Nevo.co.il

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018

משפט פרטי וכלכלה – מסחר – פשיטת רגל

תוכן ענינים

	חלק א': עקרונות ופרשנות	Go	12
	פרק א': עקרונות יסוד	Go	12
סעיף 1	מטרת החוק	Go	12
סעיף 2	חדלות פירעון	Go	12
סעיף 3	הכרזה כי חייב הוא חדל פירעון	Go	12
	פרק ב': הגדרות	Go	12
סעיף 4	הגדרות	Go	12
	חלק ב': הליכי חדלות פירעון לגבי תאגיד	Go	15
	פרק א': תחולה	Go	15
סעיף 5	תחולה על תאגיד	Go	15
	פרק ב': בקשה לצו לפתיחת הליכים והדיון בה	Go	15
סעיף 6	הרשאים להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים	Go	15
סעיף 7	בקשה תאגיד לצו לפתיחת הליכים	Go	15
סעיף 8	בקשת תאגיד להפעלתו במסגרת צו לפתיחת הליכים	Go	15
סעיף 9	בקשת נושה לצו לפתיחת הליכים	Go	16
סעיף 10	חזקת חדלות פירעון בבקשת נושה	Go	16
סעיף 11	בקשת היועץ המשפטי לממשלה לצו לפתיחת הליכים	Go	17
סעיף 12	צירוף מסמכים לבקשה לצו לפתיחת הליכים	Go	17
סעיף 13	פרסום הודעה על הגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים ומשלוח העתק ממנה	Go	17
סעיף 14	הגשת התנגדות לבקשה לצו לפתיחת הליכים	Go	17
סעיף 15	חיוב בשל הגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים בחוסר תום לב	Go	17
סעיף 16	דיון בבקשה לצו לפתיחת הליכים	Go	17
סעיף 17	תיקון בקשת התאגיד לצו לפתיחת הליכים וחזרה ממנה	Go	17
סעיף 18	החלטה בבקשה לצו לפתיחת הליכים	Go	17
	פרק ג': הגבלות וסעדים זמניים עד למתן צו לפתיחת הליכים	Go	17
סעיף 19	ביצוע עסקאות חריגות ממועד הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים בידי התאגיד	Go	17
סעיף 20	סעד זמני	Go	17
סעיף 21	סעד זמני במעמד צד אחד	Go	18
סעיף 22	עיכוב זמני של הליך שיפוטי תלוי ועומד	Go	18
	פרק ד': תוכנו של צו לפתיחת הליכים ותוצאותיו	Go	18
סעיף 23	החלטה על פירוק התאגיד או על הפעלתו לשם שיקומו הכלכלי	Go	18
סעיף 24	החלטה על הפעלה זמנית של התאגיד	Go	19
סעיף 25	תוצאות צו לפתיחת הליכים	Go	19
סעיף 26	הודעה על מתן צו לפתיחת הליכים	Go	19
סעיף 27	ציון ההליכים במסמכי התאגיד	Go	19
סעיף 28	הודעה לרשם על צו לפתיחת הליכים	Go	19
	פרק ה': הקפאת הליכים	Go	19
סעיף 29	הקפאת הליכים נגד התאגיד	Go	19
סעיף 30	הקפאת הליכים נגד אדם שלישי	Go	20
סעיף 31	סייג לתחולה על הליכים פליליים ומינהליים	Go	20
סעיף 32	השעיית תקופת ההתיישנות	Go	20
	פרק ו': הנאמן – מינויו, תפקידו וסמכויותיו	Go	20
	סימן א': מינוי הנאמן	Go	20
סעיף 33	מינוי נאמן	Go	20
סעיף 34	נאמן זמני	Go	20
סעיף 35	מינוי הממונה לנאמן	Go	21
סעיף 36	מינוי נושא משרה בתאגיד לנאמן	Go	21
סעיף 37	רשימת הנאמנים	Go	21
סעיף 38	ערובה	Go	21
סעיף 39	שכר הנאמן	Go	21
סעיף 40	הודעה לרשם על מינוי נאמן	Go	21
	סימן ב': תפקיד הנאמן וסמכויותיו	Go	21
סעיף 41	כפיפות הנאמן	Go	21
סעיף 42	תפקיד הנאמן	Go	21
סעיף 43	הקניית סמכויות האורגנים ונושאי המשרה לנאמן	Go	22
סעיף 44	סמכויות שהפעלתן טעונה אישור של בית המשפט	Go	22
סעיף 45	בקשה למתן הוראות	Go	22
סעיף 46	שיתוף פעולה עם הנאמן	Go	22
סעיף 47	דרישת נכסים ומסמכים של התאגיד	Go	22
סעיף 48	בדיקת נכסי התאגיד המוחזקים בידי אחר	Go	22
סעיף 49	דרישת מידע	Go	22
סעיף 50	מידע מתאגיד בנקאי ומרשות המסים	Go	22
סעיף 51	סמכות חקירה	Go	23
סעיף 52	שמירה על סודיות	Go	23
סעיף 53	דוחות הנאמן	Go	23
סעיף 54	פנייה לבית המשפט בידי מי שנפגע מפעולת הנאמן	Go	23
סעיף 55	הפסקת כהונתו של הנאמן	Go	23
סעיף 56	סיום כהונתו של נאמן	Go	24
	פרק ז': הפעלת התאגיד ושיקומו הכלכלי	Go	24
	סימן א': כללי	Go	24
סעיף 57	הפעלת התאגיד בידי הנאמן	Go	24
סעיף 58	דרכי השיקום הכלכלי	Go	24
	סימן ב': הפעלת התאגיד	Go	24
	סימן משנה א': פעולות ועסקאות בנכסי קופת הנשייה של תאגיד בהפעלה	Go	24
סעיף 59	עסקאות חריגות	Go	24
סעיף 60	הגבלות על נושים בעלי זכויות פירעון מיוחדות	Go	24
סעיף 61	נכס משועבד ונכס הכפוף לשיור בעלות שימוש, השכרה ומכירה במהלך העסקים הרגיל	Go	24
סעיף 62	נכס משועבד ונכס הכפוף לשיור בעלות שימוש, השכרה ומכירה שלא במהלך העסקים הרגיל	Go	25
סעיף 63	תשלום באמצעות נכס משועבד	Go	25
סעיף 64	עקיבת זכויות	Go	25
סעיף 65	אשראי חדש	Go	25
	סימן משנה ב': חוזים קיימים של תאגיד בהפעלה	Go	25
סעיף 66	הגדרת חוזה קיים	Go	25
סעיף 67	זכות הנאמן לבטל חוזה קיים שאין עילה לביטולו	Go	25
סעיף 68	הגבלת זכות הביטול של הצד השני לחוזה קיים	Go	25
סעיף 69	ביטול חוזה קיים בהסכמה	Go	26
סעיף 70	הליכים לביטול חוזה קיים שאין עילה לביטולו בידי הנאמן	Go	26
סעיף 71	הליכים לביטול חוזה קיים בידי הצד השני לחוזה	Go	26
סעיף 72	החלטת בית המשפט בבקשה הנאמן להמשך קיום החוזה ותוצאותיה	Go	26
סעיף 73	דין ההוצאות לקיום חיובי התאגיד לפי חוזה קיים לאחר מתן צו לפתיחת הליכים	Go	26
סעיף 74	פגיעה בשל הפרת חוזה קיים שקדמה להחלטה על ביטול או המשך קיום	Go	27
סעיף 75	המחאת זכויות וחבויות לפי חוזה קיים	Go	27
סעיף 76	תחולה על חוזה שבוטל בסמוך לפני מתן הצו לפתיחת הליכים	Go	27
	סימן משנה ג': הספקת שירותים ומצרכים חיוביים לתאגיד בהפעלה	Go	27
סעיף 77	הספקת שירותי תשתית	Go	27
סעיף 78	הספקת שירות או מצרך חיוני	Go	28
סעיף 79	דין התמורה בעד הספקת שירותי תשתית או שירות או מצרך חיוני	Go	28
	סימן ג': תכנית לשיקום כלכלי	Go	28
סעיף 80	הכנת תכנית לשיקום כלכלי בידי הנאמן	Go	28
סעיף 81	גיבוש הצעות לתכנית לשיקום כלכלי	Go	28
סעיף 82	הגשת הצעות לבית המשפט	Go	28
סעיף 83	הבאת הצעה לתכנית לשיקום כלכלי לאישור הנושים וחברי התאגיד	Go	29
סעיף 84	אסיפות סוג	Go	29
סעיף 85	אישור תכנית לשיקום כלכלי בידי הנושים וחברי התאגיד	Go	29
סעיף 86	אישור תכנית לשיקום כלכלי בידי בית המשפט	Go	30
סעיף 87	אישור בית המשפט באין רוב בכל אחת מאסיפות הסוג	Go	30
סעיף 88	סייג לאישור תכנית לשיקום כלכלי בידי בית המשפט	Go	30
סעיף 89	כוחה של תכנית לשיקום כלכלי שאושרה	Go	30
סעיף 90	יישום תכנית לשיקום כלכלי	Go	30
סעיף 91	החזרת סמכויות לאורגנים ולנושאי המשרה בתאגיד	Go	30
סעיף 92	הודעה לרשם על אישור התכנית לשיקום כלכלי	Go	30
	סימן ד': מכירת פעילותו העסקית של תאגיד בלא תכנית לשיקום כלכלי	Go	30
סעיף 93	מכירת פעילות עסקית של תאגיד	Go	30
	סימן ה': מעבר להליכי פירוק	Go	31
סעיף 94	הפסקת הפעלת התאגיד ומעבר להליכי פירוק	Go	31
	פרק ח': פירוק	Go	31
סעיף 95	פעולת הנאמן בפירוק	Go	31
סעיף 96	זכות הנאמן לבטל חוזה קיים שאין לו עילה לביטולו	Go	31
סעיף 97	הפעלת התאגיד בפירוק	Go	31
סעיף 98	הפסקת הפירוק ומעבר להליכי שיקום כלכלי	Go	31
סעיף 99	חיסול התאגיד	Go	31
סעיף 100	ביטול החיסול	Go	31
	חלק ג': הליכי חדלות פירעון לגבי יחיד	Go	31
	פרק א': תחולה והוראות כלליות	Go	31
סעיף 101	תחולה חלק ג'	Go	31
סעיף 102	הרשאים להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים לגבי יחיד	Go	31
סעיף 103	הגורם המוסמך לדון בבקשה	Go	31
	פרק ב': צו לפתיחת הליכים לבקשת יחיד שסך חובותיו עולה על 150,000 שקלים חדשים	Go	32
סעיף 104	בקשה היחיד לממונה	Go	32
סעיף 105	החלטת הממונה בבקשת יחיד	Go	32
סעיף 106	פרסום הודעה על מתן הצו ומשלוח העתק	Go	33
סעיף 107	עיון בצו ובבקשת היחיד	Go	33
סעיף 108	בקשה לביטול צו לפתיחת הליכים	Go	33
	פרק ג': צו לפתיחת הליכים לבקשת נושה או היועץ המשפטי לממשלה	Go	33
סעיף 109	בקשת נושה לבית המשפט	Go	33
סעיף 110	חזקת חדלות פירעון בבקשת נושה	Go	33
סעיף 111	צירוף מסמכים לבקשה לצו לפתיחת הליכים	Go	34
סעיף 112	משלוח העתק מהבקשה לצו לפתיחת הליכים	Go	34
סעיף 113	הגשת התנגדות לבקשה לצו לפתיחת הליכים	Go	34
סעיף 114	חיוב בשל הגשת בקשת נושה בחוסר תום לב	Go	34
סעיף 115	דיון בבקשת נושה	Go	34
סעיף 116	החלטת בית המשפט בבקשת נושה	Go	34
סעיף 117	דוח על מצבו הכלכלי של היחיד	Go	35
סעיף 118	בקשת היועץ המשפטי לממשלה לצו לפתיחת הליכים	Go	35
	פרק ד': סעדים זמניים עד למתן צו לפתיחת הליכים	Go	35
סעיף 119	סעד זמני במסגרת בקשת נושה	Go	35
סעיף 120	עיכוב זמני של הליך שיפוטי תלוי ועומד	Go	35
	פרק ה': תוצאות צו לפתיחת הליכים	Go	36
סעיף 121	תוצאות צו לפתיחת הליכים	Go	36
סעיף 122	הממונה על ניהול הליכי חדלות הפירעון	Go	36
סעיף 123	הגבלה על נטילת אשראי בידי היחיד	Go	36
סעיף 124	ציון הליכי חדלות הפירעון	Go	36
	פרק ו': הנאמן – מינויו, תפקידו וסמכויותיו	Go	36
	סימן א': מינוי הנאמן	Go	36
סעיף 125	מינוי נאמן	Go	36
סעיף 126	רשימת הנאמנים	Go	37
סעיף 127	ערובה	Go	37
סעיף 128	שכר הנאמן	Go	37
	סימן ב': תפקיד הנאמן וסמכויותיו	Go	37
סעיף 129	כפיפות הנאמן ובקשה למתן הוראות	Go	37
סעיף 130	תפקיד הנאמן	Go	37
סעיף 131	הקניית סמכויות היחיד בנכסי קופת הנשייה לנאמן	Go	38
סעיף 132	סמכויות שהפעלתן טעונה אישור של הממונה	Go	38
סעיף 133	דרישת נכסים ומסמכים של היחיד	Go	38
סעיף 134	בדיקת נכסי היחיד המוחזקים בידי אחר	Go	38
סעיף 135	דרישת מידע	Go	38
סעיף 136	שמירה על סודיות	Go	38
סעיף 137	דוחות הנאמן	Go	38
סעיף 138	שיתוף פעולה עם הנאמן	Go	39
סעיף 139	פנייה לבית המשפט או לממונה בידי מי שנפגע מפעולת הנאמן	Go	39
סעיף 140	הפסקת כהונתו של הנאמן	Go	39
סעיף 141	סיום כהונתו של נאמן	Go	39
	פרק ז': תקופת הביניים – ממתן צו לפתיחת הליכים עד מתן צו לשיקום כלכלי	Go	39
	סימן א': הגבלות	Go	39
סעיף 142	ההגבלות לגבי יחיד בתקופת הביניים	Go	39
סעיף 143	הסרת הגבלות	Go	40
	סימן ב': בדיקת מצבו הכלכלי של היחיד	Go	40
סעיף 144	בדיקת מצבו הכלכלי של היחיד	Go	40
סעיף 145	עיון בדוח שהגיש היחיד	Go	40
סעיף 146	דרישת מידע בידי הנאמן	Go	40
סעיף 147	דרישת מידע בידי הממונה	Go	40
סעיף 148	העברת מידע לממונה ממערכת ההוצאה לפועל	Go	40
סעיף 149	העברת מידע מהממונה לנאמן	Go	40
סעיף 150	העברת מידע לפי הוראת בית משפט	Go	40
סעיף 151	חובת מסירת מידע	Go	41
סעיף 152	סמכות בירור בידי הנאמן	Go	41
סעיף 153	דוח ממצאי הבדיקה	Go	41
	סימן ג': הצעת הממונה לצו לשיקום כלכלי והדיון בה	Go	42
סעיף 154	הצעת הממונה	Go	42
סעיף 155	תגובת היחיד והנושים להצעת הממונה	Go	42
	סימן ד': הוראות שונות לתקופת הביניים	Go	42
סעיף 156	תשלום דמי מחיה בתקופת הביניים	Go	42
סעיף 157	הפעלת עסקו של היחיד בתקופת הביניים	Go	42
סעיף 158	זכות הנאמן לבטל חוזה קיים שאין עילה לביטולו	Go	43
סעיף 159	מימוש נכסי קופת הנשייה וחלוקתם באישור הממונה	Go	43
	פרק ח': צו לשיקום כלכלי	Go	43
	סימן א': תוכן הצו	Go	43
סעיף 160	הגדרות פרק ח'	Go	43
סעיף 161	צו לשיקום כלכלי	Go	43
	סימן ב': חובת תשלומים	Go	43
סעיף 162	חובת התשלומים וגובהם	Go	43
סעיף 163	תקופת התשלומים	Go	44
סעיף 164	הכללת נכסי היחיד בקופת הנשייה בתקופת התשלומים	Go	44
סעיף 165	העברת סכומים נוספים או נכסים לידי היחיד	Go	44
סעיף 166	העברת הכנסה שוטפת ישירות לנאמן	Go	45
	סימן ג': הפטר לאלתר	Go	45
סעיף 167	הפטר לאלתר	Go	45
	סימן ד': יישום הצו לשיקום כלכלי ושינויו	Go	45
סעיף 168	יישום הצו לשיקום כלכלי	Go	45
סעיף 169	הסרת הגבלה באופן זמני	Go	45
סעיף 170	שינוי הצו לשיקום כלכלי	Go	45
סעיף 171	בקשה לקיצור תקופת התשלומים	Go	46
סעיף 172	דוח מסכם של הנאמן	Go	46
סעיף 173	הארכת תקופת התשלומים בשל אי עמידה בתנאי הצו לשיקום כלכלי	Go	46
	פרק ט': הפטר	Go	46
סעיף 174	הפטר	Go	46
סעיף 175	חובות שאינם בני הפטר	Go	46
סעיף 176	ביטול ההפטר	Go	47
	פרק י': הוראות לגבי יחיד שנפטר	Go	47
סעיף 177	יחיד שנפטר כשהוא בחדלות פירעון	Go	47
סעיף 178	יחיד שנפטר לאחר מתן צו לפתיחת הליכים	Go	47
	פרק י"א: הוראות שונות	Go	47
סעיף 179	הקצבה לזכאי מזונות	Go	47
סעיף 180	סמכויות לדרישת מידע ובירור וסמכות לביטול חוזה קיים, לאחר תקופת הביניים	Go	48
סעיף 181	העברת ניהול ההליכים מהממונה לבית המשפט	Go	48
סעיף 182	הותרת סמכות בידי הממונה לניהול הליכי חדלות פירעון בשל חובות בסכום נמוך	Go	48
סעיף 183	ביטול צו לפתיחת הליכים בשל התנהלות היחיד	Go	48
סעיף 184	הליך חדלות פירעון נוסף	Go	48
סעיף 185	הסדר חוב	Go	49
	פרק י"ב: הליכי חדלות פירעון לגבי יחיד בעל חובות בסכום נמוך	Go	49
	סימן א': כללי	Go	49
סעיף 186	יחיד בעל חובות בסכום נמוך	Go	49
סעיף 187	פתיחת הליכים בידי יחיד בעל חובות בסכום נמוך	Go	49
סעיף 188	ניהול הליכי חדלות הפירעון לפני רשם הוצאה לפועל ייעודי	Go	49
סעיף 189	לשכת ההוצאה לפועל שבה יתנהלו הליכי חדלות פירעון	Go	49
	סימן ב': גיבוש הסדר תשלומים	Go	50
סעיף 190	החלטת רשם ההוצאה לפועל על הליכים לגיבוש הסדר תשלומים	Go	50
סעיף 191	קיום ישיבה לגיבוש הסדר תשלומים	Go	50
סעיף 192	הסדר תשלומים מוסכם	Go	50
סעיף 193	העברת הסדר תשלומים לדיון בפני רשם ההוצאה לפועל באין הסכמה	Go	50
סעיף 194	זימון אסיפת נושים ודיון בהצעה להסדר תשלומים באין הסכמה	Go	50
סעיף 195	אישור הסדר תשלומים באסיפת הנושים	Go	51
סעיף 196	אישור הסדר תשלומים בידי רשם ההוצאה לפועל	Go	51
סעיף 197	כוחו של הסדר תשלומים שאושר	Go	51
סעיף 198	שמירת זכות היחיד לגיבוש הסדר חוב	Go	51
	סימן ג': צו לפתיחת הליכים	Go	51
סעיף 199	מתן צו לפתיחת הליכים בידי רשם ההוצאה לפועל	Go	51
סעיף 200	בקשה לביטול צו לפתיחת הליכים	Go	51
סעיף 201	תחולת הוראות החוק	Go	51
סעיף 202	הקניית סמכויות הממונה לרשם ההוצאה לפועל	Go	51
סעיף 203	סמכות רשם ההוצאה לפועל לתת צו שיקום כלכלי	Go	52
סעיף 204	הקניית סמכויות בית המשפט לרשם ההוצאה לפועל	Go	52
	סימן ד': הוראות שונות	Go	52
סעיף 205	סמכות רשם הוצאה לפועל שלא למנות נאמן	Go	52
סעיף 206	זכותו של נושה לפנות לרשם ההוצאה לפועל	Go	52
סעיף 207	העברת ניהול ההליכים מרשם ההוצאה לפועל לבית משפט	Go	52
סעיף 208	העברת ניהול ההליכים מרשם ההוצאה לפועל לממונה	Go	53
	חלק ד': הנשייה	Go	53
	פרק א': תביעות חוב	Go	53
סעיף 209	זכות הנושה לפי תביעת חוב שאושרה	Go	53
סעיף 210	הגשת תביעות חוב	Go	53
סעיף 211	הכרעה בתביעות החוב	Go	53
סעיף 212	חוב עבר שמועד פירעונו לאחר מתן הצו לפתיחת הליכים	Go	54
סעיף 213	שומת חוב עבר שאינו קצוב	Go	54
סעיף 214	זכות עיון	Go	54
סעיף 215	ערעור על החלטה בתביעת חוב	Go	54
	פרק ב': קופת הנשייה	Go	54
	סימן א': הנכסים הנכללים בקופת הנשייה	Go	54
סעיף 216	נכסי קופת הנשייה	Go	54
סעיף 217	נכסים שאינם חלק מקופת הנשייה	Go	54
סעיף 218	נכס שנתפס בהליך גבייה שטרם הושלם	Go	54
	סימן ב': ביטול עסקאות הגורעות מקופת הנשייה	Go	54
סעיף 219	ביטול פעולה המקנה עדיפות לנושים	Go	54
סעיף 220	ביטול פעולה הגורעת נכסים מקופת הנשייה	Go	55
סעיף 221	ביטול פעולה להברחת נכסים	Go	55
סעיף 222	שמירת זכויותיו של אדם שלישי	Go	55
סעיף 223	תוצאות ביטול פעולה	Go	55
	פרק ג': כינוס נכסי קופת הנשייה וניהולם	Go	55
סעיף 224	כינוס נכסי קופת הנשייה	Go	55
סעיף 225	הודעה על נכסים ומסמכים של החייב	Go	56
סעיף 226	ניהול נכסי קופת הנשייה	Go	56
	פרק ד': מימוש נכסי קופת הנשייה	Go	56
סעיף 227	מימוש נכסי קופת הנשייה	Go	56
סעיף 228	משיכת כספים מקופת גמל	Go	56
סעיף 229	הגנת בית מגורים	Go	56
	פרק ה': חלוקת נכסי קופת הנשייה	Go	57
	סימן א': כללי	Go	57
סעיף 230	חלוקת נכסי קופת הנשייה הוראות כלליות	Go	57
	סימן ב': סדר הפירעון	Go	57
סעיף 231	סדר הפירעון	Go	57
סעיף 232	שוויון	Go	57
סעיף 233	הוצאות הליכי חדלות הפירעון	Go	57
סעיף 234	חובות בדין קדימה	Go	58
סעיף 235	חובות כלליים	Go	58
סעיף 236	ריבית נוספת	Go	59
סעיף 237	חובות דחויים	Go	59
	סימן ג': אופן החלוקה	Go	59
סעיף 238	חלוקת נכסי קופת הנשייה	Go	59
סעיף 239	חלוקות ביניים	Go	59
סעיף 240	חלוקה סופית	Go	59
סעיף 241	אופן ביצוע החלוקות	Go	59
סעיף 242	זכות החייב ליתרה	Go	59
	פרק ו': נושים בעלי זכויות פירעון מיוחדות	Go	60
	סימן א': נושה מובטח	Go	60
סעיף 243	נושה מובטח	Go	60
סעיף 244	הגבלות לעניין שעבוד צף	Go	60
סעיף 245	הגבלת מימוש נכס משועבד כשעסקי החייב מופעלים	Go	60
סעיף 246	פידיון הנכס המשועבד בידי הנאמן	Go	60
סעיף 247	הודעה על כוונת מימוש	Go	60
סעיף 248	הליכי מימוש נכס משועבד	Go	61
סעיף 249	משכון לחיוב המגיע לגוף המוסדי	Go	61
סעיף 250	חלוקת התמורה ממימוש נכס משועבד	Go	61
	סימן ב': נושה בעל נכס הכפוף לשיור בעלות	Go	61
סעיף 251	נכס הכפוף לשיור בעלות	Go	61
סעיף 252	הגבלה על העברת חזקה כשעסקי החייב מופעלים	Go	61
	סימן ג': נושה בעל זכות עיכבון	Go	62
סעיף 253	זכות עיכבון	Go	62
סעיף 254	סמכות להורות על מסירת נכס מעוכב	Go	62
	סימן ד': נושה בעל זכות קיזוז	Go	62
סעיף 255	קיזוז	Go	62
סעיף 256	הודעה על זכות קיזוז	Go	62
	חלק ה': מעמד הנושים וזכויותיהם	Go	62
סעיף 257	מעמד הנושים	Go	62
סעיף 258	זכות עיון במסמכים	Go	62
סעיף 259	זכותו של נושה לפנות לבית המשפט	Go	63
סעיף 260	כינוס אסיפת נושים	Go	63
סעיף 261	אסיפת נושים ראשונה	Go	63
סעיף 262	סדרי פעולה של אסיפת הנושים	Go	63
סעיף 263	מינוי ועדת נושים	Go	63
סעיף 264	שמיעת עמדת ועדת הנושים	Go	63
סעיף 265	דרישת מידע על ידי ועדת הנושים ונושה מובטח	Go	64
	חלק ו': הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי	Go	64
סעיף 266	מינוי הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי	Go	64
סעיף 267	הממונה עובד המדינה	Go	64
סעיף 268	תפקידי הממונה	Go	64
סעיף 269	סמכויות הנאמן נתונות לממונה	Go	64
סעיף 270	הממונה כצד להליכים	Go	64
סעיף 271	סמכות לבדוק את נסיבות חדלות הפירעון	Go	65
סעיף 272	הנחיות הממונה	Go	65
סעיף 273	סמכות לדרוש מידע מנאמן	Go	65
סעיף 274	חקירה בדבר התנהלות נאמן	Go	65
סעיף 275	פיקוח על הרישומים והדוחות של הנאמן	Go	65
סעיף 276	פנייה לבית המשפט למתן הוראות	Go	65
סעיף 277	סיוע לממונה בביצוע תפקידו	Go	65
סעיף 278	עובדי הממונה ונציגיו	Go	65
	חלק ז': סמכויות בית המשפט	Go	66
סעיף 279	סמכות כללית	Go	66
סעיף 280	איחוד הליכים לפי חוק זה של תאגיד ושל יחיד	Go	66
סעיף 281	חקירה בבית המשפט	Go	66
סעיף 282	צו זימון או מסירה	Go	66
סעיף 283	סמכות להורות על תפיסה	Go	66
סעיף 284	צו עיכוב יציאה מהארץ	Go	67
סעיף 285	סמכות מעצר	Go	67
סעיף 286	ביטול צו לפתיחת הליכים בשל אי חדלות פירעון	Go	67
	חלק ח': אחריות נושא משרה ובעל תפקיד בתאגיד הנמצא בחדלות פירעון	Go	67
סעיף 287	הגדרות חלק ח'	Go	67
סעיף 288	אחריות דירקטור או מנהל כללי שלא פעל לצמצום היקף חדלות הפירעון	Go	67
סעיף 289	הפרת חובה בידי בעל תפקיד בתאגיד	Go	68
סעיף 290	ניהול במרמה של נושא משרה	Go	68
סעיף 291	בירור בדבר ניהול במרמה של נושאי משרה	Go	68
סעיף 292	תחולה על מי שמילא בפועל תפקיד של דירקטור	Go	68
	חלק ט': הליכי חדלות פירעון בין-לאומיים	Go	68
	פרק א': הגדרות ותחולה	Go	68
סעיף 293	הגדרות חלק ט'	Go	68
סעיף 294	תחולה חלק ט'	Go	69
	פרק ב': גישה של בעל תפקיד זר ושל נושים זרים לרשות המוסמכת בישראל	Go	69
סעיף 295	פניית בעל תפקיד זר לרשות המוסמכת בישראל	Go	69
סעיף 296	סמכות שיפוט מוגבלת	Go	69
סעיף 297	פתיחה בהליכי חדלות פירעון בידי בעל תפקיד זר והשתתפותו בהליכים	Go	69
סעיף 298	מעמדם של נושים זרים בהליכי חדלות פירעון	Go	69
סעיף 299	יידוע נושים זרים על החלטה של רשות מוסמכת בישראל	Go	69
	פרק ג': הכרה בהליך זר	Go	69
סעיף 300	הגשת בקשה להכרה בהליך זר	Go	69
סעיף 301	הכרה בהליך זר	Go	70
סעיף 302	תוצאות ההכרה בהליך זר עיקרי	Go	70
סעיף 303	תוצאות ההכרה בהליך זר משני	Go	70
סעיף 304	סעדים זמניים	Go	70
סעיף 305	הוראות לעניין סעד זמני או סעד הניתן לפי שיקול דעת בית המשפט	Go	70
סעיף 306	השתתפות בעל תפקיד זר בהליך שהחייב צד לו	Go	71
סעיף 307	עדכון על שינויים	Go	71
	פרק ד': שיתוף פעולה עם רשות מוסמכת זרה ובעל תפקיד זר	Go	71
סעיף 308	שיתוף פעולה בין הרשות המוסמכת בישראל והנאמן לבין רשות מוסמכת זרה ובעל תפקיד זר	Go	71
סעיף 309	קשר ישיר	Go	71
סעיף 310	דרכים לשיתוף פעולה	Go	71
	פרק ה': הליכים מקבילים	Go	71
סעיף 311	הגבלת הליכי חדלות פירעון עם הכרה בהליך זר עיקרי	Go	71
סעיף 312	הכרה בהליך זר עיקרי חזקת חדלות פירעון בהליכי חדלות פירעון	Go	71
סעיף 313	סעדים בהליכי חדלות פירעון ובהליך זר המתנהלים במקביל	Go	71
סעיף 314	סעדים בהליכים זרים המתנהלים במקביל	Go	72
סעיף 315	פירעון חובות בהליכי חדלות פירעון ובהליך זר המתנהלים במקביל	Go	72
	פרק ו': הוראות שונות	Go	72
סעיף 316	סייג תקנת הציבור	Go	72
סעיף 317	סיוע לפי דין אחר	Go	72
	חלק י': הסדר חוב שלא במסגרת צו לפתיחת הליכים	Go	72
	פרק א': הגדרות ותחולה	Go	72
סעיף 318	הגדרות חלק י'	Go	72
סעיף 319	תחולה חלק י'	Go	72
	פרק ב': אישור הסדר חוב	Go	72
סעיף 320	כוחו של הסדר חוב שאושר	Go	72
סעיף 321	בקשה להבאת הסדר חוב לאישור בעלי העניין	Go	72
סעיף 322	הבאת הסדר חוב לאישור בעלי העניין	Go	73
סעיף 323	אסיפות סוג	Go	73
סעיף 324	אישור הסדר חוב בידי בעלי העניין ובית המשפט	Go	73
סעיף 325	חובות שלא ייכללו בהסדר חוב	Go	73
סעיף 326	מינוי מנהל הסדר	Go	73
סעיף 327	סמכות בית המשפט לדון במחלוקות	Go	74
	פרק ג': אישור הסדר חוב מהותי בחברת איגרות חוב	Go	74
סעיף 328	הגדרות פרק ג'	Go	74
סעיף 329	מינוי מומחה לבחינת הסדר חוב מהותי	Go	74
סעיף 330	תפקידי המומחה	Go	74
סעיף 331	חוות דעת המומחה	Go	74
סעיף 332	כינוס אסיפות סוג	Go	75
סעיף 333	סמכות המומחה לדרוש מידע	Go	75
סעיף 334	שכר והוצאות	Go	75
סעיף 335	שמירת הסמכויות של נאמן איגרות החוב	Go	75
סעיף 336	הליך אישור בלעדי	Go	75
	פרק ד': ניהול משא ומתן מוגן בידי תאגיד – הוראת שעה	Go	75
סעיף 337	הגדרות פרק ד'	Go	75
סעיף 338	פתיחה במשא ומתן מוגן	Go	76
סעיף 339	הגנות התאגיד המדווח במסגרת משא ומתן מוגן	Go	76
סעיף 340	סעדים בשל פגיעה מהותית בנושה	Go	76
סעיף 341	מינוי נציג הנושים	Go	76
סעיף 342	מעמדו של נציג הנושים בדירקטוריון	Go	77
סעיף 343	זכות לקבל מידע	Go	77
סעיף 344	דיווח לנושים	Go	77
סעיף 345	הוראת שעה	Go	77
	חלק י"א: עונשין וסמכויות אכיפה	Go	77
	פרק א': עונשין	Go	77
סעיף 346	עונשין	Go	77
	פרק ב': סמכויות אכיפה	Go	78
סעיף 347	מינוי חוקרים	Go	78
סעיף 348	סמכויות אכיפה	Go	78
	חלק י"ב: הוראות שונות	Go	78
סעיף 349	ערעור על החלטת בית המשפט	Go	78
סעיף 350	ערעור על החלטת הממונה	Go	79
סעיף 351	ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל	Go	79
סעיף 352	עדכון סכומים	Go	80
סעיף 353	בית משפט השלום המוסמך לדון בהליכים לפי חוק זה של יחידים	Go	80
סעיף 354	החלת הוראות החוק על חבר בני אדם מסוים שאינו תאגיד	Go	80
סעיף 355	שינוי התוספות	Go	80
סעיף 356	ביצוע ותקנות	Go	80
סעיף 357	מעבר למערכת מקוונת	Go	80
	חלק י"ג: תיקונים עקיפים	Go	80
סעיף 358	ביטול פקודת פשיטת הרגל	Go	80
סעיף 359	תיקון פקודת החברות מס' 21	Go	80
סעיף 360	תיקון חוק החברות מס' 32	Go	80
סעיף 361	תיקון חוק ההוצאה לפועל מס' 58	Go	80
סעיף 362	תיקון פקודת האגודות השיתופיות מס' 10	Go	80
סעיף 363	תיקון פקודת הבנקאות מס' 32	Go	80
סעיף 364	תיקון פקודת הנזיקין מס' 12	Go	81
סעיף 365	תיקון חוק הגנת השכר מס' 29	Go	81
סעיף 366	תיקון חוק ניירות ערך מס' 68	Go	81
סעיף 367	תיקון חוק העמותות מס' 17	Go	81
סעיף 368	תיקון חוק בתי המשפט מס' 93	Go	81
סעיף 369	תיקון חוק הביטוח הלאומי מס' 201	Go	81
סעיף 370	תיקון חוק הסכמים בנכסים פיננסיים מס' 4	Go	81
סעיף 371	תיקון חוק מערכות תשלומים מס' 4	Go	81
סעיף 372	תיקון חוק בנק ישראל מס' 5	Go	81
	חלק י"ד: תחילה, תחולה, הוראות מעבר והוראות שעה	Go	81
סעיף 373	תחילה ותחולה	Go	81
סעיף 374	הוראות מעבר לעניין שעבוד צף	Go	81
סעיף 375	הוראות מעבר לעניין פשיטת רגל	Go	81
סעיף 376	הוראות מעבר לעניין ביטול פקודת החברות	Go	81
סעיף 376א	הוראת שעה לעניין מינוי נאמן	Go	81
סעיף 377	הוראת שעה לעניין גמלה לפי פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי	Go	82
סעיף 378	שמירת תוקף	Go	83
סעיף 379	דיווח לכנסת לעניין תאגידים ויחידים חייבים הוראת שעה	Go	83
סעיף 380	דיווח לכנסת לעניין עובדים הוראת שעה	Go	83
סעיף 381	מחקר הוראת שעה	Go	84
	תוספת ראשונה	Go	84
	תוספת שנייה	Go	85
	תוספת שלישית	Go	86

