עבודה – העסקת
קבוצות מסוימות – עובדים זרים
|
|
פרק א': הגדרות
|
Go
|
5
|
|
סעיף 1
|
הגדרות
|
Go
|
5
|
|
|
פרק ב': תנאים להעסקה
|
Go
|
5
|
|
סעיף 1א
|
תנאים להעסקת עובד זר
|
Go
|
5
|
|
סעיף 1ב
|
אישור רפואי
|
Go
|
5
|
|
סעיף 1ג
|
חוזה עבודה
|
Go
|
6
|
|
סעיף 1ד
|
ביטוח רפואי
|
Go
|
6
|
|
סעיף 1ה
|
מגורים הולמים
|
Go
|
6
|
|
סעיף 1ו
|
החזקת מסמכים
|
Go
|
7
|
|
סעיף 1ז
|
התקנת תקנות
|
Go
|
7
|
|
סעיף 1ז1
|
חובות המעסיק בפועל כלפי העובד
הזר
|
Go
|
7
|
|
סעיף 1ז2
|
חובת לשכה פרטית בענף החקלאות
|
Go
|
8
|
|
|
פרק ג': חיוביו של מעסיק כלפי
הרשויות
|
Go
|
8
|
|
סעיף 1ח
|
ערובה
|
Go
|
9
|
|
סעיף 1ט
|
חובת דיווח
|
Go
|
9
|
|
סעיף 1י
|
אגרה
|
Go
|
9
|
|
סעיף 1י1
|
דמי היתר
|
Go
|
10
|
|
|
פרק ד': הפקדת כספים לטובת
העובד הזר ולהבטחת יציאתו מישראל
|
Go
|
10
|
|
סעיף 1י2
|
הגדרות פרק ד'
|
Go
|
11
|
|
סעיף 1יא
|
הפקדת כספים לטובת העובד הזר
ולהבטחת יציאתו מישראל במועד, והשימוש בהם
|
Go
|
11
|
|
סעיף 1יא1
|
פיקדון לגבי עובד זר שהוא מסתנן
|
Go
|
12
|
|
סעיף 1יא2
|
חובת דיווח לממונה
|
Go
|
13
|
|
סעיף 1יא3
|
מסירת מידע לעובד זר שהוא מסתנן
|
Go
|
13
|
|
סעיף 1יא4
|
הזכאות לכספי הפיקדון
|
Go
|
13
|
|
סעיף 1יא5
|
תשלום כספי הפיקדון לעובד זר
שהוא מסתנן
|
Go
|
14
|
|
סעיף 1יא6
|
זכאות לכספי הפיקדון ותשלומם
לאחר פטירת עובד זר שהוא מסתנן
|
Go
|
14
|
|
סעיף 1יא7
|
פרטי חשבון הבנק של עובד זר
שהוא מסתנן
|
Go
|
14
|
|
סעיף 1יא8
|
שימוש בכספים שלא הוצאו על ידי
עובד זר שהוא מסתנן
|
Go
|
14
|
|
סעיף 1יא9
|
סייג
|
Go
|
14
|
|
|
פרק ד'1: היתר להעסקת עובד זר
|
Go
|
15
|
|
סעיף 1יב
|
הגדרות ופרשנות
|
Go
|
15
|
|
סעיף 1יג
|
היתר להעסקת עובד זר
|
Go
|
15
|
|
סעיף 1יד
|
תנאים למתן היתר ותנאים בהיתר
|
Go
|
15
|
|
סעיף 1יד1
|
התניית מתן היתר בתשלום קנס
חלוט
|
Go
|
16
|
|
סעיף 1טו
|
ביטול היתר ואישור זמני
|
Go
|
16
|
|
|
פרק ד'2: עובדים מהאזור ומשטחי
עזה ויריחו
|
Go
|
16
|
|
סעיף 1טז
|
הגדרות
|
Go
|
16
|
|
סעיף 1יז
|
תשלום גמול עבודה באמצעות הממונה
|
Go
|
17
|
|
סעיף 1יח
|
תשלום שכר העבודה לעובד והעברת
ניכויים
|
Go
|
17
|
|
סעיף 1יט
|
דינים וחשבונות וקביעת תנאים
|
Go
|
18
|
|
סעיף 1כ
|
סייגים
|
Go
|
18
|
|
סעיף 1כא
|
הרחבה
|
Go
|
18
|
|
|
פרק ד'3: ממונה על זכויות
עובדים זרים בעבודה
|
Go
|
18
|
|
סעיף 1כב
|
הממונה על זכויות עובדים זרים
|
Go
|
18
|
|
סעיף 1כג
|
תפקידי הממונה על זכויות עובדים
זרים
|
Go
|
18
|
|
סעיף 1כד
|
קבלת מידע מגוף מבוקר
|
Go
|
19
|
|
סעיף 1כה
|
הוראה למסירת נתונים
|
Go
|
19
|
|
סעיף 1כו
|
הגשת תלונות והטיפול בהן
|
Go
|
19
|
|
סעיף 1כז
|
יידוע המתלונן
|
Go
|
20
|
|
סעיף 1כח
|
הגשת תביעה בידי הממונה
|
Go
|
20
|
|
סעיף 1כט
|
צו כללי
|
Go
|
20
|
|
סעיף 1ל
|
סמכות שיפוט
|
Go
|
20
|
|
סעיף 1לא
|
סייגים להפעלת סמכויות הממונה
על זכויות עובדים זרים ותפקידיו
|
Go
|
20
|
|
סעיף 1לב
|
הפעלת סמכויות הממונה על זכויות
עובדים זרים אי השפעה על הרחקת עובד זר
|
Go
|
21
|
|
|
פרק ה': עבירות, עונשין ופיקוח
|
Go
|
21
|
|
סעיף 2
|
העסקה שלא כדין
|
Go
|
21
|
|
סעיף 2א
|
הלנה שלא כדין
|
Go
|
22
|
|
סעיף 2ב
|
עבירות לפי פרק ד'2
|
Go
|
22
|
|
סעיף 2ג
|
אי קיום הוראות הממונה על
זכויות עובדים זרים
|
Go
|
23
|
|
סעיף 3
|
תיווך שלא כדין צו תשנ"ג
1993
|
Go
|
23
|
|
סעיף 3א
|
ערכות מגן
|
Go
|
23
|
|
סעיף 4
|
עונשין מעסיק בפועל
|
Go
|
23
|
|
סעיף 4א
|
חזקה לגבי העסקת עובד זר בידי
מחזיק במקרקעין
|
Go
|
23
|
|
סעיף 5
|
אחריות נושא משרה
|
Go
|
23
|
|
סעיף 5א
|
הגנה על מתלונן
|
Go
|
24
|
|
סעיף 5א1
|
צו מינהלי להגבלת שימוש במקום
|
Go
|
24
|
|
סעיף 5ב
|
הסמכת מפקחים
|
Go
|
24
|
|
סעיף 6
|
סמכויות פיקוח
|
Go
|
24
|
|
|
פרק ו': הוראות שונות
|
Go
|
25
|
|
סעיף 6א
|
ניידות עובדים זרים
|
Go
|
25
|
|
סעיף 6ב
|
חובת התייעצות
|
Go
|
25
|
|
סעיף 6ג
|
סייג
|
Go
|
25
|
|
סעיף 6ד
|
דין המדינה
|
Go
|
26
|
|
סעיף 6ה
|
דוחות שנתיים
|
Go
|
26
|
|
סעיף 7
|
תיקון חוק בית הדין לעבודה
|
Go
|
26
|
|
סעיף 8
|
ביצוע
|
Go
|
26
|
|
סעיף 8א
|
שינוי התוספת השנייה
|
Go
|
26
|
|
סעיף 9
|
תחילה
|
Go
|
26
|
|
|
תוספת ראשונה
|
Go
|
26
|
|
|
תוספת שנייה
|
Go
|
26
|
מיום
1.7.2000
תיקון מס' 3
ס"ח
תש"ס מס' 1724 מיום 10.1.2000
עמ' 85 (ה"ח 2824)
חוק
עובדים זרים (העסקה שלא כדין) (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים
הוגנים), התשנ"א-1991
מיום
1.5.2005
תיקון מס' 7
ס"ח
תשס"ה מס' 1997 מיום 11.4.2005
עמ' 360 (ה"ח 143)
חוק
עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים), התשנ"א-1991
מיום
1.7.2000
תיקון מס' 3
ס"ח
תש"ס מס' 1724 מיום 10.1.2000
עמ' 85 (ה"ח 2824)
הוספת כותרת פרק
א'
הגדרות
1. בחוק
זה –
"עובד זר" - עובד שאינו אזרח ישראל, או
תושב בה;
(תיקון
מס' 3) תש"ס-2000 (תיקון מס' 7) תשס"ה-2005
"קבלן כוח אדם" ו"מעסיק
בפועל" – כהגדרתם בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, תשנ"ו-1996;
מיום
1.7.2000
תיקון מס' 3
ס"ח
תש"ס מס' 1724 מיום 10.1.2000
עמ' 86 (ה"ח 2824)
החלפת הגדרת
"קבלן כוח אדם"
הנוסח הקודם:
"קבלן כח אדם" – מי שעיקר עיסוקו או
מקצתו במתן שירותי כח אדם של עובדיו לשם עבודה אצל זולתו;
מיום
1.5.2005
תיקון מס' 7
ס"ח
תשס"ה מס' 1997 מיום 11.4.2005
עמ' 360 (ה"ח 143)
"קבלן כוח
אדם" ו"מעסיק בפועל" – כהגדרתו כהגדרתם בחוק
העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, תשנ"ו-1996;
(תיקון
מס' 12) תש"ע-2010
"מתווך כח אדם" – לשכה פרטית כהגדרתה
בסעיף 62 לחוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959 (להלן – חוק שירות התעסוקה);
מיום
23.4.2010
תיקון מס' 12
ס"ח
תש"ע מס' 2238 מיום 24.3.2010
עמ' 488 (ה"ח 426)
החלפת הגדרת
"מתווך כח אדם"
הנוסח הקודם:
"מתווך כח אדם" - מי שעיקר עיסוקו או
מקצתו בתיווך עבודה;
(תיקון
מס' 17) תשע"ד-2014
"מעסיק" – לרבות קבלן כח אדם;
מיום
15.7.2014
תיקון מס' 17
ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 604 (ה"ח 535)
"מעביד" "מעסיק" – לרבות
קבלן כח אדם;
(תיקון מס' 4) תשס"ג-2002
"חוק הכניסה
לישראל" – חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952;
מיום
1.1.2003
תיקון מס' 4
ס"ח
תשס"ג מס' 1882 מיום 29.12.2002
עמ' 181 (ה"ח 4)
הוספת הגדרת
"חוק הכניסה לישראל"
(תיקון מס' 12) תש"ע-2010
"הממונה" – עובד
משרד הפנים ששר הפנים מינה כאחראי על מתן היתרים לפי סעיף 1יג;
מיום
1.1.2003
תיקון מס' 4
ס"ח
תשס"ג מס' 1882 מיום 29.12.2002
עמ' 181 (ה"ח 4)
הוספת הגדרת
"הממונה"
מיום
23.4.2010
תיקון מס' 12
ס"ח
תש"ע מס' 2238 מיום 24.3.2010
עמ' 488 (ה"ח 426)
החלפת הגדרת
"הממונה"
הנוסח הקודם:
"הממונה"
– עובד המדינה שמונה כמנהל היחידה הממשלתית שהוקמה לפי החלטת הממשלה מס' 2327 מיום
כ"א באב התשס"ב (30 ביולי 2002);
(תיקון מס' 12) תש"ע-2010
"הממונה על
זכויות עובדים זרים" – עובד משרד התעשייה המסחר והתעסוקה שמונה לפי סעיף 1כב;
מיום
23.4.2010
תיקון מס' 12
ס"ח
תש"ע מס' 2238 מיום 24.3.2010
עמ' 488 (ה"ח 426)
הוספת הגדרת
"הממונה על זכויות עובדים זרים"
(תיקון
מס' 3) תש"ס-2000
"הועדה" - ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
של הכנסת;
מיום
1.7.2000
תיקון מס' 3
ס"ח
תש"ס מס' 1724 מיום 10.1.2000
עמ' 86 (ה"ח 2824)
הוספת הגדרת
"הועדה"
(תיקון מס' 12) תש"ע-2010
"ועדת
הפנים" – ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת;
מיום
23.4.2010
תיקון מס' 12
ס"ח
תש"ע מס' 2238 מיום 24.3.2010
עמ' 488 (ה"ח 426)
הוספת הגדרת
"ועדת הפנים"
(תיקון
מס' 3) תש"ס-2000 (תיקון מס' 12) תש"ע-2010
"השר" - שר התעשייה המסחר
והתעסוקה.
מיום
1.7.2000
תיקון מס' 3
ס"ח
תש"ס מס' 1724 מיום 10.1.2000
עמ' 86 (ה"ח 2824)
הוספת הגדרת
"השר"
מיום
23.4.2010
תיקון מס' 12
ס"ח
תש"ע מס' 2238 מיום 24.3.2010
עמ' 488 (ה"ח 426)
"השר"
- שר העבודה והרווחה שר התעשייה המסחר והתעסוקה.
מיום
1.7.2000
תיקון מס' 3
ס"ח
תש"ס מס' 1724 מיום 10.1.2000
עמ' 86 (ה"ח 2824)
הוספת פרק ב'
תנאים להעסקת עובד זר (תיקון מס' 3)
תש"ס-2000 (תיקון מס' 17) תשע"ד-2014
1א. לא
יעסיק מעסיק עובד זר אלא אם כן מילא אחר הוראות סעיפים 1ב עד 1ה.
מיום
1.7.2000
תיקון מס' 3
ס"ח
תש"ס מס' 1724 מיום 10.1.2000
עמ' 86 (ה"ח 2824)
הוספת סעיף 1א
מיום 15.7.2014
תיקון מס' 17
ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 604 (ה"ח 535)
1א. לא יעסיק מעביד
מעסיק עובד זר אלא אם כן מילא אחר הוראות סעיפים 1ב עד 1ה.
אישור רפואי (תיקון מס' 3)
תש"ס-2000 (תיקון מס' 17) תשע"ד-2014 (תיקון מס' 18) תשע"ה-2014
1ב. (א) המעסיק
קיבל אישור ממוסד רפואי במדינת חוץ, שהכיר בו לענין זה שר הבריאות, כי העובד נבדק
בדיקה רפואית, בתוך שלושת החודשים קודם כניסתו לישראל, ונמצא שאינו נשא של אחת
מהמחלות המנויות בתוספת הראשונה או חולה בה (להלן – אישור רפואי); לא היה במדינה
שממנה הגיע העובד הזר לישראל מוסד רפואי שהוכר כאמור, ייערכו הבדיקות ויינתן
האישור, באותה מדינה או במדינה אחרת, על ידי מוסד רפואי ישראלי שהכיר בו לענין זה
שר הבריאות.
(תיקון
מס' 12) תש"ע-2010
(ב) הבדיקות לפי סעיף קטן (א) יבוצעו בהסכמת
רשויות הבריאות של המדינה שבה הן מבוצעות ובהסכמה מודעת של העובד.
(תיקון
מס' 4) תשס"ג-2002
(ג) המעסיק צירף לבקשה לאשרה ולרשיון לישיבת ביקור
למטרת עבודה בישראל לפי חוק הכניסה לישראל לעובד שלגביו מוגשת הבקשה, את האישור
הרפואי המתייחס אליו.
(תיקון
מס' 12) תש"ע-2010
(ד) שר הבריאות, בהתייעצות עם שר הפנים, רשאי
להתקין תקנות לביצוע הוראות סעיף זה, ובכלל זה פרטי הזיהוי שהאישור הרפואי יכלול.
מיום
1.7.2000
תיקון מס' 3
ס"ח
תש"ס מס' 1724 מיום 10.1.2000
עמ' 86 (ה"ח 2824)
הוספת סעיף 1ב
מיום
1.1.2003
תיקון מס' 4
ס"ח
תשס"ג מס' 1882 מיום 29.12.2002
עמ' 181 (ה"ח 4)
(ג) המעביד
צירף לבקשה לאשרה ולרשיון לישיבת ביקור למטרת עבודה בישראל לפי חוק הכניסה לישראל,
התשי"ב-1952 (להלן – חוק הכניסה), לעובד שלגביו מוגשת הבקשה, את האישור
הרפואי המתייחס אליו.
מיום
23.4.2010
תיקון מס' 12
ס"ח
תש"ע מס' 2238 מיום 24.3.2010
עמ' 488 (ה"ח 426)
(ב) הבדיקות לפי סעיף קטן (א)
יבוצעו בהסכמת רשויות הבריאות של המדינה שבה הן מבוצעות ובהסכמה מודעת של העובד.
(ג) המעביד צירף לבקשה לאשרה ולרשיון לישיבת ביקור
למטרת עבודה בישראל לפי חוק הכניסה לישראל לעובד שלגביו מוגשת הבקשה, את האישור
הרפואי המתייחס אליו.
(ד) שר הבריאות, בהתייעצות עם השר ועם שר
הפנים, רשאי להתקין תקנות לביצוע הוראות סעיף זה, ובכלל זה פרטי הזיהוי שהאישור
הרפואי יכלול.
מיום 15.7.2014
תיקון מס' 17
ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 604 (ה"ח 535)
(א) המעביד
המעסיק קיבל אישור ממוסד רפואי במדינת חוץ, שהכיר בו לענין זה שר הבריאות,
כי העובד נבדק בדיקה רפואית, בתוך שלושת החודשים קודם כניסתו לישראל, ונמצא שאינו
נשא של אחת מהמחלות המנויות בתוספת או חולה בה (להלן – אישור רפואי); לא היה
במדינה שממנה הגיע העובד הזר לישראל מוסד רפואי שהוכר כאמור, ייערכו הבדיקות
ויינתן האישור, באותה מדינה או במדינה אחרת, על ידי מוסד רפואי ישראלי שהכיר בו
לענין זה שר הבריאות.
(ב) הבדיקות
לפי סעיף קטן (א) יבוצעו בהסכמת רשויות הבריאות של המדינה שבה הן מבוצעות ובהסכמה
מודעת של העובד.
(ג) המעביד
המעסיק צירף לבקשה לאשרה ולרשיון לישיבת ביקור למטרת עבודה בישראל לפי חוק
הכניסה לישראל לעובד שלגביו מוגשת הבקשה, את האישור הרפואי המתייחס אליו.
מיום
1.5.2017
תיקון מס' 18
ס"ח
תשע"ה מס' 2483 מיום 17.12.2014
עמ' 96 (ה"ח 904)
(א) המעסיק
קיבל אישור ממוסד רפואי במדינת חוץ, שהכיר בו לענין זה שר הבריאות, כי העובד נבדק
בדיקה רפואית, בתוך שלושת החודשים קודם כניסתו לישראל, ונמצא שאינו נשא של אחת
מהמחלות המנויות בתוספת בתוספת הראשונה או חולה בה (להלן – אישור
רפואי); לא היה במדינה שממנה הגיע העובד הזר לישראל מוסד רפואי שהוכר כאמור,
ייערכו הבדיקות ויינתן האישור, באותה מדינה או במדינה אחרת, על ידי מוסד רפואי
ישראלי שהכיר בו לענין זה שר הבריאות.
חוזה עבודה (תיקון מס' 3)
תש"ס-2000 (תיקון מס' 17) תשע"ד-2014
1ג. (א) המעסיק
התקשר עם העובד הזר בחוזה עבודה בכתב, בשפה שהעובד הזר מבין, ומסר לעובד הזר העתק
ממנו.
(ב) בחוזה יפורטו תנאי העבודה כפי שהוסכמו בין
הצדדים כפוף להוראות כל דין, וכן כל אלה:
(1) זהות המעסיק וזהות העובד
הזר;
(2) תיאור התפקיד;
(3) שכרו של העובד הזר,
רכיביו, אופן עדכון השכר לרבות רכיביו ומועדי התשלום;
(4) רשימת הניכויים משכר
העבודה;
(5) תשלומים של המעסיק ושל
העובד הזר בעבור תנאים סוציאליים של העובד;
(6) תאריך תחילת העבודה ותקופת
העבודה;
(7) אורכו של יום העבודה הרגיל
או שבוע העבודה הרגיל של העובד הזר לרבות יום המנוחה השבועי;
(8) תנאים לענין היעדרות
בתשלום, לרבות חופשות, ימי חג וימי מחלה;
(תיקון מס' 18) תשע"ה-2014
(9) חובותיו של המעסיק לפי
סעיפים 1ד ו-1ה ולפי פרק ד', ככל שהן חלות עליו;
(תיקון מס' 12) תש"ע-2010
(10) פרטי הממונה על זכויות
עובדים זרים, דרכי ההתקשרות עמו והזכות להגשת תלונות לפי סעיף 1כו.
(ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות הסכם
קיבוצי או צו הרחבה כמשמעותם בחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957, החלים על
העובד הזר והמעסיק, או מהוראות כל דין.
(תיקון
מס' 12) תש"ע-2010
(ד) השר, לאחר התייעצות עם שר הפנים, רשאי לקבוע
הוראות משלימות לענין סעיף זה וסעיף 1ו לרבות קביעת ענינים נוספים שחובה שייכתבו
בחוזה עבודה כאמור, וכן תנאים שאין לכלול בחוזה העבודה, ושאם נכללו – יהיו בטלים,
והכל לשם הבטחת תנאים הוגנים לעובד הזר ובהתחשב בהוראות כל דין, הסכם קיבוצי או צו
הרחבה כאמור בסעיף קטן (ב).
(תיקון
מס' 20) תשע"ז-2017
(ה) על אף האמור בסעיף קטן (ג), לשם הבטחת תשלום
שכרו של העובד הזר רשאי השר, בהתייעצות עם שר הפנים, לקבוע דרכים לתשלום שכרו של עובד
זר מבין הדרכים הקבועות בסעיפים 2 ו-6 לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958, נוסף על
הדרכים הקבועות בסעיפים האמורים או במקום הדרכים הקבועות בסעיף 2 האמור, וכן רשאי
הוא לקבוע בדרך האמורה דרכים לתיעוד תשלום השכר והוראות לעניין התשלום; דרכים
והוראות כאמור יכול שייקבעו לענפי עבודה שונים ולסוגי מעסיקים שונים.
מיום
1.7.2000
תיקון מס' 3
ס"ח
תש"ס מס' 1724 מיום 10.1.2000
עמ' 86 (ה"ח 2824)
הוספת סעיף 1ג
מיום
23.4.2010
תיקון מס' 12
ס"ח
תש"ע מס' 2238 מיום 24.3.2010
עמ' 488 (ה"ח 426)
(ד) השר, לאחר התייעצות עם
שר הפנים, רשאי לקבוע הוראות משלימות לענין סעיף זה וסעיף 1ו לרבות קביעת
ענינים נוספים שחובה שייכתבו בחוזה עבודה כאמור, וכן תנאים שאין לכלול בחוזה
העבודה, ושאם נכללו – יהיו בטלים, והכל לשם הבטחת תנאים הוגנים לעובד הזר ובהתחשב
בהוראות כל דין, הסכם קיבוצי או צו הרחבה כאמור בסעיף קטן (ב).
מיום
24.9.2010
תיקון
מס' 12
ס"ח
תש"ע מס' 2238 מיום 24.3.2010
עמ' 488 (ה"ח 426)
הוספת פסקה
1ג(ב)(10)
מיום 15.7.2014
תיקון מס' 17
ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 604 (ה"ח 535)
1ג. (א) המעביד
המעסיק התקשר עם העובד הזר בחוזה עבודה בכתב, בשפה שהעובד הזר מבין, ומסר
לעובד הזר העתק ממנו.
(ב) בחוזה יפורטו תנאי העבודה כפי שהוסכמו בין
הצדדים כפוף להוראות כל דין, וכן כל אלה:
(1) זהות
המעביד המעסיק וזהות העובד הזר;
(2) תיאור
התפקיד;
(3) שכרו
של העובד הזר, רכיביו, אופן עדכון השכר לרבות רכיביו ומועדי התשלום;
(4) רשימת
הניכויים משכר העבודה;
(5) תשלומים
של המעביד המעסיק ושל העובד הזר בעבור תנאים סוציאליים של העובד;
(6) תאריך
תחילת העבודה ותקופת העבודה;
(7) אורכו
של יום העבודה הרגיל או שבוע העבודה הרגיל של העובד הזר לרבות יום המנוחה השבועי;
(8) תנאים
לענין היעדרות בתשלום, לרבות חופשות, ימי חג וימי מחלה;
(9) חובותיו
של המעביד המעסיק לפי סעיפים 1ד ו-1ה ולפי סעיף 1יא, ככל שהן חלות
עליו;
(10) פרטי
הממונה על זכויות עובדים זרים, דרכי ההתקשרות עמו והזכות להגשת תלונות לפי סעיף
1כו.
(ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות הסכם
קיבוצי או צו הרחבה כמשמעותם בחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957, החלים על
העובד הזר והמעביד והמעסיק, או מהוראות כל דין.
מיום
1.5.2017
תיקון
מס' 18
ס"ח
תשע"ה מס' 2483 מיום 17.12.2014
עמ' 96 (ה"ח 904)
(9) חובותיו
של המעסיק לפי סעיפים 1ד ו-1ה ולפי סעיף 1יא ולפי פרק ד', ככל שהן
חלות עליו;
מיום 3.7.2017
תיקון מס' 20
ס"ח תשע"ז מס' 2647 מיום 3.7.2017 עמ' 1011 (ה"ח 694)
הוספת סעיף קטן 1ג(ה)
ביטוח רפואי (תיקון מס' 3)
תש"ס-2000 (תיקון מס' 17) תשע"ד-2014
1ד. (א) המעסיק
הסדיר, על חשבונו, לעובד הזר למשך כל תקופת עבודתו אצלו, ביטוח רפואי שיכלול סל
שירותים שקבע שר הבריאות לענין זה בצו; ורשאי שר הבריאות בהסכמת שר האוצר לקבוע כי
הביטוח הרפואי יכלול שירותי בריאות נוספים על אלה הקבועים בסל השירותים.
(ב) קבע שר הבריאות סל שירותים לפי סעיף קטן (א),
תחול חובה על המעסיק להסדיר לעובד הזר ביטוח בריאות כאמור בצו שקבע, עד תום שישה
חודשים מיום פרסום הצו.
(ג) המעסיק רשאי לנכות משכרו של העובד הזר סכום
שהוציא או שהתחייב להוציא בפועל כדמי ביטוח רפואי כאמור, בשיעור שלא יעלה על
השיעור שקבע השר, בין דרך כלל ובין לסוגים.
(ד) הוראות סעיף זה יחולו כל עוד לא קבע שר
הבריאות הסדרים מיוחדים לעובדים זרים לפי סעיף 56(א)(1)(ד) לחוק ביטוח בריאות
ממלכתי, תשנ"ד-1994.
(תיקון
מס' 14) תשע"א-2011
(ה) הוראות סעיף זה לא יחולו לגבי עובד המועסק
בהתאם להסכם חופשת עבודה, כמשמעותו בפסקה (7) להגדרה "עובד זר" שבסעיף
44(א) לחוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות
הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004), התשס"ג-2003.
מיום
1.7.2000
תיקון מס' 3
ס"ח
תש"ס מס' 1724 מיום 10.1.2000
עמ' 87 (ה"ח 2824)
הוספת סעיף 1ד
מיום
16.3.2011
תיקון מס' 14
ס"ח
תשע"א מס' 2283 מיום 16.3.2011
עמ' 638 (ה"ח 375)
הוספת סעיף קטן
1ד(ה)
מיום 15.7.2014
תיקון מס' 17
ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 604 (ה"ח 535)
(א) המעביד
המעסיק הסדיר, על חשבונו, לעובד הזר למשך כל תקופת עבודתו אצלו, ביטוח
רפואי שיכלול סל שירותים שקבע שר הבריאות לענין זה בצו; ורשאי שר הבריאות בהסכמת
שר האוצר לקבוע כי הביטוח הרפואי יכלול שירותי בריאות נוספים על אלה הקבועים בסל
השירותים.
(ב) קבע
שר הבריאות סל שירותים לפי סעיף קטן (א), תחול חובה על המעביד המעסיק
להסדיר לעובד הזר ביטוח בריאות כאמור בצו שקבע, עד תום שישה חודשים מיום פרסום
הצו.
(ג) המעביד
המעסיק רשאי לנכות משכרו של העובד הזר סכום שהוציא או שהתחייב להוציא בפועל
כדמי ביטוח רפואי כאמור, בשיעור שלא יעלה על השיעור שקבע השר, בין דרך כלל ובין
לסוגים.
מגורים הולמים (תיקון מס' 3)
תש"ס-2000 (תיקון מס' 17) תשע"ד-2014
1ה. (א) המעסיק
העמיד, על חשבונו, לשימוש העובד הזר, מגורים הולמים למשך כל תקופת עבודתו אצלו ועד
מועד שלא יפחת משבעה ימים לאחר סיומה, ואם נותרו מיום סיום העבודה ועד סיום תקופת
שהייתו של העובד הזר בישראל פחות משבעה ימים – עד מועד שלא יפחת ממספר הימים
שנותרו.
(ב) המעסיק רשאי לנכות משכרו של העובד הזר סכום
להחזר הוצאות שהוציא או שהתחייב בהן בפועל, למגורים כאמור, בשיעור שלא יעלה על
השיעור שקבע השר, בין דרך כלל ובין לסוגי עובדים זרים.
(תיקון
מס' 12) תש"ע-2010
(ג) (1) השר, בהסכמת שר הפנים, רשאי לפטור מעסיק
מהחובה המוטלת עליו בסעיף קטן (א) כלפי עובדים המועסקים בתפקידים מסוימים שקבע, או
ששכרם עולה על סכום שקבע; פטור לפי סעיף קטן זה יכול שיינתן דרך כלל בתקנות, או
לגבי עובד זר מסוים;
(תיקון מס' 12) תש"ע-2010
(2) השר רשאי לקבוע כי מעסיק
שלא העמיד מגורים הולמים לעובד הזר בשל פטור שקיבל לפי פסקה (1), ישלם לעובד הזר
תשלום בעבור מגורים הולמים בסכום שיקבע; סכום שנקבע לפי סעיף קטן זה יהיה צמוד למדד
כפי שיקבע השר;
(תיקון מס' 14) תשע"א-2011
(3) הוראות סעיף זה לא יחולו
לגבי עובד המועסק בהתאם להסכם חופשת עבודה כאמור בסעיף 1ד(ה).
(ד) השר רשאי לקבוע, בהתייעצות עם שר הבריאות, שר
הפנים ושר הבינוי והשיכון אמות מידה מחייבות למגורים הולמים, לרבות בדבר תנאי
בטיחות ותברואה.
מיום
1.7.2000
תיקון מס' 3
ס"ח תש"ס
מס' 1724 מיום 10.1.2000 עמ' 87 (ה"ח 2824)
הוספת סעיף 1ה
מיום
23.4.2010
תיקון מס' 12
ס"ח
תש"ע מס' 2238 מיום 24.3.2010
עמ' 488 (ה"ח 426)
(ג) (1) השר, בהסכמת שר
הפנים, רשאי לפטור מעביד מהחובה המוטלת עליו בסעיף קטן (א) כלפי עובדים
המועסקים בתפקידים מסוימים שקבע, או ששכרם עולה על סכום שקבע; פטור לפי סעיף קטן
זה יכול שיינתן דרך כלל בתקנות, או לגבי עובד זר מסוים;
(2) השר
רשאי לקבוע כי מעביד שלא העמיד מגורים הולמים לעובד הזר בשל פטור שקיבל לפי
פסקה (1), ישלם לעובד הזר תשלום בעבור מגורים הולמים בסכום שייקבע בסכום
שיקבע; סכום שנקבע לפי סעיף קטן זה יהיה צמוד למדד כפי שיקבע השר.
מיום
16.3.2011
תיקון
מס' 14
ס"ח
תשע"א מס' 2283 מיום 16.3.2011
עמ' 639 (ה"ח 375)
הוספת
פסקה 1ה(ג)(3)
מיום 15.7.2014
תיקון מס' 17
ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 604 (ה"ח 535)
(א) המעביד
המעסיק העמיד, על חשבונו, לשימוש העובד הזר, מגורים הולמים למשך כל תקופת
עבודתו אצלו ועד מועד שלא יפחת משבעה ימים לאחר סיומה, ואם נותרו מיום סיום העבודה
ועד סיום תקופת שהייתו של העובד הזר בישראל פחות משבעה ימים – עד מועד שלא יפחת
ממספר הימים שנותרו.
(ב) המעביד המעסיק רשאי לנכות משכרו
של העובד הזר סכום להחזר הוצאות שהוציא או שהתחייב בהן בפועל, למגורים כאמור,
בשיעור שלא יעלה על השיעור שקבע השר, בין דרך כלל ובין לסוגי עובדים זרים.
(ג) (1) השר, בהסכמת שר
הפנים, רשאי לפטור מעביד מעסיק מהחובה המוטלת עליו בסעיף קטן (א)
כלפי עובדים המועסקים בתפקידים מסוימים שקבע, או ששכרם עולה על סכום שקבע; פטור
לפי סעיף קטן זה יכול שיינתן דרך כלל בתקנות, או לגבי עובד זר מסוים;
(2) השר
רשאי לקבוע כי מעביד מעסיק שלא העמיד מגורים הולמים לעובד הזר בשל
פטור שקיבל לפי פסקה (1), ישלם לעובד הזר תשלום בעבור מגורים הולמים בסכום שיקבע;
סכום שנקבע לפי סעיף קטן זה יהיה צמוד למדד כפי שיקבע השר;
(3) הוראות
סעיף זה לא יחולו לגבי עובד המועסק בהתאם להסכם חופשת עבודה כאמור בסעיף 1ד(ה).
החזקת מסמכים (תיקון מס' 3)
תש"ס-2000 (תיקון מס' 12) תש"ע-2010 (תיקון מס' 17) תשע"ד-2014
1ו. (א) מי
שמעסיק עובד זר יחזיק במקום העבודה שבו מועסק העובד הזר עותק של חוזה העבודה עם העובד
הזר ותרגום נכון שלו בשפה העברית, וכן מסמכים נוספים שקבע השר בהסכמת שר הפנים;
ואולם רשאי המעסיק להחזיק את המסמכים האמורים במקום שבו הוא מנהל את עסקיו, ובלבד
שהודיע על כך בכתב לממונה ולמי שקבע השר; ההודעה תכלול גם את המען שבו יוחזקו
המסמכים כאמור.
(תיקון
מס' 12) תש"ע-2010
(ב) השר, בהסכמת שר הפנים, רשאי לקבוע סוגי
מסמכים שחובה על המעסיק להחזיק כאמור בסעיף קטן (א).
מיום
1.7.2000
תיקון מס' 3
ס"ח
תש"ס מס' 1724 מיום 10.1.2000
עמ' 88 (ה"ח 2824)
הוספת סעיף 1ו
מיום
23.4.2010
תיקון מס' 12
ס"ח
תש"ע מס' 2238 מיום 24.3.2010
עמ' 488 (ה"ח 426)
1ו. (א) מי
שמעביד עובד זר יחזיק במקום העבודה שבו מועסק העובד הזר עותק של חוזה העבודה עם
העובד הזר ותרגום נכון שלו בשפה העברית, וכן מסמכים נוספים שקבע השר בהסכמת שר
הפנים; ואולם רשאי המעביד להחזיק את המסמכים האמורים במקום שבו הוא מנהל את
עסקיו, ובלבד שהודיע על כך בכתב למי שקבע השר לממונה ולמי שקבע השר;
ההודעה תכלול גם את המען שבו יוחזקו המסמכים כאמור.
(ב) השר, בהסכמת שר הפנים, רשאי לקבוע סוגי
מסמכים שחובה על המעביד להחזיק כאמור בסעיף קטן (א).
מיום 15.7.2014
תיקון מס' 17
ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 604 (ה"ח 535)
1ו. (א) מי
שמעביד שמעסיק עובד זר יחזיק במקום העבודה שבו מועסק העובד הזר עותק
של חוזה העבודה עם העובד הזר ותרגום נכון שלו בשפה העברית, וכן מסמכים נוספים שקבע
השר בהסכמת שר הפנים; ואולם רשאי המעביד המעסיק להחזיק את המסמכים
האמורים במקום שבו הוא מנהל את עסקיו, ובלבד שהודיע על כך בכתב לממונה ולמי שקבע
השר; ההודעה תכלול גם את המען שבו יוחזקו המסמכים כאמור.
(ב) השר, בהסכמת שר הפנים, רשאי לקבוע סוגי מסמכים
שחובה על המעביד המעסיק להחזיק כאמור בסעיף קטן (א).
התקנת תקנות (תיקון מס' 3)
תש"ס-2000
1ז. תקנות
לפי סעיפים 1ב עד 1ה יותקנו באישור הועדה.
מיום
1.7.2000
תיקון מס' 3
ס"ח
תש"ס מס' 1724 מיום 10.1.2000
עמ' 88 (ה"ח 2824)
הוספת סעיף 1ז
חובות המעסיק בפועל כלפי העובד הזר
(תיקון מס' 7) תשס"ה-2005
1ז1. (א) בסעיף
זה, "חובה כלפי עובד זר" – חובה כלפי עובד זר המועסק על ידי קבלן כוח
אדם, שהיא אחת מאלה:
(תיקון מס' 8) תשס"ז-2007
(1) החובה לתשלום שכרו של
העובד הזר במלואו, ובכלל זה החובה שנקבעה לפי הוראות סעיף 1יד(1)(ב1);
(תיקון מס' 12) תש"ע-2010 (תיקון מס' 18) תשע"ה-2014
(1א) החובה לתשלום פיקדון לפי פרק
ד';
(2) החובה להסדיר ביטוח רפואי
לעובד הזר לפי הוראות סעיף 1ד;
(3) לענין עובד זר המתגורר
בחצרים שבהחזקת המעסיק בפועל – החובה להעמיד מגורים הולמים לעובד הזר לפי הוראות
סעיף 1ה.
(ב) חובה כלפי עובד
זר, החלה על קבלן כוח האדם המעסיק את העובד הזר, תחול גם על המעסיק בפועל, בהתקיים
אחד מאלה:
(1) העובד הזר דרש, בכתב,
מקבלן כוח האדם למלא את החובה, מסר למעסיקו בפועל הודעה בכתב ולפיה מסר את הדרישה
האמורה, והחובה לא מולאה על ידי קבלן כוח האדם עד תום 21 ימים ממועד מסירת ההודעה;
דרישה והודעה כאמור יכול שיימסרו גם על ידי ארגון עובדים כאמור בסעיף 7 לחוק שכר
מינימום, התשמ"ז-1987, או, אם העובד הסכים לכך – על ידי ארגון העוסק בקידום
זכויותיהם של עובדים זרים;
(2) מפקח כאמור בסעיף 6 מסר
למעסיק בפועל הודעה, בכתב, כי בידיו מידע ולפיו קבלן כוח אדם לא מילא את החובה
כלפי עובד זר המועסק אצל המעסיק בפועל, והחובה לא מולאה בידי קבלן כוח האדם עד תום
21 ימים ממועד מסירת ההודעה;
(3) העובד הזר הגיש תובענה בשל
אי-מילוי החובה נגד קבלן כוח האדם ונגד המעסיק בפועל, גם אם לא נמסרו קודם לכן
דרישה או הודעה בהתאם להוראות פסקה (1) או (2), והחובה לא מולאה בידי קבלן כוח
האדם עד תום 21 ימים מיום מסירת התובענה למעסיק בפועל.
(תיקון מס' 12) תש"ע-2010
(ג) נמסרה הודעה או
הוגשה תובענה כאמור בסעיף קטן (ב), יראו אותה כמתייחסת אף לאי-מילוי החובה המפורטת
בה, שאירעה לאחר מסירת ההודעה או הגשת התובענה, לפי העניין, כל עוד לא מולאה אותה
חובה על ידי קבלן כוח האדם.
מיום
1.5.2005
תיקון מס' 7
ס"ח
תשס"ה מס' 1997 מיום 11.4.2005
עמ' 360 (ה"ח 143)
הוספת סעיף 1ז1
מיום
1.1.2007
תיקון מס' 8
ס"ח
תשס"ז מס' 2077 מיום 11.1.2007
עמ' 56 (ה"ח 260)
(א) בסעיף
זה, "חובה כלפי עובד זר" – חובה כלפי עובד זר המועסק על ידי קבלן כוח
אדם, שהיא אחת מאלה:
(1) החובה
לתשלום שכרו של העובד הזר במלואו, ובכלל זה החובה שנקבעה לפי הוראות סעיף
1יד(ב1) 1יד(1)(ב1);
מיום
23.4.2010
תיקון מס' 12
ס"ח
תש"ע מס' 2238 מיום 24.3.2010
עמ' 488 (ה"ח 426)
1ז1. (א) בסעיף
זה, "חובה כלפי עובד זר" – חובה כלפי עובד זר המועסק על ידי קבלן כוח
אדם, שהיא אחת מאלה:
(1) החובה
לתשלום שכרו של העובד הזר במלואו, ובכלל זה החובה שנקבעה לפי הוראות סעיף
1יד(1)(ב1);
(1א) החובה לתשלום פיקדון לפי סעיף 1יא;
(2) החובה
להסדיר ביטוח רפואי לעובד הזר לפי הוראות סעיף 1ד;
(3) לענין
עובד זר המתגורר בחצרים שבהחזקת המעסיק בפועל – החובה להעמיד מגורים הולמים לעובד
הזר לפי הוראות סעיף 1ה.
(ב) חובה
כלפי עובד זר, החלה על קבלן כוח האדם המעסיק את העובד הזר, תחול גם על המעסיק
בפועל, בהתקיים אחד מאלה:
(1) העובד
הזר דרש, בכתב, מקבלן כוח האדם למלא את החובה, מסר למעסיקו בפועל הודעה בכתב ולפיה
מסר את הדרישה האמורה, והחובה לא מולאה על ידי קבלן כוח האדם עד תום 21 ימים ממועד
מסירת ההודעה; דרישה והודעה כאמור יכול שיימסרו גם על ידי ארגון עובדים כאמור
בסעיף 7 לחוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987, או, אם העובד הסכים לכך – על ידי
ארגון העוסק בקידום זכויותיהם של עובדים זרים;
(2) מפקח
כאמור בסעיף 6 מסר למעסיק בפועל הודעה, בכתב, כי בידיו מידע ולפיו קבלן כוח אדם לא
מילא את החובה כלפי עובד זר המועסק אצל המעסיק בפועל, והחובה לא מולאה בידי קבלן כוח
האדם עד תום 21 ימים ממועד מסירת ההודעה;
(3) העובד
הזר הגיש תובענה בשל אי-מילוי החובה נגד קבלן כוח האדם ונגד המעסיק בפועל, גם אם
לא נמסרו קודם לכן דרישה או הודעה בהתאם להוראות פסקה (1) או (2), והחובה לא מולאה
בידי קבלן כוח האדם עד תום 21 ימים מיום מסירת התובענה למעסיק בפועל.
