Nevo.co.il

להורדת הקובץ בפורמט וורד לחץ כאן

חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), תשנ"ה-1995

מעמד אישי ומשפחה – נישואין וגירושין

מעמד אישי ומשפחה – בתי דין רבניים

בתי משפט וסדרי דין – בתי משפט ובתי דין – בתי דין רבניים

תוכן ענינים

סעיף 1

ציות לפסק דין של גירושין

Go

2

סעיף 2

תוכנו של צו הגבלה

Go

2

סעיף 2א

צו הגבלה   עיכוב ושלילה של גמלה או קצבה

Go

3

סעיף 3

צו הגבלה   מאסר כפיה

Go

3

סעיף 3א

צו הגבלה   בידוד

Go

3

סעיף 4

סידור גט ודיון בצו הגבלה

Go

3

סעיף 4א

ערעור

Go

4

סעיף 5

פקיעת צו ההגבלה

Go

4

סעיף 6

כפיה למתן חליצה

Go

4

סעיף 7

שמירת דינים

Go

4

סעיף 8

תחולה

Go

4

סעיף 9

ביצוע ותקנות

Go

4

סעיף 11

תיקון חוק שיפוט בתי דין רבניים

Go

4

סעיף 12

דיווח לכנסת   הוראת שעה

Go

4

(תיקון מס' 3) תשנ"ח-1998


חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), התשנ"ה-1995*

מיום 5.2.1998

תיקון מס' 3

ס"ח תשנ"ח מס' 1651 מיום 5.2.1998 עמ' 118 (ה"ח 2624)

חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין) (הוראת שעה), התשנ"ה-1995

ציות לפסק דין של גירושין (תיקון מס' 4)  תש"ס-2000 (תיקון מס' 5) תשס"ד-2004 (תיקון מס' 6) תשס"ז-2007

1.    (א)  קבע בית דין רבני, בפסק דין או בהחלטה (בחוק זה – פסק דין), שאיש יתן גט לאשתו, והאיש לא קיים את פסק הדין, רשאי בית הדין, במטרה להביא לקיום פסק הדין, ליתן נגדו בהתאם להוראות סעיף 4, צו הגבלה כמשמעותו בסעיף 2, צו הגבלה בדרך של עיכוב או שלילה של גמלה או קצבה כמשמעותו בסעיף 2א או צו הגבלה בדרך של מאסר כפיה כמשמעותו בסעיף 3 או צו הגבלה בדרך של בידוד בהתאם להוראות סעיף 3א (להלן - צו הגבלה).

(תיקון מס' 1) תשנ"ה-1995

          (ב)  לענין סעיף זה, אין נפקה מינה אם ננקטה בפסק הדין לשון של כפיה, חובה, מצווה, הצעה או לשון אחרת.

(תיקון מס' 1) תשנ"ה-1995

          (ג)   קבע בית דין רבני בפסק דין, שאשה תקבל גט מבעלה, והאשה לא קיימה את פסק הדין, רשאי בית הדין באישור נשיא בית הדין הרבני הגדול ובמטרה להביא לקיום פסק הדין, ליתן נגדה צו הגבלה.

(תיקון מס' 1) תשנ"ה-1995

          (ד)  על צו הגבלה לפי סעיף קטן (ג), לא יחולו הוראות סעיף 6.

(תיקון מס' 1) תשנ"ה-1995

          (ה)  נשיא בית הדין הרבני הגדול לא יתן את אישורו, אלא לאחר ששמע את טענות הצדדים במעמד הצדדים; לא התייצב צד לדיון אף שזומן כדין, יכול שהצו יינתן בהעדרו.

(תיקון מס' 1) תשנ"ה-1995

          (ו)   הוצא צו הגבלה כנגד אשה מכוח הוראות סעיף קטן (ג), לא תידון בקשת הבעל ליתן לו היתר נישואין עד תום שלוש שנים מיום הוצאת צו ההגבלה.

מיום 11.4.1995

תיקון מס' 1

ס"ח תשנ"ה מס' 1518 מיום 11.4.1995 עמ' 194 (ה"ח 2281, ה"ח 2322)

(ב) לענין סעיף קטן (א) סעיף זה, אין נפקה מינה אם ננקטה בפסק הדין לשון של כפיה, חובה, מצווה, הצעה או לשון אחרת.

(ג) קבע בית דין רבני בפסק דין, שאשה תקבל גט מבעלה, והאשה לא קיימה את פסק הדין, רשאי בית הדין באישור נשיא בית הדין הרבני הגדול ובמטרה להביא לקיום פסק הדין, ליתן נגדה צו הגבלה.

(ד) על צו הגבלה לפי סעיף קטן (ג), לא יחולו הוראות סעיף 6.

(ה) נשיא בית הדין הרבני הגדול לא יתן את אישורו, אלא לאחר ששמע את טענות הצדדים במעמד הצדדים; לא התייצב צד לדיון אף שזומן כדין, יכול שהצו יינתן בהעדרו.

(ו) הוצא צו הגבלה כנגד אשה מכוח הוראות סעיף קטן (ג), לא תידון בקשת הבעל ליתן לו היתר נישואין עד תום שלוש שנים מיום הוצאת צו ההגבלה.