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018*

חלק א': עקרונות ופרשנות

פרק א': עקרונות יסוד

מטרת החוק

1. חוק זה נועד להסדיר את פירעון חובותיו של חייב שהוא יחיד או תאגיד, הנמצא או העלול להימצא במצב של חדלות פירעון, במטרה –

(1) להביא ככל האפשר לשיקומו הכלכלי של החייב;

(2) להשיא את שיעור החוב שייפרע לנושים;

(3) לקדם את שילובו מחדש של חייב שהוא יחיד במרקם החיים הכלכליים.

חדלות פירעון

2. חדלות פירעון היא מצב כלכלי שבו חייב אינו יכול לשלם את חובותיו במועדם, בין אם מועד פירעונם הגיע ובין אם לאו, או שהתחייבויות החייב, לרבות התחייבויות עתידיות ומותנות שלו, עולות על שווי נכסיו.

הכרזה כי חייב הוא חדל פירעון

3. (א) הוכרז, בצו, כי חייב הוא חדל פירעון וכי ייפתחו לגביו הליכי חדלות פירעון לפי חוק זה (בחוק זה – צו לפתיחת הליכים), יוסדרו יחסיו של החייב עם נושיו, במאוחד, בהתאם להוראות לפי חוק זה, עד לסיום הליכי חדלות הפירעון.

(ב) פתיחה בהליכי חדלות פירעון לגבי חייב שהוא חדל פירעון תהיה ביוזמת החייב, הנושה או היועץ המשפטי לממשלה.

פרק ב': הגדרות

הגדרות

4. בחוק זה –

"אורגנים", של תאגיד – אורגנים בחברה כמשמעותם בחוק החברות וכל גוף הממלא תפקיד מקביל בשותפות;

"בית משפט" –

(1) לעניין הליכים לפי חוק זה לגבי חייב שהוא תאגיד – בית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו רשום התאגיד או שבו מקום עסקו העיקרי או נכסיו;

(2) לעניין הליכים לפי חוק זה לגבי חייב שהוא יחיד – בית משפט השלום כמשמעותו בסעיף 353, במחוז שבאזור שיפוטו מתגורר היחיד או שבו מקום עסקו העיקרי או נכסיו, ובהעדר מחוז כאמור – בית משפט השלום בירושלים;

"הגנה הולמת" –

(1) לגבי נכס המשועבד בשעבוד קבוע, נכס שחל עליו שעבוד צף או נכס שיש לגביו זכות עיכבון – שמירת הערך המובטח לנושה בבטוחה, בהתחשב, בין השאר, ברמת הוודאות לפירעון החוב מהנכס; לעניין זה, "הערך המובטח לנושה בבטוחה" – התמורה שהיה מקבל הנושה ממימוש הנכס אילו בית המשפט היה מאפשר לו, במועד הגשת הבקשה שבמסגרתה נבחנה טענת ההגנה ההולמת, לממש את הנכס באופן עצמאי, שלא במסגרת הפעלת התאגיד לפי פרק ז': הפעלת התאגיד ושיקומו הכלכלי, לחלק ב', ולעניין חייב שהוא יחיד – שלא במסגרת הפעלת עסקו כאמור בסעיף 157;

(2) לגבי נכס הכפוף לשיור בעלות – הבטחת תשלום התמורה בעד הנכס אך לא יותר מהתמורה שהיתה מתקבלת בעד הנכס אילו היה נמכר בידי בעליו במועד הגשת הבקשה שבה נבחנת טענת ההגנה ההולמת;

"הוצאות הליכי חדלות הפירעון" – כמשמעותן בסעיף 233;

"החלטה מינהלית" – החלטה של רשות מינהלית במילוי תפקידה הציבורי על פי דין, לרבות העדר החלטה וכן מעשה או מחדל;

"הליך גבייה" – הליך לפי חוק ההוצאה לפועל, לפי חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995, לפי פקודת המסים (גבייה), או לפי חוק אחר המקנה סמכויות גבייה מקבילות לסמכויות המוקנות בהליכים אלה;

"הליך מינהלי" – הליך שמנהלת רשות מינהלית, במילוי תפקידה הציבורי לפי דין, וכן הליך שעניינו ביקורת שיפוטית על החלטה מינהלית;

"הליכי חדלות פירעון" – הליכים לפי חוק זה החל במועד הגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים עד למועד כמפורט להלן, ואם בוטל הצו קודם לכן – עד לביטולו:

(1) לעניין חייב שהוא תאגיד – מועד אישור התכנית לשיקום כלכלי או מועד חיסולו;

(2) לעניין חייב שהוא יחיד – מועד ההפטר;

"הסדר חוב" – כמשמעותו בחלק י': הסדר חוב שלא במסגרת צו לפתיחת הליכים;

"הפטר", לגבי חייב שהוא יחיד – כמשמעותו בפרק ט': הפטר, לחלק ג';

"הפרשי הצמדה וריבית" – הפרשי הצמדה וריבית שנוספו לפי דין או הסכם, ובכלל זה ריבית פיגורים;

"הקפאת הליכים" –

(1) לגבי חייב שהוא תאגיד – כמשמעותה בפרק ה': הקפאת הליכים, לחלק ב';

(2) לגבי חייב שהוא יחיד – כמשמעותה בסעיף 121(3);

"ועדת החוקה" – ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת;

"חבר התאגיד" –

(1) בחברה – בעל מניה;

(2) בשותפות – שותף;

"חברה" – חברה וחברת חוץ כהגדרתן בחוק החברות;

"חדלות פירעון" – כמשמעותה בסעיף 2;

"חוב" – חוב ודאי או מותנה, קצוב או שאינו קצוב, בין שהגיע מועד פירעונו ובין שטרם הגיע;

"חוב בדין קדימה" – כמשמעותו בסעיף 234;

"חוב דחוי" – כמשמעותו בסעיף 237;

"חוב כללי" – כמשמעותו בסעיף 235;

"חוב מובטח" – חוב עבר שלהבטחת פירעונו שועבד נכס של החייב, בין בשעבוד קבוע ובין בשעבוד צף, עד לגובה החוב שניתן להיפרע ממימוש הנכס;

"חוב עבר" – חוב, לרבות תשלום עונשי, שמתקיים לגביו אחד מאלה:

(1) החייב חב בו במועד מתן הצו לפתיחת הליכים, לרבות באופן מותנה;

(2) הוא נובע ממעשה או מחדל שעשה החייב לפני מתן הצו לפתיחת הליכים, גם אם החוב נוצר לאחר מתן הצו;

(3) הוא נובע מהפרת התחייבות שהחייב התחייב בה לפני מתן הצו לפתיחת הליכים, גם אם ההפרה נעשתה לאחר מתן הצו, ובלבד שההפרה נובעת מהליכי חדלות הפירעון;

(4) חוב למוסד לביטוח לאומי הנובע מתשלום גמלה לפי פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי;

(5) הפרשי הצמדה וריבית שנוספו לחוב כאמור בפסקאות (1) עד (4), עד למועד פירעונו בפועל;

"חובות שאינם בני הפטר" – כמשמעותם בסעיף 175;

"חוק הביטוח הלאומי" – חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995;

"חוק ההוצאה לפועל" – חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967;

"חוק החברות" – חוק החברות, התשנ"ט-1999;

"חוק המשכון" – חוק המשכון, התשכ"ז-1967;

"חוק העונשין" – חוק העונשין, התשל"ז-1977;

"חוק ניירות ערך" – חוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968;

"חוק פסיקת ריבית והצמדה" – חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961;

"חייב" – יחיד או תאגיד החב חוב;

"הממונה" – הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי שמונה לפי סעיף 266;

"המרשם" –

(1) לגבי חברות – מרשם החברות המתנהל לפי חוק החברות;

(2) לגבי שותפויות – הפנקס המתנהל לפי פקודת השותפויות;

"נאמן" – מי שמונה לפי סעיף 33 או 125;

"נושא משרה" – כהגדרתו בחוק החברות, ולגבי שותפות – כל הממלא תפקיד דומה בשותפות וכן שותף כללי;

"נושה" – מי שהחייב חב לו חוב;

"נושה מובטח" – כמשמעותו בסעיף 243 או 253;

"נכס" – מיטלטלין, מקרקעין או זכויות;

"נכס הכפוף לשיור בעלות" – כמשמעותו בסעיף 251;

"נכסי קופת הנשייה" – כמשמעותם בפרק ב': קופת הנשייה, לחלק ד';

"סדר הפירעון" – כמשמעותו בסעיף 231;

"פקודת החברות" – פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983;

"פקודת פשיטת הרגל" – פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980;

"פקודת השותפויות" – פקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל"ה-1975;

"צו לפתיחת הליכים" – כמשמעותו בסעיף 3;

"צו לשיקום כלכלי", לגבי חייב שהוא יחיד – צו ובו תכנית לפירעון חובותיו ולשיקומו הכלכלי של יחיד שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים, כמשמעותו בפרק ח': צו לשיקום כלכלי, לחלק ג';

"קרוב" –

(1) לגבי יחיד – בן זוג, הורה, הורה הורה, סב או סבתא של הורה, בן או בת, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד או דודה, חותן, חותנת, חם, חמות, חתן, כלה, נכד או נכדה, נין או נינה, או בני זוגם של כל אחד מאלה, וכל אדם הסמוך על שולחנו של היחיד;

(2) לגבי תאגיד – כל אחד מאלה:

(א) חבר בני אדם הנשלט על ידו, בעל שליטה בו או חבר בני אדם הנשלט בידי בעל השליטה בו;

(ב) נושא משרה בתאגיד או קרובו;

(ג) לגבי חברה ציבורית כהגדרתה בחוק החברות – בעל מניה מהותי כהגדרתו בחוק האמור;

(ד) לגבי שותפות מוגבלת ציבורית – שותף כללי וכן שותף מוגבל המחזיק בחמישה אחוזים או יותר מיחידות ההשתתפות; לעניין זה, "שותפות מוגבלת ציבורית", "שותף כללי", "שותף מוגבל" ו"יחידת השתתפות" – כהגדרתם בסעיפים 1 ו-65א לפקודת השותפויות;

(ה) לגבי כל תאגיד שאינו מנוי בפסקאות משנה (ג) ו-(ד) – חבר התאגיד;

"רשות מינהלית" – רשות מרשויות המדינה, רשות מקומית, וכן גופים ואנשים אחרים הממלאים תפקידים ציבוריים על פי דין;

"הרשם" – רשם החברות לפי חוק החברות או רשם השותפויות לפי פקודת השותפויות, לפי העניין;

"שותפות" – כהגדרתה בפקודת השותפויות;

"שליטה" – כהגדרתה בחוק ניירות ערך;

"שעבוד צף" – כהגדרתו בפקודת החברות;

"שעבוד קבוע" – שעבוד שאינו שעבוד צף;

"שיקום כלכלי", של תאגיד – שמירת עסקו של התאגיד כעסק חי;

"תאגיד" –

(1) חברה, למעט חברה לתועלת הציבור כמשמעותה בסעיף 345א לחוק החברות;

(2) שותפות;

"תאגיד בנקאי" – כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981;

"תכנית לשיקום כלכלי", לגבי חייב שהוא תאגיד – תכנית לשיקומו הכלכלי של תאגיד שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים, כמשמעותה בסימן ג': תכנית לשיקום כלכלי, לפרק ז' בחלק ב';

"תשלום עונשי" – קנס, עיצום כספי וכל תשלום אחר שהוטל כעיצום על החייב בידי רשות שיפוטית או רשות מינהלית בשל הפרה של חיקוק, ולמעט ריבית פיגורים או קנס פיגורים שהתווספו לתשלום שאינו עונשי;

"השר" – שר המשפטים.

