Nevo.co.il נבו ייצוגיות - מעקב אחרי חרות ותביעות

חוק רשות מקרקעי ישראל, תש"ך-1960

משפט פרטי וכלכלה – קניין – מקרקעין – מקרקעי ישראל

תוכן ענינים

סעיף 1

הגדרות וכפיפות

Go

2

סעיף 1א

מטרות רשות מקרקעי ישראל

Go

2

סעיף 2

רשות מקרקעי ישראל, המנהל והעובדים

Go

2

סעיף 2א

תפקידי הרשות

Go

2

סעיף 2ב

תקנות לעניין הגברת התחרות ומניעת ריכוזיות בהחזקת מקרקעין

Go

2

סעיף 2ג

קביעת יעדים לשיווק יחידות דיור לדיור בהישג יד

Go

2

סעיף 2ד

קרן להתחדשות עירונית

Go

3

סעיף 2ה

הקצאת זכויות במקרקעין המוחזקים שלא כדין

Go

3

סעיף 3

מועצת מקרקעי ישראל

Go

3

סעיף 4

דיווח

Go

3

סעיף 4א

הרכב המועצה

Go

3

סעיף 4ב

תקופת כהונה

Go

4

סעיף 4ג

סייגים למינוי

Go

4

סעיף 4ד

פקיעת כהונה

Go

4

סעיף 4ה

מינוי חליף

Go

4

סעיף 4ה1

הוראה מיוחדת לעניין סיום כהונה ומינוי חליף של חבר המועצה מקרב האוכלוסייה הערבית, הדרוזית או הצ'רקסית

Go

4

סעיף 4ו

איסור עסקאות עם הרשות

Go

4

סעיף 4ז

חובת גילוי זיקה בעסקה

Go

4

סעיף 4ח

סדרי נוהל

Go

4

סעיף 4ט

ישיבות המועצה

Go

5

סעיף 4י

ועדות

Go

5

סעיף 4יא

ממלא מקום היושב ראש

Go

5

סעיף 4יב

דיון בדו"ח מבקר המדינה

Go

5

סעיף 4יג

פרסום החלטות

Go

5

סעיף 4יד

תוקף פעולות

Go

5

סעיף 4טו

מאגר מידע

Go

5

סעיף 4טז

אגרות

Go

6

סעיף 4יז

הקניית בעלות בנכס מקרקעין

Go

6

סעיף 4יח

פטור מתשלומי חובה להעברת קרקע בין המדינה, רשות הפיתוח והקק"ל

Go

7

סעיף 4יט

הגנה על מקרקעי ישראל

Go

7

סעיף 4כ

הגבלה על הקניית בעלות ביישוב קהילתי קטן וביישוב חקלאי

Go

7

סעיף 4כא

הגבלה על הקניית בעלות בשל שטחו של נכס מקרקעין

Go

7

סעיף 4כב

קרן לשמירה על שטחים פתוחים

Go

7

סעיף 5

תיקון חוק נכסי המדינה,  תשי"א 1951

Go

7

סעיף 6

תיקון חוק רשות פיתוח

Go

7

סעיף 7

ביצוע ותקנות

Go

8

סעיף 8

הוראת מעבר

Go

8


חוק רשות מקרקעי ישראל, תש"ך-1960*

מיום 1.1.2010

תיקון מס' 7

ס"ח תשס"ט מס' 2209 מיום 10.8.2009 עמ' 318 (ה"ח 436)

חוק מינהל מקרקעי ישראל רשות מקרקעי ישראל, תש"ך-1960

הגדרות וכפיפות

1.    בחוק זה –

          "חוק המקרקעין" – חוק המקרקעין, התשכ"ט-1969;

מיום 9.9.2009

תיקון מס' 7

ס"ח תשס"ט מס' 2209 מיום 10.8.2009 עמ' 318 (ה"ח 436)

הוספת הגדרת "חוק המקרקעין"

          "חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית" – חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, התשע"ו-2016;

מיום 21.8.2016

תיקון מס' 12

ס"ח תשע"ו מס' 2581 מיום 21.8.2016 עמ' 1247 (ה"ח 931)

הוספת הגדרת "חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית"

          "מקרקעי ישראל" – כמשמעותו בחוק-יסוד: מקרקעי ישראל, והוראות חוק זה כפופות להוראות אותו חוק-יסוד ולהוראות חוק מקרקעי ישראל, תש"ך-1960;

          "המועצה" – מועצת מקרקעי ישראל, שהוקמה לפי חוק זה;

מיום 10.2.1995

תיקון מס' 1

ס"ח תשנ"ה מס' 1503 מיום 10.2.1995 עמ' 111 (ה"ח 2336)

הוספת הגדרת "המועצה"

          "פנקסי המקרקעין", "פנקסים" – כמשמעותם בחוק המקרקעין;

מיום 9.9.2009

תיקון מס' 7

ס"ח תשס"ט מס' 2209 מיום 10.8.2009 עמ' 318 (ה"ח 436)

הוספת הגדרת ""פנקסי המקרקעין", "פנקסים""

          "קק"ל" – קרן קיימת לישראל;

מיום 10.2.1995

תיקון מס' 1

ס"ח תשנ"ה מס' 1503 מיום 10.2.1995 עמ' 111 (ה"ח 2336)

הוספת הגדרת "קק"ל"

          "הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית" – כהגדרתה בחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית;

מיום 21.8.2016

תיקון מס' 12

ס"ח תשע"ו מס' 2581 מיום 21.8.2016 עמ' 1247 (ה"ח 931)

הוספת הגדרת "הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית"

          "השר" – שר הבינוי והשיכון[1];

מיום 10.2.1995

תיקון מס' 1

ס"ח תשנ"ה מס' 1503 מיום 10.2.1995 עמ' 111 (ה"ח 2336)

הוספת הגדרת "השר"

          "השרים" – שר הבינוי והשיכון1 ושר האוצר.

מיום 10.2.1995

תיקון מס' 1

ס"ח תשנ"ה מס' 1503 מיום 10.2.1995 עמ' 111 (ה"ח 2336)

הוספת הגדרת "השרים"

מטרות רשות מקרקעי ישראל

1א.     רשות מקרקעי ישראל תפעל, במסגרת תפקידיה –

(1)  לניהול מקרקעי ישראל כמשאב לשם פיתוחה של מדינת ישראל לטובת הציבור, הסביבה והדורות הבאים, ובכלל זה להשארת עתודות קרקע מספיקות לצרכיה ולפיתוחה של המדינה בעתיד, תוך איזון ראוי בין צורכי שימור לצורכי פיתוח, ובין שיווק קרקע לשמירה על עתודות קרקע לצורכי ציבור;

(2)  לקידום התחרות בשוק המקרקעין ולמניעת ריכוזיות בהחזקת מקרקעין.

מיום 1.1.2010

תיקון מס' 7

ס"ח תשס"ט מס' 2209 מיום 10.8.2009 עמ' 318 (ה"ח 436)

הוספת סעיף 1א

רשות מקרקעי ישראל, המנהל והעובדים

2.    (א)  מוקמת בזה רשות מקרקעי ישראל (בחוק זה – הרשות), שתנהל את מקרקעי ישראל.

          (ב)  (1)   ראש הממשלה והשרים ימנו מנהל לרשות אשר יהיה עובד המדינה, לתקופת כהונה בת חמש שנים, וכן ימנו לו סגן; על מינויו של מנהל הרשות לא תחול חובת המכרז לפי סעיף 19 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959; הודעה על המינוי תפורסם ברשומות;

(2)   מנהל הרשות כפוף במישרין לשר, ונתונות לו הסמכויות של שר ושל נציב שירות המדינה לפי החוק האמור בפסקה (1), בכל עניין הנוגע לרשות ולעובדיה.

          (ג)   בלי לגרוע מהוראות סעיף 6 לחוק נכסי המדינה, התשי"א-1951, מורשה מנהל הרשות, יחד עם חשב הרשות, לייצג את הממשלה בעסקאות כאמור בסעיפים 4 ו-5 לחוק האמור, למטרת ביצוע הוראות חוק זה, ולחתום בשם המדינה על מסמכים הנוגעים לעסקאות כאמור.

          (ד)  ראו השרים כי מנהל הרשות אינו ממלא את תפקידו כראוי, רשאים הם להודיע לו, באישור הממשלה, בהודעה מנומקת בכתב, כי אם בתוך זמן סביר שנקבע בהודעה לא ימלא את המוטל עליו כפי שפורט בהודעה, יורו על סיום כהונתו; לא מילא המנהל את שהוטל עליו בתוך המועד שנקבע בהודעה כאמור, רשאים השרים להודיע לו על סיום כהונתו.

          (ה)  (1)   עובדי הרשות יהיו עובדי המדינה;

(2)   עובדי הרשות יהיו נתונים לפיקוחו של מנהל הרשות ויפעלו לפי הוראותיו.

מיום 10.2.1995

תיקון מס' 1

ס"ח תשנ"ה מס' 1503 מיום 10.2.1995 עמ' 112 (ה"ח 2336)

(ב) הממשלה תמנה מנהל המינהל; על מינויו לא תחול חובת המכרז לפי סעיף 19 לחוק שירות המדינה (מינויים), תשי"ט-1959. הודעה על המינוי תפורסם ברשומות; מנהל המינהל כפוף במישרין לשר החקלאות, והסמכויות של שר לענין החוק האמור נתונות לשר החקלאות לשר, ונתונות לו הסמכויות של שר לענין החוק האמור.

מיום 1.1.2010

תיקון מס' 7

ס"ח תשס"ט מס' 2209 מיום 10.8.2009 עמ' 318 (ה"ח 436)

החלפת סעיף 2

הנוסח הקודם:

מינהל מקרקעי ישראל, מנהלו ועובדיו

2. (א) הממשלה תקים מינהל מקרקעי ישראל (להלן – המינהל), שינהל את מקרקעי ישראל.

(ב) הממשלה תמנה מנהל המינהל; על מינויו לא תחול חובת המכרז לפי סעיף 19 לחוק שירות המדינה (מינויים), תשי"ט-1959. הודעה על המינוי תפורסם ברשומות; מנהל המינהל כפוף במישרין לשר, ונתונות לו הסמכויות של שר לענין החוק האמור.

(ג) עובדי המינהל יהיו עובדי מדינה.

תפקידי הרשות

2א.     אלה תפקידי הרשות:

(1)  הקצאת קרקעות למטרות מגורים, דיור בהישג יד, דיור ציבורי, תעסוקה, שטחים פתוחים ולמטרות אחרות, במקומות ובהיקפים הנדרשים על פי צורכי המשק, החברה והסביבה, לרבות צרכים עתידיים;

(2)  רכישת קרקעות וסיוע למדינה בהפקעת קרקעות לפי כל דין, לרבות למטרות סביבתיות;

(3)  שמירת זכויותיהם של הבעלים במקרקעי ישראל;

(4)  קידום הרישום של הזכויות במקרקעי ישראל בפנקסי המקרקעין;

(5)  מתן שירותים לבעלי זכויות במקרקעי ישראל ככל הנדרש, לצורך ניהול זכויותיהם או מימושן;

(6)  פרסום מידע בקשר למקרקעי ישראל, לרבות פרטים על הסכמי הרשות לגבי מקרקעין שבניהולה, וכן נתונים בדבר זמינותם של מקרקעי ישראל לתכנון, לפיתוח ולשמירה על שטחים פתוחים;

(7)  כל תפקיד אחר הנוגע לניהול מקרקעי ישראל, המוטל עליה לפי כל דין או לפי החלטת הממשלה.

מיום 1.1.2010

תיקון מס' 7

ס"ח תשס"ט מס' 2209 מיום 10.8.2009 עמ' 319 (ה"ח 436)

הוספת סעיף 2א

מיום 1.8.2014

תיקון מס' 10

ס"ח תשע"ד מס' 2450 מיום 7.4.2014 עמ' 538 (ה"ח 793)

(1) הקצאת קרקעות למטרות מגורים, דיור בר-השגה בהישג יד, דיור ציבורי, תעסוקה, שטחים פתוחים ולמטרות אחרות, במקומות ובהיקפים הנדרשים על פי צורכי המשק, החברה והסביבה, לרבות צרכים עתידיים;

תקנות לעניין הגברת התחרות ומניעת ריכוזיות בהחזקת מקרקעין

2ב.     השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע הוראות המגבילות הקצאת מקרקעין, אם כתוצאה ממנה יחזיק אדם במקרקעין המיועדים למגורים או לתעסוקה, לרבות באזורים מסוימים, בשיעור העולה על שיעור שקבע, ורשאי הוא לקבוע בדרך האמורה מקרים שבהם יחויב אדם להעביר את זכויותיו במקרקעין שהוקצו, אם שיעור החזקותיו במקרקעין עלה על שיעור שקבע.

מיום 9.9.2009

תיקון מס' 7

ס"ח תשס"ט מס' 2209 מיום 10.8.2009 עמ' 319 (ה"ח 436)

הוספת סעיף 2ב

קביעת יעדים לשיווק יחידות דיור לדיור בהישג יד

2ג.     (א)  הממשלה, או ועדת שרים מטעמה, תקבע עד יום 31 במרס בכל שנה, לפי המלצת המועצה, מספר מזערי של יחידות דיור לדיור בהישג יד, שישווקו לציבור בידי הרשות או מי שהוסמך לכך לפי חוק באותה שנה (בסעיף זה – מספר מזערי לשיווק), לפי הפירוט שלהלן:

(1)   יחידות דיור להשכרה לטווח ארוך כהגדרתה בתוספת השישית לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965;

(2)   יחידות דיור להשכרה במחיר מופחת, כמשמעותן בהחלטות המועצה;

בקביעתה תתייחס הממשלה בנפרד ליחידות הדיור כאמור בפסקאות (1) ו-(2) שישווקו בנגב ובגליל.

          (ב)  לא שווק כל המספר המזערי של יחידות הדיור כאמור בסעיף קטן (א) עד תום השנה שלגביה נקבע המספר כאמור, יועבר לקרן להתחדשות עירונית, עד תום הרבעון הראשון של שנת הכספים הבאה, סכום המתקבל ממכפלת אומדן שווי ההנחה לדיור בהישג יד במנה המתקבלת מחלוקת מספר יחידות הדיור לדיור בהישג יד שלא שווקו אף שנכללו במספר המזערי לשיווק בשנה האמורה, במספר המזערי של יחידות דיור לשיווק שנקבע לאותה שנה.

