נבו ייצוגיות - מעקב אחרי חרות ותביעות

פקודת המשטרה [נוסח חדש], תשל"א-1971

 

 

בטחון – משטרה

תוכן ענינים

 

פרק ראשון: פרשנות

Go

6

סעיף 1

הגדרות

Go

7

 

פרק שני: ארגון, תפקידים וסמכויות

Go

8

סעיף 2

הרכב משטרת ישראל

Go

8

סעיף 3

תפקידי המשטרה

Go

8

סעיף 4

סמכות כללית של שוטרים

Go

8

סעיף 4א

חשש ממשי לפגיעה חמורה   סמכות ואחריות

Go

8

סעיף 5

תפקידים של שוטרים

Go

8

סעיף 5א

הזדהות שוטר

Go

9

סעיף 6

הגנה לשוטר שפעל מכוח כתב הרשאה

Go

9

סעיף 7

מינוי לתפקיד של קצין משטרה בכיר

Go

9

סעיף 8

שימוש בסמכויות של דרגה נמוכה יותר

Go

9

סעיף 8א

מינוי המפקח הכללי של משטרת ישראל

Go

9

סעיף 9

תפקיד המפקח

Go

9

סעיף 9א

הוצאת פקודות משטרת ישראל

Go

9

סעיף 9ג

דין פקודות משטרת ישראל

Go

10

סעיף 10

סמכויות המפקח הכללי

Go

10

 

פרק שלישי: גיוס, שחרור ואחריות לרכוש

Go

10

סעיף 11

תקופת השירות

Go

10

סעיף 12

תקופת נסיון

Go

10

סעיף 13

הצהרת מתגייס

Go

10

סעיף 14

שבועת אמונים

Go

10

סעיף 15

השוטר תמיד בתפקיד

Go

10

סעיף 16

שוטר יעסוק בתפקידו בלבד

Go

10

סעיף 17

הארכת תקופת שירות

Go

10

סעיף 18

התפטרות שוטר

Go

11

סעיף 19

הארכת שירות בשעת חירום

Go

11

סעיף 20

שחרור מטעמי בריאות

Go

11

סעיף 21

סמכות השר

Go

11

סעיף 22

אחריות כספית של שוטרים

Go

11

סעיף 23

חדל להיות שוטר יחזיר חפציו

Go

11

סעיף 24

הטבת נזק לרכוש

Go

11

 

פרק שלישי1: התאמה לתפקיד

Go

11

סעיף 24א

מטרות   פרק שלישי1

Go

11

סעיף 24ב

הגדרות   פרק שלישי1

Go

11

סעיף 24ג

חובת קיומה של התאמה לתפקיד

Go

12

סעיף 24ד

בדיקת התאמה לתפקיד

Go

12

סעיף 24ה

ביצוע בדיקת התאמה לתפקיד הכוללת שימוש בפוליגרף

Go

12

סעיף 24ו

הוועדה לבדיקת התאמה לתפקיד ולשימוש בפוליגרף

Go

12

סעיף 24ז

הנחיות מקצועיות לביצוע בדיקת פוליגרף

Go

12

סעיף 24ח

השגה על החלטה בדבר אי התאמה לתפקיד

Go

12

סעיף 24ט

חיסיון חומר בדיקה

Go

13

סעיף 24י

סייגים לחיסיון חומר בדיקה

Go

13

סעיף 24יא

מסירת חומר בדיקה לנבדק

Go

13

סעיף 24יב

הוראות המשטרה לעניין התאמה לתפקיד

Go

14

סעיף 24יג

שינוי התוספת השלישית

Go

14

סעיף 24יד

שמירת דינים   פרק שלישי1

Go

14

 

פרק רביעי: שוטרים שלא מן המנין

Go

14

 

סימן א': שוטרים מוספים זמניים

Go

14

סעיף 25

גיוס

Go

14

סעיף 26

שחרור

Go

14

סעיף 27

הפסקת שירות

Go

14

סעיף 28

המשכת שירות

Go

14

סעיף 29

מתן הודעות

Go

15

סעיף 30

תקנות מסויימות לא יחולו

Go

15

 

סימן ב': שוטרים לתפקידים מיוחדים

Go

15

סעיף 31

גיוס שוטר לתפקידים מיוחדים

Go

15

סעיף 32

דין שוטר לתפקידים מיוחדים

Go

15

סעיף 33

תשלום

Go

15

סעיף 34

הפסקת שירות

Go

15

סעיף 35

הצהרת מתגייס

Go

15

 

סימן ג': שוטרים מיוחדים

Go

15

סעיף 37

מינוי שוטרים מיוחדים

Go

15

סעיף 38

דין שוטר מיוחד

Go

15

סעיף 39

הצהרה

Go

15

סעיף 40

סירוב לשמש בתפקיד ואי ציות

Go

15

 

סימן ד': נוטרי כפרים

Go

15

סעיף 41

צו למינוי נוטרים

Go

15

סעיף 42

הצעת מועמדים

Go

15

סעיף 43

מינוי

Go

16

סעיף 44

הצהרה

Go

16

סעיף 45

דין נוטר

Go

16

סעיף 46

שכר נוטרים וגבייתו

Go

16

סעיף 47

פיטורין

Go

16

סעיף 48

התפטרות בטרם עת

Go

16

סעיף 49

תחולה על אזורים אחרים

Go

16

 

פרק רביעי 1: המשמר האזרחי

Go

16

סעיף 49א

פרשנות

Go

16

סעיף 49ב

המשמר האזרחי ותפקידיו

Go

16

סעיף 49ג

חברי המשמר

Go

16

סעיף 49ד

מעמדו של חבר המשמר

Go

17

סעיף 49ה

סיום החברות

Go

17

סעיף 49ו

הפיקוד על המשמר

Go

17

סעיף 49ז

תקציב

Go

17

סעיף 49ח

סיוע הרשויות המקומיות

Go

18

 

פרק רביעי 1'א: משרתים בשירות אזרחי-ביטחוני

Go

18

סעיף 49ח1

משרת בשירות  אזרחי ביטחוני

Go

18

 

פרק רביעי 2: חקירת עבירות שוטרים ועובדי שירות הבטחון הכללי

Go

18

סעיף 49ט

סמכות חקירה

Go

18

סעיף 49ט1

חקירת עובדי שירות הבטחון הכללי

Go

18

סעיף 49י

סמכויות המחלקה

Go

18

סעיף 49יא

תיאומי חקיקה

Go

19

 

פרק חמישי – דין משמעתי

Go

19

 

סימן א':

Go

19

 

סימן ב':

Go

19

 

סימן ג':

Go

19

 

סימן ד':

Go

19

 

סימן ד'1 – מעצר ועיכוב שוטרי חובה

Go

19

סעיף 77ח1

הגדרות

Go

19

סעיף 77ח2

מעצר ועיכוב

Go

19

סעיף 77ח3

מעצר שוטר חובה

Go

19

סעיף 77ח4

בקשה להוצאת צו מעצר

Go

19

סעיף 77ח5

תוכן צו המעצר ותוקפו

Go

20

סעיף 77ח6

ביצוע צו מעצר

Go

20

סעיף 77ח7

סמכויות עזר לביצוע צו מעצר

Go

20

סעיף 77ח8

תקופת המעצר

Go

21

סעיף 77ח9

הבאת עצור לתחנת המשטרה

Go

21

סעיף 77ח10

דוח מעצר

Go

21

סעיף 77ח11

הזכות למסירת הודעה על מעצר

Go

21

סעיף 77ח12

דוח הקצין הממונה על המעצר

Go

21

סעיף 77ח13

העברת העצור למיתקן כליאה או ליחידתו

Go

21

סעיף 77ח14

הארכת מעצר בפני קצין שיפוט בכיר

Go

21

סעיף 77ח15

בקשה להארכת מעצר

Go

21

סעיף 77ח16

סמכות קצין שיפוט להארכת מעצר בצו

Go

21

סעיף 77ח17

ערר על צו מעצר

Go

21

סעיף 77ח18

סמכות הדן בערעור

Go

22

סעיף 77ח19

עיכוב לצורך ביצוע מעצר

Go

22

סעיף 77ח20

אופן ביצוע עיכוב

Go

22

סעיף 77ח21

משך העיכוב

Go

22

סעיף 77ח22

דוח העיכוב

Go

22

סעיף 77ח23

מעצר המעוכב

Go

22

סעיף 77ח24

ניכוי ימי מעצר מתקופת המחבוש

Go

22

סעיף 77ח25

מקום ותנאי המעצר

Go

22

 

סימן ה': הוראות נוספות

Go

22

סעיף 77י

השעיה

Go

22

סעיף 77יא

שכר בעת השעיה

Go

23

 

פרק ששי: התקהלויות, אסיפות ותהלוכות

Go

23

 

סימן א': התקהלויות בלתי חוקיות והפרעת השלום

Go

23

סעיף 78

סגירת בתי קפה וכו'

Go

23

סעיף 79

סמכויות מיוחדות לשוטרים

Go

23

סעיף 80

שינוי צו וביטולו

Go

23

סעיף 81

שמירת סמכויות אחרות

Go

23

סעיף 82

הנפת דגל

Go

23

 

סימן ב': אסיפות ותהלוכות

Go

24

סעיף 83

הגדרות

Go

24

סעיף 84

הסדרת אסיפות ותהלוכות

Go

24

סעיף 85

רישוי

Go

24

סעיף 86

רשיון פטור מאגרה

Go

24

סעיף 87

ביטול רשיון

Go

24

סעיף 88

פרסום רשיון וביטולו

Go

24

סעיף 89

אסיפה או תהלוכה שלא לפי רשיון   כדין התקהלות בלתי חוקית

Go

24

סעיף 90

התאספות והליכה בסך

Go

24

 

פרק שישי 1: אירוע חירום אזרחי

Go

25

סעיף 90א

הגדרות

Go

25

סעיף 90ב

הכרזה על אירוע חירום אזרחי

Go

25

סעיף 90ג

תוקף הכרזה על אירוע חירום אזרחי

Go

26

סעיף 90ד

סמכויות באירוע חירום אזרחי

Go

26

סעיף 90ה

החזרת ציוד

Go

28

סעיף 90ו

פיצויים, דמי שימוש והחזר הוצאות

Go

28

סעיף 90ז

הכרזה על תרגיל

Go

28

סעיף 90ח

סמכויות בעת תרגיל

Go

28

סעיף 90ט

עונשין

Go

28

סעיף 90י

חסינות דיונית וסייגים מאחריות בנזיקין

Go

29

סעיף 90יא

סיוע צה"ל ושירות ההתגוננות האזרחית

Go

29

סעיף 90יב

העברת תפקיד לצה"ל

Go

29

סעיף 90יג

סמכות צה"ל לעריכת תרגיל

Go

29

סעיף 90יד

פטור מפרסום

Go

29

סעיף 90טו

דין המדינה

Go

30

סעיף 90טז

סייג לתחולה

Go

30

סעיף 90יז

משכן הכנסת ורחבתו   הוראות מיוחדות

Go

30

סעיף 90יח

שמירת דינים

Go

30

 

פרק שביעי: עבירות כלפי המשטרה

Go

30

סעיף 91

פירוט העבירות

Go

30

 

פרק שביעי 1:

Go

30

 

פפרק שמיני: משטרת ישראל בתפקידים צבאיים

Go

30

סעיף 92

משטרת ישראל ככוח צבאי

Go

30

סעיף 93

הנהלה ומשמעת של משטרה שהוכרזה ככוח צבאי

Go

30

 

פרק תשיעי: הוראות שונות

Go

30

סעיף 93א

יחסים שאינם יחסי עובד ומעביד

Go

30

סעיף 93ב

איסור התארגנות

Go

31

סעיף 93ג

מועצה ציבורית

Go

31

סעיף 94

ביצוע ותקנות

Go

31

סעיף 94א

תקנות באישור ועדה של הכנסת

Go

31

סעיף 96

תחילה

Go

31

 

תוספת ראשונה

Go

31

 

תוספת שניה

Go

31

 

תוספת שלישית

Go

32

פקודת המשטרה [נוסח חדש], תשל"א-1971*

פרק ראשון: פרשנות

הגדרות

1.    בפקודה זו –

          "משטרת ישראל" – חיל המשטרה שהוקם לפי פקודה זו;

          "שוטר" – מי שנמנה עם משטרת ישראל;

          "משטרה" – שוטר או שוטרים;

          "המפקח הכללי" – קצין המשטרה הבכיר הממלא אותה שעה תפקידי המפקח הכללי של משטרת ישראל, לרבות סגן המפקח הכללי של משטרת ישראל;

(תיקון מס' 9) תשמ"ח-1988

          "קצין משטרה בכיר" – שוטר בדרגת סגן-ניצב ומעלה;

מיום 27.1.1989

תיקון מס' 9

ס"ח תשמ"ח מס' 1262 מיום 27.7.1988 עמ' 217 (ה"ח 1827)

החלפת הגדרת "קצין משטרה בכיר"

הנוסח הקודם:

"קצין משטרה בכיר" – שוטר בדרגת פקד ומעלה;

(תיקון מס' 9) תשמ"ח-1988

          "פקודות משטרת ישראל" – הוראות המשטרה ופקודות המטה הארצי שהוצאו לפי סעיף
9א;

מיום 27.1.1989

תיקון מס' 9

ס"ח תשמ"ח מס' 1262 מיום 27.7.1988 עמ' 217 (ה"ח 1827)

הוספת הגדרת "פקודות משטרת ישראל"

(תיקון מס' 20) תשס"ו-2006

          "קצין שיפוט" – (נמחקה);

מיום 27.1.1989

תיקון מס' 9

ס"ח תשמ"ח מס' 1262 מיום 27.7.1988 עמ' 217 (ה"ח 1827)

הוספת הגדרת "קצין שיפוט"

 

מיום 1.4.2006

תיקון מס' 20

ס"ח תשס"ו מס' 2045 מיום 1.1.2006 עמ' 151 (ה"ח 174)

מחיקת הגדרת "קצין שיפוט"

הנוסח הקודם:

"קצין שיפוט" – קצין משטרה מדרגת רב-פקד ומעלה שאינו קצין שיפוט בכיר או קצין משטרה בדרגת פקד שהמפקח הכללי הסמיכו לכך;

(תיקון מס' 20) תשס"ו-2006

          "קצין שיפוט בכיר" – (נמחקה);

מיום 27.1.1989

תיקון מס' 9

ס"ח תשמ"ח מס' 1262 מיום 27.7.1988 עמ' 217 (ה"ח 1827)

הוספת הגדרת "קצין שיפוט בכיר"

 

מיום 1.4.2006

תיקון מס' 20

ס"ח תשס"ו מס' 2045 מיום 1.1.2006 עמ' 151 (ה"ח 174)

מחיקת הגדרת "קצין שיפוט בכיר"

הנוסח הקודם:

"קצין שיפוט בכיר" – קצין משטרה מדרגת ניצב-משנה ומעלה;

(תיקון מס' 20) תשס"ו-2006

"דן יחיד" – (נמחקה);

מיום 27.1.1989

תיקון מס' 9

ס"ח תשמ"ח מס' 1262 מיום 27.7.1988 עמ' 217 (ה"ח 1827)

הוספת הגדרת "דן יחיד"

 

מיום 1.4.2006

תיקון מס' 20

ס"ח תשס"ו מס' 2045 מיום 1.1.2006 עמ' 151 (ה"ח 174)

מחיקת הגדרת "דן יחיד"

הנוסח הקודם:

"דן יחיד" – קצין שיפוט או קצין שיפוט בכיר;

(תיקון מס' 20) תשס"ו-2006

"עבירת משמעת" – (נמחקה);

מיום 27.1.1989

תיקון מס' 9

ס"ח תשמ"ח מס' 1262 מיום 27.7.1988 עמ' 217 (ה"ח 1827)

הוספת הגדרת "עבירת משמעת"

 

מיום 1.4.2006

תיקון מס' 20

ס"ח תשס"ו מס' 2045 מיום 1.1.2006 עמ' 151 (ה"ח 174)

מחיקת הגדרת "עבירת משמעת"

הנוסח הקודם:

"עבירת משמעת" – עבירה כמשמעותה בסעיף 50;

          "מפקד משטרת מחוז" – קצין המשטרה הבכיר המפקד על המשטרה שבמחוז, לרבות שוטר או אדם אחר שנתמנה להיות מפקד המשטרה שבמחוז או בנפה או למלא תפקידיו של מפקד משטרת מחוז, כולם או מקצתם;

(תיקון מס' 4) תשל"ד-1974

          "מפקח" – לרבות שוטר שהמלה "מפקח" היא חלק מתואר דרגתו, ולרבות ממלא מקום קצין;

מיום 14.3.1974

תיקון מס' 4

ס"ח תשל"ד מס' 728 מיום 14.3.1974 עמ' 46 (ה"ח 1097)

החלפת הגדרת "מפקח"

הנוסח הקודם:

"מפקח" –שוטר בכל דרגה של מפקח, ולרבות מפקח משנה;

(תיקון מס' 4) תשל"ד-1974

          "סמל" – לרבות שוטר שהמלה "סמל" היא חלק מתואר דרגתו;

מיום 14.3.1974

תיקון מס' 4

ס"ח תשל"ד מס' 728 מיום 14.3.1974 עמ' 46 (ה"ח 1097)

החלפת הגדרת "סמל"

הנוסח הקודם:

"סמל" – שוטר בדרגת רב-סמל, סמל ראשון או סמל שני;

          "שוראי" – שוטר למטה מדרגת סמל שני;

          "הממונה" – הממונה על המחוז;

          "שופט" – שופט בית משפט שלום או שופט בית משפט מחוזי;

(תיקון מס' 20) תשס"ו-2006 (תיקון מס' 26) תשע"א-2011

          "חוק המשטרה" – חוק המשטרה, תשס"ו-2006;

מיום 1.4.2006

תיקון מס' 20

ס"ח תשס"ו מס' 2045 מיום 1.1.2006 עמ' 151 (ה"ח 174)

הוספת הגדרת "חוק המשטרה"

 

מיום 30.6.2011

תיקון מס' 26

ס"ח תשע"א מס' 2302 מיום 30.6.2011 עמ' 948 (ה"ח 577)

"חוק המשטרה" – חוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות), תשס"ו-2006;

 

          "השר" – שר המשטרה.

פרק שני: ארגון, תפקידים וסמכויות

הרכב משטרת ישראל

2.    במשטרת ישראל יהיו קציני משטרה בכירים, מפקחים, סמלים ושוטרים אחרים, הכל כפי שיורה השר.

תפקידי המשטרה

3.    משטרת ישראל תעסוק במניעת עבירות ובגילוין, בתפיסת עבריינים ובתביעתם לדין, בשמירתם הבטוחה של אסירים, ובקיום הסדר הציבורי ובטחון הנפש והרכוש.

סמכות כללית של שוטרים

4.    לכל שוטר יהיו כל סמכות, חסיון וחסינות הכרוכים במשרת שוטר לפי כל דין, ויטול על עצמו כל תפקיד ואחריות הכרוכים בה.

חשש ממשי לפגיעה חמורה – סמכות ואחריות (תיקון מס' 19) תשס"ה-2005

4א.     (א)  מצא שוטר כי קיים חשש ממשי לפגיעה חמורה בביטחון הנפש או הרכוש, רשאי הוא –

(1)   להורות לכל אדם הנמצא באזור או במקום שבו קיים החשש האמור, הוראה סבירה הדרושה באופן חיוני לשם הצלת הנפש או הרכוש או למניעת הפגיעה, ובכלל זה להורות על מניעת גישה לאזור או למקום, או יציאה ממנו;

(2)   להורות לגוף הצלה, כהגדרתו בסעיף 90א, לפעול במסגרת תפקידו וסמכויותיו על פי כל דין;

(תיקון מס' 27) תשע"ב-2012

(3)   לצורך הצלת הנפש או הרכוש –

(א)   להיכנס לכל מקום שהכניסה אליו דרושה באופן חיוני ולהשתמש בכוח סביר כלפי אדם או רכוש לצורך ביצוע סמכות הכניסה כאמור, ובלד שהשוטר זיהה עצמו לפני מי שנמצא במקום והודיע לו את המטרה שלשמה נדרשת הכניסה, ביקש את הסכמתו לכניסה והזהירו כי יש בכוונתו להשתמש בכוח לצורך הכניסה; חובת הזיהוי, ההודעה והאזהרה כאמור לא יחולו אם נוכח השוטר לדעת כי לא נמצא איש במקום;

(ב)   לעשות כל פעולה הדרושה באופן חיוני, ולהשתמש בכוח סביר כלפי אדם או רכוש לצורך ביצוע פעולה כאמור.

          (ב)  שימוש בסמכויות כאמור בסעיף קטן (א) ייעשה, ככל שהנסיבות מאפשרות זאת, באישור קצין משטרה.

          (ג)   (1)   לא תוגש תובענה נגד אדם על מעשה או מחדל שעשה בתום לב על פי הוראה שקיבל לפי סעיף קטן (א)(1) או (2) (בסעיף קטן זה – מבצע הוראה) והמקים אחריות בנזיקין.

(2)   בתובענה נגד המדינה על מעשה או מחדל של מבצע הוראה לא יחולו הוראות סעיפים 25 ו-28 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש].

          (ד)  פעל אדם, בלא שכר, בהתאם להוראה שניתנה לו לפי סעיף קטן (א) או לפי סעיף 90ד – יראו אותו כמתנדב כהגדרתו בסעיף 287 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, ויחולו עליו הוראות פרק י"ג לאותו חוק.

          (ה) האמור בסעיף קטן (א) אינו בא לגרוע מסמכויות שוטר לפי כל דין.

מיום 16.8.2005

תיקון מס' 19

ס"ח תשס"ה מס' 2027 מיום 16.8.2005 עמ' 966 (ה"ח 194)

הוספת סעיף 4א

 

מיום 8.8.2012

תיקון מס' 27

ס"ח תשע"ב מס' 2381 מיום 8.8.2012 עמ' 744 (ה"ח 672)

החלפת פסקה 4א(א)(3)

הנוסח הקודם:

(3) לצורך הצלת הנפש או הרכוש, להיכנס לכל מקום שהכניסה אליו נדרשת באופן חיוני ולהשתמש בכוח סביר לצורך ביצוע סמכות הכניסה כאמור, ובלבד שהשוטר זיהה עצמו לפני מי שנמצא במקום והודיע לו את המטרה שלשמה נדרשת הכניסה, ביקש את הסכמתו לכניסה והזהירו כי יש בכוונתו להשתמש בכוח לצורך הכניסה; חובת הזיהוי, ההודעה והאזהרה כאמור לא יחולו אם נוכח השוטר לדעת כי לא נמצא איש במקום.

תפקידים של שוטרים (תיקון מס' 19) תשס"ה-2005

5.    במיוחד, ובלי לגרוע מהוראות סעיפים 4 ו-4א, יהא מתפקידו של כל שוטר –

(1)   לקיים סדר בדרכים הציבוריות, ברחובות הציבוריים, במעברים, ברציפים, במקומות נחיתה, ברציפי רכבות, בנמלים, בנהרות, בתעלות, באגמים ובכל מקום שיש לציבור גישה אליו;

(2)   למנוע הפרעות בשעת התקהלות או תהלוכה בדרכים הציבוריות וברחובות הציבוריים, או בסביבת בית תפילה בשעת תפילה בציבור, וכן כל אימת שדרך, רחוב, מעבר, רציף או מקום נחיתה עלולים להיות דחוסים או חסומים;

(3)   ליתן דעתו על עבירות הנעברות בדרך, בכביש, ברחוב, במעבר או במקום ציבוריים;

(4)   לקבל לרשותו מציאה או רכוש שאין עליו תובעים, ולנהוג בו באופן שנקבע;

(5)   לעצור כל אדם שיש לו יסוד סביר לחשוד בו כי הוא מחזיק או מעביר, בכל אופן שהוא, רכוש גנוב או כל דבר שהחזקתו אינה חוקית, ולחפש בכליו ובגופו של אדם כאמור.

מיום 16.8.2005

תיקון מס' 19

ס"ח תשס"ה מס' 2027 מיום 16.8.2005 עמ' 966 (ה"ח 194)

במיוחד, ובלי לגרוע מכלליות סעיף 4 מהוראות סעיפים 4 ו-4א, יהא מתפקידו של כל שוטר –

הזדהות שוטר (תיקון מס' 15) תשנ"ז-1997

5א.     (א)  שוטר שהוא לבוש מדים יענוד תג זיהוי גלוי לעין הנושא את שמו ושם משפחתו.

          (ב)  שוטר שאינו לבוש מדים והוא משתמש בסמכויות שוטר כלפי אדם, יזהה את עצמו בפני אותו אדם בציון שמו או כינויו הרשמי והיותו שוטר, וכן בהצגת תעודת המינוי שלו.

          (ג)   שוטר שהוא לבוש מדים המשתמש בסמכויות שוטר כלפי אדם, יציג את תעודת המינוי שלו מיד עם דרישתו של אותו אדם.

          (ד)  שוטר ימסור את פרטי זהותו ואת מספרו האישי, לבקשת כל אדם בכל ענין הקשור להיותו שוטר, בין אם הוא לבוש מדים ובין אם לאו.

          (ה)  חובת ההזדהות לפי סעיפים קטנים (ב), (ג) או (ד) לא תחול אם –

(1)   מילויה עלול לסכל את ביצוע הסמכות;

(2)   מילויה עלול לגרום לפגיעה בבטחונו של השוטר או של אדם אחר.

          (ו)   חלפו הנסיבות שמנעו מילוי החובות לפי סעיף זה יקיים השוטר את ההוראות האמורות, מוקדם ככל האפשר.

מיום 12.5.1997

סעיף קטן 5א(א) מיום 1.1.1998

תיקון מס' 15

ס"ח תשנ"ז מס' 1621 מיום 10.4.1997 עמ' 126 (ה"ח 2366)

הוספת סעיף 5א

הגנה לשוטר שפעל מכוח כתב הרשאה (תיקון מס' 13)  תשנ"ד-1994

6.    (א)  הוגשה תובענה אזרחית או פלילית, או ננקטו הליכים אחרים, נגד שוטר על מעשה שעשה בחזקת שוטר, מותר לו לטעון כי עשה את המעשה מכוח צו שניתן מאת שופט או מאת ראש ההוצאה לפועל.

(תיקון מס' 13)  תשנ"ד-1994

          (ב)  הטענה תוכח על ידי הצגת הצו הנחזה כחתום בידי שופט, או בידי ראש ההוצאה לפועל, ועל פי זה יהיה הנתבע זכאי לפסק-דין לזכותו, אפילו היה פגם בסמכותו של השופט או של ראש ההוצאה לפועל.

(תיקון מס' 13) תשנ"ד-1994

          (ג)   אין צורך להוכיח את חתימתו של השופט או של ראש ההוצאה לפועל אלא אם ראה בית המשפט יסוד להטיל ספק באמיתותה.

          (ד)  האמור בסעיף זה אינו בא לפגוע בכל תרופה שהתובע זכאי לה נגד הרשות שנתנה את הצו.

