חוק הנוטריונים, תשל"ו-1976
משפט פרטי וכלכלה – הסדרת עיסוק – נוטריונים
רשויות ומשפט מנהלי – הסדרת עיסוק – נוטריונים
תוכן ענינים
|
| פרק א': רישוי | 3 | |
| סעיף 1 | ועדת רשיונות | 3 | |
| סעיף 2 | כשירות | 3 | |
| סעיף 3 | כהונות שדינן כדין עיסוק במקצוע עורך דין | 3 | |
| סעיף 4 | התנגדות | 3 | |
| סעיף 5 | פנקס נוטריונים ואגרת רשיון | 3 | |
| סעיף 6 | אגרה שנתית | 3 | |
|
| פרק ב': סמכויות הנוטריון | 3 | |
| סעיף 7 | סמכויות הנוטריון | 3 | |
| סעיף 8 | ייחוד פעולות | 4 | |
| סעיף 9 | שמירת סמכויות | 4 | |
|
| פרק ג': דרכים ותנאים לביצוע פעולה נוטריונית | 4 | |
| סעיף 10 | איסור השימוש בסמכות לטובת קרובים | 4 | |
| סעיף 11 | אימות חתימה | 4 | |
| סעיף 12 | אישור העתק | 4 | |
| סעיף 13 | אישור נכונות של רשימת מצאי | 4 | |
| סעיף 14 | אישור שאדם זכאי לחתום בשם זולתו | 4 | |
| סעיף 15 | אישור תרגום | 4 | |
| סעיף 16 | אישור שאדם נמצא בחיים | 4 | |
| סעיף 17 | אי ביול | 4 | |
| סעיף 18 | דרכי הביצוע של פעולה נוטריונית | 4 | |
|
| פרק ד': התוצאות של פעולה נוטריונית | 4 | |
| סעיף 19 | כוחו של אישור | 4 | |
| סעיף 20 | יפוי כוח | 4 | |
|
| פרק ה': אתיקה מקצועית | 5 | |
| סעיף 21 | שמירת כבוד המקצוע | 5 | |
| סעיף 22 | חובת הנאמנות | 5 | |
| סעיף 23 | הסדרת פרסומת | 5 | |
| סעיף 24 | איסור שידול לשם השגת עבודה | 5 | |
| סעיף 25 | שימוש בתארים | 5 | |
| סעיף 26 | הגבלות על שותפות | 5 | |
| סעיף 27 | איסור עיסוק כשכיר | 5 | |
| סעיף 28 | סוד מקצועי | 5 | |
| סעיף 29 | איסור השימוש בידיעה שנמסרה לנוטריון | 5 | |
|
| פרק ו': ניהול ושמירת מסמכים | 5 | |
| סעיף 30 | ארכיון מרכזי | 5 | |
| סעיף 31 | ניהול ספרים | 5 | |
| סעיף 32 | תקנות בקשר לטיפול ועיון במסמכים | 5 | |
| סעיף 33 | ביקורת | 5 | |
|
| פרק ז': שיפוט משמעתי | 6 | |
| סעיף 34 | עבירות משמעת | 6 | |
| סעיף 35 | סמכויות בית הדין של לשכת עורכי הדין | 6 | |
| סעיף 36 | קובל | 6 | |
| סעיף 37 | תחולת חוק הלשכה | 6 | |
| סעיף 38 | צו חיפוש | 6 | |
| סעיף 39 | אמצעי משמעת | 6 | |
| סעיף 40 | אמצעי עזר | 6 | |
| סעיף 41 | ערעור | 6 | |
| סעיף 42 | השעיית נוטריון | 6 | |
|
| פרק ח': סיום הכהונה והפסקתה | 6 | |
| סעיף 43 | ביטול הרשיון | 6 | |
| סעיף 44 | הפסקת החברות בלשכת עורכי הדין | 7 | |
|
| פרק ט': אימות חתימת נוטריון | 7 | |
| סעיף 45 | הסמכות לאמת | 7 | |
|
| פרק י': שונות | 7 | |
| סעיף 46 | תקנות בדבר שיעורי שכר ושירותים ואגרות | 7 | |
| סעיף 47 | סיוע לעבירה | 7 | |
| סעיף 48 | התחזות | 7 | |
| סעיף 49 | עשיית פעולה שיוחדה לנוטריון | 7 | |
| סעיף 50 | מילוי מקום נוטריון | 7 | |
| סעיף 50א | סמכויות נציגי המדינה | 7 | |
| סעיף 51 | ביטולים | 7 | |
| סעיף 52 | תיקון פקודת הראיות | 7 | |
| סעיף 53 | תיקון חוק הירושה | 8 | |
| סעיף 54 | הוראות מעבר | 8 | |
| סעיף 55 | ביצוע | 8 | |
| סעיף 56 | תחילה | 8 |
חוק הנוטריונים, תשל"ו-1976*
ועדת רשיונות (תיקון מס' 1) תשל"ח-1978
1. רשיון נוטריון יינתן מאת ועדת רשיונות של שבעה שימנה שר המשפטים, מהם שניים על פי הצעת לשכת עורכי הדין; היושב ראש יהיה משפטן עובד המדינה, שני חברים לפחות יהיו נציגי ציבור וחבר אחד לפחות יהיה נוטריון.