חלק ב': הליכי חדלות פירעון לגבי תאגיד

פרק א': תחולה

תחולה על תאגיד

5. (א) הוראות חלק זה יחולו על הליכי חדלות פירעון לגבי חייב שהוא תאגיד (בחלק זה – התאגיד).

(ב) לא ייפתחו הליכי חדלות פירעון לפי חלק זה לגבי תאגיד, אלא אם כן מתקיים לגביו, ביום הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים, אחד מאלה:

(1) הוא רשום בישראל כתאגיד;

(2) הוא מנהל עסקים בישראל;

(3) יש לו נכסים בישראל.

פרק ב': בקשה לצו לפתיחת הליכים והדיון בה

הרשאים להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים

6. אלה רשאים להגיש לבית המשפט בקשה לצו לפתיחת הליכים לגבי תאגיד:

(1) התאגיד;

(2) נושה;

(3) היועץ המשפטי לממשלה.

בקשה תאגיד לצו לפתיחת הליכים

7. (א) התאגיד רשאי להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים בהתקיים כל אלה:

(1) הוא נמצא בחדלות פירעון או שהצו יסייע למנוע את חדלות פירעונו;

הודעה תש"ף-2020

(2) סך חובותיו עולה על 25,076 שקלים חדשים.

(ב) בקשת תאגיד שהוא שותפות יכול שתוגש גם בידי שותף כללי של השותפות.

מיום 1.1.2020

הודעה תש"ף-2020

י"פ תש"ף מס' 8664 מיום 29.1.2020 עמ' 3422

(

בקשת תאגיד להפעלתו במסגרת צו לפתיחת הליכים

8. (א) תאגיד רשאי, בבקשה לצו לפתיחת הליכים, לבקש מבית המשפט להורות על הפעלתו לשם שיקומו הכלכלי.

(ב) בבקשה כאמור בסעיף קטן (א) יכלול התאגיד מתווה ראשוני לשיקומו הכלכלי ויפרט את האמצעים למימון ההוצאות הכרוכות בהפעלתו.

(ג) השר רשאי לקבוע פרטים נוספים שיש לכלול בבקשה.

בקשת נושה לצו לפתיחת הליכים

9. (א) נושה של תאגיד רשאי להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים אם התאגיד נמצא בחדלות פירעון; הוכחת חדלות הפירעון של התאגיד יכול שתיעשה באמצעות חזקה מהחזקות שבסעיף 10.

(ב) במסגרת בקשה לצו לפתיחת הליכים, רשאי נושה לציין את העדפתו לעניין פירוק התאגיד או שיקומו הכלכלי ולצרף את הצעתו לעניין זה.

(ג) נושה של חוב שטרם הגיע מועד פירעונו אינו רשאי להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים אלא בהתקיים אחד מאלה:

(1) התאגיד פועל במטרה להונות את נושיו;

(2) התאגיד פועל לגריעת נכס מנכסי התאגיד במטרה להבריחו מנושיו;

(3) התאגיד לא יוכל לפרוע את החוב, ובלבד שמועד פירעון החוב חל בתוך שישה חודשים ממועד הגשת הבקשה.

חזקת חדלות פירעון בבקשת נושה הודעה תש"ף-2020

10. (א) לעניין בקשה לצו לפתיחת הליכים שמגיש הנושה, חזקה היא כי התאגיד נמצא בחדלות פירעון בהתקיים אחד מאלה (בסעיף זה – חזקת חדלות הפירעון):

(1) הנושה מסר לתאגיד דרישה לתשלום חוב שסכומו עולה על 75,228 שקלים חדשים, ובה ציין כי אם לא ישולם החוב במועד הנקוב בדרישה, בכוונתו להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים, והחוב לא שולם בתוך 30 ימים ממועד מסירת הדרישה, ובלבד שמתקיימים כל אלה:

(א) אין מחלוקת בתום לב על החוב ואין לתאגיד זכות קיזוז או עילה אחרת שיש בה כדי להצדיק את אי-תשלום החוב;

(ב) הנושה הגיש את הבקשה לצו לפתיחת הליכים בתוך שלושה חודשים מהמועד שמסר לתאגיד את דרישת התשלום;

(2) מונה כונס נכסים לכלל נכסי התאגיד או למרביתם;

(3) הנושה המציא לתאגיד אזהרה לפי סעיף 7 לחוק ההוצאה לפועל או דרישת תשלום לפי סעיף 4 לפקודת המסים (גבייה) לתשלום חוב שסכומו עולה על 75,228 שקלים חדשים, והחוב לא שולם בתוך התקופה שנקבעה באזהרה או בדרישה;

(4) בית המשפט נתן פסק דין המורה לתאגיד לשלם לנושה מגיש הבקשה סכום העולה על 75,228 שקלים חדשים ופסק הדין לא קוים, כולו או חלקו, בתוך 30 ימים ממועד המצאתו לתאגיד או ממועד אחר שנקבע בפסק הדין, לפי המאוחר, ובלבד שאם פסק הדין קוים בחלקו – הסכום שנותר לתשלום עולה על 75,228 שקלים חדשים;

(5) בית הדין לעבודה נתן פסק דין המורה לתאגיד לשלם לנושה מגיש הבקשה סכום העולה על 10,030 שקלים חדשים ופסק הדין לא קוים, כולו או חלקו, בתוך 30 ימים ממועד המצאתו לתאגיד או ממועד אחר שנקבע בפסק הדין, לפי המאוחר, ובלבד שאם פסק הדין קוים בחלקו – הסכום שנותר לתשלום עולה על 10,030 שקלים חדשים.

(ב) בבקשה לצו לפתיחת הליכים המתבססת על חזקת חדלות הפירעון יפרט הנושה אם נקט הליכי גבייה ואילו הליכים נקט, ומדוע אין די בהליכי גבייה כדי להביא לגביית החוב.

(ג) חזקת חדלות הפירעון ניתנה לסתירה בידי התאגיד אם הוכיח כי אי-תשלום החוב אינו נובע מחדלות פירעונו.

(ד) (1) בחישוב סכום חוב העולה על 75,228 שקלים חדשים, לעניין התקיימות תנאי מהתנאים הפסקאות (1), (3) ו-(4) שבסעיף קטן (א), ניתן להביא בחשבון כמה חובות שמקורם בפסקה אחת או יותר מהפסקאות האמורות, בין של אותו נושה ובין של כמה נושים;

(2) בחישוב סכום חוב העולה על 10,030 שקלים חדשים, לעניין התקיימות התנאי בפסקה (5) שבסעיף קטן (א), ניתן להביא בחשבון כמה חובות, בין של אותו נושה ובין של כמה נושים.

מיום 1.1.2020

הודעה תש"ף-2020

י"פ תש"ף מס' 8664 מיום 29.1.2020 עמ' 3422

בקשת היועץ המשפטי לממשלה לצו לפתיחת הליכים

11. היועץ המשפטי לממשלה רשאי להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים אם מצא כי יש עניין ציבורי בכך; על בקשה כאמור יחולו הוראות חלק זה החלות לגבי בקשה לצו לפתיחת הליכים שהגיש נושה.

צירוף מסמכים לבקשה לצו לפתיחת הליכים

12. המבקש צו לפתיחת הליכים יצרף לבקשתו תצהיר המאמת את העובדות שעליהן נסמכת בקשתו; השר רשאי לקבוע מסמכים נוספים שעל המבקש לצרף לבקשתו לשם מילוי התנאים להגשתה.

פרסום הודעה על הגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים ומשלוח העתק ממנה

13. (א) הודעה על הגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים תפורסם לציבור בדרך ובמועד שיקבע השר.

(ב) מגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים ימציא העתק ממנה לממונה מיד עם הגשתה, ואם המגיש הוא נושה – גם לתאגיד.

(ג) כל אדם רשאי לעיין בבקשה לצו לפתיחת הליכים ולהעתיקה; הממונה יקבע הוראות לעניין זכות העיון לפי סעיף קטן זה.

הגשת התנגדות לבקשה לצו לפתיחת הליכים

14. (א) אדם העלול להיפגע ממתן צו לפתיחת הליכים רשאי להגיש לבית המשפט התנגדות לבקשה לצו לפתיחת הליכים.

(ב) השר יקבע הוראות לעניין הגשת ההתנגדות לצו לפתיחת הליכים, ובכלל זה לעניין הפרטים שייכללו בה, מועד הגשתה ואופן המצאתה.

חיוב בשל הגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים בחוסר תום לב

15. שוכנע בית המשפט כי בקשה לצו לפתיחת הליכים הוגשה בחוסר תום לב, רשאי הוא לחייב את מגיש הבקשה, במסגרת פסיקת ההוצאות, בהוצאות משפט או בכפל הוצאות משפט, בהוצאות לטובת אוצר המדינה או בשתיהן.

דיון בבקשה לצו לפתיחת הליכים

16. דיון בבקשה לצו לפתיחת הליכים ובהתנגדויות שהוגשו לה יתקיים בהקדם האפשרי, ובית המשפט ייתן את החלטתו בבקשה בהקדם האפשרי לאחר הדיון.

תיקון בקשת התאגיד לצו לפתיחת הליכים וחזרה ממנה

17. ביקש התאגיד בבקשה לצו לפתיחת הליכים להורות על הפעלתו, כאמור בסעיף 8, וסבר בית המשפט כי אין במתווה הראשוני לשיקומו הכלכלי של התאגיד שהוגש כדי להוות בסיס כלכלי מספק למתן צו לפתיחת הליכים המורה על הפעלת התאגיד, יאפשר לתאגיד לתקן את המתווה הראשוני שהגיש או לחזור בו מבקשתו לצו, בתוך התקופה שיורה.

החלטה בבקשה לצו לפתיחת הליכים

18. (א) מצא בית המשפט כי מתקיימים התנאים המנויים בסעיף 7 או 9, ייתן צו לפתיחת הליכים.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), בית המשפט רשאי לדחות את הבקשה לצו לפתיחת הליכים אם מצא כי מתן הצו כשלעצמו יפגע באפשרות להביא לשיקומו הכלכלי של התאגיד; לעניין זה יבחן בית המשפט, בין השאר, אם דחיית הבקשה עלולה לפגוע בנושים וכן את יכולתו הכלכלית הכוללת של התאגיד.

פרק ג': הגבלות וסעדים זמניים עד למתן צו לפתיחת הליכים

ביצוע עסקאות חריגות ממועד הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים בידי התאגיד

19. תאגיד שהגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים לא יבצע עסקה חריגה כהגדרתה בחוק החברות עד למתן החלטה בבקשה, אלא באישור בית המשפט.

סעד זמני

20. (א) הוגשה לבית המשפט בקשה לצו לפתיחת הליכים, רשאי בית המשפט, לבקשת התאגיד או נושה, לתת צו זמני המורה על אחד או יותר מאלה (בפרק זה – סעד זמני), אם שוכנע שיש ראיות לכאורה לכך שמתקיימים התנאים למתן צו לפתיחת הליכים כאמור בסעיף 18:

(1) איסור לבצע עסקאות מסוימות, סוג מסוים של עסקאות או חלוקה כהגדרתה בחוק החברות, או התניית ביצוען של פעולות אלה באישור מאת בית המשפט;

(2) מינוי נאמן זמני לשם הבטחת הפעלתו וניהולו התקין של התאגיד ושמירה על נכסיו; על מינוי נאמן זמני יחולו הוראות סימן א': מינוי נאמן, לפרק ו'; בית המשפט יקבע את תפקידו וסמכויותיו של הנאמן הזמני;

(3) איסור לפרוע את חובות העבר של התאגיד והקפאת הליכים נגד התאגיד; ניתן סעד זמני כאמור –

(א) ימנה בית המשפט נאמן זמני לפי פסקה (2);

(ב) רשאי בית המשפט להחיל את הוראות סימן ב': הפעלת התאגיד, לפרק ז', כולן או חלקן, לעניין הפעלת התאגיד;

(ג) יראו את מועד מתן הסעד הזמני, לעניין הליכי חדלות הפירעון של התאגיד, כמועד מתן הצו לפתיחת הליכים לגבי אותו תאגיד.

(ב) בהחלטתו אם לתת סעד זמני וכן בקביעת סוג הסעד, היקפו ותנאיו, לרבות קביעת ערובה שעל המבקש להמציא, ישקול בית המשפט בין השאר –

(1) את הנזק שייגרם למבקש ולשאר בעלי העניין בהליך אם לא ייתנן הסעד הזמני לעומת הנזק שייגרם למשיב ולשאר בעלי העניין בהליך אם הסעד הזמני יינתן;

(2) אם הבקשה הוגשה בתום לב ואם מתן הסעד צודק וראוי בנסיבות העניין, ואינו פוגע במידה העולה על הנדרש.

(ג) סעד זמני יינתן לתקופה שלא תעלה על 30 ימים; בית המשפט רשאי, לאחר שמיעת הצדדים להליך, להאריך את התקופה האמורה לתקופה אחת נוספת שלא תעלה על 30 ימים.

(ד) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכות בית המשפט לתת סעד זמני אחר לפי תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

סעד זמני במעמד צד אחד

21. (א) בקשה למתן סעד זמני תידון במעמד הצדדים, ואולם רשאי בית המשפט, אם שוכנע, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה, כי יש חשש סביר שהשהיית הדיון עד לקיומו במעמד הצדדים תסכל את מתן הסעד או תגרום למבקש נזק חמור, לתת במעמד צד אחד –

(1) לבקשת התאגיד – סעד זמני כאמור בסעיף 20(א)(1) עד (3);

(2) לבקשת נושה – סעד זמני שעניינו איסור ביצוע עסקה מסוימת, איסור חלוקה, איסור ביצוע כל עסקה חריגה כהגדרתה בחוק החברות או התניית ביצוען של פעולות אלה באישור מאת בית המשפט.

(ב) הודעה על מתן סעד זמני במעמד צד אחד תפורסם לציבור ותימסר לכל אדם העלול להיפגע מכך, באופן ובמועד שיקבע השר.

(ג) ניתן סעד זמני במעמד צד אחד, יקיים בית המשפט דיון במעמד הצדדים בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-14 ימים מיום נתינתו.

עיכוב זמני של הליך שיפוטי תלוי ועומד

22. (א) הוגשה בקשה לצו לפתיחת הליכים לגבי תאגיד והיה תלוי ועומד באותה השעה הליך נגד התאגיד בבית משפט או בבית הדין לעבודה, רשאים התאגיד או נושה לבקש את עיכוב ההליך עד להחלטה בבקשה (בסעיף זה – בקשה לעיכוב).

(ב) היה ההליך נגד התאגיד תלוי ועומד בבית המשפט המחוזי, בבית הדין הארצי לעבודה או בבית המשפט העליון, תידון הבקשה לעיכוב בבית המשפט שבו מתנהל אותו הליך; היה ההליך תלוי ועומד בבית משפט השלום או בבית הדין לעבודה – תידון הבקשה לעיכוב בבית המשפט שבו מתנהלים הליכי חדלות הפירעון.

(ג) בהחלטתו בבקשה לעיכוב לפי סעיף זה, ישקול בית המשפט, בין השאר, את השיקולים המנויים בסעיף 20(ב).

(ד) הוראות סעיף זה לא יחולו על הליכים פליליים ועל הליכים מינהליים.

פרק ד': תוכנו של צו לפתיחת הליכים ותוצאותיו

החלטה על פירוק התאגיד או על הפעלתו לשם שיקומו הכלכלי

23. (א) בצו לפתיחת הליכים יורה בית המשפט על אחד מאלה:

(1) הפעלת התאגיד לשם שיקומו הכלכלי – אם שוכנע כי מתקיימים כל אלה:

(א) יש סיכוי סביר לשיקומו הכלכלי של התאגיד;

(ב) אין חשש סביר שהפעלת התאגיד תפגע בנושים;

(ג) יש אמצעים למימון ההוצאות הכרוכות בהפעלת התאגיד;

(2) פירוק התאגיד – אם מצא כי לא מתקיים אחד התנאים האמורים בפסקה (1).

(ב) הפעלת התאגיד תהיה לתקופה שאינה עולה על תשעה חודשים, כפי שיורה בית המשפט; בית המשפט רשאי להאריך את התקופה האמורה לתקופות נוספות שלא יעלו על שלושה חודשים כל אחת, אם מצא כי ההארכה נדרשת לשם הכנת התכנית לשיקום כלכלי או מכירת פעילותו העסקית של התאגיד.

החלטה על הפעלה זמנית של התאגיד

24. (א) סבר בית המשפט כי יש אמצעים למימון ההוצאות הכרוכות בהפעלת התאגיד וכי אין חשש סביר שהפעלת התאגיד תפגע בנושים, אך אין לפניו המידע הדרוש כדי להחליט אם יש סיכוי סביר לשיקומו הכלכלי של התאגיד, יורה בצו לפתיחת הליכים על הפעלה זמנית של התאגיד שבמהלכה יגיש לו הנאמן חוות דעת ראשונית לעניין סיכויי השיקום הכלכלי של התאגיד.

(ב) חוות דעתו הראשונית של הנאמן תוגש לבית המשפט בתוך 30 ימים; השר רשאי לקבוע את הפרטים שעל הנאמן לכלול בחוות דעתו.

(ג) בית המשפט יחליט על הפעלת התאגיד או פירוקו בהקדם האפשרי לאחר קבלת חוות דעתו הראשונית של הנאמן.

תוצאות צו לפתיחת הליכים

25. (א) עם מתן צו לפתיחת הליכים –

(1) נכסי קופת הנשייה יעמדו לפירעון חובות העבר של התאגיד והוצאות הליכי חדלות הפירעון, בלבד;

(2) לא ייפרעו חובות העבר של התאגיד מנכסי קופת הנשייה אלא לפי הוראות חוק זה;

(3) יוקפאו ההליכים נגד התאגיד לפי הוראות פרק ה': הקפאת הליכים;

(4) בית המשפט ימנה נאמן ליישום הליכי חדלות הפירעון של התאגיד לפי הוראות פרק ו': הנאמן – מינויו, תפקידו וסמכויותיו.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), אין בצו לפתיחת הליכים כדי לפטור את התאגיד מחובתו לקיים כל הוראה לפי דין, ובכלל זה החלטה מינהלית, למעט חובה לתשלום חוב עבר, בכפוף להוראות סעיף 31.

הודעה על מתן צו לפתיחת הליכים

26. (א) הודעה על מתן צו לפתיחת הליכים לגבי תאגיד תפורסם לציבור בדרך ובמועד שיקבע השר.

(ב) הנאמן ימציא העתק מהצו לממונה, וכן לכל אדם אחר שיורה בית המשפט, בדרך ובמועד שיורה.

ציון ההליכים במסמכי התאגיד

27. תאגיד שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים יציין, בצד שמו, בכל מסמך או פרסום מטעמו, את הביטוי "בשיקום" או "בפירוק", לפי העניין, כל עוד מתקיימים לגביו הליכי חדלות פירעון.

הודעה לרשם על צו לפתיחת הליכים

28. מיד עם מתן צו לפתיחת הליכים, ישלח הנאמן העתק ממנו לרשם, והרשם ירשום על כך הערה במרשם.

פרק ה': הקפאת הליכים

הקפאת הליכים נגד התאגיד

29. הקפאת הליכים נגד התאגיד משמעה כי –

(1) לא יהיה ניתן לפתוח הליכי גבייה של חובות עבר נגד התאגיד או להמשיך בהליכי גבייה שטרם הושלמו; לעניין זה, יראו הליך גבייה כהליך שהושלם, לגבי נכסים – בקבלת מלוא התמורה בעד מכירתם בידי הנושה, ולגבי עיקול חוב – בתשלום החוב לנושה;

(2) מימוש נכס מנכסי קופת הנשייה המשועבד בשעבוד קבוע וגיבוש שעבוד צף, שנעשו להבטחת פירעון חובות העבר של התאגיד, וכן העברת חזקה בנכס הכפוף לשיור בעלות מהתאגיד לבעל הנכס והחזקה בנכס שחלה לגביו זכות עיכבון, יהיו כפופים למגבלות ולהוראות הקבועות בפרק ו': נושים בעלי זכויות פירעון מיוחדות, לחלק ד', והכול גם אם החלו הליכים כאמור לפני מתן הצו לפתיחת הליכים;

(3) לא יהיה ניתן לשעבד נכס מנכסי קופת הנשייה לשם הבטחת פירעון חובות העבר של התאגיד או לבצע כל פעולה בנכס משועבד המקנה לשעבוד תוקף, לפי דין, כלפי צדדים שלישיים;

(4) לא יהיה ניתן להטיל עיקול על נכס מנכסי קופת הנשייה; עיקול שהוטל על נכס כאמור לפני מתן הצו לפתיחת הליכים, למעט עיקול שדינו כדין משכון לפי סעיף 12א לפקודת המסים (גבייה) – בטל;

(5) לא יהיה ניתן לפתוח או להמשיך בכל הליך משפטי נגד התאגיד, אלא באישור בית המשפט שנתן את הצו לפתיחת הליכים; אישור כאמור יינתן אם מצא בית המשפט כי מתקיימים טעמים מיוחדים שיירשמו, הנוגעים לטבעו או מורכבותו של ההליך המשפטי או לניהולו היעיל, שבשלהם ראוי לנהל את ההליך המשפטי בנפרד מהליכי חדלות הפירעון;

(6) ממועד מתן הצו לא ייווספו לתשלום עונשי שהוא חוב עבר ריבית פיגורים, קנס פיגורים או כל תשלום דומה לזה שהתאגיד נדרש לשלם בשל אי-תשלום תשלומים שהוא חב בהם במועדם.

