Nevo.co.il

להורדת הקובץ בפורמט וורד לחץ כאן

חוק מס רכוש וקרן פיצויים, תשכ"א-1961

 

 

מסים – מס רכוש וקרן פיצויים

תוכן ענינים

 

פרק ראשון: פרשנות

Go

4

סעיף 1

הגדרות

Go

4

 

פרק שני: הטלת מס

Go

8

סעיף 2

מס רכוש

Go

8

סעיף 2א

קרן פיצויים

Go

8

סעיף 3

שיעור המס על קרקע

Go

8

 

פרק שלישי: שוויה של קרקע

Go

8

סעיף 11

שוויה של קרקע שעליה בנין

Go

9

סעיף 12

שוויה של קרקע פנויה

Go

9

סעיף 13

שוויים של מטעים שהם קרקע

Go

9

סעיף 13א

שווי קרקע בבעלות ממושכת

Go

9

סעיף 13ב

עדכון סכומים

Go

9

 

פרק שלישי 1:

Go

10

 

פרק רביעי: הצהרות

Go

10

סעיף 17

הצהרה על קרקע

Go

10

 

פרק חמישי: שומה ותשלום המס

Go

10

סעיף 19

שומת קרקע

Go

10

סעיף 20

מועד תשלום המס על קרקע

Go

10

סעיף 22

שומת קרקע לפי מיטב השפיטה

Go

11

סעיף 24

הודעת שומה

Go

11

 

פרק ששי: ערעורים

Go

11

סעיף 26

השגה על שומת קרקע

Go

11

סעיף 27

ערר על שומת קרקע

Go

11

סעיף 28

חובת הנמקה

Go

12

סעיף 29

ועדת ערר

Go

12

 

פרק שביעי: גביית המס

Go

12

סעיף 30

גביה מתוך דמי שכירות

Go

12

סעיף 31

הגביה מבעלים משותפים

Go

12

סעיף 32

תחולת פקודת  המסים

Go

12

סעיף 33

הפרשי הצמדה וריבית על אי תשלום במועד

Go

12

סעיף 33א

זקיפת תשלומים

Go

12

סעיף 34

סמכויות המנהל להקטין קנס או ריבית

Go

13

סעיף 34א

סמכות להקטין חוב מס

Go

13

 

פרק שמיני: פיצויים

Go

13

סעיף 35

הגדרות

Go

13

סעיף 36

תשלום פיצויים

Go

13

סעיף 36א

מועדים להגשת הודעה על נזק ותביעה לפיצויים

Go

14

סעיף 38

סייגים לקבלת פיצויים

Go

14

סעיף 38א

ביטוח נכסים מחוץ לשטח המדינה

Go

14

סעיף 38ב

ביטוח חפצים ביתיים

Go

15

 

פרק תשיעי: פטור והנחות

Go

15

סעיף 39

נכסי מדינה רשות מקומית ונציגות חוץ

Go

15

סעיף 40

פטור לבעלי מקרקעין שערכם נמוך

Go

15

סעיף 45

פטור מיוחד

Go

16

סעיף 46א

החלת הסכם למניעת מסי כפל

Go

16

 

פרק עשירי: הוראות שונות

Go

16

סעיף 47

מנהל מס רכוש וממונים איזוריים

Go

16

סעיף 48

סמכויות

Go

16

סעיף 48א

חקירות וחיפושים

Go

17

סעיף 49

הודעות רשמיות

Go

17

סעיף 50

שמירת סוד

Go

17

סעיף 51

הארכת מועד

Go

17

סעיף 52

פגמים וליקויים

Go

17

סעיף 53

מסירה

Go

17

סעיף 53א

סמכות להתעלם מפעולות מסויימות

Go

17

סעיף 54

רישום פעולות

Go

17

סעיף 55

זכות חזרה

Go

18

סעיף 56

החזר מס על קרקע

Go

18

סעיף 56ב

עיגול סכומים

Go

18

סעיף 57

עבירות ועונשין

Go

18

סעיף 57א

תשלום קנס או כופר שהוטל על הזולת

Go

18

סעיף 58

עבירות על ידי  חבר בני אדם

Go

18

סעיף 59

אחריות לתשלום המס

Go

18

סעיף 60

כופר כסף

Go

18

סעיף 61

נוהל וסדרי דין

Go

19

סעיף 64

אצילת סמכויות

Go

19

סעיף 65

ביצוע ותקנות

Go

19

סעיף 66

טפסים

Go

19

סעיף 67

ביטולים

Go

19

סעיף 68

הוראות מעבר

Go

19

סעיף 69

רישום ותשלום מס אינם ראיה נגד המדינה

Go

20

סעיף 70

תחילת תוקף

Go

20

 

תוספת

Go

20

 


חוק מס רכוש וקרן פיצויים, תשכ"א-1961*

פרק ראשון: פרשנות

הגדרות

1.    בחוק זה –

(תיקון מס' 14) תשל"ט-1979

          "אזור חקלאי" – (בוטלה);

מיום 1.4.1979

תיקון מס' 14

ס"ח תשל"ט מס' 934 מיום 10.4.1979 עמ' 96 (ה"ח 1340)

ביטול הגדרת "אזור חקלאי"

הנוסח הקודם:

"אזור חקלאי" – כל מקום שאינו אזור עירוני;

 

(תיקון מס' 14) תשל"ט-1979

          "אזור עירוני" - (בוטלה);

מיום 1.4.1979

תיקון מס' 14

ס"ח תשל"ט מס' 934 מיום 10.4.1979 עמ' 96 (ה"ח 1340)

ביטול הגדרת "אזור עירוני"

הנוסח הקודם:

"אזור עירוני" – אזור ששר האוצר הכריז עליו בצו שיפורסם ברשומות שהוא אזור עירוני;

(תיקון מס' 16) תשמ"א-1981 (תיקון מס' 26) תשנ"ו-1996

          "בנין" - לרבות כל מבנה או בניה שאינם ארעיים, שבנייתם נגמרה, ובלבד ששטחם נכלל בחישוב אחוזי הבניה המנוצלים המותרים בקרקע לפי תקנות תכנון ובניה;

מיום 1.4.1961

תיקון מס' 1

ס"ח תשכ"ד מס' 423 מיום 2.4.1964 עמ' 91 (ה"ח 536)

"בנין" - לרבות כל מבנה או בניה שאינם ארעיים וכל חלק מהם, בין שהם מיושבים או שמשתמשים בהם ובין שאינם מיושבים או שאין משתמשים בהם, ובלבד שבנייתם נגמרה, אך למעט מיתקן שהוא ציוד, אף אם ניתן לסווגו כבנין;

 

מיום 1.4.1972

תיקון מס' 8

ס"ח תשל"ב מס' 667 מיום 4.8.1972 עמ' 158 (ה"ח 993)

"בנין" - לרבות כל מבנה או בניה שאינם ארעיים וכל חלק מהם, בין שהם מיושבים או שמשתמשים בהם ובין שאינם מיושבים או שאין משתמשים בהם, ובלבד שבנייתם נגמרה, אך למעט מיתקן אך בבנין חקלאי ובבנין מאגר – למעט מיתקן שהוא ציוד, אף אם ניתן לסווגו כבנין;

 

מיום 1.4.1981

תיקון מס' 16

ס"ח תשמ"א מס' 1020 מיום 14.4.1981 עמ' 200 (ה"ח 1524)

החלפת הגדרת "בנין"

הנוסח הקודם:

"בנין" - לרבות כל מבנה או בניה שאינם ארעיים וכל חלק מהם, בין שהם מיושבים או שמשתמשים בהם ובין שאינם מיושבים או שאין משתמשים בהם, ובלבד שבנייתם נגמרה, אך בבנין חקלאי ובבנין מאגר – למעט מיתקן שהוא ציוד, אף אם ניתן לסווגו כבנין;

 

מיום 1.1.1996

תיקון מס' 26

ס"ח תשנ"ו מס' 1590 מיום 10.5.1996 עמ' 312 (ה"ח 2519)

"בנין" – לרבות כל מבנה או בניה שאינם ארעיים, שבנייתם נגמרה ובלבד ששטחם נכלל בחישוב אחוזי הבניה המנוצלים המותרים בקרקע לפי תקנות תכנון ובניה;

 

(תיקון מס' 16) תשמ"א-1981

          "בנין חקלאי" – (נמחקה);

מיום 1.4.1972

תיקון מס' 8

ס"ח תשל"ב מס' 667 מיום 4.8.1972 עמ' 158 (ה"ח 993)

החלפת הגדרת "בנין חקלאי"

הנוסח הקודם:

"בנין חקלאי" – בנין הנמצא באזור חקלאי, ואינו בנין תעשייתי או בנין מאגר ולרבות בנין כפרי באזור חקלאי;

 

מיום 1.4.1976

תיקון מס' 12

ס"ח תשל"ו מס' 810 מיום 20.5.1976 עמ' 186 (ה"ח 1239)

הוספת פסקה (3)

 

מיום 1.4.1979

תיקון מס' 14

ס"ח תשל"ט מס' 934 מיום 10.4.1979 עמ' 96 (ה"ח 1340)

(1) בנין של חקלאי המשמש לו בחקלאות או המיועד לשמש לו בחקלאות בנין המשמש או מיועד לשמש בחקלאות ואין בו שימוש אחר, למעט בנין מאגר;

(2) בנין המשמש או מיועד לשמש מפעל כמשמעותו בפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], תש"ל-1970, והוא בבעלותו של חקלאי או של חבר-בני-אדם או אגודה שיתופית להתיישבות חקלאית ששני שלישים לפחות מחבריהם הם חקלאים, והכל כשלפחות שני שלישים מהייצור או מהשירותים שהבנין משמש להם הם למען המשק החקלאי או המשקים החקלאיים בלבד אם לפחות שני שלישים מהייצור או מהשירותים שהבנין משמש להם הם למען המשק החקלאי של בעלו, ובחבר בני אדם – אם לפחות שני שלישים מהייצור או מהשירותים שהבנין משמש להם הם למען המשקים החקלאיים של חבריו;

 

מיום 1.4.1981

תיקון מס' 16

ס"ח תשמ"א מס' 1020 מיום 14.4.1981 עמ' 200 (ה"ח 1524)

מחיקת הגדרת "בנין חקלאי"

הנוסח הקודם:

"בנין חקלאי" –

(1) בנין המשמש או מיועד לשמש בחקלאות ואין בו שימוש אחר, למעט בנין מאגר;

(2) בנין המשמש או מיועד לשמש מפעל כמשמעותו בפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], תש"ל-1970, אם לפחות שני שלישים מהייצור או מהשירותים שהבנין משמש להם הם למען המשק החקלאי של בעלו, ובחבר בני אדם – אם לפחות שני שלישים מהייצור או מהשירותים שהבנין משמש להם הם למען המשקים החקלאיים של חבריו;

(3) בנין שהוא בית אריזה לפרי הדר;

(תיקון מס' 8) תשל"ב-1972

          "בנין כפרי" – (בוטלה);

מיום 2.4.1964

תיקון מס' 1

ס"ח תשכ"ד מס' 423 מיום 2.4.1964 עמ' 91 (ה"ח 536)

"בנין כפרי" – בנין המשמש רפת, דיר, לול, אסם או מטרה אחרת כיוצא באלה, ואם הוא באזור עירוני – יחד עם חלקת הקרקע שעליה הוא עומד;

 

מיום 1.4.1972

תיקון מס' 8

ס"ח תשל"ב מס' 667 מיום 4.8.1972 עמ' 158 (ה"ח 993)

ביטול הגדרת "בנין כפרי"

הנוסח הקודם:

"בנין כפרי" – בנין המשמש רפת, דיר, לול, אסם או מטרה אחרת כיוצא באלה, ואם הוא באזור עירוני – יחד עם חלקת הקרקע שעליה הוא עומד;

(תיקון מס' 16) תשמ"א-1981

          "בנין מאגר" – (נמחקה);

מיום 2.4.1964

תיקון מס' 1

ס"ח תשכ"ד מס' 423 מיום 2.4.1964 עמ' 91 (ה"ח 536)

"בנין מאגר" – בריכת דגים, מגדל בר, מגדל מים, בריכת מים שאינה מיועדת בעיקרה לשחיה, בור תחמיץ ומגדל תחמיץ, ואם הוא באזור עירוני – יחד עם חלקת הקרקע שעליה הוא עומד;

 

מיום 1.4.1972

תיקון מס' 8

ס"ח תשל"ב מס' 667 מיום 4.8.1972 עמ' 158 (ה"ח 993)

"בנין מאגר" – בריכת דגים, מגדל בר, מגדל מים, בריכת מים שאינה מיועדת בעיקרה לשחיה, בור תחמיץ ומגדל תחמיץ, ואם הוא באזור עירוני – יחד עם חלקת הקרקע שעליה הוא עומד שהם בבעלותו של חקלאי ומשמשים לו בחקלאות או מיועדים לשמש לו בחקלאות ואין בהם שימוש אחר;

 

מיום 1.4.1979

תיקון מס' 14

ס"ח תשל"ט מס' 934 מיום 10.4.1979 עמ' 96 (ה"ח 1340)

"בנין מאגר" – בריכת דגים, מגדל בר, מגדל מים, בריכת מים שאינה מיועדת בעיקרה לשחיה, בור תחמיץ ומגדל תחמיץ, שהם בבעלותו של חקלאי ומשמשים לו בחקלאות או מיועדים לשמש לו בחקלאות המשמשים או המיועדים לשמש בחקלאות ואין בהם שימוש אחר;

 

מיום 1.4.1981

תיקון מס' 16

ס"ח תשמ"א מס' 1020 מיום 14.4.1981 עמ' 200 (ה"ח 1524)

מחיקת הגדרת "בנין מאגר"

הנוסח הקודם:

"בנין מאגר" – בריכת דגים, מגדל בר, מגדל מים, בריכת מים שאינה מיועדת בעיקרה לשחיה, בור תחמיץ ומגדל תחמיץ, המשמשים או המיועדים לשמש בחקלאות ואין בהם שימוש אחר;

(תיקון מס' 16) תשמ"א-1981

          "בנין מגורים" – (נמחקה);

מיום 1.4.1972

תיקון מס' 8

ס"ח תשל"ב מס' 667 מיום 4.8.1972 עמ' 158 (ה"ח 993)

הוספת הגדרת "בנין מגורים"

 

מיום 1.4.1981

תיקון מס' 16

ס"ח תשמ"א מס' 1020 מיום 14.4.1981 עמ' 200 (ה"ח 1524)

מחיקת הגדרת "בנין מגורים"

הנוסח הקודם:

"בנין מגורים" – בנין המשמש או מיועד לשמש למגורים ואיננו בנין עסקי, יחד עם חלקת הקרקע שעליה הוא עומד; ובקיבוץ – גם בנינים המשרתים את צרכיהם האישיים של החברים, כגון חדר אוכל, מכבסה, מתפרה וכדומה;

(תיקון מס' 16) תשמ"א-1981

          "בנין מיוחד" – (נמחקה);

מיום 1.4.1972

תיקון מס' 8

ס"ח תשל"ב מס' 667 מיום 4.8.1972 עמ' 158 (ה"ח 993)

הוספת הגדרת "בנין מיוחד"

 

מיום 1.4.1981

תיקון מס' 16

ס"ח תשמ"א מס' 1020 מיום 14.4.1981 עמ' 200 (ה"ח 1524)

מחיקת הגדרת "בנין מיוחד"

הנוסח הקודם:

"בנין מיוחד" – בנין שאינו בנין חקלאי, בנין מאגר, בנין מגורים או בנין עסקי;

(תיקון מס' 16) תשמ"א-1981

          "בנין עסקי" – (נמחקה);

מיום 1.4.1972

תיקון מס' 8

ס"ח תשל"ב מס' 667 מיום 4.8.1972 עמ' 158 (ה"ח 993)

הוספת הגדרת "בנין עסקי"

 

מיום 1.4.1981

תיקון מס' 16

ס"ח תשמ"א מס' 1020 מיום 14.4.1981 עמ' 200 (ה"ח 1524)

מחיקת הגדרת "בנין עסקי"

הנוסח הקודם:

"בנין עסקי" – בנין המשמש או מיועד לשמש לעסק או למשלח-יד ובנין מושכר שלא למגורים בלבד, יחד עם חלקת הקרקע שעליה הם עומדים, למעט בנין חקלאי ובנין מאגר;

(תיקון מס' 8)  תשל"ב-1972

          "בנין עירוני" – (בוטלה);

מיום 1.4.1972

תיקון מס' 8

ס"ח תשל"ב מס' 667 מיום 4.8.1972 עמ' 158 (ה"ח 993)

ביטול הגדרת "בנין עירוני"

הנוסח הקודם:

"בנין עירוני" – בנין – למעט בנין תעשייתי – הנמצא באזור עירוני, יחד עם חלקת הקרקע שעליה הוא עומד;

(תיקון מס' 8) תשל"ב-1972

          "בנין תעשייתי" – (בוטלה);

מיום 2.4.1964

תיקון מס' 1

ס"ח תשכ"ד מס' 423 מיום 2.4.1964 עמ' 91 (ה"ח 536)

"בנין תעשייתי" - בנין המשמש או מיועד לשמש לבית חרושת כמשמעותו בסעיף 2 לפקודת בתי החרושת, 1946, יחד עם חלקת הקרקע שעליה הוא עומד, למעט בנין כאמור של חבר בני אדם שהוא חקלאי ושל אגודה שיתופית להתיישבות חקלאית שבה לפחות שני שלישים מחבריה הם חקלאים – אם הבנין הוא לייצור או לשירותים למשק החקלאי בלבד של החבר או למשקים החקלאיים בלבד של חברי האגודה או לצרכים האישיים של חברי החבר או האגודה ובני ביתם;

 

מיום 1.4.1967

תיקון מס' 3

ס"ח תשכ"ז מס' 494 מיום 31.3.1967 עמ' 26 (ה"ח 720)

"בנין תעשייתי" - בנין המשמש או מיועד לשמש לבית חרושת כמשמעותו בסעיף 2 לפקודת בתי החרושת, 1946, יחד עם חלקת הקרקע שעליה הוא עומד, למעט בנין כאמור של חבר בני אדם שהוא חקלאי ושל אגודה שיתופית להתיישבות חקלאית שבה לפחות שני שלישים מחבריה הם חקלאים – אם הבנין הוא לייצור או לשירותים למשק החקלאי בלבד של החבר או למשקים החקלאיים בלבד של חברי האגודה או לצרכים האישיים של חברי החבר או האגודה ובני ביתם למעט בנין כאמור של חקלאי או של חבר-בני-אדם שלפחות שני שלישים מחבריו הם חקלאים או של אגודה שיתופית להתיישבות חקלאית, שבה לפחות שני שלישים מחבריה הם חקלאים – אם הבנין הוא לייצור או לשירותים למען המשק החקלאי בלבד של החקלאי או המשקים החקלאיים בלבד של חברי החבר של האגודה, או לצרכים האישיים של החקלאי או של חברי החבר או האגודה, ושל בני ביתם;

 

מיום 1.4.1972

תיקון מס' 8

ס"ח תשל"ב מס' 667 מיום 4.8.1972 עמ' 158 (ה"ח 993)

ביטול הגדרת "בנין תעשייתי"

הנוסח הקודם:

"בנין תעשייתי" - בנין המשמש או מיועד לשמש לבית חרושת כמשמעותו בסעיף 2 לפקודת בתי החרושת, 1946, יחד עם חלקת הקרקע שעליה הוא עומד, למעט בנין כאמור של חקלאי או של חבר-בני-אדם שלפחות שני שלישים מחבריו הם חקלאים או של אגודה שיתופית להתיישבות חקלאית, שבה לפחות שני שלישים מחבריה הם חקלאים – אם הבנין הוא לייצור או לשירותים למען המשק החקלאי בלבד של החקלאי או המשקים החקלאיים בלבד של חברי החבר של האגודה, או לצרכים האישיים של החקלאי או של חברי החבר או האגודה, ושל בני ביתם;

          "בעל" –

(תיקון מס' 16) תשמ"א-1981

(1)   בקרקע –

(תיקון מס' 8) תשל"ב-1972 (תיקון מס' 14) תשל"ט-1979 (תיקון מס' 16) תשמ"א-1981

(א)   הבעל הרשום, ובחכירה או בחכירת משנה לתקופה שאינה פחותה מ-25 שנים - החוכר הרשום, או חוכר המשנה הרשום, הכל לפי הענין;

 

(תיקון מס' 8) תשל"ב-1972 (תיקון מס' 16) תשמ"א-1981

(ב)   נפטר או נעדר הבעל כמשמעותו בפסקה (1)(א), או העביר לאחר את זכותו להחזיק בה, ליהנות ממנה או לקבל ממנה הכנסה או רווחים בנסיבות העושות את האחר כבעלה או העביר לאחר את זכותו להחזיק בה, ליהנות ממנה או לקבל ממנה הכנסה או רווחים בנסיבות העושות את האחר כחוכרה או כחוכר המשנה שלה לתקופה שאינה פחותה מ-25 שנים, יהיה בעל הקרקע - המחזיק או הזכאי להחזיק בה או ליהנות ממנה, או הזכאי לקבל ממנה הכנסה או רווחים בנסיבות כאמור; והכל בין שזכותו רשומה בפנקסי המקרקעין או בפנקסים רשמיים אחרים ובין שאינה רשומה;

(תיקון מס' 14) תשל"ט-1979 (תיקון מס' 16) תשמ"א-1981

(ג)    אם המדינה, רשות הפיתוח או קרן קיימת לישראל היא הבעל לפי פסקאות משנה (א) או (ב) והקרקע מוחזקת על-ידי אחר על פי חוזה או רשיון - יראו את המחזיק כבעל הקרקע;

(תיקון מס' 1) תשכ"ד-1964 (תיקון מס' 16) תשמ"א-1981

(1א) בקרקע שפורסמה הודעה עליה לפי סעיף 5(1) לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943, ושר האוצר או מי שהורשה על ידיו לצורך סעיף 22(2) לאותה פקודה, אינם זכאים לחזור בהם מרכישתם כאמור בסעיף 14(1) לפקודה האמורה - המדינה, או מי שהורשה לכך - הכל לפי הענין. בקרקע שניתן לגביה צו לפי סעיף 3 לפקודת הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח), 1943, והשלטונות קנו חזקה בקרקע בהתאם לסעיף 4 לפקודה האמורה - המדינה;

(תיקון מס' 16) תשמ"א-1981

(2)   (בוטלה);

(תיקון מס' 1) תשכ"ד-1964 (תיקון מס' 16) תשמ"א-1981

(3)   בקרקע שהיא בהנהלתו, בהחזקתו או ברשותו של אפוטרופוס, של סוכן או מיופה כוח של בעל הנמצא בחוץ לארץ, של מוציא לפועל של צוואה, כונס נכסים, מפרק או נאמן שנתמנו על פי חוק או על ידי בית המשפט - ייחשבו גם אלה לבעלים בנוסף על האמורים בפסקאות (1), (1א) ו-(2), ובלבד שהמס על קרקע זו לא ייגבה אלא מהכנסה שמקורה באותה קרקע או ממנה גופה;

מיום 1.4.1961

תיקון מס' 1

ס"ח תשכ"ד מס' 423 מיום 2.4.1964 עמ' 91 (ה"ח 536)

(1א) במקרקעין שפורסמה הודעה עליהם לפי סעיף 5(1) לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943, ושר האוצר או מי שהורשה על ידיו לצורך סעיף 22(2) לאותה פקודה, אינם זכאים לחזור בהם מרכישתם כאמור בסעיף 14(1) לפקודה האמורה - המדינה, או מי שהורשה לכך - הכל לפי הענין. במקרקעין שניתן לגביהם צו לפי סעיף 3 לפקודת הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח), 1943, והשלטונות קנו חזקה במקרקעין בהתאם לסעיף 4 לפקודה האמורה - המדינה;

(2) בציוד ובמלאי – האדם המחזיק בהם, או מי שהוכח עליו להנחת דעתו של המנהל שהוא בעלם;

(3) בנכסים שהם בהנהלתו, בהחזקתו או ברשותו של אפוטרופוס, של סוכן או מיופה כוח של בעל הנמצא בחוץ לארץ, של מוציא לפועל של צוואה, כונס נכסים, מפרק או נאמן שנתמנו על פי חוק או על ידי בית המשפט - ייחשבו גם אלה לבעלים בנוסף על האמורים בפסקאות (1), (1א) ו-(2), ובלבד שהמס על נכסים אלה לא ייגבה אלא מהכנסה שמקורה באותם נכסים או מהם גופם;

 

מיום 1.10.1965

תיקון מס' 2

ס"ח תשכ"ה מס' 459 מיום 16.7.1965 עמ' 197 (ה"ח 652)

החלפת פסקה (2)

הנוסח הקודם:

(2) בציוד ובמלאי – האדם המחזיק בהם, או מי שהוכח עליו להנחת דעתו של המנהל שהוא בעלם;

 

מיום 1.4.1972

תיקון מס' 8

ס"ח תשל"ב מס' 667 מיום 4.8.1972 עמ' 158 (ה"ח 993)

(1) במקרקעין -

(א) הבעל הרשום, ובחכירה או בחכירת משנה לתקופה העולה על שלוש שנים חמש שנים - החוכר הרשום, או חוכר המשנה הרשום, הכל לפי הענין, ובלבד שאם הבעל כאמור או החוכר כאמור הוא המדינה, והנכס מוחזק על ידי אחר על פי חוזה או רשיון, יראו את המחזיק כבעל הנכס;

(ב) נפטר או נעדר הבעל כמשמעותו בפסקה (1)(א), או העביר לאחר את זכותו להחזיק בהם, ליהנות מהם או לקבל מהם הכנסה או רווחים בנסיבות העושות את האחר כבעלם, כחוכרם או כחוכר המשנה שלהם או העביר לאחר את זכותו להחזיק בהם, ליהנות מהם או לקבל מהם הכנסה או רווחים בנסיבות העושות את האחר כחוכרם או כחוכר המשנה שלהם לתקופה העולה על חמש שנים, יהיה בעל המקרקעין - המחזיק או הזכאי להחזיק בהם או ליהנות מהם, או הזכאי לקבל מהם הכנסה או רווחים בנסיבות כאמור; והכל בין שזכותו רשומה בפנקסי המקרקעין או בפנקסים רשמיים אחרים ובין שאינה רשומה;

 

מיום 1.4.1979

תיקון מס' 14

ס"ח תשל"ט מס' 934 מיום 10.4.1979 עמ' 96 (ה"ח 1340)

(1) במקרקעין -

(א) הבעל הרשום, ובחכירה או בחכירת משנה לתקופה העולה על חמש שנים - החוכר הרשום, או חוכר המשנה הרשום, הכל לפי הענין, ובלבד שאם הבעל כאמור או החוכר כאמור הוא המדינה, והנכס מוחזק על ידי אחר על פי חוזה או רשיון, יראו את המחזיק כבעל הנכס;

(ב) נפטר או נעדר הבעל כמשמעותו בפסקה (1)(א), או העביר לאחר את זכותו להחזיק בהם, ליהנות מהם או לקבל מהם הכנסה או רווחים בנסיבות העושות את האחר כבעלם, או העביר לאחר את זכותו להחזיק בהם, ליהנות מהם או לקבל מהם הכנסה או רווחים בנסיבות העושות את האחר כחוכרם או כחוכר המשנה שלהם לתקופה העולה על חמש שנים, יהיה בעל המקרקעין - המחזיק או הזכאי להחזיק בהם או ליהנות מהם, או הזכאי לקבל מהם הכנסה או רווחים בנסיבות כאמור; והכל בין שזכותו רשומה בפנקסי המקרקעין או בפנקסים רשמיים אחרים ובין שאינה רשומה;

(ג) אם המדינה, רשות הפיתוח או קרן קיימת לישראל היא הבעל לפי פסקאות משנה (א) או (ב) והמקרקעין מוחזקים על-ידי אחר על פי חוזה או רשיון – יראו את המחזיק כבעל המקרקעין;

 

מיום 1.4.1981

תיקון מס' 16

ס"ח תשמ"א מס' 1020 מיום 14.4.1981 עמ' 200 (ה"ח 1524)

(1) במקרקעין בקרקע -

(א) הבעל הרשום, ובחכירה או בחכירת משנה לתקופה העולה על חמש שנים לתקופה שאינה פחותה מ-25 שנים - החוכר הרשום, או חוכר המשנה הרשום, הכל לפי הענין;

(ב) נפטר או נעדר הבעל כמשמעותו בפסקה (1)(א), או העביר לאחר את זכותו להחזיק בהם בה, ליהנות מהם ממנה או לקבל מהם ממנה הכנסה או רווחים בנסיבות העושות את האחר כבעלם כבעליה, או העביר לאחר את זכותו להחזיק בהם בה, ליהנות מהם ממנה או לקבל מהם ממנה הכנסה או רווחים בנסיבות העושות את האחר כחוכרם כחוכרה או כחוכר המשנה שלהם שלה לתקופה העולה על חמש שנים לתקופה שאינה פחותה מ-25 שנים, יהיה בעל המקרקעין הקרקע - המחזיק או הזכאי להחזיק בהם בה או ליהנות מהם ממנה, או הזכאי לקבל מהם ממנה הכנסה או רווחים בנסיבות כאמור; והכל בין שזכותו רשומה בפנקסי המקרקעין או בפנקסים רשמיים אחרים ובין שאינה רשומה;

