Nevo.co.il

להורדת הקובץ בפורמט וורד לחץ כאן

תקנות שירות התעסוקה (תשלומים ממבקש עבודה בקשר לתיווך עבודה), תשס"ו-2006

עבודה – שירות התעסוקה

תוכן ענינים

סעיף 1

הגדרות

Go

2

סעיף 2

התשלום החוזי המרבי

Go

2

סעיף 3

התשלום המותר לגביה או לקבלה בידי לשכה פרטית

Go

2

סעיף 4

הצמדה למדד

Go

2

סעיף 5

תנאים לקבלת או לגביית תשלומים בידי לשכה פרטית

Go

2

סעיף 6

נסיבות שבהן יוחזרו תשלומים לעובר הזר

Go

3

סעיף 7

התשלום המותר לגבייה או לקבלה בידי אדם שאינו לשכה פרטית

Go

3

סעיף 8

תחילה

Go

3

סעיף 9

תוקף

Go

3


תקנות שירות התעסוקה (תשלומים ממבקש עבודה בקשר לתיווך עבודה), תשס"ו-2006*

          בתוקף סמכותי לפי סעיפים 69ה ו-69ז(1) לחוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959 (להלן – החוק), בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

הגדרות

1.       בתקנות אלה –

תק' תשע"ג-2013

          "התקשרות בין-לאומית" – התקשרות בין-לאומית שישראל צד לה בעניין תיווך לעבודה של עובד זר;

מיום 7.2.2013

תק' תשע"ג-2013

ק"ת תשע"ג מס' 7221 מיום 7.2.2013 עמ' 742

הוספת הגדרת "התקשרות בין-לאומית"

          "תשלום חוזי" – כמשמעותו בסעיף 69ז(1) לחוק;

          "שכר מינימום" – כמשמעותו בחוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987.

התשלום החוזי המרבי הודעה (מס' 2) תשע"ט-2019

2.       התשלום החוזי המרבי הוא סכום השווה ל-3,732.58 שקלים חדשים.

מיום 1.1.2008

הודעה תשס"ח-2008

ק"ת תשס"ח מס' 6648 מיום 17.2.2008 עמ' 521

2. התשלום החוזי המרבי הוא סכום השווה ל-3,050 3,135 שקלים חדשים.

מיום 1.1.2009

הודעה תשס"ט-2009

ק"ת תשס"ט מס' 6793 מיום 7.7.2009 עמ' 1114

2. התשלום החוזי המרבי הוא סכום השווה ל-3,135 3,276.52 שקלים חדשים.

מיום 1.1.2010

הודעה תש"ע-2010

ק"ת תש"ע מס' 6866 מיום 9.2.2010 עמ' 772

2. התשלום החוזי המרבי הוא סכום השווה ל-3,276.52 3,401.68 שקלים חדשים.

מיום 1.1.2011

הודעה תשע"א-2011

ק"ת תשע"א מס' 6966 מיום 19.1.2011 עמ' 534

2. התשלום החוזי המרבי הוא סכום השווה ל-3,401.68 שקלים חדשים 3,479.28 שקלים חדשים.

מיום 1.1.2012

הודעה תשע"ב-2012

ק"ת תשע"ב מס' 7085 מיום 1.2.2012 עמ' 726

2. התשלום החוזי המרבי הוא סכום השווה ל-3,479.28 שקלים חדשים 3,568 שקלים חדשים.

מיום 1.1.2013

הודעה תשע"ג-2013

ק"ת תשע"ג מס' 7210 מיום 15.1.2013 עמ' 609

2. התשלום החוזי המרבי הוא סכום השווה ל-3,568 שקלים חדשים 3,619.46 שקלים חדשים.

מיום 1.1.2014

הודעה תשע"ד-2014

ק"ת תשע"ד מס' 7351 מיום 9.3.2014 עמ' 925

2. התשלום החוזי המרבי הוא סכום השווה ל-3,619.46 3,688.57 שקלים חדשים.

מיום 1.1.2017

הודעה תשע"ז-2017

ק"ת תשע"ז מס' 7780 מיום 22.2.2017 עמ' 749

2. התשלום החוזי המרבי הוא סכום השווה ל-3,688.57 3,677.42 שקלים חדשים.

