פקודת המכס [נוסח חדש]
מסים – מכס
מסים – בלו
תוכן ענינים
| פרק ראשון: מבוא | 9 | |
סעיף 1 | הגדרות | 9 | |
סעיף 2 | חובה להשיב תשובות ולמסור תעודות | 10 | |
| פרק שני: מינהל | 10 | |
סעיף 3 | תפקידי המנהל | 10 | |
סעיף 4 | אצילת סמכויות | 10 | |
סעיף 5 | דגל המכס | 10 | |
סעיף 6 | קביעת נמלים, שדות תעופה וכו' | 10 | |
סעיף 7 | סידורים ברציפים | 11 | |
סעיף 8 | הצהרה בפני מי | 11 | |
סעיף 10 | ימי עבודה ושעות עבודה | 11 | |
סעיף 13 | אגרות השגחה | 11 | |
| פרק שלישי: פיקוח, בדיקה, הצהרות וערובה | 11 | |
סעיף 14 | הפיקוח על טובין | 11 | |
סעיף 15 | טובין בכלי הובלה הנתונים לפיקוח המכס | 11 | |
סעיף 16 | זכות בדיקה | 12 | |
סעיף 17 | הובלת טובין והפקדתם על חשבון בעליהם | 12 | |
סעיף 18 | דין אדם שבידו שטר מסירה כדין בעל הטובין או מורשהו | 12 | |
סעיף 19 | פתיחת אריזות במעמד פודה הטובין | 12 | |
סעיף 20 | סימונן ומספרן של אריזות | 12 | |
סעיף 21 | טובין שנפרקו לכאורה במצב רע | 12 | |
סעיף 22 | אין לנגוע בטובין הנתונים לפיקוח | 12 | |
סעיף 23 | אין תביעת פיצויים על הפסד אלא אם היה במזיד | 12 | |
סעיף 24 | הצהרות | 12 | |
סעיף 30 | מטען אישי של נוסעים | 12 | |
סעיף 30א | חובת מתן הצהרה | 12 | |
סעיף 31 | זכות לדרוש ערובה | 13 | |
סעיף 33 | מותר ליתן ערובה כללית | 13 | |
סעיף 34 | חילוטו של ערבון כסף | 13 | |
סעיף 35 | ערובה חדשה | 13 | |
סעיף 36 | כוחה של ערובה | 13 | |
סעיף 37 | מתן היתר טובין | 13 | |
סעיף 38 | המיובאים בדואר | 13 | |
סעיף 39 | הנוהל בחבילות דואר | 13 | |
| פרק רביעי: ייבוא טובין | 13 | |
| סימן א': יבוא אסור ויבוא מוגבל | 13 | |
סעיף 40 | סמכות לאסור יבוא | 13 | |
סעיף 41 | יבוא אסור | 13 | |
סעיף 42 | טובין אסורים | 13 | |
סעיף 43 | יבוא מוגבל | 14 | |
סעיף 44 | טובין שייבואם אסור ונשגרו למקום מחוץ לישראל | 14 | |
| סימן ב': ייבוא בדרך הים | 14 | |
סעיף 45 | ייבוא טובין דרך הים | 14 | |
סעיף 46 | חובת אניה להיכנס לנמל | 14 | |
סעיף 47 | חובת אניה להיענות לקריאה | 14 | |
סעיף 48 | חובת אניה לעצור בתחנת מעלה | 14 | |
סעיף 49 | הקלות לעליה אל אניה | 14 | |
סעיף 50 | חובת אניה למהר למקום הפריקה | 14 | |
סעיף 51 | אין להשיט אניה בלי רשות | 14 | |
סעיף 52 | הגבלת העליה אל אניה | 14 | |
| סימן ג': מצהר על המטען | 14 | |
סעיף 53 | הגשת מצהר | 14 | |
סעיף 54 | תיקון טעות במצהר | 15 | |
סעיף 54א | הגשת מצהר באמצעות מסר אלקטרוני | 15 | |
סעיף 55 | קברניט אניה שנטרפה חייב בהגשת פרטים | 15 | |
סעיף 55א | חובה לסייע לפקיד המכס במילוי תפקידו | 15 | |
| סימן ד': פריקה והנחת | 15 | |
סעיף 56 | פירוק הצובר | 15 | |
סעיף 57 | הסרת טובין מאניה | 15 | |
סעיף 58 | חובה להפקיד טובין | 15 | |
סעיף 59 | אריזה חוזרת ברציף | 16 | |
סעיף 60 | תקנות למניעת צפיפות | 16 | |
סעיף 61 | חובה לפרט הנימוקים להפסקת הפריקה וכו' | 16 | |
| סימן ה': הצהרת ייבוא | 16 | |
סעיף 62 | הצהרת ייבוא | 16 | |
סעיף 63 | המועד להגשת הצהרת ייבוא | 16 | |
סעיף 64 | הגשת הצהרת ייבוא באמצעות מסר אלקטרוני | 16 | |
סעיף 65 | התרה לגבי טובין הכלולים בהצהרת ייבוא | 17 | |
סעיף 65א | שמירת מסמכים | 17 | |
סעיף 65ב | חובה להשיב על שאלות | 17 | |
סעיף 65ג | הגשת מסמך אחר במקום הצהרת ייבוא | 17 | |
| סימן ו': ייבוא שלא בדרך הים | 17 | |
סעיף 66 | ייבוא טובין שלא בדרך הים | 17 | |
| פרק חמישי: החסנת טובין | 17 | |
| סימן א': מחסנים רשויים | 17 | |
סעיף 68 | רישיון מחסן | 17 | |
סעיף 69 | מחסנים לסוגיהם | 18 | |
סעיף 70 | תקופתו של רשיון מחסן | 18 | |
סעיף 71 | כוחה של הממשלה לבטל רשיון | 18 | |
סעיף 72 | תוצאות ביטולו של רשיון | 18 | |
סעיף 73 | פקיד המכס יערוך רשימת טובין שהונחתו להחסנה | 18 | |
סעיף 74 | גמר האחסנה | 18 | |
סעיף 75 | סילוק טובין למחסן על ידי גובה המכס | 18 | |
סעיף 76 | אריזה שבה יש להפקיד טובין | 18 | |
סעיף 77 | חובותיו של בעל רשיון | 18 | |
סעיף 78 | פתיחת מחסן | 19 | |
סעיף 79 | לפקיד המכס רשות גישה למחסן | 19 | |
סעיף 80 | רשות לשוב ולמדוד ולשקול טובין | 19 | |
סעיף 81 | המכס על טובין מוחסנים ישולם תוך שנה | 19 | |
סעיף 82 | גובה מכס רשאי לצוות על סילוק טובין למחסן כללי | 19 | |
סעיף 83 | חובתו של בעל רשיון | 19 | |
סעיף 84 | חסר בטובין מוחסנים | 19 | |
סעיף 85 | הוצאת טובין לשם הצגה | 19 | |
סעיף 86 | דוגמאות מטובין מוחסנים | 19 | |
סעיף 87 | טיפול בטובין כשהם במחסן | 19 | |
סעיף 88 | הערכה שנית של טובין מוחסנים | 19 | |
סעיף 89 | טובין שאינם שווים במכס החל עליהם | 19 | |
סעיף 90 | טובין העלולים להתלקח או להתפוצץ | 20 | |
סעיף 91 | הצהרה על טובין מוחסנים והתרתם | 20 | |
סעיף 92 | המנהל רשאי לוותר על מכס של טובין מוחסנים שאבדו או שהושמדו | 20 | |
סעיף 93 | טובין מוחסנים שאבדו או הושמדו בעת מסירה או טעינה | 20 | |
סעיף 94 | אחסנה להלכה | 20 | |
| סימן ב': מחסני המכס | 20 | |
סעיף 95 | מחסני המכס | 20 | |
סעיף 96 | מותר להפוך מחסן רשוי למחסן מכס | 20 | |
סעיף 97 | זמן תשלום האגרה | 20 | |
סעיף 98 | סמכות למכור | 20 | |
סעיף 99 | תשלום היטלים | 20 | |
| פרק ששי: ייצוא טובין | 20 | |
| סימן א': יצוא אסור ויצוא מוגבל | 20 | |
סעיף 100 | סמכות לאסור יצוא | 20 | |
סעיף 101 | יצוא אסור | 21 | |
סעיף 102 | יצוא מוגבל | 21 | |
| סימן ב': סדרי ייצוא | 21 | |
סעיף 103 | הצהרת ייצוא | 21 | |
סעיף 104 | טובין שלא יוצאו | 21 | |
סעיף 105 | מסמכים וערובות | 21 | |
סעיף 106 | קיבולו של כלי שיט בטובי יצוא מסויימים | 21 | |
סעיף 107 | טובין חייבים בטעינה מרציף או ממקום מאושר | 21 | |
סעיף 108 | יצוא בדרך היבשה או האויר | 21 | |
סעיף 109 | תעודת מפדה | 21 | |
סעיף 110 | קנס בעד הפלגה שרירותית | 21 | |
סעיף 111 | דרישות שיש למלאותן לפני קבלת תעודת המפדה | 21 | |
סעיף 112 | מסירת מצהר | 21 | |
סעיף 113 | טעינת טובין שלא פורטו | 21 | |
סעיף 114 | תיקון מצהר יציאה | 21 | |
סעיף 115 | תנאים לפדיה | 22 | |
סעיף 116 | יש לעצור את האניה בתחנת המעלה הנכונה | 22 | |
סעיף 117 | הקברניט חייב הסבר על טובין חסרים | 22 | |
סעיף 118 | איסור על פריקת טובי יצוא שלא ברשות | 22 | |
סעיף 119 | תעודת הנחת | 22 | |
| פרק שביעי: צידת אניה | 22 | |
סעיף 120 | השימוש בצידת אניה | 22 | |
סעיף 121 | הנחת צידת אניה | 22 | |
סעיף 122 | צידת אניה חתומה | 22 | |
סעיף 123 | עודפי צידת אניה מותר להנחית ברשות | 22 | |
| פרק שמיני: תשלומי מכס | 22 | |
סעיף 123א | החייב במכס | 22 | |
סעיף 123ב | תשלום המכס | 22 | |
סעיף 124 | המועד הקובע לעניין שיעור המכס | 23 | |
סעיף 125 | משקלות ומידות | 23 | |
סעיף 126 | המכס לפי חישוב יחסי | 23 | |
סעיף 127 | מתי המכס לפי הכמות הגדולה יותר | 23 | |
סעיף 129 | הגדרות ופרשנות | 23 | |
סעיף 130 | דרכי קביעת ערכם של טובין מוערכים | 24 | |
סעיף 131 | קביעת ערכם של טובין שחלפה שנה מעת ייבואם | 24 | |
סעיף 132 | ערך עסקה | 25 | |
סעיף 133 | התוספות למחיר העסקה לעניין קביעת ערך העסקה | 25 | |
סעיף 133א | ערך עסקה שבה נרכשו טובין זהים | 26 | |
סעיף 133ב | ערך עסקה שבה נרכשו טובין דומים | 26 | |
סעיף 133ג | כללים לקביעת ערך עסקה של טובין זהים או דומים | 27 | |
סעיף 133ד | קביעת ערך טובין על פי מחיר מכירה בישראל | 27 | |
סעיף 133ה | קביעת ערך מחושב | 27 | |
סעיף 133ו | קביעת ערך במקרים אחרים | 28 | |
סעיף 133ח | מסירת פירוט חשבון ליבואן | 28 | |
סעיף 133ט | תחולה לגבי טובין שיובאו לשימוש מסחרי | 28 | |
סעיף 134 | סמכות המנהל להתקין תקנות לצורך הערכה | 28 | |
סעיף 134א | ערך טובין שיובאו לשימוש עצמי | 29 | |
סעיף 136 | שיעור המכס על חלק מן השלם | 29 | |
סעיף 138 | מדידה לצורך חישוב המכס | 29 | |
סעיף 139 | ערכם של טובין שנמכרו על ידי רשות המכס | 29 | |
סעיף 140 | תשלום המכס על טובין שנכללו במצהר ולא הוצגו | 29 | |
סעיף 141 | עשיה בטובין שיובאו כשהם פטורים ממכס | 29 | |
סעיף 142 | דוגמאות | 29 | |
סעיף 143 | שינוי בהסכם אגב שינוי במכס | 29 | |
סעיף 144 | מועד ייבואם של טובין | 29 | |
סעיף 145 | ניכוי המכס | 30 | |
סעיף 148 | המרת מטבע_חוץ לצורך הערכה | 30 | |
סעיף 149 | המנהל רשאי ליטול טובין בתשלום ערכם המוצהר או ליטול מכס בעין | 30 | |
סעיף 150 | החזרת מכס ששולם | 30 | |
סעיף 152 | אין החזרה עקב שינוי מכס | 30 | |
סעיף 153 | תשלומים על טובין שחזרו ויובאו לישראל | 30 | |
סעיף 154 | סכסוך בנוגע לתשלום המכס | 31 | |
| פרק תשיעי: הישבון וכניסה זמנית | 31 | |
סעיף 156 | הישבון בטובין שלא חל בהם תהליך ייצור | 31 | |
סעיף 157 | הישבון מיוחד על רכב שיובא על ידי תייר | 31 | |
סעיף 158 | תביעות הישבון | 31 | |
סעיף 159 | הצהרת התובע הישבון | 31 | |
סעיף 160 | הישבון בטובין שחל בהם תהליך ייצור | 32 | |
סעיף 160ב | דין טובין שהותר עליהם הישבון | 32 | |
סעיף 160ג | החלפת טובין שהותר עליהם הישבון | 32 | |
סעיף 161 | הגבלה לתשלום תביעת הישבון | 32 | |
סעיף 162 | הכנסת טובין בלא תשלום מכס | 32 | |
סעיף 162א | אי מתן התרה לגבי טובין הכלולים בהצהרת ייבוא | 32 | |
סעיף 162ב | תקנות | 33 | |
סעיף 162ג | ענשים ועבירה על תקנות | 33 | |
| פרק עשירי: סחר החוף | 33 | |
סעיף 163 | אניות חוף | 33 | |
סעיף 164 | אניית חוף לא תוטען בים ולא תסטה מקו מסעה | 33 | |
סעיף 165 | בעל אניה רשאי למסור תסקיר | 33 | |
סעיף 166 | פרטים על המטען | 33 | |
סעיף 167 | הסדר סחר החוף | 33 | |
| פרק אחד עשר: סוכנים | 33 | |
סעיף 168 | סוכן מכס | 33 | |
סעיף 169 | יש להראות הרשאה | 33 | |
| פרק שנים עשר: סמכויותיהם של פקידי-מכס | 34 | |
סעיף 172 | סמכותם של פקידי מכס לגבי אניה שלא נעצרה לפי הדרישה | 34 | |
סעיף 173 | פקידי מכס רשאים לעלות לאניה המשוטטת ליד החוף | 34 | |
סעיף 174 | סמכות לבדוק טובין | 34 | |
סעיף 175 | הסמכות לעלות אל אניה ולחפש בה | 34 | |
סעיף 176 | עליה אל אניה | 34 | |
סעיף 177 | חיפוש | 34 | |
סעיף 178 | חסימת טובין | 34 | |
סעיף 179 | אסור לשבור חותמות וכיוצא בהן כשהטובין נתונים לפיקוח רשות המכס | 34 | |
סעיף 180 | אסור לשבור חותמות וכיוצא בהן באניה שבנמל בישראל המיועדת לנמל אחר בה | 34 | |
סעיף 181 | פקיד מכס רשאי לסייר | 34 | |
סעיף 182 | כלי שיט שבשירות מותר לקשור בכל מקום | 34 | |
סעיף 183 | הרשות לחקור נוסע | 34 | |
סעיף 184 | עיכוב חשוד וחיפוש על גופו | 34 | |
סעיף 185 | הרשות לחפש בכלי הובלה | 35 | |
סעיף 186 | שימוש פקיד מכס בסמכויות שוטר | 35 | |
