Nevo.co.il

להורדת הקובץ בפורמט וורד לחץ כאן

חוק שירות בטחון [נוסח משולב], תשמ"ו-1986

 

 

בטחון – צה"ל – שירות בטחון

תוכן ענינים

סעיף 25

סמכויות וחובות של המשרת במשמר הגבול [18ג]

Go

1

סעיף 26

המשך השירות הסדיר אחרי גמר השירות במשמר הגבול

Go

1

סעיף 26א

שירות מוכר

Go

1

סעיף 45

חובת שירות בטחון של השוהה בארץ ללא רשיון

Go

1

סעיף 46

עונשין

Go

1

סעיף 47

עבירת חוץ

Go

1

סעיף 48

חובת הראיה

Go

1

סעיף 49

תקפו של צו

Go

1

סעיף 50

פוקדים

Go

1

סעיף 51

ועדות רפואיות

Go

1

סעיף 52

סמכויות עזר

Go

1

סעיף 53

ועדות מייעצות

Go

1

סעיף 54

אצילת סמכויות

Go

1

סעיף 55

דין צווים [44]

Go

1

סעיף 56

הגשת בקשות

Go

1

סעיף 57

ביצוע ותקנות

Go

1

סעיף 1

הגדרות

Go

1

סעיף 2

צו למסור ראיות בדבר גיל

Go

1

סעיף 3

סמכויות הפוקד לקביעת גיל

Go

1

סעיף 4

שינוי קביעת גיל לפי בקשת הפוקד

Go

1

סעיף 5

סתירה בין תעודות אישיות להודעות

Go

1

סעיף 6

שמירת סמכויות בית המשפט

Go

1

סעיף 7

מסירת הודעות

Go

1

סעיף 2

חישוב גילים

Go

1

סעיף 3

התייצבות לרישום

Go

1

סעיף 5

התייצבות לבדיקת כושר [4]

Go

1

סעיף 6

בדיקה חוזרת

Go

1

סעיף 7

בדיקה נוספת

Go

1

סעיף 9

פעולות חיסון

Go

1

סעיף 10

תחולת חוקי שיקום על מי שנפגע מבדיקה או מחיסון

Go

1

סעיף 11

צו בדבר מתן אמצעי זיהוי [7ד]

Go

1

סעיף 12

אי התייצבות לבדיקה אינה פוטרת מהתייצבות לשירות בטחון [8]

Go

1

סעיף 13

התייצבות לשירות סדיר

Go

1

סעיף 14

התייצבות לשירות לפי בקשה [10]

Go

1

סעיף 18

זמן השירות לנעדר מן השירות [14]

Go

1

סעיף 19

דין עונש שהוטל לאחר שחרור משירות

Go

1

סעיף 20

תקופת הקריאה להתייצבות לשירות סדיר

Go

1

סעיף 21

חובת הכשרה חקלאית [16]

Go

1

סעיף 22

שמירה על גרעינים התיישבותיים [17]

Go

1

סעיף 23

הבטחת השכלה יסודית

Go

1

סעיף 24

שירות במשמר הגבול [18א ו 18ב]

Go

1

סעיף 24א

שירות ביחידות אחרות של משטרת ישראל

Go

1

סעיף 39

פטור משירות על פי דין [30]

Go

1

סעיף 40

פטור מטעמי הכרה דתית [30א]

Go

1

סעיף 41

ביטול פטור לפי סעיף 40

Go

1

סעיף 42

עיון חוזר

Go

1

סעיף 43

יציאה לחוץ לארץ

Go

1

סעיף 44

דרישת ידיעות

Go

1

סעיף 44א

חסיון של נתון אישי צבאי

Go

1

סעיף 17א

התנדבות לצורך מתן טיפול רפואי

Go

1

סעיף 1

הגדרות

Go

1

סעיף 15

זמן השירות לגבר  [11]

Go

1

סעיף 16

זמן השירות לאשה

Go

1

סעיף 16א

שוויון בשירות

Go

1

סעיף 17

התנדבות לשירות בטחון [13]

Go

1

סעיף 35

תחולת החוק הצבאי  [27]

Go

1

סעיף 36

סמכות לפטור משירות ולדחות שירות

Go

1

סעיף 37

תנאים לדחיית שירות

Go

1

סעיף 38

ביטול צו לפטור משירות או לדחיית שירות [29א]

Go

1

סעיף 24ב

שירות ביחידות ביטחוניות בשירות בתי הסוהר

Go

1

סעיף 24ג

סמכויות וחובות של המשרת בשירות בתי הסוהר

Go

1

סעיף 36א

פטור משירות מחמת גיל

Go

1

סעיף 5א

ערר על החלטת ועדה רפואית

Go

1

סעיף 5ב

ערעור על החלטת ועדה רפואית עליונה

Go

1

סעיף 40א

בקשה לביטול פטור של מיועדת לשירות ביטחון לפי סעיף 40 על ידי פוקד

Go

1

סעיף 40ב

הודעת הפוקד למיועדת לשירות ביטחון

Go

1

סעיף 40ג

הקמת הוועדה והרכבה

Go

1

סעיף 40ד

הדיון בוועדה בבקשה לביטול הפטור

Go

1

סעיף 40ה

ערעור

Go

1

סעיף 40ו

תקופה שלא תבוא במניין תקופת הקריאה לשירות סדיר

Go

1

סעיף 22א

ישיבות הסדר

Go

1

סעיף 22ב

דחיית שירות לתלמידי ישיבות גבוהות ציוניות

Go

1

סעיף 22ג

תנאים לדחיית שירות לתלמידי ישיבות גבוהות ציוניות

Go

1

סעיף 22ד

רשימת הישיבות הגבוהות הציוניות

Go

1

סעיף 22ה

דיווח לכנסת   ישיבות גבוהות ציוניות

Go

1

סעיף 26ב

הגדרות פרק ג'1

Go

1

סעיף 26ג

תחולה פרק ג'1

Go

1

סעיף 26ד

תחולה תקופת ההסתגלות הראשונה

Go

1

סעיף 26ה

דחיית שירות לתלמיד ישיבה שמלאו לו 18 שנים וטרם מלאו לו 22 שנים

Go

1

סעיף 26ו

ביטול או פקיעת תוקף של צו דחיית שירות

Go

1

סעיף 26ז

קריאה לשירות סדיר או הפניה לשירות לאומי אזרחי

Go

1

סעיף 26ח

פטור משירות סדיר למי ששירת בשירות לאומי אזרחי כאמור בסעיף 26ז

Go

1

סעיף 26ט

הוראות לעניין מי שמלאו לו 22 שנים

Go

1

סעיף 26י

פטור משירות סדיר למי ששירת בשירות לאומי אזרחי כאמור בסעיף 26ט

Go

1

סעיף 26יא

הוראות לעניין מי שמלאו לו 18 שנים במהלך תקופת ההסתגלות הראשונה

Go

1

סעיף 26יב

שילוב בתעסוקה

Go

1

סעיף 26יג

הכשרה תעסוקתית מיועדת

Go

1

סעיף 26יד

דיווח לכנסת   שילוב בתעסוקה

Go

1

סעיף 26טו

יעדי גיוס בתקופת ההסתכלות ובתקופת הקבע

Go

1

סעיף 26טז

הודעות בדבר מספר המתגייסים לשירות סדיר והמשרתים בשירות לאומי אזרחי

Go

1

סעיף 26יז

תחולה תקופת ההסתגלות השנייה

Go

1

סעיף 26יח

דחיית שירות למיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה

Go

1

סעיף 26יט

תחולת סעיפים בשים לב לעמידה ביעדי הגיוס

Go

1

סעיף 26כ

הוראות לעניין עמידה ביעדי גיוס

Go

1

סעיף 26כא

הוראות לעניין  אי עמידה ביעדי גיוס

Go

1

סעיף 26כב

סמכויות שר הביטחון באין עמידה ביעדים

Go

1

סעיף 26כג

תנאים לדחיית שירות

Go

1

סעיף 26כד

רשימת הישיבות

Go

1

סעיף 26כה

מניעת פגיעה במעמדה של יוצא צבא אישה

Go

1

סעיף 26כו

שמירה על אורח חיים

Go

1

סעיף 26כז

תקנות פרק ג'1

Go

1

סעיף 26כח

דיווח לכנסת   פרק ג'1

Go

1

סעיף 26כט

הוראות לעניין פקיעת תוקפו של חוק שירות לאומי אזרחי

Go

1

סעיף 49א

הסמכת מפקחים

Go

1

סעיף 49ב

סמכויות מפקח

Go

1

סעיף 49ג

הסמכת בודקים

Go

1

סעיף 49ד

העברת מידע לבודק

Go

1

סעיף 49ה

חובות דיווח של ראש ישיבה

Go

1

סעיף 49ו

מסירת מידע

Go

1

סעיף 49ז

הסתמכות על מידע ממשרד החינוך

Go

1

סעיף 49ח

דיווח לכנסת   פרק ו'1

Go

1

סעיף 26טו1

הקמת צוות  בין משרדי לקידום עמידה ביעדי הגיוס

Go

1

סעיף 26טו2

תפקידי הצוות

Go

1

סעיף 17ב

דין חייל שנמצא בלתי כשר ארעית לשירות

Go

1

 

פרק א': פרשנות

Go

1

 

פרק ב': התייצבות לרישום ולבדיקה

Go

1

 

פרק ג': שירות סדיר

Go

1

 

פרק ג'1: שילוב בוגרי ישיבות ומוסדות חינוך חרדיים

Go

1

 

פרק ד':

Go

1

 

פרק ה': הוראות כלליות

Go

1

 

פרק ו': עבירות וסדרי דין

Go

1

 

פרק ו'1: פיקוח

Go

1

 

פרק ז': דרכי ביצוע

Go

1

 

תוספת

Go

1

 

לוח השוואה לפי הסעיף הקודם

Go

1

 

לוח השוואה לפי הסעיף החדש

Go

1

 

סימן א': פרשנות ותחולה

Go

1

 

סימן ב': תקופת ההסתגלות הראשונה

Go

1

 

סימן ג': שילוב בתעסוקה

Go

1

 

סימן ד': יעדי גיוס

Go

1

 

סימן ה': תקופת ההסתגלות השנייה

Go

1

 

סימן ו': הוראות כלליות לעניין דחיית שירות

Go

1

חוק שירות בטחון [נוסח משולב], תשמ"ו-1986*

פרק א': פרשנות

הגדרות

1.    בחוק זה -

           "ועדה רפואית" ו"ועדה רפואית עליונה" - ועדה כאמור שהורכבה מכוח סעיף 51;

           "זמן", לענין חובת התייצבות לפי חוק זה - לרבות תקופת זמן שתחילתה מיום מסויים או מעשיית דבר מסויים או מאירוע מאורע מסויים;

           "חוקי השיקום" - חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט-1959 [נוסח משולב], חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), תש"י-1950, חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), תש"ט-1949, וכל חוק אחר ששר הבטחון יכריז עליו כעל חוק שיקום;

           "חוק שירות המילואים" – חוק שירות המילואים, התשס"ח-2008;

מיום 1.8.2008

תיקון מס' 15

ס"ח תשס"ח מס' 2152 מיום 16.4.2008 עמ' 511 (ה"ח 295)

הוספת הגדרת "חוק שירות המילואים"

           "חייל מילואים" – כהגדרתו בחוק שירות המילואים;

מיום 1.8.2008

תיקון מס' 15

ס"ח תשס"ח מס' 2152 מיום 16.4.2008 עמ' 511 (ה"ח 295)

הוספת הגדרת "חייל מילואים"

           "יוצא-צבא" – אזרח ישראלי או תושב קבוע שמלאו לו שמונה עשרה שנים וטרם קיבל פטור משירות ביטחון מחמת גיל לפי סעיף 36א;

מיום 1.8.2008

תיקון מס' 15

ס"ח תשס"ח מס' 2152 מיום 16.4.2008 עמ' 511 (ה"ח 295)

החלפת הגדרת "יוצא צבא"

הנוסח הקודם:

"יוצא-צבא" -  אזרח ישראלי או תושב קבוע שהוא אחד מאלה:

(1) גבר מגיל שמונה עשרה עד גיל חמישים וארבע;

(2) אשה מגיל שמונה עשרה עד גיל שלושים ושמונה;

           "מוסמך" – (נמחקה);

מיום 1.1.1998

תיקון מס' 9

ס"ח תשנ"ח מס' 1644 מיום 31.12.1997 עמ' 36 (ה"ח 2492)

הוספת הגדרת "מוסמך"

 

מיום 1.8.2008

תיקון מס' 15

ס"ח תשס"ח מס' 2152 מיום 16.4.2008 עמ' 512 (ה"ח 295)

מחיקת הגדרת "מוסמך"

הנוסח הקודם:

"מוסמך" -  מי שהוסמך בפקודות הצבא לקרוא ליוצא צבא לשירות מילואים;

           "מיועד לשירות בטחון" – אזרח ישראלי או תושב קבוע שמלאו לו שש עשרה שנים וחצי וטרם קיבל פטור משירות ביטחון מחמת גיל לפי סעיף 36א, ואשר עדיין לא התייצב לשירות ביטחון;

מיום 1.8.2008

תיקון מס' 15

ס"ח תשס"ח מס' 2152 מיום 16.4.2008 עמ' 512 (ה"ח 295)

החלפת הגדרת "מיועד לשירות ביטחון"

הנוסח הקודם:

"מיועד לשירות בטחון" - אזרח ישראלי או תושב קבוע שעדיין לא התייצב לשירות בטחון ושהוא אחד מאלה:

(1) גבר מגיל שבע עשרה עד גיל חמישים וארבע;

(2) אשה מגיל שבע עשרה עד גיל שלושים ושמונה;

 

מיום 17.3.2010

תיקון מס' 17

ס"ח תש"ע מס' 2234 מיום 17.3.2010 עמ' 420 (ה"ח 468)

"מיועד לשירות בטחון" – אזרח ישראלי או תושב קבוע שמלאו לו שבע עשרה שנים שש עשרה שנים וחצי וטרם קיבל פטור משירות ביטחון מחמת גיל לפי סעיף 36א, ואשר עדיין לא התייצב לשירות ביטחון;

           "פוקד" – מי שמונה לפוקד לפי סעיף 50;

           "פקודות הצבא" – הוראות הפיקוד העליון, פקודות המטה הכללי ופקודות כלליות אחרות, כמשמעותן בחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955;

מיום 1.1.1998

תיקון מס' 9

ס"ח תשנ"ח מס' 1644 מיום 31.12.1997 עמ' 36 (ה"ח 2492)

הוספת הגדרת "פקודות הצבא"

           "רופא" – מי שהוא מורשה או זכאי להיות מורשה לעסוק ברפואה לפי פקודת הרופאים [נוסח חדש], תשל"ז-1976;

           "רופא שיניים" – מי שהוא מורשה או זכאי להיות מורשה לעסוק ברפואת שיניים לפי פקודת רופאי השיניים [נוסח חדש], תשל"ט-1979;

           "שירות בטחון" – שירות סדיר או שירות מילואים;

           "שירות סדיר" – שירות בכוחות הסדירים של צבא-הגנה לישראל;

           "שירות מילואים" – שירות בכוחות המילואים של צבא-הגנה לישראל לפי חוק שירות המילואים;

מיום 1.8.2008

תיקון מס' 15

ס"ח תשס"ח מס' 2152 מיום 16.4.2008 עמ' 512 (ה"ח 295)

"שירות מילואים" – שירות בכוחות המילואים של צבא-הגנה לישראל לפי חוק שירות המילואים;

           "תושב קבוע" – אדם שמקום מגוריו הקבוע הוא בשטח שחל עליו משפט מדינת ישראל, או מי שרואים את שהותו כישיבת קבע מכוח סעיף 45.

חישוב גילים

2.    לענין חוק זה –

(1)  חישוב גילים ייעשה לפי הלוח העברי;

(2)  (נמחקה);

(2א) (נמחקה);

(3)  בדבר קביעת הגיל יחולו ההוראות שבתוספת.

מיום 1.1.2004

תיקון מס' 13

ס"ח תשס"ד מס' 1925 מיום 9.2.2004 עמ' 294 (ה"ח 32)

הוספת סעיף קטן 2(2א)

 

מיום 17.3.2010

תיקון מס' 17

ס"ח תש"ע מס' 2234 מיום 17.3.2010 עמ' 420 (ה"ח 468)

מחיקת פסקאות 2(2), 2(2א)

הנוסח הקודם:

(2) מי שהגיע לגיל פלוני בשנה פלונית של הלוח העברי רואים אותו –

(א) אם הגיע לאותו גיל אחרי יום א' בתשרי ולפני יום א' בניסן של אותה שנה – כמי שהגיע לאותו גיל ביום א' בתשרי של אותה שנה;

(ב) אם הגיע לאותו גיל אחרי יום א' בניסן של אותה שנה – כמי שהגיע לאותו גיל ביום א' בניסן של אותה שנה;

(2א) פסקה (2) לא תחול על החישוב, אם מלאו או לא מלאו לאדם פלוני שמונה עשרה שנים, לענין –

(1) ההגדרה "יוצא צבא" שבסעיף 1 וסעיפים 13, 15 ו-16 – למעט לענין שירות במסלולי העתודה שהוכרו בפקודות הצבא, ושירות ללא תשלום כמשמעותו בפקודות האמורות;

(2) סעיפים 20(א) ו-(א1), 24 ו-24א;

פרק ב': התייצבות לרישום ולבדיקה

התייצבות לרישום

3.    (א)  פוקד רשאי, בצו, לקרוא לכל מיועד לשירות בטחון או יוצא-צבא להתייצב לרישום במקום ובזמן שהפוקד או מי שהוא הסמיך לכך קבע בצו.

           (ב)  מי שנקרא להתייצב כאמור חייב להתייצב במקום ובזמן שנקבעו כאמור ולמסור לפוקד או לאדם שמינה הפוקד לכך את הפרטים הנוגעים אליו שנקבעו בתקנות.

 

           (ג)   מי שנקרא להתייצב כאמור ומילא את המוטל עליו לפי סעיף קטן (ב), וחל שינוי בפרט מן הפרטים הנזכרים בו שנקבע בתקנות כפרט יסודי, חייב להודיע לפוקד על השינוי תוך ארבעה עשר ימים מיום השינוי.

           (ד)  מיועד לשירות בטחון או יוצא-צבא שהתייצבו לרישום מכוח סעיף זה, חייבים לשאת אתם תמיד תעודה המעידה על התייצבותם, כפי שנקבע בתקנות, ולהראותה לשוטר וכן לפוקד או למי שהוא הסמיך, כשיידרשו לכך.

4.    (בוטל).

מיום 10.8.1995

תיקון מס' 7

ס"ח תשנ"ה מס' 1541 מיום 10.8.1995 עמ' 440 (ה"ח 2333)

ביטול סעיף 4

הנוסח הקודם:

בדיקה מוקדמת

4. (א) מיועד לשירות בטחון, שנקרא להתייצב לרישום לפי סעיף 3 ועדיין לא התייצב לבדיקה לפי סעיף 5, רשאי פוקד, בצו, לקרוא לו להתייצב לבדיקה מוקדמת, אגב ביצוע הרישום, אם הוא סבור שבדיקה כאמור דרושה לביצוע הרישום או להחשת הליכי הבדיקה לפי סעיף 5.

(ב) מיועד לשירות בטחון שנקרא להתייצב כאמור, חייב להתייצב במקום ובזמן שקבע בצו הפוקד או מי שהוא הסמיך לכך ולהיבדק כל בדיקה מסוגי הבדיקות שקבע שר הבטחון בתקנות לענין זה.

התייצבות לבדיקת כושר [4]

5.    (א)  פוקד רשאי, בצו, לקרוא לכל יוצא-צבא או מיועד לשירות בטחון להתייצב לבדיקה במקום ובזמן שנקבעו בצו, לשם קביעת כשרו לשירות בטחון.

           (ב)  יוצא-צבא או מיועד לשירות בטחון שנקרא להתייצב כאמור, חייב להתייצב, במקום ובזמן שקבע בצו הפוקד או מי שהוא הסמיך לכך ולהיבדק כל בדיקה שתידרש לדעת ועדה רפואית, לשם קביעת כשרו הרפואי לשירות בטחון, וכן להיבדק, לפי הוראות הפוקד או מי שהוא הסמיך לכך, כל בדיקה אחרת לשם קביעת כשרו הכללי בשירות בטחון, לרבות בדיקה לשם קביעת מידת התאמתו למילוי תפקיד פלוני בשירות בטחון; המבחנים לכושר רפואי לדרגותיו ייקבעו בתקנות.

           (ג)   (1)   סיימה ועדה רפואית את בדיקתו של יוצא צבא או מיועד לשירות ביטחון תקבע הועדה, בהתאם למבחנים לכושר שנקבעו לפי סעיף קטן (ב), אם היא מוצאת אותו כשר לשירות ביטחון (להלן – כשר לשירות), בלתי כשר לשירות ביטחון (להלן – בלתי כשר לשירות) או בלתי כשר ארעית לשירות ביטחון (להלן – בלתי כשר ארעית לשירות);

(2)   מצא פוקד כי יוצא צבא או מיועד לשירות ביטחון, שנמצא בלתי כשר לשירות או בלתי כשר ארעית לשירות, מתאים לשרת בתפקיד צבאי בתנאי שירות מיוחדים, רשאית הועדה הרפואית, בהתאם למבחנים לכושר שנקבעו לפי סעיף קטן (ב), למצוא את יוצא הצבא או את המיועד לשירות ביטחון כשר לשירות ביטחון בתנאים מיוחדים (להלן – כשר לשירות ביטחון בתנאים מיוחדים);

(3)   מי שנמצא כשר לשירות בתנאים מיוחדים, דינו לענין חוק זה כדין מי שנמצא כשר לשירות;

(4)   לענין חוק זה, "תנאי שירות מיוחדים" – תנאי שירות הקבועים בפקודות הצבא, המתאימים לכושרו הרפואי של המיועד לשירות ביטחון או של יוצא הצבא, בתפקידים ובמקצועות הנדרשים על פי צורכי הצבא.

מיום 10.8.1995

תיקון מס' 7

ס"ח תשנ"ה מס' 1541 מיום 10.8.1995 עמ' 440 (ה"ח 2333)

5. (א) פוקד רשאי, בצו, לקרוא לכל יוצא-צבא או מיועד לשירות בטחון להתייצב לבדיקה במקום ובזמן שנקבעו בצו, לשם קביעת כשרו לשירות בטחון.

(ב) יוצא-צבא או מיועד לשירות בטחון שנקרא להתייצב כאמור, חייב להתייצב, במקום ובזמן שקבע בצו הפוקד או מי שהוא הסמיך לכך ולהיבדק כל בדיקה שתידרש לדעת ועדה רפואית, לשם קביעת כשרו הרפואי לשירות בטחון, וכן להיבדק, לפי הוראות הפוקד או מי שהוא הסמיך לכך, כל בדיקה אחרת לשם קביעת כשרו הכללי בשירות בטחון, לרבות בדיקה לשם קביעת מידת התאמתו למילוי תפקיד פלוני בשירות בטחון; המבחנים לכושר רפואי לדרגותיו ייקבעו בתקנות.

(ג) סיימה ועדה רפואית את בדיקתו של יוצא-צבא או מיועד לשירות בטחון, תקבע הועדה אם היא מוצאת אותו כשר מבחינה רפואית לשירות בטחון (להלן – כשר לשירות) או שהיא מוצאת אותו בלתי כשר מבחינה רפואית לשירות בטחון (להלן – בלתי כשר לשירות) או בלתי כשר ארעית מבחינה רפואית לשירות בטחון (להלן – בלתי כשר ארעית לשירות).

 

מיום 13.8.2000

תיקון מס' 12

ס"ח תש"ס מס' 1751 מיום 13.8.2000 עמ' 266 (ה"ח 2848)

החלפת סעיף קטן 5(ג)

הנוסח הקודם:

(ג) סיימה ועדה רפואית את בדיקתו של יוצא-צבא או מיועד לשירות בטחון, תקבע הועדה אם היא מוצאת אותו כשר מבחינה רפואית לשירות בטחון (להלן – כשר לשירות) או שהיא מוצאת אותו בלתי כשר מבחינה רפואית לשירות בטחון (להלן – בלתי כשר לשירות) או בלתי כשר ארעית מבחינה רפואית לשירות בטחון (להלן – בלתי כשר ארעית לשירות).

ערר על החלטת ועדה רפואית

5א.     יוצא צבא או מועמד לשירות ביטחון הרואה את עצמו נפגע מהחלטת ועדה רפואית, וכן פוקד, רשאים להגיש ערר על החלטת הוועדה הרפואית לפני ועדה רפואית עליונה, בהתאם לתנאים שנקבעו בתקנות.

מיום 16.8.2010

תיקון מס' 16

ס"ח תש"ע מס' 2229 מיום 16.2.2010 עמ' 383 (ה"ח 458)

הוספת סעיף 5א

ערעור על החלטת ועדה רפואית עליונה

5ב.     (א)  יוצא צבא, מועמד לשירות ביטחון או פוקד רשאים לערער על החלטת ועדה רפואית עליונה לפני בית המשפט לעניינים מינהליים בתל-אביב-יפו, בשאלה משפטית בלבד.

           (ב)  שר המשפטים רשאי לקבוע, בצו, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, בתי משפט לעניינים מינהליים נוספים אשר יהיו מוסמכים לדון בערעורים כאמור בסעיף זה.

           (ג)   שר המשפטים, בהתייעצות עם השר, רשאי לקבוע, בתקנות, סדרי דין, מועדים ודרך להגשת ערעור כאמור בסעיף זה.

מיום 16.8.2010

תיקון מס' 16

ס"ח תש"ע מס' 2229 מיום 16.2.2010 עמ' 383 (ה"ח 458)

הוספת סעיף 5ב

בדיקה חוזרת

6.    (א)  יוצא-צבא שנמצא בלתי כשר לשירות או בלתי כשר ארעית לשירות, רשאי פוקד לקראו בצו להתייצבות לבדיקה חוזרת לשם קביעת כשרו לשירות (להלן – בדיקה חוזרת), והוא חייב להתייצב במקום ובזמן שקבע בצו הפוקד או מי שהוא הסמיך לכך.

           (ב)  הסמכות הנתונה לפוקד לפי סעיף קטן (א) נתונה לו גם לגבי יוצא-צבא ששירת שירות סדיר, או היה נמנה עם כוחות המילואים, וניתן לו פטור משירות סדיר או משירות מילואים מחמת שנמצא בלתי כשר לשירות או בלתי כשר ארעית לשירות.

           (ג)   מי שנמצא בלתי כשר לשירות ובבדיקה חוזרת נמצא כשר לשירות, הרי אם טרם נקרא לשירות סדיר, או אם נקרא לשירות סדיר אך טרם השלים את תקופת השירות שהוא חייב בה לפי חוק זה, רשאי פוקד בצו לקרוא לו –

(1)   להתייצב לשירות סדיר או להשלמת תקופת השירות – אם טרם מלאו לו עשרים ושלוש שנים;

(2)   להתייצב לשירות סדיר או להשלמת תקופת השירות – לתקופה שלא תעלה על ששה חדשים או על תקופה שיש בה כדי להשלים את תקופת השירות שהוא חייב בה לפי חוק זה, לפי התקופה הקצרה יותר – אם מלאו לו עשרים ושלוש שנים;

(3)   להתייצב לשירות סדיר או להשלמת תקופת השירות – לתקופה כאמור בסעיפים 15 או 16, לפי גילו, אם הוא רופא או רופא שיניים, בין שמלאו לו עשרים ושלוש שנים ובין שטרם מלאו לו עשרים ושלוש שנים;

           ומי שנקרא חייב להתייצב כאמור.

           (ד)  מי שנמצא בלתי כשר ארעית לשירות ובבדיקה חוזרת נמצא כשר לשירות, הרי אף אם נקרא לשירות סדיר, אך טרם השלים את תקופת השירות שהוא חייב בה לפי חוק זה, רשאי פוקד, בצו, לקרוא לו להתייצב להשלמת תקופת השירות שהוא חייב בה לפי חוק זה, ומי שנקרא חייב להתייצב כאמור.

           (ה)  בכל בדיקה חוזרת תשתמש הועדה הרפואית במבחנים שהם בתוקף בשעת ביצוע הבדיקה החוזרת.

בדיקה נוספת

7.    מצאה ועדה רפואית כי יוצא-צבא הוא כשר לשירות, או בלתי כשר לשירות או בלתי כשר ארעית לשירות, תמסור הועדה הודעה בכתב על החלטתה ליוצא-הצבא ולפוקד, והם רשאים, בתנאים שנקבעו בתקנות, לבקש כי הועדה הרפואית או הועדה הרפואית העליונה, לפי הענין, תבדוק את יוצא-הצבא בדיקה נוספת ותקבע את כשרו לשירות.

8.    (בוטל).

מיום 10.8.1995

תיקון מס' 7

ס"ח תשנ"ה מס' 1541 מיום 10.8.1995 עמ' 441 (ה"ח 2333)

ביטול סעיף 8

הנוסח הקודם:

בדיקה רפואית לבן שבע עשרה

8. פוקד רשאי, בצו, לקרוא לאזרח ישראלי או לתושב קבוע, שמלאו לו שבע עשרה שנים, להתייצב לבדיקה רפואית במקום ובזמן שנקבעו בצו, לשם קביעת כשרו לשירות בטחון, ובחישוב גילו לא יחול סעיף 2 (2); ניתן צו כזה, יחולו על אותו אזרח ישראלי או תושב קבוע הוראות סעיפים 5(ב) ו-(ג), 6 ו-7 כאילו היה יוצא-צבא.