(ג) נמסרה
הודעה או הוגשה תובענה כאמור בסעיף קטן (ב), יראו אותה כמתייחסת אף לאי-מילוי
החובה המפורטת בה, שאירעה לאחר מסירת ההודעה או הגשת התובענה, לפי העניין, כל עוד
לא מולאה אותה חובה על ידי קבלן כוח האדם.
מיום
1.5.2017
תיקון מס' 18
ס"ח
תשע"ה מס' 2483 מיום 17.12.2014
עמ' 96 (ה"ח 904)
1ז1. (א) בסעיף
זה, "חובה כלפי עובד זר" – חובה כלפי עובד זר המועסק על ידי קבלן כוח
אדם, שהיא אחת מאלה:
(1) החובה
לתשלום שכרו של העובד הזר במלואו, ובכלל זה החובה שנקבעה לפי הוראות סעיף
1יד(1)(ב1);
(1א) החובה
לתשלום פיקדון לפי סעיף 1יא לפי פרק ד';
חובת לשכה פרטית בענף החקלאות (תיקון
מס' 8) תשס"ז-2007 (תיקון מס' 17) תשע"ד-2014
1ז2. (א) בסעיף
זה –
"חובת מעסיק כלפי
עובד זר בענף החקלאות" – חובת מעסיק כלפי עובד זר, המועסק על ידו בענף
החקלאות, שהיא אחת מאלה:
(1) החובה לתשלום שכרו של
העובד הזר במלואו, ובכלל זה החובה שנקבעה לפי הוראות סעיף 1יד(1)(ב3);
(2) החובה להסדיר ביטוח רפואי
לעובד הזר לפי הוראות סעיף 1ד;
(תיקון מס' 18) תשע"ה-2014
(3) החובה לתשלום פיקדון ככל
שנקבעה בתקנות לפי פרק ד';
(תיקון מס' 12) תש"ע-2010
"חוק שירות
התעסוקה" – (נמחקה);
(תיקון מס' 12) תש"ע-2010
"לשכה
פרטית", "תיווך עבודה" – (נמחקה);
(תיקון מס' 12) תש"ע-2010
"תיווך
עבודה" – כהגדרתו בסעיף 62 לחוק שירות התעסוקה;
"לשכה פרטית בענף
החקלאות" – לשכה פרטית העוסקת בתיווך עבודה בענף החקלאות, שנקבע לגביה בהיתר מיוחד
לפי סעיף 65(א)(1) לחוק שירות התעסוקה, כי היא תטפל בענינם של עובדים זרים אף שלא
בקשר לתיווך עבודה.
(ב) חובת מעסיק כלפי
עובד זר בענף החקלאות, תחול גם על לשכה פרטית בענף החקלאות, הפועלת בענינו של
העובד הזר, בהתקיים אחד מאלה:
(1) העובד הזר דרש מהמעסיק,
בכתב, למלא את החובה, מסר ללשכה הפרטית בענף החקלאות הודעה בכתב ולפיה מסר את
הדרישה האמורה, והחובה לא מולאה בידי המעסיק עד תום 21 ימים ממועד מסירת ההודעה;
דרישה והודעה כאמור יכול שיימסרו גם על ידי ארגון עובדים כאמור בסעיף 7 לחוק שכר
מינימום, התשמ"ז-1987, או, אם העובד הזר הסכים לכך – על ידי ארגון העוסק
בקידום זכויותיהם של עובדים זרים;
(2) מפקח כאמור בסעיף 6 או
עובד המדינה שהממונה הסמיכו לענין זה, מסר ללשכה הפרטית בענף החקלאות הודעה בכתב,
כי בידיו מידע ולפיו המעסיק לא מילא את החובה כלפי העובד הזר, והחובה לא מולאה
בידי המעסיק עד תום 21 ימים ממועד מסירת ההודעה;
(3) העובד הזר הגיש תובענה בשל
אי-מילוי החובה נגד המעסיק ונגד הלשכה הפרטית בענף החקלאות, גם אם לא נמסרו קודם
לכן דרישה או הודעה בהתאם להוראות פסקה (1) או (2), והחובה לא מולאה בידי המעסיק
עד תום 21 ימים מיום מסירת התובענה ללשכה כאמור.
(ג) (1) על
אף האמור בסעיף קטן (ב), לא מילא מעסיק את חובתו כלפי עובד זר והציעה הלשכה הפרטית
בענף החקלאות הפועלת בענינו של העובד הזר, עבודה חלופית לעובד הזר, לא תחוב הלשכה
בחובת המעסיק כלפי העובד הזר בעד התקופה שתחילתה ביום שבו היה אמור העובד הזר
להתחיל בעבודה החלופית שהוצעה לו, אם סירב העובד הזר סירוב בלתי סביר לעבודה
החלופית והמשיך לעבוד אצל המעסיק שלא מילא את החובה כאמור.
(תיקון מס' 12) תש"ע-2010
(2) שר הפנים, לאחר התייעצות
עם השר ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע הוראות לענין אופן מתן הצעה לעבודה חלופית בידי
לשכה פרטית בענף החקלאות לפי סעיף קטן זה, ולענין אופן סירובו של העובד הזר.
(3) בסעיף קטן זה, "סירוב
בלתי סביר" – סירוב שהממונה או עובד המדינה שהוא הסמיכו לכך, קבע כי הוא בלתי
סביר, בהתחשב, בין היתר, בתנאי העבודה שהוצעו לעובד הזר בעבודה החלופית, בכושרו
הגופני של העובד הזר ובמצבו הבריאותי.
(תיקון מס' 12) תש"ע-2010
(ד) נמסרה הודעה או
הוגשה תובענה כאמור בסעיף קטן (ב), יראו אותה כמתייחסת אף לאי-מילוי החובה המפורטת
בה, שאירעה לאחר מסירת ההודעה או הגשת התובענה, לפי העניין, כל עוד לא מולאה אותה
חובה על ידי המעסיק.
מיום
1.1.2007
תיקון מס' 8
ס"ח
תשס"ז מס' 2077 מיום 11.1.2007
עמ' 57 (ה"ח 260)
הוספת סעיף 1ז2
מיום
23.4.2010
תיקון מס' 12
ס"ח
תש"ע מס' 2238 מיום 24.3.2010
עמ' 489 (ה"ח 426)
1ז2. (א) בסעיף
זה –
"חובת
מעביד כלפי עובד זר בענף החקלאות" – חובת מעביד כלפי עובד זר, המועסק על ידו
בענף החקלאות, שהיא אחת מאלה:
(1) החובה
לתשלום שכרו של העובד הזר במלואו, ובכלל זה החובה שנקבעה לפי הוראות סעיף
1יד(1)(ב3);
(2) החובה
להסדיר ביטוח רפואי לעובד הזר לפי הוראות סעיף 1ד;
(3) החובה
לתשלום פיקדון לפי סעיף 1יא;
"חוק
שירות התעסוקה" – חוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959;
"לשכה
פרטית", "תיווך עבודה" – כהגדרתם בסעיף 62 לחוק שירות התעסוקה;
"תיווך
עבודה" – כהגדרתו בסעיף 62 לחוק שירות התעסוקה;
"לשכה
פרטית בענף החקלאות" – לשכה פרטית העוסקת בתיווך עבודה בענף החקלאות, שנקבע
לגביה בהיתר מיוחד לפי סעיף 65(א)(1) לחוק שירות התעסוקה, כי היא תטפל בענינם של
עובדים זרים אף שלא בקשר לתיווך עבודה.
(ב) חובת
מעביד כלפי עובד זר בענף החקלאות, תחול גם על לשכה פרטית בענף החקלאות, הפועלת
בענינו של העובד הזר, בהתקיים אחד מאלה:
(1) העובד
הזר דרש מהמעביד, בכתב, למלא את החובה, מסר ללשכה הפרטית בענף החקלאות הודעה בכתב
ולפיה מסר את הדרישה האמורה, והחובה לא מולאה בידי המעביד עד תום 21 ימים ממועד
מסירת ההודעה; דרישה והודעה כאמור יכול שיימסרו גם על ידי ארגון עובדים כאמור
בסעיף 7 לחוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987, או, אם העובד הזר הסכים לכך – על ידי
ארגון העוסק בקידום זכויותיהם של עובדים זרים;
(2) מפקח
כאמור בסעיף 6 או עובד המדינה שהממונה הסמיכו לענין זה, מסר ללשכה הפרטית בענף
החקלאות הודעה בכתב, כי בידיו מידע ולפיו המעביד לא מילא את החובה כלפי העובד הזר,
והחובה לא מולאה בידי המעביד עד תום 21 ימים ממועד מסירת ההודעה;
(3) העובד
הזר הגיש תובענה בשל אי-מילוי החובה נגד המעביד ונגד הלשכה הפרטית בענף החקלאות, גם
אם לא נמסרו קודם לכן דרישה או הודעה בהתאם להוראות פסקה (1) או (2), והחובה לא
מולאה בידי המעביד עד תום 21 ימים מיום מסירת התובענה ללשכה כאמור.
(ג) (1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא מילא
מעביד את חובתו כלפי עובד זר והציעה הלשכה הפרטית בענף החקלאות הפועלת בענינו של
העובד הזר, עבודה חלופית לעובד הזר, לא תחוב הלשכה בחובת המעביד כלפי העובד הזר
בעד התקופה שתחילתה ביום שבו היה אמור העובד הזר להתחיל בעבודה החלופית שהוצעה לו,
אם סירב העובד הזר סירוב בלתי סביר לעבודה החלופית והמשיך לעבוד אצל המעביד שלא
מילא את החובה כאמור.
(2) השר,
באישור הוועדה שר הפנים, לאחר התייעצות עם השר ובאישור הוועדה, רשאי
לקבוע הוראות לענין אופן מתן הצעה לעבודה חלופית בידי לשכה פרטית בענף החקלאות לפי
סעיף קטן זה, ולענין אופן סירובו של העובד הזר.
(3) בסעיף
קטן זה, "סירוב בלתי סביר" – סירוב שהממונה או עובד המדינה שהוא הסמיכו
לכך, קבע כי הוא בלתי סביר, בהתחשב, בין היתר, בתנאי העבודה שהוצעו לעובד הזר
בעבודה החלופית, בכושרו הגופני של העובד הזר ובמצבו הבריאותי.
(ד) נמסרה
הודעה או הוגשה תובענה כאמור בסעיף קטן (ב), יראו אותה כמתייחסת אף לאי-מילוי
החובה המפורטת בה, שאירעה לאחר מסירת ההודעה או הגשת התובענה, לפי העניין, כל עוד
לא מולאה אותה חובה על ידי המעביד.
מיום 15.7.2014
תיקון מס' 17
ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 604 (ה"ח 535)
1ז2. (א) בסעיף
זה –
"חובת
מעביד מעסיק כלפי עובד זר בענף החקלאות" – חובת מעביד מעסיק
כלפי עובד זר, המועסק על ידו בענף החקלאות, שהיא אחת מאלה:
(1) החובה
לתשלום שכרו של העובד הזר במלואו, ובכלל זה החובה שנקבעה לפי הוראות סעיף
1יד(1)(ב3);
(2) החובה
להסדיר ביטוח רפואי לעובד הזר לפי הוראות סעיף 1ד;
(3) החובה
לתשלום פיקדון לפי סעיף 1יא;
"תיווך
עבודה" – כהגדרתו בסעיף 62 לחוק שירות התעסוקה;
"לשכה
פרטית בענף החקלאות" – לשכה פרטית העוסקת בתיווך עבודה בענף החקלאות, שנקבע
לגביה בהיתר מיוחד לפי סעיף 65(א)(1) לחוק שירות התעסוקה, כי היא תטפל בענינם של
עובדים זרים אף שלא בקשר לתיווך עבודה.
(ב) חובת
מעביד מעסיק כלפי עובד זר בענף החקלאות, תחול גם על לשכה פרטית בענף
החקלאות, הפועלת בענינו של העובד הזר, בהתקיים אחד מאלה:
(1) העובד
הזר דרש מהמעביד מהמעסיק, בכתב, למלא את החובה, מסר ללשכה הפרטית
בענף החקלאות הודעה בכתב ולפיה מסר את הדרישה האמורה, והחובה לא מולאה בידי המעביד
המעסיק עד תום 21 ימים ממועד מסירת ההודעה; דרישה והודעה כאמור יכול
שיימסרו גם על ידי ארגון עובדים כאמור בסעיף 7 לחוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987,
או, אם העובד הזר הסכים לכך – על ידי ארגון העוסק בקידום זכויותיהם של עובדים
זרים;
(2) מפקח
כאמור בסעיף 6 או עובד המדינה שהממונה הסמיכו לענין זה, מסר ללשכה הפרטית בענף
החקלאות הודעה בכתב, כי בידיו מידע ולפיו המעביד המעסיק לא מילא את
החובה כלפי העובד הזר, והחובה לא מולאה בידי המעביד המעסיק עד תום
21 ימים ממועד מסירת ההודעה;
(3) העובד
הזר הגיש תובענה בשל אי-מילוי החובה נגד המעביד המעסיק ונגד הלשכה
הפרטית בענף החקלאות, גם אם לא נמסרו קודם לכן דרישה או הודעה בהתאם להוראות פסקה
(1) או (2), והחובה לא מולאה בידי המעביד המעסיק עד תום 21 ימים
מיום מסירת התובענה ללשכה כאמור.
(ג) (1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא מילא מעביד
מעסיק את חובתו כלפי עובד זר והציעה הלשכה הפרטית בענף החקלאות הפועלת
בענינו של העובד הזר, עבודה חלופית לעובד הזר, לא תחוב הלשכה בחובת המעביד המעסיק
כלפי העובד הזר בעד התקופה שתחילתה ביום שבו היה אמור העובד הזר להתחיל בעבודה
החלופית שהוצעה לו, אם סירב העובד הזר סירוב בלתי סביר לעבודה החלופית והמשיך
לעבוד אצל המעביד המעסיק שלא מילא את החובה כאמור.
(2) שר
הפנים, לאחר התייעצות עם השר ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע הוראות לענין אופן מתן
הצעה לעבודה חלופית בידי לשכה פרטית בענף החקלאות לפי סעיף קטן זה, ולענין אופן
סירובו של העובד הזר.
(3) בסעיף
קטן זה, "סירוב בלתי סביר" – סירוב שהממונה או עובד המדינה שהוא הסמיכו
לכך, קבע כי הוא בלתי סביר, בהתחשב, בין היתר, בתנאי העבודה שהוצעו לעובד הזר
בעבודה החלופית, בכושרו הגופני של העובד הזר ובמצבו הבריאותי.
(ד) נמסרה
הודעה או הוגשה תובענה כאמור בסעיף קטן (ב), יראו אותה כמתייחסת אף לאי-מילוי
החובה המפורטת בה, שאירעה לאחר מסירת ההודעה או הגשת התובענה, לפי העניין, כל עוד
לא מולאה אותה חובה על ידי המעביד המעסיק.
מיום
1.5.2017
תיקון מס' 18
ס"ח
תשע"ה מס' 2483 מיום 17.12.2014
עמ' 96 (ה"ח 904)
1ז2. (א) בסעיף
זה –
"חובת
מעסיק כלפי עובד זר בענף החקלאות" – חובת מעסיק כלפי עובד זר, המועסק על ידו
בענף החקלאות, שהיא אחת מאלה:
(1) החובה
לתשלום שכרו של העובד הזר במלואו, ובכלל זה החובה שנקבעה לפי הוראות סעיף
1יד(1)(ב3);
(2) החובה
להסדיר ביטוח רפואי לעובד הזר לפי הוראות סעיף 1ד;
(3) החובה
לתשלום פיקדון לפי סעיף 1יא ככל שנקבעה בתקנות לפי פרק ד';
"תיווך
עבודה" – כהגדרתו בסעיף 62 לחוק שירות התעסוקה;
"לשכה
פרטית בענף החקלאות" – לשכה פרטית העוסקת בתיווך עבודה בענף החקלאות, שנקבע
לגביה בהיתר מיוחד לפי סעיף 65(א)(1) לחוק שירות התעסוקה, כי היא תטפל בענינם של
עובדים זרים אף שלא בקשר לתיווך עבודה.
מיום
1.7.2000
תיקון מס' 3
ס"ח
תש"ס מס' 1724 מיום 10.1.2000
עמ' 88 (ה"ח 2824)
הוספת פרק ג'
מיום 15.7.2014
תיקון מס' 17
ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 604 (ה"ח 535)
פרק
ג': חיוביו של מעביד מעסיק כלפי הרשויות
ערובה (תיקון מס' 3) תש"ס-2000
1ח. (א) השר,
בהסכמת שר האוצר ושר הפנים, ובאישור הועדה רשאי לקבוע חובת המצאה של ערבות בנקאית
או ערובה מתאימה אחרת (להלן – ערובה), לטובת המדינה להבטחת מילוי חובותיו של מעסיק
כלפי העובד הזר, לרבות סוגה, תנאיה, סכומה, נוסחה, מועדים להמצאתה, חילוטה והוראות
לענין השימוש בכספי החילוט.
(ב) השר, בהסכמת שר האוצר ושר הפנים ובאישור
הועדה, רשאי לקבוע כי ערובה שהמציא מעסיק בישראל בקשר להעסקת עובד זר לפי חוק אחר
תשמש להבטחת מילוי חובותיו לפי חוק זה; בתקנות לפי סעיף קטן זה יכול שייקבע סדר
קדימויות בחילוט הערובות, והכל כאמור לשם מימוש המטרות שלשמן ניתנו.
(ג) הערובה תינתן על ידי המעסיק, ויכול שתינתן,
בהסכמת המעסיק, על ידי אחד מאלה, שהוכר לענין זה על ידי השר ובתנאים שיקבע לפי
הענין –
(1) ארגון מעבידים שהמעסיק חבר
בו;
(2) תאגיד שהמעסיק חבר בו או
בעל מניה בו;
(3) תאגיד שחברים בו מושבים או
קיבוצים שהמעסיק הוא חבר במי מהם.
מיום
1.7.2000
תיקון מס' 3
ס"ח
תש"ס מס' 1724 מיום 10.1.2000
עמ' 88 (ה"ח 2824)
הוספת סעיף 1ח
מיום 15.7.2014
תיקון מס' 17
ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 604 (ה"ח 535)
1ח. (א) השר,
בהסכמת שר האוצר ושר הפנים, ובאישור הועדה רשאי לקבוע חובת המצאה של ערבות בנקאית
או ערובה מתאימה אחרת (להלן – ערובה), לטובת המדינה להבטחת מילוי חובותיו של מעביד
מעסיק כלפי העובד הזר, לרבות סוגה, תנאיה, סכומה, נוסחה, מועדים להמצאתה,
חילוטה והוראות לענין השימוש בכספי החילוט.
(ב) השר, בהסכמת שר האוצר ושר הפנים ובאישור
הועדה, רשאי לקבוע כי ערובה שהמציא מעביד מעסיק בישראל בקשר להעסקת
עובד זר לפי חוק אחר תשמש להבטחת מילוי חובותיו לפי חוק זה; בתקנות לפי סעיף קטן
זה יכול שייקבע סדר קדימויות בחילוט הערובות, והכל כאמור לשם מימוש המטרות שלשמן
ניתנו.
(ג) הערובה תינתן על ידי המעביד המעסיק,
ויכול שתינתן, בהסכמת המעביד המעסיק, על ידי אחד מאלה, שהוכר לענין
זה על ידי השר ובתנאים שיקבע לפי הענין –
(1) ארגון
מעבידים שהמעביד שהמעסיק חבר בו;
(2) תאגיד
שהמעביד שהמעסיק חבר בו או בעל מניה בו;
(3) תאגיד
שחברים בו מושבים או קיבוצים שהמעביד שהמעסיק הוא חבר במי מהם.
חובת דיווח (תיקון מס' 3)
תש"ס-2000 (תיקון מס' 4) תשס"ג-2002 (תיקון מס' 12) תש"ע-2010
(תיקון מס' 17) תשע"ד-2014
1ט. (א) שר
הפנים רשאי לקבוע כי על מעסיק של עובד זר להגיש לממונה דין וחשבון, מדי חודש או
מדי תקופה ארוכה מזו שיקבע שר הפנים.
(תיקון
מס' 7) תשס"ה-2005 (תיקון מס' 18) תשע"ה-2014
(ב) בדין וחשבון כאמור יפורטו שכר העבודה של
העובד הזר, התשלומים של המעסיק בעבור תנאים סוציאליים וכן ניכויים משכר העבודה
לרבות ניכויים בעד תנאים סוציאליים, ניכויים לפי סעיפים 1ד ו-1ה והסכומים ששולמו
לפי פרק ד'.
(תיקון
מס' 10) תשס"ח-2008 (תיקון מס' 12) תש"ע-2010
(ג) הדו"ח האמור בסעיף קטן (א) ייערך על
גבי טופס שיקבע שר הפנים; כן רשאי השר הפנים לקבוע את המועד והדרך להגשת
הדו"ח האמור, פרטים נוספים שיש לכלול בו והמסמכים שיש לצרף אליו, לרבות העתק של
תלוש השכר כמשמעותו בסעיף 24 לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958 (להלן – תלוש שכר).
(תיקון
מס' 4) תשס"ג-2002 (תיקון מס' 12) תש"ע-2010
(ד) קבע שר הפנים, לפי הוראות סעיף קטן (א), חובה
להגיש דין וחשבון, ימסור מעסיקו של עובד זר לממונה, מדי תקופה שיקבע שר הפנים,
אישור של רואה חשבון המאמת את הדוחות שהוגשו לפי סעיף זה; שר הפנים רשאי לקבוע,
לגבי סוגי מעסיקים, כי אימות הדוחות יהיה בדרך אחרת.
(תיקון
מס' 4) תשס"ג-2002 (תיקון מס' 10) תשס"ח-2008 (תיקון מס' 12)
תש"ע-2010
(ה) מפקח שהשר הסמיך לפי סעיף 5ב, הממונה על
זכויות עובדים זרים או מי שנתמנה מפקח לענין חוק שהשר ממונה על ביצועו, רשאי,
לצורך מילוי תפקידו, לפי חוק זה, לדרוש ולקבל מהממונה דוחות, תלושי שכר וכל מסמך
ומידע אחר שמסר מעסיקו של עובד זר בהתאם להוראות סעיף זה, ולהשתמש בחומר האמור
לצורך מילוי תפקידו כאמור.
(תיקון מס' 12) תש"ע-2010
(ו) תקנות לפי סעיף
זה יותקנו לאחר התייעצות עם השר.
מיום
1.7.2000
תיקון מס' 3
ס"ח
תש"ס מס' 1724 מיום 10.1.2000
עמ' 89 (ה"ח 2824)
הוספת סעיף 1ט
מיום
1.1.2004
תיקון מס' 4
ס"ח
תשס"ג מס' 1882 מיום 29.12.2002
עמ' 181 (ה"ח 4)
1ט. (א) מעבידו
של עובד זר ימסור למדור התשלומים כהגדרתו בסעיף 61א לחוק שירות התעסוקה,
התשי"ט-1959 (להלן – מדור התשלומים), דין וחשבון, מדי חודש או מדי תקופה
ארוכה מזו שיקבע השר.
(א) השר רשאי לקבוע כי על מעביד של עובד זר
להגיש לממונה דין וחשבון, מדי חודש או מדי תקופה ארוכה מזו שיקבע השר.
(ב) בדין וחשבון כאמור יפורטו שכר העבודה של העובד
הזר, התשלומים של המעביד בעבור תנאים סוציאליים וכן ניכויים משכר העבודה לרבות
ניכויים בעד תנאים סוציאליים, ניכויים לפי סעיפים 1ד ו-1ה והסכומים ששולמו או
שנוכו מהשכר לפי סעיף 1יא.
(ג) הדו"ח האמור בסעיף קטן (א) ייערך על
גבי טופס שיקבע השר; כן רשאי השר לקבוע את המועד והדרך להגשת הדו"ח האמור,
פרטים נוספים שיש לכלול בו והמסמכים שיש לצרף אליו, לרבות העתק של פירוט שכר
העבודה והסכומים שנוכו מהשכר שנמסר לעובד לפי הוראת סעיף 24 לחוק הגנת השכר,
תשי"ח-1958 (להלן – פירוט שכר העבודה).
(ד) מעבידו
של עובד זר ימסור למדור התשלומים קבע השר, לפי הוראות סעיף קטן (א), חובה
להגיש דין וחשבון, ימסור מעבידו של עובד זר לממונה, מדי תקופה שיקבע השר,
אישור של רואה חשבון המאמת את הדוחות שהוגשו למדור התשלומים שהוגשו
לפי סעיף זה; השר רשאי לקבוע, לגבי סוגי מעבידים, כי אימות הדוחות יהיה בדרך אחרת.
(ה) מי שנתמנה מפקח לענין חוק שהשר ממונה על
ביצועו, רשאי, לצורך מילוי תפקידו, לפי חוק זה, לדרוש ולקבל ממדור התשלומים
מהממונה דוחות, פירוט שכר העבודה וכל מסמך ומידע אחר שמסר מעבידו של עובד
זר למדור התשלומים בהתאם להוראות סעיף זה, ולהשתמש בחומר האמור לצורך מילוי
תפקידו כאמור.
מיום
1.5.2005
תיקון מס' 7
ס"ח
תשס"ה מס' 1997 מיום 11.4.2005
עמ' 361 (ה"ח 143)
(ב) בדין וחשבון כאמור יפורטו
שכר העבודה של העובד הזר, התשלומים של המעביד בעבור תנאים סוציאליים וכן ניכויים
משכר העבודה לרבות ניכויים בעד תנאים סוציאליים, ניכויים לפי סעיפים 1ד ו-1ה
והסכומים ששולמו או שנוכו מהשכר לפי סעיף 1יא.
מיום
1.2.2009
תיקון מס' 10
ס"ח
תשס"ח מס' 2162 מיום 6.7.2008
עמ' 617 (ה"ח 179)
(ג) הדו"ח האמור בסעיף
קטן (א) ייערך על גבי טופס שיקבע השר; כן רשאי השר לקבוע את המועד והדרך להגשת
הדו"ח האמור, פרטים נוספים שיש לכלול בו והמסמכים שיש לצרף אליו, לרבות העתק של
פירוט שכר העבודה והסכומים שנוכו מהשכר שנמסר לעובד לפי הוראת סעיף 24 לחוק הגנת
השכר, תשי"ח-1958 (להלן - פירוט שכר העבודה) של תלוש השכר כמשמעותו
בסעיף 24 לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958 (להלן – תלוש שכר).
(ד) קבע השר, לפי הוראות סעיף קטן (א), חובה להגיש
דין וחשבון, ימסור מעבידו של עובד זר לממונה, מדי תקופה שיקבע השר, אישור של רואה
חשבון המאמת את הדוחות שהוגשו לפי סעיף זה; השר רשאי לקבוע, לגבי סוגי מעבידים, כי
אימות הדוחות יהיה בדרך אחרת.
(ה) מי שנתמנה מפקח לענין חוק שהשר ממונה על
ביצועו, רשאי, לצורך מילוי תפקידו, לפי חוק זה, לדרוש ולקבל מהממונה דוחות, פירוט
שכר העבודה תלושי שכר וכל מסמך ומידע אחר שמסר מעבידו של עובד זר בהתאם
להוראות סעיף זה, ולהשתמש בחומר האמור לצורך מילוי תפקידו כאמור.
מיום
23.4.2010
תיקון מס' 12
ס"ח
תש"ע מס' 2238 מיום 24.3.2010
עמ' 489 (ה"ח 426)
1ט. (א) השר
שר הפנים רשאי לקבוע כי על מעביד של עובד זר להגיש לממונה דין וחשבון, מדי
חודש או מדי תקופה ארוכה מזו שיקבע השר שר הפנים.
(ב) בדין וחשבון כאמור יפורטו שכר העבודה של העובד
הזר, התשלומים של המעביד בעבור תנאים סוציאליים וכן ניכויים משכר העבודה לרבות
ניכויים בעד תנאים סוציאליים, ניכויים לפי סעיפים 1ד ו-1ה והסכומים ששולמו לפי
סעיף 1יא.
(ג) הדו"ח האמור בסעיף קטן (א) ייערך על גבי
טופס שיקבע השר שר הפנים; כן רשאי השר שר הפנים לקבוע
את המועד והדרך להגשת הדו"ח האמור, פרטים נוספים שיש לכלול בו והמסמכים שיש
לצרף אליו, לרבות העתק של תלוש השכר כמשמעותו בסעיף 24 לחוק הגנת השכר,
התשי"ח-1958 (להלן – תלוש שכר).
(ד) קבע השר שר הפנים, לפי הוראות
סעיף קטן (א), חובה להגיש דין וחשבון, ימסור מעבידו של עובד זר לממונה, מדי תקופה
שיקבע השר שר הפנים, אישור של רואה חשבון המאמת את הדוחות שהוגשו
לפי סעיף זה; השר שר הפנים רשאי לקבוע, לגבי סוגי מעבידים, כי אימות
הדוחות יהיה בדרך אחרת.
(ה) מפקח שהשר הסמיך לפי סעיף 5ב, הממונה על
זכויות עובדים זרים או מי שנתמנה מפקח לענין חוק שהשר ממונה על ביצועו, רשאי,
לצורך מילוי תפקידו, לפי חוק זה, לדרוש ולקבל מהממונה דוחות, תלושי שכר וכל מסמך
ומידע אחר שמסר מעבידו של עובד זר בהתאם להוראות סעיף זה, ולהשתמש בחומר האמור
לצורך מילוי תפקידו כאמור.
(ו) תקנות
לפי סעיף זה יותקנו לאחר התייעצות עם השר.
מיום 15.7.2014
תיקון מס' 17
ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 604 (ה"ח 535)
(א) שר
הפנים רשאי לקבוע כי על מעביד מעסיק של עובד זר להגיש לממונה דין
וחשבון, מדי חודש או מדי תקופה ארוכה מזו שיקבע שר הפנים.
(ב) בדין וחשבון כאמור יפורטו שכר העבודה של העובד
הזר, התשלומים של המעביד המעסיק בעבור תנאים סוציאליים וכן ניכויים
משכר העבודה לרבות ניכויים בעד תנאים סוציאליים, ניכויים לפי סעיפים 1ד ו-1ה
והסכומים ששולמו לפי סעיף 1יא.
(ג) הדו"ח האמור בסעיף קטן (א) ייערך על גבי
טופס שיקבע שר הפנים; כן רשאי שר הפנים לקבוע את המועד והדרך להגשת הדו"ח
האמור, פרטים נוספים שיש לכלול בו והמסמכים שיש לצרף אליו, לרבות העתק של תלוש
השכר כמשמעותו בסעיף 24 לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958 (להלן – תלוש שכר).
(ד) קבע שר הפנים, לפי הוראות סעיף קטן (א), חובה
להגיש דין וחשבון, ימסור מעבידו מעסיקו של עובד זר לממונה, מדי
תקופה שיקבע שר הפנים, אישור של רואה חשבון המאמת את הדוחות שהוגשו לפי סעיף זה;
שר הפנים רשאי לקבוע, לגבי סוגי מעבידים מעסיקים, כי אימות הדוחות
יהיה בדרך אחרת.
(ה) מפקח שהשר הסמיך לפי סעיף 5ב, הממונה על
זכויות עובדים זרים או מי שנתמנה מפקח לענין חוק שהשר ממונה על ביצועו, רשאי,
לצורך מילוי תפקידו, לפי חוק זה, לדרוש ולקבל מהממונה דוחות, תלושי שכר וכל מסמך
ומידע אחר שמסר מעבידו מעסיקו של עובד זר בהתאם להוראות סעיף זה,
ולהשתמש בחומר האמור לצורך מילוי תפקידו כאמור.
מיום
1.5.2017
תיקון מס' 18
ס"ח
תשע"ה מס' 2483 מיום 17.12.2014
עמ' 96 (ה"ח 904)
(ב) בדין וחשבון כאמור יפורטו
שכר העבודה של העובד הזר, התשלומים של המעסיק בעבור תנאים סוציאליים וכן ניכויים
משכר העבודה לרבות ניכויים בעד תנאים סוציאליים, ניכויים לפי סעיפים 1ד ו-1ה
והסכומים ששולמו לפי סעיף 1יא לפי פרק ד'.
אגרה (תיקון מס' 3) תש"ס-2000
(תיקון מס' 4) תשס"ג-2002 (תיקון מס' 11) תשס"ט-2009 (תיקון מס' 17)
תשע"ד-2014 הודעה תשע"ט-2019
1י. (א) מעסיק
המבקש להעסיק עובד זר ישלם אגרת בקשה בסכום של 1,210 שקלים חדשים (בחוק זה – אגרת
בקשה), בשל כל עובד זר שהוא מבקש להעסיק; אם הבקשה היא להיתר להעסקת עובד זר בענף
החקלאות או בתחום הסיעוד, ישלם אגרת בקשה בסכום של 600 שקלים חדשים, ואם הבקשה היא
להיתר להעסקת עובד זר בענף המסעדות האתניות, בענף הבניין או בענף התעשייה – ישלם
אגרת בקשה בסכום של 900 שקלים חדשים; האגרה תשולם בעת הגשת בקשה להיתר לפי סעיף
1יג, לרבות בעת הגשת בקשה להארכת תוקפו של היתר כאמור.
(תיקון מס' 4) תשס"ג-2002 (תיקון מס' 11) תשס"ט-2009
הודעה תשע"ט-2019
(א1) ניתן למעסיק היתר
להעסיק עובד זר לפי סעיף 1יג, ישלם אגרה שנתית בסכום של 9,620 שקלים חדשים בעבור
כל אשרה ורישיון לישיבת ביקור למטרת עבודה בישראל שיינתנו לעובד זר, בהסתמך על
ההיתר, לפי חוק הכניסה לישראל (בחוק זה – אגרה שנתית); אם ההיתר ניתן לשם העסקת
עובד זר בענף החקלאות, ישלם אגרה שנתית בסכום של 1,210 שקלים חדשים, ואם ההיתר
ניתן לשם העסקת עובד זר בענף המסעדות האתניות, בענף בניין או בענף התעשייה – ישלם
אגרה שנתית בסכום של 7,220 שקלים חדשים.
(תיקון
מס' 4) תשס"ג-2002
(ב) האגרה השנתית ואגרת הבקשה כאמור בסעיפים
קטנים (א) ו-(א1) ישולמו בידי מי שמבקש להעסיק את העובד הזר.
(תיקון
מס' 4) תשס"ג-2002 (תיקון מס' 12) תש"ע-2010
(ג) שר הפנים, בהסכמת שר האוצר ולאחר התייעצות
עם השר, רשאי, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע הוראות לענין דרכי תשלום אגרת
בקשה ואגרה שנתית, וכן הוראות ותנאים בדבר:
(1) פטור או סכום מופחת של
אגרת בקשה או אגרה שנתית בעבור עובד זר המועסק בסיעוד בידי יחיד, בתנאים שיקבע;
(2) פטור או סכום מופחת של
אגרת בקשה או אגרה שנתית, לגבי סוגי עובדים זרים, לגבי עובדים זרים בסוגי עבודה או
בענפים מסוימים ולגבי עובדים זרים בתפקידים מסוימים, הכל כפי שיקבע;
(3) תשלום חלקי של אגרה שנתית
לגבי אשרה ורישיון ישיבה כאמור בסעיף קטן (א1) שניתנו לתקופה שאינה עולה על שישה
חודשים.
(תיקון
מס' 4) תשס"ג-2002 (תיקון מס' 7) תשס"ה-2005 (תיקון מס' 12)
תש"ע-2010
(ד) סכומי האגרות כאמור בסעיף זה יעודכנו ב-1
בינואר של כל שנה, בהתאם לשיעור עליית מדד המחירים לצרכן הידוע באותו מועד לעומת
המדד שהיה ידוע ב-1 בינואר של השנה שקדמה לה; הסכומים האמורים יעוגלו לסכום הקרוב
שהוא מכפלה של עשרה שקלים חדשים.
(תיקון מס' 9) תשס"ז-2007
(ה) על גביית אגרות
לפי סעיף זה תחול פקודת המסים (גביה) כאילו היו מס, וניתן לגבותן גם בדרך של
תובענה אזרחית.
מיום
1.7.2000
תיקון מס' 3
ס"ח
תש"ס מס' 1724 מיום 10.1.2000
עמ' 89 (ה"ח 2824)
הוספת סעיף 1י
מיום
1.1.2003 (בכפוף להוראת שעה להלן)
תיקון מס' 4
ס"ח
תשס"ג מס' 1882 מיום 29.12.2002
עמ' 182 (ה"ח 4)
(א) שר
הפנים, בהסכמת השר ושר האוצר ובאישור הועדה, יקבע הוראות ותנאים בדבר -
(1) חובת מעביד לשלם אגרה שנתית בסכום שלא יעלה על 3,000 ש"ח,
שתשולם בעבור כל אשרת עובד זר שתינתן לפי חוק הכניסה (להלן – אגרה שנתית);
(2) חובת מעביד לשלם אגרת בקשה בסכום שלא יעלה על 350 ש"ח (להלן –
אגרת בקשה) שתשולם בעבור כל בקשה לאשרה ולרשיון לישיבת ביקור למטרת עבודה בישראל
לפי חוק הכניסה (להלן – אשרת עובד זר);
(3) פטור או סכום מופחת של אגרת בקשה או אגרה שנתית בעבור עובד זר סיעודי
המועסק בידי יחיד, בתנאים שיקבע;
(4) פטור או סכום מופחת של אגרת בקשה או אגרה שנתית, לגבי עובדים זרים
בסוגי עבודה או בענפים אחרים שיקבע ולגבי עובדים זרים בתפקידים מסוימים שקבע;
(5) תשלום חלקי של אגרה שנתית לגבי אשרת עובד זר שתינתן לתקופה של עד 6
חודשים;
(6) החזר חלקי של אגרה שנתית במקרה שהעובד הזר עזב את ישראל לפני תום
המועד שנקבע באשרה שבשלה שולמה אגרה, הכל בתנאים ובנסיבות שיקבע כאמור.
(א) מעביד המבקש להעסיק עובד זר ישלם אגרת בקשה
בסכום של 500 שקלים חדשים (בחוק זה – אגרת בקשה), בשל כל עובד זר שהוא מבקש
להעסיק; האגרה תשולם בעת הגשת בקשה להיתר לפי סעיף 1יג, לרבות בעת הגשת בקשה
להארכת תוקפו של היתר כאמור.
(א1)
ניתן למעביד היתר להעסיק עובד זר לפי סעיף 1יג, ישלם אגרה שנתית בסכום של 4,000
שקלים חדשים בעבור כל אשרה ורישיון לישיבת ביקור למטרת עבודה בישראל שיינתנו לעובד
זר, בהסתמך על ההיתר, לפי חוק הכניסה לישראל (בחוק זה – אגרה שנתית), ואם ההיתר
ניתן לשם העסקת עובד זר בענף החקלאות, ישלם אגרה שנתית בסכום של 1,000 שקלים
חדשים.
(ב) האגרה השנתית ואגרת הבקשה כאמור בסעיף קטן
(א) כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(א1) ישולמו בידי מי שמבקש להעסיק את
העובד הזר.
(ג) שר
הפנים, בהסכמת השר ושר האוצר ובאישור הועדה רשאי בצו להקטין את הסכומים הנקובים
בסעיף קטן (א).
(ג) השר רשאי, בהסכמת שר האוצר, בהתייעצות עם שר
הפנים, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע הוראות לענין דרכי תשלום אגרת בקשה
ואגרה שנתית, וכן הוראות ותנאים בדבר:
(1) פטור או סכום מופחת של אגרת בקשה או אגרה שנתית בעבור עובד זר המועסק
בסיעוד בידי יחיד, בתנאים שיקבע;
(2) פטור או סכום מופחת של אגרת בקשה או אגרה שנתית, לגבי סוגי עובדים
זרים, לגבי עובדים זרים בסוגי עבודה או בענפים מסוימים ולגבי עובדים זרים בתפקידים
מסוימים, הכל כפי שיקבע;
(3) תשלום חלקי של אגרה שנתית לגבי אשרה ורישיון ישיבה כאמור בסעיף קטן
(א1) שניתנו לתקופה שאינה עולה על שישה חודשים.
(ד) סכומי האגרות כאמור בסעיף זה יעודכנו ב-1
בינואר של כל שנה, בהתאם לשיעור עליית מדד המחירים לצרכן שפורסם ב-15 באוקטובר של
אותה שנה לעומת המדד שפורסם ב-15 באוקטובר של השנה שלפניה; שר הפנים השר
יפרסם הודעה על סכומי האגרות, כפי שעודכנו לפי סעיף קטן זה.
מיום
1.1.2003 עד יום 30.4.2003
תיקון מס' 4
(הוראת שעה)
ס"ח
תשס"ג מס' 1882 מיום 29.12.2002
עמ' 182 (ה"ח 4)
(א) מעביד המבקש להעסיק עובד זר ישלם אגרת בקשה
בסכום של 500 שקלים חדשים (בחוק זה – אגרת בקשה), בשל כל עובד זר שהוא מבקש
להעסיק; האגרה תשולם בעת הגשת בקשה להיתר לפי סעיף 1יג סעיף 32 בחוק
שירות התעסוקה, התשי"ט-1959, לרבות בעת הגשת בקשה להארכת תוקפו של היתר
כאמור.
(א1)
ניתן למעביד היתר להעסיק עובד זר לפי סעיף 1יג סעיף 32 בחוק שירות
התעסוקה, התשי"ט-1959, ישלם אגרה שנתית בסכום של 4,000 שקלים חדשים בעבור
כל אשרה ורישיון לישיבת ביקור למטרת עבודה בישראל שיינתנו לעובד זר, בהסתמך על
ההיתר, לפי חוק הכניסה לישראל (בחוק זה – אגרה שנתית), ואם ההיתר ניתן לשם העסקת
עובד זר בענף החקלאות, ישלם אגרה שנתית בסכום של 1,000 שקלים חדשים.
מיום
1.5.2005
תיקון מס' 7
ס"ח
תשס"ה מס' 1997 מיום 11.4.2005
עמ' 361 (ה"ח 143)
(ד) סכומי
האגרות כאמור בסעיף זה יעודכנו ב-1 בינואר של כל שנה, בהתאם לשיעור עליית מדד
המחירים לצרכן שפורסם ב-15 באוקטובר של אותה שנה לעומת המדד שפורסם ב-15
באוקטובר של השנה שלפניה; השר יפרסם הודעה על סכומי האגרות, כפי שעודכנו לפי סעיף
קטן זה הידוע באותו מועד לעומת המדד שהיה ידוע ב-1 בינואר של השנה שקדמה לה.
