Nevo.co.il

להורדת הקובץ בפורמט וורד לחץ כאן

חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), תשס"ט-2009

משפט פרטי וכלכלה – כספים – תקציב ומשק המדינה – השגת יעדי תקציב

תוכן ענינים – הוראות עצמאיות בלבד

תוכן

Go

4

פרק א': מטרת החוק

Go

4

סעיף 1

מטרה

Go

5

פרק י"א: סיוע לעסקים במצוקה – הוראת שעה

Go

5

סעיף 47

הגדרות

Go

5

סעיף 48

מקורות הקרן

Go

5

סעיף 49

גבייה

Go

5

סעיף 50

דחיית מועד הגבייה

Go

5

סעיף 51

העברת סכומים לקרן לאחר ניכוי הוצאות

Go

5

סעיף 52

דיווח לכנסת

Go

5

סעיף 53

תוקף

Go

5

סעיף 77

אמות מידה לעניין שירותים שנותרת רשות מקומית בתחומים הקשורים למשק המים והביוב

Go

5

פרק כ"א: היטל בשל צריכת מים עודפת – הוראת שעה

Go

6

סימן א': פרשנות

Go

6

סעיף 80

מטרה

Go

6

סעיף 81

הגדרות

Go

6

סימן ב': חיוב צרכן ביתי בתשלום היטל

Go

7

סעיף 82

חיוב צרכן ביתי בתשלום היטל

Go

7

סעיף 83

היטל ביישוב מוכרז

Go

7

סעיף 84

הוראות מיוחדות לעניין תוספת לצריכת המים שבשלה חל החיוב בהיטל

Go

8

סעיף 85

תשלום היטל לספק מים

Go

8

סעיף 86

זקיפת סכום היטל במקרה של תשלום חלקי

Go

8

סעיף 87

פיגור בתשלום היטל

Go

8

סעיף 88

זיכוי או חיוב הצרכן הביתי בעקבות מסירת דיווח על מספר הנפשות של הצרכן

Go

9

סימן ג': הוראות בקשר להפקדת כספי ההיטל והעברתם לאוצר המדינה

Go

9

סעיף 89

הפקדתם של כספי היטל נטו בחשבון נפרד

Go

9

סעיף 90

העברת כספי היטל נטו לחשבון המדינה

Go

9

סעיף 91

פיגור בהפקדה או בהעברה של כספי היטל נטו

Go

9

סעיף 92

ספק המים כנאמן בעבור המדינה לעניין גבייתו של היטל והעברת כספי היטל נטו לחשבון המדינה

Go

9

סעיף 93

העברת דיווחים למנהל רשות המים ולחשב הכללי

Go

10

סעיף 94

קיזוז סכומים כנגד חוב בעד כספי היטל נטו

Go

10

סעיף 95

גבייה בידי המדינה לפי פקודת המסים

Go

10

סימן ד': עיצום כספי

Go

10

סעיף 96

עיצום כספי

Go

10

סעיף 97

הפרה נמשכת והפרה חוזרת

Go

10

סעיף 98

הודעה על כוונת חיוב

Go

11

סעיף 99

זכות טיעון

Go

11

סעיף 100

החלטת מנהל רשות המים ודרישת תשלום

Go

11

סעיף 101

סכומים מופחתים

Go

11

סעיף 102

סכום מעודכן של העיצום הכספי

Go

11

סעיף 103

המועד לתשלום העיצום הכספי

Go

11

סעיף 104

הפרשי הצמדה וריבית

Go

11

סעיף 105

גבייה

Go

11

סעיף 106

עתירה

Go

11

סעיף 107

פרסום

Go

11

סימן ה': עונשין

Go

11

סעיף 108

אי מסירת סכום החיוב בהיטל לצרכן הביתי

Go

11

סעיף 109

אי הפקדה או  אי העברה של כספי היטל נטו

Go

11

סעיף 110

אחריות נושא משרה בספק המים

Go

11

סימן ו': הוראות שונות

Go

12

סעיף 111

הסכמה בין צרכן ביתי לספק מים על השבת כספים שנגבו ביתר

Go

12

סעיף 112

בירור תלונות של צרכנים ביתיים

Go

12

סעיף 113

הוראות נוספות לגבי השבת כספים שנגבו ביתר

Go

12

סעיף 114

דיווח למנהל רשות המים על הגינון הציבורי

Go

12

סעיף 115

שמירת סודיות

Go

12

סעיף 116

שינוי התוספת לפרק כ"א

Go

12

סעיף 117

שינוי סכום ההיטל

Go

12

סעיף 118

התאמת כללי הרשויות המקומיות להוראות פרק זה

Go

12

סעיף 119

תקנות לביצוע פרק כ"א

Go

13

סעיף 120

תיקון חוק בתי משפט לעניינים מינהליים   מס' 44

Go

13

סעיף 121

פרק כ"א   הוראת שעה

Go

13

סעיף 122

הוראת מיוחדת לעניין כספי ההיטל נטו

Go

13

סעיף 123

הוראת מעבר לעניין העברת כספי ההיטל נטו לאוצר המדינה בידי חברה

Go

13

סעיף 124

הוראת מעבר לעניין חיובו בהיטל של צרכן ביתי כאמור בפסקה

Go

13

סעיף 1

הודעה מאת ספק מים לעניין החובה של צרכן ביתי לדווח על מספר הנפשות המתגוררות ביחידת הדיור

Go

13

סעיף 2

הודעה מאת צרכן ביתי על מספר הנפשות המתגוררות ביחידת הדיור

Go

13

סעיף 3

הודעה מאת ספק המים על מספר הנפשות המתגוררות ביחידת הדיור

Go

14

סעיף 4

הודעה על שינוי

Go

14

סעיף 5

עדכון בהתאם להודעה על שינוי

Go

14

סעיף 6

סתירה בין דיווח הצרכן הביתי לבין הנתונים הידועים לספק המים

Go

14

סעיף 7

שינוי מספר הנפשות הרשומות אצל הספק בהתאם להחלטת רשות המים או בית משפט

Go

14

פרק כ"ו: אזורי עדיפות לאומית

Go

14

סעיף 150

מטרה

Go

14

סעיף 151

החלטה על אזור עדיפות לאומית

Go

14

סעיף 152

מתן הטבות לאזור עדיפות לאומית

Go

14

סעיף 153

ביטול החלטה על אזור עדיפות לאומית או על מתן הטבות, או הפחתה משמעותית של ההטבות

Go

14

סעיף 154

חובת דיון תקופתי בהחלטה על אזור עדיפות לאומית

Go

14

סעיף 155

דיווח שנתי לממשלה

Go

14

סעיף 156

דיווח חצי שנתי לוועדה

Go

14

סעיף 157

דין וחשבון שנתי

Go

14

סעיף 158

פרסום

Go

14

סעיף 159

ביצוע והפעלת סמכויות

Go

14

סעיף 160

שמירת דינים וסמכויות

Go

14

סעיף 161

ביטול חוק ערי ואזורי פיתוח

Go

14

סעיף 162

פרק כ"ו   הוראת מעבר

Go

14

פרק כ"ח: הוראות מיוחדות לתקציב המדינה לשנים 2009 עד 2016

Go

14

סעיף 178

הגדרות

Go

14

סעיף 179

הוראות לעניין חוק יסודות התקציב

Go

14

סעיף 179א

אישור תקציב התאמות לשנת 2012, לשנת 2014 ולשנת 2016 ושינויים בתקציב

Go

14

סעיף 179ב

דיווח לוועדת הכספים של הכנסת

Go

14

סעיף 180

הוראות לעניין חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית

Go

14

סעיף 181

הוראות לעניין חוק ערבויות מטעם המדינה

Go

14

סעיף 182

הוראות לעניין חוק בנק ישראל

Go

14

סעיף 183

הוראות לעניין חוק ביטוח בריאות ממלכתי

Go

14

סעיף 185

תחילה

Go

14


חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), תשס"ט-2009*

תוכן

פרק א' – מטרה

פרק ב' – הגנת הסביבה

פרק ג' – עורכי דין זרים ומשרדי עורכי דין זרים

פרק ד' – רשויות מקומיות

פרק ה' – בריאות

פרק ו' – עובדים זרים

פרק ז' – תאגידים, פירוק וכינוס

פרק ח' – גמלאות וקופות גמל

פרק ט' – העברת האחריות לטיפול רפואי בנפגעי תאונות דרכים לקופות החולים

פרק י' – חינוך

פרק י"א – סיוע לעסקים במצוקה – הוראת שעה

פרק י"ב – חשמל

פרק י"ג – בזק

פרק י"ד – תחבורה

פרק ט"ו – המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות

פרק ט"ז – עידוד השקעות הון

פרק י"ז – הגדלת קצבאות הילדים והתנייתן

פרק י"ח – תכנון ובניה

פרק י"ט – שיכון

פרק כ' – מים וביוב

פרק כ"א – היטל בשל צריכת מים עודפת – הוראת שעה

פרק כ"ב – האפוטרופוס הכללי

פרק כ"ג – קליטת חיילים משוחררים

פרק כ"ד – שיפור זכויות עובדים

פרק כ"ה – ביטוח לאומי

פרק כ"ו – אזורי עדיפות לאומית

פרק כ"ז – מסים

פרק כ"ח – הוראות מיוחדות לתקציב המדינה לשנים 2009 ו-2010

פרק כ"ט – הוראות שונות


פרק א': מטרת החוק

מטרה

1.       חוק זה בא לתקן חוקים שונים ולקבוע הוראות נוספות, במטרה לאפשר למשק הישראלי להתמודד עם השפעות המשבר הכלכלי-העולמי ולמזער את נזקיהן, להכין את התשתית שתביא בתום המשבר לצמיחת המשק תוך צמצום פערים כלכליים-חברתיים, וכן לצמצם את הגירעון הממשלתי תוך ייעול פעילות הממשלה, ולפתח אזורי פריפריה.

* בפרקים ב' עד י', י"ב עד כ', כ"ב עד כ"ה וכ"ז תיקוני חקיקה עקיפים. ניתן לראות את הנוסח המלא באתר תחת "רשומות – ספר החוקים". יש לשים לב לתיקונים מאוחרים שייעשו בחלק מסעיפים אלה.

פרק י"א: סיוע לעסקים במצוקה – הוראת שעה

הגדרות

47.     בפרק זה –

           "החלטת הממשלה" – החלטת הממשלה מס' 150 מיום י"ח באייר התשס"ט (12 במאי 2009) ולפיה על המנהל הכללי של משרד התעשייה המסחר והתעסוקה, והממונה על התקציבים והחשב הכללי במשרד האוצר, להקים קרן, שתפעל למתן סיוע כלכלי לעסקים שנקלעו למצוקה בשל המצב הכלכלי כאמור באותה החלטת ממשלה כנוסחה, לרבות תיקונים שהתקבלו בה, ערב תחילתו של חוק זה;

           "הקרן" – הקרן שתוקם לפי החלטת הממשלה;

           "חוק הביטוח הלאומי" – חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995;

           "חוק לתשלום חלקי" – חוק לתשלום חלקי של דמי הבראה בשירות הציבורי בשנים 2009 ו-2010 (הוראת שעה), התשס"ט-2009;

           "מעביד ציבורי" – מעביד כהגדרתו בסעיף 2 לחוק לתשלום חלקי, למעט המדינה;

           "סכום החיסכון" – הסכום שהופחת מדמי הבראה או ממשכורת של עובדיו של מעביד ציבורי בהתאם להסכם קיבוצי מאושר לפי סעיף 3 לחוק תשלום חלקי, או הסכום שהופחת, לפי חוק תשלום חלקי, מדמי ההבראה שעל מעביד ציבורי לשלם לעובדיו במהלך שנת 2009 או שנת 2010, לפי העניין;

           "עובד" – כהגדרתו בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי, למעט עובד המדינה, מי שעובד אצל מעביד ציבורי ועובד במשק בית;

           "שווי יום חופשה" – סכום השווה למחצית השכר החודשי, כשהוא מחולק ב-30;

           "שכר חודשי" – השכר שממנו מגיעים דמי ביטוח לפי חוק הביטוח הלאומי בעד חודש ספטמבר 2009.

מקורות הקרן צו (מס' 2)  תש"ע-2009

48.     (א)  מעביד החייב בתשלום דמי ביטוח לאומי בעד עובד בעבור חודש ספטמבר 2009, לפי סעיף 342 לחוק הביטוח הלאומי, יהא חייב באותו מועד בנוסף להם בתשלום סכום חד-פעמי בשווי יום חופשתו של כל אחד מעובדיו[1].

           (ב)  מעביד החייב בתשלום לפי סעיף קטן (א) ינכה מהשכר החודשי של העובד סכום השווה למחצית משווי יום חופשתו באופן שבו מנוכים דמי ביטוח לאומי.

           (ג)   מעביד ציבורי הכלול ברשימה שיפרסם שר האוצר, בצו, יעביר למוסד לביטוח לאומי, לא יאוחר מיום 31 באוקטובר של כל אחת מהשנים 2009 ו-2010, את סכום החיסכון שלו באותה שנה; הסכום שיעביר מעביד ציבורי למוסד יהיה לפי אישור של רואה חשבון מטעם המעביד הציבורי על סכום החיסכון.

גבייה

49.     המוסד לביטוח לאומי יגבה את הסכום המפורט בסעיף 48(א) בדרך שבה הוא גובה את דמי הביטוח הלאומי בעד אותו חודש; לעניין הגבייה והתשלום יחולו הוראות חוק הביטוח הלאומי, בשינויים המחויבים לפי העניין, כאילו היו הסכומים דמי ביטוח לאומי.

דחיית מועד הגבייה

50.     לא נקבעו כללים להפעלת הקרן כנדרש לפי החלטת הממשלה, רשאי שר האוצר לאחר התייעצות עם שר התעשייה המסחר והתעסוקה ושר הרווחה והשירותים החבריים, לדחות את המועד לפי סעיף 48(א) למועד אחר.

העברת סכומים לקרן לאחר ניכוי הוצאות

51.     המוסד לביטוח לאומי יעביר לקרן את הסכומים שגבה או שהועברו אליו לפי פרק זה, בניכוי הוצאות התפעול בשיעור של 0.5%, שינכה מהסכומים האמורים.

דיווח לכנסת

52.     שר התעשייה המסחר והתעסוקה והממונה על התקציבים במשרד האוצר ידווחו לוועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, אחת לשישה חודשים מיום תחילתו של חוק זה, על הפעלת הקרן וחלוקת כספים מתוכה.

תוקף

53.     פרק זה יעמוד בתוקפו עד מועד סיום הפעלתה של הקרן.

אמות מידה לעניין שירותים שנותרת רשות מקומית בתחומים הקשורים למשק המים והביוב

77.     (א)  בסעיף זה –

           "חוק המים" – חוק המים, התשי"ט-1959;

           "מועצת רשות המים והביוב" – מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב, שהוקמה לפי סעיף 124טו לחוק המים;

           "רשות מקומית" – למעט איגוד ערים למים או לביוב, כהגדרתו בסעיף 17ה(א) לחוק איגודי ערים, כנוסחו בסעיף 71(3) לחוק זה.

           (ב)  מועצת רשות המים והביוב תקבע, בכללים, אמות מידה והוראות לעניין הרמה, הטיב והאיכות של שירותים בתחומים הקשורים למשק המים או הביוב שנותנת רשות מקומית לצרכניה, והבטחתם ברציפות ולאורך זמן.

           (ג)   בלי לגרוע מהוראות חוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001, רשות מקומית תבצע כל פעולה שאותה היא רשאית לבצע לפי כל דין בתחומים הקשורים למשק המים או הביוב, בכפוף לכללים שקבעה מועצת רשות המים והביוב כאמור בסעיף קטן (ב).

           (ד)  אמות מידה והוראות שנקבעו בכללים שקבעה מועצת רשות המים והביוב לפי הוראות סעיף קטן (ב), בתחומים הקשורים למשק המים או בתחומים המוסדרים לפי הוראות חוק המים, יראו אותן כחלק מתנאי רישיון שניתן לרשות המקומית לפי חוק המים.

פרק כ"א: היטל בשל צריכת מים עודפת – הוראת שעה

סימן א': פרשנות

מטרה

80.     מטרתו של פרק זה לקבוע, כהוראת שעה, הסדר שנועד להביא להפחתת צריכת המים בידי צרכנים ביתיים, במסגרת ההתמודדות עם המשבר החמור במשק המים ולשם הבטחת מקורות מים בני-קיימא.

הגדרות

81.     בפרק זה –

           "גינון ציבורי" – גן הנמצא בבעלותו או בהחזקתו של צרכן ביתי כאמור בפסקה (2) להגדרה "צרכן ביתי";

           "החשב הכללי" – החשב הכללי במשרד האוצר או מי שהוא הסמיך לעניין הוראות פרק זה, כולן או חלקן;

           "היטל" – היטל בעד צריכת מים עודפת, שצרכן ביתי חייב בתשלומו לפי הוראות סימן ב';

           "הקצאה לגינון ציבורי" – כמות המים החודשית להשקיה המוקצית לגינון ציבורי, לפי אזורים וסוגי צמחיה ובחודשים המותרים להשקיה, בהתאם לכללים שקבעה מועצת רשות המים שפורסמו באתר האינטרנט של רשות המים, כשהיא מוכפלת במקדם המשקף את המחסור במים, הכל כפי שהורה מנהל רשות המים, בהודעה שתפורסם ברשומות;

           "חוק הביטוח הלאומי" – חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995;

           "חוק המים" – חוק המים, התשי"ט-1959;

           "חוק העונשין" – חוק העונשין, התשל"ז-1977;

           "חוק תאגידי מים וביוב" – חוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001;

           "יום התחילה" – יום תחילתו של חוק זה;

           "יישוב מוכרז" – יישוב שמתקיים לגביו אחד מאלה:

(1)   ממוצע מספר הימים בשנה, בשנים 2006 עד 2008, שבהם עלתה בו הטמפרטורה על cº38, הוא למעלה מ-20 ימים, בהתאם לנתוני השירות המטאורולוגי הישראלי במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים, ואשר מנהל רשות המים הכריז, בהודעה ברשומות, שהוא יישוב מוכרז לעניין פסקה זו;

(2)   ממוצע מספר הימים בשנה, בשנים 2006 עד 2008, שבהם עלתה בו הטמפרטורה על cº40, הוא למעלה מ-20 ימים, בהתאם לנתוני השירות המטאורולוגי הישראל במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים, ואשר מנהל רשות המים הכריז, בהודעה ברשומות, שהוא יישוב מוכרז לעניין פסקה זו;

           "כללי הקיצוב במים" – כללי המים (השימוש במים באזורי קיצוב), התשל"ו-1976;

           "כללי הרשויות המקומיות" – כללי המים (תעריפים למים ברשויות מקומיות), התשנ"ד-1994;

           "מדד המחירים לצרכן" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

           "מועצת רשות המים" – מועצת רשות המים שמונתה לפי סעיף 124טו לחוק המים;

           "מנהל רשות המים" – מנהל רשות המים שמונה לפי סעיף 124יט לחוק המים;

(תיקון מס' 2) תש"ע-2009

           "מספר נפשות מוכר" – כל אחד מאלה, לפי העניין:

(1)   לגבי צרכן ביתי כאמור בפסקאות (1) ו-3(ב) להגדרה "צרכן ביתי" – מספר הנפשות המתגוררות ביחידת דיור אחת של הצרכן הביתי, בהתאם להוראות התוספת לפרק זה; ואולם כל עוד לא העביר הצרכן הביתי דיווח לספק המים בהתאם להוראות התוספת האמורה, ייחשב לגבי התקופה הראשונה והתקופה השניה מספר הנפשות המוכר כמספר הנפשות לפי נתוני ספק המים;

(2)   לגבי צרכן ביתי כאמור בפסקאות (2) ו-(3)(א) להגדרה "צרכן ביתי" – הגבוה מבין אלה:

(א)   סך הנפשות המתגוררות בכל יחידות הדיור שלהן הוא מספק מים, בהתאם להוראות התוספת לפרק זה;

(ב)   סך האוכלוסייה בכל יחידות הדיור שלהן הוא מספק מים, בהתאם לפרסום האחרון של רשימת היישובים, אוכלוסייתם וסמליהם שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; רשות המים תפרסם את הפרסום האמור באתר האינטרנט שלה;

מיום 31.12.2009

תיקון מס' 2

ס"ח תש"ע מס' 2220 מיום 31.12.2009 עמ' 292 (ה"ח 288)

(1) לגבי צרכן ביתי כאמור בפסקאות (1) ו-3(ב) להגדרה "צרכן ביתי" – מספר הנפשות המתגוררות ביחידת דיור אחת של הצרכן הביתי, בהתאם להוראות התוספת לפרק זה; ואולם כל עוד לא העביר הצרכן הביתי דיווח לספק המים בהתאם להוראות התוספת האמורה, יראו כאילו מתגוררת באותה יחידת דיור נפש אחת, ולגבי צרכן ביתי שלא דיווח כאמור לגבי התקופה הראשונה, ייחשב לגבי התקופה הראשונה והתקופה השניה מספר הנפשות המוכר כמספר הנפשות לפי נתוני ספק המים;

(תיקון מס' 15) תשע"ז-2017

           "ספק", "ספק מים" – מי שמספק מים לפי רישיון הספקה, בין אם הפיקם בעצמו ובין אם קיבלם מספק אחר, למעט ספק המספק מים לספק אחר;

מיום 30.4.2017

תיקון מס' 15

ס"ח תשע"ז מס' 2604 מיום 13.2.2017 עמ' 408 (ה"ח 1008)