פעולות חיסון

9.    פוקד רשאי בצו, באישור שני רופאים מורשים, להורות כי מיועד לשירות בטחון יחוסן בהרכבות ובזריקות חיסון (להלן – פעולות חיסון) מפני מחלה פלונית בזמן ובמקום שינקוב בצו; מיועד לשירות בטחון שניתן עליו הצו חייב להתייצב ולאפשר את פעולות החיסון כמפורש בצו.

תחולת חוקי שיקום על מי שנפגע מבדיקה או מחיסון

10.   (א)  מיועד לשירות בטחון או יוצא-צבא שאינו משרת שירות בטחון, שנפגע עקב בדיקה או פעולות חיסון לפי פרק זה, יחולו עליו ועל בני משפחתו חוקי השיקום, כאילו היה בשעת הפגיעה בשירות בטחון והפגיעה אירעה בתקופת שירותו ועקב שירותו, ואם לא שירת שירות בטחון אחרי הפגיעה, רואים אותו, לענין חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט-1959 [נוסח משולב], כאילו שוחרר מהשירות במועד שבו נמצא, לפי חוק זה, בלתי כשר לשירות או הופטר ממנו; לענין סעיף זה, "פגיעה" – מחלה, החמרת מחלה או חבלה.

           (ב)  כל חיקוק המדבר בחוקי השיקום, ייקרא כאילו היה מדבר גם בסעיף קטן (א), והוא כשאין כוונה אחרת משתמעת.

צו בדבר מתן אמצעי זיהוי [7ד]

11.   פוקד רשאי, בצו, לקרוא לכל מיועד לשירות בטחון או יוצא-צבא, להתייצב במקום ובזמן שקבע בצו הפוקד או מי שהוא הסמיך לכך, לשם מתן אמצעי זיהוי ששר הבטחון יקבע בתקנות; מי שהצו חל עליו חייב להתייצב במקום ובזמן שנקבעו כאמור לשם מתן אמצעי הזיהוי.

מיום 31.3.1989

תיקון מס' 3

ס"ח תשמ"ט מס' 1272 מיום 31.3.1989 עמ' 24 (ה"ח 1916)

11. פוקד רשאי, בצו, לקרוא לכל גבר, שהוא מיועד לשירות בטחון או יוצא-צבא, להתייצב במקום ובזמן שקבע בצו הפוקד או מי שהוא הסמיך לכך, לשם מתן אמצעי זיהוי ששר הבטחון יקבע בתקנות; מי שהצו חל עליו חייב להתייצב במקום ובזמן שנקבעו כאמור לשם מתן אמצעי הזיהוי.

אי התייצבות לבדיקה אינה פוטרת מהתייצבות לשירות בטחון [8]

12.   (א)  מיועד לשירות בטחון שנקרא להתייצב לבדיקת כשרו לשירות בטחון ולא התייצב, או שהתייצב וסירב להיבדק או להשלים את הבדיקות, רשאי פוקד לקרוא לו להתייצב לשירות בטחון, לפי סעיפים 13 או 27 ולפי הענין, אם אותה שעה היה יוצא-צבא, אף על פי שכשרו לשירות בטחון עדיין לא נקבע; אך הוא לא יתחיל באימון צבאי כל עוד לא נבדק בדיקה רפואית לצורך קביעת כשרו הרפואי לשירות בטחון ונמצא כשר לשירות, והוראות סעיפים 5 עד 8 יחולו על הבדיקה, בשינויים המחוייבים לפי הענין; הבדיקה תיערך תוך חודש ימים לאחר התייצבותו, אלא אם כן אישר פוקד שהוא בדרגת אלוף משנה לפחות כי קיימים טעמים מיוחדים שיירשמו המצדיקים את הארכת התקופה; סירב יוצא הצבא להיבדק, יהא דינו כדין מי שהפר את סעיף 122 לחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955.

           (א1) במניין התקופה האמורה בסעיף קטן (א), לא יובאו בחשבון –

(1)   תקופות שעל פי סעיף 18(א) ו-(ב) אין רואים אותן, לעניין חישוב זמן השירות, כתקופה שבה מילא אדם חובת שירות סדיר, ולעניין תקופות שבהן ריצה אותו אדם עונש מאסר או מחבוש בבית סוהר צבאי, מחנה מעצר צבאי או חדר משמר צבאי כמשמעותם בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955 – רק אם במהלך תקופות אלה סירב אותו אדם להיבדק או להשלים את הבדיקה;

(2)   תקופות שבהן אדם היה נתון במעצר על פי החלטה של בית דין צבאי או של בית משפט אחר, למעט מעצר פתוח על פי סעיף 244 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955, ולעניין תקופות שבהן היה אותו אדם עצור בבית סוהר צבאי, מחנה מעצר צבאי או חדר משמר צבאי כמשמעותם בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955 – רק אם במהלך תקופות אלה סירב אותו אדם להיבדק או להשלים את הבדיקה;

(3)   תקופות שבהן אדם היה מנוע מלהמשיך בשירות תקין ביחידתו בשל פסק דין או החלטה של בית דין צבאי או של בית משפט אחר, ובכלל זה החלטה בדבר שחרור ממעצר בתנאים;

(4)   תקופות שבהן נעדר אדם מן השירות ובשלהן הוכרז על פי פקודת הצבא כנפקד או כעריק.

           (ב)  סעיף קטן (א) יחול, בשינויים המחוייבים, על יוצא צבא שנמצא בלתי כשר לשירות או בלתי כשר ארעית לשירות ונקרא להתייצב לבדיקה חוזרת לפי סעיף 6 ולא התייצב, או שהתייצב וסירב להיבדק או להשלים את הבדיקות.

מיום 13.8.2000

תיקון מס' 12

ס"ח תש"ס מס' 1751 מיום 13.8.2000 עמ' 266 (ה"ח 2848)

(א) מיועד לשירות בטחון שנקרא להתייצב לבדיקת כשרו לשירות בטחון ולא התייצב, או שהתייצב וסירב להיבדק או להשלים את הבדיקות, רשאי פוקד לקרוא לו להתייצב לשירות בטחון, לפי סעיפים 13 או 27 ולפי הענין, אם אותה שעה היה יוצא-צבא, אף על פי שכשרו לשירות בטחון עדיין לא נקבע; אך הוא לא יתחיל באימון צבאי כל עוד לא נבדק בדיקה רפואית לצורך קביעת כשרו הרפואי לשירות בטחון ונמצא כשר לשירות, והוראות סעיפים 5 עד 8 יחולו על הבדיקה, בשינויים המחוייבים לפי הענין; הבדיקה תיערך תוך חודש ימים לאחר התייצבותו, ואם סירב להיבדק אלא אם כן אישר פוקד שהוא בדרגת אלוף משנה לפחות כי קיימים טעמים מיוחדים שיירשמו המצדיקים את הארכת התקופה; סירב יוצא הצבא להיבדק, יהא דינו כדין מי שהפר את סעיף 122 לחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955.

 

מיום 16.11.2014

תיקון מס' 20

ס"ח תשע"ה מס' 2473 מיום 16.11.2014 עמ' 18 (ה"ח 622)

(א1) במניין התקופה האמורה בסעיף קטן (א), לא יובאו בחשבון –

(1) תקופות שעל פי סעיף 18(א) ו-(ב) אין רואים אותן, לעניין חישוב זמן השירות, כתקופה שבה מילא אדם חובת שירות סדיר, ולעניין תקופות שבהן ריצה אותו אדם עונש מאסר או מחבוש בבית סוהר צבאי, מחנה מעצר צבאי או חדר משמר צבאי כמשמעותם בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955 – רק אם במהלך תקופות אלה סירב אותו אדם להיבדק או להשלים את הבדיקה;

(2) תקופות שבהן אדם היה נתון במעצר על פי החלטה של בית דין צבאי או של בית משפט אחר, למעט מעצר פתוח על פי סעיף 244 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955, ולעניין תקופות שבהן היה אותו אדם עצור בבית סוהר צבאי, מחנה מעצר צבאי או חדר משמר צבאי כמשמעותם בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955 – רק אם במהלך תקופות אלה סירב אותו אדם להיבדק או להשלים את הבדיקה;

(3) תקופות שבהן אדם היה מנוע מלהמשיך בשירות תקין ביחידתו בשל פסק דין או החלטה של בית דין צבאי או של בית משפט אחר, ובכלל זה החלטה בדבר שחרור ממעצר בתנאים;

(4) תקופות שבהן נעדר אדם מן השירות ובשלהן הוכרז על פי פקודת הצבא כנפקד או כעריק.

(ב) סעיף קטן (א) יחול, בשינויים המחוייבים, על יוצא צבא שנמצא בלתי כשר לשירות או בלתי כשר ארעית לשירות ונקרא להתייצב לבדיקה חוזרת לפי סעיף 6 ולא התייצב, או שהתייצב וסירב להיבדק או להשלים את הבדיקות.

פרק ג': שירות סדיר

התייצבות לשירות סדיר

13.   פוקד רשאי, בצו, לקרוא –

(1)   ליוצא-צבא, גבר, שנמצא כשר לשירות והוא באחד הגילים שמשמונה עשרה עד עשרים ותשע, או שהוא רופא או רופא שיניים והוא באחד הגילים שמשלושים עד שלושים ושמונה;

(2)   ליוצא-צבא, אשה, שנמצאה כשרה לשירות והיא באחד הגילים משמונה עשרה עד עשרים ושש, או שהיא רופאה או רופאת שיניים והיא באחד הגילים שמעשרים ושבע עד שלושים ושמונה,

           להתייצב, תוך התקופות הנזכרות בסעיף 20, לשירות סדיר במקום ובזמן שקבע בצו הפוקד, או מי שהוא הסמיך לכך, ואותו יוצא-צבא חייב להתייצב כאמור.

התייצבות לשירות לפי בקשה [10]

14.   (א)  אזרח ישראלי או תושב קבוע, שעדיין לא הגיע לגיל שמונה עשרה והוא נמצא כשר לשירות, רשאי פוקד, בצו, לקרוא לו להתייצב לשירות סדיר, אם הוא ביקש זאת בכתב ואם הוריו או אפוטרופסו נתנו את הסכמתם לכך ומלאו לו שבע עשרה שנים; ואולם די בהסכמת הורה אחד אם קיים קושי של ממש לקיים קשר עם ההורה השני כדי לברר עמדתו.

           (ב)  ניתן צו לפי סעיף זה, יחולו הוראות חוק זה על מי שהצו ניתן לגביו, כאילו היה יוצא-צבא שהגיע לגיל שמונה עשרה ונקרא להתייצב לשירות סדיר לפי סעיף 13.

           (ג)   (בוטל).

מיום 31.3.1989

תיקון מס' 3

ס"ח תשמ"ט מס' 1272 מיום 31.3.1989 עמ' 24 (ה"ח 1916)

(א) אזרח ישראלי או תושב קבוע, שעדיין לא הגיע לגיל שמונה עשרה והוא נמצא כשר לשירות, רשאי פוקד, בצו, לקרוא לו להתייצב לשירות סדיר, אם הוא ביקש זאת בכתב ואם הוריו או אפוטרופסו נתנו את הסכמתם לכך ומלאו לו שבע עשרה שנים; ואולם די בהסכמת הורה אחד אם קיים קושי של ממש לקיים קשר עם ההורה השני כדי לברר עמדתו.

 

מיום 17.3.2010

תיקון מס' 17

ס"ח תש"ע מס' 2234 מיום 17.3.2010 עמ' 420 (ה"ח 468)

ביטול סעיף קטן 14(ג)

הנוסח הקודם:

(ג) סעיף 2(2) לא יחול על החישוב אם מלאו או לא מלאו לאדם פלוני שבע עשרה שנים.

זמן השירות לגבר  [11]

15.   יוצא-צבא, גבר, שנקרא להתייצב לשירות סדיר לפי סעיפים 13 או 14, חייב בשירות סדיר –

(1)  של שלושים ושניים חדשים – אם הוא נקרא להתייצב לשירות סדיר כשהוא באחד הגילים שמשמונה עשרה עד עשרים ושש;

(2)  של עשרים ושישה חדשים – אם הוא נקרא להתייצב לשירות סדיר כשהוא באחד הגילים שמעשרים ושבע עד עשרים ותשע או כשהוא רופא או רופא שיניים והוא באחד הגילים שמשלושים עד שלושים וארבע; אלא שאם בא לארץ כעולה אחרי שהגיע לגיל עשרים ושבע יהיה חייב בשירות סדיר של עשרים חדשים בלבד;

(3)  של ארבעה עשר חדשים – אם הוא נקרא להתייצב לשירות סדיר כשהוא רופא או רופא שיניים והוא באחד הגילים משלושים וחמש עד שלושים ושמונה.

מיום 5.6.1986

ת"ט תשמ"ו-1986

ס"ח תשמ"ו מס' 1181 מיום 5.6.1986 עמ' 168

(2) של עשרים וארבעה חדשים – אם הוא נקרא להתייצב לשירות סדיר כשהוא באחד הגילים שמעשרים ושש שמעשרים ושבע עד עשרים ותשע או כשהוא רופא או רופא שיניים והוא באחד הגילים שמשלושים עד שלושים וארבע; אלא שאם בא לארץ כעולה אחרי שהגיע לגיל עשרים ושבע יהיה חייב בשירות סדיר של שמונה עשר חדשים בלבד;

 

מיום 18.6.1995 עד יום 30.6.2015

הוראת שעה תשנ"ה-1995

ס"ח תשנ"ה מס' 1527 מיום 18.6.1995 עמ' 332 (ה"ח 2252)

הוראת שעה (תיקון מס' 1)

ס"ח תשנ"ז מס' 1620 מיום 9.4.1997 עמ' 100 (ה"ח 2580)

הוראת שעה (תיקון מס' 2)

ס"ח תשנ"ט מס' 1713 מיום 8.8.1999 עמ' 260 (ה"ח 2818)

הוראת שעה (תיקון מס' 3)

ס"ח תש"ס מס' 1741 מיום 15.6.2000 עמ' 210 (ה"ח 2875)

הוראת שעה (תיקון מס' 4)

ס"ח תשס"א מס' 1767 מיום 27.12.2000 עמ' 80 (ה"ח 2944)

הוראת שעה (תיקון מס' 5)

ס"ח תשס"ב מס' 1815 מיום 20.12.2001 עמ' 40 (ה"ח 3054)

הוראת שעה (תיקון מס' 6)

ס"ח תשס"ג מס' 1888 מיום 31.3.2003 עמ' 378 (ה"ח 21)

הוראת שעה (תיקון מס' 7)

ס"ח תשס"ד מס' 1933 מיום 30.3.2004 עמ' 336 (ה"ח 91)

הוראת שעה (תיקון מס' 8)

ס"ח תשס"ה מס' 1968 מיום 30.12.2004 עמ' 50 (ה"ח 137)

הוראת שעה (תיקון מס' 9)

ס"ח תשס"ו מס' 2032 מיום 31.10.2005 עמ' 2 (ה"ח 201)

הוראת שעה (תיקון מס' 10)

ס"ח תשס"ז מס' 2068 מיום 31.10.2006 עמ' 8 (ה"ח 259)

הוראת שעה (תיקון מס' 11)

ס"ח תשס"ז מס' 2109 מיום 8.8.2007 עמ' 464 (ה"ח 317)

הוראת שעה (תיקון מס' 12)

ס"ח תשס"ח מס' 2172 מיום 30.7.2008 עמ' 734 (ה"ח 394)

הוראת שעה (תיקון מס' 13)

ס"ח תש"ע מס' 2251 מיום 26.7.2010 עמ' 602 (ה"ח 516)

הוראת שעה (תיקון מס' 14)

ס"ח תשע"ב מס' 2333 מיום 23.1.2012 עמ' 143 (ה"ח 641)

הוראת שעה (תיקון מס' 15)

ס"ח תשע"ג מס' 2393 מיום 1.5.2013 עמ' 58 (ה"ח 753)

הוראת שעה (תיקון מס' 16)

ס"ח תשע"ד מס' 2441 מיום 19.3.2014 עמ' 367 (ה"ח 787)

15. יוצא-צבא, גבר, שנקרא להתייצב לשירות סדיר לפי סעיפים 13 או 14, חייב בשירות סדיר -

(1) של שלושים חדשים שלושים ושישה חודשים – אם הוא נקרא להתייצב לשירות סדיר כשהוא באחד הגילים שמשמונה עשרה עד עשרים ושש;

(2) של עשרים וארבעה חדשים שלושים חודשים – אם הוא נקרא להתייצב לשירות סדיר כשהוא באחד הגילים שמעשרים ושבע עד עשרים ותשע או כשהוא רופא או רופא שיניים והוא באחד הגילים שמשלושים עד שלושים וארבע; אלא שאם בא לארץ כעולה אחרי שהגיע לגיל עשרים ושבע יהיה חייב בשירות סדיר של שמונה עשר חדשים עשרים וארבעה חודשים בלבד;

(3) של שנים עשר חדשים שמונה עשר חודשים – אם הוא נקרא להתייצב לשירות סדיר כשהוא רופא או רופא שיניים והוא באחד הגילים משלושים וחמש עד שלושים ושמונה.

 

מיום 1.7.2015

תיקון מס' 19

ס"ח תשע"ד מס' 2441 מיום 19.3.2014 עמ' 350 (ה"ח 787)

15. יוצא-צבא, גבר, שנקרא להתייצב לשירות סדיר לפי סעיפים 13 או 14, חייב בשירות סדיר –

(1) של שלושים חדשים שלושים ושניים חודשים – אם הוא נקרא להתייצב לשירות סדיר כשהוא באחד הגילים שמשמונה עשרה עד עשרים ושש;

(2) של עשרים וארבעה חדשים עשרים ושישה חודשים – אם הוא נקרא להתייצב לשירות סדיר כשהוא באחד הגילים שמעשרים ושבע עד עשרים ותשע או כשהוא רופא או רופא שיניים והוא באחד הגילים שמשלושים עד שלושים וארבע; אלא שאם בא לארץ כעולה אחרי שהגיע לגיל עשרים ושבע יהיה חייב בשירות סדיר של שמונה עשר חדשים עשרים חודשים בלבד;

(3) של שנים עשר חדשים ארבעה עשר חודשים – אם הוא נקרא להתייצב לשירות סדיר כשהוא רופא או רופא שיניים והוא באחד הגילים משלושים וחמש עד שלושים ושמונה.

 

מיום 1.7.2020

תיקון מס' 22

ס"ח תשע"ז מס' 2592 מיום 29.12.2016 עמ' 232 (ה"ח 1083)

15. יוצא-צבא, גבר, שנקרא להתייצב לשירות סדיר לפי סעיפים 13 או 14, חייב בשירות סדיר –

(1) של שלושים ושניים חודשים שלושים – אם הוא נקרא להתייצב לשירות סדיר כשהוא באחד הגילים שמשמונה עשרה עד עשרים ושש;

זמן השירות לאשה

16.   יוצא-צבא, אשה, שנקראה להתייצב לשירות סדיר לפי סעיפים 13 או 14, חייבת בשירות סדיר –

(1)   של עשרים ושמונה חודשים – אם היא נקראה להתייצב לשירות סדיר כשהיא באחד הגילים שמשמונה עשרה עד עשרים ושש או כשהיא רופאה או רופאת שיניים והיא באחד הגילים שמעשרים ושבע עד שלושים וארבע; אלא שאם באה לארץ כעולה אחרי שהגיעה לגיל עשרים ושבע תהיה חייבת בשירות סדיר של שמונה עשר חדשים בלבד;

(2)   של שנים עשר חדשים – אם היא נקראה להתייצב לשירות סדיר כשהיא רופאה או רופאת שיניים והיא באחד הגילים שמשלושים וחמש עד שלושים ושמונה.

מיום 2.8.2016

תיקון מס' 19

ס"ח תשע"ד מס' 2441 מיום 19.3.2014 עמ' 350 (ה"ח 787)

(1) של עשרים וארבעה חדשים עשרים ושמונה חודשים – אם היא נקראה להתייצב לשירות סדיר כשהיא באחד הגילים שמשמונה עשרה עד עשרים ושש או כשהיא רופאה או רופאת שיניים והיא באחד הגילים שמעשרים ושבע עד שלושים וארבע; אלא שאם באה לארץ כעולה אחרי שהגיעה לגיל עשרים ושבע תהיה חייבת בשירות סדיר של שמונה עשר חדשים בלבד;

שוויון בשירות

16א. (א)  לכל יוצא צבא אשה זכות שווה לזכותו של יוצא צבא גבר, למלא תפקיד כלשהו בשירות הצבאי.

           (ב)  לא יראו פגיעה בזכותה של יוצא צבא אשה למלא תפקיד כלשהו, אם הדבר מתחייב ממהותו ומאופיו של התפקיד.

           (ג)   דין יוצא צבא אשה, המשרתת על פי התנדבותה, באחד התפקידים שקבע שר הביטחון באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, כדין יוצא צבא גבר.

           (ד)  שר הביטחון, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, רשאי לקבוע הליכי אבחון אחידים למיועדת לשירות ביטחון ולמיועד לשירות ביטחון, וכן הליכי מיון ושיבוץ בתפקידים ובמקצועות בשירות סדיר שיבטיחו שוויון הזדמנויות.

מיום 10.1.2000

תיקון מס' 11

ס"ח תש"ס מס' 1723 מיום 10.1.2000 עמ' 64 (ה"ח 2800)

הוספת סעיף 16א

 

מיום 20.3.2014

תיקון מס' 19

ס"ח תשע"ד מס' 2441 מיום 19.3.2014 עמ' 350 (ה"ח 787)

הוספת סעיף קטן 16א(ד)

התנדבות לשירות בטחון [13]

17.   (א)  מי שאינו חייב בשירות סדיר רשאי להתנדב לשירות בכוחות הסדירים של צבא-הגנה לישראל, בתנאי שהגיע לפחות לגיל שבו היה מותר לקרוא אדם לשירות לפי סעיף 14.

           (ב)  החייב בשירות סדיר לפי חוק זה רשאי להתנדב לתקופת שירות סדיר נוספת על התקופה שהוא חייב בה, בין אם טרם התחיל בשירות סדיר, בין אם הוא משרת אותה שעה בשירות כאמור ובין אם השתחרר משירותו.

           (ג)   התנדבות כאמור בסעיף זה תהא בהצהרה חתומה ביד המתנדב וטעונה אישור שר הבטחון; ההצהרה תפרט את תקופת ההתנדבות.

           (ד)  המשרת באישור שר הבטחון כמתנדב לפי סעיף זה, דינו לענין זכויותיו וחובותיו לפי כל חיקוק כדין מי שמשרת מכוח חוק זה שירות סדיר.

           (ה)  מי שהתנדב לשירות סדיר או לתקופת שירות סדיר נוספת, יהיה חייב בשירות עד תום התקופה הנקובה בהצהרת ההתנדבות, אלא אם כן הורה שר הבטחון על שחרורו במועד מוקדם יותר.

           (ו)   שר הבטחון רשאי לקבוע בתקנות תקופות התנדבות לשירות וכללים בדבר קבלת מתנדבים לשירות ובדבר שחרורם מהשירות.

           (ז)   תקופת שירות סדיר ששירת אדם כמתנדב תופחת מתקופת השירות הסדיר שיהיה חייב בה.

           (ח)  סעיף זה אינו חל על קבלה לשירות קבע ועל שחרור ממנו.

מיום 1.8.2008

תיקון מס' 15

ס"ח תשס"ח מס' 2152 מיום 16.4.2008 עמ' 512 (ה"ח 295)

(א) מי שאינו חייב בשירות סדיר רשאי להתנדב לשירות בכוחות הסדירים של צבא-הגנה לישראל, ומי שאינו חייב בשירות מילואים רשאי להתנדב לשירות בכוחות המילואים של צבא-הגנה לישראל, הכל בתנאי שהגיע לפחות לגיל שבו היה מותר לקרוא אדם לשירות לפי סעיף 14.

(ב) החייב בשירות סדיר לפי חוק זה רשאי להתנדב לתקופת שירות סדיר נוספת על התקופה שהוא חייב בה, בין אם טרם התחיל בשירות סדיר, בין אם הוא משרת אותה שעה בשירות כאמור ובין אם השתחרר משירותו, והחייב בשירות מילואים לפי חוק זה רשאי להתנדב לתקופת שירות מילואים נוספת על התקופה שהוא חייב בה.

(ג) התנדבות כאמור בסעיף זה תהא בהצהרה חתומה ביד המתנדב וטעונה אישור שר הבטחון; ההצהרה תפרט את תקופת ההתנדבות.

(ד) המשרת באישור שר הבטחון כמתנדב לפי סעיף זה, דינו לענין זכויותיו וחובותיו לפי כל חיקוק כדין מי שמשרת מכוח חוק זה שירות סדיר או שירות מילואים, לפי הענין.

(ה) מי שהתנדב לשירות סדיר או לתקופת שירות סדיר נוספת או לשירות מילואים או לתקופת שירות מילואים נוספת, יהיה חייב בשירות עד תום התקופה הנקובה בהצהרת ההתנדבות, אלא אם כן הורה שר הבטחון על שחרורו במועד מוקדם יותר; אולם מי שהתנדב לשירות מילואים או לתקופת שירות מילואים נוספת ישוחרר לפני תום התקופה הנקובה בהצהרה, אם מסר במועד שנקבע לכך בתקנות הודעה מוקדמת בכתב על רצונו להשתחרר.

התנדבות לצורך מתן טיפול רפואי

17א.   (א)  בסעיף זה –

           "בלתי כשר לשירות" – בלתי כשר לשירות או בלתי כשר ארעית לשירות;

           "חייל" – יוצא צבא, בשירות סדיר אשר במהלך טיפול רפואי בו נמצא בלתי כשר לשירות;

           "יום האבחון" – אחד מאלה:

(1)   יום הפציעה;

(2)   היום שבו אובחן לראשונה המצב הבריאותי של יוצא הצבא בשירות סדיר, כפי שייקבע בתקנות לפי סעיף זה;

           "תקופת הטיפול" – תקופה שבה זקוק יוצא צבא בשירות סדיר לטיפול רפואי, שאינו עולה על 180 ימים ושתחילתה ביום האבחון;

           "תקופת טיפול שניה" – החלק מתקופת הטיפול שתחילתו 60 ימים מיום האבחון או ביום שבו נמצא יוצא הצבא בשירות סדיר בלתי כשר לשירות, לפי המאוחר.

           (ב)  (1)   חייל רשאי להתנדב לשירות סדיר לצורך קבלת טיפול רפואי, לתקופה שלא תעלה על תקופת הטיפול או עד שהוכר כמי שלקה בנכות לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) [נוסח משולב], תשי"ט-1959, לפי המוקדם;

(2)   זכותו של חייל להתנדב כאמור בפסקה (1), תובא לידיעת החייל בדרך שתיקבע בפקודות הצבא;

(3)   סעיף קטן זה לא יחול במקרים שבהם קבע שר הבטחון, באישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, כי חייל אינו רשאי להתנדב.

           (ג)   בתקופת הטיפול השניה יהא החייל בשירות ללא תשלום ויחולו עליו הוראות חוק ביטוח בריאות ממלכתי, תשנ"ד-1994; תקופת הטיפול השניה לא תיחשב כשירות סדיר לענין חוק קליטת חיילים משוחררים, תשנ"ד-1994.

           (ד)  שר הבטחון, באישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בכל ענין הנוגע לביצוע סעיף זה ובכלל זה –

(1)   כללים, תנאים או מבחנים לקביעת יום האבחון, כאמור בפסקה (2) להגדרה "יום האבחון";

(2)   הזכויות והחובות שיוטלו על חייל המשרת שירות סדיר לפי הוראות סעיף קטן (ב).

מיום 9.5.1999

תיקון מס' 10

ס"ח תשנ"ט מס' 1692 מיום 10.11.1998 עמ' 22 (ה"ח 2704)

הוספת סעיף 17א

 

מיום 7.1.2020

תיקון מס' 23

ס"ח תשע"ט מס' 2775 מיום 7.1.2019 עמ' 158 (ה"ח 766)

17א. (א) בסעיף זה –

"בלתי כשר לשירות" – בלתי כשר לשירות או בלתי כשר ארעית לשירות;

"חייל" – יוצא צבא, בשירות סדיר אשר במהלך טיפול רפואי בו נמצא בלתי כשר לשירות;

"יום האבחון" – אחד מאלה:

(1) יום הפציעה;

(2) היום שבו אובחן לראשונה המצב הבריאותי של יוצא הצבא בשירות סדיר, כפי שייקבע בתקנות לפי סעיף זה;

"תקופת הטיפול" – תקופה שבה זקוק יוצא צבא בשירות סדיר לטיפול רפואי, שאינו עולה על 180 ימים ושתחילתה ביום האבחון;

"תקופת טיפול שניה" – החלק מתקופת הטיפול שתחילתו 60 ימים מיום האבחון או ביום שבו נמצא יוצא הצבא בשירות סדיר בלתי כשר לשירות, לפי המאוחר.

דין חייל שנמצא בלתי כשר ארעית לשירות

17ב.   (א)  בסעיף זה –

           "חייל" – יוצא צבא בשירות סדיר אשר במהלך טיפול רפואי בו נמצא בלתי כשר ארעית לשירות;

           "יום האבחון" – כהגדרתו בסעיף 17א;

           "תקופת אי-כשרות ארעית" – תקופה שאינה עולה על 180 ימים שבמהלכה זקוק יוצא צבא בשירות סדיר לטיפול רפואי או אינו יכול לשרת בשידור סדיר מחמת חבלתו או מחלתו; תחילתה של תקופה זו ביום האבחון, וכל עוד הוא בלתי כשר ארעית לשירות.