מיום 1.1.2018

הודעה תשע"ט-2018

ק"ת תשע"ט מס' 8096 מיום 28.10.2018 עמ' 648

2. התשלום החוזי המרבי הוא סכום השווה ל-3,677.42 3,688.45 שקלים חדשים.

מיום 1.1.2019

הודעה (מס' 2) תשע"ט-2019

ק"ת תשע"ט מס' 8160 מיום 30.1.2019 עמ' 1952

2. התשלום החוזי המרבי הוא סכום השווה ל-3,688.45 3,732.58 שקלים חדשים.

התשלום המותר לגביה או לקבלה בידי לשכה פרטית תק' תשס"ט-2008

3.       (א)  לשכה פרטית רשאית לגבות או לקבל, במישרין או בעקיפין, בישראל או בחוץ לארץ, כל תשלום מעובד זר שהיא מטפלת בעניינו, ובלבד שסך כל התשלומים כאמור, לא יעלה על סכום השווה לתשלום החוזי המרבי כאמור בתקנה 2, בניכוי הסכומים שלהלן:

(1)   התשלום החוזי;

(2)   סכום שלשכה זרה גבתה או קיבלה מהעובד הזר, העולה על התשלום החוזי;

(3)   סכום שלשכה פרטית אחרת גבתה או קיבלה, במישרין או בעקיפין, מהעובד הזר.

תק' תשע"ג-2013

          (א1) לשכה פרטית המטפלת בעניינו של עובד זר בענף החקלאות עם כניסתו לישראל ושהבאתו לישראל נעשתה במסגרת התקשרות בין-לאומית (להלן – לשכה פרטית ראשונה) –

הודעה (מס' 2) תשע"ט-2019

(1)   רשאית לגבות או לקבל מהעובד הזר, במישרין או בעקיפין, עם כניסתו לישראל, תשלום שלא יעלה על הסכום המרבי לגבייה, ולא תגבה או תקבל לשכה פרטית זו או כל לשכה פרטית אחרת מעובד זר כל סכום מעבר לכך בין במישרין ובין בעקיפין, בין בישראל ובין מחוץ לישראל; לעניין זה –

"הסכום המרבי לגבייה" – סך השווה ל-2,756.54 שקלים חדשים שנוסף עליהם מס ערך מוסף כמשמעותו בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975, ואולם אם התשלום שולם בידי העובד בהמחאה בנקאית נקובה במטבע זר שהוצאה בתוך 21 ימים לפני הגעתו לישראל – סך במטבע הזר שהיה שווה ל-2,756.54 שקלים חדשים שנוסף עליהם מס ערך מוסף כמשמעותו בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975, לפי השער היציג האחרון שפרסם בנק ישראל לאותו מטבע לפני מועד הוצאת ההמחאה הבנקאית;

"עובד זר בענף החקלאות" – למעט עובד כאמור שהבאתו לישראל נעשתה מראש לתקופה פחותה מ-12 חודשים רצופים ושהלשכה הפרטית אינה מחויבת כלפיו במתן שירותים לפי חוזה או כתב התחייבות;

(2)   שקיבלה תשלום מעובד זר בענף החקלאות כאמור בפסקה (1), ולאחר מכן החלה לשכה פרטית אחרת לטפל בעניינו של העובד הזר, חייבת הלשכה הפרטית הראשונה להעביר ללשכה האחרת, לפי בקשתה בכתב, מתוך הסכום המרבי לגבייה את הסך העולה על חלקה היחסי בטיפול בעובד הזר; לעניין זה, "החלק היחסי" – מכפלת הסכום המרבי לגבייה ביחס שבין מספר החודשים שהלשכה הפרטית הראשונה טיפלה בעניינו של העובד הזר לבין 63; הוראות פסקה זו לעניין לשכה פרטית ראשונה ולשכה פרטית אחרת יחולו בשינויים המחויבים גם לעניין לשכות פרטיות נוספות שהחלו לטפל בעניינו של העובד הזר.