2. (א) מי שנתקיימו בו כל אלה כשיר להיות נוטריון:
(תיקון מס' 8) תשס"ב-2002
(1) הוא אזרח ישראלי או תושב קבע בישראל; לענין זה, "תושב קבע בישראל" – מי שהוא בעל רישיון לישיבת קבע בישראל לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952;
(2) הוא חבר לשכת עורכי הדין ונתמלאה בו אחת מאלה:
(תיקון מס' 9) תשס"ב-2002
(א) עסק במקצוע של עורך דין 10 שנים לפחות, מתוכן חמש וחצי שנים לפחות בישראל;
(תיקון מס' 9) תשס"ב-2002
(ב) (נמחקה);
(תיקון מס' 2) תשל"ט-1979
(ג) עסק במקצוע של עורך דין 10 שנים לפחות, מהן שנתיים לפחות בישראל, והגיש את בקשתו לרשיון תוך שבע שנים מהיום שבו היה לראשונה תושב ישראל.
(3) לא הורשע בישראל או מחוצה לה בעבירה פלילית שיש בה משום קלון;
(4) לא הוצא ולא הושעה מלשכת עורכי הדין בישראל על פי פסק דין סופי בהליכים משמעתיים, למעט הליך על פי סעיף 78 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961 (להלן – חוק הלשכה), ולא בוטל רשיונו ולא הותלה תקפו בהליכים משמעתיים לפי חוק נוטריונים למסמכים יוצאי חוץ, תש"י-1950;
(5) ועדת הרשיונות מצאה אותו ראוי להיות נוטריון, לאחר שנתנה את דעתה, בין השאר, לענשים משמעתיים שהוטלו עליו לפי חוק הלשכה או חוק נוטריונים למסמכים יוצאי-חוץ, תש"י-1950, תוך 10 שנים לפני מתן הרשיון, פרט לאלה האמורים בפסקה (4).
(ב) ועדת הרשיונות רשאית לתת לאדם רשיון נוטריון אף אם הורשע כאמור בסעיף קטן (א)(3) אם עברו עשר שנים מיום שגמר לרצות את ענשו, ואף אם הוטל עליו אחד הענשים האמורים בסעיף קטן (א)(4) אם עברו עשר שנים מיום שבו הוטל העונש.
(תיקון מס' 9) תשס"ב-2002
(ג) ועדת הרישיונות רשאית להתנות מתן רישיון נוטריון בהשתתפות בהשתלמות קצרה במתכונת שתקבע הועדה; המשתתף יישא בעלות השתתפותו בהשתלמות, כולה או חלקה, כפי שתקבע הועדה.
כהונות שדינן כדין עיסוק במקצוע עורך-דין
3. לענין האמור בסעיף 2(א)(2), דין תקופת כהונה כשופט, כחבר בית-דין דתי או בתפקיד משפטי אחר ששר המשפטים אישר אותו בצו לצורך סעיף זה, כדין תקופת עיסוק במקצוע של עורך דין בישראל, ודין תקופת כהונה כשופט או כנוטריון בחוץ לארץ כדין תקופת עיסוק במקצוע של עורך דין בחוץ לארץ.
