Nevo.co.il

להורדת הקובץ בפורמט וורד לחץ כאן

חוק שיפוט בעניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בין-לאומית), תשכ"ט-1969

מעמד אישי ומשפחה – נישואין וגירושין

מעמד אישי ומשפחה – בימ"ש לענייני משפחה – הסמכת בתי משפט

מעמד אישי ומשפחה – עדות דתיות – בתי דין עדות

בתי משפט וסדרי דין – בתי משפט ובתי דין – בימ"ש לענייני משפחה – הסמכת בתי משפט

בתי משפט וסדרי דין – בתי משפט ובתי דין – הקמת והסמכת בתי משפט

בתי משפט וסדרי דין – בתי משפט ובתי דין – בתי דין עדות

בתי משפט וסדרי דין – משפט בינלאומי פרטי

מעמד אישי ומשפחה – הסמכה

תוכן ענינים

2

Go

סמכות בית המשפט לעניני משפחה ובתי הדין הדתיים

סעיף 1

2

Go

סמכות בית המשפט לעניני משפחה מבחינה בין לאומית

סעיף 2

2

Go

התרת נישואין של בני זוג שלפחות אחד מהם בן דת מוכרת

סעיף 3

3

Go

הוראות שלא יחולו

סעיף 4

3

Go

ברירת הדין בבית משפט לעניני משפחה

סעיף 5

3

Go

הגדרות

סעיף 6

3

Go

ביצוע ותקנות

סעיף 7

3

Go

שמירת דינים

סעיף 8

(תיקון מס' 2) תשס"ה-2005


חוק שיפוט בעניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בין-לאומית), התשכ"ט-1969*

מיום 10.11.2005

תיקון מס' 2

ס"ח תשס"ה מס' 2025 מיום 10.8.2005 עמ' 942 (ה"ח 12)

חוק שיפוט בעניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים) (מקרים מיוחדים וסמכות בין-לאומית), התשכ"ט-1969

סמכות בית המשפט לעניני משפחה ובתי הדין הדתיים (תיקון מס' 1) תשנ"ה-1995 (תיקון מס' 2) תשס"ה-2005

1.    (א)  עניני התרת נישואין שאינם בשיפוטו הייחודי של בית דין דתי יהיו בשיפוטו של בית משפט לעניני משפחה (בחוק זה – בית המשפט) אלא אם כן על פי הוראות חוק זה נתונה סמכות השיפוט לבית דין דתי.

(תיקון מס' 2) תשס"ה-2005

           (ב)  חוק זה לא יחול אם שני בני הזוג יהודים, מוסלמים, דרוזים או בני אחת העדות הנוצריות המקיימות בישראל בית דין דתי, למעט במקרים האלה:

(1)   שני בני הזוג הם בני עדה נוצרית אחת המקיימת בישראל בית דין דתי ואולם לאותו בית דין אין סמכות שיפוט מבחינה בין-לאומית להתיר את נישואיהם;

(2)   שני בני הזוג הם בני עדה דתית אחת, למעט יהודים, ואולם לבית הדין הדתי הנוגע בדבר אין סמכות שיפוט מבחינה בין-לאומית להתיר את נישואיהם, ובלבד שראש בית הדין הודיע, בהודעה כללית לנשיא בית המשפט העליון, כי אינו מתנגד להחלת הוראות חוק זה במקרים אלה.

מיום הקמתו של בית משפט לעניני משפחה

הסיפא מיום 7.8.1995

תיקון מס' 1

ס"ח תשנ"ה מס' 1537 מיום 7.8.1995 עמ' 398 (ה"ח 2330)

(א) עניני התרת נישואין שאינם בשיפוטו הייחודי של בית דין דתי יהיו בשיפוטו של בית המשפט המחוזי בית המשפט לעניני משפחה או של בית דין דתי, הכל כפי שיקבע נשיא בית המשפט העליון או שופט אחר של בית המשפט העליון שקבע הנשיא.

מיום 10.11.2005

תיקון מס' 2

ס"ח תשס"ה מס' 2025 מיום 10.8.2005 עמ' 942 (ה"ח 12)

סמכות נשיא בית המשפט העליון בית המשפט לעניני משפחה ובתי הדין הדתיים

1. (א) עניני התרת נישואין שאינם בשיפוטו הייחודי של בית דין דתי יהיו בשיפוטו של בית המשפט לעניני משפחה או של בית דין דתי, הכל כפי שיקבע נשיא בית המשפט העליון או שופט אחר של בית המשפט העליון שקבע הנשיא של בית משפט לעניני משפחה (בחוק זה – בית המשפט) אלא אם כן על פי הוראות חוק זה נתונה סמכות השיפוט לבית דין דתי.

