צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסחר במזון, ייצורו והחסנתו), תשכ"א-1960
משפט פרטי וכלכלה – מסחר – סחר
רשויות ומשפט מנהלי – מצרכים ושירותים – פיקוח – מזון
תוכן ענינים
2 | הגדרות | סעיף 1 | |
3 | הגברת הייצור והסחר צו | סעיף 2 | |
3 | הגבלת ההחסנה | סעיף 3 | |
3 | שלט ומען | סעיף 4 | |
3 | מכירת מצרכים | סעיף 5 | |
3 | העלמה והשמדה | סעיף 6 | |
3 | הצגת מחירים על ידי סיטונאי | סעיף 7 | |
3 | בקשה למתן רשיון או היתר | סעיף 8 | |
3 | מתן היתר וביטולו | סעיף 9 | |
3 | אגרות צו | סעיף 10 | |
4 | חידוש הרשיון | סעיף 11 | |
4 | העברת רשיון או היתר | סעיף 12 | |
4 | תחולה | סעיף 13 | |
4 | שמירת דינים אחרים | סעיף 14 | |
4 | ביטול | סעיף 15 | |
4 | תחילה | סעיף 16 | |
4 | השם | סעיף 17 | |
4 | תוספת |
|
צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסחר במזון, ייצורו והחסנתו),
תשכ"א-1960*
בתוקף סמכותי לפי הסעיפים 5, 15, 21 ו-38 לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, תשי"ח-1957, אני מצווה לאמור:
1. בצו זה –
"המנהל" –
צו תשכ"ה-1964
(א) מעובדי משרד המסחר והתעשיה המנויים בזה:
צו תשכ"ח-1968
(1) מנהל חטיבת כימיה ומזון;
(2) הממונה על יחידת המחירים והשיווק;
(3) מנהל מחלקת תעשיית מזון או סגנו;
(4) מנהל מחלקת השירותים המסחריים או סגנו;
(5) מנהל מחוז ירושלים או סגנו;
(6) מנהל מחוז תל-אביב או סגנו;
(7) מנהל מחוז חיפה או סגנו;
צו תשכ"ג-1963
(8) מנהל הלשכה המחוזית באר-שבע;
צו תשכ"ט-1969
(9) מנהל הסחר הממשלתי;
צו תשמ"ט-1989
(ב) מעובדי משרד החקלאות המנויים בזה:
(1) סגן מנהל כללי לייצור;
(2) ראש ענף שיווק תוצרת חקלאות;
צו (מס' 2) תשכ"ח-1968
(ג) מעובדי משרד הבריאות המנויים בזה:
(1) מנהל שירות המזון;
(2) רופא מחוזי, לשכת הבריאות המחוזית, ירושלים;
(3) רופא מחוזי, לשכת הבריאות המחוזית, תל-אביב;
(4) רופא מחוזי, לשכת הבריאות המחוזית, חיפה;
(5) רופא מחוזי, לשכת הבריאות, מחוז הצפון;
(6) רופא מחוזי, לשכת הבריאות, מחוז המרכז;
(7) רופא מחוזי, לשכת הבריאות, מחוז הדרום;
צו תשע"ב-2012 צו תשע"ה-2015
(8) רופא אזורי, לשכת בריאות אזורית, אשקלון, ואם לא מונה רופא כאמור, רופא נפתי בלשכת הבריאות, אשקלון;
צו תשכ"ו-1965
"מצרך" – אחד המצרכים המפורטים בתוספת לצו הפיקוח על המזונות (מצרכים בני פיקוח), תש"ח-1948, או כל מזון שלא פורט באותה התוספת;
"יצרן" - אדם העוסק, בין בעצמו ובין על ידי אחרים, בייצורו של מצרך או בשינויו מבחינת הצורה, הטיב, האיכות או מכל בחינה אחרת, או העוסק באריזתו או במזיגתו;
"יצואן" - מי שמייצא מצרך לחוץ לארץ;
"יבואן" - מי שמייבא מצרך מחוץ לארץ;
"סיטונאי" - מי שעסקו או חלק מעסקו הוא למכור מצרך לקמעונאי;
"קמעונאי" - מי שעסקו או חלק מעסקו הוא למכור מצרך לצרכן;
"סוחר" - יבואן, יצואן, סיטונאי, קמעונאי או סוכן;
"מחסנאי" - מי שמקבל להחסנה מצרך מאת יצרן או סוחר;
"מחסן" - מקום בו מחסנאי מחזיק מצרך של אחר בהחסנה, לרבות בית קירור;
"בית קירור" - מקום המשמש להחסנת מצרך לשם איסומו בקור;
"מחסן עזר" - מקום בו יצרן או סוחר מחסין מצרכים לצרכי עסקו, שאינו עומד מבחינת המרחק בקשר ישיר עם מקום עסקו העיקרי;
"רשיון" - רשיון שניתן לפי צו זה;
"היתר" - היתר שניתן לפי צו זה.