הקפאת הליכים נגד אדם שלישי

30. הקפאת הליכים תחול רק על הליכים נגד התאגיד, ואולם רשאי בית המשפט, בנסיבות חריגות ומטעמים שיירשמו, להקפיא אחד או יותר מההליכים המנויים בסעיף 29 גם נגד מי שאינו התאגיד, ובכלל זה נושא משרה בתאגיד, בהתקיים כל אלה:

(1) בית המשפט הורה בצו לפתיחת הליכים על הפעלת התאגיד לשם שיקומו הכלכלי והקפאת ההליכים נגד אותו אדם חיונית לשם השיקום;

(2) ההליכים נגד אותו אדם נובעים מפעילותו בתאגיד או מהחובות שבהם חב התאגיד.

סייג לתחולה על הליכים פליליים ומינהליים

31. (א) הקפאת הליכים לא תחול על הליכים פליליים ועל הליכים מינהליים, למעט הליכי גבייה.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשות מינהלית אינה רשאית להתנות את ביצועה של פעולה מינהלית בתשלום חוב עבר שחלה לגביו הקפאת הליכים.

(ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), בית המשפט רשאי להורות על הקפאת הליך להטלת עיצום כספי בנסיבות חריגות ולתקופה שיקבע, אם מצא כי ניהולו של הליך זה באותה העת יפגע בהליכי חדלות הפירעון.

השעיית תקופת ההתיישנות

32. התקופה שבה הוקפאו הליכים לפי פרק זה לא תבוא במניין התקופות הקבועות לפי חוק ההתיישנות, התשי"ח-1958.

פרק ו': הנאמן – מינויו, תפקידו וסמכויותיו

סימן א': מינוי הנאמן

מינוי נאמן

33. (א) בית המשפט ימנה נאמן ליישום הליכי חדלות הפירעון עם מתן הצו לפתיחת הליכים.

(ב) הנאמן ימונה מתוך רשימת הנאמנים שגובשה לפי סעיף 37 (בסימן זה – רשימת הנאמנים) או לפי סעיפים 35 או 36.

(ג) הממונה ימליץ לבית המשפט על כמה מועמדים לתפקיד הנאמן, שמספרם לא יפחת משלושה ולא יעלה על חמישה, מתוך רשימת הנאמנים; הממונה יבחר את המעמדים שעליהם ימליץ על פי אמות מידה שוויוניות שיגבש ויפרסם באתר האינטרנט שלו; התאגיד וכל נושה רשאים להציע לבית המשפט מועמדים נוספים לתפקיד הנאמן מתוך רשימת הנאמנים; ואולם אם מינה בית המשפט נאמן שלא הומלץ על ידי הממונה, יתייחס לכך בהחלטתו.

(ד) בית המשפט לא ימנה לנאמן מי שעלול להימצא במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כנאמן לבין עניין אישי או תפקיד אחר שלו או של קרובו או של אדם אחר שיש לו עמו קשרים אישיים או כלכליים, ובכלל זה ניגוד עניינים הנובע מהתחייבות שנתן הנאמן לבעל עניין או לבא כוח של בעל עניין בהליכי חדלות הפירעון.

(ה) בית המשפט רשאי למנות כמה נאמנים אם מצא כי הדבר דרוש בשל טעמים מיוחדים שיירשמו הנוגעים למורכבות ההליך.

(ו) הממונה יפרסם, באופן שוטף, באתר האינטרנט שלו, את רשימת הנאמנים שעליהם המליץ, ומיהו הנאמן שנבחר בכל הליך.

נאמן זמני

34. לא ניתן למנות את הנאמן עם מתן הצו לפתיחת הליכים, ימנה בית המשפט נאמן זמני, מתוך רשימת הנאמנים או לפי הוראות סעיף 35 או 36, שיכהן עד למינוי הנאמן.

מינוי הממונה לנאמן

35. בית המשפט רשאי למנות את הממונה לנאמן אם מצא כי יש עניין ציבורי בכך.

מינוי נושא משרה בתאגיד לנאמן

36. (א) בית המשפט רשאי למנות נושא משרה בתאגיד לנאמן גם אם אינו כלול ברשימת הנאמנים, אם שוכנע, לאחר שנתן לנושים הזדמנות לטעון את טענותיהם, כי יהיה בכך כדי לסייע להליכי חדלות הפירעון וכי אין בכך כדי לפרוע בנושים; בית המשפט יקבע את סמכויותיו ואת חובותיו של נאמן כאמור בהתחשב, בין השאר, בכך שלא ייווצר ניגוד עניינים בינן ובין תפקידו ומעמדו של נושא המשרה בתאגיד.

(ב) מינה בית המשפט נושא משרה בתאגיד לנאמן, ימנה נאמן נוסף מתוך רשימת הנאמנים.

רשימת הנאמנים

37. (א) רשימת הנאמנים תגובש בידי ועדה ציבורית שימנה השר שחבריה הם:

(1) שופט בדימוס של בית משפט מחוזי, והוא יהיה היושב ראש;

(2) הממונה ונציגו או שני נציגים מטעם הממונה;

(3) נציג לשכת עורכי הדין;

(4) נציג לשכת רואי החשבון.

(ב) כשיר להיכלל ברשימת הנאמנים מי שהוא חבר לשכת עורכי הדין או מי שבידו רישיון לפי חוק רואי חשבון, התשט"ו-1955, והוא בעל ניסיון של חמש שנות עבודה במקצועו, או מי שהוא בעל מיומנות מיוחדת או ניסיון מוכח בניהול תאגידים בהליכי חדלות פירעון, ובלבד שלא ייכלל ברשימה מי שהורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי, לדעת הממונה, לכהן כנאמן.

(ג) השר, בהמלצת הממונה ובאישור ועדת החוקה, יקבע הוראות לעניין גיבוש רשימת הנאמנים לפי סעיף זה, ובכלל זה בעניינים אלה:

(1) תנאי כשירות נוספים הדרושים לשם הכללה ברשימה או סייגים להכללה כאמור, ובכלל זה לדרוש הכשרה מקצועית או עמידה בבחינה מקצועית, ורשאי השר לקבוע תנאי כשירות שונים לסוגים שונים של הליכי חדלות פירעון בהתאם להיקפם ולמורכבותם;

(2) סדרי עבודתה של הוועדה, ובכלל זה הוראות לעניין פרסום הרשימה ושינויה, לרבות גריעה ממנה.

ערובה

38. הנאמן, למעט אם הממונה מונה לנאמן לפי סעיף 35, יפקיד ערובה או יתקשר בחוזה לביטוח אחריותו למילוי תפקידו, כפי שיורה בית המשפט.

שכר הנאמן

39. השר, באישור ועדת החוקה, רשאי לקבוע הוראות לעניין שכר הנאמן והוצאותיו, ובכלל זה את ההליך לקביעתם.

הודעה לרשם על מינוי נאמן

40. מיד עם מינויו ישלח הנאמן הודעה על כך לרשם.

סימן ב': תפקיד הנאמן וסמכויותיו

כפיפות הנאמן

41. הנאמן יפעל מטעם בית המשפט ויהיה כפוף להוראותיו ולהנחיותיו.

תפקיד הנאמן

42. (א) תפקיד הנאמן לפעול לפירוק התאגיד או להפעיל את התאגיד ולפעול לשיקומו הכלכלי, והכול בהתאם לצו לפתיחת הליכים.

(ב) במסגרת תפקידו, הנאמן –

(1) יכריע בתביעות החוב לפי פרק א': תביעות חוב, לחלק ד';

(2) יפעל לכינוס נכסי קופת הנשייה וניהולם לפי פרק ג': כינוס נכסי קופת הנשייה וניהולם, לחלק ד';

(3) אם הורה בית המשפט על הפעלת התאגיד לשם שיקומו הכלכלי – יגבש את הדרך המיטבית לשיקומו, כאמור בסעיף 58, ויפעל ליישומה;

(4) אם הורה בית המשפט על פירוק התאגיד – יפעל למימוש נכסי קופת הנשייה לפי פרק ד': מימוש נכסי קופת הנשייה, לחלק ד', ולחלוקתם בין הנושים לפי פרק ה': חלוקת נכסי קופת הנשייה, לחלק ד'.

הקניית סמכויות האורגנים ונושאי המשרה לנאמן

43. עם מינוי הנאמן יעברו לידיו הסמכויות הנתונות לאורגנים של התאגיד ולנושאי המשרה בו, והוא ישתמש בהן במידה הדרושה לו לשם מילוי תפקידו.

סמכויות שהפעלתן טעונה אישור של בית המשפט

44. (א) הנאמן יפעיל את הסמכויות המפורטות להלן באישור בית המשפט בלבד:

(1) תביעה או התגוננות בהליך משפטי בשם התאגיד;

(2) העסקת אדם שיסייע לנאמן בניהול הליכי חדלות הפירעון;

(3) פירעון חוב עבר לנושים מסוג מסוים;

(4) פשרה עם נושה או חייב של התאגיד בנוגע לגובה החוב ואופן תשלומו, שיש לה השפעה מהותית על היקף נכסי קופת הנשייה;

(5) כל סמכות אחרת הטעונה אישור של בית המשפט לפי חוק זה או לפי הנחיות בית המשפט.

(ב) אישור בית המשפט כאמור בסעיף קטן (א) יכול שיינתן דרך כלל או לעניין מסוים.

בקשה למתן הוראות

45. (א) הנאמן רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה למתן הוראות בכל עניין הנוגע למילוי תפקידו או להפעלת סמכויותיו לפי חוק זה.

(ב) היה בבקשה למתן הוראות כדי להשפיע על זכויות צד שלישי שאינו התאגיד או הנאמן והיא אינה בעניין תביעת חוב המוגשת לפי פרק א': תביעות חוב, לחלק ד', תידון הבקשה בבית המשפט אם מצא בית המשפט כי התקיימו כל אלה:

(1) בירור העניין במסגרת בקשה למתן הוראות נדרש לשם ביצוע יעיל של תפקיד הנאמן;

(2) העניין אינו מחייב בירור עובדתי מורכב;

(3) אין בבירור העניין במסגרת בקשה למתן הוראות כדי לגרום לפגיעה מהותית בזכות דיונית של בעל דין.

(ג) בבקשה למתן הוראות לא יכריע בית המשפט בהליך פלילי או בהליך מינהלי.

שיתוף פעולה עם הנאמן

46. (א) מי שהיה נושא משרה בתאגיד יסייע לנאמן וישתף עמו פעולה ככל הדרוש למילוי תפקידו של הנאמן.

(ב) הנאמן רשאי לדרוש ממי שהיה נושא משרה בתאגיד להגיש לו, בתוך תקופה שיורה, דוח על מצב עסקי התאגיד; בדוח יפורטו נכסי התאגיד, חובותיו והתחייבויותיו, פרטי זהותם של הנושים וכל מידע אחר שיורה הנאמן, הדרוש לו לשם מילוי תפקידו; דין ההוצאות הכרוכות בעריכת הדוח, כפי שיורה הנאמן, כדין הוצאות הליכי חדלות הפירעון.

דרישת נכסים ומסמכים של התאגיד

47. (א) הנאמן רשאי לדרוש מכל אדם להעביר לידיו נכס או מסמך שברשותו, שלדעת הנאמן יש לתאגיד זכות לקבלו, ואותו אדם יעבירם לנאמן במועד שציין בדרישתו.

(ב) היתה לאדם זכות עיכבון בנכס או במסמך כאמור בסעיף קטן (א), יימסר הנכס או המסמך אם הורה על כך בית המשפט לפי סעיף 254.

(ג) מחלוקת לעניין זכות התאגיד בנכס או במסמך שדרש הנאמן להעביר לידיו תתברר לפי הוראות סעיף 45(ב).

בדיקת נכסי התאגיד המוחזקים בידי אחר

48. היה נכס של התאגיד מוחזק בידי אדם אחר, רשאי הנאמן לבדוק את הנכס, לאחר שהודיע לאותו אדם על כוונתו לעשות כן.

דרישת מידע

49. לשם מילוי תפקידו רשאי הנאמן לדרוש כל מידע הנוגע לענייניו של התאגיד, שהתאגיד או נושא משרה בו היו רשאים לקבלו.

מידע מתאגיד בנקאי ומרשות המסים

50. (א) על אף האמור בכל דין, בית המשפט, לבקשת הנאמן, רשאי להורות לתאגיד בנקאי או לרשות המסים למסור לנאמן מידע כמפורט להלן, גם אם לא מתקיים האמור בסעיף 49, אם שוכנע כי מסירת המידע נדרשת כדי לסייע לו לברר את מצבו הכלכלי של התאגיד, והתועלת שבמסירת המידע עולה על הפגיעה בפרטיות של אדם אחר:

(1) לעניין תאגיד בנקאי – מידע בדבר נכסיו, חובותיו ועסקיו של התאגיד, כפי שיורה בית המשפט;

(2) לעניין רשות המסים – מידע בדבר נכסיו של התאגיד.

(ב) בית המשפט יורה על מסירת מידע מרשות המסים לפי סעיף זה רק במקרים מיוחדים ומטעמים שיירשמו ולאחר שנוכח כי לא עלה בידי הנאמן להשיג בדרך אחרת ובמאמץ סביר את המידע הדרוש לו וכי אין במסירת המידע כדי לחשוף את מקורות המידע של רשות המסים או את דרכי איסופו, או לפגוע בחקירה שמנהלת רשות המסים.

(ג) בית המשפט רשאי לקיים את הדיון בבקשה למסירת מידע מרשות המסים בדלתיים סגורות, ובמקרים מיוחדים – אף בלא נוכחות הנאמן, וכן לקבוע כי המידע יימסר באופן שימנע את חשיפת מקורותיו.

(ד) מידע שבית המשפט הורה על מסירתו לפי סעיף זה יימסר לנאמן בלבד, בדרך שהורה בית המשפט, אלא אם כן הסכימו התאגיד הבנקאי או רשות המסים למסירתו גם לנושים.

(ה) השר ושר האוצר רשאים לקבוע הוראות לעניין דרכי מסירת מידע מתאגיד בנקאי או מרשות המסים לפי סעיף זה; הוראות כאמור לעניין תאגיד בנקאי ייקבעו בהתייעצות עם נגיד בנק ישראל; לא נקבעו הוראות כאמור – יורה בית המשפט על דרכי מסירת המידע.

(ו) בית המשפט ייתן הוראות לפי סעיף זה לאחר שנתן לתאגיד הבנקאי או לרשות המסים, לפי העניין, הזדמנות לטעון את טענותיהם לפניו.

סמכות חקירה

51. הורה בית המשפט לפי סעיף 281(ד) כי חקירה כאמור באותו סעיף תתבצע באמצעות הנאמן, תהיה סמכות החקירה כאמור נתונה לנאמן, והכול בכפוף להוראות אותו סעיף.

שמירה על סודיות

52. הנאמן וכל אדם הפועל מטעמו לא יעשה שימוש במידע שהגיע אליו תוך כדי מילוי תפקידו ועקב מילוי תפקידו ולא יגלה אותו לאחר, אלא במידה הדרושה למילוי תפקידו או על פי צו של בית משפט.

דוחות הנאמן

53. (א) הנאמן יגיש לבית המשפט ולממונה דוח תקופתי לעניין נכסי קופת הנשייה, תביעות החוב שאישר ותביעות חוב תלויות ועומדות, והפעולות שביצע במסגרת תפקידו.

(ב) הדוח התקופתי יוגש אחת לשנה לפחות או בתדירות גבוהה יותר אם הורה על כך בית המשפט או הממונה.

(ג) בית המשפט או הממונה רשאי לדרוש מהנאמן להגיש לו דוח מיידי על אירוע מסוים הנוגע להליכי חדלות הפירעון.

(ד) הממונה רשאי לקבוע הוראות לעניין דוות הנאמן, ובכלל זה לעניין אופן עריכת הדוחות והפרטים שייכללו בהם.

(ה) כל בעל עניין בהליכי חדלות הפירעון רשאי לעיין בדוחות הנאמן ולהעתיקם; הממונה רשאי לקבוע הוראות לעניין זכות העיון לפי סעיף קטן זה.

(ו) בהכנת הדוח ייתן הנאמן את דעתו לפרטיותם של מי שמוזכרים בדוח, ויימנע מלכלול פרטים אישיים שגילוים אינו נחוץ להליך.

פנייה לבית המשפט בידי מי שנפגע מפעולת הנאמן

54. מי שנפגע או עלול להיפגע מהחלטה של הנאמן או מפעולה שעשה או שבכוונתו לעשות, או ממחדל של הנאמן, רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה לבטל או לשנות את ההחלטה או את הפעולה או לתת כל הוראה אחרת שיראה לנכון.

הפסקת כהונתו של הנאמן

55. (א) בית המשפט רשאי להפסיק את כהונתו של הנאמן, מיוזמתו, לבקשת הנאמן או לבקשת בעל עניין בהליכי חדלות הפירעון, אם מצא, כי מתקיים אחד מאלה:

(1) הנאמן אינו ממלא את תפקידו כראוי;

(2) נבצר מהנאמן למלא את תפקידו דרך קבע;

(3) חדל להתקיים בנאמן תנאי מהתנאים שנדרשו למינויו.

(ב) החלטת בית המשפט על הפסקת כהונתו של הנאמן תינתן לאחר שקיבל את עמדת הממונה בעניין ולאחר שנתן לנאמן הזדמנות להשמיע את טענותיו.

(ג) התפנתה משרתו של הנאמן, ימנה בית המשפט אחר במקומו לפי הוראות סימן א': מינוי הנאמן.

סיום כהונתו של נאמן

56. (א) סיים הנאמן לבצע את תפקידו, יגיש לבית המשפט ולממונה דוח מסכם של פעילותו.

(ב) נוכח בית המשפט, לאחר קבלת עמדת הממונה, כי הנאמן סיים לבצע את תפקידו, ואם הורה בית המשפט על חיסול התאגיד כאמור בסעיף 99 – כי החיסול נרשם במרשם, יורה על סיום כהונתו של הנאמן.

(ג) הנאמן ישלח לרשם הודעה על סיום כהונתו.

פרק ז': הפעלת התאגיד ושיקומו הכלכלי

סימן א': כללי

הפעלת התאגיד בידי הנאמן

57. (א) ניתן צו לפתיחת הליכים לגבי תאגיד והורה בית המשפט על הפעלתו (בפרק זה – תאגיד בהפעלה), יפעיל הנאמן את עסקי התאגיד כדי לאפשר את המשך קיומו כעסק פעיל עד לשיקומו הכלכלי, ויחולו לעניין ההפעלה הוראות סימן ב': הפעלת התאגיד.

(ב) הורה בית המשפט על הפעלה זמנית של התאגיד לפי סעיף 24, יקבע אילו הוראות לפי סימן ב': הפעלת התאגיד, יחולו לעניין ההפעלה, בהתחשב במידת נחיצותן להפעלה הזמנית.

דרכי השיקום הכלכלי

58. (א) במקביל להפעלת התאגיד יפעל הנאמן לגיבוש דרכי שיקומו הכלכלי.

(ב) שיקום כלכלי של תאגיד יכול שיהיה באמצעות תכנית לשיקום כלכלי, בדרך של מכירת פעילותו העסקית של התאגיד בלא תכניות כאמור, או בשילוב ביניהן.

סימן ב': הפעלת התאגיד

סימן משנה א': פעולות ועסקאות בנכסי קופת הנשייה של תאגיד בהפעלה

עסקאות חריגות

59. הנאמן לא יבצע עסקה בנכסי קופת הנשייה של תאגיד בהפעלה, שהיא עסקה חריגה כהגדרתה בחוק החברות, אלא אם כן אישר בית המשפט כי העסקה נחוצה לשם שיקומו הכלכלי של התאגיד; אישור כאמור יכול שיינתן מראש לסוג מסוים של עסקאות.

הגבלות על נושים בעלי זכויות פירעון מיוחדות

60. היה תאגיד בהפעלה יחולו על מימוש נכסים המשועבדים בשעבוד קבוע, גיבוש שעבוד צף, מסירת נכסים שיש לגביהם זכות עיכבון וקבלת חזקה בנכסים הכפופים לשיור בעלות, המגבלות הקבועות בסעיפים 245, 252, 253 ו-254.

נכס משועבד ונכס הכפוף לשיור בעלות – שימוש, השכרה ומכירה במהלך העסקים הרגיל

61. (א) הנאמן רשאי, במהלך העסקים הרגיל של תאגיד בהפעלה –

(1) לעשות שימוש בנכס מנכסי קופת הנשייה שהוא נכס המשועבד בשעבוד קבוע, נכס שחל עליו שעבוד צף או נכס הכפוף לשיור בעלות, או להשכירו, אלא אם כן הוכח לבית המשפט כי מתקיים אחד מאלה:

(א) השימוש או ההשכרה אינם נדרשים לשם שיקומו הכלכלי של התאגיד;

(ב) לאחר השימוש או ההשכרה לא יהיה בנכס כדי להבטיח הגנה הולמת לנושה המובטח או לבעלים של הנכס, ולא נקבעו דרכים אחרות להבטחת הגנה כאמור;

(2) למכור נכס מנכסי קופת הנשייה שהוא נכס שחל עליו שעבוד צף או נכס הכפוף לשיור בעלות, ובכלל זה כשהוא נקי מכל שעבוד או זכות אחרת, אלא אם כן הוכח לבית המשפט כי מתקיים האמור בפסקה (1)(א) או (ב);

(3) למכור נכס מנכסי קופת הנשייה שהוא נכס המשועבד בשעבוד קבוע, ובכלל זה כשהוא נקי מכל שעבוד או זכות אחרת, בהתקיים אחד מאלה:

(א) הנושה המובטח הסכים לכך;

(ב) בית המשפט אישר את המכירה לאחר ששוכנע כי מתקיימים כל אלה:

(1) המכירה נדרשת לשם שיקומו הכלכלי של התאגיד;

(2) יש בתמורה שתתקבל בעד הנכס או בכל נכס שיירגש בתמורה כאמור (בסימן משנה זה – נכס חלופי), כדי להבטיח הגנה הולמת לנושה המובטח או שנקבעו דרכים אחרות להבטחת הגנה כאמור.

(ב) אישור בית המשפט לפי סעיף קטן (א)(3)(ב) יכול שיינתן מראש, דרך כלל או לגבי סוגים של נכסים משועבדים.

נכס משועבד ונכס הכפוף לשיור בעלות – שימוש, השכרה ומכירה שלא במהלך העסקים הרגיל

62. (א) הנאמן רשאי, שלא במהלך העסקים הרגיל של תאגיד בהפעלה, לעשות שימוש בנכס מנכסי קופת הנשייה שהוא נכס המשועבד בשעבוד קבוע, נכס שחל עליו שעבוד צף או נכס הכפוף לשיור בעלות, להשכירו או למכרו, ובכלל זה למכרו כשהוא נקי מכל שעבוד או זכות אחרת, בהתקיים אחד מאלה:

(1) הנושה או הבעלים של הנכס הכפוף לשיור בעלות הסכים לכך;

(2) בית המשפט אישר זאת לאחר ששוכנע כי מתקיים האמור בפסקאות (1) ו-(2) של סעיף 61(א)(3)(ב).