"ספק", "ספק מים" – מי שמספק מים לפי רישיון הפקה לפי רישיון הספקה, בין אם הפיקם בעצמו ובין אם קיבלם מספק אחר, למעט ספק המספק מים לספק אחר;

           "צריכת מים" –

(1)   לגבי צרכן ביתי כאמור בפסקאות (1) ו-(3)(ב) להגדרה "צרכן ביתי" – צריכת מים למטרת צורכי בית, לרבות צריכה המיוחסת לצרכן ביתי מתוך צריכה של כמה צרכני מים;

(2)   לגבי צרכן ביתי כאמור בפסקה (2) להגדרה "צרכן ביתי" – כל כמות המים השפירים המסופקת לו ושהוא צורך, בניכוי כמות המים למטרת חקלאות ולמטרת תעשייה, ובלבד שאותה כמות נמדדת באמצעות מדי מים נפרדים בכל אחד מהשטחים המשמשים למטרות האמורות;

           "צרכן ביתי" – כל אחד מאלה:

(1)   צרכן מים שמתקיימים לגביו שני אלה:

(א)   הוא מתגורר ביחידת דיור וצורך בה מים;

(ב)   הוא לא קיבל רישיון הפקה לשנת הרישוי 2009 שבו נקבעה כמות לצריכה ביתית לפי סעיף 18(ד) לכללי הקיצוב במים, כנוסחם ערב יום התחילה, ולא חלות על צריכת המים שלו ההוראות כאמור באותו סעיף;

(2)   צרכן מים שהוא קיבוץ וקיבל רישיון הפקה לשנת הרישוי 2009, שבו נקבעה כמות לצריכה ביתית לפי סעיף 18(ד) לכללי הקיצוב במים, כנוסחם ערב יום התחילה; ואולם לעניין צרכן ביתי כאמור בפסקה זו, שבו קיימת מדידה נפקדת של מים לצורכי בית בכל אחת מיחידות הדיור שבתחומו באמצעות מד מים המותקן בה, ייחשב כל אדם שמתגורר ביחידת דיור כאמור, ונכלל במספר הנפשות המוכר באותה יחידת דיור, כצרכן ביתי כאמור בפסקה (1) להגדרה "צרכן ביתי", ויחולו לגבי אותו אדם ההוראות החלות על צרכן ביתי כאמור בפסקה (1) האמורה, כקבוע בפרק זה, לכל דבר ועניין;

(3)   צרכן מים שהוא אחד מאלה:

(א)   יישוב שמתקיימים לגביו כל אלה:

(1)   הוא קיבל רישיון הפקה לשנת הרישוי 2009, שבו נקבעה כמות לצריכה ביתית לפי סעיף 18(ד) לכללי הקיצוב במים, כנוסחם ערב יום התחילה;

(2)   הוא מספק מים למטרת צורכי בית לכמה יחידות דיור, שאין בכל אחת מהן מדידה נפרדת של מים לצורכי בית באמצעות מד מים המותקן ביחידת הדיור;

(3)   הוא אינו קיבוץ;

(ב)   יחיד שמתגורר ביישוב כאמור בפסקת משנה (א) שבכל אחת מיחידות הדיור שבתחומו קיימת מדידה נפרדת של מים לצורכי בית באמצעות מד מים המותקן בה;

           "קיבוץ" – אגודה שיתופית שסווגה על ידי רשם האגודות השיתופיות, כמשמעותו בפקודת האגודות השיתופיות, לפי הפקודה האמורה כקיבוץ, כקיבוץ שיתופי או כקיבוץ מתחדש, למעט קיבוץ עירוני;

           "רישיון הפקה" – כמשמעותו בסעיף 23 לחוק המים;

           "רשות המים" – הרשות הממשלתית למים ולביוב, שהוקמה לפי סעי ף124יא לחוק המים;

           "תאגיד בנקאי" – כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981;

           "התקופה הראשונה" – התקופה שמיום התחילה עד יום י"ג בחשוון התש"ע (31 באוקטובר 2009);

           "התקופה השנייה" – התקופה שמיום י"ד בחשוון התש"ע (1 בנובמבר 2009) עד יום י"ד בטבת התש"ע (31 בדצמבר 2009);

           "התקופה השלישית" – התקופה שמיום ט"ו בטבת התש"ע (1 בינואר 2010) עד יום כ"ד בטבת התשע"א (31 בדצמבר 2010).

סימן ב': חיוב צרכן ביתי בתשלום היטל

חיוב צרכן ביתי בתשלום היטל

82.     (א)  צרכן ביתי כאמור בפסקה (1) להגדרה "צרכן ביתי" חייב בתשלום היטל, בסכום של 20 שקלים חדשים לכל מטר מעוקב של מים, בעד צריכת מים בכמות חודשית העולה על הכמויות הנקובות בפסקאות שלהלן, ובתקופות האמורות בהן:

(1)   במהלך התקופה הראשונה – 16 מטרים מעוקבים ליחידת דיור שבה מתגוררות עד 4 נפשות; ואולם בעד כל נפש נוספת ביחידת הדיור מעבר ל-4 נפשות כאמור, הנכללת במספר הנפשות המוכר באותה יחידת דיור, תיווסף כמות של 4.2 מטרים מעוקבים לחודש;

(2)   במהלך התקופה השנייה – 18 מטרים מעוקבים ליחידת דיור שבה מתגוררות עד 4 נפשות; ואולם בעד כל נפש נוספת ביחידת הדיור, מעבר ל-4 נפשות כאמור, הנכללת במספר הנפשות המוכר באותה יחידת דיור, תיווסף כמות של 5 מטרים מעוקבים לחודש;

(תיקון מס' 2) תש"ע-2009

(3)   במהלך התקופה השלישית – הכמות המתקבלת ממכפלה של 5 מטרים מעוקבים במספר הנפשות המוכר, ובלבד שהכמות כאמור לא תפחת מ-16 מטרים מעוקבים ליחידת דיור.

           (ב)  צרכן ביתי כאמור בפסקה (2) להגדרה "צרכן ביתי" חייב בתשלום היטל בסכום של 20 שקלים חדשים לכל מטר מעוקב של מים, בעד צריכת מים במהלך התקופה השלישית, בכמות חודשית העולה על הכמות המתקבלת מסכום כל אלה:

(1)   המכפלה של 8 מטרים מעוקבים לחודש, במספר הנפשות המוכר;

(2)   בעד צריכת מים במהלך החודשים שבהם ניתן להשקות גנים ציבוריים לפי ההקצאה החודשית לגינון ציבורי החלה על הצרכן הביתי האמור בסעיף קטן זה, ובכפוף להוראות לפי כל דין החלות לגבי אותה השקיה – כמות המים המוקצית לגינון ציבורי כאמור;

(3)   לגבי צרכן ביתי כאמור בסעיף קטן זה המספק, דרך קבע, מים חמים ליחידות דיור שבתחומו באמצעות מערכת חימום מים מרכזית המופעלת על ידי קיטור, אם אישר מנהל רשות המים כי מערכת כאמור מופעלת – המכפלה של 2.5 מטרים מעוקבים במספר הנפשות המוכר.

           (ג)   צרכן ביתי כאמור בפסקה (3) להגדרה "צרכן ביתי" חייב בתשלום היטל, בהתאם להוראות אלה:

(1)   לגבי צרכן ביתי כאמור בפסקה (3)(א) להגדרה "צרכן ביתי" – במהלך התקופה השלישית יהיה גובה התשלום החודשי של ההיטל שווה לסכום המתקבל מהמכפלה של כל אלה:

(א)   20 שקלים חדשים;

(ב)   מספר הנפשות המוכר של אותו צרכן ביתי;

(ג)    5.5 מטרים מעוקבים;

(תיקון מס' 2) תש"ע-2009

(2)   לגבי צרכן ביתי כאמור בפסקה (3)(ב) להגדרה "צרכן ביתי" – בעד צריכת המים במהלך התקופה השלישית, יהיה גובה התשלום החודשי של ההיטל שווה לסכום המתקבל מהמכפלה של 20 שקלים חדשים בכמות צריכה חודשית העולה על המכפלה של 7 מטרים מעוקבים במספר הנפשות המוכר בכל יחידת דיור, ובלבד שכמות הצריכה החודשית שמעבר לה יחויב הצרכן הביתי בתשלום היטל לא תפחת מ-16 מטרים מעוקבים ליחידת דיור.

(תיקון מס' 2) תש"ע-2009

           (ד)  על אף האמור בסעיפים קטנים (2) ו-(3), בחישוב כמות צריכת המים החודשית לפי אותם סעיפים קטנים, תובא בחשבון בחישוב ההיטל, לעניין צריכה המיוחסת לצרכן ביתי מתוך צריכה של כמה צרכני מים, רק מחצית מהצריכה החודשית המיוחסת לו כאמור.

מיום 31.12.2009

תיקון מס' 2

ס"ח תש"ע מס' 2220 מיום 31.12.2009 עמ' 292 (ה"ח 288)

82. (א) צרכן ביתי כאמור בפסקה (1) להגדרה "צרכן ביתי" חייב בתשלום היטל, בסכום של 20 שקלים חדשים לכל מטר מעוקב של מים, בעד צריכת מים בכמות חודשית העולה על הכמויות הנקובות בפסקאות שלהלן, ובתקופות האמורות בהן:

(1) במהלך התקופה הראשונה – 16 מטרים מעוקבים ליחידת דיור שבה מתגוררות עד 4 נפשות; ואולם בעד כל נפש נוספת ביחידת הדיור מעבר ל-4 נפשות כאמור, הנכללת במספר הנפשות המוכר באותה יחידת דיור, תיווסף כמות של 4.2 מטרים מעוקבים לחודש;

(2) במהלך התקופה השנייה – 18 מטרים מעוקבים ליחידת דיור שבה מתגוררות עד 4 נפשות; ואולם בעד כל נפש נוספת ביחידת הדיור, מעבר ל-4 נפשות כאמור, הנכללת במספר הנפשות המוכר באותה יחידת דיור, תיווסף כמות של 5 מטרים מעוקבים לחודש;

(3) במהלך התקופה השלישית – הכמות המתקבלת ממכפלה של 5 מטרים מעוקבים במספר הנפשות המוכר, ובלבד שהכמות כאמור לא תפחת מ-12 מ-16 מטרים מעוקבים ליחידת דיור.

(ב) צרכן ביתי כאמור בפסקה (2) להגדרה "צרכן ביתי" חייב בתשלום היטל בסכום של 20 שקלים חדשים לכל מטר מעוקב של מים, בעד צריכת מים במהלך התקופה השלישית, בכמות חודשית העולה על הכמות המתקבלת מסכום כל אלה:

(1) המכפלה של 8 מטרים מעוקבים לחודש, במספר הנפשות המוכר;

(2) בעד צריכת מים במהלך החודשים שבהם ניתן להשקות גנים ציבוריים לפי ההקצאה החודשית לגינון ציבורי החלה על הצרכן הביתי האמור בסעיף קטן זה, ובכפוף להוראות לפי כל דין החלות לגבי אותה השקיה – כמות המים המוקצית לגינון ציבורי כאמור;

(3) לגבי צרכן ביתי כאמור בסעיף קטן זה המספק, דרך קבע, מים חמים ליחידות דיור שבתחומו באמצעות מערכת חימום מים מרכזית המופעלת על ידי קיטור, אם אישר מנהל רשות המים כי מערכת כאמור מופעלת – המכפלה של 2.5 מטרים מעוקבים במספר הנפשות המוכר.

(ג) צרכן ביתי כאמור בפסקה (3) להגדרה "צרכן ביתי" חייב בתשלום היטל, בהתאם להוראות אלה:

(1) לגבי צרכן ביתי כאמור בפסקה (3)(א) להגדרה "צרכן ביתי" – במהלך התקופה השלישית יהיה גובה התשלום החודשי של ההיטל שווה לסכום המתקבל מהמכפלה של כל אלה:

(א) 20 שקלים חדשים;

(ב) מספר הנפשות המוכר של אותו צרכן ביתי;

(ג) 5.5 מטרים מעוקבים;

(2) לגבי צרכן ביתי כאמור בפסקה (3)(ב) להגדרה "צרכן ביתי" – בעד צריכת המים במהלך התקופה השלישית, יהיה גובה התשלום החודשי של ההיטל שווה לסכום המתקבל מהמכפלה של 20 שקלים חדשים בכמות צריכה חודשית העולה על המכפלה של 7 מטרים מעוקבים במספר הנפשות המוכר בכל יחידת דיור, ובלבד שכמות הצריכה החודשית שמעבר לה יחויב הצרכן הביתי בתשלום היטל לא תפחת מ-12 מ-16 מטרים מעוקבים ליחידת דיור.

(ד) על אף האמור בסעיפים קטנים (2) ו-(3), בחישוב כמות צריכת המים החודשית לפי אותם סעיפים קטנים, תובא בחשבון בחישוב ההיטל, לעניין צריכה המיוחסת לצרכן ביתי מתוך צריכה של כמה צרכני מים, רק מחצית מהצריכה החודשית המיוחסת לו כאמור.

היטל ביישוב מוכרז

83.     ביישוב מוכרז ייווספו על כמויות צריכת המים החודשית הנקובות בסעיף 82, הכמויות הנקובות להלן:

(1)  ביישוב מוכרז כאמור בפסקה (1) להגדרה "יישוב מוכרז" –

(א)   לגבי צרכן ביתי כאמור בפסקה (1) להגדרה "צרכן ביתי", בעד צריכת מים במהלך התקופה שמיום התחילה עד יום כ"ד בטבת התשע"א (31 בדצמבר 2010) – תוספת של מטר מעוקב לנפש ביחידת דיור;

(ב)   לגבי צרכן ביתי כאמור בפסקה (3)(ב) להגדרה "צרכן ביתי", בעד צריכת מים במהלך התקופה השלישית – תוספת של מטר מעוקב לנפש ביחידת דיור;

(ג)    לגבי צרכן ביתי כאמור בפסקה (2) להגדרה "צרכן ביתי", בעד צריכת מים במהלך התקופה השלישית – תוספת של חצי מטר מעוקב לנפש ביחידת דיור;

(2)  ביישוב מוכרז כאמור בפסקה (2) להגדרה "יישוב מוכרז" –

(א)   לגבי צרכן ביתי כאמור בפסקה (1) להגדרה "צרכן ביתי" –

(1)    בעד צריכת מים במהלך התקופה הראשונה – תוספת של 2.8 מטרים מעוקבים לנפש ביחידת דיור;

(2)    בעד צריכת מים במהלך התקופה השנייה – תוספת של 2 מטרים מעוקבים לנפש ביחידת דיור;

(3)    בעד צריכת מים במהלך התקופה השלישית – תוספת של 2.5 מטרים מעוקבים לנפש ביחידת דיור, ובלבד שהכמות שבשלה יחויב הצרכן הביתי בהיטל לא תפחת מ-15 מטרים מעוקבים לכל יחידת דיור;

(ב)   לגבי צרכן ביתי כאמור בפסקה (3)(ב) להגדרה "צרכן ביתי", בעד צריכת מים במהלך התקופה השלישית – תוספת של 2.5 מטרים מעוקבים לנפש ביחידת דיור, ובלבד שהכמות שבשלה יחויב הצרכן הביתי בהיטל לא תפחת מ-15 מטרים מעוקבים לכל יחידת דיור;

(ג)    לגבי צרכן ביתי כאמור בפסקה (2) להגדרה "צרכן ביתי", בעד צריכת מים במהלך התקופה השלישית – תוספת של 1.25 מטרים מעוקבים לנפש ביחידת דיור.

הוראות מיוחדות לעניין תוספת לצריכת המים שבשלה חל החיוב בהיטל

84.     (א)  צרכן ביתי כאמור בפסקאות (1) ו-(3)(ב) להגדרה "צרכן ביתי", יהיה זכאי, בכל חודש, לכמות צריכת מים נוספת אשר תיווסף לכמות צריכת המים החודשים שבשלה הוא חייב בתשלום היטל לפי סעיף 82, כמפורט בפסקאות (1) ו-(2) שלהלן, ובלבד שמתקיימים בו התנאים האמורים באותן פסקאות ובכפוף להוראות סעיף קטן (ב):

(1)   4.2 מטרים מעוקבים במהלך התקופה הראשונה, ו-5 מטרים מעוקבים במהלך התקופה השנייה והתקופה השלישית, אם התקיים בו אחד מאלה:

(א)   נקבעה לו נכות רפואית, לפי סעיפים 118 או 208(א) לחוק הביטוח הלאומי, בשיעור של 100% או יותר;

(ב)   נקבעה לו דרגת נכות רפואית של 100% או יותר לפי אחד מהחוקים האלה: חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 [נוסח משולב]; חוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ"ב-1992; חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970; חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי"ז-1957; חוק נכי המלחמה בנאצים, התשי"ד-1954; חוק לפיצוי נפגעי גזזת, התשנ"ד-1994; חוק פיצוי לנפגעי פוליו, התשס"ז-2007;

(ג)    הוא זכאי להטבות לפי הסכם בדבר גמלת ניידות, שנערך לפי סעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי;

(תיקון מס' 2) תש"ע-2009

(2)   6.3 מטרים מעוקבים במהלך התקופה הראשונה, ו-10 מטרים מעוקבים במהלך התקופה השנייה והתקופה השלישית, אם נקבע כי הוא זכאי לקצבה לשירותים מיוחדים לפי סעיף 206 לחוק הביטוח הלאומי, לגמלה לפי פרק י' לחוק הביטוח הלאומי או לגמלת ילד נכה לפי סעיף 222 לחוק האמור.

(תיקון מס' 2) תש"ע-2009

           (ב)  זכאות לתוספת בכמות צריכת המים לצרכן ביתי כאמור בסעיף קטן (א), מותנית במסירת אישור מאת הגורם שמשלם את הגמלה המגיעה לצרכן הביתי כאמור בסעיף קטן (א), לפי החוק שחל לגביו לעניין דרגת נכותו הרפואית או לעניין זכאותו לגמלה או להטבות אחרות, לפי העניין, לספק המים.

           (ג)   צרכן ביתי כאמור בפסקה (2) להגדרה "צרכן ביתי", שהוראות סעיף קטן (א) מתקיימות לגבי יחיד המתגורר ביחידת דיור שלה הוא מספק מים, יהיה זכאי, בכל חודש, לתוספת בכמות צריכת המים, כמפורט באותו סעיף קטן, שתיווסף לכמות צריכת המים החודשית שבשלה חייב הצרכן הביתי האמור בתשלום היטל לפי סעיף 82(ב), בכפוף להוראות סעיף קטן (ב) לגבי כל יחיד כאמור.

מיום 15.7.2009

תיקון מס' 2

ס"ח תש"ע מס' 2220 מיום 31.12.2009 עמ' 292 (ה"ח 288)

(א) צרכן ביתי כאמור בפסקאות (1) ו-(3)(ב) להגדרה "צרכן ביתי", יהיה זכאי, בכל חודש, לכמות צריכת מים נוספת אשר תיווסף לכמות צריכת המים החודשים שבשלה הוא חייב בתשלום היטל לפי סעיף 82, כמפורט בפסקאות (1) ו-(2) שלהלן, ובלבד שמתקיימים בו התנאים האמורים באותן פסקאות ובכפוף להוראות סעיף קטן (ב):

(1) 4.2 מטרים מעוקבים במהלך התקופה הראשונה, ו-5 מטרים מעוקבים במהלך התקופה השנייה והתקופה השלישית, אם התקיים בו אחד מאלה:

(א) נקבעה לו נכות רפואית, לפי סעיפים 118 או 208(א) לחוק הביטוח הלאומי, בשיעור של 100% או יותר;

(ב) נקבעה לו דרגת נכות רפואית של 100% או יותר לפי אחד מהחוקים האלה: חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 [נוסח משולב]; חוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ"ב-1992; חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970; חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי"ז-1957; חוק נכי המלחמה בנאצים, התשי"ד-1954; חוק לפיצוי נפגעי גזזת, התשנ"ד-1994; חוק פיצוי לנפגעי פוליו, התשס"ז-2007;

(ג) הוא זכאי להטבות לפי הסכם בדבר גמלת ניידות, שנערך לפי סעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי;

(2) 6.3 מטרים מעוקבים במהלך התקופה הראשונה, ו-7.5 ו-10 מטרים מעוקבים במהלך התקופה השנייה והתקופה השלישית, אם נקבע כי הוא זכאי לקצבה לשירותים מיוחדים לפי סעיף 206 לחוק הביטוח הלאומי, בשיעור של 150% או יותר מקצבת יחיד מלאה כמשמעותה בסעיף 200(ב) לחוק האמור לגמלה לפי פרק י' לחוק הביטוח הלאומי או לגמלת ילד נכה לפי סעיף 222 לחוק האמור.

(ב) זכאות לתוספת בכמות צריכת המים לצרכן ביתי כאמור בסעיף קטן (א), מותנית במסירת כל אלה לספק המים:

(1) אישור מאת הגורם שמשלם את הגמלה המגיעה לצרכן הביתי כאמור בסעיף קטן (א), לפי החוק שחל לגביו לעניין דרגת נכותו הרפואית, לעניין זכאותו להטבות לפי הסכם בדבר גמלת ניידות או לעניין זכאותו לקצבה לשירותים מיוחדים, לפי העניין;

(2) אישור מאת רופא, ולפיו הצרכן הביתי זקוק לצריכת מים בשל הטיפול הרפואי השוטף בו; הצרכן הביתי לא יחויב בכל תשלום לאותו רופא או למוסד הרפואי שבו הוא מועסק, במישרין או בעקיפין, בעד בדיקה לצורך מתן האישור כאמור, למעט תשלום השתתפות עצמית כמשמעותה בסעיף 8 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994; בפסקה זו –

"רופא" – רופא בעל תואר מומחה לפי פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ז-1976, במסגרת עבודתו במוסד רפואי;

"מוסד רפואי" – כהגדרתו בפקודת בריאות העם, 1940.

