נבו ייצוגיות - מעקב אחרי חרות ותביעות

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018

 

 

משפט פרטי וכלכלה – מסחר  – פשיטת רגל

תוכן ענינים

 

חלק א': עקרונות ופרשנות

Go

13

 

פרק א': עקרונות יסוד

Go

13

סעיף 1

מטרת החוק

Go

13

סעיף 2

חדלות פירעון

Go

13

סעיף 3

הכרזה כי חייב הוא חדל פירעון

Go

13

 

פרק ב': הגדרות

Go

13

סעיף 4

הגדרות

Go

13

 

חלק ב': הליכי חדלות פירעון לגבי תאגיד

Go

16

 

פרק א': תחולה

Go

16

סעיף 5

תחולה על תאגיד

Go

16

 

פרק ב': בקשה לצו לפתיחת הליכים והדיון בה

Go

16

סעיף 6

הרשאים להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים

Go

16

סעיף 7

בקשה תאגיד לצו לפתיחת הליכים

Go

17

סעיף 8

בקשת תאגיד להפעלתו במסגרת צו לפתיחת הליכים

Go

17

סעיף 9

בקשת נושה לצו לפתיחת הליכים

Go

17

סעיף 10

חזקת חדלות פירעון בבקשת נושה הודעה תשפ"א 2021

Go

17

סעיף 11

בקשת היועץ המשפטי לממשלה לצו לפתיחת הליכים

Go

18

סעיף 12

צירוף מסמכים לבקשה לצו לפתיחת הליכים

Go

18

סעיף 13

פרסום הודעה על הגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים ומשלוח העתק ממנה

Go

18

סעיף 14

הגשת התנגדות לבקשה לצו לפתיחת הליכים

Go

18

סעיף 15

חיוב בשל הגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים בחוסר תום לב

Go

18

סעיף 16

דיון בבקשה לצו לפתיחת הליכים

Go

18

סעיף 17

תיקון בקשת התאגיד לצו לפתיחת הליכים וחזרה ממנה

Go

18

סעיף 18

החלטה בבקשה לצו לפתיחת הליכים

Go

18

 

פרק ג': הגבלות וסעדים זמניים עד למתן צו לפתיחת הליכים

Go

18

סעיף 19

ביצוע עסקאות חריגות ממועד הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים בידי התאגיד

Go

18

סעיף 20

סעד זמני

Go

18

סעיף 21

סעד זמני במעמד צד אחד

Go

19

סעיף 22

עיכוב זמני של הליך שיפוטי תלוי ועומד

Go

19

 

פרק ד': תוכנו של צו לפתיחת הליכים ותוצאותיו

Go

20

סעיף 23

החלטה על פירוק התאגיד או על הפעלתו לשם שיקומו הכלכלי

Go

20

סעיף 24

החלטה על הפעלה זמנית של התאגיד

Go

20

סעיף 25

תוצאות צו לפתיחת הליכים

Go

20

סעיף 26

הודעה על מתן צו לפתיחת הליכים

Go

20

סעיף 27

ציון ההליכים במסמכי התאגיד

Go

20

סעיף 28

הודעה לרשם על צו לפתיחת הליכים

Go

20

 

פרק ה': הקפאת הליכים

Go

20

סעיף 29

הקפאת הליכים נגד התאגיד

Go

20

סעיף 30

הקפאת הליכים נגד אדם שלישי

Go

21

סעיף 31

סייג לתחולה על הליכים פליליים ומינהליים

Go

21

סעיף 32

השעיית תקופת ההתיישנות

Go

21

 

פרק ו': הנאמן – מינויו, תפקידו וסמכויותיו

Go

21

 

סימן א': מינוי הנאמן

Go

21

סעיף 33

מינוי נאמן

Go

21

סעיף 34

נאמן זמני

Go

22

סעיף 35

מינוי הממונה לנאמן

Go

22

סעיף 36

מינוי נושא משרה בתאגיד לנאמן

Go

22

סעיף 37

רשימת הנאמנים

Go

22

סעיף 38

ערובה

Go

22

סעיף 39

שכר הנאמן

Go

22

סעיף 40

הודעה לרשם על מינוי נאמן

Go

22

 

סימן ב': תפקיד הנאמן וסמכויותיו

Go

22

סעיף 41

כפיפות הנאמן

Go

22

סעיף 42

תפקיד הנאמן

Go

22

סעיף 43

הקניית סמכויות האורגנים ונושאי המשרה לנאמן

Go

23

סעיף 44

סמכויות שהפעלתן טעונה אישור של בית המשפט

Go

23

סעיף 45

בקשה למתן הוראות

Go

23

סעיף 46

שיתוף פעולה עם הנאמן

Go

23

סעיף 47

דרישת נכסים ומסמכים של התאגיד

Go

23

סעיף 48

בדיקת נכסי התאגיד המוחזקים בידי אחר

Go

23

סעיף 49

דרישת מידע

Go

24

סעיף 50

מידע מתאגיד בנקאי ומרשות המסים

Go

24

סעיף 51

סמכות חקירה

Go

24

סעיף 52

שמירה על סודיות

Go

24

סעיף 53

דוחות הנאמן

Go

24

סעיף 54

פנייה לבית המשפט בידי מי שנפגע מפעולת הנאמן

Go

24

סעיף 55

הפסקת כהונתו של הנאמן

Go

24

סעיף 56

סיום כהונתו של נאמן

Go

25

 

פרק ז': הפעלת התאגיד ושיקומו הכלכלי

Go

25

 

סימן א': כללי

Go

25

סעיף 57

הפעלת התאגיד בידי הנאמן

Go

25

סעיף 58

דרכי השיקום הכלכלי

Go

25

 

סימן ב': הפעלת התאגיד

Go

25

 

סימן משנה א': פעולות ועסקאות בנכסי קופת הנשייה של תאגיד בהפעלה

Go

25

סעיף 59

עסקאות חריגות

Go

25

סעיף 60

הגבלות על נושים בעלי זכויות פירעון מיוחדות

Go

25

סעיף 61

נכס משועבד ונכס הכפוף לשיור בעלות   שימוש, השכרה ומכירה במהלך העסקים הרגיל

Go

25

סעיף 62

נכס משועבד ונכס הכפוף לשיור בעלות   שימוש, השכרה ומכירה שלא במהלך העסקים הרגיל

Go

26

סעיף 63

תשלום באמצעות נכס משועבד

Go

26

סעיף 64

עקיבת זכויות

Go

26

סעיף 65

אשראי חדש

Go

26

 

סימן משנה ב': חוזים קיימים של תאגיד בהפעלה

Go

27

סעיף 66

הגדרת חוזה קיים

Go

27

סעיף 67

זכות הנאמן לבטל חוזה קיים שאין עילה לביטולו

Go

27

סעיף 68

הגבלת זכות הביטול של הצד השני לחוזה קיים

Go

27

סעיף 69

ביטול חוזה קיים בהסכמה

Go

27

סעיף 70

הליכים לביטול חוזה קיים שאין עילה לביטולו בידי הנאמן

Go

27

סעיף 71

הליכים לביטול חוזה קיים בידי הצד השני לחוזה

Go

27

סעיף 72

החלטת בית המשפט בבקשה הנאמן להמשך קיום החוזה ותוצאותיה

Go

27

סעיף 73

דין ההוצאות לקיום חיובי התאגיד לפי חוזה קיים לאחר מתן צו לפתיחת הליכים

Go

28

סעיף 74

פגיעה בשל הפרת חוזה קיים שקדמה להחלטה על ביטול או המשך קיום

Go

28

סעיף 75

המחאת זכויות וחבויות לפי חוזה קיים

Go

28

סעיף 76

תחולה על חוזה שבוטל בסמוך לפני מתן הצו לפתיחת הליכים

Go

28

 

סימן משנה ג': הספקת שירותים ומצרכים חיוביים לתאגיד בהפעלה

Go

28

סעיף 77

הספקת שירותי תשתית

Go

28

סעיף 78

הספקת שירות או מצרך חיוני

Go

29

סעיף 79

דין התמורה בעד הספקת שירותי תשתית או שירות או מצרך חיוני

Go

29

 

סימן ג': תכנית לשיקום כלכלי

Go

29

סעיף 80

הכנת תכנית לשיקום כלכלי בידי הנאמן

Go

29

סעיף 81

גיבוש הצעות לתכנית לשיקום כלכלי

Go

29

סעיף 82

הגשת הצעות לבית המשפט

Go

30

סעיף 83

הבאת הצעה לתכנית לשיקום כלכלי לאישור הנושים וחברי התאגיד

Go

30

סעיף 84

אסיפות סוג

Go

30

סעיף 85

אישור תכנית לשיקום כלכלי בידי הנושים וחברי התאגיד

Go

31

סעיף 86

אישור תכנית לשיקום כלכלי בידי בית המשפט

Go

31

סעיף 87

אישור בית המשפט באין רוב בכל אחת מאסיפות הסוג

Go

31

סעיף 88

סייג לאישור תכנית לשיקום כלכלי בידי בית המשפט

Go

31

סעיף 89

כוחה של תכנית לשיקום כלכלי שאושרה

Go

31

סעיף 90

יישום תכנית לשיקום כלכלי

Go

31

סעיף 91

החזרת סמכויות לאורגנים ולנושאי המשרה בתאגיד

Go

31

סעיף 92

הודעה לרשם על אישור התכנית לשיקום כלכלי

Go

31

 

סימן ד': מכירת פעילותו העסקית של תאגיד בלא תכנית לשיקום כלכלי

Go

32

סעיף 93

מכירת פעילות עסקית של תאגיד

Go

32

 

סימן ה': מעבר להליכי פירוק

Go

32

סעיף 94

הפסקת הפעלת התאגיד ומעבר להליכי פירוק

Go

32

 

פרק ח': פירוק

Go

32

סעיף 95

פעולת הנאמן בפירוק

Go

32

סעיף 96

זכות הנאמן לבטל חוזה קיים שאין לו עילה לביטולו

Go

32

סעיף 97

הפעלת התאגיד בפירוק

Go

32

סעיף 98

הפסקת הפירוק ומעבר להליכי שיקום כלכלי

Go

32

סעיף 99

חיסול התאגיד

Go

32

סעיף 100

ביטול החיסול

Go

32

 

חלק ג': הליכי חדלות פירעון לגבי יחיד

Go

32

 

פרק א': תחולה והוראות כלליות

Go

32

סעיף 101

תחולה   חלק ג'

Go

32

סעיף 102

הרשאים להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים לגבי יחיד

Go

33

סעיף 103

הגורם המוסמך לדון בבקשה הודעה תשפ"א 2021

Go

33

 

פרק ב': צו לפתיחת הליכים לבקשת יחיד שסך חובותיו עולה על 150,000 שקלים חדשים

Go

33

סעיף 104

בקשה היחיד לממונה

Go

33

סעיף 105

החלטת הממונה בבקשת יחיד

Go

34

סעיף 106

פרסום הודעה על מתן הצו ומשלוח העתק

Go

34

סעיף 107

עיון בצו ובבקשת היחיד

Go

34

סעיף 108

בקשה לביטול צו לפתיחת הליכים

Go

34

 

פרק ג': צו לפתיחת הליכים לבקשת נושה או היועץ המשפטי לממשלה

Go

34

סעיף 109

בקשת נושה לבית המשפט

Go

34

סעיף 110

חזקת חדלות פירעון בבקשת נושה הודעה תשפ"א 2021

Go

35

סעיף 111

צירוף מסמכים לבקשה לצו לפתיחת הליכים

Go

35

סעיף 112

משלוח העתק מהבקשה לצו לפתיחת הליכים

Go

35

סעיף 113

הגשת התנגדות לבקשה לצו לפתיחת הליכים

Go

35

סעיף 114

חיוב בשל הגשת בקשת נושה בחוסר תום לב

Go

35

סעיף 115

דיון בבקשת נושה

Go

36

סעיף 116

החלטת בית המשפט בבקשת נושה

Go

36

סעיף 117

דוח על מצבו הכלכלי של היחיד

Go

36

סעיף 118

בקשת היועץ המשפטי לממשלה לצו לפתיחת הליכים

Go

36

 

פרק ד': סעדים זמניים עד למתן צו לפתיחת הליכים

Go

36

סעיף 119

סעד זמני במסגרת בקשת נושה

Go

36

סעיף 120

עיכוב זמני של הליך שיפוטי תלוי ועומד

Go

37

 

פרק ה': תוצאות צו לפתיחת הליכים

Go

37

סעיף 121

תוצאות צו לפתיחת הליכים

Go

37

סעיף 122

הממונה על ניהול הליכי חדלות הפירעון

Go

37

סעיף 123

הגבלה על נטילת אשראי בידי היחיד

Go

37

סעיף 124

ציון הליכי חדלות הפירעון

Go

37

 

פרק ו': הנאמן – מינויו, תפקידו וסמכויותיו

Go

37

 

סימן א': מינוי הנאמן

Go

37

סעיף 125

מינוי נאמן

Go

37

סעיף 126

רשימת הנאמנים

Go

38

סעיף 127

ערובה

Go

38

סעיף 128

שכר הנאמן

Go

38

 

סימן ב': תפקיד הנאמן וסמכויותיו

Go

38

סעיף 129

כפיפות הנאמן ובקשה למתן הוראות

Go

38

סעיף 130

תפקיד הנאמן

Go

39

סעיף 131

הקניית סמכויות היחיד בנכסי קופת הנשייה לנאמן

Go

39

סעיף 132

סמכויות שהפעלתן טעונה אישור של הממונה

Go

39

סעיף 133

דרישת נכסים ומסמכים של היחיד

Go

39

סעיף 134

בדיקת נכסי היחיד המוחזקים בידי אחר

Go

39

סעיף 135

דרישת מידע

Go

40

סעיף 136

שמירה על סודיות

Go

40

סעיף 137

דוחות הנאמן

Go

40

סעיף 138

שיתוף פעולה עם הנאמן

Go

40

סעיף 139

פנייה לבית המשפט או לממונה בידי מי שנפגע מפעולת הנאמן

Go

40

סעיף 140

הפסקת כהונתו של הנאמן

Go

40

סעיף 141

סיום כהונתו של נאמן

Go

40

 

פרק ז': תקופת הביניים – ממתן צו לפתיחת הליכים עד מתן צו לשיקום כלכלי

Go

40

 

סימן א': הגבלות

Go

40

סעיף 142

ההגבלות לגבי יחיד בתקופת הביניים

Go

40

סעיף 143

הסרת הגבלות

Go

41

 

סימן ב': בדיקת מצבו הכלכלי של היחיד

Go

41

סעיף 144

בדיקת מצבו הכלכלי של היחיד

Go

41

סעיף 145

עיון בדוח שהגיש היחיד

Go

41

סעיף 146

דרישת מידע בידי הנאמן

Go

41

סעיף 147

דרישת מידע בידי הממונה

Go

41

סעיף 148

העברת מידע לממונה ממערכת ההוצאה לפועל

Go

41

סעיף 149

העברת מידע מהממונה לנאמן

Go

42

סעיף 150

העברת מידע לפי הוראת בית משפט

Go

42

סעיף 151

חובת מסירת מידע

Go

42

סעיף 152

סמכות בירור בידי הנאמן

Go

42

סעיף 153

דוח ממצאי הבדיקה

Go

43

 

סימן ג': הצעת הממונה לצו לשיקום כלכלי והדיון בה

Go

43

סעיף 154

הצעת הממונה

Go

43

סעיף 155

תגובת היחיד והנושים להצעת הממונה

Go

43

 

סימן ד': הוראות שונות לתקופת הביניים

Go

43

סעיף 156

תשלום דמי מחיה בתקופת הביניים

Go

43

סעיף 157

הפעלת עסקו של היחיד בתקופת הביניים

Go

44

סעיף 158

זכות הנאמן לבטל חוזה קיים שאין עילה לביטולו

Go

44

סעיף 159

מימוש נכסי קופת הנשייה וחלוקתם באישור הממונה

Go

44

 

פרק ח': צו לשיקום כלכלי

Go

44

 

סימן א': תוכן הצו

Go

44

סעיף 160

הגדרות   פרק ח'

Go

44

סעיף 161

צו לשיקום כלכלי

Go

44

 

סימן ב': חובת תשלומים

Go

45

סעיף 162

חובת התשלומים וגובהם

Go

45

סעיף 163

תקופת התשלומים

Go

45

סעיף 164

הכללת נכסי היחיד בקופת הנשייה בתקופת התשלומים

Go

46

סעיף 165

העברת סכומים נוספים או נכסים לידי היחיד

Go

46

סעיף 166

העברת הכנסה שוטפת ישירות לנאמן

Go

46

 

סימן ג': הפטר לאלתר

Go

46

סעיף 167

הפטר לאלתר

Go

46

 

סימן ד': יישום הצו לשיקום כלכלי ושינויו

Go

46

סעיף 168

יישום הצו לשיקום כלכלי

Go

46

סעיף 169

הסרת הגבלה באופן זמני

Go

46

סעיף 170

שינוי הצו לשיקום כלכלי

Go

47

סעיף 171

בקשה לקיצור תקופת התשלומים

Go

47

סעיף 172

דוח מסכם של הנאמן

Go

47

סעיף 173

הארכת תקופת התשלומים בשל  אי עמידה בתנאי הצו לשיקום כלכלי

Go

47

 

פרק ט': הפטר

Go

47

סעיף 174

הפטר

Go

47

סעיף 175

חובות שאינם בני הפטר

Go

48

סעיף 176

ביטול ההפטר

Go

48

 

פרק י': הוראות לגבי יחיד שנפטר

Go

48

סעיף 177

יחיד שנפטר כשהוא בחדלות פירעון

Go

48

סעיף 178

יחיד שנפטר לאחר מתן צו לפתיחת הליכים

Go

49

 

פרק י"א: הוראות שונות

Go

49

סעיף 179

הקצבה לזכאי מזונות

Go

49

סעיף 180

סמכויות לדרישת מידע ובירור וסמכות לביטול חוזה קיים, לאחר תקופת הביניים

Go

49

סעיף 181

העברת ניהול ההליכים מהממונה לבית המשפט

Go

49

סעיף 182

הותרת סמכות בידי הממונה לניהול הליכי חדלות פירעון בשל חובות בסכום נמוך

Go

49

סעיף 183

ביטול צו לפתיחת הליכים בשל התנהלות היחיד

Go

49

סעיף 184

הליך חדלות פירעון נוסף

Go

50

סעיף 185

הסדר חוב

Go

50

 

פרק י"ב: הליכי חדלות פירעון לגבי יחיד בעל חובות בסכום נמוך

Go

50

 

סימן א': כללי

Go

50

סעיף 186

יחיד בעל חובות בסכום נמוך הודעה תשפ"א 2021

Go

50

סעיף 187

פתיחת הליכים בידי יחיד בעל חובות בסכום נמוך הודעה תשפ"א 2021

Go

50

סעיף 188

ניהול הליכי חדלות הפירעון לפני רשם הוצאה לפועל ייעודי

Go

50

סעיף 189

לשכת ההוצאה לפועל שבה יתנהלו הליכי חדלות פירעון

Go

51

 

סימן ב': גיבוש הסדר תשלומים

Go

51

סעיף 190

החלטת רשם ההוצאה לפועל על הליכים לגיבוש הסדר תשלומים

Go

51

סעיף 191

קיום ישיבה לגיבוש הסדר תשלומים

Go

51

סעיף 192

הסדר תשלומים מוסכם

Go

51

סעיף 193

העברת הסדר תשלומים לדיון בפני רשם ההוצאה לפועל באין הסכמה

Go

52

סעיף 194

זימון אסיפת נושים ודיון בהצעה להסדר תשלומים באין הסכמה

Go

52

סעיף 195

אישור הסדר תשלומים באסיפת הנושים

Go

52

סעיף 196

אישור הסדר תשלומים בידי רשם ההוצאה לפועל

Go

52

סעיף 197

כוחו של הסדר תשלומים שאושר

Go

52

סעיף 198

שמירת זכות היחיד לגיבוש הסדר חוב

Go

53

 

סימן ג': צו לפתיחת הליכים

Go

53

סעיף 199

מתן צו לפתיחת הליכים בידי רשם ההוצאה לפועל

Go

53

סעיף 200

בקשה לביטול צו לפתיחת הליכים

Go

53

סעיף 201

תחולת הוראות החוק

Go

53

סעיף 202

הקניית סמכויות הממונה לרשם ההוצאה לפועל

Go

53

סעיף 203

סמכות רשם ההוצאה לפועל לתת צו שיקום כלכלי

Go

53

סעיף 204

הקניית סמכויות בית המשפט לרשם ההוצאה לפועל

Go

53

 

סימן ד': הוראות שונות

Go

54

סעיף 205

סמכות רשם הוצאה לפועל שלא למנות נאמן

Go

54

סעיף 206

זכותו של נושה לפנות לרשם ההוצאה לפועל

Go

54

סעיף 207

העברת ניהול ההליכים מרשם ההוצאה לפועל לבית משפט

Go

54

סעיף 208

העברת ניהול ההליכים מרשם ההוצאה לפועל לממונה

Go

54

 

חלק ד': הנשייה

Go

54

 

פרק א': תביעות חוב

Go

54

סעיף 209

זכות הנושה לפי תביעת חוב שאושרה

Go

54

סעיף 210

הגשת תביעות חוב

Go

54

סעיף 211

הכרעה בתביעות החוב

Go

55

סעיף 212

חוב עבר שמועד פירעונו לאחר מתן הצו לפתיחת הליכים

Go

55

סעיף 213

שומת חוב עבר שאינו קצוב

Go

55

סעיף 214

זכות עיון

Go

55

סעיף 215

ערעור על החלטה בתביעת חוב

Go

55

 

פרק ב': קופת הנשייה

Go

55

 

סימן א': הנכסים הנכללים בקופת הנשייה

Go

55

סעיף 216

נכסי קופת הנשייה

Go

55

סעיף 217

נכסים שאינם חלק מקופת הנשייה

Go

55

סעיף 218

נכס שנתפס בהליך גבייה שטרם הושלם

Go

56

 

סימן ב': ביטול עסקאות הגורעות מקופת הנשייה

Go

56

סעיף 219

ביטול פעולה המקנה עדיפות לנושים

Go

56

סעיף 220

ביטול פעולה הגורעת נכסים מקופת הנשייה

Go

56

סעיף 221

ביטול פעולה להברחת נכסים

Go

57

סעיף 222

שמירת זכויותיו של אדם שלישי

Go

57

סעיף 223

תוצאות ביטול פעולה

Go

57

 

פרק ג': כינוס נכסי קופת הנשייה וניהולם

Go

57

סעיף 224

כינוס נכסי קופת הנשייה

Go

57

סעיף 225

הודעה על נכסים ומסמכים של החייב

Go

57

סעיף 226

ניהול נכסי קופת הנשייה

Go

57

 

פרק ד': מימוש נכסי קופת הנשייה

Go

57

סעיף 227

מימוש נכסי קופת הנשייה

Go

57

סעיף 228

משיכת כספים מקופת גמל

Go

57

סעיף 229

הגנת בית מגורים

Go

58

 

פרק ה': חלוקת נכסי קופת הנשייה

Go

58

 

סימן א': כללי

Go

58

סעיף 230

חלוקת נכסי קופת הנשייה   הוראות כלליות

Go

58

 

סימן ב': סדר הפירעון

Go

59

סעיף 231

סדר הפירעון

Go

59

סעיף 232

שוויון

Go

59

סעיף 233

הוצאות הליכי חדלות הפירעון

Go

59

סעיף 234

חובות בדין קדימה

Go

59

סעיף 235

חובות כלליים

Go

60

סעיף 236

ריבית נוספת

Go

60

סעיף 237

חובות דחויים

Go

60

 