          (ג)   השר ידווח לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת לא יאוחר מיום 30 באפריל של כל שנה, על מספר יחידות הדיור לדיור בהישג יד ששווקו עד תום השנה שחלפה, על היעדים שקבעה הממשלה לפי סעיף קטן (א) לשנה שבה נמסר הדיווח וכן על אומדן שווי הנחה לדיור בהישג יד שנקבע לעניין אותה שנה, ויגיש לה את הדוח כאמור בסעיף 2ד(ו), לשנת הכספים הקודמת.

          (ד)  בסעיף זה –

          "דיור בהישג יד" – כאמור בפסקאות (1) ו-(2) של סעיף קטן (א);

          "קרן להתחדשות עירונית" – כמשמעותה בסעיף 2ד;

          "גליל" – כהגדרתו בחוק הרשות לפיתוח הגליל, התשנ"ב-1992;

          "נגב" – כהגדרתו בחוק הרשות לפיתוח הנגב, התשנ"ג-1993;

          "אומדן שווי ההנחה לדיור בהישג יד" – התוצאה המתקבלת מהפחתת אומדן של מחיר הקרקעות לדיור בהישג יד המיועדות לשיווק בשנה פלונית מאומדן השווי לשיווק של אותן קרקעות לדיור במכרז מקרקעין לבנייה רוויה למגורים, והכול כפי שיקבעו הרשות ומשרד האוצר.

מיום 1.8.2014

תיקון מס' 10

ס"ח תשע"ד מס' 2450 מיום 7.4.2014 עמ' 538 (ה"ח 793)

הוספת סעיף 2ג

קרן להתחדשות עירונית

2ד.     (א)  מוקמת בזה קרן להתחדשות עירונית ברשות הממשלתית להתחדשות עירונית (בחוק זה – הקרן להתחדשות עירונית).

          (ב)  מטרות הקרן הן סיוע לפעולות התורמות להתחדשות מרכזי הערים הוותיקים, ובכלל זה מבנים המשמשים גם דיירים בדיור ציבורי, סיוע לרשויות מקומיות בהתחדשות עירונית, שדרוג המרחב הציבורי, שיפוץ וחידוש מבנים ותשתיות תוך עדיפות לסיוע למיזמים שעניינם פינוי ובינוי מיזמים שעניינם חיזוק מבנים, לרבות סיוע בקידום מיזמים שאין בהם כדאיות כלכלית, סיוע במימון תחזוקה לטווח ארוך של רכוש משותף במתחמי התחדשות עירונית ועידוד הכללתו של דיור בהישג יד במתחמי התחדשות עירונית.

          (ג)   הקרן תפעל למימוש מטרותיה בהתאם לתכנית רב-שנתית שתאשר הממשלה או ועדת שרים מטעמה.

          (ד)  השר יקבע תקנות בעניינים אלה:

(1)   סדרי הפעלת הקרן, לרבות קביעת חברי הנהלת הקרן באופן שהשר, שר הפנים ושר האוצר ימנו, כל אחד, שליש מחברי ההנהלה כאמור; תקנות לפי פסקה זו ייקבעו לאחר התייעצות עם שר הפנים ושר האוצר;

(2)   תפקידי הקרן לשם מימוש מטרותיה, לרבות קביעת מבחנים שוויוניים למתן סיוע ואופן פרסום מבחנים, וכן סדרי הגשת בקשות לסיוע כאמור, סדרי עבודתה של הקרן ודיווח על ידי מקבל הסיוע לעניין השימוש בכספי הסיוע; תקנות לפי פסקה זו ייקבעו לאחר התייעצות עם שר הפנים;

(3)   דרכי הוצאת כספי הקרן; תקנות לפי פסקה זו ייקבעו בהסכמת שר האוצר.

          (ה)  כספי הקרן ייועדו למטרותיה בלבד.

          (ו)   בתום כל שנת כספים יפרסם השר, ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד הבינוי והשיכון, דין וחשבון על פעולות הקרן, הכנסותיה, הוצאותיה, המיזמים שסייעה להם ומימושם.

מיום 1.8.2014

תיקון מס' 10

ס"ח תשע"ד מס' 2450 מיום 7.4.2014 עמ' 539 (ה"ח 793)

הוספת סעיף 2ד

מיום 21.8.2016

תיקון מס' 12

ס"ח תשע"ו מס' 2581 מיום 21.8.2016 עמ' 1247 (ה"ח 931)

(א) מוקמת בזה קרן להתחדשות עירונית במשרד הבינוי והשיכון ברשות הממשלתית להתחדשות עירונית (בחוק זה – הקרן להתחדשות עירונית).

(ב) מטרות הקרן הן סיוע לפעולות התורמות להתחדשות מרכזי הערים הוותיקים, ובכלל זה מבנים המשמשים גם דיירים בדיור ציבורי, סיוע לרשויות מקומיות בהתחדשות עירונית, שדרוג המרחב הציבורי, שיפוץ וחידוש מבנים ותשתיות תוך עדיפות לסיוע למיזמים שעניינם פינוי ובינוי מיזמים שעניינם חיזוק מבנים, לרבות סיוע בקידום מיזמים שאין בהם כדאיות כלכלית, סיוע במימון תחזוקה לטווח ארוך של רכוש משותף במתחמי התחדשות עירונית ועידוד הכללתו של דיור בהישג יד במתחמי התחדשות עירונית.

הקצאת זכויות במקרקעין המוחזקים שלא כדין

2ה.     הרשות לא תקצה מקרקעין המוחזקים שלא כדין, אלא בנסיבות מיוחדות ולפי החלטת מנהל הרשות ובאישור היועץ המשפטי לממשלה.

מיום 5.6.2016

תיקון מס' 11

ס"ח תשע"ו מס' 2543 מיום 6.4.2016 עמ' 687 (ה"ח 841)

הוספת סעיף 2ה

מועצת מקרקעי ישראל

3.    הממשלה תמנה מועצת מקרקעי ישראל, שתקבע את המדיניות הקרקעית שלפיה תפעל הרשות, תפקח על פעולות הרשות ותאשר הצעת תקציבה שייקבע בחוק.

מיום 1.1.2010

תיקון מס' 7

ס"ח תשס"ט מס' 2209 מיום 10.8.2009 עמ' 319 (ה"ח 436)

3. הממשלה תמנה מועצת מקרקעי ישראל, שתקבע את המדיניות הקרקעית שלפיה יפעל המינהל תפעל הרשות, תפקח על פעולות המינהל פעולות הרשות ותאשר הצעת תקציבו תקציבה שייקבע בחוק.

דיווח

4.    מנהל הרשות יגיש למועצת מקרקעי ישראל אחת לחצי שנה דין וחשבון על פעולות הרשות; והממשלה תגיש לוועדת הכלכלה של הכנסת לפחות אחת לשנה דין וחשבון על פעולות הרשות.

מיום 1.1.2010

תיקון מס' 7

ס"ח תשס"ט מס' 2209 מיום 10.8.2009 עמ' 319 (ה"ח 436)

4. מנהל המינהל מנהל הרשות יגיש למועצת מקרקעי ישראל לפחות אחת לשנה אחת לחצי שנה דין וחשבון על פעולות המינהל פעולות הרשות; והממשלה תגיש לכנסת לוועדת הכלכלה של הכנסת לפחות אחת לשנה דין וחשבון על פעולות המינהל פעולות הרשות.

הרכב המועצה

4א.     (א)  במועצה יכהנו השר, שיהיה היושב ראש, וכן 13 חברים נוספים שתמנה הממשלה, מהם שבעה נציגי הממשלה ושישה נציגי הקק"ל[2], כמפורט להלן:

(1)   נציג ראש הממשלה, מקרב עובדי משרד ראש הממשלה;

(2)   סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר;

(3)   נציג שר הפנים, מקרב עובדי משרדו;

(4)   נציג שר החקלאות ופיתוח הכפר, מקרב עובדי משרדו;

(5)   נציג השר, מקרב עובדי משרדו;

(6)   נציג שר המשפטים, מקרב עובדי משרדו;

(7)   נציג השר להגנת הסביבה, מקרב עובדי משרדו;

(8)   שישה נציגי הקק"ל מקרב חברי דירקטוריון הקק"ל או מקרב עובדי הקק"ל.

          (א1) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאית הממשלה להורות, בצו1, על הפחתת מספר נציגי הקק"ל במועצה לשניים; הורתה הממשלה כאמור, יכהנו במועצה עשרה חברים בלבד.

          (א1א) לא מכהן במועצה, כנציג הממשלה כאמור בסעיף קטן (א)(1) עד (7), חבר מקרב האוכלוסייה הערבית, הדרוזית או הצ'רקסית, תמנה הממשלה למועצה חבר, נוסף על נציגי הממשלה כאמור באותו סעיף קטן, שהוא נציג השר לשוויון חברתי, מקרב עובדי משרדו הנמנים עם האוכלוסייה הערבית, הדרוזית או הצ'רקסית.

          (א2) (1)   השר להגנת הסביבה יחד עם השר ימנו משקיף למועצה, מתוך רשימת מועמדים שיגישו הגופים הציבוריים שעניינם בשמירת איכות הסביבה; לעניין זה, "הגופים הציבוריים שעניינם בשמירת איכות הסביבה" – הגופים המפורטים בחלק א' בתוספת לחוק ייצוג גופים ציבוריים שעניינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה), התשס"ג-2002;

(2)   משקיף שמונה לפי פסקה (1) רשאי להשתתף בכל ישיבות המועצה, וכן בשתיים מהוועדות הפועלות בהתאם להוראות סעיף 4י, לפי בחירתו; הזמנה לישיבות המועצה ולוועדות כאמור תימסר גם למשקיף.

          (א3) נציגי הממשלה במועצה יהיו כפופים למדיניות הממשלה, כפי שבאה לידי ביטוי בהחלטותיה.

          (א4) היתה הצבעה בישיבת המועצה והיו הדעות שקולות בה, יהא ליושב ראש קול נוסף באותו עניין.

          (א5) הממשלה רשאית למנות ממלא מקום לחבר המועצה, בדרך שבה היא ממנה חבר מועצה, ובלבד שלא ניתן למנות לממלא מקום, מי שלא ניתן למנותו לחבר המועצה.

          (ב)  לממשלה יימסרו פרטים לגבי כישוריהם של המועמדים, לרבות קורות חייהם, השכלתם, עיסוקיהם בעבר ובהווה, נסיונם וכל פרט אחר שהינו מהותי ונוגע לענין.

          (ג)   השר, באישור המועצה, ימנה ממלא מקום ליושב ראש המועצה מקרב חבריה.

          (ד)  הודעה על מינוי חברי המועצה תפורסם ברשומות.

מיום 10.2.1995

תיקון מס' 1

ס"ח תשנ"ה מס' 1503 מיום 10.2.1995 עמ' 112 (ה"ח 2336)

הוספת סעיף 4א

מיום 24.7.2002

תיקון מס' 4

ס"ח תשס"ב מס' 1859 מיום 24.7.2002 עמ' 490 (ה"ח 3057)

(א) במועצה יכהנו השר, שיהיה היושב ראש, וכן חברים שמספרם לא יפחת משמונה עשר ולא יעלה על  עשרים וארבעה עשרים ושישה, שתמנה הממשלה, לפי הצעת השרים, כמפורט להלן:

(1) מחצית מחברי המועצה יהיו מטעם הממשלה, ומחציתם יהיו מטעם קק"ל ועל פי הצעתה;

(2) (א) לפחות מחצית מן החברים מטעם הממשלה יהיו עובדי מדינה, בעלי תפקידים בכירים במשרדי הממשלה הנוגעים לענין, ויתרתם יהיו אנשי אקדמיה ונציגי ציבור;

(א1) מבין אנשי האקדמיה ונציגי הציבור כאמור בפסקת משנה (א), לפחות אחד תושב הגליל, שיוצע על ידי הרשות כהגדרתה בחוק הרשות לפיתוח הגליל, התשנ"ג-1993, ואחד תושב הנגב, שיוצע על ידי הרשות כהגדרתה בחוק הרשות לפיתוח הנגב, התשנ"ב-1991; בפסקת משנה זו, "הגליל" – כהגדרתו בחוק הרשות לפיתוח הגליל, התשנ"ג-1993, ו"הנגב" – כהגדרתו בחוק הרשות לפיתוח הנגב, התשנ"ב-1991.

מיום 24.1.2003

תיקון מס' 5

ס"ח תשס"ג מס' 1879 מיום 25.11.2002 עמ' 119 (ה"ח 3168)

(א) במועצה יכהנו השר, שיהיה היושב ראש, וכן חברים שמספרם לא יפחת משמונה עשר ולא יעלה על עשרים ושישה, שתמנה הממשלה, לפי הצעת השרים, כמפורט להלן:

(1) מחצית מחברי המועצה יהיו מטעם הממשלה, ומחציתם יהיו מטעם קק"ל ועל פי הצעתה;

(2) (א) לפחות מחצית מן החברים מטעם הממשלה יהיו עובדי מדינה, בעלי תפקידים בכירים במשרדי הממשלה הנוגעים לענין, ויתרתם יהיו אנשי אקדמיה ונציגי ציבור; מבין אנשי האקדמיה ונציגי הציבור יהיה נציג אחד של הגופים הציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה, שימונה גם לפי הצעת השר לאיכות הסביבה, מתוך רשימת מועמדים שיגישו גופים אלה; לענין זה, "הגופים הציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה" - הגופים המפורטים בחלק א' בתוספת לחוק ייצוג גופים ציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה), התשס"ג-2002;

מיום 9.9.2009

תיקון מס' 7

ס"ח תשס"ט מס' 2209 מיום 10.8.2009 עמ' 319 (ה"ח 436)

(א) במועצה יכהנו השר, שיהיה היושב ראש, וכן חברים שמספרם לא יפחת משמונה עשר ולא יעלה על עשרים ושישה, שתמנה הממשלה, לפי הצעת השרים, כמפורט להלן:

(1) מחצית מחברי המועצה יהיו מטעם הממשלה, ומחציתם יהיו מטעם קק"ל ועל פי הצעתה;

(2) (א) לפחות מחצית מן החברים מטעם הממשלה יהיו עובדי מדינה, בעלי תפקידים בכירים במשרדי הממשלה הנוגעים לענין, ויתרתם יהיו אנשי אקדמיה ונציגי ציבור מבין אנשי האקדמיה ונציגי הציבור יהיה נציג אחד של הגופים הציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה, שימונה גם לפי הצעת השר לאיכות הסביבה, מתוך רשימת מועמדים שיגישו גופים אלה; לענין זה, "הגופים הציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה" - הגופים המפורטים בחלק א' בתוספת לחוק ייצוג גופים ציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה), התשס"ג-2002;

(א1) מבין אנשי האקדמיה ונציגי הציבור כאמור בפסקת משנה (א), לפחות אחד תושב הגליל, שיוצע על ידי הרשות כהגדרתה בחוק הרשות לפיתוח הגליל, התשנ"ג-1993, ואחד תושב הנגב, שיוצע על ידי הרשות כהגדרתה בחוק הרשות לפיתוח הנגב, התשנ"ב-1991; בפסקת משנה זו, "הגליל" – כהגדרתו בחוק הרשות לפיתוח הגליל, התשנ"ג-1993, ו"הנגב" – כהגדרתו בחוק הרשות לפיתוח הנגב, התשנ"ב-1991.