מיום
1.4.2007
תיקון מס' 9
ס"ח
תשס"ז מס' 2077 מיום 11.1.2007
עמ' 67 (ה"ח 260)
הוספת סעיף קטן
1י(ה)
מיום
1.1.2008
הודעה
תשס"ח-2008
י"פ
תשס"ח מס' 5777 מיום 20.2.2008
עמ' 1979
(א) מעביד המבקש להעסיק עובד זר ישלם אגרת בקשה
בסכום של 500 530 שקלים חדשים (בחוק זה – אגרת בקשה), בשל כל עובד
זר שהוא מבקש להעסיק; האגרה תשולם בעת הגשת בקשה להיתר לפי סעיף 1יג, לרבות בעת
הגשת בקשה להארכת תוקפו של היתר כאמור.
(א1)
ניתן למעביד היתר להעסיק עובד זר לפי סעיף 1יג, ישלם אגרה שנתית בסכום של 4,000
4,240 שקלים חדשים בעבור כל אשרה ורישיון לישיבת ביקור למטרת עבודה בישראל
שיינתנו לעובד זר, בהסתמך על ההיתר, לפי חוק הכניסה לישראל (בחוק זה – אגרה
שנתית), ואם ההיתר ניתן לשם העסקת עובד זר בענף החקלאות, ישלם אגרה שנתית בסכום של
1,000 1,060 שקלים חדשים.
מיום
1.1.2009
הודעה
תשס"ט-2009
י"פ
תשס"ט מס' 5971 מיום 29.6.2009
עמ' 4570
(א) מעביד המבקש להעסיק עובד זר ישלם אגרת בקשה
בסכום של 530 555 שקלים חדשים (בחוק זה – אגרת בקשה), בשל כל עובד
זר שהוא מבקש להעסיק; האגרה תשולם בעת הגשת בקשה להיתר לפי סעיף 1יג, לרבות בעת
הגשת בקשה להארכת תוקפו של היתר כאמור.
(א1)
ניתן למעביד היתר להעסיק עובד זר לפי סעיף 1יג, ישלם אגרה שנתית בסכום של 4,240
4,430 שקלים חדשים בעבור כל אשרה ורישיון לישיבת ביקור למטרת עבודה בישראל
שיינתנו לעובד זר, בהסתמך על ההיתר, לפי חוק הכניסה לישראל (בחוק זה – אגרה
שנתית), ואם ההיתר ניתן לשם העסקת עובד זר בענף החקלאות, ישלם אגרה שנתית בסכום של
1,060 1,110 שקלים חדשים.
מיום 1.1.2010
(בכפוף להוראת מעבר בסעיף 20 לתיקון)
תיקון מס' 11
ס"ח
תשס"ט מס' 2203 מיום 23.7.2009
עמ' 176 (ה"ח 436)
(א) מעביד המבקש להעסיק עובד זר ישלם אגרת בקשה
בסכום של 555 1,110 שקלים חדשים (בחוק זה – אגרת בקשה), בשל כל עובד
זר שהוא מבקש להעסיק; אם הבקשה היא להיתר להעסקת עובד זר בענף החקלאות או בתחום
הסיעוד, ישלם אגרת בקשה בסכום של 555 שקלים חדשים, ואם הבקשה היא להיתר להעסקת
עובד זר בענף המסעדות האתניות, בענף הבניין או בענף התעשייה – ישלם אגרת בקשה
בסכום של 833 שקלים חדשים; האגרה תשולם בעת הגשת בקשה להיתר לפי סעיף 1יג,
לרבות בעת הגשת בקשה להארכת תוקפו של היתר כאמור.
(א1)
ניתן למעביד היתר להעסיק עובד זר לפי סעיף 1יג, ישלם אגרה שנתית בסכום של 4,430
8,860 שקלים חדשים בעבור כל אשרה ורישיון לישיבת ביקור למטרת עבודה בישראל
שיינתנו לעובד זר, בהסתמך על ההיתר, לפי חוק הכניסה לישראל (בחוק זה – אגרה שנתית),
ואם ההיתר ניתן לשם העסקת עובד זר בענף החקלאות, ישלם אגרה שנתית בסכום של 1,110
שקלים חדשים; אם ההיתר ניתן לשם העסקת עובד זר בענף החקלאות, ישלם אגרה
שנתית בסכום של 1,110 שקלים חדשים, ואם ההיתר ניתן לשם העסקת עובד זר בענף המסעדות
האתניות, בענף בניין או בענף התעשייה – ישלם אגרה שנתית בסכום של 6,645 שקלים
חדשים.
מיום
23.4.2010
תיקון מס' 12
ס"ח
תש"ע מס' 2238 מיום 24.3.2010
עמ' 489 (ה"ח 426)
(ג) השר רשאי, בהסכמת שר
האוצר, בהתייעצות עם שר הפנים שר הפנים, בהסכמת שר האוצר ולאחר התייעצות עם
השר, רשאי, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע הוראות לענין דרכי תשלום אגרת
בקשה ואגרה שנתית, וכן הוראות ותנאים בדבר:
(1) פטור
או סכום מופחת של אגרת בקשה או אגרה שנתית בעבור עובד זר המועסק בסיעוד בידי יחיד,
בתנאים שיקבע;
(2) פטור
או סכום מופחת של אגרת בקשה או אגרה שנתית, לגבי סוגי עובדים זרים, לגבי עובדים
זרים בסוגי עבודה או בענפים מסוימים ולגבי עובדים זרים בתפקידים מסוימים, הכל כפי
שיקבע;
(3) תשלום
חלקי של אגרה שנתית לגבי אשרה ורישיון ישיבה כאמור בסעיף קטן (א1) שניתנו לתקופה
שאינה עולה על שישה חודשים.
(ד) סכומי האגרות כאמור בסעיף זה יעודכנו ב-1
בינואר של כל שנה, בהתאם לשיעור עליית מדד המחירים לצרכן הידוע באותו מועד לעומת
המדד שהיה ידוע ב-1 בינואר של השנה שקדמה לה; הסכומים האמורים יעוגלו לסכום
הקרוב שהוא מכפלה של עשרה שקלים חדשים.
מיום
1.1.2011
הודעה
תשע"א-2011
י"פ
תשע"א מס' 6225 מיום 13.4.2011
עמ' 3769
(א) מעביד המבקש להעסיק עובד זר ישלם אגרת בקשה
בסכום של 1,110 1,140 שקלים חדשים (בחוק זה – אגרת בקשה), בשל כל
עובד זר שהוא מבקש להעסיק; אם הבקשה היא להיתר להעסקת עובד זר בענף החקלאות או
בתחום הסיעוד, ישלם אגרת בקשה בסכום של 555 570 שקלים חדשים, ואם
הבקשה היא להיתר להעסקת עובד זר בענף המסעדות האתניות, בענף הבניין או בענף
התעשייה – ישלם אגרת בקשה בסכום של 833 850 שקלים חדשים; האגרה
תשולם בעת הגשת בקשה להיתר לפי סעיף 1יג, לרבות בעת הגשת בקשה להארכת תוקפו של
היתר כאמור.
(א1)
ניתן למעביד היתר להעסיק עובד זר לפי סעיף 1יג, ישלם אגרה שנתית בסכום של 8,860
9,060 שקלים חדשים בעבור כל אשרה ורישיון לישיבת ביקור למטרת עבודה בישראל
שיינתנו לעובד זר, בהסתמך על ההיתר, לפי חוק הכניסה לישראל (בחוק זה – אגרה
שנתית); אם ההיתר ניתן לשם העסקת עובד זר בענף החקלאות, ישלם אגרה שנתית בסכום של 1,110
1,140 שקלים חדשים, ואם ההיתר ניתן לשם העסקת עובד זר בענף המסעדות
האתניות, בענף בניין או בענף התעשייה – ישלם אגרה שנתית בסכום של 6,645 6,800
שקלים חדשים.
מיום
1.1.2012
הודעה
תשע"ב-2012
י"פ
תשע"ב מס' 6400 מיום 3.4.2012
עמ' 3353
(א) מעביד המבקש להעסיק עובד זר ישלם אגרת בקשה
בסכום של 1,140 1,170 שקלים חדשים (בחוק זה – אגרת בקשה), בשל כל
עובד זר שהוא מבקש להעסיק; אם הבקשה היא להיתר להעסקת עובד זר בענף החקלאות או
בתחום הסיעוד, ישלם אגרת בקשה בסכום של 570 580 שקלים חדשים, ואם
הבקשה היא להיתר להעסקת עובד זר בענף המסעדות האתניות, בענף הבניין או בענף
התעשייה – ישלם אגרת בקשה בסכום של 850 870 שקלים חדשים; האגרה
תשולם בעת הגשת בקשה להיתר לפי סעיף 1יג, לרבות בעת הגשת בקשה להארכת תוקפו של
היתר כאמור.
(א1)
ניתן למעביד היתר להעסיק עובד זר לפי סעיף 1יג, ישלם אגרה שנתית בסכום של 9,060
9,290 שקלים חדשים בעבור כל אשרה ורישיון לישיבת ביקור למטרת עבודה בישראל
שיינתנו לעובד זר, בהסתמך על ההיתר, לפי חוק הכניסה לישראל (בחוק זה – אגרה
שנתית); אם ההיתר ניתן לשם העסקת עובד זר בענף החקלאות, ישלם אגרה שנתית בסכום של 1,140
1,170 שקלים חדשים, ואם ההיתר ניתן לשם העסקת עובד זר בענף המסעדות
האתניות, בענף בניין או בענף התעשייה – ישלם אגרה שנתית בסכום של 6,800 6,970
שקלים חדשים.
מיום
1.1.2013
הודעה
תשע"ג-2013
י"פ
תשע"ג מס' 6627 מיום 11.7.2013
עמ' 6790
(א) מעביד המבקש להעסיק עובד זר ישלם אגרת בקשה
בסכום של 1,170 1,190 שקלים חדשים (בחוק זה – אגרת בקשה), בשל כל
עובד זר שהוא מבקש להעסיק; אם הבקשה היא להיתר להעסקת עובד זר בענף החקלאות או
בתחום הסיעוד, ישלם אגרת בקשה בסכום של 580 590 שקלים חדשים, ואם
הבקשה היא להיתר להעסקת עובד זר בענף המסעדות האתניות, בענף הבניין או בענף
התעשייה – ישלם אגרת בקשה בסכום של 870 880 שקלים חדשים; האגרה
תשולם בעת הגשת בקשה להיתר לפי סעיף 1יג, לרבות בעת הגשת בקשה להארכת תוקפו של
היתר כאמור.
(א1)
ניתן למעביד היתר להעסיק עובד זר לפי סעיף 1יג, ישלם אגרה שנתית בסכום של 9,290
9,420 שקלים חדשים בעבור כל אשרה ורישיון לישיבת ביקור למטרת עבודה בישראל
שיינתנו לעובד זר, בהסתמך על ההיתר, לפי חוק הכניסה לישראל (בחוק זה – אגרה
שנתית); אם ההיתר ניתן לשם העסקת עובד זר בענף החקלאות, ישלם אגרה שנתית בסכום של 1,170
1,190 שקלים חדשים, ואם ההיתר ניתן לשם העסקת עובד זר בענף המסעדות האתניות,
בענף בניין או בענף התעשייה – ישלם אגרה שנתית בסכום של 6,970 7,070
שקלים חדשים.
מיום
1.1.2014
הודעה
תשע"ד-2014
י"פ
תשע"ד מס' 6806 מיום 20.5.2014
עמ' 5668
ת"ט
תשע"ה-2014
י"פ
תשע"ה מס' 6911 מיום 6.11.2014
עמ' 703
(א) מעביד המבקש להעסיק עובד זר ישלם אגרת בקשה
בסכום של 1,190 1,200 שקלים חדשים (בחוק זה – אגרת בקשה), בשל כל
עובד זר שהוא מבקש להעסיק; אם הבקשה היא להיתר להעסקת עובד זר בענף החקלאות או
בתחום הסיעוד, ישלם אגרת בקשה בסכום של 590 600 שקלים חדשים, ואם
הבקשה היא להיתר להעסקת עובד זר בענף המסעדות האתניות, בענף הבניין או בענף
התעשייה – ישלם אגרת בקשה בסכום של 880 900 שקלים חדשים; האגרה
תשולם בעת הגשת בקשה להיתר לפי סעיף 1יג, לרבות בעת הגשת בקשה להארכת תוקפו של
היתר כאמור.
(א1)
ניתן למעביד היתר להעסיק עובד זר לפי סעיף 1יג, ישלם אגרה שנתית בסכום של 9,420
9,600 שקלים חדשים בעבור כל אשרה ורישיון לישיבת ביקור למטרת עבודה בישראל
שיינתנו לעובד זר, בהסתמך על ההיתר, לפי חוק הכניסה לישראל (בחוק זה – אגרה
שנתית); אם ההיתר ניתן לשם העסקת עובד זר בענף החקלאות, ישלם אגרה שנתית בסכום של 1,190
1,200 שקלים חדשים, ואם ההיתר ניתן לשם העסקת עובד זר בענף המסעדות
האתניות, בענף בניין או בענף התעשייה – ישלם אגרה שנתית בסכום של 7,070 7,200
שקלים חדשים.
מיום 15.7.2014
תיקון מס' 17
ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 604 (ה"ח 535)
(א) מעביד מעסיק המבקש להעסיק
עובד זר ישלם אגרת בקשה בסכום של 1,200 שקלים חדשים (בחוק זה – אגרת בקשה), בשל כל
עובד זר שהוא מבקש להעסיק; אם הבקשה היא להיתר להעסקת עובד זר בענף החקלאות או
בתחום הסיעוד, ישלם אגרת בקשה בסכום של 600 שקלים חדשים, ואם הבקשה היא להיתר
להעסקת עובד זר בענף המסעדות האתניות, בענף הבניין או בענף התעשייה – ישלם אגרת
בקשה בסכום של 900 שקלים חדשים; האגרה תשולם בעת הגשת בקשה להיתר לפי סעיף 1יג,
לרבות בעת הגשת בקשה להארכת תוקפו של היתר כאמור.
(א1)
ניתן למעביד למעסיק היתר להעסיק עובד זר לפי סעיף 1יג, ישלם אגרה
שנתית בסכום של 9,600 שקלים חדשים בעבור כל אשרה ורישיון לישיבת ביקור למטרת עבודה
בישראל שיינתנו לעובד זר, בהסתמך על ההיתר, לפי חוק הכניסה לישראל (בחוק זה – אגרה
שנתית); אם ההיתר ניתן לשם העסקת עובד זר בענף החקלאות, ישלם אגרה שנתית בסכום של
1,200 שקלים חדשים, ואם ההיתר ניתן לשם העסקת עובד זר בענף המסעדות האתניות, בענף
בניין או בענף התעשייה – ישלם אגרה שנתית בסכום של 7,200 שקלים חדשים.
מיום 1.1.2016
הודעה תשע"ו-2016
י"פ תשע"ו מס' 7236 מיום 29.3.2016 עמ' 4690
(א) מעסיק המבקש להעסיק עובד זר ישלם אגרת בקשה
בסכום של 1,200 1,190 שקלים חדשים (בחוק זה – אגרת בקשה), בשל כל
עובד זר שהוא מבקש להעסיק; אם הבקשה היא להיתר להעסקת עובד זר בענף החקלאות או
בתחום הסיעוד, ישלם אגרת בקשה בסכום של 600 שקלים חדשים, ואם הבקשה היא להיתר
להעסקת עובד זר בענף המסעדות האתניות, בענף הבניין או בענף התעשייה – ישלם אגרת
בקשה בסכום של 900 890 שקלים חדשים; האגרה תשולם בעת הגשת בקשה
להיתר לפי סעיף 1יג, לרבות בעת הגשת בקשה להארכת תוקפו של היתר כאמור.
(א1)
ניתן למעסיק היתר להעסיק עובד זר לפי סעיף 1יג, ישלם אגרה שנתית בסכום של 9,600
9,500 שקלים חדשים בעבור כל אשרה ורישיון לישיבת ביקור למטרת עבודה בישראל
שיינתנו לעובד זר, בהסתמך על ההיתר, לפי חוק הכניסה לישראל (בחוק זה – אגרה
שנתית); אם ההיתר ניתן לשם העסקת עובד זר בענף החקלאות, ישלם אגרה שנתית בסכום של 1,200
1,190 שקלים חדשים, ואם ההיתר ניתן לשם העסקת עובד זר בענף המסעדות
האתניות, בענף בניין או בענף התעשייה – ישלם אגרה שנתית בסכום של 7,200 7,130
שקלים חדשים.
מיום 1.1.2017
הודעה תשע"ז-2017
י"פ תשע"ז מס' 7513 מיום 29.5.2017 עמ' 6201
(א) מעסיק המבקש להעסיק עובד זר ישלם אגרת בקשה
בסכום של 1,190 שקלים חדשים (בחוק זה – אגרת בקשה), בשל כל עובד זר שהוא מבקש
להעסיק; אם הבקשה היא להיתר להעסקת עובד זר בענף החקלאות או בתחום הסיעוד, ישלם
אגרת בקשה בסכום של 600 590 שקלים חדשים, ואם הבקשה היא להיתר
להעסקת עובד זר בענף המסעדות האתניות, בענף הבניין או בענף התעשייה – ישלם אגרת
בקשה בסכום של 890 שקלים חדשים; האגרה תשולם בעת הגשת בקשה להיתר לפי סעיף 1יג,
לרבות בעת הגשת בקשה להארכת תוקפו של היתר כאמור.
(א1)
ניתן למעסיק היתר להעסיק עובד זר לפי סעיף 1יג, ישלם אגרה שנתית בסכום של 9,500
9,480 שקלים חדשים בעבור כל אשרה ורישיון לישיבת ביקור למטרת עבודה בישראל
שיינתנו לעובד זר, בהסתמך על ההיתר, לפי חוק הכניסה לישראל (בחוק זה – אגרה
שנתית); אם ההיתר ניתן לשם העסקת עובד זר בענף החקלאות, ישלם אגרה שנתית בסכום של
1,190 שקלים חדשים, ואם ההיתר ניתן לשם העסקת עובד זר בענף המסעדות האתניות, בענף
בניין או בענף התעשייה – ישלם אגרה שנתית בסכום של 7,130 7,110
שקלים חדשים.
מיום 1.1.2018
הודעה תשע"ח-2018
י"פ תשע"ח מס' 7749 מיום 29.3.2018 עמ' 6658
(א) מעסיק המבקש להעסיק עובד זר ישלם אגרת בקשה
בסכום של 1,190 שקלים חדשים (בחוק זה – אגרת בקשה), בשל כל עובד זר שהוא מבקש
להעסיק; אם הבקשה היא להיתר להעסקת עובד זר בענף החקלאות או בתחום הסיעוד, ישלם
אגרת בקשה בסכום של 590 600 שקלים חדשים, ואם הבקשה היא להיתר
להעסקת עובד זר בענף המסעדות האתניות, בענף הבניין או בענף התעשייה – ישלם אגרת
בקשה בסכום של 890 שקלים חדשים; האגרה תשולם בעת הגשת בקשה להיתר לפי סעיף 1יג,
לרבות בעת הגשת בקשה להארכת תוקפו של היתר כאמור.
(א1)
ניתן למעסיק היתר להעסיק עובד זר לפי סעיף 1יג, ישלם אגרה שנתית בסכום של 9,480
9,500 שקלים חדשים בעבור כל אשרה ורישיון לישיבת ביקור למטרת עבודה בישראל
שיינתנו לעובד זר, בהסתמך על ההיתר, לפי חוק הכניסה לישראל (בחוק זה – אגרה
שנתית); אם ההיתר ניתן לשם העסקת עובד זר בענף החקלאות, ישלם אגרה שנתית בסכום של
1,190 שקלים חדשים, ואם ההיתר ניתן לשם העסקת עובד זר בענף המסעדות האתניות, בענף
בניין או בענף התעשייה – ישלם אגרה שנתית בסכום של 7,110 7,130
שקלים חדשים.
מיום 1.1.2019
הודעה תשע"ט-2019
י"פ תשע"ט מס' 8159 מיום 19.3.2019 עמ' 8870
(א) מעסיק המבקש להעסיק עובד זר ישלם אגרת בקשה
בסכום של 1,190 1,210 שקלים חדשים (בחוק זה – אגרת בקשה), בשל כל
עובד זר שהוא מבקש להעסיק; אם הבקשה היא להיתר להעסקת עובד זר בענף החקלאות או
בתחום הסיעוד, ישלם אגרת בקשה בסכום של 600 שקלים חדשים, ואם הבקשה היא להיתר
להעסקת עובד זר בענף המסעדות האתניות, בענף הבניין או בענף התעשייה – ישלם אגרת
בקשה בסכום של 890 900 שקלים חדשים; האגרה תשולם בעת הגשת בקשה
להיתר לפי סעיף 1יג, לרבות בעת הגשת בקשה להארכת תוקפו של היתר כאמור.
(א1)
ניתן למעסיק היתר להעסיק עובד זר לפי סעיף 1יג, ישלם אגרה שנתית בסכום של 9,500
9,620 שקלים חדשים בעבור כל אשרה ורישיון לישיבת ביקור למטרת עבודה בישראל
שיינתנו לעובד זר, בהסתמך על ההיתר, לפי חוק הכניסה לישראל (בחוק זה – אגרה
שנתית); אם ההיתר ניתן לשם העסקת עובד זר בענף החקלאות, ישלם אגרה שנתית בסכום של 1,190
1,210 שקלים חדשים, ואם ההיתר ניתן לשם העסקת עובד זר בענף המסעדות
האתניות, בענף בניין או בענף התעשייה – ישלם אגרה שנתית בסכום של 7,130 7,220
שקלים חדשים.
דמי היתר (תיקון מס' 7)
תשס"ה-2005
1י1. (א) מתן
היתר להעסקת עובד זר בענף הבנין לפי הוראות סעיף 1יג והארכת תוקפו של היתר כאמור
מותנים בתשלום דמי היתר לפי הוראות סעיף זה.
(תיקון מס' 11) תשס"ט-2009 הודעה תשע"ט-2019
(ב) דמי ההיתר יהיו
בסכום השווה ל-12,260 שקלים חדשים לשנה לעובד.
(ג) דמי ההיתר
ישולמו בידי מבקש ההיתר או המבקש להאריך את תוקפו, במועד מתן ההיתר או במועד הארכת
תוקפו של ההיתר, לפי הענין, והם ייגבו בידי הממונה.
(ד) על אף הוראות
סעיף קטן (ג), רשאי הממונה, או עובד המדינה שהוא הסמיך לענין זה, להורות כי דמי
ההיתר ישתלמו במספר תשלומים כפי שיורה; ניתנה הוראה כאמור, יותנו מתן ההיתר או
הארכת תוקפו, לפי הענין, בביצוע התשלום הראשון ובהמצאת בטוחות להבטחת תשלום דמי
ההיתר במלואם, כפי שידרוש הממונה או עובד המדינה שהוסמך כאמור.
(תיקון מס' 12) תש"ע-2010
(ה) שר הפנים, בהסכמת
שר האוצר ולאחר התייעצות עם השר, רשאי לקבוע הוראות ותנאים בדבר –
(1) פטור מדמי היתר או סכום
מופחת של דמי היתר, לגבי היתרים להעסקת עובדים זרים בסוגי עבודה מסוימים, כפי
שיקבע;
(2) החזר של חלק מדמי ההיתר
בשל עובד זר שעבד אצל בעל ההיתר ועבר לעבוד אצל בעל היתר אחר ששילם בשל אותו עובד
את התשלומים הנדרשים ממנו לפי הוראות פרק זה, או בשל עובד זר שעזב את ישראל עד תום
התקופה שבה הורשה לשהות בה לפי הוראות חוק הכניסה לישראל, והכל אם מספר העובדים
הזרים שמותר להעסיקם לפי ההיתר הופחת בהתאם.
(ו) הסכום הקבוע
בסעיף קטן (ב) יעודכן כאמור בסעיף 1י(ד).
(תיקון מס' 12) תש"ע-2010
(ז) הוראות סעיף זה
אינן גורעות מהוראות סעיף 1י, ואולם רשאי שר הפנים, בהסכמת שר האוצר ולאחר
התייעצות עם השר, לקבוע הוראות ותנאים לענין החזר חלקי של אגרת בקשה ששילם מבקש
חייב לפי הוראות סעיף 1י בשל עובד זר שביקש להעסיק, אם בקשתו להעסקת העובד הזר
נדחתה, ובלבד שלא יוחזר לפי סעיף קטן זה סכום העולה על מחצית אגרת הבקשה ששולמה
כאמור; לענין זה, "מבקש חייב" – מי שהיה חייב בתשלום דמי היתר לפי סעיף
זה אילו בקשתו להעסקת העובד הזר היתה מתקבלת.
(תיקון מס' 9) תשס"ז-2007
(ח) על גביית דמי
היתר לפי סעיף זה תחול פקודת המסים (גביה), כאילו היו מס, וניתן לגבותם גם בדרך של
תובענה אזרחית.
מיום
1.5.2005
תיקון מס' 7
ס"ח
תשס"ה מס' 1997 מיום 11.4.2005
עמ' 361 (ה"ח 143)
הוספת סעיף 1י1
מיום
1.4.2007
תיקון מס' 9
ס"ח
תשס"ז מס' 2077 מיום 11.1.2007
עמ' 67 (ה"ח 260)
הוספת סעיף קטן
1י1(ח)
מיום
1.1.2008
הודעה
תשס"ח-2008
י"פ
תשס"ח מס' 5777 מיום 20.2.2008
עמ' 1979
(ב) דמי
ההיתר יהיו בסכום השווה ל-6,800 7,205 שקלים חדשים לשנה לעובד.
מיום
1.1.2009
הודעה
תשס"ט-2009
י"פ
תשס"ט מס' 5971 מיום 29.6.2009
עמ' 4570
(ב) דמי
ההיתר יהיו בסכום השווה ל-7,205 7,530 שקלים חדשים לשנה לעובד.
מיום 1.1.2010
תיקון מס' 11
ס"ח
תשס"ט מס' 2203 מיום 23.7.2009
עמ' 176 (ה"ח 436)
(ב) דמי
ההיתר יהיו בסכום השווה ל-7,530 11,295 שקלים חדשים לשנה לעובד.
מיום
23.4.2010
תיקון מס' 12
ס"ח
תש"ע מס' 2238 מיום 24.3.2010
עמ' 489 (ה"ח 426)
(ה) השר,
בהסכמת שר האוצר ובהתייעצות עם שר הפנים שר הפנים, בהסכמת שר האוצר ולאחר
התייעצות עם השר, רשאי לקבוע הוראות ותנאים בדבר –
(1) פטור
מדמי היתר או סכום מופחת של דמי היתר, לגבי היתרים להעסקת עובדים זרים בסוגי עבודה
מסוימים, כפי שיקבע;
(2) החזר
של חלק מדמי ההיתר בשל עובד זר שעבד אצל בעל ההיתר ועבר לעבוד אצל בעל היתר אחר
ששילם בשל אותו עובד את התשלומים הנדרשים ממנו לפי הוראות פרק זה, או בשל עובד זר
שעזב את ישראל עד תום התקופה שבה הורשה לשהות בה לפי הוראות חוק הכניסה לישראל,
והכל אם מספר העובדים הזרים שמותר להעסיקם לפי ההיתר הופחת בהתאם.
(ו) הסכום
הקבוע בסעיף קטן (ב) יעודכן כאמור בסעיף 1י(ד).
(ז) הוראות
סעיף זה אינן גורעות מהוראות סעיף 1י, ואולם רשאי השר, בהסכמת שר האוצר
ובהתייעצות עם שר הפנים שר הפנים, בהסכמת שר האוצר ולאחר התייעצות עם השר,
לקבוע הוראות ותנאים לענין החזר חלקי של אגרת בקשה ששילם מבקש חייב לפי הוראות
סעיף 1י בשל עובד זר שביקש להעסיק, אם בקשתו להעסקת העובד הזר נדחתה, ובלבד שלא
יוחזר לפי סעיף קטן זה סכום העולה על מחצית אגרת הבקשה ששולמה כאמור; לענין זה,
"מבקש חייב" – מי שהיה חייב בתשלום דמי היתר לפי סעיף זה אילו בקשתו
להעסקת העובד הזר היתה מתקבלת.
מיום
1.1.2011
הודעה
תשע"א-2011
י"פ
תשע"א מס' 6225 מיום 13.4.2011
עמ' 3769
(ב) דמי
ההיתר יהיו בסכום השווה ל-11,295 11,550 שקלים חדשים לשנה לעובד.
מיום
1.1.2012
הודעה
תשע"ב-2012
י"פ
תשע"ב מס' 6400 מיום 3.4.2012
עמ' 3353
(ב) דמי
ההיתר יהיו בסכום השווה ל-11,550 11,840 שקלים חדשים לשנה לעובד.
מיום
1.1.2013
הודעה
תשע"ג-2013
י"פ
תשע"ג מס' 6627 מיום 11.7.2013
עמ' 6790
(ב) דמי
ההיתר יהיו בסכום השווה ל-11,840 12,010 שקלים חדשים לשנה לעובד.
מיום
1.1.2014
הודעה
תשע"ד-2014
י"פ
תשע"ד מס' 6806 מיום 20.5.2014
עמ' 5668
(ב) דמי
ההיתר יהיו בסכום השווה ל-12,010 12,240 שקלים חדשים לשנה לעובד.
מיום 1.1.2016
הודעה תשע"ו-2016
י"פ תשע"ו מס' 7236 מיום 29.3.2016 עמ' 4690
(ב) דמי
ההיתר יהיו בסכום השווה ל-12,240 12,120 שקלים חדשים לשנה לעובד.
מיום 1.1.2017
הודעה תשע"ז-2017
י"פ תשע"ז מס' 7513 מיום 29.5.2017 עמ' 6201
(ב) דמי
ההיתר יהיו בסכום השווה ל-12,120 12,080 שקלים חדשים לשנה לעובד.
מיום 1.1.2018
הודעה תשע"ח-2018
י"פ תשע"ח מס' 7749 מיום 29.3.2018 עמ' 6658
(ב) דמי
ההיתר יהיו בסכום השווה ל-12,080 12,120 שקלים חדשים לשנה לעובד.
מיום 1.1.2019
הודעה תשע"ט-2019
י"פ תשע"ט מס' 8159 מיום 19.3.2019 עמ' 8870
(ב) דמי
ההיתר יהיו בסכום השווה ל-12,120 12,260 שקלים חדשים לשנה לעובד.
מיום
1.7.2000
תיקון מס' 3
ס"ח
תש"ס מס' 1724 מיום 10.1.2000
עמ' 90 (ה"ח 2824)
הוספת פרק ד'
מיום
1.5.2005
תיקון מס' 7
ס"ח
תשס"ה מס' 1997 מיום 11.4.2005
עמ' 362 (ה"ח 143)
פרק
ד': קרן לעובדים זרים הפקדת כספים לטובת העובד הזר ולהבטחת יציאתו
מישראל
הגדרות – פרק ד' (תיקון מס' 18)
תשע"ה-2014
1י2. בפרק
זה –
"הממונה" – הממונה
או עובד משרד הפנים שהוא הסמיכו לעניין פרק זה;
"מסתנן" –
מסתנן כהגדרתו בחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד-1954, בעל רישיון
לפי סעיף 2(א)(2) או (5) לחוק הכניסה לישראל;
"תום התקופה
לשהייה בישראל", לעניין עובד זר שהוא מסתנן – המועד שבו עליו לעזוב את ישראל
כפי שנקבע בפסק דין חלוט או בהודעה מאת שר הפנים או מנהל רשות האוכלוסין וההגירה
במשרד הפנים.
מיום
1.5.2017
תיקון מס' 18
ס"ח
תשע"ה מס' 2483 מיום 17.12.2014
עמ' 96 (ה"ח 904)
הוספת סעיף 1י2
הפקדת כספים לטובת העובד הזר ולהבטחת
יציאתו מישראל במועד, והשימוש בהם (תיקון מס' 3) תש"ס-2000 (תיקון מס' 7)
תשס"ה-2005 (תיקון מס' 12) תש"ע-2010 (תיקון מס' 17) תשע"ד-2014
1יא. (א) השר,
בהסכמת שר האוצר, לאחר התייעצות עם שר הפנים ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע כי חובה
על מעסיקו של עובד זר לשלם לקרן כאמור בסעיף קטן (ב) או לחשבון הבנק כאמור בסעיף
קטן (ב1) סכום שיקבע שלא יעלה על 700 ש"ח לחודש, בעד כל עובד זר שהועסק על
ידו באותו חודש (להלן – הפיקדון); כן רשאי השר, בהסכמת שר האוצר, לאחר התייעצות עם
שר הפנים ובאישור הוועדה, לקבוע פטור מתשלום הפיקדון או תשלום מופחת של הפיקדון,
לגבי עובד זר המועסק בסיעוד בידי יחיד, וכן לסוגי עובדים כפי שיקבע כאמור.
(תיקון
מס' 7) תשס"ה-2005 (תיקון מס' 12) תש"ע-2010 (תיקון מס' 18)
תשע"ה-2014
(ב) שר הפנים, בהסכמת שר האוצר, רשאי להקים קרן
לעובדים זרים (בפרק זה – הקרן); שר האוצר, בהסכמת שר הפנים, יקבע הוראות לענין
הפעלתה וניהולה של הקרן, לרבות סוגי הנכסים שהקרן תהיה רשאית להשקיע בהם את הכספים
שנתקבלו לה כאמור, והעמלות שישולמו לקרן.
(תיקון
מס' 7) תשס"ה-2005 (תיקון מס' 12) תש"ע-2010 (תיקון מס' 18)
תשע"ה-2014
(ב1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאי
שר הפנים, בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה, לקבוע כי הפיקדון ישולם לחשבון בנק
נפרד, המיועד אך ורק למטרה זו, שייפתח וינוהל בהתאם להוראות שיקבע שר האוצר (בפרק
זה – חשבון הבנק); בכפוף להוראות סעיף קטן (ז)(2) ולהוראות הפרק הרביעי לחוק
הכניסה לישראל, כספים המופקדים בחשבון הבנק לפי סעיף קטן זה לא יהיו נתונים
להעברה, לשעבוד או לעיקול.
(תיקון
מס' 7) תשס"ה-2005
(ג) (בוטל).
(תיקון
מס' 8) תשס"ז-2007 (תיקון מס' 12) תש"ע-2010
(ד) עובד זר זכאי לקבל את הכספים ששולמו בעדו
לקרן או לחשבון הבנק בתוספת הרווחים שנצברו עליהם, בניכוי דמי ניהול של הקרן או
בניכוי עמלות בשל ניהול חשבון הבנק, לפי הענין ובניכוי מס כדין במועד, במקום
ובתנאים שקבע שר הפנים, ובלבד שהעובד הזר עזב את ישראל, שלא לצורך יציאה זמנית
ממנה, עד תום התקופה שבה הורשה לשהות בה לפי הוראות חוק הכניסה לישראל; המועד
שייקבע לפי סעיף קטן זה לא יהיה מוקדם מיום עזיבתו של העובד הזר את ישראל ולא יהיה
מאוחר מתום שלושה חודשים מיום עזיבתו כאמור.
(תיקון
מס' 7) תשס"ה-2005
(ה) למרות האמור בפקודת מס הכנסה –
(1) סכומים שהופקדו בקרן או
בחשבון הבנק בהתאם לפרק זה יראו אותם כהכנסה בידי העובד הזר במועד שבו התקבלו על
ידו;
(תיקון מס' 18) (תיקון) תשע"ז-2017
(2) כספים שנצברו לעובד הזר
בקרן או בחשבון הבנק יוטל עליהם מס הכנסה בשיעור סופי של 15% בלא זכות לפטור,
ניכוי או קיזוז כלשהם ותחול עליהם, בעת תשלומם לידי העובד השר, חובת ניכוי במקור
בהתאם לסעיף 164 לפקודת מס הכנסה;
(תיקון מס' 18) (תיקון) תשע"ז-2017
(3) על אף האמור בפסקאות (1)
ו-(2), היה העובד הזר מסתנן, יחולו הוראות אלה:
(א) משכר העבודה של העובד הזר,
ובכללו חלק העובד, ינכה המעסיק מס במקור בהתאם להוראות סעיף 164 לפקודת מס הכנסה,
בשיעורים הקבועים בסעיף 121 לפקודה האמורה;
(ב) על חלק המעסיק המופקד בקרן
או בחשבון הבנק לפי סעיף 1יא1(א), וכן על הריבית, הפרשי הצמדה ורווחים אחרים אשר
נצברו בקרן או בחשבון הבנק ואשם מקורם בפיקדון לגבי העובד הזר, יחולו הוראות פסקה
(1) ויוטל המס כאמור בפסקה (2).
(תיקון
מס' 7) תשס"ה-2005
(ו) (1) נקבעו בהסכם קיבוצי או בצו הרחבה
כמשמעותם בחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957, הוראות בדבר תשלומים סוציאליים
שעל המעסיק או העובד הזר לשלם לקרן פנסיה, לתכנית חיסכון אחרת, לקופת תגמולים או
לתשלום פיצויי פיטורים, יעביר המעסיק לקרן או לחשבון הבנק, לפי הענין, ואליהם בלבד
את התשלום הסוציאלי שהוא חב בו, והכל בשיעורים שנקבעו בהסכם הקיבוצי או בצו ההרחבה
כאמור, והוראות ההסכם הקיבוצי או צו ההרחבה לענין זה לא יחולו;
(תיקון מס' 7) תשס"ה-2005 (תיקון מס' 18) (תיקון)
תשע"ז-2017
(2) היה הסכום הכולל המשתלם
לפי פסקה (1) קטן מהסכום שנקבע לפי סעיף קטן (א) או לפי סעיף 1יא1, לפי העניין,
יעביר המעסיק לקרן או לחשבון הבנק, לפי הענין, את ההפרש שבין שני הסכומים;
(3) על מעסיק ששילם כספי
פיקדון לגבי עובד זר לא יחולו לגבי התקופה שבעדה הופקדו הכספים ועד גובה הסכום
שהופקד הוראות חוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963.
(תיקון
מס' 12) תש"ע-2010
(ז) שר הפנים, בהסכמת שר האוצר ובאישור הועדה,
רשאי לקבוע הוראות בדבר –
(1) תנאים ודרכים להעברת כספי
הפיקדון לעובד הזר בהתאם לסעיף קטן (ד), לרבות הפקדתם בחשבון בנק של העובד הזר
מחוץ לישראל;
(תיקון מס' 7) תשס"ה-2005
(2) השימוש בכספים שלא הוצאו
על ידי העובדים הזרים מהקרן או מחשבון הבנק, בתוך תקופה שתיקבע כאמור ושלא תפחת,
לגבי כל עובד זר, משישה חודשים מיום תום תקופת אשרת העובד הזר שניתנה לו או לגביו,
למטרת רווחתם של עובדים זרים בישראל כפי שיקבע;
(תיקון מס' 7) תשס"ה-2005
(3) סוגי מקרים ותנאים
שבהתקיימם יהיה עובד זר רשאי לקבל את כספי הפיקדון כולם או חלקם, אף לפני המועד
האמור בסעיף קטן (ד);
(תיקון מס' 7) תשס"ה-2005 (תיקון מס' 12) תש"ע-2010
(3א) סוגי מקרים ותנאים
שבהתקיימם יהיה עובד זר רשאי לקבל חלק מכספי הפיקדון ביום עזיבתו את ישראל או במועד
מאוחר מזה, הכל כפי שיקבע שר הפנים, אף אם עזב את ישראל לאחר תום התקופה שבה הורשה
לשהות בה לפי הוראות חוק הכניסה לישראל, ובלבד שעזב כאמור בטרם חלפו שישה חודשים
מתום התקופה האמורה; מכספים שעובד זר יקבל לפי הוראות פסקה זו ינוכו הוצאות הרחקה
החלות על העובד הזר לפי הוראות הפרק הרביעי לחוק הכניסה לישראל ויועברו לאוצר
המדינה;
(תיקון מס' 12) תש"ע-2010
(4) (נמחקה);
(תיקון מס' 7) תשס"ה-2005
(5) הדרכים והמועדים לתשלום
הכספים על ידי המעסיק לקרן או לחשבון הבנק, לפי הוראות סעיף זה.
(תיקון
מס' 7) תשס"ה-2005
(ח) הסכום האמור בסעיף קטן (א) יעודכן כאמור
בסעיף 1י(ד).
(תיקון מס' 12) תש"ע-2010 (תיקון מס' 18) תשע"ה-2014
(ט) הוראות סעיף
1כ(ב) יחולו, בשינויים המחויבים, לגבי הפיקדון, ולגבי כל סכום כסף אחר שהיה על מעסיק
לשלם לפי פרק זה לקרן או לחשבון הבנק.
מיום
1.1.2001
תיקון מס' 3
ס"ח
תש"ס מס' 1724 מיום 10.1.2000
עמ' 90 (ה"ח 2824)
הוספת סעיף 1יא
מיום
1.5.2005
תיקון מס' 7
ס"ח
תשס"ה מס' 1997 מיום 11.4.2005
עמ' 362 (ה"ח 143)
הפקדה
בקרן הפקדת כספים לטובת העובד
הזר ולהבטחת יציאתו מישראל במועד, והשימוש בהם
1יא. (א) השר,
בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה, רשאי להקים קרן לעובדים זרים (להלן – הקרן)
ולקבוע השר באישור הוועדה רשאי לקבוע הוראות ותנאים בדבר חובת מעבידו
של עובד זר לשלם לקרן כאמור בסעיף קטן (ב) או לחשבון הבנק כאמור בסעיף קטן (ב1)
סכום שיקבע שלא יעלה על 700 ש"ח לחודש, בעד כל עובד זר שהועסק על ידו באותו
חודש (להלן – הפיקדון).
(ב) השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי להקים קרן
לעובדים זרים (להלן – הקרן); שר האוצר, בהסכמת השר, יקבע הוראות לענין הפעלתה
וניהולה של הקרן, לרבות סוגי הנכסים שהקרן תהיה רשאית להשקיע בהם את הכספים
שנתקבלו לה כאמור, והעמלות שישולמו לקרן.
(ב1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאי השר, בהסכמת שר האוצר, לקבוע כי
הפיקדון ישולם לחשבון בנק נפרד, המיועד אך ורק למטרה זו, שייפתח וינוהל בהתאם
להוראות שיקבע שר האוצר (להלן – חשבון הבנק); בכפוף להוראות סעיף קטן (ז)(2)
ולהוראות הפרק הרביעי לחוק הכניסה לישראל, כספים המופקדים בחשבון הבנק לפי סעיף
קטן זה לא יהיו נתונים להעברה, לשעבוד או לעיקול.
(ג) מעביד רשאי לנכות משכרו של עובד זר חלק מסכום
הפיקדון שהוא שילם, בשיעור שלא יעלה על שיעור שקבע השר כאמור בסעיף קטן (א) ושלא
יעלה על שליש מסכום הפיקדון.