סימן ג': אופן החלוקה

Go

60

סעיף 238

חלוקת נכסי קופת הנשייה

Go

60

סעיף 239

חלוקות ביניים

Go

60

סעיף 240

חלוקה סופית

Go

61

סעיף 241

אופן ביצוע החלוקות

Go

61

סעיף 242

זכות החייב ליתרה

Go

61

 

פרק ו': נושים בעלי זכויות פירעון מיוחדות

Go

61

 

סימן א': נושה מובטח

Go

61

סעיף 243

נושה מובטח

Go

61

סעיף 244

הגבלות לעניין שעבוד צף

Go

61

סעיף 245

הגבלת מימוש נכס משועבד כשעסקי החייב מופעלים

Go

61

סעיף 246

פידיון הנכס המשועבד בידי הנאמן

Go

62

סעיף 247

הודעה על כוונת מימוש

Go

62

סעיף 248

הליכי מימוש נכס משועבד

Go

62

סעיף 249

משכון לחיוב המגיע לגוף המוסדי

Go

62

סעיף 250

חלוקת התמורה ממימוש נכס משועבד

Go

62

 

סימן ב': נושה בעל נכס הכפוף לשיור בעלות

Go

63

סעיף 251

נכס הכפוף לשיור בעלות

Go

63

סעיף 252

הגבלה על העברת חזקה כשעסקי החייב מופעלים

Go

63

 

סימן ג': נושה בעל זכות עיכבון

Go

63

סעיף 253

זכות עיכבון

Go

63

סעיף 254

סמכות להורות על מסירת נכס מעוכב

Go

63

 

סימן ד': נושה בעל זכות קיזוז

Go

63

סעיף 255

קיזוז

Go

63

סעיף 256

הודעה על זכות קיזוז

Go

64

 

חלק ה': מעמד הנושים וזכויותיהם

Go

64

סעיף 257

מעמד הנושים

Go

64

סעיף 258

זכות עיון במסמכים

Go

64

סעיף 259

זכותו של נושה לפנות לבית המשפט

Go

64

סעיף 260

כינוס אסיפת נושים

Go

64

סעיף 261

אסיפת נושים ראשונה

Go

64

סעיף 262

סדרי פעולה של אסיפת הנושים

Go

64

סעיף 263

מינוי ועדת נושים

Go

65

סעיף 264

שמיעת עמדת ועדת הנושים

Go

65

סעיף 265

דרישת מידע על ידי ועדת הנושים ונושה מובטח

Go

65

 

חלק ו': הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי

Go

66

סעיף 266

מינוי הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי

Go

66

סעיף 267

הממונה   עובד המדינה

Go

66

סעיף 268

תפקידי הממונה

Go

66

סעיף 269

סמכויות הנאמן נתונות לממונה

Go

66

סעיף 270

הממונה כצד להליכים

Go

66

סעיף 271

סמכות לבדוק את נסיבות חדלות הפירעון

Go

66

סעיף 272

הנחיות הממונה

Go

66

סעיף 273

סמכות לדרוש מידע מנאמן

Go

66

סעיף 274

חקירה בדבר התנהלות נאמן

Go

66

סעיף 275

פיקוח על הרישומים והדוחות של הנאמן

Go

66

סעיף 276

פנייה לבית המשפט למתן הוראות

Go

66

סעיף 277

סיוע לממונה בביצוע תפקידו

Go

66

סעיף 278

עובדי הממונה ונציגיו

Go

66

 

חלק ז': סמכויות בית המשפט

Go

67

סעיף 279

סמכות כללית

Go

67

סעיף 280

איחוד הליכים לפי חוק זה של תאגיד ושל יחיד

Go

67

סעיף 281

חקירה בבית המשפט

Go

67

סעיף 282

צו זימון או מסירה

Go

68

סעיף 283

סמכות להורות על תפיסה

Go

68

סעיף 284

צו עיכוב יציאה מהארץ

Go

68

סעיף 285

סמכות מעצר

Go

68

סעיף 286

ביטול צו לפתיחת הליכים בשל  אי חדלות פירעון

Go

68

 

חלק ח': אחריות נושא משרה ובעל תפקיד בתאגיד הנמצא בחדלות פירעון

Go

68

סעיף 287

הגדרות   חלק ח'

Go

68

סעיף 288

אחריות דירקטור או מנהל כללי שלא פעל לצמצום היקף חדלות הפירעון

Go

69

סעיף 289

הפרת חובה בידי בעל תפקיד בתאגיד

Go

69

סעיף 290

ניהול במרמה של נושא משרה

Go

69

סעיף 291

בירור בדבר ניהול במרמה של נושאי משרה

Go

69

סעיף 292

תחולה על מי שמילא בפועל תפקיד של דירקטור

Go

69

 

חלק ט': הליכי חדלות פירעון בין-לאומיים

Go

69

 

פרק א': הגדרות ותחולה

Go

69

סעיף 293

הגדרות   חלק ט'

Go

69

סעיף 294

תחולה   חלק ט'

Go

70

 

פרק ב': גישה של בעל תפקיד זר ושל נושים זרים לרשות המוסמכת בישראל

Go

70

סעיף 295

פניית בעל תפקיד זר לרשות המוסמכת בישראל

Go

70

סעיף 296

סמכות שיפוט מוגבלת

Go

70

סעיף 297

פתיחה בהליכי חדלות פירעון בידי בעל תפקיד זר והשתתפותו בהליכים

Go

70

סעיף 298

מעמדם של נושים זרים בהליכי חדלות פירעון

Go

70

סעיף 299

יידוע נושים זרים על החלטה של רשות מוסמכת בישראל

Go

70

 

פרק ג': הכרה בהליך זר

Go

71

סעיף 300

הגשת בקשה להכרה בהליך זר

Go

71

סעיף 301

הכרה בהליך זר

Go

71

סעיף 302

תוצאות ההכרה בהליך זר עיקרי

Go

71

סעיף 303

תוצאות ההכרה בהליך זר משני

Go

72

סעיף 304

סעדים זמניים

Go

72

סעיף 305

הוראות לעניין סעד זמני או סעד הניתן לפי שיקול דעת בית המשפט

Go

72

סעיף 306

השתתפות בעל תפקיד זר בהליך שהחייב צד לו

Go

72

סעיף 307

עדכון על שינויים

Go

72

 

פרק ד': שיתוף פעולה עם רשות מוסמכת זרה ובעל תפקיד זר

Go

72

סעיף 308

שיתוף פעולה בין הרשות המוסמכת בישראל והנאמן לבין רשות מוסמכת זרה ובעל תפקיד זר

Go

72

סעיף 309

קשר ישיר

Go

72

סעיף 310

דרכים לשיתוף פעולה

Go

72

 

פרק ה': הליכים מקבילים

Go

72

סעיף 311

הגבלת הליכי חדלות פירעון עם הכרה בהליך זר עיקרי

Go

72

סעיף 312

הכרה בהליך זר עיקרי   חזקת חדלות פירעון בהליכי חדלות פירעון

Go

73

סעיף 313

סעדים בהליכי חדלות פירעון ובהליך זר המתנהלים במקביל

Go

73

סעיף 314

סעדים בהליכים זרים המתנהלים במקביל

Go

73

סעיף 315

פירעון חובות בהליכי חדלות פירעון ובהליך זר המתנהלים במקביל

Go

73

 

פרק ו': הוראות שונות

Go

73

סעיף 316

סייג תקנת הציבור

Go

73

סעיף 317

סיוע לפי דין אחר

Go

73

 

חלק י': הסדר חוב שלא במסגרת צו לפתיחת הליכים

Go

73

 

פרק א': הגדרות ותחולה

Go

73

סעיף 318

הגדרות   חלק י'

Go

73

סעיף 319

תחולה   חלק י'

Go

74

 

פרק א'1: עיכוב הליכים לשם גיבוש הסדר חוב – הוראת שעה

Go

74

 

סימן א': הגדרות והתקופה הקובעת

Go

74

סעיף 319א

הגדרות   פרק א'1 ותחולה

Go

74

סעיף 319ב

הארכת התקופה הקובעת

Go

74

 

סימן ב': עיכוב הליכים לגבי תאגיד

Go

74

סעיף 319ג

הגשת בקשה לעיכוב הליכים בידי תאגיד

Go

74

סעיף 319ד

הגבלות על פעולת התאגיד עד להחלטה על עיכוב הליכים

Go

74

סעיף 319ה

משלוח העתק ופרסום הודעה על הגשת בקשה לעיכוב הליכים

Go

75

סעיף 319ו

הגשת התנגדות לבקשה לעיכוב הליכים

Go

75

סעיף 319ז

החלטה בבקשה לעיכוב הליכים

Go

75

סעיף 319ח

עיכוב הליכים נגד אדם שלישי

Go

75

סעיף 319ט

תוצאות החלטה על עיכוב הליכים

Go

75

סעיף 319י

גיבוש הסדר החוב

Go

76

סעיף 319יא

הפעלת התאגיד בתקופת עיכוב ההליכים

Go

76

סעיף 319יב

חובת דיווח

Go

77

סעיף 319יג

מינוי מנהל הסדר וסמכויותיו

Go

77

סעיף 319יד

שיתוף פעולה בין התאגיד למנהל ההסדר

Go

77

סעיף 319טו

סעדים בשל פגיעה מהותית בבעל עניין בהסדר החוב

Go

77

סעיף 319טז

הפסקת עיכוב ההליכים

Go

78

 

סימן ג': עיכוב הליכים לגבי יחיד

Go

78

סעיף 319יז

הגשת בקשה לעיכוב הליכים בידי יחיד

Go

78

סעיף 319יח

החלטה בבקשה לעיכוב הליכים

Go

78

סעיף 319יט

בקשה לביטול החלטה על עיכוב הליכים

Go

79

סעיף 319כ

תוצאות החלטה על עיכוב הליכים

Go

79

סעיף 319כא

מינוי מנהל הסדר וסמכויותיו

Go

79

סעיף 319כב

גיבוש הסדר החוב

Go

80

סעיף 319כג

שכר מנהל ההסדר

Go

80

סעיף 319כד

התנהלות כלכלית של היחיד בתקופת עיכוב ההליכים

Go

80

סעיף 319כה

סעדים בשל פגיעה מהותית בנושה

Go

81

סעיף 319כו

הפסקת עיכוב ההליכים

Go

81

סעיף 319כז

אישור הסדר החוב

Go

81

 

סימן ד': הדין במעבר להליכי חדלות פירעון

Go

81

סעיף 319כח

מעבר להליכי חדלות פירעון

Go

81

סעיף 319כט

אי מינוי מנהל הסדר כנאמן לגבי יחיד

Go

82

 

סימן ה': הוראות שונות

Go

82

סעיף 319ל

תחולת תקנות על הליכים לפי פרק זה

Go

82

סעיף 319לא

דיווח לכנסת לעניין עיכוב הליכים והסדרי חוב

Go

82

 

פרק ב': אישור הסדר חוב

Go

82

סעיף 320

כוחו של הסדר חוב שאושר

Go

82

סעיף 321

בקשה להבאת הסדר חוב לאישור בעלי העניין

Go

82

סעיף 322

הבאת הסדר חוב לאישור בעלי העניין

Go

82

סעיף 323

אסיפות סוג

Go

82

סעיף 324

אישור הסדר חוב בידי בעלי העניין ובית המשפט

Go

83

סעיף 325

חובות שלא ייכללו בהסדר חוב

Go

83

סעיף 326

מינוי מנהל הסדר

Go

83

סעיף 327

סמכות בית המשפט לדון במחלוקות

Go

83

 

פרק ג': אישור הסדר חוב מהותי בחברת איגרות חוב

Go

83

סעיף 328

הגדרות   פרק ג'

Go

83

סעיף 329

מינוי מומחה לבחינת הסדר חוב מהותי

Go

83

סעיף 330

תפקידי המומחה

Go

84

סעיף 331

חוות דעת המומחה

Go

84

סעיף 332

כינוס אסיפות סוג

Go

85

סעיף 333

סמכות המומחה לדרוש מידע

Go

85

סעיף 334

שכר והוצאות

Go

85

סעיף 335

שמירת הסמכויות של נאמן איגרות החוב

Go

85

סעיף 336

הליך אישור בלעדי

Go

85

 

פרק ד': ניהול משא ומתן מוגן בידי תאגיד – הוראת שעה

Go

85

סעיף 337

הגדרות   פרק ד'

Go

85

סעיף 338

פתיחה במשא ומתן מוגן

Go

85

סעיף 339

הגנות התאגיד המדווח במסגרת משא ומתן מוגן

Go

85

סעיף 340

סעדים בשל פגיעה מהותית בנושה

Go

86

סעיף 341

מינוי נציג הנושים

Go

86

סעיף 342

מעמדו של נציג הנושים בדירקטוריון

Go

86

סעיף 343

זכות לקבל מידע

Go

86

סעיף 344

דיווח לנושים

Go

87

סעיף 345

הוראת שעה

Go

87

 

חלק י"א: עונשין וסמכויות אכיפה

Go

87

 

פרק א': עונשין

Go

87

סעיף 346

עונשין

Go

87

 

פרק ב': סמכויות אכיפה

Go

87

סעיף 347

מינוי חוקרים

Go

87

סעיף 348

סמכויות אכיפה

Go

87

 

חלק י"ב: הוראות שונות

Go

88

סעיף 349

ערעור על החלטת בית המשפט

Go

88

סעיף 350

ערעור על החלטת הממונה

Go

89

סעיף 351

ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל

Go

89

סעיף 352

עדכון סכומים

Go

89

סעיף 353

בית משפט השלום המוסמך לדון בהליכים לפי חוק זה של יחידים

Go

89

סעיף 354

החלת הוראות החוק על חבר בני אדם מסוים שאינו תאגיד

Go

89

סעיף 355

שינוי התוספות

Go

90

סעיף 356

ביצוע ותקנות

Go

90

סעיף 357

מעבר למערכת מקוונת

Go

90

 

חלק י"ג: תיקונים עקיפים

Go

90

סעיף 358

ביטול פקודת פשיטת הרגל

Go

90

סעיף 359

תיקון פקודת החברות   מס' 21

Go

90

סעיף 360

תיקון חוק החברות   מס' 32

Go

90

סעיף 361

תיקון חוק ההוצאה לפועל   מס' 58

Go

90

סעיף 362

תיקון פקודת האגודות השיתופיות   מס' 10

Go

90

סעיף 363

תיקון פקודת הבנקאות   מס' 32

Go

90

סעיף 364

תיקון פקודת הנזיקין   מס' 12

Go

90

סעיף 365

תיקון חוק הגנת השכר   מס' 29

Go

90

סעיף 366

תיקון חוק ניירות ערך   מס' 68

Go

90

סעיף 367

תיקון חוק העמותות   מס' 17

Go

90

סעיף 368

תיקון חוק בתי המשפט   מס' 93

Go

90

סעיף 369

תיקון חוק הביטוח הלאומי   מס' 201

Go

90

סעיף 370

תיקון חוק הסכמים בנכסים פיננסיים   מס' 4

Go

90

סעיף 371

תיקון חוק מערכות תשלומים   מס' 4

Go

90

סעיף 372

תיקון חוק בנק ישראל   מס' 5

Go

90

 

חלק י"ד: תחילה, תחולה, הוראות מעבר והוראות שעה

Go

90

סעיף 373

תחילה ותחולה

Go

90

סעיף 374

הוראות מעבר לעניין שעבוד צף

Go

90

סעיף 375

הוראות מעבר לעניין פשיטת רגל

Go

91

סעיף 376

הוראות מעבר לעניין ביטול פקודת החברות

Go

91

סעיף 376א

הוראת שעה לעניין מינוי נאמן

Go

91

סעיף 377

הוראת שעה לעניין גמלה לפי פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי

Go

92

סעיף 378

שמירת תוקף

Go

92

סעיף 379

דיווח לכנסת לעניין תאגידים ויחידים חייבים   הוראת שעה

Go

92

סעיף 380

דיווח לכנסת לעניין עובדים   הוראת שעה

Go

93

סעיף 381

מחקר   הוראת שעה

Go

93

 

תוספת ראשונה

Go

93

 

תוספת שנייה

Go

95

 

תוספת שלישית

Go

95

 

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018*

חלק א': עקרונות ופרשנות

פרק א': עקרונות יסוד

מטרת החוק

1.    חוק זה נועד להסדיר את פירעון חובותיו של חייב שהוא יחיד או תאגיד, הנמצא או העלול להימצא במצב של חדלות פירעון, במטרה –

(1)  להביא ככל האפשר לשיקומו הכלכלי של החייב;

(2)  להשיא את שיעור החוב שייפרע לנושים;

(3)  לקדם את שילובו מחדש של חייב שהוא יחיד במרקם החיים הכלכליים.

חדלות פירעון

2.    חדלות פירעון היא מצב כלכלי שבו חייב אינו יכול לשלם את חובותיו במועדם, בין אם מועד פירעונם הגיע ובין אם לאו, או שהתחייבויות החייב, לרבות התחייבויות עתידיות ומותנות שלו, עולות על שווי נכסיו.

הכרזה כי חייב הוא חדל פירעון

3.    (א)  הוכרז, בצו, כי חייב הוא חדל פירעון וכי ייפתחו לגביו הליכי חדלות פירעון לפי חוק זה (בחוק זה – צו לפתיחת הליכים), יוסדרו יחסיו של החייב עם נושיו, במאוחד, בהתאם להוראות לפי חוק זה, עד לסיום הליכי חדלות הפירעון.

          (ב)  פתיחה בהליכי חדלות פירעון לגבי חייב שהוא חדל פירעון תהיה ביוזמת החייב, הנושה או היועץ המשפטי לממשלה.

פרק ב': הגדרות

הגדרות

4.    בחוק זה –

          "אורגנים", של תאגיד – אורגנים בחברה כמשמעותם בחוק החברות וכל גוף הממלא תפקיד מקביל בשותפות;

          "בית משפט" –

(1)   לעניין הליכים לפי חוק זה לגבי חייב שהוא תאגיד – בית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו רשום התאגיד או שבו מקום עסקו העיקרי או נכסיו;

(2)   לעניין הליכים לפי חוק זה לגבי חייב שהוא יחיד – בית משפט השלום כמשמעותו בסעיף 353, במחוז שבאזור שיפוטו מתגורר היחיד או שבו מקום עסקו העיקרי או נכסיו, ובהעדר מחוז כאמור – בית משפט השלום בירושלים;

          "הגנה הולמת" –

(1)   לגבי נכס המשועבד בשעבוד קבוע, נכס שחל עליו שעבוד צף או נכס שיש לגביו זכות עיכבון – שמירת הערך המובטח לנושה בבטוחה, בהתחשב, בין השאר, ברמת הוודאות לפירעון החוב מהנכס; לעניין זה, "הערך המובטח לנושה בבטוחה" – התמורה שהיה מקבל הנושה ממימוש הנכס אילו בית המשפט היה מאפשר לו, במועד הגשת הבקשה שבמסגרתה נבחנה טענת ההגנה ההולמת, לממש את הנכס באופן עצמאי, שלא במסגרת הפעלת התאגיד לפי פרק ז': הפעלת התאגיד ושיקומו הכלכלי, לחלק ב', ולעניין חייב שהוא יחיד – שלא במסגרת הפעלת עסקו כאמור בסעיף 157;

(2)   לגבי נכס הכפוף לשיור בעלות – הבטחת תשלום התמורה בעד הנכס אך לא יותר מהתמורה שהיתה מתקבלת בעד הנכס אילו היה נמכר בידי בעליו במועד הגשת הבקשה שבה נבחנת טענת ההגנה ההולמת;

          "הוצאות הליכי חדלות הפירעון" – כמשמעותן בסעיף 233;

          "החלטה מינהלית" – החלטה של רשות מינהלית במילוי תפקידה הציבורי על פי דין, לרבות העדר החלטה וכן מעשה או מחדל;

          "הליך גבייה" – הליך לפי חוק ההוצאה לפועל, לפי חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995, לפי פקודת המסים (גבייה), או לפי חוק אחר המקנה סמכויות גבייה מקבילות לסמכויות המוקנות בהליכים אלה;

          "הליך מינהלי" – הליך שמנהלת רשות מינהלית, במילוי תפקידה הציבורי לפי דין, וכן הליך שעניינו ביקורת שיפוטית על החלטה מינהלית;

          "הליכי חדלות פירעון" – הליכים לפי חוק זה החל במועד הגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים עד למועד כמפורט להלן, ואם בוטל הצו קודם לכן – עד לביטולו:

(1)   לעניין חייב שהוא תאגיד – מועד אישור התכנית לשיקום כלכלי או מועד חיסולו;

(2)   לעניין חייב שהוא יחיד – מועד ההפטר;

          "הסדר חוב" – כמשמעותו בחלק י': הסדר חוב שלא במסגרת צו לפתיחת הליכים;

          "הפטר", לגבי חייב שהוא יחיד – כמשמעותו בפרק ט': הפטר, לחלק ג';

          "הפרשי הצמדה וריבית" – הפרשי הצמדה וריבית שנוספו לפי דין או הסכם, ובכלל זה ריבית פיגורים;

          "הקפאת הליכים" –

(1)   לגבי חייב שהוא תאגיד – כמשמעותה בפרק ה': הקפאת הליכים, לחלק ב';

(2)   לגבי חייב שהוא יחיד – כמשמעותה בסעיף 121(3);

          "ועדת החוקה" – ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת;

          "חבר התאגיד" –

(1)   בחברה – בעל מניה;

(2)   בשותפות – שותף;

          "חברה" – חברה וחברת חוץ כהגדרתן בחוק החברות;

          "חדלות פירעון" – כמשמעותה בסעיף 2;

          "חוב" – חוב ודאי או מותנה, קצוב או שאינו קצוב, בין שהגיע מועד פירעונו ובין שטרם הגיע;

          "חוב בדין קדימה" – כמשמעותו בסעיף 234;

          "חוב דחוי" – כמשמעותו בסעיף 237;

          "חוב כללי" – כמשמעותו בסעיף 235;

          "חוב מובטח" – חוב עבר שלהבטחת פירעונו שועבד נכס של החייב, בין בשעבוד קבוע ובין בשעבוד צף, עד לגובה החוב שניתן להיפרע ממימוש הנכס;

          "חוב עבר" – חוב, לרבות תשלום עונשי, שמתקיים לגביו אחד מאלה:

(1)   החייב חב בו במועד מתן הצו לפתיחת הליכים, לרבות באופן מותנה;

(2)   הוא נובע ממעשה או מחדל שעשה החייב לפני מתן הצו לפתיחת הליכים, גם אם החוב נוצר לאחר מתן הצו;

(3)   הוא נובע מהפרת התחייבות שהחייב התחייב בה לפני מתן הצו לפתיחת הליכים, גם אם ההפרה נעשתה לאחר מתן הצו, ובלבד שההפרה נובעת מהליכי חדלות הפירעון;

(4)   חוב למוסד לביטוח לאומי הנובע מתשלום גמלה לפי פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי;

(5)   הפרשי הצמדה וריבית שנוספו לחוב כאמור בפסקאות (1) עד (4), עד למועד פירעונו בפועל;

          "חובות שאינם בני הפטר" – כמשמעותם בסעיף 175;

          "חוק הביטוח הלאומי" – חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995;

          "חוק ההוצאה לפועל" – חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967;

          "חוק החברות" – חוק החברות, התשנ"ט-1999;

          "חוק המשכון" – חוק המשכון, התשכ"ז-1967;

          "חוק העונשין" – חוק העונשין, התשל"ז-1977;

          "חוק ניירות ערך" – חוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968;

          "חוק פסיקת ריבית והצמדה" – חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961;

          "חייב" – יחיד או תאגיד החב חוב;

          "הממונה" – הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי שמונה לפי סעיף 266;

          "המרשם" –

(1)   לגבי חברות – מרשם החברות המתנהל לפי חוק החברות;

