לאחר העיקול.

(תיקון מס' 1)  תשל"ג-1973

          (2ב) מיטלטלין שעוקלו כשהם על גופו של הסרבן, בכליו או בחצרים שבהחזקתו, רואים אותם כנכסי הסרבן, כל עוד לא הוכח להנחת דעתו של הממונה על הגביה שאינם שלו.

(תיקון מס' 1)  תשל"ג-1973

          (2ג) ציווה פקיד הגביה על מכירת המעוקלים כאמור בסעיף קטן (2א), יכול שיימכרו גם על ידי ראש ההוצאה לפועל בהליכים הנהוגים במכירת מיטלטלין מעוקלים לפי חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967.

          (3)  דמי פדיון המכירה ישמשו לתשלום הסכום המגיע והאגרות וההוצאות של ההוצאה לפועל, וכל יתרה תושב לבעלים.

          (4)  הממונה על הגביה רשאי להוציא כתב הרשאה נוסף בו ירשה ויצווה את גובה המס, אם הוא נטול יכולת להיכנס לביתו או לחצריו של סרבן לצורך הוצאת כתב ההרשאה לפועל, להתפרץ בשעות היום לתוך ביתו או חצריו של החייב במעמד המוכתר ושני נכבדים מן הכפר או השכונה שבהם נמצאים ביתו או חצריו של החייב, או במעמד שוטר, ולהיכנס לתוכם ולהוציא לפועל את כתב ההרשאה הראשון כמותנה בפקודה זו.

מיום 18.1.1973

תיקון מס' 1

ס"ח תשל"ג מס' 679 מיום 18.1.1973 עמ' 46 (ה"ח 1020)

(1) על גובה המס לדרוש מהאיש החייב במס לשלם מיד את הסכום הנקוב בכתב ההרשאה, ואם סרב האיש לשלם או התרשל בכך, יכנס גובה המס לביתו ולקרקעותיו של החייב ויתפוס את כל אותם המטלטלים שלו שימצאם מספיקים, ובהתחשב עם הוראות פקודה זו ישארו המטלטלים תפוסים למשך שני ימים על חשבונו ועל אחריותו של הסרבן.

(2) אם אין הסרבן משלם בתוך שני ימים את סכומי המס המגיע ממנו ביחד עם הוצאות התפיסה, ימכרו המטלטלים במכירה פומבית בהתאם לצו מטעם הפקיד המחוזי:

בתנאי שאם היו המטלטלים התפוסים דברים פסידים מותר למכור אותם מיד במכירה פומבית עפ"י צו מטעם הפקיד המחוזי.

(1) דרש גובה המס מהסרבן לשלם מיד את הסכום הנקוב בכתב ההרשאה, והסרבן לא מילא אחר הדרישה, רשאי גובה המס -

(א) להיכנס לחצריו של הסרבן שבהם נמצאים או עלולים להימצא מיטלטליו ולעקלם;

(ב) להיכנס לחצרים שאינם מוחזקים בידי הסרבן ולעקל מיטלטלי הסרבן, ובלבד שימסור תחילה למחזיק בחצרים הודעה על כתב ההרשאה ועל כוונתו להיכנס אליהם, זולת אם הממונה על הגביה סבור שמתן הודעה מוקדמת עלול לסכל את העיקול והתיר את הכניסה ללא הודעה.

(2) עוקלו מיטלטלין, רשאי גובה המס להשאירם במקום הימצאם על חשבונו ועל אחריותו של הסרבן או להעבירם למקום אחר, במועד ובתנאים שקבע.

(2א) לא שילם הסרבן, תוך המועד שקבע פקיד הגביה בשעת העיקול, את המס המגיע ממנו, רשאי פקיד הגביה לצוות על מכירת המעוקלים או על מימוש הגביה בדרך אחרת; אולם אם היו המעוקלים נכסים פסידים, רשאי פקיד הגביה לצוות על מכירתם מיד לאחר העיקול.

(2ב) מיטלטלין שעוקלו כשהם על גופו של הסרבן, בכליו או בחצרים שבהחזקתו, רואים אותם כנכסי הסרבן, כל עוד לא הוכח להנחת דעתו של הממונה על הגביה שאינם שלו.

(2ג) ציווה פקיד הגביה על מכירת המעוקלים כאמור בסעיף קטן (2א), יכול שיימכרו גם על ידי ראש ההוצאה לפועל בהליכים הנהוגים במכירת מיטלטלין מעוקלים לפי חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967.

(3) דמי פדיון המכירה ישמשו לתשלום הסכום המגיע והאגרות וההוצאות של ההוצאה לפועל, וכל יתרה תושב לבעלים.

(4) הממונה על המחוז ממונה על הגביה רשאי להוציא כתב הרשאה נוסף בו ירשה ויצווה את גובה המס, אם הוא נטול יכולת להיכנס לביתו או לחצריו של סרבן לצורך הוצאת כתב ההרשאה לפועל, להתפרץ בשעות היום לתוך ביתו או חצריו של החייב במעמד המוכתר ושני נכבדים מן הכפר או השכונה שבהם נמצאים ביתו או חצריו של החייב, או במעמד שוטר, ולהיכנס לתוכם ולהוציא לפועל את כתב ההרשאה הראשון כמותנה בפקודה זו.

(תיקון מס' 1)  תשל"ג-1973

6.    (בוטל).

מיום 18.1.1973

תיקון מס' 1

ס"ח תשל"ג מס' 679 מיום 18.1.1973 עמ' 47 (ה"ח 1020)

ביטול סעיף 6

הנוסח הקודם:

הוצאת כתב הרשאה לפועל במחוז אחר

6. אם לא נמצאו די מטלטלים משל הסרבן במחוז שבו ניתן כתב ההרשאה אלא שמתברר כי יש לו לסרבן במחוז אחר מטלטלים שאפשר לעקלם, הרי עפ"י בקשת גובה המס שכתב ההרשאה ערוך אליו יטביע מושל המחוז האחר את חותמו על כתב ההרשאה ומשהוטבע אותו חותם בכתב ההרשאה יהא אפשר להוציאו לפועל באותו מחוז כאילו ניתן כתב ההרשאה מלכתחילה באותו מחוז.

עיקול בידי צד שלישי (תיקון מס' 1) תשל"ג-1973

7.    (1)  פקיד הגביה רשאי ליתן צו עיקול על נכס פלוני, או על כל הנכסים, של הסרבן הנמצאים בידי צד שלישי, והצו יחול על המעוקל, בין שהוא נמצא בידי הצד השלישי ביום המצאת הצו ובין שיגיע לידיו תוך שלושה חדשים מאותו יום.

