להורדת הקובץ בפורמט וורד לחץ כאן

חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), תש"ף-2020

 

 

בטחון – שעת חירום

בריאות – בריאות העם – מחלות

תוכן ענינים

 

 

פרק א': הגדרות

Go

4

סעיף 1

הגדרות

Go

4

 

פרק ב': הכרזה על מצב בריאותי מיוחד או מצב חירום מיוחד בשל נגיף הקורונה

Go

7

סעיף 2

הכרזה על מצב בריאותי מיוחד או על מצב חירום בשל נגיף הקורונה

Go

7

סעיף 3

ביטול הכרזה על מצב בריאותי מיוחד או הכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה

Go

8

 

פרק ג': קביעת הגבלות בעת הכרזה על מצב בריאותי מיוחד והכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה

Go

8

 

סימן א': סמכות הממשלה להתקנת תקנות

Go

8

סעיף 4

סמכות להתקין תקנות בתקופת תוקפה של הכרזה על מצב בריאותי מיוחד או הכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה

Go

8

סעיף 5

הבאת התקנות והעבירות שבתוקף לידיעת הציבור

Go

11

 

סימן ב': תקנות להגבלת פעילות

Go

11

סעיף 6

הגבלת פעילות במרחב הפרטי

Go

11

סעיף 7

הגבלת פעילות במרחב הציבורי

Go

11

סעיף 7א

הגבלת היציאה מישראל והכניסה אליה

Go

12

סעיף 8

הגבלת פעילות בבתי עסק, במקומות עבודה ובמקומות הפתוחים לציבור ופעילות של מתן שירותים

Go

14

סעיף 8א

הגבלת כניסה למקום ללא הצגת תוצאה שלילית בבדיקה, תעודת מחלים או תעודת מחוסן

Go

15

סעיף 9

הגבלת אירועים

Go

16

סעיף 10

הגבלת פעילות של מוסדות המקיימים פעילות חינוך

Go

16

סעיף 11

הגבלת פעילות מסגרות רווחה

Go

17

סעיף 12

הגבלת פעילות בתחום התחבורה

Go

19

 

סימן ב'1: אזור תיירות מיוחד

Go

21

סעיף 12א

הכרזה על אזור תיירות מיוחד

Go

21

סעיף 12ב

ביטול הכרזה על אזור תיירות מיוחד

Go

21

סעיף 12ג

הפעלת מיתקני אירוח באזור תיירות מיוחד

Go

22

סעיף 12ד

חובת הצגה של תוצאה שלילית בבדיקת קורונה, תעודת מחוסן או תעודת מחלים לנכנס לאזור תיירות מיוחד

Go

22

סעיף 12ה

קביעת הוראות ייחודיות בידי הממשלה שיחולו על אזור תיירות מיוחד

Go

23

סעיף 12ו

הבאת ההכרזה על אזור תיירות מיוחד לידיעת הציבור

Go

23

 

סימן ג': אזור מוגבל

Go

23

סעיף 13

הכרזה על אזור מוגבל

Go

23

סעיף 14

ביטול הכרזה על אזור מוגבל

Go

24

סעיף 15

הגבלות לעניין כניסה לאזור מוגבל ויציאה ממנו

Go

24

סעיף 16

הגבלות לעניין יציאה למרחב הציבורי באזור מוגבל

Go

25

סעיף 17

הגבלת פעילות של מסחר, בילוי או פנאי ושל תחבורה ציבורית

Go

26

סעיף 18

הגבלת פעילות של מוסדות המקיימים פעילות חינוך

Go

26

סעיף 19

הגבלת התקהלות

Go

27

סעיף 20

קביעת הגבלות בידי הממשלה שיחולו על אזור מוגבל

Go

27

סעיף 21

הבאת ההכרזה, ההגבלות והעבירות שיחולו לידיעת הציבור

Go

27

סעיף 22

השגה

Go

27

 

סימן ד': בידוד במקום לבידוד מטעם המדינה

Go

27

סעיף 22א

הגדרות סימן ד' ותחולה

Go

27

סעיף 22ב

בידוד של אדם שנכנס לישראל

Go

28

סעיף 22ג

בידוד של אדם שנכנס לישראל בנסיבות מיוחדות

Go

28

סעיף 22ד

בידוד של חייב בבידוד במקום לבידוד מטעם המדינה

Go

29

סעיף 22ד1

מימון השהייה במקום לבידוד מטעם המדינה

Go

30

סעיף 22ה

בידוד במקום לבידוד מטעם המדינה של קטין, אדם עם מוגבלות ואדם שמונה לו אפוטרופוס

Go

30

סעיף 22ו

סמכות המנהל

Go

31

סעיף 22ז

אחריות המדינה

Go

31

סעיף 22ח

השגה למנהל

Go

31

סעיף 22ט

עונשין

Go

31

סעיף 22י

עבירות מינהליות

Go

31

סעיף 22יא

סמכויות

Go

32

סעיף 22יב

מקום לבידוד מטעם המדינה לעניין חוק המאבק בתופעת השכרות

Go

32

סעיף 22יג

שמירת מידע

Go

32

סעיף 22יד

סיוע משפטי

Go

32

סעיף 22טו

קיום חובת בידוד בפנימייה

Go

32

סעיף 22טז

מידע לשוהים במקום לבידוד מטעם המדינה

Go

32

 

סימן ה': בידוד בפיקוח טכנולוגי

Go

33

סעיף 22יז

הגדרות סימן ה'

Go

33

סעיף 22יח

הכרזה על בידוד בפיקוח טכנולוגי

Go

33

סעיף 22יט

אדם בבידוד בפיקוח טכנולוגי

Go

34

סעיף 22כ

סייג לתחולה על קטין ועל אדם שמונה לו אפוטרופוס

Go

35

סעיף 22כא

פעולותיה ותפקידיה של חברה מפעילה

Go

35

סעיף 22כב

בקרה ופיקוח על החברה המפעילה

Go

35

סעיף 22כג

הסמכה של נציג החברה המפעילה

Go

36

סעיף 22כד

סודיות

Go

36

סעיף 22כה

שמירת המידע והעברתו

Go

36

סעיף 22כו

אבטחת המידע

Go

36

סעיף 22כז

עיון במידע

Go

36

סעיף 22כח

תשלום בשל גרימת נזק לערכת הפיקוח הטכנולוגי

Go

36

סעיף 22כט

השלמת הבידוד במקום לבידוד מטעם המדינה

Go

37

סעיף 22ל

עונשין ועבירה מינהלית

Go

37

סעיף 22לא

סמכויות

Go

37

 

פרק ד': עונשין וסמכויות פיקוח ואכיפה

Go

38

 

סימן א': עונשין, פיקוח ואכיפה על תקנות הממשלה

Go

38

סעיף 23

עונשין

Go

38

סעיף 24

עבירות מינהליות

Go

38

סעיף 25

הגורם המוסמך לעניין קנס מינהלי

Go

39

סעיף 26

סמכויות הגורם המוסמך

Go

39

סעיף 27

סמכויות שוטר

Go

39

סעיף 28

סמכויות נוספות לשוטר בנסיבות מיוחדות

Go

39

סעיף 28א

איסור על סירוב להוראת פיזור התקהלות עונשין

Go

40

סעיף 28ב

מינהלת אכיפה ארצית

Go

40

סעיף 28ג

סגירת מוסד המקיים פעילות חינוך בשל שהיית אדם הנושא את נגיף הקורונה או בשל חשש ששהה בו אדם הנושא זן מסוכן של הנגיף

Go

41

 

סימן ב': עונשין, פיקוח ואכיפה באזור תיירות מיוחד ובאזור המוגבל

Go

42

סעיף 29

עונשין

Go

42

סעיף 30

עבירות מינהליות

Go

42

סעיף 31

הגורם המוסמך לעניין קנס מינהלי וסמכויותיו

Go

42

סעיף 32

סמכויות שוטר וגורם מוסמך אחר

Go

42

 

סימן ב'1: צווי סגירה מינהליים

Go

43

סעיף 32א

הגדרות סימן ב'1

Go

43

סעיף 32ב

צו סגירה מינהלי למקום

Go

43

סעיף 32ג

שיקול הדעת בהחלטה על מתן צו סגירה מינהלי

Go

44

סעיף 32ד

תוכנו של צו סגירה מינהלי

Go

44

סעיף 32ה

המצאה של צו סגירה מינהלי

Go

45

סעיף 32ו

מועד הסגירה לפי צו סגירה מינהלי

Go

45

סעיף 32ז

יידוע גורמים מורשים אחרים

Go

45

סעיף 32ח

השגה

Go

45

סעיף 32ט

עתירה על החלטה בהשגה

Go

45

סעיף 32י

ביצוע של צו סגירה מינהלי

Go

45

סעיף 32יא

צו סגירה מינהלי למוסד המקיים פעילות חינוך

Go

45

 

סימן ג': הוראות כלליות

Go

46

סעיף 33

חובת הזדהות

Go

46

סעיף 34

סייג להפעלת הסמכות במערכת הביטחון

Go

46

סעיף 35

שמירת סמכויות

Go

46

 

פרק ה': תיקונים עקיפים

Go

46

סעיף 36

תיקון חוק בתי המשפט   מס' 99

Go

46

סעיף 37

תיקון חוק בתי משפט לעניינים מינהליים   מס' 124   הוראת שעה

Go

46

סעיף 38

תיקון חוק העבירות המינהליות מס' 27   הוראת שעה

Go

46

סעיף 39

תיקון חוק לתיקון ולקיום תוקפן של תקנות שעת חירום

Go

46

סעיף 40

תיקון חוק לתיקון ולקיום תוקפן של תקנות שעת חירום

Go

47

סעיף 41

תיקון חוק לתיקון ולקיום תוקפן של תקנות שעת חירום

Go

47

סעיף 42

ביטול חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום

Go

47

 

פרק ו': הוראות שונות

Go

47

סעיף 43

תחולה על המדינה

Go

47

סעיף 44

סייגים לתחולה

Go

47

סעיף 45

שמירת דינים וסמכויות

Go

48

סעיף 46

פעולה באמצעות ועדת שרים ואיסור אצילה

Go

48

סעיף 47

פעילות ועדות הכנסת בתקופת הפגרה

Go

49

סעיף 48

שמירה על מידע

Go

49

סעיף 48א

דיווח לכנסת

Go

49

סעיף 49

ביצוע ותקנות

Go

50

סעיף 50

תוקף

Go

50

סעיף 51

הוראת מעבר

Go

50

 

תוספת

Go

51

 


חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), תש"ף-2020*

פרק א': הגדרות

הגדרות

1.       בחוק זה –

(תיקון מס' 3) תשפ"א-2020

          "אורח" – מי שניתן לו מקום לינה במיתקן אירוח;

מיום 11.11.2020

תיקון מס' 3

ס"ח תשפ"א מס' 2865 מיום 11.11.2020 עמ' 58 (ה"ח 856)

הוספת הגדרת "אורח"

          "אזור מוגבל" – אזור שוועדת השרים הכריזה עליו לפי סעיף 13;

(תיקון מס' 3) תשפ"א-2020

          "אזור תיירות מיוחד" – אזור העיר אילת או אזור עין בוקק-חמי זוהר, שהממשלה הכריזה עליו כאזור תיירות מיוחד;

מיום 11.11.2020

תיקון מס' 3

ס"ח תשפ"א מס' 2865 מיום 11.11.2020 עמ' 58 (ה"ח 856)

הוספת הגדרת "אזור תיירות מיוחד"

          "אחראי על הקטין" – הורה, אפוטרופוס, אומן כהגדרתו בחוק אומנה לילדים, התשע"ו-2016, או מי שהקטין נמצא במשמורתו או בהשגחתו;

(תיקון מס' 11) תשפ"ב-2022

          "אישור החלמה" – (נמחקה);

מיום 11.11.2020

תיקון מס' 3

ס"ח תשפ"א מס' 2865 מיום 11.11.2020 עמ' 58 (ה"ח 856)

הוספת הגדרת "אישור החלמה"

 

מיום 1.1.2022

תיקון מס' 11

ס"ח תשפ"ב מס' 2954 מיום 31.1.2022 עמ' 702 (ה"ח 1461)

מחיקת הגדרת "אישור החלמה"

הנוסח הקודם:

"אישור החלמה" – אישור על כך שאדם הוא מחלים, שניתן לפי סעיף 20 לפקודת בריאות העם;

(תיקון מס' 3) תשפ"א-2020

          "בדיקת קורונה" – בדיקת נשאות לנגיף הקורונה;

מיום 11.11.2020

תיקון מס' 3

ס"ח תשפ"א מס' 2865 מיום 11.11.2020 עמ' 58 (ה"ח 856)

הוספת הגדרת "בדיקת קורונה"

(תיקון מס' 3) תשפ"א-2020

          "בדיקת קורונה מיידית" – בדיקת קורונה שתוצאותיה מתקבלות מייד;

מיום 11.11.2020

תיקון מס' 3

ס"ח תשפ"א מס' 2865 מיום 11.11.2020 עמ' 58 (ה"ח 856)

הוספת הגדרת "בדיקת קורונה מיידית"

          "בדיקת תסמינים" – מדידת חום או בדיקת תסמינים אחרים להידבקות בנגיף הקורונה, באמצעי שאינו פולשני;

          "גוף הצלה" – כהגדרתו בסעיף 90א לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-1971;

          "הגורם האחראי על המקום" – מעסיק, מנהל, מחזיק, מפעיל, או גורם אחר שיש לו יכולת שליטה על הפעלת המקום, כפי שייקבע בתקנות שיותקנו לפי סעיף 4, לפי העניין;

          "הגבלה" – לרבות איסור;

          "הכרזה על אזור מוגבל" – הכרזה לפי סעיף 13;

(תיקון מס' 3) תשפ"א-2020

          "הכרזה על אזור תיירות מיוחד" – הכרזה לפי סעיף 12א;

מיום 11.11.2020

תיקון מס' 3

ס"ח תשפ"א מס' 2865 מיום 11.11.2020 עמ' 58 (ה"ח 856)

הוספת הגדרת "הכרזה על אזור תיירות מיוחד"

(תיקון מס' 11) תשפ"ב-2022

          "הכרזה על מצב בריאותי מיוחד" – הכרזה לפי סעיף 2(א)(1);

מיום 1.1.2022

תיקון מס' 11

ס"ח תשפ"ב מס' 2954 מיום 31.1.2022 עמ' 702 (ה"ח 1461)

הוספת הגדרת "הכרזה על מצב בריאותי מיוחד"

(תיקון מס' 11) תשפ"ב-2022

          "הכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה" – הכרזה לפי סעיף 2(א)(2);

מיום 1.1.2022

תיקון מס' 11

ס"ח תשפ"ב מס' 2954 מיום 31.1.2022 עמ' 702 (ה"ח 1461)

"הכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה" – הכרזה לפי סעיף 2 סעיף 2(א)(2);

          "הצהרת בריאות" – הצהרה בכתב בעניינים המקטינים את הסיכון להידבקות בנגיף הקורונה, ובכלל זה העדר תסמינים להידבקות כאמור, העדר קרבה לאדם שנדבק בנגיף או קיום הוראות מחייבות שמטרתן למנוע את התפשטות הנגיף;

          "התקהלות" – שהיית בני אדם בסמיכות, בין במבנה ובין בשטח פתוח;

(תיקון מס' 1) תש"ף-2020

          "ועדה של הכנסת" – כל אחת מהוועדות שלהלן, לפי העניין, ואם הנושא הוא בתחום ענייניהן של שתי ועדות או יותר מבין הוועדות המנויות בהגדרה זו – הוועדה שהתקנות הן בעיקרן בתחום ענייניה, אלא אם כן ועדת הכנסת קבעה ועדה אחרת מבין הוועדות המנויות בהגדרה זו, לבקשת יושב ראש ועדה מהוועדות האמורות, אולם אם לא הוקמה ועדה מהוועדות המנויות להלן – ועדה של הכנסת שוועדת הכנסת קבעה לעניין זה:

(תיקון מס' 1) תש"ף-2020

(1)   בכפוף לאמור בפסקאות (2) עד (4) – ועדת החוקה;

(2)   לעניין תקנות לפי סעיף 10 – ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת;

(3)   לעניין תקנות לפי סעיף 11 – ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת;

(4)   לעניין תקנות לפי סעיף 12 – ועדת הכלכלה של הכנסת;

מיום 17.8.2020

תיקון מס' 1

ס"ח תש"ף מס' 2842 מיום 17.8.2020 עמ' 378 (ה"ח 1332)

"ועדה של הכנסת" – כל אחת מהוועדות שלהלן, לפי העניין, ואם לא הוקמה ועדה או אם הנושא הוא בתחום ענייניהן של שתי ועדות או יותר – ועדה של הכנסת שוועדת הכנסת קבעה לעניין זה כל אחת מהוועדות שלהלן, לפי העניין, ואם הנושא הוא בתחום ענייניהן של שתי ועדות או יותר מבין הוועדות המנויות בהגדרה זו – הוועדה שהתקנות הן בעיקרן בתחום ענייניה, אלא אם כן ועדת הכנסת קבעה ועדה אחרת מבין הוועדות המנויות בהגדרה זו, לבקשת יושב ראש ועדה מהוועדות האמורות, אולם אם לא הוקמה ועדה מהוועדות המנויות להלן – ועדה של הכנסת שוועדת הכנסת קבעה לעניין זה:

(1) בכפוף לאמור בפסקאות (2) עד (4) – ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת;

(תיקון מס' 1) תש"ף-2020

          "ועדת החוקה" – ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, ואם לא הוקמה – ועדה של הכנסת שוועדת הכנסת קבעה לעניין זה;

מיום 17.8.2020

תיקון מס' 1

ס"ח תש"ף מס' 2842 מיום 17.8.2020 עמ' 378 (ה"ח 1332)

הוספת הגדרת "ועדת החוקה"

          "ועדת השרים" – ועדת השרים שמינתה הממשלה לעניין סימן ג' לפרק ג';

          "חוק חינוך מיוחד" – חוק חינוך מיוחד, התשמ"ח-1988;

(תיקון מס' 6) תשפ"א-2021

          "חוק הכניסה לישראל" – חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952;

מיום 4.2.2021

תיקון מס' 6

ס"ח תשפ"א מס' 2901 מיום 4.2.2021 עמ' 302 (ה"ח 1392)

הוספת הגדרת "חוק הכניסה לישראל"

          "חוק העבירות המינהליות" – חוק העבירות המינהליות, התשמ"ו-1985;

          "חוק העונשין" – חוק העונשין, התשל"ז-1977;

          "טיפול רפואי" – כהגדרתו בחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996;

          "מוסד המקיים פעילות חינוך" – כל אחד מאלה:

(1)   בית ספר או גן ילדים שבו לומדים או מתחנכים באופן שיטתי יותר מעשרה תלמידים, שניתן בו חינוך גן ילדים, חינוך יסודי, חינוך על-יסודי, חינוך על-תיכוני, חינוך אמנותי או חינוך מיוחד;

(2)   מוסד תורני, לרבות פנימייה של מוסד תורני;

(3)   מקום המשמש או נועד לשמש מקום שהייה יומי לחינוך ולטיפול בפעוטות;

(4)   מסגרת לחינוך בלתי פורמלי, לרבות צהרון, חוג או קייטנה כהגדרתה בחוק הקייטנות (רישוי ופיקוח), התש"ן-1990;

(5)   פנימייה;

(6)   מרכז השכלה לנוער נושר ובסיכון;

(7)   תכנית חינוכית המיועדת לבגירים;

(8)   גורם המקיים בחינות לצורך עיסוק הטעון רישיון, היתר, הסמכה או אישור הניתנים על פי דין;

(9)   מוסד להשכלה גבוהה כמשמעותו בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958, שהוכר לפי סעיף 9 לחוק האמור או שקיבל תעודת היתר או אישור לפי סעיף 21א לאותו חוק;

(10)  גוף המבצע הכשרה מקצועית, לרבות הכשרה מעשית, קורסים או השתלמויות לבגירים;

          "מזון" – לרבות שתייה;

(תיקון מס' 3) תשפ"א-2020

          "מיתקן אירוח" – מקום אירוח שבו 11 יחידות אירוח לפחות, המיועד לספק לציבור אורחים בלתי מסוים ומתחלף, בתמורה, שירותי לינה ושירותים נלווים, לפרקי זמן קצובים וקצרים; לעניין הגדרה זו, "יחידת אירוח" – יחידה המשמשת לאירוח ולנופש שבה חדר אחד לפחות, ובו מיטה, חדר רחצה ושירותים;

מיום 11.11.2020

תיקון מס' 3

ס"ח תשפ"א מס' 2865 מיום 11.11.2020 עמ' 58 (ה"ח 856)

הוספת הגדרת "מיתקן אירוח"

(תיקון מס' 3) תשפ"א-2020

          "מפעיל מיתקן אירוח" – גורם החייב ברישיון או בהיתר להפעלת מיתקן אירוח כמשמעותם בסעיף 4 לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968;

מיום 11.11.2020

תיקון מס' 3

ס"ח תשפ"א מס' 2865 מיום 11.11.2020 עמ' 58 (ה"ח 856)

הוספת הגדרת "מפעיל מיתקן אירוח"

          "מקום מגורים" – לרבות מקום שהייה קבוע;

          "מקום עבודה" – כל אחד מאלה:

(1)   מקום שמועסקים בו עובדים על ידי מעסיק;

(2)   מקום שנעשית בו עבודה לצורכי עסק או משלח יד;

(3)   מקום שעובד מגיע אליו במסגרת עבודתו לרבות במרחב הציבורי;

          "מקום פתוח לציבור" – מקום תחום, בין במבנה ובין בשטח פתוח, שניתן למנוע כניסה אליו, המנוהל על ידי מחזיק והפתוח לציבור, ובכלל זה מקום שהכניסה אליו בתשלום;

          "מרחב פרטי" – מקום מגורים או רכב שאינו תחבורה יבשתית;

          "מרחב ציבורי" – כל מקום שאינו מרחב פרטי ואינו מקום שחלים לגביו סעיפים 8, 10, 11 או 12;

          "נגיף הקורונה" – נגיף הקורונה החדש 2019 (Novel Coronavirus 2019–nCoV);

          "עובד" – לרבות מתנדב, מי שמועסק ומי שנותן שירות במקום עבודה, בין שמתקיימים עם המעסיק יחסי עבודה ובין שלא מתקיימים;

          "עיתונאי או עובד מקצועות התקשורת" – עיתונאי או עובד מקצועות התקשורת הנושא תעודה של לשכת העיתונות הממשלתית, או של איגוד עיתונאים הפועל בישראל שחבריו עיתונאים ועובדי מקצועות התקשורת;

          "פקודת בריאות העם" – פקודת בריאות העם, 1940;

(תיקון מס' 1) תש"ף-2020

          "רופא מחוזי" – כהגדרתו בפקודת בריאות העם, לרבות סגנו;

מיום 17.8.2020

תיקון מס' 1

ס"ח תש"ף מס' 2842 מיום 17.8.2020 עמ' 378 (ה"ח 1332)

הוספת הגדרת "רופא מחוזי"

          "רכוש משותף" – כהגדרתו בסעיף 52 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969;

(תיקון מס' 3) תשפ"א-2020

          "תוצאה שלילית בבדיקת קורונה" – תוצאת בדיקת קורונה עם ממצא שלילי לנגיף הקורונה;

מיום 11.11.2020

תיקון מס' 3

ס"ח תשפ"א מס' 2865 מיום 11.11.2020 עמ' 58 (ה"ח 856)

הוספת הגדרת "תוצאה שלילית בבדיקת קורונה"

          "תחבורה יבשתית" – תחבורה ציבורית והסעה מיוחדת; בהגדרה זו, "הסעה מיוחדת" – הסעה שבה עומדים אוטובוס או טיולית לרשות מזמין תמורת תשלום סכום כולל בעד השימוש בו;

          "תחבורה ציבורית" – כל אלה:

(1)   אוטובוס ציבורי הפועל בקו שירות, כהגדרתם בפקודת התעבורה;

(2)   מונית כהגדרתה בפקודת התעבורה;

(3)   רכבת ארצית ורכבת מקומית כהגדרתן בסעיפים 1 ו-46 לפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל"ב-1972, בהתאמה;

(4)   רכבל; בהגדרה זו, "רכבל" – רכב בעל יחידה אחת או יותר הנמשך על ידי כבל או אמצעי אחר בכוח מכני או אחר, ומסילתו עוברת במנהרה, על פני הקרקע או מעל פני הקרקע, או רכבת הנמשכת בכל אמצעי שהוא במנהרה, או על פני הקרקע, לרבות רחפת – המיועדים להסעה או להובלה בתחום רשות המקומית;

(תיקון מס' 11) תשפ"ב-2022

          "תעודת מחוסן" ו"תעודת מחלים" – תעודת מחוסן תקפה או אישור החלמה תקף, בהתאמה, כמשמעותם בהוראות לפי סעיף 20 לפקודת בריאות העם;

מיום 1.1.2022

תיקון מס' 11

ס"ח תשפ"ב מס' 2954 מיום 31.1.2022 עמ' 702 (ה"ח 1461)

הוספת הגדרת ""תעודת מחוסן" ו"תעודת מחלים""

          "תשאול" – תשאול בעל פה בעניינים המקטינים את הסיכון להידבקות בנגיף הקורונה, ובכלל זה העדר תסמינים להידבקות כאמור, העדר קרבה לאדם שנדבק בנגיף או קיום הוראות מחייבות שמטרתן למנוע את התפשטות הנגיף.

