Nevo.co.il

להורדת הקובץ בפורמט וורד לחץ כאן

חוק נכי רדיפות הנאצים, תשי"ז-1957

 

 

רשויות ומשפט מנהלי – שרותי רווחה – נכים – נכי רדיפות הנאצים

בריאות – נכים – נכי רדיפות הנאצים

תוכן ענינים

סעיף 1

הגדרות

Go

8

סעיף 2

רשות מוסמכת

Go

8

סעיף 3

נכה הזכאי לתגמולים

Go

8

סעיף 3א

תביעה לפיצוי ממקור אחר

Go

9

סעיף 3ב

חובת מתן הודעה

Go

9

סעיף 3ג

המחאה

Go

9

סעיף 3ד

נכה שזכה לפיצוי

Go

9

סעיף 3ה

החזרת תגמולים

Go

9

סעיף 3ו

תשלום הפרש לנכה

Go

9

סעיף 3ז

חישוב ההוצאות

Go

10

סעיף 3ח

חישוב שער מטבע חוץ

Go

10

סעיף 4

תגמולים

Go

10

סעיף 4א

תגמול נוסף

Go

10

סעיף 4ב

תגמול מוגדל לפי הכנסה וביטוח לאומי

Go

10

סעיף 4ג

בקשות לרשות מוסמכת

Go

10

סעיף 4ג1

תגמול לפי הכנסה

Go

11

סעיף 4ג2

מענק הטבות לנכה הזכאי לתגמול מוגדל לפי הכנסה או לתגמול לפי הכנסה

Go

11

סעיף 4ד

תגמול מיוחד

Go

11

סעיף 4ה

העלאת שיעורי תגמולים

Go

11

סעיף 4ו

שמירת הטבות

Go

11

סעיף 5

הקטנת תגמולים

Go

11

סעיף 6

בקשות

Go

11

סעיף 6א

הוכחת חיים

Go

12

סעיף 7

החלטת הרשות המוסמכת

Go

12

סעיף 8

קביעת דרגת נכות

Go

12

סעיף 9

ערר

Go

12

סעיף 9א

ערעור לפני בית משפט מחוזי

Go

12

סעיף 10

קביעת דרגת נכות שנית

Go

12

סעיף 11

חסיון תגמול

Go

12

סעיף 11א

תגמול לאחר פטירת נכה

Go

13

סעיף 12

תגמול ששולם ביתר

Go

13

סעיף 13

הזמן לגביית תגמול

Go

13

סעיף 14

תגמול במקרים מיוחדים

Go

13

סעיף 15

המרת תגמולים

Go

13

סעיף 16

ועדת עררים

Go

13

סעיף 17

ערר וערעור

Go

14

סעיף 17א

תקנות סדרי דין

Go

14

סעיף 18

החלטה חדשה

Go

14

סעיף 20

סמכויות עזר

Go

14

סעיף 21

טיפול רפואי

Go

14

סעיף 21א

עיכוב תשלום

Go

14

סעיף 22

עבירות

Go

14

סעיף 22א

הגבלת שכר טרחה

Go

15

סעיף 22ב

איסור הוספה על השכר שנקבע

Go

15

סעיף 22ב1

שכר טרחה מרבי לכל המטפלים בתביעה אחת

Go

16

סעיף 22ב2

העדר חבות בעת ניתוק הקשר

Go

16

סעיף 22ב3

הוראה מפורשת של לקוח כתנאי לתשלום שכר טרחה

Go

16

סעיף 22ג

הוספה ניתנת להחזרה

Go

16

סעיף 22ד

ראיות

Go

16

סעיף 22ה

תחולה לעניין שכר טרחה בעד טיפול בתביעה

Go

16

סעיף 23

אין ירושה לתגמולים

Go

16

סעיף 24

ביצוע ותקנות

Go

16

סעיף 25

דרכי התשלום

Go

16

 


חוק נכי רדיפות הנאצים, תשי"ז-1957*

הגדרות (תיקון מס' 4) תשל"ז-1976

1.    (א)  בחוק זה –

מיום 19.4.1957

תיקון מס' 4

ס"ח תשל"ז מס' 836 מיום 30.12.1976 עמ' 30 (ה"ח 1164)

1. (א) בחוק זה -

           "נכה" - אדם שלקה בנכות מחמת מחלה, החמרת מחלה או חבלה, ואשר אילולא הנאמר בהסכם בין מדינת ישראל לבין הרפובליקה הפדראלית של גרמניה מיום כ' באלול תשי"ב (10 בספטמבר 1952) ובמכתב מס' 1א' שבו, היה זכאי בגלל נכותו לתגמול, קיצבה או פיצוי אחר מאת הרפובליקה הפדראלית של גרמניה[1];

           "נכות" - איבוד הכושר לפעול פעולה רגילה, בין גופנית ובין שכלית או פחיתתו של כושר זה;

(תיקון מס' 1)  תש"ך-1960

           "טיפול בתביעה" - מתן עצה משפטית בתביעת תגמולים לפי חוק זה, ייצוג בתביעה לפני כל גוף או רשות וכן עריכת בקשה לפי סעיף 6 או כל מסמך אחר הדרוש להגשת הבקשה או אימותה;

מיום 18.8.1960

תיקון מס' 1

ס"ח תש"ך מס' 316 מיום 18.8.1960 עמ' 88 (ה"ח 424)

הוספת הגדרת "טיפול בתביעה"

(תיקון מס' 2) תשכ"ט-1969 (תיקון מס' 9) תשנ"ה-1995 (תיקון מס' 16) תשע"ב-2012

           "זכאי לתגמול מוגדל לפי הכנסה" - מי שאינו מסוגל להשתכר למחייתו מחמת מחלתו או גילו או ליקויו הגופני או השכלי ואינו מוחזק במוסד בנסיבות ובתנאים כאמור בסעיף 5;

מיום 19.4.1957

תיקון מס' 2

ס"ח תשכ"ט מס' 555 מיום 4.4.1969 עמ' 90 (ה"ח 775)

הוספת הגדרת "נצרך"

 

מיום 1.10.1995

תיקון מס' 9

ס"ח תשנ"ה מס' 1542 מיום 10.8.1995 עמ' 444 (ה"ח 2415)

"נצרך" - מי שאינו מסוגל להשתכר למחייתו מחמת מחלתו או גילו או ליקויו הגופני או השכלי ואינו מוחזק במוסד בנסיבות ובתנאים כאמור בסעיף 5;

 

מיום 1.7.2012

תיקון מס' 16

ס"ח תשע"ב מס' 2352 מיום 1.4.2012 עמ' 322 (ה"ח 434)

"נצרך" "זכאי לתגמול מוגדל לפי הכנסה" - מי שאינו מסוגל להשתכר למחייתו מחמת מחלתו או גילו או ליקויו הגופני או השכלי ואינו מוחזק במוסד בנסיבות ובתנאים כאמור בסעיף 5;

 

(תיקון מס' 4)  תשל"ז-1976

           "קצבה" – (נמחקה);

מיום 19.4.1957

תיקון מס' 2

ס"ח תשכ"ט מס' 555 מיום 4.4.1969 עמ' 90 (ה"ח 775)

הוספת הגדרת "קצבה"

 

מיום 19.4.1957

תיקון מס' 4

ס"ח תשל"ז מס' 836 מיום 30.12.1976 עמ' 30 (ה"ח 1164)

מחיקת הגדרת "קצבה"

הנוסח הקודם:

"קצבה" – כל תשלום תקופתי;

(תיקון מס' 4)  תשל"ז-1976

           "מענק" – (נמחקה);

מיום 19.4.1957

תיקון מס' 2

ס"ח תשכ"ט מס' 555 מיום 4.4.1969 עמ' 90 (ה"ח 775)

הוספת הגדרת "מענק"

 

מיום 19.4.1957

תיקון מס' 3

ס"ח תשל"ג מס' 711 מיום 2.8.1973 עמ' 240 (ה"ח 1055)

"מענק" – כל תשלום חד-פעמי, למעט תשלום לסילוק קצבאות שנצטברו בעבר לרבות תשלום לסילוק קצבאות שנצטברו בעבר, ובניכוי סכום ההוצאות שהוציא הנכה כדין להשגת המענק;

 

מיום 19.4.1957

תיקון מס' 4

ס"ח תשל"ז מס' 836 מיום 30.12.1976 עמ' 30 (ה"ח 1164)

מחיקת הגדרת "מענק"

הנוסח הקודם:

"מענק" – כל תשלום חד-פעמי, לרבות תשלום לסילוק קצבאות שנצטברו בעבר, ובניכוי סכום ההוצאות שהוציא הנכה כדין להשגת המענק;

צו תשנ"ו-1995 (תיקון מס' 17) תשע"ב-2012 צו תש"ף-2019

           "השכר הקובע"[2] – 206.7% מסך כל המשכורת המשתלמת לעובד המדינה שדרגת משכורתו היא 17 של הדירוג המינהלי ושאין משתלמת לו תוספת למשכורתו בזכות בן משפחה;

מיום 1.4.1973 (בכפוף להוראת מעבר להלן)

תיקון מס' 4

ס"ח תשל"ז מס' 836 מיום 30.12.1976 עמ' 30 (ה"ח 1164)

הוספת הגדרת "השכר הקובע"

 

מיום 1.4.1973 עד יום 31.3.1974

תיקון מס' 4

ס"ח תשל"ז מס' 836 מיום 30.12.1976 עמ' 33 (ה"ח 1164)

"השכר הקובע" – 86% 78% מסך כל המשכורת המשתלמת לעובד המדינה שדרגת משכורתו היא "י" של הדירוג האחיד;

 

מיום 1.4.1976

תיקון מס' 5

ס"ח תשל"ח מס' 909 מיום 11.8.1978 עמ' 212 (ה"ח 1343)

"השכר הקובע" – 86% 81% מסך כל המשכורת המשתלמת לעובד המדינה שדרגת משכורתו היא "י" "יב" של הדירוג האחיד;

 

מיום 1.4.1977

תיקון מס' 6

ס"ח תשל"ט מס' 930 מיום 13.3.1979 עמ' 78 (ה"ח 1386)

"השכר הקובע" – 81% מסך כל המשכורת המשתלמת לעובד המדינה שדרגת משכורתו היא "יב" "יג" של הדירוג האחיד;

 

מיום 1.4.1979

תיקון מס' 7

ס"ח תשמ"א מס' 985 מיום 20.10.1980 עמ' 2 (ה"ח 1470)

החלפת הגדרת "השכר הקובע"

הנוסח הקודם:

"השכר הקובע" – 81% מסך כל המשכורת המשתלמת לעובד המדינה שדרגת משכורתו היא "יג" של הדירוג האחיד;

 

מיום 1.4.1981

צו תשמ"ב-1981

ק"ת תשמ"ב מס' 4279 מיום 26.10.1981 עמ' 193

"השכר הקובע" – 80% 84% מסך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד המדינה שדרגת משכורתו היא "יד" של הדירוג האחיד ושאין משתלמת לו תוספת למשכורתו בזכות בן משפחה;

 

מיום 2.2.1986

צו תשמ"ו-1986

ק"ת תשמ"ו מס' 4942 מיום 19.6.1986 עמ' 1035

"השכר הקובע" – 84% 81% מסך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד המדינה שדרגת משכורתו היא "יד" י"ז של הדירוג האחיד ושאין משתלמת לו תוספת למשכורתו בזכות בן משפחה;

 

מיום 1.9.1986

צו תשמ"ז-1987

ק"ת תשמ"ז מס' 5022 מיום 1.4.1987 עמ' 763

"השכר הקובע" – 81% 82% מסך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד המדינה שדרגת משכורתו היא י"ז י"ח של הדירוג האחיד ושאין משתלמת לו תוספת למשכורתו בזכות בן משפחה;

 

מיום 1.4.1987

צו (מס' 2) תשמ"ז-1987

ק"ת תשמ"ז מס' 5047 מיום 6.8.1987 עמ' 1187

"השכר הקובע" – 82% 73% מסך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד המדינה שדרגת משכורתו היא י"ח י"ט/2 של הדירוג האחיד ושאין משתלמת לו תוספת למשכורתו בזכות בן משפחה;

 

מיום 1.10.1987

צו תשמ"ח-1988

ק"ת תשמ"ח מס' 5078 מיום 14.1.1988 עמ' 343

"השכר הקובע" – 73% 77% מסך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד המדינה שדרגת משכורתו היא י"ט/2 של הדירוג האחיד ושאין משתלמת לו תוספת למשכורתו בזכות בן משפחה;

 

מיום 1.10.1988

צו תשמ"ט-1989

ק"ת תשמ"ט מס' 5174 מיום 28.3.1989 עמ' 604

"השכר הקובע" – 77% 81% מסך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד המדינה שדרגת משכורתו היא י"ט/2 של הדירוג האחיד ושאין משתלמת לו תוספת למשכורתו בזכות בן משפחה;

 

מיום 1.4.1989

צו (מס' 2) תשמ"ט-1989

ק"ת תשמ"ט מס' 5211 מיום 17.8.1989 עמ' 1260

"השכר הקובע" – 81% 85% מסך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד המדינה שדרגת משכורתו היא י"ט/2 של הדירוג האחיד ושאין משתלמת לו תוספת למשכורתו בזכות בן משפחה;

 

מיום 1.10.1989

צו תש"ן-1990

ק"ת תש"ן מס' 5245 מיום 30.1.1990 עמ' 322

"השכר הקובע" – 85% 85.9% מסך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד המדינה שדרגת משכורתו היא י"ט/2 של הדירוג האחיד ושאין משתלמת לו תוספת למשכורתו בזכות בן משפחה;

 

מיום 1.4.1991

צו תשנ"א-1991

ק"ת תשנ"א מס' 5370 מיום 11.7.1991 עמ' 1039

"השכר הקובע" – 85.9% 88.1% מסך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד המדינה שדרגת משכורתו היא י"ט/2 של הדירוג האחיד ושאין משתלמת לו תוספת למשכורתו בזכות בן משפחה;

 

מיום 1.10.1991

צו תשנ"ב-1992

ק"ת תשנ"ב מס' 5413 מיום 9.1.1992 עמ' 639

"השכר הקובע" – 88.1% 91.1% מסך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד המדינה שדרגת משכורתו היא י"ט/2 של הדירוג האחיד ושאין משתלמת לו תוספת למשכורתו בזכות בן משפחה;

 

מיום 1.10.1994

צו תשנ"ה-1995

ק"ת תשנ"ה מס' 5703 מיום 7.9.1995 עמ' 1887

"השכר הקובע" – 91.1% 98.3% מסך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד המדינה המשתלמת לעובד המדינה שדרגת משכורתו היא י"ט/2 של הדירוג האחיד 17 של הדירוג המינהלי ושאין משתלמת לו תוספת למשכורתו בזכות בן משפחה;

 

מיום 1.4.1995

צו תשנ"ו-1995

ק"ת תשנ"ו מס' 5727 מיום 31.12.1995 עמ' 383

החלפת הגדרת "השכר הקובע"

הנוסח הקודם:

"השכר הקובע" – 98.3% מסך כל המשכורת המשתלמת לעובד המדינה שדרגת משכורתו היא 17 של הדירוג המינהלי ושאין משתלמת לו תוספת למשכורתו בזכות בן משפחה;

 

מיום 1.3.1996

צו תשנ"ו-1996

ק"ת תשנ"ו מס' 5769 מיום 1.7.1996 עמ' 1387

"השכר הקובע" – 99.3% 122.9% מסך כל המשכורת המשתלמת לעובד המדינה שדרגת משכורתו היא 17 של הדירוג המינהלי ושאין משתלמת לו תוספת למשכורת בזכות בן משפחה;

 

מיום 1.10.1996

צו תשנ"ז-1997

ק"ת תשנ"ז מס' 5853 מיום 24.9.1997 עמ' 1243

"השכר הקובע" – 122.9% 125.9% מסך כל המשכורת המשתלמת לעובד המדינה שדרגת משכורתו היא 17 של הדירוג המינהלי ושאין משתלמת לו תוספת למשכורת בזכות בן משפחה;

 

מיום 1.4.1997

צו תשנ"ח-1998

ק"ת תשנ"ח מס' 5871 מיום 1.1.1998 עמ' 253

"השכר הקובע" – 125.9% 127.2% מסך כל המשכורת המשתלמת לעובד המדינה שדרגת משכורתו היא 17 של הדירוג המינהלי ושאין משתלמת לו תוספת למשכורת בזכות בן משפחה;

 

מיום 1.10.1998

צו תשנ"ט-1999

ק"ת תשנ"ט מס' 5976 מיום 28.5.1999 עמ' 863

"השכר הקובע" – 127.2% 130.0% מסך כל המשכורת המשתלמת לעובד המדינה שדרגת משכורתו היא 17 של הדירוג המינהלי ושאין משתלמת לו תוספת למשכורת בזכות בן משפחה;

 

מיום 1.10.1999

צו תשס"א-2001

ק"ת תשס"א מס' 6077 מיום 14.1.2001 עמ' 276

"השכר הקובע" – 130.0% 134.4% מסך כל המשכורת המשתלמת לעובד המדינה שדרגת משכורתו היא 17 של הדירוג המינהלי ושאין משתלמת לו תוספת למשכורת בזכות בן משפחה;

 

מיום 1.4.2000

צו תשס"ב-2002

ק"ת תשס"ב מס' 6155 מיום 28.2.2002 עמ' 468

"השכר הקובע" – 134.4% 138.3% מסך כל המשכורת המשתלמת לעובד המדינה שדרגת משכורתו היא 17 של הדירוג המינהלי ושאין משתלמת לו תוספת למשכורת בזכות בן משפחה;

 

מיום 1.4.2001

צו תשס"ג-2003

ק"ת תשס"ג מס' 6219 מיום 8.1.2003 עמ' 398

"השכר הקובע" – 138.3% 144.76% מסך כל המשכורת המשתלמת לעובד המדינה שדרגת משכורתו היא 17 של הדירוג המינהלי ושאין משתלמת לו תוספת למשכורת בזכות בן משפחה;

 

מיום 1.10.2006 עד יום 31.12.2006

הוראת שעה תשס"ח-2008

ק"ת תשס"ח מס' 6710 מיום 10.9.2008 עמ' 1382

"השכר הקובע" – 144.76% 145.99% מסך כל המשכורת המשתלמת לעובד המדינה שדרגת משכורתו היא 17 של הדירוג המינהלי ושאין משתלמת לו תוספת למשכורת בזכות בן משפחה;

 

מיום 1.1.2007 עד יום 30.9.2007

הוראת שעה תשס"ח-2008

ק"ת תשס"ח מס' 6710 מיום 10.9.2008 עמ' 1382

"השכר הקובע" – 144.76% 150.94% מסך כל המשכורת המשתלמת לעובד המדינה שדרגת משכורתו היא 17 של הדירוג המינהלי ושאין משתלמת לו תוספת למשכורת בזכות בן משפחה;

 

מיום 1.10.2007 עד יום 31.3.2008

הוראת שעה תשס"ח-2008

ק"ת תשס"ח מס' 6710 מיום 10.9.2008 עמ' 1382

"השכר הקובע" – 144.76% 151.67% מסך כל המשכורת המשתלמת לעובד המדינה שדרגת משכורתו היא 17 של הדירוג המינהלי ושאין משתלמת לו תוספת למשכורת בזכות בן משפחה;

 

מיום 1.4.2008 (ר' צו תשס"ט-2009 להלן)

צו תשס"ח-2008

ק"ת תשס"ח מס' 6710 מיום 10.9.2008 עמ' 1382

"השכר הקובע" – 144.76% 153.27% מסך כל המשכורת המשתלמת לעובד המדינה שדרגת משכורתו היא 17 של הדירוג המינהלי ושאין משתלמת לו תוספת למשכורת בזכות בן משפחה;

 

מיום 1.4.2008

צו תשס"ט-2009

ק"ת תשס"ט מס' 6794 מיום 13.7.2009 עמ' 1118

"השכר הקובע" – 153.27% 155.50% מסך כל המשכורת המשתלמת לעובד המדינה שדרגת משכורתו היא 17 של הדירוג המינהלי ושאין משתלמת לו תוספת למשכורת בזכות בן משפחה;

 

מיום 1.10.2008

צו תש"ע-2010

ק"ת תש"ע מס' 6865 מיום 4.2.2010 עמ' 745

"השכר הקובע" – 155.50% 160.2% מסך כל המשכורת המשתלמת לעובד המדינה שדרגת משכורתו היא 17 של הדירוג המינהלי ושאין משתלמת לו תוספת למשכורת בזכות בן משפחה;

 

מיום 1.10.2009 עד יום 31.3.2010

הוראת שעה תש"ע-2010

ק"ת תש"ע מס' 6925 מיום 1.9.2010 עמ' 1610

"השכר הקובע" – 160.2% 161.07% מסך כל המשכורת המשתלמת לעובד המדינה שדרגת משכורתו היא 17 של הדירוג המינהלי ושאין משתלמת לו תוספת למשכורת בזכות בן משפחה;

 

מיום 1.4.2010

צו (מס' 2) תש"ע-2010

ק"ת תש"ע מס' 6925 מיום 1.9.2010 עמ' 1610

"השכר הקובע" – 160.2% 162.67% מסך כל המשכורת המשתלמת לעובד המדינה שדרגת משכורתו היא 17 של הדירוג המינהלי ושאין משתלמת לו תוספת למשכורת בזכות בן משפחה;

 

מיום 1.10.2010 עד יום 31.3.2011

תיקון מס' 17 הוראת שעה

ס"ח תשע"ב מס' 2358 מיום 20.5.2012 עמ' 407 (ה"ח 137)

"השכר הקובע" – 170.9% 167.4% מסך כל המשכורת המשתלמת לעובד המדינה שדרגת משכורתו היא 17 של הדירוג המינהלי ושאין משתלמת לו תוספת למשכורת בזכות בן משפחה;

 

מיום 1.4.2011

תיקון מס' 17

ס"ח תשע"ב מס' 2358 מיום 20.5.2012 עמ' 406 (ה"ח 137)

"השכר הקובע" – 162.67% 170.9% מסך כל המשכורת המשתלמת לעובד המדינה שדרגת משכורתו היא 17 של הדירוג המינהלי ושאין משתלמת לו תוספת למשכורת בזכות בן משפחה;

 

מיום 1.10.2011 עד יום 30.4.2012

הוראת שעה תשע"ג-2013

ק"ת תשע"ג מס' 7215 מיום 23.1.2013 עמ' 649

"השכר הקובע" – 170.9% 178.1% מסך כל המשכורת המשתלמת לעובד המדינה שדרגת משכורתו היא 17 של הדירוג המינהלי ושאין משתלמת לו תוספת למשכורת בזכות בן משפחה;

 

מיום 1.5.2012

צו תשע"ג-2013

ק"ת תשע"ג מס' 7215 מיום 23.1.2013 עמ' 649

"השכר הקובע" – 170.9% 178.1% מסך כל המשכורת המשתלמת לעובד המדינה שדרגת משכורתו היא 17 של הדירוג המינהלי ושאין משתלמת לו תוספת למשכורת בזכות בן משפחה;

 

מיום 1.10.2012 עד יום 31.3.2013

הוראת שעה (מס' 2) תשע"ג-2013

ק"ת תשע"ג מס' 7271 מיום 25.7.2013 עמ' 1547

"השכר הקובע" – 178.1% 180.7% מסך כל המשכורת המשתלמת לעובד המדינה שדרגת משכורתו היא 17 של הדירוג המינהלי ושאין משתלמת לו תוספת למשכורת בזכות בן משפחה;

 

מיום 1.4.2013

צו (מס' 2) תשע"ג-2013

ק"ת תשע"ג מס' 7271 מיום 25.7.2013 עמ' 1547

"השכר הקובע" – 178.1% 183% מסך כל המשכורת המשתלמת לעובד המדינה שדרגת משכורתו היא 17 של הדירוג המינהלי ושאין משתלמת לו תוספת למשכורת בזכות בן משפחה;

 

מיום 1.10.2014 עד יום 31.3.2015

הוראת שעה תשע"ו-2015

ק"ת תשע"ו מס' 7573 מיום 23.11.2015 עמ' 186

"השכר הקובע" – 183% 187.3% מסך כל המשכורת המשתלמת לעובד המדינה שדרגת משכורתו היא 17 של הדירוג המינהלי ושאין משתלמת לו תוספת למשכורת בזכות בן משפחה;

 

מיום 1.4.2015

צו תשע"ו-2015

ק"ת תשע"ו מס' 7573 מיום 23.11.2015 עמ' 186

"השכר הקובע" – 183% 191.1% מסך כל המשכורת המשתלמת לעובד המדינה שדרגת משכורתו היא 17 של הדירוג המינהלי ושאין משתלמת לו תוספת למשכורת בזכות בן משפחה;

 

מיום 1.10.2015 עד יום 31.3.2016

הוראת שעה תשע"ז-2016

ק"ת תשע"ז מס' 7736 מיום 30.11.2016 עמ' 224

"השכר הקובע" – 191.1% 193.1% מסך כל המשכורת המשתלמת לעובד המדינה שדרגת משכורתו היא 17 של הדירוג המינהלי ושאין משתלמת לו תוספת למשכורת בזכות בן משפחה;

 

מיום 1.4.2016

צו תשע"ז-2016

ק"ת תשע"ז מס' 7736 מיום 30.11.2016 עמ' 224

"השכר הקובע" – 191.1% 195.3% מסך כל המשכורת המשתלמת לעובד המדינה שדרגת משכורתו היא 17 של הדירוג המינהלי ושאין משתלמת לו תוספת למשכורת בזכות בן משפחה;

 

מיום 1.4.2017 עד יום 30.9.2017

הוראת שעה תשע"ח-2018

ק"ת תשע"ח מס' 7925 מיום 8.1.2018 עמ' 790

"השכר הקובע" – 195.3% 197.9% מסך כל המשכורת המשתלמת לעובד המדינה שדרגת משכורתו היא 17 של הדירוג המינהלי ושאין משתלמת לו תוספת למשכורת בזכות בן משפחה;

 

מיום 1.10.2017

צו תשע"ח-2018

ק"ת תשע"ח מס' 7925 מיום 8.1.2018 עמ' 790

"השכר הקובע" – 195.3% 200.5% מסך כל המשכורת המשתלמת לעובד המדינה שדרגת משכורתו היא 17 של הדירוג המינהלי ושאין משתלמת לו תוספת למשכורת בזכות בן משפחה;

 

מיום 1.10.2017 עד יום 31.3.2018

הוראת שעה תשע"ט-2019

ק"ת תשע"ט מס' 8222 מיום 20.5.2019 עמ' 3246

"השכר הקובע" – 200.5% 201.4% מסך כל המשכורת המשתלמת לעובד המדינה שדרגת משכורתו היא 17 של הדירוג המינהלי ושאין משתלמת לו תוספת למשכורת בזכות בן משפחה;

 

מיום 1.4.2018

צו תשע"ט-2019

ק"ת תשע"ט מס' 8222 מיום 20.5.2019 עמ' 3246

"השכר הקובע" – 200.5% 206.3% מסך כל המשכורת המשתלמת לעובד המדינה שדרגת משכורתו היא 17 של הדירוג המינהלי ושאין משתלמת לו תוספת למשכורת בזכות בן משפחה;

 

מיום 1.10.2018 עד יום 31.3.2019

הוראת שעה תש"ף-2019

ק"ת תש"ף מס' 8303 מיום 18.12.2019 עמ' 190

"השכר הקובע" – 203.3% 203.3% מסך כל המשכורת המשתלמת לעובד המדינה שדרגת משכורתו היא 17 של הדירוג המינהלי ושאין משתלמת לו תוספת למשכורת בזכות בן משפחה;

 

מיום 1.4.2019

צו תש"ף-2019

ק"ת תש"ף מס' 8303 מיום 18.12.2019 עמ' 190

"השכר הקובע" – 203.3% 206.7% מסך כל המשכורת המשתלמת לעובד המדינה שדרגת משכורתו היא 17 של הדירוג המינהלי ושאין משתלמת לו תוספת למשכורת בזכות בן משפחה;

 

(תיקון מס' 4)  תשל"ז-1976

           "הכנסה נוספת" -  הכנסתו של נכה מכל מקור שהוא חוץ מתגמולים לפי חוק זה;

מיום 1.4.1973

תיקון מס' 4

ס"ח תשל"ז מס' 836 מיום 30.12.1976 עמ' 30 (ה"ח 1164)

הוספת הגדרת "הכנסה נוספת"

(תיקון מס' 9)  תשנ"ה-1995

           "חוק נכי המלחמה" - חוק נכי המלחמה בנאצים, תשי"ד-1954;

מיום 1.10.1995

תיקון מס' 9

ס"ח תשנ"ה מס' 1542 מיום 10.8.1995 עמ' 444 (ה"ח 2415)

הוספת הגדרת "חוק נכי המלחמה"

(תיקון מס' 22) תשע"ו-2016

           "החלטה בדבר מענק שנתי" – החלטה שפורסמה ברשומות בדבר זכאות למענק שנתי, שנתן שר האוצר לפי הצעת הרשות המוסמכת, לגבי מי שחי בתקופת מלחמת העולם השנייה ואינו זכאי לתגמולים לפי חוק זה או לפי חוק הטבות לניצולי שואה;

מיום 7.4.2016

תיקון מס' 22

ס"ח תשע"ו מס' 2546 מיום 7.4.2016 עמ' 710 (ה"ח 1019)

הוספת הגדרת "החלטה בדבר מענק שנתי"

(תיקון מס' 22) תשע"ו-2016

           "חוק הטבות לניצולי שואה" – חוק הטבות לניצולי שואה, התשס"ז-2007.