מיום 17.3.2000

תיקון מס' 4

ס"ח תש"ס מס' 1732 מיום 17.3.2000 עמ' 133 (ה"ח 2796)

(א) קבע בית דין רבני, בפסק דין, שאיש יתן גט לאשתו (להלן- פסק הדין), והאיש לא קיים את פסק הדין, רשאי בית הדין, במטרה להביא לקיום פסק הדין, ליתן נגדו בהתאם להוראות סעיף 4, צו הגבלה כמשמעותו בסעיף 2 או צו הגבלה בדרך של מאסר כפיה כמשמעותו בסעיף 3 או צו הגבלה בדרך של בידוד כמשמעותו בסעיף 3א (להלן – צו הגבלה).

מיום 9.6.2004

תיקון מס' 5

ס"ח תשס"ד מס' 1941 מיום 9.6.2004 עמ' 388 (ה"ח 34)

(א) קבע בית דין רבני, בפסק דין או בהחלטה (בחוק זה- פסק דין), שאיש יתן גט לאשתו (להלן- פסק הדין), והאיש לא קיים את פסק הדין, רשאי בית הדין, במטרה להביא לקיום פסק הדין, ליתן נגדו בהתאם להוראות סעיף 4, צו הגבלה כמשמעותו בסעיף 2 או צו הגבלה בדרך של מאסר כפיה כמשמעותו בסעיף 3 או צו הגבלה בדרך של בידוד כמשמעותו בסעיף 3א בהתאם להוראות סעיף 3א (להלן - צו הגבלה).

מיום 8.8.2007

תיקון מס' 6

ס"ח תשס"ז מס' 2109 מיום 8.8.2007 עמ' 460 (ה"ח 158)

(א) קבע בית דין רבני, בפסק דין או בהחלטה (בחוק זה - פסק דין), שאיש יתן גט לאשתו, והאיש לא קיים את פסק הדין, רשאי בית הדין, במטרה להביא לקיום פסק הדין, ליתן נגדו בהתאם להוראות סעיף 4, צו הגבלה כמשמעותו בסעיף 2, צו הגבלה בדרך של עיכוב או שלילה של גמלה או קצבה כמשמעותו בסעיף 2א או צו הגבלה בדרך של מאסר כפיה כמשמעותו בסעיף 3 או צו הגבלה בדרך של בידוד בהתאם להוראות סעיף 3א (להלן - צו הגבלה).

תוכנו של צו הגבלה (תיקון מס' 6)  תשס"ז-2007

2.       (א)  מבלי לגרוע מסמכותו של בית הדין הרבני לפי סעיף 7א לחוק בתי דין דתיים (כפיית ציות), תשט"ז-1956, רשאי בית הדין הרבני, בצו הגבלה, לפגוע בזכויות המפורטות להלן, כולן או מקצתן, לתקופה ובתנאים שיקבע:

(1)   לצאת מן הארץ;

(2)   לקבל דרכון ישראלי או תעודת מעבר לפי חוק הדרכונים, תשי"ב-1952, להחזיק בהם או להאריך את תוקפם, ובלבד שיהיו תקפים לצורך שיבה לישראל;

(3)   לקבל, להחזיק או לחדש רשיון נהיגה;

(4)   להתמנות, להיבחר או לשמש במשרה על פי דין או במשרה בגוף מבוקר כמשמעו בחוק מבקר המדינה, תשי"ח-1958 [נוסח משולב];

(5)   לעסוק במקצוע שהעיסוק בו מוסדר על פי דין או להפעיל עסק הטעון רישוי או היתר על פי דין;

(תיקון מס' 2)  תשנ"ו-1996

(6)   לפתוח או להחזיק חשבון בנק או למשוך שיקים מחשבון בנק בדרך של קביעה כי הוא לקוח מוגבל מיוחד, כמשמעותו בחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981;

(תיקון מס' 4)  תש"ס-2000

(7)   היה האדם שנגדו ניתן צו ההגבלה אסיר או עצור -

(א)   לקבל חופשה מיוחדת לפי סעיף 36 לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971 (להלן - הפקודה);

(ב)   לקבל ולשלוח מכתבים, למעט כתבי בי-דין או מכתבים לעורך דינו או מעורך דינו, לטוען רבני או מטוען רבני וכן למבקר המדינה או ממבקר המדינה;

(ג)    לקבל מבקרים, פרט לאלה: עורך דין, איש דת, טוען רבני, מבקר רשמי, וכן ילדיו הקטינים של האסיר או העצור שבית משפט או בית דין מוסמך קבע הוראות בדבר ביקוריהם; אין בצו הגבלה שניתן לפי פסקה זו למנוע ממנהל בית סוהר או בית מעצר להתיר ביקור של אדם אצל אסיר או עצור אם שוכנע כי יש בביקור כדי להביא לקיום פסק הדין;

(ד)   להחזיק חפצים אישיים בבית הסוהר או בבית המעצר, למעט חפצים הדרושים לשם שמירה על בריאותו ומסמכים הקשורים לחקירתו או למשפטו;

(ה)   לעבוד בעבודה אשר משולם בעבורה שכר;

(ו)    לקנות מצרכים בבית הסוהר או בבית המעצר למעט מצרכים הדרושים לו לשם שמירה על בריאותו;

(תיקון מס' 5) תשס"ד-2004

(ז)    להשתחרר שחרור על-תנאי מנשיאת יתרת תקופת המאסר לפי סעיפים 2 או 3 לחוק שחרור על-תנאי ממאסר, התשס"א-2001, למעט שחרור כאמור בשל חולניות מתמדת;

(ח)   להשתחרר שחרור מינהלי לפי סימן ט'1 בפרק ב' לפקודה;