(תיקון מס' 2) תשפ"א-2020 (תיקון מס' 11) תשפ"ב-2022

פרק ב': הכרזה על מצב בריאותי מיוחד או מצב חירום מיוחד בשל נגיף הקורונה

מיום 30.9.2020

תיקון מס' 2

ס"ח תשפ"א מס' 2860 מיום 30.9.2020 עמ' 38 (ה"ח 1366)

החלפת כותרת פרק ב'

הנוסח הקודם:

פרק ב': הכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה

 

מיום 1.1.2022

תיקון מס' 11

ס"ח תשפ"ב מס' 2954 מיום 31.1.2022 עמ' 702 (ה"ח 1461)

פרק ב': הכרזה על מצב חירום או מצב חירום מיוחד מצב בריאותי מיוחד או מצב חירום בשל נגיף הקורונה

 

הכרזה על מצב בריאותי מיוחד או על מצב חירום בשל נגיף הקורונה (תיקון מס' 11) תשפ"ב-2022

2.       (א)  (1)   שוכנעה הממשלה כי יש סיכון ממשי להתפשטות נגיף הקורונה ולפגיעה משמעותית בבריאות הציבור, ובשל כך מתחייב לנקוט פעולות מכוח הסמכויות הקבועות בחוק זה כדי לצמצם את התפשטות הנגיף ואת הפגיעה בבריאות הציבור, רשאית היא להכריז על מצב בריאותי מיוחד בשל נגיף הקורונה;

(2)   שוכנעה הממשלה כי יש מגמת עלייה ניכרת בתחלואה בנגיף הקורונה וסיכון ממשי לפגיעה משמעותית בבריאות הציבור או שיש סיכון ממשי להתפשטות רחבה של נגיף הקורונה ולפגיעה חמורה בבריאות הציבור, המחייבים לנקוט פעולות כמפורט בסעיף 4(א)(2)(א) עד (ה) או לנקוט באופן תכוף פעולות מכוח הסמכויות הקבועות בחוק זה כדי לצמצם את התפשטות הנגיף ואת הפגיעה בבריאות הציבור, רשאית היא להכריז על מצב חירום בשל נגיף הקורונה;

(3)   לא תכריז הממשלה כאמור בסעיף זה אלא לאחר שהובאו בפניה עמדת שר הבריאות וחוות דעת מקצועית מטעם משרד הבריאות בעניין.

          (ב)  הכרזה לפי סעיף קטן (א)(1) או (2) תפורסם ברשומות ותיכנס לתוקף עם פרסומה.

          (ג)   (1)   בקשה לאישור הכרזה לפי סעיף קטן (א) תובא בפני ועדת החוקה, בצירוף נימוקים והתשתית העובדתית שעמדה בבסיס ההחלטה על ההכרזה, בסמוך ככל האפשר לאחר שהממשלה החליטה עליה;

(2)   ועדת החוקה רשאית לאשר או לדחות בקשה לאישור הכרזה, ולעניין בקשה לאישור הכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה – רשאית היא גם לקבוע כי יראו את ההכרזה כאילו היא הכרזה על מצב בריאותי מיוחד, החל ממועד הפרסום על כך ברשומות ועד לתום תוקפה של ההכרזה על מצב החירום שאישורה התבקש;

(3)   לא קיבלה ועדת החוקה החלטה עד תום שבעה ימים מהמועד שבו הובאה ההכרזה בפניה, יביא יושב ראש הכנסת את ההכרזה להצבעה בכנסת בהקדם האפשרי, ולכל המאוחר עד תום שבעה ימים מהמועד האחרון להחלטת הוועדה;

(4)   החליטה ועדת החוקה, או הכנסת – אם ההכרזה הובאה לאישורה, שלא לאשר את ההכרזה או לא קיבלה הכנסת החלטה בעניין עד המועד האחרון להחלטתה כאמור בפסקה (3) – יפקע תוקפה של ההכרזה; ואולם, לעניין הכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה המחליפה הכרזה על מצב בריאותי מיוחד – ההכרזה על המצב הבריאותי המיוחד תמשיך לעמוד בתוקפה לתקופה של שבעה ימים או עד לתום תקופת תוקפה, לפי המאוחר;

(5)   הודעה על החלטת הוועדה או הכנסת לפי סעיף קטן זה תפורסם ברשומות.

          (ד)  (1)   הכרזה לפי סעיף קטן (א)(1) או (2) תעמוד בתוקפה לתקופה שתיקבע בה בהתחשב בהתפשטות הצפויה של נגיף הקורונה בישראל ולא תעלה על שלושה חודשים או 45 ימים, בהתאמה;

(2)   הממשלה רשאית, לאחר שקיבלה את אישור ועדת החוקה כאמור בסעיף קטן זה, להאריך את תוקפה של ההכרזה על מצב בריאותי מיוחד או של הכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה, לתקופות נוספות שלא יעלו על שלושה חודשים או 45 ימים כל אחת, בהתאמה, או להחליף הכרזה על מצב חירום בהכרזה על מצב בריאותי מיוחד שתוקפה לא יעלה על שלושה חודשים; הארכת תוקפה של ההכרזה או החלפת ההכרזה כאמור יפורסמו ברשומות וייכנסו לתוקף עם פרסומן או במועד מאוחר יותר שנקבע בהן ואינו עולה על שבעה ימים ממועד החלטת הממשלה על הארכת הכרזה על מצב בריאותי מיוחד או על החלפה כאמור או שאינו עולה על חמישה ימים ממועד החלטת הממשלה על הארכת הכרזה על מצב חירום[1];

(3)   בקשה להארכת הכרזה על מצב בריאותי מיוחד, בקשה להארכת הכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה או בקשה להחלפת הכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה בהכרזה על מצב בריאותי מיוחד תובא בפני ועדת החוקה לפחות חמישה ימים לפני תום תקופה ההכרזה;

(4)   ועדת החוקה רשאית לאשר או לדחות בקשה להארכת הכרזה או בקשה להחלפת הכרזה כאמור, ולעניין בקשה להארכת הכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה – רשאית היא גם לקבוע כי יראו את ההכרזה כאילו היא הכרזה על מצב בריאות מיוחד, החל מתום תקופת ההכרזה הקודמת ועד תום תוקפה של ההכרזה על מצב חירום שאישורה התבקש;

(5)   לא קיבלה ועדת החוקה החלטה עד תום תקופת ההכרזה, יביא יושב ראש הכנסת את הבקשה האמורה להצבעה בכנסת בהקדם האפשרי, ולכל המאוחר עד תום שבעה ימים מתום תקופת ההכרזה, וההכרזה תוארך עד תום התקופה האמורה או עד למועד ההצבעה בכנסת, לפי המוקדם;

(6)   על אף האמור בפסקאות (2) עד (5), הממשלה רשאית להכריז על החלפת הכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה בהכרזה על מצב בריאותי מיוחד, בלי אישור ועדת החוקה, עד תום תקופת תוקפה של ההכרזה על מצב חירום שבתוקף באותה העת.

מיום 17.8.2020

תיקון מס' 1

ס"ח תש"ף מס' 2842 מיום 17.8.2020 עמ' 378 (ה"ח 1332)

(ב) הכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה תונח על שולחן הכנסת ותוגש לוועדה של הכנסת לוועדת החוקה בצירוף נימוקים והתשתית העובדתית שעמדה בבסיס ההחלטה, סמוך ככל האפשר לאחר שהממשלה החליטה עליה.

(ג) הכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה תפורסם ברשומות ותיכנס לתוקף עם פרסומה.

(ד) (1) הכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה תעמוד בתוקפה לתקופה שתיקבע בה בהתחשב בהתפשטות הצפויה של נגיף הקורונה בישראל, ושלא תעלה על 45 ימים;

(2) הממשלה רשאית, לאחר שקיבלה את אישור הוועדה של הכנסת ועדת החוקה, להאריך את תוקפה של ההכרזה לתקופות נוספות שלא יעלו על 60 ימים כל אחת;

(3) בקשה להארכת הכרזה על מצב החירום תובא בפני הוועדה של הכנסת ועדת החוקה לפחות חמישה ימים לפני תום תקופת ההכרזה;

(4) לא קיבלה הוועדה של הכנסת ועדת החוקה החלטה עד תום תקופת ההכרזה, יביא יושב ראש הכנסת את הבקשה האמורה להצבעה בכנסת בהקדם האפשרי, ולכל המאוחר עד תום שבעה ימים מתום תקופת ההכרזה, וההכרזה תוארך עד תום התקופה האמורה או עד למועד ההצבעה בכנסת, לפי המוקדם.

 

מיום 1.1.2022

תיקון מס' 11

ס"ח תשפ"ב מס' 2954 מיום 31.1.2022 עמ' 702 (ה"ח 1461)

החלפת סעיף 2

הנוסח הקודם:

הכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה

2. (א) שוכנעה הממשלה כי יש סיכון ממשי להתפשטות רחבה של נגיף הקורונה ולפגיעה משמעותית בבריאות הציבור ובשל כך מתחייב לנקוט פעולות מכוח הסמכויות הקבועות בחוק זה, רשאית היא להכריז על מצב חירום בשל נגיף הקורונה; לא תכריז הממשלה כאמור אלא לאחר שהובאו בפניה עמדת שר הבריאות וחוות דעת מקצועית מטעם משרד הבריאות בעניין.

(ב) הכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה תונח על שולחן הכנסת ותוגש לוועדת החוקה בצירוף נימוקים והתשתית העובדתית שעמדה בבסיס ההחלטה, סמוך ככל האפשר לאחר שהממשלה החליטה עליה.

(ג) הכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה תפורסם ברשומות ותיכנס לתוקף עם פרסומה.

(ד) (1) הכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה תעמוד בתוקפה לתקופה שתיקבע בה בהתחשב בהתפשטות הצפויה של נגיף הקורונה בישראל, ושלא תעלה על 45 ימים;

(2) הממשלה רשאית, לאחר שקיבלה את אישור ועדת החוקה, להאריך את תוקפה של ההכרזה לתקופות נוספות שלא יעלו על 60 ימים כל אחת;

(3) בקשה להארכת הכרזה על מצב החירום תובא בפני ועדת החוקה לפחות חמישה ימים לפני תום תקופת ההכרזה;

(4) לא קיבלה ועדת החוקה החלטה עד תום תקופת ההכרזה, יביא יושב ראש הכנסת את הבקשה האמורה להצבעה בכנסת בהקדם האפשרי, ולכל המאוחר עד תום שבעה ימים מתום תקופת ההכרזה, וההכרזה תוארך עד תום התקופה האמורה או עד למועד ההצבעה בכנסת, לפי המוקדם.

ביטול הכרזה על מצב בריאותי מיוחד או הכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה (תיקון מס' 11) תשפ"ב-2022

3.       (א)  חדלו להתקיים הנסיבות המצדיקות את ההכרזה על מצב בריאותי מיוחד או את ההכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה, תבטל הממשלה את ההכרזה.

 

(תיקון מס' 1) תש"ף-2020 (תיקון מס' 11) תשפ"ב-2022

          (ב)  (1)   הכנסת רשאית להחליט לבטל את ההכרזה על מצב בריאותי מיוחד או את ההכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה, ולעניין הכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה – רשאית היא להחליט כי יראו אותה כאילו היא הכרזה על מצב בריאותי מיוחד, החל ממועד פרסום ההחלטה על כך ברשומות ועד לתום תוקפה של ההכרזה על מצב החירום;

(תיקון מס' 1) תש"ף-2020 (תיקון מס' 11) תשפ"ב-2022

(2)   החלטה כאמור בפסקה (1) תתקבל לאחר קבלת המלצת ועדת החוקה, ביוזמתה, או על בסיס בקשה של 30 חברי הכנסת שתוגש בכתב אל יושב ראש הכנסת ואל ועדת החוקה (בסעיף זה – בקשת הביטול);

(תיקון מס' 1) תש"ף-2020 (תיקון מס' 11) תשפ"ב-2022

(3)   הוגשה בקשת ביטול כאמור בפסקה (2), ועדת החוקה תדון בבקשה בהקדם האפשרי ותביא את המלצתה לאישור הכנסת;

(תיקון מס' 1) תש"ף-2020 (תיקון מס' 11) תשפ"ב-2022

(4)   החליטה ועדת החוקה להמליץ לכנסת לקבל החלטה כאמור בפסקה (1), או לאשר או לדחות את בקשת הביטול, תעביר את המלצתה ליושב ראש הכנסת שיכנס את הכנסת לדיון בהמלצה בהקדם האפשרי; לא קיבלה ועדת החוקה החלטה בבקשה בתוך שבעה ימים מיום שהוגשה לה, יכנס יושב ראש הכנסת את הכנסת בהקדם האפשרי לדיון בבקשת הביטול;

(תיקון מס' 1) תש"ף-2020

(5)   הודעה על קיום הדיון במליאת הכנסת תימסר לחברי הכנסת לא יאוחר מיום לפני הדיון.

(תיקון מס' 11) תשפ"ב-2022

          (ג)   ביטול ההכרזה או החלטת הכנסת לפי סעיף זה יפורסמו ברשומות וייכנסו לתוקף עם פרסומם.

מיום 17.8.2020

תיקון מס' 1

ס"ח תש"ף מס' 2842 מיום 17.8.2020 עמ' 378 (ה"ח 1332)

(ב) (1) הכנסת רשאית להחליט לבטל את ההכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה;

(2) החלטה כאמור בפסקה (1) תתקבל לפי המלצת ועדת החוקה, על בסיס בקשה של 30 חברי הכנסת שתוגש בכתב אל יושב ראש הכנסת ואל ועדת החוקה (בסעיף זה – בקשת הביטול);

(3) ועדת החוקה תדון בבקשת הביטול בהקדם האפשרי ותביא את המלצתה לאישור הכנסת;

(4) החליטה ועדת החוקה להמליץ לכנסת לאשר או לדחות את בקשת הביטול, תעביר את המלצתה ליושב ראש הכנסת שיכנס את הכנסת לדיון בהמלצה בהקדם האפשרי; לא קיבלה ועדת החוקה החלטה בבקשה בתוך שבעה ימים מיום שהוגשה לה, יכנס יושב ראש הכנסת את הכנסת בהקדם האפשרי לדיון בבקשת הביטול;

(5) הודעה על קיום הדיון במליאת הכנסת תימסר לחברי הכנסת לא יאוחר מיום לפני הדיון.

 

מיום 1.1.2022

תיקון מס' 11

ס"ח תשפ"ב מס' 2954 מיום 31.1.2022 עמ' 704 (ה"ח 1461)

ביטול הכרזה על מצב בריאותי מיוחד או הכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה

3. (א) חדלו להתקיים הנסיבות המצדיקות את ההכרזה על מצב בריאותי מיוחד או את ההכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה, תבטל הממשלה את ההכרזה.

(ב) (1) הכנסת רשאית להחליט לבטל את ההכרזה על מצב בריאותי מיוחד או את ההכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה, ולעניין הכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה – רשאית היא להחליט כי יראו אותה כאילו היא הכרזה על מצב בריאותי מיוחד, החל ממועד פרסום ההחלטה על כך ברשומות ועד לתום תוקפה של ההכרזה על מצב החירום;

(2) החלטה כאמור בפסקה (1) תתקבל לפי המלצת ועדת החוקה, לאחר קבלת המלצת ועדת החוקה, ביוזמתה, או על בסיס בקשה של 30 חברי הכנסת שתוגש בכתב אל יושב ראש הכנסת ואל ועדת החוקה (בסעיף זה – בקשת הביטול);

(3) ועדת החוקה תדון בבקשת הביטול הוגשה בקשת ביטול כאמור בפסקה (2), ועדת החוקה תדון בבקשה בהקדם האפשרי ותביא את המלצתה לאישור הכנסת;

(4) החליטה ועדת החוקה להמליץ לכנסת לקבל החלטה כאמור בפסקה (1), או לאשר או לדחות את בקשת הביטול, תעביר את המלצתה ליושב ראש הכנסת שיכנס את הכנסת לדיון בהמלצה בהקדם האפשרי; לא קיבלה ועדת החוקה החלטה בבקשה בתוך שבעה ימים מיום שהוגשה לה, יכנס יושב ראש הכנסת את הכנסת בהקדם האפשרי לדיון בבקשת הביטול;

(5) הודעה על קיום הדיון במליאת הכנסת תימסר לחברי הכנסת לא יאוחר מיום לפני הדיון.

(ג) ביטול ההכרזה לפי סעיף זה יפורסם ברשומות וייכנס לתוקף עם פרסומו.

(ג) ביטול ההכרזה או החלטת הכנסת לפי סעיף זה יפורסמו ברשומות וייכנסו לתוקף עם פרסומם.

(תיקון מס' 11) תשפ"ב-2022

3א.     (בוטל).

מיום 30.9.2020

תיקון מס' 2

ס"ח תשפ"א מס' 2860 מיום 30.9.2020 עמ' 38 (ה"ח 1366)

הוספת סעיף 3א

 

מיום 1.1.2022

תיקון מס' 11

ס"ח תשפ"ב מס' 2954 מיום 31.1.2022 עמ' 705 (ה"ח 1461)

ביטול סעיף 3א

הנוסח הקודם:

הכרזה על מצב חירום מיוחד בשל נגיף הקורונה

3א. (א) שוכנעה הממשלה, בתקופת תוקפה של הכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה, כי יש התפשטות רחבה של נגיף הקורונה הגורמת לפגיעה חמורה בבריאות הציבור ועומדות בתוקפן תקנות לפי חוק זה הקובעות מגבלות מלאות בתקופת תוקפה של הכרזה כאמור וכי יש הכרח בקביעת מגבלות נוספות כאמור בסעיף 7(ב) כדי להפחית את חומרת הפגיעה בבריאות הציבור, רשאית היא להכריז על מצב חירום מיוחד בשל נגיף הקורונה (בסעיף זה – הכרזה על מצב חירום מיוחד בשל נגיף הקורונה).