(2)   לגבי שותפויות – הפנקס המתנהל לפי פקודת השותפויות;

          "נאמן" – מי שמונה לפי סעיף 33 או 125;

          "נושא משרה" – כהגדרתו בחוק החברות, ולגבי שותפות – כל הממלא תפקיד דומה בשותפות וכן שותף כללי;

          "נושה" – מי שהחייב חב לו חוב;

          "נושה מובטח" – כמשמעותו בסעיף 243 או 253;

          "נכס" – מיטלטלין, מקרקעין או זכויות;

          "נכס הכפוף לשיור בעלות" – כמשמעותו בסעיף 251;

          "נכסי קופת הנשייה" – כמשמעותם בפרק ב': קופת הנשייה, לחלק ד';

          "סדר הפירעון" – כמשמעותו בסעיף 231;

          "פקודת החברות" – פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983;

          "פקודת פשיטת הרגל" – פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980;

          "פקודת השותפויות" – פקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל"ה-1975;

          "צו לפתיחת הליכים" – כמשמעותו בסעיף 3;

          "צו לשיקום כלכלי", לגבי חייב שהוא יחיד – צו ובו תכנית לפירעון חובותיו ולשיקומו הכלכלי של יחיד שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים, כמשמעותו בפרק ח': צו לשיקום כלכלי, לחלק ג';

          "קרוב" –

(1)   לגבי יחיד – בן זוג, הורה, הורה הורה, סב או סבתא של הורה, בן או בת, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד או דודה, חותן, חותנת, חם, חמות, חתן, כלה, נכד או נכדה, נין או נינה, או בני זוגם של כל אחד מאלה, וכל אדם הסמוך על שולחנו של היחיד;

(2)   לגבי תאגיד – כל אחד מאלה:

(א)   חבר בני אדם הנשלט על ידו, בעל שליטה בו או חבר בני אדם הנשלט בידי בעל השליטה בו;

(ב)   נושא משרה בתאגיד או קרובו;

(ג)    לגבי חברה ציבורית כהגדרתה בחוק החברות – בעל מניה מהותי כהגדרתו בחוק האמור;

(ד)   לגבי שותפות מוגבלת ציבורית – שותף כללי וכן שותף מוגבל המחזיק בחמישה אחוזים או יותר מיחידות ההשתתפות; לעניין זה, "שותפות מוגבלת ציבורית", "שותף כללי", "שותף מוגבל" ו"יחידת השתתפות" – כהגדרתם בסעיפים 1 ו-65א לפקודת השותפויות;

(ה)   לגבי כל תאגיד שאינו מנוי בפסקאות משנה (ג) ו-(ד) – חבר התאגיד;

          "רשות מינהלית" – רשות מרשויות המדינה, רשות מקומית, וכן גופים ואנשים אחרים הממלאים תפקידים ציבוריים על פי דין;

          "הרשם" – רשם החברות לפי חוק החברות או רשם השותפויות לפי פקודת השותפויות, לפי העניין;

          "שותפות" – כהגדרתה בפקודת השותפויות;

          "שליטה" – כהגדרתה בחוק ניירות ערך;

          "שעבוד צף" – כהגדרתו בפקודת החברות;

          "שעבוד קבוע" – שעבוד שאינו שעבוד צף;

          "שיקום כלכלי", של תאגיד – שמירת עסקו של התאגיד כעסק חי;

          "תאגיד" –

(1)   חברה, למעט חברה לתועלת הציבור כמשמעותה בסעיף 345א לחוק החברות;

(2)   שותפות;

          "תאגיד בנקאי" – כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981;

          "תכנית לשיקום כלכלי", לגבי חייב שהוא תאגיד – תכנית לשיקומו הכלכלי של תאגיד שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים, כמשמעותה בסימן ג': תכנית לשיקום כלכלי, לפרק ז' בחלק ב';

          "תשלום עונשי" – קנס, עיצום כספי וכל תשלום אחר שהוטל כעיצום על החייב בידי רשות שיפוטית או רשות מינהלית בשל הפרה של חיקוק, ולמעט ריבית פיגורים או קנס פיגורים שהתווספו לתשלום שאינו עונשי;

          "השר" – שר המשפטים.

חלק ב': הליכי חדלות פירעון לגבי תאגיד

פרק א': תחולה

תחולה על תאגיד

5.    (א)  הוראות חלק זה יחולו על הליכי חדלות פירעון לגבי חייב שהוא תאגיד (בחלק זה – התאגיד).

          (ב)  לא ייפתחו הליכי חדלות פירעון לפי חלק זה לגבי תאגיד, אלא אם כן מתקיים לגביו, ביום הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים, אחד מאלה:

(1)   הוא רשום בישראל כתאגיד;

(2)   הוא מנהל עסקים בישראל;

(3)   יש לו נכסים בישראל.

פרק ב': בקשה לצו לפתיחת הליכים והדיון בה

הרשאים להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים

6.    אלה רשאים להגיש לבית המשפט בקשה לצו לפתיחת הליכים לגבי תאגיד:

(1)  התאגיד;

(2)  נושה;

(3)  היועץ המשפטי לממשלה.

בקשה תאגיד לצו לפתיחת הליכים

7.    (א)  התאגיד רשאי להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים בהתקיים כל אלה:

(1)   הוא נמצא בחדלות פירעון או שהצו יסייע למנוע את חדלות פירעונו;

הודעה תשפ"א-2021

(2)   סך חובותיו עולה על 24,926.6 שקלים חדשים.

          (ב)  בקשת תאגיד שהוא שותפות יכול שתוגש גם בידי שותף כללי של השותפות.

מיום 1.1.2020

הודעה תש"ף-2020

י"פ תש"ף מס' 8664 מיום 29.1.2020 עמ' 3422

(2) סך חובותיו עולה על 25,000 25,076 שקלים חדשים.

 

מיום 1.1.2021

הודעה תשפ"א-2021

י"פ תשפ"א מס' 9405 מיום 2.2.2021 עמ' 3406

(2) סך חובותיו עולה על 25,076 24,926.6 שקלים חדשים.

בקשת תאגיד להפעלתו במסגרת צו לפתיחת הליכים

8.    (א)  תאגיד רשאי, בבקשה לצו לפתיחת הליכים, לבקש מבית המשפט להורות על הפעלתו לשם שיקומו הכלכלי.

          (ב)  בבקשה כאמור בסעיף קטן (א) יכלול התאגיד מתווה ראשוני לשיקומו הכלכלי ויפרט את האמצעים למימון ההוצאות הכרוכות בהפעלתו.

          (ג)   השר רשאי לקבוע פרטים נוספים שיש לכלול בבקשה.

בקשת נושה לצו לפתיחת הליכים

9.    (א)  נושה של תאגיד רשאי להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים אם התאגיד נמצא בחדלות פירעון; הוכחת חדלות הפירעון של התאגיד יכול שתיעשה באמצעות חזקה מהחזקות שבסעיף 10.

          (ב)  במסגרת בקשה לצו לפתיחת הליכים, רשאי נושה לציין את העדפתו לעניין פירוק התאגיד או שיקומו הכלכלי ולצרף את הצעתו לעניין זה.

          (ג)   נושה של חוב שטרם הגיע מועד פירעונו אינו רשאי להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים אלא בהתקיים אחד מאלה:

(1)   התאגיד פועל במטרה להונות את נושיו;

(2)   התאגיד פועל לגריעת נכס מנכסי התאגיד במטרה להבריחו מנושיו;

(3)   התאגיד לא יוכל לפרוע את החוב, ובלבד שמועד פירעון החוב חל בתוך שישה חודשים ממועד הגשת הבקשה.

חזקת חדלות פירעון בבקשת נושה הודעה תשפ"א-2021

10.  (א)  לעניין בקשה לצו לפתיחת הליכים שמגיש הנושה, חזקה היא כי התאגיד נמצא בחדלות פירעון בהתקיים אחד מאלה (בסעיף זה – חזקת חדלות הפירעון):

(1)   הנושה מסר לתאגיד דרישה לתשלום חוב שסכומו עולה על 74,779.8 שקלים חדשים, ובה ציין כי אם לא ישולם החוב במועד הנקוב בדרישה, בכוונתו להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים, והחוב לא שולם בתוך 30 ימים ממועד מסירת הדרישה, ובלבד שמתקיימים כל אלה:

(א)   אין מחלוקת בתום לב על החוב ואין לתאגיד זכות קיזוז או עילה אחרת שיש בה כדי להצדיק את אי-תשלום החוב;

(ב)   הנושה הגיש את הבקשה לצו לפתיחת הליכים בתוך שלושה חודשים מהמועד שמסר לתאגיד את דרישת התשלום;

(2)   מונה כונס נכסים לכלל נכסי התאגיד או למרביתם;

(3)   הנושה המציא לתאגיד אזהרה לפי סעיף 7 לחוק ההוצאה לפועל או דרישת תשלום לפי סעיף 4 לפקודת המסים (גבייה) לתשלום חוב שסכומו עולה על 74,779.8 שקלים חדשים, והחוב לא שולם בתוך התקופה שנקבעה באזהרה או בדרישה;

(4)   בית המשפט נתן פסק דין המורה לתאגיד לשלם לנושה מגיש הבקשה סכום העולה על 74,779.8 שקלים חדשים ופסק הדין לא קוים, כולו או חלקו, בתוך 30 ימים ממועד המצאתו לתאגיד או ממועד אחר שנקבע בפסק הדין, לפי המאוחר, ובלבד שאם פסק הדין קוים בחלקו – הסכום שנותר לתשלום עולה על 74,779.8 שקלים חדשים;

(5)   בית הדין לעבודה נתן פסק דין המורה לתאגיד לשלם לנושה מגיש הבקשה סכום העולה על 9,970.64 שקלים חדשים ופסק הדין לא קוים, כולו או חלקו, בתוך 30 ימים ממועד המצאתו לתאגיד או ממועד אחר שנקבע בפסק הדין, לפי המאוחר, ובלבד שאם פסק הדין קוים בחלקו – הסכום שנותר לתשלום עולה על 9,970.64 שקלים חדשים.

          (ב)  בבקשה לצו לפתיחת הליכים המתבססת על חזקת חדלות הפירעון יפרט הנושה אם נקט הליכי גבייה ואילו הליכים נקט, ומדוע אין די בהליכי גבייה כדי להביא לגביית החוב.

          (ג)   חזקת חדלות הפירעון ניתנה לסתירה בידי התאגיד אם הוכיח כי אי-תשלום החוב אינו נובע מחדלות פירעונו.

          (ד)  (1)   בחישוב סכום חוב העולה על 74,779.8 שקלים חדשים, לעניין התקיימות תנאי מהתנאים הפסקאות (1), (3) ו-(4) שבסעיף קטן (א), ניתן להביא בחשבון כמה חובות שמקורם בפסקה אחת או יותר מהפסקאות האמורות, בין של אותו נושה ובין של כמה נושים;

(2)   בחישוב סכום חוב העולה על 9,970.64 שקלים חדשים, לעניין התקיימות התנאי בפסקה (5) שבסעיף קטן (א), ניתן להביא בחשבון כמה חובות, בין של אותו נושה ובין של כמה נושים.

מיום 1.1.2020

הודעה תש"ף-2020

י"פ תש"ף מס' 8664 מיום 29.1.2020 עמ' 3422

10. (א) לעניין בקשה לצו לפתיחת הליכים שמגיש הנושה, חזקה היא כי התאגיד נמצא בחדלות פירעון בהתקיים אחד מאלה (בסעיף זה – חזקת חדלות הפירעון):

(1) הנושה מסר לתאגיד דרישה לתשלום חוב שסכומו עולה על 75,000 75,228 שקלים חדשים, ובה ציין כי אם לא ישולם החוב במועד הנקוב בדרישה, בכוונתו להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים, והחוב לא שולם בתוך 30 ימים ממועד מסירת הדרישה, ובלבד שמתקיימים כל אלה:

(א) אין מחלוקת בתום לב על החוב ואין לתאגיד זכות קיזוז או עילה אחרת שיש בה כדי להצדיק את אי-תשלום החוב;

(ב) הנושה הגיש את הבקשה לצו לפתיחת הליכים בתוך שלושה חודשים מהמועד שמסר לתאגיד את דרישת התשלום;

(2) מונה כונס נכסים לכלל נכסי התאגיד או למרביתם;

(3) הנושה המציא לתאגיד אזהרה לפי סעיף 7 לחוק ההוצאה לפועל או דרישת תשלום לפי סעיף 4 לפקודת המסים (גבייה) לתשלום חוב שסכומו עולה על 75,000 75,228 שקלים חדשים, והחוב לא שולם בתוך התקופה שנקבעה באזהרה או בדרישה;

(4) בית המשפט נתן פסק דין המורה לתאגיד לשלם לנושה מגיש הבקשה סכום העולה על 75,000 75,228 שקלים חדשים ופסק הדין לא קוים, כולו או חלקו, בתוך 30 ימים ממועד המצאתו לתאגיד או ממועד אחר שנקבע בפסק הדין, לפי המאוחר, ובלבד שאם פסק הדין קוים בחלקו – הסכום שנותר לתשלום עולה על 75,000 75,228 שקלים חדשים;

(5) בית הדין לעבודה נתן פסק דין המורה לתאגיד לשלם לנושה מגיש הבקשה סכום העולה על 10,000 10,030 שקלים חדשים ופסק הדין לא קוים, כולו או חלקו, בתוך 30 ימים ממועד המצאתו לתאגיד או ממועד אחר שנקבע בפסק הדין, לפי המאוחר, ובלבד שאם פסק הדין קוים בחלקו – הסכום שנותר לתשלום עולה על 10,000 10,030 שקלים חדשים.

(ב) בבקשה לצו לפתיחת הליכים המתבססת על חזקת חדלות הפירעון יפרט הנושה אם נקט הליכי גבייה ואילו הליכים נקט, ומדוע אין די בהליכי גבייה כדי להביא לגביית החוב.

(ג) חזקת חדלות הפירעון ניתנה לסתירה בידי התאגיד אם הוכיח כי אי-תשלום החוב אינו נובע מחדלות פירעונו.

(ד) (1) בחישוב סכום חוב העולה על 75,000 75,228 שקלים חדשים, לעניין התקיימות תנאי מהתנאים הפסקאות (1), (3) ו-(4) שבסעיף קטן (א), ניתן להביא בחשבון כמה חובות שמקורם בפסקה אחת או יותר מהפסקאות האמורות, בין של אותו נושה ובין של כמה נושים;

(2) בחישוב סכום חוב העולה על 10,000 10,030 שקלים חדשים, לעניין התקיימות התנאי בפסקה (5) שבסעיף קטן (א), ניתן להביא בחשבון כמה חובות, בין של אותו נושה ובין של כמה נושים.

 

מיום 1.1.2021

הודעה תשפ"א-2021

י"פ תשפ"א מס' 9405 מיום 2.2.2021 עמ' 3406

10. (א) לעניין בקשה לצו לפתיחת הליכים שמגיש הנושה, חזקה היא כי התאגיד נמצא בחדלות פירעון בהתקיים אחד מאלה (בסעיף זה – חזקת חדלות הפירעון):

(1) הנושה מסר לתאגיד דרישה לתשלום חוב שסכומו עולה על 75,228 74,779.8 שקלים חדשים, ובה ציין כי אם לא ישולם החוב במועד הנקוב בדרישה, בכוונתו להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים, והחוב לא שולם בתוך 30 ימים ממועד מסירת הדרישה, ובלבד שמתקיימים כל אלה:

(א) אין מחלוקת בתום לב על החוב ואין לתאגיד זכות קיזוז או עילה אחרת שיש בה כדי להצדיק את אי-תשלום החוב;

(ב) הנושה הגיש את הבקשה לצו לפתיחת הליכים בתוך שלושה חודשים מהמועד שמסר לתאגיד את דרישת התשלום;

(2) מונה כונס נכסים לכלל נכסי התאגיד או למרביתם;

(3) הנושה המציא לתאגיד אזהרה לפי סעיף 7 לחוק ההוצאה לפועל או דרישת תשלום לפי סעיף 4 לפקודת המסים (גבייה) לתשלום חוב שסכומו עולה על 75,228 74,779.8 שקלים חדשים, והחוב לא שולם בתוך התקופה שנקבעה באזהרה או בדרישה;

(4) בית המשפט נתן פסק דין המורה לתאגיד לשלם לנושה מגיש הבקשה סכום העולה על 75,228 74,779.8 שקלים חדשים ופסק הדין לא קוים, כולו או חלקו, בתוך 30 ימים ממועד המצאתו לתאגיד או ממועד אחר שנקבע בפסק הדין, לפי המאוחר, ובלבד שאם פסק הדין קוים בחלקו – הסכום שנותר לתשלום עולה על 75,228 74,779.8 שקלים חדשים;

(5) בית הדין לעבודה נתן פסק דין המורה לתאגיד לשלם לנושה מגיש הבקשה סכום העולה על 10,030 9,970.64 שקלים חדשים ופסק הדין לא קוים, כולו או חלקו, בתוך 30 ימים ממועד המצאתו לתאגיד או ממועד אחר שנקבע בפסק הדין, לפי המאוחר, ובלבד שאם פסק הדין קוים בחלקו – הסכום שנותר לתשלום עולה על 10,030 9,970.64 שקלים חדשים.

(ב) בבקשה לצו לפתיחת הליכים המתבססת על חזקת חדלות הפירעון יפרט הנושה אם נקט הליכי גבייה ואילו הליכים נקט, ומדוע אין די בהליכי גבייה כדי להביא לגביית החוב.

(ג) חזקת חדלות הפירעון ניתנה לסתירה בידי התאגיד אם הוכיח כי אי-תשלום החוב אינו נובע מחדלות פירעונו.

(ד) (1) בחישוב סכום חוב העולה על 75,228 74,779.8 שקלים חדשים, לעניין התקיימות תנאי מהתנאים הפסקאות (1), (3) ו-(4) שבסעיף קטן (א), ניתן להביא בחשבון כמה חובות שמקורם בפסקה אחת או יותר מהפסקאות האמורות, בין של אותו נושה ובין של כמה נושים;

(2) בחישוב סכום חוב העולה על 10,030 9,970.64 שקלים חדשים, לעניין התקיימות התנאי בפסקה (5) שבסעיף קטן (א), ניתן להביא בחשבון כמה חובות, בין של אותו נושה ובין של כמה נושים.

בקשת היועץ המשפטי לממשלה לצו לפתיחת הליכים

11.  היועץ המשפטי לממשלה רשאי להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים אם מצא כי יש עניין ציבורי בכך; על בקשה כאמור יחולו הוראות חלק זה החלות לגבי בקשה לצו לפתיחת הליכים שהגיש נושה.

צירוף מסמכים לבקשה לצו לפתיחת הליכים

12.  המבקש צו לפתיחת הליכים יצרף לבקשתו תצהיר המאמת את העובדות שעליהן נסמכת בקשתו; השר רשאי לקבוע מסמכים נוספים שעל המבקש לצרף לבקשתו לשם מילוי התנאים להגשתה.

פרסום הודעה על הגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים ומשלוח העתק ממנה

13.  (א)  הודעה על הגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים תפורסם לציבור בדרך ובמועד שיקבע השר.

          (ב)  מגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים ימציא העתק ממנה לממונה מיד עם הגשתה, ואם המגיש הוא נושה – גם לתאגיד.

          (ג)   כל אדם רשאי לעיין בבקשה לצו לפתיחת הליכים ולהעתיקה; הממונה יקבע הוראות לעניין זכות העיון לפי סעיף קטן זה.

הגשת התנגדות לבקשה לצו לפתיחת הליכים

14.  (א)  אדם העלול להיפגע ממתן צו לפתיחת הליכים רשאי להגיש לבית המשפט התנגדות לבקשה לצו לפתיחת הליכים.

          (ב)  השר יקבע הוראות לעניין הגשת ההתנגדות לצו לפתיחת הליכים, ובכלל זה לעניין הפרטים שייכללו בה, מועד הגשתה ואופן המצאתה.

חיוב בשל הגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים בחוסר תום לב

15.  שוכנע בית המשפט כי בקשה לצו לפתיחת הליכים הוגשה בחוסר תום לב, רשאי הוא לחייב את מגיש הבקשה, במסגרת פסיקת ההוצאות, בהוצאות משפט או בכפל הוצאות משפט, בהוצאות לטובת אוצר המדינה או בשתיהן.

דיון בבקשה לצו לפתיחת הליכים

16.  דיון בבקשה לצו לפתיחת הליכים ובהתנגדויות שהוגשו לה יתקיים בהקדם האפשרי, ובית המשפט ייתן את החלטתו בבקשה בהקדם האפשרי לאחר הדיון.

תיקון בקשת התאגיד לצו לפתיחת הליכים וחזרה ממנה

17.  ביקש התאגיד בבקשה לצו לפתיחת הליכים להורות על הפעלתו, כאמור בסעיף 8, וסבר בית המשפט כי אין במתווה הראשוני לשיקומו הכלכלי של התאגיד שהוגש כדי להוות בסיס כלכלי מספק למתן צו לפתיחת הליכים המורה על הפעלת התאגיד, יאפשר לתאגיד לתקן את המתווה הראשוני שהגיש או לחזור בו מבקשתו לצו, בתוך התקופה שיורה.

החלטה בבקשה לצו לפתיחת הליכים

18.  (א)  מצא בית המשפט כי מתקיימים התנאים המנויים בסעיף 7 או 9, ייתן צו לפתיחת הליכים.

          (ב)  על אף האמור בסעיף קטן (א), בית המשפט רשאי לדחות את הבקשה לצו לפתיחת הליכים אם מצא כי מתן הצו כשלעצמו יפגע באפשרות להביא לשיקומו הכלכלי של התאגיד; לעניין זה יבחן בית המשפט, בין השאר, אם דחיית הבקשה עלולה לפגוע בנושים וכן את יכולתו הכלכלית הכוללת של התאגיד.

פרק ג': הגבלות וסעדים זמניים עד למתן צו לפתיחת הליכים

ביצוע עסקאות חריגות ממועד הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים בידי התאגיד

19.  תאגיד שהגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים לא יבצע עסקה חריגה כהגדרתה בחוק החברות עד למתן החלטה בבקשה, אלא באישור בית המשפט.

סעד זמני

20.  (א)  הוגשה לבית המשפט בקשה לצו לפתיחת הליכים, רשאי בית המשפט, לבקשת התאגיד או נושה, לתת צו זמני המורה על אחד או יותר מאלה (בפרק זה – סעד זמני), אם שוכנע שיש ראיות לכאורה לכך שמתקיימים התנאים למתן צו לפתיחת הליכים כאמור בסעיף 18:

(1)   איסור לבצע עסקאות מסוימות, סוג מסוים של עסקאות או חלוקה כהגדרתה בחוק החברות, או התניית ביצוען של פעולות אלה באישור מאת בית המשפט;

(2)   מינוי נאמן זמני לשם הבטחת הפעלתו וניהולו התקין של התאגיד ושמירה על נכסיו; על מינוי נאמן זמני יחולו הוראות סימן א': מינוי נאמן, לפרק ו'; בית המשפט יקבע את תפקידו וסמכויותיו של הנאמן הזמני;

(3)   איסור לפרוע את חובות העבר של התאגיד והקפאת הליכים נגד התאגיד; ניתן סעד זמני כאמור –

(א)   ימנה בית המשפט נאמן זמני לפי פסקה (2);

(ב)   רשאי בית המשפט להחיל את הוראות סימן ב': הפעלת התאגיד, לפרק ז', כולן או חלקן, לעניין הפעלת התאגיד;

(ג)    יראו את מועד מתן הסעד הזמני, לעניין הליכי חדלות הפירעון של התאגיד, כמועד מתן הצו לפתיחת הליכים לגבי אותו תאגיד.