(תיקון מס' 5) תשס"ד-2004

(ט)   (נמחקה);

(תיקון מס' 8) תשע"ז-2017

(י)    להשתתף בכל מסגרת לימודית שמתקיימת בבית הסוהר, על אף האמור בכל דין;

(תיקון מס' 8) תשע"ז-2017

(יא)  לקבל, לפי בקשתו, מזון העומד בדרישות כשרות מיוחדות שנקבעו לפי הוראות הפקודה, אשר אינו מסופק לכלל האסירים, ובלבד שהמזון המסופק לכלל האסירים בבית הסוהר כולל מצרכים בסיסיים העומדים בדרישות כשרות כאמור;

(תיקון מס' 8) תשע"ז-2017

(יב)  לשהות באגף מיוחד בבית הסוהר המיועד לאסירים שומרי מצוות, על אף האמור בכל דין;

(תיקון מס' 8) תשע"ז-2017

(יג)   ללבוש את בגדיו האישיים; הורה בית דין רבני כאמור, יחויב האסיר או העצור ללבוש בגדי אסיר במקומות הציבוריים בבית הסוהר או מחוצה לו.

(תיקון מס' 6)  תשס"ז-2007

          (ב)  בלי לגרוע מסמכותו של בית הדין הרבני לפי סעיף 7א לחוק בתי דין דתיים (כפיית ציות ודרכי דיון), התשט"ז-1956, ומהוראות סעיף קטן (א), רשאי בית הדין הרבני, בצו הגבלה –

(1)   להטיל, על אף האמור בכל דין, עיקול על גמלה או קצבה, המשתלמת על פי חיקוק, למעט גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980 (להלן – גמלת הבטחת הכנסה), לשם גביית חוב מזונות המגיעים על פי פסק דין לאשתו או לילדו של מי שניתן נגדו הצו;

(2)   לצוות על תפיסת כל נכס מנכסיו של מי שניתן נגדו הצו, מיטלטלין או מקרקעין, על רישום עיקול עליהם או על מינוי כונס נכסים עליהם, ולהורות לכונס הנכסים מה ייעשה בנכס ובפירותיו כל עוד הצו בתוקפו; צו לפי פסקה זו לא יפגע בזכותו של נושה, לרבות כל מי שתלוי במי שניתן נגדו הצו, לרדת לאותם נכסים.

מיום 24.3.1996

תיקון מס' 2

ס"ח תשנ"ו מס' 1560 מיום 8.2.1996 עמ' 70 (ה"ח 2282)

החלפת פסקה 2(6)

הנוסח הקודם:

(6) החליט בית דין רבני שאיש יתן חליצה לאלמנת אחיו, והאיש לא קיים את החליצה, רשאי בית הדין הרבני, בתום שלושים ימים מיום מתן ההחלטה, ליתן צו הגבלה נגד האיש, והוראות סעיפים 2, 3, ו-4 יחולו, בשינויים המחוייבים.

מיום 17.3.2000

תיקון מס' 4

ס"ח תש"ס מס' 1732 מיום 17.3.2000 עמ' 133 (ה"ח 2796)

החלפת פסקה 2(7)

הנוסח הקודם:

(7) לקבל רשיון להתהלך חופשי לפי סעיף 28 לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב- 1971, לקבל חופשה מיוחדת לפי סעיף 36 לפקודה האמורה או לקבל הקדמת שחרור לפי סעיף 64(א) לאותה פקודה.

מיום 9.6.2004

תיקון מס' 5

ס"ח תשס"ד מס' 1941 מיום 9.6.2004 עמ' 388 (ה"ח 34)

(ז) לקבל רשיון להתהלך חופשי לפי ס' 28 לפקודה;

(ז) להשתחרר שחרור על-תנאי מנשיאת יתרת תקופת המאסר לפי סעיפים 2 או 3 לחוק שחרור על-תנאי ממאסר, התשס"א-2001, למעט שחרור כאמור בשל חולניות מתמדת;

(ח) להשתחרר שחרור מינהלי לפי סימן ט'1 בפרק ב' לפקודה;

(ט) להשתחרר לפני תום המאסר, לפי ס' 49 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977, למעט שחרור בשל חולניות מתמדת.

מיום 8.8.2007

תיקון מס' 6

ס"ח תשס"ז מס' 2109 מיום 8.8.2007 עמ' 460 (ה"ח 158)

2. (א) מבלי לגרוע מסמכותו של בית הדין הרבני לפי סעיף 7א לחוק בתי דין דתיים (כפיית ציות), תשט"ז-1956, רשאי בית הדין הרבני, בצו הגבלה, לפגוע בזכויות המפורטות להלן, כולן או מקצתן, לתקופה ובתנאים שיקבע:

(1) לצאת מן הארץ;

(2) לקבל דרכון ישראלי או תעודת מעבר לפי חוק הדרכונים, תשי"ב-1952, להחזיק בהם או להאריך את תוקפם, ובלבד שיהיו תקפים לצורך שיבה לישראל;

(3) לקבל, להחזיק או לחדש רשיון נהיגה;

(4) להתמנות, להיבחר או לשמש במשרה על פי דין או במשרה בגוף מבוקר כמשמעו בחוק מבקר המדינה, תשי"ח-1958 [נוסח משולב];

(5) לעסוק במקצוע שהעיסוק בו מוסדר על פי דין או להפעיל עסק הטעון רישוי או היתר על פי דין;