סעיף 187 | פקיד רשאי לחפש בחצרים אחרי טובין מוברחים | 35 | |
סעיף 188 | הרשות לתפוס אניה או טובין שחולטו | 35 | |
סעיף 189 | הרשות לדרוש עזרה | 36 | |
סעיף 190 | יש למסור הודעה על תפיסה | 36 | |
סעיף 191 | מותר להחזיר תפוס אם ניתנה ערובה | 36 | |
סעיף 192 | הנוהל לאחר תפיסת הטובין | 36 | |
סעיף 193 | העשיה באניות ובטובין שחולטו | 36 | |
סעיף 194 | מסירת טובין שנתפסו | 36 | |
סעיף 195 | מאסר חשודים בהברחה | 36 | |
סעיף 196 | הגשת מסמכים וכו' במקרה של תפיסה | 36 | |
סעיף 197 | גובה המכס רשאי לעכב מסמכים | 36 | |
סעיף 198 | גובה המכס רשאי לדרוש הוכחות נוספות או הצהרה נכונה | 37 | |
סעיף 199 | דוגמאות | 37 | |
סעיף 200 | המנהל רשאי ליתן רשיונות לסחור עם אניות | 37 | |
סעיף 200א | עיכוב טובין מפרים | 37 | |
סעיף 200ב | שחרור ערבויות | 37 | |
סעיף 200ג | ייבוא וייצוא אסורים | 38 | |
סעיף 200ד | ייבוא אישי | 38 | |
סעיף 200ה | שמירת דינים | 38 | |
סעיף 201 | הגנה לפקיד מכס | 38 | |
סעיף 202 | קנס בשל התנהגות רעה | 38 | |
| פרק שלושה עשר: חילוטין ועונשין | 38 | |
| סימן א': חילוטין | 38 | |
סעיף 203 | חילוט כלי שיט | 38 | |
סעיף 203א | דרישת קנס ותשלומו וערעור עליו | 39 | |
סעיף 204 | חילוט טובין | 39 | |
סעיף 205 | שומת רכוש שנתפס | 40 | |
סעיף 206 | אריזות וטובין שהוחרמו | 40 | |
| סימן ב': עונשין | 40 | |
סעיף 207 | התכנסות לשם הברחה | 40 | |
סעיף 208 | תפיסה בקנוניה, שיחוד פקיד מכס, חילוץ טובין או השמדתם ומניעת תפיסתם | 40 | |
סעיף 209 | יריה אל כלי שיט של רשות המכס וכו' | 40 | |
סעיף 210 | סילוק טובין חבי מכס או השמדתם | 40 | |
סעיף 211 | הברחה | 41 | |
סעיף 212 | עבירות מכס אחרות | 41 | |
סעיף 213 | גיבוי קנס | 42 | |
סעיף 214 | עונש כללי | 42 | |
סעיף 215 | הוראות מיוחדות בענין טובין שייבואם אסור | 42 | |
סעיף 216 | חובה למסור למשטרה פרסום אסור | 42 | |
סעיף 217 | אחריות לעונש ביחד ולחוד | 42 | |
סעיף 218 | מסייעים ומעודדים | 42 | |
סעיף 219 | נסיון | 42 | |
סעיף 220 | עונש פי שלושה מערך הטובין | 42 | |
סעיף 221 | העונש בנוסף על חילוט | 42 | |
סעיף 222 | ערך הטובין לענין עונש | 43 | |
סעיף 223 | היה לנאשם חיוב קודם מותר לאסרו | 43 | |
| פרק שלושה עשר א': אמצעי אכיפה מינהליים | 43 | |
| סימן א': הגדרות | 43 | |
סעיף 223א | הגדרות פרק שלושה עשר א' | 43 | |
| סימן ב': עיצום כספי | 43 | |
סעיף 223ב | עיצום כספי | 43 | |
סעיף 223ג | הודעה על כוונת חיוב | 44 | |
סעיף 223ד | זכות טיעון | 45 | |
סעיף 223ה | החלטת המנהל ודרישת תשלום | 45 | |
סעיף 223ו | הפרה נמשכת והפרה חוזרת | 45 | |
סעיף 223ז | סכומים מופחתים | 45 | |
סעיף 223ח | סכום מעודכן של העיצום הכספי | 45 | |
סעיף 223ט | המועד לתשלום עיצום כספי | 45 | |
סעיף 223י | הפרשי הצמדה וריבית | 46 | |
סעיף 223יא | גבייה | 46 | |
| סימן ג': התראה מינהלית | 46 | |
סעיף 223יב | התראה מינהלית | 46 | |
סעיף 223יג | ביטול התראה מינהלית | 46 | |
סעיף 223יד | הפרה נמשכת והפרה חוזרת לאחר התראה | 46 | |
| סימן ד': הוראות שונות | 46 | |
סעיף 223טו | עיצום כספי בשל הפרה לפי פקודה זו ולפי חוק אחר | 46 | |
סעיף 223טז | ערעור | 46 | |
סעיף 223יז | פרסום על עיצום כספי | 46 | |
סעיף 223יח | שמירת אחריות פלילית | 47 | |
| פרק ארבעה עשר: אישומי מכס | 47 | |
סעיף 224 | הגדרה | 47 | |
סעיף 225 | כיצד מגישים אישום | 47 | |
סעיף 227 | חסינות לעדים | 47 | |
סעיף 228 | הוכחת תקנות וכו' | 47 | |
סעיף 229 | חובת הראיה | 48 | |
סעיף 230 | כוחה של הרשעה ככוחה של החרמה | 48 | |
| פרק ארבעה עשר א': דיווח אלקטרוני | 48 | |
סעיף 230א | הגדרות פרק ארבעה עשר א' | 48 | |
סעיף 230ב | חובת דיווח אלקטרוני | 48 | |
סעיף 230ג | שמירת מסמך שהוגש כמסר אלקטרוני | 48 | |
סעיף 230ד | המצאת מסר אלקטרוני בידי רשות המכס | 48 | |
סעיף 230ה | חזקת מסירה | 48 | |
סעיף 230ו | כללים לעניין דיווח אלקטרוני | 48 | |
סעיף 230ז | מרשם תוכנות | 48 | |
סעיף 230ח | תקלה במערכת חומרה או תוכנה | 49 | |
| פרק חמישה עשר: הוראות שונות | 49 | |
סעיף 231 | סמכות לכפר על עבירות | 49 | |
סעיף 231א | תחולת הוראות מחוק מע"מ | 49 | |
סעיף 231א1 | דרכי גביה | 49 | |
סעיף 231א2 | חובת סודיות | 49 | |
סעיף 231ג | קנס מינהלי לענין טובין שיובאו בדואר | 50 | |
סעיף 231ד | דיווח בגין חוות דעת | 50 | |
סעיף 231ה | נקיטת עמדה חייבת בדיווח | 51 | |
סעיף 232 | תקנות | 51 | |
סעיף 232א | תיקון התוספת | 52 | |
סעיף 233 | אניות שבשליחות חייבות במצהר | 52 | |
סעיף 234 | סמכות לחפש באניות שבשליחות | 52 | |
סעיף 235 | פרס בעד עצירת מבריחים | 52 | |
סעיף 237 | מותר להחזיר את התפוס ולהמתיק ענישה | 52 | |
סעיף 238 | מחסנים קיימים לפי הסכם | 52 | |
סעיף 238א | הקלות בהליכי ייבוא לגורמים מאושרים | 52 | |
סעיף 239 | המנהל רשאי לקבוע טפסים | 52 | |
סעיף 239א | חובת הראיה | 52 | |
סעיף 239ב | פטור מחתימה | 52 | |
סעיף 240 | דרישות בנוגע לטפסים | 52 | |
סעיף 241 | מכירת טובין | 53 | |
| תוספת | 53 |
פקודת המכס [נוסח חדש]*
1. בפקודה זו ובכל שאר דיני המכס –
"אריזה" – לרבות כל דבר שטובין המיועדים להובלה חבושים, מכוסים, לוטים, כלולים או צרורים בו;
"ארץ חוץ" או "חוץ לארץ" – כל מקום שמחוץ לישראל;
"בעל", לענין טובין – הבעל, היבואן, היצואן, הנשגר או הסוכן של אותם טובין, וכל המחזיק, או הזכאי לטובת הנאה, בהם, או שיש לו שליטה עליהם או כוח לעשות בהם, וכל המתחזה כאחד מאלה, למעט פקיד-מכס במילוי תפקידו הרשמי;
"בעל" לענין כלי הובלה – לרבות אדם הפועל כסוכנו של הבעל, או מי שהבעל הרשהו לקבל דמי הובלה או תשלומים אחרים המשתלמים בקשר לאותם כלי הובלה;
"בעל רציף" – לרבות מי שהרציף תפוס על ידיו;
"גובה מכס" – המנהל וכל גובה מכס, וכן פקיד ראשי הממלא תפקיד באותה שעה ובאותו מקום וכל פקיד-מכס הממלא תפקיד באותו ענין;
"הברחה" – ייבּואם של טובין, או ייצואם, או הובלתם לאורך החוף או דרך גבולות היבשה, בכוונה להונות את האוצר או לעקוף כל איסור, הגבלה או תקנה בענין ייבּואם, ייצואם והובלתם של טובין כאמור, ולרבות כל נסיון לעשות אחד המעשים האלה בכוונה כאמור;
"הובלה שלא כדין", לענין טובין מוברחים או מחולטים – הובלתם שלא על פי רָשות;
(תיקון מס' 1) תשכ"א-1961
"הישבון" – השבת דמי מכס לפי הוראות הפרק התשיעי, או מחיקת חוב מכס שתשלומו נדחה לפי סעיף 160ב(א) ונתמלא תנאי ההישבון;
"הצהרת ייבוא" – כמשמעותה בסעיף 62;
(תיקון מס' 28) תשע"ח-2018
"הצהרת ייצוא" – כמשמעותה בסעיף 103;
(תיקון מס' 28) תשע"ח-2018
"חוק חתימה אלקטרונית" – חוק חתימה אלקטרונית, התשס"א-2001;
(תיקון מס' 28) תשע"ח-2018
"חוק מס ערך מוסף" – חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975;
(תיקון מס' 28) תשע"ח-2018
"חוק סוכני המכס" – חוק סוכני המכס, התשכ"ה-1964;
"חמרי נפץ" – גליצרין חנקני, דינמיט, כותנת-נפץ, אבקת-הדף, מלחי-פיצוץ של כספית או של מתכות אחרות, וכל חמרי נפץ אחרים שהם תרכובת חמרים מן החמרים האמורים, או שיש בהם רכיבים המצויים גם בחומר מן החמרים האמורים, למעט אבק שריפה, פיקוח-הקשה, רקיטות או פתילים, אך לרבות זיקוקין;
"טובין חבי מכס" – טובין שיש עליהם מכס;
(תיקון מס' 28) תשע"ח-2018
"ימים" – (נמחקה);
"כלי הובלה" – כלי שיט, כלי רכב, כלי טיס או בעל חיים המשמשים להובלת טובין;
"מחסן" – מקום שמותר להניח, להחזיק ולהבטיח בו טובין שנרשמו להחסנה;
"מחסן המכס" – מקום שהוקצה או שאושר על ידי הממשלה להפקיד בו טובין כדי להבטיח אותם ואת תשלומי החובה החלים עליהם;
(תיקון מס' 12) תשנ"ה-1995 (תיקון מס' 28) תשע"ח-2018
"מחסן רשוי" – מקום שהוא רשוי להפקיד בו טובין שהותרו לאחסנה כמשמעותם בפרק חמישי ושבו מותר להניחם, להחזיקם ולהבטיחם עד לשחרורם מפיקוח רשות המכס כאמור בסעיף 14;
"מטבעות" – בין מטבעות מתכת ובין מטבעות נייר;
(תיקון מס' 28) תשע"ח-2018
"המנהל" – כהגדרתו בפקודת מס הכנסה;
(תיקון מס' 20) תשס"ג-2003
"מסי יבוא" – מכס, מס קניה על יבוא כמשמעותו בחוק מס קניה (טובין ושירותי), התשי"ב-1952, מס ערך מוסף על יבוא כמשמעותו בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975, וכן כל מס או היטל אחרים המוטלים על יבוא טובין, על פי כל דין;
(תיקון מס' 28) תשע"ח-2018
"מסמכי העדפה" – מסמכים המונפקים בהתאם להסכם סחר שישראל צד לו המעניק בין השאר העדפה בשיעורי מכס, אשר כוללים הצהרות בדבר מקור הטובין ועמידתם בתנאים לקבלת העדפה בשיעורי מכס לפי אותו הסכם; לעניין הגדרה זו, "העדפה" – לרבות הפחתה או פטור;
(תיקון מס' 28) תשע"ח-2018
"מסר אלקטרוני" – כהגדרתו בחוק חתימה אלקטרונית;
(תיקון מס' 28) תשע"ח-2018
"מצהר" – כמשמעותו בסעיף 53;
(תיקון מס' 28) תשע"ח-2018
"נמל" – כל אחד מאלה, ובלבד שהמנהל אישר אותם לעניין פקודה זו:
(1) נמל כהגדרתו בפקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל"א-1971;
(2) שדה תעופה כהגדרתו בחוק רשות שדות התעופה, התשל"ז-1977;
(3) מסופי מעבר כהגדרתם בחוק רשות שדות התעופה (הוראת שעה), התש"ם-1980;
(4) תחנות גבול לפי צו הכניסה לישראל (תחנות גבול), התשמ"ז-1987;
(תיקון מס' 28) תשע"ח-2018
"סוכן מכס" – כהגדרתו בחוק סוכני המכס;
"על פי רשות" – על פי הרשאתו של המנהל או של גובה מכס;
(תיקון מס' 28) תשע"ח-2018
"פקודת הייבוא והייצוא" – פקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש], התשל"ט-1979;
"פקיד-מכס" – כל אדם המועסק בשירות רשות-המכס שלא כפועל, וכן כל עובד המדינה המשמש אותה שעה בתפקידי רשות-המכס;
"פרסום" – לרבות כל דבר כתוב או מודפס, וכל דבר שיש בו תיאור חזותי, או שמצד צורתו, תבניתו או מכל צד אחר שלו הוא עשוי להעלות על הדעת מלים או רעיונות, בין שהוא לפי מהותו דומה לכתב או לדפוס, ובין שאינו דומה, וכל העתק או שעתוּק של פרסום כזה;
"פרסומי עת" – כל פרסום היוצא לעתים מזומנות, או בחלקים או במספרים ובהפסקות, בין סדירות ובין שאינן סדירות;
"קברניט" – הממונה או המפקד על אניה או מי שנטל לידו את הפיקוד עליה, ולמעט נווט או עובד המדינה;
"רציף" – מקום שהוקצה או שאושר על ידי הממשלה להנחת טובין או לטעינתם;
"רשוי" – שניתן עליו רשיון מאת המנהל;
"רשות-המכס" – אגף המכס והבלו;
(תיקון מס' 28) תשע"ח-2018
"שטעון" – ייצוא אל מחוץ לישראל של טובין שיובאו, ובלבד שהטובין היו נתונים לפיקוח המכס משעת הבאתם לישראל עד ייצואם מישראל, והכול בין אם הטובין נפרקו בישראל מכלי הובלה, בנמל, והוטענו על גבי כלי הובלה אחר, באותו נמל או בנמל אחר, ובין אם לא נפרקו בישראל;
(תיקון מס' 12) תשנ"ה-1995
"תעודות" – מסמכים מכל סוג, לרבות פנקסים, פלטי מחשב וכן כל מידע האגור במחשב או במאגרי מידע.