מיום 15.11.1994

תיקון מס' 13

ס"ח תשנ"ד מס' 1479 מיום 15.11.1994 עמ' 296 (ה"ח 2251, ה"ח 2278)

(א) הוגשה תובענה אזרחית או פלילית, או ננקטו הליכים אחרים, נגד שוטר על מעשה שעשה בחזקת שוטר, מותר לו לטעון כי עשה את המעשה מכוח צו שניתן מאת שופט או מאת ראש ההוצאה לפועל.

(ב) הטענה תוכח על ידי הצגת הצו הנחזה כחתום בידי שופט, או בידי ראש ההוצאה לפועל, ועל פי זה יהיה הנתבע זכאי לפסק-דין לזכותו, אפילו היה פגם בסמכותו של השופט או של ראש ההוצאה לפועל.

(ג) אין צורך להוכיח את חתימתו של השופט או של ראש ההוצאה לפועל אלא אם ראה בית המשפט יסוד להטיל ספק באמיתותה.

מינוי לתפקיד של קצין משטרה בכיר

7.    השר רשאי למנות שוטר או אדם אחר למלא כל תפקיד מתפקידיו של קצין משטרה בכיר או להשתמש בכל סמכות מסמכויותיו, הכל בכפוף לתנאים שנקבעו.

שימוש בסמכויות של דרגה נמוכה יותר

8.    שוטר רשאי להשתמש בכל סמכות מהסמכויות הנתונות לשוטר בעל דרגה נמוכה משלו.

מינוי המפקח הכללי של משטרת ישראל (תיקון מס' 8) תשמ"ב-1982

8א.     המפקח הכללי של משטרת ישראל יתמנה בידי הממשלה לפי המלצת השר.

מיום 4.8.1982

תיקון מס' 8

ס"ח תשמ"ב מס' 1057 מיום 4.8.1982 עמ' 201 (ה"ח 1564)

הוספת סעיף 8א

 

תפקיד המפקח

9.    המפקח הכללי יפקח על משטרת ישראל, על סדרי ניהולה ועל הפעלתה, ויהיה אחראי להשגחה על כל ההוצאות הכרוכות בה ולאפסניה שברשותה.

הוצאת פקודות משטרת ישראל (תיקון מס' 9) תשמ"ח-1988

9א.     (א)  המפקח הכללי יוציא, באישור השר, הוראות כלליות שיקבעו עקרונות לענין ארגון המשטרה, סדרי המינהל, המשטר והמשמעת בה והבטחת פעולתה התקינה (להלן – הוראות המשטרה).

          (ב)  המפקח הכללי יוציא פקודות כלליות שיקבעו פרטים בנושאים האמורים בסעיף קטן (א) (להלן – פקודות המטה הארצי).

מיום 27.1.1989

תיקון מס' 9

ס"ח תשמ"ח מס' 1262 מיום 27.7.1988 עמ' 217 (ה"ח 1827)

הוספת סעיף 9א

פרסום פקודות משטרת ישראל (תיקון מס' 9) תשמ"ח-1988

 9ב.          (א)      פקודות משטרת ישראל יפורסמו בדרך שיורה המפקח הכללי ותוקפן ממועד פרסומן; אין פקודות משטרת ישראל טעונות פרסום ברשומות.

(תיקון מס' 32) תשע"ז-2017

          (ב)  פקודות משטרת ישראל שלגביהן יקבע היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיכו לעניין זה[1], בהתייעצות עם המפקח הכללי או מי שהוא הסמיכו לענין זה, כי יש להן נגיעה או חשיבות לציבור, יהיו טעונות פרסום נוסף ב"רשומות".

מיום 27.1.1989

תיקון מס' 9

ס"ח תשמ"ח מס' 1262 מיום 27.7.1988 עמ' 217 (ה"ח 1827)

הוספת סעיף 9ב

 

מיום 16.1.2017

תיקון מס' 32

ס"ח תשע"ז מס' 2598 מיום 16.1.2017 עמ' 338 (ה"ח 1056)

(ב) פקודות משטרת ישראל שלגביהן יקבע היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיכו לעניין זה, בהתייעצות עם המפקח הכללי או מי שהוא הסמיכו לענין זה, כי יש להן נגיעה או חשיבות לציבור, יהיו טעונות פרסום נוסף ב"רשומות".

דין פקודות משטרת ישראל (תיקון מס' 9) תשמ"ח-1988

9ג.     (א)  לענין פקודה זו רואים את פקודות משטרת ישראל כדינים.

          (ב)  היתה סתירה בין הוראות המשטרה ובין פקודות המטה הארצי – עדיפות הוראות המשטרה; היתה סתירה בין פקודות המטה הארצי ובין פקודה אחרת – עדיפות פקודות המטה הארצי.

מיום 27.1.1989

תיקון מס' 9

ס"ח תשמ"ח מס' 1262 מיום 27.7.1988 עמ' 217 (ה"ח 1827)

הוספת סעיף 9ג

סמכויות המפקח הכללי

10.  המפקח הכללי רשאי –

(1)   לגייס בכל עת אנשים מתאימים להיות שוטרים למילוי משרות פנויות בתקן המאושר של משטרת ישראל[2];

(2)   להשעות שוטר שאינו קצין משטרה בכיר, להורידו בדרגה, לשחררו מן השירות או לפטרו, אם הוכח להנחת דעתו שהשוטר מתרשל או בדרך כלל בלתי-יעיל במילוי תפקידיו או אינו מתאים מבחינה אחרת למלא תפקידיו; אולם מפקח לא יפוטר ולא ישוחרר אלא באישור השר;

(3)   למלא, על ידי העלאה בדרגה או בדרך אחרת, כל משרה בדרגה שלמטה מדרגת קצין משטרה בכיר שנתפנתה מחמת מוות, פיטורים, או סיבה אחרת.

פרק שלישי: גיוס, שחרור ואחריות לרכוש

תקופת השירות (תיקון מס' 17) תש"ס-1999

11.  כל המבקש להימנות עם משטרת ישראל ייבדק בדיקה רפואית, ומשאושר גיוסו יגוייס לתקופה של חמש שנים.

מיום 26.11.1999

תיקון מס' 17

ס"ח תש"ס מס' 1718 מיום 26.11.1999 עמ' 28 (ה"ח 2808)

11. כל המבקש להימנות עם משטרת ישראל ייבדק בדיקה רפואית, ומשאושר גיוסו יגוייס לתקופה של חמש שנים.

תקופת נסיון (תיקון מס' 17) תש"ס-1999

12.  עשרים וארבעה החדשים הראשונים ישרת המגוייס שירות נסיון ויידרש לעבור קורס אימונים; נמצא בתוך תקופת הנסיון כי הוא בלתי מתאים לתפקידיו או שאין זה מסתבר שיהיה יעיל, רשאי המפקח הכללי לצוות על שחרורו מן השירות, ומשציווה כך – יחדל המגוייס להימנות עם משטרת ישראל ולא תהא לו כל תביעה כלפיה.

מיום 26.11.1999

תיקון מס' 17

ס"ח תש"ס מס' 1718 מיום 26.11.1999 עמ' 28 (ה"ח 2808)

12. שנים עשר עשרים וארבעה החדשים הראשונים ישרת המגוייס שירות נסיון ויידרש לעבור קורס אימונים; נמצא בתוך תקופת הנסיון כי הוא בלתי מתאים לתפקידיו או שאין זה מסתבר שיהיה יעיל, רשאי המפקח הכללי לצוות על שחרורו מן השירות, ומשציווה כך – יחדל המגוייס להימנות עם משטרת ישראל ולא תהא לו כל תביעה כלפיה.

הצהרת מתגייס

13.  (א)  כל המתגייס על פי פקודה זו יחתום על הצהרת מתגייס, בטופס שנקבע, לפני קצין משטרה בכיר שיאשרה בחתימתו.

          (ב)  כל המשיב במזיד תשובה כוזבת לשאלה מן השאלות שבהצהרת מתגייס, דינו – מאסר ששה חדשים ופיטורים מן השירות.

שבועת אמונים

14.  שוטר בדרגת מפקח משנה ומעלה יישבע, עם מינויו, שבועת אמונים לפני המפקח הכללי בנוסח שנקבע.

השוטר תמיד בתפקיד

15.  שוטר, כשהוא בישראל, רואים אותו, לכל ענין שבפקודה זו, כנמצא תמיד בתפקיד, ומותר בכל עת להעסיקו בכל מקום בישראל.

שוטר יעסוק בתפקידו בלבד

16.  שוטר לא יעסוק בעבודה או במשרה חוץ מתפקידיו לפי פקודה זו, אלא אם המפקח הכללי התיר לו זאת במפורש בכתב.

הארכת תקופת שירות (תיקון מס' 17) תש"ס-1999

17.  (א)  המפקח הכללי רשאי להאריך את תקופת שירותו של שוטר לתקופות שירות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על חמש שנים.

          (ב)  השלים שוטר תקופה של עשרים שנות שירות רשאי המפקח הכללי להאריך את תקופת שירותו לתקופה נוספת בלתי קצובה.

          (ג)   הארכת תקופת שירותו של שוטר לפי סעיף זה, תיעשה לפי בקשת השוטר שתוגש למפקח הכללי, לגבי כל תקופת שירות נוספת, במהלך החודש השביעי שלפני תום תקופת שירותו.

          (ד)  המפקח הכללי יודיע לשוטר על החלטתו לפי סעיף זה בתוך שישים ימים ממועד הגשת בקשה כאמור בסעיף קטן (ג); ואולם במקרים מיוחדים, מנימוקים שיירשמו, רשאי המפקח הכללי להודיע על החלטתו כאמור, עד תום תשעים ימים ממועד הגשת הבקשה.

מיום 1.5.2000

תיקון מס' 17

ס"ח תש"ס מס' 1718 מיום 26.11.1999 עמ' 28 (ה"ח 2808)

החלפת סעיף 17

הנוסח הקודם:

חידוש השירות

17. לא יותר מששה חדשים ולא פחות מחודש אחד לפני תום תקופת שירותו של סמל או של שוראי רשאי הוא להציע חידוש השירות, וכן רשאי המפקח הכללי להציע לו חידוש השירות; בשני המקרים רשאי המפקח הכללי, לפי שיקול דעתו, לחדש את השירות לתקופה נוספת שלא תעלה על חמש שנים, ואם בתום שירותו הנוכחי נמצא הסמל או השוראי מסיים תקופת שירות של חמש-עשרה שנה – אף לתקופה נוספת בלתי קבועה.

התפטרות שוטר (תיקון מס' 9) תשמ"ח-1988

18.  (א)  שוטר לא יתפטר מן השירות אלא אם כן נתן למפקח הכללי הודעה על כך שלושה חדשים מראש; לא עשה כן – יראוהו נעדר מן השירות ללא רשות.

          (ב)  על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי המפקח הכללי, לבקשת שוטר, להתיר לו לפרוש מהשירות אף אם לא חלפו שלושה חדשים ממועד מתן ההודעה.

מיום 27.1.1989

תיקון מס' 9

ס"ח תשמ"ח מס' 1262 מיום 27.7.1988 עמ' 217 (ה"ח 1827)

החלפת סעיף 18

הנוסח הקודם:

תנאי התפטרות

18. סמל או שוראי לא יתפטר מן השירות ולא יסתלק מתפקידיו לפני תום תקופת ההתקשרות, אלא אם נתן למפקח הכללי הודעה על כך בכתב שלושה חדשים מראש; לא עשה כן, יהיה צפוי להיות נידון כנעדר מן השירות ללא רשות ולהפקעת כל השכר המגיע לו אותה שעה.

הארכת שירות בשעת חירום

19.  (א)  השר רשאי להורות בצו לעכב, לתקופה שהיא לדעתו שעת חירום, כל שוטר, או סוג או הגדר אחר של שוטרים, אף על פי שתמה תקופת שירותם, ולהאריך שירותם לתקופת החירום.

          (ב)  שירותו של שוטר בתוקף צו כאמור יראו כחלק מתקופת ההתקשרות ולפי זה יחולו הוראותיה של ההתקשרות – למעט ההוראות הקובעות את תקופתה – והוראות פקודה זו.

שחרור מטעמי בריאות

20.  מותר לשחרר שוטר מן השירות תוך תקופת ההתקשרות, אם ועדה רפואית קבעה כי אין הוא מתאים עוד לשירות מבחינה נפשית או גופנית.

סמכות השר (תיקון מס' 20) תשס"ו-2006

21.  שום דבר האמור בפקודה זו או בחוק המשטרה אינו בא לגרוע מסמכות השר להרחיק שוטר בכל עת שירצה.

מיום 1.4.2006

תיקון מס' 20

ס"ח תשס"ו מס' 2045 מיום 1.1.2006 עמ' 151 (ה"ח 174)

21. שום דבר האמור בפקודה זו או בחוק המשטרה אינו בא לגרוע מסמכות השר להרחיק שוטר בכל עת שירצה.

אחריות כספית של שוטרים

22.  שוטר יהיה אחראי לכספי הציבור שנמסרו להשגחתו או שהגיעו לרשותו; וכלי הנשק, התחמושת, הציוד, ההלבשה והאפסניה שניתנו לשימוש המשטרה שבפיקודו או לשימושו העצמי, ייזקפו לחובתו, והוא יהיה אחראי להם כלפי המפקח הכללי במקרה שאבדו, ניזוקו או הושמדו, זולת אם אפשר להוכיח להנחת דעתו של המפקח הכללי שהדבר קרה מחמת תאונה בלתי-נמנעת, מחמת גניבה שאין לייחסה לרשלנות מצדו או מחמת מילוי תפקידו למעשה.

חדל להיות שוטר יחזיר חפציו

23.  מי שחדל להיות שוטר יחזיר מיד את כל כלי הנשק, המלבושים ושאר צרכים שסופקו לו לשם מילוי תפקידיו; לא עשה כן, דינו – קנס 300 לירות; השמיד או סילק חפץ מן החפצים במזיד או מתוך רשלנות פושעת, דינו – קנס כאמור ומאסר שלושה חדשים.

הטבת נזק לרכוש

24.    שוטר שגרם נזק לנשק, למלבוש או לרכוש אחר של המדינה או שאיבד אותם, מותר לנכות משכרו כדי כיסוי ההוצאות לתיקונו של הנזק או לחילופו של האבוד.

(תיקון מס' 33) תשע"ז-2017

פרק שלישי1: התאמה לתפקיד

מיום 7.11.2017

תיקון מס' 33

ס"ח תשע"ז מס' 2659 מיום 7.8.2017 עמ' 1141 (ה"ח 1060)

הוספת פרק שלישי1

מטרות – פרק שלישי1 (תיקון מס' 33) תשע"ז-2017

24א.  פרק זה נועד להסדיר בדיקות התאמה לתפקיד למועמדים לתפקידים במשטרת ישראל ולנושאים בתפקידים בה, לשם הבטחת השמירה על טוהר המידות ועל תפקוד ראוי של המשטרה וחיזוק אמון הציבור במשטרה, במטרה להגן על שלום הציבור וביטחונו, והכול בדרך של שמירה מרבית על פרטיותם של הנבדקים.

מיום 7.11.2017

תיקון מס' 33

ס"ח תשע"ז מס' 2659 מיום 7.8.2017 עמ' 1141 (ה"ח 1060)

הוספת סעיף 24א

הגדרות – פרק שלישי1 (תיקון מס' 33) תשע"ז-2017

24ב.  בפרק זה –

          "בדיקת התאמה לתפקיד" – בדיקה לשם בחינת התאמה לתפקיד, לרבות בדיקה כאמור הכוללת בדיקת פוליגרף בהתאם לסעיף 24ה;

          "התאמה לתפקיד" – התאמה של מועמד לתפקיד או של הנושא בתפקיד, לסיווג של תפקיד;

          "חומר בדיקה" – חומר שנאסף על אודות נבדק בבדיקת התאמה לתפקיד, הכולל אחד מאלה:

(1)   מידע שנמסר על ידי הנבדק עצמו;

(2)   מידע על אודות הנבדק שנמסר על ידי נבדק אחר במהלך בדיקת התאמה לתפקיד שנערכה לנבדק האחר;

(3)   ממצאי מבדקים שהנבדק נטל בהם חלק, לרבות בדיקת פוליגרף;

          "סיווג של תפקיד" – קביעת רמת הרגישות של תפקיד, הנגזרת, בין השאר, מסוג המידע והנושאים שבהם עוסק הנושא בתפקיד, מבכירות דרגתו של הנושא בתפקיד, וכן מהסיכונים הנובעים מאפשרות לנצל את התפקיד לשם גרימת נזק לשלום הציבור וביטחונו או לפגיעה באמון הציבור במשטרה;

          "תפקיד" – תפקיד במשטרה, לרבות משרה בה, שהמינוי להם הוא על ידי השר, המפקח הכללי או מי שהמפקח הכללי הסמיכו לכך.

מיום 7.11.2017

תיקון מס' 33

ס"ח תשע"ז מס' 2659 מיום 7.8.2017 עמ' 1142 (ה"ח 1060)

הוספת סעיף 24ב

חובת קיומה של התאמה לתפקיד (תיקון מס' 33) תשע"ז-2017

24ג.   לא ימונה אדם לתפקיד ולא יישא בתפקיד, אלא בכפוף לכך שיעבור בדיקת התאמה לתפקיד בהתאם להוראות פרק זה, ויימצא בבדיקה כאמור כי קיימת לגביו התאמה לתפקיד האמור.

מיום 7.11.2017

תיקון מס' 33

ס"ח תשע"ז מס' 2659 מיום 7.8.2017 עמ' 1142 (ה"ח 1060)

הוספת סעיף 24ג

בדיקת התאמה לתפקיד (תיקון מס' 33) תשע"ז-2017

24ד.  בדיקת התאמה לתפקיד תתבצע בהתאם לרמת הסיווג של התפקיד שלגביו נבחנת ההתאמה ובאופן שאין בו כדי לפגוע, במידה העולה על הנדרש, בפרטיותו של הנבדק, והכול בהתאם להוראות המשטרה לפי סעיף 24יב.

מיום 7.11.2017

תיקון מס' 33

ס"ח תשע"ז מס' 2659 מיום 7.8.2017 עמ' 1142 (ה"ח 1060)

הוספת סעיף 24ד

ביצוע בדיקת התאמה לתפקיד הכוללת שימוש בפוליגרף (תיקון מס' 33) תשע"ז-2017

24ה.  (א)  בדיקת התאמה לתפקיד הכוללת שימוש בפוליגרף תתבצע באחת מאלה:

(1)   בדיקת מועמד לתפקיד המנוי בחלק א' לתוספת השלישית;

(2)   בדיקת נושא בתפקיד המנוי בחלק ב' לתוספת השלישית, אחת לחמש שנים, בכפוף להוראות המשטרה לפי סעיף 24יב(א)(4);

(3)   בדיקת מועמד לתפקיד או נושא בתפקיד, אף אם אינו מנוי בתוספת השלישית – אם שוכנעה הוועדה לבדיקת התאמה לתפקיד ולשימוש בפוליגרף כמשמעותה בסעיף 24ו (בפרק זה – הוועדה), על יסוד מידע שהוצג לפניה, כי קיים חשש ממשי לאי-התאמתו של המועמד לתפקיד או הנושא בתפקיד לסיווג התפקיד, כי המשך נשיאתו בתפקיד עלול לגרום נזק לשלום הציבור וביטחונו או לפגיעה באמון הציבור במשטרה, וכי בדיקת הפוליגרף נחוצה לצורך בחינת התאמתו לתפקיד, ובלבד שבוצעו לגבי הנבדק כל בדיקות ההתאמה לתפקיד האפשרויות האחרות הנדרשות לצורך בירור החשש הממשי האמור.

          (ב)  לא תבוצע בדיקת פוליגרף לפי סעיף קטן (א) אלא לתכליות אלה:

(1)   גילוי ומניעה של עבירות פליליות חמורות, שיש בביצוען כדי לגרום לפגיעה משמעותית בתפקוד המשטרה או לגרום לפגיעה באמון הציבור במשטרה;

(2)   גילוי ומניעה של מעשים הפוגעים בטוהר המידות המתחייב משוטר, שיש בביצועם כדי לגרום לפגיעה משמעותית בתפקוד המשטרה או לגרום לפגיעה חמורה באמון הציבור במשטרה.

מיום 7.11.2017

תיקון מס' 33

ס"ח תשע"ז מס' 2659 מיום 7.8.2017 עמ' 1142 (ה"ח 1060)

הוספת סעיף 24ה

הוועדה לבדיקת התאמה לתפקיד ולשימוש בפוליגרף (תיקון מס' 33) תשע"ז-2017

24ו.   (א)  החלטה על ביצוע בדיקת פוליגרף לפי סעיף 24ה(א)(3) תהיה מנומקת ובכתב, ותינתן על ידי ועדה שאלה חבריה:

(1)   המפקח הכללי או סגנו;

(2)   היועץ המשפטי למשטרת ישראל;

(3)   ראש מחלקת המשמעת של משטרת ישראל.

          (ב)  על אף האמור בסעיף קטן (א), סבר המפקח הכללי כי חבר הוועדה המנוי בפסקה (2) או (3) של אותו סעיף קטן מנוע מלהשתתף בדיון מסוים, לרבות בשל ניגוד עניינים, רשאי הוא להחליפו בסגנו של חבר הוועדה או בקצין משטרה בכיר אחר מיחידתו, לשם אותו דיון, ובנסיבות מיוחדות – בקצין משטרה בכיר אחר שהוא משפטן.

מיום 7.11.2017

תיקון מס' 33

ס"ח תשע"ז מס' 2659 מיום 7.8.2017 עמ' 1143 (ה"ח 1060)

הוספת סעיף 24ו

הנחיות מקצועיות לביצוע בדיקת פוליגרף (תיקון מס' 33)  תשע"ז-2017

24ז.   המפקח הכללי יקבע בנוהל הנחיות מקצועיות מפורטות בדבר אופן ביצוע בדיקת פוליגרף לפי פרק זה.

מיום 7.11.2017

תיקון מס' 33

ס"ח תשע"ז מס' 2659 מיום 7.8.2017 עמ' 1143 (ה"ח 1060)

הוספת סעיף 24ז

השגה על החלטה בדבר אי-התאמה לתפקיד (תיקון מס' 33)  תשע"ז-2017

24ח.  הרואה את עצמו נפגע מהחלטה בדבר אי-התאמתו לתפקיד, זכאי להשיג על ההחלטה לפני המפקח הכללי או לפני קצין משטרה בכיר שהוא הסמיכו לעניין זה.

מיום 7.11.2017

תיקון מס' 33

ס"ח תשע"ז מס' 2659 מיום 7.8.2017 עמ' 1143 (ה"ח 1060)

הוספת סעיף 24ח

חיסיון חומר בדיקה (תיקון מס' 33) תשע"ז-2017

24ט.  (א)  חומר בדיקה יהיה חסוי בפני כל אדם וגילויו או פרסומו יהיה אסור.

          (ב)  על אף האמור בכל דין –

(1)   חומר בדיקה לא יתקבל כראיה במשפט, למעט חומר בדיקה הנוגע לנבדק בלבד שהוגש בידיו בהליך שיפוטי בשל החלטה שהתקבלה בעניינו;

(2)   נושא בתפקיד לא יועמד לדין משמעתי על בסיס חומר בדיקה וממצאיו, למעט מידע שהועבר בהתאם להוראות סעיף 24י(3)(א) סיפה; ואולם אין בהוראות פסקה זו כדי למנוע מהגורם המוסמך לכך בהתאם לכל דין לקבל כל החלטה מינהלית שבסמכותו לגבי נושא בתפקיד.

מיום 7.8.2017

תיקון מס' 33

ס"ח תשע"ז מס' 2659 מיום 7.8.2017 עמ' 1143 (ה"ח 1060)

הוספת סעיף 24ט

סייגים לחיסיון חומר בדיקה (תיקון מס' 33) תשע"ז-2017

24י.   על אף האמור בסעיף 24ט, חומר בדיקה או תמצית שלו יועברו לכל אחד מהמנויים בפסקאות שלהלן בתנאים המפורטים בהן, בהיקף המזערי הנדרש לשם השגת התכלית האמורה בהן:

(1)  גורמים במשטרת ישראל כמפורט להלן, שחומר הבדיקה דרוש להם לצורך קבלת החלטה בדבר התאמה לתפקיד של הנבדק או לשם קבלת החלטה מינהלית בעניינו כאמור בסעיף 24ט(ב)(2) סיפה:

(א)   הוועדה;

(ב)   המפקח הכללי;

(ג)    ראש אגף משאבי אנוש;

(ד)   מפקד המחוז או ראש האגף אליו כפוף הנבדק, או שאליו יהיה כפוף בתפקיד שהוא מועמד אליו;

(2)  השר או גורם מוסמך במשרד לביטחון הפנים כמפורט להלן – אם חומר הבדיקה דרוש לצורך קבלת החלטת השר, בהתאם לסמכותו לפי כל דין, בדבר מינויו של הנבדק, השעייתו או פיטוריו:

(א)   המנהל הכללי של המשרד לביטחון הפנים;

(ב)   סגן המנהל הכללי של המשרד לביטחון הפנים שהשר הסמיכו לעניין זה;

(ג)    היועץ המשפטי של המשרד לביטחון הפנים;

(3)  (א)   גוף המוסמך להחליט על פתיחה בחקירה – אם עלה במסגרת בדיקת התאמה לתפקיד חשד לביצוע עבירה פלילית מסוג פשע או אם עלה במסגרת בדיקת התאמה כאמור חשד לביצוע עבירה פלילית מסוג עוון והמפקח הכללי או קצין משטרה בכיר שהוא הסמיכו לכך, החליטו על העברת המידע לגוף המוסמך, מטעמים שיירשמו; החליט הגוף המוסמך שלא להעמיד לדין את הנבדק שבעניינו עלה החשד, ולהעביר את עניינו של הנבדק להליך משמעתי, רשאי הוא להעביר את המידע כאמור בפסקה זו למי שהמוסמך להעמיד את הנבדק לדין משמעתי לפי חוק המשטרה;

(ב)   לא יועבר לפי הוראות פסקה זו אלא מידע הנוגע לחשד האמור בה בלבד, וחומר הבדיקה עצמו לא יועבר לגורם המוסמך;

(4)  גורם בשירות הביטחון הכללי שקבע לעניין זה ראש שירות הביטחון הכללי – אם המפקח הכללי הורה על העברת חומר הבדיקה, וחומר הבדיקה דרוש לצורך ביצוע הליך התאמה ביטחונית בהתאם לסעיף 7(ב)(3) לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס"ב-2002.