(ב) חוק זה לא יחול אם שני בני הזוג יהודים, מוסלמים, דרוזים או בני אחת העדות הנוצריות המקיימות בישראל בית דין דתי, למעט במקרים האלה:

(1) שני בני הזוג הם בני עדה נוצרית אחת המקיימת בישראל בית דין דתי ואולם לאותו בית דין אין סמכות שיפוט מבחינה בין-לאומית להתיר את נישואיהם;

(2) שני בני הזוג הם בני עדה דתית אחת, למעט יהודים, ואולם לבית הדין הדתי הנוגע בדבר אין סמכות שיפוט מבחינה בין-לאומית להתיר את נישואיהם, ובלבד שראש בית הדין הודיע, בהודעה כללית לנשיא בית המשפט העליון, כי אינו מתנגד להחלת הוראות חוק זה במקרים אלה.

סמכות בית המשפט לעניני משפחה מבחינה בין-לאומית (תיקון מס' 2) תשס"ה-2005

2.       (א)  בית המשפט מוסמך לדון בעניני התרת נישואין, לפי סעיף 1, בהתקיים אחת הזיקות האלה:

(1)   מקום מושבו של המשיב בישראל;

(2)   שני בני הזוג הם אזרחים ישראלים;

(3)   מקום מושבו של המבקש בישראל, ובלבד שהתגורר בה במשך שנה לפחות בסמוך להגשת הבקשה להתרת הנישואין;

(4)   מקום מושבו של המבקש בישראל, ובלבד שמקום מושבם המשותף האחרון של בני הזוג היה בישראל;

(5)   המבקש הוא אזרח ישראלי ומקום מושבו בישראל;

(6)   המבקש הוא אזרח ישראלי והתגורר בה במשך שנה במהלך השנתיים שקדמו למועד הגשת הבקשה להתרת הנישואין;

(7)   המבקש הוא אזרח ישראלי ונמצא בישראל במועד הגשת הבקשה להתרת הנישואין, ובלבד שבאותו מועד, במקום מושבם האחרון של בני הזוג לא ניתן לערוך גירושין על פי כל דין.

           (ב)  לענין סעיף זה, "מקום מושב", של אדם – המקום שבו נמצא מרכז חייו או מקום מגוריו הרגיל.

מיום הקמתו של בית משפט לעניני משפחה

תיקון מס' 1

ס"ח תשנ"ה מס' 1537 מיום 7.8.1995 עמ' 398 (ה"ח 2330)

(ג) ניתנה חוות הדעת המבוקשת, יגישה היועץ המשפטי לממשלה לנשיא בית המשפט העליון והוא, לאחר עיון בחוות הדעת, יכריע לפי שיקול דעתו אם להפנות את העניין לבית דין דתי או לבית המשפט המחוזי לבית משפט לעניני משפחה

מיום 10.11.2005

תיקון מס' 2

ס"ח תשס"ה מס' 2025 מיום 10.8.2005 עמ' 942 (ה"ח 12)

החלפת סעיף 2

הנוסח הקודם:

בירור מוקדם

2. (א) היה אחד מבני הזוג יהודי, מוסלמי, דרוזי או בן אחת העדות הנוצריות המקיימות בישראל בית דין דתי, לא ישתמש נשיא בית המשפט העליון בסמכותו לפי סעיף 1 אלא לאחר שקיבל חוות דעת מבית דין דתי כאמור בסעיף זה.

(ב) היועץ המשפטי לממשלה או נציגו יפנה בכתב לבית הדין הדתי הנוגע בדבר או לכל אחד משני בתי הדין הדתיים הנוגעים בדבר, יתאר בפנייתו את נסיבות העניין ויבקש חוות דעת בכתב בשאלה אם בנסיבות המתוארות עשוי בית הדין הדתי לערוך או לפסוק גירושין, לבטל את הנישואין או להכריזם כבטלים מעיקרם, ובית הדין יתן את חוות הדעת כמבוקש.