מיום 7.4.2016

תיקון מס' 22

ס"ח תשע"ו מס' 2546 מיום 7.4.2016 עמ' 710 (ה"ח 1019)

הוספת הגדרת "חוק הטבות לניצולי שואה"

(תיקון מס' 4)  תשל"ז-1976

           (ב)  כל מקום בחוק זה שמדובר בו ברפובליקה הפדראלית של גרמניה – אף מוסד ממוסדותיה במשמע.

מיום 19.4.1957

תיקון מס' 4

ס"ח תשל"ז מס' 836 מיום 30.12.1976 עמ' 30 (ה"ח 1164)

הוספת סעיף קטן 1(ב)

רשות מוסמכת

2.    שר האוצר ימנה רשות מוסמכת לצורך חוק זה (להלן - הרשות המוסמכת). הודעה על מינוייה ומענה תפורסם ברשומות.

(תיקון מס' 11) תשס"א-2001

2א.     (בוטל).

מיום 1.4.2001 (בוטל)

תיקון מס' 11

ס"ח תשס"א מס' 1780 מיום 18.3.2001 עמ' 172 (ה"ח 2876)

ביטול תיקון מס' 11

ס"ח תשס"א מס' 1786 מיום 4.4.2001 עמ' 237 (ה"ח 2990)

הוספת סעיף 2א

הנוסח:

אי שלילת זכאות

2א. על אף האמור בהגדרה "נכה", בסעיף 1, לא תימנע ההכרה באדם כנכה רק עקב שהותו על אדמת גרמניה ביום ט' בטבת התש"ז (1 בינואר 1947), ובלבד שלא קיבל ואינו מקבל בשל נכותו תגמול, קצבה או פיצוי אחר מאת הרפובליקה הפדרלית של גרמניה ולא קיבל ואינו מקבל תשלום לפי ההסכם שנחתם ביום י"ב בתשרי התשנ"ג (9 באוקטובר 1992) בידי שר האוצר הפדרלי של גרמניה ובידי ועדת התביעות החומריות של היהודים נגד גרמניה.

נכה הזכאי לתגמולים (תיקון מס' 19) תשע"ד-2014

3.    נכה יהא זכאי לתגמולים לפי חוק זה, אם נתקיימו בו כל אלה:

(1)   עלה לישראל לפני יום כ"ב בתשרי תשי"ד (1 באוקטובר 1953) וביום כ"ט באדר ב' תשי"ז (1 באפריל 1957) היה ולאחר מכן נשאר אזרח ותושב ישראל;

(2)   דרגת נכותו אינה פחותה מ-25%;

(תיקון מס' 2) תשכ"ט-1969

(3)   (בוטלה).

מיום 19.4.1957

תיקון מס' 2

ס"ח תשכ"ט מס' 555 מיום 4.4.1969 עמ' 90 (ה"ח 775)

ביטול פסקה 3(3)

הנוסח הקודם:

(3) לא קיבל ואינו זכאי לקבל תגמול, קצבה או פיצוי אחר בגלל נכותו מכל מקור אחר.

 

מיום 1.6.2014

תיקון מס' 19

ס"ח תשע"ד מס' 2455 מיום 12.6.2014 עמ' 570 (ה"ח 866)

3. נכה יהא זכאי לתגמולים לפי חוק זה, אם נתקיימו בו שלושה כל אלה:

תביעה לפיצוי ממקור אחר (תיקון מס' 4) תשל"ז-1976

3א.     מי שהגיש לרפובליקה הפדראלית של גרמניה תביעה לתגמול, לקצבה או לפיצוי אחר בגלל נכותו משום שבזמן מן הזמנים היה משתייך לחוג השפה והתרבות הגרמנית, לא יחדל, מטעם זה בלבד, להיות נכה לפי חוק זה; לתגמול, קצבה או פיצוי אחר שנתבעו או שאושרו בתביעה כאמור ייקרא להלן "פיצוי".

מיום 19.4.1957

תיקון מס' 2

ס"ח תשכ"ט מס' 555 מיום 4.4.1969 עמ' 90 (ה"ח 775)

הוספת סעיף 3א

 

מיום 19.4.1957

תיקון מס' 3

ס"ח תשל"ג מס' 711 מיום 2.8.1973 עמ' 240 (ה"ח 1055)

החלפת סעיף 3א

הנוסח הקודם:

תגמול וקצבה ממקור אחר

3א. (א) נכה הזכאי לתגמולים לפי חוק זה ולקצבת נכות מכל מקור אחר, ינוכה מתגמוליו לפי חוק זה סכום השווה לקצבה המשתלמת בעד אותו חודש מן המקור האחר; לא השתלמה הקצבה על בסיס של חודש, ינוכה מן התגמול החדשי חלק יחסי לפי שיעורי הזמן, ואם עלה סכום הקצבה על התגמול, לא ישולם כל תגמול.

(ב) הניכויים כאמור לא יתחילו אלא לאחר שסך כל הקצבאות שהנכה נעשה זכאי להן הגיעו כדי כיסוי ההוצאות שהוציא כדין להשגת הקצבה.

 

מיום 19.4.1957

תיקון מס' 4

ס"ח תשל"ז מס' 836 מיום 30.12.1976 עמ' 30 (ה"ח 1164)

החלפת סעיף 3א

הנוסח הקודם:

תשלום קצבה ממקור אחר

3א. (א) נכה הזכאי לגבי חודש פלוני לתגמולים לפי חוק זה ולקצבת נכות מכל מקור אחר, יחולו עליו לגבי אותו חודש הוראות אלה:

(1) עלה הסכום השווה לקצבה המשתלמת מן המקור האחר על התגמול, לא ישולם כל תגמול;

(2) לא עלה הסכום האמור על התגמול, ינוכה הסכום מהתגמול;

(3) לא השתלמה הקצבה על בסיס של חודש, יבוא במקומה לענין סעיף קטן זה חלק יחסי שלה לפי שיעורי הזמן.

(ב) הניכויים כאמור לא יתחילו אלא לאחר שסך כל הקצבאות שהנכה נעשה זכאי להן הגיעו לכיסוי ההוצאות שהוציא כדין להשגת הקצבה.

(ג) חישוב התגמולים לפי סעיף קטן (א) ייעשה לגבי התקופה מהיום שבו היה הנכה זכאי לראשונה לתגמולים לפי חוק זה, והנכה חייב להחזיר לאוצר המדינה כל סכום תגמולים ששולם לו מעל המגיע לו לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב).

(ד) חובות הנכה לפי סעיף זה ניתנים לקיזוז עם תגמולים שאוצר המדינה חייב לנכה.

חובת מתן הודעה (תיקון מס' 4) תשל"ז-1976

3ב.     (א)  מי שהגיש תביעה לפיצוי חייב להודיע על כך בכתב לרשות המוסמכת תוך שלושה חדשים מיום הגשת התביעה לרפובליקה הפדראלית של גרמניה.

           (ב)  מי שאושרה תביעתו לפיצוי חייב להודיע על כך לרשות המוסמכת בכתב תוך שלושה חדשים מיום שהודע לו דבר האישור.

מיום 19.4.1957

תיקון מס' 2

ס"ח תשכ"ט מס' 555 מיום 4.4.1969 עמ' 90 (ה"ח 775)

הוספת סעיף 3ב

 

מיום 30.12.1976

תיקון מס' 4

ס"ח תשל"ז מס' 836 מיום 30.12.1976 עמ' 30 (ה"ח 1164)

החלפת סעיף 3ב

הנוסח הקודם:

תגמול ומענק ממקור אחר

3ב. נכה הזכאי לתגמולים לפי חוק זה, ואחרי עלותו ארצה היה זכאי בגלל נכותו למענק מכל מקור אחר, יחולו עליו הוראות אלה:

(1) הנכה חייב לשלם לאוצר המדינה סכום השווה ל-75% מהמענק או סכום השווה לסך כל התגמולים שהנכה זכאי להם עד היום שבו אושרה זכותו למענק (להלן – יום האישור), בין שתגמולים אלה כבר שולמו ובין שטרם שולמו (להלן – התגמולים שהצטברו) – הכל לפי הסכום הקטן יותר;

(2) עלו 75% מהמענק על התגמולים שהצטברו, חייב הנכה בתשלום כאמור בפסקה (1) ובנוסף לכך יופסק מיום האישור ואילך תשלום התגמולים לזכותו ולא יחודש אלא לאחר שסך כל התגמולים שהיו משתלמים לזכותו אלמלא הופסק התשלום, יגיע לסכום השווה להפרש בין התגמולים שהצטברו לבין 75% מהמענק;

(3) חובות הנכה לפי סעיף זה ניתנים לקיזוז עם תגמולים שאוצר המדינה חייב לנכה;

(4) נכה אינו חייב בתשלום לאוצר המדינה לפי סעיף זה כל עוד לא הועמד המענק לרשותו בפועל;

(5) האמור בסעיף זה אינו גורע מהוראת סעיף 3א.

המחאה (תיקון מס' 4) תשל"ז-1976

3ג.      הרשות המוסמכת רשאית להורות, כי מי שהגיש תביעה לפיצוי ימחה לה את זכויותיו לפיצוי להבטחת החזרת התגמולים כאמור בסעיף 3ה.

מיום 19.4.1957

תיקון מס' 2

ס"ח תשכ"ט מס' 555 מיום 4.4.1969 עמ' 91 (ה"ח 775)

הוספת סעיף 3ג

 

מיום 19.4.1957

תיקון מס' 4

ס"ח תשל"ז מס' 836 מיום 30.12.1976 עמ' 30 (ה"ח 1164)

החלפת סעיף 3ג

הנוסח הקודם:

חישוב ההוצאות להשגת קצבה או מענק

3ג. שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות את סוגי ההוצאות שרואים אותן כהוצאות בהשגת קצבה או מענק ואת שיעוריהן המקסימליים.

נכה שזכה לפיצוי (תיקון מס' 4) תשל"ז-1976

3ד.     מי שאושר לו פיצוי (להלן - נכה שזכה לפיצוי) לא יהא זכאי לתגמולים אולם אם אושר לו פיצוי חד פעמי בלבד, או עד מועד פלוני בלבד, יהא זכאי לתגמולים לגבי התקופה המתחילה עם מתן האישור או עם אותו מועד; לענין סעיף זה וסעיפים 3ה ו-3ו, "תגמולים" - כל תשלום תקופתי המשתלם לפי חוק זה.

מיום 19.4.1957

תיקון מס' 2

ס"ח תשכ"ט מס' 555 מיום 4.4.1969 עמ' 91 (ה"ח 775)

הוספת סעיף 3ד

 

מיום 19.4.1957

תיקון מס' 4

ס"ח תשל"ז מס' 836 מיום 30.12.1976 עמ' 30 (ה"ח 1164)

החלפת סעיף 3ד

הנוסח הקודם:

חישוב שער מטבע זר

3ד. לענין הסעיפים 3א ו-3ב ייעשה החישוב של סכומים במטבע זר לפי שערם במטבע ישראלי במועד שסכומים אלה הועמדו בפועל לרשות הנכה, ובהוצאות – לפי השער במועד ששולמו.

החזרת תגמולים (תיקון מס' 4) תשל"ז-1976

3ה.     (א)  נכה שזכה לפיצוי חייב להחזיר לרשות המוסמכת את כל התגמולים שקיבל לפי חוק זה, ואם אושר לו הפיצוי אחרי יום ט"ז בניסן תשכ"ט (4 באפריל 1969) - 80 אחוזים מסך כל התגמולים שקיבל כאמור, תוך ארבעה חדשים מיום שאושר לו הפיצוי או תוך חדשיים מיום שבו שולם סכום הפיצוי המתייחס לתקופה שלפני האישור, לפי המאוחר, ובלבד שדבר האישור הודע לנכה; לענין זה רואים סכום כמשולם או הועמד לרשותו של הנכה או הועמד לרשותה של הרשות המוסמכת על פי המחאה.

           (ב)  הסכום שיחזיר הנכה לפי סעיף זה לא יעלה על שני שלישים מן הפיצוי שאושר לו, בניכוי ההוצאות שהוציא בתביעת הפיצוי; בחישוב סכום הפיצוי לא יובאו במנין תשלומים המתייחסים לתקופה שלאחר האישור ואף לא תשלומים המתייחסים לתקופה שלגביה הנכה איננו זכאי לתגמולים (להלן - התקופה שאיננה חופפת).

           (ג)   לא נקבע בתעודה ציבורית כמשמעותה בפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971, שהוצגה לרשות המוסמכת ושהוצאה ברפובליקה הפדראלית של גרמניה לאיזו תקופה מתייחס הפיצוי, רואים אותו כמתייחס לתקופה המתחילה ביום ט"ז בטבת תש"ה (1 בינואר 1945) והמסתיימת ביום אישור הפיצוי.

           (ד)  לא נקבע בתעודה ציבורית כאמור מה חלקו של הפיצוי המתייחס לתקופה שאיננה חופפת, יהא אותו חלק סכום שיחסו לסך כל הפיצוי שאושר לנכה כיחס סך כל התשלומים התקופתיים המשתלמים על פי דיני הרפובליקה הפדראלית של גרמניה, בשל התקופה שאיננה חופפת, לנרדף בדרגת הנכות שנקבעה שם לנכה לסך כל התשלומים התקופתיים שהיו משתלמים כאמור עד יום אישור הפיצוי.

           (ה)  שילם הנכה לרשות המוסמכת את המגיע לה לפי סעיף זה במועד שנקבע בו, תחזיר לו הרשות המוסמכת את ההמחאה שנתן לפי סעיף 3ג, או תגרום לכך שהסכום ששימש להבטחת המגיע האמור יועבר לנכה.

           (ו)   לא שילם הנכה לרשות המוסמכת את המגיע לה לפי סעיף זה במועד שנקבע בו, תנכה הרשות המוסמכת את המגיע האמור מן הפיצוי ותגרום להחזרת ההפרש לנכה.

           (ז)   האריכה הרשות המוסמכת את המועד להחזרת התגמולים שחייב בה נכה שזכה לפיצוי, רשאית היא גם להסכים עמו על הסדר התשלומים בתנאים שתקבע.

מיום 19.4.1957

תיקון מס' 2

ס"ח תשכ"ט מס' 555 מיום 4.4.1969 עמ' 91 (ה"ח 775)

הוספת סעיף 3ה

 

מיום 19.4.1957

תיקון מס' 4

ס"ח תשל"ז מס' 836 מיום 30.12.1976 עמ' 31 (ה"ח 1164)

החלפת סעיף 3ה

הנוסח הקודם:

חובת מתן הודעה

3ה. נכה שנפסקו לזכותו תגמולים לפי חוק זה או שהגיש בקשה עליהם, והוא זכאי לקצבה או למענק בגלל נכותו מכל מקור אחר, יחולו עליו הוראות אלה:

(1) הגיש תביעה לקצבה או למענק כאמור, חייב הוא להודיע על כך לרשות המוסמכת בכתב תוך שלושה חדשים מיום הגשת התביעה;

(2) נפסקו קצבה או מענק כאמור לזכותו, או נקבע שיעורם בדרך הסכם, חייב הוא להודיע על כך לרשות המוסמכת בכתב תוך שלושה חדשים מהמועד שבו הודעו לו הפסק או ההסכם.

תשלום הפרש לנכה  (תיקון מס' 4) תשל"ז-1976

3ו.      נכה שזכה לפיצוי הכולל תשלומים תקופתיים המתייחסים לתקופה שלאחר מתן האישור, והם קטנים מסכום התגמולים שהיה זכאי להם לפי חוק זה לגבי אותה תקופה, יהא זכאי לקבל את ההפרש שבין התשלומים האמורים לבין התגמולים, והוא על אף האמור בסעיף 3ד.

מיום 19.4.1957

תיקון מס' 3

ס"ח תשל"ג מס' 711 מיום 2.8.1973 עמ' 240 (ה"ח 1055)

הוספת סעיף 3ו

 

מיום 19.4.1957

תיקון מס' 4

ס"ח תשל"ז מס' 836 מיום 30.12.1976 עמ' 31 (ה"ח 1164)

החלפת סעיף 3ו

הנוסח הקודם:

שמירת זכויות וחובות

3ו. על אף האמור בחוק זה לא תישלל זכותו של אדם לתגמולים ולטובות הנאה אחרות לפי חוק זה מטעם זה בלבד שהוא קיבל או שהיה זכאי לקבל בגלל נכותו תגמול, קצבה או פיצוי אחר מאת הרפובליקה הפדרלית של גרמניה מחמת שבזמן מן הזמנים היה משתייך לחוג השפה והתרבות הגרמנית; סעיפים 3א עד 3ה ויתר הוראות חוק זה בדבר זכויותיו וחובותיו של נכה יחולו על אדם כאמור בשינויים המחוייבים לפי הענין.

חישוב ההוצאות (תיקון מס' 4) תשל"ז-1976

3ז.      שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות את סוגי ההוצאות שרואים אותן כהוצאות בתביעת פיצוי ואת שיעוריהן המקסימליים.

מיום 19.4.1957

תיקון מס' 4

ס"ח תשל"ז מס' 836 מיום 30.12.1976 עמ' 32 (ה"ח 1164)

הוספת סעיף 3ז

חישוב שער מטבע חוץ  (תיקון מס' 4) תשל"ז-1976

3ח.     לענין סעיף 3ה ייעשה החישוב של סכומים במטבע חוץ לפי שערם בלירות ביום אישור הפיצוי, ושל הוצאות תביעת הפיצוי - לפי השער במועד ששולמו.

מיום 19.4.1957

תיקון מס' 4

ס"ח תשל"ז מס' 836 מיום 30.12.1976 עמ' 32 (ה"ח 1164)

הוספת סעיף 3ח

תגמולים  (תיקון מס' 4) תשל"ז-1976

4.    (א)  נכה הזכאי לתגמולים ישולם לו, כל ימי חייו, מאת אוצר המדינה, תגמול חדשי בשיעור של אחוז אחד מהשכר הקובע לכל אחוז שבדרגת נכותו.

(תיקון מס' 19) תשע"ד-2014 צו תש"ף-2019

           (א1)        סכום התגמול החודשי המשולם לפי סעיף קטן (א) לא יפחת מ-2,380 שקלים חדשים.

           (ב)  התגמול ישולם מיום כ"ז באדר ב' תשי"ד (1 באפריל 1954).

מיום 1.4.1968

תיקון מס' 2

ס"ח תשכ"ט מס' 555 מיום 4.4.1969 עמ' 91 (ה"ח 775)

(א) נכה הזכאי לתגמולים ישולם לו, כל ימי חייו, על ידי אוצר המדינה תגמול חדשי בסכום המורכב משנים אלה:

(1) 500 פרוטה 65 אגורות לכל אחוז נכות;

 

מיום 1.4.1972

תיקון מס' 3

ס"ח תשל"ג מס' 711 מיום 2.8.1973 עמ' 240 (ה"ח 1055)

(א) נכה הזכאי לתגמולים ישולם לו, כל ימי חייו, על ידי אוצר המדינה תגמול חדשי בסכום המורכב משנים אלה:

(1) 65 אגורות 1.01 לירות לכל אחוז נכות;

(2) תוספת היוקר המשתלמת בתקופה עליה משתלם התגמול על שכר שסכומו בסכום המשתלם לנכה על פי פסקה (1);

(3) כל עוד היה נשוי – 6 לירות.

 

מיום 1.4.1973

תיקון מס' 4

ס"ח תשל"ז מס' 836 מיום 30.12.1976 עמ' 32 (ה"ח 1164)

החלפת סעיף קטן 4(א)

הנוסח הקודם:

(א) נכה הזכאי לתגמולים ישולם לו, כל ימי חייו, על ידי אוצר המדינה תגמול חדשי בסכום המורכב משנים אלה:

(1) 1.01 לירות לכל אחוז נכות;

(2) תוספת היוקר המשתלמת בתקופה עליה משתלם התגמול על שכר שסכומו בסכום המשתלם לנכה על פי פסקה (1);

(3) כל עוד היה נשוי – 6 לירות.

 

מיום 1.6.2014

תיקון מס' 19

ס"ח תשע"ד מס' 2455 מיום 12.6.2014 עמ' 570 (ה"ח 866)

הוספת סעיף קטן 4(א1)

 

מיום 1.10.2015 עד יום 31.3.2016

הוראת שעה תשע"ז-2016

ק"ת תשע"ז מס' 7736 מיום 30.11.2016 עמ' 224

(א1) סכום התגמול החודשי המשולם לפי סעיף קטן (א) לא יפחת מ-2,200 2,222 שקלים חדשים.

 

מיום 1.4.2016

צו תשע"ז-2016

ק"ת תשע"ז מס' 7736 מיום 30.11.2016 עמ' 224

(א1) סכום התגמול החודשי המשולם לפי סעיף קטן (א) לא יפחת מ-2,200 2,248 שקלים חדשים.

 

מיום 1.4.2017 עד יום 30.9.2017

הוראת שעה תשע"ח-2018

ק"ת תשע"ח מס' 7925 מיום 8.1.2018 עמ' 790

(א1) סכום התגמול החודשי המשולם לפי סעיף קטן (א) לא יפחת מ-2,248 2,279 שקלים חדשים.

 

מיום 1.10.2017

צו תשע"ח-2018

ק"ת תשע"ח מס' 7925 מיום 8.1.2018 עמ' 790

(א1) סכום התגמול החודשי המשולם לפי סעיף קטן (א) לא יפחת מ-2,248 2,308 שקלים חדשים.

 

מיום 1.10.2017 עד יום 31.3.2018

הוראת שעה תשע"ט-2019

ק"ת תשע"ט מס' 8222 מיום 20.5.2019 עמ' 3246

(א1) סכום התגמול החודשי המשולם לפי סעיף קטן (א) לא יפחת מ-2,308 2,318 שקלים חדשים.

 

מיום 1.4.2018

צו תשע"ט-2019

ק"ת תשע"ט מס' 8222 מיום 20.5.2019 עמ' 3246

(א1) סכום התגמול החודשי המשולם לפי סעיף קטן (א) לא יפחת מ-2,308 2,340 שקלים חדשים.

 

מיום 1.10.2018 עד יום 31.3.2019

הוראת שעה תש"ף-2019

ק"ת תש"ף מס' 8303 מיום 18.12.2019 עמ' 190

(א1) סכום התגמול החודשי המשולם לפי סעיף קטן (א) לא יפחת מ-2,340 2,375 שקלים חדשים.

 

מיום 1.4.2019

צו תש"ף-2019

ק"ת תש"ף מס' 8303 מיום 18.12.2019 עמ' 190

(א1) סכום התגמול החודשי המשולם לפי סעיף קטן (א) לא יפחת מ-2,340 2,380 שקלים חדשים.

