עבודה – העסקת קבוצות מסוימות
– עובדים זרים
|
|
פרק א': הגדרות
|
Go
|
3
|
|
סעיף 1
|
הגדרות
|
Go
|
3
|
|
|
פרק ב': תנאים להעסקה
|
Go
|
3
|
|
סעיף 1א
|
תנאים להעסקת עובד זר
|
Go
|
3
|
|
סעיף 1ב
|
אישור רפואי
|
Go
|
3
|
|
סעיף 1ג
|
חוזה עבודה
|
Go
|
3
|
|
סעיף 1ד
|
ביטוח רפואי
|
Go
|
4
|
|
סעיף 1ה
|
מגורים הולמים
|
Go
|
4
|
|
סעיף 1ו
|
החזקת מסמכים
|
Go
|
4
|
|
סעיף 1ז
|
התקנת תקנות
|
Go
|
4
|
|
סעיף 1ז1
|
חובות המעסיק בפועל כלפי העובד
הזר
|
Go
|
5
|
|
סעיף 1ז2
|
חובת לשכה פרטית בענף החקלאות
|
Go
|
5
|
|
|
פרק ג': חיוביו של מעסיק כלפי
הרשויות
|
Go
|
6
|
|
סעיף 1ח
|
ערובה
|
Go
|
6
|
|
סעיף 1ט
|
חובת דיווח
|
Go
|
6
|
|
סעיף 1י
|
אגרה
|
Go
|
6
|
|
סעיף 1י1
|
דמי היתר
|
Go
|
7
|
|
|
פרק ד': הפקדת כספים לטובת
העובד הזר ולהבטחת יציאתו מישראל
|
Go
|
7
|
|
סעיף 1י2
|
הגדרות פרק ד'
|
Go
|
7
|
|
סעיף 1יא
|
הפקדת כספים לטובת העובד הזר
ולהבטחת יציאתו מישראל במועד, והשימוש בהם
|
Go
|
7
|
|
סעיף 1יא1
|
פיקדון לגבי עובד זר שהוא מסתנן
|
Go
|
8
|
|
סעיף 1יא2
|
חובת דיווח לממונה
|
Go
|
9
|
|
סעיף 1יא3
|
מסירת מידע לעובד זר שהוא מסתנן
|
Go
|
9
|
|
סעיף 1יא4
|
הזכאות לכספי הפיקדון
|
Go
|
9
|
|
סעיף 1יא5
|
תשלום כספי הפיקדון לעובד זר
שהוא מסתנן
|
Go
|
9
|
|
סעיף 1יא6
|
זכאות לכספי הפיקדון ותשלומם
לאחר פטירת עובד זר שהוא מסתנן
|
Go
|
9
|
|
סעיף 1יא7
|
פרטי חשבון הבנק של עובד זר
שהוא מסתנן
|
Go
|
10
|
|
סעיף 1יא8
|
שימוש בכספים שלא הוצאו על ידי
עובד זר שהוא מסתנן
|
Go
|
10
|
|
סעיף 1יא9
|
סייג
|
Go
|
10
|
|
|
פרק ד'1: היתר להעסקת עובד זר
|
Go
|
10
|
|
סעיף 1יב
|
הגדרות ופרשנות
|
Go
|
10
|
|
סעיף 1יג
|
היתר להעסקת עובד זר
|
Go
|
10
|
|
סעיף 1יד
|
תנאים למתן היתר ותנאים בהיתר
|
Go
|
10
|
|
סעיף 1יד1
|
התניית מתן היתר בתשלום קנס
חלוט
|
Go
|
11
|
|
סעיף 1טו
|
ביטול היתר ואישור זמני
|
Go
|
11
|
|
|
פרק ד'2: עובדים מהאזור ומשטחי
עזה ויריחו
|
Go
|
11
|
|
סעיף 1טז
|
הגדרות
|
Go
|
11
|
|
סעיף 1יז
|
תשלום גמול עבודה באמצעות הממונה
|
Go
|
12
|
|
סעיף 1יח
|
תשלום שכר העבודה לעובד והעברת
ניכויים
|
Go
|
12
|
|
סעיף 1יט
|
דינים וחשבונות וקביעת תנאים
|
Go
|
12
|
|
סעיף 1כ
|
סייגים
|
Go
|
12
|
|
סעיף 1כא
|
הרחבה
|
Go
|
12
|
|
|
פרק ד'3: ממונה על זכויות
עובדים זרים בעבודה
|
Go
|
13
|
|
סעיף 1כב
|
הממונה על זכויות עובדים זרים
|
Go
|
13
|
|
סעיף 1כג
|
תפקידי הממונה על זכויות עובדים
זרים
|
Go
|
13
|
|
סעיף 1כד
|
קבלת מידע מגוף מבוקר
|
Go
|
13
|
|
סעיף 1כה
|
הוראה למסירת נתונים
|
Go
|
13
|
|
סעיף 1כו
|
הגשת תלונות והטיפול בהן
|
Go
|
13
|
|
סעיף 1כז
|
יידוע המתלונן
|
Go
|
13
|
|
סעיף 1כח
|
הגשת תביעה בידי הממונה
|
Go
|
14
|
|
סעיף 1כט
|
צו כללי
|
Go
|
14
|
|
סעיף 1ל
|
סמכות שיפוט
|
Go
|
14
|
|
סעיף 1לא
|
סייגים להפעלת סמכויות הממונה
על זכויות עובדים זרים ותפקידיו
|
Go
|
14
|
|
סעיף 1לב
|
הפעלת סמכויות הממונה על זכויות
עובדים זרים אי השפעה על הרחקת עובד
זר
|
Go
|
14
|
|
|
פרק ה': עבירות, עונשין ופיקוח
|
Go
|
14
|
|
סעיף 2
|
העסקה שלא כדין
|
Go
|
14
|
|
סעיף 2א
|
הלנה שלא כדין
|
Go
|
15
|
|
סעיף 2ב
|
עבירות לפי פרק ד'2
|
Go
|
15
|
|
סעיף 2ג
|
אי קיום הוראות הממונה על
זכויות עובדים זרים
|
Go
|
15
|
|
סעיף 3
|
תיווך שלא כדין צו תשנ"ג
1993
|
Go
|
15
|
|
סעיף 3א
|
ערכות מגן
|
Go
|
16
|
|
סעיף 4
|
עונשין מעסיק בפועל
|
Go
|
16
|
|
סעיף 4א
|
חזקה לגבי העסקת עובד זר בידי
מחזיק במקרקעין
|
Go
|
16
|
|
סעיף 5
|
אחריות נושא משרה
|
Go
|
16
|
|
סעיף 5א
|
הגנה על מתלונן
|
Go
|
16
|
|
סעיף 5א1
|
צו מינהלי להגבלת שימוש במקום
|
Go
|
16
|
|
סעיף 5ב
|
הסמכת מפקחים
|
Go
|
16
|
|
סעיף 6
|
סמכויות פיקוח
|
Go
|
16
|
|
|
פרק ו': הוראות שונות
|
Go
|
17
|
|
סעיף 6א
|
ניידות עובדים זרים
|
Go
|
17
|
|
סעיף 6ב
|
חובת התייעצות
|
Go
|
17
|
|
סעיף 6ג
|
סייג
|
Go
|
17
|
|
סעיף 6ד
|
דין המדינה
|
Go
|
18
|
|
סעיף 6ה
|
דוחות שנתיים
|
Go
|
18
|
|
סעיף 7
|
תיקון חוק בית הדין לעבודה
|
Go
|
18
|
|
סעיף 8
|
ביצוע
|
Go
|
18
|
|
סעיף 8א
|
שינוי התוספת השנייה
|
Go
|
18
|
|
סעיף 9
|
תחילה
|
Go
|
18
|
|
|
תוספת ראשונה
|
Go
|
18
|
|
|
תוספת שנייה
|
Go
|
18
|
מיום 1.7.2000
תיקון מס' 3
ס"ח
תש"ס מס' 1724 מיום 10.1.2000 עמ' 85 (ה"ח 2824)
חוק עובדים זרים (העסקה שלא
כדין) (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים), התשנ"א-1991
מיום 1.5.2005
תיקון מס' 7
ס"ח
תשס"ה מס' 1997 מיום 11.4.2005 עמ' 360 (ה"ח 143)
חוק עובדים זרים (איסור העסקה
שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים), התשנ"א-1991
מיום 1.7.2000
תיקון מס' 3
ס"ח
תש"ס מס' 1724 מיום 10.1.2000 עמ' 85 (ה"ח 2824)
הוספת
כותרת פרק א'
הגדרות
1. בחוק זה –
"עובד זר" - עובד
שאינו אזרח ישראל, או תושב בה;
(תיקון מס' 3) תש"ס-2000 (תיקון מס' 7)
תשס"ה-2005
"קבלן
כוח אדם" ו"מעסיק בפועל" – כהגדרתם בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני
כוח אדם, תשנ"ו-1996;
מיום 1.7.2000
תיקון מס' 3
ס"ח
תש"ס מס' 1724 מיום 10.1.2000 עמ' 86 (ה"ח 2824)
החלפת הגדרת "קבלן
כוח אדם"
הנוסח הקודם:
"קבלן כח אדם" – מי שעיקר עיסוקו או מקצתו במתן
שירותי כח אדם של עובדיו לשם עבודה אצל זולתו;
מיום 1.5.2005
תיקון מס' 7
ס"ח
תשס"ה מס' 1997 מיום 11.4.2005 עמ' 360 (ה"ח 143)
"קבלן כוח
אדם" ו"מעסיק בפועל" – כהגדרתו כהגדרתם בחוק
העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, תשנ"ו-1996;
(תיקון מס' 12) תש"ע-2010
"מתווך כח אדם" – לשכה
פרטית כהגדרתה בסעיף 62 לחוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959 (להלן – חוק שירות
התעסוקה);
מיום
23.4.2010
תיקון
מס' 12
ס"ח
תש"ע מס' 2238 מיום 24.3.2010 עמ' 488 (ה"ח
426)
החלפת
הגדרת "מתווך כח אדם"
הנוסח
הקודם:
"מתווך כח אדם" - מי שעיקר עיסוקו או
מקצתו בתיווך עבודה;
(תיקון מס' 17) תשע"ד-2014
"מעסיק" – לרבות
קבלן כח אדם;
מיום
15.7.2014
תיקון מס' 17
ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ'
604 (ה"ח 535)
"מעביד" "מעסיק" – לרבות קבלן כח אדם;
(תיקון מס' 4)
תשס"ג-2002
"חוק הכניסה לישראל" – חוק הכניסה לישראל,
התשי"ב-1952;
מיום 1.1.2003
תיקון מס' 4
ס"ח
תשס"ג מס' 1882 מיום 29.12.2002 עמ' 181 (ה"ח 4)
הוספת הגדרת "חוק
הכניסה לישראל"
(תיקון מס' 12)
תש"ע-2010
"הממונה" – עובד משרד הפנים ששר הפנים מינה כאחראי
על מתן היתרים לפי סעיף 1יג;
מיום 1.1.2003
תיקון מס' 4
ס"ח
תשס"ג מס' 1882 מיום 29.12.2002 עמ' 181 (ה"ח 4)
הוספת הגדרת
"הממונה"
מיום 23.4.2010
תיקון
מס' 12
ס"ח
תש"ע מס' 2238 מיום 24.3.2010 עמ' 488 (ה"ח
426)
החלפת
הגדרת "הממונה"
הנוסח
הקודם:
"הממונה"
– עובד המדינה שמונה כמנהל היחידה הממשלתית שהוקמה לפי החלטת הממשלה מס' 2327 מיום
כ"א באב התשס"ב (30 ביולי 2002);
(תיקון מס' 12)
תש"ע-2010
"הממונה על זכויות עובדים זרים" – עובד משרד
התעשייה המסחר והתעסוקה שמונה לפי סעיף 1כב;
מיום
23.4.2010
תיקון
מס' 12
ס"ח
תש"ע מס' 2238 מיום 24.3.2010 עמ' 488 (ה"ח
426)
הוספת
הגדרת "הממונה על זכויות עובדים זרים"
(תיקון מס' 3) תש"ס-2000
"הועדה" - ועדת
העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת;
מיום 1.7.2000
תיקון מס' 3
ס"ח
תש"ס מס' 1724 מיום 10.1.2000 עמ' 86 (ה"ח 2824)
הוספת הגדרת
"הועדה"
(תיקון מס' 12)
תש"ע-2010
"ועדת הפנים" – ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת;
מיום
23.4.2010
תיקון
מס' 12
ס"ח
תש"ע מס' 2238 מיום 24.3.2010 עמ' 488 (ה"ח
426)
הוספת
הגדרת "ועדת הפנים"
(תיקון מס' 3) תש"ס-2000 (תיקון מס' 12)
תש"ע-2010
"השר"
- שר התעשייה המסחר והתעסוקה.
מיום 1.7.2000
תיקון מס' 3
ס"ח
תש"ס מס' 1724 מיום 10.1.2000 עמ' 86 (ה"ח 2824)
הוספת הגדרת
"השר"
מיום 23.4.2010
תיקון
מס' 12
ס"ח
תש"ע מס' 2238 מיום 24.3.2010 עמ' 488 (ה"ח
426)
"השר" -
שר העבודה והרווחה שר התעשייה המסחר והתעסוקה.
מיום 1.7.2000
תיקון מס' 3
ס"ח
תש"ס מס' 1724 מיום 10.1.2000 עמ' 86 (ה"ח 2824)
הוספת פרק ב'
תנאים להעסקת עובד זר (תיקון
מס' 3) תש"ס-2000 (תיקון מס' 17) תשע"ד-2014
1א. לא יעסיק מעסיק עובד זר אלא אם כן מילא אחר
הוראות סעיפים 1ב עד 1ה.
מיום 1.7.2000
תיקון מס' 3
ס"ח
תש"ס מס' 1724 מיום 10.1.2000 עמ' 86 (ה"ח 2824)
הוספת סעיף 1א
מיום
15.7.2014
תיקון מס' 17
ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ'
604 (ה"ח 535)
1א. לא יעסיק מעביד
מעסיק עובד זר אלא אם כן מילא אחר הוראות סעיפים 1ב עד 1ה.
אישור רפואי (תיקון מס' 3)
תש"ס-2000 (תיקון מס' 17) תשע"ד-2014 (תיקון מס' 18) תשע"ה-2014
1ב. (א) המעסיק
קיבל אישור ממוסד רפואי במדינת חוץ, שהכיר בו לענין זה שר הבריאות, כי העובד נבדק
בדיקה רפואית, בתוך שלושת החודשים קודם כניסתו לישראל, ונמצא שאינו נשא של אחת
מהמחלות המנויות בתוספת הראשונה או חולה בה (להלן – אישור רפואי); לא היה במדינה
שממנה הגיע העובד הזר לישראל מוסד רפואי שהוכר כאמור, ייערכו הבדיקות ויינתן
האישור, באותה מדינה או במדינה אחרת, על ידי מוסד רפואי ישראלי שהכיר בו לענין זה
שר הבריאות.
(תיקון מס' 12) תש"ע-2010
(ב) הבדיקות לפי סעיף קטן (א) יבוצעו בהסכמת רשויות הבריאות של המדינה שבה
הן מבוצעות ובהסכמה מודעת של העובד.
(תיקון מס' 4) תשס"ג-2002
(ג) המעסיק צירף לבקשה לאשרה ולרשיון לישיבת ביקור למטרת עבודה בישראל לפי
חוק הכניסה לישראל לעובד שלגביו מוגשת הבקשה, את האישור הרפואי המתייחס אליו.
(תיקון מס' 12) תש"ע-2010
(ד) שר הבריאות, בהתייעצות עם שר הפנים, רשאי להתקין תקנות לביצוע הוראות
סעיף זה, ובכלל זה פרטי הזיהוי שהאישור הרפואי יכלול.
מיום 1.7.2000
תיקון מס' 3
ס"ח
תש"ס מס' 1724 מיום 10.1.2000 עמ' 86 (ה"ח 2824)
הוספת סעיף 1ב
מיום 1.1.2003
תיקון מס' 4
ס"ח
תשס"ג מס' 1882 מיום 29.12.2002 עמ' 181 (ה"ח 4)
(ג) המעביד צירף לבקשה לאשרה ולרשיון לישיבת ביקור
למטרת עבודה בישראל לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 (להלן – חוק
הכניסה), לעובד שלגביו מוגשת הבקשה, את האישור הרפואי המתייחס אליו.
מיום 23.4.2010
תיקון
מס' 12
ס"ח
תש"ע מס' 2238 מיום 24.3.2010 עמ' 488 (ה"ח
426)
(ב) הבדיקות לפי
סעיף קטן (א) יבוצעו בהסכמת רשויות הבריאות של המדינה שבה הן מבוצעות ובהסכמה
מודעת של העובד.
(ג) המעביד צירף
לבקשה לאשרה ולרשיון לישיבת ביקור למטרת עבודה בישראל לפי חוק הכניסה לישראל לעובד
שלגביו מוגשת הבקשה, את האישור הרפואי המתייחס אליו.
(ד) שר הבריאות,
בהתייעצות עם השר ועם שר הפנים, רשאי להתקין תקנות לביצוע הוראות סעיף זה,
ובכלל זה פרטי הזיהוי שהאישור הרפואי יכלול.
מיום
15.7.2014
תיקון מס' 17
ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ'
604 (ה"ח 535)
(א) המעביד המעסיק קיבל אישור ממוסד
רפואי במדינת חוץ, שהכיר בו לענין זה שר הבריאות, כי העובד נבדק בדיקה רפואית,
בתוך שלושת החודשים קודם כניסתו לישראל, ונמצא שאינו נשא של אחת מהמחלות המנויות
בתוספת או חולה בה (להלן – אישור רפואי); לא היה במדינה שממנה הגיע העובד הזר
לישראל מוסד רפואי שהוכר כאמור, ייערכו הבדיקות ויינתן האישור, באותה מדינה או
במדינה אחרת, על ידי מוסד רפואי ישראלי שהכיר בו לענין זה שר הבריאות.
(ב) הבדיקות לפי סעיף קטן (א) יבוצעו בהסכמת רשויות
הבריאות של המדינה שבה הן מבוצעות ובהסכמה מודעת של העובד.
(ג) המעביד המעסיק צירף לבקשה לאשרה
ולרשיון לישיבת ביקור למטרת עבודה בישראל לפי חוק הכניסה לישראל לעובד שלגביו מוגשת
הבקשה, את האישור הרפואי המתייחס אליו.
מיום 1.5.2017
תיקון
מס' 18
ס"ח
תשע"ה מס' 2483 מיום 17.12.2014 עמ' 96 (ה"ח 904)
(א) המעסיק קיבל אישור ממוסד רפואי במדינת חוץ, שהכיר
בו לענין זה שר הבריאות, כי העובד נבדק בדיקה רפואית, בתוך שלושת החודשים קודם
כניסתו לישראל, ונמצא שאינו נשא של אחת מהמחלות המנויות בתוספת בתוספת
הראשונה או חולה בה (להלן – אישור רפואי); לא היה במדינה שממנה הגיע העובד הזר
לישראל מוסד רפואי שהוכר כאמור, ייערכו הבדיקות ויינתן האישור, באותה מדינה או
במדינה אחרת, על ידי מוסד רפואי ישראלי שהכיר בו לענין זה שר הבריאות.
חוזה עבודה (תיקון מס' 3)
תש"ס-2000 (תיקון מס' 17) תשע"ד-2014
1ג. (א) המעסיק
התקשר עם העובד הזר בחוזה עבודה בכתב, בשפה שהעובד הזר מבין, ומסר לעובד הזר העתק
ממנו.
(ב) בחוזה יפורטו תנאי העבודה כפי שהוסכמו בין הצדדים כפוף להוראות כל
דין, וכן כל אלה:
(1) זהות המעסיק וזהות העובד הזר;
(2) תיאור התפקיד;
(3) שכרו של העובד הזר, רכיביו, אופן עדכון השכר
לרבות רכיביו ומועדי התשלום;
(4) רשימת הניכויים משכר העבודה;
(5) תשלומים של המעסיק ושל העובד הזר בעבור תנאים
סוציאליים של העובד;
(6) תאריך תחילת העבודה ותקופת העבודה;
(7) אורכו של יום העבודה הרגיל או שבוע העבודה
הרגיל של העובד הזר לרבות יום המנוחה השבועי;
(8) תנאים לענין היעדרות בתשלום, לרבות חופשות, ימי
חג וימי מחלה;
(תיקון מס' 18)
תשע"ה-2014
(9) חובותיו של המעסיק לפי סעיפים 1ד ו-1ה ולפי פרק
ד', ככל שהן חלות עליו;
(תיקון מס' 12)
תש"ע-2010
(10) פרטי הממונה על זכויות עובדים זרים, דרכי
ההתקשרות עמו והזכות להגשת תלונות לפי סעיף 1כו.
(ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות הסכם קיבוצי או צו הרחבה
כמשמעותם בחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957, החלים על העובד הזר והמעסיק, או
מהוראות כל דין.
(תיקון מס' 12) תש"ע-2010
(ד) השר, לאחר התייעצות עם שר הפנים, רשאי לקבוע הוראות משלימות לענין
סעיף זה וסעיף 1ו לרבות קביעת ענינים נוספים שחובה שייכתבו בחוזה עבודה כאמור, וכן
תנאים שאין לכלול בחוזה העבודה, ושאם נכללו – יהיו בטלים, והכל לשם הבטחת תנאים
הוגנים לעובד הזר ובהתחשב בהוראות כל דין, הסכם קיבוצי או צו הרחבה כאמור בסעיף
קטן (ב).
(תיקון מס' 20) תשע"ז-2017
(ה) על אף האמור בסעיף קטן (ג), לשם הבטחת תשלום שכרו של העובד הזר רשאי
השר, בהתייעצות עם שר הפנים, לקבוע דרכים לתשלום שכרו של עובד זר מבין הדרכים
הקבועות בסעיפים 2 ו-6 לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958, נוסף על הדרכים הקבועות
בסעיפים האמורים או במקום הדרכים הקבועות בסעיף 2 האמור, וכן רשאי הוא לקבוע בדרך
האמורה דרכים לתיעוד תשלום השכר והוראות לעניין התשלום; דרכים והוראות כאמור יכול
שייקבעו לענפי עבודה שונים ולסוגי מעסיקים שונים.
מיום 1.7.2000
תיקון מס' 3
ס"ח
תש"ס מס' 1724 מיום 10.1.2000 עמ' 86 (ה"ח 2824)
הוספת סעיף 1ג
מיום 23.4.2010
תיקון
מס' 12
ס"ח
תש"ע מס' 2238 מיום 24.3.2010 עמ' 488 (ה"ח
426)
(ד) השר, לאחר
התייעצות עם שר הפנים, רשאי לקבוע הוראות משלימות לענין סעיף זה וסעיף 1ו
לרבות קביעת ענינים נוספים שחובה שייכתבו בחוזה עבודה כאמור, וכן תנאים שאין לכלול
בחוזה העבודה, ושאם נכללו – יהיו בטלים, והכל לשם הבטחת תנאים הוגנים לעובד הזר
ובהתחשב בהוראות כל דין, הסכם קיבוצי או צו הרחבה כאמור בסעיף קטן (ב).
מיום 24.9.2010
תיקון
מס' 12
ס"ח
תש"ע מס' 2238 מיום 24.3.2010 עמ' 488 (ה"ח
426)
הוספת
פסקה 1ג(ב)(10)
מיום
15.7.2014
תיקון מס' 17
ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ'
604 (ה"ח 535)
1ג. (א) המעביד המעסיק
התקשר עם העובד הזר בחוזה עבודה בכתב, בשפה שהעובד הזר מבין, ומסר לעובד הזר העתק
ממנו.
(ב) בחוזה יפורטו
תנאי העבודה כפי שהוסכמו בין הצדדים כפוף להוראות כל דין, וכן כל אלה:
(1) זהות המעביד המעסיק וזהות העובד הזר;
(2) תיאור התפקיד;
(3) שכרו של העובד הזר, רכיביו, אופן עדכון השכר לרבות רכיביו ומועדי
התשלום;
(4) רשימת הניכויים משכר העבודה;
(5) תשלומים של המעביד המעסיק ושל העובד הזר בעבור תנאים
סוציאליים של העובד;
(6) תאריך תחילת העבודה ותקופת העבודה;
(7) אורכו של יום העבודה הרגיל או שבוע העבודה הרגיל של העובד הזר לרבות
יום המנוחה השבועי;
(8) תנאים לענין היעדרות בתשלום, לרבות חופשות, ימי חג וימי מחלה;
(9) חובותיו של המעביד המעסיק לפי סעיפים 1ד ו-1ה ולפי סעיף
1יא, ככל שהן חלות עליו;
(10) פרטי הממונה על זכויות עובדים זרים, דרכי ההתקשרות עמו והזכות להגשת
תלונות לפי סעיף 1כו.
