Nevo.co.il

להורדת הקובץ בפורמט וורד לחץ כאן

תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף), תשל"ג-1973

 

 

מסים – מס רכוש וקרן פיצויים – נזק – תשלום פיצויים

תוכן ענינים

סעיף 1

הגדרות

Go

2

סעיף 2

פיצויים

Go

4

סעיף 3

סייג לגובה תשלום הפיצויים

Go

4

סעיף 4

ניכויים

Go

4

סעיף 5

מסירת הודעה והגשת תביעה

Go

4

סעיף 6

ראיות

Go

4

סעיף 7

רשלנות בשמירת נכסים

Go

4

סעיף 8

החלטת המנהל ותשלום פיצויים

Go

5

סעיף 9

תיקון החלטת המנהל

Go

5

סעיף 11

ערר

Go

5

סעיף 12

ועדות ערר

Go

5

סעיף 12א

ערעור לבית משפט מחוזי

Go

6

סעיף 13

ערבות למילווה

Go

6

סעיף 14

סמכויות

Go

6

סעיף 15

אצילת סמכויות

Go

6

סעיף 16

עונשין

Go

6

סעיף 17

תחילה

Go

6

סעיף 18

ביטול

Go

6

סעיף 19

השם

Go

6

 

תוספת

Go

6

 


תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף), תשל"ג-1973*,[1]

          בתוקף סמכותי לפי סעיפים 36(א) ו-65 לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, תשכ"א-1961, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

הגדרות

1.       בתקנות אלה –

          "שווי הנכס" - הסכום שהיה מתקבל בעד הנכס במכירה ממוכר ברצון לקונה ברצון ביום קרות הנזק;

תק' תשמ"א-1981

          "הנזק הממשי" - ההפרש בין שווי הנכס לפני שניזוק לבין שווי הנכס מיד לאחר שניזוק, או כל הוצאות שיקום הנזק - לפי הנמוך שבין שניהם, בתוספת הוצאות להקטנת הנזק; ובנזק עקיף - לרבות ההפסד או מניעת הריווח שאותם לא יכול היה הניזוק למנוע לו פעל באופן סביר כדי למנעם;

מיום 7.7.1981

תק' תשמ"א-1981

ק"ת תשמ"א מס' 4249 מיום 7.7.1981 עמ' 1180

"הנזק הממשי" - ההפרש בין שווי הנכס לפני שניזוק לבין שווי הנכס מיד לאחר שניזוק, או כל הוצאות שיקום הנזק - לפי הנמוך שבין שניהם, בתוספת הוצאות להקטנת הנזק; ובנזק עקיף - לרבות ההפסד או מניעת הריווח שאותם לא יכול היה הניזוק למנוע לו פעל באופן סביר כדי למנעם;

          "הוצאות להקטנת הנזק" - הוצאות שהוציא הניזוק בעד פעולות שנעשו בעת קרות הנזק במטרה להקטין את היקפו, ובלבד שלדעת המנהל היה סביר להוציאן, בין היתר בהתחשב בהיקף הנזק שנמנע על-ידי פעולות אלה;

          "נזק" - נזק מלחמה ונזק עקיף;

          "שווי של נזק מלחמה" –

(1)   לגבי נכסים בישוב ספר - הנזק הממשי;

תק' תשמ"א-1981

(2)   לגבי מלאי - הנזק הממשי;

(3)   לגבי יבול על קרקע באזור עירוני - הנזק הממשי, או שווי היבול כפי שנקבע לצורך החוק כפול שלושה, הכל לפי הסכום הנמוך יותר;

תק' תשמ"א-1981

(4)   לגבי מלאי מעבר כמשמעותו בתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (שוויו של מלאי במעבר), תש"ל-1969 - הנזק הממשי;

(5)   לגבי נכסים אחרים - הנזק הממשי;

מיום 15.9.1981

תק' (מס' 2) תשמ"א-1981

ק"ת תשמ"א מס' 4272 מיום 15.9.1981 עמ' 1521

(2) לגבי מלאי - הנזק הממשי, ובלבד שהסכום לא יעלה על שווי המלאי כפי שנקבע לצורך תשלום המס;

(3) לגבי יבול על קרקע באזור עירוני - הנזק הממשי, או שווי היבול כפי שנקבע לצורך החוק כפול שלושה, הכל לפי הסכום הנמוך יותר;

(4) לגבי מלאי- מעבר כמשמעותו בתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (שוויו של מלאי במעבר), תש"ל-1969 - הנזק הממשי, ובלבד שלא יעלה על המחיר שלפיו שולם המס;

תק' תשמ"א-1981

          "שווי של נזק עקיף"[2]

תק' תש"ס-1999

(1)   כשהנזק נגרם כתוצאה מנזק מלחמה, למעט נזק שנגרם בשל תשלום שכר עבודה – הנזק הממשי;

תק' תש"ס-1999

(2)   כשהנזק נגרם מחמת אי אפשרות לנצל נכסים בענפים שלהלן, למעט נזק שנגרם בשל תשלום שכר עבודה:

(א)   בחקלאות – הנזק הממשי;

תק' (מס' 3)  תשנ"ו-1996

(ב)   בבית מלון, פנסיון, בית מרגוע, בית הארחה או אתר תיירות שקבע שר האוצר בהתייעצות עם שר התיירות – הנזק הממשי;