4. (א) מצאה הועדה שנתמלאו במבקש הרשיון תנאי הכשירות המפורטים בסעיף 2(א), או החליטה שיש מקום להשתמש בסמכות לפי סעיף 2(ב), תפרסם את הבקשה במועד ובדרך שנקבעו בתקנות.
(ב) כל אדם רשאי להגיש לועדת הרשיונות, במועד ובדרך שנקבעו בתקנות, התנגדות מנומקת להענקת הרשיון למבקש, אך לא תדחה הועדה את הבקשה על סמך ההתנגדות לפני שנתנה למבקש הזדמנות להשמיע טענותיו.
5. בטרם יתחיל נוטריון לכהן –
(1) יחתום את שמו בפנקס הנוטריונים שינוהל בפיקוחו של שר המשפטים;
(2) ימסור למי ששר המשפטים הסמיכו לכך דוגמה של חתימתו ושל חותמו, בדרך שנקבעה בתקנות;
(3) ישלם את האגרה שנקבעה בתקנות.
אגרה שנתית (תיקון מס' 5) תשנ"ד-1993
6. (א) בעל רשיון נוטריון ישלם, לא יאוחר מ-31 בינואר של כל שנה, אגרה שנתית ששיעורה נקבע בתקנות; לא שולמה האגרה כאמור, יווספו לה תוספות אלה:
(1) שולמה האגרה בתקופה שבין 1 בפברואר ובין 31 במרס – 10%;
(2) שולמה האגרה בתקופה שבין 1 באפריל ובין 30 בספטמבר – 50%;
(3) שולמה האגרה אחרי 30 בספטמבר – 100%;
(4) שולמה האגרה אחרי אותה שנה פלונית תישא, בנוסף לתשלום כפל האגרה כאמור בפסקה (3), גם הפרשי הצמדה על סכום האגרה שנקבע, לפי מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מן המדד שפורסם בחודש דצמבר שקדם למועד תשלום האגרה של אותה השנה עד המדד שפורסם לאחרונה לפני תשלומה בפועל.
(תיקון מס' 5) תשנ"ד-1993
(א1) לא שילם בעל רשיון נוטריון את האגרה בעד שנה פלונית עד תום חודש מרס של השנה שלאחריה, לא יהיה רשאי לשמש נוטריון כל עוד לא שילם את האגרה באותה השנה, כאמור בסעיף קטן (א)(4).
(ב) נוטריון שלא שילם אגרה שנתית לחמש שנים, יפקע תקפו של רשיונו.
(תיקון מס' 5) תשנ"ד-1993
(ג) שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות שיעור שונה של אגרה שנתית לבעל רשיון נוטריון שהוא בגיל שבעים שנה או יותר.
7. נוטריון מוסמך –
(1) לאמת חתימה על מסמך;
(2) לאשר שהחתום על מסמך, בשם זולתו, היה מוסמך לכך;
(3) לאשר נכונותו של העתק מסמך;
(4) לאשר נכונותו של תרגום מסמך;
(5) לקבל ולאשר תצהיר והצהרה אחרת;
(6) לאשר שאדם פלוני חי;
(7) לאשר נכונותה של רשימת מצאי;
(8) לערוך העדה של מסמך סחיר;
(9) לערוך מסמך או לעשות בו פעולה אחרת כשהעריכה או עשיית הפעולה בידי נוטריון דרושה או מותרת על פי דין, לרבות דין של מדינת חוץ, או על פי מסמך אחר;
(10) להשתמש בסמכות של נוטריון ציבורי על פי דין אחר;
(תיקון מס' 6) תשנ"ה-1995
(11) לאמת הסכם ממון בין בני זוג, שנכרת לפני הנישואין.
8. פעולה מן הפעולות המפורטות בסעיף 7(1), (3), (7), (8) ו-(9), כשהמסמך הנוטריוני דרוש לצרכי שימוש בחוץ לארץ, לרבות נציגות של מדינת חוץ בישראל, לא תיעשה אלא בידי נוטריון.
9. אין בהוראות פרק זה כדי למנוע עשיית פעולה בידי עובד ציבורי המוסמך לכך במילוי תפקידו, או בידי אדם אחר המוסמך לכך על פי חיקוק.
פרק ג': דרכים ותנאים לביצוע פעולה נוטריונית
איסור השימוש בסמכות לטובת קרובים
10. (א) לא ישתמש נוטריון בסמכות מסמכויותיו בענין של עצמו, של קרובו, של שותפו, של עובדו או של תאגיד שהוא בשליטתו.