(ד) עובד
זר זכאי לקבל את הכספים ששולמו בעדו לקרן או לחשבון הבנק בתוספת הרווחים
שנצברו עליהם, בניכוי דמי ניהול של הקרן ובניכוי מס כדין בתום שלושה
חודשים לאחר שעזב את ישראל, למעט יציאה זמנית מישראל והכל בהתאם להוראות שקבע השר
כאמור בסעיף קטן (א) במועד, במקום ובתנאים שקבע השר, ובלבד שהעובד הזר עזב
את ישראל, שלא לצורך יציאה זמנית ממנה, עד תום התקופה שבה הורשה לשהות בה לפי
הוראות חוק הכניסה לישראל; המועד שייקבע לפי סעיף קטן זה לא יהיה מוקדם מיום
עזיבתו של העובד הזר את ישראל ולא יהיה מאוחר מתום שלושה חודשים מיום עזיבתו כאמור.
(ה) למרות האמור בפקודת מס הכנסה –
(1) סכומים
שהופקדו בקרן או בחשבון הבנק בהתאם לפרק זה יראו אותם כהכנסה בידי העובד
הזר במועד שבו התקבלו על ידו;
(2) כספים
שנצברו לעובד הזר בקרן או בחשבון הבנק יוטל עליהם מס הכנסה בשיעור סופי של
15% בלא זכות לפטור, ניכוי או קיזוז כלשהם.
(ו) (1) נקבעו בהסכם קיבוצי
או בצו הרחבה כמשמעותם בחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957, הוראות בדבר
תשלומים סוציאליים שעל המעביד או העובד הזר לשלם לקרן פנסיה, לתכנית חיסכון אחרת,
לקופת תגמולים או לתשלום פיצויי פיטורים, יעביר המעביד לקרן בלבד יעביר
המעביד לקרן או לחשבון הבנק, לפי הענין, ואליהם בלבד את התשלום הסוציאלי שהוא
חב בו וכן ינכה משכרו של העובד הזר את התשלום שהעובד חב בו ויעבירו לקרן בלבד,
והכל בשיעורים שנקבעו בהסכם הקיבוצי או בצו ההרחבה כאמור, והוראות ההסכם הקיבוצי
או צו ההרחבה לענין זה לא יחולו;
(2) היה
הסכום הכולל המשתלם לפי פסקה (1) קטן מהסכום שנקבע לפי סעיף קטן (א), יעביר המעביד
לקרן או לחשבון הבנק, לפי הענין, את ההפרש שבין שני הסכומים, לרבות את
הניכויים משכרו של העובד הזר לפי סעיף קטן (ג), ובלבד שסך כל הניכויים משכרו של
העובד הזר לקרן לפי פסקה (1) ולפי סעיף קטן (ג) לא יעלה על השיעור שנקבע לפי הסעיף
הקטן האמור;
(3) על
מעביד ששילם כספי פיקדון לגבי עובד זר לא יחולו לגבי התקופה שבעדה הופקדו הכספים
ועד גובה הסכום שהופקד הוראות חוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963.
(ז) השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור הועדה, רשאי
לקבוע הוראות בדבר –
(1) תנאים
ודרכים להעברת כספי הפיקדון לעובד הזר בהתאם לסעיף קטן (ד), לרבות הפקדתם בחשבון
בנק של העובד הזר מחוץ לישראל;
(2) השימוש
בכספים שלא הוצאו על ידי העובדים הזרים מהקרן או מחשבון הבנק, בתוך תקופה
שתיקבע כאמור ושלא תפחת, לגבי כל עובד זר, משנתיים משישה חודשים
מיום תום תקופת אשרת העובד הזר שניתנה לו או לגביו, למטרת רווחתם של עובדים זרים
בישראל כפי שיקבע;
(3) סוגי
מקרים ותנאים שבהתקיימם יהיה עובד זר רשאי לקבל את כספי הפיקדון כולם או חלקם, אף
לפני המועד האמור בסעיף קטן (ד) או אף בישראל;
(3א) סוגי מקרים ותנאים שבהתקיימם יהיה עובד זר רשאי לקבל חלק מכספי הפיקדון
ביום עזיבתו את ישראל או במועד מאוחר מזה, הכל כפי שיקבע השר בהסכמת שר הפנים, אף
אם עזב את ישראל לאחר תום התקופה שבה הורשה לשהות בה לפי הוראות חוק הכניסה
לישראל, ובלבד שעזב כאמור בטרם חלפו שישה חודשים מתום התקופה האמורה; מכספים שעובד
זר יקבל לפי הוראות פסקה זו ינוכו הוצאות הרחקה החלות על העובד הזר לפי הוראות
הפרק הרביעי לחוק הכניסה לישראל ויועברו לאוצר המדינה;
(4) פטור
מתשלום הפיקדון או תשלום מופחת של הפיקדון לגבי עובד זר סיעודי המועסק בידי יחיד,
וכן לסוגי עובדים כפי שייקבע כאמור; ניתן פטור או נקבע תשלום מופחת, לא ינכה
המעביד משכרו של העובד הזר לפי סעיף קטן (ג) או ינכה שיעור מופחת באופן יחסי
לתשלום המופחת לפי הענין;
(5) הדרכים
והמועדים לתשלום הכספים על ידי המעביד לקרן ולניכויים מהעובד הזר, כאמור
בסעיפים קטנים (א), (ג) ו-(ו) לקרן או לחשבון הבנק, לפי הוראות סעיף זה.
(ח) הסכום האמור בסעיף קטן (א) יעודכן ב-1
בינואר של כל שנה לפי שיעור עליית השכר הממוצע כהגדרתו בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי
[נוסח משולב], התשנ"ה-1995, לעומת השכר הממוצע כפי שהיה ב-1 בינואר שלפניו;
השר יפרסם ברשומות הודעה בדבר סכום הפיקדון כפי שעודכן לפי סעיף קטן זה כאמור
בסעיף 1י(ד).
מיום
1.1.2007
תיקון מס' 8
ס"ח
תשס"ז מס' 2077 מיום 11.1.2007
עמ' 58 (ה"ח 260)
(ד) עובד
זר זכאי לקבל את הכספים ששולמו בעדו לקרן או לחשבון הבנק בתוספת הרווחים שנצברו
עליהם, בניכוי דמי ניהול של הקרן או בניכוי עמלות בשל ניהול חשבון הבנק, לפי
הענין ובניכוי מס כדין במועד, במקום ובתנאים שקבע השר, ובלבד שהעובד הזר עזב
את ישראל, שלא לצורך יציאה זמנית ממנה, עד תום התקופה שבה הורשה לשהות בה לפי
הוראות חוק הכניסה לישראל; המועד שייקבע לפי סעיף קטן זה לא יהיה מוקדם מיום
עזיבתו של העובד הזר את ישראל ולא יהיה מאוחר מתום שלושה חודשים מיום עזיבתו
כאמור.
מיום
23.4.2010
תיקון מס' 12
ס"ח
תש"ע מס' 2238 מיום 24.3.2010
עמ' 489 (ה"ח 426)
1יא. (א) השר
באישור הוועדה רשאי לקבוע הוראות ותנאים בדבר חובת השר, בהסכמת שר האוצר,
לאחר התייעצות עם שר הפנים ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע כי חובה על מעבידו של
עובד זר לשלם לקרן כאמור בסעיף קטן (ב) או לחשבון הבנק כאמור בסעיף קטן (ב1) סכום
שיקבע שלא יעלה על 700 ש"ח לחודש, בעד כל עובד זר שהועסק על ידו באותו חודש
(להלן – הפיקדון); כן רשאי השר, בהסכמת שר האוצר, לאחר התייעצות עם שר הפנים
ובאישור הוועדה, לקבוע פטור מתשלום הפיקדון או תשלום מופחת של הפיקדון, לגבי עובד
זר המועסק בסיעוד בידי יחיד, וכן לסוגי עובדים כפי שיקבע כאמור.
(ב) השר שר הפנים, בהסכמת שר האוצר,
רשאי להקים קרן לעובדים זרים (להלן – הקרן); שר האוצר, בהסכמת השר שר
הפנים, יקבע הוראות לענין הפעלתה וניהולה של הקרן, לרבות סוגי הנכסים שהקרן
תהיה רשאית להשקיע בהם את הכספים שנתקבלו לה כאמור, והעמלות שישולמו לקרן.
(ב1) על אף האמור בסעיף
קטן (ב), רשאי השר שר הפנים, בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה,
לקבוע כי הפיקדון ישולם לחשבון בנק נפרד, המיועד אך ורק למטרה זו, שייפתח וינוהל
בהתאם להוראות שיקבע שר האוצר (להלן – חשבון הבנק); בכפוף להוראות סעיף קטן (ז)(2)
ולהוראות הפרק הרביעי לחוק הכניסה לישראל, כספים המופקדים בחשבון הבנק לפי סעיף
קטן זה לא יהיו נתונים להעברה, לשעבוד או לעיקול.
(ג) (בוטל).
(ד) עובד זר זכאי לקבל את הכספים ששולמו בעדו לקרן
או לחשבון הבנק בתוספת הרווחים שנצברו עליהם, בניכוי דמי ניהול של הקרן או בניכוי
עמלות בשל ניהול חשבון הבנק, לפי הענין ובניכוי מס כדין במועד, במקום ובתנאים שקבע
השר שר הפנים, ובלבד שהעובד הזר עזב את ישראל, שלא לצורך יציאה
זמנית ממנה, עד תום התקופה שבה הורשה לשהות בה לפי הוראות חוק הכניסה לישראל;
המועד שייקבע לפי סעיף קטן זה לא יהיה מוקדם מיום עזיבתו של העובד הזר את ישראל
ולא יהיה מאוחר מתום שלושה חודשים מיום עזיבתו כאמור.
(ה) למרות האמור בפקודת מס הכנסה –
(1) סכומים
שהופקדו בקרן או בחשבון הבנק בהתאם לפרק זה יראו אותם כהכנסה בידי העובד הזר במועד
שבו התקבלו על ידו;
(2) כספים
שנצברו לעובד הזר בקרן או בחשבון הבנק יוטל עליהם מס הכנסה בשיעור סופי של 15% בלא
זכות לפטור, ניכוי או קיזוז כלשהם.
(ו) (1) נקבעו בהסכם קיבוצי
או בצו הרחבה כמשמעותם בחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957, הוראות בדבר
תשלומים סוציאליים שעל המעביד או העובד הזר לשלם לקרן פנסיה, לתכנית חיסכון אחרת,
לקופת תגמולים או לתשלום פיצויי פיטורים, יעביר המעביד לקרן או לחשבון הבנק, לפי
הענין, ואליהם בלבד את התשלום הסוציאלי שהוא חב בו, והכל בשיעורים שנקבעו בהסכם
הקיבוצי או בצו ההרחבה כאמור, והוראות ההסכם הקיבוצי או צו ההרחבה לענין זה לא
יחולו;
(2) היה
הסכום הכולל המשתלם לפי פסקה (1) קטן מהסכום שנקבע לפי סעיף קטן (א), יעביר המעביד
לקרן או לחשבון הבנק, לפי הענין, את ההפרש שבין שני הסכומים;
(3) על
מעביד ששילם כספי פיקדון לגבי עובד זר לא יחולו לגבי התקופה שבעדה הופקדו הכספים
ועד גובה הסכום שהופקד הוראות חוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963.
(ז) השר שר הפנים, בהסכמת שר האוצר
ובאישור הועדה, רשאי לקבוע הוראות בדבר –
(1) תנאים
ודרכים להעברת כספי הפיקדון לעובד הזר בהתאם לסעיף קטן (ד), לרבות הפקדתם בחשבון
בנק של העובד הזר מחוץ לישראל;
(2) השימוש
בכספים שלא הוצאו על ידי העובדים הזרים מהקרן או מחשבון הבנק, בתוך תקופה שתיקבע
כאמור ושלא תפחת, לגבי כל עובד זר, משישה חודשים מיום תום תקופת אשרת העובד הזר
שניתנה לו או לגביו, למטרת רווחתם של עובדים זרים בישראל כפי שיקבע;
(3) סוגי
מקרים ותנאים שבהתקיימם יהיה עובד זר רשאי לקבל את כספי הפיקדון כולם או חלקם, אף
לפני המועד האמור בסעיף קטן (ד);
(3א) סוגי
מקרים ותנאים שבהתקיימם יהיה עובד זר רשאי לקבל חלק מכספי הפיקדון ביום עזיבתו את
ישראל או במועד מאוחר מזה, הכל כפי שיקבע השר בהסכמת שר הפנים, אף אם עזב
את ישראל לאחר תום התקופה שבה הורשה לשהות בה לפי הוראות חוק הכניסה לישראל, ובלבד
שעזב כאמור בטרם חלפו שישה חודשים מתום התקופה האמורה; מכספים שעובד זר יקבל לפי
הוראות פסקה זו ינוכו הוצאות הרחקה החלות על העובד הזר לפי הוראות הפרק הרביעי
לחוק הכניסה לישראל ויועברו לאוצר המדינה;
(4) פטור מתשלום הפיקדון או תשלום מופחת של הפיקדון לגבי עובד זר סיעודי
המועסק בידי יחיד, וכן לסוגי עובדים כפי שייקבע כאמור;
(5) הדרכים
והמועדים לתשלום הכספים על ידי המעביד לקרן או לחשבון הבנק, לפי הוראות סעיף זה.
(ח) הסכום האמור בסעיף קטן (א) יעודכן כאמור בסעיף
1י(ד).
(ט) הוראות
סעיף 1כ(ב) יחולו, בשינויים המחויבים, לגבי הפיקדון, ולגבי כל סכום כסף אחר שהיה
על מעביד לשלם לפי סעיף זה לקרן או לחשבון הבנק.
מיום 15.7.2014
תיקון מס' 17
ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 604 (ה"ח 535)
1יא. (א) השר,
בהסכמת שר האוצר, לאחר התייעצות עם שר הפנים ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע כי חובה
על מעבידו מעסיקו של עובד זר לשלם לקרן כאמור בסעיף קטן (ב) או
לחשבון הבנק כאמור בסעיף קטן (ב1) סכום שיקבע שלא יעלה על 700 ש"ח לחודש, בעד
כל עובד זר שהועסק על ידו באותו חודש (להלן – הפיקדון); כן רשאי השר, בהסכמת שר
האוצר, לאחר התייעצות עם שר הפנים ובאישור הוועדה, לקבוע פטור מתשלום הפיקדון או
תשלום מופחת של הפיקדון, לגבי עובד זר המועסק בסיעוד בידי יחיד, וכן לסוגי עובדים
כפי שיקבע כאמור.
(ב) שר הפנים, בהסכמת שר האוצר, רשאי להקים קרן
לעובדים זרים (להלן – הקרן); שר האוצר, בהסכמת שר הפנים, יקבע הוראות לענין הפעלתה
וניהולה של הקרן, לרבות סוגי הנכסים שהקרן תהיה רשאית להשקיע בהם את הכספים
שנתקבלו לה כאמור, והעמלות שישולמו לקרן.
(ב1) על אף האמור בסעיף
קטן (ב), רשאי שר הפנים, בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה, לקבוע כי הפיקדון ישולם
לחשבון בנק נפרד, המיועד אך ורק למטרה זו, שייפתח וינוהל בהתאם להוראות שיקבע שר
האוצר (להלן – חשבון הבנק); בכפוף להוראות סעיף קטן (ז)(2) ולהוראות הפרק הרביעי
לחוק הכניסה לישראל, כספים המופקדים בחשבון הבנק לפי סעיף קטן זה לא יהיו נתונים
להעברה, לשעבוד או לעיקול.
(ג) (בוטל).
(ד) עובד זר זכאי לקבל את הכספים ששולמו בעדו לקרן
או לחשבון הבנק בתוספת הרווחים שנצברו עליהם, בניכוי דמי ניהול של הקרן או בניכוי
עמלות בשל ניהול חשבון הבנק, לפי הענין ובניכוי מס כדין במועד, במקום ובתנאים שקבע
שר הפנים, ובלבד שהעובד הזר עזב את ישראל, שלא לצורך יציאה זמנית ממנה, עד תום
התקופה שבה הורשה לשהות בה לפי הוראות חוק הכניסה לישראל; המועד שייקבע לפי סעיף
קטן זה לא יהיה מוקדם מיום עזיבתו של העובד הזר את ישראל ולא יהיה מאוחר מתום
שלושה חודשים מיום עזיבתו כאמור.
(ה) למרות האמור בפקודת מס הכנסה –
(1) סכומים
שהופקדו בקרן או בחשבון הבנק בהתאם לפרק זה יראו אותם כהכנסה בידי העובד הזר במועד
שבו התקבלו על ידו;
(2) כספים
שנצברו לעובד הזר בקרן או בחשבון הבנק יוטל עליהם מס הכנסה בשיעור סופי של 15% בלא
זכות לפטור, ניכוי או קיזוז כלשהם.
(ו) (1) נקבעו בהסכם קיבוצי
או בצו הרחבה כמשמעותם בחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957, הוראות בדבר
תשלומים סוציאליים שעל המעביד המעסיק או העובד הזר לשלם לקרן פנסיה,
לתכנית חיסכון אחרת, לקופת תגמולים או לתשלום פיצויי פיטורים, יעביר המעביד
המעסיק לקרן או לחשבון הבנק, לפי הענין, ואליהם בלבד את התשלום הסוציאלי שהוא
חב בו, והכל בשיעורים שנקבעו בהסכם הקיבוצי או בצו ההרחבה כאמור, והוראות ההסכם
הקיבוצי או צו ההרחבה לענין זה לא יחולו;
(2) היה
הסכום הכולל המשתלם לפי פסקה (1) קטן מהסכום שנקבע לפי סעיף קטן (א), יעביר המעביד
המעסיק לקרן או לחשבון הבנק, לפי הענין, את ההפרש שבין שני הסכומים;
(3) על
מעביד מעסיק ששילם כספי פיקדון לגבי עובד זר לא יחולו לגבי התקופה
שבעדה הופקדו הכספים ועד גובה הסכום שהופקד הוראות חוק פיצויי פיטורים,
תשכ"ג-1963.
(ז) שר הפנים, בהסכמת שר האוצר ובאישור הועדה,
רשאי לקבוע הוראות בדבר –
(1) תנאים
ודרכים להעברת כספי הפיקדון לעובד הזר בהתאם לסעיף קטן (ד), לרבות הפקדתם בחשבון
בנק של העובד הזר מחוץ לישראל;
(2) השימוש
בכספים שלא הוצאו על ידי העובדים הזרים מהקרן או מחשבון הבנק, בתוך תקופה שתיקבע
כאמור ושלא תפחת, לגבי כל עובד זר, משישה חודשים מיום תום תקופת אשרת העובד הזר
שניתנה לו או לגביו, למטרת רווחתם של עובדים זרים בישראל כפי שיקבע;
(3) סוגי
מקרים ותנאים שבהתקיימם יהיה עובד זר רשאי לקבל את כספי הפיקדון כולם או חלקם, אף
לפני המועד האמור בסעיף קטן (ד);
(3א) סוגי
מקרים ותנאים שבהתקיימם יהיה עובד זר רשאי לקבל חלק מכספי הפיקדון ביום עזיבתו את
ישראל או במועד מאוחר מזה, הכל כפי שיקבע שר הפנים, אף אם עזב את ישראל לאחר תום
התקופה שבה הורשה לשהות בה לפי הוראות חוק הכניסה לישראל, ובלבד שעזב כאמור בטרם
חלפו שישה חודשים מתום התקופה האמורה; מכספים שעובד זר יקבל לפי הוראות פסקה זו
ינוכו הוצאות הרחקה החלות על העובד הזר לפי הוראות הפרק הרביעי לחוק הכניסה לישראל
ויועברו לאוצר המדינה;
(4) (נמחקה);
(5) הדרכים
והמועדים לתשלום הכספים על ידי המעביד המעסיק לקרן או לחשבון הבנק,
לפי הוראות סעיף זה.
(ח) הסכום האמור בסעיף קטן (א) יעודכן כאמור בסעיף
1י(ד).
(ט) הוראות
סעיף 1כ(ב) יחולו, בשינויים המחויבים, לגבי הפיקדון, ולגבי כל סכום כסף אחר שהיה
על מעביד מעסיק לשלם לפי סעיף זה לקרן או לחשבון הבנק.
מיום
1.5.2017
תיקון מס' 18
ס"ח
תשע"ה מס' 2483 מיום 17.12.2014
עמ' 96 (ה"ח 904)
תיקון מס' 18 (תיקון)
ס"ח
תשע"ז מס' 2595 מיום 10.1.2017
עמ' 326 (ה"ח 1065)
(ב) שר הפנים, בהסכמת שר
האוצר, רשאי להקים קרן לעובדים זרים (להלן – הקרן) (בפרק זה – הקרן);
שר האוצר, בהסכמת שר הפנים, יקבע הוראות לענין הפעלתה וניהולה של הקרן, לרבות סוגי
הנכסים שהקרן תהיה רשאית להשקיע בהם את הכספים שנתקבלו לה כאמור, והעמלות שישולמו
לקרן.
(ב1) על אף האמור בסעיף
קטן (ב), רשאי שר הפנים, בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה, לקבוע כי הפיקדון ישולם
לחשבון בנק נפרד, המיועד אך ורק למטרה זו, שייפתח וינוהל בהתאם להוראות שיקבע שר
האוצר (להלן – חשבון הבנק) (בפרק זה – חשבון הבנק); בכפוף להוראות
סעיף קטן (ז)(2) ולהוראות הפרק הרביעי לחוק הכניסה לישראל, כספים המופקדים בחשבון
הבנק לפי סעיף קטן זה לא יהיו נתונים להעברה, לשעבוד או לעיקול.
(ג) (בוטל).
(ד) עובד זר זכאי לקבל את הכספים ששולמו בעדו לקרן
או לחשבון הבנק בתוספת הרווחים שנצברו עליהם, בניכוי דמי ניהול של הקרן או בניכוי
עמלות בשל ניהול חשבון הבנק, לפי הענין ובניכוי מס כדין במועד, במקום ובתנאים שקבע
שר הפנים, ובלבד שהעובד הזר עזב את ישראל, שלא לצורך יציאה זמנית ממנה, עד תום
התקופה שבה הורשה לשהות בה לפי הוראות חוק הכניסה לישראל; המועד שייקבע לפי סעיף
קטן זה לא יהיה מוקדם מיום עזיבתו של העובד הזר את ישראל ולא יהיה מאוחר מתום
שלושה חודשים מיום עזיבתו כאמור.
(ה) למרות האמור בפקודת מס הכנסה –
(1) סכומים
שהופקדו בקרן או בחשבון הבנק בהתאם לפרק זה יראו אותם כהכנסה בידי העובד הזר במועד
שבו התקבלו על ידו;
(2) כספים
שנצברו לעובד הזר בקרן או בחשבון הבנק יוטל עליהם מס הכנסה בשיעור סופי של 15% בלא
זכות לפטור, ניכוי או קיזוז כלשהם ותחול עליהם, בעת תשלומם לידי העובד השר,
חובת ניכוי במקור בהתאם לסעיף 164 לפקודת מס הכנסה;
(3) על אף האמור בפסקאות (1) ו-(2), היה העובד הזר מסתנן, יחולו הוראות
אלה:
(א) משכר העבודה של העובד הזר, ובכללו חלק העובד, ינכה המעסיק מס במקור
בהתאם להוראות סעיף 164 לפקודת מס הכנסה, בשיעורים הקבועים בסעיף 121 לפקודה
האמורה;
(ב) על חלק המעסיק המופקד בקרן או בחשבון הבנק לפי סעיף 1יא1(א), וכן על
הריבית, הפרשי הצמדה ורווחים אחרים אשר נצברו בקרן או בחשבון הבנק ואשם מקורם
בפיקדון לגבי העובד הזר, יחולו הוראות פסקה (1) ויוטל המס כאמור בפסקה (2).
(ו) (1) נקבעו בהסכם קיבוצי
או בצו הרחבה כמשמעותם בחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957, הוראות בדבר
תשלומים סוציאליים שעל המעסיק או העובד הזר לשלם לקרן פנסיה, לתכנית חיסכון אחרת,
לקופת תגמולים או לתשלום פיצויי פיטורים, יעביר המעסיק לקרן או לחשבון הבנק, לפי
הענין, ואליהם בלבד את התשלום הסוציאלי שהוא חב בו, והכל בשיעורים שנקבעו בהסכם
הקיבוצי או בצו ההרחבה כאמור, והוראות ההסכם הקיבוצי או צו ההרחבה לענין זה לא
יחולו;
(2) היה
הסכום הכולל המשתלם לפי פסקה (1) קטן מהסכום שנקבע לפי סעיף קטן (א) או לפי
סעיף 1יא1, לפי העניין, יעביר המעסיק לקרן או לחשבון הבנק, לפי הענין, את
ההפרש שבין שני הסכומים;
(3) על
מעסיק ששילם כספי פיקדון לגבי עובד זר לא יחולו לגבי התקופה שבעדה הופקדו הכספים
ועד גובה הסכום שהופקד הוראות חוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963.
(ז) שר הפנים, בהסכמת שר האוצר ובאישור הועדה,
רשאי לקבוע הוראות בדבר –
(1) תנאים
ודרכים להעברת כספי הפיקדון לעובד הזר בהתאם לסעיף קטן (ד), לרבות הפקדתם בחשבון
בנק של העובד הזר מחוץ לישראל;
(2) השימוש
בכספים שלא הוצאו על ידי העובדים הזרים מהקרן או מחשבון הבנק, בתוך תקופה שתיקבע
כאמור ושלא תפחת, לגבי כל עובד זר, משישה חודשים מיום תום תקופת אשרת העובד הזר
שניתנה לו או לגביו, למטרת רווחתם של עובדים זרים בישראל כפי שיקבע;
(3) סוגי
מקרים ותנאים שבהתקיימם יהיה עובד זר רשאי לקבל את כספי הפיקדון כולם או חלקם, אף
לפני המועד האמור בסעיף קטן (ד);
(3א) סוגי
מקרים ותנאים שבהתקיימם יהיה עובד זר רשאי לקבל חלק מכספי הפיקדון ביום עזיבתו את
ישראל או במועד מאוחר מזה, הכל כפי שיקבע שר הפנים, אף אם עזב את ישראל לאחר תום
התקופה שבה הורשה לשהות בה לפי הוראות חוק הכניסה לישראל, ובלבד שעזב כאמור בטרם
חלפו שישה חודשים מתום התקופה האמורה; מכספים שעובד זר יקבל לפי הוראות פסקה זו
ינוכו הוצאות הרחקה החלות על העובד הזר לפי הוראות הפרק הרביעי לחוק הכניסה לישראל
ויועברו לאוצר המדינה;
(4) (נמחקה);
(5) הדרכים
והמועדים לתשלום הכספים על ידי המעסיק לקרן או לחשבון הבנק, לפי הוראות סעיף זה.
(ח) הסכום האמור בסעיף קטן (א) יעודכן כאמור בסעיף
1י(ד).
(ט) הוראות
סעיף 1כ(ב) יחולו, בשינויים המחויבים, לגבי הפיקדון, ולגבי כל סכום כסף אחר שהיה
על מעסיק לשלם לפי סעיף זה לפי פרק זה לקרן או לחשבון הבנק.
פיקדון לגבי עובד זר שהוא מסתנן (תיקון
מס' 18) תשע"ה-2014 (תיקון מס' 18) (תיקון) תשע"ז-2017
1יא1. (א) על
אף האמור בסעיף 1יא(א), מעסיק של עובד זר שהוא מסתנן יפקיד בעדו פיקדון בסכום
השווה ל-36% משכר עבודתו של המסתנן בעד החודש שבעדו משולם הפיקדון (בפרק זה –
פיקדון לגבי מסתנן); חלק הפיקדון השווה ל-16% משכר עבודתו כאמור ישולם בידי המעסיק
(בפרק זה – חלק המעסיק) וחלק הפיקדון השווה ל-20% משכר עבודתו ינוכה בידי המעסיק
משכר עבודתו של המסתנן בעד אותו חודש (בפרק זה – חלק העובד); הפקדת חלק העובד לפי
סעיף זה תתבצע לאחר ניכוי המס במקור, בידי המעסיק, משכר עבודתו של המסתנן, כאמור
בסעיף 1יא(ה)(3)(א).
(תיקון מס' 18) (תיקון) תשע"ז-2017
(א1) על אף האמור
בסעיף קטן (א), שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים ושר האוצר רשאים, בהתייעצות
עם שר הפנים ובאישור הוועדה, לקבוע, בצו, דרך כלל או לסוגי עבודה או ענפים מסוימים
כי –
(1) חלק המעסיק יעמוד על סכום
נמוך מהאמור באותו סעיף קטן, אך לא נמוך מ-12.5%;
(2) חלק העובד יעמוד על סכום
נמוך מהאמור באותו סעיף קטן, אך לא נמוך מ-16.5%.
(ב) בכפוף להוראות
לפי פרק זה ולהוראות הפרק הרביעי לחוק הכניסה לישראל, כספים המופקדים בקרן או
בחשבון הבנק לפי פרק זה לא יהיו נתונים להעברה, לשעבוד או לעיקול.
(תיקון מס' 18) (תיקון) תשע"ז-2017
(ג) פיקדון לגבי
מסתנן ישולם בידי המעסיק, בדרך שיורה שר הפנים, לקרן או לחשבון הבנק, מדי חודש,
במועד כאמור בסעיף קטן (ד), בעד העסקתו של העובד הזר שהוא מסתנן בחודש הקודם למועד
התשלום.
(ד) הפיקדון ישולם
במועד שבו על המעסיק לשלם את שכרו של העובד הזר שהוא מסתנן בעד החודש שבעדו משולם
הפיקדון.
(ה) על אף האמור
בסעיף קטן (ד), בחודש שבו חל מועד עזיבתו של העובד הזר שהוא מסתנן את ישראל שלא
לצורך יציאה זמנית ממנה, ישלם המעסיק את יתרת סכום הפיקדון בעד תקופת העסקתו של העובד הזר עד למועד האמור,
חמישה ימים לפחות לפני מועד זה, והכול ככל שהוא יודע על מועד העזיבה כאמור.
(ו) בסעיף זה,
"שכר עבודה" – שכר העבודה המובא בחשבון לעניין חישוב פיצויי פיטורים לפי
סעיף 13 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963.
מיום
1.5.2017
תיקון מס' 18
ס"ח
תשע"ה מס' 2483 מיום 17.12.2014
עמ' 97 (ה"ח 904)
תיקון מס' 18
(תיקון)
ס"ח
תשע"ז מס' 2595 מיום 10.1.2017
עמ' 326 (ה"ח 1065)
הוספת סעיף 1יא1
חובת דיווח לממונה (תיקון מס' 18)
תשע"ה-2014
1יא2. מעסיק
המשלם פיקדון לגבי מסתנן, ידווח לממונה באופן מקוון, במועד ביצוע התשלום, על תשלום
הפיקדון כאמור לגבי כל עובד זר שהוא מסתנן המועסק על ידיו, על סכום הפיקדון ששולם
והתקופה שבעדה שולם, ועל פרטיו ופרטי העובד הזר שלגביו שולם הפיקדון.
מיום
1.5.2017
תיקון מס' 18
ס"ח
תשע"ה מס' 2483 מיום 17.12.2014
עמ' 97 (ה"ח 904)
הוספת סעיף 1יא2
מסירת מידע לעובד זר שהוא מסתנן (תיקון
מס' 18) תשע"ה-2014
1יא3. הממונה,
באמצעות הגוף המנהל את כספי הפיקדון לפי פרק זה, ימסור לעובד זר שהוא מסתנן, לפי
בקשתו, מידע בכתב על הפיקדון המתנהל לגביו בקרן או בחשבון הבנק, לרבות תשלומי
המעסיק, סכומי הפיקדון, הרווחים שנצברו, והעמלות ודמי הניהול שנוכו.
מיום
1.5.2017
תיקון מס' 18
ס"ח
תשע"ה מס' 2483 מיום 17.12.2014
עמ' 97 (ה"ח 904)
הוספת סעיף 1יא3
הזכאות לכספי הפיקדון (תיקון מס' 18)
תשע"ה-2014
1יא4. (א) על
אף האמור בסעיף 1יא(ד), היה העובד הזר מסתנן שעזב את ישראל שלא לצורך יציאה זמנית
ממנה לאחר תום התקופה לשהייה בישראל החלה לגביו, יחולו הוראות אלה:
(1) המסתנן יהיה זכאי לקבל 67%
מכספי הפיקדון בתוספת הרווחים, בניכוי דמי ניהול של הקרן או בניכוי עמלות בשל
ניהול חשבון הבנק, לפי העניין, ובניכוי מס כדין על הרווחים בשל אותו חלק, עם
עזיבתו את ישראל;
(2) עזב המסתנן את ישראל לא
יאוחר משישה חודשים מתום התקופה לשהייה בישראל החלה לגביו, יהיה זכאי, נוסף על חלק
מכספי הפיקדון האמור בפסקה (1), ליתרת כספי הפיקדון בתוספת הרווחים ובניכויים
כמפורט להלן ולפי הסדר כמפורט להלן, בשל אותה יתרה:
(א) הוצאות ההרחקה החלות על
המסתנן לפי הפרק הרביעי לחוק הכניסה לישראל;
(ב) סכום השווה למכפלת הסכום
שנותר לאחר הניכוי לפי פסקה משנה (א) בשיעור הניכוי החל לגבי המסתנן, המפורט בטור
ב' בתוספת השנייה, בהתאם לתקופה שחלפה מתום התקופה לשהייה בישראל החלה לגביו עד
למועד עזיבתו את ישראל (בסעיף זה – תקופת השיהוי), המפורטת בטור א' שבתוספת
השנייה;
(ג) מס כדין על הסכום הנותר
לאחר הניכוי לפי פסקת משנה (ב), לפי הוראות סעיף 1יא(ה)(3)(ב).
(ב) על אף האמור
בסעיף קטן (א), מצא הממונה, לפי בקשה של עובד זר שהוא מסתנן, כי נבצר ממנו לעזוב
את ישראל עד תום התקופה לשהייה בישראל החלה לגביו, או כי בתום לב ובשל טעות של
העובד הזר הוא לא עזב את ישראל עד תום התקופה האמורה, וכי בשל כך לא יהיה זה צודק
לזקוף לחובתו את תקופת השינוי, כולה או חלקה, רשאי הממונה להחליט על הפחתת תקופת
השיהוי שתיזקף לחובתו, לעניין סעיף קטן (א)(2).
(ג) הממונה לא יפעיל
את סמכותו לפי סעיף קטן (ב) לגבי עובד זר שהוא מסתנן, אם חלפו מעל 18 חודשים מתום
התקופה לשהייה בישראל החלה לגביו ועד המועד שבו התקבלה בקשתו במשרדי הממונה.
(ד) הגשת בקשה של
עובד זר שהוא מסתנן לפי סעיף קטן (ב) כשלעצמה לא תמנע את הרחקתו מישראל ולא תעכב
הרחקה כאמור.
(ה) שר הפנים, בהסכמת
שר האוצר והאישור הוועדה, רשאי לקבוע סוגי מקרים ותנאים שבהתקיימם עובד זר שהוא
מסתנן יהיה זכאי לקבל את כספי הפיקדון, כולם או חלקם, אף לפני המועד האמור בסעיף
קטן (א).
מיום
1.5.2017
תיקון מס' 18
ס"ח
תשע"ה מס' 2483 מיום 17.12.2014
עמ' 97 (ה"ח 904)
הוספת סעיף 1יא4
תשלום כספי הפיקדון לעובד זר שהוא
מסתנן (תיקון מס' 18) תשע"ה-2014
1יא5. (א) על
אף האמור בהוראות לפי סעיף 1יא(ז), כספי הפיקדון שלהם זכאי עובד זר שהוא מסתנן לפי
סעיף 1יא4, ישולמו לידיו באמצעות הגוף המנהל את כספי הפיקדון לפי פרק זה, באחת
הדרכים המפורטות בפסקאות שלהלן ובתנאים המפורטים בהן:
(1) ישירות לידי העובד הזר –
לאחר שהעובד הזר עבר את ביקורת הגבולות בנמל התעופה בן גוריון או בתחנת גבול אחרת
שקבע שר הפנים, בעז עזיבתו של העובד הזר את ישראל שלא לצורך יציאה זמנית ממנה,
ובלבד שהעובד הזר הגיש לממונה בקשה בכתב למשיכת כספי הפיקדון וצירף אליה צילום
כרטיס טיסה ודרכון או מסמך נסיעה תקף אחר להנחת דעתו של הממונה, שבעה ימים לפחות
לפני עזיבתו את ישראל אך לא יותר מ-30 ימים לפני המועד האמור;
(2) בהעברה בנקאית לזכות חשבון
בנק המתנהל על שמו של העובד הזר – בתוך 30 ימי עבודה מהיום שנודע לממונה על עזיבתו
את ישראל שלא לצורך יציאה זמנית ממנה, ובלבד שפרטים מלאים ומדויקים על חשבון הבנק
נמסרו לממונה לפי סעיף 1יא7; לא נמסרו פרטים כאמור, תתבצע ההעברה הבנקאית לפי פסקה
זו, בתוך 30 ימי עבודה מיום מסירת הפרטים כאמור.
(ב) שר הפנים, בהסכמת
שר האוצר ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע דרכים ותנאים נוספים להעברת כספי הפיקדון
לעובד זר שהוא מסתנן.
מיום
1.5.2017
תיקון מס' 18
ס"ח
תשע"ה מס' 2483 מיום 17.12.2014
עמ' 99 (ה"ח 904)
הוספת סעיף 1יא5
זכאות לכספי הפיקדון ותשלומם לאחר
פטירת עובד זר שהוא מסתנן (תיקון מס' 18) תשע"ה-2014 (תיקון מס' 18) (תיקון)
תשע"ז-2017
1יא6. (א) נפטר
עובד זר שהוא מסתנן בטרם עזב את ישראל, והממונה אישר שהעובד הזר היה זכאי לכספי
הפיקדון לפי סעיף 1יא4 אילו היה עוזב את ישראל ביום פטירתו, יועברו כספי הפיקדון
שלהם היה זכאי העובד הזר אילו עזב כאמור לידי מי שהוכח שהוא בן זוגו, ובאין בן זוג
– למי שהוכח שהוא ילדו, ובאין בן זוג וילד – למי שהוכח שהוא הורהו.
(תיקון מס' 18) (תיקון) תשע"ז-2017
(ב) (בוטל).
(תיקון מס' 18) (תיקון) תשע"ז-2017
(ג) לא הוכח כי
לעובד הזר בן זוג, ילד או הורה כאמור בסעיף קטן (א), יועברו כספי הפיקדון למי
שנקבע שהם יורשי העובד הזר, בהחלטה שיפוטית סופית או בהחלטה רשמית סופית אחרת
שניתנה לפי דין הירושה החל על העובד הזר אושרה כדין בישראל.
(ד) על אף האמור
בסעיף זה, שר הפנים רשאי לקבוע כי כספי הפיקדון של עובד זר שהוא מסתנן שנפטר כאמור
בסעיף זה, יועברו למוטב שהוא בן משפחה מדרגה ראשונה של העובד הזר; קבע השר כאמור,
יקבע הוראות לעניין מסירת פרטי המוטב בידי העובד הזר, לממונה.
מיום
1.5.2017
תיקון מס' 18
ס"ח
תשע"ה מס' 2483 מיום 17.12.2014
עמ' 99 (ה"ח 904)
תיקון מס' 18
(תיקון)
ס"ח
תשע"ז מס' 2595 מיום 10.1.2017
עמ' 327 (ה"ח 1065)
הוספת סעיף 1יא6
פרטי חשבון הבנק של עובד זר שהוא מסתנן
(תיקון מס' 18) תשע"ה-2014 (תיקון מס' 18) (תיקון) תשע"ז-2017
1יא7. עובד
זר שהוא מסתנן ימסור לממונה פרטים מלאים לגבי חשבון בנק המתנהל על שמו לצורך קבלת
כספי הפיקדון לפי סעיף 1יא5 באמצעות תצהיר כמשמעותו בסעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח
חדש], התשל"א-1971, או בתצהיר שניתן לפני גורם מוסמך מחוץ לישראל בהתאם לסעיף
30 לפקודה האמורה.
מיום
1.5.2017
תיקון מס' 18
ס"ח
תשע"ה מס' 2483 מיום 17.12.2014
עמ' 100 (ה"ח 904)
תיקון מס' 18
(תיקון)
ס"ח
תשע"ז מס' 2595 מיום 10.1.2017
עמ' 327 (ה"ח 1065)
הוספת סעיף 1יא7
שימוש בכספים שלא הוצאו על ידי עובד זר
שהוא מסתנן (תיקון מס' 18) תשע"ה-2014
1יא8. על
אף האמור בהוראות לפי סעיף 1יא(ז)(2), כספי פיקדון שלא הוצאו על ידי עובד זר שהוא
מסתנן מהקרן או מחשבון הבנק לפי הוראות פרק זה, ובכלל זה סכומים שנוכו לפי סעיף
1יא4(א)(2) בשל שינוי בעזיבה לאחר תום התקופה לשהייה בישראל, ניתן לעשות בהם שימוש
למטרת רווחתם ובריאותם של מסתננים השוהים במרכז שהייה לפי פרק ד' לחוק למניעת
הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד-1954, בתום שנתיים מתום התקופה לשהייה
בישראל.
מיום
1.5.2017
תיקון מס' 18
ס"ח
תשע"ה מס' 2483 מיום 17.12.2014
עמ' 100 (ה"ח 904)
הוספת סעיף 1יא8
סייג (תיקון מס' 18) תשע"ה-2014
1יא9. אין
בהפקדת סכום הפיקדון לגבי מסתנן בקרן או בחשבון הבנק לפי פרק זה או בדיווח לממונה
לפי סעיף 1יא2 משום אישור לחוקיות העסקתו של עובד זר בידי מעסיק או לחוקיות שהייתו
או עבודתו של עובד זר שהוא מסתנן בישראל.
מיום
1.5.2017
תיקון מס' 18
ס"ח
תשע"ה מס' 2483 מיום 17.12.2014
עמ' 100 (ה"ח 904)
הוספת סעיף 1יא9
מיום
1.5.2003
תיקון מס' 4
ס"ח
תשס"ג מס' 1882 מיום 29.12.2002
עמ' 182 (ה"ח 4)
הוספת פרק ד'1
הגדרות ופרשנות (תיקון מס' 4)
תשס"ג-2002 (תיקון מס' 6) תשס"ד-2004
1יב. (א) בפרק זה,
"עובד זר" – לרבות אדם העומד להתקבל לעבודה כעובד, שאינו אזרח ישראלי או
תושב ישראל.
(ב) הוראות פרק זה
אינן גורעות מהוראות חוק הכניסה לישראל.
מיום
1.5.2003
תיקון מס' 4
ס"ח
תשס"ג מס' 1882 מיום 29.12.2002
עמ' 182 (ה"ח 4)
הוספת סעיף 1יב
מיום
1.7.2006
תיקון מס' 6
ס"ח
תשס"ד מס' 1959 מיום 6.9.2004
עמ' 555 (ה"ח 96)
(א) בפרק זה, "עובד זר" – לרבות אדם
המבקש או אדם העומד להתקבל לעבודה כעובד, שאינו אזרח ישראלי או תושב ישראל.