(ב) החברים מטעם קק"ל יהיו חברי דירקטוריון, עובדי קק"ל או אנשי אקדמיה; כן רשאית קק"ל להציע נציג אחד מטעם הסוכנות היהודית;

(3) חברי המועצה שהם בעלי תפקידים שלא בשירות המדינה או בשירות קק"ל, ושבתפקידיהם אלה יש להם ענין במדיניות הקרקעית (להלן - בעל ענין במדיניות הקרקעית), לא יהוו יותר משליש ממספר חברי המועצה, ומהם לא יותר ממחצית יהיו בעלי תפקידים במגזר החקלאי.

(א) במועצה יכהנו השר, שיהיה היושב ראש, וכן 13 חברים נוספים שתמנה הממשלה, מהם שבעה נציגי הממשלה ושישה נציגי הקק"ל, כמפורט להלן:

(1) נציג ראש הממשלה, מקרב עובדי משרד ראש הממשלה;

(2) סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר;

(3) נציג שר הפנים, מקרב עובדי משרדו;

(4) נציג שר החקלאות ופיתוח הכפר, מקרב עובדי משרדו;

(5) נציג השר, מקרב עובדי משרדו;

(6) נציג שר המשפטים, מקרב עובדי משרדו;

(7) נציג השר להגנת הסביבה, מקרב עובדי משרדו;

(8) שישה נציגי הקק"ל מקרב חברי דירקטוריון הקק"ל או מקרב עובדי הקק"ל.

(א1) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאית הממשלה להורות, בצו, על הפחתת מספר נציגי הקק"ל במועצה לשניים; הורתה הממשלה כאמור, יכהנו במועצה עשרה חברים בלבד.

(א2) (1) השר להגנת הסביבה יחד עם השר ימנו משקיף למועצה, מתוך רשימת מועמדים שיגישו הגופים הציבוריים שעניינם בשמירת איכות הסביבה; לעניין זה, "הגופים הציבוריים שעניינם בשמירת איכות הסביבה" – הגופים המפורטים בחלק א' בתוספת לחוק ייצוג גופים ציבוריים שעניינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה), התשס"ג-2002;

(2) משקיף שמונה לפי פסקה (1) רשאי להשתתף בכל ישיבות המועצה, וכן בשתיים מהוועדות הפועלות בהתאם להוראות סעיף 4י, לפי בחירתו; הזמנה לישיבות המועצה ולוועדות כאמור תימסר גם למשקיף.

(א3) נציגי הממשלה במועצה יהיו כפופים למדיניות הממשלה, כפי שבאה לידי ביטוי בהחלטותיה.

(א4) היתה הצבעה בישיבת המועצה והיו הדעות שקולות בה, יהא ליושב ראש קול נוסף באותו עניין.

(א5) הממשלה רשאית למנות ממלא מקום לחבר המועצה, בדרך שבה היא ממנה חבר מועצה, ובלבד שלא ניתן למנות לממלא מקום, מי שלא ניתן למנותו לחבר המועצה.

מיום 28.5.2017

תיקון מס' 13

ס"ח תשע"ז מס' 2614 מיום 28.3.2017 עמ' 500 (ה"ח 1083)

הוספת סעיף קטן 4א(א1א)

תקופת כהונה

4ב.     (א)  תקופת כהונתו של חבר המועצה היא בת ארבע שנים.

          (ב)  חבר המועצה שתקופת כהונתו תמה, ניתן למנותו לתקופות כהונה נוספות, ובלבד שלא יכהן יותר משלוש תקופות כהונה רצופות.

מיום 10.2.1995

תיקון מס' 1

ס"ח תשנ"ה מס' 1503 מיום 10.2.1995 עמ' 112 (ה"ח 2336)

הוספת סעיף 4ב

סייגים למינוי

4ג.     לא יתמנה אדם חבר המועצה אם נתקיים בו אחד מאלה:

(1)   הוא איננו אזרח ישראלי;

(2)   תוך שבע השנים שקדמו למינויו הורשע בעבירה שלדעת היועץ המשפטי לממשלה יש עמה קלון;

(3)   תלוי ועומד נגדו כתב אישום בעבירה כאמור בפסקה (2);

(4)   הוא פושט רגל או חייב שהוכרז בידי ראש ההוצאה לפועל כחייב מוגבל באמצעים;

(5)   הוא מנהל או בעל שליטה, במישרין או בעקיפין, בגוף הנמצא בהליכי פירוק שלא מרצון;

(6)   הוא בעל זיקה אישית או פוליטית לשר משרי הממשלה, ואולם בעל זיקה כאמור יוכל להתמנות כחבר המועצה אם ועדה שמינתה הממשלה, לענין זה, מצאה כי יש לו כישורים מיוחדים בתחומי סמכותה של המועצה או שקיימים לגביו שיקולים של כשירות מיוחדת אחרת לכהונה; לעניין זה, "בעל זיקה אישית" - בן זוג, אח, הורה, צאצא, צאצא בן הזוג או בן זוגו של כל אחד מאלה.

מיום 10.2.1995

תיקון מס' 1

ס"ח תשנ"ה מס' 1503 מיום 10.2.1995 עמ' 112 (ה"ח 2336)

הוספת סעיף 4ג

פקיעת כהונה

4ד.     (א)  חבר המועצה יחדל לכהן בה לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה:

(1)   התפטר מחברותו במועצה במסירת כתב התפטרות ליושב ראש המועצה; התפטרותו תיכנס לתוקפה בתום 48 שעות ממועד מסירת כתב ההתפטרות;

(2)   הורשע בפסק דין סופי בעבירה שלדעת היועץ המשפטי לממשלה יש עמה קלון;

(3)   הוכרז פושט רגל, או הוכרז בידי ראש ההוצאה לפועל כחייב מוגבל באמצעים;

(4)   גוף שהוא מנהלו או בעל שליטה בו, במישרין או בעקיפין, מצוי בהליכי פירוק שלא מרצון;

(5)   נבצר ממנו למלא דרך קבע את תפקידיו והממשלה ביטלה את מינויו;

 

(6)   נעדר משלוש ישיבות רצופות של המועצה או מחמש ישיבות תוך שנה, ויושב ראש המועצה קבע בהודעה למועצה, לאחר בירור עם החבר הנעדר, שלא היתה סיבה מוצדקת להיעדרות;

(7)   חדל להיות אזרח ישראלי;

(8)   אם הוא חבר המועצה כעובד המדינה או כחבר בדירקטוריון קק"ל או כעובד קק"ל, פרש משירות המדינה או קק"ל, או חדל להיות חבר בדירקטוריון קק"ל.

          (ב)  חבר מועצה שחדל למלא אותו תפקיד שמילא בעת מינויו כחבר המועצה או שהנסיבות שבשלהן נבחר לתפקידו השתנו באופן מהותי, רשאית הממשלה, על פי הצעת השרים או על פי הצעת קק"ל, לפי הענין, להחליפו באחר.

          (ג)   הוגש נגד חבר המועצה אישום פלילי בשל עבירה שלדעת היועץ המשפטי לממשלה יש עמה קלון – ישעה אותו יושב ראש המועצה מכהונתו; תקופת ההשעיה תסתיים לא יאוחר מיום הכרעת דינו בפסק דין סופי.

מיום 10.2.1995

תיקון מס' 1

ס"ח תשנ"ה מס' 1503 מיום 10.2.1995 עמ' 113 (ה"ח 2336)

הוספת סעיף 4ד

מינוי חליף

4ה.     (א)  חבר מועצה שנפטר, או שחדל לכהן לפי סעיף 4ד, תמנה הממשלה אדם אחר, בדרך שבה מונה אותו חבר לפי סעיף 4א.

          (ב)  חבר המועצה שנבצר ממנו באורח זמני למלא את תפקידו, לרבות מי שהושעה לפי סעיף 4ד(ג), רשאית הממשלה למנות לו ממלא מקום, בדרך שבה מונה אותו חבר לפי סעיף 4א, עד שובו לתפקידו.

מיום 10.2.1995

תיקון מס' 1

ס"ח תשנ"ה מס' 1503 מיום 10.2.1995 עמ' 113 (ה"ח 2336)

הוספת סעיף 4ה

הוראה מיוחדת לעניין סיום כהונה ומינוי חליף של חבר המועצה מקרב האוכלוסייה הערבית, הדרוזית או הצ'רקסית

4ה1.   הוראות סעיפים 4ב(ב) ו-4ה(א) יחולו לעניין חבר המועצה שהתמנה לפי הוראות סעיף 4א(א1א), בשינויים אלה:

(1)  תמה תקופת כהונתו של חבר המועצה לפי סעיף 4ב(א), ניתן לשוב ולמנותו לתקופות כהונה נוספות, לפי הוראות סעיף 4ב(ב), רק בתום 45 ימים מיום תקופת כהונתו;

(2)  חדל חבר המועצה לכהן לפי סעיף 4ד, או נפטר חבר המועצה, תמנה הממשלה אדם אחר לפי הוראות סעיף 4ה(א), רק בתום 45 ימים ממועד הפסקת הכהונה או הפטירה כאמור;

והכול ובלבד שבתום תקופת 45 הימים כאמור בפסקאות (1) או (2), לפי העניין, לא מכהן במועצה כנציג הממשלה כאמור בסעיף 4א(א)(1) עד (7), חבר מקרב האוכלוסייה הערבית, הדרוזית או הצ'רקסית.

מיום 28.5.2017

תיקון מס' 13

ס"ח תשע"ז מס' 2614 מיום 28.3.2017 עמ' 500 (ה"ח 1083)

הוספת סעיף קטן 4א(א1א)

איסור עסקאות עם הרשות

4ו.      (א)  חבר המועצה, או תאגיד שהוא בעל ענין בו, לא יתקשר עם הרשות ולא ייצג את מי שהתקשר עם הרשות בעסקה או בסוגי עסקאות, למעט עסקה שאינה בעלת אופי מסחרי, זולת אם התירה המועצה את סוג העסקאות או התירה ועדת המשנה לביקורת של המועצה את העסקה המסוימת, מנימוקים שיירשמו.

          (ב)  בסעיף זה ובסעיף 4ז, "בעל ענין" – כמשמעותו בחוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968.

מיום 10.2.1995

תיקון מס' 1

ס"ח תשנ"ה מס' 1503 מיום 10.2.1995 עמ' 114 (ה"ח 2336)

הוספת סעיף 4ו

מיום 28.3.2017

תיקון מס' 13

ס"ח תשע"ז מס' 2614 מיום 28.3.2017 עמ' 500 (ה"ח 1083)

איסור עסקאות עם המינהל הרשות

4ו. (א) חבר המועצה, או תאגיד שהוא בעל ענין בו, לא יתקשר עם המינהל הרשות ולא ייצג את מי שהתקשר עם המינהל הרשות בעסקה או בסוגי עסקאות, למעט עסקה שאינה בעלת אופי מסחרי, זולת אם התירה המועצה את סוג העסקאות או התירה ועדת המשנה לביקורת של המועצה את העסקה המסוימת, מנימוקים שיירשמו.

(ב) בסעיף זה ובסעיף 4ז, "בעל ענין" – כמשמעותו בחוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968.

חובת גילוי זיקה בעסקה

4ז.      מבלי לגרוע מהוראות סעיף 4ו, חבר מועצה המשתתף בישיבת המועצה אשר דנה בנושא שיש או שעלול להיות לו או לתאגיד שהוא בעל ענין בו, במישרין או בעקיפין, ענין אישי בו, יודיע על כך למועצה לפני תחילת הדיון ולא ישתתף בדיון ובהצבעה באותו נושא.

מיום 10.2.1995

תיקון מס' 1

ס"ח תשנ"ה מס' 1503 מיום 10.2.1995 עמ' 114 (ה"ח 2336)

הוספת סעיף 4ז

סדרי נוהל

4ח.     (א)  המועצה תקבע את דרכי עבודתה ונהלי דיוניה ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.

          (ב)  יושב ראש המועצה יזמן את ישיבותיה, ויקבע את מועדן, מקומן וסדר יומן, בכפוף להוראות חוק זה.

          (ג)   שליש מחברי המועצה, ובהם היושב ראש או ממלא מקומו, יהוו מנין חוקי בישיבות המועצה ובעת קבלת החלטותיה, ובלבד שרוב הנוכחים אינם בעלי ענין במדיניות הקרקעית.

          (ד)  החלטות המועצה יתקבלו ברוב קולות בהצבעה.

          (ה)  על פי דרישה של השר או של שליש מחברי המועצה, תדון המועצה מחדש בכל נושא שהחליטה בו, אולם דיון כאמור לפי דרישת השר לא ייערך לפני שחלף חודש לפחות מיום קבלת ההחלטה.

מיום 10.2.1995

תיקון מס' 1

ס"ח תשנ"ה מס' 1503 מיום 10.2.1995 עמ' 114 (ה"ח 2336)

הוספת סעיף 4ח

ישיבות המועצה

4ט.     (א)  ישיבות המועצה יתקיימו באופן קבוע לפחות אחת לשלושה חודשים ולא פחות משש ישיבות בשנה; השר רשאי לקבוע ישיבות שלא מן המניין, בהתאם לשיקול דעתו, ובלבד שההודעה על כינוס המועצה נמסרה לחברי המועצה לפחות 3 ימים מראש, זולת אם נדרש לכנסה תוך זמן קצר יותר בשל דחיפות הענין.