תגמול נוסף (תיקון מס' 2) תשכ"ט-1969 (תיקון מס' 7) תשמ"א-1980 צו תשנ"ו-1995 (תיקון מס' 16) תשע"ב-2012 (תיקון מס' 17) תשע"ב-2012 צו תש"ף-2019

4א.     (א)  נכה זכאי לתגמול מוגדל לפי הכנסה שדרגת נכותו אינה פחותה מ-50% ואין לו הכנסה נוספת, ישולם לו, במקום התגמול שהיה משתלם לו לפי סעיף 4 אילו לא היה זכאי לתגמול מוגדל לפי הכנסה (להלן – התגמול העיקרי), תגמול בשיעור 212.9% מסך כל המשכורת המשתלמת לעובד המדינה שדרגת משכורתו היא 22 של הדירוג המינהלי ושאין משתלמת לו תוספת למשכורתו בזכות בן משפחה.

 

 

חוק (מס' 7) תשמ"א-1980 (תיקון מס' 16) תשע"ב-2012

           (א1)        בנוסף על האמור בסעיף קטן (א), נכה זכאי לתגמול מוגדל לפי הכנסה שדרגת נכותו אינה פחותה מ-60%, תשולם לו תוספת לתגמוליו כמפורט להלן:

(1)   לנכה שדרגת נכותו פחותה מ-70% אך איננה פחותה מ-60% - תוספת של 5% מן התגמול העיקרי;

(2)   לנכה שדרגת נכותו פחותה מ-80% אך אינה פחותה מ-70% - תוספת של 10% מן התגמול העיקרי;

(3)   לנכה שדרגת נכותו פחותה מ-90% אך אינה פחותה מ-80% - תוספת של 15% מן התגמול העיקרי;

(4)   לנכה שדרגת נכותו 90% או יותר - תוספת של 20% מן התגמול העיקרי.

(תיקון מס' 7) תשמ"א-1980 (תיקון מס' 16) תשע"ב-2012

           (א2)        לתגמולים כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(א1) ייקרא להלן – תגמול מוגדל לפי הכנסה.

(תיקון מס' 4) תשל"ז-1976 (תיקון מס' 16) תשע"ב-2012

           (ב)  נכה זכאי לתגמול מוגדל לפי הכנסה שדרגת נכותו אינה פחותה מ-50% ויש לו הכנסה נוספת, ישולם לו, במקום התגמול העיקרי, תגמול מוגדל לפי הכנסה בניכוי הכנסתו הנוספת, ובלבד שלא יפחת מהתגמול העיקרי.

(תיקון מס' 9) תשנ"ה-1995

           (ג)   (בוטל).

(תיקון מס' 3) תשל"ג-1973 (תיקון מס' 7) תשמ"א-1980 (תיקון מס' 16) תשע"ב-2012

           (ד)  שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות כי לענין זכאותו של נכה לתגמול מוגדל לפי הכנסה לפי סעיף זה ולענין הניכוי לפי סעיף קטן (ב), מותר להביא בחשבון את הכנסתו של הנכה בתקופה מסויימת לפני המועד של תשלום התגמול.

מיום 1.4.1968

תיקון מס' 2

ס"ח תשכ"ט מס' 555 מיום 4.4.1969 עמ' 91 (ה"ח 775)

הוספת סעיף 4א

 

מיום 2.8.1973

תיקון מס' 3

ס"ח תשל"ג מס' 711 מיום 2.8.1973 עמ' 241 (ה"ח 1055)

הוספת סעיף קטן 4א(ד)

 

מיום 1.4.1973 (בכפוף להוראת המעבר להלן)

תיקון מס' 4

ס"ח תשל"ז מס' 836 מיום 30.12.1976 עמ' 32 (ה"ח 1164)

החלפת סעיפים קטנים 4א(א), 4א(ב)

הנוסח הקודם:

(א) נכה שדרגת נכותו אינה פחותה מ-50% והוא נצרך, והכנסתו – לרבות תמיכה לקיומו שאינה זמנית בלבד אך פרט לתגמול לפי סעיף 4 (להלן – התגמול העיקרי) – אינה עולה על התגמול העיקרי המשתלם לנכה שדרגת נכותו 50%, ישולם לו, בנוסף לתגמול העיקרי שהוא זכאי לו, תגמול נוסף ששיעורו, בנכה בעל דרגת נכות כמפורט בטור א' – התגמול העיקרי המשתלם לנכה בעל דרגת הנכות המפורטת לצדו בטור ב':

טור א' טור ב'

50% עד 59% 60%

60% עד 69% 70%

70% עד 79% 80%

80% עד 89% 90%

90% עד 100% 100%

(ב) עלתה ההכנסה של הנכה כאמור בסעיף קטן (א) על התגמול העיקרי המשתלם לנכה שדרגת נכותו 50%, ישולם לו התגמול הנוסף לפי סעיף זה בניכוי הסכום שבו עלתה ההכנסה על אותו מקסימום.

 

מיום 1.4.1973 עד יום 31.3.1974

תיקון מס' 4

ס"ח תשל"ז מס' 836 מיום 30.12.1976 עמ' 33 (ה"ח 1164)

(א) נכה נצרך שדרגת נכותו אינה פחותה מ-50% ואין לו הכנסה נוספת, ישולם לו, במקום התגמול לפי סעיף 4 (להלן - התגמול העיקרי), תגמול בשיעור של סך כל המשכורת המשתלמת לעובד המדינה שדרגת משכורתו היא "טו" "יד" של הדירוג האחיד (להלן – תגמול לנצרך).

 

מיום 1.4.1976

תיקון מס' 5

ס"ח תשל"ח מס' 909 מיום 11.8.1978 עמ' 212 (ה"ח 1343)

(א) נכה נצרך שדרגת נכותו אינה פחותה מ-50% ואין לו הכנסה נוספת, ישולם לו, במקום התגמול לפי סעיף 4 (להלן - התגמול העיקרי), תגמול בשיעור של סך כל המשכורת 93% מסך כל המשכורת המשתלמת לעובד המדינה שדרגת משכורתו היא "טו" "טז" של הדירוג האחיד (להלן – תגמול לנצרך).

 

מיום 1.4.1977

תיקון מס' 6

ס"ח תשל"ט מס' 930 מיום 13.3.1979 עמ' 78 (ה"ח 1386)

(א) נכה נצרך שדרגת נכותו אינה פחותה מ-50% ואין לו הכנסה נוספת, ישולם לו, במקום התגמול לפי סעיף 4 (להלן - התגמול העיקרי), תגמול בשיעור של 93% מסך כל המשכורת המשתלמת לעובד המדינה שדרגת משכורתו היא "טז" "יז" של הדירוג האחיד (להלן – תגמול לנצרך).

 

סעיפים קטנים 2(א), 2(א1), 2(א2) מיום 1.4.1979

סעיף קטן 2(ד) מיום 1.4.1973

תיקון מס' 7

ס"ח תשמ"א מס' 985 מיום 20.10.1980 עמ' 2 (ה"ח 1470)

4א. (א) נכה נצרך שדרגת נכותו אינה פחותה מ-50% ואין לו הכנסה נוספת, ישולם לו, במקום התגמול לפי סעיף 4 (להלן - התגמול העיקרי), תגמול בשיעור של 93% מסך כל המשכורת המשתלמת לעובד המדינה שדרגת משכורתו היא "יז" של הדירוג האחיד (להלן – תגמול לנצרך).

(א) נכה נצרך שדרגת נכותו אינה פחותה מ-50% ואין לו הכנסה נוספת, ישולם לו, במקום התגמול שהיה משתלם לו לפי סעיף 4 אילו לא היה נצרך (להלן - התגמול העיקרי), תגמול בשיעור של 98% מסך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד המדינה שדרגת משכורתו היא "יז" של הדירוג האחיד ושאין משתלמת לו תוספת למשכורתו בזכות בן משפחה.

(א1) בנוסף על האמור בסעיף קטן (א), נכה נצרך שדרגת נכותו אינה פחותה מ-60%, תשולם לו תוספת לתגמוליו כמפורט להלן:

(1) לנכה שדרגת נכותו פחותה מ-70% אך איננה פחותה מ-60% - תוספת של 5% מן התגמול העיקרי;

(2) לנכה שדרגת נכותו פחותה מ-80% אך אינה פחותה מ-70% - תוספת של 10% מן התגמול העיקרי;

(3) לנכה שדרגת נכותו פחותה מ-90% אך אינה פחותה מ-80% - תוספת של 15% מן התגמול העיקרי;

(4) לנכה שדרגת נכותו 90% או יותר - תוספת של 20% מן התגמול העיקרי.

(א2) לתגמולים כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(א1) ייקרא להלן - תגמול לנצרך.

(ב) נכה נצרך שדרגת נכותו אינה פחותה מ- 50% ויש לו הכנסה נוספת, ישולם לו, במקום התגמול העיקרי, תגמול לנצרך בניכוי הכנסתו הנוספת, ובלבד שלא יפחת מהתגמול העיקרי.

(ג) היה לנכה בן זוג שאינו חי בנפרד ממנו, רואים לענין סעיף זה גם את מחצית הכנסתו של בן הזוג כהכנסת הנכה.

(ד) שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות כי לענין זכאותו של נכה לתגמול נוסף לתגמול לנצרך לפי סעיף זה ולענין הניכוי לפי סעיף קטן (ב), מותר להביא בחשבון את הכנסתו של הנכה בתקופה מסויימת לפני המועד של תשלום התגמול.

 

מיום 1.4.1981

צו תשמ"ב-1981

ק"ת תשמ"ב מס' 4279 מיום 26.10.1981 עמ' 193

(א) נכה נצרך שדרגת נכותו אינה פחותה מ-50% ואין לו הכנסה נוספת, ישולם לו, במקום התגמול שהיה משתלם לו לפי סעיף 4 אילו לא היה נצרך (להלן - התגמול העיקרי), תגמול בשיעור של 98% 103% מסך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד המדינה שדרגת משכורתו היא "י"ז" של הדירוג האחיד ושאין משתלמת לו תוספת למשכורתו בזכות בן משפחה.

 

מיום 2.2.1986

צו תשמ"ו-1986

ק"ת תשמ"ו מס' 4942 מיום 19.6.1986 עמ' 1035

(א) נכה נצרך שדרגת נכותו אינה פחותה מ-50% ואין לו הכנסה נוספת, ישולם לו, במקום התגמול שהיה משתלם לו לפי סעיף 4 אילו לא היה נצרך (להלן - התגמול העיקרי), תגמול בשיעור של 103% 125% מסך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד המדינה שדרגת משכורתו היא "י"ז" י"ט 2 של הדירוג האחיד ושאין משתלמת לו תוספת למשכורתו בזכות בן משפחה.

 

מיום 1.9.1986

צו תשמ"ז-1987

ק"ת תשמ"ז מס' 5022 מיום 1.4.1987 עמ' 764

(א) נכה נצרך שדרגת נכותו אינה פחותה מ-50% ואין לו הכנסה נוספת, ישולם לו, במקום התגמול שהיה משתלם לו לפי סעיף 4 אילו לא היה נצרך (להלן - התגמול העיקרי), תגמול בשיעור של 125% מסך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד המדינה שדרגת משכורתו היא י"ט 2 כ' של הדירוג האחיד ושאין משתלמת לו תוספת למשכורתו בזכות בן משפחה.

 

מיום 1.4.1987

צו (מס' 2) תשמ"ז-1987

ק"ת תשמ"ז מס' 5047 מיום 6.8.1987 עמ' 1187

(א) נכה נצרך שדרגת נכותו אינה פחותה מ-50% ואין לו הכנסה נוספת, ישולם לו, במקום התגמול שהיה משתלם לו לפי סעיף 4 אילו לא היה נצרך (להלן - התגמול העיקרי), תגמול בשיעור של 125% 90% מסך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד המדינה שדרגת משכורתו היא כ' כ"ד של הדירוג האחיד ושאין משתלמת לו תוספת למשכורתו בזכות בן משפחה.

 

מיום 1.10.1987

צו תשמ"ח-1988

ק"ת תשמ"ח מס' 5078 מיום 14.1.1988 עמ' 343

(א) נכה נצרך שדרגת נכותו אינה פחותה מ-50% ואין לו הכנסה נוספת, ישולם לו, במקום התגמול שהיה משתלם לו לפי סעיף 4 אילו לא היה נצרך (להלן - התגמול העיקרי), תגמול בשיעור של 90% 95% מסך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד המדינה שדרגת משכורתו היא כ"ד של הדירוג האחיד ושאין משתלמת לו תוספת למשכורתו בזכות בן משפחה.

 

מיום 1.10.1988

צו תשמ"ט-1989

ק"ת תשמ"ט מס' 5174 מיום 28.3.1989 עמ' 604

(א) נכה נצרך שדרגת נכותו אינה פחותה מ-50% ואין לו הכנסה נוספת, ישולם לו, במקום התגמול שהיה משתלם לו לפי סעיף 4 אילו לא היה נצרך (להלן - התגמול העיקרי), תגמול בשיעור של 95% 96% מסך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד המדינה שדרגת משכורתו היא כ"ד של הדירוג האחיד ושאין משתלמת לו תוספת למשכורתו בזכות בן משפחה.

 

מיום 1.4.1989

צו (מס' 2) תשמ"ט-1989

ק"ת תשמ"ט מס' 5211 מיום 17.8.1989 עמ' 1260

(א) נכה נצרך שדרגת נכותו אינה פחותה מ-50% ואין לו הכנסה נוספת, ישולם לו, במקום התגמול שהיה משתלם לו לפי סעיף 4 אילו לא היה נצרך (להלן - התגמול העיקרי), תגמול בשיעור של 96% 100.6% מסך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד המדינה שדרגת משכורתו היא כ"ד של הדירוג האחיד ושאין משתלמת לו תוספת למשכורתו בזכות בן משפחה.

 

מיום 1.10.1989

צו תש"ן-1990

ק"ת תש"ן מס' 5245 מיום 30.1.1990 עמ' 323

(א) נכה נצרך שדרגת נכותו אינה פחותה מ-50% ואין לו הכנסה נוספת, ישולם לו, במקום התגמול שהיה משתלם לו לפי סעיף 4 אילו לא היה נצרך (להלן - התגמול העיקרי), תגמול בשיעור של 100.6% 101.7% מסך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד המדינה שדרגת משכורתו היא כ"ד של הדירוג האחיד ושאין משתלמת לו תוספת למשכורתו בזכות בן משפחה.

 

מיום 1.4.1991

צו תשנ"א-1991

ק"ת תשנ"א מס' 5370 מיום 11.7.1991 עמ' 1040

(א) נכה נצרך שדרגת נכותו אינה פחותה מ-50% ואין לו הכנסה נוספת, ישולם לו, במקום התגמול שהיה משתלם לו לפי סעיף 4 אילו לא היה נצרך (להלן - התגמול העיקרי), תגמול בשיעור של 101.7% 104.3% מסך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד המדינה שדרגת משכורתו היא כ"ד של הדירוג האחיד ושאין משתלמת לו תוספת למשכורתו בזכות בן משפחה.

 

מיום 1.10.1991

צו תשנ"ב-1992

ק"ת תשנ"ב מס' 5413 מיום 9.1.1992 עמ' 639

(א) נכה נצרך שדרגת נכותו אינה פחותה מ-50% ואין לו הכנסה נוספת, ישולם לו, במקום התגמול שהיה משתלם לו לפי סעיף 4 אילו לא היה נצרך (להלן - התגמול העיקרי), תגמול בשיעור של 104.3% 107.9% מסך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד המדינה שדרגת משכורתו היא כ"ד של הדירוג האחיד ושאין משתלמת לו תוספת למשכורתו בזכות בן משפחה.

 

מיום 1.10.1994

צו תשנ"ה-1995

ק"ת תשנ"ה מס' 5703 מיום 7.9.1995 עמ' 1887

(א) נכה נצרך שדרגת נכותו אינה פחותה מ-50% ואין לו הכנסה נוספת, ישולם לו, במקום התגמול שהיה משתלם לו לפי סעיף 4 אילו לא היה נצרך (להלן - התגמול העיקרי), תגמול בשיעור של 107.9% 116.4% מסך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד המדינה המשתלמת לעובד המדינה שדרגת משכורתו היא כ"ד של הדירוג האחיד 22 של הדירוג המינהלי ושאין משתלמת לו תוספת למשכורתו בזכות בן משפחה.

 

מיום 1.4.1995

צו תשנ"ו-1995

ק"ת תשנ"ו מס' 5727 מיום 31.12.1995 עמ' 383

(א) נכה נצרך שדרגת נכותו אינה פחותה מ-50% ואין לו הכנסה נוספת, ישולם לו, במקום התגמול שהיה משתלם לו לפי סעיף 4 אילו לא היה נצרך (להלן - התגמול העיקרי), תגמול בשיעור של 116.4% מסך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד המדינה שדרגת משכורתו היא כ"ד של הדירוג האחיד ושאין משתלמת לו תוספת למשכורתו בזכות בן משפחה תגמול בשיעור 117.6% מסך כל המשכורת המשתלמת לעובד המדינה שדרגת משכורתו היא 22 של הדירוג המינהלי ושאין משתלמת לו תוספת למשכורתו בזכות בן משפחה.

 

מיום 1.10.1995

תיקון מס' 9

ס"ח תשנ"ה מס' 1542 מיום 10.8.1995 עמ' 444 (ה"ח 2415)

ביטול סעיף קטן 4א(ג)

הנוסח הקודם:

(ג) היה לנכה בן זוג שאינו חי בנפרד ממנו, רואים לענין סעיף זה גם את מחצית הכנסתו של בן הזוג כהכנסת הנכה.

 

מיום 1.10.1996

צו תשנ"ז-1997

ק"ת תשנ"ז מס' 5853 מיום 24.9.1997 עמ' 1243

(א) נכה נצרך שדרגת נכותו אינה פחותה מ- 50% ואין לו הכנסה נוספת, ישולם לו, במקום התגמול שהיה משתלם לו לפי סעיף 4 אילו לא היה נצרך (להלן - התגמול העיקרי), תגמול בשיעור 117.6% 120.5% מסך כל המשכורת המשתלמת לעובד המדינה שדרגת משכורתו היא 22 של הדירוג המינהלי ושאין משתלמת לו תוספת למשכורתו בזכות בן משפחה.

 

מיום 1.4.1997

צו תשנ"ח-1998

ק"ת תשנ"ח מס' 5871 מיום 1.1.1998 עמ' 253

(א) נכה נצרך שדרגת נכותו אינה פחותה מ- 50% ואין לו הכנסה נוספת, ישולם לו, במקום התגמול שהיה משתלם לו לפי סעיף 4 אילו לא היה נצרך (להלן - התגמול העיקרי), תגמול בשיעור 120.5% 121.7% מסך כל המשכורת המשתלמת לעובד המדינה שדרגת משכורתו היא 22 של הדירוג המינהלי ושאין משתלמת לו תוספת למשכורתו בזכות בן משפחה.

 

מיום 1.10.1998

צו תשנ"ט-1999

ק"ת תשנ"ט מס' 5976 מיום 28.5.1999 עמ' 863

(א) נכה נצרך שדרגת נכותו אינה פחותה מ- 50% ואין לו הכנסה נוספת, ישולם לו, במקום התגמול שהיה משתלם לו לפי סעיף 4 אילו לא היה נצרך (להלן - התגמול העיקרי), תגמול בשיעור 121.7% 124.4% מסך כל המשכורת המשתלמת לעובד המדינה שדרגת משכורתו היא 22 של הדירוג המינהלי ושאין משתלמת לו תוספת למשכורתו בזכות בן משפחה.

 

מיום 1.10.1999 עד יום 31.3.2000

צו תשס"א-2001 (הוראת מעבר)

ק"ת תשס"א מס' 6077 מיום 14.1.2001 עמ' 276

(א) נכה נצרך שדרגת נכותו אינה פחותה מ- 50% ואין לו הכנסה נוספת, ישולם לו, במקום התגמול שהיה משתלם לו לפי סעיף 4 אילו לא היה נצרך (להלן - התגמול העיקרי), תגמול בשיעור 136.3% 128.6% מסך כל המשכורת המשתלמת לעובד המדינה שדרגת משכורתו היא 22 של הדירוג המינהלי ושאין משתלמת לו תוספת למשכורתו בזכות בן משפחה.

 

מיום 1.4.2000 עד יום 30.9.2000

הוראת שעה תשס"ב-2002

ק"ת תשס"ב מס' 6155 מיום 28.2.2002 עמ' 468

(א) נכה נצרך שדרגת נכותו אינה פחותה מ- 50% ואין לו הכנסה נוספת, ישולם לו, במקום התגמול שהיה משתלם לו לפי סעיף 4 אילו לא היה נצרך (להלן - התגמול העיקרי), תגמול בשיעור 128.6% 132.4% מסך כל המשכורת המשתלמת לעובד המדינה שדרגת משכורתו היא 22 של הדירוג המינהלי ושאין משתלמת לו תוספת למשכורתו בזכות בן משפחה.

 

מיום 1.10.2000

צו תשס"א-2001

ק"ת תשס"א מס' 6077 מיום 14.1.2001 עמ' 276

(א) נכה נצרך שדרגת נכותו אינה פחותה מ- 50% ואין לו הכנסה נוספת, ישולם לו, במקום התגמול שהיה משתלם לו לפי סעיף 4 אילו לא היה נצרך (להלן - התגמול העיקרי), תגמול בשיעור 124.4% 136.3% מסך כל המשכורת המשתלמת לעובד המדינה שדרגת משכורתו היא 22 של הדירוג המינהלי ושאין משתלמת לו תוספת למשכורתו בזכות בן משפחה.

 

מיום 1.4.2001

צו תשס"ג-2003

ק"ת תשס"ג מס' 6219 מיום 8.1.2003 עמ' 398

(א) נכה נצרך שדרגת נכותו אינה פחותה מ-50% ואין לו הכנסה נוספת, ישולם לו, במקום התגמול שהיה משתלם לו לפי סעיף 4 אילו לא היה נצרך (להלן - התגמול העיקרי), תגמול בשיעור 136.3% 145.4% מסך כל המשכורת המשתלמת לעובד המדינה שדרגת משכורתו היא 22 של הדירוג המינהלי ושאין משתלמת לו תוספת למשכורתו בזכות בן משפחה.

 

מיום 1.10.2006 עד יום 31.12.2006

הוראת שעה תשס"ח-2008

ק"ת תשס"ח מס' 6710 מיום 10.9.2008 עמ' 1382

(א) נכה נצרך שדרגת נכותו אינה פחותה מ-50% ואין לו הכנסה נוספת, ישולם לו, במקום התגמול שהיה משתלם לו לפי סעיף 4 אילו לא היה נצרך (להלן - התגמול העיקרי), תגמול בשיעור 145.4% 146.6% מסך כל המשכורת המשתלמת לעובד המדינה שדרגת משכורתו היא 22 של הדירוג המינהלי ושאין משתלמת לו תוספת למשכורתו בזכות בן משפחה.

 

מיום 1.1.2007 עד יום 30.9.2007

הוראת שעה תשס"ח-2008

ק"ת תשס"ח מס' 6710 מיום 10.9.2008 עמ' 1382

(א) נכה נצרך שדרגת נכותו אינה פחותה מ-50% ואין לו הכנסה נוספת, ישולם לו, במקום התגמול שהיה משתלם לו לפי סעיף 4 אילו לא היה נצרך (להלן - התגמול העיקרי), תגמול בשיעור 145.4% 148.7% מסך כל המשכורת המשתלמת לעובד המדינה שדרגת משכורתו היא 22 של הדירוג המינהלי ושאין משתלמת לו תוספת למשכורתו בזכות בן משפחה.

 

מיום 1.10.2007 עד יום 31.3.2008

הוראת שעה תשס"ח-2008

ק"ת תשס"ח מס' 6710 מיום 10.9.2008 עמ' 1382

(א) נכה נצרך שדרגת נכותו אינה פחותה מ-50% ואין לו הכנסה נוספת, ישולם לו, במקום התגמול שהיה משתלם לו לפי סעיף 4 אילו לא היה נצרך (להלן - התגמול העיקרי), תגמול בשיעור 145.4% 149.4% מסך כל המשכורת המשתלמת לעובד המדינה שדרגת משכורתו היא 22 של הדירוג המינהלי ושאין משתלמת לו תוספת למשכורתו בזכות בן משפחה.

 

מיום 1.4.2008 (ר' צו תשס"ט-2009 להלן)

צו תשס"ח-2008

ק"ת תשס"ח מס' 6710 מיום 10.9.2008 עמ' 1382

(א) נכה נצרך שדרגת נכותו אינה פחותה מ- 50% ואין לו הכנסה נוספת, ישולם לו, במקום התגמול שהיה משתלם לו לפי סעיף 4 אילו לא היה נצרך (להלן - התגמול העיקרי), תגמול בשיעור 145.4% 151% מסך כל המשכורת המשתלמת לעובד המדינה שדרגת משכורתו היא 22 של הדירוג המינהלי ושאין משתלמת לו תוספת למשכורתו בזכות בן משפחה.

 

מיום 1.4.2008

צו תשס"ט-2009

ק"ת תשס"ט מס' 6794 מיום 13.7.2009 עמ' 1118

(א) נכה נצרך שדרגת נכותו אינה פחותה מ- 50% ואין לו הכנסה נוספת, ישולם לו, במקום התגמול שהיה משתלם לו לפי סעיף 4 אילו לא היה נצרך (להלן - התגמול העיקרי), תגמול בשיעור 151% 153.2% מסך כל המשכורת המשתלמת לעובד המדינה שדרגת משכורתו היא 22 של הדירוג המינהלי ושאין משתלמת לו תוספת למשכורתו בזכות בן משפחה.

 

מיום 1.10.2008

צו תש"ע-2010

ק"ת תש"ע מס' 6865 מיום 4.2.2010 עמ' 745

(א) נכה נצרך שדרגת נכותו אינה פחותה מ- 50% ואין לו הכנסה נוספת, ישולם לו, במקום התגמול שהיה משתלם לו לפי סעיף 4 אילו לא היה נצרך (להלן - התגמול העיקרי), תגמול בשיעור 153.2% 157.8% מסך כל המשכורת המשתלמת לעובד המדינה שדרגת משכורתו היא 22 של הדירוג המינהלי ושאין משתלמת לו תוספת למשכורתו בזכות בן משפחה.