(ג) אין בהוראות
סעיף זה כדי לגרוע מהוראות הסכם קיבוצי או צו הרחבה כמשמעותם בחוק הסכמים
קיבוציים, תשי"ז-1957, החלים על העובד הזר והמעביד והמעסיק, או
מהוראות כל דין.
מיום 1.5.2017
תיקון
מס' 18
ס"ח
תשע"ה מס' 2483 מיום 17.12.2014 עמ' 96 (ה"ח
904)
(9) חובותיו של המעסיק לפי סעיפים 1ד ו-1ה ולפי סעיף 1יא ולפי
פרק ד', ככל שהן חלות עליו;
מיום 3.7.2017
תיקון
מס' 20
ס"ח
תשע"ז מס' 2647 מיום 3.7.2017 עמ' 1011 (ה"ח 694)
הוספת
סעיף קטן 1ג(ה)
ביטוח רפואי (תיקון מס' 3)
תש"ס-2000 (תיקון מס' 17) תשע"ד-2014
1ד. (א) המעסיק
הסדיר, על חשבונו, לעובד הזר למשך כל תקופת עבודתו אצלו, ביטוח רפואי שיכלול סל
שירותים שקבע שר הבריאות לענין זה בצו; ורשאי שר הבריאות בהסכמת שר האוצר לקבוע כי
הביטוח הרפואי יכלול שירותי בריאות נוספים על אלה הקבועים בסל השירותים.
(ב) קבע שר הבריאות סל שירותים לפי סעיף קטן (א), תחול חובה על המעסיק
להסדיר לעובד הזר ביטוח בריאות כאמור בצו שקבע, עד תום שישה חודשים מיום פרסום
הצו.
(ג) המעסיק רשאי לנכות משכרו של העובד הזר סכום שהוציא או שהתחייב להוציא
בפועל כדמי ביטוח רפואי כאמור, בשיעור שלא יעלה על השיעור שקבע השר, בין דרך כלל
ובין לסוגים.
(ד) הוראות סעיף זה יחולו כל עוד לא קבע שר הבריאות הסדרים מיוחדים לעובדים
זרים לפי סעיף 56(א)(1)(ד) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, תשנ"ד-1994.
(תיקון מס' 14) תשע"א-2011
(ה) הוראות סעיף זה לא יחולו לגבי עובד המועסק בהתאם להסכם חופשת עבודה,
כמשמעותו בפסקה (7) להגדרה "עובד זר" שבסעיף 44(א) לחוק התכנית להבראת
כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003
ו-2004), התשס"ג-2003.
מיום 1.7.2000
תיקון מס' 3
ס"ח
תש"ס מס' 1724 מיום 10.1.2000 עמ' 87 (ה"ח 2824)
הוספת סעיף 1ד
מיום 16.3.2011
תיקון מס' 14
ס"ח תשע"א מס' 2283 מיום 16.3.2011 עמ' 638 (ה"ח 375)
הוספת סעיף קטן 1ד(ה)
מיום
15.7.2014
תיקון מס' 17
ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ'
604 (ה"ח 535)
(א) המעביד המעסיק הסדיר, על חשבונו,
לעובד הזר למשך כל תקופת עבודתו אצלו, ביטוח רפואי שיכלול סל שירותים שקבע שר הבריאות
לענין זה בצו; ורשאי שר הבריאות בהסכמת שר האוצר לקבוע כי הביטוח הרפואי יכלול
שירותי בריאות נוספים על אלה הקבועים בסל השירותים.
(ב) קבע שר הבריאות סל שירותים לפי סעיף קטן (א),
תחול חובה על המעביד המעסיק להסדיר לעובד הזר ביטוח בריאות כאמור
בצו שקבע, עד תום שישה חודשים מיום פרסום הצו.
(ג) המעביד המעסיק רשאי לנכות משכרו של
העובד הזר סכום שהוציא או שהתחייב להוציא בפועל כדמי ביטוח רפואי כאמור, בשיעור
שלא יעלה על השיעור שקבע השר, בין דרך כלל ובין לסוגים.
מגורים הולמים (תיקון מס' 3)
תש"ס-2000 (תיקון מס' 17) תשע"ד-2014
1ה. (א) המעסיק
העמיד, על חשבונו, לשימוש העובד הזר, מגורים הולמים למשך כל תקופת עבודתו אצלו ועד
מועד שלא יפחת משבעה ימים לאחר סיומה, ואם נותרו מיום סיום העבודה ועד סיום תקופת
שהייתו של העובד הזר בישראל פחות משבעה ימים – עד מועד שלא יפחת ממספר הימים
שנותרו.
(ב) המעסיק רשאי לנכות משכרו של העובד הזר סכום להחזר הוצאות שהוציא או
שהתחייב בהן בפועל, למגורים כאמור, בשיעור שלא יעלה על השיעור שקבע השר, בין דרך
כלל ובין לסוגי עובדים זרים.
(תיקון מס' 12) תש"ע-2010
(ג) (1) השר, בהסכמת שר הפנים,
רשאי לפטור מעסיק מהחובה המוטלת עליו בסעיף קטן (א) כלפי עובדים המועסקים בתפקידים
מסוימים שקבע, או ששכרם עולה על סכום שקבע; פטור לפי סעיף קטן זה יכול שיינתן דרך
כלל בתקנות, או לגבי עובד זר מסוים;
(תיקון מס' 12)
תש"ע-2010
(2) השר רשאי לקבוע כי מעסיק שלא העמיד מגורים
הולמים לעובד הזר בשל פטור שקיבל לפי פסקה (1), ישלם לעובד הזר תשלום בעבור מגורים
הולמים בסכום שיקבע; סכום שנקבע לפי סעיף קטן זה יהיה צמוד למדד כפי שיקבע השר;
(תיקון מס' 14)
תשע"א-2011
(3) הוראות סעיף זה לא יחולו לגבי עובד המועסק
בהתאם להסכם חופשת עבודה כאמור בסעיף 1ד(ה).
(ד) השר רשאי לקבוע, בהתייעצות עם שר הבריאות, שר הפנים ושר הבינוי
והשיכון אמות מידה מחייבות למגורים הולמים, לרבות בדבר תנאי בטיחות ותברואה.
מיום 1.7.2000
תיקון מס' 3
ס"ח תש"ס
מס' 1724 מיום 10.1.2000 עמ' 87 (ה"ח 2824)
הוספת סעיף 1ה
מיום 23.4.2010
תיקון
מס' 12
ס"ח
תש"ע מס' 2238 מיום 24.3.2010 עמ' 488 (ה"ח
426)
(ג) (1) השר, בהסכמת שר הפנים, רשאי לפטור מעביד
מהחובה המוטלת עליו בסעיף קטן (א) כלפי עובדים המועסקים בתפקידים מסוימים שקבע, או
ששכרם עולה על סכום שקבע; פטור לפי סעיף קטן זה יכול שיינתן דרך כלל בתקנות, או
לגבי עובד זר מסוים;
(2) השר רשאי לקבוע כי מעביד שלא העמיד מגורים הולמים לעובד הזר בשל
פטור שקיבל לפי פסקה (1), ישלם לעובד הזר תשלום בעבור מגורים הולמים בסכום
שייקבע בסכום שיקבע; סכום שנקבע לפי סעיף קטן זה יהיה צמוד למדד כפי
שיקבע השר.
מיום 16.3.2011
תיקון מס' 14
ס"ח תשע"א מס' 2283 מיום 16.3.2011 עמ' 639 (ה"ח 375)
הוספת פסקה 1ה(ג)(3)
מיום
15.7.2014
תיקון מס' 17
ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ'
604 (ה"ח 535)
(א) המעביד המעסיק העמיד, על חשבונו,
לשימוש העובד הזר, מגורים הולמים למשך כל תקופת עבודתו אצלו ועד מועד שלא יפחת
משבעה ימים לאחר סיומה, ואם נותרו מיום סיום העבודה ועד סיום תקופת שהייתו של
העובד הזר בישראל פחות משבעה ימים – עד מועד שלא יפחת ממספר הימים שנותרו.
(ב) המעביד המעסיק
רשאי לנכות משכרו של העובד הזר סכום להחזר הוצאות שהוציא או שהתחייב בהן בפועל,
למגורים כאמור, בשיעור שלא יעלה על השיעור שקבע השר, בין דרך כלל ובין לסוגי
עובדים זרים.
(ג) (1) השר, בהסכמת שר הפנים, רשאי לפטור מעביד מעסיק
מהחובה המוטלת עליו בסעיף קטן (א) כלפי עובדים המועסקים בתפקידים מסוימים שקבע, או
ששכרם עולה על סכום שקבע; פטור לפי סעיף קטן זה יכול שיינתן דרך כלל בתקנות, או
לגבי עובד זר מסוים;
(2) השר רשאי לקבוע כי מעביד מעסיק שלא העמיד מגורים הולמים
לעובד הזר בשל פטור שקיבל לפי פסקה (1), ישלם לעובד הזר תשלום בעבור מגורים הולמים
בסכום שיקבע; סכום שנקבע לפי סעיף קטן זה יהיה צמוד למדד כפי שיקבע השר;
(3) הוראות סעיף זה לא יחולו לגבי עובד המועסק בהתאם להסכם חופשת עבודה
כאמור בסעיף 1ד(ה).
החזקת מסמכים (תיקון מס' 3)
תש"ס-2000 (תיקון מס' 12) תש"ע-2010 (תיקון מס' 17) תשע"ד-2014
1ו. (א) מי
שמעסיק עובד זר יחזיק במקום העבודה שבו מועסק העובד הזר עותק של חוזה העבודה עם העובד
הזר ותרגום נכון שלו בשפה העברית, וכן מסמכים נוספים שקבע השר בהסכמת שר הפנים;
ואולם רשאי המעסיק להחזיק את המסמכים האמורים במקום שבו הוא מנהל את עסקיו, ובלבד
שהודיע על כך בכתב לממונה ולמי שקבע השר; ההודעה תכלול גם את המען שבו יוחזקו
המסמכים כאמור.
(תיקון מס' 12) תש"ע-2010
(ב) השר, בהסכמת שר הפנים, רשאי לקבוע סוגי מסמכים שחובה על המעסיק להחזיק
כאמור בסעיף קטן (א).
מיום 1.7.2000
תיקון מס' 3
ס"ח
תש"ס מס' 1724 מיום 10.1.2000 עמ' 88 (ה"ח 2824)
הוספת סעיף 1ו
מיום 23.4.2010
תיקון
מס' 12
ס"ח
תש"ע מס' 2238 מיום 24.3.2010 עמ' 488 (ה"ח
426)
1ו. (א) מי שמעביד עובד זר יחזיק
במקום העבודה שבו מועסק העובד הזר עותק של חוזה העבודה עם העובד הזר ותרגום נכון
שלו בשפה העברית, וכן מסמכים נוספים שקבע השר בהסכמת שר הפנים; ואולם רשאי
המעביד להחזיק את המסמכים האמורים במקום שבו הוא מנהל את עסקיו, ובלבד שהודיע על
כך בכתב למי שקבע השר לממונה ולמי שקבע השר; ההודעה תכלול גם את
המען שבו יוחזקו המסמכים כאמור.
(ב) השר, בהסכמת
שר הפנים, רשאי לקבוע סוגי מסמכים שחובה על המעביד להחזיק כאמור בסעיף קטן
(א).
מיום
15.7.2014
תיקון מס' 17
ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ'
604 (ה"ח 535)
1ו. (א) מי שמעביד שמעסיק
עובד זר יחזיק במקום העבודה שבו מועסק העובד הזר עותק של חוזה העבודה עם העובד הזר
ותרגום נכון שלו בשפה העברית, וכן מסמכים נוספים שקבע השר בהסכמת שר הפנים; ואולם
רשאי המעביד המעסיק להחזיק את המסמכים האמורים במקום שבו הוא מנהל
את עסקיו, ובלבד שהודיע על כך בכתב לממונה ולמי שקבע השר; ההודעה תכלול גם את המען
שבו יוחזקו המסמכים כאמור.
(ב) השר, בהסכמת שר
הפנים, רשאי לקבוע סוגי מסמכים שחובה על המעביד המעסיק להחזיק כאמור
בסעיף קטן (א).
התקנת תקנות (תיקון מס' 3)
תש"ס-2000
1ז. תקנות לפי סעיפים 1ב עד 1ה יותקנו באישור
הועדה.
מיום 1.7.2000
תיקון מס' 3
ס"ח
תש"ס מס' 1724 מיום 10.1.2000 עמ' 88 (ה"ח 2824)
הוספת סעיף 1ז
חובות המעסיק בפועל כלפי
העובד הזר (תיקון מס' 7) תשס"ה-2005
1ז1. (א) בסעיף
זה, "חובה כלפי עובד זר" – חובה כלפי עובד זר המועסק על ידי קבלן כוח
אדם, שהיא אחת מאלה:
(תיקון מס' 8)
תשס"ז-2007
(1) החובה לתשלום שכרו של העובד הזר במלואו, ובכלל
זה החובה שנקבעה לפי הוראות סעיף 1יד(1)(ב1);
(תיקון מס' 12)
תש"ע-2010 (תיקון מס' 18) תשע"ה-2014
(1א) החובה לתשלום פיקדון לפי פרק ד';
(2) החובה להסדיר ביטוח רפואי לעובד הזר לפי הוראות
סעיף 1ד;
(3) לענין עובד זר המתגורר בחצרים שבהחזקת המעסיק
בפועל – החובה להעמיד מגורים הולמים לעובד הזר לפי הוראות סעיף 1ה.
(ב) חובה כלפי עובד
זר, החלה על קבלן כוח האדם המעסיק את העובד הזר, תחול גם על המעסיק בפועל, בהתקיים
אחד מאלה:
(1) העובד הזר דרש, בכתב, מקבלן כוח האדם למלא את
החובה, מסר למעסיקו בפועל הודעה בכתב ולפיה מסר את הדרישה האמורה, והחובה לא מולאה
על ידי קבלן כוח האדם עד תום 21 ימים ממועד מסירת ההודעה; דרישה והודעה כאמור יכול
שיימסרו גם על ידי ארגון עובדים כאמור בסעיף 7 לחוק שכר מינימום,
התשמ"ז-1987, או, אם העובד הסכים לכך – על ידי ארגון העוסק בקידום זכויותיהם
של עובדים זרים;
(2) מפקח כאמור בסעיף 6 מסר למעסיק בפועל הודעה,
בכתב, כי בידיו מידע ולפיו קבלן כוח אדם לא מילא את החובה כלפי עובד זר המועסק אצל
המעסיק בפועל, והחובה לא מולאה בידי קבלן כוח האדם עד תום 21 ימים ממועד מסירת
ההודעה;
(3) העובד הזר הגיש תובענה בשל אי-מילוי החובה נגד
קבלן כוח האדם ונגד המעסיק בפועל, גם אם לא נמסרו קודם לכן דרישה או הודעה בהתאם
להוראות פסקה (1) או (2), והחובה לא מולאה בידי קבלן כוח האדם עד תום 21 ימים מיום
מסירת התובענה למעסיק בפועל.
(תיקון מס' 12)
תש"ע-2010
(ג) נמסרה הודעה או
הוגשה תובענה כאמור בסעיף קטן (ב), יראו אותה כמתייחסת אף לאי-מילוי החובה המפורטת
בה, שאירעה לאחר מסירת ההודעה או הגשת התובענה, לפי העניין, כל עוד לא מולאה אותה
חובה על ידי קבלן כוח האדם.
מיום 1.5.2005
תיקון מס' 7
ס"ח
תשס"ה מס' 1997 מיום 11.4.2005 עמ' 360 (ה"ח 143)
הוספת סעיף 1ז1
מיום 1.1.2007
תיקון מס' 8
ס"ח
תשס"ז מס' 2077
מיום 11.1.2007 עמ' 56 (ה"ח
260)
(א) בסעיף זה, "חובה כלפי עובד זר" – חובה
כלפי עובד זר המועסק על ידי קבלן כוח אדם, שהיא אחת מאלה:
(1) החובה לתשלום שכרו של העובד הזר במלואו, ובכלל זה החובה שנקבעה לפי
הוראות סעיף
1יד(ב1) 1יד(1)(ב1);
מיום 23.4.2010
תיקון
מס' 12
ס"ח
תש"ע מס' 2238 מיום 24.3.2010 עמ' 488 (ה"ח
426)
1ז1. (א) בסעיף
זה, "חובה כלפי עובד זר" – חובה כלפי עובד זר המועסק על ידי קבלן כוח
אדם, שהיא אחת מאלה:
(1) החובה לתשלום שכרו של העובד הזר במלואו, ובכלל זה החובה שנקבעה לפי
הוראות סעיף 1יד(1)(ב1);
(1א) החובה לתשלום פיקדון לפי סעיף 1יא;
(2) החובה להסדיר ביטוח רפואי לעובד הזר לפי הוראות סעיף 1ד;
(3) לענין עובד זר המתגורר בחצרים שבהחזקת המעסיק בפועל – החובה להעמיד
מגורים הולמים לעובד הזר לפי הוראות סעיף 1ה.
(ב) חובה כלפי עובד זר, החלה על קבלן כוח האדם המעסיק
את העובד הזר, תחול גם על המעסיק בפועל, בהתקיים אחד מאלה:
(1) העובד הזר דרש, בכתב, מקבלן כוח האדם למלא את החובה, מסר למעסיקו בפועל
הודעה בכתב ולפיה מסר את הדרישה האמורה, והחובה לא מולאה על ידי קבלן כוח האדם עד
תום 21 ימים ממועד מסירת ההודעה; דרישה והודעה כאמור יכול שיימסרו גם על ידי ארגון
עובדים כאמור בסעיף 7 לחוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987, או, אם העובד הסכים לכך
– על ידי ארגון העוסק בקידום זכויותיהם של עובדים זרים;
(2) מפקח כאמור בסעיף 6 מסר למעסיק בפועל הודעה, בכתב, כי בידיו מידע ולפיו
קבלן כוח אדם לא מילא את החובה כלפי עובד זר המועסק אצל המעסיק בפועל, והחובה לא
מולאה בידי קבלן כוח האדם עד תום 21 ימים ממועד מסירת ההודעה;
(3) העובד הזר הגיש תובענה בשל אי-מילוי החובה נגד קבלן כוח האדם ונגד
המעסיק בפועל, גם אם לא נמסרו קודם לכן דרישה או הודעה בהתאם להוראות פסקה (1) או
(2), והחובה לא מולאה בידי קבלן כוח האדם עד תום 21 ימים מיום מסירת התובענה
למעסיק בפועל.
(ג) נמסרה הודעה או הוגשה תובענה כאמור בסעיף קטן
(ב), יראו אותה כמתייחסת אף לאי-מילוי החובה המפורטת בה, שאירעה לאחר מסירת ההודעה
או הגשת התובענה, לפי העניין, כל עוד לא מולאה אותה חובה על ידי קבלן כוח האדם.
מיום 1.5.2017
תיקון
מס' 18
ס"ח
תשע"ה מס' 2483 מיום 17.12.2014 עמ' 96 (ה"ח
904)
1ז1. (א) בסעיף זה, "חובה כלפי
עובד זר" – חובה כלפי עובד זר המועסק על ידי קבלן כוח אדם, שהיא אחת מאלה:
(1) החובה לתשלום שכרו של העובד הזר במלואו, ובכלל זה החובה שנקבעה לפי
הוראות סעיף 1יד(1)(ב1);
(1א) החובה לתשלום פיקדון לפי סעיף 1יא לפי פרק ד';
חובת לשכה פרטית בענף החקלאות
(תיקון מס' 8) תשס"ז-2007 (תיקון מס'
17) תשע"ד-2014
1ז2. (א) בסעיף
זה –
"חובת מעסיק כלפי עובד זר בענף החקלאות" – חובת מעסיק
כלפי עובד זר, המועסק על ידו בענף החקלאות, שהיא אחת מאלה:
(1) החובה לתשלום שכרו של העובד הזר במלואו, ובכלל
זה החובה שנקבעה לפי הוראות סעיף 1יד(1)(ב3);
(2) החובה להסדיר ביטוח רפואי לעובד הזר לפי הוראות
סעיף 1ד;
(תיקון מס' 18)
תשע"ה-2014
(3) החובה לתשלום פיקדון ככל שנקבעה בתקנות לפי פרק
ד';
(תיקון מס' 12)
תש"ע-2010
"חוק שירות התעסוקה" – (נמחקה);
(תיקון מס' 12)
תש"ע-2010
"לשכה פרטית", "תיווך עבודה" – (נמחקה);
(תיקון מס' 12)
תש"ע-2010
"תיווך עבודה" – כהגדרתו בסעיף 62 לחוק שירות
התעסוקה;
"לשכה פרטית בענף החקלאות" – לשכה פרטית העוסקת בתיווך
עבודה בענף החקלאות, שנקבע לגביה בהיתר מיוחד לפי סעיף 65(א)(1) לחוק שירות
התעסוקה, כי היא תטפל בענינם של עובדים זרים אף שלא בקשר לתיווך עבודה.
(ב) חובת מעסיק כלפי
עובד זר בענף החקלאות, תחול גם על לשכה פרטית בענף החקלאות, הפועלת בענינו של
העובד הזר, בהתקיים אחד מאלה:
(1) העובד הזר דרש מהמעסיק, בכתב, למלא את החובה,
מסר ללשכה הפרטית בענף החקלאות הודעה בכתב ולפיה מסר את הדרישה האמורה, והחובה לא
מולאה בידי המעסיק עד תום 21 ימים ממועד מסירת ההודעה; דרישה והודעה כאמור יכול
שיימסרו גם על ידי ארגון עובדים כאמור בסעיף 7 לחוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987,
או, אם העובד הזר הסכים לכך – על ידי ארגון העוסק בקידום זכויותיהם של עובדים
זרים;
(2) מפקח כאמור בסעיף 6 או עובד המדינה שהממונה
הסמיכו לענין זה, מסר ללשכה הפרטית בענף החקלאות הודעה בכתב, כי בידיו מידע ולפיו המעסיק
לא מילא את החובה כלפי העובד הזר, והחובה לא מולאה בידי המעסיק עד תום 21 ימים
ממועד מסירת ההודעה;
(3) העובד הזר הגיש תובענה בשל אי-מילוי החובה נגד
המעסיק ונגד הלשכה הפרטית בענף החקלאות, גם אם לא נמסרו קודם לכן דרישה או הודעה
בהתאם להוראות פסקה (1) או (2), והחובה לא מולאה בידי המעסיק עד תום 21 ימים מיום
מסירת התובענה ללשכה כאמור.
(ג) (1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא מילא מעסיק את חובתו
כלפי עובד זר והציעה הלשכה הפרטית בענף החקלאות הפועלת בענינו של העובד הזר, עבודה
חלופית לעובד הזר, לא תחוב הלשכה בחובת המעסיק כלפי העובד הזר בעד התקופה שתחילתה
ביום שבו היה אמור העובד הזר להתחיל בעבודה החלופית שהוצעה לו, אם סירב העובד הזר
סירוב בלתי סביר לעבודה החלופית והמשיך לעבוד אצל המעסיק שלא מילא את החובה כאמור.
(תיקון מס' 12)
תש"ע-2010
(2) שר הפנים, לאחר התייעצות עם השר ובאישור הוועדה,
רשאי לקבוע הוראות לענין אופן מתן הצעה לעבודה חלופית בידי לשכה פרטית בענף החקלאות
לפי סעיף קטן זה, ולענין אופן סירובו של העובד הזר.
(3) בסעיף קטן זה, "סירוב בלתי סביר" –
סירוב שהממונה או עובד המדינה שהוא הסמיכו לכך, קבע כי הוא בלתי סביר, בהתחשב, בין
היתר, בתנאי העבודה שהוצעו לעובד הזר בעבודה החלופית, בכושרו הגופני של העובד הזר
ובמצבו הבריאותי.
(תיקון מס' 12)
תש"ע-2010
(ד) נמסרה הודעה או
הוגשה תובענה כאמור בסעיף קטן (ב), יראו אותה כמתייחסת אף לאי-מילוי החובה המפורטת
בה, שאירעה לאחר מסירת ההודעה או הגשת התובענה, לפי העניין, כל עוד לא מולאה אותה
חובה על ידי המעסיק.
מיום 1.1.2007
תיקון מס' 8
ס"ח
תשס"ז מס' 2077
מיום 11.1.2007 עמ' 57 (ה"ח
260)
הוספת סעיף 1ז2
מיום 23.4.2010
תיקון
מס' 12
ס"ח
תש"ע מס' 2238 מיום 24.3.2010 עמ' 489 (ה"ח
426)
1ז2. (א) בסעיף זה –
"חובת
מעביד כלפי עובד זר בענף החקלאות" – חובת מעביד כלפי עובד זר, המועסק על ידו
בענף החקלאות, שהיא אחת מאלה:
(1) החובה לתשלום שכרו של העובד הזר במלואו, ובכלל זה החובה שנקבעה לפי
הוראות סעיף 1יד(1)(ב3);
(2) החובה להסדיר ביטוח רפואי לעובד הזר לפי הוראות סעיף 1ד;
(3) החובה לתשלום פיקדון לפי סעיף 1יא;
"חוק
שירות התעסוקה" – חוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959;
"לשכה
פרטית", "תיווך עבודה" – כהגדרתם בסעיף 62 לחוק שירות התעסוקה;
"תיווך
עבודה" – כהגדרתו בסעיף 62 לחוק שירות התעסוקה;
"לשכה
פרטית בענף החקלאות" – לשכה פרטית העוסקת בתיווך עבודה בענף החקלאות, שנקבע
לגביה בהיתר מיוחד לפי סעיף 65(א)(1) לחוק שירות התעסוקה, כי היא תטפל בענינם של
עובדים זרים אף שלא בקשר לתיווך עבודה.