(6) לפתוח או להחזיק חשבון בנק או למשוך שיקים מחשבון בנק בדרך של קביעה כי הוא לקוח מוגבל מיוחד, כמשמעותו בחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981;

(7) היה האדם שנגדו ניתן צו ההגבלה אסיר או עצור -

(א) לקבל חופשה מיוחדת לפי סעיף 36 לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971 (להלן - הפקודה);

(ב) לקבל ולשלוח מכתבים, למעט כתבי בי-דין או מכתבים לעורך דינו או מעורך דינו, לטוען רבני או מטוען רבני וכן למבקר המדינה או ממבקר המדינה;

(ג) לקבל מבקרים, פרט לאלה: עורך דין, איש דת, טוען רבני, מבקר רשמי, וכן ילדיו הקטינים של האסיר או העצור שבית משפט או בית דין מוסמך קבע הוראות בדבר ביקוריהם; אין בצו הגבלה שניתן לפי פסקה זו למנוע ממנהל בית סוהר או בית מעצר להתיר ביקור של אדם אצל אסיר או עצור אם שוכנע כי יש בביקור כדי להביא לקיום פסק הדין;

(ד) להחזיק חפצים אישיים בבית הסוהר או בבית המעצר, למעט חפצים הדרושים לשם שמירה על בריאותו ומסמכים הקשורים לחקירתו או למשפטו;

(ה) לעבוד בעבודה אשר משולם בעבורה שכר;

(ו) לקנות מצרכים בבית הסוהר או בבית המעצר למעט מצרכים הדרושים לו לשם שמירה על בריאותו;

(ז) להשתחרר שחרור על-תנאי מנשיאת יתרת תקופת המאסר לפי סעיפים 2 או 3 לחוק שחרור על-תנאי ממאסר, התשס"א-2001, למעט שחרור כאמור בשל חולניות מתמדת;

(ח) להשתחרר שחרור מינהלי לפי סימן ט'1 בפרק ב' לפקודה;

(ט) (נמחקה).

(ב) בלי לגרוע מסמכותו של בית הדין הרבני לפי סעיף 7א לחוק בתי דין דתיים (כפיית ציות ודרכי דיון), התשט"ז-1956, ומהוראות סעיף קטן (א), רשאי בית הדין הרבני, בצו הגבלה –

(1) להטיל, על אף האמור בכל דין, עיקול על גמלה או קצבה, המשתלמת על פי חיקוק, למעט גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980 (להלן – גמלת הבטחת הכנסה), לשם גביית חוב מזונות המגיעים על פי פסק דין לאשתו או לילדו של מי שניתן נגדו הצו;

(2) לצוות על תפיסת כל נכס מנכסיו של מי שניתן נגדו הצו, מיטלטלין או מקרקעין, על רישום עיקול עליהם או על מינוי כונס נכסים עליהם, ולהורות לכונס הנכסים מה ייעשה בנכס ובפירותיו כל עוד הצו בתוקפו; צו לפי פסקה זו לא יפגע בזכותו של נושה, לרבות כל מי שתלוי במי שניתן נגדו הצו, לרדת לאותם נכסים.

מיום 3.4.2017

תיקון מס' 8

ס"ח תשע"ז מס' 2627 מיום 3.4.2017 עמ' 593 (ה"ח 691)

הוספת פסקאות משנה 2(א)(7)(י) עד 2(א)(7)(יג)

צו הגבלה – עיכוב ושלילה של גמלה או קצבה (תיקון מס' 6) תשס"ז-2007

2א.     (א)  נתן בית הדין צו הגבלה כמשמעותו בסעיף 2, והאדם שנגדו ניתן הצו לא קיים את פסק הדין בתוך 30 ימים מיום מתן הצו, רשאי בית הדין, בצו הגבלה, להורות על עיכוב או על שלילה של גמלה או קצבה, המשתלמת לו על פי חיקוק, לתקופה שלא תעלה של שישה חודשים, ורשאי בית הדין הרבני להאריכה לתקופות נוספות כאמור, והכל כמפורט להלן:

(1)   בחודש הראשון לאחר שניתן צו ההגבלה – עיכוב בשיעור שלא יעלה על 25% מהגמלה או מהקצבה;

(2)   החל בחודש השני לאחר שניתן צו ההגבלה עיכוב בשיעור שלא יעלה על 50% מהגמלה או מהקצבה;

(3)   החל בחודש השביעי לאחר שניתן צו ההגבלה לראשונה לפי הוראות סעיף קטן זה – עיכוב או שלילה בשיעור שלא יעלה על 50% מהגמלה או מהקצבה, לרבות שלילת כל הגמלה או הקצבה שעוכבה עד אותו מועד; בית הדין הרבני לא יורה על שלילה של גמלה או קצבה כאמור בפסקה זו, אלא אם כן שוכנע כי לא ניתן להביא לקיום פסק דין של גירושין בדרך אחרת לפי חוק זה ומטעמים שיירשמו.

          (ב)  בית הדין הרבני לא יורה על עיכוב או שלילה של גמלת הבטחת הכנסה, אלא אם כן שוכנע כי לא ניתן להביא לקיום פסק דין של גירושין אף בדרך של צו הגבלה לפי סעיף קטן (א), ומטעמים שיירשמו.

          (ג)   אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכותו של בית הדין הרבני לפי סעיף 7א לחוק בתי דין דתיים (כפיית ציות ודרכי דיון), התשט"ז-1956, ומהוראות סעיף 2.

