Nevo.co.il

להורדת הקובץ בפורמט וורד לחץ כאן

חוק שמירת הסביבה החופית, תשס"ד-2004

חקלאות טבע וסביבה – הגנת הסביבה – שמירת הסביבה החופית

תוכן ענינים

סעיף 1

מטרות

Go

2

סעיף 2

הגדרות

Go

2

סעיף 3

צמצום הפגיעה בסביבה החופית

Go

3

סעיף 4

איסור פגיעה בסביבה החופית

Go

3

סעיף 4א

חזקה על אדם הנוהג ברכב בתחום חוף הים

Go

4

סעיף 4ב

הרחבת התחום לתחולת החזקה

Go

4

סעיף 5

זכות הציבור למעבר חופשי

Go

4

סעיף 6

היטל להגנת הסביבה החופית

Go

5

סעיף 7

עונשין

Go

5

סעיף 7א

עבירות קנס

Go

6

סעיף 8

אחריות נושא משרה בתאגיד

Go

6

סעיף 9

צו למניעה או להסרתה של הפגיעה בסביבה

Go

6

סעיף 10

בקשה לביטול

Go

6

סעיף 11

סמכויות בית משפט

Go

7

סעיף 12

מפקחים

Go

7

סעיף 13

תחולה על המדינה

Go

8

סעיף 14

מערכת הביטחון   סייג לתחולה

Go

8

סעיף 15

שמירת דינים

Go

8

סעיף 16

ביצוע ותקנות

Go

8

סעיף 20

הוראת מעבר

Go

9

סעיף 22

תחילה

Go

12


חוק שמירת הסביבה החופית, תשס"ד-2004*

מטרות

1.       מטרות חוק זה הן:

(1)  להגן על הסביבה החופית ואוצרות הטבע והמורשת שבה, לשקמם ולשמרם כמשאב בעל ערכים ייחודיים וכן למנוע ולצמצם במידת האפשר פגיעה בהם;

(2)  לשמור את הסביבה החופית והחול החופי לתועלת ולהנאת הציבור, ולדורות הבאים;

(3)  לקבוע עקרונות והגבלות לניהול, לפיתוח ולשימוש בני קיימא של הסביבה החופית.

הגדרות

2.       בחוק זה –

          "חול חופי" – חול לא מיוצב המצוי בתום חוף הים;

          "חוק איסור נהיגה ברכב" – חוק איסור נהיגה ברכב בחוף הים, התשנ"ז-1997;

מיום 20.3.2011

תיקון מס' 5

ס"ח תשע"א מס' 2267 מיום 19.12.2010 עמ' 104 (ה"ח 257)

הוספת הגדרת "חוק איסור נהיגה ברכב"

          "חוק גנים לאומיים" – חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח-1998;

          "חוק הסדרת מקומות רחצה" – חוק הסדרת מקומות רחצה, התשכ"ד-1964;

          "חוק העתיקות" – חוק העתיקות, התשל"ח-1978;

          "חוק התכנון והבניה" – חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965;

          "חוק שמירת הנקיון" – חוק שמירת הנקיון, התשמ"ד-1984;

          "יום התחילה" –

(1)   לעניין הים התיכון – יום תחילתו של חוק זה;

(2)   לעניין ים סוף – יום תחילתו של חוק שמירת הסביבה החופית (תיקון), התשס"ח-2007;

(3)   לעניין ים כנרת – יום פרסומו של חוק הסדרת הטיפול בחופי הכנרת, התשס"ח-2008;

מיום 24.10.2007

תיקון מס' 1

ס"ח תשס"ח מס' 2114 מיום 24.10.2007 עמ' 16 (ה"ח 146)

"יום התחילה" – יום תחילתו של חוק זה, ולעניין ים סוף – יום תחילתו של חוק שמירת הסביבה החופית (תיקון), התשס"ח-2007;

מיום 10.4.2008

תיקון מס' 2

ס"ח תשס"ח מס' 2148 מיום 10.4.2008 עמ' 461 (ה"ח 335)

החלפת הגדרת "יום התחילה"

הנוסח הקודם:

"יום התחילה" – יום תחילתו של חוק זה, ולעניין ים סוף – יום תחילתו של חוק שמירת הסביבה החופית (תיקון), התשס"ח-2007;

          "מיתקן ביטחוני" – כהגדרתו בסעיף 159 לחוק התכנון והבניה;

          "מפקח הגנת הסביבה" – עובד המשרד להגנת הסביבה שהוסמך בידי השר להגנת הסביבה לפי חוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה), התשע"א-2011 (בחוק זה – חוק הגנת הסביבה);

מיום 1.8.2011

תיקון מס' 6

ס"ח תשע"א מס' 2290 מיום 5.4.2011 עמ' 747 (ה"ח 483)

הוספת הגדרת "מפקח הגנת הסביבה"

          "נהיגה", "רכב" – כהגדרתם בחוק איסור נהיגה ברכב;

מיום 20.3.2011

תיקון מס' 5

ס"ח תשע"א מס' 2267 מיום 19.12.2010 עמ' 104 (ה"ח 257)

הוספת הגדרת ""נהיגה", "רכב""

          "נמל" – נמלי אשדוד, אשקלון, חדרה וחיפה כמשמעותם בפקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל"א-1971 וכן נמל אילת כמשמעותו בפקודה האמורה, בתחום שיועד לו בתכנית;

מיום 24.10.2007

תיקון מס' 1

ס"ח תשס"ח מס' 2114 מיום 24.10.2007 עמ' 16 (ה"ח 146)

"נמל" – נמלי אשדוד, אשקלון, חדרה וחיפה כמשמעותם בפקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל"א-1971 וכן נמל אילת כמשמעותו בפקודה האמורה, בתחום שיועד לו בתכנית;

          "סביבה חופית" – תחום של 300 מטר שיימדד מקו החוף של הים התיכון מקו החוף של ים סוף או מקו החוף של ים כנרת, לפי העניין, לכיוון היבשה וכן התחום שיימדד מקו החוף של הים התיכון או מקו החוף של ים סוף, לפי העניין, לכיוון הים עד סוף מימי החופין, ולעניין ים כנרת – כל תחום ים כנרת, והכל לרבות, ביבשה – פני הקרקע ותת הקרקע, בים – קרקעית הים ותת הקרקעית, וכן משאבי הטבע והנוף, וערכי הטבע והמורשת, ועתיקות כהגדרתן בחוק העתיקות, שבהם ומעליהם;

מיום 24.10.2007

תיקון מס' 1

ס"ח תשס"ח מס' 2114 מיום 24.10.2007 עמ' 17 (ה"ח 146)

"סביבה חופית" – תחום של 300 מטר שיימדד מקו החוף של הים התיכון או מקו החוף של ים סוף, לפי העניין, לכיוון היבשה וכן התחום שיימדד מקו החוף של הים התיכון או מקו החוף של ים סוף, לפי העניין, לכיוון הים עד סוף מימי החופין, לרבות, ביבשה – פני הקרקע ותת הקרקע, בים – קרקעית הים ותת הקרקעית, וכן משאבי הטבע והנוף, וערכי הטבע והמורשת, ועתיקות כהגדרתן בחוק העתיקות, שבהם ומעליהם;

מיום 10.4.2008

תיקון מס' 2

ס"ח תשס"ח מס' 2148 מיום 10.4.2008 עמ' 461 (ה"ח 335)

"סביבה חופית" – תחום של 300 מטר שיימדד מקו החוף של הים התיכון או מקו החוף של ים סוף, לפי העניין, לכיוון היבשה מקו החוף של ים סוף או מקו החוף של ים כנרת, לפי העניין, לכיוון היבשה וכן התחום שיימדד מקו החוף של הים התיכון או מקו החוף של ים סוף, לפי העניין, לכיוון הים עד סוף מימי החופין, ולעניין ים כנרת – כל תחום ים כנרת, והכל לרבות, ביבשה – פני הקרקע ותת הקרקע, בים – קרקעית הים ותת הקרקעית, וכן משאבי הטבע והנוף, וערכי הטבע והמורשת, ועתיקות כהגדרתן בחוק העתיקות, שבהם ומעליהם;

          "ערך טבע" – כהגדרתו בחוק גנים לאומיים;

          "פגיעה בסביבה החופית" – פעולה של אדם בסביבה החופית, לרבות כל אחת מהפעולות המפורטות בפסקאות (1) עד (6) להלן, הגורמת לשינוי ניכר במהלך ההתפתחות הטבעית או בשימור של הסביבה החופית:

(1)   פגיעה במערכות אקולוגיות המתקיימות בסביבה החופית;

(2)   פגיעה בטבלאות גידוד ומסלע, במערות ובמצוקים טבעיים, בדיונות חול ובאזורי שפך של נחלים, המצויים בסביבה החופית;

(3)   פגיעה בקו המגע בין הים ליבשה ושינויו;

(4)   פגיעה בזרימה ובתנועה הטבעית של החול החופי ומי הים;

(5)   גרימת סיכון או נזק לאזורי מחיה של מיני צומח או בעלי חיים ולרבייתם בסביבה החופית;