(ג) ניתנה חוות הדעת המבוקשת, יגישה היועץ המשפטי לממשלה לנשיא בית המשפט העליון והוא, לאחר עיון בחוות הדעת, יכריע לפי שיקול דעתו אם להפנות את העניין לבית דין דתי או לבית משפט לעניני משפחה .

התרת נישואין של בני זוג שלפחות אחד מהם בן דת מוכרת (תיקון מס' 2) תשס"ה-2005 (תיקון מס' 3)  תש"ע-2009

3.       (א)  (1)   הוגשה לבית המשפט בקשה להתרת נישואין ואחד מבני הזוג הוא יהודי, מוסלמי, דרוזי או בן אחת העדות הנוצריות המקיימות בישראל בית דין דתי, או התעורר ספק ביחס להשתייכותו של אחד מבני הזוג לעדה דתית כאמור (בחוק זה – בן דת מוכרת), או ששני בני הזוג הם בני דתות מוכרות שונות, יפנה סגן נשיא בית המשפט או שופט מוסמך בכתב, לראש בית הדין הנוגע בדבר, כדי שיקבע אם יש צורך בגירושין על פי הדין הדתי שלפיו הוא דן, ולו מספק, כדי שבן הזוג שעליו חל אותו דין דתי יוכל להינשא מחדש (בחוק זה – פניה);

(2)   היו בני הזוג בני דתות מוכרות שונות תישלח פניה לכל אחד מראשי בתי הדין הנוגעים בדבר;

(3)   נשלחה פניה לבית דין דתי של אחת העדות הנוצריות – יקבע ראש בית הדין גם אם הדין הדתי שלפיו הוא דן מאפשר גירושין בנסיבות הענין;

(תיקון מס' 3) תש"ע-2009

(4)   נשיא בית משפט השלום רשאי להסמיך שני שופטים נוספים של בית משפט לענייני משפחה, לשם ביצוע סמכויותיו לפי סעיף זה של סגן נשיא בית משפט לענייני משפחה באותו מחוז (בסעיף זה – שופט מוסמך).

(תיקון מס' 3) תש"ע-2009

           (ב)  (1)   קיבל ראש בית דין פניה, ימסור לבית המשפט ולבני הזוג, בתוך שלושה חודשים מיום משלוח הפניה את קביעתו לגבי כל ענין שנכלל בפניה; הקביעה תהיה מנומקת; סגן נשיא בית המשפט או שופט מוסמך רשאי להאריך את המועד לתקופה נוספת של שלושה חודשים, אם הודיע לו ראש בית הדין כי הדבר נדרש לצורך בירור העובדות.

(תיקון מס' 3)  תש"ע-2009

(2)   ראש בית דין רשאי להסמיך דיינים נוספים, שכל אחד מהם יהיה מוסמך לבצע את סמכויותיו של ראש בית הדין לפי סעיף קטן זה (בסעיף זה – דיין מוסמך).

(תיקון מס' 3)  תש"ע-2009

           (ג)   קבע ראש בית הדין או דיין מוסמך כי יש צורך בגירושין כאמור בסעיף קטן (א)(1), ולענין עדה נוצרית גם כי הדין מאפשר גירושין כאמור בסעיף קטן (א)(3), יעביר בית המשפט את הבקשה להתרת הנישואין לבית הדין הדתי, כדי שיקבע את המועד לדיון ולהחלטה בדבר הגירושין, ואולם אין בהעברת הבקשה כדי להקנות לבית הדין סמכות שיפוט בענינים הכרוכים בגירושין; לבית הדין יהיו הסמכויות הנתונות לו על פי כל דין לצורך הגירושין.

(תיקון מס' 3)  תש"ע-2009

           (ד)  קבע ראש בית הדין או דיין מוסמך כי אין צורך בגירושין כאמור בפסקה (א)(1) או כי הדין אינו מאפשר גירושין כאמור בפסקה (א)(3), או שלא נמסרה קביעה בתוך שלושה חודשים מיום משלוח הפניה והמועד למסירתה לא הוארך, או שחלפה התקופה שניתנה כארכה – ידון בית המשפט בבקשה להתרת הנישואין.

           (ה)  על אף האמור בסעיף זה רשאי נשיא בית המשפט העליון לבקשת בעל דין או לבקשת היועץ המשפטי לממשלה, שהוגשה בתוך מועד שייקבע בתקנות, להורות כי סמכות השיפוט בבקשה מסוימת להתרת נישואין תהיה לבית המשפט או לבית דין דתי אחר, אם שוכנע כי הדבר מוצדק בנסיבות הענין.