          (ב)  השר יקבע ישיבה שלא מן המנין אם דרשו זאת לפחות שליש מחברי המועצה; נדרש כינוס המועצה על פי סעיף קטן זה, תתכנס המועצה לישיבה תוך תקופה שלא תעלה על 14 ימים מיום הדרישה, זולת אם נדרש לכנסה תוך זמן קצר יותר בשל דחיפות הענין; בישיבה שהתכנסה לפי סעיף קטן זה תדון המועצה רק בנושאים המפורטים בדרישה.

מיום 10.2.1995

תיקון מס' 1

ס"ח תשנ"ה מס' 1503 מיום 10.2.1995 עמ' 114 (ה"ח 2336)

הוספת סעיף 4ט

ועדות

4י.      (א)  המועצה תבחר מבין חבריה ועדות קבועות כלהלן: ועדה לעניני קרקע עירונית, ועדה לעניני קרקע חקלאית, ועדת תקציב וועדת ביקורת, וכן רשאית היא למנות ועדות נוספות, קבועות או לענין מסוים.

          (ב)  החלטותיה של ועדה יהיו בבחינת המלצות למועצה, זולת אם החליטה המועצה לאצול מסמכויותיה לועדה.

          (ג)   יושב ראש ועדה לא יהיה בעל ענין במדיניות הקרקעית שבתחום טיפולה של הועדה, וחברי הועדה שהם בעלי ענין כאמור לא יהוו יותר משליש ממספר חבריה.

          (ד)  ועדה תקבע את דרכי עבודתה ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.

מיום 10.2.1995

תיקון מס' 1

ס"ח תשנ"ה מס' 1503 מיום 10.2.1995 עמ' 114 (ה"ח 2336)

הוספת סעיף 4י

ממלא מקום היושב ראש

4יא.            ממלא מקום יושב ראש המועצה ימלא את תפקידי יושב ראש המועצה בהתקיים אחד מאלה:

(1)   יושב ראש המועצה נעדר או שנבצר ממנו למלא את תפקידו;

(2)   ממלא המקום נתבקש לכך בכתב על ידי יושב ראש המועצה.

מיום 10.2.1995

תיקון מס' 1

ס"ח תשנ"ה מס' 1503 מיום 10.2.1995 עמ' 115 (ה"ח 2336)

הוספת סעיף 4יא

דיון בדו"ח מבקר המדינה

4יב.    המועצה תדון, אחת לשנה, בפרקים על הרשות בדו"ח מבקר המדינה ותיתן דעתה על המלצות המבקר.

מיום 10.2.1995

תיקון מס' 1

ס"ח תשנ"ה מס' 1503 מיום 10.2.1995 עמ' 115 (ה"ח 2336)

הוספת סעיף 4יב

מיום 1.1.2010

תיקון מס' 7

ס"ח תשס"ט מס' 2209 מיום 10.8.2009 עמ' 320 (ה"ח 436)

4יב. המועצה תדון, אחת לשנה, בפרקים על המינהל הרשות בדו"ח מבקר המדינה ותיתן דעתה על המלצות המבקר.

פרסום החלטות

4יג.    (א)  החלטה של המועצה או של ועדה מועדותיה, תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות, אולם תחילת תוקפה לא תהיה מותנית בפרסומה אלא אם כן נקבע אחרת בהחלטה.

          (ב)  החלטה של הנהלת הרשות (בסעיף זה – החלטת הנהלה) תפורסם באתר האינטרנט של הרשות, בכפוף להוראות אלה:

(1)   לא תפורסם החלטת הנהלה הכוללת מידע שהוראות סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998 (בסעיף זה – חוק חופש המידע) חלות לגביו, או מידע הכולל פרטים שמסירתם עלולה לפגוע בצד שלישי;

(2)   הרשות רשאי שלא לפרסם החלטת הנהלה הכוללת מידע שהוראות סעיף 9(ב) לחוק חופש המידע חלות לגביו;

על פרסום מידע כאמור בפסקאות (1) ו-(2), יחולו הוראות סעיף 11 לחוק חופש המידע, בשינויים המחויבים.

          (ג)   אין בהוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) כדי לגרוע מזכותו של מבקש מידע לפי חוק חופש המידע.

          (ד)  על אף האמור בסעיף קטן (ב), תחילת תוקפה של החלטת הנהלה לא תהיה מותנית בפרסומה, אלא אם כן נקבע אחרת בהחלטה.

מיום 10.2.1995

תיקון מס' 1

ס"ח תשנ"ה מס' 1503 מיום 10.2.1995 עמ' 115 (ה"ח 2336)

הוספת סעיף 4יג

מיום 14.5.2012

תיקון מס' 9

ס"ח תשע"ב מס' 2356 מיום 14.5.2012 עמ' 391 (ה"ח 442)

4יג. (א) החלטה של המועצה או של ועדה מועדותיה, שיש לציבור ענין בה תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות, אולם תחילת תוקפה לא תהיה מותנית בפרסומה אלא אם כן נקבע אחרת בהחלטה.

(ב) החלטה של הנהלת הרשות (בסעיף זה – החלטת הנהלה) תפורסם באתר האינטרנט של הרשות, בכפוף להוראות אלה:

(1) לא תפורסם החלטת הנהלה הכוללת מידע שהוראות סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998 (בסעיף זה – חוק חופש המידע) חלות לגביו, או מידע הכולל פרטים שמסירתם עלולה לפגוע בצד שלישי;

(2) הרשות רשאי שלא לפרסם החלטת הנהלה הכוללת מידע שהוראות סעיף 9(ב) לחוק חופש המידע חלות לגביו;

על פרסום מידע כאמור בפסקאות (1) ו-(2), יחולו הוראות סעיף 11 לחוק חופש המידע, בשינויים המחויבים.

(ג) אין בהוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) כדי לגרוע מזכותו של מבקש מידע לפי חוק חופש המידע.

(ד) על אף האמור בסעיף קטן (ב), תחילת תוקפה של החלטת הנהלה לא תהיה מותנית בפרסומה, אלא אם כן נקבע אחרת בהחלטה.

תוקף פעולות

4יד.    קיום המועצה, סמכויותיה ותוקף החלטותיה לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר המועצה או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו.

מיום 10.2.1995

תיקון מס' 1

ס"ח תשנ"ה מס' 1503 מיום 10.2.1995 עמ' 115 (ה"ח 2336)

הוספת סעיף 4יד

מאגר מידע

4טו.   (א)  הרשות תנהל מאגר מידע, שיהיה פתוח לעיון הציבור ושבו ייכללו פרטים על התקשרויות חוזיות של הרשות לגבי מקרקעין שבניהולה, אשר אינם רשומים בפנקסי המקרקעין (להלן – המאגר).

          (ב)  המאגר יכלול את הפרטים האלה:

(1)   זכויות לגבי המקרקעין;

(2)   התחייבויות של הרשות לרישום משכנתה בנוגע למקרקעין בעת רישומם בפנקסי המקרקעין;

(3)   הודעות שהומצאו לרשות בדבר משכון שנרשם על פי דין לגבי אותם מקרקעין;

(4)   הודעות שהומצאו לרשות בדבר פסקי דין, החלטות וצווים שניתנו על ידי בית המשפט, או על ידי רשות אחרת המוסמכת לכך על פי דין, והנוגעים לזכויות לגבי המקרקעין.

          (ב1) אין במידע שבמאגר כדי להוות אישור מוסמך המעיד על מצב הזכויות לגבי מקרקעי ישראל.

          (ג)   (1)   השר, בהתייעצות עם שר המשפטים, רשאי לקבוע הוראות לביצוע סעיף זה, ובכלל זה –

(א)   הוראות לגבי אופן הצגת המידע במאגר;

(ב)   התנאים למסירת מידע מהמאגר;

(ג)    פירוט הזכויות לגבי המקרקעין שייכללו במאגר;

(ד)   כי מקרקעין שביחס אליהם נעשו התקשרויות חוזיות שונות ייכללו במאגר בהדרגה, במועדים שונים שייקבעו;

(2)   (נמחקה);

(3)   תקנות לפי פסקאות (1)(ג) ו-(ד) יהיו באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.

מיום 4.5.2000

תיקון מס' 2

ס"ח תש"ס מס' 1722 מיום 4.1.2000 עמ' 60 (ה"ח 2825)

הוספת סעיף 4טו

(מיום 1.1.2000)

תיקון מס' 3

ס"ח תש"ס מס' 1724 מיום 10.1.2000 עמ' 98 (ה"ח 2824)

(ג) (1) השר, בהתייעצות עם שר המשפטים, רשאי לקבוע הוראות לביצוע סעיף זה, ובכלל זה –

(א) הוראות לגבי אופן הצגת המידע במאגר;

(ב) התנאים למסירת מידע מהמאגר;

(ג) פירוט הזכויות לגבי המקרקעין שייכללו במאגר;

(ד) כי מקרקעין שביחס אליהם נעשו התקשרויות חוזיות שונות ייכללו במאגר בהדרגה, במועדים שונים שייקבעו;

(2) השרים רשאים לקבוע אגרות בעד בקשות לקבלת מידע מהמאגר וכן רשאים הם לקבוע על מי תחול חובת תשלום האגרה;

(3) תקנות לפי פסקאות (1)(ג) ו-(ד) ופסקה 2 יהיו באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.

מיום 9.9.2009

סעיפים קטנים 4טו(א), 4טו(ב) מיום 1.1.2010

תיקון מס' 7

ס"ח תשס"ט מס' 2209 מיום 10.8.2009 עמ' 320 (ה"ח 436)

(א) המינהל ינהל הרשות תנהל מאגר מידע, שיהיה פתוח לעיון הציבור ושבו ייכללו פרטים על התקשרויות חוזיות של המינהל של הרשות לגבי מקרקעין שבניהולו שבניהולה, אשר אינם רשומים בפנקסי המקרקעין המתנהלים לפי חוק המקרקעין, תשכ"ט-1969 (להלן – המאגר).

(ב) המאגר יכלול את הפרטים האלה:

(1) זכויות לגבי המקרקעין;

(2) התחייבויות של המינהל הרשות לרישום משכנתה בנוגע למקרקעין בעת רישומם בפנקסי מרשם המקרקעין כמשמעותם בסעיף 123 לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969 המקרקעין;

(3) הודעות שהומצאו למינהל לרשות בדבר משכון שנרשם על פי דין לגבי אותם מקרקעין;

(4) הודעות שהומצאו למינהל לרשות בדבר פסקי דין, החלטות וצווים שניתנו על ידי בית המשפט, או על ידי רשות אחרת המוסמכת לכך על פי דין, והנוגעים לזכויות לגבי המקרקעין.

(ב1) אין במידע שבמאגר כדי להוות אישור מוסמך המעיד על מצב הזכויות לגבי מקרקעי ישראל.

אגרות

4טז.   השרים רשאים לקבוע אגרות לענין חוק זה, לרבות לכל ענין הקשור למתן מידע, או לכל פעולה הקשורה לביצוע עסקה, או להכנה לביצוע עסקה, וכן רשאים הם לקבוע על מי מוטלת חובת תשלום אגרה לפי סעיף זה.

מיום 1.1.2000

תיקון מס' 3

ס"ח תש"ס מס' 1724 מיום 10.1.2000 עמ' 98 (ה"ח 2824)

הוספת סעיף 4טז

הקניית בעלות בנכס מקרקעין

4יז.    (א)  בסעיף זה ובסעיפים 4יח עד 4כא –

          "בניין רווי" – בניין הבנוי על מקרקעי ישראל, בן שתי קומות לפחות, שיש בו לא פחות מארבע דירות – דירה אחת לפחות בכל קומה;

          "דירה", "חכירה", "לשכת רישום", "פנקס הבתים המשותפים", "רישום", "רשם", "שטר עסקה" – כמשמעותם לפי חוק המקרקעין;

          "הקניית בעלות" – הקניית בעלות בנכס מקרקעין, בתמורה או בלא תמורה, מהבעלים לחוכר של אותו נכס מקרקעין;

          "חוזה חכירה מהוון" – חוזה חכירה שדמי החכירה לפיו, בעבור יתרת תקופת החכירה, שולמו מראש בהתאם להוראותיו או בהתאם להחלטת המועצה, או חוזה חכירה שניתן לשלם מראש את דמיה חכירה לפיו בהתאם להחלטת המועצה;

          "חוזה חכירה מהוון למטרת מגורים או למטרת תעסוקה" – למעט אחד מאלה:

(1)   חוזה חכירה לגבי קרקע שייעודה חקלאי;

(2)   חוזה חכירה מהוון שהחוכר לפיו הוא גוף ציבורי; בפסקה זו, "גוף ציבורי" – חברה ממשלתית, חברת בת ממשלתית או חברה מעורבת, כהגדרתן בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975, חברה שאין לה הון מניות או תאגיד כאמור בסעיף 60 לחוק האמור, תאגיד שהוקם בחוק או לפיו, רשות מקומית, או תאגיד שרשות מקומית היא בעלת חלק מההון בו או שיש לה חלק מכוח ההצבעה בו;

          "חוכר" – מי שרשום או זכאי להירשם בפנקסי המקרקעין, ובכלל זה בפנקס הבתים המשותפים, כחוכר של נכס מקרקעין על פי חוזה חכירה מהוון למטרת מגורים או למטרת תעסוקה, למעט –

(1)   חוכר משנה;

(2)   חוכר שהפר את חוזה החכירה עם הרשות, ולא תיקן את ההפרה;

(3)   חוכר של נכס מקרקעין הבנוי שלא כדין או שלא בהסכמת הרשות;

          "חוק המקרקעין" – חוק המקרקעין, התשכ"ט-1969;

          "חוק התכנון והבניה" – חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965;

          "נכס מקרקעין" – מקרקעין ממקרקעי ישראל שהם קרקע עירונית, כהגדרתה בחוק מקרקעי ישראל, התש"ך-1960;

          "נכס מקרקעין שהקניית הבעלות בו פטורה מתשלום" – נכס מקרקעין, שבהתחשב, בין השאר, בסוגו, מיקומו והיקף שטחו, החליטה לגביו המועצה, כי על הרשות להציע את הקניית הבעלות בו בלא תמורה, לרבות דירה בבניין רווי;

          "נכס מקרקעין שהקניית הבעלות בו כפופה לתשלום" – נכס מקרקעין, שבהתחשב, בין השאר, בסוגו, מיקומו והיקף שטחו, החליטה לגביו המועצה, כי על הרשות להציע את הקניית הבעלות בו בתמורה, כמפורט באותה החלטה;

          "שומה כללית" – אומדן שווי של זכויות הנכסי מקרקעין שנערך על ידי השמאי הממשלתי הראשי או שמאי מקרקעין מטעמו, בדרך של עריכת לוח שומה כמשמעותו בתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה;

          "שומה פרטנית" – אומדן שווי של זכויות בנכס מקרקעין מסוים, שנערך על ידי השמאי הממשלתי הראשי או שמאי מקרקעין מטעמו;

          "תעסוקה" – כהגדרתה בחוק מקרקעי ישראל, התש"ך-1960;

          "תשלומי החובה" – מסים, אגרות, היטלים, ארנונות או תשלומי חובה אחרים המגיעים למדינה, לרשות מקומית, או למוסד תכנון כהגדרתו בחוק התכנון והבניה.