(ב) לענין סעיף זה, "קרוב" של הנוטריון –
(1) בן זוג;
(2) הורה, הורה הורה, הורה בן-זוג, צאצא, צאצא בן-זוג ובני זוגם של כל אחד מאלה;
(3) אח או אחות ובני זוגם.
11. לא יאמת נוטריון חתימתו של אדם על מסמך אלא אם החותם עמד לפניו, זוהה וחתם בפניו על המסמך.
12. לא יאשר נוטריון שמסמך פלוני הוא העתק נכון מהמקור, אלא אם המקור הוצג לפניו והוא השווה זה אל זה ומצאם שווים.
13. לא יאשר נוטריון את נכונותה של רשימת מצאי אלא אם ערך אותה או נערכה בפניו והוא בקי בנושא המצאי.
אישור שאדם זכאי לחתום בשם זולתו
14. לא יאשר נוטריון שהחתום על מסמך בשם זולתו זכאי לחתום עליו כך, אלא אם זכותו לחתום הוכחה לנוטריון על ידי מסמכים שיש בהם ראיה לדבר, ואם חתם בשם תאגיד – על ידי פנקס המתנהל על פי חיקוק, בין בידי עובד ציבורי ובין בדרך אחרת, או על ידי מסמך אחר שיש בו ראיה לדבר.
15. לא יאשר נוטריון נכונותו של תרגום אלא אם הוא שולט בשפה שבה נערך המקור ובשפה שאליה תורגם, והוא עצמו ערך את התרגום או בדק את נכונותו.
16. לא יאשר נוטריון כי ביום פלוני היה אדם פלוני בחיים אלא אם עמד לפניו האדם באותו יום וזוהה.
17. לא ישתמש נוטריון בסמכותו לגבי מסמך שאינו מבוייל כדין.
דרכי הביצוע של פעולה נוטריונית
18. שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות דרכים ותנאים נוספים שבהם יבצע נוטריון פעולה נוטריונית ובין השאר רשאי הוא לקבוע הוראות בדבר –
(1) בירור כשרותו המשפטית של המתייצב לפניו לשם ביצוע של הפעולה הנוטריונית ואת היותו מבין אל נכון את משמעות הפעולה;
(2) רשומות שעל הנוטריון לנהל על הפעולות הנוטריוניות שביצע, העתקים ממסמכים שפעל בהם, שעליו להשאיר בידו, ודרכי השמירה של כל אלה ומשך זמנה.
פרק ד': התוצאות של פעולה נוטריונית
19. אישורו של נוטריון לפי חוק זה והתקנות על פיו, יהיה ראיה מספקת בהליך משפטי, ללא צורך בראיה נוספת, לדברי הנוטריון ולמעשיו ולדברי אחרים ולמעשיהם שאמרו או עשו בפניו, הכל כאמור באישור.
יפוי-כוח (תיקון מס' 1) תשל"ח-1978
20. (א) יפוי-כוח כללי ויפוי-כח לביצוע עסקאות במקרקעין הטעונות רישום במרשם המקרקעין, לא יהיו בני-תוקף אלא אם ערך אותם נוטריון או אימת את החתימות שעליהם, כאמור בחוק זה ובתקנות על פיו; הוראה זו אינה גורעת מסעיף 91 לחוק הלשכה.
(תיקון מס' 1) תשל"ח-1978
(ב) סעיף זה אינו חל על יפוי-כוח שניתן בחוץ לארץ לפי דיני המקום שבו ניתן.
21. נוטריון ישמור על כבוד המקצוע ויימנע מכל דבר העלול לפגוע בכבוד המקצוע.
22. במילוי תפקידיו יפעל נוטריון בנאמנות ובמסירות; נתבקש הנוטריון לבצע פעולה בשביל יותר מאדם אחד, חב הוא בנאמנות שווה לכל הצדדים ואין נפקא מינה מי מהם משלם את שכרו.
הסדרת פרסומת (תיקון מס' 7) תש"ס-2000
23. נוטריון לא יעשה, במישרין או בעקיפין, פרסומת לעיסוקו אלא בהתאם לכללים שהותקנו לפי סעיף 55 לחוק הלשכה; כן יחולו על נוטריון הכללים שהותקנו לפי הסעיף האמור, לענין ציון השם והמקצוע.