היתר להעסקת עובד זר (תיקון מס' 4)
תשס"ג-2002 (תיקון מס' 12) תש"ע-2010 (תיקון מס' 17) תשע"ד-2014
1יג. (א) לא יקבל אדם עובד
זר לעבודה, אלא אם כן הממונה או עובד משרד הפנים מטעמו, התיר בכתב את העסקתו של
העובד הזר אצל אותו מעסיק, ובהתאם לתנאי ההיתר; היתר כאמור יכול שיהיה למכסה
מסוימת של עובדים זרים שיועסקו אצל אותו מעסיק או לפי רשימה שמית.
(ב) היתרים לפי סעיף
זה יינתנו בשים לב, בין השאר, למאפייני שוק העבודה בענפי העבודה ובאזורי ההעסקה
השונים.
(תיקון מס' 12) תש"ע-2010
(ג) הוראות סעיף זה
לא יחולו על העסקתו של עובד מסוג ששר הפנים קבע לפי סעיף 2(ג) בחוק הכניסה לישראל.
(תיקון מס' 16) תשע"ג-2013
(תיקון מס' 19) תשע"ו-2015
(ד) (1) יחיד
שהגיע לגיל הפרישה ומבקש לראשונה היתר להעסקת עובד זר בענף הסיעוד שלא במסגרת עסקו
או משלח ידו או מבקש לחדש היתר כאמור שהותלה, יתבקש לבחור, בעת הגשת הבקשה, על גבי
טופס של המוסד לביטוח לאומי, אם בתקופה שבה יעסיק עובד זר כאמור גמלת הסיעוד תשולם
לו בכסף או לידי מי שנותן את שירותי הסיעוד, והכול ככל שיהיה זכאי לגמלת סיעוד
ותאושר בקשתו לקבלת היתר להעסקת עובד זר או לחדשו; טופס כאמור יכלול הסבר בדבר
אפשרויות הבחירה ומשמעותן, לרבות הזכאות לשירותי סיעוד מגופים אחרים זולת המוסד
לביטוח לאומי;
(2) בסעיף קטן זה, "גיל
הפרישה", "גמלת סיעוד" ו"היתר שהותלה" – כהגדרתם בסעיפים
1, 223, 223א לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן – חוק
הביטוח הלאומי), בהתאמה;
(תיקון מס' 19) תשע"ו-2015
(3) (נמחקה).
מיום
1.5.2003
תיקון מס' 4
ס"ח
תשס"ג מס' 1882 מיום 29.12.2002
עמ' 182 (ה"ח 4)
הוספת סעיף 1יג
מיום
23.4.2010
תיקון מס' 12
ס"ח
תש"ע מס' 2238 מיום 24.3.2010
עמ' 490 (ה"ח 426)
1יג. (א) לא
יקבל אדם עובד זר לעבודה, אלא אם כן התיר הממונה הממונה או עובד משרד
הפנים מטעמו, התיר בכתב את העסקתו של העובד הזר אצל אותו מעביד, ובהתאם לתנאי
ההיתר; היתר כאמור יכול שיהיה למכסה מסוימת של עובדים זרים שיועסקו אצל אותו מעביד
או לפי רשימה שמית.
(ב) היתרים
לפי סעיף זה יינתנו בשים לב, בין השאר, למאפייני שוק העבודה בענפי העבודה ובאזורי
ההעסקה השונים.
(ג) הוראות
סעיף זה לא יחולו על העסקתו של עובד מסוג שהשר ושר הפנים קבעו ששר הפנים
קבע לפי סעיף 2(ג) בחוק הכניסה לישראל.
מיום
6.8.2013
תיקון מס' 16
ס"ח
תשע"ג מס' 2407 מיום 6.8.2013
עמ' 227 (ה"ח 768)
הוספת סעיף קטן
1יג(ד)
מיום 15.7.2014
תיקון מס' 17
ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 604 (ה"ח 535)
(א) לא
יקבל אדם עובד זר לעבודה, אלא אם כן הממונה או עובד משרד הפנים מטעמו, התיר בכתב
את העסקתו של העובד הזר אצל אותו מעביד מעסיק, ובהתאם לתנאי ההיתר;
היתר כאמור יכול שיהיה למכסה מסוימת של עובדים זרים שיועסקו אצל אותו מעביד
מעסיק או לפי רשימה שמית.
מיום
15.10.2015
תיקון מס' 19
ס"ח
תשע"ו מס' 2504 מיום 15.10.2015
עמ' 2 (ה"ח 935)
(ד) (1) יחיד שהגיע לגיל הפרישה ומבקש לראשונה
היתר להעסקת עובד זר בענף הסיעוד שלא במסגרת עסקו או משלח ידו או מבקש לחדש היתר
כאמור שהותלה, יתבקש לבחור, בעת הגשת הבקשה, על גבי טופס של המוסד לביטוח לאומי,
אם בתקופה שבה יעסיק עובד זר כאמור גמלת הסיעוד תשולם לו בכסף או לידי מי שנותן את
שירותי סיעוד את שירותי הסיעוד, והכול ככל שיהיה זכאי לגמלת סיעוד
ותאושר בקשתו לקבלת היתר להעסקת עובד זר או לחדשו; טופס כאמור יכלול הסבר בדבר
אפשרויות הבחירה ומשמעותן, לרבות הזכאות לשירותי סיעוד מגופים אחרים זולת המוסד
לביטוח לאומי;
(2) בסעיף
קטן זה, "גיל הפרישה", "גמלת סיעוד" ו"היתר שהותלה"
– כהגדרתם בסעיפים 1, 223, 223א לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב],
התשנ"ה-1995 (להלן – חוק הביטוח הלאומי), בהתאמה;
(3) הוראות סעיף קטן זה יעמדו בתוקפן בתקופה שמיום כ"ט בטבת
התשע"ד (1 בינואר 2014) או מיום תחילתן של תקנות ראשונות לפי סעיף 225ד לחוק
הביטוח הלאומי, לפי המאוחר, ועד יום ט' בטבת התשע"ה (31 בדצמבר 2014), והן
יחולו על בקשה ראשונה להיתר או על בקשה לחידוש היתר שהותלה, שהוגשו בתקופה זו.
תנאים למתן היתר ותנאים בהיתר (תיקון מס' 4) תשס"ג-2002 (תיקון
מס' 7) תשס"ה-2005 (תיקון מס' 12) תש"ע-2010 (תיקון מס' 17)
תשע"ד-2014
1יד. שר הפנים לאחר התייעצות
עם השר רשאי לקבוע דרך כלל או לסוגי עבודה או ענפים מסוימים –
(תיקון מס' 7) תשס"ה-2005
(1) תנאים למתן היתר להעסקת
עובד זר לפי סעיף זה, וכן תנאים שיראו אותם ככלולים בהיתר כאמור, לרבות בענינים
אלה:
(א) סוג העבודה שבה יועסק
העובד הזר;
(ב) קיום חובות המעסיק כלפי
העובדים הזרים שהוא מעסיק;
(תיקון מס' 7) תשס"ה-2005 (תיקון מס' 12) תש"ע-2010
(ב1) לענין היתר להעסקת עובד זר
בענף הבנין – חובת המעסיק לשלם לעובד הזר שכר שיחושב לפי היקף עבודה העולה על משרה
מלאה כפי שקבע שר הפנים, לאחר התייעצות עם השר, אף אם היקף העבודה בפועל פחת
מההיקף שנקבע כאמור, ובלבד שהוראות לפי פסקת משנה זו לא יגרעו מזכויותיו של העובד
הזר לפי כל דין;
(תיקון מס' 8) תשס"ז-2007 (תיקון מס' 12) תש"ע-2010
(ב2) חובת המעסיק לנהל רישום של
שעות העבודה של עובד זר וימי היעדרותו, בשפה שהעובד הזר מבין ובשפה העברית וכן
חובת המעסיק לקבל אישור בכתב מהעובד הזר על נכונות הרישום כאמור ולמסור העתק ממנו
לעובד הזר ולאדם אחר שעליו יורה הממונה, הכל לפי כללים ותנאים שיקבע שר הפנים,
לאחר התייעצות עם השר, באישור הוועדה, ובלבד שהוראות לפי פסקת משנה זו לא יגרעו
מזכויותיו של העובד הזר לפי כל דין;
(תיקון מס' 7) תשס"ה-2005 (תיקון מס' 12) תש"ע-2010
(ב3) לענין מעסיק שלא קיים את
חובותיו לפי פסקת משנה (ב2) – חובת המעסיק לשלם לעובד הזר שכר שיחושב לפי היקף
עבודה העולה על משרה מלאה, אף אם היקף העבודה בפועל פחת מההיקף שנקבע כאמור, וכן
תשלום פיצוי לעובד הזר בשל אי-קיום החובה כאמור, הכל לפי כללים ותנאים שיקבע שר
הפנים, לאחר התייעצות עם השר, באישור הוועדה, ובלבד שהוראות לפי פסקת משנה זו לא
יגרעו מזכויותיו של העובד הזר לפי כל דין.
(ג) קיום הוראות לפי חוק זה;
(2) הוראות בדבר חובת מעסיק
המבקש היתר להעסקת עובד זר לפי סעיף זה, להגיש לממונה דוגמת חוזה עבודה שנערך לפי
סעיף 1ג, שעל פיו יועסק העובד הזר שלגביו מבוקש ההיתר, ובלבד אי מתן היתר לפי סעיף
זה, אם נוכח הממונה שנוסח חוזה העבודה אינו תואם את הוראות חוק זה או כל דין אחר.
מיום
1.5.2003
תיקון מס' 4
ס"ח
תשס"ג מס' 1882 מיום 29.12.2002
עמ' 183 (ה"ח 4)
הוספת סעיף 1יד
מיום
1.5.2005
תיקון מס' 7
ס"ח
תשס"ה מס' 1997 מיום 11.4.2005
עמ' 363 (ה"ח 143)
תנאים
למתן היתר ותנאים בהיתר
השר
רשאי לקבוע דרך כלל או לסוגי עבודה או ענפים מסוימים-
(1) תנאים
למתן היתר להעסקת עובד זר לפי סעיף זה, וכן תנאים שיראו אותם ככלולים בהיתר
כאמור, לרבות בענינים אלה:
(א) סוג
העבודה שבה יועסק העובד הזר;
(ב) קיום
חובות המעביד כלפי העובדים הזרים שהוא מעסיק;
(ב1) לענין היתר להעסקת עובד זר בענף הבנין – חובת המעביד לשלם לעובד הזר
שכר שיחושב לפי היקף עבודה העולה על משרה מלאה כפי שקבע השר, אף אם היקף העבודה
בפועל פחת מההיקף שנקבע כאמור, ובלבד שהוראות לפי פסקת משנה זו לא יגרעו מזכויותיו
של העובד הזר לפי כל דין;
מיום
1.1.2007
תיקון
מס' 8
ס"ח
תשס"ז מס' 2077 מיום 11.1.2007
עמ' 58 (ה"ח 260)
הוספת
פסקאות 1יד(1)(ב2), 1יד(1)(ב3)
מיום
23.4.2010
תיקון מס' 12
ס"ח
תש"ע מס' 2238 מיום 24.3.2010
עמ' 490 (ה"ח 426)
השר
שר הפנים לאחר התייעצות עם השר רשאי לקבוע דרך כלל או לסוגי עבודה או ענפים
מסוימים –
(1) תנאים
למתן היתר להעסקת עובד זר לפי סעיף זה, וכן תנאים שיראו אותם ככלולים בהיתר כאמור,
לרבות בענינים אלה:
(א) סוג
העבודה שבה יועסק העובד הזר;
(ב) קיום
חובות המעביד כלפי העובדים הזרים שהוא מעסיק;
(ב1) לענין
היתר להעסקת עובד זר בענף הבנין – חובת המעביד לשלם לעובד הזר שכר שיחושב לפי היקף
עבודה העולה על משרה מלאה כפי שקבע השר שר הפנים, לאחר התייעצות עם השר,
אף אם היקף העבודה בפועל פחת מההיקף שנקבע כאמור, ובלבד שהוראות לפי פסקת משנה זו
לא יגרעו מזכויותיו של העובד הזר לפי כל דין;
(ב2) חובת
המעביד לנהל רישום של שעות העבודה של עובד זר וימי היעדרותו, בשפה שהעובד הזר מבין
ובשפה העברית וכן חובת המעביד לקבל אישור בכתב מהעובד הזר על נכונות הרישום כאמור
ולמסור העתק ממנו לעובד הזר ולאדם אחר שעליו יורה הממונה, הכל לפי כללים ותנאים
שיקבע השר שר הפנים, לאחר התייעצות עם השר, באישור הוועדה, ובלבד
שהוראות לפי פסקת משנה זו לא יגרעו מזכויותיו של העובד הזר לפי כל דין;
(ב3) לענין
מעביד שלא קיים את חובותיו לפי פסקת משנה (ב2) – חובת המעביד לשלם לעובד הזר שכר
שיחושב לפי היקף עבודה העולה על משרה מלאה, אף אם היקף העבודה בפועל פחת מההיקף
שנקבע כאמור, וכן תשלום פיצוי לעובד הזר בשל אי-קיום החובה כאמור, הכל לפי כללים
ותנאים שיקבע השר שר הפנים, לאחר התייעצות עם השר, באישור הוועדה,
ובלבד שהוראות לפי פסקת משנה זו לא יגרעו מזכויותיו של העובד הזר לפי כל דין.
(ג) קיום
הוראות לפי חוק זה;
מיום 15.7.2014
תיקון מס' 17
ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 604 (ה"ח 535)
1יד. שר
הפנים לאחר התייעצות עם השר רשאי לקבוע דרך כלל או לסוגי עבודה או ענפים מסוימים –
(1) תנאים
למתן היתר להעסקת עובד זר לפי סעיף זה, וכן תנאים שיראו אותם ככלולים בהיתר כאמור,
לרבות בענינים אלה:
(א) סוג
העבודה שבה יועסק העובד הזר;
(ב) קיום
חובות המעביד המעסיק כלפי העובדים הזרים שהוא מעסיק;
(ב1) לענין
היתר להעסקת עובד זר בענף הבנין – חובת המעביד המעסיק לשלם לעובד
הזר שכר שיחושב לפי היקף עבודה העולה על משרה מלאה כפי שקבע שר הפנים, לאחר
התייעצות עם השר, אף אם היקף העבודה בפועל פחת מההיקף שנקבע כאמור, ובלבד שהוראות
לפי פסקת משנה זו לא יגרעו מזכויותיו של העובד הזר לפי כל דין;
(ב2) חובת
המעביד המעסיק לנהל רישום של שעות העבודה של עובד זר וימי היעדרותו,
בשפה שהעובד הזר מבין ובשפה העברית וכן חובת המעביד המעסיק לקבל אישור
בכתב מהעובד הזר על נכונות הרישום כאמור ולמסור העתק ממנו לעובד הזר ולאדם אחר
שעליו יורה הממונה, הכל לפי כללים ותנאים שיקבע שר הפנים, לאחר התייעצות עם השר, באישור
הוועדה, ובלבד שהוראות לפי פסקת משנה זו לא יגרעו מזכויותיו של העובד הזר לפי כל
דין;
(ב3) לענין
מעביד מעסיק שלא קיים את חובותיו לפי פסקת משנה (ב2) – חובת המעביד
המעסיק לשלם לעובד הזר שכר שיחושב לפי היקף עבודה העולה על משרה מלאה, אף אם
היקף העבודה בפועל פחת מההיקף שנקבע כאמור, וכן תשלום פיצוי לעובד הזר בשל אי-קיום
החובה כאמור, הכל לפי כללים ותנאים שיקבע שר הפנים, לאחר התייעצות עם השר, באישור הוועדה,
ובלבד שהוראות לפי פסקת משנה זו לא יגרעו מזכויותיו של העובד הזר לפי כל דין.
(ג) קיום
הוראות לפי חוק זה;
(2) הוראות
בדבר חובת מעביד מעסיק המבקש היתר להעסקת עובד זר לפי סעיף זה,
להגיש לממונה דוגמת חוזה עבודה שנערך לפי סעיף 1ג, שעל פיו יועסק העובד הזר שלגביו
מבוקש ההיתר, ובלבד אי מתן היתר לפי סעיף זה, אם נוכח הממונה שנוסח חוזה העבודה
אינו תואם את הוראות חוק זה או כל דין אחר.
התניית מתן היתר בתשלום קנס חלוט (תיקון מס' 11) תשס"ט-2009
(תיקון מס' 17) תשע"ד-2014 (תיקון מס' 20) תשע"ז-2017
1יד1. (א) בלי לגרוע מסמכות
הממונה לפי חוק זה ולפי כל דין אחר לסרב ליתן היתר להעסקת עובד זר, להתלותו או
לבטלו, רשאי הממונה שלא ליתן היתר להעסקת עובד זר למעסיק שלא שילם קנס חלוט
שנתחייב בו בשל עבירה לפי חוק זה או לפי אחד מהחיקוקים המפורטים בתוספת השניה לחוק
בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969, בקשר עם העסקת עובדים זרים או שלא שילם עיצום
כספי חלוט שהוטל עליו לפי חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב-2011,
בקשר עם העסקת עובדים זרים.
(תיקון מס' 20) תשע"ז-2017
(ב) בסעיף זה –
"עיצום כספי
חלוט" – עיצום כספי שחלפו המועדים להגשת ערר ולהגשת ערעור עליו, וערר או
ערעור כאמור לא הוגשו או הוגשו ונדחו;
"קנס חלוט" –
כל אחד מאלה:
(1) קנס מינהלי קצוב כמשמעותו
בחוק העבירות המינהליות, התשמ"ו-1985, שחלף המועד לתשלומו ושמתקיים לגביו אחד
מאלה:
(א) חלפו לגביו המועדים
הקבועים באותו חוק להגשת בקשה לביטולו או להגשת הודעה על רצון הנקנס להישפט על
העבירה, ונקנס לא הגיש בקשה או הודעה כאמור;
(ב) נדחתה בקשתו של הנקנס
לביטול הקנס והוא לא הגיש הודעה על רצונו להישפט על העבירה, במועד הקבוע לכך באותו
חוק;
(2) קנס שהוטל במסגרת פסק דין
חלוט, שחלף המועד לתשלומו.
מיום
15.7.2009
תיקון מס' 11
ס"ח
תשס"ט מס' 2203 מיום 23.7.2009
עמ' 176 (ה"ח 436)
הוספת סעיף 1יד1
מיום 15.7.2014
תיקון מס' 17
ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 604 (ה"ח 535)
(א) בלי
לגרוע מסמכות הממונה לפי חוק זה ולפי כל דין אחר לסרב ליתן היתר להעסקת עובד זר,
להתלותו או לבטלו, רשאי הממונה שלא ליתן היתר להעסקת עובד זר למעביד למעסיק
שלא שילם קנס חלוט שנתחייב בו בשל עבירה לפי חוק זה או לפי אחד מהחיקוקים המפורטים
בתוספת השניה לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969, בקשר עם העסקת עובדים זרים.
מיום 3.7.2017
תיקון מס' 20
ס"ח תשע"ז מס' 2647 מיום 3.7.2017 עמ' 1011 (ה"ח 694)
1יד1. (א) בלי
לגרוע מסמכות הממונה לפי חוק זה ולפי כל דין אחר לסרב ליתן היתר להעסקת עובד זר,
להתלותו או לבטלו, רשאי הממונה שלא ליתן היתר להעסקת עובד זר למעסיק שלא שילם קנס
חלוט שנתחייב בו בשל עבירה לפי חוק זה או לפי אחד מהחיקוקים המפורטים בתוספת השניה
לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969, בקשר עם העסקת עובדים זרים או שלא
שילם עיצום כספי חלוט שהוטל עליו לפי חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה,
התשע"ב-2011, בקשר עם העסקת עובדים זרים.
(ב) בסעיף
זה, בסעיף זה –
"עיצום
כספי חלוט" – עיצום כספי שחלפו המועדים להגשת ערר ולהגשת ערעור עליו, וערר או
ערעור כאמור לא הוגשו או הוגשו ונדחו;
"קנס
חלוט" – כל אחד מאלה:
(1) קנס
מינהלי קצוב כמשמעותו בחוק העבירות המינהליות, התשמ"ו-1985, שחלף המועד
לתשלומו ושמתקיים לגביו אחד מאלה:
(א) חלפו
לגביו המועדים הקבועים באותו חוק להגשת בקשה לביטולו או להגשת הודעה על רצון הנקנס
להישפט על העבירה, ונקנס לא הגיש בקשה או הודעה כאמור;
(ב) נדחתה
בקשתו של הנקנס לביטול הקנס והוא לא הגיש הודעה על רצונו להישפט על העבירה, במועד
הקבוע לכך באותו חוק;
(2) קנס
שהוטל במסגרת פסק דין חלוט, שחלף המועד לתשלומו.
ביטול היתר, סיוגו, או סירוב לתתו או לחדשו ואישור זמני (תיקון מס'
4) תשס"ג-2002 (תיקון מס' 12) תש"ע-2010 (תיקון מס' 17)
תשע"ד-2014 (תיקון מס' 20) תשע"ז-2017
1טו. (א) לא קיים מעסיק תנאי
שנקבע בהיתר לפי סעיף 1יג(א) או לפי סעיף קטן זה, או תנאי שנקבע לפי סעיף 1יד או
הוראה לפי חוק זה או חובה החלה עליו כלפי עובדיו, או עיכב תחת ידו שלא כדין מסמך
זיהוי או דרכון של עובד זר, רשאי הממונה, לאחר שנתן למעסיק הזדמנות להשמיע את
טענותיו בפניו, לבטל את ההיתר שניתן למעסיק להעסקת העובדים הזרים, כולם או חלקם,
וכן לסרב, מטעם זה בלבד, לבקשת המעסיק לאשר העסקתם של עובדים זרים למשך תקופה שלא
תעלה על שלוש שנים, וכן רשאי הוא, בלי לגרוע מכל סמכות אחרת הנתונה לו, לקבוע
תנאים וסייגים בהיתר, גם בטרם יחליט בדבר ביטולו.
(תיקון מס' 7) תשס"ה-2005
(א1) (1) על
אף הוראות סעיף קטן (א), נקבע בהיתר להעסקת עובדים זרים כי המעסיק חייב ברישום
לגבי היקף עבודתם של העובדים הזרים או לגבי שכר העבודה ששולם להם, ונוכח הממונה,
לאחר שנתן למעסיק הזדמנות להשמיע את טענותיו בפניו, כי המעסיק לא קיים את חובת
הרישום כאמור או רשם מידע שאינו נכון, יבטל הממונה את ההיתר להעסקת העובדים הזרים
שלגביהם לא קוימה החובה כאמור ויפחית בהתאם לכך את מכסת העובדים הזרים שניתן
להעסיקם אצל אותו מעסיק על פי ההיתר;
(תיקון מס' 12) תש"ע-2010
(2) ביטל הממונה היתר להעסקת
עובדים זרים לפי הוראות פסקה (1), לא יותר לאותו מעסיק להעסיק עובדים זרים במספר
העולה על מכסת העובדים הזרים שהותר לו להעסיק על פי ההיתר לאחר ההפחתה כאמור בפסקה
(1), במשך תקופה של שנה לפחות, שתחילתה במועד הביטול.
(תיקון מס' 20) תשע"ז-2017
(א2) (1) בסעיף
קטן זה –
"בעל עניין"
ו"בעל תפקיד בכיר" – כהגדרתם בסעיף 62 לחוק שירות התעסוקה;
"עבירה חמורה" – עבירה
לפי סעיפים 375א, 376 או 377א לחוק העונשין, או עבירה אחרת שנעברה כלפי עובד זר,
לפי חוק זה או לפי כל דין אחר, שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין המעסיק ראוי
לקבל היתר להעסקת עובד זר;
(2) בלי לגרוע מכלליות האמור
בסעיף קטן (א) ובסעיף 1יד1, רשאי הממונה, לאחר שנתן למבקש ההיתר או למעסיק, לפי
העניין (בסעיף קטן זה – מעסיק), הזדמנות לטעון את טענותיו, שלא לתת היתר להעסקת
עובד זר למעסיק, לבטל היתר שנתן או לסרב לחדשו, אם מצא הממונה כי התקיים אחד מאלה:
(א) המעסיק הורשע בעבירה
חמורה, או שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור;
(ב) בעל עניין במעסיק או בעל
תפקיד בכיר בו הורשע בעבירה חומרה או שהוגש נגד בעל עניין או בעל תפקיד בכיר כאמור
כתב אישום בעבירה כאמור, והכול בכפוף למידת הזיקה שבינו ובין המעסיק;
(3) נפתחה חקירה נגד מעסיק,
בעל עניין במעסיק או בעל תפקיד בכיר בו, בעבירה חמורה, רשאי הממונה, בלי לגרוע מכל
סמכות אחרת הנתונה לו, לדחות את החלטתו לעניין מתן היתר להעסקת עובד זר, חידושו או
מימושו, לפי העניין, לתקופה שלא תעלה על 18 חודשים, או עד לקבלת החלטה בדבר הגשת
כתב אישום בקשר לאותה עבירה, לפי המוקדם, אם ראה כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין בשל
חשש לפגיעה בעובד זר לנוכח חומרת העבירה וכדי למנוע פגיעה בהליכי החקירה, ולעניין
בעל עניין במעסיק או בעל תפקיד בכיר בו – גם בכפוף למידת הזיקה שבינו לבין המעסיק
ולהוראות סעיף קטן (א3).
(תיקון מס' 20) תשע"ז-2017
(א3) לעניין היתר בענף
הסיעוד, לא יחליט הממונה שלא לתת היתר להעסקת עובד זר למעסיק, לבטל היתר שנתן או
לסרב לחדשו בשל כך שמתקיימים בבעל עניין או בבעל תפקיד בכיר התנאים האמורים בסעיף
קטן (א2)(2)(ב) אלא לאחר שבחן את האפשרות לקבוע תנאים בהיתר למניעת הפגיעה בעובד
הזר.
(תיקון מס' 7) תשס"ה-2005
(ב) בוטל היתר להעסקת
עובדים זרים כאמור בסעיפים קטנים (א) או (א1), רשאי הממונה ליתן למעסיק אישור זמני
להמשך העסקתם במשך תקופה מסוימת שקבע ושלא תעלה על שלושה חודשים, אם נוכח שהדבר
דרוש לשם הגנה על העובדים ובהתחשב בנסיבות ביטול ההיתר.
(תיקון מס' 20) תשע"ז-2017
(ג) לא קיים מעסיק
תנאי, הוראה, או חובה כאמור בסעיף קטן (א), או עיכב תחת ידו שלא כדין מסמך זיהוי
או דרכון כאמור באותו סעיף קטן, רשאי הממונה, נוסף על כל סמכות אחרת הנתונה לו לפי
חוק זה, לאחר שנתן למעסיק הזדמנות לטעון את טענותיו, לחלט ערובה שהמעסיק חויב
להפקיד לפי סעיף 1ח או כתנאי לתוקפו של היתר לפי סעיף 1יג(א) או לפי סעיף קטן (א),
כולה או חלקה.
מיום
1.5.2003
תיקון מס' 4
ס"ח
תשס"ג מס' 1882 מיום 29.12.2002
עמ' 183 (ה"ח 4)
הוספת סעיף 1טו
מיום
1.5.2005
תיקון מס' 7
ס"ח
תשס"ה מס' 1997 מיום 11.4.2005
עמ' 363 (ה"ח 143)
(א1) (1) על אף הוראות סעיף קטן (א), נקבע בהיתר להעסקת עובדים זרים כי
המעביד חייב ברישום לגבי היקף עבודתם של העובדים הזרים או לגבי שכר העבודה ששולם
להם, ונוכח הממונה, לאחר שנתן למעביד הזדמנות להשמיע את טענותיו בפניו, כי המעביד
לא קיים את חובת הרישום כאמור או רשם מידע שאינו נכון, יבטל הממונה את ההיתר
להעסקת העובדים הזרים שלגביהם לא קוימה החובה כאמור ויפחית בהתאם לכך את מכסת
העובדים הזרים שניתן להעסיקם אצל אותו מעביד על פי ההיתר.
(2) ביטל הממונה היתר להעסקת עובדים זרים לפי הוראות פסקה (1), לא יתיר
לאותו מעביד להעסיק עובדים זרים במספר העולה על מכסת העובדים הזרים שהותר לו
להעסיק על פי ההיתר לאחר ההפחתה כאמור בפסקה (1), במשך תקופה של שנה לפחות,
שתחילתה במועד הביטול.
(ב) בוטל היתר להעסקת עובדים זרים כאמור בסעיף
קטן (א) בסעיפים קטנים (א) או (א1), רשאי הממונה ליתן למעביד אישור
זמני להמשך העסקתם במשך תקופה מסוימת שקבע ושלא תעלה על שלושה חודשים, אם נוכח
שהדבר דרוש לשם הגנה על העובדים ובהתחשב בנסיבות ביטול ההיתר.
מיום
23.4.2010
תיקון מס' 12
ס"ח
תש"ע מס' 2238 מיום 24.3.2010
עמ' 490 (ה"ח 426)
(א) לא
קיים מעביד תנאי שנקבע לפי סעיף 1יד או הוראה לפי חוק זה או חובה החלה עליו כלפי
עובדיו, או עיכב תחת ידו שלא כדין מסמך זיהוי או דרכון של עובד זר, רשאי הממונה,
לאחר שנתן למעביד הזדמנות להשמיע את טענותיו בפניו, לבטל את ההיתר שניתן למעביד
להעסקת העובדים הזרים, כולם או חלקם, וכן לסרב, מטעם זה בלבד, לבקשת המעביד לאשר
העסקתם של עובדים זרים למשך תקופה שלא תעלה על שנה אחת שלוש שנים.
(א1) (1) על אף הוראות סעיף קטן (א), נקבע
בהיתר להעסקת עובדים זרים כי המעביד חייב ברישום לגבי היקף עבודתם של העובדים
הזרים או לגבי שכר העבודה ששולם להם, ונוכח הממונה, לאחר שנתן למעביד הזדמנות
להשמיע את טענותיו בפניו, כי המעביד לא קיים את חובת הרישום כאמור או רשם מידע
שאינו נכון, יבטל הממונה את ההיתר להעסקת העובדים הזרים שלגביהם לא קוימה החובה
כאמור ויפחית בהתאם לכך את מכסת העובדים הזרים שניתן להעסיקם אצל אותו מעביד על פי
ההיתר;
(2) ביטל
הממונה היתר להעסקת עובדים זרים לפי הוראות פסקה (1), לא יתיר יותר
לאותו מעביד להעסיק עובדים זרים במספר העולה על מכסת העובדים הזרים שהותר לו
להעסיק על פי ההיתר לאחר ההפחתה כאמור בפסקה (1), במשך תקופה של שנה לפחות,
שתחילתה במועד הביטול.
מיום 15.7.2014
תיקון מס' 17
ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 604 (ה"ח 535)
1טו. (א) לא
קיים מעביד מעסיק תנאי שנקבע לפי סעיף 1יד או הוראה לפי חוק זה או
חובה החלה עליו כלפי עובדיו, או עיכב תחת ידו שלא כדין מסמך זיהוי או דרכון של עובד
זר, רשאי הממונה, לאחר שנתן למעביד למעסיק הזדמנות להשמיע את
טענותיו בפניו, לבטל את ההיתר שניתן למעביד למעסיק להעסקת העובדים
הזרים, כולם או חלקם, וכן לסרב, מטעם זה בלבד, לבקשת המעביד המעסיק
לאשר העסקתם של עובדים זרים למשך תקופה שלא תעלה על שלוש שנים.
(א1) (1) על אף הוראות סעיף קטן (א), נקבע
בהיתר להעסקת עובדים זרים כי המעביד המעסיק חייב ברישום לגבי היקף
עבודתם של העובדים הזרים או לגבי שכר העבודה ששולם להם, ונוכח הממונה, לאחר שנתן למעביד
למעסיק הזדמנות להשמיע את טענותיו בפניו, כי המעביד המעסיק
לא קיים את חובת הרישום כאמור או רשם מידע שאינו נכון, יבטל הממונה את ההיתר
להעסקת העובדים הזרים שלגביהם לא קוימה החובה כאמור ויפחית בהתאם לכך את מכסת
העובדים הזרים שניתן להעסיקם אצל אותו מעביד מעסיק על פי ההיתר;
(2) ביטל
הממונה היתר להעסקת עובדים זרים לפי הוראות פסקה (1), לא יותר לאותו מעביד מעסיק
להעסיק עובדים זרים במספר העולה על מכסת העובדים הזרים שהותר לו להעסיק על פי
ההיתר לאחר ההפחתה כאמור בפסקה (1), במשך תקופה של שנה לפחות, שתחילתה במועד
הביטול.
(ב) בוטל
היתר להעסקת עובדים זרים כאמור בסעיפים קטנים (א) או (א1), רשאי הממונה ליתן למעביד
למעסיק אישור זמני להמשך העסקתם במשך תקופה מסוימת שקבע ושלא תעלה על שלושה
חודשים, אם נוכח שהדבר דרוש לשם הגנה על העובדים ובהתחשב בנסיבות ביטול ההיתר.
מיום 3.7.2017
תיקון מס' 20
ס"ח תשע"ז מס' 2647 מיום 3.7.2017 עמ' 1012 (ה"ח 694)
ביטול
היתר, סיוגו, או סירוב לתתו או לחדשו ואישור זמני
1טו. (א) לא
קיים מעסיק תנאי שנקבע בהיתר לפי סעיף 1יג(א) או לפי סעיף קטן זה, או תנאי
שנקבע לפי סעיף 1יד או הוראה לפי חוק זה או חובה החלה עליו כלפי עובדיו, או
עיכב תחת ידו שלא כדין מסמך זיהוי או דרכון של עובד זר, רשאי הממונה, לאחר שנתן
למעסיק הזדמנות להשמיע את טענותיו בפניו, לבטל את ההיתר שניתן למעסיק להעסקת
העובדים הזרים, כולם או חלקם, וכן לסרב, מטעם זה בלבד, לבקשת המעסיק לאשר העסקתם
של עובדים זרים למשך תקופה שלא תעלה על שלוש שנים, וכן רשאי הוא, בלי לגרוע מכל
סמכות אחרת הנתונה לו, לקבוע תנאים וסייגים בהיתר, גם בטרם יחליט בדבר ביטולו.
(א1) (1) על אף הוראות סעיף קטן (א), נקבע
בהיתר להעסקת עובדים זרים כי המעסיק חייב ברישום לגבי היקף עבודתם של העובדים
הזרים או לגבי שכר העבודה ששולם להם, ונוכח הממונה, לאחר שנתן למעסיק הזדמנות
להשמיע את טענותיו בפניו, כי המעסיק לא קיים את חובת הרישום כאמור או רשם מידע
שאינו נכון, יבטל הממונה את ההיתר להעסקת העובדים הזרים שלגביהם לא קוימה החובה
כאמור ויפחית בהתאם לכך את מכסת העובדים הזרים שניתן להעסיקם אצל אותו מעסיק על פי
ההיתר;
(2) ביטל
הממונה היתר להעסקת עובדים זרים לפי הוראות פסקה (1), לא יותר לאותו מעסיק להעסיק
עובדים זרים במספר העולה על מכסת העובדים הזרים שהותר לו להעסיק על פי ההיתר לאחר
ההפחתה כאמור בפסקה (1), במשך תקופה של שנה לפחות, שתחילתה במועד הביטול.
(א2) (1) בסעיף קטן זה –
"בעל עניין" ו"בעל תפקיד בכיר" – כהגדרתם בסעיף 62
לחוק שירות התעסוקה;
"עבירה חמורה" – עבירה לפי סעיפים 375א, 376 או 377א לחוק
העונשין, או עבירה אחרת שנעברה כלפי עובד זר, לפי חוק זה או לפי כל דין אחר, שמפאת
מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין המעסיק ראוי לקבל היתר להעסקת עובד זר;
(2) בלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף קטן (א) ובסעיף 1יד1, רשאי הממונה,
לאחר שנתן למבקש ההיתר או למעסיק, לפי העניין (בסעיף קטן זה – מעסיק), הזדמנות
לטעון את טענותיו, שלא לתת היתר להעסקת עובד זר למעסיק, לבטל היתר שנתן או לסרב
לחדשו, אם מצא הממונה כי התקיים אחד מאלה:
(א) המעסיק הורשע בעבירה חמורה, או שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור;
(ב) בעל עניין במעסיק או בעל תפקיד בכיר בו הורשע בעבירה חומרה או שהוגש
נגד בעל עניין או בעל תפקיד בכיר כאמור כתב אישום בעבירה כאמור, והכול בכפוף למידת
הזיקה שבינו ובין המעסיק;
(3) נפתחה חקירה נגד מעסיק, בעל עניין במעסיק או בעל תפקיד בכיר בו,
בעבירה חמורה, רשאי הממונה, בלי לגרוע מכל סמכות אחרת הנתונה לו, לדחות את החלטתו
לעניין מתן היתר להעסקת עובד זר, חידושו או מימושו, לפי העניין, לתקופה שלא תעלה
על 18 חודשים, או עד לקבלת החלטה בדבר הגשת כתב אישום בקשר לאותה עבירה, לפי
המוקדם, אם ראה כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין בשל חשש לפגיעה בעובד זר לנוכח חומרת
העבירה וכדי למנוע פגיעה בהליכי החקירה, ולעניין בעל עניין במעסיק או בעל תפקיד
בכיר בו – גם בכפוף למידת הזיקה שבינו לבין המעסיק ולהוראות סעיף קטן (א3).
(א3) לעניין
היתר בענף הסיעוד, לא יחליט הממונה שלא לתת היתר להעסקת עובד זר למעסיק, לבטל היתר
שנתן או לסרב לחדשו בשל כך שמתקיימים בבעל עניין או בבעל תפקיד בכיר התנאים
האמורים בסעיף קטן (א2)(2)(ב) אלא לאחר שבחן את האפשרות לקבוע תנאים בהיתר למניעת
הפגיעה בעובד הזר.
(ב) בוטל
היתר להעסקת עובדים זרים כאמור בסעיפים קטנים (א) או (א1), רשאי הממונה ליתן
למעסיק אישור זמני להמשך העסקתם במשך תקופה מסוימת שקבע ושלא תעלה על שלושה
חודשים, אם נוכח שהדבר דרוש לשם הגנה על העובדים ובהתחשב בנסיבות ביטול ההיתר.
(ג) לא
קיים מעסיק תנאי, הוראה, או חובה כאמור בסעיף קטן (א), או עיכב תחת ידו שלא כדין
מסמך זיהוי או דרכון כאמור באותו סעיף קטן, רשאי הממונה, נוסף על כל סמכות אחרת
הנתונה לו לפי חוק זה, לאחר שנתן למעסיק הזדמנות לטעון את טענותיו, לחלט ערובה
שהמעסיק חויב להפקיד לפי סעיף 1ח או כתנאי לתוקפו של היתר לפי סעיף 1יג(א) או לפי
סעיף קטן (א), כולה או חלקה.
מיום
1.1.2004
תיקון מס' 4
ס"ח
תשס"ג מס' 1882 מיום 29.12.2002
עמ' 183 (ה"ח 4)
הוספת פרק ד'2
הגדרות (תיקון מס' 4) תשס"ג-2002
1טז. בפרק זה –
מיום
1.1.2004
תיקון מס' 4
ס"ח
תשס"ג מס' 1882 מיום 29.12.2002
עמ' 183 (ה"ח 4)
הוספת סעיף 1טז
(תיקון מס' 17) תשע"ד-2014
"גמול עבודה"
– שכר עבודה, דמי ביטוח, תשלום סוציאלי וכל תשלום אחר שמשלם מעסיק בקשר לעבודתו של
עובד בהתאם לתנאי העבודה;
מיום
15.7.2014
תיקון מס' 17
ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 604 (ה"ח 535)
"גמול
עבודה" – שכר עבודה, דמי ביטוח, תשלום סוציאלי וכל תשלום אחר שמשלם מעביד
מעסיק בקשר לעבודתו של עובד בהתאם לתנאי העבודה;
"דמי ביטוח"
ו"המוסד לביטוח לאומי" – כמשמעותם לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב],
התשנ"ה-1995;
"ההסכם",
"האזור", "שטחי עזה ויריחו" ו"היטל השוואה" –
כמשמעותם בחוק יישום ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו (הסדרים כלכליים והוראות
שונות (תיקוני חקיקה), התשנ"ה-1994;
"מרשם
האוכלוסין" – כמשמעותו בחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965;
"עובד" –
עובד שמקום מגוריו הקבוע הוא בתחום האזור או שטחי עזה ויריחו, ואינו רשום במרשם
האוכלוסין;
"תנאי
העבודה" – תנאי העבודה החלים על עובד לפי כל דין, הסכם קיבוצי וצו הרחבה
כמשמעותם בחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957, לקבות הסדר קיבוצי או חוזה עבודה;
"תשלום
סוציאלי" – תשלום לביטוח סוציאלי, לצבירת זכויות סוציאליות או למימון הטבות
אחרות לעובדים, למעט דמי ביטוח.
תשלום גמול עבודה באמצעות הממונה (תיקון מס' 4) תשס"ג-2002
(תיקון מס' 12) תש"ע-2010 (תיקון מס' 17) תשע"ד-2014
1יז. (א) מעסיק ישלם לעובדיו
גמול עבודה באמצעות הממונה, או בחלקו באמצעות הממונה ובחלקו במישרין, הכל כפי
שיורה הממונה לפי כללים שיקבע שר הפנים, לאחר התייעצות עם השר; כללים כאמור יכול
שיהיו לכלל המעסיקים, לסוגים מהם או למעסיק פלוני.
(ב) על אף האמור
בסעיף 6 לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958, רשאי מעסיק או הממונה, לפי הענין, לשלם
את גמול העבודה, לעובד, על פי הודעת העובד בכתב, באמצעות בנק באזור או בשטחי עזה
ויריחו.
(ג) הממונה רשאי
להורות למעסיק, מעת לעת, מהם רכיבי גמול העבודה שעליו לשלם לעובדיו או בעדם,
שיעוריהם ודרכי חישובם, הכל בהתאם לתנאי העבודה.
(ד) על גביית גמול
עבודה בידי הממונה יחולו הוראות פקודת המסים (גביה), כאילו היה מס, וניתן לגבותו
גם בדרך של תובענה אזרחית.
(תיקון מס' 12) תש"ע-2010
(ה) לא שולם גמול
עבודה או מקצתו לממונה במועד שנקבע לכך בכללים לפי סעיף קטן (א), יחולו לגביו
הוראות פרק י"ד לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975, בשינויים המחויבים,
כאילו היה מס ערך מוסף; לענין זה יהיו לשר הפנים, לאחר התייעצות עם השר, הסמכויות הנתונות
לפי החוק האמור לשר האוצר, ולממונה יהיו הסמכויות הנתונות לפי החוק האמור למנהל
כמשמעותו באותו חוק.