תק' תשע"ג-2013

          (א2) נודע ללשכה פרטית שטיפלה בעניינו של עובד זר ושקיבלה אחרונה כספים לפי תקנת משנה (א1), על עזיבתו של העובד הזר את ישראל ביציאה שאינה זמנית בלבד, חייבת הלשכה הפרטית בתוך 30 ימים מיום שנודע לה כאמור, להחזיר לעובד הזר שיעורים כלהלן מהסכום שנגבה ממנו לפי תקנת משנה (א1)(1), בהתאם לחלוף הזמן ממועד כניסתו עד עזיבתו את ישראל:

(1)   אם עזב כאמור בטרם חלפו 18 חודשים ממועד כניסתו לישראל – 60%;

(2)   אם עזב כאמור אחרי שחלפו 18 חודשים ובטרם חלפו 36 חודשים ממועד כניסתו לישראל – 33%.

(הוראת שעה) תשע"ז-2017

          (א3) (פקעה).

תק' תשע"ג-2013 (הוראת שעה) תשע"ז-2017

          (ב)  נוסף על הסכום המרבי לפי תקנת משנה (א1), רשאית לשכה פרטית לגבות או לקבל מעובד זר שהיא מטפלת בענינו, החזר בעד הוצאות הטיסה שבה הגיע העובד הזר לישראל.

תק' תשע"ג-2013 (הוראת שעה) תשע"ז-2017

          (ג)   על אף האמור בתקנת משנה (א1), לא תגבה לשכה פרטית ולא תקבל כל תשלום בעד תיווך לעבודתו של עובד זר הנמצא בישראל, וזאת גם אם הלשכה הפרטית טיפלה בעבר בהבאת העובד הזר לישראל ובתיווך לעבודתו בישראל; אין בתקנת משנה זאת כדי למנוע העברת כספים לפי תקנת משנה (א1)(2).

(הוראת שעה) תשע"ז-2017

          (ד)  (פקעה).

מיום 1.1.2008

הודעה תשס"ח-2008

ק"ת תשס"ח מס' 6648 מיום 17.2.2008 עמ' 521

(א) לשכה פרטית רשאית לגבות או לקבל, במישרין או בעקיפין, בישראל או בחוץ לארץ, כל תשלום מעובד זר שהיא מטפלת בענינו, ובלבד שסך התשלומים כאמור, לא יעלה על סכום השווה ל-3,050 3,135 שקלים חדשים, בניכוי הסכומים שלהלן:

מיום 2.10.2008

תק' תשס"ט-2008

ק"ת תשס"ט מס' 6715 מיום 2.10.2008 עמ' 2

החלפת תקנת משנה 3(א)

הנוסח הקודם:

(א) לשכה פרטית רשאית לגבות או לקבל, במישרין או בעקיפין, בישראל או בחוץ לארץ, כל תשלום מעובד זר שהיא מטפלת בענינו, ובלבד שסך התשלומים כאמור, לא יעלה על סכום השווה ל-3,135 שקלים חדשים, בניכוי הסכומים שלהלן:

(1) התשלום החוזי;

(2) סכום שלשכה זרה גבתה או קיבלה מהעובד הזר, העולה על התשלום החוזי;

(3) סכום שלשכה פרטית אחרת גבתה או קיבלה, במישרין או בעקיפין, מהעובד הזר.

מיום 1.3.2013

תק' תשע"ג-2013

ק"ת תשע"ג מס' 7221 מיום 7.2.2013 עמ' 742

(א1) לשכה פרטית המטפלת בעניינו של עובד זר בענף החקלאות עם כניסתו לישראל ושהבאתו לישראל נעשתה במסגרת התקשרות בין-לאומית (להלן – לשכה פרטית ראשונה) –

(1) רשאית לגבות או לקבל מהעובד הזר, במישרין או בעקיפין, עם כניסתו לישראל, תשלום שלא יעלה על הסכום המרבי לגבייה, ולא תגבה או תקבל לשכה פרטית זו או כל לשכה פרטית אחרת מעובד זר כל סכום מעבר לכך בין במישרין ובין בעקיפין, בין בישראל ובין מחוץ לישראל; לעניין זה –