24. לא ישדל נוטריון, בעצמו או על ידי אחר, למסור לו עבודה מקצועית.
25. לא ישתמש נוטריון לציון מקצועו אלא בתואר "נוטריון" או בתואר לועזי מקביל שנקבע בתקנות ובתואר זה בלבד; אין בהוראה זו כדי למנוע את השימוש בתואר אקדמי או בתואר שדין אחר מסדיר את השימוש בו.
26. (א) נוטריון לא יעסוק במקצועו בשותפות עם מי שאינו נוטריון, ולא ישתפו בהכנסותיו בתמורה לשירותים, לסיוע או לתועלת אחרת למקצועו; אולם רשאי נוטריון לשתף בהכנסותיו את אלמנתו ואת היתומים הקטינים של כל אחד מאלה:
(1) שותפו או שותפו שפרש, אם נפטר בעודו נוטריון;
(2) נוטריון שאת משרדו רכש.
(ב) נוטריון יבצע פעולה נוטריונית בשמו בלבד, אף אם הוא עוסק בשותפות עם נוטריון אחר.
(ג) סעיף זה אינו בא למנוע שותפות בין עורך דין שהוא נוטריון לבין עורך דין שאיננו נוטריון.
27. במילוי תפקידו לא יעבוד הנוטריון כשכיר.
28. (א) נוטריון ישמור בסוד כל דבר שהובא לידיעתו על ידי מי שנזקק לשירותיו שנעשו על פי דין, זולת אם נאמר אחרת בחיקוק או אם ויתר הלקוח בכתב על שמירת הסודיות.
(ב) העובד בשירותו של נוטריון ישמור על סודיות הענינים המגיעים לידיעתו במהלך שירותו באותה מידה שבה חייב הנוטריון בעצמו לשמור על סודיותם.
(ג) נוטריון חייב לנקוט אמצעים סבירים כדי להבטיח שעובדיו ישמרו על הסודיות כאמור בסעיף זה.
(ד) סעיף זה לא יחול על גילוי שנצטווה עליו הנוטריון או עובדו לפי צו בית משפט או בהליך משפטי.
איסור השימוש בידיעה שנמסרה לנוטריון
29. לא ישתמש נוטריון בידיעה שהגיעה אליו במילוי תפקידו ממי שנזקק לשירותו לכל מטרה זולת למען אותו אדם שנזקק לשירותו כאמור או ברשותו.
פרק ו': ניהול ושמירת מסמכים
30. שר המשפטים רשאי להקים ארכיון מרכזי למסמכים נוטריוניים ולחייב נוטריונים לשלוח לארכיון זה, במועד שנקבע בתקנות, עותק ממסמכים או מסוגי מסמכים כפי שנקבע בתקנות באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
31. נוטריון ינהל ספרים בקשר למילוי תפקידו, ובהם יירשמו פעולותיו בדרך שנקבעה בתקנות.
תקנות בקשר לטיפול ועיון במסמכים
32. שר המשפטים יקבע בתקנות –
(1) את סוגי הזכאים לעיין במסמכים אשר בארכיון המרכזי למסמכים נוטריוניים, לרבות מסמכים שנמסרו לפי סעיף 54, את סוגי הזכאים לקבל העתקים מהם, ואת סדרי העיון וקבלת ההעתקים;
(2) את הצורה והמקום לגניזת מסמכים, לרבות ספרים כאמור בסעיף 31, אשר היו בידי נוטריון.
33. (א) נוטריון יעמיד את המסמכים שעליו לשמור ואת הספרים שעליו לנהל, לפי חוק זה, לביקורת מי ששר המשפטים מינהו לכך.
(ב) דרכי הבקורת ייקבעו בתקנות.
(ג) מי שנתמנה לערוך בקורת לפי סעיף זה, ישמור בסוד כל דבר שבא לידיעתו במילוי תפקידו ולא ישתמש בידיעה כאמור אלא למילוי תפקידו; הוראה זו אינה חלה על גילוי שנצטווה עליו בחקירה על פי דין או בהליך משפטי.