(ב) חובת מעביד כלפי עובד זר בענף החקלאות, תחול גם
על לשכה פרטית בענף החקלאות, הפועלת בענינו של העובד הזר, בהתקיים אחד מאלה:
(1) העובד הזר דרש מהמעביד, בכתב, למלא את החובה, מסר ללשכה הפרטית בענף
החקלאות הודעה בכתב ולפיה מסר את הדרישה האמורה, והחובה לא מולאה בידי המעביד עד
תום 21 ימים ממועד מסירת ההודעה; דרישה והודעה כאמור יכול שיימסרו גם על ידי ארגון
עובדים כאמור בסעיף 7 לחוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987, או, אם העובד הזר הסכים
לכך – על ידי ארגון העוסק בקידום זכויותיהם של עובדים זרים;
(2) מפקח כאמור בסעיף 6 או עובד המדינה שהממונה הסמיכו לענין זה, מסר ללשכה
הפרטית בענף החקלאות הודעה בכתב, כי בידיו מידע ולפיו המעביד לא מילא את החובה
כלפי העובד הזר, והחובה לא מולאה בידי המעביד עד תום 21 ימים ממועד מסירת ההודעה;
(3) העובד הזר הגיש תובענה בשל אי-מילוי החובה נגד המעביד ונגד הלשכה
הפרטית בענף החקלאות, גם אם לא נמסרו קודם לכן דרישה או הודעה בהתאם להוראות פסקה
(1) או (2), והחובה לא מולאה בידי המעביד עד תום 21 ימים מיום מסירת התובענה ללשכה
כאמור.
(ג) (1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא מילא מעביד את חובתו
כלפי עובד זר והציעה הלשכה הפרטית בענף החקלאות הפועלת בענינו של העובד הזר, עבודה
חלופית לעובד הזר, לא תחוב הלשכה בחובת המעביד כלפי העובד הזר בעד התקופה שתחילתה
ביום שבו היה אמור העובד הזר להתחיל בעבודה החלופית שהוצעה לו, אם סירב העובד הזר
סירוב בלתי סביר לעבודה החלופית והמשיך לעבוד אצל המעביד שלא מילא את החובה כאמור.
(2) השר, באישור הוועדה שר הפנים, לאחר התייעצות עם השר ובאישור
הוועדה, רשאי לקבוע הוראות לענין אופן מתן הצעה לעבודה חלופית בידי לשכה פרטית
בענף החקלאות לפי סעיף קטן זה, ולענין אופן סירובו של העובד הזר.
(3) בסעיף קטן זה, "סירוב בלתי סביר" – סירוב שהממונה או עובד
המדינה שהוא הסמיכו לכך, קבע כי הוא בלתי סביר, בהתחשב, בין היתר, בתנאי העבודה
שהוצעו לעובד הזר בעבודה החלופית, בכושרו הגופני של העובד הזר ובמצבו הבריאותי.
(ד) נמסרה הודעה או הוגשה תובענה כאמור בסעיף קטן
(ב), יראו אותה כמתייחסת אף לאי-מילוי החובה המפורטת בה, שאירעה לאחר מסירת ההודעה
או הגשת התובענה, לפי העניין, כל עוד לא מולאה אותה חובה על ידי המעביד.
מיום
15.7.2014
תיקון מס' 17
ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ'
604 (ה"ח 535)
1ז2. (א) בסעיף זה –
"חובת
מעביד מעסיק כלפי עובד זר בענף החקלאות" – חובת מעביד מעסיק
כלפי עובד זר, המועסק על ידו בענף החקלאות, שהיא אחת מאלה:
(1) החובה לתשלום שכרו של העובד הזר במלואו, ובכלל זה החובה שנקבעה לפי
הוראות סעיף 1יד(1)(ב3);
(2) החובה להסדיר ביטוח רפואי לעובד הזר לפי הוראות סעיף 1ד;
(3) החובה לתשלום פיקדון לפי סעיף 1יא;
"תיווך
עבודה" – כהגדרתו בסעיף 62 לחוק שירות התעסוקה;
"לשכה
פרטית בענף החקלאות" – לשכה פרטית העוסקת בתיווך עבודה בענף החקלאות, שנקבע
לגביה בהיתר מיוחד לפי סעיף 65(א)(1) לחוק שירות התעסוקה, כי היא תטפל בענינם של
עובדים זרים אף שלא בקשר לתיווך עבודה.
(ב) חובת מעביד מעסיק כלפי עובד זר
בענף החקלאות, תחול גם על לשכה פרטית בענף החקלאות, הפועלת בענינו של העובד הזר,
בהתקיים אחד מאלה:
(1) העובד הזר דרש מהמעביד מהמעסיק, בכתב, למלא את החובה,
מסר ללשכה הפרטית בענף החקלאות הודעה בכתב ולפיה מסר את הדרישה האמורה, והחובה לא
מולאה בידי המעביד המעסיק עד תום 21 ימים ממועד מסירת ההודעה; דרישה
והודעה כאמור יכול שיימסרו גם על ידי ארגון עובדים כאמור בסעיף 7 לחוק שכר
מינימום, התשמ"ז-1987, או, אם העובד הזר הסכים לכך – על ידי ארגון העוסק
בקידום זכויותיהם של עובדים זרים;
(2) מפקח כאמור בסעיף 6 או עובד המדינה שהממונה הסמיכו לענין זה, מסר ללשכה
הפרטית בענף החקלאות הודעה בכתב, כי בידיו מידע ולפיו המעביד המעסיק
לא מילא את החובה כלפי העובד הזר, והחובה לא מולאה בידי המעביד המעסיק
עד תום 21 ימים ממועד מסירת ההודעה;
(3) העובד הזר הגיש תובענה בשל אי-מילוי החובה נגד המעביד המעסיק
ונגד הלשכה הפרטית בענף החקלאות, גם אם לא נמסרו קודם לכן דרישה או הודעה בהתאם להוראות
פסקה (1) או (2), והחובה לא מולאה בידי המעביד המעסיק עד תום 21
ימים מיום מסירת התובענה ללשכה כאמור.
(ג) (1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא מילא מעביד
מעסיק את חובתו כלפי עובד זר והציעה הלשכה הפרטית בענף החקלאות הפועלת
בענינו של העובד הזר, עבודה חלופית לעובד הזר, לא תחוב הלשכה בחובת המעביד המעסיק
כלפי העובד הזר בעד התקופה שתחילתה ביום שבו היה אמור העובד הזר להתחיל בעבודה
החלופית שהוצעה לו, אם סירב העובד הזר סירוב בלתי סביר לעבודה החלופית והמשיך
לעבוד אצל המעביד המעסיק שלא מילא את החובה כאמור.
(2) שר הפנים, לאחר התייעצות עם השר ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע הוראות
לענין אופן מתן הצעה לעבודה חלופית בידי לשכה פרטית בענף החקלאות לפי סעיף קטן זה,
ולענין אופן סירובו של העובד הזר.
(3) בסעיף קטן זה, "סירוב בלתי סביר" – סירוב שהממונה או עובד
המדינה שהוא הסמיכו לכך, קבע כי הוא בלתי סביר, בהתחשב, בין היתר, בתנאי העבודה
שהוצעו לעובד הזר בעבודה החלופית, בכושרו הגופני של העובד הזר ובמצבו הבריאותי.
(ד) נמסרה הודעה או הוגשה תובענה כאמור בסעיף קטן
(ב), יראו אותה כמתייחסת אף לאי-מילוי החובה המפורטת בה, שאירעה לאחר מסירת ההודעה
או הגשת התובענה, לפי העניין, כל עוד לא מולאה אותה חובה על ידי המעביד המעסיק.
מיום 1.5.2017
תיקון
מס' 18
ס"ח
תשע"ה מס' 2483 מיום 17.12.2014 עמ' 96 (ה"ח
904)
1ז2. (א) בסעיף זה –
"חובת
מעסיק כלפי עובד זר בענף החקלאות" – חובת מעסיק כלפי עובד זר, המועסק על ידו
בענף החקלאות, שהיא אחת מאלה:
(1) החובה לתשלום שכרו של העובד הזר במלואו, ובכלל זה החובה שנקבעה לפי
הוראות סעיף 1יד(1)(ב3);
(2) החובה להסדיר ביטוח רפואי לעובד הזר לפי הוראות סעיף 1ד;
(3) החובה לתשלום פיקדון לפי סעיף 1יא ככל שנקבעה בתקנות לפי פרק
ד';
"תיווך
עבודה" – כהגדרתו בסעיף 62 לחוק שירות התעסוקה;
"לשכה
פרטית בענף החקלאות" – לשכה פרטית העוסקת בתיווך עבודה בענף החקלאות, שנקבע
לגביה בהיתר מיוחד לפי סעיף 65(א)(1) לחוק שירות התעסוקה, כי היא תטפל בענינם של
עובדים זרים אף שלא בקשר לתיווך עבודה.
מיום 1.7.2000
תיקון מס' 3
ס"ח
תש"ס מס' 1724 מיום 10.1.2000 עמ' 88 (ה"ח 2824)
הוספת פרק ג'
מיום
15.7.2014
תיקון מס' 17
ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ'
604 (ה"ח 535)
פרק ג': חיוביו של מעביד מעסיק
כלפי הרשויות
ערובה (תיקון מס' 3)
תש"ס-2000
1ח. (א) השר,
בהסכמת שר האוצר ושר הפנים, ובאישור הועדה רשאי לקבוע חובת המצאה של ערבות בנקאית
או ערובה מתאימה אחרת (להלן – ערובה), לטובת המדינה להבטחת מילוי חובותיו של מעסיק
כלפי העובד הזר, לרבות סוגה, תנאיה, סכומה, נוסחה, מועדים להמצאתה, חילוטה והוראות
לענין השימוש בכספי החילוט.
(ב) השר, בהסכמת שר האוצר ושר הפנים ובאישור הועדה, רשאי לקבוע כי ערובה
שהמציא מעסיק בישראל בקשר להעסקת עובד זר לפי חוק אחר תשמש להבטחת מילוי חובותיו
לפי חוק זה; בתקנות לפי סעיף קטן זה יכול שייקבע סדר קדימויות בחילוט הערובות,
והכל כאמור לשם מימוש המטרות שלשמן ניתנו.
(ג) הערובה תינתן על ידי המעסיק, ויכול שתינתן, בהסכמת המעסיק, על ידי
אחד מאלה, שהוכר לענין זה על ידי השר ובתנאים שיקבע לפי הענין –
(1) ארגון מעבידים שהמעסיק חבר בו;
(2) תאגיד שהמעסיק חבר בו או בעל מניה בו;
(3) תאגיד שחברים בו מושבים או קיבוצים שהמעסיק הוא
חבר במי מהם.
מיום 1.7.2000
תיקון מס' 3
ס"ח
תש"ס מס' 1724 מיום 10.1.2000 עמ' 88 (ה"ח 2824)
הוספת סעיף 1ח
מיום
15.7.2014
תיקון מס' 17
ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ'
604 (ה"ח 535)
1ח. (א) השר, בהסכמת שר האוצר ושר
הפנים, ובאישור הועדה רשאי לקבוע חובת המצאה של ערבות בנקאית או ערובה מתאימה אחרת
(להלן – ערובה), לטובת המדינה להבטחת מילוי חובותיו של מעביד מעסיק
כלפי העובד הזר, לרבות סוגה, תנאיה, סכומה, נוסחה, מועדים להמצאתה, חילוטה והוראות
לענין השימוש בכספי החילוט.
(ב) השר, בהסכמת שר
האוצר ושר הפנים ובאישור הועדה, רשאי לקבוע כי ערובה שהמציא מעביד מעסיק
בישראל בקשר להעסקת עובד זר לפי חוק אחר תשמש להבטחת מילוי חובותיו לפי חוק זה;
בתקנות לפי סעיף קטן זה יכול שייקבע סדר קדימויות בחילוט הערובות, והכל כאמור לשם
מימוש המטרות שלשמן ניתנו.
(ג) הערובה תינתן
על ידי המעביד המעסיק, ויכול שתינתן, בהסכמת המעביד המעסיק,
על ידי אחד מאלה, שהוכר לענין זה על ידי השר ובתנאים שיקבע לפי הענין –
(1) ארגון מעבידים שהמעביד שהמעסיק חבר בו;
(2) תאגיד שהמעביד שהמעסיק חבר בו או בעל מניה בו;
(3) תאגיד שחברים בו מושבים או קיבוצים שהמעביד שהמעסיק הוא
חבר במי מהם.
חובת דיווח (תיקון מס' 3)
תש"ס-2000 (תיקון מס' 4) תשס"ג-2002 (תיקון מס' 12) תש"ע-2010
(תיקון מס' 17) תשע"ד-2014
1ט. (א) שר
הפנים רשאי לקבוע כי על מעסיק של עובד זר להגיש לממונה דין וחשבון, מדי חודש או
מדי תקופה ארוכה מזו שיקבע שר הפנים.
(תיקון מס' 7) תשס"ה-2005 (תיקון מס' 18)
תשע"ה-2014
(ב) בדין וחשבון כאמור יפורטו שכר העבודה של העובד הזר, התשלומים של המעסיק
בעבור תנאים סוציאליים וכן ניכויים משכר העבודה לרבות ניכויים בעד תנאים
סוציאליים, ניכויים לפי סעיפים 1ד ו-1ה והסכומים ששולמו לפי פרק ד'.
(תיקון מס' 10) תשס"ח-2008 (תיקון מס' 12)
תש"ע-2010
(ג) הדו"ח האמור בסעיף קטן (א) ייערך על גבי טופס שיקבע שר הפנים;
כן רשאי השר הפנים לקבוע את המועד והדרך להגשת הדו"ח האמור, פרטים נוספים שיש
לכלול בו והמסמכים שיש לצרף אליו, לרבות העתק של תלוש השכר כמשמעותו בסעיף 24 לחוק
הגנת השכר, התשי"ח-1958 (להלן – תלוש שכר).
(תיקון מס' 4) תשס"ג-2002 (תיקון מס' 12)
תש"ע-2010
(ד) קבע שר הפנים, לפי הוראות סעיף קטן (א), חובה להגיש דין וחשבון, ימסור
מעסיקו של עובד זר לממונה, מדי תקופה שיקבע שר הפנים, אישור של רואה חשבון המאמת
את הדוחות שהוגשו לפי סעיף זה; שר הפנים רשאי לקבוע, לגבי סוגי מעסיקים, כי אימות
הדוחות יהיה בדרך אחרת.
(תיקון מס' 4) תשס"ג-2002 (תיקון מס' 10)
תשס"ח-2008 (תיקון מס' 12) תש"ע-2010
(ה) מפקח שהשר הסמיך לפי סעיף 5ב, הממונה על זכויות עובדים זרים או מי
שנתמנה מפקח לענין חוק שהשר ממונה על ביצועו, רשאי, לצורך מילוי תפקידו, לפי חוק
זה, לדרוש ולקבל מהממונה דוחות, תלושי שכר וכל מסמך ומידע אחר שמסר מעסיקו של עובד
זר בהתאם להוראות סעיף זה, ולהשתמש בחומר האמור לצורך מילוי תפקידו כאמור.
(תיקון מס' 12)
תש"ע-2010
(ו) תקנות לפי סעיף
זה יותקנו לאחר התייעצות עם השר.
מיום 1.7.2000
תיקון מס' 3
ס"ח
תש"ס מס' 1724 מיום 10.1.2000 עמ' 89 (ה"ח 2824)
הוספת סעיף 1ט
מיום 1.1.2004
תיקון מס' 4
ס"ח
תשס"ג מס' 1882 מיום 29.12.2002 עמ' 181 (ה"ח 4)
1ט. (א) מעבידו של עובד זר ימסור
למדור התשלומים כהגדרתו בסעיף 61א לחוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959 (להלן –
מדור התשלומים), דין וחשבון, מדי חודש או מדי תקופה ארוכה מזו שיקבע השר.
(א) השר רשאי לקבוע כי
על מעביד של עובד זר להגיש לממונה דין וחשבון, מדי חודש או מדי תקופה ארוכה מזו
שיקבע השר.
(ב) בדין וחשבון
כאמור יפורטו שכר העבודה של העובד הזר, התשלומים של המעביד בעבור תנאים סוציאליים
וכן ניכויים משכר העבודה לרבות ניכויים בעד תנאים סוציאליים, ניכויים לפי סעיפים 1ד
ו-1ה והסכומים ששולמו או שנוכו מהשכר לפי סעיף 1יא.
(ג) הדו"ח האמור בסעיף קטן (א) ייערך על גבי
טופס שיקבע השר; כן רשאי השר לקבוע את המועד והדרך להגשת הדו"ח האמור, פרטים
נוספים שיש לכלול בו והמסמכים שיש לצרף אליו, לרבות העתק של פירוט שכר העבודה
והסכומים שנוכו מהשכר שנמסר לעובד לפי הוראת סעיף 24 לחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958
(להלן – פירוט שכר העבודה).
(ד) מעבידו של עובד זר ימסור למדור התשלומים קבע
השר, לפי הוראות סעיף קטן (א), חובה להגיש דין וחשבון, ימסור מעבידו של עובד זר
לממונה, מדי תקופה שיקבע השר, אישור של רואה חשבון המאמת את הדוחות שהוגשו
למדור התשלומים שהוגשו לפי סעיף זה; השר רשאי לקבוע, לגבי סוגי
מעבידים, כי אימות הדוחות יהיה בדרך אחרת.
(ה) מי שנתמנה מפקח
לענין חוק שהשר ממונה על ביצועו, רשאי, לצורך מילוי תפקידו, לפי חוק זה, לדרוש
ולקבל ממדור התשלומים מהממונה דוחות, פירוט שכר העבודה וכל מסמך
ומידע אחר שמסר מעבידו של עובד זר למדור התשלומים בהתאם להוראות סעיף זה,
ולהשתמש בחומר האמור לצורך מילוי תפקידו כאמור.
מיום 1.5.2005
תיקון מס' 7
ס"ח
תשס"ה מס' 1997 מיום 11.4.2005 עמ' 361 (ה"ח 143)
(ב) בדין וחשבון
כאמור יפורטו שכר העבודה של העובד הזר, התשלומים של המעביד בעבור תנאים סוציאליים
וכן ניכויים משכר העבודה לרבות ניכויים בעד תנאים סוציאליים, ניכויים לפי סעיפים 1ד
ו-1ה והסכומים ששולמו או שנוכו מהשכר לפי סעיף 1יא.
מיום 1.2.2009
תיקון מס' 10
ס"ח
תשס"ח מס' 2162
מיום 6.7.2008 עמ' 617 (ה"ח
179)
(ג) הדו"ח
האמור בסעיף קטן (א) ייערך על גבי טופס שיקבע השר; כן רשאי השר לקבוע את המועד
והדרך להגשת הדו"ח האמור, פרטים נוספים שיש לכלול בו והמסמכים שיש לצרף אליו,
לרבות העתק של פירוט שכר העבודה והסכומים שנוכו מהשכר שנמסר לעובד לפי הוראת
סעיף 24 לחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958 (להלן - פירוט שכר העבודה) של
תלוש השכר כמשמעותו בסעיף 24 לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958 (להלן – תלוש שכר).
(ד) קבע השר, לפי
הוראות סעיף קטן (א), חובה להגיש דין וחשבון, ימסור מעבידו של עובד זר לממונה, מדי
תקופה שיקבע השר, אישור של רואה חשבון המאמת את הדוחות שהוגשו לפי סעיף זה; השר
רשאי לקבוע, לגבי סוגי מעבידים, כי אימות הדוחות יהיה בדרך אחרת.
(ה) מי שנתמנה מפקח
לענין חוק שהשר ממונה על ביצועו, רשאי, לצורך מילוי תפקידו, לפי חוק זה, לדרוש
ולקבל מהממונה דוחות, פירוט שכר העבודה תלושי שכר וכל מסמך ומידע
אחר שמסר מעבידו של עובד זר בהתאם להוראות סעיף זה, ולהשתמש בחומר האמור לצורך מילוי
תפקידו כאמור.
מיום 23.4.2010
תיקון
מס' 12
ס"ח
תש"ע מס' 2238 מיום 24.3.2010 עמ' 489 (ה"ח
426)
1ט. (א) השר
שר הפנים רשאי לקבוע כי על מעביד של עובד זר להגיש לממונה דין וחשבון, מדי
חודש או מדי תקופה ארוכה מזו שיקבע השר שר הפנים.
(ב) בדין וחשבון
כאמור יפורטו שכר העבודה של העובד הזר, התשלומים של המעביד בעבור תנאים סוציאליים
וכן ניכויים משכר העבודה לרבות ניכויים בעד תנאים סוציאליים, ניכויים לפי סעיפים 1ד
ו-1ה והסכומים ששולמו לפי סעיף 1יא.
(ג) הדו"ח
האמור בסעיף קטן (א) ייערך על גבי טופס שיקבע השר שר הפנים; כן רשאי
השר שר הפנים לקבוע את המועד והדרך להגשת הדו"ח האמור, פרטים
נוספים שיש לכלול בו והמסמכים שיש לצרף אליו, לרבות העתק של תלוש השכר כמשמעותו
בסעיף 24 לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958 (להלן – תלוש שכר).
(ד) קבע השר
שר הפנים, לפי הוראות סעיף קטן (א), חובה להגיש דין וחשבון, ימסור מעבידו
של עובד זר לממונה, מדי תקופה שיקבע השר שר הפנים, אישור של רואה
חשבון המאמת את הדוחות שהוגשו לפי סעיף זה; השר שר הפנים רשאי
לקבוע, לגבי סוגי מעבידים, כי אימות הדוחות יהיה בדרך אחרת.
(ה) מפקח שהשר
הסמיך לפי סעיף 5ב, הממונה על זכויות עובדים זרים או מי שנתמנה מפקח לענין חוק
שהשר ממונה על ביצועו, רשאי, לצורך מילוי תפקידו, לפי חוק זה, לדרוש ולקבל מהממונה
דוחות, תלושי שכר וכל מסמך ומידע אחר שמסר מעבידו של עובד זר בהתאם להוראות סעיף
זה, ולהשתמש בחומר האמור לצורך מילוי תפקידו כאמור.
(ו) תקנות לפי סעיף זה יותקנו לאחר התייעצות עם השר.
מיום
15.7.2014
תיקון מס' 17
ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ'
604 (ה"ח 535)
(א) שר הפנים רשאי לקבוע כי על מעביד מעסיק
של עובד זר להגיש לממונה דין וחשבון, מדי חודש או מדי תקופה ארוכה מזו שיקבע שר
הפנים.
(ב) בדין וחשבון
כאמור יפורטו שכר העבודה של העובד הזר, התשלומים של המעביד המעסיק
בעבור תנאים סוציאליים וכן ניכויים משכר העבודה לרבות ניכויים בעד תנאים
סוציאליים, ניכויים לפי סעיפים 1ד ו-1ה והסכומים ששולמו לפי סעיף 1יא.
(ג) הדו"ח
האמור בסעיף קטן (א) ייערך על גבי טופס שיקבע שר הפנים; כן רשאי שר הפנים לקבוע את
המועד והדרך להגשת הדו"ח האמור, פרטים נוספים שיש לכלול בו והמסמכים שיש לצרף
אליו, לרבות העתק של תלוש השכר כמשמעותו בסעיף 24 לחוק הגנת השכר,
התשי"ח-1958 (להלן – תלוש שכר).
(ד) קבע שר הפנים,
לפי הוראות סעיף קטן (א), חובה להגיש דין וחשבון, ימסור מעבידו מעסיקו
של עובד זר לממונה, מדי תקופה שיקבע שר הפנים, אישור של רואה חשבון המאמת את
הדוחות שהוגשו לפי סעיף זה; שר הפנים רשאי לקבוע, לגבי סוגי מעבידים מעסיקים,
כי אימות הדוחות יהיה בדרך אחרת.
(ה) מפקח שהשר
הסמיך לפי סעיף 5ב, הממונה על זכויות עובדים זרים או מי שנתמנה מפקח לענין חוק
שהשר ממונה על ביצועו, רשאי, לצורך מילוי תפקידו, לפי חוק זה, לדרוש ולקבל מהממונה
דוחות, תלושי שכר וכל מסמך ומידע אחר שמסר מעבידו מעסיקו של עובד זר
בהתאם להוראות סעיף זה, ולהשתמש בחומר האמור לצורך מילוי תפקידו כאמור.