           (ו)   ראש בית דין רשאי להודיע, בהודעה כללית, לנשיא בית המשפט העליון, כי בהתקיים נסיבות מסוימות אין צורך בגירושין על פי הדין הדתי שלפיו הוא דן, כדי שבן הזוג שעליו חל אותו דין דתי יוכל להינשא מחדש; התקיימו הנסיבות המפורטות בהודעה הכללית, לא תישלח פניה לאותו בית דין.

           (ז) בסעיף זה –

           "ראש בית דין", כל אחד מאלה לפי הענין:

(1)   לענין יהודים – נשיא בית הדין הרבני הגדול;

(2)   לענין דרוזים – ראש בית הדין הדתי הדרוזי לערעורים;

(3)   לענין מוסלמים – נשיא בית הדין השרעי לערעורים;

(4)   לענין בני עדה נוצרית – ראש בית הדין הגבוה של אותה עדה נוצרית;

           "דיין", כל אחד מאלה לפי הענין:

(1)   לענין יהודים – דיין כהגדרתו בחוק הדיינים, התשט"ו-1955, המכהן בבית הדין הרבני הגדול;

(2)   לענין דרוזים – קאדי-מד'הב כהגדרתו בחוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים, התשכ"ג-1962, המכהן בבית הדין הדתי הדרוזי לערעורים;

(3)   לענין מוסלמים – קאדי כהגדרתו בחוק הקאדים, התשכ"א-1961, המכהן בבית הדין השרעי לערעורים;

(4)   לענין בני עדה נוצרית – דיין של בית דין גבוה של עדה נוצרית כמשמעותו בסימן 54 לדבר המלך במועצה על ארץ ישראל, 1922-1947.

מיום 10.11.2005

תיקון מס' 2

ס"ח תשס"ה מס' 2025 מיום 10.8.2005 עמ' 943 (ה"ח 12)

החלפת סעיף 3

הנוסח הקודם:

סייג לקביעת שיפוט

3. נשיא בית המשפט העליון רשאי שלא לקבוע שיפוט לפי חוק זה אם הוא סבור שבנסיבות העניין אין זה מן הראוי להושיט למבקש סעד.

מיום 23.12.2009

תיקון מס' 3

ס"ח תש"ע מס' 2219 מיום 23.12.2009 עמ' 285 (ה"ח 449)

(א) (1) הוגשה לבית המשפט בקשה להתרת נישואין ואחד מבני הזוג הוא יהודי, מוסלמי, דרוזי או בן אחת העדות הנוצריות המקיימות בישראל בית דין דתי, או התעורר ספק ביחס להשתייכותו של אחד מבני הזוג לעדה דתית כאמור (בחוק זה – בן דת מוכרת), או ששני בני הזוג הם בני דתות מוכרות שונות, יפנה סגן נשיא בית המשפט או שופט מוסמך בכתב, לראש בית הדין הנוגע בדבר, כדי שיקבע אם יש צורך בגירושין על פי הדין הדתי שלפיו הוא דן, ולו מספק, כדי שבן הזוג שעליו חל אותו דין דתי יוכל להינשא מחדש (בחוק זה – פניה).

(2) היו בני הזוג בני דתות מוכרות שונות תישלח פניה לכל אחד מראשי בתי הדין הנוגעים בדבר.

(3) נשלחה פניה לבית דין דתי של אחת העדות הנוצריות – יקבע ראש בית הדין גם אם הדין הדתי שלפיו הוא דן מאפשר גירושין בנסיבות הענין;

(4) נשיא בית משפט השלום רשאי להסמיך שני שופטים נוספים של בית משפט לענייני משפחה, לשם ביצוע סמכויותיו לפי סעיף זה של סגן נשיא בית משפט לענייני משפחה באותו מחוז (בסעיף זה – שופט מוסמך).

(ב) (1) קיבל ראש בית דין פניה, ימסור לבית המשפט ולבני הזוג, בתוך שלושה חודשים מיום משלוח הפניה את קביעתו לגבי כל ענין שנכלל בפניה; הקביעה תהיה מנומקת; סגן נשיא בית המשפט או שופט מוסמך רשאי להאריך את המועד לתקופה נוספת של שלושה חודשים, אם הודיע לו ראש בית הדין כי הדבר נדרש לצורך בירור העובדות.