תק' (מס' 2)  תשנ"ו-1996

(ג)    בתעשיה – לגבי נזק שמקורו בחומרים שנתקלקלו – הנזק הממשי ואילו לגבי נזק שמקורו אחר – הנזק הממשי ובלבד שהנזק נגרם עקב הפסקת ייצור של למעלה מ-24 שעות;

תק' (מס' 2)  תשנ"ו-1996 תק' תש"ס-1999

(3)   כשהנזק נגרם מחמת הפסקת פעילות במסחר ובשירותים, למעט נזק שנגרם בשל תשלום שכר עבודה – הנזק הממשי – ובלבד שהנזק נגרם עקב הפסקת פעילות של למעלה משבוע;

תק' תש"ס-1999

(4)   כשהנזק נגרם למעביד בשל תשלום שכר עבודה לעובד – עלות שכר העבודה היומי למעביד, ששולמה בשל היום שבו לא עבד העובד לפי הוראות כוחות הביטחון; לא עבד העובד עקב הוראות כאמור בחלק מיום העבודה, יהא הנזק החלק היחסי מעלות שכר העבודה היומי, שיחסו לכלל שכר העבודה היומי הוא כיחס מספר השעות שבהן לא עבד העובד כאמור, לסך כל שעות העבודה הרגילות ביום של אותו עובד; לענין זה –

        "שכר העבודה היומי" – שכר יום עבודה של העובד אילו היה עובד באותה יממה באופן רגיל, ובלבד שהשכר שולם לו בידי המעביד, אך לא יותר מהשכר המרבי, ובתנאי שבמשך שלושת החודשים שקדמו לחודש שבו אירע הנזק, שילם המעביד תשלומי חובה לפי כל דין בשל שכרו של העובד, ולגבי עובד שהתקבל לעבודה במהלך שלושת החודשים האמורים – בתנאי ששולמו כל תשלומי החובה מיום קבלתו לעבודה;

        "שכר יום עבודה של העובד" – שכר עבודה רגיל ליום של העובד, בלא תוספות, לפי הממוצע בשלושת החודשים שקדמו לחודש קרות הנזק, ולגבי עובד שהחל לעבוד אצל המעביד במהלך אותם שלושת החודשים – השכר כאמור לפי הממוצע בחודש שקדם לחודש קרות הנזק, ולא פחות משכר המינימום ליום לפי חוק שכר מינימום, תשמ"ז-1987;

        "השכר המרבי" – שכר השווה לשכר הממוצע למשרת שכיר (בלא עובדים מיהודה, שומרון, חבל עזה ודרום לבנון, אך כולל עובדים שמעבידיהם מדווחים עליהם למוסד לביטוח לאומי), כפי שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לאחרונה לפני קרות הנזק, כשהוא מוכפל בשניים וחצי ומחולק ב-25 ומעוגל לסכום הקרוב, שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים;

        "מעביד" – למעט המדינה וגוף מתוקצב כהגדרתו בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, תשמ"ה–1985, אך לרבות חברה ממשלתית כהגדרתה בסעיף האמור;

תק' תש"ס-1999

(5)   לענין הגדרה זו – התקופות של 24 שעות או שבוע, יכול שתהיינה תוצאה מצירופן של תקופות קצרות יותר בתוך 30 הימים שקדמו להגשת התביעה לפיצויים, ובלבד שלא תובא בחשבון תקופה כלשהי, בתוך 30 ימים שהובאו בחשבון לענין תשלום פיצויים בשל נזק עקיף אחר.

מיום 7.7.1981

תק' תשמ"א-1981

ק"ת תשמ"א מס' 4249 מיום 7.7.1981 עמ' 1180

הוספת הגדרת "שווי של נזק עקיף"

 

מיום 11.4.1996

תק' (מס' 2) תשנ"ו-1996

ק"ת תשנ"ו מס' 5743 מיום 11.4.1996 עמ' 719

(2) כשהנזק נגרם מחמת אי אפשרות לנצל נכסים בענפים שלהלן:

(א) בחקלאות – הנזק הממשי;

(ב) בבית מלון, פנסיון, בית מרגוע או בית הארחה – הנזק הממשי;

(ג) בתעשיה – לגבי נזק שמקורו בחומרים שנתקלקלו – הנזק הממשי ואילו לגבי נזק שמקורו אחר – הנזק הממשי למעט אותו חלק ממנו שנגרם ב-24 השעות הראשונות להפסקת הייצור ובלבד שהנזק נגרם עקב הפסקת ייצור של למעלה מ-24 שעות.

(3) כשהנזק נגרם מחמת הפסקת פעילות במסחר או בשירותים – הנזק הממשי למעט אותו חלק ממנו שנגרם בשבוע הראשון להפסקת הפעילות ובלבד שהנזק נגרם עקב הפסקת פעילות של למעלה משבוע;

 

מיום 5.9.1996

תק' (מס' 3) תשנ"ו-1996

ק"ת תשנ"ו מס' 5782 מיום 5.9.1996 עמ' 1534

(2) כשהנזק נגרם מחמת אי אפשרות לנצל נכסים בענפים שלהלן:

(א) בחקלאות – הנזק הממשי;

(ב) בבית מלון, פנסיון, בית מרגוע או בית הארחה בית הארחה או אתר תיירות שקבע שר האוצר בהתייעצות עם שר התיירות – הנזק הממשי;

 