מיום 1.5.2017
תיקון
מס' 18
ס"ח
תשע"ה מס' 2483 מיום 17.12.2014 עמ' 96 (ה"ח
904)
(ב) בדין וחשבון
כאמור יפורטו שכר העבודה של העובד הזר, התשלומים של המעסיק בעבור תנאים סוציאליים
וכן ניכויים משכר העבודה לרבות ניכויים בעד תנאים סוציאליים, ניכויים לפי סעיפים 1ד
ו-1ה והסכומים ששולמו לפי סעיף 1יא לפי פרק ד'.
אגרה (תיקון מס' 3) תש"ס-2000 (תיקון מס' 4) תשס"ג-2002 (תיקון מס' 11)
תשס"ט-2009 (תיקון מס' 17) תשע"ד-2014 הודעה תשע"ז-2017
1י. (א) מעסיק
המבקש להעסיק עובד זר ישלם אגרת בקשה בסכום של 1,190 שקלים חדשים (בחוק זה – אגרת
בקשה), בשל כל עובד זר שהוא מבקש להעסיק; אם הבקשה היא להיתר להעסקת עובד זר בענף
החקלאות או בתחום הסיעוד, ישלם אגרת בקשה בסכום של 590 שקלים חדשים, ואם הבקשה היא
להיתר להעסקת עובד זר בענף המסעדות האתניות, בענף הבניין או בענף התעשייה – ישלם
אגרת בקשה בסכום של 890 שקלים חדשים; האגרה תשולם בעת הגשת בקשה להיתר לפי סעיף
1יג, לרבות בעת הגשת בקשה להארכת תוקפו של היתר כאמור.
(תיקון מס' 4) תשס"ג-2002 (תיקון מס' 11)
תשס"ט-2009 הודעה תשע"ז-2017
(א1) ניתן למעסיק היתר להעסיק עובד זר לפי סעיף 1יג, ישלם
אגרה שנתית בסכום של 9,480 שקלים חדשים בעבור כל אשרה ורישיון לישיבת ביקור למטרת
עבודה בישראל שיינתנו לעובד זר, בהסתמך על ההיתר, לפי חוק הכניסה לישראל (בחוק זה –
אגרה שנתית); אם ההיתר ניתן לשם העסקת עובד זר בענף החקלאות, ישלם אגרה שנתית
בסכום של 1,190 שקלים חדשים, ואם ההיתר ניתן לשם העסקת עובד זר בענף המסעדות
האתניות, בענף בניין או בענף התעשייה – ישלם אגרה שנתית בסכום של 7,110 שקלים
חדשים.
(תיקון מס' 4) תשס"ג-2002
(ב) האגרה השנתית ואגרת הבקשה כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(א1) ישולמו בידי
מי שמבקש להעסיק את העובד הזר.
(תיקון מס' 4) תשס"ג-2002 (תיקון מס' 12)
תש"ע-2010
(ג) שר הפנים, בהסכמת שר האוצר ולאחר התייעצות עם השר, רשאי, ובאישור
ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע הוראות לענין דרכי תשלום אגרת בקשה ואגרה שנתית, וכן
הוראות ותנאים בדבר:
(1) פטור או סכום מופחת של אגרת בקשה או אגרה שנתית
בעבור עובד זר המועסק בסיעוד בידי יחיד, בתנאים שיקבע;
(2) פטור או סכום מופחת של אגרת בקשה או אגרה
שנתית, לגבי סוגי עובדים זרים, לגבי עובדים זרים בסוגי עבודה או בענפים מסוימים
ולגבי עובדים זרים בתפקידים מסוימים, הכל כפי שיקבע;
(3) תשלום חלקי של אגרה שנתית לגבי אשרה ורישיון
ישיבה כאמור בסעיף קטן (א1) שניתנו לתקופה שאינה עולה על שישה חודשים.
(תיקון מס' 4) תשס"ג-2002 (תיקון מס' 7)
תשס"ה-2005 (תיקון מס' 12) תש"ע-2010
(ד) סכומי האגרות כאמור בסעיף זה יעודכנו ב-1 בינואר של כל שנה, בהתאם
לשיעור עליית מדד המחירים לצרכן הידוע באותו מועד לעומת המדד שהיה ידוע ב-1 בינואר
של השנה שקדמה לה; הסכומים האמורים יעוגלו לסכום הקרוב שהוא מכפלה של עשרה שקלים
חדשים.
(תיקון מס' 9)
תשס"ז-2007
(ה) על גביית אגרות
לפי סעיף זה תחול פקודת המסים (גביה) כאילו היו מס, וניתן לגבותן גם בדרך של
תובענה אזרחית.
מיום 1.7.2000
תיקון מס' 3
ס"ח
תש"ס מס' 1724 מיום 10.1.2000 עמ' 89 (ה"ח 2824)
הוספת סעיף 1י
מיום 1.1.2003
(בכפוף להוראת שעה להלן)
תיקון מס' 4
ס"ח
תשס"ג מס' 1882 מיום 29.12.2002 עמ' 182 (ה"ח 4)
(א) שר הפנים, בהסכמת השר ושר האוצר ובאישור הועדה,
יקבע הוראות ותנאים בדבר -
(1) חובת מעביד לשלם אגרה שנתית בסכום שלא יעלה על 3,000 ש"ח, שתשולם
בעבור כל אשרת עובד זר שתינתן לפי חוק הכניסה (להלן – אגרה שנתית);
(2) חובת מעביד לשלם אגרת בקשה בסכום שלא יעלה על 350 ש"ח (להלן –
אגרת בקשה) שתשולם בעבור כל בקשה לאשרה ולרשיון לישיבת ביקור למטרת עבודה בישראל
לפי חוק הכניסה (להלן – אשרת עובד זר);
(3) פטור או סכום מופחת של אגרת בקשה או אגרה שנתית בעבור עובד זר סיעודי
המועסק בידי יחיד, בתנאים שיקבע;
(4) פטור או סכום מופחת של אגרת בקשה או אגרה שנתית, לגבי עובדים זרים
בסוגי עבודה או בענפים אחרים שיקבע ולגבי עובדים זרים בתפקידים מסוימים שקבע;
(5) תשלום חלקי של אגרה שנתית לגבי אשרת עובד זר שתינתן לתקופה של עד 6
חודשים;
(6) החזר חלקי של אגרה שנתית במקרה שהעובד הזר עזב את ישראל לפני תום המועד
שנקבע באשרה שבשלה שולמה אגרה, הכל בתנאים ובנסיבות שיקבע כאמור.
(א) מעביד המבקש להעסיק
עובד זר ישלם אגרת בקשה בסכום של 500 שקלים חדשים (בחוק זה – אגרת בקשה), בשל כל
עובד זר שהוא מבקש להעסיק; האגרה תשולם בעת הגשת בקשה להיתר לפי סעיף 1יג, לרבות
בעת הגשת בקשה להארכת תוקפו של היתר כאמור.
(א1)
ניתן למעביד היתר להעסיק עובד זר לפי סעיף 1יג, ישלם אגרה שנתית בסכום של 4,000
שקלים חדשים בעבור כל אשרה ורישיון לישיבת ביקור למטרת עבודה בישראל שיינתנו לעובד
זר, בהסתמך על ההיתר, לפי חוק הכניסה לישראל (בחוק זה – אגרה שנתית), ואם ההיתר
ניתן לשם העסקת עובד זר בענף החקלאות, ישלם אגרה שנתית בסכום של 1,000 שקלים
חדשים.
(ב) האגרה השנתית
ואגרת הבקשה כאמור בסעיף קטן (א) כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(א1)
ישולמו בידי מי שמבקש להעסיק את העובד הזר.
(ג) שר הפנים, בהסכמת השר ושר האוצר ובאישור הועדה
רשאי בצו להקטין את הסכומים הנקובים בסעיף קטן (א).
(ג) השר רשאי, בהסכמת
שר האוצר, בהתייעצות עם שר הפנים, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע הוראות
לענין דרכי תשלום אגרת בקשה ואגרה שנתית, וכן הוראות ותנאים בדבר:
(1) פטור או סכום מופחת של אגרת בקשה או אגרה שנתית בעבור עובד זר המועסק
בסיעוד בידי יחיד, בתנאים שיקבע;
(2) פטור או סכום מופחת של אגרת בקשה או אגרה שנתית, לגבי סוגי עובדים
זרים, לגבי עובדים זרים בסוגי עבודה או בענפים מסוימים ולגבי עובדים זרים בתפקידים
מסוימים, הכל כפי שיקבע;
(3) תשלום חלקי של אגרה שנתית לגבי אשרה ורישיון ישיבה כאמור בסעיף קטן
(א1) שניתנו לתקופה שאינה עולה על שישה חודשים.
(ד) סכומי האגרות
כאמור בסעיף זה יעודכנו ב-1 בינואר של כל שנה, בהתאם לשיעור עליית מדד המחירים לצרכן שפורסם ב-15 באוקטובר של אותה שנה לעומת המדד
שפורסם ב-15 באוקטובר של השנה שלפניה; שר הפנים השר יפרסם הודעה על
סכומי האגרות, כפי שעודכנו לפי סעיף קטן זה.
מיום 1.1.2003 עד יום
30.4.2003
תיקון מס' 4 (הוראת
שעה)
ס"ח
תשס"ג מס' 1882 מיום 29.12.2002 עמ' 182 (ה"ח 4)
(א) מעביד המבקש להעסיק עובד זר ישלם אגרת בקשה בסכום
של 500 שקלים חדשים (בחוק זה – אגרת בקשה), בשל כל עובד זר שהוא מבקש להעסיק;
האגרה תשולם בעת הגשת בקשה להיתר לפי סעיף 1יג סעיף 32 בחוק שירות
התעסוקה, התשי"ט-1959, לרבות בעת הגשת בקשה להארכת תוקפו של היתר כאמור.
(א1)
ניתן למעביד היתר להעסיק עובד זר לפי סעיף 1יג סעיף 32 בחוק שירות
התעסוקה, התשי"ט-1959, ישלם אגרה שנתית בסכום של 4,000 שקלים חדשים בעבור
כל אשרה ורישיון לישיבת ביקור למטרת עבודה בישראל שיינתנו לעובד זר, בהסתמך על
ההיתר, לפי חוק הכניסה לישראל (בחוק זה – אגרה שנתית), ואם ההיתר ניתן לשם העסקת
עובד זר בענף החקלאות, ישלם אגרה שנתית בסכום של 1,000 שקלים חדשים.
מיום 1.5.2005
תיקון מס' 7
ס"ח
תשס"ה מס' 1997 מיום 11.4.2005 עמ' 361 (ה"ח 143)
(ד) סכומי האגרות כאמור בסעיף זה יעודכנו ב-1 בינואר
של כל שנה, בהתאם לשיעור עליית מדד המחירים לצרכן
שפורסם ב-15 באוקטובר של אותה שנה לעומת המדד שפורסם ב-15 באוקטובר של
השנה שלפניה; השר יפרסם הודעה על סכומי האגרות, כפי שעודכנו לפי סעיף קטן זה הידוע
באותו מועד לעומת המדד שהיה ידוע ב-1 בינואר של השנה שקדמה לה.
מיום 1.4.2007
תיקון מס' 9
ס"ח
תשס"ז מס' 2077
מיום 11.1.2007 עמ' 67 (ה"ח
260)
הוספת סעיף קטן 1י(ה)
מיום 1.1.2008
הודעה תשס"ח-2008
י"פ תשס"ח מס' 5777 מיום 20.2.2008 עמ' 1979
(א) מעביד המבקש להעסיק עובד זר ישלם אגרת בקשה בסכום
של 500 530 שקלים חדשים (בחוק זה – אגרת בקשה), בשל כל עובד זר שהוא
מבקש להעסיק; האגרה תשולם בעת הגשת בקשה להיתר לפי סעיף 1יג, לרבות בעת הגשת בקשה
להארכת תוקפו של היתר כאמור.
(א1)
ניתן למעביד היתר להעסיק עובד זר לפי סעיף 1יג, ישלם אגרה שנתית בסכום של 4,000
4,240 שקלים חדשים בעבור כל אשרה ורישיון לישיבת ביקור למטרת עבודה בישראל
שיינתנו לעובד זר, בהסתמך על ההיתר, לפי חוק הכניסה לישראל (בחוק זה – אגרה
שנתית), ואם ההיתר ניתן לשם העסקת עובד זר בענף החקלאות, ישלם אגרה שנתית בסכום של
1,000 1,060 שקלים חדשים.
מיום 1.1.2009
הודעה
תשס"ט-2009
י"פ
תשס"ט מס' 5971 מיום 29.6.2009 עמ' 4570
(א) מעביד המבקש להעסיק עובד זר ישלם אגרת בקשה בסכום
של 530 555 שקלים חדשים (בחוק זה – אגרת בקשה), בשל כל עובד זר שהוא
מבקש להעסיק; האגרה תשולם בעת הגשת בקשה להיתר לפי סעיף 1יג, לרבות בעת הגשת בקשה
להארכת תוקפו של היתר כאמור.
(א1)
ניתן למעביד היתר להעסיק עובד זר לפי סעיף 1יג, ישלם אגרה שנתית בסכום של 4,240
4,430 שקלים חדשים בעבור כל אשרה ורישיון לישיבת ביקור למטרת עבודה בישראל
שיינתנו לעובד זר, בהסתמך על ההיתר, לפי חוק הכניסה לישראל (בחוק זה – אגרה
שנתית), ואם ההיתר ניתן לשם העסקת עובד זר בענף החקלאות, ישלם אגרה שנתית בסכום של
1,060 1,110 שקלים חדשים.
מיום 1.1.2010 (בכפוף להוראת מעבר בסעיף 20 לתיקון)
תיקון
מס' 11
ס"ח
תשס"ט מס' 2203 מיום 23.7.2009 עמ' 176 (ה"ח
436)
(א) מעביד המבקש להעסיק עובד זר ישלם אגרת בקשה בסכום
של 555 1,110 שקלים חדשים (בחוק זה – אגרת בקשה), בשל כל עובד זר
שהוא מבקש להעסיק; אם הבקשה היא להיתר להעסקת עובד זר בענף החקלאות או בתחום
הסיעוד, ישלם אגרת בקשה בסכום של 555 שקלים חדשים, ואם הבקשה היא להיתר להעסקת
עובד זר בענף המסעדות האתניות, בענף הבניין או בענף התעשייה – ישלם אגרת בקשה
בסכום של 833 שקלים חדשים; האגרה תשולם בעת הגשת בקשה להיתר לפי סעיף 1יג,
לרבות בעת הגשת בקשה להארכת תוקפו של היתר כאמור.
(א1)
ניתן למעביד היתר להעסיק עובד זר לפי סעיף 1יג, ישלם אגרה שנתית בסכום של 4,430
8,860 שקלים חדשים בעבור כל אשרה ורישיון לישיבת ביקור למטרת עבודה בישראל
שיינתנו לעובד זר, בהסתמך על ההיתר, לפי חוק הכניסה לישראל (בחוק זה – אגרה שנתית),
ואם ההיתר ניתן לשם העסקת עובד זר בענף החקלאות, ישלם אגרה שנתית בסכום של 1,110
שקלים חדשים; אם ההיתר ניתן לשם העסקת עובד זר בענף החקלאות, ישלם אגרה
שנתית בסכום של 1,110 שקלים חדשים, ואם ההיתר ניתן לשם העסקת עובד זר בענף המסעדות
האתניות, בענף בניין או בענף התעשייה – ישלם אגרה שנתית בסכום של 6,645 שקלים
חדשים.
מיום 23.4.2010
תיקון
מס' 12
ס"ח
תש"ע מס' 2238 מיום 24.3.2010 עמ' 489 (ה"ח
426)
(ג) השר רשאי,
בהסכמת שר האוצר, בהתייעצות עם שר הפנים שר הפנים, בהסכמת שר האוצר ולאחר
התייעצות עם השר, רשאי, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע הוראות לענין
דרכי תשלום אגרת בקשה ואגרה שנתית, וכן הוראות ותנאים בדבר:
(1) פטור או סכום מופחת של אגרת בקשה או אגרה שנתית בעבור עובד זר המועסק
בסיעוד בידי יחיד, בתנאים שיקבע;
(2) פטור או סכום מופחת של אגרת בקשה או אגרה שנתית, לגבי סוגי עובדים
זרים, לגבי עובדים זרים בסוגי עבודה או בענפים מסוימים ולגבי עובדים זרים בתפקידים
מסוימים, הכל כפי שיקבע;
(3) תשלום חלקי של אגרה שנתית לגבי אשרה ורישיון ישיבה כאמור בסעיף קטן
(א1) שניתנו לתקופה שאינה עולה על שישה חודשים.
(ד) סכומי האגרות
כאמור בסעיף זה יעודכנו ב-1 בינואר של כל שנה, בהתאם לשיעור עליית מדד המחירים לצרכן
הידוע באותו מועד לעומת המדד שהיה ידוע ב-1 בינואר של השנה שקדמה לה; הסכומים
האמורים יעוגלו לסכום הקרוב שהוא מכפלה של עשרה שקלים חדשים.
מיום 1.1.2011
הודעה
תשע"א-2011
י"פ
תשע"א מס' 6225 מיום 13.4.2011 עמ' 3769
(א) מעביד המבקש להעסיק עובד זר ישלם אגרת בקשה בסכום
של 1,110 1,140 שקלים חדשים (בחוק זה – אגרת בקשה), בשל כל עובד זר
שהוא מבקש להעסיק; אם הבקשה היא להיתר להעסקת עובד זר בענף החקלאות או בתחום
הסיעוד, ישלם אגרת בקשה בסכום של 555 570 שקלים חדשים, ואם הבקשה
היא להיתר להעסקת עובד זר בענף המסעדות האתניות, בענף הבניין או בענף התעשייה –
ישלם אגרת בקשה בסכום של 833 850 שקלים חדשים; האגרה תשולם בעת הגשת
בקשה להיתר לפי סעיף 1יג, לרבות בעת הגשת בקשה להארכת תוקפו של היתר כאמור.
(א1)
ניתן למעביד היתר להעסיק עובד זר לפי סעיף 1יג, ישלם אגרה שנתית בסכום של 8,860
9,060 שקלים חדשים בעבור כל אשרה ורישיון לישיבת ביקור למטרת עבודה בישראל
שיינתנו לעובד זר, בהסתמך על ההיתר, לפי חוק הכניסה לישראל (בחוק זה – אגרה
שנתית); אם ההיתר ניתן לשם העסקת עובד זר בענף החקלאות, ישלם אגרה שנתית בסכום של 1,110
1,140 שקלים חדשים, ואם ההיתר ניתן לשם העסקת עובד זר בענף המסעדות
האתניות, בענף בניין או בענף התעשייה – ישלם אגרה שנתית בסכום של 6,645 6,800
שקלים חדשים.
מיום 1.1.2012
הודעה
תשע"ב-2012
י"פ
תשע"ב מס' 6400 מיום 3.4.2012 עמ' 3353
(א) מעביד המבקש להעסיק עובד זר ישלם אגרת בקשה בסכום
של 1,140 1,170 שקלים חדשים (בחוק זה – אגרת בקשה), בשל כל עובד זר
שהוא מבקש להעסיק; אם הבקשה היא להיתר להעסקת עובד זר בענף החקלאות או בתחום
הסיעוד, ישלם אגרת בקשה בסכום של 570 580 שקלים חדשים, ואם הבקשה
היא להיתר להעסקת עובד זר בענף המסעדות האתניות, בענף הבניין או בענף התעשייה –
ישלם אגרת בקשה בסכום של 850 870 שקלים חדשים; האגרה תשולם בעת הגשת
בקשה להיתר לפי סעיף 1יג, לרבות בעת הגשת בקשה להארכת תוקפו של היתר כאמור.
(א1)
ניתן למעביד היתר להעסיק עובד זר לפי סעיף 1יג, ישלם אגרה שנתית בסכום של 9,060
9,290 שקלים חדשים בעבור כל אשרה ורישיון לישיבת ביקור למטרת עבודה בישראל
שיינתנו לעובד זר, בהסתמך על ההיתר, לפי חוק הכניסה לישראל (בחוק זה – אגרה
שנתית); אם ההיתר ניתן לשם העסקת עובד זר בענף החקלאות, ישלם אגרה שנתית בסכום של 1,140
1,170 שקלים חדשים, ואם ההיתר ניתן לשם העסקת עובד זר בענף המסעדות
האתניות, בענף בניין או בענף התעשייה – ישלם אגרה שנתית בסכום של 6,800 6,970
שקלים חדשים.
מיום 1.1.2013
הודעה
תשע"ג-2013
י"פ
תשע"ג מס' 6627 מיום 11.7.2013 עמ' 6790
(א) מעביד המבקש להעסיק עובד זר ישלם אגרת בקשה בסכום
של 1,170 1,190 שקלים חדשים (בחוק זה – אגרת בקשה), בשל כל עובד זר
שהוא מבקש להעסיק; אם הבקשה היא להיתר להעסקת עובד זר בענף החקלאות או בתחום
הסיעוד, ישלם אגרת בקשה בסכום של 580 590 שקלים חדשים, ואם הבקשה
היא להיתר להעסקת עובד זר בענף המסעדות האתניות, בענף הבניין או בענף התעשייה –
ישלם אגרת בקשה בסכום של 870 880 שקלים חדשים; האגרה תשולם בעת הגשת
בקשה להיתר לפי סעיף 1יג, לרבות בעת הגשת בקשה להארכת תוקפו של היתר כאמור.
(א1)
ניתן למעביד היתר להעסיק עובד זר לפי סעיף 1יג, ישלם אגרה שנתית בסכום של 9,290
9,420 שקלים חדשים בעבור כל אשרה ורישיון לישיבת ביקור למטרת עבודה בישראל
שיינתנו לעובד זר, בהסתמך על ההיתר, לפי חוק הכניסה לישראל (בחוק זה – אגרה
שנתית); אם ההיתר ניתן לשם העסקת עובד זר בענף החקלאות, ישלם אגרה שנתית בסכום של 1,170
1,190 שקלים חדשים, ואם ההיתר ניתן לשם העסקת עובד זר בענף המסעדות האתניות,
בענף בניין או בענף התעשייה – ישלם אגרה שנתית בסכום של 6,970 7,070
שקלים חדשים.
מיום 1.1.2014
הודעה
תשע"ד-2014
י"פ
תשע"ד מס' 6806 מיום 20.5.2014 עמ' 5668
ת"ט
תשע"ה-2014
י"פ
תשע"ה מס' 6911 מיום 6.11.2014 עמ' 703
(א) מעביד המבקש להעסיק עובד זר ישלם אגרת בקשה בסכום
של 1,190 1,200 שקלים חדשים (בחוק זה – אגרת בקשה), בשל כל עובד זר
שהוא מבקש להעסיק; אם הבקשה היא להיתר להעסקת עובד זר בענף החקלאות או בתחום
הסיעוד, ישלם אגרת בקשה בסכום של 590 600 שקלים חדשים, ואם הבקשה
היא להיתר להעסקת עובד זר בענף המסעדות האתניות, בענף הבניין או בענף התעשייה –
ישלם אגרת בקשה בסכום של 880 900 שקלים חדשים; האגרה תשולם בעת הגשת
בקשה להיתר לפי סעיף 1יג, לרבות בעת הגשת בקשה להארכת תוקפו של היתר כאמור.
(א1)
ניתן למעביד היתר להעסיק עובד זר לפי סעיף 1יג, ישלם אגרה שנתית בסכום של 9,420
9,600 שקלים חדשים בעבור כל אשרה ורישיון לישיבת ביקור למטרת עבודה בישראל
שיינתנו לעובד זר, בהסתמך על ההיתר, לפי חוק הכניסה לישראל (בחוק זה – אגרה
שנתית); אם ההיתר ניתן לשם העסקת עובד זר בענף החקלאות, ישלם אגרה שנתית בסכום של 1,190
1,200 שקלים חדשים, ואם ההיתר ניתן לשם העסקת עובד זר בענף המסעדות
האתניות, בענף בניין או בענף התעשייה – ישלם אגרה שנתית בסכום של 7,070 7,200
שקלים חדשים.
מיום
15.7.2014
תיקון מס' 17
ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ'
604 (ה"ח 535)
(א) מעביד מעסיק המבקש להעסיק עובד זר
ישלם אגרת בקשה בסכום של 1,200 שקלים חדשים (בחוק זה – אגרת בקשה), בשל כל עובד זר
שהוא מבקש להעסיק; אם הבקשה היא להיתר להעסקת עובד זר בענף החקלאות או בתחום
הסיעוד, ישלם אגרת בקשה בסכום של 600 שקלים חדשים, ואם הבקשה היא להיתר להעסקת
עובד זר בענף המסעדות האתניות, בענף הבניין או בענף התעשייה – ישלם אגרת בקשה
בסכום של 900 שקלים חדשים; האגרה תשולם בעת הגשת בקשה להיתר לפי סעיף 1יג, לרבות
בעת הגשת בקשה להארכת תוקפו של היתר כאמור.