הגברת הייצור והסחר צו תשכ"א-1961
2. (א) לא יעסוק אדם כיצרן, כסיטונאי, כמחסנאי או כסוכן, אלא לפי רשיון מאת המנהל ובהתאם לתנאי הרשיון.
צו תשכ"א-1961
(ב) בתחום עירית ירושלים לא יעסוק אדם במכירת קרח בקמעונות אלא לפי רשיון מאת המנהל ובהתאם לתנאי הרשיון.
3. (א) לא ימסור יצרן או סוחר מצרך להחסנה במחסן, אלא לפי היתר מאת המנהל ובהתאם לתנאי ההיתר.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) רשאים למסור מצרכים להחסנה במחסן, ללא היתר –
(1) בעל רשיון לפי סעיף 2, המחסין מצרך במקום הנקוב באותו רשיון;
(2) המוסר מצרך להחסנה בבית קירור, כשהמצרך עלול להתקלקל;
(3) יבואן המעביר מצרך שיובא על ידיו מבית המכס להחסנה במחסן.
4. (א) יצרן או סוחר חייב להציג על יד הכניסה לכל מקום המשמש לצרכי עסקו שלט שיציין את שמו הנכון והמלא.
(ב) אם מקום עסקו אינו פתוח בשעות שבין 9 לבין 12 ובין 16 לבין 18, או אם הוא משתמש במקום כמחסן עזר, יוסיף על השלט את המען של מקום העסק שהוא פתוח בשעות כאמור, ואם אינו קיים או אם אינו פתוח - את מענו הפרטי המדוייק.
(ג) השלט יהיה עשוי מחומר מוצק, לפחות 15 על 10 סנטימטר והכתב עליו יהיה בצבע שמן, באותיות עבריות ברורות ונוחות לקריאה.
(ד) יצרן או סוחר, המשתמש במחסני עזר או המוסר מצרכים להחסנה במחסנים, יציג במקום עסקו במקום הנראה לעין רשימת המענים של מחסני העזר או של המחסנים.
5. (א) לא ימכור יצרן או סוחר מצרך, אשר כמותו, מידתו, משקלו, נפחו, איכותו, סוגו, מינו או תארו הם שונים מזה שהוא מתיימר למכור.
צו תשכ"ז-1966
(ב) קמעונאי חייב להחזיק בחנותו את מכונת השקילה, המשמשת לו לשקילת מצרך הנמכר על ידיו לפי משקל, במקום ובאופן המאפשרים לקונה לראות על נקלה וללא הפרעה את פעולת השקילה ואת תוצאותיה.
צו תשמ"ג-1983
(ג) הוראות סעיף קטן (א) המתייחסות לכמות המצרך, משקלו ונפחו, לא יחולו על מוצרי מזון שחל עליהם תקן ישראלי ת"י 1059 – שבט תש"ם (ינואר 1980) סבולת המשקל וסבולת הנפח של מוצרי מזון ארוזים מראש.
6. לא יעלים אדם מצרך ולא ישמידנו.
7. סיטונאי יציג במקום עסקו, במקום הנראה לעין, לוח בו ירשום כל מצרך שהוא מציע, מציג או מחזיק למכירה והמחיר שהוא דורש בעדו.
8. (א) בקשה לרשיון או היתר, או לחידוש רשיון שפקע, תוגש למנהל במשרדו במחוז בו נמצא העסק עבורו נתבקש הרשיון או ההיתר, בהתאם להוראות המנהל.
(ב) אדם אשר לפי צו זה חייב לקבל יותר מרשיון או היתר אחד, יגיש בקשה נפרדת לכל אחד מהם.
(ג) הבקשה תוגש בטופס שייקבע על ידי המנהל והמבקש חייב לענות על כל פרט באותו טופס תשובה מלאה ונכונה.
(ד) המנהל רשאי לדרוש מהמבקש למסור לו פרטים נוספים אשר הם לדעתו, דרושים לו בקשר לבקשה האמורה.
9. מתן היתר, או סירוב לתתו, קביעת תנאי ונתינתו, התלייתו וביטולו, מסורים לשיקול דעתו של המנהל.
10. (א) בעד כל רשיון שניתן לפי סעיף 2(א) תשולם אגרה בשיעור המפורט בתוספת, טור א'.
צו תשכ"א-1961
(ב) בעד חידוש רשיון שניתן לפי סעיף 2(א) תשולם אגרה בשיעור המפורט בתוספת –
צו תשמ"ה-1985
(1) בטור א' - אם הבקשה לחידוש הרשיון הוגשה תוך 30 ימים מיום שפקע;
(2) בטור ב' - אם הבקשה האמורה הוגשה אחרי תום המועד הנקוב בפסקה (1).
(ג) ניתן רשיון לתקופה שאינה עולה על ששה חדשים, תשולם בעדו מחצית האגרה החלה על אותו רשיון.