          (ב)  בהחלטתו אם לתת סעד זמני וכן בקביעת סוג הסעד, היקפו ותנאיו, לרבות קביעת ערובה שעל המבקש להמציא, ישקול בית המשפט בין השאר –

(1)   את הנזק שייגרם למבקש ולשאר בעלי העניין בהליך אם לא ייתנן הסעד הזמני לעומת הנזק שייגרם למשיב ולשאר בעלי העניין בהליך אם הסעד הזמני יינתן;

(2)   אם הבקשה הוגשה בתום לב ואם מתן הסעד צודק וראוי בנסיבות העניין, ואינו פוגע במידה העולה על הנדרש.

          (ג)   סעד זמני יינתן לתקופה שלא תעלה על 30 ימים; בית המשפט רשאי, לאחר שמיעת הצדדים להליך, להאריך את התקופה האמורה לתקופה אחת נוספת שלא תעלה על 30 ימים.

          (ד)  אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכות בית המשפט לתת סעד זמני אחר לפי תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

סעד זמני במעמד צד אחד

21.  (א)  בקשה למתן סעד זמני תידון במעמד הצדדים, ואולם רשאי בית המשפט, אם שוכנע, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה, כי יש חשש סביר שהשהיית הדיון עד לקיומו במעמד הצדדים תסכל את מתן הסעד או תגרום למבקש נזק חמור, לתת במעמד צד אחד –

(1)   לבקשת התאגיד – סעד זמני כאמור בסעיף 20(א)(1) עד (3);

(2)   לבקשת נושה – סעד זמני שעניינו איסור ביצוע עסקה מסוימת, איסור חלוקה, איסור ביצוע כל עסקה חריגה כהגדרתה בחוק החברות או התניית ביצוען של פעולות אלה באישור מאת בית המשפט.

          (ב)  הודעה על מתן סעד זמני במעמד צד אחד תפורסם לציבור ותימסר לכל אדם העלול להיפגע מכך, באופן ובמועד שיקבע השר.

          (ג)   ניתן סעד זמני במעמד צד אחד, יקיים בית המשפט דיון במעמד הצדדים בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-14 ימים מיום נתינתו.

עיכוב זמני של הליך שיפוטי תלוי ועומד

22.  (א)  הוגשה בקשה לצו לפתיחת הליכים לגבי תאגיד והיה תלוי ועומד באותה השעה הליך נגד התאגיד בבית משפט או בבית הדין לעבודה, רשאים התאגיד או נושה לבקש את עיכוב ההליך עד להחלטה בבקשה (בסעיף זה – בקשה לעיכוב).

          (ב)  היה ההליך נגד התאגיד תלוי ועומד בבית המשפט המחוזי, בבית הדין הארצי לעבודה או בבית המשפט העליון, תידון הבקשה לעיכוב בבית המשפט שבו מתנהל אותו הליך; היה ההליך תלוי ועומד בבית משפט השלום או בבית הדין לעבודה – תידון הבקשה לעיכוב בבית המשפט שבו מתנהלים הליכי חדלות הפירעון.

          (ג)   בהחלטתו בבקשה לעיכוב לפי סעיף זה, ישקול בית המשפט, בין השאר, את השיקולים המנויים בסעיף 20(ב).

          (ד)  הוראות סעיף זה לא יחולו על הליכים פליליים ועל הליכים מינהליים.

פרק ד': תוכנו של צו לפתיחת הליכים ותוצאותיו

החלטה על פירוק התאגיד או על הפעלתו לשם שיקומו הכלכלי

23.  (א)  בצו לפתיחת הליכים יורה בית המשפט על אחד מאלה:

(1)   הפעלת התאגיד לשם שיקומו הכלכלי – אם שוכנע כי מתקיימים כל אלה:

(א)   יש סיכוי סביר לשיקומו הכלכלי של התאגיד;

(ב)   אין חשש סביר שהפעלת התאגיד תפגע בנושים;

(ג)    יש אמצעים למימון ההוצאות הכרוכות בהפעלת התאגיד;

(2)   פירוק התאגיד – אם מצא כי לא מתקיים אחד התנאים האמורים בפסקה (1).

          (ב)  הפעלת התאגיד תהיה לתקופה שאינה עולה על תשעה חודשים, כפי שיורה בית המשפט; בית המשפט רשאי להאריך את התקופה האמורה לתקופות נוספות שלא יעלו על שלושה חודשים כל אחת, אם מצא כי ההארכה נדרשת לשם הכנת התכנית לשיקום כלכלי או מכירת פעילותו העסקית של התאגיד.

החלטה על הפעלה זמנית של התאגיד

24.  (א)  סבר בית המשפט כי יש אמצעים למימון ההוצאות הכרוכות בהפעלת התאגיד וכי אין חשש סביר שהפעלת התאגיד תפגע בנושים, אך אין לפניו המידע הדרוש כדי להחליט אם יש סיכוי סביר לשיקומו הכלכלי של התאגיד, יורה בצו לפתיחת הליכים על הפעלה זמנית של התאגיד שבמהלכה יגיש לו הנאמן חוות דעת ראשונית לעניין סיכויי השיקום הכלכלי של התאגיד.

          (ב)  חוות דעתו הראשונית של הנאמן תוגש לבית המשפט בתוך 30 ימים; השר רשאי לקבוע את הפרטים שעל הנאמן לכלול בחוות דעתו.

          (ג)   בית המשפט יחליט על הפעלת התאגיד או פירוקו בהקדם האפשרי לאחר קבלת חוות דעתו הראשונית של הנאמן.

תוצאות צו לפתיחת הליכים

25.  (א)  עם מתן צו לפתיחת הליכים –

(1)   נכסי קופת הנשייה יעמדו לפירעון חובות העבר של התאגיד והוצאות הליכי חדלות הפירעון, בלבד;

(2)   לא ייפרעו חובות העבר של התאגיד מנכסי קופת הנשייה אלא לפי הוראות חוק זה;

(3)   יוקפאו ההליכים נגד התאגיד לפי הוראות פרק ה': הקפאת הליכים;

(4)   בית המשפט ימנה נאמן ליישום הליכי חדלות הפירעון של התאגיד לפי הוראות פרק ו': הנאמן – מינויו, תפקידו וסמכויותיו.

          (ב)  על אף האמור בסעיף קטן (א), אין בצו לפתיחת הליכים כדי לפטור את התאגיד מחובתו לקיים כל הוראה לפי דין, ובכלל זה החלטה מינהלית, למעט חובה לתשלום חוב עבר, בכפוף להוראות סעיף 31.

הודעה על מתן צו לפתיחת הליכים

26.  (א)  הודעה על מתן צו לפתיחת הליכים לגבי תאגיד תפורסם לציבור בדרך ובמועד שיקבע השר.

          (ב)  הנאמן ימציא העתק מהצו לממונה, וכן לכל אדם אחר שיורה בית המשפט, בדרך ובמועד שיורה.

ציון ההליכים במסמכי התאגיד

27.  תאגיד שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים יציין, בצד שמו, בכל מסמך או פרסום מטעמו, את הביטוי "בשיקום" או "בפירוק", לפי העניין, כל עוד מתקיימים לגביו הליכי חדלות פירעון.

הודעה לרשם על צו לפתיחת הליכים

28.  מיד עם מתן צו לפתיחת הליכים, ישלח הנאמן העתק ממנו לרשם, והרשם ירשום על כך הערה במרשם.

פרק ה': הקפאת הליכים

הקפאת הליכים נגד התאגיד

29.  הקפאת הליכים נגד התאגיד משמעה כי –

(1)  לא יהיה ניתן לפתוח הליכי גבייה של חובות עבר נגד התאגיד או להמשיך בהליכי גבייה שטרם הושלמו; לעניין זה, יראו הליך גבייה כהליך שהושלם, לגבי נכסים – בקבלת מלוא התמורה בעד מכירתם בידי הנושה, ולגבי עיקול חוב – בתשלום החוב לנושה;

(2)  מימוש נכס מנכסי קופת הנשייה המשועבד בשעבוד קבוע וגיבוש שעבוד צף, שנעשו להבטחת פירעון חובות העבר של התאגיד, וכן העברת חזקה בנכס הכפוף לשיור בעלות מהתאגיד לבעל הנכס והחזקה בנכס שחלה לגביו זכות עיכבון, יהיו כפופים למגבלות ולהוראות הקבועות בפרק ו': נושים בעלי זכויות פירעון מיוחדות, לחלק ד', והכול גם אם החלו הליכים כאמור לפני מתן הצו לפתיחת הליכים;

(3)  לא יהיה ניתן לשעבד נכס מנכסי קופת הנשייה לשם הבטחת פירעון חובות העבר של התאגיד או לבצע כל פעולה בנכס משועבד המקנה לשעבוד תוקף, לפי דין, כלפי צדדים שלישיים;

(4)  לא יהיה ניתן להטיל עיקול על נכס מנכסי קופת הנשייה; עיקול שהוטל על נכס כאמור לפני מתן הצו לפתיחת הליכים, למעט עיקול שדינו כדין משכון לפי סעיף 12א לפקודת המסים (גבייה) – בטל;

(5)  לא יהיה ניתן לפתוח או להמשיך בכל הליך משפטי נגד התאגיד, אלא באישור בית המשפט שנתן את הצו לפתיחת הליכים; אישור כאמור יינתן אם מצא בית המשפט כי מתקיימים טעמים מיוחדים שיירשמו, הנוגעים לטבעו או מורכבותו של ההליך המשפטי או לניהולו היעיל, שבשלהם ראוי לנהל את ההליך המשפטי בנפרד מהליכי חדלות הפירעון;

(6)  ממועד מתן הצו לא ייווספו לתשלום עונשי שהוא חוב עבר ריבית פיגורים, קנס פיגורים או כל תשלום דומה לזה שהתאגיד נדרש לשלם בשל אי-תשלום תשלומים שהוא חב בהם במועדם.

הקפאת הליכים נגד אדם שלישי

30.  הקפאת הליכים תחול רק על הליכים נגד התאגיד, ואולם רשאי בית המשפט, בנסיבות חריגות ומטעמים שיירשמו, להקפיא אחד או יותר מההליכים המנויים בסעיף 29 גם נגד מי שאינו התאגיד, ובכלל זה נושא משרה בתאגיד, בהתקיים כל אלה:

(1)  בית המשפט הורה בצו לפתיחת הליכים על הפעלת התאגיד לשם שיקומו הכלכלי והקפאת ההליכים נגד אותו אדם חיונית לשם השיקום;

(2)  ההליכים נגד אותו אדם נובעים מפעילותו בתאגיד או מהחובות שבהם חב התאגיד.

סייג לתחולה על הליכים פליליים ומינהליים

31.  (א)  הקפאת הליכים לא תחול על הליכים פליליים ועל הליכים מינהליים, למעט הליכי גבייה.

          (ב)  על אף האמור בסעיף קטן (א), רשות מינהלית אינה רשאית להתנות את ביצועה של פעולה מינהלית בתשלום חוב עבר שחלה לגביו הקפאת הליכים.

          (ג)   על אף האמור בסעיף קטן (א), בית המשפט רשאי להורות על הקפאת הליך להטלת עיצום כספי בנסיבות חריגות ולתקופה שיקבע, אם מצא כי ניהולו של הליך זה באותה העת יפגע בהליכי חדלות הפירעון.

השעיית תקופת ההתיישנות

32.  התקופה שבה הוקפאו הליכים לפי פרק זה לא תבוא במניין התקופות הקבועות לפי חוק ההתיישנות, התשי"ח-1958.

פרק ו': הנאמן – מינויו, תפקידו וסמכויותיו

סימן א': מינוי הנאמן

מינוי נאמן

33.  (א)  בית המשפט ימנה נאמן ליישום הליכי חדלות הפירעון עם מתן הצו לפתיחת הליכים.

          (ב)  הנאמן ימונה מתוך רשימת הנאמנים שגובשה לפי סעיף 37 (בסימן זה – רשימת הנאמנים) או לפי סעיפים 35 או 36.

          (ג)   הממונה ימליץ לבית המשפט על כמה מועמדים לתפקיד הנאמן, שמספרם לא יפחת משלושה ולא יעלה על חמישה, מתוך רשימת הנאמנים; הממונה יבחר את המעמדים שעליהם ימליץ על פי אמות מידה שוויוניות שיגבש ויפרסם באתר האינטרנט שלו; התאגיד וכל נושה רשאים להציע לבית המשפט מועמדים נוספים לתפקיד הנאמן מתוך רשימת הנאמנים; ואולם אם מינה בית המשפט נאמן שלא הומלץ על ידי הממונה, יתייחס לכך בהחלטתו.

          (ד)  בית המשפט לא ימנה לנאמן מי שעלול להימצא במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כנאמן לבין עניין אישי או תפקיד אחר שלו או של קרובו או של אדם אחר שיש לו עמו קשרים אישיים או כלכליים, ובכלל זה ניגוד עניינים הנובע מהתחייבות שנתן הנאמן לבעל עניין או לבא כוח של בעל עניין בהליכי חדלות הפירעון.

          (ה)  בית המשפט רשאי למנות כמה נאמנים אם מצא כי הדבר דרוש בשל טעמים מיוחדים שיירשמו הנוגעים למורכבות ההליך.

          (ו)   הממונה יפרסם, באופן שוטף, באתר האינטרנט שלו, את רשימת הנאמנים שעליהם המליץ, ומיהו הנאמן שנבחר בכל הליך.

נאמן זמני

34.  לא ניתן למנות את הנאמן עם מתן הצו לפתיחת הליכים, ימנה בית המשפט נאמן זמני, מתוך רשימת הנאמנים או לפי הוראות סעיף 35 או 36, שיכהן עד למינוי הנאמן.

מינוי הממונה לנאמן

35.  בית המשפט רשאי למנות את הממונה לנאמן אם מצא כי יש עניין ציבורי בכך.

מינוי נושא משרה בתאגיד לנאמן

36.  (א)  בית המשפט רשאי למנות נושא משרה בתאגיד לנאמן גם אם אינו כלול ברשימת הנאמנים, אם שוכנע, לאחר שנתן לנושים הזדמנות לטעון את טענותיהם, כי יהיה בכך כדי לסייע להליכי חדלות הפירעון וכי אין בכך כדי לפרוע בנושים; בית המשפט יקבע את סמכויותיו ואת חובותיו של נאמן כאמור בהתחשב, בין השאר, בכך שלא ייווצר ניגוד עניינים בינן ובין תפקידו ומעמדו של נושא המשרה בתאגיד.

          (ב)  מינה בית המשפט נושא משרה בתאגיד לנאמן, ימנה נאמן נוסף מתוך רשימת הנאמנים.

רשימת הנאמנים

37.  (א)  רשימת הנאמנים תגובש בידי ועדה ציבורית שימנה השר שחבריה הם:

(1)   שופט בדימוס של בית משפט מחוזי, והוא יהיה היושב ראש;

(2)   הממונה ונציגו או שני נציגים מטעם הממונה;

(3)   נציג לשכת עורכי הדין;

(4)   נציג לשכת רואי החשבון.

          (ב)  כשיר להיכלל ברשימת הנאמנים מי שהוא חבר לשכת עורכי הדין או מי שבידו רישיון לפי חוק רואי חשבון, התשט"ו-1955, והוא בעל ניסיון של חמש שנות עבודה במקצועו, או מי שהוא בעל מיומנות מיוחדת או ניסיון מוכח בניהול תאגידים בהליכי חדלות פירעון, ובלבד שלא ייכלל ברשימה מי שהורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי, לדעת הממונה, לכהן כנאמן.

          (ג)   השר, בהמלצת הממונה ובאישור ועדת החוקה, יקבע הוראות לעניין גיבוש רשימת הנאמנים לפי סעיף זה, ובכלל זה בעניינים אלה:

(1)   תנאי כשירות נוספים הדרושים לשם הכללה ברשימה או סייגים להכללה כאמור, ובכלל זה לדרוש הכשרה מקצועית או עמידה בבחינה מקצועית, ורשאי השר לקבוע תנאי כשירות שונים לסוגים שונים של הליכי חדלות פירעון בהתאם להיקפם ולמורכבותם;

(2)   סדרי עבודתה של הוועדה, ובכלל זה הוראות לעניין פרסום הרשימה ושינויה, לרבות גריעה ממנה.

ערובה

38.  הנאמן, למעט אם הממונה מונה לנאמן לפי סעיף 35, יפקיד ערובה או יתקשר בחוזה לביטוח אחריותו למילוי תפקידו, כפי שיורה בית המשפט.

שכר הנאמן

39.  השר, באישור ועדת החוקה, רשאי לקבוע הוראות לעניין שכר הנאמן והוצאותיו, ובכלל זה את ההליך לקביעתם.

הודעה לרשם על מינוי נאמן

40.  מיד עם מינויו ישלח הנאמן הודעה על כך לרשם.

סימן ב': תפקיד הנאמן וסמכויותיו

כפיפות הנאמן

41.  הנאמן יפעל מטעם בית המשפט ויהיה כפוף להוראותיו ולהנחיותיו.

תפקיד הנאמן

42.  (א)  תפקיד הנאמן לפעול לפירוק התאגיד או להפעיל את התאגיד ולפעול לשיקומו הכלכלי, והכול בהתאם לצו לפתיחת הליכים.

          (ב)  במסגרת תפקידו, הנאמן –

(1)   יכריע בתביעות החוב לפי פרק א': תביעות חוב, לחלק ד';

(2)   יפעל לכינוס נכסי קופת הנשייה וניהולם לפי פרק ג': כינוס נכסי קופת הנשייה וניהולם, לחלק ד';

(3)   אם הורה בית המשפט על הפעלת התאגיד לשם שיקומו הכלכלי – יגבש את הדרך המיטבית לשיקומו, כאמור בסעיף 58, ויפעל ליישומה;

(4)   אם הורה בית המשפט על פירוק התאגיד – יפעל למימוש נכסי קופת הנשייה לפי פרק ד': מימוש נכסי קופת הנשייה, לחלק ד', ולחלוקתם בין הנושים לפי פרק ה': חלוקת נכסי קופת הנשייה, לחלק ד'.

הקניית סמכויות האורגנים ונושאי המשרה לנאמן

43.  עם מינוי הנאמן יעברו לידיו הסמכויות הנתונות לאורגנים של התאגיד ולנושאי המשרה בו, והוא ישתמש בהן במידה הדרושה לו לשם מילוי תפקידו.

סמכויות שהפעלתן טעונה אישור של בית המשפט

44.  (א)  הנאמן יפעיל את הסמכויות המפורטות להלן באישור בית המשפט בלבד:

(1)   תביעה או התגוננות בהליך משפטי בשם התאגיד;

(2)   העסקת אדם שיסייע לנאמן בניהול הליכי חדלות הפירעון;

(3)   פירעון חוב עבר לנושים מסוג מסוים;

(4)   פשרה עם נושה או חייב של התאגיד בנוגע לגובה החוב ואופן תשלומו, שיש לה השפעה מהותית על היקף נכסי קופת הנשייה;

(5)   כל סמכות אחרת הטעונה אישור של בית המשפט לפי חוק זה או לפי הנחיות בית המשפט.

          (ב)  אישור בית המשפט כאמור בסעיף קטן (א) יכול שיינתן דרך כלל או לעניין מסוים.

בקשה למתן הוראות

45.  (א)  הנאמן רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה למתן הוראות בכל עניין הנוגע למילוי תפקידו או להפעלת סמכויותיו לפי חוק זה.

          (ב)  היה בבקשה למתן הוראות כדי להשפיע על זכויות צד שלישי שאינו התאגיד או הנאמן והיא אינה בעניין תביעת חוב המוגשת לפי פרק א': תביעות חוב, לחלק ד', תידון הבקשה בבית המשפט אם מצא בית המשפט כי התקיימו כל אלה:

(1)   בירור העניין במסגרת בקשה למתן הוראות נדרש לשם ביצוע יעיל של תפקיד הנאמן;

(2)   העניין אינו מחייב בירור עובדתי מורכב;

(3)   אין בבירור העניין במסגרת בקשה למתן הוראות כדי לגרום לפגיעה מהותית בזכות דיונית של בעל דין.

          (ג)   בבקשה למתן הוראות לא יכריע בית המשפט בהליך פלילי או בהליך מינהלי.

שיתוף פעולה עם הנאמן

46.  (א)  מי שהיה נושא משרה בתאגיד יסייע לנאמן וישתף עמו פעולה ככל הדרוש למילוי תפקידו של הנאמן.

          (ב)  הנאמן רשאי לדרוש ממי שהיה נושא משרה בתאגיד להגיש לו, בתוך תקופה שיורה, דוח על מצב עסקי התאגיד; בדוח יפורטו נכסי התאגיד, חובותיו והתחייבויותיו, פרטי זהותם של הנושים וכל מידע אחר שיורה הנאמן, הדרוש לו לשם מילוי תפקידו; דין ההוצאות הכרוכות בעריכת הדוח, כפי שיורה הנאמן, כדין הוצאות הליכי חדלות הפירעון.

דרישת נכסים ומסמכים של התאגיד

47.  (א)  הנאמן רשאי לדרוש מכל אדם להעביר לידיו נכס או מסמך שברשותו, שלדעת הנאמן יש לתאגיד זכות לקבלו, ואותו אדם יעבירם לנאמן במועד שציין בדרישתו.

          (ב)  היתה לאדם זכות עיכבון בנכס או במסמך כאמור בסעיף קטן (א), יימסר הנכס או המסמך אם הורה על כך בית המשפט לפי סעיף 254.

          (ג)   מחלוקת לעניין זכות התאגיד בנכס או במסמך שדרש הנאמן להעביר לידיו תתברר לפי הוראות סעיף 45(ב).

בדיקת נכסי התאגיד המוחזקים בידי אחר

48.  היה נכס של התאגיד מוחזק בידי אדם אחר, רשאי הנאמן לבדוק את הנכס, לאחר שהודיע לאותו אדם על כוונתו לעשות כן.

דרישת מידע

49.  לשם מילוי תפקידו רשאי הנאמן לדרוש כל מידע הנוגע לענייניו של התאגיד, שהתאגיד או נושא משרה בו היו רשאים לקבלו.

מידע מתאגיד בנקאי ומרשות המסים

50.  (א)  על אף האמור בכל דין, בית המשפט, לבקשת הנאמן, רשאי להורות לתאגיד בנקאי או לרשות המסים למסור לנאמן מידע כמפורט להלן, גם אם לא מתקיים האמור בסעיף 49, אם שוכנע כי מסירת המידע נדרשת כדי לסייע לו לברר את מצבו הכלכלי של התאגיד, והתועלת שבמסירת המידע עולה על הפגיעה בפרטיות של אדם אחר:

(1)   לעניין תאגיד בנקאי – מידע בדבר נכסיו, חובותיו ועסקיו של התאגיד, כפי שיורה בית המשפט;

(2)   לעניין רשות המסים – מידע בדבר נכסיו של התאגיד.

          (ב)  בית המשפט יורה על מסירת מידע מרשות המסים לפי סעיף זה רק במקרים מיוחדים ומטעמים שיירשמו ולאחר שנוכח כי לא עלה בידי הנאמן להשיג בדרך אחרת ובמאמץ סביר את המידע הדרוש לו וכי אין במסירת המידע כדי לחשוף את מקורות המידע של רשות המסים או את דרכי איסופו, או לפגוע בחקירה שמנהלת רשות המסים.

          (ג)   בית המשפט רשאי לקיים את הדיון בבקשה למסירת מידע מרשות המסים בדלתיים סגורות, ובמקרים מיוחדים – אף בלא נוכחות הנאמן, וכן לקבוע כי המידע יימסר באופן שימנע את חשיפת מקורותיו.

