נבו ייצוגיות - מעקב אחרי חרות ותביעות

חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), תש"ף-2020

 

 

בטחון – שעת חירום

בריאות – בריאות העם – מחלות

תוכן ענינים

 

 

פרק א': הגדרות

Go

4

סעיף 1

הגדרות

Go

4

 

פרק ב': הכרזה על מצב חירום או מצב חירום מיוחד בשל נגיף הקורונה

Go

6

סעיף 2

הכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה

Go

6

סעיף 3

ביטול הכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה

Go

7

סעיף 3א

הכרזה על מצב חירום מיוחד בשל נגיף הקורונה

Go

7

 

פרק ג': קביעת הגבלות בעת הכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה

Go

8

 

סימן א': סמכות הממשלה להתקנת תקנות

Go

8

סעיף 4

סמכות להתקין תקנות בתקופת תוקפה של הכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה

Go

8

סעיף 5

הבאת התקנות והעבירות שבתוקף לידיעת הציבור

Go

10

 

סימן ב': תקנות להגבלת פעילות

Go

10

סעיף 6

הגבלת פעילות במרחב הפרטי

Go

10

סעיף 7

הגבלת פעילות במרחב הציבורי

Go

10

סעיף 8

הגבלת פעילות בבתי עסק, במקומות עבודה ובמקומות הפתוחים לציבור ופעילות של מתן שירותים

Go

11

סעיף 9

הגבלת אירועים

Go

13

סעיף 10

הגבלת פעילות של מוסדות המקיימים פעילות חינוך

Go

13

סעיף 11

הגבלת פעילות מסגרות רווחה

Go

14

סעיף 12

הגבלת פעילות בתחום התחבורה

Go

16

 

סימן ב'1: אזור תיירות מיוחד

Go

17

סעיף 12א

הכרזה על אזור תיירות מיוחד

Go

17

סעיף 12ב

ביטול הכרזה על אזור תיירות מיוחד

Go

18

סעיף 12ג

הפעלת מיתקני אירוח באזור תיירות מיוחד

Go

18

סעיף 12ד

חובת הצגה של תוצאה שלילית בבדיקת קורונה או אישור החלמה לנכנס לאזור תיירות מיוחד

Go

18

סעיף 12ה

קביעת הוראות ייחודיות בידי הממשלה שיחולו על אזור תיירות מיוחד

Go

20

סעיף 12ו

הבאת ההכרזה על אזור תיירות מיוחד לידיעת הציבור

Go

20

 

סימן ג': אזור מוגבל

Go

20

סעיף 13

הכרזה על אזור מוגבל

Go

20

סעיף 14

ביטול הכרזה על אזור מוגבל

Go

21

סעיף 15

הגבלות לעניין כניסה לאזור מוגבל ויציאה ממנו

Go

21

סעיף 16

הגבלות לעניין יציאה למרחב הציבורי באזור מוגבל

Go

22

סעיף 17

הגבלת פעילות של מסחר, בילוי או פנאי ושל תחבורה ציבורית

Go

23

סעיף 18

הגבלת פעילות של מוסדות המקיימים פעילות חינוך

Go

23

סעיף 19

הגבלת התקהלות

Go

23

סעיף 20

קביעת הגבלות בידי הממשלה שיחולו על אזור מוגבל

Go

23

סעיף 21

הבאת ההכרזה, ההגבלות והעבירות שיחולו לידיעת הציבור

Go

23

סעיף 22

השגה

Go

24

 

סימן ד': בידוד במקום לבידוד מטעם המדינה

Go

24

סעיף 22א

הגדרות סימן ד' ותחולה

Go

24

סעיף 22ב

בידוד של אדם שנכנס לישראל

Go

25

סעיף 22ג

בידוד של אדם שנכנס לישראל בנסיבות מיוחדות

Go

25

סעיף 22ד

בידוד של חייב בבידוד במקום לבידוד מטעם המדינה

Go

26

סעיף 22ה

בידוד במקום לבידוד מטעם המדינה של קטין, אדם עם מוגבלות ואדם שמונה לו אפוטרופוס

Go

26

סעיף 22ו

סמכות המנהל

Go

27

סעיף 22ז

אחריות המדינה

Go

27

סעיף 22ח

השגה למנהל

Go

27

סעיף 22ט

עונשין

Go

27

סעיף 22י

עבירות מינהליות

Go

27

סעיף 22יא

סמכויות

Go

28

סעיף 22יב

מקום לבידוד מטעם המדינה לעניין חוק המאבק בתופעת השכרות

Go

28

סעיף 22יג

שמירת מידע

Go

28

סעיף 22יד

סיוע משפטי

Go

28

סעיף 22טו

קיום חובת בידוד בפנימייה

Go

28

סעיף 22טז

מידע לשוהים במקום לבידוד מטעם המדינה

Go

28

 

פרק ד': עונשין וסמכויות פיקוח ואכיפה

Go

28

 

סימן א': עונשין, פיקוח ואכיפה על תקנות הממשלה

Go

28

סעיף 23

עונשין

Go

28

סעיף 24

עבירות מינהליות

Go

29

סעיף 25

הגורם המוסמך לעניין קנס מינהלי

Go

29

סעיף 26

סמכויות הגורם המוסמך

Go

29

סעיף 27

סמכויות שוטר

Go

30

סעיף 28

סמכויות נוספות לשוטר בנסיבות מיוחדות

Go

30

סעיף 28א

איסור על סירוב להוראת פיזור התקהלות   עונשין

Go

30

סעיף 28ב

מינהלת אכיפה ארצית

Go

30

 

סימן ב': עונשין, פיקוח ואכיפה באזור תיירות מיוחד ובאזור המוגבל

Go

31

סעיף 29

עונשין

Go

31

סעיף 30

עבירות מינהליות

Go

31

סעיף 31

הגורם המוסמך לעניין קנס מינהלי וסמכויותיו

Go

32

סעיף 32

סמכויות שוטר וגורם מוסמך אחר

Go

32

 

סימן ב'1: צווי סגירה מינהליים

Go

33

סעיף 32א

הגדרות סימן ב'1

Go

33

סעיף 32ב

צו סגירה מינהלי

Go

33

סעיף 32ג

שיקול הדעת בהחלטה על מתן צו סגירה מינהלי

Go

34

סעיף 32ד

תוכנו של צו סגירה מינהלי

Go

34

סעיף 32ה

המצאה של צו סגירה מינהלי

Go

34

סעיף 32ו

מועד הסגירה לפי צו סגירה מינהלי

Go

34

סעיף 32ז

יידוע גורמים מורשים אחרים

Go

34

סעיף 32ח

השגה

Go

34

סעיף 32ט

עתירה על החלטה בהשגה

Go

35

סעיף 32י

ביצוע של צו סגירה מינהלי

Go

35

 

סימן ג': הוראות כלליות

Go

35

סעיף 33

חובת הזדהות

Go

35

סעיף 34

סייג להפעלת הסמכות במערכת הביטחון

Go

35

סעיף 35

שמירת סמכויות

Go

35

 

פרק ה': תיקונים עקיפים

Go

35

סעיף 36

תיקון חוק בתי המשפט   מס' 99

Go

35

סעיף 37

תיקון חוק בתי משפט לעניינים מינהליים   מס' 124   הוראת שעה

Go

35

סעיף 38

תיקון חוק העבירות המינהליות   מס' 27   הוראת שעה

Go

35

סעיף 39

תיקון חוק לתיקון ולקיום תוקפן של תקנות שעת חירום

Go

36

סעיף 40

תיקון חוק לתיקון ולקיום תוקפן של תקנות שעת חירום

Go

36

סעיף 41

תיקון חוק לתיקון ולקיום תוקפן של תקנות שעת חירום

Go

36

סעיף 42

ביטול חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום

Go

36

 

פרק ו': הוראות שונות

Go

36

סעיף 43

תחולה על המדינה

Go

36

סעיף 44

סייגים לתחולה

Go

36

סעיף 44א

הוראות לעניין מחלים

Go

37

סעיף 45

שמירת דינים וסמכויות

Go

37

סעיף 46

פעולה באמצעות ועדת שרים ואיסור אצילה

Go

37

סעיף 47

פעילות ועדות הכנסת בתקופת הפגרה

Go

37

סעיף 48

שמירה על מידע

Go

37

סעיף 48א

דיווח לכנסת

Go

38

סעיף 49

ביצוע ותקנות

Go

39

סעיף 50

תוקף

Go

39

סעיף 51

הוראת מעבר

Go

39

 

תוספת

Go

39

 


חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), תש"ף-2020*

פרק א': הגדרות

הגדרות

1.       בחוק זה –

           "אורח" – מי שניתן לו מקום לינה במיתקן אירוח;

מיום 11.11.2020

תיקון מס' 3

ס"ח תשפ"א מס' 2865 מיום 11.11.2020 עמ' 58 (ה"ח 856)

הוספת הגדרת "אורח"

           "אזור מוגבל" – אזור שוועדת השרים הכריזה עליו לפי סעיף 13;

           "אזור תיירות מיוחד" – אזור העיר אילת או אזור עין בוקק-חמי זוהר, שהממשלה הכריזה עליו כאזור תיירות מיוחד;

מיום 11.11.2020

תיקון מס' 3

ס"ח תשפ"א מס' 2865 מיום 11.11.2020 עמ' 58 (ה"ח 856)

הוספת הגדרת "אזור תיירות מיוחד"

           "אחראי על הקטין" – הורה, אפוטרופוס, אומן כהגדרתו בחוק אומנה לילדים, התשע"ו-2016, או מי שהקטין נמצא במשמורתו או בהשגחתו;

           "אישור החלמה" – אישור על כך שאדם הוא מחלים, שניתן לפי סעיף 20 לפקודת בריאות העם;

מיום 11.11.2020

תיקון מס' 3

ס"ח תשפ"א מס' 2865 מיום 11.11.2020 עמ' 58 (ה"ח 856)

הוספת הגדרת "אישור החלמה"

           "בדיקת קורונה" – בדיקת נשאות לנגיף הקורונה;

מיום 11.11.2020

תיקון מס' 3

ס"ח תשפ"א מס' 2865 מיום 11.11.2020 עמ' 58 (ה"ח 856)

הוספת הגדרת "בדיקת קורונה"

           "בדיקת קורונה מיידית" – בדיקת קורונה שתוצאותיה מתקבלות מייד;

מיום 11.11.2020

תיקון מס' 3

ס"ח תשפ"א מס' 2865 מיום 11.11.2020 עמ' 58 (ה"ח 856)

הוספת הגדרת "בדיקת קורונה מיידית"

           "בדיקת תסמינים" – מדידת חום או בדיקת תסמינים אחרים להידבקות בנגיף הקורונה, באמצעי שאינו פולשני;

           "גוף הצלה" – כהגדרתו בסעיף 90א לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-1971;

           "הגורם האחראי על המקום" – מעסיק, מנהל, מחזיק, מפעיל, או גורם אחר שיש לו יכולת שליטה על הפעלת המקום, כפי שייקבע בתקנות שיותקנו לפי סעיף 4, לפי העניין;

           "הגבלה" – לרבות איסור;

           "הכרזה על אזור מוגבל" – הכרזה לפי סעיף 13;

           "הכרזה על אזור תיירות מיוחד" – הכרזה לפי סעיף 12א;

מיום 11.11.2020

תיקון מס' 3

ס"ח תשפ"א מס' 2865 מיום 11.11.2020 עמ' 58 (ה"ח 856)

הוספת הגדרת "הכרזה על אזור תיירות מיוחד"

           "הכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה" – הכרזה לפי סעיף 2;

           "הצהרת בריאות" – הצהרה בכתב בעניינים המקטינים את הסיכון להידבקות בנגיף הקורונה, ובכלל זה העדר תסמינים להידבקות כאמור, העדר קרבה לאדם שנדבק בנגיף או קיום הוראות מחייבות שמטרתן למנוע את התפשטות הנגיף;

           "התקהלות" – שהיית בני אדם בסמיכות, בין במבנה ובין בשטח פתוח;

           "ועדה של הכנסת" – כל אחת מהוועדות שלהלן, לפי העניין, ואם הנושא הוא בתחום ענייניהן של שתי ועדות או יותר מבין הוועדות המנויות בהגדרה זו – הוועדה שהתקנות הן בעיקרן בתחום ענייניה, אלא אם כן ועדת הכנסת קבעה ועדה אחרת מבין הוועדות המנויות בהגדרה זו, לבקשת יושב ראש ועדה מהוועדות האמורות, אולם אם לא הוקמה ועדה מהוועדות המנויות להלן – ועדה של הכנסת שוועדת הכנסת קבעה לעניין זה:

(1)   בכפוף לאמור בפסקאות (2) עד (4) – ועדת החוקה;

(2)   לעניין תקנות לפי סעיף 10 – ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת;

(3)   לעניין תקנות לפי סעיף 11 – ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת;

(4)   לעניין תקנות לפי סעיף 12 – ועדת הכלכלה של הכנסת;

מיום 17.8.2020

תיקון מס' 1

ס"ח תש"ף מס' 2842 מיום 17.8.2020 עמ' 378 (ה"ח 1332)

"ועדה של הכנסת" – כל אחת מהוועדות שלהלן, לפי העניין, ואם לא הוקמה ועדה או אם הנושא הוא בתחום ענייניהן של שתי ועדות או יותר – ועדה של הכנסת שוועדת הכנסת קבעה לעניין זה כל אחת מהוועדות שלהלן, לפי העניין, ואם הנושא הוא בתחום ענייניהן של שתי ועדות או יותר מבין הוועדות המנויות בהגדרה זו – הוועדה שהתקנות הן בעיקרן בתחום ענייניה, אלא אם כן ועדת הכנסת קבעה ועדה אחרת מבין הוועדות המנויות בהגדרה זו, לבקשת יושב ראש ועדה מהוועדות האמורות, אולם אם לא הוקמה ועדה מהוועדות המנויות להלן – ועדה של הכנסת שוועדת הכנסת קבעה לעניין זה:

(1) בכפוף לאמור בפסקאות (2) עד (4) – ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת;

           "ועדת החוקה" – ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, ואם לא הוקמה – ועדה של הכנסת שוועדת הכנסת קבעה לעניין זה;

מיום 17.8.2020

תיקון מס' 1

ס"ח תש"ף מס' 2842 מיום 17.8.2020 עמ' 378 (ה"ח 1332)

הוספת הגדרת "ועדת החוקה"

           "ועדת השרים" – ועדת השרים שמינתה הממשלה לעניין סימן ג' לפרק ג';

           "חוק חינוך מיוחד" – חוק חינוך מיוחד, התשמ"ח-1988;

           "חוק העבירות המינהליות" – חוק העבירות המינהליות, התשמ"ו-1985;

           "חוק העונשין" – חוק העונשין, התשל"ז-1977;

           "טיפול רפואי" – כהגדרתו בחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996;

           "מוסד המקיים פעילות חינוך" – כל אחד מאלה:

(1)   בית ספר או גן ילדים שבו לומדים או מתחנכים באופן שיטתי יותר מעשרה תלמידים, שניתן בו חינוך גן ילדים, חינוך יסודי, חינוך על-יסודי, חינוך על-תיכוני, חינוך אמנותי או חינוך מיוחד;

(2)   מוסד תורני, לרבות פנימייה של מוסד תורני;

(3)   מקום המשמש או נועד לשמש מקום שהייה יומי לחינוך ולטיפול בפעוטות;

(4)   מסגרת לחינוך בלתי פורמלי, לרבות צהרון, חוג או קייטנה כהגדרתה בחוק הקייטנות (רישוי ופיקוח), התש"ן-1990;

(5)   פנימייה;

(6)   מרכז השכלה לנוער נושר ובסיכון;

(7)   תכנית חינוכית המיועדת לבגירים;

(8)   גורם המקיים בחינות לצורך עיסוק הטעון רישיון, היתר, הסמכה או אישור הניתנים על פי דין;

(9)   מוסד להשכלה גבוהה כמשמעותו בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958, שהוכר לפי סעיף 9 לחוק האמור או שקיבל תעודת היתר או אישור לפי סעיף 21א לאותו חוק;

(10)  גוף המבצע הכשרה מקצועית, לרבות הכשרה מעשית, קורסים או השתלמויות לבגירים;

           "מזון" – לרבות שתייה;

           "מיתקן אירוח" – מקום אירוח שבו 11 יחידות אירוח לפחות, המיועד לספק לציבור אורחים בלתי מסוים ומתחלף, בתמורה, שירותי לינה ושירותים נלווים, לפרקי זמן קצובים וקצרים; לעניין הגדרה זו, "יחידת אירוח" – יחידה המשמשת לאירוח ולנופש שבה חדר אחד לפחות, ובו מיטה, חדר רחצה ושירותים;

מיום 11.11.2020

תיקון מס' 3

ס"ח תשפ"א מס' 2865 מיום 11.11.2020 עמ' 58 (ה"ח 856)

הוספת הגדרת "מיתקן אירוח"

           "מפעיל מיתקן אירוח" – גורם החייב ברישיון או בהיתר להפעלת מיתקן אירוח כמשמעותם בסעיף 4 לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968;

מיום 11.11.2020

תיקון מס' 3

ס"ח תשפ"א מס' 2865 מיום 11.11.2020 עמ' 58 (ה"ח 856)

הוספת הגדרת "מפעיל מיתקן אירוח"

           "מקום מגורים" – לרבות מקום שהייה קבוע;

           "מקום עבודה" – כל אחד מאלה:

(1)   מקום שמועסקים בו עובדים על ידי מעסיק;

(2)   מקום שנעשית בו עבודה לצורכי עסק או משלח יד;

(3)   מקום שעובד מגיע אליו במסגרת עבודתו לרבות במרחב הציבורי;

           "מקום פתוח לציבור" – מקום תחום, בין במבנה ובין בשטח פתוח, שניתן למנוע כניסה אליו, המנוהל על ידי מחזיק והפתוח לציבור, ובכלל זה מקום שהכניסה אליו בתשלום;

           "מרחב פרטי" – מקום מגורים או רכב שאינו תחבורה יבשתית;

           "מרחב ציבורי" – כל מקום שאינו מרחב פרטי ואינו מקום שחלים לגביו סעיפים 8, 10, 11 או 12;

           "נגיף הקורונה" – נגיף הקורונה החדש 2019 (Novel Coronavirus 2019–nCoV);

           "עובד" – לרבות מתנדב, מי שמועסק ומי שנותן שירות במקום עבודה, בין שמתקיימים עם המעסיק יחסי עבודה ובין שלא מתקיימים;

           "עיתונאי או עובד מקצועות התקשורת" – עיתונאי או עובד מקצועות התקשורת הנושא תעודה של לשכת העיתונות הממשלתית, או של איגוד עיתונאים הפועל בישראל שחבריו עיתונאים ועובדי מקצועות התקשורת;

           "פקודת בריאות העם" – פקודת בריאות העם, 1940;

           "רופא מחוזי" – כהגדרתו בפקודת בריאות העם, לרבות סגנו;

מיום 17.8.2020

תיקון מס' 1

ס"ח תש"ף מס' 2842 מיום 17.8.2020 עמ' 378 (ה"ח 1332)

הוספת הגדרת "רופא מחוזי"

           "רכוש משותף" – כהגדרתו בסעיף 52 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969;

           "תוצאה שלילית בבדיקת קורונה" – תוצאת בדיקת קורונה עם ממצא שלילי לנגיף הקורונה;

מיום 11.11.2020

תיקון מס' 3

ס"ח תשפ"א מס' 2865 מיום 11.11.2020 עמ' 58 (ה"ח 856)

הוספת הגדרת "תוצאה שלילית בבדיקת קורונה"

           "תחבורה יבשתית" – תחבורה ציבורית והסעה מיוחדת; בהגדרה זו, "הסעה מיוחדת" – הסעה שבה עומדים אוטובוס או טיולית לרשות מזמין תמורת תשלום סכום כולל בעד השימוש בו;

           "תחבורה ציבורית" – כל אלה:

(1)   אוטובוס ציבורי הפועל בקו שירות, כהגדרתם בפקודת התעבורה;

(2)   מונית כהגדרתה בפקודת התעבורה;

(3)   רכבת ארצית ורכבת מקומית כהגדרתן בסעיפים 1 ו-46 לפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל"ב-1972, בהתאמה;

(4)   רכבל; בהגדרה זו, "רכבל" – רכב בעל יחידה אחת או יותר הנמשך על ידי כבל או אמצעי אחר בכוח מכני או אחר, ומסילתו עוברת במנהרה, על פני הקרקע או מעל פני הקרקע, או רכבת הנמשכת בכל אמצעי שהוא במנהרה, או על פני הקרקע, לרבות רחפת – המיועדים להסעה או להובלה בתחום רשות המקומית;

           "תשאול" – תשאול בעל פה בעניינים המקטינים את הסיכון להידבקות בנגיף הקורונה, ובכלל זה העדר תסמינים להידבקות כאמור, העדר קרבה לאדם שנדבק בנגיף או קיום הוראות מחייבות שמטרתן למנוע את התפשטות הנגיף.

פרק ב': הכרזה על מצב חירום או מצב חירום מיוחד בשל נגיף הקורונה

מיום 30.9.2020

תיקון מס' 2

ס"ח תשפ"א מס' 2860 מיום 30.9.2020 עמ' 38 (ה"ח 1366)

החלפת כותרת פרק ב'

הנוסח הקודם:

פרק ב': הכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה

הכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה

2.       (א)  שוכנעה הממשלה כי יש סיכון ממשי להתפשטות רחבה של נגיף הקורונה ולפגיעה משמעותית בבריאות הציבור ובשל כך מתחייב לנקוט פעולות מכוח הסמכויות הקבועות בחוק זה, רשאית היא להכריז על מצב חירום בשל נגיף הקורונה; לא תכריז הממשלה כאמור אלא לאחר שהובאו בפניה עמדת שר הבריאות וחוות דעת מקצועית מטעם משרד הבריאות בעניין.

           (ב)  הכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה תונח על שולחן הכנסת ותוגש לוועדת החוקה בצירוף נימוקים והתשתית העובדתית שעמדה בבסיס ההחלטה, סמוך ככל האפשר לאחר שהממשלה החליטה עליה.

           (ג)   הכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה תפורסם ברשומות ותיכנס לתוקף עם פרסומה.

           (ד)  (1)   הכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה תעמוד בתוקפה לתקופה שתיקבע בה בהתחשב בהתפשטות הצפויה של נגיף הקורונה בישראל, ושלא תעלה על 45 ימים;

(2)   הממשלה רשאית, לאחר שקיבלה את אישור ועדת החוקה, להאריך את תוקפה של ההכרזה לתקופות נוספות שלא יעלו על 60 ימים כל אחת[1];

(3)   בקשה להארכת הכרזה על מצב החירום תובא בפני ועדת החוקה לפחות חמישה ימים לפני תום תקופת ההכרזה;

(4)   לא קיבלה ועדת החוקה החלטה עד תום תקופת ההכרזה, יביא יושב ראש הכנסת את הבקשה האמורה להצבעה בכנסת בהקדם האפשרי, ולכל המאוחר עד תום שבעה ימים מתום תקופת ההכרזה, וההכרזה תוארך עד תום התקופה האמורה או עד למועד ההצבעה בכנסת, לפי המוקדם.

מיום 17.8.2020

תיקון מס' 1

ס"ח תש"ף מס' 2842 מיום 17.8.2020 עמ' 378 (ה"ח 1332)

(ב) הכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה תונח על שולחן הכנסת ותוגש לוועדה של הכנסת לוועדת החוקה בצירוף נימוקים והתשתית העובדתית שעמדה בבסיס ההחלטה, סמוך ככל האפשר לאחר שהממשלה החליטה עליה.

(ג) הכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה תפורסם ברשומות ותיכנס לתוקף עם פרסומה.

(ד) (1) הכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה תעמוד בתוקפה לתקופה שתיקבע בה בהתחשב בהתפשטות הצפויה של נגיף הקורונה בישראל, ושלא תעלה על 45 ימים;

(2) הממשלה רשאית, לאחר שקיבלה את אישור הוועדה של הכנסת ועדת החוקה, להאריך את תוקפה של ההכרזה לתקופות נוספות שלא יעלו על 60 ימים כל אחת;

(3) בקשה להארכת הכרזה על מצב החירום תובא בפני הוועדה של הכנסת ועדת החוקה לפחות חמישה ימים לפני תום תקופת ההכרזה;

(4) לא קיבלה הוועדה של הכנסת ועדת החוקה החלטה עד תום תקופת ההכרזה, יביא יושב ראש הכנסת את הבקשה האמורה להצבעה בכנסת בהקדם האפשרי, ולכל המאוחר עד תום שבעה ימים מתום תקופת ההכרזה, וההכרזה תוארך עד תום התקופה האמורה או עד למועד ההצבעה בכנסת, לפי המוקדם.

ביטול הכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה

3.       (א)  חדלו להתקיים הנסיבות המצדיקות את ההכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה, תבטל הממשלה את ההכרזה.

           (ב)  (1)   הכנסת רשאית להחליט לבטל את ההכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה;

(2)   החלטה כאמור בפסקה (1) תתקבל לפי המלצת ועדת החוקה, על בסיס בקשה של 30 חברי הכנסת שתוגש בכתב אל יושב ראש הכנסת ואל ועדת החוקה (בסעיף זה – בקשת הביטול);

(3)   ועדת החוקה תדון בבקשת הביטול בהקדם האפשרי ותביא את המלצתה לאישור הכנסת;

(4)   החליטה ועדת החוקה להמליץ לכנסת לאשר או לדחות את בקשת הביטול, תעביר את המלצתה ליושב ראש הכנסת שיכנס את הכנסת לדיון בהמלצה בהקדם האפשרי; לא קיבלה ועדת החוקה החלטה בבקשה בתוך שבעה ימים מיום שהוגשה לה, יכנס יושב ראש הכנסת את הכנסת בהקדם האפשרי לדיון בבקשת הביטול;

(5)   הודעה על קיום הדיון במליאת הכנסת תימסר לחברי הכנסת לא יאוחר מיום לפני הדיון.

           (ג)   ביטול ההכרזה לפי סעיף זה יפורסם ברשומות וייכנס לתוקף עם פרסומו.

מיום 17.8.2020

תיקון מס' 1

ס"ח תש"ף מס' 2842 מיום 17.8.2020 עמ' 378 (ה"ח 1332)

(ב) (1) הכנסת רשאית להחליט לבטל את ההכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה;

(2) החלטה כאמור בפסקה (1) תתקבל לפי המלצת ועדת החוקה, על בסיס בקשה של 30 חברי הכנסת שתוגש בכתב אל יושב ראש הכנסת ואל ועדת החוקה (בסעיף זה – בקשת הביטול);

(3) ועדת החוקה תדון בבקשת הביטול בהקדם האפשרי ותביא את המלצתה לאישור הכנסת;

(4) החליטה ועדת החוקה להמליץ לכנסת לאשר או לדחות את בקשת הביטול, תעביר את המלצתה ליושב ראש הכנסת שיכנס את הכנסת לדיון בהמלצה בהקדם האפשרי; לא קיבלה ועדת החוקה החלטה בבקשה בתוך שבעה ימים מיום שהוגשה לה, יכנס יושב ראש הכנסת את הכנסת בהקדם האפשרי לדיון בבקשת הביטול;

(5) הודעה על קיום הדיון במליאת הכנסת תימסר לחברי הכנסת לא יאוחר מיום לפני הדיון.

הכרזה על מצב חירום מיוחד בשל נגיף הקורונה

3א.     (א)  שוכנעה הממשלה, בתקופת תוקפה של הכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה, כי יש התפשטות רחבה של נגיף הקורונה הגורמת לפגיעה חמורה בבריאות הציבור ועומדות בתוקפן תקנות לפי חוק זה הקובעות מגבלות מלאות בתקופת תוקפה של הכרזה כאמור וכי יש הכרח בקביעת מגבלות נוספות כאמור בסעיף 7(ב) כדי להפחית את חומרת הפגיעה בבריאות הציבור, רשאית היא להכריז על מצב חירום מיוחד בשל נגיף הקורונה (בסעיף זה – הכרזה על מצב חירום מיוחד בשל נגיף הקורונה).