(6)   פגיעה באתרי מורשת ועתיקות כהגדרתם בחוק העתיקות, הנמצאים בסביבה החופית;

          "קו החוף" – קו מוגדר בקואורדינטות ומסומן על מפה, בגובה 0.75 מטר מעל אפס האיזון הארצי, לאורך חופי הים התיכון או לאורך חופי ים סוף, לפי העניין, וכן קו כאמור בגובה 208.80 מטר מתחת לאפס האיזון הארצי לאורך חופי ים כנרת, כפי שייקבע בידי המנהל, כהגדרתו בפקודת המדידות, ויפורסם ברשומות בתוך שנה מיום התחילה לעניין חופי הים התיכון או ים כנרת, לפי העניין, ובתוך שישה חודשים מתחילת חוק שמירת הסביבה החופית (תיקון), התשס"ח-2007, לעניין חופי ים סוף, ועד לפרסום האמור, כפי שיימדד בידי מודד בעל רישיון כהגדרתו בפקודת המדידות ולפי הפקודה;

מיום 24.10.2007

תיקון מס' 1

ס"ח תשס"ח מס' 2114 מיום 24.10.2007 עמ' 17 (ה"ח 146)

"קו החוף" – קו מוגדר בקואורדינטות ומסומן על מפה, בגובה 0.75 מטר מעל אפס האיזון הארצי, לאורך חופי הים התיכון או לאורך חופי ים סוף, לפי העניין, כפי שייקבע בידי המנהל, כהגדרתו בפקודת המדידות, ויפורסם ברשומות בתוך שנה מתחילת חוק זה לעניין חופי הים התיכון, ובתוך שישה חודשים מתחילת חוק שמירת הסביבה החופית (תיקון), התשס"ח-2007, לעניין חופי ים סוף, ועד לפרסום האמור, כפי שיימדד בידי מודד בעל רישיון כהגדרתו בפקודת המדידות ולפי הפקודה;

מיום 10.4.2008

תיקון מס' 2

ס"ח תשס"ח מס' 2148 מיום 10.4.2008 עמ' 461 (ה"ח 335)

"קו החוף" – קו מוגדר בקואורדינטות ומסומן על מפה, בגובה 0.75 מטר מעל אפס האיזון הארצי, לאורך חופי הים התיכון או לאורך חופי ים סוף, לפי העניין, וכן קו כאמור בגובה 208.80 מטר מתחת לאפס האיזון הארצי לאורך חופי ים כנרת, כפי שייקבע בידי המנהל, כהגדרתו בפקודת המדידות, ויפורסם ברשומות בתוך שנה מתחילת חוק זה מיום התחילה לעניין חופי הים התיכון או ים כנרת, לפי העניין, ובתוך שישה חודשים מתחילת חוק שמירת הסביבה החופית (תיקון), התשס"ח-2007, לעניין חופי ים סוף, ועד לפרסום האמור, כפי שיימדד בידי מודד בעל רישיון כהגדרתו בפקודת המדידות ולפי הפקודה;

          "שטח סגור" – שטח הסגור בצו סגירה לפי תקנה 125 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945 (בחוק זה – תקנות ההגנה);

          "תחום חוף הים" – תחום של 100 מטרים שיימדד מקו החוף לכיוון היבשה וכן התחום שיימדד מקו החוף לכיוון הים לעניין הים התיכון – עד לקו עומק מים של 30 מטרים בתוך הים או עד למרחק של 1 מיל ימי, לפי הרחוק מקו החוף שביניהם, לעניין ים סוף – עד סוף מימי החופין ולעניין ים כנרת – כל תחום ים כנרת שיימדד מקו החוף;

מיום 24.10.2007

תיקון מס' 1

ס"ח תשס"ח מס' 2114 מיום 24.10.2007 עמ' 17 (ה"ח 146)

"תחום חוף הים" – תחום של 100 מטרים שיימדד מקו החוף לכיוון היבשה וכן התחום שיימדד מקו החוף לכיוון הים לעניין הים התיכון – עד לקו עומק מים של 30 מטרים בתוך הים או עד למרחק של 1 מיל ימי, לפי הרחוק מקו החוף שביניהם, ולעניין ים סוף – עד סוף מימי החופין;

מיום 10.4.2008

תיקון מס' 2

ס"ח תשס"ח מס' 2148 מיום 10.4.2008 עמ' 461 (ה"ח 335)

"תחום חוף הים" – תחום של 100 מטרים שיימדד מקו החוף לכיוון היבשה וכן התחום שיימדד מקו החוף לכיוון הים לעניין הים התיכון – עד לקו עומק מים של 30 מטרים בתוך הים או עד למרחק של 1 מיל ימי, לפי הרחוק מקו החוף שביניהם, ולעניין שביניהם, לעניין ים סוף – עד סוף מימי החופין ולעניין ים כנרת – כל תחום ים כנרת שיימדד מקו החוף;

          "תכנית" – כהגדרתה בחוק התכנון והבניה;

          "השר" – השר לאיכות הסביבה.

צמצום הפגיעה בסביבה החופית

3.       (א)  רשות המוסמכת לתת רישיון, היתר או הוראה לפעולה בתחום חוף הים, תעשה זאת, ככל האפשר, באופן שיהיה בו כדי לצמצם את הפגיעה בסביבה החופית.

          (ב)  הוראת סעיף קטן (א) לא תחול על רשות מוסמכת לפי חוק התכנון והבניה ויחולו עליה ההוראות הקבועות בחוק התכנון והבניה.

מיום 10.4.2008

תיקון מס' 2

ס"ח תשס"ח מס' 2148 מיום 10.4.2008 עמ' 461 (ה"ח 335)

(א) רשות המוסמכת לתת רישיון או היתר היתר או הוראה לפעולה בתחום חוף הים, תעשה זאת, ככל האפשר, באופן שיהיה בו כדי לצמצם את הפגיעה בסביבה החופית.

איסור פגיעה בסביבה החופית

4.       (א)  לא יבצע אדם פעולה המהווה או העלולה להוות פגיעה בסביבה החופית אלא אם כן מתקיימים כל אלה:

(1)   הוא פעל כשבידיו אישור, רישיון או היתר שניתן לו לפי כל דין, ובהתאם לתנאיו, ולענין עבודה או שימוש שלגביהם לא נדרש היתר לפי כל דין – הוא פעל בהתאם לתכנית החלה על המקרקעין;

(2)   הפעולה המהווה או העלולה להוות פגיעה בסביבה החופית נדרשה לצורך מימוש האישור, הרישיון, ההיתר או התכנית כאמור בפסקה (1), לפי הענין;

(3)   הוא נקט את האמצעים שנקבעו, ככל שנקבעו, באישור, ברישיון, בהיתר או בתכנית כדי לצמצם את הפגיעה בסביבה החופית ולשקם במידת האפשר את הסביבה החופית ולהשיב את המצב לקדמותו.

          (ב)  עם סיום הפעולה כאמור בסעיף קטן (א), ינקוט מי שבידיו האישור, הרישיון או ההיתר, או המשתמש או מבצע העבודה, לפי הענין, את האמצעים שנקבעו, אם נקבעו, באישור, ברישיון, בהיתר או בתכנית, כדי לשקם את הסביבה החופית ולהשיב, במידת האפשר, את המצב לקדמותו.

          (ג)   על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי אדם לבצע פעולה המהווה או העלולה להוות פגיעה בסביבה החופית של ים כנרת, אם הפעולה נעשתה לשם ניהול ים כנרת כמקור מים לפי כל דין, ובלבד שהפעולה תיעשה, ככל האפשר, באופן שיהיה בו כדי לצמצם את הפגיעה בסביבה החופית.

מיום 10.4.2008

תיקון מס' 2

ס"ח תשס"ח מס' 2148 מיום 10.4.2008 עמ' 461 (ה"ח 335)

הוספת סעיף קטן 4(ג)

חזקה על אדם הנוהג ברכב בתחום חוף הים

4א.     (א)  נהג אדם ברכב בתחום חוף הים או במקום רחצה מוכרז כמשמעותו בחוק הסדרת מקומות רחצה, התשכ"ד-1964, אף אם הוא חורג מתחום חוף הים, חזקה היא כי ביצע פעולה המהווה או העלולה להוות פגיעה בסביבה החופית, זולת אם הוכיח כי הורשה לנהוג ברכב בתחום חוף הים או במקום רחצה כאמור, לאחת ממטרות אלה:

(1)   המטרות המנויות בסעיף 3 לחוק איסור נהיגה ברכב;

(2)   ביצוע פעולות על פי דין, שאי-אפשר לבצען אלא על ידי שימוש ברכב;

(3)   ביצוע פעולות בתחום שמורת טבע או גן לאומי כהגדרתם בחוק גנים לאומיים, לפי הוראות החוק האמור;

(4)   ביצוע פעולות בתחום אתר עתיקות כהגדרתו בחוק העתיקות, לפי הוראות החוק האמור.