"הסכום המרבי לגבייה" – סך השווה ל-2,673 שקלים חדשים שנוסף עליהם מס ערך מוסף כמשמעותו בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975, ואולם אם התשלום שולם בידי העובד בהמחאה בנקאית נקובה במטבע זר שהוצאה בתוך 21 ימים לפני הגעתו לישראל – סך במטבע הזר שהיה שווה ל-2,673 שקלים חדשים שנוסף עליהם מס ערך מוסף כמשמעותו בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975, לפי השער היציג האחרון שפרסם בנק ישראל לאותו מטבע לפני מועד הוצאת ההמחאה הבנקאית;

"עובד זר בענף החקלאות" – למעט עובד כאמור שהבאתו לישראל נעשתה מראש לתקופה פחותה מ-12 חודשים רצופים ושהלשכה הפרטית אינה מחויבת כלפיו במתן שירותים לפי חוזה או כתב התחייבות;

(2) שקיבלה תשלום מעובד זר בענף החקלאות כאמור בפסקה (1), ולאחר מכן החלה לשכה פרטית אחרת לטפל בעניינו של העובד הזר, חייבת הלשכה הפרטית הראשונה להעביר ללשכה האחרת, לפי בקשתה בכתב, מתוך הסכום המרבי לגבייה את הסך העולה על חלקה היחסי בטיפול בעובד הזר; לעניין זה, "החלק היחסי" – מכפלת הסכום המרבי לגבייה ביחס שבין מספר החודשים שהלשכה הפרטית הראשונה טיפלה בעניינו של העובד הזר לבין 63; הוראות פסקה זו לעניין לשכה פרטית ראשונה ולשכה פרטית אחרת יחולו בשינויים המחויבים גם לעניין לשכות פרטיות נוספות שהחלו לטפל בעניינו של העובד הזר.

(א2) נודע ללשכה פרטית שטיפלה בעניינו של עובד זר ושקיבלה אחרונה כספים לפי תקנת משנה (א1), על עזיבתו של העובד הזר את ישראל ביציאה שאינה זמנית בלבד, חייבת הלשכה הפרטית בתוך 30 ימים מיום שנודע לה כאמור, להחזיר לעובד הזר שיעורים כלהלן מהסכום שנגבה ממנו לפי תקנת משנה (א1)(1), בהתאם לחלוף הזמן ממועד כניסתו עד עזיבתו את ישראל:

(1) אם עזב כאמור בטרם חלפו 18 חודשים ממועד כניסתו לישראל – 60%;

(2) אם עזב כאמור אחרי שחלפו 18 חודשים ובטרם חלפו 36 חודשים ממועד כניסתו לישראל – 33%.

(ב) נוסף על הסכום המרבי לפי תקנת משנה (א) תקנת משנה (א1), רשאית לשכה פרטית לגבות או לקבל מעובד זר שהיא מטפלת בענינו, החזר בעד הוצאות הטיסה שבה הגיע העובד הזר לישראל.

(ג) על אף האמור בתקנת משנה (א) בתקנת משנה (א1), לא תגבה לשכה פרטית ולא תקבל כל תשלום בעד תיווך לעבודתו של עובד זר הנמצא בישראל, וזאת גם אם הלשכה הפרטית טיפלה בעבר בהבאת העובד הזר לישראל ובתיווך לעבודתו בישראל; אין בתקנת משנה זאת כדי למנוע העברת כספים לפי תקנת משנה (א1)(2).

מיום 1.1.2014

הודעה תשע"ד-2014

ק"ת תשע"ד מס' 7351 מיום 9.3.2014 עמ' 925

(א1) לשכה פרטית המטפלת בעניינו של עובד זר בענף החקלאות עם כניסתו לישראל ושהבאתו לישראל נעשתה במסגרת התקשרות בין-לאומית (להלן – לשכה פרטית ראשונה) –

(1) רשאית לגבות או לקבל מהעובד הזר, במישרין או בעקיפין, עם כניסתו לישראל, תשלום שלא יעלה על הסכום המרבי לגבייה, ולא תגבה או תקבל לשכה פרטית זו או כל לשכה פרטית אחרת מעובד זר כל סכום מעבר לכך בין במישרין ובין בעקיפין, בין בישראל ובין מחוץ לישראל; לעניין זה –