           (ב)  מגבלות מלאות כאמור בסעיף קטן (א) הן כל אלה:

(1)   תקנות לפי פסקה (1) בסעיף 7(א), המגבילות יציאה ממקום המגורים, והקובעות סייגים המבטיחים את קיום הפעולות המפורטות בפסקאות משנה (א) עד (יט) של אותה פסקה רק בתחום היישוב שבו נמצא מקום מגוריו של אדם; על אף האמור, בתקנות כאמור ניתן לקבוע לגבי הפעולות האמורות או חלק מהן כי ניתן לקיימן מחוץ ליישוב אם מקום ביצוען הוא מחוץ ליישוב או שלא ניתן לקיימן בתחום אותו יישוב;

(2)   תקנות לפי פסקה (2) בסעיף 7(א), המגבילות שמירת מרחק במרחב הציבורי של עד 2 מטרים, ככל האפשר, והמגבילות התקהלות במרחב הציבורי של לא יותר מ-20 אנשים בשטח פתוח, ובמבנה – של לא יותר מ-10 אנשים; אולם בטיפול קבוצתי במסגרת רווחה ישתתפו לא יותר מ-15 אנשים במבנה ולא יותר מ-20 אנשים בשטח פתוח;

(3)   תקנות לפי סעיף 8, האוסרות פתיחה או הפעלה של עסקים או של שהיית עובדים במקומות עבודה, למעט עסקים או מקומות עבודה חיוניים; בפסקת משנה זו, "עסקים או מקומות עבודה חיוניים" – סוגי העסקים או מקומות העבודה המפורטים בתקנות לפי סעיף 8, כנוסחן ביום תחילתו של חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשפ"א-2020, ועסקים או מקומות עבודה נוספים שנקבעו בתקנות כאמור לאחר אותו מועד, ובלבד שהעסקים או מקומות העבודה הנוספים כאמור מספקים שירותים או מוצרים חיוניים או שהם בעלי מאפיינים דומים למאפייני העסקים או מקומות העבודה שנקבעו בתקנות במועד האמור;

(4)   תקנות המגבילות הפעלת מוסדות שמקיימים פעילות חינוך שלפיהן נאסרת פתיחת מוסדות כאמור לתלמידים, למעט הפעלת גופים או מוסדות כמפורט בסעיף 10(ג) ולמעט פנימיות ובחינות כאמור בסעיף 10(ד)(1) עד (3); לעניין פסקה זו, "פנימייה" – מסגרת שמתגוררים בה תלמידים, המספקת לתלמידים מגורים ומעטפת חינוכית, חברתית או טיפולית בכל שעות היממה, לרבות מוסד תורני המקיים פעילות כאמור ופנימייה כאמור בסעיף 10(ג)(5), ולמעט מסגרת חוץ-ביתית;

(5)   תקנות או הוראות שניתנו לפיהן המאפשרות הפעלה של תחבורה ציבורית במידה המזערית הנדרשת, בלבד, לצורך נגישות למקומות שפתיחתם והפעלתם התאפשרה כאמור בפסקאות (3) ו-(4);

(6)   תקנות המגבילות נסיעה ברכב שאינו תחבורה יבשתית בהתאם להוראות סעיף 6.

           (ג)   אין בהוראות סעיף קטן (ב) כדי לגרוע מסמכות הממשלה לקבוע הגבלות נוספות על הוראות אותו סעיף קטן מכוח סעיפים 6 עד 12, בעת תוקפה של הכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה או בעת תוקפה של הכרזה על מצב חירום מיוחד בשל נגיף הקורונה.

           (ד)  לא תכריז הממשלה על מצב חירום מיוחד בשל נגיף הקורונה אלא לאחר שהובאו לפניה עמדת שר הבריאות לחוות דעת מקצועית מטעם משרד הבריאות המבססת את קיומו של המצב הבריאותי החמור; הוראות סעיף 2(ב) ו-(ג) יחולו על הכרזה על מצב חירום מיוחד בשל נגיף הקורונה, בשינויים המחויבים.

           (ה)  הכרזה על מצב חירום מיוחד בשל נגיף הקורונה תעמוד בתוקפה לתקופה שתיקבע בה בהתחשב בחומרת המצב הבריאותי, ושלא תעלה על 7 ימים, אך לא יותר מתקופת תוקפה של ההכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה, ורשאית הממשלה –

(1)   להאריך את תוקפה של ההכרזה לתקופות נוספות שלא יעלו על 7 ימים כל אחת, ובלבד שתקופת ההכרזה הכוללת לא תעלה על 21 ימים[2];

(2)   באישור ועדת החוקה – להאריך את תוקפה של ההכרזה לתקופות נוספות שלא יעלו על 14 ימים כל אחת; בקשה להארכת ההכרזה לפי פסקה זו תובא לפני ועדת החוקה שלושה ימים לפחות לפני תום תקופת ההכרזה; לא קיבלה ועדת החוקה החלטה עד תום תקופת ההכרזה, יביא יושב ראש הכנסת את הבקשה האמורה להצבעה בכנסת בהקדם האפשרי, ולכל המאוחר עד תום שלושה ימים מתום תקופת ההכרזה, וההכרזה תוארך עד תום התקופה האמורה או עד למועד ההצבעה בכנסת, לפי המוקדם.

           (ו)   הוראות סעיף 3 יחולו, בשינויים המחויבים, על ביטול הכרזה על מצב חירום מיוחד בשל נגיף הקורונה.

           (ז)   אין בהכרזה על מצב חירום מיוחד בשל נגיף הקורונה לפי סעיף זה כדי לגרוע מתוקפה של הכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה לפי סעיף 2.

מיום 30.9.2020

תיקון מס' 2

ס"ח תשפ"א מס' 2860 מיום 30.9.2020 עמ' 38 (ה"ח 1366)

הוספת סעיף 3א

פרק ג': קביעת הגבלות בעת הכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה

סימן א': סמכות הממשלה להתקנת תקנות

סמכות להתקין תקנות בתקופת תוקפה של הכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה

4.       (א)  בתקופת תוקפה של הכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה רשאית הממשלה, באישור כאמור בסעיף קטן (ד), להתקין תקנות כאמור בסעיפים 6 עד 12, אם שוכנעה כי הדבר דרוש לשם מניעת הדבקה בנגיף הקורונה בקרב הציבור וצמצום התפשטותו, צמצום היקף התחלואה או הגנה על אוכלוסיות בסיכון, והכול רק לתקופה ובמידה הדרושות לצורך השגת המטרות האמורות, לאחר שנשקלו חלופות להשגתן, הפגיעה בזכויות וההשפעות על המשק; תקנות לפי סעיף קטן זה יכול שיחול במדינה כולה או בשטח מסוים ממנה.

           (ב)  תקנות לפי סעיף קטן (א) יותקנו בשים לב לזכויות ולצרכים של אזרחים ותיקים, של קטינים ושל אנשים עם צרכים מיוחדים, ובכלל זה אנשים עם מוגבלות, ולהוראות לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998.

           (ג)   תקנות שהותקנו לפי סעיף קטן (א) יעמדו בתוקפן לתקופה שתיקבע בהן ושלא תעלה על 28 ימים, ולעניין תקנות כאמור בסעיפים 6 ו-7(א) – שלא תעלה על 14 ימים ותקנות לפי סעיף 7(ב) – שלא תעלה על שבעה ימים, ורשאית הממשלה לשוב ולהתקין תקנות כאמור בדרך האמורה בסעיף זה, לרבות בדרך של הארכת התוקף הקבוע בהן, לתקופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על 28 ימים, 14 ימים או 7 ימים, לפי העניין, והכול ובלבד שתקופת תוקפן של תקנות לפי סעיף קטן זה תסתיים לא יאוחר מתום תקופת תוקפה של הכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה, ולעניין תקנות לפי סעיף 7(ב) – גם לא יאוחר מתום תקופת תוקפה של הכרזה על מצב חירום מיוחד בשל נגיף הקורונה לפי סעיף 3א.

           (ד)  (1)   תקנות שהחליטה הממשלה להתקין לפי סעיף קטן (א) יוגשו לוועדה של הכנסת בליווי דברי הסבר והתשתית העובדתית שעמדה בבסיס ההצעה להתקינן, והוועדה של הכנסת רשאית לאשר את התקנות, כולן או חלקן, לא לאשרן, או לשנות את תקופת תוקפן, בתוך 24 שעות מהמועד שהוגשו לה, ואם הסתיימה התקופה האמורה ביום מנוחה או שבתון שנקבע בחיקוק – עד השעה 14:00 ביום שלאחר יום המנוחה או השבתון כאמור; החליטה הוועדה של הכנסת לאשר את התקנות – יפורסמו ברשומות סמוך לאחר מכן וייכנסו לתוקף במועד פרסומן, אלא אם כן נקבע בהן מועד מאוחר יותר;

(2)   לא קיבלה הוועדה של הכנסת החלטה כאמור בפסקה (1) בתוך המועד הקבוע באותה פסקה, יחולו הוראות אלה:

(א)   התקנות יפורסמו ברשומות וייכנסו לתוקף עם פרסומן, והכול אלא אם כן החליטה הממשלה אחרת, ובלבד שמועד הכניסה לתוקף לא יהיה מוקדם ממועד הפרסום ברשומות;

(ב)   הוועדה של הכנסת תקיים דיון בתקנות ותחליט אם לאשרן, כולן או חלקן, לא לאשרן או לשנות את תקופת תוקפן, בתוך 14 ימים מהמועד שהוגשו לה, ולעניין תקנות כאמור בסעיפים 6 ו-7 – בתוך שבעה ימים מהמועד האמור; ועדת הכנסת רשאית במהלך התקופות האמורות, להאריכן, לעניין דיון מסוים, לפרק זמן שלא יעלה על שלושה ימים;

(ג)    לא קיבלה הוועדה של הכנסת החלטה לפי פסקת משנה (ב) עד תום התקופות האמורות באותה פסקה, לפי העניין, ואם הוחלט על הארכתן – עד תום תקופת ההארכה (בסעיף קטן זה – המועד האחרון להחלטה), יביא יושב ראש הכנסת את אישור התקנות להצבעה בכנסת בהקדם האפשרי, ולכל המאוחר עד תום שבעה ימים מהמועד האחרון להחלטה, ולעניין תקנות כאמור בסעיפים 6 ו-7 – עד תום שלושה ימים מאותו מועד;

(ד)    החליטה הוועדה של הכנסת שלא לאשר את התקנות, ואם הובאו התקנות לאישור הכנסת – החליטה הכנסת כאמור או לא קיבלה החלטה בעניין, יפקע תוקפן של התקנות;

(ה)   הודעה על פקיעת תוקף התקנות תפורסם ברשומות;

(3)   על אף האמור בפסקה (1), בהתקיים דחיפות המחייבת כי תקנות מסוימות ייכנסו לתוקף במועד מוקדם יותר, הממשלה רשאית להתקינן בלי אישור של הוועדה של הכנסת כאמור בפסקה (1); התקנות יוגשו לוועדה של הכנסת סמוך ככל האפשר לאחר פרסומן ברשומות בליווי דברי הסבר והתשתית העובדתית שעמדה בבסיס ההחלטה להתקינן, ויחולו לעניין אישורן הוראות פסקאות (2)(ב) עד (ה).

           (ה)  ראתה הממשלה כי אין עוד צורך בהסדרים הקבועים בתקנות שהותקנו לפי סעיף קטן (א), כולם או חלקם, לשם השגת המטרות כאמור באותו סעיף, תבטל או תתקן את התקנות בהתאם.

מיום 30.9.2020

תיקון מס' 2

ס"ח תשפ"א מס' 2860 מיום 30.9.2020 עמ' 40 (ה"ח 1366)

(ג) תקנות שהותקנו לפי סעיף קטן (א) יעמדו בתוקפן לתקופה שתיקבע בהן ושלא תעלה על 28 ימים, ולעניין תקנות כאמור בסעיפים 6 ו-7 – שלא תעלה על 14 ימים בסעיפים 6 ו-7(א) – שלא תעלה על 14 ימים ותקנות לפי סעיף 7(ב) – שלא תעלה על שבעה ימים, ורשאית הממשלה לשוב ולהתקין תקנות כאמור בדרך האמורה בסעיף זה, לרבות בדרך של הארכת התוקף הקבוע בהן, לתקופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על 28 ימים או 14 ימים 28 ימים, 14 ימים או 7 ימים, לפי העניין, והכול ובלבד שתקופת תוקפן של תקנות לפי סעיף קטן זה תסתיים לא יאוחר מתום תקופת תוקפה של הכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה, ולעניין תקנות לפי סעיף 7(ב) – גם לא יאוחר מתום תקופת תוקפה של הכרזה על מצב חירום מיוחד בשל נגיף הקורונה לפי סעיף 3א.

הבאת התקנות והעבירות שבתוקף לידיעת הציבור

5.       (א)  התקינה הממשלה תקנות לפי סעיף 4, תפרסם את עיקרן לציבור באופן בהיר ונגיש המותאם לקבוצות השונות באוכלוסייה, לרבות בשפה הערבית, ובכלל זה תציג את עיקרי ההגבלות שעומדות בתוקף באותה העת באופן מרוכז; פרסום כאמור יכול שיהיה בעיתונים, בערוצי תקשורת, באינטרנט, במודעות מודפסות על שלטי חוצות או בכל דרך יעילה אחרת שתמצא הממשלה לנכון בנסיבות העניין.

           (ב)  נקבעו בחוק זה או בתקנות לפיו עבירות או עבירות מינהליות או הוקנו סמכויות פיקוח ואכיפה, יכלול הפרסום כאמור את עיקרי העבירות שעומדות בתוקף באותה עת, באופן מרוכז, ואם נקבע להן קנס מינהלי – את סכום הקנס שניתן להטיל בשל כל עבירה ואת הגורם המוסמך להטיל את הקנס המינהלי.

           (ג)   פרסום כאמור בסעיף זה יכלול את עיקרי הוראות סימן ב'1 לפרק ד' שעניינו צווי סגירה מינהליים, ובכלל זה זהות הגורם המורשה והגורם המוסמך וסמכויותיהם בקשר למתן צו סגירה מינהלי, ההפרות שבשלהן ניתן לתת את הצו, תקופת תוקפו המרבית, השיקולים שיש להתחשב בהם בעת הוצאתו ומידע בדבר זכות שימוע, השגה ועתירה בקשר לצו.

מיום 17.8.2020

תיקון מס' 1

ס"ח תש"ף מס' 2842 מיום 17.8.2020 עמ' 378 (ה"ח 1332)

(ב) נקבעו בתקנות כאמור בסעיף קטן (א) עבירות לפי סעיף 23 או עבירות מינהליות לפי סעיף 24 או הוקנו סמכויות פיקוח ואכיפה לפי סעיפים 26 עד 28 נקבעו בחוק זה או בתקנות לפיו עבירות או עבירות מינהליות או הוקנו סמכויות פיקוח ואכיפה, יכלול הפרסום כאמור את עיקרי העבירות שעומדות בתוקף באותה עת, באופן מרוכז, ואם נקבע להן קנס מינהלי – את סכום הקנס שניתן להטיל בשל כל עבירה ואת הגורם המוסמך להטיל את הקנס המינהלי.

(ג) פרסום כאמור בסעיף זה יכלול את עיקרי הוראות סימן ב'1 לפרק ד' שעניינו צווי סגירה מינהליים, ובכלל זה זהות הגורם המורשה והגורם המוסמך וסמכויותיהם בקשר למתן צו סגירה מינהלי, ההפרות שבשלהן ניתן לתת את הצו, תקופת תוקפו המרבית, השיקולים שיש להתחשב בהם בעת הוצאתו ומידע בדבר זכות שימוע, השגה ועתירה בקשר לצו.

סימן ב': תקנות להגבלת פעילות

הגבלת פעילות במרחב הפרטי

6.       הממשלה רשאית, מכוח סמכותה לפי סעיף 4, להתקין תקנות להגבלת הפעילות במרחב הפרטי בעניינים כמפורט בפסקאות שלהלן ובתנאים המפורטים בהן:

(1)  הגבלת כניסה של אדם למקום מגורים של אחר או התקהלות במקום מגורים של מי שאינם מתגוררים בו, ובלבד שלא יימנעו אספקה של מוצר חיוני או שירות חיוני, קבלת טיפול או סיוע הדרושים לאדם עם מוגבלות בשל מוגבלותו או קבלת סיוע חיוני, טיפול רפואי חיוני או טיפול סוציאלי חיוני, והכול לאדם הזקוק לכך במקום מגורים או לבעל חיים; בלי לגרוע מהאמור, הגבלת כניסה של אדם נוסף מלבד האנשים המתגוררים באותו מקום מגורים תיקבע בתקנות רק אם הדבר חיוני לצמצום התפשטות נגיף הקורונה;

(2)  תנאים לשימוש ברכב שאינו תחבורה יבשתית, לרבות לעניין מספר הנוסעים בו ומרחק הישיבה ביניהם, והכול בהתחשב בחיוניות הנסיעה ומטרתה.

הגבלת פעילות במרחב הציבורי

7.       (א)  הממשלה רשאית, מכוח סמכותה לפי סעיף 4, להתקין תקנות להגבלת הפעילות במרחב הציבורי בעניינים כמפורט בפסקאות שלהלן ובתנאים המפורטים בהן, ובשים לב למאפיינים של מרחב ציבורי המהווה חלק מרכוש משותף:

(1)   הגבלה על יציאה ממקום המגורים או על שהייה במרחב הציבורי, לרבות הגבלה לעניין המרחק ממקום המגורים של אדם; להגבלה כאמור ייקבעו סייגים שיבטיחו את קיום הפעולות האלה:

(א)   הצטיידות במוצרים חיוניים או קבלת שירותים חיוניים;

(ב)   סיוע לאדם שיש לו קושי או מצוקה הדורשים סיוע;

(ג)    קבלת טיפול רפואי או טיפול סוציאלי חיוני;

(ד)    טבילת אישה במקווה טהרה;

(ה)   העברה של קטין בין הוריו החיים בנפרד;

(ו)    העברה של קטין שההורה האחראי עליו נדרש לצאת לצורך חיוני ואין במקום המגורים אחראי שניתן להשאיר את הקטין בהשגחתו;

(ז)    טיפול חיוני בבעל חיים;

(ח)   יציאה של עובד למקום עבודה שפעילותו מותרת בחוק זה או בתקנות לפיו, לרבות של עיתונאי או עובד מקצועות התקשורת;

(ט)   הגעה למשכן הכנסת;

(י)    השתתפות בהפגנה;

(יא)  הגעה להליך משפטי שהיוצא למרחב הציבורי הוא צד לו, בעל מעמד בו או שנדרש להשתתף בו;

(יב)  תרומת דם;

(יג)   הגעה לפעילות בגופים, במוסדות או במסגרות או לפעילויות, לשירותים או לתכניות שהותרו בחוק זה או בתקנות לפיו;

(יד)   השתתפות בהלוויה או בברית של קרוב משפחה; לעניין זה, "קרוב משפחה" – הורה הורה, הורה, בן זוג או הורה שלו, ילד, נכד, אח או אחות וילדיהם, דוד או דודה;

(טו)  יציאה ממקום שהייה קבוע אחד למשנהו;

(טז)  יציאה לפעילות ספורט של יחיד או אנשים הגרים באותו מקום, ממקום המגורים, שלא באמצעות כלי רכב ממונע;

(יז)   יציאה ממקום המגורים להתאווררות עד למרחק שייקבע בתקנות;

(יח)  יציאה לשדה תעופה לפי תנאים שייקבעו בתקנות;

(יט)  ביקור של אדם עם מוגבלות אצל קרוב משפחתו או אפוטרופסו לפי תנאים שייקבעו בתקנות;

(2)   שמירת מרחק במרחב הציבורי, ככל האפשר, בין בני אדם שאינם מתגוררים באותו מקום מגורים, והגבלה על התקהלות במרחב הציבורי, ובכלל זה תנאים לעניין אופן קיום הפגנה, תפילה או טקס דתי שהם רק אלו החיוניים למניעת התפשטות נגיף הקורונה, ובלבד שלא יהיה בהם כדי למנוע קיום הפגנה, תפילה או טקס דתי, והכול בלי לגרוע מהוראות פסקה (1);

(3)   הגבלה על פתיחה לציבור של מיתקני ספורט, גינות, גני שעשועים, חופים, פארקים וכיוצא באלה במרחב הציבורי, וכן הגבלות לעניין הגישה אליהם ולעניין קיום פעילות, שהייה או שימוש בהם;

(4)   חובת יידוע הציבור בנוגע להוראות שניתנו לפי דין לשם הגנה מפני התפשטות נגיף הקורונה הנוגעות לשהיית הציבור במקום כאמור בפסקה (3), שתחול על הגורם האחראי על המקום;

(5)   מסירת דיווח או הצהרה מאת הגורם האחראי על המקום לגורם שייקבע בתקנות על ביצוע הוראות שנקבעו לפי סעיף זה שהוטלו על הגורם האחראי על המקום לעניין מקום כאמור בפסקה (3).

           (ב)  בתקופת תוקפה של הכרזה על מצב חירום מיוחד בשל נגיף הקורונה לפי סעיף 3א, יקראו את סעיף קטן (א) כך:

(1)   בפסקה (1), במקום פסקת משנה (י) יקראו:

"(י)   יציאה של אדם להפגנה והשתתפות בה בכפוף להגבלות שנקבעו לפי פסקה (2) – אם ההפגנה מתקיימת במרחק המותר ליציאה ממקום מגורים שנקבע לפי פסקה זו;";

(2)   בפסקה (2), במקום הסיפה החל במילים "התקהלות במרחב הציבורי" יקראו "התקהלות במרחב הציבורי; בתקנות לפי פסקה זו רשאית הממשלה לקבוע הגבלה על התקהלות בהפגנה, בתפילה או בטקס דתי, לרבות הגבלה על מספר האנשים המשתתפים בהתקהלות כאמור שלא תפחת מהגבלה על התקהלות שנקבעה לפי פסקה זו, ובלבד שהגבלה כאמור חיונית למניעת התפשטות נגיף הקורונה; לא יהיה בהגבלה לפי פסקה זו כדי למנוע לחלוטין קיום הפגנה, תפילה או טקס דתי".

מיום 30.9.2020

תיקון מס' 2

ס"ח תשפ"א מס' 2860 מיום 30.9.2020 עמ' 40 (ה"ח 1366)

7. (א) הממשלה רשאית, מכוח סמכותה לפי סעיף 4, להתקין תקנות להגבלת הפעילות במרחב הציבורי בעניינים כמפורט בפסקאות שלהלן ובתנאים המפורטים בהן, ובשים לב למאפיינים של מרחב ציבורי המהווה חלק מרכוש משותף:

(1) הגבלה על יציאה ממקום המגורים או על שהייה במרחב הציבורי, לרבות הגבלה לעניין המרחק ממקום המגורים של אדם; להגבלה כאמור ייקבעו סייגים שיבטיחו הצטיידות במוצרים חיוניים, קבלת שירותים חיוניים, סיוע לאדם שיש לו קושי או מצוקה הדורשים סיוע, קבלת טיפול רפואי חיוני או טיפול סוציאלי חיוני, טבילת אישה במקווה טהרה, העברה של קטין בין הוריו החיים בנפרד, העברה של קטין שההורה האחראי עליו נדרש לצאת לצורך חיוני ואין במקום המגורים אחראי שניתן להשאיר את הקטין בהשגחתו, טיפול חיוני בבעל חיים, יציאה למקום עבודה חיוני, לרבות של עיתונאי או עובד מקצועות התקשורת, הגעה למשכן הכנסת, השתתפות בהפגנה או הגעה להליך משפטי שהיוצא למרחב הציבורי הוא צד לו, בעל מעמד בו או שנדרש להשתתף בו; להגבלה כאמור ייקבעו סייגים שיבטיחו את קיום הפעולות האלה:

(א) הצטיידות במוצרים חיוניים או קבלת שירותים חיוניים;

(ב) סיוע לאדם שיש לו קושי או מצוקה הדורשים סיוע;

(ג) קבלת טיפול רפואי או טיפול סוציאלי חיוני;

(ד) טבילת אישה במקווה טהרה;

(ה) העברה של קטין בין הוריו החיים בנפרד;

(ו) העברה של קטין שההורה האחראי עליו נדרש לצאת לצורך חיוני ואין במקום המגורים אחראי שניתן להשאיר את הקטין בהשגחתו;

(ז) טיפול חיוני בבעל חיים;

(ח) יציאה של עובד למקום עבודה שפעילותו מותרת בחוק זה או בתקנות לפיו, לרבות של עיתונאי או עובד מקצועות התקשורת;

(ט) הגעה למשכן הכנסת;

(י) השתתפות בהפגנה;

(יא) הגעה להליך משפטי שהיוצא למרחב הציבורי הוא צד לו, בעל מעמד בו או שנדרש להשתתף בו;

(יב) תרומת דם;

(יג) הגעה לפעילות בגופים, במוסדות או במסגרות או לפעילויות, לשירותים או לתכניות שהותרו בחוק זה או בתקנות לפיו;

(יד) השתתפות בהלוויה או בברית של קרוב משפחה; לעניין זה, "קרוב משפחה" – הורה הורה, הורה, בן זוג או הורה שלו, ילד, נכד, אח או אחות וילדיהם, דוד או דודה;

(טו) יציאה ממקום שהייה קבוע אחד למשנהו;

(טז) יציאה לפעילות ספורט של יחיד או אנשים הגרים באותו מקום, ממקום המגורים, שלא באמצעות כלי רכב ממונע;

(יז) יציאה ממקום המגורים להתאווררות עד למרחק שייקבע בתקנות;

(יח) יציאה לשדה תעופה לפי תנאים שייקבעו בתקנות;

(יט) ביקור של אדם עם מוגבלות אצל קרוב משפחתו או אפוטרופסו לפי תנאים שייקבעו בתקנות;

(2) שמירת מרחק במרחב הציבורי, ככל האפשר, בין בני אדם שאינם מתגוררים באותו מקום מגורים, והגבלה על התקהלות במרחב הציבורי, ובכלל זה תנאים לעניין אופן קיום הפגנה, תפילה או טקס דתי שהם רק אלו החיוניים למניעת התפשטות נגיף הקורונה, ובלבד שלא יהיה בהם כדי למנוע קיום הפגנה, תפילה או טקס דתי, והכול בלי לגרוע מהוראות פסקה (1);

(3) הגבלה על פתיחה לציבור של מיתקני ספורט, גינות, גני שעשועים, חופים, פארקים וכיוצא באלה במרחב הציבורי, וכן הגבלות לעניין הגישה אליהם ולעניין קיום פעילות, שהייה או שימוש בהם;

(4) חובת יידוע הציבור בנוגע להוראות שניתנו לפי דין לשם הגנה מפני התפשטות נגיף הקורונה הנוגעות לשהיית הציבור במקום כאמור בפסקה (3), שתחול על הגורם האחראי על המקום;

(5) מסירת דיווח או הצהרה מאת הגורם האחראי על המקום לגורם שייקבע בתקנות על ביצוע הוראות שנקבעו לפי סעיף זה שהוטלו על הגורם האחראי על המקום לעניין מקום כאמור בפסקה (3).

(ב) בתקופת תוקפה של הכרזה על מצב חירום מיוחד בשל נגיף הקורונה לפי סעיף 3א, יקראו את סעיף קטן (א) כך:

(1) בפסקה (1), במקום פסקת משנה (י) יקראו:

"(י) יציאה של אדם להפגנה והשתתפות בה בכפוף להגבלות שנקבעו לפי פסקה (2) – אם ההפגנה מתקיימת במרחק המותר ליציאה ממקום מגורים שנקבע לפי פסקה זו;";

(2) בפסקה (2), במקום הסיפה החל במילים "התקהלות במרחב הציבורי" יקראו "התקהלות במרחב הציבורי; בתקנות לפי פסקה זו רשאית הממשלה לקבוע הגבלה על התקהלות בהפגנה, בתפילה או בטקס דתי, לרבות הגבלה על מספר האנשים המשתתפים בהתקהלות כאמור שלא תפחת מהגבלה על התקהלות שנקבעה לפי פסקה זו, ובלבד שהגבלה כאמור חיונית למניעת התפשטות נגיף הקורונה; לא יהיה בהגבלה לפי פסקה זו כדי למנוע לחלוטין קיום הפגנה, תפילה או טקס דתי".