          (ב)  (1)   האמור בסעיף קטן (א) לא יחול במקומות אלה:

(א)   תחום נמל מהנמלים המנויים בתוספת, בתחום שיועד להם בתכנית, שיש בו שימוש נמלי כהגדרתו בחוק רשות הספנות והנמלים, התשס"ד-2004, או שטח נוסף בתחום נמל המנוי בתוספת, ששר התחבורה והבטיחות בדרכים קבע בהסכמת השר;

(ב)   דרכים שהוסדרו על פי חיקוק, ובכלל זה תחום שרשות מקומית פרסמה הודעה כי הוא מיועד להורדת כלי שיט לים, וחניונים;

(ג)    תחום מעגן, בתחום שיועד לו בתכנית, המשמש בפועל למטרה זו;

(2)   שר התחבורה והבטיחות בדרכים בהסכמת השר, רשאי, בצו, לשנות את התוספת.

מיום 20.3.2011

תיקון מס' 5

ס"ח תשע"א מס' 2267 מיום 19.12.2010 עמ' 104 (ה"ח 257)

הוספת סעיף 4א

הרחבת התחום לתחולת החזקה

4ב.     (א)  לשם מניעת פגיעה בסביבה החופית, רשאי השר, בצו, להוסיף שטחים לתחום שבו תחול החזקה כאמור בסעיף 4א, ובלבד שלא יחרגו מתחום הסביבה החופית; הוספת שטחים כאמור הנוגעת לתחום נמל כהגדרתו בפקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל"א-1971, תיעשה בהסכמת שר התחבורה והבטיחות בדרכים.

          (ב)  שטח שהוסף לפי סעיף קטן (א), יסומן בידי מי שהשר הסמיך לכך, באופן שקבע השר לאחר התייעצות עם שר התחבורה והבטיחות בדרכים.

מיום 20.3.2011

תיקון מס' 5

ס"ח תשע"א מס' 2267 מיום 19.12.2010 עמ' 105 (ה"ח 257)

הוספת סעיף 4ב

זכות הציבור למעבר חופשי

5.       (א)  תחום חוף הים יהיה פתוח להליכה רגלית לכל אורכו, בכפוף להוראות סעיף זה.

          (ב)  אין באמור בסעיף זה, כדי למנוע הקמת מכשול מלאכותי, גדר או מעצור אחר, החוסם את המעבר החופשי לאורך תחום חוף הים, אם הדבר נעשה בהתאם לתכנית או היתר.

          (ג)   הוראות סעיף קטן (א), לא יחולו באזורים או במיתקנים כמפורט להלן:

(1)   מיתקן ביטחוני ושטח סגור;

(2)   נמל;

(2א) מיתקן להפקת מים, אגירתם, הובלתם, הטייתם, החדרתם לתת הקרקע, הספקתם, מדידתם, ויסותם, ניטורם וכן מיתקן להולכת מי שפכים, שהוקמו כדין בתחום חוף הים של ים כנרת, ובלבד שתחומם של מיתקנים כאמור שאינו פתוח להליכה רגלית הוא התחום המזערי החיוני הנחוץ להפעלתם;

(3)   מיתקן אחסון דלק או גז, מיתקן להתפלת מים ותחנת כוח;

(4)   מיתקן גז טבעי, אלא אם כן אין הדבר סביר בנסיבות הענין;

(5)   מקום רחצה מוכרז שהכניסה אליו כרוכה בתשלום דמי כניסה בהתאם לחוק הסדרת מקומות רחצה;

(6)   מקום רחצה מוכרז המיועד באופן קבוע או זמני לרחצה בלעדית של גברים, נשים וטף;

(7)   שמורת טבע וגן לאומי כהגדרתם בחוק גנים לאומיים;

(8)   מקרקעין בתחום חוף הים כמפורט בפסקאות משנה (א) ו-(ב) להלן:

(א)   מקרקעין שערב יום התחילה אינם מקרקעי ישראל כמשמעותם בחוק-יסוד: מקרקעי ישראל (בפסקה זו – מקרקעי ישראל), כל עוד אין למדינה, לרשות הפיתוח או לקרן הקיימת לישראל זכות להחזיק בהם;

(ב)   מקרקעי ישראל שערב יום התחילה היתה לאדם זכות שכירות לגביהם – כל עוד זכות השכירות לא פקעה;

(9)   אזורים או מיתקנים אחרים שקבע השר בצו, ובכלל זה אזור או מיתקן שהכניסה אליו והשימוש בו מוגבלים מטעמי ביטחון, בטיחות או הגנה על ערכי טבע וכן אזורים בתחום חוף הים של ים סוף המשמשים את נמל אילת, שקבע שר התחבורה והבטיחות בדרכים, בהסכמת השר, ובלבד שמתקיימת בהם פעילות של תפעול הנמל.

          (ד)  אם קיימת במקרקעין כאמור בסעיף קטן (ג) זכות מעבר וגישה לציבור באותם מקרקעין או בחלקם, בין אם מכוח תכנית ובין אם מכוח כל דין אחר, לא יהיה באמור בסעיף קטן (ג) כדי להביא לשלילת זכות זו.

מיום 24.10.2007

תיקון מס' 1

ס"ח תשס"ח מס' 2114 מיום 24.10.2007 עמ' 17 (ה"ח 146)

(9) אזורים או מיתקנים אחרים שקבע השר בצו, ובכלל זה אזור או מיתקן שהכניסה אליו והשימוש בו מוגבלים מטעמי ביטחון, בטיחות או הגנה על ערכי טבע וכן אזורים בתחום חוף הים של ים סוף המשמשים את נמל אילת, שקבע שר התחבורה והבטיחות בדרכים, בהסכמת השר, ובלבד שמתקיימת בהם פעילות של תפעול הנמל.

מיום 10.4.2008

תיקון מס' 2

ס"ח תשס"ח מס' 2148 מיום 10.4.2008 עמ' 461 (ה"ח 335)

הוספת פסקה 5(ג)(2א)

היטל להגנת הסביבה החופית

6.       (א)  השר, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, יקבע בתקנות היטל להגנת הסביבה החופית, על בעל, מחזיק או מפעיל של מיתקן הנמצא בתחום חוף הים, שהוא מסוג המיתקנים שקבע השר; היטל לפי סעיף זה ישולם לקרן לשמירת הניקיון כמשמעותה בחוק שמירת הניקיון (להלן – הקרן לשמירת הניקיון), וישמש למטרות האמורות בסעיף 1.

          (ב)  בתקנות כאמור בסעיף קטן (א) יקבע השר סוגי מיתקנים אשר הקמתם, קיומם או הפעלתם גורמים לפגיעה בסביבה החופית.

          (ג)   שיעור ההיטל, אופן הצמדתו, דרכי תשלומו וגבייתו ייקבעו בהסכמת שר האוצר.

מיום 10.10.2008

תיקון מס' 4

ס"ח תשס"ח מס' 2181 מיום 11.8.2008 עמ' 873 (ה"ח 159)

(א) השר, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, רשאי להטיל יקבע בתקנות היטל להגנת הסביבה החופית, על בעל, מחזיק או מפעיל של מיתקן הנמצא בתחום חוף הים, שהוא מסוג המיתקנים שקבע השר; היטל לפי סעיף זה ישולם לקרן לשמירת הניקיון כמשמעותה בחוק שמירת הניקיון (להלן – הקרן לשמירת הניקיון), וישמש למטרות האמורות בסעיף 1.

עונשין

7.       (א)  העושה אחד מאלה, דינו – מאסר שישה חודשים או כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן – חוק העונשין); נעברה העבירה בידי תאגיד, דינו – ארבע פעמים הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין:

(1)   מבצע פעולה המהווה או העלולה להוות פגיעה בסביבה החופית, בניגוד להוראות סעיף 4(א);

(2)   אינו נוקט את האמצעים לשיקום הסביבה החופית ולהשבת המצב לקדמותו בהתאם להוראות סעיף 4(ב);

(3)   מקים מכשול, גדר או מעצור אחר החוסם את המעבר החופשי לאורך תחום חוף הים, בניגוד להוראות סעיף 5(ב).

          (ב)  מי שאינו מבצע צו שנמסר לו לפי הוראות סעיף 9, דינו – מאסר שנה או קנס, כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין; נעברה העבירה בידי תאגיד, דינו – כפל הקנס האמור.

          (ב1) עבר אדם עבירה לפי סעיף קטן (א) בנסיבות מחמירות, דינו – מאסר שלוש שנים או כפל הקנס הקבוע לעבירה; בסעיף זה, "נסיבות מחמירות" – מעשה שגרם נזק או פגיעה מהותית בסביבה.

          (ב2) עבירה לפי סעיף זה היא עבירה מסוג העבירות של אחריות קפידה.

          (ב3) על עבירה לפי סעיף קטן (א), שנעשתה באמצעות רכב, יחולו הוראות סעיפים 27 ו-27ב לפקודת התעבורה, בשינויים המחויבים.

          (ג)   היתה העבירה עבירה נמשכת, רשאי בית המשפט להטיל קנס נוסף, בשיעור של חמישה אחוזים מהקנס הקבוע לאותה עבירה, לכל יום שבו נמשכת העבירה, מיום מסירת התראה, או ממועד מאוחר יותר שנקבע בה אם נקבע; על מסירה לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיף 237 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, בענין המצאת מסמכים, בשינויים המחויבים; לענין זה, "התראה" – התראה בכתב בידי מי שהשר הסמיכו לענין זה.