חובה להשיב תשובות ולמסור תעודות
2. נדרש אדם לפי הפקודה להשיב על שאלה, חייב הוא להשיב תשובה נכונה כמיטב ידיעתו ואמונתו; נדרש לפי הפקודה להגיש תעודות, חייב כמיטב יכלתו להגיש לגובה כל התעודות הנוגעות לדבר.
3. המנהל יהא ממונה על ניהול הענינים לפי הפקודה.
4. המנהל רשאי, בכתב חתום בידו, לאצול לפקיד-מכס מסמכויותיו לפי כל דין מדיני המכס לגבי ענין מסויים או סוג מסויים של ענינים או תחומי מחוז או נפה מסויימים; אצילת סמכות ניתנת לביטול, בכתב, לפי רצון המנהל ואינה מונעת אותו מהשתמש בכל סמכות מסמכויותיו.
5. כלי השיט שבשירות רשות-המכס ישאו עליהם, לשם היכר, דגל בצורה שנקבעה.
6. (א) הממשלה רשאית, בצו, לקבוע:
(1) תחנות מעלֶה, שבהן יעלו פקידי-מכס אל כלי שיט;
(2) מקומות כניסה;
(תיקון מס' 28) תשע"ח-2018
(3) (נמחקה);
(4) תחנות תעופה אזרחית;
(5) נתיבים להובלה ביבשה;
(6) רציפים בנמלים ותחומיהם;
(7) מקומות לבדיקת טובין;
(8) מקומות בחוף למשלוח תוצרת הארץ בלבד.
(תיקון מס' 28) תשע"ח-2018
(ב) רציפים, תחנות תעופה ונתיבי הובלה ביבשה – יכול שייקבעו למטרות מוגבלות ומפורשות, או לתקופה מוגבלת ומפורשת, או ללא כל הגבלה.
7. כל בעל רציף חייב לספק ברציפו, להנחת דעתו של המנהל, מקום מתאים לעבודה משרדית לשימושו הייחודי של פקיד-המכס העובד ברציף, וכן מקום מוסך לשמירה על טובין אם המנהל הודיע בכתב שיש צורך בכך.
8. כל הצהרה לפי הפקודה מותר להצהיר בפני גובה מכס או פקיד-מכס שהוסמך לכך, או בפני כל המוסמך לפי החוק לקבל הצהרות.
(תיקון מס' 12) תשנ"ה-1995
9. (בוטל).
10. (א) ימי העבודה ושעות העבודה של רשות-המכס יהיו כפי שנקבעו.
(ב) לא יקובל מטען, לא יוטען, לא יטופל בו ולא ייפּרק מעל כל כלי שיט ולא ייפּדו טובין ולא יימסרו, אלא בימי העבודה ובשעות העבודה בלבד, או במקום שהותרה עבודה בשעות נוספות.
(תיקון מס' 28) תשע"ח-2018
11. (בוטל).
(תיקון מס' 28) תשע"ח-2018
12. (בוטל).
13. הממשלה רשאית להתקין תקנות הקובעות אַגרות בעד –
(1) השמירה על טובין המופקדים בנמלים או בתחנות מכס;
(2) ההשגחה על פעולות טעינה, פריקה, שיטעון, בדיקה, שקילה, אימות, הערכה או כל פעולה אחרת המחייבת נוכחותם של פקידי-מכס והותר לעשותם במרוחק מהמקום המיועד לכך והמשמש כרגיל לפעולות אלה;
(3) סידורים מיוחדים לפי בקשת המעונינים, כשהסידורים מצריכים מצד רשות-המכס שימת לב העולה על הרגיל;
(4) עבודה המצריכה להוציא פקיד-מכס מתפקידיו הרגילים ולהטיל עליו תפקידים מיוחדים או תפקידים המצריכים השגחה מיוחדת של רשות-המכס כגון טעינתם, פריקתם או החסנתם של חמרי נפץ או של חמרים מתלקחים.
פרק שלישי: פיקוח, בדיקה, הצהרות וערובה
14. טובין יהיו נתונים לפיקוח רשות-המכס כאמור להלן:
(1) טובין שיובאו – משעת ייבואם עד מסירתם לצריכה בארץ או עד ייצואם, הכל לפי הענין;
(תיקון מס' 28) תשע"ח-2018
(2) (נמחקה);
(תיקון מס' 28) תשע"ח-2018
(3) טובין שנועדו ליצוא – משעת הבאתם של הטובין לאחד המקומות שנקבעו ליצוא או משעה שהוגשה לגביהם הצהרת ייצוא לפי הוראות סימן ב' לפרק שישי, לפי המוקדם, עד ייצואם.
טובין בכלי הובלה הנתונים לפיקוח המכס (תיקון מס' 28) תשע"ח-2018
15. טובין הנמצאים בכלי הובלה הבא מחוץ לארץ יהיו נתונים אף הם לפיקוח רשות-המכס כל עוד כלי ההובלה נמצא בתחומי נמל בישראל או משמש בסחר החוץ של ישראל.
16. פיקוחה של רשות-המכס כולל את זכותה לבדוק כל טובין הנתונים לפיקוחה.
הובלת טובין והפקדתם על חשבון בעליהם
17. הובלתם של טובין מתוך ארבה או מעל מגשה או רציף, הבאתם אל המקום הנכון לשם בדיקה ושקילה, היינוחם על המאזניים, פתיחתם, התרתם, אריזתם שנית, מיונם, סימונם ומספורם, כל אימת שפעולות אלה דרושות או מותרות, וכן סילוקם של טובין למקום ההפקדה הנכון והיינוחם בו עד למסירתם כהלכה – יבוצעו על ידי בעל הטובין או על חשבונו.
דין אדם שבידו שטר מסירה – כדין בעל הטובין או מורשהו (תיקון מס' 11) תשמ"ו-1986
18. (א) שטר מסירה שניתן מאת קברניט, מאת סוכן של כלי שיט, מאת משלח בינלאומי או מאת כל מוביל שהוא, ונקוב בו שמו של אדם אשר לו או לפקודתו יש למסור טובין שבאותם כלי הובלה – רשאית הממשלה לראות אותו אדם כבעל הטובין או כמורשהו.
(תיקון מס' 13) תשנ"ה-1995
(ב) בסעיף זה, "משלח בינלאומי" – כמשמעותו בחוק סוכני המכס, תשכ"ה-1965.
פתיחת אריזות במעמד פודה הטובין
19. (א) פתיחת אריזות לשם בדיקה תהיה במעמד בעל הטובין או הנשגר או במעמד מורשהו של אחד מאלה; אולם טובין שיובאו בדואר מותר לנהוג בהם כפי שנקבע בכל חיקוק הנוגע לעניני הדואר.
(ב) מקום שהבעל או הנשגר אינו ידוע, או שאי אפשר למצאו או שאינו מתייצב בעצמו או על ידי מורשהו תוך חמישה עשר יום מיום שנכנסו הטובין לפיקוח רשות-המכס, מותר לפתוח את האריזות שלא בפניו ועל חשבונו כדי לברר כמותם של הטובין, תיאורם ושוויים; ואולם אם חשש פקיד-המכס שאריזה מכילה טובין שהם דבר האבד, או אסורים או מסוכנים רשאי פקיד המכס לפתוח אותה בכל עת.
20. רשאי פקיד-מכס לדרוש, כי כל אריזה שלא סומנה או לא מוספרה או שסימונה או מספורה אינו מספיק, ייעשה בה אחד מאלה, או שניהם, על חשבון בעל הטובין.
21. (א) טובין שנפרקו והם נראים במצב רע או ניזוקים, או חסרים, מותר להניחם לחוד לשם בדיקה ושקילה במעמדו של סוכן האניה, והדבר יצויין במיוחד במצהר ומותר לדרוש מאת הקברניט או מאת מורשהו לחתום על תעודת נזקים.
(ב) באו הטובין בדרך היבשה או האויר, רשאי לחתום על תעודת הנזקים מוביל הטובין או מורשהו.
אין לנגוע בטובין הנתונים לפיקוח
22. (א) טובין הנתונים לפיקוח רשות-המכס אין לטלטלם או לשנותם או לנגוע בהם אלא על פי רשות ולפי פקודה זו.
(ב) העובר על הוראות סעיף זה, דינו – קנס מאה לירות.
אין תביעת פיצויים על הפסד אלא אם היה במזיד
23. רשות-המכס והמדינה לא ישאו באחריות לשום אבידה או נזק שנגרמו לטובין הנתונים לפיקוח רשות-המכס, אלא אם נגרמו במזיד על ידי אחד מפקידי-המכס.
הצהרות (תיקון מס' 28) תשע"ח-2018
24. טובין מיובאים או טובין שנועדו לייצוא, תוגש לגביהם לרשות המכס הצהרת ייבוא לפי הוראות סימן ה' לפרק רביעי או הצהרת ייצוא לפי הוראות סימן ב' לפרק שישי, לפי העניין.
(תיקון מס' 12) תשנ"ה-1995
25. (בוטל).
(תיקון מס' 28) תשע"ח-2018
26. (בוטל).
(תיקון מס' 28) תשע"ח-2018
27. (בוטל).
(תיקון מס' 28) תשע"ח-2018
28. (בוטל).
(תיקון מס' 28) תשע"ח-2018
29. (בוטל).
מטען אישי של נוסעים (תיקון מס' 28) תשע"ח-2018
30. על אף האמור בסעיף 24, טובין שהם מטען לואי של הנוסעים באניה או בכל כלי הובלה אחר מותר ליבּאם וליצאם, בכפוף לתנאים שנקבעו לכך, בלי הצהרת ייבוא או הצהרת ייצוא, לפי העניין.
חובת מתן הצהרה (תיקון מס' 12) תשנה-1995
30א. (א) שר האוצר רשאי לקבוע חובה על אדם ליתן הצהרה לענין דיני המכס בכתב, בעל פה, בהתנהגות או בכל דרך אחרת.
(ב) קביעה לפי סעיף קטן (א) יכולה להיות כללית או לסוגים של בעלי טובין או לסוגי טובין או לסוגי מקומות.
זכות לדרוש ערובה (תיקון מס' 12) תשנ"ה-1995 (תיקון מס' 28) תשע"ח-2018
31. (א) רשות המכס רשאית לדרוש ולקחת ערובּות לקיום הוראות דיני המכס ולהגנת הכנסותיה של רשות המכס בכלל; עד שלא ניתנה הערובה הנדרשת לגבי הטובין שבפיקוחה, רשאית היא לסרב למסירת הטובין או למתן התרה לגביהם לפי הוראות סעיף 65 לרבות כפי שהוחל בסעיף 103(ז).
(תיקון מס' 12) תשנ"ה-1995
(ב) הערובה תינתן ותאושר בתנאים ובאופן שיקבע גובה המכס.
(תיקון מס' 12) תשנ"ה-1995
(ג) ערובה שניתנה ואושרה כאמור בסעיף קטן (ב), תחייב את נותניה, ביחד ולחוד, לתשלום סכום הערובה במלואו.
(תיקון מס' 12) תשנ"ה-1995
32. (בוטל).
33. מקום שנדרשת ערובה למטרה מסויימת, מותר על פי רשותו של המנהל, לקבל ערובה שתכסה את כל העסקאות שייעשו בתקופה ובסכום שיאשר המנהל.
34. ניתן ערבון במזומנים ולא קויימו תנאיו תוך המועד שנקבע לכך, מותר לחלט את הערבון.
35. היה גובה המכס סבור ביום מן הימים שהערובה אינה מספקת, רשאי הוא לדרוש ערובה חדשה.
36. הגיש גובה המכס תביעה על ערובה שניתנה למכס, תהא הצגת כתב הערובה, בלי ראיות נוספות, מזכה את גובה המכס לקבל נגד בני-האדם שהם לכאורה חותמי כתב הערובה פסק דין לקיום ההתחייבות שבו, אלא אם כן הוכיחו הנתבעים שקיימו את תנאי הכתב, או שהכתב לא נחתם בידיהם או ששוחררו מן החבוּת או שיצאו ידי חובתם.
37. כל היתר הנקוב באחד מדיני המכס יכול שיינתן בכפוף לתנאים שנקבעו וגובה המכס רשאי לבטלו, לשנותו או להתלותו.
38. טובין שיובאו בדואר יהיו נתונים לפיקוח רשות-המכס כדרך טובין שיובאו באופן אחר.
הנוהל בחבילות דואר (תיקון מס' 28) תשע"ח-2018
39. (א) על אף האמור בסעיף 24, בטובין שיובאו בדואר מותר, לפי שיקול דעתו של המנהל, לקבל את ההצהרה שבטופס או שבתווית המחוברים או הנלווים לאריזה לפי תקנות הדואר, במקום הצהרת הייבוא הנדרשת לפי סימן ה' לפרק רביעי זו, והכתוב בהצהרה שבטופס או שבתווית בדבר תכולת האריזה, שוויה ושאר פרטיה וחתום בידי השולח מותר לקבלו, בכפוף לאימות מצד רשות-המכס, לצורך שומת המכס שיש לשלם.
(ב) טובין באריזה שיובאו בדואר ונמצא שאינם מתאימים לפרטים הכתובים בהצהרה שבטופס או שבתווית יהיו נתונים לחילוט.
(תיקון מס' 28) תשע"ח-2018
39א. (בוטל).
סימן א': יבוא אסור ויבוא מוגבל
40. (א) הממשלה רשאית, בצו, לאסור, להגביל או להסדיר ייבואם של טובין או של סוג טובין – פרט לפרסומים, שניתן לאסור את ייבואם לפי סעיף קטן (ב) – לישראל או לשטח או למקום שבישראל בין ביבשה בין בים ובין באויר, ורשאית היא בצו זה לפרט את הטובין או את סוג הטובין שעליהם יחול הצו בין דרך כלל ובין במיוחד, בין בציון ארץ מוצאם או נתיב ייבואם ובין באופן אחר.
(ב) הממשלה רשאית, בצו, לאסור על ייבואם של פרסומים, אם היא סבורה שהוא פוגע בטובת הציבור; ולגבי פרסום עתי רשאית היא לאסור, באותו צו או בצו נוסף, גם ייבואם של גליונות הפרסום שיצאו קודם לכן או שיצאו מכאן ואילך.
41. לא ייבא אדם טובין שייבואם אסור.
42. ואלה טובין שייבואם אסור:
(1) טובין שייבואם נאסר בפקודה זו או בכל חוק אחר שהוא בר-תוקף בישראל אותה שעה, או על פיהם;
(2) מטבעות כוזבות או חקויות או שאינן לפי המתכונת הקבועה מבחינת המשקל או הצריפות;
(3) דברי דפוס, ציורים, ספרים, גלויות, תחריטים ליתוגרפיים או אחרים, שהם פרוצים או מגונים.