          (ד)  מידע שבית המשפט הורה על מסירתו לפי סעיף זה יימסר לנאמן בלבד, בדרך שהורה בית המשפט, אלא אם כן הסכימו התאגיד הבנקאי או רשות המסים למסירתו גם לנושים.

          (ה)  השר ושר האוצר רשאים לקבוע הוראות לעניין דרכי מסירת מידע מתאגיד בנקאי או מרשות המסים לפי סעיף זה; הוראות כאמור לעניין תאגיד בנקאי ייקבעו בהתייעצות עם נגיד בנק ישראל; לא נקבעו הוראות כאמור – יורה בית המשפט על דרכי מסירת המידע.

          (ו)   בית המשפט ייתן הוראות לפי סעיף זה לאחר שנתן לתאגיד הבנקאי או לרשות המסים, לפי העניין, הזדמנות לטעון את טענותיהם לפניו.

סמכות חקירה

51.  הורה בית המשפט לפי סעיף 281(ד) כי חקירה כאמור באותו סעיף תתבצע באמצעות הנאמן, תהיה סמכות החקירה כאמור נתונה לנאמן, והכול בכפוף להוראות אותו סעיף.

שמירה על סודיות

52.  הנאמן וכל אדם הפועל מטעמו לא יעשה שימוש במידע שהגיע אליו תוך כדי מילוי תפקידו ועקב מילוי תפקידו ולא יגלה אותו לאחר, אלא במידה הדרושה למילוי תפקידו או על פי צו של בית משפט.

דוחות הנאמן

53.  (א)  הנאמן יגיש לבית המשפט ולממונה דוח תקופתי לעניין נכסי קופת הנשייה, תביעות החוב שאישר ותביעות חוב תלויות ועומדות, והפעולות שביצע במסגרת תפקידו.

          (ב)  הדוח התקופתי יוגש אחת לשנה לפחות או בתדירות גבוהה יותר אם הורה על כך בית המשפט או הממונה.

          (ג)   בית המשפט או הממונה רשאי לדרוש מהנאמן להגיש לו דוח מיידי על אירוע מסוים הנוגע להליכי חדלות הפירעון.

          (ד)  הממונה רשאי לקבוע הוראות לעניין דוות הנאמן, ובכלל זה לעניין אופן עריכת הדוחות והפרטים שייכללו בהם.

          (ה)  כל בעל עניין בהליכי חדלות הפירעון רשאי לעיין בדוחות הנאמן ולהעתיקם; הממונה רשאי לקבוע הוראות לעניין זכות העיון לפי סעיף קטן זה.

          (ו)   בהכנת הדוח ייתן הנאמן את דעתו לפרטיותם של מי שמוזכרים בדוח, ויימנע מלכלול פרטים אישיים שגילוים אינו נחוץ להליך.

פנייה לבית המשפט בידי מי שנפגע מפעולת הנאמן

54.  מי שנפגע או עלול להיפגע מהחלטה של הנאמן או מפעולה שעשה או שבכוונתו לעשות, או ממחדל של הנאמן, רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה לבטל או לשנות את ההחלטה או את הפעולה או לתת כל הוראה אחרת שיראה לנכון.

הפסקת כהונתו של הנאמן

55.  (א)  בית המשפט רשאי להפסיק את כהונתו של הנאמן, מיוזמתו, לבקשת הנאמן או לבקשת בעל עניין בהליכי חדלות הפירעון, אם מצא, כי מתקיים אחד מאלה:

(1)   הנאמן אינו ממלא את תפקידו כראוי;

(2)   נבצר מהנאמן למלא את תפקידו דרך קבע;

(3)   חדל להתקיים בנאמן תנאי מהתנאים שנדרשו למינויו.

          (ב)  החלטת בית המשפט על הפסקת כהונתו של הנאמן תינתן לאחר שקיבל את עמדת הממונה בעניין ולאחר שנתן לנאמן הזדמנות להשמיע את טענותיו.

          (ג)   התפנתה משרתו של הנאמן, ימנה בית המשפט אחר במקומו לפי הוראות סימן א': מינוי הנאמן.

סיום כהונתו של נאמן

56.  (א)  סיים הנאמן לבצע את תפקידו, יגיש לבית המשפט ולממונה דוח מסכם של פעילותו.

          (ב)  נוכח בית המשפט, לאחר קבלת עמדת הממונה, כי הנאמן סיים לבצע את תפקידו, ואם הורה בית המשפט על חיסול התאגיד כאמור בסעיף 99 – כי החיסול נרשם במרשם, יורה על סיום כהונתו של הנאמן.

          (ג)   הנאמן ישלח לרשם הודעה על סיום כהונתו.

פרק ז': הפעלת התאגיד ושיקומו הכלכלי

סימן א': כללי

הפעלת התאגיד בידי הנאמן

57.  (א)  ניתן צו לפתיחת הליכים לגבי תאגיד והורה בית המשפט על הפעלתו (בפרק זה – תאגיד בהפעלה), יפעיל הנאמן את עסקי התאגיד כדי לאפשר את המשך קיומו כעסק פעיל עד לשיקומו הכלכלי, ויחולו לעניין ההפעלה הוראות סימן ב': הפעלת התאגיד.

          (ב)  הורה בית המשפט על הפעלה זמנית של התאגיד לפי סעיף 24, יקבע אילו הוראות לפי סימן ב': הפעלת התאגיד, יחולו לעניין ההפעלה, בהתחשב במידת נחיצותן להפעלה הזמנית.

דרכי השיקום הכלכלי

58.  (א)  במקביל להפעלת התאגיד יפעל הנאמן לגיבוש דרכי שיקומו הכלכלי.

          (ב)  שיקום כלכלי של תאגיד יכול שיהיה באמצעות תכנית לשיקום כלכלי, בדרך של מכירת פעילותו העסקית של התאגיד בלא תכניות כאמור, או בשילוב ביניהן.

סימן ב': הפעלת התאגיד

סימן משנה א': פעולות ועסקאות בנכסי קופת הנשייה של תאגיד בהפעלה

עסקאות חריגות

59.  הנאמן לא יבצע עסקה בנכסי קופת הנשייה של תאגיד בהפעלה, שהיא עסקה חריגה כהגדרתה בחוק החברות, אלא אם כן אישר בית המשפט כי העסקה נחוצה לשם שיקומו הכלכלי של התאגיד; אישור כאמור יכול שיינתן מראש לסוג מסוים של עסקאות.

הגבלות על נושים בעלי זכויות פירעון מיוחדות

60.  היה תאגיד בהפעלה יחולו על מימוש נכסים המשועבדים בשעבוד קבוע, גיבוש שעבוד צף, מסירת נכסים שיש לגביהם זכות עיכבון וקבלת חזקה בנכסים הכפופים לשיור בעלות, המגבלות הקבועות בסעיפים 245, 252, 253 ו-254.

נכס משועבד ונכס הכפוף לשיור בעלות – שימוש, השכרה ומכירה במהלך העסקים הרגיל

61.  (א)  הנאמן רשאי, במהלך העסקים הרגיל של תאגיד בהפעלה –

(1)   לעשות שימוש בנכס מנכסי קופת הנשייה שהוא נכס המשועבד בשעבוד קבוע, נכס שחל עליו שעבוד צף או נכס הכפוף לשיור בעלות, או להשכירו, אלא אם כן הוכח לבית המשפט כי מתקיים אחד מאלה:

(א)   השימוש או ההשכרה אינם נדרשים לשם שיקומו הכלכלי של התאגיד;

(ב)   לאחר השימוש או ההשכרה לא יהיה בנכס כדי להבטיח הגנה הולמת לנושה המובטח או לבעלים של הנכס, ולא נקבעו דרכים אחרות להבטחת הגנה כאמור;

(2)   למכור נכס מנכסי קופת הנשייה שהוא נכס שחל עליו שעבוד צף או נכס הכפוף לשיור בעלות, ובכלל זה כשהוא נקי מכל שעבוד או זכות אחרת, אלא אם כן הוכח לבית המשפט כי מתקיים האמור בפסקה (1)(א) או (ב);

(3)   למכור נכס מנכסי קופת הנשייה שהוא נכס המשועבד בשעבוד קבוע, ובכלל זה כשהוא נקי מכל שעבוד או זכות אחרת, בהתקיים אחד מאלה:

(א)   הנושה המובטח הסכים לכך;

(ב)   בית המשפט אישר את המכירה לאחר ששוכנע כי מתקיימים כל אלה:

(1)   המכירה נדרשת לשם שיקומו הכלכלי של התאגיד;

(2)   יש בתמורה שתתקבל בעד הנכס או בכל נכס שיירגש בתמורה כאמור (בסימן משנה זה – נכס חלופי), כדי להבטיח הגנה הולמת לנושה המובטח או שנקבעו דרכים אחרות להבטחת הגנה כאמור.

          (ב)  אישור בית המשפט לפי סעיף קטן (א)(3)(ב) יכול שיינתן מראש, דרך כלל או לגבי סוגים של נכסים משועבדים.

נכס משועבד ונכס הכפוף לשיור בעלות – שימוש, השכרה ומכירה שלא במהלך העסקים הרגיל

62.  (א)  הנאמן רשאי, שלא במהלך העסקים הרגיל של תאגיד בהפעלה, לעשות שימוש בנכס מנכסי קופת הנשייה שהוא נכס המשועבד בשעבוד קבוע, נכס שחל עליו שעבוד צף או נכס הכפוף לשיור בעלות, להשכירו או למכרו, ובכלל זה למכרו כשהוא נקי מכל שעבוד או זכות אחרת, בהתקיים אחד מאלה:

(1)   הנושה או הבעלים של הנכס הכפוף לשיור בעלות הסכים לכך;

(2)   בית המשפט אישר זאת לאחר ששוכנע כי מתקיים האמור בפסקאות (1) ו-(2) של סעיף 61(א)(3)(ב).

          (ב)  אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהצורך באישור בית המשפט לעסקה חריגה לפי סעיף 59.

תשלום באמצעות נכס משועבד

63.  תשלום באמצעות נכס משועבד יראו אותו לעניין סעיפים 61 ו-62 כמכירה.

עקיבת זכויות

64.  נמכר נכס לפי סעיף 61 או 62 (בסעיף זה – הנכס המקורי), כשהוא נקי מכל שעבוד או זכות אחרת, יהיו התמורה בעדו או הנכס החלופי, הניתנים לזיהוי או לעקיבה, משועבדים לטובת הנושה באותה דרגת עדיפות או שיראו אותם כנכסים הכפופים לשיור בעלות, לפי העניין, ככל הנדרש להבטחת פירעון החוב המובטח או להבטחת תשלום התמורה בעד הנכס הכפוף לשיור בעלות, ואולם הנושה או הבעלים של הנכס לא יוכל להיפרע מהנכס החלופי בסכום העולה על שווי הנכס המקורי.

אשראי חדש

65.  (א)  בית המשפט רשאי להתיר לנאמן להתקשר בחוזה לקבלת אשראי הדרוש לשם מימון פעילותו של התאגיד בהפעלה או לקבוע מסגרת אשראי שהנאמן יהיה רשאי ליטול לשם מימון הפעילות כאמור, והכול למטרות ובתנאים שיקבע בית המשפט (בסעיף זה – אשראי חדש).

          (ב)  דין הסכומים הנדרשים לפירעון אשראי חדש כדין הוצאות הליכי חדלות הפירעון, אלא אם כן קבע בית המשפט אחרת.

          (ג)   שוכנע בית המשפט כי לא ניתן לקבל אשראי חדש בסכום הנדרש בנסיבות העניין בלי שפירעונו יובטח בשעבוד על נכס מנכסי קופת הנשייה שאינו משועבד או בשעבוד נדחה על נכס משועבד או על נכס הכפוף לשיור בעלות, רשאי הוא להתיר לנאמן ליטול אשראי חדש בסכום שיקבע, שפירעונו יובטח בשעבוד כאמור, ובלבד שזכות הבעלים של הנכס הכפוף לשיור בעלות להיפרע מהתאגיד בשל אי-תשלום התמורה תהיה עדיפה על זכותו של נותן האשראי החדש.

          (ד)  שוכנע בית המשפט כי לא ניתן לקבל אשראי חדש בסכום הנדרש בנסיבות העניין, שעל פירעונו יחולו הוראות סעיף קטן (ג), וכי קבלת האשראי חיונית לשיקומו הכלכלי של התאגיד, רשאי הוא להתיר לנאמן ליטול אשראי חדש בסכום שיקבע, שפירעונו יובטח בשעבוד על נכס מנכסי קופת הנשייה, שהוא נכס משועבד או נכס הכפוף לשיור בעלות, באותה דרגת עדיפות של השעבוד הקיים או זכות הבעלים של הנכס, לפי העניין.

          (ה)  בית המשפט לא יתיר לנאמן ליטול אשראי חדש כאמור בסעיף קטן (ד), אלא אם כן, לאחר שעבוד הנכס לפי אותו סעיף קטן, יהיה בנכס המשועבד או בנכס הכפוף לשיור בעלות, לפי העניין, כדי להבטיח הגנה הולמת לנושה המובטח או לבעלים של הנכס, או שנקבעו דרכים אחרות להבטחת הגנה כאמור.

          (ו)   הודעה על בקשת הנאמן לקבלת אשראי חדש תימסר לנושי התאגיד, כפי שיורה בית המשפט.

סימן משנה ב': חוזים קיימים של תאגיד בהפעלה

הגדרת חוזה קיים

66.  בסימן משנה זה, "חוזה קיים" – חוזה שתאגיד בהפעלה הוא צד לו, שמועד כריתתו קדם למועד מתן הצו לפתיחת הליכים לגבי התאגיד וביצועו טרם הושלם בידי הצדדים לו עד אותו מועד.

זכות הנאמן לבטל חוזה קיים שאין עילה לביטולו

67.  הנאמן רשאי לבטל חוזה קיים, גם אם אין לו עילה לביטולו, באישור בית המשפט ולפי הוראות סימן משנה זה.

הגבלת זכות הביטול של הצד השני לחוזה קיים

68.  (א)  הצד השני לחוזה קיים לא יבטלו בשל הפרתו בידי התאגיד, אלא לפי הוראות סימן משנה זה.

          (ב)  אין בפתיחת הליכי חדלות פירעון לגבי תאגיד או היותו בחדלות פירעון כדי להביא לביטולו של חוזה קיים או להקנות לצד השני לחוזה זכות לבטלו, גם אם נקבע בחוזה כי החוזה יתבטל בנסיבות אלה או שנקבעה בו הוראה המקנה לצד השני לחוזה זכות לבטלו בנסיבות אלה.

ביטול חוזה קיים בהסכמה

69.  הנאמן והצד השני לחוזה קיים רשאים להסכים בכל עת במהלך הליכי חדלות פירעון על ביטולו של חוזה קיים.

הליכים לביטול חוזה קיים שאין עילה לביטולו בידי הנאמן

70.  (א)  ביקש הנאמן לבטל חוזה קיים שאין לו עילה לביטולו יודיע על כך לצד השני לחוזה.

          (ב)  (1)   לא הסכים הצד השני לביטול החוזה בתוך זמן סביר מהודעת הנאמן כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הנאמן להגיש לבית המשפט בקשה לאישור הביטול (בסעיף זה – בקשה לאישור ביטול), ובלבד שהבקשה תוגש בתוך 90 ימים ממועד מתן הצו לפתיחת הליכים לגבי התאגיד;

(2)   בית המשפט רשאי להאריך את התקופה האמורה בפסקה (1) לכלל החוזים של התאגיד, לסוג מסוים של חוזים או לחוזה מסוים, בתקופות נוספות, אם מצא כי הדבר מוצדק נוכח מורכבות הליכי חדלות הפירעון, ובלבד שבקשה להארכת התקופה תוגש בתוך 90 ימים ממועד מתן הצו לפתיחת הליכים או בתקופת ההארכה.

          (ג)   לא הגיש הנאמן לבית המשפט בקשה לאישור הביטול בתוך תקופה כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי הוא להגיש את הבקשה במועד מאוחר יותר רק אם השתנו הנסיבות או התגלות עובדות חדשות המצדיקות זאת.

          (ד)  בית המשפט רשאי לאשר את ביטול החוזה לאחר שנתן לצד השני לחוזה הזדמנות להשמיע את עמדתו, אם מצא כי הביטול נדרש לשם שיקומו הכלכלי של התאגיד או שיביא להשאת שיעור החוב שייפרע לנושים, ורשאי הוא, לבקשת הצד השני לחוזה, להורות על ביטול חלק מהחוזה בלבד, אם מצא כי די בכך לשם שיקום כלכלי או השאת שיעור החוב כאמור.

          (ה)  משבוטל חוזה קיים לפי סעיף זה יחדלו ממועד הביטול כל הזכויות והחיובים של התאגיד לפי החוזה, ואולם לא יהיה בביטול כדי לפגוע בזכויותיו ובחבויותיו של אדם אחר אלא במידה הנחוצה לשחרר מחבות את התאגיד ואת נכסיו.

הליכים לביטול חוזה קיים בידי הצד השני לחוזה

71.  (א)  היתה לצד השני לחוזה קיים זכות לבטלו בשל הפרתו בידי התאגיד, וביקש לבטלו, יודיע על כך לנאמן.

          (ב)  מסר הצד השני לחוזה קיים הודעה לנאמן כאמור בסעיף קטן (א), וסבר הנאמן כי המשך קיומו של החוזה דרוש לשם שיקומו הכלכלי של התאגיד, רשאי הנאמן לבקש מבית המשפט, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה, כי יורה על המשך קיום החוזה לפי סעיף 72 (בסעיף זה – בקשה להמשך קיום החוזה); בית המשפט רשאי לקצר או להאריך את התקופה כאמור אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין.

          (ג)   הנאמן אינו רשאי להגיש בקשה להמשך קיום חוזה שהוא חוזה עבודה, חוזה למתן שירות אישי או חוזה למתן אשראי, ובית המשפט לא יורה על המשך קיומו.

          (ד)  לא הגיש הנאמן לבית המשפט בקשה להמשך קיום החוזה בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן (ב), יבוטל החוזה בתום אותה תקופה.

החלטת בית המשפט בבקשה הנאמן להמשך קיום החוזה ותוצאותיה

72.  (א)  הגיש הנאמן לבית המשפט בקשה להמשך קיום החוזה, לפי סעיף 71(ב), רשאי בית המשפט להורות על המשך קיומו של החוזה הקיים בידי הצדדים לו אם שוכנע כי המשך קיומו של החוזה דרוש לשם שיקומו הכלכלי של התאגיד או שיביא להשאת שיעור החוב שייפרע לנושים וכי התאגיד יקיים את חיוביו לפי החוזה ממועד החלטת בית המשפט על המשך קיומו ואילך; בית המשפט רשאי לקבוע דרכים להבטחת קיום החיובים לפי חוזה קיים כאמור, ובכלל זה מתן ערובה.

          (ב)  הורה בית המשפט על המשך קיומו של חוזה קיים, לא יבוטל החוזה בידי הצד השני לו בשל הפרה שביצע התאגיד קודם לכן; דחה בית המשפט את בקשת הנאמן להמשך קיום החוזה – יבוטל החוזה במועד החלטת בית המשפט, או במועד אחר שיקבע בית המשפט.

דין ההוצאות לקיום חיובי התאגיד לפי חוזה קיים לאחר מתן צו לפתיחת הליכים

73.  (א)  לא בוטל חוזה קיים לפי הוראות סימן משנה זה, לרבות אם הורה בית המשפט על המשך קיומו לפי סעיף 72, יהיה דין ההוצאות לקיום חיובי התאגיד לפי החוזה, ממועד מתן הצו לפתיחת הליכים ואילך, כדין הוצאות הליכי חדלות הפירעון.

          (ב)  בוטל חוזה קיים לפי הוראות סימן משנה זה, יהיה דין ההוצאות לקיום חיובי התאגיד לפי החוזה, ממועד מתן הצו לפתיחת הליכים עד למועד ביטולו, כדין חוב עבר, ואם מצא בית המשפט כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין – כדין הוצאות הליכי חדלות הפירעון.

          (ג)   על אף האמור בסעיף קטן (ב), פנה הצד השני לחוזה קיים לנאמן, בבקשה שיודיע לו אם בכוונתו לפעול לביטול החוזה, או הודיע הצד השני לחוזה קיים לנאמן כי הוא מבקש לבטלו כאמור בסעיף 71(א), יהיה דין ההוצאות לקיום חיובי התאגיד לפי החוזה, ממועד הבקשה או ההודעה כאמור עד להחלטה לעניין ביטול החוזה או המשך קיומו, לפי העניין, כדין הוצאות הליכי חדלות הפירעון.

פגיעה בשל הפרת חוזה קיים שקדמה להחלטה על ביטול או המשך קיום

74.  (א)  בוטל חוזה קיים ונפגע אדם בשל הפרת החוזה בידי התאגיד שנעשתה לפני ביטולו או מחמת הביטול יראו אותו כנושה של התאגיד כדי סכום הפגיעה, והסכום האמור ייחשב לחוב עבר.

          (ב)  הורה בית המשפט על המשך קיומו של חוזה קיים לפי סעיף 72 ונפגע הצד השני לחוזה בשל הפרתו בידי התאגיד לפני מועד מתן הצו לפתיחת הליכים, יראו אותו כנושה של התאגיד כדי סכום הפגיעה, והסכום האמור ייחשב לחוב עבר; ואולם רשאי בית המשפט להורות כי דין סכום הפגיעה כאמור כדין הוצאות הליכי חדלות הפירעון אם שוכנע כי הפרדת החיוב שהופר לפני החלטת בית המשפט מהחיוב שקוים לאחריה אינה סבירה ואינה צודקת בנסיבות העניין, וכי הצד השני לחוזה מקיים את חיוביו לפי החוזה בתקופה שלאחר מתן הצו לפתיחת הליכים.

המחאת זכויות וחבויות לפי חוזה קיים

75.  (א)  על אף האמור בחוק המחאת חיובים, התשכ"ט-1969, ובכפוף להוראות סעיפים 61 עד 63, בית המשפט רשאי לאשר המחאת זכויות וחבויות של תאגיד בהפעלה לנמחה שיאשר, גם אם נקבעה בחוזה הקיים הוראה המונעת המחאה כאמור, ולעניין המחאת חבות – גם בלא הסכמת הצד השני לחוזה, ובלבד שההמחאה דרושה לשם שיקומו הכלכלי של התאגיד או להשאת שיעור החוב שייפרע לנושים ואין בה כדי לפגוע בצד השני לחוזה.

          (ב)  בית המשפט רשאי לקבוע תנאים להמחאה לפי סעיף זה, לרבות דרכים להבטחת קיום החיובים שהומחו, בידי הנמחה, ובכלל זה מתן ערובה.

תחולה על חוזה שבוטל בסמוך לפני מתן הצו לפתיחת הליכים

76.  ההוראות החלות לפי סימן משנה זה על חוזה קיים יחולו, בשינויים המחויבים, גם על חוזה שהתאגיד בהפעלה היה צד לו שבוטל כדין בסמוך לפני מועד מתן הצו לפתיחת הליכים וביצועו טרם הושלם בידי הצדדים לו במועד ביטולו.

סימן משנה ג': הספקת שירותים ומצרכים חיוביים לתאגיד בהפעלה

הספקת שירותי תשתית

77.  (א)  בסימן משנה זה –

          "חוזה קיים" – כהגדרתו בסעיף 66;

          "ספק תשתיות" – מי שעיסוקו בהספקת שירותי תשתית;

          "שירות או מצרך חיוני" – שירות או מצרך הדרושים להמשך פעילותו של תאגיד בהפעלה, למעט שירותי תשתית;

          "שירותי תשתית" – הספקת חשמל, הספקת מים או שירותי תשתית אחרים שקבע השר בהתייעצות עם השר הממונה על אסדרת הפעילות בתחום אותה תשתית ובאישור ועדת החוקה.