          (ג1) (1)   בשל עבירה שעבר אדם לפי סעיפים קטנים (א) או (ב1), שכתוצאה ממנה השיג טובת הנאה או רווח, לעצמו או לאחר, רשאי בית המשפט להטיל עליו קנס בשיעור טובת ההנאה או הרווח שהשיג כאמור, נוסף על כל עונש אחר;

(2)   לעניין סעיף קטן זה, "טובת הנאה" – לרבות הוצאה שנחסכה;

(3)   אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 63 לחוק העונשין.

          (ד)  קנס שהוטל בשל עבירה לפי חוק זה ישולם לקרן לשמירת הניקיון וישמש למטרות האמורות בסעיף 1.

          (ה)  על אף האמור בסעיף קטן (ד), קנס שהטיל עובד של רשות מקומית או שהוטל בבית משפט עקב הפעלת סמכותו של עובד רשות מקומית, ישולם לקופת הרשות המקומית.

מיום 10.10.2008

תיקון מס' 4

ס"ח תשס"ח מס' 2181 מיום 11.8.2008 עמ' 873 (ה"ח 159)

הוספת סעיפים קטנים 7(ב1), 7(ג1)

מיום 20.3.2011

תיקון מס' 5

ס"ח תשע"א מס' 2267 מיום 19.12.2010 עמ' 105 (ה"ח 257)

הוספת סעיפים קטנים 7(ב2), 7(ב3)

עבירות קנס

7א.     (א)  השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי להכריז, בצו שיפורסם ברשומות, על עבירה לפי חוק זה כעל עבירת קנס; הוראות סעיף 221(ד) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (בחוק זה – חוק סדר הדין הפלילי), לא יחולו לעניין הכרזה על עבירת קנס לפי סעיף קטן זה.

          (ב)  על אף הוראות סעיף 221(ב) לחוק סדר הדין הפלילי, רשאי השר, בהסכמת שר המשפטים, לקבוע שיעור קנס העולה על סכום הקנס הקבוע בסעיף האמור לעבירה לפי חוק זה שנקבעה כעבירת קנס, וכן לעבירת קנס חוזרת, נוספת או נמשכת שעבר אותו אדם, או בהתחשב בסוג העבירה ובנסיבות ביצועה, ובלבד שסכום הקנס לא יעלה על עשרה אחוזים מסכום הקנס המרבי הקבוע לאותה עבירה.

מיום 20.3.2011

תיקון מס' 5

ס"ח תשע"א מס' 2267 מיום 19.12.2010 עמ' 105 (ה"ח 257)

הוספת סעיף 7א

אחריות נושא משרה בתאגיד

8.       (א)  נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שאפשר למניעת עבירות לפי סעיף 7 בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין; לענין סעיף זה, "נושא משרה בתאגיד" – מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, או פקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה.

          (ב)  נעברה עבירה לפי סעיף 7 בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה ככל האפשר כדי למלא את חובתו.

צו למניעה או להסרתה של הפגיעה בסביבה

9.       (א)  הוכח השר או מי שהוא הסמיך לענין זה כי נגרמת פגיעה בסביבה החופית בניגוד להוראות חוק זה או כי קיימת הסתברות גבוהה שתיגרם פגיעה כאמור, וטרם הוגש כתב אישום, רשאי הוא לצוות על מי שגרם לפגיעה או על מי שעומד לעשות כן, להפסיק את הפעולה הגורמת לפגיעה ולנקוט את האמצעים הדרושים לשיקום הסביבה החופית, ולהשבת המצב לקדמותו, ככל האפשר, או להימנע מעשיית הפעולה, לפי הענין, הכל באופן ובתוך תקופת הזמן שתיקבע בצו ושתחילתה במועד מסירתו. לעניין סעיף זה, "פגיעה בסביבה החופית" – כהגדרתה בסעיף 2, לרבות הקמת מכשול, גדר או מעצור אחר החוסם את המעבר החופשי לאורך תחום חוף הים, בניגוד להוראות סעיף 5.

          (ב)  צו לפי סעיף זה, לגבי פעילות ביטחונית, יינתן בהסכמת שר הביטחון.

          (ג)   מי שלא קיים הוראות צו שניתן לפי סעיף זה, רשאי השר או מי שהוא הסמיך לענין זה, לבצע את הנדרש לפי הצו; משעשה כן, יהיה מי שנצטווה אך לא מילא אחר הוראות הצו חייב בתשלום כפל ההוצאות שהוצאו, לקרן לשמירת הניקיון; על גבייתן של הוצאות שהוצאו לפי סעיף זה תחול פקודת המסים (גביה).

          (ד)  מי שהשר הסמיך לענין ביצוע צו כאמור בסעיף קטן (ב), יהיו נתונות לו הסמכויות הנתונות למפקח לפי הוראות סעיף 12(ג).

          (ה)  על מסירת צו לפי חוק זה יחולו הוראות סעיף 237 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, בדבר המצאת מסמכים, בשינויים המחויבים.

מיום 10.4.2008

תיקון מס' 2

ס"ח תשס"ח מס' 2148 מיום 10.4.2008 עמ' 461 (ה"ח 335)

(א) הוכח השר או מי שהוא הסמיך לענין זה כי נגרמת פגיעה בסביבה החופית בניגוד להוראות חוק זה או כי קיימת הסתברות גבוהה שתיגרם פגיעה כאמור, וטרם הוגש כתב אישום, רשאי הוא לצוות על מי שגרם לפגיעה או על מי שעומד לעשות כן, להפסיק את הפעולה הגורמת לפגיעה ולנקוט את האמצעים הדרושים לשיקום הסביבה החופית, ולהשבת המצב לקדמותו, ככל האפשר, או להימנע מעשיית הפעולה, לפי הענין, הכל באופן ובתוך תקופת הזמן שתיקבע בצו ושתחילתה במועד מסירתו. לעניין סעיף זה, "פגיעה בסביבה החופית" – כהגדרתה בסעיף 2, לרבות הקמת מכשול, גדר או מעצור אחר החוסם את המעבר החופשי לאורך תחום חוף הים, בניגוד להוראות סעיף 5.

בקשה לביטול

10.    (א)  הרואה עצמו נפגע על ידי צו שהוצא לפי הוראות סעיף 9, רשאי להגיש לבית המשפט, המוסמך לדון בעבירה נושא הצו, בקשה לביטולו.

          (ב)  הגשת בקשה לביטול צו, לפי הוראות סעיף קטן (א), אינה מתלה את תוקפו של הצו, כל עוד לא החליט בית המשפט אחרת; החליט בית המשפט להתלות את תוקפו של הצו במעמד צד אחד, תידון הבקשה במעמד הצדדים בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מתום שבעה ימים מיום ההחלטה.

          (ג)   בית המשפט רשאי לבטל את הצו, לאשרו או לשנותו.

סמכויות בית משפט

11.    (א)  הוגש כתב אישום בשל עבירה לפי חוק זה, רשאי בית משפט ליתן צו עשה, צו אל תעשה וכל סעד אחר, ככל שיראה לנכון בנסיבות הענין, לרבות לביצוע צו לפי סעיף 9, והכל כדי למנוע, להפסיק או לצמצם פגיעה בסביבה החופית כתוצאה מביצוע העבירה או כדי לשמור את תחום חוף הים במצב נקי, ולמנוע את הישנות העבירה.

          (ב)  על צו שהוציא בית משפט לפי סעיף קטן (א) יחולו הוראות סעיף 20כג(ב) ו-(ד) עד (ח) לחוק המים, התשי"ט-1959, בשינויים המחויבים.

          (ג)   בית המשפט שהרשיע אדם בעבירה לפי חוק זה, רשאי, בגזר הדין, נוסף על כל עונש שיטיל –

(1)   לצוות עליו לתקן כל פגיעה שגרם לסביבה החופית ולשקמה, או לנקות את תחום חוף הים, לפי הענין;

(2)   לחייבו בתשלום ההוצאות שהוצאו לתיקון הפגיעה, לשיקום הסביבה החופית או לניקוי תחום חוף הים כאמור בפסקה (1), אם הגיש התובע או מי שהוציאן בקשה לבית המשפט; לענין סעיף קטן זה, "הוצאות" – לרבות הוצאות סבירות לתכנון ופיקוח על שיקום הסביבה החופית, או על ניקיון תחום חוף הים, אם פיקוח כאמור נדרש;

(3)   בוצעה העבירה באמצעות רכב – לפסול אותו אדם מהחזיק ברישיון נהיגה לתקופה שלא תעלה על 120 ימים; החליט בית המשפט על פסילת רישיון כאמור, יודיע על כך לרשות הרישוי, כהגדרתה בפקודת התעבורה; על סעיף זה יחולו הוראות סעיף 42 לפקודת התעבורה, בשינויים המחויבים.

          (ד)  הורשעו בעבירה יותר מאדם אחד, רשאי בית המשפט, בהחלטה כאמור בסעיף קטן (ג)(2), להטיל את תשלום ההוצאות על כולם או על חלקם, יחד או לחוד, או לחלק את התשלום ביניהם, הכל כפי שייראה לו בנסיבות הענין.