מיום 17.5.1999

תק' תש"ס-1999

ק"ת תש"ס מס' 6002 מיום 20.10.1999 עמ' 34

"שווי של נזק עקיף" –

(1) כשהנזק נגרם כתוצאה מנזק מלחמה למעט נזק שנגרם בשל תשלום שכר עבודה– הנזק הממשי;

(2) כשהנזק נגרם מחמת אי אפשרות לנצל נכסים בענפים שלהלן בענפים שלהלן, למעט נזק שנגרם בשל תשלום שכר עבודה:

(א) בחקלאות – הנזק הממשי;

(ב) בבית מלון, פנסיון, בית מרגוע, בית הארחה או אתר תיירות שקבע שר האוצר בהתייעצות עם שר התיירות – הנזק הממשי;

 (ג) בתעשיה – לגבי נזק שמקורו בחומרים שנתקלקלו – הנזק הממשי ואילו לגבי נזק שמקורו אחר – הנזק הממשי ובלבד שהנזק נגרם עקב הפסקת ייצור של למעלה מ-24 שעות.

 (3) כשהנזק נגרם מחמת הפסקת פעילות במסחר או בשירותים - במסחר ובשירותים, למעט נזק שנגרם בשל תשלום שכר עבודה – הנזק הממשי ובלבד שהנזק נגרם עקב הפסקת פעילות של למעלה משבוע;

(4) כשהנזק נגרם למעביד בשל תשלום שכר עבודה לעובד – עלות שכר העבודה היומי למעביד, ששולמה בשל היום שבו לא עבד העובד לפי הוראות כוחות הביטחון; לא עבד העובד עקב הוראות כאמור בחלק מיום העבודה, יהא הנזק החלק היחסי מעלות שכר העבודה היומי, שיחסו לכלל שכר העבודה היומי הוא כיחס מספר השעות שבהן לא עבד העובד כאמור, לסך כל שעות העבודה הרגילות ביום של אותו עובד; לענין זה –

"שכר העבודה היומי" – שכר יום עבודה של העובד אילו היה עובד באותה יממה באופן רגיל, ובלבד שהשכר שולם לו בידי המעביד, אך לא יותר מהשכר המרבי, ובתנאי שבמשך שלושת החודשים שקדמו לחודש שבו אירע הנזק, שילם המעביד תשלומי חובה לפי כל דין בשל שכרו של העובד, ולגבי עובד שהתקבל לעבודה במהלך שלושת החודשים האמורים – בתנאי ששולמו כל תשלומי החובה מיום קבלתו לעבודה;

"שכר יום עבודה של העובד" – שכר עבודה רגיל ליום של העובד, בלא תוספות, לפי הממוצע בשלושת החודשים שקדמו לחודש קרות הנזק, ולגבי עובד שהחל לעבוד אצל המעביד במהלך אותם שלושת החודשים – השכר כאמור לפי הממוצע בחודש שקדם לחודש קרות הנזק, ולא פחות משכר המינימום ליום לפי חוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987;

"השכר המרבי" – שכר השווה לשכר הממוצע למשרת שכיר (בלא עובדים מיהודה, שומרון, חבל עזה ודרום לבנון, אך כולל עובדים שמעבידיהם מדווחים עליהם למוסד לביטוח לאומי), כפי שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לאחרונה לפני קרות הנזק, כשהוא מוכפל בשניים וחצי ומחולק ב-25 ומעוגל לסכום הקרוב, שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים;

"מעביד" – למעט המדינה וגוף מתוקצב כהגדרתו בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985, אך לרבות חברה ממשלתית כהגדרתה בסעיף האמור;

(4) (5) לענין הגדרה זו – התקופות של 24 שעות או שבוע, יכול שתהיינה תוצאה מצירופן של תקופות קצרות יותר בתוך 30 הימים שקדמו להגשת התביעה לפיצויים, ובלבד שלא תובא בחשבון תקופה כלשהי, בתוך 30 ימים שהובאו בחשבון לענין תשלום פיצויים בשל נזק עקיף אחר;

          "שיקום נזק" – החזרת הנכס למצבו שלפני הנזק, ואם הנכס אינו ניתן לשיקום כאמור – הקמתו או רכישתו של נכס דומה במקומו, הכל לפי הענין ובאישור המנהל;

          "ניזוק" – מי שהיה בעל הנכס ביום שנגרם לו הנזק או מי שהוכיח, להנחת דעתו של המנהל, כי הוא הנושא בהוצאות שיקום הנזק, או שניהם ביחד, הכל כפי שקבע המנהל;

          "הוצאות שיקום הנזק" – כולן או מקצתן;

תק' תשנ"ו-1996

          "דירת מגורים" – דירה שביום קרות הנזק שימשה למגורים.

מיום 29.12.1995

תק תשנ"ו-1996

ק"ת תשנ"ו מס' 5734 מיום 1.2.1996 עמ' 524

הוספת הגדרת "דירת מגורים"

פיצויים

2.    (א)  ניזוק זכאי לפיצויים בשיעור שנקבע בתוספת.

          (ב)  פיצויים בעד נזק עקיף שנגרם כתוצאה מנזק מלחמה בתחום ישוב ספר, ישולמו לתקופת הזמן הדרושה באופן סביר לשיקומו של הנכס.