          (ב)  סיפק ספק תשתיות לתאגיד שירותי תשתית, לרבות מכוח חוזה קיים, ערב מתן צו לפתיחת הליכים לגבי התאגיד, או בסמוך לפני המועד האמור גם אם הפסיק לספקם, והיה התאגיד לתאגיד בהפעלה, ימשיך ספק התשתיות לספק את שירותי התשתית לתאגיד.

          (ג)   הספקת שירותי התשתית כאמור בסעיף קטן (ב) תהיה בתמורה, בתנאי התשלום ובתנאי ההספקה שהיו נהוגים בין הצדדים או כפי שיורה בית המשפט, והכול בהתאם להוראות הדין החלות על תנאי התשלום וההספקה של שירותי התשתית, ובלבד שהתמורה לא תכלול תמורה בעד שירותי תשתית שסופקו לתאגיד לפני מתן הצו לפתיחת הליכים.

          (ד)  על אף האמור בסעיף קטן (ב), בית המשפט רשאי להתיר לספק תשתיות שלא לספק לתאגיד בהפעלה את שירותי התשתית אם שוכנע כי המשך הספקתם אינו דרוש לשם שיקומו הכלכלי של התאגיד.

          (ה)  לא שולמה לספק התשתיות תמורה בהתאם להוראות סעיף קטן (ג) בעד שירותי תשתית שסיפק לתאגיד בהפעלה לאחר מתן הצו לפתיחת הליכים או שוכנע בית המשפט כי יש חשש סביר שהתמורה לא תשולם בהתאם להוראות הסעיף הקטן האמור, רשאי בית המשפט לקבוע דרכים להבטחת תשלום התמורה כאמור, ובכלל זה מתן ערובה, ובאין דרכים כאמור – להתיר לספק התשתיות שלא לספק את שירותי התשתית.

הספקת שירות או מצרך חיוני

78.  (א)  סיפק אדם לתאגיד שירות או מצרך חיוני שלא מכוח חוזה קיים, ערב מתן צו לפתיחת הליכים לגבי התאגיד, או בסמוך לפני המועד האמור גם אם הפסיק לספקו, והיה התאגיד לתאגיד בהפעלה, רשאי בית המשפט להורות לאותו אדם (בסעיף זה – ספק חיוני) להמשיך ולספק לתאגיד בהפעלה את השירות או המצרך החיוני אם מתקיימים כל אלה:

(1)   המשך הספקת השירות או המצרך החיוני דרוש לשם שיקומו הכלכלי של התאגיד או השאת שיעור החוב שייפרע לנושים;

(2)   בנסיבות העניין לא ניתן להחליף את הספק החיוני בספק אחר באופן מיידי ובתנאים דומים או שיש קושי מיוחד לעשות כן;

(3)   הספק החיוני מסרב להמשיך ולספק לתאגיד את השירות או המצרך החיוני מטעמים בלתי מוצדקים או מתנה את המשך ההספקה בתנאים בלתי סבירים לעומת התנאים המקובלים בשוק; לעניין זה יראו בין השאר טעמים אלה כטעמים בלתי מוצדקים:

(א)   היותו של התאגיד בקשיים כלכליים;

(ב)   קיומם של הליכי חדלות פירעון לגבי התאגיד;

(ג)    אי-תשלום חוב עבר בידי התאגיד;

(4)   בית המשפט שוכנע כי התמורה בשל הספקת השירות או המצרך החיוני תשולם בהתאם להוראות סעיף קטן (ב), ורשאי הוא לקבוע דרכים להבטחת תשלום התמורה כאמור, ובכלל זה מתן ערובה.

          (ב)  הספקת השירות או המצרך החיוני לפי סעיף קטן (א) תהיה לתקופה שיורה בית המשפט ולא תעלה על 60 ימים ממועד מתן הצו לפתיחת הליכים, בתמורה, בתנאי תשלום ובתנאי הספקה שהיו נהוגים בין הצדדים או כפי שיורה בית המשפט.

          (ג)   בית המשפט רשאי להאריך מעת לעת את התקופה הקבועה בסעיף קטן (ב), לתקופה שלא תעלה על 60 ימים כל פעם, אם שוכנע כי אין אפשרות להחליף את הספק החיוני בלי לפגוע בשיקומו הכלכלי של התאגיד או בהשאת שיעור החוב שייפרע לנושים וכי ממשיכים להתקיים התנאים שבסעיף קטן (א).

דין התמורה בעד הספקת שירותי תשתית או שירות או מצרך חיוני

79.  דין התמורה בעד הספקת שירותי תשתית או שירות או מצרך חיוני לפי סימן משנה זה כדין הוצאות הליכי חדלות פירעון.

סימן ג': תכנית לשיקום כלכלי

הכנת תכנית לשיקום כלכלי בידי הנאמן

80.  בשיקום כלכלי של תאגיד הנעשה באמצעות תכנית לשיקום כלכלי יפעל הנאמן, במקביל להפעלת התאגיד, להכנת התכנית ולאישורה בידי הנושים, בידי חברי התאגיד ככל שאישורם נדרש, ובידי בית המשפט, והכול בהתאם להוראות סימן זה.

גיבוש הצעות לתכנית לשיקום כלכלי

81.  (א)  לשם גיבוש הצעות לתכנית לשיקום כלכלי רשאי הנאמן, בין השאר, לנהל משא ומתן עם הנושים ועם כל בעל עניין אחר בהליכי חדלות הפירעון, וכן לפנות לכל אדם בבקשה להציע הצעה לתכנית או לפרסם לציבור הזמנה להציע הצעות כאמור.

          (ב)  בגיבוש ההצעות לתכנית לשיקום הכלכלי יביא הנאמן בחשבון, בין השאר, את התביעות הצפויות מהמוסד לביטוח לאומי בשל תשלום גמלאות לפי פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי.

הגשת הצעות לבית המשפט

82.  (א)  הנאמן יגיש לבית המשפט הצעה, אחת או יותר, לתכנית לשיקום כלכלי שגיבש לפי סעיף 81, וישלח העתק ממנה לממונה.

          (ב)  הצעה לתכנית לשיקום כלכלי תכלול את כל המידע הדרוש לשם החלטה בעניינה, ותתיחס בין השאר לאלה:

(1)   הדרך המוצעת להמשך הפעילות העסקית של התאגיד, לרבות ארגון מחדש של מבנה התאגיד, מיזוגו או פיצולו והמועדים שבהם צפוי שיבוצעו הפעולות המהותיות הנדרשות לביצוע התכנית;

(2)   ההערכות והנתונים שעליהם מתבססת התכנית, ואם הוצעה יותר מתכנית אחת – השוואה בין התכניות;

(3)   התמורה המוצעת לכל אחד מסוגי הנושים ולחברי התאגיד והוויתור על זכויות שיידרשו מהם, בהשוואה לתמורה שהיו מקבלים בפירוק התאגיד או בחלופות לתכנית השיקום; התמורה המוצעת יכול שתכלול ריבית פיגורים, אף אם נצברה לאחר מתן הצו לפתיחת הליכים;

(4)   אם ייוותרו בהתאם לתכנית המוצעת זכויות לחברי התאגיד מכוח היותם חברי תאגיד – ערכן של הזכויות שייוותרו, ובפרט הזכויות שייוותרו בידי בעל שליטה והתמורה שנתנו חברי התאגיד בעדן והאפשרות לפירעון חובות התאגיד בדרך של הקצאת אותן זכויות לנושים או בדרך של מכירתן לצדדים שלישיים;

(5)   כללה התכנית המוצעת הוראה ולפיה הנושים או התאגיד יהיו מנועים מלתבוע נושא משרה בתאגיד, בעל עניין בו כהגדרתו בחוק החברות או אדם אחר (בפסקה זו – פטור מאחריות) – הערך הכלכלי המשוער של הפטור מאחריות למיטב ידיעתו של הנאמן והשיקולים למתן הפטור כאמור.

          (ג)   השר רשאי לקבוע פרטים נוספים שיש לכול בהצעה לתכנית לשיקום כלכלי ומסמכים שיש לצרף אליה.

הבאת הצעה לתכנית לשיקום כלכלי לאישור הנושים וחברי התאגיד

83.  (א)  הוגשה לבית המשפט הצעה לתכנית לשיקום כלכלי, יורה על הבאתה לאישור הנושים.

          (ב)  עלה סך נכסיו של התאגיד על סך חובותיו והתמורה המוצעת לכל נושה לפי ההצעה לתכנית לשיקום כלכלי שווה למלוא סכום חוב העבר שבו הוא נושה – יורה בית המשפט על הבאתה גם לאישור חברי התאגיד.

          (ג)   על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), מצא בית המשפט כי יש בעצם הבאת ההצעה לאישור הנושים משום פגיעה בהליכי חדלות הפירעון, לא יורה על הבאתה לאישור הנושים וחברי התאגיד.

אסיפות סוג

84.  (א)  אישור הצעה לתכנית לשיקום כלכלי יהיה באסיפות שייערכו בנפרד לכל סוג של נושים או חברי התאגיד (בסימן זה – אסיפות סוג), שיכנס הנאמן לפי הוראת בית המשפט; לעניין זה, "סוג" – קבוצת נושים או חברי תאגיד שלהם עניין משותף בנוגע לתכנית לשיקום כלכלי, המובחן באופן מהותי מעניינם של שאר הנושים או חברי התאגיד ומצדיק קיום אסיפה נפרדת.

          (ב)  לשם כינוס אסיפות לפי סעיף זה והצבעה בהן, יכריע הנאמן בזכותו של כל נושה או חבר תאגיד להצביע באסיפה ויקבע את כוח הצבעתו לפי שיעור חוב העבר שהוא נושה בו או לפי שיעור זכויותיו בתאגיד, לפי העניין; להכרעה כאמור יהיה תוקף לעניין קביעת כוח ההצבעה באסיפות לפי סעיף זה בלבד.

          (ג)   הורה בית המשפט על הבאת כמה הצעות לאישור באסיפות, יורה על דרך ההכרעה ביניהן, באסיפות.

          (ד)  נושה או חבר תאגיד יממש את זכות ההצבעה באסיפות סוג בתום לב ובדרך מקובלת ויימנע מניצול כוחו לרעה.

          (ה)  השר, באישור ועדת החוקה, יקבע הוראות לעניין ניהול ההליך לפי סעיף זה, ובכלל זה לעניין קביעת כוח ההצבעה לפי סעיף קטן (ב) ולעניין אופן ההצבעה באסיפות הסוג.

אישור תכנית לשיקום כלכלי בידי הנושים וחברי התאגיד

85.  (א)  הצעה לתכנית לשיקום כלכלי יראו אותה כהצעה שאושרה בידי הנושים וחברי התאגיד, אם אושרה בכל אחת מאסיפות הסוג בהתאם להוראות כמפורט להלן:

(1)   בהצעה תמכו רוב המצביעים באותה אסיפה;

(2)   המצביעים שתמכו בהצעה מחזיקים יחד בשלושה רבעים לפחות מכוח ההצבעה של כלל המצביעים באותה אסיפה.

          (ב)  בסעיף זה, "מצביעים" – למעט מי שנמנעו בהצבעה.

אישור תכנית לשיקום כלכלי בידי בית המשפט

86.  (א)  אושרה הצעה לתכנית לשיקום כלכלי בידי הנושים וחברי התאגיד כאמור בסעיף 85, יביאה הנאמן לאישור בית המשפט.

          (ב)  בבואו לאשר הצעה לתכנית לשיקום כלכלי ישקול בית המשפט, בין השאר, שיקולים הנוגעים להוגנות ההליך, ורשאי הוא לשקול שיקולים נוספים, ובהם שיקולים הנוגעים לעובדי התאגיד או לטובת הציבור.

אישור בית המשפט באין רוב בכל אחת מאסיפות הסוג

87.  על אף האמור בסעיפים 85 ו-86(א), בית המשפט רשאי לאשר הצעה לתכנית לשיקום כלכלי גם אם לא אושרה בכל אחת מאסיפות הסוג ברוב הדרוש לפי סעיף 85, אם שוכנע, במידת הצורך על יסוד הערכת שווי של התאגיד שהגיש מומחה מטעמו או מטעם הצדדים הנוגעים לעניין, כי ההצעה הוגנת וצודקת ביחס לכל נושה או חבר התאגיד באסיפת סוג שלא אישרה אותה (בסעיף זה – אסיפה מתנגדת), ובכלל זה שוכנע כי מתקיים המפורט להלן:

(1)  אם לא תאושר תכנית לשיקום כלכלי לא יהיה מנוס מפירוק התאגיד והתמורה שהוצעה לכל נושה או חבר תאגיד באסיפה מתנגדת אינה נמוכה מהתמורה שהיה מקבל בפירוק התאגיד;

(2)  ההצעה אינה מבטיחה תמורה כלשהי לחברי התאגיד, ובכלל זה אינה מותירה בידיהם נכס שיש להם זכות בו מכוח היותם חברי התאגיד, בלי שהובטח לכל נושה באסיפה מתנגדת תמורה השווה למלוא סכום חוב העבר שבו הוא נושה;

(3)  לכל אחד מהנושים המובטחים באסיפה מתנגדת הובטחה תמורה שערכה אינו נמוך משווי הנכס המשועבד לטובתו או מהחוב הכולל שלטובת פירעונו שועבד הנכס, לפי הנמוך; תמורה כאמור יכול שתינתן בכסף או בשווה כסף, בתשלום מיידי או בכמה תשלומים, ובלבד שנקבעו דרכים להבטחת התשלומים; לעניין זה, "שווי הנכס המשועבד" – שווי השוק של הנכס המשועבד לאחר שההצעה תאושר בידי בית המשפט, בניכוי ההוצאות שהוצאו בשמירת הנכס או במימושו, ואם הנכס משועבד לטובת הנושה בשעבוד צף בלבד – בניכוי נוסף של 25% משווי הנכס בהתאם להוראות סעיף 244.

סייג לאישור תכנית לשיקום כלכלי בידי בית המשפט

88.  בית המשפט לא יאשר הצעה לתכנית לשיקום כלכלי אם שוכנע כי התמורה שהוצעה לנושה שלא תמך בהצעה נמוכה מהתמורה שאותו נושה היה מקבל בפירוק התאגיד, גם אם אסיפת הסוג שעמה נמנה הנושה אישרה את הצעת התכנית.

כוחה של תכנית לשיקום כלכלי שאושרה

89.  (א)  תכנית לשיקום כלכלי שאושרה לפי סימן זה מחייבת את התאגיד, את חברי התאגיד ואת הנושים.

          (ב)  לא ניתן לפטור תאגיד מתשלום עונשי במסגרת תכנית לשיקום כלכלי.

יישום תכנית לשיקום כלכלי

90.  (א)  הנאמן יפעל ליישום תכנית לשיקום כלכלי שאושרה לפי סימן זה, ובכלל זה לחלוקת התמורה המתקבלת במסגרת התכנית בין הנושים, בהתאם להוראות התכנית.

          (ב)  בית המשפט שאישר תכנית לשיקום כלכלי מוסמך לדון במחלוקת שהתגלעה בנוגע לפרשנות התכנית או בנוגע ליישומה.

החזרת סמכויות לאורגנים ולנושאי המשרה בתאגיד

91.  אושרה תכנית לשיקום כלכלי לפי סימן זה, יחזרו הסמכויות שהועברו לנאמן לפי סעיף 43, לאורגנים של התאגיד ולנושאי המשרה בו, בהתאם להוראות התכנית ובמועד הקבוע בה, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת.

הודעה לרשם על אישור התכנית לשיקום כלכלי

92.  מיד עם אישור התכנית לשיקום כלכלי, ישלח הנאמן העתק ממנה לרשם.

סימן ד': מכירת פעילותו העסקית של תאגיד בלא תכנית לשיקום כלכלי

מכירת פעילות עסקית של תאגיד

93.  (א)  מכירת פעילותו העסקית של תאגיד לשם שיקומו הכלכלי, שלא במסגרת תכנית לשיקום כלכלי, טעונה אישור מראש מאת בית המשפט; בבואו לאשר מכירה כאמור, ישקול בית המשפט, בין השאר, שיקולים הנוגעים להוגנות ההליך.

          (ב)  אושרה מכירת פעילותו העסקית של התאגיד לפי סעיף קטן (א), תחולק התמורה שהתקבלה מהמכירה בהתאם להוראות פרק ה': חלוקת נכסי קופת הנשייה, לחלק ד', אלא אם כן אושרה לאחר מכן תכנית לשיקום כלכלי.

סימן ה': מעבר להליכי פירוק

הפסקת הפעלת התאגיד ומעבר להליכי פירוק

94.  (א)  הורה בית המשפט על הפעלת התאגיד לשם שיקומו הכלכלי ומצא לאחר מכן כי אין סיכוי סביר לשיקומו הכלכלי או כי המשך הפעלת התאגיד יפגע בנושים, יורה בצו על הפסקת הפעלת התאגיד ועל פירוקו.

          (ב)  החלטת בית המשפט על הפסקת הפעלת התאגיד ועל פירוקו לא תפגע בתוקפם של חוזה או עסקה שבה התקשר הנאמן, בהעברת נכס או בתשלום שביצע.

פרק ח': פירוק

פעולת הנאמן בפירוק

95.  ניתן צו לפתיחת הליכים והורה בית המשפט על פירוק התאגיד (בפרק זה – תאגיד בפירוק), יפעל הנאמן בהקדם למימוש נכסי קופת הנשייה ולחלוקתם לנושים, בהתאם להוראות חלק ד': הנשייה.

זכות הנאמן לבטל חוזה קיים שאין לו עילה לביטולו

96.  הנאמן רשאי לבטל חוזה קיים כהגדרתו בסעיף 66 שהתאגיד בפירוק הוא צד לו, בהתאם להוראות סעיף 67, ויחולו לעניין זה הוראות סעיפים 69, 70, 73 ו-74(א), בשינויים המחויבים.

הפעלת התאגיד בפירוק

97.  (א)  בית המשפט רשאי להורות לנאמן להפעיל את התאגיד בפירוק, לתקופה שיורה, ככל שהדבר דרוש לשם פירוקו או לשם השאת שיעור החוב שייפרע לנושים.

          (ב)  על הפעלת התאגיד בפירוק יחולו הוראות סימן ב': הפעלת התאגיד, לפרק ז', ואולם הסמכויות לפי הסימן האמור יופעלו רק ככל שהן דרושות לשם פירוק התאגיד ובמידה שהן דרושות לפירוק.

הפסקת הפירוק ומעבר להליכי שיקום כלכלי

98.  הורה בית המשפט על פירוק התאגיד ומצא לאחר מכן כי יש סיכוי סביר לשיקומו הכלכלי, כי יש אמצעים למימון ההוצאות הכרוכות בהפעלת התאגיד וכי אין חשש סביר שהפעלת התאגיד תפגע בנושים, יורה בצו על הפסקת הליכי הפירוק ועל הפעלת התאגיד לשם שיקומו הכלכלי.

חיסול התאגיד

99.  (א)  לאחר השלמת פירוקו של התאגיד יורה בית המשפט, בצו, על חיסולו; ממועד מתן הצו יהיה התאגיד מחוסל.

          (ב)  בית המשפט יורה כיצד לנהוג במסמכים של תאגיד שחוסל ושל הנאמן, ובלבד שיישמרו לתקופה של שבע שנים לפחות.

          (ג)   מיד עם מתן צו החיסול, ישלח הנאמן העתק ממנו לרשם, והרשם ירשום את דבר החיסול במרשם; הנאמן יודיע על רישום חיסול התאגיד לבית המשפט ולממונה.

ביטול החיסול

100. על ביטול חיסול של חברה יחולו הוראות סעיף 342נב לחוק החברות.

חלק ג': הליכי חדלות פירעון לגבי יחיד

פרק א': תחולה והוראות כלליות

תחולה – חלק ג'

101. (א)  הוראות חלק זה יחולו על הליכי חדלות פירעון לגבי חייב שהוא יחיד (בחלק זה – היחיד).

          (ב)  לא ייפתחו הליכי חדלות פירעון לפי חלק זה לגבי יחיד, אלא אם כן מתקיים לגביו אחד מאלה:

(1)   מרכז חייו במועד הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים או במועד מוקדם יותר, החל בששת החודשים שקדמו למועד האמור, הוא בישראל;

(2)   במועד הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים יש לו נכסים בישראל או שהוא מנהל עסקים בישראל.

הרשאים להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים לגבי יחיד

102. אלה רשאים להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים לגבי יחיד:

(1)  היחיד;

(2)  נושה;

(3)  היועץ המשפטי לממשלה.

הגורם המוסמך לדון בבקשה הודעה תשפ"א-2021

103. (א)  בקשת היחיד לצו לפתיחת הליכים תוגש לממונה לפי הוראות פרק ב': צו לפתיחת הליכים לבקשת יחיד שסך חובותיו עולה על 149,559.6 שקלים חדשים.

          (ב)  על אף האמור בסעיף קטן (א), בקשה לצו לפתיחת הליכים של יחיד שסך חובותיו אינו עולה על 149,559.6 שקלים חדשים תוגש לרשם ההוצאה לפועל לפי הוראות פרק י"ב: הליכי חדלות פירעון לגבי יחיד בעל חובות בסכום נמוך.

          (ג)   בקשת הנושה ובקשת היועץ המשפטי לממשלה לצו לפתיחת הליכים יוגשו לבית המשפט לפי הוראות פרק ג': צו לפתיחת הליכים לבקשת נושה או היועץ המשפטי לממשלה.

מיום 1.1.2020

הודעה תש"ף-2020

י"פ תש"ף מס' 8664 מיום 29.1.2020 עמ' 3422

(א) בקשת היחיד לצו לפתיחת הליכים תוגש לממונה לפי הוראות פרק ב': צו לפתיחת הליכים לבקשת יחיד שסך חובותיו עולה על 150,000 150,455 שקלים חדשים.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), בקשה לצו לפתיחת הליכים של יחיד שסך חובותיו אינו עולה על 150,000 150,455 שקלים חדשים תוגש לרשם ההוצאה לפועל לפי הוראות פרק י"ב: הליכי חדלות פירעון לגבי יחיד בעל חובות בסכום נמוך.

 

מיום 1.1.2021

הודעה תשפ"א-2021

י"פ תשפ"א מס' 9405 מיום 2.2.2021 עמ' 3406

(א) בקשת היחיד לצו לפתיחת הליכים תוגש לממונה לפי הוראות פרק ב': צו לפתיחת הליכים לבקשת יחיד שסך חובותיו עולה על 150,455 149,559.6 שקלים חדשים.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), בקשה לצו לפתיחת הליכים של יחיד שסך חובותיו אינו עולה על 150,455 149,559.6 שקלים חדשים תוגש לרשם ההוצאה לפועל לפי הוראות פרק י"ב: הליכי חדלות פירעון לגבי יחיד בעל חובות בסכום נמוך.

פרק ב': צו לפתיחת הליכים לבקשת יחיד שסך חובותיו עולה על 150,000 שקלים חדשים

בקשה היחיד לממונה

104. (א)  היחיד רשאי להגיש לממונה בקשה לצו לפתיחת הליכים (בחלק זה – בקשת יחיד), בהתקיים כל אלה:

(1)   הוא נמצא בחדלות פירעון או שהצו יסייע כדי למנוע את חדלות פירעונו;

הודעה תשפ"א-2021

(2)   סך חובותיו עולה על 149,559.43 שקלים חדשים.