"הסכום המרבי לגבייה" – סך השווה ל-2,673 2,724.04 שקלים חדשים שנוסף עליהם מס ערך מוסף כמשמעותו בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975, ואולם אם התשלום שולם בידי העובד בהמחאה בנקאית נקובה במטבע זר שהוצאה בתוך 21 ימים לפני הגעתו לישראל – סך במטבע הזר שהיה שווה ל-2,673 2,724.04 שקלים חדשים שנוסף עליהם מס ערך מוסף כמשמעותו בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975, לפי השער היציג האחרון שפרסם בנק ישראל לאותו מטבע לפני מועד הוצאת ההמחאה הבנקאית;

מיום 1.1.2017

הודעה תשע"ז-2017

ק"ת תשע"ז מס' 7780 מיום 22.2.2017 עמ' 749

(א1) לשכה פרטית המטפלת בעניינו של עובד זר בענף החקלאות עם כניסתו לישראל ושהבאתו לישראל נעשתה במסגרת התקשרות בין-לאומית (להלן – לשכה פרטית ראשונה) –

(1) רשאית לגבות או לקבל מהעובד הזר, במישרין או בעקיפין, עם כניסתו לישראל, תשלום שלא יעלה על הסכום המרבי לגבייה, ולא תגבה או תקבל לשכה פרטית זו או כל לשכה פרטית אחרת מעובד זר כל סכום מעבר לכך בין במישרין ובין בעקיפין, בין בישראל ובין מחוץ לישראל; לעניין זה –

"הסכום המרבי לגבייה" – סך השווה ל-2,724.04 2,715.80 שקלים חדשים שנוסף עליהם מס ערך מוסף כמשמעותו בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975, ואולם אם התשלום שולם בידי העובד בהמחאה בנקאית נקובה במטבע זר שהוצאה בתוך 21 ימים לפני הגעתו לישראל – סך במטבע הזר שהיה שווה ל-2,724.04 2,715.80 שקלים חדשים שנוסף עליהם מס ערך מוסף כמשמעותו בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975, לפי השער היציג האחרון שפרסם בנק ישראל לאותו מטבע לפני מועד הוצאת ההמחאה הבנקאית;

מיום 30.3.2017 עד יום 29.3.2018

הוראת שעה תשע"ז-2017

ק"ת תשע"ז מס' 7775 מיום 13.2.2017 עמ' 682

(א3) לשכה פרטית בענף הסיעוד רשאית לגבות או לקבל, במישרין או בעקיפין, בישראל או בחוץ לארץ, כל תשלום מעובד זר שהיא מטפלת בעניינו, ובלבד שסך כל התשלומים כאמור, לא יעלה על סכום השווה לתשלום החוזי המרבי כאמור בתקנה 2, בניכוי הסכומים שלהלן:

(1) התשלום החוזי;

(2) סכום שלשכה זרה גבתה או קיבלה מהעובד הזר, העולה על התשלום החוזי;

(3) סכום שלשכה פרטית אחרת גבתה או קיבלה, במישרין או בעקיפין, מהעובד הזר.

(ב) נוסף על הסכום המרבי לפי תקנת משנה (א1) או (א3), לפי העניין, רשאית לשכה פרטית לגבות או לקבל מעובד זר שהיא מטפלת בענינו, החזר בעד הוצאות הטיסה שבה הגיע העובד הזר לישראל.

(ג) על אף האמור בתקנת משנה (א1) על אף האמור בתקנות משנה (א1) ו-(א3), לא תגבה לשכה פרטית ולא תקבל כל תשלום בעד תיווך לעבודתו של עובד זר הנמצא בישראל, וזאת גם אם הלשכה הפרטית טיפלה בעבר בהבאת העובד הזר לישראל ובתיווך לעבודתו בישראל; אין בתקנת משנה זאת כדי למנוע העברת כספים לפי תקנת משנה (א1)(2).

(ד) על אף האמור בתקנת משנה (א3), ובלי לגרוע מתקנה 5, לשכה פרטית בענף הסיעוד לא תגבה ולא תקבל סכום כאמור באותה תקנת משנה אלא אם כן ערכה רישום הכולל את שם העובד, מספר הדרכון, הסכום שהעובד נדרש לשלם והסכום ששילם לה בפועל, מקום תשלום הסכום והסכומים שהובאו בחשבון לפי פסקאות (1) עד (3) שבתקנת משנה (א3).