מיום 8.8.2007

תיקון מס' 6

ס"ח תשס"ז מס' 2109 מיום 8.8.2007 עמ' 460 (ה"ח 158)

הוספת סעיף 2א

צו הגבלה – מאסר כפיה

3.    (א)  ציווה בית דין רבני בצו הגבלה לכוף אדם במאסר לציית לפסק הדין (להלן - מאסר כפיה), יחולו הוראות סעיף 6(3) עד (5) לפקודת בזיון בית המשפט, אלא שבמקום "בית משפט שהטיל את המאסר" יראו לצורך חוק זה כאילו נאמר "בית הדין הרבני שנתן את הצו" ויחולו השינויים הנובעים מכך.

          (ב)  תקופת מאסר הכפיה לא תעלה על חמש שנים; אולם רשאי בית הדין, אם ראה שהדבר דרוש לקיום פסק הדין, להאריכה מפעם לפעם ובלבד שתקופת מאסר הכפיה הכוללת לא תעלה על עשר שנים.

צו הגבלה – בידוד (תיקון מס' 4)  תש"ס-2000 (תיקון מס' 5) תשס"ד-2004 (תיקון מס' 7) תשע"ב-2012

3א.     (א)  נתן בית הדין צו הגבלה לפי סעיף 2(א)(7) נגד אסיר או עצור, והאדם שנגדו ניתן הצו לא קיים את פסק הדין בתוך 30 ימים מיום מתן הצו, רשאי בית הדין להורות בצו הגבלה שהוא יוחזק בבידוד לתקופה שלא תעלה על ארבעה עשר ימים וכל עוד לא קיים את פסק הדין.

(תיקון מס' 5) תשס"ד-2005

          (ב)  בית הדין רשאי להורות על בידוד לפי סעיף זה לתקופות נוספות כל עוד לא קיים האדם את פסק הדין, ובלבד שבית הדין ידון בהחלטתו להורות על תקופות בידוד כאמור, לפחות אחת לתשעים ימים.

          (ג)   הוראות סעיף זה לא יחולו לגבי עצור המוחזק במעצר תקופה שאינה עולה על 3 חודשים.

          (ד)  צו הגבלה לפי סעיף זה יבוצע במועד שיקבע מפקד מיתקן הכליאה, סמוך ככל האפשר למועד מתן הצו.

(תיקון מס' 5) תשס"ד-2004

          (ה)  אדם שבית הדין הורה על החזקתו בבידוד לפי סעיפים קטנים (א) או (ב) לא יוחזק בבידוד יותר משבעה ימים ברציפות, ותהיה הפסקה של שבעה ימים בין תקופת בידוד אחת של שבעה ימים רצופים לבין כל תקופת בידוד נוספת.

(תיקון מס' 5) תשס"ד-2004

          (ו)   על אף האמור בכל דין, הורה בית הדין על החזקת אדם בבידוד לפי סעיף קטן (א) או (ב), רשאי הוא להורות כי אותו אדם לא יהיה רשאי להחזיק בבידוד אמצעי כתיבה או חומר קריאה, למעט ספר תפילה, וכן כי ייאסר עליו לקיים קשר טלפוני.

מיום 17.3.2000

תיקון מס' 4

ס"ח תש"ס מס' 1732 מיום 17.3.2000 עמ' 134 (ה"ח 2796)

הוספת סעיף 3א

מיום 9.6.2004

תיקון מס' 5

ס"ח תשס"ד מס' 1941 מיום 9.6.2004 עמ' 388 (ה"ח 34)

צו הגבלה- ביצוע בידוד

3א. (א) נתן בית הדין צו הגבלה לפי סעיף 2(7) נגד אסיר או עצור, והאדם שנגדו ניתן הצו לא קיים את פסק הדין בתוך 30 ימים מיום מתן הצו, רשאי בית הדין להורות בצו הגבלה שהוא יוחזק בבידוד לתקופה שלא תעלה על חמישה ימים ארבעה עשר ימים וכל עוד לא קיים את פסק הדין.

(ב) בית הדין רשאי לשוב ולהורות על בידוד לפי סעיף זה מעת לעת, כל עוד לא קיים האדם את פסק הדין, ובלבד שעברו שבעה ימים מיום תקופת הבידוד הקודמת.

(ב) בית הדין רשאי להורות על בידוד לפי סעיף זה לתקופות נוספות כל עוד לא קיים האדם את פסק הדין, ובלבד שבית הדין ידון בהחלטתו להורות על תקופות בידוד כאמור, לפחות אחת לתשעים ימים.

(ג) הוראות סעיף זה לא יחולו לגבי עצור המוחזק במעצר תקופה שאינה עולה על 3 חודשים.

(ד) צו הגבלה לפי סעיף זה יבוצע במועד שיקבע מפקד מיתקן הכליאה, סמוך ככל האפשר למועד מתן הצו.

(ה) אדם שבית הדין הורה על החזקתו בבידוד לפי סעיפים קטנים (א) או (ב) לא יוחזק בבידוד יותר משבעה ימים ברציפות, ותהיה הפסקה של שבעה ימים בין תקופת בידוד אחת של שבעה ימים רצופים לבין כל תקופת בידוד נוספת.