          (ה)  על גביית סכום ההוצאות שנקבע לפי סעיף זה יחולו הוראות פקודת המסים (גבייה).

          (ו)   לא פסק בית המשפט בבקשה לפי סעיף זה לגופה, לא יגרע הדבר מזכותו של מי שהוציא את ההוצאות לתבען בתובענה רגילה.

מיום 20.3.2011

תיקון מס' 5

ס"ח תשע"א מס' 2267 מיום 19.12.2010 עמ' 105 (ה"ח 257)

(ג) בית המשפט שהרשיע אדם בעבירה לפי חוק זה, רשאי, בגזר הדין, נוסף על כל עונש שיטיל –

(1) לצוות עליו לתקן כל פגיעה שגרם לסביבה החופית ולשקמה, או לנקות את תחום חוף הים, לפי הענין;

(2) לחייבו בתשלום ההוצאות שהוצאו לתיקון הפגיעה, לשיקום הסביבה החופית או לניקוי תחום חוף הים כאמור בפסקה (1), אם הגיש התובע או מי שהוציאן בקשה לבית המשפט; לענין סעיף קטן זה, "הוצאות" – לרבות הוצאות סבירות לתכנון ופיקוח על שיקום הסביבה החופית, או על ניקיון תחום חוף הים, אם פיקוח כאמור נדרש;

(3) בוצעה העבירה באמצעות רכב – לפסול אותו אדם מהחזיק ברישיון נהיגה לתקופה שלא תעלה על 120 ימים; החליט בית המשפט על פסילת רישיון כאמור, יודיע על כך לרשות הרישוי, כהגדרתה בפקודת התעבורה; על סעיף זה יחולו הוראות סעיף 42 לפקודת התעבורה, בשינויים המחויבים.

(ד) הורשעו בעבירה יותר מאדם אחד, רשאי בית המשפט, בהחלטה כאמור בסעיף קטן (ג)(2), להטיל את תשלום ההוצאות על כולם או על חלקם, יחד או לחוד, או לחלק את התשלום ביניהם, הכל כפי שייראה לו בנסיבות הענין.

(ה) על גביית סכום ההוצאות שנקבע לפי סעיף זה יחולו הוראות פקודת המסים (גבייה).

(ו) לא פסק בית המשפט בבקשה לפי סעיף זה לגופה, לא יגרע הדבר מזכותו של מי שהוציא את ההוצאות לתבען בתובענה רגילה.

מפקחים

12.    (א)  בלי לגרוע מסמכות השר למנות מפקחי הגנת הסביבה, רשאי השר להסמיך מפקחים לעניין חוק זה מקרב כל אחד מאלה:

(1)   עובדי המדינה שאינם עובדי משרדו;

(2)   עובדי רשות העתיקות;

(3)   עובדי הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים.

          (ב)  לא ימונה מפקח לפי הוראות חוק זה, אלא אם מתקיימים בו כל אלה:

(1)   משטרת ישראל הודיעה, לא יאוחר משלושה חודשים מיום קבלת פרטי העובד, כי היא אינה מתנגדת להסמכתו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי;

(2)   הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי חוק זה, כפי שהורה השר בהסכמת השר לביטחון הפנים;

(3)   הוא עובד בתנאי כשירות נוספים ככל שהורה השר, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים.

          (ג)   לשם פיקוח על ביצוע הוראות חוק זה, רשאי מפקח שהוסמך לפי סעיף קטן (א) (בסעיף זה – מפקח) –

(1)   לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;

(2)   לערוך מדידות או ליטול דגימות של חומרים, וכן למסור את המדידות והדגימות למעבדה, לשמור אותן או לנהוג בהן בדרך אחרת;

(3)   להיכנס למקום, לרבות לכלי תחבורה כהגדרתו בחוק הגנת הסביבה כשהוא נייח, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים, אלא על פי צו של בית המשפט.

          (ד)  התעורר חשד לביצוע עבירה לפי הוראות חוק זה, רשאי מפקח שהוא עובד הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים –

(1)   לחקור כל אדם הקשור לעבירה כאמור, או שעשויות להיות לו ידיעות הנוגעות לעבירה כאמור; על חקירה לפי פסקה זו יחולו הוראות סעיפים 2 ו-3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות), בשינויים המחויבים;

(2)   לבקש מבית המשפט צו חיפוש ולבצעו לפי סעיפים 23 ו-24(א)(1) לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969 (בסעיף זה – פקודת מעצר וחיפוש); על חיפוש ותפיסת חפצים יחולו הוראות סעיפים 26 עד 29 ו-33 עד 42 לפקודת מעצר וחיפוש, בשינויים המחויבים, כאילו הם נעשו בידי שוטר או קצין משטרה, לפי העניין.

          (ה)  לשם גילוי עבירה לפי סעיף 4(א), שנעשתה באמצעות רכב, יהיו נתונות למפקח שהוסמך לעניין חוק זה ולעניין פסקה (2) – גם למפקח הגנת הסביבה, גם סמכויות אלה:

(1)   סירב אדם להיענות לדרישת מפקח, על פי סמכותו בהתאם להוראות סעיף זה, והיה חשש שיימלט או שזהותו אינה ידועה, רשאי המפקח לעכבו עד לבואו של שוטר, ויחולו על עיכוב כאמור הוראות סעיף 75(ב) ו-(ג) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, בשינויים המחויבים;

(2)   היה למפקח או למפקח הגנת הסביבה יסוד להניח כי נעברה לעיניו עבירה לפי חוק זה, ברכב שאינו נושא תו רישום או סימן זיהוי אחר שנקבע לפי פקודת התעבורה, רשאי הוא לעכבו בתחום חוף הים או במקום רחצה מוכרז, לפי העניין, או בסמיכות לאזורים אלה, למעט באזור מיושב או בדרך עירונית, דרך שאינה דרך עירונית ודרך מהירה, כדי לאפשר את הפעלת סמכויותיו לפי סעיף זה או לפי פרק ג' לחוק הגנת הסביבה, לפי העניין.

          (ו)   מפקח לא יפעיל את סמכויותיו לפי חוק זה כלפי המדינה ומוסדותיה, ואולם מפקח שהוא עובד המדינה רשאי להפעיל את סמכויותיו כלפי המדינה ומוסדותיה, למעט כלפי מערכת הביטחון, כהגדרתה בסעיף 10 לחוק הגנת הסביבה.

מיום 11.12.2009

תיקון מס' 3

ס"ח תשס"ח מס' 2155 מיום 11.6.2008 עמ' 537 (ה"ח 196)

תיקון מס' 3 (תיקון)

ס"ח תשס"ט מס' 2200 מיום 23.6.2009 עמ' 146 (ה"ח 434)

(א) השר רשאי למנות, מבין עובדי המדינה, מבין עובדי הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים, מבין עובדי רשות העתיקות, וכן מבין עובדי רשות מקומית בהסכמת ראש אותה רשות, מפקחים לצורך פיקוח על קיום הוראות חוק זה.

מיום 20.3.2011

תיקון מס' 5

ס"ח תשע"א מס' 2267 מיום 19.12.2010 עמ' 106 (ה"ח 257)

(ב) לא יתמנה מפקח אלא בהתקיים שני אלה:

(1) משטרת ישראל לא הודיעה כי היא מתנגדת למינויו מטעמים של ביטחון הציבור;

(2) הוא קיבל הכשרה מתאימה, כפי שקבע השר בתיאום עם השר לביטחון הפנים.

(ב) לא ימונה מפקח לפי הוראות חוק זה, אלא אם מתקיימים בו כל אלה:

(1) משטרת ישראל הודיעה, לא יאוחר משלושה חודשים מיום קבלת פרטי העובד, כי היא אינה מתנגדת להסמכתו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי;

(2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי חוק זה, כפי שהורה השר בהסכמת השר לביטחון הפנים;

(3) הוא עובד בתנאי כשירות נוספים ככל שהורה השר, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים.

(ג) לשם פיקוח על ביצוע הוראות חוק זה, רשאי מפקח להיכנס לכל מקום שהוא בסביבה החופית בכל עת סבירה, ובלבד שלא ייכנס –

(1) למקום המשמש למגורים אלא לפי צו של בית משפט;

(2) למיתקן ביטחוני או לשטח סגור אלא ברשות שר הביטחון או המפקד הצבאי כהגדרתו בתקנות ההגנה או מי שהם הסמיכו לשם כך, לפי הענין.

(ד) לשם גילוי עבירה לפי חוק זה יהיו למפקח הסמכות המסורה לשוטר לדרוש הזדהות, סמכויות חקירה המסורות לקצין משטרה לפי סעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות), וכן סמכותו של שוטר לבקש מבית המשפט צו חיפוש ולבצעו לפי סעיפים 23 ו-24(א)(1) לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969 (בסעיף זה – פקודת סדר הדין הפלילי); על החקירה יחולו הוראות סעיפים 2 ו-3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות), ועל חיפוש ותפיסת חפצים יחולו הוראות סעיפים 26 עד 29 ו-33 עד 42 לפקודת סדר הדין הפלילי, בשינויים המחויבים, כאילו הם נעשו בידי שוטר או קצין משטרה, לפי הענין.