מיום 1.1.2018

הודעה תשע"ט-2018

ק"ת תשע"ט מס' 8096 מיום 28.10.2018 עמ' 648

(א1) לשכה פרטית המטפלת בעניינו של עובד זר בענף החקלאות עם כניסתו לישראל ושהבאתו לישראל נעשתה במסגרת התקשרות בין-לאומית (להלן – לשכה פרטית ראשונה) –

(1) רשאית לגבות או לקבל מהעובד הזר, במישרין או בעקיפין, עם כניסתו לישראל, תשלום שלא יעלה על הסכום המרבי לגבייה, ולא תגבה או תקבל לשכה פרטית זו או כל לשכה פרטית אחרת מעובד זר כל סכום מעבר לכך בין במישרין ובין בעקיפין, בין בישראל ובין מחוץ לישראל; לעניין זה –

"הסכום המרבי לגבייה" – סך השווה ל-2,715.80 2,723.95 שקלים חדשים שנוסף עליהם מס ערך מוסף כמשמעותו בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975, ואולם אם התשלום שולם בידי העובד בהמחאה בנקאית נקובה במטבע זר שהוצאה בתוך 21 ימים לפני הגעתו לישראל – סך במטבע הזר שהיה שווה ל-2,715.80 2,723.95 שקלים חדשים שנוסף עליהם מס ערך מוסף כמשמעותו בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975, לפי השער היציג האחרון שפרסם בנק ישראל לאותו מטבע לפני מועד הוצאת ההמחאה הבנקאית;

מיום 1.1.2019

הודעה (מס' 2) תשע"ט-2019

ק"ת תשע"ט מס' 8160 מיום 30.1.2019 עמ' 1952

(א1) לשכה פרטית המטפלת בעניינו של עובד זר בענף החקלאות עם כניסתו לישראל ושהבאתו לישראל נעשתה במסגרת התקשרות בין-לאומית (להלן – לשכה פרטית ראשונה) –

(1) רשאית לגבות או לקבל מהעובד הזר, במישרין או בעקיפין, עם כניסתו לישראל, תשלום שלא יעלה על הסכום המרבי לגבייה, ולא תגבה או תקבל לשכה פרטית זו או כל לשכה פרטית אחרת מעובד זר כל סכום מעבר לכך בין במישרין ובין בעקיפין, בין בישראל ובין מחוץ לישראל; לעניין זה –

"הסכום המרבי לגבייה" – סך השווה ל-2,723.95 2,756.54 שקלים חדשים שנוסף עליהם מס ערך מוסף כמשמעותו בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975, ואולם אם התשלום שולם בידי העובד בהמחאה בנקאית נקובה במטבע זר שהוצאה בתוך 21 ימים לפני הגעתו לישראל – סך במטבע הזר שהיה שווה ל-2,723.95 2,756.54 שקלים חדשים שנוסף עליהם מס ערך מוסף כמשמעותו בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975, לפי השער היציג האחרון שפרסם בנק ישראל לאותו מטבע לפני מועד הוצאת ההמחאה הבנקאית;

הצמדה למדד תק' תשס"ט-2008 תק' תשע"ג-2013

4.       הסכומים האמורים בתקנות 2 ו-3(א1) יעודכן ב-1 בינואר של כל שנה, בהתאם לשיעור עליית מדד המחירים לצרכן הידוע באותו מועד לעומת המדד שהיה ידוע ב-1 בינואר של השנה שקדמה לה; השר יפרסם את הסכום המעודכן ברשומות.

מיום 2.10.2008

תק' תשס"ט-2008

ק"ת תשס"ט מס' 6715 מיום 2.10.2008 עמ' 2

4. הסכום האמור בתקנות 2 ו-3(א) בתקנה 2 יעודכן ב-1 בינואר של כל שנה, בהתאם לשיעור עליית מדד המחירים לצרכן הידוע באותו מועד לעומת המדד שהיה ידוע ב-1 בינואר של השנה שקדמה לה; השר יפרסם את הסכום המעודכן ברשומות.