(ו) מעסיק ששילם
לממונה את גמול עבודתו של עובד, או את חלקו, יצא ידי חובתו לגבי הסכום ששילם כאמור
כלפי העובד וכלפי כל אדם אחר שלו מיועד מקצתו של גמול העבודה בהתאם לתנאי העבודה;
אין בהוראה זו כדי לגרוע מזכות של העובד או של אדם אחר כאמור כלפי המעסיק, הנובעת
מאיחור בתשלום גמול העבודה בידי המעסיק.
מיום
1.1.2004
תיקון מס' 4
ס"ח
תשס"ג מס' 1882 מיום 29.12.2002
עמ' 184 (ה"ח 4)
הוספת סעיף 1יז
מיום
23.4.2010
תיקון מס' 12
ס"ח
תש"ע מס' 2238 מיום 24.3.2010
עמ' 490 (ה"ח 426)
(א) מעביד
ישלם לעובדיו גמול עבודה באמצעות הממונה, או בחלקו באמצעות הממונה ובחלקו במישרין,
הכל כפי שיורה הממונה לפי כללים שיקבע השר שר הפנים, לאחר התייעצות עם
השר; כללים כאמור יכול שיהיו לכלל המעבידים, לסוגים מהם או למעביד פלוני.
(ב) על
אף האמור בסעיף 6 לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958, רשאי מעביד או הממונה, לפי
הענין, לשלם את גמול העבודה, לעובד, על פי הודעת העובד בכתב, באמצעות בנק באזור או
בשטחי עזה ויריחו.
(ג) הממונה
רשאי להורות למעביד, מעת לעת, מהם רכיבי גמול העבודה שעליו לשלם לעובדיו או בעדם,
שיעוריהם ודרכי חישובם, הכל בהתאם לתנאי העבודה.
(ד) על
גביית גמול עבודה בידי הממונה יחולו הוראות פקודת המסים (גביה), כאילו היה מס,
וניתן לגבותו גם בדרך של תובענה אזרחית.
(ה) לא
שולם גמול עבודה או מקצתו לממונה במועד שנקבע לכך בכללים לפי סעיף קטן (א), יחולו
לגביו הוראות פרק י"ד לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975, בשינויים
המחויבים, כאילו היה מס ערך מוסף; לענין זה יהיו לשר לשר הפנים, לאחר
התייעצות עם השר, הסמכויות הנתונות לפי החוק האמור לשר האוצר, ולממונה יהיו
הסמכויות הנתונות לפי החוק האמור למנהל כמשמעותו באותו חוק.
מיום 15.7.2014
תיקון מס' 17
ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 604 (ה"ח 535)
1יז. (א) מעביד
מעסיק ישלם לעובדיו גמול עבודה באמצעות הממונה, או בחלקו באמצעות הממונה
ובחלקו במישרין, הכל כפי שיורה הממונה לפי כללים שיקבע שר הפנים, לאחר התייעצות עם
השר; כללים כאמור יכול שיהיו לכלל המעבידים המעסיקים, לסוגים מהם או
למעביד למעסיק פלוני.
(ב) על
אף האמור בסעיף 6 לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958, רשאי מעביד מעסיק
או הממונה, לפי הענין, לשלם את גמול העבודה, לעובד, על פי הודעת העובד בכתב,
באמצעות בנק באזור או בשטחי עזה ויריחו.
(ג) הממונה
רשאי להורות למעביד למעסיק, מעת לעת, מהם רכיבי גמול העבודה שעליו
לשלם לעובדיו או בעדם, שיעוריהם ודרכי חישובם, הכל בהתאם לתנאי העבודה.
(ד) על
גביית גמול עבודה בידי הממונה יחולו הוראות פקודת המסים (גביה), כאילו היה מס,
וניתן לגבותו גם בדרך של תובענה אזרחית.
(ה) לא
שולם גמול עבודה או מקצתו לממונה במועד שנקבע לכך בכללים לפי סעיף קטן (א), יחולו
לגביו הוראות פרק י"ד לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975, בשינויים
המחויבים, כאילו היה מס ערך מוסף; לענין זה יהיו לשר הפנים, לאחר התייעצות עם השר,
הסמכויות הנתונות לפי החוק האמור לשר האוצר, ולממונה יהיו הסמכויות הנתונות לפי
החוק האמור למנהל כמשמעותו באותו חוק.
(ו) מעביד
מעסיק ששילם לממונה את גמול עבודתו של עובד, או את חלקו, יצא ידי חובתו
לגבי הסכום ששילם כאמור כלפי העובד וכלפי כל אדם אחר שלו מיועד מקצתו של גמול
העבודה בהתאם לתנאי העבודה; אין בהוראה זו כדי לגרוע מזכות של העובד או של אדם אחר
כאמור כלפי המעביד המעסיק, הנובעת מאיחור בתשלום גמול העבודה בידי המעביד
המעסיק.
תשלום שכר העבודה לעובד והעברת ניכויים (תיקון מס' 4)
תשס"ג-2002
1יח. (א) שולם שכר עבודה או
מקצתו באמצעות הממונה כאמור בסעיף 1יז(א), יעביר הממונה לעובד את סכום שכר העבודה
שגבה, בניכוי דמי ביטוח וכל סכום שחובה או שניתן לנכותו לפי כל דין או לפי תנאי
העבודה או שהעובד הסכים לניכויו בכתב; כן יעביר הממונה לעובד, בניכוי כאמור, את
הסכומים המגיעים לו בשל הזכויות הסוציאליות מכוח התשלומים הסוציאליים שגבה, למעט
אלה הנובעות מתשלום סוציאלי שהועבר לגוף אחר על פי הוראות פרק זה.
(תיקון מס' 17) תשע"ד-2014
(ב) לא העביר הממונה
לעובד סכום שכר עבודה בהתאם להוראות סעיף קטן (א) עד היום השמיני שלאחר היום שבו
גבה את הסכום האמור מהמעסיק (בסעיף קטן זה – היום הקובע), ישלם לעובד הפרשי הצמדה
וריבית כמשמעותם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961, על הסכום האמור לגבי
התקופה שתחילתה ביום הקובע ועד יום התשלום בפועל.
(ג) מיועד סכום שגבה
הממונה או שניכה משכר העובד, למעט תשלום סוציאלי, לגוף בישראל על פי כל דין או על
פי תנאי העבודה – יעבירו הממונה לאותו גוף; כן רשאי הממונה, באישור השר, להעביר
מקצתם של התשלומים הסוציאליים לגוף בישראל למטרת מימון מתן הטבות לעובדים בהתאם
לתנאי העבודה; בסעיף קטן זה, "גוף בישראל" – לרבות המינהל האזרחי שהוקם
בידי מפקד כוחות צב"ל ביהודה והשומרון.
(ד) גבה או ניכה
הממונה דמי ביטוח, יעבירם למוסד לביטוח לאומי.
(ה) הממונה רשאי
להעביר לרשות הפלסטינית או לגוף שהיא הסמיכה לכך תשלומים סוציאליים או סכומים
אחרים שגבה או שניכה משכר העובד, אם נקבע כך בהסכם ובתנאים שנקבעו לפיו.
(תיקון מס' 12) תש"ע-2010
(ו) הממונה רשאי
לנכות מהסכומים שהוא מעביר לפי הוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ד) סכום לכיסוי
הוצאותיו בגביית הסכומים ומתן התשלומים, כפי שקבע שר הפנים, לאחר התייעצות עם השר
ובהסכמת שר האוצר.
מיום
1.1.2004
תיקון מס' 4
ס"ח
תשס"ג מס' 1882 מיום 29.12.2002
עמ' 185 (ה"ח 4)
הוספת סעיף 1יח
מיום
23.4.2010
תיקון מס' 12
ס"ח
תש"ע מס' 2238 מיום 24.3.2010
עמ' 490 (ה"ח 426)
(ו) הממונה
רשאי לנכות מהסכומים שהוא מעביר לפי הוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ד) סכום לכיסוי
הוצאותיו בגביית הסכומים ומתן התשלומים, כפי שקבע השר בהסכמת שר הפנים,
לאחר התייעצות עם השר ובהסכמת שר האוצר.
מיום 15.7.2014
תיקון מס' 17
ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 604 (ה"ח 535)
(ב) לא
העביר הממונה לעובד סכום שכר עבודה בהתאם להוראות סעיף קטן (א) עד היום השמיני
שלאחר היום שבו גבה את הסכום האמור מהמעביד מהמעסיק (בסעיף קטן זה –
היום הקובע), ישלם לעובד הפרשי הצמדה וריבית כמשמעותם בחוק פסיקת ריבית והצמדה,
התשכ"א-1961, על הסכום האמור לגבי התקופה שתחילתה ביום הקובע ועד יום התשלום
בפועל.
דינים וחשבונות וקביעת תנאים (תיקון מס' 4) תשס"ג-2002 (תיקון
מס' 12) תש"ע-2010
1יט. (א) מעסיק ימסור לממונה,
על גבי טפסים שיקבע שר הפנים, לאחר התייעצות עם השר, דוחות חודשיים בדבר כל עובד
שהעסיק, מקום עבודתו, סוגה והיקפה, וגמול העבודה המגיע לעובד ובעדו וששולם לו
ובעדו, לרבות פירוט רכיביו ודרך חישובם בהתאם לתנאי העבודה; תקנות כאמור יכול
שיחולו על כלל המעסיקים או על סוגים מהם או על מעסיק פלוני, וניתן לקבוע בהן פרטים
נוספים שייכללו בדוחות, וכן חובת המצאת מסמכים הנוגעים לענין.
(ב) הממונה רשאי
להתנות תנאים להעסקתם של עובדים על ידי מעסיק, שמטרתם להבטיח תשלום כמול העבודה
והיטל השוואה וכן הסדר תקין של עבודתם של העובדים בישראל, ובכלל זה להתנות העסקה
כאמור במילוי החובות המוטלות על המעסיק לפי פרק זה או המוטלות על העובדי לפי כל
דין או לפי ההסכם.
מיום
1.1.2004
תיקון מס' 4
ס"ח
תשס"ג מס' 1882 מיום 29.12.2002
עמ' 185 (ה"ח 4)
הוספת סעיף 1יט
מיום
23.4.2010
תיקון מס' 12
ס"ח
תש"ע מס' 2238 מיום 24.3.2010
עמ' 490 (ה"ח 426)
(א) מעביד
ימסור לממונה, על גבי טפסים שייקבעו בתקנות שיקבע שר הפנים, לאחר
התייעצות עם השר, דוחות חודשיים בדבר כל עובד שהעסיק, מקום עבודתו, סוגה
והיקפה, וגמול העבודה המגיע לעובד ובעדו וששולם לו ובעדו, לרבות פירוט רכיביו ודרך
חישובם בהתאם לתנאי העבודה; תקנות כאמור יכול שיחולו על כלל המעבידים או על סוגים
מהם או על מעביד פלוני, וניתן לקבוע בהן פרטים נוספים שייכללו בדוחות, וכן חובת
המצאת מסמכים הנוגעים לענין.
מיום 15.7.2014
תיקון מס' 17
ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 604 (ה"ח 535)
1יט. (א) מעביד
מעסיק ימסור לממונה, על גבי טפסים שיקבע שר הפנים, לאחר התייעצות עם השר,
דוחות חודשיים בדבר כל עובד שהעסיק, מקום עבודתו, סוגה והיקפה, וגמול העבודה המגיע
לעובד ובעדו וששולם לו ובעדו, לרבות פירוט רכיביו ודרך חישובם בהתאם לתנאי העבודה;
תקנות כאמור יכול שיחולו על כלל המעבידים המעסיקים או על סוכים מהם
או על מעביד מעסיק פלוני, וניתן לקבוע בהן פרטים נוספים שייכללו
בדוחות, וכן חובת המצאת מסמכים הנוגעים לענין.
(ב) הממונה
רשאי להתנות תנאים להעסקתם של עובדים על ידי מעביד מעסיק, שמטרתם
להבטיח תשלום כמול העבודה והיטל השוואה וכן הסדר תקין של עבודתם של העובדים
בישראל, ובכלל זה להתנות העסקה כאמור במילוי החובות המוטלות על המעביד המעסיק
לפי פרק זה או המוטלות על העובדי לפי כל דין או לפי ההסכם.
סייגים (תיקון מס' 4) תשס"ג-2002
1כ. (א) הוראות פרק זה כוחן
יפה על אף כל הוראה אחרת שבדין או בתנאי עבודה.
(תיקון מס' 12) תש"ע-2010 (תיקון מס' 17) תשע"ד-2014
(ב) האמור בפרק זה
אינו בא להטיל על המדינה חובה כלשהי כלפי עובד או אדם אחר לגבי סכום גמול עבודה
שלא נגבה על ידי הממונה מהמעסיק, ולגבי כל זכות הנובעת ממנו, והעובד או האדם שלו
מגיע הסכום האמור רשאים לתבעם בבית הדין לעבודה, לרבות תביעה בהתאם להוראות חוק
הגנת השכר, התשי"ח-1958; תובע כאמור ימסור לממונה הודעה על הגשת תביעתו בדרך
שיקבע שר הפנים לאחר התייעצות עם השר.
מיום
1.1.2004
תיקון מס' 4
ס"ח
תשס"ג מס' 1882 מיום 29.12.2002
עמ' 186 (ה"ח 4)
הוספת סעיף 1כ
מיום
23.4.2010
תיקון מס' 12
ס"ח
תש"ע מס' 2238 מיום 24.3.2010
עמ' 490 (ה"ח 426)
(ב) האמור
בפרק זה אינו בא להטיל על המדינה חובה כלשהי כלפי עובד או אדם אחר לגבי סכום גמול
עבודה שלא נגבה על ידי הממונה מהמעביד, ולגבי כל זכות הנובעת ממנו, והעובד או האדם
שלו מגיע הסכום האמור רשאים לתבעם בבית הדין לעבודה, לרבות תביעה בהתאם להוראות
חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958; תובע כאמור ימסור לממונה הודעה על הגשת תביעתו בדרך
שיקבע השר שר הפנים לאחר התייעצות עם השר.
מיום 15.7.2014
תיקון מס' 17
ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 604 (ה"ח 535)
(ב) האמור
בפרק זה אינו בא להטיל על המדינה חובה כלשהי כלפי עובד או אדם אחר לגבי סכום גמול
עבודה שלא נגבה על ידי הממונה מהמעביד מהמעסיק, ולגבי כל זכות
הנובעת ממנו, והעובד או האדם שלו מגיע הסכום האמור רשאים לתבעם בבית הדין לעבודה,
לרבות תביעה בהתאם להוראות חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958; תובע כאמור ימסור
לממונה הודעה על הגשת תביעתו בדרך שיקבע שר הפנים לאחר התייעצות עם השר.
הרחבה (תיקון מס' 4) תשס"ג-2002 (תיקון מס' 12) תש"ע-2010
1כא. השר, בהסכמת שר הפנים,
רשאי לקבוע בצו, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, כי הוראות פרק זה
יחולו גם לגבי עובדים שלא כהגדרתם בסעיף 1טז, שאינם רשומים במרשם האוכלוסין,
בשינויים שיפורטו בצו.
מיום
1.1.2004
תיקון מס' 4
ס"ח
תשס"ג מס' 1882 מיום 29.12.2002
עמ' 186 (ה"ח 4)
הוספת סעיף 1כא
מיום
23.4.2010
תיקון מס' 12
ס"ח
תש"ע מס' 2238 מיום 24.3.2010
עמ' 490 (ה"ח 426)
1כא. השר, בהסכמת שר הפנים, רשאי לקבוע
בצו, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, כי הוראות פרק זה יחולו גם
לגבי עובדים שלא כהגדרתם בסעיף 1טז, שאינם רשומים במרשם האוכלוסין, בשינויים
שיפורטו בצו.
מיום
23.4.2010
תיקון מס' 12
ס"ח
תש"ע מס' 2238 מיום 24.3.2010
עמ' 491 (ה"ח 426)
הוספת פרק ד'3
הממונה על זכויות עובדים זרים (תיקון מס' 12) תש"ע-2010
1כב. (א) השר ימנה, מבין עובדי
משרדו, עובד שיהיה ממונה על הזכויות של עובדים זרים בתחום דיני העבודה (להלן –
הממונה על זכויות עובדים זרים).
(ב) כשיר להתמנות
לממונה על זכויות עובדים זרים תושב ישראל בעל השכלה אקדמית במשפטים וניסיון של חמש
שנים לפחות בנושא זכויות עובדים, שמתקיימים בו תנאי כשירות נוספים לפי חוק שירות
המדינה (מינויים), התשי"ט-1959, ככל שייקבעו.
(ג) תקופת כהונתו של
הממונה על זכויות עובדים זרים תהא כפי שתקבע הממשלה, ובלבד שלא תעלה על שש שנים,
וניתן לשוב ולמנותו לתקופת כהונה אחת נוספת.
(ד) הודעה על מינוי
הממונה על זכויות עובדים זרים תפורסם ברשומות.
מיום
23.4.2010
תיקון מס' 12
ס"ח
תש"ע מס' 2238 מיום 24.3.2010
עמ' 491 (ה"ח 426)
הוספת סעיף 1כב
תפקידי הממונה על זכויות עובדים זרים (תיקון מס' 12) תש"ע-2010
(תיקון מס' 17) תשע"ד-2014
1כג. (א) תפקידו של הממונה על
זכויות עובדים זרים לפעול כלפי מעסיקים, מעסיקים בפועל, מתווכי כוח אדם, וקבלנים
כמשמעותם בסעיף 2(ג), לאכיפת זכויות העובדים הזרים לפי דיני העבודה ולקידום ההכרה
בזכויות אלה, ובכלל זה –
(1) לטפח תודעה ציבורית
לעניינים שבתחומי תפקידו, באמצעות חינוך, הדרכה והסברה;
(2) לשתף פעולה בתחומי תפקידו
עם אנשים או גופים אחרים, ובכלל זה מעסיקים ועובדים;
(3) להתערב בהליכים משפטיים
בעניינים שבתחומי תפקידו, ברשות בית הדין לעבודה או בית משפט מוסמך אחר שההליך
מתנהל בפניו;
(4) לטפל בתלונות מטעם עובדים
זרים נגד מעסיקים, מעסיקים בפועל, מתווכי כוח אדם, וקבלנים כמשמעותם בסעיף 2(ג),
בתחומי תפקידו;
(5) לפעול על פי סמכויותיו לפי
פרק זה;
(6) לבצע כל פעולה אחרת שתוטל
עליו על פי דין.
(ב) הממונה על זכויות
עובדים זרים ימלא את תפקידו ויפעיל את סמכויותיו כאמור בפרק זה, בהתאם לסדרי
עדיפויות שיקבע לאחר היוועצות עם גופים ציבוריים וארגוני זכויות עובדים שהם לדעתו
נוגעים בדבר.
מיום
23.4.2010
תיקון מס' 12
ס"ח
תש"ע מס' 2238 מיום 24.3.2010
עמ' 491 (ה"ח 426)
הוספת סעיף 1כג
מיום 15.7.2014
תיקון מס' 17
ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 604 (ה"ח 535)
(א) תפקידו
של הממונה על זכויות עובדים זרים לפעול כלפי מעבידים מעסיקים,
מעסיקים בפועל, מתווכי כוח אדם, וקבלנים כמשמעותם בסעיף 2(ג), לאכיפת זכויות
העובדים הזרים לפי דיני העבודה ולקידום ההכרה בזכויות אלה, ובכלל זה –
(1) לטפח
תודעה ציבורית לעניינים שבתחומי תפקידו, באמצעות חינוך, הדרכה והסברה;
(2) לשתף
פעולה בתחומי תפקידו עם אנשים או גופים אחרים, ובכלל זה מעסיקים ועובדים;
(3) להתערב
בהליכים משפטיים בעניינים שבתחומי תפקידו, ברשות בית הדין לעבודה או בית משפט
מוסמך אחר שההליך מתנהל בפניו;
(4) לטפל
בתלונות מטעם עובדים זרים נגד מעבידים מעסיקים, מעסיקים בפועל,
מתווכי כוח אדם, וקבלנים כמשמעותם בסעיף 2(ג), בתחומי תפקידו;
(5) לפעול
על פי סמכויותיו לפי פרק זה;
(6) לבצע
כל פעולה אחרת שתוטל עליו על פי דין.
קבלת מידע מגוף מבוקר (תיקון מס' 12) תש"ע-2010
1כד. (א) לצורך מילוי תפקידו
לפי חוק זה, ובכלל זה בירור תלונות כאמור בסעיף 1כג(א)(4), רשאי הממונה על זכויות
עובדים זרים לדרוש מכל גוף מבוקר המנוי בסעיף 9(1), (2) ו-(4) לחוק מבקר המדינה,
התשי"ח-1958 [נוסח משולב] (בחוק זה – חוק מבקר המדינה), כל ידיעה, מסמך או
דין וחשבון (בסעיף זה – מידע) שהם בתחום סמכוצו של אותו גוף; גוף מבוקר כאמור
ימסור לממונה על זכויות עובדים זרים את המידע לפי דרישתו.
(ב) מצא השר הממונה
כי מסירת מידע על ידי גוף כאמור בסעיף קטן (א) עלולה לסכן את ביטחון המדינה, את
יחסי החוץ שלה או את שלום הציבור, רשאי הוא להורות כי אותו מידע לא יימסר; ואולם
אם ניתן למסור לממונה על זכויות עובדים זרים חלק מהמידע שלגביו אין חשש לסכנה
כאמור, יימסר אותו חלק; בסעיף קטן זה, "השר הממונה" – השר הממונה על
תחום פעילותו של הגוף שהמידע נדרש ממנו.
(ג) לא יימסר מידע
לפי סעיף זה אם מסירתו אסורה לפי כל דין.
(ד) גוף כאמור בסעיף
קטן (א) רשאי לדחות בקשה למסירת מידע על פי סעיף זה, בשל אחד הטעמים המפורטים
בסעיף 8 לחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998.
מיום
23.4.2010
תיקון מס' 12
ס"ח
תש"ע מס' 2238 מיום 24.3.2010
עמ' 492 (ה"ח 426)
הוספת סעיף 1כד
הוראה למסירת נתונים (תיקון מס' 12) תש"ע-2010
1כה. (א) לשם מילוי תפקידו
רשאי הממונה על זכויות עובדים זרים להורות למעסיק, למעסיק בפועל, למתווך כוח אדם,
או לקבלן כמשמעותו בסעיף 2(ג), למסור לו נתונים בעניין קיום חובותיו לפי דיני
העבודה כלפי עובד זר שלגביו הוא מברר תלונה או כלפי עובדים זרים אחרים המועסקים על
ידיו או שפעל בעניינם או באותו מקום עבודה.
(ב) בהוראה לפי סעיף
קטן (א), ייקבע פרק הזמן מיום מסירת ההוראה לביצוע הפעולות המפורטות בה.
(ג) המצאת הוראה לפי
סעיף קטן (א) תהיה בהתאם להוראות סעיף 237 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב],
התשמ"ב-1982, בשינויים המחויבים.
מיום
23.4.2010
תיקון מס' 12
ס"ח
תש"ע מס' 2238 מיום 24.3.2010
עמ' 492 (ה"ח 426)
הוספת סעיף 1כה
מיום 15.7.2014
תיקון מס' 17
ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 604 (ה"ח 535)
(א) לשם
מילוי תפקידו רשאי הממונה על זכויות עובדים זרים להורות למעביד למעסיק,
למעסיק בפועל, למתווך כוח אדם, או לקבלן כמשמעותו בסעיף 2(ג), למסור לו נתונים
בעניין קיום חובותיו לפי דיני העבודה כלפי עובד זר שלגביו הוא מברר תלונה או כלפי
עובדים זרים אחרים המועסקים על ידיו או שפעל בעניינם או באותו מקום עבודה.
הגשת תלונות והטיפול בהן (תיקון מס' 12) תש"ע-2010
1כו. (א) כל אדם רשאי להגיש
תלונה בכתב לממונה על זכויות עובדים זרים בשל הפרת הוראה לפי חוק זה או אי-מילוי
חובה מהחובות כלפי עובד זר (בחוק זה – תלונה).
(ב) הממונה על זכויות
עובדים זרים לא יטפל ולא ימשיך לטפל בתלונה, אם מתקיים אחד מאלה:
(1) נושא התלונה אינו בגדר
הפרה כאמור בסעיף קטן (א);
(2) העילה נושא התלונה נמצאת
בבירור בערכאה משפטית.
(ג) הוגשה לממונה על
זכויות עובדים זרים תלונה, ולא התקיימו הנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב), יחליט
הממונה, בכפוף להוראות סעיף קטן (ד), לנהוג באחת מהדרכים האלה:
(1) לדחות את התלונה על הסף,
אם סבר כי התלונה הוגשה בחוסר ניקיון כפיים או בחוסר תום לב הניכרים על פניהם, או
כי התלונה על פניה חסרת בסיס כלשהו או מעלה עניין שהוא בגדר זוטי דברים;
(2) להפנות את התלונה לבירור
על ידי גוף אחר הפועל על פי דין, ואם היתה התלונה נגד המדינה או נגד גוף מבוקר
כאמור בסעיף 1לא(1) – להפנותה לבירור על ידי היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך
לעניין זה;
(3) להעביר את התלונה, בהסכמת
המתלונן, או מי שנטען כי זכותו הופרה, אם אינו המתלונן, ובהסכמתו של הנילון או מי
מטעמו, לגישור כהגדרתו בסעיף 79ג לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984;
הועברה התלונה לגישור כאמור, יחולו הוראות סעיף 79ג(ג), (ד) ו-(ח), והוראות לפי
סעיף 79ד(א)(1), (2) ו-(2א) לחוק האמור, בשינויים המחויבים;
(4) לקיים בירור כדי לקבוע אם
יש מקום להגיש תביעה אזרחית כאמור בסעיף 1כח, להגיש בקשה לצו כללי כאמור בסעיף 1כט
או לדחות את התלונה;
(5) להגיש תביעה אזרחית בבית
הדין לעבודה או בבית משפט אחר המוסמך לדון בה, לשם אכיפת זכות נשוא התלונה, בין
בשם המתלונן ובין בשמו הוא;
(6) להגיש בקשה לצו כללי כאמור
בסעיף 1כט.
(ד) הממונה על זכויות
עובדים זרים יהיה רשאי לקבוע את דרכי הטיפול בתלונות לפי הוראות סעיף זה, ובכלל זה
עדיפויות וקדימויות בכל הנוגע לקיום בירור תלונות והגשת תביעות.
מיום
23.4.2010
תיקון מס' 12
ס"ח
תש"ע מס' 2238 מיום 24.3.2010
עמ' 492 (ה"ח 426)
הוספת סעיף 1כו
יידוע המתלונן (תיקון מס' 12) תש"ע-2010
1כז. (א) בתוך שבעה ימים מיום
הגשת התלונה, ימציא הממונה על זכויות עובדים זרים למתלונן אישור על הגשת התלונה.
(ב) התקיימו הנסיבות
האמורות בסעיף 1כו(ב), או התקבלה החלטה לפי הוראות סעיף 1כו(ג), יודיע הממונה על
זכויות עובדים זרים על כך בכתב למתלונן; הממונה על זכויות עובדים זרים יצרף להודעה
את הנימוקים להחלטתו, זולת אם החליט להגיש תביעה אזרחית.
מיום
23.4.2010
תיקון מס' 12
ס"ח
תש"ע מס' 2238 מיום 24.3.2010
עמ' 493 (ה"ח 426)
הוספת סעיף 1כז
הגשת תביעה בידי הממונה (תיקון מס' 12) תש"ע-2010 (תיקון מס'
17) תשע"ד-2014
1כח. (א) הוגשה תלונה כאמור
בסעיף 1כו(א), רשאי הממונה על זכויות עובדים זרים, בתחומי תפקידו, להגיש בבית הדין
לעבודה או בבית משפט מוסמך תביעה אזרחית נגד מעסיקים, מעסיקים בפועל, מתווכי כוח
אדם, או קבלנים כמשמעותם בסעיף 2(ג), בעילות הנובעות מהתלונה.
(ב) קבע בית הדין או
בית המשפט בתביעה כאמור בסעיף קטן (א) כי נתבע פגע בזכויותיו של עובד זר (להלן –
הנפגע), רשאי הוא ליתן גם סעד לטובת הנפגע, ובלבד שהנפגע נתן את הסכמתו לכך וניתנה
לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפני בית הדין לעבודה או בית המשפט במסגרת ההליך
האמור; הכרעת בית הדין לעבודה או בית המשפט בעניין הסעד תהווה מעשה בית דין לגבי
הנתבע ולגבי הנפגע.
מיום
23.4.2010
תיקון מס' 12
ס"ח
תש"ע מס' 2238 מיום 24.3.2010
עמ' 494 (ה"ח 426)
הוספת סעיף 1כח
מיום 15.7.2014
תיקון מס' 17
ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 604 (ה"ח 535)
(א) הוגשה
תלונה כאמור בסעיף 1כו(א), רשאי הממונה על זכויות עובדים זרים, בתחומי תפקידו,
להגיש בבית הדין לעבודה או בבית משפט מוסמך תביעה אזרחית נגד מעבידים מעסיקים,
מעסיקים בפועל, מתווכי כוח אדם, או קבלנים כמשמעותם בסעיף 2(ג), בעילות הנובעות
מהתלונה.
צו כללי (תיקון מס' 12) תש"ע-2010
1כט. בית הדין לעבודה או בית
משפט מוסמך רשאי, על פי בקשה הממונה על זכויות עובדים זרים, לתת אחד מאלה, לפי
העניין:
(תיקון מס' 17) תשע"ד-2014
(1) צו למעסיק המורה לו לנקוט
פעולות כלליות הנוגעות לעובדיו הזרים, כולם או חלקם, לשם קיום חובותיו כלפיהם לפי
דיני העבודה או לשם מניעת הפרת חובה כאמור;
(2) צו למעסיק בפועל המורה לו
לנקוט פעולות כלליות הנוגעות לעובדים הזרים המועסקים אצלו בפועל, כולם או חלקם,
לשם קיום חובותיו כלפיהם לפי דיני העבודה או לשם מניעת הפרת חובה כאמור;
(3) צו למתווך כוח אדם המורה לו
לנקוט פעולות כלליות הנוגעות לעובדים הזרים שהוא פעל בעניינם, כולם או חלקם, לשם
קיום חובותיו כלפיהם לפי דיני העבודה או לשם מניעת הפרת חובה כאמור;
(4) צו לקבלן כמשמעותו בסעיף
2(ג), המורה לו לקיים פעולות כלליות הנוגעות לעובדים זרים שהוא מטפל בעניינים
הנוגעים להם כאמור באותו סעיף, כולם או חלקם, לשם קיום חובותיו כלפיהם לפי דיני
העבודה או לשם מניעת הפרת חובה כאמור.
מיום
23.4.2010
תיקון מס' 12
ס"ח
תש"ע מס' 2238 מיום 24.3.2010
עמ' 494 (ה"ח 426)
הוספת סעיף 1כט
מיום 15.7.2014
תיקון מס' 17
ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 604 (ה"ח 535)
(1) צו
למעביד למעסיק המורה לו לנקוט פעולות כלליות הנוגעות לעובדיו הזרים,
כולם או חלקם, לשם קיום חובותיו כלפיהם לפי דיני העבודה או לשם מניעת הפרת חובה
כאמור;
סמכות שיפוט (תיקון מס' 12) תש"ע-2010
1ל. הרואה את עצמו נפגע
מהחלטת הממונה על פי הוראות פרק זה, רשאי לערער עליה לפני בית הדין לעבודה בתוך 45
ימים מיום שהגיעה ההחלטה לידיעתו.
מיום
23.4.2010
תיקון מס' 12
ס"ח
תש"ע מס' 2238 מיום 24.3.2010
עמ' 494 (ה"ח 426)
הוספת סעיף 1ל
סייגים להפעלת סמכויות הממונה על זכויות עובדים זרים ותפקידיו (תיקון
מס' 12) תש"ע-2010
1לא. על אף האמור בפרק זה,
סמכויות הממונה על זכויות עובדים זרים לפי פרק זה ותפקידיו, לא יופעלו –
(תיקון מס' 17) תשע"ד-2014
(1) על המדינה או גוף מבוקר
המנוי בסעיף 9(1) או (2) לחוק מבקר המדינה, למעט הסמכות לפי סעיף 1כד, ולמעט
הסמכויות לפי סעיף 1כו(ג)(1) עד (3) ובלבד שיופעלו רק אם המדינה או הגוף המבוקר,
לפי העניין, הם המעסיק או המעסיק בפועל של העובד הזר שהתלונה בעניינו והתלונה היא
בקשר ליחסי העבודה או ההעסקה, לפי העניין;
(2) לעניין מדיניות שנקבעה על
ידי רשות מרשויות המדינה או גוף מבוקר המנוי בסעיף 9(1) או (2) לחוק מבקר המדינה,
לעניין הפעלת סמכויותיהם ולעניין הוראות מינהל שנתנו;
(3) על יחיד, לגבי עובד זר שהוא
מעסיק בסיעוד שלא במסגרת עסקו או משלח ידו, למעט הסמכויות לפי סעיף 1כו(ג)(1) עד
(3); על אף האמור, הממונה על זכויות עובדים זרים יהיה רשאי לעשות שימוש במלוא
תפקידיו וסמכויותיו לפי פרק זה במקרים שבהם קיים חשש לאחד מאלה:
(א) סחר בבני אדם, החזקה בתנאי
עבדות או עבודת כפייה, כמשמעותם בסימן ז' בפרק י' לחוק העונשין;
(ב) מעשה המהווה עבירת מין או
אלימות;
(ג) הטרדה מינית, כהגדרתה
בסעיף 7(א)(1) לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988.
מיום
23.4.2010
תיקון מס' 12
ס"ח
תש"ע מס' 2238 מיום 24.3.2010
עמ' 494 (ה"ח 426)
הוספת סעיף 1לא
מיום 15.7.2014
תיקון מס' 17
ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 604 (ה"ח 535)
(1) על
המדינה או גוף מבוקר המנוי בסעיף 9(1) או (2) לחוק מבקר המדינה, למעט הסמכות לפי
סעיף 1כד, ולמעט הסמכויות לפי סעיף 1כו(ג)(1) עד (3) ובלבד שיופעלו רק אם המדינה
או הגוף המבוקר, לפי העניין, הם המעביד המעסיק או המעסיק בפועל של
העובד הזר שהתלונה בעניינו והתלונה היא בקשר ליחסי העבודה או ההעסקה, לפי העניין;
הפעלת סמכויות הממונה על זכויות עובדים זרים – אי-השפעה על הרחקת
עובד זר (תיקון מס' 12) תש"ע-2010
1לב. הגשת תלונה לממונה על
זכויות עובדים זרים או הפעלת סמכויות הממונה על זכויות עובדים זרים לפי פרק זה
ותפקידיו, ובכלל זה הגשת תביעה כאמור בסעיף 1כח, כשלעצמן, לא ימנעו הרחקתו של עובד
זר מישראל לפי דין ולא יעכבו ההרחקה כאמור.
מיום
23.4.2010
תיקון מס' 12
ס"ח
תש"ע מס' 2238 מיום 24.3.2010
עמ' 495 (ה"ח 426)
הוספת סעיף 1לב
מיום
1.7.2000
תיקון מס' 3
ס"ח
תש"ס מס' 1724 מיום 10.1.2000
עמ' 92 (ה"ח 2824)
הוספת כותרת פרק
ה'
העסקה שלא כדין (תיקון מס' 3)
תש"ס-2000 (תיקון מס' 17) תשע"ד-2014
2. (א) מעסיק
שעשה אחד מאלה –
(תיקון מס' 4) תשס"ג-2002
(1) העסיק עובד זר שאינו רשאי
לעבוד בישראל מכח חוק הכניסה לישראל והתקנות לפיו;
(תיקון מס' 4) תשס"ג-2002 (תיקון מס' 15) תשע"ב-2012
(2) העסיק עובד זר בניגוד
להוראות סעיף 1יג, ובלבד שהמעשה אינו נכלל בין המעשים המפורטים בסעיף קטן (ב);
(תיקון מס' 1) תשנ"ה-1994 (תיקון מס' 3) תש"ס-2000 (תיקון
מס' 5) תשס"ד-2004 (תיקון מס' 18) (הוראת שעה) תשע"ה-2014
דינו – כפל הקנס כאמור בסעיף
61(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (בסעיף קטן זה – חוק העונשין), ואם נעברה
העבירה לגבי עובד זר שהוא מסתנן – קנס פי ארבעה מהקנס כאמור באותו סעיף; נעברה
העבירה לגבי עובד זר שהועסק במסגרת עסקו או משלח ידו של המעסיק, דינו – מאסר שנה
או קנס פי ארבעה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, ואם נעברה העבירה לגבי
עובד זר שהוא מסתנן – מאסר שנה או קנס פי חמישה מהקנס כאמור באותו סעיף; היתה
העבירה עבירה נמשכת, יוטל קנס נוסף פי ארבעה מהקנס הקבוע בסעיף 61(ג) לחוק
העונשין, לעובד, לכל יום שבו נמשכת העבירה; לעניין זה, "מסתנן" – מסתנן
כהגדרתו בחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד-1954, (בסעיף זה – חוק
למניעת הסתננות), שמתקיים לגביו אחד מאלה:
(1) פג תוקף הרישיון הזמני
לישיבת ביקור שניתן לו לפי סעיף 2(א)(5) לחוק הכניסה לישראל;
(2) בידו רישיון זמני לישיבת
ביקור שניתן לו לפי סעיף 2(א)(5) לחוק הכניסה לישראל והוא מועסק בניגוד למגבלה
לעניין האזור הגאוגרפי שנקבעה, לפי סעיף 6(3) לחוק האמור, ברישיונו;
(תיקון מס' 18) (הוראת שעה) תשע"ה-2014
(3) (פקעה).
(תיקון מס' 15) תשע"ב-2012
(א1) קנס כאמור בסעיף
קטן (א) לא יפחת מכפל הקנס המינהלי הקבוע לעבירה, ובית המשפט רשאי להקל בעונש
כאמור, מטעמים מיוחדים שיירשמו; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על –
(1) העסקת עובד זר בתחום
הסיעוד המועסק על ידי אדם כאמור בסעיף 398(א2)(5) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח
משולב], התשנ"ה-1995, ובלבד שאותו מעסיק קיבל היתר להעסיק עובד זר;
(2) העסקת עובד זר בענף חקלאות
על ידי מעסיק בעל היתר, ובלבד שיש בידי העובד הזר רישיון עבודה בענף חקלאות ובקשה
להעסיקו במקום או בענף חקלאות אחר הוגשה וטרם נענתה.
(תיקון
מס' 3) תש"ס-2000
(ב) מי שעשה אחד מאלה –
(1) העסיק עובד זר, בלי שהמציא
אישור רפואי כנדרש לפי הוראות סעיף 1ב;
(2) העסיק עובד זר בלי שהתקשר
עמו בחוזה עבודה בכתב בהתאם להוראות סעיף 1ג;
(3) העסיק עובד זר בלי שהסדיר
לעובד הזר ביטוח רפואי בהתאם להוראות סעיף 1ד, או ניכה משכרו של העובד הזר סכום
העולה על השיעור שנקבע בתקנות לפי אותו סעיף;
(4) העסיק עובד זר בלי שהעמיד
לשימושו מגורים הולמים בהתאם להוראות סעיף 1ה או ניכה משכרו של העובד הזר סכום
העולה על השיעור שנקבע בתקנות לפי אותו סעיף;
(5) לא החזיק בהתאם להוראות
סעיף 1ו, עותק של חוזה עבודה או תרגום לעברית ממנו או מסמכים נוספים, במקום כאמור באותו
סעיף או שלא מסר הודעה כאמור באותו סעיף;
(תיקון מס' 4) תשס"ג-2002
(6) לא העביר לממונה דין
וחשבון או מסמך אחר במועד או באופן הנדרש לפי הוראות סעיף 1ט;
(תיקון מס' 10) תשס"ח-2008
(7) לא מסר לעובד הזר תלוש שכר
או מסר לעובד הזר תלוש שכר שלא נכללים בו פרטי השכר ששולם לעובד, כולם או חלקם,
בניגוד להוראות סעיף 24 לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958;
(תיקון מס' 7) תשס"ה-2005 (תיקון מס' 18) תשע"ה-2014
(8) העסיק עובד זר בלי שהפקיד
בעבורו בקרן או בחשבון הבנק את מלוא כספי הפיקדון לפי הוראות פרק ד';
(9) ניכה משכרו של העובד הזר
בניגוד להוראות סעיף 25 לחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958;
דינו –
(א) לגבי עבירה לפי פסקאות
(5), (6) או (7) – כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, תשל"ז-1977, וקנס
נוסף פי ארבעה מהקנס האמור בסעיף 61(ג) לחוק העונשין, תשל"ז-1977, לעובד, לכל
יום שבו נמשכת העבירה;
(תיקון מס' 5) תשס"ד-2004
(ב) לגבי עבירה לפי פסקאות
(1), (2), (3), (4), (8) או (9) – פי ארבעה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(2) לחוק
העונשין, תשל"ז-1977, וקנס נוסף פי ארבעה מהקנס האמור בסעיף 61(ג) לחוק העונשין,
תשל"ז-1977, לעובד, לכל יום שבו נמשכת העבירה; ואולם אם נעברה העבירה כאמור
בסעיפים קטנים (א) או (ב) לגבי עובד זר שהועסק במסגרת עסקו או משלח ידו של המעסיק,
דינו – קנס כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), לפי הענין, או מאסר שנה.
(תיקון
מס' 3) תש"ס-2000
(ג) קבלן שטיפל על פי חוזה קבלנות, כמשמעותו
בחוק חוזה קבלנות, תשל"ד-1974, שנעשה עם מעסיק של עובד זר, בהסדרת הענינים
האמורים בסעיפים 1ב עד 1ה, כולם או חלקם, ולא הסדיר כראוי את הענינים האמורים לפי
הוראות אותם הסעיפים, או שטיפל כאמור בהסדרת תנאי העבודה של עובדים זרים, לרבות
בתשלום שכר עבודה ותשלומים נלווים, ופעל בענין זה תוך הפרת הוראות כל חיקוק, דינו –
מאסר או קנס כקבוע בסעיף זה או בחיקוק שהוראתו הופרה, לפי הענין, כאילו היה מעסיקו
של העובד הזר.
מיום
15.4.1993
צו
תשנ"ג-1993
ק"ת
תשנ"ג מס' 5506 מיום 4.3.1993
עמ' 488
2. מעביד
שעשה אחד מאלה -
(1) העביד
עובד זר שאינו רשאי לעבוד בישראל מכח חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952,
והתקנות לפיו;
(2) העביד
עובד זר בניגוד להוראות סעיף 32 לחוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959,
דינו
– קנס 15,000 18,000 שקלים חדשים וקנס נוסף 2,000 שקלים חדשים לעובד
לכל יום שבו נמשכת העבירה.