מיום 7.8.2017

תיקון מס' 33

ס"ח תשע"ז מס' 2659 מיום 7.8.2017 עמ' 1144 (ה"ח 1060)

הוספת סעיף 24י

מסירת חומר בדיקה לנבדק (תיקון מס' 33) תשע"ז-2017

24יא. על אף האמור בסעיף 24ט, המפקח הכללי יעביר חומר בדיקה לנבדק אם ביקש זאת הנבדק לצורך הגשת השגה בדבר אי-התאמתו לתפקיד או לצורך פנייה לבית המשפט לגבי החלטה מינהלית שהתקבלה בעניינו על בסיס חומר הבדיקה, ובכפוף להוראות אלה:

(א)  לא יועבר לנבדק אלא חומר בדיקה הנוגע אליו בלבד, שעל בסיסו התקבלה ההחלטה בדבר אי-התאמתו לתפקיד או ההחלטה המינהלית האמורה;

(ב)  לא יועבר לנבדק חומר בדיקה שנמסר לאודותיו על ידי נבדק אחר בבדיקת התאמה לתפקיד או חומר בדיקה שגילויו עלול לשבש את התפקוד התקין של משטרת ישראל או את יכולתה לבצע את תפקידיה, אולם המפקח הכללי יעביר לנבדק תמצית של חומר הבדיקה כאמור, בהיקף המזערי הנדרש לשם התכליות האמורות בסעיף זה.

מיום 7.8.2017

תיקון מס' 33

ס"ח תשע"ז מס' 2659 מיום 7.8.2017 עמ' 1145 (ה"ח 1060)

הוספת סעיף 24יא

הוראות המשטרה לעניין התאמה לתפקיד (תיקון מס' 33)  תשע"ז-2017

24יב. (א)  הוראות בעניינים המפורטים להלן ייקבעו בהוראות המשטרה באישור שר המשפטים, לאחר שנשקלה מידת הפגיעה בפרטיות הכרוכה בכך:

(1)   רמות הסיווג של תפקידים;

(2)   הנושאים שיהיה ניתן לבדוק בבדיקת התאמה לתפקיד, ובפרט בבדיקה הכוללת שימוש בפוליגרף;

(3)   אופן ביצוע בדיקת התאמה לתפקיד והפעולות שיינקטו במסגרתה בהתאם לרמות הסיווג של התפקידים, ובכלל זה רמות הסיווג של תפקידים שלגביהם ניתן לבצע בדיקת פוליגרף במסגרת בדיקת התאמה לתפקיד;

(4)   נסיבות שבהן יהיה ניתן לדחות את הביצוע של בדיקת פוליגרף לפי סעיף 24ה(א)(2);

(5)   היחידה במשטרה שתיועד לביצוע בדיקות התאמה לתפקיד ולשמירת חומר בדיקה;

(6)   האופן שבו יבוצעו בדיקות התאמה לתפקיד למשרתים ביחידה האמורה בפסקה (5);

(7)   אופן שמירת חומר בדיקה ומועד מחיקתו, וסוגים של חומר בדיקה אשר לא יישמרו; הוראות לפי פסקה זו יחולו גם על גורם שנמסר לו חומר בדיקה לפי הוראות סעיף 24י;

(8)   הגורמים בגופים האמורים בסעיף 24י(3) שלהם יועבר חומר בדיקה בהתאם להוראות אותו סעיף ואופן העברת חומר בדיקה אליהם;

(9)   אופן מתן הודעה לנבדק בדבר תוצאות בדיקת התאמתו לתפקיד ודרכי הגשת השגה על החלטה בדבר אי-התאמה לתפקיד;

(10)  דרכי מסירת חומר בדיקה לנבדק לפי סעיף 24יא;

(11)  נסיבות שבהן יש מניעה לבצע בדיקת פוליגרף.

          (ב)  הוראות לפי סעיף קטן (א)(2) טעונות אישור של ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת.

מיום 7.11.2017

תיקון מס' 33

ס"ח תשע"ז מס' 2659 מיום 7.8.2017 עמ' 1145 (ה"ח 1060)

הוספת סעיף 24יב

שינוי התוספת השלישית (תיקון מס' 33) תשע"ז-2017

24יג.  השר, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לשנות את התוספת השלישית.

מיום 7.11.2017

תיקון מס' 33

ס"ח תשע"ז מס' 2659 מיום 7.8.2017 עמ' 1146 (ה"ח 1060)

הוספת סעיף 24יג

שמירת דינים – פרק שלישי1 (תיקון מס' 33) תשע"ז-2017

24יד. הוראות פרק זה באות להוסיף על הוראות כל דין ולא לגרוע מהן, אלא אם כן נקבע במפורש אחרת.

מיום 7.11.2017

תיקון מס' 33

ס"ח תשע"ז מס' 2659 מיום 7.8.2017 עמ' 1146 (ה"ח 1060)

הוספת סעיף 24יד

פרק רביעי: שוטרים שלא מן המנין

סימן א': שוטרים מוספים זמניים

גיוס

25.  (א)  על אף האמור בפקודה זו או בתקנות שהותקנו לפיה, כל המבקש להימנות עם משטרת ישראל יכול שיגוייס לתקופה של ששה חדשים.

(תיקון מס' 20) תשס"ו-2006

          (ב)  מי שגוייס כאמור, ייקרא שוטר מוסף זמני, ויהיה כפוף להוראות פקודה זו ולהוראות חוק המשטרה וכל התקנות שהותקנו לפיהם, למעט האמור להלן.

מיום 1.4.2006

תיקון מס' 20

ס"ח תשס"ו מס' 2045 מיום 1.1.2006 עמ' 151 (ה"ח 174)

(ב) מי שגוייס כאמור, ייקרא שוטר מוסף זמני, ויהיה כפוף להוראות פקודה זו ולהוראות חוק המשטרה וכל התקנות שהותקנו לפיה לפיהם, למעט האמור להלן.

שחרור

26.  המפקח הכללי רשאי, בכל עת, לשחרר מן השירות שוטר מוסף זמני על ידי הודעה בכתב חודש ימים מראש.

הפסקת שירות

27.  שוטר מוסף זמני רשאי למסור הודעה בכתב למפקח הכללי, לא יאוחר מחודש אחד לפני תום תקופת ששת החדשים, כי אין בדעתו לחדש את השירות.

המשכת שירות

28.  לא נמסרה הודעה כאמור בסעיף 27, רואים את השוטר כאילו גוייס לפי סעיף 25 לתקופה נוספת של ששה חדשים, זולת אם שוחרר לפי סעיף 26 או גוייס להמשך שירות לפי סעיף 11 או על פי חוזה מיוחד.

מתן הודעות

29.  הוראות סעיפים 26, 27 ו-28 בדבר מסירת הודעות יחולו על כל תקופה נוספת של ששה חדשים, כאילו היתה התקופה המקורית של ששה חדשים לפי סעיף 25.

תקנות מסויימות לא יחולו

30.  תקנות בדבר שכר התנהגות טובה, מענק שפות ושכר הצטיינות לא יחולו על שוטרים מוספים זמניים.

(תיקון מס' 2) תשל"ג-1972

סימן ב': שוטרים לתפקידים מיוחדים

מיום 28.12.1972

תיקון מס' 2

ס"ח תשל"ג מס' 674 מיום 28.12.1972 עמ' 23 (ה"ח 1006)

סימן ב': שוטרים לתפקידים מיוחדים ושוטרים נוספים

גיוס שוטר לתפקידים מיוחדים

31.  על פי בקשת אדם המבקש להעסיק שוטרים בתפקידים מיוחדים, רשאי המפקח הכללי, באישור השר, לגייס אנשים מתאימים כשוטרים לתפקידים מיוחדים על מנת שישרתו שירות מיוחד זה בלבד.

דין שוטר לתפקידים מיוחדים (תיקון מס' 20) תשס"ו-2006

32.  מי שגוייס כאמור רואים אותו, לכל דבר וענין, כנמנה עם משטרת ישראל ויהיה כפוף לכל הוראות הפקודה הזאת בדבר סמכויות וחסינויות של שוטרים ולהוראות פרק ב' לחוק המשטרה; אולם לא תהיה לו זכות תביעה כלפי הקרן הכללית של המשטרה.

מיום 1.4.2006

תיקון מס' 20

ס"ח תשס"ו מס' 2045 מיום 1.1.2006 עמ' 151 (ה"ח 174)

32. מי שגוייס כאמור רואים אותו, לכל דבר וענין, כנמנה עם משטרת ישראל ויהיה כפוף לכל הוראות הפקודה הזאת בדבר משמעת, סמכויות וחסינויות של שוטרים ולהוראות פרק ב' לחוק המשטרה; אולם לא תהיה לו זכות תביעה כלפי הקרן הכללית של המשטרה.

תשלום (תיקון מס' 2) תשל"ג-1972

33.  המבקש שירותיו של שוטר לתפקידים מיוחדים ישלם לאוצר המדינה כל רבע שנה מראש כספים לכיסוי שכרו, דמי מדיו ושאר הוצאות שהמפקח הכללי יאמר שהן דרושות; אך לגבי תשלום שכרם של שוטרים כאמור העובדים בשירותה של עיריה או של נמל מותר לעשות הסדרים מיוחדים.

מיום 28.12.1972

תיקון מס' 2

ס"ח תשל"ג מס' 674 מיום 28.12.1972 עמ' 23 (ה"ח 1006)

33. המבקש שירותיו של שוטר לתפקידים מיוחדים ישלם לאוצר המדינה כל רבע שנה מראש כספים לכיסוי שכרו, דמי מדיו ושאר הוצאות שהמפקח הכללי יאמר שהן דרושות; אך לגבי תשלום שכרם של שוטרים כאמור העובדים בשירותה של עיריה בשירותה של עיריה או של נמל מותר לעשות הסדרים מיוחדים.

הפסקת שירות

34.  המעסיק שוטר לתפקידים מיוחדים ומבקש להפסיק שירותו יתן למפקח הכללי הודעה חודש ימים מראש; אך רשאי המפקח הכללי, לפי שיקול דעתו, לוותר על הודעה כזאת.

הצהרת מתגייס

35.  המתגייס כשוטר לתפקידים מיוחדים יחתום על הצהרת מתגייס בטופס שנקבע, והוראות סעיף 13 יחולו עליו.

(תיקון מס' 21) תשס"ו-2006

36.  (בוטל).

מיום 28.12.1972

תיקון מס' 2

ס"ח תשל"ג מס' 674 מיום 28.12.1972 עמ' 23 (ה"ח 1006)

החלפת סעיף 36

הנוסח הקודם:

העסקת שוטרים נוספים

36. ביקש אדם להעסיק שוטרים נוספים בחצריו או בסמוך להם, לרגל הלוויה, עינוג או חגיגה, רשאי המפקח הכללי להעמיד לרשותו שוטרים נוספים, בתשלום שייקבע.

 

מיום 1.1.1997

תיקון מס' 14

ס"ח תשנ"ו מס' 1584 מיום 21.3.1996 עמ' 250 (ה"ח 2517)

36. (א) ביקש אדם להעסיק שוטרים בשכר לרגל אירוע או פעולה שהוא מעונין בהם, ויש גם לציבור ענין בכך שהסדר ושלום הציבור יישמרו בהם, רשאי המפקח הכללי להעמיד לרשותו שוטרים בתשלום שייקבע, בתנאי כי נתקיימו לגבי האירוע או הפעולה דרישות החוק.

(ב) (1) התשלומים שיתקבלו לפי סעיף קטן (א) יווספו לתקציב משטרת ישראל וישמשו לשם תשלום לשוטרים שהועסקו באירוע או בפעולה כאמור, לכיסוי הוצאות המשטרה בהעסקת השוטרים ולרווחת כלל השוטרים ובני משפחותיהם;

(2) השר, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, יקבע כללים לחלוקת התקציב לפי פסקה (1).

 

מיום 1.4.2006

תיקון מס' 21

ס"ח תשס"ו מס' 2045 מיום 1.1.2006 עמ' 156 (ה"ח 174)

ביטול סעיף 36

הנוסח הקודם:

העסקת שוטרים לרגל אירוע

36. (א) ביקש אדם להעסיק שוטרים בשכר לרגל אירוע או פעולה שהוא מעונין בהם, ויש גם לציבור ענין בכך שהסדר ושלום הציבור יישמרו בהם, רשאי המפקח הכללי להעמיד לרשותו שוטרים בתשלום שייקבע, בתנאי כי נתקיימו לגבי האירוע או הפעולה דרישות החוק.

(ב) (1) התשלומים שיתקבלו לפי סעיף קטן (א) יווספו לתקציב משטרת ישראל וישמשו לשם תשלום לשוטרים שהועסקו באירוע או בפעולה כאמור, לכיסוי הוצאות המשטרה בהעסקת השוטרים ולרווחת כלל השוטרים ובני משפחותיהם;

(2) השר, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, יקבע כללים לחלוקת התקציב לפי פסקה (1).

סימן ג': שוטרים מיוחדים

מינוי שוטרים מיוחדים

37.  היה נראה שיש התקהלות בלתי-חוקית, התפרעות או הפרעת השלום, או שיש יסוד סביר לחשוש לכך, וכי המשטרה המופקדת כרגיל על שמירת השלום אינה מספקת כדי שמירת השלום, הגנת התושבים ובטחון הרכוש במקום, רשאי כל שוטר שדרגתו אינה נמוכה מדרגת מפקח לפנות אל הממונה, או אל השופט הקרוב ביותר, בבקשה שימנה תושבים מן הסביבה במספר הדרוש שישרתו כשוטרים מיוחדים במשך הזמן ובתחומים שיראה לנחוץ; הממונה או השופט ייענה לבקשה, זולת אם ראה סיבה שלא לעשות כן.

דין שוטר מיוחד

38.  שוטר מיוחד שנתמנה כאמור רואים אותו לכל דבר כנמנה עם משטרת ישראל, יהיו לו אותן סמכויות, חסיונות וחסינויות אשר לשוטר מן המנין, והוא יהיה נתון לאותה משמעת וסר לפקודתן של אותן רשויות, בכפוף להוראות סימן זה.

הצהרה

39.  מי שנתמנה שוטר מיוחד יחתום בפני הממונה, שופט או קצין משטרה בכיר על הצהרה בטופס שנקבע.

סירוב לשמש בתפקיד ואי-ציות

40.  מי שנתמנה שוטר מיוחד ובלי הצדק מספיק לא שירת, או סירב לשרת בתפקיד זה, או לא ציית לפקודה שניתנה לו כדין לשם מילוי תפקידיו, דינו – מאסר עשרה ימים או קנס 75 לירות לכל מקרה של מחדל, סירוב או אי-ציות כאמור.

סימן ד': נוטרי כפרים

צו למינוי נוטרים

41.  רשאי הממונה לצוות על מינוי נוטרים שישרתו בתחומם של כפר או קבוצת כפרים במשך זמן שראה לנכון, אם היה סבור כי הגנת הרכוש והיבול במקום, או מצב הבטחון הציבורי, התנהגות התושבים או סיבה אחרת, מחייבים לעשות כן.

הצעת מועמדים

42.  ציווה הממונה כאמור, תציע המועצה המקומית – ובאין מועצה מקומית יציעו המוכתר והנכבדים של הכפר או של קבוצת הכפרים הנוגעים בדבר – למפקד משטרת המחוז מועמד או מועמדים לנוטרים.

מינוי

43.  (א)  אישר מפקד משטרת המחוז את המועמדים שהוצעו והעיד רופא ממשלתי שהם כשרים מבחינה גופנית, ימונו להיות נוטרים.

          (ב)  לא אושרו המועמדים, או שלא הוצעו כאמור תוך שבעה ימים מיום מתן הצו על ידי הממונה, ימנה מפקד משטרת המחוז אנשים כשרים ומתאימים להיות נוטרים.

הצהרה

44.  מי שנתמנה נוטר יחתום, לפני קצין משטרה בכיר, על הצהרה בטופס שנקבע.

דין נוטר (תיקון מס' 20) תשס"ו-2006

45.  מי שנתמנה נוטר רואים אותו לכל דבר כנמנה עם משטרת ישראל ויהיה כפוף להוראות הפקודה הזאת בדבר סמכויות וחסינויות של שוטרים ולהוראות פרק ב' לחוק המשטרה, אולם לא תהיה לו זכות תביעה כלפי הקרן הכללית של המשטרה.

מיום 1.4.2006

תיקון מס' 20

ס"ח תשס"ו מס' 2045 מיום 1.1.2006 עמ' 151 (ה"ח 174)

45. מי שנתמנה נוטר רואים אותו לכל דבר כנמנה עם משטרת ישראל ויהיה כפוף להוראות הפקודה הזאת בדבר משמעת, סמכויות וחסינויות של שוטרים ולהוראות פרק ב' לחוק המשטרה, אולם לא תהיה לו זכות תביעה כלפי הקרן הכללית של המשטרה.

שכר נוטרים וגבייתו

46.  (א)  הממונה יקבע את שכרם והוצאות ביגודם וציודם של הנוטרים, ובכפוף לצו של השר, ימנן אותם בין הגברים הבוגרים התושבים ובעלי הקרקעות, שבכפר או שבקבוצת הכפרים; ההיטל ייגבה לפי הדין בדבר גביית מסים.

          (ב)  עד לגביית ההיטל, ישולמו שכרם והוצאות ביגודם וציודם של הנוטרים למפקח הכללי מתוך אוצר המדינה.

פיטורין

47.  הממונה רשאי, בכל עת, לפטר נוטר בגלל אי מילוי תפקיד או התנהגות רעה, והמועצה המקומית, או המוכתר או הממונה, יעשו מיד סידורים למילוי תפקידו של הנוטר עד למינוי חדש.

התפטרות בטרם עת

48.  נוטר שהתפטר או נטש את משרתו, בלא סיבה טובה, לפני תום תקופת שירותו, יהיה חייב, על פי צו מאת הממונה, לשלם לכפר את כל ההוצאות הכרוכות במינוי נוטר אחר במקומו.

תחולה על אזורים אחרים

49.  (א)  הממונה רשאי, בצו, להחיל סימן זה על –

(1)   אזור שבטי שבמחוזו;

(2)   אזור אחר שבמחוזו, שאינו אזור של כפר או של קבוצת כפרים.

          (ב)  הוחל סימן זה על אזור כאמור, ייקבע השכר של הנוטרים שנתמנו ומינונו בדרך שאישר הממונה.

(תיקון מס' 5) תשל"ה-1975

פרק רביעי 1: המשמר האזרחי

מיום 27.2.1975

תיקון מס' 5

ס"ח תשל"ה מס' 762 מיום 27.2.1975 עמ' 86 (ה"ח 1165)

הוספת פרק רביעי 1

פרשנות (תיקון מס' 5) תשל"ה-1975

49א.  בפרק זה –

 

(תיקון מס' 31) תשע"ז-2016

          "חוק הביטוח הלאומי" – חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995;

(תיקון מס' 31) תשע"ז-2016

          "פגיעה מזכה לפי חוקי השיקום" – כהגדרתה בסעיף 295א(א) לחוק הביטוח הלאומי;

          "פגיעת איבה" – כמשמעותה בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש"ל-1970;

          "פקודות הצבא" – כמשמעותן בחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955;

          "רשות השמירה" ו"הממונה על השמירה" – כמשמעותם בחוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה), תשכ"א-1961.

מיום 27.2.1975

תיקון מס' 5

ס"ח תשל"ה מס' 762 מיום 27.2.1975 עמ' 86 (ה"ח 1165)

הוספת סעיף 49א

 

מיום 27.4.2017

תיקון מס' 31

ס"ח תשע"ז מס' 2592 מיום 29.12.2016 עמ' 242 (ה"ח 1083)

49א. בפרק זה –

"חוק הביטוח הלאומי" – חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995;

"פגיעה מזכה לפי חוקי השיקום" – כהגדרתה בסעיף 295א(א) לחוק הביטוח הלאומי;

"פגיעת איבה" – כמשמעותה בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש"ל-1970;

"פקודות הצבא" – כמשמעותן בחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955;

"רשות השמירה" ו"הממונה על השמירה" – כמשמעותם בחוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה), תשכ"א-1961.

המשמר האזרחי ותפקידיו (תיקון מס' 5) תשל"ה-1975

49ב.  (א)  מוקם בזה ליד משטרת ישראל המשמר האזרחי (להלן – המשמר).

          (ב)  בכל פעולה שהמשטרה מוסמכת לעשות למען שמירת בטחון הנפש והרכוש מפני פגיעת איבה, רשאית היא להסתייע במשמר.

(תיקון מס' 9) תשמ"ח-1988

          (ג)   בנוסף לאמור בסעיף קטן (ב), תהא המשטרה רשאית להסתייע במשמר גם בפעולותיה לשמירת הבטחון, הנפש והרכוש שנקבעו בתקנות באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת.

(תיקון מס' 9) תשמ"ח-1988

          (ד)  חבר המשמר לא יועסק בפעולות כאמור בסעיף קטן (ג) אלא אם כן קיבל הכשרה מתאימה שנקבעה בתקנות.

מיום 27.2.1975

תיקון מס' 5

ס"ח תשל"ה מס' 762 מיום 27.2.1975 עמ' 86 (ה"ח 1165)

הוספת סעיף 49ב

 

מיום 27.1.1989

תיקון מס' 9

ס"ח תשמ"ח מס' 1262 מיום 27.7.1988 עמ' 218 (ה"ח 1827)

הוספת סעיפים קטנים 49ב(ג) ו-49ב(ד)

חברי המשמר (תיקון מס' 5) תשל"ה-1975

49ג.   אלה חברי המשמר:

(1)   מי שנתקבל למשמר כמתנדב לפי כללים שיקבע השר;

(2)   מי שנתמנה שוטר מיוחד בהסכמתו לפי סעיף 37;

(3)   מי שנמנה עם כוחות המילואים של צבא הגנה לישראל, ונשלח למשטרת ישראל מאת הרשות שנקבעה בפקודות הצבא על-מנת לשרת בה את השירות שבו הוא חייב לפי חוק שירות בטחון, תשי"ט–1959 [נוסח משולב];

(4)   מי שנשלח למשטרת ישראל מאת רשות השמירה, או מאת הממונה על השמירה, על-מנת שימלא בה את השמירה שבה הוא חייב מכוח חוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה), תשכ"א–1961, או את השמירה שהתנדב לה לפי החוק האמור.

מיום 27.2.1975

תיקון מס' 5

ס"ח תשל"ה מס' 762 מיום 27.2.1975 עמ' 86 (ה"ח 1165)

הוספת סעיף 49ג

מעמדו של חבר המשמר (תיקון מס' 5) תשל"ה-1975

49ד.  (א)  חובותיו, זכויותיו, סמכויותיו, חסינויותיו וכפיפותו לשיפוט ולדין משמעתי של חבר המשמר בשעת מילוי תפקידו יהיו כשל שוטר, בשינויים שיקבע השר בצו; הוראה זו באה להוסיף על כל חובה שהוטלה עליו וסמכות שניתנה לו בדין אחר, ולא לגרוע מהן.

(תיקון מס' 31) תשע"ז-2016

          (א1) על אף האמור בסעיף קטן (א), אירעה לחבר המשמר פגיעה מזכה לפי חוקי השיקום, יהיה דין חבר המשמר, לעניין חוק המשטרה (נכים ונספים), התשמ"א-1981, כדין שוטר, ודין בני משפחתו של חבר המשמר שנפטר כדין בני משפחתו של שוטר שנפטר, ולעניין פגיעה תוך כדי השירות במשמר ועקב השירות, שאינה פגיעה מזכה לפי חוקי השיקום ואינה פגיעת איבה – יחולו הוראות פרק י"ג לחוק הביטוח הלאומי, וכן יחולו, בשינויים המחויבים, הורואת סעיפים 295א(ה) עד (ח) ו-295ב לחוק האמור.

          (ב)  חובה שהוטלה על חבר המשמר לפי חוק שירות בטחון, תשי"ט–1959 [נוסח משולב], דוחה חובה שהוטלה עליו כחבר המשמר.

          (ג)   חבר המשמר לא יהיה זכאי לשכר או למשכורת בעד שירותו, אלא בתנאים, בתפקידים, בסוגי תפקידים ובשיעורים שיקבע השר בתקנות.

          (ד)  לא ישולמו דמי ביטוח לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח–1968, בעד חבר המשמר אשר איננו זכאי לשכר או למשכורת, לפי סעיף קטן (ג).

מיום 27.2.1975

תיקון מס' 5

ס"ח תשל"ה מס' 762 מיום 27.2.1975 עמ' 87 (ה"ח 1165)

הוספת סעיף 49ד

 

מיום 27.4.2017

תיקון מס' 31

ס"ח תשע"ז מס' 2592 מיום 29.12.2016 עמ' 242 (ה"ח 1083)

הוספת סעיף קטן 49ד(א1)

סיום החברות (תיקון מס' 5) תשל"ה-1975

49ה.  חברותו של אדם במשמר פוקעת –

(1)   אם נתקבל למשמר כמתנדב או כשוטר מיוחד – ארבעה עשר יום לאחר שמסר למפקדו הודעה בכתב על הפסקת חברותו, או ביום שנמסרה לו הודעה על כך בכתב מאת מפקד המשמר בתחומה של רשות מקומית, הכל לפי התאריך המוקדם;

(2)   אם היה נמנה עם כוחות המילואים לפי סעיף 49ג(2) – ביום שבטלה שליחתו למשמר או ביום שחדל להיות נמנה עם כוחות המילואים;

(3)   אם נשלח למשמר מאת רשות השמירה או הממונה על השמירה – ביום שבו חדל להיות חייב בשמירה לפי חוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה), תשכ"א–1961, או ביום שבוטלה שליחתו למשמר.

מיום 27.2.1975

תיקון מס' 5

ס"ח תשל"ה מס' 762 מיום 27.2.1975 עמ' 87 (ה"ח 1165)

הוספת סעיף 49ה

הפיקוד על המשמר (תיקון מס' 5) תשל"ה-1975

49ו.   (א)  המפקח הכללי או מי שהסמיך לכך רשאי –

(1)   למנות מפקד למשמר כולו;

(2)   למנות מפקד למשמר בתחומה של רשות מקומית;

(3)   למנות קצינים מבין חברי המשמר ולקבוע את תאריהם.

          (ב)  מינוי מפקדים וקצינים למשמר מדרגת קצין משטרה בכיר טעון אישור השר.

מיום 27.2.1975

תיקון מס' 5

ס"ח תשל"ה מס' 762 מיום 27.2.1975 עמ' 87 (ה"ח 1165)

הוספת סעיף 49ו

תקציב (תיקון מס' 5) תשל"ה-1975

49ז.   (א)  לפני כל שנת כספים הבאה אחרי שנת הכספים 1974 יכין שר הפנים, בהתייעצות עם הרשויות המקומיות שבהן נתכונן משמר, תכנית בדבר הוצאותיהן למשמר.

          (ב)  נקבעו ההוצאות לרשות מקומית פלונית, תכלול הרשות המקומית את סכום ההוצאות בתקציבה; לא עשתה כן – יעשה זאת שר הפנים.

          (ג)   אוצר המדינה יעביר לשר הפנים את סכום השתתפותו בהוצאות המשמר בשיעור שיקבעו שרי האוצר והפנים בהתייעצות עם השר.

          (ד)  שר הפנים יורה בדבר חלוקת הסכום האמור בין הרשויות המקומיות שבהן נתכונן המשמר בהתחשב בסכום ההוצאות, בתקציב הרשות שנקבע באישורו ובסכום שהוצא בפועל.