מיום 22.3.2012

תיקון מס' 7

ס"ח תשע"ב מס' 2346 מיום 22.3.2012 עמ' 226 (ה"ח 401)

(א) נתן בית הדין צו הגבלה לפי סעיף 2(7) 2(א)(7) נגד אסיר או עצור, והאדם שנגדו ניתן הצו לא קיים את פסק הדין בתוך 30 ימים מיום מתן הצו, רשאי בית הדין להורות בצו הגבלה שהוא יוחזק בבידוד לתקופה שלא תעלה על ארבעה עשר ימים וכל עוד לא קיים את פסק הדין.

מיום 3.4.2017

תיקון מס' 8

ס"ח תשע"ז מס' 2627 מיום 3.4.2017 עמ' 593 (ה"ח 691)

הוספת סעיף קטן 3א(ו)

סידור גט ודיון בצו הגבלה (תיקון מס' 7)  תשע"ב-2012

4.    (א)  (1)   ניתן פסק דין כאמור בסעיף 1, למעט פסק דין כאמור בפסקה (2), יקבע בית הדין הרבני מועד לסידור גט לא יאוחר מ-45 ימים מיום מתן פסק הדין; לא סודר הגט, יקיים בית הדין, בתוך 45 ימים מאותו מועד, דיון שבו ידון במתן צו הגבלה;

(2)   נתן בית הדין הרבני פסק דין המאשר הסכם גירושין בין הצדדים ונותן לו תוקף של פסק דין, יקבע מועד לסידור גט לא יאוחר מ-45 ימים מיום מתן פסק הדין;

(3)   בית הדין הרבני יידע את הצדדים בדבר סמכותו ליתן צו הגבלה אם פסק הדין לא יקוים.

(תיקון מס' 7) תשע"ב-2012

          (א1) לא יינתן צו הגבלה אלא לאחר שניתנה לכל בעל דין הזדמנות להשמיע את טענותיו; לא התייצב צד לדיון אף שזומן כדין, יכול שהצו יינתן בהעדרו.

(תיקון מס' 7) תשע"ב-2012

          (א2) החלטת בית הדין הרבני בעניין מתן צו הגבלה תינתן לא יאוחר מ-21 ימים ממועד הדיון; צו הגבלה ייכנס לתוקף במועד נתינתו.

          (ב)  בבואו ליתן צו הגבלה ישקול בית הדין הרבני את הדרך הדרושה להביא לקיום פסק הדין, בשים לב לנסיבות הענין, ובהתחשב בין היתר, במצב בריאותו של מי שכנגדו מבקשים ליתן את הצו ויכולתו לקיים את התלויים בו; החלטת בית הדין תהיה מנומקת.

(תיקון מס' 7) תשע"ב-2012

          (ג)   בכפוף להוראות חוק זה, וככל שייראה לו דרוש לקיום פסק הדין, רשאי בית הדין הרבני, בכל עת, לאחר מתן פסק הדין ליתן צו הגבלה, או לשנות צו הגבלה שנתן, והכל, בין ביוזמתו ובין לבקשת בעל דין או לבקשת מי שעלול להיפגע ממנו, ואולם בית הדין לא ידחה את מועד כניסתו לתוקף של צו הגבלה שנתן, אלא אם כן ראה שהדבר נדרש בשל נסיבותיו המיוחדות של העניין.

(תיקון מס' 7) תשע"ב-2012

          (ג1) (1)   ניתן צו הגבלה, יקבע בית הדין הרבני, בתוך 90 ימים ממועד מתן הצו, מועד לדיון מעקב שבו יבחן את הצורך בשינוי הצו או בהחמרתו כדי להביא לקיום פסק הדין, אם לא קוים עד אותו מועד;

(2)   לא ניתן צו הגבלה, ולא הוגש על כך ערעור כאמור בסעיף 4א(ב), יקבע בית הדין הרבני, בתוך 45 ימים ממועד החלטתו, מועד לדיון מעקב שבו יבחן שוב את הצורך בהטלת צו הגבלה כדי להביא לקיום פסק הדין, אם לא קוים עד אותו מועד;

(3)   בית הדין יוסיף ויקבע דיוני מעקב במועדים כאמור בסעיף קטן זה עד לקיום פסק הדין; דיון מעקב לפי סעיף קטן זה יכול שיתקיים לפני דיין אחד; סבר הדיין כי בנסיבות העניין מוצדק להטיל או לשנות צו הגבלה, יעביר את העניין לדיון בהרכב שיתקיים בתוך 15 ימים.

(תיקון מס' 7) תשע"ב-2012

          (ד)  (בוטל).

מיום 22.3.2012

תיקון מס' 7

ס"ח תשע"ב מס' 2346 מיום 22.3.2012 עמ' 226 (ה"ח 401)

הדיון בצו ההגבלה או בשינויו סידור גט ודיון בצו הגבלה

4. (א) עם תום שלושים ימים מיום מתן פסק הדין, ידון בית הדין הרבני במתן צו הגבלה; לא יינתן צו הגבלה אלא לאחר שניתנה ההזדמנות, לכל בעל דין ולמי שלדעת בית הדין עלול להיפגע ממנו, להשמיע טענותיו.

(א) (1) ניתן פסק דין כאמור בסעיף 1, למעט פסק דין כאמור בפסקה (2), יקבע בית הדין הרבני מועד לסידור גט לא יאוחר מ-45 ימים מיום מתן פסק הדין; לא סודר הגט, יקיים בית הדין, בתוך 45 ימים מאותו מועד, דיון שבו ידון במתן צו הגבלה;

(2) נתן בית הדין הרבני פסק דין המאשר הסכם גירושין בין הצדדים ונותן לו תוקף של פסק דין, יקבע מועד לסידור גט לא יאוחר מ-45 ימים מיום מתן פסק הדין;

(3) בית הדין הרבני יידע את הצדדים בדבר סמכותו ליתן צו הגבלה אם פסק הדין לא יקוים.