(ג) אם המדינה, רשות הפיתוח או קרן קיימת לישראל היא הבעל לפי פסקאות משנה (א) או (ב) והמקרקעין מוחזקים והקרקע מוחזקת על-ידי אחר על פי חוזה או רשיון – יראו את המחזיק כבעל המקרקעין הקרקע;

(1א) במקרקעין בקרקע שפורסמה הודעה עליהם עליה לפי סעיף 5(1) לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943, ושר האוצר או מי שהורשה על ידיו לצורך סעיף 22(2) לאותה פקודה, אינם זכאים לחזור בהם מרכישתם כאמור בסעיף 14(1) לפקודה האמורה - המדינה, או מי שהורשה לכך - הכל לפי הענין. במקרקעין בקרקע שניתן לגביהם לגביה צו לפי סעיף 3 לפקודת הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח), 1943, והשלטונות קנו חזקה במקרקעין בקרקע בהתאם לסעיף 4 לפקודה האמורה - המדינה;

(2) בציוד ובמלאי – האדם המחזיק בהם, או מי שהוכח להנחת דעתו של המנהל שהוא בעלם; אלא שברכב רשום או חייב ברישום על פי פקודת התעבורה – מי שחייב על-פיה באגרת רשיון לאותו רכב;

(3) בנכסים שהם בקרקע שהיא בהנהלתו, בהחזקתו או ברשותו של אפוטרופוס, של סוכן או מיופה כוח של בעל הנמצא בחוץ לארץ, של מוציא לפועל של צוואה, כונס נכסים, מפרק או נאמן שנתמנו על פי חוק או על ידי בית המשפט - ייחשבו גם אלה לבעלים בנוסף על האמורים בפסקאות (1), (1א) ו-(2), ובלבד שהמס על נכסים אלה קרקע זו לא ייגבה אלא מהכנסה שמקורה באותם נכסים או מהם גופם באותה קרקע או ממנה גופה;

(תיקון מס' 8) תשל"ב-1972

          "בעל שליטה" - מי שמחזיק במישרין או בעקיפין, לבד או יחד עם קרוב, באחת מאלה:

(1)   51% לפחות מהון המניות שהוצא או מכוח ההצבעה;

(2)   זכות להחזיק ב-51% לפחות מהון המניות שהוצא או מכוח ההצבעה או בזכות לרכשה;

(3)   זכות לקבל 51% לפחות מהרווחים;

(4)   זכות למנות מנהל;

          והמונח שליטה יפורש לפי זה;

מיום 1.4.1972

תיקון מס' 8

ס"ח תשל"ב מס' 667 מיום 4.8.1972 עמ' 159 (ה"ח 993)

הוספת הגדרת "בעל שליטה"

(תיקון מס' 9) תשל"ד-1974

          "גמר בניה" - משעה שהבנין כולו או מקצתו נתפס לראשונה, או משעה שהוא ראוי לשימוש שיועד לו, הכל לפי המוקדם;

מיום 1.4.1974

תיקון מס' 9

ס"ח תשל"ד מס' 732 מיום 12.4.1974 עמ' 69 (ה"ח 1111)

"גמר בניה" - משעה שהבנין כולו או מקצתו נתפס לראשונה, או משעה שכיסוהו בגג או משעה שהוא ראוי לשימוש שיועד לו, הכל לפי המוקדם;

(תיקון מס' 3) תשכ"ז-1967

          "המנהל" - הנציב כמשמעותו בפקודת מס הכנסה;

מיום 1.4.1967

תיקון מס' 3

ס"ח תשכ"ז מס' 494 מיום 31.3.1967 עמ' 26 (ה"ח 720)

החלפת הגדרת "המנהל"

הנוסח הקודם:

"המנהל" – מנהל שנתמנה לפי סעיף 47;

(תיקון מס' 3) תשכ"ז-1967

          "הפקודה" - פקודת מס הכנסה;

מיום 1.4.1967

תיקון מס' 3

ס"ח תשכ"ז מס' 494 מיום 31.3.1967 עמ' 26 (ה"ח 720)

הוספת הגדרת "הפקודה"

(תיקון מס' 18) תשמ"ה-1985 (תיקון מס' 19) תשמ"ז-1986 צו תשנ"ד-1993

          "הפרשי הצמדה וריבית" - תוספת לסכום שמדובר בו, השווה לסכום האמור כשהוא מוכפל בשיעור עליית מדד המחירים לצרכן בתקופה הנדונה, בתוספת ריבית בשיעור של 4% לשנה על הסכום שמדובר בו לאחר שנוספו לו הפרשי הצמדה כאמור, או בשיעור אחר שקבע שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת;

לענין זה –

(תיקון מס' 19) תשמ"ז-1986

"תוספת עליית המדד" - (בוטלה);

(תיקון מס' 19) תשמ"ז-1986

"סכום מתואם" - (בוטלה);

"מדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

"שיעור עליית המדד", בתקופה פלונית - ההפרש בין המדד שהתפרסם לאחרונה לפני סוף התקופה (להלן - המדד החדש) לבין המדד שהתפרסם לאחרונה לפני תחילת התקופה (להלן - המדד היסודי), מחולק במדד היסודי;

(תיקון מס' 19) תשמ"ז-1986

"תקופה עודפת" – (בוטלה);

מיום 1.4.1985

תיקון מס' 18

ס"ח תשמ"ה מס' 1135 מיום 26.2.1985 עמ' 40 (ה"ח 1710)

הוספת הגדרת "הפרשי הצמדה וריבית"

 

מיום 1.4.1987

תיקון מס' 19

ס"ח תשמ"ז מס' 1197 מיום 16.10.1986 עמ' 5 (ה"ח 1798)

"הפרשי הצמדה וריבית" –

(1) כאשר התקופה העודפת מתבטאת במספר חיובי – הסכום של כל אלה:

(א) תוספת עליית המדד;

(ב) 4% לשנה מהסכום המתואם;

(ג) שליש אחוז מהסכום המתואם או שיעור אחר שקבע שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת – לכל יום שבתקופה העודפת;

(2) כאשר התקופה העודפת מתבטאת במספר שלילי – הסכום של שני המרכיבים האמורים בפסקאות (1)(א) ו-(ב) פחות המרכיב האמור בפסקה (1)(ג), ובלבד שלא יופחת סכום העולה על תוספת עליית המדד;

תוספת לסכום שמדובר בו, השווה לסכום האמור כשהוא מוכפל בשיעור עליית מדד המחירים לצרכן בתקופה הנדונה, בתוספת ריבית בשיעור של 12% לשנה על הסכום שמדובר בו לאחר שנוספו לו הפרשי הצמדה כאמור, או בשיעור אחר שקבע שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת;

לענין זה –

"תוספת עליית המדד" – תוספת לסכום שמדובר בו, השווה לאותו סכום כשהוא  מוכפל בשיעור עליית המדד בתקופה הנדונה;

"סכום מתואם" – הסכום שמדובר בו בצירוף תוספת עליית המדד;

"מדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

"שיעור עליית המדד", בתקופה פלונית – ההפרש בין המדד שהתפרסם לאחרונה לפני סוף התקופה (להלן – המדד החדש) לבין המדד שהתפרסם לאחרונה לפני תחילת התקופה (להלן – המדד היסודי), מחולק במדד היסודי;

"תקופה עודפת", לגבי תקופה פלונית – מספר הימים שממועד פרסום המדד החדש עד סוף התקופה, פחות מספר הימים שממועד פרסום המדד היסודי עד תחילת התקופה;

 

מיום 1.7.1989

צו תשמ"ט-1989

ק"ת תשמ"ט מס' 5201 מיום 16.7.1989 עמ' 1107

"הפרשי הצמדה וריבית" –  תוספת לסכום שמדובר בו, השווה לסכום האמור כשהוא מוכפל בשיעור עליית מדד המחירים לצרכן בתקופה הנדונה, בתוספת ריבית בשיעור של 12% 8% לשנה על הסכום שמדובר בו לאחר שנוספו לו הפרשי הצמדה כאמור, או בשיעור אחר שקבע שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת;

לענין זה –

"מדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

"שיעור עליית המדד", בתקופה פלונית – ההפרש בין המדד שהתפרסם לאחרונה לפני סוף התקופה (להלן – המדד החדש) לבין המדד שהתפרסם לאחרונה לפני תחילת התקופה (להלן – המדד היסודי), מחולק במדד היסודי;

 

מיום 1.3.1991

צו תשנ"א-1991

ק"ת תשנ"א מס' 5342 מיום 21.3.1991 עמ' 744

"הפרשי הצמדה וריבית" –  תוספת לסכום שמדובר בו, השווה לסכום האמור כשהוא מוכפל בשיעור עליית מדד המחירים לצרכן בתקופה הנדונה, בתוספת ריבית בשיעור של 8% 6% לשנה על הסכום שמדובר בו לאחר שנוספו לו הפרשי הצמדה כאמור, או בשיעור אחר שקבע שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת;

לענין זה –

"מדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

"שיעור עליית המדד", בתקופה פלונית – ההפרש בין המדד שהתפרסם לאחרונה לפני סוף התקופה (להלן – המדד החדש) לבין המדד שהתפרסם לאחרונה לפני תחילת התקופה (להלן – המדד היסודי), מחולק במדד היסודי;

 

מיום 15.6.1993

צו תשנ"ד-1993

ק"ת תשנ"ד מס' 5547 מיום 23.9.1993 עמ' 2

"הפרשי הצמדה וריבית" –  תוספת לסכום שמדובר בו, השווה לסכום האמור כשהוא מוכפל בשיעור עליית מדד המחירים לצרכן בתקופה הנדונה, בתוספת ריבית בשיעור של 6% 4% לשנה על הסכום שמדובר בו לאחר שנוספו לו הפרשי הצמדה כאמור, או בשיעור אחר שקבע שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת;

לענין זה –

"מדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

"שיעור עליית המדד", בתקופה פלונית – ההפרש בין המדד שהתפרסם לאחרונה לפני סוף התקופה (להלן – המדד החדש) לבין המדד שהתפרסם לאחרונה לפני תחילת התקופה (להלן – המדד היסודי), מחולק במדד היסודי;

(תיקון מס' 8) תשל"ב-1972

          "חלקה" - יחידת הרישום בפנקסי המקרקעין, ובאין יחידה כזאת - הקרקע שעליה עומד הבנין בתוספת שטח של 300%, ובלבד שלא תיכלל בחלקה קרקע המשמשת בחקלאות;

מיום 1.4.1972

תיקון מס' 8

ס"ח תשל"ב מס' 667 מיום 4.8.1972 עמ' 159 (ה"ח 993)

החלפת הגדרת "חלקה"

הנוסח הקודם:

"חלקה" – כמשמעותה בפקודת הקרקעות (סידור זכות הקנין) ובאין חלקה כזאת, יחידת הרישום בפנקסי המקרקעין ובאין גם יחידה כזאת, הקרקע שעליה עומד הבנין בתוספת שטח של 300%;

(תיקון מס' 14) תשל"ט-1979

          "חקלאי" –

(1)   בעל משק חקלאי, תושב ישראל - לרבות חבר בני אדם שפסקה (2) איננה חלה עליו - אשר 50% לפחות מהכנסתו היא מחקלאות;

(2)   חבר בני אדם - למעט מי שמניותיו נסחרות בבורסה - אשר 50% לפחות מהכנסתו ו-50% לפחות מהכנסתם של בעלי השליטה בו היא מחקלאות, אולם חבר בני אדם כאמור שהוקם לפני שנת המס 1975, דייו ש-50% לפחות מהכנסתו היא מחקלאות אם רוב בעלי הזכויות בו רכשו את זכויותיהם לפני שנת המס 1975 או שבכל אחת מחמש שנות המס שלפני שנת המס 1979 לפחות 50% מהכנסתו היתה מחקלאות;

(3)   בהגדרה זו –

(תיקון מס' 25) תשנ"ה-1995

(א)   "הכנסה" - הכנסה חייבת כמשמעותה בפקודה, באחת משתי שנות המס הקודמות לשנת מס פלונית או באותה שנת מס, לפני קיזוז הפסדים, לרבות הכנסה פטורה לפי כל דין אך למעט ריווח הון ולמעט הכנסה שאיננה מחקלאות עד לסכום השווה לשכר השנתי הממוצע למשרת שכיר לפי קביעתה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ואם שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, קבע לענין זה סכום אחר - למעט הסכום שקבע, ובקיבוץ - עד לסכום כאמור לכל יחידת משק כמשמעותה בסעיף 57 לפקודה;

(ב)   "הכנסה מחקלאות" - לרבות שכר שמקבל חבר בחבר בני אדם שהוא חקלאי, ריבית ודיבידנד שמקבל חבר מחבר בני אדם כאמור וחלקו היחסי של חבר בחבר כאמור ברווחים הבלתי מחולקים של החבר;

(ג)    "בעלי שליטה" - המחזיקים ביחד באחד מאלה:

(1)   שני שלישים לפחות מהון המניות שהוצא או מכוח ההצבעה;

(2)   זכות להחזיק שני שלישים לפחות מהון המניות שהוצא או מכוח ההצבעה, או הזכות לרכשה;

(3)   זכות לקבל שני שלישים לפחות מהרווחים;

(4)   זכות למנות מנהל.

מיום 1.4.1972

תיקון מס' 8

ס"ח תשל"ב מס' 667 מיום 4.8.1972 עמ' 159 (ה"ח 993)

החלפת הגדרת "חקלאי"

הנוסח הקודם:

"חקלאי" – בעל משק חקלאי באזור חקלאי;

 

מיום 1.4.1979

תיקון מס' 14

ס"ח תשל"ט מס' 934 מיום 10.4.1979 עמ' 96 (ה"ח 1340)

החלפת הגדרת "חקלאי"

הנוסח הקודם:

"חקלאי" – בעל משק חקלאי, ואם המשק הוא באזור עירוני – רק כאשר 50% לפחות מהכנסתו באחת משתי שנות המס הקודמות, לאחר ניכוי ההוצאות לפי סימן א' של הפרק השני לחלק ג' לפקודה, היא מחקלאות;

 

מיום 1.1.1995 עד יום 31.12.1996

תיקון מס' 25

ס"ח תשנ"ה מס' 1498 מיום 4.1.1995 עמ' 90 (ה"ח 2240)

(3) בהגדרה זו -

(א) "הכנסה" - הכנסה חייבת כמשמעותה בפקודה, באחת משתי שנות המס הקודמות לשנת מס פלונית או באותה שנת מס, לפני קיזוז הפסדים, לרבות הכנסה פטורה לפי כל דין אך למעט ריווח הון ולמעט הכנסה שאיננה מחקלאות עד לסכום השווה לשכר השנתי הממוצע למשרת שכיר לפי קביעתה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ואם שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, קבע לענין זה סכום אחר - למעט הסכום שקבע, ובקיבוץ - עד לסכום כאמור לכל יחידת משק כמשמעותה בסעיף 57 לפקודה;

(תיקון מס' 16) תשמ"א-1981

          "ישוב ספר" – (נמחקה);

מיום 1.4.1981

תיקון מס' 16

ס"ח תשמ"א מס' 1020 מיום 14.4.1981 עמ' 200 (ה"ח 1524)

מחיקת הגדרת "ישוב ספר"

הנוסח הקודם:

"ישוב ספר" – ישוב ששר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, הודיע עליו שהוא ישוב ספר;

(תיקון מס' 16) תשמ"א-1981

          "מבנה בתהליך בניה" - (נמחקה);

מיום 1.4.1972

תיקון מס' 8

ס"ח תשל"ב מס' 667 מיום 4.8.1972 עמ' 159 (ה"ח 993)

הוספת הגדרת "מבנה בתהליך בניה"

 

מיום 1.4.1981

תיקון מס' 16

ס"ח תשמ"א מס' 1020 מיום 14.4.1981 עמ' 200 (ה"ח 1524)

מחיקת הגדרת "מבנה בתהליך בניה"

הנוסח הקודם:

"מבנה בתהליך בניה" – מבנה או בניה שבנייתם טרם נגמרה ואינם ארעיים;

(תיקון מס' 16) תשמ"א-1981

          "מושב" - (נמחקה);

מיום 1.4.1972

תיקון מס' 8

ס"ח תשל"ב מס' 667 מיום 4.8.1972 עמ' 159 (ה"ח 993)

הוספת הגדרת "מושב"

 

מיום 1.4.1981

תיקון מס' 16

ס"ח תשמ"א מס' 1020 מיום 14.4.1981 עמ' 200 (ה"ח 1524)

מחיקת הגדרת "מושב"

הנוסח הקודם:

"מושב" – אגודה שיתופית להתיישבות חקלאית שסיווג אותה רשם האגודות השיתופיות כמושב עובדים או ככפר שיתופי";

(תיקון מס' 3) תשכ"ז-1967 (תיקון מס' 8) תשל"ב-1972

          "מטעים" - עצים לרבות גפנים המשמשים או מיועדים לשמש לעסק, יחד עם הקרקע שעליה הם נטועים, ולרבות היבול שעליהם;

מיום 1.4.1967

תיקון מס' 3

ס"ח תשכ"ז מס' 494 מיום 31.3.1967 עמ' 26 (ה"ח 720)

החלפת הגדרת "מטעים"

הנוסח הקודם:

"מטעים" – כל עץ או שיח המשמשים או מיועדים לשמש לעסק, יחד עם חלקת הקרקע שעליה הם נטועים, למעט היבול שעליהם;

 

מיום 1.4.1972

תיקון מס' 8

ס"ח תשל"ב מס' 667 מיום 4.8.1972 עמ' 159 (ה"ח 993)

"מטעים" - עצים לרבות גפנים המשמשים או מיועדים לשמש לעסק, יחד עם חלקת הקרקע שעליה הם נטועים, ולרבות היבול שעליהם;

(תיקון מס' 16) תשמ"א-1981

          "מלאי" - (נמחקה);

מיום 1.4.1967

תיקון מס' 3

ס"ח תשכ"ז מס' 494 מיום 31.3.1967 עמ' 26 (ה"ח 720)

"מלאי" – מטלטלים מכל סוג – לרבות יבול על קרקע באזור עירוני, בעלי חיים, חמרי גלם וסחורות מוגמרות ובלתי מוגמרות – שאינם לשימושם האישי של בעליהם או של בני-ביתם ואינם ציוד, כסף ודברים שבראוי, ולמעט מספוא, גרעינים, כוספה, קש, חציר, זבלים כימיים וחמרים כיוצא באלה, המצויים בידי חקלאי ומשמשים לו במשקו החקלאי, ולמעט מלאי שבידי החקלאי ושמקורו מיבוליו;

 

מיום 1.4.1972

תיקון מס' 8

ס"ח תשל"ב מס' 667 מיום 4.8.1972 עמ' 159 (ה"ח 993)

"מלאי" – מטלטלים מכל סוג – לרבות יבול על קרקע באזור עירוני של מי שאיננו חקלאי, בעלי חיים, חמרי גלם וסחורות מוגמרות ובלתי מוגמרות – שאינם לשימושם האישי של בעליהם או של בני-ביתם ואינם ציוד, כסף ודברים שבראוי, ולמעט מספוא, גרעינים, כוספה, קש, חציר, זבלים כימיים וחמרים כיוצא באלה, המצויים בידי חקלאי ומשמשים לו במשקו החקלאי, ולמעט מלאי שבידי החקלאי ושמקורו מיבוליו;

 

מיום 1.4.1979

תיקון מס' 14

ס"ח תשל"ט מס' 934 מיום 10.4.1979 עמ' 97 (ה"ח 1340)

החלפת הגדרת "מלאי"

הנוסח הקודם:

"מלאי" – מטלטלים מכל סוג – לרבות יבול על קרקע באזור עירוני של מי שאיננו חקלאי, בעלי חיים, חמרי גלם וסחורות מוגמרות ובלתי מוגמרות – שאינם לשימושם האישי של בעליהם או של בני-ביתם ואינם ציוד, כסף ודברים שבראוי, ולמעט מספוא, גרעינים, כוספה, קש, חציר, זבלים כימיים וחמרים כיוצא באלה, המצויים בידי חקלאי ומשמשים לו במשקו החקלאי, ולמעט מלאי שבידי החקלאי ושמקורו מיבוליו;

 

מיום 1.4.1981

תיקון מס' 16

ס"ח תשמ"א מס' 1020 מיום 14.4.1981 עמ' 200 (ה"ח 1524)

מחיקת הגדרת "מלאי"

הנוסח הקודם:

"מלאי" – מיטלטלין מכל סוג – לרבות בעלי חיים, חמרי גלם וסחורות מוגמרות ובלתי מוגמרות – שאינם לשימושם האישי של בעליהם או של בני ביתם ואינם ציוד, כסף או דברים שבראוי, למעט מספוא, גרעינים, כוספה, קש, חציר, זבלים כימיים וחמרים כיוצא באלה המשמשים בחקלאות, ולמעט מלאי שבידי בעל משק חקלאי ושמקורו מיבוליו;

(תיקון מס' 16) תשמ"א-1981

          "מלאי בתעשיה" - (נמחקה);

מיום 1.4.1968

תיקון מס' 4

ס"ח תשכ"ח מס' 524 מיום 1.4.1968 עמ' 42 (ה"ח 762)

הוספת הגדרת "מלאי בתעשיה"

 

מיום 1.4.1981

תיקון מס' 16

ס"ח תשמ"א מס' 1020 מיום 14.4.1981 עמ' 200 (ה"ח 1524)

מחיקת הגדרת "מלאי בתעשיה"

הנוסח הקודם:

"מלאי בתעשיה" – מלאי בבעלותו של מפעל תעשייתי –

(1) המשמש לייצור באותו מפעל, או

(2) שיוצר באותו מפעל ונמצא בתחומו, או שהוא נמצא מחוץ לתחומו אך לצרכי עיבוד או להחסנה בלבד.

(תיקון מס' 16) תשמ"א-1981

          "מלאי חקלאי" - (נמחקה);

מיום 1.4.1961

תיקון מס' 1

ס"ח תשכ"ד מס' 423 מיום 2.4.1964 עמ' 92 (ה"ח 536)

"מלאי חקלאי" – מלאי של בעלי חיים, יבול, מספוא, גרעינים, כוספה, קש, חציר, זבלים כימיים וחמרים כיוצא באלה המצויים בידי חקלאי ומשמשים לו במשקו החקלאי, וכן מלאי כאמור המצוי בידי –

(1) חבר בני אדם שכל חבריו הם חקלאים והמלאי מיועד לשמש במשקים החקלאיים שלהם;

(2) אגודה שיתופית להתיישבות חקלאית שבה לפחות שני שלישים מחבריה הם חקלאים והמלאי מיועד לשמש במשקים החקלאיים שלהם;

(3) תאגיד שחבריו הם אגודות כאמור בפסקה (2), או שחבריו הם אגודות כאמור יחד עם חבר בני אדם שפסקה (1) חלה עליו, והמלאי מיועד לשמש במשקים החקלאיים של חברי האגודות ושל החבר;

 

מיום 1.4.1967

תיקון מס' 3

ס"ח תשכ"ז מס' 494 מיום 31.3.1967 עמ' 26 (ה"ח 720)

החלפת הגדרת "מלאי חקלאי"

הנוסח הקודם:

"מלאי חקלאי" – מלאי של בעלי חיים, יבול, מספוא, גרעינים, כוספה, קש, חציר, זבלים כימיים וחמרים כיוצא באלה המצויים בידי חקלאי ומשמשים לו במשקו החקלאי, וכן מלאי כאמור המצוי בידי –

(1) חבר בני אדם שכל חבריו הם חקלאים והמלאי מיועד לשמש במשקים החקלאיים שלהם;

(2) אגודה שיתופית להתיישבות חקלאית שבה לפחות שני שלישים מחבריה הם חקלאים והמלאי מיועד לשמש במשקים החקלאיים שלהם;

(3) תאגיד שחבריו הם אגודות כאמור בפסקה (2), או שחבריו הם אגודות כאמור יחד עם חבר בני אדם שפסקה (1) חלה עליו, והמלאי מיועד לשמש במשקים החקלאיים של חברי האגודות ושל החבר;

 

מיום 1.4.1979

תיקון מס' 14

ס"ח תשל"ט מס' 934 מיום 10.4.1979 עמ' 97 (ה"ח 1340)

החלפת הגדרת "מלאי חקלאי"

הנוסח הקודם:

"מלאי חקלאי" –

(1) מלאי של בעלי חיים המצויים בידי חקלאי;

(2) מלאי של בעלי חיים, מספוא, גרעינים, כוספה, קש, חציר, זבלים כימיים וחמרים כיוצא באלה, המצויים בידי –

(א) חבר-בני-אדם שכל חבריו הם חקלאים והמלאי מיועד לשמש במשקיהם החקלאיים;

(ב) אגודה שיתופית להתיישבות חקלאית שבה לפחות שני שלישים מחבריה הם חקלאים והמלאי מיועד לשמש במשקיהם החקלאיים;

(ג) חבר-בני-אדם שחבריו הם אגודות כאמור בפסקת משנה (ב), או שחבריו הם אגודות כאמור יחד עם חבר-בני-אדם כאמור בפסקת משנה (א), והמלאי מיועד לשמש במשקיהם החקלאיים של חברי האגודות או של חברי החבר;

(ד) חבר-בני-אדם שלפחות שני שלישים מחבריו הם חקלאים או אגודות כאמור בפסקת משנה (ב) או חקלאים ואגודות כאמור, ושעיקר עיסוקו הוא אספקת מלאי כאמור לשימוש במשקים החקלאיים של חבריו או של חברי האגודות, והמלאי מיועד לשמש במשקיהם החקלאיים;

 

מיום 1.4.1981

תיקון מס' 16

ס"ח תשמ"א מס' 1020 מיום 14.4.1981 עמ' 200 (ה"ח 1524)

מחיקת הגדרת "מלאי חקלאי"

הנוסח הקודם:

"מלאי חקלאי" –

(1) מלאי של בעלי חיים המצוי בידי בעל משק חקלאי;

(2) מלאי של בעלי חיים, מספוא, גרעינים, כוספה, קש, חציר, זבלים כימיים וחמרים כיוצא באלה, המצוי בידי אחד מאלה:

(א) חבר בני אדם שכל חבריו הם בעלי משקים חקלאיים, אם המלאי מיועד לשמש במשקיהם החקלאיים של חבריו;

(ב) אגודה שיתופית להתיישבות חקלאית שלפחות שני שלישים מחבריה בעלי משקים חקלאיים, אם המלאי מיועד לשמש במשקיהם החקלאיים;

(ג) חבר בני אדם שחבריו הם אגודות כאמור בפסקת משנה (ב), או שחבריו הם אגודות כאמור יחד עם חבר בני אדם כאמור בפסקת משנה (א), אם המלאי מיועד לשמש במשקיהם החקלאיים של חברי האגודות או של חברי החבר;

(ד) חבר בני אדם שלפחות שני שלישים מחבריו הם בעלי משקים חקלאיים או אגודות כאמור בפסקת משנה (ב) או בעלי משקים חקלאיים ואגודות כאמור, ושעיקר עיסוקו אספקת מלאי כאמור לשימוש במשקים החקלאיים של חבריו או של חברי האגודות, אם המלאי מיועד לשימוש במשקיהם החקלאיים;

          "מס", "מס רכוש" - המס המוטל על פי חוק זה;

(תיקון מס' 16) תשמ"א-1981

          "מקרקעין" – (נמחקה);

מיום 1.4.1981

תיקון מס' 16

ס"ח תשמ"א מס' 1020 מיום 14.4.1981 עמ' 200 (ה"ח 1524)

מחיקת הגדרת "מקרקעין"

הנוסח הקודם:

"מקרקעין" – קרקע, בנין ומטעים;

(תיקון מס' 16) תשמ"א-1981

          "נזק" – (נמחקה);

מיום 1.4.1981

תיקון מס' 16

ס"ח תשמ"א מס' 1020 מיום 14.4.1981 עמ' 200 (ה"ח 1524)

מחיקת הגדרת "נזק"

הנוסח הקודם:

"נזק" – נזק מלחמה, נזק עקיף ונזק בצורת;

(תיקון מס' 16) תשמ"א-1981

          "נזק מלחמה" – (נמחקה);

מיום 1.4.1972

תיקון מס' 8

ס"ח תשל"ב מס' 667 מיום 4.8.1972 עמ' 159 (ה"ח 993)

"נזק מלחמה" – נזק שנגרם לגופו של נכס עקב פעולות מלחמה על ידי הצבאות הסדירים של האויב או עקב פעולות איבה אחרות נגד ישראל, או עקב פעולות מלחמה על ידי צבא-הגנה לישראל;

 

מיום 1.4.1981

תיקון מס' 16

ס"ח תשמ"א מס' 1020 מיום 14.4.1981 עמ' 200 (ה"ח 1524)

מחיקת הגדרת "נזק מלחמה"

הנוסח הקודם:

"נזק מלחמה" – נזק שנגרם לגופו של נכס עקב פעולות מלחמה על ידי הצבאות הסדירים של האויב או עקב פעולות איבה אחרות נגד ישראל, או עקב פעולות מלחמה על ידי צבא-הגנה לישראל;

(תיקון מס' 16) תשמ"א-1981

          "נזק עקיף" – (נמחקה);

מיום 1.4.1961

תיקון מס' 5

ס"ח תשכ"ט מס' 554 מיום 30.3.1969 עמ' 86 (ה"ח 817)

"נזק עקיף" – הפסד או מניעת ריווח כתוצאה מנזק מלחמה בתחום ישוב ספר, או מחמת אי אפשרות לנצל נכסים המצויים בתחום ישוב ספר עקב פעולות מלחמה על ידי הצבאות הסדירים של האויב או עקב פעולות איבה אחרות, או עקב פעולות מלחמה על ידי צבא-הגנה לישראל;