34. נוטריון אשם בעבירת משמעת אם –
(1) עבר על כללי האתיקה המקצועית כפי שנקבעו בפרק ה';
(2) לא קיים את המוטל עליו לפי הוראות חוק זה והתקנות שהותקנו לפיו או התרשל בקיום המוטל עליו כאמור;
(3) עשה במילוי תפקידיו כנוטריון פעולה שלא היה מוסמך לה בחיקוק;
(4) נתן אישור שידע או היה חייב לדעת שהוא כוזב;
(5) גבה או דרש בעד שירותיו שכר שהוא למעלה מן הקבוע מכוחו של חוק זה, או גבה או דרש, ללא טעם מספיק, שכר שהוא למטה מן הקבוע מכוחו של חוק זה;
(6) הורשע, בישראל או מחוצה לה, בעבירה שיש בה משום קלון.
סמכויות בית הדין של לשכת עורכי הדין
35. הדיון בעבירות משמעת לפי פרק זה יהא לפני בית הדין המשמעתי המחוזי שהוקם לפי חוק הלשכה (להלן – בית הדין) והרכבו לענין זה יכלול שני נוטריונים לפחות.
36. היועץ המשפטי לממשלה או נציגו רשאים, בין ביוזמתם ובין על פי תלונת אדם אחר, להגיש קובלנה לבית הדין בשל עבירת משמעת ולהתייצב ולטעון בכל הליך לפי פרק זה.
37. (א) הסמכויות של בית הדין וסדרי הדין בדיון לפי פרק זה יהיו כסמכויות וסדרי הדין בדיון לפי הפרק הששי לחוק הלשכה, זולת אם נקבע אחרת בחוק זה או על פיו; כן יחולו סעיפים 64 ו-80 לחוק הלשכה בשינויים המחוייבים.
(ב) שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות סדרי דין מיוחדים בהליכים לפי פרק זה.
38. ראה בית הדין שיש לערוך חיפוש כדי להבטיח הצגה של תעודה או מסמך הדרושים לחקירה בעבירת משמעת או לדיון, רשאי הוא ליתן צו חיפוש; הצו יבוצע כדרך צו חיפוש לפי פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט-1969.
39. (א) ואלה הם אמצעי המשמעת שבית הדין מוסמך להטיל על הנוטריון:
(1) אזהרה;
(2) נזיפה;
(3) קנס בסכום שלא יעלה על 20,000 לירות לכל עבירה;
(4) התליית תקפו של הרשיון לתקופה קצובה שלא תעלה על חמש שנים;
(5) ביטול הרשיון.
(ב) קנס שהוטל לפי סעיף זה ייגבה כמו קנס שהטיל בית משפט בהליך פלילי.
אמצעי עזר (תיקון מס' 3) תש"ם-1980
40. לבית הדין יהיו בנוסף לאמור בסעיף 39 גם הסמכויות האמורות בסעיף 69 לחוק הלשכה, כן יחולו סעיפים 73 ו-74 לחוק הלשכה.
41. (א) הנוטריון והיועץ המשפטי לממשלה או נציגו רשאים לערער על פסק הדין של בית הדין לפני בית הדין המשמעתי הארצי, שהוקם לפי חוק הלשכה, במועד ובדרך שמערערים על פסק דין של בית הדין שניתן בהליכים לפי חוק הלשכה.
(ב) הרכב בית הדין המשמעתי הארצי בערעור לפי סעיף זה יכלול שני נוטריונים לפחות.
(תיקון מס' 10) תשס"ח-2008
(ג) על פסק הדין של בית הדין המשמעתי הארצי לפי סעיף זה רשאים הנוטריון והיועץ המשפטי לממשלה או נציגו לערער לפני בית המשפט המחוזי בירושלים תוך שלושים יום מיום שהודע להם פסק הדין של בית הדין הארצי.
(תיקון מס' 10) תשס"ח-2008
(ד) (בוטל).
42. (א) בית הדין רשאי להשעות נוטריון –
(1) שהוגש נגדו כתב אישום בבית משפט בשל עבירה פלילית שעבר במילוי תפקידו ושבנסיבות הענין היה בה משום קלון;
(2) שהועמד לפניו לדין לפי חוק זה בענין שבו עלול בית הדין להחליט על התליית תקפו של הרשיון או על ביטולו.