(א1) לא יינתן צו הגבלה אלא לאחר שניתנה לכל בעל דין הזדמנות להשמיע את טענותיו; לא התייצב צד לדיון אף שזומן כדין, יכול שהצו יינתן בהעדרו.

(א2) החלטת בית הדין הרבני בעניין מתן צו הגבלה תינתן לא יאוחר מ-21 ימים ממועד הדיון; צו הגבלה ייכנס לתוקף במועד נתינתו.

(ב) בבואו ליתן צו הגבלה ישקול בית הדין הרבני את הדרך הדרושה להביא לקיום פסק הדין, בשים לב לנסיבות הענין, ובהתחשב בין היתר, במצב בריאותו של מי שכנגדו מבקשים ליתן את הצו ויכולתו לקיים את התלויים בו; החלטת בית הדין תהיה מנומקת.

(ג) בכפוף להוראות חוק זה, וככל שייראה לו דרוש לקיום פסק הדין, רשאי בית הדין הרבני, בכל עת, לאחר מתן פסק הדין ליתן צו הגבלה, או לשנות צו הגבלה שנתן, והכל, בין ביוזמתו ובין לבקשת בעל דין או לבקשת מי שעלול להיפגע ממנו, ואולם בית הדין לא ידחה את מועד כניסתו לתוקף של צו הגבלה שנתן, אלא אם כן ראה שהדבר נדרש בשל נסיבותיו המיוחדות של העניין.

(ג1) (1) ניתן צו הגבלה, יקבע בית הדין הרבני, בתוך 90 ימים ממועד מתן הצו, מועד לדיון מעקב שבו יבחן את הצורך בשינוי הצו או בהחמרתו כדי להביא לקיום פסק הדין, אם לא קוים עד אותו מועד;

(2) לא ניתן צו הגבלה, ולא הוגש על כך ערעור כאמור בסעיף 4א(ב), יקבע בית הדין הרבני, בתוך 45 ימים ממועד החלטתו, מועד לדיון מעקב שבו יבחן שוב את הצורך בהטלת צו הגבלה כדי להביא לקיום פסק הדין, אם לא קוים עד אותו מועד;

(3) בית הדין יוסיף ויקבע דיוני מעקב במועדים כאמור בסעיף קטן זה עד לקיום פסק הדין; דיון מעקב לפי סעיף קטן זה יכול שיתקיים לפני דיין אחד; סבר הדיין כי בנסיבות העניין מוצדק להטיל או לשנות צו הגבלה, יעביר את העניין לדיון בהרכב שיתקיים בתוך 15 ימים.

(ד) הוגש ערעור על פסק הדין או על צו ההגבלה, רשאי בית הדין הרבני הגדול להורות על עיכוב ביצוע צו ההגבלה עד להכרעה בערעור.

ערעור (תיקון מס' 7) תשע"ב-2012

4א.     (א)  ניתן צו הגבלה, והוגש ערעור על פסק הדין או על צו ההגבלה, לא יעוכב ביצוע צו ההגבלה, ואולם בית הדין הרבני הגדול רשאי, מטעמים שיירשמו, להורות על עיכוב ביצועו עד להכרעה בערעור.

          (ב)  קיים בית הדין הרבני דיון כאמור בסעיף 4(א), ולא ניתן צו הגבלה בתוך 21 ימים ממועד הדיון, יראו זאת כהחלטה שלא ליתן צו הגבלה, ובעל דין רשאי לערער על ההחלטה כאמור לפני בית הדין הרבני הגדול בתוך 60 ימים ממועד הדיון; על הדיון בבית הדין הרבני הגדול יחולו ההוראות החלות על דיון במתן צו הגבלה, ובלבד שדיוני מעקב כאמור בסעיף 4(ג1) יתקיימו לפני דיין של בית הדין הרבני הגדול.

          (ג)   (1)   בית הדין הרבני הגדול ידון בערעור בתוך 60 ימים ממועד הגשתו;

(2)   החלטת בית הדין הרבני הגדול בערעור על פסק דין או על צו הגבלה תינתן בתוך 60 ימים ממועד הדיון בערעור;

(3)   החלטת בית הדין הרבני הגדול בערעור על החלטה שלא ליתן צו הגבלה, תינתן בתוך 30 ימים ממועד הדיון בערעור.

מיום 22.3.2012

תיקון מס' 7

ס"ח תשע"ב מס' 2346 מיום 22.3.2012 עמ' 227 (ה"ח 401)

הוספת סעיף 4א

פקיעת צו ההגבלה

5.    צו הגבלה יפקע עם פקיעת הנישואין.

כפיה למתן חליצה (תיקון מס' 7)  תשע"ב-2012

6.    החליט בית דין רבני שאיש יתן חליצה לאלמנת אחיו, והאיש לא קיים את החליצה, רשאי בית הדין הרבני, בתום שלושים ימים מיום מתן ההחלטה, ליתן צו הגבלה נגד האיש, והוראות סעיפים 2, 3, 3א, 4 ו-4א יחולו, בשינויים המחוייבים.