(ב) זכאות לתוספת בכמות צריכת המים לצרכן ביתי כאמור בסעיף קטן (א), מותנית במסירת אישור מאת הגורם שמשלם את הגמלה המגיעה לצרכן הביתי כאמור בסעיף קטן (א), לפי החוק שחל לגביו לעניין דרגת נכותו הרפואית או לעניין זכאותו לגמלה או להטבות אחרות, לפי העניין, לספק המים.

תשלום היטל לספק מים

85.     (א)  צרכן ביתי ישלם את ההיטל שהוא חייב בו לפי הוראות סימן זה, לספק מים, נוסף על כל תשלום אחר שעליו לשלם לספק בעד השירותים הניתנים לו בידי הספק.

           (ב)  ספק מים ימסור לצרכן ביתי, בהודעה בדבר התשלום שהוא חייב בו בעד השירותים הניתנים לו בידי הספק או בהודעה נפרדת (בפרק זה – הודעת חיוב), את כל הפרטים האלה:

(1)   סכום ההיטל שהצרכן הביתי חייב בו לפי הוראות סימן זה ואופן חישובו, ואולם לגבי הודעת חיוב שנמסרה לצרכן הביתי במהלך התקופה הראשונה והתקופה השנייה, רשאי ספק המים לפרט את סכום ההיטל כחלק מהפירוט שבהודעה האמורה לעניין תעריך המים שהצרכן חייב בו, בלא הפרדה בין התעריף האמור לבין סכום ההיטל;

(2)   היקף צריכת המים שבשלה הוא חייב בתשלום ההיטל;

(3)   פירוט כללי לעניין דרך החישוב של ההיטל כאמור בהוראות פרק זה, שאינו חישוב פרטני לגבי צרכן ביתי מסוים;

(4)   תקופת צריכת המים;

(5)   מספר הנפשות המוכר החל לגבי הצרכן הביתי;

(6)   הודעה בדבר החובה החלה על הצרכן הביתי לעדכן את מספר הנפשות המוכר בהתאם להוראות התוספת לפרק זה;

(7)   הסבר בדבר הזכאות לתוספת בכמות צריכת המים לפי סעיף 84;

(8)   כל פרט אחר שעליו יורה מנהל רשות המים כפי שיפרסם באתר האינטרנט של רשות המים.

           (ג)   תשלום היטל כאמור בסעיף קטן (א) ייעשה במועד שלא יאוחר מהמועד שבו על הצרכן הביתי לשלם לספק המים את התשלום בעד השירותים הניתנים לו בידי הספק בהתאם להודעת החיוב, או בתוך 90 ימים מיום תחילתה של תקופת צריכת המים שאליה מתייחסת הודעת החיוב (בסעיף זה – התקופה הנמדדת), לפי המוקדם (בפרק זה – מועד החיוב).

           (ד)  ספק מים יגבה מצרכן ביתי את סכום ההיטל שהוא חייב בו בהתאם להוראות סימן זה, ויהיו נתונות לו לשם הגבייה כאמור כל הסמכויות הנתונות לו לפי כל דין לעניין גבייה של תשלומים מצרכנים בעד השירותים שהוא מספק, לרבות פקודת המסים (גבייה), אם היא חלה לגביו לעניין גביית תשלומים כאמור.

(תיקון מס' 16) תשע"ט-2019

           (ה)  הרשאה לחיוב באמצעות הוראת קבע בבנק או הרשאה לחיוב באמצעות כרטיס חיוב כהגדרתו בחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו-1986, וכן כל הרשאה אחרת לחיוב חשבון הצרכן, שנתן צרכן ביתי לצורך תשלומים בעד השירותים הניתנים לו בידי הספק, יראו אותן כחלות גם לעניין תשלום ההיטל שהצרכן הביתי חייב בו לפי הוראות סימן זה.

           (ו)   כללה הודעת החיוב תקופה נמדדת שאינה חופפת, במלואה, את התקופה שבעד צריכת מים שבמהלכה חייב צרכן ביתי בתשלום היטל (בסעיף קטן זה – תקופת החיוב בהיטל), תחולק כמות הצריכה שנכללה בתקופה הנמדדת במספר הימים שבאותה תקופה, והצרכן יחויב בתשלום ההיטל בעד מחצית הכמות שצרך בימים שנכללים בתקופה החיוב בהיטל.

מיום 9.1.2020

תיקון מס' 16

ס"ח תשע"ט מס' 2778 מיום 9.1.2019 עמ' 225 (ה"ח 1246)

(ה) הרשאה לחיוב באמצעות הוראת קבע בבנק או הרשאה לחיוב באמצעות כרטיס חיוב כהגדרתו בחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו-1986, וכן כל הרשאה אחרת לחיוב חשבון הצרכן הרשאה לחיוב כהגדרתה בחוק שירותי תשלום, התשע"ט-2019, שנתן צרכן ביתי לצורך תשלומים בעד השירותים הניתנים לו בידי הספק, יראו אותן כחלות יראו אותה כחלה גם לעניין תשלום ההיטל שהצרכן הביתי חייב בו לפי הוראות סימן זה.

זקיפת סכום היטל במקרה של תשלום חלקי

86.     על אף האמור בכל דין או הסכם, שילם צרכן ביתי לספק מים סכום שאינו מכסה את מלוא הסכום שהוא חייב בו בעד השירותים הניתנים לו בידי הספק ובעד ההיטל, כקבוע בהודעת החיוב, יזקוף ספק המים בעד ההיטל, מתוך הסכום ששולם לו כאמור, את החלק היחסי של ההיטל מסכום החיוב הכולל שנקבע בהודעת החיוב, ועל יתרת סכום ההיטל שהצרכן חייב בו יחולו הוראות סעיף 87; ספק המים יפקיד את סכום ההיטל שנזקף כאמור בהתאם להוראות סעיף 89.

פיגור בתשלום היטל

87.     (א)  היטל שלא שולם, כולו או חלקו, עד מועד החיוב, ישולם בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, ודין הפרשי ההצמדה והריבית לעניין פרק זה ולעניין כל דין, כדין ההיטל.

           (ב)  בסעיף זה –

           "הפרשי הצמדה" – כל אחד מאלה, לפני העניין:

(1)   לגבי היטל בעד צריכת מים במהלך התקופה הראשונה והתקופה השנייה – תוספת לפי שיעור עליית מדד המחירים לצרכן, שפורסם לאחרונה לפני מועד החיוב, עד המדד שפורסם לאחרונה לפני יום התשלום בפועל, ואם קבע ספק המים מדד אחר שביחס אליו הוא חייב את צרכניו, כדין, ערב תחילתה של התקופה הראשונה, בשל איחור בתשלום בעד הספקת מים – תוספת לפי שיעור עליית אותו מדד;

(2)   לגבי היטל בעד צריכת מים במהלך התקופה השלישית – תוספת לפי שיעור עליית מדד המחירים לצרכן, כשהיא מחושבת מהמדד כאמור שפורסם לאחרונה לפני מועד החיוב עד המדד כאמור שפורסם לאחרונה לפני יום התשלום בפועל;

           "ריבית" – כל אחת מאלה, לפי העניין:

(1)   לגבי היטל בעד צריכת מים במהלך התקופה הראשונה והתקופה השנייה – ריבית צמודה למדד המחירים לצרכן בשיעור של 4% לשנה, ממועד החיוב ועד מועד התשלום בפועל, ואם קבע ספק המים ריבית אחרת שבה הוא חייב את צרכניו, כדין, ערב תחילתה של התקופה הראשונה, בשל איחור בתשלום בעד הספקת מים – אותה ריבית;

(2)   לגבי היטל בעד צריכת מים במהלך התקופה השלישית – ריבית צמודה למדד המחירים לצרכן בשיעור של 4% לשנה, כשהיא מחושבת ממועד החיוב עד מועד התשלום בפועל.

זיכוי או חיוב הצרכן הביתי בעקבות מסירת דיווח על מספר הנפשות של הצרכן

88.     נמסר דיווח לפי התוספת לפרק זה על מספר הנפשות של צרכן ביתי, לגבי תקופה שקדמה למועד הדיווח שבשלה חויב הצרכן בהיטל, יזוכה הצרכן או יחויב, לפי העניין, בשל תקופת הדיווח שקדמה למועד הדיווח בהתאם לשינוי שבוצע בעקבות אותו דיווח, בכפוף להוראות התוספת האמורה.

סימן ג': הוראות בקשר להפקדת כספי ההיטל והעברתם לאוצר המדינה

הפקדתם של כספי היטל נטו בחשבון נפרד

89.     (א)  בפרק זה –

           "היטל נטו" – כל אחד מאלה:

(1)   לגבי התקופה הראשונה והתקופה השנייה – אחד משני הסכומים כמפורט בפסקת משנה (א) או (ב) שלהלן, לפי בחירתו של ספק המים, שתחייב את הספק למשך שתי התקופות כאמור:

(א)   הסכום המתקבל מהמכפלה של כל אלה, בניכוי סכום עלויות הספק:

(1)   כמות צריכת המים שבשלה ספק המים חייב את הצרכן הביתי בתשלום היטל כאמור בסימן ב';

(2)   סכום ההיטל לכל מטר מעוקב כאמור בסימן ב';

(3)   שיעור הגבייה השנתי של ספק המים מצרכניו בשנת 2008 בהתאם לדוחות הכספיים המבוקרים לשנה האמורה, שימסור ספק המים לחשב הכללי, ואם לא נמסרו הדוחות הכספיים כאמור – יהיה שיעור הגבייה השיעור שיקבע החשב הכללי;

(ב)   כספי ההיטל ששולמו לספק המים לפי הוראות סימן ב', בניכוי סכום עלויות הספק;

(2)   החל ביום ט"ו בטבת התש"ע (1 בינואר 2010) – כספי ההיטל ששולמו לספק המים לפי הוראות סימן ב', בניכוי סכום עלויות הספק;

           "מועד ההפקדה" –

(1)   לגבי כספי ההיטל נטו כאמור בפסקה (1) להגדרה "היטל נטו", ובמהלך התקופות הקבועות באותה פסקה – עד היום העשירי בכל חודש, החל ביום י"ב באלול התשס"ט (1 בספטמבר 2009);

(2)   לגבי כספי ההיטל נטו כאמור בפסקה (2) להגדרה "היטל נטו" – מועד שהוא מיד או בסמוך למועד תשלום כספי ההיטל לספק המים, ולא יאוחר מתום שישה ימי עסקים ממועד התשלום כאמור;

           "סכום עלויות הספק" – כמפורט בפסקאות (1) או (2) שלהלן, לפי העניין, וספק המים לא יהיה זכאי לכל תשלום נוסף בקשר להיטל מעבר לסכומים לפי הגדרה זו:

(1)   לגבי התקופה כאמור בפסקה (1) להגדרה "היטל נטו" – סכום השווה ל-13% מהסכום המתקבל מהמכפלה של הרכיבים הקבועים בפסקה משנה (א) שבאותה פסקה, או סכום השווה ל-13% מכספי ההיטל ששולמו לספק כאמור בפסקת משנה (ב) שבאותה פסקה, לפי העניין;

(2)   החל ביום ט"ו בטבת התש"ע (1 בינואר 2010) –

(א)   לעניין ספק מים המספק מים לצרכן ביתי כאמור בפסקה (1) להגדרה "צרכן ביתי" – סכום השווה ל-13% מכספי ההיטל ששולמו לספק המים;

(ב)   לעניין ספק מים המספק מים לצרכן ביתי כאמור בפסקאות (2) ו-(3)(א) להגדרה "צרכן ביתי" – סכום השווה ל-7.5% מסכום מכספי ההיטל ששולמו לספק המים;

(ג)    לעניין ספק מים המספק מים לצרכן ביתי כאמור בפסקה (3)(ב) להגדרה "צרכן ביתי" – סכום השווה ל-10% מכספי ההיטל ששולממו לספק המים.

           (ב)  ספק מים יפקיד את כספי ההיטל נטו במועד ההפקדה בחשבון נפרד בתאגיד בנקאי שיפתח ספק המים לצורך הפקדת כספי ההיטל בלבד (בפרק זה – חשבון נפרד).

           (ג)   על ספק מים לבצע את כלל הפעולות הנדרשות לצורך הפקדת כספי ההיטל נטו בחשבון הנפרד, לרבות מתן הוראות לעניין ההתאמות הנדרשות בהוראות החיוב של הצרכן הביתי כאמור בסעיף 85(ה).

           (ד)  בחשבון הנפרד לא יופקדו אלא כספי ההיטל נטו, והוא ישמש את ספק המים אך ורק לשם הפקדת הכספים כאמור לצורך העברתם לחשבון המדינה בהתאם להוראות סעיף 90.

           (ה)  כספי ההיטל נטו המופקדים בחשבון הנפרד לא יועברו אלא לחשבון המדינה, אלא אם כן אישר החשב הכללי, בכתב, העברה של אותם כספים לחשבונו של ספק המים, לרבות לצורך זיכוי חשבונו של הצרכן הביתי בהתאם להוראות פרק זה; בפרק זה, "חשבון המדינה" – חשבון שאליו יש העביר את כספי ההיטל נטו המיועדים לאוצר המדינה בהתאם להוראות סעיף 90, ושפרטיו יימסרו לתאגידים הבנקאיים ולספקי המים בידי החשב הכללי או יפורסמו באתר האינטרנט של רשות המים.

           (ו)   ספק מים ימסור לחשב הכללי את פרטי החשבון הנפרד, סמוך למועד פתיחתו של אותו חשבון, וזכויות החתימה באותו חשבון יהיו נתונות לחשב הכללי בלבד; ואולם לעניין הוראה להעברת כספי היטל נטו שהופקדו בחשבון הנפרד לחשבון המדינה, בהתאם להוראות סעיף 90, תהיה נתונה זכות חתימה בחשבון גם לספק המים לבדו.

           (ז)   כספי ההיטל נטו שהופקדו בחשבון הנפרד לא יהיו ניתנים לשעבוד או לעיקול.

העברת כספי היטל נטו לחשבון המדינה

90.     ספק מים יעביר לחשבון המדינה, עד היום העשירי מתחילת כל רבעון (בפרק זה – מועד ההעברה) את כספי ההיטל נטו שהופקדו בחשבון הנפרד במהלך הרבעון הקודם; הספק יודיע לחשב הכללי, במועד ההעברה, על העברת הכספים כאמור.

פיגור בהפקדה או בהעברה של כספי היטל נטו

91.     לא הפקיד ספק מים במועד ההפקדה את כספי ההיטל נטו, במלואם, בחשבון הנפרד או לא העביר במועד ההעברה את כספי ההיטל נטו, במלואם, לחשבון המדינה, תיווסף לכספים כאמור ריבית פיגורים החשב הכללי, בחישוב יומי ממועד ההפקדה או ממועד ההעברה, לפי העניין, עד מועד ההפקדה בפועל או מועד ההעברה בפועל, לפי העניין, ודין הריבית כאמור לעניין פרק זה ולעניין כל דין כדין ההיטל נטו; בסעיף זה, "ריבית פיגורים החשב הכללי" – כמשמעותה בהודעה בדבר שיעור ריבית החשב הכללי כפי שהיא מתעדכנת מזמן לזמן ומפורסמת ברשומות.

ספק המים כנאמן בעבור המדינה לעניין גבייתו של היטל והעברת כספי היטל נטו לחשבון המדינה

92.     ספק מים ישמש כנאמן בעבור המדינה לעניין גביית ההיטל מצרכניו כאמור בסעיף 85(ד), לעניין הפקדת כספי ההיטל נטו בחשבון הנפרד כאמור בסעיף 89, לעניין העברתם לחשבון המדינה כאמור בסעיף 90, ולעניין החזקתם עד להעברתם לחשבון המדינה, והוא יפעל בשקידה ראויה למילוי החובות החלות עליו לפי סעיף זה.

העברת דיווחים למנהל רשות המים ולחשב הכללי

93.     (א)  ספק מים יעביר למנהל רשות המים ולחשב הכללי, עד היום העשירי מתחילת כל רבעון, דיווח הכולל את הפרטים המפורטים להלן לגבי הרבעון הקודם, ועד היום העשירי מתחילת הרבעון השני של כל שנה – גם דיווח כאמור לגבי השנה שקדמה לה:

(1)   פרטים לגבי ספק המים, לרבות מספר הזהות שלו – אם הוא יחיד, ואם הוא תאגיד – מספר התאגיד, כתובת משרדו ומספר רישיון ההפקה שניתן לו;

(2)   הסכום הכולל של ההיטל שגבה ספק המים מצרכניו לפי הוראות סימן ב';

(3)   יתרת החוב הכוללת של צרכניו של ספק המים בעד ההיטל, ואם הורה על כך מנהל רשות המים או החשב הכללי לספק המים – גם פירוט החוב של כל אחד מצרכניו של הספק או של חלקם, בעד ההיטל והחיוב בעד הפרשי הצמדה וריבית על החוב כאמור בהתאם להוראות סעיף 87, ואופן חישובם;

(4)   פירוט סכומי ההיטל שספק המים השיב לצרכניו בשל גבייה ביתר כאמור בסעיפים 88, 111 עד 113, בצירוף אישור מאת הספק ולפיו הוא השיב לצרכניו תשלומים שהם שילמו ביתר בעד הספקת המים שבשל צריכתם הם חויבו בהיטל כאמור;

(5)   פירוט סכומי ההיטל נטו שהופקדו בחשבון הנפרד ואופן חישובם;

(6)   פירוט סכום עלויות הספק שניכה ספק המים מסכום ההיטל בהתאם להוראות סעיף 89, לאחר שאושרו בידי רואה החשבון המבקר של הספק;

(7)   פירוט סכום עלויות הספק שהשיב ספק המים לחשבון המדינה בהתאם להוראות פרק זה, לרבות סעיף 113(ב), לאחר שאושרו בידי רואה החשבון המבקר של הספק;

(8)   כמות המים הכוללת שסיפק ספק המים לצרכנים ביתיים וכמות המים שחל לגביה חיוב בהיטל לפי סימן ב';

(9)   סך מספר הנפשות המוכר שלהן הוא מספק מים בכלל יחידות הדיור כאמור, וכן פירוט של מספר הנפשות בכל אחת מיחידות הדיור כאמור;

(10)  כל פרט אחר שלגביו ניתנה הוראה מאת מנהל רשות המים או החשב הכללי לגבי כלל ספקי המים לשם הבטחת קיום הוראות פרק זה, כפי שתפורסם באתר האינטרנט של רשות המים, ואם ההוראה ניתנה לגבי ספק מסוים – כפי שתפורט בהודעה שתימסר לו; פרטים כאמור בפסקה זו לא יכללו מידע כהגדרתו בסעיף 7 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981.

           (ב)  החשב הכללי או מנהל רשות המים רשאים להורות לספקי המים, כולם או חלקם, על העברת הפרטים כאמור בסעיף קטן (א), כולם או חלקם, במועדים אחרים או לגבי תקופות דיווח אחרות, כפי שיפורטו בהודעה שתפורסם באתר האינטרנט של רשות המים, ואולם אם ההוראה כאמור מיועדת לספק מסוים – תימסר ההודעה לאותו ספק.

           (ג)   החשב הכללי או מנהל רשות המים רשאים לפרסם באתר האינטרנט של רשות המים הוראות לעניין מתכונת הדיווח של הפרטים כאמור בסעיף קטן (א), לרבות נוסח הטפסים שיידרשו ספקי המים למלא, ולעניין אופן העברת הדיווח כאמור.

           (ד)  דיווחים כאמור בסעיף זה יהיו חתומים בידי נושא משרה שספק המים הסמיך לעניין זה, ואם לא הוסמך נושא משרה כאמור – בידי המנהל הכללי של ספק המים או בידי כל מי שממלא תפקיד מקביל גם אם תואר משרתו שונה; הדיווחים יאומתו בתצהיר, אלא אם כן קבע החשב הכללי, בהודעה שתפורסם באתר האינטרנט של רשות המים, לגבי כלל הספקים או חלקם, כי פרטים מסוימים לא ייחתמו או לא יאומתו כאמור בסעיף קטן זה.

           (ה)  (1)   נושא משרה בספק המים יפקח על העברת דיווחים לפי סעיף זה בידי ספק המים, לרבות על מידת נכונותם ואמינותם, עמידתם במידת הפירוט ובמתכונת הדיווח הנדרשת להעברתם במועדים שנקבעו לכך;

(2)   לא הועברו דיווחים בהתאם להוראות סעיף זה, יראו את נושא המשרה כאילו הפר את חובת הפיקוח החלה עליו כאמור בפסקה (1).

           (ו)   בסעיף זה, "נושא משרה" – כהגדרתו בסעיף 110.

קיזוז סכומים כנגד חוב בעד כספי היטל נטו

94.     (א)  החשב הכללי רשאי להורות על קיזוז סכום השווה לסכום ההיטל נטו, כולו או חלקו, שהיה על ספק המים להפקיד בחשבון הנפרד ולהעביר לחשבון המדינה, לפי הוראות סימן זה, ואשר לא הופקד או הועבר כאמור, לרבות סכומים כאמור בסעיף 113(ב), מכל סכום שעל הממשלה להעביר לספק המים, לפי הוראות כל דין או הסכם, לרבות בשל השתתפות הממשלה בתקציבו, במישרין או בעקיפין, למעט חוב מס.