(ב) השעייתו של נוטריון לפי סעיף קטן (א)(1) תהא עד לפסק דינו בבית המשפט, ואם הורשע והובא דבר ההרשעה לפני בית הדין – עד לפסק הדין של בית הדין לפי חוק זה; לא הובא הדבר לבית הדין תוך שלושים יום מיום שבו נעשה הפסק המרשיע סופי, או שבוטלה ההרשעה – בטלה ההשעיה.
(ג) השעייתו של נוטריון לפי סעיף קטן (א)(2) תהא עד למתן פסק הדין בבית הדין.
(תיקון מס' 10) תשס"ח-2008
(ד) (בוטל).
(ה) רשאי נוטריון לערער על החלטת בית הדין להשעותו כאילו היה פסק דין, וסעיף 41 יחול בשינויים המחוייבים; אולם הגשת הערעור לא תעכב את ההשעיה.
43. רשיונו של נוטריון בטל אם נתקיימה אחת מאלה:
(1) שר המשפטים ביטל את הרשיון על פי בקשת הנוטריון;
(2) הנוטריון חדל להיות אזרח ישראלי;
(3) חברותו של הנוטריון בלשכת עורכי הדין פקעה.
44. נוטריון שנתקיימה בו אחת מאלה:
(1) חברותו בלשכת עורכי הדין הופסקה מכוח האמור בסעיף 52א לחוק הלשכה;
(2) הגביל את חברותו בלשכת עורכי הדין כאמור בסעיף 52ב לחוק הלשכה;
(3) חברותו בלשכת עורכי הדין הושעתה, לפי סעיף 49 לחוק הלשכה;
(4) הושעה זמנית לפי סעיף 78 לחוק הלשכה;
יהא תוקף רשיונו מותלה כל עוד ההפסקה, הגבלת החברות או ההשעיה בעינן עומדות.
הסמכות לאמת (תיקון מס' 4) תשמ"ט-1989
45. (א) חתימתו של נוטריון, בתוקף תפקידו לפי חוק זה והתקנות על פיו, על גבי מסמך הנועד לשימוש מחוץ לישראל, תאומת, על פי בקשת מעונין, בידי רשם בית-משפט שלום או עובד מדינה שמונו לכך בידי שר המשפטים.
(תיקון מס' 4) תשמ"ט-1989
(ב) (נמחק).
תקנות בדבר שיעורי שכר ושירותים ואגרות
46. שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות –
(1) את שיעור השכר שיקבל נוטריון בעד שירותיו לפי חוק זה ואת מקרי הפטור משכר;
(2) את האגרות שישולמו בעד שירותי הארכיון המרכזי למסמכים נוטריוניים.
47. נוטריון המשתמש בסמכותו לגבי מסמך ביודעו כי המסמך נועד לביצוע עבירה פלילית או שבעריכתו היה משום עבירה פלילית, דינו – מאסר שלוש שנים או כדינו של האשם באותה עבירה, הכל לפי העונש החמור יותר.
48. מי שאינו מוסמך לכהן כנוטריון ומתחזה להיות נוטריון, דינו – מאסר שלוש שנים.
49. (א) מי שעושה פעולה מן הפעולות שנתייחדו לפי סעיף 8 לנוטריון בלי להיות מוסמך לכך על פי דין –
(1) דינו – קנס 10,000 לירות;
(2) אינו זכאי לשכר בעד הפעולה, ואם שולם שכר – יחזיר אותו למי ששילמו.
(ב) הטוען שהוא מוסמך לעשיית הפעולה, עליו הראיה.
50. בתחום של רשות מקומית שבו בית משפט שלום ואין בו משרד נוטריון, רשאי שר המשפטים למנות עובד המדינה הממלא תפקיד באותו בית משפט להשתמש בסמכויות נוטריון, כולן או מקצתן, ודין פעולה שנעשתה בידי עובד המדינה מכוח סמכויות אלה כדין פעולה של נוטריון.