          (ב)  לבקשה יצרף היחיד את אלה:

(1)   תצהיר, בטופס שקבע השר, כי מתקיימים בו התנאים להגשת הבקשה;

(2)   דוח הכולל את הפרטים שלהלן לגבי השנתיים שקדמו למועד הגשת הבקשה, כשהוא ערוך לפי טופס שקבע השר מאומת בתצהיר הנתמך במסמכים:

(א)   פרטים לעניין נכסיו, הכנסותיו, הוצאותיו, חובותיו והתחייבויותיו, לרבות פרטי חשבונות הבנק שלו, ערובות שנתן, ופרטי זהותם של נושיו ושל מי שיש לו חוב ליחיד;

(ב)   תביעות והליכי גבייה שהוא מנהל או המתנהלים נגדו;

(ג)    מקצועו והשכלתו;

(ד)   פרטים הידועים לו לעניין נכסיהם של בן זוגו, ילדיו הקטינים וכן ילדיו הבגירים שפרנסתם עליו, הכנסותיהם, הוצאותיהם, חובותיהם והתחייבויותיהם, לרבות פרטי חשבונות הבנק של בן זוגו;

(3)   כתב ויתור על סודיות והסכמה למסירת מידע בעניינים ומהגורמים כמפורט להלן:

(א)   מידע לעניין כתובתו, נכסיו, חובותיו, גובה הכנסתו ומקורות הכנסתו – מכל גורם לרבות גוף ציבורי כמשמעותו בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, אך למעט גוף המנוי בטור א' בחלק א' לתוספת הראשונה ורשות המסים בישראל;

(ב)   מידע לעניין מצבו הכלכלי ולעניין יציאותיו מישראל וכניסותיו לישראל – מכל גורם המנוי בטור א' בחלק א' לתוספת הראשונה בעניינים המפורטים בטור ב' שלצדו.

          (ג)   בדוח כאמור בסעיף קטן (ב)(2), רשאי היחיד לציין פרטי מידע מסוימים כפרטי מידע המכילים מידע אישי רגיש בעניינו שהוא מבקש לא יימסרו לעיון הנושים, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 107(ב).

          (ד)  בקשת היחיד תוגש לממונה במחוז שבו הוא מתגורר או שבו נמצא מקום עסקו העיקרי או נמצאים נכסיו, ובהעדר מחוז כאמור – בירושלים, וניתן להגישה גם באופן מקוון; לעניין זה, "מחוז" – בהתאם לאזורי השיפוט של בתי המשפט המחוזיים שקבע שר המשפטים לפי סעיף 33 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

מיום 1.1.2020

הודעה תש"ף-2020

י"פ תש"ף מס' 8664 מיום 29.1.2020 עמ' 3422

(א) היחיד רשאי להגיש לממונה בקשה לצו לפתיחת הליכים (בחלק זה – בקשת יחיד), בהתקיים כל אלה:

(1) הוא נמצא בחדלות פירעון או שהצו יסייע כדי למנוע את חדלות פירעונו;

(2) סך חובותיו עולה על 150,000 150,455 שקלים חדשים.

 

מיום 1.1.2021

הודעה תשפ"א-2021

י"פ תשפ"א מס' 9405 מיום 2.2.2021 עמ' 3406

(א) היחיד רשאי להגיש לממונה בקשה לצו לפתיחת הליכים (בחלק זה – בקשת יחיד), בהתקיים כל אלה:

(1) הוא נמצא בחדלות פירעון או שהצו יסייע כדי למנוע את חדלות פירעונו;

(2) סך חובותיו עולה על 150,455 149,559.43 שקלים חדשים.

החלטת הממונה בבקשת יחיד

105. (א)  מצא הממונה כי מתקיימים התנאים המנויים בסעיף 104(א), ייתן, בתוך 30 ימים ממועד הגשת בקשת היחיד, צו לפתיחת הליכים.

          (ב)  לשם החלטתו לפי סעיף קטן (א), רשאי הממונה לעיין בדוח שהגיש היחיד לפי סעיף 104(ב)(2) ולקבל מידע, לרבות באופן מקוון, מהגורמים המנויים בסעיף 104(ב)(3), לפי הוראות אותו סעיף.

          (ג)   סבר הממונה כי אין די במידע שבידו כדי לקבל החלטה בבקשת היחיד, רשאי הוא לדרוש מהיחיד מידע נוסף הדרוש לו לשם כך או לזמנו לדיון לפניו; דרש הממונה כאמור, ייתן את החלטתו בתוך 30 ימים ממועד קבלת המידע או תום הדיון.

פרסום הודעה על מתן הצו ומשלוח העתק

106. (א)  הודעה על מתן צו לפתיחת הליכים לגבי יחיד תפורסם לציבור בדרך ובמועד שיקבע השר.

          (ב)  הממונה ישלח העתק מהצו לפתיחת הליכים ליחיד ולנושים שפרטי זהותם ידועים לו.

עיון בצו ובבקשת היחיד

107. (א)  ניתן צו לפתיחת הליכים לפי סעיף 105, רשאי נושה לעיין בצו וכן, בכפוף להוראות סעיף קטן (ב), בבקשת היחיד ובחלק הדוח והמסמכים הנוגעים לעניינו של היחיד שצורפו לבקשה, ולהעתיקם.

          (ב)  ציין היחיד כי פרטי מידע מסוימים בדוח שהגיש כוללים מידע אישי רגיש בעניינו לפי סעיף 104(ג), יעבירם הממונה לעיון הנושים רק אם שוכנע כי הדבר דרוש לנושה לשם הגשת בקשה לביטול הצו לפתיחת הליכים ולאחר שהביא בחשבון את הפגיעה בפרטיות הכרוכה בכך, ורשאי הממונה למסור רק חלק מהמידע או להתנות את מסירתו בתנאים.

          (ג)   הממונה רשאי להתיר לנושה לעיין בחלקים נוספים מהדוח ומהמסמכים שצורפו לבקשת היחיד הנוגעים לעניינם של בן זוגו של היחיד או של ילדיו, ולהעתיקם, אם שוכנע כי העיון בהם דרוש לנושה לשם הגשת בקשה לביטול הצו לפתיחת הליכים ולאחר שהביא בחשבון את הפגיעה בפרטיות הכרוכה בכך.

          (ד)  הממונה יקבע הוראות לעניין זכות העיון לפי סעיף זה.

בקשה לביטול צו לפתיחת הליכים

108. (א)  הרואה את עצמו נפגע ממתן צו לפתיחת הליכים רשאי להגיש לבית המשפט, בתוך 45 ימים ממועד פרסום ההודעה על מתן הצו לפי סעיף 106, בקשה לביטולו; המבקש ישלח העתק מהבקשה לממונה.

          (ב)  הוגשה בקשה לביטול צו לפתיחת הליכים, יחליט בית המשפט אם להתלות את תוקפו של הצו או תוצאותיו, כולן או חלקן, עד להחלטה בבקשה.

          (ג)   דיון בבקשה לביטול צו לפתיחת הליכים יתקיים בהקדם האפשרי; החליט בית המשפט להתלות את תוקפו של הצו או תוצאותיו במעמד צד אחד, יקיים דיון במעמד הצדדים בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מ-14 ימים מיום ההחלטה.

          (ד)  שוכנע בית המשפט כי בקשה לביטול צו לפתיחת הליכים הוגשה בחוסר תום לב, רשאי הוא לחייב את מגיש הבקשה, במסגרת פסיקת ההוצאות, בהוצאות משפט או בכפל הוצאות משפט, בהוצאות לטובת אוצר המדינה, או בשתיהן.

          (ה)  השר רשאי לקבוע הוראות לעניין הגשת בקשה לביטול צו לפתיחת הליכים, ובכלל זה לעניין הפרטים שייכללו בה ואופן המצאתה.

פרק ג': צו לפתיחת הליכים לבקשת נושה או היועץ המשפטי לממשלה

בקשת נושה לבית המשפט

109. (א)  נושה רשאי להגיש לבית המשפט בקשה לצו לפתיחת הליכים (בחלק זה – בקשת נושה), אם היחיד נמצא בחדלות פירעון; הוכחת חדלות הפירעון של היחיד יכול שתיעשה באמצעות החזקה שבסעיף 110.

          (ב)  נושה של חוב שטרם הגיע מועד פירעונו אינו רשאי להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים, אלא בהתקיים אחד מאלה:

(1)   היחיד פועל במטרה להונות את נושיו;

(2)   היחיד פועל לגריעת נכס מנכסיו במטרה להבריחו מנושיו;

(3)   היחיד לא יוכל לפרוע את החוב, ובלבד שמועד פירעון החוב חל בתוך שישה חודשים ממועד הגשת הבקשה.

חזקת חדלות פירעון בבקשת נושה הודעה תשפ"א-2021

110. (א)  לעניין בקשת נושה, חזקה היא כי היחיד נמצא בחדלות פירעון בהתקיים אחד מאלה (בסעיף זה – חזקת חדלות פירעון):

(1)   הנושה מסר ליחיד דרישה לתשלום חוב שסכומו עולה על 74,779.8 שקלים חדשים, כשהוא ערוך לפי טופס שקבע השר, ובה ציין כי אם לא ישולם החוב במועד הנקוב בדרישה, בכוונתו להגיש בקשה לפתיחת הליכים, והחוב לא שולם בתוך 45 ימים ממועד מסירת הדרישה, ובלבד שמתקיימים כל אלה:

(א)   אין מחלוקת בתום לב על החוב ואין ליחיד זכות קיזוז או עילה אחרת שיש בה כדי להצדיק את אי-תשלום החוב;

(ב)   הנושה הגיש את הבקשה לצו לפתיחת הליכים בתוך שלושה חודשים מהמועד שמסר ליחיד את דרישת התשלום;

(2)   הנושה המציא ליחיד אזהרה לפי סעיף 7 לחוק ההוצאה לפועל או דרישת תשלום לפי סעיף 4 לפקודת המסים (גבייה), לתשלום חוב שסכומו עולה על 74,779.8 שקלים חדשים, והחוב לא שולם בתוך התקופה שנקבעה באזהרה או בדרישה;

(3)   בית המשפט נתן פסק דין המורה ליחיד לשלם לנושה מגיש הבקשה סכום העולה על 74,779.8 שקלים חדשים ופסק הדין לא קוים, כולו או חלקו, בתוך 30 ימים ממועד המצאתו ליחיד או ממועד אחר שנקבע בפסק הדין, לפי המאוחר, ובלבד שאם פסק הדין קוים בחלקו – הסכום שנותר לתשלום עולה על 74,779.8 שקלים חדשים;

(4)   בית הדין לעבודה נתן פסק דין המורה ליחיד לשלם לנושה מגיש הבקשה סכום העולה על 9,970.64 שקלים חדשים ופסק הדין לא קוים, כולו או חלקו, בתוך 30 ימים ממועד המצאתו ליחיד או ממועד אחר שנקבע בפסק הדין, לפי המאוחר, ובלבד שאם פסק הדין קוים בחלקו – הסכום שנותר לתשלום עולה על 9,970.64 שקלים חדשים.

          (ב)  בבקשה נושה המתבססת על חזקת חדלות פירעון יפרט הנושה אם נקט הליכי גבייה ואילו הליכים נקט, ומדוע אין די בהליכי גבייה כדי להביא לגביית החוב.

          (ג)   חזקת חדלות הפירעון ניתנת לסתירה בידי היחיד אם הוכיח כי אי-תשלום החוב אינו נובע מחדלות פירעונו.

          (ד)  (1)   בחישוב סכום חוב העולה על 74,779.8 שקלים חדשים, לעניין התקיימות תנאי מהתנאים בפסקאות (1), (2) ו-(3) שבסעיף קטן (א), ניתן להביא בחשבון כמה חובות שמקורם בפסקה אחת או יותר מהפסקאות האמורות, בין של אותו נושה ובין של כמה נושים;

(2)   בחישוב סכום חוב העולה על 9,970.64 שקלים חדשים, לעניין התקיימות התנאי בפסקה (4) שבסעיף קטן (א), ניתן להביא בחשבון כמה חובות, בין של אותו נושה ובין של כמה נושים.

מיום 1.1.2020

הודעה תש"ף-2020

י"פ תש"ף מס' 8664 מיום 29.1.2020 עמ' 3422

110. (א) לעניין בקשת נושה, חזקה היא כי היחיד נמצא בחדלות פירעון בהתקיים אחד מאלה (בסעיף זה – חזקת חדלות פירעון):

(1) הנושה מסר ליחיד דרישה לתשלום חוב שסכומו עולה על 75,000 75,228 שקלים חדשים, כשהוא ערוך לפי טופס שקבע השר, ובה ציין כי אם לא ישולם החוב במועד הנקוב בדרישה, בכוונתו להגיש בקשה לפתיחת הליכים, והחוב לא שולם בתוך 45 ימים ממועד מסירת הדרישה, ובלבד שמתקיימים כל אלה:

(א) אין מחלוקת בתום לב על החוב ואין ליחיד זכות קיזוז או עילה אחרת שיש בה כדי להצדיק את אי-תשלום החוב;

(ב) הנושה הגיש את הבקשה לצו לפתיחת הליכים בתוך שלושה חודשים מהמועד שמסר ליחיד את דרישת התשלום;

(2) הנושה המציא ליחיד אזהרה לפי סעיף 7 לחוק ההוצאה לפועל או דרישת תשלום לפי סעיף 4 לפקודת המסים (גבייה), לתשלום חוב שסכומו עולה על 75,000 75,228 שקלים חדשים, והחוב לא שולם בתוך התקופה שנקבעה באזהרה או בדרישה;

(3) בית המשפט נתן פסק דין המורה ליחיד לשלם לנושה מגיש הבקשה סכום העולה על 75,000 75,228 שקלים חדשים ופסק הדין לא קוים, כולו או חלקו, בתוך 30 ימים ממועד המצאתו ליחיד או ממועד אחר שנקבע בפסק הדין, לפי המאוחר, ובלבד שאם פסק הדין קוים בחלקו – הסכום שנותר לתשלום עולה על 75,000 75,228 שקלים חדשים;

(4) בית הדין לעבודה נתן פסק דין המורה ליחיד לשלם לנושה מגיש הבקשה סכום העולה על 10,000 10,030 שקלים חדשים ופסק הדין לא קוים, כולו או חלקו, בתוך 30 ימים ממועד המצאתו ליחיד או ממועד אחר שנקבע בפסק הדין, לפי המאוחר, ובלבד שאם פסק הדין קוים בחלקו – הסכום שנותר לתשלום עולה על 10,000 10,030 שקלים חדשים.

(ב) בבקשה נושה המתבססת על חזקת חדלות פירעון יפרט הנושה אם נקט הליכי גבייה ואילו הליכים נקט, ומדוע אין די בהליכי גבייה כדי להביא לגביית החוב.

(ג) חזקת חדלות הפירעון ניתנת לסתירה בידי היחיד אם הוכיח כי אי-תשלום החוב אינו נובע מחדלות פירעונו.

(ד) (1) בחישוב סכום חוב העולה על 75,000 75,228 שקלים חדשים, לעניין התקיימות תנאי מהתנאים בפסקאות (1), (2) ו-(3) שבסעיף קטן (א), ניתן להביא בחשבון כמה חובות שמקורם בפסקה אחת או יותר מהפסקאות האמורות, בין של אותו נושה ובין של כמה נושים;

(2) בחישוב סכום חוב העולה על 10,000 10,030 שקלים חדשים, לעניין התקיימות התנאי בפסקה (4) שבסעיף קטן (א), ניתן להביא בחשבון כמה חובות, בין של אותו נושה ובין של כמה נושים.

 

מיום 1.1.2021

הודעה תשפ"א-2021

י"פ תשפ"א מס' 9405 מיום 2.2.2021 עמ' 3406

110. (א) לעניין בקשת נושה, חזקה היא כי היחיד נמצא בחדלות פירעון בהתקיים אחד מאלה (בסעיף זה – חזקת חדלות פירעון):

(1) הנושה מסר ליחיד דרישה לתשלום חוב שסכומו עולה על 75,022800 74,779.8 שקלים חדשים, כשהוא ערוך לפי טופס שקבע השר, ובה ציין כי אם לא ישולם החוב במועד הנקוב בדרישה, בכוונתו להגיש בקשה לפתיחת הליכים, והחוב לא שולם בתוך 45 ימים ממועד מסירת הדרישה, ובלבד שמתקיימים כל אלה:

(א) אין מחלוקת בתום לב על החוב ואין ליחיד זכות קיזוז או עילה אחרת שיש בה כדי להצדיק את אי-תשלום החוב;

(ב) הנושה הגיש את הבקשה לצו לפתיחת הליכים בתוך שלושה חודשים מהמועד שמסר ליחיד את דרישת התשלום;

(2) הנושה המציא ליחיד אזהרה לפי סעיף 7 לחוק ההוצאה לפועל או דרישת תשלום לפי סעיף 4 לפקודת המסים (גבייה), לתשלום חוב שסכומו עולה על 75,228 74,779.8 שקלים חדשים, והחוב לא שולם בתוך התקופה שנקבעה באזהרה או בדרישה;

(3) בית המשפט נתן פסק דין המורה ליחיד לשלם לנושה מגיש הבקשה סכום העולה על 75,228 74,779.8 שקלים חדשים ופסק הדין לא קוים, כולו או חלקו, בתוך 30 ימים ממועד המצאתו ליחיד או ממועד אחר שנקבע בפסק הדין, לפי המאוחר, ובלבד שאם פסק הדין קוים בחלקו – הסכום שנותר לתשלום עולה על 75,228 74,779.8 שקלים חדשים;

(4) בית הדין לעבודה נתן פסק דין המורה ליחיד לשלם לנושה מגיש הבקשה סכום העולה על 10,030 9,970.64 שקלים חדשים ופסק הדין לא קוים, כולו או חלקו, בתוך 30 ימים ממועד המצאתו ליחיד או ממועד אחר שנקבע בפסק הדין, לפי המאוחר, ובלבד שאם פסק הדין קוים בחלקו – הסכום שנותר לתשלום עולה על 10,030 9,970.64 שקלים חדשים.

(ב) בבקשה נושה המתבססת על חזקת חדלות פירעון יפרט הנושה אם נקט הליכי גבייה ואילו הליכים נקט, ומדוע אין די בהליכי גבייה כדי להביא לגביית החוב.

(ג) חזקת חדלות הפירעון ניתנת לסתירה בידי היחיד אם הוכיח כי אי-תשלום החוב אינו נובע מחדלות פירעונו.

(ד) (1) בחישוב סכום חוב העולה על 75,228 74,779.8 שקלים חדשים, לעניין התקיימות תנאי מהתנאים בפסקאות (1), (2) ו-(3) שבסעיף קטן (א), ניתן להביא בחשבון כמה חובות שמקורם בפסקה אחת או יותר מהפסקאות האמורות, בין של אותו נושה ובין של כמה נושים;

(2) בחישוב סכום חוב העולה על 10,030 9,970.64 שקלים חדשים, לעניין התקיימות התנאי בפסקה (4) שבסעיף קטן (א), ניתן להביא בחשבון כמה חובות, בין של אותו נושה ובין של כמה נושים.

צירוף מסמכים לבקשה לצו לפתיחת הליכים

111. הנושה יצרף לבקשה לצו לפתיחת הליכים תצהיר המאמת את העובדות שעליהן נסמכת בקשתו; השר רשאי לקבוע מסמכים נוספים שעל הנושה לצרף לבקשתו.

משלוח העתק מהבקשה לצו לפתיחת הליכים

112. נושה המגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים ימציא העתק ממנה ליחיד ולממונה מיד עם הגשתה.

הגשת התנגדות לבקשה לצו לפתיחת הליכים

113. (א)  אדם העלול להיפגע ממתן צו לפתיחת הליכים רשאי להגיש לבית המשפט התנגדות לבקשת הנושה.

          (ב)  השר יקבע הוראות לעניין הגשת ההתנגדות, ובכלל זה לעניין הפרטים שייכללו בה, מועד הגשתה ואופן המצאתה.

חיוב בשל הגשת בקשת נושה בחוסר תום לב

114. שוכנע בית המשפט כי בקשת הנושה הוגשה בחוסר תום לב, רשאי הוא לחייב את מגיש הבקשה במסגרת פסיקת ההוצאה, בהוצאות משפט או בכפל הוצאות משפט, בהוצאות לטובת אוצר המדינה, או בשתיהן.

דיון בבקשת נושה

115. (א)  דיון בבקשת נושה ובהתנגדויות שהוגשו לה יתקיים בהקדם האפשרי.

          (ב)  בית המשפט רשאי, מיוזמתו או לבקשת הנושה או הממונה, להזמין את היחיד להעיד ולדרוש שיציג מסמכים לפני בית המשפט.

          (ג)   בית המשפט ייתן את החלטתו בבקשת נושה בהקדם האפשרי לאחר הדיון בבקשה ובהתנגדויות לה.

החלטת בית המשפט בבקשת נושה

116. (א)  מצא בית המשפט כי מתקיימים התנאים המנויים בסעיף 109, ייתן צו לפתיחת הליכים.

          (ב)  על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי בית המשפט לדחות את הבקשה לצו לפתיחת הליכים אם מצא כי מתן הצו כשלעצמו יפגע באפשרות להביא לשיקומו הכלכלי של היחיד; לעניין זה יבחן בית המשפט, בין השאר, אם דחיית הבקשה תפגע בנושים וכן את יכולתו הכלכלית הכוללת של היחיד.

          (ג)   ניתן צו לפתיחת הליכים לבקשת נושה, יחולו הוראות סעיפים 106 ו-107 לעניין פרסום הודעה על מתן הצו, משלוח העתק ממנו ועיון בו.

דוח על מצבו הכלכלי של היחיד

117. (א)  יחיד שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים לבקשת נושה, יגיש לנאמן, בתוך 21 ימים ממועד מתן הצו, דוח על מצבו הכלכלי בשנתיים שקדמו למועד הגשתו; הדוח יוגש בטופס שקבע השר ויאומת בתצהיר הנתמך במסמכים ויפורטו בו כל הפרטים המנויים בסעיף 104(ב)(2); הממונה יהיה רשאי להאריך את התקופה להגשת הדוח אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין.

          (ב)  בדוח לפי סעיף קטן (א), רשאי היחיד לציין פרטי מידע מסוימים כפרטי מידע הכוללים מידע אישי רגיש בעניינו שהוא מבקש שלא יימסרו לעיון הנושים.

          (ג)   נושה רשאי לעיין בדוח לפי סעיף קטן (א) שהגיש היחיד ובמסמכים שצורפו לו ולהעתיקם; ציין היחיד כי פרטי מידע מסוימים בדוח שהגיש כוללים מידע אישי רגיש בעניינו, יעבירם הנאמן לעיון הנושים רק אם שוכנע כי הדבר דרוש לנושה, לאחר שהביא בחשבון את הפגיעה בפרטיות הכרוכה בכך, ונתן ליחיד להשמיע את עמדתו לגבי העברת המידע, ורשאי הנאמן למסור רק חלק מהמידע או להתנות את מסירתו בתנאים.

          (ד)  הממונה יקבע הוראות לעניין זכות העיון לפי סעיף זה.

בקשת היועץ המשפטי לממשלה לצו לפתיחת הליכים

118. היועץ המשפטי לממשלה רשאי להגיש לבית המשפט בקשה לצו לפתיחת הליכים אם מצא כי יש עניין ציבורי לכך; על בקשה כאמור יחולו הוראות חלק זה החלות לגבי בקשה לצו לפתיחת הליכים שהגיש נושה.