(א1)
ניתן למעביד למעסיק היתר להעסיק עובד זר לפי סעיף 1יג, ישלם אגרה
שנתית בסכום של 9,600 שקלים חדשים בעבור כל אשרה ורישיון לישיבת ביקור למטרת עבודה
בישראל שיינתנו לעובד זר, בהסתמך על ההיתר, לפי חוק הכניסה לישראל (בחוק זה – אגרה
שנתית); אם ההיתר ניתן לשם העסקת עובד זר בענף החקלאות, ישלם אגרה שנתית בסכום של
1,200 שקלים חדשים, ואם ההיתר ניתן לשם העסקת עובד זר בענף המסעדות האתניות, בענף
בניין או בענף התעשייה – ישלם אגרה שנתית בסכום של 7,200 שקלים חדשים.
מיום
1.1.2016
הודעה תשע"ו-2016
י"פ תשע"ו מס' 7236 מיום 29.3.2016 עמ' 4690
(א) מעסיק המבקש להעסיק עובד זר ישלם אגרת בקשה בסכום
של 1,200 1,190 שקלים חדשים (בחוק זה – אגרת בקשה), בשל כל עובד זר
שהוא מבקש להעסיק; אם הבקשה היא להיתר להעסקת עובד זר בענף החקלאות או בתחום
הסיעוד, ישלם אגרת בקשה בסכום של 600 שקלים חדשים, ואם הבקשה היא להיתר להעסקת
עובד זר בענף המסעדות האתניות, בענף הבניין או בענף התעשייה – ישלם אגרת בקשה
בסכום של 900 890 שקלים חדשים; האגרה תשולם בעת הגשת בקשה להיתר לפי
סעיף 1יג, לרבות בעת הגשת בקשה להארכת תוקפו של היתר כאמור.
(א1)
ניתן למעסיק היתר להעסיק עובד זר לפי סעיף 1יג, ישלם אגרה שנתית בסכום של 9,600
9,500 שקלים חדשים בעבור כל אשרה ורישיון לישיבת ביקור למטרת עבודה בישראל
שיינתנו לעובד זר, בהסתמך על ההיתר, לפי חוק הכניסה לישראל (בחוק זה – אגרה
שנתית); אם ההיתר ניתן לשם העסקת עובד זר בענף החקלאות, ישלם אגרה שנתית בסכום של 1,200
1,190 שקלים חדשים, ואם ההיתר ניתן לשם העסקת עובד זר בענף המסעדות
האתניות, בענף בניין או בענף התעשייה – ישלם אגרה שנתית בסכום של 7,200 7,130
שקלים חדשים.
מיום
1.1.2017
הודעה תשע"ז-2017
י"פ תשע"ז מס' 7513 מיום 29.5.2017 עמ' 6201
(א) מעסיק המבקש להעסיק עובד זר ישלם אגרת בקשה בסכום
של 1,190 שקלים חדשים (בחוק זה – אגרת בקשה), בשל כל עובד זר שהוא מבקש להעסיק; אם
הבקשה היא להיתר להעסקת עובד זר בענף החקלאות או בתחום הסיעוד, ישלם אגרת בקשה
בסכום של 600 590 שקלים חדשים, ואם הבקשה היא להיתר להעסקת עובד זר
בענף המסעדות האתניות, בענף הבניין או בענף התעשייה – ישלם אגרת בקשה בסכום של 890
שקלים חדשים; האגרה תשולם בעת הגשת בקשה להיתר לפי סעיף 1יג, לרבות בעת הגשת בקשה
להארכת תוקפו של היתר כאמור.
(א1)
ניתן למעסיק היתר להעסיק עובד זר לפי סעיף 1יג, ישלם אגרה שנתית בסכום של 9,500
9,480 שקלים חדשים בעבור כל אשרה ורישיון לישיבת ביקור למטרת עבודה בישראל
שיינתנו לעובד זר, בהסתמך על ההיתר, לפי חוק הכניסה לישראל (בחוק זה – אגרה
שנתית); אם ההיתר ניתן לשם העסקת עובד זר בענף החקלאות, ישלם אגרה שנתית בסכום של 1,190
שקלים חדשים, ואם ההיתר ניתן לשם העסקת עובד זר בענף המסעדות האתניות, בענף בניין
או בענף התעשייה – ישלם אגרה שנתית בסכום של 7,130 7,110 שקלים
חדשים.
דמי היתר (תיקון מס' 7)
תשס"ה-2005
1י1. (א) מתן
היתר להעסקת עובד זר בענף הבנין לפי הוראות סעיף 1יג והארכת תוקפו של היתר כאמור
מותנים בתשלום דמי היתר לפי הוראות סעיף זה.
(תיקון מס' 11)
תשס"ט-2009 הודעה תשע"ז -2017
(ב) דמי ההיתר יהיו
בסכום השווה ל-12,080 שקלים חדשים לשנה לעובד.
(ג) דמי ההיתר
ישולמו בידי מבקש ההיתר או המבקש להאריך את תוקפו, במועד מתן ההיתר או במועד הארכת
תוקפו של ההיתר, לפי הענין, והם ייגבו בידי הממונה.
(ד) על אף הוראות
סעיף קטן (ג), רשאי הממונה, או עובד המדינה שהוא הסמיך לענין זה, להורות כי דמי
ההיתר ישתלמו במספר תשלומים כפי שיורה; ניתנה הוראה כאמור, יותנו מתן ההיתר או
הארכת תוקפו, לפי הענין, בביצוע התשלום הראשון ובהמצאת בטוחות להבטחת תשלום דמי
ההיתר במלואם, כפי שידרוש הממונה או עובד המדינה שהוסמך כאמור.
(תיקון מס' 12)
תש"ע-2010
(ה) שר הפנים, בהסכמת
שר האוצר ולאחר התייעצות עם השר, רשאי לקבוע הוראות ותנאים בדבר –
(1) פטור מדמי היתר או סכום מופחת של דמי היתר,
לגבי היתרים להעסקת עובדים זרים בסוגי עבודה מסוימים, כפי שיקבע;
(2) החזר של חלק מדמי ההיתר בשל עובד זר שעבד אצל
בעל ההיתר ועבר לעבוד אצל בעל היתר אחר ששילם בשל אותו עובד את התשלומים הנדרשים
ממנו לפי הוראות פרק זה, או בשל עובד זר שעזב את ישראל עד תום התקופה שבה הורשה
לשהות בה לפי הוראות חוק הכניסה לישראל, והכל אם מספר העובדים הזרים שמותר להעסיקם
לפי ההיתר הופחת בהתאם.
(ו) הסכום הקבוע
בסעיף קטן (ב) יעודכן כאמור בסעיף 1י(ד).
(תיקון מס' 12)
תש"ע-2010
(ז) הוראות סעיף זה
אינן גורעות מהוראות סעיף 1י, ואולם רשאי שר הפנים, בהסכמת שר האוצר ולאחר
התייעצות עם השר, לקבוע הוראות ותנאים לענין החזר חלקי של אגרת בקשה ששילם מבקש
חייב לפי הוראות סעיף 1י בשל עובד זר שביקש להעסיק, אם בקשתו להעסקת העובד הזר
נדחתה, ובלבד שלא יוחזר לפי סעיף קטן זה סכום העולה על מחצית אגרת הבקשה ששולמה
כאמור; לענין זה, "מבקש חייב" – מי שהיה חייב בתשלום דמי היתר לפי סעיף
זה אילו בקשתו להעסקת העובד הזר היתה מתקבלת.
(תיקון מס' 9)
תשס"ז-2007
(ח) על גביית דמי
היתר לפי סעיף זה תחול פקודת המסים (גביה), כאילו היו מס, וניתן לגבותם גם בדרך של
תובענה אזרחית.
מיום 1.5.2005
תיקון מס' 7
ס"ח
תשס"ה מס' 1997 מיום 11.4.2005 עמ' 361 (ה"ח 143)
הוספת סעיף 1י1
מיום 1.4.2007
תיקון מס' 9
ס"ח
תשס"ז מס' 2077
מיום 11.1.2007 עמ' 67 (ה"ח
260)
הוספת סעיף קטן 1י1(ח)
מיום 1.1.2008
הודעה תשס"ח-2008
י"פ תשס"ח מס' 5777 מיום 20.2.2008 עמ' 1979
(ב) דמי ההיתר יהיו בסכום השווה ל-6,800 7,205
שקלים חדשים לשנה לעובד.
מיום 1.1.2009
הודעה
תשס"ט-2009
י"פ
תשס"ט מס' 5971 מיום 29.6.2009 עמ' 4570
(ב) דמי ההיתר יהיו בסכום השווה ל-7,205 7,530
שקלים חדשים לשנה לעובד.
מיום 1.1.2010
תיקון
מס' 11
ס"ח
תשס"ט מס' 2203 מיום 23.7.2009 עמ' 176 (ה"ח
436)
(ב) דמי ההיתר יהיו בסכום השווה ל-7,530 11,295
שקלים חדשים לשנה לעובד.
מיום 23.4.2010
תיקון
מס' 12
ס"ח
תש"ע מס' 2238 מיום 24.3.2010 עמ' 489 (ה"ח
426)
(ה) השר, בהסכמת שר האוצר ובהתייעצות עם שר הפנים
שר הפנים, בהסכמת שר האוצר ולאחר התייעצות עם השר, רשאי לקבוע הוראות
ותנאים בדבר –
(1) פטור מדמי היתר או סכום מופחת של דמי היתר, לגבי היתרים להעסקת עובדים
זרים בסוגי עבודה מסוימים, כפי שיקבע;
(2) החזר של חלק מדמי ההיתר בשל עובד זר שעבד אצל בעל ההיתר ועבר לעבוד אצל
בעל היתר אחר ששילם בשל אותו עובד את התשלומים הנדרשים ממנו לפי הוראות פרק זה, או
בשל עובד זר שעזב את ישראל עד תום התקופה שבה הורשה לשהות בה לפי הוראות חוק
הכניסה לישראל, והכל אם מספר העובדים הזרים שמותר להעסיקם לפי ההיתר הופחת בהתאם.
(ו) הסכום הקבוע בסעיף קטן (ב) יעודכן כאמור בסעיף
1י(ד).
(ז) הוראות סעיף זה אינן גורעות מהוראות סעיף 1י,
ואולם רשאי השר, בהסכמת שר האוצר ובהתייעצות עם שר הפנים שר הפנים,
בהסכמת שר האוצר ולאחר התייעצות עם השר, לקבוע הוראות ותנאים לענין החזר חלקי
של אגרת בקשה ששילם מבקש חייב לפי הוראות סעיף 1י בשל עובד זר שביקש להעסיק, אם
בקשתו להעסקת העובד הזר נדחתה, ובלבד שלא יוחזר לפי סעיף קטן זה סכום העולה על
מחצית אגרת הבקשה ששולמה כאמור; לענין זה, "מבקש חייב" – מי שהיה חייב
בתשלום דמי היתר לפי סעיף זה אילו בקשתו להעסקת העובד הזר היתה מתקבלת.
מיום 1.1.2011
הודעה
תשע"א-2011
י"פ
תשע"א מס' 6225 מיום 13.4.2011 עמ' 3769
(ב) דמי ההיתר יהיו בסכום השווה ל-11,295 11,550
שקלים חדשים לשנה לעובד.
מיום 1.1.2012
הודעה
תשע"ב-2012
י"פ
תשע"ב מס' 6400 מיום 3.4.2012 עמ' 3353
(ב) דמי ההיתר יהיו בסכום השווה ל-11,550 11,840
שקלים חדשים לשנה לעובד.
מיום 1.1.2013
הודעה
תשע"ג-2013
י"פ
תשע"ג מס' 6627 מיום 11.7.2013 עמ' 6790
(ב) דמי ההיתר יהיו בסכום השווה ל-11,840 12,010
שקלים חדשים לשנה לעובד.
מיום 1.1.2014
הודעה
תשע"ד-2014
י"פ
תשע"ד מס' 6806 מיום 20.5.2014 עמ' 5668
(ב) דמי ההיתר יהיו בסכום השווה ל-12,010 12,240
שקלים חדשים לשנה לעובד.
מיום
1.1.2016
הודעה תשע"ו-2016
י"פ תשע"ו מס' 7236 מיום 29.3.2016 עמ' 4690
(ב) דמי ההיתר יהיו בסכום השווה ל-12,240 12,120
שקלים חדשים לשנה לעובד.
מיום
1.1.2017
הודעה תשע"ז-2017
י"פ תשע"ז מס' 7513 מיום 29.5.2017 עמ' 6201
(ב) דמי ההיתר יהיו בסכום השווה ל-12,120 12,080
שקלים חדשים לשנה לעובד.
מיום 1.7.2000
תיקון מס' 3
ס"ח
תש"ס מס' 1724 מיום 10.1.2000 עמ' 90 (ה"ח 2824)
הוספת פרק ד'
מיום 1.5.2005
תיקון מס' 7
ס"ח
תשס"ה מס' 1997 מיום 11.4.2005 עמ' 362 (ה"ח 143)
פרק ד': קרן לעובדים זרים הפקדת
כספים לטובת העובד הזר ולהבטחת יציאתו מישראל
הגדרות – פרק ד' (תיקון מס'
18) תשע"ה-2014
1י2. בפרק זה –
"הממונה" – הממונה או עובד משרד הפנים שהוא הסמיכו
לעניין פרק זה;
"מסתנן" – מסתנן כהגדרתו בחוק למניעת הסתננות
(עבירות ושיפוט), התשי"ד-1954, בעל רישיון לפי סעיף 2(א)(2) או (5) לחוק
הכניסה לישראל;
"תום התקופה לשהייה בישראל", לעניין עובד זר שהוא
מסתנן – המועד שבו עליו לעזוב את ישראל כפי שנקבע בפסק דין חלוט או בהודעה מאת שר
הפנים או מנהל רשות האוכלוסין וההגירה במשרד הפנים.
מיום
1.5.2017
תיקון
מס' 18
ס"ח
תשע"ה מס' 2483 מיום 17.12.2014 עמ' 96 (ה"ח
904)
הוספת
סעיף 1י2
הפקדת כספים לטובת העובד הזר
ולהבטחת יציאתו מישראל במועד, והשימוש בהם (תיקון מס' 3) תש"ס-2000 (תיקון מס' 7) תשס"ה-2005 (תיקון מס' 12) תש"ע-2010 (תיקון מס' 17) תשע"ד-2014
1יא. (א) השר,
בהסכמת שר האוצר, לאחר התייעצות עם שר הפנים ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע כי חובה
על מעסיקו של עובד זר לשלם לקרן כאמור בסעיף קטן (ב) או לחשבון הבנק כאמור בסעיף
קטן (ב1) סכום שיקבע שלא יעלה על 700 ש"ח לחודש, בעד כל עובד זר שהועסק על
ידו באותו חודש (להלן – הפיקדון); כן רשאי השר, בהסכמת שר האוצר, לאחר התייעצות עם
שר הפנים ובאישור הוועדה, לקבוע פטור מתשלום הפיקדון או תשלום מופחת של הפיקדון,
לגבי עובד זר המועסק בסיעוד בידי יחיד, וכן לסוגי עובדים כפי שיקבע כאמור.
(תיקון מס' 7) תשס"ה-2005 (תיקון מס' 12)
תש"ע-2010 (תיקון מס' 18) תשע"ה-2014
(ב) שר הפנים, בהסכמת שר האוצר, רשאי להקים קרן לעובדים זרים (בפרק זה –
הקרן); שר האוצר, בהסכמת שר הפנים, יקבע הוראות לענין הפעלתה וניהולה של הקרן,
לרבות סוגי הנכסים שהקרן תהיה רשאית להשקיע בהם את הכספים שנתקבלו לה כאמור,
והעמלות שישולמו לקרן.
(תיקון מס' 7) תשס"ה-2005 (תיקון מס' 12)
תש"ע-2010 (תיקון מס' 18) תשע"ה-2014
(ב1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאי שר הפנים,
בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה, לקבוע כי הפיקדון ישולם לחשבון בנק נפרד, המיועד
אך ורק למטרה זו, שייפתח וינוהל בהתאם להוראות שיקבע שר האוצר (בפרק זה – חשבון
הבנק); בכפוף להוראות סעיף קטן (ז)(2) ולהוראות הפרק הרביעי לחוק הכניסה לישראל,
כספים המופקדים בחשבון הבנק לפי סעיף קטן זה לא יהיו נתונים להעברה, לשעבוד או
לעיקול.
(תיקון מס' 7) תשס"ה-2005
(ג) (בוטל).
(תיקון מס' 8) תשס"ז-2007 (תיקון מס' 12)
תש"ע-2010
(ד) עובד זר זכאי לקבל את הכספים ששולמו בעדו לקרן או לחשבון הבנק בתוספת
הרווחים שנצברו עליהם, בניכוי דמי ניהול של הקרן או בניכוי עמלות בשל ניהול חשבון
הבנק, לפי הענין ובניכוי מס כדין במועד, במקום ובתנאים שקבע שר הפנים, ובלבד
שהעובד הזר עזב את ישראל, שלא לצורך יציאה זמנית ממנה, עד תום התקופה שבה הורשה
לשהות בה לפי הוראות חוק הכניסה לישראל; המועד שייקבע לפי סעיף קטן זה לא יהיה
מוקדם מיום עזיבתו של העובד הזר את ישראל ולא יהיה מאוחר מתום שלושה חודשים מיום
עזיבתו כאמור.
(תיקון מס' 7) תשס"ה-2005
(ה) למרות האמור בפקודת מס הכנסה –
(1) סכומים שהופקדו בקרן או בחשבון הבנק בהתאם לפרק
זה יראו אותם כהכנסה בידי העובד הזר במועד שבו התקבלו על ידו;
(תיקון מס' 18) (תיקון)
תשע"ז-2017
(2) כספים שנצברו לעובד הזר בקרן או בחשבון הבנק
יוטל עליהם מס הכנסה בשיעור סופי של 15% בלא זכות לפטור, ניכוי או קיזוז כלשהם ותחול
עליהם, בעת תשלומם לידי העובד השר, חובת ניכוי במקור בהתאם לסעיף 164 לפקודת מס
הכנסה;
(תיקון מס' 18) (תיקון)
תשע"ז-2017
(3) על אף האמור בפסקאות (1) ו-(2), היה העובד הזר
מסתנן, יחולו הוראות אלה:
(א) משכר העבודה של העובד הזר, ובכללו חלק העובד,
ינכה המעסיק מס במקור בהתאם להוראות סעיף 164 לפקודת מס הכנסה, בשיעורים הקבועים
בסעיף 121 לפקודה האמורה;
(ב) על חלק המעסיק המופקד בקרן או בחשבון הבנק לפי
סעיף 1יא1(א), וכן על הריבית, הפרשי הצמדה ורווחים אחרים אשר נצברו בקרן או בחשבון
הבנק ואשם מקורם בפיקדון לגבי העובד הזר, יחולו הוראות פסקה (1) ויוטל המס כאמור
בפסקה (2).
(תיקון מס' 7) תשס"ה-2005
(ו) (1) נקבעו בהסכם קיבוצי או בצו
הרחבה כמשמעותם בחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957, הוראות בדבר תשלומים
סוציאליים שעל המעסיק או העובד הזר לשלם לקרן פנסיה, לתכנית חיסכון אחרת, לקופת
תגמולים או לתשלום פיצויי פיטורים, יעביר המעסיק לקרן או לחשבון הבנק, לפי הענין,
ואליהם בלבד את התשלום הסוציאלי שהוא חב בו, והכל בשיעורים שנקבעו בהסכם הקיבוצי
או בצו ההרחבה כאמור, והוראות ההסכם הקיבוצי או צו ההרחבה לענין זה לא יחולו;
(תיקון מס' 7)
תשס"ה-2005 (תיקון מס' 18) (תיקון) תשע"ז-2017
(2) היה הסכום הכולל המשתלם לפי פסקה (1) קטן
מהסכום שנקבע לפי סעיף קטן (א) או לפי סעיף 1יא1, לפי העניין, יעביר המעסיק לקרן
או לחשבון הבנק, לפי הענין, את ההפרש שבין שני הסכומים;
(3) על מעסיק ששילם כספי פיקדון לגבי עובד זר לא
יחולו לגבי התקופה שבעדה הופקדו הכספים ועד גובה הסכום שהופקד הוראות חוק פיצויי
פיטורים, תשכ"ג-1963.
(תיקון מס' 12) תש"ע-2010
(ז) שר הפנים, בהסכמת שר האוצר ובאישור הועדה, רשאי לקבוע הוראות בדבר –
(1) תנאים ודרכים להעברת כספי הפיקדון לעובד הזר בהתאם
לסעיף קטן (ד), לרבות הפקדתם בחשבון בנק של העובד הזר מחוץ לישראל;
(תיקון מס' 7)
תשס"ה-2005
(2) השימוש בכספים שלא הוצאו על ידי העובדים הזרים
מהקרן או מחשבון הבנק, בתוך תקופה שתיקבע כאמור ושלא תפחת, לגבי כל עובד זר, משישה
חודשים מיום תום תקופת אשרת העובד הזר שניתנה לו או לגביו, למטרת רווחתם של עובדים
זרים בישראל כפי שיקבע;
(תיקון מס' 7)
תשס"ה-2005
(3) סוגי מקרים ותנאים שבהתקיימם יהיה עובד זר רשאי
לקבל את כספי הפיקדון כולם או חלקם, אף לפני המועד האמור בסעיף קטן (ד);
(תיקון מס' 7)
תשס"ה-2005 (תיקון מס' 12) תש"ע-2010
(3א) סוגי מקרים ותנאים שבהתקיימם יהיה עובד זר רשאי
לקבל חלק מכספי הפיקדון ביום עזיבתו את ישראל או במועד מאוחר מזה, הכל כפי שיקבע
שר הפנים, אף אם עזב את ישראל לאחר תום התקופה שבה הורשה לשהות בה לפי הוראות חוק
הכניסה לישראל, ובלבד שעזב כאמור בטרם חלפו שישה חודשים מתום התקופה האמורה;
מכספים שעובד זר יקבל לפי הוראות פסקה זו ינוכו הוצאות הרחקה החלות על העובד הזר
לפי הוראות הפרק הרביעי לחוק הכניסה לישראל ויועברו לאוצר המדינה;
(תיקון מס' 12)
תש"ע-2010
(4) (נמחקה);
(תיקון מס' 7)
תשס"ה-2005
(5) הדרכים והמועדים לתשלום הכספים על ידי המעסיק
לקרן או לחשבון הבנק, לפי הוראות סעיף זה.
(תיקון מס' 7) תשס"ה-2005
(ח) הסכום האמור בסעיף קטן (א) יעודכן כאמור בסעיף 1י(ד).
(תיקון מס' 12)
תש"ע-2010 (תיקון מס' 18) תשע"ה-2014
(ט) הוראות סעיף
1כ(ב) יחולו, בשינויים המחויבים, לגבי הפיקדון, ולגבי כל סכום כסף אחר שהיה על מעסיק
לשלם לפי פרק זה לקרן או לחשבון הבנק.
מיום 1.1.2001
תיקון מס' 3
ס"ח
תש"ס מס' 1724 מיום 10.1.2000 עמ' 90 (ה"ח 2824)
הוספת סעיף 1יא
מיום 1.5.2005
תיקון מס' 7
ס"ח
תשס"ה מס' 1997 מיום 11.4.2005 עמ' 362 (ה"ח 143)
הפקדה בקרן הפקדת
כספים לטובת העובד הזר ולהבטחת יציאתו מישראל במועד, והשימוש בהם
1יא. (א) השר, בהסכמת שר האוצר
ובאישור הוועדה, רשאי להקים קרן לעובדים זרים (להלן – הקרן) ולקבוע השר
באישור הוועדה רשאי לקבוע הוראות ותנאים בדבר חובת מעבידו של עובד זר לשלם
לקרן כאמור בסעיף קטן (ב) או לחשבון הבנק כאמור בסעיף קטן (ב1) סכום שיקבע
שלא יעלה על 700 ש"ח לחודש, בעד כל עובד זר שהועסק על ידו באותו חודש (להלן –
הפיקדון).
(ב) השר, בהסכמת
שר האוצר, רשאי להקים קרן לעובדים זרים (להלן – הקרן); שר האוצר, בהסכמת השר,
יקבע הוראות לענין הפעלתה וניהולה של הקרן, לרבות סוגי הנכסים שהקרן תהיה רשאית
להשקיע בהם את הכספים שנתקבלו לה כאמור, והעמלות שישולמו לקרן.
(ב1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאי השר, בהסכמת שר
האוצר, לקבוע כי הפיקדון ישולם לחשבון בנק נפרד, המיועד אך ורק למטרה זו, שייפתח
וינוהל בהתאם להוראות שיקבע שר האוצר (להלן – חשבון הבנק); בכפוף להוראות סעיף קטן
(ז)(2) ולהוראות הפרק הרביעי לחוק הכניסה לישראל, כספים המופקדים בחשבון הבנק לפי
סעיף קטן זה לא יהיו נתונים להעברה, לשעבוד או לעיקול.