          (2)  (א)   היה הנכס המעוקל לפי סעיף זה משותף לסרבן ולאחר, יחול העיקול על חלקו של הסרבן בלבד, ואם השותפות היא בחלקים בלתי מסויימים, יראו את הנכס כשייך לשותפים חלק כחלק, כל עוד לא הוכח, להנחת דעתו של הממונה על הגביה, שחלקו של הסרבן אחר;

(ב)   בנכס ששותפים בו סרבן וקרובו בחלקים בלתי מסויימים לא תיעשה במשך 21 ימים מיום המצאת הצו, או עד ביטולו, הכל לפי המוקדם, כל פעולה בחלק שרואים אותו לפי פסקה (א) כחלקו של הקרוב.

          (3)  "קרוב" לענין סעיף זה - בן זוג, אח, אחות, הורה, הורי הורה, צאצא וצאצאי בן הזוג, בן זוגו של אחד מאלה וכן תאגיד שיש בו לסרבן אחת מאלה:

(א)   51% לפחות מהון המניות שהוצא או מכוח ההצבעה;

(ב)   זכות להחזיק ב-51% לפחות מהון המניות שהוצא או מכוח ההצבעה או בזכות לרכשה;

(ג)    זכות לקבל 51% לפחות מהרווחים;

(ד)   זכות למנות מנהל.

מיום 18.1.1973

תיקון מס' 1

ס"ח תשל"ג מס' 679 מיום 18.1.1973 עמ' 47 (ה"ח 1020)

החלפת סעיף 7

הנוסח הקודם:

עיקול משכורת, דמי שכירות או חובות

7. יכול מושל המחוז, מבלי לפגוע בזכות לתפוס ולמכור את נכסי המטלטלים של הסרבן, –

(א) לעקל כל דמי שכירות וחובות המגיעים לסרבן;

(ב) לעקל רבע ממשכרתו או משכרו של הסרבן אם הוא פקיד בממשלת פלשתינה (א"י) או מקבל משכרת ממישהו.

חובת הצד השלישי להודיע (תיקון מס' 1) תשל"ג-1973

7א.     (1)  הומצא לצד השלישי צו עיקול על נכס של הסרבן, יגיש לפקיד הגביה, תוך עשרה ימים מיום ההמצאה, הודעה בדבר הימצאו של הנכס בידיו, ואם לא היה, כולו או מקצתו, בידיו - יפרש זאת בהודעתו.

          (2)  הגיע נכס מעוקל לידי הצד השלישי תוך שלושה חדשים מהמצאת הצו, יודיע על כך לפקיד הגביה תוך עשרה ימים מהיום שהנכס הגיע לידיו.

          (3)  לא הודיע הצד השלישי, או שהודיע ופקיד הגביה סבור שההודעה אינה שלמה או אינה נכונה, רשאי הממונה על הגביה להזמין את הצד השלישי לחקירה, ולענין זה יראו את הממונה על הגביה כרשות שהוסמכה לאסוף ראיות לשם הפעלת סמכויותיה על פי דין; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מאחריותו של הצד השלישי על פי כל דין.

          (4)  הודיע הצד השלישי לפקיד הגביה שאין בידיו נכסים של הסרבן ושלפי ידיעתו לא יגיעו לידיו נכסים לאחר מתן הודעתו, רשאי פקיד הגביה, לאחר שאימת את ההודעה, לבטל את העיקול בידי צד שלישי.

(תיקון מס' 8) תשע"א-2011

          (5)  הגיש הצד שלישי הודעה בדבר הימצאותו של הנכס בידיו, ישלח פקיד הגבייה הודעה לסרבן על הנכס שעוקל, ויחולו הוראות אלה:

(א)   לגבי נכס שהוא כסף מזומן או חוב שהגיד מועד פירעונו, שלא עוקל בדרך אלקטרונית או לפי סעיפים 7ג(א) או 7ד(א) – יצוין בהודעה אם ניתנה הוראה בצו העיקול על אופן מסירתו ואת תוכן ההוראה;

(ב)   לגבי נכס אחר – יצוין בהודעה כי אם הסרבן לא ישלם את חובו או יגיע להסכמה עם פקיד הגבייה בנוגע להסדרת תשלום החוב, יהיה ניתן להורות על מסירת הנכס שעוקל בתוך 14 ימים ממשלוח ההודעה, למעט נכס שהוא כסף מזומן או חוב שהגיד מועד פירעונו, שניתן להורות על מסירתו בטרם חלפו 14 הימים, וכי אם עוקלו כמה נכסים רשאי הסרבן בתוך התקופה האמורה לבקש מפקיד הגבייה כי החוב ייפרע ממסירתו של נכס מסוים מבין הנכסים המעוקלים, ובלבד שיש בנכס כדי לפרוע את החוב ושהנכס לא נמסר כדין לפני שביקש כאמור.

מיום 18.1.1973

תיקון מס' 1

ס"ח תשל"ג מס' 679 מיום 18.1.1973 עמ' 47 (ה"ח 1020)

הוספת סעיף 7א

 

מיום 7.3.2011

תיקון מס' 8

ס"ח תשע"א מס' 2271 מיום 6.1.2011 עמ' 157 (ה"ח 541)

הוספת סעיף קטן 7א(5)

חובת הצד השלישי למסור את המעוקל (תיקון מס' 1)  תשל"ג-1973 (תיקון מס' 8) תשע"א-2011 ת"ט תשע"א-2011

7ב.     (1)  (א)   הצד השלישי חייב למסור לידי פקיד הגביה את הנכסים המעוקלים באופן, במועד ובמקום שפקיד הגביה קבע בצו העיקול או בצו שנתן לאחר מכן (בפקודה זו – צו מסירה) כמפורט בסעיף זה;

(ב)   היו הנכסים חובות המגיעים מצד שלישי לסרבן, ישלמם הצד השלישי לפקיד הגביה בהגיע זמן פרעונם; היו הנכסים נכסים המוחזקים לטובת הסרבן ואין לו תביעה עליהם, ימסור אותם הצד השלישי לפקיד הגביה, ובלבד שהממונה על הגביה ציווה על המסירה לאחר ששוכנע כי לא תיפגע בכך זכות אחרת מזכויות הסרבן. היה הדבר כרוך בהוצאות, ישלמו לו הוצאות סבירות לפי נסיבות הענין;

(ג)    פקיד הגבייה יורה על מסירת הנכסים המעוקלים בצו מסירה, ובלבד שחלפו 14 ימים ממשלוח הודעה לסרבן כאמור בסעיף 7א(59(ב); היו הנכסים כסף מזומן או חוב שהגיע מועד פירעונו, רשאי פקיד הגבייה להורות על מסירתם בצו מסירה, גם אם טרם חלפו 14 ימים כאמור;

(ד)   על אף האמור בפסקה (ג), רשאי פקיד הגבייה להורות על מסירת הנכסים בצו העיקול עצמו, אם הנכסים הם כסף מזומן או חוב שהגיע מועד פירעונו, שלא עוקל בדרך אלקטרונית או לפי סעיפים 7ג(א) או 7ד(א);

(ה)   פקיד הגבייה יורה על מסירת נכס, בהתחשב, בין השאר, ביחס שבין ערך הנכס המעוקל לבין גובה החוב ובבקשת הסרבן לפי סעיף 7א(5)(ב), אם ביקש כאמור; פקיד הגבייה לא יורה על מסירת נכס אם ניתן לפרוע את החוב מנכס מעוקל אחר שהפגיעה בסרבן ממסירתו פחותה, אלא אם כן הסרבן ביקש זאת לפי הסעיף האמור.