הגבלת פעילות בבתי עסק, במקומות עבודה ובמקומות הפתוחים לציבור ופעילות של מתן שירותים

8.       (א)  הממשלה, מכוח סמכותה לפי סעיף 4, רשאית להתקין תקנות להגבלת הפעילות בבתי עסק, במקומות עבודה, במקומות הפתוחים לציבור ובמתן שירותים אף שלא במסגרת בתי עסק (בסעיף זה – עסקים), בשים לב לחיוניות העסקים, בעניינים כמפורט בפסקאות שלהלן ובתנאים המפורטים בהן, ובלבד שייקבעו סייגים שיבטיחו ייצור, הובלה ואספקה של מוצרים חיוניים או הצטיידות בהם וכן מתן שירותים חיוניים או קבלתם:

(1)   איסור פתיחה של עסקים לקהל ואיסור שהייה בהם, בנסיבות שבהן ההגבלות לפי פסקאות (2) עד (14) אינן מספיקות;

(2)   סגירת עסק, כולו או חלקו, אם שהה בו אדם הנושא את נגיף הקורונה לתקופה הדרושה לשם מניעת הדבקה בנגיף בשל שהייה באותו עסק או לשם עריכת חקירה אפידמיולוגית, ובלבד שסגירתו לשם עריכת חקירה כאמור לא תעלה על 72 שעות, ובמקרים מיוחדים ולפי הוראה של ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות או סגנו – על 120 שעות;

(3)   הגבלות הנוגעות למשך הפתיחה של עסקים או למועד פתיחתם;

(4)   הגבלות על מספר השוהים בעסקים, לרבות עובדים ולקוחות, וכן הגבלות על התקהלות בהם, ובכלל זה תנאים לעניין אופן קיום הפגנה, תפילה או טקס דתי החיוניים למניעת התפשטות נגיף הקורונה;

(5)   תנאים לשמירת מרחק בין השוהים בעסקים, לרבות עובדים ולקוחות, ובכלל זה לפריסת העובדים בעסק ולחלוקה למשמרות או לקבוצות נפרדות;

(6)   הגבלה על סוגי פעילות ועל אופן מתן שירות ללקוחות הנעשה בקרבה פיזית, לרבות הגבלה על קבלת קהל;

(7)   חובת בדיקת תסמינים או חובת תשאול לנכנסים לעסק, ובכלל זה לעובדים וללקוחות, ונוסף על כך – חובה לקבל הצהרת בריאות מעובדים ומהנכנסים לעסק שהכניסה אליו או קבלת שירות ממנו נעשית ברישום או בהזמנה מראש, ולעניין קטין – חובת תשאול או קבלת הצהרת בריאות לרבות מהאחראי על הקטין;

(8)   הגבלה על כניסה של אדם לעסק, לרבות עובד או לקוח, בשל החשש שהוא עלול להדביק בנגיף הקורונה על סמך בדיקת תסמינים או תשאול או קבלת הצהרת בריאות לפי פסקה (7) או בשל כך שאינו מקיים את ההוראות שניתנו לפי דין לשם הגנה מפני התפשטות נגיף הקורונה בקשר לשהותו בעסק;

(9)   תנאים להבטחת היגיינה והגנה מפני הידבקות בנגיף הקורונה, לרבות הוראות בדבר הגבלה על הגשת מזון וצריכת מזון בעסקים;

(10)  מינוי ממונה בעסק שיהיה אחראי על שמירת ההוראות שניתנו לפי דין לשם הגנה מפני התפשטות נגיף הקורונה;

(11)  חובת יידוע של עובדים, לקוחות, מבקרים, ספקים וכל השוהים בעסק, בדבר ההוראות שניתנו לפי דין לשם הגנה מפני התפשטות נגיף הקורונה בקשר לשהותם בעסק, שתחול על הגורם האחראי על המקום;

(12)  מסירת דיווח או הצהרה מאת הגורם האחראי על המקום לגורם שייקבע בתקנות על ביצוע הוראות שנקבעו לפי סעיף זה שהוטלו על הגורם האחראי על המקום;

(13)  תנאים לעניין אופן קיום ישיבות מועצת רשות מקומית לפי פסקאות (4), (5) ו-(7) עד (12);

(14)  (א)   חובת הגורם האחראי על המקום לנהל רשימת מספרי טלפון שמנסרו לו, של לקוחות, עובדים ונותני שירותים המבקרים בעסק (בפסקה זו – מבקרים) לשם העברתה למשרד הבריאות לעריכת חקירה אפידמיולוגית – לגבי עסק שמעצם טיבו הכניסה אליו נעשית בתיאום או בהזמנה מראש או מותנית ברישום או בזיהוי, בין בעת הכניסה ובין במועד מוקדם יותר, ולגבי עסק בעת שמתקיימים בו פעילות המתאפיינת בריבוי משתתפים ובשהייה ממושכת משותפת של אנשים;

(ב)   חובת הגורם האחראי על המקום לנהל גם רשימת פרטים מזהים הכוללים שם פרטי, שם משפחה ומספר זהות, מספר דרכון או מספר מזהה אחר שניתן על ידי רשות שלטונית – לגבי מבקרים בעסק שבו המבקרים נדרשים למסור בעת התיאום, ההזמנה או הרישום מראש או בעת כניסתם לעסק פרטים כאמור;

(ג)    חובת הגורם האחראי על המקום לנהל גם רשימת פרטים בדבר מספר מושב וזמן הכניסה לעסק או זמן היציאה ממנו – לגבי מבקרים בעסק שבו בידי הגורם האחראי על המקום יש פרטים כאמור;

(ד)    חובת מבקר בעסק כאמור בפסקת משנה (א) למסור מספר טלפון, למטרת עריכת חקירה אפידמיולוגית, בעת הכניסה לעסק או במועד מוקדם יותר;

(ה)   חובת הגורם האחראי על המקום להעביר למשרד הבריאות רשימת מספרי טלפון ורשימות פרטים כאמור בפסקאות משנה (א) עד (ג) שברשותו, לשם עריכת חקירה אפידמיולוגית.

           (ב)  הגבלות הנוגעות לעובדים לפי סעיף זה ייקבעו בהתחשב, ככל האפשר, ברווחת העובדים ובקיומם של תנאי עבודה הולמים.

           (ג)   ההוראות לפי סעיף זה לא יחולו לעניין מוסדות המקיימים פעילות חינוך ולעניין העובדים והשוהים בהם.

מיום 17.8.2020

תיקון מס' 1

ס"ח תש"ף מס' 2842 מיום 17.8.2020 עמ' 379 (ה"ח 1332)

(א) הממשלה, מכוח סמכותה לפי סעיף 4, רשאית להתקין תקנות להגבלת הפעילות בבתי עסק, במקומות עבודה, במקומות הפתוחים לציבור ובמתן שירותים אף שלא במסגרת בתי עסק (בסעיף זה – עסקים), בשים לב לחיוניות העסקים, בעניינים כמפורט בפסקאות שלהלן ובתנאים המפורטים בהן, ובלבד שייקבעו סייגים שיבטיחו ייצור, הובלה ואספקה של מוצרים חיוניים או הצטיידות בהם וכן מתן שירותים חיוניים או קבלתם:

(1) איסור פתיחה של עסקים לקהל ואיסור שהייה בהם, בנסיבות שבהן ההגבלות לפי פסקאות (2) עד (13) (14) אינן מספיקות;

(7) חובת בדיקת תסמינים לנכנסים לעסק, ובכלל זה לעובדים וללקוחות, או חובת תשאול, ולעניין קטין – לרבות מהאחראי על הקטין; לעניין עובדים, וכן לעניין הנכנסים לעסק שהכניסה אליו או קבלת שירות ממנו נעשית ברישום מראש או בהזמנה מראש – גם חובה לקבלת הצהרת בריאות מהם;

(7) חובת בדיקת תסמינים או חובת תשאול לנכנסים לעסק, ובכלל זה לעובדים וללקוחות, ונוסף על כך – חובה לקבל הצהרת בריאות מעובדים ומהנכנסים לעסק שהכניסה אליו או קבלת שירות ממנו נעשית ברישום או בהזמנה מראש, ולעניין קטין – חובת תשאול או קבלת הצהרת בריאות לרבות מהאחראי על הקטין;

(14) (א) חובת הגורם האחראי על המקום לנהל רשימת מספרי טלפון שמנסרו לו, של לקוחות, עובדים ונותני שירותים המבקרים בעסק (בפסקה זו – מבקרים) לשם העברתה למשרד הבריאות לעריכת חקירה אפידמיולוגית – לגבי עסק שמעצם טיבו הכניסה אליו נעשית בתיאום או בהזמנה מראש או מותנית ברישום או בזיהוי, בין בעת הכניסה ובין במועד מוקדם יותר, ולגבי עסק בעת שמתקיימים בו פעילות המתאפיינת בריבוי משתתפים ובשהייה ממושכת משותפת של אנשים;

(ב) חובת הגורם האחראי על המקום לנהל גם רשימת פרטים מזהים הכוללים שם פרטי, שם משפחה ומספר זהות, מספר דרכון או מספר מזהה אחר שניתן על ידי רשות שלטונית – לגבי מבקרים בעסק שבו המבקרים נדרשים למסור בעת התיאום, ההזמנה או הרישום מראש או בעת כניסתם לעסק פרטים כאמור;

(ג) חובת הגורם האחראי על המקום לנהל גם רשימת פרטים בדבר מספר מושב וזמן הכניסה לעסק או זמן היציאה ממנו – לגבי מבקרים בעסק שבו בידי הגורם האחראי על המקום יש פרטים כאמור;

(ד) חובת מבקר בעסק כאמור בפסקת משנה (א) למסור מספר טלפון, למטרת עריכת חקירה אפידמיולוגית, בעת הכניסה לעסק או במועד מוקדם יותר;

(ה) חובת הגורם האחראי על המקום להעביר למשרד הבריאות רשימת מספרי טלפון ורשימות פרטים כאמור בפסקאות משנה (א) עד (ג) שברשותו, לשם עריכת חקירה אפידמיולוגית.

הגבלת אירועים

9.       הממשלה רשאית, מכוח סמכותה לפי סעיף 4, להתקין תקנות להגבלת מסיבה, כנס, טקס, לרבות טקס דתי, פסטיבל, טיול מאורגן, אירוע ספורט, מופע בידור או מופע אמנות או אירועים אחרים אשר בשל טיבם מתאפיינים בריבוי משתתפים או בקרבה בין בני אדם, ובלבד ששוכנעה כי מתקיימות נסיבות שבהן ההגבלות לפי חוק זה או דין אחר על התקהלות ושמירת מרחק בין בני אדם או הסמכויות לאכיפתן אינן מספיקות.

הגבלת פעילות של מוסדות המקיימים פעילות חינוך

10.     (א)  בסעיף זה, "מקום הפעילות" – חצרים של מוסד המקיים פעילות חינוך או מקום אחר שבו מתבצעת פעילות של מוסד כאמור.

           (ב)  הממשלה רשאית, מכוח סמכותה לפי סעיף 4, להתקין תקנות להגבלת הפעילות של מוסדות המקיימים פעילות חינוך בעניינים כמפורט בפסקאות שלהלן ובתנאים המפורטים בהן:

(1)   איסור פתיחה של מוסד המקיים פעילות חינוך (בסעיף זה – המוסד) ללומדים, למטופלים או לעובדים בו או לכל אדם אחר בנסיבות שבהן ההגבלות לפי פסקאות (2) עד (11) אינן מספיקות, בשים לב לחשיבות המשך פעילותם של מוסדות לילדים בגילים המחייבים השגחה;

(2)   סגירת המוסד, כולו או חלקו, אם שהה בו אדם הנושא את נגיף הקורונה לתקופה הדרושה לשם מניעת הדבקה בנגיף בשל שהייה באותו מוסד או לשם עריכת חקירה אפידמיולוגית, ובלבד שסגירת המוסד לצורך עריכת חקירה כאמור לא תעלה על 72 שעות, ובמקרים מיוחדים ולפי הוראה של ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות או סגנו – על 120 שעות;

(3)   הגבלות על קיום לימודים, בחינות או כל פעילות אחרת של המוסד או מטעמו;

(4)   חלוקת הצוות של המוסד והמשתתפים בפעילות בו לקבוצות פעילות, הגבלת גודלן של הקבוצות, תנאים לשמירת מרחק בין השוהים במקום הפעילות, הגבלת כניסה למקום הפעילות, התקהלות או שהייה בו, לרבות של עובדים, והגבלה על מועד הפעילות או משכה;

(5)   הוראות בדבר הסעות לתלמידים ולעובדים;

(6)   חובת בדיקת תסמינים לנכנסים למקום הפעילות, ובכלל זה לעובדים, או חובת תשאול או קבלת הצהרת בריאות מהם, ולעניין קטין – לרבות מהאחראי על הקטין;

(7)   הגבלה על כניסה של אדם למקום פעילות, ובכלל זה עובד, בשל החשש שהוא עלול להדביק בנגיף הקורונה על סמך בדיקת תסמינים או תשאול או קבלת הצהרת בריאות לפי פסקה (6);

(8)   תנאים להבטחת היגיינה והגנה מפני הידבקות בנגיף הקורונה, לרבות הוראות בדבר הגבלה על הגשת מזון ותנאים לצריכת מזון במקום הפעילות;

(9)   מינוי ממונה במוסד שיהיה אחראי על שמירת ההוראות שניתנו לפי דין לשם הגנה מפני התפשטות נגיף הקורונה;

(10)  חובת יידוע של עובדים, מבקרים, ספקים וכל השוהים במוסד, וכן של הלומדים או המטופלים בו, ולעניין קטין – לרבות של האחראי על הקטין, בדבר ההוראות שניתנו לפי דין לשם הגנה מפני התפשטות נגיף הקורונה בקשר לשהותם במקום הפעילות, שתחול על הגורם האחראי על המקום;

(11)  מסירת דיווח או הצהרה מאת הגורם האחראי על המקום לגורם שייקבע בתקנות על ביצוע הוראות שנקבעו לפי סעיף זה שהוטלו על הגורם האחראי על המקום.

           (ג)   תקנות לפי סעיף זה יאפשרו, ככל הניתן, הפעלה של גופים או מוסדות או קיום פעילויות כמפורט להלן, מתוך שקילת שיקולי בריאות הציבור ובריאות השוהים במקום, וכן שיקולים שבטובת המשתתפים בפעילות:

(1)   מסגרות לחינוך בלתי פורמלי לילדים עובדים חיוניים עד גיל 12 וכן מקומות המשמשים או שנועדו לשמש מקום שהייה יומי לחינוך ולטיפול בפעוטות שהם ילדי עובדים חיוניים;

(2)   מרכזי חירום לילדים ונוער בסיכון;

(3)   מרכזי נוער יישובי לנוער בסיכון;

(4)   פעילות בתי ספר שניתן בהם חינוך על-יסודי לנוער נושר ובסיכון;

(5)   פנימיות לתלמידים בלא עורף משפחתי, לרבות תלמידים שהופנו על ידי המחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות או בצווי בית משפט;

(6)   פעילויות לתלמיד עם צרכים מיוחדים כהגדרתו בחוק חינוך מיוחד, ובכלל זה הסעות;

(7)   מסגרות חינוכיות בבתי חולים לפי חוק חינוך חינם לילדים חולים, התשס"א-2001;

(8)   פעילות מתנדבים שבאה להבטיח מתן מענה חינוכי או רווחתי לתלמידים;

(9)   שירותים פסיכולוגיים חינוכיים;

(10)  פעילות של ועדות זכאות ואפיון, ועדות השגה וצוותים רב-מקצועיים לפי חוק חינוך מיוחד;

(11)  שירותים של מתי"א כהגדרתו בחוק חינוך מיוחד;

(12)  פעולות של קצין ביקור סדיר כהגדרתו בסעיף 4(ב)(3) לחוק לימוד חובה, התש"ט-1949;

(13)  פעולות של יחידות הנוער ברשויות המקומיות לפי חוק הרשויות המקומיות (מנהל יחידת נוער ומועצת תלמידים ונוער), התשע"א-2011, לרבות הפעלת מתנדבים;

(14)  פעולות של יחידת קידום במחלקת החינוך כהגדרתה בחוק הרשויות המקומיות (מנהל מחלקת חינוך), התשס"א-2001, ובכלל זה פעילות במרכז השכלה לנוער נושר ובסיכון;

(15)  פעולות לצורך קידום למידה מהבית ומרחוק, לרבות באמצעות מבני מוסדות ומיתקני רשויות מקומיות.

           (ד)  בתקופת קיומה של הכרזה על מצב חירום מיוחד בשל נגיף הקורונה לפי סעיף 3א, לא יתקיימו בחינות כאמור בסעיף קטן (ב)(3), למעט בחינות אלה:

(1)   בחינות שהממשלה קבעה בתקנות לפי סעיף זה שניתן לקיימן בתקופת ההכרזה לפי סעיף 3א, ובלבד שמצאה שקיומן חיוני למרות התפשטות רחבה של נגיף הקורונה הגורמת לפגיעה חמורה בבריאות הציבור, כאמור בסעיף 3א(א);

(2)   בחינות שמתקיימות באמצעים דיגיטליים ללא צורך בנוכחות הנבחן במוסד שעורך את הבחינה;

(3)   בחינות בתחום הרפואה והבריאות.

מיום 30.9.2020

תיקון מס' 2

ס"ח תשפ"א מס' 2860 מיום 30.9.2020 עמ' 41 (ה"ח 1366)

הוספת סעיף קטן 10(ד)

הגבלת פעילות מסגרות רווחה

11.     (א)  הממשלה רשאית, מכוח סמכותה לפי סעיף 4, להתקין תקנות להגבלת הפעילות של מסגרות רווחה, בעניינים כמפורט בפסקאות שלהלן ובתנאים המפורטים בהן:

(1)   איסור פתיחה של מסגרת רווחה למקבלי השירות בה (בסעיף קטן זה – מקבלי שירות), לעובדים בה או לכל אדם אחר בנסיבות שבהן ההגבלות לפי פסקאות (2) עד (9) אינן מספיקות;

(2)   חלוקת הצוות של מסגרת הרווחה והמשתתפים בפעילות בה לקבוצות פעילות, הגבלת גודלן של הקבוצות, תנאים לשמירת מרחק בין השוהים בה, הגבלת כניסה אליה, התקהלות או שהייה בה, לרבות של עובדים, הגבלה על מועד הפעילות או משכה וקביעת הגבלות על קליטת מקבלי שירות חדשים למסגרת, ובלבד שהגבלות על קליטת מקבלי שירות חדשים יהיו מצומצמות ככל הניתן ותוך שקילת שיקולים של טובת מקבל השירות חיוניות מסגרת הרווחה עבורו;

(3)   הוראות בדבר הסעות למקבלי שירות ולעובדים;

(4)   חובת בדיקת תסמינים לנכנסים למסגרת רווחה, ובכלל זה לעובדים, או חובת תשאול או קבלת הצהרת בריאות מהם או מאפוטרופסם, ולעניין קטין – לרבות מהאחראי על הקטין;

(5)   הגבלה על כניסה של אדם למסגרת רווחה, ובכלל זה עובד, בשל החשש שהוא עלול להדביק בנגיף הקורונה, על סמך בדיקת תסמינים או תשאול או קבלת הצהרת בריאות לפי פסקה (4);

(6)   תנאים להבטחת היגיינה והגנה מפני הידבקות בנגיף הקורונה, לרבות הוראות בדבר הגבלה על אופן הגשת מזון ותנאים לצריכת מזון במסגרת הרווחה;

(7)   מינוי ממונה במסגרת הרווחה שיהיה אחראי על שמירת ההוראות שניתנו לפי דין לשם הגנה מפני התפשטות נגיף הקורונה;

(8)   חובת יידוע של עובדים, מבקרים, ספקים וכל השוהים במסגרת הרווחה, וכן של מקבלי שירות, לרבות האפוטרופוסים עליהם, ולעניין קטין – לרבות של האחראי על הקטין, בדבר ההוראות שניתנו לפי דין לשם הגנה מפני התפשטות נגיף הקורונה בקשר לשהותם במקום הפעילות, שתחול על הגורם האחראי על המקום;

(9)   מסירת דיווח או הצהרה מאת הגורם האחראי על המקום לגורם שייקבע בתקנות על ביצוע הוראות שנקבעו לפי סעיף זה שהוטלו על הגורם האחראי על המקום.

           (ב)  תקנות לפי חוק זה יאפשרו, ככל הניתן, הפעלתם של גופים או מסגרות רווחה או קיום פעילויות, שירותים ותכניות כמפורט להלן, מתוך שקילת שיקולי בריאות הציבור ובריאות השוהים במקום, וכן שיקולים של טובת המשתתפים בהם:

(1)   מסגרות חוץ-ביתיות;

(2)   מרכזי יום טיפוליים וסיעודיים לבגירים ולמזדקנים עם מוגבלות;

(3)   שירותי תמיכה לאוכלוסיות עם צרכים מיוחדים ולמשפחות במצוקה ושירותי תמיכה לילדים ונוער בסיכון;

(4)   מועדוניות ופנימיות יום לילדים בסיכון;

(5)   מרכזי יום ומועדונים לאזרחים ותיקים;

(6)   גופים מפעילים המטפלים בהשמות ילדים במשפחות אומנה ובליווין לפי חוק אומנה לילדים, התשע"ו-2016;

(7)   מוקדים טלפוניים שמפעיל משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים או שירות התעסוקה או מי מטעמם;

(8)   מרכזי יום לשיקום מונע לעברייני מין;

(9)   מרכזי יום לטיפול בגברים אלימים;

(10)  מרכזי הגנה ומרכזי טיפול בנפגעי תקיפה מינית;

(11)  מרכזים לטיפול ולמניעה של אלימות במשפחה;

(12)  דיור מוגן לאזרחים ותיקים;

(13)  בתי אבות;

(14)  גופים המספקים שירותי הסעה לאוכלוסיות הזקוקות לסיוע;

(15)  מרכזי הכוון תעסוקתי והשמה;

(16)  ארגונים ותאגידים הפועלים למען אוכלוסיות הזקוקות לסיוע;

(17)  תאגידי אפוטרופסות וכל אדם המבצע בעבורם את התפקידים שהם מחויבים בהם מכוח מינוים לאפוטרופוסים לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962;

(18)  מסגרות המספקות קורת גג זמנית או ממושכת או מספקות הגנה, הזנה, טיפול וסיוע בעבור אנשים חסרי קורת גג, אנשים חסרי עורף משפחתי, אנשים המתמודדים עם התמכרויות או אוכלוסיות בזנות;

(19)  מרכזים שיקומיים המופעלים בידי הרשות לשיקום האסיר או מי מטעמה;

(20)  מסגרות יומיות כוללניות לנערים ונערות על קצה רצף הסיכון והניתוק;

(21)  מעונות יום שיקומיים;

(22)  מעונות יום רב-תכליתיים;

(23)  מסגרות שיקומיות המופעלות במסגרת סל השירותים הפסיכו-סוציאליים לנכה לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 [נוסח משולב], על ידי משרד הביטחון, בפיקוחו של המשרד, מטעמו או במימונו.

           (ג)   בסעיף זה, "מסגרת רווחה" – כל אחד מאלה:

(1)   מקום שניתן בו שירות רווחה או טיפול לאדם על ידי משרד העבודה, הרווחה והשירותים החבתריים או מי מטעמו או בפיקוחו, ובית דיור מוגן כהגדרתו בחוק הדיור המוגן, התשע"ב-2012;

(1א) מקום שניתן בו שירות רווחה או טיפול לאדם על ידי המשרד לחיזוק ולקידום קהילתי, משרד החינוך, משרד הביטחון או מי מטעמם או בפיקוחם;

(2)   מקום שניתן בו שירות רווחה או טיפול לאדם על ידי הרשויות המקומיות או מי מטעמן;

(3)   מקום שניתן בו שירות רווחה או טיפול לאדם על ידי הרשות לשיקום האסיר או מי מטעמה.

מיום 17.8.2020

תיקון מס' 1

ס"ח תש"ף מס' 2842 מיום 17.8.2020 עמ' 379 (ה"ח 1332)

(ג) בסעיף זה, "מסגרת רווחה" – כל אחד מאלה:

(1) מקום שניתן בו שירות רווחה או טיפול לאדם על ידי משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, המשרד לחיזוק ולקידום קהילתי, משרד החינוך, משרד הביטחון או מי מטעמם או מקום המצוי בפיקוחם של המשרדים כאמור;

(1) מקום שניתן בו שירות רווחה או טיפול לאדם על ידי משרד העבודה, הרווחה והשירותים החבתריים או מי מטעמו או בפיקוחו, ובית דיור מוגן כהגדרתו בחוק הדיור המוגן, התשע"ב-2012;

(1א) מקום שניתן בו שירות רווחה או טיפול לאדם על ידי המשרד לחיזוק ולקידום קהילתי, משרד החינוך, משרד הביטחון או מי מטעמם או בפיקוחם;

הגבלת פעילות בתחום התחבורה

12.     (א)  הממשלה רשאית, מכוח סמכותה לפי סעיף 4, להתקין תקנות להגבלת הפעילות בתחום התחבורה בעניינים כמפורט בפסקאות שלהלן ובתנאים המפורטים בהן:

(1)   הגבלות על הפעלה של תחבורה יבשתית ותחנות תחבורה יבשתית, לרבות מועדי הפעלתן ומספר השוהים בהן, ובכלל זה הנוסעים, ובלבד שהגבלות כאמור ייקבעו בשים לב לפריסה הגאוגרפית שבה ניתן שירות התחבורה היבשתית, לצורכי האוכלוסייה ולנגישות למקומות שבהם מסופקים מוצרים או שירותים חיוניים;

(2)   תנאים לעניין שמירת מרחק והפרדה בין השוהים בתחבורה יבשתית או בתחנות תחבורה יבשתית, לרבות התקהלות, ולעניין אופן מכירת כרטיסים והתשלום בעד הנסיעה בתחבורה יבשתית;

(3)   חובת בדיקת תסמינים או חובת תשאול לנכנסים לתחבורה יבשתית או לתחנת תחבורה יבשתית הנמצאת במבנה או במתחם סגור, ובכלל זה לעובדים, ונוסף על כך – חובה לקבל הצהרת בריאות מעובדים ומהנכנסים לתחבורה יבשתית או לתחנת תחבורה יבשתית שהכניסה אליהן נעשית ברישום או בהזמנה מראש במועד הכניסה או במועד מוקדם יותר, ולעניין קטין – חובת תשאול או קבלת הצהרת בריאות לרבות מהאחראי על הקטין;

(4)   הגבלה על כניסה של אדם לתחבורה יבשתית או לתחנת תחבורה יבשתית הנמצאת במבנה או במתחם סגור, ובכלל זה עובד, בשל החשש שהוא עלול להדביק בנגיף הקורונה, על סמך בדיקת תסמינים או תשאול או קבלת הצהרת בריאות לפי פסקה (3);

(5)   תנאים להבטחת היגיינה והגנה מפני הידבקות בנגיף הקורונה, לרבות הוראות בדבר הגבלה על הגשת מזון וצריכת מזון, למעט שתייה, בתחבורה יבשתית ובתחנות תחבורה יבשתית, ובלבד שלא תוגבל צריכה של מזון או שתייה בתחנות תחבורה יבשתית בשטח פתוח;

(6)   חובת יידוע של הנוסעים בתחבורה יבשתית בדבר ההוראות שניתנו לפי דין לשם הגנה מפני נגיף הקורונה הנוגעות לשהותם בתחבורה היבשתית או בתחנת תחבורה יבשתית, שתחול על הגורם האחראי על המקום;

(7)   מסירת דיווח או הצהרה מאת הגורם האחראי על המקום לגורם שייקבע בתקנות על ביצוע הוראות שנקבעו לפי סעיף זה שהוטלו על הגורם האחראי על המקום;

(8)   (א)   הגבלות על הפעלת כלי טיס, שדות תעופה ומנחתים, לעניין השוהים בהם, לרבות נוסעים, מלווים ואנשי צוות, וכן לעניין כניסת כלי טיס זרים לשטח ישראל, לרבות לגבי העניינים האמורים בפסקאות (2) עד (7), בשינויים המחויבים, וכן בעניינים כמפורט להלן:

(1)   הגבלה על חלוקה או מכירה של מזון או של מוצרים לא חיוניים בכלי טיס;

(2)   (א)   חובת נוסע למסור פרטים מזהים ומידע שיאפשרו יצירת קשר עמו אם התעורר חשש להדבקה בנגיף הקורונה;

(ב)   מידע שהתקבל לפי פסקה זו יישמר בנפרד מכל מידע אחר בידי גוף ממשלתי שייקבע לעניין זה בתקנות לפי סעיף זה ויועבר למשרד הבריאות לצורך עריכת חקירה אפידמיולוגית ולמטרה זו בלבד;

(ג)    מידע שהתקבל לפי פסקה זו יימחק לאחר תקופה שתקבע הממשלה בתקנות לפי סעיף זה;

(ד)   אדם שהגיע אליו מידע לפי פסקה זו ישמרנו בסוד, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש פרט לתכלית האמורה בפסקת משנה (א) או (ב);

(3)   חובת יידוע של הנוסעים בטיסה בין-לאומית בדבר אמצעים להבטחת בריאות הציבור החלים במדינת היעד ומסירת מידע הנוגע לפעולות הנדרשות מנוסע או המומלצות לו לשם צמצום הסיכון להידבקות בנגיף הקורונה;

(ב)   בפסקה זו, "איש צוות", "כלי טיס", "כלי טיס זר", "מנחת", "שדה תעופה" ו"שטח ישראל" – כהגדרתם בחוק הטיס, התשע"א-2011;

(9)   הגבלות לעניין הפעלת כלי שיט, נמלים ומעגנות לעניין השוהים בהם, לרבות נוסעים ואנשי צוות, וכן לעניין כניסת כלי שיט לשטח ישראל, לרבות לגבי העניינים האמורים בפסקאות (2) עד (7), בשינויים המחויבים; לעניין זה –

"כלי שיט" – כהגדרתו בחוק הספנות (כלי שיט), התש"ך-1960;

"נמל" ו"מעגנה" – כהגדרתם לפי פקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל"א-1971;

"צוות" – כהגדרתו בחוק הספנות (ימאים), התשל"ג-1973;

(10)  (א)   חובת מפעיל של כלי תחבורה יבשתית, כלי שיט או כלי טיס, לנהל רשימת מספרי טלפון שנמסרו לו של נוסעים, עובדים ונותני שירותים בכלי תחבורה כאמור (בפסקה זו – נוסעים), לשם העברתה למשרד הבריאות למטרת עריכת חקירה אפידמיולוגית – לגבי כלי תחבורה כאמור שהנסיעה בו נעשית בתיאום או בהזמנה מראש, או שהכניסה אליו או השימוש בו מותנים ברישום או בזיהוי, בין בעת הכניסה ובין במועד מוקדם יותר;

(ב)   חובת מפעיל של כלי תחבורה כאמור בפסקת משנה (א) לנהל גם רשימת פרטים מזהים הכוללים שם פרטי, שם משפחה ומספר זהות, מספר דרכון או מספר מזהה אחר שניתן על ידי רשות שלטונית – לגבי נוסעים בכלי תחבורה שבו הנוסעים נדרשים למסור בעת התיאום, ההזמנה או הרישום מראש או בעת כניסתם עליו פרטים מזהים;

(ג)    חובת מפעיל של כלי תחבורה כאמור בפסקת משנה (א) לנהל גם רשימת פרטים בדבר מספר מושב וזמן הכניסה לכלי התחבורה או זמן היציאה ממנו – לגבי נוסעים בכלי תחבורה שבידי המפעיל שלו יש פרטים כאמור;

(ד)    חובת נוסע בכלי תחבורה כאמור בפסקת משנה (א), למסור מספר טלפון, למטרת עריכת חקירה אפידמיולוגית, בעת הכניסה לכלי התחבורה או במועד מוקדם יותר;

(ה)   חובת מפעיל כלי תחבורה כאמור בפסקה זו להעביר למשרד הבריאות רשימת מספרי טלפון ורשימת פרטים כאמור בפסקאות משנה (א) עד (ג) שברשותו, לשם עריכת חקירה אפידמיולוגית.