(2) ראש בית דין רשאי להסמיך דיין אחד נוסף לשם ביצוע סמכויותיו דיינים נוספים, שכל אחד מהם יהיה מוסמך לבצע את סמכויותיו של ראש בית הדין לפי סעיף קטן זה (בסעיף זה – הדיין המוסמך דיין מוסמך).

(ג) קבע ראש בית הדין או הדיין המוסמך דיין מוסמך כי יש צורך בגירושין כאמור בסעיף קטן (א)(1), ולענין עדה נוצרית גם כי הדין מאפשר גירושין כאמור בסעיף קטן (א)(3), יעביר בית המשפט את הבקשה להתרת הנישואין לבית הדין הדתי, כדי שיקבע את המועד לדיון ולהחלטה בדבר הגירושין, ואולם אין בהעברת הבקשה כדי להקנות לבית הדין סמכות שיפוט בענינים הכרוכים בגירושין; לבית הדין יהיו הסמכויות הנתונות לו על פי כל דין לצורך הגירושין.

(ד) קבע ראש בית הדין או הדיין המוסמך דיין מוסמך כי אין צורך בגירושין כאמור בפסקה (א)(1) או כי הדין אינו מאפשר גירושין כאמור בפסקה (א)(3), או שלא נמסרה קביעה בתוך שלושה חודשים מיום משלוח הפניה והמועד למסירתה לא הוארך, או שחלפה התקופה שניתנה כארכה – ידון בית המשפט בבקשה להתרת הנישואין.

הוראות שלא יחולו

4.    (א)  סימן 55 לדבר המלך במועצתו לארץ-ישראל, 1922-1947, לא יחול בענין שחוק זה דן בו.

           (ב)  הסייגים שבסימן 64(1) ובפסוק השני לסימן 65 לדבר המלך האמור לא יחולו בענין שהשיפוט בו נקבע לפי חוק זה.

ברירת הדין בבית משפט לעניני משפחה (תיקון מס' 1)  תשנ"ה-1995

5.    (א)  בית משפט לעניני משפחה ששיפוטו נקבע לפי חוק זה ידון בענין לפי סדר ההעדפה הבא:

(1)   הדין הפנימי של מקום מושבם המשותף של בני הזוג;

(2)   הדין הפנימי של מקום מושבם המשותף האחרון של בני הזוג;

(3)   הדין הפנימי של ארץ אזרחותם המשותפת של בני הזוג;

(4)   הדין הפנימי של מקום עריכת הנישואין –

(תיקון מס' 2) תשס"ה-2005

ובלבד שבית המשפט לא ידון לפי דין כאמור אם חלים על פיו דינים שונים על שני בני הזוג או אם לא ניתן לפיו לערוך גירושין.

           (ב)  באין דין שיחול לפי סעיף קטן (א), רשאי בית המשפט לדון לפי הדין הפנימי של מקום מושבו של אחד מבני הזוג, כפי שייראה לו צודק בנסיבות הענין.

           (ג)   הסכמת בני הזוג תשמש לעולם עילה לגירושין.

(תיקון מס' 2) תשס"ה-2005

           (ד)  לענין סעיף זה, "מקום מושב" – כהגדרתו בסעיף 80 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962.

מיום הקמתו של בית משפט לעניני משפחה

תיקון מס' 1

ס"ח תשנ"ה מס' 1537 מיום 7.8.1995 עמ' 398 (ה"ח 2330)

(א) בית המשפט המחוזי בית משפט לעניני משפחה ששיפוטו נקבע לפי חוק זה ידון בענין לפי סדר ההעדפה הבא:

מיום 10.11.2005

תיקון מס' 2

ס"ח תשס"ה מס' 2025 מיום 10.8.2005 עמ' 944 (ה"ח 12)

5. (א) בית משפט לעניני משפחה ששיפוטו נקבע לפי חוק זה ידון בענין לפי סדר ההעדפה הבא:

(1) הדין הפנימי של מקום מושבם המשותף של בני הזוג;

(2) הדין הפנימי של מקום מושבם המשותף האחרון של בני הזוג;

(3) הדין הפנימי של ארץ אזרחותם המשותפת של בני הזוג;

(4) הדין הפנימי של מקום עריכת הנישואין -

ובלבד שבית המשפט לא ידון לפי דין כאמור אם חלים על פיו דינים שונים על שני בני הזוג או אם לא ניתן לפיו לערוך גירושין.