          (2)  צד שלישי אשר ללא הצדק סביר לא עשה כאמור בסעיף קטן (1), או הוציא מידיו נכס או שילם חוב שלא כדין, בידעו שיש עליו צו עיקול, רשאי פקיד הגביה לחייבו בתשלום החוב במידה שלא שילמו הסרבן, ובלבד שחיוב זה לא יעלה על שווי הנכס שעוקל, או על סכום החוב שהגיע מהצד השלישי לסרבן, הכל לפי הסכום הנמוך שביניהם.

          (3)  חייב פקיד גביה את הצד השלישי בתשלום החוב, כאמור בסעיף קטן (2), יהא דינו של הצד השלישי כדין סרבן לגבי החיוב, ומועד הפרעון של החוב יהא המועד שבו הומצאה לו החלטת החיוב.

          (4)  מסר הצד השלישי את הנכס המעוקל לידי פקיד הגביה, יחולו על המשך ההליכים הוראות סעיף 5 בשינויים המחוייבים לפי הענין.

          (5)  מסירת נכס מעוקל או תשלום חוב לידי פקיד הגביה לפי עיקול בידי צד שלישי, פוטרים את הצד השלישי מאחריותו כלפי הסרבן.

מיום 18.1.1973

תיקון מס' 1

ס"ח תשל"ג מס' 679 מיום 18.1.1973 עמ' 48 (ה"ח 1020)

הוספת סעיף 7ב

 

מיום 7.3.2011

תיקון מס' 8

ס"ח תשע"א מס' 2271 מיום 6.1.2011 עמ' 158 (ה"ח 541)

ת"ט תשע"א-2011

ס"ח תשע"א מס' 2277 מיום 17.2.2011 עמ' 356

(1) (א) הצד השלישי חייב למסור לידי פקיד הגביה את הנכסים המעוקלים באופן, במועד ובמקום שפקיד הגביה קבע בצו העיקול או בצו שנתן לאחר מכן (בפקודה זו – צו מסירה) כמפורט בסעיף זה;

(ב) היו הנכסים חובות המגיעים מצד שלישי לסרבן, ישלמם הצד השלישי לפקיד הגביה בהגיע זמן פרעונם; היו הנכסים נכסים המוחזקים לטובת הסרבן ואין לו תביעה עליהם, ימסור אותם הצד השלישי לפקיד הגביה, ובלבד שהממונה על הגביה ציווה על המסירה לאחר ששוכנע כי לא תיפגע בכך זכות אחרת מזכויות הסרבן. היה הדבר כרוך בהוצאות, ישלמו לו הוצאות סבירות לפי נסיבות הענין;

(ג) פקיד הגבייה יורה על מסירת הנכסים המעוקלים בצו מסירה, ובלבד שחלפו 14 ימים ממשלוח הודעה לסרבן כאמור בסעיף 7א(59(ב); היו הנכסים כסף מזומן או חוב שהגיע מועד פירעונו, רשאי פקיד הגבייה להורות על מסירתם בצו מסירה, גם אם טרם חלפו 14 ימים כאמור;

(ד) על אף האמור בפסקה (ג), רשאי פקיד הגבייה להורות על מסירת הנכסים בצו העיקול עצמו, אם הנכסים הם כסף מזומן או חוב שהגיע מועד פירעונו, שלא עוקל בדרך אלקטרונית או לפי סעיפים 7ג(א) או 7ד(א);

(ה) פקיד הגבייה יורה על מסירת נכס, בהתחשב, בין השאר, ביחס שבין ערך הנכס המעוקל לבין גובה החוב ובבקשת הסרבן לפי סעיף 7א(5)(ב), אם ביקש כאמור; פקיד הגבייה לא יורה על מסירת נכס אם ניתן לפרוע את החוב מנכס מעוקל אחר שהפגיעה בסרבן ממסירתו פחותה, אלא אם כן הסרבן ביקש זאת לפי הסעיף האמור.

צו עיקול בידי צד שלישי שהוא תאגיד בנקאי (תיקון מס' 8) תשע"א-2011

7ג.     (א)  היה הצד השלישי תאגיד בנקאי, כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981, שיש לו סניפים, וצו העיקול הומצא למשרדו הראשי או למענו הרשום או למען אחר שעליו הודיע לפקיד הגבייה (בפקודה זו – מרכז התאגיד הבנקאי), יחול צו העיקול על נכסי הסרבן הנמצאים בכל סניף של התאגיד הבנקאי, החל מהמועד שבו הגיעה הודעה על צו העיקול ממרכז התאגיד הבנקאי לסניף, או החל מתום שלושה ימי עסקים מיום המצאת צו העיקול למרכז התאגיד הבנקאי, לפי המוקדם.

          (ב)  הומצא צו עיקול לאחד מסניפי התאגיד הבנקאי, יחול הצו על נכסי הסרבן הנמצאים באותו סניף החל מהמועד שבו הומצא הצו לאותו סניף.

מיום 7.3.2011

תיקון מס' 8

ס"ח תשע"א מס' 2271 מיום 6.1.2011 עמ' 158 (ה"ח 541)

הוספת סעיף 7ג

צו עיקול בידי צד שלישי שהוא חברה מנהלת (תיקון מס' 8) תשע"א-2011

7ד.     (א)  חברה מנהלת, כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005, רשאית להודיע לשר האוצר, כי אפשר להמציא צו עיקול על נכסי סרבנים הנמצאים בקופות הגמל שבניהולה, לגוף הנותן שירותי תפעול לאותן קופות גמל, לרבות למרכז תאגיד בנקאי (בפקודה זו – הגוף המתפעל); הודיעה חברה מנהלת כאמור, יחול צו העיקול על נכסי הסרבן הנמצאים בקופות הגמל שבניהולה, החל מהמועד שבו הגיעה הודעה על צו העיקול מהגוף המתפעל למען הרשום של החברה המנהלת, או החל מתום שלושה ימי עסקים מיום המצאת צו העיקול לגוף המתפעל, לפי המוקדם.

          (ב)  הומצא צו העיקול למען הרשום של החברה המנהלת, יחול הצו על נכסי הסרבן המצאים בקופות הגמל שבניהולה, החל מהמועד שבו הומצא לה הצו.