 

מיום 1.10.2009 עד יום 31.3.2010

הוראת שעה תש"ע-2010

ק"ת תש"ע מס' 6925 מיום 1.9.2010 עמ' 1610

(א) נכה נצרך שדרגת נכותו אינה פחותה מ-50% ואין לו הכנסה נוספת, ישולם לו, במקום התגמול שהיה משתלם לו לפי סעיף 4 אילו לא היה נצרך (להלן - התגמול העיקרי), תגמול בשיעור 157.8% 158.6% מסך כל המשכורת המשתלמת לעובד המדינה שדרגת משכורתו היא 22 של הדירוג המינהלי ושאין משתלמת לו תוספת למשכורתו בזכות בן משפחה.

 

מיום 1.4.2010

צו (מס' 2) תש"ע-2010

ק"ת תש"ע מס' 6925 מיום 1.9.2010 עמ' 1610

(א) נכה נצרך שדרגת נכותו אינה פחותה מ- 50% ואין לו הכנסה נוספת, ישולם לו, במקום התגמול שהיה משתלם לו לפי סעיף 4 אילו לא היה נצרך (להלן - התגמול העיקרי), תגמול בשיעור 157.8% 160.2% מסך כל המשכורת המשתלמת לעובד המדינה שדרגת משכורתו היא 22 של הדירוג המינהלי ושאין משתלמת לו תוספת למשכורתו בזכות בן משפחה.

 

מיום 1.10.2010 עד יום 31.3.2011

תיקון מס' 17 הוראת שעה

ס"ח תשע"ב מס' 2358 מיום 20.5.2012 עמ' 407 (ה"ח 137)

(א) נכה נצרך שדרגת נכותו אינה פחותה מ- 50% ואין לו הכנסה נוספת, ישולם לו, במקום התגמול שהיה משתלם לו לפי סעיף 4 אילו לא היה נצרך (להלן - התגמול העיקרי), תגמול בשיעור 176.1% 164.9% מסך כל המשכורת המשתלמת לעובד המדינה שדרגת משכורתו היא 22 של הדירוג המינהלי ושאין משתלמת לו תוספת למשכורתו בזכות בן משפחה.

 

מיום 1.4.2011 עד יום 30.4.2012

תיקון מס' 17 הוראת שעה

ס"ח תשע"ב מס' 2358 מיום 20.5.2012 עמ' 407 (ה"ח 137)

(א) נכה נצרך שדרגת נכותו אינה פחותה מ- 50% ואין לו הכנסה נוספת, ישולם לו, במקום התגמול שהיה משתלם לו לפי סעיף 4 אילו לא היה נצרך (להלן - התגמול העיקרי), תגמול בשיעור 176.1% 168.3% מסך כל המשכורת המשתלמת לעובד המדינה שדרגת משכורתו היא 22 של הדירוג המינהלי ושאין משתלמת לו תוספת למשכורתו בזכות בן משפחה.

 

מיום 1.10.2011 עד יום 30.4.2012

הוראת שעה תשע"ג-2013

ק"ת תשע"ג מס' 7215 מיום 23.1.2013 עמ' 649

(א) נכה נצרך שדרגת נכותו אינה פחותה מ- 50% ואין לו הכנסה נוספת, ישולם לו, במקום התגמול שהיה משתלם לו לפי סעיף 4 אילו לא היה נצרך (להלן - התגמול העיקרי), תגמול בשיעור 168.3% 175.4% מסך כל המשכורת המשתלמת לעובד המדינה שדרגת משכורתו היא 22 של הדירוג המינהלי ושאין משתלמת לו תוספת למשכורתו בזכות בן משפחה.

 

מיום 1.5.2012

תיקון מס' 17

ס"ח תשע"ב מס' 2358 מיום 20.5.2012 עמ' 406 (ה"ח 137)

(א) נכה נצרך שדרגת נכותו אינה פחותה מ- 50% ואין לו הכנסה נוספת, ישולם לו, במקום התגמול שהיה משתלם לו לפי סעיף 4 אילו לא היה נצרך (להלן - התגמול העיקרי), תגמול בשיעור 160.2% 176.1% מסך כל המשכורת המשתלמת לעובד המדינה שדרגת משכורתו היא 22 של הדירוג המינהלי ושאין משתלמת לו תוספת למשכורתו בזכות בן משפחה.

 

מיום 1.5.2012

צו תשע"ג-2013

ק"ת תשע"ג מס' 7215 מיום 23.1.2013 עמ' 649

(א) נכה נצרך שדרגת נכותו אינה פחותה מ- 50% ואין לו הכנסה נוספת, ישולם לו, במקום התגמול שהיה משתלם לו לפי סעיף 4 אילו לא היה נצרך (להלן - התגמול העיקרי), תגמול בשיעור 176.1% 183.5% מסך כל המשכורת המשתלמת לעובד המדינה שדרגת משכורתו היא 22 של הדירוג המינהלי ושאין משתלמת לו תוספת למשכורתו בזכות בן משפחה.

 

מיום 1.7.2012

תיקון מס' 16

ס"ח תשע"ב מס' 2352 מיום 1.4.2012 עמ' 322 (ה"ח 434)

4א. (א) נכה נצרך נכה זכאי לתגמול מוגדל לפי הכנסה שדרגת נכותו אינה פחותה מ-50% ואין לו הכנסה נוספת, ישולם לו, במקום התגמול שהיה משתלם לו לפי סעיף 4 אילו לא היה נצרך היה זכאי לתגמול מוגדל לפי הכנסה (להלן - התגמול העיקרי), תגמול בשיעור 183.5% מסך כל המשכורת המשתלמת לעובד המדינה שדרגת משכורתו היא 22 של הדירוג המינהלי ושאין משתלמת לו תוספת למשכורתו בזכות בן משפחה.

(א1) בנוסף על האמור בסעיף קטן (א), נכה נצרך נכה זכאי לתגמול מוגדל לפי הכנסה שדרגת נכותו אינה פחותה מ-60%, תשולם לו תוספת לתגמוליו כמפורט להלן:

(1) לנכה שדרגת נכותו פחותה מ-70% אך איננה פחותה מ-60% - תוספת של 5% מן התגמול העיקרי;

(2) לנכה שדרגת נכותו פחותה מ-80% אך אינה פחותה מ-70% - תוספת של 10% מן התגמול העיקרי;

(3) לנכה שדרגת נכותו פחותה מ-90% אך אינה פחותה מ-80% - תוספת של 15% מן התגמול העיקרי;

(4) לנכה שדרגת נכותו 90% או יותר - תוספת של 20% מן התגמול העיקרי.

(א2) לתגמולים כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(א1) ייקרא להלן - תגמול לנצרך תגמול מוגדל לפי הכנסה.

(ב) נכה נצרך נכה זכאי לתגמול מוגדל לפי הכנסה שדרגת נכותו אינה פחותה מ-50% ויש לו הכנסה נוספת, ישולם לו, במקום התגמול העיקרי, תגמול לנצרך תגמול מוגדל לפי הכנסה בניכוי הכנסתו הנוספת, ובלבד שלא יפחת מהתגמול העיקרי.

(ג) (בוטל).

(ד) שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות כי לענין זכאותו של נכה לתגמול לנצרך נכה לתגמול מוגדל לפי הכנסה לפי סעיף זה ולענין הניכוי לפי סעיף קטן (ב), מותר להביא בחשבון את הכנסתו של הנכה בתקופה מסויימת לפני המועד של תשלום התגמול.

 

מיום 1.10.2012 עד יום 31.3.2013

הוראת שעה (מס' 2) תשע"ג-2013

ק"ת תשע"ג מס' 7271 מיום 25.7.2013 עמ' 1547

(א) נכה זכאי לתגמול מוגדל לפי הכנסה שדרגת נכותו אינה פחותה מ-50% ואין לו הכנסה נוספת, ישולם לו, במקום התגמול שהיה משתלם לו לפי סעיף 4 אילו לא היה זכאי לתגמול מוגדל לפי הכנסה (להלן - התגמול העיקרי), תגמול בשיעור 183.5% 186.2% מסך כל המשכורת המשתלמת לעובד המדינה שדרגת משכורתו היא 22 של הדירוג המינהלי ושאין משתלמת לו תוספת למשכורתו בזכות בן משפחה.

 

מיום 1.4.2013

צו (מס' 2) תשע"ג-2013

ק"ת תשע"ג מס' 7271 מיום 25.7.2013 עמ' 1547

(א) נכה זכאי לתגמול מוגדל לפי הכנסה שדרגת נכותו אינה פחותה מ-50% ואין לו הכנסה נוספת, ישולם לו, במקום התגמול שהיה משתלם לו לפי סעיף 4 אילו לא היה זכאי לתגמול מוגדל לפי הכנסה (להלן - התגמול העיקרי), תגמול בשיעור 183.5% 188.6% מסך כל המשכורת המשתלמת לעובד המדינה שדרגת משכורתו היא 22 של הדירוג המינהלי ושאין משתלמת לו תוספת למשכורתו בזכות בן משפחה.

 

מיום 1.10.2014 עד יום 31.3.2015

הוראת שעה תשע"ו-2015

ק"ת תשע"ו מס' 7573 מיום 23.11.2015 עמ' 186

(א) נכה זכאי לתגמול מוגדל לפי הכנסה שדרגת נכותו אינה פחותה מ-50% ואין לו הכנסה נוספת, ישולם לו, במקום התגמול שהיה משתלם לו לפי סעיף 4 אילו לא היה זכאי לתגמול מוגדל לפי הכנסה (להלן – התגמול העיקרי), תגמול בשיעור 188.6% 193% מסך כל המשכורת המשתלמת לעובד המדינה שדרגת משכורתו היא 22 של הדירוג המינהלי ושאין משתלמת לו תוספת למשכורתו בזכות בן משפחה.

 

מיום 1.4.2015

צו תשע"ו-2015

ק"ת תשע"ו מס' 7573 מיום 23.11.2015 עמ' 186

(א) נכה זכאי לתגמול מוגדל לפי הכנסה שדרגת נכותו אינה פחותה מ-50% ואין לו הכנסה נוספת, ישולם לו, במקום התגמול שהיה משתלם לו לפי סעיף 4 אילו לא היה זכאי לתגמול מוגדל לפי הכנסה (להלן – התגמול העיקרי), תגמול בשיעור 188.6% 196.9% מסך כל המשכורת המשתלמת לעובד המדינה שדרגת משכורתו היא 22 של הדירוג המינהלי ושאין משתלמת לו תוספת למשכורתו בזכות בן משפחה.

 

מיום 1.10.2015 עד יום 31.3.2016

הוראת שעה תשע"ז-2016

ק"ת תשע"ז מס' 7736 מיום 30.11.2016 עמ' 224

(א) נכה זכאי לתגמול מוגדל לפי הכנסה שדרגת נכותו אינה פחותה מ-50% ואין לו הכנסה נוספת, ישולם לו, במקום התגמול שהיה משתלם לו לפי סעיף 4 אילו לא היה זכאי לתגמול מוגדל לפי הכנסה (להלן – התגמול העיקרי), תגמול בשיעור 196.9% 199% מסך כל המשכורת המשתלמת לעובד המדינה שדרגת משכורתו היא 22 של הדירוג המינהלי ושאין משתלמת לו תוספת למשכורתו בזכות בן משפחה.

 

מיום 1.4.2016

צו תשע"ז-2016

ק"ת תשע"ז מס' 7736 מיום 30.11.2016 עמ' 224

(א) נכה זכאי לתגמול מוגדל לפי הכנסה שדרגת נכותו אינה פחותה מ-50% ואין לו הכנסה נוספת, ישולם לו, במקום התגמול שהיה משתלם לו לפי סעיף 4 אילו לא היה זכאי לתגמול מוגדל לפי הכנסה (להלן – התגמול העיקרי), תגמול בשיעור 196.9% 201.2% מסך כל המשכורת המשתלמת לעובד המדינה שדרגת משכורתו היא 22 של הדירוג המינהלי ושאין משתלמת לו תוספת למשכורתו בזכות בן משפחה.

 

מיום 1.4.2017 עד יום 30.9.2017

הוראת שעה תשע"ח-2018

ק"ת תשע"ח מס' 7925 מיום 8.1.2018 עמ' 790

(א) נכה זכאי לתגמול מוגדל לפי הכנסה שדרגת נכותו אינה פחותה מ-50% ואין לו הכנסה נוספת, ישולם לו, במקום התגמול שהיה משתלם לו לפי סעיף 4 אילו לא היה זכאי לתגמול מוגדל לפי הכנסה (להלן – התגמול העיקרי), תגמול בשיעור 201.2% 203.9% מסך כל המשכורת המשתלמת לעובד המדינה שדרגת משכורתו היא 22 של הדירוג המינהלי ושאין משתלמת לו תוספת למשכורתו בזכות בן משפחה.

 

מיום 1.10.2017

צו תשע"ח-2018

ק"ת תשע"ח מס' 7925 מיום 8.1.2018 עמ' 790

(א) נכה זכאי לתגמול מוגדל לפי הכנסה שדרגת נכותו אינה פחותה מ-50% ואין לו הכנסה נוספת, ישולם לו, במקום התגמול שהיה משתלם לו לפי סעיף 4 אילו לא היה זכאי לתגמול מוגדל לפי הכנסה (להלן – התגמול העיקרי), תגמול בשיעור 201.2% 206.5% מסך כל המשכורת המשתלמת לעובד המדינה שדרגת משכורתו היא 22 של הדירוג המינהלי ושאין משתלמת לו תוספת למשכורתו בזכות בן משפחה.

 

מיום 1.10.2017 עד יום 31.3.2018

הוראת שעה תשע"ט-2019

ק"ת תשע"ט מס' 8222 מיום 20.5.2019 עמ' 3246

(א) נכה זכאי לתגמול מוגדל לפי הכנסה שדרגת נכותו אינה פחותה מ-50% ואין לו הכנסה נוספת, ישולם לו, במקום התגמול שהיה משתלם לו לפי סעיף 4 אילו לא היה זכאי לתגמול מוגדל לפי הכנסה (להלן – התגמול העיקרי), תגמול בשיעור 206.5% 207.4% מסך כל המשכורת המשתלמת לעובד המדינה שדרגת משכורתו היא 22 של הדירוג המינהלי ושאין משתלמת לו תוספת למשכורתו בזכות בן משפחה.

 

מיום 1.4.2018

צו תשע"ט-2019

ק"ת תשע"ט מס' 8222 מיום 20.5.2019 עמ' 3246

(א) נכה זכאי לתגמול מוגדל לפי הכנסה שדרגת נכותו אינה פחותה מ-50% ואין לו הכנסה נוספת, ישולם לו, במקום התגמול שהיה משתלם לו לפי סעיף 4 אילו לא היה זכאי לתגמול מוגדל לפי הכנסה (להלן – התגמול העיקרי), תגמול בשיעור 206.5% 209.3% מסך כל המשכורת המשתלמת לעובד המדינה שדרגת משכורתו היא 22 של הדירוג המינהלי ושאין משתלמת לו תוספת למשכורתו בזכות בן משפחה.

 

מיום 1.10.2018 עד יום 31.3.2019

הוראת שעה תש"ף-2019

ק"ת תש"ף מס' 8303 מיום 18.12.2019 עמ' 190

(א) נכה זכאי לתגמול מוגדל לפי הכנסה שדרגת נכותו אינה פחותה מ-50% ואין לו הכנסה נוספת, ישולם לו, במקום התגמול שהיה משתלם לו לפי סעיף 4 אילו לא היה זכאי לתגמול מוגדל לפי הכנסה (להלן – התגמול העיקרי), תגמול בשיעור 209.3% 212.4% מסך כל המשכורת המשתלמת לעובד המדינה שדרגת משכורתו היא 22 של הדירוג המינהלי ושאין משתלמת לו תוספת למשכורתו בזכות בן משפחה.

 

מיום 1.4.2019

צו תש"ף-2019

ק"ת תש"ף מס' 8303 מיום 18.12.2019 עמ' 190

(א) נכה זכאי לתגמול מוגדל לפי הכנסה שדרגת נכותו אינה פחותה מ-50% ואין לו הכנסה נוספת, ישולם לו, במקום התגמול שהיה משתלם לו לפי סעיף 4 אילו לא היה זכאי לתגמול מוגדל לפי הכנסה (להלן – התגמול העיקרי), תגמול בשיעור 209.3% 212.9% מסך כל המשכורת המשתלמת לעובד המדינה שדרגת משכורתו היא 22 של הדירוג המינהלי ושאין משתלמת לו תוספת למשכורתו בזכות בן משפחה.

 

תגמול מוגדל לפי הכנסה וביטוח לאומי (תיקון מס' 2) תשכ"ט-1969 (תיקון מס' 4) תשל"ז-1976 (תיקון מס' 7) תשמ"א-1980 (תיקון מס' 16) תשע"ב-2012 (תיקון מס' 23) תשע"ז-2017

4ב.     הזכאי בחודש פלוני לקצבת אזרח ותיק לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, ינוכה מהתגמול המוגדל לפי הכנסה המשתלם לו לאותו חודש לפי סעיף 4א סכום השווה לקצבת האזרח הוותיק, ובלבד שלא יפחת התגמול המוגדל לפי הכנסה מהתגמול העיקרי.

מיום 1.4.1968

תיקון מס' 2

ס"ח תשכ"ט מס' 555 מיום 4.4.1969 עמ' 91 (ה"ח 775)

הוספת סעיף 4ב

 

מיום 30.12.1976

תיקון מס' 4

ס"ח תשל"ז מס' 836 מיום 30.12.1976 עמ' 30, 32 (ה"ח 1164)

4ב. הזכאי בחודש פלוני לקצבת זקנה לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח-1968, ינוכה מהתגמול הנוסף מהתגמול לנצרך המשתלם לו לאותו חודש לפי סעיף 4א סכום השווה לקצבת הזקנה, ובלבד שלא יפחת התגמול לנצרך מהתגמול העיקרי.

 

מיום 1.4.1973

תיקון מס' 7

ס"ח תשמ"א מס' 985 מיום 20.10.1980 עמ' 2 (ה"ח 1470)

תגמול נוסף תגמול לנצרך וביטוח לאומי

4ב. הזכאי בחודש פלוני לקצבת זקנה לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח-1968, ינוכה מהתגמול הנוסף מהתגמול לנצרך המשתלם לו לאותו חודש לפי סעיף 4א סכום השווה לקצבת הזקנה, ובלבד שלא יפחת התגמול לנצרך מהתגמול העיקרי.

 

מיום 1.7.2012

תיקון מס' 16

ס"ח תשע"ב מס' 2352 מיום 1.4.2012 עמ' 322 (ה"ח 434)

תגמול לנצרך תגמול מוגדל לפי הכנסה וביטוח לאומי

4ב. הזכאי בחודש פלוני לקצבת זקנה לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח-1968, ינוכה מהתגמול לנצרך ינוכה מהתגמול המוגדל לפי הכנסה המשתלם לו לאותו חודש לפי סעיף 4א סכום השווה לקצבת הזקנה, ובלבד שלא יפחת התגמול לנצרך התגמול המוגדל לפי הכנסה מהתגמול העיקרי.

 

מיום 27.8.2017

תיקון מס' 23

ס"ח תשע"ז מס' 2606 מיום 27.2.2017 עמ' 426 (ה"ח 1046)

4ב. הזכאי בחודש פלוני לקצבת זקנה לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח-1968 לקצבת אזרח ותיק לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, ינוכה מהתגמול המוגדל לפי הכנסה המשתלם לו לאותו חודש לפי סעיף 4א סכום השווה לקצבת הזקנה לקצבת האזרח הוותיק, ובלבד שלא יפחת התגמול המוגדל לפי הכנסה מהתגמול העיקרי.

 

 

 

בקשות לרשות מוסמכת (תיקון מס' 2) תשכ"ט-1969 (תיקון מס' 7) תשמ"א-1980 (תיקון מס' 16) תשע"ב-2012

4ג.      התובע תגמול מוגדל לפי הכנסה לפי סעיף 4א יגיש בקשה לרשות המוסמכת בצירוף ראיות הדרושות להוכחת תביעתו כפי שנקבע בתקנות, ולא ישולם תגמול מוגדל לפי הכנסה בעד תקופה העולה על 120 יום לפני הגשת הבקשה לתגמול כאמור.

מיום 1.4.1968

תיקון מס' 2

ס"ח תשכ"ט מס' 555 מיום 4.4.1969 עמ' 91 (ה"ח 775)

הוספת סעיף 4ג

 

מיום 1.4.1973

תיקון מס' 7

ס"ח תשמ"א מס' 985 מיום 20.10.1980 עמ' 2 (ה"ח 1470)

4ג. התובע תגמול נוסף תגמול לנצרך לפי סעיף 4א יגיש בקשה לרשות המוסמכת בצירוף ראיות הדרושות להוכחת תביעתו כפי שנקבע בתקנות, ולא ישולם תגמול נוסף תגמול לנצרך בעד תקופה העולה על 120 יום לפני הגשת הבקשה לתגמול הנוסף לתגמול לנצרך.

 

מיום 1.7.2012

תיקון מס' 16

ס"ח תשע"ב מס' 2352 מיום 1.4.2012 עמ' 322 (ה"ח 434)

4ג. התובע תגמול לנצרך תגמול מוגדל לפי הכנסה לפי סעיף 4א יגיש בקשה לרשות המוסמכת בצירוף ראיות הדרושות להוכחת תביעתו כפי שנקבע בתקנות, ולא ישולם תגמול לנצרך תגמול מוגדל לפי הכנסה בעד תקופה העולה על 120 יום לפני הגשת הבקשה לתגמול לנצרך לתגמול כאמור.

 

תגמול לפי הכנסה (תיקון מס' 9) תשנ"ה-1995 (תיקון מס' 16) תשע"ב-2012

4ג1.    (א)  לנכה שדרגת נכותו פחותה מ-50% אך אינה פחותה מ-25% (להלן - נכה זכאי לתגמול לפי הכנסה), ואין לו הכנסה נוספת, ישולמו במקום תגמולים האמורים בסעיף 4, תגמולים כאמור בסעיף 4ד(א) לחוק נכי המלחמה.

           (ב)  לנכה זכאי לתגמול לפי הכנסה שיש לו הכנסה נוספת, ישולמו תגמולים לפי סעיף קטן (א) בניכוי הכנסתו הנוספת, ובלבד שהתגמול לא יפחת מהתגמול לפי סעיף 4.

           (ג)   הוראות סעיפים 4ב ו- 4ג יחולו גם על נכה זכאי לתגמול לפי הכנסה.

מיום 1.10.1995

תיקון מס' 9

ס"ח תשנ"ה מס' 1542 מיום 10.8.1995 עמ' 444 (ה"ח 2415)

הוספת סעיף 4ג1

 

מיום 1.7.2012

תיקון מס' 16

ס"ח תשע"ב מס' 2352 מיום 1.4.2012 עמ' 322 (ה"ח 434)

תגמול לנזקק תגמול לפי הכנסה

4ג1. (א) לנכה שדרגת נכותו פחותה מ-50% אך אינה פחותה מ-25% (להלן - נכה נזקק נכה זכאי לתגמול לפי הכנסה), ואין לו הכנסה נוספת, ישולמו במקום תגמולים האמורים בסעיף 4, תגמולים כאמור בסעיף 4ד(א) לחוק נכי המלחמה.

(ב) לנכה נזקק לנכה זכאי לתגמול לפי הכנסה שיש לו הכנסה נוספת, ישולמו תגמולים לפי סעיף קטן (א) בניכוי הכנסתו הנוספת, ובלבד שהתגמול לא יפחת מהתגמול לפי סעיף 4.

(ג) הוראות סעיפים 4ב ו-4ג יחולו גם על נכה נזקק נכה זכאי לתגמול לפי הכנסה.

מענק הטבות לנכה הזכאי לתגמול מוגדל לפי הכנסה או לתגמול לפי הכנסה (תיקון מס' 19) תשע"ד-2014

4ג2.    (א)  לנכה הזכאי לתגמול מוגדל לפי הכנסה ולנכה הזכאי לתגמול לפי הכנסה ישולם, עד 10 בפברואר של כל שנה, נוסף על האמור בסעיפים 4א או 4ג1, לפי העניין, מענק הטבות שנתי בסכום של 2,000 שקלים חדשים; הסכום האמור יעודכן ב-1 בדצמבר בכל שנה (בסעיף זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד החדש לעומת המדד הבסיסי; לעניין זה –

           "מדד" – מדד המחירים לצרכן שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

           "המדד הבסיסי" – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום 1 בדצמבר 2014;

           "המדד החדש" – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון.

           (ב)  מי שהוחלט לגביו לפי סעיף 4א או 4ג1 כי מתקיימים בו תנאי הזכאות לקבלת תגמול מוגדל לפי הכנסה או תגמול לפי הכנסה, לפי העניין, יהיה זכאי למענק הטבות שנתי לפי סעיף זה בעד התקופה שבה מתקיימים בו התנאים האמורים, החל ב-1 בינואר של אותה שנה שבה הגיש את הבקשה לקבלת תגמול מוגדל לפי הכנסה או תגמול לפי הכנסה, לפי העניין.

מיום 1.6.2014

תיקון מס' 19

ס"ח תשע"ד מס' 2455 מיום 12.6.2014 עמ' 570 (ה"ח 866)

הוספת סעיף 4ג2

תגמול מיוחד (תיקון מס' 4) תשל"ז-1976

4ד.     נכה בעל דרגת נכות מיוחדת, שנקבעה לפי כללים שפורשו בתקנות, תשולם לו, כל עוד הוא בעל דרגת נכות כאמור, תוספת של 30% לתגמולו.

מיום 30.12.1976

תיקון מס' 4

ס"ח תשל"ז מס' 836 מיום 30.12.1976 עמ' 32 (ה"ח 1164)

הוספת סעיף 4ד

העלאת שיעורי תגמולים (תיקון מס' 7) תשמ"א-1980 (תיקון מס' 9) תשנ"ה-1995 (תיקון מס' 19) תשע"ד-2014

4ה.     שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת רשאי להעלות בצו את שיעור השכר הקובע וכן את שיעורי התגמולים המשתלמים לפי חוק זה לרבות הסכום האמור בסעיף 4(א1).

מיום 20.10.1980

תיקון מס' 7

ס"ח תשמ"א מס' 985 מיום 20.10.1980 עמ' 3 (ה"ח 1470)

הוספת סעיף 4ה

 

מיום 1.10.1995

תיקון מס' 9

ס"ח תשנ"ה מס' 1542 מיום 10.8.1995 עמ' 444 (ה"ח 2415)

4ה. שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת רשאי להעלות בצו את שיעור השכר הקובע ואת שיעורי התגמול העיקרי, התגמול לנצרך והתגמול לפי סעיף 4ד וכן את שיעורי התגמולים המשתלמים לפי חוק זה.