(ב) מגבלות מלאות כאמור בסעיף קטן (א) הן כל אלה:

(1) תקנות לפי פסקה (1) בסעיף 7(א), המגבילות יציאה ממקום המגורים, והקובעות סייגים המבטיחים את קיום הפעולות המפורטות בפסקאות משנה (א) עד (יט) של אותה פסקה רק בתחום היישוב שבו נמצא מקום מגוריו של אדם; על אף האמור, בתקנות כאמור ניתן לקבוע לגבי הפעולות האמורות או חלק מהן כי ניתן לקיימן מחוץ ליישוב אם מקום ביצוען הוא מחוץ ליישוב או שלא ניתן לקיימן בתחום אותו יישוב;

(2) תקנות לפי פסקה (2) בסעיף 7(א), המגבילות שמירת מרחק במרחב הציבורי של עד 2 מטרים, ככל האפשר, והמגבילות התקהלות במרחב הציבורי של לא יותר מ-20 אנשים בשטח פתוח, ובמבנה – של לא יותר מ-10 אנשים; אולם בטיפול קבוצתי במסגרת רווחה ישתתפו לא יותר מ-15 אנשים במבנה ולא יותר מ-20 אנשים בשטח פתוח;

(3) תקנות לפי סעיף 8, האוסרות פתיחה או הפעלה של עסקים או של שהיית עובדים במקומות עבודה, למעט עסקים או מקומות עבודה חיוניים; בפסקת משנה זו, "עסקים או מקומות עבודה חיוניים" – סוגי העסקים או מקומות העבודה המפורטים בתקנות לפי סעיף 8, כנוסחן ביום תחילתו של חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשפ"א-2020, ועסקים או מקומות עבודה נוספים שנקבעו בתקנות כאמור לאחר אותו מועד, ובלבד שהעסקים או מקומות העבודה הנוספים כאמור מספקים שירותים או מוצרים חיוניים או שהם בעלי מאפיינים דומים למאפייני העסקים או מקומות העבודה שנקבעו בתקנות במועד האמור;

(4) תקנות המגבילות הפעלת מוסדות שמקיימים פעילות חינוך שלפיהן נאסרת פתיחת מוסדות כאמור לתלמידים, למעט הפעלת גופים או מוסדות כמפורט בסעיף 10(ג) ולמעט פנימיות ובחינות כאמור בסעיף 10(ד)(1) עד (3); לעניין פסקה זו, "פנימייה" – מסגרת שמתגוררים בה תלמידים, המספקת לתלמידים מגורים ומעטפת חינוכית, חברתית או טיפולית בכל שעות היממה, לרבות מוסד תורני המקיים פעילות כאמור ופנימייה כאמור בסעיף 10(ג)(5), ולמעט מסגרת חוץ-ביתית;

(5) תקנות או הוראות שניתנו לפיהן המאפשרות הפעלה של תחבורה ציבורית במידה המזערית הנדרשת, בלבד, לצורך נגישות למקומות שפתיחתם והפעלתם התאפשרה כאמור בפסקאות (3) ו-(4);

(6) תקנות המגבילות נסיעה ברכב שאינו תחבורה יבשתית בהתאם להוראות סעיף 6.

(ג) אין בהוראות סעיף קטן (ב) כדי לגרוע מסמכות הממשלה לקבוע הגבלות נוספות על הוראות אותו סעיף קטן מכוח סעיפים 6 עד 12, בעת תוקפה של הכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה או בעת תוקפה של הכרזה על מצב חירום מיוחד בשל נגיף הקורונה.

(ד) לא תכריז הממשלה על מצב חירום מיוחד בשל נגיף הקורונה אלא לאחר שהובאו לפניה עמדת שר הבריאות לחוות דעת מקצועית מטעם משרד הבריאות המבססת את קיומו של המצב הבריאותי החמור; הוראות סעיף 2(ב) ו-(ג) יחולו על הכרזה על מצב חירום מיוחד בשל נגיף הקורונה, בשינויים המחויבים.

(ה) הכרזה על מצב חירום מיוחד בשל נגיף הקורונה תעמוד בתוקפה לתקופה שתיקבע בה בהתחשב בחומרת המצב הבריאותי, ושלא תעלה על 7 ימים, אך לא יותר מתקופת תוקפה של ההכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה, ורשאית הממשלה –

(1) להאריך את תוקפה של ההכרזה לתקופות נוספות שלא יעלו על 7 ימים כל אחת, ובלבד שתקופת ההכרזה הכוללת לא תעלה על 21 ימים;

(2) באישור ועדת החוקה – להאריך את תוקפה של ההכרזה לתקופות נוספות שלא יעלו על 14 ימים כל אחת; בקשה להארכת ההכרזה לפי פסקה זו תובא לפני ועדת החוקה שלושה ימים לפחות לפני תום תקופת ההכרזה; לא קיבלה ועדת החוקה החלטה עד תום תקופת ההכרזה, יביא יושב ראש הכנסת את הבקשה האמורה להצבעה בכנסת בהקדם האפשרי, ולכל המאוחר עד תום שלושה ימים מתום תקופת ההכרזה, וההכרזה תוארך עד תום התקופה האמורה או עד למועד ההצבעה בכנסת, לפי המוקדם.

(ו) הוראות סעיף 3 יחולו, בשינויים המחויבים, על ביטול הכרזה על מצב חירום מיוחד בשל נגיף הקורונה.

(ז) אין בהכרזה על מצב חירום מיוחד בשל נגיף הקורונה לפי סעיף זה כדי לגרוע מתוקפה של הכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה לפי סעיף 2.

(תיקון מס' 11) תשפ"ב-2022

פרק ג': קביעת הגבלות בעת הכרזה על מצב בריאותי מיוחד והכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה

מיום 1.1.2022

תיקון מס' 11

ס"ח תשפ"ב מס' 2954 מיום 31.1.2022 עמ' 705 (ה"ח 1461)

פרק ג': קביעת הגבלות בעת הכרזה על מצב בריאותי מיוחד והכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה

סימן א': סמכות הממשלה להתקנת תקנות

סמכות להתקין תקנות בתקופת תוקפה של הכרזה על מצב בריאותי מיוחד או הכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה (תיקון מס' 11) תשפ"ב-2022

4.       (א)  (1)   בתקופת תוקפה של הכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה רשאית הממשלה, באישור כאמור בסעיף קטן (ד), להתקין תקנות כאמור בסעיפים 6 עד 12, אם שוכנעה כי הדבר דרוש לשם מניעת הדבקה בנגיף הקורונה בקרב הציבור וצמצום התפשטותו, צמצום היקף התחלואה או הגנה על אוכלוסיות בסיכון;

(2)   בתקופת תוקפה של הכרזה על מצב בריאותי מיוחד רשאית הממשלה, באישור כאמור בסעיף קטן (ד1), להתקין תקנות כאמור בסעיפים 6 עד 12, אם שוכנעה כי הדבר דרוש לשם הגשמת התכליות המנויות בפסקה (1), למעט בעניינים האלה:

(א)   תקנות לפי סעיף 6 הקובעות הגבלת כניסה של אדם למקום מגורים של אחר, תנאים לשימוש ברכב או הגבלת התקהלות במרחב הפרטי של פחות מ-50 אנשים במבנה ו-300 אנשים בשטח פתוח;

(ב)   תקנות הקובעות הגבלות לפי סעיפים 7(א)(1) ו-7(א)(3);

(ג)    תקנות לפי סעיף 7(א)(2) הקובעות הגבלת התקהלות במרחב הציבורי של פחות מ-50 אנשים במבנה ו-300 אנשים בשטח פתוח;

(ד)   תקנות לפי סעיף 7א(א)(1) הקובעות הגבלות כניסה לישראל של אזרחים ובעלי רישיון לישיבת קבע או איסור כללי של יציאה מישראל לכל המדינות בכפוף להוראות אותו סעיף;

(ה)   תקנות החלות במדינה כולה וקובעות איסור מוחלט של פתיחה של מקומות לפי סעיפים 8(א)(1), 10(ב)(1) או 11(א)(1);

(3)   תקנות לפי סעיף זה ייקבעו רק לתקופה ובמידה הדרושות לצורך השגת המטרות המפורטות בו ולאחר שנשקלו חלופות להשגתן, הפגיעה בזכויות וההשפעות על המשק;

(4)   תקנות לפי סעיף זה יחול שיחולו במדינה כולה או בשטח מסוים ממנה.

          (ב)  תקנות לפי סעיף קטן (א) יותקנו בשים לב לזכויות ולצרכים של אזרחים ותיקים, של קטינים ושל אנשים עם צרכים מיוחדים, ובכלל זה אנשים עם מוגבלות, ולהוראות לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998.

(תיקון מס' 2) תשפ"א-2020 (תיקון מס' 6) תשפ"א-2021 (תיקון מס' 11) תשפ"ב-2022

          (ג)   תקנות שהותקנו לפי סעיף קטן (א)(1) יעמדו בתוקפן לתקופה שתיקבע בהן ושלא תעלה על 28 ימים, ולעניין תקנות כאמור כאמור בסעיפים 6, 7(א) ו-7א(א)(1) – שלא תעלה על 14 ימים.

 

(תיקון מס' 11) תשפ"ב-2022

          (ג1) תקנות שהותקנו לפי סעיף קטן (א)(2) יעמדו בתוקפן לתקופה שתיקבע בהן ושלא תעלה על 42 ימים, ולעניין תקנות כאמור בסעיף 7א(א)(1) – שלא תעלה על 28 ימים.

(תיקון מס' 11) תשפ"ב-2022

          (ג2) הממשלה רשאית לשוב ולהתקין תקנות לפי סעיף קטן (א)(1) או (2) בדרך האמורה בסעיף זה, לרבות בדרך של הארכת התוקף הקבוע בהן, לתקופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על 42 ימים, 28 ימים או 14 ימים, לפי העניין.

(תיקון מס' 11) תשפ"ב-2022

          (ג3) תקופת תוקפן של תקנות לפי סעיף זה תסתיים לא יאוחר מתום תקופת תוקפה של הכרזה על מצב בריאותי מיוחד או הכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה, לפי העניין.

(תיקון מס' 11) תשפ"ב-2022

          (ד)  (1)   תקנות שהחליטה הממשלה להתקין לפי סעיף קטן (א)(1) יוגשו לוועדה של הכנסת בליווי דברי הסבר והתשתית העובדתית שעמדה בבסיס ההצעה להתקינן, והוועדה של הכנסת רשאית לאשר את התקנות, כולן או חלקן, לא לאשרן, או לשנות את תקופת תוקפן, בתוך 48 שעות מהמועד שהוגשו לה, ואם הסתיימה התקופה האמורה ביום מנוחה או שבתון שנקבע בחיקוק – עד השעה 14:00 ביום שלאחר יום המנוחה או השבתון כאמור; החליטה הוועדה של הכנסת לאשר את התקנות – יפורסמו ברשומות סמוך לאחר מכן וייכנסו לתוקף במועד פרסומן, אלא אם כן נקבע בהן מועד מאוחר יותר;

(2)   לא קיבלה הוועדה של הכנסת החלטה כאמור בפסקה (1) בתוך המועד הקבוע באותה פסקה, יחולו הוראות אלה:

(א)   התקנות יפורסמו ברשומות וייכנסו לתוקף עם פרסומן, והכול אלא אם כן החליטה הממשלה אחרת, ובלבד שמועד הכניסה לתוקף לא יהיה מוקדם ממועד הפרסום ברשומות;

(תיקון מס' 6) תשפ"א-2021

(ב)   הוועדה של הכנסת תקיים דיון בתקנות ותחליט אם לאשרן, כולן או חלקן, לא לאשרן או לשנות את תקופת תוקפן, בתוך 14 ימים מהמועד שהוגשו לה, ולעניין תקנות כאמור בסעיפים 6, 7 ו-7א(א)(1) – בתוך שבעה ימים מהמועד האמור; ועדת הכנסת רשאית במהלך התקופות האמורות, להאריכן, לעניין דיון מסוים, לפרק זמן שלא יעלה על שלושה ימים;

(תיקון מס' 6) תשפ"א-2021

(ג)    לא קיבלה הוועדה של הכנסת החלטה לפי פסקת משנה (ב) עד תום התקופות האמורות באותה פסקה, לפי העניין, ואם הוחלט על הארכתן – עד תום תקופת ההארכה (בסעיף קטן זה – המועד האחרון להחלטה), יביא יושב ראש הכנסת את אישור התקנות להצבעה בכנסת בהקדם האפשרי, ולכל המאוחר עד תום שבעה ימים מהמועד האחרון להחלטה, ולעניין תקנות כאמור בסעיפים 6, 7 ו-7א(א)(1) – עד תום שלושה ימים מאותו מועד;

(תיקון מס' 11) תשפ"ב-2022

(ד)   החליטה הוועדה של הכנסת שלא לאשר את התקנות, ואם הובאו התקנות לאישור הכנסת – החליטה הכנסת כאמור או לא קיבלה החלטה בעניין, יפקע תוקפן של התקנות באותו מועד;

(תיקון מס' 11) תשפ"ב-2022

(ה)   הודעה על פקיעת תוקף התקנות והודעה על החלטה לאשר את התקנות, כולן או חלקן, או לשנות את תקופת תוקפן, יפורסמו ברשומות;

(תיקון מס' 11) תשפ"ב-2022

(3)   על אף האמור בפסקה (1), הממשלה רשאית להתקין תקנות שייכנסו לתוקף במועד מוקדם מהמועד האמור באותה פסקה ובלי אישור הוועדה של הכנסת כאמור בה, אם מתקיימים נסיבות מיוחדות של דחיפות המחייבות כי תקנות מסוימות ייכנסו לתוקף במועד מוקדם יותר, והממשלה שוכנעה, מנימוקים מקצועיים שהציג בפניה משרד הבריאות, כי הכניסה המוקדמת לתוקף דרושה לשם מניעת הדבקה בנגיף הקורונה בקרב הציבור וצמצום התפשטותו, צמצום היקף התחלואה או הגנה על אוכלוסיות בסיכון;

(תיקון מס' 11) תשפ"ב-2022

(4)   תקנות לפי פסקה (3) יוגשו לוועדה של הכנסת בסמוך ככל האפשר לאחר פרסומן ברשומות בליווי דברי הסבר והתשתית העובדתית שעמדה בבסיס ההחלטה להתקינן ובפירוט הנסיבות המיוחדות של הדחיפות שחייבו את כניסתן המוקדמת לתוקף של התקנות; לעניין אישורן של תקנות כאמור יחולו הוראות פסקה (2)(ב) עד (ה).

(תיקון מס' 11) תשפ"ב-2022

          (ד1) (1)   תקנות שהחליטה הממשלה להתקין לפי סעיף קטן (א)(2) טעונות אישור מראש של ועדה של הכנסת או של הכנסת; בקשה לאישור התקנות תוגש לוועדה של הכנסת בליווי דברי הסבר והתשתית העובדתית שעמדה בבסיס ההצעה להתקינן, לפחות שישה ימים לפני המועד המוצע לתחילת תוקפן, אולם אין בכך כדי למנוע את תחילת תוקפן של התקנות במועד מוקדם יותר אם ניתן אישור הוועדה לכך;

(2)   ועדה של הכנסת רשאית לאשר את התקנות המוצעות, כולן או חלקן, לא לאשרן, לשנות את תקופת תוקפן או לאשרן בתנאי שייקבעו בהן שינויים, בתוך חמישה ימים ממועד הבאתן לאישורה;

(3)   אישרה ועדה של הכנסת את התקנות בתנאי שייקבעו בהן שינויים והממשלה החליטה על התקנת התקנות כפי שאישרה הוועדה, או אישרה הוועדה את התקנות, כולן או חלקן, או בשינוי תקופת תוקפן – תפרסם אותן הממשלה ברשומות כפי שאושרו והן ייכנסו לתוקף עם פרסומן או במועד מאוחר יותר שנקבע בהן;

(4)   אישרה הוועדה את הבקשה לאישור התקנות בתנאי שייקבעו בהן שינויים והממשלה לא החליטה על התקנתן כפי שאישרה הוועדה עד המועד המוצע לתחילת תוקפן או שהוועדה לא קיבלה החלטה עד תום המועד האמור בפסקה (2), יחולו הוראות אלה:

(א)   יושב ראש הכנסת יביא את הבקשה לאישור התקנות להצבעה בכנסת בהקדם האפשרי, ולכל המאוחר עד תום שישה ימים מהמועד המוצע לתחילת תוקפן;

(ב)   תוקפן של תקנות שהיו בתוקף ושהתקנות המוצעות נועדו להחליף או לתקן יוארך עד תום התקופה האמורה בפסקת משנה (א) או עד למועד ההצבעה בכנסת, לפי המוקדם;

(ג)    אישרה הכנסת את התקנות, הן יפורסמו ברשומות ויעמדו בתוקפן ממועד פרסומן ועד תום תקופת התוקף שנקבעה בהן או לתקופה של 14 ימים מיום אישורן, לפי המוקדם;

(ד)   הממשלה תפרסם ברשומות הודעה על הארכת תוקפן של התקנות כאמור בפסקת משנה (ב) ועל פקיעת תוקפן כאמור באותה פסקת משנה;

(5)   על אף האמור בפסקה (1), הממשלה רשאית להתקין תקנות שייכנסו לתוקף בלי אישור מראש של ועדה של הכנסת, בהתקיים נסיבות כאמור בסעיף קטן (ד)(3) ובהתאם להוראות הקבועות בו ובסעיף קטן (ד)(4).

(תיקון מס' 11) תשפ"ב-2022

          (ה)  ראתה הממשלה כי אין עוד צורך בהסדרים הקבועים בתקנות שהותקנו לפי סעיף קטן (א), כולם או חלקם, לשם השגת המטרות כאמור באותו סעיף, תבטל את התקנות בהתאם.

מיום 30.9.2020

תיקון מס' 2

ס"ח תשפ"א מס' 2860 מיום 30.9.2020 עמ' 40 (ה"ח 1366)

(ג) תקנות שהותקנו לפי סעיף קטן (א) יעמדו בתוקפן לתקופה שתיקבע בהן ושלא תעלה על 28 ימים, ולעניין תקנות כאמור בסעיפים 6 ו-7 – שלא תעלה על 14 ימים בסעיפים 6 ו-7(א) – שלא תעלה על 14 ימים ותקנות לפי סעיף 7(ב) – שלא תעלה על שבעה ימים, ורשאית הממשלה לשוב ולהתקין תקנות כאמור בדרך האמורה בסעיף זה, לרבות בדרך של הארכת התוקף הקבוע בהן, לתקופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על 28 ימים או 14 ימים 28 ימים, 14 ימים או 7 ימים, לפי העניין, והכול ובלבד שתקופת תוקפן של תקנות לפי סעיף קטן זה תסתיים לא יאוחר מתום תקופת תוקפה של הכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה, ולעניין תקנות לפי סעיף 7(ב) – גם לא יאוחר מתום תקופת תוקפה של הכרזה על מצב חירום מיוחד בשל נגיף הקורונה לפי סעיף 3א.

 

מיום 4.2.2021

תיקון מס' 6

ס"ח תשפ"א מס' 2901 מיום 4.2.2021 עמ' 302 (ה"ח 1392)

(ג) תקנות שהותקנו לפי סעיף קטן (א) יעמדו בתוקפן לתקופה שתיקבע בהן ושלא תעלה על 28 ימים, ולעניין תקנות כאמור בסעיפים 6 ו-7(א) כאמור בסעיפים 6, 7(א) ו-7א(א)(1) – שלא תעלה על 14 ימים ותקנות לפי סעיף 7(ב) – שלא תעלה על שבעה ימים, ורשאית הממשלה לשוב ולהתקין תקנות כאמור בדרך האמורה בסעיף זה, לרבות בדרך של הארכת התוקף הקבוע בהן, לתקופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על 28 ימים, 14 ימים או 7 ימים, לפי העניין, והכול ובלבד שתקופת תוקפן של תקנות לפי סעיף קטן זה תסתיים לא יאוחר מתום תקופת תוקפה של הכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה, ולעניין תקנות לפי סעיף 7(ב) – גם לא יאוחר מתום תקופת תוקפה של הכרזה על מצב חירום מיוחד בשל נגיף הקורונה לפי סעיף 3א.

(ד) (1) תקנות שהחליטה הממשלה להתקין לפי סעיף קטן (א) יוגשו לוועדה של הכנסת בליווי דברי הסבר והתשתית העובדתית שעמדה בבסיס ההצעה להתקינן, והוועדה של הכנסת רשאית לאשר את התקנות, כולן או חלקן, לא לאשרן, או לשנות את תקופת תוקפן, בתוך 24 שעות מהמועד שהוגשו לה, ואם הסתיימה התקופה האמורה ביום מנוחה או שבתון שנקבע בחיקוק – עד השעה 14:00 ביום שלאחר יום המנוחה או השבתון כאמור; החליטה הוועדה של הכנסת לאשר את התקנות – יפורסמו ברשומות סמוך לאחר מכן וייכנסו לתוקף במועד פרסומן, אלא אם כן נקבע בהן מועד מאוחר יותר;

(2) לא קיבלה הוועדה של הכנסת החלטה כאמור בפסקה (1) בתוך המועד הקבוע באותה פסקה, יחולו הוראות אלה:

(א) התקנות יפורסמו ברשומות וייכנסו לתוקף עם פרסומן, והכול אלא אם כן החליטה הממשלה אחרת, ובלבד שמועד הכניסה לתוקף לא יהיה מוקדם ממועד הפרסום ברשומות;

(ב) הוועדה של הכנסת תקיים דיון בתקנות ותחליט אם לאשרן, כולן או חלקן, לא לאשרן או לשנות את תקופת תוקפן, בתוך 14 ימים מהמועד שהוגשו לה, ולעניין תקנות כאמור בסעיפים 6 ו-7 בסעיפים 6, 7 ו-7א(א)(1) – בתוך שבעה ימים מהמועד האמור; ועדת הכנסת רשאית במהלך התקופות האמורות, להאריכן, לעניין דיון מסוים, לפרק זמן שלא יעלה על שלושה ימים;

(ג) לא קיבלה הוועדה של הכנסת החלטה לפי פסקת משנה (ב) עד תום התקופות האמורות באותה פסקה, לפי העניין, ואם הוחלט על הארכתן – עד תום תקופת ההארכה (בסעיף קטן זה – המועד האחרון להחלטה), יביא יושב ראש הכנסת את אישור התקנות להצבעה בכנסת בהקדם האפשרי, ולכל המאוחר עד תום שבעה ימים מהמועד האחרון להחלטה, ולעניין תקנות כאמור בסעיפים 6 ו-7 בסעיפים 6, 7 ו-7א(א)(1) – עד תום שלושה ימים מאותו מועד;

(ד) החליטה הוועדה של הכנסת שלא לאשר את התקנות, ואם הובאו התקנות לאישור הכנסת – החליטה הכנסת כאמור או לא קיבלה החלטה בעניין, יפקע תוקפן של התקנות;

(ה) הודעה על פקיעת תוקף התקנות תפורסם ברשומות;

(3) על אף האמור בפסקה (1), בהתקיים דחיפות המחייבת כי תקנות מסוימות ייכנסו לתוקף במועד מוקדם יותר, הממשלה רשאית להתקינן בלי אישור של הוועדה של הכנסת כאמור בפסקה (1); התקנות יוגשו לוועדה של הכנסת סמוך ככל האפשר לאחר פרסומן ברשומות בליווי דברי הסבר והתשתית העובדתית שעמדה בבסיס ההחלטה להתקינן, ויחולו לעניין אישורן הוראות פסקאות (2)(ב) עד (ה).