43. טובין שייבואם מוגבל או מוסדר אותה שעה על ידי הממשלה או מטעמה, לא ייבא אותם אדם אלא לפי ההגבלות וההסדר החלים עליהם.
טובין שייבואם אסור ונשגרו למקום מחוץ לישראל (תיקון מס' 28) תשע"ח-2018
44. (א) טובין שייבואם אסור המצויים בכלי הובלה המגיע לאחד מנמלי ישראל, והם מיועדים או נשגרים לנמל או למקום שמחוץ לישראל, אין לראותם כטובין שיובאו באיסור, אם פורטו במצהר של כלי ההובלה ולא שוטענו ולא הונחתו, או אם שוטענו או הונחתו על פי רשות.
(תיקון מס' 28) תשע"ח-2018
(ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו לעניין טובין ששטעונם אסור לפי כל דין או שהסחר בהם אסור לפי כל דין או התחייבות בין-לאומית של ישראל.
45. כדי להבטיח שייבואם של טובין בדרך הים יהא כהלכה:
(1) יותן לעלות אל האניה;
(תיקון מס' 28) תשע"ח-2018
(2) יוגש מצהר על מטען האניה;
(3) הטובין שהוגש עליהם מצהר לפריקה ייפרקו ויותן לבדקם.
46. לא יתן קברניט לאנייתו שתיכנס לשום מקום שאינו נמל או מקום שאושר לכניסה, אלא בלחץ מזג האויר או מפני סיבה סבירה אחרת.
47. נכנסה אניה למימי חופין של ישראל, חייב הקברניט שלה לעצור אותה כדי לאפשר את העליה אליה, כל אימת שכלי שיט שבשירות רשות-המכס המניף דגל המכס, או כלי שיט שבשירות המדינה המניף נס ודגלון מתאימים, התקרב אליו או קרא לו או איתת לו.
48. קברניט של אניה הבאה מחוץ לארץ ופניה מועדות לאחד מנמלי ישראל או שהיא סרה אליו, חייב לעצור את אנייתו בתחנת מעלה שנקבעה לאותו נמל, על מנת לאפשר את העליה אליה.
49. קברניט העוצר אנייתו על מנת לאפשר את העליה אליה ינקוט כל האמצעים הסבירים כדי להקל על פקיד-המכס לעלות אליה.
50. לאחר שהובאה האניה אל תחנת המעלה ולאחר שפקיד-המכס עלה אליה, יסיענה הקברניט במהירות האפשרית אל מקום העגינה או הפריקה הנכון בלי לסור לשום מקום אחר.
51. משהגיעה האניה למקום העגינה או הפריקה הנכון, לא תורחק משם לפני שנסתיימה פריקת המטען המיועד לפריקה באותו נמל אלא על פי רשות.
52. לא יעלה אדם אל אניה לפני פקיד-המכס הנכון אלא אם הוא נווט הנמל או רופא בשירות המדינה, או מי שהוסמך על ידיו כדין.
סימן ג': מצהר על המטען
הגשת מצהר (תיקון מס' 28) תשע"ח-2018
53. (א) הובלו טובין לישראל דרך הים, האוויר או היבשה, תחול חובה להגיש לרשות המכס פרטים על כלי ההובלה וכן פירוט של כלל הטובין במטען המובל בכלי ההובלה, ובכלל זה מטען שיעדו הסופי אינו בישראל, ומאפייניהם, וכן פירוט של המכולות הריקות (בחוק זה – מצהר), בהתאם למפורט להלן, לפי העניין:
(1) לעניין מטען שהובל לישראל דרך הים לשם פריקתו בישראל –
(א) יגיש סוכן האנייה ובאין סוכן אנייה – קברניט האנייה את המצהר לא יאוחר מ-24 שעות לפני הגעת האנייה לישראל, או בעת יציאת האנייה לישראל מהנמל האחרון שבו הוטען מטען המובל לישראל, לפי המאוחר;
(ב) יגיש משלח בין-לאומי מצהר המתייחס לטובין שבטיפולו המיועדים לייבוא 24 שעות לפני הגעת האנייה לישראל; המנהל רשאי להאריך את המועד להגשת המצהר אם הוכח להנחת דעתו שלא היה בידי המשלח הבין-לאומי להגיש את המצהר במועד מסיבות שאינן תלויות בו; לעניין זה, "משלח בין-לאומי" – כהגדרתו בסעיף 24א לחוק סוכני המכס;
(2) לעניין מטען שהובל לישראל דרך הים לשם פריקתו מחוץ לישראל, תגיש חברת הספנות ובאין חברת ספנות – יגיש הקברניט את המצהר, במועדים המפורטים להלן, לפי העניין:
(א) בהפלגה לנמל בישראל שצפוי שתימשך שישה ימים או יותר ממועד יציאת האנייה מהנמל האחרון שבו ביקרה (בסעיף זה – נמל פקידה) – לא יאוחר משישה ימים לפני הגעת האנייה לנמל בישראל;
(ב) בהפלגה לנמל בישראל שצפוי שתימשך פחות משישה ימים ממועד יציאת האנייה מנמל הפקידה האחרון – בעת יציאת האנייה מכל נמל שבו הוטען מטען המובל לישראל;
(3) לעניין מטען שהובל לישראל דרך האוויר – תגיש חברת התעופה המובילה את המצהר לא יאוחר מארבע שעות לפני נחיתת המטוב בישראל או בעת המראתו לישראל, לפי המאוחר;
(4) לעניין מטען שהובל לישראל דרך היבשה – יגיש סוכן המכס של היבואן את המצהר יום אחד לפני הגעתו לישראל, לכל המאוחר.
(ב) המנהל רשאי לקבוע הוראות לעניין תוכן המצהר ומבנהו.
תיקון טעות במצהר (תיקון מס' 28) תשע"ח-2018
54. התגלתה טעות במצהר שהוגש, רשאי המנהל להתיר הגשת מצהר מתוקן; על הגשת מצהר מתוקן תשולם אגרה בסכום שיקבע שר האוצר בתקנות.
הגשת מצהר באמצעות מסר אלקטרוני (תיקון מס' 28) תשע"ח-2018
54א. מצהר, וכל תיקון שלו, יוגשו באמצעות מסר אלקטרוני, בהתאם להוראות לפי פרק ארבעה עשר א'.
קברניט אניה שנטרפה חייב בהגשת פרטים (תיקון מס' 28) תשע"ח-2018
55. אניה שאבדה או שנטרפה אל החוף, חייב הקברניט או הבעל להגיש, בלי דיחוי שאין בו הכרח, פרטים על האניה ועל מטענה, על ידי מסירת מצהר, במידה שיש ביכלתו לעשות זאת, לגובה המכס בבית המכס הקרוב ביותר למקום שבו אבדה או נטרפה האניה.
חובה לסייע לפקיד המכס במילוי תפקידו (תיקון מס' 28) תשע"ח-2018
55א. (א) המגיש מצהר חייב להקל על פקיד המכס המוסמך לכך את הכניסה אל כלי ההובלה, להשיב על כל שאלה ולהגיש כל מסמך ותעודה בנוגע לכלי ההובלה ומטענו.
(ב) קברניט של אנייה, חברת תעופה או כל אדם אחר המכניס טובין לישראל בכלי הובלה, עובדיהם שהוסמכו לכך על ידם, ובעלים של כלי ההובלה חייבים להשיב לפקיד מכס גם על שאלות בעניין כלי ההובלה, צוות עובדיו, נוסעיו, צידתו ומסעו.
פירוק הצובר (תיקון מס' 28) תשע"ח-2018
56. אין לפרק את הצוֹבר של אניה שנכנסה למימי חופין של ישראל אלא ברשות גובה המכס, או בשביל אותם טובין שניתנה לגביהם התרה לפי הוראות סעיף 65.
57. (א) אין לפרוק טובין ואין להנחיתם, אלא במעמדו של גובה המכס או על פי רשותו, ואין להנחית טובין אלא לרציף, או למקום אחר שהוקצה כהלכה להנחת או לפריקה של טובין או שהטובין הועברו אליו מן האניה בסירה רשויה או בארבּה רשויה; וטובין שנפרקו או שהונחתו בסירה או בארבה, אין לשטען אותם או לסלקם לסירה או לארבה אחרות לפני שהונחתו, אלא ברשות גובה המכס.
(ב) טובין שנפרקו והונחתו ברשות גובה המכס למקום שאיננו רציף ולא מקום שהוקצה לכך כהלכה, יהא הקברניט או בעל האניה שממנה נפרקו חייב להניחם, על חשבונו, במקום מבטחים שאושר על ידי גובה המכס; ועד שיסולקו משם כדין, יהיו על אחריותו של הקברניט או בעל האניה כאילו לא נפרקו.
58. טובין שנפרקו והונחתו מכלי שיט יש להפקידם, מיד לאחר הנחת, במחסן מכס או במקום מבטחים אחר שאושר על ידי גובה המכס.
59. כל טובין מותר, על פי רשות, לחזור ולארזם ברציף בהשגחת פקיד-מכס.
60. כדי למנוע צפיפות במקום הנתון לפיקוח רשות-המכס או בכל מקום אחר, רשאי המנהל להתקין תקנות להפסקת טעינתם או פריקתם של כלי שיט, להסדר טעינתם של טובין, פריקתם, שטעונם, קבלתם ומסירתם ולפיקוח על פעולות אלה; אין לבוא בתביעה על רשות-המכס או על פקיד-מכס בעד הפסד שנגרם לקברניט או לבעל כלי שיט או לבעל טובין מחמת ההפסקה או ההסדר.
חובה לפרט הנימוקים להפסקת הפריקה וכו'
61. גובה המכס חייב להמציא לקברניט של כלי שיט ולכל אדם אחר הנוגע בדבר, לפי דרישתם, הודעה בכתב, בה יפרט את הנימוקים להפסקות טעינתם או פריקתם של כלי שיט ושל מטענים, או לאיסור הינוחם של טובין ברציפים או ברציף פלוני או כניסתם למקום הנתון לפיקוח רשות-המכס או לכל מקום אחר.
סימן ה': הצהרת ייבוא
הצהרת ייבוא (תיקון מס' 28) תשע"ח-2018
62. (א) בעל טובין המיובאים לישראל, למעט טובין כאמור המיובאים למטרת שטעון, יגיש עליהם למנהל הצהרת ייבוא לאחת מהמטרות האלה (בחוק זה – הצהרת ייבוא):
(1) צריכה בארץ;
(2) אחסנה.
(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א) וחוק סוכני המכס, המנהל רשאי לקבוע, לעניין ייבוא לשימוש עצמי כהגדרתו בסעיף 129, תנאים או נסיבות שבהתקיימם רשאי אדם שאינו בעל הטובין להגיש הצהרת ייבוא בעבור בעל הטובין.
(ג) הצהרת הייבוא תהיה ערוכה במבנה ולפי פרטים שקבע המנהל בכללים, דרך כלל או לסוגי מקרים, ויצורפו לה כל המסמכים המפורטים להלן שיכללו כל פרט שקבע המנהל, כשהם שלמים וניתנים לקריאה:
(1) חשבונות המכר, שטרי הביטוח, שטרי המטען, מפרט האריזות, שטרי החבילות ומסמכים אחרים הנוגעים לטובין ומלמדים על ערכם במקום קנייתם, לרבות דמי ההובלה, הביטוח ושאר התשלומים ששולמו בשלהם;
(2) אם ייבוא הטובין חייב בהיתר ייבוא, רישיון ייבוא או אישור ייבוא – היתר, רישיון או אישור כאמור;
(3) מסמכי העדפה;
(4) מסמך העברת בעלות לפני הגשת הצהרת הייבוא;
(5) כל מסמך אחר שקבע המנהל בכללים.
(ד) על אף הוראות סעיף קטן (ג)(1) –
(1) המנהל רשאי לפטור מהחובה לצרף מסמכים כאמור באותו סעיף קטן, כולם או חלקם, בהתקיים תנאים או נסיבות שקבע;
(2) המנהל רשאי להורות, לעניין מסמכים כאמור באותו סעיף קטן שיורה, ובהתקיים תנאים שיורה, כי הם יומצאו לרשות המכס לאחר הגשת הצהרת הייבוא.
(ה) הגשת הצהרת ייבוא לפי הוראות סעיף זה יכול שתיעשה בידי סוכן מכס כאמור בסעיף 168 ובחוק סוכני המכס.
המועד להגשת הצהרת ייבוא (תיקון מס' 28) תשע"ח-2018
63. (א) הצהרת ייבוא תוגש לאחר הגשת המצהר, למעט בסוגי מקרים שקבע המנהל בכללים, אך לא יאוחר משלושה חודשים ממועד הייבוא, ולעניין טובין שיובאו דרך האוויר – לא יאוחר מ-45 ימים ממועד הייבוא.
(ב) לא הוגשה הצהרת ייבוא במועד כאמור בסעיף קטן (א), רשאי גובה המכס למכור את הטובין או להשמידם.
הגשת הצהרת ייבוא באמצעות מסר אלקטרוני (תיקון מס' 28) תשע"ח-2018
64. הצהרת ייבוא, בצירוף המסמכים שיש לצרף לה לפי הוראות סעיף 62(ג), תוגש באמצעות מסר אלקטרוני בהתאם להוראות לפי פרק ארבעה עשר א'.
התרה לגבי טובין הכלולים בהצהרת ייבוא (תיקון מס' 28) תשע"ח-2018
65. (א) הוגשה הצהרת ייבוא, רשאי המנהל לתת, באופן מקוון, התרה לגבי הטובין הכלולים בה.
(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), לא ייתן המנהל התרה כאמור באותו סעיף קטן אם מתקיים אחד מאלה:
(1) המנהל מצא כי לא קוימה הוראה לפי כל דין בקשר לייבוא הטובין, ובכלל זה מצא כי מתקיים אחד מאלה:
(א) ההצהרה כוללת פרטים לא נכונים;
(ב) ההצהרה אינה כוללת פרטים שיש לכלול בה לפי הוראות סעיף 62(ג);
(ג) להצהרה לא צורפו מסמכים שיש לצרף לה לפי הוראות סעיף 62(ג), או שצורפו לה מסמכים כאמור שאינם שלמים או שאינם ניתנים לקריאה;
(ד) לא שולמו מסי ייבוא כדין;
(ה) לא שולמה הוצאה שהתחייב בה אדם על פי פקודה זו בקשר לטובין המיובאים;
(2) לא ניתנה ערובה לקיום הוראות פקודה זו שדרש המנהל.
(ג) נתן המנהל התרה לגבי טובין הכלולים בהצהרת ייבוא, כאמור בסעיף קטן (א), ינהגו בטובין האמורים על פי ההצהרה.
(ד) החליט המנהל, כאמור בסעיף קטן (ב), שלא לתת התרה, יודיע על כך למגיש ההצהרה.
(ה) על אף הוראות סעיף קטן (ג), נתן המנהל התרה לגבי טובין הכלולים בהצהרת ייבוא, כאמור בסעיף קטן (א), והיה לו יסוד סביר להניח, טרם מסירתם של הטובין לצריכה בארץ, כי מתקיים לגבי הצהרת הייבוא שהם נכללו בה האמור בסעיף קטן (ב), רשאי הוא להתלות את ההתרה או לבטלה.