פרק ד': סעדים זמניים עד למתן צו לפתיחת הליכים

סעד זמני במסגרת בקשת נושה

119. (א)  הוגשה בקשת נושה, רשאי בית המשפט, לבקשת נושה או היחיד, לתת צו זמני המורה על אחד או יותר מאלה, אם שוכנע שיש ראיות לכאורה לכך שמתקיימים התנאים למתן צו לפתיחת הליכים כאמור בסעיף 116:

(1)   איסור לבצע עסקאות מסוימות, סוג מסוים של עסקאות או התניית ביצוען של עסקאות אלה באישור מאת בית המשפט;

(2)   איסור לפרוע את חובות העבר של היחיד והקפאת הליכים נגד היחיד; ניתן סעד זמני כאמור –

(א)   ימנה נאמן זמני לשם שמירה על נכסי היחיד; על מינוי נאמן כאמור יחולו הוראות סעיף 125(ב); בית המשפט יקבע את תפקידו וסמכויותיו של הנאמן הזמני;

(ב)   יראו את מועד מתן הסעד הזמני, לעניין הליכי חדלות הפירעון של היחיד, כמועד מתן הצו לפתיחת הליכים;

(ג)    יחולו על היחיד ההגבלות המנויות בסימן א': הגבלות, לפרק ז'; בית המשפט רשאי להורות כי הגבלה אחת או יותר לא תחול אם מצא כי אינה נחוצה לשם הגנה על הנושים או כדי למנוע מהיחיד להגדיל את חובותיו.

          (ב)  על סעד זמני יחולו הוראות סעיפים 20(ב) עד (ד), ו-21, בשינויים המחויבים.

עיכוב זמני של הליך שיפוטי תלוי ועומד

120. (א)  הוגשה בקשה לצו לפתיחת הליכים לגבי יחיד והיה תלוי ועומד באותה השעה הליך נגד היחיד בבית משפט אחר או בבית הדין לעבודה, רשאים היחיד או נושה לבקש מבית המשפט או מבית הדין לעבודה שבו מתנהל ההליך, לעכבו עד להחלטה בבקשה.

          (ב)  בהחלטתו על עיכוב הליך לפי סעיף זה, ישקול בית המשפט או בית הדין לעבודה, בין השאר –

(1)   את הנזק שייגרם למבקש ולשאר בעלי העניין בהליך, אם לא יינתן הסעד הזמני לעומת הנזק שייגרם למשיב ולשאר בעלי העניין בהליך אם הסעד הזמני יינתן;

(2)   אם הבקשה הוגשה בתום לב ואם מתן הסעד צודק וראוי בנסיבות העניין, ואינו פוגע במידה העולה על הנדרש.

          (ג)   הוראות סעיף זה לא יחולו על הליכים פליליים ועל הליכים מינהליים.

פרק ה': תוצאות צו לפתיחת הליכים

תוצאות צו לפתיחת הליכים

121. עם מתן צו לפתיחת הליכים –

(1)  נכסי קופת הנשייה יעמדו לפירעון חובות העבר של היחיד והוצאות הליכי חדלות הפירעון, בלבד;

(2)  לא ייפרעו חובות העבר של היחיד מנכסי קופת הנשייה אלא לפי הוראות חוק זה;

(3)  יוקפאו ההליכים נגד היחיד לפי הוראות פרק ה': הקפאת הליכים, לחלק ב', בשינויים המחויבים, ואם הוטלו הגבלות על היחיד במסגרת הליכי גבייה – ההגבלות בטלות;

(4)  לא יינתן צו מאסר לביצוע מאסר במקום קנס שהוטל על היחיד לפי סעיף 71 לחוק העונשין או לפי סעיף 129א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982;

(5)  הממונה ימנה נאמן ליישום הליכי חדלות הפירעון של היחיד, לפי הוראות פרק ו': הנאמן – מינויו, תפקידו וסמכויותיו;

(6)  תחל תקופת ביניים עד למתן צו לשיקום כלכלי לגבי היחיד, כאמור בפרק ז': תקופת הביניים – ממתן צו לפתיחת הליכים עד מתן צו לשיקום כלכלי, שבמהלכה –

(א)   יחולו על היחיד ההגבלות המנויות בסימן א': הגבלות, לפרק ז' לפי הוראות אותו סימן;

(ב)   הנאמן יערוך בדיקה לעניין מצבו הכלכלי של היחיד, והנסיבות שהובילו למצבו לפי הוראות סימן ב': בדיקת מצבו הכלכלי של היחיד, לפרק ז'.

הממונה על ניהול הליכי חדלות הפירעון

122. עם מתן צו לפתיחת הליכים, בין לבקשת יחיד ובין לבקשת נושה, יהיה הממונה ממונה על ניהול הליכי חדלות הפירעון של היחיד.

הגבלה על נטילת אשראי בידי היחיד

123. (א)  יחיד שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים לא יתקשר בעסקה או יבצע פעולה הכרוכות בקבלת אשראי, ממועד מתן הצו עד תום הליכי חדלות הפירעון, אלא באישור הממונה; אישור הממונה יכול שיינתן לעניין מסוים או לעסקה או לפעולה מסוימת.

          (ב)  הממונה יקבע הוראות לעניין הוצאות הנחוצות למחיית היחיד שלגביהן יוכל היחיד להתקשר בעסקה או לבצע פעולה הכרוכות בקבלת אשראי, בסכומים שיקבע הממונה, בלא אישור הממונה.

ציון הליכי חדלות הפירעון

124. (א)  הנאמן או כל אדם הפועל מטעמו יציין בכל מסמך שהוא מוציא במסגרת תפקידו כי היחיד נמצא בהליכי חדלות פירעון.

          (ב)  יחיד שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים המתקשר בעסקה או מבצע פעולה הכרוכות בקבלת אשראי יעשה כן, ממועד מתן הצו ועד תום הליכי חדלות הפירעון, בשם שלפיו ניתן לו הצו ויציין כי הוא חדל פירעון; הממונה רשאי לקבוע סוגי עסקאות שלגביהן לא תחול החובה לציין את הליכי חדלות הפירעון, בסכומים שיקבע.

פרק ו': הנאמן – מינויו, תפקידו וסמכויותיו

סימן א': מינוי הנאמן

מינוי נאמן

125. (א)  הממונה ימנה נאמן ליישום הליכי חדלות הפירעון עם מתן הצו לפתיחת הליכים.

          (ב)  הנאמן ימונה מתוך רשימת הנאמנים שגובשה לפי סעיף 126, על פי אמות מידה שוויוניות שיגבש הממונה ויפרסם באתר האינטרנט שלו.

          (ג)   הממונה לא ימנה לנאמן מי שעלול להימצא במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כנאמן לבין עניין אישי או תפקיד אחר שלו או של קרובו או של אדם אחר שיש לו עמו קשרים אישיים או כלכליים, ובכלל זה ניגוד עניינים הנובע מהתחייבות שנתן הנאמן לבעל עניין או לבא כוח של בעל עניין בהליכי חדלות הפירעון.

          (ד)  הממונה רשאי למנות כמה נאמנים אם מצא כי הדבר דרוש בשל טעמים מיוחדים שיירשמו הנוגעים למורכבות ההליך.

          (ה)  הממונה יפרסם מדי רבעון, באתר האינטרנט שלו, את מספר התיקים שקיבל כל נאמן לטיפולו ברבעון החולף.

רשימת הנאמנים

126. (א)  רשימת הנאמנים תגובש בידי ועדה ציבורית שימנה השר שחבריה הם:

(1)   שופט בדימוס של בית משפט מחוזי, והוא יהיה היושב ראש;

(2)   הממונה ונציגו או שני נציגים מטעם הממונה;

(3)   מנהל רשות האכיפה והגבייה או נציגו;

(4)   נציג לשכת עורכי הדין;

(5)   מנהל הסיוע המשפטי או נציגו.

          (ב)  כשיר להיכלל ברשימת הנאמנים מי שהוא חבר לשכת עורכי הדין, או מי שבידו רישיון לפי חוק רואי חשבון, התשט"ו-1955, והוא בעל ניסיון של חמש שנות עבודה במקצועו, או מי שהוא בעל מיומנות מיוחדת או ניסיון מוכח בניהול הליכי חדלות פירעון, ובלבד שלא ייכלל ברשימה מי שהורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי, לדעת הממונה, לכהן כנאמן.

          (ג)   השר יקבע, בהמלצת הממונה ובאישור ועדת החוקה, הוראות לעניין גיבוש רשימת הנאמנים לפי סעיף זה, ובכלל זה בעניינים אלה:

(1)   תנאי כשירות נוספים הדרושים לשם הכללה ברשימה או סייגים להכללה כאמור, ובכלל זה לדרוש הכשרה מקצועית או עמידה בבחינה מקצועית, ורשאי השר לקבוע תנאי כשירות שונים לסוגים שונים של הליכי חדלות פירעון בהתאם להיקפם ומורכבותם;

(2)   סדרי עבודתה של הוועדה, ובכלל זה הוראות לעניין פרסום הרשימה ושינויה, לרבות גריעה ממנה.

ערובה

127. הנאמן יפקיד ערובה או יתקשר בחוזה לביטוח אחריותו למילוי תפקידו, כפי שיורה הממונה.

שכר הנאמן

128. (א)  השר, באישור ועדת החוקה, רשאי לקבוע הוראות לעניין שכר הנאמן והוצאותיו, ובכלל זה את ההליך לקביעתם.

          (ב)  השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת החוקה, רשאי לקבוע כי חלק משכרו של הנאמן ישולם מאוצר המדינה.

סימן ב': תפקיד הנאמן וסמכויותיו

כפיפות הנאמן ובקשה למתן הוראות

129. (א)  הנאמן יפעל מטעם הממונה ויהיה כפוף להוראותיו ולהנחיותיו.

          (ב)  הנאמן רשאי לפנות לממונה בבקשה למתן הוראות בכל הנוגע למילוי תפקידו או להפעלת סמכויותיו בנושאים הנוגעים להוראות סעיפים 132, 137, 143, 147, 152(א), 153, 156(א), (ב) ו-(ה), 157(א) ו-(ב), 159, 165(א), 169, 170(ג), 172, 226, 239, 258(ב), 260, 261 ו-265(ג), ולבית המשפט – בבקשה למתן הוראות בנושאים אחרים.

          (ג)   פנה הנאמן לבית המשפט בבקשה למתן הוראות לפי סעיף קטן (ב), ישלח לממונה העתק מהבקשה.

          (ד)  היה בבקשה למתן הוראות מבית המשפט לפי סעיף קטן (ב) כדי להשפיע על זכויות צד שלישי שאינו היחיד או הנאמן והיא אינה בעניין תביעת חוב המוגשת לפי פרק א': תביעות חוב, לחלק ד', תידון הבקשה בבית המשפט אם מצא בית המשפט כי התקיימו כל אלה:

(1)   בירור העניין במסגרת בקשה למתן הוראות נדרש לשם ביצוע יעיל של תפקיד הנאמן;

(2)   העניין אינו מחייב בירור עובדתי מורכב;

(3)   אין בבירור העניין במסגרת בקשה למתן הוראות כדי לגרום לפגיעה מהותית בזכות דיונית של בעל דין.

          (ה)  בבקשה למתן הוראות לא יכריע בית המשפט בהליך פלילי או בהליך מינהלי.

תפקיד הנאמן

130. (א)  תפקיד הנאמן לגבש את התשתית העובדתית הנדרשת למתן צו לשיקום כלכלי ליחיד, לנהל את נכסי קופת הנשייה ולפעול ליישומו של הצו לשיקום כלכלי, תוך שמירה על כבודו של היחיד והגנה על עניינם של הנושים.

          (ב)  במסגרת תפקידו, הנאמן –

(1)   יבדוק את מצבו הכלכלי של היחיד ואת הנסיבות שהובילו למצבו ויגיש על כך דוח לממונה, לפי הוראות סימן ב': בדיקת מצבו הכלכלי של היחיד, לפרק ז';

(2)   יכריע בתביעות החוב לפי פרק א': תביעות חוב, לחלק ד';

(3)   יפעל לכינוס נכסי קופת הנשייה וניהולם לפי פרק ג': כינוס נכסי קופת הנשייה וניהולם, לחלק ד';

(4)   יפקח על עמידתו של היחיד בתנאי הצו לשיקום הכלכלי, ובכלל זה בחובת התשלומים, כאמור בסעיף 168;

(5)   יפעל למימוש נכסי קופת הנשייה לפי פרק ד': מימוש נכסי קופת הנשייה, לחלק ד', בכפוף להוראות סעיף 159 ולפי הוראות הצו לשיקום כלכלי;

(6)   יפעל לחלוקת נכסי קופת הנשייה בין הנושים לפי פרק ה': חלוקת נכסי קופת הנשייה, לחלק ד', ובכפוף להוראות סעיף 159.

הקניית סמכויות היחיד בנכסי קופת הנשייה לנאמן

131. הנאמן מוסמך לשם מילוי תפקידו לבצע כל פעולה בנכסי קופת הנשייה שהיחיד היה רשאי לעשותה, וממועד מינויו של הנאמן היחיד אינו מוסמך לבצע פעולות כאמור, אלא באישור מראש מאת הנאמן; אישור כאמור יכול שיינתן מראש לסוג מסוים של פעולות.

סמכויות שהפעלתן טעונה אישור של הממונה

132. (א)  הנאמן יפעיל את הסמכויות המפורטות להלן באישור הממונה בלבד:

(1)   תביעה או התגוננות בהליך משפטי בשם היחיד;

(2)   העסקת אדם שיסייע לנאמן בניהול הליכי חדלות הפירעון;

(3)   פירעון חוב עבר לנושים מסוג מסוים;

(4)   פשרה עם נושה או חייב של היחיד בנוגע לגובה החוב ואופן תשלומו, שיש לה השפעה מהותית על היקף נכסי קופת הנשייה;

(5)   כל סמכות אחרת הטעונה אישור של הממונה לפי חוק זה או לפי הנחיות הממונה.

          (ב)  אישור הממונה כאמור בסעיף קטן (א) יכול שייתנן דרך כלל או לעניין מסוים.

דרישת נכסים ומסמכים של היחיד

133. (א)  הנאמן רשאי לדרוש מכל אדם להעביר לידיו נכס או מסמך שברשותו הנוגע להליך חדלות הפירעון, שלדעת הנאמן ליחיד זכות לקבלו, ואותו אדם יעבירם לנאמן במועד שציין בדרישתו.

          (ב)  היתה לאדם זכות עיכבון בנכס או במסמך כאמור בסעיף קטן (א), יימסר הנכס או המסמך אם הורה על כך בית המשפט לפי סעיף 254.

          (ג)   מחלוקת לעניין זכות היחיד בנכס או במסמך שדרש הנאמן להעביר לידיו תתברר לפי הוראות סעיף 129(ד).

בדיקת נכסי היחיד המוחזקים בידי אחר

134. היה נכס של היחיד מוחזק בידי אדם אחר, רשאי הנאמן לבדוק את הנכס, לאחר שהודיע לאותו אדם על כוונתו לעשות כן.

דרישת מידע

135. לשם מילוי תפקידו רשאי הנאמן לדרוש מידע לפי הוראות סעיפים 146 ו-180.

שמירה על סודיות

136. הנאמן וכל אדם הפועל מטעמו לא יעשה שימוש במידע שהגיע אליו תוך כדי מילוי תפקידו ועקב מילוי תפקידו ולא יגלה אותו לאחר, אלא במידה הדרושה לביצוע תפקידו, תוך הגנה על פרטיותו של היחיד ושל כל אדם אחר שהמידע נוגע אליו, או על פי צו של בית משפט או הוראת הממונה לפי סעיף 258(ב) או 265(ג).

דוחות הנאמן

137. (א)  הנאמן יגיש לממונה דוח תקופתי לעניין נכסי קופת הנשייה, תביעות החוב שאישר ותביעות חוב תלויות ועומדות, הפעולות שביצע הנאמן במסגרת תפקידו ועמידת היחיד בתנאי הצו לשיקום כלכלי.

          (ב)  הדוח התקופתי יוגש אחת לשנה לפחות או בתדירות גבוהה יותר אם הורה כך הממונה; הדוח התקופתי הראשון יוגש בתום שישה חודשים ממועד הגשת דוח ממצאי הבדיקה בידי הנאמן לפי סעיף 153.

          (ג)   הממונה רשאי לדרוש מהנאמן להגיש לו דוח מיידי על אירוע מסוים הנוגע להליכי חדלות הפירעון.

          (ד)  כל בעל עניין בהליכי חדלות הפירעון רשאי לעיין בדוחות הנאמן ולהעתיקם.

          (ה)  בכתיבת הדוח ייתן הנאמן את דעתו לפרטיותם של מי שמוזכרים בו.

          (ו)   הממונה יקבע הוראות לעניין דוחות הנאמן, ובכלל זה הוראות לעניין אירועים מהותיים המחייבים הגשת דוח מיידי לפי סעיף קטן (ג), אופן עריכת הדוחות והפרטים שייכללו בהם, לרבות שמירה על פרטיות מי שמוזכרים בהם, וזכות העיון בדוחות.

שיתוף פעולה עם הנאמן

138. (א)  היחיד יסייע לנאמן וישתף עמו פעולה ככל הדרוש לשם מילוי תפקידו, ובכלל זה יחתום על ייפוי כוח ומסמכים, יעביר לידי הנאמן כל מסמך שברשותו הנוגע להליך חדלות הפירעון ויעשה כל הנדרש לשם מימוש נכסי קופת הנשייה וחלוקתם בין הנושים.

          (ב)  היחיד יודיע לנאמן בהקדם האפשרי על כל שינוי בפרט הנוגע למצבו הכלכלי שדיווח עליו לפי חלק זה.

פנייה לבית המשפט או לממונה בידי מי שנפגע מפעולת הנאמן

139. (א)  היחיד הרואה את עצמו נפגע או עלול להיפגע מהחלטה של הנאמן או מפעולה שעשה או שבכוונתו לעשות או ממחדל של הנאמן, רשאי לפנות לממונה בבקשה לבטל או לשנות את ההחלטה או הפעולה או לתת כל הוראה אחרת שיראה לנכון.

          (ב)  אדם אחר רואה את עצמו נפגע או עלול להיפגע מהחלטה של הנאמן או מפעולה שעשה או שבכוונתו לעשות או ממחדל של הנאמן, רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה לבטל או לשנות את ההחלטה או הפעולה או לתת כל הוראה אחרת שיראה לנכון; העתק מהבקשה יישלח לממונה וליחיד.

הפסקת כהונתו של הנאמן

140. (א)  בית המשפט רשאי להפסיק את כהונתו של הנאמן, מיוזמתו או לבקשת הנאמן, הממונה או בעל עניין בהליכי חדלות פירעון, אם מצא כי מתקיים אחד מאלה:

(1)   הנאמן אינו ממלא את תפקידו כראוי;

(2)   נבצר מהנאמן למלא את תפקידו דרך קבע;

(3)   חדל להתקיים בנאמן תנאי מהתנאים שנדרשו למינויו.

          (ב)  החלטת בית המשפט על הפסקת כהונתו של הנאמן תינתן לאחר שקיבל את עמדת הממונה בעניין ולאחר שנתן לנאמן הזדמנות להשמיע את טענותיו.

          (ג)   התפנתה משרתו של הנאמן, ימנה הממונה אחר במקומו, לפי הוראות סעיף 125.

סיום כהונתו של נאמן

141. (א)  סיים הנאמן לבצע את תפקידו, יגיש לממונה דוח מסכם של פעילותו.

          (ב)  נוכח הממונה כי הנאמן סיים לבצע את תפקידו, יורה על סיום כהונתו של הנאמן.

פרק ז': תקופת הביניים – ממתן צו לפתיחת הליכים עד מתן צו לשיקום כלכלי

סימן א': הגבלות

ההגבלות לגבי יחיד בתקופת הביניים

142. בתקופה שממתן צו לפתיחת הליכים לגבי יחיד עד מתן צו לשיקומו הכלכלי (בחלק זה – תקופת הביניים) יחולו על היחיד הגבלות אלה:

(1)  הגבלה מקבלה או החזקה של דרכון ישראלי או תעודת מעבר לפי חוק הדרכונים, התשי"ב-1952, ומהארכת תוקפם, ובלבד שיהיו תקפים לשם שיבה לישראל;

(2)  עיכוב יציאת היחיד מהארץ;

(3)  הגבלה כלקוח מוגבל מיוחד, כמשמעותו בחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981;

(תיקון מס' 1) תשע"ט-2019

(4)  (א)   הגבלת היחיד משימוש, בעצמו או באמצעות אחר, בכרטיס חיוב, למעט כרטיס בנק או כרטיס חיוב מיידי שניתן למשוך באמצעותם כסף או לבצע בהם עסקאות רק כנגד יתרת זכות; לעניין זה –

""כרטיס חיוב" ו"כרטיס בנק"" – כהגדרתם בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981;

"כרטיס חיוב מיידי" – כהגדרתו בחוק ההוצאה לפועל;

(תיקון מס' 1) תשע"ט-2019

(ב)   דין ההגבלה כאמור כדין סיום חוזה שירותי התשלום, כהגדרתו בחוק שירותי תשלום, התשע"ט-2019, לעניין הנפקת כרטיס החיוב, בהודעת היחיד" ובסופה יבוא "על אף הוראות סעיף 6(א)(1) לחוק האמור, למעט לעניין הוראות בחוזה שלפיהן הלקוח חייב בתשלום כלשהו בשל עצם קיצורה של תקופת השימוש בכרטיס החיוב; הודעה על תחולת ההגבלה כאמור תינתן למנפיק בדרך שיקבע השר, ויראו במועד קבלת ההודעה את מועד סיום החוזה;

(5)  הגבלת היחיד מהקמה או מהשתתפות בהקמה של תאגיד חדש, אם מצא הנאמן כי בנסיבות העניין יש חשש כי הקמה או השתתפות בהקמה כאמור תביא לפגיעה בנושים או בצד שלישי.

מיום 14.10.2020

תיקון מס' 1

ס"ח תשע"ט מס' 2778 מיום 9.1.2019 עמ' 226 (ה"ח 1246)

תיקון מס' 1 (תיקון)

ס"ח תש"ף מס' 2790 מיום 18.2.2020 עמ' 14 (ה"ח 1291)

(4) (א) הגבלת היחיד משימוש, בעצמו או באמצעות אחר, בכרטיס חיוב, למעט כרטיס בנק המיועד למשיכת כסף באמצעות מכשירי בנק ממוכנים או שהחיוב בו מיידי ולמעט כרטיס תשלום שהחיוב בו מיידי; בפסקה זו, "כרטיס חיוב", "כרטיס בנק", ו"כרטיס תשלום" – כהגדרתם בחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו-1986;

(א) הגבלת היחיד משימוש, בעצמו או באמצעות אחר, בכרטיס חיוב, למעט כרטיס בנק או כרטיס חיוב מיידי שניתן למשוך באמצעותם כסף או לבצע בהם עסקאות רק כנגד יתרת זכות; לעניין זה –

""כרטיס חיוב" ו"כרטיס בנק"" – כהגדרתם בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981;

"כרטיס חיוב מיידי" – כהגדרתו בחוק ההוצאה לפועל;

(ב) דין ההגבלה כאמור כדין סיום חוזה כרטיס החיוב בהודעת היחיד כדין סיום חוזה שירותי התשלום, כהגדרתו בחוק שירותי תשלום, התשע"ט-2019, לעניין הנפקת כרטיס החיוב, בהודעת היחיד" ובסופה יבוא "על אף הוראות סעיף 6(א)(1) לחוק האמור, למעט לעניין הוראות בחוזה שלפיהן הלקוח חייב בתשלום כלשהו בשל עצם קיצורה של תקופת השימוש בכרטיס החיוב; הודעה על תחולת ההגבלה כאמור תינתן למנפיק בדרך שיקבע השר, ויראו במועד קבלת ההודעה את מועד סיום החוזה;

הסרת הגבלות

143. (א)  הממונה רשאי, מיוזמתו או לבקשת הנאמן או היחיד ולאחר שנתן לנושים הזדמנות להשמיע את טענותיהם, להסיר הגבלה אחת או יותר מההגבלות שבסעיף 142 או לקבוע כי ההגבלה תחול באופן חלקי (בסעיף זה –