(ה) לשם גילוי עבירה לפי סעיף 4(א), שנעשתה באמצעות רכב, יהיו נתונות למפקח שהוסמך לעניין חוק זה ושחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג-1963, חל עליו בשינויים המחויבים, גם סמכויות אלה:

(1) סירב אדם להיענות לדרישת מפקח, על פי סמכותו בהתאם להוראות סעיף זה, והיה חשש שיימלט או שזהותו אינה ידועה, רשאי המפקח לעכבו עד לבואו של שוטר, ויחולו על עיכוב כאמור הוראות סעיף 75(ב) ו-(ג) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, בשינויים המחויבים;

(2) היה למפקח יסוד להניח כי נעברה לעיניו עבירה לפי חוק זה, ברכב שאינו נושא תו רישום או סימן זיהוי אחר שנקבע לפי פקודת התעבורה, רשאי הוא לעכבו בתחום חוף הים או במקום רחצה מוכרז, לפי העניין, או בסמיכות לאזורים אלה, למעט באזור מיושב או בדרך עירונית, דרך שאינה דרך עירונית ודרך מהירה, כדי לאפשר את הפעלת סמכויותיו לפי סעיף זה.

מיום 1.8.2011

תיקון מס' 6

ס"ח תשע"א מס' 2290 מיום 5.4.2011 עמ' 747 (ה"ח 483)

12. (א) השר רשאי למנות, מבין עובדי המדינה, מבין עובדי הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים, מבין עובדי רשות העתיקות, מפקחים לצורך פיקוח על קיום הוראות חוק זה.

(א) בלי לגרוע מסמכות השר למנות מפקחי הגנת הסביבה, רשאי השר להסמיך מפקחים לעניין חוק זה מקרב כל אחד מאלה:

(1) עובדי המדינה שאינם עובדי משרדו;

(2) עובדי רשות העתיקות;

(3) עובדי הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים.

(ב) לא ימונה מפקח לפי הוראות חוק זה, אלא אם מתקיימים בו כל אלה:

(1) משטרת ישראל הודיעה, לא יאוחר משלושה חודשים מיום קבלת פרטי העובד, כי היא אינה מתנגדת להסמכתו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי;

(2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי חוק זה, כפי שהורה השר בהסכמת השר לביטחון הפנים;

(3) הוא עובד בתנאי כשירות נוספים ככל שהורה השר, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים.

(ג) לשם פיקוח על ביצוע הוראות חוק זה, רשאי מפקח להיכנס לכל מקום שהוא בסביבה החופית בכל עת סבירה, ובלבד שלא ייכנס –

(1) למקום המשמש למגורים אלא לפי צו של בית משפט;

(2) למיתקן ביטחוני או לשטח סגור אלא ברשות שר הביטחון או המפקד הצבאי כהגדרתו בתקנות ההגנה או מי שהם הסמיכו לשם כך, לפי הענין.

(ד) לשם גילוי עבירה לפי חוק זה יהיו למפקח הסמכות המסורה לשוטר לדרוש הזדהות, סמכויות חקירה המסורות לקצין משטרה לפי סעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות), וכן סמכותו של שוטר לבקש מבית המשפט צו חיפוש ולבצעו לפי סעיפים 23 ו-24(א)(1) לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969 (בסעיף זה – פקודת סדר הדין הפלילי); על החקירה יחולו הוראות סעיפים 2 ו-3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות), ועל חיפוש ותפיסת חפצים יחולו הוראות סעיפים 26 עד 29 ו-33 עד 42 לפקודת סדר הדין הפלילי, בשינויים המחויבים, כאילו הם נעשו בידי שוטר או קצין משטרה, לפי הענין.

(ג) לשם פיקוח על ביצוע הוראות חוק זה, רשאי מפקח שהוסמך לפי סעיף קטן (א) (בסעיף זה – מפקח) –

(1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;

(2) לערוך מדידות או ליטול דגימות של חומרים, וכן למסור את המדידות והדגימות למעבדה, לשמור אותן או לנהוג בהן בדרך אחרת;

(3) להיכנס למקום, לרבות לכלי תחבורה כהגדרתו בחוק הגנת הסביבה כשהוא נייח, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים, אלא על פי צו של בית המשפט.

(ד) התעורר חשד לביצוע עבירה לפי הוראות חוק זה, רשאי מפקח שהוא עובד הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים –

(1) לחקור כל אדם הקשור לעבירה כאמור, או שעשויות להיות לו ידיעות הנוגעות לעבירה כאמור; על חקירה לפי פסקה זו יחולו הוראות סעיפים 2 ו-3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות), בשינויים המחויבים;

(2) לבקש מבית המשפט צו חיפוש ולבצעו לפי סעיפים 23 ו-24(א)(1) לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969 (בסעיף זה – פקודת מעצר וחיפוש); על חיפוש ותפיסת חפצים יחולו הוראות סעיפים 26 עד 29 ו-33 עד 42 לפקודת מעצר וחיפוש, בשינויים המחויבים, כאילו הם נעשו בידי שוטר או קצין משטרה, לפי העניין.

(ה) לשם גילוי עבירה לפי סעיף 4(א), שנעשתה באמצעות רכב, יהיו נתונות למפקח שהוסמך לעניין חוק זה ושחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג-1963, חל עליו בשינויים המחויבים ולעניין פסקה (2) – גם למפקח הגנת הסביבה, גם סמכויות אלה:

(1) סירב אדם להיענות לדרישת מפקח, על פי סמכותו בהתאם להוראות סעיף זה, והיה חשש שיימלט או שזהותו אינה ידועה, רשאי המפקח לעכבו עד לבואו של שוטר, ויחולו על עיכוב כאמור הוראות סעיף 75(ב) ו-(ג) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, בשינויים המחויבים;

(2) היה למפקח או למפקח הגנת הסביבה יסוד להניח כי נעברה לעיניו עבירה לפי חוק זה, ברכב שאינו נושא תו רישום או סימן זיהוי אחר שנקבע לפי פקודת התעבורה, רשאי הוא לעכבו בתחום חוף הים או במקום רחצה מוכרז, לפי העניין, או בסמיכות לאזורים אלה, למעט באזור מיושב או בדרך עירונית, דרך שאינה דרך עירונית ודרך מהירה, כדי לאפשר את הפעלת סמכויותיו לפי סעיף זה או לפי פרק ג' לחוק הגנת הסביבה, לפי העניין.

(ו) מפקח לא יפעיל את סמכויותיו לפי חוק זה כלפי המדינה ומוסדותיה, ואולם מפקח שהוא עובד המדינה רשאי להפעיל את סמכויותיו כלפי המדינה ומוסדותיה, למעט כלפי מערכת הביטחון, כהגדרתה בסעיף 10 לחוק הגנת הסביבה.

תחולה על המדינה

13.    חוק זה חל על המדינה.

מערכת הביטחון   סייג לתחולה

14.    הוראות סעיפים 3 ו-4 לא יחולו על מיתקן ביטחוני ובתחומו, לרבות על פעילות המתבצעת בו או בקשר אליו או להקמתו, על הסמכות, על ההליכים ועל התנאים למתן היתר למיתקן כאמור, לפי פרק ו' לחוק התכנון והבניה, וכן על פעילות ביטחונית המתבצעת בשטח סגור; ואולם בהליכים למתן היתר למיתקן ביטחוני בתחום חוף הים, תתחשב הועדה למיתקנים ביטחוניים, כמשמעותה בסעיף 60(1) לחוק התכנון והבניה, ככל האפשר, בהוראות חוק זה, ופעילות המתבצעת בידי מערכת הביטחון בתחום הסביבה החופית שאינה טעונה היתר לפי חוק התכנון והבניה תבוצע ככל האפשר, בהתאם להוראות חוק זה.

שמירת דינים

15.    (א)  הוראות חוק זה באות להוסיף על הוראות כל דין, ואין בהן כדי לגרוע מהוראות חוק שמירת הניקיון, חוק הסדרת מקומות רחצה, התשכ"ד-1964, לרבות סמכות שר הפנים לאשר גביית דמי כניסה למקום רחצה, חוק גנים לאומיים וחוק העתיקות.

          (ב)  לעניין ים כנרת, אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות לפי חוק המים, התשי"ט-1959, חוק הפיקוח על קידוחי מים, התשט"ו-1955, חוק הניקוז וההגנה מפני שיטפונות, התשי"ל-1957, חוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001, וכן מסמכויותיהם לפי כל דין של מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב, מועצת הרשות האמורה ומועצת המים, כמשמעותם בחוק המים.

מיום 10.4.2008

תיקון מס' 2

ס"ח תשס"ח מס' 2148 מיום 10.4.2008 עמ' 461 (ה"ח 335)

15. (א) הוראות חוק זה באות להוסיף על הוראות כל דין, ואין בהן כדי לגרוע מהוראות חוק שמירת הניקיון, חוק הסדרת מקומות רחצה, התשכ"ד-1964, לרבות סמכות שר הפנים לאשר גביית דמי כניסה למקום רחצה, חוק גנים לאומיים וחוק העתיקות.