שמירת מסמכים (תיקון מס' 28) תשע"ח-2018
65א. הוגשה הצהרת ייבוא, ישמור בעל הטובין את ההצהרה וכל מסמך שצורף אליה לפי סעיף 62(ג), בהתאם לכללים שיקבע המנהל.
חובה להשיב על שאלות (תיקון מס' 28) תשע"ח-2018
65ב. מי שמגיש הצהרת ייבוא חייב להשיב על כל שאלה בנוגע לטובין הכלולים בהצהרה בלבד, אם נדרש לכך בידי פקיד מכס.
הגשת מסמך אחר במקום הצהרת ייבוא (תיקון מס' 28) תשע"ח-2018
65ג. על אף הוראות סעיף 62(א), המנהל רשאי להתיר, דרך כלל או בסוגי מקרים שקבע, הגשת מסמך אחר במקום הצהרת ייבוא; התיר כאמור, יראו מסמך כאמור, לעניין כל דין, כהצהרת ייבוא.
66. (א) טובין שיובּאו שלא בדרך הים יש להביאם למקום כניסה שהוקצה לכך ולהובילם בנתיב שיוּחד לשם הובלה ביבשה אל אותו מקום כניסה.
(ב) אם בית המכס אינו על הגבול, יש להוביל את הטובין בנתיב שיוחד מהגבול אל אותו בית מכס.
(ג) אם אין באפשרותו של בית המכס הקרוב ביותר לקבל טובין מיובּאים, יש להובילם לבית המכס הקרוב המסוגל לקבלם; אולם הממונים על הטובין צריכים להצטייד בתעודה מבית המכס הראשון המאשרת שביקרו שם והצהירו על הטובין.
(ד) יותן להיכנס לכלי ההובלה.
(תיקון מס' 28) תשע"ח-2018
67. (בוטל).
רישיון מחסן (תיקון מס' 28) תשע"ח-2018
68. (א) בעל מחסן לא יאחסן בו טובין הנתונים לפיקוח רשות מכס אלא אם כן ניתן לו רישיון לכך מאת המנהל ובהתאם לתנאים שקבע המנהל ברישיון (בפרק זה – רישיון מחסן); המנהל רשאי לקבוע ברישיון את סוגי הטובין שניתן לאחסן כאמור במחסן.
(ב) בעל רישיון מחסן יאחסן במחסן בהתאם להוראות לפי סעיף קטן (א) רק טובין שהוגשה לגביהם הצהרת ייבוא לשם אחסנה, כאמור בסעיף 62(א)(2), וניתנה לגביהם התרה (בפרק זה – טובין שהותרו לאחסנה); ואולם המנהל רשאי, מטעמים מיוחדים או בסוגי מקרים שיקבע, להורות על אחסנת טובין שלא הוגשה לגביהם הצהרה כאמור.
(ג) שר האוצר יקבע אילו סוגי טובין ניתן לאחסן במחסן רשוי מכל סוג, ותנאים לאחסנת טובין כאמור.
69. מחסנים רשויים יכול שיהיו משני סוגים:
(1) מחסנים כלליים המשמשים להחסנת טובין בכלל;
(2) מחסנים פרטיים המשמשים להחסנת טובין של בעל הרשיון בלבד.
70. (א) רשיונות מחסן יינתנו לתקופת שנה שראשיתה באחד בינואר ויהיו ניתנים לחידוש כל שנה בתאריך זה.
(ב) הממשלה רשאית לקבוע, בתקנות, את התנאים שלפיהם ניתנים רשיונות מחסן ואת דירוג האגרות המשתלמות בעדם.
(ג) האגרה שנקבעה תהא משתלמת כל שנה מראש; ואם באחת השנים לא שולמה האגרה באחד בינואר או לפניו, יפקע הרשיון מאותו תאריך.
71. (א) הממשלה רשאית בכל עת לבטל רשיון מחסן אם היתה סיבה מספקת לכך.
(ב) הודעה על ביטול רשיון תפורסם ברשומות, גם תימסר בכתב לבעל הרשיון.
72. (א) בוטל רשיון או פקע, ישולם המכס בעד הטובין המוחסנים או ייוצאו הטובין או יסולקו למחסן מאושר אחר, הכל תוך הזמן שהורה המנהל.
(ב) לא נפדו הטובין או לא סולקו, כאמור, יקח אותם גובה המכס על חשבון בעלם אל מחסן המכס הקרוב ביותר, ימכרם ויעשה בדמי המכר בדרך שנקבעה לכך.
פקיד-המכס יערוך רשימת טובין שהונחתו להחסנה
73. טובין שנועדו להחסנה יערוך מהם פקיד-המכס, עם הנחתם או באפשרות המעשית הראשונה שלאחר מכן, רשימה מפורטת וירשום אותה בפנקס שהוכן למטרה זו.
גמר האחסנה (תיקון מס' 12) תשנ"ה-1995 (תיקון מס' 28) תשע"ח-2018
74. טובין שהותרו לאחסנה והופקדו במחסן כראוי, יאשר פקיד המכס, בדרך שתיקבע בתקנות כי האחסנה הסתיימה.
סילוק טובין למחסן על ידי גובה המכס (תיקון מס' 28) תשע"ח-2018
75. (א) טובין שהותרו לאחסנה ולא אוחסנו על ידי בעל הטובין, רשאי גובה המכס לסלקם אל המחסן.
(ב) סילק גובה המכס את הטובין, ישלם בעל רשיון המחסן את כל ההוצאות שהוצאו לסילוקם ויהיה לו עכבון על הטובין כנגד הוצאות אלה.
אריזה שבה יש להפקיד טובין (תיקון מס' 28) תשע"ח-2018
76. טובין שהותרו לאחסנה, יש להפקידם באריזה שבה יובּאו, אולם טובין שנארזו אריזה חדשה ברציף, יופקדו באריזה שבה היו נתונים בעת הגשת הצהרת הייבוא לגביהם.
77. בעל רשיון מחסן –
(1) יערום ויסדר את הטובין במחסן באופן שתהא בכל עת גישה סבירה לכל אריזה ואפשרות לבדקה;
(2) יספק אורות במידה מספקת וכן מאזני צדק, משקלי צדק ומידות צדק לשימושו של פקיד-המכס;
(3) ישיג את הפועלים והחמרים הדרושים לקליטת הטובין המוחסנים, לבדיקתם, לאריזתם, לסימונם, לטמינתם בחביות, לשקילתם, ולעריכת המלאי שלהם בכל שעה שגובה המכס ירצה בכך;
(4) יספק להנחת דעתו של המנהל מקום מתאים לעבודה משרדית;
(תיקון מס' 12) תשנ"ה-1995
(5) ינהל רישום של מצאי הטובין במחסן, בדרך שתיקבע בתקנות.
78. (א) לא יפתח אדם מחסן ולא ישיג לעצמו גישה לטובין המצויים בו, אלא על פי רשות.
(ב) העובר על הוראות סעיף זה, דינו – קנס 200 לירות.
79. לכל פקיד-מכס תהיה בכל זמן סביר גישה לכל חלק מכל מחסן ויהא מוסמך לבדוק את הטובין המצויים בו, ולשם כך הוא רשאי לדרוש מבעל הרשיון ליתן לו כניסה למחסן; לא עשה כן בעל הרשיון, רשאי גובה המכס לפרוץ את המחסן או כל חצרים שיש לעבור בהם כדי להבטיח את הגישה.
80. טובין שהוחסנו רשאי פקיד-מכס לשוב ולמדדם ולשקלם או לבדקם, בין על פי הוראות גובה המכס ובין על פי בקשתו של בעל הטובין ועל חשבונו, והמכס ישולם לפי התוצאות, זולת אם יש יסוד סביר להניח שמשהו מן הפחת או מן ההפרש שנתגלה נגרם על ידי אמצעים בלתי הוגנים.
המכס על טובין מוחסנים ישולם תוך שנה
81. טובין חבי מכס המוחסנים במחסן רשוי, המכס עליהם ישולם תוך שנה אחת מיום שהוחסנו לראשונה, אם לא הרשה המנהל להחסינם תקופה ארוכה יותר; לא שולם המכס תוך הזמן האמור, מותר למכור את הטובין ויש לעשות בדמי המכר כפי שנקבע; היו הטובין דבר האבד, לדעת המנהל, רשאי המנהל למכרם גם לפני תום התקופה האמורה.
גובה מכס רשאי לצוות על סילוק טובין למחסן כללי
82. רשאי גובה המכס לדרוש מבעל טובין שבמחסן פרטי לסלקם משם למחסן כללי תוך זמן שקבע, או לשלם את המכס עליהם; לא נתמלאה הדרישה, רשאי גובה המכס למכרם ולעשות בדמי המכר כפי שנקבע.
83. טובין מוחסנים שסולקו מן המחסן בלי רשות, או לא הוגשו לפקיד-המכס כשדרש זאת, ולא ניתן עליהם הסבר להנחת דעתו של גובה המכס – בעל הרשיון של המחסן ישלם את כל המכס על אותם טובין ונוסף על המכס סכום של חמש לירות על כל אריזה או חבילה שסולקה, או שלא הוגשה, או כפל המכס.
84. נמצא חִסֶר באחת האריזות של טובין שיובּאו והוחסנו, ואין לתלות את החסר בכליה טבעית או בסיבה כשרה אחרת, יהא בעל רשיון המחסן חב, לפי דרישה בכתב מאת גובה המכס, לשלם כפל המכס החל על כמותם או על שווים של הטובין כפי שהוחסנו לראשונה.
85. מותר להרשות הוצאת טובין מוחסנים מן המחסן בלי תשלום מכס לשם הצגתם ברבים או למטרה דומה, לתקופה ובכמויות שאישר המנהל, ובלבד שתינתן ערובה להחזרת הטובין או לתשלום המכס.
דוגמאות מטובין מוחסנים (תיקון מס' 28) תשע"ח-2018
86. רשאי גובה המכס להתיר ליבואן ליטול מטובין מוחסנים דוגמאות בשיעור צנוע ללא הגשת הצהרת ייבוא, ופרט למכס העשוי לחול לבסוף על החסר מן הכמות שהוחסנה לראשונה – אף ללא תשלום מכס.
87. גובה המכס יכול להרשות לבעל טובין מוחסנים או למי שבידו השליטה עליהם, למיינם, להפרידם, לארזם, ולשוב ולארזם, ולעשות בהם כל השינויים, הסידורים והמיונים החוקיים הדרושים לשמירתם או להכשרתם למכירה, למשלוח ולכל עשיה חוקית בהם, ויכול הוא גם להרשות שחלק מן הטובין שהופרד כאמור ושאיננו שווה במכס החל עליו, יושמד ללא תשלום מכס עליו.
88. טובין מוחסנים שהם חבי מכס לפי הערך והורעו תוך כדי החסנה, מותר להעריך אותם שנית לפי בקשת בעל הטובין, והמכס ישולם לפי התוצאות, ובלבד שגובה המכס משוכנע שהורעו דרך מקרה.
טובין שאינם שווים במכס החל עליהם
89. (א) המנהל רשאי להביא לידי השמדת טובין מוחסנים אם לפי דעת גובה המכס אין הם שווים במכס החל עליהם, ורשאי הוא לוותר על המכס.
(ב) בעל טובין שהושמדו ישלם לבעל רשיון המחסן, או לגובה המכס אם היו הטובין במחסן המכס, את כל התשלומים החלים עליהם ושאינם מכס.
טובין העלולים להתלקח או להתפוצץ
90. (א) טובין העלולים בנקל להישרף, להתלקח או להתפוצץ אסור להחסינם אלא ברשות גובה המכס.
(ב) טובין כאמור שגובה המכס לא הרשה להחסינם, מותר להפקידם במקום בטוח שאושר על ידיו, וכל זמן שהם מופקדים שם יש לראותם כאילו הם במחסן המכס וגובה המכס רשאי למכרם כתום ארבעה עשר יום, אם לא נפדו כהלכה.
(ג) הוצאות סילוקם של הטובין, הבטחתם, וההשגחה והשמירה עליהם עד למכירתם ייזקפו כנגד הטובין.
הצהרה על טובין מוחסנים והתרתם (תיקון מס' 28) תשע"ח-2018
91. (א) בעל טובין מוחסנים המבקש להוציא טובין כאמור, כולם או חלקם, ממחסן רשוי, יגיש עליהם למנהל הצהרה שהיא אחת מאלה:
(1) הצהרת ייבוא לשם צריכה בארץ;
(2) הצהרת ייצוא;
(3) הצהרת ייבוא לשם אחסנה במחסן רשוי אחר.
(ב) לעניין הגשת הצהרה כאמור בסעיף קטן (א) ולעניין מתן התרה לגבי הטובין הכלולים בה יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות הסעיפים המפורטים להלן, לפי העניין:
(1) לעניין הצהרת ייבוא כאמור בסעיף קטן (א)(1) או (3) – סעיפים 62(ב) עד (ה) ו-63 עד 65ג;
(2) לעניין הצהרת ייצוא כאמור בסעיף קטן (א)(2) – סעיפים 103(ב) עד (ו) ו-104.
המנהל רשאי לוותר על מכס של טובין מוחסנים שאבדו או שהושמדו (תיקון מס' 28) תשע"ח-2018
92. טובין שאוחסנו, טובין שהוגשה לגביהם הצהרת ייבוא לשם אחסנה או טובין מוחסנים שהוגשה לגביהם הצהרה כאמור בסעיף 91(א), ואבדו או הושמדו מחמת מאורע שלא ניתן למנוע, אם בהיותם באניה ואם בשעת העברתם, הנחתם או קבלתם למחסן ואם בתוך המחסן, רשאי המנהל לוותר על המכס החל עליהם או להחזיר את המכס ששולם עליהם, כולו או מקצתו.
טובין מוחסנים שאבדו או הושמדו בעת מסירה או טעינה (תיקון מס' 28) תשע"ח-2018
93. טובין מוחסנים שהוגשה לגביהם הצהרה כאמור בסעיף 91(א)(2) או (3), וניתנה לגביהם התרה, ואבדו או הושמדו מחמת מאורע שלא ניתן למנוע, בין בשעת מסירה ובין בשעת טעינה, רשאי המנהל לוותר על המכס החל עליהם או להחזיר את המכס ששולם עליהם, כולו או מקצתו.
אחסנה להלכה (תיקון מס' 28) תשע"ח-2018
94. טובין שהותרו לאחסנה, לרבות טובין שהוגשה לגביהם הצהרה כאמור בסעיף 91(א)(3) (בסעיף זה – ההצהרה הראשונה) וניתנה לגביהם התרה, ולפני שאוחסנו הוגשה לגביהם הצהרה כאמור בסעיף 91(א)(1) עד (3), יראו אותם כטובין שאוחסנו בהתאם להצהרה הראשונה.
95. (א) הממשלה רשאית, בצו, לקבוע מחסני מכס.
(ב) טובין שהוחסנו או שהופקדו במחסן מכס, תשולם עליהם אגרה לפי הדירוג שנקבע.
(ג) המנהל רשאי לוותר על אגרה, כולה או מקצתה, אם הורעו הטובין או אבדו או הושמדו מחמת מאורע שלא ניתן למנוע או במקרים אחרים שנקבעו.
מותר להפוך מחסן רשוי למחסן מכס
96. המנהל רשאי, בצו, לקבוע שמחסן רשוי יהיה למחסן מכס, בכפוף לכל תנאי שנקבע בצו.