מיום 1.1.2014

תק' תשע"ג-2013

ק"ת תשע"ג מס' 7221 מיום 7.2.2013 עמ' 743

4. הסכום האמור הסכומים האמורים בתקנה 2 בתקנות 2 ו-3(א1) יעודכן ב-1 בינואר של כל שנה, בהתאם לשיעור עליית מדד המחירים לצרכן הידוע באותו מועד לעומת המדד שהיה ידוע ב-1 בינואר של השנה שקדמה לה; השר יפרסם את הסכום המעודכן ברשומות.

תנאים לקבלת או לגביית תשלומים בידי לשכה פרטית תק' תשע"ג-2013

5.       לשכה פרטית, לא תגבה ולא תקבל מעובד זר כל תשלום מן התשלומים שהותרו לגביה כאמור בתקנה 3 ולא יועברו אליה כספים כאמור בתקנה 3(א1)(2), אלא אם כן נתקיימו כל אלה:

תק' תשע"ג-2013

(1)  הלשכה הפרטית היא בעלת היתר מיוחד לתיווך עבודה לעובדים זרים, לפי סעיף 65 לחוק;

תק' תשע"ג-2013

(2)  הלשכה הפרטית התקשרה עם העובד הזר בחוזה תיווך עבודה בכתב או חתמה על כתב התחייבות במסגרת התקשרות בין-לאומית, בשפה שהעובד הזר מבין, ומסרה לעובד הזר עותק ממנו; בחוזה או בכתב ההתחייבות יפורטו תנאי התיווך כפי שהוסכמו בין הצדדים, בכפוף להוראות כל דין, וכן מידע לפי הוראות סעיף 69ט לחוק;

(3)  לענין החזר הוצאות כאמור בתקנה 3(ב) – הלשכה הפרטית מחזיקה בקבלות או במסמכים אחרים אשר מאמתים את ההוצאות.

מיום 7.2.2013

תק' תשע"ג-2013

ק"ת תשע"ג מס' 7221 מיום 7.2.2013 עמ' 743

5. לשכה פרטית, לא תגבה ולא תקבל מעובד זר כל תשלום מן התשלומים שהותרו לגביה כאמור בתקנה 3 ולא יועברו אליה כספים כאמור בתקנה 3(א1)(2), אלא אם כן נתקיימו כל אלה:

(1) הלשכה הפרטית היא בעלת רישיון לעסוק כלשכה פרטית לפי סעיף 63 לחוק, וקיבלה היתר מיוחד לתיווך עבודה לעובדים זרים, לפי סעיף 65 לחוק;

(2) הלשכה הפרטית התקשרה עם העובד הזר בחוזה תיווך עבודה בכתב או חתמה על כתב התחייבות במסגרת התקשרות בין-לאומית, בשפה שהעובד הזר מבין, ומסרה לעובד הזר עותק ממנו; בחוזה יפורטו בחוזה או בכתב ההתחייבות יפורטו תנאי התיווך כפי שהוסכמו בין הצדדים, בכפוף להוראות כל דין, וכן מידע לפי הוראות סעיף 69ט לחוק;

(3) לענין החזר הוצאות כאמור בתקנה 3(ב) – הלשכה הפרטית מחזיקה בקבלות או במסמכים אחרים אשר מאמתים את ההוצאות.

נסיבות שבהן יוחזרו תשלומים לעובר הזר

6.       (א)  לשכה פרטית שגבתה או שקיבלה תשלומים מעובד זר, במישרין או בעקיפין, תחזיר לעובד הזר את כל התשלומים שקיבלה או גבתה ממנו, אם התקיים אחד מאלה:

(1)   העובד הזר לא הגיע לישראל כדין בתוך זמן סביר ממועד התשלום;

(2)   העובד הזר הגיע לישראל כדין, ואולם בתקופה של שנה מיום הגעתו לא קיבל שכר עבודה או ששכר העבודה שקיבל היה פחות מסכום השווה לשתים עשרה פעמים שכר המינימום לחודש.

          (ב)  תשלום שלא הוחזר לעובד הזר, בניגוד לתקנת משנה (א), עד תום 30 ימים מן היום שבו קמה העילה להחזר התשלומים לפי אותה תקנת משנה, יראו אותו כשכר מולן כהגדרתו בחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958.