תק' תשנ"ו-1996

          (ג)   נגרם נזק מלחמה לדירת מגורים ושוכנע המנהל כי בשל הנזק האמור לא ניתן להתגורר בה, רשאי המנהל, בהתחשב באפשרויות הדיור הקיימות לדייר שגר בדירת המגורים ביום קרות הנזק, לקבוע את זכאותו של הדייר לדיור חלופי או לתשלום למימון דיור חלופי, לתקופה שקבע המנהל.

מיום 29.12.1995

תק תשנ"ו-1996

ק"ת תשנ"ו מס' 5734 מיום 1.2.1996 עמ' 524

הוספת תקנת משנה 2(ג)

סייג לגובה תשלום הפיצויים

3.    היה הסכום המגיע לניזוק לפי תקנות אלה יחד עם הסכומים שהניזוק זכאי לקבל או קיבל כפיצוי בעד הנזק, מחברת ביטוח או מאדם אחר, עולה על הנזק הממשי, ישולם לו רק אותו סכום שהוא ההפרש שבין הפיצוי כאמור לבין הנזק הממשי. האמור בתקנה זו לא יחול על סכום המגיע לניזוק כפיצוי בעד נזק לכלי טיס.

ניכויים

4.    מסכום הפיצויים המגיעים לניזוק לפי תקנות אלה ינוכה סכום המס שהניזוק חייב בתשלומו עד יום תשלום הפיצויים בפועל, זולת אם החליט המנהל החלטה אחרת.

מסירת הודעה והגשת תביעה

5.    (א)  הודעה על נזק תוגש למנהל בטופס שקבע, תוך שבועיים מיום קרות הנזק.

          (ב)  תביעה לפיצויים תוגש למנהל בטופס שקבע, תוך חודש מיום קרות הנזק.

          (ג)   המנהל רשאי להאריך את המועדים לפי תקנות משנה (א) ו-(ב) אם נוכח כי ישנה סיבה סבירה לכך.

ראיות

6.    תעודה מאת שר הבטחון או מאת מי שהוא מינה לכך, המעידה שנכס פלוני ניזק נזק מלחמה, תשמש ראיה לכאורה לדבר.

רשלנות בשמירת נכסים תק' תשנ"א-1990

7.    (א)  לא יראו נזק כ"נזק מלחמה" אם נגרם כתוצאה מכך שהניזוק נהג ברשלנות או שלא בהתאם להוראות שבדין, או שלא לפי הוראות המנהל, ואולם המנהל יהיה רשאי בנסיבות המצדיקות זאת לקבוע פיצויים מופחתים במקרים כאמור.

          (ב)  המנהל רשאי לקבוע פיצויים מופחתים, אם נוכח כי הניזוק לא פעל באופן סביר להקטנת הנזק.

מיום 1.3.1990

תק' תשנ"א-1990

ק"ת תשנ"א מס' 5306 מיום 8.11.1990 עמ' 176

החלפת תקנה 7

הנוסח הקודם:

7. לא יראו נזק כנזק מלחמה אם נגרם כתוצאה מכך שהניזוק נהג שלא בהתאם להוראה שבדין בדבר שמירת הנכס מפני נזק מלחמה, או שלא בהתאם להוראות שניתנו לו מאת הממונה על השמירה כמשמעותו בחוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה), תשכ"א-1961, או מאת מי שנוהג להורות לו בעניני אותה שמירה.

החלטת המנהל ותשלום פיצויים  תק' תש"ס-1999

8.    (א)  הוגשה תביעה לפיצויים, יחליט המנהל בדבר זכותו של הניזוק לפיצויים, בדבר שיעורם ודרך תשלומם, וכן בדבר שיקום הנזק, והוא רשאי לחלק את סכום הפיצויים בין ניזוקים ולהתנות את תשלום הפיצויים בשיקום הנזק, הכל לפי נסיבות הענין.

          (ב)  הודעה על החלטת המנהל לפי תקנת משנה (א) תישלח לניזוק תוך ששה חדשים מיום הגשת התביעה, אולם אם המציא הניזוק למנהל תעודה כאמור בתקנה 6 תישלח לו ההודעה על החלטת המנהל תוך ארבעים וחמישה ימים מהיום שבו נמסרה התעודה האמורה.

          (ג)   הפיצויים שייקבעו בהחלטה ישולמו לניזוק תוך שלושים יום מיום ההחלטה; אולם אם הותנה תשלום הפיצויים בשיקום הנזק, ישולם סכום הפיצויים שנקבע תוך שלושים יום מיום שהוכח, להנחת דעתו של המנהל, כי הניזוק עומד לשקם את הנזק.

תק' תשמ"ד-1984

          (ד)  לסכום הפיצויים המשולמים על פי תקנת משנה (ג) תיווסף ריבית בשיעור הקבוע בסעיף 33(א)(1) לחוק, החל בתום 30 ימים מיום קרות הנזק עד יום התשלום.

תק' תשנ"ז-1997

          (ה)  (נמחקה).

מיום 3.6.1984

תק' תשמ"ד-1984

ק"ת תשמ"ד מס' 4642 מיום 3.6.1984 עמ' 1677

(ד) לסכום הפיצויים המשולמים על פי תקנת משנה (ג) תיווסף ריבית בשיעור הקבוע בסעיף 33(א)(1) לחוק, החל בתום 30 ימים מיום קרות הנזק עד יום התשלום.

(ד) (ה) בתביעה לפיצוי בעד נזק עקיף יחליט המנהל לאחר התייעצות עם הועדה שתמונה לפי תקנה 10.