           (ב)  חייל ימשיך בשירותו הסדיר עד תום תקופת אי-הכשרות הארעית, אלא אם כן הודיע לפוקד בכתב כי אינו מעוניין שיחולו עליו הוראות סעיף זה בתקופת אי-הכשרות הארעית; הודיע החייל לפוקד כאמור, יהיה רשאי להתנדב לצורך מתן טיפול רפואי לפי סעיף 17א.

           (ג)   נמצא חייל כשר לשירות במהלך תקופת אי-הכשרות הארעית, לא יחולו עליו עוד הוראות סעיף זה וצבא הגנה לישראל יפעל לשלבו בתפקיד שבו שירת לפני שנמצא בלתי כשר ארעית לשירות, והכול בכפוף לצורכי כוח האדם ובהתאם למצבו הרפואי.

           (ד)  נמצא חייל בלתי כשר לשירות במהלך תקופת אי-הכשרות הארעית, יהיה החייל רשאי להתנדב לצורך מתן טיפול רפואי לפי סעיף 17א ותקופת הטיפול כהגדרתה בסעיף האמור תימנה מתחילת תקופת אי-הכשרות הארעית.

           (ה)  הוראות סעיף זה יחולו כל עוד החייל משרת בשירות סדיר, או עד תום תקופת אי-הכשרות הארעית, לפי המוקדם.

           (ו)   הוראות סעיף 17א(ב)(1) ו-(3) יחולו לעניין חייל לפי סעיף זה.

מיום 7.1.2020

תיקון מס' 23

ס"ח תשע"ט מס' 2775 מיום 7.1.2019 עמ' 158 (ה"ח 766)

הוספת סעיף 17ב

זמן השירות לנעדר מן השירות [14]

18.   (א)  אדם שבתקופת שירותו הסדיר היה כלוא בשל עבירה על פי פסק דין של בית דין צבאי או של בית משפט אחר, או על פי פסק של קצין שיפוט בכיר, וכן אדם שנעדר מן השירות שלא כדין או שנעדר ברשות שהושגה בטענות כוזבות והורשע על כך כדין, ואם היתה לו זכות ערעור – לא ערער על ההרשעה או שערעורו על ההרשעה נדחה, אין רואים את תקופת כליאתו ואת תקופת העדרו לענין חישוב זמן השירות כתקופה שבה מילא חובת שירות סדיר, אלא אם כן הורה בית הדין הצבאי, בית המשפט או קצין השיפוט הבכיר הוראה אחרת.

           (ב)  לעניין סעיף קטן (א) יראו כתקופת כליאה תקופה שבה אדם –

(1)   ריצה עונש מאסר או מחבוש בפועל;

(2)   נשא עונש מאסר בעבודת שירות לפי חוק העונשין, תשל"ז-1977, או בעבודה צבאית לפי חוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955;

(3)   הוחזק במוסד סגור לפי סימן ז' לפרק ו' לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

           (ג)   אדם שבתקופת שירותו הסדיר היה נתון במעצר למשך תקופה רצופה העולה על 14 ימים, על פי החלטה של בית דין צבאי או של בית משפט אחר, למעט מעצר פתוח על פי סעיף 244 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955, וכן אדם שהיה מנוע מלשרת שירות תקין ביחידתו למשך תקופה רצופה העולה על 14 ימים, בשל פסק דין או החלטה של בית דין צבאי או של בית משפט אחר, ובכלל זה החלטה בדבר שחרור ממעצר בתנאים, אין רואים את התקופה שבה היה נתון במעצר או שבה היה מנוע מלשרת שירות תקין ביחידתו כאמור (בסעיף קטן זה – תקופת ההיעדרות), לעניין חישוב זמן השירות, כתקופה שבה מילא חובת שירות סדיר, אלא אם כן הורה בית הדין הצבאי או בית המשפט הוראה אחרת; ואולם אם זוכה בדין, יראו את תקופת ההיעדרות, לעניין חישוב זמן השירות, כתקופה שבה מילא חובת שירות סדיר, ובלבד שצירוף תקופת ההיעדרות ותקופת השירות ששירת בפועל לא יעלה על זמן השירות שהוא חייב בו.

           (ד)  נוסף על האמור בסעיף קטן (א), אדם שבתקופת שירותו הסדיר הוכרז לפי פקודת הצבא כעריק, אין רואים את התקופה שבה נעדר מן השירות אשר בשלה הוכרז כעריק (בסעיף קטן זה – תקופת ההיעדרות), לעניין חישוב זמן השירות, כתקופה שבה מילא חובת שירות סדיר; ואולם אם זוכה בדין לגבי ההיעדרות האמורה, יראו את תקופת ההיעדרות, לעניין חישוב זמן השירות, כתקופה שבה מילא חובת שירות סדיר, ובלבד שצירוף תקופת ההיעדרות ותקופת השירות ששירת בפועל לא יעלה על זמן השירות שהוא חייב בו.

מיום 1.7.1987

תיקון מס' 1

ס"ח תשמ"ז מס' 1212 מיום 9.4.1987 עמ' 84 (ה"ח 1766)

18. (א) אדם שבתקופת שירותו הסדיר היה כלוא בשל עבירה על פי פסק דין של בית דין צבאי או של בית משפט אחר, או על פי פסק של קצין שיפוט בכיר, וכן אדם שנעדר מן השירות שלא כדין או שנעדר ברשות שהושגה בטענות כוזבות והורשע על כך כדין, ואם היתה לו זכות ערעור - לא ערער על ההרשעה או שערעורו על ההרשעה נדחה, אין רואים את תקופת כליאתו ואת תקופת העדרו לענין חישוב זמן השירות כתקופה שבה מילא חובת שירות סדיר, אלא אם כן הורה בית הדין הצבאי, בית המשפט או קצין השיפוט הבכיר הוראה אחרת.

(ב) לענין סעיף זה וסעיף 31 תיחשב תקופה בה נשא אדם עונש מאסר בעבודת שירות, לפי סימן ב'1 לפרק ו' של חוק העונשין, התשל"ז-1977, כאילו היתה תקופת כליאה.

 

מיום 31.3.1989

תיקון מס' 3

ס"ח תשמ"ט מס' 1272 מיום 31.3.1989 עמ' 24 (ה"ח 1916)

החלפת סעיף קטן 18(ב)

הנוסח הקודם:

(ב) לענין סעיף זה וסעיף 31 תיחשב תקופה בה נשא אדם עונש מאסר בעבודת שירות, לפי סימן ב'1 לפרק ו' של חוק העונשין, התשל"ז-1977, כאילו היתה תקופת כליאה.

 

מיום 1.8.2008

תיקון מס' 15

ס"ח תשס"ח מס' 2152 מיום 16.4.2008 עמ' 512 (ה"ח 295)

(ב) לענין סעיף זה ולענין סעיף 31, יראו כתקופת כליאה תקופה שבה אדם –

 

מיום 16.11.2014

תיקון מס' 20

ס"ח תשע"ה מס' 2473 מיום 16.11.2014 עמ' 18 (ה"ח 622)

(ב) לענין סעיף זה לעניין סעיף קטן (א) יראו כתקופת כליאה תקופה שבה אדם –

(1) ריצה עונש מאסר או מחבוש בפועל;

(2) נשא עונש מאסר בעבודת שירות לפי חוק העונשין, תשל"ז-1977, או בעבודה צבאית לפי חוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955;

(3) הוחזק במוסד סגור לפי סימן ז' לפרק ו' לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

(ג) אדם שבתקופת שירותו הסדיר היה נתון במעצר למשך תקופה רצופה העולה על 14 ימים, על פי החלטה של בית דין צבאי או של בית משפט אחר, למעט מעצר פתוח על פי סעיף 244 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955, וכן אדם שהיה מנוע מלשרת שירות תקין ביחידתו למשך תקופה רצופה העולה על 14 ימים, בשל פסק דין או החלטה של בית דין צבאי או של בית משפט אחר, ובכלל זה החלטה בדבר שחרור ממעצר בתנאים, אין רואים את התקופה שבה היה נתון במעצר או שבה היה מנוע מלשרת שירות תקין ביחידתו כאמור (בסעיף קטן זה – תקופת ההיעדרות), לעניין חישוב זמן השירות, כתקופה שבה מילא חובת שירות סדיר, אלא אם כן הורה בית הדין הצבאי או בית המשפט הוראה אחרת; ואולם אם זוכה בדין, יראו את תקופת ההיעדרות, לעניין חישוב זמן השירות, כתקופה שבה מילא חובת שירות סדיר, ובלבד שצירוף תקופת ההיעדרות ותקופת השירות ששירת בפועל לא יעלה על זמן השירות שהוא חייב בו.

(ד) נוסף על האמור בסעיף קטן (א), אדם שבתקופת שירותו הסדיר הוכרז לפי פקודת הצבא כעריק, אין רואים את התקופה שבה נעדר מן השירות אשר בשלה הוכרז כעריק (בסעיף קטן זה – תקופת ההיעדרות), לעניין חישוב זמן השירות, כתקופה שבה מילא חובת שירות סדיר; ואולם אם זוכה בדין לגבי ההיעדרות האמורה, יראו את תקופת ההיעדרות, לעניין חישוב זמן השירות, כתקופה שבה מילא חובת שירות סדיר, ובלבד שצירוף תקופת ההיעדרות ותקופת השירות ששירת בפועל לא יעלה על זמן השירות שהוא חייב בו.

דין עונש שהוטל לאחר שחרור משירות

19.   הורשע אדם כדין, ואם היתה לו זכות ערעור – לא ערער על ההרשעה או שערעורו על ההרשעה נדחה, לאחר שחרור משירות סדיר, בשל היעדרות מן השירות שלא כדין או בשל היעדרות ברשות שהושגה בטענות כוזבות, ובית הדין הצבאי או קצין השיפוט הבכיר לא הורה כי לענין חישוב זמן השירות יראו את תקופת ההיעדרות כתקופה שבה מילא אותו אדם חובת שירות סדיר, רשאי הפוקד לקראו להתייצב להשלמת תקופת השירות הסדיר שהיה חייב בו לפי חוק זה אילולא שוחרר.

תקופת הקריאה להתייצבות לשירות סדיר

20.   (א)  יוצא-צבא לא ייקרא להתייצב לשירות סדיר אלא אם כן הזמן שנקבע להתייצבות הוא תוך תקופות אלה:

(1)   לגבי מי שהיה אזרח ישראלי או תושב קבוע בהגיעו לגיל שמונה עשרה – תוך עשרים וארבעה חדשים מיום שהגיע לגיל שמונה עשרה;

(2)   לגבי מי שהיה לאזרח ישראלי או לתושב קבוע לאחר הגיעו לגיל שמונה עשרה – תוך עשרים וארבעה חדשים מיום שהיה לאזרח או לתושב כאמור, אולם לא תוך ששה חדשים מאותו יום אלא אם כן הסכים לכך.

           (א1) (בוטל).

           (ב)  יוצא-צבא שמועד התייצבותו לרישום, לבדיקה או לשירות ביטחון נדחה לפי בקשתו, בהתאם לסעיף 36 או בהתאם לסעיף 22ב או לפרק ג'1, מותר לקרוא לו להתייצב לשירות סדיר, אם המועד שנקבע להתייצבותו הוא תוך שנים עשר חדשים מיום תום תקופת הדחיה או תוך התקופה שנקבעה בסעיף קטן (א), לפי המאוחר.

 

           (ג)   במנין התקופות להתייצבות לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב) לא יבואו התקופות האלה:

(1)   תקופה שחלפה עקב אי קיום חובה על פי דין על ידי מיועד לשירות ביטחון, לרבות אי התייצבותו של המיועד לשירות ביטחון לרישום או לבדיקת כושרו לשירות ביטחון, או סירובו להיבדק או להשלים את הבדיקות;

(2)   תקופה שאורכה נקבע בפקודות הצבא, אשר חלפה עקב טיפול בבקשתו של המיועד לשירות ביטחון, ושבשלה עוכבה קריאתו להתייצבות לשירות סדיר;

(3)   תקופה העולה על חודשיים, שבה שהה מיועד לשירות ביטחון מחוץ לישראל, בין בהיתר לפי סעיף 43 ובין שלא בהיתר.

           (ג1) נמצא מיועד לשירות ביטחון בלתי כשר ארעית לשירות, לא תבוא במנין התקופות להתייצבות לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב) התקופה שנקבעה לענין זה בתקנות (להלן – תקופת אי כשירות); נמצא מיועד לשירות ביטחון בלתי כשר ארעית לשירות יותר מפעם אחת – לא יבואו במנין התקופות להתייצבות, כל תקופות אי הכשירות במצטבר.

           (ג2) חלפה התקופה לקריאה לשירות, רשאי פוקד לקרוא ליוצא צבא להתייצב לשירות סדיר, בתוך שנים עשר חודשים מתום התקופה לקריאה לשירות, ובלבד שממשך השירות שבו חייב יוצא הצבא, יופחת משך הזמן שחלף מתום התקופה לקריאה לשירות; לענין סעיף קטן זה, "התקופה לקריאה לשירות" – התקופה שבה ניתן היה לקרוא ליוצא הצבא להתייצב לשירות סדיר לפי הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג1).

           (ד)  סעיף קטן (א) לא יחול על מי שנקרא להתייצב לשירות סדיר לפי סעיף 6(ג) או (ד) או סעיף 19.

מיום 13.8.2000

תיקון מס' 12

ס"ח תש"ס מס' 1751 מיום 13.8.2000 עמ' 266 (ה"ח 2848)

(ב) יוצא-צבא ששירותו הסדיר שמועד התייצבותו לרישום, לבדיקה או לשירות ביטחון נדחה לפי בקשתו, בהתאם לסעיף 36, מותר לקרוא לו להתייצב לשירות סדיר, אם המועד שנקבע להתייצבותו הוא תוך שנים עשר חדשים מיום תום תקופת הדחיה או תוך התקופה שנקבעה בסעיף קטן (א), לפי המאוחר.

(ג) נמצא מיועד לשירות בטחון בלתי כשר ארעית לשירות, לא תבוא במנין התקופות להתייצבות לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב) התקופה שנקבעה לענין זה בתקנות לצדו של המבחן שמכוחו נמצא המיועד בלתי כשר ארעית לשירות; התקופה שלא תבוא בנין תתחיל מחדש אחרי כל בדיקה חוזרת, אם שוב נמצא בה המיועד בלתי כשר ארעית לשירות.

(ג) במנין התקופות להתייצבות לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב) לא יבואו התקופות האלה:

(1) תקופה שחלפה עקב אי קיום חובה על פי דין על ידי מיועד לשירות ביטחון, לרבות אי התייצבותו של המיועד לשירות ביטחון לרישום או לבדיקת כושרו לשירות ביטחון, או סירובו להיבדק או להשלים את הבדיקות;

(2) תקופה שאורכה נקבע בפקודות הצבא, אשר חלפה עקב טיפול בבקשתו של המיועד לשירות ביטחון, ושבשלה עוכבה קריאתו להתייצבות לשירות סדיר;

(3) תקופה העולה על חודשיים, שבה שהה מיועד לשירות ביטחון מחוץ לישראל, בין בהיתר לפי סעיף 43 ובין שלא בהיתר.

(ג1) נמצא מיועד לשירות ביטחון בלתי כשר ארעית לשירות, לא תבוא במנין התקופות להתייצבות לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב) התקופה שנקבעה לענין זה בתקנות (להלן – תקופת אי כשירות); נמצא מיועד לשירות ביטחון בלתי כשר ארעית לשירות יותר מפעם אחת – לא יבואו במנין התקופות להתייצבות, כל תקופות אי הכשירות במצטבר.

(ג2) חלפה התקופה לקריאה לשירות, רשאי פוקד לקרוא ליוצא צבא להתייצב לשירות סדיר, בתוך שנים עשר חודשים מתום התקופה לקריאה לשירות, ובלבד שממשך השירות שבו חייב יוצא הצבא, יופחת משך הזמן שחלף מתום התקופה לקריאה לשירות; לענין סעיף קטן זה, "התקופה לקריאה לשירות" – התקופה שבה ניתן היה לקרוא ליוצא הצבא להתייצב לשירות סדיר לפי הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג1).

 

מיום 1.1.2004

תיקון מס' 13

ס"ח תשס"ד מס' 1925 מיום 9.2.2004 עמ' 294 (ה"ח 32)

(א1) על אף הוראות סעיף קטן (א), יוצא צבא לא ייקרא לשירות במסלולי העתודה שהוכרו בפקודות הצבא ולשירות ללא תשלום כמשמעותו בפקודות האמורות, אלא אם כן הזמן שנקבע להתייצבות הוא בתוך תקופות אלה:

(1) לגבי מי שהיה אזרח ישראלי או תושב קבוע בהגיעו לגיל שמונה עשרה לפי הוראות סעיף 2(2) מיום שהגיע לגיל שמונה עשרה לפי הוראות סעיף 2(2) עד תום עשרים וארבעה חודשים מיום שהגיע לגיל שמונה עשרה לפי הוראות סעיף 2(2א);

(2) לגבי מי שהיה לאזרח ישראלי או לתושב קבוע לאחר הגיעו לגיל שמונה עשרה לפי הוראות סעיף 2(2) מיום שהיה לאזרח או לתושב כאמור עד תום עשרים וארבעה חודשים מיום שהגיע לגיל שמונה עשרה לפי הוראות סעיף 2(2א), או בתוך עשרים וארבעה חודשים מיום שהיה לאזרח או לתושב כאמור, לפי המאוחר מביניהם, ואולם לא בתוך שישה חודשים מיום שהיה לאזרח או לתושב כאמור אלא אם כן הסכים לכך.

(ב) יוצא-צבא שמועד התייצבותו לרישום, לבדיקה או לשירות ביטחון נדחה לפי בקשתו, בהתאם לסעיף 36, מותר לקרוא לו להתייצב לשירות סדיר, אם המועד שנקבע להתייצבותו הוא תוך שנים עשר חדשים מיום תום תקופת הדחיה או תוך התקופה שנקבעה בסעיף קטן (א) או (א1), לפי הענין, לפי המאוחר.

(ג) במנין התקופות להתייצבות לפי סעיפים קטנים (א) (א), (א1) ו-(ב) לא יבואו התקופות האלה:

(1) תקופה שחלפה עקב אי קיום חובה על פי דין על ידי מיועד לשירות ביטחון, לרבות אי התייצבותו של המיועד לשירות ביטחון לרישום או לבדיקת כושרו לשירות ביטחון, או סירובו להיבדק או להשלים את הבדיקות;

(2) תקופה שאורכה נקבע בפקודות הצבא, אשר חלפה עקב טיפול בבקשתו של המיועד לשירות ביטחון, ושבשלה עוכבה קריאתו להתייצבות לשירות סדיר;

(3) תקופה העולה על חודשיים, שבה שהה מיועד לשירות ביטחון מחוץ לישראל, בין בהיתר לפי סעיף 43 ובין שלא בהיתר.

(ג1) נמצא מיועד לשירות ביטחון בלתי כשר ארעית לשירות, לא תבוא במנין התקופות להתייצבות לפי סעיפים קטנים (א) (א), (א1) ו-(ב) התקופה שנקבעה לענין זה בתקנות (להלן – תקופת אי כשירות); נמצא מיועד לשירות ביטחון בלתי כשר ארעית לשירות יותר מפעם אחת – לא יבואו במנין התקופות להתייצבות, כל תקופות אי הכשירות במצטבר.

(ג2) חלפה התקופה לקריאה לשירות, רשאי פוקד לקרוא ליוצא צבא להתייצב לשירות סדיר, בתוך שנים עשר חודשים מתום התקופה לקריאה לשירות, ובלבד שממשך השירות שבו חייב יוצא הצבא, יופחת משך הזמן שחלף מתום התקופה לקריאה לשירות; לענין סעיף קטן זה, "התקופה לקריאה לשירות" – התקופה שבה ניתן היה לקרוא ליוצא הצבא להתייצב לשירות סדיר לפי הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג1).

(ד) סעיף קטן (א) סעיפים קטנים (א) ו-(א1) לא יחול על מי שנקרא להתייצב לשירות סדיר לפי סעיף 6(ג) או (ד) או סעיף 19.

 

מיום 17.3.2010

תיקון מס' 17

ס"ח תש"ע מס' 2234 מיום 17.3.2010 עמ' 420 (ה"ח 468)

(א1) על אף הוראות סעיף קטן (א), יוצא צבא לא ייקרא לשירות במסלולי העתודה שהוכרו בפקודות הצבא ולשירות ללא תשלום כמשמעותו בפקודות האמורות, אלא אם כן הזמן שנקבע להתייצבות הוא בתוך תקופות אלה:

(1) לגבי מי שהיה אזרח ישראלי או תושב קבוע בהגיעו לגיל שמונה עשרה לפי הוראות סעיף 2(2) מיום שהגיע לגיל שמונה עשרה לפי הוראות סעיף 2(2) עד תום עשרים וארבעה חודשים מיום שהגיע לגיל שמונה עשרה לפי הוראות סעיף 2(2א);

(2) לגבי מי שהיה לאזרח ישראלי או לתושב קבוע לאחר הגיעו לגיל שמונה עשרה לפי הוראות סעיף 2(2) מיום שהיה לאזרח או לתושב כאמור עד תום עשרים וארבעה חודשים מיום שהגיע לגיל שמונה עשרה לפי הוראות סעיף 2(2א), או בתוך עשרים וארבעה חודשים מיום שהיה לאזרח או לתושב כאמור, לפי המאוחר מביניהם, ואולם לא בתוך שישה חודשים מיום שהיה לאזרח או לתושב כאמור אלא אם כן הסכים לכך.

(ב) יוצא-צבא שמועד התייצבותו לרישום, לבדיקה או לשירות ביטחון נדחה לפי בקשתו, בהתאם לסעיף 36, מותר לקרוא לו להתייצב לשירות סדיר, אם המועד שנקבע להתייצבותו הוא תוך שנים עשר חדשים מיום תום תקופת הדחיה או תוך התקופה שנקבעה בסעיף קטן (א) או (א1), לפי הענין, לפי המאוחר.

(ג) במנין התקופות להתייצבות לפי סעיפים קטנים (א), (א1) ו-(ב) (א) ו-(ב) לא יבואו התקופות האלה:

(1) תקופה שחלפה עקב אי קיום חובה על פי דין על ידי מיועד לשירות ביטחון, לרבות אי התייצבותו של המיועד לשירות ביטחון לרישום או לבדיקת כושרו לשירות ביטחון, או סירובו להיבדק או להשלים את הבדיקות;

(2) תקופה שאורכה נקבע בפקודות הצבא, אשר חלפה עקב טיפול בבקשתו של המיועד לשירות ביטחון, ושבשלה עוכבה קריאתו להתייצבות לשירות סדיר;

(3) תקופה העולה על חודשיים, שבה שהה מיועד לשירות ביטחון מחוץ לישראל, בין בהיתר לפי סעיף 43 ובין שלא בהיתר.

(ג1) נמצא מיועד לשירות ביטחון בלתי כשר ארעית לשירות, לא תבוא במנין התקופות להתייצבות לפי סעיפים קטנים (א), (א1) ו-(ב) (א) ו-(ב) התקופה שנקבעה לענין זה בתקנות (להלן – תקופת אי כשירות); נמצא מיועד לשירות ביטחון בלתי כשר ארעית לשירות יותר מפעם אחת – לא יבואו במנין התקופות להתייצבות, כל תקופות אי הכשירות במצטבר.

(ג2) חלפה התקופה לקריאה לשירות, רשאי פוקד לקרוא ליוצא צבא להתייצב לשירות סדיר, בתוך שנים עשר חודשים מתום התקופה לקריאה לשירות, ובלבד שממשך השירות שבו חייב יוצא הצבא, יופחת משך הזמן שחלף מתום התקופה לקריאה לשירות; לענין סעיף קטן זה, "התקופה לקריאה לשירות" – התקופה שבה ניתן היה לקרוא ליוצא הצבא להתייצב לשירות סדיר לפי הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג1).

(ד) סעיפים קטנים (א) ו-(א1) סעיף קטן (א) לא יחול על מי שנקרא להתייצב לשירות סדיר לפי סעיף 6(ג) או (ד) או סעיף 19.

 

מיום 20.3.2014

תיקון מס' 19

ס"ח תשע"ד מס' 2441 מיום 19.3.2014 עמ' 350 (ה"ח 787)

(ב) יוצא-צבא שמועד התייצבותו לרישום, לבדיקה או לשירות ביטחון נדחה לפי בקשתו, בהתאם לסעיף 36 או בהתאם לסעיף 22ב או לפרק ג'1, מותר לקרוא לו להתייצב לשירות סדיר, אם המועד שנקבע להתייצבותו הוא תוך שנים עשר חדשים מיום תום תקופת הדחיה או תוך התקופה שנקבעה בסעיף קטן (א), לפי המאוחר.

 

חובת הכשרה חקלאית [16]

21.   (א)  שר הבטחון רשאי, באישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, לקבוע בתקנות כי תקופה שלא תעלה על שנים עשר החדשים הראשונים לשירותו הסדיר של יוצא צבא תוקדש, לאחר אימון צבאי ראשוני, להכשרה חקלאית או הכשרה חלוצית אחרת.

           (ב)  בתקנות כאמור רשאי שר הבטחון לקבוע גם את ענפי המשק שהכשרה בהם יראו כהכשרה חקלאית או הכשרה חלוצית אחרת, וכן את הסדרים והמשטר שינהגו בהכשרה כאמור.

מיום 16.9.1985

תיקון מס' 2

ס"ח תשמ"ז מס' 1219 מיום 7.7.1987 עמ' 137 (ה"ח 1788)

החלפת סעיף 21

הנוסח הקודם:

21. (א) שנים עשר החדשים הראשונים לשירותו הסדיר של יוצא-צבא יוקדשו בעיקרם, אחרי אימון צבאי ראשוני, להכשרה חקלאית, כפי שייקבע בתקנות, אלא שלגבי יוצא-צבא שנשלח לשירות בחיל האויר או בחיל הים רשאי שר הבטחון להורות שתקופת שירותו המיועדת להכשרה חקלאית תוקדש, כולה או מקצתה, לשירות באותו חיל.

(ב) תקופת שירותה הסדיר של אשה, לאחר תקופת ההכשרה החקלאית, תוקדש לתפקידים שייקבעו בתקנות.

(ג) ענפי המשק שההכשרה בהם היא בגדר הכשרה חקלאית, והסדרים והמשטר של הכשרה חקלאית – ייקבעו בתקנות.

(ד) עד יום א' בתשרי התשמ"ו (16 בספטמבר 1985) רשאי שר הבטחון להורות לגבי יוצא-צבא, כי תקופת שירותו הסדיר המיועדת להכשרה חקלאית תידחה או תוקדש, על אף האמור בסעיף קטן (א), כולה או מקצתה, לשירות סדיר שאינו בגדר הכשרה חקלאית.

שמירה על גרעינים התיישבותיים [17]

22.   (א)  שר הבטחון יתקין תקנות שתכליתן לשמור, תוך כדי ביצוע הוראות פרק זה, על שלמותם של גרעינים התיישבותיים.

           (ב)  הוראות סעיף 21 אין כוחן יפה לגבי חברים לגרעין התיישבותי שחלות עליו תקנות שהותקנו על-פי סעיף קטן (א), פרט לחברי גרעין כזה הנשלחים להתאמן או לשרת בתפקידים פיקודיים של שירות בטחון ובתנאי שמספרם, ביחס ליתר חברי הגרעין, לא יעלה על האחוז שנקבע בתקנות.

מיום 16.9.1985

תיקון מס' 2

ס"ח תשמ"ז מס' 1219 מיום 7.7.1987 עמ' 138 (ה"ח 1788)

(ב) הוראות סעיף 21(ד) סעיף 21 אין כוחן יפה לגבי חברים לגרעין התיישבותי שחלות עליו תקנות שהותקנו על-פי סעיף קטן (א), פרט לחברי גרעין כזה הנשלחים להתאמן או לשרת בתפקידים פיקודיים של שירות בטחון ובתנאי שמספרם, ביחס ליתר חברי הגרעין, לא יעלה על האחוז שנקבע בתקנות.

ישיבות הסדר

22א.   (א)  בסעיף זה –

           "ישיבת הסדר" – ישיבה שמתקיימים בה לימודים תורניים, המיועדת למשרתים בשירות משולב והכלולה ברשימת ישיבות ההסדר שגיבש לעניין זה שר הביטחון לפי סעיף קטן (ד);

           "שירות משולב" – שירות סדיר המשלב פרק זמן או פרקי זמן של שירות צבאי פעיל ופרק זמן או פרקי זמן של לימוד בישיבת הסדר בתנאים של שירות בלא תשלום.

           (ב)  יוצא צבא רשאי לשרת בשירות משולב, ובלבד שהוא עומד בתנאים שנקבעו בפקודות הצבא ובקשתו אושרה על פי הכללים שנקבעו בפקודות אלה.

           (ג)   תקופת השירות המשולב לא תפחת מתקופת השירות הסדיר שיוצא צבא חייב בה לפי חוק זה, בתוספת של 12 חודשים.

           (ד)  שר הביטחון יגבש את רשימת ישיבות ההסדר בהתאם לאמות מידה שיקבע בתקנות; החלטת שר הביטחון בדבר הכללת ישיבת הסדר ברשימת הישיבות תיעשה בהתחשב בהמלצת ועד הישיבות בארץ ישראל או איגוד ישיבות ההסדר; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי למנוע מישיבה לפנות לשר הביטחון בבקשה להיכלל ברשימת ישיבות ההסדר.

           (ה)  רשימת ישיבות ההסדר תפורסם באתר האינטרנט של אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל ותופקד לעיון הציבור הפוקד את לשכות הגיוס האזוריות.