(ג) מעביד
רשאי לנכות משכרו של עובד זר חלק מסכום הפיקדון שהוא שילם, בשיעור שלא יעלה על
שיעור שקבע השר כאמור בסעיף קטן (א) ושלא יעלה על שליש מסכום הפיקדון.
(ד) עובד זר זכאי לקבל את הכספים ששולמו בעדו לקרן או
לחשבון הבנק בתוספת הרווחים שנצברו עליהם, בניכוי דמי ניהול של הקרן ובניכוי
מס כדין בתום שלושה חודשים לאחר שעזב את ישראל, למעט יציאה זמנית מישראל והכל
בהתאם להוראות שקבע השר כאמור בסעיף קטן (א) במועד, במקום ובתנאים שקבע
השר, ובלבד שהעובד הזר עזב את ישראל, שלא לצורך יציאה זמנית ממנה, עד תום התקופה
שבה הורשה לשהות בה לפי הוראות חוק הכניסה לישראל; המועד שייקבע לפי סעיף קטן זה
לא יהיה מוקדם מיום עזיבתו של העובד הזר את ישראל ולא יהיה מאוחר מתום שלושה
חודשים מיום עזיבתו כאמור.
(ה) למרות האמור
בפקודת מס הכנסה –
(1) סכומים שהופקדו בקרן או בחשבון הבנק בהתאם לפרק זה יראו אותם
כהכנסה בידי העובד הזר במועד שבו התקבלו על ידו;
(2) כספים שנצברו לעובד הזר בקרן או בחשבון הבנק יוטל עליהם מס
הכנסה בשיעור סופי של 15% בלא זכות לפטור, ניכוי או קיזוז כלשהם.
(ו) (1) נקבעו בהסכם קיבוצי או בצו הרחבה כמשמעותם בחוק
הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957, הוראות בדבר תשלומים סוציאליים שעל המעביד או
העובד הזר לשלם לקרן פנסיה, לתכנית חיסכון אחרת, לקופת תגמולים או לתשלום פיצויי
פיטורים, יעביר המעביד לקרן בלבד יעביר המעביד לקרן או לחשבון הבנק, לפי
הענין, ואליהם בלבד את התשלום הסוציאלי שהוא חב בו וכן ינכה משכרו של העובד
הזר את התשלום שהעובד חב בו ויעבירו לקרן בלבד, והכל בשיעורים שנקבעו בהסכם
הקיבוצי או בצו ההרחבה כאמור, והוראות ההסכם הקיבוצי או צו ההרחבה לענין זה לא
יחולו;
(2) היה הסכום הכולל המשתלם לפי פסקה (1) קטן מהסכום שנקבע לפי סעיף קטן
(א), יעביר המעביד לקרן או לחשבון הבנק, לפי הענין, את ההפרש שבין שני
הסכומים, לרבות את הניכויים משכרו של העובד הזר לפי סעיף קטן (ג), ובלבד שסך כל
הניכויים משכרו של העובד הזר לקרן לפי פסקה (1) ולפי סעיף קטן (ג) לא יעלה על
השיעור שנקבע לפי הסעיף הקטן האמור;
(3) על מעביד ששילם כספי פיקדון לגבי עובד זר לא יחולו לגבי התקופה שבעדה
הופקדו הכספים ועד גובה הסכום שהופקד הוראות חוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963.
(ז) השר, בהסכמת שר
האוצר ובאישור הועדה, רשאי לקבוע הוראות בדבר –
(1) תנאים ודרכים להעברת כספי הפיקדון לעובד הזר בהתאם לסעיף קטן (ד), לרבות
הפקדתם בחשבון בנק של העובד הזר מחוץ לישראל;
(2) השימוש בכספים שלא הוצאו על ידי העובדים הזרים מהקרן או מחשבון הבנק,
בתוך תקופה שתיקבע כאמור ושלא תפחת, לגבי כל עובד זר, משנתיים משישה
חודשים מיום תום תקופת אשרת העובד הזר שניתנה לו או לגביו, למטרת רווחתם של
עובדים זרים בישראל כפי שיקבע;
(3) סוגי מקרים ותנאים שבהתקיימם יהיה עובד זר רשאי לקבל את כספי הפיקדון
כולם או חלקם, אף לפני המועד האמור בסעיף קטן (ד) או אף בישראל;
(3א) סוגי מקרים ותנאים שבהתקיימם יהיה עובד זר רשאי לקבל חלק מכספי הפיקדון
ביום עזיבתו את ישראל או במועד מאוחר מזה, הכל כפי שיקבע השר בהסכמת שר הפנים, אף
אם עזב את ישראל לאחר תום התקופה שבה הורשה לשהות בה לפי הוראות חוק הכניסה
לישראל, ובלבד שעזב כאמור בטרם חלפו שישה חודשים מתום התקופה האמורה; מכספים שעובד
זר יקבל לפי הוראות פסקה זו ינוכו הוצאות הרחקה החלות על העובד הזר לפי הוראות
הפרק הרביעי לחוק הכניסה לישראל ויועברו לאוצר המדינה;
(4) פטור מתשלום הפיקדון או תשלום מופחת של הפיקדון לגבי עובד זר סיעודי
המועסק בידי יחיד, וכן לסוגי עובדים כפי שייקבע כאמור; ניתן פטור או נקבע תשלום
מופחת, לא ינכה המעביד משכרו של העובד הזר לפי סעיף קטן (ג) או ינכה שיעור מופחת
באופן יחסי לתשלום המופחת לפי הענין;
(5) הדרכים והמועדים לתשלום הכספים על ידי המעביד לקרן ולניכויים מהעובד
הזר, כאמור בסעיפים קטנים (א), (ג) ו-(ו) לקרן או לחשבון הבנק, לפי הוראות
סעיף זה.
(ח) הסכום האמור
בסעיף קטן (א) יעודכן ב-1 בינואר של כל שנה לפי שיעור עליית השכר הממוצע
כהגדרתו בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, לעומת השכר
הממוצע כפי שהיה ב-1 בינואר שלפניו; השר יפרסם ברשומות הודעה בדבר סכום הפיקדון
כפי שעודכן לפי סעיף קטן זה כאמור בסעיף 1י(ד).
מיום 1.1.2007
תיקון מס' 8
ס"ח
תשס"ז מס' 2077
מיום 11.1.2007 עמ' 58 (ה"ח
260)
(ד) עובד זר זכאי לקבל את הכספים ששולמו בעדו לקרן או
לחשבון הבנק בתוספת הרווחים שנצברו עליהם, בניכוי דמי ניהול של הקרן או בניכוי
עמלות בשל ניהול חשבון הבנק, לפי הענין ובניכוי מס כדין במועד, במקום ובתנאים
שקבע השר, ובלבד שהעובד הזר עזב את ישראל, שלא לצורך יציאה זמנית ממנה, עד תום התקופה
שבה הורשה לשהות בה לפי הוראות חוק הכניסה לישראל; המועד שייקבע לפי סעיף קטן זה
לא יהיה מוקדם מיום עזיבתו של העובד הזר את ישראל ולא יהיה מאוחר מתום שלושה
חודשים מיום עזיבתו כאמור.
מיום 23.4.2010
תיקון
מס' 12
ס"ח
תש"ע מס' 2238 מיום 24.3.2010 עמ' 489 (ה"ח
426)
1יא. (א) השר
באישור הוועדה רשאי לקבוע הוראות ותנאים בדבר חובת השר, בהסכמת שר האוצר,
לאחר התייעצות עם שר הפנים ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע כי חובה על מעבידו של
עובד זר לשלם לקרן כאמור בסעיף קטן (ב) או לחשבון הבנק כאמור בסעיף קטן (ב1) סכום
שיקבע שלא יעלה על 700 ש"ח לחודש, בעד כל עובד זר שהועסק על ידו באותו חודש
(להלן – הפיקדון); כן רשאי השר, בהסכמת שר האוצר, לאחר התייעצות עם שר הפנים
ובאישור הוועדה, לקבוע פטור מתשלום הפיקדון או תשלום מופחת של הפיקדון, לגבי עובד
זר המועסק בסיעוד בידי יחיד, וכן לסוגי עובדים כפי שיקבע כאמור.
(ב) השר שר
הפנים, בהסכמת שר האוצר, רשאי להקים קרן לעובדים זרים (להלן – הקרן); שר
האוצר, בהסכמת השר שר הפנים, יקבע הוראות לענין הפעלתה וניהולה של
הקרן, לרבות סוגי הנכסים שהקרן תהיה רשאית להשקיע בהם את הכספים שנתקבלו לה כאמור,
והעמלות שישולמו לקרן.
(ב1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאי השר שר
הפנים, בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה, לקבוע כי הפיקדון ישולם לחשבון
בנק נפרד, המיועד אך ורק למטרה זו, שייפתח וינוהל בהתאם להוראות שיקבע שר האוצר
(להלן – חשבון הבנק); בכפוף להוראות סעיף קטן (ז)(2) ולהוראות הפרק הרביעי לחוק
הכניסה לישראל, כספים המופקדים בחשבון הבנק לפי סעיף קטן זה לא יהיו נתונים
להעברה, לשעבוד או לעיקול.
(ג) (בוטל).
(ד) עובד זר זכאי
לקבל את הכספים ששולמו בעדו לקרן או לחשבון הבנק בתוספת הרווחים שנצברו עליהם,
בניכוי דמי ניהול של הקרן או בניכוי עמלות בשל ניהול חשבון הבנק, לפי הענין
ובניכוי מס כדין במועד, במקום ובתנאים שקבע השר שר הפנים, ובלבד
שהעובד הזר עזב את ישראל, שלא לצורך יציאה זמנית ממנה, עד תום התקופה שבה הורשה
לשהות בה לפי הוראות חוק הכניסה לישראל; המועד שייקבע לפי סעיף קטן זה לא יהיה
מוקדם מיום עזיבתו של העובד הזר את ישראל ולא יהיה מאוחר מתום שלושה חודשים מיום
עזיבתו כאמור.
(ה) למרות האמור
בפקודת מס הכנסה –
(1) סכומים שהופקדו בקרן או בחשבון הבנק בהתאם לפרק זה יראו אותם כהכנסה
בידי העובד הזר במועד שבו התקבלו על ידו;
(2) כספים שנצברו לעובד הזר בקרן או בחשבון הבנק יוטל עליהם מס הכנסה
בשיעור סופי של 15% בלא זכות לפטור, ניכוי או קיזוז כלשהם.
(ו) (1) נקבעו בהסכם קיבוצי או בצו הרחבה כמשמעותם בחוק
הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957, הוראות בדבר תשלומים סוציאליים שעל המעביד או
העובד הזר לשלם לקרן פנסיה, לתכנית חיסכון אחרת, לקופת תגמולים או לתשלום פיצויי
פיטורים, יעביר המעביד לקרן או לחשבון הבנק, לפי הענין, ואליהם בלבד את התשלום
הסוציאלי שהוא חב בו, והכל בשיעורים שנקבעו בהסכם הקיבוצי או בצו ההרחבה כאמור,
והוראות ההסכם הקיבוצי או צו ההרחבה לענין זה לא יחולו;
(2) היה הסכום הכולל המשתלם לפי פסקה (1) קטן מהסכום שנקבע לפי סעיף קטן
(א), יעביר המעביד לקרן או לחשבון הבנק, לפי הענין, את ההפרש שבין שני הסכומים;
(3) על מעביד ששילם כספי פיקדון לגבי עובד זר לא יחולו לגבי התקופה שבעדה
הופקדו הכספים ועד גובה הסכום שהופקד הוראות חוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963.
(ז) השר שר
הפנים, בהסכמת שר האוצר ובאישור הועדה, רשאי לקבוע הוראות בדבר –
(1) תנאים ודרכים להעברת כספי הפיקדון לעובד הזר בהתאם לסעיף קטן (ד),
לרבות הפקדתם בחשבון בנק של העובד הזר מחוץ לישראל;
(2) השימוש בכספים שלא הוצאו על ידי העובדים הזרים מהקרן או מחשבון הבנק,
בתוך תקופה שתיקבע כאמור ושלא תפחת, לגבי כל עובד זר, משישה חודשים מיום תום תקופת
אשרת העובד הזר שניתנה לו או לגביו, למטרת רווחתם של עובדים זרים בישראל כפי
שיקבע;
(3) סוגי מקרים ותנאים שבהתקיימם יהיה עובד זר רשאי לקבל את כספי הפיקדון
כולם או חלקם, אף לפני המועד האמור בסעיף קטן (ד);
(3א) סוגי מקרים ותנאים שבהתקיימם יהיה עובד זר רשאי לקבל חלק מכספי הפיקדון
ביום עזיבתו את ישראל או במועד מאוחר מזה, הכל כפי שיקבע השר בהסכמת שר
הפנים, אף אם עזב את ישראל לאחר תום התקופה שבה הורשה לשהות בה לפי הוראות חוק
הכניסה לישראל, ובלבד שעזב כאמור בטרם חלפו שישה חודשים מתום התקופה האמורה;
מכספים שעובד זר יקבל לפי הוראות פסקה זו ינוכו הוצאות הרחקה החלות על העובד הזר
לפי הוראות הפרק הרביעי לחוק הכניסה לישראל ויועברו לאוצר המדינה;
(4) פטור מתשלום הפיקדון או תשלום מופחת של הפיקדון לגבי עובד זר סיעודי
המועסק בידי יחיד, וכן לסוגי עובדים כפי שייקבע כאמור;
(5) הדרכים והמועדים לתשלום הכספים על ידי המעביד לקרן או לחשבון הבנק, לפי
הוראות סעיף זה.
(ח) הסכום האמור
בסעיף קטן (א) יעודכן כאמור בסעיף 1י(ד).
(ט) הוראות סעיף 1כ(ב) יחולו, בשינויים המחויבים,
לגבי הפיקדון, ולגבי כל סכום כסף אחר שהיה על מעביד לשלם לפי סעיף זה לקרן או
לחשבון הבנק.
מיום
15.7.2014
תיקון מס' 17
ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ'
604 (ה"ח 535)
1יא. (א) השר, בהסכמת שר האוצר, לאחר
התייעצות עם שר הפנים ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע כי חובה על מעבידו מעסיקו
של עובד זר לשלם לקרן כאמור בסעיף קטן (ב) או לחשבון הבנק כאמור בסעיף קטן (ב1)
סכום שיקבע שלא יעלה על 700 ש"ח לחודש, בעד כל עובד זר שהועסק על ידו באותו
חודש (להלן – הפיקדון); כן רשאי השר, בהסכמת שר האוצר, לאחר התייעצות עם שר הפנים
ובאישור הוועדה, לקבוע פטור מתשלום הפיקדון או תשלום מופחת של הפיקדון, לגבי עובד
זר המועסק בסיעוד בידי יחיד, וכן לסוגי עובדים כפי שיקבע כאמור.
(ב) שר הפנים,
בהסכמת שר האוצר, רשאי להקים קרן לעובדים זרים (להלן – הקרן); שר האוצר, בהסכמת שר
הפנים, יקבע הוראות לענין הפעלתה וניהולה של הקרן, לרבות סוגי הנכסים שהקרן תהיה
רשאית להשקיע בהם את הכספים שנתקבלו לה כאמור, והעמלות שישולמו לקרן.
(ב1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאי שר הפנים, בהסכמת
שר האוצר ובאישור הוועדה, לקבוע כי הפיקדון ישולם לחשבון בנק נפרד, המיועד אך ורק
למטרה זו, שייפתח וינוהל בהתאם להוראות שיקבע שר האוצר (להלן – חשבון הבנק); בכפוף
להוראות סעיף קטן (ז)(2) ולהוראות הפרק הרביעי לחוק הכניסה לישראל, כספים המופקדים
בחשבון הבנק לפי סעיף קטן זה לא יהיו נתונים להעברה, לשעבוד או לעיקול.
(ג) (בוטל).
(ד) עובד זר זכאי
לקבל את הכספים ששולמו בעדו לקרן או לחשבון הבנק בתוספת הרווחים שנצברו עליהם,
בניכוי דמי ניהול של הקרן או בניכוי עמלות בשל ניהול חשבון הבנק, לפי הענין
ובניכוי מס כדין במועד, במקום ובתנאים שקבע שר הפנים, ובלבד שהעובד הזר עזב את
ישראל, שלא לצורך יציאה זמנית ממנה, עד תום התקופה שבה הורשה לשהות בה לפי הוראות
חוק הכניסה לישראל; המועד שייקבע לפי סעיף קטן זה לא יהיה מוקדם מיום עזיבתו של
העובד הזר את ישראל ולא יהיה מאוחר מתום שלושה חודשים מיום עזיבתו כאמור.
(ה) למרות האמור
בפקודת מס הכנסה –
(1) סכומים שהופקדו בקרן או בחשבון הבנק בהתאם לפרק זה יראו אותם כהכנסה
בידי העובד הזר במועד שבו התקבלו על ידו;
(2) כספים שנצברו לעובד הזר בקרן או בחשבון הבנק יוטל עליהם מס הכנסה
בשיעור סופי של 15% בלא זכות לפטור, ניכוי או קיזוז כלשהם.
(ו) (1) נקבעו בהסכם קיבוצי או בצו הרחבה כמשמעותם בחוק
הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957, הוראות בדבר תשלומים סוציאליים שעל המעביד
המעסיק או העובד הזר לשלם לקרן פנסיה, לתכנית חיסכון אחרת, לקופת תגמולים
או לתשלום פיצויי פיטורים, יעביר המעביד המעסיק לקרן או לחשבון
הבנק, לפי הענין, ואליהם בלבד את התשלום הסוציאלי שהוא חב בו, והכל בשיעורים
שנקבעו בהסכם הקיבוצי או בצו ההרחבה כאמור, והוראות ההסכם הקיבוצי או צו ההרחבה
לענין זה לא יחולו;
(2) היה הסכום הכולל המשתלם לפי פסקה (1) קטן מהסכום שנקבע לפי סעיף קטן
(א), יעביר המעביד המעסיק לקרן או לחשבון הבנק, לפי הענין, את ההפרש
שבין שני הסכומים;
(3) על מעביד מעסיק ששילם כספי פיקדון לגבי עובד זר לא יחולו
לגבי התקופה שבעדה הופקדו הכספים ועד גובה הסכום שהופקד הוראות חוק פיצויי
פיטורים, תשכ"ג-1963.
(ז) שר הפנים,
בהסכמת שר האוצר ובאישור הועדה, רשאי לקבוע הוראות בדבר –
(1) תנאים ודרכים להעברת כספי הפיקדון לעובד הזר בהתאם לסעיף קטן (ד),
לרבות הפקדתם בחשבון בנק של העובד הזר מחוץ לישראל;
(2) השימוש בכספים שלא הוצאו על ידי העובדים הזרים מהקרן או מחשבון הבנק,
בתוך תקופה שתיקבע כאמור ושלא תפחת, לגבי כל עובד זר, משישה חודשים מיום תום תקופת
אשרת העובד הזר שניתנה לו או לגביו, למטרת רווחתם של עובדים זרים בישראל כפי
שיקבע;
(3) סוגי מקרים ותנאים שבהתקיימם יהיה עובד זר רשאי לקבל את כספי הפיקדון
כולם או חלקם, אף לפני המועד האמור בסעיף קטן (ד);
(3א) סוגי מקרים ותנאים שבהתקיימם יהיה עובד זר רשאי לקבל חלק מכספי הפיקדון
ביום עזיבתו את ישראל או במועד מאוחר מזה, הכל כפי שיקבע שר הפנים, אף אם עזב את
ישראל לאחר תום התקופה שבה הורשה לשהות בה לפי הוראות חוק הכניסה לישראל, ובלבד
שעזב כאמור בטרם חלפו שישה חודשים מתום התקופה האמורה; מכספים שעובד זר יקבל לפי
הוראות פסקה זו ינוכו הוצאות הרחקה החלות על העובד הזר לפי הוראות הפרק הרביעי
לחוק הכניסה לישראל ויועברו לאוצר המדינה;
(4) (נמחקה);
(5) הדרכים והמועדים לתשלום הכספים על ידי המעביד המעסיק
לקרן או לחשבון הבנק, לפי הוראות סעיף זה.
(ח) הסכום האמור
בסעיף קטן (א) יעודכן כאמור בסעיף 1י(ד).
(ט) הוראות סעיף 1כ(ב) יחולו, בשינויים המחויבים,
לגבי הפיקדון, ולגבי כל סכום כסף אחר שהיה על מעביד מעסיק לשלם לפי
סעיף זה לקרן או לחשבון הבנק.
מיום 1.5.2017
תיקון
מס' 18
ס"ח
תשע"ה מס' 2483 מיום 17.12.2014 עמ' 96 (ה"ח
904)
תיקון
מס' 18 (תיקון)
ס"ח
תשע"ז מס' 2595 מיום 10.1.2017 עמ' 326 (ה"ח
1065)
(ב) שר הפנים,
בהסכמת שר האוצר, רשאי להקים קרן לעובדים זרים (להלן – הקרן) (בפרק זה –
הקרן); שר האוצר, בהסכמת שר הפנים, יקבע הוראות לענין הפעלתה וניהולה של הקרן,
לרבות סוגי הנכסים שהקרן תהיה רשאית להשקיע בהם את הכספים שנתקבלו לה כאמור,
והעמלות שישולמו לקרן.
(ב1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאי שר הפנים,
בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה, לקבוע כי הפיקדון ישולם לחשבון בנק נפרד, המיועד
אך ורק למטרה זו, שייפתח וינוהל בהתאם להוראות שיקבע שר האוצר (להלן – חשבון
הבנק) (בפרק זה – חשבון הבנק); בכפוף להוראות סעיף קטן (ז)(2) ולהוראות
הפרק הרביעי לחוק הכניסה לישראל, כספים המופקדים בחשבון הבנק לפי סעיף קטן זה לא
יהיו נתונים להעברה, לשעבוד או לעיקול.
(ג) (בוטל).
(ד) עובד זר זכאי
לקבל את הכספים ששולמו בעדו לקרן או לחשבון הבנק בתוספת הרווחים שנצברו עליהם,
בניכוי דמי ניהול של הקרן או בניכוי עמלות בשל ניהול חשבון הבנק, לפי הענין
ובניכוי מס כדין במועד, במקום ובתנאים שקבע שר הפנים, ובלבד שהעובד הזר עזב את
ישראל, שלא לצורך יציאה זמנית ממנה, עד תום התקופה שבה הורשה לשהות בה לפי הוראות
חוק הכניסה לישראל; המועד שייקבע לפי סעיף קטן זה לא יהיה מוקדם מיום עזיבתו של
העובד הזר את ישראל ולא יהיה מאוחר מתום שלושה חודשים מיום עזיבתו כאמור.
(ה) למרות האמור
בפקודת מס הכנסה –
(1) סכומים שהופקדו בקרן או בחשבון הבנק בהתאם לפרק זה יראו אותם כהכנסה
בידי העובד הזר במועד שבו התקבלו על ידו;
(2) כספים שנצברו לעובד הזר בקרן או בחשבון הבנק יוטל עליהם מס הכנסה
בשיעור סופי של 15% בלא זכות לפטור, ניכוי או קיזוז כלשהם ותחול עליהם, בעת
תשלומם לידי העובד השר, חובת ניכוי במקור בהתאם לסעיף 164 לפקודת מס הכנסה;
(3) על אף האמור בפסקאות (1) ו-(2), היה העובד הזר מסתנן, יחולו הוראות
אלה:
(א) משכר העבודה של העובד הזר, ובכללו חלק העובד, ינכה המעסיק מס במקור
בהתאם להוראות סעיף 164 לפקודת מס הכנסה, בשיעורים הקבועים בסעיף 121 לפקודה
האמורה;
(ב) על חלק המעסיק המופקד בקרן או בחשבון הבנק לפי סעיף 1יא1(א), וכן על
הריבית, הפרשי הצמדה ורווחים אחרים אשר נצברו בקרן או בחשבון הבנק ואשם מקורם
בפיקדון לגבי העובד הזר, יחולו הוראות פסקה (1) ויוטל המס כאמור בפסקה (2).
(ו) (1) נקבעו בהסכם קיבוצי או בצו הרחבה כמשמעותם בחוק
הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957, הוראות בדבר תשלומים סוציאליים שעל המעסיק או
העובד הזר לשלם לקרן פנסיה, לתכנית חיסכון אחרת, לקופת תגמולים או לתשלום פיצויי
פיטורים, יעביר המעסיק לקרן או לחשבון הבנק, לפי הענין, ואליהם בלבד את התשלום
הסוציאלי שהוא חב בו, והכל בשיעורים שנקבעו בהסכם הקיבוצי או בצו ההרחבה כאמור,
והוראות ההסכם הקיבוצי או צו ההרחבה לענין זה לא יחולו;
(2) היה הסכום הכולל המשתלם לפי פסקה (1) קטן מהסכום שנקבע לפי סעיף קטן
(א) או לפי סעיף 1יא1, לפי העניין, יעביר המעסיק לקרן או לחשבון הבנק, לפי
הענין, את ההפרש שבין שני הסכומים;
(3) על מעסיק ששילם כספי פיקדון לגבי עובד זר לא יחולו לגבי התקופה שבעדה
הופקדו הכספים ועד גובה הסכום שהופקד הוראות חוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963.