מיום 27.2.1975

תיקון מס' 5

ס"ח תשל"ה מס' 762 מיום 27.2.1975 עמ' 87 (ה"ח 1165)

הוספת סעיף 49ז

סיוע הרשויות המקומיות (תיקון מס' 5) תשל"ה-1975

49ח.  שר הפנים, בהתייעצות עם השר, רשאי בצו להורות לרשות המקומית לכונן משמר בתחומה ולטפל בגיוסם ורישומם של חברי המשמר, למעט אלה הנזכרים בסעיף 49ג(3).

מיום 27.2.1975

תיקון מס' 5

ס"ח תשל"ה מס' 762 מיום 27.2.1975 עמ' 88 (ה"ח 1165)

הוספת סעיף 49ח

(תיקון מס' 28) תשע"ד-2014

פרק רביעי 1'א: משרתים בשירות אזרחי-ביטחוני

מיום 19.3.2014

תיקון מס' 28

ס"ח תשע"ד מס' 2442 מיום 19.3.2014 עמ' 391 (ה"ח 787)

הוספת פרק רביעי 1'א

משרת בשירות  אזרחי-ביטחוני (תיקון מס' 28) תשע"ד-2014

49ח1.       (א)   בסעיף זה –

          "חוק שירות לאומי-אזרחי" – חוק שירות לאומי-אזרחי, התשע"ד-2014;

          "משרת בשירות אזרחי-ביטחוני" – מי שמשרת במשטרת ישראל בשירות אזרחי-ביטחוני כהגדרתו בחוק שירות לאומי-אזרחי;

          "השר הממונה" – השר הממונה על ביצוע חוק שירות לאומי-אזרחי.

          (ב)  חובותיו, זכויותיו, סמכויותיו, חסינויותיו וכפיפותו לשיפוט ולדין משמעתי של משרת בשירות אזרחי-ביטחוני יהיו כשל שוטר, בשינויים שייקבעו בצו לפי סעיף קטן (ג), ובשינויים המפורטים בפקודה זו ובחוק המשטרה.

(תיקון מס' 30) תשע"ו-2015

          (ג)   השר רשאי לקבוע בצו הוראות כאמור בסעיף קטן (ב), ואולם הוראות לעניין חובותיו וזכויותיו של משרת בשירות אזרחי-ביטחוני ייקבעו בהסכמת השר הממונה או לבקשתו; לא הושגה הסכמה בין השרים, יכריע בעניין ראש הממשלה בתוך 30 ימים מיום פניית מי מהשרים אליו.

          (ד)  על משרת בשירות אזרחי-ביטחוני לא יחול חוק המשטרה (נכים ונספים), התשמ"א-1981.

מיום 19.3.2014

תיקון מס' 28

ס"ח תשע"ד מס' 2442 מיום 19.3.2014 עמ' 391 (ה"ח 787)

הוספת סעיף 49ח1

 

מיום 30.11.2015

תיקון מס' 30

ס"ח תשע"ו מס' 2512 מיום 30.11.2015 עמ' 266 (ה"ח 973)

(ג) השר רשאי לקבוע בצו הוראות כאמור בסעיף קטן (ב), ואולם הוראות לעניין חובותיו וזכויותיו של משרת בשירות אזרחי-ביטחוני ייקבעו בהסכמת השר הממונה לאומי-אזרחי או לבקשתו; לא הושגה הסכמה בין השרים, יכריע בעניין ראש הממשלה בתוך 30 ימים מיום פניית מי מהשרים אליו.

(תיקון מס' 11) תשנ"ב-1992 (תיקון מס' 12) תשנ"ד-1994

פרק רביעי 2: חקירת עבירות שוטרים ועובדי שירות הבטחון הכללי

 

מיום 1.6.1992

תיקון מס' 11

ס"ח תשנ"ב מס' 1391 מיום 25.3.1992 עמ' 156 (ה"ח 2114)

צו תשנ"ב-1992

ק"ת תשנ"ב מס' 5443 מיום 21.5.1992 עמ' 1070

הוספת פרק רביעי 2

 

מיום 9.2.1994

תיקון מס' 12

ס"ח תשנ"ד מס' 1450 מיום 9.2.1994 עמ' 66 (ה"ח 2198)

פרק רביעי 2: חקירת עבירות שוטרים ועובדי שירות הבטחון הכללי

סמכות חקירה (תיקון מס' 11) תשנ"ב-1992

49ט.  (א)  על אף האמור בכל דין, חקירה של עבירה כמשמעותה בתוספת הראשונה, אשר בביצועה חשוד שוטר, לא תיערך בידי משטרת ישראל, אלא בידי המחלקה לחקירת שוטרים שבמשרד המשפטים (להלן – המחלקה).

          (ב)  האמור בסעיף קטן (א) יחול גם כאשר שוטר חשוד בביצוע עבירה ביחד עם אחר, והמחלקה מוסמכת לחקור גם מי שמעורב בביצוע העבירה ואינו שוטר, הכל בכפוף לאמור בתוספת הראשונה.

          (ג)   אין באמור בסעיף זה כדי למנוע מהמשטרה לחקור בעבירה לפני שנודע לה כי שוטר מעורב בביצועה.

          (ד)  שר המשטרה ושר המשפטים, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, רשאים לשנות את התוספת הראשונה.

מיום 1.6.1992

תיקון מס' 11

ס"ח תשנ"ב מס' 1391 מיום 25.3.1992 עמ' 156 (ה"ח 2114)

צו תשנ"ב-1992

ק"ת תשנ"ב מס' 5443 מיום 21.5.1992 עמ' 1070

הוספת סעיף 49ט

חקירת עובדי שירות הבטחון הכללי (תיקון מס' 12) תשנ"ד-1994 (תיקון מס' 18) תשס"ד-2004

49ט1.       (א)   עבירה שעובד שירות הביטחון הכללי חשוד בביצועה במסגרת מילוי תפקידו או בקשר לתפקידו, תחקור בה המחלקה, אם החליט על כך היועץ המשפטי לממשלה[3]; הוראות סעיף 49ב(ב) ו-(ג) יחולו לענין זה, בשינויים המחויבים; בסעיף קטן זה, "עבירה" – כל עבירה למעט עבירת תעבורה כהגדרתה בסעיף 1 לפקודת התעבורה, ועבירה שרשות אחרת, שאינה המשטרה או שירות הביטחון הכללי, מוסמכת לחקור בה על פי דין.

          (ב)  היועץ המשפטי לממשלה רשאי לאצול לפרקליט המדינה ולמשנה לפרקליט המדינה – דרך כלל, לסוגי ענינים או לענין מסויים – את סמכותו לפי סעיף קטן (א).

מיום 9.2.1994

תיקון מס' 12

ס"ח תשנ"ד מס' 1450 מיום 9.2.1994 עמ' 66 (ה"ח 2198)

הוספת סעיף 49ט1

 

מיום 30.6.2004

תיקון מס' 18

ס"ח תשס"ד מס' 1946 מיום 30.6.2004 עמ' 430 (ה"ח 60)

החלפת סעיף קטן 49ט1(א)

הנוסח הקודם:

(א) עבירה שעובד שירות הבטחון הכללי חשוד בביצועה במהלך חקירה שערך או בקשר אליה, או בקשר למי שהיה מעוכב או נתון במעצר לצרכי חקירה, תחקור בה המחלקה, אם החליט על כך היועץ המשפטי לממשלה.

סמכויות המחלקה (תיקון מס' 11) תשנ"ב-1992

49י.   (א)  לצורך מילוי תפקידיהם לפי פרק זה, יהיו למחלקה ולמי שנמנה עמה, הסמכויות והחסינויות של המשטרה ושל שוטר, לפי הענין.

          (ב)  בכל פעולה שהמחלקה מוסמכת לעשות רשאית היא להסתייע במשטרה בהתאם לכללים שיקבעו פרקליט המדינה והמפקח הכללי.

          (ג)   מקום שהוענקה בחיקוק סמכות לשוטר על פי הגדרת דרגתו או תפקידו, יקבע פרקליט המדינה את בעלי התפקידים מבין הנמנים עם המחלקה, שלהם תוענק הסמכות.

מיום 1.6.1992

תיקון מס' 11

ס"ח תשנ"ב מס' 1391 מיום 25.3.1992 עמ' 156 (ה"ח 2114)

צו תשנ"ב-1992

ק"ת תשנ"ב מס' 5443 מיום 21.5.1992 עמ' 1070

הוספת סעיף 49י

תיאומי חקיקה (תיקון מס' 11) תשנ"ב-1992

49יא. (א)  לענין סעיף 1 לחוק האזנת סתר, תשל"ט-1979, יראו את מנהל המחלקה ובהעדרו – את ממלא מקומו, כקצין משטרה מוסמך.

          (ב)  לענין סעיף 19(ג) לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א–1981, יראו את המחלקה כרשות בטחון.

(תיקון מס' 35) תשע"ט-2019

          (ג)   לענין סעיף 4 לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, תשמ"א-1981, יהא מעמדה של המחלקה כמעמד המשטרה, ולענין חקירה לפי פרק זה יראו בסעיף האמור כאילו במקום "בהתאם לפקודות קבע", נאמר "בהתאם לכללים שקבע פרקליט המדינה".

מיום 1.6.1992

תיקון מס' 11

ס"ח תשנ"ב מס' 1391 מיום 25.3.1992 עמ' 156 (ה"ח 2114)

צו תשנ"ב-1992

ק"ת תשנ"ב מס' 5443 מיום 21.5.1992 עמ' 1070

הוספת סעיף 49יא

 

מיום 16.1.2022

תיקון מס' 35

ס"ח תשע"ט מס' 2783 מיום 16.1.2019 עמ' 319 (ה"ח 1071)

תיקון מס' 35 (תיקון)

ס"ח תשפ"א מס' 2899 מיום 13.1.2021 עמ' 296 (ה"ח 1384)

ביטול סעיף קטן 49יא(ג)

הנוסח הקודם:

(ג) לענין סעיף 4 לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, תשמ"א-1981, יהא מעמדה של המחלקה כמעמד המשטרה, ולענין חקירה לפי פרק זה יראו בסעיף האמור כאילו במקום "בהתאם לפקודות קבע", נאמר "בהתאם לכללים שקבע פרקליט המדינה".

(תיקון מס' 20) תשס"ו-2006

פרק חמישי – דין משמעתי

(תיקון מס' 20) תשס"ו-2006

סימן א': (בוטל)

(תיקון מס' 20) תשס"ו-2006

50. עד 64ב. (בוטלו).

מיום 1.4.2006

תיקון מס' 20

ס"ח תשס"ו מס' 2045 מיום 1.1.2006 עמ' 151 (ה"ח 174)

ביטול סעיפים 50 עד 64ב

לנוסח הסעיפים לפני הביטול

(תיקון מס' 20) תשס"ו-2006

סימן ב': (בוטל)

(תיקון מס' 20) תשס"ו-2006

65. עד 70. (בוטלו).

מיום 1.4.2006

תיקון מס' 20

ס"ח תשס"ו מס' 2045 מיום 1.1.2006 עמ' 151 (ה"ח 174)

ביטול סעיפים 65 עד 70

לנוסח הסעיפים לפני הביטול

(תיקון מס' 20) תשס"ו-2006

סימן ג': (בוטל)

(תיקון מס' 20) תשס"ו-2006

71. עד 76. (בוטלו).

מיום 1.4.2006

תיקון מס' 20

ס"ח תשס"ו מס' 2045 מיום 1.1.2006 עמ' 151 (ה"ח 174)

ביטול סעיפים 71 עד 76

לנוסח הסעיפים לפני הביטול

(תיקון מס' 20) תשס"ו-2006

סימן ד': (בוטל)

(תיקון מס' 20) תשס"ו-2006

77. עד 77ח. (בוטלו).

מיום 1.4.2006

תיקון מס' 20

ס"ח תשס"ו מס' 2045 מיום 1.1.2006 עמ' 151 (ה"ח 174)

ביטול סעיפים 77 עד 77ח

לנוסח הסעיפים לפני הביטול

(תיקון מס' 16) תשנ"ח-1998

סימן ד'1 – מעצר ועיכוב שוטרי חובה

מיום 11.8.1998

תיקון מס' 16

ס"ח תשנ"ח מס' 1652 מיום 11.2.1998 עמ' 120 (ה"ח 2598)

הוספת סימן ד'1

הגדרות (תיקון מס' 16) תשנ"ח-1998

77ח1.       בסימן זה –

מיום 11.8.1998

תיקון מס' 16

ס"ח תשנ"ח מס' 1652 מיום 11.2.1998 עמ' 120 (ה"ח 2598)

הוספת סעיף 77ח1

          "צו מעצר" – לרבות עותק ממנו שנעשה באמצעות צילום, פקסימיליה, או בכל דרך אחרת;

          "תחנת משטרה" – תחנת משטרה שנקבעה לפי סעיף 8 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט-1969;

          "הקצין הממונה" – מפקד תחנת משטרה, ובהעדרו – הקצין הממונה על התחנה;

          "הקצין המוסמך" – קצין משטרה בכיר המשרת במשמר הגבול, שמפקד משמר הגבול מינה אותו להיות אחראי לענין מעצר ועיכוב שוטרי חובה;

(תיקון מס' 20) תשס"ו-2006

          "קצין שיפוט בכיר" – כהגדרתו בחוק המשטרה;

          "שוטר חובה" – שוטר שממלא חובתו לפי חוק שירות בטחון [נוסח משולב], תשמ"ו-1986, במשמר הגבול שבמשטרת ישראל.

מיום 1.4.2006

תיקון מס' 20

ס"ח תשס"ו מס' 2045 מיום 1.1.2006 עמ' 151 (ה"ח 174)

הוספת הגדרת "קצין שיפוט בכיר"

מעצר ועיכוב (תיקון מס' 16) תשנ"ח-1998

77ח2.       מעצרו ועיכובו של שוטר חובה יהיו בדרך שתבטיח שמירה מרבית על כבוד האדם ועל זכויותיו.

מיום 11.8.1998

תיקון מס' 16

ס"ח תשנ"ח מס' 1652 מיום 11.2.1998 עמ' 120 (ה"ח 2598)

הוספת סעיף 77ח2

מעצר שוטר חובה (תיקון מס' 16) תשנ"ח-1998

77ח3.       קצין שיפוט בכיר המשרת במשמר הגבול, שהוסמך לכך בידי מפקד משמר הגבול (בסימן זה – קצין שיפוט בכיר) רשאי, לאחר שעיין בחומר שעליו מתבססת הבקשה להוצאת צו מעצר, להורות בצו על מעצרו של שוטר חובה (בסימן זה – צו מעצר), אם מצא כי התקיים אחד מאלה:

(1)  שוטר החובה שנידון לעונש מחבוש בפועל, נמלט מריצוי העונש;

(תיקון מס' 20) תשס"ו-2006 (תיקון מס' 23) תשס"ח-2008

(2)  יש יסוד סביר לחשש ששוטר החובה עבר עבירת משמעת לפי סעיפים 5 או 6 לתוספת הראשונה בחוק המשטרה, ובלבד שחלפו 48 שעות מתחילת ההיעדרות, ויש צורך במעצרו בשל קיום יסוד סביר לחשש שהשוטר יימלט מן הדין המשמעתי או לא יופיע להליך הקשור לבירור נסיבות ההיעדרות.

מיום 11.8.1998

תיקון מס' 16

ס"ח תשנ"ח מס' 1652 מיום 11.2.1998 עמ' 120 (ה"ח 2598)

הוספת סעיף 77ח3

 

מיום 1.4.2006

תיקון מס' 20

ס"ח תשס"ו מס' 2045 מיום 1.1.2006 עמ' 151 (ה"ח 174)

(2) יש יסוד סביר לחשש ששוטר החובה עבר עבירת משמעת לפי סעיפים 5 או 6 לתוספת השניה בחוק המשטרה, ובלבד שחלפו 48 שעות מתחילת ההיעדרות, ויש צורך במעצרו בשל קיום יסוד סביר לחשש שהשוטר יימלט מן הדין המשמעתי או לא יופיע להליך הקשור לבירור נסיבות ההיעדרות.

 

מיום 7.4.2008

תיקון מס' 23

ס"ח תשס"ח מס' 2126 מיום 7.1.2008 עמ' 134 (ה"ח 303)

(2) יש יסוד סביר לחשש ששוטר החובה עבר עבירת משמעת לפי סעיפים 5 או 6 לתוספת הראשונה בחוק המשטרה, ובלבד שחלפו 48 שעות מתחילת ההיעדרות, ויש צורך במעצרו בשל קיום יסוד סביר לחשש שהשוטר יימלט מן הדין המשמעתי או לא יופיע להליך הקשור לבירור נסיבות ההיעדרות.

בקשה להוצאת צו מעצר (תיקון מס' 16) תשנ"ח-1998

77ח4.       (א)   בקשה להוצאת צו מעצר לפי סעיף 77ח3 תוגש בכתב לקצין שיפוט בכיר, בידי מפקד היחידה שבה משרת שוטר החובה, ובהעדרו בידי ממלא מקומו, ובלבד שדרגתו אינה נמוכה מדרגת פקד; בבקשה יצוינו תמצית העובדות או המידע שעליהם המבקש מבסס את בקשתו.

          (ב)  הדיון בבקשה לפי סעיף קטן (א) יתועד בפרוטוקול.

מיום 11.8.1998

תיקון מס' 16

ס"ח תשנ"ח מס' 1652 מיום 11.2.1998 עמ' 120 (ה"ח 2598)

הוספת סעיף 77ח4

תוכן צו המעצר ותוקפו (תיקון מס' 16) תשנ"ח-1998

77ח5.       (א)   צו מעצר יהיה בכתב ובו יפורטו –

(1)   שם נותן הצו, תפקידו ודרגתו;

(2)   שמו המלא של שוטר החובה, מספרו האישי ודרגתו;

(3)   תיאור העבירה שבביצועה נחשד שוטר החובה;

(4)   העילה שעל יסודה ניתן הצו;

(5)   תאריך מתן הצו, מועד הוצאתו ומועד תום תוקפו.

          (ב)  צו המעצר ייחתם בידי נותן הצו.

          (ג)   תוקפו של צו מעצר לא יעלה על 90 ימים מיום הוצאתו, ואולם רשאי קצין שיפוט בכיר להאריך, מעת לעת, את תקופת צו המעצר, בהחלטה מנומקת בכתב, לתקופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על 90 ימים, ובלבד שסך כל התקופות ממועד הוצאת צו המעצר הראשון, לא יעלה על שנה.

מיום 11.8.1998

תיקון מס' 16

ס"ח תשנ"ח מס' 1652 מיום 11.2.1998 עמ' 121 (ה"ח 2598)

הוספת סעיף 77ח5

ביצוע צו מעצר (תיקון מס' 16) תשנ"ח-1998

77ח6.       (א)   צו מעצר יבוצע בידי שוטר שדרגתו גבוהה מדרגת שוטר החובה שנגדו הוצא הצו.

          (ב)  שוטר המבצע צו מעצר יזהה עצמו תחילה בפני שוטר החובה (להלן – העצור) בהתאם להוראות סעיף 5א(א) עד (ג), יודיע לו מיד שהוא עצור, ימסור לו עותק מצו המעצר ויבהיר לו את סיבת המעצר בהקדם האפשרי; הוראות סעיף 5א(ד) יחולו על השוטר המבצע צו מעצר לפי סעיף זה.

          (ג)   חובת ההזדהות בהתאם להוראות סעיף 5א(א) עד (ג) והבהרת סיבת המעצר, לא יחולו על שוטר המבצע צו מעצר אם התקיים אחד מאלה:

(1)   ברור בנסיבות הענין, כי זהות השוטר וסיבת המעצר ידועים לשוטר החובה;

(2)   נקבע בצו המעצר כי השוטר המבצע פטור מחובות אלה;

(3)   מילוי חובות אלה עלול לסכל את ביצוע המעצר;

(4)   מילוי חובות אלה עלול לגרום לפגיעה בבטחון השוטר המבצע את המעצר, בשעת ביצוע המעצר.

חלפו הנסיבות שמנעו מילוי הוראות סעיף קטן (א), יקיים השוטר מבצע המעצר את ההוראות האמורות מוקדם ככל האפשר.

מיום 11.8.1998

תיקון מס' 16

ס"ח תשנ"ח מס' 1652 מיום 11.2.1998 עמ' 121 (ה"ח 2598)

הוספת סעיף 77ח6

סמכויות עזר לביצוע צו מעצר (תיקון מס' 16) תשנ"ח-1998

77ח7.       (א)   שוטר המבצע מעצר כדין רשאי, לשם ביצוע המעצר, להיכנס לכל בית או מקום לרבות, חדרי כניסה וחדרי מדרגות או כל חלק מהחדרים המוחזקים במשותף על ידי מספר דיירים, אם יש לו יסוד סביר להניח ששוטר החובה שנגדו הוצא צו המעצר נמצא בו; השוטר יזהה את עצמו בפני מי שנחזה להיות מחזיק הבית או המקום ויודיע לו את המטרה שלשמה מתבקשת הכניסה.

          (ב)  מחזיק הבית או המקום ירשה כניסה חופשית למבצע המעצר לפי דרישתו.

          (ג)   חובת ההזדהות או מתן הודעה כאמור בסעיף קטן (א) לא תחול על השוטר מבצע המעצר אם התקיים אחד מאלה:

(1)   נקבע בצו המעצר כי מבצע המעצר פטור מחובות אלה;

(2)   יש במילוי חובות אלה כדי לסכן את בטחונו של מבצע המעצר או של אדם אחר;

(3)   יש במילוי חובות אלה כדי לסכל את המעצר.

          (ד)  לא איפשר מי שנחזה להיות מחזיק הבית או המקום את הכניסה, לאחר שנדרש לעשות כן, רשאי השוטר המבצע מעצר, לאחר שהזהיר את מי שנחזה להיות מחזיק הבית או המקום, להשתמש בכוח כלפי אדם או כלפי רכוש, על מנת לאפשר את הכניסה ובלבד, שהשימוש בכוח, לפי סעיף קטן זה, יהיה סביר לשם ביצוע הכניסה.

          (ה)  (1)   שוטר המבצע מעצר כדין רשאי להשתמש בכוח כלפי אדם או רכוש, כדי להתגבר על התנגדות או על הפרעה לביצוע המעצר, או על נסיון בריחה ממעצר ובלבד, שהשימוש בכוח, לפי סעיף קטן זה, יהיה סביר ולא יהיה בו כדי לסכן חיי אדם;

(2)   בטרם ייעשה שימוש בכוח כאמור בסעיף קטן זה על מבצע המעצר להזהיר את מי שמתנגד או מפריע, כי הוא עומד לעשות כן, אלא אם כן מתן אזהרה כזו יסכל את אפשרות ביצוע הסמכויות האמורות, או יהיה בו כדי לסכן את חייו או שלמות גופו של השוטר או של אדם אחר.

מיום 11.8.1998

תיקון מס' 16

ס"ח תשנ"ח מס' 1652 מיום 11.2.1998 עמ' 121 (ה"ח 2598)

הוספת סעיף 77ח7

תקופת המעצר (תיקון מס' 16) תשנ"ח-1998

77ח8.       תקופת המעצר תחל עם מסירת ההודעה כאמור בסעיף 77ח6(ב) ולא תעלה על 24 שעות.

מיום 11.8.1998

תיקון מס' 16

ס"ח תשנ"ח מס' 1652 מיום 11.2.1998 עמ' 122 (ה"ח 2598)

הוספת סעיף 77ח8

הבאת עצור לתחנת המשטרה (תיקון מס' 16) תשנ"ח-1998

77ח9.       שוטר המבצע צו מעצר יביא, ללא דיחוי, את העצור לתחנת המשטרה הקרובה (להלן – התחנה), ויעבירו לרשות הקצין הממונה.

מיום 11.8.1998

תיקון מס' 16

ס"ח תשנ"ח מס' 1652 מיום 11.2.1998 עמ' 122 (ה"ח 2598)

הוספת סעיף 77ח9

דוח מעצר (תיקון מס' 16) תשנ"ח-1998

77ח10. משהובא עצור לתחנה והועבר לרשות הקצין הממונה, יערוך השוטר שביצע את המעצר, בסמוך ככל האפשר להבאת העצור לתחנה, דוח בכתב, שבו יפרט את נסיבות המעצר ויציין את מועד מסירת ההודעה על המעצר (להלן – מועד המעצר); הדוח יימסר לקצין הממונה.

מיום 11.8.1998

תיקון מס' 16

ס"ח תשנ"ח מס' 1652 מיום 11.2.1998 עמ' 122 (ה"ח 2598)

הוספת סעיף 77ח10

הזכות למסירת הודעה על מעצר (תיקון מס' 16) תשנ"ח-1998

77ח11. (א) משהועבר עצור לרשות הקצין הממונה יבהיר לו הקצין כי זכותו להודיע על מעצרו לאדם הקרוב לו.

          (ב)  הודעה על מעצרו ועל מקום הימצאו של העצור תימסר, בהקדם האפשרי, לאדם שהעצור נקב בשמו ואשר ניתן לאתרו באמצעים סבירים, זולת אם ביקש העצור שלא למסור הודעה כאמור.

מיום 11.8.1998

תיקון מס' 16

ס"ח תשנ"ח מס' 1652 מיום 11.2.1998 עמ' 122 (ה"ח 2598)

הוספת סעיף 77ח11

דוח הקצין הממונה על המעצר (תיקון מס' 16) תשנ"ח-1998

77ח12. הקצין הממונה ידווח, בהקדם האפשרי, על המעצר לקצין המוסמך.

מיום 11.8.1998

תיקון מס' 16

ס"ח תשנ"ח מס' 1652 מיום 11.2.1998 עמ' 122 (ה"ח 2598)

הוספת סעיף 77ח12

 

העברת העצור למיתקן כליאה או ליחידתו (תיקון מס' 16) תשנ"ח-1998

77ח13. (א) נעצר שוטר חובה בשל העילה הקבועה בסעיף 77ח3(1) יועבר, בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-24 שעות ממועד המעצר, למתקן שנקבע לריצוי העונש.

          (ב)  נעצר שוטר חובה בשל העילה הקבועה בסעיף 77ח3(2) יועבר ליחידתו, בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-24 שעות ממועד המעצר, לצורך בירור נסיבות ההיעדרות והעמדתו לדין משמעתי תוך תקופת המעצר.

          (ג)   העלה הבירור כי אין מקום להעמדת העצור לדין משמעתי, ישוחרר העצור על-אתר.

מיום 11.8.1998

תיקון מס' 16

ס"ח תשנ"ח מס' 1652 מיום 11.2.1998 עמ' 122 (ה"ח 2598)

הוספת סעיף 77ח13

הארכת מעצר בפני קצין שיפוט בכיר (תיקון מס' 16) תשנ"ח-1998

77ח14. לא הסתיים הדיון המשמעתי בענינו של עצור, תוך 24 שעות ממועד מעצרו, ומצא הקצין המוסמך כי מוסיפה להתקיים העילה הקבועה בסעיף 77ח3(2), רשאי הוא לבקש להאריך את המעצר.