           (ב)  קיזוז כאמור בסעיף קטן (א) ייעשה לאחר שניתנה הודעה בכתב לספק המים על הכוונה לקזז את הסכום האמור באותו סעיף קטן, והוא לא הועבר לחשבון המדינה בתוך 30 ימים.

           (ג)   בסעיף זה –

           "הממשלה" – הממשלה ומשרדי הממשלה, לרבות יחידותיהם ויחידות הסמך שלהם;

           "חוב מס" – כהגדרתו בחוק קיזוז מסים, התש"ם-1980.

גבייה בידי המדינה לפי פקודת המסים (גבייה)

95.     על גבייה בידי המדינה של כל אחד מאלה תחול פקודת המסים (גבייה):

(1)  גבייה של היטל ושל היטל נטו; ואולם המדינה לא תנקוט הליכי גבייה לפי הפקודה כאמור לגבי צרכן ביתי, אלא לאחר שהודיעה לספק המים כי בכוונתה לנקוט הליכים כאמור;

(2)  גבייה של סכומים שעל ספק מים להשיב לחשבון המדינה כאמור בסעיף 113(ב).

סימן ד': עיצום כספי

עיצום כספי

96.     (א)  הפר ספק מים הוראה מההוראות לפי פרק זה, כמפורט להלן, רשאי מנהל רשות המים להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות סימן זה, בסכום של 100,000 שקלים חדשים:

(1)   לא העביר דיווחים למנהל רשות המים ולחשב הכללי, במועדים ועל פי הפירוט ומתכונת הדיווח הקבועים לפי סעיף 93(א) עד (ג), בניגוד להוראות לפי הסעיף האמור;

(2)   לא העביר דיווחים כאמור בפסקה (1) כשהם חתומים ומאומתים בתצהיר, בניגוד להוראות סעיף 93(ד).

           (ב)  לא פיקח נושא משרה בספק מים על העברת דיווחים בידי ספק המים, בניגוד להוראות סעיף 93(ה), רשאי מנהל רשות המים להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות סימן זה, בסכום של 50,000 שקלים חדשים.

הפרה נמשכת והפרה חוזרת

97.     (א)  בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה.

           (ב)  בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי שהיה ניתן להטיל בשלה אילו היתה הפרה ראשונה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, "הפרה חוזרת" – הפרת הוראה מההוראות לפי סימן זה כאמור בסעיף 96, בתוך שישה חודשים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי.

הודעה על כוונת חיוב

98.     (א)  היה למנהל רשות המים יסוד סביר להניח כי ספק מים או נושא משרה בו כהגדרתו בסעיף 110 הפר הוראה מההוראות לפי סימן זה, כאמור בסעיף 96 (בסימן זה – המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי אותו סעיף, ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי (בסימן זה – הודעה על כוונת חיוב).

           (ב)  בהודעה על כוונת חיוב יציין מנהל רשות המים, בין השאר, את אלה:

(1)   המעשה או המחדל (בסימן זה – המעשה), המהווה את ההפרה;

(2)   סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;

(3)   זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני מנהל רשות המים לפי הוראות סעיף 99;

(4)   שיעור התוספת על העיצום הכספי בהפרה נמשכת או בהפרה חוזרת לפי הוראות סעיף 97.

זכות טיעון

99.     מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות סעיף 98 רשאי לטעון את טענותיו, בכתב, לפני מנהל רשות המים, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה.

החלטת מנהל רשות המים ודרישת תשלום

100.  (א)  טען המפר את טענותיו לפני מנהל רשות המים לפי הוראות סעיף 99, יחליט מנהל רשות המים, לאחר ששקל את הטענות שנטענו, אם להטיל על המפר עיצום כספי, והוא רשאי להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות סעיף 101.

           (ב)  (1)   החליט מנהל רשות המים לפי הוראות סעיף קטן (א) להטיל על המפר עיצום כספי, ימסור לו דרישה לשלם את העיצום הכספי (בסימן זה – דרישת תשלום); בדרישת התשלום יציין מנהל רשות המים, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן והתקופה לתשלומו;

(2)   החליט מנהל רשות המים לפי הוראות סעיף קטן (א) שלא להטיל על המפר עיצום כספי, ימסור לו הודעה על כך.

           (ג)   לא ביקש המפר לטעון את טענותיו לפי הוראות סעיף 99, בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב, יראו הודעה זו, בתום 30 הימים האמורים, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

סכומים מופחתים

101.  (א)  מנהל רשות המים אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים בסימן זה, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).

           (ב)  מועצת רשות המים, בהסכמת שר המשפטים, רשאית לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להפחית את סכום העיצום הכספי הקבוע בסימן זה, בשיעורים שתקבע.

סכום מעודכן של העיצום הכספי

102.  (א)  העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני מנהל רשות המים כאמור בסעיף 99 – ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגשה עתירה לבית משפט לעניינים מינהליים ובית המשפט הורה על עיכוב תשלומו של העיצום הכספי – יהיה סכום העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום מתן פסק הדין בעתירה.

           (ב)  סכום העיצום הכספי יעודכן ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום תחילתו של חוק זה; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, "מדד" – מדד המחירים לצרכן.

           (ג)   הודעה על סכום העיצום הכספי המעודכן לפי סעיף קטן (ב), תפורסם ברשומות.

המועד לתשלום העיצום הכספי

103.  העיצום הכספי ישולם בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור בסעיף 100.

הפרשי הצמדה וריבית

104.  לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו עליו לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961 (בסימן זה – הפרשי הצמדה וריבית), עד לתשלומו.

גבייה

105.  עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו תחול פקודת המסים (גבייה).

עתירה

106.  (א)  אין בהגשת עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים לפי סימן זה, כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא בהסכמת מנהל רשות המים או אם בית המשפט הורה על כך.

           (ב)  התקבלה עתירה כאמור בסעיף קטן (א) לאחר ששולם העיצום הכספי לפי הוראות סימן זה, יוחזר העיצום הכספי, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.

פרסום

107.  הוטל עיצום כספי לפי הוראות סימן זה, רשאי מנהל רשות המים לפרסם בעיתון או בכל דרך אחרת את דבר הטלת העיצום הכספי וסכומו, את שמו של המפר ואת מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבותיה, ורשאי מנהל רשות המים להורות למפר לפרסם על חשבונו של המפר פרסום כאמור.

סימן ה': עונשין

אי-מסירת סכום החיוב בהיטל לצרכן הביתי

108.  ספק מים שלא מסר לצרכן ביתי, בהודעת החיוב, את הפרטים כאמור בסעיף 85(ב)(1) עד (3) ו-(5) בניגוד להוראות אותו סעיף, דינו – מאסר חצי שנה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין.

אי-הפקדה או  אי-העברה של כספי היטל נטו

109.  ספק מים שלא הפקיד בחשבון נפרד, במועד ההפקדה, את כספי ההיטל נטו, בניגוד להוראות סעיף 89(ב), או שלא העביר לחשבון המדינה, במועד ההעברה, את כספי ההיטל נטו, בניגוד להוראות סעיף 90, ולעניין ספק מים שהוא חברה כהגדרתה בסעיף 2 לחוק תאגידי מים וביוב – הספק לא העביר את כספי ההיטל נטו לפי הוראות סעיף 123 במהלך התקופה הקבועה באותו סעיף, דינו – מאסר שנה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.

אחריות נושא משרה בספק המים

110.  נושא משרה בספק מים חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת ביצוע עבירות לפי סעיפים 108 ו-109 בידי ספק המים או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין; בסעיף זה, "נושא משרה" – מנהל פעיל בספק המים, שותף למעט שותף מוגבל, או פקיד האחראי מטעם הספק על גבייתו של היטל הצריכה העודפת או על הפקדת כספי ההיטל נטו בחשבון הנפרד והעברתם לחשבון המדינה, ולעניין ספק המים שהוא רשות מקומית – ראש הרשות המקומית, גזבר הרשות המקומית או ממונה על הגבייה ברשות המקומית; יראו נושא משרה לעניין סעיף זה, כל מי שממלא תפקיד כאמור, גם אם תואר משרתו שונה.

סימן ו': הוראות שונות

הסכמה בין צרכן ביתי לספק מים על השבת כספים שנגבו ביתר

111.  (א)  פנה צרכן ביתי כאמור בפסקאות (1) ו-(3)(ב) להגדרה "צרכן ביתי" לספק מים בבקשה להשיב לו סכומים שנגבו בעד היטל, לרבות בשל דיווח של הצרכן שנמסר לספק המים לאחר מועד החיוב כאמור בהוראות התוספת לפרק זה, ומצא ספק המים כי נגבו מהצרכן כספים ביתר בעד ההיטל, ישיב הספק לצרכן את כל הכספים שנגבו ביתר או יפחיתם מהחיוב לצרכן; ספק מים לא ישיב לצרכן ביתי כספים שנגבו ביתר או לא יפחיתם מהחיוב לצרכן, אלא אם כן עליו להשיב לו, לפי כל דין, תשלומים ששולמו ביתר בעד הספקת המים שבשל צריכתם חויב הצרכן בהיטל כאמור, והספק השיב תשלומים אלה לצרכן או תיקן את החיוב של הצרכן בעד אותם תשלומים, לפי העניין.

           (ב)  ספק מים ישיב לפנייתו של הצרכן הביתי כאמור בסעיף קטן (א) בתוך שלושים ימים מהמועד שבו קיבל את פנייתו או במועד מסירת הודעת החיוב שחל סמוך לאחר קבלת הפנייה כאמור, לפי המאוחר; מצא ספק המים כי יש להשיב לצרכן הביתי כספים שנגבו בעד ההיטל כאמור בסעיף קטן (א), ישיב הספק במועד האמור את כל אותם כספים או יזכה את חשבונו של הצרכן, לפי העניין.

           (ג)   ספק המים רשאי לנכות מכספי ההיטל נטו שעליו להפקיד בחשבון הנפרד לפי הוראות פרק זה את כספי ההיטל שנגבו ביתר ושהוא משיבם לצרכניו לפי הוראות סעיף זה, והוא ידווח לחשב הכללי על השבת הכספים כאמור.

בירור תלונות של צרכנים ביתיים

112.  (א)  רשות המים רשאית לברר תלונה של צרכן ביתי בעניינים כמפורט להלן, שהוגשה אליה, בכתב, בתוך שישים ימים ממועד החיוב בהיטל, ובלבד שהצרכן פנה תחילה לספק המים לקבל את עמדתו בעניין נושא התלונה:

(1)   קביעת מספר הנפשות המוכר, שלא בהתאם להוראות פרק זה;

(2)   גביית היטל בעד כמות מים שלא נצרכה בידי הצרכן הביתי;

(תיקון מס' 2) תש"ע-2009

(3)   קביעת זכאות לעניין תוספת בכמות צריכת המים, לרבות לצרכן ביתי שאינו זכאי לתוספת האמורה לפי הוראות סעיף 84;

(תיקון מס' 2) תש"ע-2009

(4)   עניין אחר מאלו המנויים בפסקאות (1) עד (3), ובלבד שרשות המים מצאה כי העניין מצדיק את בירורו על ידה.

           (ב)  רשות המים רשאית, לבקשת צרכן ביתי, להאריך את המועד להגשת תלונה לפי סעיף קטן (א), אם מצאה כי קיימים טעמים מיוחדים לכך.

           (ג)   רשות המים לא תיתן החלטה בתלונה שהוגשה לפי סעיף זה, ולפיה יש להשיב לצרכן ביתי כספים שישלם ביתר, אלא לאחר שקיבלה אישור לכך מאת החשב הכללי; החשב הכללי ייתן אישור כאמור אם נוכח כי החלטת רשות המים ניתנה בהתאם להוראות סעיף זה.

           (ד)  רשות המים תודיע על החלטתה בתלונה שהוגשה אליה לפי סעיף זה, לצרכן הביתי שהגיש את התלונה כאמור ולספק המים.

           (ה)  צרכן ביתי או ספק מים רשאים לערער על החלטתה של רשות המים לפי סעיף זה לבית משפט שלום, בתוך 45 ימים מיום קבלת ההחלטה.

מיום 31.12.2009

תיקון מס' 2

ס"ח תש"ע מס' 2220 מיום 31.12.2009 עמ' 293 (ה"ח 288)

הוספת פסקאות 112(א)(3), 112(א)(4)

הוראות נוספות לגבי השבת כספים שנגבו ביתר

113.  (א)  כספים שיש להשיב לצרכן ביתי בהתאם להוראות סעיפים 88, 111 ו-112, יושבו לצרכן בתוספת הפרשי הצמדה וריבית; בסעיף זה –

           "הפרשי הצמדה" – תוספת לפי שיעור עליית המדד, מהמדד שפורסם לאחרונה לפני המועד שבו שילם הצרכן הביתי את ההיטל עד המדד שפורסם לאחרונה לפני מועד השבת הכספים לאותו צרכן;

           "מדד" – מדד המחירים לצרכן;

           "ריבית" – ריבית צמודה למדד בשיעור של 4% לשנה, מהמועד שבו שילם הצרכן הביתי את ההיטל עד מועד השבת הכספים לאותו צרכן.

           (ב)  הוחלט להשיב לצרכן ביתי כספים שנגבו ביתר בעד ההיטל, בהתאם להוראות סעיפים 88, 111 ו-112, ישיב ספק המים לחשבון המדינה, בתוך שלושים ימים ממועד קבלת ההחלטה כאמור, את סכום עלויות הספק, כאמור בסעיף 89(א), בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כאמור בסעיף קטן (א).

דיווח למנהל רשות המים על הגינון הציבורי

114.  צרכן ביתי כאמור בפסקה (2) להגדרה "צרכן ביתי" ימסור למנהל רשות המים דיווחים לעניין הגינון הציבורי בשטח היישוב של הצרכן האמור, כפי שיורה עליהם מנהל רשות המים בהודעה שיפרסם באתר האינטרנט של רשות המים; הדיווחים האמורים יימסרו במועדים שהובאו באותה הודעה, והם יכללו את המידע והנתונים שפורטו בה, לרבות לעניין מתכונת הדיווח האמור.

שמירת סודיות

115.  ספק מים שהגיע אליו מידע לפי הוראות פרק זה, תוך כדי מילוי תפקידו או במהלך עבודתו, ישמרנו בסוד ולא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לפי הוראות פרק זה, או לצורך גביית תשלומים בשל שירותי מים או ביוב לפי הוראות כל דין.

שינוי התוספת לפרק כ"א

116.  שר האוצר, בהסכמת שר התשתיות הלאומיות ובהסכמת מועצת רשות המים, רשאי, בצו, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לשנות את התוספת לפרק זה; ואולם שינוי של התוספת שלדעת שר האוצר אין בו השפעה כלכלית או תקציבית, ייעשה בידי מועצת רשות המים, בהתייעצות עם שר האוצר ושר התשתיות הלאומיות ובאישור הוועדה כאמור.

שינוי סכום ההיטל

117.  שר האוצר, בהסכמת שר התשתיות הלאומיות ועל פי המלצת מועצת רשות המים, רשאי, בצו, להפחית את סכום ההיטל הקבוע לפי סעי ף82, וכן להעלות, באישור ועדת הכספים של הכנסת, את סכום ההיטל האמור; בצו לפי סעיף זה יפורטו ההתאמות והשינויים בהוראות פרק זה, ככל שהם נדרשים בשל הצו האמור.

התאמת כללי הרשויות המקומיות להוראות פרק זה

118.  מועצת רשות המים תתקן את כללי הרשויות המקומיות, כהוראת שעה לתקופה הראשונה ולתקופה השנייה כדי להתאימם להוראות פרק זה, כך שצריכת מים בכמות המחייבת תשלום היטל לפי פרק זה תחויב בתשלום לפי תעריף המים הקבוע בסעיף 4(1)(1.1)(1.1.3) לכללי הרשויות המקומיות, כפי שהיו בתוקפם ביום התחילה; הוראות סעיפים 113(א) ו-124יח(ד) לחוק המים לא יחולו על תיקון כללי הרשויות המקומיות כאמור בסעיף זה.

תקנות לביצוע פרק כ"א

119.  שר האוצר, בהסכמת שר התשתיות הלאומיות ובהסכמת מועצת רשות המים, רשאי לקבוע הוראות לעניין ביצוע פרק זה.

תיקון חוק בתי משפט לעניינים מינהליים – מס' 44

120.  [תיקון עקיף].

פרק כ"א – הוראת שעה

121.  (א)  הוראות פרק זה יחולו לעניין חיוב בתשלום היטל בעד צריכת מים בתקופה המסתיימת ביום כ"ד בטבת התשע"א (31 בדצמבר 2010); ואולם שר האוצר, בהסכמת שר התשתיות הלאומיות ועל פי המלצת מועצת רשות המים, רשאי, בצו –

(1)   להקדים את מועד סיום התקופה כאמור, אם נוכח כי חיוב בהיטל אינו נדרש עוד לשם השגת מטרות פרק זה;

(2)   לדחות, באישור ועדת הכספים של הכנסת, את מועד סיום התקופה כאמור, בתקופות נוספות שלא יעלה על שנה כל אחת, אם נוכח כי הדבר נדרש לשם השגת מטרות פרק זה, ובלבד שהמועד לא יידחה למועד המאוחר מיום י"ח בטבת התשע"ג (31 בדצמבר 2012).

           (ב)  בצו לפי סעיף זה יפורטו ההתאמות והשינויים בהוראות פרק זה, ככל שהם נדרשים בשל הצו.

(תיקון מס' 2) תש"ע-2009

           (ג)   על אף הוראות סעיף קטן (א) –

(1)   הוראות פרק זה, למעט סעיף 82(ב) ו-(ג)(1), לא יחולו לעניין חיוב בתשלום היטל בעד צריכת מיום מיום ט"ו בטבת התש"ע (1 בינואר 2010) ועד יום א' באייר התש"ע (15 באפריל 2010);

(2)   הוראות סעיף 82(ב) יחולו לעניין חיוב בתשלום היטל בעד צריכת מים בתקופה השלישית, אלא אם כן כמות המים למטרת חקלאות ולמטרת תעשיה של הצרכן הביתי כאמור באותו סעיף נמדדת באמצעות מדי מים נפרדים בכל אחד מהשטחים המשמשים למטרות האמורות.

(תיקון מס' 3) תש"ע-2010

           (ד)  על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ג), הוראות פרק זה לא יחולו לעניין חיוב בתשלום היטל בעד צריכת מים מיום ב' באייר התש"ע (16 באפריל 2010) ועד יום כ"ד בטבת התשע"א (31 בדצמבר 2010) (בסעיף זה – תקופת אי-התחולה); ואולם במהלך תקופת אי-התחולה רשאי שר האוצר, בהסכמת שר התשתיות הלאומיות, לפי המלצת מועצת רשות המים, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע, בצו, כי הוראות פרק זה יחולו לעניין חיוב בתשלום היטל בעד צריכת מים בתקופת אי-התחולה, כולה או חלקה.

מיום 31.12.2009

תיקון מס' 2

ס"ח תש"ע מס' 2220 מיום 31.12.2009 עמ' 293 (ה"ח 288)

הוספת סעיף קטן 121(ג)

מיום 22.3.2010

תיקון מס' 3

ס"ח תש"ע מס' 2235 מיום 22.3.2010 עמ' 436 (ה"ח 314)

הוספת סעיף קטן 121(ד)

הוראת מיוחדת לעניין כספי ההיטל נטו

122.  ספק מים שחל לגביו סכום ההיטל נטו כאמור בפסקה (1)(א) שבהגדרה "היטל נטו" שבסעיף 89(א), יעביר לחשב הכללי, עד יום כ"ד בטבת התשע"א (31 בדצמבר 2010), דוח כספי מבוקר לשנת 2009, הכולל את שיעור הגבייה השנתי של ספק המים לאותה שנה; היה שיעור הגבייה השנתי של ספק המים בשנת 2009 שונה משיעור הגבייה השנתי כאמור בפסקה (1)(א)(3) בהגדרה האמורה, תתבצע התחשבנות בין המדינה לבין ספק המים לעניין השבת כספים שהועברו לאוצר המדינה ביתר או לעניין העברת כספים לאוצר המדינה שהועברו בחסר.

הוראת מעבר לעניין העברת כספי ההיטל נטו לאוצר המדינה בידי חברה

123.  (א)  בתקופה הראשונה ובתקופה השנייה, חברה כהגדרתה בסעיף 2 לחוק תאגידי מים וביוב תעביר את כספי ההיטל נטו לאוצר המדינה, באופן כמפורט להלן:

(1)   שיעור מהכספים כאמור, השווה לשיעור שנקבע לפי סעיף 2 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975, יועבר לאוצר המדינה באמצעות רשות המסים בישראל, במועד שבו על החברה האמורה לשלם מס ערך מוסף לפי החוק האמור; למען הסר ספק, לא יראו בדרך ההעברה של כספי ההיטל נטו לאוצר המדינה, כאמור בפסקה זו, משום הטלת מס ערך מוסף, משתמעת או מפורשת, על סכום ההיטל או על כספי ההיטל נטו;

(2)   השיעור הנותר – בהתאם להוראות סימן ג'.

           (ב)  למען הסר ספק, הסכום שייגבה מצרכן ביתי בעבור ההיטל לא יעלה על 20 שקלים חדשים לכל מטר מעוקב, בשל כמות צריכת מים שבשלה על הצרכן הביתי לשלם את ההיטל האמור, אלא אם כן נקבע אחרת בצו לפי סעיף 117.