 

מיום 1.4.1972

תיקון מס' 8

ס"ח תשל"ב מס' 667 מיום 4.8.1972 עמ' 159 (ה"ח 993)

"נזק עקיף" – הפסד או מניעת ריווח כתוצאה מנזק מלחמה בתחום ישוב ספר, או מחמת אי אפשרות לנצל נכסים המצויים בתחום ישוב ספר עקב פעולות מלחמה על ידי הצבאות הסדירים של האויב או עקב פעולות איבה אחרות נגד ישראל, או עקב פעולות מלחמה על ידי צבא-הגנה לישראל;

 

מיום 1.4.1981

תיקון מס' 16

ס"ח תשמ"א מס' 1020 מיום 14.4.1981 עמ' 200 (ה"ח 1524)

מחיקת הגדרת "נזק עקיף"

הנוסח הקודם:

"נזק עקיף" – הפסד או מניעת ריווח כתוצאה מנזק מלחמה בתחום ישוב ספר, או מחמת אי אפשרות לנצל נכסים המצויים בתחום ישוב ספר עקב פעולות מלחמה על ידי הצבאות הסדירים של האויב או עקב פעולות איבה אחרות נגד ישראל, או עקב פעולות מלחמה על ידי צבא-הגנה לישראל;

(תיקון מס' 16) תשמ"א-1981

          "נכס" – (נמחקה);

מיום 1.4.1967

תיקון מס' 3

ס"ח תשכ"ז מס' 494 מיום 31.3.1967 עמ' 27 (ה"ח 720)

החלפת הגדרת "נכס"

הנוסח הקודם:

"נכס" – מקרקעין, מלאי וציוד הנמצאים בשטח המדינה, וכן כלי שיט וכלי טיס הרשומים בישראל, אף אם אינם מצויים בה;

 

מיום 1.4.1972

תיקון מס' 8

ס"ח תשל"ב מס' 667 מיום 4.8.1972 עמ' 159 (ה"ח 993)

"נכס" – מקרקעין, מבנה בתהליך בניה, מלאי וציוד הנמצאים בשטח המדינה, וכן כלי שיט וכלי טיס הרשומים בישראל או החייבים ברישום בישראל אף אם אינם מצויים בה;

 

מיום 1.4.1981

תיקון מס' 16

ס"ח תשמ"א מס' 1020 מיום 14.4.1981 עמ' 200 (ה"ח 1524)

מחיקת הגדרת "נכס"

הנוסח הקודם:

"נכס" – מקרקעין, מבנה בתהליך בניה, מלאי וציוד הנמצאים בשטח המדינה, וכן כלי שיט וכלי טיס הרשומים בישראל או החייבים ברישום בישראל אף אם אינם מצויים בה;

(תיקון מס' 16) תשמ"א-1981

          "נכס המשמש בחקלאות" – (נמחקה);

מיום 1.4.1979

תיקון מס' 14

ס"ח תשל"ט מס' 934 מיום 10.4.1979 עמ' 98 (ה"ח 1340)

הוספת הגדרת "נכס המשמש בחקלאות"

 

מיום 1.4.1981

תיקון מס' 16

ס"ח תשמ"א מס' 1020 מיום 14.4.1981 עמ' 200 (ה"ח 1524)

מחיקת הגדרת "נכס המשמש בחקלאות"

הנוסח הקודם:

"נכס המשמש בחקלאות" – נכס המשמש לעסק במשק החקלאי של בעלו;

(תיקון מס' 16) תשמ"א-1981

          "ציוד" – (נמחקה);

מיום 1.10.1965

תיקון מס' 2

ס"ח תשכ"ה מס' 459 מיום 16.7.1965 עמ' 197 (ה"ח 652)

"ציוד" – מכונות, מיתקנים, רהיטים וחפצים אחרים המשמשים או המיועדים לשמש ציוד לעסק, רכב כמשמעותו בפקודת התעבורה, ולרבות רכב ששר התחבורה פטר אותו מהוראות הפקודה האמורה, כולן או מקצתן רשום או חייב ברישום על פי פקודת התעבורה, כלי שיט וכלי טיס הרשומים בישראל, בריכות מים המיועדות בעיקרן לשחיה ומבנים ארעיים;

 

מיום 1.4.1967

תיקון מס' 3

ס"ח תשכ"ז מס' 494 מיום 31.3.1967 עמ' 27 (ה"ח 720)

"ציוד" – מכונות, מיתקנים, רהיטים וחפצים אחרים ורכוש אחר המשמשים או המיועדים לשמש ציוד לעסק, רכב רשום או חייב ברישום על פי פקודת התעבורה, כלי שיט וכלי טיס הרשומים בישראל, בריכות מים המיועדות בעיקרן לשחיה ומבנים ארעיים;

 

מיום 1.4.1981

תיקון מס' 16

ס"ח תשמ"א מס' 1020 מיום 14.4.1981 עמ' 200 (ה"ח 1524)

מחיקת הגדרת "ציוד"

הנוסח הקודם:

"ציוד" – מכונות, מיתקנים, רהיטים ורכוש אחר המשמשים או המיועדים לשמש ציוד לעסק, רכב רשום או חייב ברישום על פי פקודת התעבורה, כלי שיט וכלי טיס, בריכות מים המיועדות בעיקרן לשחיה ומבנים ארעיים;

(תיקון מס' 16) תשמ"א-1981

          "קיבוץ" - (נמחקה);

מיום 1.4.1972

תיקון מס' 8

ס"ח תשל"ב מס' 667 מיום 4.8.1972 עמ' 159 (ה"ח 993)

הוספת הגדרת "קיבוץ"

 

מיום 1.4.1981

תיקון מס' 16

ס"ח תשמ"א מס' 1020 מיום 14.4.1981 עמ' 200 (ה"ח 1524)

מחיקת הגדרת "קיבוץ"

הנוסח הקודם:

"קיבוץ" – קיבוץ או קבוצה, המאוגדים כאגודה שיתופית על פי התקנות לדוגמה שאישר רשם האגודות השיתופיות לאגודות מאותו סוג ומושב שיתופי או אגודה שיתופית אחרת להתיישבות חקלאית ששומתם נעשית בדרך הקבועה לגבי קיבוצים על פי הוראה של נציב מס הכנסה לפי סעיף 61 לפקודה;

(תיקון מס' 16) תשמ"א-1981

          "קרוב" של אדם - (נמחקה);

מיום 1.4.1972

תיקון מס' 8

ס"ח תשל"ב מס' 667 מיום 4.8.1972 עמ' 159 (ה"ח 993)

הוספת הגדרת "קרוב"

 

מיום 1.4.1979

תיקון מס' 14

ס"ח תשל"ט מס' 934 מיום 10.4.1979 עמ' 98 (ה"ח 1340)

(1) בן-זוגו וצאצאים של כל אחד מבני הזוג שלא מלאו להם 18 שנה;

(2) הורים והורי הורים שלו או של בן זוגו;

(2) (3) תאגיד שהוא בשליטתו;

(3) בא כוחו;

 

מיום 1.4.1981

תיקון מס' 16

ס"ח תשמ"א מס' 1020 מיום 14.4.1981 עמ' 200 (ה"ח 1524)

מחיקת הגדרת "קרוב"

הנוסח הקודם:

"קרוב" של אדם –

(1) בן-זוגו וצאצאים של כל אחד מבני הזוג שלא מלאו להם 18 שנה;

(2) הורים והורי הורים שלו או של בן זוגו;

(3) תאגיד שהוא בשליטתו;

(תיקון מס' 16) תשמ"א-1981

          "קרקע" –

(1)   קרקע פנויה לרבות קרקע שמחובר אליה נכס שאיננו בנין, למעט הנכס המחובר אליה ולמעט קרקע חקלאית;

(תיקון מס' 26) תשנ"ו-1996

                 (2)   (א)   קרקע שעליה בנין ששטחו הכולל פחות מ-30% מהשטח הכולל שהיה מותר לבנות לפי תקנות תכנון ובניה, ואשר המחיר שניתן לקבל בעד הבנין לבדו במכירה ממוכר מרצון לקונה מרצון ב-1 באוקטובר שקדם לשנת המס היה פחות משווי הקרקע שעליה הוא עומד;

(ב)   לגבי בנין מגורים שבנייתו נסתיימה לפני יום ה' באייר תש"ח (14 במאי 1948) והחייב במס נעשה לבעל קרקע לגביו לפני המועד האמור, יקראו בפסקת משנה (א) "20%" ולא "30%".

(תיקון מס' 25) תשנ"ה-1995

(3)   קרקע שביום ד' בטבת תש"ן (1 בינואר 1990) היו עליה מטעים ואיננה קרקע חקלאית;

מיום 2.4.1964

תיקון מס' 1

ס"ח תשכ"ד מס' 423 מיום 2.4.1964 עמ' 92 (ה"ח 536)

"קרקע" – קרקע פנויה וכן קרקע שמחובר אליה נכס שאינו בנין עירוני, בנין כפרי באזור עירוני, בנין מאגר באזור עירוני, בנין תעשייתי ומטעים, למעט הנכס המחובר אליה;

 

מיום 1.4.1967

תיקון מס' 3

ס"ח תשכ"ז מס' 494 מיום 31.3.1967 עמ' 27 (ה"ח 720)

החלפת הגדרת "קרקע"

הנוסח הקודם:

"קרקע" – קרקע פנויה וכן קרקע שמחובר אליה נכס שאינו בנין עירוני, בנין כפרי באזור עירוני, בנין מאגר באזור עירוני, בנין תעשייתי ומטעים, למעט הנכס המחובר אליה;

 

מיום 1.4.1972

תיקון מס' 8

ס"ח תשל"ב מס' 667 מיום 4.8.1972 עמ' 160 (ה"ח 993)

(1) קרקע פנויה, ובאזור חקלאי ואם היא של חקלאי ומשמשת לו בחקלאות – לרבות היבול שעליה;

(2) קרקע שמחובר אליה נכס – שאינו בנין עירוני, בנין כפרי באזור עירוני, בנין מאגר באזור עירוני, בנין תעשייתי או מטעים שאינו בנין מגורים, בנין מיוחד, בנין עסקי או מטעים – למעט הנכס המחובר אליה;

 

מיום 1.4.1979

תיקון מס' 14

ס"ח תשל"ט מס' 934 מיום 10.4.1979 עמ' 98 (ה"ח 1340)

(1) קרקע פנויה, ואם היא של חקלאי ומשמשת לו בחקלאות ואם היא משמשת בחקלאות – לרבות היבול שעליה;

 

מיום 1.4.1981

תיקון מס' 16

ס"ח תשמ"א מס' 1020 מיום 14.4.1981 עמ' 200 (ה"ח 1524)

החלפת הגדרת "קרקע"

הנוסח הקודם:

"קרקע" – (1) קרקע פנויה, ואם היא משמשת בחקלאות – לרבות היבול שעליה;

(2) קרקע שמחובר אליה נכס –שאינו בנין מגורים, בנין מיוחד, בנין עסקי או מטעים – למעט הנכס המחובר אליה;

 

מיום 1.1.1995

תיקון מס' 25

ס"ח תשנ"ה מס' 1498 מיום 4.1.1995 עמ' 90 (ה"ח 2240)

(3) קרקע שביום ט' באדר ב' התשמ"א (15 במרס 1981) שביום ד' בטבת התש"ן (1 בינואר 1990) היו עליה מטעים ואיננה קרקע חקלאית;

 

מיום 1.1.1996

תיקון מס' 26

ס"ח תשנ"ו מס' 1590 מיום 10.5.1996 עמ' 312 (ה"ח 2519)

החלפת פסקה (2)

הנוסח הקודם:

(2) קרקע שעליה בנין ששטחו הכולל פחות מ-30% מהשטח הכולל שהיה מותר לבנות לפי תקנות תכנון ובניה שהיו קיימות בעת הבניה, ואם לא היו תקנות בעת בנייתו – לפי תקנות שהותקנו לראשונה לאחר בנייתו, ואשר המחיר שניתן לקבל במכירה ממוכר מרצון לקונה מרצון בעד המבנה לבדו באחד באוקטובר שקדם לשנת המס היה פחות משווי הקרקע שעליה הוא עומד; ואולם לגבי בנין מגורים שבנייתו נגמרה לפני יום ה' באייר תש"ח (14 במאי 1948) יבוא "20%" במקום "30%".

(תיקון מס' 16) תשמ"א-1981

          "קרקע חקלאית" –

(תיקון מס' 25) תשנ"ה-1995

(1)   קרקע שבתכנית על פי חוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 (להלן - התכנית), יועדה לחקלאות או יועדה לשמורת טבע כהגדרתה בחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, תשנ"ב-1992, למעט קרקע כאמור שאף שיועדה לחקלאות, ניתן לפי התכנית לבנות עליה דירת מגורים;

(תיקון מס' 25) תשנ"ה-1995 ת"ט תשנ"ז-1997

(2)   קרקע המשמשת לעסק במשקו החקלאי של בעליה שהוא חקלאי, שהיתה בידי בעליה ביום כ"ט בטבת תשנ"ה (1 בינואר 1995) (להלן - היום הקובע); לענין זה יראו קרקע כאמור כאילו היתה בידי בעליה ביום הקובע גם אם הוא קיבל אותה בירושה או במתנה מבן זוגו או מהורהו או מהורה של בן זוגו לאחר היום הקובע, ובלבד שהמוריש או נותן המתנה, לפי הענין, היה בעליה ביום הקובע.

מיום 1.4.1981

תיקון מס' 16

ס"ח תשמ"א מס' 1020 מיום 14.4.1981 עמ' 200 (ה"ח 1524)

הוספת הגדרת "קרקע חקלאית"

 

מיום 1.1.1995

תיקון מס' 25

ס"ח תשנ"ה מס' 1498 מיום 4.1.1995 עמ' 90 (ה"ח 2240)

ת"ט תשנ"ז-1997

ס"ח תשנ"ז מס' 1625 מיום 10.6.1997 עמ' 168

(1) קרקע שיועדה לחקלאות בתכנית על פי חוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965, או שהוכרזה כקרקע חקלאית לפי סעיף 5 לתוספת הראשונה לחוק האמור, והכל אם בשנת המס היא משמשת בחקלאות או שהיא שמשה בחקלאות בשנה שקדמה לשנת המס או שאיננה ראויה לשמש בחקלאות;

(1) קרקע שבתכנית על פי חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן – התכנית), יועדה לחקלאות או יועדה לשמורת טבע כהגדרתה בחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ב-1992, למעט קרקע כאמור שאף יועדה לחקלאות, ניתן לפי התכנית לבנות עליה דירת מגורים.

(2) קרקע המשמשת לעסק במשקו החקלאי של בעליה שהוא חקלאי שהיתה בידי בעליה ביום כ"ט בטבת תשנ"ה (1 בינואר 1995) (להלן – היום הקובע); לענין זה יראו קרקע כאמור כאילו היתה בידי בעליה ביום הקובע גם אם הוא קיבל אותה בירושה או במתנה מבן זוגו או מהורהו או מהורה של בן זוגו לאחר היום הקובע, ובלבד שהמוריש או נותן המתנה, לפי הענין, היה בעליה ביום הקובע;

(תיקון מס' 16) תשמ"א-1981

          "רכב " - (נמחקה);

מיום 1.10.1965

תיקון מס' 2

ס"ח תשכ"ה מס' 459 מיום 16.7.1965 עמ' 197 (ה"ח 652)

הוספת הגדרת "רכב"

 

מיום 1.4.1981

תיקון מס' 16

ס"ח תשמ"א מס' 1020 מיום 14.4.1981 עמ' 200 (ה"ח 1524)

מחיקת הגדרת "רכב"

הנוסח הקודם:

"רכב" – רכב מנועי כמשמעותו בפקודת התעבורה, גרור ונתמך, ולרבות רכב כאמור ששר התחבורה פטר אותו מהוראות הפקודה האמורה כולן או מקצתן;

(תיקון מס' 16) תשמ"א-1981

          "רכב פרטי", "רכב מסחרי" ו-"רכב עבודה" - (נמחקה);

מיום 1.10.1965

תיקון מס' 2

ס"ח תשכ"ה מס' 459 מיום 16.7.1965 עמ' 197 (ה"ח 652)

הוספת הגדרת "רכב פרטי", "רכב מסחרי" ו-"רכב עבודה"

 

מיום 1.4.1981

תיקון מס' 16

ס"ח תשמ"א מס' 1020 מיום 14.4.1981 עמ' 200 (ה"ח 1524)

מחיקת הגדרת "רכב פרטי", "רכב מסחרי" ו-"רכב עבודה"

הנוסח הקודם:

"רכב פרטי", "רכב מסחרי" ו-"רכב עבודה" – כמשמעותם בפקודת התעבורה והם רכב מנועי;

(תיקון מס' 16) תשמ"א-1981

          "מונית", "גרור" ו-"נתמך" - (נמחקה);

מיום 1.10.1965

תיקון מס' 2

ס"ח תשכ"ה מס' 459 מיום 16.7.1965 עמ' 197 (ה"ח 652)

הוספת הגדרת "מונית", "גרור" ו-"נתמך"

 

מיום 1.4.1981

תיקון מס' 16

ס"ח תשמ"א מס' 1020 מיום 14.4.1981 עמ' 200 (ה"ח 1524)

מחיקת הגדרת "מונית", "גרור" ו-"נתמך"

הנוסח הקודם:

"מונית", "גרור" ו-"נתמך" – כמשמעותם בתקנות התעבורה, תשכ"א-1961;

(תיקון מס' 16) תשמ"א-1981

          "שכירות מוגנת" - (נמחקה);

מיום 1.4.1972

תיקון מס' 8

ס"ח תשל"ב מס' 667 מיום 4.8.1972 עמ' 160 (ה"ח 993)

הוספת הגדרת "שכירות מוגנת"

 

מיום 1.4.1981

תיקון מס' 16

ס"ח תשמ"א מס' 1020 מיום 14.4.1981 עמ' 200 (ה"ח 1524)

מחיקת הגדרת "שכירות מוגנת"

הנוסח הקודם:

"שכירות מוגנת" – שכירות שחוק הגנת הדייר, תשי"ד-1954, חל עליה;

(תיקון מס' 26) תשנ"ו-1996

          "המועד הקובע" - מועד הבניה או המועד שבו נעשה החייב במס לבעל קרקע, למעט בדרך של קבלת הקרקע בירושה מבן זוג, מאח, מהורה, מהורה של הורה או מאח של הורה, או במתנה מאחד מאלה, לפי המועד המאוחר;

מיום 1.1.1996

תיקון מס' 26

ס"ח תשנ"ו מס' 1590 מיום 10.5.1996 עמ' 313 (ה"ח 2519)

הוספת הגדרת "המועד הקובע"

(תיקון מס' 26) תשנ"ו-1996

          "תקנות תכנון ובניה" - תקנות תכנון ובניה שהותקנו על פי כל דין ושהיו קיימות במועד הקובע, ואם לא היו תקנות כאמור, התקנות שהותקנו לראשונה לאחר המועד הקובע;

מיום 1.1.1996

תיקון מס' 26

ס"ח תשנ"ו מס' 1590 מיום 10.5.1996 עמ' 313 (ה"ח 2519)

הוספת הגדרת "תקנות תכנון ובניה"

(תיקון מס' 19) תשמ"ז-1986

          "שנת מס" - שנים-עשר החדשים המתחילים ב-1 בינואר של כל שנה.

מיום 1.1.1988

תיקון מס' 19

ס"ח תשמ"ז מס' 1197 מיום 16.10.1986 עמ' 5 (ה"ח 1798)

"שנת מס" - שנים-עשר החדשים המתחילים באחד האפריל ב-1 בינואר של כל שנה.

(תיקון מס' 16) תשמ"א-1981

1א.     (בוטל).

מיום 1.4.1979

תיקון מס' 14

ס"ח תשל"ט מס' 934 מיום 10.4.1979 עמ' 98 (ה"ח 1340)

הוספת סעיף 1א

 

מיום 1.4.1981

תיקון מס' 16

ס"ח תשמ"א מס' 1020 מיום 14.4.1981 עמ' 201 (ה"ח 1524)

ביטול סעיף 1א

הנוסח הקודם:

דין קיבוץ

1א. לענין חוק זה לא יראו קיבוץ כחבר בני אדם אלא כיחיד בעל משק חקלאי.

פרק שני: הטלת מס

מס רכוש (תיקון מס' 16) תשמ"א-1981

2.    (א)  מס רכוש ישולם על ידי בעלי קרקע, לכל שנת מס על קרקע שהיתה להם באותה שנה.

(תיקון מס' 18) תשמ"ה-1985

          (א1) מי שהיה בעל קרקע בחלק משנת מס כתוצאה מנסיבות כמפורט להלן, ישלם חלק יחסי ממס הרכוש, כיחס מספר הימים שהיה בעל הקרקע בתוך שנת המס ל-360:

(1)   קרקע שבבעלותו חדלה בתוך שנת המס מלהיות קרקע לענין חוק זה עקב שינוי הגדרה;

(2)   מקרקעין שבבעלותו, שאינם קרקע, הפכו בתוך שנת המס להיות קרקע לענין חוק זה עקב שינוי הגדרם;

(3)   בתוך שנת המס רכש קרקע ממי שהיה פטור ממס.

(תיקון מס' 16) תשמ"א-1981

          (ב)  מס רכוש לא ישולם יותר מפעם אחת על קרקע אחת באותה שנת מס.

מיום 1.4.1981

תיקון מס' 16

ס"ח תשמ"א מס' 1020 מיום 14.4.1981 עמ' 200 (ה"ח 1524)

2. (א) מס רכוש ישולם על ידי בעלי נכסים קרקע, לכל שנת מס על נכסים שהיו קרקע שהיתה להם באותה שנה.

(ב) מס רכוש לא ישולם יותר מפעם אחת על נכס אחד קרקע אחת באותה שנת מס.

 

מיום 1.4.1985

תיקון מס' 18

ס"ח תשמ"ה מס' 1135 מיום 26.2.1985 עמ' 40 (ה"ח 1710)

הוספת סעיף קטן 2(א1)

 

מיום 1.4.1987 עד יום 31.12.1987

תיקון מס' 19

ס"ח תשמ"ז מס' 1197 מיום 16.10.1986 עמ' 8 (ה"ח 1798)

(א1) מי שהיה בעל קרקע בחלק משנת מס כתוצאה מנסיבות כמפורט להלן, ישלם חלק יחסי ממס הרכוש, כיחס מספר הימים שהיה בעל הקרקע בתוך שנת המס ל-360 270:

קרן פיצויים (תיקון מס' 20) תשמ"ט-1989 תק' תשנ"א-1991 (תיקון מס' 27) תשנ"ט-1999

2א.     (א)  25% ממס הרכוש וכן 15% ממס רכישה כמשמעותו בסעיף 9 לחוק מס שבח מקרקעין, תשכ"ג-1963, הנגבים בכל שנה יהיו קרן מיוחדת לתשלום פיצויים בעד נזק (להלן - קרן פיצויים).

          (ב)  שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לשנות את השיעור הקבוע בסעיף קטן (א); הודעה על כך תפורסם ברשומות.

          (ג)   כספי קרן הפיצויים שלא הוצאו יושקעו בדרך שיורה שר האוצר; רווחי ההשקעות יצורפו לקרן הפיצויים ויהיו חלק ממנה.

מיום 1.4.1967

תיקון מס' 3

ס"ח תשכ"ז מס' 494 מיום 31.3.1967 עמ' 27 (ה"ח 720)

הוספת סעיף 2א

 

מיום 1.4.1976

תיקון מס' 12

ס"ח תשל"ו מס' 810 מיום 20.5.1976 עמ' 186 (ה"ח 1239)

2א. הותרה לבעל ציוד או מלאי תקופת שומה מיוחדת לפי סעיף 7 לפקודה (להלן – תקופת השומה המיוחדת) תותר לו תחול לגביו אותה תקופה גם לענין המס על ציוד או מלאי לפי חוק זה; המס ישולם לכל שנת מס על הציוד או המלאי שהיו לו בתקופת השומה המיוחדת המתייחסת לשנת המס והוראות החוק יחולו בתיאומים המחוייבים לפי הענין, ובכל תיאום שהמנהל יראהו צודק וסביר, ובשינויים אלה:

 

מיום 1.4.1981

תיקון מס' 16

ס"ח תשמ"א מס' 1020 מיום 14.4.1981 עמ' 201 (ה"ח 1524)

ביטול סעיף 2א

הנוסח הקודם:

תקופת שומה מיוחדת לגבי ציוד ומלאי

2א. הותרה לבעל ציוד או מלאי תקופת שומה מיוחדת לפי סעיף 7 לפקודה (להלן – תקופת השומה המיוחדת) תחול לגביו אותה תקופה גם לענין המס על ציוד או מלאי לפי חוק זה; המס ישולם לכל שנת מס על הציוד או המלאי שהיו לו בתקופת השומה המיוחדת המתייחסת לשנת המס והוראות החוק יחולו בתיאומים המחוייבים לפי הענין, ובכל תיאום שהמנהל יראהו צודק וסביר, ובשינויים אלה:

(1) הצהרה לפי סעיף 18(א) תימסר לא יאוחר מתום חמישה חדשים מתחילת תקופת השומה המיוחדת;

(2) מקדמה כאמור בסעיף 21א(ב) תשולם לא יאוחר מתום 30 יום מתחילת תקופת השומה המיוחדת.

 

מיום 1.1.1989

תיקון מס' 20

ס"ח תשמ"ט מס' 1265 מיום 26.1.1989 עמ' 4 (ה"ח 1911)

הוספת סעיף 2א

 

מיום 31.1.1991

תק' תשנ"א-1991

ק"ת תשנ"א מס' 5328 מיום 31.1.1991 עמ' 474

תק' תשנ"א-1991 (תיקון מס' 1) תשנ"ב-1992

ק"ת תשנ"ב מס' 5413 מיום 9.1.1992 עמ' 6

תק' תשנ"א-1991 (תיקון מס 2) תשנ"ג-1992

ק"ת תשנ"ג מס' 5478 מיום 10.11.1992 עמ' 45

(א) 10% 25% ממס הרכוש הנגבה בכל שנה יהיו קרן מיוחדת לתשלום פיצויים בעד נזק (להלן – קרן פיצויים).

 

מיום 1.1.2000

תיקון מס' 27

ס"ח תשנ"ט מס' 1707 מיום 25.4.1999 עמ' 133 (ה"ח 2795)

(א) 25% ממס הרכוש הנגבה וכן 15% ממס רכישה כמשמעותו בסעיף 9 לחוק מס שבח מקרקעין, התשכ"ג-1963, הנגבים בכל שנה יהיו קרן מיוחדת לתשלום פיצויים בעד נזק (להלן – קרן פיצויים).

 

מיום 1.1.2006 עד 31.12.2006

הודעה תשס"ז-2007

י"פ תשס"ז מס' 5613 מיום 7.1.2007 עמ' 1122

(א) 25% 85% ממס הרכוש וכן 15% ממס רכישה כמשמעותו בסעיף 9 לחוק מס שבח מקרקעין, התשכ"ג-1963, הנגבים בכל שנה יהיו קרן מיוחדת לתשלום פיצויים בעד נזק (להלן – קרן פיצויים).

שיעור המס על קרקע (תיקון מס' 27) תשנ"ט-1999

3.    מס הרכוש על קרקע יהיה בשיעור 0%.

מיום 1.4.1967

תיקון מס' 3

ס"ח תשכ"ז מס' 494 מיום 31.3.1967 עמ' 27 (ה"ח 720)

החלפת סעיף 3

הנוסח הקודם:

שיעורי המס על נכסים

3. מס הרכוש על נכסים יהיה שיעור מסויים משווים כמפורט בזה:

%

(1) קרקע באזור עירוני 1.5

(2) בנין עירוני 1.2

(3) בנין תעשייתי 1.2

(4) בנין חקלאי 0.5

(5) בנין מאגר באזור חקלאי 0.5

(6) בנין מאגר באזור עירוני 1.2

(7) קרקע באזור חקלאי וכן מטעים 0.5

(8) בנין כפרי באזור עירוני וכן ציוד 1.2

(9) מלאי שאיננו מלאי חקלאי 1.2

(10) מלאי חקלאי 0.4

 

מיום 1.4.1968

תיקון מס' 4

ס"ח תשכ"ח מס' 524 מיום 1.4.1968 עמ' 42 (ה"ח 762)

3. (א) מס הרכוש על נכסים יהיה שיעור מסויים משווים כמפורט בזה:

%

(1) קרקע באזור עירוני 1.5 2.5

(2) בנין עירוני 1.2 2

(3) בנין תעשייתי 1.2 2

(4) בנין מאגר 1.2 2

(5) קרקע באזור חקלאי 0.5

(6) בנין חקלאי 0.5

(7) ציוד 0.8

(8) בנין כפרי 1.2 2

(9) מלאי שאיננו מלאי חקלאי ואיננו מלאי בתעשיה 1.2

(10) מלאי בתעשיה 0.8

(10) (11) מטעים: %

(א) שהשטח הכולל אינו על 20 דונם, ובקיבוץ – על 20 דונם לכל יחידת משק כמשמעותה בסעיף 57 לפקודה, ובאגודה שיתופית להתיישבות חקלאית שסווגה על ידי רשם האגודות השיתופיות כמושב עובדים – על 20 דונם לכל משק חקלאי של חבריה 0.25

(ב) כשהשטח הכולל כאמור בפסקה (א) עולה על 20 דונם 0.5

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), מקרקעין שהיו באזור חקלאי ונכללו באזור שהכריז עליו שר האוצר בצו כאזור עירוני ביום ג' בניסן תשכ"ח (1 באפריל 1968), או לאחר מכן, מס הרכוש המשתלם עליהם יהיה בשיעורים אלה משוויים:

(1) בנין עירוני, בנין מאגר ובנין כפרי – 0.5% בשנת המס הראשונה לתחולת הצו, 1% בשנה השניה ו-1.5% בשנה השלישית;

(2) קרקע – 0.5% בשנת המס הראשונה לתחולת הצו, 1% בשנה השניה, 1.5% בשנה השלישית ו-2% בשנה הרביעית.