(ז) שר הפנים,
בהסכמת שר האוצר ובאישור הועדה, רשאי לקבוע הוראות בדבר –
(1) תנאים ודרכים להעברת כספי הפיקדון לעובד הזר בהתאם לסעיף קטן (ד),
לרבות הפקדתם בחשבון בנק של העובד הזר מחוץ לישראל;
(2) השימוש בכספים שלא הוצאו על ידי העובדים הזרים מהקרן או מחשבון הבנק,
בתוך תקופה שתיקבע כאמור ושלא תפחת, לגבי כל עובד זר, משישה חודשים מיום תום תקופת
אשרת העובד הזר שניתנה לו או לגביו, למטרת רווחתם של עובדים זרים בישראל כפי
שיקבע;
(3) סוגי מקרים ותנאים שבהתקיימם יהיה עובד זר רשאי לקבל את כספי הפיקדון
כולם או חלקם, אף לפני המועד האמור בסעיף קטן (ד);
(3א) סוגי מקרים ותנאים שבהתקיימם יהיה עובד זר רשאי לקבל חלק מכספי הפיקדון
ביום עזיבתו את ישראל או במועד מאוחר מזה, הכל כפי שיקבע שר הפנים, אף אם עזב את
ישראל לאחר תום התקופה שבה הורשה לשהות בה לפי הוראות חוק הכניסה לישראל, ובלבד
שעזב כאמור בטרם חלפו שישה חודשים מתום התקופה האמורה; מכספים שעובד זר יקבל לפי
הוראות פסקה זו ינוכו הוצאות הרחקה החלות על העובד הזר לפי הוראות הפרק הרביעי
לחוק הכניסה לישראל ויועברו לאוצר המדינה;
(4) (נמחקה);
(5) הדרכים והמועדים לתשלום הכספים על ידי המעסיק לקרן או לחשבון הבנק, לפי
הוראות סעיף זה.
(ח) הסכום האמור
בסעיף קטן (א) יעודכן כאמור בסעיף 1י(ד).
(ט) הוראות סעיף 1כ(ב) יחולו, בשינויים המחויבים,
לגבי הפיקדון, ולגבי כל סכום כסף אחר שהיה על מעסיק לשלם לפי סעיף זה לפי
פרק זה לקרן או לחשבון הבנק.
פיקדון לגבי עובד זר שהוא
מסתנן (תיקון מס' 18) תשע"ה-2014 (תיקון מס' 18) (תיקון) תשע"ז-2017
1יא1. (א) על
אף האמור בסעיף 1יא(א), מעסיק של עובד זר שהוא מסתנן יפקיד בעדו פיקדון בסכום
השווה ל-36% משכר עבודתו של המסתנן בעד החודש שבעדו משולם הפיקדון (בפרק זה –
פיקדון לגבי מסתנן); חלק הפיקדון השווה ל-16% משכר עבודתו כאמור ישולם בידי המעסיק
(בפרק זה – חלק המעסיק) וחלק הפיקדון השווה ל-20% משכר עבודתו ינוכה בידי המעסיק
משכר עבודתו של המסתנן בעד אותו חודש (בפרק זה – חלק העובד); הפקדת חלק העובד לפי
סעיף זה תתבצע לאחר ניכוי המס במקור, בידי המעסיק, משכר עבודתו של המסתנן, כאמור
בסעיף 1יא(ה)(3)(א).
(תיקון מס' 18) (תיקון)
תשע"ז-2017
(א1) על אף
האמור בסעיף קטן (א), שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים ושר האוצר רשאים,
בהתייעצות עם שר הפנים ובאישור הוועדה, לקבוע, בצו, דרך כלל או לסוגי עבודה או
ענפים מסוימים כי –
(1) חלק המעסיק יעמוד על סכום נמוך מהאמור באותו
סעיף קטן, אך לא נמוך מ-12.5%;
(2) חלק העובד יעמוד על סכום נמוך מהאמור באותו
סעיף קטן, אך לא נמוך מ-16.5%.
(ב) בכפוף להוראות
לפי פרק זה ולהוראות הפרק הרביעי לחוק הכניסה לישראל, כספים המופקדים בקרן או
בחשבון הבנק לפי פרק זה לא יהיו נתונים להעברה, לשעבוד או לעיקול.
(תיקון מס' 18) (תיקון)
תשע"ז-2017
(ג) פיקדון לגבי
מסתנן ישולם בידי המעסיק, בדרך שיורה שר הפנים, לקרן או לחשבון הבנק, מדי חודש,
במועד כאמור בסעיף קטן (ד), בעד העסקתו של העובד הזר שהוא מסתנן בחודש הקודם למועד
התשלום.
(ד) הפיקדון ישולם
במועד שבו על המעסיק לשלם את שכרו של העובד הזר שהוא מסתנן בעד החודש שבעדו משולם
הפיקדון.
(ה) על אף האמור
בסעיף קטן (ד), בחודש שבו חל מועד עזיבתו של העובד הזר שהוא מסתנן את ישראל שלא
לצורך יציאה זמנית ממנה, ישלם המעסיק את יתרת סכום הפיקדון בעד תקופת העסקתו של העובד הזר עד למועד האמור,
חמישה ימים לפחות לפני מועד זה, והכול ככל שהוא יודע על מועד העזיבה כאמור.
(ו) בסעיף זה,
"שכר עבודה" – שכר העבודה המובא בחשבון לעניין חישוב פיצויי פיטורים לפי
סעיף 13 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963.
מיום
1.5.2017
תיקון
מס' 18
ס"ח
תשע"ה מס' 2483 מיום 17.12.2014 עמ' 97 (ה"ח
904)
תיקון
מס' 18 (תיקון)
ס"ח
תשע"ז מס' 2595 מיום 10.1.2017 עמ' 326 (ה"ח
1065)
הוספת
סעיף 1יא1
חובת דיווח לממונה (תיקון מס'
18) תשע"ה-2014
1יא2. מעסיק המשלם פיקדון לגבי מסתנן, ידווח לממונה
באופן מקוון, במועד ביצוע התשלום, על תשלום הפיקדון כאמור לגבי כל עובד זר שהוא
מסתנן המועסק על ידיו, על סכום הפיקדון ששולם והתקופה שבעדה שולם, ועל פרטיו ופרטי
העובד הזר שלגביו שולם הפיקדון.
מיום
1.5.2017
תיקון
מס' 18
ס"ח
תשע"ה מס' 2483 מיום 17.12.2014 עמ' 97 (ה"ח
904)
הוספת
סעיף 1יא2
מסירת מידע לעובד זר שהוא
מסתנן (תיקון מס' 18) תשע"ה-2014
1יא3. הממונה, באמצעות הגוף המנהל את כספי הפיקדון לפי
פרק זה, ימסור לעובד זר שהוא מסתנן, לפי בקשתו, מידע בכתב על הפיקדון המתנהל לגביו
בקרן או בחשבון הבנק, לרבות תשלומי המעסיק, סכומי הפיקדון, הרווחים שנצברו,
והעמלות ודמי הניהול שנוכו.
מיום
1.5.2017
תיקון
מס' 18
ס"ח
תשע"ה מס' 2483 מיום 17.12.2014 עמ' 97 (ה"ח
904)
הוספת
סעיף 1יא3
הזכאות לכספי הפיקדון (תיקון
מס' 18) תשע"ה-2014
1יא4. (א) על
אף האמור בסעיף 1יא(ד), היה העובד הזר מסתנן שעזב את ישראל שלא לצורך יציאה זמנית
ממנה לאחר תום התקופה לשהייה בישראל החלה לגביו, יחולו הוראות אלה:
(1) המסתנן יהיה זכאי לקבל 67% מכספי הפיקדון
בתוספת הרווחים, בניכוי דמי ניהול של הקרן או בניכוי עמלות בשל ניהול חשבון הבנק,
לפי העניין, ובניכוי מס כדין על הרווחים בשל אותו חלק, עם עזיבתו את ישראל;
(2) עזב המסתנן את ישראל לא יאוחר משישה חודשים
מתום התקופה לשהייה בישראל החלה לגביו, יהיה זכאי, נוסף על חלק מכספי הפיקדון
האמור בפסקה (1), ליתרת כספי הפיקדון בתוספת הרווחים ובניכויים כמפורט להלן ולפי
הסדר כמפורט להלן, בשל אותה יתרה:
(א) הוצאות ההרחקה החלות על המסתנן לפי הפרק הרביעי
לחוק הכניסה לישראל;
(ב) סכום השווה למכפלת הסכום שנותר לאחר הניכוי לפי
פסקה משנה (א) בשיעור הניכוי החל לגבי המסתנן, המפורט בטור ב' בתוספת השנייה,
בהתאם לתקופה שחלפה מתום התקופה לשהייה בישראל החלה לגביו עד למועד עזיבתו את
ישראל (בסעיף זה – תקופת השיהוי), המפורטת בטור א' שבתוספת השנייה;
(ג) מס כדין על הסכום הנותר לאחר הניכוי לפי פסקת
משנה (ב), לפי הוראות סעיף 1יא(ה)(3)(ב).
(ב) על אף האמור
בסעיף קטן (א), מצא הממונה, לפי בקשה של עובד זר שהוא מסתנן, כי נבצר ממנו לעזוב
את ישראל עד תום התקופה לשהייה בישראל החלה לגביו, או כי בתום לב ובשל טעות של
העובד הזר הוא לא עזב את ישראל עד תום התקופה האמורה, וכי בשל כך לא יהיה זה צודק
לזקוף לחובתו את תקופת השינוי, כולה או חלקה, רשאי הממונה להחליט על הפחתת תקופת
השיהוי שתיזקף לחובתו, לעניין סעיף קטן (א)(2).
(ג) הממונה לא יפעיל
את סמכותו לפי סעיף קטן (ב) לגבי עובד זר שהוא מסתנן, אם חלפו מעל 18 חודשים מתום
התקופה לשהייה בישראל החלה לגביו ועד המועד שבו התקבלה בקשתו במשרדי הממונה.
(ד) הגשת בקשה של
עובד זר שהוא מסתנן לפי סעיף קטן (ב) כשלעצמה לא תמנע את הרחקתו מישראל ולא תעכב
הרחקה כאמור.
(ה) שר הפנים, בהסכמת
שר האוצר והאישור הוועדה, רשאי לקבוע סוגי מקרים ותנאים שבהתקיימם עובד זר שהוא
מסתנן יהיה זכאי לקבל את כספי הפיקדון, כולם או חלקם, אף לפני המועד האמור בסעיף
קטן (א).
מיום
1.5.2017
תיקון
מס' 18
ס"ח
תשע"ה מס' 2483 מיום 17.12.2014 עמ' 97 (ה"ח
904)
הוספת
סעיף 1יא4
תשלום כספי הפיקדון לעובד זר
שהוא מסתנן (תיקון מס' 18) תשע"ה-2014
1יא5. (א) על
אף האמור בהוראות לפי סעיף 1יא(ז), כספי הפיקדון שלהם זכאי עובד זר שהוא מסתנן לפי
סעיף 1יא4, ישולמו לידיו באמצעות הגוף המנהל את כספי הפיקדון לפי פרק זה, באחת
הדרכים המפורטות בפסקאות שלהלן ובתנאים המפורטים בהן:
(1) ישירות לידי העובד הזר – לאחר שהעובד הזר עבר
את ביקורת הגבולות בנמל התעופה בן גוריון או בתחנת גבול אחרת שקבע שר הפנים, בעז
עזיבתו של העובד הזר את ישראל שלא לצורך יציאה זמנית ממנה, ובלבד שהעובד הזר הגיש
לממונה בקשה בכתב למשיכת כספי הפיקדון וצירף אליה צילום כרטיס טיסה ודרכון או מסמך
נסיעה תקף אחר להנחת דעתו של הממונה, שבעה ימים לפחות לפני עזיבתו את ישראל אך לא
יותר מ-30 ימים לפני המועד האמור;
(2) בהעברה בנקאית לזכות חשבון בנק המתנהל על שמו
של העובד הזר – בתוך 30 ימי עבודה מהיום שנודע לממונה על עזיבתו את ישראל שלא
לצורך יציאה זמנית ממנה, ובלבד שפרטים מלאים ומדויקים על חשבון הבנק נמסרו לממונה
לפי סעיף 1יא7; לא נמסרו פרטים כאמור, תתבצע ההעברה הבנקאית לפי פסקה זו, בתוך 30
ימי עבודה מיום מסירת הפרטים כאמור.
(ב) שר הפנים, בהסכמת
שר האוצר ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע דרכים ותנאים נוספים להעברת כספי הפיקדון
לעובד זר שהוא מסתנן.
מיום
1.5.2017
תיקון
מס' 18
ס"ח
תשע"ה מס' 2483 מיום 17.12.2014 עמ' 99 (ה"ח
904)
הוספת
סעיף 1יא5
זכאות לכספי הפיקדון ותשלומם
לאחר פטירת עובד זר שהוא מסתנן (תיקון מס' 18) תשע"ה-2014 (תיקון מס' 18)
(תיקון) תשע"ז-2017
1יא6. (א) נפטר
עובד זר שהוא מסתנן בטרם עזב את ישראל, והממונה אישר שהעובד הזר היה זכאי לכספי
הפיקדון לפי סעיף 1יא4 אילו היה עוזב את ישראל ביום פטירתו, יועברו כספי הפיקדון
שלהם היה זכאי העובד הזר אילו עזב כאמור לידי מי שהוכח שהוא בן זוגו, ובאין בן זוג
– למי שהוכח שהוא ילדו, ובאין בן זוג וילד – למי שהוכח שהוא הורהו.
(תיקון מס' 18) (תיקון)
תשע"ז-2017
(ב) (בוטל).
(תיקון מס' 18) (תיקון)
תשע"ז-2017
(ג) לא הוכח כי
לעובד הזר בן זוג, ילד או הורה כאמור בסעיף קטן (א), יועברו כספי הפיקדון למי
שנקבע שהם יורשי העובד הזר, בהחלטה שיפוטית סופית או בהחלטה רשמית סופית אחרת
שניתנה לפי דין הירושה החל על העובד הזר אושרה כדין בישראל.
(ד) על אף האמור
בסעיף זה, שר הפנים רשאי לקבוע כי כספי הפיקדון של עובד זר שהוא מסתנן שנפטר כאמור
בסעיף זה, יועברו למוטב שהוא בן משפחה מדרגה ראשונה של העובד הזר; קבע השר כאמור,
יקבע הוראות לעניין מסירת פרטי המוטב בידי העובד הזר, לממונה.
מיום
1.5.2017
תיקון
מס' 18
ס"ח
תשע"ה מס' 2483 מיום 17.12.2014 עמ' 99 (ה"ח
904)
תיקון
מס' 18 (תיקון)
ס"ח
תשע"ז מס' 2595 מיום 10.1.2017 עמ' 327 (ה"ח
1065)
הוספת
סעיף 1יא6
פרטי חשבון הבנק של עובד זר
שהוא מסתנן (תיקון מס' 18) תשע"ה-2014 (תיקון מס' 18) (תיקון)
תשע"ז-2017
1יא7. עובד זר שהוא מסתנן ימסור לממונה פרטים מלאים
לגבי חשבון בנק המתנהל על שמו לצורך קבלת כספי הפיקדון לפי סעיף 1יא5 באמצעות
תצהיר כמשמעותו בסעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, או בתצהיר
שניתן לפני גורם מוסמך מחוץ לישראל בהתאם לסעיף 30 לפקודה האמורה.
מיום
1.5.2017
תיקון
מס' 18
ס"ח
תשע"ה מס' 2483 מיום 17.12.2014 עמ' 100 (ה"ח
904)
תיקון
מס' 18 (תיקון)
ס"ח
תשע"ז מס' 2595 מיום 10.1.2017 עמ' 327 (ה"ח
1065)
הוספת
סעיף 1יא7
שימוש בכספים שלא הוצאו על
ידי עובד זר שהוא מסתנן (תיקון מס' 18) תשע"ה-2014
1יא8. על אף האמור בהוראות לפי סעיף 1יא(ז)(2), כספי
פיקדון שלא הוצאו על ידי עובד זר שהוא מסתנן מהקרן או מחשבון הבנק לפי הוראות פרק
זה, ובכלל זה סכומים שנוכו לפי סעיף 1יא4(א)(2) בשל שינוי בעזיבה לאחר תום התקופה
לשהייה בישראל, ניתן לעשות בהם שימוש למטרת רווחתם ובריאותם של מסתננים השוהים
במרכז שהייה לפי פרק ד' לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד-1954,
בתום שנתיים מתום התקופה לשהייה בישראל.
מיום
1.5.2017
תיקון
מס' 18
ס"ח
תשע"ה מס' 2483 מיום 17.12.2014 עמ' 100 (ה"ח
904)
הוספת
סעיף 1יא8
סייג (תיקון מס' 18)
תשע"ה-2014
1יא9. אין בהפקדת סכום הפיקדון לגבי מסתנן בקרן או
בחשבון הבנק לפי פרק זה או בדיווח לממונה לפי סעיף 1יא2 משום אישור לחוקיות העסקתו
של עובד זר בידי מעסיק או לחוקיות שהייתו או עבודתו של עובד זר שהוא מסתנן בישראל.
מיום
1.5.2017
תיקון
מס' 18
ס"ח
תשע"ה מס' 2483 מיום 17.12.2014 עמ' 100 (ה"ח
904)
הוספת
סעיף 1יא9
מיום 1.5.2003
תיקון מס' 4
ס"ח
תשס"ג מס' 1882 מיום 29.12.2002 עמ' 182 (ה"ח 4)
הוספת
פרק ד'1
הגדרות ופרשנות (תיקון מס' 4)
תשס"ג-2002 (תיקון מס' 6) תשס"ד-2004
1יב. (א) בפרק
זה, "עובד זר" – לרבות אדם העומד להתקבל לעבודה כעובד, שאינו אזרח
ישראלי או תושב ישראל.
(ב) הוראות פרק זה
אינן גורעות מהוראות חוק הכניסה לישראל.
מיום 1.5.2003
תיקון מס' 4
ס"ח
תשס"ג מס' 1882 מיום 29.12.2002 עמ' 182 (ה"ח 4)
הוספת סעיף 1יב
מיום 1.7.2006
תיקון מס' 6
ס"ח
תשס"ד מס' 1959 מיום 6.9.2004 עמ' 555 (ה"ח 96)
(א) בפרק זה, "עובד זר" – לרבות אדם
המבקש או אדם העומד להתקבל לעבודה כעובד, שאינו אזרח ישראלי או תושב ישראל.
היתר להעסקת עובד זר (תיקון
מס' 4) תשס"ג-2002 (תיקון מס' 12) תש"ע-2010 (תיקון מס' 17)
תשע"ד-2014
1יג. (א) לא
יקבל אדם עובד זר לעבודה, אלא אם כן הממונה או עובד משרד הפנים מטעמו, התיר בכתב
את העסקתו של העובד הזר אצל אותו מעסיק, ובהתאם לתנאי ההיתר; היתר כאמור יכול
שיהיה למכסה מסוימת של עובדים זרים שיועסקו אצל אותו מעסיק או לפי רשימה שמית.
(ב) היתרים לפי סעיף
זה יינתנו בשים לב, בין השאר, למאפייני שוק העבודה בענפי העבודה ובאזורי ההעסקה
השונים.
(תיקון מס' 12)
תש"ע-2010
(ג) הוראות סעיף זה
לא יחולו על העסקתו של עובד מסוג ששר הפנים קבע לפי סעיף 2(ג) בחוק הכניסה לישראל.
(תיקון מס' 16)
תשע"ג-2013 (תיקון מס' 19) תשע"ו-2015
(ד) (1) יחיד שהגיע לגיל הפרישה ומבקש לראשונה היתר
להעסקת עובד זר בענף הסיעוד שלא במסגרת עסקו או משלח ידו או מבקש לחדש היתר כאמור
שהותלה, יתבקש לבחור, בעת הגשת הבקשה, על גבי טופס של המוסד לביטוח לאומי, אם
בתקופה שבה יעסיק עובד זר כאמור גמלת הסיעוד תשולם לו בכסף או לידי מי שנותן את
שירותי הסיעוד, והכול ככל שיהיה זכאי לגמלת סיעוד ותאושר בקשתו לקבלת היתר להעסקת
עובד זר או לחדשו; טופס כאמור יכלול הסבר בדבר אפשרויות הבחירה ומשמעותן, לרבות
הזכאות לשירותי סיעוד מגופים אחרים זולת המוסד לביטוח לאומי;
(2) בסעיף קטן זה, "גיל הפרישה",
"גמלת סיעוד" ו"היתר שהותלה" – כהגדרתם בסעיפים 1, 223, 223א
לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן – חוק הביטוח הלאומי),
בהתאמה;
(תיקון מס' 19)
תשע"ו-2015
(3) (נמחקה).
מיום 1.5.2003
תיקון מס' 4
ס"ח
תשס"ג מס' 1882 מיום 29.12.2002 עמ' 182 (ה"ח 4)
הוספת סעיף 1יג
מיום 23.4.2010
תיקון
מס' 12
ס"ח
תש"ע מס' 2238 מיום 24.3.2010 עמ' 490 (ה"ח
426)
1יג. (א) לא יקבל אדם עובד זר לעבודה,
אלא אם כן התיר הממונה הממונה או עובד משרד הפנים מטעמו, התיר בכתב
את העסקתו של העובד הזר אצל אותו מעביד, ובהתאם לתנאי ההיתר; היתר כאמור יכול
שיהיה למכסה מסוימת של עובדים זרים שיועסקו אצל אותו מעביד או לפי רשימה שמית.
(ב) היתרים לפי סעיף זה יינתנו בשים לב, בין השאר,
למאפייני שוק העבודה בענפי העבודה ובאזורי ההעסקה השונים.
(ג) הוראות סעיף זה לא יחולו על העסקתו של עובד מסוג שהשר
ושר הפנים קבעו ששר הפנים קבע לפי סעיף 2(ג) בחוק הכניסה לישראל.
מיום 6.8.2013
תיקון
מס' 16
ס"ח
תשע"ג מס' 2407 מיום 6.8.2013 עמ' 227 (ה"ח
768)
הוספת
סעיף קטן 1יג(ד)
מיום
15.7.2014
תיקון מס' 17
ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ'
604 (ה"ח 535)
(א) לא יקבל אדם עובד זר לעבודה, אלא אם כן הממונה או
עובד משרד הפנים מטעמו, התיר בכתב את העסקתו של העובד הזר אצל אותו מעביד מעסיק,
ובהתאם לתנאי ההיתר; היתר כאמור יכול שיהיה למכסה מסוימת של עובדים זרים שיועסקו
אצל אותו מעביד מעסיק או לפי רשימה שמית.
מיום 15.10.2015
תיקון
מס' 19
ס"ח
תשע"ו מס' 2504 מיום 15.10.2015 עמ' 2 (ה"ח
935)
(ד) (1) יחיד שהגיע לגיל הפרישה ומבקש לראשונה היתר
להעסקת עובד זר בענף הסיעוד שלא במסגרת עסקו או משלח ידו או מבקש לחדש היתר כאמור
שהותלה, יתבקש לבחור, בעת הגשת הבקשה, על גבי טופס של המוסד לביטוח לאומי, אם
בתקופה שבה יעסיק עובד זר כאמור גמלת הסיעוד תשולם לו בכסף או לידי מי שנותן את
שירותי סיעוד את שירותי הסיעוד, והכול ככל שיהיה זכאי לגמלת סיעוד
ותאושר בקשתו לקבלת היתר להעסקת עובד זר או לחדשו; טופס כאמור יכלול הסבר בדבר
אפשרויות הבחירה ומשמעותן, לרבות הזכאות לשירותי סיעוד מגופים אחרים זולת המוסד
לביטוח לאומי;
(2) בסעיף קטן זה, "גיל הפרישה", "גמלת סיעוד"
ו"היתר שהותלה" – כהגדרתם בסעיפים 1, 223, 223א לחוק הביטוח הלאומי
[נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן – חוק הביטוח הלאומי), בהתאמה;
(3) הוראות סעיף קטן זה יעמדו בתוקפן בתקופה שמיום כ"ט בטבת
התשע"ד (1 בינואר 2014) או מיום תחילתן של תקנות ראשונות לפי סעיף 225ד לחוק
הביטוח הלאומי, לפי המאוחר, ועד יום ט' בטבת התשע"ה (31 בדצמבר 2014), והן
יחולו על בקשה ראשונה להיתר או על בקשה לחידוש היתר שהותלה, שהוגשו בתקופה זו.