           (ו)   שר הביטחון יקבע את הכללים להפעלת השירות המשולב ואת אמות המידה לאישור בקשות לפי סעיף זה, ובלבד שפרק הזמן הכולל של שירות צבאי פעיל במסגרת השירות המשולב, לא יפחת מ-17 חודשים.

           (ז)   תקנות לפי סעיף זה יותקנו באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.

מיום 20.3.2014

תיקון מס' 19

ס"ח תשע"ד מס' 2441 מיום 19.3.2014 עמ' 350 (ה"ח 787)

הוספת סעיף 22א

דחיית שירות לתלמידי ישיבות גבוהות ציוניות

22ב.   (א)  בסעיף זה ובסעיפים 22ג עד 22ה, "ישיבה גבוהה ציונית" – ישיבה או כולל שמתקיימים בהם לימודים תורניים והכלולים ברשימת הישיבות הגבוהות הציוניות שגיבש לעניין זה שר הביטחון לפי סעיף 22ד.

           (ב)  נוכח ההכרה בחשיבות לימוד התורה, רשאי שר הביטחון, לבקשת מיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה גבוהה ציונית, לדחות, בצו, את מועד התייצבותו לשירות סדיר, אם מצא כי מתקיימים לגביו התנאים לדחיית שירות כאמור בסעיף 22ג וראה לנכון לעשות כן בהתחשב בצורכי הביטחון ובהיקף הכוחות הסדירים.

           (ג)   צו דחיית שירות לפי סעיף זה יינתן לתקופה שלא תעלה על שנה.

           (ד)  שר הביטחון רשאי לחזור ולתת למיועד לשירות ביטחון כאמור בסעיף קטן (ב) צו דחיית שירות לפי סעיף זה, עד הגיעו לגיל 23.

           (ה)  (1)   על אף הוראות סעיף קטן (ד), שר הביטחון רשאי לחזור ולתת, לבקשת מיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה גבוהה ציונית, צו דחיית שירות לפי סעיף זה לתקופות נוספות שלא יעלו על שנה כל אחת, עד הגיעו לגיל 26;

(2)   מספר המבקשים שיינתן להם צו דחיית שירות לראשונה לפי סעיף קטן זה, בשנת גיוס מסוימת, לא יעלה על 300; בסעיף זה, "שנת גיוס" – שנה המתחילה ב-1 ביולי והמסתיימת ב-30 ביוני;

(3)   עלה, בשנת גיוס מסוימת, מספר המבקשים לראשונה דחיית שירות לפי סעיף קטן זה על 300, ידחה שר הביטחון את מועד התייצבותם של 300 מבקשי דחיית שירות בלבד, בהתאם לאמות מידה שקבע.

           (ו)   בוטל או פקע תוקפו של צו דחיית שירות שניתן לפי סעיף זה יחולו על המיועד לשירות ביטחון הוראות סעיף 13.

מיום 20.3.2014

תיקון מס' 19

ס"ח תשע"ד מס' 2441 מיום 19.3.2014 עמ' 351 (ה"ח 787)

הוספת סעיף 22ב

תנאים לדחיית שירות לתלמידי ישיבות גבוהות ציוניות

22ג.   (א)  לא יינתן צו דחיית שירות לפי סעיף 22ב אלא למיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה גבוהה ציונית שמתקיימים בו כל אלה:

(1)   הוא לומד בישיבה גבוהה ציונית לימודים תורניים, באופן סדיר, בהיקף שלא יפחת מ-45 שעות בשבוע, ובכולל – 40 שעות בשבוע, למעט בתקופות חופשה שקבע שר הביטחון;

(2)   הוא לא עוסק בכל עיסוק נוסף על לימודיו בישיבה; בפסקה זו, "עיסוק" – עבודה שמקובל לקבל בעבורה שכר, בין שהיא נעשית בשכר ובין שנעשית שלא בשכר, ולרבות כל עיסוק אחר שקבע שר הביטחון;

(3)   הוא קיים את חובותיו לפי חוק זה, ובכלל זה התייצב לרישום ולבדיקה רפואית לפי סעיפים 3 ו-5;

(4)   הוא הצהיר, בתצהיר בכתב שניתן לפי סעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 (בחוק זה – פקודת הראיות), כי מתקיימים בו התנאים שבפסקאות (1) עד (3);

(5)   ראש הישיבה שבה הוא לומד אישר, בתצהיר בכתב שניתן לפי סעיף 15 לפקודת הראיות, כי מתקיים במיועד לשירות ביטחון התנאי שבפסקה (1), והתחייב כי אם יחדל להתקיים במיועד לשירות ביטחון התנאי האמור, יודיע על כך לפוקד בתוך 21 ימים;

(6)   תנאים מוקדמים נוספים שקבע שר הביטחון, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.

           (ב)  ביקש מיועד לשירות ביטחון לחזור ולקבל צו דחיית שירות לפי סעיף 22ב, יצרף מחדש לכל בקשה כאמור תצהירים והתחייבות כאמור בסעיף קטן (א)(4) ו-(5).

מיום 20.3.2014

תיקון מס' 19

ס"ח תשע"ד מס' 2441 מיום 19.3.2014 עמ' 351 (ה"ח 787)

הוספת סעיף 22ג

רשימת הישיבות הגבוהות הציוניות

22ד.   (א)  שר הביטחון יגבש את רשימת הישיבות הגבוהות הציוניות בהתאם לאמות מידה שיקבע בתקנות, ובלבד שמתקיימים בישיבה כל אלה:

(1)   מרבית תלמידיה הם בוגרי מוסד חינוך על-יסודי הנתון לפיקוחו של מינהל החינוך הדתי במשרד החינוך;

(2)   מתקיימים בה לימודים בהיקף שלא יפחת מ-45 שעות בשבוע, ובכולל – 40 שעות בשבוע;

(3)   תנאים וכללים נוספים שקבע שר הביטחון באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.

           (ב)  החלטת שר הביטחון בדבר הכללת ישיבה גבוהה ציונית ברשימת הישיבות תיעשה בהתחשב בהמלצת איגוד הישיבות הגבוהות הציוניות; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי למנוע מישיבה לפנות לשר הביטחון בבקשה להיכלל ברשימת הישיבות הגבוהות הציוניות.

           (ג)   רשימת הישיבות הגבוהות הציוניות תפורסם באתר האינטרנט של אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל ותופקד לעיון הציבור הפוקד את לשכות הגיוס האזוריות.

           (ד)  שר הביטחון רשאי להסיר ישיבה מרשימת הישיבות הגבוהות הציוניות, לאחר שנתן לראש הישיבה הזדמנות להשמיע את טענותיו לפניו, אם מצא כי התקיים אחד מאלה:

(1)   ראש הישיבה אינו ממלא את חובותיו בהתאם להוראות סעיף 22ג(א)(5);

(2)   חדל להתקיים בישיבה אחד מהתנאים בהתאם לאמות המידה שקבע שר הביטחון כאמור בסעיף קטן (א);

(3)   התקיימו נסיבות אחרות המצדיקות, לדעת שר הביטחון, את הסרתה מהרשימה.

מיום 20.3.2014

תיקון מס' 19

ס"ח תשע"ד מס' 2441 מיום 19.3.2014 עמ' 352 (ה"ח 787)

הוספת סעיף 22ד

דיווח לכנסת   ישיבות גבוהות ציוניות

22ה.   שר הביטחון ידווח לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, אחת לשנה, לגבי השנה שחלפה, על עניינים אלה:

(1)  מספר צווי דחיית השירות משירות סדיר שניתנו לפי סעיף 22ב;

(2)  מספר המתייצבים לשירות סדיר בכלל, ומספר המתייצבים כאמור מקרב תלמידי הישיבות הגבוהות הציוניות בפרט;

(3)  נתונים בעניינים המפורטים בפסקאות (1) ו-(2) בהשוואה לשנים קודמות.

מיום 20.3.2014

תיקון מס' 19

ס"ח תשע"ד מס' 2441 מיום 19.3.2014 עמ' 353 (ה"ח 787)

הוספת סעיף 22ה

הבטחת השכלה יסודית

23.   חייל המשרת בשירות סדיר ורמת השכלתו נמוכה מרמה של השכלה יסודית שנקבעה בתקנות, שלושה חדשים משירותו הסדיר יוקצו להקניית השכלה, באופן ובתנאים שנקבעו בתקנות; התקנות יותקנו בהסכמת שר החינוך והתרבות, לאחר התייעצות עם ועדת החוץ והבטחון של הכנסת.

שירות במשמר הגבול [18א ו 18ב]

24.   (א)  שר הבטחון, בהתייעצות עם שר המשטרה או עם מי שהוא הסמיך לכך[1], רשאי להורות בצו כי יוצא-צבא, שנמצא כשר לשירות והוא באחד הגילים שמשמונה עשרה עד עשרים ותשע, ישרת במשמר הגבול שבמשטרת ישראל (להלן – משמר הגבול) כל תקופת השירות הסדיר שהוא חייב בה או חלק ממנה, הכל כאמור בצו – בין שהתחיל בשירותו זה ובין אם לאו – ועליו להתייצב לשירות במשמר הגבול בהתאם לאמור בצו.

           (ב)  שירות במשמר הגבול לפי חוק זה, דינו לענין חוק זה, חוקים הנוגעים לחיילים משוחררים וחוקי השיקום כדין שירות סדיר, והוא כשאין הוראה מפורשת אחרת בחוק זה.

מיום 10.8.1995

תיקון מס' 7

ס"ח תשנ"ה מס' 1541 מיום 10.8.1995 עמ' 441 (ה"ח 2333)

24. (א) שר הבטחון, בהתייעצות עם שר המשטרה או עם מי שהוא הסמיך לכך, רשאי להורות בצו כי יוצא-צבא גבר, שנמצא כשר לשירות והוא באחד הגילים שמשמונה עשרה עד עשרים ותשע, ישרת במשמר הגבול שבמשטרת ישראל (להלן – משמר הגבול) כל תקופת השירות הסדיר שהוא חייב בה או חלק ממנה, הכל כאמור בצו – בין שהתחיל בשירותו זה ובין אם לאו – ועליו להתייצב לשירות במשמר הגבול בהתאם לאמור בצו.

(ב) שירות במשמר הגבול לפי חוק זה, דינו לענין חוק זה, חוקים הנוגעים לחיילים משוחררים וחוקי השיקום כדין שירות סדיר, והוא כשאין הוראה מפורשת אחרת בחוק זה.

שירות ביחידות אחרות של משטרת ישראל

24א[2]. (א)  שר הבטחון, בהסכמת השר לביטחון הפנים, רשאי להורות בצו כי יוצא-צבא שנמצא כשר לשירות והוא באחד הגילים משמונה עשרה עד עשרים ותשע, ישרת ביחידות של משטרת ישראל שאינן משמר הגבול, ושעיקר פעילותן הוא בטחון המדינה ותושביה (להלן – יחידות אחרות במשטרת ישראל).

           (ב)  (1)   יוצא-צבא, שהוצב לשרת ביחידות אחרות במשטרתישראל, רשאי, משהודע לו על הצבתו, להביע את התנגדותו בפני הקצין שהודיע לו על כך, או בפני קצין מוסמך; הודעה כאמור תימסר לא יאוחר מחודשיים מיום הצבתו כאמור, ומשעשה כן – יוצב לשירות בצבא הגנה לישראל;

(2)   אין בהוראות פסקה (1) כדי לגרוע מזכותו של יוצא צבא שהוצב ביחידה אחרת במשטרת ישראל, להגיש בקשה בכל עת, בהתאם לפקודות הצבא, לעבור לשרת ביחידות צבא הגנה לישראל; עשה כן, תידון בקשתו ותישקל בדרך המקובלת בצבא.

(3)   בסעיף קטן זה, "קצין מוסמך" – קצין צבא שהוסמך לענין זה על ידי ראש אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל.

           (ג)   מספר יוצאי הצבא שישרתו ביחידות אחרות במשטרת ישראל ייקבע בידי שר הבטחון, בהסכמת השר לביטחון הפנים, ובאישור הממשלה וועדת החוץ והבטחון של הכנסת.

           (ד)  דינו של יוצא-צבא המשרת ביחידות אחרות במשטרת ישראל, כדין יוצא-צבא המשרת במשמר הגבול והוראות סעיפים 24, 25 ו-26, יחולו עליו בשינויים המחוייבים.

מיום 10.8.1995 עד יום 31.12.2021

הוראת שעה תשנ"ה-1995

ס"ח תשנ"ה מס' 1541 מיום 10.8.1995 עמ' 442 (ה"ח 2333)

הוראת שעה (תיקון מס' 1)

ס"ח תשנ"ז מס' 1633 מיום 31.7.1997 עמ' 208 (ה"ח 2643)

הוראת שעה (תיקון מס' 2)

ס"ח תשנ"ח מס' 1653 מיום 11.2.1998 עמ' 126 (ה"ח 2665)

הוראת שעה (תיקון מס' 3)

ס"ח תש"ס מס' 1751 מיום 13.8.2000 עמ' 268 (ה"ח 2902)

הוראת שעה (תיקון מס' 4)

ס"ח תשס"א מס' 1801 מיום 26.7.2001 עמ' 452 (ה"ח 3018)

הוראת שעה (תיקון מס' 5)

ס"ח תשס"ב מס' 1861 מיום 30.7.2002 עמ' 510 (ה"ח 3129)

הוראת שעה (תיקון מס' 6)

ס"ח תשס"ד מס' 1956 מיום 11.8.2002 עמ' 522 (ה"ח 120)

הוראת שעה (תיקון מס' 7)

ס"ח תשס"ו מס' 2061 מיום 13.7.2006 עמ' 371 (ה"ח 222)

הוראת שעה (תיקון מס' 8)

ס"ח תשס"ח מס' 2129 מיום 24.1.2008 עמ' 157 (ה"ח 352)

הוראת שעה (תיקון מס' 9)

ס"ח תשס"ח מס' 2176 מיום 6.8.2008 עמ' 814 (ה"ח 394)

הוראה שעה (תיקון מס' 10)

ס"ח תשס"ט מס' 2204 מיום 27.7.2009 עמ' 289 (ה"ח 428)

הוראת שעה (תיקון מס' 11)

ס"ח תש"ע מס' 2238 מיום 24.3.2010 עמ' 506 (ה"ח 495)

הוראת שעה (תיקון מס' 12)

ס"ח תשע"א מס' 2273 מיום 26.1.2011 עמ' 204 (ה"ח 553)

הוראת שעה (תיקון מס' 13)

ס"ח תשע"א מס' 2305 מיום 20.7.2011 עמ' 977 (ה"ח 599)

הוראת שעה (תיקון מס' 14)

ס"ח תשע"ב מס' 2336 מיום 9.2.2012 עמ' 167 (ה"ח 626)

הוראת שעה (תיקון מס' 15)

ס"ח תשע"ו מס' 2532 מיום 17.2.2016 עמ' 576 (ה"ח 994)

הוראת שעה (תיקון מס' 16)

ס"ח תשע"ט מס' 2768 מיום 1.1.2019 עמ' 106 (ה"ח 1282)

הוספת סעיף 24א

הנוסח:

שירות ביחידות אחרות של משטרת ישראל

24א. (א) שר הבטחון, בהסכמת שר המשטרה, רשאי להורות בצו כי יוצא-צבא שנמצא כשר לשירות והוא באחד הגילים משמונה עשרה עד עשרים ותשע, ישרת ביחידות של משטרת ישראל שאינן משמר הגבול, ושתכלית פעילותן היא בטחון המדינה ותושביה (להלן – יחידות אחרות במשטרת ישראל).

(ב) (1) יוצא-צבא, שהוצב לשרת ביחידות אחרות במשטרת ישראל, רשאי, משהודע לו על הצבתו, להביע את התנגדותו בפני הקצין שהודיע לו על כך, או בפני קצין מוסמך; הודעה כאמור תימסר לא יאוחר מששה חודשים מיום הצבתו כאמור, ומשעשה כן – יוצב לשירות בצבא הגנה לישראל.

(2) אין בהוראות פסקה (1) כדי לגרוע מזכותו של יוצא צבא שהוצב ביחידה אחרת במשטרת ישראל, להגיש בקשה בכל עת, בהתאם לפקודות הצבא, לעבור לשרת ביחידות צבא הגנה לישראל; עשה כן, תידון בקשתו ותישקל בדרך המקובלת בצבא.

(3) בסעיף קטן זה, "קצין מוסמך" – קצין צבא שהוסמך לענין זה על ידי ראש אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל.

(ג) מספר יוצאי הצבא שישרתו ביחידות אחרות במשטרת ישראל ייקבע בידי שר הבטחון, בהסכמת שר המשטרה, ובאישור הממשלה וועדת החוץ והבטחון של הכנסת.

(ד) דינו של יוצא-צבא המשרת ביחידות אחרות במשטרת ישראל, כדין יוצא-צבא המשרת במשמר הגבול והוראות סעיפים 24, 25 ו-26, יחולו עליו בשינויים המחוייבים.

 

מיום 11.2.1998

הוראת שעה (תיקון מס' 2)

ס"ח תשנ"ח מס' 1653 מיום 11.2.1998 עמ' 126 (ה"ח 2665)

(א) שר הבטחון, בהסכמת שר המשטרה, רשאי להורות בצו כי יוצא-צבא שנמצא כשר לשירות והוא באחד הגילים משמונה עשרה עד עשרים ותשע, ישרת ביחידות של משטרת ישראל שאינן משמר הגבול, ושתכלית פעילותן היא בטחון ושעיקר פעילותן הוא בטחון המדינה ותושביה (להלן – יחידות אחרות במשטרת ישראל).

 

מיום 13.8.2000

הוראת שעה (תיקון מס' 3)

ס"ח תש"ס מס' 1751 מיום 13.8.2000 עמ' 268 (ה"ח 2902)

(ב) (1) יוצא-צבא, שהוצב לשרת ביחידות אחרות במשטרת ישראל, רשאי, משהודע לו על הצבתו, להביע את התנגדותו בפני הקצין שהודיע לו על כך, או בפני קצין מוסמך; הודעה כאמור תימסר לא יאוחר מששה חודשים לא יאוחר מחודשיים מיום הצבתו כאמור, ומשעשה כן – יוצב לשירות בצבא הגנה לישראל.

 

מיום 17.2.2016

הוראת שעה (תיקון מס' 15)

ס"ח תשע"ו מס' 2532 מיום 17.2.2016 עמ' 576 (ה"ח 994)

(א) שר הבטחון, בהסכמת שר המשטרה השר לביטחון הפנים, רשאי להורות בצו כי יוצא-צבא שנמצא כשר לשירות והוא באחד הגילים משמונה עשרה עד עשרים ותשע, ישרת ביחידות של משטרת ישראל שאינן משמר הגבול, ושעיקר פעילותן הוא בטחון המדינה ותושביה (להלן – יחידות אחרות במשטרת ישראל).

(ב) (1) יוצא-צבא, שהוצב לשרת ביחידות אחרות במשטרת ישראל, רשאי, משהודע לו על הצבתו, להביע את התנגדותו בפני הקצין שהודיע לו על כך, או בפני קצין מוסמך; הודעה כאמור תימסר לא יאוחר מחודשיים מיום הצבתו כאמור, ומשעשה כן – יוצב לשירות בצבא הגנה לישראל.

(2) אין בהוראות פסקה (1) כדי לגרוע מזכותו של יוצא צבא שהוצב ביחידה אחרת במשטרת ישראל, להגיש בקשה בכל עת, בהתאם לפקודות הצבא, לעבור לשרת ביחידות צבא הגנה לישראל; עשה כן, תידון בקשתו ותישקל בדרך המקובלת בצבא.

(3) בסעיף קטן זה, "קצין מוסמך" – קצין צבא שהוסמך לענין זה על ידי ראש אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל.

(ג) מספר יוצאי הצבא שישרתו ביחידות אחרות במשטרת ישראל ייקבע בידי שר הבטחון, בהסכמת שר המשטרה השר לביטחון הפנים, ובאישור הממשלה וועדת החוץ והבטחון של הכנסת.

שירות ביחידות ביטחוניות בשירות בתי הסוהר

24ב[3]. (א)  שר הביטחון, בהסכמת השר לביטחון הפנים, רשאי להורות בצו כי יוצא צבא שנמצא כשר לשירות והוא באחד הגילים משמונה עשרה עד עשרים ותשע, ישרת ביחידות של שירות בתי הסוהר שתפקידן הוא אבטחה של בתי סוהר המשמשים להחזקת אסירים ביטחוניים בלבד או של אגפים בבתי הסוהר, המשמשים להחזקת אסירים ביטחוניים בלבד, ולצורך אבטחתם של אסירים כאמור וליווים וכן ביחידות אחרות של שירות בתי הסוהר, בתפקידים של שירותי מינהלה הנוגעים לארגון כוח אדם וטיפול בפרט שיינתנו רק ליוצא צבא שהוצב לשרת בשירות בתי הסוהר, ששר הביטחון קבע בצו (בסעיף זה – יחידות ביטחוניות בשירות בתי הסוהר).

           (ב)  (1)   יוצא צבא שהוצב לשרת בשירות בתי הסוהר רשאי, משנודע לו על הצבתו, להביע את התנגדותו לפני הקצין שהודיע לו על כך, או לפני קצין מוסמך; הודעה כאמור תימסר לא יאוחר מארבעה חודשים מיום שהודע לו על הצבתו או שלושה חודשים מיום הצבתו בפועל, לפי המאוחר מביניהם, ומשעשה כן – יוצב לשירות בצבא הגנה לישראל.

(2)   אין בהוראות פסקה (1) כדי לגרוע מזכותו של יוצא צבא שהוצב ביחידות ביטחוניות בשירות בתי הסוהר להגיש בקשה, בכל עת, בהתאם לפקודות הצבא, לעבור לשרת ביחידות צבא הגנה לישראל; עשה כן, תידון בקשתו ותישקל בדרך המקובלת בצבא.

(3)   בסעיף קטן זה, "קצין מוסמך" – קצין צבא שהוסמך לענין זה על ידי ראש אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל.

           (ג)   מספר יוצאי הצבא שישרתו ביחידות ביטחוניות בשירות בתי הסוהר ייקבע בידי שר הביטחון, בהסכמת השר לביטחון הפנים, ובאישור הממשלה וועדת החוץ והביטחון של הכנסת.

           (ד)  הוראות סעיפים 24 ו-26 יחולו לגבי יוצא צבא המשרת ביחידות ביטחוניות בשירות בתי הסוהר, בשינויים המחויבים.

           (ה)  השר לביטחון הפנים ימסור לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת דיווח שנתי על מספר יוצאי הצבא המוצבים בכל יחידה של שירות בתי הסוהר לפי הוראות סעיף זה ועל התפקידים שבהם הם משרתים והמשימות שהם מבצעים.

מיום 14.2.2005 עד יום 31.12.2021

הוראת שעה תשס"ה-2005

ס"ח תשס"ה מס' 1981 מיום 14.2.2005 עמ' 138 (ה"ח 160)

הוראת שעה (תיקון) תשס"ח-2008

ס"ח תשס"ח מס' 2150 מיום 10.4.2008 עמ' 496 (ה"ח 371)

הוראת שעה (תיקון מס' 2)

ס"ח תשס"ח מס' 2176 מיום 6.8.2008 עמ' 814 (ה"ח 394)

הוראת שעה (תיקון מס' 3)

ס"ח תשס"ט מס' 2207 מיום 5.8.2009 עמ' 304 (ה"ח 428)

הוראת שעה (תיקון מס' 4)

ס"ח תש"ע מס' 2256 מיום 29.7.2010 עמ' 653 (ה"ח 506)

הוראת שעה (תיקון מס' 5)

ס"ח תשע"א מס' 2273 מיום 26.1.2011 עמ' 204 (ה"ח 553)

הוראת שעה (תיקון מס' 6)

ס"ח תשע"ב מס' 2336 מיום 9.2.2012 עמ' 167 (ה"ח 641)

הוראת שעה (תיקון מס' 7)

ס"ח תשע"ו מס' 2532 מיום 17.2.2016 עמ' 576 (ה"ח 993)

הוראת שעה (תיקון מס' 8)

ס"ח תשע"ט מס' 2768 מיום 1.1.2019 עמ' 107 (ה"ח 1283)

הוספת סעיף 24ב

הנוסח:

שירות ביחידות ביטחוניות בשירות בתי הסוהר

24ב. (א) שר הביטחון, בהסכמת השר לביטחון הפנים, רשאי להורות בצו כי יוצא צבא שנמצא כשר לשירות והוא באחד הגילים משמונה עשרה עד עשרים ותשע, ישרת ביחידות של שירות בתי הסוהר שתפקידן הוא אבטחה של בתי סוהר המשמשים להחזקת אסירים ביטחוניים בלבד, ולצורך אבטחתם של אסירים כאמור וליווים (בסעיף זה – יחידות ביטחוניות בשירות בתי הסוהר).

(ב) (1) יוצא צבא שהוצב לשרת בשירות בתי הסוהר רשאי, משנודע לו על הצבתו, להביע את התנגדותו לפני הקצין שהודיע לו על כך, או לפני קצין מוסמך; הודעה כאמור תימסר לא יאוחר מארבעה חודשים מיום שהודע לו על הצבתו או שלושה חודשים מיום הצבתו בפועל, לפי המאוחר מביניהם, ומשעשה כן – יוצב לשירות בצבא הגנה לישראל.

(2) אין בהוראות פסקה (1) כדי לגרוע מזכותו של יוצא צבא שהוצב ביחידות ביטחוניות בשירות בתי הסוהר להגיש בקשה, בכל עת, בהתאם לפקודות הצבא, לעבור לשרת ביחידות צבא הגנה לישראל; עשה כן, תידון בקשתו ותישקל בדרך המקובלת בצבא.

(3) בסעיף קטן זה, "קצין מוסמך" – קצין צבא שהוסמך לענין זה על ידי ראש אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל.

(ג) מספר יוצאי הצבא שישרתו ביחידות ביטחוניות בשירות בתי הסוהר ייקבע בידי שר הביטחון, בהסכמת השר לביטחון הפנים, ובאישור הממשלה וועדת החוץ והביטחון של הכנסת.

(ד) הוראות סעיפים 24 ו-26 יחולו לגבי יוצא צבא המשרת ביחידות ביטחוניות בשירות בתי הסוהר, בשינויים המחויבים.

 

מיום 24.5.2009

הוראת שעה (תיקון מס' 3) תשס"ט-2009

ס"ח תשס"ט מס' 2207 מיום 5.8.2009 עמ' 304 (ה"ח 428)

24ב. (א) שר הביטחון, בהסכמת השר לביטחון הפנים, רשאי להורות בצו כי יוצא צבא שנמצא כשר לשירות והוא באחד הגילים משמונה עשרה עד עשרים ותשע, ישרת ביחידות של שירות בתי הסוהר שתפקידן הוא אבטחה של בתי סוהר המשמשים להחזקת אסירים ביטחוניים בלבד או של אגפים בבתי הסוהר, המשמשים להחזקת אסירים ביטחוניים בלבד, ולצורך אבטחתם של אסירים כאמור וליווים וכן ביחידות אחרות של שירות בתי הסוהר, בתפקידים של שירותי מינהלה הנוגעים לארגון כוח אדם וטיפול בפרט שיינתנו רק ליוצא צבא שהוצב לשרת בשירות בתי הסוהר, ששר הביטחון קבע בצו (בסעיף זה – יחידות ביטחוניות בשירות בתי הסוהר).

(ב) (1) יוצא צבא שהוצב לשרת בשירות בתי הסוהר רשאי, משנודע לו על הצבתו, להביע את התנגדותו לפני הקצין שהודיע לו על כך, או לפני קצין מוסמך; הודעה כאמור תימסר לא יאוחר מארבעה חודשים מיום שהודע לו על הצבתו או שלושה חודשים מיום הצבתו בפועל, לפי המאוחר מביניהם, ומשעשה כן – יוצב לשירות בצבא הגנה לישראל.

(2) אין בהוראות פסקה (1) כדי לגרוע מזכותו של יוצא צבא שהוצב ביחידות ביטחוניות בשירות בתי הסוהר להגיש בקשה, בכל עת, בהתאם לפקודות הצבא, לעבור לשרת ביחידות צבא הגנה לישראל; עשה כן, תידון בקשתו ותישקל בדרך המקובלת בצבא.

(3) בסעיף קטן זה, "קצין מוסמך" – קצין צבא שהוסמך לענין זה על ידי ראש אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל.

(ג) מספר יוצאי הצבא שישרתו ביחידות ביטחוניות בשירות בתי הסוהר ייקבע בידי שר הביטחון, בהסכמת השר לביטחון הפנים, ובאישור הממשלה וועדת החוץ והביטחון של הכנסת.

(ד) הוראות סעיפים 24 ו-26 יחולו לגבי יוצא צבא המשרת ביחידות ביטחוניות בשירות בתי הסוהר, בשינויים המחויבים.

(ה) השר לביטחון הפנים ימסור לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת דיווח שנתי על מספר יוצאי הצבא המוצבים בכל יחידה של שירות בתי הסוהר לפי הוראות סעיף זה ועל התפקידים שבהם הם משרתים והמשימות שהם מבצעים.

סמכויות וחובות של המשרת בשירות בתי הסוהר

24ג[4].  (א)  כל עוד יוצא צבא משרת בהתאם לצו לפי סעיף 24ב, לא יראונו לענין חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955, והתקנות לפיו, כחייל כהגדרתו בסעיף 1 לאותו חוק, ואולם סעיפים 250ב ו-250ג לאותו חוק יחולו באופן שהסמכות הנתונה בהם לקצין משטרה צבאית שהוא קצין שיפוט בכיר תהא מסורה לסוהר בכיר שמונה לענין זה על ידי נציב בתי הסוהר, וביצוע הבדיקות ייוחד לגילוי שימוש בסם מסוכן או החזקת סם מסוכן בשירות בתי הסוהר.