          (ב)  הרשות תשלח לכל חוכר של נכס מקרקעין שהקניית הבעלות בו פטורה מתשלום, הודעה, בדואר רשום, על כוונתה להקנות לו בעלות בנכס בלא תמורה (בסעיף זה – הודעה לחוכר הפטור מתשלום), ויחולו לעניין זה הוראות אלה:

(1)   הסכים החוכר בכתב להקניית הבעלות על סמך ההודעה לחוכר הפטור מתשלום (בסעיף זה – כתב הסכמה), או לא הודיע לרשות, בתוך 60 ימים מיום משלוח ההודעה האמורה, על התנגדותו להקניה כאמור, וזכותו בנכס נרשמה בפנקסי המקרקעין ביחס לכל המקרקעין או לחלק בלתי מסוים מהם, תגיש הרשות ללשכת הרישום בקשה, בחתימת נציג הרשות, לרישום הבעלות על שם החוכר על סמך ההודעה לחוכר הפטור מתשלום (בסעיף זה – בקשה לרישום); היתה זכות החוכר בנכס רשומה בחלק מסוים מהמקרקעין, או שלא היתה רשומה כלל, תוגש הבקשה לרישום במועד שבו יהיה ניתן לרשום את זכות הבעלות בשל אותה חכירה, ובלבד שהרשות תהא רשאית להגיש בקשה לרישום זכות הבעלות כאמור, לפי כל דין;

(2)   הגישה הרשות ללשכת רישום בקשה לרישום לפי הוראות פסקה (1) יחולו הוראות אלה:

(א)   הרשם ירשום בפנקסי המקרקעין את הבעלות בנכס על שם החוכר, ובלבד שבבקשה לרישום ייכלל אישור מאת הרשות ולפיו נשלחה הודעה לחוכר הפטור מתשלום, והחוכר הסכים להקניית הבעלות או לא הודיע לרשות על התנגדותו להקניה כאמור בתוך התקופה האמורה בפסקה (1);

(ב)   לא יידרשו, כתנאי לרישום הבעלות על שם החוכר, מסמכים או אישורים נוספים על האישור האמור בפסקת משנה (א), ובכלל זה שטר עסקה, ייפוי כוח מאת החוכר, וכל מסמך או אישור המהווה הוכחה לכך ששולמו תשלומי החובה, למעט לעניין תשלומי החובה שהיו נדרשים לצורך רישום החכירה בנכס, ככל שמדובר בחכירה שלא היתה רשומה.

          (ב1) הרשות תשלח לכל חוכר של נכס מקרקעין שהקניית הבעלות בו כפופה לתשלום, הודעה, בדואר רשום, על כוונת הרשות להקנות לו בעלות בנכס בכפוף לתשלום כפי שיפורט בה, הכולל את התמורה בעד הקניית הבעלות וכן תשלום מס רכישה כמשמעותו בסעיף 9 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963, בשיעור שנקבע בסעיף האמור או לפיו, לגבי אותה תמורה (בסעיף קטן זה – הודעה לחוכר החייב בתשלום), ויחולו הוראות אלה:

(1)   היתה זכותו של החוכר בנכס רשומה בפנקסי המקרקעין, למעט אם היתה זו זכות חכירה בחלק מסוים במקרקעין, יצורף להודעה לחוכר החייב בתשלום, שטר עסקה החתום על ידי הרשות, לרישום הבעלות בנכס על שמו של החוכר, בכפוף לביצוע מלוא התשלום כמפורט בהודעה לחוכר; לא היתה זכותו של החוכר בנכס רשומה בפנקסי המקרקעין, או שהיתה רשומה כזכות חכירה בחלק מסוים במקרקעין, תשלח הרשות לחוכר את שטר העסקה החתום על ידי הרשות במועד שבו יהיה ניתן לרשום את זכות הבעלות בשל אותה חכירה, ובלבד שהרשות תהא רשאית לחתום על שטר העסקה לצורך רישום זכות הבעלות כאמור, לפי כל דין;

(2)   הגיש החוכר ללשכת הרישום את שטר העסקה להעברת הבעלות בנכס על שמו, כאמור בפסקה (1), יחולו הוראות אלה:

(א)   הרשם ירשום בפנקסי המקרקעין את הבעלות בנכס על שם החוכר, ובלבד שצורפו לבקשה שטר העסקה כשהוא חתום גם בידי החוכר, וכן הוכחה לכך שהתשלום שולם לרשות במועד, כמפורט בהודעה לחוכר;

(ב)   על רישום הבעלות כאמור בפסקת משנה (א) יחולו הוראות לפי חוק המקרקעין, ואולם לא יידרשו כתנאי לרישום הבעלות על שם החוכר, ייפוי כוח מאת הרשות, וכל מסמך או אישור המהווה הוכחה לכך ששולמו תשלומי החובה, למעט לעניין תשלומי החובה שהיו נדרשים לצורך רישום החכירה בנכס, ככל שמדובר בחכירה שלא היתה רשומה.

          (ב2) המועצה תקבע תנאים שלפיהם יהא חוזה חכירה למטרת מגורים או למטרת תעסוקה, לחוזה חכירה מהוון.

          (ג)   (בוטל).

          (ד)  הודעה לחוכר או תשלום לפיה, כתב הסכמה, ורישום בעלות על שם חוכר לפי הוראות סעיף זה, לא ייחשבו –

(1)   לענין חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 לגבי נכס מקרקעין שהקניית הבעלות בו לחוכר פטורה מתשלום – כמכירת זכות במקרקעין;

(2)   לענין התוספת השלישית לחוק התכנון והבניה – כמימוש זכויות במקרקעין.

          (ה)  בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ב)(2)(ב) ו-(ב1)(2)(ב), הוראת כל דין האוסרת רישום זכויות בפנקסים כל עוד לא שולמו תשלומי החובה במלואם לא תחול על רישום בעלות בנכס מקרקעין על שם חוכר לפי סעיף זה; ואולם לא תירשם בעתיד, בפנקסים, העברת זכויות בנכס מקרקעין, המותנית לפי דין בהוכחת תשלומי החובה, מידי מי שהיה חוכר ונרשם כבעלים לפי הוראות סעיף זה, אלא לאחר הוכחת תשלומם של תשלומי החובה שהיו נדרשים בעת רישום זכות הבעלות על שמו אלמלא הוראות סעיף קטן זה.

          (ו)   העניק חוכר, ביחס לזכותו לגבי נכס מקרקעין, זכות כלשהי לאדם אחר, או שזכותו כאמור עוקלה או שהוצא לגביה צו בידי בית משפט או רשות אחרת, לפי דין, ולאחר מכן הוקנתה הבעלות באותו נכס מקרקעין לחוכר לפי סעיף זה, יראו את זכותו של האדם האחר, את זכותו של המעקל או את הצו, לפי הענין, כזכות או כצו החלים ביחס לבעלות שקיבל החוכר לפי הוראות סעיף זה; הרשות תביא לידיעתו של החוכר, בהודעה לחוכר, את תוכן הוראת סעיף קטן זה.

          (ז)   הוראות סעיף זה באות להוסיף על הוראות כל דין אחר, ואולם במקרה של סתירה, יגברו הוראות סעיף זה.

          (ח)  על אף הוראות סעיף קטן (ז) –

(1)   הוראות סעיף זה יחולו בכפוף להוראות חוק מקרקעי ישראל, התש"ך-1960;

(2)   אין בהוראות סעיף זה כדי למנוע מהרשות או מחוכר רישום הבעלות בנכס מקרקעין על שמו של החוכר, על סמך שטר עסקה, בהתאם להוראות לפי חוק המקרקעין.

          (ט)  קבעה המועצה כי התמורה, לגבי נכס מקרקעין שהקניית הבעלות בו לחוכר כפופה לתשלום תיקבע לפי שומה פרטנית בלבד, בלא אפשרות לתשלום לפי שומה כללית, תציע הרשות לחוכר להקנות לו בעלות בנכס, ורישום הבעלות יהיה בהתאם להוראות לפי חוק המקרקעין, והוראות סעיף זה לא יחולו.

מיום 1.7.2006

תיקון מס' 6

ס"ח תשס"ו מס' 2057 מיום 15.6.2006 עמ' 312 (ה"ח 236)

הוספת סעיף 4יז

מיום 9.9.2009 (בכפוף להוראת שעה להלן)

תיקון מס' 7

ס"ח תשס"ט מס' 2209 מיום 10.8.2009 עמ' 321 (ה"ח 436)

הקניית בעלות בדירה בבנין רווי – הוראת שעה הקניית בעלות בנכס מקרקעין

4יז. (א) בסעיף זה ובסעיפים 4יח עד 4כא

"בנין רווי" – בנין הבנוי על מקרקעי ישראל, בשתי קומות לפחות, שיש בו לא פחות מארבע דירות – דירה אחת לפחות בכל קומה, ושמתקיימים בו שניים אלה:

(1) הוא נבנה כדין, בהסכמת המינהל;

(2) הוא רשום בפנקס הבתים המשותפים לפי הוראות חוק המקרקעין, או ראוי להירשם כאמור;

"דירה", "חכירה", "לשכת רישום", "פנקס הבתים המשותפים", "פנקסים", "רשם", "שטר עסקה" – כמשמעותם לפי חוק המקרקעין;

"הקניית בעלות" – הקניית בעלות בדירה בבנין רווי, בלא תמורה, לחוכר של אותה דירה;

"חוזה חכירה מהוון" – חוזה חכירה שדמי החכירה לפיו, בעד יתרת תקופת החכירה, שולמו מראש, במלואם, בהתאם להוראות החוזה ולהחלטות המועצה;

"חוכר" – מי שרשום או זכאי להירשם, בפנקס הבתים המשותפים, כחוכר של דירה בבנין רווי, על פי חוזה חכירה מהוון למטרת מגורים, למעט חוכר משנה;

"בניין רווי" – בניין הבנוי על מקרקעי ישראל, בן שתי קומות לפחות, שיש בו לא פחות מארבע דירות – דירה אחת לפחות בכל קומה;

"דירה", "חכירה", "לשכת רישום", "פנקס הבתים המשותפים", "רישום", "רשם", "שטר עסקה" – כמשמעותם לפי חוק המקרקעין;

"הקניית בעלות" – הקניית בעלות בנכס מקרקעין, בתמורה או בלא תמורה, מהבעלים לחוכר של אותו נכס מקרקעין;

"חוזה חכירה מהוון" – חוזה חכירה שדמי החכירה לפיו, בעבור יתרת תקופת החכירה, שולמו מראש בהתאם להוראותיו או בהתאם להחלטת המועצה, או חוזה חכירה שניתן לשלם מראש את דמיה חכירה לפיו בהתאם להחלטת המועצה;

"חוזה חכירה מהוון למטרת מגורים או למטרת תעסוקה" – למעט אחד מאלה:

(1) חוזה חכירה לגבי קרקע שייעודה חקלאי;

(2) חוזה חכירה מהוון שהחוכר לפיו הוא גוף ציבורי; בפסקה זו, "גוף ציבורי" – חברה ממשלתית, חברת בת ממשלתית או חברה מעורבת, כהגדרתן בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975, חברה שאין לה הון מניות או תאגיד כאמור בסעיף 60 לחוק האמור, תאגיד שהוקם בחוק או לפיו, רשות מקומית, או תאגיד שרשות מקומית היא בעלת חלק מההון בו או שיש לה חלק מכוח ההצבעה בו;

"חוכר" – מי שרשום או זכאי להירשם בפנקסי המקרקעין, ובכלל זה בפנקס הבתים המשותפים, כחוכר של נכס מקרקעין על פי חוזה חכירה מהוון למטרת מגורים או למטרת תעסוקה, למעט –

(1) חוכר משנה;

(2) חוכר שהפר את חוזה החכירה עם הרשות, ולא תיקן את ההפרה;

(3) חוכר של נכס מקרקעין הבנוי שלא כדין או שלא בהסכמת הרשות;

"חוק המקרקעין" – חוק המקרקעין, התשכ"ט-1969;

"חוק התכנון והבניה" – חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965;

"נכס מקרקעין" – מקרקעין ממקרקעי ישראל שהם קרקע עירונית, כהגדרתה בחוק מקרקעי ישראל, התש"ך-1960;

"נכס מקרקעין שהקניית הבעלות בו פטורה מתשלום" – נכס מקרקעין, שבהתחשב, בין השאר, בסוגו, מיקומו והיקף שטחו, החליטה לגביו המועצה, כי על הרשות להציע את הקניית הבעלות בו בלא תמורה, לרבות דירה בבניין רווי;

"נכס מקרקעין שהקניית הבעלות בו כפופה לתשלום" – נכס מקרקעין, שבהתחשב, בין השאר, בסוגו, מיקומו והיקף שטחו, החליטה לגביו המועצה, כי על הרשות להציע את הקניית הבעלות בו בתמורה, כמפורט באותה החלטה;

"שומה כללית" – אומדן שווי של זכויות הנכסי מקרקעין שנערך על ידי השמאי הממשלתי הראשי או שמאי מקרקעין מטעמו, בדרך של עריכת לוח שומה כמשמעותו בתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה;

"שומה פרטנית" – אומדן שווי של זכויות בנכס מקרקעין מסוים, שנערך על ידי השמאי הממשלתי הראשי או שמאי מקרקעין מטעמו;

"תעסוקה" – כהגדרתה בחוק מקרקעי ישראל, התש"ך-1960;

"תשלומי החובה" – מסים, אגרות, היטלים, ארנונות או תשלומי חובה אחרים המגיעים למדינה, לרשות מקומית, או למוסד תכנון כהגדרתו בחוק התכנון והבניה.