 

מיום 1.4.1972

תיקון מס' 8

ס"ח תשל"ב מס' 667 מיום 4.8.1972 עמ' 160 (ה"ח 993)

החלפת סעיף 3

הנוסח הקודם:

3. (א) מס הרכוש על נכסים יהיה שיעור מסויים משווים כמפורט בזה:

%

(1) קרקע באזור עירוני 2.5

(2) בנין עירוני 2

(3) בנין תעשייתי 2

(4) בנין מאגר 2

(5) קרקע באזור חקלאי 0.5

(6) בנין חקלאי 0.5

(7) ציוד 0.8

(8) בנין כפרי 2

(9) מלאי שאיננו מלאי חקלאי ואיננו מלאי בתעשיה 1.2

(10) מלאי בתעשיה 0.8

(11) מטעים: %

(א) שהשטח הכולל אינו על 20 דונם, ובקיבוץ – על 20 דונם לכל יחידת משק כמשמעותה בסעיף 57 לפקודה, ובאגודה שיתופית להתיישבות חקלאית שסווגה על ידי רשם האגודות השיתופיות כמושב עובדים – על 20 דונם לכל משק חקלאי של חבריה 0.25

(ב) כשהשטח הכולל כאמור בפסקה (א) עולה על 20 דונם 0.5

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), מקרקעין שהיו באזור חקלאי ונכללו באזור שהכריז עליו שר האוצר בצו כאזור עירוני ביום ג' בניסן תשכ"ח (1 באפריל 1968), או לאחר מכן, מס הרכוש המשתלם עליהם יהיה בשיעורים אלה משוויים:

(1) בנין עירוני, בנין מאגר ובנין כפרי – 0.5% בשנת המס הראשונה לתחולת הצו, 1% בשנה השניה ו-1.5% בשנה השלישית;

(2) קרקע – 0.5% בשנת המס הראשונה לתחולת הצו, 1% בשנה השניה, 1.5% בשנה השלישית ו-2% בשנה הרביעית.

 

מיום 1.4.1976

תיקון מס' 12

ס"ח תשל"ו מס' 810 מיום 20.5.1976 עמ' 186 (ה"ח 1239)

החלפת סעיף קטן 3(א)

הנוסח הקודם:

(א) מס הרכוש על נכסים יהיה שיעור משווים כמפורט בזה:

%

(1) קרקע 2.5

(2) בנין מגורים, בנין עסקי מושכר בשכירות מוגנת 0.7

(3) בנין עסקי אחר ובנין מיוחד 1.5

(4) ציוד 0.8

(5) מלאי שאינו מלאי חקלאי ואינו מלאי בתעשיה 1.2

(6) מלאי בתעשיה 0.8

 

מיום 1.4.1979

תיקון מס' 14

ס"ח תשל"ט מס' 934 מיום 10.4.1979 עמ' 98 (ה"ח 1340)

3. (א) מס הרכוש על נכסים יהיה שיעור משווים כמפורט בזה:

%

(1) קרקע 2.5

(2) בנין מגורים שניתן לגביו ניכוי לפי סעיף 7א –

(א) על חלק השווי שעד 500,000 לירות 0.6

(ב) על חלק השווי העולה על 500,000 לירות 0.7

(3) בנין מגורים אחר 0.7

(4) בנין עסקי המושכר בשכירות מוגנת, למעט בנין שרואים

אותו כבנין פנוי על פי סעיף 7(ג) 0.6

(1א) קרקע שהיא מלאי עסקי לענין מס הכנסה 1.2

(2) בנין מגורים שניתן לגביו ניכוי לפי סעיף 7א 0.6

(3) בנין מגורים אחר, למעט בנין מגורים המושכר בשכירות   

מוגנת 0.7

(4) בנין המושכר בשכירות מוגנת, למעט בנין שרואים אותו

כפנוי על פי סעיף 7(ג) 0.6

(5) בנין שהוא בית אריזה לפרי הדר 0.2

(6) בנין עסקי אחר ובנין מיוחד אחר 1.5

(7) ציוד המשמש אך ורק בבית אריזה לפרי הדר 0.5

(8) ציוד אחר 0.8

(9) מלאי של חמרי אריזה בבית אריזה לפרי הדר 0.5

(10) מלאי בתעשיה 0.8

(11) מלאי אחר שאינו מלאי חקלאי 1.2

(ב) המס על מטע שדינו על פי סעיף 44(ב)(2) כדין קרקע יהיה 5 לירות לגבי 12,000 הלירות הראשונות משוויו של כל דונם ו-2.5% מסכום השווי העולה על 12,000 לירות לדונם, ובמטע כאמור הנטוע על קרקע שהוא ממקרקעי ישראל כמשמעותם בחוק-יסוד: מקרקעי ישראל ושינוי יעודו טעון הסכמת מינהל מקרקעי ישראל – שני שלישים מהמס האמור.

 

מיום 1.4.1981

תיקון מס' 16

ס"ח תשמ"א מס' 1020 מיום 14.4.1981 עמ' 200, 201 (ה"ח 1524)

שיעור המס על נכסים קרקע

3. מס הרכוש על נכסים קרקע יהיה שיעור משווים משוויה כמפורט בזה:

%

(1) קרקע 2.5

(1א) קרקע שהיא מלאי עסקי לענין מס הכנסה 1.2

(2) בנין מגורים שניתן לגביו ניכוי לפי סעיף 7א 0.6

(3) בנין מגורים אחר, למעט בנין מגורים המושכר בשכירות   

מוגנת 0.7

(4) בנין המושכר בשכירות מוגנת, למעט בנין שרואים אותו

כפנוי על פי סעיף 7(ג) 0.6

(5) בנין שהוא בית אריזה לפרי הדר 0.2

(6) בנין עסקי אחר ובנין מיוחד אחר 1.5

(7) ציוד המשמש אך ורק בבית אריזה לפרי הדר 0.5

(8) ציוד אחר 0.8

(9) מלאי של חמרי אריזה בבית אריזה לפרי הדר 0.5

(10) מלאי בתעשיה 0.8

(11) מלאי אחר שאינו מלאי חקלאי 1.2

 

מיום 1.1.2000

תיקון מס' 27

ס"ח תשנ"ט מס' 1707 מיום 25.4.1999 עמ' 133 (ה"ח 2795)

החלפת סעיף 3

הנוסח הקודם:

3. מס הרכוש על קרקע יהיה שיעור משוויה כמפורט בזה:

%

(1) קרקע 2.5

(1א) קרקע שהיא מלאי עסקי לענין מס הכנסה 1.2

 

(תיקון מס' 16) תשמ"א-1981

4.    (בוטל).

מיום 2.4.1964

תיקון מס' 1

ס"ח תשכ"ד מס' 423 מיום 2.4.1964 עמ' 92 (ה"ח 536)

4. חקלאי שלמעלה מ-50% של סך כל הכנסתו ברוטו הם מהענפים לול, רפת, צאן, פלחה, ירקות או סלק סוכר, ישלם על נכסיו החקלאיים ועל הנכסים המשמשים לו בחקלאות ועל בנין מגוריו שבתוך משקו החקלאי, מס רכוש בשיעור משווים, כמפורט בזה:

חקלאי שלמעלה מ-50% של סך כל הכנסתו ברוטו בשנת המס הקודמת היתה מכל הענפים האלה, או מחלקם:

(1) לול, רפת, צאן, פלחה, ירקות, מטעי בעל;

(2) מדגה, סלק סוכר, כותנה, מספוא, ובלבד ששטחו של כל אחד מהם אינו עולה על 20 דונם, ובקיבוץ – 20 דונם לכל יחידת משק כמשמעותה בסעיף 57 לפקודת מס הכנסה;

(3) מטעי שלחין כששטח כלל מטעיו אלה אינו עולה על 15 דונם, ובקיבוץ – 15 דונם לכל יחידת משק כאמור;

ישלם על נכסיו החקלאיים ועל הנכסים המשמשים לו בחקלאות ועל בנין מגוריו שבתוך משקו החקלאי – מס רכוש בשיעור משווים כמפורט בזה:

%

(1) בנין תעשייתי 0.6

(2) בנין חקלאי 0.2

(3) בנין מאגר 0.35

(4) קרקע באזור חקלאי וכן מטעים 0.25

(5) בנין כפרי באזור עירוני וכן ציוד 0.75

(6) מלאי שאיננו מלאי חקלאי 0.75

(7) מלאי חקלאי 0.3

"הכנסה ברוטו", לענין סעיף זה – שוויה של כלל התוצרת החקלאית בצירוף כל הכנסה אחרת שלפני כל ניכוי.

 

מיום 1.4.1967

תיקון מס' 3

ס"ח תשכ"ז מס' 494 מיום 31.3.1967 עמ' 28 (ה"ח 720)

החלפת סעיף 4

הנוסח הקודם:

4. חקלאי שלמעלה מ-50% של סך כל הכנסתו ברוטו בשנת המס הקודמת היתה מכל הענפים האלה, או מחלקם:

(1) לול, רפת, צאן, פלחה, ירקות, מטעי בעל;

(2) מדגה, סלק סוכר, כותנה, מספוא, ובלבד ששטחו של כל אחד מהם אינו עולה על 20 דונם, ובקיבוץ – 20 דונם לכל יחידת משק כמשמעותה בסעיף 57 לפקודת מס הכנסה;

(3) מטעי שלחין כששטח כלל מטעיו אלה אינו עולה על 15 דונם, ובקיבוץ – 15 דונם לכל יחידת משק כאמור;

ישלם על נכסיו החקלאיים ועל הנכסים המשמשים לו בחקלאות ועל בנין מגוריו שבתוך משקו החקלאי – מס רכוש בשיעור משווים כמפורט בזה:

%

(1) בנין תעשייתי 0.6

(2) בנין חקלאי 0.2

(3) בנין מאגר 0.35

(4) קרקע באזור חקלאי וכן מטעים 0.25

(5) בנין כפרי באזור עירוני וכן ציוד 0.75

(6) מלאי שאיננו מלאי חקלאי 0.75

(7) מלאי חקלאי 0.3

"הכנסה ברוטו", לענין סעיף זה – שוויה של כלל התוצרת החקלאית בצירוף כל הכנסה אחרת שלפני כל ניכוי.

 

מיום 1.4.1972

תיקון מס' 8

ס"ח תשל"ב מס' 667 מיום 4.8.1972 עמ' 160 (ה"ח 993)

החלפת סעיף 4

הנוסח הקודם:

4. על אף האמור בסעיף 3 ישלם חקלאי על נכסיו החקלאיים, על הנכסים המשמשים לו בחקלאות והמפורטים להלן ועל בנין מגוריו שבתוך משקו החקלאי מס רכוש בשיעור משוויים כמפורט בזה:

%

(1) בנין חקלאי 0.2

(2) בנין מאגר 0.35

(3) קרקע באזור חקלאי 0.25

(4) ציוד 0.5

(5) מלאי חקלאי כמשמעותו בפסקה (1) להגדרת מלאי חקלאי 0.45

(6) מלאי חקלאי כמשמעותו בפסקה (2) להגדרת מלאי חקלאי 0.3

(7) בנין כפרי באזור עירוני 0.75

(8) מלאי שאיננו מלאי חקלאי 0.75

 

מיום 1.4.1976

תיקון מס' 12

ס"ח תשל"ו מס' 810 מיום 20.5.1976 עמ' 186 (ה"ח 1239)

(8) מטעים לרבות מטעים שנעקרו כאמור בסעיף 13(א)(ה)

(א) כשהשטח הכולל אינו עולה על 20 דונם, ובקיבוץ –

על 20 דונם ליחידת משק כמשמעותה בסעיף 57 לפקודה,

ובמושב – על 20 דונם לכל משק חקלאי של חבריה 0.25

(ב) כשהשטח הכולל כאמור בפסקה (א) עולה על 20

דונם 0.5

 

מיום 1.4.1979

תיקון מס' 14

ס"ח תשל"ט מס' 934 מיום 10.4.1979 עמ' 98 (ה"ח 1340)

4. על אף האמור בסעיף 3 ישלם חקלאי בעל משק חקלאי על נכסיו החקלאיים ועל הנכסים המשמשים לו בחקלאות, מס רכוש בשיעור משווים כמפורט בזה:

%

(1) בנין חקלאי 0.2

(2) בנין מאגר 0.35

(3) קרקע 0.25

(3) קרקע:

על חלק השווי שלפי סעיף 13 הוא שווי חקלאי 0.25

על חלק השווי שלפי סעיף 13 איננו שווי חקלאי 2.5

(4) ציוד 0.5

(5) מלאי חקלאי כמשמעותו בפסקה (1) להגדרת מלאי חקלאי 0.45

(6) מלאי חקלאי כמשמעותו בפסקה (2) להגדרת מלאי חקלאי 0.3

(7) מלאי שאינו מלאי חקלאי 0.75

(8) מטעים

(א) כשהשטח הכולל אינו עולה על 20 דונם, ובקיבוץ –

על 20 דונם ליחידת משק כמשמעותה בסעיף 57 לפקודה,

ובמושב – על 20 דונם לכל משק חקלאי של חבריה 0.25

(ב) כשהשטח הכולל כאמור בפסקה (א) עולה על 20

דונם 0.5

(8) מטעים, לרבות מטעים שנעקרו כאמור בסעיף 13(ב)(1)ה -

על חלק השווי שלפי סעיף 13 הוא שווי חקלאי 0.5

על חלק השווי שלפי סעיף 13 איננו שווי חקלאי 2.5

 

מיום 1.4.1981

תיקון מס' 16

ס"ח תשמ"א מס' 1020 מיום 14.4.1981 עמ' 201 (ה"ח 1524)

ביטול סעיף 4

הנוסח הקודם:

שיעור המס על נכסים חקלאיים

4. על אף האמור בסעיף 3 ישלם בעל משק חקלאי על נכסיו החקלאיים ועל הנכסים המשמשים לו בחקלאות, מס רכוש בשיעור משווים כמפורט בזה:

%

(1) בנין חקלאי 0.2

(2) בנין מאגר 0.35

(3) קרקע:

על חלק השווי שלפי סעיף 13 הוא שווי חקלאי 0.25

על חלק השווי שלפי סעיף 13 איננו שווי חקלאי 2.5

(4) ציוד 0.5

(5) מלאי חקלאי כמשמעותו בפסקה (1) להגדרת מלאי חקלאי 0.45

(6) מלאי חקלאי כמשמעותו בפסקה (2) להגדרת מלאי חקלאי 0.3

(7) מלאי שאינו מלאי חקלאי 0.75

(8) מטעים, לרבות מטעים שנעקרו כאמור בסעיף 13(ב)(1)ה -

על חלק השווי שלפי סעיף 13 הוא שווי חקלאי 0.5

על חלק השווי שלפי סעיף 13 איננו שווי חקלאי 2.5

(תיקון מס' 16) תשמ"א-1981

5. (בוטל).

מיום 2.4.1964

סעיפים קטנים 5(א) ו-5(ג) מיום 1.4.1961

תיקון מס' 1

ס"ח תשכ"ד מס' 423 מיום 2.4.1964 עמ' 92 (ה"ח 536)

5. (א) חקלאי בישוב ספר ישלם על נכסים כאמור בסעיף 3 והמשמשים לו במשקו החקלאי המצויים בישוב הספר והמשמשים לו במשקו החקלאי וכן על בנין מגוריו שבישוב הספר, שליש מהשיעורים האמורים באותו סעיף ואם הוא חקלאי כאמור בסעיף 4 ישלם על הנכסים האמורים באותו סעיף שליש מהשיעורים המפורטים בו.

(ב) חבר בני-אדם שכל חבריו הם ישובי ספר ישלם על נכסיו המשמשים לענפי החקלאות במשקים החקלאיים של חבריו, שליש מהשיעורים האמורים בסעיף 3.

(ב) חבר בני אדם שבין חבריו ישנם ישובי ספר ישלם על נכסיו המצויים בישוב ספר והמשמשים לענפי החקלאות  במשקים החקלאיים של חבריו, למעט מלאי חקלאי, שליש מהשיעורים האמורים בסעיף 3 על חלק יחסי מהנכסים האמורים, כיחס חלקם של ישובי הספר שבין חבריו לחלקם של כל חברי החבר ועל החלק הנותר ישלם לפי השיעורים החלים על מי שאינו ישוב ספר.

(ג) בעלי נכסים שחלים עליהם הסעיפים הקטנים (א) או (ב) או שניהם כאחד, לא ייהנו בשל אותם נכסים מן הפטור הניתן עליהם לפי חוק לעידוד השקעות הון, תשי"ט-1959, או חוק לעידוד השקעות הון, תש"י-1950.

 

מיום 1.4.1967

תיקון מס' 3

ס"ח תשכ"ז מס' 494 מיום 31.3.1967 עמ' 28 (ה"ח 720)

(א) חקלאי בישוב ספר ישלם על נכסים כאמור בסעיף 3 המצויים בישוב הספר והמשמשים לו במשקו החקלאי וכן על בנין מגוריו שבישוב הספר, שליש מהשיעורים האמורים באותו סעיף ואם הוא חקלאי כאמור בסעיף 4 ישלם על הנכסים האמורים באותו סעיף שליש מהשיעורים המפורטים בו.

(א) חקלאי בישוב ספר ישלם על נכסיו החקלאיים, על נכסיו המשמשים לו במשקו החקלאי ועל בנין מגוריו – 60% מהשיעורים המפורטים בסעיף 4, ועל מטעיו – 60% מהשיעורים המפורטים בסעיף 3(10), והכל כשהנכסים האמורים מצויים בישוב הספר.

(ב) חבר בני אדם שבין חבריו ישנם ישובי ספר ישלם על נכסיו המצויים בישוב ספר והמשמשים לענפי החקלאות  במשקים החקלאיים של חבריו, למעט מלאי חקלאי, שליש מהשיעורים האמורים בסעיף 3 60% מהשיעורים האמורים בסעיף 4 על חלק יחסי מהנכסים האמורים, כיחס חלקם של ישובי הספר שבין חבריו לחלקם של כל חברי החבר ועל החלק הנותר ישלם לפי השיעורים החלים על מי שאינו ישוב ספר.

 

מיום 1.4.1972

תיקון מס' 8

ס"ח תשל"ב מס' 667 מיום 4.8.1972 עמ' 161 (ה"ח 993)

החלפת סעיף קטן 5(א)

הנוסח הקודם:

(א) חקלאי בישוב ספר ישלם על נכסיו החקלאיים, על נכסיו המשמשים לו במשקו החקלאי ועל בנין מגוריו – 60% מהשיעורים המפורטים בסעיף 4, ועל מטעיו – 60% מהשיעורים המפורטים בסעיף 3(10), והכל כשהנכסים האמורים מצויים בישוב הספר.

 

מיום 30.7.1978

תיקון מס' 13

ס"ח תשל"ח מס' 905 מיום 30.7.1978 עמ' 174 (ה"ח 1346)

ביטול סעיף קטן 5(ג)

הנוסח הקודם:

(ג) בעלי נכסים שחלים עליהם הסעיפים הקטנים (א) או (ב) או שניהם כאחד, לא ייהנו בשל אותם נכסים מן הפטור הניתן עליהם לפי חוק לעידוד השקעות הון, תשי"ט-1959, או חוק לעידוד השקעות הון, תש"י-1950.

 

מיום 1.4.1979

תיקון מס' 14

ס"ח תשל"ט מס' 934 מיום 10.4.1979 עמ' 99 (ה"ח 1340)

5. (א) חקלאי בעל משק חקלאי בישוב ספר ישלם על נכסיו החקלאיים ועל נכסיו המשמשים לו במשקו החקלאי – 60% מהשיעורים המפורטים בסעיף 4, ועל בנין מגוריו – 60% מהשיעורים המפורטים בסעיף 3, והכל כשהנכסים האמורים מצויים בישוב הספר.

(ב) חבר בני אדם שבין חבריו ישנם ישובי ספר ישלם על נכסיו המצויים בישוב ספר והמשמשים לענפי החקלאות  במשקים החקלאיים של חבריו, למעט מלאי חקלאי, 60% מהשיעורים האמורים בסעיף 4 על חלק יחסי מהנכסים האמורים, כיחס חלקם של ישובי הספר שבין חבריו לחלקם של כל חברי החבר ועל החלק הנותר ישלם לפי השיעורים החלים על מי שאינו ישוב ספר.

(ג) בעלי נכסים שחלים עליהם סעיפים קטנים (א) או (ב) או שניהם כאחד לא ייהנו בשל אותם נכסים מן הפטור שניתן עליהם לפי סעיף 41.

 

מיום 1.4.1981

תיקון מס' 16

ס"ח תשמ"א מס' 1020 מיום 14.4.1981 עמ' 201 (ה"ח 1524)

ביטול סעיף 5

הנוסח הקודם:

שיעורי המס בישוב ספר

5. (א) בעל משק חקלאי בישוב ספר ישלם על נכסיו החקלאיים ועל נכסיו המשמשים לו במשקו החקלאי – 60% מהשיעורים המפורטים בסעיף 4, ועל בנין מגוריו – 60% מהשיעורים המפורטים בסעיף 3, והכל כשהנכסים האמורים מצויים בישוב הספר.

(ב) חבר בני אדם שבין חבריו ישנם ישובי ספר ישלם על נכסיו המצויים בישוב ספר והמשמשים לענפי החקלאות  במשקים החקלאיים של חבריו, למעט מלאי חקלאי, 60% מהשיעורים האמורים בסעיף 4 על חלק יחסי מהנכסים האמורים, כיחס חלקם של ישובי הספר שבין חבריו לחלקם של כל חברי החבר ועל החלק הנותר ישלם לפי השיעורים החלים על מי שאינו ישוב ספר.

(ג) בעלי נכסים שחלים עליהם סעיפים קטנים (א) או (ב) או שניהם כאחד לא ייהנו בשל אותם נכסים מן הפטור שניתן עליהם לפי סעיף 41.

(תיקון מס' 16) תשמ"א-1981

5א. (בוטל).

מיום 2.4.1964

תיקון מס' 1

ס"ח תשכ"ד מס' 423 מיום 2.4.1964 עמ' 93 (ה"ח 536)

הוספת סעיף 5א

 

מיום 1.4.1967

תיקון מס' 3

ס"ח תשכ"ז מס' 494 מיום 31.3.1967 עמ' 28 (ה"ח 720)

(א) מלאי חקלאי שבידי חבר בני אדם יראוהו לענין חישוב המס כאילו הוא מחולק בין חבריו בהתאם לחלקו של כל חבר באותו חבר בני אדם – והמס על כל חלק יהיה כשיעור המס שחייב בו החבר שאליו מתייחס אותו חלק.

(א) (1) המס על מלאי חקלאי שבידי חבר-בני-אדם יהיה בשיעור שנקבע למלאי חקלאי לפי סעיף 4(6).

(2) חבר-בני-אדם שבין חבריו גם ישובי ספר ישלם 60% מהמס כאמור בפסקה (1), רק על חלק יחסי מהמלאי החקלאי שלו, כיחס חלקם של ישובי הספר באותו חבר-בני-אדם.

(ב) בנינים וציוד של -

(1) חבר בני אדם שכל חבריו הם חקלאים והבנינים והציוד שלו משמשים לייצור או לשירותים למשקים החקלאיים בלבד של חבריו;

(2) חבר בני אדם שהוא אגודה שיתופית להתיישבות חקלאית ולפחות שני שלישים מחבריה הם חקלאים והבנינים והציוד משמשים לייצור, או לשירותים למשקים החקלאיים בלבד, של חבריה;

(3) תאגיד שחבריו הם אגודות כאמור בפסקה (2), או שחבריו הם אגודות כאמור, יחד עם חבר בני אדם שפסקה (1) חלה עליו –

יראום, לענין חישוב המס, כאילו הם מחולקים בין חברי החבר בהתאם לחלקו של כל חבר בו, והמס על כל חלק יהיה כשיעור המס שחייב בו אותו החבר.

(ג) מועצה מקומית שצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), תשי"ח-1958, חל עליה לא יראו כחברה בחבר בני אדם, לענין הקביעה אם מלאי הוא מלאי חקלאי ולענין סעיף זה וסעיף 16(ב).

 

מיום 1.4.1972

תיקון מס' 8

ס"ח תשל"ב מס' 667 מיום 4.8.1972 עמ' 161 (ה"ח 993)

(ב) בנינים וציוד של -

(1) חבר בני אדם שכל חבריו הם חקלאים והבנינים והציוד שלו משמשים לייצור או לשירותים למשקים החקלאיים בלבד של חבריו ושני שלישים מהייצור או מהשירותים שהבנינים והציוד משמשים להם הם למען המשקים החקלאיים של חבריו;

(2) חבר בני אדם שהוא אגודה שיתופית להתיישבות חקלאית ולפחות שני שלישים מחבריה הם חקלאים והבנינים והציוד משמשים לייצור, או לשירותים למשקים החקלאיים בלבד, של חבריה ושני שלישים מהייצור או מהשירותים שהבנינים והציוד משמשים להם הם למען המשקים החקלאיים של חבריה;

(3) תאגיד שחבריו הם אגודות כאמור בפסקה (2), או שחבריו הם אגודות כאמור, יחד עם חבר בני אדם שפסקה (1) חלה עליו –

יראום, לענין חישוב המס, כאילו הם מחולקים בין חברי החבר בהתאם לחלקו של כל חבר בו, והמס על כל חלק יהיה כשיעור המס שחייב בו אותו החבר, ובלבד שההוראות בדבר שווים של נכסים חקלאיים ונכסים המשמשים במשק החקלאי, ושיעורי המס החלים עליהם, יחולו על חלק יחסי מהנכסים האמורים שהוא כיחס חלק הייצור והשירותים שלמען המשקים החקלאיים של חבריו לכלל הייצור והשירותים שהבנינים והציוד משמשים להם .

(ג) מועצה מקומית שצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), תשי"ח-1958, חל עליה לא יראו כחברה בחבר בני אדם, לענין הקביעה אם מלאי הוא מלאי חקלאי ולענין סעיף זה.

(ד) סעיף זה לא יחול על מלאי חקלאי שבידי קיבוץ כמשמעותו בסעיף 54 לפקודת מס הכנסה ועל מלאי חקלאי שבידי מושבים שיתופיים ואגודות שיתופיות אחרות להתיישבות חקלאית ששומתם נעשית בדרך הקבועה לגבי קיבוצים על פי הוראה של נציב מס הכנסה לפי סעיף 61 לפקודת מס הכנסה.

(ד) סעיף זה לא יחול על מלאי חקלאי שבידי קיבוץ.

 

מיום 1.4.1979

תיקון מס' 14

ס"ח תשל"ט מס' 934 מיום 10.4.1979 עמ' 99 (ה"ח 1340)

ת"ט (מס' 2) תשל"ט-1979

ס"ח תשל"ט מס' 937 מיום 5.7.1979 עמ' 116

(ב) בנינים וציוד של -

(1) חבר בני אדם שכל חבריו הם חקלאים שכל חבריו הם בעלי משקים חקלאיים ושני שלישים מהייצור או מהשירותים שהבנינים והציוד משמשים להם הם למען המשקים החקלאיים של חבריו;

(2) חבר בני אדם שהוא אגודה שיתופית להתיישבות חקלאית ולפחות שני שלישים מחבריה הם חקלאים הם בעלי משקים חקלאיים ושני שלישים מהייצור או מהשירותים שהבנינים והציוד משמשים להם הם למען המשקים החקלאיים של חבריה;

 

מיום 1.4.1981

תיקון מס' 16

ס"ח תשמ"א מס' 1020 מיום 14.4.1981 עמ' 201 (ה"ח 1524)

ביטול סעיף 5א

הנוסח הקודם:

המס על מלאי חקלאי, בנינים וציוד שבידי חבר בני אדם

5א. (א) (1) המס על מלאי חקלאי שבידי חבר-בני-אדם יהיה בשיעור שנקבע למלאי חקלאי לפי סעיף 4(6).

(2) חבר-בני-אדם שבין חבריו גם ישובי ספר ישלם 60% מהמס כאמור בפסקה (1), רק על חלק יחסי מהמלאי החקלאי שלו, כיחס חלקם של ישובי הספר באותו חבר-בני-אדם.