           (ב)  דינו של יוצא צבא המשרת כאמור הוא כדין סוהר בכל הנוגע לסמכויותיו וחובותיו, לרבות כללי המשמעת, ואולם –

(1)   לא יחולו עליו הוראות סעיף 80(ג)(2) בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971, בדבר הסמכות לשחררו או לפטרו, והוראות סעיפים 82, 83, 86 ו-87 בפקודה האמורה;

(2)   שכרו יהיה כשכרו של יוצא צבא המשרת שירות סדיר.

מיום 14.2.2005 עד יום 31.12.2021

הוראת שעה תשס"ה-2005

ס"ח תשס"ה מס' 1981 מיום 14.2.2005 עמ' 138 (ה"ח 160)

הוראת שעה (תיקון) תשס"ח-2008

ס"ח תשס"ח מס' 2150 מיום 10.4.2008 עמ' 496 (ה"ח 371)

הוראת שעה (תיקון מס' 2)

ס"ח תשס"ח מס' 2176 מיום 6.8.2008 עמ' 814 (ה"ח 394)

הוראת שעה (תיקון מס' 3)

ס"ח תשס"ט מס' 2207 מיום 5.8.2009 עמ' 304 (ה"ח 428)

הוראת שעה (תיקון מס' 4)

ס"ח תש"ע מס' 2256 מיום 29.7.2010 עמ' 653 (ה"ח 506)

הוראת שעה (תיקון מס' 5)

ס"ח תשע"א מס' 2273 מיום 26.1.2011 עמ' 204 (ה"ח 553)

הוראת שעה (תיקון מס' 6)

ס"ח תשע"ב מס' 2336 מיום 9.2.2012 עמ' 167 (ה"ח 641)

הוראת שעה (תיקון מס' 7)

ס"ח תשע"ו מס' 2532 מיום 17.2.2016 עמ' 576 (ה"ח 993)

הוראת שעה (תיקון מס' 8)

ס"ח תשע"ט מס' 2768 מיום 1.1.2019 עמ' 107 (ה"ח 1283)

הוספת סעיף 24ג

הנוסח:

סמכויות וחובות של המשרת בשירות בתי הסוהר

24ג. (א) כל עוד יוצא צבא משרת בהתאם לצו לפי סעיף 24ב, לא יראונו לענין חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955, והתקנות לפיו, כחייל כהגדרתו בסעיף 1 לאותו חוק, ואולם סעיפים 250ב ו-250ג לאותו חוק יחולו באופן שהסמכות הנתונה בהם לקצין משטרה צבאית שהוא קצין שיפוט בכיר תהא מסורה לסוהר בכיר שמונה לענין זה על ידי נציב בתי הסוהר, וביצוע הבדיקות ייוחד לגילוי שימוש בסם מסוכן או החזקת סם מסוכן בשירות בתי הסוהר.

(ב) דינו של יוצא צבא המשרת כאמור הוא כדין סוהר בכל הנוגע לסמכויותיו וחובותיו, לרבות כללי המשמעת, ואולם –

(1) לא יחולו עליו הוראות סעיף 80(ג)(2) בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971, בדבר הסמכות לשחררו או לפטרו, והוראות סעיפים 82, 83, 86 ו-87 בפקודה האמורה;

(2) שכרו יהיה כשכרו של יוצא צבא המשרת שירות סדיר.

סמכויות וחובות של המשרת במשמר הגבול [18ג]

25.   (א)  כל עוד יוצא-צבא משרת בהתאם לצו לפי סעיף 24(א), לא יראוהו לענין חוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955, והתקנות לפיו כחייל כמשמעותו בסעיף 1 לאותו חוק. ואולם סעיפים 250ב ו-250ג לאותו חוק יחולו באופן שהסמכות הנתונה בהם לקצין משטרה צבאית שהינו קצין שיפוט בכיר תהא מסורה לקצין משטרה בכיר שמונה לענין זה על ידי המפקח הכללי של משטרת ישראל, וביצוע הבדיקות ייוחד לגילוי שימוש בסם מסוכן או החזקת סם מסוכן במשטרת ישראל.

           (ב)  דינו של יוצא-צבא המשרת כאמור הוא כדין שוטר בכל הנוגע לסמכויותיו וחובותיו, לרבות כללי המשמעת, ואולם –

(1)   לא יחולו עליו הוראות סעיף 10(2) לפקודת המשטרה [נוסח חדש], תשל"א-1971, בדבר הסמכות לשחררו או לפטרו, והוראות סעיפים 11, 12, 13 ו-18 עד 20 וכן הפרק הרביעי לפקודה האמורה;

(2)   שכרו יהיה כשכרו של יוצא-צבא המשרת שירות סדיר.

מיום 8.3.1996

תיקון מס' 8

ס"ח תשנ"ו מס' 1573 מיום 8.3.1996 עמ' 149 (ה"ח 2344, ה"ח 2459)

(א) כל עוד יוצא-צבא משרת בהתאם לצו לפי סעיף 24(א), לא יראוהו לענין חוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955, והתקנות לפיו כחייל כמשמעותו בסעיף 1 לאותו חוק. ואולם סעיפים 250ב ו-250ג לאותו חוק יחולו באופן שהסמכות הנתונה בהם לקצין משטרה צבאית שהינו קצין שיפוט בכיר תהא מסורה לקצין משטרה בכיר שמונה לענין זה על ידי המפקח הכללי של משטרת ישראל, וביצוע הבדיקות ייוחד לגילוי שימוש בסם מסוכן או החזקת סם מסוכן במשטרת ישראל.

המשך השירות הסדיר אחרי גמר השירות במשמר הגבול

26.   יוצא-צבא ששירותו במשמר הגבול בא לידי גמר בהתאם לאמור בצו לפי סעיף 24(א) או עקב ביטולו של הצו, ותקופת השירות הסדיר שהיה חייב בה אלמלא הצו עדיין לא עברה, יהיה חייב בשירות סדיר עד תום התקופה האמורה.

שירות מוכר

26א.   (א)  בסעיף זה, "שירות מוכר" – שירות לפי פסקאות (1) או (2), ששר הבטחון קבע בצו באישור הממשלה וועדת החוץ והבטחון של הכנסת –

(1)   שירות ביחידות צבאיות במסגרת משרד הבטחון ויחידות סמך של משרד הבטחון ומשרד ראש הממשלה שתכלית פעילותן היא בטחון המדינה ותושביה;

(2)   שירות ביחידות צבאיות במסגרת משרד ממשלתי או במסגרת הארגונית של גוף ציבורי ובפיקוח משרד ממשלתי, שתכליתו להשיג יעד בטחוני-לאומי באחד התחומים הבאים: עליה וקליטה, חינוך, בריאות, הגנת העורף או פעולות התנדבות למען חיילי צה"ל, והכל אם שוכנע שר הבטחון, בשים לב לנסיבות הענין באותה העת, ובהתייעצות, לפי הענין, עם השר לקליטת העליה, שר החינוך, התרבות והספורט או שר הבריאות וכן עם שר המשפטים, כי אם לא תיעשה הפעילות בידי יוצא-צבא בשירות סדיר לא יושג היעד כנדרש.

           (ב)  צו לפי סעיף קטן (א) יפרט את המשרדים הממשלתיים, את הגופים הציבוריים ואת השירות המוכר שייעשה בהם בהתאם לסעיף קטן (א); צו כאמור יינתן לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים, וניתן להאריכו, באותה דרך, לתקופות נוספות שלא יעלו על שלוש שנים כל אחת.

           (ג)   שר הבטחון רשאי להורות בצו כי יוצא-צבא, שנמצא כשר לשירות ועבר אימון צבאי ראשוני, ישרת משך כל תקופת השירות הסדיר או חלק ממנה, במסגרת של שירות מוכר; לא יורה השר על שירותו של יוצא-צבא במסגרת שירות מוכר לפי סעיף קטן (א)(2) אלא אם כן נתן יוצא-הצבא את הסכמתו לכך.

           (ד)  שירות מוכר דינו כדין שירות סדיר לכל דבר וענין.

           (ה)  שר הבטחון יקבע את ההסדרים, לענין השירות המוכר, שיחולו על המשרד הממשלתי ועל הגוף הציבורי שבמסגרת הארגונית שלו משרת יוצא-צבא.

           (ו)   שר הבטחון ימציא לועדת החוץ והבטחון של הכנסת, אחת לשנה, דין וחשבון על שירותם של יוצאי צבא ביחידות אחרות של משטרת ישראל ובשירות מוכר, וכן ימציא העתקו של דין וחשבון זה לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת.

מיום 10.8.1995

תיקון מס' 7

ס"ח תשנ"ה מס' 1541 מיום 10.8.1995 עמ' 441 (ה"ח 2333)

הוספת סעיף 26א

פרק ג'1: שילוב בוגרי ישיבות ומוסדות חינוך חרדיים[5]

מיום 20.3.2014

תיקון מס' 19

ס"ח תשע"ד מס' 2441 מיום 19.3.2014 עמ' 353 (ה"ח 787)

הוספת פרק ג'1

סימן א': פרשנות ותחולה

מיום 20.3.2014

תיקון מס' 19

ס"ח תשע"ד מס' 2441 מיום 19.3.2014 עמ' 353 (ה"ח 787)

הוספת סימן א'

הגדרות   פרק ג'1

26ב.   בפרק זה –

מיום 20.3.2014

תיקון מס' 19

ס"ח תשע"ד מס' 2441 מיום 19.3.2014 עמ' 353 (ה"ח 787)

הוספת סעיף 26ב

           "חוק שירות לאומי-אזרחי" – חוק שירות לאומי-אזרחי, התשע"ד-2014;

           "יום התחילה" – י"ח באדר ב' התשע"ד (20 במרס 2014);

           "ישיבה" – ישיבה או כולל שמתקיימים בהם לימודים תורניים והכלולים ברשימה שגיבש לעניין זה שר הביטחון לפי סעיף 26כד;

           "שירות לאומי-אזרחי", "שירות אזרחי-ביטחוני" ו"שירות אזרחי-חברתי" – כהגדרתם בחוק שירות לאומי-אזרחי;

           "שנת גיוס" – שנה המתחילה ב-1 ביולי והמסתיימת ב-30 ביוני;

           "תנאים לדחיית שירות" – התנאים המנויים בסעיף 26כג;

           "תקופת ההסתגלות הראשונה" – התקופה שמיום התחילה עד יום ח' בתמוז התש"ף (30 ביוני 2020);

מיום 30.11.2015

תיקון מס' 21

ס"ח תשע"ו מס' 2512 מיום 30.11.2015 עמ' 262 (ה"ח 973)

החלפת הגדרת "תקופת ההסתגלות"

הנוסח הקודם:

"תקופת ההסתגלות" – התקופה שמיום התחילה ועד יום ו' בתמוז התשע"ז (30 ביוני 2017);

           "תקופת ההסתגלות השנייה" – התקופה שמיום ט' בתמוז התש"ף (1 ביולי 2020) עד יום י"א בתמוז התשפ"ג (30 ביוני 2020).

מיום 30.11.2015

תיקון מס' 21

ס"ח תשע"ו מס' 2512 מיום 30.11.2015 עמ' 262 (ה"ח 973)

החלפת הגדרת "תקופת הקבע"

הנוסח הקודם:

"תקופת הקבע" – התקופה שמיום ז' בתמוז התשע"ז (1 ביולי 2017) ואילך.

תחולה   פרק ג'1

26ג.   (א)  הוראות פרק זה יחולו נוכח ההכרה בחשיבות לימוד התורה.

           (ב)  הוראות פרק זה יחולו כמפורט להלן:

(1)   מי שביום התחילה מלאו לו 18 שנים וטרם מלאו לו 22 שנים, יחולו עליו הוראות סעיפים 26ה עד 26ח;

(2)   מי שביום התחילה מלאו לו 22 שנים, יחולו עליו הוראות סעיפים 26ט ו-26י;

(3)   מי שמלאו לו 18 שנים במהלך תקופת ההסתגלות הראשונה, יחולו עליו הוראות סעיף 26יא;

(4)   מי שמלאו לו 18 שנים במהלך תקופת ההסתגלות השנייה, יחולו עליו הוראות סעיף 26יח.

מיום 20.3.2014

תיקון מס' 19

ס"ח תשע"ד מס' 2441 מיום 19.3.2014 עמ' 354 (ה"ח 787)

הוספת סעיף 26ג

 

מיום 30.11.2015

תיקון מס' 21

ס"ח תשע"ו מס' 2512 מיום 30.11.2015 עמ' 262 (ה"ח 973)

(1) מי שביום התחילה מלאו לו 18 שנים וטרם מלאו לו 22 שנים, יחולו עליו הוראות סעיפים 26ה עד 26ח, הן בתקופת ההסתגלות והן בתקופת הקבע;

(2) מי שביום התחילה מלאו לו 22 שנים, יחולו עליו הוראות סעיפים 26ט ו-26י;

(3) מי שביום התחילה טרם מלאו לו 18 שנים ועד יום ו' בתמוז התשע"ז (30 ביוני 2017) ימלאו לו 18 שנים, יחולו עליו הוראות סעיף 26יא;

(4) מי שמלאו לו 18 שנים החל מיום ז' בתמוז התשע"ז (1 ביולי 2017), יחולו עליו הוראות סימן ה'.

(3) מי שמלאו לו 18 שנים במהלך תקופת ההסתגלות הראשונה, יחולו עליו הוראות סעיף 26יא;

(4) מי שמלאו לו 18 שנים במהלך תקופת ההסתגלות השנייה, יחולו עליו הוראות סעיף 26יח.

סימן ב': תקופת ההסתגלות הראשונה

מיום 20.3.2014

תיקון מס' 19

ס"ח תשע"ד מס' 2441 מיום 19.3.2014 עמ' 354 (ה"ח 787)

הוספת סימן ב'

 

מיום 30.11.2015

תיקון מס' 21

ס"ח תשע"ו מס' 2512 מיום 30.11.2015 עמ' 262 (ה"ח 973)

סימן ב': תקופת ההסתגלות תקופת ההסתגלות הראשונה

 

תחולה   תקופת ההסתגלות הראשונה

26ד.   הוראות סימן זה יחולו בתקופת ההסתגלות הראשונה.

מיום 20.3.2014

תיקון מס' 19

ס"ח תשע"ד מס' 2441 מיום 19.3.2014 עמ' 354 (ה"ח 787)

הוספת סעיף 26ד

 

מיום 30.11.2015

תיקון מס' 21

ס"ח תשע"ו מס' 2512 מיום 30.11.2015 עמ' 262 (ה"ח 973)

תחולה – תקופת ההסתגלות תקופת ההסתגלות הראשונה

26ד. הוראות סימן זה יחולו בתקופת ההסתגלות בתקופת ההסתגלות הראשונה.

 

 

דחיית שירות לתלמיד ישיבה שמלאו לו 18 שנים וטרם מלאו לו 22 שנים

26ה.   (א)  שר הביטחון, לבקשת מיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה וביום התחילה מלאו לו 18 שנים וטרם מלאו לו 22 שנים, רשאי לדחות, בצו, את מועד התייצבותו של המבקש לשירות סדיר, אם מצא כי מתקיימים לגביו התנאים לדחיית שירות, וראה לנכון לעשות כן בהתחשב בצורכי הביטחון ובהיקף הכוחות הסדירים.

           (ב)  צו דחיית שירות לפי סעיף זה יינתן לתקופה שלא תעלה על שנה.

           (ג)   שר הביטחון רשאי לחזור ולתת למיועד לשירות ביטחון כאמור בסעיף קטן (א) צו דחיית שירות לפי סעיף זה, עד הגיעו לגיל 24.

           (ד)  נדחה שירותו של מיועד לשירות ביטחון לפי הוראות סעיף זה, מזמן לזמן, עד הגיעו לגיל 24, רשאי שר הביטחון לפטור אותו, בצו, מחובת שירות סדיר, ויחולו לגביו הוראות סעיף 26יב לעניין שילוב בתעסוקה.

           (ה)  (בוטל).

מיום 20.3.2014

תיקון מס' 19

ס"ח תשע"ד מס' 2441 מיום 19.3.2014 עמ' 354 (ה"ח 787)

הוספת סעיף 26ה

 

מיום 30.11.2015

תיקון מס' 21

ס"ח תשע"ו מס' 2512 מיום 30.11.2015 עמ' 262 (ה"ח 973)

ביטול סעיף קטן 26ה(ה)

הנוסח הקודם:

(ה) הוראות סעיפים קטנים (ג) ו-(ד) ימשיכו לחול בתקופת הקבע.

ביטול או פקיעת תוקף של צו דחיית שירות

26ו.   (א)  בוטל צו דחיית שירות שניתן לפי סעיף 26ה בשל אי-עמידה בתנאים לדחיית שירות, יחולו על המיועד לשירות ביטחון הוראות סעיף 13.

           (ב)  פקע תוקפו של צו דחיית שירות שניתן לפי סעיף 26ה, ולא ביקש המיועד לשירות ביטחון להאריכו, יחולו עליו הוראות סעיף 13 אם טרם מלאו לו 21 שנים, והוראות סעיף 26ז – אם מלאו לו 21 שנים.

מיום 20.3.2014

תיקון מס' 19

ס"ח תשע"ד מס' 2441 מיום 19.3.2014 עמ' 354 (ה"ח 787)

הוספת סעיף 26ו

קריאה לשירות סדיר או הפניה לשירות לאומי אזרחי

26ז.   (א)  מיועד לשירות ביטחון שניתן לו צו דחיית שירות לפי פרק זה, ופקע תוקפו של הצו לאחר שמלאו לו 21 שנים, רשאי פוקד, בצו, לקרוא לו להתייצב לשם בדיקת התאמתו לשרת בשירות ביטחון במקום ובזמן שהפוקד או מי שהוא הסמיך לכך קבע בצו; מי שנקרא להתייצב בצו לפי סעיף קטן זה חייב להתייצב במקום ובזמן שנקבעו בצו כאמור.

           (ב)  מצא הפוקד כי המיועד לשירות ביטחון מתאים לשרת בשירות ביטחון, רשאי הוא, בצו, לקרוא לו להתייצב, בתוך התקופות הנזכרות בסעיף 20, לשירות סדיר, במקום ובזמן שקבע, בצו, הפוקד או מי שהוא הסמיך לכך, והמיועד לשירות ביטחון חייב להתייצב כאמור.

           (ג)   על אף הוראות סעיף קטן (ב), הפוקד רשאי, לאחר שבחן את כל אפשרויות הצבתו בשירות סדיר של המיועד לשירות ביטחון, להפנותו לשירות לאומי-אזרחי.

           (ד)  הסכים המיועד לשירות ביטחון להפנייתו לשירות לאומי-אזרחי, ידחה שר הביטחון, בצו, את מועד התייצבותו לשירות סדיר לצורך ביצוע השירות הלאומי-אזרחי; לא הסכים המיועד לשירות ביטחון להפנייתו כאמור, רשאי הפוקד, בצו, לקרוא לו להתייצב לשירות סדיר ויחולו הוראות סעיף קטן (ב).

מיום 20.3.2014

תיקון מס' 19

ס"ח תשע"ד מס' 2441 מיום 19.3.2014 עמ' 355 (ה"ח 787)

הוספת סעיף 26ז

פטור משירות סדיר למי ששירת בשירות לאומי אזרחי כאמור בסעיף 26ז

26ח.   (א)  מי ששירת בשירות לאומי-אזרחי כאמור בסעיף 26ז וניתן לו אישור על השלמת השירות לפי סעיף 12 לחוק שירות לאומי-אזרחי, יפטור אותו שר הביטחון, בצו, מחובת שירות סדיר.

           (ב)  הופסק השירות הלאומי-אזרחי של מיועד לשירות ביטחון לפי הוראות סעיף 23 לחוק שירות לאומי-אזרחי, רשאי הפוקד, בצו, לקרוא לו להתייצב לשירות סדיר, ויחולו הוראות סעיף 26ז(ב).

מיום 20.3.2014

תיקון מס' 19

ס"ח תשע"ד מס' 2441 מיום 19.3.2014 עמ' 355 (ה"ח 787)

הוספת סעיף 26ח

הוראות לעניין מי שמלאו לו 22 שנים

26ט.   (א)  מיועד לשירות ביטחון שניתן לו צו דחיית שירות לפי חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס"ב-2002, והצו עמד בתוקפו ביום הפקיעה של החוק האמור בי"ג באב התשע"ב (1 באוגוסט 2012), וביום התחילה מלאו לו 22 שנים, רשאי הפוקד, בצו, לקרוא לו להתייצב לשם בחינת שילובו בשירות סדיר או בשירות לאומי-אזרחי, במקום ובזמן שהפוקד או מי שהוא הסמיך לכך קבע בצו; מי שנקרא להתייצב בצו לפי סעיף קטן זה, חייב להתייצב במקום ובזמן שנקבעו בצו כאמור.

           (ב)  בחר המיעוד לשירות ביטחון להשתלב בשירות סדיר, רשאי הפוקד או מי שהוא המסיך לכך, בצו, לקרוא לו להתייצב במקום ובזמן שקבע בצו, לשם בדיקת התאמתו לשרת בשירות ביטחון, והוא חייב להתייצב במקום ובזמן שנקבעו בצו כאמור.

           (ג)   מצא הפוקד כי המיועד לשירות ביטחון מתאים לשרת בשירות ביטחון, רשאי הוא, בצו, לקרוא לו להתייצב, בתוך תקופות הקריאה להתייצבות הנזכרות בסעיף 20, לשירות סדיר, במקום ובזמן שקבע, בצו, הפוקד או מי שהוא הסמיך לכך, והוא חייב להתייצב במקום ובזמן שנקבעו בצו כאמור.

           (ד)  מצא הפוקד כי מיועד לשירות ביטחון שבחר לשרת בשירות סדיר אינו מתאים לשרת בשירות ביטחון, לאחר שבחן את כל אפשרויות הצבתו של המיועד לשירות ביטחון בשירות סדיר, רשאי הוא, בצו, לקרוא לו להתייצב לשם בחינת שילובו בשירות לאומי-אזרחי.

           (ה)  בחר המיועד לשירות ביטחון להשתלב בשירות לאומי-אזרחי, יפנה אותו הפוקד לשירות לאומי-אזרחי, ושר הביטחון ידחה, בצו, את מועד התייצבותו לשירות סדיר לשם ביצוע השירות הלאומי-אזרחי.

           (ו)   בחר המיועד לשירות ביטחון שלא להשתלב בשירות סדיר או בשירות לאומי-אזרחי, רשאי שר הביטחון לפטור אותו, בצו, מחובת שירות סדיר, ויחולו לגביו הוראות סעיף 26יב לעניין שילוב בתעסוקה.

מיום 20.3.2014

תיקון מס' 19

ס"ח תשע"ד מס' 2441 מיום 19.3.2014 עמ' 355 (ה"ח 787)

הוספת סעיף 26ט

פטור משירות סדיר למי ששירת בשירות לאומי אזרחי כאמור בסעיף 26ט

26י.    (א)  מי ששירת בשירות לאומי-אזרחי כאמור בסעיף 26ט וניתן לו אישור על השלמת השירות לפי סעיף 12 לחוק שירות לאומי-אזרחי, יפטור אותו שר הביטחון, בצו, מחובת שירות סדיר.

           (ב)  הופסק השירות הלאומי-אזרחי של מיועד לשירות ביטחון לפי הוראות סעיף 23 לחוק שירות לאומי-אזרחי, רשאי הפוקד, בצו, לקרוא לו להתייצב לשירות סדיר, ויחולו הוראות סעיף 26ז(ב).

מיום 20.3.2014

תיקון מס' 19

ס"ח תשע"ד מס' 2441 מיום 19.3.2014 עמ' 356 (ה"ח 787)

הוספת סעיף 26י

הוראות לעניין מי שמלאו לו 18 שנים במהלך תקופת ההסתגלות הראשונה

26יא.  (א)  שר הביטחון, לבקשת מיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה שימלאו לו 18 שנים במהלך תקופת ההסתגלות הראשונה, רשאי לדחות, בצו, את מועד התייצבותו של המבקש לשירות סדיר, אם מצא כי מתקיימים לגביו התנאים לדחיית שירות, וראה לנכון לעשות כן בהתחשב בצורכי הביטחון ובהיקף הכוחות הסדירים.

           (ב)  צו דחיית שירות לפי סעיף זה יינתן לתקופה שלא תעלה על שנה.

           (ג)   שר הביטחון רשאי במהלך תקופת ההסתגלות הראשונה לחזור ולתת למיועד לשירות ביטחון כאמור בסעיף קטן (א) צו דחיית שירות לפי סעיף זה, עד הגיעו לגיל 24.

           (ד)  על מיועד לשירות ביטחון שמועד התייצבותו לשירות סדיר נדחה לפי סעיף זה יחולו הוראות אלה:

(1)   מלאו לו 21 שנים בתקופת ההסתגלות – שר הביטחון רשאי לחזור ולתת לו צו דחיית שירות לתקופה נוספת, שלא תעלה על שנה; על מי שניתן לו צו דחיית שירות כאמור יחולו עליו לאחר מכן ההוראות החלות בתקופת הקבע כאמור בסימן ה', ועל מי שלא ניתן לו צו כאמור – יחולו הוראות סעיפים 26ז ו-26ח לעניין קריאה לשירות סדיר או הפניה לשירות לאומי-אזרחי, בכפוף להוראות סעיף 26ו;

(2)   מלאו לו 21 שנים בתקופת הקבע – יחולו עליו ההוראות החלות בתקופת הקבע כאמור בסימן ה'.

           (ה)  בוטל צו דחיית שירות שניתן לפי סעיף זה או פקע תוקפו, יחולו הוראות סעיף 26ו.

מיום 20.3.2014

תיקון מס' 19

ס"ח תשע"ד מס' 2441 מיום 19.3.2014 עמ' 356 (ה"ח 787)

הוספת סעיף 26יא

 

מיום 30.11.2015

תיקון מס' 21

ס"ח תשע"ו מס' 2512 מיום 30.11.2015 עמ' 262 (ה"ח 973)

הוראות לעניין מי שטרם מלאו לו 18 שנים ביום התחילה הוראות לעניין מי שמלאו לו 18 שנים במהלך תקופת ההסתגלות הראשונה

26יא. (א) שר הביטחון, לבקשת מיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה שביום התחילה טרם מלאו לו 18 שנים ובתקופת ההסתגלות ימלאו לו 18 שנים שימלאו לו 18 שנים במהלך תקופת ההסתגלות הראשונה, רשאי לדחות, בצו, את מועד התייצבותו של המבקש לשירות סדיר, אם מצא כי מתקיימים לגביו התנאים לדחיית שירות, וראה לנכון לעשות כן בהתחשב בצורכי הביטחון ובהיקף הכוחות הסדירים.

(ב) צו דחיית שירות לפי סעיף זה יינתן לתקופה שלא תעלה על שנה.

(ג) שר הביטחון רשאי במהלך תקופת ההסתגלות הראשונה לחזור ולתת למיועד לשירות ביטחון כאמור בסעיף קטן (א) צו דחיית שירות לפי סעיף זה, עד הגיעו לגיל 21 לגיל 24.

(ד) על מיועד לשירות ביטחון שמועד התייצבותו לשירות סדיר נדחה לפי סעיף זה יחולו הוראות אלה:

(1) מלאו לו 21 שנים בתקופת ההסתגלות – שר הביטחון רשאי לחזור ולתת לו צו דחיית שירות לתקופה נוספת, שלא תעלה על שנה; על מי שניתן לו צו דחיית שירות כאמור יחולו עליו לאחר מכן ההוראות החלות בתקופת הקבע כאמור בסימן ה', ועל מי שלא ניתן לו צו כאמור – יחולו הוראות סעיפים 26ז ו-26ח לעניין קריאה לשירות סדיר או הפניה לשירות לאומי-אזרחי, בכפוף להוראות סעיף 26ו;

(2) מלאו לו 21 שנים בתקופת הקבע – יחולו עליו ההוראות החלות בתקופת הקבע כאמור בסימן ה'.

(ד) על מיועד לשירות ביטחון שמועד התייצבותו לשירות סדיר נדחה לפי סעיף זה, יחולו הוראות אלה:

(1) מלאו לו 24 שנים במהלך תקופת ההסתגלות הראשונה – רשאי שר הביטחון לפטור אותו בהגיעו לגיל האמור, בצו, מחובת שירות סדיר, ויחולו לגביו הוראות סעיף 26יב לעניין שילוב בתעסוקה;

(2) לא מלאו לו 24 שנים עד תום תקופת ההסתגלות הראשונה – יחולו עליו, בתום תקופת הצו האחרון לדחיית שירות שניתן לפי סעיף זה, הוראות סימן ה'.

(ה) בוטל צו דחיית שירות שניתן לפי סעיף זה או פקע תוקפו, יחולו הוראות סעיף 26ו.

סימן ג': שילוב בתעסוקה

מיום 20.3.2014

תיקון מס' 19

ס"ח תשע"ד מס' 2441 מיום 19.3.2014 עמ' 357 (ה"ח 787)

הוספת סימן ג'

שילוב בתעסוקה

26יב.  (א)  לשם קידום שילובם של בוגרי הישיבות בתעסוקה, רשאי עובד משרד הכלכלה ששר הכלכלה[6] הסמיכו לכך לקבל מפוקד או מאדם מטעמו מידע שיש בידיו לגבי מי ששר הביטחון פטר אותו מחובת שירות סדיר לפי סעיף 26ה(ד) או 26ט(ו) (בסעיף זה – מקבל פטור); מידע כאמור יימסר למטרת פנייה של משרד הכלכלה או של מפעיל למקבל הפטור; עובד משרד הכלכלה יבקש מפוקד מידע לפי פסקה זו רק לתכלית האמורה ובמידה שנדרש.