           (ב)  תקנות לפי סעיף קטן (א)(8) ו-(9) ייקבעו בהתחשב בזכותו של אזרח ישראלי להיכנס לישראל.

מיום 17.8.2020

תיקון מס' 1

ס"ח תש"ף מס' 2842 מיום 17.8.2020 עמ' 380 (ה"ח 1332)

(3) חובת בדיקת תסמינים של הנכנסים לתחבורה יבשתית או לתחנת תחבורה יבשתית הנמצאת במבנה או במתחם סגור, ובכלל זה העובדים, ותשאולם, ולעניין קטין – לרבות מהאחראי על הקטין; לעניין עובדים, וכן לעניין הנכנסים לתחבורה יבשתית או לתחנת תחבורה יבשתית שהכניסה אליהן נעשית ברישום מראש או בהזמנה מראש – גם חובה לקבלת הצהרת בריאות מהם במועד כניסתם או במועד מוקדם יותר;

(3) חובת בדיקת תסמינים או חובת תשאול לנכנסים לתחבורה יבשתית או לתחנת תחבורה יבשתית הנמצאת במבנה או במתחם סגור, ובכלל זה לעובדים, ונוסף על כך – חובה לקבל הצהרת בריאות מעובדים ומהנכנסים לתחבורה יבשתית או לתחנת תחבורה יבשתית שהכניסה אליהן נעשית ברישום או בהזמנה מראש במועד הכניסה או במועד מוקדם יותר, ולעניין קטין – חובת תשאול או קבלת הצהרת בריאות לרבות מהאחראי על הקטין;

(10) (א) חובת מפעיל של כלי תחבורה יבשתית, כלי שיט או כלי טיס, לנהל רשימת מספרי טלפון שנמסרו לו של נוסעים, עובדים ונותני שירותים בכלי תחבורה כאמור (בפסקה זו – נוסעים), לשם העברתה למשרד הבריאות למטרת עריכת חקירה אפידמיולוגית – לגבי כלי תחבורה כאמור שהנסיעה בו נעשית בתיאום או בהזמנה מראש, או שהכניסה אליו או השימוש בו מותנים ברישום או בזיהוי, בין בעת הכניסה ובין במועד מוקדם יותר;

(ב) חובת מפעיל של כלי תחבורה כאמור בפסקת משנה (א) לנהל גם רשימת פרטים מזהים הכוללים שם פרטי, שם משפחה ומספר זהות, מספר דרכון או מספר מזהה אחר שניתן על ידי רשות שלטונית – לגבי נוסעים בכלי תחבורה שבו הנוסעים נדרשים למסור בעת התיאום, ההזמנה או הרישום מראש או בעת כניסתם עליו פרטים מזהים;

(ג) חובת מפעיל של כלי תחבורה כאמור בפסקת משנה (א) לנהל גם רשימת פרטים בדבר מספר מושב וזמן הכניסה לכלי התחבורה או זמן היציאה ממנו – לגבי נוסעים בכלי תחבורה שבידי המפעיל שלו יש פרטים כאמור;

(ד) חובת נוסע בכלי תחבורה כאמור בפסקת משנה (א), למסור מספר טלפון, למטרת עריכת חקירה אפידמיולוגית, בעת הכניסה לכלי התחבורה או במועד מוקדם יותר;

(ה) חובת מפעיל כלי תחבורה כאמור בפסקה זו להעביר למשרד הבריאות רשימת מספרי טלפון ורשימת פרטים כאמור בפסקאות משנה (א) עד (ג) שברשותו, לשם עריכת חקירה אפידמיולוגית.

סימן ב'1: אזור תיירות מיוחד

מיום 11.11.2020

תיקון מס' 3

ס"ח תשפ"א מס' 2865 מיום 11.11.2020 עמ' 58 (ה"ח 856)

הוספת סימן ב'1

הכרזה על אזור תיירות מיוחד

12א.   (א)  בתקופת תוקפה של הכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה וכל עוד עומדות בתוקפן הגבלות האוסרות לפתוח מיתקני אירוח, רשאית הממשלה להכריז על אזור העיר אילת או על אזור עין בוקק-חמי זוהר כאזור תיירות מיוחד, לאחר ששקלה את הפגיעה בזכויות עקב ההכרזה, ובלבד שהתקיימו לגביו התנאים כמפורט להלן:

(1)   רמת התחלואה בנגיף הקורונה באותו אזור ובסביבתו נמוכה באופן משמעותי וכן נמוכה ביחס לרמת התחלואה הכללית בישראל לפי אמות מידה שיפורסמו לציבור, ומצב התחלואה הכללית בישראל מאפשר הכרזה על האזור כאזור תיירות מיוחד לפי עמדת משרד הבריאות;

(2)   ניתן לבצע בדיקות קורונה מיידיות לפי הוראות סעיף 12ד(ב) בזמינות ובמספר הנדרשים כדי לאפשר לאנשים המנויים באותו סעיף קטן להיכנס לאזור בזמן סביר;

(3)   לא עומדות בתוקף תקנות כאמור בסעיף 7(א)(1), הקובעות הגבלות לעניין יציאה ממקום המגורים במדינה כולה.

           (ב)  לא תכריז הממשלה על אזור כאזור תיירות מיוחד אלא לאחר שקוימה התייעצות עם ראש הרשות המקומית באותו אזור; בטרם קבלת ההחלטה תיבחן עמדת ראש הרשות במקומית כאמור; התקבלה עמדה כאמור, יכללו הנימוקים בדברי ההסבר להצעת ההחלטה התייחסות לעמדה, ואם הוגשה העמדה בכתב – היא תצורף להצעת ההחלטה.

           (ג)   לא תכריז הממשלה על אזור תיירות מיוחד אלא לאחר שהובאו לפניה עמדות שר הבריאות ושר התיירות, וכן עמדת גורמי המקצוע במשרד הבריאות לעניין התקיימות מדדי התחלואה באותו אזור כאמור בסעיף קטן (א)(1) ולעניין האפשרות לבצע בדיקות קורונה כאמור בסעיף קטן (א)(2).

           (ד)  הכריזה הממשלה על אזור תיירות מיוחד, תודיע על כך לוועדת החוקה ולראש הרשות המקומית באותו אזור; ההכרזה, הנימוקים והתשתית העובדתית שעליהם היא מבוססת יוגשו לוועדת החוקה בסמוך ככל האפשר לאחר ההכרזה.

           (ה)  הכרזה על אזור תיירות מיוחד תפורסם ברשומות ותיכנס לתוקף במועד שייקבע בה ושלא יהיה מוקדם מ-24 שעות לאחר פרסומה.

           (ו)   הכרזה על אזור תיירות מיוחד תעמוד בתוקפה לתקופה שתיקבע בה ושלא תעלה על 30 ימים, ורשאית הממשלה להאריך את תוקפה לתקופות נוספות שלא יעלו על 30 ימים כל אחת, והכול ובלבד שתקופת תוקפה של הכרזה לפי סעיף זה תסתיים לא יאוחר מתום תקופת תוקפה של ההכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה; ההוראות החלות על הכרזה על אזור תיירות מיוחד יחולו גם על הארכת הכרזה כאמור בסעיף קטן זה.

מיום 11.11.2020

תיקון מס' 3

ס"ח תשפ"א מס' 2865 מיום 11.11.2020 עמ' 58 (ה"ח 856)

הוספת סעיף 12א

ביטול הכרזה על אזור תיירות מיוחד

12ב.   (א)  הממשלה או ועדת החוקה רשאיות לבטל את ההכרזה על אזור תיירות מיוחד.

           (ב)  חדלו להתקיים התנאים המפורטים בסעיף 12א(א), תבטל הממשלה את ההכרזה.

           (ג)   ביטול ההכרזה על אזור תיירות מיוחד יפורסם ברשומות בסמוך ככל האפשר לאחר קבלת ההחלטה, וייכנס לתוקף במועד שייקבע בהחלטה ושלא יהיה מוקדם משלושה ימים לאחר פרסומו ברשומות.

מיום 11.11.2020

תיקון מס' 3

ס"ח תשפ"א מס' 2865 מיום 11.11.2020 עמ' 59 (ה"ח 856)

הוספת סעיף 12ב

הפעלת מיתקני אירוח באזור תיירות מיוחד

12ג.   (א)  הוכרז אזור תיירות מיוחד, תותר פתיחתם לקהל של מיתקני האירוח באותו אזור למטרת לינה, וכן תותר הפעלת בריכת שחייה, בית אוכל ובית תפילה הנמצאים בתחומם של מיתקני האירוח כאמור לשימוש האורחים במיתקן, והכול בהתאם לתנאים שנקבעו בתקנות כאמור בסעיף 8.

           (ב)  המבקש להתארח במיתקן אירוח באזור תיירות מיוחד יציג בעת קבלתו לראשונה למיתקן האירוח תוצאה שלילית בבדיקת קורונה אשר בוצעה במהלך 72 השעות שקדמו לקבלתו כאמור או אישור החלמה.

           (ג)   מפעיל מיתקן אירוח באזור תיירות מיוחד לא יקבל אורח למיתקן האירוח אלא אם כן הציג לפניו, בעת קבלתו לראשונה למיתקן האירוח, תוצאה שלילית בבדיקת קורונה או אישור החלמה, כאמור בסעיף קטן (ב).

מיום 11.11.2020

תיקון מס' 3

ס"ח תשפ"א מס' 2865 מיום 11.11.2020 עמ' 60 (ה"ח 856)

הוספת סעיף 12ג

חובת הצגה של תוצאה שלילית בבדיקת קורונה או אישור החלמה לנכנס לאזור תיירות מיוחד

12ד.   (א)  לא ייכנס אדם לאזור תיירות מיוחד אלא אם כן הציג בעמדת בידוק במקום הסמוך לכניסה לאזור (בסעיף זה – עמדת בידוק) תוצאה שלילית בבדיקת קורונה אשר בוצעה במהלך 72 השעות שקדמו לכניסתו לאזור או אישור החלמה.

           (ב)  לאדם שמתקיים בו תנאי מהתנאים המפורטים להלן תינתן אפשרות לבצע בעמדת הבידוק בדיקת קורונה מיידית בלא תשלום לפני כניסתו לאזור התיירות המיוחד, ותוצאות הבדיקה יימסרו לו באופן מיידי:

(1)   הוא מתגורר באזור התיירות המיוחד או בסביבת האזור; לעניין זה, "סביבת האזור" – היישובים המנויים בהכרזה על אזור התיירות המיוחד ונמצאים בסביבתו, ואשר תושביהם נסמכים על קבלת שירותים חיוניים או על רכישת מוצרים חיוניים הניתנים באזור האמור;

(2)   כניסתו לאזור התיירות המיוחד היא לאחת מהפעולות או המטרות שלהלן:

(א)   קבלת טיפול רפואי או קבלת טיפול סוציאלי במסגרת רווחה כהגדרתה בסעיף 16(ב);

(ב)   הגעה להליך משפטי שאותו אדם הוא צד לו, בעל מעמד בו או חייב להיות נוכח בו;

(ג)    השתתפות בהלוויה, בברית מילה או בטקס חתונה של קרוב משפחה מדרגה ראשונה;

(ד)    הגעה למקום עבודתו הנמצא באזור התיירות המיוחד;

(ה)   העברה של קטין בין הוריו החיים בנפרד שמי מהם מתגורר באזור התיירות המיוחד;

(ו)    צורך חיוני אחר או צורך דחוף שאינו מאפשר ביצוע בדיקת קורונה וקבלת תוצאתה עד המועד הנדרש לפי סעיף קטן (א), ובכלל זה סיוע לאדם שיש לו קושי או מצוקה הדורשים סיוע, והכול באישור גורם ממשלתי או הרשות המקומית שבתחומה חלה ההכרזה שהממשלה הסמיכה אותם לעניין זה, בהתאם להנחיות רשות החירום הלאומית בתיאום עם משרד התיירות, ולפי נוהל שפורסם לציבור שיכלול התייחסות לזהות הגורם המאשר; על החלטה פרטנית לפי פסקת משנה זו ניתן להגיש השגה לגורם בכיר שקבעה הממשלה הממונה על מי שנתן את ההחלטה, ואם ההסמכה ניתנה לרשות המקומית – תוגש ההשגה לראש הרשות המקומית, לממלא מקומו או למנהל הכללי של הרשות המקומית, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 22(ב) עד (ד);

(ז)    פעולה או מטרה אחרת שקבעה הממשלה בהכרזה על אזור התיירות המיוחד.

           (ג)   על אף האמור בסעיף קטן (א), אדם שהתקיים בו האמור בסעיף קטן (ב) ובעת הגעתו לעמדת הבידוק בדיקת קורונה מיידית אינה זמינה, יהיה זכאי להיכנס לאזור התיירות המיוחד לאחר שביצע בעמדת הבידוק בדיקת קורונה שגרתית, ואם בדיקת קורונה שגרתית אינה זמינה – יורשה להיכנס לאזור בלי שביצע בדיקת קורונה; לעניין זה, "בדיקת קורונה שגרתית" – בדיקת קורונה שאינה בדיקת קורונה מיידית.

           (ד)  (1)   הממשלה רשאית לקבוע בהכרזה על אזור תיירות מיוחד כי ביצוע בדיקת קורונה שהצגת תוצאתה היא תנאי לכניסה לאזור האמור, לאדם שמתקיים בו האמור בסעיף קטן (ב), תהיה בתדירות נמוכה מהנדרש בסעיף קטן (א); הממשלה רשאית לקבוע כאמור לגבי כל קבוצת אוכלוסייה שמתקיים בה תנאי מהתנאים שבסעיף קטן (ב) או לגבי חלק ממנה;

(2)   בלי לגרוע מהוראות פסקה (1), אדם המתגורר באזור התיירות המיוחד או בסביבת האזור ונדרש להגיע למקום עבודתו באזור או בסביבתו, לא יידרש לבצע בדיקת קורונה שהצגת תוצאתה היא תנאי לכניסה לאזור האמור יותר מפעם אחת בשבעה ימים.

           (ה)  על אף האמור בסעיף קטן (א) –

(1)   לא תוגבל כניסה לאזור תיירות מיוחד של שוטר, חייל, סוהר, עובד הרשות הארצית לכבאות והצלה, עובד סוציאלי במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים או ברשות מקומית או איש צוות רפואי, הנכנס לאזור במסגרת תפקידו; לעניין זה, "איש צוות רפואי" – רופא, סטז'ר, אח, כוח עזר רפואי, פלבוטומיסט, פרמדיק או חובש;

(2)   לא תוגבל כניסתו של אדם המתגורר באזור התיירות המיוחד שבבדיקת קורונה שביצע התקבל ממצע חיובי לנגיף הקורונה, ובלבד שיגיע למקום הבידוד בהתאם להוראות לפי סעיף 20 לפקודת בריאות העם בדרך המהירה ביותר ולא יעשה שימוש בתחבורה ציבורית כדי להגיע למקום הבידוד;

(3)   הממשלה רשאית, לאחר שהוברה לפניה עמדת משרד הבריאות, לקבוע בהכרזה על אזור תיירות מיוחד נסיבות מיוחדות שבהתקיימן לא תחול החובה האמורה בסעיף קטן (א).

           (ו)   על אף האמור בסעיף קטן (א), הממשלה תקבע בהכרזה כי החובה לפי אותו סעיף קטן לא תחול על ילד מתחת לגיל שייקבע בהכרזה או על אדם עם מוגבלות מסוג שייקבע בהכרזה שמתקיים לגביהם תנאי מהתנאים בסעיף קטן (ב), לאחר שהובאה בפניה עמדת משרד הבריאות לעניין זה.

           (ז)   הממשלה רשאית לקבוע בהכרזה על אזור תיירות מיוחד כי אדם שאינו מהמנויים בסעיפים קטנים (ב) או (ה) לא יעלה על כלי טיס, כנוסח, לשם הגעה לאזור תיירות מיוחד אלא אם כן הציג לפני העלייה לכלי הטיס תוצאה שלילית בבדיקת קורונה אשר בוצעה במהלך 72 השעות שקדמו לעלייתו כאמור או אישור החלמה, ורשאית הממשלה לקבוע בהכרזה הוראות נוספות הדרושות ליישום ההגבלה האמורה.

מיום 11.11.2020

תיקון מס' 3

ס"ח תשפ"א מס' 2865 מיום 11.11.2020 עמ' 60 (ה"ח 856)

הוספת סעיף 12ד

קביעת הוראות ייחודיות בידי הממשלה שיחולו על אזור תיירות מיוחד

12ה.   אין בהכרזה על אזור תיירות מיוחד כדי לגרוע מתחולת הגבלות שנקבעו בתקנות לפי סעיפים 6 עד 12, אולם הממשלה תבחן אם לקבוע הקלות להגבלות שנקבעו בתקנות כאמור, ובכלל זה בעניינים המפורטים להלן, בשים לב לרצון לאפשר פעילות תיירותית באזור, לצורך למנוע הדבקה בנגיף הקורונה בקרב הציבור ולהגבלות המנויות בסעיף 12ד:

(1)  פתיחה לציבור של מקומות במרחב הציבורי ככל שהוגבלו לפי סעיף 7(א)(3);

(2)  פתיחה של עסקים לקהל לפי סעיף 8, לרבות לעניין התנאים וההגבלות החלים על התקהלות או על מספר השוהים בעסקים כאמור.

מיום 11.11.2020

תיקון מס' 3

ס"ח תשפ"א מס' 2865 מיום 11.11.2020 עמ' 62 (ה"ח 856)

הוספת סעיף 12ה

הבאת ההכרזה על אזור תיירות מיוחד לידיעת הציבור

12ו.   הכריזה הממשלה על אזור תיירות מיוחד, תפרסם את עיקרי ההכרזה שיחולו לגבי אזור התיירות המיוחד לידיעת הציבור ולידיעת הנוגעים בדבר, באופן בהיר, נגיש ומותאם לקבוצות השונות באוכלוסייה המתגוררות באותו אזור; פרסום כאמור יכול שיהיה בעיתונים, בערוצי תקשורת, באינטרנט, במודות מודפסות על שלטי חוצות או בכל דרך יעילה אחרת שתבטיח את יידוע הציבור בכלל ואת יידוע המתגוררים באזור וסביבתו והעובדים באזור בפרט, בהיקף הרחב ביותר האפשרי בנסיבות העניין.

מיום 11.11.2020

תיקון מס' 3

ס"ח תשפ"א מס' 2865 מיום 11.11.2020 עמ' 63 (ה"ח 856)

הוספת סעיף 12ו

סימן ג': אזור מוגבל

הכרזה על אזור מוגבל

13.     (א)  בתקופת תוקפה של הכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה, רשאית ועדת השרים להכריז על אזור כאזור מוגבל אם התקיימו תנאים אלה:

(1)   יש התפשטות נרחבת של נגיף הקורונה באזור מסוים בישראל ורמת התחלואה באותו אזור גבוהה ביחס לרמת התחלואה הכללית בישראל;

(2)   ועדת השרים שוכנעה, לאחר שבחנה דרכי פעולה חלופיות, כי כדי למנוע את המשך התפשטות הנגיף בתוך האזור או מחוצה לו, יש הכרח להגביל את הכניסה אליו או את היציאה ממנו, להגביל את היציאה ממקום המגורים של המתגוררים באזור כאמור או להגביל פעילות או התקהלות בתוך אותו אזור; בסימן זה, "מתגורר" – לרבות מי ששוהה במקום דרך קבע.

           (ב)  הצעת החלטה להכריז על אזור כאזור מוגבל תובא לוועדת השרים לאחר שקוימה התייעצות עם ראשי הרשויות המקומיות באותו אזור, אלא אם כן לא ניתן היה לקבל את עמדתם בעל פה או בכתב לאחר שנעשה מאמץ סביר לקבלה; בטרם קבלת ההחלטה תיבחן עמדת הרשויות המקומיות שבתחום האזור המוגבל, ככל שהתקבלה; התקבלה עמדה כאמור, יכללו הנימוקים בדברי ההסבר להצעת ההחלטה התייחסות לעמדה, ואם הוגשה העמדה בכתב – היא תצור, להצעת ההחלטה.

           (ג)   בהכרזה על אזור מוגבל תקבע ועדת השרים את ההגבלות מתוך ההגבלות המנויות בסעיפים 15 עד 19 או מתוך ההגבלות שקבעה הממשלה לעניין אזור מוגבל בתקנות כאמור בסעיף 20, שיחולו באזור המוגבל, ורשאית היא לקבוע הקלות לאותן הגבלות, והכול אם שוכנעה כי גודל האזור והיקף ההגבלות אינם עולים על הנדרש, בהתחשב, בין השאר, בשיקולים בריאותיים, ובכלל זה בפיזור החולים ובמאפייני התחלואה באזור, ביכולת האכיפה, במאפייני האוכלוסייה ובמאפיינים הייחודיים של האזור וכן בפגיעה בזכויות.

           (ד)  בהכרזה על אזור מוגבל לא יוחלו ההגבלות שבסעיף 15, אלא אם כן נחה דעתה של ועדת השרים כי בתקופת תוקפה של ההכרזה יתקיימו אספקה נאותה של מוצרים ומתן שירותים חיוניים בתוך האזור.

           (ה)  הכריזה ועדת השרים על אזור כאזור מוגבל, תודיע על כך מיד לוועדת החוקה, לממשלה ולראשי הרשויות המקומיות שבאזור המוגבל; ההכרזה, פירוט ההגבלות שהוטלו בה והנימוקים להן, והתשתית העובדתית שעליה מבוססת ההחלטה, יוגשו לוועדת החוקה בסמוך ככל האפשר לאחר ההכרזה.

           (ו)   הכרזה על אזור כאזור מוגבל תפורסם ברשומות[3] ותיכנס לתוקף עם פרסומה או במועד מאוחר יותר שייקבע בהכרזה; ההכרזה תפורסם גם באתר האינטרנט של משרד ראש הממשלה.

           (ז)   הכרזה על אזור כאזור מוגבל תעמוד בתוקפה לתקופה שתיקבע בה ושלא תעלה על שבעה ימים, ורשאית ועדת השרים –

(1)   להאריך את תוקפה לתקופות נוספות שלא יעלו על חמישה ימים כל אחת, ובלבד שתקופת ההכרזה הכוללת לא תעלה על 21 ימים;

(2)   באישור ועדת החוקה – להאריך את תוקפה לתקופות נוספות שלא יעלו על 14 ימים כל אחת;

והכול ובלבד שתקופת תוקפה של הכרזה לפי סעיף קטן זה תסתיים לא יאוחר מתום תקופת תוקפה של ההכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה; ההוראות החלות על הכרזת על אזור מוגבל יחולו גם על הארכת הכרזה כאמור בסעיף קטן זה.

           (ח)  בלי לגרוע מסמכות ועדת השרים להכריז על אזור מוגבל, הממשלה תקבע נוהל לעניין התמודדות ומתן סיוע לאזורים שרמת התחלואה בהם עלולה להוביל להכרזה עליהם כאזור מוגבל; בנוהל כאמור תיקבע דרך הפעולה לעניין ההתמודדות ומתן סיוע כאמור, בשים לב לצורך בשיתוף פעולה ככל האפשר עם ראשי הרשויות המקומיות הנוגעות בדבר.

מיום 17.8.2020

תיקון מס' 1

ס"ח תש"ף מס' 2842 מיום 17.8.2020 עמ' 380 (ה"ח 1332)

(ה) הכריזה ועדת השרים על אזור כאזור מוגבל, תודיע על כך מיד לוועדה של הכנסת לוועדת החוקה, לממשלה ולראשי הרשויות המקומיות שבאזור המוגבל; ההכרזה, פירוט ההגבלות שהוטלו בה והנימוקים להן, והתשתית העובדתית שעליה מבוססת ההחלטה, יוגשו לוועדה של הכנסת לוועדת החוקה בסמוך ככל האפשר לאחר ההכרזה.

(ו) הכרזה על אזור כאזור מוגבל תפורסם ברשומות ותיכנס לתוקף עם פרסומה או במועד מאוחר יותר שייקבע בהכרזה; ההכרזה תפורסם גם באתר האינטרנט של משרד ראש הממשלה.

(ז) הכרזה על אזור כאזור מוגבל תעמוד בתוקפה לתקופה שתיקבע בה ושלא תעלה על שבעה ימים, ורשאית ועדת השרים –

(1) להאריך את תוקפה לתקופות נוספות שלא יעלו על חמישה ימים כל אחת, ובלבד שתקופת ההכרזה הכוללת לא תעלה על 21 ימים;

(2) באישור הוועדה של הכנסת ועדת החוקה – להאריך את תוקפה לתקופות נוספות שלא יעלו על 14 ימים כל אחת;

ביטול הכרזה על אזור מוגבל

14.     (א)  הממשלה, ועדת השרים או ועדת החוקה, רשאיות לבטל את ההכרזה על אזור מוגבל.

           (ב)  חדלו להתקיים הנסיבות המצדיקות את ההכרזה על אזור מוגבל, תבטל ועדת השרים את ההכרזה.

           (ג)   ביטול ההכרזה על אזור מוגבל יפורסם ברשומות בסמוך ככל האפשר לאחר קבלת ההחלטה וייכנס לתוקף עם פרסומו או במועד מוקדם יותר שייקבע בהחלטה; ההחלטה תפורסם גם באתר האינטרנט של משרד ראש הממשלה.