מיום 7.3.2011

תיקון מס' 8

ס"ח תשע"א מס' 2271 מיום 6.1.2011 עמ' 158 (ה"ח 541)

הוספת סעיף 7ד

מכירת נכסי מקרקעין כשאין די מטלטלים פק' 1 לש' 1937 (תיקון מס' 1)  תשל"ג-1973

8.    (1)  אם לא נמצאו די מטלטלים משל הסרבן בביתו או בקרקעותיו, ואם נראה לאחר חקירה שיש לו לסרבן נכסי מקרקעין שאפשר למכרם לשם תשלום הסכום המגיע ממנו, בין שהם רשומים על שמו ובין שאינם רשומים על שמו, הרי אם הוכח לממונה על הגביה כי אמנם אין לו לסרבן די מטלטלים, רשאי הוא להוציא כתב הרשאה למכירת אותם נכסי מקרקעין או חלק מספיק מהם באותו אופן כאילו נמכרו עפ"י צו מאת בית משפט מוסמך לשם סילוק חוב שבפסק דין:

          בתנאי כי -

(א)   אם נכסי מקרקעין אלה מהווים, כולם או מקצתם, בית התפוס ע"י הסרבן, יש להשאיר לו או לדאוג לכך שתישאר לו דירה אשר לדעת הממונה על הגביה תהא נחוצה למענו ולמען בני ביתו;

(ב)   שאם הסרבן הוא אכר, יהיה פטור מכלל המכירה אותו חלק מן הקרקע שלפי דעת הממונה על הגביה יהא נחוץ לסרבן למחייתו ולמחיית בני ביתו.

          (2)  דמי פדיון המכירה ישמשו לסילוק הסכום המגיע, והעודף שיישאר לאחר ניכוי הסכום המגיע והאגרות והמשימות של המכירה ושאר ההליכים הכרוכים בכך, ישולם לסרבן.

          (3)  אם יש לסרבן יותר מנכס מקרקעין אחד, הרשות בידו לברור איזה הנכס אשר יוצא למכירה: -

          בתנאי ששוויו של הנכס יהא בו, לדעת הממונה על הגביה, כדי תשלום הסכום המגיע, ובתנאי, שאם לא יהיה בדמי פדיון מכירת הנכס שנבחר כאמור לעיל כדי תשלום הסכום המגיע, רשאי הממונה על הגביה לבחור לו נכס אחר אשר יוצא למכירה.

מיום 18.1.1973

תיקון מס' 1

ס"ח תשל"ג מס' 679 מיום 18.1.1973 עמ' 46 (ה"ח 1020)

(1) אם לא נמצאו די מטלטלים משל הסרבן בביתו או בקרקעותיו, ואם נראה לאחר חקירה שיש לו לסרבן נכסי מקרקעין שאפשר למכרם לשם תשלום הסכום המגיע ממנו, בין שהם רשומים על שמו ובין שאינם רשומים על שמו, הרי אם הוכח לממונה על המחוז ממונה על הגביה כי אמנם אין לו לסרבן די מטלטלים, רשאי הוא להוציא כתב הרשאה למכירת אותם נכסי מקרקעין או חלק מספיק מהם באותו אופן כאילו נמכרו עפ"י צו מאת בית משפט מוסמך לשם סילוק חוב שבפסק דין:

בתנאי כי -

(א) אם נכסי מקרקעין אלה מהווים, כולם או מקצתם, בית התפוס ע"י הסרבן, יש להשאיר לו או לדאוג לכך שתישאר לו דירה אשר לדעת הממונה על המחוז ממונה על הגביה תהא נחוצה למענו ולמען בני ביתו;

(ב) שאם הסרבן הוא אכר, יהיה פטור מכלל המכירה אותו חלק מן הקרקע שלפי דעת הממונה על המחוז ממונה על הגביה יהא נחוץ לסרבן למחייתו ולמחיית בני ביתו.

(2) דמי פדיון המכירה ישמשו לסילוק הסכום המגיע, והעודף שיישאר לאחר ניכוי הסכום המגיע והאגרות והמשימות של המכירה ושאר ההליכים הכרוכים בכך, ישולם לסרבן.

(3) אם יש לסרבן יותר מנכס מקרקעין אחד, הרשות בידו לברור איזה הנכס אשר יוצא למכירה: -

בתנאי ששוויו של הנכס יהא בו, לדעת הממונה על המחוז ממונה על הגביה, כדי תשלום הסכום המגיע, ובתנאי, שאם לא יהיה בדמי פדיון מכירת הנכס שנבחר כאמור לעיל כדי תשלום הסכום המגיע, רשאי הממונה על המחוז ממונה על הגביה לבחור לו נכס אחר אשר יוצא למכירה.

העברת נכס מקרקעין לממשלה כשלא הצליחו למכרו

9.    (1)  הוצע נכס מקרקעין למכירה ואי אפשר למכרו במכירה פומבית יועבר במשרד ספרי האחוזה לממשלה בשווי שיוערך ע"י מערך קרקעות שימונה מטעם מנהל אגף הסדר ורישום קרקעות.

          (2)  הזכות לסרבן לגאול נכס כזה בתוך שלוש שנים מתאריך ההעברה עפ"י תשלום הסכום המגיע ממנו וכל האגרות וההוצאות שהוצאו בקשר עמו.

          (3)  במשך המועד האמור של שלוש שנים הזכות לממשלה להשכיר את הנכס לכל זמן שלא יעלה על שלוש שנים, ואם השכירה הממשלה את הנכס כאמור וגאלו הסרבן, יועבר הנכס שוב לבעליו הקודם, בכפוף לתנאי השכירות.

          (4)  דמי השכירות של הנכס שהושכר כאמור, ינהגו בהם באופן שנקבע.

(תיקון מס' 9)  תשע"ד-2014

10.  (בוטל).

מיום 22.5.2014

תיקון מס' 9

ס"ח תשע"ד מס' 2451 מיום 22.5.2014 עמ' 551 (ה"ח 846)

ביטול סעיף 10

הנוסח הקודם:

מסירת הסרבן לבית הסוהר

10. (1) אם לא נמצאו די מטלטלים משל הסרבן, אבל העידו עליו המוכתר או שני נכבדים מן הכפר או מן השכונה כי ידו משגת לשלם את המס המגיע ממנו, הרי עפ"י בקשת גובה המס ומשהוכח כי לא יכלו לגבות את הסכום המגיע וכי ידו של הסרבן משגת לשלמו, רשאי שופט שלום להזמין את הסרבן ולתת צו לתשלום הסכום המגיע אם תיכף ומיד או בשיעורים, ככל אשר ימצא לנכון, ואם לא שולם הסכום המגיע או שיעור משיעוריו, רשאי שופט השלום, מבלי כל הליך נוסף, למסור את הסרבן לבית הסוהר לחודש ימים, חוץ אם שולם הסכום לפני תום אותה תקופה.

(2) שום מאסר עפ"י סעיף זה לא יהא דינו כאילו הוא פוטר את הסרבן מן האחריות לשלם כל סכום או שיעור משיעוריו שביחס אליו ניתן צו המאסר.

נכסים שאינם ניתנים לעיקול (תיקון מס' 7)  תשס"ט-2008

11.  על עיקול לפי פקודה זו יחולו הוראות לפי סעיפים 22 ו-50 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, בשינויים המחויבים.