           (ב)  מידע יועבר לפי הוראות סעיף קטן (א) באופן מאובטח בהתאם לנהלים שייקבעו במשרד הכלכלה.

           (ג)   מקבל פטור שמידע לגביו הועבר לפי הוראות סעיף קטן (א), זכאי לדרוש שהמידע האמור יימחק ולא יישמר; דרש מקבל פטור כאמור, ימחק עובד משרד הכלכלה או המפעיל את המידע.

           (ד)  לא יגלה אדם מידע שהגיע אליו לפי סעיף קטן (א) ולא יעשה בו כל שימוש אלא לתכלית האמורה באותו סעיף קטן.

           (ה)  בסעיף זה –

           "מידע" – מספר זהות, שם פרטי ושם משפחה, מען למשלוח דואר ומספר טלפון קווי ונייד;

           "מפעיל" – מי שמפעיל או מקיים מטעם משרד הכלכלה מרכז תעסוקה או פעילות להכוונה תעסוקתית.

מיום 20.3.2014

תיקון מס' 19

ס"ח תשע"ד מס' 2441 מיום 19.3.2014 עמ' 357 (ה"ח 787)

הוספת סעיף 26יב

הכשרה תעסוקתית מיועדת

26יג.  על אף האמור בסעיף 26כג, בתקופה שבה מיועד לשירות ביטחון שניתן לו צו דחיית שירות לפי פרק זה נמצא בהכשרה תעסוקתית מיועדת, יופחת מהיקף השעות כאמור בסעיף 26כג(א)(1), מספר השעות שבהן הוא נמצא בהכשרה תעסוקתית מיועדת, ולכל היותר 15 שעות בשבוע; בסעיף זה –

           "הכשרה תעסוקתית מיועדת" – השכלה או הכשרה שאישר שר הכלכלה5, המיועדת לקידום שילובם המקצועי בתעסוקה של תלמידי ישיבה ששירותם נדחה לפי הוראות פרק זה, לרבות פעילות הכוונה מקצועית;

           "השכלה" – לימודי תכנית היסוד כמשמעותה בחוק חינוך ממלכתי, התשי"ג-1953, כולה או חלקה, או השכלה אחרת שאישר שר הכלכלה על פי אמות מידה שקבע בשים לב לצורכי הצבא, ובלבד שהלימודים אינם לקראת תואר מוכר כמשמעותו בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958.

מיום 20.3.2014

תיקון מס' 19

ס"ח תשע"ד מס' 2441 מיום 19.3.2014 עמ' 357 (ה"ח 787)

הוספת סעיף 26יג

דיווח לכנסת   שילוב בתעסוקה

26יד.  שר הכלכלה5 ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת, אחת לשנה, על השפעות יישום הוראות סימן זה על שילוב בוגרי ישיבות בתעסוקה.

מיום 20.3.2014

תיקון מס' 19

ס"ח תשע"ד מס' 2441 מיום 19.3.2014 עמ' 358 (ה"ח 787)

הוספת סעיף 26יד

סימן ד': יעדי גיוס

מיום 20.3.2014

תיקון מס' 19

ס"ח תשע"ד מס' 2441 מיום 19.3.2014 עמ' 358 (ה"ח 787)

הוספת סימן ד'

יעדי גיוס בתקופת ההסתכלות ובתקופת הקבע

26טו. (א)  בסימן זה –

           "בוגר מוסד חינוך חרדי" – מי שלמד בין גיל 14 לגיל 18, שנתיים לפחות, במוסד חינוך שהוא אחד מאלה:

(1)   מוסד חינוך תרבותי ייחודי, כהגדרתו בחוק מוסדות תרבותיים ייחודיים, התשס"ח-2008, המיועד לקבוצת האוכלוסייה המפורטת בפסקה (1) להגדרה "קבוצה תרבותית ייחודית" בחוק האמור;

(2)   מוסד לימודי חרדי או חלק ממוסד לימודי המיועד לתלמידים חרדים, שקבע, בצו, שר הביטחון, בהתייעצות עם שר החינוך או עם שר הכלכלה5, לפי העניין, ובאישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת;

           "מתגייס בפועל" – מי שהחל לשרת בשירות סדיר או בשירות לאומי-אזרחי, בשנת גיוס מסוימת;

           "הצוות" – הצוות הבין-משרדי שהוקם לפי הוראות סעיף 26טו1.

           (ב)  הממשלה תפעל, בתקופת ההסתגלות הראשונה ובתקופת ההסתגלות השנייה, להגדלה הדרגתית של מספר המתגייסים בפועל לשירות סדיר ולשירות לאומי-אזרחי (בסעיף זה – גיוס לשירות) מקרב תלמידי הישיבות ובוגרי מוסדות החינוך החרדים.

           (ג)   לשם הגדלה הדרגתית של מספר המתגייסים, תחליט הממשלה, בין השאר, על יעדים שנתיים של גיוס לשירות, בתקופת ההסתגלות הראשונה ובתקופת ההסתגלות השנייה, ועל אופן השגתם; היעדים השנתיים יכללו –

(1)   יעד שנתי לגיוס לשירות סדיר שייקבע בשים לב להמלצת שר הביטחון;

(2)   יעד שנתי לגיוס לשירות לאומי-אזרחי, בחלוקה לשירות אזרחי-ביטחוני ושירות אזרחי-חברתי שייקבע בשים לב להמלצת השר הממונה על חוק שירות לאומי-אזרחי (בפרק זה – השר הממונה);

(3)   יעד שנתי מצטבר, הכולל את היעדים השנתיים המפורטים בפסקאות (1) ו-(2) (בסעיף זה – יעד שנתי כולל).

           (ג1) בקביעת אופן השגתם של היעדים השנתיים כאמור בסעיף קטן (ג), תיתן הממשלה את דעתה לתכניות הרב-שנתיות שגיבש הצוות לפי סעיף 26טו2.

           (ד)  בקביעת יעדי הגיוס תיתן הממשלה את דעתה גם למספר המיועדים לשירות ביטחון שניתן להם צו דחיית שירות לפי סעיף 26כ(ב) עד הגיעם לגיל 26, ולמספר יוצאי הצבא שניתן להם פטור לפי סעיף 26ה(ד) או 26ט(ו).

           (ה)  יעדי הגיוס יעלו מדי שנת גיוס, ובלבד שהיעד השנתי הכולל לשנת הגיוס שתחילתה בחודש יולי 2013, לא יפחת מ-3,300 מתגייסים לשירות.

           (ו)   עלה על 1,000, בשנת גיוס מסוימת, מספר המתגייסים לשירות סדיר עד גיל 20 כלוחמים, יראו, לעניין יעדי הגיוס, כל שני מתגייסים נוספים עד גיל 20 כלוחמים, כשלושה; לעניין זה, "לוחם" – כהגדרתו בפקודות הצבא.

מיום 20.3.2014

תיקון מס' 19

ס"ח תשע"ד מס' 2441 מיום 19.3.2014 עמ' 358 (ה"ח 787)

הוספת סעיף 26טו

 

מיום 20.3.2014 עד יום 30.11.2015

תיקון מס' 19 הוראת שעה

ס"ח תשע"ד מס' 2441 מיום 19.3.2014 עמ' 368 (ה"ח 787)

תיקון מס' 19 (תיקון מס' 2)

ס"ח תשע"ו מס' 2512 מיום 30.11.2015 עמ' 266 (ה"ח 973)

"בוגר מוסד חינוך חרדי" – מי שלמד בין גיל 14 לגיל 18, שנתיים לפחות, במוסד חינוך שהוא אחד מאלה:

(1) מוסד חינוך תרבותי ייחודי, כהגדרתו בחוק מוסדות תרבותיים ייחודיים, התשס"ח-2008, המיועד לקבוצת האוכלוסייה המפורטת בפסקה (1) להגדרה "קבוצה תרבותית ייחודית" בחוק האמור;

(2) מוסד לימודי חרדי או חלק ממוסד לימודי המיועד לתלמידים חרדים, שקבע, בצו, שר הביטחון, בהתייעצות עם שר החינוך או עם שר הכלכלה, לפי העניין, ובאישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת ועדה שתקבע ועדת הכנסת לעניין זה;

 

מיום 30.11.2015

תיקון מס' 21

ס"ח תשע"ו מס' 2512 מיום 30.11.2015 עמ' 262, 263 (ה"ח 973)

(א) בסימן זה –

"בוגר מוסד חינוך חרדי" – מי שלמד בין גיל 14 לגיל 18, שנתיים לפחות, במוסד חינוך שהוא אחד מאלה:

(1) מוסד חינוך תרבותי ייחודי, כהגדרתו בחוק מוסדות תרבותיים ייחודיים, התשס"ח-2008, המיועד לקבוצת האוכלוסייה המפורטת בפסקה (1) להגדרה "קבוצה תרבותית ייחודית" בחוק האמור;

(2) מוסד לימודי חרדי או חלק ממוסד לימודי המיועד לתלמידים חרדים, שקבע, בצו, שר הביטחון, בהתייעצות עם שר החינוך או עם שר הכלכלה, לפי העניין, ובאישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת;

"מתגייס בפועל" – מי שהחל לשרת בשירות סדיר או בשירות לאומי-אזרחי, בשנת גיוס מסוימת;

"הצוות" – הצוות הבין-משרדי שהוקם לפי הוראות סעיף 26טו1.

(ב) הממשלה תפעל, בתקופת ההסתגלות בתקופת ההסתגלות הראשונה ובתקופת הקבע ובתקופת ההסתגלות השנייה, להגדלה הדרגתית של מספר המתגייסים בפועל לשירות סדיר ולשירות לאומי-אזרחי (בסעיף זה – גיוס לשירות) מקרב תלמידי הישיבות ובוגרי מוסדות החינוך החרדים.

(ג) לשם הגדלה הדרגתית של מספר המתגייסים, תחליט הממשלה, בין השאר, על יעדים שנתיים של גיוס לשירות, בתקופת ההסתגלות בתקופת ההסתגלות הראשונה ובתקופת הקבע ובתקופת ההסתגלות השנייה, ועל אופן השגתם; היעדים השנתיים יכללו –

(1) יעד שנתי לגיוס לשירות סדיר שייקבע בשים לב להמלצת שר הביטחון;

(2) יעד שנתי לגיוס לשירות לאומי-אזרחי, בחלוקה לשירות אזרחי-ביטחוני ושירות אזרחי-חברתי שייקבע בשים לב להמלצת השר הממונה על חוק שירות לאומי-אזרחי (בפרק זה – השר הממונה);

(3) יעד שנתי מצטבר, הכולל את היעדים השנתיים המפורטים בפסקאות (1) ו-(2) (בסעיף זה – יעד שנתי כולל).

(ג1) בקביעת אופן השגתם של היעדים השנתיים כאמור בסעיף קטן (ג), תיתן הממשלה את דעתה לתכניות הרב-שנתיות שגיבש הצוות לפי סעיף 26טו2.

הקמת צוות  בין משרדי לקידום עמידה ביעדי הגיוס

26טו1. הממשלה תקים, בתוך 30 ימים מיום תחילתו של חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 21), התשע"ו-2015 (בפרק זה – תיקון מס' 21), צוות בין-משרדי, בראשות המנהל הכללי של משרד הביטחון, שחבריו יהיו:

(1)  ראש המועצה הלאומית לכלכלה הפועלת לפי החלטת הממשלה מספר 430 מיום י"ז באלול התשס"ו (10 בספטמבר 2006);

(2)  הממונה על התקציבים במשרד האוצר;

(3)  המנהל הכללי של משרד הכלכלה;

(4)  המנהל הכללי של משרד החינוך;

(5)  המנהל הכללי של הרשות לשירות לאומי-אזרחי;

(6)  נציג בכיר מטעם ראש המטה הכללי של צבא ההגנה לישראל;

(7)  נציג היועץ המשפטי לממשלה.

תפקידי הצוות

26טו2. (א) הצוות יגבש תכנית רב-שנתית לתקופת ההסתגלות הראשונה הכוללת אמצעים שיקדמו את העמידה ביעדי הגיוס לשירות סדיר ולשירות לאומי-אזרחי שנקבעו לפי סעיף 26טו; לשם כך רשאי הצוות, בין השאר, להציע תיקוני חקיקה ולהמליץ על שימוש בתכניות קיימות שהן בתחומי האחריות של משרדי הממשלה, לרבות תכניות המעוגנות בהחלטות הממשלה, בהוראות תקנות כספים ומשק (תכ"מ) של החשב הכללי במשרד האוצר ובמבחני תמיכות.

           (ב)  הצוות יגיש את התכנית כאמור בסעיף קטן (א), לשר הביטחון ולשר הממונה, לא יאוחר מתום 120 ימים מיום תחילתו של תיקון מס' 21; שר הביטחון יגבש הצעת החלטה, בהסכמת השר הממונה, בהתאם לתכנית שהוגשה לו כאמור ויביאה לאישור הממשלה לא יאוחר מ-40 ימים מיום שהוגשה לו התכנית; לא הגיע שר הביטחון להסכמה עם השר הממונה בעניין הצעת ההחלטה כאמור, בתוך 30 ימים מיום שהוגשה לו התכנית, יגיש שר הביטחון את הצעת ההחלטה לממשלה ויביא בדברי ההסבר להצעה את עמדת השר הממונה.

           (ג)   שישה חודשים לפני תום תקופת ההסתגלות הראשונה, ישלים הצוות את גיבושה של תכנית רב-שנתית לתקופת ההסתגלות השנייה; על התכנית הרב-שנתית כאמור יחולו הוראות סעיף קטן (א), בשינויים המחויבים, והיא תגובש בהתחשב, בין השאר, במידת העמידה ביעדי הגיוס בתקופת ההסתגלות הראשונה וביעילותם של האמצעים שננקטו בהתאם לתכנית הרב-שנתית שגובשה לפי סעיף קטן (א).

           (ד)  הצוות יגיש את התכנית כאמור בסעיף קטן (ג) לשר הביטחון ולשר הממונה, לא יאוחר משישה חודשים לפני תום תקופת ההסתגלות הראשונה; שר הביטחון יגבש הצעת החלטה, בהסכמת השר הממונה, בהתאם לתכנית שהוגשה לו כאמור ויביאה לאישור הממשלה לא יאוחר מ-40 ימים מיום שהוגשה לו התכנית; לא הגיע שר הביטחון להסכמה עם השר הממונה בעניין הצעת ההחלטה כאמור, בתוך 30 ימים מיום שהוגשה לו התכנית, יגיש שר הביטחון את הצעת ההחלטה לממשלה ויביא בדברי ההסבר להצעה את עמדת השר הממונה.

           (ה)  הצוות יערוך מעקב מתמיד אחר יישום החלטות הממשלה שהתקבלו לפי סעיף 26טו(ג) במהלך תקופת ההסתגלות הראשונה ותקופת ההסתגלות השנייה.

           (ו)   הצוות ידווח לשר הביטחון ולשר הממונה, אחת לשנה, על ביצוע הוראות סעיף זה ובכלל זה על אמצעי המעקב שננקטו.

מיום 30.11.2015

תיקון מס' 21

ס"ח תשע"ו מס' 2512 מיום 30.11.2015 עמ' 263 (ה"ח 973)

הוספת סעיף 26טו1

הודעות בדבר מספר המתגייסים לשירות סדיר והמשרתים בשירות לאומי אזרחי

26טז. (א)  שר הביטחון יודיע לממשלה בתום כל שנת גיוס על מספר המתגייסים לשירות סדיר מקרב תלמידי הישיבות ובוגרי מוסדות החינוך החרדיים באותה שנת גיוס, ויפרסם על כך הודעה ברשומות לא יאוחר מ-5 ביולי.

           (ב)  השר הממונה יודיע לממשלה בתום כל שנת גיוס על מספר המשרתים בשירות לאומי-אזרחי שהחלו לשרת באותה שנת גיוס, ויפרסם על כך הודעה ברשומות לא יאוחר מ-5 ביולי.

           (ג)   בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב), עד 5 בינואר בכל שנה תימסר לממשלה הודעה כמפורט להלן, והממשלה תפרסם על כך הודעה ברשומות לא יאוחר מ-15 בינואר:

(1)   הודעת שר הביטחון על מספר המתגייסים לשירות סדיר, לפי פרק זה, בששת החודשים הראשונים של שנת הגיוס;

(2)   הודעת השר הממונה על מספר המשרתים בשירות לאומי-אזרחי בששת החודשים הראשונים של שנת הגיוס.

מיום 20.3.2014

תיקון מס' 19

ס"ח תשע"ד מס' 2441 מיום 19.3.2014 עמ' 359 (ה"ח 787)

הוספת סעיף 26טז

 

מיום 30.11.2015

תיקון מס' 21

ס"ח תשע"ו מס' 2512 מיום 30.11.2015 עמ' 264 (ה"ח 973)

(ב) השר הממונה על חוק שירות לאומי-אזרחי (בסעיף זה – השר הממונה) יודיע לממשלה בתום כל שנת גיוס על מספר המשרתים בשירות לאומי-אזרחי שהחלו לשרת באותה שנת גיוס, ויפרסם על כך הודעה ברשומות לא יאוחר מ-5 ביולי.

סימן ה': תקופת ההסתגלות השנייה

מיום 20.3.2014

תיקון מס' 19

ס"ח תשע"ד מס' 2441 מיום 19.3.2014 עמ' 359 (ה"ח 787)

הוספת סימן ה'

 

מיום 30.11.2015

תיקון מס' 21

ס"ח תשע"ו מס' 2512 מיום 30.11.2015 עמ' 262 (ה"ח 973)

סימן ה': תקופת הקבע תקופת ההסתגלות השנייה

 

תחולה   תקופת ההסתגלות השנייה

26יז.  הוראות סימן זה יחולו בתקופת ההסתגלות השנייה.

מיום 20.3.2014

תיקון מס' 19

ס"ח תשע"ד מס' 2441 מיום 19.3.2014 עמ' 359 (ה"ח 787)

הוספת סעיף 26יז

 

מיום 30.11.2015

תיקון מס' 21

ס"ח תשע"ו מס' 2512 מיום 30.11.2015 עמ' 262 (ה"ח 973)

תחולה – תקופת הקבע תקופת ההסתגלות השנייה

26יז. הוראות סימן זה יחולו בתקופת הקבע בתקופת ההסתגלות השנייה.

 

 

דחיית שירות למיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה

26יח.  (א)  שר הביטחון, לבקשת מיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה, רשאי לדחות, בצו, את מועד התייצבותו של המבקש לשירות סדיר, אם מצא כי מתקיימים לגביו התנאים לדחיית שירות, וראה לנכון לעשות כן בהתחשב בצורכי הביטחון ובהיקף הכוחות הסדירים.

           (ב)  צו דחיית שירות לפי סעיף זה יינתן לתקופה שלא תעלה על שנה.

           (ג)   שר הביטחון רשאי במהלך תקופת ההסתגלות השנייה לחזור ולתת למיועד לשירות ביטחון כאמור בסעיף קטן (א) צו דחיית שירות לפי סעיף זה, עד הגיעו לגיל 21.

           (ד)  מלאו למיועד לשירות ביטחון 21 שנים במהלך שנת גיוס וביקש המיועד לשירות ביטחון לדחות את התייצבותו לשירות סדיר, רשאי שר הביטחון לדחות את מועד התייצבותו של המבקש עד תום שנת הגיוס, בכפוף להוראות סעיף קטן (א); לא ביקש המיועד לשירות ביטחון דלחות את מועד התייצבותו כאמור, יחולו עליו הוראות סעיף 26ז.

           (ה)  בוטל צו דחיית שירות לפי סעיף זה בשל אי-עמידה בתנאים לדחיית השירות או פקע תוקפו של צו דחיית שירות לפי סעיף זה ולא ביקש מיועד לשירות ביטחון להאריכו, יחולו על המיועד לשירות ביטחון להאריכו, יחולו על המיועד לשירות ביטחון הוראות סעיף 13.

מיום 20.3.2014

תיקון מס' 19

ס"ח תשע"ד מס' 2441 מיום 19.3.2014 עמ' 359 (ה"ח 787)

הוספת סעיף 26יח

 

מיום 30.11.2015

תיקון מס' 21

ס"ח תשע"ו מס' 2512 מיום 30.11.2015 עמ' 264 (ה"ח 973)

(ג) שר הביטחון רשאי במהלך תקופת ההסתגלות השנייה לחזור ולתת למיועד לשירות ביטחון כאמור בסעיף קטן (א) צו דחיית שירות לפי סעיף זה, עד הגיעו לגיל 21.

תחולת סעיפים בשים לב לעמידה ביעדי הגיוס

26יט.  מיועד לשירות ביטחון ששירותו נדחה בתקופת ההסתגלות הראשונה בצו לפי סעיף 26יא וחלות עליו הוראות סעיף קטן (ד)(2) של הסעיף האמור, בין שניתן לגביו צו דחיית שירות נוסף לפי סעיף 26יח ובין שלא ניתן, ומלאו לו 21 שנים, יחולו עליו בשנת הגיוס שלאחר תום תקופת הצו האחרון לדחיית שירות שניתן לפי הסעיפים האמורים, הוראות אלה:

(1)  הושגו יעדי גיוס באותה שנת גיוס – יחולו עליו הוראות סעיף 26כ;

(2)  לא הושגו יעדי גיוס באותה שנת גיוס – יחולו עליו הוראות סעיף 26ז לעניין קריאה לשירות סדיר או הפניה לשירות לאומי-אזרחי, בכפוף להוראות סעיף 26כא(ד) לגבי מועד הפעלת סמכויותיו של הפוקד.

מיום 20.3.2014

תיקון מס' 19

ס"ח תשע"ד מס' 2441 מיום 19.3.2014 עמ' 360 (ה"ח 787)

הוספת סעיף 26יט

 

מיום 30.11.2015

תיקון מס' 21

ס"ח תשע"ו מס' 2512 מיום 30.11.2015 עמ' 264 (ה"ח 973)

הוראות לעניין מי שמלאו לו 21 שנים בתקופת הקבע תחולת סעיפים בשים לב לעמידה ביעדי הגיוס

26יט. נדחה שירותו של מיועד לשירות ביטחון עד הגיעו לגיל 21 או עד תום שנת הגיוס, לפי הוראות סעיף 26יח, יחולו עליו בשנת הגיוס שבה מלאו לו 21 שנים הוראות אלה מיועד לשירות ביטחון ששירותו נדחה בתקופת ההסתגלות הראשונה בצו לפי סעיף 26יא וחלות עליו הוראות סעיף קטן (ד)(2) של הסעיף האמור, בין שניתן לגביו צו דחיית שירות נוסף לפי סעיף 26יח ובין שלא ניתן, ומלאו לו 21 שנים, יחולו עליו בשנת הגיוס שלאחר תום תקופת הצו האחרון לדחיית שירות שניתן לפי הסעיפים האמורים, הוראות אלה:

(1) הושגו יעדי גיוס באותה שנת גיוס – יחולו עליו הוראות סעיף 26כ;

(2) לא הושגו יעדי גיוס באותה שנת גיוס – יחולו עליו הוראות סעיף 26ז לעניין קריאה לשירות סדיר או הפניה לשירות לאומי-אזרחי, בכפוף להוראות סעיף 26כא(ב) 26כא(ד) לגבי מועד הפעלת סמכויותיו של הפוקד.

הוראות לעניין עמידה ביעדי גיוס

26כ.   (א)  הושגו יעדי הגיוס שעליהם החליטה הממשלה בשנת גיוס מסוימת החל משנת הגיוס שתחילתה בחודש יולי 2019, רשאי שר הביטחון להמשיך ולדחות, בצו, את מועד התייצבותו לשירות סדיר של מיועד לשירות ביטחון שמתקיים בו האמור בסעיף 26יט רישה, באותה שנת גיוס, עד הגיעו לגיל 26, אף אם לא הושגו יעדי הגיוס בשנות הגיוס שלאחר אותה שנת גיוס, והכול במהלך תקופת ההסתגלות השנייה.

           (ב)  מיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה ששירותו נדחה לפי סעיף קטן (א), עד הגיעו לגיל 26, רשאי שר הביטחון לפטור אותו, בצו, מחובת שירות סדיר.

           (ג)   (1)   בוטל צו דחיית שירות שניתן לפי סעיף זה בשל אי-עמידה בתנאים לדחיית שירות, יחולו על המיועד לשירות ביטחון הוראות סעיף 13;

(2)   פקע תוקפו של צו דחיית שירות שניתן לפי סעיף זה, ולא ביקש המיועד לשירות ביטחון להאריכו, יחולו עליו הוראות סעיף 26ז.

מיום 20.3.2014

תיקון מס' 19

ס"ח תשע"ד מס' 2441 מיום 19.3.2014 עמ' 360 (ה"ח 787)

הוספת סעיף 26כ

 

מיום 30.11.2015

תיקון מס' 21

ס"ח תשע"ו מס' 2512 מיום 30.11.2015 עמ' 265 (ה"ח 973)

(א) הושגו יעדי הגיוס שעליהם החליטה הממשלה בשנת גיוס מסוימת החל משנת הגיוס שתחילתה בחודש יולי 2016 יולי 2019, רשאי שר הביטחון להמשיך ולדחות, בצו, את מועד התייצבותו לשירות סדיר של מיועד לשירות ביטחון שהגיע לגיל 21 באותה שנת גיוס, בהתאם להוראות סעיף 26יח(א) ו-(ב) שמתקיים בו האמור בסעיף 26יט רישה, באותה שנת גיוס, עד הגיעו לגיל 26, אף אם לא הושגו יעדי הגיוס בשנות הגיוס שלאחר אותה שנת גיוס, והכול במהלך תקופת ההסתגלות השנייה.

הוראות לעניין  אי עמידה ביעדי גיוס

26כא. (א)  לא הושג יעד גיוס שנתי שעליו החליטה הממשלה בשנת גיוס מסוימת, החל משנת הגיוס שתחילתה בחודש יולי 2019, לא יחולו הוראות סעיף 26כ מתחילת אותה שנת גיוס ואילך.

 

           (ב)  מי שמתקיים בו האמור בסעיף 26יט רישה באותה שנת גיוס ואילך, יחולו עליו הוראות סעיף 26יט(2).

           (ג)   על אף האמור בסעיף קטן (א), הוראות סעיף 26כ ימשיכו לחול על מי שהתקיים בו האמור בסעיף 26יט רישה שנים בשנים שקדמו לאותה שנת גיוס וניתן לו צו דחיית שירות לפי סעיף 26כ.

           (ד)  על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יפעיל הפוקד את סמכויותיו לפי סעיף 26ז עד ליום 1 בינואר שלאחר תום שנת הגיוס שבה לא הושג יעד שנתי אלא לגבי מי שבאותה תקופה פקע תוקפו של צו דחיית שירות שניתן לו ולא ביקש להאריכו; התקופה האמורה בסעיף קטן זה לא תבוא במניין החודשים לפי סעיף 20(ב).

מיום 20.3.2014

תיקון מס' 19

ס"ח תשע"ד מס' 2441 מיום 19.3.2014 עמ' 360 (ה"ח 787)

הוספת סעיף 26כא

 

מיום 30.11.2015

תיקון מס' 21

ס"ח תשע"ו מס' 2512 מיום 30.11.2015 עמ' 265 (ה"ח 973)

(א) לא הושג יעד גיוס שנתי שעליו החליטה הממשלה בשנת גיוס מסוימת, החל משנת הגיוס שתחילתה בחודש יולי 2016 יולי 2019, לא יחולו הוראות סעיף 26כ מתחילת אותה שנת גיוס ואילך.

(ב) מי שמלאו לו 21 שנים מי שמתקיים בו האמור בסעיף 26יט רישה באותה שנת גיוס ואילך, יחולו עליו הוראות סעיף 26יט(2).

(ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), הוראות סעיף 26כ ימשיכו לחול על מי שמלאו לו 21 שנים מי שהתקיים בו האמור בסעיף 26יט רישה בשנים שקדמו לאותה שנת גיוס וניתן לו צו דחיית שירות לפי סעיף 26כ.

סמכויות שר הביטחון באין עמידה ביעדים

26כב. (א)  על אף הוראות סעיף 26כא, לבקשת מיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה שאינה ישיבה גבוהה ציונית, שפוקד רשאי לקרוא לו להתייצב לפי סעיף 26ז, רשאי שר הביטחון לדחות, בצו, את מועד התייצבותו לשירות סדיר, אם מצא כי מתקיימים לגביו התנאים לדחיית שירות וראה לנכון לעשות כן בהתחשב בצורכי הביטחון ובהיקף הכוחות הסדירים.

           (ב)  צו דחיית שירות לפי סעיף זה יינתן לתקופה שלא תעלה על שנה.

           (ג)   שר הביטחון רשאי במהלך תקופת ההסתגלות השנייה לחזור ולתת למיוד לשירות ביטחון כאמור בסעיף קטן (א) צו דחיית שירות לפי סעיף זה, עד הגיעו לגיל 26.

           (ד)  שר הביטחון יחליט על מספר המיועדים לשירות ביטחון שיינתן להם צו דחיית שירות לפי סעיף זה בכל שנת גיוס, בשים לב ליעד השנתי הכולל לגיוס שקבעה הממשלה לפי סעיף 26טו.

           (ה)  (בוטל).

           (ו)   נדחה שירותו של מיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה לפי הוראות סעיף זה, מזמן לזמן, עד הגיעו לגיל 26, רשאי שר הביטחון לפטור אותו, בצו, מחובת שירות סדיר.