מיום 22.3.2012

תיקון מס' 7

ס"ח תשע"ב מס' 2346 מיום 22.3.2012 עמ' 227 (ה"ח 401)

6. החליט בית דין רבני שאיש יתן חליצה לאלמנת אחיו, והאיש לא קיים את החליצה, רשאי בית הדין הרבני, בתום שלושים ימים מיום מתן ההחלטה, ליתן צו הגבלה נגד האיש, והוראות סעיפים 2, 3 ו-4 3, 3א, 4 ו-4א יחולו, בשינויים המחוייבים.

שמירת דינים

7.    חוק זה אינו בא לגרוע מן הסמכויות של בית דין רבני או של בית משפט על פי כל דין.

תחולה

8.    הוראות חוק זה יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על פסק דין שניתן לפני תחילתו של חוק זה.

ביצוע ותקנות (תיקון מס' 4)  תש"ס-2000 (תיקון מס' 5) תשס"ד-2004

9.    שר המשפטים[1] ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, בהסכמת נשיא בית הדין הרבני הגדול ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו. תקנות שענינן מתן צווי הגבלה נגד אסירים ועצורים יותקנו בהתייעצות גם עם השר לביטחון הפנים.

מיום 17.3.2000

תיקון מס' 4

ס"ח תש"ס מס' 1732 מיום 17.3.2000 עמ' 134 (ה"ח 2796)

9. השר לענייני דתות ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו. תקנות שענינן מתן צווי הגבלה נגד אסירים ועצורים יותקנו בהתייעצות גם עם השר לביטחון הפנים.

מיום 9.6.2004

תיקון מס' 5

ס"ח תשס"ד מס' 1941 מיום 9.6.2004 עמ' 388 (ה"ח 34)

9. השר לענייני דתות שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, בהתייעצות עם שר המשפטים  בהסכמת נשיא בית הדין הרבני הגדול ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו. תקנות שענינן מתן צווי הגבלה נגד אסירים ועצורים יותקנו בהתייעצות גם עם השר לביטחון הפנים.

(תיקון מס' 3)  תשנ"ח-1998

10.  (בוטל).

מיום 5.2.1998

תיקון מס' 3

ס"ח תשנ"ח מס' 1651 מיום 5.2.1998 עמ' 118 (ה"ח 2624)

ביטול סעיף 10

הנוסח הקודם:

תוקף

10. תוקפו של חוק זה יהא לתקופה של ארבע שנים מיום פרסומו.

תיקון חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין)

11.  בחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953, בסעיף 6 שבו, במקום "ששה חדשים" יבוא "ששים ימים".

דיווח לכנסת – הוראת שעה (תיקון מס' 7)  תשע"ב-2012

12.  שר המשפטים והנהלת בתי הדין הרבניים ידווחו, בחודש יולי, אחת לשנה במשך חמש שנים, לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, על קיום פסקי דין, על מתן צווי הגבלה ועל ביצועם.

מיום 22.3.2012

תיקון מס' 7

ס"ח תשע"ב מס' 2346 מיום 22.3.2012 עמ' 228 (ה"ח 401)

הוספת סעיף 12

                          יצחק רבין                         שמעון שטרית

                               ראש הממשלה                              השר לעניני דתות

            עזר ויצמן                             שבח וייס

              נשיא המדינה                               יושב ראש הכנסת

הודעה למנויים על עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו - הקש כאן

 



* פורסם ס"ח תשנ"ה מס' 1507 מיום 2.3.1995 עמ' 139 (ה"ח תשנ"ד מס' 2281 עמ' 495, ה"ח תשנ"ה מס' 2322 עמ' 116).

תוקן ס"ח תשנ"ה מס' 1518 מיום 11.4.1995 עמ' 194 (ה"ח תשנ"ד מס' 2281 עמ' 495, ה"ח תשנ"ה מס' 2322 עמ' 116) – תיקון מס' 1.

ס"ח תשנ"ו מס' 1560 מיום 8.2.1996 עמ' 70 (ה"ח תשנ"ד מס' 2282 עמ' 498) – תיקון מס' 2 בסעיף 33 לחוק לתיקון פקודת פשיטת הרגל (מס' 3), תשנ"ו-1996; תחילתו 45 ימים מיום פרסומו.

ס"ח תשנ"ח מס' 1651 מיום 5.2.1998 עמ' 118 (ה"ח תשנ"ז מס' 2624 עמ' 358) – תיקון מס' 3.

ס"ח תש"ס מס' 1732 מיום 17.3.2000 עמ' 133 (ה"ח תשנ"ט מס' 2796 עמ' 354) – תיקון מס' 4; ר' סעיף 5 לענין תחולה.

ס"ח תשס"ד מס' 1941 מיום 9.6.2004 עמ' 388 (ה"ח הכנסת תשס"ד מס' 34 עמ' 35) – תיקון מס' 5; ר' סעיף 5 לענין תחולה.

ס"ח תשס"ז מס' 2109 מיום 8.8.2007 עמ' 460 (ה"ח הכנסת תשס"ז מס' 158 עמ' 212) – תיקון מס' 6.

ס"ח תשע"ב מס' 2346 מיום 22.3.2012 עמ' 226 (ה"ח הכנסת תשע"א מס' 401 עמ' 220) – תיקון מס' 7.

ס"ח תשע"ז מס' 2627 מיום 3.4.2017 עמ' 593 (ה"ח הכנסת תשע"ז 691 עמ' 117) – תיקון מס' 8.

[1] הסמכויות הועברו לשר לשירותי דת: י"פ תשע"ה מס' 7084 מיום 2.8.2015 עמ' 7609.