מיום
20.12.1994
תיקון מס' 1
ס"ח
תשנ"ה מס' 1494 מיום 20.12.1994
עמ' 43 (ה"ח 2314)
2. מעביד
שעשה אחד מאלה -
(1) העביד
עובד זר שאינו רשאי לעבוד בישראל מכח חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952,
והתקנות לפיו;
(2) העביד
עובד זר בניגוד להוראות סעיף 32 לחוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959,
דינו – קנס 18,000 שקלים חדשים וקנס נוסף 2,000 שקלים חדשים לעובד לכל
יום שבו נמשכת העבירה
דינו – כפל הקנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, לעובד,
לכל יום שבו נמשכת העבירה, ואם נעברה העבירה לגבי עובד זר שהועסק במסגרת עסקו או
משלח ידו של המעביד, דינו – קנס כאמור או מאסר ששה חודשים.
סעיף
קטן 2(א) מיום 1.1.2000
סעיפים
קטנים 2(ב) ו-2(ג) מיום 1.7.2000
תיקון מס' 3
ס"ח
תש"ס מס' 1724 מיום 10.1.2000
עמ' 92 (ה"ח 2824)
2. (א) מעביד
שעשה אחד מאלה -
(1) העביד
עובד זר שאינו רשאי לעבוד בישראל מכח חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952,
והתקנות לפיו;
(2) העביד
עובד זר בניגוד להוראות סעיף 32 לחוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959,
דינו
– כפל הקנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, לעובד, לכל יום
שבו נמשכת העבירה, ואם נעברה העבירה לגבי עובד זר שהועסק במסגרת עסקו או משלח ידו
של המעביד, דינו – קנס כאמור או מאסר ששה חודשים דינו מאסר שישה חודשים
או קנס פי ארבעה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977,
וקנס נוסף פי ארבעה מהקנס הקבוע בסעיף 61(ג) לחוק העונשין, התשל"ז-1977,
לעובד, לכל יום שבו נמשכת העבירה.
(ב) מי
שעשה אחד מאלה –
(1) העביד עובד זר, בלי שהמציא אישור רפואי כנדרש לפי הוראות סעיף 1ב;
(2) העביד עובד זר בלי שהתקשר עמו בחוזה עבודה בכתב בהתאם להוראות סעיף
1ג;
(3) העביד עובד זר בלי שהסדיר לעובד הזר ביטוח רפואי בהתאם להוראות סעיף
1ד, או ניכה משכרו של העובד הזר סכום העולה על השיעור שנקבע בתקנות לפי אותו סעיף;
(4) העביד עובד זר בלי שהעמיד לשימושו מגורים הולמים בהתאם להוראות סעיף
1ה או ניכה משכרו של העובד הזר סכום העולה על השיעור שנקבע בתקנות לפי אותו סעיף;
(5) לא החזיק בהתאם להוראות סעיף 1ו, עותק של חוזה עבודה או תרגום לעברית
ממנו או מסמכים נוספים, במקום כאמור באותו סעיף או שלא מסר הודעה כאמור באותו
סעיף;
(6) לא העביר למדור התשלומים דין וחשבון או מסמך אחר במועד או באופן
הנדרש לפי הוראות סעיף 1ט;
(7) לא מסר לעובד הזר פירוט שכר העבודה ששולם והסכומים
שנוכו מהשכר, לפי הוראות סעיף 24 לחוק הגנת השכר, תשי"ח–1958;
(8) העביד עובד זר בלי שהפקיד בעבורו בקרן את מלוא כספי הפיקדון לפי
הוראות סעיף 1יא;
(9) ניכה משכרו של העובד הזר בניגוד להוראות סעיף 25 לחוק הגנת השכר,
תשי"ח–1958;
דינו –
(א) לגבי עבירה לפי פסקאות (5), (6) או (7) – כפל הקנס האמור בסעיף
61(א)(2) לחוק העונשין, תשל"ז–1977, וקנס נוסף פי ארבעה מהקנס האמור בסעיף
61(ג) לחוק העונשין, תשל"ז–1977, לעובד, לכל יום שבו נמשכת העבירה;
(ב) לגבי עבירה לפי פסקאות (1), (2), (3), (4), (8) או (9) – פי ארבעה
מהקנס האמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, תשל"ז–1977, וקנס נוסף פי ארבעה
מהקנס האמור בסעיף 61(ג) לחוק העונשין, תשל"ז–1977, לעובד, לכל יום שבו נמשכת
העבירה; ואולם אם נעברה העבירה כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) לגבי עובד זר
שהועסק במסגרת עסקו או משלח ידו של המעביד, דינו – קנס כאמור בסעיפים קטנים (א) או
(ב), לפי הענין, או מאסר שישה חודשים.
(ג) קבלן
שטיפל על פי חוזה קבלנות, כמשמעותו בחוק חוזה קבלנות, תשל"ד–1974, שנעשה עם
מעביד של עובד זר, בהסדרת הענינים האמורים בסעיפים 1ב עד 1ה, כולם או חלקם, ולא
הסדיר כראוי את הענינים האמורים לפי הוראות אותם הסעיפים, או שטיפל כאמור בהסדרת
תנאי העבודה של עובדים זרים, לרבות בתשלום שכר עבודה ותשלומים נלווים, ופעל בענין
זה תוך הפרת הוראות כל חיקוק, דינו – מאסר או קנס כקבוע בסעיף זה או בחיקוק
שהוראתו הופרה, לפי הענין, כאילו היה מעבידו של העובד הזר.
פסקה
2(א)(1) מיום 1.1.2003
פסקה
2(א)(2) מיום 1.5.2003
סעיף
קטן 2(ב) מיום 1.1.2004
תיקון מס' 4
ס"ח
תשס"ג מס' 1882 מיום 29.12.2002
עמ' 186 (ה"ח 4)
(א) מעביד
שעשה אחד מאלה -
(1) העביד
עובד זר שאינו רשאי לעבוד בישראל מכח חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952,
והתקנות לפיו;
(2) העביד
עובד זר בניגוד להוראות סעיף 32 לחוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959 סעיף
1יג,
דינו
– כפל הקנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, לעובד, לכל יום
שבו נמשכת העבירה, ואם נעברה העבירה לגבי עובד זר שהועסק במסגרת עסקו או משלח ידו
של המעביד, דינו מאסר שישה חודשים או קנס פי ארבעה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(2)
לחוק העונשין, התשל"ז-1977, וקנס נוסף פי ארבעה מהקנס הקבוע בסעיף 61(ג)
לחוק העונשין, התשל"ז-1977, לעובד, לכל יום שבו נמשכת העבירה.
(ב) מי
שעשה אחד מאלה –
(1) העביד
עובד זר, בלי שהמציא אישור רפואי כנדרש לפי הוראות סעיף 1ב;
(2) העביד
עובד זר בלי שהתקשר עמו בחוזה עבודה בכתב בהתאם להוראות סעיף 1ג;
(3) העביד
עובד זר בלי שהסדיר לעובד הזר ביטוח רפואי בהתאם להוראות סעיף 1ד, או ניכה משכרו
של העובד הזר סכום העולה על השיעור שנקבע בתקנות לפי אותו סעיף;
(4) העביד
עובד זר בלי שהעמיד לשימושו מגורים הולמים בהתאם להוראות סעיף 1ה או ניכה משכרו של
העובד הזר סכום העולה על השיעור שנקבע בתקנות לפי אותו סעיף;
(5) לא
החזיק בהתאם להוראות סעיף 1ו, עותק של חוזה עבודה או תרגום לעברית ממנו או מסמכים
נוספים, במקום כאמור באותו סעיף או שלא מסר הודעה כאמור באותו סעיף;
(6) לא
העביר למדור התשלומים לממונה דין וחשבון או מסמך אחר במועד או באופן
הנדרש לפי הוראות סעיף 1ט;
מיום
1.1.2004
תיקון מס' 5
ס"ח
תשס"ד מס' 1920 מיום 18.1.2004
עמ' 144 (ה"ח 64)
(א) מעביד
שעשה אחד מאלה -
(1) העביד
עובד זר שאינו רשאי לעבוד בישראל מכח חוק הכניסה לישראל והתקנות לפיו;
(2) העביד
עובד זר בניגוד להוראות סעיף 1יג,
דינו
– כפל הקנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, לעובד, לכל יום
שבו נמשכת העבירה, ואם נעברה העבירה לגבי עובד זר שהועסק במסגרת עסקו או משלח ידו
של המעביד, דינו מאסר שישה חודשים שנה או קנס פי ארבעה מהקנס האמור
בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, וקנס נוסף פי ארבעה מהקנס הקבוע
בסעיף 61(ג) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, לעובד, לכל יום שבו נמשכת העבירה.
(ב) מי
שעשה אחד מאלה –
(1) העביד
עובד זר, בלי שהמציא אישור רפואי כנדרש לפי הוראות סעיף 1ב;
(2) העביד
עובד זר בלי שהתקשר עמו בחוזה עבודה בכתב בהתאם להוראות סעיף 1ג;
(3) העביד
עובד זר בלי שהסדיר לעובד הזר ביטוח רפואי בהתאם להוראות סעיף 1ד, או ניכה משכרו
של העובד הזר סכום העולה על השיעור שנקבע בתקנות לפי אותו סעיף;
(4) העביד
עובד זר בלי שהעמיד לשימושו מגורים הולמים בהתאם להוראות סעיף 1ה או ניכה משכרו של
העובד הזר סכום העולה על השיעור שנקבע בתקנות לפי אותו סעיף;
(5) לא
החזיק בהתאם להוראות סעיף 1ו, עותק של חוזה עבודה או תרגום לעברית ממנו או מסמכים
נוספים, במקום כאמור באותו סעיף או שלא מסר הודעה כאמור באותו סעיף;
(6) לא
העביר לממונה דין וחשבון או מסמך אחר במועד או באופן הנדרש לפי הוראות סעיף 1ט;
(7) לא
מסר לעובד הזר פירוט שכר העבודה ששולם והסכומים שנוכו מהשכר, לפי
הוראות סעיף 24 לחוק הגנת השכר, תשי"ח–1958;
(8) העביד
עובד זר בלי שהפקיד בעבורו בקרן את מלוא כספי הפיקדון לפי הוראות סעיף 1יא;
(9) ניכה
משכרו של העובד הזר בניגוד להוראות סעיף 25 לחוק הגנת השכר, תשי"ח–1958;
דינו
–
(א) לגבי
עבירה לפי פסקאות (5), (6) או (7) – כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין,
תשל"ז–1977, וקנס נוסף פי ארבעה מהקנס האמור בסעיף 61(ג) לחוק העונשין,
תשל"ז–1977, לעובד, לכל יום שבו נמשכת העבירה;
(ב) לגבי
עבירה לפי פסקאות (1), (2), (3), (4), (8) או (9) – פי ארבעה מהקנס האמור בסעיף
61(א)(2) לחוק העונשין, תשל"ז–1977, וקנס נוסף פי ארבעה מהקנס האמור בסעיף
61(ג) לחוק העונשין, תשל"ז–1977, לעובד, לכל יום שבו נמשכת העבירה; ואולם אם
נעברה העבירה כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) לגבי עובד זר שהועסק במסגרת עסקו או
משלח ידו של המעביד, דינו – קנס כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), לפי הענין, או
מאסר שישה חודשים שנה.
מיום
1.5.2005
תיקון
מס' 7
ס"ח
תשס"ה מס' 1997 מיום 11.4.2005
עמ' 364 (ה"ח 143)
(8) העביד
עובד זר בלי שהפקיד בעבורו בקרן או בחשבון הבנק את מלוא כספי הפיקדון לפי
הוראות סעיף 1יא;
מיום
1.2.2009
תיקון
מס' 10
ס"ח
תשס"ח מס' 2162 מיום 6.7.2008
עמ' 617 (ה"ח 179)
החלפת
פסקה 2(ב)(7)
הנוסח הקודם:
(7) לא מסר לעובד הזר פירוט שכר העבודה ששולם והסכומים שנוכו מהשכר, לפי
הוראות סעיף 24 לחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958;
מיום
12.7.2012
תיקון מס' 15
ס"ח
תשע"ב מס' 2367 מיום 12.7.2012
עמ' 486 (ה"ח 481)
(א) מעביד שעשה אחד
מאלה –
(1) העביד
עובד זר שאינו רשאי לעבוד בישראל מכח חוק הכניסה לישראל והתקנות לפיו;
(2) העביד
עובד זר בניגוד להוראות סעיף 1יג, ובלבד שהמעשה אינו נכלל בין המעשים המפורטים
בסעיף קטן (ב);
דינו
– כפל הקנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, תשל"ז-1977, וקנס נוסף פי ארבעה
מהקנס הקבוע בסעיף 61(ג) לחוק העונשין, תשל"ז-1977, לעובד, לכל יום שבו נמשכת
העבירה, ואם נעברה העבירה לגבי עובד זר שהועסק במסגרת עסקו או משלח ידו של המעביד –
דינו מאסר שנה או קנס פי ארבעה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין,
תשל"ז-1977, וקנס נוסף פי ארבעה מהקנס הקבוע בסעיף 61(ג) לחוק העונשין,
תשל"ז-1977, לעובד, לכל יום שבו נמשכת העבירה.
(א1) קנס
כאמור בסעיף קטן (א) לא יפחת מכפל הקנס המינהלי הקבוע לעבירה, ובית המשפט רשאי
להקל בעונש כאמור, מטעמים מיוחדים שיירשמו; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על –
(1) העסקת עובד זר בתחום הסיעוד המועסק על ידי אדם כאמור בסעיף
398(א2)(5) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, ובלבד שאותו מעסיק
קיבל היתר להעסיק עובד זר;
(2) העסקת עובד זר בענף חקלאות על ידי מעסיק בעל היתר, ובלבד שיש בידי
העובד הזר רישיון עבודה בענף חקלאות ובקשה להעסיקו במקום או בענף חקלאות אחר הוגשה
וטרם נענתה.
מיום 15.7.2014
תיקון מס' 17
ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 604 (ה"ח 535)
העבדה העסקה שלא כדין
2. (א) מעביד
מעסיק שעשה אחד מאלה –
(1) העביד
העסיק עובד זר שאינו רשאי לעבוד בישראל מכח חוק הכניסה לישראל והתקנות
לפיו;
(2) העביד
העסיק עובד זר בניגוד להוראות סעיף 1יג, ובלבד שהמעשה אינו נכלל בין המעשים
המפורטים בסעיף קטן (ב);
דינו
– כפל הקנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, תשל"ז-1977, וקנס נוסף פי ארבעה
מהקנס הקבוע בסעיף 61(ג) לחוק העונשין, תשל"ז-1977, לעובד, לכל יום שבו נמשכת
העבירה, ואם נעברה העבירה לגבי עובד זר שהועסק במסגרת עסקו או משלח ידו של המעביד
המעסיק – דינו מאסר שנה או קנס פי ארבעה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(2) לחוק
העונשין, תשל"ז-1977, וקנס נוסף פי ארבעה מהקנס הקבוע בסעיף 61(ג) לחוק
העונשין, תשל"ז-1977, לעובד, לכל יום שבו נמשכת העבירה.
(א1) קנס
כאמור בסעיף קטן (א) לא יפחת מכפל הקנס המינהלי הקבוע לעבירה, ובית המשפט רשאי
להקל בעונש כאמור, מטעמים מיוחדים שיירשמו; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על –
(1) העסקת
עובד זר בתחום הסיעוד המועסק על ידי אדם כאמור בסעיף 398(א2)(5) לחוק הביטוח
הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, ובלבד שאותו מעסיק קיבל היתר להעסיק עובד
זר;
(2) העסקת
עובד זר בענף חקלאות על ידי מעסיק בעל היתר, ובלבד שיש בידי העובד הזר רישיון
עבודה בענף חקלאות ובקשה להעסיקו במקום או בענף חקלאות אחר הוגשה וטרם נענתה.
(ב) מי שעשה אחד מאלה –
(1) העביד
העסיק עובד זר, בלי שהמציא אישור רפואי כנדרש לפי הוראות סעיף 1ב;
(2) העביד
העסיק עובד זר בלי שהתקשר עמו בחוזה עבודה בכתב בהתאם להוראות סעיף 1ג;
(3) העביד
העסיק עובד זר בלי שהסדיר לעובד הזר ביטוח רפואי בהתאם להוראות סעיף 1ד, או
ניכה משכרו של העובד הזר סכום העולה על השיעור שנקבע בתקנות לפי אותו סעיף;
(4) העביד
העסיק עובד זר בלי שהעמיד לשימושו מגורים הולמים בהתאם להוראות סעיף 1ה או
ניכה משכרו של העובד הזר סכום העולה על השיעור שנקבע בתקנות לפי אותו סעיף;
(5) לא
החזיק בהתאם להוראות סעיף 1ו, עותק של חוזה עבודה או תרגום לעברית ממנו או מסמכים
נוספים, במקום כאמור באותו סעיף או שלא מסר הודעה כאמור באותו סעיף;
(6) לא
העביר לממונה דין וחשבון או מסמך אחר במועד או באופן הנדרש לפי הוראות סעיף 1ט;
(7) לא
מסר לעובד הזר תלוש שכר או מסר לעובד הזר תלוש שכר שלא נכללים בו פרטי השכר ששולם
לעובד, כולם או חלקם, בניגוד להוראות סעיף 24 לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958;
(8) העביד
העסיק עובד זר בלי שהפקיד בעבורו בקרן או בחשבון הבנק את מלוא כספי הפיקדון
לפי הוראות סעיף 1יא;
(9) ניכה
משכרו של העובד הזר בניגוד להוראות סעיף 25 לחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958;
דינו
–
(א) לגבי
עבירה לפי פסקאות (5), (6) או (7) – כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין,
תשל"ז-1977, וקנס נוסף פי ארבעה מהקנס האמור בסעיף 61(ג) לחוק העונשין,
תשל"ז-1977, לעובד, לכל יום שבו נמשכת העבירה;
(ב) לגבי
עבירה לפי פסקאות (1), (2), (3), (4), (8) או (9) – פי ארבעה מהקנס האמור בסעיף
61(א)(2) לחוק העונשין, תשל"ז-1977, וקנס נוסף פי ארבעה מהקנס האמור בסעיף
61(ג) לחוק העונשין, תשל"ז-1977, לעובד, לכל יום שבו נמשכת העבירה; ואולם אם
נעברה העבירה כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) לגבי עובד זר שהועסק במסגרת עסקו או
משלח ידו של המעביד המעסיק, דינו – קנס כאמור בסעיפים קטנים (א) או
(ב), לפי הענין, או מאסר שנה.
(ג) קבלן שטיפל על פי חוזה קבלנות, כמשמעותו בחוק
חוזה קבלנות, תשל"ד-1974, שנעשה עם מעביד מעסיק של עובד זר,
בהסדרת הענינים האמורים בסעיפים 1ב עד 1ה, כולם או חלקם, ולא הסדיר כראוי את
הענינים האמורים לפי הוראות אותם הסעיפים, או שטיפל כאמור בהסדרת תנאי העבודה של
עובדים זרים, לרבות בתשלום שכר עבודה ותשלומים נלווים, ופעל בענין זה תוך הפרת
הוראות כל חיקוק, דינו – מאסר או קנס כקבוע בסעיף זה או בחיקוק שהוראתו הופרה, לפי
הענין, כאילו היה מעבידו מעסיקו של העובד הזר.
מיום
17.12.2014 עד יום 13.12.2020
תיקון מס' 18
הוראת שעה
ס"ח
תשע"ה מס' 2483 מיום 17.12.2014
עמ' 100 (ה"ח 904)
תיקון מס' 18
(תיקון מס' 2) תשע"ח-2017
ס"ח
תשע"ח מס' 2673 מיום 14.12.2017
עמ' 60 (ה"ח 1167)
(א) מעסיק
שעשה אחד מאלה –
(1) העסיק
עובד זר שאינו רשאי לעבוד בישראל מכח חוק הכניסה לישראל והתקנות לפיו;
(2) העסיק
עובד זר בניגוד להוראות סעיף 1יג, ובלבד שהמעשה אינו נכלל בין המעשים המפורטים
בסעיף קטן (ב);
דינו – כפל הקנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, תשל"ז-1977, וקנס
נוסף פי ארבעה מהקנס הקבוע בסעיף 61(ג) לחוק העונשין, תשל"ז-1977, לעובד, לכל
יום שבו נמשכת העבירה, ואם נעברה העבירה לגבי עובד זר שהועסק במסגרת עסקו או משלח
ידו של המעסיק – דינו מאסר שנה או קנס פי ארבעה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(2) לחוק
העונשין, תשל"ז-1977, וקנס נוסף פי ארבעה מהקנס הקבוע בסעיף 61(ג) לחוק
העונשין, תשל"ז-1977, לעובד, לכל יום שבו נמשכת העבירה דינו – כפל הקנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק
העונשין, התשל"ז-1977 (בסעיף קטן זה – חוק העונשין), ואם נעברה העבירה לגבי
עובד זר שהוא מסתנן – קנס פי ארבעה מהקנס כאמור באותו סעיף; נעברה העבירה לגבי
עובד זר שהועסק במסגרת עסקו או משלח ידו של המעסיק, דינו – מאסר שנה או קנס פי
ארבעה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, ואם נעברה העבירה לגבי עובד זר
שהוא מסתנן – מאסר שנה או קנס פי חמישה מהקנס כאמור באותו סעיף; היתה העבירה עבירה
נמשכת, יוטל קנס נוסף פי ארבעה מהקנס הקבוע בסעיף 61(ג) לחוק העונשין, לעובד, לכל
יום שבו נמשכת העבירה; לעניין זה, "מסתנן" – מסתנן כהגדרתו בחוק למניעת
הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד-1954, שחלה לגביו הוראת שהייה שניתנה לפי
סעיף 32ד(א) לחוק האמור או שפג תוקף הרישיון הזמני לישיבת ביקור שניתן לו לפי סעיף
2(א)(5) לחוק הכניסה לישראל.
מיום
14.12.2017 עד יום 13.12.2020
תיקון מס' 18
(תיקון מס' 2) תשע"ח-2017
ס"ח
תשע"ח מס' 2673 מיום 14.12.2017
עמ' 60 (ה"ח 1167)
(א) מעסיק
שעשה אחד מאלה –
(1) העסיק
עובד זר שאינו רשאי לעבוד בישראל מכח חוק הכניסה לישראל והתקנות לפיו;
(2) העסיק
עובד זר בניגוד להוראות סעיף 1יג, ובלבד שהמעשה אינו נכלל בין המעשים המפורטים
בסעיף קטן (ב);
דינו
– כפל הקנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (בסעיף קטן זה –
חוק העונשין), ואם נעברה העבירה לגבי עובד זר שהוא מסתנן – קנס פי ארבעה מהקנס
כאמור באותו סעיף; נעברה העבירה לגבי עובד זר שהועסק במסגרת עסקו או משלח ידו של
המעסיק, דינו – מאסר שנה או קנס פי ארבעה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(2) לחוק
העונשין, ואם נעברה העבירה לגבי עובד זר שהוא מסתנן – מאסר שנה או קנס פי חמישה
מהקנס כאמור באותו סעיף; היתה העבירה עבירה נמשכת, יוטל קנס נוסף פי ארבעה מהקנס
הקבוע בסעיף 61(ג) לחוק העונשין, לעובד, לכל יום שבו נמשכת העבירה; לעניין זה,
"מסתנן" – מסתנן כהגדרתו בחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט),
התשי"ד-1954, שחלה לגביו הוראת שהייה שניתנה לפי סעיף 32ד(א) לחוק האמור
או שפג תוקף הרישיון הזמני לישיבת ביקור שניתן לו לפי סעיף 2(א)(5) לחוק הכניסה
לישראל. (בסעיף זה – חוק למניעת הסתננות), שמתקיים לגביו אחד מאלה:
(1) פג תוקף הרישיון הזמני לישיבת ביקור שניתן לו לפי סעיף 2(א)(5) לחוק
הכניסה לישראל;
(2) בידו רישיון זמני לישיבת ביקור שניתן לו לפי סעיף 2(א)(5) לחוק
הכניסה לישראל והוא מועסק בניגוד למגבלה לעניין האזור הגאוגרפי שנקבעה, לפי סעיף
6(3) לחוק האמור, ברישיונו.
מיום
14.12.2017 עד יום 13.3.2018
תיקון מס' 18
(תיקון מס' 2) תשע"ח-2017
ס"ח
תשע"ח מס' 2673 מיום 14.12.2017
עמ' 61 (ה"ח 1167)
דינו
– כפל הקנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (בסעיף קטן זה –
חוק העונשין), ואם נעברה העבירה לגבי עובד זר שהוא מסתנן – קנס פי ארבעה מהקנס
כאמור באותו סעיף; נעברה העבירה לגבי עובד זר שהועסק במסגרת עסקו או משלח ידו של
המעסיק, דינו – מאסר שנה או קנס פי ארבעה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(2) לחוק
העונשין, ואם נעברה העבירה לגבי עובד זר שהוא מסתנן – מאסר שנה או קנס פי חמישה
מהקנס כאמור באותו סעיף; היתה העבירה עבירה נמשכת, יוטל קנס נוסף פי ארבעה מהקנס
הקבוע בסעיף 61(ג) לחוק העונשין, לעובד, לכל יום שבו נמשכת העבירה; לעניין זה,
"מסתנן" – מסתנן כהגדרתו בחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט),
התשי"ד-1954, (בסעיף זה – חוק למניעת הסתננות), שמתקיים לגביו אחד מאלה:
(1) פג
תוקף הרישיון הזמני לישיבת ביקור שניתן לו לפי סעיף 2(א)(5) לחוק הכניסה לישראל;
(2) בידו
רישיון זמני לישיבת ביקור שניתן לו לפי סעיף 2(א)(5) לחוק הכניסה לישראל והוא
מועסק בניגוד למגבלה לעניין האזור הגאוגרפי שנקבעה, לפי סעיף 6(3) לחוק האמור,
ברישיונו;
(3) חלה לגביו הוראת שהייה שניתנה לפי סעיף 32ד(א) לחוק למניעת הסתננות.
מיום
1.5.2017
תיקון
מס' 18
ס"ח
תשע"ה מס' 2483 מיום 17.12.2014
עמ' 100 (ה"ח 904)
(8) העסיק
עובד זר בלי שהפקיד בעבורו בקרן או בחשבון הבנק את מלוא כספי הפיקדון לפי הוראות סעיף
1יא פרק ד';
הלנה שלא כדין (הוראת שעה)
תשנ"ו-1996 (תיקון מס' 4) תשס"ג-2002 (תיקון מס' 17) תשע"ד-2014
2א. (א) מעסיק
או מתווך כוח אדם שעשה אחד מאלה, בין בתמורה ובין שלא בתמורה:
(1) העמיד מקום לינה לרשותו של
עובד זר, שנכנס לישראל שלא כדין או שיושב בה שלא כדין, או שעובד בישראל ללא רשיון
שניתן לכך לפי חוק הכניסה לישראל (להלן – רשיון עבודה כדין), בין אם המקום היה
בבעלותו או בהחזקתו, ובין אם היה בבעלותו או בהחזקתו של אדם אחר;
(2) תיווך או סייע בכל דרך
אחרת, בהשגת מקום לינה לעובד זר כאמור בפסקה (1), דינו – כפל הקנס האמור סעיף
61(א)(2) לחוק העונשין, תשל"ז-1977, ואם נעברה העבירה אגב עיסוקו של מי שעבר
את העבירה בעסקו או במשלח ידו, דינו – קנס כאמור או מאסר ששה חודשים.
(ב) לענין עבירה לפי סעיף קטן (א), מעסיק או
מתווך כוח אדם שעשה אחד המעשים האמורים בסעיף קטן (א), עליו הראיה שבדק כי בידי
העובד הזר מסמכים שלפיהם הוא נכנס לישראל כדין, יושב בה כדין ועובד בה לפי רשיון
עבודה כדין, או שבנסיבות הענין לא היה עליו לדעת, בעת שעשה את אחד המעשים האמורים
בסעיף קטן (א), שהעובד הזר נכנס לישראל שלא כדין, שהוא יושב בה שלא כדין, או שהוא
עובד בה ללא רשיון עבודה כדין.
הוראת
שעה (תיקון מס' 7) תשס"ה-2005
(ג) בסעיף זה, "עובד זר" –
עובד זר שפרק ו' לחוק יישום ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו (הסדרים כלכליים
והוראות שונות) (תיקוני חקיקה), התשנ"ה-1994, חל עליו.
מיום
17.3.1994 עד יום 17.9.1994
הוראת שעה
תשנ"ד-1994
ס"ח
תשנ"ד מס' 1455 מיום 17.3.1994
עמ' 94 (ה"ח 2229)
הוספת סעיף 2א
הנוסח:
הלנה
שלא כדין
2א. (א) מעביד
או מתווך כוח אדם שעשה אחד מאלה, בין בתמורה ובין שלא בתמורה:
(1) העמיד
ביודעין מקום לינה לרשותו של עובד זר, שנכנס לישראל שלא כדין, או שיושב בה שלא
כדין, או שעובד בישראל ללא רשיון שניתן לכך לפי חוק הכניסה לישראל,
התשי"ב-1952 (להלן – רשיון עבודה כדין), בין אם המקום היה בבעלותו, או
בהחזקתו, ובין אם היה בבעלותו, או בהחזקתו של אדם אחר;
(2) תיווך
או סייע, בכל דרך אחרת, בהשגת מקום לינה לעובד זר כאמור בפסקה (1),
דינו
– קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, תשל"ז–1977.
(ב) לענין עבירה לפי סעיף קטן (א), מעביד או
מתווך כוח אדם, שעשה אחד המעשים האמורים בסעיף קטן (א), עליו הראיה שבדק כי בידי
העובד הזר מסמכים שלפיהם הוא נכנס לישראל כדין, יושב בה כדין ועובד בה לפי רשיון
עבודה כדין או שבנסיבות הענין לא היה עליו לדעת, בעת שעשה את אחד המעשים האמורים,
שהעובד הזר נכנס לישראל שלא כדין, או שהוא יושב בה שלא כדין, או שהוא עובד בה ללא
רשיון עבודה כדין.
מיום
10.2.1995 עד יום 10.2.1996
הוראת שעה
תשנ"ה-1995
ס"ח
תשנ"ה מס' 1504 מיום 10.2.1995
עמ' 119 (ה"ח 2308)
הוספת סעיף 2א
הנוסח:
הלנה
שלא כדין
2א. (א) מעביד
או מתווך כוח אדם שעשה אחד מאלה, בין בתמורה ובין שלא בתמורה:
(1) העמיד
ביודעין מקום לינה לרשותו של עובד זר, שנכנס לישראל שלא כדין, או שיושב בה שלא
כדין או שעובד בישראל ללא רשיון שניתן לכך לפי חוק הכניסה לישראל,
התשי"ב-1952 (להלן – רשיון עבודה כדין), בין אם המקום היה בבעלותו או
בהחזקתו, ובין אם היה בבעלותו או בהחזקתו של אדם אחר;
(2) תיווך
או סייע בכל דרך אחרת, בהשגת מקום לינה לעובד זר כאמור בפסקה (1),
דינו
– כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, תשל"ז–1977, ואם נעברה העבירה
אגב עיסוקו של מי שעבר את העבירה בעסקו או במשלח ידו, דינו – קנס כאמור או מאסר
ששה חודשים.
(ב) לענין עבירה לפי סעיף קטן (א), מעביד או
מתווך כוח אדם, שעשה אחד המעשים האמורים בסעיף קטן (א), עליו הראיה שבדק כי בידי
העובד הזר מסמכים שלפיהם הוא נכנס לישראל כדין, יושב בה כדין ועובד בה לפי רשיון
עבודה כדין או שבנסיבות הענין לא היה עליו לדעת, בעת שעשה את אחד המעשים האמורים,
שהעובד הזר נכנס לישראל שלא כדין, או שהוא יושב בה שלא כדין, או שהוא עובד בה ללא
רשיון עבודה כדין.
מיום
14.3.1996
הוראת שעה
תשנ"ו-1996
ס"ח
תשנ"ו מס' 1575 מיום 14.3.1996
עמ' 168 (ה"ח 2529)
הוראת שעה
(תיקון)
ס"ח
תשנ"ז מס' 1616 מיום 19.3.1997
עמ' 88 (ה"ח 2593)
הוראת שעה (תיקון
מס' 2)
ס"ח
תשנ"ח מס' 1659 מיום 14.3.1998
עמ' 160 (ה"ח 2697)
הוראת שעה (תיקון
מס' 3)
ס"ח
תשנ"ח מס' 1680 מיום 2.8.1998
עמ' 306 (ה"ח 2717)
הוראת שעה (תיקון
מס' 4)
ס"ח
תש"ס מס' 1736 מיום 16.4.2000
עמ' 176 (ה"ח 2858)
הוראת שעה (תיקון
מס' 5)
ס"ח
תשס"א מס' 1778 מיום 13.3.2001
עמ' 150 (ה"ח 2980)
הוראת שעה (תיקון
מס' 6)
ס"ח
תשס"א מס' 1808 מיום 6.9.2001
עמ' 566 (ה"ח 3034)
הוראת שעה (תיקון
מס' 7)
ס"ח
תשס"ה מס' 1990 מיום 22.3.2005
עמ' 258 (ה"ח 163)
הוראת שעה (תיקון
מס' 8)
ס"ח
תשס"ו מס' 2052 מיום 22.2.2006
עמ' 256 (ה"ח 214)
הוראת שעה (תיקון
מס' 9)
ס"ח
תשס"ז מס' 2088 מיום 27.3.2007
עמ' 146 (ה"ח 266)
הוראת שעה (תיקון
מס' 10)
ס"ח
תשס"ח מס' 2142 מיום 27.3.2008
עמ' 387 (ה"ח 350)
הוראת שעה (תיקון
מס' 11)
ס"ח
תשס"ט מס' 2198 מיום 21.5.2009
עמ' 138 (ה"ח 427)
הוראת שעה (תיקון
מס' 12)
ס"ח
תש"ע מס' 2236 מיום 23.3.2010
עמ' 446 (ה"ח 478)
הוראת שעה (תיקון
מס' 13) – תיקוני חקיקה
ס"ח
תשע"ב מס' 2344 מיום 14.3.2012
עמ' 203 (ה"ח 630)
הוספת סעיף 2א
הנוסח:
הלנה
שלא כדין
2א. (א) מעביד
או מתווך כוח אדם שעשה אחד מאלה, בין בתמורה ובין שלא בתמורה:
(1) העמיד
מקום לינה לרשותו של עובד זר, שנכנס לישראל שלא כדין או שיושב בה שלא כדין, או
שעובד בישראל ללא רשיון שניתן לכך לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 (להלן –
רשיון עבודה כדין), בין אם המקום היה בבעלותו או בהחזקתו, ובין אם היה בבעלותו או
בהחזקתו של אדם אחר;
(2) תיווך
או סייע בכל דרך אחרת, בהשגת מקום לינה לעובד זר כאמור בפסקה (1),
דינו
– כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, תשל"ז-1977, ואם נעברה העבירה
אגב עיסוקו של מי שעבר את העבירה בעסקו או במשלח ידו, דינו – קנס כאמור או מאסר
ששה חודשים.
(ב) לענין עבירה לפי סעיף קטן (א), מעביד או
מתווך כוח אדם שעשה אחד המעשים האמורים בסעיף קטן (א), עליו הראיה שבדק כי בידי
העובד הזר מסמכים שלפיהם הוא נכנס לישראל כדין, יושב בה כדין ועובד בה לפי רשיון
עבודה כדין, או שבנסיבות הענין לא היה עליו לדעת, בעת שעשה את אחד המעשים האמורים
בסעיף קטן (א), שהעובד הזר נכנס לישראל שלא כדין, או שהוא יושב בה שלא כדין, או
שהוא עובד בה ללא רשיון עבודה כדין.
מיום
1.1.2003
תיקון מס' 4
ס"ח
תשס"ג מס' 1882 מיום 29.12.2002
עמ' 186 (ה"ח 4)
(א) מעביד
או מתווך כוח אדם שעשה אחד מאלה, בין בתמורה ובין שלא בתמורה:
(1) העמיד
מקום לינה לרשותו של עובד זר, שנכנס לישראל שלא כדין או שיושב בה שלא כדין, או
שעובד בישראל ללא רשיון שניתן לכך לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952
(להלן – רשיון עבודה כדין), בין אם המקום היה בבעלותו או בהחזקתו, ובין אם היה
בבעלותו או בהחזקתו של אדם אחר;
מיום
14.3.2005
הוראת שעה (תיקון
מס' 7)
ס"ח
תשס"ה מס' 1990 מיום 22.3.2005
עמ' 258 (ה"ח 163)
הוספת סעיף קטן
2א(ג)
מיום 15.7.2014
תיקון מס' 17
ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 604 (ה"ח 535)
(א) מעביד
מעסיק או מתווך כוח אדם שעשה אחד מאלה, בין בתמורה ובין שלא בתמורה:
(1) העמיד
מקום לינה לרשותו של עובד זר, שנכנס לישראל שלא כדין או שיושב בה שלא כדין, או
שעובד בישראל ללא רשיון שניתן לכך לפי חוק הכניסה לישראל (להלן – רשיון עבודה
כדין), בין אם המקום היה בבעלותו או בהחזקתו, ובין אם היה בבעלותו או בהחזקתו של
אדם אחר;
(2) תיווך
או סייע בכל דרך אחרת, בהשגת מקום לינה לעובד זר כאמור בפסקה (1), דינו – כפל הקנס
האמור סעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, תשל"ז-1977, ואם נעברה העבירה אגב עיסוקו
של מי שעבר את העבירה בעסקו או במשלח ידו, דינו – קנס כאמור או מאסר ששה חודשים.
(ב) לענין עבירה לפי סעיף קטן (א), מעביד מעסיק
או מתווך כוח אדם שעשה אחד המעשים האמורים בסעיף קטן (א), עליו הראיה שבדק כי בידי
העובד הזר מסמכים שלפיהם הוא נכנס לישראל כדין, יושב בה כדין ועובד בה לפי רשיון
עבודה כדין, או שבנסיבות הענין לא היה עליו לדעת, בעת שעשה את אחד המעשים האמורים
בסעיף קטן (א), שהעובד הזר נכנס לישראל שלא כדין, שהוא יושב בה שלא כדין, או שהוא
עובד בה ללא רשיון עבודה כדין.
עבירות לפי פרק ד'2 (תיקון מס' 4)
תשס"ג-2002
2ב. (א) מי שמסר
מידע כוזב לענין פרק ד'2 או שהעלים עובדות שיש להן חשיבות לענין הפרק האמור, דינו –
כפל הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) בחוק העונשין, התשל"ז-1977 (בחוק זה – חוק
העונשין), לכל עובד שלגביו נעברה העבירה.
(תיקון מס' 17) תשע"ד-2014
(ב) מעסיק שלא קיים
חובה המוטלת עליו לפי סעיף 1יז או 1 יט, דינו – הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק
העונשין, לכל עובד שלגביו נעברה העבירה, וקנס נוסף כקבוע בסעיף 61(ג) לחוק האמור
לכל עובד ולכל שבוע שבו נעברה העבירה.
מיום
1.1.2004
תיקון מס' 4
ס"ח
תשס"ג מס' 1882 מיום 29.12.2002
עמ' 186 (ה"ח 4)
הוספת סעיף 2ב
מיום 15.7.2014
תיקון מס' 17
ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 604 (ה"ח 535)
(ב) מעביד
מעסיק שלא קיים חובה המוטלת עליו לפי סעיף 1יז או 1 יט, דינו – הקנס הקבוע
בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, לכל עובד שלגביו נעברה העבירה, וקנס נוסף כקבוע
בסעיף 61(ג) לחוק האמור לכל עובד ולכל שבוע שבו נעברה העבירה.
אי-קיום הוראות הממונה על זכויות
עובדים זרים (תיקון מס' 12) תש"ע-2010
2ג. מי שאינו ממלא
אחר הוראה של הממונה על זכויות עובדים זרים לפי סעיף 1כה(א), דינו – קנס כאמור
בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, וקנס נוסף, בשיעור של 5% מהקנס כאמור, לכל יום שבו
נמשכת העבירה מעבר לפרק הזמן שנקבע בהוראה.
מיום
23.4.2010
תיקון מס' 12
ס"ח
תש"ע מס' 2238 מיום 24.3.2010
עמ' 495 (ה"ח 426)
הוספת סעיף 2ג
תיווך שלא כדין צו תשנ"ג-1993
(תיקון מס' 1) תשנ"ה-1994 (תיקון מס' 17) תשע"ד-2014
3. מתווך
כח אדם שתיווך עבודת עובד זר שהעסקתו מהווה עבירה לפי סעיף 2, דינו - כפל הקנס
האמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, תשל"ז-1977, או מאסר ששה חודשים.
מיום
15.4.1993
צו
תשנ"ג-1993
ק"ת
תשנ"ג מס' 5506 מיום 4.3.1993
עמ' 488
3. מתווך
כח אדם שתיווך עבודת עובד זר שהעבדתו מהווה עבירה לפי סעיף 2, דינו – קנס 15,000
18,000 שקלים.
מיום
20.12.1994
תיקון מס' 1
ס"ח
תשנ"ה מס' 1494 מיום 20.12.1994
עמ' 43 (ה"ח 2314)
3. מתווך
כח אדם שתיווך עבודת עובד זר שהעבדתו מהווה עבירה לפי סעיף 2, דינו – קנס
18,000 שקלים דינו – כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין,
התשל"ז-1977, או מאסר ששה חודשים.
מיום 15.7.2014
תיקון מס' 17
ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 604 (ה"ח 535)
3. מתווך
כח אדם שתיווך עבודת עובד זר שהעבדתו שהעסקתו מהווה עבירה לפי סעיף
2, דינו – כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, או מאסר
ששה חודשים.
ערכות מגן (תיקון מס' 2)
תשנ"ט-1999 (תיקון מס' 4) תשס"ג-2002 (תיקון מס' 17) תשע"ד-2014
3א. (א) לא
יינתן למעסיק היתר להעסקת עובד זר לפי סעיף 1יג, אלא אם כן רכש המעסיק על חשבונו
ערכת מגן לצורכי התגוננות אזרחית בעבור העובד, וצייד אותו לצרכים כאמור, לפי רשימה
שעליה הורה שר הבטחון.
(תיקון
מס' 12) תש"ע-2010
(ב) שר הבטחון, בהסכמת שר האוצר ושר הפנים, רשאי
לקבוע את כל אלה:
(1) התשלום, בעבור ערכות המגן;
(2) דרכי רכישת ערכות המגן,
דרכי חלוקתן למעסיקים לפי סעיף קטן (א) ומועדי החלוקה;
(3) דרכי החזקת ערכות המגן,
הטיפול בהן וכן הדרכים והתנאים להחזרתן;
(4) המועד והנסיבות שבהם יש
לשאת את ערכות המגן, להתקינן או להשתמש בהן בכל דרך אחרת.