 

מיום 1.4.1996

תק' תשנ"ז-1997

ק"ת תשנ"ז מס' 5824 מיום 10.4.1997 עמ' 573

מחיקת תקנת משנה 8(ה)

הנוסח הקודם:

(ה) בתביעה לפיצוי בעד נזק עקיף יחליט המנהל לאחר התייעצות עם הועדה שתמונה לפי תקנה 10.

 

מיום 17.5.1999

תק' תש"ס-1999

ק"ת תש"ס מס' 6002 מיום 20.10.1999 עמ' 35

(א) הוגשה תביעה לפיצויים, יחליט המנהל בדבר זכותו של הניזוק לפיצויים ובדבר שיעורם בדבר שיעורם ודרך תשלומם, וכן בדבר שיקום הנזק, והוא רשאי לחלק את סכום הפיצויים בין ניזוקים ולהתנות את תשלום הפיצויים בשיקום הנזק, הכל לפי נסיבות הענין.

תיקון החלטת המנהל

9.    (א)  המנהל רשאי לתקן החלטה לפי תקנה 8 תוך ארבע שנים מיום שניתנה, אם נתגלו עובדות חדשות או אם ראה כי היתה בה טעות.

          (ב)  על תיקון החלטה לפי תקנת משנה (א), יחולו הוראות תקנה 8 בשינויים המחוייבים.

תק' תשנ"ח-1998

          (ג)   שולמו לניזוק פיצויים, לרבות מקדמה, בסכום העולה על סכום הפיצויים שהוא זכאי להם על פי תקנות אלה, יוחזר סכום היתר תוך תשעים יום מיום שנמסרה לניזוק דרישה להחזר, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית על סכום היתר, מיום ששולם סכום היתר ועד ליום ההחזר.

תק' תשנ"ח-1998

          (ד)  סכום היתר כאמור בתקנת משנה (ג) ייראה כאילו היה מס ויחולו לגביו הוראות סעיף 33א לחוק והוראות פקודת המסים (גביה).

מיום 15.1.1998

תק' תשנ"ח-1998

ק"ת תשנ"ח מס' 5874 מיום 15.1.1998 עמ' 312

(ג) שולמו לניזוק פיצויים, לרבות מקדמה, בסכום העולה על סכום הפיצויים שהוא זכאי להם על פי תקנות אלה, יוחזר סכום היתר תוך תשעים יום מיום שנמסרה לניזוק דרישה להחזר, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית על סכום היתר, מיום ששולם סכום היתר ועד ליום ההחזר.

(ד) סכום היתר כאמור בתקנת משנה (ג) ייראה כאילו היה מס ויחולו לגביו הוראות סעיף 33א לחוק והוראות פקודת המסים (גביה).

תק' תשנ"ז-1997

10.  (בוטלה).

מיום 1.4.1996

תק' תשנ"ז-1997

ק"ת תשנ"ז מס' 5824 מיום 10.4.1997 עמ' 573

ביטול תקנה 10

הנוסח הקודם:

ועדה לנזק עקיף

10. לענין תקנה 8(ד) ימנה שר האוצר ועדה של שלושה חברים: אחד נציג משרד האוצר, והוא יהיה יושב ראש הועדה, אחד נציג משרד הבטחון ואחד נציג משרד החקלאות; הודעה על מינוי הועדה תפורסם ברשומות.

ערר תק' תשנ"א-1990 תק' תשנ"ח-1998

11.  הרואה עצמו מקופח עקב החלטת המנהל לפי תקנה 7 או 8(א), או בהוראת המנהל לפי תקנה 7(א), או בתיקון החלטה לפי תקנה 9, רשאי תוך שלושים ימים מיום שנמסרה לו ההחלטה לערור עליה לפני ועדת ערר.

מיום 1.3.1990

תק' תשנ"א-1990

ק"ת תשנ"א מס' 5306 מיום 8.11.1990 עמ' 176

החלפת תקנה 11

הנוסח הקודם:

11. הרואה עצמו מקופח בהחלטת המנהל לפי תקנה 8(א), או בתיקון החלטה לפי תקנה 9(א), רשאי תוך שלושים ימים מיום שנמסרה לו ההחלטה לערור עליה לפני ועדת ערר.

 

מיום 15.1.1998

תק' תשנ"ח-1998

ק"ת תשנ"ח מס' 5874 מיום 15.1.1998 עמ' 312

11. הרואה עצמו מקופח עקב החלטת המנהל לפי תקנה 7 או 8(א), או בהוראת המנהל לפי תקנה 7(א), או בתיקון החלטה לפי תקנה 9(א) תקנה 9, רשאי תוך שלושים ימים מיום שנמסרה לו ההחלטה לערור עליה לפני ועדת ערר.

ועדות ערר תק' תש"ן-1990

12.  (א)  ועדת ערר לענין תקנה 11 תוקם בין בכלל ובין לאזורים מסויימים או לסוגי נזקים, ושניים לפחות מבין חבריה לא יהיו עובדי המדינה.

תק' תש"ן-1990

          (ב)  בועדת ערר כאמור יהיו חברים –

(1)   מי שנתקיימו בו הדרישות המנויות בסעיף 4 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, מתוך רשימה שקבע שר המשפטים והוא יהיה יושב ראש הועדה;

(2)   חבר מתוך רשימה שקבע שר הבטחון והודיע עליה לשר המשפטים;

(3)   חבר מתוך רשימה שקבע שר האוצר והודיע עליה לשר המשפטים.