 

מיום 1.6.2014

תיקון מס' 19

ס"ח תשע"ד מס' 2455 מיום 12.6.2014 עמ' 570 (ה"ח 866)

4ה. שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת רשאי להעלות בצו את שיעור השכר הקובע וכן את שיעורי התגמולים המשתלמים לפי חוק זה לרבות הסכום האמור בסעיף 4(א1).

 

 

שמירת הטבות (תיקון מס' 19) תשע"ד-2014 (תיקון מס' 23) תשע"ז-2017

4ו.      נכה שהפסיק לקבל גמלת הבטחת הכנסה עקב הגדלת התגמול המשולם לפי סעיף 4, יוסיף להיות זכאי להטבה נלווית שניתנה לו לפני הגדלת התגמול, אלא אם כן חדלה הזכאות להטבה הנלווית לפי ההוראות שמכוחן ניתנה; מי שזכאי להטבה נלווית, ובאותו עניין שבתחומי ההטבה הנלווית הוא זכאי להטבה מכוח דין או הסדר אחר, יהיה זכאי להטבה בשיעור הגבוה מביניהן; לעניין זה –

           "גוף ציבורי" – הממשלה, וכן גוף מתוקצב או גוף נתמך כהגדרתם בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985;

           "גמלת הבטחת הכנסה" – גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980, או גמלת השלמת הכנסה לפי סעיף 9 להסכם בדבר מתן גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות כהגדרתו בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995;

           "הטבה נלווית" – הטבה או מענק, שאינם תשלום גמלה חודשית, הניתנים למקבל גמלת הבטחת הכנסה מכוח כל דין או הסדר או על ידי גוף ציבורי לפי הסכם או נוהג.

מיום 1.6.2014

תיקון מס' 19

ס"ח תשע"ד מס' 2455 מיום 12.6.2014 עמ' 570 (ה"ח 866)

הוספת סעיף 4ו

 

מיום 27.8.2017

תיקון מס' 23

ס"ח תשע"ז מס' 2606 מיום 27.2.2017 עמ' 426 (ה"ח 1046)

"גמלת הבטחת הכנסה" – גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980, או גמלת השלמת הכנסה לפי סעיף 9 להסכם בדבר מתן גמלאות זקנה ושאירים מיוחדות שנערך מכוח סעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 להסכם בדבר מתן גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות כהגדרתו בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995;

הקטנת תגמולים (תיקון מס' 2) תשכ"ט-1969

5.    נכה הזכאי לתגמול ואין בן משפחה תלוי בו, והוא מוחזק על חשבון המדינה או רשות מקומית במוסד לנכים או לקשישים או במוסד אחר כיוצא בזה, יוקטן התגמול שהוא זכאי לו לפי חוק זה ב- 75% החל מהחודש הרביעי להחזקתו במוסד וכל עוד הוא מוחזק בו.

מיום 1.4.1968

תיקון מס' 2

ס"ח תשכ"ט מס' 555 מיום 4.4.1969 עמ' 92 (ה"ח 775)

החלפת סעיף 5

הנוסח הקודם:

5. נכה הזכאי לתגמולים והוא מוחזק, ללא תשלום, במוסד ציבורי לנכים או לקשישים או במוסד ציבורי אחר כיוצא בזה שהוכרו על ידי משרד הסעד לצורך חוק זה, יוקטן התגמול החדשי שהוא זכאי לו לפי סעיף 4 ב-75% כל עוד הוא מוחזק במוסד כאמור.

בקשות

6.    (א)  התובע תגמול לפי חוק זה יגיש לרשות המוסמכת בקשה בצירוף ראיות הדרושות להוכחת תביעתו, כפי שייקבע בתקנות.

           (ב)  הזכות לתבוע תגמול כאמור תתישן כתום שנתיים מיום פרסומו של חוק זה ברשומות[3].

הוכחת חיים (תיקון מס' 14) תשס"ד-2004

6א.     התובע תגמול לפי סעיף 14(א) יתייצב אחת לשישה חודשים להוכחת חיים בנציגות ישראל, ואם הוא אינו יכול לעשות כן מטעמים רפואיים, יוכיח חיים בדרך אחרת, הכל כפי שקבע שר האוצר; לא הוכיח התובע חיים כאמור בסעיף זה, רשאית הרשות המוסמכת לדחות את תשלום התגמול עד להוכחת החיים.

מיום 1.2.2004

תיקון מס' 14

ס"ח תשס"ד מס' 1926 מיום 17.2.2004 עמ' 300 (ה"ח 28)

הוספת סעיף 6א

החלטת הרשות המוסמכת (תיקון מס' 1) תש"ך-1960

7.    (א)  הרשות המוסמכת תדון בבקשה בהקדם האפשרי, ותחליט אם נתקיימו לגבי התובע התנאים המפורשים בסעיף 3, למעט פסקה 2; אולם אם הנסיבות שגרמו לנכות, משמשות גם עילה לתביעת התובע לתשלום פיצויים בעד שלילת חירותו, על פי כל חוק שחל ברפובליקה הפדראלית של גרמניה, ותביעה כזו הוגשה לפני השלטונות המוסמכים, רשאית הרשות המוסמכת לדחות את הדיון בבקשת התגמולים עד שהתובע ימציא לה את החלטת השלטונות המוסמכים בענין תביעת הפיצויים, ובלבד שהיא החלטה שאין אחריה כלום.

           (ב)  הודעה על החלטת הרשות המוסמכת תישלח למבקש בדואר רשום; היתה ההחלטה שלילית – תפרש הרשות המוסמכת את נימוקיה.

מיום 18.8.1960

תיקון מס' 1

ס"ח תש"ך מס' 316 מיום 18.8.1960 עמ' 88 (ה"ח 424)

(א) הרשות המוסמכת תדון בבקשה בהקדם האפשרי, ותחליט אם נתקיימו לגבי התובע התנאים המפורשים בסעיף 3, למעט פסקה 2; אולם אם הנסיבות שגרמו לנכות, משמשות גם עילה לתביעת התובע לתשלום פיצויים בעד שלילת חירותו, על פי כל חוק שחל ברפובליקה הפדראלית של גרמניה, ותביעה כזו הוגשה לפני השלטונות המוסמכים, רשאית הרשות המוסמכת לדחות את הדיון בבקשת התגמולים עד שהתובע ימציא לה את החלטת השלטונות המוסמכים בענין תביעת הפיצויים, ובלבד שהיא החלטה שאין אחריה כלום.

קביעת דרגת נכות (תיקון מס' 8) תשמ"ג-1983 (תיקון מס' 15) תשס"ח-2007

8.    אושרה בקשה לפי סעיף 7, תעביר הרשות המוסמכת, תוך שלושים יום, את כל המסמכים לועדה רפואית שנתמנתה לפי סעיף 6(א) לחוק נכי המלחמה בנאצים, תשי"ד-1954, לשם קביעת דרגת הנכות לפי מבחנים ובהתאם לעקרונות שיקבע השר בתקנות ויחולו הוראות סעיף 6א לחוק האמור.

מיום 30.6.1983

תיקון מס' 8

ס"ח תשמ"ג מס' 1085 מיום 30.6.1983 עמ' 118 (ה"ח 1623)

8. אושרה בקשה לפי סעיף 7, תעביר הרשות המוסמכת, תוך שלושים יום, את כל המסמכים לועדה רפואית שנתמנתה לענין סעיף 8 לתוספת החמישית לחוק הביטוח הלאומי, תשי"ד-1954 (להלן – חוק הביטוח) לפי סעיף
6(א) לחוק נכי המלחמה בנאצים, תשי"ד-1954
, לשם קביעת דרגת הנכות לפי מבחנים ובהתאם לעקרונות שיקבע השר בתקנות.

 

מיום 27.12.2007

תיקון מס' 15

ס"ח תשס"ח מס' 2122 מיום 27.12.2007 עמ' 81 (ה"ח 181)

8. אושרה בקשה לפי סעיף 7, תעביר הרשות המוסמכת, תוך שלושים יום, את כל המסמכים לועדה רפואית שנתמנתה לפי סעיף 6(א) לחוק נכי המלחמה בנאצים, תשי"ד-1954, לשם קביעת דרגת הנכות לפי מבחנים ובהתאם לעקרונות שיקבע השר בתקנות ויחולו הוראות סעיף 6א לחוק האמור.

ערר (תיקון מס' 8) תשמ"ג-1983 (תיקון מס' 15) תשס"ח-2007 (תיקון מס' 19) תשע"ד-2014

9.    הנכה או הרשות המוסמכת רשאים, בתנאים שייקבעו בתקנות, לערור על החלטה של ועדה רפואית בפני ועדה רפואית עליונה שנתמנתה לפי סעיף 12א לחוק נכי המלחמה בנאצים, תשי"ד-1954 בתוך שישים ימים מיום שנמסרה להם ההחלטה ויחולו הוראות סעיף 12א(ד) לחוק האמור.

מיום 11.8.1978

תיקון מס' 5

ס"ח תשל"ח מס' 909 מיום 11.8.1978 עמ' 212 (ה"ח 1343)

9. (א) הנכה או הרשות המוסמכת רשאים, בתנאים שייקבעו בתקנות, לערור על החלטה של ועדה רפואית בפני הועדה הרפואית לערעורים שנתמנתה לענין סעיף 9 לתוספת החמישית לחוק הביטוח.

(ב) אופן הרכבת הועדה הרפואית לערעורים, סמכויותיה ודרכי עבודתה ייקבעו בתקנות.

 

מיום 30.6.1983

תיקון מס' 8

ס"ח תשמ"ג מס' 1085 מיום 30.6.1983 עמ' 118 (ה"ח 1623)

החלפת סעיף 9

הנוסח הקודם:

9. (א) הנכה או הרשות המוסמכת רשאים, בתנאים שייקבעו בתקנות, לערור על החלטה של ועדה רפואית בפני הועדה הרפואית לערעורים שנתמנתה לענין סעיף 9 לתוספת החמישית לחוק הביטוח.

(ב) אופן הרכבת הועדה הרפואית לערעורים, סמכויותיה ודרכי עבודתה ייקבעו בתקנות.

 

מיום 27.12.2007

תיקון מס' 15

ס"ח תשס"ח מס' 2122 מיום 27.12.2007 עמ' 81 (ה"ח 181)

9. הנכה או הרשות המוסמכת רשאים, בתנאים שייקבעו בתקנות, לערור על החלטה של ועדה רפואית בפני ועדה רפואית עליונה שנתמנתה לפי סעיף 2(א) סעיף 12א לחוק נכי המלחמה בנאצים, תשי"ד-1954 ויחולו הוראות סעיף 12א(ד) לחוק האמור.

 

מיום 1.6.2014

תיקון מס' 19

ס"ח תשע"ד מס' 2455 מיום 12.6.2014 עמ' 571 (ה"ח 866)

9. הנכה או הרשות המוסמכת רשאים, בתנאים שייקבעו בתקנות, לערור על החלטה של ועדה רפואית בפני ועדה רפואית עליונה שנתמנתה לפי סעיף 12א לחוק נכי המלחמה בנאצים, תשי"ד-1954 בתוך שישים ימים מיום שנמסרה להם ההחלטה ויחולו הוראות סעיף 12א(ד) לחוק האמור.

 

ערעור לפני בית משפט מחוזי (תיקון מס' 9) תשנ"ה-1995 (תיקון מס' 19) תשע"ד-2014

9א.     נכה וכן הרשות המוסמכת רשאים לערער על החלטת ועדה רפואית עליונה לפני בית המשפט המחוזי בנקודה משפטית בלבד בתוך שישים ימים מיום שנמסרה להם ההחלטה, ויחולו הוראות סעיף 12ב(ב) ו-(ג) לחוק נכי המלחמה בשינויים המחוייבים.

מיום 1.10.1995

תיקון מס' 9

ס"ח תשנ"ה מס' 1542 מיום 10.8.1995 עמ' 444 (ה"ח 2415)

הוספת סעיף 9א

 

מיום 1.6.2014

תיקון מס' 19

ס"ח תשע"ד מס' 2455 מיום 12.6.2014 עמ' 571 (ה"ח 866)

9א. נכה וכן הרשות המוסמכת רשאים לערער על החלטת ועדה רפואית עליונה לפני בית המשפט המחוזי בנקודה משפטית בלבד בתוך שישים ימים מיום שנמסרה להם ההחלטה, ויחולו הוראות סעיף 12ב(ב) ו-(ג) לחוק נכי המלחמה בשינויים המחוייבים.

קביעת דרגת נכות שנית (תיקון מס' 3) תשל"ג-1973 (תיקון מס' 9) תשנ"ה-1995 (תיקון מס' 19) תשע"ד-2014

10.   (א)  הרשות המוסמכת וכן הנכה רשאים לדרוש, עם תום שישה חודשים מיום שנקבעה לאחרונה דרגת הנכות, או במועד מוקדם יותר אם אירעו נסיבות חדשות, הנתמכות במסמכים רפואיים, שיש בהן כדי להשפיע על דרגת הנכות של הנכה, לקבוע שנית את דרגת הנכות של נכה, וממועד הקביעה החדשה ישולם התגמול לאותו נכה לפי קביעה זאת. ובלבד שאם נקבעה לנכה דרגת נכות גבוהה יותר, ישולם התגמול לפי קביעה זאת החל מהמועד שבו נדרשה הקביעה החדשה של הדרגה.

           (ב)  על קביעת דרגת נכות כאמור בסעיף קטן (א) יחולו הוראות סעיפים 8 ו-9.

מיום 2.8.1973

תיקון מס' 3

ס"ח תשל"ג מס' 711 מיום 2.8.1973 עמ' 241 (ה"ח 1055)

(א) הרשות המוסמכת וכן הנכה רשאים לדרוש, עם תום כל שלוש שנים מיום שנקבעה לאחרונה דרגת הנכות, לקבוע שנית את דרגת הנכות של נכה, וממועד הקביעה החדשה ישולם התגמול לאותו נכה לפי קביעה זאת. ובלבד שאם נקבעה לנכה דרגת נכות גבוהה יותר, ישולם התגמול לפי קביעה זאת החל מהמועד שבו נדרשה הקביעה החדשה של הדרגה.

 

מיום 1.10.1995

תיקון מס' 9

ס"ח תשנ"ה מס' 1542 מיום 10.8.1995 עמ' 444 (ה"ח 2415)

(א) הרשות המוסמכת וכן הנכה רשאים לדרוש, עם תום כל שלוש שנים שנה מיום שנקבעה לאחרונה דרגת הנכות, לקבוע שנית את דרגת הנכות של נכה, וממועד הקביעה החדשה ישולם התגמול לאותו נכה לפי קביעה זאת. ובלבד שאם נקבעה לנכה דרגת נכות גבוהה יותר, ישולם התגמול לפי קביעה זאת החל מהמועד שבו נדרשה הקביעה החדשה של הדרגה.

 

מיום 1.6.2014

תיקון מס' 19

ס"ח תשע"ד מס' 2455 מיום 12.6.2014 עמ' 571 (ה"ח 866)

(א) הרשות המוסמכת וכן הנכה רשאים לדרוש, עם תום כל שנה מיום שנקבעה לאחרונה דרגת הנכות עם תום שישה חודשים מיום שנקבעה לאחרונה דרגת הנכות, או במועד מוקדם יותר אם אירעו נסיבות חדשות, הנתמכות במסמכים רפואיים, שיש בהן כדי להשפיע על דרגת הנכות של הנכה, לקבוע שנית את דרגת הנכות של נכה, וממועד הקביעה החדשה ישולם התגמול לאותו נכה לפי קביעה זאת. ובלבד שאם נקבעה לנכה דרגת נכות גבוהה יותר, ישולם התגמול לפי קביעה זאת החל מהמועד שבו נדרשה הקביעה החדשה של הדרגה.

חסיון תגמול (תיקון מס' 12) תשס"ג-2002

11.     (א) זכות לתגמול אינה ניתנת להעברה או לשעבוד, אינה יכולה לשמש לערבות, ואין להטיל עליה עיקול, אלא לשם הבטחת פירעונם של מזונות אישה או ילדים או של מילוות שניתנו לנכה מאוצר המדינה או בערבות המדינה או מקרן שהמדינה ערבה להפסדיה, ובשיעור שאינו עולה על מחצית התגמול המשתלם לנכה.

(תיקון מס' 13) תשס"ד-2004 (תיקון מס' 18) תשע"ב-2012

           (ב)  הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על תגמול ששולם באמצעות תאגיד בנקאי כמשמעותו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981, או באמצעות החברה, כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ"ו-1986, בנותנה שירותים לפי סעיף 88א לאותו חוק (בסעיף זה – החברה), במשך שלושים ימים מיום ששולם; ואולם רשאי התאגיד הבנקאי או החברה, לפי הענין, לנכות מהתגמול כל סכום שנתנו לזכאי לתגמול על חשבון התגמול.

           (ג)   בסעיף זה, "תגמול", לענין עיקול – לרבות אחד מאלה:

(תיקון מס' 20) תשע"ה-2014

(1)   תגמול, קצבה או פיצוי אחר, הניתנים לאדם מכל מדינה או ארגון מחוץ לישראל, עקב רדיפות הנאצים;

(2)   תשלום שניתן לפי ההסכם שנחתם ביום י"ב בתשרי התשנ"ג (9 באוקטובר 1992) בידי שר האוצר הפדראלי של גרמניה ובידי ועדת התביעות החומריות של היהודים נגד גרמניה;

(תיקון מס' 22) תשע"ו-2016

(3)   מענק או כל תשלום אחר המשולם לפי החלטה מינהלית או לפי החלטה בדבר מענק שנתי.

מיום 1.12.2002

תיקון מס' 12

ס"ח תשס"ג מס' 1871 מיום 17.11.2002 עמ' 26 (ה"ח 3136)

החלפת סעיף 11

הנוסח הקודם:

11. תגמול אינו ניתן להעברה, לשעבוד או למשכון ואין להטיל עליו עיקול, אלא לשם הבטחת פרעונם של מזונות אשה או ילדים או של מילוות שניתנו לנכה מאוצר המדינה או בערבות המדינה או מקרן שהמדינה ערבה להפסדיה, ובשיעור שאינו עולה על מחצית התגמול המשתלם לנכה.

 

מיום 1.3.2006

תיקון מס' 13

ס"ח תשס"ד מס' 1920 מיום 18.1.2004 עמ' 93 (ה"ח 64)

(ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על תגמול ששולם באמצעות תאגיד בנקאי כמשמעותו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981, או באמצעות בנק הדואר כמשמעותו בחוק בנק הדואר, התשי"א-1951 החברה, כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ"ו-1986, בנותנה שירותים לפי סעיף 88א לאותו חוק (בסעיף זה – החברה), במשך שלושים ימים מיום ששולם; ואולם רשאי התאגיד הבנקאי או בנק הדואר החברה, לפי הענין, לנכות מהתגמול כל סכום שנתנו לזכאי לתגמול על חשבון התגמול.

 

מיום 31.12.2014

תיקון מס' 20

ס"ח תשע"ה מס' 2487 מיום 31.12.2014 עמ' 140 (ה"ח 596)

(ג) בסעיף זה, "תגמול", לענין עיקול – לרבות אחד מאלה:

(1) תגמול, קצבה או פיצוי אחר, הניתנים לאדם מכל מדינה או ארגון מחוץ לישראל, בשל נכות שנגרמה לו עקב רדיפות הנאצים;

 

מיום 7.4.2016

תיקון מס' 22

ס"ח תשע"ו מס' 2546 מיום 7.4.2016 עמ' 710 (ה"ח 1019)

הוספת פסקה 11(ג)(3)

 

מיום 31.1.2020

תיקון מס' 18

ס"ח תשע"ב מס' 2373 מיום 31.7.2012 עמ' 582 (ה"ח 664)

צו תשע"ג-2013

ק"ת תשע"ג מס' 7273 מיום 30.7.2013 עמ' 1564

צו תשע"ד-2014

ק"ת תשע"ד מס' 7335 מיום 30.1.2014 עמ' 585

צו (מס' 2) תשע"ד-2014

ק"ת תשע"ד מס' 7403 מיום 31.7.21014 עמ' 1570

צו תשע"ה-2015

ק"ת תשע"ה מס' 7488 מיום 1.2.2015 עמ' 832

צו (מס' 2) תשע"ה-2015

ק"ת תשע"ה מס' 7534 מיום 20.7.2015 עמ' 1384

צו תשע"ו-2016

ק"ת תשע"ו מס' 7611 מיום 31.1.2016 עמ' 683

צו (מס' 2) תשע"ו-2016

ק"ת תשע"ו מס' 7695 מיום 31.7.2016 עמ' 1704

צו תשע"ז-2017

ק"ת תשע"ז מס' 7771 מיום 31.1.2017 עמ' 643

צו (מס' 2) תשע"ז-2017

ק"ת תשע"ז מס' 7841 מיום 26.7.2017 עמ' 1386

צו תשע"ח-2018

ק"ת תשע"ח מס' 7937 מיום 23.1.2018 עמ' 898

צו (מס' 2) תשע"ח-2018

ק"ת תשע"ח מס' 8050 מיום 30.7.2018 עמ' 2584

צו תשע"ט-2019

ק"ת תשע"ט מס' 8157 מיום 27.1.2019 עמ' 1912

צו (מס' 2) תשע"ט-2019

ק"ת תשע"ט מס' 8251 מיום 24.7.2019 עמ' 3520

(ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על תגמול ששולם באמצעות תאגיד בנקאי כמשמעותו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981, או באמצעות החברה החברה הבת, כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ"ו-1986, בנותנה שירותים לפי סעיף 88א לאותו חוק (בסעיף זה – החברה), במשך שלושים ימים מיום ששולם; ואולם רשאי התאגיד הבנקאי או החברה החברה הבת, לפי הענין, לנכות מהתגמול כל סכום שנתנו לזכאי לתגמול על חשבון התגמול.

תגמול לאחר פטירת נכה (תיקון מס' 9) תשנ"ה-1995

11א.   (א)  נפטר נכה וערב פטירתו –

 

(תיקון מס' 19) תשע"ד-2014

(1)   היה זכאי לתגמול לפי סעיף 4 – ישולם התגמול, עד תום שלושים וששה חודשים מסוף החודש שבו אירעה הפטירה, לבן זוגו, בשיעור שהיה משתלם אותה שעה מתום התקופה האמורה תשולם לבן זוגו, כל עוד לא נישא, קצבה חודשית בסכום של 2,000 שקלים חדשים;

(2)   היה זכאי לתגמול לפי סעיף 4א במשך תקופה רצופה של שלושה חודשים לפחות – ישולם לבן זוגו, כל עוד לא נישא, תגמול כאמור בסעיף 13א(ב) לחוק נכי המלחמה, בניכוי הכנסת בן הזוג מכל מקור אחר;

(תיקון מס' 17) תשע"ב-2012

(3)   היה זכאי לתגמול לפי סעיף 4ג1 במשך תקופה רצופה של שלושה חודשים לפחות – ישולם לבן-זוגו, כל עוד לא נישא, תגמול בשיעור האמור בסעיף 13א(ב1) לחוק נכי המלחמה, לפי דרגת הנכות שהיתה לנכה, בניכוי הכנסת בן הזוג מכל מקור אחר.

(תיקון מס' 19) תשע"ד-2014

           (א1)        סכום התגמול המשתלם לפי סעיף קטן (א) לא יפחת מ-2,000 שקלים חדשים; סכום זה וכן סכום הקצבה החודשית המשתלם לפי פסקה (1) של הסעיף הקטן האמור יעודכנו בהתאם לשינויים שיחולו בתוספת היוקר בלבד.

           (ב)  באין בן זוג לנכה, ישולמו התגמולים לפי סעיף קטן (א), עד תום שנים עשר חודשים מסוף החודש שבו אירעה הפטירה, לבן משפחה של הנכה, שעליו הוא הורה, לרשות המוסמכת, ובאין הוראה כאמור – לבן משפחה של הנכה שעליו הורתה הרשות המוסמכת; לענין זה, "בן משפחה של נכה" – כהגדרתו בסעיף 1 לחוק נכי המלחמה.

מיום 1.10.1995

תיקון מס' 9

ס"ח תשנ"ה מס' 1542 מיום 10.8.1995 עמ' 444 (ה"ח 2415)

הוספת סעיף 11א

 

מיום 1.4.2011

תיקון מס' 17

ס"ח תשע"ב מס' 2358 מיום 20.5.2012 עמ' 406 (ה"ח 137)

(3) היה זכאי לתגמול לפי סעיף 4ג1 במשך תקופה רצופה של שלושה חודשים לפחות - ישולם לבן-זוגו, כל עוד לא נישא, תגמול בשיעור האמור בסעיף 4ג1(א) תגמול בשיעור האמור בסעיף 13א(ב1) לחוק נכי המלחמה, לפי דרגת הנכות שהיתה לנכה, בניכוי הכנסת בן הזוג מכל מקור אחר.

 

מיום 1.6.2014

תיקון מס' 19

ס"ח תשע"ד מס' 2455 מיום 12.6.2014 עמ' 571 (ה"ח 866)

(א) נפטר נכה וערב פטירתו –

(1) היה זכאי לתגמול לפי סעיף 4 – ישולם התגמול, עד תום שלושים וששה חודשים מסוף החודש שבו אירעה הפטירה, לבן זוגו, בשיעור שהיה משתלם אותה שעה ובכפוף לשינויים שיחולו בתוספת היוקר בלבד מתום התקופה האמורה תשולם לבן זוגו, כל עוד לא נישא, קצבה חודשית בסכום של 2,000 שקלים חדשים;

(2) היה זכאי לתגמול לפי סעיף 4א במשך תקופה רצופה של שלושה חודשים לפחות – ישולם לבן זוגו, כל עוד לא נישא, תגמול כאמור בסעיף 13א(ב) לחוק נכי המלחמה, בניכוי הכנסת בן הזוג מכל מקור אחר;

(3) היה זכאי לתגמול לפי סעיף 4ג1 במשך תקופה רצופה של שלושה חודשים לפחות – ישולם לבן-זוגו, כל עוד לא נישא, תגמול בשיעור האמור בסעיף 13א(ב1) לחוק נכי המלחמה, לפי דרגת הנכות שהיתה לנכה, בניכוי הכנסת בן הזוג מכל מקור אחר.