 

מיום 1.1.2022

תיקון מס' 11

ס"ח תשפ"ב מס' 2954 מיום 31.1.2022 עמ' 705 (ה"ח 1461)

סמכות להתקין תקנות בתקופת תוקפה של הכרזה על מצב בריאותי מיוחד או הכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה

4. (א) בתקופת תוקפה של הכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה רשאית הממשלה, באישור כאמור בסעיף קטן (ד), להתקין תקנות כאמור בסעיפים 6 עד 12, אם שוכנעה כי הדבר דרוש לשם מניעת הדבקה בנגיף הקורונה בקרב הציבור וצמצום התפשטותו, צמצום היקף התחלואה או הגנה על אוכלוסיות בסיכון, והכול רק לתקופה ובמידה הדרושות לצורך השגת המטרות האמורות, לאחר שנשקלו חלופות להשגתן, הפגיעה בזכויות וההשפעות על המשק; תקנות לפי סעיף קטן זה יכול שיחול במדינה כולה או בשטח מסוים ממנה.

(א) (1) בתקופת תוקפה של הכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה רשאית הממשלה, באישור כאמור בסעיף קטן (ד), להתקין תקנות כאמור בסעיפים 6 עד 12, אם שוכנעה כי הדבר דרוש לשם מניעת הדבקה בנגיף הקורונה בקרב הציבור וצמצום התפשטותו, צמצום היקף התחלואה או הגנה על אוכלוסיות בסיכון;

(2) בתקופת תוקפה של הכרזה על מצב בריאותי מיוחד רשאית הממשלה, באישור כאמור בסעיף קטן (ד1), להתקין תקנות כאמור בסעיפים 6 עד 12, אם שוכנעה כי הדבר דרוש לשם הגשמת התכליות המנויות בפסקה (1), למעט בעניינים האלה:

(א) תקנות לפי סעיף 6 הקובעות הגבלת כניסה של אדם למקום מגורים של אחר, תנאים לשימוש ברכב או הגבלת התקהלות במרחב הפרטי של פחות מ-50 אנשים במבנה ו-300 אנשים בשטח פתוח;

(ב) תקנות הקובעות הגבלות לפי סעיפים 7(א)(1) ו-7(א)(3);

(ג) תקנות לפי סעיף 7(א)(2) הקובעות הגבלת התקהלות במרחב הציבורי של פחות מ-50 אנשים במבנה ו-300 אנשים בשטח פתוח;

(ד) תקנות לפי סעיף 7א(א)(1) הקובעות הגבלות כניסה לישראל של אזרחים ובעלי רישיון לישיבת קבע או איסור כללי של יציאה מישראל לכל המדינות בכפוף להוראות אותו סעיף;

(ה) תקנות החלות במדינה כולה וקובעות איסור מוחלט של פתיחה של מקומות לפי סעיפים 8(א)(1), 10(ב)(1) או 11(א)(1);

(3) תקנות לפי סעיף זה ייקבעו רק לתקופה ובמידה הדרושות לצורך השגת המטרות המפורטות בו ולאחר שנשקלו חלופות להשגתן, הפגיעה בזכויות וההשפעות על המשק;

(4) תקנות לפי סעיף זה יחול שיחולו במדינה כולה או בשטח מסוים ממנה.

(ב) תקנות לפי סעיף קטן (א) יותקנו בשים לב לזכויות ולצרכים של אזרחים ותיקים, של קטינים ושל אנשים עם צרכים מיוחדים, ובכלל זה אנשים עם מוגבלות, ולהוראות לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998.

(ג) תקנות שהותקנו לפי סעיף קטן (א) לפי סעיף קטן (א)(1) יעמדו בתוקפן לתקופה שתיקבע בהן ושלא תעלה על 28 ימים, ולעניין תקנות כאמור כאמור בסעיפים 6, 7(א) ו-7א(א)(1) – שלא תעלה על 14 ימים ותקנות לפי סעיף 7(ב) – שלא תעלה על שבעה ימים, ורשאית הממשלה לשוב ולהתקין תקנות כאמור בדרך האמורה בסעיף זה, לרבות בדרך של הארכת התוקף הקבוע בהן, לתקופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על 28 ימים, 14 ימים או 7 ימים, לפי העניין, והכול ובלבד שתקופת תוקפן של תקנות לפי סעיף קטן זה תסתיים לא יאוחר מתום תקופת תוקפה של הכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה, ולעניין תקנות לפי סעיף 7(ב) – גם לא יאוחר מתום תקופת תוקפה של הכרזה על מצב חירום מיוחד בשל נגיף הקורונה לפי סעיף 3א.

(ג1) תקנות שהותקנו לפי סעיף קטן (א)(2) יעמדו בתוקפן לתקופה שתיקבע בהן ושלא תעלה על 42 ימים, ולעניין תקנות כאמור בסעיף 7א(א)(1) – שלא תעלה על 28 ימים.

(ג2) הממשלה רשאית לשוב ולהתקין תקנות לפי סעיף קטן (א)(1) או (2) בדרך האמורה בסעיף זה, לרבות בדרך של הארכת התוקף הקבוע בהן, לתקופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על 42 ימים, 28 ימים או 14 ימים, לפי העניין.

(ג3) תקופת תוקפן של תקנות לפי סעיף זה תסתיים לא יאוחר מתום תקופת תוקפה של הכרזה על מצב בריאותי מיוחד או הכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה, לפי העניין.

(ד) (1) תקנות שהחליטה הממשלה להתקין לפי סעיף קטן (א) לפי סעיף קטן (א)(1) יוגשו לוועדה של הכנסת בליווי דברי הסבר והתשתית העובדתית שעמדה בבסיס ההצעה להתקינן, והוועדה של הכנסת רשאית לאשר את התקנות, כולן או חלקן, לא לאשרן, או לשנות את תקופת תוקפן, בתוך 24 שעות בתוך 48 שעות מהמועד שהוגשו לה, ואם הסתיימה התקופה האמורה ביום מנוחה או שבתון שנקבע בחיקוק – עד השעה 14:00 ביום שלאחר יום המנוחה או השבתון כאמור; החליטה הוועדה של הכנסת לאשר את התקנות – יפורסמו ברשומות סמוך לאחר מכן וייכנסו לתוקף במועד פרסומן, אלא אם כן נקבע בהן מועד מאוחר יותר;

(2) לא קיבלה הוועדה של הכנסת החלטה כאמור בפסקה (1) בתוך המועד הקבוע באותה פסקה, יחולו הוראות אלה:

(א) התקנות יפורסמו ברשומות וייכנסו לתוקף עם פרסומן, והכול אלא אם כן החליטה הממשלה אחרת, ובלבד שמועד הכניסה לתוקף לא יהיה מוקדם ממועד הפרסום ברשומות;

(ב) הוועדה של הכנסת תקיים דיון בתקנות ותחליט אם לאשרן, כולן או חלקן, לא לאשרן או לשנות את תקופת תוקפן, בתוך 14 ימים מהמועד שהוגשו לה, ולעניין תקנות כאמור בסעיפים 6, 7 ו-7א(א)(1) – בתוך שבעה ימים מהמועד האמור; ועדת הכנסת רשאית במהלך התקופות האמורות, להאריכן, לעניין דיון מסוים, לפרק זמן שלא יעלה על שלושה ימים;

(ג) לא קיבלה הוועדה של הכנסת החלטה לפי פסקת משנה (ב) עד תום התקופות האמורות באותה פסקה, לפי העניין, ואם הוחלט על הארכתן – עד תום תקופת ההארכה (בסעיף קטן זה – המועד האחרון להחלטה), יביא יושב ראש הכנסת את אישור התקנות להצבעה בכנסת בהקדם האפשרי, ולכל המאוחר עד תום שבעה ימים מהמועד האחרון להחלטה, ולעניין תקנות כאמור בסעיפים 6, 7 ו-7א(א)(1) – עד תום שלושה ימים מאותו מועד;

(ד) החליטה הוועדה של הכנסת שלא לאשר את התקנות, ואם הובאו התקנות לאישור הכנסת – החליטה הכנסת כאמור או לא קיבלה החלטה בעניין, יפקע תוקפן של התקנות באותו מועד;

(ה) הודעה על פקיעת תוקף התקנות תפורסם ברשומות והודעה על החלטה לאשר את התקנות, כולן או חלקן, או לשנות את תקופת תוקפן, יפורסמו ברשומות;

(3) על אף האמור בפסקה (1), בהתקיים דחיפות המחייבת כי תקנות מסוימות ייכנסו לתוקף במועד מוקדם יותר, הממשלה רשאית להתקינן בלי אישור של הוועדה של הכנסת כאמור בפסקה (1); התקנות יוגשו לוועדה של הכנסת סמוך ככל האפשר לאחר פרסומן ברשומות בליווי דברי הסבר והתשתית העובדתית שעמדה בבסיס ההחלטה להתקינן, ויחולו לעניין אישורן הוראות פסקאות (2)(ב) עד (ה).

(3) על אף האמור בפסקה (1), הממשלה רשאית להתקין תקנות שייכנסו לתוקף במועד מוקדם מהמועד האמור באותה פסקה ובלי אישור הוועדה של הכנסת כאמור בה, אם מתקיימים נסיבות מיוחדות של דחיפות המחייבות כי תקנות מסוימות ייכנסו לתוקף במועד מוקדם יותר, והממשלה שוכנעה, מנימוקים מקצועיים שהציג בפניה משרד הבריאות, כי הכניסה המוקדמת לתוקף דרושה לשם מניעת הדבקה בנגיף הקורונה בקרב הציבור וצמצום התפשטותו, צמצום היקף התחלואה או הגנה על אוכלוסיות בסיכון;

(4) תקנות לפי פסקה (3) יוגשו לוועדה של הכנסת בסמוך ככל האפשר לאחר פרסומן ברשומות בליווי דברי הסבר והתשתית העובדתית שעמדה בבסיס ההחלטה להתקינן ובפירוט הנסיבות המיוחדות של הדחיפות שחייבו את כניסתן המוקדמת לתוקף של התקנות; לעניין אישורן של תקנות כאמור יחולו הוראות פסקה (2)(ב) עד (ה).

(ד1) (1) תקנות שהחליטה הממשלה להתקין לפי סעיף קטן (א)(2) טעונות אישור מראש של ועדה של הכנסת או של הכנסת; בקשה לאישור התקנות תוגש לוועדה של הכנסת בליווי דברי הסבר והתשתית העובדתית שעמדה בבסיס ההצעה להתקינן, לפחות שישה ימים לפני המועד המוצע לתחילת תוקפן, אולם אין בכך כדי למנוע את תחילת תוקפן של התקנות במועד מוקדם יותר אם ניתן אישור הוועדה לכך;

(2) ועדה של הכנסת רשאית לאשר את התקנות המוצעות, כולן או חלקן, לא לאשרן, לשנות את תקופת תוקפן או לאשרן בתנאי שייקבעו בהן שינויים, בתוך חמישה ימים ממועד הבאתן לאישורה;

(3) אישרה ועדה של הכנסת את התקנות בתנאי שייקבעו בהן שינויים והממשלה החליטה על התקנת התקנות כפי שאישרה הוועדה, או אישרה הוועדה את התקנות, כולן או חלקן, או בשינוי תקופת תוקפן – תפרסם אותן הממשלה ברשומות כפי שאושרו והן ייכנסו לתוקף עם פרסומן או במועד מאוחר יותר שנקבע בהן;

(4) אישרה הוועדה את הבקשה לאישור התקנות בתנאי שייקבעו בהן שינויים והממשלה לא החליטה על התקנתן כפי שאישרה הוועדה עד המועד המוצע לתחילת תוקפן או שהוועדה לא קיבלה החלטה עד תום המועד האמור בפסקה (2), יחולו הוראות אלה:

(א) יושב ראש הכנסת יביא את הבקשה לאישור התקנות להצבעה בכנסת בהקדם האפשרי, ולכל המאוחר עד תום שישה ימים מהמועד המוצע לתחילת תוקפן;

(ב) תוקפן של תקנות שהיו בתוקף ושהתקנות המוצעות נועדו להחליף או לתקן יוארך עד תום התקופה האמורה בפסקת משנה (א) או עד למועד ההצבעה בכנסת, לפי המוקדם;

(ג) אישרה הכנסת את התקנות, הן יפורסמו ברשומות ויעמדו בתוקפן ממועד פרסומן ועד תום תקופת התוקף שנקבעה בהן או לתקופה של 14 ימים מיום אישורן, לפי המוקדם;

(ד) הממשלה תפרסם ברשומות הודעה על הארכת תוקפן של התקנות כאמור בפסקת משנה (ב) ועל פקיעת תוקפן כאמור באותה פסקת משנה;

(5) על אף האמור בפסקה (1), הממשלה רשאית להתקין תקנות שייכנסו לתוקף בלי אישור מראש של ועדה של הכנסת, בהתקיים נסיבות כאמור בסעיף קטן (ד)(3) ובהתאם להוראות הקבועות בו ובסעיף קטן (ד)(4).

(ה) ראתה הממשלה כי אין עוד צורך בהסדרים הקבועים בתקנות שהותקנו לפי סעיף קטן (א), כולם או חלקם, לשם השגת המטרות כאמור באותו סעיף, תבטל או תתקן את התקנות בהתאם.

הבאת התקנות והעבירות שבתוקף לידיעת הציבור

5.       (א)  התקינה הממשלה תקנות לפי סעיף 4, תפרסם את עיקרן לציבור באופן בהיר ונגיש המותאם לקבוצות השונות באוכלוסייה, לרבות בשפה הערבית, ובכלל זה תציג את עיקרי ההגבלות שעומדות בתוקף באותה העת באופן מרוכז; פרסום כאמור יכול שיהיה בעיתונים, בערוצי תקשורת, באינטרנט, במודעות מודפסות על שלטי חוצות או בכל דרך יעילה אחרת שתמצא הממשלה לנכון בנסיבות העניין.

(תיקון מס' 1) תש"ף-2020

          (ב)  נקבעו בחוק זה או בתקנות לפיו עבירות או עבירות מינהליות או הוקנו סמכויות פיקוח ואכיפה, יכלול הפרסום כאמור את עיקרי העבירות שעומדות בתוקף באותה עת, באופן מרוכז, ואם נקבע להן קנס מינהלי – את סכום הקנס שניתן להטיל בשל כל עבירה ואת הגורם המוסמך להטיל את הקנס המינהלי.

(תיקון מס' 1) תש"ף-2020

          (ג)   פרסום כאמור בסעיף זה יכלול את עיקרי הוראות סימן ב'1 לפרק ד' שעניינו צווי סגירה מינהליים, ובכלל זה זהות הגורם המורשה והגורם המוסמך וסמכויותיהם בקשר למתן צו סגירה מינהלי, ההפרות שבשלהן ניתן לתת את הצו, תקופת תוקפו המרבית, השיקולים שיש להתחשב בהם בעת הוצאתו ומידע בדבר זכות שימוע, השגה ועתירה בקשר לצו.

מיום 17.8.2020

תיקון מס' 1

ס"ח תש"ף מס' 2842 מיום 17.8.2020 עמ' 378 (ה"ח 1332)

(ב) נקבעו בתקנות כאמור בסעיף קטן (א) עבירות לפי סעיף 23 או עבירות מינהליות לפי סעיף 24 או הוקנו סמכויות פיקוח ואכיפה לפי סעיפים 26 עד 28 נקבעו בחוק זה או בתקנות לפיו עבירות או עבירות מינהליות או הוקנו סמכויות פיקוח ואכיפה, יכלול הפרסום כאמור את עיקרי העבירות שעומדות בתוקף באותה עת, באופן מרוכז, ואם נקבע להן קנס מינהלי – את סכום הקנס שניתן להטיל בשל כל עבירה ואת הגורם המוסמך להטיל את הקנס המינהלי.

(ג) פרסום כאמור בסעיף זה יכלול את עיקרי הוראות סימן ב'1 לפרק ד' שעניינו צווי סגירה מינהליים, ובכלל זה זהות הגורם המורשה והגורם המוסמך וסמכויותיהם בקשר למתן צו סגירה מינהלי, ההפרות שבשלהן ניתן לתת את הצו, תקופת תוקפו המרבית, השיקולים שיש להתחשב בהם בעת הוצאתו ומידע בדבר זכות שימוע, השגה ועתירה בקשר לצו.

סימן ב': תקנות להגבלת פעילות

הגבלת פעילות במרחב הפרטי

6.       הממשלה רשאית, מכוח סמכותה לפי סעיף 4, להתקין תקנות להגבלת הפעילות במרחב הפרטי בעניינים כמפורט בפסקאות שלהלן ובתנאים המפורטים בהן:

(1)  הגבלת כניסה של אדם למקום מגורים של אחר או התקהלות במקום מגורים של מי שאינם מתגוררים בו, ובלבד שלא יימנעו אספקה של מוצר חיוני או שירות חיוני, קבלת טיפול או סיוע הדרושים לאדם עם מוגבלות בשל מוגבלותו או קבלת סיוע חיוני, טיפול רפואי חיוני או טיפול סוציאלי חיוני, והכול לאדם הזקוק לכך במקום מגורים או לבעל חיים; בלי לגרוע מהאמור, הגבלת כניסה של אדם נוסף מלבד האנשים המתגוררים באותו מקום מגורים תיקבע בתקנות רק אם הדבר חיוני לצמצום התפשטות נגיף הקורונה;

(2)  תנאים לשימוש ברכב שאינו תחבורה יבשתית, לרבות לעניין מספר הנוסעים בו ומרחק הישיבה ביניהם, והכול בהתחשב בחיוניות הנסיעה ומטרתה.

הגבלת פעילות במרחב הציבורי (תיקון מס' 2) תשפ"א-2020

7.       (א)  הממשלה רשאית, מכוח סמכותה לפי סעיף 4, להתקין תקנות להגבלת הפעילות במרחב הציבורי בעניינים כמפורט בפסקאות שלהלן ובתנאים המפורטים בהן, ובשים לב למאפיינים של מרחב ציבורי המהווה חלק מרכוש משותף:

(תיקון מס' 2) תשפ"א-2020 (תיקון מס' 11) תשפ"ב-2022

(1)   הגבלה על יציאה ממקום המגורים או על שהייה במרחב הציבורי, לרבות הגבלה לעניין המרחק ממקום המגורים של אדם; הגבלה כאמור לא תפגע בקיום הפעולות האלה:

(א)   הצטיידות במוצרים חיוניים או קבלת שירותים חיוניים;

(ב)   סיוע לאדם שיש לו קושי או מצוקה הדורשים סיוע;

(ג)    קבלת טיפול רפואי או טיפול סוציאלי חיוני;

(ד)   טבילת אישה במקווה טהרה;

(ה)   העברה של קטין בין הוריו החיים בנפרד;

(ו)    העברה של קטין שההורה האחראי עליו נדרש לצאת לצורך חיוני ואין במקום המגורים אחראי שניתן להשאיר את הקטין בהשגחתו;

(ז)    טיפול חיוני בבעל חיים;

(ח)   יציאה של עובד למקום עבודה שפעילותו מותרת בחוק זה או בתקנות לפיו, לרבות של עיתונאי או עובד מקצועות התקשורת;

(ט)   הגעה למשכן הכנסת;

(י)    השתתפות בהפגנה;

(תיקון מס' 11) תשפ"ב-2022

(י1)  השתתפות בתפילה;

(יא)  הגעה להליך משפטי שהיוצא למרחב הציבורי הוא צד לו, בעל מעמד בו או שנדרש להשתתף בו;

(יב)  תרומת דם;

(יג)   הגעה לפעילות בגופים, במוסדות או במסגרות או לפעילויות, לשירותים או לתכניות שהותרו בחוק זה או בתקנות לפיו;

(יד)  השתתפות בהלוויה או בברית של קרוב משפחה; לעניין זה, "קרוב משפחה" – הורה הורה, הורה, בן זוג או הורה שלו, ילד, נכד, אח או אחות וילדיהם, דוד או דודה;

(טו)  יציאה ממקום שהייה קבוע אחד למשנהו;

(טז)  יציאה לפעילות ספורט של יחיד או אנשים הגרים באותו מקום, ממקום המגורים, שלא באמצעות כלי רכב ממונע;

(יז)   יציאה ממקום המגורים להתאווררות עד למרחק שייקבע בתקנות;

(תיקון מס' 6) תשפ"א-2021

(יח)  יציאה לתחנת גבול שנקבעה לפי סעיף 7 לחוק הכניסה לישראל, ובכלל זה לשדה תעופה ולמעבר גבול יבשתי או ימי לפי תנאים שייקבעו בתקנות;

(יט)  ביקור של אדם עם מוגבלות אצל קרוב משפחתו או אפוטרופסו לפי תנאים שייקבעו בתקנות;

(תיקון מס' 4) תשפ"א-2020

(כ)   הצבעה בבחירות לכנסת או בבחירות לרשות מקומית;

(2)   שמירת מרחק במרחב הציבורי, ככל האפשר, בין בני אדם שאינם מתגוררים באותו מקום מגורים, והגבלה על התקהלות במרחב הציבורי, ובכלל זה תנאים לעניין אופן קיום הפגנה, תפילה או טקס דתי שהם רק אלו החיוניים למניעת התפשטות נגיף הקורונה, ובלבד שלא יהיה בהם כדי למנוע קיום הפגנה, תפילה או טקס דתי, והכול בלי לגרוע מהוראות פסקה (1);

(3)   הגבלה על פתיחה לציבור של מיתקני ספורט, גינות, גני שעשועים, חופים, פארקים וכיוצא באלה במרחב הציבורי, וכן הגבלות לעניין הגישה אליהם ולעניין קיום פעילות, שהייה או שימוש בהם;

(4)   חובת יידוע הציבור בנוגע להוראות שניתנו לפי דין לשם הגנה מפני התפשטות נגיף הקורונה הנוגעות לשהיית הציבור במקום כאמור בפסקה (3), שתחול על הגורם האחראי על המקום;

(5)   מסירת דיווח או הצהרה מאת הגורם האחראי על המקום לגורם שייקבע בתקנות על ביצוע הוראות שנקבעו לפי סעיף זה שהוטלו על הגורם האחראי על המקום לעניין מקום כאמור בפסקה (3).

(תיקון מס' 11) תשפ"ב-2022

          (ב)  (בוטל).