(ב) בנינים וציוד של -

(1) חבר בני אדם שכל חבריו הם בעלי משקים חקלאיים ושני שלישים מהייצור או מהשירותים שהבנינים והציוד משמשים להם הם למען המשקים החקלאיים של חבריו;

(2) חבר בני אדם שהוא אגודה שיתופית להתיישבות חקלאית ולפחות שני שלישים מחבריה הם בעלי משקים חקלאיים ושני שלישים מהייצור או מהשירותים שהבנינים והציוד משמשים להם הם למען המשקים החקלאיים של חבריה;

(3) תאגיד שחבריו הם אגודות כאמור בפסקה (2), או שחבריו הם אגודות כאמור, יחד עם חבר בני אדם שפסקה (1) חלה עליו –

יראום, לענין חישוב המס, כאילו הם מחולקים בין חברי החבר בהתאם לחלקו של כל חבר בו, והמס על כל חלק יהיה כשיעור המס שחייב בו אותו החבר, ובלבד שההוראות בדבר שווים של נכסים חקלאיים ונכסים המשמשים במשק החקלאי, ושיעורי המס החלים עליהם, יחולו על חלק יחסי מהנכסים האמורים שהוא כיחס חלק הייצור והשירותים שלמען המשקים החקלאיים של חבריו לכלל הייצור והשירותים שהבנינים והציוד משמשים להם .

(ג) מועצה מקומית שצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), תשי"ח-1958, חל עליה לא יראו כחברה בחבר בני אדם, לענין הקביעה אם מלאי הוא מלאי חקלאי ולענין סעיף זה.

(ד) סעיף זה לא יחול על מלאי חקלאי שבידי קיבוץ.

(תיקון מס' 16) תשמ"א-1981

5ב. (בוטל).

מיום 1.10.1965

תיקון מס' 2

ס"ח תשכ"ה מס' 459 מיום 16.7.1965 עמ' 198 (ה"ח 652)

הוספת סעיף 5ב

 

מיום 1.4.1967

תיקון מס' 3

ס"ח תשכ"ז מס' 494 מיום 31.3.1967 עמ' 29 (ה"ח 720)

(ב) במקרים הבאים, על אף האמור בסעיף קטן (א), יחושב המס על רכב שהוא ציוד, כאילו היה ציוד שאיננו רכב:

(I) הרכב לא פורט בתוספת;

(II) הרכב הוא בבעלותם של המפורטים להלן:

(1) חקלאי לפי סעיפים 4 או 5;

(1) חקלאי והרכב משמש לו בחקלאות;

(2) מי שנהנה מפטור או מהנחה לפי הפרק התשיעי;

(3) (2) מפעל מאושר שסעיף 36 לחוק לעידוד השקעות הון, תשי"ט-1959, חל עליו;

(4) מי שנהנה מפטור מלא מאגרת רישום ואגרת רשיון לפי הסעיפים 17, 18 ו-19 לפקודת התעבורה;

(5) (3) בעלים של סוגי רכב ששר האוצר קבע אותם בצו.

 

מיום 30.7.1978

תיקון מס' 13

ס"ח תשל"ח מס' 905 מיום 30.7.1978 עמ' 174 (ה"ח 1346)

ת"ט תשל"ט-1979

ס"ח תשל"ט מס' 933 מיום 6.4.1979 עמ' 92

ביטול פסקת משנה 5ב(ב)(II)(2)

הנוסח הקודם:

(2) מפעל מאושר שסעיף 36 לחוק לעידוד השקעות הון, תשי"ט-1959, חל עליו;

 

מיום 1.4.1979

תיקון מס' 14

ס"ח תשל"ט מס' 934 מיום 10.4.1979 עמ' 99 (ה"ח 1340)

(1) חקלאי בעל משק חקלאי והרכב משמש לו בחקלאות;

 

מיום 1.4.1981

תיקון מס' 16

ס"ח תשמ"א מס' 1020 מיום 14.4.1981 עמ' 201 (ה"ח 1524)

ביטול סעיף 5ב

הנוסח הקודם:

המס על רכב שהוא ציוד

5ב. (א) המס על רכב שהוא ציוד יהיה כמפורט בתוספת לחוק זה (להלן – התוספת).

(ב) במקרים הבאים, על אף האמור בסעיף קטן (א), יחושב המס על רכב שהוא ציוד, כאילו היה ציוד שאיננו רכב:

(I) הרכב לא פורט בתוספת;

(II) הרכב הוא בבעלותם של המפורטים להלן:

(1) בעל משק חקלאי והרכב משמש לו בחקלאות;

(2) (בוטלה);

(3) בעלים של סוגי רכב ששר האוצר קבע אותם בצו.

(ג) שר האוצר רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות את התוספת או להוסיף עליה.

(תיקון מס' 8) תשל"ב-1972

6. (בוטל).

מיום 2.4.1964

תיקון מס' 1

ס"ח תשכ"ד מס' 423 מיום 2.4.1964 עמ' 93 (ה"ח 536)

(ב) מס הרכוש על בנינים כאמור בסעיף קטן (א) ואשר למעלה מ-50% מהכנסת בעליהם בשנת המס הקודמת הם מהשכרתם, יהיה 0.5% משווים; הוראה זו לא תחול על בנין שבעליו הוא חבר בני-אדם.

 

מיום 1.4.1968

תיקון מס' 4

ס"ח תשכ"ח מס' 524 מיום 1.4.1968 עמ' 42 (ה"ח 762)

החלפת סעיף 6

הנוסח הקודם:

6. (א) מס הרכוש על בנין עירוני או תעשייתי המושכרים בשכירות שחוק הגנת הדייר, תשי"ד-1954, חל עליה יהיה 0.6% משווים.

(ב) מס הרכוש על בנינים כאמור בסעיף קטן (א) ואשר למעלה מ-50% מהכנסת בעליהם הם מהשכרתם, יהיה 0.5% משווים; הוראה זו לא תחול על בנין שבעליו הוא חבר בני-אדם.

 

מיום 1.4.1972

תיקון מס' 8

ס"ח תשל"ב מס' 667 מיום 4.8.1972 עמ' 162 (ה"ח 993)

ביטול סעיף 6

הנוסח הקודם:

שיעור המס על בנינים מסוימים

6. מס הרכוש על בנין עירוני או תעשייתי המושכרים בשכירות שחוק הגנת הדייר, תשי"ד-1954, חל עליה יהיה, בכפוף לאמור בסעיף 3(ב), 1.5% משוויים.

פרק שלישי: שווים של נכסים

(תיקון מס' 16) תשמ"א-1981

7. (בוטל).

מיום 2.4.1964

תיקון מס' 1

ס"ח תשכ"ד מס' 423 מיום 2.4.1964 עמ' 93 (ה"ח 536)

החלפת סעיף קטן 7(ג)

הנוסח הקודם:

(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), ייקבעו דמי השכירות השנתיים הצפויים כאמור, בעד בנין שדמי השכירות שלו אינם כפופים לחוק הגנת הדייר, תשי"ד-1954 –

(1) כששטח הרצפות הכולל הוא 70 מטרים מרובעים או יותר – כאילו היה בנין ששולמו בעדו דמי מפתח;

(2) כששטח הרצפות הכולל הוא פחות מ-70 מטרים מרובעים – כאילו היה בנין שחוק הגנת הדייר, תשי"ד-1954, חל עליו.

 

מיום 1.4.1972

תיקון מס' 8

ס"ח תשל"ב מס' 667 מיום 4.8.1972 עמ' 162 (ה"ח 993)

החלפת סעיף 7

הנוסח הקודם:

שווים של בנין עירוני ובנין תעשייתי

7. (א) שווים של בנין עירוני או של בנין תעשייתי יהיה השווי השנתי הנקי של הבנין כפי שנשום לאחד באפריל של שנת המס כפול 25.

(ב) השווי השנתי הנקי לענין סעיף זה הוא דמי השכירות השנתיים הצפויים בהתחשב בשטח הבנין, בשימוש בו, במצבו ובדמי השכירות המתקבלים בעד בנינים דומים באותו מקום או במקומות דומים, ושנבנו באותה תקופה, לאחר שינוכו על חשבון תיקונים והוצאות אחרות סכומים אלה:

(1) רבע מדמי השכירות הצפויים – בבנין עירוני;

(2) שליש מדמי השכירות הצפויים – בבנין תעשייתי.

(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), ייקבעו דמי השכירות השנתיים הצפויים בעד בנינים חדשים לפי זה:

(1) בנינים חדשים ששטחם הכולל הוא למטה מ-82 מ"ר והם משמשים למגורי בעליהם וכן בנינים שחוק הגנת הדייר, תשי"ד-1954, חל עליהם – בהתאם לדמי השכירות הצפויים לפי אותו חוק;

(2) בנינים חדשים אחרים – כאילו שילמו בעדם דמי מפתח;

(3) לענין סעיף קטן זה "בנין חדש" – בנין שבנייתו נגמרה לאחר יום י"ד בטבת תשי"ג (1 בינואר 1953),  במשך 15 שנים; בבנין שהושכר – מיום השכרתו לראשונה ובבנין שלא הושכר – מיום גמר בנייתו, או תקופה ארוכה יותר, אם תיקבע בחוקים הדנים בהגנת הדייר בבנינים חדשים.

 

מיום 1.4.1974

תיקון מס' 9

ס"ח תשל"ד מס' 732 מיום 12.4.1974 עמ' 69 (ה"ח 1111)

החלפת סעיף קטן 7(ג)

הנוסח הקודם:

(ג) בנין מגורים או בנין עסקי שבעליו הוא חברה או שותפות והוא מושכר בשכירות מוגנת לבעל השליטה בחברה או לקרובו או לשותף בשותפות או לקרובו – יהיה שוויו כאילו היה הבנין פנוי.

 

מיום 1.4.1981

תיקון מס' 16

ס"ח תשמ"א מס' 1020 מיום 14.4.1981 עמ' 201 (ה"ח 1524)

ביטול סעיף 7

הנוסח הקודם:

שוויים של בנין מגורים, בנין מיוחד ובנין עסקי

7. (א) שוויו של בנין מגורים, בנין מיוחד או בנין עסקי יהיה הסכום שניתן לקבל בעד בנין כזה במכירה ממוכר ברצון לקונה ברצון באחד באוקטובר שקדם לשנת המס שבה נשום הבנין; היה גמר הבניה לאחר האחד באוקטובר ולפני תום שנת המס שלגביה נשום, ייקבע שוויו ליום גמר הבניה.

(ב) לא ניתן לקבוע את שוויו של הבנין על פי סעיף קטן (א), יהיה שוויו סכום ההוצאות הדרושות לרכישת קרקע ולהקמת בנין כזה במועד כאמור בסעיף קטן (א) ובניכוי הפחת שזכאים לו בשל בנין כזה על פי סעיף 21 לפקודה, ובלבד שלא ינוכה בסך הכל פחת בשיעור העולה על 80%; היה הבנין מושכר בשכירות מוגנת, יופחתו מהשווי האמור 60%; היה הבנין בנין מגורים בקיבוץ או במושב, יופחת שליש מהשווי האמור.

(ג) בנין מגורים או בנין עסקי המושכר בשכירות מוגנת לקרובו של בעל הבנין, או בנין כאמור שבעלו הוא שותפות והבנין מושכר בשכירות מוגנת לשותף או לקרובו – יהיה שוויו כאילו היה הבנין פנוי; הוא הדין בבנין מגורים או בנין עסקי שבעלו הוא חבר בני אדם והבנין מושכר בשכירות מוגנת לאחד מאלה:

(1) לבעל שליטה או לקרובו;

(2) לחבר בני אדם אחר, כאשר בחבר המשכיר ובחבר השוכר מחזיקים אותם בני אדם ביחד בזכויות שאילו היו בידי יחיד היה הוא בעל השליטה;

בסעיף קטן זה – "קרוב" – לרבות קרובו של קרוב.

(תיקון מס' 16) תשמ"א-1981

7א. (בוטל).

מיום 1.4.1972

תיקון מס' 8

ס"ח תשל"ב מס' 667 מיום 4.8.1972 עמ' 162 (ה"ח 993)

הוספת סעיף 7א

 

מיום 1.4.1974

תיקון מס' 9

ס"ח תשל"ד מס' 732 מיום 12.4.1974 עמ' 70 (ה"ח 1111)

(ג) שר האוצר רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות את הסכום שבסעיף קטן (א) ולקבוע סכומים שונים בהתחשב בשנה שבה נשום הבנין.

 

מיום 1.4.1975

תק' תשל"ה-1975

ק"ת תשל"ה מס' 3332 מיום 4.5.1975 עמ' 1624

(א) מן השווי האמור בסעיף 7 של בנין מגורים המשמש למגורי בעליו יינתן ניכוי של 30,000 לירות 120,000 לירות, ובלבד שלבעל אחד לא יינתן ניכוי בשל יותר מדירה אחת; ניכוי כאמור יינתן גם לחברה או לשותפות בשל בנין שהדייר בו הוא בעל השליטה בחברה או קרובו, או שותף בשותפות או קרובו, אם הדייר לא קיבל ניכוי כזה בשל בנין מגורים אחר שהוא בבעלותו.

 

מיום 1.4.1976

תק' תשל"ו-1976

ק"ת תשל"ו מס' 3537 מיום 6.6.1976 עמ' 1758

(א) מן השווי האמור בסעיף 7 של בנין מגורים המשמש למגורי בעליו יינתן ניכוי של 120,000 לירות 200,000 לירות, ובלבד שלבעל אחד לא יינתן ניכוי בשל יותר מדירה אחת; ניכוי כאמור יינתן גם לחברה או לשותפות בשל בנין שהדייר בו הוא בעל השליטה בחברה או קרובו, או שותף בשותפות או קרובו, אם הדייר לא קיבל ניכוי כזה בשל בנין מגורים אחר שהוא בבעלותו.

 

מיום 1.4.1978 (לענין בנינים שנישומו בשנות המס 1975-1977)

תק' תשל"ח-1978

ק"ת תשל"ח מס' 3818 מיום 23.2.1978 עמ' 738

(א) מן השווי האמור בסעיף 7 של בנין מגורים המשמש למגורי בעליו יינתן ניכוי של 200,000 לירות 250,000 לירות, ובלבד שלבעל אחד לא יינתן ניכוי בשל יותר מדירה אחת; ניכוי כאמור יינתן גם לחברה או לשותפות בשל בנין שהדייר בו הוא בעל השליטה בחברה או קרובו, או שותף בשותפות או קרובו, אם הדייר לא קיבל ניכוי כזה בשל בנין מגורים אחר שהוא בבעלותו.

 

מיום 1.4.1978

תק' תשל"ח-1978

ק"ת תשל"ח מס' 3818 מיום 23.2.1978 עמ' 738

(א) מן השווי האמור בסעיף 7 של בנין מגורים המשמש למגורי בעליו יינתן ניכוי של 200,000 לירות 350,000 לירות, ובלבד שלבעל אחד לא יינתן ניכוי בשל יותר מדירה אחת; ניכוי כאמור יינתן גם לחברה או לשותפות בשל בנין שהדייר בו הוא בעל השליטה בחברה או קרובו, או שותף בשותפות או קרובו, אם הדייר לא קיבל ניכוי כזה בשל בנין מגורים אחר שהוא בבעלותו.

 

מיום 1.4.1979

תיקון מס' 14

ס"ח תשל"ט מס' 934 מיום 10.4.1979 עמ' 99 (ה"ח 1340)

(א) מן השווי האמור בסעיף 7 של בנין מגורים המשמש למגורי בעליו יינתן ניכוי של 350,000 לירות, ובלבד שלבעל אחד לא יינתן ניכוי בשל יותר מדירה אחת ואם בבעלותם של בני זוג וילדיהם עד גיל 18 דירות בבעלות נפרדת המשמשות למגוריהם, לא יינתן ניכוי כאמור בשל יותר מדירה אחת; ניכוי כאמור יינתן גם לחברה או לשותפות בשל בנין שהדייר בו הוא בעל השליטה בחברה או קרובו, או שותף בשותפות או קרובו, אם הדייר לא קיבל ניכוי כזה בשל בנין מגורים אחר שהוא בבעלותו.

(ב) לענין מתן הניכוי לפי סעיף קטן (א) בקיבוץ, יחולק סך כל שוויים של בניני המגורים בין מחצית מספר חברי הקיבוץ ומחצית מספר המועמדים לחברות בו.

(ג) שר האוצר רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות את הסכום שבסעיף קטן (א) ולקבוע סכומים שונים בהתחשב בשנה שבה נשום הבנין וכן רשאי שר האוצר, באישור כאמור –

(1) לקבוע, במקום ניכוי כאמור, ניכוי בשיעור מסויים משוויו של הבנין;

(2) לקבוע שהניכוי לא יפחת מסכומים שקבע ולא יעלה על סכומים שקבע.

 

מיום 1.4.1981

תיקון מס' 16

ס"ח תשמ"א מס' 1020 מיום 14.4.1981 עמ' 201 (ה"ח 1524)

ביטול סעיף 7א

הנוסח הקודם:

ניכוי משוויו של בנין מגורים

7א. (א) מן השווי האמור בסעיף 7 של בנין מגורים המשמש למגורי בעליו יינתן ניכוי של 350,000 לירות, ובלבד שלבעל אחד לא יינתן ניכוי בשל יותר מדירה אחת ואם בבעלותם של בני זוג וילדיהם עד גיל 18 דירות בבעלות נפרדת המשמשות למגוריהם, לא יינתן ניכוי כאמור בשל יותר מדירה אחת; ניכוי כאמור יינתן גם לחברה או לשותפות בשל בנין שהדייר בו הוא בעל השליטה בחברה או קרובו, או שותף בשותפות או קרובו, אם הדייר לא קיבל ניכוי כזה בשל בנין מגורים אחר שהוא בבעלותו.

(ב) לענין מתן הניכוי לפי סעיף קטן (א) בקיבוץ, יחולק סך כל שוויים של בניני המגורים בין מחצית מספר חברי הקיבוץ ומחצית מספר המועמדים לחברות בו.

(ג) שר האוצר רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות את הסכום שבסעיף קטן (א) ולקבוע סכומים שונים בהתחשב בשנה שבה נשום הבנין וכן רשאי שר האוצר, באישור כאמור –

(1) לקבוע, במקום ניכוי כאמור, ניכוי בשיעור מסויים משוויו של הבנין;

(2) לקבוע שהניכוי לא יפחת מסכומים שקבע ולא יעלה על סכומים שקבע.

(ד) ניכוי כאמור בסעיף זה לא יובא בחשבון לענין סעיפים 11 ו-19(ג)(1).

(תיקון מס' 16) תשמ"א-1981

8. (בוטל).

מיום 1.4.1972

תיקון מס' 8

ס"ח תשל"ב מס' 667 מיום 4.8.1972 עמ' 162 (ה"ח 993)

8. שוויו של בנין חקלאי יהיה סכום המתקבל מהכפלת מספר המטרים המרובעים של כל שטח הרצפות שבבנין – להוציא מרפסות פתוחות וגזוזטראות – ב-25 לירות ב-50 לירות.

 

מיום 1.4.1978

צו תשל"ח-1978

ק"ת תשל"ח מס' 3818 מיום 23.2.1978 עמ' 745

8. שוויו של בנין חקלאי יהיה סכום המתקבל מהכפלת מספר המטרים המרובעים של כל שטח הרצפות שבבנין – ב-50 100 לירות.

 

מיום 1.4.1980

צו (מס' 2) תש"ם-1980

ק"ת תש"ם מס' 4110 מיום 15.4.1980 עמ' 1336

8. שוויו של בנין חקלאי יהיה סכום המתקבל מהכפלת מספר המטרים המרובעים של כל שטח הרצפות שבבנין – ב-100 200 לירות.

 

מיום 1.4.1981

תיקון מס' 16

ס"ח תשמ"א מס' 1020 מיום 14.4.1981 עמ' 201 (ה"ח 1524)

ביטול סעיף 8

הנוסח הקודם:

שוויו של בנין חקלאי

8. שוויו של בנין חקלאי יהיה סכום המתקבל מהכפלת מספר המטרים המרובעים של כל שטח הרצפות שבבנין – ב-200 לירות.

(תיקון מס' 16) תשמ"א-1981

9.  (בוטל).

מיום 1.4.1972

תיקון מס' 8

ס"ח תשל"ב מס' 667 מיום 4.8.1972 עמ' 162 (ה"ח 993)

החלפת סעיף 9

הנוסח הקודם:

9. בחישוב שוויו של בנין שהוא בחלקו בנין תעשייתי ובחלקו בנין עירוני או בנין חקלאי, יקבע המנהל את שטח הקרקע השייך לכל חלק מן הבנין בהתאם לשימוש בקרקע.

 

מיום 1.4.1981

תיקון מס' 16

ס"ח תשמ"א מס' 1020 מיום 14.4.1981 עמ' 201 (ה"ח 1524)

ביטול סעיף 9

הנוסח הקודם:

שוויו של בנין מעורב

9. בחישוב שוויו של בנין שחלקיו נמנים על סוגי בנינים שונים, יקבע המנהל את שטח הקרקע השייך לכל חלק מן הבנין בהתאם לשימוש בקרקע.

(תיקון מס' 16) תשמ"א-1981

9א.   (בוטל).

מיום 1.4.1979

תיקון מס' 14

ס"ח תשל"ט מס' 934 מיום 10.4.1979 עמ' 99 (ה"ח 1340)

הוספת סעיף 9א

 

מיום 1.4.1981

תיקון מס' 16

ס"ח תשמ"א מס' 1020 מיום 14.4.1981 עמ' 201 (ה"ח 1524)

ביטול סעיף 9א

הנוסח הקודם:

שוויים של מקרקעין שונים על חלקה אחת

9א. בחישוב שוויים של מקרקעין מסוגים שונים המצויים בחלקה אחת יקבע המנהל את שוויו של כל סוג מקרקעין בהתאם למהותו או לשימוש בו.

(תיקון מס' 16) תשמ"א-1981

10.  (בוטל).

מיום 1.4.1961

תיקון מס' 1

ס"ח תשכ"ד מס' 423 מיום 2.4.1964 עמ' 94 (ה"ח 536)

(2) בבור תחמיץ שאינו מחוסן בבטון ב-0.5 לירות;

(2) בבור תחמיץ ובבריכת מים שאינה מיועדת בעיקרה לשחיה, אם אינם מחוסנים בבטון ב-0.5 לירה;

(3) בבריכת דגים ב-0.3 לירות;

(4) במגדל בר ב-57 לירות;

(5) במגדל מים ובריכת מים מחוסנת בבטון שאינה מיועדת בעיקרה לשחיה ב-31.5 לירות;

 

מיום 1.4.1972

תיקון מס' 8

ס"ח תשל"ב מס' 667 מיום 4.8.1972 עמ' 163 (ה"ח 993)

שוויו של מאגר באזור חקלאי שוויו של בנין מאגר

10. שוויו של בנין מאגר באזור חקלאי יהיה הסכום המתקבל מהכפלת המטרים המעוקבים של נפח הבנין:

(1) בבור תחמיץ מחוסן בבטון ב-5 10 לירות;

(2) בבור תחמיץ ובבריכת מים שאינה מיועדת בעיקרה לשחיה, אם אינם מחוסנים בבטון ב-0.5 1 לירה;

(3) בבריכת דגים ב-0.3 0.6 לירות;

(4) במגדל בר ב-57 114 לירות;

(5) במגדל מים ובריכת מים מחוסנת בבטון שאינה מיועדת בעיקרה לשחיה ב-31.5 63 לירות;

(6) במגדל תחמיץ ב-10.5 21 לירות.

 

מיום 1.4.1978

צו תשל"ח-1978

ק"ת תשל"ח מס' 3818 מיום 23.2.1978 עמ' 745

(1) בבור תחמיץ מחוסן בבטון ב-10 20.00 לירות;

(2) בבור תחמיץ ובבריכת מים שאינה מיועדת בעיקרה לשחיה, אם אינם מחוסנים בבטון ב-1 2.00 לירה;

(3) בבריכת דגים ב-0.6 1.20 לירות;

(4) במגדל בר ב-114 228 לירות;

(5) במגדל מים ובריכת מים מחוסנת בבטון שאינה מיועדת בעיקרה לשחיה ב-63 126.00 לירות;

(6) במגדל תחמיץ ב-21 42.00 לירות.

 

מיום 1.4.1980

צו (מס' 2) תש"ם-1980

ק"ת תש"ם מס' 4110 מיום 15.4.1980 עמ' 1336

(1) בבור תחמיץ מחוסן בבטון ב-20.00 40.00 לירות;

(2) בבור תחמיץ ובבריכת מים שאינה מיועדת בעיקרה לשחיה, אם אינם מחוסנים בבטון ב-2.00 4.00 לירה;

(3) בבריכת דגים ב-1.20 2.40 לירות;

(4) במגדל בר ב-228.00 456.00 לירות;

(5) במגדל מים ובריכת מים מחוסנת בבטון שאינה מיועדת בעיקרה לשחיה ב-126.00 252.00 לירות;

(6) במגדל תחמיץ ב-42.00 84.00 לירות.

 

מיום 1.4.1981

תיקון מס' 16

ס"ח תשמ"א מס' 1020 מיום 14.4.1981 עמ' 201 (ה"ח 1524)

ביטול סעיף 10

הנוסח הקודם:

שוויו של בנין מאגר

10. שוויו של בנין מאגר יהיה הסכום המתקבל מהכפלת המטרים המעוקבים של נפח הבנין:

 

(1) בבור תחמיץ מחוסן בבטון ב-40.00 לירות;

(2) בבור תחמיץ ובבריכת מים שאינה מיועדת בעיקרה לשחיה, אם אינם מחוסנים בבטון ב-4.00 לירה;

(3) בבריכת דגים ב-2.40 לירות;

(4) במגדל בר ב-456.00 לירות;

(5) במגדל מים ובריכת מים מחוסנת בבטון שאינה מיועדת בעיקרה לשחיה ב-252.00 לירות;

(6) במגדל תחמיץ ב-84.00 לירות.

(תיקון מס' 8) תשל"ב-1972

10א.  (בוטל).

מיום 2.4.1964

תיקון מס' 1

ס"ח תשכ"ד מס' 423 מיום 2.4.1964 עמ' 94 (ה"ח 536)

הוספת סעיף 10א

 

מיום 1.4.1972

תיקון מס' 8

ס"ח תשל"ב מס' 667 מיום 4.8.1972 עמ' 163 (ה"ח 993)

ביטול סעיף 10א

הנוסח הקודם:

שווים של בנין מאגר ובנין כפרי באזור עירוני

10א. שווים של בנין מאגר באזור עירוני ושל בנין כפרי שבו, יהיה הסכום העשוי להתקבל לפי שומת המנהל באחד באפריל של שנת המס, במכירתו יחד עם חלקת הקרקע שעליה הוא עומד, ממוכר ברצון לקונה ברצון.

שוויה של קרקע שעליה בנין (תיקון מס' 16) תשמ"א-1981 (תיקון מס' 18) תשמ"ה-1985 (תיקון מס' 19) תשמ"ז-1986 (תיקון מס' 26) תשנ"ו-1996

11.  שוויה של קרקע שעליה בנין, כאמור בפסקה (2) להגדרת קרקע, הוא השווי שניתן לקבל בעד הנכס כולו במכירה ממוכר ברצון לקונה ברצון ב-1 באוקטובר שקדם לשנת המס שבה נשום הבנין (להלן - שווי השוק) פחות שווי השוק של הבנין כולל הקרקע שעליה הוא עומד בתוספת 300% מהשטח הכולל של הבנין כאילו הבנין האמור הוא נכס בפני עצמו ללא זכויות בניה נוספות.

מיום 1.4.1972

תיקון מס' 8

ס"ח תשל"ב מס' 667 מיום 4.8.1972 עמ' 163 (ה"ח 993)

החלפת סעיף 11

הנוסח הקודם:

11. בנין עירוני או בנין תעשייתי ששווים בשוק באחד באפריל של שנת המס הוא פחות ממחיר חלקת הקרקע שעליה הם עומדים ואשר שטחם הכולל הוא פחות מ-30% מהשטח הכולל שהיה מותר לבנות לפי תקנות תכנית בנין ערים שהיו קיימות בעת הבניה, רשאי המנהל, על אף האמור בחוק זה, לקבוע כשוויו את הסכום העשוי להתקבל ממכירתם יחד עם חלקת הקרקע שעליה הם עומדים, ממוכר ברצון לקונה ברצון, בעת עשיית השומה.

 

מיום 1.4.1981

תיקון מס' 16

ס"ח תשמ"א מס' 1020 מיום 14.4.1981 עמ' 201 (ה"ח 1524)

החלפת סעיף 11

הנוסח הקודם:

שוויים של נכסים מסויימים

11. בנין מגורים, בנין מיוחד או בנין עסקי אשר שטחו הכולל פחות מ-30% מהשטח הכולל שהיה מותר לבנות לפי תקנות תכנית בנין ערים שהיו קיימות בעת הבניה, ואם לא היו תקנות בעת בנייתו – לפי תקנות שהותקנו לראשונה לאחר בנייתו, ואשר המחיר שניתן לקבל במכירה ממוכר ברצון לקונה ברצון בעד המבנה שבו באחד באוקטובר שקדם לשנת המס היה פחות משווי חלקת הקרקע שעליה הוא עומד – רשאי המנהל לשום את שווי הבנין כאילו היה שני נכסים שהאחד מהם הוא המבנה בתוספת שטח קרקע של 300% משטחו הכולל (להלן – המבנה) והשני יתרת הקרקע; שווי המבנה ייקבע על פי סעיף 7 ואילו שוויה של יתרת הקרקע יהיה כשווי שהיה נקבע לבנין אילולא הוראות סעיף זה פחות שווי המבנה; שיעור המס שיחול על יתרת הקרקע יהיה כשיעור המס החל על הקרקע.