(ב) לעניין ים כנרת, אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות לפי חוק המים, התשי"ט-1959, חוק הפיקוח על קידוחי מים, התשט"ו-1955, חוק הניקוז וההגנה מפני שיטפונות, התשי"ל-1957, חוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001, וכן מסמכויותיהם לפי כל דין של מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב, מועצת הרשות האמורה ומועצת המים, כמשמעותם בחוק המים.

ביצוע ותקנות

16.    השר לאיכות הסביבה ממונה על ביצוע חוק זה, למעט תיקון חוק התכנון והבניה לפי סעיף 21 להלן, והוא רשאי, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, להתקין תקנות לביצועו.

17.    בחוק שמירת הנקיון, התשמ"ד-1984, בסעיף 10(ב), בסופו יבוא "וכן להגנה על הסביבה החופית כהגדרתה בחוק שמירת הסביבה החופית, התשס"ד-2004, למניעת פגיעה בה ולשיקומה".

18.    בחוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות), התשנ"ב-1992, בסעיף 1 –

(1)  בהגדרה "מפגע סביבתי", אחרי "זיהום על ידי קרינה" יבוא "פגיעה בסביבה החופית";

(2)  אחרי ההגדרה "מפגע סביבתי" יבוא:

""פגיעה בסביבה החופית" – כהגדרתה בחוק שמירת הסביבה החופית, התשס"ד-2004;".

19.    בחוק הסדרת מקומות רחצה, בסעיף 8, בסופו יבוא "ובכפוף לקבלת אישור שר הפנים".

הוראת מעבר

20.    אין בהוראות חוק זה כדי לפגוע בכל אחד מאלה:

(1)  עיסוק, פעולה, שימוש או עבודה שניתן לגביהם אישור, היתר או רשיון כדין לפני יום התחילה;

(2)  תכנית שהיא בת תוקף ערב יום התחילה, וכל עוד התכנית בת תוקף או תכנית מפורטת המקיימת את כל הוראותיה של תכנית מיתאר מקומית שהיא בת תוקף כאמור;

(3)  התחייבות חוזית כתובה וחתומה, שענינה זכויות בניה או שימוש במקרקעין בתחום הסביבה החופית, ושניתנה כדין ובסמכות בידי המדינה, ערב פרסומה של הצעת חוק שמירת הסביבה החופית, התשס"ג-2003, ברשומות.

מיום 24.10.2007

תיקון מס' 1

ס"ח תשס"ח מס' 2114 מיום 24.10.2007 עמ' 17 (ה"ח 146)

20. אין בהוראות חוק זה כדי לפגוע בכל אחד מאלה:

(1) עיסוק, פעולה, שימוש או עבודה שניתן לגביהם אישור, היתר או רשיון כדין לפני תחילתו של חוק זה יום התחילה;

(2) תכנית שהיא בת תוקף ערב תחילתו של חוק זה יום התחילה, וכל עוד התכנית בת תוקף או תכנית מפורטת המקיימת את כל הוראותיה של תכנית מיתאר מקומית שהיא בת תוקף כאמור;

(3) התחייבות חוזית כתובה וחתומה, שענינה זכויות בניה או שימוש במקרקעין בתחום הסביבה החופית, ושניתנה כדין ובסמכות בידי המדינה, ערב פרסומה של הצעת חוק שמירת הסביבה החופית, התשס"ג-2003, ברשומות.

21.    בחוק התכנון והבניה –

(1)  בסעיף 1, לפני ההגדרה "רשות מקומית" יבוא:

""סביבה חופית" – תחום של 300 מטר שיימדד מקו החוף של הים התיכון לכיוון היבשה וכן התחום שיימדד מקו החוף של הים התיכון לכיוון הים עד סוף מימי החופין, לרבות ביבשה – פני הקרקע ותת הקרקע, בים – קרקעית הים ותת הקרקעית, וכן משאבי הטבע והנוף – וערכי הטבע והמורשת, לרבות עתיקות כהגדרתן בחוק העתיקות, שבהם ומעליהם;

(2)  בסעיף 156 –

(א)   במקום כותרת הסעיף יבוא "הגבלות בקרקע חקלאית ובתחום הסביבה החופית";

(ב)   בסעיף קטן (ב), במקום "במימי החופים" יבוא "בתחום הסביבה החופית";

(3)  בסעיף 204(ג), אחרי "בניגוד להוראות התוספת הראשונה" יבוא "או השניה".

(4)  במקום האמור בתוספת השניה יבוא:

"הגדרות

1.     בתוספת זו –

        "קו החוף" – קו מוגדר בקואורדינטות ומסומן על מפה, בגובה 0.75 מטר מעל אפס האיזון הארצי, לאורך חופי הים התיכון, כפי שייקבע בידי המנהל, כהגדרתו בפקודת המדידות, ויפורסם ברשומות בתוך שנה מתחילתו של תיקון 69, ועד לפרסום האמור, כפי שיימדד בידי מודד בעל רישיון כהגדרתו בפקודת המדידות ולפי הפקודה;

        "תחום חוף הים" – תחום של 100 מטרים שיימדד מקו החוף לכיוון היבשה וכן התחום שיימדד מקו החוף לכיוון הים עד לקו עומק מים של 30 מטרים בתוך הים או עד למרחק של 1 מיל ימי, לפי הרחוק מקו החוק שביניהם;

        "תיקון 69" – חוק זה כנוסחו לפי סעיף 21 לחוק שמירת הסביבה החופית, התשס"ד-2004.

הועדה לשמירת הסביבה החופית

2.     תוקם ליד המועצה הארצית ועדה לשמירת הסביבה החופית (להלן בתוספת זו – הועדה).

הרכב הועדה

3.     (א)   ואלה יהיו חברי הועדה:

(1)   נציג שימנה שר הפנים, בעל הכשרה מקצועית בעניני תכנון והבניה מבין עובדי משרדו, והוא יהיה היושב ראש;

(2)   שני נציגים שימנה השר לאיכות הסביבה, מבין עובדי משרדו, בעלי הכשרה בעניני תכנון או תכנון ימי;

(3)   נציג שימנה שר התחבורה, בעל הכשרה בענינים ימיים;

(4)   נציג שימנה שר הביטחון;

(5)   נציג שימנה שר התיירות;

(6)   נציג שימנה שר התשתיות הלאומיות;

(7)   נציג שימנה שר הבינוי והשיכון;

(8)   נציג שימנה שר החקלאות ופיתוח הכפר;

(9)   נציג בעל הכשרה מקצועית בעניני שמירת טבע, שתמנה רשות הגנים הלאומיים ושמורות הטבע כהגדרתה בחוק גנים לאומיים;

(10) נציג שהוא אדריכל שאינו עובד המדינה והרשום בפנקס המהנדסים והאדריכלים כמשמעותו בחוק המהנדסים והאדריכלים, שימנה שר הפנים בהסכמת השר לאיכות הסביבה;

(11) שני נציגי רשויות מקומיות שימנה שר הפנים;

(12) נציג הגופים הציבוריים שענינם שמירת איכות הסביבה, המפורטים בתוספת לחוק ייצוג גופים ציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה), התשס"ג-2002, שימנה שר הפנים על פי המלצה שיגישו לו גופים אלה;

(13) שני נציגים שימנה שר הפנים בהסכמת השר לאיכות הסביבה, שהם בעלי מומחיות בתחום השמירה על הסביבה החופית;

(14) נציג שימנה שר הפנים בהתייעצות עם שר התחבורה שהוא בעל מומחיות בתחום התחבורה הימית.

        (ב)   תקופת כהונתה של הועדה תהיה 5 שנים.

        (ג)    חבר הועדה יכול לשוב ולהתמנות כחבר בועדה לתקופות כהונה נוספות.

        (ד)   לדיוני הועדה יוזמן, דרך קבע, נציג מינהל מקרקעי ישראל ותהיה לו דעה מייעצת.

סייג לאישור תכנית, היתר לשימוש חורג והקלה

4.     (א)   לא תופקד ולא תאושר תכנית החלה בתחום הסביבה החופית או חלק ממנה, אלא לאחר קבלת אישור הועדה, או אם היא תכנית מפורטת המקיימת את כל ההוראות של תכנית מיתאר מקומית שאושרה בידי הועדה.

        (ב)   לא יינתן היתר לשימוש חורג בתחום הסביבה החופית, אלא באישור הועדה.

        (ג)    לא יינתן היתר להקלה בתחום חוף הים, ולא ייתנן היתר להקלה מגובה בנין בתחום הסביבה החופית שאינו כלול בתחום חוף הים מתכנית שאושרה לאחר מועד כניסתו לתוקף של תיקון 69, אלא באישור הועדה.

        (ד)   לא יינתן היתר להקלה מגובה בנין בתחום הסביבה החופית לרבות תחום חוף הים מתכנית שאושרה לפני מועד כניסתו לתוקף של תיקון 69, אלא באישור הועדה.