הוראת מעבר לעניין חיובו בהיטל של צרכן ביתי כאמור בפסקה (3) להגדרה "צרכן ביתי"

124.  מצא שר האוצר, על פי המלצת מועצת רשות המים ובהסכמת שר התשתיות הלאומיות, כי התקיימו נסיבות חריגות שבשלהן לא השלים צרכן מים כאמור בפסקה (3) להגדרה "צרכן ביתי", את התקנת מדי המים כאמור עד יום ט"ו בטבת התש"ע (1 בינואר 2010), אף שנקט את כל האמצעים הנדרשים כדי להתקין מדי מים בכל אחת מיחידות הדיור שלהן הוא מספק מים, רשאי הוא לדחות את תחילתה של תקופת צריכת המים שבה תחול על אותו צרכן החובה לשלם היטל לפי פרק זה, עד לתקופה ההכרחית הנדרשת להשלמת התקנת מדי המים כאמור, בשל אותן נסיבות.

תוספת לפרק כ"א

(ההגדרה "מספר נפשות מוכר" בסעיף 81)

הודעה מאת ספק מים לעניין החובה של צרכן ביתי לדווח על מספר הנפשות המתגוררות ביחידת הדיור (תיקון מס' 2) תש"ע-2009

1.       עד יום י"א באב התשס"ט (1 באוגוסט 2009) ישלח ספק מים, בדואר, לצרכן ביתי, לכתובת שאליה הוא שולח את הודעת החיוב, הודעה לעניין החובה החלה על הצרכן לדווח לספק המים על מספר הנפשות המתגוררות ביחידת הדיור, בהתאם לטופס הדיווח שצורף להודעה האמורה, ולעניין אפשרותו לדווח על מספר הנפשות שהתגוררו ביחידת הדיור בתקופה שמיום התחילה ועד למועד שבו ימסור את הדיווח כאמור, שיהיה לא יאוחר מיום י"ד בטבת התש"ע (31 בדצמבר 2009), וכן להצהיר בדבר נכונות הפרטים הנכללים באותו דיווח; טופס הדיווח שיצורף להודעה יהיה לפי נוסח שיפרסם מנהל רשות המים, ביום התחילה, באתר האינטרנט של רשות המים.

מיום 31.12.2009

תיקון מס' 2

ס"ח תש"ע מס' 2220 מיום 31.12.2009 עמ' 293 (ה"ח 288)

1. עד יום י"א באב התשס"ט (1 באוגוסט 2009) ישלח ספק מים, בדואר, לצרכן ביתי, לכתובת שאליה הוא שולח את הודעת החיוב, הודעה לעניין החובה החלה על הצרכן לדווח לספק המים על מספר הנפשות המתגוררות ביחידת הדיור, בהתאם לטופס הדיווח שצורף להודעה האמורה, ולעניין אפשרותו לדווח על מספר הנפשות שהתגוררו ביחידת הדיור בתקופה שמיום התחילה ועד למועד שבו ימסור את הדיווח כאמור, שיהיה לא יאוחר מיום י"ג בחשוון התש"ע (31 באוקטובר 2009) י"ד בטבת התש"ע (31 בדצמבר 2009), וכן להצהיר בדבר נכונות הפרטים הנכללים באותו דיווח; טופס הדיווח שיצורף להודעה יהיה לפי נוסח שיפרסם מנהל רשות המים, ביום התחילה, באתר האינטרנט של רשות המים.

הודעה מאת צרכן ביתי על מספר הנפשות המתגוררות ביחידת הדיור (תיקון מס' 2) תש"ע-2009

2.       (א)  קיבל צרכן ביתי הודעה כאמור בסעיף 1, ישלח לספק המים, בדואר, בפקסימיליה או בדואר אלקטרוני, את הדיווח בהתאם להודעה האמורה, כשהוא כולל את כל הפרטים שאותם נדרש הצרכן למלא, לרבות הצהרה בדבר נכונות אותם פרטים, בצירוף תמצית מן הרישום במרשם כמשמעותו בחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965 או תצלום ספח תעודות הזהות, של כל המתגוררים דרך קבע ביחידת הדיור של אותו צרכן, המעיד על שמם ומקום מגוריהם, ולגבי ילדים שטרם מלאו להם 18 שנים – בצירוף תמצית מן הרישום במרשם כמשמעותו בחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965 או ספח תעודת הזהות של ההורה שבו מפורטים פרטי הילדים.

(ב)  היה הצרכן הביתי מי שאינו אזרח ישראלי, יעביר לספק המים צילום של דרכונו וכן אישור שהייה כדין, במקום תעודת הזהות כאמור בסעיף קטן (א), וכן אחד מאלה לפי בחירתו של הצרכן:

(1)   תצהיר מאומת לגבי מקום מגוריו;

(2)   ספח תעודת זהות של בעל ההיתר להעסקתו של הצרכן הביתי לפי חוק עובדים זרים, התשנ"א-1991.

(תיקון מס' 2) תש"ע-2009

(ג)   צרכן ביתי המתגורר ביחידת דיור שלא במקום מגוריו לפי ספח תעודת הזהות שלו (בפרט זה – מקום מגוריו הרשום), יצרף לדיווח מטעמו כאמור בסעיף קטן (א) תצהיר מאומת מטעמו בדבר מקום מגוריו בפועל ואישור בכתב מטעם ספק המים של מקום מגוריו הרשום כי לעניין חישוב היטל המים, הוא לא מתגורר ביחידת דיור במקום מגוריו הרשום אלא במקום מגוריו בפועל.

מיום 31.12.2009

תיקון מס' 2

ס"ח תש"ע מס' 2220 מיום 31.12.2009 עמ' 293 (ה"ח 288)

2. (א) קיבל צרכן ביתי הודעה כאמור בסעיף 1, ישלח לספק המים, בדואר, בפקסימיליה או בדואר אלקטרוני, את הדיווח בהתאם להודעה האמורה, כשהוא כולל את כל הפרטים שאותם נדרש הצרכן למלא, לרבות הצהרה בדבר נכונות אותם פרטים, בצירוף תמצית מן הרישום במרשם כמשמעותו בחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965 או תצלום ספח תעודות הזהות, של כל המתגוררים דרך קבע ביחידת הדיור של אותו צרכן, המעיד על שמם ומקום מגוריהם, ולגבי ילדים שטרם מלאו להם 18 שנים – בצירוף תמצית מן הרישום במרשם כמשמעותו בחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965 או ספח תעודת הזהות של ההורה שבו מפורטים פרטי הילדים.

(ב) היה הצרכן הביתי מי שאינו אזרח ישראלי, יעביר לספק המים צילום של דרכונו וכן אישור שהייה כדין, במקום תעודת הזהות כאמור בסעיף קטן (א), וכן אחד מאלה לפי בחירתו של הצרכן:

(1) תצהיר מאומת לגבי מקום מגוריו;

(2) ספח תעודת זהות של בעל ההיתר להעסקתו של הצרכן הביתי לפי חוק עובדים זרים, התשנ"א-1991.

(ג) צרכן ביתי המתגורר ביחידת דיור שלא במקום מגוריו לפי ספח תעודת הזהות שלו (בפרט זה – מקום מגוריו הרשום), יצרף לדיווח מטעמו כאמור בסעיף קטן (א) תצהיר מאומת מטעמו בדבר מקום מגוריו בפועל ואישור בכתב מטעם ספק המים של מקום מגוריו הרשום כי לעניין חישוב היטל המים, הוא לא מתגורר ביחידת דיור במקום מגוריו הרשום אלא במקום מגוריו בפועל.

הודעה מאת ספק המים על מספר הנפשות המתגוררות ביחידת הדיור

3.       בתוך 14 ימים מהיום שבו קיבל ספק המים דיווח כאמור בסעיף 2, ימסור לצרכן הביתי, בדואר או באמצעי שבו העביר לו הצרכן את הדיווח האמור, הודעה על מספר הנפשות שהוא מכין בהן; הספק יציין בכל הודעת חיוב של אותו צרכן את מספר הנפשות כאמור.

הודעה על שינוי

4.       צרכן ביתי ידווח לספק המים על כל שינוי במספר הנפשות המתגוררות ביחידת הדיור; דיווח כאמור יכלול את הפרטים כאמור בסעיף 2 וייעשה בהתאם למתכונת הדיווח הקבועה באותו סעיף; חל שינוי במספר הנפשות המתגוררות ביחידת הדיור בשל לידה או פטירה, תצורף לדיווח תעודת לידה או תעודת פטירה, לפי העניין.

עדכון בהתאם להודעה על שינוי

5.       שינה ספק המים את מספר הנפשות הרשומות אצלו כמתגוררות ביחידת הדיור, בהתאם לדיווח לפי סעיף 4, יחול אותו שינוי החל בהודעת החיוב הקרובה לאחר הודעת הצרכן כאמור, ואולם אם מסר הצרכן הביתי מסמכים ונתונים כאמור בסעיף 4, המאמתים את השינוי האמור לתקופת 30 הימים שקדמה למועד הדיווח, יחול השינוי האמור גם לגבי תקופה זו.

סתירה בין דיווח הצרכן הביתי לבין הנתונים הידועים לספק המים

6.       (א)  ראה ספק המים כי קיימת סתירה בין מספר הנפשות שדווח בידי צרכן ביתי, כמתגוררות ביחידת הדיור, לבין הנתונים הידועים לו, יודיע על כך לצרכן הביתי בהודעת החיוב הקרובה, ויחייב את הצרכן בהתאם, רק החל מהודעת החיוב העוקבת להודעה האמורה.

(ב)  במקרה של סתירה לעניין מספר הנפשות המתגוררות ביחידת הדיור, שהצרכן הביתי דיווח עליו לספק המים בעד התקופה הראשונה, יעדכן ספק המים בהתאם לכך את מספר הנפשות הרשומות אצלו כמתגוררות ביחידת הדיור בתקופת החיוב הראשונה שלאחר התקופה שלגביה נמסרה הודעת החיוב האמורה, והשינוי האמור יחול לגבי התקופה שתחילתה ביום התחילה.

שינוי מספר הנפשות הרשומות אצל הספק בהתאם להחלטת רשות המים או בית משפט

7.       ספק המים יעדכן את מספר הנפשות הרשומות אצלו כמתגוררות ביחידת דיור, בהתאם להוראות סעיף 111 או בהתאם להחלטת רשות המים או בית משפט לפי הוראות סעיף 112.

פרק כ"ו: אזורי עדיפות לאומית

מטרה

150.  מטרת פרק זה היא לעודד פיתוח של אזורים או יישובים שהממשלה החליטה כי הם בעלי עדיפות לאומית, וקידומם, בכפוף להוראות פרק זה.

החלטה על אזור עדיפות לאומית

151.  (א)  הממשלה רשאית להחליט כי אזור מסוים או יישוב מסוים הוא בעל עדיפות לאומית (בפרק זה – אזור עדיפות לאומית); החלטה כאמור יכול שתהיה כללית ויכול שתהיה לגבי עניין מסוים או לתקופה מסוימת.

           (ב)  לצורך קבלת החלטה לפי סעיף קטן (א), רשאית הממשלה לשקול שיקולים אלה:

(1)   המצב הביטחוני באזור או ביישוב;

(2)   חוסנו הכלכלי והחברתי של האזור או היישוב ורמת השירותים שבו;

(3)   תכנון הפריסה של האוכלוסיה;

(4)   מיקומו הגאוגרפי של האזור או היישוב או המרחק שלו מריכוזי אוכלוסיה וממרכז הארץ;

(5)   הצורך בצמצום פערים בין האזור או היישוב לבין אזורים או יישובים אחרים או בין קבוצות אוכלוסיה תושבות האזור או היישוב לבין קבוצות אוכלוסיה אחרות;

(6)   נטל קליטת העלייה על האזור או היישוב;

(7)   שיקולים נוספים הנוגעים לצורכי האוכלוסיה באזור או ביישוב שבשלהם יש לעודד פיתוח של אותו אזור או יישוב או קידומו, ובלבד שוועדת הכספים של הכנסת אישרה אותם (בפרק זה – הוועדה).

           (ג)   החלטת הממשלה בדבר אזור עדיפות לאומית תהיה מנומקת ומבוססת על נתונים, ויפורטו בה מקור הנתונים והשיקולים כאמור בסעיף קטן (ב), שהביאו לקביעת אזור העדיפות כאמור.

מתן הטבות לאזור עדיפות לאומית

152.  (א)  הממשלה רשאית להחליט על מתן הטבות לאזור עדיפות לאומית ולעניין זה, וככל שהדבר נוגע לעניין ובאופן ההולם את נסיבותיו, תשקול הממשלה, בין השאר, את שיעור ההכנסות מתוך פוטנציאל ההכנסות של האזור או היישוב; הטבות כאמור יינתנו בתחום מתחומי פעילות הממשלה, ובכלל זה בתחום החינוך, התרבות, התעסוקה, הרווחה, הבינוי, השיכון, התעשייה, החקלאות, התיירות, הפנים, הגנת הסביבה, קליטת העלייה או התשתיות.

           (ב)  החליטה הממשלה על מתן הטבות לאזור עדיפות לאומית, תחליט בדבר סוג ההטבות שיינתנו לאותו אזור, הדרכים או האמצעים למתן ההטבות, ובכלל זה דרכים כאמור בסעיף קטן (ג), וכן התקופה שבה יינתנו ההטבות ואמות המידה לנתינתן, והכל באופן ההולם את נסיבות העניין; הממשלה רשאית להחליט כי החלטות כאמור בסעיף קטן זה יתקבלו בידי שר משרי הממשלה בשטח הפעולה של משרדו.

           (ג)   הטבות לאזורי עדיפות לאומית יכול שיינתנו, בין השאר, בדרך של מתן מענק כספי או העמדת הלוואה, או בדרך של מתן הטבות בשטח הפעולה של משרד ממשרדי הממשלה, לתגבור פעילות קיימת או לביצוע פעילות ייעודית.

           (ד)  התחומים שבהם יינתנו הטבות לאזורי עדיפות לאומית לפי סעיף זה וכן סוגי ההטבות, הדרכים, האמצעים ואמות המידה לנתינתן והתקופות שבהן יינתנו, יכול שיהיו שונים לגבי אזורי עדיפות לאומית שונים.

ביטול החלטה על אזור עדיפות לאומית או על מתן הטבות, או הפחתה משמעותית של ההטבות

153.  (א)  הממשלה לא תחליט על ביטול של החלטה על אזור עדיפות לאומית או של החלטה על מתן הטבות לאזור כאמור, שקיבלה לפי סעיפים 151 או 152, או על הפחתה משמעותית של הטבות שנתנה לאזור עדיפות לאומית מכוח החלטה שקיבלה לפי סעיף 152 (בסעיף זה – החלטת ביטול או הפחתה משמעותית), ככלל או לגבי עניין מסוים, אלא לאחר שחלפו ארבע שנים ממועד קבלת ההחלטה לפי סעיפים 151 או 152, לפי העניין.

           (ב)  קיבלה הממשלה החלטת ביטול או הפחתה משמעותית, לא יבוטלו או יופחתו ההטבות הניתנות לאזור או ליישוב שלגביו ניתנה אותה החלטה, אלא לאחר שחלפו שלוש שנים ממועד קבלתה.

           (ג)   על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב), רשאית הממשלה לקבל החלטת ביטול או הפחתה משמעותית בטרם חלפו ארבע שנים מהמועד שבו התקבלה ההחלטה לפי סעיפים 151 או 152, לפי העניין, או לקבוע כי יבוטלו או יופחתו ההטבות הניתנות לפי פרק זה לאזור או ליישוב שלגביו ניתנה החלטת הביטול או ההפחתה המשמעותית בטרם חלפו שלוש שנים מיום קבלת ההחלטה כאמור, והכל אם ניתן לכך אישור מאת הוועדה.

           (ד)  הוראות סעיף זה לא יחולו לעניין ביטול של החלטה על אזור עדיפות לאומית או של החלטה על מתן הטבות לאזור כאמור, שקיבלה הממשלה לפי סעיפים 151 או 152 או לעניין הפחתה משמעותית של הטבות שנתנה הממשלה לאזור עדיפות לאומית מכוח החלטה שקיבלה לפי סעיף 152, ככלל או לעניין מסוים, אם תוקפה של ההחלטה לפי סעיף 151 או תוקפן של ההטבות שניתנו מכוח החלטה לפי סעיף 152, נקבעו מראש לתקופה הקצרה מארבע שנים.

חובת דיון תקופתי בהחלטה על אזור עדיפות לאומית

154.  החלטה על אזור עדיפות לאומית שקיבלה הממשלה לפי סעיף 151, תובא לדיון בממשלה בכל שלוש שנים, אם לא פג תוקפה קודם לכן; במסגרת הדיון כאמור, יוצגו לפני הממשלה אופן ביצועה של ההחלטה וההתקדמות בהשגת מטרותיה, לרבות ההטבות שניתנו מכוחה; הממשלה תבחן את הצורך בשינוי ההחלטה או בביטולה.

דיווח שנתי לממשלה

155.  שר הממשלה ידווחו לממשלה, בכל שנה, על הטבות שנתנו לאזורי עדיפות לאומית לפי הוראות פרק זה ולפי חוקים אחרים המקנים הטבות לאזור או ליישוב על בסיס עדיפות לאומית.

דיווח חצי שנתי לוועדה

156.  (א)  ראש הממשלה או שר שימנה לעניין זה, ידווח בכתב, בכל שישה חודשים, לוועדה, על החלטות הממשלה בדבר אזורי עדיפות לאומית, שהתקבלו לפי פרק זה, בתקופה שלאחר מועד הדיווח הקודם, ועל הנמקותיהן, על מהות ההטבות שניתנו לאזורים אלה לפי החלטות אלה, על עלותן התקציבית או הערכת שוויין, לפי העניין, ועל אופן ביצוען, לרבות ההתקדמות בהשגת מטרותיהן.

           (ב)  הוועדה תדון בדיווח שנמסר לה לפי סעיף קטן (א).

           (ג)   דיווח ראשון כאמור בסעיף קטן (א) יימסר לוועדה בתוך שישה חודשים מיום תחילתו של פרק זה.

דין וחשבון שנתי

157.  (א)  ראש הממשלה או שר שימנה לעניין זה, יניח על שולחן הכנסת, בכל שנה, דין וחשבון שבו יפורטו כל החלטות הממשלה לפי פרק זה, התקפות באותו מועד, בדבר אזורי עדיפות לאומית והנמקותיהן, מהות ההטבות שניתנו לאזורים אלה מכוח החלטות אלה ולפי חוקים אחרים המקנים הטבות לאזור או ליישוב, ועלותן התקציבית או הערכת שוויין, לפי העניין, ואופן ביצועו, לרבות ההתקדמות בהשגת מטרותיהן.

           (ב)  דין וחשבון ראשון כאמור בסעיף קטן (א) יונח על שולחן הכנסת בתוך שנה מיום תחילתו של פרק זה.

פרסום

158.  החלטות הממשלה לפי פרק זה, דיווח לפי סעיף 156 ודין וחשבון לפי סעיף 157, יפורסמו באתר האינטרנט של משרד ראש הממשלה.

ביצוע והפעלת סמכויות

159.  (א)  ראש הממשלה ממונה על ביצוע פרק זה.

           (ב)  סמכויות ראש הממשלה לפי פרק זה, לרבות הסמכות להתקין תקנות, יופעלו בהתייעצות עם שר האוצר.

שמירת דינים וסמכויות

160.  אין בהוראות פרק זה כדי לגרוע –

(1)  מהסמכות, לפי חוק אחר, לקבוע כי אזור מסוים או יישוב מסוים זכאי לקבל הטבות או לתת הטבות לאזור או ליישוב כאמור, או מכל הטבה הניתנת לפי חוק אחר לאזור או ליישוב;

(2)  מהסמכות הנתונה לממשלה, למשרדי הממשלה או לרשויות המדינה לתת הטבות, בתחומי פעילותם ועל פי אמות מידה מקצועיות, לאזור או ליישוב בהתאם לצרכיו.

ביטול חוק ערי ואזורי פיתוח

161.  חוק ערי ואזורי פיתוח, התשמ"ח-1988 – בטל.

פרק כ"ו – הוראת מעבר

162.  (א)  החלטת ממשלה שניתנה ערב תחילתו של פרק זה, שלא לפי הוראות חיקוק, ומקנה הטבות לאזור או ליישוב על בסיס עדיפות לאומית, תתבטל בתום שנתיים וחצי מיום תחילתו של פרק זה או עד המועד הקבוע בה, לפי המוקדם; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על החלטת הממשלה מספר 3960 ועל החלטת הממשלה מספר 3964, מיום כ"ג באב התשס"ח (24 באוגוסט 2008), ואין בהוראות סעיף קטן זה כדי לקבוע הוראות לעניין תוקפן.

           (ב)  בתוך שישה חודשים מיום תחילתו של פרק זה ימסור ראש הממשלה או שר שימנה לעניין זה, לכנסת, דין וחשבון בדבר החלטות הממשלה שניתנו ערב תחילתו של חוק זה, והן בתוקף, כאמור בסעיף קטן (א).