97. כל האגרות ישולמו לפני סילוק הטובין.
סמכות למכור (תיקון מס' 28) תשע"ח-2018
98. טובין שהותרו לאחסנה במחסן מכס ולא סולקו משם כדין תוך שנה אחת מיום שאוחסנו, רשאי גובה המכס למכרם.
99. המנהל רשאי לא להרשות מסירת טובין שהופקדו במחסן מכס, עד שלא קיבל הוכחות מניחות את הדעת ששולמו דמי ההובלה וההנחת החלים על אותם טובין.
סימן א': יצוא אסור ויצוא מוגבל
100. הממשלה רשאית, בצו, לאסור, להגביל או להסדיר, ייצואם של טובין או של סוג טובין מישראל, או משטח או ממקום שבישראל בין ביבשה, בין בים ובין באויר, ורשאית היא בצו זה לפרט את הטובין או סוג הטובין, בין דרך כלל ובין במיוחד, וכן לאסור, להגביל או להסדיר בו את הייצוא בין לכל מקום ובין לארץ מיוחדת או למקום מיוחד.
101. לא ייצא אדם טובין שייצואם אסור.
102. לא ייצא אדם טובין שיצואם מוגבל או מוסדר אותה שעה על פי פקודה זו או על פי כל חיקוק אחר בר תוקף, אלא לפי ההגבלות וההסדר החלים עליהם.
הצהרת ייצוא (תיקון מס' 28) תשע"ח-2018
103. (א) בעל טובין המבקש לייצאם מישראל, יגיש עליהם למנהל הצהרת ייצוא.
(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א) וחוק סוכני המכס, רשאי המנהל לקבוע תנאים או נסיבות שבהתקיימם רשאי אדם שאינו בעל הטובין להגיש הצהרת ייצוא בעבור בעל הטובין.
(ג) הצהרת הייצוא תהיה ערוכה במבנה ולפי פרטים שקבע המנהל בכללים, דרך כלל או לסוגי מקרים, ויצורפו לה כל המסמכים המפורטים להלן, כשהם שלמים וניתנים לקריאה:
(1) חשבונות המכר, שטר המטען ומפרט אריזות;
(2) אם ייצוא הטובין חייב בהיתר ייצוא, רישיון ייצוא או אישור ייצוא – היתר, רישיון או אישור כאמור;
(3) מסמכי העדפה או חשבונית הצהרה כמשמעותה בהסכם בדבר הקמת אזור תעשייה מוכר (Qualified Industrial Zone – QIZ), לפי העניין;
(4) כל מסמך אחר שקבע המנהל בכללים.
(ד) על אף הוראות סעיף קטן (ג), המנהל רשאי לפטור מהחובה לצרף מסמכים כאמור באותו סעיף קטן, כולם או חלקם, בהתקיים תנאים או נסיבות שקבע.
(ה) הצהרת ייצוא תוגש בטרם יוצאו הטובין מישראל, ואולם המנהל רשאי לקבוע פרטים או מסמכים שיהיה ניתן להגיש או לצרף להצהרה עד תום חמישה ימי עסקים ממועד ייצוא הטובין.
(ו) הגשת הצהרת ייצוא לפי הוראות סעיף זה יכול שתיעשה בידי סוכן מכס כאמור בסעיף 168 ובחוק סוכני המכס.
(ז) הוראות סעיפים 64 עד 65ג יחולו לעניין הצהרת ייצוא, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: על אף האמור בסעיף 65(ב), המנהל לא ייתן התרה אם מצא כי לא קוימה הוראת דין בקשר לייצוא הטובין או אם הטובין לא הובאו לאתר בפיקוח המכס.
טובין שלא יוצאו (תיקון מס' 28) תשע"ח-2018
104. (א) טובין שהוגשה לגביהם הצהרת ייצוא וניתנה לגביהם התרה, או טובין שהיו תחת פיקוח המכס לשם ייצואם, ולא יוצאו מישראל, רשאי בעל הטובין להגיש בקשה לשחרורם מפיקוח המכס, בתוך שלושה חודשים מיום מתן ההתרה לגביהם או מיום שהובאו למקום שנקבע לייצוא, לפי העניין, ולעניין טובין המיוצאים דרך האוויר – בתוך 45 ימים מהמועד כאמור.
(ב) לא יוצאו טובין כאמור בסעיף קטן (א) מישראל ולא הוגשה בקשה כאמור באותו סעיף קטן עד תום התקופה כאמור בו, רשאי גובה המכס למכור את הטובין או להשמידם.
(ג) בקשה כאמור בסעיף קטן (א) תוגש בדרך שיקבע המנהל.
מסמכים וערובות (תיקון מס' 28) תשע"ח-2018
105. גובה המכס רשאי לדרוש מבעל הטובין להגיש לו כל תעודה או מסמך הנוגעים לטובין שהוגשה לגביהם הצהרת ייצוא. ואם היו הטובין חבי מכס, רשאי גובה המכס לדרוש מבעל הטובין ערובה שהטובין יונחתו או יימסרו במקום האמור בהצהרה, או שיינתן הסבר עליהם להנחת דעתו של גובה המכס.
קיבולו של כלי שיט בטובי יצוא מסויימים
106. טובין שהוחסנו במחסן, או שמתכוונים לתבוע עליהם הישבון, או שיש לשטען אותם – אין ליצאם בכלי שיט שקיבולו פחות מששים טונות רשומות.
טובין חייבים בטעינה מרציף או ממקום מאושר
107. טובין הנתונים לפיקוח רשות-המכס והמיועדים לייצוא בדרך הים או להסעה לאורך החוף, וכן טובין שמתכוונים לתבוע עליהם הישבון, לא יוטענו על אניה אלא במישרין מרציף או ממקום מאושר אחר, או לאחר שהובאו במישרין משם אל האניה בסירה רשויה או בארבה רשויה.
108. (א) טובין המיועדים ליצוא בדרך היבשה שלא ברכבת, או ליצוא בדרך האויר, יש להביאם לבית המכס הסמוך ביותר למקום היצוא.
(ב) אם בית המכס אינו על הגבול יש להוביל את הטובין, לאחר בדיקה, אל הגבול בנתיב שנקבע לכך, ללא סטיה ממנו, וליצאם משם.
(ג) טובין נתונים לפיקוח רשות-המכס המוצאים ברכבת יש לשלוח אותם בקרון חתום כראוי בידי רשות-המכס.
(ד) כלי הובלה המייצא טובין ביבשה או באויר מותר לדרוש עליו מצהר-יציאה.
109. קברניט של אניה לא יפליג עם אנייתו משום נמל בלי שקיבל מגובה המכס תעודת מפדה.
110. אניה שהפליגה מנמל בישראל ולא עצרה בתחנות שקבע המנהל לנחיתת פקידי-המכס או לעריכת בדיקה נוספת שלפני הפלגה ישלם הקברניט עשרים לירות; הפליגה האניה מנמל או מקום אחר כשפקיד-המכס או עובדי מדינה אחרים נמצאים בתוכה וההפלגה היתה שלא בהסכמתם ישלם הקברניט מאה לירות.
דרישות שיש למלאותן לפני קבלת תעודת המפדה
111. לפני שתינתן תעודת מפדה ימסור קברניט או בעל האניה תסקיר יציאה ראוי כפי שנקבע, ישיב על שאלות בדבר האניה, מטענה, צוות עובדיה, נוסעיה, צידתה ומסעה ויגיש תעודות בענין האניה ומטענה; ואם היה כלי השיט פחות משל 300 טונות רשומים – יגיש לקצין המכס מצהר-יציאה.
112. בכפוף להוראות סעיף 111, חייב הקברניט, בעל האניה או סוכנה, למסור לגובה המכס את מצהר-היציאה תוך 24 שעות לאחר גמר המפדה, או תוך מועד מאוחר מזה ככל שירשה המנהל.
113. לא יניח הקברניט להטעין על האניה טובין שלא פורטו או שלא אוזכרו במצהר היציאה, אלא לאחר שנתמלאו התנאים שנקבעו בסעיף 103; אין הוראה זו חלה על מטען לואי של נוסעים.
114. (א) גובה המכס רשאי להתיר לקברניט או לבעל האניה לתקן כל טעות גלויה בגופו של מצהר או למלא כל חסר, שהם לדעת גובה המכס פרי מקרה או היסח הדעת; התיקון יהיה בהגשת מצהר מתוקן או מצהר מילואים, וגובה המכס רשאי, אם ייראה לו, לגבות בעדו את האגרה שנקבעה.
(ב) פרט לאמור בסעיף קטן (א) אין לתקן מצהר יציאה.
115. לא תינתן תעודת מפדה לאניה אלא לאחר שניתן הסבר כראוי, להנחת דעתו של גובה המכס, על מטענה ועל צידתה שהובאו מנמלים זרים, ולאחר שנתמלאו כראוי שאר הדרישות החוקיות בנוגע לאניה למטענה הנכנס והיוצא.
יש לעצור את האניה בתחנת המעלה הנכונה
116. אניה כשהיא מפליגה מנמל, חייב קברניטה, אם נדרש לכך, לעצרה בתחנת המעלה שנקבעה לאותו נמל, ולהקל בכל אמצעי סביר את עלייתו של פקיד-המכס על האניה, וכל זמן שפקיד-המכס נמצא באניה במילוי תפקידו לא יפליג הקברניט באנייתו מהנמל בלי הסכמתו.
הקברניט חייב הסבר על טובין חסרים
117. קברניט של אניה לאחר מפדה חייב –
(1) להגיש את תעודת המפדה, אם נדרש לכך על ידי פקיד-מכס;
(2) ליתן הסבר להנחת דעתו של גובה המכס על טובין שפורטו או שאוזכרו במצהר היציאה ואינם מצויים באניה.
איסור על פריקת טובי יצוא שלא ברשות
118. טובין שהטעינום ליצוא, בדרך הים או היבשה או האויר, אין לפרקם אלא ברשות גובה המכס.
תעודת הנחת (תיקון מס' 28) תשע"ח-2018
119. היצואן חייב, אם נדרש לכך על ידי המנהל, להגיש תעודה מאת פקיד-המכס הראשי בנמל היעוד, להוכחה שהטובין שהיו נתונים לפיקוח רשות-המכס הונחתו באותו נמל כראוי, בהתאם להצהרת הייצוא, ורשאי גובה המכס שלא להתיר לאותו יצואן ליצא טובין אחרים הנתונים לפיקוח רשות-המכס, אם לא המציא תוך מועד סביר את תעודת ההנחת של טובין שיצא קודם לכן, או אם לא נתן הסבר על הטובין להנחת דעתו של גובה המכס.
השימוש בצידת אניה (תיקון מס' 28) תשע"ח-2018
120. צידת אניה, בין שהטעינוה בנמלי חוץ ובין בנמלי ישראל, לא ישתמשו בה אלא הנוסעים והצוות או לשירותי האניה בלבד, אלא אם כן הוגשה לגביה הצהרת ייבוא לשם צריכה בארץ וניתנה לגביה התרה או אם נקבעו הוראות אחרות בענין זה.
121. לא ישתמשו בצידת אניה בניגוד לסעיף 120 ולא יפרקוה ולא ינחיתוה אלא ברשות גובה המכס.
122. צידת אניה שהטעינוה ממחסן בלי תשלום מכס, או בהישבון, תישאר חתומה בחותם המכס כל זמן שהאניה היא בנמל או במקום אחר בישראל, או כל זמן שהיא עוברת מנמל או ממקום אחר בישראל למשנהו עד להפלגתה הסופית למסע חוץ.
עודפי צידת-אניה מותר להנחית ברשות (תיקון מס' 28) תשע"ח-2018
123. עודפי צידת אניה מותר, ברשות גובה המכס, להגיש לגביהם הצהרת ייבוא או לאחסנם במחסן שישמשו צידת אניה בעתיד.
החייב במכס (תיקון מס' 28) תשע"ח-2018
123א. (א) החייב בתשלום מכס על טובין הוא בעל הטובין.
(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), אדם שאינו בעל הטובין רשאי, בהסכמת המנהל ובתנאים שיורה, לקבל על עצמו את תשלום המכס על טובין מסוימים, כולו או חלקו, ויראוהו מעת הסכמת המנהל כאמור כחייב במכס על אותם טובין.
תשלום המכס (תיקון מס' 28) תשע"ח-2018
123ב. (א) המכס על טובין מיובאים שחלה חובה להגיש לגביהם הצהרת ייבוא לפי הוראות סימן ה' בפרק רביעי, ישולם בעת הגשת הצהרת הייבוא.
(ב) המכס על טובין שיובאו בדואר ישולם בעת הגשת הצהרת הייבוא, ואם לא הוגשה הצהרת ייבוא – בעת קבלתם בסניף הדואר.
(ג) תשלום המכס לפי הוראות סעיף זה ייעשה בדרך שיקבע המנהל.
(ד) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 81.
המועד הקובע לעניין שיעור המכס (תיקון מס' 28) תשע"ח-2018
124. (א) מכס ישולם לפי השיעור החל במועד התשלום.
(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), המכס על טובין שיובאו באמצעות הדואר ולא הוגשה לגביהם הצהרת ייבוא, ישולם לפי השיעור החל במועד עשיית השומה עליהם.
(ג) המכס על טובין מיובאים שחלה חובה להגיש לגביהם הצהרת ייבוא לפי הוראות סימן ה' בפרק רביעי, ולא הוגשה לגביהם הצהרה כאמור, ישולם לפי השיעור החל בעת ייבואם, ואם מועד ייבואם אינו ידוע – בעת עשיית השומה עליהם.
(ד) על אף הוראות סעיף 123ב(א), שוחררו טובין מפיקוח רשות המכס בפטור מותנה, והוכח להנחת דעתו של המנהל כי חדל להתקיים לגביהם תנאי מהתנאים למתן פטור, תחול החובה לשלם את המכס בעד אותה טובין במועד שבו חדל להתקיים התנאי כאמור, ואם המועד האמור אינו ידוע – במועד הגשת הצהרת הייבוא, ולפי השיעור החל במועד כאמור; לעניין זה, "פטור מותנה" – פטור או הקלה משיעור המכס החלים לגבי טובין מיובאים בהתקיים תנאי הנוגע לשימוש בטובין, למעט פטור או הקלה החלים בכניסה זמנית, שקבע שר האוצר בצו לפי פקודת תעריף המכס והפטורים.
(ה) שוחררו טובין מפיקוח רשות המכס בפטור ממכס לפי סעיף 162, והוכח להנחת דעתו של המנהל שלא התקיים לגביהם תנאי מהתנאים לפי אותו סעיף למתן פטור, יחולו לעניין החובה לשלם את המכס בעד אותם טובין, ולעניין שיעור המכס שיחול, הוראות סעיף 123ב(א) והוראות סעיף קטן (א), בהתאמה.
(ו) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מההוראות לפי סעיפים 140 ו-160ב.
125. מקום שהמכס מוטל לפי המשקל או לפי המידה, ייקבעו משקלם או מידתם של הטובין לפי המשקלות והמידות שאושרו על-ידי רשות-המכס.
126. מקום שהמכס מוטל לפי כמות, משקל, גודל או ערך מסויימים, יהא המכס שיוטל על כמות, משקל, גודל או ערך גדולים יותר או קטנים יותר, מחושב לפי חשבון יחסי.