מיום 30.9.2020

תיקון מס' 2

ס"ח תשפ"א מס' 2860 מיום 30.9.2020 עמ' 40 (ה"ח 1366)

7. (א) הממשלה רשאית, מכוח סמכותה לפי סעיף 4, להתקין תקנות להגבלת הפעילות במרחב הציבורי בעניינים כמפורט בפסקאות שלהלן ובתנאים המפורטים בהן, ובשים לב למאפיינים של מרחב ציבורי המהווה חלק מרכוש משותף:

(1) הגבלה על יציאה ממקום המגורים או על שהייה במרחב הציבורי, לרבות הגבלה לעניין המרחק ממקום המגורים של אדם; להגבלה כאמור ייקבעו סייגים שיבטיחו הצטיידות במוצרים חיוניים, קבלת שירותים חיוניים, סיוע לאדם שיש לו קושי או מצוקה הדורשים סיוע, קבלת טיפול רפואי חיוני או טיפול סוציאלי חיוני, טבילת אישה במקווה טהרה, העברה של קטין בין הוריו החיים בנפרד, העברה של קטין שההורה האחראי עליו נדרש לצאת לצורך חיוני ואין במקום המגורים אחראי שניתן להשאיר את הקטין בהשגחתו, טיפול חיוני בבעל חיים, יציאה למקום עבודה חיוני, לרבות של עיתונאי או עובד מקצועות התקשורת, הגעה למשכן הכנסת, השתתפות בהפגנה או הגעה להליך משפטי שהיוצא למרחב הציבורי הוא צד לו, בעל מעמד בו או שנדרש להשתתף בו; להגבלה כאמור ייקבעו סייגים שיבטיחו את קיום הפעולות האלה:

(א) הצטיידות במוצרים חיוניים או קבלת שירותים חיוניים;

(ב) סיוע לאדם שיש לו קושי או מצוקה הדורשים סיוע;

(ג) קבלת טיפול רפואי או טיפול סוציאלי חיוני;

(ד) טבילת אישה במקווה טהרה;

(ה) העברה של קטין בין הוריו החיים בנפרד;

(ו) העברה של קטין שההורה האחראי עליו נדרש לצאת לצורך חיוני ואין במקום המגורים אחראי שניתן להשאיר את הקטין בהשגחתו;

(ז) טיפול חיוני בבעל חיים;

(ח) יציאה של עובד למקום עבודה שפעילותו מותרת בחוק זה או בתקנות לפיו, לרבות של עיתונאי או עובד מקצועות התקשורת;

(ט) הגעה למשכן הכנסת;

(י) השתתפות בהפגנה;

(יא) הגעה להליך משפטי שהיוצא למרחב הציבורי הוא צד לו, בעל מעמד בו או שנדרש להשתתף בו;

(יב) תרומת דם;

(יג) הגעה לפעילות בגופים, במוסדות או במסגרות או לפעילויות, לשירותים או לתכניות שהותרו בחוק זה או בתקנות לפיו;

(יד) השתתפות בהלוויה או בברית של קרוב משפחה; לעניין זה, "קרוב משפחה" – הורה הורה, הורה, בן זוג או הורה שלו, ילד, נכד, אח או אחות וילדיהם, דוד או דודה;

(טו) יציאה ממקום שהייה קבוע אחד למשנהו;

(טז) יציאה לפעילות ספורט של יחיד או אנשים הגרים באותו מקום, ממקום המגורים, שלא באמצעות כלי רכב ממונע;

(יז) יציאה ממקום המגורים להתאווררות עד למרחק שייקבע בתקנות;

(יח) יציאה לשדה תעופה לפי תנאים שייקבעו בתקנות;

(יט) ביקור של אדם עם מוגבלות אצל קרוב משפחתו או אפוטרופסו לפי תנאים שייקבעו בתקנות;

(2) שמירת מרחק במרחב הציבורי, ככל האפשר, בין בני אדם שאינם מתגוררים באותו מקום מגורים, והגבלה על התקהלות במרחב הציבורי, ובכלל זה תנאים לעניין אופן קיום הפגנה, תפילה או טקס דתי שהם רק אלו החיוניים למניעת התפשטות נגיף הקורונה, ובלבד שלא יהיה בהם כדי למנוע קיום הפגנה, תפילה או טקס דתי, והכול בלי לגרוע מהוראות פסקה (1);

(3) הגבלה על פתיחה לציבור של מיתקני ספורט, גינות, גני שעשועים, חופים, פארקים וכיוצא באלה במרחב הציבורי, וכן הגבלות לעניין הגישה אליהם ולעניין קיום פעילות, שהייה או שימוש בהם;

(4) חובת יידוע הציבור בנוגע להוראות שניתנו לפי דין לשם הגנה מפני התפשטות נגיף הקורונה הנוגעות לשהיית הציבור במקום כאמור בפסקה (3), שתחול על הגורם האחראי על המקום;

(5) מסירת דיווח או הצהרה מאת הגורם האחראי על המקום לגורם שייקבע בתקנות על ביצוע הוראות שנקבעו לפי סעיף זה שהוטלו על הגורם האחראי על המקום לעניין מקום כאמור בפסקה (3).

(ב) בתקופת תוקפה של הכרזה על מצב חירום מיוחד בשל נגיף הקורונה לפי סעיף 3א, יקראו את סעיף קטן (א) כך:

(1) בפסקה (1), במקום פסקת משנה (י) יקראו:

"(י) יציאה של אדם להפגנה והשתתפות בה בכפוף להגבלות שנקבעו לפי פסקה (2) – אם ההפגנה מתקיימת במרחק המותר ליציאה ממקום מגורים שנקבע לפי פסקה זו;";

(2) בפסקה (2), במקום הסיפה החל במילים "התקהלות במרחב הציבורי" יקראו "התקהלות במרחב הציבורי; בתקנות לפי פסקה זו רשאית הממשלה לקבוע הגבלה על התקהלות בהפגנה, בתפילה או בטקס דתי, לרבות הגבלה על מספר האנשים המשתתפים בהתקהלות כאמור שלא תפחת מהגבלה על התקהלות שנקבעה לפי פסקה זו, ובלבד שהגבלה כאמור חיונית למניעת התפשטות נגיף הקורונה; לא יהיה בהגבלה לפי פסקה זו כדי למנוע לחלוטין קיום הפגנה, תפילה או טקס דתי".

 

מיום 23.12.2020

תיקון מס' 4

ס"ח תשפ"א מס' 2881 מיום 23.12.2020 עמ' 206 (ה"ח 869)

הוספת פסקה 7(א)(1)(כ)

 

מיום 4.2.2021

תיקון מס' 6

ס"ח תשפ"א מס' 2901 מיום 4.2.2021 עמ' 302 (ה"ח 1392)

(יח) יציאה לשדה תעופה יציאה לתחנת גבול שנקבעה לפי סעיף 7 לחוק הכניסה לישראל, ובכלל זה לשדה תעופה ולמעבר גבול יבשתי או ימי לפי תנאים שייקבעו בתקנות;

 

מיום 1.1.2022

תיקון מס' 11

ס"ח תשפ"ב מס' 2954 מיום 31.1.2022 עמ' 707 (ה"ח 1461)

(א) הממשלה רשאית, מכוח סמכותה לפי סעיף 4, להתקין תקנות להגבלת הפעילות במרחב הציבורי בעניינים כמפורט בפסקאות שלהלן ובתנאים המפורטים בהן, ובשים לב למאפיינים של מרחב ציבורי המהווה חלק מרכוש משותף:

(1) הגבלה על יציאה ממקום המגורים או על שהייה במרחב הציבורי, לרבות הגבלה לעניין המרחק ממקום המגורים של אדם; להגבלה כאמור ייקבעו סייגים שיבטיחו את קיום הגבלה כאמור לא תפגע בקיום הפעולות האלה:

(י1) השתתפות בתפילה;

(ב) בתקופת תוקפה של הכרזה על מצב חירום מיוחד בשל נגיף הקורונה לפי סעיף 3א, יקראו את סעיף קטן (א) כך:

(1) בפסקה (1), במקום פסקת משנה (י) יקראו:

"(י) יציאה של אדם להפגנה והשתתפות בה בכפוף להגבלות שנקבעו לפי פסקה (2) – אם ההפגנה מתקיימת במרחק המותר ליציאה ממקום מגורים שנקבע לפי פסקה זו;";

(2) בפסקה (2), במקום הסיפה החל במילים "התקהלות במרחב הציבורי" יקראו "התקהלות במרחב הציבורי; בתקנות לפי פסקה זו רשאית הממשלה לקבוע הגבלה על התקהלות בהפגנה, בתפילה או בטקס דתי, לרבות הגבלה על מספר האנשים המשתתפים בהתקהלות כאמור שלא תפחת מהגבלה על התקהלות שנקבעה לפי פסקה זו, ובלבד שהגבלה כאמור חיונית למניעת התפשטות נגיף הקורונה; לא יהיה בהגבלה לפי פסקה זו כדי למנוע לחלוטין קיום הפגנה, תפילה או טקס דתי".

הגבלת היציאה מישראל והכניסה אליה (תיקון מס' 6) תשפ"א-2021

7א.     (א)  הממשלה רשאית, מכוח סמכותה לפי סעיף 4, להתקין תקנות להגבלת היציאה של אדם מישראל וכניסתו אליה, לגבי כל המדינות או לגבי מדינות מסוימות, בעניינים כמפורט בפסקאות שלהלן ובתנאים המפורטים בהן:

(תיקון מס' 11) תשפ"ב-2022

(1)   איסור יציאה מישראל או כניסה אליה, ובכלל זה הגבלת מספר הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה, או איסור לגבי כל המדינות או לגבי מדינות מסוימות, לעניין כניסת כלי טיס הנושא נוסעים לישראל או יציאתו ממנה או לעניין כניסת כלי שיט לישראל או יציאתו ממנה, ובלבד שלא תיאסר יציאה מישראל של מי שאינו אזרח ישראלי ושאין בידו אשרה ורישיון לישיבת קבע לפי חוק הכניסה לישראל, ושל מי שיוצא מישראל אל מקום מגורים קבוע מחוצה לה; לאיסור כאמור ייקבעו סייגים בשים לב לצרכים חיוניים דחופים להיכנס לישראל או לצאת ממנה ולסיכון הבריאותי הנובע מכניסה או מיציאה כאמור; בפסקה זו, "כלי טיס" ו"כלי שיט" – כהגדרתם בסעיף 12;

(2)   חובה על אדם הנכנס לישראל לבצע בדיקת קורונה מהסוג ובמועד שייקבע בתקנות, לפני הכניסה לישראל או לאחריה, וכן מניעת כניסה לישראל ממי שבבדיקת הקורונה שביצע התקבל ממצא חיובי לנגיף הקורונה אלא בנסיבות מיוחדות לפי אישור שקיבל לכך מהמנהל כהגדרתו בפקודת בריאות העם ובהתאם לתנאי האישור.

(תיקון מס' 11) תשפ"ב-2022

          (ב)  הממשלה לא תתקין תקנות כאמור בסעיף קטן (א)(1) לעניין אזרח ישראלי או בעל רישיון לישיבת קבע, ולעניין בן זוגו או ילדיו הקטינים, אלא אם כן מתקיימים כל אלה:

(1)   הממשלה שוכנעה, על סמך חוות דעת אפידמיולוגית מטעם משרד הבריאות, המתייחסת, בין השאר, לשיעורי התחלואה מחוץ לישראל או במדינות מסוימות, כי יש סיכון מוגבר להגעת חולים לישראל מכל המדינות או ממדינות מסוימות, וכי כניסה לישראל ממדינות כאמור עלולה להביא להחמרה משמעותית ברמת התחלואה בישראל;

(תיקון מס' 7) תשפ"א-2021

(2)   הממשלה שוכנעה כי אין די בדרכי פעולה חלופיות, ובכלל זה בקביעת הגבלה לפי סעיף קטן (א)(2) או בהכרזה לפי סעיף 22ג או 22יח;

(3)   הממשלה שקלה את הצורך בתקנות מול מידת הפגיעה בזכות הכניסה לישראל והיציאה ממנה לפי סעיף 6 לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, בהתחשב, בין השאר, בפרק הזמן הרצוף של הגבלת כניסה ויציאה כאמור.

(תיקון מס' 11) תשפ"ב-2022

          (ג)   התקינה הממשלה תקנות לפי סעיף קטן (א)(1) וקבעה סייגים לאיסור הכניסה לישראל או היציאה ממנה כאמור באותו סעיף קטן אשר בחינת התקיימותם מחייבת הפעלת שיקול דעת פרטני, יינתן האישור להתקיימות הסייגים כאמור לגבי מי שהוא אזרח ישראלי או בעל רישיון לישיבת קבע, ולגבי בן זוגו או ילדיו הקטינים בידי ועדת חריגים שהרכבה כמפורט להלן, ויכול שתהיה יותר מוועדת חריגים אחת:

(1)   עובד בכיר של רשות האוכלוסין וההגירה שימנה שר הפנים;

(2)   עובד בכיר של משרד הבריאות שימנה שר הבריאות;

(3)   עובד בכיר של משרד החוץ שימנה שר החוץ.

(תיקון מס' 11) תשפ"ב-2022

          (ד)  לעניין פעולתה של ועדת חריגים כאמור בסעיף קטן (ג) יחולו הוראות אלה:

(1)   החלטת ועדת חריגים תתקבל לפי אמות מידה שוויוניות שיפורסמו לציבור ובשים לב לצורך ולמידת הדחיפות של אדם להיכנס לישראל או לצאת ממנה;

(תיקון מס' 11) תשפ"ב-2022

(2)   החלטת ועדת חריגים בבקשה שהוגשה לה תהיה מנומקת ותינתן בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-48 שעות ממועד הגשת הבקשה.

(תיקון מס' 11) תשפ"ב-2022

          (ה)  על החלטה של ועדת חריגים כאמור בסעיף קטן (ג) ניתן להגיש השגה לוועדת השגות שהרכבה כמפורט להלן (בסעיף זה – ועדת השגות):

(1)   ראש רשות האוכלוסין וההגירה או עובד רשות האוכלוסין וההגירה שהוא בדרגה בכירה מדרגת העובד שבסעיף קטן (ג)(1), שימנה שר הפנים;

(2)   המנהל הכללי של משרד הבריאות או עובד משרד הבריאות שהוא בדרגה בכירה מדרגת העובד שבסעיף קטן (ג)(2), שימנה שר הבריאות;

(3)   המנהל הכללי של משרד החוץ או עובד משרד החוץ שהוא בדרגה בכירה מדרגת העובד שבסעיף קטן (ג)(3), שימנה שר החוץ.

          (ו)   החלטת ועדת השגות בהשגה שהוגשה לה, תהיה מנומקת ותינתן בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-24 שעות ממועד הגשת ההשגה.

(תיקון מס' 11) תשפ"ב-2022

          (ז)   הוגשה השגה לוועדת השגות, תעמוד החלטת ועדת חריגים כאמור בסעיף קטן (ג) בתוקפה אלא אם כן התקבלה החלטה אחרת בהשגה.

          (ח)  על החלטה בהשגה ניתן להגיש עתירה מינהלית לבית המשפט לעניינים מינהליים.

(תיקון מס' 11) תשפ"ב-2022

          (ט)  הממשלה רשאית להחליט כי בוועדת חריגים כאמור בסעיף קטן (ג) יהיו חברים נציגים של שני משרדים נוספים כפי שתחליט; החליטה כאמור, ימנה כל אחד מהשרים הממונים על אותם משרדים עובד בכיר ממשרדו שיהיה חבר ועדת חריגים וכן עובד בדרגה גבוהה יותר שיהיה חבר ועדת השגות.

(תיקון מס' 11) תשפ"ב-2022

          (י)   הממשלה תמנה את יושבי הראש של ועדת חריגים כאמור בסעיף קטן (ג) ושל ועדת ההשגות, בין מקרב חברי הוועד ובין שלא מקרבם[2].

(תיקון מס' 11) תשפ"ב-2022

          (י1) התקינה הממשלה תקנות כאמור בסעיף קטן (א)(1) לעניין מי שאינו אזרח ישראלי או בעל רישיון לישיבת קבע ואינו בן זוג או ילדו הקטין של אחד מהם וקבעה סייגים לאיסור כאמור באותו סעיף קטן אשר בחינת התקיימותם מחייבת הפעלת שיקול דעת פרטני, יינתן האישור להתקיימות הסייגים כאמור בידי ועדת חריגים, ויכול שתהיה יותר מוועדת חריגים אחת לעניין סעיף קטן זה; הממשלה תקבע באותן תקנות הוראות בדבר הרכב הוועדה, אמות מידה לפעולתה, פרק הזמן למתן החלטתה, אופן ההשגה על ההחלטה ופרק הזמן למתן החלטה בהשגה; על החלטה בהשגה כאמור יחולו הוראות סעיפים קטנים (ז) ו-(ח).

(תיקון מס' 11) תשפ"ב-2022

          (יא) התקינה הממשלה תקנות לפי סעיף זה, תקבע בהן דרכי פנייה נגישות וזמינות בשפות שונות לוועדות החריגים ולוועדות ההשגות, ותפרסם לציבור את התקנות ואת דרכי הפנייה לוועדות באופן בהיר ונגיש המותאם לקבוצות השונות באוכלוסייה, לרבות בשפות שונות; מידע כאמור יובא, ככל האפשר, לידיעת הנוגעים בדבר, ובכלל זה אנשים המבקשים להיכנס לישראל, באמצעות שגרירויות וקונסוליות, פרסום בכלי תקשורת או בכל דרך יעילה אחרת שתמצא הממשלה לנכון בנסיבות העניין.

מיום 4.2.2021

תיקון מס' 6

ס"ח תשפ"א מס' 2901 מיום 4.2.2021 עמ' 302 (ה"ח 1392)

הוספת סעיף 7א

 

מיום 18.3.2021

תיקון מס' 7

ס"ח תשפ"א מס' 2908 מיום 18.3.2021 עמ' 340 (ה"ח 1402)

(ב) הממשלה לא תתקין תקנות כאמור בסעיף קטן (א)(1) אלא אם כן מתקיימים כל אלה:

(1) הממשלה שוכנעה, על סמך חוות דעת אפידמיולוגית מטעם משרד הבריאות, המתייחסת, בין השאר, לשיעורי התחלואה מחוץ לישראל או במדינות מסוימות, כי יש סיכון מוגבר להגעת חולים לישראל מכל המדינות או ממדינות מסוימות, וכי כניסה לישראל ממדינות כאמור עלולה להביא להחמרה משמעותית ברמת התחלואה בישראל;

(2) הממשלה שוכנעה כי אין די בדרכי פעולה חלופיות, ובכלל זה בקביעת הגבלה לפי סעיף קטן (א)(2) או בהכרזה לפי סעיף 22ג או 22יח;

 

מיום 1.1.2022

תיקון מס' 11

ס"ח תשפ"ב מס' 2954 מיום 31.1.2022 עמ' 707 (ה"ח 1461)

7א. (א) הממשלה רשאית, מכוח סמכותה לפי סעיף 4, להתקין תקנות להגבלת היציאה של אדם מישראל וכניסתו אליה, לגבי כל המדינות או לגבי מדינות מסוימות, בעניינים כמפורט בפסקאות שלהלן ובתנאים המפורטים בהן:

(1) איסור יציאה מישראל או כניסה אליה, ובכלל זה הגבלת מספר הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה, או איסור לגבי כל המדינות או לגבי מדינות מסוימות, לעניין כניסת כלי טיס הנושא נוסעים לישראל או יציאתו ממנה או לעניין כניסת כלי שיט לישראל או יציאתו ממנה, ובלבד שלא תיאסר יציאה מישראל של מי שאינו אזרח ישראלי ושאין בידו אשרה ורישיון לישיבת קבע לפי חוק הכניסה לישראל, ושל מי שיוצא מישראל אל מקום מגורים קבוע מחוצה לה; לאיסור כאמור ייקבעו סייגים בשים לב לצרכים חיוניים דחופים להיכנס לישראל או לצאת ממנה ולסיכון הבריאותי הנובע מכניסה או מיציאה כאמור; בפסקה זו, "כלי טיס" ו"כלי שיט" – כהגדרתם בסעיף 12;

(2) חובה על אדם הנכנס לישראל לבצע בדיקת קורונה מהסוג ובמועד שייקבע בתקנות, לפני הכניסה לישראל או לאחריה, וכן מניעת כניסה לישראל ממי שבבדיקת הקורונה שביצע התקבל ממצא חיובי לנגיף הקורונה אלא בנסיבות מיוחדות לפי אישור שקיבל לכך מהמנהל כהגדרתו בפקודת בריאות העם ובהתאם לתנאי האישור.

(ב) הממשלה לא תתקין תקנות כאמור בסעיף קטן (א)(1) לעניין אזרח ישראלי או בעל רישיון לישיבת קבע, ולעניין בן זוגו או ילדיו הקטינים, אלא אם כן מתקיימים כל אלה:

(1) הממשלה שוכנעה, על סמך חוות דעת אפידמיולוגית מטעם משרד הבריאות, המתייחסת, בין השאר, לשיעורי התחלואה מחוץ לישראל או במדינות מסוימות, כי יש סיכון מוגבר להגעת חולים לישראל מכל המדינות או ממדינות מסוימות, וכי כניסה לישראל ממדינות כאמור עלולה להביא להחמרה משמעותית ברמת התחלואה בישראל;

(2) הממשלה שוכנעה כי אין די בדרכי פעולה חלופיות, ובכלל זה בקביעת הגבלה לפי סעיף קטן (א)(2) או בהכרזה לפי סעיף 22ג או 22יח;

(3) הממשלה שקלה את הצורך בתקנות מול מידת הפגיעה בזכות הכניסה לישראל והיציאה ממנה לפי סעיף 6 לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, בהתחשב, בין השאר, בפרק הזמן הרצוף של הגבלת כניסה ויציאה כאמור.

(ג) התקינה הממשלה תקנות לפי סעיף קטן (א)(1) וקבעה סייגים לאיסור הכניסה לישראל או היציאה ממנה כאמור באותו סעיף קטן אשר בחינת התקיימותם מחייבת הפעלת שיקול דעת פרטני, יינתן האישור להתקיימות הסייגים כאמור לגבי מי שהוא אזרח ישראלי או בעל רישיון לישיבת קבע, ולגבי בן זוגו או ילדיו הקטינים בידי ועדת חריגים שהרכבה כמפורט להלן (בסעיף זה – ועדת חריגים), ויכול שתהיה יותר מוועדת חריגים אחת:

(1) עובד בכיר של רשות האוכלוסין וההגירה שימנה שר הפנים;

(2) עובד בכיר של משרד הבריאות שימנה שר הבריאות;

(3) עובד בכיר של משרד החוץ שימנה שר החוץ.