תק' תש"ן-1990

          (ג)   רשימות כאמור בתקנת משנה (ב) יכילו חברים עובדי המדינה וחברים שאינם עובדי המדינה, יצויין בהן מי מהחברים הינו עובד המדינה והן יפורסמו בידי שר המשפטים ברשומות.

תק' תש"ן-1990

          (ד)  מתוך רשימת האנשים שנקבעו לפי תקנת משנה (ב)(1) ימנה שר המשפטים יושבי ראש תורניים שירכיבו את המותבים של ועדת ערר.

תק' תש"ן-1990

          (ה)  ועדת ערר תכריע בכל ערר שיוגש לפניה והיא רשאית לבטל, להפחית, לאשר או להגדיל את סכום הפיצויים שקבע המנהל, לשנות חלוקתו בין הניזוקים, או לשנות החלטתו בדבר שיקום הנזק.

תק' תש"ן-1990 תק' (מס' 2) תש"ן-1990

          (ו)   לועדת ערר יהיו כל הסמכויות שיש לועדות חקירה לפי סעיפים 8 עד 11 לחוק ועדות חקירה, תשכ"ט-1968, וכן הסמכות להיכנס, או להרשות לאדם אחר להיכנס, בכל עת סבירה, לכל מקום ולערוך בו בדיקות ומדידות, וכן לדרוש מבעל המקום או המחזיק בו למסור לה כל ידיעה או מסמך הנמצאים ברשותו והדרושים לה למילוי תפקידיה, וכל בעל מקום או מחזיק כאמור חייב למלא אחר דרישת ועדת הערר.

מיום 22.4.1990

תק' תש"ן-1990

ק"ת תש"ן מס' 5263 מיום 22.4.1990 עמ' 566

12. (א) לצורך תקנה 11 ירכיב שר המשפטים ועדות ערר בין בכלל ובין לאזורים מסויימים או לסוגי נזקים; כל ועדת ערר תהא של שלושה, מהם- אחד, שהוא כשיר להתמנות שופט בית משפט שלום, מתוך רשימה שקבע שר המשפטים, והוא יהיה יושב ראש הועדה, אחד- מתוך רשימה שקבע שר הבטחון, ואחד- מתוך רשימה שקבע שר האוצר, ובלבד שלפחות שניים מתוך חברי ועדת הערר לא יהיו עובדי מדינה.

(א) ועדת ערר לענין תקנה 11 תוקם בין בכלל ובין לאזורים מסויימים או לסוגי נזקים, ושניים לפחות מבין חבריה לא יהיו עובדי המדינה.

(ב) בועדת ערר כאמור יהיו חברים –

(1) מי שנתקיימו בו הדרישות המנויות בסעיף 4 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, מתוך רשימה שקבע שר המשפטים והוא יהיה יושב ראש הועדה;

(2) חבר מתוך רשימה שקבע שר הבטחון והודיע עליה לשר המשפטים;

(3) חבר מתוך רשימה שקבע שר האוצר והודיע עליה לשר המשפטים.

(ג) רשימות כאמור בתקנת משנה (ב) יכילו חברים עובדי המדינה וחברים שאינם עובדי המדינה, יצויין בהן מי מהחברים הינו עובד המדינה והן יפורסמו בידי שר המשפטים ברשומות.

(ד) רשימת החברים שקבעו השרים לפי תקנות משנה (א) יפורסמו ברשומות.

(ד) מתוך רשימת האנשים שנקבעו לפי תקנת משנה (ב)(1) ימנה שר המשפטים יושבי ראש תורניים שירכיבו את המותבים של ועדת ערר.

(ב) (ה) ועדת ערר תכריע בכל ערר שיוגש לפניה והיא רשאית לבטל, להפחית, לאשר או להגדיל את סכום הפיצויים שקבע המנהל, לשנות חלוקתו בין הניזוקים, או לשנות החלטתו בדבר שיקום הנזק.

(ג) (ו) לועדת ערר יהיו כל הסמכויות שיש לועדות חקירה לפי סעיפים 9 עד 11 לחוק ועדות חקירה, תשכ"ט–1968, וכן הסמכות להיכנס, או להרשות לאדם אחר להיכנס, בכל עת סבירה, לכל מקום ולערוך בו בדיקות ומדידות, וכן לדרוש מבעל המקום או המחזיק בו למסור לה כל ידיעה או מסמך הנמצאים ברשותו והדרושים לה למילוי תפקידיה, וכל בעל מקום או מחזיק כאמור חייב למלא אחר דרישת ועדת הערר.

 

מיום 15.7.1990

תק' (מס' 2) תש"ן-1990

ק"ת תש"ן מס' 5281 מיום 15.7.1990 עמ' 830

(ו) לועדת ערר יהיו כל הסמכויות שיש לועדות חקירה לפי סעיפים 9 עד 11 8 עד 11 לחוק ועדות חקירה, תשכ"ט-1968, וכן הסמכות להיכנס, או להרשות לאדם אחר להיכנס, בכל עת סבירה, לכל מקום ולערוך בו בדיקות ומדידות, וכן לדרוש מבעל המקום או המחזיק בו למסור לה כל ידיעה או מסמך הנמצאים ברשותו והדרושים לה למילוי תפקידיה, וכל בעל מקום או מחזיק כאמור חייב למלא אחר דרישת ועדת הערר.