(ב) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהצורך באישור בית המשפט לעסקה חריגה לפי סעיף 59.

תשלום באמצעות נכס משועבד

63. תשלום באמצעות נכס משועבד יראו אותו לעניין סעיפים 61 ו-62 כמכירה.

עקיבת זכויות

64. נמכר נכס לפי סעיף 61 או 62 (בסעיף זה – הנכס המקורי), כשהוא נקי מכל שעבוד או זכות אחרת, יהיו התמורה בעדו או הנכס החלופי, הניתנים לזיהוי או לעקיבה, משועבדים לטובת הנושה באותה דרגת עדיפות או שיראו אותם כנכסים הכפופים לשיור בעלות, לפי העניין, ככל הנדרש להבטחת פירעון החוב המובטח או להבטחת תשלום התמורה בעד הנכס הכפוף לשיור בעלות, ואולם הנושה או הבעלים של הנכס לא יוכל להיפרע מהנכס החלופי בסכום העולה על שווי הנכס המקורי.

אשראי חדש

65. (א) בית המשפט רשאי להתיר לנאמן להתקשר בחוזה לקבלת אשראי הדרוש לשם מימון פעילותו של התאגיד בהפעלה או לקבוע מסגרת אשראי שהנאמן יהיה רשאי ליטול לשם מימון הפעילות כאמור, והכול למטרות ובתנאים שיקבע בית המשפט (בסעיף זה – אשראי חדש).

(ב) דין הסכומים הנדרשים לפירעון אשראי חדש כדין הוצאות הליכי חדלות הפירעון, אלא אם כן קבע בית המשפט אחרת.

(ג) שוכנע בית המשפט כי לא ניתן לקבל אשראי חדש בסכום הנדרש בנסיבות העניין בלי שפירעונו יובטח בשעבוד על נכס מנכסי קופת הנשייה שאינו משועבד או בשעבוד נדחה על נכס משועבד או על נכס הכפוף לשיור בעלות, רשאי הוא להתיר לנאמן ליטול אשראי חדש בסכום שיקבע, שפירעונו יובטח בשעבוד כאמור, ובלבד שזכות הבעלים של הנכס הכפוף לשיור בעלות להיפרע מהתאגיד בשל אי-תשלום התמורה תהיה עדיפה על זכותו של נותן האשראי החדש.

(ד) שוכנע בית המשפט כי לא ניתן לקבל אשראי חדש בסכום הנדרש בנסיבות העניין, שעל פירעונו יחולו הוראות סעיף קטן (ג), וכי קבלת האשראי חיונית לשיקומו הכלכלי של התאגיד, רשאי הוא להתיר לנאמן ליטול אשראי חדש בסכום שיקבע, שפירעונו יובטח בשעבוד על נכס מנכסי קופת הנשייה, שהוא נכס משועבד או נכס הכפוף לשיור בעלות, באותה דרגת עדיפות של השעבוד הקיים או זכות הבעלים של הנכס, לפי העניין.

(ה) בית המשפט לא יתיר לנאמן ליטול אשראי חדש כאמור בסעיף קטן (ד), אלא אם כן, לאחר שעבוד הנכס לפי אותו סעיף קטן, יהיה בנכס המשועבד או בנכס הכפוף לשיור בעלות, לפי העניין, כדי להבטיח הגנה הולמת לנושה המובטח או לבעלים של הנכס, או שנקבעו דרכים אחרות להבטחת הגנה כאמור.

(ו) הודעה על בקשת הנאמן לקבלת אשראי חדש תימסר לנושי התאגיד, כפי שיורה בית המשפט.

סימן משנה ב': חוזים קיימים של תאגיד בהפעלה

הגדרת חוזה קיים

66. בסימן משנה זה, "חוזה קיים" – חוזה שתאגיד בהפעלה הוא צד לו, שמועד כריתתו קדם למועד מתן הצו לפתיחת הליכים לגבי התאגיד וביצועו טרם הושלם בידי הצדדים לו עד אותו מועד.

זכות הנאמן לבטל חוזה קיים שאין עילה לביטולו

67. הנאמן רשאי לבטל חוזה קיים, גם אם אין לו עילה לביטולו, באישור בית המשפט ולפי הוראות סימן משנה זה.

הגבלת זכות הביטול של הצד השני לחוזה קיים

68. (א) הצד השני לחוזה קיים לא יבטלו בשל הפרתו בידי התאגיד, אלא לפי הוראות סימן משנה זה.

(ב) אין בפתיחת הליכי חדלות פירעון לגבי תאגיד או היותו בחדלות פירעון כדי להביא לביטולו של חוזה קיים או להקנות לצד השני לחוזה זכות לבטלו, גם אם נקבע בחוזה כי החוזה יתבטל בנסיבות אלה או שנקבעה בו הוראה המקנה לצד השני לחוזה זכות לבטלו בנסיבות אלה.

ביטול חוזה קיים בהסכמה

69. הנאמן והצד השני לחוזה קיים רשאים להסכים בכל עת במהלך הליכי חדלות פירעון על ביטולו של חוזה קיים.

הליכים לביטול חוזה קיים שאין עילה לביטולו בידי הנאמן

70. (א) ביקש הנאמן לבטל חוזה קיים שאין לו עילה לביטולו יודיע על כך לצד השני לחוזה.

(ב) (1) לא הסכים הצד השני לביטול החוזה בתוך זמן סביר מהודעת הנאמן כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הנאמן להגיש לבית המשפט בקשה לאישור הביטול (בסעיף זה – בקשה לאישור ביטול), ובלבד שהבקשה תוגש בתוך 90 ימים ממועד מתן הצו לפתיחת הליכים לגבי התאגיד;

(2) בית המשפט רשאי להאריך את התקופה האמורה בפסקה (1) לכלל החוזים של התאגיד, לסוג מסוים של חוזים או לחוזה מסוים, בתקופות נוספות, אם מצא כי הדבר מוצדק נוכח מורכבות הליכי חדלות הפירעון, ובלבד שבקשה להארכת התקופה תוגש בתוך 90 ימים ממועד מתן הצו לפתיחת הליכים או בתקופת ההארכה.

(ג) לא הגיש הנאמן לבית המשפט בקשה לאישור הביטול בתוך תקופה כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי הוא להגיש את הבקשה במועד מאוחר יותר רק אם השתנו הנסיבות או התגלות עובדות חדשות המצדיקות זאת.

(ד) בית המשפט רשאי לאשר את ביטול החוזה לאחר שנתן לצד השני לחוזה הזדמנות להשמיע את עמדתו, אם מצא כי הביטול נדרש לשם שיקומו הכלכלי של התאגיד או שיביא להשאת שיעור החוב שייפרע לנושים, ורשאי הוא, לבקשת הצד השני לחוזה, להורות על ביטול חלק מהחוזה בלבד, אם מצא כי די בכך לשם שיקום כלכלי או השאת שיעור החוב כאמור.

(ה) משבוטל חוזה קיים לפי סעיף זה יחדלו ממועד הביטול כל הזכויות והחיובים של התאגיד לפי החוזה, ואולם לא יהיה בביטול כדי לפגוע בזכויותיו ובחבויותיו של אדם אחר אלא במידה הנחוצה לשחרר מחבות את התאגיד ואת נכסיו.

הליכים לביטול חוזה קיים בידי הצד השני לחוזה

71. (א) היתה לצד השני לחוזה קיים זכות לבטלו בשל הפרתו בידי התאגיד, וביקש לבטלו, יודיע על כך לנאמן.

(ב) מסר הצד השני לחוזה קיים הודעה לנאמן כאמור בסעיף קטן (א), וסבר הנאמן כי המשך קיומו של החוזה דרוש לשם שיקומו הכלכלי של התאגיד, רשאי הנאמן לבקש מבית המשפט, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה, כי יורה על המשך קיום החוזה לפי סעיף 72 (בסעיף זה – בקשה להמשך קיום החוזה); בית המשפט רשאי לקצר או להאריך את התקופה כאמור אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין.

(ג) הנאמן אינו רשאי להגיש בקשה להמשך קיום חוזה שהוא חוזה עבודה, חוזה למתן שירות אישי או חוזה למתן אשראי, ובית המשפט לא יורה על המשך קיומו.

(ד) לא הגיש הנאמן לבית המשפט בקשה להמשך קיום החוזה בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן (ב), יבוטל החוזה בתום אותה תקופה.

החלטת בית המשפט בבקשה הנאמן להמשך קיום החוזה ותוצאותיה

72. (א) הגיש הנאמן לבית המשפט בקשה להמשך קיום החוזה, לפי סעיף 71(ב), רשאי בית המשפט להורות על המשך קיומו של החוזה הקיים בידי הצדדים לו אם שוכנע כי המשך קיומו של החוזה דרוש לשם שיקומו הכלכלי של התאגיד או שיביא להשאת שיעור החוב שייפרע לנושים וכי התאגיד יקיים את חיוביו לפי החוזה ממועד החלטת בית המשפט על המשך קיומו ואילך; בית המשפט רשאי לקבוע דרכים להבטחת קיום החיובים לפי חוזה קיים כאמור, ובכלל זה מתן ערובה.

(ב) הורה בית המשפט על המשך קיומו של חוזה קיים, לא יבוטל החוזה בידי הצד השני לו בשל הפרה שביצע התאגיד קודם לכן; דחה בית המשפט את בקשת הנאמן להמשך קיום החוזה – יבוטל החוזה במועד החלטת בית המשפט, או במועד אחר שיקבע בית המשפט.

דין ההוצאות לקיום חיובי התאגיד לפי חוזה קיים לאחר מתן צו לפתיחת הליכים

73. (א) לא בוטל חוזה קיים לפי הוראות סימן משנה זה, לרבות אם הורה בית המשפט על המשך קיומו לפי סעיף 72, יהיה דין ההוצאות לקיום חיובי התאגיד לפי החוזה, ממועד מתן הצו לפתיחת הליכים ואילך, כדין הוצאות הליכי חדלות הפירעון.

(ב) בוטל חוזה קיים לפי הוראות סימן משנה זה, יהיה דין ההוצאות לקיום חיובי התאגיד לפי החוזה, ממועד מתן הצו לפתיחת הליכים עד למועד ביטולו, כדין חוב עבר, ואם מצא בית המשפט כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין – כדין הוצאות הליכי חדלות הפירעון.

(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), פנה הצד השני לחוזה קיים לנאמן, בבקשה שיודיע לו אם בכוונתו לפעול לביטול החוזה, או הודיע הצד השני לחוזה קיים לנאמן כי הוא מבקש לבטלו כאמור בסעיף 71(א), יהיה דין ההוצאות לקיום חיובי התאגיד לפי החוזה, ממועד הבקשה או ההודעה כאמור עד להחלטה לעניין ביטול החוזה או המשך קיומו, לפי העניין, כדין הוצאות הליכי חדלות הפירעון.

פגיעה בשל הפרת חוזה קיים שקדמה להחלטה על ביטול או המשך קיום

74. (א) בוטל חוזה קיים ונפגע אדם בשל הפרת החוזה בידי התאגיד שנעשתה לפני ביטולו או מחמת הביטול יראו אותו כנושה של התאגיד כדי סכום הפגיעה, והסכום האמור ייחשב לחוב עבר.

(ב) הורה בית המשפט על המשך קיומו של חוזה קיים לפי סעיף 72 ונפגע הצד השני לחוזה בשל הפרתו בידי התאגיד לפני מועד מתן הצו לפתיחת הליכים, יראו אותו כנושה של התאגיד כדי סכום הפגיעה, והסכום האמור ייחשב לחוב עבר; ואולם רשאי בית המשפט להורות כי דין סכום הפגיעה כאמור כדין הוצאות הליכי חדלות הפירעון אם שוכנע כי הפרדת החיוב שהופר לפני החלטת בית המשפט מהחיוב שקוים לאחריה אינה סבירה ואינה צודקת בנסיבות העניין, וכי הצד השני לחוזה מקיים את חיוביו לפי החוזה בתקופה שלאחר מתן הצו לפתיחת הליכים.

המחאת זכויות וחבויות לפי חוזה קיים

75. (א) על אף האמור בחוק המחאת חיובים, התשכ"ט-1969, ובכפוף להוראות סעיפים 61 עד 63, בית המשפט רשאי לאשר המחאת זכויות וחבויות של תאגיד בהפעלה לנמחה שיאשר, גם אם נקבעה בחוזה הקיים הוראה המונעת המחאה כאמור, ולעניין המחאת חבות – גם בלא הסכמת הצד השני לחוזה, ובלבד שההמחאה דרושה לשם שיקומו הכלכלי של התאגיד או להשאת שיעור החוב שייפרע לנושים ואין בה כדי לפגוע בצד השני לחוזה.

(ב) בית המשפט רשאי לקבוע תנאים להמחאה לפי סעיף זה, לרבות דרכים להבטחת קיום החיובים שהומחו, בידי הנמחה, ובכלל זה מתן ערובה.

תחולה על חוזה שבוטל בסמוך לפני מתן הצו לפתיחת הליכים

76. ההוראות החלות לפי סימן משנה זה על חוזה קיים יחולו, בשינויים המחויבים, גם על חוזה שהתאגיד בהפעלה היה צד לו שבוטל כדין בסמוך לפני מועד מתן הצו לפתיחת הליכים וביצועו טרם הושלם בידי הצדדים לו במועד ביטולו.

סימן משנה ג': הספקת שירותים ומצרכים חיוביים לתאגיד בהפעלה

הספקת שירותי תשתית

77. (א) בסימן משנה זה –

"חוזה קיים" – כהגדרתו בסעיף 66;

"ספק תשתיות" – מי שעיסוקו בהספקת שירותי תשתית;

"שירות או מצרך חיוני" – שירות או מצרך הדרושים להמשך פעילותו של תאגיד בהפעלה, למעט שירותי תשתית;

"שירותי תשתית" – הספקת חשמל, הספקת מים או שירותי תשתית אחרים שקבע השר בהתייעצות עם השר הממונה על אסדרת הפעילות בתחום אותה תשתית ובאישור ועדת החוקה.

(ב) סיפק ספק תשתיות לתאגיד שירותי תשתית, לרבות מכוח חוזה קיים, ערב מתן צו לפתיחת הליכים לגבי התאגיד, או בסמוך לפני המועד האמור גם אם הפסיק לספקם, והיה התאגיד לתאגיד בהפעלה, ימשיך ספק התשתיות לספק את שירותי התשתית לתאגיד.

(ג) הספקת שירותי התשתית כאמור בסעיף קטן (ב) תהיה בתמורה, בתנאי התשלום ובתנאי ההספקה שהיו נהוגים בין הצדדים או כפי שיורה בית המשפט, והכול בהתאם להוראות הדין החלות על תנאי התשלום וההספקה של שירותי התשתית, ובלבד שהתמורה לא תכלול תמורה בעד שירותי תשתית שסופקו לתאגיד לפני מתן הצו לפתיחת הליכים.

(ד) על אף האמור בסעיף קטן (ב), בית המשפט רשאי להתיר לספק תשתיות שלא לספק לתאגיד בהפעלה את שירותי התשתית אם שוכנע כי המשך הספקתם אינו דרוש לשם שיקומו הכלכלי של התאגיד.

(ה) לא שולמה לספק התשתיות תמורה בהתאם להוראות סעיף קטן (ג) בעד שירותי תשתית שסיפק לתאגיד בהפעלה לאחר מתן הצו לפתיחת הליכים או שוכנע בית המשפט כי יש חשש סביר שהתמורה לא תשולם בהתאם להוראות הסעיף הקטן האמור, רשאי בית המשפט לקבוע דרכים להבטחת תשלום התמורה כאמור, ובכלל זה מתן ערובה, ובאין דרכים כאמור – להתיר לספק התשתיות שלא לספק את שירותי התשתית.

הספקת שירות או מצרך חיוני

78. (א) סיפק אדם לתאגיד שירות או מצרך חיוני שלא מכוח חוזה קיים, ערב מתן צו לפתיחת הליכים לגבי התאגיד, או בסמוך לפני המועד האמור גם אם הפסיק לספקו, והיה התאגיד לתאגיד בהפעלה, רשאי בית המשפט להורות לאותו אדם (בסעיף זה – ספק חיוני) להמשיך ולספק לתאגיד בהפעלה את השירות או המצרך החיוני אם מתקיימים כל אלה:

(1) המשך הספקת השירות או המצרך החיוני דרוש לשם שיקומו הכלכלי של התאגיד או השאת שיעור החוב שייפרע לנושים;

(2) בנסיבות העניין לא ניתן להחליף את הספק החיוני בספק אחר באופן מיידי ובתנאים דומים או שיש קושי מיוחד לעשות כן;

(3) הספק החיוני מסרב להמשיך ולספק לתאגיד את השירות או המצרך החיוני מטעמים בלתי מוצדקים או מתנה את המשך ההספקה בתנאים בלתי סבירים לעומת התנאים המקובלים בשוק; לעניין זה יראו בין השאר טעמים אלה כטעמים בלתי מוצדקים:

(א) היותו של התאגיד בקשיים כלכליים;

(ב) קיומם של הליכי חדלות פירעון לגבי התאגיד;

(ג) אי-תשלום חוב עבר בידי התאגיד;

(4) בית המשפט שוכנע כי התמורה בשל הספקת השירות או המצרך החיוני תשולם בהתאם להוראות סעיף קטן (ב), ורשאי הוא לקבוע דרכים להבטחת תשלום התמורה כאמור, ובכלל זה מתן ערובה.

(ב) הספקת השירות או המצרך החיוני לפי סעיף קטן (א) תהיה לתקופה שיורה בית המשפט ולא תעלה על 60 ימים ממועד מתן הצו לפתיחת הליכים, בתמורה, בתנאי תשלום ובתנאי הספקה שהיו נהוגים בין הצדדים או כפי שיורה בית המשפט.

(ג) בית המשפט רשאי להאריך מעת לעת את התקופה הקבועה בסעיף קטן (ב), לתקופה שלא תעלה על 60 ימים כל פעם, אם שוכנע כי אין אפשרות להחליף את הספק החיוני בלי לפגוע בשיקומו הכלכלי של התאגיד או בהשאת שיעור החוב שייפרע לנושים וכי ממשיכים להתקיים התנאים שבסעיף קטן (א).

דין התמורה בעד הספקת שירותי תשתית או שירות או מצרך חיוני

79. דין התמורה בעד הספקת שירותי תשתית או שירות או מצרך חיוני לפי סימן משנה זה כדין הוצאות הליכי חדלות פירעון.

סימן ג': תכנית לשיקום כלכלי

הכנת תכנית לשיקום כלכלי בידי הנאמן

80. בשיקום כלכלי של תאגיד הנעשה באמצעות תכנית לשיקום כלכלי יפעל הנאמן, במקביל להפעלת התאגיד, להכנת התכנית ולאישורה בידי הנושים, בידי חברי התאגיד ככל שאישורם נדרש, ובידי בית המשפט, והכול בהתאם להוראות סימן זה.

גיבוש הצעות לתכנית לשיקום כלכלי

81. (א) לשם גיבוש הצעות לתכנית לשיקום כלכלי רשאי הנאמן, בין השאר, לנהל משא ומתן עם הנושים ועם כל בעל עניין אחר בהליכי חדלות הפירעון, וכן לפנות לכל אדם בבקשה להציע הצעה לתכנית או לפרסם לציבור הזמנה להציע הצעות כאמור.

(ב) בגיבוש ההצעות לתכנית לשיקום הכלכלי יביא הנאמן בחשבון, בין השאר, את התביעות הצפויות מהמוסד לביטוח לאומי בשל תשלום גמלאות לפי פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי.

הגשת הצעות לבית המשפט

82. (א) הנאמן יגיש לבית המשפט הצעה, אחת או יותר, לתכנית לשיקום כלכלי שגיבש לפי סעיף 81, וישלח העתק ממנה לממונה.

(ב) הצעה לתכנית לשיקום כלכלי תכלול את כל המידע הדרוש לשם החלטה בעניינה, ותתיחס בין השאר לאלה:

(1) הדרך המוצעת להמשך הפעילות העסקית של התאגיד, לרבות ארגון מחדש של מבנה התאגיד, מיזוגו או פיצולו והמועדים שבהם צפוי שיבוצעו הפעולות המהותיות הנדרשות לביצוע התכנית;

(2) ההערכות והנתונים שעליהם מתבססת התכנית, ואם הוצעה יותר מתכנית אחת – השוואה בין התכניות;

(3) התמורה המוצעת לכל אחד מסוגי הנושים ולחברי התאגיד והוויתור על זכויות שיידרשו מהם, בהשוואה לתמורה שהיו מקבלים בפירוק התאגיד או בחלופות לתכנית השיקום; התמורה המוצעת יכול שתכלול ריבית פיגורים, אף אם נצברה לאחר מתן הצו לפתיחת הליכים;

(4) אם ייוותרו בהתאם לתכנית המוצעת זכויות לחברי התאגיד מכוח היותם חברי תאגיד – ערכן של הזכויות שייוותרו, ובפרט הזכויות שייוותרו בידי בעל שליטה והתמורה שנתנו חברי התאגיד בעדן והאפשרות לפירעון חובות התאגיד בדרך של הקצאת אותן זכויות לנושים או בדרך של מכירתן לצדדים שלישיים;

(5) כללה התכנית המוצעת הוראה ולפיה הנושים או התאגיד יהיו מנועים מלתבוע נושא משרה בתאגיד, בעל עניין בו כהגדרתו בחוק החברות או אדם אחר (בפסקה זו – פטור מאחריות) – הערך הכלכלי המשוער של הפטור מאחריות למיטב ידיעתו של הנאמן והשיקולים למתן הפטור כאמור.

(ג) השר רשאי לקבוע פרטים נוספים שיש לכול בהצעה לתכנית לשיקום כלכלי ומסמכים שיש לצרף אליה.

הבאת הצעה לתכנית לשיקום כלכלי לאישור הנושים וחברי התאגיד

83. (א) הוגשה לבית המשפט הצעה לתכנית לשיקום כלכלי, יורה על הבאתה לאישור הנושים.

(ב) עלה סך נכסיו של התאגיד על סך חובותיו והתמורה המוצעת לכל נושה לפי ההצעה לתכנית לשיקום כלכלי שווה למלוא סכום חוב העבר שבו הוא נושה – יורה בית המשפט על הבאתה גם לאישור חברי התאגיד.

(ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), מצא בית המשפט כי יש בעצם הבאת ההצעה לאישור הנושים משום פגיעה בהליכי חדלות הפירעון, לא יורה על הבאתה לאישור הנושים וחברי התאגיד.

אסיפות סוג

84. (א) אישור הצעה לתכנית לשיקום כלכלי יהיה באסיפות שייערכו בנפרד לכל סוג של נושים או חברי התאגיד (בסימן זה – אסיפות סוג), שיכנס הנאמן לפי הוראת בית המשפט; לעניין זה, "סוג" – קבוצת נושים או חברי תאגיד שלהם עניין משותף בנוגע לתכנית לשיקום כלכלי, המובחן באופן מהותי מעניינם של שאר הנושים או חברי התאגיד ומצדיק קיום אסיפה נפרדת.