(א1) סכום התגמול המשתלם לפי סעיף קטן (א) לא יפחת מ-2,000 שקלים חדשים; סכום זה וכן סכום הקצבה החודשית המשתלם לפי פסקה (1) של הסעיף הקטן האמור יעודכנו בהתאם לשינויים שיחולו בתוספת היוקר בלבד.

תגמול ששולם ביתר

12.   שולם לנכה תגמול למעלה מן המגיע לו, רשאית הרשות המוסמכת לעכב מתגמוליו, בשיעור שאינו עולה על מחצית התגמול המשתלם לו, עד כדי הסכום ששולם למעלה מן המגיע.

הזמן לגביית תגמול

13.   נכה שלא גבה תגמול תוך שנתיים מיום שהתגמול הוצע לתשלום, פקעה זכותו לקבלו, אלא אם כן הורתה הרשות המוסמכת הוראה אחרת.

תגמול במקרים מיוחדים (תיקון מס' 14) תשס"ד-2004

14.   (א)  נכה שקיבל תגמולים לפי סעיף 3 וחדל להיות תושב ישראל יהיה זכאי לתגמולים לפי סעיפים 4 ו-4ד, אם התקיים אחד מאלה:

(1)   לא חלפו שנתיים מיום שעזב את ישראל;

(2)   הוא יצא מישראל למטרת ריפוי;

(3)   הוא קיבל תגמולים לפי חוק זה במשך תקופה של שלושים חודשים לפחות לפני שחדל להיות תושב ישראל.

           (ב)  נכה המרצה עונש מאסר, לא ישולם לו תגמול בעד תקופת מאסרו, אך הרשות המוסמכת רשאית להורות שהתגמול או חלק ממנו ישולם לאדם שהנכה חייב במזונותיו.

מיום 2.8.1973

תיקון מס' 3

ס"ח תשל"ג מס' 711 מיום 2.8.1973 עמ' 241 (ה"ח 1055)

(א) לא ישולם לנכה תגמול לגבי תקופה שבה הוא נמצא מחוץ לישראל שלא למטרת ריפוי, אם תקופה זו

עולה על ששה חדשים שנתיים.

 

מיום 1.2.2004

תיקון מס' 14

ס"ח תשס"ד מס' 1926 מיום 17.2.2004 עמ' 300 (ה"ח 28)

מניעת תגמול תגמול במקרים מיוחדים

(א) לא ישולם לנכה תגמול לגבי תקופה שבה הוא נמצא מחוץ לישראל שלא למטרת ריפוי, אם תקופה זו עולה על ששה חדשים.

(א) נכה שקיבל תגמולים לפי סעיף 3 וחדל להיות תושב ישראל יהיה זכאי לתגמולים לפי סעיפים 4 ו-4ד, אם התקיים אחד מאלה:

(1) לא חלפו שנתיים מיום שעזב את ישראל;

(2) הוא יצא מישראל למטרת ריפוי;

(3) הוא קיבל תגמולים לפי חוק זה במשך תקופה של שלושים חודשים לפחות לפני שחדל להיות תושב ישראל.

המרת תגמולים

15.   רשאית הרשות המוסמכת, בהסכמת הנכה, אם היא סבורה שהדבר יעזור לשיקומו, להמיר לו את תגמוליו במענק חד- פעמי, שלא יעלה על סך התגמולים שנכה בדרגת נכותו בזמן ההמרה זכאי לקבלם במשך חמש שנים, ומיום ההמרה ואילך לא יהיה הנכה זכאי לתגמול לפי חוק זה; הרשות המוסמכת רשאית לקבוע תנאים לדרכי השקעתו של מענק כאמור.

ועדת עררים (תיקון מס' 5) תשל"ח-1978

16.   (א)  שר המשפטים ימנה אנשים שמהם ירכיב השופט הראשי של בית משפט השלום בתל- אביב ועדות עררים; הודעה על מינויים כאמור תפורסם ברשומות.

           (ב)  ועדת עררים תהיה של שלושה; יושב ראש הועדה יהיה שופט.

(תיקון מס' 5) תשל"ח-1978

           (ג)   (נמחק).

מיום 11.8.1978

תיקון מס' 5

ס"ח תשל"ח מס' 909 מיום 11.8.1978 עמ' 212 (ה"ח 1343)

16. (א) שר המשפטים ימנה ועדת עררים או ועדות עררים לצורך חוק זה.

(א) שר המשפטים ימנה אנשים שמהם ירכיב השופט הראשי של בית משפט השלום בתל- אביב ועדות עררים; הודעה על מינויים כאמור תפורסם ברשומות.

(ב) ועדת עררים תהיה של שלושה; יושב ראש הועדה יהיה שופט.

(ג) הודעה על מינוי ועדת עררים ועל מענה תפורסם ברשומות.

ערר וערעור (תיקון מס' 2) תשכ"ט-1969 (תיקון מס' 9) תשנ"ה-1995 (תיקון מס' 19) תשע"ד-2014

17.   (א)  הרואה עצמו נפגע על ידי החלטת הרשות המוסמכת רשאי לערור עליה לפני ועדת העררים בתוך שישים ימים מיום שהגיעה אליו ההודעה על החלטת הרשות המוסמכת, אולם רשאית הועדה להאריך לו את מועד הערר לתקופה נוספת שלא תעלה על שלושים ימים.

           (ב)  הערר יוגש לועדה בכתב בשני טפסים. אחד מהם תשלח הועדה לרשות המוסמכת.

           (ג)   ועדת העררים רשאית לאשר את החלטת הרשות המוסמכת או שנותה.

           (ד)  מי שהגיש ערר רשאי, הוא או בא כוחו, לבוא לפני ועדת העררים ולטעון את טענותיו.

           (ה)  אדם הבא לפני ועדת העררים כבא כוחו של עורר לא יהיה זכאי לשכר טרחה אלא באישור ועדת העררים על פי בקשתו ובשיעור שתקבע הועדה.

           (ו)   ועדת העררים תתן נימוקים להחלטתה.

           (ז)   יושב ראש ועדת העררים ישלח מיד, בדואר רשום, העתק החלטת הועדה לעורר ולרשות המוסמכת.

(תיקון מס' 2) תשכ"ט-1969 (תיקון מס' 6) תשל"ט-1979 (תיקון מס' 19) תשע"ד-2014

           (ח)  על החלטתה של ועדת העררים ניתן לערער לבית המשפט המחוזי בתוך שישים ימים מיום מתן ההחלטה, ואם ניתנה בהעדר המערער – מיום שנמסרה לו ההחלטה, אך אין לערער אלא בנקודה משפטית בלבד.

 

(תיקון מס' 6) תשל"ט-1979

           (ט)  בית המשפט המחוזי ידון בשלושה והוא רשאי לאשר את החלטת ועדת העררים, לשנותה, לבטלה או להחזירה לועדה.

(תיקון מס' 6) תשל"ט-1979

           (י)   על פסק דינו של בית המשפט המחוזי ניתן לערער לבית המשפט העליון אם נתקבלה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט העליון.

מיום 4.4.1969

תיקון מס' 2

ס"ח תשכ"ט מס' 555 מיום 4.4.1969 עמ' 92 (ה"ח 775)

ערר וערעור

17. (א) הרואה עצמו נפגע על ידי החלטת הרשות המוסמכת רשאי לערור עליה לפני ועדת העררים תוך ארבעה עשר יום מיום שהגיעה אליו ההודעה על החלטת הרשות המוסמכת, אולם רשאית הועדה להאריך לו את מועד הערר לתקופה נוספת שלא תעלה על ארבעה עשר יום.

(ב) הערר יוגש לועדה בכתב בשני טפסים. אחד מהם תשלח הועדה לרשות המוסמכת.

(ג) ועדת העררים רשאית לאשר את החלטת הרשות המוסמכת או שנותה.

(ד) מי שהגיש ערר רשאי, הוא או בא כוחו, לבוא לפני ועדת העררים ולטעון את טענותיו.

(ה) אדם הבא לפני ועדת העררים כבא כוחו של עורר לא יהיה זכאי לשכר טרחה אלא באישור ועדת העררים על פי בקשתו ובשיעור שתקבע הועדה.

(ו) ועדת העררים תתן נימוקים להחלטתה.

(ז) יושב ראש ועדת העררים ישלח מיד, בדואר רשום, העתק החלטת הועדה לעורר ולרשות המוסמכת.

(ח) על החלטתה של ועדת העררים ניתן לערער לבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים, תוך שלושים יום מיום מתן ההחלטה, ואם ניתנה בהעדר המערער - מיום שנמסרה לו ההחלטה, אך אין לערער אלא בנקודה משפטית בלבד.

 

מיום 13.3.1979

תיקון מס' 6

ס"ח תשל"ט מס' 930 מיום 13.3.1979 עמ' 78 (ה"ח 1386)

(ח) על החלטתה של ועדת העררים ניתן לערער לבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים לבית המשפט המחוזי, תוך שלושים יום מיום מתן ההחלטה, ואם ניתנה בהעדר המערער - מיום שנמסרה לו ההחלטה, אך אין לערער אלא בנקודה משפטית בלבד.

(ט) בית המשפט המחוזי ידון בשלושה והוא רשאי לאשר את החלטת ועדת העררים, לשנותה, לבטלה או להחזירה לועדה.

(י) על פסק דינו של בית המשפט המחוזי ניתן לערער לבית המשפט העליון אם נתקבלה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט העליון.

 

מיום 1.10.1995

תיקון מס' 9

ס"ח תשנ"ה מס' 1542 מיום 10.8.1995 עמ' 445 (ה"ח 2415)

(א) הרואה עצמו נפגע על ידי החלטת הרשות המוסמכת רשאי לערור עליה לפני ועדת העררים תוך ארבעה עשר יום תוך שלושים ימים מיום שהגיעה אליו ההודעה על החלטת הרשות המוסמכת, אולם רשאית הועדה להאריך לו את מועד הערר לתקופה נוספת שלא תעלה על ארבעה עשר יום.

 

מיום 1.6.2014

תיקון מס' 19

ס"ח תשע"ד מס' 2455 מיום 12.6.2014 עמ' 571 (ה"ח 866)

(א) הרואה עצמו נפגע על ידי החלטת הרשות המוסמכת רשאי לערור עליה לפני ועדת העררים תוך שלושים ימים בתוך שישים ימים מיום שהגיעה אליו ההודעה על החלטת הרשות המוסמכת, אולם רשאית הועדה להאריך לו את מועד הערר לתקופה נוספת שלא תעלה על ארבעה עשר יום שלושים ימים.

(ב) הערר יוגש לועדה בכתב בשני טפסים. אחד מהם תשלח הועדה לרשות המוסמכת.

(ג) ועדת העררים רשאית לאשר את החלטת הרשות המוסמכת או שנותה.

(ד) מי שהגיש ערר רשאי, הוא או בא כוחו, לבוא לפני ועדת העררים ולטעון את טענותיו.

(ה) אדם הבא לפני ועדת העררים כבא כוחו של עורר לא יהיה זכאי לשכר טרחה אלא באישור ועדת העררים על פי בקשתו ובשיעור שתקבע הועדה.

(ו) ועדת העררים תתן נימוקים להחלטתה.

(ז) יושב ראש ועדת העררים ישלח מיד, בדואר רשום, העתק החלטת הועדה לעורר ולרשות המוסמכת.

(ח) על החלטתה של ועדת העררים ניתן לערער לבית המשפט המחוזי, תוך שלושים יום בתוך שישים ימים מיום מתן ההחלטה, ואם ניתנה בהעדר המערער – מיום שנמסרה לו ההחלטה, אך אין לערער אלא בנקודה משפטית בלבד.

תקנות סדרי דין (תיקון מס' 2) תשכ"ט-1969

17א.   שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות את סדרי הדין בערר ובערעור לפי סעיף 17.

מיום 4.4.1969

תיקון מס' 2

ס"ח תשכ"ט מס' 555 מיום 4.4.1969 עמ' 92 (ה"ח 775)

הוספת סעיף 17א

 

החלטה חדשה (תיקון מס' 7) תשמ"א-1980

18.   הרשות המוסמכת רשאית לחזור ולהחליט בכל ענין החלטה שונה מן הקודמת, אם ההחלטה הקודמת הושגה על ידי מעשה או מחדל המהווים עבירה פלילית, או, אם נתגלה על סמך ראיות חדשות, כי יסודה בטעות.

מיום 20.10.1980

תיקון מס' 7

ס"ח תשמ"א מס' 985 מיום 20.10.1980 עמ' 3 (ה"ח 1470)

18. הרשות המוסמכת רשאית לחזור ולהחליט בכל ענין החלטה שונה מן הקודמת, אם ההחלטה הקודמת הושגה על ידי מעשה או מחדל המהווים עבירה פלילית, או, אם נתגלה על סמך ראיות חדשות, כי יסודה בטעות.

(תיקון מס' 9) תשנ"ה-1995

19.   (בוטל).

מיום 4.4.1969

תיקון מס' 2

ס"ח תשכ"ט מס' 555 מיום 4.4.1969 עמ' 92 (ה"ח 775)

19. הרשות המוסמכת רשאית, מטעם מיוחד שיצויין על-ידיה, להאריך כל מועד שנקבע בחוק זה או בתקנות שהותקנו על-פיו לעשות דבר, למעט הגשת ערר והגשת ערעור בבית המשפט העליון.

 

מיום 1.10.1995

תיקון מס' 9

ס"ח תשנ"ה מס' 1542 מיום 10.8.1995 עמ' 445 (ה"ח 2415)

ביטול סעיף 19

הנוסח הקודם:

הארכת מועדים

19. הרשות המוסמכת רשאית, מטעם מיוחד שיצויין על-ידיה, להאריך כל מועד שנקבע בחוק זה או בתקנות שהותקנו על-פיו לעשות דבר, למעט הגשת ערר והגשת ערעור בבית המשפט העליון.

סמכויות עזר

20.   (א)  לרשות המוסמכת, לועדת עררים, לועדה רפואית, ולועדה הרפואית לערעורים יהיו כל הסמכויות שאפשר להעניק לועדת החקירה לפי סעיף 5 לפקודת ועדות חקירה.

           (ב)  הרשות המוסמכת, ועדת עררים, ועדה רפואית והועדה הרפואית לערעורים לא יהיו קשורים בסדרי הדין ובדיני הראיות, אלא יפעלו בדרך שייראה מועילה ביותר לבירור השאלות העומדות להכרעתם.

טיפול רפואי

21.   נכה הזכאי לתגמולים יקבל על חשבון המדינה, בתנאים ולפי כללים שייקבעו בתקנות, טיפול בנכות שבגללה הוכר כנכה הזכאי לתגמולים, בכל עת שיתגלה צורך בו.

(תיקון מס' 10) תשנ"ז-1997

           בסעיף זה, "טיפול" - טיפול רפואי ובכלל זה טיפול חירורגי, בדיקות רפואיות, אישפוז, טיפול בית, הבראה, אספקת רפואות, מכשירים רפואיים, תותבות, מכשירים אורטופדיים, מכשירי תנועה לקיטעים ומשותקים וכלבי נחיה לעיוורים והשתתפות בהוצאות החזקתם של כל אלה.

מיום 9.4.1997

תיקון מס' 10

ס"ח תשנ"ז מס' 1620 מיום 9.4.1997 עמ' 101 (ה"ח 2590)

בסעיף זה, "טיפול" - טיפול רפואי ובכלל זה טיפול חירורגי, בדיקות רפואיות, אישפוז, טיפול בית, הבראה, אספקת רפואות, מכשירים רפואיים, תותבות, מכשירים אורטופדיים, מכשירי תנועה לקיטעים ומשותקים וכלבי נחיה לעיוורים והשתתפות בהוצאות החזקתם של כל אלה.

עיכוב תשלום (תיקון מס' 4) תשל"ז-1976

21א.   מי שלא קיים הוראה של הרשות המוסמכת לפי סעיף 3ג, רשאית הרשות המוסמכת לעכב תשלום התגמולים שהוא זכאי להם לפי חוק זה.

מיום 19.4.1957

תיקון מס' 4

ס"ח תשל"ז מס' 836 מיום 30.12.1976 עמ' 32 (ה"ח 1164)

הוספת סעיף 21א

עבירות (תיקון מס' 2) תשכ"ט-1969

22.   (א)  המוסר ביודעין לרשות המוסמכת, לועדה הרפואית, לועדה הרפואית לערעורים או לועדת עררים ידיעה כוזבת בפרט שיש לו חשיבות לענין, דינו – מאסר ששה חדשים.

(תיקון מס' 4) תשל"ז-1976

           (ב)  מי שלא קיים את המוטל עליו בסעיף 3ב, דינו – קנס אלף לירות.

(תיקון מס' 22) תשע"ו-2016

           (ג)   מי שגבה שכר טרחה העולה על שכר הטרחה שמותר לו לקבלו בהתאם להוראות לפי סעיף 22א, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

מיום 4.4.1969

תיקון מס' 2

ס"ח תשכ"ט מס' 555 מיום 4.4.1969 עמ' 92 (ה"ח 775)

החלפת סעיף 22

הנוסח הקודם:

22. אדם שמסר במזיד לרשות המוסמכת, לועדה רפואית ולועדה הרפואית לערעורים או לועדת עררים ידיעה כוזבת, דינו – מאסר ששה חדשים או קנס שלוש מאות לירות.

 

מיום 30.12.1976

תיקון מס' 4

ס"ח תשל"ז מס' 836 מיום 30.12.1976 עמ' 32 (ה"ח 1164)

החלפת סעיפים קטנים 22(ב), 22(ג)

הנוסח הקודם:

(ב) מי שאינו מקיים את המוטל עליו בסעיף 3ה(2), דינו – מאסר ששה חדשים.

(ג) מי שאינו מקיים את המוטל עליו בסעיף 3ה(1), דינו – קנס חמש מאות לירות.

 

מיום 7.4.2016

תיקון מס' 22

ס"ח תשע"ו מס' 2546 מיום 7.4.2016 עמ' 710 (ה"ח 1019)

הוספת סעיף קטן 22(ג)

הגבלת שכר טרחה (תיקון מס' 1) תש"ך-1960 (תיקון מס' 20) תשע"ה-2014

22א.   (א)  שר המשפטים רשאי, בצו, לקבוע שיעורי מקסימום לשכר הטרחה שמותר לקבל בעד טיפול בתביעה.

 

(תיקון מס' 20) תשע"ה-2014 (תיקון מס' 22) תשע"ו-2016

           (ב)  על אף האמור בהוראות לפי סעיף קטן (א), שכר הטרחה המרבי שמותר לקבל בעד טיפול בתביעה, שאושרה כתוצאה מהחלטה מינהלית בדבר זכאות לתגמולים שנתן שר האוצר, לפי הצעת הרשות המוסמכת, שלפיה מי שיקבל תגמולים מכוחה יהיה זכאי להם רק ממועד שנקבע בהחלטה ולא לפני כן (בחוק זה – החלטה מינהלית), לא יעלה על סכום כמפורט להלן, לפי העניין:

(תיקון מס' 22) תשע"ו-2016

(1)   לעניין טיפול בתביעה בידי עורך דין – אחד מאלה, לפי הגבוה, כולל מס ערך מוסף:

(א)   ניתנה ההחלטה המינהלית, ולאחר מכן נכרת הסכם שכר הטרחה והוגשה התבעה לרשות המוסמכת – 360 שקלים חדשים;

(ב)   נכרת הסכם שכר הטרחה והוגשה התביעה לרשות המוסמכת, ולאחר מכן ניתנה ההחלטה המינהלית – 700 שקלים חדשים;

(ג)    ההחלטה המינהלית ניתנה לאחר שהתובע הגיש בפועל ערר לוועדת עררים – 3,700 שקלים חדשים;

(ד)    ההחלטה המינהלית ניתנה לאחר שהתובע הגיש בפועל ערעור לבית המשפט – 4,500 שקלים חדשים;

(תיקון מס' 22) תשע"ו-2016

(2)   לעניין טיפול בתביעה בידי מי שאינו עורך דין – הסכום האמור בפסקה (1)(א) או (ב), לפי העניין, כולל מס ערך מוסף.

(תיקון מס' 21) תשע"ו-2016

           (ב1)        במקרים האמורים בפסקת משנה (א) או (ב) שבסעיף קטן (ב)(1), לא יעלה שכר הטרחה המרבי על שכר הטרחה האמור באותה פסקת משנה, לפי העניין, גם אם לאחר מתן ההחלטה המינהלית הוגש ערר לוועדת העררים או ערעור לבית המשפט, והוא נמחק, נדחה או שהטיפול בו הופסק.

(תיקון מס' 20) תשע"ה-2014 (תיקון מס' 22) תשע"ו-2016

           (ג)   הסכומים הנקובים בסעיפים קטנים (ב) ו-(ה) יעודכנו ב-1 בינואר בכל שנה (להלן – יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד החדש לעומת המדד הבסיסי, ויעוגלו לשקל החדש השלם הקרוב, ולעניין סכום של חמישים אגורות – יעוגלו כלפי מעלה; שר המשפטים יפרסם בהודעה ברשומות את נוסח סעיפים קטנים (ב) ו-(ה), תוך ציון הסכומים המעודכנים; לעניין זה –

           "מדד" – מדד המחירים לצרכן שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

           "המדד הבסיסי" – המדד שפורסם בחודש דצמבר 2015;

           "המדד החדש" – המדד שפורסם בחודש דצמבר שקדם ליום העדכון.

(תיקון מס' 22) תשע"ו-2016

           (ד)  (בוטל).

(תיקון מס' 22) תשע"ו-2016

           (ה)  (1)   על אף האמור בסעיף זה, שכר הטרחה המרבי בעבור ייצוג או סיוע בטיפול בהגשת בקשה, בהתאם להחלטה בדבר מענק שנתי, יהיה סכום חד-פעמי של 120 שקלים חדשים כולל מס ערך מוסף; שכר הטרחה המרבי יחול גם אם לאחר מתן החלטה כאמור הוגש ערר לוועדת עררים או ערעור לבית המשפט, והוא נמחק, נדחה או שהטיפול בו הופסק;

(2)   על אף האמור בפסקה (1), ייצג עורך דין אדם בהליך של תביעה, ערר או ערעור שהיה תלוי ועומד במועד ההודעה על מתן ההחלטה כאמור באותה פסקה, יהיה שכר הטרחה המרבי כאמור באותה פסקה סכום חד-פעמי של 360 שקלים חדשים כולל מס ערך מוסף.

(תיקון מס' 22) תשע"ו-2016

           (ו)   לא יקבל אדם שכר טרחה בשל החלטה מינהלית או בשל החלטה בדבר מענק שנתי, אלא לפי הוראות סעיף זה.

מיום 18.8.1960

תיקון מס' 1

ס"ח תש"ך מס' 316 מיום 18.8.1960 עמ' 88 (ה"ח 424)

הוספת סעיף 22א

 

מיום 31.12.2014

תיקון מס' 20

ס"ח תשע"ה מס' 2487 מיום 31.12.2014 עמ' 140 (ה"ח 596)

22א. (א) שר המשפטים רשאי, בצו, לקבוע שיעורי מקסימום לשכר הטרחה שמותר לקבל בעד טיפול בתביעה.

(ב) על אף האמור בהוראות לפי סעיף קטן (א), שכר הטרחה המרבי שמותר לקבל בעד טיפול בתביעה, שאושרה כתוצאה מהחלטה מינהלית בדבר זכאות לתגמולים שנתן שר האוצר, לפי הצעת הרשות המוסמכת, שלפיה מי שיקבל תגמולים מכוחה יהיה זכאי להם רק ממועד שנקבע בהחלטה ולא לפני כן (בסעיף זה – החלטה מינהלית), לא יעלה על סכום כמפורט להלן, לפי העניין:

(1) לעניין טיפול בתביעה בידי עורך דין – אחד מאלה, לפי הגבוה, בתוספת מס ערך מוסף:

(א) ניתנה ההחלטה המינהלית, ולאחר מכן נכרת הסכם שכר הטרחה והוגשה התבעה לרשות המוסמכת – 473 שקלים חדשים;

(ב) נכרת הסכם שכר הטרחה והוגשה התביעה לרשות המוסמכת, ולאחר מכן ניתנה ההחלטה המינהלית – 949 שקלים חדשים;

(ג) ההחלטה המינהלית ניתנה לאחר שהתובע הגיש בפועל ערר לוועדת עררים – 4,910 שקלים חדשים;

(ד) ההחלטה המינהלית ניתנה לאחר שהתובע הגיש בפועל ערעור לבית המשפט – 5,960 שקלים חדשים;

(2) לעניין טיפול בתביעה בידי מי שאינו עורך דין – הסכום האמור בפסקה (1)(א) או (ב), לפי העניין, בתוספת מס ערך מוסף.

(ג) הסכומים הנקובים בסעיף קטן (ב) יעודכנו ב-1 בינואר בכל שנה (להלן – יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד החדש לעומת המדד הבסיסי, ויעוגלו לשקל החדש השלם הקרוב, ולעניין סכום של חמישים אגורות – יעוגלו כלפי מעלה; שר המשפטים יפרסם בהודעה ברשומות את נוסח סעיף קטן (ב), תוך ציון הסכומים המעודכנים; לעניין זה –

"מדד" – מדד המחירים לצרכן שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

"המדד הבסיסי" – המדד שפורסם בחודש דצמבר 2013;

"המדד החדש" – המדד שפורסם בחודש דצמבר שקדם ליום העדכון.

(ד) אין בהוראות סעיף קטן (ב) כדי למנוע מבית המשפט לקבוע כי המטפל בתביעה אינו זכאי לשכר טרחה עקב ניתוק הקשר בין הגשת התביעה ובין ההחלטה המינהלית.