(ג) מעסיק אשר עבר על הוראות סעיף זה ועל התקנות
לפיו, דינו - כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, תשל"ז-1977, או
מאסר שישה חודשים.
מיום
1.1.1999
תיקון מס' 2
ס"ח
תשנ"ט מס' 1704 מיום 15.2.1999 עמ'
114 (ה"ח
2785)
הוספת סעיף 3א
מיום
1.5.2003
תיקון מס' 4
ס"ח
תשס"ג מס' 1882 מיום 29.12.2002
עמ' 186 (ה"ח 4)
(א) לא יינתן למעביד היתר להעסקת עובד זר על
פי חוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959 לפי סעיף 1יג, אלא אם כן רכש
המעביד על חשבונו ערכת מגן לצורכי התגוננות אזרחית בעבור העובד, וצייד אותו לצרכים
כאמור, לפי רשימה שעליה הורה שר הבטחון.
מיום
23.4.2010
תיקון מס' 12
ס"ח
תש"ע מס' 2238 מיום 24.3.2010
עמ' 495 (ה"ח 426)
(ב) שר הבטחון, בהסכמת שר
האוצר ושר העבודה והרווחה ושר הפנים, רשאי לקבוע את כל אלה:
מיום 15.7.2014
תיקון מס' 17
ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 604 (ה"ח 535)
3א. (א) לא
יינתן למעביד למעסיק היתר להעסקת עובד זר לפי סעיף 1יג, אלא אם כן
רכש המעביד המעסיק על חשבונו ערכת מגן לצורכי התגוננות אזרחית בעבור
העובד, וצייד אותו לצרכים כאמור, לפי רשימה שעליה הורה שר הבטחון.
(ב) שר הבטחון, בהסכמת שר האוצר ושר הפנים, רשאי
לקבוע את כל אלה:
(1) התשלום,
בעבור ערכות המגן;
(2) דרכי
רכישת ערכות המגן, דרכי חלוקתן למעבידים למעסיקים לפי סעיף קטן (א)
ומועדי החלוקה;
(3) דרכי
החזקת ערכות המגן, הטיפול בהן וכן הדרכים והתנאים להחזרתן;
(4) המועד
והנסיבות שבהם יש לשאת את ערכות המגן, להתקינן או להשתמש בהן בכל דרך אחרת.
(ג) מעביד מעסיק אשר עבר על הוראות סעיף
זה ועל התקנות לפיו, דינו - כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין,
תשל"ז-1977, או מאסר שישה חודשים.
עונשין – מעסיק בפועל (תיקון מס' 7)
תשס"ה-2005 (תיקון מס' 17) תשע"ד-2014
4. (א) מעסיק
בפועל שמועסק אצלו עובד זר אשר אינו רשאי לעבוד בישראל לפי הוראות חוק הכניסה
לישראל, דינו כדין מעסיק שעבר עבירה לפי הוראות סעיף 2(א)(1).
(ב) מעסיק בפועל
שמועסק אצלו עובד זר המועסק על ידי קבלן כוח אדם בניגוד להוראות סעיף 1יג, דינו
כדין מעסיק שעבר עבירה לפי הוראות סעיף 2(א)(2).
(ג) מעסיק בפועל
המפר חובה כלפי עובד זר המועסק אצלו, החלה עליו לפי הוראות סעיף 1ז1(ב), דינו –
מאסר שישה חודשים או כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין,
התשל"ז-1977 (להלן – חוק העונשין), וקנס נוסף בשיעור כפל הקנס האמור בסעיף
61(ג) לחוק העונשין, לעובד, לכל יום שבו נמשכת העבירה; לענין זה, "חובה כלפי
עובד זר" – כהגדרתה בסעיף 1ז1(א), בפסקאות (2) ו-(3).
מיום
1.5.2005
תיקון מס' 7
ס"ח
תשס"ה מס' 1997 מיום 11.4.2005
עמ' 364 (ה"ח 143)
החלפת סעיף 4
הנוסח הקודם:
מעביד
בפועל
4. נעברה
עבירה לפי סעיף 2 בידי קבלן כח אדם, יואשם בעבירה כאמור גם מי שהעסיק בפועל את
העובד הזר, אלא אם כן הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו ושנקט את כל האמצעים
הסבירים למניעתה.
מיום 15.7.2014
תיקון מס' 17
ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 604 (ה"ח 535)
(א) מעסיק
בפועל שמועסק אצלו עובד זר אשר אינו רשאי לעבוד בישראל לפי הוראות חוק הכניסה
לישראל, דינו כדין מעביד מעסיק שעבר עבירה לפי הוראות סעיף 2(א)(1).
(ב) מעסיק
בפועל שמועסק אצלו עובד זר המועבד המועסק על ידי קבלן כוח אדם
בניגוד להוראות סעיף 1יג, דינו כדין מעביד מעסיק שעבר עבירה לפי
הוראות סעיף 2(א)(2).
חזקה לגבי העסקת עובד זר בידי מחזיק
במקרקעין (תיקון מס' 15) תשע"ב-2012 (תיקון מס' 17) תשע"ד-2014
4א. יראו
מחזיק במקרקעין כמי שמעסיק עובד זר שנמצא עובד במקרקעין, אלא אם כן הוכיח המחזיק
אחרת.
מיום
12.7.2012
תיקון מס' 15
ס"ח
תשע"ב מס' 2367 מיום 12.7.2012
עמ' 487 (ה"ח 481)
הוספת סעיף 4א
מיום 15.7.2014
תיקון מס' 17
ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 604 (ה"ח 535)
4א. יראו
מחזיק במקרקעין כמי שמעביד שמעסיק עובד זר שנמצא עובד במקרקעין, אלא
אם כן הוכיח המחזיק אחרת.
אחריות נושא משרה (תיקון מס' 3)
תש"ס-2000 (תיקון מס' 15) תשע"ב-2012
5. (א) נושא
משרה חייב לפקח ולעשות כל שאפשר למניעת עבירות כאמור בסעיפים 2 עד 4 בידי התאגיד
או בידי עובד מעובדיו; המפר את חובתו כאמור, דינו – כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(2)
לחוק העונשין, תשל"ז-1977; לענין סעיף זה, "נושא משרה" – מנהל פעיל
בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, ופקיד שחובתו מטעם התאגיד היא לפעול לקיום חובות
התאגיד לפי הסעיפים האמורים.
(ב) נעברה עבירה לפי סעיפים 2 עד 4 בידי התאגיד,
חזקה היא שנושא משרה הפר חובתו האמורה בסעיף זה, אלא אם כן הוכיח שנהג בלא מחשבה
פלילית ובלא רשלנות ושעשה כל שאפשר כדי למנוע את העבירה.
מיום
1.7.2000
תיקון מס' 3
ס"ח תש"ס
מס' 1724 מיום 10.1.2000 עמ' 93 (ה"ח 2824)
החלפת סעיף 5
הנוסח הקודם:
אחריות
תאגיד
5. נעברה
עבירה לפי סעיפים 2 עד 4 בידי תאגיד, יואשם בעבירה כאמור גם כל אדם שבשעת ביצוע
העבירה היה מנהל פעיל או שותף – למעט שותף מוגבל – או פקיד באותו תאגיד ואחראי
לענין הנדון, אם לא הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו ושנקט את כל האמצעים הסבירים
למניעתה.
מיום
12.7.2012
תיקון מס' 15
ס"ח
תשע"ב מס' 2367 מיום 12.7.2012
עמ' 487 (ה"ח 481)
(א) נושא משרה
חייב לפקח ולעשות כל שאפשר למניעת עבירות כאמור בסעיפים 2 עד 4 בידי התאגיד או
בידי עובד מעובדיו; המפר את חובתו כאמור, דינו – קנס כקבוע כפל הקנס
האמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, תשל"ז-1977; לענין סעיף זה,
"נושא משרה" – מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, ופקיד שחובתו
מטעם התאגיד היא לפעול לקיום חובות התאגיד לפי הסעיפים האמורים.
הגנה על מתלונן (תיקון מס' 3)
תש"ס-2000 (תיקון מס' 17) תשע"ד-2014
5א. (א) לא
יפגע מעסיק בשכרו של עובד זר, בקידומו בעבודה או בתנאי עבודתו, ולא יפטרו מהעבודה מחמת
תלונה או תביעה שהגיש העובד הזר בתום לב על הפרת הוראה מהוראות חוק זה או על אי
קיום חובה מחובותיו של המעסיק כלפי העובד, או מחמת שמסר מידע בענין כאמור, או מחמת
שסייע בתום לב לעובד אחר בקשר לתלונה או לתביעה כאמור.
(ב) העובר על הוראות סעיף קטן (א), דינו – כפל
הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, תשל"ז-1977.
מיום
1.7.2000
תיקון מס' 3
ס"ח
תש"ס מס' 1724 מיום 10.1.2000
עמ' 94 (ה"ח 2824)
הוספת סעיף 5א
מיום 15.7.2014
תיקון מס' 17
ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 604 (ה"ח 535)
(א) לא
יפגע מעביד מעסיק בשכרו של עובד זר, בקידומו בעבודה או בתנאי
עבודתו, ולא יפטרו מהעבודה מחמת תלונה או תביעה שהגיש העובד הזר בתום לב על הפרת
הוראה מהוראות חוק זה או על אי קיום חובה מחובותיו של המעביד המעסיק
כלפי העובד, או מחמת שמסר מידע בענין כאמור, או מחמת שסייע בתום לב לעובד אחר בקשר
לתלונה או לתביעה כאמור.
צו מינהלי להגבלת שימוש במקום (תיקון
מס' 15) תשע"ב-2012
5א1. (א) הממונה
רשאי ליתן צו להגבלת השימוש בבית עסק (בסעיף זה – צו מינהלי), לתקופה שלא תעלה על
14 ימים, אם שוכנע כי מועסק בו עובד זר בלא היתר, בניגוד להוראות סעיף 2, ושמתן
הצו חיוני לשם מניעת המשך העסקה בבית העסק של עובד זר כאמור, ובלבד שהגבלת השימוש
בבית העסק לא תגרום לנזק כלכלי חמור שאינו סביר בנסיבות העניין לבעל המקום, למחזיק
במקום או לאדם אחר, וניתנה להם הזדמנות סבירה לטעון את טענותיהם.
(ב) צו מינהלי יישלח
בדואר רשום או יימסר בידי שליח, וייכנס לתוקפו בתום 15 ימים מיום מסירתו למחזיק
במקום או לבעל המקום, אלא אם כן בוטל או שונה בהחלטת בית המשפט.
(ג) הרואה את עצמו
נפגע מצו מינהלי רשאי לבקש מבית משפט השלום לבטלו או לשנותו; על החלטת בית משפט
השלום ניתן לערער לבית משפט מחוזי בדרך שמערערים על החלטה בעניין אזרחי והערעור
יידון לפני שופט יחיד.
מיום
12.7.2012
תיקון מס' 15
ס"ח
תשע"ב מס' 2367 מיום 12.7.2012
עמ' 487 (ה"ח 481)
הוספת סעיף 5א1
הסמכת מפקחים (תיקון מס' 12)
תש"ע-2010
5ב. (א) השר
ושר הפנים רשאים להסמיך מפקחים, כל שר מבין עובדי משרדו, לשם פיקוח על ביצוע
ההוראות לפי חוק זה.
(ב) לא יוסמך מפקח
לפי סעיף זה אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
(1) משטרת ישראל הודיעה, בתוך
שלושה חודשים ממועד פנייתו של השר או של שר הפנים אליה, לפי העניין, כי היא אינה
מתנגדת להסמכתו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי;
(2) הוא קיבל הכשרה מתאימה
בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי חוק זה, כפי שהורה השר או שר הפנים, לפי
העניין, בהסכמת השר לביטחון הפנים;
(3) הוא עומד בתנאי כשירות
נוספים, ככל שהורה השר או שר הפנים, לפי העניין, בהסכמת השר לביטחון הפנים.
מיום
23.4.2010
סעיף
קטן 5ב(ב) מיום 24.9.2010
תיקון מס' 12
ס"ח
תש"ע מס' 2238 מיום 24.3.2010
עמ' 495 (ה"ח 426)
הוספת סעיף 5ב
סמכויות פיקוח (תיקון מס' 3)
תש"ס-2000 (תיקון מס' 4) תשס"ג-2002 (תיקון מס' 12) תש"ע-2010
(תיקון מס' 17) תשע"ד-2014
6. (א) לשם
פיקוח על ביצוע הוראות חוק זה או תקנות על פיו, רשאי מפקח שהוסמך לפי סעיף 5ב (להלן
– מפקח) –
(תיקון מס' 12) תש"ע-2010
(1) לדרוש ממעסיק, מאדם שפועל
מטעמו של המעסיק או בעבורו, ממעסיק בפועל, ממתווך כוח אדם או מקבלן כמשמעותו בסעיף
2(ג), או מעובדו של מי מהם מידע ומסמכים הנוגעים לביצוע הוראות חוק זה;
(2) להיכנס בכל עת סבירה ללשכה
פרטית או למקום עבודה שיש יסוד להניח שהוא מקום עבודה של המעסיק או של עובד או
שהוא מקום מגוריו של עובד זר, ובלבד שהכניסה למקום המגורים כאמור היא לצורך בדיקת
קיום חובותיו של המעסיק לפי סעיף 1ה וניתנה הסכמה לכך מאת העובד הזר;
(תיקון מס' 13) תשע"א-2010
(3) לבקש משופט של בית דין
אזורי לעבודה או שופט של בית משפט שלום ליתן צו המתיר לו להיכנס למקום המנוי בפסקה
(2) המשמש למגורים או לחצרים פרטיים של מקום כאמור; אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע
מסמכות הכניסה של מפקח לפי פסקה (2).
(תיקון מס' 12) תש"ע-2010
(ב) היה למפקח חשד
לביצוע עבירה שבתחום פיקוחו, רשאי הוא –
(1) לחקור אדם שלדעתו קשור
לביצוע עבירה כאמור, או שיש לו או עשוי להיות לו מידע עליה;
(2) לתפוס חפץ או מסמך הקשור
לביצוע עבירה כאמור.
(ג) על חקירה לפי סעיף קטן (ב)(1) יחולו הוראות
סעיפים 2 ו-3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות), ועל דבר שנתפס לפי סעיף קטן (ב)(2)
יחולו הוראות הפרק הרביעי לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט-1969.
(תיקון מס' 4) תשס"ג-2002
(ד) המפריע למפקח
במילוי תפקידו לפי חוק זה, דינו – מאסר שישה חודשים.
(תיקון מס' 4) תשס"ג-2002
(ה) מי שאינו ממלא
אחר דרישת מפקח לפי סעיף זה, דינו – מאסר שישה חודשים וקנס כאמור בסעיף 61(ג) בחוק
העונשין, לכל יום שבו נמשכת העבירה מעבר לתקופת הזמן שנקבעה שהתראה ושתחילתה עם
מסירתה או לאחר הגשת כתב אישום בשל אותה עבירה, הכל לפי המוקדם; לענין זה,
"התראה" – התראה בכתב ממי שהשר הסמיכו לענין זה.
(תיקון מס' 12) תש"ע-2010
(ו) מפקח לא יעשה
שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי חוק זה, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:
(1) הוא עונד באופן גלוי תג
המזהה אותו ואת תפקידו, והוא לובש מדי מפקח, בצבע ובצורה שהורו לעניין זה השר ושר
הפנים, ובלבד שהמדים כאמור אינם נחזים להיות מדי משטרה;
(2) יש בידו תעודת מפקח החתומה
בידי השר או שר הפנים, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.
(תיקון מס' 12) תש"ע-2010
(ז) בסעיף זה,
"עבירה שבתחום פיקוחו", של מפקח –
(1) לגבי מפקח שהסמיך השר –
עבירה מהעבירות המפורטות להלן:
(א) עבירות לפי סעיפים 2(ב)(2)
עד (5) ו-(7) עד (9), 2ג, 4(ג) ו-5א;
(ב) עבירה לפי סעיף 2(ג), למעט
לגבי העניינים האמורים בסעיף 1ב;
(ג) עבירה לפי סעיף 5, לגבי
העבירות המוניות בפסקאות משנה (א) ו-(ב);
(2) לגבי מפקח שהסמיך שר הפנים
– עבירה מהעבירות המפורטות להלן:
(א) עבירות לפי סעיפים 2(א),
2(ב)(1), (5), (6) ו-(8), 2א, 2ב, 3, 3א(ג) ו-4;
(ב) עבירות לפי סעיף 2(ב)(3)
ו-(4), למעט לעניין ניכוי משכר;
(ג) עבירות לפי סעיף 2(ג),
לגבי העניינים האמורים בסעיפים 1ב, 1ד ו-1ה, למעט לעניין ניכוי משכר;
(ד) עבירה לפי סעיף 5, לגבי
העבירות המנויות בפסקאות משנה (א) עד (ג).
מיום
1.7.2000
תיקון מס' 3
ס"ח
תש"ס מס' 1724 מיום 10.1.2000
עמ' 94 (ה"ח 2824)
החלפת סעיף 6
הנוסח הקודם:
פיקוח
6. הוראות
הסעיפים 73 עד 76 לחוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959, יחולו גם לגבי פיקוח
לענין חוק זה.
סעיף
קטן 6(א) מיום 1.5.2003
סעיפים
קטנים 6(ד) ו-6(ה) מיום 1.1.2003
תיקון מס' 4
ס"ח
תשס"ג מס' 1882 מיום 29.12.2002
עמ' 187 (ה"ח 4)
6. (א) לשם
פיקוח על ביצוע הוראות חוק זה או תקנות על פיו, רשאי עובד, כמשמעותו בסעיפים 73
או 74 לחוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959 עובד משרד העבודה והרווחה שהשר
הסמיכו לכך בכתב (להלן – מפקח) –
(1) לדרוש
ממעביד, מלשכה פרטית כמשמעותה בחוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959 מאדם
שפועל מטעמו של המעביד או בעבורו, או מעובדו של המעביד מידע ומסמכים הנוגעים
לביצוע הוראות חוק זה;
(2) להיכנס
בכל עת סבירה ללשכה פרטית או למקום עבודה שיש יסוד להניח שהוא מקום עבודה של
המעביד או של עובד או שהוא מקום מגוריו של עובד זר, ובלבד שהכניסה למקום המגורים
כאמור היא לצורך בדיקת קיום חובותיו של המעביד לפי סעיף 1ה וניתנה הסכמה לכך מאת
העובד הזר.
(ב) התעורר חשד לביצוע עבירה לפי הוראות חוק זה,
רשאי מפקח –
(1) לחקור
אדם שלדעתו קשור לביצוע עבירה כאמור, או שיש לו או עשוי להיות לו מידע עליה;
(2) לתפוס
חפץ או מסמך הקשור לביצוע עבירה כאמור.
(ג) על חקירה לפי סעיף קטן (ב)(1) יחולו הוראות
סעיפים 2 ו-3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות), ועל דבר שנתפס לפי סעיף קטן (ב)(2)
יחולו הוראות הפרק הרביעי לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט-1969.
(ד) המפריע
למפקח במילוי תפקידו לפי חוק זה, דינו – מאסר שישה חודשים.
(ה) מי
שאינו ממלא אחר דרישת מפקח לפי סעיף זה, דינו – מאסר שישה חודשים וקנס כאמור בסעיף
61(ג) בחוק העונשין, לכל יום שבו נמשכת העבירה מעבר לתקופת הזמן שנקבעה שהתראה
ושתחילתה עם מסירתה או לאחר הגשת כתב אישום בשל אותה עבירה, הכל לפי המוקדם; לענין
זה, "התראה" – התראה בכתב ממי שהשר הסמיכו לענין זה.
מיום
23.4.2010
סעיף
קטן 6(ו) מיום 24.9.2010
תיקון מס' 12
ס"ח
תש"ע מס' 2238 מיום 24.3.2010
עמ' 496 (ה"ח 426)
6. (א) לשם פיקוח על
ביצוע הוראות חוק זה או תקנות על פיו, רשאי עובד משרד העבודה והרווחה שהשר
הסמיכו לכך בכתב רשאי מפקח שהוסמך לפי סעיף 5ב (להלן – מפקח) –
(1) לדרוש
ממעביד, מלשכה פרטית כמשמעותה בחוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959, מאדם
שפועל מטעמו של המעביד או בעבורו, ממעסיק בפועל, ממתווך כוח אדם או מקבלן
כמשמעותו בסעיף 2(ג), או מעובדו של המעביד של מי מהם מידע ומסמכים
הנוגעים לביצוע הוראות חוק זה;
(2) להיכנס
בכל עת סבירה ללשכה פרטית או למקום עבודה שיש יסוד להניח שהוא מקום עבודה של
המעביד או של עובד או שהוא מקום מגוריו של עובד זר, ובלבד שהכניסה למקום המגורים
כאמור היא לצורך בדיקת קיום חובותיו של המעביד לפי סעיף 1ה וניתנה הסכמה לכך מאת
העובד הזר.
(ב) התעורר חשד לביצוע עבירה לפי הוראות חוק
זה, רשאי מפקח – היה למפקח חשד לביצוע עבירה שבתחום פיקוחו, רשאי הוא –
(1) לחקור
אדם שלדעתו קשור לביצוע עבירה כאמור, או שיש לו או עשוי להיות לו מידע עליה;
(2) לתפוס
חפץ או מסמך הקשור לביצוע עבירה כאמור.
(ג) על חקירה לפי סעיף קטן (ב)(1) יחולו הוראות
סעיפים 2 ו-3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות), ועל דבר שנתפס לפי סעיף קטן (ב)(2)
יחולו הוראות הפרק הרביעי לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט-1969.
(ד) המפריע
למפקח במילוי תפקידו לפי חוק זה, דינו – מאסר שישה חודשים.
(ה) מי
שאינו ממלא אחר דרישת מפקח לפי סעיף זה, דינו – מאסר שישה חודשים וקנס כאמור בסעיף
61(ג) בחוק העונשין, לכל יום שבו נמשכת העבירה מעבר לתקופת הזמן שנקבעה שהתראה
ושתחילתה עם מסירתה או לאחר הגשת כתב אישום בשל אותה עבירה, הכל לפי המוקדם; לענין
זה, "התראה" – התראה בכתב ממי שהשר הסמיכו לענין זה.
(ו) מפקח
לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי חוק זה, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים
שניים אלה:
(1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו, והוא לובש מדי מפקח,
בצבע ובצורה שהורו לעניין זה השר ושר הפנים, ובלבד שהמדים כאמור אינם נחזים להיות
מדי משטרה;
(2) יש בידו תעודת מפקח החתומה בידי השר או שר הפנים, המעידה על תפקידו
ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.
(ז) בסעיף
זה, "עבירה שבתחום פיקוחו", של מפקח –
(1) לגבי מפקח שהסמיך השר – עבירה מהעבירות המפורטות להלן:
(א) עבירות לפי סעיפים 2(ב)(2) עד (5) ו-(7) עד (9), 2ג, 4(ג) ו-5א;
(ב) עבירה לפי סעיף 2(ג), למעט לגבי העניינים האמורים בסעיף 1ב;
(ג) עבירה לפי סעיף 5, לגבי העבירות המוניות בפסקאות משנה (א) ו-(ב);
(2) לגבי מפקח שהסמיך שר הפנים – עבירה מהעבירות המפורטות להלן:
(א) עבירות לפי סעיפים 2(א), 2(ב)(1), (5), (6) ו-(8), 2א, 2ב, 3, 3א(ג)
ו-4;
(ב) עבירות לפי סעיף 2(ב)(3) ו-(4), למעט לעניין ניכוי משכר;
(ג) עבירות לפי סעיף 2(ג), לגבי העניינים האמורים בסעיפים 1ב, 1ד ו-1ה,
למעט לעניין ניכוי משכר;
(ד) עבירה לפי סעיף 5, לגבי העבירות המנויות בפסקאות משנה (א) עד (ג).
מיום
18.11.2010
תיקון
מס' 13
ס"ח
תשע"א מס' 2262 מיום 18.11.2010
עמ' 40 (ה"ח 531)
הוספת
פסקה 6(א)(3)
מיום 15.7.2014
תיקון מס' 17
ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 604 (ה"ח 535)
(א) לשם
פיקוח על ביצוע הוראות חוק זה או תקנות על פיו, רשאי מפקח שהוסמך לפי סעיף 5ב (להלן
– מפקח) –
(1) לדרוש
ממעביד ממעסיק, מאדם שפועל מטעמו של המעביד המעסיק או
בעבורו, ממעסיק בפועל, ממתווך כוח אדם או מקבלן כמשמעותו בסעיף 2(ג), או מעובדו של
מי מהם מידע ומסמכים הנוגעים לביצוע הוראות חוק זה;
(2) להיכנס
בכל עת סבירה ללשכה פרטית או למקום עבודה שיש יסוד להניח שהוא מקום עבודה של המעביד
המעסיק או של עובד או שהוא מקום מגוריו של עובד זר, ובלבד שהכניסה למקום
המגורים כאמור היא לצורך בדיקת קיום חובותיו של המעביד המעסיק לפי
סעיף 1ה וניתנה הסכמה לכך מאת העובד הזר;
(3) לבקש
משופט של בית דין אזורי לעבודה או שופט של בית משפט שלום ליתן צו המתיר לו להיכנס
למקום המנוי בפסקה (2) המשמש למגורים או לחצרים פרטיים של מקום כאמור; אין בהוראות
פסקה זו כדי לגרוע מסמכות הכניסה של מפקח לפי פסקה (2).
מיום
1.7.2000
תיקון מס' 3
ס"ח
תש"ס מס' 1724 מיום 10.1.2000
עמ' 94 (ה"ח 2824)
הוספת פרק ו'
ניידות עובדים זרים (תיקון מס' 12)
תש"ע-2010 (תיקון מס' 17) תשע"ד-2014
6א. (א) שר
הפנים, לאחר התייעצות עם השר ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע הוראות, תנאים וסייגים
בדבר מעבר של עובד זר בין מעסיקים, לרבות הוראות בדבר התחשבנות בין מעסיקים בשל
אגרה ששולמה לפי סעיף 1י.
(תיקון מס' 18) תשע"ה-2014
(ב) השר, בהסכמת שר
הפנים, רשאי לקבוע הוראות, תנאים וסייגים בדבר התחשבנות בשל סכומים שהופקדו בקרן
או בחשבון הבנק לפי הוראות פרק ד', במקרה של מעבר של עובד זר בין מעסיקים כאמור
בסעיף קטן (א).
(ג) תקנות לפי סעיף
קטן (א) לעניין התחשבנות בין מעסיקים בשל אגרה ששולמה לפי סעיף 1י, ותקנות לפי
סעיף קטן (ב), טעונות את הסכמת שר האוצר.
מיום
1.7.2000
תיקון מס' 3
ס"ח
תש"ס מס' 1724 מיום 10.1.2000
עמ' 94 (ה"ח 2824)
הוספת סעיף 6א
מיום
1.5.2005
תיקון מס' 7
ס"ח
תשס"ה מס' 1997 מיום 11.4.2005
עמ' 364 (ה"ח 143)
6א. השר
בהתייעצות עם שר הפנים, רשאי לקבוע בתקנות כללים, תנאים וסייגים בדבר מעבר של עובד
זר בין מעבידים, לרבות הוראות בדבר התחשבנות בין מעבידים בגין אגרה ששולמה לפי
סעיף 1י וסכומים שהופקדו בחשבון בנק לפי הוראות סעיף 1יא במקרה של מעבר
כאמור; הוראות לענין התחשבנות כאמור טעונות הסכמת שר האוצר.
מיום
23.4.2010
תיקון מס' 12
ס"ח
תש"ע מס' 2238 מיום 24.3.2010
עמ' 496 (ה"ח 426)
החלפת סעיף 6א
הנוסח הקודם:
ניידות
עובדים זרים
6א. השר
בהתייעצות עם שר הפנים, רשאי לקבוע בתקנות כללים, תנאים וסייגים בדבר מעבר של עובד
זר בין מעבידים, לרבות הוראות בדבר התחשבנות בין מעבידים בגין אגרה ששולמה לפי
סעיף 1י וסכומים שהופקדו בחשבון בנק לפי הוראות סעיף 1יא במקרה של מעבר כאמור;
הוראות לענין התחשבנות כאמור טעונות הסכמת שר האוצר.
מיום 15.7.2014
תיקון מס' 17
ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 604 (ה"ח 535)
6א. (א) שר
הפנים, לאחר התייעצות עם השר ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע הוראות, תנאים וסייגים
בדבר מעבר של עובד זר בין מעבידים מעסיקים, לרבות הוראות בדבר
התחשבנות בין מעבידים מעסיקים בשל אגרה ששולמה לפי סעיף 1י.
(ב) השר,
בהסכמת שר הפנים, רשאי לקבוע הוראות, תנאים וסייגים בדבר התחשבנות בשל סכומים
שהופקדו בקרן או בחשבון הבנק לפי הוראות סעיף 1יא, במקרה של מעבר של עובד זר בין מעבידים
מעסיקים כאמור בסעיף קטן (א).
(ג) תקנות
לפי סעיף קטן (א) לעניין התחשבנות בין מעבידים מעסיקים בשל אגרה
ששולמה לפי סעיף 1י, ותקנות לפי סעיף קטן (ב), טעונות את הסכמת שר האוצר.
מיום
1.5.2017
תיקון מס' 18
ס"ח
תשע"ה מס' 2483 מיום 17.12.2014
עמ' 100 (ה"ח 904)
(ב) השר,
בהסכמת שר הפנים, רשאי לקבוע הוראות, תנאים וסייגים בדבר התחשבנות בשל סכומים
שהופקדו בקרן או בחשבון הבנק לפי הוראות סעיף 1יא פרק ד', במקרה של
מעבר של עובד זר בין מעסיקים כאמור בסעיף קטן (א).
חובת התייעצות (תיקון מס' 3)
תש"ס-2000
6ב. תקנות
לפי סעיפים 1ג, 1ד, 1ה, 1ו, 1ח, 1ט ו-6א יותקנו לאחר התייעצות עם ארגון העובדים
שעם חבריו נמנה המספר הגדול ביותר של עובדים מאורגנים בישראל, ועם ארגוני מעבידים
שהם לדעת השר יציגים ונוגעים בדבר.
מיום
1.7.2000
תיקון מס' 3
ס"ח
תש"ס מס' 1724 מיום 10.1.2000
עמ' 95 (ה"ח 2824)
הוספת סעיף 6ב
סייג (תיקון מס' 3) תש"ס-2000
(תיקון מס' 18) תשע"ה-2014
6ג. (א) סעיפים
1ב עד 1יא9 וסעיפים 6א ו-6ב לא יחולו לגבי עובד זר שפרק ו' לחוק יישום ההסכם בדבר
רצועת עזה ואזור יריחו (הסדרים כלכליים והוראות שונות) (תיקוני חקיקה), תשנ"ה-1994,
חל עליו.
(תיקון
מס' 12) תש"ע-2010
(ב) השר, בהסכמת שר הפנים ובאישור הוועדה, רשאי
לקבוע הוראות בדבר אי-תחולת סעיפים 1ג, 1ד, 1ה, 1ו, 1ז1, 1ח, 1יא(א), ואי-תחולת
סעיף 6ב לעניין אותם סעיפים, כולם או חלקם, על עובד זר המועסק בעבודה, במקצוע או
בענף שקבע, דרך כלל או לסוגים, למקרה מסוים, בתנאים שקבע או שהורה, לפי העניין;
הוראות כאמור לעניין ואי-תחולת סעיף 1יא(א), ייקבעו בהסכמת שר האוצר.
(תיקון מס' 12) תש"ע-2010 (תיקון מס' 18) תשע"ה-2014
(ג) שר הפנים,
באישור הוועדה, רשאי לקבוע הוראות בדבר אי-תחולת סעיפים 1ב, 1ז2, 1ט, 1י, 1י1 ו-1יא(ב)
עד (ז) ו-1יא2 עד 1יא9, ואי-תחולת סעיף 6ב לעניין אותם סעיפים, כולם או חלקם, על
עובד זר המועסק בעבודה, במקצוע או בענף שקבע, דרך כלל או לסוגים, למקרה מסוים,
בתנאים שקבע או שהורה, לפי העניין; הוראות כאמור לעניין אי-תחולת סעיפים 1י, 1י1
ו-1יא(ב) עד (ז) ו-1יא2 עד 1יא9, ייקבעו בהסכמת שר האוצר.
מיום
1.7.2000
תיקון מס' 3
ס"ח
תש"ס מס' 1724 מיום 10.1.2000
עמ' 95 (ה"ח 2824)
הוספת סעיף 6ג
מיום
1.5.2005
תיקון מס' 7
ס"ח
תשס"ה מס' 1997 מיום 11.4.2005
עמ' 364 (ה"ח 143)
(ב) השר רשאי, באישור הועדה, לקבוע הוראות בדבר
אי תחולת סעיפים 1א עד 1יא וסעיף 6ב, כולם או מקצתם, על עובד זר המועסק בעבודה,
במקצוע או בענף שקבע דרך כלל או לסוגים, למקרה מסוים, בתנאים שקבע או שהורה, לפי
הענין; הוראות כאמור לענין אי-תחולת סעיף 1יא אי-תחולת סעיפים 1י עד 1יא
ייקבעו בהסכמת שר האוצר, ולענין סעיף 1י - גם בהסכמת שר הפנים.
מיום
23.4.2010
תיקון מס' 12
ס"ח
תש"ע מס' 2238 מיום 24.3.2010
עמ' 497 (ה"ח 426)
(ב) השר רשאי, באישור הועדה, לקבוע הוראות בדבר
אי תחולת סעיפים 1א עד 1יא וסעיף 6ב, כולם או מקצתם, על עובד זר המועסק בעבודה,
במקצוע או בענף שקבע דרך כלל או לסוגים, למקרה מסוים, בתנאים שקבע או שהורה, לפי
הענין; הוראות כאמור לענין אי-תחולת סעיפים 1י עד 1יא ייקבעו בהסכמת שר האוצר,
ולענין סעיף 1י - גם בהסכמת שר הפנים.
(ב) השר,
בהסכמת שר הפנים ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע הוראות בדבר אי-תחולת סעיפים 1ג, 1ד,
1ה, 1ו, 1ז1, 1ח, 1יא(א), ואי-תחולת סעיף 6ב לעניין אותם סעיפים, כולם או חלקם, על
עובד זר המועסק בעבודה, במקצוע או בענף שקבע, דרך כלל או לסוגים, למקרה מסוים,
בתנאים שקבע או שהורה, לפי העניין; הוראות כאמור לעניין ואי-תחולת סעיף 1יא(א),
ייקבעו בהסכמת שר האוצר.
(ג) שר
הפנים, באישור הוועדה, רשאי לקבוע הוראות בדבר אי-תחולת סעיפים 1ב, 1ז2, 1ט, 1י,
1י1 ו-1יא(ב) עד (ז), ואי-תחולת סעיף 6ב לעניין אותם סעיפים, כולם או חלקם, על
עובד זר המועסק בעבודה, במקצוע או בענף שקבע, דרך כלל או לסוגים, למקרה מסוים,
בתנאים שקבע או שהורה, לפי העניין; הוראות כאמור לעניין אי-תחולת סעיפים 1י, 1י1
ו-1יא(ב) עד (ז), ייקבעו בהסכמת שר האוצר.
מיום
1.5.2017
תיקון מס' 18
ס"ח
תשע"ה מס' 2483 מיום 17.12.2014
עמ' 100 (ה"ח 904)
6ג. (א) סעיפים
1ב עד 1יא עד 1יא9 וסעיפים 6א ו-6ב לא יחולו לגבי עובד זר שפרק ו'
לחוק יישום ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו (הסדרים כלכליים והוראות שונות)
(תיקוני חקיקה), תשנ"ה-1994, חל עליו.
(ב) השר,
בהסכמת שר הפנים ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע הוראות בדבר אי-תחולת סעיפים 1ג, 1ד,
1ה, 1ו, 1ז1, 1ח, 1יא(א), ואי-תחולת סעיף 6ב לעניין אותם סעיפים, כולם או חלקם, על
עובד זר המועסק בעבודה, במקצוע או בענף שקבע, דרך כלל או לסוגים, למקרה מסוים,
בתנאים שקבע או שהורה, לפי העניין; הוראות כאמור לעניין ואי-תחולת סעיף 1יא(א),
ייקבעו בהסכמת שר האוצר.
(ג) שר
הפנים, באישור הוועדה, רשאי לקבוע הוראות בדבר אי-תחולת סעיפים 1ב, 1ז2, 1ט, 1י,
1י1 ו-1יא(ב) עד (ז) 1יא(ב) עד (ז) ו-1יא2 עד 1יא9, ואי-תחולת סעיף
6ב לעניין אותם סעיפים, כולם או חלקם, על עובד זר המועסק בעבודה, במקצוע או בענף
שקבע, דרך כלל או לסוגים, למקרה מסוים, בתנאים שקבע או שהורה, לפי העניין; הוראות
כאמור לעניין אי-תחולת סעיפים 1י, 1י1 ו-1יא(ב) עד (ז) 1יא(ב) עד (ז)
ו-1יא2 עד 1יא9, ייקבעו בהסכמת שר האוצר.
דין המדינה (תיקון מס' 12)
תש"ע-2010 (תיקון מס' 17) תשע"ד-2014
6ד. לעניין
חוק זה, דין המדינה כמעסיק או כמעסיק בפועל כדין כל מעסיק או מעסיק בפועל אחר.
מיום
23.4.2010
תיקון מס' 12
ס"ח
תש"ע מס' 2238 מיום 24.3.2010
עמ' 497 (ה"ח 426)
הוספת סעיף 6ד
מיום 15.7.2014
תיקון מס' 17
ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 604 (ה"ח 535)
6ד. לעניין
חוק זה, דין המדינה כמעביד כמעסיק או כמעסיק בפועל כדין כל מעביד
מעסיק או מעסיק בפועל אחר.
דוחות שנתיים (תיקון מס' 12)
תש"ע-2010
6ה. (א) הממונה
יגיש לשר הפנים בסוף כל שנה, דוח שנתי על פעילותו; הדוח יפורסם בדרך שיורה שר
הפנים ויוגש בצירוף הערות שר הפנים לוועדת הפנים, שתהא רשאית לדרוש הבהרות
והשלמות; הממונה יכלול בדוח כאמור דיווח נפרד על יישום הוראות לפי פרק ד'2.
(ב) הממונה על זכויות
עובדים זרים יגיש לשר, בסוף כל שנה, דוח שנתי על פעילותו; הדוח יפורסם בדרך שיורה
השר ויוגש בצירוף הערות השר לוועדה, שתהא רשאית לדרוש הבהרות והשלמות.
(ג) דוחות לפי סעיף
זה יפורסמו ויוגשו לוועדת הפנים או לוועדה, לפי העניין, לא יאוחר מ-1 באפריל בשנה
שלאחר שנת הדיווח.
מיום
23.4.2010
תיקון מס' 12
ס"ח תש"ע
מס' 2238 מיום 24.3.2010 עמ' 497 (ה"ח 426)
הוספת סעיף 6ה
תיקון חוק בית הדין לעבודה
7. בחוק
בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969, בתוספת השניה, בסופה יבוא:
"חוק עובדים זרים (העסקה שלא כדין),
תשנ"א-1991".
ביצוע (תיקון מס' 12) תש"ע-2010
8. (א) השר
ממונה על ביצוע חוק זה, למעט העניינים המנויים בסעיף קטן (ב).
(תיקון מס' 18) תשע"ה-2014
(ב) שר הפנים ממונה
על ביצוע סעיפים 1ב, 1ז2, 1ט, 1י, 1י1, 1יא(ב) עד (ז), 1יא2 עד 1יא9, 3א, 6א,
ופרקים ד'1 ו-ד'2.
מיום
1.7.2000
תיקון מס' 3
ס"ח
תש"ס מס' 1724 מיום 10.1.2000
עמ' 95 (ה"ח 2824)
8. שר
העבודה והרווחה השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל
ענין הנוגע לביצועו.
מיום
23.4.2010
תיקון מס' 12
ס"ח
תש"ע מס' 2238 מיום 24.3.2010
עמ' 497 (ה"ח 426)
החלפת סעיף 8
הנוסח הקודם:
ביצוע
8. השר
ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.
מיום
1.5.2017
תיקון מס' 18
ס"ח
תשע"ה מס' 2483 מיום 17.12.2014
עמ' 100 (ה"ח 904)
(ב) שר
הפנים ממונה על ביצוע סעיפים 1ב, 1ז2, 1ט, 1י, 1י1, 1יא(ב) עד (ז), 1יא2 עד
1יא9, 3א, 6א, ופרקים ד'1 ו-ד'2.
שינוי התוספת השנייה (תיקון מס' 18)
תשע"ה-2014
8א. שר
הפנים, בהסכמת שר האוצר, לאחר התייעצות עם השר ובאישור הוועדה, רשאי, בצו, לשנות
את התוספת השנייה.
מיום
1.5.2017
תיקון מס' 18
ס"ח
תשע"ה מס' 2483 מיום 17.12.2014
עמ' 100 (ה"ח 904)
הוספת סעיף 8א
תחילה
9. תחילתו
של חוק זה ביום י"ז באייר תשנ"א (1 במאי 1991).
(סעיף
1ב)
שחפת, דלקת כבד, עגבת, זיבה,
איידס.
מיום
1.7.2000
תיקון מס' 3
ס"ח
תש"ס מס' 1724 מיום 10.1.2000
עמ' 95 (ה"ח 2824)
הוספת התוספת
מיום
1.5.2017
תיקון מס' 18
ס"ח
תשע"ה מס' 2483 מיום 17.12.2014
עמ' 100 (ה"ח 904)
תוספת
ראשונה
(סעיפים
1יא4(א)(2)(ב) ו-8א)
שיעור
הניכוי בשל שיהוי בעזיבה
טור א' טור
ב'
תקופת
השיהוי שיעור
הניכוי
מעל חודש עד חודשיים 25%
מעל חודשיים עד שלושה חודשים 35%
מעל שלושה חודשים עד ארבעה
חודשים 50%
מעל ארבעה חודשים עד חמישה
חודשים 65%
מעל חמישה חודשים עד שישה חודשים 80%
מיום
1.5.2017
תיקון מס' 18
ס"ח
תשע"ה מס' 2483 מיום 17.12.2014
עמ' 100 (ה"ח 904)
הוספת תוספת שנייה
יצחק שמיר יצחק
שמיר
ראש הממשלה שר
העבודה והרווחה
חיים הרצוג דב
שילנסקי
נשיא המדינה יושב
ראש הכנסת
הודעה
למנויים על עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו - הקש כאן