תנאים
למתן היתר ותנאים בהיתר (תיקון מס' 4) תשס"ג-2002 (תיקון מס' 7)
תשס"ה-2005 (תיקון מס' 12) תש"ע-2010 (תיקון מס' 17) תשע"ד-2014
1יד. שר הפנים לאחר התייעצות עם השר רשאי לקבוע דרך
כלל או לסוגי עבודה או ענפים מסוימים –
(תיקון מס' 7)
תשס"ה-2005
(1) תנאים למתן היתר להעסקת עובד זר לפי סעיף זה,
וכן תנאים שיראו אותם ככלולים בהיתר כאמור, לרבות בענינים אלה:
(א) סוג העבודה שבה יועסק העובד הזר;
(ב) קיום חובות המעסיק כלפי העובדים הזרים שהוא
מעסיק;
(תיקון מס' 7)
תשס"ה-2005 (תיקון מס' 12) תש"ע-2010
(ב1) לענין היתר להעסקת עובד זר בענף הבנין – חובת המעסיק
לשלם לעובד הזר שכר שיחושב לפי היקף עבודה העולה על משרה מלאה כפי שקבע שר הפנים,
לאחר התייעצות עם השר, אף אם היקף העבודה בפועל פחת מההיקף שנקבע כאמור, ובלבד
שהוראות לפי פסקת משנה זו לא יגרעו מזכויותיו של העובד הזר לפי כל דין;
(תיקון מס' 8)
תשס"ז-2007 (תיקון מס' 12) תש"ע-2010
(ב2) חובת המעסיק לנהל רישום של שעות העבודה של עובד
זר וימי היעדרותו, בשפה שהעובד הזר מבין ובשפה העברית וכן חובת המעסיק לקבל אישור
בכתב מהעובד הזר על נכונות הרישום כאמור ולמסור העתק ממנו לעובד הזר ולאדם אחר
שעליו יורה הממונה, הכל לפי כללים ותנאים שיקבע שר הפנים, לאחר התייעצות עם השר, באישור
הוועדה, ובלבד שהוראות לפי פסקת משנה זו לא יגרעו מזכויותיו של העובד הזר לפי כל
דין;
(תיקון מס' 7)
תשס"ה-2005 (תיקון מס' 12) תש"ע-2010
(ב3) לענין מעסיק שלא קיים את חובותיו לפי פסקת משנה
(ב2) – חובת המעסיק לשלם לעובד הזר שכר שיחושב לפי היקף עבודה העולה על משרה מלאה,
אף אם היקף העבודה בפועל פחת מההיקף שנקבע כאמור, וכן תשלום פיצוי לעובד הזר בשל
אי-קיום החובה כאמור, הכל לפי כללים ותנאים שיקבע שר הפנים, לאחר התייעצות עם השר,
באישור הוועדה, ובלבד שהוראות לפי פסקת משנה זו לא יגרעו מזכויותיו של העובד הזר
לפי כל דין.
(ג) קיום הוראות לפי חוק זה;
(2) הוראות בדבר חובת מעסיק המבקש היתר להעסקת עובד
זר לפי סעיף זה, להגיש לממונה דוגמת חוזה עבודה שנערך לפי סעיף 1ג, שעל פיו יועסק
העובד הזר שלגביו מבוקש ההיתר, ובלבד אי מתן היתר לפי סעיף זה, אם נוכח הממונה
שנוסח חוזה העבודה אינו תואם את הוראות חוק זה או כל דין אחר.
מיום 1.5.2003
תיקון מס' 4
ס"ח
תשס"ג מס' 1882 מיום 29.12.2002 עמ' 183 (ה"ח 4)
הוספת סעיף 1יד
מיום 1.5.2005
תיקון מס' 7
ס"ח
תשס"ה מס' 1997 מיום 11.4.2005 עמ' 363 (ה"ח 143)
תנאים למתן היתר ותנאים בהיתר
השר
רשאי לקבוע דרך כלל או לסוגי עבודה או ענפים מסוימים-
(1) תנאים למתן היתר להעסקת עובד זר לפי סעיף זה, וכן תנאים שיראו אותם
ככלולים בהיתר כאמור, לרבות בענינים אלה:
(א) סוג העבודה שבה יועסק העובד הזר;
(ב) קיום חובות המעביד כלפי העובדים הזרים שהוא מעסיק;
(ב1) לענין היתר להעסקת עובד זר בענף הבנין – חובת המעביד לשלם לעובד הזר
שכר שיחושב לפי היקף עבודה העולה על משרה מלאה כפי שקבע השר, אף אם היקף העבודה בפועל
פחת מההיקף שנקבע כאמור, ובלבד שהוראות לפי פסקת משנה זו לא יגרעו מזכויותיו של
העובד הזר לפי כל דין;
מיום 1.1.2007
תיקון מס' 8
ס"ח
תשס"ז מס' 2077
מיום 11.1.2007 עמ' 58 (ה"ח
260)
הוספת פסקאות
1יד(1)(ב2), 1יד(1)(ב3)
מיום 23.4.2010
תיקון
מס' 12
ס"ח
תש"ע מס' 2238 מיום 24.3.2010 עמ' 490 (ה"ח
426)
השר
שר הפנים לאחר התייעצות עם השר רשאי לקבוע דרך כלל או לסוגי עבודה או ענפים
מסוימים –
(1) תנאים למתן היתר להעסקת עובד זר לפי סעיף זה, וכן תנאים שיראו אותם
ככלולים בהיתר כאמור, לרבות בענינים אלה:
(א) סוג העבודה שבה יועסק העובד הזר;
(ב) קיום חובות המעביד כלפי העובדים הזרים שהוא מעסיק;
(ב1) לענין היתר להעסקת עובד זר בענף הבנין – חובת המעביד לשלם לעובד הזר
שכר שיחושב לפי היקף עבודה העולה על משרה מלאה כפי שקבע השר שר הפנים,
לאחר התייעצות עם השר, אף אם היקף העבודה בפועל פחת מההיקף שנקבע כאמור, ובלבד
שהוראות לפי פסקת משנה זו לא יגרעו מזכויותיו של העובד הזר לפי כל דין;
(ב2) חובת המעביד לנהל רישום של שעות העבודה של עובד זר וימי היעדרותו, בשפה
שהעובד הזר מבין ובשפה העברית וכן חובת המעביד לקבל אישור בכתב מהעובד הזר על
נכונות הרישום כאמור ולמסור העתק ממנו לעובד הזר ולאדם אחר שעליו יורה הממונה, הכל
לפי כללים ותנאים שיקבע השר שר הפנים, לאחר התייעצות עם השר, באישור
הוועדה, ובלבד שהוראות לפי פסקת משנה זו לא יגרעו מזכויותיו של העובד הזר לפי כל
דין;
(ב3) לענין מעביד שלא קיים את חובותיו לפי פסקת משנה (ב2) – חובת המעביד לשלם
לעובד הזר שכר שיחושב לפי היקף עבודה העולה על משרה מלאה, אף אם היקף העבודה בפועל
פחת מההיקף שנקבע כאמור, וכן תשלום פיצוי לעובד הזר בשל אי-קיום החובה כאמור, הכל
לפי כללים ותנאים שיקבע השר שר הפנים, לאחר התייעצות עם השר, באישור
הוועדה, ובלבד שהוראות לפי פסקת משנה זו לא יגרעו מזכויותיו של העובד הזר לפי כל
דין.
(ג) קיום הוראות לפי חוק זה;
מיום
15.7.2014
תיקון מס' 17
ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ'
604 (ה"ח 535)
1יד. שר הפנים לאחר התייעצות עם השר רשאי לקבוע דרך כלל או לסוגי עבודה או
ענפים מסוימים –
(1) תנאים למתן היתר להעסקת עובד זר לפי סעיף זה, וכן תנאים שיראו אותם
ככלולים בהיתר כאמור, לרבות בענינים אלה:
(א) סוג העבודה שבה יועסק העובד הזר;
(ב) קיום חובות המעביד המעסיק כלפי העובדים הזרים שהוא
מעסיק;
(ב1) לענין היתר להעסקת עובד זר בענף הבנין – חובת המעביד המעסיק
לשלם לעובד הזר שכר שיחושב לפי היקף עבודה העולה על משרה מלאה כפי שקבע שר הפנים,
לאחר התייעצות עם השר, אף אם היקף העבודה בפועל פחת מההיקף שנקבע כאמור, ובלבד
שהוראות לפי פסקת משנה זו לא יגרעו מזכויותיו של העובד הזר לפי כל דין;
(ב2) חובת המעביד המעסיק לנהל רישום של שעות העבודה של עובד
זר וימי היעדרותו, בשפה שהעובד הזר מבין ובשפה העברית וכן חובת המעביד המעסיק
לקבל אישור בכתב מהעובד הזר על נכונות הרישום כאמור ולמסור העתק ממנו לעובד הזר
ולאדם אחר שעליו יורה הממונה, הכל לפי כללים ותנאים שיקבע שר הפנים, לאחר התייעצות
עם השר, באישור הוועדה, ובלבד שהוראות לפי פסקת משנה זו לא יגרעו מזכויותיו של
העובד הזר לפי כל דין;
(ב3) לענין מעביד מעסיק שלא קיים את חובותיו לפי פסקת משנה
(ב2) – חובת המעביד המעסיק לשלם לעובד הזר שכר שיחושב לפי היקף
עבודה העולה על משרה מלאה, אף אם היקף העבודה בפועל פחת מההיקף שנקבע כאמור, וכן
תשלום פיצוי לעובד הזר בשל אי-קיום החובה כאמור, הכל לפי כללים ותנאים שיקבע שר
הפנים, לאחר התייעצות עם השר, באישור הוועדה, ובלבד שהוראות לפי פסקת משנה זו לא
יגרעו מזכויותיו של העובד הזר לפי כל דין.
(ג) קיום הוראות לפי חוק זה;
(2) הוראות בדבר חובת מעביד מעסיק המבקש היתר להעסקת עובד זר
לפי סעיף זה, להגיש לממונה דוגמת חוזה עבודה שנערך לפי סעיף 1ג, שעל פיו יועסק
העובד הזר שלגביו מבוקש ההיתר, ובלבד אי מתן היתר לפי סעיף זה, אם נוכח הממונה
שנוסח חוזה העבודה אינו תואם את הוראות חוק זה או כל דין אחר.
התניית
מתן היתר בתשלום קנס חלוט (תיקון מס' 11) תשס"ט-2009 (תיקון מס' 17)
תשע"ד-2014 (תיקון מס' 20) תשע"ז-2017
1יד1. (א) בלי
לגרוע מסמכות הממונה לפי חוק זה ולפי כל דין אחר לסרב ליתן היתר להעסקת עובד זר,
להתלותו או לבטלו, רשאי הממונה שלא ליתן היתר להעסקת עובד זר למעסיק שלא שילם קנס
חלוט שנתחייב בו בשל עבירה לפי חוק זה או לפי אחד מהחיקוקים המפורטים בתוספת השניה
לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969, בקשר עם העסקת עובדים זרים או שלא שילם
עיצום כספי חלוט שהוטל עליו לפי חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה,
התשע"ב-2011, בקשר עם העסקת עובדים זרים.
(תיקון מס' 20)
תשע"ז-2017
(ב) בסעיף זה –
"עיצום כספי חלוט" – עיצום כספי שחלפו המועדים
להגשת ערר ולהגשת ערעור עליו, וערר או ערעור כאמור לא הוגשו או הוגשו ונדחו;
"קנס חלוט" – כל אחד מאלה:
(1) קנס מינהלי קצוב כמשמעותו בחוק העבירות
המינהליות, התשמ"ו-1985, שחלף המועד לתשלומו ושמתקיים לגביו אחד מאלה:
(א) חלפו לגביו המועדים הקבועים באותו חוק להגשת
בקשה לביטולו או להגשת הודעה על רצון הנקנס להישפט על העבירה, ונקנס לא הגיש בקשה
או הודעה כאמור;
(ב) נדחתה בקשתו של הנקנס לביטול הקנס והוא לא הגיש
הודעה על רצונו להישפט על העבירה, במועד הקבוע לכך באותו חוק;
(2) קנס שהוטל במסגרת פסק דין חלוט, שחלף המועד
לתשלומו.
מיום 15.7.2009
תיקון
מס' 11
ס"ח
תשס"ט מס' 2203 מיום 23.7.2009 עמ' 176 (ה"ח
436)
הוספת
סעיף 1יד1
מיום
15.7.2014
תיקון מס' 17
ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ'
604 (ה"ח 535)
(א) בלי לגרוע מסמכות הממונה לפי חוק זה ולפי כל דין
אחר לסרב ליתן היתר להעסקת עובד זר, להתלותו או לבטלו, רשאי הממונה שלא ליתן היתר
להעסקת עובד זר למעביד למעסיק שלא שילם קנס חלוט שנתחייב בו בשל
עבירה לפי חוק זה או לפי אחד מהחיקוקים המפורטים בתוספת השניה לחוק בית הדין
לעבודה, התשכ"ט-1969, בקשר עם העסקת עובדים זרים.
מיום 3.7.2017
תיקון
מס' 20
ס"ח
תשע"ז מס' 2647 מיום 3.7.2017 עמ' 1011 (ה"ח 694)
1יד1. (א) בלי לגרוע מסמכות הממונה לפי
חוק זה ולפי כל דין אחר לסרב ליתן היתר להעסקת עובד זר, להתלותו או לבטלו, רשאי
הממונה שלא ליתן היתר להעסקת עובד זר למעסיק שלא שילם קנס חלוט שנתחייב בו בשל
עבירה לפי חוק זה או לפי אחד מהחיקוקים המפורטים בתוספת השניה לחוק בית הדין
לעבודה, התשכ"ט-1969, בקשר עם העסקת עובדים זרים או שלא שילם עיצום כספי
חלוט שהוטל עליו לפי חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב-2011, בקשר עם
העסקת עובדים זרים.
(ב) בסעיף זה, בסעיף זה –
"עיצום
כספי חלוט" – עיצום כספי שחלפו המועדים להגשת ערר ולהגשת ערעור עליו, וערר או
ערעור כאמור לא הוגשו או הוגשו ונדחו;
"קנס
חלוט" – כל אחד מאלה:
(1) קנס מינהלי קצוב כמשמעותו בחוק העבירות המינהליות, התשמ"ו-1985,
שחלף המועד לתשלומו ושמתקיים לגביו אחד מאלה:
(א) חלפו לגביו המועדים הקבועים באותו חוק להגשת בקשה לביטולו או להגשת
הודעה על רצון הנקנס להישפט על העבירה, ונקנס לא הגיש בקשה או הודעה כאמור;
(ב) נדחתה בקשתו של הנקנס לביטול הקנס והוא לא הגיש הודעה על רצונו להישפט
על העבירה, במועד הקבוע לכך באותו חוק;
(2) קנס שהוטל במסגרת פסק דין חלוט, שחלף המועד לתשלומו.
ביטול
היתר, סיוגו, או סירוב לתתו או לחדשו ואישור זמני (תיקון מס' 4) תשס"ג-2002 (תיקון מס' 12) תש"ע-2010 (תיקון מס' 17) תשע"ד-2014
(תיקון מס' 20) תשע"ז-2017
1טו. (א) לא
קיים מעסיק תנאי שנקבע בהיתר לפי סעיף 1יג(א) או לפי סעיף קטן זה, או תנאי שנקבע
לפי סעיף 1יד או הוראה לפי חוק זה או חובה החלה עליו כלפי עובדיו, או עיכב תחת ידו
שלא כדין מסמך זיהוי או דרכון של עובד זר, רשאי הממונה, לאחר שנתן למעסיק הזדמנות
להשמיע את טענותיו בפניו, לבטל את ההיתר שניתן למעסיק להעסקת העובדים הזרים, כולם
או חלקם, וכן לסרב, מטעם זה בלבד, לבקשת המעסיק לאשר העסקתם של עובדים זרים למשך
תקופה שלא תעלה על שלוש שנים, וכן רשאי הוא, בלי לגרוע מכל סמכות אחרת הנתונה לו,
לקבוע תנאים וסייגים בהיתר, גם בטרם יחליט בדבר ביטולו.
(תיקון מס' 7)
תשס"ה-2005
(א1) (1) על אף הוראות סעיף קטן (א), נקבע בהיתר להעסקת
עובדים זרים כי המעסיק חייב ברישום לגבי היקף עבודתם של העובדים הזרים או לגבי שכר
העבודה ששולם להם, ונוכח הממונה, לאחר שנתן למעסיק הזדמנות להשמיע את טענותיו
בפניו, כי המעסיק לא קיים את חובת הרישום כאמור או רשם מידע שאינו נכון, יבטל
הממונה את ההיתר להעסקת העובדים הזרים שלגביהם לא קוימה החובה כאמור ויפחית בהתאם
לכך את מכסת העובדים הזרים שניתן להעסיקם אצל אותו מעסיק על פי ההיתר;
(תיקון מס' 12) תש"ע-2010
(2) ביטל הממונה היתר להעסקת עובדים זרים לפי
הוראות פסקה (1), לא יותר לאותו מעסיק להעסיק עובדים זרים במספר העולה על מכסת
העובדים הזרים שהותר לו להעסיק על פי ההיתר לאחר ההפחתה כאמור בפסקה (1), במשך
תקופה של שנה לפחות, שתחילתה במועד הביטול.
(תיקון מס' 20)
תשע"ז-2017
(א2) (1) בסעיף קטן זה –
"בעל עניין"
ו"בעל תפקיד בכיר" – כהגדרתם בסעיף 62 לחוק שירות התעסוקה;
"עבירה חמורה"
– עבירה לפי סעיפים 375א, 376 או 377א לחוק העונשין, או עבירה אחרת שנעברה כלפי
עובד זר, לפי חוק זה או לפי כל דין אחר, שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין
המעסיק ראוי לקבל היתר להעסקת עובד זר;
(2) בלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף קטן (א) ובסעיף
1יד1, רשאי הממונה, לאחר שנתן למבקש ההיתר או למעסיק, לפי העניין (בסעיף קטן זה –
מעסיק), הזדמנות לטעון את טענותיו, שלא לתת היתר להעסקת עובד זר למעסיק, לבטל היתר
שנתן או לסרב לחדשו, אם מצא הממונה כי התקיים אחד מאלה:
(א) המעסיק הורשע בעבירה חמורה, או שהוגש נגדו כתב
אישום בעבירה כאמור;
(ב) בעל עניין במעסיק או בעל תפקיד בכיר בו הורשע
בעבירה חומרה או שהוגש נגד בעל עניין או בעל תפקיד בכיר כאמור כתב אישום בעבירה
כאמור, והכול בכפוף למידת הזיקה שבינו ובין המעסיק;
(3) נפתחה חקירה נגד מעסיק, בעל עניין במעסיק או
בעל תפקיד בכיר בו, בעבירה חמורה, רשאי הממונה, בלי לגרוע מכל סמכות אחרת הנתונה
לו, לדחות את החלטתו לעניין מתן היתר להעסקת עובד זר, חידושו או מימושו, לפי
העניין, לתקופה שלא תעלה על 18 חודשים, או עד לקבלת החלטה בדבר הגשת כתב אישום
בקשר לאותה עבירה, לפי המוקדם, אם ראה כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין בשל חשש
לפגיעה בעובד זר לנוכח חומרת העבירה וכדי למנוע פגיעה בהליכי החקירה, ולעניין בעל
עניין במעסיק או בעל תפקיד בכיר בו – גם בכפוף למידת הזיקה שבינו לבין המעסיק
ולהוראות סעיף קטן (א3).
(תיקון מס' 20)
תשע"ז-2017
(א3) לעניין
היתר בענף הסיעוד, לא יחליט הממונה שלא לתת היתר להעסקת עובד זר למעסיק, לבטל היתר
שנתן או לסרב לחדשו בשל כך שמתקיימים בבעל עניין או בבעל תפקיד בכיר התנאים
האמורים בסעיף קטן (א2)(2)(ב) אלא לאחר שבחן את האפשרות לקבוע תנאים בהיתר למניעת
הפגיעה בעובד הזר.
(תיקון מס' 7)
תשס"ה-2005
(ב) בוטל היתר להעסקת
עובדים זרים כאמור בסעיפים קטנים (א) או (א1), רשאי הממונה ליתן למעסיק אישור זמני
להמשך העסקתם במשך תקופה מסוימת שקבע ושלא תעלה על שלושה חודשים, אם נוכח שהדבר
דרוש לשם הגנה על העובדים ובהתחשב בנסיבות ביטול ההיתר.
(תיקון מס' 20)
תשע"ז-2017
(ג) לא קיים מעסיק
תנאי, הוראה, או חובה כאמור בסעיף קטן (א), או עיכב תחת ידו שלא כדין מסמך זיהוי
או דרכון כאמור באותו סעיף קטן, רשאי הממונה, נוסף על כל סמכות אחרת הנתונה לו לפי
חוק זה, לאחר שנתן למעסיק הזדמנות לטעון את טענותיו, לחלט ערובה שהמעסיק חויב
להפקיד לפי סעיף 1ח או כתנאי לתוקפו של היתר לפי סעיף 1יג(א) או לפי סעיף קטן (א),
כולה או חלקה.
מיום 1.5.2003
תיקון מס' 4
ס"ח
תשס"ג מס' 1882 מיום 29.12.2002 עמ' 183 (ה"ח 4)
הוספת סעיף 1טו
מיום 1.5.2005
תיקון מס' 7
ס"ח
תשס"ה מס' 1997 מיום 11.4.2005 עמ' 363 (ה"ח 143)
(א1) (1) על אף
הוראות סעיף קטן (א), נקבע בהיתר להעסקת עובדים זרים כי המעביד חייב ברישום לגבי
היקף עבודתם של העובדים הזרים או לגבי שכר העבודה ששולם להם, ונוכח הממונה, לאחר
שנתן למעביד הזדמנות להשמיע את טענותיו בפניו, כי המעביד לא קיים את חובת הרישום
כאמור או רשם מידע שאינו נכון, יבטל הממונה את ההיתר להעסקת העובדים הזרים שלגביהם
לא קוימה החובה כאמור ויפחית בהתאם לכך את מכסת העובדים הזרים שניתן להעסיקם אצל
אותו מעביד על פי ההיתר.
(2) ביטל הממונה היתר להעסקת עובדים זרים לפי הוראות פסקה (1), לא יתיר
לאותו מעביד להעסיק עובדים זרים במספר העולה על מכסת העובדים הזרים שהותר לו
להעסיק על פי ההיתר לאחר ההפחתה כאמור בפסקה (1), במשך תקופה של שנה לפחות,
שתחילתה במועד הביטול.
(ב) בוטל היתר להעסקת עובדים זרים כאמור בסעיף קטן
(א) בסעיפים קטנים (א) או (א1), רשאי הממונה ליתן למעביד אישור זמני
להמשך העסקתם במשך תקופה מסוימת שקבע ושלא תעלה על שלושה חודשים, אם נוכח שהדבר
דרוש לשם הגנה על העובדים ובהתחשב בנסיבות ביטול ההיתר.
מיום 23.4.2010
תיקון
מס' 12
ס"ח
תש"ע מס' 2238 מיום 24.3.2010 עמ' 490 (ה"ח
426)
(א) לא קיים מעביד תנאי שנקבע לפי סעיף 1יד או הוראה
לפי חוק זה או חובה החלה עליו כלפי עובדיו, או עיכב תחת ידו שלא כדין מסמך זיהוי
או דרכון של עובד זר, רשאי הממונה, לאחר שנתן למעביד הזדמנות להשמיע את טענותיו
בפניו, לבטל את ההיתר שניתן למעביד להעסקת העובדים הזרים, כולם או חלקם, וכן לסרב,
מטעם זה בלבד, לבקשת המעביד לאשר העסקתם של עובדים זרים למשך תקופה שלא תעלה על שנה
אחת שלוש שנים.
(א1) (1) על אף הוראות סעיף קטן (א), נקבע בהיתר להעסקת
עובדים זרים כי המעביד חייב ברישום לגבי היקף עבודתם של העובדים הזרים או לגבי שכר
העבודה ששולם להם, ונוכח הממונה, לאחר שנתן למעביד הזדמנות להשמיע את טענותיו
בפניו, כי המעביד לא קיים את חובת הרישום כאמור או רשם מידע שאינו נכון, יבטל
הממונה את ההיתר להעסקת העובדים הזרים שלגביהם לא קוימה החובה כאמור ויפחית בהתאם
לכך את מכסת העובדים הזרים שניתן להעסיקם אצל אותו מעביד על פי ההיתר;
(2) ביטל הממונה היתר להעסקת עובדים זרים לפי הוראות פסקה (1), לא יתיר
יותר לאותו מעביד להעסיק עובדים זרים במספר העולה על מכסת העובדים הזרים
שהותר לו להעסיק על פי ההיתר לאחר ההפחתה כאמור בפסקה (1), במשך תקופה של שנה
לפחות, שתחילתה במועד הביטול.
מיום
15.7.2014
תיקון מס' 17
ס"ח תשע"ד מס' 2459