 

מיום 1.4.1985

תיקון מס' 18

ס"ח תשמ"ה מס' 1135 מיום 26.2.1985 עמ' 41 (ה"ח 1710)

11. שוויה של קרקע שעליה בנין, כאמור בפסקה (2) להגדרת קרקע, הוא השווי שניתן לקבל בעד הנכס כולו במכירה ממוכר ברצון לקונה ברצון באחד באוקטובר במרס שקדם לשנת המס שבה נשום הבנין (להלן - שווי השוק) פחות שווי השוק של הבנין כולל הקרקע שעליה הוא עומד בתוספת 300% מהשטח הכולל של הבנין כאילו הבנין האמור הוא נכס בפני עצמו ללא זכויות בניה נוספות.

 

מיום 1.1.1988

תיקון מס' 19

ס"ח תשמ"ז מס' 1197 מיום 16.10.1986 עמ' 5 (ה"ח 1798)

11. שוויה של קרקע שעליה בנין, כאמור בפסקה (2) להגדרת קרקע, הוא השווי שניתן לקבל בעד הנכס כולו במכירה ממוכר ברצון לקונה ברצון באחד במרס ב-1 בינואר שקדם לשנת המס שבה נשום הבנין (להלן - שווי השוק) פחות שווי השוק של הבנין כולל הקרקע שעליה הוא עומד בתוספת 300% מהשטח הכולל של הבנין כאילו הבנין האמור הוא נכס בפני עצמו ללא זכויות בניה נוספות.

 

מיום 1.1.1996

תיקון מס' 26

ס"ח תשנ"ו מס' 1590 מיום 10.5.1996 עמ' 313 (ה"ח 2519)

11. שוויה של קרקע שעליה בנין, כאמור בפסקה (2) להגדרת קרקע, הוא השווי שניתן לקבל בעד הנכס כולו במכירה ממוכר ברצון לקונה ברצון ב-1 בדצמבר באוקטובר שקדם לשנת המס שבה נשום הבנין (להלן - שווי השוק) פחות שווי השוק של הבנין כולל הקרקע שעליה הוא עומד בתוספת 300% מהשטח הכולל של הבנין כאילו הבנין האמור הוא נכס בפני עצמו ללא זכויות בניה נוספות.

 

 

שוויה של קרקע פנויה (תיקון מס' 8) תשל"ב-1972 (תיקון מס' 14) תשל"ט-1979 (תיקון מס' 16) תשמ"א-1981 (תיקון מס' 18) תשמ"ה-1985 (תיקון מס' 19)  תשמ"ז-1986 (תיקון מס' 26) תשנ"ו-1996

12.  שוויה של קרקע – יהיה שווי השוק שלה; ואם הפכה לקרקע או נרכשה ממי שהיה פטור ממס, לאחר ה-1 בספטמבר ולפני תום שנת המס שלגביה נשומה, ייקבע שוויה ליום שהפכה לקרקע.

מיום 1.4.1972

תיקון מס' 8

ס"ח תשל"ב מס' 667 מיום 4.8.1972 עמ' 163 (ה"ח 993)

החלפת סעיף 12

הנוסח הקודם:

שוויה של קרקע באזור עירוני

12. שוויה של קרקע באזור עירוני יהיה הסכום העשוי להתקבל בעדה לפי שומת המנהל באחד באפריל של שנת המס במכירה ממוכר ברצון לקונה ברצון.

 

מיום 1.4.1979

תיקון מס' 14

ס"ח תשל"ט מס' 934 מיום 10.4.1979 עמ' 99 (ה"ח 1340)

12. שוויה של קרקע – למעט קרקע של חקלאי המשמשת לו המשמשת בחקלאות – יהיה הסכום שניתן לקבל בעדה במכירה ממוכר ברצון לקונה ברצון באחד באוקטובר של השנה שקדמה לשנת המס שבה נשומה הקרקע; ואם הפכה לקרקע לאחר האחד באוקטובר כאמור ולפני תום שנת המס שלגביה נשומה, ייקבע שוויה ליום שהפכה לקרקע.

 

מיום 1.4.1981

תיקון מס' 16

ס"ח תשמ"א מס' 1020 מיום 14.4.1981 עמ' 201 (ה"ח 1524)

שוויה של קרקע פנויה

12. שוויה של קרקע – למעט קרקע המשמשת בחקלאות – יהיה הסכום שניתן לקבל בעדה במכירה ממוכר ברצון לקונה ברצון באחד באוקטובר של השנה שקדמה לשנת המס שבה נשומה הקרקע יהיה שווי השוק שלה; ואם הפכה לקרקע לאחר האחד באוקטובר כאמור ולפני תום שנת המס שלגביה נשומה, ייקבע שוויה ליום שהפכה לקרקע.

 

מיום 1.4.1985

תיקון מס' 18

ס"ח תשמ"ה מס' 1135 מיום 26.2.1985 עמ' 41 (ה"ח 1710)

12. שוויה של קרקע – יהיה שווי השוק שלה; ואם הפכה לקרקע לאחר האחד באוקטובר כאמור או נרכשה ממי שהיה פטור ממס, לאחר האחד במרס ולפני תום שנת המס שלגביה נשומה, ייקבע שוויה ליום שהפכה לקרקע.

 

מיום 1.1.1988

תיקון מס' 19

ס"ח תשמ"ז מס' 1197 מיום 16.10.1986 עמ' 5 (ה"ח 1798)

12. שוויה של קרקע – יהיה שווי השוק שלה; ואם הפכה לקרקע או נרכשה ממי שהיה פטור ממס, לאחר האחד במרס ה-1 בדצמבר ולפני תום שנת המס שלגביה נשומה, ייקבע שוויה ליום שהפכה לקרקע.

 

מיום 1.1.1997

תיקון מס' 26

ס"ח תשנ"ו מס' 1590 מיום 10.5.1996 עמ' 313 (ה"ח 2519)

12. שוויה של קרקע – יהיה שווי השוק שלה; ואם הפכה לקרקע או נרכשה ממי שהיה פטור ממס, לאחר ה-1 בדצמבר בספטמבר ולפני תום שנת המס שלגביה נשומה, ייקבע שוויה ליום שהפכה לקרקע.

 

 

 

 

שוויים של מטעים שהם קרקע (תיקון מס' 16) תשמ"א-1981 (תיקון מס' 25) תשנ"ה-1995 ת"ט תשנ"ז-1997

13.  (א)  שוויה של קרקע שהיתה בידי בעליה ביום כ"ט בטבת תשנ"ה (1 בינואר 1995) שעליה מטע, כאמור בפסקה (3) להגדרת קרקע, הוא שווי השוק שלה בניכוי סכום של 50,000 שקלים חדשים לכל דונם או חלק יחסי מסכום זה לחלק של דונם.

 

(תיקון מס' 26) תשנ"ו-1996

          (ב)  (בוטל).

מיום 2.4.1964

תיקון מס' 1

ס"ח תשכ"ד מס' 423 מיום 2.4.1964 עמ' 94 (ה"ח 536)

(7) אדמות שלחין סוג א' 140

(8) אדמות שלחין סוג ב' 75

(9) אדמות בעל סוג א' 35

(10) אדמות בעל סוג ב' 10

(7) אדמות שלחין 110

(8) אדמות בעל 20

(9) מרעה טבעי 10

(11) (10) קרקע באזור חקלאי שנתייחדה לבניה

וכל קרקע אשר לדעת המנהל

יחדוה לבניה 300

(12) (11) ייערות שלא למטרת מסחר

וכן קרקע שאינה ראויה לשימוש אפס

 

מיום 1.4.1967

תיקון מס' 3

ס"ח תשכ"ז מס' 494 מיום 31.3.1967 עמ' 29 (ה"ח 720)

ת"ט תשכ"ז-1967

ס"ח תשכ"ז מס' 498 מיום 13.6.1967 עמ' 72

החלפת סעיף 13

הנוסח הקודם:

13. שווים של מטעים, וכן שוויה של קרקע באזור חקלאי – יהיו כמפורט להלן:

הסוג השווי בלירות לכל דונם

ולכל חלק ממנו

(1) הדרים, סובטרופים, בננות, תפוחי עץ,

אגסים, אפרסקים ומישמיש בהשקאה 650

(2) כרמים בהשקאה 350

(3) גויאבה, שזיפים וכל מטע אחר –

בהשקאה וכן כרמי בעל 250

(4) תאנים, שזיפים, אפרסקים, מישמיש,

וכל מטע אחר – בעל 200

(5) זיתים ושקדים – בעל 200

(6) צפצפות, אקליפטוס, ויערות מסחריים 150

(7) אדמות שלחין 110

(8) אדמות בעל 20

(9) מרעה טבעי 10

(10) קרקע באזור חקלאי שנתייחדה לבניה

וכל קרקע אשר לדעת המנהל

יחדוה לבניה 300

(11) ייערות שלא למטרת מסחר

וכן קרקע שאינה ראויה לשימוש אפס

 

מיום 1.4.1972

תיקון מס' 8

ס"ח תשל"ב מס' 667 מיום 4.8.1972 עמ' 163 (ה"ח 993)

שווים של מטעים וקרקע באזור חקלאי שווים של מטעים וקרקע של חקלאי

13. (א) שווים של מטעים יהיה כמפורט להלן:

השווי בלירות לכל דונם

ולכל חלק ממנו          

נושאי פרי כל עוד אינם

בשנת המס נושאי פרי

א. מטעי שלחין

(1) הדרים 1,100 650

(2) גרעיניים, כגון תפוחי עץ ואגסים 1,750 650

(3) גלעיניים (פרט לאפרסקים), כגון

משמשים, שזיפים, זיתים ודובדבנים,

וכן גויאבות וחבושים 700 250

(4) סובטרופיים, כגון אבוקדו, מנגו,

תמרים, בננות, אפרסמונים,

שסק ואחרים כגון אפרסקים 1,300 650

(5) גפנים, שקדים, פקן, חרובים 650 350

(6) אחרים 2,000 250

ב. מטעי בעל

(1) זיתים 250 200

(2) שקדים, תאנים, שזיפים,

משמשים ואפרסקים 350 200

(3) אחרים 350 250

ג. מטעי בעל בהשקאת עזר 400 250

השווי בלירות

לכל דונם

ולכל חלק ממנו          

ד. יערות וחורשות

(1) למטרות מסחריות 150

(2) שלא למטרות מסחריות אפס

ד. יערות וחורשות 150

(ב) שוויה של קרקע באזור חקלאי יהיה לפי סוג הגידולים המפורטים להלן, שהיו עליה ברוב ימות השנה הקודמת:

השווי בלירות

לכל דונם

ולכל חלק ממנו          

א. בשלחין

(1) כותנה 350

(2) פרחים, תות השדה 2,500

(3) גידולי מספוא לתצרוכת עצמית 150

(4) גידולים בחממות פרט לפרחים ותות השדה 2,000

(5) אחרים 450

ובלבד ששוויה של קרקע שלא עובדה שנה אחת יהיה השווי שנקבע לה בשנה האחרונה שבה עובדה, ושל קרקע שלא עובדה למעלה משנה אחת – 110 לירות לכל דונם ולכל חלק ממנו.

השווי בלירות

לכל דונם

ולכל חלק ממנו          

ב. בבעל

(1) כותנה וטבק 120

(2) אחרים 50

ובלבד ששוויה של קרקע שלא עובדה שנה אחת יהיה השווי שנקבע לה בשנה האחרונה שבה עובדה, ושל קרקע שלא עובדה למעלה משנה אחת – 20 לירות לכל דונם ולכל חלק ממנו ושל קרקע שאינה ראויה לשימוש – אפס.

ג. מרעה טבעי 10

ד. קרקע שנתייחדה לבניה וכל קרקע שלדעת המנהל ייחדוה לבניה 300

(ב) שוויה של קרקע של חקלאי המשמשת לו בחקלאות יהיה לפי סוג הגידולים המפורטים להלן, שהיו עליה ברוב ימות השנה הקודמת:

השווי בלירות

לכל דונם

ולכל חלק ממנו          

א. בשלחין

(1) כותנה 350 (2) פרחים, תות שדה 2,500

(3) גידולי מספוא לתצרוכת עצמית 150

(4) גידולים בחממות פרט לפרחים ותות שדה 2,000

(5) אחרים 450

ב. בבעל

(1) כותנה וטבק 120

(2) אחרים 50

ובלבד ששוויה של קרקע כאמור בפסקאות א ו-ב שהוברה לא יותר משלוש שנים יהיה השווי שנקבע לה בשנה האחרונה שבה עובדה.

ג. מרעה טבעי 10

ד. קרקע שהקצו אותה המוסדות המיישבים כחלק מהמשבצת

החקלאית ואינה ראויה לשימוש אפס

(ג) שוויה של קרקע של חקלאי שנתייחדה לבניית בנין חקלאי או בנין

מאגר וכל קרקע שלדעת המנהל ייחדוה לבניה כזאת 300

 

מיום 1.4.1976

תיקון מס' 12

ס"ח תשל"ו מס' 810 מיום 20.5.1976 עמ' 186 (ה"ח 1239)

הוספת פסקה 13(א)ה

 

מיום 1.4.1978

צו תשל"ח-1978

ק"ת תשל"ח מס' 3818 מיום 23.2.1978 עמ' 745

13. (א) שווים של מטעים יהיה כמפורט להלן:

השווי בלירות לכל דונם

ולכל חלק ממנו          

נושאי פרי כל עוד אינם

בשנת המס נושאי פרי

א. מטעי שלחין

(1) הדרים 1,100 4,400 650 2,600

(2) גרעיניים, כגון תפוחי עץ ואגסים 1,750 7,000 650 2,600

(3) גלעיניים (פרט לאפרסקים), כגון

משמשים, שזיפים, זיתים ודובדבנים,

וכן גויאבות וחבושים 700 2,800 250 1,000

(4) סובטרופיים, כגון אבוקדו, מנגו,

תמרים, בננות, אפרסמונים,

שסק ואחרים כגון אפרסקים 1,300 5,200 650 2,600

(5) גפנים, שקדים, פקן, חרובים 650 2,600 350 1,400

(6) אחרים 2,000 8,000 250 1,000

ב. מטעי בעל

(1) זיתים 250 1,000 200 800

(2) שקדים, תאנים, שזיפים,

משמשים ואפרסקים 350 1,400 200 800

(3) אחרים 350 1,400 250 1,000

ג. מטעי בעל בהשקאת עזר 400 1,600 250 1,000

השווי בלירות

לכל דונם

ולכל חלק ממנו          

ד. יערות וחורשות 150 300

ה. נעקרו מטעים, באישור מראש של שר החקלאות או מי שהוא הסמיך, יהיה שוויה של הקרקע שעליה היו המטעים, במשך שלוש שנים מיום העקירה או עד לשינוי הבעלות או עד שהותר לבנות על הקרקע, לפי המוקדם, כשווי מטע מן הסוג שהיה נטוע לפני העקירה; שר האוצר, בהתייעצות עם שר החקלאות, רשאי להתנות תנאים לביצוע פסקה זו.

(ב) שוויה של קרקע של חקלאי המשמשת לו בחקלאות יהיה לפי סוג הגידולים המפורטים להלן, שהיו עליה ברוב ימות השנה הקודמת:

השווי בלירות

לכל דונם

ולכל חלק ממנו           

א. בשלחין

(1) כותנה 350 1,400

(2) פרחים, תות שדה 2,500 10,000

(3) גידולי מספוא לתצרוכת עצמית 150 600

(4) גידולים בחממות פרט לפרחים ותות שדה 2,000 8,000

(5) אחרים 450 1,800

ב. בבעל

(1) כותנה וטבק 120 480

(2) אחרים 50 200

ובלבד ששוויה של קרקע כאמור בפסקאות א ו-ב שהוברה לא יותר משלוש שנים יהיה השווי שנקבע לה בשנה האחרונה שבה עובדה.

ג. מרעה טבעי 10 40

ד. קרקע שהקצו אותה המוסדות המיישבים כחלק מהמשבצת

החקלאית ואינה ראויה לשימוש אפס

(ג) שוויה של קרקע של חקלאי שנתייחדה לבניית בנין חקלאי או בנין

מאגר וכל קרקע שלדעת המנהל ייחדוה לבניה כזאת 300 1,200

 

מיום 1.4.1979

סעיף קטן 13(ג) מיום 1.4.1980

תיקון מס' 14

ס"ח תשל"ט מס' 934 מיום 10.4.1979 עמ' 99 (ה"ח 1340)

13. (א) שווים של מטעים יהיה כמפורט להלן:

(א) בסעיף זה -

"קרקע חקלאית" – קרקע המשמשת בחקלאות או מטעים;

"שווי השוק" של קרקע חקלאית – הסכום שאפשר היה לקבל בעדה במכירה ממוכר ברצון לקונה ברצון ב-1 באוקטובר של השנה שקדמה לשנת המס שבה נשומה או ביום מאוחר יותר באותה שנה שבו היתה לקרקע חקלאית, הכל לפי המאוחר;

"שווי חקלאי" של קרקע חקלאית – כל אחד מאלה:

(1) השווי של קרקע שרכש חקלאי לפני שנת המס 1968;

(2) החלק משווי השוק לכל דונם שרכש חקלאי משנת 1968 ואילך, שאינו עולה על 225,000 לירות, וחלק יחסי ממנו לחלק של דונם;

(3) החלק משווי השוק לכל דונם שרכש מי שאיננו חקלאי, שאינו עולה על 75,000 לירות, וחלק יחסי ממנו לחלק של דונם.

(ב) שוויה של קרקע חקלאית יהיה שווי השוק, ובלבד ששווי כאמור בהגדרת שווי חקלאי יהיה –

(1) במטעים:

השווי בלירות לכל דונם

ולכל חלק ממנו          

נושאי פרי כל עוד אינם

בשנת המס נושאי פרי

א. מטעי שלחין

(1) הדרים 4,400 2,600

(2) גרעיניים, כגון תפוחי עץ ואגסים 7,000 2,600

(3) גלעיניים (פרט לאפרסקים), כגון

משמשים, שזיפים, זיתים ודובדבנים,

וכן גויאבות וחבושים 2,800 1,000

(4) סובטרופיים, כגון אבוקדו, מנגו,

תמרים, בננות, אפרסמונים,

שסק ואחרים כגון אפרסקים 5,200 2,600

(5) גפנים, שקדים, פקן, חרובים 2,600 1,400

(6) אחרים 8,000 1,000

ב. מטעי בעל

(1) זיתים 1,000 800

(2) שקדים, תאנים, שזיפים,

משמשים ואפרסקים 1,400 800

(3) אחרים 1,400 1,000

ג. מטעי בעל בהשקאת עזר 1,600 1,000

השווי בלירות

לכל דונם

ולכל חלק ממנו          

ד. יערות וחורשות 300

ה. נעקרו מטעים, באישור מראש של שר החקלאות או מי שהוא הסמיך, יהיה שוויה של הקרקע שעליה היו המטעים, במשך שלוש שנים מיום העקירה או עד לשינוי הבעלות או עד שהותר לבנות על הקרקע, לפי המוקדם, כשווי מטע מן הסוג שהיה נטוע לפני העקירה; שר האוצר, בהתייעצות עם שר החקלאות, רשאי להתנות תנאים לביצוע פסקה זו.

(ב) (2) שוויה של קרקע של חקלאי המשמשת לו בחקלאות יהיה לפי סוג הגידולים המפורטים להלן, שהיו עליה ברוב ימות השנה הקודמת בקרקע המשמשת בחקלאות – לפי סוג הגידולים המפורטים להלן, שהיו עליה ברוב ימות השנה הקודמת

השווי בלירות

לכל דונם

ולכל חלק ממנו          

א. בשלחין

(1) כותנה 1,400

(2) פרחים, תות שדה 10,000

(3) גידולי מספוא לתצרוכת עצמית 600

(4) גידולים בחממות פרט לפרחים ותות שדה 8,000

(5) אחרים 1,800

ב. בבעל

(1) כותנה וטבק 480

(2) אחרים 200

ובלבד ששוויה של קרקע כאמור בפסקאות א ו-ב שהוברה לא יותר משלוש שנים יהיה השווי שנקבע לה בשנה האחרונה שבה עובדה.

ג. מרעה טבעי 40

ד. קרקע שהקצו אותה המוסדות המיישבים כחלק מהמשבצת

החקלאית ואינה ראויה לשימוש אפס

(ג) (3) שוויה של קרקע של חקלאי בקרקע שנתייחדה לבניית בנין חקלאי

או בנין מאגר וכל קרקע שלדעת המנהל ייחדוה לבניה כזאת 1,200

(ג) הסכומים שבהגדרת שווי חקלאי יותאמו לכל שנת מס לפי שיעור העליה של מדד המחירים לצרכן שנתפרסם מטעם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ב-15 בספטמבר שלפני אותה שנה, ביחס למדד כאמור שפורסם במועד כאמור בשנה שקדמה לאותה שנה; הסכומים המותאמים יעוגלו לאלף הלירות הקרובות.

 

מיום 1.4.1979

צו (מס' 2) תשל"ט-1979

ק"ת תשל"ט מס' 3986 מיום 29.5.1979 עמ' 1298

(ב) שוויה של קרקע חקלאית יהיה שווי השוק, ובלבד ששווי כאמור בהגדרת שווי חקלאי יהיה –

(1) במטעים:

השווי בלירות לכל דונם

ולכל חלק ממנו          

נושאי פרי כל עוד אינם

בשנת המס נושאי פרי

א. מטעי שלחין

(1) הדרים 1,100 7,000 650 4,200

(2) גרעיניים, כגון תפוחי עץ ואגסים 1,750 11,200 650 4,200

(3) גלעיניים (פרט לאפרסקים), כגון

משמשים, שזיפים, זיתים ודובדבנים,

וכן גויאבות וחבושים 700 4,500 250 1,600

(4) סובטרופיים, כגון אבוקדו, מנגו,

תמרים, בננות, אפרסמונים,

שסק ואחרים כגון אפרסקים 1,300 8,300 650 4,200

(5) גפנים, שקדים, פקן, חרובים 650 4,200 350 2,200

(6) אחרים 2,000 12,800 250 1,600

ב. מטעי בעל

(1) זיתים 250 1,600 200 1,300

(2) שקדים, תאנים, שזיפים,

משמשים ואפרסקים 350 2,200 200 1,300

(3) אחרים 350 2,200 250 1,600

ג. מטעי בעל בהשקאת עזר 400 2,500 250 1,600

השווי בלירות

לכל דונם

ולכל חלק ממנו          

ד. יערות וחורשות 150 500

ה. נעקרו מטעים, באישור מראש של שר החקלאות או מי שהוא הסמיך, יהיה שוויה של הקרקע שעליה היו המטעים, במשך שלוש שנים מיום העקירה או עד לשינוי הבעלות או עד שהותר לבנות על הקרקע, לפי המוקדם, כשווי מטע מן הסוג שהיה נטוע לפני העקירה; שר האוצר, בהתייעצות עם שר החקלאות, רשאי להתנות תנאים לביצוע פסקה זו.

(2) בקרקע המשמשת בחקלאות – לפי סוג הגידולים המפורטים להלן, שהיו עליה ברוב ימות השנה הקודמת

השווי בלירות

לכל דונם

ולכל חלק ממנו          

א. בשלחין

(1) כותנה 350 2,200

(2) פרחים, תות שדה 2,500 16,000

(3) גידולי מספוא לתצרוכת עצמית 150 1,000

(4) גידולים בחממות פרט לפרחים ותות שדה 2,000 12,800

(5) אחרים 450 3,000

ב. בבעל

(1) כותנה וטבק 120 800

(2) אחרים 50 320

ובלבד ששוויה של קרקע כאמור בפסקאות א ו-ב שהוברה לא יותר משלוש שנים יהיה השווי שנקבע לה בשנה האחרונה שבה עובדה.

ג. מרעה טבעי 10 65

ד. קרקע שהקצו אותה המוסדות המיישבים כחלק מהמשבצת

החקלאית ואינה ראויה לשימוש אפס

(3) בקרקע שנתייחדה לבניית בנין חקלאי או בנין מאגר וכל קרקע

שלדעת המנהל ייחדוה לבניה כזאת 300 2,000

 

מיום 1.4.1981

תיקון מס' 16

ס"ח תשמ"א מס' 1020 מיום 14.4.1981 עמ' 201 (ה"ח 1524)

החלפת סעיף 13

הנוסח הקודם:

שווים של מטעים וקרקע של חקלאי

13. (א) בסעיף זה -

"קרקע חקלאית" – קרקע המשמשת בחקלאות או מטעים;

"שווי השוק" של קרקע חקלאית – הסכום שאפשר היה לקבל בעדה במכירה ממוכר ברצון לקונה ברצון ב-1 באוקטובר של השנה שקדמה לשנת המס שבה נשומה או ביום מאוחר יותר באותה שנה שבו היתה לקרקע חקלאית, הכל לפי המאוחר;

"שווי חקלאי" של קרקע חקלאית – כל אחד מאלה:

(1) השווי של קרקע שרכש חקלאי לפני שנת המס 1968;

(2) החלק משווי השוק לכל דונם שרכש חקלאי משנת 1968 ואילך, שאינו עולה על 225,000 לירות, וחלק יחסי ממנו לחלק של דונם;

(3) החלק משווי השוק לכל דונם שרכש מי שאיננו חקלאי, שאינו עולה על 75,000 לירות, וחלק יחסי ממנו לחלק של דונם.

(ב) שוויה של קרקע חקלאית יהיה שווי השוק, ובלבד ששווי כאמור בהגדרת שווי חקלאי יהיה –

(1) במטעים:

השווי בלירות לכל דונם

ולכל חלק ממנו          

נושאי פרי כל עוד אינם

בשנת המס נושאי פרי

א. מטעי שלחין

7,000 4,200

(2) גרעיניים, כגון תפוחי עץ ואגסים 11,200 4,200

(3) גלעיניים (פרט לאפרסקים), כגון

משמשים, שזיפים, זיתים ודובדבנים,

וכן גויאבות וחבושים 4,500 1,600

(4) סובטרופיים, כגון אבוקדו, מנגו,

תמרים, בננות, אפרסמונים,

שסק ואחרים כגון אפרסקים 8,300 4,200

(5) גפנים, שקדים, פקן, חרובים 4,200 2,200

(6) אחרים 12,800 1,600

ב. מטעי בעל

(1) זיתים 1,600 1,300

(2) שקדים, תאנים, שזיפים,

משמשים ואפרסקים 2,200 1,300

(3) אחרים 2,200 1,600

ג. מטעי בעל בהשקאת עזר 2,500 1,600

השווי בלירות

לכל דונם

ולכל חלק ממנו          

ד. יערות וחורשות 500

ה. נעקרו מטעים, באישור מראש של שר החקלאות או מי שהוא הסמיך, יהיה שוויה של הקרקע שעליה היו המטעים, במשך שלוש שנים מיום העקירה או עד לשינוי הבעלות או עד שהותר לבנות על הקרקע, לפי המוקדם, כשווי מטע מן הסוג שהיה נטוע לפני העקירה; שר האוצר, בהתייעצות עם שר החקלאות, רשאי להתנות תנאים לביצוע פסקה זו.

(2) בקרקע המשמשת בחקלאות – לפי סוג הגידולים המפורטים להלן, שהיו עליה ברוב ימות השנה הקודמת

השווי בלירות

לכל דונם

ולכל חלק ממנו          

א. בשלחין

(1) כותנה 2,200

(2) פרחים, תות שדה 16,000

(3) גידולי מספוא לתצרוכת עצמית 1,000

(4) גידולים בחממות פרט לפרחים ותות שדה 12,800

(5) אחרים 3,000

ב. בבעל

(1) כותנה וטבק 800

(2) אחרים 320

ובלבד ששוויה של קרקע כאמור בפסקאות א ו-ב שהוברה לא יותר משלוש שנים יהיה השווי שנקבע לה בשנה האחרונה שבה עובדה.

ג. מרעה טבעי 65

ד. קרקע שהקצו אותה המוסדות המיישבים כחלק מהמשבצת

החקלאית ואינה ראויה לשימוש אפס

(3) בקרקע שנתייחדה לבניית בנין חקלאי או בנין מאגר וכל קרקע

שלדעת המנהל ייחדוה לבניה כזאת 2,000

(ג) הסכומים שבהגדרת שווי חקלאי יותאמו לכל שנת מס לפי שיעור העליה של מדד המחירים לצרכן שנתפרסם מטעם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ב-15 בספטמבר שלפני אותה שנה, ביחס למדד כאמור שפורסם במועד כאמור בשנה שקדמה לאותה שנה; הסכומים המותאמים יעוגלו לאלף הלירות הקרובות.

 

מיום 1.4.1985

תיקון מס' 18

ס"ח תשמ"ה מס' 1135 מיום 26.2.1985 עמ' 41 (ה"ח 1710)

(ב) הסכום שבסעיף קטן (א) יותאם לכל שנת מס לפי שיעור העליה של מדד המחירים לצרכן שנתפרסם מטעם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ב-15 בספטמבר בפברואר שלפני אותה שנה, ביחס למדד כאמור שנתפרסם במועד כאמור בשנה שקדמה לאותה שנה; הסכומים המתואמים יעוגלו ל-100 השקלים הקרובים.

 

מיום 1.1.1988

תיקון מס' 19

ס"ח תשמ"ז מס' 1197 מיום 16.10.1986 עמ' 5 (ה"ח 1798)

(ב) הסכום שבסעיף קטן (א) יותאם לכל שנת מס לפי שיעור העליה של מדד המחירים לצרכן שנתפרסם מטעם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בפברואר בנובמבר שלפני אותה שנה, ביחס למדד כאמור שנתפרסם במועד כאמור בשנה שקדמה לאותה שנה; הסכומים המתואמים יעוגלו ל-100 השקלים הקרובים.