סמכויות נציגי המדינה (תיקון מס' 1) תשל"ח-1978 (תיקון מס' 9) תשס"ב-2002
50א. (א) נציגים דיפלומטיים ונציגים קונסולריים של ישראל כמשמעותם בסעיף 29 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971, מוסמכים להשתמש בחוץ-לארץ בסמכויות נוטריון, ודין פעולה שנעשתה בידי נציג כאמור מכוח סמכויות אלה כדין פעולה של נוטריון. נציג כאמור לא ישתמש בסמכויות נוטריון, אלא לאחר שישתתף בהשתלמות קצרה, במתכונת שיקבע המנהל הכללי של משרד החוץ, או מי שהוא הסמיך לכך, בהתייעצות עם ועדת הרישיונות.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) רשאי שר המשפטים, בהסכמת שר החוץ, לקבוע בתקנות את שיעור השכר שיקבל נציג דיפלומטי או קונסולרי בעד שירותיו לפי חוק זה, בשינוי מהשכר שנקבע לפי סעיף 46(1); שכר כאמור ישולם לאוצר המדינה ויכול שיהא שונה במדינות השונות שבהן ייגבה ושייקבע במטבע המדינה שבה ייגבה.
51. בטלים –
(1) החוק העותמאני בדבר הנוטריון מיום 27 בזילקעדה שנת 1331 (1913);
(2) סעיף 18 לפקודת הרשמים [נוסח חדש], תשל"א-1971;
(3) חוק נוטריונים למסמכים יוצאי חוץ, תש"י-1950;
(4) חוק האגרות (נוטריון ציבורי), תשט"ז-1956;
(5) תקנות הנוטריון הציבורי מיום 4.7.1918;
אך אין בביטולם כדי להשפיע על הליכים ועל תרופות שיינקטו או יינתנו לגבי מסמכים שנערכו לפני תחילתו של חוק זה.
52. בסעיף 29 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971, בהגדרת "תעודה ציבורית", אחרי המלים "גוף אחר בעל סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית" שבפסקה (2) להגדרה, יבוא "נוטריון".
53. בסעיף 22 לחוק הירושה, תשכ"ה-1965, אחרי סעיף קטן (ו) יבוא:
"(ז) לענין סעיף זה דין נוטריון כדין שופט."
54. (א) הוקם ארכיון מרכזי למסמכים נוטריונים, יימסרו לו למשמרת בכפוף לאמור בחוק הארכיונים, תשט"ו-1955, המסמכים הנוטריוניים וספרי הנוטריון הציבורי שעל יד בית המשפט.
(ב) מי שלפני תחילתו של חוק זה כיהן כדין כנוטריון למסמכים יוצאי חוץ, רואים אותו כאילו נתמנה נוטריון ביום תחילתו של חוק זה, אף אם אין לו הכשירויות לפי סעיף 2.
ת"ט תשל"ז-1976
(ג) מי שהיה נוטריון למסמכים יוצאי חוץ בתכוף לפני תחילתו של חוק זה, ינהג בהעתקים של אישורים נוטריוניים שעליו לשמרם אותה שעה, כאילו חוק זה לא נתקבל.
(ד) חתימות על מסמכים יוצאי חוץ שנערכו כדין בידי נוטריון למסמכים יוצאי חוץ לפני תחילתו של חוק זה, יאומתו בדרך האמורה בפרק ט'.
(ה) מי שהיה נוטריון למסמכים יוצאי חוץ ועבר לפני תחילתו של חוק זה עבירת משמעת לפי חוק נוטריונים למסמכים יוצאי חוץ, תש"י-1950, יראו אותה עבירה כעבירת משמעת לפי חוק זה.
(ו) מיום ב' בסיון תשל"ו (31 במאי 1976) עד יום תחילתו של חוק זה לא יינתן לאדם רשיון לכהן כנוטריון לפי חוק נוטריונים למסמכים יוצאי חוץ, תש"י-1950, ולא תדון ועדת ההמלצות בבקשת אדם לקבלת רשיון כאמור, אלא אם נתנה ועדת ההמלצות את המלצתה עד יום י"ז בסיון תשל"ב (30 במאי 1972) או הוגשה הבקשה עד יום זה, הכל לפי הענין.
55. שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.
56. תחילתו של חוק זה בתום שנה אחת מיום פרסומו ברשומות, זולת סעיף 54(ו) שתחילתו ביום ב' בסיון תשל"ו (31 במאי 1976).
יצחק רבין חיים י' צדוק
ראש הממשלה שר המשפטים
אפרים קציר
נשיא המדינה
הודעה למנויים על עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו - הקש כאן