ערעור לבית משפט מחוזי תק' תשמ"ב-1981

12א.  (א)  על החלטת ועדת הערר ניתן לערער, בבעיה משפטית, לבית המשפט המחוזי תוך 30 ימים מיום שהובאה ההחלטה לידי המערער.

          (ב)  הערעור יוגש לבית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו נמצא מענה של ועדת הערר.

          (ג)   הערעור יוגש ויתברר בצורת בקשה בדרך המרצה והוראות תקנות סדר הדין האזרחי, התשכ"ג-1963, יחולו על הבקשה והדיון בה, בשינויים המחוייבים.

          (ד)  משהוגש ערעור, יודיע מזכיר בית המשפט המחוזי לועדת הערר על הגשתו, ויושב ראש הועדה יעביר לבית המשפט את פרוטוקול הועדה וכל חומר שהועדה נזקקה לו בקשר לענין המשמש נושא לערעור.

מיום 3.11.1981

תק' תשמ"ב-1981

ק"ת תשמ"ב מס' 4282 מיום 3.11.1981 עמ' 230

הוספת תקנה 12א

ערבות למילווה

13.  היה ניזוק זכאי לקבל פיצויים לפי תקנות אלה אך סכומם טרם נקבע, רשאי המנהל לעשות אחת מאלה:

(1)   לערוב בעדו הלוואה ולקבוע תנאים וערובה לערבותו, אם בדרך כלל, אם להלוואה מסויימת או לסוג מסויים של הלוואה;

(2)   לשלם לו מקדמה שלא תעלה על 50% מסכום הפיצויים שלפי דעת המנהל יגיע לו.

סמכויות

14.  (א)  המנהל רשאי לדרוש מניזוק שימסור לו, תוך תקופה שיקבע, ידיעות, הצהרות או חשבונות ויראה לו, במקום ובשעה שיקבע, כל נכס מנכסיו וכל מסמך או תעודה שימצא לנכון לשם מילוי תפקידיו לפי תקנות אלה, ועל הניזוק למלא אחר דרישות המנהל.

          (ב)  המנהל רשאי גם להיכנס, או להרשות לאדם אחר להיכנס, בכל עת סבירה לכל מקום ולערוך בו בדיקות ומדידות.

אצילת סמכויות

15.  המנהל רשאי לאצול לאדם אחר מסמכויותיו לפי תקנות אלה.

עונשין

16.  מי שעשה אחת מאלה, דינו – קנס 500 לירות או מאסר ששה חדשים:

(1)   מסר ביודעין הודעה או הצהרה בלתי נכונה בכל ענין או דבר הנוגע לקבלת פיצויים לפי תקנות אלה;

(2)   השיב ביודעין תשובה בלתי נכונה לשאלה שנשאלה, או לידיעה שנדרשה בהתאם להוראות תקנות אלה.

תחילה

17.  תחילתן של תקנות אלה, למעט תקנה 9, ביום י"ז בניסן תשל"ב (1 באפריל 1972).

ביטול

18.  תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזקי מלחמה ונזק עקיף), תשכ"ז-1967 – בטלות.

השם

19.  לתקנות אלה ייקרא "תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף), תשל"ג-1973".

 

תוספת[3]

(תקנה 2(א))

1.        (א)  לגבי נזק מלחמה שהוא נזק לגופו של כלי טיס שעיקר פעולתו בקווים בין-לאומיים, למעט כלי טיס כאמור שאינו רשום בישראל או אינו חייב רישום בישראל והנמצא בשטח המדינה לצרכי תיקון, שיפוץ, עיבוד, או הרכבה בלבד – 50% משווי הנזק.

(ב)  לגבי נזק מלחמה לנכס אחר – 100% משווי הנזק.

2.        לגבי נזק עקיף – 100% משווי הנזק.

 

 

ח' בתמוז תשל"ג (8 ביולי 1973)                            פנחס ספיר

                                                                                             שר האוצר

 

 

 

 

הודעה למנויים על עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו - הקש כאן

 



* פורסמו ק"ת תשל"ג מס' 3039 מיום 26.7.1973 עמ' 1682.

תוקנו ק"ת תשמ"א מס' 4249 מיום 7.7.1981 עמ' 1180 – תק' תשמ"א-1981.

ק"ת תשמ"א מס' 4272 מיום 15.9.1981 עמ' 1521 – תק' (מס' 2) תשמ"א-1981.

ק"ת תשמ"ב מס' 4282 מיום 3.11.1981 עמ' 230 – תק' תשמ"ב-1981.

ק"ת תשמ"ד מס' 4642 מיום 3.6.1984 עמ' 1677 – תק' תשמ"ד-1984.

ק"ת תשמ"ט מס' 5182 מיום 11.5.1989 עמ' 734 – הוראת שעה תשמ"ט-1989; תוקפה עד יום 28.2.1990.

ק"ת תש"ן מס' 5263 מיום 22.4.1990 עמ' 566 – תק' תש"ן-1990.

ק"ת תש"ן מס' 5281 מיום 15.7.1990 עמ' 830 – תק' (מס' 2) תש"ן-1990.

ק"ת תשנ"א מס' 5306 מיום 8.11.1990 עמ' 176 – תק' תשנ"א-1990; תחילתן ביום 1.3.1990.