(ב) שלח המינהל לחוכר הודעה, בדואר רשום, בתקופה שמיום ה' בתמוז התשס"ו (1 ביולי 2006) עד יום כ"ח בסיון התשע"א (30 ביוני 2011), על כוונת המינהל להקנות לו בעלות בדירה בבנין רווי שאותה הוא חוכר (בסעיף זה – הודעה לחוכר), יחולו הוראות אלה:

(1) הסכים החוכר, בכתב, להקניית הבעלות על סמך ההודעה לחוכר (בסעיף זה – כתב הסכמה), או לא הודיע למינהל, בתוך 90 ימים מיום משלוח ההודעה לחוכר, על התנגדותו להקניה כאמור, והבנין הרווי שבו נמצאת הדירה נרשם בפנקס הבתים המשותפים לפי הוראות חוק המקרקעין, רשאי המינהל להגיש ללשכת הרישום בקשה, בחתימת נציג המינהל, לרישום הבעלות על שם החוכר על סמך ההודעה לחוכר (בסעיף זה – בקשה לרישום);

(2) הגיש המינהל ללשכת רישום בקשה לרישום לפי הוראות פסקה (1), יחולו הוראות אלה:

(א) הרשם ירשום בפנקס הבתים המשותפים את הבעלות בדירה על שם החוכר, ובלבד שבבקשה לרישום ייכלל אישור מאת המינהל ולפיו נשלחה הודעה לחוכר, והחוכר הסכים להקניית הבעלות או לא הודיע למינהל על התנגדותו להקניה כאמור בתוך התקופה האמורה בפסקה (1);

(ב) לא יידרשו, כתנאי לרישום הבעלות על שם החוכר, מסמכים או אישורים נוספים על האישור האמור בפסקת משנה (א), ובכלל זה שטר עסקה, ייפוי כוח מאת החוכר, ומסמך או אישור המהווה הוכחה כי שולמו תשלומי החובה.

(ב) הרשות תשלח לכל חוכר של נכס מקרקעין שהקניית הבעלות בו פטורה מתשלום, הודעה, בדואר רשום, על כוונתה להקנות לו בעלות בנכס בלא תמורה (בסעיף זה – הודעה לחוכר הפטור מתשלום), ויחולו לעניין זה הוראות אלה:

(1) הסכים החוכר בכתב להקניית הבעלות על סמך ההודעה לחוכר הפטור מתשלום (בסעיף זה – כתב הסכמה), או לא הודיע לרשות, בתוך 60 ימים מיום משלוח ההודעה האמורה, על התנגדותו להקניה כאמור, וזכותו בנכס נרשמה בפנקסי המקרקעין ביחס לכל המקרקעין או לחלק בלתי מסוים מהם, תגיש הרשות ללשכת הרישום בקשה, בחתימת נציג הרשות, לרישום הבעלות על שם החוכר על סמך ההודעה לחוכר הפטור מתשלום (בסעיף זה –בקשה לרישום); היתה זכות החוכר בנכס רשומה בחלק מסוים מהמקרקעין, או שלא היתה רשומה כלל, תוגש הבקשה לרישום במועד שבו יהיה ניתן לרשום את זכות הבעלות בשל אותה חכירה, ובלבד שהרשות תהא רשאית להגיש בקשה לרישום זכות הבעלות כאמור, לפי כל דין;

(2) הגישה הרשות ללשכת רישום בקשה לרישום לפי הוראות פסקה (1) יחולו הוראות אלה:

(א) הרשם ירשום בפנקסי המקרקעין את הבעלות בנכס על שם החוכר, ובלבד שבבקשה לרישום ייכלל אישור מאת הרשות ולפיו נשלחה הודעה לחוכר הפטור מתשלום, והחוכר הסכים להקניית הבעלות או לא הודיע לרשות על התנגדותו להקניה כאמור בתוך התקופה האמורה בפסקה (1);

(ב) לא יידרשו, כתנאי לרישום הבעלות על שם החוכר, מסמכים או אישורים נוספים על האישור האמור בפסקת משנה (א), ובכלל זה שטר עסקה, ייפוי כוח מאת החוכר, וכל מסמך או אישור המהווה הוכחה לכך ששולמו תשלומי החובה, למעט לעניין תשלומי החובה שהיו נדרשים לצורך רישום החכירה בנכס, ככל שמדובר בחכירה שלא היתה רשומה.

(ב1) הרשות תשלח לכל חוכר של נכס מקרקעין שהקניית הבעלות בו כפופה לתשלום, הודעה, בדואר רשום, על כוונת הרשות להקנות לו בעלות בנכס בכפוף לתשלום כפי שיפורט בה, הכולל את התמורה בעד הקניית הבעלות וכן תשלום מס רכישה כמשמעותו בסעיף 9 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963, בשיעור שנקבע בסעיף האמור או לפיו, לגבי אותה תמורה (בסעיף קטן זה – הודעה לחוכר החייב בתשלום), ויחולו הוראות אלה:

(1) היתה זכותו של החוכר בנכס רשומה בפנקסי המקרקעין, למעט אם היתה זו זכות חכירה בחלק מסוים במקרקעין, יצורף להודעה לחוכר החייב בתשלום, שטר עסקה החתום על ידי הרשות, לרישום הבעלות בנכס על שמו של החוכר, בכפוף לביצוע מלוא התשלום כמפורט בהודעה לחוכר; לא היתה זכותו של החוכר בנכס רשומה בפנקסי המקרקעין, או שהיתה רשומה כזכות חכירה בחלק מסוים במקרקעין, תשלח הרשות לחוכר את שטר העסקה החתום על ידי הרשות במועד שבו יהיה ניתן לרשום את זכות הבעלות בשל אותה חכירה, ובלבד שהרשות תהא רשאית לחתום על שטר העסקה לצורך רישום זכות הבעלות כאמור, לפי כל דין;

(2) הגיש החוכר ללשכת הרישום את שטר העסקה להעברת הבעלות בנכס על שמו, כאמור בפסקה (1), יחולו הוראות אלה:

(א) הרשם ירשום בפנקסי המקרקעין את הבעלות בנכס על שם החוכר, ובלבד שצורפו לבקשה שטר העסקה כשהוא חתום גם בידי החוכר, וכן הוכחה לכך שהתשלום שולם לרשות במועד, כמפורט בהודעה לחוכר;

(ב) על רישום הבעלות כאמור בפסקת משנה (א) יחולו הוראות לפי חוק המקרקעין, ואולם לא יידרשו כתנאי לרישום הבעלות על שם החוכר, ייפוי כוח מאת הרשות, וכל מסמך או אישור המהווה הוכחה לכך ששולמו תשלומי החובה, למעט לעניין תשלומי החובה שהיו נדרשים לצורך רישום החכירה בנכס, ככל שמדובר בחכירה שלא היתה רשומה.

(ב2) המועצה תקבע תנאים שלפיהם יהא חוזה חכירה למטרת מגורים או למטרת תעסוקה, לחוזה חכירה מהוון.

(ג) (1) המינהל רשאי, בהודעה לחוכר, להתנות את הקניית הבעלות לפי סעיף זה בתנאים ובהגבלות לענין הקניית זכויות בדירה בעתיד או התחייבות להקניה כאמור, מידי החוכר או מידי אדם אחר שיהיה בעל זכויות לגביה, ובלבד שלא ייקבעו סוגי תנאים או הגבלות שלא חלו על העברת זכותו של החוכר בדירה, במועד משלוח ההודעה לחוכר.

(2) קבע המינהל תנאי או הגבלה כאמור בפסקה (1), יציין זאת בבקשה לרישום, והרשם ירשום הערה על כך בפנקס הבתים המשותפים; נרשמה הערה כאמור, וכל עוד לא נמחקה, לא תירשם בפנקסים עסקה הסותרת את תוכן ההערה.

(ד) הודעה לחוכר או תשלום לפיה, כתב הסכמה, ורישום בעלות על שם חוכר לפי הוראות סעיף זה, לא ייחשבו –

(1) לענין חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 לגבי נכס מקרקעין שהקניית הבעלות בו לחוכר פטורה מתשלום – כמכירת זכות במקרקעין;

(2) לענין התוספת השלישית לחוק התכנון והבניה – כמימוש זכויות במקרקעין.

(ה) בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ב)(2)(ב) ו-(ב1)(2)(ב), הוראת כל דין האוסרת רישום זכויות בפנקסים כל עוד לא שולמו תשלומי החובה במלואם לא תחול על רישום בעלות בדירה בעלות בנכס מקרקעין על שם חוכר לפי סעיף זה; ואולם לא תירשם בעתיד, בפנקסים, העברת זכויות בדירה זכויות בנכס מקרקעין, המותנית לפי דין בהוכחת תשלומי החובה, מידי מי שהיה חוכר ונרשם כבעלים לפי הוראות סעיף זה, אלא לאחר הוכחת תשלומם של תשלומי החובה שהיו נדרשים בעת רישום זכות הבעלות על שמו אלמלא הוראות סעיף קטן זה.

(ו) העניק חוכר, ביחס לזכותו לגבי דירה בבנין רווי נכס מקרקעין, זכות כלשהי לאדם אחר, או שזכותו כאמור עוקלה או שהוצא לגביה צו בידי בית משפט או רשות אחרת, לפי דין, ולאחר מכן הוקנתה הבעלות בדירה באותו נכס מקרקעין לחוכר לפי סעיף זה, יראו את זכותו של האדם האחר, את זכותו של המעקל או את הצו, לפי הענין, כזכות או כצו החלים ביחס לבעלות שקיבל החוכר לפי הוראות סעיף זה; המינהל יביא הרשות תביא לידיעתו של החוכר, בהודעה לחוכר, את תוכן הוראת סעיף קטן זה.

(ז) הוראות סעיף זה באות להוסיף על הוראות כל דין אחר, ואולם במקרה של סתירה, יגברו הוראות סעיף זה.

(ח) על אף הוראות סעיף קטן (ז) –

(1) הוראות סעיף זה יחולו בכפוף להוראות חוק מקרקעי ישראל, התש"ך-1960;

(2) אין בהוראות סעיף זה כדי למנוע מהמינהל מהרשות או מחוכר רישום הבעלות בדירה בבנין רווי בנכס מקרקעין על שמו של החוכר, על סמך שטר עסקה, בהתאם להוראות לפי חוק המקרקעין.

(ט) קבעה המועצה כי התמורה, לגבי נכס מקרקעין שהקניית הבעלות בו לחוכר כפופה לתשלום תיקבע לפי שומה פרטנית בלבד, בלא אפשרות לתשלום לפי שומה כללית, תציע הרשות לחוכר להקנות לו בעלות בנכס, ורישום הבעלות יהיה בהתאם להוראות לפי חוק המקרקעין, והוראות סעיף זה לא יחולו.

מיום 9.9.2009 עד יום 31.12.2009

הוראת שעה תשס"ט-2009

ס"ח תשס"ט מס' 2209 מיום 10.8.2009 עמ' 326 (ה"ח 436)

4יז. (א) בסעיף זה ובסעיפים 4יח עד 4כא –

"בניין רווי" – בניין הבנוי על מקרקעי ישראל, בן שתי קומות לפחות, שיש בו לא פחות מארבע דירות – דירה אחת לפחות בכל קומה;

"דירה", "חכירה", "לשכת רישום", "פנקס הבתים המשותפים", "רישום", "רשם", "שטר עסקה" – כמשמעותם לפי חוק המקרקעין;

"הקניית בעלות" – הקניית בעלות בנכס מקרקעין, בתמורה או בלא תמורה, מהבעלים לחוכר של אותו נכס מקרקעין;

"חוזה חכירה מהוון" – חוזה חכירה שדמי החכירה לפיו, בעבור יתרת תקופת החכירה, שולמו מראש בהתאם להוראותיו או בהתאם להחלטת המועצה, או חוזה חכירה שניתן לשלם מראש את דמיה חכירה לפיו בהתאם להחלטת המועצה;

"חוזה חכירה מהוון למטרת מגורים או למטרת תעסוקה" – למעט אחד מאלה:

(1) חוזה חכירה לגבי קרקע שייעודה חקלאי;

(2) חוזה חכירה מהוון שהחוכר לפיו הוא גוף ציבורי; בפסקה זו, "גוף ציבורי" – חברה ממשלתית, חברת בת ממשלתית או חברה מעורבת, כהגדרתן בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975, חברה שאין לה הון מניות או תאגיד כאמור בסעיף 60 לחוק האמור, תאגיד שהוקם בחוק או לפיו, רשות מקומית, או תאגיד שרשות מקומית היא בעלת חלק מההון בו או שיש לה חלק מכוח ההצבעה בו;

"חוכר" – מי שרשום או זכאי להירשם בפנקסי המקרקעין, ובכלל זה בפנקס הבתים המשותפים, כחוכר של נכס מקרקעין על פי חוזה חכירה מהוון למטרת מגורים או למטרת תעסוקה, למעט –

(1) חוכר משנה;

(2) חוכר שהפר את חוזה החכירה עם הרשות המינהל, ולא תיקן את ההפרה;

(3) חוכר של נכס מקרקעין הבנוי שלא כדין או שלא בהסכמת הרשות המינהל;

"חוק המקרקעין" – חוק המקרקעין, התשכ"ט-1969;

"חוק התכנון והבניה" – חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965;

"נכס מקרקעין" – מקרקעין ממקרקעי ישראל שהם קרקע עירונית, כהגדרתה בחוק מקרקעי ישראל, התש"ך-1960;

"נכס מקרקעין שהקניית הבעלות בו פטורה מתשלום" – נכס מקרקעין, שבהתחשב, בין השאר, בסוגו, מיקומו והיקף שטחו, החליטה לגביו המועצה, כי על הרשות המינהל להציע את הקניית הבעלות בו בלא תמורה, לרבות דירה בבניין רווי;

"נכס מקרקעין שהקניית הבעלות בו כפופה לתשלום" – נכס מקרקעין, שבהתחשב, בין השאר, בסוגו, מיקומו והיקף שטחו, החליטה לגביו המועצה, כי על הרשות המינהל להציע את הקניית הבעלות בו בתמורה, כמפורט באותה החלטה;

"שומה כללית" – אומדן שווי של זכויות הנכסי מקרקעין שנערך על ידי השמאי הממשלתי הראשי או שמאי מקרקעין מטעמו, בדרך של עריכת לוח שומה כמשמעותו בתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה;

"שומה פרטנית" – אומדן שווי של זכויות בנכס מקרקעין מסוים, שנערך על ידי השמאי הממשלתי הראשי או שמאי מקרקעין מטעמו;

"תעסוקה" – כהגדרתה בחוק מקרקעי ישראל, התש"ך-1960;

"תשלומי החובה" – מסים, אגרות, היטלים, ארנונות או תשלומי חובה אחרים המגיעים למדינה, לרשות מקומית, או למוסד תכנון כהגדרתו בחוק התכנון והבניה.