        (ה)   הועדה רשאית לקבוע כי הצורך בקבלת אישור כאמור לא יחול על תכנית מסוימת או סוגי תכניות או היתרים בתחום הסביבה החופית או על חלק מתחומי תכניות אלה, שאין בביצועם כדי להוות שינוי מהותי של המצב התכנוני המאושר או לגרום להשפעה ניכרת על הסביבה החופית; קביעה כאמור, יכול שתחול על סוגי תכניות, או על אזורים מסוימים, ויכול שתהיה מותנית בהגבלות כפי שתקבע הועדה.

סייג למתן היתרים

5.     מוסד תכנון לא ייתן היתר לבניה, לשימוש או לפעולה אחרת הטעונה היתר לפי חוק זה לגבי תחום הסביבה החופית, אלא בהתאם לתכנית או להיתר שהתמלאו בהם דרישות סעיף 4, או בהתאם לתכנית שעומדת בהוראות סעיף 11.

תכנית הטעונה אישור הועדה

6.     (א)   ועדת משנה בת חמישה חברים מבין חברי הועדה (להלן – ועדת המשנה), תחליט, בתוך שלושים ימים מיום קבלת התכנית מאת מוסד התכנון שהגישה לועדה, אם התכנית טעונה אישורה של הועדה ותודיע על כך לכל חברי הועדה ולמוסד התכנון שהגיש את התכנית לועדה.

        (ב)   הרכב ועדת המשנה:

(1)   אחד מנציגי שר הפנים והוא יהיה היושב ראש;

(2)   נציג השר לאיכות הסביבה;

(3)   אחד מנציגי הרשויות המקומיות כפי שיקבע שר הפנים;

(4)   נציג הגופים הציבוריים שענינם שמירת איכות הסביבה;

(5)   נציג לפי סעיף 3(א)(10) לתוספת זו.

        (ג)    לא החליטה ועדת המשנה בתוך 30 ימים מיום קבלת התכנית, יראו את התכנית כטעונה אישורה של הועדה.

        (ד)   החליטה ועדת המשנה כי התכנית טעונה אישור הועדה, תדון הועדה בנוגע לתכנית, בתוך 90 ימים מקבלת ההחלטה.

        (ה)   לא דנה הועדה בתכנית בתוך 90 הימים, כאמור בסעיף קטן (ד), תועבר התכנית להכרעת המועצה הארצית, והיא תקבל החלטה בענין בתוך 120 ימים מיום שהועברה התכנית להכרעתה.

        (ו)    חלק חבר הועדה על החלטת ועדת המשנה, רשאי הוא בתוך 15 ימים לאחר שהחלטת ועדת המשנה הומצאה לו, לבקש כי הנושא יועבר להכרעתה הסופית של הועדה; הוגשה בקשה כאמור, תועבר ההחלטה להכרעתה הסופית של הועדה.

        (ז)    הוראות סעיף זה יחולו גם על בקשות להיתר לפי סעיף 4.

סמכויות הועדה

7.     (א)   הועדה תפעיל את סמכויותיה תוך שתיתן את דעתה לצורך בשמירה על הסביבה החופית לתועלת הציבור ולהנאתו ולשמירה על ערכי הטבע, הנוף והמורשת שבה, במסגרת מכלול השיקולים התכנוניים, לרבות שיקולי תשתית.

        (ב)   לא תאשר הועדה לשמירת הסביבה החופית, תכנית או היתר הטעונים אישורה בתחום חוף הים, אלא לאחר שבחנה את ההצדקה באישורם אל מול ההכרה בערך של השמירה וצמצום הפגיעה בסביבה החופית לתועלת הציבור ולהנאתו ובערך של שמירת ערכי הטבע, הנוף והמורשת, ובאופן שלא יהיה בו כדי לגרום לפגיעה במידה העולה על הנדרש בזכות הציבור למעבר חופשי לאורך תחום חוף הים ותקבע, ככל הנדרש וככל האפשר, את האמצעים הנדרשים כדי לצמצם את הפגיעה בסביבה חופית וכדי לשקם את הפגיעה בסביבה החופית, אם תיגרם פגיעה כאמור.

        (ג)    הועדה תפעיל את שיקול דעתה בהתאם לסעיפים (א) ו-(ב) תוך אבחנה בין שטחים בנויים לשטחים פתוחים ומתוך דגש על שמירת השטחים הפתוחים בתחום הסביבה החופית.

        (ד)   הוראות סעיפים (א) עד (ג) יחולו גם על ועדת המשנה בהתאם לסעיף 6.

ערר

8.     הרואה את עצמו נפגע על ידי החלטת הועדה לשמירת הסביבה החופית לפי סעיפים 4 או 5, או חבר הועדה, רשאים לערור עליה לפני המועצה הארצית לתכנון ולבניה, בתוך שלושים ימים מהיום שבו נמסרה להם הודעה על ההחלטה.

סמכויות המועצה הארצית בערר

9.     (א)   המועצה הארצית רשאית לקבל את הערר, כולו או חלקו או לדחות את הערר או להחזיר את הענין לועדה לדיון מחדש.

        (ב)   המועצה הארצית תדון בערר בהתאם לסמכות הועדה כפי הקבוע בסעיף 7 לתוספת.

שמירת דינים וסמכויות

10.   הוראות תוספת זו אינן גורעות מהגבלות על בניה או שימוש בקרקע על פי חוק זה ועל פי כל דין אחר, ולא יהיה במתן אישור בידי הועדה משום חיוב לתת אישור על פי חוק התכנון והבניה.

הוראת מעבר

11.   אין בהוראות תוספת זו כדי לפגוע בתכנית שהיא בת תוקף ערב תחילת תיקון 69 וכל עוד התכנית בת תוקף או בתכנית מפורטת המקיימת את כל הוראותיה של תכנית מיתאר מקומית שהיא בת תוקף כאמור."

תחילה

22.    תחילת חוק זה בתום 3 חודשים מיום פרסומו ברשומות.

תוספת

(סעיף 4א)

נמל אילת; נמל אשדוד; נמל אשקלון; נמל חדרה; נמל חיפה; נמל יפו; נמל מעגנות ים סוף; נמל מרינה – לי הרצליה; נמל מרינה אשדוד; נמל מרינה אשקלון; נמל מרינה אתרים תל אביב; נמל עכו; נמל תל אביב; נמל מרינה אילת.

מיום 20.3.2011

תיקון מס' 5

ס"ח תשע"א מס' 2267 מיום 19.12.2010 עמ' 106 (ה"ח 257)

הוספת תוספת

                                       אריאל שרון                                        יהודית נאות

                                                 ראש הממשלה                                            השרה לאיכות הסביבה

            משה קצב                                        ראובן ריבלין

              נשיא המדינה                                                 יושב ראש הכנסת

הודעה למנויים על עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו - הקש כאן

 

 

הודעה למנויים על עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו - הקש כאן

 



* פורסם ס"ח תשס"ד מס' 1958 מיום 15.8.2004 עמ' 540 (ה"ח ממשלה תשס"ד מס' 51 עמ' 604).

תוקן ס"ח תשס"ח מס' 2114 מיום 24.10.2007 עמ' 16 (ה"ח הכנסת תשס"ז מס' 146 עמ' 154) – תיקון מס' 1.

ס"ח תשס"ח מס' 2148 מיום 10.4.2008 עמ' 461 (ה"ח הממשלה תשס"ח מס' 335 עמ' 16, 92) – תיקון מס' 2 בסעיף 52 לחוק הסדרת הטיפול בחופי הכנרת, תשס"ח-2008.

ס"ח תשס"ח מס' 2155 מיום 11.6.2008 עמ' 537 (ה"ח הכנסת תשס"ח מס' 196 עמ' 112) – תיקון מס' 3 בסעיף 20 לחוק הרשויות המקומיות (אכיפה סביבתית – סמכויות פקחים), תשס"ח-2008; תחילתו 18 חודשים מיום פרסומו (תוקן ס"ח תשס"ט מס' 2200 מיום 23.6.2009 עמ' 146 (ה"ח הממשלה תשס"ט מס' 434 עמ' 343) – תיקון מס' 3 (תיקון) תשס"ט-2009).

ס"ח תשס"ח מס' 2181 מיום 11.8.2008 עמ' 873 (ה"ח הכנסת תשס"ז מס' 159 עמ' 216) – תיקון מס' 4 בסעיף 12 לחוק הגנת הסביבה (המזהם משלם) (תיקוני חקיקה), תשס"ח-2008; תחילתו 60 ימים מיום פרסומו.

ס"ח תשע"א מס' 2267 מיום 19.12.2010 עמ' 104 (ה"ח הכנסת תשס"ח מס' 257 עמ' 484) – תיקון מס' 5 בסעיף 9 לחוק איסור נהיגה ברכב בחוף הים (תיקון מס' 3), תשע"א-2010; תחילתו תשעים ימים מיום פרסומו.

ס"ח תשע"א מס' 2290 מיום 5.4.2011 עמ' 747 (ה"ח הממשלה תש"ע מס' 483 עמ' 342) – תיקון מס' 6 בסעיף 30 לחוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה), תשע"א-2011; תחילתו ביום 1.8.2011.