           (ז)   פקע תוקפו של צו דחיית שירות שניתן לפי סעיף זה בטרם הגיע המיועד לשירות ביטחון לגיל 26, ולא הוארך, יחולו על המיועד לשירות ביטחון הוראות סעיף 26ז, ואם בוטל צו דחיית השירות בשל אי-עמידה בתנאים לדחיית שירות – יחולו הוראות סעיף 13.

מיום 20.3.2014

תיקון מס' 19

ס"ח תשע"ד מס' 2441 מיום 19.3.2014 עמ' 361 (ה"ח 787)

הוספת סעיף 26כב

 

מיום 30.11.2015

תיקון מס' 21

ס"ח תשע"ו מס' 2512 מיום 30.11.2015 עמ' 265 (ה"ח 973)

דחיית שירות לתלמידי ישיבה מתמידים עד הגיעם לגיל 26 סמכויות שר הביטחון באין עמידה ביעדים

26כב. (א) על אף הוראות סעיף 26כא, לבקשת מיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה שאינה ישיבה גבוהה ציונית, שפוקד רשאי לקרוא לו להתייצב לפי סעיף 26ז, רשאי שר הביטחון לדחות, בצו, את מועד התייצבותו לשירות סדיר, אם מצא כי מתקיימים לגביו התנאים לדחיית שירות וראה לנכון לעשות כן בהתחשב בצורכי הביטחון ובהיקף הכוחות הסדירים.

(ב) צו דחיית שירות לפי סעיף זה יינתן לתקופה שלא תעלה על שנה.

(ג) שר הביטחון רשאי במהלך תקופת ההסתגלות השנייה לחזור ולתת למיוד לשירות ביטחון כאמור בסעיף קטן (א) צו דחיית שירות לפי סעיף זה, עד הגיעו לגיל 26.

(ד) שר הביטחון יחליט על מספר המיועדים לשירות ביטחון שיינתן להם צו דחיית שירות לראשונה לפי סעיף זה לא יעלה, בכל שנת גיוס, על 1,800 בכל שנת גיוס, בשים לב ליעד השנתי הכולל לגיוס שקבעה הממשלה לפי סעיף 26טו.

(ה) (1) קביעת תלמידי הישיבה שיינתן להם צו דחיית שירות לפי סעיף זה (בסעיף זה – תלמידי ישיבה מתמידים) תיעשה בשים לב לרשימת תלמידי הישיבות שיציע ועד הישיבות בארץ ישראל, לשר הביטחון, עד 1 באוגוסט שקדם לתחילת שנת הגיוס; ועד הישיבות בארץ ישראל יצרף לרשימה כאמור את אמות המידה שלפיהן נקבעה הרשימה;

(2) לא הציע ועד הישיבות בארץ ישראל רשימה כאמור בפסקה (1), או סבר שר הביטחון כי אין לקבל רשימה שהוצעה כאמור, ייקבעו תלמידי הישיבה המתמידים באותה שנת גיוס באופן שיקבע שר הביטחון בתקנות לפי סעיף 26כז(א)(3).

(ו) נדחה שירותו של מיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה מתמיד לפי הוראות סעיף זה, מזמן לזמן, עד הגיעו לגיל 26, רשאי שר הביטחון לפטור אותו, בצו, מחובת שירות סדיר.

(ז) פקע תוקפו של צו דחיית שירות שניתן לפי סעיף זה בטרם הגיע המיועד לשירות ביטחון לגיל 26, ולא הוארך, יחולו על המיועד לשירות ביטחון הוראות סעיף 26ז, ואם בוטל צו דחיית השירות בשל אי-עמידה בתנאים לדחיית שירות – יחולו הוראות סעיף 13.

סימן ו': הוראות כלליות לעניין דחיית שירות

מיום 20.3.2014

תיקון מס' 19

ס"ח תשע"ד מס' 2441 מיום 19.3.2014 עמ' 362 (ה"ח 787)

הוספת סימן א'

תנאים לדחיית שירות

26כג. (א)  לא יינתן צו דחיית שירות לפי פרק זה אלא למיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה שמתקיימים בו כל אלה:

(1)   הוא לומד בישיבה לימודים תורניים, באופן סדיר, בהיקף שלא יפחת מ-45 שעות בשבוע, ובכולל – 40 שעות בשבוע, למעט בתקופות חופשה שקבע שר הביטחון;

(2)   הוא לא עוסק בכל עיסוק נוסף על לימודיו בישיבה; ואולם בתקופת ההסתגלות הראשונה, ובתקופת ההסתגלות השנייה – לגבי מי שסעיף 26כ חל עליו, רשאי תלמיד ישיבה נשוי שמלאו לו 22 שנים, לעסוק בעיסוק נוסף על לימודיו בישיבה, ובלבד שלא יעסוק בעיסוק כאמר בשעות הלימודים בישיבה כאמור בפסקה (1); בפסקה זו, "עיסוק" – עבודה שמקובל לקבל בעבורה שכר, בין שהיא נעשית בשכר ובין שנעשית שלא בשכר, למעט הכשרה תעסוקתית מיועדת כהגדרתה בסעיף 26יג, ולרבות כל עיסוק אחר שקבע שר הביטחון;

(3)   הוא קיים את חובותיו לפי חוק זה, ובכלל זה התייצב לרישום ולבדיקה רפואית לפי סעיפים 3 ו-5;

(4)   הוא הצהיר, בתצהיר בכתב שניתן לפי סעיף 15 לפקודת הראיות, כי מתקיימים בו התנאים שבפסקאות (1) עד (3);

(5)   ראש הישיבה שבה הוא לומד אישר, בתצהיר בכתב שניתן לפי סעיף 15 לפקודת הראיות, כי מתקיים במיועד לשירות ביטחון התנאי שבפסקה (1) והתחייב כי אם יחדל להתקיים במיועד לשירות ביטחון התנאי האמור, יודיע על כך לפוקד בתוך 21 ימים;

(6)   תנאים מוקדמים נוספים שקבע שר הביטחון, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.

           (ב)  ביקש מיועד לשירות ביטחון לחזור ולקבל צו דחיית שירות לפי פרק זה, יצרף מחדש לכל בקשה כאמור תצהירים והתחייבות כאמור בסעיף קטן (א)(4) ו-(5).

מיום 20.3.2014

תיקון מס' 19

ס"ח תשע"ד מס' 2441 מיום 19.3.2014 עמ' 362 (ה"ח 787)

הוספת סעיף 26כג

 

מיום 20.3.2014 עד יום 30.11.2015

תיקון מס' 19 הוראת שעה

ס"ח תשע"ד מס' 2441 מיום 19.3.2014 עמ' 368 (ה"ח 787)

תיקון מס' 19 (תיקון מס' 2)

ס"ח תשע"ו מס' 2512 מיום 30.11.2015 עמ' 266 (ה"ח 973)

(6) תנאים מוקדמים נוספים שקבע שר הביטחון, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת ועדה שתקבע ועדת הכנסת לעניין זה.

 

מיום 30.11.2015

תיקון מס' 21

ס"ח תשע"ו מס' 2512 מיום 30.11.2015 עמ' 262 (ה"ח 973)

(2) הוא לא עוסק בכל עיסוק נוסף על לימודיו בישיבה; ואולם בתקופת ההסתגלות בתקופת ההסתגלות הראשונה, ובתקופת הקבע ובתקופת ההסתגלות השנייה – לגבי מי שסעיף 26כ חל עליו, רשאי תלמיד ישיבה נשוי שמלאו לו 22 שנים, לעסוק בעיסוק נוסף על לימודיו בישיבה, ובלבד שלא יעסוק בעיסוק כאמר בשעות הלימודים בישיבה כאמור בפסקה (1); בפסקה זו, "עיסוק" – עבודה שמקובל לקבל בעבורה שכר, בין שהיא נעשית בשכר ובין שנעשית שלא בשכר, למעט הכשרה תעסוקתית מיועדת כהגדרתה בסעיף 26יג, ולרבות כל עיסוק אחר שקבע שר הביטחון;

רשימת הישיבות

26כד. (א)  שר הביטחון יגבש את רשימת הישיבות לעניין פרק זה, בהתאם לאמות מידה שיקבע בתקנות; החלטת שר הביטחון בדבר הכללת ישיבה ברשימה תיעשה בהתחשב בהמלצת ועד הישיבות בארץ ישראל; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי למנוע מישיבה לפנות לשר הביטחון בבקשה להיכלל ברשימת הישיבות.

           (ב)  רשימת הישיבות תפורסם באתר האינטרנט של אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל ותופקד לעיון הציבור הפוקד את לשכות הגיוס האזוריות.

           (ג)   שר הביטחון רשאי להסיר ישיבה מרשימת הישיבות, לאחר שנתן לראש הישיבה הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו, אם מצא כי התקיים אחד מאלה:

(1)   שיעור מסוים מקרב תלמידי הישיבה שהם מיועדים לשירות ביטחון, אינו מתייצב לרישום ולבדיקה רפואית לפי סעיפים 3 ו-5; שר הביטחון יקבע את השיעור האמור;

(2)   ראש הישיבה אינו ממלא את חובותיו בהתאם להוראות סעיף 26כג(א)(5);

(3)   חדל להתקיים בישיבה אחד מהתנאים בהתאם לאמות המידה שקבע שר הביטחון כאמור בסעיף קטן (א);

(4)   התקיימו נסיבות אחרות המצדיקות, לדעת שר הביטחון, את הסרתה מהרשימה.

           (ד)  שר הביטחון יקבע בתקנות הוראות לעניין תלמידי ישיבה שהוסרה מרשימת הישיבות ושעומדים בתנאים לדחיית שירות.

מיום 20.3.2014

תיקון מס' 19

ס"ח תשע"ד מס' 2441 מיום 19.3.2014 עמ' 363 (ה"ח 787)

הוספת סעיף 26כד

מניעת פגיעה במעמדה של יוצא צבא אישה

26כה. לא ייפגע מעמדה ושילובה של יוצא צבא אישה בשירות ביטחון בשל שירותם של בוגרי ישיבות ומוסדות חינוך חרדיים בשירות ביטחון לפי פרק זה.

מיום 20.3.2014

תיקון מס' 19

ס"ח תשע"ד מס' 2441 מיום 19.3.2014 עמ' 363 (ה"ח 787)

הוספת סעיף 26כה

 

שמירה על אורח חיים

26כו.  צבא הגנה לישראל יפעל לאפשר שמירה על אורח חייו של מי שהתגייס לשירות סדיר לפי פרק זה.

מיום 20.3.2014

תיקון מס' 19

ס"ח תשע"ד מס' 2441 מיום 19.3.2014 עמ' 363 (ה"ח 787)

הוספת סעיף 26כו

תקנות   פרק ג'1

26כז.  שר הביטחון, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, רשאי להתקין תקנות לביצוע הוראות פרק זה, ובכלל זה תקנות בעניינים אלה:

(1)  הדרכים והמועדים להגשת בקשות לפי פרק זה;

(2)  תנאים מקודמים להגשת בקשות לפי פרק זה;

(3)  (נמחקה);

(4)  התנאים והכללים להכללה ברשימת הישיבות לפי סעיף 26כד.

מיום 20.3.2014

תיקון מס' 19

ס"ח תשע"ד מס' 2441 מיום 19.3.2014 עמ' 363 (ה"ח 787)

הוספת סעיף 26כז

 

מיום 20.3.2014 עד יום 30.11.2015

תיקון מס' 19 הוראת שעה

ס"ח תשע"ד מס' 2441 מיום 19.3.2014 עמ' 368 (ה"ח 787)

תיקון מס' 19 (תיקון מס' 2)

ס"ח תשע"ו מס' 2512 מיום 30.11.2015 עמ' 266 (ה"ח 973)

26כז. שר הביטחון, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת ועדה שתקבע ועדת הכנסת לעניין זה, רשאי להתקין תקנות לביצוע הוראות פרק זה, ובכלל זה תקנות בעניינים אלה:

 

מיום 30.11.2015

תיקון מס' 21

ס"ח תשע"ו מס' 2512 מיום 30.11.2015 עמ' 265 (ה"ח 973)

(3) אופן קביעת תלמידי הישיבה המתמידים שיינתן להם צו דחיית שירות לפי סעיף 26כב;

(4) התנאים והכללים להכללה ברשימת בישיבה הישיבות לפי סעיף 26כד.

דיווח לכנסת   פרק ג'1

26כח. (א)  שר הביטחון ידווח לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, אחת לשנה, לגבי שנת הגיוס שחלפה, בעניינים אלה:

(1)   מספר המתייצבים לשירות סדיר בכלל, ומספר המתייצבים כאמור מקרב בוגרי הישיבות ומוסדות החינוך החרדיים בפרט;

(2)   מספר צווי דחיית השירות וצווי הפטור משירות סדיר שניתנו לפי פרק זה;

(3)   נתונים בעניינים המפורטים בפסקאות (1) ו-(2) בהשוואה לשנים קודמות;

(3א) ביצוע הוראות סעיף 26טו2, לרבות התכניות הרב-שנתיות שגיבש הצוות ואמצעי המעקב שננקטו לפי אותו סעיף, וכן החלטות הממשלה שהתקבלו בהתאם להוראות סעיף 26טו(ג);

(4)   השפעת יישומן של הוראות פרק זה על השירות בשירות ביטחון, לרבות בכל הנוגע למעמדן ולשילובן של נשים בשירות ביטחון; דיווח לפי פסקה זו יימסר גם לוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי של הכנסת;

(5)   מסלולי שירות המותאמים לשירותם של בוגרי ישיבות ומוסדות חינוך חרדיים, שנפתחו או הורחבו.

           (ב)  ועדת החוץ והביטחון של הכנסת תקיים אחת לשנה דיון בדיווחים שהתקבלו לפי סעיף קטן (א), לשם מעקב על ביצוע ההוראות לפי פרק זה.

מיום 20.3.2014

תיקון מס' 19

ס"ח תשע"ד מס' 2441 מיום 19.3.2014 עמ' 364 (ה"ח 787)

הוספת סעיף 26כח

 

מיום 20.3.2014 עד יום 30.11.2015

תיקון מס' 19 הוראת שעה

ס"ח תשע"ד מס' 2441 מיום 19.3.2014 עמ' 368 (ה"ח 787)

תיקון מס' 19 (תיקון מס' 2)

ס"ח תשע"ו מס' 2512 מיום 30.11.2015 עמ' 266 (ה"ח 973)

26כח. שר הביטחון ידווח לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת לוועדה שתקבע ועדת הכנסת לעניין זה, אחת לשנה, לגבי שנת הגיוס שחלפה, בעניינים אלה:

 

מיום 30.11.2015

תיקון מס' 21

ס"ח תשע"ו מס' 2512 מיום 30.11.2015 עמ' 265 (ה"ח 973)

26כח. (א) שר הביטחון ידווח לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, אחת לשנה, לגבי שנת הגיוס שחלפה, בעניינים אלה:

(1) מספר המתייצבים לשירות סדיר בכלל, ומספר המתייצבים כאמור מקרב בוגרי הישיבות ומוסדות החינוך החרדיים בפרט;

(2) מספר צווי דחיית השירות וצווי הפטור משירות סדיר שניתנו לפי פרק זה;

(3) נתונים בעניינים המפורטים בפסקאות (1) ו-(2) בהשוואה לשנים קודמות;

(3א) ביצוע הוראות סעיף 26טו2, לרבות התכניות הרב-שנתיות שגיבש הצוות ואמצעי המעקב שננקטו לפי אותו סעיף, וכן החלטות הממשלה שהתקבלו בהתאם להוראות סעיף 26טו(ג);

(4) השפעת יישומן של הוראות פרק זה על השירות בשירות ביטחון, לרבות בכל הנוגע למעמדן ולשילובן של נשים בשירות ביטחון; דיווח לפי פסקה זו יימסר גם לוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי של הכנסת;

(5) מסלולי שירות המותאמים לשירותם של בוגרי ישיבות ומוסדות חינוך חרדיים, שנפתחו או הורחבו.

(ב) ועדת החוץ והביטחון של הכנסת תקיים אחת לשנה דיון בדיווחים שהתקבלו לפי סעיף קטן (א), לשם מעקב על ביצוע ההוראות לפי פרק זה.

הוראות לעניין פקיעת תוקפו של חוק שירות לאומי אזרחי

26כט. פקע תוקפו של חוק שירות לאומי-אזרחי לפי הוראות סעיף 36 לחוק האמור, לא יהיה רשאי עוד פוקד להפנות לשירות לאומי-אזרחי מיועד לשירות ביטחון שהפוקד קרא לו להתייצב לפי הוראות פרק זה.

מיום 20.3.2014

תיקון מס' 19

ס"ח תשע"ד מס' 2441 מיום 19.3.2014 עמ' 364 (ה"ח 787)

הוספת סעיף 26כט

פרק ד': (בוטל)

מיום 1.1.2010

תיקון מס' 15

ס"ח תשס"ח מס' 2152 מיום 16.4.2008 עמ' 512 (ה"ח 295)

ביטול פרק ד'

הנוסח הקודם:

פרק ד': שירות מילואים

27.   (בוטל).

מיום 1.1.1998

תיקון מס' 9

ס"ח תשנ"ח מס' 1644 מיום 31.12.1997 עמ' 36 (ה"ח 2492)

החלפת סעיפים קטנים 27(ב) ו-27(ג)

הנוסח הקודם:

(ב) יוצא-צבא החייב בשירות מילואים כאמור, רשאי פוקד, בצו, לקרוא לו להתייצב לשירות מילואים במקום ובזמן שנקבעו בצו, ואותו יוצא-צבא חייב להתייצב כאמור.

(ג) יוצא-צבא החייב בשירות מילואים כאמור, והוא נמנה עם יחידה של כוחות המילואים של צבא-הגנה לישראל, רשאי מפקדו בדרגת סגן-משנה או בדרגה גבוהה מזו, לקרוא לו בכל דרך שימצא לנכון להתייצב לשירות מילואים ביחידתו במקום ובזמן שקבע המפקד, ואותו יוצא-צבא חייב להתייצב כאמור; לענין סעיף 55(ב) עד (ו), רואים קריאה לשירות מילואים לפי סעיף קטן זה כצו.

 

מיום 1.8.2008

תיקון מס' 15

ס"ח תשס"ח מס' 2152 מיום 16.4.2008 עמ' 512 (ה"ח 295)

ביטול סעיף 27

הנוסח הקודם:

חובת שירות מילואים

27. (א) יוצא-צבא שנמצא כשר לשירות והוא אינו בשירות סדיר יהיה נמנה עם כוחות המילואים של צבא-הגנה לישראל וחייב בשירות מילואים שנתי ובשירות מילואים חדשי לתקופות המפורטות בפרק זה.

(ב) יוצא צבא הנמנה עם כוחות המילואים, אשר לא שירת שירות סדיר, או שירת שירות סדיר שאינו עולה על שלושים ימים, חייב, בנוסף לאמור בסעיף קטן (א), בשירות מילואים במקום שירות סדיר.

(ג) יוצא צבא, החייב בשירות מילואים לפי פרק זה ולפי סעיף 34, יהיה חייב להתייצב לשירות מילואים, אם נקרא לשירות על ידי מוסמך בדרך שנקבעה לכך בפקודות הצבא; לעניין סעיף 55(ב) עד (ז) – יראו קריאה לשירות מילואים, לפי סעיף זה, כצו.

27א.   (בוטל).

מיום 4.8.1994

תיקון מס' 5

ס"ח תשנ"ד מס' 1476 מיום 4.8.1994 עמ' 266 (ה"ח 2278)

הוספת סעיף 27א

 

מיום 1.1.1998

תיקון מס' 9

ס"ח תשנ"ח מס' 1644 מיום 31.12.1997 עמ' 36 (ה"ח 2492)

החלפת סעיף 27א

הנוסח הקודם:

קריאה לשירות מילואים

27א. (א) הכללים בדבר הקריאה לשירות מילואים לפי פרק זה ובכללם חובותיו וזכויותיו של יוצא צבא הנקרא לשירות מילואים, ייקבעו בפקודות הצבא כמשמעותן בסעיף 2 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955.

(ב) הכללים האמורים בסעיף קטן (א), יובאו לידיעת יוצא הצבא הנקרא לשירות מילואים בכתב בדרך שיקבע שר הבטחון בתקנות.

 

מיום 1.8.2008

תיקון מס' 15

ס"ח תשס"ח מס' 2152 מיום 16.4.2008 עמ' 512 (ה"ח 295)

ביטול סעיף 27א

הנוסח הקודם:

כללים לשירות מילואים

27א. (א) כללים בדבר שירות מילואים לפי פרק זה, ייקבעו בפקודות הצבא; כן ייקבעו בפקודות הצבא זכויותיו וחובותיו של יוצא צבא בשירות מילואים.

(ב) הכללים האמורים בסעיף קטן (א), יובאו לידיעת יוצא הצבא הנקרא לשירות מילואים, בכתב, בדרך שיקבע שר הבטחון בתקנות.

(ג) נקרא יוצא צבא לשירות מילואים על ידי מוסמך, שלא על פי הכללים שנקבעו בפקודות הצבא, והובא הדבר לידיעת הגורם שנקבע לכך בפקודות אלה, יבטל אותו גורם או יתקן, לפי העניין, את קריאתו של יוצא הצבא כאמור לשירות מילואים.

(ד) (1) תוקנה הקריאה לשירות מילואים של יוצא הצבא, יתייצב יוצא הצבא לשירות מילואים, כאמור בקריאה המתוקנת;

(2) לא קיבל יוצא הצבא הודעה על תיקון או ביטול הקריאה לשירות מילואים, כאמור בסעיף קטן (ג), חייב יוצא הצבא להתייצב לשירות המילואים שאליו נקרא;

(3) יוצא הצבא שהתייצב לפי הוראות פסקה (2), לא ישרת שירות מילואים, אלא אם כן תוקנה קריאתו וכאמור בקריאה המתקנת, או נמסר לו כי הגורם האמור בסעיף קטן (ג), אישר כי קריאתו נעשתה על פי הכללים.

28.   (בוטל).

מיום 1.1.1998

פסקה 28(3) מיום 1.1.1999

תיקון מס' 9

ס"ח תשנ"ח מס' 1644 מיום 31.12.1997 עמ' 36 (ה"ח 2492)

28. תקופת שירות המילואים החדשי היא יום אחד לכל חודש, או שני ימים רצופים לכל חודשיים, או שלושה ימים רצופים לכל שלושה חדשים, או שתים עשרה שעות לשיעורין לכל חודש, הכל כפי שיקבע בכל מקרה הפוקד או המפקד המוסמך כאמור בסעיף 27; ובלבד –

(1) שלא יצורפו ימי השירות החדשי, על ידי הסמכת תקופה אחת של שירות חדשי לחברתה, לתקופה כוללת העולה על שלושה ימים, אלא בהסכמת יוצא-הצבא;

(2) שאותם ימים או אותן שעות לא יחולו בשבת או במועדי ישראל;

(3) שסך כל ימי שירות המילואים החודשי בשנה לא יעלה על שישה ימים.

 

מיום 18.5.2003 עד יום 31.12.2003

הוראת שעה תשס"ג-2003

ס"ח תשס"ג מס' 1888 מיום 31.3.2003 עמ' 377 (ה"ח 21)

תקופת שירות המילואים החדשי היא יום אחד לכל חודש, או שני ימים רצופים לכל חודשיים, או שלושה ימים רצופים לכל שלושה חדשים, או ארבעה ימים רצופים לכל ארבעה חודשים, או שתים עשרה שעות לשיעורין לכל חודש, הכל כפי שיקבע בכל מקרה המוסמך כאמור בסעיף 27; ובלבד –

(1) שלא יצורפו ימי השירות החדשי, על ידי הסמכת תקופה אחת של שירות חדשי לחברתה, לתקופה כוללת העולה על שלושה ארבעה ימים, אלא בהסכמת יוצא-הצבא;

 

מיום 1.1.2010

תיקון מס' 15

ס"ח תשס"ח מס' 2152 מיום 16.4.2008 עמ' 512 (ה"ח 295)

ביטול סעיף 28

הנוסח הקודם:

שירות מילואים חדשי

28. תקופת שירות המילואים החדשי היא יום אחד לכל חודש, או שני ימים רצופים לכל חודשיים, או שלושה ימים רצופים לכל שלושה חדשים, או שתים עשרה שעות לשיעורין לכל חודש, הכל כפי שיקבע בכל מקרה המוסמך כאמור בסעיף 27; ובלבד –

(1) שלא יצורפו ימי השירות החדשי, על ידי הסמכת תקופה אחת של שירות חדשי לחברתה, לתקופה כוללת העולה על שלושה ימים, אלא בהסכמת יוצא-הצבא;

(2) שאותם ימים או אותן שעות לא יחולו בשבת או במועדי ישראל;

(3) שסך כל ימי שירות המילואים החודשי בשנה לא יעלה על שישה ימים.

29.   (בוטל).

מיום 1.1.1999

תיקון מס' 9

ס"ח תשנ"ח מס' 1644 מיום 31.12.1997 עמ' 37 (ה"ח 2492)

החלפת סעיף 29

הנוסח הקודם:

29. (א) תקופת המילואים השנתי היא –

(1) לגבר באחד הגילים שמשמונה עשרה עד שלושים ותשע, ולאשה באחד הגילים שמשמונה עשרה עד שלושים וארבע – עד שלושים ואחד ימי שירות לכל שנה;

(2) לגבר באחד הגילים שמעל שלושים ותשע עד חמישים וארבע – עד ארבעה עשר ימי שירות לכל שנה;

(3) לגבר או אשה בדרגת רב-טוראי או בדרגה גבוהה מזו – עד שבעה ימי שירות כל שנה נוסף לימי השירות הנזכרים בפסקה (1) או (2).

(ב) שירות מילואים שנתי יהיה רצוף, אולם מפקד כאמור בסעיף 27(ג) רשאי להורות, כי תקופת שירות של יוצא-צבא בשנה מסויימת תחולק לפי אחת מאלה:

(1) לשניים – אם ראש המטה הכללי של צבא-הגנה לישראל, או מפקד בדרגת אלוף שהוא הסמיך לכך, הרשה זאת לענין אותה שנת שירות, בין לגבי יוצא-צבא פלוני ובין לגבי סוג יוצאי-צבא שיוצא-הצבא נמנה עמו;

(2) לשניים או יותר – אם הסכים לכך יוצא-הצבא בכתב.

 

מיום 10.7.2002 עד יום 31.12.2002

הוראת שעה תשס"ב-2002

ס"ח תשס"ב מס' 1856 מיום 10.7.2002 עמ' 475 (ה"ח 3137)

(א) תקופת שירות המילואים השנתי היא עד שלושים שלושים ושבעה ימי שירות לכל שנה, ובלבד שתקופת שירות המילואים של יוצא צבא בתעסוקה מבצעית, כהגדרתה בפקודות הצבא, לא תעלה על עשרים וחמישה ימי שירות לכל שנה.

(ב) על אף האמור בסעיף 28(1), רשאי מוסמך להורות כי עד שלושה ימי שירות חודשי, כאמור בסעיף 28, יצורפו לתקופת שירות המילואים השנתי, ובלבד שבאותה שנה, ייקרא יוצא הצבא לשירות, לצורכי אימונים והכשרה, לתקופה שלא תפחת מהתקופה שצורפה; צורפו ימי השירות החודשי כאמור, יופחת מספרם מסך ימי שירות המילואים החודשי בשנה, כאמור בסעיף 28 (3).

(ב) על אף האמור בסעיף 28 (1), רשאי מוסמך להורות כי עד שישה ימי שירות חודשי, כאמור בסעיף 28, יצורפו לתקופת שירות המילואים השנתי; צורפו ימי השירות החודשי כאמור, יופחת מספרם מסך ימי שירות המילואים החודשי בשנה, כאמור בסעיף 28 (3).

(ג) על אף האמור בסעיף 28 (1) ובסעיף קטן (ב), רשאי מוסמך להורות כי עד שישה ימי שירות חודשי, כאמור בסעיף 28, של יוצא צבא שהוא קצין, או של יוצא צבא שהוא נגד הממלא תפקיד פיקודי במפקדת יחידה, יצורפו לתקופת שירות המילואים השנתי שאליה נקרא, ובלבד שבאותה שנה ייקרא יוצא צבא כאמור לשירות, לצורכי אימונים והכשרה, לתקופה שלא תפחת מהתקופה שצורפה; צורפו ימי שירות חודשי כאמור, יופחת מספרם מסך ימי שירות המילואים החודשי בשנה, כאמור בסעיף 28 (3).

 

מיום 18.5.2003 עד יום 31.12.2003

הוראת שעה תשס"ג-2003

ס"ח תשס"ג מס' 1888 מיום 31.3.2003 עמ' 377 (ה"ח 21)

(א) תקופת שירות המילואים השנתי היא עד שלושים ימי שירות לכל שנה, ובלבד שתקופת שירות המילואים של יוצא צבא בתעסוקה מבצעית, כהגדרתה בפקודות הצבא, לא תעלה על עשרים וחמישה ימי שירות לכל שנה.

(ב) על אף האמור בסעיף 28(1), רשאי מוסמך להורות כי עד שלושה ימי שירות חודשי, כאמור בסעיף 28, יצורפו לתקופת שירות המילואים השנתי, ובלבד שבאותה שנה, ייקרא יוצא הצבא לשירות, לצורכי אימונים והכשרה, לתקופה שלא תפחת מהתקופה שצורפה; צורפו ימי השירות החודשי כאמור, יופחת מספרם מסך ימי שירות המילואים החודשי בשנה, כאמור בסעיף 28(3).