מיום 17.8.2020

תיקון מס' 1

ס"ח תש"ף מס' 2842 מיום 17.8.2020 עמ' 380 (ה"ח 1332)

(א) הממשלה, ועדת השרים או הוועדה של הכנסת ועדת החוקה, רשאיות לבטל את ההכרזה על אזור מוגבל.

הגבלות לעניין כניסה לאזור מוגבל ויציאה ממנו

15.     (א)  ועדת השרים רשאית לקבוע, מכוח סמכותה לפי סעיף 13(ג), כי אדם המתגורר באזור מוגבל לא יצא מהאזור המוגבל, ובלבד שלא תוגבל היציאה לפעולות או למטרות אלה:

(1)   קבלת טיפול רפואי חיוני שאותו אדם אינו יכול לקבלו באזור המוגבל;

(2)   הליך משפטי שאותו אדם הוא צד לו, בעל מעמד בו או חייב להיות נוכח בו;

(3)   יציאה במסגרת תפקיד של שוטר, חייל, סוהר, עובד הרשות הארצית לכבאות והצלה או איש צוות רפואי; לעניין זה, "איש צוות רפואי" – רופא, סטז'ר, אח, כוח עזר רפואי, פלבוטומיסט, פרמדיק או חובש;

(4)   הלוויה של קרוב משפחה מדרגה ראשונה;

(5)   העברה של קטין שהוריו חיים בנפרד אל ההורה המתגורר מחוץ לאזור המוגבל;

(6)   יציאה של אחד מאלה לשם מילוי תפקידו:

(א)   עובד במחלקה לשירותים חברתיים ברשות מקומית או מי מטעמה שהרשות המקומית הגדירה כחיוני, וניתן לכך אישור משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, שיינתן בהקדם האפשרי;

(ב)   עובד במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים או מי מטעמו שקיבל אישור ממשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים;

(7)   צורך חיוני אחר, לרבות יציאה של עובד חיוני לצורכי עבודתו וכן סיוע לקרוב משפחה חולה או קשיש, והכול באישור רשות החירום הלאומית או גורם ממשלתי אחר שהממשלה הסמיכה לעניין זה, שיינתן לפי נוהל שפורסם לציבור;

(8)   פעולה או מטרה אחרת שקבעה הממשלה בתקנות.

           (ב)  ועדת השרים רשאית לקבוע, מכוח סמכותה לפי סעיף 13(ג), כי אדם לא ייכנס לאזור מוגבל, ובלבד שלא תוגבל הכניסה של מי מהמפורטים להלן או למטרות כמפורט להלן:

(1)   אדם המתגורר באזור המוגבל;

(2)   גוף הצלה הפועל במסגרת תפקידיו וסמכויותיו לפי כל דין, וכן משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר, צבא ההגנה לישראל ושירות ההתגוננות האזרחית, ובלבד שכניסת צבא ההגנה לישראל ושירות ההתגוננות האזרחית תהיה רק לצורך מתן סיוע אזרחי, פעילות מבצעית או התגוננות אזרחית בשעת התקפה ובעת מצב מיוחד בעורף לפי חוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951;

(3)   איש צוות רפואי כהגדרתו בסעיף 15(א)(3) וכן וטרינר, לשם מילוי תפקידם;

(4)   עובד סוציאלי, לשם מילוי תפקידו;

(5)   עובד כמפורט להלן לשם מילוי תפקידו:

(א)   עובד במחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית הנוגעת לעניין או מי מטעמה שהרשות המקומית הגדירה כחיוני;

(ב)   עובד במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים או מי מטעמו שקיבל אישור ממשרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים;

(6)   עיתונאי או עובד מקצועות התקשורת, לשם מילוי תפקידם;

(7)   אספקה ותחזוקה שוטפות של מוצרים ושירותים חיוניים, לרבות שירותי חשמל, מים, תקשורת ואיסוף פסולת וכן תיקונים הנדרשים לשם אספקה שוטפת של שירותים כאמור;

(8)   העברה של קטין שהוריו חיים בנפרד על ידי אחד מהוריו לביתו של ההורה השני;

(9)   צורך חיוני אחר, לרבות כניסה של עובד חיוני לצורכי עבודתו וכן סיוע לקרוב משפחה חולה או קשיש, והכול באישור רשות החירום הלאומית או גורם ממשלתי אחר שהממשלה הסמיכה לעניין זה, שיינתן לפי נוהל שפורסם לציבור;

(10)  גורם או מטרה אחרים שקבעה הממשלה בתקנות.

הגבלות לעניין יציאה למרחב הציבורי באזור מוגבל

16.     (א)  ועדת השרים רשאית לקבוע, מכוח סמכותה לפי סעיף 13(ג), כי אדם המתגורר באזור מוגבל לא יצא ממקום מגוריו באזור המוגבל למקום אחר באזור המוגבל, ובלבד שלא תוגבל היציאה לפעולות או למטרות המפורטות להלן:

(1)   הגעה של עובד למקום עבודתו וחזרה ממנו, וכן הסעה של עובד למקום עבודה כאמור, ובלבד שאין מניעה לעובד לעבוד באותו מקום עבודה לפי כל דין;

(2)   הצטיידות במזון, בתרופות ובמוצרים חיוניים וקבלת שירותים חיוניים, וכן תיקונים הנדרשים לשם אספקה שוטפת של שירותים כאמור;

(3)   קבלת טיפול רפואי;

(4)   תרומת דם;

(5)   השתתפות בהפגנה;

(6)   הגעה להליך משפטי שאותו אדם הוא צד לו, בעל מעמד בו או שהוא נדרש להשתתף בו;

(7)   הגעה למשכן הכנסת;

(8)   טיפול במסגרת רווחה;

(9)   פעילות ספורט של יחיד או עם אנשים הגרים עמו באותו מקום מגורים, למרחק של עד 500 מטרים ממקום המגורים;

(10)  יציאה ממקום מגורים, של יחיד או של אנשים הגרים באותו מקום מגורים, לזמן קצר ולמרחק של עד 100 מטרים ממקום המגורים;

(11)  טבילת אישה במקווה טהרה;

(12)  השתתפות בהלוויה או בברית מילה, בתפילה או בטקס חתונה של קרוב משפחה מדרגה ראשונה;

(13)  סיוע רפואי לאדם אחר או סיוע לאדם שיש לו קושי או מצוקה הדורשים סיוע;

(14)  העברה של קטין, שהוריו חיים בנפרד, על ידי אחד מהוריו, לביתו של ההורה האחר;

(15)  העברה של קטין שההורה האחראי עליו נדרש לצאת לצורך חיוני, ואין במקום המגורים אחראי שניתן להשאיר את הקטין בהשגחתו;

(16)  יציאה ממקום המגורים לצורך יציאה מהאזור המוגבל המותרת לפי סעיף 15(א);

(17)  פעילות או מטרה אחרת שקבעה הממשלה בתקנות.

           (ב)  בסעיף זה, "מסגרת רווחה" – כל אחד מאלה:

(1)   מקום שבו ניתן שירות רווחה או טיפול לאדם על ידי משרד ממשלתי או מי מטעמו או בפיקוחו, ובית דיור מוגן כהגדרתו בחוק הדיור המוגן, התשע"ב-2012;

(2)   (נמחקה);

(3)   מקום שבו ניתן שירות רווחה או טיפול לאדם על ידי הרשויות המקומיות או מי מטעמן;

(4)   מקום שבו ניתן שירות רווחה או טיפול לאדם על ידי הרשות לשיקום האסיר או מי מטעמה.

מיום 17.8.2020

תיקון מס' 1

ס"ח תש"ף מס' 2842 מיום 17.8.2020 עמ' 380 (ה"ח 1332)

(ב) בסעיף זה, "מסגרת רווחה" – כל אחד מאלה:

(1) מקום שבו ניתן שירות רווחה או טיפול לאדם על ידי משרד ממשלתי או מי מטעמו או בפיקוחו, ובית דיור מוגן כהגדרתו בחוק הדיור המוגן, התשע"ב-2012;

(2) מקום המצוי בפיקוח משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים;

הגבלת פעילות של מסחר, בילוי או פנאי ושל תחבורה ציבורית

17.     (א)  ועדת השרים רשאית לקבוע, מכוח סמכותה לפי סעיף 13(ג), כי אדם לא יפתח לציבור באזור המוגבל מקום מתוך המקומות המפורטים בתוספת, לרבות בבית מגורים, ורשאית היא לקבוע תנאים לפתיחת מקום כאמור לציבור; אין בהוראות סעיף זה כדי לאסור שירותים משלוחים, ובלבד שבשירות משלוחים למקום מגורים או למבנה אחר המשלוח יונח סמוך לפתח בית המגורים או בסמוך לפתח המבנה, מחוצה לו.

           (ב)  ועדת השרים רשאית לקבוע, מכוח סמכותה לפי סעיף 13(ג), הגבלות על הפעלת תחבורה ציבורית באזור המוגבל, אליו או ממנו, בשים לב לצורכי האוכלוסייה באזור המוגבל ולנגישות של מקומות שבהם מסופקים מוצרים או ניתנים שירותים חיוניים.

הגבלת פעילות של מוסדות המקיימים פעילות חינוך

18.     ועדת השרים רשאית לקבוע, מכוח סמכותה לפי סעיף 13(ג), ולאחר שמיעת עמדת שר החינוך או השר להשכלה גבוהה, לפי העניין, כי לא תתקיים באזור מוגבל פעילות של מוסדות המקיימים פעילות חינוך, ורשאית היא לקבוע תנאים לקיום פעילות של מוסד כאמור; בבואה לקבוע הגבלות לפי סעיף זה תשקול ועדת השרים, במידת האפשר ובהתחשב בכך שמדובר באזור מוגבל, המשך הפעלה של גופים, מוסדות ופעילויות מבין אלה המנויים בסעיף 10(ג).

הגבלת התקהלות

19.     ועדת השרים רשאית לקבוע, מכוח סמכותה לפי סעיף 13(ג), הגבלות על התקהלות במבנה או בשטח פתוח שבאזור מוגבל; לעניין זה, "התקהלות" – שהייה בסמיכות של שני אנשים או יותר, למעט אנשים הגרים באותו מקום; אין באמור כדי למנוע קביעת תנאים לעניין אופן קיום הפגנה, תפילה או טקס דתי באזור המוגבל, החיוניים למניעת התפשטות נגיף הקורונה.

קביעת הגבלות בידי הממשלה שיחולו על אזור מוגבל

20.     אין בהוראות סימן זה כדי לגרוע מסמכות הממשלה לפי סעיף 4 להתקין בתקנות כאמור בסעיפים 6 עד 12 הוראות ייחודיות לאזור מוגבל בכפוף להוראות סימן זה; ועדת השרים רשאית לקבוע, מכוח סמכותה לפי סעיף 13(ג), אילו מההגבלות שנקבעו כאמור יחולו באזור המוגבל שעליו הכריזה.

הבאת ההכרזה, ההגבלות והעבירות שיחולו לידיעת הציבור

21.     הכריזה ועדת השרים על אזור כאזור מוגבל, תפרסם את עיקרי ההכרזה, ההגבלות, העבירות, העבירות המינהליות והקנסות המינהליים שיחולו לגבי האזור המוגבל לידיעת השוהים באותו אזור ולידיעת הנוגעים בדבר, באופן בהיר, נגיש ומותאם לקבוצות השונות באוכלוסייה המתגוררות באותו אזור; פרסום כאמור יכול שיהיה בעיתונים, בערוצי תקשורת, באינטרנט, במודעות מודפסות על שלטי חוצות או בכל דרך יעילה אחרת שתבטיח את יידוע הציבור בהיקף הרחב ביותר האפשרי בנסיבות העניין.

מיום 17.8.2020

תיקון מס' 1

ס"ח תש"ף מס' 2842 מיום 17.8.2020 עמ' 380 (ה"ח 1332)

הבאת ההכרזה וההגבלות ההכרזה, ההגבלות והעבירות שיחולו לידיעת הציבור

21. הכריזה ועדת השרים על אזור כאזור מוגבל, תפרסם את עיקרי ההכרזה וההגבלות ההכרזה, ההגבלות, העבירות, העבירות המינהליות והקנסות המינהליים שיחולו לגבי האזור המוגבל לידיעת השוהים באותו אזור ולידיעת הנוגעים בדבר, באופן בהיר, נגיש ומותאם לקבוצות השונות באוכלוסייה המתגוררות באותו אזור; פרסום כאמור יכול שיהיה בעיתונים, בערוצי תקשורת, באינטרנט, במודעות מודפסות על שלטי חוצות או בכל דרך יעילה אחרת שתבטיח את יידוע הציבור בהיקף הרחב ביותר האפשרי בנסיבות העניין.

השגה

22.     (א)  על החלטה פרטנית לפי סימן זה ניתן להגיש השגה לראש רשות חירום לאומית או לסגנו; הסמיכה הממשלה גורם ממשלתי אחר לעניין סעיף 15(א)(7) ו-(ב)(9), תקבע גורם בכיר, הממונה על מי שנתן את ההחלטה, שההשגה תוגש לו.

           (ב)  החלטה בהשגה תהיה מנומקת ותינתן בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-12 שעות מעת הגשת ההשגה.

           (ג)   החלטה פרטנית כאמור תעמוד בתוקפה אלא אם כן התקבלה החלטה אחרת בהשגה.

           (ד)  על החלטה בהשגה ניתן להגיש עתירה מינהלית לבית המשפט לעניינים מינהליים.

מיום 17.8.2020

תיקון מס' 1

ס"ח תש"ף מס' 2842 מיום 17.8.2020 עמ' 381 (ה"ח 1332)

(א) על החלטה פרטנית לפי סימן זה ניתן להגיש השגה לראש רשות חירום לאומית או לסגנו; הסמיכה הממשלה גורם ממשלתי אחר לעניין סעיף 15(א)(7) ו-(ב)(9), תוגש ההשגה לגורם הממונה על מי שנתן את ההחלטה תקבע גורם בכיר, הממונה על מי שנתן את ההחלטה, שההשגה תוגש לו.

סימן ד': בידוד במקום לבידוד מטעם המדינה

מיום 17.8.2020

תיקון מס' 1

ס"ח תש"ף מס' 2842 מיום 17.8.2020 עמ' 381 (ה"ח 1332)

הוספת סימן ד'

הגדרות   סימן ד' ותחולה

22א.   (א)  בסימן זה –

           "חייב בבידוד" – אדם שחלה עליו חובת בידוד לפי סעיף 20 לפקודת בריאות העם, לרבות חולה כמשמעותו לפי הוראות הסעיף האמור;

           "אפוטרופוס" – אפוטרופוס לעניינים רפואיים או אישיים או מיופה כוח לפי ייפוי כוח מתמשך בעניינים רפואיים או אישיים שנכנס לתוקף כמשמעותם בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962;

           "חוזר" – אזרח ישראל, בעל רישיון לישיבת קבע בישראל או מחזיק באשרת עולה שהגיע לישראל מחוצה לה, למעט מי שהגיע מיהודה והשומרון או מחבל עזה ולא היה במדינה אחרת במהלך 14 הימים האחרונים שלפני הגעתו לישראל;

           "בעל רישיון לישיבת ארעי" – בעל רישיון לישיבת ארעי כללי בישראל לפי חוק הכניסה לישראל, שהגיע לישראל מחוצה לה, למעט מי שהגיע מיהודה והשומרון או מחבל עזה ולא היה במדינה אחרת במהלך 14 הימים האחרונים שלפני הגעתו לישראל;

           "חוק הכניסה לישראל" – חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952;

           "המנהל" – כהגדרתו בפקודת בריאות העם;

           "מקום לבידוד מטעם המדינה" – בית מלון או אכסניה שנקבעו בידי המדינה כמקום המיועד לבידוד במימונה;

           "מסגרת חוץ-ביתית" – מסגרת המשמשת חלופת בית בפיקוח משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, בהפעלתו או מטעמו או בהפעלת המחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית או מטעמה;

           "הנציג המוסמך" – אחד מאלה, הפועל בהתאם להוראות ולהנחיות של משרד הבריאות ולאחר שקיבל הדרכה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי סימן זה:

(1)   קצין ביקורת הגבולות או עובד רשות האוכלוסין וההגירה שראש הרשות הסמיך לכך;

(2)   עובד המדינה שהמנהל הכללי של משרד הבריאות או המנהל הכללי של משרד הפנים הסמיך לכך;

           "פנימייה" – מוסד המקיים פעילות חינוך המשמש גם כמקום מגורים עבור השוהים בו, למעט מסגרת חוץ-ביתית;

           "קופת חולים" – כהגדרתה בסעיף 2 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994;

           "הרופא המוסמך" – רופא מחוזי או רופא ראשי של קופת חולים המוסמך להורות על בידוד במקום לבידוד מטעם המדינה לפי סעיף 22ד, ולעניין אדם המתגורר במסגרת חוץ-ביתית – רופא ראשי מנהל מערכת שירותי הבריאות של משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים.

           (ב)  הוראות סימן זה יחולו בתקופת תוקפה של הכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה.

           (ג)   הוראות סעיפים 22ב עד 22ד לא יחולו אם המנהל הודיע כי אין מקומות פנויים במקום לבידוד מטעם המדינה ולמשך התקופה שהודיע לגביה.

מיום 17.8.2020

תיקון מס' 1

ס"ח תש"ף מס' 2842 מיום 17.8.2020 עמ' 381 (ה"ח 1332)

הוספת סעיף 22א

בידוד של אדם שנכנס לישראל

22ב.   (א)  חוזר החייב בבידוד ישהה בבידוד בבית מגוריו או במקום אחר העומד לרשותו לפי סעיף 20 לפקודת בריאות העם, ובלבד שביצע את כל אלה:

(1)   בבירור שערך לו הנציג המוסמך, הוא פירט בפניו את מקום הבידוד העומד לרשותו ואת תנאיו;

(2)   הוא הראה לנציג המוסמך כי קיים את חובת הדיווח לפי סעיף 20 לפקודת בריאות העם;

(3)   הוא חתם בפני הנציג המוסמך על התחייבות להגיע למקום הבידוד שלא בתחבורה ציבורית בהתאם להוראות לפי סעיף 20 לפקודת בריאות העם.

           (ב)  על אף האמור בסעיף קטן (א), הנציג המוסמך רשאי להורות לחוזר לשהות במקום לבידוד מטעם המדינה, אם החוזר לא קיים את אחד התנאים המפורטים בסעיף קטן (א)(2) ו-(3), ובלבד שניתנה לו שהות לקיימם לאחר שהוסברה לו משמעות אי-קיומם או אם הנציג המוסמך השתכנע, בבירור שערך לחוזר לפי סעיף קטן (א)(1), כי החוזר אינו יכול לקיים את תנאי הבידוד במלואם בבידוד בבית מגוריו או במקום אחר העומד לרשותו בהתאם להוראות לפי סעיף 20 לפקודת בריאות העם.

           (ג)   המנהל רשאי לאשר בקשה של חוזר, שהורו לו לקיים את הבידוד במקום לבידוד מטעם המדינה, לשהות במקום בידוד אחר או בתנאי בידוד לא מלאים, מטעמים בריאותיים או הומניטריים, עקב נסיבות אישיות או בנסיבות מיוחדות אחרות, ובכלל זה בקשה בעניינו של קטין, של אדם עם מוגבלות או של אדם שמונה לו אפוטרופוס ובתנאים שיורה המנהל, באישור, לעניין אותו בידוד; ההחלטה בבקשה תינתן בהקדם האפשרי ולפני העברה למקום לבידוד מטעם המדינה.

           (ד)  הוראות סעיף זה יחולו גם על בעל רישיון לישיבת ארעי החייב בבידוד, ובלבד שלא יהיה בכך כדי לגרוע מסמכויות שר הפנים לפי חוק הכניסה לישראל.

מיום 17.8.2020

תיקון מס' 1

ס"ח תש"ף מס' 2842 מיום 17.8.2020 עמ' 382 (ה"ח 1332)

הוספת סעיף 22ב

בידוד של אדם שנכנס לישראל בנסיבות מיוחדות

22ג.   (א)  (1)   הממשלה רשאית להכריז כי חוזרים שהם חייבים בבידוד או חוזרים כאמור ממדינה או ממדינות מסוימות ישהו בבידוד במקום לבידוד מטעם המדינה, אם שוכנעה כי יש סיכון מוגבר להגעת חולים לישראל מחוצה לה או ממדינה או ממדינות כאמור וכי כניסתם לישראל עלולה להביא להחמרה ברמת התחלואה במדינה;

(2)   הכרזה כאמור בפסקה (1) תינתן על סמך חוות דעת אפידמיולוגית מטעם משרד הבריאות, המתייחסת, בין היתר, לשיעורי התחלואה במדינה או במדינות כאמור; לא תכריז הממשלה כאמור אלא לאחר שבחנה דרכי פעולה חלופיות ולאחר ששקלה את הצורך בהכרזה מול מידת הפגיעה בזכויות של חוזר מהכרזה כאמור.

           (ב)  (1)   הכרזה כאמור בסעיף קטן (א), לעניין חוזרים מחמש מדינות או יותר, תוגש לוועדת החוקה לפי הוראות סעיף קטן (ו), והיא רשאית לאשרה, לא לאשרה או לשנות את תקופת תוקפה, בתוך 48 שעות מהמועד שהוגשה לה, ואם הסתיימה התקופה האמורה ביום מנוחה או שבתון שנקבע בחיקוק – עד השעה 14:00 ביום שלאחר יום המנוחה או השבתון כאמור;

(2)   החליטה ועדת החוקה לאשר את הצעת ההכרזה, תפורסם ההכרזה ברשומות סמוך לאחר מכן ותיכנס לתוקף במועד פרסומה, אלא אם כן נקבע בה מועד מאוחר יותר;

(3)   לא קיבלה ועדת החוקה החלטה בתוך המועד האמור, תפורסם ההכרזה ברשומות ותיכנס לתוקף עם פרסומה, והכול אלא אם כן החליטה הממשלה אחרת, ובלבד שמועד הכניסה לתוקף לא יהיה מוקדם ממועד הפרסום ברשומות.

           (ג)   על אף האמור בסעיף 22ב, חוזר שחלה עליו הכרזה כאמור בסעיף זה ישהה עם כניסתו לישראל במקום לבידוד מטעם המדינה בהתאם להוראת הנציג המוסמך.

           (ד)  על אף האמור בסעיף קטן (ג), המנהל רשאי לאשר בקשה של חוזר לשהות במקום בידוד אחר או בתנאי בידוד לא מלאים, מטעמים בריאותיים או הומניטריים, עקב נסיבות אישיות או בנסיבות מיוחדות אחרות, ובכלל זה בקשה בעניינו של קטין, של אדם עם מוגבלות או של אדם שמונה לו אפוטרופוס, ובתנאים שיורה המנהל, באישור, לעניין אותו בידוד; ההחלטה בבקשה תינתן בהקדם האפשרי ולפני העברה למקום לבידוד מטעם המדינה.

           (ה)  הוראות סעיף זה יחולו גם על בעל רישיון לישיבה ארעי החייב בבידוד, ובלבד שלא יהיה בכך כדי לגרוע מסמכויות שר הפנים לפי חוק הכניסה לישראל.

           (ו)   הכריזה הממשלה כאמור בסעיף זה תודיע על כך מיד לוועדת החוקה; ההכרזה, הנימוקים לה והתשתית העובדתית שביסודה יוגשו לוועדה סמוך ככל האפשר לאחר הההכרזה.

           (ז)   הכרזה לפי סעיף קטן (א) תפורסם ברשומות ותיכנס לתוקף עם פרסומה או במועד מאוחר יותר שייקבע בהכרזה.

           (ח)  הכרזה לפי סעיף קטן (א) תעמוד בתוקפה לתקופה שתיקבע בה ושלא תעלה על עשרה ימים, ורשאית הממשלה –

(1)   להאריך את תוקפה לתקופות נוספות שלא יעלו על עשרה ימים כל אחת, ובלבד שתקופת ההכרזה הכוללת לא תעלה על עשרים ימים;

(2)   באישור ועדת החוקה – להאריך את תוקפה לתקופות נוספות שלא יעלו על 14 ימים כל אחת;

והכל ובלבד שתקופת תוקפה של הכרזה לפי סעיף קטן זה תסתיים לא יאוחר מתום תקופת תוקפה של הכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה; ההוראות החלות על הכרזה לפי סעיף זה יחולו גם על הארכת ההכרזה.

           (ט)  הממשלה או ועדת החוקה רשאיות לבטל הכרזה לפי סעיף קטן (א); חדלו להתקיים הנסיבות המצדיקות את ההכרזה, תבטל הממשלה את ההכרזה; ביטול ההכרזה יפורסם ברשומות סמוך ככל האפשר לאחר קבלת ההחלטה וייכנס לתוקף עם פרסומו ברשומות או במועד מוקדם יותר שייקבע בהחלטה.

           (י)   הכרזה או ביטול הכרזה לפי סעיף זה יפורסמו באינטרנט, ובכלל זה באתרי האינטרנט של משרד ראש הממשלה, משרד החוץ ורשות האוכלוסין וההגירה, ויובאו, ככל הניתן, לידיעת הנוגעים בדבר ובכלל זה לידיעת אנשים המבקשים להיכנס לישראל, באמצעות שגרירויות וקונסוליות, פרסום בערוצי תקשורת או בכל דרך יעילה אחרת שתמצא הממשלה לנכון בנסיבות העניין.

מיום 17.8.2020

תיקון מס' 1

ס"ח תש"ף מס' 2842 מיום 17.8.2020 עמ' 383 (ה"ח 1332)

הוספת סעיף 22ג

בידוד של חייב בבידוד במקום לבידוד מטעם המדינה

22ד.   רופא מוסמך רשאי להורות לאדם החייב בבידוד לשהות במקום לבידוד מטעם המדינה אם שוכנע, לאחר בירור שנערך לאותו אדם, כי הוא אינו יכול לקיים את תנאי הבידוד בבית מגוריו או במקום אחר העומד לרשותו, והכול בשים לב, בין השאר, לאופן קיום הבידוד בעבר באותו מקום, לגודל המקום, מספר החדרים בו, מספר הנפשות שגרות בו ומאפייניהן, ולהשפעה על בני ביתו של החייב בבידוד, והוא רשאי לאשר לחייב בבידוד, לבקשתו, לשבות בתנאי בידוד לא מלאים, מטעמים בריאותיים או הומניטריים, עקב נסיבות אישיות או בנסיבות מיוחדות אחרות שיוצגו לפניו, ובכלל זה בקשה בעניינו של קטין, של אדם עם מוגבלות או של אדם שמונה לו אפוטרופוס, ובתנאים שיורה הרופא המוסמך לעניין אותו בידוד.

מיום 17.8.2020

תיקון מס' 1

ס"ח תש"ף מס' 2842 מיום 17.8.2020 עמ' 384 (ה"ח 1332)

הוספת סעיף 22ד

בידוד במקום לבידוד מטעם המדינה של קטין, אדם עם מוגבלות ואדם שמונה לו אפוטרופוס

22ה.   (א)  על אף האמור בסעיפים 22ב עד 22ד, קטין שהאחראי עליו אינו חייב בבידוד עמו לא ישהה במקום לבידוד מטעם המדינה אלא בנסיבות מיוחדות ולאחר שהנציג המוסמך או הרופא המוסמך, לפי העניין, וידא כי אין בשהייתו במקום כאמור כדי לפגוע בטובתו, ובכפוף להוראות סעיף קטן (ב).

           (ב)  (1)   קטין שלא מלאו לו 17 שנים ישהה במקום לבידוד מטעם המדינה רק בליווי האחראי על הקטין;

(2)   קטין שמלאו לו 17 שנים יכול לשהות במקום לבידוד מטעם המדינה גם בליווי בגיר אחר שמלאו לו 24 שנים ואינו האחראי על הקטין או בליווי קרוב משפחה בגיר, ובלבד שהקטין והאחראי על הקטין נתנו את הסכמתם לכך;

(3)   על אף האמור בפסקאות (1) ו-(2), קטין שמלאו לו 16 שנים השוהה בפנימייה יכול לשהות במקום לבידוד מטעם המדינה בליווי בגיר שמלאו לו 24 שנים, כפי שהחליט מנהל הפנימייה, ובלבד שהקטין והאחראי על הקטין נתנו את הסכמתם לכך; הועברו כמה קטינים מאותה פנימייה למקום לבידוד מטעם המדינה, יוכל אותו אדם לשמש מלווה לכמה קטינים, והכול בהסכמת כל קטין והאחראי על הקטין, ובלבד שבמקום לבידוד מטעם המדינה ששוהים בו חייבי בידוד שאינם חולים, לא יהיה מלווה אחד ליותר מארבעה קטינים;

(4)   על אף האמור בפסקאות (1) עד (3), קטין השוהה במסגרת חוץ-ביתית מתוקף צו שיפוטי ישהה במקום לבידוד מטעם המדינה בליווי בגיר בעל הכשרה מתאימה כפי שהחליט מנהל המסגרת החוץ-ביתית; הועברו כמה קטינים מאותה מסגרת חוץ-ביתית למקום לבידוד מטעם המדינה, יוכל לשמש מלווה אחד לארבעה קטינים, לכל היותר.