 

מיום 1.1.1988 עד יום 31.12.1988

תיקון מס' 19

ס"ח תשמ"ז מס' 1197 מיום 16.10.1986 עמ' 5 (ה"ח 1798)

(ב) הסכום שבסעיף קטן (א) יותאם לכל שנת מס לפי שיעור העליה של מדד המחירים לצרכן שנתפרסם מטעם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בנובמבר שלפני אותה שנה, ביחס למדד כאמור שנתפרסם במועד כאמור בשנה שקדמה לאותה שנה בפברואר שלפני אותה שנה; הסכומים המתואמים יעוגלו ל-100 השקלים הקרובים.

 

מיום 1.1.1995

תיקון מס' 25

ס"ח תשנ"ה מס' 1498 מיום 4.1.1995 עמ' 90 (ה"ח 2240)

ת"ט תשנ"ז-1997

ס"ח תשנ"ז מס' 1625 מיום 10.6.1997 עמ' 168

(א) שוויה של קרקע שהיתה בידי בעליה ביום כ"ט בטבת התשנ"ה (1 בינואר 1995) שעליה מטע, כאמור בפסקה (3) להגדרת קרקע, הוא שווי השוק שלה בניכוי סכום של 30,223 50,000 שקלים לכל דונם או חלק יחסי מסכום זה לחלק של דונם.

 

מיום 1.1.1996

תיקון מס' 26

ס"ח תשנ"ו מס' 1590 מיום 10.5.1996 עמ' 313 (ה"ח 2519)

ביטול סעיף קטן 13(ב)

הנוסח הקודם:

(ב) הסכום שבסעיף קטן (א) יותאם לכל שנת מס לפי שיעור העליה של מדד המחירים לצרכן שנתפרסם מטעם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בנובמבר שלפני אותה שנה, ביחס למדד כאמור שנתפרסם במועד כאמור בשנה שקדמה לאותה שנה; הסכומים המתואמים יעוגלו ל-100 השקלים הקרובים.

שווי קרקע בבעלות ממושכת  (תיקון מס' 26) תשנ"ו-1996

13א.  (א)  יחיד שבעלותו בקרקע החלה לפני יום ה' באייר תש"ח (14 במאי 1948) (לענין סעיף זה - היום הקובע), זכאי לניכוי משוויה של אותה הקרקע בסכום של 65,000 שקלים חדשים לכל דונם או חלק יחסי מסכום זה לחלק של דונם; לענין זה, יראו כאילו החלה בעלותו של יחיד בקרקע לפני היום הקובע, גם אם קיבל את הקרקע בירושה מבן זוג, מאח, מהורה, מהורה של הורה או מאח של הורה או במתנה מאחד מאלה, ובלבד שבעלותו בקרקע של המוריש או של נותן המתנה, לפי הענין, החלה לפני היום הקובע.

          (ב)  יחיד זכאי בשנת מס לניכוי לפי סעיף קטן (א) עד לסכום של 650,000 שקלים חדשים.

          (ג)   על אף הוראות סעיף קטן (א), יחיד אינו זכאי לניכוי כאמור בשנת המס שבה העביר את הקרקע לאחר, שלא בדרך הורשה לבן זוג, לאח, לילד, לנכד או לאחיין או בדרך מתנה לאחד מאלה.

          (ד)  לענין סעיף זה –

(1)   יראו כיחיד אחד - בני זוג וילדיהם שמתחת לגיל שמונה עשרה;

(2)   "קרקע" - למעט קרקע שבכל תקופה לאחר היום הקובע שימשה כולה או חלקה כמלאי עסקי.

          (ה)  סעיף זה יחול גם לגבי קרקע ששוויה מחושב לפי סעיף 13.

מיום 1.1.1996

תיקון מס' 26

ס"ח תשנ"ו מס' 1590 מיום 10.5.1996 עמ' 313 (ה"ח 2519)

הוספת סעיף 13א

עדכון סכומים (תיקון מס' 26) תשנ"ו-1996

13ב.  (א)  הסכומים שבסעיפים 13 ו-13א יתואמו לכל שנת מס, לפי שיעור עליית המדד שהתפרסם בנובמבר שלפני אותה שנה, ביחס למדד שהתפרסם בנובמבר בשנה שקדמה לאותה השנה.

          (ב)  הסכומים המתואמים שבסעיפים 13 ו-13א(א) יעוגלו ל-100 השקלים החדשים הקרובים והסכום האמור בסעיף 13א(ב) יעוגל ל-1000 השקלים החדשים הקרובים.

מיום 1.1.1996

תיקון מס' 26

ס"ח תשנ"ו מס' 1590 מיום 10.5.1996 עמ' 313 (ה"ח 2519)

הוספת סעיף 13ב

(תיקון מס' 16) תשמ"א-1981

14. (בוטל).

מיום 1.4.1961

תיקון מס' 1

ס"ח תשכ"ד מס' 423 מיום 2.4.1964 עמ' 94 (ה"ח 536)

החלפת סעיף 14

הנוסח הקודם:

שווים של ציוד ושל בניני מאגר ובנינים כפריים שבאזור עירוני

14. (א) שווים של ציוד וכן של בניני מאגר באזור עירוני ובנינים כפריים שבו יהיה מחיר הרכישה לרבות מסי יבוא, תשלומי חובה אחרים, הוצאות הובלה והוצאות אחרות כיוצא באלה, לאחר ניכוי פחת בשיעור שייקבע בתקנות, באישור ועדת הכספים של הכנסת ובלבד שסכום הניכוי לא יעלה על 50% מהמחיר האמור ואם נרכשו ללא תמורה או ללא תמורה מלאה – שווי השוק בעת הרכישה לפי שומת המנהל.

(ב) לגבי נכסים כאמור בסעיף קטן (א) שחל עליהם חוק מס הכנסה (תוספת פחת על נכסים עסקיים), תשי"ח-1958, יחושב מחיר הרכישה שלהם על בסיס הוראות החוק האמור ובלבד ששויו של ציוד לא יעלה על מחיר הרכישה כאמור כפול 3.

 

מיום 1.4.1967

תיקון מס' 3

ס"ח תשכ"ז מס' 494 מיום 31.3.1967 עמ' 30 (ה"ח 720)

החלפת סעיף 14

הנוסח הקודם:

14. (א) שוויו של ציוד יהיה מחיר הרכישה לרבות מסים המוטלים על יבואו, ייצורו או מכירתו וכן תשלומי חובה אחרים – ואף אם טרם שולמו המסים האמורים ותשלומי החובה או טרם נמכר הציוד ואף אם ניתן על ייבואו, ייצורו או מכירתו פטור המותר לפי הוראות התוספת לחוק המכס, הבלו ומס הקניה (ביטול פטור מיוחד), תשי"ז-1957, ולרבות דמי הובלה, התקנה, הרצה והוצאות אחרות כיוצא באלה; ואם נרכש ללא תמורה או ללא תמורה מלאה או בחליפין – שווי השוק בעת הרכישה, והכל לאחר ניכוי פחת בשיעור שייקבע בתקנות באישור ועדת הכספים של הכנסת, ובלבד שסכום הניכוי לא יעלה על 50% מהמחיר או מהשווי האמורים, הכל לפי הענין.

"הרצה" לענין זה – ההוצאות שהוצאו כדי להביא את הציוד לשימוש שלמענו נועד, למעט הוצאות בשל תקלות בלתי צפויות.

(ב) בציוד שחל עליו חוק מס הכנסה (תוספת פחת על נכסים עסקיים), תשי"ח-1958, או חוק מס הכנסה (תוספת פחת על נכסים עסקיים), תשכ"ד-1964, או שניהם כאחד – יוכפל מחיר הרכישה כאמור בסעיף קטן (א) בשיעור שנקבע באותו חוק לענין חישוב הניכוי הנוסף, ואם נקבע לענין זה סכום מסויים – יוגדל מחיר הרכישה כאמור בסעיף קטן (א) באותו סכום, ובלבד שבשני המקרים לא יוגדל מחיר הרכישה יותר מפי שלושה; ולענין זה אין נפקא מינה אם בעל הציוד בחר בניכוי הפרשי הצמדה לפי סעיף 3 לחוק מס הכנסה (ניכוי הפרשי הצמדה), תשכ"ד-1964, במקום ניכוי נוסף לפי חוק מס הכנסה (תוספת פחת על נכסים עסקיים), תשכ"ד-1964.

 

מיום 1.4.1976

תיקון מס' 12

ס"ח תשל"ו מס' 810 מיום 20.5.1976 עמ' 187 (ה"ח 1239)

14. שוויו של ציוד יהיה המחיר שעלה הציוד לבעליו, ובלבד שאם נקבע מחיר מקורי לענין סעיף 21 לפקודה יהיה אותו מחיר שוויו של הציוד יהיה שוויו של הציוד המחיר האמור בתוספת מענק או חוב שהופחתו על פי סעיף 21(ב) לפקודה ובתוספת הסכום שבו הוקטן המחיר המקורי על פי סעיף 96 לפקודה; ואם נרכש ללא תמורה או ללא תמורה מלאה או בחליפין – שווי השוק שלו בעת הרכישה.

 

מיום 1.4.1981

תיקון מס' 16

ס"ח תשמ"א מס' 1020 מיום 14.4.1981 עמ' 201 (ה"ח 1524)

ביטול סעיף 14

הנוסח הקודם:

שוויו של ציוד

14. שוויו של ציוד יהיה המחיר שעלה הציוד לבעליו, ובלבד שאם נקבע מחיר מקורי לענין סעיף 21 לפקודה יהיה שוויו של הציוד המחיר האמור בתוספת מענק או חוב שהופחתו על פי סעיף 21(ב) לפקודה ובתוספת הסכום שבו הוקטן המחיר המקורי על פי סעיף 96 לפקודה; ואם נרכש ללא תמורה או ללא תמורה מלאה או בחליפין – שווי השוק שלו בעת הרכישה.

(תיקון מס' 16) תשמ"א-1981

15.(בוטל).

מיום 1.4.1961

תיקון מס' 1

ס"ח תשכ"ד מס' 423 מיום 2.4.1964 עמ' 95 (ה"ח 536)

החלפת פסקה 15(ה)(2)

הנוסח הקודם:

(2) מחיר הרכישה של המלאי לרבות מסי יבוא, תשלומי חובה אחרים, הוצאות הובלה והוצאות אחרות כיוצא באלה, או אם נרכש המלאי ללא תמורה או בתמורה חלקית בלבד – שווי השוק של המלאי בעת הרכישה, כפי שיקבע המנהל.

 

מיום 1.4.1967

תיקון מס' 3

ס"ח תשכ"ז מס' 494 מיום 31.3.1967 עמ' 30 (ה"ח 720)

החלפת סעיף 15

הנוסח הקודם:

15. (א) שוויו של מלאי בשנת המס יהיה מחיר המלאי שהיה לבעליו באחד באפריל של שנת המס.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי המנהל לקבוע, לפי בקשת בעל המלאי, כי שוויו של המלאי בשנת המס יהיה מחירו ביום הראשון של תקופת השומה המיוחדת שהוכרה לבעל המלאי, על פי סעיף 7 לפקודת מס הכנסה, 1947; קבע כך המנהל, יראו את המועד האמור כקובע לענין שוויו של המלאי בכל שנת מס עתידה, כל עוד לא הורה המנהל הוראה אחרת.

(ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) רשאי שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת לקבוע בתקנות סוגי מלאי ששוויו ייקבע במועדים, בשיטה, באופן ובתנאים שיקבע.

(ד) שוויו של מלאי בידי אדם שנעשה לראשונה בעל מלאי לאחר אחד באפריל של שנת המס יהיה מחיר המלאי שהיה לו ביום השלושים לאחר שנעשה בעל מלאי כאמור.

(ה) "מחיר" לענין זה – הסכום הנמוך שבין שני אלה:

(1) הסכום העשוי להתקבל במכירה ממוכר ברצון לקונה ברצון;

(2) מחיר הרכישה של מלאי לרבות המסים המוטלים על יבואו, ייצורו או מכירתו וכן תשלומי חובה אחרים – ואף אם טרם שולמו המסים האמורים ותשלומי החובה, או טרם נמכר המלאי ואף אם ניתן על יבואו, ייצורו או מכירתו פטור המותר לפי הוראות התוספת לחוק המכס, הבלו ומס הקניה (ביטול פטור מיוחד), תשי"ז-1957, ולרבות דמי הובלה והוצאות אחרות כיוצא באלה; ואם נרכש ללא תמורה או ללא תמורה מלאה או בחליפין – שווי השוק בעת הרכישה.

(ו) נתברר למנהל כי ביום מן הימים של שנת המס עלה שוויו של מלאי שבידי פלוני על השווי שנקבע לו במועד מן המועדים המפורשים בסעיפים קטנים (א)-(ד), ובעל המלאי לא נתן הסבר להנחת דעתו של המנהל לעליה האמורה, יראו את השווי הגבוה כשוויו של המלאי באותה שנת מס.

(ז) סעיף 2(ב) לא יחול על מלאי שהוראות סעיפים קטנים (ב)-(ד) חלים עליו.

 

מיום 1.4.1976

תיקון מס' 12

ס"ח תשל"ו מס' 810 מיום 20.5.1976 עמ' 187 (ה"ח 1239)

(ג) שוויו של מלאי בידי אדם שנעשה לראשונה בעל מלאי לאחר אחד באפריל של שנת המס בשנת המס יהיה מחיר המלאי שהיה לו ביום השלושים לאחר שנעשה בעל מלאי כאמור.

 

מיום 1.4.1981

תיקון מס' 16

ס"ח תשמ"א מס' 1020 מיום 14.4.1981 עמ' 201 (ה"ח 1524)

ביטול סעיף 15

הנוסח הקודם:

שוויו של מלאי

15. (א) שוויו של מלאי בשנת המס יהיה השווי שנקבע לו ליום האחרון של שנת המס הקודמת לשם קביעת הכנסתו של בעל המלאי לענין הפקודה.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) רשאי שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע בתקנות ששוויו של מלאי מסוגים מסויימים וכן של מלאי של סוגי בעלים מסויימים ייקבע במועדים, בשיטה, באופן ובתנאים שיפרש.

(ג) שוויו של מלאי בידי אדם שנעשה לראשונה בעל מלאי בשנת המס יהיה מחיר המלאי שהיה לו ביום השלושים לאחר שנעשה בעל מלאי כאמור.

(ד) "מחיר" לענין זה – הסכום הנמוך שבין שני אלה:

(1) הסכום העשוי להתקבל במכירה ממוכר ברצון לקונה ברצון;

(2) המחיר שעלה המלאי לבעליו, ואם נרכש ללא תמורה או ללא תמורה מלאה או בחליפין – שווי השוק בעת הרכישה.

(ה) נתברר למנהל כי ביום מן הימים של שנת המס עלה שוויו של מלאי שבידי פלוני על השווי שנקבע לו במועד לחישוב שוויו, ובעל המלאי לא נתן הסבר להנחת דעתו של המנהל לעליה האמורה, יראו את השווי הגבוה כשוויו של המלאי באותה שנת מס.

(ו) סעיף 2(ב) לא יחול על מלאי שבידי מי שהותרה לו תקופת שומה מיוחדת ולא על מלאי שסעיפים קטנים (ב) ו-(ג) חלים עליו.

(תיקון מס' 16) תשמ"א-1981

16.(בוטל).

מיום 2.4.1964

סעיף קטן 16(א) מיום 1.4.1961

תיקון מס' 1

ס"ח תשכ"ד מס' 423 מיום 2.4.1964 עמ' 95 (ה"ח 536)

16. (א) שוויו של נכס בישוב ספר שבעלו הוא חקלאי בישוב ספר והנכס משמש לו במשקו החקלאי, וכן שוויו של בנין מגוריו שבישוב הספר, הוא המחיר שהיה מתקבל בעדו במכירה ממוכר ברצון לקונה ברצון באחד באפריל של שנת המס, ובמלאי – המחיר כאמור במועדים המפורשים בסעיף 15(א)-(ד).

(ב) שוויו של נכס, בישוב ספר, של חבר בני אדם שבין חבריו ישנם ישובי ספר והנכס משמש לענפי החקלאות במשקים החקלאיים של חבריו יהיה: לגבי חלק יחסי מהנכס שהוא כיחס מספר ישובי הספר שבין חבריו לסך כל חבריו – כשווי שנקבע בסעיף קטן (א), ולגבי החלק הנותר – השווי שנקבע לנכס כזה שלא בישוב ספר.

(ב) (ג) שוויו של נכס בישוב ספר, שלא פורט בסעיף קטן (א) או (ב), יהיה לפי בחירת בעל הנכס, אחד משני אלה:

(1) המחיר שהיה מתקבל בעדו במכירה ממוכר ברצון לקונה ברצון באחד באפריל של שנת המס, ובמלאי – המחיר כאמור בסעיף קטן (ה) של סעיף 15 ובמועדים המפורשים בסעיפים הקטנים (א)-(ד) לאותו סעיף.

(2) השווי שנקבע לנכס כזה שלא בישוב ספר.

16א. בהתחשב בשינויים בערכם של הנכסים רשאי שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות את הכופלים המפורטים בסעיפים 8 ו-10 ואת השווי של הנכסים המפורטים בסעיף 13, ובלבד שלא יעשה כן יותר מאחת לחמש שנים.

 

מיום 1.4.1967

תיקון מס' 3

ס"ח תשכ"ז מס' 494 מיום 31.3.1967 עמ' 31 (ה"ח 720)

שווים של נכסים בישוב ספר

16. (א) שוויו של נכס בישוב ספר שבעלו הוא חקלאי בישוב ספר והנכס משמש לו במשקו החקלאי, וכן שוויו של בנין מגוריו שבישוב הספר, הוא המחיר שהיה מתקבל בעדו במכירה ממוכר ברצון לקונה ברצון באחד באפריל של שנת המס, ובמלאי – המחיר כאמור במועדים המפורשים בסעיף 15(א)-(ד).

(ב) שוויו של נכס, בישוב ספר, של חבר בני אדם שבין חבריו ישנם ישובי ספר והנכס משמש לענפי החקלאות במשקים החקלאיים של חבריו יהיה: לגבי חלק יחסי מהנכס שהוא כיחס מספר ישובי הספר שבין חבריו לסך כל חבריו – כשווי שנקבע בסעיף קטן (א), ולגבי החלק הנותר – השווי שנקבע לנכס כזה שלא בישוב ספר.

(ג) שוויו של נכס בישוב ספר, שלא פורט בסעיף קטן (א) או (ב), יהיה לפי בחירת בעל הנכס, אחד משני אלה:

(1) המחיר שהיה מתקבל בעדו במכירה ממוכר ברצון לקונה ברצון באחד באפריל של שנת המס, ובמלאי – המחיר כאמור בסעיף קטן (ה) של סעיף 15 ובמועדים המפורשים בסעיפים הקטנים (א)-(ד) לאותו סעיף.

(2) השווי שנקבע לנכס כזה שלא בישוב ספר.

16א 16. בהתחשב בשינויים בערכם של הנכסים רשאי שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות את הכופלים המפורטים בסעיפים 8 ו-10 ואת השווי של הנכסים המפורטים בסעיף 13, ובלבד שלא יעשה כן יותר מאחת לחמש שנים.

 

מיום 1.4.1972

תיקון מס' 8

ס"ח תשל"ב מס' 667 מיום 4.8.1972 עמ' 164 (ה"ח 993)

16. בהתחשב בשינויים בערכם של הנכסים רשאי שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות את הכופלים המפורטים בסעיפים 8 ו-10 בסעיפים 8, 10 ו-16ב ואת השווי של הנכסים המפורטים בסעיף 13, ובלבד שלא יעשה כן יותר מאחת לחמש שנים.

 

מיום 1.4.1976

תיקון מס' 12

ס"ח תשל"ו מס' 810 מיום 20.5.1976 עמ' 187 (ה"ח 1239)

16. בהתחשב בשינויים בערכם של הנכסים רשאי שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות את הכופלים המפורטים בסעיפים 8, 10 ו-16ב ואת השווי של הנכסים המפורטים בסעיף 13, ובלבד שלא יעשה כן יותר מאחת לחמש שנים לשנתיים.

 

מיום 1.4.1981

תיקון מס' 16

ס"ח תשמ"א מס' 1020 מיום 14.4.1981 עמ' 201 (ה"ח 1524)

ביטול סעיף 16

הנוסח הקודם:

תיאום השווי

16. בהתחשב בשינויים בערכם של הנכסים רשאי שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות את הכופלים המפורטים בסעיפים 8, 10 ו-16ב ואת השווי של הנכסים המפורטים בסעיף 13, ובלבד שלא יעשה כן יותר מאחת לשנתיים.

(תיקון מס' 16) תשמ"א-1981

פרק שלישי 1: (בוטל)

מיום 1.4.1972

תיקון מס' 8

ס"ח תשל"ב מס' 667 מיום 4.8.1972 עמ' 164 (ה"ח 993)

הוספת פרק שלישי 1

 

מיום 1.4.1981

תיקון מס' 16

ס"ח תשמ"א מס' 1020 מיום 14.4.1981 עמ' 201 (ה"ח 1524)

ביטול פרק שלישי 1

הנוסח הקודם:

פרק שלישי 1: מבנה בתהליך בניה

(תיקון מס' 16) תשמ"א-1981

16א.(בוטל).

מיום 1.4.1972

תיקון מס' 8

ס"ח תשל"ב מס' 667 מיום 4.8.1972 עמ' 164 (ה"ח 993)

הוספת סעיף 16א

 

מיום 1.4.1981

תיקון מס' 16

ס"ח תשמ"א מס' 1020 מיום 14.4.1981 עמ' 201 (ה"ח 1524)

ביטול סעיף 16א

הנוסח הקודם:

שווים של בנין מגורים, בנין מיוחד או בנין עסקי בתהליך בניה

16א. (א) שוויו של מבנה בתהליך בניה, אשר בגמר בנייתו יהיה בנין מגורים, בנין מיוחד או בנין עסקי, יהיה כמפורש להלן:

(1) מבנה שהוא תוספת בניה – מחצית עלות הבניה;

(2) מבנה אחר – כשוויה של חלקת הקרקע, שעליה הוא מוקם, לשנת המס שלאחר תחילת הבניה; ואולם המנהל רשאי, בין ביזמתו ובין לפי דרישת הבעל, לקבוע כי שוויו יהיה מחצית סכום עלות הבניה.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), במבנה ששוויו לא נקבע לפי עלות הבניה ולא נוצלו בו כל אחוזי הבניה המותרים על פי חוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965, יופחת מהשווי כאמור בסעיף קטן (א) סכום יחסי כיחס אחוזי הבניה שלא נוצלו לאחוזי הבניה המותרים.

(תיקון מס' 16) תשמ"א-1981

16ב.(בוטל).

מיום 1.4.1972

תיקון מס' 8

ס"ח תשל"ב מס' 667 מיום 4.8.1972 עמ' 164 (ה"ח 993)

הוספת סעיף 16ב

 

מיום 1.4.1978

צו תשל"ח-1978

ק"ת תשל"ח מס' 3818 מיום 23.2.1978 עמ' 746

16ב. שוויו של מבנה בתהליך בניה אשר בגמר בנייתו יהיה בנין חקלאי, יהיה סכום המתקבל מהכפלת מספר המטרים המרובעים של המבנה, כשתיגמר בנייתו, ב-25 50 לירות, ובמבנה שיהיה בנין מאגר – סכום המתקבל מהכפלת מספר המטרים המעוקבים במחצית הכופלים שבסעיף 10.

 

מיום 1.4.1981

תיקון מס' 16

ס"ח תשמ"א מס' 1020 מיום 14.4.1981 עמ' 201 (ה"ח 1524)

ביטול סעיף 16ב

הנוסח הקודם:

שוויו של בנין חקלאי או בנין מאגר בתהליך בניה

16ב. שוויו של מבנה בתהליך בניה אשר בגמר בנייתו יהיה בנין חקלאי, יהיה סכום המתקבל מהכפלת מספר המטרים המרובעים של המבנה, כשתיגמר בנייתו, ב-50 לירות, ובמבנה שיהיה בנין מאגר – סכום המתקבל מהכפלת מספר המטרים המעוקבים במחצית הכופלים שבסעיף 10.

(תיקון מס' 16) תשמ"א-1981

16ג.(בוטל).

מיום 1.4.1972

תיקון מס' 8

ס"ח תשל"ב מס' 667 מיום 4.8.1972 עמ' 165 (ה"ח 993)

ת"ט תשל"ב-1972

ס"ח תשל"ב מס' 672 מיום 23.11.1972 עמ' 13

הוספת סעיף 16ג

 

מיום 1.4.1981

תיקון מס' 16

ס"ח תשמ"א מס' 1020 מיום 14.4.1981 עמ' 201 (ה"ח 1524)

ביטול סעיף 16ג

הנוסח הקודם:

המס על מבנה בתהליך בניה ושיעורו

16ג. על אף האמור בסעיף 2 ישולם על מבנה בתהליך בניה מס חד-פעמי של 1.2% משוויו.

(תיקון מס' 16) תשמ"א-1981

16ד.(בוטל).

מיום 1.4.1972

תיקון מס' 8

ס"ח תשל"ב מס' 667 מיום 4.8.1972 עמ' 165 (ה"ח 993)

הוספת סעיף 16ד

 

מיום 1.4.1981

תיקון מס' 16

ס"ח תשמ"א מס' 1020 מיום 14.4.1981 עמ' 201 (ה"ח 1524)

ביטול סעיף 16ד

הנוסח הקודם:

הצהרה

16ד. אדם שבשנת המס היה לו מבנה בתהליך בניה, ימסור למנהל הצהרה על כך תוך 60 ימים מיום תחילת הבניה; ואם היה המבנה תוספת בניה, יציין בהצהרה את אומדן עלות הבניה.

(תיקון מס' 16) תשמ"א-1981

16ה.(בוטל).

מיום 1.4.1972

תיקון מס' 8

ס"ח תשל"ב מס' 667 מיום 4.8.1972 עמ' 165 (ה"ח 993)

הוספת סעיף 16ה

 

מיום 1.4.1981

תיקון מס' 16

ס"ח תשמ"א מס' 1020 מיום 14.4.1981 עמ' 201 (ה"ח 1524)

ביטול סעיף 16ה

הנוסח הקודם:

שומה

16ה. המנהל ישום את שוויו של מבנה בתהליך בניה וישלח לבעל הודעת שומה ויפרט בה את השווי וסכום המס המגיע.

(תיקון מס' 16) תשמ"א-1981

16ו.(בוטל).

מיום 1.4.1972

תיקון מס' 8

ס"ח תשל"ב מס' 667 מיום 4.8.1972 עמ' 165 (ה"ח 993)

הוספת סעיף 16ו

 

מיום 1.4.1981

תיקון מס' 16

ס"ח תשמ"א מס' 1020 מיום 14.4.1981 עמ' 201 (ה"ח 1524)

ביטול סעיף 16ו

הנוסח הקודם:

תשלום

16ו. (א) בעל מבנה בתהליך בניה ישלם, במועד שנקבע בסעיף 16ד למתן הצהרה, מקדמה אחת של 0.6% משווי הקרקע כפי שנשומה לאחרונה, ומקדמה שניה באותו סכום במועד שנקבע בסעיף 17(ב) למתן הצהרה על שינוי מהותי בגוף הנכס; את יתרת המס המגיעה ממנו לפי הודעת השומה ישלם תוך 30 יום מיום שנמסרה לו ההודעה.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), יהיו המקדמות במבנה בתהליך בניה שהוא תוספת בניה 0.6% ממחצית אומדן עלות הבניה.

(תיקון מס' 16) תשמ"א-1981

16ז.(בוטל).

מיום 1.4.1972

תיקון מס' 8

ס"ח תשל"ב מס' 667 מיום 4.8.1972 עמ' 165 (ה"ח 993)

הוספת סעיף 16ז

 

מיום 1.4.1981

תיקון מס' 16

ס"ח תשמ"א מס' 1020 מיום 14.4.1981 עמ' 201 (ה"ח 1524)

ביטול סעיף 16ז

הנוסח הקודם:

דין מבנה בתהליך בניה

16ז. מבנה בתהליך בניה – דינו לכל ענין, למעט ענינים שפורשו בפרק זה, כדין מקרקעין.

פרק רביעי: הצהרות

הצהרה על קרקע (תיקון מס' 1) תשכ"ד-1964 (תיקון מס' 16) תשמ"א-1981 (תיקון מס' 18) תשמ"ה-1985

17.  אדם שבתוך שנת המס נעשה בעל קרקע, וכן אדם שחדל להיות בעל קרקע והדבר לא נרשם בפנקסי המקרקעין, חייב תוך 30 יום מיום שנעשה בעל, או מיום שחדל - להצהיר על כך בכתב למנהל; ואם נשתנתה הקרקע שלו בתוך שנת המס, שינוי מהותי בגופה או על ידי הוספה עליה וכן אם נשתנה השימוש בה באופן המשנה את הגדרה, חייב תוך 30 יום מיום השינוי, למסור למנהל הצהרה בכתב על כך.