מיום 11.8.1998

תיקון מס' 16

ס"ח תשנ"ח מס' 1652 מיום 11.2.1998 עמ' 123 (ה"ח 2598)

הוספת סעיף 77ח14

בקשה להארכת מעצר (תיקון מס' 16) תשנ"ח-1998

77ח15. (א) בקשה להארכת מעצר תוגש לקצין שיפוט בכיר, תוך 24 שעות ממועד המעצר, ויפורטו בה העילות העומדות ביסודה.

          (ב)  הדיון בבקשה להארכת מעצר יתקיים בנוכחות העצור, ויתועד בפרוטוקול.

מיום 11.8.1998

תיקון מס' 16

ס"ח תשנ"ח מס' 1652 מיום 11.2.1998 עמ' 123 (ה"ח 2598)

הוספת סעיף 77ח15

סמכות קצין שיפוט להארכת מעצר בצו (תיקון מס' 16) תשנ"ח-1998

77ח16. (א) סבר קצין שיפוט בכיר, הדן בבקשה להארכת מעצר, כי לא ניתן יהיה לסיים את ההליכים המשמעתיים נגד העצור תוך תקופת המעצר, רשאי הוא להאריך את המעצר לתקופה נוספת שלא תעלה על 48 שעות.

          (ב)  צו להארכת מעצר ייערך בכתב וייכללו בו הפרטים המנויים בסעיף 77ח5.

מיום 11.8.1998

תיקון מס' 16

ס"ח תשנ"ח מס' 1652 מיום 11.2.1998 עמ' 123 (ה"ח 2598)

הוספת סעיף 77ח16

ערר על צו מעצר (תיקון מס' 16) תשנ"ח-1998

77ח17. (א) שוטר חובה שנעצר, על פי צו לפי סימן זה, רשאי להגיש ערר.

          (ב)  הגשת הערר תהיה בכתב בדרך שנקבעה בפקודות משטרת ישראל.

          (ג)   הערר יידון בפני קצין משמר הגבול שהוסמך לכך בידי מפקד משמר הגבול, ובלבד שדרגתו גבוהה מדרגת קצין השיפוט הבכיר שהורה בצו על המעצר.

          (ד)  הוגש ערר, יתקיים הדיון בנוכחות העורר, ללא דיחוי, ולא יאוחר מ-24 שעות ממועד הגשתו.

          (ה)  הדיון בערר יתועד בפרוטוקול.

מיום 11.8.1998

תיקון מס' 16

ס"ח תשנ"ח מס' 1652 מיום 11.2.1998 עמ' 123 (ה"ח 2598)

הוספת סעיף 77ח17

סמכות הדן בערעור (תיקון מס' 16) תשנ"ח-1998

77ח18. הקצין הדן בערר רשאי לעשות אחת מאלה:

(1)   לקבל את הערר;

(2)   לדחות את הערר;

(3)   לקצר את תקופת המעצר.

מיום 11.8.1998

תיקון מס' 16

ס"ח תשנ"ח מס' 1652 מיום 11.2.1998 עמ' 123 (ה"ח 2598)

הוספת סעיף 77ח18

עיכוב לצורך ביצוע מעצר (תיקון מס' 16) תשנ"ח-1998

77ח19. (א) היה לקצין משטרה יסוד סביר לחשד כי ניתן נגד שוטר חובה צו מעצר, רשאי הוא לעכבו כדי לברר את זהותו ומענו ולדרוש ממנו להילוות אליו לתחנת משטרה לשם קבלת הצו וביצוע המעצר על פיו.

          (ב)  לענין סימן זה, "עיכוב" – הגבלת חירותו של שוטר חובה לנוע באופן חופשי, כאמור בסימן זה.

מיום 11.8.1998

תיקון מס' 16

ס"ח תשנ"ח מס' 1652 מיום 11.2.1998 עמ' 123 (ה"ח 2598)

הוספת סעיף 77ח19

אופן ביצוע עיכוב (תיקון מס' 16) תשנ"ח-1998

77ח20. (א) קצין משטרה המבצע עיכוב, יזהה עצמו תחילה בפני שוטר החובה המעוכב, בהתאם להוראות סעיף 5א והוראות סעיף 5א(ד), (ה) ו-(ו) יחולו על קצין משטרה המבצע עיכוב לפי סעיף זה.

          (ב)  סירב המעוכב לציית להוראות קצין משטרה להזדהות או להילוות אליו לתחנת המשטרה, או הפריע לקצין המשטרה לעשות שימוש בסמכות העיכוב, רשאי קצין המשטרה להשתמש בכוח לביצוע העיכוב  ובלבד שהשימוש בכוח יהיה סביר ושלא יהיה בו כדי לסכן חיי אדם.

          (ג)   קצין המשטרה יביא את המעוכב ללא דיחוי לתחנת המשטרה הקרובה, ויעבירו לרשות הקצין הממונה.

מיום 11.8.1998

תיקון מס' 16

ס"ח תשנ"ח מס' 1652 מיום 11.2.1998 עמ' 123 (ה"ח 2598)

הוספת סעיף 77ח20

משך העיכוב (תיקון מס' 16) תשנ"ח-1998

77ח21. עוכב שוטר חובה, לא יעלה משך העיכוב מעל לזמן סביר הדרוש, בנסיבות המקרה, לביצוע הפעולות שלשמן הוקנתה סמכות זו, ובלבד שמשך העיכוב לא יעלה על שלוש שעות.

מיום 11.8.1998

תיקון מס' 16

ס"ח תשנ"ח מס' 1652 מיום 11.2.1998 עמ' 124 (ה"ח 2598)

הוספת סעיף 77ח21

דוח העיכוב (תיקון מס' 16) תשנ"ח-1998

77ח22. עם תום העיכוב יערוך קצין המשטרה דוח בכתב שבו יפרט את שמו ודרגתו של המעוכב, סיבת העיכוב ומשך העיכוב.

מיום 11.8.1998

תיקון מס' 16

ס"ח תשנ"ח מס' 1652 מיום 11.2.1998 עמ' 124 (ה"ח 2598)

הוספת סעיף 77ח22

מעצר המעוכב (תיקון מס' 16) תשנ"ח-1998

77ח23. מצא הקצין הממונה כי נגד המעוכב ניתן צו מעצר, יבצע את המעצר בדרך המפורטת בסעיף 77ח6.

מיום 11.8.1998

תיקון מס' 16

ס"ח תשנ"ח מס' 1652 מיום 11.2.1998 עמ' 124 (ה"ח 2598)

הוספת סעיף 77ח23

ניכוי ימי מעצר מתקופת המחבוש (תיקון מס' 16) תשנ"ח-1998

77ח24. נעצר שוטר חובה לפי סימן זה והוטל עליו עונש מחבוש, תנוכה תקופת מעצרו מתקופת המחבוש בפועל.

מיום 11.8.1998

תיקון מס' 16

ס"ח תשנ"ח מס' 1652 מיום 11.2.1998 עמ' 124 (ה"ח 2598)

הוספת סעיף 77ח24

מקום ותנאי המעצר (תיקון מס' 16) תשנ"ח-1998

77ח25. (א) עצור לפי סימן זה יוחזק בתחנת משטרה במקום שיקבע הקצין הממונה, או ביחידה שבה הוא משרת במקום שיקבע מפקד היחידה שדרגתו אינה פחותה מדרגת פקד.

          (ב)  עצור כאמור יוחזק בנפרד מעצורים החשודים בעבירות פליליות ובתנאים הולמים, שלא יהא בהם כדי לפגוע בבריאותו ובכבודו.

          (ג)   תנאי המעצר של עצור יהיו כאמור בסעיף 9(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו-1996, בשינויים האלה:

(1)   התנאים והמועדים להליכה יומית כאמור בפסקה (5), ייקבעו בפקודות משטרת ישראל;

(2)   לענין פסקה (6), יהיה זכאי העצור רק לקיום קשר טלפוני, כפי שייקבע בפקודות משטרת ישראל.

          (ד)  סדרי המינהל, המשטר והמשמעת במקום המעצר וכן האמצעים שמותר לנקוט כלפי העצורים לשם קיום המשמעת בתקופת המעצר, ייקבעו בפקודות משטרת ישראל.

מיום 11.8.1998

תיקון מס' 16

ס"ח תשנ"ח מס' 1652 מיום 11.2.1998 עמ' 124 (ה"ח 2598)

הוספת סעיף 77ח25

(תיקון מס' 9)  תשמ"ח-1988

סימן ה': הוראות נוספות

מיום 27.1.1989

תיקון מס' 9

ס"ח תשמ"ח מס' 1262 מיום 27.7.1988 עמ' 225 (ה"ח 1827)

הוספת סימן ה'

(תיקון מס' 20) תשס"ו-2006

77ט.  (בוטל).

מיום 27.1.1989

תיקון מס' 9

ס"ח תשמ"ח מס' 1262 מיום 27.7.1988 עמ' 225 (ה"ח 1827)

הוספת סעיף 77ט

 

מיום 10.8.1995 עד יום 10.8.1997

הוראת שעה תשנ"ה-1995

ס"ח תשנ"ה מס' 1541 מיום 10.8.1995 עמ' 442 (ה"ח 2333)

77ט. שוטר הממלא חובתו לפי חוק שירות בטחון במשמר הגבול שבחיל המשטרה בחיל המשטרה, אין רואים את תקופת המחבוש שלו לפי פסק דין, או את תקופת היעדרותו מן השירות שלא כדין שעליה נידון, כתקופת שירות חובה לפי חוק שירות בטחון, אלא אם כן ניתנה הוראה אחרת מאת דן יחיד, בית דין למשמעת, בית דין לערעורים או בית משפט.

 

מיום 1.4.2006

תיקון מס' 20

ס"ח תשס"ו מס' 2045 מיום 1.1.2006 עמ' 151 (ה"ח 174)

ביטול סעיף 77ט

הנוסח הקודם:

תקופות שלא יבואו במנין תקופת שירות בטחון

77ט. שוטר הממלא חובתו לפי חוק שירות בטחון במשמר הגבול שבחיל המשטרה, אין רואים את תקופת המחבוש שלו לפי פסק דין, או את תקופת היעדרותו מן השירות שלא כדין שעליה נידון, כתקופת שירות חובה לפי חוק שירות בטחון, אלא אם כן ניתנה הוראה אחרת מאת דן יחיד, בית דין למשמעת, בית דין לערעורים או בית משפט.

השעיה (תיקון מס' 9)  תשמ"ח-1988 (תיקון מס' 24) תשס"ח-2008

77י.   שוטר שמתנהלת נגדו חקירה על ביצוע עבירה או עבירת משמעת, רשאי המפקח הכללי להשעותו ממשרתו, ובלבד שלא יושעה קצין משטרה בכיר אלא באישור השר. הושעה שוטר, יבחן המפקח הכללי את ההשעיה מזמן לזמן, בהתאם לפקודות המשטרה.

מיום 27.1.1989

תיקון מס' 9

ס"ח תשמ"ח מס' 1262 מיום 27.7.1988 עמ' 225 (ה"ח 1827)

הוספת סעיף 77י

 

מיום 16.7.2008

תיקון מס' 24

ס"ח תשס"ח מס' 2156 מיום 16.6.2008 עמ' 563 (ה"ח 324)

77י. שוטר שמתנהלת נגדו חקירה על ביצוע עבירה או עבירת משמעת, רשאי המפקח הכללי להשעותו ממשרתו, ובלבד שלא יושעה קצין משטרה בכיר אלא באישור השר. הושעה שוטר, יבחן המפקח הכללי את ההשעיה מזמן לזמן, בהתאם לפקודות המשטרה.

שכר בעת השעיה (תיקון מס' 9) תשמ"ח-1988

77יא. (א)  שוטר שהושעה, ישולם לו, בעד התקופה שמתחילת השעייתו עד מועד הזיכוי או ההרשעה, חלק משכרו כפי שהמפקח הכללי יראה לנכון, ובלבד שהחלק האמור לא יפחת ממחצית שכרו.

          (ב)  שוטר שהושעה ולא הועמד לדין או שהועמד לדין וזוכה, זכאי להשלמת שכרו בעד תקופת השעייתו.

          (ג)   הועמד שוטר לדין על חלק מהעבירות שבעטיין הושעה, או זוכה מחלק מן העבירות שעליהן הועמד לדין, רשאי המפקח הכללי, מטעמים שיירשמו, להורות שישולם לו השכר שהיה מקבל אילולא ההשעיה, בניכוי חלק השכר שקיבל בתקופת השעייתו לפי סעיף קטן (א), ובלבד שלא הוחלט לפטרו מחיל המשטרה; פוטר השוטר מן השירות – לא יהא זכאי להשלמת שכרו.

          (ד)  השתכר שוטר מעבודה נוספת, בתקופת השעייתו, ינוכו סכומי השכר שקיבל מעבודתו הנוספת מן השכר שישולם לו לפי סעיפים קטנים (ב) ו-(ג).

מיום 27.1.1989

תיקון מס' 9

ס"ח תשמ"ח מס' 1262 מיום 27.7.1988 עמ' 225 (ה"ח 1827)

הוספת סעיף 77יא

(תיקון מס' 20) תשס"ו-2006

77יב. (בוטל).

מיום 27.1.1989

תיקון מס' 9

ס"ח תשמ"ח מס' 1262 מיום 27.7.1988 עמ' 225 (ה"ח 1827)

הוספת סעיף 77יב

 

מיום 1.4.2006

תיקון מס' 20

ס"ח תשס"ו מס' 2045 מיום 1.1.2006 עמ' 151 (ה"ח 174)

ביטול סעיף 77יב

הנוסח הקודם:

אין שכר בעד ימי היעדרות או מאסר

77יב. שוטר שנידון על היעדרות ללא רשות מן השירות או שהיה נתון במעצר או במאסר, לא יהיה זכאי לשכר בעד כל יום או חלק ממנו של היעדרות, מעצר או מאסר כאמור.

פרק ששי: התקהלויות, אסיפות ותהלוכות

סימן א': התקהלויות בלתי חוקיות והפרעת השלום

סגירת בתי קפה וכו'

78.  (א)  היה נראה שיש התקהלות בלתי חוקית, התפרעות או הפרעת השלום, או שיש יסוד סביר לחשוש לה, רשאי הממונה או שופט או קצין משטרה בכיר להורות לבעל בית קפה או מקום אחר שיש לציבור גישה אליו ואיננו מקום שניתן עליו רשיון למכירת משקאות משכרים, או לבעל מועדון, או לבעל רשיון לפתיחתם או לניהולם של אלה – שיסגור את החצרים לזמן שנותן הצו יראה לנכון.

          (ב)  מי שנצטווה לסגור חצרים לפי סעיף זה והוא מחזיקם פתוחים, דינו – מאסר ששה חדשים או קנס 750 לירות.

          (ג)   ניתן צו לפי סעיף זה, רשאי כל שוטר להשתמש בכוח במידת הצורך לסגירת החצרים.

סמכויות מיוחדות לשוטרים

79.  כל אימת שיש התקהלות בלתי חוקית, התפרעות או הפרעת השלום, או שיש יסוד סביר לחשוש לה , רשאי הממונה, בצו שיפורסם במקום, ליתן תוקף להוראות המנויות להלן, כולן או מקצתן, לתקופה שתפורש בצו ושלא תעלה על שלושה חדשים, ואלה ההוראות:

(1)  (א)   כל שוטר רשאי לפזר כל התקהלות במקום ציבורי ולעצור בלא פקודת מעצר כל המצוי בהתקהלות ומסרב להתפזר או מתמהמה בכך או חוזר ומתקהל לאחר שהתפזר;

(ב)   מי שמסרב להתפזר או מתמהמה או חוזר ומתקהל כאמור, דינו – מאסר שלושה חדשים או קנס 375 לירות;

(2)  (א)   נמצא אדם במקום ציבורי כשהוא מחזיק ברשותו סכין, מקל, אלה, מוט ברזל, אבן, או נשק מכל מין או הגדר, ולדעת שוטר הוא נושאם כדי לסייע בהפרעת הסדר או קרוב הדבר שישתמש בהם במקרה של הפרעת הסדר מותר מיד להחרימם או לתפסם;

(ב)   אדם כאמור בפסקת-משנה (א), וכן מי שמסית אחרים להתקהל, אם בעל פה ואם בכתב ואם בדרך אחרת, ומי ששר שיר או משתמש במלים או בתנועות, שלדעת שוטר קרוב הדבר שיביאו לידי הפרעת השלום, יכול שייעצר בלא פקודת מעצר ודינו כאמור בפסקה (1)(ב).

שינוי צו וביטולו

80.  הממונה רשאי, תוך תקופת תקפו של צו שניתן לפי סעיף 79, לשנות את הוראותיו או לבטלן.

שמירת סמכויות אחרות

81.  שום דבר האמור בסעיף 79 אינו בא לגרוע מכל סמכות הנתונה לפי הדין בדבר התקהלויות בלתי חוקיות.

הנפת דגל

82.  (א)  המפקח הכללי רשאי לאסור הנפתו, הצגתו או פרישתו של דגל או סמל שיש בו כדי לעורר להפרעת השלום.

          (ב)  האיסור יכול שיהיה כללי או מסוייג לפי זמנים, מקומות או נסיבות שיפורשו.

          (ג)   כל שוטר רשאי לסלק דגל או סמל שהוצג או שנפרש בניגוד להוראה כאמור או בנסיבות שיש בהן כדי לעורר להפרעת השלום.

          (ד)  המפר הוראה לפי סעיף זה, דינו קנס 300 לירות.

סימן ב': אסיפות ותהלוכות

הגדרות

83.  בסימן זה –

          "אסיפה" – חמישים איש או יותר שהתקהלו כדי לשמוע נאום או הרצאה על נושא בעל ענין מדיני או כדי לדון בנושא כזה;

          "תהלוכה" – חמישים איש או יותר המהלכים יחד, או המתקהלים כדי להלך יחד, ממקום למקום, בין שהם בתנועה ממש ובין אם לאו, בין שהם ערוכים בצורה כלשהי ובין אם לאו;

          "מחוז", לענין סעיף 84 – מחוז משטרה, או כל תחום משטרתי משני שהמשטרה שבו נתונה לפיקודו של קצין המשטרה הבכיר שנתן את ההודעה לפי אותו סעיף.

הסדרת אסיפות ותהלוכות

84.  (א)  סבור מפקד משטרת המחוז כי קיום הבטחון הציבורי או הסדר הציבורי מחייבים זאת, רשאי הוא לדרוש, בהודעה לציבור, כללית או מיוחדת, שכל הרוצה להועיד, לארגן או לקיים במחוזו אסיפה או תהלוכה יבקש בכתב מאת הממונה רשיון לכך, לא פחות מחמישה ימים או זמן אחר שיפורש בהודעה לפני היום שנועד לקיום האסיפה או התהלוכה.

          (ב)  הודעה כללית יכול שתחול על המחוז כולו או מקצתו, הכל לפי שיפורש בה.

          (ג)   הודעה כללית או מיוחדת תעמוד בתקפה כל עוד לא שונתה או בוטלה בהודעה אחרת שפורסמה על ידי מפקד משטרת המחוז.

רישוי

85.  הוגשה בקשה לרשיון, בעקבות הודעה שפורסמה לפי סעיף 84, רשאי הממונה –

(1)   ליתן את הרשיון;

(2)   ליתן את הרשיון בערובה או בתנאים או בסייגים אחרים שיראה לנכון לחייב בהם, והתנאים והסייגים יירשמו על גבי הרשיון;

(3)   לסרב ליתן את הרשיון.

רשיון פטור מאגרה

86.  אין חובת אגרה בעד רשיון לפי סעיף 85.

ביטול רשיון

87.  הממונה רשאי, בכל עת, לבטל רשיון שנתן לפי סעיף 85.

פרסום רשיון וביטולו

88.  הממונה יפרסם –

(1)   העתק כל רשיון שנתן והתנאים והסייגים שנרשמו על גביו;

(2)   הודעה על כל ביטול של רשיון.

אסיפה או תהלוכה שלא לפי רשיון – כדין התקהלות בלתי-חוקית

89.  פורסמה הודעה על ידי מפקד משטרת המחוז לפי סעיף 84 ונתקיימה אסיפה או תהלוכה שההודעה חלה עליה, בלי שניתן עליה רשיון לפי סעיף 85 או בלי למלא אחרי תנאיו וסייגיו של רשיון שניתן לפי אותו סעיף, רואים את האסיפה או התהלוכה כהתקהלות בלתי חוקית, וכל המשתתף בה דינו כדין משתתף בהתקהלות בלתי-חוקית לפי כל חיקוק בר תוקף אותה שעה.

התאספות והליכה בסך

90.  (א)  מפקד משטרת המחוז רשאי, בשעת הצורך –

(1)   להורות, בכפוף לתנאיו ולסייגיו של רשיון שניתן לפי סעיף 85, בדבר התנהגותה של כל התאספות והליכה בסך בדרכים הציבוריות וברחובות ובמעברים הציבוריים ולקבוע את המסלולים שבהם תעבור;

(2)   להסדיר את מידת השימוש במוסיקה ברחוב ובשעת חגיגות וטקסים.

          (ב)  התאספות או הליכה בסך שאינה מצייתת, או מסרבת לציית, להוראה שניתנה לפי סעיף קטן (א), רואים אותה כהתקהלות בלתי חוקית, וכל המשתתף בה לאחר מתן ההוראה דינו כדין משתתף בהתקהלות בלתי חוקית לפי כל חיקוק בר תוקף אותה שעה.

          (ג)   מי שאינו ממלא אחרי הוראה שניתנה על ידי מפקד משטרת המחוז בדבר מידת השימוש במוסיקה לפי סעיף קטן (א), דינו – קנס 300 לירות.

(תיקון מס' 19) תשס"ה-2005 (תיקון מס' 34) תשע"ח-2018

פרק שישי 1: אירוע חירום אזרחי

מיום 16.8.2005

תיקון מס' 19

ס"ח תשס"ה מס' 2027 מיום 16.8.2005 עמ' 966 (ה"ח 194)

הוספת פרק שישי 1

 

מיום 12.3.2018

תיקון מס' 34

ס"ח תשע"ח מס' 2701 מיום 12.3.2018 עמ' 252 (ה"ח 1169)

פרק שישי 1: אירוע אסון המוני אירוע חירום אזרחי

 

הגדרות (תיקון מס' 19) תשס"ה-2005

90א.  בפרק זה –

(תיקון מס' 34) תשע"ח-2018

          "אירוע חירום אזרחי" – אירוע הגורם לפגיעה חמורה בשלום הציבור, בביטחון הנפש או ברכוש המתייחס לציבור גדול או לשטח גדול, או אירוע שיש בו חשש לפגיעה כאמור, לרבות מחמת פגע טבע, מפגע סביבתי, אירוע חומרים מסוכנים, אירוע כימי או ביולוגי, אירוע קרינה רדיולוגי, תאונה או פעילות חבלנית עוינת;

          "אירוע חומרים מסוכנים", "חומר מסוכן" – כהגדרתם בחוק החומרים המסוכנים, התשנ"ג-1993 (בפרק זה – חוק החומרים המסוכנים);

          "אירוע כימי או ביולוגי" – אירוע שנגרם כתוצאה מפעילות חבלנית עוינת, שבעקבותיו נחשף או עלול הציבור להיחשף לחומרים כימיים או ביולוגיים שעלולים לגרום לפגיעה בשלום הציבור או בבריאותו;

          "אירוע קרינה רדיולוגי" – אירוע שבעקבותיו נחשף או עלול הציבור להיחשף לקרינה מייננת במנה החורגת מרמת ההתערבות הנמוכה ביותר שנקבעה לאוכלוסיה בלוח V של המהדורה האחרונה של התקן הבין-לאומי להגנה מפני קרינה (International Basic Safety Standards for Protection against Ionizing Radiation and for Safety of Radiation Sources - IAEA); התקן האמור יפורסם באתר האינטרנט של הוועדה לאנרגיה אטומית ויופקד לעיון הציבור באגף הרישוי של הוועדה האמורה;

(תיקון מס' 34) תשע"ח-2018

          "גוף הצלה" – גוף שעזרתו נדרשת בעת אירוע חירום אזרחי והוא אחד מאלה:

(1)   אגודת מגן דוד אדום בישראל, שהוקמה בחוק מגן דוד אדום, התש"י-1950;

(תיקון מס' 27) תשע"ב-2012

(2)   הרשות הארצית לכבאות והצלה;

(3)   רשות מקומית, כהגדרתה בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951 (בפרק זה – חוק ההתגוננות האזרחית), או איגוד ערים, כהגדרתו בחוק איגודי ערים, התשט"ו-1955;

(תיקון מס' 27) תשע"ב-2012

(4)   (נמחקה);

(5)   גוף, לרבות ארגון, מוסד, מפעל או יחידה, או חלק של גוף כאמור, העושה שירות לציבור, אשר השר הכריז עליו בהודעה ברשומות, בהסכמת השר שנקבע כאחראי על אותו גוף, אם נקבע שר כאמור, שהוא גוף הצלה;

(תיקון מס' 22) תשס"ו-2006 (תיקון מס' 34) תשע"ח-2018

          "הוראות להפעלה משולבת" – הוראות המסדירות את אופן הטיפול באירוע חירום אזרחי ובהיערכות לו, כפי שקבעו המשטרה וצבא הגנה לישראל, כל אחד בתחום אחריותו, בהתייעצות עם גופי ההצלה, הכוללות בין השאר הוראות לענין מענה מערכתי לאירוע חירום אזרחי, פיקוד ושליטה בעת אירוע כאמור, וכן תיאומים בין הארגונים והגופים הפועלים במהלכו;

(תיקון מס' 34) תשע"ח-2018

          "הוראות מקצועיות" – הוראות המסדירות את אופן הטיפול המקצועי של גוף הצלה באירוע חירום אזרחי, במסגרת מילוי תפקידו וסמכויותיו לפי כל דין, כפי שקבע אותו גוף, בהתאם להוראות להפעלה משולבת;

          "הרמטכ"ל, "חייל", "פקודות הצבא" – כהגדרתם בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955 (בפרק זה – חוק השיפוט הצבאי);

          "קצין משטרה" – קצין משטרה בדרגה ובתפקיד שייקבע לענין פרק זה בפקודות משטרת ישראל כמפקד האירוע;

          "קצין צה"ל" – חייל בדרגת קצונה ובתפקיד כפי שייקבע בפקודות הצבא;

          "שטח המוחזק על ידי צה"ל" – שטח שהרמטכ"ל הודיע עליו בכתב לשר;

          "שטח של מיתקן ביטחוני" – שטח ששר הביטחון הודיע עליו בכתב לשר.