מיום 16.5.2009

תיקון מס' 7

ס"ח תשס"ט מס' 2188 מיום 16.11.2008 עמ' 65 (ה"ח 260)

החלפת סעיף 11

הנוסח הקודם:

מטלטלים פטורים מתפיסה

11. אסור לתפוס או למכור בתוקף כל כתב הרשאה שניתן עפ"י פקודה זו כל מטלטלים או חפצים הפטורים מתפיסה על פי הוראות החוק העותומני של הפרוצדורה האזרחית.

המס – שעבוד על מקרקעי הסרבן (תיקון מס' 1)  תשל"ג-1973

11א.  (1)  מס המגיע על מקרקעי הסרבן יהיה שעבוד ראשון על אותם מקרקעין.

 

(תיקון מס' 6)  תשס"ח-2008

          (1א) על אף הוראות סעיף קטן (1), היו מקרקעי הסרבן דירה שמכר לקונה, והקונה שילם כספים על חשבון מחיר הדירה, כהגדרתו בחוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות), התשל"ה-1974 (בסעיף קטן זה – חוק המכר), לא יהיה מס המגיע על המקרקעין האמורים שעבוד ראשון על אותם מקרקעין, כלפי הקונה, ביחס לכספים ששילם כאמור וביחס להפרשי הצמדה על אותם כספים כאמור בסעיף 3א1 לחוק המכר, בהתקיים שניים אלה:

(1)   הסרבן הוא מוכר כהגדרתו בחוק המכר;

(2)   הכספים ששולמו על חשבון מחיר הדירה הובטחו כאמור בסעיף 2(3) או (4) לחוק המכר.

          (2)  כל מס אחר המגיע מסרבן שהוא בעל מקרקעין יהיה שעבוד על המקרקעין אם נרשמה בפנקס המקרקעין הערה על כך על פי הודעת גובה המס; נרשמה הערה על שעבוד כאמור, תהא דרגתו נדחית בפני כל שעבוד של אותם מקרקעין שהיה רשום שעה שנרשמה ההערה.

          (3)  סעיף זה אינו גורע מסמכויות אחרות לפי פקודה זו.

מיום 18.1.1973

תיקון מס' 1

ס"ח תשל"ג מס' 679 מיום 18.1.1973 עמ' 48 (ה"ח 1020)

הוספת סעיף 11א

 

מיום 6.10.2008

תיקון מס' 6

ס"ח תשס"ח מס' 2146 מיום 6.4.2008 עמ' 426 (ה"ח 366)

הוספת סעיף קטן 11א(1א)

עיכוב רישום בפנקסי מקרקעין (תיקון מס' 1)  תשל"ג-1973

12.  שום פעולת העברה במקרקעין השייכים לסרבן לא תירשם בפנקסי המקרקעין בטרם הוברר ששולם המס המגיע עליהם, אלא בהסכמת הממונה על הגביה[4].

מיום 18.1.1973

תיקון מס' 1

ס"ח תשל"ג מס' 679 מיום 18.1.1973 עמ' 48 (ה"ח 1020)

החלפת סעיף 12

הנוסח הקודם:

המס יוטל כשעבוד על נכסי המקרקעים של הסרבן

12. נוסף על הוראות הסעיפים הקודמים, יהא המס המגיע שעבוד ראשון על כל נכס מקרקעים השייך לסרבן ושום פעולת העברה בקשר עם אותו נכס לא ירשם בפנקסי הממשלה בלא הסכמת מושל המחוז, אלא אם כן הוברר כי שולם המס המגיע.

עיקול מיטלטלין שהעברתם חייבת רישום (תיקון מס' 1)  תשל"ג-1973 (תיקון מס' 11) תשע"ט-2018

12א.  (א)  היו המעוקלים לפי פקודה זו מיטלטלין שהעברת הבעלות בהם חייבת רישום לפי כל דין, ירשום הממונה על הרישום, במסמכים המתאימים או בפנקסים שבניהולו, הערה בדבר העיקול כשתומצא לו הודעה על כך מאת גובה המס; הממונה על הרישום לא ירשום שום פעולה במיטלטלין האמורים בלי אישורו של הממונה על הגביה; דין עיקול מיטלטלין שנרשם מטעם הממונה על הרישום, כדין מישכון שנרשם לפי חוק המשכון, תשכ"ז-1967, ולענין זכות קדימה הוא כפוף לסדר שבו נרשמו המישכונים שלפניו.

(תיקון מס' 11) תשע"ט-2018

          (ב)  קיבל גורם שהטיל עיקול על רכב מכוח פקודה זו הודעה ממבטח על שינוי מצבו של רכב מעוקל לפי סעיף 108ב לחוק הפיקוח על הביטוח, רשאי פקיד הגבייה להטיל עיקול בידי צד שלישי על זכות החייב לתגמולים אצל המבטח.

(תיקון מס' 11) תשע"ט-2018

          (ג)   בהליך למימוש תגמולים שהם חלף רכב שנגנב או רכב באובדן שהוטל עליהם עיקול כאמור בסעיף קטן (ב), ישקול פקיד הגבייה שיקולים דומים לאלה שהיה שוקל בהליך למימוש רכב שעוקל, בשינויים המחויבים; פירעון החוב באמצעות מימוש התגמולים כפוף להעברת הבעלות ברכב למבטח על פי ייפוי כוח מטעם החייב להעברת הבעלות ברכב או על פי צו שיפוטי שיורה כאמור לרשות הרישוי אלא אם כן התקיימו נסיבות חריגות המצדיקות אחרת ומטעמים שיירשמו.

(תיקון מס' 11) תשע"ט-2018

          (ד)  חלפו 60 ימים מיום שהתקבלה הודעה לפי סעיף 108ב לחוק הפיקוח על הביטוח, יבטל פקיד הגבייה את העיקול, ויודיע על כך לרשות הרישוי ולצדדים הנוגעים בדבר.

(תיקון מס' 11) תשע"ט-2018

          (ה)  בסעיף זה –

          "חוק הפיקוח על הביטוח" – חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981;

          "מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על הביטוח;

          "רכב באובדן" – כהגדרתו בסעיף 108ב לחוק הפיקוח על הביטוח.

מיום 18.1.1973

תיקון מס' 1

ס"ח תשל"ג מס' 679 מיום 18.1.1973 עמ' 49 (ה"ח 1020)

הוספת סעיף 12א

 

מיום 7.2.2019

תיקון מס' 11

ס"ח תשע"ט מס' 2755 מיום 7.11.2018 עמ' 42 (ה"ח 801)

12א. (א) היו המעוקלים לפי פקודה זו מיטלטלין שהעברת הבעלות בהם חייבת רישום לפי כל דין, ירשום הממונה על הרישום, במסמכים המתאימים או בפנקסים שבניהולו, הערה בדבר העיקול כשתומצא לו הודעה על כך מאת גובה המס; הממונה על הרישום לא ירשום שום פעולה במיטלטלין האמורים בלי אישורו של הממונה על הגביה; דין עיקול מיטלטלין שנרשם מטעם הממונה על הרישום, כדין מישכון שנרשם לפי חוק המשכון, תשכ"ז-1967, ולענין זכות קדימה הוא כפוף לסדר שבו נרשמו המישכונים שלפניו.