 

מיום 31.12.2014

תיקון מס' 21

ס"ח תשע"ו מס' 2537 מיום 17.3.2016 עמ' 623 (ה"ח 620)

הוספת סעיף קטן 221(ב1)

 

מיום 7.4.2016

תיקון מס' 22

ס"ח תשע"ו מס' 2546 מיום 7.4.2016 עמ' 710 (ה"ח 1019)

(ב) על אף האמור בהוראות לפי סעיף קטן (א), שכר הטרחה המרבי שמותר לקבל בעד טיפול בתביעה, שאושרה כתוצאה מהחלטה מינהלית בדבר זכאות לתגמולים שנתן שר האוצר, לפי הצעת הרשות המוסמכת, שלפיה מי שיקבל תגמולים מכוחה יהיה זכאי להם רק ממועד שנקבע בהחלטה ולא לפני כן (בסעיף זה – החלטה מינהלית) (בחוק זה – החלטה מינהלית), לא יעלה על סכום כמפורט להלן, לפי העניין:

(1) לעניין טיפול בתביעה בידי עורך דין – אחד מאלה, לפי הגבוה, בתוספת מס ערך מוסף כולל מס ערך מוסף:

(א) ניתנה ההחלטה המינהלית, ולאחר מכן נכרת הסכם שכר הטרחה והוגשה התבעה לרשות המוסמכת – 473 360 שקלים חדשים;

(ב) נכרת הסכם שכר הטרחה והוגשה התביעה לרשות המוסמכת, ולאחר מכן ניתנה ההחלטה המינהלית – 949 700 שקלים חדשים;

(ג) ההחלטה המינהלית ניתנה לאחר שהתובע הגיש בפועל ערר לוועדת עררים – 4,910 3,700 שקלים חדשים;

(ד) ההחלטה המינהלית ניתנה לאחר שהתובע הגיש בפועל ערעור לבית המשפט – 5,960 4,500 שקלים חדשים;

(2) לעניין טיפול בתביעה בידי מי שאינו עורך דין – הסכום האמור בפסקה (1)(א) או (ב), לפי העניין, בתוספת מס ערך מוסף כולל מס ערך מוסף.

(ב1) במקרים האמורים בפסקת משנה (א) או (ב) שבסעיף קטן (ב)(1), לא יעלה שכר הטרחה המרבי על שכר הטרחה האמור באותה פסקת משנה, לפי העניין, גם אם לאחר מתן ההחלטה המינהלית הוגש ערר לוועדת העררים או ערעור לבית המשפט, והוא נמחק, נדחה או שהטיפול בו הופסק.

(ג) הסכומים הנקובים בסעיף קטן (ב) בסעיפים קטנים (ב) ו-(ה) יעודכנו ב-1 בינואר בכל שנה (להלן – יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד החדש לעומת המדד הבסיסי, ויעוגלו לשקל החדש השלם הקרוב, ולעניין סכום של חמישים אגורות – יעוגלו כלפי מעלה; שר המשפטים יפרסם בהודעה ברשומות את נוסח סעיף קטן (ב) סעיפים קטנים (ב) ו-(ה), תוך ציון הסכומים המעודכנים; לעניין זה –

"מדד" – מדד המחירים לצרכן שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

"המדד הבסיסי" – המדד שפורסם בחודש דצמבר 2013 דצמבר 2015;

"המדד החדש" – המדד שפורסם בחודש דצמבר שקדם ליום העדכון.

(ד) אין בהוראות סעיף קטן (ב) כדי למנוע מבית המשפט לקבוע כי המטפל בתביעה אינו זכאי לשכר טרחה עקב ניתוק הקשר בין הגשת התביעה ובין ההחלטה המינהלית.

(ה) (1) על אף האמור בסעיף זה, שכר הטרחה המרבי בעבור ייצוג או סיוע בטיפול בהגשת בקשה, בהתאם להחלטה בדבר מענק שנתי, יהיה סכום חד-פעמי של 120 שקלים חדשים כולל מס ערך מוסף; שכר הטרחה המרבי יחול גם אם לאחר מתן החלטה כאמור הוגש ערר לוועדת עררים או ערעור לבית המשפט, והוא נמחק, נדחה או שהטיפול בו הופסק;

(2) על אף האמור בפסקה (1), ייצג עורך דין אדם בהליך של תביעה, ערר או ערעור שהיה תלוי ועומד במועד ההודעה על מתן ההחלטה כאמור באותה פסקה, יהיה שכר הטרחה המרבי כאמור באותה פסקה סכום חד-פעמי של 360 שקלים חדשים כולל מס ערך מוסף.

(ו) לא יקבל אדם שכר טרחה בשל החלטה מינהלית או בשל החלטה בדבר מענק שנתי, אלא לפי הוראות סעיף זה.

איסור הוספה על השכר שנקבע (תיקון מס' 1)  תש"ך-1960

22ב.   לא יידרש אדם, על אף האמור בכל הסכם, לשלם שכר טרחה בעד הטיפול בתביעה, לרבות הוצאות כוללות או הוצאות שונות בקשר לכך, בסכום העולה על המקסימום שנקבע לפי סעיף
22א.

מיום 18.8.1960

תיקון מס' 1

ס"ח תש"ך מס' 316 מיום 18.8.1960 עמ' 88 (ה"ח 424)

הוספת סעיף 22ב

שכר טרחה מרבי לכל המטפלים בתביעה אחת (תיקון מס' 22) תשע"ו-2016

22ב1. על אף האמור בכל הסכם, לא יידרש אדם לשלם בעד טיפול בתביעה אחת תשלום העולה על שכר הטרחה המרבי לפי סעיף 22א, גם אם יותר מאדם אחד טיפול בתביעתו, בין יחד עם אחר ובין לחוד; לעניין זה –

(1)  יראו כל טיפול בתביעה שהוגשה בעניינו של אדם להכרה בו כנכה לפי חוק זה או כנרדף לפי חוק הטבות לניצולי שואה, לרבות בקשה לפי החלטה מינהלית או לפי החלטה בדבר מענק שנתי והגשת ערר או ערעור, כטיפול בתביעה אחת;

(2)  לא יראו תביעה שהיא אך ורק להגדלת תגמולים בשל החמרה בנכות או בשל הכנסה כחלק מתביעה אחת כאמור בסעיף זה.

מיום 7.4.2016

תיקון מס' 22

ס"ח תשע"ו מס' 2546 מיום 7.4.2016 עמ' 711 (ה"ח 1019)

הוספת סעיף 22ב1

העדר חבות בעת ניתוק הקשר (תיקון מס' 22) תשע"ו-2016

22ב2. על אף האמור בכל הסכם, במקרה שבו נותק הקשר בין הטיפול בתביעה, לרבות בקשה לפי החלטה מינהלית או לפי החלטה בדבר מענק שנתי והגשת ערר או ערעור, ובין החלטת הרשות המוסמכת בדבר זכאות לתגמולים או למענק שנתי, לא יהיה מטפל בתביעה זכאי לשכר טרחה.

מיום 7.4.2016

תיקון מס' 22

ס"ח תשע"ו מס' 2546 מיום 7.4.2016 עמ' 711 (ה"ח 1019)

הוספת סעיף 22ב2

הוראה מפורשת של לקוח כתנאי לתשלום שכר טרחה (תיקון מס' 22) תשע"ו-2016

22ב3. לא יהיה אדם זכאי לשכר טרחה בעד טיפול בתביעה, לרבות בבקשה לפי החלטה מינהלית או לפי החלטה בדבר מענק שנתי והגשת ערר או ערעור, אלא בהתקיים כל אלה:

(1)  הוא קיבל מהאדם שהוא מטפל בתביעתו (בסעיף זה – לקוח) הוראה מפורשת בכתב מראש לעניין כל שלב בטיפול בתביעה; ואולם הסכמה של לקוח לייצוג או לסיוע לפי חוק זה או לפי חוק הטבות לניצולי שואה שאינה כוללת הוראה מפורשת להגשת בקשה לפי החלטה מינהלית או לפי החלטה בדבר מענק שנתי, לא תיחשב הוראה מפורשת לעניין הגשת בקשה כאמור;

(2)  הלקוח אישר בחתימת ידו, לפני החתימה על הסכם שכר הטרחה, כי הוסברו לו המצב החוקי ומהותה של תביעתו, משמעויותיה והשלכותיה;

(3)  לעניין בקשה לפי החלטה מינהלית או לפי החלטה בדבר מענק שנתי – אם פורסם טופס הסבר והסכם שכר הטרחה נכרת לאחר ששר האוצר הודיע על ההחלטה המינהלית – הלקוח אישר כי הטופס נמסר לו והוא קרא אותו, ואם אינו יכול לקרוא את טופס ההסבר – כי הוקרא לו האמור בטופס ההסבר בשפה המובנת לו; לעניין זה, "טופס הסבר" – טופס בנוסח שיפורסם באתר האינטרנט של הרשות המוסמכת, ויפורטו בו, בין השאר, ההגבלות על תשלום שכר הטרחה כאמור בסעיף 22א, דרך הגשת הבקשה לרבות המסמכים שיש לצרף לה, וכן הגורמים שניתן להסתייע בהם בהגשת הבקשה לדרכי ההתקשרות עמם.

מיום 7.4.2016

תיקון מס' 22

ס"ח תשע"ו מס' 2546 מיום 7.4.2016 עמ' 711 (ה"ח 1019)

הוספת סעיף 22ב3

הוספה ניתנת להחזרה (תיקון מס' 1) תש"ך-1960

22ג.   שילם אדם בעד טיפול בתביעה שכר טרחה או הוצאות בסכום העולה על מה שנקבע לפי סעיף 22א, רשאי הוא לתבוע את החזרת העודף.

מיום 18.8.1960

תיקון מס' 1

ס"ח תש"ך מס' 316 מיום 18.8.1960 עמ' 88 (ה"ח 424)

הוספת סעיף 22ג

ראיות (תיקון מס' 1)  תש"ך-1960

22ד.   בבירור תביעה על החזרת כל סכום ששולם בעד טיפול בתביעה רשאי בית המשפט, על אף האמור בכל דין, לקבל כראיה בקשר לתשלום עדות שבעל-פה וכן להסתפק בעדות יחיד.

מיום 18.8.1960

תיקון מס' 1

ס"ח תש"ך מס' 316 מיום 18.8.1960 עמ' 88 (ה"ח 424)

הוספת סעיף 22ד

תחולה לעניין שכר טרחה בעד טיפול בתביעה (תיקון מס' 20) תשע"ה-2014

22ה.   הוראות חוק זה וצווים שהוצאו מכוחו, לעניין שכר טרחה בעד טיפול בתביעה, יחולו גם על מי שאינו עורך דין; אין באמור בסעיף זה כדי להתיר למי שאינו עורך דין לבצע פעולות שיוחדו לעורך דין לפי חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961.

מיום 31.12.2014

תיקון מס' 20

ס"ח תשע"ה מס' 2487 מיום 31.12.2014 עמ' 140 (ה"ח 596)

הוספת סעיף 22ה

אין ירושה לתגמולים

23.   הזכות לתגמולים לפי חוק זה אינה עוברת בירושה.

ביצוע ותקנות (תיקון מס' 4) תשל"ז-1976

24.   שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, ובכלל זה תקנות בעניינים אלה:

(1)   הקניית מקצוע לנכים, הכשרתם לעבודה ומתן מענקים או מילוות לשם כך ואופן פרעון המילוות;

(2)   מתן מילוות וערבויות לנכים לשם יצירת מקורות פרנסה או ביסוסם, ואופן פרעון המילוות;

(3)   מתן מילוות וערבויות לנכים לצרכי דיור ושיכון ואופן פרעון המילוות.

מיום 30.12.1976

תיקון מס' 4

ס"ח תשל"ז מס' 836 מיום 30.12.1976 עמ' 32 (ה"ח 1164)

24. שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו., ובכלל זה תקנות בעניינים אלה:

(1) הקניית מקצוע לנכים, הכשרתם לעבודה ומתן מענקים או מילוות לשם כך ואופן פרעון המילוות;

(2) מתן מילוות וערבויות לנכים לשם יצירת מקורות פרנסה או ביסוסם, ואופן פרעון המילוות;

(3) מתן מילוות וערבויות לנכים לצרכי דיור ושיכון ואופן פרעון המילוות.

דרכי התשלום

25.   שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות -

(1)   סדרי תשלום התגמולים המגיעים לנכים לפי חוק זה עד תחילתו, ומועדי תשלומם;

(2)   כי תגמולים או מענקים לפי חוק זה ישולמו באמצעות המוסד לביטוח לאומי.

 

 

                                      דוד בן-גוריון

                                                   ראש הממשלה

     יצחק בן-צבי                                                  לוי אשכול

         נשיא המדינה                                                                     שר האוצר

 

 

 

 

הודעה למנויים על עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו - הקש כאן

 



* פורסם ס"ח תשי"ז מס' 226 מיום 19.4.1957 עמ' 163 (ה"ח תשי"ז מס' 286 עמ' 112).

שימו לב כי נוסחם של הגדרת "השכר הקובע" וסעיף 4א(א) משקפים את נוסחם של הצווים המפורסמים ע"י השר ללא שהתבצע תיקון בחוק. ר' רבדים.

ס"ח תשי"ט מס' 291 מיום 16.8.1959 עמ' 210 (הארכת מועד).

תוקן ס"ח תש"ך מס' 316 מיום 18.8.1960 עמ' 88 (ה"ח תש"ך מס' 424 עמ' 104) – תיקון מס' 1; ר' סעיף 5 לענין תחולה.

5. הסעיפים 3 ו-4 יחולו גם על כל טיפול בתביעה ששכר הטרחה בעדו לא שולם כולו לפני תחילתו של חוק זה.

ס"ח תשכ"ט מס' 555 מיום 4.4.1969 עמ' 90 (ה"ח תשכ"ח מס' 775 עמ' 218) – תיקון מס' 2; ר' סעיפים 11, 12 לענין תחילה והוראות מעבר.

11. (א) תחילתם של הסעיפים 1 עד 3 היא ביום תחילתו של החוק העיקרי, בכפוף לאמור בסעיף 12.

 (ב) תחילתם של הסעיפים 4 עד 6 היא ביום ג' בניסן תשכ"ח (1 באפריל 1968).

 (ג) תחילתם של יתר סעיפי חוק זה היא ביום פרסומו ברשומות.

12. (א) נכה שלפני פרסום חוק זה ברשומות נתמלאו בו התנאים שבהם חייב הוא לתת הודעה לפי סעיף 3ה לחוק העיקרי, דינו לכל דבר כדין נכה שסעיף 3ה האמור חל עליו; אולם התקופה למתן ההודעה לא תסתיים לפני תום שלושה חדשים מיום הפרסום האמור.

 (ב) מי שזכותו לתבוע תגמול התיישנה מכוח חוק נכי רדיפות הנאצים (הארכת מועד), תשי"ט-1959, רשאי, על אף האמור באותו חוק, להגיש בקשה להענקת תגמול לפי סעיף 6 לחוק העיקרי לא יאוחר מתום ששה חדשים מיום פרוסמו של חוק זה ברשומות, ובלבד שלא ישולם לו תגמול ולא יינתנו לו הטבות אחרות לפי החוק העיקרי אלא החל מהאחד לחודש שבו הגיש את הבקשה; הוראה זו אינה גורעת מסמכות הרשות המוסמכת לפי סעיף 19 לחוק העיקרי, והסעיף האמור יחול גם על הארכת המועד לפי סעיף זה כאילו היה מועד שנקבע בחוק העיקרי.

 (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב) – נכה שביום תחילתו של החוק העיקרי היה זכאי לתגמולים לפיו אילולא קיבל בגל נכותו קצבה או פיצוי אחר מכל מקור אחר לפני עלותו ארצה, רשאי להגיש בקשה להענקת תגמולים לפי החוק העיקרי תוך שנה אחת מיום פרסום חוק זה ברשומות, בין שכבר הגיש בקשה לפני כן והיא נדחתה בגלל האמור בסעיף 3(3) לחוק העיקרי ובין שטרם הגיש בקשה בכלל; סעיף קטן (ב) אינו חל על בקשות לפי סעיף קטן זה.

 (ד) על אף האמור בסעיף 4ג לחוק העיקרי מותר לשלם תגמול נוסף בעד התקופה שבין יום ג' בניסן תשכ"ח (1 באפריל 1968) לבין יום פרסום חוק זה ברשומות, ובלבד שהבקשה תוגש כאמור באותו סעיף תוך 120 יום מיום הפרסום.

 (ה) אדם שבקשתו להענקת תגמול נדחתה מטעם זה בלבד שהיה זכאי לתגמול, לקצבה או לפיצוי אחר בגלל נכותו מכל מקור אחר לפני עלותו ארצה, אך אוצר המדינה שילם לו סכומים כל שהם בהיותו נכה רדיפות הנאצים, ינוכו סכומים אלה מהתגמול שאותו אדם זכאי להם לפי החוק העיקרי.

 (ו) סעיף 6(ב) לחוק העיקרי וכן חוק נכי רדיפות הנאצים (הארכת מועד), תשי"ט-1959, אינם חלים על תגמול נוסף לפי סעיף 4א לחוק העיקרי.

ס"ח תשל"ג מס' 711 מיום 2.8.1973 עמ' 240 (ה"ח תשל"ג מס' 1055 עמ' 244) – תיקון מס' 3; ר' סעיפים 8, 9 לענין תחילה והוראת מעבר. תוקן ס"ח תשל"ז מס' 836 מיום 30.12.1976 עמ' 33 (ה"ח תשל"ה מס' 1164 עמ' 156) בסעיף 11 לתיקון מס' 4.

8. (א) תחילתם של סעיפים 1 עד 3 היא ביום תחילתו של החוק העיקרי.

 (ב) תחילתו של סעיף 4 היא ביום י"ז בניסן תשל"ב (1 באפריל 1972).

9. (א) סעיף 7 יחול גם לגבי מי שביום פרסום חוק זה ברשומות נמצא בחוץ לארץ למעלה מששה חדשים, אולם לא ישולם מכוחו תגמול אלא בעד התקופה שלאחר יום הפרסום.

 (ב) הטבות שנכה היה זכאי להן, ערב תחילתו של חוק זה, לפי החוק העיקרי, והן עולות על אלה שהוא זכאי להן מכוח חוק זה, לא יופחתו או יופסקו מחמת חוק זה בלבד.

ס"ח תשל"ז מס' 836 מיום 30.12.1976 עמ' 30 (ה"ח תשל"ה מס' 1164 עמ' 156) – תיקון מס' 4; ר' סעיף 12 לענין תחילה והוראות מעבר.

12. (א) תחילתם של סעיפים 2(א)(1) ו-(ב) ו-8 לחוק זה ושל סעיפים 3א ו-3ג עד 3ח לחוק העיקרי כנוסחם בחוק זה – ביום תחילתו של החוק העיקרי.

 (ב) תחילתו של סעיף 11 ביום ד' באב תשל"ג (2 באוגוסט 1973).

 (ג) תחילתם של סעיפים 2(א)(2), 4 ו-5 ביום כ"ח באדר ב' תשל"ג (1 באפריל 1973), אולם לגבי התקופה שבין היום האמור ובין ח' בניסן תשל"ד (31 במרס 1974) יחולו ההוראות הבאות:

  (1) בסעיף 2(א)(2), בהגדרת "השכר הקובע" במקום "86%" קרי "78%";

  (2) בסעיף 5, במקום "טו" קרי "יד".

 (ד) מי שזכה לפיצוי כאמור בסעיף 3א לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה ושילם לרשות המוסמכת לפני פרוסם חוק זה ברשומות את הסכומים שהתחייב בתשלומם לרשות המוסמכת בשל הפיצוי או נתן בטוחות לתשלומם, לא תערוך הרשות המוסמכת מחמת קבלתו חוק זה בלבד את חשבונו מחדש אלא על פי בקשתו המפורשת בכתב.

ס"ח תשל"ח מס' 909 מיום 11.8.1978 עמ' 212 (ה"ח תשל"ח מס' 1343 עמ' 209) – תיקון מס' 5; ר' סעיף 5 לענין תחילה.

5. (א) תחילתם של סעיפים 1 ו-2 היא ביום א' בניסן תשל"ו (1 באפריל 1976).

 (ב) האמור בסעיף 4 לא יפגע בסמכויותיהן של ועדות העררים להמשיך ולגמור את הדיון בהליכים שהיו תלויים ועומדים לפניהן בתכוף לפני תחילתו.

ס"ח תשל"ט מס' 930 מיום 13.3.1979 עמ' 78 (ה"ח תשל"ט מס' 1386 עמ' 96) – תיקון מס' 6; ר' סעיף 4 לענין תחילה.

4. תחילתם של סעיפים 1 ו-2 מיום י"ג בניסן תשל"ז (1 באפריל 1977).

ס"ח תשמ"א מס' 985 מיום 20.10.1980 עמ' 2 (ה"ח תש"ם מס' 1470 עמ' 321) – תיקון מס' 7; ר' סעיף 7 לענין תחילה ותחולה.

7. (א) תחילתם של סעיפים 1 ו-2(1) מיום ד' בניסן התשל"ט (1 באפריל 1979).

 (ב) תחילתם של סעיפים 2(2), 3 ו-4 מיום כ"ח באדר ב' התשל"ג (1 באפריל 1973).

 (ג) סעיף 6 יחול גם על החלטות הרשות המוסמכת שלגביהן נתבקשה הרשות המוסמכת להשתמש בסמכותה לפי סעיף 18 לחוק העיקרי וטרם ניתנה החלטה בבקשה לפני פרסומו של חוק זה.

ק"ת תשמ"ב מס' 4279 מיום 26.10.1981 עמ' 193 – צו תשמ"ב-1981; תחילתו ביום 1.4.1981.

ס"ח תשמ"ג מס' 1085 מיום 30.6.1983 עמ' 118 (ה"ח תשמ"ג מס' 1623 עמ' 163) – תיקון מס' 8; ר' סעיף 3 לענין תחולה.

3. חוק זה יחול על מי שביום פרסום חוק זה טרם החל הדיון בבקשתו לקביעת דרגת נכות או שטרם החל הדיון בעררו בקשר לדרגת נכותו, לפי הענין.

ק"ת תשמ"ו מס' 4942 מיום 19.6.1986 עמ' 1035 – צו תשמ"ו-1986; תחילתו ביום 2.2.1986.

ק"ת תשמ"ז מס' 5022 מיום 1.4.1987 עמ' 763 – צו תשמ"ז-1987; תחילתו ביום 1.9.1986 והוא יחול על תגמול המשתלם בעד חודש ספטמבר 1986 ואילך.

ק"ת תשמ"ז מס' 5047 מיום 6.8.1987 עמ' 1187 – צו (מס' 2) תשמ"ז-1987; תחילתו ביום 1.4.1987 והוא יחול על תגמול המשתלם בעד חודש אפריל 1987 ואילך.

ק"ת תשמ"ח מס' 5078 מיום 14.1.1988 עמ' 343 – צו תשמ"ח-1988; תחילתו ביום 1.10.1987 והוא יחול על תגמול המשתלם בעד חודש אוקטובר 1987 ואילך.

ק"ת תשמ"ט מס' 5174 מיום 28.3.1989 עמ' 604 – צו תשמ"ט-1989; תחילתו ביום 1.10.1988 והוא יחול על תגמול המשתלם בעד חודש אוקטובר 1988 ואילך.

ק"ת תשמ"ט מס' 5211 מיום 17.8.1989 עמ' 1260 – צו (מס' 2) תשמ"ט-1989; תחילתו ביום 1.4.1989 והוא יחול על תגמול המשתלם בעד חודש אפריל 1989 ואילך.

ק"ת תש"ן מס' 5245 מיום 30.1.1990 עמ' 322 – צו תש"ן-1990; תחילתו ביום 1.10.1989 והוא יחול על תגמול המשתלם בעד חודש אוקטובר 1989 ואילך.

ק"ת תשנ"א מס' 5370 מיום 11.7.1991 עמ' 1039 – צו תשנ"א-1991; תחילתו ביום 1.4.1991 והוא יחול על תגמול המשתלם בעד חודש אפריל 1991 ואילך.

ק"ת תשנ"ב מס' 5413 מיום 9.1.1992 עמ' 639 – צו תשנ"ב-1992; תחילתו ביום 1.10.1991 והוא יחול על תגמול המשתלם בעד חודש אוקטובר 1991 ואילך.

ס"ח תשנ"ה מס' 1542 מיום 10.8.1995 עמ' 444 (ה"ח תשנ"ה מס' 2415 עמ' 531, 532) – תיקון מס' 9; ר' סעיף 10 לענין תחילה והוראות מעבר.

10. (א) תחילתו של חוק זה ביום ז' בתשרי התשנ"ו (1 באוקטובר 1995) (להלן – יום התחילה); ואולם הוראות סעיף 11א לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 7 לחוק זה, יחולו לגבי נכה שנפטר לאחר יום פרסומו של חוק זה.

 (ב) מי שזכאותו לתבוע תגמול מכוח חוק נכי רדיפות הנאצים (תיקון מס' 2), התשכ"ט-1969, התיישנה, רשאי, על אף הוראות החוק האמור, להגיש בקשה להענקת תגמול לפי סעיף 6 לחוק העיקרי (להלן – בקשה לתגמול) לא יאוחר מתום 24 חודשים מיום התחילה, ובלבד שלא ישולם לו תגמול ולא יינתנו לו הטבות אחרות לפי החוק העיקרי, אלא מהאחד בחודש שבו הגיש בקשה לתגמול.

 (ג) (1) הוראות סעיף קטן (ב) יחולו גם על מי שהגיש בקשה להארכת מועד לפי סעיף 19 לחוק העיקרי, כנוסחו ערב תחילתו של חוק זה (להלן – בקשה להארכת מועד), ובקשתו נדחתה לפני יום התחילה;

  (2) מי שלפני יום התחילה הגיש בקשה להארכת מועד והרשות המוסמכת טרם החליטה לגביה עד יום התחילה, רשאי להורות לרשות המוסמכת לראות בבקשתו בקשה לתגמול שהוגשה ביום מתן ההוראה; לא הורה המבקש כאמור והרשות המוסמכת החליטה לדחות את בקשתו להארכת מועד, יראו אותו כאילו הגיש בקשה לתגמול ביום מתן החלטת הרשות המוסמכת.

ק"ת תשנ"ה מס' 5703 מיום 7.9.1995 עמ' 1887 – צו תשנ"ה-1995; תחילתו ביום 1.10.1994.

ק"ת תשנ"ו מס' 5727 מיום 31.12.1995 עמ' 383 – צו תשנ"ו-1995; תחילתו ביום 1.4.1995.

ק"ת תשנ"ו מס' 5769 מיום 1.7.1996 עמ' 1387 – צו (מס' 2) תשנ"ו-1996; תחילתו ביום 1.3.1996.