(ב) לשם כינוס אסיפות לפי סעיף זה והצבעה בהן, יכריע הנאמן בזכותו של כל נושה או חבר תאגיד להצביע באסיפה ויקבע את כוח הצבעתו לפי שיעור חוב העבר שהוא נושה בו או לפי שיעור זכויותיו בתאגיד, לפי העניין; להכרעה כאמור יהיה תוקף לעניין קביעת כוח ההצבעה באסיפות לפי סעיף זה בלבד.

(ג) הורה בית המשפט על הבאת כמה הצעות לאישור באסיפות, יורה על דרך ההכרעה ביניהן, באסיפות.

(ד) נושה או חבר תאגיד יממש את זכות ההצבעה באסיפות סוג בתום לב ובדרך מקובלת ויימנע מניצול כוחו לרעה.

(ה) השר, באישור ועדת החוקה, יקבע הוראות לעניין ניהול ההליך לפי סעיף זה, ובכלל זה לעניין קביעת כוח ההצבעה לפי סעיף קטן (ב) ולעניין אופן ההצבעה באסיפות הסוג.

אישור תכנית לשיקום כלכלי בידי הנושים וחברי התאגיד

85. (א) הצעה לתכנית לשיקום כלכלי יראו אותה כהצעה שאושרה בידי הנושים וחברי התאגיד, אם אושרה בכל אחת מאסיפות הסוג בהתאם להוראות כמפורט להלן:

(1) בהצעה תמכו רוב המצביעים באותה אסיפה;

(2) המצביעים שתמכו בהצעה מחזיקים יחד בשלושה רבעים לפחות מכוח ההצבעה של כלל המצביעים באותה אסיפה.

(ב) בסעיף זה, "מצביעים" – למעט מי שנמנעו בהצבעה.

אישור תכנית לשיקום כלכלי בידי בית המשפט

86. (א) אושרה הצעה לתכנית לשיקום כלכלי בידי הנושים וחברי התאגיד כאמור בסעיף 85, יביאה הנאמן לאישור בית המשפט.

(ב) בבואו לאשר הצעה לתכנית לשיקום כלכלי ישקול בית המשפט, בין השאר, שיקולים הנוגעים להוגנות ההליך, ורשאי הוא לשקול שיקולים נוספים, ובהם שיקולים הנוגעים לעובדי התאגיד או לטובת הציבור.

אישור בית המשפט באין רוב בכל אחת מאסיפות הסוג

87. על אף האמור בסעיפים 85 ו-86(א), בית המשפט רשאי לאשר הצעה לתכנית לשיקום כלכלי גם אם לא אושרה בכל אחת מאסיפות הסוג ברוב הדרוש לפי סעיף 85, אם שוכנע, במידת הצורך על יסוד הערכת שווי של התאגיד שהגיש מומחה מטעמו או מטעם הצדדים הנוגעים לעניין, כי ההצעה הוגנת וצודקת ביחס לכל נושה או חבר התאגיד באסיפת סוג שלא אישרה אותה (בסעיף זה – אסיפה מתנגדת), ובכלל זה שוכנע כי מתקיים המפורט להלן:

(1) אם לא תאושר תכנית לשיקום כלכלי לא יהיה מנוס מפירוק התאגיד והתמורה שהוצעה לכל נושה או חבר תאגיד באסיפה מתנגדת אינה נמוכה מהתמורה שהיה מקבל בפירוק התאגיד;

(2) ההצעה אינה מבטיחה תמורה כלשהי לחברי התאגיד, ובכלל זה אינה מותירה בידיהם נכס שיש להם זכות בו מכוח היותם חברי התאגיד, בלי שהובטח לכל נושה באסיפה מתנגדת תמורה השווה למלוא סכום חוב העבר שבו הוא נושה;

(3) לכל אחד מהנושים המובטחים באסיפה מתנגדת הובטחה תמורה שערכה אינו נמוך משווי הנכס המשועבד לטובתו או מהחוב הכולל שלטובת פירעונו שועבד הנכס, לפי הנמוך; תמורה כאמור יכול שתינתן בכסף או בשווה כסף, בתשלום מיידי או בכמה תשלומים, ובלבד שנקבעו דרכים להבטחת התשלומים; לעניין זה, "שווי הנכס המשועבד" – שווי השוק של הנכס המשועבד לאחר שההצעה תאושר בידי בית המשפט, בניכוי ההוצאות שהוצאו בשמירת הנכס או במימושו, ואם הנכס משועבד לטובת הנושה בשעבוד צף בלבד – בניכוי נוסף של 25% משווי הנכס בהתאם להוראות סעיף 244.

סייג לאישור תכנית לשיקום כלכלי בידי בית המשפט

88. בית המשפט לא יאשר הצעה לתכנית לשיקום כלכלי אם שוכנע כי התמורה שהוצעה לנושה שלא תמך בהצעה נמוכה מהתמורה שאותו נושה היה מקבל בפירוק התאגיד, גם אם אסיפת הסוג שעמה נמנה הנושה אישרה את הצעת התכנית.

כוחה של תכנית לשיקום כלכלי שאושרה

89. (א) תכנית לשיקום כלכלי שאושרה לפי סימן זה מחייבת את התאגיד, את חברי התאגיד ואת הנושים.

(ב) לא ניתן לפטור תאגיד מתשלום עונשי במסגרת תכנית לשיקום כלכלי.

יישום תכנית לשיקום כלכלי

90. (א) הנאמן יפעל ליישום תכנית לשיקום כלכלי שאושרה לפי סימן זה, ובכלל זה לחלוקת התמורה המתקבלת במסגרת התכנית בין הנושים, בהתאם להוראות התכנית.

(ב) בית המשפט שאישר תכנית לשיקום כלכלי מוסמך לדון במחלוקת שהתגלעה בנוגע לפרשנות התכנית או בנוגע ליישומה.

החזרת סמכויות לאורגנים ולנושאי המשרה בתאגיד

91. אושרה תכנית לשיקום כלכלי לפי סימן זה, יחזרו הסמכויות שהועברו לנאמן לפי סעיף 43, לאורגנים של התאגיד ולנושאי המשרה בו, בהתאם להוראות התכנית ובמועד הקבוע בה, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת.

הודעה לרשם על אישור התכנית לשיקום כלכלי

92. מיד עם אישור התכנית לשיקום כלכלי, ישלח הנאמן העתק ממנה לרשם.

סימן ד': מכירת פעילותו העסקית של תאגיד בלא תכנית לשיקום כלכלי

מכירת פעילות עסקית של תאגיד

93. (א) מכירת פעילותו העסקית של תאגיד לשם שיקומו הכלכלי, שלא במסגרת תכנית לשיקום כלכלי, טעונה אישור מראש מאת בית המשפט; בבואו לאשר מכירה כאמור, ישקול בית המשפט, בין השאר, שיקולים הנוגעים להוגנות ההליך.

(ב) אושרה מכירת פעילותו העסקית של התאגיד לפי סעיף קטן (א), תחולק התמורה שהתקבלה מהמכירה בהתאם להוראות פרק ה': חלוקת נכסי קופת הנשייה, לחלק ד', אלא אם כן אושרה לאחר מכן תכנית לשיקום כלכלי.

סימן ה': מעבר להליכי פירוק

הפסקת הפעלת התאגיד ומעבר להליכי פירוק

94. (א) הורה בית המשפט על הפעלת התאגיד לשם שיקומו הכלכלי ומצא לאחר מכן כי אין סיכוי סביר לשיקומו הכלכלי או כי המשך הפעלת התאגיד יפגע בנושים, יורה בצו על הפסקת הפעלת התאגיד ועל פירוקו.

(ב) החלטת בית המשפט על הפסקת הפעלת התאגיד ועל פירוקו לא תפגע בתוקפם של חוזה או עסקה שבה התקשר הנאמן, בהעברת נכס או בתשלום שביצע.

פרק ח': פירוק

פעולת הנאמן בפירוק

95. ניתן צו לפתיחת הליכים והורה בית המשפט על פירוק התאגיד (בפרק זה – תאגיד בפירוק), יפעל הנאמן בהקדם למימוש נכסי קופת הנשייה ולחלוקתם לנושים, בהתאם להוראות חלק ד': הנשייה.

זכות הנאמן לבטל חוזה קיים שאין לו עילה לביטולו

96. הנאמן רשאי לבטל חוזה קיים כהגדרתו בסעיף 66 שהתאגיד בפירוק הוא צד לו, בהתאם להוראות סעיף 67, ויחולו לעניין זה הוראות סעיפים 69, 70, 73 ו-74(א), בשינויים המחויבים.

הפעלת התאגיד בפירוק

97. (א) בית המשפט רשאי להורות לנאמן להפעיל את התאגיד בפירוק, לתקופה שיורה, ככל שהדבר דרוש לשם פירוקו או לשם השאת שיעור החוב שייפרע לנושים.

(ב) על הפעלת התאגיד בפירוק יחולו הוראות סימן ב': הפעלת התאגיד, לפרק ז', ואולם הסמכויות לפי הסימן האמור יופעלו רק ככל שהן דרושות לשם פירוק התאגיד ובמידה שהן דרושות לפירוק.

הפסקת הפירוק ומעבר להליכי שיקום כלכלי

98. הורה בית המשפט על פירוק התאגיד ומצא לאחר מכן כי יש סיכוי סביר לשיקומו הכלכלי, כי יש אמצעים למימון ההוצאות הכרוכות בהפעלת התאגיד וכי אין חשש סביר שהפעלת התאגיד תפגע בנושים, יורה בצו על הפסקת הליכי הפירוק ועל הפעלת התאגיד לשם שיקומו הכלכלי.

חיסול התאגיד

99. (א) לאחר השלמת פירוקו של התאגיד יורה בית המשפט, בצו, על חיסולו; ממועד מתן הצו יהיה התאגיד מחוסל.

(ב) בית המשפט יורה כיצד לנהוג במסמכים של תאגיד שחוסל ושל הנאמן, ובלבד שיישמרו לתקופה של שבע שנים לפחות.

(ג) מיד עם מתן צו החיסול, ישלח הנאמן העתק ממנו לרשם, והרשם ירשום את דבר החיסול במרשם; הנאמן יודיע על רישום חיסול התאגיד לבית המשפט ולממונה.

ביטול החיסול

100. על ביטול חיסול של חברה יחולו הוראות סעיף 342נב לחוק החברות.

חלק ג': הליכי חדלות פירעון לגבי יחיד

פרק א': תחולה והוראות כלליות

תחולה – חלק ג'

101. (א) הוראות חלק זה יחולו על הליכי חדלות פירעון לגבי חייב שהוא יחיד (בחלק זה – היחיד).

(ב) לא ייפתחו הליכי חדלות פירעון לפי חלק זה לגבי יחיד, אלא אם כן מתקיים לגביו אחד מאלה:

(1) מרכז חייו במועד הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים או במועד מוקדם יותר, החל בששת החודשים שקדמו למועד האמור, הוא בישראל;

(2) במועד הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים יש לו נכסים בישראל או שהוא מנהל עסקים בישראל.

הרשאים להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים לגבי יחיד

102. אלה רשאים להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים לגבי יחיד:

(1) היחיד;

(2) נושה;

(3) היועץ המשפטי לממשלה.

הגורם המוסמך לדון בבקשה הודעה תש"ף-2020

103. (א) בקשת היחיד לצו לפתיחת הליכים תוגש לממונה לפי הוראות פרק ב': צו לפתיחת הליכים לבקשת יחיד שסך חובותיו עולה על 150,455 שקלים חדשים.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), בקשה לצו לפתיחת הליכים של יחיד שסך חובותיו אינו עולה על 150,455 שקלים חדשים תוגש לרשם ההוצאה לפועל לפי הוראות פרק י"ב: הליכי חדלות פירעון לגבי יחיד בעל חובות בסכום נמוך.

(ג) בקשת הנושה ובקשת היועץ המשפטי לממשלה לצו לפתיחת הליכים יוגשו לבית המשפט לפי הוראות פרק ג': צו לפתיחת הליכים לבקשת נושה או היועץ המשפטי לממשלה.

מיום 1.1.2020

הודעה תש"ף-2020

י"פ תש"ף מס' 8664 מיום 29.1.2020 עמ' 3422

פרק ב': צו לפתיחת הליכים לבקשת יחיד שסך חובותיו עולה על 150,000 שקלים חדשים

בקשה היחיד לממונה

104. (א) היחיד רשאי להגיש לממונה בקשה לצו לפתיחת הליכים (בחלק זה – בקשת יחיד), בהתקיים כל אלה:

(1) הוא נמצא בחדלות פירעון או שהצו יסייע כדי למנוע את חדלות פירעונו;

הודעה תש"ף-2020

(2) סך חובותיו עולה על 150,455 שקלים חדשים.

(ב) לבקשה יצרף היחיד את אלה:

(1) תצהיר, בטופס שקבע השר, כי מתקיימים בו התנאים להגשת הבקשה;

(2) דוח הכולל את הפרטים שלהלן לגבי השנתיים שקדמו למועד הגשת הבקשה, כשהוא ערוך לפי טופס שקבע השר מאומת בתצהיר הנתמך במסמכים:

(א) פרטים לעניין נכסיו, הכנסותיו, הוצאותיו, חובותיו והתחייבויותיו, לרבות פרטי חשבונות הבנק שלו, ערובות שנתן, ופרטי זהותם של נושיו ושל מי שיש לו חוב ליחיד;

(ב) תביעות והליכי גבייה שהוא מנהל או המתנהלים נגדו;

(ג) מקצועו והשכלתו;

(ד) פרטים הידועים לו לעניין נכסיהם של בן זוגו, ילדיו הקטינים וכן ילדיו הבגירים שפרנסתם עליו, הכנסותיהם, הוצאותיהם, חובותיהם והתחייבויותיהם, לרבות פרטי חשבונות הבנק של בן זוגו;

(3) כתב ויתור על סודיות והסכמה למסירת מידע בעניינים ומהגורמים כמפורט להלן:

(א) מידע לעניין כתובתו, נכסיו, חובותיו, גובה הכנסתו ומקורות הכנסתו – מכל גורם לרבות גוף ציבורי כמשמעותו בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, אך למעט גוף המנוי בטור א' בחלק א' לתוספת הראשונה ורשות המסים בישראל;

(ב) מידע לעניין מצבו הכלכלי ולעניין יציאותיו מישראל וכניסותיו לישראל – מכל גורם המנוי בטור א' בחלק א' לתוספת הראשונה בעניינים המפורטים בטור ב' שלצדו.

(ג) בדוח כאמור בסעיף קטן (ב)(2), רשאי היחיד לציין פרטי מידע מסוימים כפרטי מידע המכילים מידע אישי רגיש בעניינו שהוא מבקש לא יימסרו לעיון הנושים, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 107(ב).

(ד) בקשת היחיד תוגש לממונה במחוז שבו הוא מתגורר או שבו נמצא מקום עסקו העיקרי או נמצאים נכסיו, ובהעדר מחוז כאמור – בירושלים, וניתן להגישה גם באופן מקוון; לעניין זה, "מחוז" – בהתאם לאזורי השיפוט של בתי המשפט המחוזיים שקבע שר המשפטים לפי סעיף 33 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

מיום 1.1.2020

הודעה תש"ף-2020

י"פ תש"ף מס' 8664 מיום 29.1.2020 עמ' 3422

החלטת הממונה בבקשת יחיד

105. (א) מצא הממונה כי מתקיימים התנאים המנויים בסעיף 104(א), ייתן, בתוך 30 ימים ממועד הגשת בקשת היחיד, צו לפתיחת הליכים.

(ב) לשם החלטתו לפי סעיף קטן (א), רשאי הממונה לעיין בדוח שהגיש היחיד לפי סעיף 104(ב)(2) ולקבל מידע, לרבות באופן מקוון, מהגורמים המנויים בסעיף 104(ב)(3), לפי הוראות אותו סעיף.

(ג) סבר הממונה כי אין די במידע שבידו כדי לקבל החלטה בבקשת היחיד, רשאי הוא לדרוש מהיחיד מידע נוסף הדרוש לו לשם כך או לזמנו לדיון לפניו; דרש הממונה כאמור, ייתן את החלטתו בתוך 30 ימים ממועד קבלת המידע או תום הדיון.

פרסום הודעה על מתן הצו ומשלוח העתק

106. (א) הודעה על מתן צו לפתיחת הליכים לגבי יחיד תפורסם לציבור בדרך ובמועד שיקבע השר.

(ב) הממונה ישלח העתק מהצו לפתיחת הליכים ליחיד ולנושים שפרטי זהותם ידועים לו.

עיון בצו ובבקשת היחיד

107. (א) ניתן צו לפתיחת הליכים לפי סעיף 105, רשאי נושה לעיין בצו וכן, בכפוף להוראות סעיף קטן (ב), בבקשת היחיד ובחלק הדוח והמסמכים הנוגעים לעניינו של היחיד שצורפו לבקשה, ולהעתיקם.

(ב) ציין היחיד כי פרטי מידע מסוימים בדוח שהגיש כוללים מידע אישי רגיש בעניינו לפי סעיף 104(ג), יעבירם הממונה לעיון הנושים רק אם שוכנע כי הדבר דרוש לנושה לשם הגשת בקשה לביטול הצו לפתיחת הליכים ולאחר שהביא בחשבון את הפגיעה בפרטיות הכרוכה בכך, ורשאי הממונה למסור רק חלק מהמידע או להתנות את מסירתו בתנאים.

(ג) הממונה רשאי להתיר לנושה לעיין בחלקים נוספים מהדוח ומהמסמכים שצורפו לבקשת היחיד הנוגעים לעניינם של בן זוגו של היחיד או של ילדיו, ולהעתיקם, אם שוכנע כי העיון בהם דרוש לנושה לשם הגשת בקשה לביטול הצו לפתיחת הליכים ולאחר שהביא בחשבון את הפגיעה בפרטיות הכרוכה בכך.

(ד) הממונה יקבע הוראות לעניין זכות העיון לפי סעיף זה.

בקשה לביטול צו לפתיחת הליכים

108. (א) הרואה את עצמו נפגע ממתן צו לפתיחת הליכים רשאי להגיש לבית המשפט, בתוך 45 ימים ממועד פרסום ההודעה על מתן הצו לפי סעיף 106, בקשה לביטולו; המבקש ישלח העתק מהבקשה לממונה.

(ב) הוגשה בקשה לביטול צו לפתיחת הליכים, יחליט בית המשפט אם להתלות את תוקפו של הצו או תוצאותיו, כולן או חלקן, עד להחלטה בבקשה.

(ג) דיון בבקשה לביטול צו לפתיחת הליכים יתקיים בהקדם האפשרי; החליט בית המשפט להתלות את תוקפו של הצו או תוצאותיו במעמד צד אחד, יקיים דיון במעמד הצדדים בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מ-14 ימים מיום ההחלטה.

(ד) שוכנע בית המשפט כי בקשה לביטול צו לפתיחת הליכים הוגשה בחוסר תום לב, רשאי הוא לחייב את מגיש הבקשה, במסגרת פסיקת ההוצאות, בהוצאות משפט או בכפל הוצאות משפט, בהוצאות לטובת אוצר המדינה, או בשתיהן.

(ה) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין הגשת בקשה לביטול צו לפתיחת הליכים, ובכלל זה לעניין הפרטים שייכללו בה ואופן המצאתה.

פרק ג': צו לפתיחת הליכים לבקשת נושה או היועץ המשפטי לממשלה

בקשת נושה לבית המשפט

109. (א) נושה רשאי להגיש לבית המשפט בקשה לצו לפתיחת הליכים (בחלק זה – בקשת נושה), אם היחיד נמצא בחדלות פירעון; הוכחת חדלות הפירעון של היחיד יכול שתיעשה באמצעות החזקה שבסעיף 110.

(ב) נושה של חוב שטרם הגיע מועד פירעונו אינו רשאי להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים, אלא בהתקיים אחד מאלה:

(1) היחיד פועל במטרה להונות את נושיו;

(2) היחיד פועל לגריעת נכס מנכסיו במטרה להבריחו מנושיו;

(3) היחיד לא יוכל לפרוע את החוב, ובלבד שמועד פירעון החוב חל בתוך שישה חודשים ממועד הגשת הבקשה.

חזקת חדלות פירעון בבקשת נושה הודעה תש"ף-2020

110. (א) לעניין בקשת נושה, חזקה היא כי היחיד נמצא בחדלות פירעון בהתקיים אחד מאלה (בסעיף זה – חזקת חדלות פירעון):

(1) הנושה מסר ליחיד דרישה לתשלום חוב שסכומו עולה על 75,228 שקלים חדשים, כשהוא ערוך לפי טופס שקבע השר, ובה ציין כי אם לא ישולם החוב במועד הנקוב בדרישה, בכוונתו להגיש בקשה לפתיחת הליכים, והחוב לא שולם בתוך 45 ימים ממועד מסירת הדרישה, ובלבד שמתקיימים כל אלה:

(א) אין מחלוקת בתום לב על החוב ואין ליחיד זכות קיזוז או עילה אחרת שיש בה כדי להצדיק את אי-תשלום החוב;

(ב) הנושה הגיש את הבקשה לצו לפתיחת הליכים בתוך שלושה חודשים מהמועד שמסר ליחיד את דרישת התשלום;

(2) הנושה המציא ליחיד אזהרה לפי סעיף 7 לחוק ההוצאה לפועל או דרישת תשלום לפי סעיף 4 לפקודת המסים (גבייה), לתשלום חוב שסכומו עולה על 75,228 שקלים חדשים, והחוב לא שולם בתוך התקופה שנקבעה באזהרה או בדרישה;

(3) בית המשפט נתן פסק דין המורה ליחיד לשלם לנושה מגיש הבקשה סכום העולה על 75,228 שקלים חדשים ופסק הדין לא קוים, כולו או חלקו, בתוך 30 ימים ממועד המצאתו ליחיד או ממועד אחר שנקבע בפסק הדין, לפי המאוחר, ובלבד שאם פסק הדין קוים בחלקו – הסכום שנותר לתשלום עולה על 75,228 שקלים חדשים;

(4) בית הדין לעבודה נתן פסק דין המורה ליחיד לשלם לנושה מגיש הבקשה סכום העולה על 10,030 שקלים חדשים ופסק הדין לא קוים, כולו או חלקו, בתוך 30 ימים ממועד המצאתו ליחיד או ממועד אחר שנקבע בפסק הדין, לפי המאוחר, ובלבד שאם פסק הדין קוים בחלקו – הסכום שנותר לתשלום עולה על 10,030 שקלים חדשים.

(ב) בבקשה נושה המתבססת על חזקת חדלות פירעון יפרט הנושה אם נקט הליכי גבייה ואילו הליכים נקט, ומדוע אין די בהליכי גבייה כדי להביא לגביית החוב.

(ג) חזקת חדלות הפירעון ניתנת לסתירה בידי היחיד אם הוכיח כי אי-תשלום החוב אינו נובע מחדלות פירעונו.