צו תשמ"ה-1985
(ד) בעד מתן רשיון במקום רשיון שאבד, תשולם מחצית האגרה החלה על אותו רשיון.
11. הוגשה בקשה לחידוש רשיון ושולמה האגרה לפי סעיף 10, רשאי המבקש להמשיך בעסקו כאמור עד להחלטת המנהל בבקשה האמורה.
12. לא יעביר אדם רשיון או היתר ולא יקנה לזולתו זכות בהם, ולא ירשה לזולתו לעסוק או להשתתף בעסק בשבילו ניתן הרשיון או ההיתר, ולא יקנה אדם ולא ירכוש כל זכות שהיא ברשיון או בהיתר או בעסק שבשבילו ניתן, אלא לפי היתר מאת המנהל ובהתאם לתנאי ההיתר.
13. הוראות צו זה אינן חלות על חקלאי, לרבות בעל מדגרה, לגבי תוצרת משקו.
14. צו זה אינו בא לגרוע מכוחו של כל דין אחר.
15. צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסחר במזון, ייצורו והחסנתו), תשי"ח-1958 - בטל.
16. תחילתו של צו זה היא ביום י"ג בטבת תשכ"א (1 בינואר 1961).
17. לצו זה ייקרא "צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסחר במזון, ייצורו והחסנתו תשכ"א-1960".
צו תשמ"ז-1987
(סעיף 10)
טור א' טור ב'
בשקלים חדשים
1. סיטונאי, סוכן או מחסנאי 80 96
2. טחנת קמח 100 120
3. יצרן או עוסק שלא פורט בתוספת זו והמעסיק עובדים – 72
עד 10 60 96
מ-11 עד 50 80 120
למעלה מ-50 100
4. (א) סכום האגרה ישתנה ב-1 באפריל וב-1 באוקטובר של כל שנה (להלן – יום השינוי) לפי שיעור עליית המדד החדש לעומת המדד היסודי.
(ב) בסעיף זה –
"מדד" – המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
"המדד החדש" – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי;
"המדד היסודי" – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי הקודם, ולענין יום השינוי הראשון שלאחר תחילתו של צו זה – המדד שפורסם בחודש מרס 1987.
(ג) סכום שהשתנה כאמור בסעיף קטן (א) יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 5 שקלים חדשים.
א' בטבת תשכ"א (20 בדצמבר 1960) פנחס ספיר
שר המסחר והתעשיה
גפני
* פורסם ק"ת תשכ"א מס' 1082 מיום 29.12.1960 עמ' 590.
תוקנו ק"ת תשכ"א מס' 1168 מיום 29.6.1961 עמ' 2042 – צו תשכ"א-1961.
ק"ת תשכ"ג מס' 1422 מיום 28.2.1963 עמ' 1095 – צו תשכ"ג-1963.
ק"ת תשכ"ה מס' 1655 מיום 3.12.1964 עמ' 497 – צו תשכ"ה-1964.
ק"ת תשכ"ו מס' 1808 מיום 16.12.1965 עמ' 462 – צו תשכ"ו-1965.
ק"ת תשכ"ז מס' 1973 מיום 22.12.1966 עמ' 1049 – צו תשכ"ז-1966.
ק"ת תשכ"ח מס' 2195 מיום 14.3.1968 עמ' 966 – צו תשכ"ח-1968.
ק"ת תשכ"ח מס' 2240 מיום 13.6.1968 עמ' 1711 – צו (מס' 2) תשכ"ח-1968.
ק"ת תשכ"ט מס' 2419 מיום 17.7.1969 עמ' 1830 – צו תשכ"ט-1969.
ק"ת תשל"ו מס' 3543 מיום 20.6.1976 עמ' 1862 – צו תשל"ו-1976; $$$ תחילתו ביום 1.4.1976. ###
ק"ת תשל"ז מס' 3644 מיום 30.12.1976 עמ' 646 – צו תשל"ז-1976.
ק"ת תשל"ח מס' 3837 מיום 13.4.1978 עמ' 1088 – צו תשל"ח-1978.
ק"ת תשמ"ג מס' 4519 מיום 12.8.1983 עמ' 1814 – צו תשמ"ג-1983.
ק"ת תשמ"ה מס' 4824 מיום 30.6.1985 עמ' 1539 – צו תשמ"ה-1985.
ק"ת תשמ"ז מס' 5048 מיום 6.8.1987 עמ' 1204 – צו תשמ"ז-1987.
ק"ת תשמ"ט מס' 5221 מיום 28.9.1989 עמ' 1470 – צו תשמ"ט-1989.
ק"ת תשע"ב מס' 7102 מיום 27.3.2012 עמ' 956 – צו תשע"ב-2012.
ק"ת תשע"ה מס' 7503 מיום 25.3.2015 עמ' 1104 – צו תשע"ה-2015.