(תיקון מס' 14) תשע"ו-2015

פרק כ"ח: הוראות מיוחדות לתקציב המדינה לשנים 2009 עד 2016

מיום 30.6.2010

תיקון מס' 4

ס"ח תש"ע מס' 2245 מיום 30.6.2010 עמ' 551 (ה"ח 498)

הוראות מיוחדות לתקציב המדינה לשנים 2009 ו-2010 לשנים 2009 עד 2012

מיום 22.5.2013

תיקון מס' 12

ס"ח תשע"ג מס' 2397 מיום 22.5.2013 עמ' 71 (ה"ח 749)

הוראות מיוחדות לתקציב המדינה לשנים 2009 עד 2012 עד 2014

מיום 9.11.2015

תיקון מס' 14

ס"ח תשע"ו מס' 2508 מיום 9.11.2015 עמ' 30 (ה"ח 951)

הוראות מיוחדות לתקציב המדינה לשנים 2009 עד 2014 עד 2016

הגדרות

178.  בפרק זה –

(תיקון מס' 14) תשע"ו-2015

           "חוק התקציב הדו-שנתי" – חוק התקציב הדו-שנתי לשנים 2009 ו-2010, חוק התקציב הדו-שנתי לשנים 2011 ו-2012, חוק התקציב הדו-שנתי לשנים 2013 ו-2014 או חוק התקציב הדו-שנתי לשנים 2015 ו-2016, כמשמעותו בחוק היסוד;

(תיקון מס' 14) תשע"ו-2015

           "חוק היסוד" – חוק-יסוד: תקציב המדינה לשנים 2009 עד 2016 (הוראות מיוחדות) (הוראת שעה);

           "חוק יסודות התקציב" – חוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985.

מיום 30.6.2010

תיקון מס' 4

ס"ח תש"ע מס' 2245 מיום 30.6.2010 עמ' 551 (ה"ח 498)

"חוק התקציב הדו-שנתי" – חוק התקציב הדו-שנתי לשנים 2009 ו-2010 או חוק התקציב הדו-שנתי לשנים 2011 ו-2012, כמשמעותו בחוק היסוד;

"חוק היסוד" – חוק-יסוד: תקציב המדינה לשנים 2009 ו-2010 לשנים 2009 עד 2012 (הוראות מיוחדות) (הוראת שעה);

מיום 22.5.2013

תיקון מס' 12

ס"ח תשע"ג מס' 2397 מיום 22.5.2013 עמ' 71 (ה"ח 749)

"חוק התקציב הדו-שנתי" – חוק התקציב הדו-שנתי לשנים 2009 ו-2010 או חוק התקציב הדו-שנתי לשנים 2011 ו-2012 לשנים 2009 ו-2010, חוק התקציב הדו-שנתי לשנים 2011 ו-2012 או חוק התקציב הדו-שנתי לשנים 2013 ו-2014, כמשמעותו בחוק היסוד;

"חוק היסוד" – חוק-יסוד: תקציב המדינה לשנים 2009 עד 2012 עד 2014 (הוראות מיוחדות) (הוראת שעה);

מיום 9.11.2015

תיקון מס' 14

ס"ח תשע"ו מס' 2508 מיום 9.11.2015 עמ' 30 (ה"ח 951)

"חוק התקציב הדו-שנתי" – חוק התקציב הדו-שנתי לשנים 2009 ו-2010, חוק התקציב הדו-שנתי לשנים 2011 ו-2012 או חוק התקציב הדו-שנתי לשנים 2013 ו-2014 חוק התקציב הדו-שנתי לשנים 2011 ו-2012, חוק התקציב הדו-שנתי לשנים 2013 ו-2014 או חוק התקציב הדו-שנתי לשנים 2015 ו-2016, כמשמעותו בחוק היסוד;

"חוק היסוד" – חוק-יסוד: תקציב המדינה לשנים 2009 עד 2014 עד 2016 (הוראות מיוחדות) (הוראת שעה);

הוראות לעניין חוק יסודות התקציב (תיקון מס' 4) תש"ע-2010 (תיקון מס' 12) תשע"ג-2013 (תיקון מס' 14) תשע"ו-2015

179.  לעניין חוק יסודות התקציב –

(1)  ההוצאה, ההוצאה המותנית בהכנסה, ההרשאה להתחייב ומספרי שיא כוח אדם בחוק התקציב הדו-שנתי בכל אחת משנות הכספים 2009 ו-2010, בכל אחת משנות הכספים 2011 ו-2012, בכל אחת משנות הכספים 2013 ו-2014 ובכל אחת משנותה כספים 2015 ו-2016 תהיה עד לסכום או למספר הנקוב בסעיף התקציב ביחס לאותה שנת כספים;

(2)  לכל אחת משנות הכספים 2009 ו-2010, לכל אחת משנות הכספים 2011 ו-2012, לכל אחת משנות הכספים 2013 ו-2014 ולכל אחת משנות הכספים 2015 ו-2016, לפי העניין, יהיה נקוב, בסעיף תקציב, בתחום פעולה או בתכנית, בחוק התקציב הדו-שנתי, סכום או מספר המתייחב לאותה שנה, ויראו אותם כסעיף תקציב, כתחום פעולה או כתכנית לאותה שנת כספים;

(3)  נקבע בדין כי ייקבע סכום בתקציב שנתי למטרה מסוימת, ייקבע סכום כאמור בתקציב הדו-שנתי לכל אחת משנות הכספים 2009 ו-2010, לכל אחת משנות הכספים 2011 ו-2012, לכל אחת משנות הכספים 2013 ו-2014 או לכל אחת משנות הכספים 2015 ו-2016, לפי העניין;

(4)  (א)   על פי הצעת השר הנוגע בדבר או ממונה אחר על סעיף תקציב, חוץ מסעיף תקציב "הכנסת", רשאי שר האוצר, בכפוף להוראות חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית, התשנ"ב-1992, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, להעביר הוצאה, הוצאה מותנית בהכנסה והרשאה להתחייב, המתייחסת לאחת משנות הכספים 2009 ו-2010, לאחת משנות הכספים 2011 ו-2012, לאחת משנות הכספים 2013 ו-2014 או לאחת משנות הכספים 2015 ו-2016, לפי העניין, לאותו סעיף תקציב המתייחס לשנת הכספים האחרת, או לסעיף אחר בהתאם להוראות סעיף 11(ד) לחוק יסודות התקציב, ואולם אין להעביר כמה משרות משנת כספים אחת לשנת כספים אחרת;

(ב)   לגבי סעיף תקציב "הכנסת" רשאית הוועדה המשותפת האמורה בסעיף 11(ב) לחוק יסודות התקציב, לפי הצעת יושב ראש הכנסת, להעביר הוצאה, הוצאה מותנית בהכנסה והרשאה להתחייב במתייחסת לאחת משנות הכספים 2009 ו-2010, לאחת משנות הכספים 2011 ו-2012, לאחת משנות הכספים 2013 ו-2014 או לאחת משנות הכספים 2015 ו-2016, לפי העניין, לסעיף תקציב "הכנסת" המתייחס לשנת הכספים האחרת, ואולם אין להעביר כמה משרות משנת כספים אחת לשנת כספים אחרת;

(5)  (א)   (1)    נותר סכום עודף באחד מסעיפי התקציב שבחוק התקציב הדו-שנתי המתייחב לשנת הכספים 2009, יהיה השימוש באותו סכום מותר, בשנת הכספים 2010, רק בהתאם להוראות סעיף 13 לחוק יסודות התקציב; סכום שהשימוש בו הותר כאמור יראו אותו כסכום שהתווסף לאותו סעיף תקציב המתייחס לשנת הכספים 2010;

(2)    נותר סכום עודף באחד מסעיפי התקציב שבחוק התקציב הדו-שנתי המתייחס לשנת הכספים 2011, יהיה השימוש באותו סכום מותר, בשנת הכספים 2012, רק בהתאם להוראות סעיף 13 לחוק יסודות התקציב; סכום שהשימוש בו הותר כאמור, יראו אותו כסכום שהיתוסף לאותו סעיף תקציב המתייחס לשנת הכספים 2012;

(תיקון מס' 12) תשע"ג-2013

(3)    נותר סכום עודף באחד מסעיפי התקציב שבחוק התקציב הדו-שנתי המתייחס לשנת הכספים 2013, יהיה השימוש באותו סכום מותר, בשנת הכספים 2014, רק בהתאם להוראות סעיף 13 לחוק יסודות התקציב; סכום שהשימוש בו הותר כאמור, יראו אותו כסכום שהיתוסף לאותו סעיף תקציב המתייחס לשנת הכספים 2014;

(תיקון מס' 14) תשע"ו-2015

(4)    נותר סכום עודף באחד מסעיפי התקציב שבחוק התקציב הדו-שנתי המתייחס לשנת הכספים 2015, יהיה השימוש באותו סכום מותר, בשנת הכספים 2016, רק בהתאם להוראות סעיף 13 לחוק יסודות התקציב; סכום שהשימוש בו הותר כאמור, יראו אותו כסכום שהתווסף לאותו סעיף תקציב המתייחס לשנת הכספים 2016;

(ב)   (1)    נותר סכום עודף בתכנית המנויה ברשימת העודפים המיוחדים שבחוק התקציב הדו-שנתי המתייחס לשנת הכספים 2009, יהיה השימוש באותו סכום מותר, בשנת הכספים 2010, רק בהתאם להוראות סעיף 14 לחוק יסודות התקציב; סכום שהשימוש בו הותר כאמור יראו אותו כסכום שהתווסף לאותו סעיף תקציב המתייחס לשנת הכספים 2010;

(2)    נותר סכום עודף בתכנית המנויה ברשימת העודפים המיוחדים שבחוק התקציב הדו-שנתי המתייחס לשנת הכספים 2011, יהיה השימוש באותו סכום מותר, בשנת הכספים 2012, רק בהתאם להוראות סעיף 14 לחוק יסודות התקציב; סכום שהשימוש בו הותר כאמור יראו אותו כסכום שהיתוסף לאותו סעיף תקציב המתייחס לשנת הכספים 2012;

(6)  (א)   בשנת הכספים 2011 יותר שימוש, בהתאם להוראות סעיף 13 או 14, לפי העניין, לחוק יסודות התקציב, רק בסכום עודף באחד מסעיפי התקציב או בתכנית המנויה ברשימת העודפים המיוחדים, לפי העניין, שבחוק התקציב הדו-שנתי המתייחס לשנת הכספים 2010;

(ב)   בשנת הכספים 2013 יותר שימוש, בהתאם להוראות סעיף 13 או 14, לפי העניין, לחוק יסודות התקציב, רק בסכום עודף באחד מסעיפי התקציב או בתכנית המנויה ברשימת העודפים המיוחדים, לפי העניין, שבחוק התקציב הדו-שנתי המתייחס לשנת הכספים 2012;

(תיקון מס' 12) תשע"ג-2013

(ג)    בשנת הכספים 2015 יותר שימוש, בהתאם להוראות סעיף 13 או 14, לפי העניין, לחוק יסודות התקציב, רק בסכום עודף באחד מסעיפי התקציב או בתכנית המנויה ברשימת העודפים המיוחדים, לפי העניין, שבחוק התקציב הדו-שנתי המתייחס לשנת הכספים 2014;

(תיקון מס' 14) תשע"ו-2015

(ד)   בשנת הכספים 2017 יותר שימוש, בהתאם להוראות סעיף 13 לחוק יסודות התקציב, רק בסכום עודף באחד מסעיפי התקציב שבחוק התקציב הדו-שנתי המתייחס לשנת הכספים 2016;

(7)  לכל אחת משנות הכספים 2009 עד 2016 יראו את הסכום שנקבע לפי סעיף 48 לחוק יסודות התקציב, לשם קבלת הלוואה מבנק ישראל, כסכום שנקבע לאותה מטרה לאותה שנת כספים.

מיום 30.6.2010

תיקון מס' 4

ס"ח תש"ע מס' 2245 מיום 30.6.2010 עמ' 551 (ה"ח 498)

(1) ההוצאה, ההוצאה המותנית בהכנסה, ההרשאה להתחייב ומספרי שיא כוח אדם בחוק התקציב הדו-שנתי בכל אחת משנות הכספים 2009 ו-2010 ובכל אחת משנות הכספים 2011 ו-2012 תהיה עד לסכום או למספר הנקוב בסעיף התקציב ביחס לאותה שנת כספים;

(2) לכל אחת משנות הכספים 2009 ו-2010 ולכל אחת משנות הכספים 2011 ו-2012, לפי העניין, יהיה נקוב, בסעיף תקציב, בתחום פעולה או בתכנית, בחוק התקציב הדו-שנתי, סכום או מספר המתייחב לאותה שנה, ויראו אותם כסעיף תקציב, כתחום פעולה או כתכנית לאותה שנת כספים;

(3) נקבע בדין כי ייקבע סכום בתקציב שנתי למטרה מסוימת, ייקבע סכום כאמור בתקציב הדו-שנתי לכל אחת משנות הכספים 2009 ו-2010 או לכל אחת משנות הכספים 2011 ו-2012, לפי העניין;

(4) (א) על פי הצעת השר הנוגע בדבר או ממונה אחר על סעיף תקציב, חוץ מסעיף תקציב "הכנסת", רשאי שר האוצר, בכפוף להוראות חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית, התשנ"ב-1992, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, להעביר הוצאה, הוצאה מותנית בהכנסה והרשאה להתחייב, המתייחסת לאחת משנות הכספים 2009 ו-2010 או לאחת משנות הכספים 2011 ו-2012, לפי העניין, לאותו סעיף תקציב המתייחס לשנת הכספים האחרת, או לסעיף אחר בהתאם להוראות סעיף 11(ד) לחוק יסודות התקציב, ואולם אין להעביר כמה משרות משנת כספים אחת לשנת כספים אחרת;

(ב) לגבי סעיף תקציב "הכנסת" רשאית הוועדה המשותפת האמורה בסעיף 11(ב) לחוק יסודות התקציב, לפי הצעת יושב ראש הכנסת, להעביר הוצאה, הוצאה מותנית בהכנסה והרשאה להתחייב במתייחסת לאחת משנות הכספים 2009 ו-2010 או לאחת משנות הכספים 2011 ו-2012, לפי העניין, לסעיף תקציב "הכנסת" המתייחס לשנת הכספים האחרת, ואולם אין להעביר כמה משרות משנת כספים אחת לשנת כספים אחרת;

(5) (א) (1) נותר סכום עודף באחד מסעיפי התקציב שבחוק התקציב הדו-שנתי המתייחב לשנת הכספים 2009, יהיה השימוש באותו סכום מותר, בשנת הכספים 2010, רק בהתאם להוראות סעיף 13 לחוק יסודות התקציב; סכום שהשימוש בו הותר כאמור יראו אותו כסכום שהתווסף לאותו סעיף תקציב המתייחס לשנת הכספים 2010;

(2) נותר סכום עודף באחד מסעיפי התקציב שבחוק התקציב הדו-שנתי המתייחס לשנת הכספים 2011, יהיה השימוש באותו סכום מותר, בשנת הכספים 2012, רק בהתאם להוראות סעיף 13 לחוק יסודות התקציב; סכום שהשימוש בו הותר כאמור, יראו אותו כסכום שהיתוסף לאותו סעיף תקציב המתייחס לשנת הכספים 2012;

(ב) (1) נותר סכום עודף בתכנית המנויה ברשימת העודפים המיוחדים שבחוק התקציב הדו-שנתי המתייחס לשנת הכספים 2009, יהיה השימוש באותו סכום מותר, בשנת הכספים 2010, רק בהתאם להוראות סעיף 14 לחוק יסודות התקציב; סכום שהשימוש בו הותר כאמור יראו אותו כסכום שהתווסף לאותו סעיף תקציב המתייחס לשנת הכספים 2010;

(2) נותר סכום עודף בתכנית המנויה ברשימת העודפים המיוחדים שבחוק התקציב הדו-שנתי המתייחס לשנת הכספים 2011, יהיה השימוש באותו סכום מותר, בשנת הכספים 2012, רק בהתאם להוראות סעיף 14 לחוק יסודות התקציב; סכום שהשימוש בו הותר כאמור יראו אותו כסכום שהיתוסף לאותו סעיף תקציב המתייחס לשנת הכספים 2012;

(6) (א) בשנת הכספים 2011 יותר שימוש, בהתאם להוראות סעיף 13 או 14, לפי העניין, לחוק יסודות התקציב, רק בסכום עודף באחד מסעיפי התקציב או בתכנית המנויה ברשימת העודפים המיוחדים, לפי העניין, שבחוק התקציב הדו-שנתי המתייחס לשנת הכספים 2010;

(ב) בשנת הכספים 2013 יותר שימוש, בהתאם להוראות סעיף 13 או 14, לפי העניין, לחוק יסודות התקציב, רק בסכום עודף באחד מסעיפי התקציב או בתכנית המנויה ברשימת העודפים המיוחדים, לפי העניין, שבחוק התקציב הדו-שנתי המתייחס לשנת הכספים 2012;

(7) לכל אחת משנות הכספים 2009 ו-2010 2009 עד 2012 יראו את הסכום שנקבע לפי סעיף 48 לחוק יסודות התקציב, לשם קבלת הלוואה מבנק ישראל, כסכום שנקבע לאותה מטרה לאותה שנת כספים.

מיום 22.5.2013

תיקון מס' 12

ס"ח תשע"ג מס' 2397 מיום 22.5.2013 עמ' 71 (ה"ח 749)

(1) ההוצאה, ההוצאה המותנית בהכנסה, ההרשאה להתחייב ומספרי שיא כוח אדם בחוק התקציב הדו-שנתי בכל אחת משנות הכספים 2009 ו-2010 ובכל אחת משנות הכספים 2011 ו-2012 בכל אחת משנות הכספים 2009 ו-2010, בכל אחת משנות הכספים 2011 ו-2012 ובכל אחת משנות הכספים 2013 ו-2014 תהיה עד לסכום או למספר הנקוב בסעיף התקציב ביחס לאותה שנת כספים;

(2) לכל אחת משנות הכספים 2009 ו-2010 ולכל אחת משנות הכספים 2011 ו-2012 לכל אחת משנות הכספים 2009 ו-2010, לכל אחת משנות הכספים 2011 ו-2012 ולכל אחת משנות הכספים 2013 ו-2014, לפי העניין, יהיה נקוב, בסעיף תקציב, בתחום פעולה או בתכנית, בחוק התקציב הדו-שנתי, סכום או מספר המתייחב לאותה שנה, ויראו אותם כסעיף תקציב, כתחום פעולה או כתכנית לאותה שנת כספים;

(3) נקבע בדין כי ייקבע סכום בתקציב שנתי למטרה מסוימת, ייקבע סכום כאמור בתקציב הדו-שנתי לכל אחת משנות הכספים 2009 ו-2010 או לכל אחת משנות הכספים 2011 ו-2012 לכל אחת משנות הכספים 2009 ו-2010, לכל אחת משנות הכספים 2011 ו-2012 או לכל אחת משנות הכספים 2013 ו-2014, לפי העניין;

(4) (א) על פי הצעת השר הנוגע בדבר או ממונה אחר על סעיף תקציב, חוץ מסעיף תקציב "הכנסת", רשאי שר האוצר, בכפוף להוראות חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית, התשנ"ב-1992, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, להעביר הוצאה, הוצאה מותנית בהכנסה והרשאה להתחייב, המתייחסת לאחת משנות הכספים 2009 ו-2010 או לאחת משנות הכספים 2011 ו-2012 לאחת משנות הכספים 2009 ו-2010, לאחת משנות הכספים 2011 ו-2012 או לאחת משנות הכספים 2013 ו-2014, לפי העניין, לאותו סעיף תקציב המתייחס לשנת הכספים האחרת, או לסעיף אחר בהתאם להוראות סעיף 11(ד) לחוק יסודות התקציב, ואולם אין להעביר כמה משרות משנת כספים אחת לשנת כספים אחרת;

(ב) לגבי סעיף תקציב "הכנסת" רשאית הוועדה המשותפת האמורה בסעיף 11(ב) לחוק יסודות התקציב, לפי הצעת יושב ראש הכנסת, להעביר הוצאה, הוצאה מותנית בהכנסה והרשאה להתחייב במתייחסת לאחת משנות הכספים 2009 ו-2010 או לאחת משנות הכספים 2011 ו-2012 לאחת משנות הכספים 2009 ו-2010, לאחת משנות הכספים 2011 ו-2012 או לאחת משנות הכספים 2013 ו-2014, לפי העניין, לסעיף תקציב "הכנסת" המתייחס לשנת הכספים האחרת, ואולם אין להעביר כמה משרות משנת כספים אחת לשנת כספים אחרת;

(5) (א) (1) נותר סכום עודף באחד מסעיפי התקציב שבחוק התקציב הדו-שנתי המתייחב לשנת הכספים 2009, יהיה השימוש באותו סכום מותר, בשנת הכספים 2010, רק בהתאם להוראות סעיף 13 לחוק יסודות התקציב; סכום שהשימוש בו הותר כאמור יראו אותו כסכום שהתווסף לאותו סעיף תקציב המתייחס לשנת הכספים 2010;

(2) נותר סכום עודף באחד מסעיפי התקציב שבחוק התקציב הדו-שנתי המתייחס לשנת הכספים 2011, יהיה השימוש באותו סכום מותר, בשנת הכספים 2012, רק בהתאם להוראות סעיף 13 לחוק יסודות התקציב; סכום שהשימוש בו הותר כאמור, יראו אותו כסכום שהיתוסף לאותו סעיף תקציב המתייחס לשנת הכספים 2012;

(3) נותר סכום עודף באחד מסעיפי התקציב שבחוק התקציב הדו-שנתי המתייחס לשנת הכספים 2013, יהיה השימוש באותו סכום מותר, בשנת הכספים 2014, רק בהתאם להוראות סעיף 13 לחוק יסודות התקציב; סכום שהשימוש בו הותר כאמור, יראו אותו כסכום שהיתוסף לאותו סעיף תקציב המתייחס לשנת הכספים 2014;

(ב) (1) נותר סכום עודף בתכנית המנויה ברשימת העודפים המיוחדים שבחוק התקציב הדו-שנתי המתייחס לשנת הכספים 2009, יהיה השימוש באותו סכום מותר, בשנת הכספים 2010, רק בהתאם להוראות סעיף 14 לחוק יסודות התקציב; סכום שהשימוש בו הותר כאמור יראו אותו כסכום שהתווסף לאותו סעיף תקציב המתייחס לשנת הכספים 2010;

(2) נותר סכום עודף בתכנית המנויה ברשימת העודפים המיוחדים שבחוק התקציב הדו-שנתי המתייחס לשנת הכספים 2011, יהיה השימוש באותו סכום מותר, בשנת הכספים 2012, רק בהתאם להוראות סעיף 14 לחוק יסודות התקציב; סכום שהשימוש בו הותר כאמור יראו אותו כסכום שהיתוסף לאותו סעיף תקציב המתייחס לשנת הכספים 2012;

(6) (א) בשנת הכספים 2011 יותר שימוש, בהתאם להוראות סעיף 13 או 14, לפי העניין, לחוק יסודות התקציב, רק בסכום עודף באחד מסעיפי התקציב או בתכנית המנויה ברשימת העודפים המיוחדים, לפי העניין, שבחוק התקציב הדו-שנתי המתייחס לשנת הכספים 2010;

(ב) בשנת הכספים 2013 יותר שימוש, בהתאם להוראות סעיף 13 או 14, לפי העניין, לחוק יסודות התקציב, רק בסכום עודף באחד מסעיפי התקציב או בתכנית המנויה ברשימת העודפים המיוחדים, לפי העניין, שבחוק התקציב הדו-שנתי המתייחס לשנת הכספים 2012;

(ג) בשנת הכספים 2015 יותר שימוש, בהתאם להוראות סעיף 13 או 14, לפי העניין, לחוק יסודות התקציב, רק בסכום עודף באחד מסעיפי התקציב או בתכנית המנויה ברשימת העודפים המיוחדים, לפי העניין, שבחוק התקציב הדו-שנתי המתייחס לשנת הכספים 2014;

(7) לכל אחת משנות הכספים 2009 עד 2012 עד 2014 יראו את הסכום שנקבע לפי סעיף 48 לחוק יסודות התקציב, לשם קבלת הלוואה מבנק ישראל, כסכום שנקבע לאותה מטרה לאותה שנת כספים.