(ב) קיבל גורם שהטיל עיקול על רכב מכוח פקודה זו הודעה ממבטח על שינוי מצבו של רכב מעוקל לפי סעיף 108ב לחוק הפיקוח על הביטוח, רשאי פקיד הגבייה להטיל עיקול בידי צד שלישי על זכות החייב לתגמולים אצל המבטח.

(ג) בהליך למימוש תגמולים שהם חלף רכב שנגנב או רכב באובדן שהוטל עליהם עיקול כאמור בסעיף קטן (ב), ישקול פקיד הגבייה שיקולים דומים לאלה שהיה שוקל בהליך למימוש רכב שעוקל, בשינויים המחויבים; פירעון החוב באמצעות מימוש התגמולים כפוף להעברת הבעלות ברכב למבטח על פי ייפוי כוח מטעם החייב להעברת הבעלות ברכב או על פי צו שיפוטי שיורה כאמור לרשות הרישוי אלא אם כן התקיימו נסיבות חריגות המצדיקות אחרת ומטעמים שיירשמו.

(ד) חלפו 60 ימים מיום שהתקבלה הודעה לפי סעיף 108ב לחוק הפיקוח על הביטוח, יבטל פקיד הגבייה את העיקול, ויודיע על כך לרשות הרישוי ולצדדים הנוגעים בדבר.

(ה) בסעיף זה –

"חוק הפיקוח על הביטוח" – חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981;

"מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על הביטוח;

"רכב באובדן" – כהגדרתו בסעיף 108ב לחוק הפיקוח על הביטוח.

איסור הוצאת מיטלטלין בנוכחות קטין כשהוא לבד (תיקון מס' 4)  תש"ס-2000

12א1. אין להוציא מיטלטלין מחצרים, אם במקום נמצא קטין שטרם מלאו לו 16 שנים, ולא נמצא עמו הורהו או אדם בגיר אחר שנחזה להיות אחראי עליו, זולת אם קבע ממונה על הגביה כי בשים לב לנסיבות, לא ניתן לבצע את הצו בדרך אחרת.

מיום 21.7.2000

תיקון מס' 4

ס"ח תש"ס מס' 1746 מיום 21.7.2000 עמ' 231 (ה"ח 2876)

הוספת סעיף 12א1

המצאת מסמכים (תיקון מס' 1) תשל"ג-1973

12ב.  הודעה, דרישה, צו או כל מסמך אחר שיש להמציאם לפי פקודה זו, יראו אותם כאילו הומצאו כדין אם נמסרו למי שנועדו, או הונחו במקום מגוריו או במקום עסקיו הרגיל או נשלחו לשם על שמו בדואר, ובלבד שצו עיקול לצד שלישי שהוא בנק וכן הודעה על מכירת מיטלטלין יישלחו בדואר רשום.

מיום 18.1.1973

תיקון מס' 1

ס"ח תשל"ג מס' 679 מיום 18.1.1973 עמ' 49 (ה"ח 1020)

הוספת סעיף 12ב

מסמכים אלקטרוניים והמצאתם (תיקון מס' 8) תשע"א-2011 (תיקון מס' 10) תשע"ח-2018

12ב1. (א)  בסעיף זה –

          "חתימה אלקטרונית מאושרת", "מסר אלקטרוני", "תעודה אלקטרונית מאושרת" – כהגדרתם בחוק חתימה אלקטרונית, התשס"א-2001;

          "מנגנון הזדהות" – מנגנון המזהה את המתקשר אל מערכת המחשב, בודק את הרשאת הגישה שלו למידע ומתעד גישה כאמור;

          "מסמך אלקטרוני" – מסר אלקטרוני חתום בחתימה אלקטרונית מאושרת, הניתן לשמירה אלקטרונית, לאחזור ולהפקה כפלט, כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995;

          "השרים" – שר האוצר ושר המשפטים.

          (ב)  הודעה, דרישה, צו או כל מסמך אחר שיש להמציאם לפי פקודה זו, יכול שייערכו כמסמך אלקטרוני.

          (ג)   על אף האמור בסעיף 12ב, ניתן להמציא בדרך אלקטרונית –

(1)   מסמך אלקטרוני שהוא צו עיקול לפי סעיף 7ג(א) או צו מסירה של נכס שעוקל לפי הסעיף האמור, ובלבד שהנמען הסכים לכך באופן מפורש;

(2)   מסמכים אלקטרוניים אחרים, ובלבד שהנמען הסכים באופן מפורש שמסמכים אלקטרוניים מסוג מסוים יומצאו לו בדרך זו, והכל בהתאם להוראות שקבעו השרים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת; בתקנות כאמור ייקבעו, בין השאר, הוראות לעניין זיהוי פקיד הגבייה והנמען, דרך מתן הסכמת הנמען, אילו מסמכים אפשר לערוך כמסמך אלקטרוני ואילו מסמכים אפשר להמציא בדרך אלקטרונית.

          (ד)  (1)   הומצא מסמך אלקטרוני בדרך אלקטרונית יראו אותו כאילו הומצא לנמען ביום שבו נמסר למערכת המידע של הנמען, ולכל המאוחר בתום שלושה ימי עסקים מיום משלוח המסמך בדרך אלקטרונית;

(2)   השרים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאים לקבוע הוראות לעניין חזקות קבלה ומסירה של מסמכים אלקטרוניים מסוגים מסוימים.

          (ה)  צד שלישי שהומצא לו צו עיקול בדרך אלקטרונית, ומתקיימים בו התנאים שנקבעו לפי סעיף זה יהיה זכאי לתשלום; שר האוצר, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע את ההסדרים לתשלום, מועדיו ודרכיו, את התנאים לזכאותו של הצד השלישי לתשלום ואת גובה התשלום, ובין השאר לקבוע כי התנאים לזכאות הם –

(1)   קבלת כמות מזערית של צווי עיקול בפרק זמן שקבע;

(2)   הפעלת מערכת ממוחשבת, לרבות לקבלת הצווים ולמשלוח התשובות.

          (ו)   מערכות המחשב המשמשות להנפקת מסמכים אלקטרוניים ולהמצאתם לפי סעיף זה יתבססו על מערכות תוכנה וחומרה מהימנות, המעניקות הגנה סבירה מפני חדירה, שיבוש, הפרעה או גרימת נזק למחשב ולחומר מחשב ומאפשרות גישה אליהן רק באמצעות מנגנון הזדהות; הממונה על הגבייה ימנה ממונה אבטחת מידע שיהיה אחראי על הכנת נהלים לאבטחת המידע ולהבטחת קיומם.

          (ז)   השרים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאים להתקין תקנות לעניין ביצוע סעיף זה.