(ב) הרשות תשלח המינהל ישלח לכל חוכר של נכס מקרקעין שהקניית הבעלות בו פטורה מתשלום, הודעה, בדואר רשום, על כוונתה כוונתו להקנות לו בעלות בנכס בלא תמורה (בסעיף זה – הודעה לחוכר הפטור מתשלום), ויחולו לעניין זה הוראות אלה:

(1) הסכים החוכר בכתב להקניית הבעלות על סמך ההודעה לחוכר הפטור מתשלום (בסעיף זה – כתב הסכמה), או לא הודיע לרשות למינהל, בתוך 60 ימים מיום משלוח ההודעה האמורה, על התנגדותו להקניה כאמור, וזכותו בנכס נרשמה בפנקסי המקרקעין ביחס לכל המקרקעין או לחלק בלתי מסוים מהם, תגיש הרשות יגיש המינהל ללשכת הרישום בקשה, בחתימת נציג הרשות המינהל, לרישום הבעלות על שם החוכר על סמך ההודעה לחוכר הפטור מתשלום (בסעיף זה – בקשה לרישום); היתה זכות החוכר בנכס רשומה בחלק מסוים מהמקרקעין, או שלא היתה רשומה כלל, תוגש הבקשה לרישום במועד שבו יהיה ניתן לרשום את זכות הבעלות בשל אותה חכירה, ובלבד שהרשות תהא רשאית שהמינהל יהא רשאי להגיש בקשה לרישום זכות הבעלות כאמור, לפי כל דין;

(2) הגישה הרשות הגיש המינהל ללשכת רישום בקשה לרישום לפי הוראות פסקה (1) יחולו הוראות אלה:

(א) הרשם ירשום בפנקסי המקרקעין את הבעלות בנכס על שם החוכר, ובלבד שבבקשה לרישום ייכלל אישור מאת הרשות המינהל ולפיו נשלחה הודעה לחוכר הפטור מתשלום, והחוכר הסכים להקניית הבעלות או לא הודיע לרשות למינהל על התנגדותו להקניה כאמור בתוך התקופה האמורה בפסקה (1);

(ב) לא יידרשו, כתנאי לרישום הבעלות על שם החוכר, מסמכים או אישורים נוספים על האישור האמור בפסקת משנה (א), ובכלל זה שטר עסקה, ייפוי כוח מאת החוכר, וכל מסמך או אישור המהווה הוכחה לכך ששולמו תשלומי החובה, למעט לעניין תשלומי החובה שהיו נדרשים לצורך רישום החכירה בנכס, ככל שמדובר בחכירה שלא היתה רשומה.

(ב1) הרשות תשלח המינהל ישלח לכל חוכר של נכס מקרקעין שהקניית הבעלות בו כפופה לתשלום, הודעה, בדואר רשום, על כוונת הרשות המינהל להקנות לו בעלות בנכס בכפוף לתשלום כפי שיפורט בה, הכולל את התמורה בעד הקניית הבעלות וכן תשלום מס רכישה כמשמעותו בסעיף 9 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963, בשיעור שנקבע בסעיף האמור או לפיו, לגבי אותה תמורה (בסעיף קטן זה – הודעה לחוכר החייב בתשלום), ויחולו הוראות אלה:

(1) היתה זכותו של החוכר בנכס רשומה בפנקסי המקרקעין, למעט אם היתה זו זכות חכירה בחלק מסוים במקרקעין, יצורף להודעה לחוכר החייב בתשלום, שטר עסקה החתום על ידי הרשות המינהל, לרישום הבעלות בנכס על שמו של החוכר, בכפוף לביצוע מלוא התשלום כמפורט בהודעה לחוכר; לא היתה זכותו של החוכר בנכס רשומה בפנקסי המקרקעין, או שהיתה רשומה כזכות חכירה בחלק מסוים במקרקעין, תשלח הרשות ישלח המינהל לחוכר את שטר העסקה החתום על ידי הרשות במועד שבו יהיה ניתן לרשום את זכות הבעלות בשל אותה חכירה, ובלבד שהרשות תהא רשאית שהמינהל יהא רשאי לחתום על שטר העסקה לצורך רישום זכות הבעלות כאמור, לפי כל דין;

(2) הגיש החוכר ללשכת הרישום את שטר העסקה להעברת הבעלות בנכס על שמו, כאמור בפסקה (1), יחולו הוראות אלה:

(א) הרשם ירשום בפנקסי המקרקעין את הבעלות בנכס על שם החוכר, ובלבד שצורפו לבקשה שטר העסקה כשהוא חתום גם בידי החוכר, וכן הוכחה לכך שהתשלום שולם לרשות למינהל במועד, כמפורט בהודעה לחוכר;

(ב) על רישום הבעלות כאמור בפסקת משנה (א) יחולו הוראות לפי חוק המקרקעין, ואולם לא יידרשו כתנאי לרישום הבעלות על שם החוכר, ייפוי כוח מאת הרשות המינהל, וכל מסמך או אישור המהווה הוכחה לכך ששולמו תשלומי החובה, למעט לעניין תשלומי החובה שהיו נדרשים לצורך רישום החכירה בנכס, ככל שמדובר בחכירה שלא היתה רשומה.

(ב2) המועצה תקבע תנאים שלפיהם יהא חוזה חכירה למטרת מגורים או למטרת תעסוקה, לחוזה חכירה מהוון.

(ג) (בוטל).

(ד) הודעה לחוכר או תשלום לפיה, כתב הסכמה, ורישום בעלות על שם חוכר לפי הוראות סעיף זה, לא ייחשבו –

(1) לענין חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 לגבי נכס מקרקעין שהקניית הבעלות בו לחוכר פטורה מתשלום – כמכירת זכות במקרקעין;

(2) לענין התוספת השלישית לחוק התכנון והבניה – כמימוש זכויות במקרקעין.

(ה) בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ב)(2)(ב) ו-(ב1)(2)(ב), הוראת כל דין האוסרת רישום זכויות בפנקסים כל עוד לא שולמו תשלומי החובה במלואם לא תחול על רישום בעלות בנכס מקרקעין על שם חוכר לפי סעיף זה; ואולם לא תירשם בעתיד, בפנקסים, העברת זכויות בנכס מקרקעין, המותנית לפי דין בהוכחת תשלומי החובה, מידי מי שהיה חוכר ונרשם כבעלים לפי הוראות סעיף זה, אלא לאחר הוכחת תשלומם של תשלומי החובה שהיו נדרשים בעת רישום זכות הבעלות על שמו אלמלא הוראות סעיף קטן זה.

(ו) העניק חוכר, ביחס לזכותו לגבי נכס מקרקעין, זכות כלשהי לאדם אחר, או שזכותו כאמור עוקלה או שהוצא לגביה צו בידי בית משפט או רשות אחרת, לפי דין, ולאחר מכן הוקנתה הבעלות באותו נכס מקרקעין לחוכר לפי סעיף זה, יראו את זכותו של האדם האחר, את זכותו של המעקל או את הצו, לפי הענין, כזכות או כצו החלים ביחס לבעלות שקיבל החוכר לפי הוראות סעיף זה; הרשות תביא המינהל יביא לידיעתו של החוכר, בהודעה לחוכר, את תוכן הוראת סעיף קטן זה.

(ז) הוראות סעיף זה באות להוסיף על הוראות כל דין אחר, ואולם במקרה של סתירה, יגברו הוראות סעיף זה.

(ח) על אף הוראות סעיף קטן (ז) –

(1) הוראות סעיף זה יחולו בכפוף להוראות חוק מקרקעי ישראל, התש"ך-1960;

(2) אין בהוראות סעיף זה כדי למנוע מהרשות מהמינהל או מחוכר רישום הבעלות בנכס מקרקעין על שמו של החוכר, על סמך שטר עסקה, בהתאם להוראות לפי חוק המקרקעין.

(ט) קבעה המועצה כי התמורה, לגבי נכס מקרקעין שהקניית הבעלות בו לחוכר כפופה לתשלום תיקבע לפי שומה פרטנית בלבד, בלא אפשרות לתשלום לפי שומה כללית, תציע הרשות יציע המינהל לחוכר להקנות לו בעלות בנכס, ורישום הבעלות יהיה בהתאם להוראות לפי חוק המקרקעין, והוראות סעיף זה לא יחולו.

פטור מתשלומי חובה להעברת קרקע בין המדינה, רשות הפיתוח והקק"ל

4יח.   העברת בעלות במקרקעי ישראל בין המדינה, רשות הפיתוח והקק"ל לבין עצמן, תהיה פטורה מתשלום חובה כלשהו, אלא אם כן החליטה הממשלה על הפחתת מספר נציגי הקק"ל במועצה כאמור בסעיף 4א(א1).

מיום 9.9.2009

תיקון מס' 7

ס"ח תשס"ט מס' 2209 מיום 10.8.2009 עמ' 324 (ה"ח 436)

הוספת סעיף 4יח

הגנה על מקרקעי ישראל

4יט.   (א)  הרשות רשאית, בין השאר בשל חשיבותם המיוחדת של מקרקעי ישראל, להתנות את הקניית הבעלות בנכס מקרקעין לפי הוראות סעיפים 4יז או 4כ, בתנאים ובהגבלות, לרבות לעניין הקניית זכויות בו בעתיד או לעניין התחייבות להקניה כאמור, מידי החוכר או מידי אדם אחר שיהיה בעל זכויות לגבי אותו נכס מקרקעין, ובלבד שלא ייקבעו סוגי תנאים או הגבלות שלא חלו על נכס המקרקעין או על העברת הזכויות בו, במועד משלוח ההודעה לחוכר כאמור בסעיף 4יז(ב) או (ב1), או במועד עריכת ההסכם על הקניית הבעלות, לפי העניין.

          (ב)  קבעה הרשות תנאי או הגבלה כאמור בסעיף קטן (א) או (ג) לפי העניין, תציין זאת בבקשה לרישום או בשטר העסקה, לפי העניין, והרשם ירשום הערה על כך בפנקסי המקרקעין; נרשמה הערה כאמור, וכל עוד לא נמחקה, לא תירשם בפנקסים עסקה הסותרת את תוכן ההערה.

          (ג)   בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), רשות מקרקעי ישראל תתנה את הקניית הבעלות בנכס מקרקעין לפי הוראות סעיף 4יז, בתנאים ובהגבלות לפי הוראות סעיף 2א לחוק מקרקעי ישראל, התש"ך-1960.

מיום 9.9.2009 (בכפוף להוראת שעה להלן)

תיקון מס' 7

ס"ח תשס"ט מס' 2209 מיום 10.8.2009 עמ' 324 (ה"ח 436)

הוספת סעיף 4יט

מיום 9.9.2009 עד יום 31.12.2009

הוראת שעה תשס"ט-2009

ס"ח תשס"ט מס' 2209 מיום 10.8.2009 עמ' 326 (ה"ח 436)

4יט. (א) הרשות רשאית המינהל רשאי, בין השאר בשל חשיבותם המיוחדת של מקרקעי ישראל, להתנות את הקניית הבעלות בנכס מקרקעין לפי הוראות סעיפים 4יז או 4כ, בתנאים ובהגבלות, לרבות לעניין הקניית זכויות בו בעתיד או לעניין התחייבות להקניה כאמור, מידי החוכר או מידי אדם אחר שיהיה בעל זכויות לגבי אותו נכס מקרקעין, ובלבד שלא ייקבעו סוגי תנאים או הגבלות שלא חלו על נכס המקרקעין או על העברת הזכויות בו, במועד משלוח ההודעה לחוכר כאמור בסעיף 4יז(ב) או (ב1), או במועד עריכת ההסכם על הקניית הבעלות, לפי העניין.

(ב) קבעה הרשות קבע המינהל תנאי או הגבלה כאמור בסעיף קטן (א), תציין יציין זאת בבקשה לרישום או בשטר העסקה, לפי העניין, והרשם ירשום הערה על כך בפנקסי המקרקעין; נרשמה הערה כאמור, וכל עוד לא נמחקה, לא תירשם בפנקסים עסקה הסותרת את תוכן ההערה.

מיום 5.4.2011

תיקון מס' 8

ס"ח תשע"א מס' 2291 מיום 5.4.2011 עמ' 756 (ה"ח 359)

(ב) קבעה הרשות תנאי או הגבלה כאמור בסעיף קטן (א) או (ג) לפי העניין, תציין זאת בבקשה לרישום או בשטר העסקה, לפי העניין, והרשם ירשום הערה על כך בפנקסי המקרקעין; נרשמה הערה כאמור, וכל עוד לא נמחקה, לא תירשם בפנקסים עסקה הסותרת את תוכן ההערה.

(ג) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), רשות מקרקעי ישראל תתנה את הקניית הבעלות בנכס מקרקעין לפי הוראות סעיף 4יז, בתנאים ובהגבלות לפי הוראות סעיף 2א לחוק מקרקעי ישראל, התש"ך-1960.