מתי המכס לפי הכמות הגדולה יותר
127. טובין הנמכרים או המוכנים למכירה כבעלי שיעור או כמות גדולים משהם למעשה, או שמקובל שהם טובין כאלה, המכס עליהם יוטל לפי הגודל או הכמות הגדולים יותר.
(תיקון מס' 12) תשנ"ה-1995
128. (בוטל).
הגדרות ופרשנות (תיקון מס' 15) תשנ"ח-1997
129. בסעיפים 129 עד 134א –
"טובין מוערכים" – הטובין שיש לקבוע את ערכם לצורך מכס;
"טובין זהים" – טובין הזהים לטובין המוערכים מכל בחינה שהיא, לרבות במאפייניהם הפיסיים, באיכותם ובמוניטין שלהם, ובלבד שיוצרו באותה מדינה שבה יוצרו הטובין המוערכים; לעניין זה –
(1) הבדלים צורניים מזעריים לא יפסלו טובין המקיימים את תנאי ההגדרה, בכל מובן אחר, מלהיחשב זהים;
(2) לא יראו טובין הכוללים מרכיב ישראלי כטובין זהים;
"טובין דומים" – טובין, אשר אף שאינם זהים לחלוטין לטובין המוערכים, נתקיימו בהם כל אלה:
(1) הם יוצרו באותה מדינה שבה יוצרו הטובין המוערכים;
(2) הם בעלי מאפיינים דומים לטובין המוערכים ועשויים מחומרים דומים, המאפשרים להם תיפקוד דומה וחלופיות מבחינה מסחרית;
(3) הם אינם כוללים מרכיב ישראלי;
לעניין קביעת הדמיון לטובין המוערכים יובאו בחשבון, בין היתר, איכות, מוניטין וסימן מסחרי;
"מרכיב ישראלי" – הנדסה, פיתוח, עבודת אמנות, עבודת עיצוב, תכניות או סקיצות, שנעשו בישראל;
"ייצור" – לרבות גידול וכריה;
"מישור מסחרי" – סיטונות, קימעונות, מכירה באמצעות סוכן בלעדי, וכיוצא באלה;
"יחסים מיוחדים" –
(1) יחסים בין צדדים לעסקת ייבוא, שמתקיים בהם לפחות אחד מאלה –
(א) אחד מהצדדים לעסקה הוא נושא משרה בעסקו של האחר; לעניין זה, "נושא משרה" – דירקטור, מנהל כללי, מנהל עסקים ראשי, משנה למנהל כללי, סגן מנהל כללי, מנהל אחר הכפוף במישרין למנהל הכללי, וכל ממלא תפקיד כאמור בחברה אף אם תוארו שונה;
(ב) הצדדים לעסקה מוכרים על פי דין כשותפים לעסקים;
(ג) הצדדים לעסקה הם עובד ומעביד;
(ד) אדם כלשהו הוא בעלים, שולט או מחזיק, בחמישה אחוזים או יותר מזכויות ההצבעה או מהמניות בכל אחד מהצדדים לעסקה, במישרין או בעקיפין;
(ה) אחד מהצדדים לעסקה שולט באחר, במישרין או בעקיפין;
(ו) הצדדים לעסקה נשלטים בידי צד שלישי, במישרין או בעקיפין;
(ז) הצדדים לעסקה שולטים ביחד בצד שלישי, במישרין או בעקיפין;
(ח) הצדדים לעסקה הם קרובי משפחה; לעניין זה, "קרוב משפחה" – בן זוג, אח, אחות, הורה, הורי הורה, הורה של בן-הזוג, צאצא, צאצא של בן-הזוג, ובן-זוגו של כל אחד מאלה;
(2) לעניין הגדרה זו יראו אדם כשולט באחר, כאשר הוא מצוי בעמדה חוקית או מעשית, המאפשרת לו להגביל או לכוון את פעילותו;
(3) סוכן בלעדי, מפיץ בלעדי או בעל זכיון בלעדי, בעסקו של אחר, יהא תיאור היחסים ביניהם אשר יהא, יראו כאילו מתקיימים ביניהם יחסים מיוחדים רק אם מתקיים לגביהם לפחות אחד התנאים שבפסקה (1);
"שימוש עצמי" – אחד מאלה:
(1) שימוש בטובין שייבא יחיד לצרכיו או לצורכי בני ביתו;
(2) נתינה במתנה של טובין שייבא יחיד, לצרכיו או לצורכי בני ביתו של יחיד אחר;
"שימוש מסחרי" – שימוש שאינו שימוש עצמי.
דרכי קביעת ערכם של טובין מוערכים (תיקון מס' 15) תשנ"ח-1997
130. ערכם של טובין מוערכים ייקבע כלהלן –
(1) לפי ערך עסקה שבה נרכשו, מחושב לפי הוראות סעיף 132;
(2) בהעדר אפשרות לקבוע את ערך הטובין המוערכים כאמור בפסקה (1) – לפי ערך עסקה שבה נרכשו טובין זהים, מחושב לפי הוראות סעיפים 133א ו-133ג;
(3) בהעדר אפשרות לקבוע את ערך הטובין המוערכים כאמור בפסקה (2) – לפי ערך עסקה שבה נרכשו טובין דומים, מחושב לפי הוראות סעיפים 133ב ו-133ג;
(4) בהעדר אפשרות לקבוע את ערך הטובין המוערכים כאמור בפסקה (3) – לפי מחיר מכירה בישראל, מחושב לפי הוראות סעיף 133ד;
(5) בהעדר אפשרות לקבוע את ערך הטובין המוערכים כאמור בפסקה (4) – לפי ערך מחושב, בהתאם להוראות סעיף 133ה;
(6) בהעדר אפשרות לקבוע את ערך הטובין המוערכים לפי פסקה (3), ועל אף שניתן לקבוע את ערך הטובין לפי הוראות פסקה (4) – לפי הוראות פסקה (5) תחילה, וזאת בהתאם לבקשת היבואן ובאישור גובה המכס;
(7) בהעדר אפשרות לקבוע את ערך הטובין המוערכים כאמור בפסקאות (1) עד (6) – לפי הוראות סעיף 133ו.
קביעת ערכם של טובין שחלפה שנה מעת ייבואם (תיקון מס' 15) תשנ"ח-1997
131. (א) ערכם של טובין מוערכים שחלפה שנה משעת ייבואם כאמור בסעיף 144 בטרם נפדו מפיקוח רשות המכס, ייקבע לפי הוראות סעיף 130 החל מהוראת פסקה (2), והוראת פסקה (1) לא תחול.
(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א) רשאי המנהל, על פי בקשת היבואן ומנימוקים שיירשמו, להורות כי ערכם של טובין כמשמעותם בסעיף קטן (א) ייקבע לפי הוראות סעיף 130, החל בהוראת פסקה (1).
ערך עסקה (תיקון מס' 15) תשנ"ח-1997
132. (א) ערך עסקה הוא המחיר ששולם או שיש לשלמו בעד הטובין, בעת מכירתם לשם ייצוא לישראל (להלן – מחיר העסקה), בתוספת ההוצאות והסכומים המפורטים בסעיף 133, ובלבד שהתקיימו כל התנאים המנויים בסעיף קטן (ב).
(ב) ערך עסקה ייקבע לפי סעיף קטן (א) רק בהתקיים כל אלה:
(1) אין הגבלות באשר למכירת הטובין או לשימוש בהם בידי היבואן, למעט –
(א) הגבלות המוטלות או הנדרשות בישראל על פי דין;
(ב) הגבלות לגבי האזורים הגאוגרפיים שבהם מותר למכור את הטובין;
(ג) הגבלות שאינן משפיעות באופן משמעותי על ערך הטובין;
(2) מכירת הטובין או מחירם אינם כפופים לתנאי או לתמורה כלשהם, שלא ניתן לאמוד את ערכם לצורך קביעת ערך הטובין;
(3) לא ניתן ליחס למוכר הטובין, בין במישרין ובין בעקיפין, כל חלק בתקבולים הצפויים ממכירת הטובין או משימוש בהם על ידי היבואן, למעט ההוצאות והסכומים המפורטים בסעיף 133, אם אינם כלולים במחיר העסקה מלכתחילה;
(4) (א) אין יחסים מיוחדים בין המוכר ליבואן;
(ב) היו יחסים מיוחדים בין המוכר ליבואן – ערך העסקה לא הושפע מאותם יחסים; לעניין זה, יראו את ערך העסקה כאילו לא הושפע מיחסים מיוחדים אם הוכיח היבואן שערך העסקה קרוב, ככל האפשר, לאחד מהערכים המפורטים להלן –
(1) ערך העסקה במכירתם לייצוא לישראל של טובין זהים או דומים, ליבואנים שאין ביניהם לבין המוכר יחסים מיוחדים;
(2) ערך טובין זהים או דומים שנקבע לפי הוראות סעיף 133ד;
(3) ערך טובין זהים או דומים שנקבע לפי הוראות סעיף 133ה;
(ג) סבר המנהל כי ערך העסקה הושפע מיחסים מיוחדים, יודיע על כך ליבואן ויתן לו הזדמנות להשמיע בפניו את טענותיו.
(ג) עסקה שלא מתקיים לגביה אחד התנאים האמורים בסעיף קטן (ב), לא תשמש לקביעת ערכם של טובין לפי סעיף 130.
(ד) בקביעת ערך עסקה לא תובא בחשבון ריבית על פי הסדרי מימון שעשה היבואן בקשר לייבוא הטובין, אם נתקיימו כל אלה:
(1) דמי הריבית נפרדים ממחיר העסקה;
(2) הסדרי המימון נעשו בכתב;
(3) היבואן הוכיח, אם נדרש לעשות זאת, שהטובין אכן נמכרים במחיר שהוצהר עליו כמחיר העסקה וכי שער הריבית המוצהר, אינו עולה על הרמה המקובלת בעסקאות דומות במדינה שבה ניתן המימון, בעת שנעשה הסדר המימון.
(ה) הנחות במחיר טובין שיינתנו לאחר פדייתם מפיקוח רשות המכס, לא יובאו בחשבון לעניין קביעת ערך העסקה של אותם טובין.
התוספות למחיר העסקה לעניין קביעת ערך העסקה (תיקון מס' 15) תשנ"ח-1997
133. (א) לצורך קביעת ערך העסקה כאמור בסעיף 132, ייווספו למחיר העסקה אך ורק ההוצאות והסכומים המפורטים להלן, אם אינם כלולים בו מלכתחילה, כשהם מחושבים על יסוד נתונים אובייקטיביים הניתן לאומדן –
(1) ההוצאות ששילם הקונה או שעליו לשלמן הקשורות בקניית הטובין כלהלן –
(א) עמלות ודמי תיווך למעט עמלות קניה; לעניין זה, "עמלות קניה" – תשלומים שמשלם היבואן לסוכנו תמורת שירותי הייצוג בקניית הטובין שהסוכן מעניק לו בחוץ לארץ;
(ב) עלות כלי הקיבול הנחשבים לעניין המכס כחלק בלתי נפרד מהטובין;
(ג) עלות האריזה לרבות עלות העבודה ועלות חומרי האריזה;
(2) הערך היחסי של השירותים ואמצעי הייצור המפורטים להלן, שסיפק היבואן, במישרין או בעקיפין, ללא תמורה או במחיר מוזל, בקשר לייצורם ולמכירתם לייצוא של הטובין –
(א) חומרים, מרכיבים, חלקים ופריטים דומים, הכלולים בטובין;
(ב) כלים, תבניות ופריטים דומים, ששימשו בייצור הטובין;
(ג) חומרים שנצרכו והתכלו בייצור הטובין;
(ד) הנדסה, פיתוח, עבודת אמנות, עבודת עיצוב תכניות וסקיצות, שנעשו מחוץ לישראל, ונדרשו בייצור הטובין;
(3) תמלוגים ודמי רשיון המתייחסים לטובין, שהיבואן חייב בתשלומם, במישרין או בעקיפין, כתנאי למכירת הטובין בישראל על ידו;
(4) ערכו של כל חלק שניתן ליחסו למוכר, במישרין או בעקיפין, בתקבולים הצפויים מכל מכירה של הטובין או משימוש בהם, שבוצעו לאחר מכירתם לייצוא לישראל;
(5) העלויות שלהלן הכרוכות בהבאת הטובין לנמל הייבוא או למקום הייבוא –
(תיקון מס' 17) תשס"א-2000
(א) עלות ההובלה של הטובין לנמל הייבוא או למקום הייבוא, למעט עלויות כאמור שנגרמו עקב נסיבות מיוחדות שאין ליבואן שליטה עליהן והמנהל קבע שאין לכלול אותן בערך העסקה; המנהל רשאי לקבוע כללים ותנאים לענין זה, לרבות סוגי טובין, סוגי הובלות ושירותים אחרים;
(ב) תשלומים עבור טעינה, פריקה וטיפול, הקשורים בהובלת הטובין לנמל הייבוא או למקום הייבוא, ובכלל זה אגרות סבלות, אגרות סוורות ואגרות רציף;
(ג) עלות הביטוח.
(ב) בהעדר נתונים אובייקטיביים הניתנים לאומדן לצורך חישוב הוצאה או סכום כלשהם מן המפורטים בסעיף קטן (א), שהוצאו במסגרת עסקה, לא תשמש העסקה האמורה לקביעת ערכם של טובין לפי סעיף 130.
ערך עסקה שבה נרכשו טובין זהים (תיקון מס' 15) תשנ"ח-1997
133א. לעניין סעיף 130(2) –
(1) ערך עסקה שבה נרכשו טובין זהים יחושב לפי הוראות סעיף 132;
(2) עסקה שבה נרכשו טובין זהים תשמש לקביעת ערכם של הטובין המוערכים אם נתקיימו כל אלה:
(א) הטובין הזהים יוצאו לישראל באותה עת שבה יוצאו הטובין המוערכים, או בסמוך לאותה עת;
(ב) העסקה שבה נרכשו הטובין הזהים התבצעה באותו מישור מסחרי שבו התבצעה העסקה בטובין המוערכים ובכמויות דומות; בהעדר עסקה כאמור – עסקה שבה נרכשו טובין זהים במישור מסחרי שונה מהמישור המסחרי שבו נרכשו הטובין המוערכים או בכמויות שונות, ובלבד שההבדלים שניתן ליחסם למישור המסחרי או לכמויות נלקחו בחשבון לצורך התאמת ערך העסקה; ההתאמה תתבסס על ראיות מוכחות המצביעות באופן ברור על סבירות ההערכה ודיוקה.
ערך עסקה שבה נרכשו טובין דומים (תיקון מס' 15) תשנ"ח-1997
133ב. לעניין סעיף 130(3) –
(1) ערך עסקה שבה נרכשו טובין דומים יחושב לפי הוראות סעיף 132;
(2) עסקה שבה נרכשו טובין דומים תשמש לקביעת ערכם של הטובין המוערכים אם נתקיימו כל אלה:
(א) הטובין הדומים יוצאו לישראל באותה עת שבה יוצאו הטובין המוערכים, או בסמוך לאותה עת;
(ב) העסקה שבה נרכשו הטובין הדומים התבצעה באותו מישור מסחרי שבו התבצעה העסקה בטובין המוערכים ובכמויות דומות; בהעדר עסקה כאמור – עסקה שבה נרכשו טובין דומים במישור מסחרי שונה מהמישור המסחרי שבו נרכשו הטובין המוערכים או בכמויות שונות, ובלבד שההבדלים שניתן ליחסם למישור המסחרי או לכמויות, נלקחו בחשבון לצורך התאמת ערך העסקה; ההתאמה תתבסס על ראיות מוכחות המצביעות באופן ברור על סבירות ההערכה ודיוקה.