מיום 2.4.1964

תיקון מס' 1

ס"ח תשכ"ד מס' 423 מיום 2.4.1964 עמ' 95 (ה"ח 536)

17. אדם שנעשה בעל מקרקעין בתוך שנת המס חייב תוך 45 יום מיום שנעשה בעל, למסור למנהל הצהרה בכתב על כך אדם שבתוך שנת המס נעשה בעל מקרקעין, וכן אדם שחדל להיות בעל מקרקעין והדבר לא נרשם בפנקסי המקרקעין, חייב תוך 45 יום מיום שנעשה בעל, או מיום שחדל – להצהיר על כך בכתב למנהל; ואם נשתנו המקרקעין שלו בתוך שנת המס, שינוי מהותי בגופם או על ידי הוספה עליהם וכן אם נשתנה השימוש בהם באופן המשנה את הגדרם, חייב תוך 60 יום מיום השינוי, למסור למנהל הצהרה בכתב על כך.

 

מיום 1.4.1967

תיקון מס' 3

ס"ח תשכ"ז מס' 494 מיום 31.3.1967 עמ' 31 (ה"ח 720)

17. (א) אדם שבבעלותו מקרקעין שפורטו בסעיף 13 ימסור למנהל בכל שנת מס, תוך 30 יום מתחילתה, הצהרה בכתב שבה יפרט את הנתונים הדרושים לקביעת השווי לפי הסעיף האמור – ולא יהא חייב להצהיר גם על כל שינוי בשימוש המשנה את הגדרם של המקרקעין, כאמור בסעיף קטן (ב).

(ב) אדם שבתוך שנת המס נעשה בעל מקרקעין, וכן אדם שחדל להיות בעל מקרקעין והדבר לא נרשם בפנקסי המקרקעין, חייב תוך 45 יום מיום שנעשה בעל, או מיום שחדל – להצהיר על כך בכתב למנהל; ואם נשתנו המקרקעין שלו בתוך שנת המס, שינוי מהותי בגופם או על ידי הוספה עליהם וכן אם נשתנה השימוש בהם באופן המשנה את הגדרם, חייב תוך 60 יום מיום השינוי, למסור למנהל הצהרה בכתב על כך.

 

מיום 1.4.1981

תיקון מס' 16

ס"ח תשמ"א מס' 1020 מיום 14.4.1981 עמ' 201 (ה"ח 1524)

הצהרה על מקרקעין קרקע

17. (א) אדם שבבעלותו מקרקעין שפורטו בסעיף 13 ימסור למנהל בכל שנת מס, תוך 30 יום מתחילתה, הצהרה בכתב שבה יפרט את הנתונים הדרושים לקביעת השווי לפי הסעיף האמור – ולא יהא חייב להצהיר גם על כל שינוי בשימוש המשנה את הגדרם של המקרקעין, כאמור בסעיף קטן (ב).

(ב) אדם שבתוך שנת המס נעשה בעל מקרקעין קרקע , וכן אדם שחדל להיות בעל מקרקעין קרקע והדבר לא נרשם בפנקסי המקרקעין, חייב תוך 45 יום מיום שנעשה בעל, או מיום שחדל – להצהיר על כך בכתב למנהל; ואם נשתנו המקרקעין נשתנתה הקרקע שלו בתוך שנת המס, שינוי מהותי בגופם בגופה או על ידי הוספה עליהם עליה וכן אם נשתנה השימוש בהם בה באופן המשנה את הגדרם הגדרה, חייב תוך 60 יום מיום השינוי, למסור למנהל הצהרה בכתב על כך.

 

מיום 26.2.1985

תיקון מס' 18

ס"ח תשמ"ה מס' 1135 מיום 26.2.1985 עמ' 41 (ה"ח 1710)

17. אדם שבתוך שנת המס נעשה בעל קרקע , וכן אדם שחדל להיות בעל קרקע והדבר לא נרשם בפנקסי המקרקעין, חייב תוך 45 30 יום מיום שנעשה בעל, או מיום שחדל – להצהיר על כך בכתב למנהל; ואם נשתנתה הקרקע שלו בתוך שנת המס, שינוי מהותי בגופה או על ידי הוספה עליה וכן אם נשתנה השימוש בה באופן המשנה את הגדרה, חייב תוך 60 45 יום מיום השינוי, למסור למנהל הצהרה בכתב על כך.

(תיקון מס' 16) תשמ"א-1981

18.(בוטל).

מיום 2.4.1964

תיקון מס' 1

ס"ח תשכ"ד מס' 423 מיום 2.4.1964 עמ' 96 (ה"ח 536)

18. (א) בכל שנת מס יהא בעל מלאי או ציוד חייב למסור למנהל לא יאוחר מ-30 באפריל, או תוך 30 יום מן המועדים שנקבעו לפי סעיף 15(ב) ו-(ג), הצהרה בכתב שבה יפרט –

(1) לגבי מלאי – את שווי המלאי שהיה לו במועד שנקבע לו לצורך חישוב השווי בסעיף 15;

(1) לגבי מלאי – את רשימת המלאי שהיה לו במועד שנקבע לו לצורך חישוב השווי בסעיף 15, לפי סוג המלאי ואת שוויו של המלאי;

(2) לגבי ציוד – את רשימת הציוד שהיה לו באחד באפריל של אותה שנת מס ושוויו.

(ב) אדם שבתוך שנת המס נעשה לראשונה בעל מלאי או בעל ציוד, או שנשתנה הציוד שבבעלותו שינוי מהותי, אם בגופו או בהוספה עליו, חייב תוך 60 יום מיום שנעשה בעל או מיום השינוי, לפי הענין –

(1) למסור למנהל בהצהרה בכתב את מחיר המלאי כאמור בסעיף 15(ד);

(1) למסור למנהל בהצהרה בכתב את רשימת המלאי לפי סוגיו, ומחירו כאמור בסעיף 15(ד);

(2) למסור למנהל הצהרה בכתב המכילה את רשימת הציוד ושוויו.

(ג) אדם שבתוך שנת המס נשאר ללא כל מלאי או שהציוד שבבעלותו חוסר, חייב תוך 60 יום מיום שחדל להיות בעל מלאי או מיום החיסור, למסור למנהל הצהרה בכתב שחדל להיות בעל מלאי, או את רשימת הציוד החסר, הכל לפי הענין.

 

מיום 1.10.1965

תיקון מס' 2

ס"ח תשכ"ה מס' 459 מיום 16.7.1965 עמ' 198 (ה"ח 652)

הוספת סעיף קטן 18(ד)

 

מיום 1.4.1967

תיקון מס' 3

ס"ח תשכ"ז מס' 494 מיום 31.3.1967 עמ' 31 (ה"ח 720)

18. (א) בכל שנת מס יהא בעל מלאי או ציוד חייב למסור למנהל לא יאוחר מ-30 באפריל, או תוך 30 יום מן המועדים שנקבעו לפי סעיף 15(ב) ו-(ג), הצהרה בכתב שבה יפרט –

(1) לגבי מלאי – את רשימת המלאי שהיה לו במועד שנקבע לו לצורך חישוב השווי בסעיף 15, לפי סוג המלאי ואת שוויו של המלאי;

(2) לגבי ציוד – את רשימת הציוד שהיה לו באחד באפריל של אותה שנת מס ושוויו.

(ב) אדם שבתוך שנת המס נעשה לראשונה בעל מלאי או בעל ציוד, או שנשתנה הציוד שבבעלותו שינוי מהותי, אם בגופו או בהוספה עליו, חייב תוך 60 יום מיום שנעשה בעל או מיום השינוי, לפי הענין –

(1) למסור למנהל בהצהרה בכתב את רשימת המלאי לפי סוגיו, ומחירו כאמור בסעיף 15(ד);

(2) למסור למנהל הצהרה בכתב המכילה את רשימת הציוד ושוויו.

(א) לכל שנת מס יהא בעל מלאי או ציוד חייב למסור למנהל הצהרה, לא יאוחר מ-30 ביוני של שנת המס, ואולם –

(1) בעל ציוד או מלאי שהדו"ח שלו על פי סעיף 131 לפקודה מבוסס על מערכת חשבונות מלאה, לפי שיטת החשבונאות הכפולה, ומצורף לו מאזן וחשבון ריווח והפסד, ימסור את ההצהרה לא יאוחר מיום 31 באוגוסט של שנת המס;

(2) שר האוצר רשאי לקבוע מועדים אחרים למסירת הצהרה על מלאי שחל עליו סעיף 15(ב).

(ב) הצהרה כאמור בסעיף קטן (א) תהיה בכתב ותפרט את רשימת המלאי לפי סוגיו ורשימת הציוד, שהיו למצהיר במועד שנקבע לחישוב שוויים, ואת שוויים.

(ג) אדם שבשנת המס הקודמת נעשה בעל ציוד נוסף, או שהציוד שבבעלותו נשתנה שינוי מהותי, אם בגופו ואם בהוספה עליו, יפרט בהצהרתו לפי סעיף קטן (א) את רשימת אותו ציוד, את שוויו ואת יום רכישתו.

(ד) אדם שבתוך שנת המס נעשה לראשונה בעל מלאי או ציוד, חייב, תוך 60 יום מיום שנעשה בעל, למסור למנהל הצהרה בכתב שבה יפרט את רשימת המלאי לפי סוגיו ושוויו, את רשימת הציוד ושוויו ואת יום רכישתם.

(ג) (ה) אדם שבתוך שנת המס נשאר ללא כל מלאי או שהציוד שבבעלותו חוסר, חייב תוך 60 יום מיום שחדל להיות בעל מלאי או מיום החיסור, למסור למנהל הצהרה בכתב שחדל להיות בעל מלאי, או את רשימת הציוד החסר, הכל לפי הענין.

(ד) (ו) הוראות סעיף זה לא יחולו לגבי רכב החייב במס בשיעורים שנקבעו בתוספת.

 

מיום 1.4.1968

תיקון מס' 4

ס"ח תשכ"ח מס' 524 מיום 1.4.1968 עמ' 42 (ה"ח 762)

החלפת סעיף קטן 18(ב)

הנוסח הקודם:

(ב) הצהרה כאמור בסעיף קטן (א) תהיה בכתב ותפרט את רשימת המלאי לפי סוגיו ורשימת הציוד, שהיו למצהיר במועד שנקבע לחישוב שוויים, ואת שוויים.

 

מיום 1.4.1972

תיקון מס' 8

ס"ח תשל"ב מס' 667 מיום 4.8.1972 עמ' 165 (ה"ח 993)

(ו) אדם שייבא לישראל ציוד לתקופה שאינה עולה על שנים עשר חודש, ימסור למנהל הצהרה בכתב ובה יפרט את רשימת הציוד ושוויו ואת התקופה שבה יישאר הציוד בישראל; אם הציוד הוא כלי טיס או כלי שיט או חלק מהם שיובאו ארצה לשם תיקון או שיפוץ, תימסר ההצהרה לפני יבואו, ואם הוא ציוד אחר, תימסר ההצהרה תוך שבעה ימים לאחר יבואו.

(ו) (ז) הוראות סעיף זה לא יחולו לגבי רכב החייב במס בשיעורים שנקבעו בתוספת.

 

מיום 1.4.1981

תיקון מס' 16

ס"ח תשמ"א מס' 1020 מיום 14.4.1981 עמ' 201 (ה"ח 1524)

ביטול סעיף 18

הנוסח הקודם:

הצהרה על מלאי או ציוד

18. (א) לכל שנת מס יהא בעל מלאי או ציוד חייב למסור למנהל הצהרה, לא יאוחר מ-30 ביוני של שנת המס, ואולם –

(1) בעל ציוד או מלאי שהדו"ח שלו על פי סעיף 131 לפקודה מבוסס על מערכת חשבונות מלאה, לפי שיטת החשבונאות הכפולה, ומצורף לו מאזן וחשבון ריווח והפסד, ימסור את ההצהרה לא יאוחר מיום 31 באוגוסט של שנת המס;

(2) שר האוצר רשאי לקבוע מועדים אחרים למסירת הצהרה על מלאי שחל עליו סעיף 15(ב).

(ב) הצהרה כאמור בסעיף קטן (א) תהא בכתב ותפרט את רשימת המלאי, לפי סוגיו, שהיה למצהיר במועד שנקבע לחישוב שוויו ואת שוויו, וכן את רשימת הציוד שהיה לו ביום האחרון של שנת המס הקודמת ואת שוויו.

(ג) אדם שבשנת המס הקודמת נעשה בעל ציוד נוסף, או שהציוד שבבעלותו נשתנה שינוי מהותי, אם בגופו ואם בהוספה עליו, יפרט בהצהרתו לפי סעיף קטן (א) את רשימת אותו ציוד, את שוויו ואת יום רכישתו.

(ד) אדם שבתוך שנת המס נעשה לראשונה בעל מלאי או ציוד, חייב, תוך 60 יום מיום שנעשה בעל, למסור למנהל הצהרה בכתב שבה יפרט את רשימת המלאי לפי סוגיו ושוויו, את רשימת הציוד ושוויו ואת יום רכישתם.

(ה) אדם שבתוך שנת המס נשאר ללא כל מלאי או שהציוד שבבעלותו חוסר, חייב תוך 60 יום מיום שחדל להיות בעל מלאי או מיום החיסור, למסור למנהל הצהרה בכתב שחדל להיות בעל מלאי, או את רשימת הציוד החסר, הכל לפי הענין.

(ו) אדם שייבא לישראל ציוד לתקופה שאינה עולה על שנים עשר חודש, ימסור למנהל הצהרה בכתב ובה יפרט את רשימת הציוד ושוויו ואת התקופה שבה יישאר הציוד בישראל; אם הציוד הוא כלי טיס או כלי שיט או חלק מהם שיובאו ארצה לשם תיקון או שיפוץ, תימסר ההצהרה לפני יבואו, ואם הוא ציוד אחר, תימסר ההצהרה תוך שבעה ימים לאחר יבואו.

(ז) הוראות סעיף זה לא יחולו לגבי רכב החייב במס בשיעורים שנקבעו בתוספת.

(תיקון מס' 16) תשמ"א-1981

18א.  (בוטל).

מיום 1.4.1967

תיקון מס' 3

ס"ח תשכ"ז מס' 494 מיום 31.3.1967 עמ' 31 (ה"ח 720)

הוספת סעיף 18א

 

מיום 1.4.1981

תיקון מס' 16

ס"ח תשמ"א מס' 1020 מיום 14.4.1981 עמ' 201 (ה"ח 1524)

ביטול סעיף 18א

הנוסח הקודם:

קנס על אי הגשת הצהרה

18א. (א) לא הגיש אדם הצהרה במועד שנקבע בסעיף 18 או במועד אחר שנקבע לו לפי סעיף 51 – רשאי המנהל להטיל עליו בעד כל חודש של פיגור קנס של 3% מסכום המס לשנת המס האחרונה שעליה נתחייב בתשלום מס לפי סעיף 22א; לא היה אותו אדם חייב במס בשנת מס קודמת, רשאי המנהל להטיל עליו בעד כל חודש של פיגור קנס של 50 לירות.

(ב) אדם שהוטל עליו קנס לפי סעיף קטן (א) ולאחר מכן התברר כי סכום הקנס ששולם עולה על 25% מסכום המס שהוא חייב לאותה שנת מס, יוחזר לו העודף.

(ג) תשלום קנס לפי סעיף קטן (א) לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם לפי חוק זה, ובלבד שאם הוגשה נגדו תביעה פלילית על אי הגשת הצהרה לא יחוייב בשל אותה עבירה בתשלום קנס לפי סעיף קטן (א) ואם שילם קנס כאמור יוחזר לו.

(ד) לענין גביה, דין הקנס כדין המס.

(תיקון מס' 16) תשמ"א-1981

18ב.(בוטל).

מיום 2.4.1964

תיקון מס' 1

ס"ח תשכ"ד מס' 423 מיום 2.4.1964 עמ' 96 (ה"ח 536)

הוספת סעיף 18א

 

מיום 1.4.1967

תיקון מס' 3

ס"ח תשכ"ז מס' 494 מיום 31.3.1967 עמ' 31 (ה"ח 720)

18א 18ב. שר האוצר רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע כי סוגים מסויימים של בעלי מלאי, יהיו חייבים לנהל פנקסים, וכן רשאי הוא לקבוע כללים בדבר שיטת ניהול הפנקסים.

 

מיום 1.4.1981

תיקון מס' 16

ס"ח תשמ"א מס' 1020 מיום 14.4.1981 עמ' 201 (ה"ח 1524)

ביטול סעיף 18ב

הנוסח הקודם:

ניהול פנקסים

18ב. שר האוצר רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע כי סוגים מסויימים של בעלי מלאי, יהיו חייבים לנהל פנקסים, וכן רשאי הוא לקבוע כללים בדבר שיטת ניהול הפנקסים.

פרק חמישי: שומה ותשלום המס

שומת קרקע (תיקון מס' 8) תשל"ב-1972 (תיקון מס' 16) תשמ"א-1981

19.  (א)  המנהל ישום את שוויה של קרקע וחייב לחזור ולשומה אחת לחמש שנים, ובלבד שאם תוקנה השומה על פי סעיף קטן (ג) רשאי המנהל לדחות את המועד האמור עד תום חמש שנים מיום התיקון.

(תיקון מס' 16) תשמ"א-1981

          (ב)  (בוטל).

(תיקון מס' 3) תשכ"ז-1967 (תיקון מס' 16) תשמ"א-1981

          (ג)   המנהל רשאי לתקן שומה לפי סעיף קטן (א) וכן שומת קרקע לפי סעיף 22 –

 

(תיקון מס' 8) תשל"ב-1972 (תיקון מס' 16) תשמ"א-1981

(1)   בין ביזמתו הוא ובין על פי בקשת בעל הקרקע, אם לאחר השומה התברר שיש הבדל של 20% לפחות בין השווי שנקבע בשומה לבין שוויה ותקפו של התיקון יהיה מתחילת השנה שבה נעשה;

(תיקון מס' 16) תשמ"א-1981

(2)   אם לאחר השומה הפכה הקרקע לבנין או נשתנה הגדרה באופן אחר, ותקפו של התיקון יהיה מיום גמר הבניה או שינוי ההגדר;

(תיקון מס' 8) תשל"ב-1972

(3)   אם ראה כי טעה בשומתו, ותקפו של תיקון כזה לא יחול על יותר משלוש שנות מס שקדמו לתיקון.

מיום 2.4.1964

תיקון מס' 1

ס"ח תשכ"ד מס' 423 מיום 2.4.1964 עמ' 96 (ה"ח 536)

(ב) המנהל רשאי לתקן שומה לפי סעיף קטן (א) וכן שומת מקרקעין לפי סעיף 22 –

(1) בין ביזמתו הוא ובין על פי בקשת בעל המקרקעין, אם לאחר השומה חל שינוי בשווים של המקרקעין בשיעור של 20% לפחות או אם נשתנו המקרקעין על ידי תוספת בניה; ותקפו של תיקון כזה יהא מתחילת השנה שבה נעשה;

 

מיום 1.4.1967

תיקון מס' 3

ס"ח תשכ"ז מס' 494 מיום 31.3.1967 עמ' 32 (ה"ח 720)

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי המנהל לשום כל שנה את שוויים של מקרקעין שפורטו בסעיף 13.

(ב) (ג) המנהל רשאי לתקן שומה לפי סעיף קטן (א) וכן שומת מקרקעין לפי סעיף 22 –

(1) בין ביזמתו הוא ובין על פי בקשת בעל המקרקעין, אם לאחר השומה חל שינוי בשווים של המקרקעין בשיעור של 20% לפחות או אם נשתנו המקרקעין על ידי תוספת בניה; ותקפו של תיקון כזה יהא מתחילת השנה שבה נעשה;

(2) אם ראה כי טעה בשומתו, ותקפו של תיקון כזה לא יחול על יותר משלוש שנות מס שקדמו לתיקון.

 

מיום 1.4.1972

תיקון מס' 8

ס"ח תשל"ב מס' 667 מיום 4.8.1972 עמ' 165 (ה"ח 993)

19. (א) המנהל ישום את שווים של מקרקעין וחייב לחזור ולשומם אחת לחמש שנים, ובלבד שאם תוקנה שומה על פי סעיף קטן (ג) רשאי המנהל לדחות את המועד האמור עד תום חמש שנים מיום התיקון.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי המנהל לשום כל שנה את שוויים של מקרקעין שפורטו בסעיף 13.

(ג) המנהל רשאי לתקן שומה לפי סעיף קטן (א) וכן שומת מקרקעין לפי סעיף 22 –

(1) בין ביזמתו הוא ובין על פי בקשת בעל המקרקעין, אם לאחר השומה חל שינוי בשווים של המקרקעין בשיעור של 20% לפחות או אם נשתנו המקרקעין על ידי תוספת בניה; ותקפו של תיקון כזה יהא מתחילת השנה שבה נעשה;

(1) בין ביזמתו הוא ובין על פי בקשת בעל המקרקעין, אם לאחר השומה התברר שיש הבדל של 20% לפחות בין השווי שנקבע בשומה לבין שוויים, ותקפו של התיקון יהיה מתחילת השנה שבה נעשה;

(2) אם לאחר השומה הפכו המקרקעין מקרקע לבנין או נשתנו על ידי תוספת בניה, לרבות תוספת שלאחר גמר בניה, ותקפו של התיקון יהיה מיום גמר הבנין או גמר תוספת הבניה, לפי הענין;

(2) (3) אם ראה כי טעה בשומתו, ותקפו של תיקון כזה לא יחול על יותר משלוש שנות מס שקדמו לתיקון.

 

מיום 1.4.1976

תיקון מס' 12

ס"ח תשל"ו מס' 810 מיום 20.5.1976 עמ' 187 (ה"ח 1239)

(2) אם לאחר השומה הפכו המקרקעין מקרקע לבנין או נשתנו על ידי תוספת בניה, לרבות תוספת שלאחר גמר בניה או נשתנה הגדרם באופן אחר, ותקפו של התיקון יהיה מיום גמר הבנין או גמר תוספת הבניה, לפי הענין או שינוי ההגדר;

 

מיום 1.4.1981

תיקון מס' 16

ס"ח תשמ"א מס' 1020 מיום 14.4.1981 עמ' 200, 201 (ה"ח 1524)

שומת מקרקעין קרקע

19. (א) המנהל ישום את שווים של מקרקעין שוויה של קרקע וחייב לחזור ולשומם ולשומה אחת לחמש שנים, ובלבד שאם תוקנה שומה על פי סעיף קטן (ג) רשאי המנהל לדחות את המועד האמור עד תום חמש שנים מיום התיקון.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי המנהל לשום כל שנה את שוויים של מקרקעין שפורטו בסעיף 13.

(ג) המנהל רשאי לתקן שומה לפי סעיף קטן (א) וכן שומת מקרקעין קרקע לפי סעיף 22 –

(1) בין ביזמתו הוא ובין על פי בקשת בעל המקרקעין הקרקע, אם לאחר השומה התברר שיש הבדל של 20% לפחות בין השווי שנקבע בשומה לבין שוויים שוויה, ותקפו של התיקון יהיה מתחילת השנה שבה נעשה;

(2) אם לאחר השומה הפכו המקרקעין מקרקע לבנין או נשתנו על ידי תוספת בניה, לרבות תוספת שלאחר גמר בניה או נשתנה הגדרם באופן אחר, ותקפו של התיקון יהיה מיום גמר הבנין או גמר תוספת הבניה או שינוי ההגדר;

(2) אם לאחר השומה הפכה הקרקע לבנין או נשתנה הגדרה באופן אחר, ותקפו של התיקון יהיה מיום גמר הבניה או שינוי ההגדר;

(3) אם ראה כי טעה בשומתו, ותקפו של תיקון כזה לא יחול על יותר משלוש שנות מס שקדמו לתיקון.

מועד תשלום המס על קרקע (תיקון מס' 18) תשמ"ה-1985

20.  (א)  החייב במס על קרקע רשאי לשלם את המס באחת משתי דרכים אלה:

(1)   תשלום המס כולו עד 31 בינואר של שנת המס, ללא הפרשי הצמדה וריבית;

(תיקון מס' 19) תשמ"ז-1986

(2)   תשלום המס בשלושה שיעורים שווים שמועדיהם 10 באפריל, 10 ביולי ו-10 באוקטובר של שנת המס, כאשר כל שיעור נושא הפרשי הצמדה וריבית החל מתחילת שנת המס.

          (ב)  על אף האמור בסעיף קטן (א), מי שחל לגביו האמור בסעיף 2(א1)(2) או 2(א1)(3), או שתוקנה שומתו כאמור בסעיף 19(ג)(3), או שנשום לפי סעיף 22, ישלם את המס שהוא חייב בו תוך 45 ימים מיום משלוח הודעת התשלום.

          (ג)   השיג אדם על השומה, ישלם את המס שאינו שנוי במחלוקת במועד האמור בסעיף קטן (א) או (ב), לפי הענין.

מיום 2.4.1964

תיקון מס' 1

ס"ח תשכ"ד מס' 423 מיום 2.4.1964 עמ' 96 (ה"ח 536)

20. (א) המס על מקרקעין, לכל שנת מס ישולם תוך 30 יום מתחילת שנת המס, או מיום קבלת הודעת השומה אם מסר בעל הנכס הצהרה לפי סעיף 17 ובאדם שנעשה בעל מקרקעין בתוך שנת מס פלונית, ישולם המס לאותה שנה תוך 30 יום מיום קבלת ההודעה על סכום המס, ואולם רשאי שר האוצר להורות בתקנות על מועד מאוחר יותר לתשלום המס כולו או מקצתו.

(ב) הודעה על סכום המס שניתנה לאדם שרכש את מקרקעיו מאדם שהיה פטור ממס ואשר לא ערר על שומה שנעשתה לו, יראו לענין השגה כאילו היא הודעת שומה.

 

מיום 1.4.1968

תיקון מס' 4

ס"ח תשכ"ח מס' 524 מיום 1.4.1968 עמ' 43 (ה"ח 762)

החלפת סעיף 20

הנוסח הקודם:

מועד תשלום המס על מקרקעין

20. (א) המס על מקרקעין, לכל שנת מס ישולם תוך 30 יום מתחילת שנת המס, ובאדם שנעשה בעל מקרקעין בתוך שנת מס פלונית, ישולם המס לאותה שנה תוך 30 יום מיום קבלת ההודעה על סכום המס, ואולם רשאי שר האוצר להורות בתקנות על מועד מאוחר יותר לתשלום המס כולו או מקצתו.

(ב) הודעה על סכום המס שניתנה לאדם שרכש את מקרקעיו מאדם שהיה פטור ממס ואשר לא ערר על שומה שנעשתה לו, יראו לענין השגה כאילו היא הודעת שומה.

 

מיום 1.4.1974

תיקון מס' 9

ס"ח תשל"ד מס' 732 מיום 12.4.1974 עמ' 70 (ה"ח 1111)

(ב) אדם שעד 30 ביוני של שנת המס שילם בתשלום אחד את כל המס על מקרקעין המגיע ממנו לשנת המס, כמפורט בהודעה על סכום המס (להלן – הודעת תשלום), יהא זכאי להנחה של 5% 7.5% מסכום אותו מס; בעל מקרקעין הרוצה ליהנות מהנחה כאמור ולא קיבל הודעת תשלום, ימסור לו המנהל הודעת תשלום על פי דרישתו.

(ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), בעל מקרקעין הכלול בהסדר כללי לתשלום מס בגביה מרוכזת, ישלם את המס בתשעה תשלומים שווים, שמועדיהם הם היום העשירי של כל אחד מהחדשים יוני עד פברואר של שנת המס, ויהא זכאי להנחה בשיעור שקבע שר האוצר ושלא יעלה על 3% 4.5% מסכום המס; "הסדר כללי לתשלום המס בגביה מרוכזת" – הסדר שאישר המנהל בהתאם לכללים שנקבעו בתקנות.

 

מיום 1.4.1978 עד 31.3.1979

תיקון מס' 14

ס"ח תשל"ט מס' 934 מיום 10.4.1979 עמ' 101 (ה"ח 1340)

(ב) אדם שעד 30 ביוני של שנת המס שילם בתשלום אחד את כל המס על מקרקעין המגיע ממנו לשנת המס, כמפורט בהודעה על סכום המס (להלן – הודעת תשלום), יהא זכאי להנחה של 7.5% 10% מסכום אותו מס; בעל מקרקעין הרוצה ליהנות מהנחה כאמור ולא קיבל הודעת תשלום, ימסור לו המנהל הודעת תשלום על פי דרישתו.

 

מיום 1.4.1979

תיקון מס' 14

ס"ח תשל"ט מס' 934 מיום 10.4.1979 עמ' 100 (ה"ח 1340)

(ב) אדם שעד 30 ביוני של שנת המס שילם בתשלום אחד את כל המס על מקרקעין המגיע ממנו לשנת המס, כמפורט בהודעה על סכום המס (להלן – הודעת תשלום), יהא זכאי להנחה של 7.5% 12% מסכום אותו מס; בעל מקרקעין הרוצה ליהנות מהנחה כאמור ולא קיבל הודעת תשלום, ימסור לו המנהל הודעת תשלום על פי דרישתו.

(ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), בעל מקרקעין הכלול בהסדר כללי לתשלום מס בגביה מרוכזת, ישלם את המס בתשעה תשלומים שווים, שמועדיהם הם היום העשירי של כל אחד מהחדשים יוני עד פברואר של שנת המס, ויהא זכאי להנחה בשיעור שקבע שר האוצר ושלא יעלה על 4.5% 6% מסכום המס; "הסדר כללי לתשלום המס בגביה מרוכזת" – הסדר שאישר המנהל בהתאם לכללים שנקבעו בתקנות.

 

מיום 1.4.1981

תיקון מס' 16

ס"ח תשמ"א מס' 1020 מיום 14.4.1981 עמ' 200, 202 (ה"ח 1524)