מיום 16.8.2005

תיקון מס' 19

ס"ח תשס"ה מס' 2027 מיום 16.8.2005 עמ' 966 (ה"ח 194)

הוספת סעיף 90א

 

מיום 22.2.2006

תיקון מס' 22

ס"ח תשס"ו מס' 2052 מיום 22.2.2006 עמ' 256 (ה"ח 228)

"הוראות להפעלה משולבת" – הוראות המחייבות טיפול המסדירות את אופן הטיפול באירוע אסון המוני ובהיערכות לו, כפי שקבעו המשטרה וצבא הגנה לישראל, כל אחד בתחום אחריותו, בהתייעצות עם גופי ההצלה, הכוללות בין השאר הוראות לענין מענה מערכתי לאירוע אסון המוני, פיקוד ושליטה בעת אירוע כאמור, וכן תיאומים בין הארגונים והגופים הפועלים במהלכו;

 

מיום 8.2.2013

תיקון מס' 27

ס"ח תשע"ב מס' 2381 מיום 8.8.2012 עמ' 744 (ה"ח 672)

"גוף הצלה" – גוף שעזרתו נדרשת בעת אירוע אסון המוני והוא אחד מאלה:

(1) אגודת מגן דוד אדום בישראל, שהוקמה בחוק מגן דוד אדום, התש"י-1950;

(2) רשות כבאות, כהגדרתה בחוק שירותי הכבאות, התשי"ט-1959 (בפרק זה – חוק שירותי הכבאות);

(2) הרשות הארצית לכבאות והצלה;

(3) רשות מקומית, כהגדרתה בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951 (בפרק זה – חוק ההתגוננות האזרחית), או איגוד ערים, כהגדרתו בחוק איגודי ערים, התשט"ו-1955;

(4) ממונה על אירוע חומרים מסוכנים, כהגדרתו בחוק החומרים המסוכנים;

(5) גוף, לרבות ארגון, מוסד, מפעל או יחידה, או חלק של גוף כאמור, העושה שירות לציבור, אשר השר הכריז עליו בהודעה ברשומות, בהסכמת השר שנקבע כאחראי על אותו גוף, אם נקבע שר כאמור, שהוא גוף הצלה;

 

מיום 12.3.2018

תיקון מס' 34

ס"ח תשע"ח מס' 2701 מיום 12.3.2018 עמ' 252 (ה"ח 1169)

"אירוע אסון המוני אירוע חירום אזרחי" – אירוע הגורם לפגיעה חמורה בשלום הציבור, בביטחון הנפש או ברכוש המתייחס לציבור גדול או לשטח גדול, או אירוע שיש בו חשש לפגיעה כאמור, לרבות מחמת פגע טבע, מפגע סביבתי, אירוע חומרים מסוכנים, אירוע כימי או ביולוגי, אירוע קרינה רדיולוגי, תאונה או פעילות חבלנית עוינת;

"אירוע חומרים מסוכנים", "חומר מסוכן" – כהגדרתם בחוק החומרים המסוכנים, התשנ"ג-1993 (בפרק זה – חוק החומרים המסוכנים);

"אירוע כימי או ביולוגי" – אירוע שנגרם כתוצאה מפעילות חבלנית עוינת, שבעקבותיו נחשף או עלול הציבור להיחשף לחומרים כימיים או ביולוגיים שעלולים לגרום לפגיעה בשלום הציבור או בבריאותו;

"אירוע קרינה רדיולוגי" – אירוע שבעקבותיו נחשף או עלול הציבור להיחשף לקרינה מייננת במנה החורגת מרמת ההתערבות הנמוכה ביותר שנקבעה לאוכלוסיה בלוח V של המהדורה האחרונה של התקן הבין-לאומי להגנה מפני קרינה (International Basic Safety Standards for Protection against Ionizing Radiation and for Safety of Radiation Sources - IAEA); התקן האמור יפורסם באתר האינטרנט של הוועדה לאנרגיה אטומית ויופקד לעיון הציבור באגף הרישוי של הוועדה האמורה;

"גוף הצלה" – גוף שעזרתו נדרשת בעת אירוע אסון המוני אירוע חירום אזרחי והוא אחד מאלה:

(1) אגודת מגן דוד אדום בישראל, שהוקמה בחוק מגן דוד אדום, התש"י-1950;

(2) הרשות הארצית לכבאות והצלה;

(3) רשות מקומית, כהגדרתה בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951 (בפרק זה – חוק ההתגוננות האזרחית), או איגוד ערים, כהגדרתו בחוק איגודי ערים, התשט"ו-1955;

(4) (נמחקה);

(5) גוף, לרבות ארגון, מוסד, מפעל או יחידה, או חלק של גוף כאמור, העושה שירות לציבור, אשר השר הכריז עליו בהודעה ברשומות, בהסכמת השר שנקבע כאחראי על אותו גוף, אם נקבע שר כאמור, שהוא גוף הצלה;

"הוראות להפעלה משולבת" – הוראות המסדירות את אופן הטיפול באירוע אסון המוני באירוע חירום אזרחי ובהיערכות לו, כפי שקבעו המשטרה וצבא הגנה לישראל, כל אחד בתחום אחריותו, בהתייעצות עם גופי ההצלה, הכוללות בין השאר הוראות לענין מענה מערכתי לאירוע אסון המוני לאירוע חירום אזרחי, פיקוד ושליטה בעת אירוע כאמור, וכן תיאומים בין הארגונים והגופים הפועלים במהלכו;

"הוראות מקצועיות" – הוראות המסדירות את אופן הטיפול המקצועי של גוף הצלה באירוע אסון המוני באירוע חירום אזרחי, במסגרת מילוי תפקידו וסמכויותיו לפי כל דין, כפי שקבע אותו גוף, בהתאם להוראות להפעלה משולבת;

הכרזה על אירוע חירום אזרחי (תיקון מס' 19) תשס"ה-2005 (תיקון מס' 34) תשע"ח-2018

90ב.  (א)  (1)   שוכנע השר כי קיימת סבירות גבוהה שיתרחש אירוע חירום אזרחי או כי מתרחש אירוע חירום אזרחי, רשאי הוא להכריז במדינה כולה או בשטח מסוים על אירוע חירום אזרחי; לענין זה –

"שוכנע השר" – בין לבקשת שר נוסף ובין מיזמתו, ובמידת הצורך בהתייעצות עם שר נוסף;

"שר נוסף" – שר שהטיפול באירוע החירום האזרחי הוא גם בתחום אחריותו, בין על פי דין ובין על פי החלטת הממשלה.

(2)   הודעה על הכרזה כאמור בפסקה (1) תימסר לשר הביטחון ולמפקח הכללי ותיכנס לתוקפה עם מסירתה למפקח הכללי.

          (ב)  על אף האמור בסעיף קטן (א), הסמכות הנתונה לשר באותו סעיף קטן תהא נתונה –

(1)   לגבי אירוע חירום אזרחי שמקורו, כולו או חלקו, בתוך שטח של מיתקן ביטחוני או בתחומי שטח המוחזק על ידי צה"ל – לראש הממשלה או לשר הביטחון; הודעה על הכרזה כאמור תימסר לשר ולרמטכ"ל;

(2)   לגבי אירוע חירום אזרחי שמקורו בשטח, שעל פי החלטת הממשלה, האחריות לביטחון הפנים בו היא של צה"ל – לשר הביטחון, ובמידת הצורך בהתייעצות עם השר; הודעה על הכרזה כאמור תימסר לשר ולרמטכ"ל;

(תיקון מס' 25) תשע"א-2011

(3)   לגבי אירוע חירום אזרחי שמקורו בשטח שהוכרז לגביו מצב מיוחד בעורף כהגדרתו בחוק ההתגוננות האזרחית – לשר הביטחון, בהתייעצות עם השר; הודעה על הכרזה כאמור תימסר לשר ולמפקח הכללי;

(4)   לגבי אירוע חירום אזרחי שמקורו בכלי תעבורה בשירות מערכת הביטחון, לאחד מאלה, לפי הענין –

(א)   לשר, בהתייעצות עם שר הביטחון; הודעה על הכרזה כאמור תימסר לשר הביטחון ולמפקח הכללי;

(ב)   לשר הביטחון, אם הודיע לשר כי בכוונתו להפעיל את הסמכות; הודיע שר הביטחון כאמור, תהא הסמכות נתונה לו וההודעה על ההכרזה תימסר לשר ולרמטכ"ל;

(5)   לגבי אירוע חירום אזרחי שמקורו בשטח מרכזי המחקר הגרעיני שבאחריות הוועדה לאנרגיה אטומית ולגבי אירוע קרינה רדיולוגי – לראש הממשלה; הודעה על הכרזה כאמור תימסר לשר, לשר הביטחון ולרמטכ"ל;

(6)   לגבי אירוע כימי או ביולוגי – לשר הביטחון, בהתייעצות עם השר; הודעה על הכרזה כאמור תימסר לשר, למפקח הכללי ולרמטכ"ל.

          (ג)   הודעה על הכרזה כאמור בפסקאות (1), (2), (4)(ב) ו-(5) של סעיף קטן (ב) תיכנס לתוקפה עם מסירתה לרמטכ"ל, והודעה על הכרזה כאמור בפסקאות (3), (4)(א) ו-(6) של אותו סעיף קטן תיכנס לתוקפה עם מסירתה למפקח הכללי.

מיום 16.8.2005

תיקון מס' 19

ס"ח תשס"ה מס' 2027 מיום 16.8.2005 עמ' 968 (ה"ח 194)

הוספת סעיף 90ב

 

מיום 10.4.2011

תיקון מס' 25

ס"ח תשע"א מס' 2294 מיום 10.4.2011 עמ' 789 (ה"ח 537)

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הסמכות הנתונה לשר באותו סעיף קטן תהא נתונה –

(1) לגבי אירוע אסון המוני שמקורו, כולו או חלקו, בתוך שטח של מיתקן ביטחוני או בתחומי שטח המוחזק על ידי צה"ל – לראש הממשלה או לשר הביטחון; הודעה על הכרזה כאמור תימסר לשר ולרמטכ"ל;

(2) לגבי אירוע אסון המוני שמקורו בשטח, שעל פי החלטת הממשלה, האחריות לביטחון הפנים בו היא של צה"ל – לשר הביטחון, ובמידת הצורך בהתייעצות עם השר; הודעה על הכרזה כאמור תימסר לשר ולרמטכ"ל;

(3) לגבי אירוע אסון המוני שמקורו בשטח שהוכרז לגביו מצב מיוחד בעורף או בתקופת קרבות, כמשמעותם כהגדרתו בחוק ההתגוננות האזרחית – לשר הביטחון, בהתייעצות עם השר; הודעה על הכרזה כאמור תימסר לשר ולמפקח הכללי;

 

מיום 12.3.2018

תיקון מס' 34

ס"ח תשע"ח מס' 2701 מיום 12.3.2018 עמ' 252 (ה"ח 1169)

הכרזה על אירוע אסון המוני אירוע חירום אזרחי

(א) (1) שוכנע השר כי קיימת סבירות גבוהה שיתרחש אירוע אסון המוני אירוע חירום אזרחי או כי מתרחש אירוע אסון המוני אירוע חירום אזרחי, רשאי הוא להכריז במדינה כולה או בשטח מסוים על אירוע אסון המוני אירוע חירום אזרחי; לענין זה –

"שוכנע השר" – בין לבקשת שר נוסף ובין מיזמתו, ובמידת הצורך בהתייעצות עם שר נוסף;

"שר נוסף" – שר שהטיפול באירוע האסון ההמוני באירוע החירום האזרחי הוא גם בתחום אחריותו, בין על פי דין ובין על פי החלטת הממשלה.

(2) הודעה על הכרזה כאמור בפסקה (1) תימסר לשר הביטחון ולמפקח הכללי ותיכנס לתוקפה עם מסירתה למפקח הכללי.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הסמכות הנתונה לשר באותו סעיף קטן תהא נתונה –

(1) לגבי אירוע אסון המוני אירוע חירום אזרחי שמקורו, כולו או חלקו, בתוך שטח של מיתקן ביטחוני או בתחומי שטח המוחזק על ידי צה"ל – לראש הממשלה או לשר הביטחון; הודעה על הכרזה כאמור תימסר לשר ולרמטכ"ל;

(2) לגבי אירוע אסון המוני אירוע חירום אזרחי שמקורו בשטח, שעל פי החלטת הממשלה, האחריות לביטחון הפנים בו היא של צה"ל – לשר הביטחון, ובמידת הצורך בהתייעצות עם השר; הודעה על הכרזה כאמור תימסר לשר ולרמטכ"ל;

(3) לגבי אירוע אסון המוני אירוע חירום אזרחי שמקורו בשטח שהוכרז לגביו מצב מיוחד בעורף כהגדרתו בחוק ההתגוננות האזרחית – לשר הביטחון, בהתייעצות עם השר; הודעה על הכרזה כאמור תימסר לשר ולמפקח הכללי;

(4) לגבי אירוע אסון המוני אירוע חירום אזרחי שמקורו בכלי תעבורה בשירות מערכת הביטחון, לאחד מאלה, לפי הענין –

(א) לשר, בהתייעצות עם שר הביטחון; הודעה על הכרזה כאמור תימסר לשר הביטחון ולמפקח הכללי;

(ב) לשר הביטחון, אם הודיע לשר כי בכוונתו להפעיל את הסמכות; הודיע שר הביטחון כאמור, תהא הסמכות נתונה לו וההודעה על ההכרזה תימסר לשר ולרמטכ"ל;

(5) לגבי אירוע אסון המוני אירוע חירום אזרחי שמקורו בשטח מרכזי המחקר הגרעיני שבאחריות הוועדה לאנרגיה אטומית ולגבי אירוע קרינה רדיולוגי – לראש הממשלה; הודעה על הכרזה כאמור תימסר לשר, לשר הביטחון ולרמטכ"ל;

(6) לגבי אירוע כימי או ביולוגי – לשר הביטחון, בהתייעצות עם השר; הודעה על הכרזה כאמור תימסר לשר, למפקח הכללי ולרמטכ"ל.

תוקף הכרזה על אירוע חירום אזרחי (תיקון מס' 19) תשס"ה-2005 (תיקון מס' 34) תשע"ח-2018

90ג.   (א)  (1)   תוקפה של הכרזה לפי סעיף 90ב יפקע בתום 48 שעות משעה שניתנה עליה הודעה.

(2)   השר שנתן את ההכרזה רשאי להאריך את תוקפה לתקופת זמן נוספת, ובלבד שסך כל תקופות ההארכה הנוספות לא יעלה על 96 שעות.

(3)   הממשלה רשאית להאריך את תוקף ההכרזה לתקופת זמן נוספת ובלבד שסך כל תקופות ההארכה על ידה, לא יעלה על שבעה ימים; הממשלה רשאית להאריך את תקופת תוקפה של ההכרזה, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, לתקופות נוספות.

          (ב)  הכרזה לפי סעיף 90ב, הארכת תוקפה או ביטולה, יובאו לידיעת הציבור בידי נותנם, באופן שייקבע וכן יפורסמו בהקדם האפשרי ברשומות.

(תיקון מס' 29) תשע"ד-2014

          (ג)   הכרזה לפי סעיף 90ב דינה כדין הודעה מטעם הממשלה לפי סעיף 86 לחוק השידור הציבורי הישראלי, התשע"ד-2014, סעיף 50 לחוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו, התש"ן-1990, וסעיפים 6כב ו-6נז לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982.

מיום 16.8.2005

תיקון מס' 19

ס"ח תשס"ה מס' 2027 מיום 16.8.2005 עמ' 969 (ה"ח 194)

הוספת סעיף 90ג

 

מיום 15.5.2017

תיקון מס' 29

ס"ח תשע"ד מס' 2471 מיום 11.8.2014 עמ' 813 (ה"ח 869)

צו תשע"ה-2015

ק"ת תשע"ה מס' 7504 מיום 30.3.2015 עמ' 1108

צו (מס' 2) תשע"ה-2015

ק"ת תשע"ה מס' 7527 מיום 30.6.2015 עמ' 1330

תיקון מס' 29 (תיקון)

ס"ח תשע"ה מס' 2502 מיום 10.9.2015 עמ' 292 (ה"ח 942)

תיקון מס' 29 (תיקון מס' 2)

ס"ח תשע"ו מס' 2541 מיום 30.3.2016 עמ' 655 (ה"ח 1030)

תיקון מס' 29 (תיקון מס' 3)

ס"ח תשע"ו מס' 2577 מיום 16.8.2016 עמ' 1202 (ה"ח 1078)

תיקון מס' 29 (תיקון מס' 4)

ס"ח תשע"ז מס' 2636 מיום 27.4.2017 עמ' 928 (ה"ח 1131)

(ג) הכרזה לפי סעיף 90ב דינה כדין הודעה מטעם הממשלה לפי סעיף 46 לחוק רשות השידור, התשכ"ה-1965 לפי סעיף 86 לחוק השידור הציבורי, התשע"ד-2014, סעיף 50 לחוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו, התש"ן-1990, וסעיפים 6כב ו-6נז לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982.

מיום 31.3.2016

תיקון מס' 29 (תיקון מס' 2)

ס"ח תשע"ו מס' 2541 מיום 30.3.2016 עמ' 655 (ה"ח 1030)

(ג) הכרזה לפי סעיף 90ב דינה כדין הודעה מטעם הממשלה לפי סעיף 86 לחוק השידור הציבורי, התשע"ד-2014 לחוק השידור הציבורי הישראלי, התשע"ד-2014, סעיף 50 לחוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו, התש"ן-1990, וסעיפים 6כב ו-6נז לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982.

 

מיום 12.3.2018

תיקון מס' 34

ס"ח תשע"ח מס' 2701 מיום 12.3.2018 עמ' 252 (ה"ח 1169)

תוקף הכרזה על אירוע אסון המוני אירוע חירום אזרחי

סמכויות באירוע חירום אזרחי (תיקון מס' 19) תשס"ה-2005 (תיקון מס' 34) תשע"ח-2018

90ד.  (א)  באירוע חירום אזרחי, למעט אירוע כאמור בסעיף קטן (ז), תהא משטרת ישראל אחראית לפיקוד ולשליטה בטיפול באירוע ויהיו לה הסמכויות כמפורט בפרק זה.

          (ב)  בלי לגרוע מהוראות פרק זה, יהיו כל גוף הצלה וכל משרד ממשלתי או כל גוף אחר, מוסמכים ואחראים לנקוט את כל האמצעים הנדרשים לשם היערכות לקראת אירוע חירום אזרחי ולמניעה או לצמצום נזקים בעת התרחשותו של אירוע כאמור בתחום שהם מופקדים עליו לפי כל דין, ובהתאם להוראות להפעלה משולבת ולהוראות המקצועיות.

          (ג)   באירוע חירום אזרחי, למעט אירוע כאמור בסעיף קטן (ז), רשאי שוטר, נוסף על סמכויותיו לפי כל דין ולצורך הטיפול באירוע, לעשות שימוש בסמכויות המפורטות להלן, באישור קצין משטרה ובתוך פרק הזמן שקבע באישורו, או אם ניתנה הכרזה כאמור בסעיף 90ב, כל עוד ההכרזה כאמור בתוקף:

(1)   להורות לגוף הצלה, לפעול במסגרת תפקידו וסמכויותיו ולהפעיל את הציוד שברשותו לצורך מילוי תפקידו;

(2)   להורות לכל אדם הנמצא בשטח האירוע או באזור העלול להיפגע כתוצאה מהאירוע, כל הוראה סבירה;

(3)   להורות למי שבבעלותו, בחזקתו, בשליטתו או בפיקוחו ציוד או חומר, להעמיד את הציוד או החומר לרשות משטרת ישראל או לרשות גופי ההצלה;

(4)   לסגור שטח או מקום ולמנוע מכל אדם להיכנס אליו או לצאת ממנו, וכן לדרוש מכל אדם בשטח האירוע או באזור העלול להיפגע כתוצאה מהאירוע להישאר במקום שבו הוא נמצא, לצאת ממנו או להיכנס למקום שקבע.

          (ד)  (1)   אישור קצין משטרה להפעלת הסמכויות המפורטות בסעיף קטן (ג) יינתן ככל שהדבר נדרש לשם הצלת הנפש או הרכוש או למניעת פגיעה חמורה בסביבה או לצמצום היקף אירוע החירום האזרחי או תוצאותיו ובלבד שלענין סעיף קטן (ג)(3), יינתן האישור רק אם שוכנע קצין המשטרה כי אין די בציוד או בחומר העומד לרשותו או לרשות גופי ההצלה, לפי הענין, וכי השימוש בציוד או בחומר הנדרש הוא חיוני ודחוף.

(2)   קצין המשטרה רשאי לתת אישור כאמור בפסקה (1) בתוך פרק זמן שלא יעלה על יומיים לאחר היום שבו נודע למשטרת ישראל על קרות אירוע החירום האזרחי, ואם ניתנה הכרזה כאמור בסעיף 90ב, כל עוד ההכרזה בתוקף.

          (ה)  שוטר רשאי להשתמש בכוח סביר נגד אדם או רכוש לצורך כפיית ציות להוראות שניתנו כדין לפי סעיף קטן (ג).

          (ו)   (1)   באירוע חירום אזרחי, רשאי שוטר או מי שממלא תפקיד בגוף הצלה, להיכנס לכל מקום, ככל שהדבר נדרש לצורך מילוי תפקידו, ולהשתמש בכוח סביר לצורך ביצוע סמכות הכניסה כאמור, ובלבד שזיהה עצמו לפני מי שנמצא במקום, הודיע לו את המטרה שלשמה נדרשת הכניסה, והזהירו כי יש בכוונתו להשתמש בכוח לצורך הכניסה; חובת הזיהוי, ההודעה והאזהרה כאמור לא תחול אם נוכח השוטר או ממלא תפקיד כאמור לדעת כי לא נמצא אדם במקום.

(2)   שימוש בסמכויות לפי פסקה (1), ככל שהדבר נוגע לתחומי שטח של מיתקן ביטחוני או לשטח המוחזק בידי צה"ל, או לשטח מרכזי המחקר הגרעיני שבאחריות הוועדה לאנרגיה אטומית, יהיה בהסכמה עם הרמטכ"ל או עם הממונה על הביטחון במערכת הביטחון (בפרק זה – המלמ"ב), לפי הענין, או מי שהם הסמיכו לכך.

(תיקון מס' 22) תשס"ו-2006

          (ז)   באירוע חירום אזרחי, שסמכות ההכרזה עליו נתונה לראש הממשלה או לשר הביטחון, כאמור בסעיף 90ב(ב)(1), (2), (4)(ב) או (5), יהיו הסמכויות הנתונות למפקח הכללי לפי פרק זה – לרמטכ"ל, הסמכויות הנתונות לקצין משטרה לפי פרק זה – לקצין צה"ל, והסמכויות הנתונות לשוטר לפי פרק זה – לחייל, ויראו את האחריות לפי חוק זה כאילו הועברה לצה"ל לפי סעיף 90יב.

          (ח)  אחת לשנה יגיש השר לכנסת דיווח בדבר שימוש בסמכויות לפי סעיף זה בפרק זמן העולה על יומיים.

(תיקון מס' 27) תשע"ב-2012

          (ט)  הוראה שניתנה לפי סעיף זה גוברת על צו גיוס לפי סעיפים 24 ו-25 לחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע"ב-2012.

מיום 16.8.2005

תיקון מס' 19

ס"ח תשס"ה מס' 2027 מיום 16.8.2005 עמ' 969 (ה"ח 194)

הוספת סעיף 90ד

 

מיום 22.2.2006

תיקון מס' 22

ס"ח תשס"ו מס' 2052 מיום 22.2.2006 עמ' 256 (ה"ח 228)

(ז) באירוע אסון המוני, שסמכות ההכרזה עליו נתונה לראש הממשלה או לשר הביטחון, כאמור בסעיף 90ב(ב)(1), (2), (3), (4)(ב), (5) או (6) בסעיף 90ב(ב)(1), (2), (4)(ב) או (5), יהיו הסמכויות הנתונות למפקח הכללי לפי פרק זה – לרמטכ"ל, הסמכויות הנתונות לקצין משטרה לפי פרק זה – לקצין צה"ל, והסמכויות הנתונות לשוטר לפי פרק זה – לחייל, ויראו את האחריות לפי חוק זה כאילו הועברה לצה"ל לפי סעיף 90יב.

 

מיום 8.2.2013

תיקון מס' 27

ס"ח תשע"ב מס' 2381 מיום 8.8.2012 עמ' 744 (ה"ח 672)

(ט) הוראה שניתנה לפי סעיף זה גוברת על צו לפי סעיף 23 לחוק שירותי הכבאות, ועל צו גיוס לפי סעיף 24 לחוק האמור צו גיוס לפי סעיפים 24 ו-25 לחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע"ב-2012.

 

מיום 12.3.2018

תיקון מס' 34

ס"ח תשע"ח מס' 2701 מיום 12.3.2018 עמ' 252 (ה"ח 1169)

סמכויות באירוע אסון המוני באירוע חירום אזרחי

(א) באירוע אסון המוני באירוע חירום אזרחי, למעט אירוע כאמור בסעיף קטן (ז), תהא משטרת ישראל אחראית לפיקוד ולשליטה בטיפול באירוע ויהיו לה הסמכויות כמפורט בפרק זה.

(ב) בלי לגרוע מהוראות פרק זה, יהיו כל גוף הצלה וכל משרד ממשלתי או כל גוף אחר, מוסמכים ואחראים לנקוט את כל האמצעים הנדרשים לשם היערכות לקראת אירוע אסון המוני אירוע חירום אזרחי ולמניעה או לצמצום נזקים בעת התרחשותו של אירוע כאמור בתחום שהם מופקדים עליו לפי כל דין, ובהתאם להוראות להפעלה משולבת ולהוראות המקצועיות.

(ג) באירוע אסון המוני באירוע חירום אזרחי, למעט אירוע כאמור בסעיף קטן (ז), רשאי שוטר, נוסף על סמכויותיו לפי כל דין ולצורך הטיפול באירוע, לעשות שימוש בסמכויות המפורטות להלן, באישור קצין משטרה ובתוך פרק הזמן שקבע באישורו, או אם ניתנה הכרזה כאמור בסעיף 90ב, כל עוד ההכרזה כאמור בתוקף:

(1) להורות לגוף הצלה, לפעול במסגרת תפקידו וסמכויותיו ולהפעיל את הציוד שברשותו לצורך מילוי תפקידו;

(2) להורות לכל אדם הנמצא בשטח האירוע או באזור העלול להיפגע כתוצאה מהאירוע, כל הוראה סבירה;

(3) להורות למי שבבעלותו, בחזקתו, בשליטתו או בפיקוחו ציוד או חומר, להעמיד את הציוד או החומר לרשות משטרת ישראל או לרשות גופי ההצלה;

(4) לסגור שטח או מקום ולמנוע מכל אדם להיכנס אליו או לצאת ממנו, וכן לדרוש מכל אדם בשטח האירוע או באזור העלול להיפגע כתוצאה מהאירוע להישאר במקום שבו הוא נמצא, לצאת ממנו או להיכנס למקום שקבע.