          (ח)  הוראות סעיף זה לא יחולו על גבייה של חובות בידי רשויות מקומיות, למעט חובות ארנונה ומים, אגרות והיטלים, כל עוד לא קבע היועץ המשפטי לממשלה הנחיות לעניין זה; נקבעו הנחיות כאמור, הן יחייבו גם גופים שאינם המדינה, המוסמכים לגבות על פי פקודה זו.

מיום 7.3.2011

תיקון מס' 8

ס"ח תשע"א מס' 2271 מיום 6.1.2011 עמ' 159 (ה"ח 541)

הוספת סעיף 12ב1

 

מיום 28.2.2018

תיקון מס' 10

ס"ח תשע"ח מס' 2696 מיום 28.2.2018 עמ' 214 (ה"ח 1192)

12ב1. (א) בסעיף זה –

"חתימה אלקטרונית מאושרת", "מסר אלקטרוני", "תעודה אלקטרונית מאושרת" – כהגדרתם בחוק חתימה אלקטרונית, התשס"א-2001;

"מנגנון הזדהות" – מנגנון המזהה את המתקשר אל מערכת המחשב, בודק את הרשאת הגישה שלו למידע ומתעד גישה כאמור;

"מסמך אלקטרוני" – מסר אלקטרוני חתום בחתימה אלקטרונית מאושרת, הניתן לשמירה אלקטרונית, לאחזור ולהפקה כפלט, כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995;

"השרים" – שר האוצר ושר המשפטים.

סמכויות (תיקון מס' 1) תשל"ג-1973

12ג.   סמכויותיו של פקיד הגביה לפי פקודה זו יהיו נתונות גם לממונה על הגביה.

מיום 18.1.1973

תיקון מס' 1

ס"ח תשל"ג מס' 679 מיום 18.1.1973 עמ' 49 (ה"ח 1020)

הוספת סעיף 12ג

 

מינוי ממונה על הגביה ופקיד גביה לעניני השלטון המקומי (תיקון מס' 1)  תשל"ג-1973

12ד.  מינויים של ממונה על הגביה ושל פקיד גביה לענין גבייתם של מסים, ארנונות ותשלומים אחרים שהוכרזו לענין פקודה זו והמגיעים לעיריה או לרשות מקומית אחרת, ייעשו לבקשת העיריה או הרשות ובהמלצת שר הפנים[5].

מיום 18.1.1973

תיקון מס' 1

ס"ח תשל"ג מס' 679 מיום 18.1.1973 עמ' 49 (ה"ח 1020)

הוספת סעיף 12ד

 

אמצעי אכיפה מיוחדים למסים ששר האוצר ממונה על ביצועם (תיקון מס' 2) תשמ"א-1981

12ה.  (א)  לענין סעיף זה -

          "חוק מס" - חיקוק הדן בהטלת מס או תשלום חובה ששר האוצר ממונה על ביצועו או על הגביה לפיו;

          "מס" - מס המוטל לפי חוק מס;

          "אמצעי אכיפה" - אמצעי מינהלי שתכליתו גביית חוב מס.

          (ב)  שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי להתיר את השימוש באמצעי אכיפה שבחוק מס פלוני לגביית חוב מס על פי חוק מס אחר, בשינויים שייקבעו או המחוייבים לפי הענין.

          (ג)   הוטל עיקול על חשבון הבנק של סרבן, לא תהא לבנק זכות קדימה אלא על סכום החובה שהיה בכלל חשבונות הבנק של הסרבן בעת הטלת העיקול, ובלבד שלגבי חובות שהיו בעת הטלת העיקול ואשר מועד פרעונם טרם הגיע, תחול זכות הקדימה של הבנק ממועד פרעונו של החוב.

(תיקון מס' 5) תשס"ד-2004

          (ד)  (בוטל).

מיום 31.3.1981

סעיף קטן 12ה(ג) מיום קביעת שר האוצר

תיקון מס' 2

ס"ח תשמ"א מס' 1014 מיום 31.1.1981 עמ' 157 (ה"ח 1524)

הוספת סעיף 12ה

 

מיום 10.8.2004

תיקון מס' 5

ס"ח תשס"ד מס' 1955 מיום 10.8.2004 עמ' 501 (ה"ח 41)

ביטול סעיף קטן 12ה(ד)

הנוסח הקודם:

(ד) הוצאות שהוצאו בנקיטת אמצעי אכיפה ישא בהן הסרבן, על אף האמור בסעיפים 5(3) ו-8(2), גם אם לא נמכר נכס לשם גביית חוב המס; לענין זה, "הוצאות" – כפי שיקבע שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת.

הטלת תפקיד גבייה (תיקון מס' 3) תש"ן-1990

12ו.   נציב מס הכנסה (להלן - הנציב) או מנהל המכס ומע"מ (להלן - המנהל), רשאי להטיל על אדם אחר ביצוע הליכים לעיקול נכסים ומכירתם לפי פקודה זו, לשם גביית חוב מס כמשמעותו בחוק קיזוז מסים, תש"ם-1980 (להלן - חוב מס), בתנאים שיקבע שר האוצר.

מיום 6.4.1990

תיקון מס' 3

ס"ח תש"ן מס' 1314 מיום 6.4.1990 עמ' 127 (ה"ח 1967)

הוספת סעיף 12ו

מינוי כונס נכסים (תיקון מס' 3) תש"ן-1990

12ז.   הנציב או המנהל רשאי למנות כונס נכסים לנכס מסויים של החייב, לשם גביית חוב מס; לכונס הנכסים יהיו אותם חובות וסמכויות שיש לכונס נכסים לפי חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967, בשינויים המחוייבים, ולענין זה יראו את הנציב או את המנהל, לפי הענין, כאילו היה ראש ההוצאה לפועל, למעט לענין סעיף 58(ב) לחוק האמור.

מיום 6.4.1990

תיקון מס' 3

ס"ח תש"ן מס' 1314 מיום 6.4.1990 עמ' 128 (ה"ח 1967)

הוספת סעיף 12ז

עיקול זכויות במקרקעין (תיקון מס' 3) תש"ן-1990

12ח.  לצורך גביית חוב מס מחייב, רשאי פקיד גבייה או גובה מסים לעקל על ידי רישום בפנקס מקרקעין, זכויות שיש לחייב במקרקעין, הנובעות מרישום הערת אזהרה עליהן לטובתו; לענין זה, "הערת אזהרה" -  כמשמעותה בסעיף 126 לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969.

מיום 6.4.1990

תיקון מס' 3

ס"ח תש"ן מס' 1314 מיום 6.4.1990 עמ' 128 (ה"ח 1967)

הוספת סעיף 12ח

הוצאות שיישא בהן הסרבן (תיקון מס' 5) תשס"ד-2004

12ט.  (א)  הסרבן יישא בהוצאות סבירות שהוצאו בנקיטת אמצעי אכיפה ובלבד שאמצעי האכיפה נדרש באופן סביר בנסיבות הענין לשם גביית המס.