כללים לקביעת ערך עסקה של טובין זהים או דומים (תיקון מס' 15) תשנ"ח-1997
133ג. לעניין סעיף 130(2) ו-(3) –
(1) נמצא יותר מערך עסקה אחד של טובין זהים או טובין דומים, לפי העניין, שמתקיימות לגביהם הוראות סעיפים 129 עד 133ט, ייקבע ערך הטובין המוערכים לפי הנמוך מבין הערכים שנמצאו;
(2) במקרים שבהם ההוצאות המפורטות בסעיף 133(א)(5) נכללות בערך העסקה, תתבצע התאמה, לשם התחשבות בהבדלים משמעותיים בהוצאות האמורות, הנובעים מהבדלים במרחק או באופן ההובלה, בין ערך העסקה של הטובין הזהים או הדומים, לפי העניין, לבין ערך העסקה של הטובין המוערכים.
קביעת ערך טובין על פי מחיר מכירה בישראל (תיקון מס' 15) תשנ"ח-1997
133ד. לעניין סעיף 130(4) –
(1) באין אפשרות לקבוע את ערך הטובין המוערכים לפי סעיף 130(1) עד (3), וטובין זהים או דומים לטובין המוערכים נמכרים בישראל באותו מצב שבו יובאו – יחושב ערך הטובין המוערכים לפי סעיף זה, בהתבסס על המחיר ליחידה שבו נמכרים הטובין הזהים או הדומים לראשונה לאחר הייבוא, בכמות המצרפית הגדולה ביותר, בעת ייבוא הטובין המוערכים או בסמוך לכך, לבני אדם שאין יחסים מיוחדים ביניהם לבין המוכר בישראל, בניכוי סכומים אלה:
(א) העמלות המשתלמות בדרך כלל או שהוסכם לשלמן, או התוספות שנהוג בדרך כלל להוסיפן בחישוב הרווח, והוצאות כלליות, בקשר עם מכירות של טובין מיובאים באותה רמה או מאותו סוג בישראל;
(ב) ההוצאות הרגילות של הובלה וביטוח והוצאות נלוות, הנוצרות בדרך כלל בישראל;
(ג) עלויות הכרוכות בהבאת הטובין לנמל הייבוא או למקום הייבוא, כמפורט בסעיף 133(א)(5);
(ד) מכס ומסים אחרים שיש לשלמם בישראל עקב ייבוא הטובין או מכירתם;
(2) לא נמכרו טובין זהים או דומים בעת ייבוא הטובין המוערכים או בסמוך לכך – יחושב ערך הטובין המוערכים כאמור בפסקה (1), אך בהתבסס על המחיר ליחידה שבו נמכרים הטובין הזהים או הדומים בישראל באותו מצב שבו יובאו, במועד הקרוב ביותר לאחר ייבוא הטובין המוערכים, ובלבד שטרם חלפו 90 ימים ממועד הייבוא של הטובין המוערכים;
(3) לא נמכרים טובין זהים או דומים בישראל באותו מצב שבו יובאו – יחושב ערך הטובין המוערכים, אם ביקש זאת היבואן, כאמור בפסקה (1), אך בהתבסס על המחיר ליחידה שבו נמכרים הטובין האמורים לאחר עיבוד נוסף, בכמות המצרפית הגדולה ביותר, לקונה בישראל שאין בינו ובין המוכר בישראל יחסים מיוחדים, תוך ניכוי הערך המוסף הנובע מהעיבוד האמור; הערך המוסף יחושב על בסיס נתונים אובייקטיביים הניתנים לאומדן;
(4) מכירה בישראל של טובין זהים או דומים, לאדם שסיפק, במישרין או בעקיפין, ללא תמורה או במחיר מוזל, אחד מן המרכיבים המפורטים בסעיף 133(א)(2), לשימוש בקשר עם ייצורם ומכירתם לייצוא של הטובין האמורים, לא תשמש לקביעת ערכם של טובין מוערכים לפי סעיף זה.
קביעת ערך מחושב (תיקון מס' 15) תשנ"ח-1997
133ה. לעניין סעיף 130(5) –
(1) ערכם של הטובין המוערכים ייקבע לפי ערך מחושב שהוא סך כל הערכים שלהלן:
(א) עלותם או ערכם של חומרים וייצור או כל עיבוד אחר, המשמשים בייצורם של הטובין המוערכים, לרבות עלות המרכיבים המפורטים בסעיף 133(א)(1), בפסקאות משנה (ב) ו-(ג);
(ב) סכום השווה לרווחים ולהוצאות הכלליות שיש בדרך כלל במכירות של טובין ברמתם או מסוגם של הטובין המוערכים, הנעשות בידי יצרנים במדינת הייצוא לשם ייצוא לישראל;
(ג) העלויות הכרוכות בהבאת הטובין המוערכים לנמל הייבוא או למקום הייבוא כמפורט בסעיף 133(א)(5);
(2) אדם שאינו תושב ישראל, לא יחויב להמציא חשבונות, רשומות או מסמכים אחרים, לשם בדיקה, ולא יחויב להתיר גישה אליהם, לצורך קביעת ערך מחושב; ואולם, המנהל רשאי לאמת במדינה אחרת מידע שסיפק יצרן טובין, לשם קביעת ערך מחושב, בהסכמת אותו יצרן, לאחר מתן הודעה מוקדמת ראויה לרשות המוסמכת במדינתו של היצרן, ומשלא התנגדה הרשות האמורה תוך זמן סביר.
קביעת ערך במקרים אחרים (תיקון מס' 15) תשנ"ח-1997
133ו. לעניין סעיף 130(7) –
(1) באין אפשרות לקבוע את ערך הטובין המוערכים לפי סעיף 130(1) עד (6) – ייקבע ערכם תוך שימוש באמצעים סבירים העולים בקנה אחד עם העקרונות וההוראות שנקבעו בהסכם גאט"ט, משנת 1994 ובהסכם בדבר יישום סעיף VII להסכם גאט"ט, משנת 1994, כפי שבאו לידי ביטוי בסעיפים 129 עד 133ט;
(2) ערך הטובין המוערכים לפי סעיף זה, לא ייקבע על יסוד אחד מאלה:
(א) המחיר לצרכן של טובין מייצור מקומי;
(ב) שיטה המורה על קביעת ערך למטרות מכס, לפי הגבוה משני ערכים נתונים;
(ג) מחירם של הטובין בשוק המקומי במדינת הייצוא;
(ד) עלות הייצור, למעט ערך מחושב שנקבע לטובין זהים או לטובין דומים לפי סעיף 133ה, ולעניין זה, יראו טובין כטובין זהים או כטובין דומים אף אם לא יוצרו באותה מדינה;
(ה) מחירם של הטובין לייצוא אל מדינה שאינה מדינת ישראל;
(ו) ערך מינימלי למטרות מכס;
(ז) ערכים שרירותיים או פיקטיביים;
(3) מבלי לגרוע מהוראות פסקה (1), רשאי המנהל, לשם יישום הוראות סעיף זה, להיעזר בשיטות הערכת הטובין המפורטות בסעיף 130, גם אם לא ניתן למלא אחר כל תנאיהן.
קביעת ערך של טובין שניזוקו לפני פדייתם (תיקון מס' 15) תשנ"ח-1997
133ז. ערכם של טובין שניזוקו לפני פדייתם מפיקוח רשות המכס ייקבע לפי שיטות ההערכה הקבועות בסעיף 130, תוך התחשבות בירידת ערך הטובין המוערכים כתוצאה מן הנזק; נקבע ערכם של טובין שניזוקו לפי הוראות סעיף זה, לא יחולו לגביהם הוראות סעיף 150(1).
מסירת פירוט חשבון ליבואן (תיקון מס' 15) תשנ"ח-1997
133ח. המנהל ימסור ליבואן הודעה בכתב על ערך הטובין שנקבע לפי הוראות סעיפים 130 עד 133ז, לפי העניין, ועל השיטה שלפיה נקבע הערך האמור; לבקשת היבואן, ימסור לו המנהל בכתב גם את פירוט החישוב.
תחולה לגבי טובין שיובאו לשימוש מסחרי (תיקון מס' 15) תשנ"ח-1997
133ט. הוראות סעיפים 129 עד 133ח יחולו רק לגבי טובין שיובאו לשימוש מסחרי.
סמכות המנהל להתקין תקנות לצורך הערכה (תיקון מס' 15) תשנ"ח-1997
134. (א) המנהל רשאי להתקין תקנות להפעלת הסעיפים 129 עד 133ט וביחוד כדי לחייב כל אדם הקשור ביבוא טובין לישראל לספק למנהל, בצורה שידרוש, כל ידיעה הנחוצה לדעתו, בשביל הערכה נכונה של הטובין וכן פנקסי חשבונות וכל תעודה אחרת המתייחסת לקניית הטובין, ייבואם או מכירתם על ידי אותו אדם.
(ב) העובר על תקנה שהותקנה על פי סעיף זה, דינו – קנס מאה לירות על כל עבירה.
ערך טובין שיובאו לשימוש עצמי (תיקון מס' 15) תשנ"ח-1997
134א. ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי, בין במטען נלווה ובין בדרך אחרת, יחושב בהתאם לתקנות שיקבע שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת.
(תיקון מס' 3) תשכ"ה-1965
135. (בוטל).
136. טובין שהם חבי מכס לפי הערך והם מורכבים משני חלקים נפרדים או יותר, כל חלק מהם, או שיובא בנפרד, יוטל עליו מכס לפי השיעור החל על הטובין השלמים.
(תיקון מס' 3) תשכ"ה-1965
137. (בוטל).
138. טובין שהם חבי מכס לפי המידה יש לסוורם, לערמם, למיינם, לשימם במסגרת או להניחם בכל דרך אחרת, לפי דרישת גובה המכס ועל חשבון בעל הטובין, כדי לאפשר מדידתם ומיפרטם; היו הטובין נמדדים בצובר, תיקבע המידה לפי מלוא היקפם של הסוָר או של הערימה.
ערכם של טובין שנמכרו על ידי רשות המכס
139. טובין שהם חבי מכס לפי הערך ונמכרו באחת ממכירות רשות-המכס, מותר לראות את המחיר שנתברר במכירה זו כערכם של הטובין.
תשלום המכס על טובין שנכללו במצהר ולא הוצגו (תיקון מס' 28) תשע"ח-2018
140. טובין חבי מכס שנכללו במצהר ולא הוצגו לפני פקיד-המכס, ישלם בעל כלי ההובלה, קברניטו, מפקדו או סוכנו, את המכס עם דרישתו של גובה המכס ולפי שומתו ובשיעור שהיה בר-תוקף בשעת מסירת המצהר שהטובין נכללים בו, אלא אם כן ניתן הסבר עליהם להנחת דעתו של גובה המכס.
עשיה בטובין שיובאו כשהם פטורים-ממכס
141. (א) טובין שיובּאו לארץ כשהם פטורים ממכס מחמת היותם רכוש של צבא-הגנה לישראל או של פקיד קונסולרי, סוכן מסחרי, חברה, פירמה או כל מוסד או אדם אחר שהיו אותה שעה, לפי כל חיקוק בר-תוקף בעניני מכס, בעלי זכות יתר ליבּא טובין אלה בלי מכס, והוצאו הטובין לרשותם של חברה, פירמה, מוסד או אדם אחר שאינם זכאים ליבא אותם טובין בלי מכס, ינהגו בהם לפי כללים אלה:
(1) היה המכס לפי תעריפו בשעת הוצאת מכס לפי הערך, יהיו הטובין חבים במכס לפי הערך על ערכם בשעת הוצאה ומכס זה יוטל עליהם;
(2) היה המכס לפי תעריפו בשעת הוצאת מכס לפי שיעור קצוב, והוכח להנחת דעתו של המנהל, כי מצב הטובין הורע מיום שיובאו, יהיו חבים בסכום שהוא ביחס לערכם בשעת הוצאה כיחס שבין הסכום שיש להטיל לפי אותו שיעור קצוב לבין ערכם בשעת יבואם ומכס זה יוטל עליהם; לא הוכח כאמור, יהיו חבים במכס לפי השעור הקצוב שנקבע להם ומכס זה יוטל עליהם.
(ב) כל המוציא טובין כאמור בסעיף קטן (א), ימסור למנהל פרטים על כך וישלם את המכס העשוי לחול עליהם לפני הוצאתם.
(ג) שר האוצר רשאי לפטור מהמכס החל לפי סעיף זה, מכולו או מקצתו, ובתנאים שקבע, מכונית נוסעים שנציג דיפלומטי או נציגות דיפלומטית של מדינה אחרת העבירה אותה לזולתם, במידה שאותה מדינה גומלת פטור כזה למדינת ישראל.
142. דוגמאות קטנות מתוך צובר של טובין הנתון לפיקוחה של רשות-המכס מותר לפי תנאים שנקבעו, למסור בלי תשלום מכס.
שינוי בהסכם אגב שינוי במכס (תיקון מס' 28) תשע"ח-2018
143. אם לאחר שהוסכם על מכירתם או על מסירתם של טובין כשהמכס עליהם משולם, ולפני שהוגשה לגבי הטובין הצהרת ייבוא לשם צריכה בארץ, כאמור בסעיף 62(א)(1), חל במכס הנגבה שינוי הנוגע לאותם טובין, יהא ההסכם נתון לתנאים שלהלן, אם אין בו הוראה אחרת מפורשת בכתב:
(1) היה השינוי הטלת מכס חדש או הגדלת המכס הקיים, יכול המוכר, לאחר ששילם את המכס החדש או המוגדל, להוסיף את ההפרש על המחיר המוסכם;
(2) היה השינוי ביטול המכס או הקטנתו, יכול הקונה לנכות מן המחיר המוסכם את ההפרש שבא מחמת השינוי.
מועד ייבואם של טובין (תיקון מס' 28) תשע"ח-2018
144. מקום שהיה דרוש, לענין דיני המכס, לקבוע בדיוק אימתי חלה שעת ייבּואם של טובין, יראו כשעת הייבּוא את זמן כניסתה של האניה המביאה את הטובין לתחומי אותו נמל שבו יש למסור, לפי הסדר הראוי, מצהר על האנייה ומטענה ולפרוק את הטובין; ואם יובּאו הטובין שלא בדרך הים, יראו כשעת הייבּוא את הזמן שבו חצו הטובין את הגבול.
145. למדינה יהיה עכבון ראשון ועדיף על טובין הנתונים לפיקוח רשות-המכס, יהא נשגרם אשר יהא, להבטחת תשלום המכס והתשלומים החלים עליהם, יהא החייב בתשלומים אשר יהא, והקנסות שתשלומם על השוגר או על הנשגר.
(תיקון מס' 28) תשע"ח-2018
146. (בוטל).
(תיקון מס' 28) תשע"ח-2018
147. (בוטל).
המרת מטבע_חוץ לצורך הערכה (תיקון מס' 2) תשכ"ב-1962 (תיקון מס' 8) תשל"ח-1977
148. מקום שמחיר הטובין או כל סכום אחר שיש להביאו בחשבון לענין דיני המכס אינו נקוב במטבע ישראלי, יחושב במטבע ישראלי לפי הכללים שקבע שר האוצר באשור ועדת הכספים של הכנסת.