התשלום המותר לגבייה או לקבלה בידי אדם שאינו לשכה פרטית

7.       אדם שאינו לשכה פרטית רשאי לגבות או לקבל מעובד זר החזר בעד הוצאות הטיסה שבה הגיע העובד הזר לישראל, ובלבד שהאדם מחזיק בקבלות או במסמכים אחרים אשר מאמתים את ההוצאות.

תחילה תק' תשס"ט-2008

8.       תחילתן של תקנות אלה ביום ה' בתמוז התשס"ו (1 ביולי 2006).

מיום 2.10.2008

תק' תשס"ט-2008

ק"ת תשס"ט מס' 6715 מיום 2.10.2008 עמ' 2

תחילה ותוקף

8. תחילתן של תקנות אלה ביום ה' בתמוז התשס"ו (1 ביולי 2006), ותוקפה של תקנה 3(א) עד יום כ"ז בסיון התשס"ח (30 ביוני 2008).

תוקף תק' תשס"ט-2008

9.       תוקפה של תקנה 3(א) עד יום כ"ב באלול התש"ע (1 בספטמבר 2010).

מיום 2.10.2008

תק' תשס"ט-2008

ק"ת תשס"ט מס' 6715 מיום 2.10.2008 עמ' 2

הוספת תקנה 9

כ"ז באדר התשס"ו (27 במרס 2006)                                   אהוד אולמרט

                                                                                                שר התעשיה המסחר והתעסוקה



* פורסמו ק"ת תשס"ו מס' 6481 מיום 4.5.2006 עמ' 774.

תוקנו ק"ת תשס"ח מס' 6648 מיום 17.2.2008 עמ' 521 – הודעה תשס"ח-2008; תחילתה ביום 1.1.2008.

ק"ת תשס"ט מס' 6715 מיום 2.10.2008 עמ' 2 – תק' תשס"ט-2008.

ק"ת תשס"ט מס' 6793 מיום 7.7.2009 עמ' 1114 – הודעה תשס"ט-2009; תחילתה ביום 1.1.2009.

ק"ת תש"ע מס' 6866 מיום 9.2.2010 עמ' 772 – הודעה תש"ע-2010; תחילתה ביום 1.1.2010.

ק"ת תשע"א מס' 6966 מיום 19.1.2011 עמ' 534 – הודעה תשע"א-2011; תחילתה ביום 1.1.2011.

ק"ת תשע"ב מס' 7085 מיום 1.2.2012 עמ' 726 – הודעה תשע"ב-2012; תחילתה ביום 1.1.2012.

ק"ת תשע"ג מס' 7210 מיום 15.1.2013 עמ' 609 – הודעה תשע"ג-2013; תחילתה ביום 1.1.2013.

ק"ת תשע"ג מס' 7221 מיום 7.2.2013 עמ' 742 – תק' תשע"ג-2013; ר' תקנה 5 לענין תחילה ותחולה.

ק"ת תשע"ד מס' 7351 מיום 9.3.2014 עמ' 925 – הודעה תשע"ד-2014; תחילתה ביום 1.1.2014.

ק"ת תשע"ז מס' 7775 מיום 13.2.2017 עמ' 682 – הוראת שעה תשע"ז-2017; ר' תקנה 2 לענין תחילה, תחולה ותוקף.

2. (א) תחילתן של תקנות אלה 45 ימים מיום פרסומן (להלן – יום התחילה) ותוקפן לשנה.

 (ב) תקנות אלה יחולו לגבי עובד זר שביום התחילה או לאחריו, מסרה רשות האוכלוסין וההגירה הודעה לשגרירות בארצו כי יהיה ניתן להוציא אשרת כניסה לישראל לגביו.

ק"ת תשע"ז מס' 7780 מיום 22.2.2017 עמ' 749 – הודעה תשע"ז-2017; תחילתה ביום 1.1.2017.

ק"ת תשע"ט מס' 8096 מיום 28.10.2018 עמ' 648 – הודעה תשע"ט-2018; תחילתה ביום 1.1.2018.

ק"ת תשע"ט מס' 8160 מיום 30.1.2019 עמ' 1952 – הודעה (מס' 2) תשע"ט-2019; תחילתה ביום 1.1.2019.