           (ג)   על אף האמור בסעיפים 22ב עד 22ד, לא ישהה אדם עם מוגבלות במקום לבידוד מטעם המדינה אלא לאחר שהנציג המוסמך או הרופא המוסמך, לפי העניין, שוכנע כי הבידוד באותו מקום לא יגרום לאותו אדם נזק בשל היותו אדם עם מוגבלות ולאחר שווידא כי המקום נגיש עבורו בהתאם להוראות לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998, וניתן בו מענה שתואם את צרכיו של אותו אדם, ליווי ככל שהדבר נדרש לו, ומסירת הודעה לגורמים מטפלים או מלווים של האדם, לבקשתו.

           (ד)  אדם שמונה לו אפוטרופוס לא ישהה במקום לבידוד מטעם המדינה, אלא בנסיבות חריגות ובליווי האפוטרופוס או בגיר אחר המטפל בענייניו של האדם, ובלבד שהאפוטרופוס והאדם, ככל שניתן לברר את דעתו, נתנו את הסכמתם לליווי כאמור; הנציג המוסמך או הרופא המוסמך לפי העניין, רשאי לאשר שהייה של אדם שמונה לו אפוטרופוס ללא ליווי בנסיבות חריגות בלבד, ובקשת האדם ובהסכמת האפוטרופוס ולאחר שמצא כי מתקיימות הוראות סעיף קטן (ג).

           (ה)  המנהל רשאי להורות על תנאים לשהייתו של קטין, אדם עם מוגבלות או אדם שמונה לו אפוטרופוס במקום לבידוד מטעם המדינה בשים לב לצורך להבטיח את שלומו ואת טובתו.

מיום 17.8.2020

תיקון מס' 1

ס"ח תש"ף מס' 2842 מיום 17.8.2020 עמ' 385 (ה"ח 1332)

הוספת סעיף 22ה

סמכות המנהל

22ו.   המנלה רשאי לאשר לחייב בבידוד השוהה במקום לבידוד מטעם המדינה להשלים את חובת הבידוד במקום שאינו מקום לבידוד מטעם המדינה בתנאים שיקבע.

מיום 17.8.2020

תיקון מס' 1

ס"ח תש"ף מס' 2842 מיום 17.8.2020 עמ' 386 (ה"ח 1332)

הוספת סעיף 22ו

אחריות המדינה

22ז.   (א)  המדינה תספק למי ששוהה בבידוד במקום לבידוד מטעם המדינה מזון איכותי וטרי ומוצרי ניקיון, תנאי מגורים ותנאי תברואה הולמים ותוודא כי יוכל לקבל תרופות ושירותים רפואיים או סוציאליים שהוא נזקק להם.

           (ב)  בכל מקום לבידוד מטעם המדינה ימונה נציג מטעם המדינה שיהיה אחראי לקשר עם השוהים בבידוד, לטיפול בתלונות ולתיאום עם הגורמים הנוגעים בדבר, ובכלל זה עם משטרת ישראל לעניין שמירת הסדר הציבורי.

           (ג)   לכל אדם השוהה במקום לבידוד מטעם המדינה יהיה גורם האחראי לבירור שלומו הנפשי ולמתן תמיכה ראשונית לפי הצורך.

מיום 17.8.2020

תיקון מס' 1

ס"ח תש"ף מס' 2842 מיום 17.8.2020 עמ' 386 (ה"ח 1332)

הוספת סעיף 22ז

השגה למנהל

22ח.   (א)  על החלטה פרטנית של הנציג המוסמך או של הרופא המוסמך לפי סעיפים 22ב, 22ד או 22ה ניתן להגיש השגה למנהל.

           (ב)  החלטת המנהל בהשגה תהיה מנומקת ותינתן בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-24 שעות מעת הגשת ההשגה; המנהל רשאי לדחות את מתן ההחלטה ב-24 שעות נוספות אם התקיימו נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת.

           (ג)   החלטה לפי סעיף קטן (א) תעמוד בתוקפה, אלא אם כן התקבלה החלטה אחרת בהשגה.

מיום 17.8.2020

תיקון מס' 1

ס"ח תש"ף מס' 2842 מיום 17.8.2020 עמ' 386 (ה"ח 1332)

הוספת סעיף 22ח

עונשין

22ט.   מי שעשה אחד מאלה, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין:

(1)  נכנס לישראל שהפר את הוראת הנציג המוסמך לשהות במקום לבידוד מטעם המדינה, בניגוד להוראות סעיף 22ב או 22ג;

(2)  אדם החייב בבידוד שהפר את הוראת הרופא המוסמך לשהות במקום לבידוד מטעם המדינה, בניגוד להוראות סעיף 22ד.

מיום 17.8.2020

תיקון מס' 1

ס"ח תש"ף מס' 2842 מיום 17.8.2020 עמ' 387 (ה"ח 1332)

הוספת סעיף 22ט

עבירות מינהליות

22י.    (א)  עבירה כאמור בסעיף 22ט היא עבירה מינהלית כמשמעותה בחוק העבירות המינהליות, והוראות החוק האמור יחולו עליה בשינויים המחויבים.

           (ב)  לעבירה מינהלית כאמור בסעיף קטן (א) יהיה קנס מינהלי קצוב של 5,000 שקלים חדשים.

           (ג)   הקנס המינהלי הקצוב לעבירה מינהלית כאמור בסעיף קטן (ב) שהיא עבירה מינהלית חוזרת כהגדרתה בסעיף 2(ג) לחוק העבירות המינהליות, יהיה כפל הקנס המינהלי האמור בסעיף קטן (ב), לפי העניין.

           (ד)  הקנס המינהלי הקצוב לעבירה מינהלית כאמור בסעיף קטן (ב), שהיא עבירה מינהלית נמשכת, יהיה בשיעור חמישית מהקנס הקבוע בסעיף קטן (ב), לכל יום שבו נמשכת העבירה לאחר המועד שנקבע בהתראה כאמור בסעיף 8(ב1) לחוק העבירות המינהליות.

           (ה)  הגורם המוסמך להטיל קנס מינהלי על עבירה מינהלית לפי סעיף זה הוא שוטר או גורם מוסמך כאמור בסעיף 25(א)(2), ויהיו נתונות לו הסמכויות לפי סעיף 26.

מיום 17.8.2020

תיקון מס' 1

ס"ח תש"ף מס' 2842 מיום 17.8.2020 עמ' 387 (ה"ח 1332)

הוספת סעיף 22י

סמכויות

22יא.  לשם מילוי תפקידים לפי סעיפים 22ב עד 22ה יהיו נתונות לנציג המוסמך ולרופא המוסמך הסמכויות המפורטות בסעיף 26(1) ו-(2).

מיום 17.8.2020

תיקון מס' 1

ס"ח תש"ף מס' 2842 מיום 17.8.2020 עמ' 387 (ה"ח 1332)

הוספת סעיף 22יא

מקום לבידוד מטעם המדינה לעניין חוק המאבק בתופעת השכרות

22יב.  לעניין ההגדרה "מקום ציבורי" בחוק המאבק בתופעת השכרות, התש"ע-2010, יראו מקום לבידוד מטעם המדינה, למעט חדר במקום כאמור המשמש למגורים, כמקום ציבורי.

מיום 17.8.2020

תיקון מס' 1

ס"ח תש"ף מס' 2842 מיום 17.8.2020 עמ' 387 (ה"ח 1332)

הוספת סעיף 22יב

 

שמירת מידע

22יג.  על מידע שהתקבל לפי הוראות סימן זה או במסגרת מילוי תפקיד לפי סימן זה יחולו הוראות אלה:

(1)  המידע ישמש לשם קיום הוראות סימן זה ולתכלית זו בלבד;

(2)  הגישה למידע תוגבל רק לבעלי תפקידים שהוא דרוש להם ולשם מילוי תפקידם;

(3)  אדם שהגיע אליו מידע לפי הוראות סימן זה ישמור אותו בסוד, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו שימוש אלא לשם קיום הוראות סימן זה.

מיום 17.8.2020

תיקון מס' 1

ס"ח תש"ף מס' 2842 מיום 17.8.2020 עמ' 387 (ה"ח 1332)

הוספת סעיף 22יג

סיוע משפטי

22יד.  (א)  אדם השוהה במקום לבידוד מטעם המדינה או אדם שניתנה לו הוראה לשהות בבידוד כאמור, זכאי לסיוע משפטי בעתירות לפי פרט 62 לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, בעניין החלטה פרטנית לפי סימן זה.

           (ב)  סיוע משפטי כאמור בסעיף קטן (א) יינתן באמצעות לשכות הסיוע המשפטי הפועלות בהתאם לחוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972, ולפי הוראותיו, ובכלל זה לפי סעיפים 2 עד 4 לחוק האמור; אין באמור כדי לגרוע ממתן שירות משפטי בעניין אחר, לפי החוק האמור והוראותיו.

מיום 17.8.2020

תיקון מס' 1

ס"ח תש"ף מס' 2842 מיום 17.8.2020 עמ' 388 (ה"ח 1332)

הוספת סעיף 22יד

קיום חובת בידוד בפנימייה

22טו. לבקשת מנהל פנימייה ובתיאום עמו, רשאי המנהל אשר כי חובת הבידוד של שוהים בפנימייה תקוים בפנימייה עצמה, אם מצא כי הדבר יעיל ומוצדק בנסיבות העניין, והכול בהתאם להוראות ולהנחיות משרד הבריאות ולתנאים שיורה עליהם לשם מניעת הדבקה בנגיף הקורונה, ובכלל זה לעניין תנאי השהייה והבידוד, ניקוי, חיטוי, מיגון, איוורור ובשים לב למאפייני המקום והשוהים בו.

מיום 17.8.2020

תיקון מס' 1

ס"ח תש"ף מס' 2842 מיום 17.8.2020 עמ' 388 (ה"ח 1332)

הוספת סעיף 22טו

מידע לשוהים במקום לבידוד מטעם המדינה

22טז. עם הגעת אדם למקום לבידוד מטעם המדינה לשם שהייה בו, יימסר לו מידע בשפה המובנת לו בדבר כללי ההתנהגות החלים במקום לפי כל דין, ובכלל זה חפצים וחומרים שאסור להכניסם למקום, וכן פירוט חובותיו וזכויותיו ופרטים ליצירת קשר עם גורמים הנוגעים בדבר; המידע יפורסם לציבור בעברית, בערבית ובאנגלית, לפחות.

מיום 17.8.2020

תיקון מס' 1

ס"ח תש"ף מס' 2842 מיום 17.8.2020 עמ' 388 (ה"ח 1332)

הוספת סעיף 22טז

פרק ד': עונשין וסמכויות פיקוח ואכיפה

סימן א': עונשין, פיקוח ואכיפה על תקנות הממשלה

עונשין

23.     על אף האמור בסעיף 2 לחוק העונשין –

(1)  על עבירות שקובעת הממשלה בתקנות כאמור בסעיפים 6 עד 12, רשאית היא לקבוע עונש קנס לפי סעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, בלבד;

(2)  אישור תקנות שקבעה הממשלה לפי סעיפים 6 עד 12, שנקבעו בהן עבירות ועונשים, יינתן בידי הוועדה שלהכנסת או בידי הכנסת בהתאם להוראות סעיף 4(ד); לא אושרו התקנות בידי הוועדה של הכנסת או בידי הכנסת, לפי העניין, תתבטל האחריות הפלילית לעשיית העבירות בתקנות האמורות, לפי סעיף 4 לחוק העונשין, ויוחזר קנס ששולם, אלא אם כן החליטה הוועדה של הכנסת כי העבירות יעמדו בתוקפן, לפי סעיף 6 לחוק העונשין, בתקופה שמיום פרסום התקנות עד לפרסום הודעה ברשומות על פקיעת תוקפן לפי סעיף 4(ד), כולה או חלקה.

עבירות מינהליות

24.     (א)  על אף האמור בסעיף 1 לחוק העבירות המינהליות –

(1)   קבעה הממשלה כי הפרת הוראה בתקנות כאמור בסעיפים 6 עד 12 היא עבירה, רשאית היא לקבוע באותן תקנות כי העבירה היא עבירה מינהלית כמשמעותה בחוק העבירות המינהליות;

(2)   אישור לקביעת עבירה מינהלית כאמור בפסקה (1) יינתן בידי הוועדה של הכנסת או בידי הכנסת, לפי העניין, בהתאם להוראות סעיף 4(ד).

           (ב)  הוראות חוק העבירות המינהליות יחולו על עבירה מינהלית שנקבעה לפי סעיף קטן (א), בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:

(1)   לעבירה מינהלית כאמור ייקבע קנס מינהלי קצוב שלא יעלה על 5,000 שקלים חדשים, ולעניין עבירה מינהלית הקבועה בתקנות כאמור בסעיפים 6 ו-7 – קנס מינהלי קצוב שלא יעלה על 500 שקלים חדשים;

(2)   על אף האמור בהוראות לפי סעיף 35 לחוק העבירות המינהליות, הודעה על הטלת קנס מינהלי בשל עבירה מינהלית שנקבעה לפי סעיף קטן (א), לגבי עבירה שנקבעה בתקנות כאמור בסעיף 8, תימסר למי שאחראי באותה העת על הפעילות במקום מטעמו של האדם שעליו מוטלת האחריות לעבירה, ובלבד שהודעה כאמור תומצא למבצע העבירה בדואר רשום שמועד מסירתו יהווה את תאריך ההמצאה לפי חוק העבירות המינהליות.

           (ג)   עבירה מינהלית לפי חוק זה לא תהווה פרט רישום פלילי.

הגורם המוסמך לעניין קנס מינהלי

25.     (א)  בתקנות כאמור בסעיפים 6 עד 12, רשאית הממשלה לקבוע, על אף הוראות סעיף 5 לחוק העבירות המינהליות, כי הגורם המוסמך להטיל קנס מינהלי שנקבע באותן תקנות ולפקח על ביצוע ההוראות שבשלהן ניתן להטיל קנס כאמור, יהיה אחד או יותר מאלה (בפרק זה – הגורם המוסמך):

(1)   שוטר;

(2)   מפקח שהוא עובד המדינה שנתונות לו סמכויות פיקוח לפי כל דין, וכן פקח שמינה מנהל רשות הטבע והגנים הלאומיים לפי סעיף 58 לחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח-1998;

(3)   עובד רשות מקומית שהוסמך עד יום ט"ו בסיוון התש"ף (7 ביוני 2020) לפי סעיף 5(ב) לחוק העבירות המינהליות;

(4)   פקח עירוני, לרבות פקח מסייע, שהוסמך לפי חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה), התשע"א-2011;

(5)   עובד רשות מקומית שהוסמך לפי סעיף 28(א)(2) או (ב)(1) לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968;

(6)   עובד רשות מקומית שהוסמך לפי סעיף 3(א) לחוק הרשויות המקומיות (אכיפה סביבתית – סמכויות פקחים), התשס"ח-2008.

           (ב)  הממשלה לא תקבע גורם מוסמך כאמור בפסקאות (2) עד (6) של סעיף קטן (א) אלא לאחר שבדקה ושקלה, לגבי כל גורם שתקבע כאמור, כי יש צורך בהסמכתו לשם מניעת התפשטות נגיף הקורונה, בשים לב למאפייני העבירות המינהליות שאותו גורם יהיה מוסמך לאכוף ולמאפייני הגורם המוסמך.

           (ג)   (בוטל).

           (ד)  (בוטל).

           (ה)  (בוטל).

מיום 17.8.2020

תיקון מס' 1

ס"ח תש"ף מס' 2842 מיום 17.8.2020 עמ' 388 (ה"ח 1332)

הגורם המוסמך לעניין קנס מינהלי ומינהלת אכיפה ארצית

25. (א) בתקנות כאמור בסעיפים 6 עד 12, רשאית הממשלה לקבוע, על אף הוראות סעיף 5 לחוק העבירות המינהליות, כי הגורם המוסמך להטיל קנס מינהלי שנקבע באותן תקנות ולפקח על ביצוע ההוראות שבשלהן ניתן להטיל קנס כאמור, יהיה אחד או יותר מאלה (בפרק זה – הגורם המוסמך):

(1) שוטר;

(2) מפקח שהוא עובד המדינה שנתונות לו סמכויות פיקוח לפי כל דין, וכן פקח שמינה מנהל רשות הטבע והגנים הלאומיים לפי סעיף 58 לחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח-1998;

(3) עובד רשות מקומית שהוסמך עד יום ט"ו בסיוון התש"ף (7 ביוני 2020) לפי סעיף 5(ב) לחוק העבירות המינהליות;

(4) פקח עירוני, לרבות פקח מסייע, שהוסמך לפי חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה), התשע"א-2011;

(5) עובד רשות מקומית שהוסמך לפי סעיף 28(א)(2) או (ב)(1) לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968;

(6) עובד רשות מקומית שהוסמך לפי סעיף 3(א) לחוק הרשויות המקומיות (אכיפה סביבתית – סמכויות פקחים), התשס"ח-2008.

(ב) הממשלה לא תקבע גורם מוסמך כאמור בפסקאות (2) עד (6) של סעיף קטן (א) אלא לאחר שבדקה ושקלה, לגבי כל גורם שתקבע כאמור, כי יש צורך בהסמכתו לשם מניעת התפשטות נגיף הקורונה, בשים לב למאפייני העבירות המינהליות שאותו גורם יהיה מוסמך לאכוף ולמאפייני הגורם המוסמך; קבעה הממשלה כמה גורמים מוסמכים, תקבע גם את גורם הפיקוח העיקרי.

(ג) גורם מוסמך כאמור בסעיף קטן (א) יפעיל את סמכותו בכפוף למדיניות פיקוח ואכיפה שתקבע מינהלת אכיפה ארצית במשטרת ישראל (להלן – מינהלת אכיפה); המדיניות תיקבע בהתייעצות עם משרד הבריאות ובהתחשב, בין השאר, בצורך באכיפה כלל-ארצית לפי אמות מידה שוויוניות, בשים לב לצורך בקביעת תנאים לאכיפה כלפי אוכלוסיות מיוחדות, ובכלל זה אנשים עם מוגבלות וקטינים, וכן באפשרות להימנע מהטלת קנס בהתאם לנסיבות העניין.

(ד) מינהלת האכיפה תהיה אחראית, בין היתר, על הנושאים המפורטים להלן:

(1) הנחיית הגורמים המוסמכים;

(2) שקילת הצורך, בכל עניין, בהכשרה ייעודית וקביעת תוכני ההכשרה הנדרשים במקרים המתאימים;

(3) ביצוע הכשרות במקרים המתאימים לגורמים מוסמכים המנויים בסעיף קטן (א)(1) ו-(2).

(ה) גוף ממשלתי או תאגיד סטטוטורי המפעיל גורם מוסמך כאמור בסעיף קטן (א)(2) ורשות מקומית המפעילה בשטחה גורמים מוסמכים כאמור בסעיף קטן (א)(3) עד (6) יטפלו בפניות מהציבור בנוגע לאופן הפעלת הסמכויות האמורות בסעיף קטן (א) ובסעיף 26, בידי הגורמים המוסמכים; גוף ממשלתי, תאגיד סטטוטורי ורשות מקומית כאמור יפרסמו באתר האינטרנט שלהם הוראות בדבר אופן הגשת הפנייה, לוחות הזמנים לטיפול בה וכן פרטים בדבר אופן יצירת הקשר לשם קבלת פניות מהציבור.

סמכויות הגורם המוסמך

26.     קבעה הממשלה גורם מוסמך לפי סעיף 25, יהיו נתונות לו הסמכויות כמפורט להלן, לצורך הטלת קנס מינהלי ופיקוח על ביצוע ההוראות שבשלהן ניתן להטיל קנס כאמור והגשת דין וחשבון המשמש למתן צו סגירה מינהלי לפי סעיף 32ב בלבד:

(1)  לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;

(2)  לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח את ביצוען של ההוראות שבתחום סמכותו של הגורם המוסמך;

(3)  להיכנס למקום, לרבות לכלי תחבורה שחלות עליו הוראות סעיף 12, כשהוא נייח, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט.

מיום 17.8.2020

תיקון מס' 1

ס"ח תש"ף מס' 2842 מיום 17.8.2020 עמ' 388 (ה"ח 1332)

26. קבעה הממשלה גורם מוסמך לפי סעיף 25, יהיו נתונות לו הסמכויות כמפורט להלן, לצורך הטלת קנס מינהלי ופיקוח על ביצוע ההוראות שבשלהן ניתן להטיל קנס כאמור והגשת דין וחשבון המשמש למתן צו סגירה מינהלי לפי סעיף 32ב בלבד:

סמכויות שוטר

27.     (א)  בתקנות כאמור בסעיפים 6 עד 9 ו-12, למעט לעניין מקום עבודה שאינו מקום הפתוח לציבור, רשאית הממשלה לקבוע כי יהיו נתונות לשוטר סמכויות אלה:

(1)   להורות לכל אדם לפעול בהתאם לתקנות או להפסיק פעילות בניגוד להן;

(2)   למנוע כניסת אדם למקום אם יש בכך הפרה של התקנות;

(3)   להורות על פיזור של התקהלות שנעשית בניגוד לאמור בתקנות או של אירוע כאמור בסעיף 9 שנעשה בניגוד לאמור בתקנות; סירב אדם להוראת שוטר על פיזור כאמור, רשאי שוטר לעשות שימוש בכוח סביר בנסיבות העניין לשם פיזור ההתקהלות או האירוע.

           (ב)  (בוטל).

מיום 17.8.2020

תיקון מס' 1

ס"ח תש"ף מס' 2842 מיום 17.8.2020 עמ' 388 (ה"ח 1332)

סמכויות שוטר ואיסור על סירוב להוראת פיזור התקהלות

(ב) (1) סירב אדם להוראת שוטר לפיזור התקהלות בניגוד לתקנות לפי סעיפים 6 עד 9 או 12, בהתאם לסמכות האמורה בסעיף קטן(א)(3), דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין;

(2) עבירה כאמור בפסקה (1) היא עבירה מינהלית כמשמעותה בחוק העבירות המינהליות והוראות החוק האמור יחולו עליה בשינויים המחויבים;

(3) הקנס המינהלי הקצוב לעבירה מינהלית כאמור בפסקה (2) יהיה 1,000 שקלים חדשים;

(4) הקנס המינהלי הקצוב לעבירה כאמור בסעיף קטן זה שהיא עבירה מינהלית חוזרת כהגדרתה בסעיף 2(ג) לחוק העבירות המינהליות, יהיה כפל הקנס המינהלי האמור בפסקה (3), לפי העניין;

(5) הגורם המוסמך לתת קנס מינהלי כאמור יהיה שוטר ויהיו נתונות לו הסמכויות לפי סעיף 26.

סמכויות נוספות לשוטר בנסיבות מיוחדות

28.     קבעה הממשלה בתקנות לפי סעיפים 6 או 7 הגבלות שלגביהן אין די בסמכויות הקבועות בסימן זה להשגת המטרות הקבועות בסעיף 4, ויש צורך חיוני בהקניית סמכויות נוספות כמפורט להלן, רשאית היא לקבוע באותן תקנות כי יהיו נתונות לשוטר גם הסמכויות כמפורט להלן, כולן או חלקן, כפי שתקבע, והכול רק לתקופה ובמידה הדרושות לצורך השגת המטרות הקבועות בסעיף 4:

(1)  למנוע כניסה של אדם או כלי תחבורה למקום מסוים שייקבע בתקנות (בסעיף זה – מקום מוגדר), אם שהייתו בו היא בניגוד לתקנות;

(2)  להוציא ממקום מוגדר אדם, כלי תחבורה או חפץ המשמש לשהייה באותו מקום הנמצא בו בניגוד לתקנות;

(3)  למנוע יציאה של אדם או כלי תחבורה ממקום מוגדר;

(4)  לדרוש מכל אדם להזדהות לפניו ולמסור לו כל ידיעה או מסמך; סירב אדם לדרישה כאמור, רשאי שוטר להורות כאמור בפסקאות (1) עד (3);

(5)  להורות לאדם לבצע פעולה אחרת שתיקבע בתקנות, שבלעדיה לא ניתן להשיג את תכליתן של התקנות;

(6)  להשתמש בכוח סביר בנסיבות העניין לשם מילוי דרישה או הוראה שנתן שוטר לפי פסקאות (1) עד (3) ו-(5), אם סירב אדם לאותה דרישה או הוראה;

(7)  להורות לרשות מקומית לפעול במסגרת סמכויותיה לעניין הסדרי תנועה ברשות המקומית, ובלבד שקיבל אישור קצין משטרה לעניין זה.

איסור על סירוב להוראת פיזור התקהלות עונשין

28א.   (א)  סירב אדם להוראת שוטר לפיזור התקהלות בניגוד לתקנות לפי סעיפים 6 עד 9 או 12, בהתאם לסמכות האמורה בסעיף 27(א)(3), דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין.

           (ב)  עבירה כאמור בסעיף קטן (א) היא עבירה מינהלית כמשמעותה בחוק העבירות המינהליות והוראות החוק האמור יחולו עליה בשינויים המחויבים.

           (ג)   הקנס המינהלי הקצוב לעבירה מינהלית כאמור בסעיף קטן (ב) יהיה 1,000 שקלים חדשים.

           (ד)  הקנס המינהלי הקצוב לעבירה כאמור בסעיף זה שהיא עבירה מינהלית חוזרת כהגדרתה בסעיף 2(ג) לחוק העבירות המינהליות, יהיה כפל הקנס המינהלי האמור בסעיף קטן (ג), לפי העניין.

           (ה)  הגורם המוסמך לתת קנס מינהלי כאמור יהיה שוטר ויהיו נתונות לו הסמכויות לפי סעיף 26.

מיום 17.8.2020

תיקון מס' 1

ס"ח תש"ף מס' 2842 מיום 17.8.2020 עמ' 388 (ה"ח 1332)

הוספת סעיף 28א

מינהלת אכיפה ארצית

28ב.   (א)  גורם מוסמך כאמור בסעיף 25(א) וגורם מורשה כאמור בסעיף 32א יפעילו את סמכותם בכפוף למדיניות פיקוח ואכיפה שתקבע מינהלת אכיפה ארצית במשטרת ישראל (בחוק זה – מינהלת האכיפה); המדיניות תיקבע בהתייעצות עם משרד הבריאות ובהתחשב, בין השאר, בצורך באכיפה כלל-ארצית לפי אמות מידה שוויוניות, בשים לב לצורך בקביעת תנאים לאכיפה כלפי אוכלוסיות מיוחדות, ובכלל זה אנשים עם מוגבלות וקטינים, וכן באפשרות להימנע מהטלת קנס בהתאם לנסיבות העניין.

           (ב)  מינהלת האכיפה תהיה אחראית, בין היתר, על נושאים אלה:

(1)   הנחיית הגורמים המוסמכים;

(2)   שקילת הצורך, בכל עניין, בהכשרה ייעודית וקביעת תוכני ההכשרה הנדרשים במקרים המתאימים;

(3)   ביצוע הכשרות במקרים המתאימים לגורמים מוסמכים המנויים בסעיף 25(א)(1) ו-(2).

           (ג)   גוף ממשלתי או תאגיד סטטוטורי המפעיל גורם מוסמך כאמור בסעיף 25(א)(2) ורשות מקומית המפעילה בשטחה גורמים מוסמכים כאמור בסעיף 25(א)(3) עד (6) יטפלו בפניות מהציבור בנוגע לאופן הפעלת הסמכויות האמורות בסעיפים 25(א) ו-26, בידי הגורמים המוסמכים; גוף ממשלתי, תאגיד סטטוטורי ורשות מקומית כאמור יפרסמו באתר האינטרנט שלהם הוראות בדבר אופן הגשת הפנייה, לוחות הזמנים לטיפול בה וכן פרטים בדבר אופן יצירת הקשר לשם קבלת פניות מהציבור.