הגבלה על הקניית בעלות ביישוב קהילתי קטן וביישוב חקלאי

4כ.     המועצה רשאית להחליט, בהתאם לכללים שתקבע, כי הקניית בעלות על ידי הרשות, בנכס מקרקעין באגודה שיתופית שהיא יישוב קהילתי קטן או יישוב חקלאי, תותנה בהסכמת האגודה השיתופית, הסוכנות היהודית לארץ ישראל או ההסתדרות הציונית העולמית, לפי העניין; החליטה המועצה כאמור, לא תקנה הרשות בעלות בנכס מקרקעין באגודה השיתופית, אלא לאחר שתימסר לה הסכמה כאמור בכתב; בסעיף זה –

          "יישוב חקלאי" – אגודה שיתופית שסווגה על ידי רשם האגודות השיתופיות, לפי פקודת האגודות השיתופיות, כמושב עובדים, ככפר שיתופי, כקיבוץ, כמושב שיתופי, כאגודה שיתופית להתיישבות קהילתית או כיישוב קהילתי כפרי, לרבות הרחבה למגורים של היישוב;

          "יישוב קהילתי קטן" – אגודה שיתופית שסווגה על ידי רשם האגודות השיתופיות, לפי פקודת האגודות השיתופיות, כאגודה שיתופית להתיישבות קהילתית או כיישוב קהילתי כפרי, ומספר בתי האב ביישוב אינו עולה על 500 או על מספר אחר שקבעה המועצה;

          "רשם האגודות השיתופיות" – כמשמעותו בפקודת האגודות השיתופיות.

מיום 9.9.2009

תיקון מס' 7

ס"ח תשס"ט מס' 2209 מיום 10.8.2009 עמ' 324 (ה"ח 436)

הוספת סעיף 4כ

מיום 9.9.2009 עד יום 31.12.2009

הוראת שעה תשס"ט-2009

ס"ח תשס"ט מס' 2209 מיום 10.8.2009 עמ' 326 (ה"ח 436)

ת"ט תש"ע-2009

ס"ח תש"ע מס' 2218 מיום 16.12.2009 עמ' 281

4כ. המועצה רשאית להחליט, בהתאם לכללים שתקבע, כי הקניית בעלות על ידי הרשות על ידי המינהל, בנכס מקרקעין באגודה שיתופית שהיא יישוב קהילתי קטן או יישוב חקלאי, תותנה בהסכמת האגודה השיתופית, הסוכנות היהודית לארץ ישראל או ההסתדרות הציונית העולמית, לפי העניין; החליטה המועצה כאמור, לא תקנה הרשות יקנה המינהל בעלות בנכס מקרקעין באגודה השיתופית, אלא לאחר שתימסר לה שתימסר לו הסכמה כאמור בכתב; בסעיף זה –

הגבלה על הקניית בעלות בשל שטחו של נכס מקרקעין

4כא.   על אף הוראות סעיפים 4יז ו-4כ, לא תקנה הרשות בעלות בנכס מקרקעין ששטחו עולה על 16 דונם, אלא אם כן החליטה המועצה שקיימות נסיבות שבשלהן ניתן להקנות בעלות כאמור.

מיום 9.9.2009

תיקון מס' 7

ס"ח תשס"ט מס' 2209 מיום 10.8.2009 עמ' 325 (ה"ח 436)

הוספת סעיף 4כא

מיום 9.9.2009 עד יום 31.12.2009

הוראת שעה תשס"ט-2009

ס"ח תשס"ט מס' 2209 מיום 10.8.2009 עמ' 326 (ה"ח 436)

4כא. על אף הוראות סעיפים 4יז ו-4כ, לא תקנה הרשות יקנה המינהל בעלות בנכס מקרקעין ששטחו עולה על 16 דונם, אלא אם כן החליטה המועצה שקיימות נסיבות שבשלהן ניתן להקנות בעלות כאמור.

קרן לשמירה על שטחים פתוחים

4כב.   (א)  מוקמת בזה קרן לשמירה על שטחים פתוחים במסגרת הרשות (בחוק זה – הקרן).

          (ב)  מטרות הקרן הן סיוע במימון השמירה, הפיתוח הסביבתי והטיפוח של השטחים הפתוחים שמחוץ לשטחים העירוניים הבנויים, לרבות שטחים פתוחים שיש להם חשיבות לשמירה על המגוון הביולוגי והמערכות האקולוגיות בישראל, פארקים ואזורי נופש ופנאי, וכן סיוע לגורמים הפועלים להגשמת מטרות הקרן.

          (ג)   הקרן תפעל למימוש מטרותיה בהתאם לתכנית רב-שנתית שתאשר הממשלה.

          (ד)  כספי הקרן יבואו מהפרשה בשיעור של 1%, בכל שנה, מכלל הכנסות הרשות באותה שנה, וכן מתרומות וממקורות אחרים; הכספים ייועדו למטרות הקרן בלבד, והשימוש בהם ייעשה לפי הוראות השר בהסכמת שר האוצר.

          (ה)  השר, בהסכמת שר האוצר והשר להגנת הסביבה, יקבע את סדרי הפעלת הקרן ותפקידיה.

          (ו)   השר ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת, בסוף כל שנת תקציב, על פעולות הקרן, הכנסותיה והוצאותיה.

מיום 1.1.2010

תיקון מס' 7

ס"ח תשס"ט מס' 2209 מיום 10.8.2009 עמ' 325 (ה"ח 436)

הוספת סעיף 4כב

תיקון חוק נכסי המדינה,  תשי"א 1951

5.    בחוק נכסי המדינה, תשי"א-1951 –

(1)  בסעיף 5, במקום סעיף קטן (ב) יבוא סעיף קטן זה:

"(ב) הממשלה לא תהא רשאית למכור מקרקעי ישראל, כמשמעותם בחוק-יסוד: מקרקעי ישראל, שאינם קרקע עירונית וששטחם עולה על 100 דונם, להעביר את הבעלות בהם בדרך אחרת, להשכירם או להחכירם, אלא באישור מועצת מקרקעי ישראל.";

(2)  בסעיף 6, בסעיף קטן (א) תיווסף פסקה זו:

"(4)  מנהל מינהל מקרקעי ישראל או אדם שהורשה לכך על ידיו – לגבי מקרקעי ישראל כמשמעותם בחוק-יסוד: מקרקעי ישראל.";

(3)  בסעיף 6, בסעיף קטן (ג), אחרי המלים "של שר אחר" יבוא "או מנהל מינהל מקרקעי ישראל".

תיקון חוק רשות פיתוח

6.    בחוק רשות פיתוח (העברת נכסים), תש"י-1950 –

(1)  בסעיף 3, ברישה, במקום "רשות הפיתוח מוסמכת" יבוא "בכפוף לחוק-יסוד: מקרקעי ישראל ולחוק מקרקעי ישראל, תש"ך-1960, מוסמכת רשות הפיתוח";

(2)  בסעיף 3, בפסקה (4), במקום פסקאות משנה (א) עד (ד) יבואו מלים אלה:

"רשות הפיתוח לא תהא רשאית למכור מקרקעי ישראל, כמשמעותם בחוק-יסוד: מקרקעי ישראל, שאינם קרקע עירונית וששטחם עולה על 100 דונם, להעביר את הבעלות בהם בדרך אחרת, להשכירם או להחכירם, אלא באישור מועצת מקרקעי ישראל;";

(3)  בסעיף 3, אחרי פסקה (10) תיווסף סיפה זו:

"כל פעולה במקרקעי ישראל לפי סעיף זה תיעשה על ידי מינהל מקרקעי ישראל";

(4)  סעיף 4 – בטל;

(5)  בסעיף 5 יימחק הקטע מהמלים "רשות הפיתוח לא תוציא כל הוצאה" עד סוף הסעיף.

ביצוע ותקנות

7.    השרים יחד ממונים על ביצוע חוק זה והם רשאים להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, לרבות בדבר כללים לעבודת המועצה וועדותיה ככל שלא נקבעו בחוק זה.

מיום 10.2.1995

תיקון מס' 1

ס"ח תשנ"ה מס' 1503 מיום 10.2.1995 עמ' 115 (ה"ח 2336)

7. שר האוצר ושר החקלאות השרים יחד ממונים על ביצוע חוק זה והם רשאים להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, לרבות בדבר כללים לעבודת המועצה וועדותיה ככל שלא נקבעו בחוק זה.

הוראת מעבר

8.       (א)  בכל פעולה, הסכם, התקשרות או עסקה שנעשתה על ידי מינהל מקרקעי ישראל או שמינהל מקרקעי ישראל היה צד לה, לרבות בשם בעליהם של מקרקעי ישראל, ערב מועד הקמת הרשות, תבוא הרשות במקום מינהל מקרקעי ישראל.

          (ב)  על אף האמור בסעיף קטן (א), נקבע בהחלטת הממשלה או לפי חוק, כי גוף אחר יבוא במקום מינהל מקרקעי ישראל לעניין פעולה, הסכם, התקשרות או עסקה מסוימים, יבוא אותו הגוף כאמור.

          (ג)   בסעיף זה –

          "מינהל מקרקעי ישראל" – כמשמעותו בחוק זה, בנוסחו ערב מועד הקמת הרשות;

          "מועד הקמת הרשות" – ט"ו בטבת התש"ע (1 בינואר 2010).

מיום 9.9.2009

סעיפים קטנים 8(א), 8(ג) מיום 1.1.2010

תיקון מס' 7

ס"ח תשס"ט מס' 2209 מיום 10.8.2009 עמ' 325 (ה"ח 436)

הוספת סעיף 8

                                      דוד בן-גוריון            לוי אשכול              משה דיין

                                                 ראש הממשלה                  שר האוצר                  שר החקלאות

          יצחק בן-צבי

              נשיא המדינה

הודעה למנויים על עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו - הקש כאן

 

 

הודעה למנויים על עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו - הקש כאן

 



* פורסם ס"ח תש"ך מס' 312 מיום 29.7.1960 עמ' 57 (ה"ח תש"ך מס' 413 עמ' 36).

תוקן ס"ח תשנ"ה מס' 1503 מיום 10.2.1995 עמ' 111 (ה"ח תשנ"ה מס' 2336 עמ' 178) – תיקון מס' 1; ר' סעיף 5 לענין הוראות מעבר.

ס"ח תש"ס מס' 1722 מיום 4.1.2000 עמ' 60 (ה"ח תש"ס מס' 2825 עמ' 120) – תיקון מס' 2; תחילתו ארבעה חודשים מיום פרסומו.

ס"ח תש"ס מס' 1724 מיום 10.1.2000 עמ' 98 (ה"ח תש"ס מס' 2824 עמ' 68) – תיקון מס' 3 בסעיף 25 לחוק ההסדרים במשק מדינת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2000), תש"ס-2000; תחילתו ביום 1.1.2000.

ס"ח תשס"ב מס' 1859 מיום 24.7.2002 עמ' 490 (ה"ח תשס"ב מס' 3057 עמ' 166) – תיקון מס' 4 בסעיף 2 לחוק לפיתוח הנגב והגליל (תיקוני חקיקה), תשס"ב-2002.

ס"ח תשס"ג מס' 1879 מיום 25.11.2002 עמ' 119 (ה"ח תשס"ב מס' 3168 עמ' 874) – תיקון מס' 5 בסעיף 5 לחוק ייצוג גופים ציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה), תשס"ג-2002; תחילתו 60 יום מיום פרסומו. תוקן ס"ח תשס"ט מס' 2209 מיום 10.8.2009 עמ' 331 (ה"ח הממשלה תשס"ט מס' 436 עמ' 348, 514) – תיקון מס' 5 (תיקון) בסעיף 48 לחוק מינהל מקרקעי ישראל (תיקון מס' 7), תשס"ט-2009; תחילתו ביום 1.1.2010.

ס"ח תשס"ו מס' 2057 מיום 15.6.2006 עמ' 312 (ה"ח הממשלה תשס"ו מס' 236 עמ' 298) – תיקון מס' 6 בסעיף 11 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006), תשס"ו-2006; תחילתו ביום 1.7.2006.

ס"ח תשס"ט מס' 2209 מיום 10.8.2009 עמ' 318 (ה"ח הממשלה תשס"ט מס' 436 עמ' 348, 514) – תיקון מס' 7; ר' סעיף 12 לענין הוראת שעה וסעיף 49 לענין תחילה ותחולה (ת"ט ס"ח תש"ע מס' 2218 מיום 16.12.2009 עמ' 281).

ק"ת תש"ע מס' 6832 מיום 3.12.2009 עמ' 152 – צו תש"ע-2009. בוטל ק"ת תשע"ו מס' 7601 מיום 7.1.2016 עמ' 558 – צו מינהל מקרקעי ישראל (הרכב מועצת מקרקעי ישראל) (ביטול), תשע"ו-2016.

ס"ח תשע"א מס' 2291 מיום 5.4.2011 עמ' 756 (ה"ח הכנסת תשע"א מס' 359 עמ' 43) – תיקון מס' 8 בסעיף 3 לחוק מקרקעי ישראל (תיקון מס' 3), תשע"א-2011.

ס"ח תשע"ב מס' 2356 מיום 14.5.2012 עמ' 391 (ה"ח הכנסת תשע"ב מס' 442 עמ' 104) – תיקון מס' 9.

ס"ח תשע"ד מס' 2450 מיום 7.4.2014 עמ' 538 (ה"ח הממשלה תשע"ג מס' 793 עמ' 1194) – תיקון מס' 10 בסעיף 78 לחוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 101), תשע"ד-2014; תחילתו ביום 1.8.2014.

ס"ח תשע"ו מס' 2543 מיום 6.4.2016 עמ' 687 (ה"ח הממשלה תשע"ד מס' 841 עמ' 354) – תיקון מס' 11 בסעיף 3 לחוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור (הוראת שעה) (תיקון מס' 3), תשע"ו-2016; תחילתו 60 ימים מיום פרסומו.

ס"ח תשע"ו מס' 2581 מיום 21.8.2016 עמ' 1247 (ה"ח הממשלה תשע"ה מס' 931 עמ' 768) – תיקון מס' 12 בסעיף 22 לחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, תשע"ו-2016.

ס"ח תשע"ז מס' 2614 מיום 28.3.2017 עמ' 500 (ה"ח הממשלה תשע"ז מס' 1083 עמ' 369) – תיקון מס' 13; ר' סעיף 4 לענין תחילה.

4. תחילתם של סעיפים 4א(א1א) ו-4ה1 לחוק העיקרי, כנוסחם בסעיפים 1 ו-2 לחוק זה, בתום 60 ימים מיום פרסומו של חוק זה.

[1] סמכויותיו הועברו לשר האוצר: י"פ תשע"ה מס' 7092 מיום 12.8.2015 עמ' 7940.

[2] ר' צו תש"ע-2009 המפחית את מספר הנציגים לשניים: ק"ת תש"ע מס' 6832 מיום 3.12.2009 עמ' 152. בוטל ק"ת תשע"ו מס' 7601 מיום 7.1.2016 עמ' 558.

נבו ייצוגיות - מעקב אחרי חרות ותביעות