ס"ח תשנ"ז מס' 1620 מיום 9.4.1997 עמ' 101 (ה"ח תשנ"ז מס' 2590 עמ' 196) – תיקון מס' 10.

ק"ת תשנ"ז מס' 5853 מיום 24.9.1997 עמ' 1243 – צו תשנ"ז-1997; תחילתו ביום 1.10.1996.

ק"ת תשנ"ח מס' 5871 מיום 1.1.1998 עמ' 253 – צו תשנ"ח-1998; תחילתו ביום 1.4.1997.

ס"ח תשנ"ח מס' 1669 מיום 12.6.1998 עמ' 236 (ה"ח תשנ"ח מס' 2705 עמ' 315) – ביטול הגבלת מועדים להגשת בקשה לזכאות.

ק"ת תשנ"ט מס' 5976 מיום 28.5.1999 עמ' 863 – צו תשנ"ט-1999; תחילתו ביום 1.10.1998.

ק"ת תשס"א מס' 6077 מיום 14.1.2001 עמ' 276 – צו תשס"א-2001; ר' סעיף 3 לענין תחילה והוראת מעבר.

ס"ח תשס"א מס' 1780 מיום 18.3.2001 עמ' 172 (ה"ח תש"ס מס' 2876 עמ' 394) – תיקון מס' 11; תחילתו ביום 1.4.2001 ור' סעיף 2 לענין תחולה. בוטל ס"ח תשס"א מס' 1786 מיום 4.4.2001 עמ' 237 (ה"ח תשס"א מס' 2990 עמ' 582) בסעיף 11 לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 2001) (תיקון, ביטול והתליה של חקיקה שמקורה בהצעות חוק פרטיות), תשס"א-2001; תחילתו ביום 1.4.2001.

ק"ת תשס"ב מס' 6155 מיום 28.2.2002 עמ' 468 – צו תשס"ב-2002; תחילתו ביום 1.4.2000 ור' סעיף 3 לענין הוראת שעה.

ס"ח תשס"ג מס' 1871 מיום 17.11.2002 עמ' 26 (ה"ח תשס"ב מס' 3136 עמ' 665) – תיקון מס' 12 בסעיף 1 לחוק נכי רדיפות הנאצים ונכי המלחמה בנאצים (תיקוני חקיקה), תשס"ג-2002; תחילתו ביום 1.12.2002 ור' סעיף 3 לענין תחולה.

3. (א) תחילתו של חוק זה ב-1 בחודש שלאחר פרסומו (להלן – יום התחילה), והוא יחול על תגמול המשתלם בעד יום התחילה ולאחריו; בסעיף זה, "תגמול" – כמשמעותו בסעיף 11 לחוק נכי רדיפות הנאצים או כמשמעותו בסעיף 9 לחוק נכי המלחמה בנאצים, לפי הענין.

 (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), חוק זה לא יחול על ערבות שנעשתה בהסכם שנכרת לפני יום התחילה.

 (ג) הוראות סעיף 11(ב) לחוק נכי רדיפות הנאצים כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה, והוראות סעיף 9(ב)(2) לחוק נכי המלחמה בנאצים כנוסחו בסעיף 2(2) לחוק זה, יחולו גם לגבי עיקול שהוטל על תגמול כאמור בסעיף קטן (א) שחוק זה חל לגביו.

ק"ת תשס"ג מס' 6219 מיום 8.1.2003 עמ' 398 – צו תשס"ג-2003; תחילתו ביום 1.4.2001.

ס"ח תשס"ד מס' 1920 מיום 18.1.2004 עמ' 93 (ה"ח הממשלה תשס"ד מס' 64 עמ' 52) – תיקון מס' 13 בסעיף 22 לחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה), תשס"ד-2004; תחילתו ביום 1.3.2006.

ס"ח תשס"ד מס' 1926 מיום 17.2.2004 עמ' 300 (ה"ח הכנסת תשס"ד מס' 28 עמ' 3) – תיקון מס' 14; תחילתו ביום 1.2.2004 ור' סעיף 3 לענין תחולה.

3. (א) תחילתו של חוק זה ביום ט' בשבט התשס"ד (1 בפברואר 2004) (להלן – יום התחילה).

 (ב) הזכאות לתגמול לפי סעיף 14(א)(3) לחוק העיקרי, כנוסחו בחוק זה, תחל ב-1 בחודש שלאחר המועד שבו הוגשה בקשה לתכמול לפי הסעיף האמור.

 (ג) תגמול לפי חוק זה לא ישולם בעד תקופה שקדמה ליום התחילה.

ס"ח תשס"ח מס' 2122 מיום 27.12.2007 עמ' 81 (ה"ח הכנסת תשס"ח מס' 181 עמ' 38) – תיקון מס' 15 בסעיף 3 לחוק נכי המלחמה בנאצים (תיקון מס' 15), תשס"ח-2007.

ק"ת תשס"ח מס' 6710 מיום 10.9.2008 עמ' 1382 – צו תשס"ח-2008; תחילתו ביום 1.4.2008.

ק"ת תשס"ח מס' 6710 מיום 10.9.2008 עמ' 1382 – הוראת שעה; תוקפה מיום 1.10.2006 עד יום 31.3.2008.

ק"ת תשס"ט מס' 6794 מיום 13.7.2009 עמ' 1118 – צו תשס"ט-2009; תחילתו ביום 1.4.2008.

ק"ת תש"ע מס' 6865 מיום 4.2.2010 עמ' 745 – צו תש"ע-2010; תחילתו ביום 1.10.2008.

ק"ת תש"ע מס' 6925 מיום 1.9.2010 עמ' 1610 – צו (מס' 2) תש"ע-2010; תחילתו ביום 1.4.2010.

ק"ת תש"ע מס' 6925 מיום 1.9.2010 עמ' 1610 – הוראת שעה; תוקפה מיום 1.10.2009 עד יום 31.3.2010.

ס"ח תשע"ב מס' 2352 מיום 1.4.2012 עמ' 322 (ה"ח הכנסת תשע"ב מס' 434 עמ' 80) – תיקון מס' 16; תחילתו 90 ימים מיום פרסומו.

ס"ח תשע"ב מס' 2358 מיום 20.5.2012 עמ' 406 (ה"ח הכנסת תשס"ז מס' 137 עמ' 98) – תיקון מס' 17 בסעיף 1 לחוק נכי רדיפות הנאצים ונכי המלחמה בנאצים (תיקוני חקיקה), תשע"ב-2012; ר' סעיפים 5-3 לענין תחילה, תחולה והוראות שעה.

3. תחילתו של חוק זה ביום ט' באייר התשע"ה (1 במאי 2012) (להלן – יום התחילה), והוא יחול על תגמולים המשתלמים ביום התחילה ואילך; ואולם תחילתם של סעיפים 1 ו-11א לחוק נכי רדיפות הנאצים, כנוסחם בסעיף 1(1) ו-(3) לחוק זה, ושל סעיפים 1, 4ב ו-13א לחוק נכי המלחמה בנאצים, כנוסחם בסעיף 2(1), (2) ו-(6) לחוק זה, ביום כ"ו באדר ב' התשע"א (1 באפריל 2011), והם יחולו על תגמולים המגיעים לזכאי להם מאותו מועד ואילך.

ס"ח תשע"ב מס' 2373 מיום 31.7.2012 עמ' 582 (ה"ח הממשלה תשע"ב מס' 664 עמ' 402) – תיקון מס' 18 בסעיף 41 לחוק הדואר (תיקון מס' 11), תשע"ב-2012; תחילתו ביום 31.7.2019. תוקן ק"ת תשע"ג מס' 7273 מיום 30.7.2013 עמ' 1564 – צו תשע"ג-2013 (דחיית המועד הקובע). ק"ת תשע"ד מס' 7335 מיום 30.1.2014 עמ' 585 – צו תשע"ד-2014 (דחיית המועד הקובע). ק"ת תשע"ד מס' 7403 מיום 31.7.2014 עמ' 1570 – צו (מס' 2) תשע"ד-2014 (דחיית המועד הקובע). ק"ת תשע"ה מס' 7488 מיום 1.2.2015 עמ' 832 – צו תשע"ה-2015 (דחיית המועד הקובע). ק"ת תשע"ה מס' 7534 מיום 20.7.2015 עמ' 1384 – צו (מס' 2) תשע"ה-2015 (דחיית המועד הקובע). ק"ת תשע"ו מס' 7611 מיום 31.1.2016 עמ' 683 – צו תשע"ו-2016 (דחיית המועד הקובע). ק"ת תשע"ו מס' 7695 מיום 31.7.2016 עמ' 1704 – צו (מס' 2) תשע"ו-2016 (דחיית המועד הקובע). ק"ת תשע"ז מס' 7771 מיום 31.1.2017 עמ' 643 – צו תשע"ז-2017 (דחיית המועד הקובע). ק"ת תשע"ז מס' 7841 מיום 26.7.2017 עמ' 1386 – צו (מס' 2) תשע"ז-2017 (דחיית היום הקובע). ק"ת תשע"ח מס' 7937 מיום 23.1.2018 עמ' 898 – צו תשע"ח-2018 (דחיית היום הקובע). ק"ת תשע"ח מס' 8050 מיום 30.7.2018 עמ' 2584 – צו (מס' 2) תשע"ח-2018 (דחיית היום הקובע). ק"ת תשע"ט מס' 8157 מיום 27.1.2019 עמ' 1912 – צו תשע"ט-2019 (דחיית היום הקובע). ק"ת תשע"ט מס' 8251 מיום 24.7.2019 עמ' 3520 – צו (מס' 2) תשע"ט-2019 (דחיית היום הקובע).

ק"ת תשע"ג מס' 7215 מיום 23.1.2013 עמ' 649 – צו תשע"ג-2013; תחילתו ביום 1.5.2012.

ק"ת תשע"ג מס' 7215 מיום 23.1.2013 עמ' 649 – הוראת שעה תשע"ג-2013; תוקפה מיום 1.10.2011 עד יום 30.4.2012.

ק"ת תשע"ג מס' 7271 מיום 25.7.2013 עמ' 1547 – צו (מס' 2) תשע"ג-2013; תחילתו ביום 1.4.2013.

ק"ת תשע"ג מס' 7271 מיום 25.7.2013 עמ' 1547 – הוראת שעה (מס' 2) תשע"ג-2013; תוקפה מיום 1.10.2012 עד יום 31.3.2013.

ס"ח תשע"ד מס' 2455 מיום 12.6.2014 עמ' 570 (ה"ח הממשלה תשע"ד מס' 866 עמ' 558) – תיקון מס' 19; ר' סעיף 12 לענין תחילה, תחולה והוראות מעבר. תוקן ס"ח תשע"ז מס' 2592 מיום 29.12.2016 עמ' 317 (ה"ח הממשלה תשע"ז מס' 1083 עמ' 433) – תיקון מס' 19 (תיקון) בסעיף 158 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018), תשע"ז-2016; תחילתו ביום 1.1.2017. ס"ח תשע"ח מס' 2713 מיום 22.3.2018 עמ' 537 (ה"ח הממשלה תשע"ח מס' 1196 עמ' 598) – תיקון מס' 19 (תיקון מס' 2) בסעיף 38 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2019), תשע"ח-2018; תחילתו ביום 1.4.2018 ור' סעיף 40 לענין הוראת מעבר.

12. (א) תחילתו של חוק זה ביום ג' בסיוון התשע"ד (1 ביוני 2014) (להלן – יום התחילה).

 (ב) לא ישולמו ולא יינתנו תשלום או הטבה לפי חוק זה בעד התקופה שקדמה ליום התחילה.

 (ג) (1) הוראות סעיף 11א(א)(1) לחוק העיקרי וסעיף 13א(א) לחוק נכי המלחמה בנאצים, כנוסחם בסעיפים 9(1) ו-11(5)(א) לחוק זה, יחולו לגבי בן זוגו של נכה כהגדרתו בכל אחד מהחוקים האמורים, לפי הענין, שמועד פטירתו חל בתקופה שתחילתה 36 חודשים לפני יום התחילה גם אם מועד פטירת הנכה חל לפני יום התחילה, ובלבד שבן הזוג הוא אזרח ותושב ישראל;

  (2) לשם קבלת התגמול לפי סעיף זה, יגיש בן זוג של נכה שנפטר לפני יום התחילה כאמור בפסקה (1), לרשות המוסמכת בקשה לקבלת אותו תגמול; החליטה הרשות המוסמכת כי מתקיימים בבן זוג כאמור התנאים לזכאות לקבלת התגמול לפי סעיף זה, יהיה זכאי הוא לקבלת התגמול החל ב-1 בחודש שבו הגיש את הבקשה.

 (ד) בן זוגו של נכה, כהגדרתו בחוק העיקרי או בחוק נכי המלחמה בנאצים, שמועד פטירתו חל לפני התקופה שתחילתה 36 חודשים לפני יום התחילה, יהיה זכאי למענק רבעוני בסך 2,500 שקלים חדשים שישולם בחודש ינואר, בחודש אפריל, בחודש יולי ובחודש אוקטובר של כל שנה (להלן – מענק רבעוני), כל עוד שמתקיים בבן הזוג התנאי האמור בסעיף 11א(א)(1) לחוק העיקרי או בסעיף 13א(א) לחוק נכי המלחמה בנאצים, וכל עוד שבן הזוג איננו מקבל תגמול חודשי לפי הוראות סעיף 11א(א)(2) או (3) לחוק העיקרי, או לפי הוראות סעיף 13א(ב) או (ב1) לחוק נכי המלחמה בנאצים; המענק הרבעוני יעודכן בהתאם לשינויים שיחולו בתוספת היוקר בלבד.

 (ה) על אף האמור בסעיף קטן (ד), המענקים הרבעוניים הראשון והשני לשנת 2017, לפי הסעיף הקטן האמור, ישולמו עד תום חודש יוני 2017 למי שהוכיח שהתקיימו בו התנאים כאמור באותו סעיף קטן.

ס"ח תשע"ה מס' 2487 מיום 31.12.2014 עמ' 140 (ה"ח הכנסת תשע"ה מס' 596 עמ' 116) – תיקון מס' 20; ר' סעיפים 7, 8 לענין תחולה והוראות מעבר. תוקן ס"ח תשע"ו מס' 2537 מיום 17.3.2016 עמ' 623 (ה"ח הכנסת תשע"ו מס' 620 עמ' 58) – תיקון מס' 20 (תיקון) תשע"ו-2016 בסעיף 3 לתיקון מס' 21; ר' שם סעיף 5 לענין תחילה ותחולה. ס"ח תשע"ח מס' 2733 מיום 18.7.2018 עמ' 768 (ה"ח הכנסת תשע"ח מס' 783 עמ' 180) – תיקון מס' 20 (תיקון מס' 2) תשע"ח-2018; תחילתו ביום 1.1.2017.

7. (א) הוראות סעיפים 2 עד 6 יחולו גם על הסכם שכר טרחה שנכרת לפני יום פרסומו של חוק זה, אלא אם כן ניתן פסק דין חלוט בעניין שכר הטרחה לפני היום האמור.

 (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לעניין הסכם שכר טרחה שנכרת לפני יום ד' בשבט התשע"א (9 בינואר 2011), יקראו את סעיף 22א(ב)(1) לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 2 לחוק זה, כך:

  (1) בפסקת משנה (ג), במקום הסכום הנקוב בה יקראו "70% משכר הטרחה שנקבע בהסכם שכר הטרחה";

  (2) בפסקת משנה (ד), במקום הסכום הנקוב בה יקראו "85% משכר הטרחה שנקבע בהסכם שכר הטרחה".

8. (א) (1) בסעיף זה, "עודף שכר הטרחה" – ההפרש שבין שכר הטרחה ששולם בעד טיפול בתביעה לפי החוק העיקרי או לפי חוק התביעות לפני יום פרסומו של חוק זה לרבות מס ערך מוסף, ובין שכר הטרחה שניתן לגבות לפי סעיף 22א(ב) לחוק העיקרי או לפי סעיף 10(ב)(4) לחוק התביעות, כנוסחם בסעיפים 2 ו-4 לחוק זה לרבות מס ערך מוסף;

  (2) המבקש להגיש תביעה להחזרת עודף שכר הטרחה יפנה בכתב, בתוך שנה שנתיים שש שנים מיום פרסומו של חוק זה, לצד השני להסכם שכר הטרחה (להלן – מטפל בתביעה) בבקשה להחזרת עודף שכר הטרחה; לעניין בקשה להחזרת עודף שכר הטרחה שהוגשה מיום כ' בטבת התשע"ו (1 בינואר 2016) ועד ליום תחילתו של חוק נכי רדיפות הנאצים (תיקון מס' 21), התשע"ו-2016, ימנו את 60 הימים האמורים בפסקה (3) מיום התחילה של החוק האמור; לעניין בקשה להחזרת עודף שכר הטרחה שהוגשה מיום ג' בטבת התשע"ז (1 בינואר 2017) ועד ליום פרסומו של חוק נכי רדיפות הנאצים (תיקון מס' 20) (תיקון מס' 2), התשע"ח-2018, ימנו את 60 הימים האמורים בפסקה (3) מיום פרסומו של החוק האמור.

  (3) המטפל בתביעה רשאי לבחור לשלם למבקש 25% מעודף שכר הטרחה, בתוך 60 ימים מתום החודש שבו התקבלה אצלו הבקשה להחזרת עודף שכר הטרחה; שילם המטפל בתביעה את הסכום בתוך התקופה האמורה לא תוגש תביעה לבית המשפט להשבת עודף שכר הטרחה; לא שילם מטפל בתביעה את הסכום כאמור, הוגשה תביעה להשבת עודף שכר הטרחה ונטען בידי המטפל בתביעה, לפי סעיף 2 לחוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט-1979, כי ההשבה בלתי צודקת יחליט בית המשפט בתביעה בשים לב לכך שגביית עודף שכר הטרחה לא היתה אסורה במועד הגבייה, ובהתחשב בפגיעה שתיגרם למטפל בתביעה מההשבה;

  (4) יורש של מי ששילם עודף שכר טרחה רשאי לנקוט הליכים לפי סעיף קטן זה, ובלבד שהמוריש הגיש בקשה להחזרת עודף שכר הטרחה לפי פסקה (2) טרם פטירתו;

  (5) המטפל בתביעה לא יגבה מהמבקש עמלות, הוצאות או החזרים, בעד הטיפול בבקשה להחזרת עודף שכר הטרחה.

 (ב) פחת שכר הטרחה שמטפל בתביעה רשאי לגבות, בשל הוראות חוק זה, וביום פרסומו של חוק זה תלויה ועומדת בקשה לפי סעיף 81א1 לחוק ההוצאה לפועל לביצוע תביעה על סכום קצוב שעניינה תשלום שכר הטרחה, יודיע המטפל בתביעה ללשכת ההוצאה לפועל על הקטנת קרן החוב בהתאם לסכומי שכר הטרחה המרביים שנקבעו לפי סעיף 22א(ב) לחוק העיקרי או סעיף 10(ב)(4) לחוק התביעות, כנוסחם בסעיפים 2 ו-4 לחוק זה, לפי העניין; נגבה שכר טרחה לפני יום פרסומו של חוק זה העולה על סכומי שכר הטרחה המרביים כאמור, יחולו על עודף שכר הטרחה הוראות סעיף קטן (א) ולא יחולו הוראות סעיף 20 לחוק ההוצאה לפועל.

ק"ת תשע"ו מס' 7573 מיום 23.11.2015 עמ' 186 – הוראת שעה תשע"ו-2015; תוקפה מיום 1.10.2014 עד יום 31.3.2015.

ק"ת תשע"ו מס' 7573 מיום 23.11.2015 עמ' 186 – צו תשע"ו-2015; תחילתו ביום 1.4.2015.

ס"ח תשע"ו מס' 2537 מיום 17.3.2016 עמ' 623 (ה"ח הכנסת תשע"ו מס' 620 עמ' 58) – תיקון מס' 21; ר' סעיף 5 לענין תחילה ותחולה.

5. (א) תחילתם של סעיפים 1 ו-3(1) ו-(3) ביום ט' בטבת התשע"ה (31 בדצמבר 2014).

 (ב) תחילתו של סעיף 3(2) ביום כ' בטבת התשע"ו (1 בינואר 2016).

 (ג) הוראות סעיפים 1 ו-3 יחולו גם על הסכם שכר טרחה שנכרת לפני יום פרסומו של חוק זה, אלא אם כן ניתן פסק דין חלוט בעניין שכר הטרחה לפני היום האמור.

 (ד) (1) על אף האמור בסעיף 22א(ב1) לחוק נכי רדיפות הנאצים, כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה, נכרת הסכם שכר טרחה עם עורך דין לפני יום פרסומו של חוק זה, וחלות עליו הוראות הסעיף האמור, ובהסכם נכללה הוראה לעניין שכר טרחה בגין עבודה, לא יעלה שכר הטרחה בגין הגשת הערר או הערעור על שכר הטרחה בגין עבודה ששולם בפועל או על הסכום שנקבע בסעיף 22א(ב)(1)(א) או (ב) לחוק נכי רדיפות הנאצים, לפי העניין, לפי הגבוה, ובלבד שהערר או הערעור הוגשו לפי בקשת הלקוח ועורך הדין הבהיר ללקוח את ההשלכות האפשריות של הגשת ערר או ערעור לאחר מתן ההחלטה המינהלית;

  (2) על אף האמור בפסקה (1), שכר הטרחה בגין עבודה לא יעלה על שכר הטרחה שנקבע לפי סעיף 22א(ב)(1)(ג) או (ד) לחוק נכי רדיפות הנאצים, לפי העניין;

  (3) בסעיף קטן זה, "שכר טרחה בגין עבודה" – שכר טרחה שאינו מותנה בתוצאות ונקבע במפורש בהסכם שישולם אף אם הערר או הערעור יימחק, יידחה או שהטיפול בו יופסק.

ס"ח תשע"ו מס' 2546 מיום 7.4.2016 עמ' 710 (ה"ח הממשלה תשע"ו מס' 1019 עמ' 520) – תיקון מס' 22; ר' סעיף 8 לענין תחולה.

8. (א) הוראות סעיפים 1 ו-2 ו-4 עד 7 לחוק זה יחולו גם על הסכם שכר טרחה שנכרת לפני יום תחילתו של חוק זה (להלן – יום התחילה), אלא אם כן ניתן פסק דין בעניין שכר הטרחה לפני יום התחילה או ששולם שכר טרחה לפי ההסכם לפני יום התחילה; ואולם לעניין הסכם שכר טרחה שנכרת לפני יום התחילה יקראו את סעיף 22א(ה) לחוק העיקרי, כנוסחו בחוק זה, כך שבמקום הסכומים הנקובים בו יבוא "473 שקלים חדשים כולל מס ערך מוסף".

 (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הוראות סעיפים 22א(ב) ו-22ב3(2) ו-(3) לחוק העיקרי, כנוסחן בחוק זה, יחולו רק על הסכם שכר טרחה שנכרת החל ביום התחילה ואילך.

 (ג) הוראת סעיף 22(ג) לחוק העיקרי כנוסחה בחוק זה תחול רק על הסכם שכר טרחה שנכרת החל ביום התחילה ואילך.

ק"ת תשע"ז מס' 7736 מיום 30.11.2016 עמ' 224 – הוראת שעה תשע"ז-2016; תוקפה מיום 1.10.2015 עד יום 31.3.2016.

ק"ת תשע"ז מס' 7736 מיום 30.11.2016 עמ' 224 – צו תשע"ז-2016; תחילתו ביום 1.4.2016.

ס"ח תשע"ז מס' 2606 מיום 27.2.2017 עמ' 426 (ה"ח הממשלה תשע"ו מס' 1046 עמ' 1052) – תיקון מס' 23 בסעיף 32 לחוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 192), תשע"ז-2017; תחילתו שישה חודשים מיום פרסומו.

ק"ת תשע"ח מס' 7925 מיום 8.1.2018 עמ' 790 – הוראת שעה תשע"ח-2018; תוקפה מיום 1.4.2017 עד יום 30.9.2017.

ק"ת תשע"ח מס' 7925 מיום 8.1.2018 עמ' 790 – צו תשע"ח-2018; תחילתו ביום 1.10.2017.

ק"ת תשע"ט מס' 8222 מיום 20.5.2019 עמ' 3246 – הוראת שעה תשע"ט-2019; תוקפה מיום 1.10.2017 עד יום 31.3.2018.

ק"ת תשע"ט מס' 8222 מיום 20.5.2019 עמ' 3246 – צו תשע"ט-2019; תחילתו ביום 1.4.2018.

ק"ת תש"ף מס' 8303 מיום 18.12.2019 עמ' 190 – הוראת שעה תש"ף-2019; תוקפה מיום 1.10.2018 עד יום 31.3.2019.

ק"ת תש"ף מס' 8303 מיום 18.12.2019 עמ' 190 – צו תש"ף-2019; תחילתו ביום 1.4.2019.

[1] ר' סעיף 10א לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 2001) (תיקון, ביטול והתליה של חקיקה שמקורה בהצעות חוק פרטיות), תשס"א-2001: "על אף האמור בהגדרה "נכה" שבסעיף 1 לחוק נכי רדיפות הנאצים, לא תימנע ההכרה באדם כנכה לפי החוק האמור רק עקב שהותו על אדמת גרמניה ביום ט' בטבת התש"ז (1 בינואר 1947), ובלבד שלא קיבל ואינו מקבל בשל נכותו תגמול, קצבה או פיצוי אחר מאת הרפובליקה הפדרלית של גרמניה ולא קיבל ואינו מקבל תשלום לפי ההסכם שנחתם ביום י"ב בתשרי התשנ"ג (9 באוקטובר 1992), בידי שר האוצר הפדרלי של גרמניה ובידי ועדת התביעות החומריות של היהודים נגד גרמניה".

[2] ר' צו נכי רדיפות הנאצים (תוספת לתגמול), תש"ע-2010.

[3] ראה חוק נכי רדיפות הנאצים (הארכת מועד), תשי"ט-1959: ס"ח תשי"ט מס' 291 מיום 16.8.1959 עמ' 210. כמו כן ר' תיקון מס' 2, תיקון מס' 9 וחוק נכי רדיפות הנאצים (ביטול הגבלת מועדים להגשת בקשה לזכאות), תשנ"ח-1998: ס"ח תשנ"ח מס' 1669 מיום 12.6.1998 עמ' 236.