(ד) (1) בחישוב סכום חוב העולה על 75,228 שקלים חדשים, לעניין התקיימות תנאי מהתנאים בפסקאות (1), (2) ו-(3) שבסעיף קטן (א), ניתן להביא בחשבון כמה חובות שמקורם בפסקה אחת או יותר מהפסקאות האמורות, בין של אותו נושה ובין של כמה נושים;

(2) בחישוב סכום חוב העולה על 10,030 שקלים חדשים, לעניין התקיימות התנאי בפסקה (4) שבסעיף קטן (א), ניתן להביא בחשבון כמה חובות, בין של אותו נושה ובין של כמה נושים.

מיום 1.1.2020

הודעה תש"ף-2020

י"פ תש"ף מס' 8664 מיום 29.1.2020 עמ' 3422

צירוף מסמכים לבקשה לצו לפתיחת הליכים

111. הנושה יצרף לבקשה לצו לפתיחת הליכים תצהיר המאמת את העובדות שעליהן נסמכת בקשתו; השר רשאי לקבוע מסמכים נוספים שעל הנושה לצרף לבקשתו.

משלוח העתק מהבקשה לצו לפתיחת הליכים

112. נושה המגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים ימציא העתק ממנה ליחיד ולממונה מיד עם הגשתה.

הגשת התנגדות לבקשה לצו לפתיחת הליכים

113. (א) אדם העלול להיפגע ממתן צו לפתיחת הליכים רשאי להגיש לבית המשפט התנגדות לבקשת הנושה.

(ב) השר יקבע הוראות לעניין הגשת ההתנגדות, ובכלל זה לעניין הפרטים שייכללו בה, מועד הגשתה ואופן המצאתה.

חיוב בשל הגשת בקשת נושה בחוסר תום לב

114. שוכנע בית המשפט כי בקשת הנושה הוגשה בחוסר תום לב, רשאי הוא לחייב את מגיש הבקשה במסגרת פסיקת ההוצאה, בהוצאות משפט או בכפל הוצאות משפט, בהוצאות לטובת אוצר המדינה, או בשתיהן.

דיון בבקשת נושה

115. (א) דיון בבקשת נושה ובהתנגדויות שהוגשו לה יתקיים בהקדם האפשרי.

(ב) בית המשפט רשאי, מיוזמתו או לבקשת הנושה או הממונה, להזמין את היחיד להעיד ולדרוש שיציג מסמכים לפני בית המשפט.

(ג) בית המשפט ייתן את החלטתו בבקשת נושה בהקדם האפשרי לאחר הדיון בבקשה ובהתנגדויות לה.

החלטת בית המשפט בבקשת נושה

116. (א) מצא בית המשפט כי מתקיימים התנאים המנויים בסעיף 109, ייתן צו לפתיחת הליכים.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי בית המשפט לדחות את הבקשה לצו לפתיחת הליכים אם מצא כי מתן הצו כשלעצמו יפגע באפשרות להביא לשיקומו הכלכלי של היחיד; לעניין זה יבחן בית המשפט, בין השאר, אם דחיית הבקשה תפגע בנושים וכן את יכולתו הכלכלית הכוללת של היחיד.

(ג) ניתן צו לפתיחת הליכים לבקשת נושה, יחולו הוראות סעיפים 106 ו-107 לעניין פרסום הודעה על מתן הצו, משלוח העתק ממנו ועיון בו.

דוח על מצבו הכלכלי של היחיד

117. (א) יחיד שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים לבקשת נושה, יגיש לנאמן, בתוך 21 ימים ממועד מתן הצו, דוח על מצבו הכלכלי בשנתיים שקדמו למועד הגשתו; הדוח יוגש בטופס שקבע השר ויאומת בתצהיר הנתמך במסמכים ויפורטו בו כל הפרטים המנויים בסעיף 104(ב)(2); הממונה יהיה רשאי להאריך את התקופה להגשת הדוח אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין.

(ב) בדוח לפי סעיף קטן (א), רשאי היחיד לציין פרטי מידע מסוימים כפרטי מידע הכוללים מידע אישי רגיש בעניינו שהוא מבקש שלא יימסרו לעיון הנושים.

(ג) נושה רשאי לעיין בדוח לפי סעיף קטן (א) שהגיש היחיד ובמסמכים שצורפו לו ולהעתיקם; ציין היחיד כי פרטי מידע מסוימים בדוח שהגיש כוללים מידע אישי רגיש בעניינו, יעבירם הנאמן לעיון הנושים רק אם שוכנע כי הדבר דרוש לנושה, לאחר שהביא בחשבון את הפגיעה בפרטיות הכרוכה בכך, ונתן ליחיד להשמיע את עמדתו לגבי העברת המידע, ורשאי הנאמן למסור רק חלק מהמידע או להתנות את מסירתו בתנאים.

(ד) הממונה יקבע הוראות לעניין זכות העיון לפי סעיף זה.

בקשת היועץ המשפטי לממשלה לצו לפתיחת הליכים

118. היועץ המשפטי לממשלה רשאי להגיש לבית המשפט בקשה לצו לפתיחת הליכים אם מצא כי יש עניין ציבורי לכך; על בקשה כאמור יחולו הוראות חלק זה החלות לגבי בקשה לצו לפתיחת הליכים שהגיש נושה.

פרק ד': סעדים זמניים עד למתן צו לפתיחת הליכים

סעד זמני במסגרת בקשת נושה

119. (א) הוגשה בקשת נושה, רשאי בית המשפט, לבקשת נושה או היחיד, לתת צו זמני המורה על אחד או יותר מאלה, אם שוכנע שיש ראיות לכאורה לכך שמתקיימים התנאים למתן צו לפתיחת הליכים כאמור בסעיף 116:

(1) איסור לבצע עסקאות מסוימות, סוג מסוים של עסקאות או התניית ביצוען של עסקאות אלה באישור מאת בית המשפט;

(2) איסור לפרוע את חובות העבר של היחיד והקפאת הליכים נגד היחיד; ניתן סעד זמני כאמור –

(א) ימנה נאמן זמני לשם שמירה על נכסי היחיד; על מינוי נאמן כאמור יחולו הוראות סעיף 125(ב); בית המשפט יקבע את תפקידו וסמכויותיו של הנאמן הזמני;

(ב) יראו את מועד מתן הסעד הזמני, לעניין הליכי חדלות הפירעון של היחיד, כמועד מתן הצו לפתיחת הליכים;

(ג) יחולו על היחיד ההגבלות המנויות בסימן א': הגבלות, לפרק ז'; בית המשפט רשאי להורות כי הגבלה אחת או יותר לא תחול אם מצא כי אינה נחוצה לשם הגנה על הנושים או כדי למנוע מהיחיד להגדיל את חובותיו.

(ב) על סעד זמני יחולו הוראות סעיפים 20(ב) עד (ד), ו-21, בשינויים המחויבים.

עיכוב זמני של הליך שיפוטי תלוי ועומד

120. (א) הוגשה בקשה לצו לפתיחת הליכים לגבי יחיד והיה תלוי ועומד באותה השעה הליך נגד היחיד בבית משפט אחר או בבית הדין לעבודה, רשאים היחיד או נושה לבקש מבית המשפט או מבית הדין לעבודה שבו מתנהל ההליך, לעכבו עד להחלטה בבקשה.

(ב) בהחלטתו על עיכוב הליך לפי סעיף זה, ישקול בית המשפט או בית הדין לעבודה, בין השאר –

(1) את הנזק שייגרם למבקש ולשאר בעלי העניין בהליך, אם לא יינתן הסעד הזמני לעומת הנזק שייגרם למשיב ולשאר בעלי העניין בהליך אם הסעד הזמני יינתן;

(2) אם הבקשה הוגשה בתום לב ואם מתן הסעד צודק וראוי בנסיבות העניין, ואינו פוגע במידה העולה על הנדרש.

(ג) הוראות סעיף זה לא יחולו על הליכים פליליים ועל הליכים מינהליים.

פרק ה': תוצאות צו לפתיחת הליכים

תוצאות צו לפתיחת הליכים

121. עם מתן צו לפתיחת הליכים –

(1) נכסי קופת הנשייה יעמדו לפירעון חובות העבר של היחיד והוצאות הליכי חדלות הפירעון, בלבד;

(2) לא ייפרעו חובות העבר של היחיד מנכסי קופת הנשייה אלא לפי הוראות חוק זה;

(3) יוקפאו ההליכים נגד היחיד לפי הוראות פרק ה': הקפאת הליכים, לחלק ב', בשינויים המחויבים, ואם הוטלו הגבלות על היחיד במסגרת הליכי גבייה – ההגבלות בטלות;

(4) לא יינתן צו מאסר לביצוע מאסר במקום קנס שהוטל על היחיד לפי סעיף 71 לחוק העונשין או לפי סעיף 129א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982;

(5) הממונה ימנה נאמן ליישום הליכי חדלות הפירעון של היחיד, לפי הוראות פרק ו': הנאמן – מינויו, תפקידו וסמכויותיו;

(6) תחל תקופת ביניים עד למתן צו לשיקום כלכלי לגבי היחיד, כאמור בפרק ז': תקופת הביניים – ממתן צו לפתיחת הליכים עד מתן צו לשיקום כלכלי, שבמהלכה –

(א) יחולו על היחיד ההגבלות המנויות בסימן א': הגבלות, לפרק ז' לפי הוראות אותו סימן;

(ב) הנאמן יערוך בדיקה לעניין מצבו הכלכלי של היחיד, והנסיבות שהובילו למצבו לפי הוראות סימן ב': בדיקת מצבו הכלכלי של היחיד, לפרק ז'.

הממונה על ניהול הליכי חדלות הפירעון

122. עם מתן צו לפתיחת הליכים, בין לבקשת יחיד ובין לבקשת נושה, יהיה הממונה ממונה על ניהול הליכי חדלות הפירעון של היחיד.

הגבלה על נטילת אשראי בידי היחיד

123. (א) יחיד שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים לא יתקשר בעסקה או יבצע פעולה הכרוכות בקבלת אשראי, ממועד מתן הצו עד תום הליכי חדלות הפירעון, אלא באישור הממונה; אישור הממונה יכול שיינתן לעניין מסוים או לעסקה או לפעולה מסוימת.

(ב) הממונה יקבע הוראות לעניין הוצאות הנחוצות למחיית היחיד שלגביהן יוכל היחיד להתקשר בעסקה או לבצע פעולה הכרוכות בקבלת אשראי, בסכומים שיקבע הממונה, בלא אישור הממונה.

ציון הליכי חדלות הפירעון

124. (א) הנאמן או כל אדם הפועל מטעמו יציין בכל מסמך שהוא מוציא במסגרת תפקידו כי היחיד נמצא בהליכי חדלות פירעון.

(ב) יחיד שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים המתקשר בעסקה או מבצע פעולה הכרוכות בקבלת אשראי יעשה כן, ממועד מתן הצו ועד תום הליכי חדלות הפירעון, בשם שלפיו ניתן לו הצו ויציין כי הוא חדל פירעון; הממונה רשאי לקבוע סוגי עסקאות שלגביהן לא תחול החובה לציין את הליכי חדלות הפירעון, בסכומים שיקבע.

פרק ו': הנאמן – מינויו, תפקידו וסמכויותיו

סימן א': מינוי הנאמן

מינוי נאמן

125. (א) הממונה ימנה נאמן ליישום הליכי חדלות הפירעון עם מתן הצו לפתיחת הליכים.

(ב) הנאמן ימונה מתוך רשימת הנאמנים שגובשה לפי סעיף 126, על פי אמות מידה שוויוניות שיגבש הממונה ויפרסם באתר האינטרנט שלו.

(ג) הממונה לא ימנה לנאמן מי שעלול להימצא במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כנאמן לבין עניין אישי או תפקיד אחר שלו או של קרובו או של אדם אחר שיש לו עמו קשרים אישיים או כלכליים, ובכלל זה ניגוד עניינים הנובע מהתחייבות שנתן הנאמן לבעל עניין או לבא כוח של בעל עניין בהליכי חדלות הפירעון.

(ד) הממונה רשאי למנות כמה נאמנים אם מצא כי הדבר דרוש בשל טעמים מיוחדים שיירשמו הנוגעים למורכבות ההליך.

(ה) הממונה יפרסם מדי רבעון, באתר האינטרנט שלו, את מספר התיקים שקיבל כל נאמן לטיפולו ברבעון החולף.

רשימת הנאמנים

126. (א) רשימת הנאמנים תגובש בידי ועדה ציבורית שימנה השר שחבריה הם:

(1) שופט בדימוס של בית משפט מחוזי, והוא יהיה היושב ראש;

(2) הממונה ונציגו או שני נציגים מטעם הממונה;

(3) מנהל רשות האכיפה והגבייה או נציגו;

(4) נציג לשכת עורכי הדין;

(5) מנהל הסיוע המשפטי או נציגו.

(ב) כשיר להיכלל ברשימת הנאמנים מי שהוא חבר לשכת עורכי הדין, או מי שבידו רישיון לפי חוק רואי חשבון, התשט"ו-1955, והוא בעל ניסיון של חמש שנות עבודה במקצועו, או מי שהוא בעל מיומנות מיוחדת או ניסיון מוכח בניהול הליכי חדלות פירעון, ובלבד שלא ייכלל ברשימה מי שהורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי, לדעת הממונה, לכהן כנאמן.

(ג) השר יקבע, בהמלצת הממונה ובאישור ועדת החוקה, הוראות לעניין גיבוש רשימת הנאמנים לפי סעיף זה, ובכלל זה בעניינים אלה:

(2) סדרי עבודתה של הוועדה, ובכלל זה הוראות לעניין פרסום הרשימה ושינויה, לרבות גריעה ממנה.

ערובה

127. הנאמן יפקיד ערובה או יתקשר בחוזה לביטוח אחריותו למילוי תפקידו, כפי שיורה הממונה.

שכר הנאמן

128. (א) השר, באישור ועדת החוקה, רשאי לקבוע הוראות לעניין שכר הנאמן והוצאותיו, ובכלל זה את ההליך לקביעתם.

(ב) השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת החוקה, רשאי לקבוע כי חלק משכרו של הנאמן ישולם מאוצר המדינה.

סימן ב': תפקיד הנאמן וסמכויותיו

כפיפות הנאמן ובקשה למתן הוראות

129. (א) הנאמן יפעל מטעם הממונה ויהיה כפוף להוראותיו ולהנחיותיו.

(ב) הנאמן רשאי לפנות לממונה בבקשה למתן הוראות בכל הנוגע למילוי תפקידו או להפעלת סמכויותיו בנושאים הנוגעים להוראות סעיפים 132, 137, 143, 147, 152(א), 153, 156(א), (ב) ו-(ה), 157(א) ו-(ב), 159, 165(א), 169, 170(ג), 172, 226, 239, 258(ב), 260, 261 ו-265(ג), ולבית המשפט – בבקשה למתן הוראות בנושאים אחרים.

(ג) פנה הנאמן לבית המשפט בבקשה למתן הוראות לפי סעיף קטן (ב), ישלח לממונה העתק מהבקשה.

(ד) היה בבקשה למתן הוראות מבית המשפט לפי סעיף קטן (ב) כדי להשפיע על זכויות צד שלישי שאינו היחיד או הנאמן והיא אינה בעניין תביעת חוב המוגשת לפי פרק א': תביעות חוב, לחלק ד', תידון הבקשה בבית המשפט אם מצא בית המשפט כי התקיימו כל אלה:

(1) בירור העניין במסגרת בקשה למתן הוראות נדרש לשם ביצוע יעיל של תפקיד הנאמן;

(2) העניין אינו מחייב בירור עובדתי מורכב;

(3) אין בבירור העניין במסגרת בקשה למתן הוראות כדי לגרום לפגיעה מהותית בזכות דיונית של בעל דין.

(ה) בבקשה למתן הוראות לא יכריע בית המשפט בהליך פלילי או בהליך מינהלי.

תפקיד הנאמן

130. (א) תפקיד הנאמן לגבש את התשתית העובדתית הנדרשת למתן צו לשיקום כלכלי ליחיד, לנהל את נכסי קופת הנשייה ולפעול ליישומו של הצו לשיקום כלכלי, תוך שמירה על כבודו של היחיד והגנה על עניינם של הנושים.

(ב) במסגרת תפקידו, הנאמן –

(1) יבדוק את מצבו הכלכלי של היחיד ואת הנסיבות שהובילו למצבו ויגיש על כך דוח לממונה, לפי הוראות סימן ב': בדיקת מצבו הכלכלי של היחיד, לפרק ז';

(2) יכריע בתביעות החוב לפי פרק א': תביעות חוב, לחלק ד';

(3) יפעל לכינוס נכסי קופת הנשייה וניהולם לפי פרק ג': כינוס נכסי קופת הנשייה וניהולם, לחלק ד';

(4) יפקח על עמידתו של היחיד בתנאי הצו לשיקום הכלכלי, ובכלל זה בחובת התשלומים, כאמור בסעיף 168;

(5) יפעל למימוש נכסי קופת הנשייה לפי פרק ד': מימוש נכסי קופת הנשייה, לחלק ד', בכפוף להוראות סעיף 159 ולפי הוראות הצו לשיקום כלכלי;

(6) יפעל לחלוקת נכסי קופת הנשייה בין הנושים לפי פרק ה': חלוקת נכסי קופת הנשייה, לחלק ד', ובכפוף להוראות סעיף 159.

הקניית סמכויות היחיד בנכסי קופת הנשייה לנאמן

131. הנאמן מוסמך לשם מילוי תפקידו לבצע כל פעולה בנכסי קופת הנשייה שהיחיד היה רשאי לעשותה, וממועד מינויו של הנאמן היחיד אינו מוסמך לבצע פעולות כאמור, אלא באישור מראש מאת הנאמן; אישור כאמור יכול שיינתן מראש לסוג מסוים של פעולות.

סמכויות שהפעלתן טעונה אישור של הממונה

132. (א) הנאמן יפעיל את הסמכויות המפורטות להלן באישור הממונה בלבד:

(1) תביעה או התגוננות בהליך משפטי בשם היחיד;

(2) העסקת אדם שיסייע לנאמן בניהול הליכי חדלות הפירעון;

(3) פירעון חוב עבר לנושים מסוג מסוים;

(4) פשרה עם נושה או חייב של היחיד בנוגע לגובה החוב ואופן תשלומו, שיש לה השפעה מהותית על היקף נכסי קופת הנשייה;

(5) כל סמכות אחרת הטעונה אישור של הממונה לפי חוק זה או לפי הנחיות הממונה.

(ב) אישור הממונה כאמור בסעיף קטן (א) יכול שייתנן דרך כלל או לעניין מסוים.

דרישת נכסים ומסמכים של היחיד

133. (א) הנאמן רשאי לדרוש מכל אדם להעביר לידיו נכס או מסמך שברשותו הנוגע להליך חדלות הפירעון, שלדעת הנאמן ליחיד זכות לקבלו, ואותו אדם יעבירם לנאמן במועד שציין בדרישתו.

(ג) מחלוקת לעניין זכות היחיד בנכס או במסמך שדרש הנאמן להעביר לידיו תתברר לפי הוראות סעיף 129(ד).

בדיקת נכסי היחיד המוחזקים בידי אחר

134. היה נכס של היחיד מוחזק בידי אדם אחר, רשאי הנאמן לבדוק את הנכס, לאחר שהודיע לאותו אדם על כוונתו לעשות כן.

דרישת מידע

135. לשם מילוי תפקידו רשאי הנאמן לדרוש מידע לפי הוראות סעיפים 146 ו-180.

שמירה על סודיות

136. הנאמן וכל אדם הפועל מטעמו לא יעשה שימוש במידע שהגיע אליו תוך כדי מילוי תפקידו ועקב מילוי תפקידו ולא יגלה אותו לאחר, אלא במידה הדרושה לביצוע תפקידו, תוך הגנה על פרטיותו של היחיד ושל כל אדם אחר שהמידע נוגע אליו, או על פי צו של בית משפט או הוראת הממונה לפי סעיף 258(ב) או 265(ג).

דוחות הנאמן

137. (א) הנאמן יגיש לממונה דוח תקופתי לעניין נכסי קופת הנשייה, תביעות החוב שאישר ותביעות חוב תלויות ועומדות, הפעולות שביצע הנאמן במסגרת תפקידו ועמידת היחיד בתנאי הצו לשיקום כלכלי.

(ב) הדוח התקופתי יוגש אחת לשנה לפחות או בתדירות גבוהה יותר אם הורה כך הממונה; הדוח התקופתי הראשון יוגש בתום שישה חודשים ממועד הגשת דוח ממצאי הבדיקה בידי הנאמן לפי סעיף 153.

(ג) הממונה רשאי לדרוש מהנאמן להגיש לו דוח מיידי על אירוע מסוים הנוגע להליכי חדלות הפירעון.

(ד) כל בעל עניין בהליכי חדלות הפירעון רשאי לעיין בדוחות הנאמן ולהעתיקם.

(ה) בכתיבת הדוח ייתן הנאמן את דעתו לפרטיותם של מי שמוזכרים בו.

(ו) הממונה יקבע הוראות לעניין דוחות הנאמן, ובכלל זה הוראות לעניין אירועים מהותיים המחייבים הגשת דוח מיידי לפי סעיף קטן (ג), אופן עריכת הדוחות והפרטים שייכללו בהם, לרבות שמירה על פרטיות מי שמוזכרים בהם, וזכות העיון בדוחות.

שיתוף פעולה עם הנאמן

138. (א) היחיד יסייע לנאמן וישתף עמו פעולה ככל הדרוש לשם מילוי תפקידו, ובכלל זה יחתום על ייפוי כוח ומסמכים, יעביר לידי הנאמן כל מסמך שברשותו הנוגע להליך חדלות הפירעון ויעשה כל הנדרש לשם מימוש נכסי קופת הנשייה וחלוקתם בין הנושים.

(ב) היחיד יודיע לנאמן בהקדם האפשרי על כל שינוי בפרט הנוגע למצבו הכלכלי שדיווח עליו לפי חלק זה.

פנייה לבית המשפט או לממונה בידי מי שנפגע מפעולת הנאמן

139. (א) היחיד הרואה את עצמו נפגע או עלול להיפגע מהחלטה של הנאמן או מפעולה שעשה או שבכוונתו לעשות או ממחדל של הנאמן, רשאי לפנות לממונה בבקשה לבטל או לשנות את ההחלטה או הפעולה או לתת כל הוראה אחרת שיראה לנכון.

(ב) אדם אחר רואה את עצמו נפגע או עלול להיפגע מהחלטה של הנאמן או מפעולה שעשה או שבכוונתו לעשות או ממחדל של הנאמן, רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה לבטל או לשנות את ההחלטה או הפעולה או לתת כל הוראה אחרת שיראה לנכון; העתק מהבקשה יישלח לממונה וליחיד.