(ד) (1) אישור קצין משטרה להפעלת הסמכויות המפורטות בסעיף קטן (ג) יינתן ככל שהדבר נדרש לשם הצלת הנפש או הרכוש או למניעת פגיעה חמורה בסביבה או לצמצום היקף אירוע האסון ההמוני אירוע החירום האזרחי או תוצאותיו ובלבד שלענין סעיף קטן (ג)(3), יינתן האישור רק אם שוכנע קצין המשטרה כי אין די בציוד או בחומר העומד לרשותו או לרשות גופי ההצלה, לפי הענין, וכי השימוש בציוד או בחומר הנדרש הוא חיוני ודחוף.

(2) קצין המשטרה רשאי לתת אישור כאמור בפסקה (1) בתוך פרק זמן שלא יעלה על יומיים לאחר היום שבו נודע למשטרת ישראל על קרות אירוע האסון ההמוני אירוע החירום האזרחי, ואם ניתנה הכרזה כאמור בסעיף 90ב, כל עוד ההכרזה בתוקף.

(ה) שוטר רשאי להשתמש בכוח סביר נגד אדם או רכוש לצורך כפיית ציות להוראות שניתנו כדין לפי סעיף קטן (ג).

(ו) (1) באירוע אסון המוני באירוע חירום אזרחי, רשאי שוטר או מי שממלא תפקיד בגוף הצלה, להיכנס לכל מקום, ככל שהדבר נדרש לצורך מילוי תפקידו, ולהשתמש בכוח סביר לצורך ביצוע סמכות הכניסה כאמור, ובלבד שזיהה עצמו לפני מי שנמצא במקום, הודיע לו את המטרה שלשמה נדרשת הכניסה, והזהירו כי יש בכוונתו להשתמש בכוח לצורך הכניסה; חובת הזיהוי, ההודעה והאזהרה כאמור לא תחול אם נוכח השוטר או ממלא תפקיד כאמור לדעת כי לא נמצא אדם במקום.

(2) שימוש בסמכויות לפי פסקה (1), ככל שהדבר נוגע לתחומי שטח של מיתקן ביטחוני או לשטח המוחזק בידי צה"ל, או לשטח מרכזי המחקר הגרעיני שבאחריות הוועדה לאנרגיה אטומית, יהיה בהסכמה עם הרמטכ"ל או עם הממונה על הביטחון במערכת הביטחון (בפרק זה – המלמ"ב), לפי הענין, או מי שהם הסמיכו לכך.

(ז) באירוע אסון המוני באירוע חירום אזרחי, שסמכות ההכרזה עליו נתונה לראש הממשלה או לשר הביטחון, כאמור בסעיף 90ב(ב)(1), (2), (4)(ב) או (5), יהיו הסמכויות הנתונות למפקח הכללי לפי פרק זה – לרמטכ"ל, הסמכויות הנתונות לקצין משטרה לפי פרק זה – לקצין צה"ל, והסמכויות הנתונות לשוטר לפי פרק זה – לחייל, ויראו את האחריות לפי חוק זה כאילו הועברה לצה"ל לפי סעיף 90יב.

החזרת ציוד (תיקון מס' 19) תשס"ה-2005

90ה.  (א)  בסעיף זה ובסעיף 90ו –

          "בעל ציוד" – לגבי ציוד הרשום לפי דין – הבעל הרשום, ולגבי ציוד אחר – מי שהוכיח, בדרך שתיקבע בתקנות, כי הוא בעל הציוד;

          "ציוד" – לרבות חומר.

(תיקון מס' 34) תשע"ח-2018

          (ב)  העמיד אדם ציוד לרשות משטרת ישראל או לרשות גופי ההצלה בהתאם להוראה לפי סעיף 90ד(ג)(3), יוחזר הציוד למעט חומר שהתכלה למי שנלקח ממנו, מיד עם תום הטיפול באירוע חירום אזרחי או בתום תקופה שלא תעלה על יומיים ממועד מתן ההוראה; לא הסתיים הטיפול באירוע בתוך יומיים, רשאי המפקח הכללי להאריך את התקופה לתקופה נוספת, ובלבד שלא תעלה על תקופת תוקפה של ההכרזה.

          (ג)   בעל ציוד זכאי לתשלום בעד ההוצאות הכרוכות בהחזרת הציוד לרשותו, בשיעור שייקבע בתקנות כאמור בסעיף 90ו(ב).

מיום 16.8.2005

תיקון מס' 19

ס"ח תשס"ה מס' 2027 מיום 16.8.2005 עמ' 971 (ה"ח 194)

הוספת סעיף 90ה

 

מיום 12.3.2018

תיקון מס' 34

ס"ח תשע"ח מס' 2701 מיום 12.3.2018 עמ' 252 (ה"ח 1169)

(ב) העמיד אדם ציוד לרשות משטרת ישראל או לרשות גופי ההצלה בהתאם להוראה לפי סעיף 90ד(ג)(3), יוחזר הציוד למעט חומר שהתכלה למי שנלקח ממנו, מיד עם תום הטיפול באירוע אסון המוני באירוע חירום אזרחי או בתום תקופה שלא תעלה על יומיים ממועד מתן ההוראה; לא הסתיים הטיפול באירוע בתוך יומיים, רשאי המפקח הכללי להאריך את התקופה לתקופה נוספת, ובלבד שלא תעלה על תקופת תוקפה של ההכרזה.

פיצויים, דמי שימוש והחזר הוצאות (תיקון מס' 19) תשס"ה-2005

90ו.   (א)  לא הוחזר ציוד או נגרם נזק לציוד שהועמד לרשות גופי ההצלה בהתאם להוראה לפי סעיף 90ד(ג)(3), יפצה אוצר המדינה את בעל הציוד בעד הציוד שלא הוחזר כאמור, או בעד כל נזק שנגרם לציוד, וכן ישולמו דמי שימוש בעד הציוד.

          (ב)  השר, באישור שר האוצר, יתקין תקנות בענין הדרכים להגשת בקשה של בעל ציוד לקבלת פיצויים, לרבות המועד להגשת בקשה, אופן קביעת הפיצויים, שיעור דמי השימוש בציוד, החזר הוצאות ותשלום ריבית והפרשי הצמדה לגבי תשלומים כאמור שלא שולמו במועדם.

          (ג)   החלטה בדבר מתן פיצויים כאמור בסעיף קטן (א) ובדבר גובהם תינתן בתוך 90 ימים ממועד הגשת בקשה לקבלת פיצויים, והפיצויים ישולמו בתוך 30 ימים ממועד מתן ההחלטה.

          (ד)  לא תהיה לאדם כל עילת תביעה על פי כל דין בשל נזק שנגרם לציוד, שהועמד לרשות משטרת ישראל או לרשות גופי ההצלה בהתאם להוראה שניתנה לפי סעיף 90ד(ג), או בקשר להוצאות שנגרמו לו או רווח שנמנע ממנו עקב העמדת הציוד כאמור, אלא לפי הוראות סעיף זה.

מיום 16.8.2005

תיקון מס' 19

ס"ח תשס"ה מס' 2027 מיום 16.8.2005 עמ' 971 (ה"ח 194)

הוספת סעיף 90ו

הכרזה על תרגיל (תיקון מס' 19) תשס"ה-2005 (תיקון מס' 34) תשע"ח-2018

90ז.   (א)  מפקד מחוז או מפקד מרחב (בפרק זה – מפקד המשטרה) רשאי להורות על קיומו של תרגיל, הכנה או אימון לקראת אירוע חירום אזרחי (בפרק זה – תרגיל); הורה כאמור, יודיע על כך לגוף ההצלה, שאמור לקחת חלק בתרגיל.

          (ב)  גוף הצלה, שקיבל הודעה כאמור, חייב להשתתף בתרגיל במועד ובמקום שנקבעו בהודעה.

          (ג)   המועדים לעריכת תרגילים ייקבעו בידי מפקד המשטרה בהתייעצות עם גופי ההצלה.

          (ד)  התרגילים ייערכו בהתאם להוראות להפעלה משולבת ולהוראות המקצועיות.

מיום 16.8.2005

תיקון מס' 19

ס"ח תשס"ה מס' 2027 מיום 16.8.2005 עמ' 972 (ה"ח 194)

הוספת סעיף 90ז

 

מיום 12.3.2018

תיקון מס' 34

ס"ח תשע"ח מס' 2701 מיום 12.3.2018 עמ' 252 (ה"ח 1169)

(א) מפקד מחוז או מפקד מרחב (בפרק זה – מפקד המשטרה) רשאי להורות על קיומו של תרגיל, הכנה או אימון לקראת אירוע אסון המוני אירוע חירום אזרחי (בפרק זה – תרגיל); הורה כאמור, יודיע על כך לגוף ההצלה, שאמור לקחת חלק בתרגיל.

סמכויות בעת תרגיל (תיקון מס' 19) תשס"ה-2005

90ח.  (א)  בעת תרגיל רשאי מפקד המשטרה על אף האמור בכל דין –

(1)   להורות לגוף ההצלה לפעול במסגרת תפקידו וסמכויותיו ולהפעיל את הציוד שברשותו;

(2)   להודיע לבעל עסק שהוא מפעל לחומרים מסוכנים, על קיומו של תרגיל הנוגע לעסק כאמור, ומשהודיע על כך חייב בעל העסק לאפשר את שיתוף העובדים והציוד של העסק בתרגיל; בסעיף קטן זה, "מפעל לחומרים מסוכנים" – מקום שבו מאחסנים, מעבדים, מייצרים או עוסקים בדרך אחרת בחומר מסוכן, או בפסולת של חומר מסוכן, או שחומר מסוכן נוצר בו בתהליך העיבוד או הייצור.

          (ב)  בעת תרגיל, רשאי שוטר או מי שממלא תפקיד בגוף הצלה, להיכנס לכל מקום, ככל שהדבר נדרש לצורך מילוי תפקידו, ובלבד שהודעה על התרגיל תימסר זמן סביר מראש לבעלים או למחזיק במקום.

          (ג)   שימוש בסמכויות לפי סעיף זה, ככל שהדבר נוגע לתחומי שטח של מיתקן ביטחוני או לשטח המוחזק על ידי צה"ל, או לשטח מרכזי המחקר הגרעיני שבאחריות הוועדה לאנרגיה אטומית, יהיה בהסכמה עם הרמטכ"ל או המלמ"ב, לפי הענין, או מי שהם הסמיכו לכך.

מיום 16.8.2005

תיקון מס' 19

ס"ח תשס"ה מס' 2027 מיום 16.8.2005 עמ' 972 (ה"ח 194)

הוספת סעיף 90ח

עונשין (תיקון מס' 19) תשס"ה-2005 (תיקון מס' 34) תשע"ח-2018

90ט.  (א)  המפר הוראה שניתנה בידי שוטר או חייל לפי סעיפים 90ד או 90ח, או המפריע לשוטר, לחייל או לאדם אחר הממלא תפקיד על פי דין בעת אירוע חירום אזרחי, דינו – מאסר שלוש שנים; עשה כאמור בעת תרגיל, דינו – מאסר שנה.

          (ב)  בעל עסק טעון רישוי לפי חוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968, שעשה כאמור בסעיף קטן (א), רואים אותו כמי שלא קיים תנאי מתנאי רישיון שניתן לפי החוק האמור, ויחולו עליו הוראות סעיף 14 לאותו חוק.

מיום 16.8.2005

תיקון מס' 19

ס"ח תשס"ה מס' 2027 מיום 16.8.2005 עמ' 972 (ה"ח 194)

הוספת סעיף 90ט

 

מיום 12.3.2018

תיקון מס' 34

ס"ח תשע"ח מס' 2701 מיום 12.3.2018 עמ' 252 (ה"ח 1169)

(א) המפר הוראה שניתנה בידי שוטר או חייל לפי סעיפים 90ד או 90ח, או המפריע לשוטר, לחייל או לאדם אחר הממלא תפקיד על פי דין בעת אירוע אסון המוני אירוע חירום אזרחי, דינו – מאסר שלוש שנים; עשה כאמור בעת תרגיל, דינו – מאסר שנה.

חסינות דיונית וסייגים מאחריות בנזיקין (תיקון מס' 19) תשס"ה-2005

90י.   (א)  לא תוגש תובענה נגד אדם על מעשה או מחדל שעשה בתום לב על פי הוראה שקיבל לפי פרק זה (בסעיף זה – מבצע הוראה) והמקים אחריות בנזיקין.

          (ב)  בתובענה נגד המדינה על מעשה או מחדל של מבצע הוראה לא יחולו הוראות סעיפים 25 ו-28 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש].

מיום 16.8.2005

תיקון מס' 19

ס"ח תשס"ה מס' 2027 מיום 16.8.2005 עמ' 973 (ה"ח 194)

הוספת סעיף 90י

סיוע צה"ל ושירות ההתגוננות האזרחית (תיקון מס' 19) תשס"ה-2005 (תיקון מס' 34) תשע"ח-2018

90יא. (א)  צה"ל ושירות ההתגוננות האזרחית, כמשמעותו בחוק ההתגוננות האזרחית, יסייעו למשטרת ישראל בטיפול באירוע חירום אזרחי, ובהיערכות לקראת אירוע כאמור.

          (ב)  הסיוע כאמור בסעיף קטן (א) יינתן בהיקף כוח אדם ובאמצעים, כפי שיקבעו שר הביטחון או הממשלה.

          (ג)   דין כוחות צה"ל ושירות ההתגוננות האזרחית שיועמדו לפי הוראות סעיף זה, לצורך סיוע למשטרת ישראל, כדין גוף הצלה לפי חוק זה.

מיום 16.8.2005

תיקון מס' 19

ס"ח תשס"ה מס' 2027 מיום 16.8.2005 עמ' 973 (ה"ח 194)

הוספת סעיף 90יא

 

מיום 12.3.2018

תיקון מס' 34

ס"ח תשע"ח מס' 2701 מיום 12.3.2018 עמ' 252 (ה"ח 1169)

(א) צה"ל ושירות ההתגוננות האזרחית, כמשמעותו בחוק ההתגוננות האזרחית, יסייעו למשטרת ישראל בטיפול באירוע אסון המוני באירוע חירום אזרחי, ובהיערכות לקראת אירוע כאמור.

העברת תפקיד לצה"ל (תיקון מס' 19) תשס"ה-2005 (תיקון מס' 34) תשע"ח-2018

90יב. (א) בעת אירוע חירום אזרחי, לרבות אירוע צפוי, רשאי שר הביטחון לבקשת השר, או רשאי ראש הממשלה להורות לצה"ל למלא את תפקיד משטרת ישראל בפיקוד ובשליטה באירוע, כולו או מקצתו.

(תיקון מס' 25) תשע"א-2011

          (ב)  על אף האמור בסעיף קטן (א), בעת אירוע כימי או ביולוגי, או בעת אירוע חירום אזרחי שמקורו בשטח שהוכרז לגביו מצב מיוחד בעורף כהגדרתו בחוק ההתגוננות האזרחית, רשאי שר הביטחון, בהתייעצות עם השר, להורות לצה"ל כאמור בסעיף קטן (א).

          (ג)   הוראה כאמור בסעיף קטן (א) או (ב) תציין את התחומים ואת התקופה שבהם ימלא צה"ל את תפקיד משטרת ישראל כאמור; ניתנה הוראה כאמור, יקבע הרמטכ"ל קצין צה"ל לפקד על האירוע.

          (ד)  שר הביטחון לבקשת השר, או ראש הממשלה, רשאי להאריך את התקופה שצוינה בהוראה או לקצרה.

          (ה)  תוקפה של הוראה לפי סעיף זה יפקע בתום התקופה שנקבעה בה או בתום תוקפה של ההכרזה שניתנה לפי סעיף 90ב, לפי המוקדם.

          (ו)   משניתנה הוראה כאמור בסעיף קטן (א) –

(1)   תסייע משטרת ישראל לצה"ל בטיפול באירוע, ובהיערכות לקראת אירוע כאמור; סיוע כאמור, יינתן בהיקף כוח אדם ובאמצעים, כפי שיקבע השר;

(2)   דין כוחות המשטרה שיועמדו לפי הוראות סעיף קטן זה, לצורך סיוע לצה"ל, כדין גוף הצלה לפי חוק זה;

(3)   לצורך מילוי תפקידו יהיו הסמכויות הנתונות למפקח הכללי לפי פרק זה – לרמטכ"ל, הסמכויות הנתונות לקצין משטרה לפי פרק זה – לקצין צה"ל, והסמכויות הנתונות לשוטר לפי פרק זה – לחייל.

מיום 16.8.2005

תיקון מס' 19

ס"ח תשס"ה מס' 2027 מיום 16.8.2005 עמ' 973 (ה"ח 194)

הוספת סעיף 90יב

 

מיום 10.4.2011

תיקון מס' 25

ס"ח תשע"א מס' 2294 מיום 10.4.2011 עמ' 789 (ה"ח 537)

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), בעת אירוע כימי או ביולוגי, או בעת אירוע אסון המוני שמקורו בשטח שהוכרז לגביו מצב מיוחד בעורף או בתקופת קרבות, כמשמעותם כהגדרתו בחוק ההתגוננות האזרחית, רשאי שר הביטחון, בהתייעצות עם השר, להורות לצה"ל כאמור בסעיף קטן (א).

 

מיום 12.3.2018

תיקון מס' 34

ס"ח תשע"ח מס' 2701 מיום 12.3.2018 עמ' 252 (ה"ח 1169)

(א) בעת אירוע אסון המוני אירוע חירום אזרחי, לרבות אירוע צפוי, רשאי שר הביטחון לבקשת השר, או רשאי ראש הממשלה להורות לצה"ל למלא את תפקיד משטרת ישראל בפיקוד ובשליטה באירוע, כולו או מקצתו.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), בעת אירוע כימי או ביולוגי, או בעת אירוע אסון המוני אירוע חירום אזרחי שמקורו בשטח שהוכרז לגביו מצב מיוחד בעורף כהגדרתו בחוק ההתגוננות האזרחית, רשאי שר הביטחון, בהתייעצות עם השר, להורות לצה"ל כאמור בסעיף קטן (א).

סמכות צה"ל לעריכת תרגיל (תיקון מס' 19) תשס"ה-2005 (תיקון מס' 34) תשע"ח-2018

90יג.  (א)  הסמכויות הנתונות למפקד המשטרה ולשוטר לפי סעיפים 90ז ו-90ח יהיו נתונות למפקד צבאי ולחייל לצורך עריכת תרגיל, ולשם היערכות צה"ל לטיפול באירוע חירום אזרחי כאמור בפרק זה; לענין זה, "מפקד צבאי" – חייל בדרגת קצונה ובתפקיד כפי שייקבע בפקודות הצבא.

          (ב)  משטרת ישראל תסייע לצה"ל בעת תרגיל שהכריז מפקד צבאי בהיקף כוח אדם ובאמצעים, כפי שיקבע השר.

          (ג)   דין כוחות המשטרה שיועמדו לפי הוראות סעיף זה, לצורך סיוע לצה"ל, כדין גוף הצלה לפי חוק זה.

מיום 16.8.2005

תיקון מס' 19

ס"ח תשס"ה מס' 2027 מיום 16.8.2005 עמ' 973 (ה"ח 194)

הוספת סעיף 90יג

 

מיום 12.3.2018

תיקון מס' 34

ס"ח תשע"ח מס' 2701 מיום 12.3.2018 עמ' 252 (ה"ח 1169)

(א) הסמכויות הנתונות למפקד המשטרה ולשוטר לפי סעיפים 90ז ו-90ח יהיו נתונות למפקד צבאי ולחייל לצורך עריכת תרגיל, ולשם היערכות צה"ל לטיפול באירוע אסון המוני באירוע חירום אזרחי כאמור בפרק זה; לענין זה, "מפקד צבאי" – חייל בדרגת קצונה ובתפקיד כפי שייקבע בפקודות הצבא.

פטור מפרסום (תיקון מס' 19) תשס"ה-2005

90יד. מסר שר הביטחון או הרמטכ"ל, לפי הענין, הודעה בדבר שטח של מיתקן ביטחוני או שטח המוחזק על ידי צה"ל, תימסר ההודעה גם לידיעת האחראים על אותם שטחים; הודעה כאמור לא תפורסם ברשומות.

מיום 16.8.2005

תיקון מס' 19

ס"ח תשס"ה מס' 2027 מיום 16.8.2005 עמ' 974 (ה"ח 194)

הוספת סעיף 90יד

דין המדינה (תיקון מס' 19) תשס"ה-2005

90טו. לענין פרק זה, דין המדינה כדין כל אדם, למעט לענין ציוד ונכסים של צה"ל ושל הוועדה לאנרגיה אטומית.

מיום 16.8.2005

תיקון מס' 19

ס"ח תשס"ה מס' 2027 מיום 16.8.2005 עמ' 974 (ה"ח 194)

הוספת סעיף 90טו

סייג לתחולה (תיקון מס' 19) תשס"ה-2005

90טז. הוראות פרק זה לא יחולו על אירועים שלגביהם חל חוק ההתגוננות האזרחית.

מיום 16.8.2005

תיקון מס' 19

ס"ח תשס"ה מס' 2027 מיום 16.8.2005 עמ' 974 (ה"ח 194)

הוספת סעיף 90טז

משכן הכנסת ורחבתו – הוראות מיוחדות (תיקון מס' 19) תשס"ה-2005 (תיקון מס' 34) תשע"ח-2018

90יז.  בלי לגרוע מהוראות חוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת, התשכ"ח-1968 (בסעיף זה – חוק המשכן), הפעלת הסמכויות לפי פרק זה לגבי אירוע חירום אזרחי במשכן הכנסת או ברחבת הכנסת כהגדרתם בחוק המשכן, תהא לפי נוהל שיתוף פעולה, שייקבע בהסכמה בין קצין הכנסת או מי שהוא הסמיך לכך, לבין המפקח הכללי או הרמטכ"ל, לפי הענין, או מי שהם הסמיכו לכך.

מיום 16.8.2005

תיקון מס' 19

ס"ח תשס"ה מס' 2027 מיום 16.8.2005 עמ' 974 (ה"ח 194)

הוספת סעיף 90יז

 

מיום 12.3.2018

תיקון מס' 34

ס"ח תשע"ח מס' 2701 מיום 12.3.2018 עמ' 252 (ה"ח 1169)

90יז. בלי לגרוע מהוראות חוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת, התשכ"ח-1968 (בסעיף זה – חוק המשכן), הפעלת הסמכויות לפי פרק זה לגבי אירוע אסון המוני אירוע חירום אזרחי במשכן הכנסת או ברחבת הכנסת כהגדרתם בחוק המשכן, תהא לפי נוהל שיתוף פעולה, שייקבע בהסכמה בין קצין הכנסת או מי שהוא הסמיך לכך, לבין המפקח הכללי או הרמטכ"ל, לפי הענין, או מי שהם הסמיכו לכך.

שמירת דינים (תיקון מס' 19) תשס"ה-2005

90יח. אין באמור בפרק זה כדי לגרוע מסמכויות שוטר או חייל לפי כל דין.

מיום 16.8.2005

תיקון מס' 19

ס"ח תשס"ה מס' 2027 מיום 16.8.2005 עמ' 974 (ה"ח 194)

הוספת סעיף 90יח

פרק שביעי: עבירות כלפי המשטרה

פירוט העבירות

91.  העושה אחת מאלה, רשאי שוטר לעצרו בלי פקודת מעצר, ודינו – מאסר ששה חדשים או קנס 750 לירות:

(1)   משתדל, על-ידי איומים, שוחד, מתנות או תמורה אחרת, להניע שוטר לעשות מעשה שאין מחובתו לעשותו או להימנע ממעשה שמחובתו לעשותו;

(2)   ביודעין מעכב, קונה, מחליף, או מקבל מאת שוטר או עריק ממשטרת ישראל – נשק, מלבוש, ציוד או חגור שניתנו לשימוש המשטרה (לכל אלה ייקרא להלן בסעיף זה "רכוש המשטרה");

(3)   משדל או מפתה שוטר או עריק, או מי שמועסק על ידי שוטר או עריק, למכור, לסלק או להוציא מרשותו רכוש המשטרה;

(4)   ביודעין מחזיק ברשותו רכוש המשטרה ואינו נותן הסבר מניח את הדעת כיצד הגיע אליו;

(5)   מי שאינו שוטר והוא לובש מדים, מלבוש, ציוד או חגור הדומים לאלה המיועדים לשימוש במשטרת ישראל והעלולים להטעות את הציבור לחשוב שהוא שוטר;

(6)   מי שאינו שוטר והוא מתחזה כשוטר ועושה מעשה או אומר אמרה העלולים להטעות את הציבור לחשוב שהוא שוטר.

(תיקון מס' 20) תשס"ו-2006

פרק שביעי 1: (בוטל)

(תיקון מס' 20) תשס"ו-2006

91א. עד 91יח. (בוטלו).

מיום 1.4.2006

תיקון מס' 20

ס"ח תשס"ו מס' 2045 מיום 1.1.2006 עמ' 151 (ה"ח 174)

ביטול סעיפים 91א עד 91יח

לנוסח הסעיפים לפני הביטול

פפרק שמיני: משטרת ישראל בתפקידים צבאיים

משטרת ישראל ככוח צבאי

92.  (א)  בעת מלחמה או בשעת חירום אחרת רשאי השר, בהסכמת הממשלה, להכריז כי משטרת ישראל, או חלק ממנה, תהיה כוח צבאי העשוי להיות מועסק בתפקידים צבאיים להגנת המדינה.

          (ב)  האכרזה תציין את התחומים ואת התקופה שבהם תועסק המשטרה או חלק ממנה כאמור.

          (ג)   שוטרים שהאכרזה חלה עליהם יחזיקו, בנוסף על דרגותיהם המשטרתיות לפי פקודה זו, בדרגות צבאיות כפי שיקבע השר בצו.

הנהלה ומשמעת של משטרה שהוכרזה ככוח צבאי

93.  השר ושר הבטחון רשאים, באישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, לקבוע תקנות בדבר הנהלתה ומשמעתה של משטרת ישראל או חלק ממנה שהוכרזו כאמור בסעיף 92, וכן להחיל עליהם את הוראות חוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955, כולן או מקצתן, בשינויים שייקבעו, והוראותיה של פקודה זו יוסיפו לחול עליהם בכפוף להוראות התקנות לפי סעיף זה.

(תיקון מס' 1)  תשל"ב-1971

פרק תשיעי: הוראות שונות

מיום 30.12.1971

תיקון מס' 1

ס"ח תשל"ב מס' 643 מיום 30.12.1971 עמ' 22 (ה"ח 973)

החלפת כותרת

הנוסח הקודם:

פרק תשיעי: תקנות

יחסים שאינם יחסי עובד ומעביד (תיקון מס' 1) תשל"ב-1971

93א.  (א)  תובענה הבאה להתנגד לשימוש בסמכויות הנתונות לפי פקודה זו לענין מינויו של קצין משטרה בכיר, קביעת שוטר לתפקיד, העברתו מתפקיד לתפקיד או ממקום למקום בתפקיד, העלאתו בדרגה או הורדתו מדרגתו, השעייתו מתפקידו, פיטוריו מן החיל, הארכת שירותו מחמת שעת חירום, עיסוקו בעבודה מחוץ לתפקידיו במסגרת המשטרה, או שחרורו מן השירות – לא תיחשב כתובענה הנובעת מיחסי עובד ומעביד לענין סעיף 24 לחוק בתי הדין לעבודה, תשכ"ט-1969.