(ד) לעניין פעולתה של ועדת חריגים כאמור בסעיף קטן (ג) יחולו הוראות אלה:

(1) החלטת ועדת חריגים תתקבל לפי אמות מידה שוויוניות שיפורסמו לציבור ובשים לב לצורך ולמידת הדחיפות של אדם להיכנס לישראל או לצאת ממנה;

(2) החלטת ועדת חריגים בבקשה שהוגשה לה תהיה מנומקת ותינתן בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-24 שעות מ-48 שעות ממועד הגשת הבקשה.

(ה) על החלטה של ועדת חריגים כאמור בסעיף קטן (ג) ניתן להגיש השגה לוועדת השגות שהרכבה כמפורט להלן (בסעיף זה – ועדת השגות):

(1) ראש רשות האוכלוסין וההגירה או עובד רשות האוכלוסין וההגירה שהוא בדרגה בכירה מדרגת העובד שבסעיף קטן (ג)(1), שימנה שר הפנים;

(2) המנהל הכללי של משרד הבריאות או עובד משרד הבריאות שהוא בדרגה בכירה מדרגת העובד שבסעיף קטן (ג)(2), שימנה שר הבריאות;

(3) המנהל הכללי של משרד החוץ או עובד משרד החוץ שהוא בדרגה בכירה מדרגת העובד שבסעיף קטן (ג)(3), שימנה שר החוץ.

(ו) החלטת ועדת השגות בהשגה שהוגשה לה, תהיה מנומקת ותינתן בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-24 שעות ממועד הגשת ההשגה.

(ז) הוגשה השגה לוועדת השגות, תעמוד החלטת ועדת חריגים כאמור בסעיף קטן (ג) בתוקפה אלא אם כן התקבלה החלטה אחרת בהשגה.

(ח) על החלטה בהשגה ניתן להגיש עתירה מינהלית לבית המשפט לעניינים מינהליים.

(ט) הממשלה רשאית להחליט כי בוועדת חריגים כאמור בסעיף קטן (ג) יהיו חברים נציגים של שני משרדים נוספים כפי שתחליט; החליטה כאמור, ימנה כל אחד מהשרים הממונים על אותם משרדים עובד בכיר ממשרדו שיהיה חבר ועדת חריגים וכן עובד בדרגה גבוהה יותר שיהיה חבר ועדת השגות.

(י) הממשלה תמנה את יושבי הראש של ועדת חריגים כאמור בסעיף קטן (ג) ושל ועדת ההשגות, בין מקרב חברי הוועד ובין שלא מקרבם.

(י1) התקינה הממשלה תקנות כאמור בסעיף קטן (א)(1) לעניין מי שאינו אזרח ישראלי או בעל רישיון לישיבת קבע ואינו בן זוג או ילדו הקטין של אחד מהם וקבעה סייגים לאיסור כאמור באותו סעיף קטן אשר בחינת התקיימותם מחייבת הפעלת שיקול דעת פרטני, יינתן האישור להתקיימות הסייגים כאמור בידי ועדת חריגים, ויכול שתהיה יותר מוועדת חריגים אחת לעניין סעיף קטן זה; הממשלה תקבע באותן תקנות הוראות בדבר הרכב הוועדה, אמות מידה לפעולתה, פרק הזמן למתן החלטתה, אופן ההשגה על ההחלטה ופרק הזמן למתן החלטה בהשגה; על החלטה בהשגה כאמור יחולו הוראות סעיפים קטנים (ז) ו-(ח).

(יא) התקינה הממשלה תקנות לפי סעיף זה, תקבע בהן דרכי פנייה נגישות וזמינות בשפות שונות לוועדת חריגים ולוועדת ההשגות לוועדות החריגים ולוועדות ההשגות, ותפרסם לציבור את התקנות ואת דרכי הפנייה לוועדות באופן בהיר ונגיש המותאם לקבוצות השונות באוכלוסייה, לרבות בשפות שונות; מידע כאמור יובא, ככל האפשר, לידיעת הנוגעים בדבר, ובכלל זה אנשים המבקשים להיכנס לישראל, באמצעות שגרירויות וקונסוליות, פרסום בכלי תקשורת או בכל דרך יעילה אחרת שתמצא הממשלה לנכון בנסיבות העניין.

הגבלת פעילות בבתי עסק, במקומות עבודה ובמקומות הפתוחים לציבור ופעילות של מתן שירותים

8.       (א)  הממשלה, מכוח סמכותה לפי סעיף 4, רשאית להתקין תקנות להגבלת הפעילות בבתי עסק, במקומות עבודה, במקומות הפתוחים לציבור ובמתן שירותים אף שלא במסגרת בתי עסק (בסעיף זה – עסקים), בשים לב לחיוניות העסקים, בעניינים כמפורט בפסקאות שלהלן ובתנאים המפורטים בהן, ובלבד שייקבעו סייגים שיבטיחו ייצור, הובלה ואספקה של מוצרים חיוניים או הצטיידות בהם וכן מתן שירותים חיוניים או קבלתם:

(תיקון מס' 1) תש"ף-2020

(1)   איסור פתיחה של עסקים לקהל ואיסור שהייה בהם, בנסיבות שבהן ההגבלות לפי פסקאות (2) עד (14) אינן מספיקות;

(תיקון מס' 11) תשפ"ב-2022

(2)   סגירת עסק, כולו או חלקו, אם שהה בו אדם הנושא את נגיף הקורונה לתקופה הדרושה לשם מניעת הדבקה בנגיף בשל שהייה באותו עסק או לשם עריכת חקירה אפידמיולוגית, ובלבד שסגירתו לשם עריכת חקירה כאמור לא תעלה על 72 שעות, ובמקרים מיוחדים ולפי הוראה של ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות או סגנו – על 120 שעות; על החלטה פרטנית כאמור בפסקה זו ניתן להגיש השגה למנהל הכללי של משרד הבריאות או לעובד בכיר במשרד הבריאות שהוא הסמיך לכך; ההחלטה בהשגה תהיה מנומקת ותינתן בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-24 שעות מעת הגשת ההשגה, היא תעמוד בתוקפה אלא אם כן התקבלה החלטה אחרת בהשגה, וניתן להגיש עליה עתירה מינהלית לבית המשפט לעניינים מינהליים;

(3)   הגבלות הנוגעות למשך הפתיחה של עסקים או למועד פתיחתם;

(4)   הגבלות על מספר השוהים בעסקים, לרבות עובדים ולקוחות, וכן הגבלות על התקהלות בהם, ובכלל זה תנאים לעניין אופן קיום הפגנה, תפילה או טקס דתי החיוניים למניעת התפשטות נגיף הקורונה;

(5)   תנאים לשמירת מרחק בין השוהים בעסקים, לרבות עובדים ולקוחות, ובכלל זה לפריסת העובדים בעסק ולחלוקה למשמרות או לקבוצות נפרדות;

(6)   הגבלה על סוגי פעילות ועל אופן מתן שירות ללקוחות הנעשה בקרבה פיזית, לרבות הגבלה על קבלת קהל;

(תיקון מס' 1) תש"ף-2020

(7)   חובת בדיקת תסמינים או חובת תשאול לנכנסים לעסק, ובכלל זה לעובדים וללקוחות, ונוסף על כך – חובה לקבל הצהרת בריאות מעובדים ומהנכנסים לעסק שהכניסה אליו או קבלת שירות ממנו נעשית ברישום או בהזמנה מראש, ולעניין קטין – חובת תשאול או קבלת הצהרת בריאות לרבות מהאחראי על הקטין;

(8)   הגבלה על כניסה של אדם לעסק, לרבות עובד או לקוח, בשל החשש שהוא עלול להדביק בנגיף הקורונה על סמך בדיקת תסמינים או תשאול או קבלת הצהרת בריאות לפי פסקה (7) או בשל כך שאינו מקיים את ההוראות שניתנו לפי דין לשם הגנה מפני התפשטות נגיף הקורונה בקשר לשהותו בעסק;

(9)   תנאים להבטחת היגיינה והגנה מפני הידבקות בנגיף הקורונה, לרבות הוראות בדבר הגבלה על הגשת מזון וצריכת מזון בעסקים;

(10)  מינוי ממונה בעסק שיהיה אחראי על שמירת ההוראות שניתנו לפי דין לשם הגנה מפני התפשטות נגיף הקורונה;

(11)  חובת יידוע של עובדים, לקוחות, מבקרים, ספקים וכל השוהים בעסק, בדבר ההוראות שניתנו לפי דין לשם הגנה מפני התפשטות נגיף הקורונה בקשר לשהותם בעסק, שתחול על הגורם האחראי על המקום;

(12)  מסירת דיווח או הצהרה מאת הגורם האחראי על המקום לגורם שייקבע בתקנות על ביצוע הוראות שנקבעו לפי סעיף זה שהוטלו על הגורם האחראי על המקום;

(13)  תנאים לעניין אופן קיום ישיבות מועצת רשות מקומית לפי פסקאות (4), (5) ו-(7) עד (12);

(תיקון מס' 1) תש"ף-2020

(14)  (א)   חובת הגורם האחראי על המקום לנהל רשימת מספרי טלפון שמנסרו לו, של לקוחות, עובדים ונותני שירותים המבקרים בעסק (בפסקה זו – מבקרים) לשם העברתה למשרד הבריאות לעריכת חקירה אפידמיולוגית – לגבי עסק שמעצם טיבו הכניסה אליו נעשית בתיאום או בהזמנה מראש או מותנית ברישום או בזיהוי, בין בעת הכניסה ובין במועד מוקדם יותר, ולגבי עסק בעת שמתקיימים בו פעילות המתאפיינת בריבוי משתתפים ובשהייה ממושכת משותפת של אנשים;

(ב)   חובת הגורם האחראי על המקום לנהל גם רשימת פרטים מזהים הכוללים שם פרטי, שם משפחה ומספר זהות, מספר דרכון או מספר מזהה אחר שניתן על ידי רשות שלטונית – לגבי מבקרים בעסק שבו המבקרים נדרשים למסור בעת התיאום, ההזמנה או הרישום מראש או בעת כניסתם לעסק פרטים כאמור;

(ג)    חובת הגורם האחראי על המקום לנהל גם רשימת פרטים בדבר מספר מושב וזמן הכניסה לעסק או זמן היציאה ממנו – לגבי מבקרים בעסק שבו בידי הגורם האחראי על המקום יש פרטים כאמור;

(ד)   חובת מבקר בעסק כאמור בפסקת משנה (א) למסור מספר טלפון, למטרת עריכת חקירה אפידמיולוגית, בעת הכניסה לעסק או במועד מוקדם יותר;

(ה)   חובת הגורם האחראי על המקום להעביר למשרד הבריאות רשימת מספרי טלפון ורשימות פרטים כאמור בפסקאות משנה (א) עד (ג) שברשותו, לשם עריכת חקירה אפידמיולוגית.

          (ב)  הגבלות הנוגעות לעובדים לפי סעיף זה ייקבעו בהתחשב, ככל האפשר, ברווחת העובדים ובקיומם של תנאי עבודה הולמים.

          (ג)   ההוראות לפי סעיף זה לא יחולו לעניין מוסדות המקיימים פעילות חינוך ולעניין העובדים והשוהים בהם.

מיום 17.8.2020

תיקון מס' 1

ס"ח תש"ף מס' 2842 מיום 17.8.2020 עמ' 379 (ה"ח 1332)

(א) הממשלה, מכוח סמכותה לפי סעיף 4, רשאית להתקין תקנות להגבלת הפעילות בבתי עסק, במקומות עבודה, במקומות הפתוחים לציבור ובמתן שירותים אף שלא במסגרת בתי עסק (בסעיף זה – עסקים), בשים לב לחיוניות העסקים, בעניינים כמפורט בפסקאות שלהלן ובתנאים המפורטים בהן, ובלבד שייקבעו סייגים שיבטיחו ייצור, הובלה ואספקה של מוצרים חיוניים או הצטיידות בהם וכן מתן שירותים חיוניים או קבלתם:

(1) איסור פתיחה של עסקים לקהל ואיסור שהייה בהם, בנסיבות שבהן ההגבלות לפי פסקאות (2) עד (13) (14) אינן מספיקות;

(7) חובת בדיקת תסמינים לנכנסים לעסק, ובכלל זה לעובדים וללקוחות, או חובת תשאול, ולעניין קטין – לרבות מהאחראי על הקטין; לעניין עובדים, וכן לעניין הנכנסים לעסק שהכניסה אליו או קבלת שירות ממנו נעשית ברישום מראש או בהזמנה מראש – גם חובה לקבלת הצהרת בריאות מהם;

(7) חובת בדיקת תסמינים או חובת תשאול לנכנסים לעסק, ובכלל זה לעובדים וללקוחות, ונוסף על כך – חובה לקבל הצהרת בריאות מעובדים ומהנכנסים לעסק שהכניסה אליו או קבלת שירות ממנו נעשית ברישום או בהזמנה מראש, ולעניין קטין – חובת תשאול או קבלת הצהרת בריאות לרבות מהאחראי על הקטין;

(14) (א) חובת הגורם האחראי על המקום לנהל רשימת מספרי טלפון שמנסרו לו, של לקוחות, עובדים ונותני שירותים המבקרים בעסק (בפסקה זו – מבקרים) לשם העברתה למשרד הבריאות לעריכת חקירה אפידמיולוגית – לגבי עסק שמעצם טיבו הכניסה אליו נעשית בתיאום או בהזמנה מראש או מותנית ברישום או בזיהוי, בין בעת הכניסה ובין במועד מוקדם יותר, ולגבי עסק בעת שמתקיימים בו פעילות המתאפיינת בריבוי משתתפים ובשהייה ממושכת משותפת של אנשים;

(ב) חובת הגורם האחראי על המקום לנהל גם רשימת פרטים מזהים הכוללים שם פרטי, שם משפחה ומספר זהות, מספר דרכון או מספר מזהה אחר שניתן על ידי רשות שלטונית – לגבי מבקרים בעסק שבו המבקרים נדרשים למסור בעת התיאום, ההזמנה או הרישום מראש או בעת כניסתם לעסק פרטים כאמור;

(ג) חובת הגורם האחראי על המקום לנהל גם רשימת פרטים בדבר מספר מושב וזמן הכניסה לעסק או זמן היציאה ממנו – לגבי מבקרים בעסק שבו בידי הגורם האחראי על המקום יש פרטים כאמור;

(ד) חובת מבקר בעסק כאמור בפסקת משנה (א) למסור מספר טלפון, למטרת עריכת חקירה אפידמיולוגית, בעת הכניסה לעסק או במועד מוקדם יותר;

(ה) חובת הגורם האחראי על המקום להעביר למשרד הבריאות רשימת מספרי טלפון ורשימות פרטים כאמור בפסקאות משנה (א) עד (ג) שברשותו, לשם עריכת חקירה אפידמיולוגית.

 

מיום 1.1.2022

תיקון מס' 11

ס"ח תשפ"ב מס' 2954 מיום 31.1.2022 עמ' 708 (ה"ח 1461)

(א) הממשלה, מכוח סמכותה לפי סעיף 4, רשאית להתקין תקנות להגבלת הפעילות בבתי עסק, במקומות עבודה, במקומות הפתוחים לציבור ובמתן שירותים אף שלא במסגרת בתי עסק (בסעיף זה – עסקים), בשים לב לחיוניות העסקים, בעניינים כמפורט בפסקאות שלהלן ובתנאים המפורטים בהן, ובלבד שייקבעו סייגים שיבטיחו ייצור, הובלה ואספקה של מוצרים חיוניים או הצטיידות בהם וכן מתן שירותים חיוניים או קבלתם:

(2) סגירת עסק, כולו או חלקו, אם שהה בו אדם הנושא את נגיף הקורונה לתקופה הדרושה לשם מניעת הדבקה בנגיף בשל שהייה באותו עסק או לשם עריכת חקירה אפידמיולוגית, ובלבד שסגירתו לשם עריכת חקירה כאמור לא תעלה על 72 שעות, ובמקרים מיוחדים ולפי הוראה של ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות או סגנו – על 120 שעות; על החלטה פרטנית כאמור בפסקה זו ניתן להגיש השגה למנהל הכללי של משרד הבריאות או לעובד בכיר במשרד הבריאות שהוא הסמיך לכך; ההחלטה בהשגה תהיה מנומקת ותינתן בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-24 שעות מעת הגשת ההשגה, היא תעמוד בתוקפה אלא אם כן התקבלה החלטה אחרת בהשגה, וניתן להגיש עליה עתירה מינהלית לבית המשפט לעניינים מינהליים;

הגבלת כניסה למקום ללא הצגת תוצאה שלילית בבדיקה, תעודת מחלים או תעודת מחוסן (תיקון מס' 11) תשפ"ב-2022

8א.     (א)  בסעיף זה –

          "אדם" – בין היתר עובד או לקוח;

          "בדיקה עדכנית" – בדיקה מהסוג ובתדירות כפי שייקבע בתקנות.

          (ב)  הממשלה רשאית, מכוח סמכותה לפי סעיף 4, להתקין תקנות בעניינים כמפורט בפסקאות שלהלן ובתנאים המפורטים בהן, אם מצאה כי יש יסוד סביר להניח שיש הבדל משמעותי ברמות הסיכון בין אדם שהציג תוצאה שלילית בבדיקה עדכנית שביצע, אדם שהציג תעודת מחוסן או אדם שהציג תעודת מחלים ובין אדם שלא הציג אחד מהם:

(1)   הגבלת כניסה למקומות המנויים בסעיפים 8, 9, 10, 11 ו-12, והגבלת שהייה בהם, של אדם שלא הציג לגורם האחראי על המקום תוצאה שלילית בבדיקה עדכנית שביצע, תעודת מחוסן או תעודת מחלים, וניתן לקבוע הגבלה כאמור לכל אדם שלא הציג תוצאה שלילית בבדיקה עדכנית שביצע, ובלבד שלא תיקבע הגבלה כאמור ולפיה הכניסה למקום תוגבל רק למי שהציג תעודת מחוסן או תעודת מחלים;

(2)   חובת הגורם האחראי על המקום למנוע כניסה של אדם כאמור בפסקת משנה (1) למקום שבו חלה ההגבלה.

          (ג)   בבואה לקבוע הגבלות לפי סעיף זה תשקול הממשלה בין השאר את חיוניות השירות המסופק במקום והשפעת ההגבלות על זמינותו, את זמינות האפשרות לקבל תעודת מחוסן או תעודת מחלים, את זמינות הבדיקות העדכניות הנדרשות, הנגישות אליהן ועלותן, ואת מידת ההכבדה של ההגבלות על אדם המבקש להיכנס למקום, ובמיוחד על עובדי המקום.

          (ד)  הממשלה תקבע הגבלות לפי סעיף זה רק בהתקיים שני אלה:

(1)   יינתן מימון ציבורי לבדיקות עדכניות לאוכלוסיות שיש לגביהן המלצה רפואית שלא להתחסן או שאין המלצה שיתחסנו;

(2)   הבדיקות העדכניות שישמשו לשם כניסה למקומות שמוצע להגביל את הכניסה אליהם זמינות, במספר ומידה מספקת של נגישות הנדרשים כדי לאפשר לכלל האוכלוסייה כניסה למקומות שיוגבלו בלי הכבדה העולה על הנדרש, בשים לב לסוגי המקומות שהכניסה אליהם מוגבל, לפעילות המתקיימת בהם, לשירות הניתן בהם או לסיבת הכניסה אליהם.

          (ה)  הגבלה לפי סעיף זה לא תחול על כניסה למקום שנמכרים בו דרך קבע וכעיסוק עיקרי מוצרים חיוניים או שניתנים בו דרך קבע שירותים חיוניים, כפי שייקבע בתקנות.

מיום 1.1.2022

תיקון מס' 11

ס"ח תשפ"ב מס' 2954 מיום 31.1.2022 עמ' 708 (ה"ח 1461)

הוספת סעיף 8א

הגבלת אירועים

9.       הממשלה רשאית, מכוח סמכותה לפי סעיף 4, להתקין תקנות להגבלת מסיבה, כנס, טקס, לרבות טקס דתי, פסטיבל, טיול מאורגן, אירוע ספורט, מופע בידור או מופע אמנות או אירועים אחרים אשר בשל טיבם מתאפיינים בריבוי משתתפים או בקרבה בין בני אדם, ובלבד ששוכנעה כי מתקיימות נסיבות שבהן ההגבלות לפי חוק זה או דין אחר על התקהלות ושמירת מרחק בין בני אדם או הסמכויות לאכיפתן אינן מספיקות.

הגבלת פעילות של מוסדות המקיימים פעילות חינוך

10.    (א)  בסעיף זה, "מקום הפעילות" – חצרים של מוסד המקיים פעילות חינוך או מקום אחר שבו מתבצעת פעילות של מוסד כאמור.

          (ב)  הממשלה רשאית, מכוח סמכותה לפי סעיף 4, להתקין תקנות להגבלת הפעילות של מוסדות המקיימים פעילות חינוך בעניינים כמפורט בפסקאות שלהלן ובתנאים המפורטים בהן:

(1)   איסור פתיחה של מוסד המקיים פעילות חינוך (בסעיף זה – המוסד) ללומדים, למטופלים או לעובדים בו או לכל אדם אחר בנסיבות שבהן ההגבלות לפי פסקאות (2) עד (11) אינן מספיקות, בשים לב לחשיבות המשך פעילותם של מוסדות לילדים בגילים המחייבים השגחה;

(תיקון מס' 11) תשפ"ב-2022

(2)   (נמחקה);

(3)   הגבלות על קיום לימודים, בחינות או כל פעילות אחרת של המוסד או מטעמו;

(4)   חלוקת הצוות של המוסד והמשתתפים בפעילות בו לקבוצות פעילות, הגבלת גודלן של הקבוצות, תנאים לשמירת מרחק בין השוהים במקום הפעילות, הגבלת כניסה למקום הפעילות, התקהלות או שהייה בו, לרבות של עובדים, והגבלה על מועד הפעילות או משכה;

(5)   הוראות בדבר הסעות לתלמידים ולעובדים;

(6)   חובת בדיקת תסמינים לנכנסים למקום הפעילות, ובכלל זה לעובדים, או חובת תשאול או קבלת הצהרת בריאות מהם, ולעניין קטין – לרבות מהאחראי על הקטין;

(7)   הגבלה על כניסה של אדם למקום פעילות, ובכלל זה עובד, בשל החשש שהוא עלול להדביק בנגיף הקורונה על סמך בדיקת תסמינים או תשאול או קבלת הצהרת בריאות לפי פסקה (6);

(8)   תנאים להבטחת היגיינה והגנה מפני הידבקות בנגיף הקורונה, לרבות הוראות בדבר הגבלה על הגשת מזון ותנאים לצריכת מזון במקום הפעילות;

(9)   מינוי ממונה במוסד שיהיה אחראי על שמירת ההוראות שניתנו לפי דין לשם הגנה מפני התפשטות נגיף הקורונה;

(10)  חובת יידוע של עובדים, מבקרים, ספקים וכל השוהים במוסד, וכן של הלומדים או המטופלים בו, ולעניין קטין – לרבות של האחראי על הקטין, בדבר ההוראות שניתנו לפי דין לשם הגנה מפני התפשטות נגיף הקורונה בקשר לשהותם במקום הפעילות, שתחול על הגורם האחראי על המקום;

(11)  מסירת דיווח או הצהרה מאת הגורם האחראי על המקום לגורם שייקבע בתקנות על ביצוע הוראות שנקבעו לפי סעיף זה שהוטלו על הגורם האחראי על המקום.