ק"ת תשנ"א מס' 5338 מיום 28.2.1991 עמ' 689 – הוראת שעה תשנ"א-1991; תחולתה על נזק שנגרם מיום 16.1.1991 עד יום 16.4.1991.

ק"ת תשנ"ו מס' 5734 מיום 1.2.1996 עמ' 524 – תק' תשנ"ו-1996; תחילתן ביום 29.12.1995.

ק"ת תשנ"ו מס' 5743 מיום 11.4.1996 עמ' 719 – תק' (מס' 2) תשנ"ו-1996.

ק"ת תשנ"ו מס' 5782 מיום 5.9.1996 עמ' 1534 – תק' (מס' 3) תשנ"ו-1996.

ק"ת תשנ"ז מס' 5824 מיום 10.4.1997 עמ' 573 – תק' תשנ"ז-1997; ר' תקנה 3 לענין תחולה.

ק"ת תשנ"ח מס' 5874 מיום 15.1.1998 עמ' 312 – תק' תשנ"ח-1998.

ק"ת תש"ס מס' 6002 מיום 20.10.1999 עמ' 34 – תק' תש"ס-1999; תחולתן על נזק שאירע מיום 17.5.1999.

ק"ת תשס"א מס' 6068 מיום 23.11.2000 עמ' 153 – הוראת שעה תשס"א-2000; תוקפה מיום 17.5.1999 עד יום 31.12.2001.

ק"ת תשס"ו מס' 6503 מיום 1.8.2006 עמ' 1022 – הוראת שעה תשס"ו-2006; תוקפה מיום 12.7.2006 עד יום 14.8.2006 (תוקנה ק"ת תשס"ו מס' 6509 מיום 13.8.2006 עמ' 1080 – הוראת שעה (תיקון) תשס"ו-2006. ק"ת תשס"ו מס' 6519 מיום 18.9.2006 עמ' 1190 – הוראת שעה (תיקון מס' 2) תשס"ו-2006; תחילתן ביום 1.8.2006).

ק"ת תשס"ז מס' 6595 מיום 17.6.2007 עמ' 966 – הוראת שעה תשס"ז-2007; תוקפה מיום 16.5.2007 עד יום 31.5.2007 ור' תקנה 2 לענין תחולה.

ק"ת תשס"ח מס' 6615 מיום 19.9.2007 עמ' 6 – הוראת שעה תשס"ח-2007; תוקפה מיום 1.6.2007 עד יום 4.8.2007 ור' תקנה 2 לענין תחולה.

ק"ת תשס"ח מס' 6657 מיום 24.3.2008 עמ' 634 – הוראת שעה (מס' 2) תשס"ח-2008; תוקפה מיום 1.11.2006 עד יום 31.12.2009 ור' תקנה 2 לענין תחילה ותחולה (תוקנה ק"ת תשס"ח מס' 6700 מיום 6.8.2008 עמ' 1200 – הוראת שעה (מס' 2) (תיקון) תשס"ח-2008; תחילתו ביום 1.1.2008 ור' תקנה 2 לענין תחולה. ק"ת תשס"ט מס' 6744 מיום 19.1.2009 עמ' 379 – הוראת שעה (מס' 2) (תיקון מס' 2) תשס"ט-2009).

ק"ת תשס"ט מס' 6756 מיום 22.2.2009 עמ' 518 – הוראת שעה תשס"ט-2009; תוקפה מיום 27.12.2008 עד יום 19.1.2009 ור' תקנה 2 לענין תחילה ותחולה.

ק"ת תשע"ב מס' 7128 מיום 14.6.2012 עמ' 1226 – הוראת שעה תשע"ב-2012; תוקפה מיום 11.3.2012 עד יום 15.3.2012 ור' תקנה 2 לענין תחולה.

ק"ת תשע"ג מס' 7205 מיום 2.1.2013 עמ' 508 – הוראת שעה תשע"ג-2013; תוקפה מיום 14.11.2012 עד יום 23.11.2012.

ק"ת תשע"ד מס' 7406 מיום 7.8.2014 עמ' 1592 – הוראת שעה תשע"ד-2014; תוקפה מיום 8.7.2014 עד יום 31.8.2014 (או עד תום תוקף ההכרזה, לפי המוקדם).

ק"ת תשע"ט מס' 8153 מיום 22.1.2019 עמ' 1884 – הוראת שעה תשע"ט-2019; תוקפה מיום 1.5.2018 עד יום 30.4.2019.

[1] לנוסח בתקופת הוראות השעה יש לראות את הוראות השעה עצמן.

[2] ר' הוראת שעה תשס"ו-2006, הוראת שעה (מס' 2) תשס"ח-2008, הוראת שעה תשס"ט-2009, הוראת שעה תשע"ב-2012, הוראת שעה תשע"ג-2013, הוראת שעה תשע"ד-2014, הוראת שעה תשע"ט-2019 לעניין החלפת הגדרת "שווי של נזק עקיף" והוספת הגדרות נוספות בתקופות האמורות בהוראות השעה.

[3] ר' הוראת שעה (מס' 2) תשס"ח-2008, הוראת שעה תשס"ט-2009, הוראת שעה תשע"ב-2012, הוראת שעה תשע"ג-2013, הוראת שעה תשע"ד-2014, הוראת שעה תשע"ט-2019 לעניין שינויים בתוספות.