           (ד)  גוף ממשלתי או תאגיד סטטוטורי המפעיל גורם מוסמך כאמור בסעיף 25(א)(2) ורשות מקומית המפעילה בשטחה גורמים מוסמכים כאמור בסעיף 25(א)(3) עד (6) ידווחו למינהלת האכיפה, באופן ובתדירות שתורה מינהלת האכיפה, בתיאום עם מרכז השלטון המקומי, מרכז המועצות האזוריות או התאגיד הסטטוטורי, לפי העניין, על כל אלה:

(1)   מספר כתבי האישום שהוגשו בשל עבירות לפי חוק זה ומספר פסקי הדין שהסתיימו בהרשעה;

(2)   מספר הקנסות המינהליים שהוטלו לפי חוק זה בחלוקה לפי סעיפים העבירה ובציון גובה הקנס שהוטל, הגורם המוסמך שהטיל את הקנס לפי סעיף 25(א)(2) או (3) עד (6), מספר הקנסות שבוטלו, מספר הבקשות שהוגשו להישפט, מספר ההרשעות ומספר הזיכויים;

(3)   מספר הפניות מהציבור שהתקבלו לפי סעיף קטן (ג), עיקרי הפנייה ואופן הטיפול בה;

(4)   מספר הפקחים המוקצים לצורך פיקוח והטלת קנסות מינהליים לפי חוק זה.

           (ה)  רופא מחוזי ידווח למינהלת האכיפה באופן ובתדירות שתורה מינהלת האכיפה על מספר צווי הסגירה המינהליים שנתן ומספר המקרים שבהם החליט לאחר שימוע שלא לתת צו, בחלוקה לפי סוגי המקומות, העילה למתן הצו, ותקופת תוקפו של הצו.

מיום 17.8.2020

תיקון מס' 1

ס"ח תש"ף מס' 2842 מיום 17.8.2020 עמ' 389 (ה"ח 1332)

הוספת סעיף 28ב

סימן ב': עונשין, פיקוח ואכיפה באזור תיירות מיוחד ובאזור המוגבל

מיום 11.11.2020

תיקון מס' 3

ס"ח תשפ"א מס' 2865 מיום 11.11.2020 עמ' 63 (ה"ח 856)

סימן ב': עונשין, פיקוח ואכיפה באזור תיירות מיוחד ובאזור המוגבל

עונשין

29.     מי שעשה אחד מאלה, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין:

(1)  יצא ממקום מגוריו באזור מוגבל בניגוד להגבלות הקבועות בסעיף 16 כפי שהוחלו בהכרזה על האזור המוגבל לפי סעיף 13(ג);

(2)  פתח מקום לציבור באזור מוגבל בניגוד לאיסור על פתיחתו הקבוע בסעיף 17(א) כפי שהוחל בהכרזה על האזור המוגבל לפי סעיף 13(ג);

(3)  סירב להוראת שוטר לפיזור ההתקהלות בניגוד להגבלות על התקהלות באזור המוגבל כפי שהוחלו בהכרזה על האזור המוגבל לפי סעיף 13(ג) שניתנה לפי הוראות סעיפים 27(א)(3) ו-32(ב)(2);

(4)  מפעיל מיתקן אירוח באזור תיירות מיוחד שקיבל אורח למיתקן אירוח בניגוד להוראות סעיף 12ג(ג).

מיום 11.11.2020

תיקון מס' 3

ס"ח תשפ"א מס' 2865 מיום 11.11.2020 עמ' 63 (ה"ח 856)

(3) סירב להוראת שוטר לפיזור ההתקהלות בניגוד להגבלות על התקהלות באזור המוגבל כפי שהוחלו בהכרזה על האזור המוגבל לפי סעיף 13(ג) שניתנה לפי הוראות סעיפים 27(א)(3) ו-32(2) ו-32(ב)(2);

(4) מפעיל מיתקן אירוח באזור תיירות מיוחד שקיבל אורח למיתקן אירוח בניגוד להוראות סעיף 12ג(ג).

עבירות מינהליות

30.     (א)  עבירה כאמור בסעיף 29 היא עבירה מינהלית כמשמעותה בחוק העבירות המינהליות, והוראות החוק האמור יחולו עליה בשינויים המחויבים ובשינוי האמור בסעיף 24(ב)(2) שיחול לעניין עבירה לפי סעיף 29(2).

           (ב)  לעבירה מינהלית כאמור בסעיף קטן (א) יהיה קנס מינהלי קצוב כמפורט להלן, לפי העניין:

(1)   לעבירה לפי סעיף 29(1) – 500 שקלים חדשים;

(2)   לעבירה לפי סעיף 29(2) –

(א)   אם מועסקים במקום עד חמישה עובדים – 2,000 שקלים חדשים;

(ב)   אם מועסקים במקום בין שישה לחמישים עובדים – 4,000 שקלים חדשים;

(ג)    אם מועסקים במקום יותר מחמישים עובדים – 6,000 שקלים חדשים;

(3)   לעבירה לפי סעיף 29(3) או (4) – 1,000 שקלים חדשים.

           (ג)   הקנס המינהלי הקצוב לעבירה מינהלית כאמור בסעיף קטן (ב) שהיא עבירה מינהלית חוזרת כהגדרתה בסעיף 2(ג) לחוק העבירות המינהליות יהיה כפל הקנס המינהלי האמור בסעיף קטן (ב), לפי העניין.

           (ד)  הקנס המינהלי הקצוב לעבירה מינהלית כאמור בסעיף קטן (ב) שהיא עבירה מינהלית נמשכת יהיה בשיעור חמישית מהקנס הקבוע בסעיף קטן (ב), לפי העניין, לכל יום שבו נמשכת העבירה לאחר המועד שנקבע בהתראה כאמור בסעיף 8(ב1) לחוק העבירות המינהליות.

מיום 11.11.2020

תיקון מס' 3

ס"ח תשפ"א מס' 2865 מיום 11.11.2020 עמ' 63 (ה"ח 856)

(3) לעבירה לפי סעיף 29(3) או (4) – 1,000 שקלים חדשים.

הגורם המוסמך לעניין קנס מינהלי וסמכויותיו

31.     (א)  הגורם המוסמך להטיל קנס מינהלי על עבירות מינהליות לפי סעיף 30 הוא כמפורט להלן, לפי העניין:

(1)   לעניין עבירה לפי סעיף 29(1) או (3) – שוטר;

(2)   לעניין עבירה לפי סעיף 29(2) או (4) – גורם מוסמך כאמור בסעיף 25(א).

           (ב)  לגורם מוסמך כאמור בסעיף קטן (א) יהיו נתונות הסמכויות שבסעיף 26.

מיום 11.11.2020

תיקון מס' 3

ס"ח תשפ"א מס' 2865 מיום 11.11.2020 עמ' 63 (ה"ח 856)

(2) לעניין עבירה לפי סעיף 29(2) או (4) – גורם מוסמך כאמור בסעיף 25(א).

סמכויות שוטר וגורם מוסמך אחר

32.     (א)  הכריזה הממשלה על אזור תיירות מיוחד, יהיו נתונות לגורם המוסמך הסמכויות כמפורט להלן, לפי העניין:

(1)   לשם פיקוח על ההוראות כאמור בסעיף 12ד, בעת הכניסה לאזור התיירות המיוחד יהיו נתונות לגורם המוסמך סמכויות לפי סעיף 26(1) ו-(2);

(2)   נוסף על האמור בפסקה (1), לשם אכיפת ההוראות כאמור בסעיף 12ד, רשאי שוטר –

(א)   למנוע כניסה של אדם או רכב לאזור התיירות המיוחד, ולאחר שסירב האדם לדרישה – אף להשתמש בכוח סביר בנסיבות העניין לשם כך;

(ב)   למנוע ממי שסירב לדרישת גורם מוסמך כאמור בפסקת משנה (1) את הכניסה לאזור התיירות המיוחד ואף להשתמש בכוח סביר בנסיבות העניין לשם כך;

(3)   לשם אכיפת תקנות הקובעות הוראות ייחודיות לאזור תיירות מיוחד כאמור בסעיף 12ה – רשאי שוטר להפעיל את הסמכויות המנויות בסעיף 27(א).

           (ב)  הכריזה ועדת השרים על אזור מוגבל כאמור בסעיף 13, רשאי שוטר –

(1)   לשם אכיפת ההוראות כאמור בסעיף 15 באזור המוגבל ובסביבתו הקרובה, אם הוחלו בהכרזה לפי סעיף 13(ג) –

(א)   למנוע כניסה של אדם או רכב לאזור המוגבל או יציאה ממנו, ולאחר שסירב האדם לדרישה – אף להשתמש בכוח סביר בנסיבות העניין לשם כך;

(ב)   לדרוש מכל אדם להזדהות לפניו ולמסור לו כל ידיעה או מסמך, ולאחר שסירב לדרישה – למנוע את כניסתו לאזור המוגבל או את יציאתו ממנו ואף להשתמש בכוח סביר בנסיבות העניין לשם כך;

(ג)    להורות לרשות מקומית לפעול במסגרת סמכויותיה לעניין הסדרי תנועה ברשות המקומית, ובלבד שקיבל אישור קצין משטרה לעניין זה;

(2)   לשם אכיפת ההוראות לפי סעיפים 16 עד 19 וכן תקנות הקובעות הוראות ייחודיות לאזור המוגבל כאמור בסעיף 20, אם הוחלו בהכרזה לפי סעיף 13(ג) – להפעיל את הסמכויות המנויות בסעיף 27(א).

מיום 11.11.2020

תיקון מס' 3

ס"ח תשפ"א מס' 2865 מיום 11.11.2020 עמ' 63 (ה"ח 856)

סמכויות שוטר וגורם מוסמך אחר

32. (א) הכריזה הממשלה על אזור תיירות מיוחד, יהיו נתונות לגורם המוסמך הסמכויות כמפורט להלן, לפי העניין:

(1) לשם פיקוח על ההוראות כאמור בסעיף 12ד, בעת הכניסה לאזור התיירות המיוחד יהיו נתונות לגורם המוסמך סמכויות לפי סעיף 26(1) ו-(2);

(2) נוסף על האמור בפסקה (1), לשם אכיפת ההוראות כאמור בסעיף 12ד, רשאי שוטר –

(א) למנוע כניסה של אדם או רכב לאזור התיירות המיוחד, ולאחר שסירב האדם לדרישה – אף להשתמש בכוח סביר בנסיבות העניין לשם כך;

(ב) למנוע ממי שסירב לדרישת גורם מוסמך כאמור בפסקת משנה (1) את הכניסה לאזור התיירות המיוחד ואף להשתמש בכוח סביר בנסיבות העניין לשם כך;

(3) לשם אכיפת תקנות הקובעות הוראות ייחודיות לאזור תיירות מיוחד כאמור בסעיף 12ה – רשאי שוטר להפעיל את הסמכויות המנויות בסעיף 27(א).

(ב) הכריזה ועדת השרים על אזור מוגבל כאמור בסעיף 13, רשאי שוטר –

(1) לשם אכיפת ההוראות כאמור בסעיף 15 באזור המוגבל ובסביבתו הקרובה, אם הוחלו בהכרזה לפי סעיף 13(ג) –

(א) למנוע כניסה של אדם או רכב לאזור המוגבל או יציאה ממנו, ולאחר שסירב האדם לדרישה – אף להשתמש בכוח סביר בנסיבות העניין לשם כך;

(ב) לדרוש מכל אדם להזדהות לפניו ולמסור לו כל ידיעה או מסמך, ולאחר שסירב לדרישה – למנוע את כניסתו לאזור המוגבל או את יציאתו ממנו ואף להשתמש בכוח סביר בנסיבות העניין לשם כך;

(ג) להורות לרשות מקומית לפעול במסגרת סמכויותיה לעניין הסדרי תנועה ברשות המקומית, ובלבד שקיבל אישור קצין משטרה לעניין זה;

(2) לשם אכיפת ההוראות לפי סעיפים 16 עד 19 וכן תקנות הקובעות הוראות ייחודיות לאזור המוגבל כאמור בסעיף 20, אם הוחלו בהכרזה לפי סעיף 13(ג) – להפעיל את הסמכויות המנויות בסעיף 27(א).

סימן ב'1: צווי סגירה מינהליים

מיום 17.8.2020

תיקון מס' 1

ס"ח תש"ף מס' 2842 מיום 17.8.2020 עמ' 390 (ה"ח 1332)

הוספת סימן ב'1

הגדרות   סימן ב'1

32א.   בסימן זה –

           "גורם מורשה" – כל אחד מאלה:

(1)   ראש הרשות המקומית שבתחומה נמצא המקום;

(2)   קצין משטרה בדרגת סגן-ניצב ומעלה;

(3)   רופא מחוזי;

           "מקום" –

(1)   בית עסק או מקום הפתוח לציבור כמשמעותם בסעיף 8(א), למעט בתי תפילה, מוסד המקיים פעילות חינוך ומסגרת רווחה;

(2)   מקום באזור מוגבל המנוי בתוספת לפי סעיף 17(א);

           "צו סגירה מינהלי" – כמשמעותו בסעיף 32ב.

מיום 17.8.2020

תיקון מס' 1

ס"ח תש"ף מס' 2842 מיום 17.8.2020 עמ' 390 (ה"ח 1332)

הוספת סעיף 23א

צו סגירה מינהלי

32ב.   (א)  ראה גורם מורשה, על יסוד דין וחשבון שהגיש לו הגורם המוסמך, כי התקיים אחד מהמפורטים להלן לגבי מקום, רשאי הוא לצוות בכתב על הגורם האחראי על המקום ועל כל מי שמועסק בשירותו, מנימוקים שיירשמו בצו, להפסיק את העיסוק או את הפעילות במקום או חלק מהם או לסגור את המקום או חלק ממנו:

(1)   המקום פתוח לציבור בניגוד להוראות שנקבעו בתקנות לפי סעיף 8 או שנקבעו על ידי ועדת השרים לפי סעיף 17 או 20 (בסימן זה – הוראות הגבלת פעילות) שלפיהן חל איסור לפתוח את המקום;

(2)   מספר השוהים במקום חורג במידה ניכרת מהוראות הגבלת פעילות;

(3)   הגורם האחראי על המקום הפר במידה ניכרת את אחריותו לכך שהעובדים במקום העבודה יקיימו את החובה לעטות מסכה שנקבעה לפי סעיף 20 לפקודת בריאות העם.

           (ב)  בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), ראה גורם מורשה שהוא רופא מחוזי או גורם מורשה שהוא ראש הרשות המקומית כי הגורם האחראי על המקום הפר הפרה מהותית או הפר כמה הפרות, לגבי מקום, של הוראה מהוראות הגבלת פעילות או של הוראה לפי סעיף 20 לפקודת בריאות העם, וכי בשל כך קייך חשש משמעותי להדבקה בנגיף הקורונה, רשאי הוא לצוות כאמור בסעיף קטן (א); גורם מורשה שהוא ראש הרשות המקומית רשאי לצוות כאמור רק בהמלצת רופא מחוזי.

           (ג)   לא ייתן הגורם המורשה צו סגירה מינהלי כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), אלא אם כן יש לו יסוד סביר להניח כי בנסיבות העניין שימוש באמצעי שפגיעתו פחותה לא ימנע את המשך ההפרה האמורה בסעיפים קטנים אלה; אין באמור כדי לגרוע מהאפשרות להורות על צו סגירה מינהלי גם אם לא ננקטו אמצעי אכיפה אחרים, בהתחשב בחומרת ההפרה.

           (ד)  תקופת תוקפו של צו סגירה מינהלי תהיה כמפורט בו, ובלבד שלא תעלה על שבעה ימים מיום נתינתו, אלא אם כן בוטל קודם לכן בהחלטה בעיון חוזר לפי סעיף קטן (ז), בהשגה לפי סעיף 32ח או בהחלטת בית משפט בעתירה לפי סעיף 32ט.

           (ה)  ניתן צו סגירה מינהלי, למעט צו לפי הוראות סעיף קטן (א)(1), לא יוטל קנס מינהלי בשל אותה הפרה שבשלה ניתן הצו.

           (ו)   נתן גורם מורשה צו סגירה מינהלי ומצא כי לא תוקן ליקוי שבשלו ניתן הצו עד תום תקופת תוקפו של הצו, רשאי הוא להאריך ולחזור ולהאריך את תוקפו לתקופה כמפורט בו שלא תעלה על שבעה ימים, ובלבד שתקופת תוקפו הכוללת של הצו לא תעלה על 14 ימים מיום נתינתו; הוארך הצו, יעמוד בתוקפו אלא אם כן בוטל קודם לכן בהחלטה בעיון חוזר לפי סעיף קטן (ז), בהשגה לפי סעיף 32ח או בהחלטת בית משפט בעתירה לפי סעיף 32ט.

           (ז)   מי שנפגע מצו סגירה מינהלי או מהחלטה על הארכת תוקפו לפי סעיף זה רשאי לפנות לגורם המורשה בבקשה לעיון חוזר בצו שנתן, אם נתגלו עובדות חדשות, נשתנו הנסיבות או תוקנו הליקויים בפורטו בצו.

מיום 17.8.2020

תיקון מס' 1

ס"ח תש"ף מס' 2842 מיום 17.8.2020 עמ' 390 (ה"ח 1332)

הוספת סעיף 23ב

שיקול הדעת בהחלטה על מתן צו סגירה מינהלי

32ג.   בבואו לתת צו סגירה מינהלי, ישקול הגורם המורשה בין השאר את אלה:

(1)  מידת הסכנה או הנזק לציבור או לאדם שעשויים להיגרם כתוצאה מהמשך הפעילות או העיסוק במקום;

(2)  ביצוע עבירות או הפרות קודמות של הוראה מהוראות הגבלת פעילות או לפי סעיף 20 לפקודת בריאות העם, במקום, לרבות עבירות או הפרות שניתנה בשלהן התראה או אזהרה;

(3)  האפשרות לתקן את הליקוי בתוך זמן סביר בלא צורך במתן צו;

(4)  האפשרות לנקוט אמצעי אכיפה אחרים לפי חוק זה;

(5)  ידיעת הגורם האחראי על המקום על ביצוע עבירות או הפרות במקום של הוראה מהוראות הגבלת פעילות או לפי סעיף 20 לפקודת בריאות העם, או על הכוונה לבצע עבירה או הפרה כאמור;

(6)  חיוניות המקום לציבור;

(7)  לעניין היקף הצו ומשך תוקפו – גם את מידת הפגיעה שתיגרם לגורם האחראי על המקום ממתן הצו.

מיום 17.8.2020

תיקון מס' 1

ס"ח תש"ף מס' 2842 מיום 17.8.2020 עמ' 391 (ה"ח 1332)

הוספת סעיף 23ג

תוכנו של צו סגירה מינהלי

32ד.   גורם מורשה הנותן צו סגירה מינהלי יפרט בצו את כל אלה:

(1)  פרטים מזהים לעניין המקום, לרבות כתובתו או מיקום המקרקעין שבהם חל הצו;

(2)  משך תוקפו של הצו;

(3)  תיאור העובדות שעל פיהן הוחלט לתת את הצו;

(4)  פרטים בדבר זכות השימוע בפני הגורם המורשה נותן הצו, לרבות פרטים בדבר אופן ההתקשרות עמו;

(5)  פרטים בדבר הזכות לבקש עיון חוזר לפי סעיף 32ב(ז) מהגורם המורשה שנתן את הצו, לרבות פרטים בדבר אופן ההתקשרות עמו;

(6)  פרטים בדבר זכות ההשגה לפי סעיף 32ח, לרבות פרטים בדבר אופן ההתקשרות עם הגורם הדן בהשגה, וכן פרטים בדבר בית המשפט שאליו ניתן לעתור לפי סעיף 32ט.

מיום 17.8.2020

תיקון מס' 1

ס"ח תש"ף מס' 2842 מיום 17.8.2020 עמ' 392 (ה"ח 1332)

הוספת סעיף 23ד

המצאה של צו סגירה מינהלי

32ה.   גורם מורשה או מי מטעמו ימציא את צו הסגירה המינהלי בדרך של מסירה למי שאחראי באותה העת על המקום, ועותק של צו הסגירה המינהלי יוצג במקום שעליו הוא חל, ובלבד שהגורם המורשה או מי מטעמו ישלח בתוך 48 שעות הודעה בדואר רשום על מתן צו הסגירה גם לגורם האחראי על המקום.

מיום 17.8.2020

תיקון מס' 1

ס"ח תש"ף מס' 2842 מיום 17.8.2020 עמ' 392 (ה"ח 1332)

הוספת סעיף 23ה

מועד הסגירה לפי צו סגירה מינהלי

32ו.   (א)  ניתן צו סגירה מינהלי, ייסגר המקום לציבור כאמור בסעיף 32ב בתוך 24 שעות ממועד מתן הצו.

           (ב)  על אף האמור בסעיף קטן (א), הגורם המורשה נותן הצו רשאי להורות בצו על סגירת המקום לאלתר אם מצא כי הופרה לגבי המקום הפרה חמורה של הוראה מהוראות הגבלת פעילות או לפי סעיף 20 לפקודת בריאות העם, וכי קיים בשל כך חשש משמעותי להדבקה בנגיף הקורונה; הוראה על סגירת המקום לאלתר בצו לפי סעיף 32ב(ב), של גורם מורשה שהוא ראש הרשות המקומית הטעונה המלצת רופא מחוזי, לא תינתן אלא לאחר קבלת המלצה כאמור.

מיום 17.8.2020

תיקון מס' 1

ס"ח תש"ף מס' 2842 מיום 17.8.2020 עמ' 392 (ה"ח 1332)

הוספת סעיף 23ו

יידוע גורמים מורשים אחרים

32ז.   ניתן צו סגירה מינהלי לפי פרק זה, יודיע על כך הגורם המורשה נותן הצו לגורמים המורשים האחרים מיד לאחר שניתן.

מיום 17.8.2020

תיקון מס' 1

ס"ח תש"ף מס' 2842 מיום 17.8.2020 עמ' 393 (ה"ח 1332)

הוספת סעיף 23ז

השגה

32ח.   (א)  מי שנפגע מצו סגירה מינהלי או מהחלטה על הארכת תוקפו לפי סעיף 32ב, רשאי להגיש השגה כמפורט להלן, לפי העניין:

(1)   על החלטה של גורם מורשה שהוא ראש הרשות המקומית שניתנה לפי סעיף 32ב(א) – לרופא מחוזי;

(2)   על החלטה של גורם מורשה שהוא ראש הרשות המקומית שניתנה בהמלצת רופא מחוזי לפי סעיף 32ב(ב) – לראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות או סגנו;

(3)   על החלטה של גורם מורשה שהוא קצין משטרה בדרגת סגן-ניצב ומעלה – למפקד משטרת המחוז;

(4)   על החלטה של גורם מורשה שהוא רופא מחוזי – לראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות או סגנו.

           (ב)  החלטה בהשגה תהיה מנומקת ותינתן בתוך זמן סביר שלא יעלה על 48 שעות ממועד הגשתה.

מיום 17.8.2020

תיקון מס' 1

ס"ח תש"ף מס' 2842 מיום 17.8.2020 עמ' 393 (ה"ח 1332)

הוספת סעיף 23ח

עתירה על החלטה בהשגה

32ט.   על החלטה שניתנה בהשגה לפי סעיף 32ח ניתן לעתור לבית משפט השלום, הנמצא באזור השיפוט שבו ניתנה ההחלטה בהשגה; הוגשה עתירה כאמור, יקיים בית המשפט ביקורת שיפוטית על ההחלטה שניתנה בהשגה ויהיה רשאי גם לבחון אם התקיימו הדרישות למתן הצו לפי חוק זה.

מיום 17.8.2020

תיקון מס' 1

ס"ח תש"ף מס' 2842 מיום 17.8.2020 עמ' 393 (ה"ח 1332)

הוספת סעיף 23ט

ביצוע של צו סגירה מינהלי

32י.    ניתן צו סגירה מינהלי והגורם האחראי על המקום הפר את האמור בצו, רשאי הגורם המוסמך לנקוט פעולות הדרושות באופן סביר לביצוע הצו; משטרת ישראל רשאית לסייע לגורם המוסמך, לפי בקשתו, ולעשות שימוש בכוח סביר לשם כך.

מיום 17.8.2020

תיקון מס' 1

ס"ח תש"ף מס' 2842 מיום 17.8.2020 עמ' 393 (ה"ח 1332)

הוספת סעיף 23י

סימן ג': הוראות כלליות

חובת הזדהות

33.     הגורם המוסמך לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי פרק זה אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:

(1)  הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו, ואם הוא שוטר – הוא לובש מדי משטרה;

(2)  יש בידו תעודת שוטר או תעודה אחרת המעידה על תפקידו בהתאם לתקנות שבהן הוא נקבע כגורם מוסמך, שאותה יציג על פי דרישה.

סייג להפעלת הסמכות במערכת הביטחון

34.     (א)  הגורם המוסמך כאמור בסעיף 25(א)(2) עד (6) לא יפעיל סמכויות שהוענקו לו לפי סעיפים 26 ו-31(ב) במיתקן המוחזק על ידי מערכת הביטחון; בסעיף זה, "מערכת הביטחון" – כל אחד מאלה:

(1)   משרד הביטחון ויחידות הסמך של משרד הביטחון שאינן מנויות בסעיף 44(ג);

(2)   יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה, שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה שאינן מנויות בסעיף 44(ג);

(3)   מפעלי מערכת הביטחון כמשמעותם בסעיף 20 לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח-1998, שאינם יחידות כאמור בפסקאות (1) ו-(2);

(4)   (נמחקה).

           (ב)  ראש גוף המנוי בהגדרה "מערכת הביטחון" שבסעיף קטן (א), ימנה עובד מטעמו, אחד או יותר, לשם פיקוח על ההוראות לפי חוק זה במיתקני הגוף האמור.

מיום 17.8.2020

תיקון מס' 1

ס"ח תש"ף מס' 2842 מיום 17.8.2020 עמ' 393 (ה"ח 1332)

מחיקת פסקה 34(א)(4)

הנוסח הקודם:

(4) הרשות להגנה על עדים.

שמירת סמכויות

35.     אין בהוראות לפי פרק זה כדי לגרוע מסמכויות אחרות הנתונות לשוטר או לגורם מוסמך שאינו שוטר שניתנו לו לפי כל דין.

פרק ה': תיקונים עקיפים

תיקון חוק בתי המשפט   מס' 99

36.     בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, בתוספת השלישית, בסופה יבוא:

"46. חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020."

תיקון חוק בתי משפט לעניינים מינהליים   מס' 124   הוראת שעה

37.     בתקופת תוקפו של חוק זה יקראו את חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000, כך שבתוספת הראשונה, אחרי פרט 61 יבוא:

"62. סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה – החלטה בהשגה לפי סעיף 22 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020 והחלטה פרטנית לפי סימן ד' לפרק ג' לחוק האמור."

מיום 17.8.2020

תיקון מס' 1

ס"ח תש"ף מס' 2842 מיום 17.8.2020 עמ' 393 (ה"ח 1332)

"62. סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה – החלטה בהשגה לפי סעיף 22 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020 והחלטה פרטנית לפי סימן ד' לפרק ג' לחוק האמור."

תיקון חוק העבירות המינהליות   מס' 27   הוראת שעה

38.     בתקופת תוקפו של חוק זה יקראו את חוק העבירות המינהליות, התשמ"ו-1985, כך שבתוספת הראשונה, בטור א', בסופו יבוא:

"חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020."

תיקון חוק לתיקון ולקיום תוקפן של תקנות שעת חירום

39.     בחוק לתיקון ולקיום תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת פעילות), התש"ף-2020, בסעיף 1 –

(1)  האמור בו יסומן "(א)", ובו, במקום "ט"ז באב התש"ף (6 באוגוסט 2020)" יבוא "כ' באב התש"ף (10 באוגוסט 2020) (להלן – תקופת ההארכה)";

(2)  אחרי סעיף קטן (א) יבוא:

"(ב) הכנסת רשאית בהחלטה, לבקשת הממשלה ועל פי המלצת ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, להאריך את תקופת ההארכה לתקופה אחת נוספת שלא תעלה על 14 ימים או לקצר אותה; בקשת הממשלה תוגש לוועדה האמורה."