מיום 9.11.2015

תיקון מס' 14

ס"ח תשע"ו מס' 2508 מיום 9.11.2015 עמ' 30 (ה"ח 951)

(1) ההוצאה, ההוצאה המותנית בהכנסה, ההרשאה להתחייב ומספרי שיא כוח אדם בחוק התקציב הדו-שנתי בכל אחת משנות הכספים 2009 ו-2010, בכל אחת משנות הכספים 2011 ו-2012 ובכל אחת משנות הכספים 2013 ו-2014 בכל אחת משנות הכספים 2011 ו-2012, בכל אחת משנות הכספים 2013 ו-2014 ובכל אחת משנותה כספים 2015 ו-2016 תהיה עד לסכום או למספר הנקוב בסעיף התקציב ביחס לאותה שנת כספים;

(2) לכל אחת משנות הכספים 2009 ו-2010, לכל אחת משנות הכספים 2011 ו-2012 ולכל אחת משנות הכספים 2013 ו-2014 לכל אחת משנות הכספים 2011 ו-2012, לכל אחת משנות הכספים 2013 ו-2014 ולכל אחת משנות הכספים 2015 ו-2016, לפי העניין, יהיה נקוב, בסעיף תקציב, בתחום פעולה או בתכנית, בחוק התקציב הדו-שנתי, סכום או מספר המתייחב לאותה שנה, ויראו אותם כסעיף תקציב, כתחום פעולה או כתכנית לאותה שנת כספים;

(3) נקבע בדין כי ייקבע סכום בתקציב שנתי למטרה מסוימת, ייקבע סכום כאמור בתקציב הדו-שנתי לכל אחת משנות הכספים 2009 ו-2010, לכל אחת משנות הכספים 2011 ו-2012 או לכל אחת משנות הכספים 2013 ו-2014 לכל אחת משנות הכספים 2011 ו-2012, לכל אחת משנות הכספים 2013 ו-2014 או לכל אחת משנות הכספים 2015 ו-2016, לפי העניין;

(4) (א) על פי הצעת השר הנוגע בדבר או ממונה אחר על סעיף תקציב, חוץ מסעיף תקציב "הכנסת", רשאי שר האוצר, בכפוף להוראות חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית, התשנ"ב-1992, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, להעביר הוצאה, הוצאה מותנית בהכנסה והרשאה להתחייב, המתייחסת לאחת משנות הכספים 2009 ו-2010, לאחת משנות הכספים 2011 ו-2012 או לאחת משנות הכספים 2013 ו-2014 לאחת משנות הכספים 2011 ו-2012, לאחת משנות הכספים 2013 ו-2014 או לאחת משנות הכספים 2015 ו-2016, לפי העניין, לאותו סעיף תקציב המתייחס לשנת הכספים האחרת, או לסעיף אחר בהתאם להוראות סעיף 11(ד) לחוק יסודות התקציב, ואולם אין להעביר כמה משרות משנת כספים אחת לשנת כספים אחרת;

(ב) לגבי סעיף תקציב "הכנסת" רשאית הוועדה המשותפת האמורה בסעיף 11(ב) לחוק יסודות התקציב, לפי הצעת יושב ראש הכנסת, להעביר הוצאה, הוצאה מותנית בהכנסה והרשאה להתחייב במתייחסת לאחת משנות הכספים 2009 ו-2010, לאחת משנות הכספים 2011 ו-2012 או לאחת משנות הכספים 2013 ו-2014 לאחת משנות הכספים 2011 ו-2012, לאחת משנות הכספים 2013 ו-2014 או לאחת משנות הכספים 2015 ו-2016, לפי העניין, לסעיף תקציב "הכנסת" המתייחס לשנת הכספים האחרת, ואולם אין להעביר כמה משרות משנת כספים אחת לשנת כספים אחרת;

(5) (א) (1) נותר סכום עודף באחד מסעיפי התקציב שבחוק התקציב הדו-שנתי המתייחב לשנת הכספים 2009, יהיה השימוש באותו סכום מותר, בשנת הכספים 2010, רק בהתאם להוראות סעיף 13 לחוק יסודות התקציב; סכום שהשימוש בו הותר כאמור יראו אותו כסכום שהתווסף לאותו סעיף תקציב המתייחס לשנת הכספים 2010;

(2) נותר סכום עודף באחד מסעיפי התקציב שבחוק התקציב הדו-שנתי המתייחס לשנת הכספים 2011, יהיה השימוש באותו סכום מותר, בשנת הכספים 2012, רק בהתאם להוראות סעיף 13 לחוק יסודות התקציב; סכום שהשימוש בו הותר כאמור, יראו אותו כסכום שהיתוסף לאותו סעיף תקציב המתייחס לשנת הכספים 2012;

(3) נותר סכום עודף באחד מסעיפי התקציב שבחוק התקציב הדו-שנתי המתייחס לשנת הכספים 2013, יהיה השימוש באותו סכום מותר, בשנת הכספים 2014, רק בהתאם להוראות סעיף 13 לחוק יסודות התקציב; סכום שהשימוש בו הותר כאמור, יראו אותו כסכום שהיתוסף לאותו סעיף תקציב המתייחס לשנת הכספים 2014;

(4) נותר סכום עודף באחד מסעיפי התקציב שבחוק התקציב הדו-שנתי המתייחס לשנת הכספים 2015, יהיה השימוש באותו סכום מותר, בשנת הכספים 2016, רק בהתאם להוראות סעיף 13 לחוק יסודות התקציב; סכום שהשימוש בו הותר כאמור, יראו אותו כסכום שהתווסף לאותו סעיף תקציב המתייחס לשנת הכספים 2016;

(ב) (1) נותר סכום עודף בתכנית המנויה ברשימת העודפים המיוחדים שבחוק התקציב הדו-שנתי המתייחס לשנת הכספים 2009, יהיה השימוש באותו סכום מותר, בשנת הכספים 2010, רק בהתאם להוראות סעיף 14 לחוק יסודות התקציב; סכום שהשימוש בו הותר כאמור יראו אותו כסכום שהתווסף לאותו סעיף תקציב המתייחס לשנת הכספים 2010;

(2) נותר סכום עודף בתכנית המנויה ברשימת העודפים המיוחדים שבחוק התקציב הדו-שנתי המתייחס לשנת הכספים 2011, יהיה השימוש באותו סכום מותר, בשנת הכספים 2012, רק בהתאם להוראות סעיף 14 לחוק יסודות התקציב; סכום שהשימוש בו הותר כאמור יראו אותו כסכום שהיתוסף לאותו סעיף תקציב המתייחס לשנת הכספים 2012;

(6) (א) בשנת הכספים 2011 יותר שימוש, בהתאם להוראות סעיף 13 או 14, לפי העניין, לחוק יסודות התקציב, רק בסכום עודף באחד מסעיפי התקציב או בתכנית המנויה ברשימת העודפים המיוחדים, לפי העניין, שבחוק התקציב הדו-שנתי המתייחס לשנת הכספים 2010;

(ב) בשנת הכספים 2013 יותר שימוש, בהתאם להוראות סעיף 13 או 14, לפי העניין, לחוק יסודות התקציב, רק בסכום עודף באחד מסעיפי התקציב או בתכנית המנויה ברשימת העודפים המיוחדים, לפי העניין, שבחוק התקציב הדו-שנתי המתייחס לשנת הכספים 2012;

(ג) בשנת הכספים 2015 יותר שימוש, בהתאם להוראות סעיף 13 או 14, לפי העניין, לחוק יסודות התקציב, רק בסכום עודף באחד מסעיפי התקציב או בתכנית המנויה ברשימת העודפים המיוחדים, לפי העניין, שבחוק התקציב הדו-שנתי המתייחס לשנת הכספים 2014;

(ד) בשנת הכספים 2017 יותר שימוש, בהתאם להוראות סעיף 13 לחוק יסודות התקציב, רק בסכום עודף באחד מסעיפי התקציב שבחוק התקציב הדו-שנתי המתייחס לשנת הכספים 2016;

(7) לכל אחת משנות הכספים 2009 עד 2014 עד 2016 יראו את הסכום שנקבע לפי סעיף 48 לחוק יסודות התקציב, לשם קבלת הלוואה מבנק ישראל, כסכום שנקבע לאותה מטרה לאותה שנת כספים.

אישור תקציב התאמות לשנת 2012, לשנת 2014 ולשנת 2016 ושינויים בתקציב (תיקון מס' 4) תש"ע-2010 (תיקון מס' 12) תשע"ג-2013 (תיקון מס' 14) תשע"ו-2015

179א. (א) השימוש בתקציב ההתאמות כמשמעותו בחוק היסוד, ייעשה בהתייחס לשנת 2012, לשנת 2014 ולשנת 2016, לפי העניין, ובהתאם להוראות סעיף זה בלבד.

           (ב)  הממשלה תביא לאישור ועדת הכספים של הכנסת בתוך שישים ימים לפני תחילת שנת הכספים 2012 את הצעת הממשלה –

(1)   לשימוש ולהקצאה של תקציב ההתאמות בשנת 2012;

(2)   לשינויים בחלק התקציב הדו-שנתי המתייחס לשנת 2012, בשים לב לשינויים שבוצעו לגבי חלק התקציב המתייחס לשנת 2011 וכן לשינויים הדרושים לממשלה באותו מועד; לעניין פסקה זו, "שינויים" – כמשמעותם בסעיף 11 לחוק יסודות התקציב;

ניתן אישור להצעות כאמור, יראו את הסכומים שאושרו כסכום שהתווספו לתקציב המתייחס לשנת הכספים 2012.

(תיקון מס' 12) תשע"ג-2013

           (ב1)        הממשלה תביא לאישור ועדת הכספים של הכנסת בתוך 21 ימים לפני תחילת שנת הכספים 2014 את הצעת הממשלה –

(1)   לשימוש ולהקצאה של תקציב ההתאמות בשנת 2014;

(2)   לשינויים בחלק התקציב הדו-שנתי המתייחס לשנת 2014, בשים לב לשינויים שבוצעו לגבי חלק התקציב המתייחס לשנת 2013 וכן לשינויים הדרושים לממשלה באותו מועד; לעניין פסקה זו, "שינויים" – כמשמעותם בסעיף 11 לחוק יסודות התקציב;

ניתן אישור להצעות כאמור, יראו את הסכומים שאושרו כסכום שהיתוסף לתקציב המתייחס לשנת הכספים 2014.

(תיקון מס' 14) תשע"ו-2015

           (ב2)        הממשלה תביא לאישור ועדת הכספים של הכנסת בתוך 14 ימים לפני תחילת שנת הכספים 2016 את הצעות הממשלה לשינויים בחלק התקציב הדו-שנתי המתייחס לשנת 2016, בשים לב לשינויים שבוצעו לגבי חלק התקציב המתייחס לשנת 2015 וכן לשינויים הדרושים לממשלה באותו מועד; ניתן אישור להצעות כאמור, יראו את הסכומים שאושרו כסכום שהתווסף לתקציב המתייחס לשנת הכספים 2016; לעניין זה, "שינויים" – כמשמעותם בסעף 11 לחוק יסודות התקציב.

           (ג)   אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 11 לחוק יסודות התקציב או מהוראות סעיף 179(4).

מיום 30.6.2010

תיקון מס' 4

ס"ח תש"ע מס' 2245 מיום 30.6.2010 עמ' 552 (ה"ח 498)

הוספת סעיף 179א

מיום 22.5.2013

תיקון מס' 12

ס"ח תשע"ג מס' 2397 מיום 22.5.2013 עמ' 72 (ה"ח 749)

אישור תקציב התאמות לשנת 2012 ולשנת 2014 ושינויים בתקציב

179א. (א) השימוש בתקציב ההתאמות כמשמעותו בחוק-יסוד: תקציב המדינה לשנים 2009 עד 2012 עד 2014 (הוראות מיוחדות) (הוראת שעה), ייעשה רק בהתייחס לשנת 2012 ולשנת 2014, לפי העניין, ובהתאם להוראות סעיף זה בלבד.

(ב) הממשלה תביא לאישור ועדת הכספים של הכנסת בתוך שישים ימים לפני תחילת שנת הכספים 2012 את הצעת הממשלה –

(1) לשימוש ולהקצאה של תקציב ההתאמות בשנת 2012;

(2) לשינויים בחלק התקציב הדו-שנתי המתייחס לשנת 2012, בשים לב לשינויים שבוצעו לגבי חלק התקציב המתייחס לשנת 2011 וכן לשינויים הדרושים לממשלה באותו מועד; לעניין פסקה זו, "שינויים" – כמשמעותם בסעיף 11 לחוק יסודות התקציב;

ניתן אישור להצעות כאמור, יראו את הסכומים שאושרו כסכום שהתווספו לתקציב המתייחס לשנת הכספים 2012.

(ב1) הממשלה תביא לאישור ועדת הכספים של הכנסת בתוך 21 ימים לפני תחילת שנת הכספים 2014 את הצעת הממשלה –

(1) לשימוש ולהקצאה של תקציב ההתאמות בשנת 2014;

(2) לשינויים בחלק התקציב הדו-שנתי המתייחס לשנת 2014, בשים לב לשינויים שבוצעו לגבי חלק התקציב המתייחס לשנת 2013 וכן לשינויים הדרושים לממשלה באותו מועד; לעניין פסקה זו, "שינויים" – כמשמעותם בסעיף 11 לחוק יסודות התקציב;

ניתן אישור להצעות כאמור, יראו את הסכומים שאושרו כסכום שהיתוסף לתקציב המתייחס לשנת הכספים 2014.

(ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 11 לחוק יסודות התקציב או מהוראות סעיף 179(4).

מיום 9.11.2015

תיקון מס' 14

ס"ח תשע"ו מס' 2508 מיום 9.11.2015 עמ' 31 (ה"ח 951)

אישור תקציב התאמות לשנת 2012 ולשנת 2014 לשנת 2014 ולשנת 2016 ושינויים בתקציב

179א. (א) השימוש בתקציב ההתאמות כמשמעותו בחוק-יסוד: תקציב המדינה לשנים 2009 עד 2014 (הוראות מיוחדות) (הוראת שעה) בחוק היסוד, ייעשה בהתייחס לשנת 2012 ולשנת 2014 לשנת 2012, לשנת 2014 ולשנת 2016, לפי העניין, ובהתאם להוראות סעיף זה בלבד.

(ב) הממשלה תביא לאישור ועדת הכספים של הכנסת בתוך שישים ימים לפני תחילת שנת הכספים 2012 את הצעת הממשלה –

(1) לשימוש ולהקצאה של תקציב ההתאמות בשנת 2012;

(2) לשינויים בחלק התקציב הדו-שנתי המתייחס לשנת 2012, בשים לב לשינויים שבוצעו לגבי חלק התקציב המתייחס לשנת 2011 וכן לשינויים הדרושים לממשלה באותו מועד; לעניין פסקה זו, "שינויים" – כמשמעותם בסעיף 11 לחוק יסודות התקציב;

ניתן אישור להצעות כאמור, יראו את הסכומים שאושרו כסכום שהתווספו לתקציב המתייחס לשנת הכספים 2012.

(ב1) הממשלה תביא לאישור ועדת הכספים של הכנסת בתוך 21 ימים לפני תחילת שנת הכספים 2014 את הצעת הממשלה –

(1) לשימוש ולהקצאה של תקציב ההתאמות בשנת 2014;

(2) לשינויים בחלק התקציב הדו-שנתי המתייחס לשנת 2014, בשים לב לשינויים שבוצעו לגבי חלק התקציב המתייחס לשנת 2013 וכן לשינויים הדרושים לממשלה באותו מועד; לעניין פסקה זו, "שינויים" – כמשמעותם בסעיף 11 לחוק יסודות התקציב;

ניתן אישור להצעות כאמור, יראו את הסכומים שאושרו כסכום שהיתוסף לתקציב המתייחס לשנת הכספים 2014.

(ב2) הממשלה תביא לאישור ועדת הכספים של הכנסת בתוך 14 ימים לפני תחילת שנת הכספים 2016 את הצעות הממשלה לשינויים בחלק התקציב הדו-שנתי המתייחס לשנת 2016, בשים לב לשינויים שבוצעו לגבי חלק התקציב המתייחס לשנת 2015 וכן לשינויים הדרושים לממשלה באותו מועד; ניתן אישור להצעות כאמור, יראו את הסכומים שאושרו כסכום שהתווסף לתקציב המתייחס לשנת הכספים 2016; לעניין זה, "שינויים" – כמשמעותם בסעף 11 לחוק יסודות התקציב.

(ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 11 לחוק יסודות התקציב או מהוראות סעיף 179(4).

דיווח לוועדת הכספים של הכנסת (תיקון מס' 4) תש"ע-2010

179ב. (א) בתוך 90 ימים לפני תחילת שנת הכספים 2012, ונוסף על חובות הדיווח לפי חוק יסודות התקציב או לפי כל דין אחר, תגיש הממשלה לוועדת הכספים של הכנסת דין וחשבון על כל אלה, ותציג אותו לפניה:

(1)   תחזית מאקרו-כלכלית לשנת 2012, על התפתחויות בכלכלת ישראל, ובכלל זה תחזית הצמיחה והתפתחויות בשוק העבודה;

(2)   התפתחויות בכלכלת העולם והשלכותיהן על כלכלת ישראל;

(3)   תחזית ההכנסות לשנת 2012, המעודכנת לאותו מועד;

(4)   תחזית צורכי ההוצאה התקציבית לשנת 2012, המעודכנת לאותו מועד;

(5)   היערכות הממשלה כתוצאה משינויים בתחזיות כאמור או כתוצאה מהתפתחויות כלכליות אחרות, ככל שהיערכות כזו נדרשת לעמידה ביעדי המדיניות שנקבעו;

(6)   תכנית תקציב בהתייחס לשנת הכספים 2014 לפי הוראת סעיף 1(א)(4) לחוק-יסוד: תקציב המדינה לשנים 2009 עד 2012 (הוראות מיוחדות) (הוראת שעה).

(תיקון מס' 12) תשע"ג-2013

           (א1)        בתוך תשעים ימים לפני תחילת שנת הכספים 2014, תגיש הממשלה לוועדת הכספים של הכנסת תכנית תקציב בהתייחס לשנת הכספים 2016, לפי הוראות סעיף 1(א)(4א) לחוק היסוד.

(תיקון מס' 12) תשע"ג-2013

           (א2)        בתוך 21 ימים לפני תחילת שנת הכספים 2014, ונוסף על חובות הדיווח לפי חוק יסודות התקציב או לפי כל דין אחר, תגיש הממשלה לוועדת הכספים של הכנסת דין וחשבון על כל אלה, ותציג אותו לפניה:

(1)   תחזית מאקרו-כלכלית לשנת 2014, על התפתחויות בכלכלת ישראל, ובכלל זה תחזית הצמיחה והתפתחויות בשוק העבודה;

(2)   התפתחויות בכלכלת העולם והשלכותיהן על כלכלת ישראל;

(3)   תחזית ההכנסות לשנת 2014, המעודכנת לאותו מועד;

(4)   תחזית צורכי ההוצאה התקציבית לשנת 2014, המעודכנת לאותו מועד;

(5)   היערכות הממשלה כתוצאה משינויים בתחזיות כאמור או כתוצאה מהתפתחויות כלכליות אחרות, ככל שהיערכות כזו נדרשת לעמידה ביעדי המדיניות שנקבעו.