          (ב)  בבחינת אמצעי האכיפה שננקטו לענין סעיף קטן (א) יובא בחשבון, בין השאר, האם עלותם או פגיעתם בסרבן לא היתה במידה העולה על הנדרש לשם גביית המס.

          (ג)   בסעיף זה, "אמצעי אכיפה" – אמצעי מינהלי שתכליתו גביית מס.

מיום 10.8.2004

תיקון מס' 5

ס"ח תשס"ד מס' 1955 מיום 10.8.2004 עמ' 501 (ה"ח 41)

הוספת סעיף 12ט

תקנות

13.  שר האוצר רשאי להתקין תקנות -

(א)  בדבר סדרי הדין של עיקול, שמירה ומכירה של נכסים שנתפסו עפ"י פקודה זו;

(ב)  בדבר טפסי הדרישות, התעודות וכתבי ההרשאה;

(תיקון מס' 5) תשס"ד-2004

(ג)   בדבר האגרות והמשימות בעד כל פעולה שעפ"י פקודה זו לרבות בדבר הוצאות סבירות שבהן ניתן לחייב סרבן בשל אמצעי אכיפה שננקטו לפי פקודה זו, וקביעת סכומים מרביים להוצאות כאמור; תקנות לפי סעיף קטן זה טעונות אישור ועדה משותפת של ועדת החוקה חוק ומשפט ושל ועדת הכספים של הכנסת;

(ד)  בדרך כלל, לענין ביצוע הוראות פקודה זו.

מיום 10.8.2004

תיקון מס' 5

ס"ח תשס"ד מס' 1955 מיום 10.8.2004 עמ' 502 (ה"ח 41)

(ג) בדבר האגרות והמשימות בעד כל פעולה שעפ"י פקודה זו לרבות בדבר הוצאות סבירות שבהן ניתן לחייב סרבן בשל אמצעי אכיפה שננקטו לפי פקודה זו, וקביעת סכומים מרביים להוצאות כאמור; תקנות לפי סעיף קטן זה טעונות אישור ועדה משותפת של ועדת החוקה חוק ומשפט ושל ועדת הכספים של הכנסת;

 

 

 

 

הודעה למנויים על עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו - הקש כאן

 



* פורסמה חא"י, כרך ב' עמ' (ע) 1374, (א) 1399.

תוקנה ע"ר מס' 660 מיום 22.1.1937, תוס' 1, עמ' (ע) 1, (א) 1 (פק' 1 לש' 1937).

ס"ח תשל"ג מס' 679 מיום 18.1.1973 עמ' 46 (ה"ח תשל"ג מס' 1020 עמ' 3) – תיקון מס' 1.

ס"ח תשמ"א מס' 1014 מיום 31.3.1981 עמ' 157 (ה"ח תשמ"א מס' 1524 עמ' 280) – תיקון מס' 2; ר' סעיף 3 לענין תחילה והוראות מעבר.

ס"ח תש"ן מס' 1314 מיום 6.4.1990 עמ' 127 (ה"ח תש"ן מס' 1967 עמ' 52) – תיקון מס' 3 בסעיף 10 לחוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 9), תש"ן-1990.

ס"ח תש"ס מס' 1746 מיום 21.7.2000 עמ' 231 (ה"ח תש"ס מס' 2876 עמ' 394) – תיקון מס' 4.

ס"ח תשס"ד מס' 1955 מיום 10.8.2004 עמ' 501 (ה"ח הכנסת תשס"ד מס' 41 עמ' 70) – תיקון מס' 5.

ס"ח תשס"ח מס' 2146 מיום 6.4.2008 עמ' 426 (ה"ח הממשלה תשס"ח מס' 366 עמ' 406) – תיקון מס' 6 בסעיף 6 לחוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (תיקון מס' 5), תשס"ח-2008; תחילתו ביום 6.10.2008.

ס"ח תשס"ט מס' 2188 מיום 16.11.2008 עמ' 65 (ה"ח הממשלה תשס"ז מס' 260 עמ' 16, 90) – תיקון מס' 7 בסעיף 45 לחוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 29), תשס"ט-2008; תחילתו שישה חודשים מיום פרסומו.

ס"ח תשע"א מס' 2271 מיום 6.1.2011 עמ' 157 (ה"ח הממשלה תשע"א מס' 541 עמ' 6) – תיקון מס' 8 בסעיף 25 לחוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו-2012 (תיקוני חקיקה), תשע"א-2010; תחילתו ביום 7.3.2011 ור' סעיף 27 לענין הוראת שעה (ת"ט מס' 2277 מיום 17.2.2011 עמ' 356).

ס"ח תשע"ד מס' 2427 מיום 5.1.2014 עמ' 258 (ה"ח הכנסת תשע"ג מס' 514 עמ' 52) – הוראת שעה; תוקפה מיום 1.9.2014 עד יום 31.8.2017.

ס"ח תשע"ד מס' 2451 מיום 22.5.2014 עמ' 551 (ה"ח הממשלה תשע"ד מס' 864 עמ' 542) – תיקון מס' 9 בסעיף 18 לחוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 43), תשע"ד-2014.

ס"ח תשע"ח מס' 2696 מיום 28.2.2018 עמ' 214 (ה"ח הממשלה תשע"ח מס' 1192 עמ' 296) – תיקון מס' 10 בסעיף 11 לחוק חתימה אלקטרונית (תיקון מס' 3), תשע"ח-2018.

ס"ח תשע"ט מס' 2755 מיום 7.11.2018 עמ' 42 (ה"ח הכנסת תשע"ח מס' 801 עמ' 262) – תיקון מס' 11 בסעיף 4 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (תיקון מס' 38), תשע"ט-2018; תחילתו שלושה חודשים מיום פרסומו.

[1] סמכויות הנציב העליון הועברו לשר האוצר: ע"ר תש"ח מס' 5 מיום 16.6.1948 עמ' 22.

[2] ר' י"פ תשס"ו מס' 5553 מיום 17.7.2006 עמ' 4204, 4205. י"פ תשס"ז מס' 5592 מיום 30.10.2006 עמ' 386, 387. מס' 5713 מיום 4.9.2007 עמ' 4245.

[3] ר' י"פ תשס"ו מס' 5553 מיום 17.7.2006 עמ' 4204, 4205.

[4] כל אזכור של סעיף 12 בחיקוק שניתן לפני תחילתו של תיקון מס' 1 ייראה כאזכור סעיף 12 לפקודה כנוסחו בתיקון.

[5] סמכות שר הפנים הואצלה למנהל המינהל לשלטון מקומי במשרד הפנים: י"פ תשס"ט מס' 5971 מיום 29.6.2009 עמ' 4571. סמכותו הואצלה למשנה למנכ"ל משרד הפנים: י"פ תשע"א מס' 6278 מיום 10.8.2011 עמ' 5964. סמכותו הואצלה לסגן מנהל המינהל לשלטון מקומי במשרד הפנים: י"פ תשע"ז מס' 7545 מיום 17.7.2017 עמ' 7633.