          (ג)   תקנות לפי סעיף זה יאפשרו, ככל הניתן, הפעלה של גופים או מוסדות או קיום פעילויות כמפורט להלן, מתוך שקילת שיקולי בריאות הציבור ובריאות השוהים במקום, וכן שיקולים שבטובת המשתתפים בפעילות:

(1)   מסגרות לחינוך בלתי פורמלי לילדים עובדים חיוניים עד גיל 12 וכן מקומות המשמשים או שנועדו לשמש מקום שהייה יומי לחינוך ולטיפול בפעוטות שהם ילדי עובדים חיוניים;

(2)   מרכזי חירום לילדים ונוער בסיכון;

(3)   מרכזי נוער יישובי לנוער בסיכון;

(4)   פעילות בתי ספר שניתן בהם חינוך על-יסודי לנוער נושר ובסיכון;

(5)   פנימיות לתלמידים בלא עורף משפחתי, לרבות תלמידים שהופנו על ידי המחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות או בצווי בית משפט;

(6)   פעילויות לתלמיד עם צרכים מיוחדים כהגדרתו בחוק חינוך מיוחד, ובכלל זה הסעות;

(7)   מסגרות חינוכיות בבתי חולים לפי חוק חינוך חינם לילדים חולים, התשס"א-2001;

(8)   פעילות מתנדבים שבאה להבטיח מתן מענה חינוכי או רווחתי לתלמידים;

(9)   שירותים פסיכולוגיים חינוכיים;

(10)  פעילות של ועדות זכאות ואפיון, ועדות השגה וצוותים רב-מקצועיים לפי חוק חינוך מיוחד;

(11)  שירותים של מתי"א כהגדרתו בחוק חינוך מיוחד;

(12)  פעולות של קצין ביקור סדיר כהגדרתו בסעיף 4(ב)(3) לחוק לימוד חובה, התש"ט-1949;

(13)  פעולות של יחידות הנוער ברשויות המקומיות לפי חוק הרשויות המקומיות (מנהל יחידת נוער ומועצת תלמידים ונוער), התשע"א-2011, לרבות הפעלת מתנדבים;

(14)  פעולות של יחידת קידום במחלקת החינוך כהגדרתה בחוק הרשויות המקומיות (מנהל מחלקת חינוך), התשס"א-2001, ובכלל זה פעילות במרכז השכלה לנוער נושר ובסיכון;

(15)  פעולות לצורך קידום למידה מהבית ומרחוק, לרבות באמצעות מבני מוסדות ומיתקני רשויות מקומיות.

(תיקון מס' 11) תשפ"ב-2022

          (ד)  (בוטל).

מיום 30.9.2020

תיקון מס' 2

ס"ח תשפ"א מס' 2860 מיום 30.9.2020 עמ' 41 (ה"ח 1366)

הוספת סעיף קטן 10(ד)

 

מיום 1.1.2022

תיקון מס' 11

ס"ח תשפ"ב מס' 2954 מיום 31.1.2022 עמ' 709 (ה"ח 1461)

(ב) הממשלה רשאית, מכוח סמכותה לפי סעיף 4, להתקין תקנות להגבלת הפעילות של מוסדות המקיימים פעילות חינוך בעניינים כמפורט בפסקאות שלהלן ובתנאים המפורטים בהן:

(1) איסור פתיחה של מוסד המקיים פעילות חינוך (בסעיף זה – המוסד) ללומדים, למטופלים או לעובדים בו או לכל אדם אחר בנסיבות שבהן ההגבלות לפי פסקאות (2) עד (11) אינן מספיקות, בשים לב לחשיבות המשך פעילותם של מוסדות לילדים בגילים המחייבים השגחה;

(2) סגירת המוסד, כולו או חלקו, אם שהה בו אדם הנושא את נגיף הקורונה לתקופה הדרושה לשם מניעת הדבקה בנגיף בשל שהייה באותו מוסד או לשם עריכת חקירה אפידמיולוגית, ובלבד שסגירת המוסד לצורך עריכת חקירה כאמור לא תעלה על 72 שעות, ובמקרים מיוחדים ולפי הוראה של ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות או סגנו – על 120 שעות;

(ד) בתקופת קיומה של הכרזה על מצב חירום מיוחד בשל נגיף הקורונה לפי סעיף 3א, לא יתקיימו בחינות כאמור בסעיף קטן (ב)(3), למעט בחינות אלה:

(1) בחינות שהממשלה קבעה בתקנות לפי סעיף זה שניתן לקיימן בתקופת ההכרזה לפי סעיף 3א, ובלבד שמצאה שקיומן חיוני למרות התפשטות רחבה של נגיף הקורונה הגורמת לפגיעה חמורה בבריאות הציבור, כאמור בסעיף 3א(א);

(2) בחינות שמתקיימות באמצעים דיגיטליים ללא צורך בנוכחות הנבחן במוסד שעורך את הבחינה;

(3) בחינות בתחום הרפואה והבריאות.

הגבלת פעילות מסגרות רווחה

11.    (א)  הממשלה רשאית, מכוח סמכותה לפי סעיף 4, להתקין תקנות להגבלת הפעילות של מסגרות רווחה, בעניינים כמפורט בפסקאות שלהלן ובתנאים המפורטים בהן:

(1)   איסור פתיחה של מסגרת רווחה למקבלי השירות בה (בסעיף קטן זה – מקבלי שירות), לעובדים בה או לכל אדם אחר בנסיבות שבהן ההגבלות לפי פסקאות (2) עד (9) אינן מספיקות;

(2)   חלוקת הצוות של מסגרת הרווחה והמשתתפים בפעילות בה לקבוצות פעילות, הגבלת גודלן של הקבוצות, תנאים לשמירת מרחק בין השוהים בה, הגבלת כניסה אליה, התקהלות או שהייה בה, לרבות של עובדים, הגבלה על מועד הפעילות או משכה וקביעת הגבלות על קליטת מקבלי שירות חדשים למסגרת, ובלבד שהגבלות על קליטת מקבלי שירות חדשים יהיו מצומצמות ככל הניתן ותוך שקילת שיקולים של טובת מקבל השירות חיוניות מסגרת הרווחה עבורו;

(3)   הוראות בדבר הסעות למקבלי שירות ולעובדים;

(4)   חובת בדיקת תסמינים לנכנסים למסגרת רווחה, ובכלל זה לעובדים, או חובת תשאול או קבלת הצהרת בריאות מהם או מאפוטרופסם, ולעניין קטין – לרבות מהאחראי על הקטין;

(5)   הגבלה על כניסה של אדם למסגרת רווחה, ובכלל זה עובד, בשל החשש שהוא עלול להדביק בנגיף הקורונה, על סמך בדיקת תסמינים או תשאול או קבלת הצהרת בריאות לפי פסקה (4);

(6)   תנאים להבטחת היגיינה והגנה מפני הידבקות בנגיף הקורונה, לרבות הוראות בדבר הגבלה על אופן הגשת מזון ותנאים לצריכת מזון במסגרת הרווחה;

(7)   מינוי ממונה במסגרת הרווחה שיהיה אחראי על שמירת ההוראות שניתנו לפי דין לשם הגנה מפני התפשטות נגיף הקורונה;

(8)   חובת יידוע של עובדים, מבקרים, ספקים וכל השוהים במסגרת הרווחה, וכן של מקבלי שירות, לרבות האפוטרופוסים עליהם, ולעניין קטין – לרבות של האחראי על הקטין, בדבר ההוראות שניתנו לפי דין לשם הגנה מפני התפשטות נגיף הקורונה בקשר לשהותם במקום הפעילות, שתחול על הגורם האחראי על המקום;

(9)   מסירת דיווח או הצהרה מאת הגורם האחראי על המקום לגורם שייקבע בתקנות על ביצוע הוראות שנקבעו לפי סעיף זה שהוטלו על הגורם האחראי על המקום.

          (ב)  תקנות לפי חוק זה יאפשרו, ככל הניתן, הפעלתם של גופים או מסגרות רווחה או קיום פעילויות, שירותים ותכניות כמפורט להלן, מתוך שקילת שיקולי בריאות הציבור ובריאות השוהים במקום, וכן שיקולים של טובת המשתתפים בהם:

(1)   מסגרות חוץ-ביתיות;

(2)   מרכזי יום טיפוליים וסיעודיים לבגירים ולמזדקנים עם מוגבלות;

(3)   שירותי תמיכה לאוכלוסיות עם צרכים מיוחדים ולמשפחות במצוקה ושירותי תמיכה לילדים ונוער בסיכון;

(4)   מועדוניות ופנימיות יום לילדים בסיכון;

(5)   מרכזי יום ומועדונים לאזרחים ותיקים;

(6)   גופים מפעילים המטפלים בהשמות ילדים במשפחות אומנה ובליווין לפי חוק אומנה לילדים, התשע"ו-2016;

(7)   מוקדים טלפוניים שמפעיל משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים או שירות התעסוקה או מי מטעמם;

(8)   מרכזי יום לשיקום מונע לעברייני מין;

(9)   מרכזי יום לטיפול בגברים אלימים;

(10)  מרכזי הגנה ומרכזי טיפול בנפגעי תקיפה מינית;

(11)  מרכזים לטיפול ולמניעה של אלימות במשפחה;

(12)  דיור מוגן לאזרחים ותיקים;

(13)  בתי אבות;

(14)  גופים המספקים שירותי הסעה לאוכלוסיות הזקוקות לסיוע;

(15)  מרכזי הכוון תעסוקתי והשמה;

(16)  ארגונים ותאגידים הפועלים למען אוכלוסיות הזקוקות לסיוע;

(17)  תאגידי אפוטרופסות וכל אדם המבצע בעבורם את התפקידים שהם מחויבים בהם מכוח מינוים לאפוטרופוסים לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962;

(18)  מסגרות המספקות קורת גג זמנית או ממושכת או מספקות הגנה, הזנה, טיפול וסיוע בעבור אנשים חסרי קורת גג, אנשים חסרי עורף משפחתי, אנשים המתמודדים עם התמכרויות או אוכלוסיות בזנות;

(19)  מרכזים שיקומיים המופעלים בידי הרשות לשיקום האסיר או מי מטעמה;

(20)  מסגרות יומיות כוללניות לנערים ונערות על קצה רצף הסיכון והניתוק;

(21)  מעונות יום שיקומיים;

(22)  מעונות יום רב-תכליתיים;

(23)  מסגרות שיקומיות המופעלות במסגרת סל השירותים הפסיכו-סוציאליים לנכה לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 [נוסח משולב], על ידי משרד הביטחון, בפיקוחו של המשרד, מטעמו או במימונו.

          (ג)   בסעיף זה, "מסגרת רווחה" – כל אחד מאלה:

(תיקון מס' 1) תש"ף-2020

(1)   מקום שניתן בו שירות רווחה או טיפול לאדם על ידי משרד העבודה, הרווחה והשירותים החבתריים או מי מטעמו או בפיקוחו, ובית דיור מוגן כהגדרתו בחוק הדיור המוגן, התשע"ב-2012;

(תיקון מס' 1) תש"ף-2020

(1א) מקום שניתן בו שירות רווחה או טיפול לאדם על ידי המשרד לחיזוק ולקידום קהילתי, משרד החינוך, משרד הביטחון או מי מטעמם או בפיקוחם;

(2)   מקום שניתן בו שירות רווחה או טיפול לאדם על ידי הרשויות המקומיות או מי מטעמן;

(3)   מקום שניתן בו שירות רווחה או טיפול לאדם על ידי הרשות לשיקום האסיר או מי מטעמה.

מיום 17.8.2020

תיקון מס' 1

ס"ח תש"ף מס' 2842 מיום 17.8.2020 עמ' 379 (ה"ח 1332)

(ג) בסעיף זה, "מסגרת רווחה" – כל אחד מאלה:

(1) מקום שניתן בו שירות רווחה או טיפול לאדם על ידי משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, המשרד לחיזוק ולקידום קהילתי, משרד החינוך, משרד הביטחון או מי מטעמם או מקום המצוי בפיקוחם של המשרדים כאמור;

(1) מקום שניתן בו שירות רווחה או טיפול לאדם על ידי משרד העבודה, הרווחה והשירותים החבתריים או מי מטעמו או בפיקוחו, ובית דיור מוגן כהגדרתו בחוק הדיור המוגן, התשע"ב-2012;

(1א) מקום שניתן בו שירות רווחה או טיפול לאדם על ידי המשרד לחיזוק ולקידום קהילתי, משרד החינוך, משרד הביטחון או מי מטעמם או בפיקוחם;

הגבלת פעילות בתחום התחבורה

12.    (א)  הממשלה רשאית, מכוח סמכותה לפי סעיף 4, להתקין תקנות להגבלת הפעילות בתחום התחבורה בעניינים כמפורט בפסקאות שלהלן ובתנאים המפורטים בהן:

(1)   הגבלות על הפעלה של תחבורה יבשתית ותחנות תחבורה יבשתית, לרבות מועדי הפעלתן ומספר השוהים בהן, ובכלל זה הנוסעים, ובלבד שהגבלות כאמור ייקבעו בשים לב לפריסה הגאוגרפית שבה ניתן שירות התחבורה היבשתית, לצורכי האוכלוסייה ולנגישות למקומות שבהם מסופקים מוצרים או שירותים חיוניים;

(2)   תנאים לעניין שמירת מרחק והפרדה בין השוהים בתחבורה יבשתית או בתחנות תחבורה יבשתית, לרבות התקהלות, ולעניין אופן מכירת כרטיסים והתשלום בעד הנסיעה בתחבורה יבשתית;

(תיקון מס' 1) תש"ף-2020

(3)   חובת בדיקת תסמינים או חובת תשאול לנכנסים לתחבורה יבשתית או לתחנת תחבורה יבשתית הנמצאת במבנה או במתחם סגור, ובכלל זה לעובדים, ונוסף על כך – חובה לקבל הצהרת בריאות מעובדים ומהנכנסים לתחבורה יבשתית או לתחנת תחבורה יבשתית שהכניסה אליהן נעשית ברישום או בהזמנה מראש במועד הכניסה או במועד מוקדם יותר, ולעניין קטין – חובת תשאול או קבלת הצהרת בריאות לרבות מהאחראי על הקטין;

(4)   הגבלה על כניסה של אדם לתחבורה יבשתית או לתחנת תחבורה יבשתית הנמצאת במבנה או במתחם סגור, ובכלל זה עובד, בשל החשש שהוא עלול להדביק בנגיף הקורונה, על סמך בדיקת תסמינים או תשאול או קבלת הצהרת בריאות לפי פסקה (3);

(5)   תנאים להבטחת היגיינה והגנה מפני הידבקות בנגיף הקורונה, לרבות הוראות בדבר הגבלה על הגשת מזון וצריכת מזון, למעט שתייה, בתחבורה יבשתית ובתחנות תחבורה יבשתית, ובלבד שלא תוגבל צריכה של מזון או שתייה בתחנות תחבורה יבשתית בשטח פתוח;

(6)   חובת יידוע של הנוסעים בתחבורה יבשתית בדבר ההוראות שניתנו לפי דין לשם הגנה מפני נגיף הקורונה הנוגעות לשהותם בתחבורה היבשתית או בתחנת תחבורה יבשתית, שתחול על הגורם האחראי על המקום;

(7)   מסירת דיווח או הצהרה מאת הגורם האחראי על המקום לגורם שייקבע בתקנות על ביצוע הוראות שנקבעו לפי סעיף זה שהוטלו על הגורם האחראי על המקום;

(תיקון מס' 6) תשפ"א-2021 (תיקון מס' 11) תשפ"ב-2022

(8)   (א)   הגבלה, למעט איסור כאמור בסעיף 7א(א)(1), לעניין כניסה לישראל של כלי טיס הנושא נוסעים או יציאה מישראל של כלי טיס כאמור, וכן הגבלות על הפעלת כלי טיס, שדות תעופה ומנחתים, לעניין השוהים בהם, לרבות נוסעים, מלווים ואנשי צוות, לרבות לגבי העניינים האמורים בפסקאות (2) עד (7), בשינויים המחויבים, וכן בעניינים כמפורט להלן, ובלבד שלא יהיה בהגבלות כאמור כדי למנוע את הכניסה והיציאה של מי שכניסתם ויציאתם הותרה לפי סעיף 7א(א)(1):

(1)   הגבלה על חלוקה או מכירה של מזון או של מוצרים לא חיוניים בכלי טיס;

(2)   (א)   חובת נוסע למסור פרטים מזהים ומידע שיאפשרו יצירת קשר עמו אם התעורר חשש להדבקה בנגיף הקורונה;

(ב)   מידע שהתקבל לפי פסקה זו יישמר בנפרד מכל מידע אחר בידי גוף ממשלתי שייקבע לעניין זה בתקנות לפי סעיף זה ויועבר למשרד הבריאות לצורך עריכת חקירה אפידמיולוגית ולמטרה זו בלבד;

(ג)    מידע שהתקבל לפי פסקה זו יימחק לאחר תקופה שתקבע הממשלה בתקנות לפי סעיף זה;

(ד)   אדם שהגיע אליו מידע לפי פסקה זו ישמרנו בסוד, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש פרט לתכלית האמורה בפסקת משנה (א) או (ב);

(3)   חובת יידוע של הנוסעים בטיסה בין-לאומית בדבר אמצעים להבטחת בריאות הציבור החלים במדינת היעד ומסירת מידע הנוגע לפעולות הנדרשות מנוסע או המומלצות לו לשם צמצום הסיכון להידבקות בנגיף הקורונה;

(תיקון מס' 6) תשפ"א-2021

(4)   חובת מפעיל כלי טיס הנושא נוסעים לישראל או ממנה לדרוש מהנוסעים ומאנשי הצוות להציג כתנאי לעלייה לכלי הטיס תוצאה שלילית בבדיקת קורונה, וחובת נוסע ואיש צוות בכלי טיס כאמור להציג תוצאה שלילית בבדיקת קורונה לפני העלייה לכלי הטיס;

(ב)   בפסקה זו, "איש צוות", "כלי טיס", "כלי טיס זר", "מנחת", "שדה תעופה" ו"שטח ישראל" – כהגדרתם בחוק הטיס, התשע"א-2011;

(תיקון מס' 6) תשפ"א-2021 (תיקון מס' 11) תשפ"ב-2022

(9)   הגבלה, למעט איסור כאמור בסעיף 7א(א)(1), לעניין כניסת כלי שיט לשטח ישראל ויציאתו משטח ישראל, וכן הגבלות לעניין הפעלת כלי שיט, נמלים ומעגנות לעניין השוהים בהם, לרבות נוסעים ואנשי צוות, לרבות לגבי העניינים האמורים בפסקאות (2) עד (7) ו-(8)(א)(4), בשינויים המחויבים; ובלבד שלא יהיה בהגבלות כאמור כדי למנוע את הכניסה והיציאה של מי שכניסתם ויציאתם הותרה לפי סעיף 7א(א)(1); לעניין זה –

"כלי שיט" – כהגדרתו בחוק הספנות (כלי שיט), התש"ך-1960;

"נמל" ו"מעגנה" – כהגדרתם לפי פקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל"א-1971;

"צוות" – כהגדרתו בחוק הספנות (ימאים), התשל"ג-1973;

(תיקון מס' 1) תש"ף-2020

(10)  (א)   חובת מפעיל של כלי תחבורה יבשתית, כלי שיט או כלי טיס, לנהל רשימת מספרי טלפון שנמסרו לו של נוסעים, עובדים ונותני שירותים בכלי תחבורה כאמור (בפסקה זו – נוסעים), לשם העברתה למשרד הבריאות למטרת עריכת חקירה אפידמיולוגית – לגבי כלי תחבורה כאמור שהנסיעה בו נעשית בתיאום או בהזמנה מראש, או שהכניסה אליו או השימוש בו מותנים ברישום או בזיהוי, בין בעת הכניסה ובין במועד מוקדם יותר;

(ב)   חובת מפעיל של כלי תחבורה כאמור בפסקת משנה (א) לנהל גם רשימת פרטים מזהים הכוללים שם פרטי, שם משפחה ומספר זהות, מספר דרכון או מספר מזהה אחר שניתן על ידי רשות שלטונית – לגבי נוסעים בכלי תחבורה שבו הנוסעים נדרשים למסור בעת התיאום, ההזמנה או הרישום מראש או בעת כניסתם עליו פרטים מזהים;

(ג)    חובת מפעיל של כלי תחבורה כאמור בפסקת משנה (א) לנהל גם רשימת פרטים בדבר מספר מושב וזמן הכניסה לכלי התחבורה או זמן היציאה ממנו – לגבי נוסעים בכלי תחבורה שבידי המפעיל שלו יש פרטים כאמור;

(ד)   חובת נוסע בכלי תחבורה כאמור בפסקת משנה (א), למסור מספר טלפון, למטרת עריכת חקירה אפידמיולוגית, בעת הכניסה לכלי התחבורה או במועד מוקדם יותר;

(ה)   חובת מפעיל כלי תחבורה כאמור בפסקה זו להעביר למשרד הבריאות רשימת מספרי טלפון ורשימת פרטים כאמור בפסקאות משנה (א) עד (ג) שברשותו, לשם עריכת חקירה אפידמיולוגית.

(תיקון מס' 11) תשפ"ב-2022

          (ב)  תקנות לפי סעיף קטן (א)(8) ו-(9) ייקבעו בהתחשב בזכותו של אזרח ישראלי להיכנס לישראל ובזכותו של כל אדם לצאת ממנה.