(תיקון מס' 14) תשע"ו-2015

           (א3)        בתוך 90 ימים מתחילת שנת הכספים 2016, ונוסף על חובות הדיווח לפי חוק יסודות התקציב או לפי כל דין אחר, תגיש הממשלה לוועדת הכספים של הכנסת דין וחשבון על כל אלה, ותציג אותו לפניה:

(1)   תחזית מארקו-כלכלית לשנת 2016, על התפתחויות בכלכלת ישראל, ובכלל זה תחזית הצמיחה והתפתחויות בשוק העבודה;

(2)   התפתחויות בכלכלת העולם והשלכותיהן על כלכלת ישראל;

(3)   תחזית ההכנסות לשנת 2016, המעודכנת לאותו מועד;

(4)   תחזית צורכי ההוצאה התקציבית לשנת 2016, המעודכנת לאותו מועד;

(5)   היערכות הממשלה כתוצאה משינויים בתחזיות כאמור או כתוצאה מהתפתחויות כלכליות אחרות, ככל שהיערכות כזו נדרשת לעמידה ביעדי המדיניות שנקבעו.

(תיקון מס' 14) תשע"ו-2015

           (א4)        בתוך 45 ימים מתחילת שנת הכספים 2016, ידווח החשב הכללי במשרד האוצר לוועדת הכספים של הכנסת לגבי ניהול הוצאות הממשלה במהלך שנת כספים, במצב שבו לא התקבל חוק תקציב לפני תחילתה של שנת הכספים.

(תיקון מס' 14) תשע"ו-2015

           (א5)        הממונה על התקציבים במשרד האוצר יגיש לוועדת הכספים של הכנסת דיווח לעניין שאלת קביעתו של תקציב המדינה כתקציב דו-שנתי לא יאוחר מיום כ"ג בניסן התשע"ו (1 במאי 2016).

(תיקון מס' 12) תשע"ג-2013 (תיקון מס' 14) תשע"ו-2015

           (ב)  ועדת הכספים של הכנסת תקיים דיון בדין וחשבון ובתכנית התקציב שהגישה הממשלה, והיא רשאית לדרוש מהממשלה דיווח נוסף על העניינים המנויים בסעיפים קטנים (א) עד (א3) וכן דיווח בדבר ביצוע לפי חוק התקציב הדו-שנתי לשנים 2011 ו-2012, לשנים 2013 ו-2014 או לשנים 2015 ו-2016, לפי העניין, כפי שתורה הוועדה.

מיום 30.6.2010

תיקון מס' 4

ס"ח תש"ע מס' 2245 מיום 30.6.2010 עמ' 553 (ה"ח 498)

הוספת סעיף 179ב

מיום 22.5.2013

תיקון מס' 12

ס"ח תשע"ג מס' 2397 מיום 22.5.2013 עמ' 73 (ה"ח 749)

(א1) בתוך תשעים ימים לפני תחילת שנת הכספים 2014, תגיש הממשלה לוועדת הכספים של הכנסת תכנית תקציב בהתייחס לשנת הכספים 2016, לפי הוראות סעיף 1(א)(4א) לחוק היסוד.

(א2) בתוך 21 ימים לפני תחילת שנת הכספים 2014, ונוסף על חובות הדיווח לפי חוק יסודות התקציב או לפי כל דין אחר, תגיש הממשלה לוועדת הכספים של הכנסת דין וחשבון על כל אלה, ותציג אותו לפניה:

(1) תחזית מאקרו-כלכלית לשנת 2014, על התפתחויות בכלכלת ישראל, ובכלל זה תחזית הצמיחה והתפתחויות בשוק העבודה;

(2) התפתחויות בכלכלת העולם והשלכותיהן על כלכלת ישראל;

(3) תחזית ההכנסות לשנת 2014, המעודכנת לאותו מועד;

(4) תחזית צורכי ההוצאה התקציבית לשנת 2014, המעודכנת לאותו מועד;

(5) היערכות הממשלה כתוצאה משינויים בתחזיות כאמור או כתוצאה מהתפתחויות כלכליות אחרות, ככל שהיערכות כזו נדרשת לעמידה ביעדי המדיניות שנקבעו.

(ב) ועדת הכספים של הכנסת תקיים דיון בדין וחשבון ובתכנית התקציב שהגישה הממשלה, והיא רשאית לדרוש מהממשלה דיווח נוסף על העניינים המנויים בסעיף קטן (א) בסעיפים קטנים (א) עד (א2) וכן דיווח בדבר ביצוע לפי חוק התקציב הדו-שנתי לשנים 2011 ו-2012 או לשנים 2013 ו-2014, לפי העניין, כפי שתורה הוועדה.

מיום 9.11.2015

תיקון מס' 14

ס"ח תשע"ו מס' 2508 מיום 9.11.2015 עמ' 31 (ה"ח 951)

(א3) בתוך 90 ימים מתחילת שנת הכספים 2016, ונוסף על חובות הדיווח לפי חוק יסודות התקציב או לפי כל דין אחר, תגיש הממשלה לוועדת הכספים של הכנסת דין וחשבון על כל אלה, ותציג אותו לפניה:

(1) תחזית מארקו-כלכלית לשנת 2016, על התפתחויות בכלכלת ישראל, ובכלל זה תחזית הצמיחה והתפתחויות בשוק העבודה;

(2) התפתחויות בכלכלת העולם והשלכותיהן על כלכלת ישראל;

(3) תחזית ההכנסות לשנת 2016, המעודכנת לאותו מועד;

(4) תחזית צורכי ההוצאה התקציבית לשנת 2016, המעודכנת לאותו מועד;

(5) היערכות הממשלה כתוצאה משינויים בתחזיות כאמור או כתוצאה מהתפתחויות כלכליות אחרות, ככל שהיערכות כזו נדרשת לעמידה ביעדי המדיניות שנקבעו.

(א4) בתוך 45 ימים מתחילת שנת הכספים 2016, ידווח החשב הכללי במשרד האוצר לוועדת הכספים של הכנסת לגבי ניהול הוצאות הממשלה במהלך שנת כספים, במצב שבו לא התקבל חוק תקציב לפני תחילתה של שנת הכספים.

(א5) הממונה על התקציבים במשרד האוצר יגיש לוועדת הכספים של הכנסת דיווח לעניין שאלת קביעתו של תקציב המדינה כתקציב דו-שנתי לא יאוחר מיום כ"ג בניסן התשע"ו (1 במאי 2016).

(ב) ועדת הכספים של הכנסת תקיים דיון בדין וחשבון ובתכנית התקציב שהגישה הממשלה, והיא רשאית לדרוש מהממשלה דיווח נוסף על העניינים המנויים בסעיפים קטנים (א) עד (א2) בסעיפים קטנים (א) עד (א3) וכן דיווח בדבר ביצוע לפי חוק התקציב הדו-שנתי לשנים 2011 ו-2012 או לשנים 2013 ו-2014 לשנים 2011 ו-2012, לשנים 2013 ו-2014 או לשנים 2015 ו-2016, לפי העניין, כפי שתורה הוועדה.

הוראות לעניין חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית

180.  לעניין סעיף 6א לחוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית, התשנ"ב-1992 –

(1)  סכום ההוצאה הממשלתית בחוק התקציב הדו-שנתי, לשנת הכספים 2009, יתייחס, בהתאם להוראות סעיף 6א האמור, לסכום ההוצאה הממשלתית לשנת התקציב 2008;

(2)  סכום ההוצאה הממשלתית בחוק התקציב הדו-שנתי, לשנת הכספים 2010, יתייחס, בהתאם להוראות סעיף 6א האמור, לסכום ההוצאה הממשלתית בחוק התקציב הדו-שנתי, לשנת הכספים 2009;

(תיקון מס' 4) תש"ע-2010

(3)  סכום ההוצאה הממשלתית בחוק התקציב הדו-שנתי, לשנת הכספים 2011 יתייחס, בהתאם להוראות סעיף 6א האמור, לסכום ההוצאה הממשלתית בחוק התקציב הדו-שנתי לשנת הכספים 2010;

(תיקון מס' 4) תש"ע-2010

(4)  סכום ההוצאה הממשלתית בחוק התקציב הדו-שנתי, לשנת הכספים 2012, יתייחס, בהתאם להוראות סעיף 6א האמור, לסכום ההוצאה הממשלתית בחוק התקציב הדו-שנתי לשנת הכספים 2011;

(תיקון מס' 4) תש"ע-2010 (תיקון מס' 12) תשע"ג-2013

(5)  סכום ההוצאה הממשלתית בחוק התקציב הדו-שנתי, לשנת הכספים 2013, יתייחס, בהתאם להוראות סעיף 6א האמור, לסכום ההוצאה הממשלתית בחוק התקציב הדו-שנתי, לשנת הכספים 2012;

(תיקון מס' 12) תשע"ג-2013

(6)  סכום ההוצאה הממשלתית בחוק התקציב הדו-שנתי, לשנת הכספים 2014, יתייחס, בהתאם להוראות סעיף 6א האמור, לסכום ההוצאה הממשלתית בחוק התקציב הדו-שנתי, לשנת הכספים 2013;

(תיקון מס' 14) תשע"ו-2015

(7)  סכום ההוצאה הממשלתית בחוק התקציב הדו-שנתי, לשנת הכספים 2015, יתייחס, בהתאם להוראות סעיף 6א האמור, לסכום ההוצאה הממשלתית בחוק התקציב הדו-שנתי, לשנת הכספים 2014;

(תיקון מס' 14) תשע"ו-2015

(8)  סכום ההוצאה הממשלתית בחוק התקציב הדו-שנתי, לשנת הכספים 2016, יתייחס, בהתאם להוראות סעיף 6א האמור, לסכום ההוצאה הממשלתית בחוק התקציב הדו-שנתי, לשנת הכספים 2015.

מיום 30.6.2010

תיקון מס' 4

ס"ח תש"ע מס' 2245 מיום 30.6.2010 עמ' 553 (ה"ח 498)

(3) סכום ההוצאה הממשלתית בשנת התקציב 2011 בחוק התקציב הדו-שנתי, לשנת הכספים 2011 יתייחס, בהתאם להוראות סעיף 6א האמור, לסכום ההוצאה הממשלתית בחוק התקציב הדו-שנתי לשנת הכספים 2010;

(4) סכום ההוצאה הממשלתית בחוק התקציב הדו-שנתי, לשנת הכספים 2012, יתייחס, בהתאם להוראות סעיף 6א האמור, לסכום ההוצאה הממשלתית בחוק התקציב הדו-שנתי לשנת הכספים 2011;

(5) סכום ההוצאה הממשלתית בשנת התקציב 2013, יתייחס, בהתאם להוראות סעיף 6א האמור, לסכום ההוצאה הממשלתית בחוק התקציב הדו-שנתי, לשנת הכספים 2012.

מיום 22.5.2013

תיקון מס' 12

ס"ח תשע"ג מס' 2397 מיום 22.5.2013 עמ' 73 (ה"ח 749)

(5) סכום ההוצאה הממשלתית בשנת התקציב 2013 בחוק התקציב הדו-שנתי, לשנת הכספים 2013, יתייחס, בהתאם להוראות סעיף 6א האמור, לסכום ההוצאה הממשלתית בחוק התקציב הדו-שנתי, לשנת הכספים 2012;

(6) סכום ההוצאה הממשלתית בחוק התקציב הדו-שנתי, לשנת הכספים 2014, יתייחס, בהתאם להוראות סעיף 6א האמור, לסכום ההוצאה הממשלתית בחוק התקציב הדו-שנתי, לשנת הכספים 2013.

מיום 9.11.2015

תיקון מס' 14

ס"ח תשע"ו מס' 2508 מיום 9.11.2015 עמ' 32 (ה"ח 951)

הוספת פסקאות 180(7), 180(8)

הוראות לעניין חוק ערבויות מטעם המדינה (תיקון מס' 4) תש"ע-2010 (תיקון מס' 12) תשע"ג-2013 (תיקון מס' 14) תשע"ו-2015

181.  לעניין סעיף 3(ב) לחוק ערבויות מטעם המדינה, התשי"ח-1958, יראו את הסכומים בתקציב הדו-שנתי המתייחסים לכל אחת מהשנים 2009 ו-2010, לכל אחת מהשנים 2011 ו-2012, לכל אחת מהשנים 2013 ו-2014 או לכל אחת מהשנים 2015 ו-2016, לפי העניין, כתקציב המדינה לאותה שנת כספים.

מיום 30.6.2010

תיקון מס' 4

ס"ח תש"ע מס' 2245 מיום 30.6.2010 עמ' 553 (ה"ח 498)

181. לעניין סעיף 3(ב) לחוק ערבויות מטעם המדינה, התשי"ח-1958, יראו את הסכומים בתקציב הדו-שנתי המתייחסים לכל אחת מהשנים 2009 ו-2010 או לכל אחת מהשנים 2011 ו-2012, לפי העניין, כתקציב המדינה לאותה שנת כספים.

מיום 22.5.2013

תיקון מס' 12

ס"ח תשע"ג מס' 2397 מיום 22.5.2013 עמ' 73 (ה"ח 749)

181. לעניין סעיף 3(ב) לחוק ערבויות מטעם המדינה, התשי"ח-1958, יראו את הסכומים בתקציב הדו-שנתי המתייחסים לכל אחת מהשנים 2009 ו-2010 או לכל אחת מהשנים 2011 ו-2012 לכל אחת מהשנים 2009 ו-2010, לכל אחת מהשנים 2011 ו-2012 או לכל אחת מהשנים 2013 ו-2014, לפי העניין, כתקציב המדינה לאותה שנת כספים.

מיום 9.11.2015

תיקון מס' 14

ס"ח תשע"ו מס' 2508 מיום 9.11.2015 עמ' 32 (ה"ח 951)

181. לעניין סעיף 3(ב) לחוק ערבויות מטעם המדינה, התשי"ח-1958, יראו את הסכומים בתקציב הדו-שנתי המתייחסים לכל אחת מהשנים 2009 ו-2010, לכל אחת מהשנים 2011 ו-2012 או לכל אחת מהשנים 2013 ו-2014 לכל אחת מהשנים 2011 ו-2012, לכל אחת מהשנים 2013 ו-2014 או לכל אחת מהשנים 2015 ו-2016, לפי העניין, כתקציב המדינה לאותה שנת כספים.

הוראות לעניין חוק בנק ישראל (תיקון מס' 4) תש"ע-2010

182.  לעניין סעיף 45 לחוק בנק ישראל, התשי"ד-1954, יראו את הסכומים בתקציב הדו-שנתי המתייחסים לכל אחת מהשנים 2009 ו-2010 או לכל אחת מהשנים 2011 ו-2012, לפי העניין, כתקציב השנתי הרגיל לאותה שנת כספים.

מיום 30.6.2010

תיקון מס' 4

ס"ח תש"ע מס' 2245 מיום 30.6.2010 עמ' 554 (ה"ח 498)

182. לעניין סעיף 45 לחוק בנק ישראל, התשי"ד-1954, יראו את הסכומים בתקציב הדו-שנתי המתייחסים לכל אחת מהשנים 2009 ו-2010 או לכל אחת מהשנים 2011 ו-2012, לפי העניין, כתקציב השנתי הרגיל לאותה שנת כספים.

הוראות לעניין חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 14) תשע"ו-2015

183.  לעניין סעיף 8(ב) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994, יראו כל אחת משנות הכספים 2009 עד 2016 כשנת תקציב.

מיום 30.6.2010

תיקון מס' 4

ס"ח תש"ע מס' 2245 מיום 30.6.2010 עמ' 554 (ה"ח 498)

183. לעניין סעיף 8(ב) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994, יראו כל אחת משנות הכספים 2009 ו-2010 2009 עד 2012 כשנת תקציב.

מיום 22.5.2013

תיקון מס' 12

ס"ח תשע"ג מס' 2397 מיום 22.5.2013 עמ' 73 (ה"ח 749)

183. לעניין סעיף 8(ב) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994, יראו כל אחת משנות הכספים 2009 עד 2012 עד 2014 כשנת תקציב.

מיום 9.11.2015

תיקון מס' 14

ס"ח תשע"ו מס' 2508 מיום 9.11.2015 עמ' 32 (ה"ח 951)

183. לעניין סעיף 8(ב) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994, יראו כל אחת משנות הכספים 2009 עד 2014 עד 2016 כשנת תקציב.

תחילה

185.  תחילתו של חוק זה ביום כ"ג בתמוז התשס"ט (15 ביולי 2009), אלא אם כן נקבע בו אחרת.

                                       אריאל שרון                                        סילבן שלום

                                                   ראש הממשלה                                                        שר האוצר

            משה קצב                                         אברהם בורג

               נשיא המדינה                                                   יושב ראש הכנסת

הודעה למנויים על עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו - הקש כאן

 



* פורסם ס"ח תשס"ט מס' 2203 מיום 23.7.2009 עמ' 157 (ה"ח הממשלה תשס"ט מס' 436 עמ' 348).

יש לשים לב כי התיקונים העקיפים (לרבות הוראות תחילה, תחולה והוראות מעבר) אינם מופיעים בנוסח זה. ניתן לראות את נוסח ההוראות בחוברות הרשומות הרלוונטיות.

תוקן ס"ח תשס"ט מס' 2209 מיום 10.8.2009 עמ' 331 (ה"ח הממשלה תשס"ט מס' 436 עמ' 348, 514) – תיקון מס' 1 בסעיף 45 לחוק מינהל מקרקעי ישראל (תיקון מס' 7), תשס"ט-2009; תחילתו ביום 1.1.2010.

ק"ת תש"ע: מס' 6817 מיום 24.9.2009 עמ' 44 – צו תש"ע-2009. מס' 6824 מיום 9.11.2009 עמ' 111 – צו (מס' 2) תש"ע-2009 (ת"ט מס' 6855 מיום 11.1.2010 עמ' 624). מס' 6855 מיום 11.1.2010 עמ' 618 – צו (מס' 3) תש"ע-2010. מס' 6883 מיום 6.4.2010 עמ' 996 – צו (מס' 4) תש"ע-2010.

ס"ח תש"ע מס' 2220 מיום 31.12.2009 עמ' 292 (ה"ח הכנסת תש"ע מס' 288 עמ' 38) – תיקון מס' 2; ר' סעיף 7 לענין תחילה.

ס"ח תש"ע מס' 2235 מיום 22.3.2010 עמ' 436 (ה"ח הכנסת תש"ע מס' 314 עמ' 138) – תיקון מס' 3.

ס"ח תש"ע מס' 2245 מיום 30.6.2010 עמ' 551 (ה"ח הממשלה תש"ע מס' 498 עמ' 594) – תיקון מס' 4.

ס"ח תשע"א מס' 2271 מיום 6.1.2011 עמ' 161 (ה"ח הממשלה תשע"א מס' 541 עמ' 6) – תיקון מס' 5 בסעיף 29 לחוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו-2012 (תיקוני חקיקה), תשע"א-2010; תחילתו ביום 1.1.2011.

ס"ח תשע"א מס' 2273 מיום 26.1.2011 עמ' 203 (ה"ח הממשלה תשע"א מס' 548 עמ' 302) – תיקון מס' 6; תחילתו ביום 1.1.2011.

ס"ח תשע"א מס' 2305 מיום 20.7.2011 עמ' 976 (ה"ח הממשלה תשע"א מס' 588 עמ' 676) – תיקון מס' 7.

ס"ח תשע"א מס' 2305 מיום 20.7.2011 עמ' 976 (ה"ח הממשלה תשע"א מס' 588 עמ' 676) – תיקון מס' 8.

ס"ח תשע"ב מס' 2324 מיום 6.12.2011 עמ' 47 (ה"ח הממשלה תשע"א מס' 573 עמ' 566) – תיקון מס' 9 בסעיף 3 לחוק לשינוי נטל המס (תיקוני חקיקה), תשע"ב-2011; תחילתו ביום 1.1.2012.

ס"ח תשע"ב מס' 2334 מיום 23.1.2012 עמ' 147 (ה"ח הממשלה תשע"ב מס' 625 עמ' 50) – תיקון מס' 10; ר' סעיף 6 לענין תחילה.

ס"ח תשע"ב מס' 2351 מיום 1.4.2012 עמ' 319 (ה"ח הממשלה תשע"ב מס' 625 עמ' 50) – תיקון מס' 11 בסעיף 9 לחוק מס ערך מוסף (תיקון מס' 42 והוראת שעה), תשע"ב-2012.

ס"ח תשע"ג מס' 2397 מיום 22.5.2013 עמ' 71 (ה"ח הממשלה תשע"ג מס' 749 עמ' 264) – תיקון מס' 12.

ס"ח תשע"ג מס' 2405 מיום 5.8.2013 עמ' 193 (ה"ח הממשלה תשע"ג מס' 768 עמ' 586) – תיקון מס' 13 בסעיף 62 לחוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014), תשע"ג-2013; תחילתו ביום 1.8.2013.

ס"ח תשע"ו מס' 2508 מיום 9.11.2015 עמ' 30 (ה"ח הממשלה תשע"ה מס' 951 עמ' 1352, 1566) – תיקון מס' 14.

ס"ח תשע"ז מס' 2604 מיום 13.2.2017 עמ' 408 (ה"ח הממשלה תשע"ו מס' 1008 עמ' 442) – תיקון מס' 15 בסעיף 36 לחוק המים (תיקון מס' 27), תשע"ז-2017; תחילתו ביום 30.4.2017.

ס"ח תשע"ט מס' 2778 מיום 9.1.2019 עמ' 225 (ה"ח הממשלה תשע"ח מס' 1246 עמ' 1154) – תיקון מס' 16 בסעיף 72 לחוק שירותי תשלום, תשע"ט-2019; תחילתו שנה מיום פרסומו.

[1] המועד יידחה למועד תשלום דמי הביטוח הלאומי שמשלם מעביד בעד עובד בעבור חודש מאי 2010: ר' צו (מס' 4) תש"ע-2010.