הפסקת כהונתו של הנאמן

140. (א) בית המשפט רשאי להפסיק את כהונתו של הנאמן, מיוזמתו או לבקשת הנאמן, הממונה או בעל עניין בהליכי חדלות פירעון, אם מצא כי מתקיים אחד מאלה:

(1) הנאמן אינו ממלא את תפקידו כראוי;

(2) נבצר מהנאמן למלא את תפקידו דרך קבע;

(3) חדל להתקיים בנאמן תנאי מהתנאים שנדרשו למינויו.

(ג) התפנתה משרתו של הנאמן, ימנה הממונה אחר במקומו, לפי הוראות סעיף 125.

סיום כהונתו של נאמן

141. (א) סיים הנאמן לבצע את תפקידו, יגיש לממונה דוח מסכם של פעילותו.

(ב) נוכח הממונה כי הנאמן סיים לבצע את תפקידו, יורה על סיום כהונתו של הנאמן.

פרק ז': תקופת הביניים – ממתן צו לפתיחת הליכים עד מתן צו לשיקום כלכלי

סימן א': הגבלות

ההגבלות לגבי יחיד בתקופת הביניים

142. בתקופה שממתן צו לפתיחת הליכים לגבי יחיד עד מתן צו לשיקומו הכלכלי (בחלק זה – תקופת הביניים) יחולו על היחיד הגבלות אלה:

(1) הגבלה מקבלה או החזקה של דרכון ישראלי או תעודת מעבר לפי חוק הדרכונים, התשי"ב-1952, ומהארכת תוקפם, ובלבד שיהיו תקפים לשם שיבה לישראל;

(2) עיכוב יציאת היחיד מהארץ;

(3) הגבלה כלקוח מוגבל מיוחד, כמשמעותו בחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981;

(תיקון מס' 1) תשע"ט-2019

(4) (א) הגבלת היחיד משימוש, בעצמו או באמצעות אחר, בכרטיס חיוב, למעט כרטיס בנק או כרטיס חיוב מיידי שניתן למשוך באמצעותם כסף או לבצע בהם עסקאות רק כנגד יתרת זכות; לעניין זה –

""כרטיס חיוב" ו"כרטיס בנק"" – כהגדרתם בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981;

"כרטיס חיוב מיידי" – כהגדרתו בחוק ההוצאה לפועל;

(תיקון מס' 1) תשע"ט-2019

(ב) דין ההגבלה כאמור כדין סיום חוזה שירותי התשלום, כהגדרתו בחוק שירותי תשלום, התשע"ט-2019, לעניין הנפקת כרטיס החיוב, בהודעת היחיד" ובסופה יבוא "על אף הוראות סעיף 6(א)(1) לחוק האמור, למעט לעניין הוראות בחוזה שלפיהן הלקוח חייב בתשלום כלשהו בשל עצם קיצורה של תקופת השימוש בכרטיס החיוב; הודעה על תחולת ההגבלה כאמור תינתן למנפיק בדרך שיקבע השר, ויראו במועד קבלת ההודעה את מועד סיום החוזה;

(5) הגבלת היחיד מהקמה או מהשתתפות בהקמה של תאגיד חדש, אם מצא הנאמן כי בנסיבות העניין יש חשש כי הקמה או השתתפות בהקמה כאמור תביא לפגיעה בנושים או בצד שלישי.

מיום 14.10.2020

תיקון מס' 1

ס"ח תשע"ט מס' 2778 מיום 9.1.2019 עמ' 226 (ה"ח 1246)

תיקון מס' 1 (תיקון)

ס"ח תש"ף מס' 2790 מיום 18.2.2020 עמ' 14 (ה"ח 1291)

הסרת הגבלות

143. (א) הממונה רשאי, מיוזמתו או לבקשת הנאמן או היחיד ולאחר שנתן לנושים הזדמנות להשמיע את טענותיהם, להסיר הגבלה אחת או יותר מההגבלות שבסעיף 142 או לקבוע כי ההגבלה תחול באופן חלקי (בסעיף זה – הסרת הגבלה), אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין.

(ב) הממונה רשאי להתנות את הסרת ההגבלה בתנאים שיורה, ובכלל זה בהפקדת ערבות.

(ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), סבר הממונה כי הסרת ההגבלה נחוצה באופן מיידי, רשאי הוא להסירה לתקופה שיקבע גם בלי שנתן לנושים הזדמנות להשמיע את טענותיהם; הסיר הממונה הגבלה לפי סעיף קטן זה, יודיע על כך לנושים בהקדם האפשרי.

סימן ב': בדיקת מצבו הכלכלי של היחיד

בדיקת מצבו הכלכלי של היחיד

144. עם מינויו יחל הנאמן בבדיקה מקיפה בעניין מצבו הכלכלי של היחיד, ובכלל זה בעניין הכנסותיו, הוצאותיו, חובותיו, התחייבויותיו ונכסיו, לרבות נכסים שהיו ברשותו בעבר, בעניין תביעות והליכי גבייה שהוא מנהל או המתנהלים נגדו, ובעניין הנסיבות שהובילו למצבו הכלכלי, והכול בהתאם להוראות סימן זה (בסימן זה – בדיקת המצב הכלכלי).

עיון בדוח שהגיש היחיד

145. במסגרת בדיקת המצב הכלכלי, הנאמן יעיין בדוח שהגיש היחיד לפי סעיף 104(ב)(2) או 117.

דרישת מידע בידי הנאמן

146. לשם בדיקת המצב הכלכלי של היחיד ובמידה הנדרשת לשם כך, רשאי הנאמן לדרוש מכל גורם המנוי בסעיף 104(ב)(3) שברשותו מידע על היחיד כאמור באותו סעיף, למסור לידיו את המידע.

דרישת מידע בידי הממונה

147. מצא הממונה, מיוזמתו או לבקשת הנאמן, כי אין די במידע שבידי הנאמן כדי להשלים את בדיקת המצב הכלכלי של היחיד, רשאי הוא, אם סבר כי המידע נחוץ לשם השלמת הבדיקה ובמידה הנדרשת לשם כך לדרוש מגורם המנוי בטור א' בחלק ב' לתוספת הראשונה למסור ליד הממונה מידע בהתאם למפורט בטור ב' שלצדו.

העברת מידע לממונה ממערכת ההוצאה לפועל

148. מנהל מערכת ההוצאה לפועל יעביר לממונה את כל המידע הנוגע ליחיד שבידי לשכות ההוצאה לפועל; לשם כך יודיע הממונה למנהל מערכת ההוצאה לפועל על מתן צו לפתיחת הליכים לגבי היחיד.

העברת מידע מהממונה לנאמן

149. הממונה יעביר לנאמן מידע שנמסר לו לפי סימן זה אם שוכנע כי המידע נחוץ לשם בדיקת המצב הכלכלי של היחיד.

העברת מידע לפי הוראת בית משפט

150. (א) על אף האמור בכל דין, בית המשפט רשאי, לבקשת הנאמן, להורות לתאגיד בנקאי או לרשות המסים בישראל למסור מידע כמפורט להלן, אם שוכנע כי מסירת המידע נדרשת כדי לסייע לנאמן לברר את המצב הכלכלי של היחיד, והתועלת שבמסירת המידע עולה על הפגיעה בפרטיות של אדם אחר:

(1) לעניין תאגיד בנקאי – מידע הנוגע לענייניו של היחיד, הנוסף על המידע שניתן לקבל לפי סעיפים 146 ו-147, כפי שיפורט בצו;

(2) לעניין רשות המסים – מידע כמפורט להלן:

(א) מידע בדבר נכסי היחיד;

(ב) מידע על סכום ההכנסה של בן זוגו של היחיד וכל פרט אחר בדוח שהגיש בן הזוג לגבי התקופה שבה היה בן זוגו של היחיד וחי יחד עמו.

(ג) בית המשפט רשאי לקיים את הדיון בבקשה למסירת מידע מרשות המסים, בדלתיים סגורות, ובמקרים מיוחדים – אף בלא נוכחות הנאמן, וכן לקבוע כי המידע יימסר באופן שימנע את חשיפת מקורותיו.

(ד) מידע שבית המשפט הורה על מסירתו לפי סעיף זה יימסר לנאמן בלבד, בדרך שהורה בית המשפט, אלא אם כן הסכימו התאגיד הבנקאי או רשות המסים למסירתו גם לנושים או ליחיד.

(ה) על אף האמור בסעיף קטן (ד), בית המשפט רשאי להורות כי המידע יימסר לממונה בלבד, אם סבר כי הדבר מוצדק לשם הגנה על פרטיות היחיד.

(ו) השר ושר האוצר רשאים לקבוע הוראות לעניין דרכי מסירת מידע מתאגיד בנקאי או מרשות המסים לפי סעיף זה; הוראות כאמור לעניין תאגיד בנקאי ייקבעו בהתייעצות עם נגיד בנק ישראל; לא נקבעו תקנות – יורה בית המשפט על דרכי מסירת המידע.

(ז) בית המשפט ייתן הוראות לפי סעיף זה לאחר שנתן לתאגיד הבנקאי או לרשות המסים, לפי העניין, הזדמנות לטעון את טענותיהם לפניו.

חובת מסירת מידע

151. על אף האמור בכל דין, מי שהתבקש למסור מידע לפי סעיפים 146, 147 ו-148 לנאמן או לממונה, חייב למסרו לידיו.

סמכות בירור בידי הנאמן

152. (א) הנאמן יזמן את היחיד לבירור לשם בדיקת מצבו הכלכלי, אלא אם כן סבר הממונה כי מתקיימות נסיבות מיוחדות שבשלהן הבירור אינו דרוש; הממונה רשאי לערוך את הבירור בעצמו, או באמצעות עובדי המדינה הכפופים לו, אם סבר כי מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת.

(ב) בהודעת הזימון יצוינו מועד הבירור ומקומו וכן זכויותיו של היחיד, ובכלל זה זכותו לייצוג על ידי עורך דין וזכויותיו לפי סעיף 47 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971.

(ג) בירור לפי סעיף זה יתועד בפרוטוקול שיימסר ליחיד, אך הנאמן רשאי, אם מצא כי הדבר דרוש לבירור, למסור ליחיד את הפרוטוקול רק בתום הבירור או בתום כל החקירות המתנהלות לפי סעיף 281 הנוגעות להליך חדלות הפירעון לגבי היחיד.

(ד) השר, באישור ועדת החוקה, יקבע הוראות לעניין אופן ניהול הבירור לפי סעיף זה, ובכלל זה הוראות לעניין מועדי הבירור, אופן הזימון, מקומו ואופן תיעודו.

(ה) הממונה יפקח על אופן ניהול הבירור בידי הנאמנים, בין השאר באמצעות בדיקות תקופתיות.

(ו) סבר הנאמן כי לשם בדיקת מצבו הכלכלי של היחיד נדרשת חקירה כאמור בסעיף 281, רשאי הוא לפנות לבית המשפט בבקשה שיקיים חקירה לפי אותו סעיף.

(ז) היחיד רשאי לפנות לממונה בבקשה שיחקור את התנהלות הנאמן בבירור לפי סעיף 274.

דוח ממצאי הבדיקה

153. (א) עם סיום בדיקת המצב הכלכלי של היחיד ולא יאוחר מתום תשעה חודשים ממועד מינוי הנאמן, יגיש הנאמן לממונה דוח ובו ממצאיו לעניין מצבו הכלכלי של היחיד והנסיבות שהובילו למצבו (בפרק זה – דוח ממצאי הבדיקה).

(ב) הממונה רשאי לדחות את המועד להגשת דוח ממצאי הבדיקה אם סבר כי יש הצדקה לכך עקב מורכבות הבדיקה או בשל אי-שיתוף פעולה מצד היחיד, לרבות בשל אי-הגשת דוח בידי היחיד לפי סעיף 117.

(ג) דוח ממצאי הבדיקה יתייחס בין השאר לאלה:

(1) מקצועו והשכלתו של היחיד;

(2) נכסי קופת הנשייה, וככל האפשר, הצעה באשר לאופן מימושם;

(3) פעולות שביצע הנאמן בתקופה של בדיקת המצב הכלכלי של היחיד;

(4) תביעות החוב שאישר הנאמן, ותביעות חוב תלויות ועומדות;

(5) פעולות היחיד והנסיבות שבשלהן נוצרו החובות;

(6) התנהלות היחיד בתקופה שבה נערכה בדיקת מצבו הכלכלי;

(7) פעולות שביצע היחיד הנחזות להיות פעולות להעדפת נושים, לגריעת נכסים מקופת הנשייה או להבטחת נכסים, כמשמעותן בסימן ב': ביטול עסקאות הגורעות מקופת הנשייה, לפרק ב' בחלק ד';

(8) אם היה ליחיד עסק – המלצה לעניין המשך הפעלת העסק לפי סעיף 157.

(ד) הנאמן ימסור העתק מהדוח ליחיד ויודיע לנושים על הגשתו; כל נושה רשאי לעיין בדוח.

(ה) היחיד והנושים רשאים להעביר לממונה את התייחסותם לדוח בתוך 30 ימים ממועד מסירתו.

(ו) השר יקבע הוראות לעניין דוח ממצאי הבדיקה, ובכלל זה לעניין אופן עריכת הדוח והפרטים שייכללו בו, ולעניין ההודעה לנושים על הגשת הדוח וזכות העיון בו.

סימן ג': הצעת הממונה לצו לשיקום כלכלי והדיון בה

הצעת הממונה

154. (א) הממונה יגיש לבית המשפט, בתוך 60 ימים מהמועד שמסר לו הנאמן את דוח ממצאי הבדיקה, הצעת תכנית לשיקומו הכלכלי של היחיד (בסימן זה – הצעת הממונה).

(ב) הצעת הממונה תכלול התייחסות לכל העניינים שיש לכלול בצו לשיקום כלכלי לפי פרק ח': צו לשיקום כלכלי, וכן את הממצאים שעל בסיסם גובשה ההצעה ובכלל זה –

(1) ההמצאים לפי דוח ממצאי הבדיקה;

(2) התקיימות תנאים שבשלהם יש להטיל על היחיד חובת תשלומים לפי סימן ב': חובת תשלומים, לפרק ח' או לתת לו הפטר לאלתר לפי סימן ג': הפטר לאלתר, לפרק האמור;

(3) התקיימות תנאים שבשלהם ניתן להאריך או לקצר את תקופת התשלומים לפי סעיף 163.

(ג) הממונה ימסור ליחיד את הצעתו, יודיע לנושים על הגשת ההצעה ויעמידה לעיונם; הממונה יקבע הוראות לעניין זכות העיון לפי סעיף קטן זה.

תגובת היחיד והנושים להצעת הממונה

155. היחיד והנושים רשאים להגיש לבית המשפט את תגובתם להצעת הממונה במועד ובאופן שיקבע השר.

סימן ד': הוראות שונות לתקופת הביניים

תשלום דמי מחיה בתקופת הביניים

156. (א) עם מתן צו לפתיחת הליכים יקבע הממונה דמי מחיה כהגדרתם בסעיף 160 שיוקצו ליחיד מעת לעת בתקופת הביניים, מהכנסתו מעבודה או מכל מקור אחר.

(ב) הממונה רשאי להורות כי הכנסתו של היחיד מעבודה או מכל מקור אחר שממנה משולמים דמי המחיה, כולה או חלקה, לא תהיה חלק מנכסי קופת הנשייה וכי היחיד יותיר בידיו את דמי המחיה ויעביר לנאמן את היתרה בתשלומים עתיים באופן שיורה הממונה.

(ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיפים 303 ו-311 לחוק הביטוח הלאומי או מהוראה בחיקוק אחר המחילה את הסעיפים האמורים או הקובעת הסדר דומה להסדר הקבוע בהם.

(ד) בית המשפט רשאי, לאחר שנתן לנושים הזדמנות להשמיע את טענותיהם, לאשר לנאמן להעביר לידי היחיד סכומים נוספים מתוך נכסי קופת הנשייה הדרושים ליחיד או למי שפרנסתם עליו, אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין.

(ה) הממונה רשאי, מיוזמתו או לבקשת היחיד או נושה, לשנות את גובה דמי המחיה ואופן תשלומם אם מצא כי השתנו הנסיבות או התגלו עובדות חדשות המצדיקות זאת.

הפעלת עסקו של היחיד בתקופת הביניים

157. (א) הממונה יורה על הפעלת עסקו של היחיד בתקופת הביניים, לבקשת היחיד או בהסכמתו, אם שוכנע כי הפעלת העסק לא תפגע בשיקומו הכלכלי של היחיד או בנושיו, ורשאי הוא להתנות את הפעלת העסק בתנאים ולקבוע מגבלות בהפעלתו כדי להבטיח את עניינם של הנושים.

(ב) הממונה רשאי להורות על הפעלת עסקו של היחיד בתקופת הביניים, בידי הנאמן או מי מטעמו, גם בלא הסכמת היחיד, אם שוכנע כי ההפעלה תשיא את שיעור החוב שייפרע לנושים.

(ג) על הפעלת עסקו של היחיד יחולו הוראות סימן ב': הפעלת התאגיד, לפרק ז' בחלק ב', בשינויים המחויבים.

זכות הנאמן לבטל חוזה קיים שאין עילה לביטולו

158. בלי לגרוע מהוראות סעיף 157(ג), לנאמן תהיה נתונה הסמכות לבטל חוזה קיים כהגדרתו בסעיף 66 שהיחיד הוא צד לו, בהתאם להוראות סעיף 67, ויחולו לעניין זה הוראות סעיפים 69, 70ף 73 ו-74(א), בשינויים המחויבים.

מימוש נכסי קופת הנשייה וחלוקתם באישור הממונה

159. בתקופת הביניים לא יממש הנאמן נכס מנכסי קופת הנשייה ולא יפעל לחלוקת הנכסים כאמור אלא באישור מאת הממונה.

פרק ח': צו לשיקום כלכלי

סימן א': תוכן הצו

הגדרות – פרק ח'

160. בפרק זה –

"דמי המחיה", של היחיד – הסכום הדרוש ליחיד ולמי שפרנסתם עליו להוצאות המחיה הבסיסיות לשם מחיה בכבוד, ובהתחשב בהכנסתו של בן זוגו ושל ילדיו שפרנסתם עליו; דמי המחיה יחושבו על בסיס כללי המחיה בכבוד שקבע השר לפי סעיף 162(ב) והתאמתם לנסיבותיו האישיות של היחיד;

"כושר השתכרות", של היחיד – כושר השתכרותו של היחיד מעבודה ומכל מקור אחר, המחושב על בסיס כללים שקבע השר לפי סעיף 162(ב) והתאמתו לנסיבותיו האישיות של היחיד;

"חובת התשלומים" – חובת תשלומים שתחול על היחיד לפי סעיף 162(א);

"תקופת התשלומים" – התקופה שבה תחול חובת התשלומים לפי סעיף 163.

צו לשיקום כלכלי

161. (א) לאחר הגשת הצעת הממונה לפי סעיף 154, ולאחר שקיים דיון בהצעתו, יקבע בית המשפט, בהקדם האפשרי, בצו לשיקום כלכלי שייתן, תכנית לפירעון חובותיו של היחיד ולשיקומו הכלכלי.

(ב) בצו לשיקום כלכלי יקבע בית המשפט, בין השאר, הוראות בעניינים אלה:

(1) חובת התשלומים שתיקבע בהתאם להוראות סימן ב': חובת תשלומים, ובכלל זה הוראות לעניין גובה התשלומים ותקופת התשלומים; ואולם אם מתקיימים ביחיד התנאים למתן הפטר לאלתר לפי סימן ג': הפטר לאלתר, יורה בית המשפט בצו לשיקום כלכלי על הפטר לאלתר של היחיד;

(2) הנכסים שייכללו בנכסי קופת הנשייה בהתאם להוראות סעיף 164, ובהפטר לאלתר – בהתאם להוראות סעיף 167(ג);

(3) אופן מימוש נכסי קופת הנשייה;

(4) הגבלות כאמור בסימן א': הגבלות, לפרק ז' או חלקן, שיחולו על היחיד לתקופה שיורה בית המשפט, אם מצא כי הן נחוצות לשם הגנה על הנושים או כדי למנוע מהיחיד להגדיל את חובותיו; לעניין זה, חזקה כי ההגבלות נחוצות אם מתקיים לגבי החייב תנאי מהתנאים להארכת תקופת התשלומים כאמור בסעיף 163(ג)(1) עד (3);

(5) הכשרה להתנהלות כלכלית נכונה שיעבור היחיד, אם מצא בית המשפט כי הנסיבות שהובילו לחדלות הפירעון מצביעות על כך שהכשרה כאמור תסייע לשיקומו הכלכלי; השר, באישור ועדת החוקה, יקבע הוראות לעניין קיום הכשרה כאמור;

(6) חובות היחיד שלגביהם לא יחול ההפטר בהתאם להוראות סעיף 175.

סימן ב': חובת תשלומים

חובת התשלומים וגובהם

162. (א) בית המשפט יטיל על היחיד חובת תשלומים לקופת הנשייה, לפי הוראות אלה:

(1) גובה התשלומים ייקבע על בסיס כושר ההשתכרות של היחיד לאחר שהופחתו ממנו דמי המחיה;

(2) על אף האמור בפסקה (1), לא היה ליחיד תשלום עונשי שאינו בן הפטר לפי סעיף 175(א)(1), רשאי בית המשפט לקבוע כי גובה התשלומים ייקבע כשיעור מכושר השתכרותו של היחיד, גם אם הסכום שייוותר בידו עולה על דמי המחיה, אם מצא כי יהיה בכך כדי לעודד את היחיד להגדיל את הכנסתו;

(3) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיפים 303 ו-311 לחוק הביטוח הלאומי או מהוראה בחיקוק אחר המחילה את הסעיפים האמורים או הקובעת הסדר דומה להסדר הקבוע בהם.

(ב) השר, באישור ועדת החוקה, יקבע הוראות לעניין –

(1) דרך חישוב דמי המחיה (בחלק זה – כללי המחיה בכבוד);

(2) דרך חישוב כושר השתכרותו של היחיד.

תקופת התשלומים

163. (א) תקופת התשלומים תהיה שלוש שנים ממועד מתן הצו לשיקום כלכלי.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), בית המשפט רשאי לקבוע, בצו לשיקום כלכלי, מטעמים שיירשמו, תקופת תשלומים קצרה משלוש שנים אם התקיימו לגבי היחיד נסיבות אישיות המצדיקות זאת.

(ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), בית המשפט רשאי לקבוע, בצו לשיקום כלכלי, תקופת תשלומים ארוכה משלוש שנים אם מצא כי מתקיים אחד מאלה:

(1) בהליכי חדלות הפירעון, היחיד עשה אחד מאלה:

(א) נהג בחוסר תום לב, במטרה לנצל לרעה את ההליכים;

(ב) לא שיתף פעולה עם הנאמן או הממונה;

(ג) הפר את ההגבלות שהוטלו עליו באופן שהיה עלול לפגוע בהליך חדלות הפירעון;

(2) ליחיד חוב שמתקיים לגביו אחד מאלה:

(א) הוא נוצר מהתחייבות או מהתקשרות בעסקה בהיקף משמעותי שביצע היחיד בעת שידע או שהיה עליו לדעת כי יש סיכוי גבוה שלא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו;

(ב) הוא נוצר מהזנחה חמורה בניהול ענייניו