מיום 17.8.2020

תיקון מס' 1

ס"ח תש"ף מס' 2842 מיום 17.8.2020 עמ' 380 (ה"ח 1332)

(3) חובת בדיקת תסמינים של הנכנסים לתחבורה יבשתית או לתחנת תחבורה יבשתית הנמצאת במבנה או במתחם סגור, ובכלל זה העובדים, ותשאולם, ולעניין קטין – לרבות מהאחראי על הקטין; לעניין עובדים, וכן לעניין הנכנסים לתחבורה יבשתית או לתחנת תחבורה יבשתית שהכניסה אליהן נעשית ברישום מראש או בהזמנה מראש – גם חובה לקבלת הצהרת בריאות מהם במועד כניסתם או במועד מוקדם יותר;

(3) חובת בדיקת תסמינים או חובת תשאול לנכנסים לתחבורה יבשתית או לתחנת תחבורה יבשתית הנמצאת במבנה או במתחם סגור, ובכלל זה לעובדים, ונוסף על כך – חובה לקבל הצהרת בריאות מעובדים ומהנכנסים לתחבורה יבשתית או לתחנת תחבורה יבשתית שהכניסה אליהן נעשית ברישום או בהזמנה מראש במועד הכניסה או במועד מוקדם יותר, ולעניין קטין – חובת תשאול או קבלת הצהרת בריאות לרבות מהאחראי על הקטין;

(10) (א) חובת מפעיל של כלי תחבורה יבשתית, כלי שיט או כלי טיס, לנהל רשימת מספרי טלפון שנמסרו לו של נוסעים, עובדים ונותני שירותים בכלי תחבורה כאמור (בפסקה זו – נוסעים), לשם העברתה למשרד הבריאות למטרת עריכת חקירה אפידמיולוגית – לגבי כלי תחבורה כאמור שהנסיעה בו נעשית בתיאום או בהזמנה מראש, או שהכניסה אליו או השימוש בו מותנים ברישום או בזיהוי, בין בעת הכניסה ובין במועד מוקדם יותר;

(ב) חובת מפעיל של כלי תחבורה כאמור בפסקת משנה (א) לנהל גם רשימת פרטים מזהים הכוללים שם פרטי, שם משפחה ומספר זהות, מספר דרכון או מספר מזהה אחר שניתן על ידי רשות שלטונית – לגבי נוסעים בכלי תחבורה שבו הנוסעים נדרשים למסור בעת התיאום, ההזמנה או הרישום מראש או בעת כניסתם עליו פרטים מזהים;

(ג) חובת מפעיל של כלי תחבורה כאמור בפסקת משנה (א) לנהל גם רשימת פרטים בדבר מספר מושב וזמן הכניסה לכלי התחבורה או זמן היציאה ממנו – לגבי נוסעים בכלי תחבורה שבידי המפעיל שלו יש פרטים כאמור;

(ד) חובת נוסע בכלי תחבורה כאמור בפסקת משנה (א), למסור מספר טלפון, למטרת עריכת חקירה אפידמיולוגית, בעת הכניסה לכלי התחבורה או במועד מוקדם יותר;

(ה) חובת מפעיל כלי תחבורה כאמור בפסקה זו להעביר למשרד הבריאות רשימת מספרי טלפון ורשימת פרטים כאמור בפסקאות משנה (א) עד (ג) שברשותו, לשם עריכת חקירה אפידמיולוגית.

 

מיום 4.2.2021

תיקון מס' 6

ס"ח תשפ"א מס' 2901 מיום 4.2.2021 עמ' 304 (ה"ח 1392)

(8) (א) הגבלות לעניין כניסה לישראל של כלי טיס הנושא נוסעים או יציאה מישראל של כלי טיס כאמור, שייקבעו בשים לב לאפשרות הכניסה והיציאה של מי שכניסתם ויציאתם הותרה לפי סעיף 7א(א)(1), וכן הגבלות על הפעלת כלי טיס, שדות תעופה ומנחתים, לעניין השוהים בהם, לרבות נוסעים, מלווים ואנשי צוות, וכן לעניין כניסת כלי טיס זרים לשטח ישראל, לרבות לגבי העניינים האמורים בפסקאות (2) עד (7), בשינויים המחויבים, וכן בעניינים כמפורט להלן:

(1) הגבלה על חלוקה או מכירה של מזון או של מוצרים לא חיוניים בכלי טיס;

(2) (א) חובת נוסע למסור פרטים מזהים ומידע שיאפשרו יצירת קשר עמו אם התעורר חשש להדבקה בנגיף הקורונה;

(ב) מידע שהתקבל לפי פסקה זו יישמר בנפרד מכל מידע אחר בידי גוף ממשלתי שייקבע לעניין זה בתקנות לפי סעיף זה ויועבר למשרד הבריאות לצורך עריכת חקירה אפידמיולוגית ולמטרה זו בלבד;

(ג) מידע שהתקבל לפי פסקה זו יימחק לאחר תקופה שתקבע הממשלה בתקנות לפי סעיף זה;

(ד) אדם שהגיע אליו מידע לפי פסקה זו ישמרנו בסוד, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש פרט לתכלית האמורה בפסקת משנה (א) או (ב);

(3) חובת יידוע של הנוסעים בטיסה בין-לאומית בדבר אמצעים להבטחת בריאות הציבור החלים במדינת היעד ומסירת מידע הנוגע לפעולות הנדרשות מנוסע או המומלצות לו לשם צמצום הסיכון להידבקות בנגיף הקורונה;

(4) חובת מפעיל כלי טיס הנושא נוסעים לישראל או ממנה לדרוש מהנוסעים ומאנשי הצוות להציג כתנאי לעלייה לכלי הטיס תוצאה שלילית בבדיקת קורונה, וחובת נוסע ואיש צוות בכלי טיס כאמור להציג תוצאה שלילית בבדיקת קורונה לפני העלייה לכלי הטיס;

(ב) בפסקה זו, "איש צוות", "כלי טיס", "כלי טיס זר", "מנחת", "שדה תעופה" ו"שטח ישראל" – כהגדרתם בחוק הטיס, התשע"א-2011;

(9) הגבלות לעניין כניסת כלי שיט לשטח ישראל ויציאתו משטח ישראל, שייקבעו בשים לב לאפשרות הכניסה והיציאה של מי שכניסתם ויציאתם הותרה לפי סעיף 7א(א)(1), וכן הגבלות לעניין הפעלת כלי שיט, נמלים ומעגנות לעניין השוהים בהם, לרבות נוסעים ואנשי צוות, וכן לעניין כניסת כלי שיט לשטח ישראל, לרבות לגבי העניינים האמורים בפסקאות (2) עד (7) ו-(8)(א)(4), בשינויים המחויבים; לעניין זה –

"כלי שיט" – כהגדרתו בחוק הספנות (כלי שיט), התש"ך-1960;

"נמל" ו"מעגנה" – כהגדרתם לפי פקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל"א-1971;

"צוות" – כהגדרתו בחוק הספנות (ימאים), התשל"ג-1973;

 

מיום 1.1.2022

תיקון מס' 11

ס"ח תשפ"ב מס' 2954 מיום 31.1.2022 עמ' 709 (ה"ח 1461)

(8) (א) הגבלות לעניין כניסה לישראל הגבלה, למעט איסור כאמור בסעיף 7א(א)(1), לעניין כניסה לישראל של כלי טיס הנושא נוסעים או יציאה מישראל של כלי טיס כאמור, שייקבעו בשים לב לאפשרות הכניסה והיציאה של מי שכניסתם ויציאתם הותרה לפי סעיף 7א(א)(1), וכן הגבלות על הפעלת כלי טיס, שדות תעופה ומנחתים, לעניין השוהים בהם, לרבות נוסעים, מלווים ואנשי צוות, לרבות לגבי העניינים האמורים בפסקאות (2) עד (7), בשינויים המחויבים, וכן בעניינים כמפורט להלן, ובלבד שלא יהיה בהגבלות כאמור כדי למנוע את הכניסה והיציאה של מי שכניסתם ויציאתם הותרה לפי סעיף 7א(א)(1):

(9) הגבלות לעניין כניסת כלי שיט הגבלה, למעט איסור כאמור בסעיף 7א(א)(1), לעניין כניסת כלי שיט לשטח ישראל ויציאתו משטח ישראל, שייקבעו בשים לב לאפשרות הכניסה והיציאה של מי שכניסתם ויציאתם הותרה לפי סעיף 7א(א)(1), וכן הגבלות לעניין הפעלת כלי שיט, נמלים ומעגנות לעניין השוהים בהם, לרבות נוסעים ואנשי צוות, לרבות לגבי העניינים האמורים בפסקאות (2) עד (7) ו-(8)(א)(4), בשינויים המחויבים; לעניין זה – ובלבד שלא יהיה בהגבלות כאמור כדי למנוע את הכניסה והיציאה של מי שכניסתם ויציאתם הותרה לפי סעיף 7א(א)(1); לעניין זה –

"כלי שיט" – כהגדרתו בחוק הספנות (כלי שיט), התש"ך-1960;

"נמל" ו"מעגנה" – כהגדרתם לפי פקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל"א-1971;

"צוות" – כהגדרתו בחוק הספנות (ימאים), התשל"ג-1973;

(ב) תקנות לפי סעיף קטן (א)(8) ו-(9) ייקבעו בהתחשב בזכותו של אזרח ישראלי להיכנס לישראל ובזכותו של כל אדם לצאת ממנה.

(תיקון מס' 3) תשפ"א-2020

סימן ב'1: אזור תיירות מיוחד

מיום 11.11.2020

תיקון מס' 3

ס"ח תשפ"א מס' 2865 מיום 11.11.2020 עמ' 58 (ה"ח 856)

הוספת סימן ב'1

הכרזה על אזור תיירות מיוחד (תיקון מס' 3) תשפ"א-2020

12א.  (א)  בתקופת תוקפה של הכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה וכל עוד עומדות בתוקפן הגבלות האוסרות לפתוח מיתקני אירוח, רשאית הממשלה להכריז על אזור העיר אילת או על אזור עין בוקק-חמי זוהר כאזור תיירות מיוחד, לאחר ששקלה את הפגיעה בזכויות עקב ההכרזה, ובלבד שהתקיימו לגביו התנאים כמפורט להלן:

(1)   רמת התחלואה בנגיף הקורונה באותו אזור ובסביבתו נמוכה באופן משמעותי וכן נמוכה ביחס לרמת התחלואה הכללית בישראל לפי אמות מידה שיפורסמו לציבור, ומצב התחלואה הכללית בישראל מאפשר הכרזה על האזור כאזור תיירות מיוחד לפי עמדת משרד הבריאות;

(2)   ניתן לבצע בדיקות קורונה מיידיות לפי הוראות סעיף 12ד(ב) בזמינות ובמספר הנדרשים כדי לאפשר לאנשים המנויים באותו סעיף קטן להיכנס לאזור בזמן סביר;

(3)   לא עומדות בתוקף תקנות כאמור בסעיף 7(א)(1), הקובעות הגבלות לעניין יציאה ממקום המגורים במדינה כולה.

          (ב)  לא תכריז הממשלה על אזור כאזור תיירות מיוחד אלא לאחר שקוימה התייעצות עם ראש הרשות המקומית באותו אזור; בטרם קבלת ההחלטה תיבחן עמדת ראש הרשות במקומית כאמור; התקבלה עמדה כאמור, יכללו הנימוקים בדברי ההסבר להצעת ההחלטה התייחסות לעמדה, ואם הוגשה העמדה בכתב – היא תצורף להצעת ההחלטה.

          (ג)   לא תכריז הממשלה על אזור תיירות מיוחד אלא לאחר שהובאו לפניה עמדות שר הבריאות ושר התיירות, וכן עמדת גורמי המקצוע במשרד הבריאות לעניין התקיימות מדדי התחלואה באותו אזור כאמור בסעיף קטן (א)(1) ולעניין האפשרות לבצע בדיקות קורונה כאמור בסעיף קטן (א)(2).

          (ד)  הכריזה הממשלה על אזור תיירות מיוחד, תודיע על כך לוועדת החוקה ולראש הרשות המקומית באותו אזור; ההכרזה, הנימוקים והתשתית העובדתית שעליהם היא מבוססת יוגשו לוועדת החוקה בסמוך ככל האפשר לאחר ההכרזה.

          (ה)  הכרזה על אזור תיירות מיוחד תפורסם ברשומות ותיכנס לתוקף במועד שייקבע בה ושלא יהיה מוקדם מ-24 שעות לאחר פרסומה.

          (ו)   הכרזה על אזור תיירות מיוחד תעמוד בתוקפה לתקופה שתיקבע בה ושלא תעלה על 30 ימים, ורשאית הממשלה להאריך את תוקפה לתקופות נוספות שלא יעלו על 30 ימים כל אחת, והכול ובלבד שתקופת תוקפה של הכרזה לפי סעיף זה תסתיים לא יאוחר מתום תקופת תוקפה של ההכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה; ההוראות החלות על הכרזה על אזור תיירות מיוחד יחולו גם על הארכת הכרזה כאמור בסעיף קטן זה.

מיום 11.11.2020

תיקון מס' 3

ס"ח תשפ"א מס' 2865 מיום 11.11.2020 עמ' 58 (ה"ח 856)

הוספת סעיף 12א

ביטול הכרזה על אזור תיירות מיוחד (תיקון מס' 3) תשפ"א-2020

12ב.  (א)  הממשלה או ועדת החוקה רשאיות לבטל את ההכרזה על אזור תיירות מיוחד.

          (ב)  חדלו להתקיים התנאים המפורטים בסעיף 12א(א), תבטל הממשלה את ההכרזה.

          (ג)   ביטול ההכרזה על אזור תיירות מיוחד יפורסם ברשומות בסמוך ככל האפשר לאחר קבלת ההחלטה, וייכנס לתוקף במועד שייקבע בהחלטה ושלא יהיה מוקדם משלושה ימים לאחר פרסומו ברשומות.

מיום 11.11.2020

תיקון מס' 3

ס"ח תשפ"א מס' 2865 מיום 11.11.2020 עמ' 59 (ה"ח 856)

הוספת סעיף 12ב

הפעלת מיתקני אירוח באזור תיירות מיוחד (תיקון מס' 3) תשפ"א-2020

12ג.   (א)  הוכרז אזור תיירות מיוחד, תותר פתיחתם לקהל של מיתקני האירוח באותו אזור למטרת לינה, וכן תותר הפעלת בריכת שחייה, בית אוכל ובית תפילה הנמצאים בתחומם של מיתקני האירוח כאמור לשימוש האורחים במיתקן, והכול בהתאם לתנאים שנקבעו בתקנות כאמור בסעיף 8.

(תיקון מס' 11) תשפ"ב-2022

          (ב)  המבקש להתארח במיתקן אירוח באזור תיירות מיוחד יציג בעת קבלתו לראשונה למיתקן האירוח תוצאה שלילית בבדיקת קורונה אשר בוצעה במהלך 72 השעות שקדמו לקבלתו כאמור, תעודת מחוסן או תעודת מחלים.

(תיקון מס' 11) תשפ"ב-2022

          (ג)   מפעיל מיתקן אירוח באזור תיירות מיוחד לא יקבל אורח למיתקן האירוח אלא אם כן הציג לפניו, בעת קבלתו לראשונה למיתקן האירוח, תוצאה שלילית בבדיקת קורונה, תעודת מחוסן או תעודת מחלים, כאמור בסעיף קטן (ב).

מיום 11.11.2020

תיקון מס' 3

ס"ח תשפ"א מס' 2865 מיום 11.11.2020 עמ' 60 (ה"ח 856)

הוספת סעיף 12ג

 

מיום 1.1.2022

תיקון מס' 11

ס"ח תשפ"ב מס' 2954 מיום 31.1.2022 עמ' 710 (ה"ח 1461)

(ב) המבקש להתארח במיתקן אירוח באזור תיירות מיוחד יציג בעת קבלתו לראשונה למיתקן האירוח תוצאה שלילית בבדיקת קורונה אשר בוצעה במהלך 72 השעות שקדמו לקבלתו כאמור או אישור החלמה תעודת מחוסן או תעודת מחלים.

(ג) מפעיל מיתקן אירוח באזור תיירות מיוחד לא יקבל אורח למיתקן האירוח אלא אם כן הציג לפניו, בעת קבלתו לראשונה למיתקן האירוח, תוצאה שלילית בבדיקת קורונה או אישור החלמה תעודת מחוסן או תעודת מחלים, כאמור בסעיף קטן (ב).

חובת הצגה של תוצאה שלילית בבדיקת קורונה, תעודת מחוסן או תעודת מחלים לנכנס לאזור תיירות מיוחד (תיקון מס' 3) תשפ"א-2020 (תיקון מס' 11) תשפ"ב-2022

12ד.  (א)  לא ייכנס אדם לאזור תיירות מיוחד אלא אם כן הציג בעמדת בידוק במקום הסמוך לכניסה לאזור (בסעיף זה – עמדת בידוק) תוצאה שלילית בבדיקת קורונה אשר בוצעה במהלך 72 השעות שקדמו לכניסתו לאזור, תעודת מחוסן או תעודת מחלים.

          (ב)  לאדם שמתקיים בו תנאי מהתנאים המפורטים להלן תינתן אפשרות לבצע בעמדת הבידוק בדיקת קורונה מיידית בלא תשלום לפני כניסתו לאזור התיירות המיוחד, ותוצאות הבדיקה יימסרו לו באופן מיידי:

(1)   הוא מתגורר באזור התיירות המיוחד או בסביבת האזור; לעניין זה, "סביבת האזור" – היישובים המנויים בהכרזה על אזור התיירות המיוחד ונמצאים בסביבתו, ואשר תושביהם נסמכים על קבלת שירותים חיוניים או על רכישת מוצרים חיוניים הניתנים באזור האמור;

(2)   כניסתו לאזור התיירות המיוחד היא לאחת מהפעולות או המטרות שלהלן:

(א)   קבלת טיפול רפואי או קבלת טיפול סוציאלי במסגרת רווחה כהגדרתה בסעיף 16(ב);

(ב)   הגעה להליך משפטי שאותו אדם הוא צד לו, בעל מעמד בו או חייב להיות נוכח בו;

(ג)    השתתפות בהלוויה, בברית מילה או בטקס חתונה של קרוב משפחה מדרגה ראשונה;

(ד)   הגעה למקום עבודתו הנמצא באזור התיירות המיוחד;

(ה)   העברה של קטין בין הוריו החיים בנפרד שמי מהם מתגורר באזור התיירות המיוחד;

(ו)    צורך חיוני אחר או צורך דחוף שאינו מאפשר ביצוע בדיקת קורונה וקבלת תוצאתה עד המועד הנדרש לפי סעיף קטן (א), ובכלל זה סיוע לאדם שיש לו קושי או מצוקה הדורשים סיוע, והכול באישור גורם ממשלתי או הרשות המקומית שבתחומה חלה ההכרזה שהממשלה הסמיכה אותם לעניין זה, בהתאם להנחיות רשות החירום הלאומית בתיאום עם משרד התיירות, ולפי נוהל שפורסם לציבור שיכלול התייחסות לזהות הגורם המאשר; על החלטה פרטנית לפי פסקת משנה זו ניתן להגיש השגה לגורם בכיר שקבעה הממשלה הממונה על מי שנתן את ההחלטה, ואם ההסמכה ניתנה לרשות המקומית – תוגש ההשגה לראש הרשות המקומית, לממלא מקומו או למנהל הכללי של הרשות המקומית, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 22(ב) עד (ד);

(ז)    פעולה או מטרה אחרת שקבעה הממשלה בהכרזה על אזור התיירות המיוחד.

          (ג)   על אף האמור בסעיף קטן (א), אדם שהתקיים בו האמור בסעיף קטן (ב) ובעת הגעתו לעמדת הבידוק בדיקת קורונה מיידית אינה זמינה, יהיה זכאי להיכנס לאזור התיירות המיוחד לאחר שביצע בעמדת הבידוק בדיקת קורונה שגרתית, ואם בדיקת קורונה שגרתית אינה זמינה – יורשה להיכנס לאזור בלי שביצע בדיקת קורונה; לעניין זה, "בדיקת קורונה שגרתית" – בדיקת קורונה שאינה בדיקת קורונה מיידית.

          (ד)  (1)   הממשלה רשאית לקבוע בהכרזה על אזור תיירות מיוחד כי ביצוע בדיקת קורונה שהצגת תוצאתה היא תנאי לכניסה לאזור האמור, לאדם שמתקיים בו האמור בסעיף קטן (ב), תהיה בתדירות נמוכה מהנדרש בסעיף קטן (א); הממשלה רשאית לקבוע כאמור לגבי כל קבוצת אוכלוסייה שמתקיים בה תנאי מהתנאים שבסעיף קטן (ב) או לגבי חלק ממנה;

(2)   בלי לגרוע מהוראות פסקה (1), אדם המתגורר באזור התיירות המיוחד או בסביבת האזור ונדרש להגיע למקום עבודתו באזור או בסביבתו, לא יידרש לבצע בדיקת קורונה שהצגת תוצאתה היא תנאי לכניסה לאזור האמור יותר מפעם אחת בשבעה ימים.

          (ה)  על אף האמור בסעיף קטן (א) –

(1)   לא תוגבל כניסה לאזור תיירות מיוחד של שוטר, חייל, סוהר, עובד הרשות הארצית לכבאות והצלה, עובד סוציאלי במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים או ברשות מקומית או איש צוות רפואי, הנכנס לאזור במסגרת תפקידו; לעניין זה, "איש צוות רפואי" – רופא, סטז'ר, אח, כוח עזר רפואי, פלבוטומיסט, פרמדיק או חובש;

(2)   לא תוגבל כניסתו של אדם המתגורר באזור התיירות המיוחד שבבדיקת קורונה שביצע התקבל ממצע חיובי לנגיף הקורונה, ובלבד שיגיע למקום הבידוד בהתאם להוראות לפי סעיף 20 לפקודת בריאות העם בדרך המהירה ביותר ולא יעשה שימוש בתחבורה ציבורית כדי להגיע למקום הבידוד;

(3)   הממשלה רשאית, לאחר שהוברה לפניה עמדת משרד הבריאות, לקבוע בהכרזה על אזור תיירות מיוחד נסיבות מיוחדות שבהתקיימן לא תחול החובה האמורה בסעיף קטן (א).