תיקון חוק לתיקון ולקיום תוקפן של תקנות שעת חירום

40.     בחוק לתיקון ולקיום תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת מספר העובדים במקום עבודה לשם צמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020, בסעיף 1 –

(1)  האמור בו יסומן "(א)", ובו, במקום "ט"ז באב התש"ף (6 באוגוסט 2020)" יבוא "כ' באב התש"ף (10 באוגוסט 2020) (להלן – תקופת ההארכה)";

(2)  אחרי סעיף קטן (א) יבוא:

"(ב) הכנסת רשאית בהחלטה, לבקשת הממשלה ועל פי המלצת ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, להאריך את תקופת ההארכה לתקופה אחת נוספת שלא תעלה על 14 ימים או לקצר אותה; בקשת הממשלה תוגש לוועדה האמורה."

תיקון חוק לתיקון ולקיום תוקפן של תקנות שעת חירום

41.     בחוק לתיקון ולקיום תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – אכיפה), התש"ף-2020, בסעיף 1 –

(1)  בסעיף קטן (א), במקום "א' באב התש"ף (30 ביולי 2020)" יבוא "כ' באב התש"ף (10 באוגוסט 2020)";

(2)  במקום סעיף קטן (ב) יבוא:

"(ב) הכנסת רשאית בהחלטה, לבקשת הממשלה ועל פי המלצת ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, להאריך את תקופת ההארכה, לעניין החוק כולו או חלק ממנו, לתקופה אחת נוספת שלא תעלה על 21 ימים או לקצר את תקופת ההארכה, לעניין החוק כולו או חלקו; בקשת הממשלה תוגש לוועדה האמורה."

ביטול חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום

42.     חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (אזור מוגבל), התש"ף-2020 – בטל.

 

פרק ו': הוראות שונות

תחולה על המדינה

43.     חוק זה יחול על המדינה.

סייגים לתחולה

44.     (א)  חוק זה לא יחול על נשיא המדינה.

           (ב)  חוק זה לא יחול על משכן הכנסת, לשכת נשיא המדינה ומשרד מבקר המדינה, ועל בתי המשפט, בתי הדין לעבודה ובתי הדין הדתיים (בסעיף זה – ערכאות שיפוטיות); ואולם –

(1)   המנהל הכללי של כל גוף כאמור ייתן הנחיות לגבי עובדי אותו גוף שמטרתן למנוע או לצמצם את התפשטות נגיף הקורונה ואת היקף התחלואה בהתאם להוראות שייקבעו בתקנות לפי סעיף 4, בשינויים המתחייבים מאופיו של הגוף ומפעילותו;

(2)   מנהל ערכאה שיפוטית רשאי להתקין תקנות לעניין הגבלות המנויות בסעיף 8(א)(4) עד (11) שמטרתן למנוע או לצמצם את התפשטות נגיף הקורונה במסגרת פעילות הערכאה השיפוטית.

           (ג)   חוק זה לא יחול על פעילות צבא ההגנה לישראל, משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר, שירות הביטחון הכללי, המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, הממונה על הביטחון במערכת הביטחון (מלמ"ב), יחידות הסמך של משרד הביטחון למעט רשות המעברים היבשתיים (רמי"ם), הוועדה לאנרגיה אטומית, המכון למחקר ביולוגי בישראל, הרשות להגנה על עדים והרשות הארצית לכבאות והצלה או במיתקניהם; ואולם, העומד בראש כל גוף כאמור ייתן הנחיות שמטרתן למנוע או לצמצם את התפשטות נגיף הקורונה ואת היקף התחלואה באותו גוף, בהתאם להוראות שייקבעו בתקנות לפי סעיף 4, בשינויים המתחייבים מאופיו של הגוף ומפעילותו.

           (ד)  (1)   הגבלות שנקבעו בתקנות כאמור בסעיפים 6 או 7 או לפי סעיפים 12ג, 12ד, 15 או 16 לא יחולו על חברי הכנסת, על שרים או סגני שרים, על שופטים ורשמים בבתי המשפט ובבתי הדין לעבודה, על דיינים, קאדים, וקאדים מד'הב בבתי הדין הדתיים, על מבקר המדינה ועובדי משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, על יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית ועובדיה ועל ראשי רשויות מקומיות בקשר למילוי תפקידיהם, ועל חברי מועצת רשות מקומית לעניין השתתפות בישיבות המועצה;

(2)   בתקנות לפי סעיפים 6 ו-7 ייקבעו סייגים לעניין העובדים של חברי הכנסת, של עובדי הערכאות השיפוטיות ושל עובדי לשכת נשיא המדינה, כך שתימנע פגיעה בעבודתם ככל שהדבר נדרש לשם מילוי תפקידם של נושאי המשרה, לפי העניין; עובדים אלה ייחשבו עובדים חיוניים לעניין סעיפים 15(ב) ו-16;

(3)   ההגבלות לפי סעיפים 12ג ו-12ד לא יחולו על עובדים כאמור בפסקה (2) בעת מילוי תפקידם.

מיום 17.8.2020

תיקון מס' 1

ס"ח תש"ף מס' 2842 מיום 17.8.2020 עמ' 393 (ה"ח 1332)

(ג) חוק זה לא יחול על פעילות צבא ההגנה לישראל, משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר, שירות הביטחון הכללי, המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, הממונה על הביטחון במערכת הביטחון (מלמ"ב), יחידות הסמך של משרד הביטחון למעט רשות המעברים היבשתיים (רמי"ם), הוועדה לאנרגיה אטומית, המכון למחקר ביולוגי בישראל, הרשות להגנה על עדים והרשות הארצית לכבאות והצלה או במיתקניהם; ואולם, העומד בראש כל גוף כאמור ייתן הנחיות שמטרתן למנוע או לצמצם את התפשטות נגיף הקורונה ואת היקף התחלואה באותו גוף, בהתאם להוראות שייקבעו בתקנות לפי סעיף 4, בשינויים המתחייבים מאופיו של הגוף ומפעילותו.

 

מיום 11.11.2020

תיקון מס' 3

ס"ח תשפ"א מס' 2865 מיום 11.11.2020 עמ' 63 (ה"ח 856)

(ד) (1) הגבלות שנקבעו בתקנות כאמור בסעיפים 6 או 7 או לפי סעיפים 12ג, 12ד, 15 או 16 לא יחולו על חברי הכנסת, על שרים או סגני שרים, על שופטים ורשמים בבתי המשפט ובבתי הדין לעבודה, על דיינים, קאדים, וקאדים מד'הב בבתי הדין הדתיים, על מבקר המדינה ועובדי משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, על יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית ועובדיה ועל ראשי רשויות מקומיות בקשר למילוי תפקידיהם, ועל חברי מועצת רשות מקומית לעניין השתתפות בישיבות המועצה;

(2) בתקנות לפי סעיפים 6 ו-7 ייקבעו סייגים לעניין העובדים של חברי הכנסת, של עובדי הערכאות השיפוטיות ושל עובדי לשכת נשיא המדינה, כך שתימנע פגיעה בעבודתם ככל שהדבר נדרש לשם מילוי תפקידם של נושאי המשרה, לפי העניין; עובדים אלה ייחשבו עובדים חיוניים לעניין סעיפים 15(ב) ו-16;

(3) ההגבלות לפי סעיפים 12ג ו-12ד לא יחולו על עובדים כאמור בפסקה (2) בעת מילוי תפקידם.

הוראות לעניין מחלים

44א.   בקביעת הגבלות לפי חוק זה תבחן הממשלה או ועדת השרים, לפי העניין, אם לקבוע הוראות שונות לעניין מי שניתן לו אישור החלמה, רק לאחר שהובאה בפניה עמדת שר הבריאות וחוות דעת מקצועית מטעם משרד הבריאות שלפיה אין בכך כדי לפגוע בתכליות המנויות בסעיף קטן 4(א).

מיום 11.11.2020

תיקון מס' 3

ס"ח תשפ"א מס' 2865 מיום 11.11.2020 עמ' 64 (ה"ח 856)

הוספת סעיף 44א

שמירת דינים וסמכויות

45.     (א)  אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מסמכות הנתונה לפי כל דין לעובד של גוף ציבורי להיכנס למקום.

           (ב)  אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 9 לחוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, התשי"א-1951.

           (ג)   אין בהוראות לפי חוק זה כדי לגרוע מההוראות לפי סעיף 20 לפקודת בריאות העם, ובלבד שההוראות לפי הפקודה האמורה לא יסתרו את ההוראות לפי חוק זה.

פעולה באמצעות ועדת שרים ואיסור אצילה

46.     (א)  אין בהוראות פרקים ג' ו-ד' כדי למנוע מהממשלה מלפעול באמצעות ועדת שרים לעניין הכרזה על אזור תיירות מיוחד, לעניין התקנת תקנות לפי אותם פרקים, למעט תקנות לפי סעיף 7(א)(1) ו-7(ב) ולענין הכרזה לפי סעיף 22ג, ובלבד שבוועדת השרים שתמנה הממשלה יהיו חברים ראש הממשלה, ראש הממשלה החלופי, שר הביטחון, שר המשפטים, שר האוצר, השר לביטחון פנים, שר הבריאות ושר הכלכלה והתעשייה.

           (ב)  הממשלה רשאית למנות לוועדת השרים חברים נוספים, ובלבד שמספר חבריה לא יעלה על מחצית ממספר חברי הממשלה.

           (ג)   הממשלה אינה רשאית לאצול סמכות התקנת תקנות לפי פרקים ג' ו-ד' לשר.

מיום 17.8.2020

תיקון מס' 1

ס"ח תש"ף מס' 2842 מיום 17.8.2020 עמ' 394 (ה"ח 1332)

(א) אין בהוראות פרקים ג' ו-ד' כדי למנוע מהממשלה מלפעול באמצעות ועדת שרים לעניין התקנת תקנות לפי אותם פרקים, למעט תקנות לפי סעיף 7(1) ולענין הכרזה לפי סעיף 22ג, ובלבד שבוועדת השרים שתמנה הממשלה יהיו חברים ראש הממשלה, ראש הממשלה החלופי, שר הביטחון, שר המשפטים, שר האוצר, השר לביטחון פנים, שר הבריאות ושר הכלכלה והתעשייה.

 

מיום 30.9.2020

תיקון מס' 2

ס"ח תשפ"א מס' 2860 מיום 30.9.2020 עמ' 41 (ה"ח 1366)

(א) אין בהוראות פרקים ג' ו-ד' כדי למנוע מהממשלה מלפעול באמצעות ועדת שרים לעניין התקנת תקנות לפי אותם פרקים, למעט תקנות לפי סעיף 7(1) לפי סעיף 7(א)(1) ו-7(ב) ולענין הכרזה לפי סעיף 22ג, ובלבד שבוועדת השרים שתמנה הממשלה יהיו חברים ראש הממשלה, ראש הממשלה החלופי, שר הביטחון, שר המשפטים, שר האוצר, השר לביטחון פנים, שר הבריאות ושר הכלכלה והתעשייה.

 

מיום 11.11.2020

תיקון מס' 3

ס"ח תשפ"א מס' 2865 מיום 11.11.2020 עמ' 64 (ה"ח 856)

(א) אין בהוראות פרקים ג' ו-ד' כדי למנוע מהממשלה מלפעול באמצעות ועדת שרים לעניין הכרזה על אזור תיירות מיוחד, לעניין התקנת תקנות לפי אותם פרקים, למעט תקנות לפי סעיף 7(א)(1) ו-7(ב) ולענין הכרזה לפי סעיף 22ג, ובלבד שבוועדת השרים שתמנה הממשלה יהיו חברים ראש הממשלה, ראש הממשלה החלופי, שר הביטחון, שר המשפטים, שר האוצר, השר לביטחון פנים, שר הבריאות ושר הכלכלה והתעשייה.

פעילות ועדות הכנסת בתקופת הפגרה

47.     (א)  הגבלה לפי סעיף 9 לחוק הכנסת, התשנ"ד-1994, או לפי תקנון הכנסת על כינוס הכנסת בתקופת פגרת הכנסת לא תחול לעניין כינוסה לדיון בהכרזה לפי סעיף 2 או 3א, בביטול הכרזה לפי סעיף 3 או 3א ובתקנות לפי סעיף 4.

 

           (ב)  הגבלה לפי תקנון הכנסת על קיום ישיבה של ועדה של הכנסת בתקופת פגרת הכנסת לא תחול על דיון בהכרזה לפי סעיף 2 או 3א, דיון בביטול הכרזה לפי סעיף 3 או 3א, תקנות לפי סעיף 4, הכרזה או ביטול הכרזה על אזור מוגבל לפי סעיפים 13 ו-14 והכרזה או ביטול הכרזה לפי סעיף 22ג.

מיום 17.8.2020

תיקון מס' 1

ס"ח תש"ף מס' 2842 מיום 17.8.2020 עמ' 394 (ה"ח 1332)

פעילות ועדות הכנסת הכנסת וועדותיה בתקופת הפגרה

47. (א) הגבלה לפי סעיף 9 לחוק הכנסת, התשנ"ד-1994, או לפי תקנון הכנסת על כינוס הכנסת בתקופת פגרת הכנסת לא תחול לעניין כינוסה לדיון בהכרזה לפי סעיף 2, בביטול הכרזה לפי סעיף 3 ובתקנות לפי סעיף 4.

(ב) הגבלה לפי תקנון הכנסת על קיום ישיבה של ועדה של הכנסת בתקופת פגרת הכנסת לא תחול על דיון בהכרזה לפי סעיף 2, דיון בביטול הכרזה לפי סעיף 3, תקנות לפי סעיף 4 והכרזה על אזור מוגבל לפי סעיף 13 הכרזה או ביטול הכרזה על אזור מוגבל לפי סעיפים 13 ו-14 והכרזה או ביטול הכרזה לפי סעיף 22ג.

 

מיום 30.9.2020

תיקון מס' 2

ס"ח תשפ"א מס' 2860 מיום 30.9.2020 עמ' 41 (ה"ח 1366)

47. (א) הגבלה לפי סעיף 9 לחוק הכנסת, התשנ"ד-1994, או לפי תקנון הכנסת על כינוס הכנסת בתקופת פגרת הכנסת לא תחול לעניין כינוסה לדיון בהכרזה לפי סעיף 2 או 3א, בביטול הכרזה לפי סעיף 3 או 3א ובתקנות לפי סעיף 4.

(ב) הגבלה לפי תקנון הכנסת על קיום ישיבה של ועדה של הכנסת בתקופת פגרת הכנסת לא תחול על דיון בהכרזה לפי סעיף 2 או 3א, דיון בביטול הכרזה לפי סעיף 3 או 3א, תקנות לפי סעיף 4 הכרזה או ביטול הכרזה על אזור מוגבל לפי סעיפים 13 ו-14 והכרזה או ביטול הכרזה לפי סעיף 22ג.

שמירה על מידע

48.     (א)  על מידע שהתקבל לפי סעיפים (8)(א)(7), 10(ב)(6), 11(א)(4) ו-12(א)(3) יחולו הוראות אלה:

(1)   המידע ישמש לשם קיום ההוראות המגבילות כניסה למקומות המפורטים בסעיפים האמורים, ולתכלית זו בלבד;

(2)   אם המידע התקבל בתשאול, הוא לא יועלה על הכתב ולא יישמר;

(3)   אם המידע התקבל בהצהרת בריאות, הוא יימחק בסמוך לאחר הכניסה למקום או לקבלת השירות, ולא יאוחר מ-24 שעות מאותו מועד; עד למחיקת המידע תוגבל הגישה אליו ותינתן רק לבעלי תפקידים שהוא דרוש להם לשם הגשמת התכלית האמורה בפסקה (1);

(3א) על אף האמור בפסקה (3), מידע כאמור בסעיף 12(א)(3) שהתקבל לפי סעיף 12(א)(8)(א) יימחק לאחר תקופה שלא תעלה על 60 ימים, אך חובת המחיקה לא תחול על מידע שהחל לגביו הליך פלילי או מינהלי;

(4)   אדם שהגיע אליו מידע לפי הסעיפים האמורים ישמור אותו בסוד, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש פרט לתכלית האמורה בפסקה (1).

           (ב)  על מידע שהתקבל לפי סעיפים 8(א)(14) ו-12(א)(10) יחולו הוראות אלה:

(1)   גורם האחראי על המקום ומפעיל שמנהלים רשימות כאמור באותם סעיפים ישמרו אותן באופן מאובטח, לא יעשו בהן כל שימוש ולא יעבירו אותן לאחר, למעט למשרד הבריאות לשם עריכת חקירה אפידמיולוגית, וימחקו אותן בחלוף 20 ימים;

(2)   אדם שהגיע אליו מידע לפי אותם סעיפים ישמור אותו בסוד, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש פרט לתכלית האמורה באותן הוראות.

מיום 17.8.2020

תיקון מס' 1

ס"ח תש"ף מס' 2842 מיום 17.8.2020 עמ' 394 (ה"ח 1332)

48. (א) על מידע שהתקבל לפי סעיפים (8)(א)(7), 10(ב)(6), 11(א)(4) ו-12(א)(3) יחולו הוראות אלה:

(1) המידע ישמש לשם קיום ההוראות המגבילות כניסה למקומות המפורטים בסעיפים האמורים, ולתכלית זו בלבד;

(2) אם המידע התקבל בתשאול, הוא לא יועלה על הכתב ולא יישמר;

(3) אם המידע התקבל בהצהרת בריאות, הוא יימחק בסמוך לאחר הכניסה למקום או לקבלת השירות, ולא יאוחר מ-24 שעות מאותו מועד; עד למחיקת המידע תוגבל הגישה אליו ותינתן רק לבעלי תפקידים שהוא דרוש להם לשם הגשמת התכלית האמורה בפסקה (1);

(3א) על אף האמור בפסקה (3), מידע כאמור בסעיף 12(א)(3) שהתקבל לפי סעיף 12(א)(8)(א) יימחק לאחר תקופה שלא תעלה על 60 ימים, אך חובת המחיקה לא תחול על מידע שהחל לגביו הליך פלילי או מינהלי;

(4) אדם שהגיע אליו מידע לפי הסעיפים האמורים ישמור אותו בסוד, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש פרט לתכלית האמורה בפסקה (1).

(ב) על מידע שהתקבל לפי סעיפים 8(א)(14) ו-12(א)(10) יחולו הוראות אלה:

(1) גורם האחראי על המקום ומפעיל שמנהלים רשימות כאמור באותם סעיפים ישמרו אותן באופן מאובטח, לא יעשו בהן כל שימוש ולא יעבירו אותן לאחר, למעט למשרד הבריאות לשם עריכת חקירה אפידמיולוגית, וימחקו אותן בחלוף 20 ימים;

(2) אדם שהגיע אליו מידע לפי אותם סעיפים ישמור אותו בסוד, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש פרט לתכלית האמורה באותן הוראות.

דיווח לכנסת

48א.   (א)  הממשלה או גורם ממשלתי שהסמיכה לכך ידווחו לוועדת החוקה, בכתב, ב-1 בכל חודש, על אלה:

(1)   הצגה מרוכזת של נתונים המשקפים את היקף התחלואה על רצף של זמן בשלושת החודשים שקדמו למועד הדיווח, שעליו יוצגו מועדי הטלת ההגבלות, וכן של נתונים המציגים את ההשפעה של הטלת ההגבלות על המשק באותה העת;

(2)   מדיניות שנקבעה לשינוי בהיקף ההגבלות, הכוללת אמות מידה שנקבעו לעניין זה;

(3)   תחזית בדבר היקף התחלואה העתידי, וכן נתונים בדבר יכולתה של המערכת הרפואית לספק שירותי רפואה לטיפול באותו היקף תחלואה;

(4)   לעניין שוהים במקום לבידוד מטעם המדינה – מספר השוהים במקומות כאמור, שיעור השוהים שהם חולים, שיעור השוהים שהם נכנסים לישראל ומתוכם שיעור החוזרים, שיעור השוהים שהם קטינים ואנשים עם מוגבלות ומספר המקומות הפנויים במקומות כאמור, וכן מספר הבקשות שהוגשו לפי סעיף 22ב וההשגות שהוגשו לפי סעיף 22ח, ומספר הבקשות וההשגות שהתקבלו מתוכן;

(5)   בכל אחד מהאזורים שהוכרזו כאזורים מוגבלים בתקופת הדיווח – נתוני התחלואה שעל בסיסם הוחלט להכריז על האזור כאזור מוגבל ונתוני התחלואה בסיום תקופת ההכרזה באותו אזור;

(6)   דרכי הפעולה שננקטו בהתאם לנוהל שנקבע לפי סעיף 13(ח).

           (ב)  מינהלת האכיפה תדווח לוועדת החוקה, בכתב, ב-1 בכל חודש, על אלה:

(1)   מספר החקירות שנפתחו בשל חשד לעבירות שנעברו לפי חוק זה, מספר כתבי האישום שהוגשו בשלהן ומספר פסקי הדין שהסתיימו בהרשעה;

(2)   מספר הקנסות המינהליים שהוטלו לפי חוק זה בחלוקה לפי סעיפי העבירה ובציון סכום הקנס שהוטל, הגורם המוסמך שהטיל את הקנס לפי סעיף 25(א)(1), (2) או (3) עד (6), מספר הקנסות שבוטלו, מספר הבקשות שהוגשו להישפט, מספר ההרשעות ומספר הזיכויים;

(3)   מספר צווי הסגירה המינהליים שניתנו ומספר המקרים שבהם הוחלט לאחר שימוע שלא לתת צו, בחלוקה לפי סוגי המקומות, העילה למתן הצו, זהות הגורם המורשה נותן הצו ותקופת תוקפו של הצו.

           (ג)   גורם כאמור בפסקה (1) להגדרה "גורם מורשה" בסעיף 32א ידווח לוועדת החוקה, בכתב, ב-1 בכל חודש, על מספר צווי הסגירה המינהליים שניתנו ומספר המקרים שבהם הוחלט לאחר שימוע שלא לתת צו, בחלוקה לפי סוגי המקומות, העילה למתן הצו ותקופת תוקפו של הצו; דיווח לוועדה כאמור בפסקה זו ייעשה באמצעות מינהלת האכיפה, באופן ובתדירות שתורה מינהלת האכיפה, בתיאום עם מרכז השלטון המקומי או מרכז המועצות האזוריות, לפי העניין.

           (ד)  מנהל ערכאה שיפוטית כמשמעותה בסעיף 44 יביא לידיעת ועדת החוקה את התקנות שהתקין או נהלים שקבע למניעה או לצמצום של התפשטות נגיף הקורונה במסגרת פעילות הערכאה השיפוטית שבניהולו, ותיקונים להם; התקנות יובאו בליווי דברי הסבר.

מיום 17.8.2020

תיקון מס' 1

ס"ח תש"ף מס' 2842 מיום 17.8.2020 עמ' 394 (ה"ח 1332)

הוספת סעיף 48א

ביצוע ותקנות

49.     ראש הממשלה ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו; ואולם תקנות לביצוע סימן ג' לפרק ג' יותקנו בידי הממשלה; תקנות לפי סעיף זה טעונות אישור הוועדה של הכנסת.

תוקף

50.     חוק זה, למעט סעיף 36, יעמוד בתוקפו עד יום כ' בתמוז התשפ"א (30 ביוני 2021).

הוראת מעבר

51.     (א)  ביום תחילתו של חוק זה יראו כאילו ניתנה הכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה לפי סעיף 2(א), שתוקפה 45 ימים.

           (ב)  ביום תחילתו של חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשפ"א-2020, יראו כאילו ניתנה הכרזה על מצב חירום מיוחד בשל נגיף הקורונה לפי סעיף 3א, שתוקפה 7 ימים.

מיום 30.9.2020

תיקון מס' 2

ס"ח תשפ"א מס' 2860 מיום 30.9.2020 עמ' 41 (ה"ח 1366)

51. (א) ביום תחילתו של חוק זה יראו כאילו ניתנה הכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה לפי סעיף 2(א), שתוקפה 45 ימים.

(ב) ביום תחילתו של חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשפ"א-2020, יראו כאילו ניתנה הכרזה על מצב חירום מיוחד בשל נגיף הקורונה לפי סעיף 3א, שתוקפה 7 ימים.

 

תוספת

(סעיף 17(א))

(1)      חנות או דוכן, לרבות בית אוכל, ובכלל זה בית אוכל בבית מלון (בתוספת זו – בית אוכל), או מעבדת תיקונים, שאינם בית עסק נדרש; בתוספת זו, "בית עסק נדרש" – חנות למכירת מזון שאינה בית אוכל, בית מרקחת, חנות אופטיקה, חנות שעיקר עיסוקה מכירת מוצרי היגיינה ומעבדה לתיקון מוצרי תקשורת או מחשבים;

(2)      קניון, למעט בתי עסק אלה הנמצאים בקניון: חנות למכירת מזון שאינה בית אוכל, בית מרקחת, חנות אופטיקה וחנות שעיקר עיסוקה מכירת מוצרי היגיינה;

(3)      דיסקוטק, בר, פאב, אולם אירועים, מכון כושר, בריכת שחייה, פארק מים, גן חיות, ספארי, פינת חי, בית מרחץ, בית קולנוע, תיאטרון, ספרייה, מוזאון ומוסד תרבות אחר, פארק שעשועים, לונה פארק, גני שעשועים ומיתקני שעשועים, עסק לטיפול לא-רפואי בגוף האדם, לרבות טיפולי רפואה אלטרנטיבית, מקום לעריכת מופעים וירידים, כלי שיט ציבורי, רכבל, שמורת טבע, גן לאומי, אתר מורשת ומקום שיש בו אטרקציה תיירותית;

(4)      שוק קמעונאי הפתוח לציבור הרחב, וכן דוכן בשוק כאמור, ובכלל זה דוכן למכירת מזון, למעט שוק סיטונאי ולמעט בית עסק נדרש.

 

 

                                                         בנימין נתניהו

                                                                             ראש הממשלה

                   ראובן ריבלין                                                             יריב לוין

                           נשיא המדינה                                                                             יושב ראש הכנסת

 

 

 

הודעה למנויים על עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו - הקש כאן

 

 

הודעה למנויים על עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו - הקש כאן

 



* פורסם ס"ח תש"ף מס' 2832 מיום 23.7.2020 עמ' 266 (ה"ח הממשלה תש"ף מס' 1320 עמ' 226).

תוקן ס"ח תש"ף מס' 2842 מיום 17.8.2020 עמ' 378 (ה"ח הממשלה תש"ף מס' 1332 עמ' 354) – תיקון מס' 1; ר' סעיף 26 לענין הוראות מעבר.

26. (א) הוראה או אישור שניתנו לפי חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (בידוד במקום לבידוד מטעם המדינה), התש"ף-2020, לפני פקיעתו, יראו אותם כאילו ניתנו לפי חוק זה, אלא אם כן בוטלו קודם לכן בהשגה לפי סעיף 22ח לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה או בהחלטת בית משפט בעתירה על החלטה בהשגה כאמור.

 (ב) אין בהוראות החוק העיקרי כנוסחו בחוק זה כדי לפגוע בתוקפו של צו סגירה מינהלי שניתן לפני תחילתו של חוק זה מכוח חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (צווי סגירה מינהליים) (הוראת שעה), התש"ף-2020, לפני פקיעתו, אלא אם כן בוטל קודם לכן בהחלטה בעיון חוזר, בהשגה או בהחלטת בית משפט בעתירה לפי סעיף 32ב(ז), 32ח או 32ט לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה, בהתאמה.

ס"ח תשפ"א מס' 2860 מיום 30.9.2020 עמ' 38 (ה"ח הממשלה תשפ"א מס' 1366 עמ' 18) – תיקון מס' 2; תחילתו ביום 30.9.2020.

ס"ח תשפ"א מס' 2865 מיום 11.11.2020 עמ' 58 (ה"ח הכנסת תשפ"א מס' 856 עמ' 10) – תיקון מס' 3.

[1] תוקף ההכרזה על מצב חירום הוארך עד יום 5.11.2020: י"פ תש"ף מס' 9082 מיום 6.9.2020 עמ' 8630.

מיום 5.11.2020 עד יום 3.1.2021: י"פ תשפ"א מס' 9197 מיום 5.11.2020 עמ' 920.

[2] תוקף ההכרזה על מצב חירום מיוחד הוארך מיום 7.10.2020 ליום 13.10.020: י"פ תשפ"א מס' 9134 מיום 7.10.2020 עמ' 262.

[3] הכרזה מיום 8.9.2020 עד יום 15.9.2020: ר' י"פ תש"ף מס' 9088 מיום 8.9.2020 עמ' 8694. תוקנה י"פ תש"ף מס' 9089 מיום 8.9.2020 עמ' 8696.

נבו ייצוגיות - מעקב אחרי חרות ותביעות