(ב) באין דין שיחול לפי סעיף קטן (א), רשאי בית המשפט לדון לפי הדין הפנימי של מקום מושבו של אחד מבני הזוג, כפי שייראה לו צודק בנסיבות הענין.

(ג) הסכמת בני הזוג תשמש לעולם עילה לגירושין.

(ד) לענין סעיף זה, "מקום מושב" – כהגדרתו בסעיף 80 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962.

הגדרות

6.    בחוק זה –

           "התרת נישואין" – לרבות גירושין, ביטול נישואין והכרזה שהנישואין בטלים מעיקרם;

(תיקון מס' 2) תשס"ה-2005

           "גירושין" – לרבות ביטול נישואין, אך למעט הכרזה שהנישואין בטלים מעיקרם;

מיום 10.11.2005

תיקון מס' 2

ס"ח תשס"ה מס' 2025 מיום 10.8.2005 עמ' 945 (ה"ח 12)

הוספת הגדרת "גירושין"

           "בית דין דתי" – בית דין רבני, בית דין שרעי, בית דין של עדה נוצרית ובית דין דרוזי, כמשמעותם על פי דין;

(תיקון מס' 2) תשס"ה-2005

           "מקום מושב" – (נמחקה).

מיום 10.11.2005

תיקון מס' 2

ס"ח תשס"ה מס' 2025 מיום 10.8.2005 עמ' 945 (ה"ח 12)

מחיקת הגדרת "מקום מושב"

הנוסח הקודם:

"מקום מושב"- כמשמעותו בסעיף 80 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962.

ביצוע ותקנות (תיקון מס' 2) תשס"ה-2005

7.       (א)  שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.

           (ב)  שר המשפטים רשאי לקבוע בצו בתי משפט מסוימים שיהיו מוסמכים לדון בעניני התרת נישואין לפי חוק זה.

מיום 10.11.2005

תיקון מס' 2

ס"ח תשס"ה מס' 2025 מיום 10.8.2005 עמ' 945 (ה"ח 12)

החלפת סעיף 7

הנוסח הקודם:

תקנות

7. שר המשפטים רשאי להתקין תקנות בנוגע להליכים בפני נשיא בית המשפט העליון ובנוגע לפניית היועץ המשפטי לממשלה או נציגו לקבלת חוות דעת של בית דין דתי לפי חוק זה.

שמירת דינים (תיקון מס' 1) תשנ"ה-1995

8.    הוראות חוק זה אינן באות לגרוע מסעיף 9 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953.

מיום 7.8.1995

תיקון מס' 1

ס"ח תשנ"ה מס' 1537 מיום 7.8.1995 עמ' 398 (ה"ח 2330)

8. הוראות חוק זה אינן באות לגרוע מסעיף 9 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953, או מסעיף 18 לחוק בתי המשפט, תשי"ז-1957.

                                                         גולדה מאיר                    גולדה מאיר

                                                                           ראש הממשלה                       ראש הממשלה

                                                                                                                   ממלא מקום שר המשפטים

                 שניאור זלמן שזר

                           נשיא המדינה



* פורסם ס"ח תשכ"ט מס' 573 מיום 27.7.1969 עמ' 248 (ה"ח תשכ"ט מס' 813 עמ' 109).

תוקן ס"ח תשנ"ה מס' 1537 מיום 7.8.1995 עמ' 398 (ה"ח תשנ"ה מס' 2330 עמ' 153) – תיקון מס' 1 בסעיף 20 לחוק בית המשפט לעניני משפחה, תשנ"ה-1995; ר' הוראות מעבר בסעיף 27.

ס"ח תשס"ה מס' 2025 מיום 10.8.2005 עמ' 942 (ה"ח הממשלה תשס"ג מס' 12 עמ' 162) – תיקון מס' 2 בסעיף 1 לחוק שיפוט בעניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בין-לאומית) (תיקוני חקיקה), תשס"ה-2005; תחילתו שלושה חודשים מיום פרסומו ור' סעיף 3 לענין תחולה.

ס"ח תש"ע מס' 2219 מיום 23.12.2009 עמ' 285 (ה"ח הממשלה תשס"ט מס' 449 עמ' 774) – תיקון מס' 3.