          (ב)  בסעיף זה, "שוטר" – לרבות שוטר שלא מן המנין.

מיום 30.12.1971

תיקון מס' 1

ס"ח תשל"ב מס' 643 מיום 30.12.1971 עמ' 22 (ה"ח 973)

הוספת סעיף 93א

איסור התארגנות (תיקון מס' 6) תשל"ט-1979

93ב.  (א)  שוטר לא יהיה חבר בארגון שוטרים ולא יטול חלק בפעילות להקמתו, לקיומו או לניהולו של ארגון כזה.

          (ב)  עבירה על הוראות סעיף זה תיחשב כעבירה הפוגעת בסדר הטוב ובמשמעת.

          (ג)   בסעיף זה –

"ארגון שוטרים" – כל התארגנות או נציגות, בין קבועה ובין ארעית, שבין מטרותיה או פעולותיה נמנה הטיפול בארגון המשטרה, ניהולה, המשטר, המשמעת ותנאי השירות של שוטרים או ייצוג של שוטר בנושאים אלה;

"תנאי שירות" – לרבות שכר, יחסי עבודה, תנאי עבודה ותנאי פרישה.

מיום 3.8.1979

תיקון מס' 6

ס"ח תשל"ט מס' 941 מיום 3.8.1979 עמ' 137 (ה"ח 1404)

הוספת סעיף 93ב

מועצה ציבורית (תיקון מס' 6) תשל"ט-1979

93ג.   השר רשאי להקים מועצה ציבורית אשר תייעץ לו בענינים הנוגעים לרווחתם של שוטרים; הודעה על הרכב המועצה תפורסם ברשומות.

מיום 3.8.1979

תיקון מס' 6

ס"ח תשל"ט מס' 941 מיום 3.8.1979 עמ' 137 (ה"ח 1404)

הוספת סעיף 93ג

ביצוע ותקנות (תיקון מס' 9) תשמ"ח-1988 (תיקון מס' 11) תשנ"ב-1992

94.  (א)  השר ממונה על ביצוע פקודה זו והוא רשאי להתקין תקנות לביצועה.

 

(תיקון מס' 11) תשנ"ב-1992

          (ב)  שר המשטרה ושר המשפטים ממונים על ביצוע פרק רביעי 2 והם רשאים להתקין תקנות לביצועו.

מיום 28.12.1972

תיקון מס' 2

ס"ח תשל"ג מס' 674 מיום 28.12.1972 עמ' 23 (ה"ח 1006)

(9) העסקת שוטרים נוספים לרגל אירוע והתשלומים המשתלמים בשל כך;

 

מיום 28.12.1972

תיקון מס' 2

ס"ח תשל"ג מס' 674 מיום 28.12.1972 עמ' 23 (ה"ח 1006)

ביטול פסקה 94(6)

הנוסח הקודם:

(6) הטיפול באבידה שנמצאה, או ברכוש שאין עליו תובעים, וסדרי הטיפול;

 

מיום 27.1.1989

תיקון מס' 9

ס"ח תשמ"ח מס' 1262 מיום 27.7.1988 עמ' 225 (ה"ח 1827)

החלפת סעיף 94

הנוסח הקודם:

תקנות על ידי השר

94. השר רשאי להתקין תקנות בענינים אלה:

(1) טופס להצהרת מתגייס של שוטר ונוסח השבועה שיישבע;

(2) המקום בו מצווים שוטרים לגור;

(3) השירותים המסויימים ששוטרים חייבים בהם;

(4) ייעוד הכספים המשתלמים לקרן הכללית של המשטרה והשימוש בהם;

(5) הגדרת העבירות הפוגעות בסדר הטוב ובמשמעת;

(6) (בוטלה);

(7) מתן חופשה לשוטרים;

(8) תשלום הענקות, שכר הצטיינות ושכר התנהגות טובה לשוטרים;

(9) העסקת שוטרים לרגל אירוע והתשלומים המשתלמים בשל כך;

(10) כל ענין הנוגע לרווחתה וליעילותה של משטרת ישראל;

(11) כל ענין אחר הטעון הסדר לפי פקודה זו.

 

מיום 1.6.1992

תיקון מס' 11

ס"ח תשנ"ב מס' 1391 מיום 25.3.1992 עמ' 156 (ה"ח 2114)

צו תשנ"ב-1992

ק"ת תשנ"ב מס' 5443 מיום 21.5.1992 עמ' 1070

94. (א) השר ממונה על ביצוע פקודה זו והוא רשאי להתקין תקנות לביצועה.

(ב) שר המשטרה ושר המשפטים ממונים על ביצוע פרק רביעי 2 והם רשאים להתקין תקנות לביצועו.

תקנות באישור ועדה של הכנסת (תיקון מס' 6)  תשל"ט-1979

94א.  ראה השר כי הדבר דרוש לשם פעולתה התקינה של המשטרה, רשאי הוא, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, להתקין תקנות בענין ארגון המשטרה, ניהולה והמשטר והמשמעת בה, שיש בהן לאסור או להגביל –

(1)   התראיינות שוטרים שלא בהתאם לפקודות הקבע של המשטרה;

(2)   השתתפות של שוטרים באסיפות, בהפגנות ובתהלוכות;

(3)   כל פעולה הנוגעת לארגון שוטרים כמשמעותו בסעיף 93ב.

מיום 3.8.1979

תיקון מס' 6

ס"ח תשל"ט מס' 941 מיום 3.8.1979 עמ' 137 (ה"ח 1404)

הוספת סעיף 94א

(תיקון מס' 9) תשמ"ח-1988

95.  (בוטל).

מיום 27.1.1989

תיקון מס' 9

ס"ח תשמ"ח מס' 1262 מיום 27.7.1988 עמ' 225 (ה"ח 1827)

ביטול סעיף 95

הנוסח הקודם:

תקנות המפקח הכללי באישור השר

95. המפקח הכללי רשאי, באישור השר, להתקין תקנות בענינים אלה:

(1) משמעת במשטרת ישראל;

(2) העלאת שוטרים בדרגה;

(3) משמורת כספי ציבור ואפסניה שניתנו לשימוש המשטרה;

(4) כל ענין אחר שבו ניתנו לו סמכויות לפי פקודה זו.

תחילה

96.  תחילתו של נוסח חדש זה ביום א' בניסן תשל"א (27 במרס 1971).

 

(תיקון מס' 11) תשנ"ב-1992

תוספת ראשונה

(סעיף 49ט)

מיום 1.6.1992

תיקון מס' 11

ס"ח תשנ"ב מס' 1391 מיום 25.3.1992 עמ' 156 (ה"ח 2114)

צו תשנ"ב-1992

ק"ת תשנ"ב מס' 5443 מיום 21.5.1992 עמ' 1070

הוספת תוספת ראשונה

כל עבירה למעט:

(1)      עבירה שעונשה מאסר שאינו עולה על שנה, אלא אם כן פרקליט המדינה והמפקח הכללי קבעו שהעבירה תיחקר בידי המחלקה;

(2)      עבירת תעבורה כהגדרתה בסעיף 1 לפקודת התעבורה;

(3)      עבירה שרשות אחרת, שאינה המשטרה, מוסמכת לחקור בה על פי דין;

(4)      עבירה שביצע שוטר ביחד עם אחר, ומנהל המחלקה, בהתייעצות עם ראש אגף החקירות במשטרה, קבע כי חלקו של השוטר בביצוע אותה עבירה – משני;

(5)      עבירות הנובעות מאירועים מיוחדים שקבעו פרקליט המדינה והמפקח הכללי.

 

(תיקון מס' 20) תשס"ו-2006

תוספת שניה

(בוטלה)

מיום 1.6.1992

תיקון מס' 11

ס"ח תשנ"ב מס' 1391 מיום 25.3.1992 עמ' 156 (ה"ח 2114)

צו תשנ"ב-1992

ק"ת תשנ"ב מס' 5443 מיום 21.5.1992 עמ' 1070

תוספת תוספת שניה

 

מיום 1.4.2006

תיקון מס' 20

ס"ח תשס"ו מס' 2045 מיום 1.1.2006 עמ' 151 (ה"ח 174)

ביטול תוספת שניה

הנוסח הקודם:

תוספת שניה

(סעיף 50)

עבירות משמעת

1. אי מילוי הוראה מהוראות פקודת משטרת ישראל או כל הוראה אחרת שניתנה כדין, או סירוב למלא הוראה כאמור.

2. התרשלות במילוי תפקיד.

3. התנהגות שאינה הולמת שוטר או שיש בה כדי לפגוע בתדמית המשטרה.

4. שימוש לרעה בסמכות שניתנה מכוח תפקיד.

5. היעדרות מתפקיד ללא הצדק סביר.

6. היעדרות מן השירות בכוונה שלא לשוב אליו; היעדרות מן השירות לתקופה של 21 ימים רצופים שלא ברשות, יראו, לענין זה, ככוונה שלא לשוב לשירות, כל עוד לא הוכח אחרת.

7. אי נקיטת אמצעים סבירים למניעת עבירה שידוע לשוטר כי עומדים לבצעה, לגילוי עבירה או להבאת חשוד בביצוע עבירה לדין.

8. עריכת חיפוש או ביצוע מעצר או כניסה לרשות היחיד שלא כדין או שלא בתום לב.

9. סירוב למסור פרטים בדבר זהות או מספר אישי או הסתרת פרטים כאמור.

10. התחזות לבעל דרגה אחרת או לבעל סמכות אחרת.

11. מתן הצהרה כוזבת, העלמת ידיעות שחובה למוסרן או שימוש באמצעים פסולים אחרים לשם התגייסות למשטרה, לשם קבלת תפקיד או דרגה או לשם השתמטות מתפקיד.

12. החזקת ציוד משטרתי, שימוש בו או השמדתו בניגוד לפקודות משטרת ישראל וללא הצדק סביר.

13. החזקה או הפעלה של כלי-יריה, תחמושת, חומר נפץ או חומר מסוכן אחר, שלא בסמכות, שלא במידת הזהירות הנדרשת או בניגוד לפקודות משטרת ישראל; לענין זה, "כלי-יריה" – כמשמעותו בחוק כלי היריה, תש"ט–1949.

14. גילוי או מסירה של דבר הנוגע למשטרה, לאדם בלתי מוסמך ללא קבלת רשות כדין.

15. פניה, ללא קבלת רשות כדין, אל גורם מחוץ למשטרה בכל ענין הנוגע לשירות במשטרה; לענין זה, "גורם מחוץ למשטרה" – למעט בית-משפט.

16. התנהגות בלתי אדיבה או נקיטת לשון גסה כלפי הציבור בעת מילוי תפקיד או כשהשוטר לבוש מדים.

17. סירוב בלתי מוצדק למלא בקשה סבירה של אדם מהציבור הבאה עקב היותו שוטר.

18. ניצול מעמד של שוטר שלא לצורך מילוי תפקיד.

19. (א) שימוש בכוח כלפי אדם במסגרת מילוי תפקיד בניגוד לפקודות משטרת ישראל או כל הוראה אחרת שניתנה כדין.

(ב) העמדה לדין לפי פסקה זו תהא מסורה להחלטת היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לכך.

20. עשיית אחד מאלה בהליך, ללא הצדק סביר –

(1) אי הופעה או הופעה באיחור להליך שהוזמן אליו כדין;

(2) עזיבת מקום הליך שלא ברשות;

(3) אי המצאת מסמך שנדרש כדין להמציאו;

(4) אי מתן תשובה או מתן תשובה מתחמקת או כוזבת;

(5) נקיטת לשון מעליבה או מאיימת, או גרימת הפרעה או הפסקה;

(6) פרסום דבר על דיון שהתנהל בדלתיים סגורות, שלא ברשות מי שדן בהליך;

לענין סעיף זה, "הליך" – דיון בבית משפט, דין משמעתי או חקירה.

21. עשיית פעולה המכוונת למנוע, לעכב או להפריע בכל דרך שהיא את הגשתה או העברתה של קבילה לנציב קבילות השוטרים.

22. עשיית פעולה המכוונת למנוע, לעכב או להפריע בכל דרך שהיא את הגשתה או העברתה של תלונה לממונה על תלונות הציבור במשטרה.

23. הימנעות ממתן סיוע שביקש נציב קבילות השוטרים לשם בירור קבילה או תלונה, מסירת מידע כוזב במהלך בירור כאמור או הכשלתו בדרך אחרת.

24. הימנעות ממתן סיוע שביקש הממונה על תלונות הציבור במשטרה לשם בירור תלונה, מסירת מידע כוזב במהלך בירור כאמור או הכשלתו בדרך אחרת.

 

(תיקון מס' 33) תשע"ז-2017

תוספת שלישית

(סעיף 24ה)

מיום 7.11.2017

תיקון מס' 33

ס"ח תשע"ז מס' 2659 מיום 7.8.2017 עמ' 1146 (ה"ח 1060)

הוספת תוספת שלישית

תפקידים לעניין בדיקת התאמה לתפקיד הכוללת שימוש בפוליגרף

חלק א'

1.        מועמד לתפקיד קצין בדרגת ניצב;

2.        מועמד לתפקיד קצין בדרגת תת-ניצב כמפורט להלן:

א.       חבר סגל הפיקוד הכללי;

ב.       ראש יחידה ארצית;

ג.        ראש חטיבה באגף המבצעים;

ד.        ראש חטיבה באגף החקירות והמודיעין.

חלק ב'

1.        קצין משטרה בכיר בדרגת ניצב משנה ומעלה;

2.        מפקד תחנת משטרה;

3.        מפקד יחידה מרכזית (ימ"ר);

4.        ראש מפלג ביחידה ארצית וביחידה מרכזית;

5.        שוטר המשרת ביחידה המיועדת לביצוע בדיקות התאמה לתפקיד כאמור בסעיף 24יב(א)(5).

 

 

                                                                     יעקב ש' שפירא

                                                                                           שר המשפטים

 

 

(תיקון מס' 20) תשס"ו-2006

 

 

 

 

הודעה למנויים על עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו - הקש כאן

 


* פורסמה דיני מדינת ישראל [נוסח חדש] תשל"א מס' 17 מיום 11.3.1971 עמ' 390.

תוקנה ס"ח תשל"ב מס' 643 מיום 30.12.1971 עמ' 22 (ה"ח תשל"ב מס' 973 עמ' 109) – תיקון מס' 1.

ס"ח תשל"ג מס' 674 מיום 28.12.1972 עמ' 23 (ה"ח תשל"ב מס' 1006 עמ' 384) – תיקון מס' 2.

ס"ח תשל"ג מס' 702 מיום 6.7.1973 עמ' 173 (ה"ח תשל"א מס' 930 עמ' 165) – תיקון מס' 3 בסעיף 13(2) לחוק השבת אבידה, תשל"ג-1973; תחילתו ביום 31.8.1973.

ס"ח תשל"ד מס' 728 מיום 14.3.1974 עמ' 46 (ה"ח תשל"ד מס' 1097 עמ' 64) – תיקון מס' 4 [במקור מס' 3].

ס"ח תשל"ה מס' 762 מיום 27.2.1975 עמ' 86 (ה"ח תשל"ה מס' 1165 עמ' 163) – תיקון מס' 5 [במקור מס' 4].

ס"ח תשל"ט מס' 941 מיום 3.8.1979 עמ' 137 (ה"ח תשל"ט מס' 1404 עמ' 212) – תיקון מס' 6.

ס"ח תש"ם מס' 962 מיום 28.2.1980 עמ' 72 (ה"ח תש"ם מס' 1418 עמ' 15) – תיקון מס' 7; תחילתו שישים יום מיום פרסומו.

ס"ח תשמ"ב מס' 1057 מיום 4.8.1982 עמ' 201 (ה"ח תשמ"ב מס' 1564 עמ' 76) – תיקון מס' 8.

ס"ח תשמ"ח מס' 1262 מיום 27.7.1988 עמ' 217 (ה"ח תשמ"ז מס' 1827 עמ' 218) – תיקון מס' 9; תחילתו שישה חודשים מיום פרסומו ור' סעיף 9 לענין תחולה.

ס"ח תשמ"ט מס' 1273 מיום 7.4.1989 עמ' 42 (ה"ח תשמ"ט מס' 1917 עמ' 48) – תיקון מס' 10.

ס"ח תשנ"ב מס' 1391 מיום 25.3.1992 עמ' 156 (ה"ח תשנ"ב מס' 2114 עמ' 218) – תיקון מס' 11; תחילתו ביום 1.6.1992 כאמור בק"ת תשנ"ב מס' 5443 מיום 21.5.1992 עמ' 1070.

ס"ח תשנ"ד מס' 1450 מיום 9.2.1994 עמ' 66 (ה"ח תשנ"ג מס' 2198 עמ' 304) – תיקון מס' 12; ר' סעיף 3 לענין הוראת מעבר.

ס"ח תשנ"ד מס' 1479 מיום 15.8.1994 עמ' 296 (ה"ח תשנ"ד מס' 2251 עמ' 292, ה"ח תשנ"ד מס' 2278 עמ' 486) – תיקון מס' 13 בסעיף 28 לחוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 15), תשנ"ד-1994; תחילתו שלושה חודשים מיום פרסומו.

ס"ח תשנ"ה מס' 1541 מיום 10.8.1995 עמ' 442 (ה"ח תשנ"ה מס' 2333 עמ' 167) – הוראת שעה בסעיף 8 לחוק שירות בטחון (תיקון מס' 7 והוראת שעה) (שירות במשטרה ושירות מוכר), תשנ"ה-1995; תוקפה לשנתיים מיום פרסומה. ת"ט ס"ח תשנ"ה מס' 1546 מיום 5.9.1995 עמ' 498.

ס"ח תשנ"ו מס' 1584 מיום 21.3.1996 עמ' 250 (ה"ח תשנ"ו מס' 2517 עמ' 585) – תיקון מס' 14; תחילתו ביום 1.1.1997.

ס"ח תשנ"ז מס' 1621 מיום 10.4.1997 עמ' 126 (ה"ח תשנ"ה מס' 2366 עמ' 306) – תיקון מס' 15 בסעיף 18 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) (תיקון), תשנ"ז-1997; ר' סעיף 23(4) לענין תחילה.

ס"ח תשנ"ח מס' 1652 מיום 11.2.1998 עמ' 120 (ה"ח תשנ"ז מס' 2598 עמ' 234) – תיקון מס' 16; תחילתו שישה חודשים מיום פרסומו.

ס"ח תש"ס מס' 1718 מיום 26.11.1999 עמ' 28 (ה"ח תשנ"ט מס' 2808 עמ' 417) – תיקון מס' 17; ר' סעיף 4 לענין תחילה ותחולה.

ס"ח תשס"ד מס' 1946 מיום 30.6.2004 עמ' 430 (ה"ח הממשלה תשס"ד מס' 60 עמ' 42) – תיקון מס' 18.

ס"ח תשס"ה מס' 2027 מיום 16.8.2005 עמ' 966 (ה"ח הממשלה תשס"ה מס' 194 עמ' 1072) – תיקון מס' 19.

ס"ח תשס"ו מס' 2045 מיום 1.1.2006 עמ' 151 (ה"ח הממשלה תשס"ה מס' 174 עמ' 628) – תיקון מס' 20 בסעיף 105 לחוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות), תשס"ו-2006; תחילתו שלושה חודשים מיום פרסומו.

ס"ח תשס"ו מס' 2045 מיום 1.1.2006 עמ' 156 (ה"ח הממשלה תשס"ה מס' 174 עמ' 628) – תיקון מס' 21 בסעיף 2 לחוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות) (תיקון), תשס"ו-2006.

ס"ח תשס"ו מס' 2052 מיום 22.2.2006 עמ' 256 (ה"ח הממשלה תשס"ו מס' 228 עמ' 220) – תיקון מס' 22.

ס"ח תשס"ח מס' 2126 מיום 7.1.2008 עמ' 134 (ה"ח הממשלה תשס"ז מס' 303 עמ' 638) – תיקון מס' 23 בסעיף 11 לחוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות) (תיקון מס' 2), תשס"ח-2008.

ס"ח תשס"ח מס' 2156 מיום 16.6.2008 עמ' 563 (ה"ח הממשלה תשס"ז מס' 324 עמ' 832) – תיקון מס' 24 בסעיף 24 לחוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 35), תשס"ח-2008; תחילתו 30 ימים מיום פרסומו.

ס"ח תשע"א מס' 2294 מיום 10.4.2011 עמ' 789 (ה"ח הממשלה תש"ע מס' 537 עמ' 1374) – תיקון מס' 25 בסעיף 28 לחוק ההתגוננות האזרחית (תיקון מס' 15), תשע"א-2011.

ס"ח תשע"א מס' 2302 מיום 30.6.2011 עמ' 948 (ה"ח הממשלה תשע"א מס' 577 עמ' 603) – תיקון מס' 26 בסעיף 3 לחוק דין משמעתי במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר (תיקוני חקיקה), תשע"א-2011.

ס"ח תשע"ב מס' 2381 מיום 8.8.2012 עמ' 744 (ה"ח הממשלה תשע"ב מס' 672 עמ' 600) – תיקון מס' 27 בסעיף 135 לחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, תשע"ב-2012; ר' סעיף 129 לענין תחילה.

ס"ח תשע"ד מס' 2442 מיום 19.3.2014 עמ' 390 (ה"ח הממשלה תשע"ג מס' 787 עמ' 1138) – תיקון מס' 28 בסעיף 25 לחוק שירות לאומי-אזרחי, תשע"ד-2014.

ס"ח תשע"ד מס' 2471 מיום 11.8.2014 עמ' 813 (ה"ח הממשלה תשע"ד מס' 869 עמ' 706) – תיקון מס' 29 בסעיף 130 לחוק השידור הציבורי, תשע"ד-2014; תחילתו ביום 15.5.2017. תוקן ק"ת תשע"ה מס' 7504 מיום 30.3.2015 עמ' 1108 – צו תשע"ה-2015. ק"ת תשע"ה מס' 7527 מיום 30.6.2015 עמ' 1330 – צו (מס' 2) תשע"ה-2015. ס"ח תשע"ה מס' 2502 מיום 10.9.2015 עמ' 292 (ה"ח הממשלה תשע"ה מס' 942 עמ' 894) – תיקון מס' 29 (תיקון) תשע"ה-2015. ס"ח תשע"ו מס' 2541 מיום 30.3.2016 עמ' 655 (ה"ח הממשלה תשע"ו מס' 1030 עמ' 878) – תיקון מס' 29 (תיקון מס' 2) תשע"ו-2016 בסעיף 12 לחוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון מס' 4), תשע"ו-2016; תחילתו ביום 31.3.2016. ס"ח תשע"ו מס' 2577 מיום 16.8.2016 עמ' 1202 (ה"ח הממשלה תשע"ו מס' 1078 עמ' 1502) – תיקון מס' 29 (תיקון מס' 3) בסעיף 3 לחוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון מס' 5), תשע"ו-2016. ס"ח תשע"ז מס' 2636 מיום 27.4.2017 עמ' 928 (ה"ח הממשלה תשע"ז מס' 1131 עמ' 1080) – תיקון מס' 29 (תיקון מס' 4) בסעיף 2 לחוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון מס' 7), תשע"ז-2017; תחילתו ביום 26.4.2017.

ס"ח תשע"ו מס' 2512 מיום 30.11.2015 עמ' 266 (ה"ח הממשלה תשע"ו מס' 973 עמ' 186) – תיקון מס' 30 בסעיף 19 לחוק שירות ביטחון (תיקון מס' 21), תשע"ו-2015.

ס"ח תשע"ז מס' 2592 מיום 29.12.2016 עמ' 242 (ה"ח הממשלה תשע"ז מס' 1083 עמ' 433) – תיקון מס' 31 בסעיף 45 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018), תשע"ז-2016; תחילתו ביום 27.4.2017.

ס"ח תשע"ז מס' 2598 מיום 16.1.2017 עמ' 338 (ה"ח הממשלה תשע"ו מס' 1056 עמ' 1120) – תיקון מס' 32.

ס"ח תשע"ז מס' 2659 מיום 7.8.2017 עמ' 1141 (ה"ח הממשלה תשע"ו מס' 1060 עמ' 1146) – תיקון מס' 33; ר' סעיף 3 לענין תחילה, תחולה והוראות מעבר.

3. (א) תחילתו של חוק זה שלושה חודשים מיום פרסומו (להלן – יום התחילה).

 (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), תחילתם של סעיפים 24ט עד 24יא לפקודה, כנוסחם בחוק זה, ביום פרסומו של חוק זה, והם יחולו גם לגבי חומר בדיקה שנאסף החל ביום ג' בתמוז התשע"ד (1 ביולי 2014), במסגרת בדיקות התאמה לתפקיד במשטרה שבוצעו ערב יום התחילה.

 (ג) הוראות פרק שלישי1 לפקודה, כנוסחו בחוק זה, יחולו גם לגבי מי שנושא בתפקיד ערב יום התחילה.

 (ד) מי שנושא בתפקיד המנוי בחלק ב' לתוספת השלישית לפקודה, כנוסחו בחוק זה, ערב יום התחילה, תיערך לו בדיקה ראשונה לפי סעיף 24ה(א)(2) לפקודה, כנוסחו בחוק זה, בתוך שלוש שנים מיום התחילה, בכפוף להוראות פרק שלישי1 לפקודה, כנוסחו בחוק זה.

 (ה) בסעיף זה, "בדיקת התאמה לתפקיד", "חומר בדיקה" ו"תפקיד" – כהגדרתם בסעיף 24ב לפקודה, כנוסחו בחוק זה.

ס"ח תשע"ח מס' 2701 מיום 12.3.2018 עמ' 252 (ה"ח הממשלה תשע"ח מס' 1169 עמ' 94) – תיקון מס' 34.

ס"ח תשע"ט מס' 2783 מיום 16.1.2019 עמ' 319 (ה"ח הממשלה תשע"ו מס' 1071 עמ' 1282) – תיקון מס' 35 בסעיף 51 לחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, תשע"ט-2019; תחילתו ביום 16.1.2022. תוקן ס"ח תשפ"א מס' 2899 מיום 13.1.2021 עמ' 296 (ה"ח הממשלה תשפ"א מס' 1384 עמ' 176) – תיקון מס' 35 (תיקון) תשע"ט-2019.

[1] היועץ המשפטי הסמיך את המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט פלילי) החל מיום 12.6.2017: י"פ תשע"ז מס' 7545 מיום 17.7.2017 עמ' 7634.

[2] ראש מחלקת גיוסים במשטרת ישראל מונה למלא את התפקיד: י"פ תשע"ז מס' 7543 מיום 11.7.2017 עמ' 7572.

[3] סמכותו הואצלה לפרקליט המדינה ולמשנים לפרקליט המדינה בי"פ תש"ע מס' 6013 מיום 29.10.2009 עמ' 264.

נבו ייצוגיות - מעקב אחרי חרות ותביעות