(ב) על אף האמור בסעיף 28 (1), רשאי מוסמך להורות כי עד שני ימי שירות חודשי, כאמור בסעיף 28, יצורפו לתקופת שירות המילואים השנתי ובלבד שתקופת שירות המילואים של יוצא צבא בתעסוקה מבצעית, כהגדרתה בפקודת הצבא, לא תעלה על 32 ימי שירות לכל שנה; צורפו ימי השירות החודשי כאמור, יופחת מספרם מסך ימי שירות המילואים החודשי בשנה, כאמור בסעיף 28 (3).

(ג) על אף האמור בסעיף 28 (1) ובסעיף קטן (ב), רשאי מוסמך להורות כי עד שישה ימי שירות חודשי, כאמור בסעיף 28, של יוצא צבא שהוא קצין, או של יוצא צבא שהוא נגד הממלא תפקיד פיקודי במפקדת יחידה, יצורפו לתקופת שירות המילואים השנתי שאליה נקרא, ובלבד שבאותה שנה ייקרא יוצא צבא כאמור לשירות, לצורכי אימונים והכשרה, לתקופה שלא תפחת מהתקופה שצורפה; צורפו ימי שירות חודשי כאמור, יופחת מספרם מסך ימי שירות המילואים החודשי בשנה, כאמור בסעיף 28(3).

 

מיום 1.1.2010

תיקון מס' 15

ס"ח תשס"ח מס' 2152 מיום 16.4.2008 עמ' 512 (ה"ח 295)

ביטול סעיף 29

הנוסח הקודם:

שירות מילואים שנתי

29. (א) תקופת שירות המילואים השנתי היא עד שלושים ימי שירות לכל שנה, ובלבד שתקופת שירות המילואים של יוצא צבא בתעסוקה מבצעית, כהגדרתה בפקודות הצבא, לא תעלה על עשרים וחמישה ימי שירות לכל שנה.

(ב) על אף האמור בסעיף 28(1), רשאי מוסמך להורות כי עד שלושה ימי שירות חודשי, כאמור בסעיף 28, יצורפו לתקופת שירות המילואים השנתי, ובלבד שבאותה שנה, ייקרא יוצא הצבא לשירות, לצורכי אימונים והכשרה, לתקופה שלא תפחת מהתקופה שצורפה; צורפו ימי השירות החודשי כאמור, יופחת מספרם מסך ימי שירות המילואים החודשי בשנה, כאמור בסעיף 28(3).

(ג) על אף האמור בסעיף 28(1) ובסעיף קטן (ב), רשאי מוסמך להורות כי עד שישה ימי שירות חודשי, כאמור בסעיף 28, של יוצא צבא שהוא קצין, או של יוצא צבא שהוא נגד הממלא תפקיד פיקודי במפקדת יחידה, יצורפו לתקופת שירות המילואים השנתי שאליה נקרא, ובלבד שבאותה שנה ייקרא יוצא צבא כאמור לשירות, לצורכי אימונים והכשרה, לתקופה שלא תפחת מהתקופה שצורפה; צורפו ימי שירות חודשי כאמור, יופחת מספרם מסך ימי שירות המילואים החודשי בשנה, כאמור בסעיף 28(3).

(ד) שירות מילואים שנתי, כמפורט בסעיף קטן (א), יהיה רצוף, ואולם מוסמך רשאי להורות כי תקופת שירות המילואים השנתי של יוצא צבא, בשנה מסוימת, תחולק לשניים או לשלושה, ואולם אם הסכים לכך יוצא הצבא בכתב – ניתן לחלקה אף לארבעה או ליותר.

(ה) במניין תקופת שירות המילואים יבואו ימי המנוחה כמשמעותם בפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח–1948, וכן ימים אחרים שבהם, על פי פקודות הצבא, אין לשחרר יוצאי צבא משירות מילואים; ואולם לעניין סמכות הקריאה לפי סעיף קטן (א), לא יבוא במניין תקופת השירות, יום כאמור, אם הוא היום האחרון של תקופת שירות המילואים המרבית.

(ו) (1) נוכח ראש המטה הכללי של צבא הגנה לישראל (להלן -  הרמטכ"ל), כי קיימים צרכים בטחוניים דחופים או צרכים בלתי צפויים, רשאי הוא, מנימוקים שיירשמו ובאישור שר הבטחון, להורות למוסמך לקרוא לשירות מילואים, יוצאי צבא הנמנים עם יחידות, תפקידים או מקצועות שייקבעו על ידו, ובלבד ששירות לפי סעיף זה לא יעלה על שבעה ימים מעבר לתקופת שירות המילואים המרבית על פי חוק זה;

(2) קריאה לפי פסקה (1) תובא לידיעת ועדת משנה של ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, שועדת החוץ והבטחון הסמיכה לכך, תוך 48 שעות ממועד הינתנה; במניין תקופה זו לא יבואו ימי מנוחה, פגרה או שבתון על פי חיקוק; ביקשה ועדת המשנה לקיים דיון בקריאה שהובאה בפניה – רשאית היא לזמן לדיון את הרמטכ"ל או את נציגו.

(ז) שר הבטחון רשאי להורות, בתקנות, כי תקופת שירות המילואים של יוצאי צבא, בתפקידים ובמקצועות שייקבעו על ידו, תעלה על התקופות האמורות בסעיפים קטנים (א) עד (ג), אם התקיים אחד מאלה:

(1) יש צורך בתקופות אימון והכשרה ארוכות יותר, לשם שמירה על הרמה המקצועית של בעל התפקיד;

(2) קיים חוסר בכוח אדם באותם תפקידים או מקצועות;

(3) בעל התפקיד או המקצוע נדרש לפעולות חירום שבהן אין אפשרות לצפות מראש את משך השירות הנדרש;

תקנות לפי סעיף קטן זה טעונות אישורה של ועדת החוץ והבטחון של הכנסת.

29א.   (בוטל).

מיום 1.1.1998

תיקון מס' 9

ס"ח תשנ"ח מס' 1644 מיום 31.12.1997 עמ' 38 (ה"ח 2492)

הוספת סעיף 29א

 

מיום 1.8.2008

תיקון מס' 15

ס"ח תשס"ח מס' 2152 מיום 16.4.2008 עמ' 512 (ה"ח 295)

ביטול סעיף 29א

הנוסח הקודם:

שירות מילואים במקום שירות סדיר

29א. (א) תקופת שירות המילואים במקום שירות סדיר, כאמור בסעיף 27(ב), היא עד ארבעה חודשים.

(ב) שירות מילואים במקום שירות סדיר יהיה רצוף, ואולם רשאי מוסמך להורות כי תקופת שירות מילואים במקום שירות סדיר של יוצא צבא תחולק לשניים או לשלושה, באותה שנה או בשנים אחדות; הסכים לכך יוצא הצבא, בכתב, ניתן לחלקה אף לארבעה או ליותר.

29ב.   (בוטל).

סעיף קטן 29ב(א) מיום 1.1.2001

סעיף קטן 29ב(ב) מיום 1.1.1998

תיקון מס' 9

ס"ח תשנ"ח מס' 1644 מיום 31.12.1997 עמ' 38 (ה"ח 2492)

הוספת סעיף 29ב

 

מיום 1.1.2002 עד יום 31.12.2009

הוראת שעה תשס"ב-2001

ס"ח תשס"ב מס' 1818 מיום 31.12.2001 עמ' 50 (ה"ח 3061)

הוראת שעה (תיקון)

ס"ח תשס"ג מס' 1888 מיום 31.3.2003 עמ' 377 (ה"ח 21)

הוראת שעה (תיקון מס' 2)

ס"ח תשס"ד מס' 1916 מיום 30.12.2003 עמ' 40 (ה"ח 70)

הוראת שעה (תיקון מס' 3)

ס"ח תשס"ה מס' 1968 מיום 30.12.2004 עמ' 50 (ה"ח 151)

הוראת שעה (תיקון מס' 4)

ס"ח תשס"ו מס' 2034 מיום 16.11.2005 עמ' 8 (ה"ח 208)

הוראת שעה (תיקון מס' 5)

ס"ח תשס"ז מס' 2074 מיום 28.12.2006 עמ' 30 (ה"ח 270)

הוראת שעה (תיקון מס' 6)

ס"ח תשס"ח מס' 2129 מיום 24.1.2008 עמ' 157 (ה"ח 352)

(א) יוצא צבא יוצא צבא שאינו קצין, שמלאו לו ארבעים ואחת שנים, המשרת שירות מילואים ביחידה קרבית, כהגדרתה בפקודות הצבא, ואשר שירת שירות מילואים ביחידה כאמור תקופה כוללת של עשר שנים לפחות, לא ייקרא לשירות מילואים לצורך ביצוע תעסוקה מבצעית, אלא אם כן נתן הסכמתו לכך, או שהוא נמנה עם בעלי מקצועות ותפקידים חיוניים או שקיים בהם חוסר בכוח אדם, כפי שקבע הרמטכ"ל באישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת. היה יוצא צבא כאמור קצין, ייקרא לשירות מילואים לצורך ביצוע תעסוקה מבצעית אם נתן את הסכמתו לכך, או אם השתכנע הרמטכ"ל, או מי שהוא הסמיך לכך, כי קיימים טעמים המצדיקים זאת; אחת לשישה חודשים ימציא הרמטכ"ל לועדת החוץ והביטחון של הכנסת את רשימת התפקידים של יוצאי צבא שהם קצינים, שנקראו לשירות מילואים על פי סעיף קטן זה והטעמים לקריאתם לשירות כאמור. 

 

מיום 11.11.2005 עד יום 31.12.2009

הוראת שעה (תיקון מס' 4)

ס"ח תשס"ו מס' 2034 מיום 16.11.2005 עמ' 8 (ה"ח 208)

הוראת שעה (תיקון מס' 5)

ס"ח תשס"ז מס' 2074 מיום 28.12.2006 עמ' 30 (ה"ח 270)

הוראת שעה (תיקון מס' 6)

ס"ח תשס"ח מס' 2129 מיום 24.1.2008 עמ' 157 (ה"ח 352)

(א) יוצא צבא, שמלאו לו ארבעים ואחת שנים, המשרת שירות מילואים ביחידה קרבית, כהגדרתה בפקודות הצבא, ואשר שירת שירות מילואים ביחידה כאמור תקופה כוללת של עשר שנים לפחות, לא ייקרא לשירות מילואים לצורך ביצוע תעסוקה מבצעית, אלא אם כן נתן הסכמתו לכך, או שהוא נמנה עם בעלי מקצועות ותפקידים חיוניים או שקיים בהם חוסר בכוח אדם, כפי שקבע הרמטכ"ל באישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת. היה יוצא צבא כאמור קצין, ייקרא לשירות מילואים לצורך ביצוע תעסוקה מבצעית אם נתן את הסכמתו לכך, או ולענין יוצא צבא כאמור שהוא קצין אשר טרם מלאו לו ארבעים ושתיים שנים - אף אם השתכנע הרמטכ"ל, או מי שהוא הסמיך לכך, כי קיימים טעמים המצדיקים זאת; אחת לשישה חודשים ימציא הרמטכ"ל לועדת החוץ והביטחון של הכנסת את רשימת התפקידים של יוצאי צבא שהם קצינים, שנקראו לשירות מילואים על פי סעיף קטן זה והטעמים לקריאתם לשירות כאמור.

 

מיום 1.8.2008

תיקון מס' 15

ס"ח תשס"ח מס' 2152 מיום 16.4.2008 עמ' 512 (ה"ח 295)

ביטול סעיף 29ב

הנוסח הקודם:

הגבלות קריאה

29ב. (א) יוצא צבא, שמלאו לו ארבעים ואחת שנים, המשרת שירות מילואים ביחידה קרבית, כהגדרתה בפקודות הצבא, ואשר שירת שירות מילואים ביחידה כאמור תקופה כוללת של עשר שנים לפחות, לא ייקרא לשירות מילואים לצורך ביצוע תעסוקה מבצעית, אלא אם כן נתן הסכמתו לכך, או שהוא נמנה עם בעלי מקצועות ותפקידים חיוניים או שקיים בהם חוסר בכוח אדם, כפי שקבע הרמטכ"ל באישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת[7].

(ב) יוצא צבא שמלאו לו ארבעים ושמונה שנים, אשר שירת שירות מילואים ביחידה קרבית כאמור בסעיף קטן (א), תקופה כוללת של עשרים שנה לפחות, לא ייקרא לשירות מילואים אלא אם כן נתן הסכמתו לכך, או שהוא נמנה עם בעלי מקצועות ותפקידים חיוניים או שקיים בהם חוסר בכוח אדם, כפי שקבע הרמטכ"ל באישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת.

30.   (בוטל).

מיום 31.3.1989

תיקון מס' 3

ס"ח תשמ"ט מס' 1272 מיום 31.3.1989 עמ' 24 (ה"ח 1916)

30. לא ייקרא יוצא-צבא גבר באחד הגילים שמארבעים וחמש עד חמישים וארבע לשרת שירות מילואים אלא בהגא, כמשמעותו בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951; סייג זה לא יחול על יוצא-צבא שהוא בדרגת סגן משנה או בדרגה גבוהה מזו, או שהוא בעל מקצוע ששר הבטחון קבע אותו בתקנות כמקצוע נדרש לענין סעיף זה הוראה זו לא תחול על סוגי יוצאי צבא ששר הבטחון קבע בתקנות.

 

מיום 1.1.1998

תיקון מס' 9

ס"ח תשנ"ח מס' 1644 מיום 31.12.1997 עמ' 38 (ה"ח 2492)

ביטול סעיף 30

הנוסח הקודם:

שירות מילואים בהגא

30. לא ייקרא יוצא-צבא גבר באחד הגילים שמארבעים וחמש עד חמישים וארבע לשרת שירות מילואים אלא בהגא, כמשמעותו בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951; הוראה זו לא תחול על סוגי יוצאי צבא ששר הבטחון קבע בתקנות.

31.   (בוטל).

מיום 1.8.2008

תיקון מס' 15

ס"ח תשס"ח מס' 2152 מיום 16.4.2008 עמ' 512 (ה"ח 295)

ביטול סעיף 31

הנוסח הקודם:

זמן השירות במילואים לנעדר

31. יוצא-צבא אשר בהיותו בשירות מילואים היה כלוא בשל עבירה לפי פסק דין של בית דין צבאי או של בית משפט אחר, או לפי פסק של קצין שיפוט בכיר, וכן אדם שנעדר מן השירות שלא כדין או שנעדר ברשות שהושגה על סמך טענות כוזבות והורשע על כך כדין, ואם היתה לו זכות ערעור - לא ערער על ההרשעה או שערעורו על ההרשעה נדחה, אין רואים את תקופת כליאתו ולא את תקופת היעדרותו לענין חישוב זמן השירות, כתקופה שבה מילא חובת שירות מילואים, אלא אם כן הורה בית הדין הצבאי, בית המשפט או קצין השיפוט הבכיר הוראה אחרת.

32.   (בוטל).

מיום 1.1.2010

תיקון מס' 15

ס"ח תשס"ח מס' 2152 מיום 16.4.2008 עמ' 512 (ה"ח 295)

ביטול סעיף 32

הנוסח הקודם:

תקנות לחישוב הזמן

32. שר הבטחון רשאי לקבוע בתקנות -

(1) את אופן חישוב השנה לצורך סעיפים 27 עד 31;

(2) את מידת תחולתן של הוראות סעיפים 27 עד 31 לגבי שנה מסויימת על מי שסיים תוך אותה שנה את שירותו הסדיר;

(3) את דינה של תקופת שירות מילואים שנתי שהתחילה בשלהי שנה אחת ונסתיימה, תוך כדי שירות רצוף, בשנה שלאחריה.

33.   (בוטל).

מיום 1.8.2008

תיקון מס' 15

ס"ח תשס"ח מס' 2152 מיום 16.4.2008 עמ' 512 (ה"ח 295)

ביטול סעיף 33

הנוסח הקודם:

הטלת חובות שלא בזמן השירות

33. שר הבטחון רשאי, באישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, להטיל בתקנות חובות על יוצאי-צבא הנמנים עם כוחות המילואים של צבא-הגנה לישראל שעה שאינם בשירות, ולקבוע כי אי קיומן מהווה עבירה על פי תקנות כאמור, אם תכלית חובות אלה להבטיח את פעולתו התקינה של צבא-הגנה לישראל ולשמור על רכושו שנמסר ליוצאי-צבא כאמור.

33א.   (בוטל).

מיום 1.1.1998

תיקון מס' 9

ס"ח תשנ"ח מס' 1644 מיום 31.12.1997 עמ' 39 (ה"ח 2492)

הוספת סעיף 33א

 

מיום 1.8.2008

תיקון מס' 15

ס"ח תשס"ח מס' 2152 מיום 16.4.2008 עמ' 512 (ה"ח 295)

ביטול סעיף 33א

הנוסח הקודם:

תגמול מיוחד

33א. (א) שירת אדם שירות מילואים לפי חוק זה, יהיה זכאי, בנוסף לתגמולים אחרים שלהם הוא זכאי על פי דין, לתגמול מיוחד, בהתאם לתנאים שייקבעו בפקודות הצבא (להלן – תגמול מיוחד).

(ב) תנאי הזכאות לתגמול המיוחד, לרבות משך תקופת שירות המילואים המזכה, סוגי היחידות שהשירות בהם מזכה בתגמול, שיעוריו ודרכי ביצוע התשלום, ייקבעו בפקודות הצבא.

(ג) (1) מימון התגמול המיוחד יהיה מאוצר המדינה, והחל בשנת 1999, ייווסף לבסיס תקציב הבטחון, כמשמעותו בפרק ג' לחוק יסודות התקציב, תשמ"ה-1985;

(2) המסגרת התקציבית שמתוכה ימומן התגמול המיוחד, כאמור בפסקה (1), תעמוד על סך 30 מיליון שקלים חדשים; סכום זה יעודכן ב-16 בפברואר של כל שנה, בהתאם לשיעור עליית המדד החדש לעומת המדד הבסיסי; לעניין זה -

"מדד" -  מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

"המדד החדש" -  מדד חודש ינואר של כל שנה;

"המדד הבסיסי" -  מדד חודש יולי 1997;

(3) על אף האמור בפסקה (2), רשאי שר האוצר, בהסכמת שר הבטחון, לקבוע סכום העולה על הסכום שבפסקה האמורה, וזאת במסגרת קביעת תקציב המדינה השנתי.

(ד) מסכום התגמול המיוחד ניתן לקזז את הסכומים שאותם חב מי שזכאי לתגמול המיוחד, עקב שירותו הצבאי.

(ה) (1) על אף הוראות כל דין, לא יראו את תשלום התגמול המיוחד –

(א) כהכנסה, כהגדרתה בסעיף 1 לפקודת מס הכנסה (להלן - הפקודה);

(ב) כהכנסה לעניין חוק הביטוח בריאות חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995;

(ג) כהכנסה לעניין חוק ביטוח בריאות ממלכתי, תשנ"ד-1994.

(2) מקבל התגמול המיוחד חייב במס הכנסה בשיעור של 25% (להלן - המס המיוחד), ללא זכות לניכוי, לקיזוז, לפטור או להפחתה כלשהם.

(3) בשעת תשלום התגמול המיוחד, ינכה ממנו המשלם את המס המיוחד וישלמו לפקיד השומה, כהגדרתו בפקודה, בצירוף דין וחשבון שיגיש באותו המועד.

(4) יראו את המס המיוחד כמס הכנסה לעניין שומה, גביה ועונשין לפי הפקודה; על ניכוי המס המיוחד יחולו הוראות סעיף 164 לפקודה, כאילו היה ניכוי מס שהמשלם חייב בו.

(5) שר האוצר רשאי, בהסכמת שר הבטחון, להתקין תקנות בכל הנוגע לביצוע סעיף קטן זה.

(ו) לא ישולם תגמול מיוחד לאחר שלוש שנים מתום השנה שבה שירת אדם בשירות המילואים אשר זיכה אותו בתגמול המיוחד.

(ז) הזכות לתגמול המיוחד אינה ניתנת להעברה, לשעבוד או לעיקול בכל דרך שהיא.

33ב.   (בוטל).

מיום 14.11.2001 עד יום 31.12.2008

הוראת שעה תשס"ב-2001

ס"ח תשס"ב מס' 1810 מיום 14.11.2001 עמ' 14 (ה"ח 3035)

הוראת שעה (תיקון מס' 1)

ס"ח תשס"ג מס' 1873 מיום 19.11.2002 עמ' 50 (ה"ח 2)

הוראת שעה (תיקון מס' 3)

ס"ח תשס"ו מס' 2061 מיום 13.7.2006 עמ' 372 (ה"ח 211)

הוספת סעיף 33ב

 

מיום 1.4.2006 עד יום 31.12.2008

הוראת שעה (תיקון מס' 2)

ס"ח תשס"ו מס' 2045 מיום 1.1.2006 עמ' 153 (ה"ח 174)

(ג) יוצא צבא, החייב להתייצב לשירות מילואים לפי סעיף זה, רואים אותו, לענין פרק חמישי לפקודת המשטרה, התשל"א-1971 (להלן – פקודת המשטרה) פרק ב' לחוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות), התשס"ו-2005 (להלן – חוק המשטרה), וכן לענין סעיפים 77ח1 עד 77ח25 לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-1971 (להלן – פקודת המשטרה), כמי שנמנה עם כוחות משטרת ישראל מן הזמן שנקבע להתייצבותו בצו לפי סעיף קטן (א); לא התייצב, בלא צידוק מספיק, רואים אותו כאילו באותו זמן עזב את השירות שלא ברשות.

 

מיום 1.8.2008

תיקון מס' 15

ס"ח תשס"ח מס' 2152 מיום 16.4.2008 עמ' 512 (ה"ח 295)

ביטול סעיף 33ב

הנוסח הקודם:

שירות מילואים במשמר הגבול – הוראת שעה

33ב. (א) שר הביטחון, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים או מי שהוא הסמיך לכך, רשאי להורות בצו כי יוצא צבא שנקרא לשירות מילואים לפי הוראות חוק זה, ישרת את שירות המילואים שאליו נקרא, כולו או חלקו, במשמר הגבול, הכל כאמור בצו.

(ב) נקרא יוצא צבא לשירות מילואים כאמור בסעיף קטן (א), יתייצב לשירות במשמר הגבול בהתאם לאמור בצו.

(ג) יוצא צבא, החייב להתייצב לשירות מילואים לפי סעיף זה, רואים אותו, לענין פרק ב' לחוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות), התשס"ו-2005 (להלן – חוק המשטרה), וכן לענין סעיפים 77ח1 עד 77ח25 לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-1971 (להלן – פקודת המשטרה), כמי שנמנה עם כוחות משטרת ישראל מן הזמן שנקבע להתייצבותו בצו לפי סעיף קטן (א); לא התייצב, בלא צידוק מספיק, רואים אותו כאילו באותו זמן עזב את השירות שלא ברשות.

(ד) שירות מילואים במשמר הגבול לפי סעיף זה דינו כדין שירות מילואים לכל דבר וענין, לרבות לענין תקנות וכללים שנקבעו לפי פרק זה, והוא כשאין הוראה מפורשת אחרת בחוק זה, לענין מסוים.

33ג. (בוטל).

מיום 14.11.2001 עד יום 31.12.2008

הוראת שעה תשס"ב-2001

ס"ח תשס"ב מס' 1810 מיום 14.11.2001 עמ' 14 (ה"ח 3035)

הוראת שעה (תיקון מס' 1)

ס"ח תשס"ג מס' 1873 מיום 19.11.2002 עמ' 50 (ה"ח 2)

הוראת שעה (תיקון מס' 3)

ס"ח תשס"ו מס' 2061 מיום 13.7.2006 עמ' 372 (ה"ח 211)

הוספת סעיף 33ג

 

מיום 1.4.2006 עד יום 31.12.2008

הוראת שעה (תיקון מס' 2)

ס"ח תשס"ו מס' 2045 מיום 1.1.2006 עמ' 153 (ה"ח 174)

(ב) דינו של יוצא צבא המשרת בשירות מילואים כאמור, הוא כדין שוטר בכל הנוגע לסמכויותיו וחובותיו, לרבות כללי המשמעת, וכן בכל הנוגע להוראות פרק ג' לחוק המשטרה, ואולם –

 

מיום 1.8.2008

תיקון מס' 15

ס"ח תשס"ח מס' 2152 מיום 16.4.2008 עמ' 512 (ה"ח 295)

ביטול סעיף 33ג

הנוסח הקודם:

סמכויות וחובות של המשרת בשירות מילואים במשמר הגבול

33ג. (א) כל עוד יוצא צבא משרת שירות מילואים במשמר הגבול בהתאם לצו לפי סעיף 33ב, לא יראוהו לענין חוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955, והתקנות לפיו כחייל כמשמעותו בסעיף 1 לאותו חוק, ואולם סעיפים 250ב ו-250ג לאותו חוק יחולו באופן שהסמכות הנתונה בהם לקצין משטרה צבאית שהוא קצין שיפוט בכיר תהא מסורה לקצין משטרה בכיר שמונה לענין זה על ידי המפקח הכללי של משטרת ישראל, וביצוע הבדיקות ייוחד לגילוי שימוש בסם מסוכן או החזקת סם מסוכן במשטרת ישראל.

(ב) דינו של יוצא צבא המשרת בשירות מילואים כאמור, הוא כדין שוטר בכל הנוגע לסמכויותיו וחובותיו, לרבות כללי המשמעת, וכן בכל הנוגע להוראות פרק ג' לחוק המשטרה, ואולם -

(1) לא יחולו עליו הוראות סעיף 10(2) לפקודת המשטרה בדבר הסמכות לשחררו או לפטרו, והוראות סעיפים 11, 12, 13 ו-18 עד 20 וכן הפרק הרביעי, לפקודה האמורה;

(2) במהלך שירות המילואים לפי סעיף 33ב לא יקבל יוצא צבא המשרת בשירות כאמור שכר ממשטרת ישראל אלא תגמולי מילואים לפי הוראות חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995, והוראת סעיף 286 לחוק האמור לא תחול.

33ד. (בוטל).

מיום 14.11.2001 עד יום 31.12.2008

הוראת שעה תשס"ב-2001

ס"ח תשס"ב מס' 1810 מיום 14.11.2001 עמ' 14 (ה"ח 3035)

הוראת שעה (תיקון מס' 1)

ס"ח תשס"ג מס' 1873 מיום 19.11.2002 עמ' 50 (ה"ח 2)

הוראת שעה (תיקון מס' 3)

ס"ח תשס"ו מס' 2061 מיום 13.7.2006 עמ' 372 (ה"ח 211)

הוספת סעיף 33ד

 

מיום 1.8.2008

תיקון מס' 15

ס"ח תשס"ח מס' 2152 מיום 16.4.2008 עמ' 512 (ה"ח 295)

ביטול סעיף 33ד

הנוסח הקודם:

הרחבת תחולת פרק רביעי 2 לפקודת המשטרה

33ד. (א) הוראות פרק רביעי 2 לפקודת המשטרה יחולו על יוצא צבא המשרת בשירות מילואים לפי סעיף זה החשוד כי ביצע עבירה במהלך שירות המילואים, גם אם נפתחה החקירה על ידי המחלקה לחקירות שוטרים (להלן – המחלקה) בתוך 90 ימים ממועד סיום המילואים; לא נפתחה החקירה על ידי המחלקה בתוך התקופה האמורה, תהא משטרת ישראל מוסמכת לחקור את העבירה.

(ב) בסעיף זה, "פתיחה בחקירה" -  לרבות החלטה שלא לחקור.

פרק ה': הוראות כלליות

34.   (בוטל).

מיום 1.1.1999

תיקון מס' 9

ס"ח תשנ"ח מס' 1644 מיום 31.12.1997 עמ' 40 (ה"ח 2492)

(א) שר הבטחון רשאי, בנסיבות חירום, אם הוא משוכנע שבטחון המדינה מחייב זאת -

(1) לקרוא, בצו, לכל יוצא- צבא הנמנה עם כוחות המילואים של צבא- הגנה לישראל, להתייצב לשירות סדיר או לשירות מלואים, כפי שנקבע בצו, במקום ובזמן שנקבעו בצו, ולשרת כל זמן שהצו יעמוד בתקפו;

(2) להסמיך בצו מפקד כאמור בסעיף 27(ג) או פוקד לקרוא בצו ליוצא-צבא להתייצב ולשרת כאמור.

(2) להסמיך, בצו, פוקד או מוסמך, לקרוא ליוצא צבא להתייצב ולשרת כאמור.

ואותו יוצא- צבא חייב להתייצב ולשרת כאמור.

(ב) צו של שר הבטחון להתייצב לשירות סדיר או לשירות מילואים שניתן לפי סעיף קטן (א) וכן צו של מפקד או פוקד שניתן על פי סעיף קטן (א) לצרכי כוננות יובאו על ידי שר הבטחון, בהקדם ככל האפשר אחרי הינתנם, לידיעת ועדת החוץ והבטחון של הכנסת.

(ב) צו של שר הבטחון להתייצב לשירות סדיר או לשירות מילואים, שניתן לפי סעיף קטן (א)(1), וכן צו של פוקד או של מוסמך, שניתן על פי סעיף קטן (א)(2), יובאו על ידי שר הבטחון, בהקדם ככל האפשר אחרי הינתנם, לאישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת.

 

מיום 1.8.2008

תיקון מס' 15

ס"ח תשס"ח מס' 2152 מיום 16.4.2008 עמ' 512 (ה"ח 295)

ביטול סעיף 34

הנוסח הקודם:

שירות לפי צו שר הבטחון

34. (א) שר הבטחון רשאי, בנסיבות חירום, אם הוא משוכנע שבטחון המדינה מחייב זאת –

(1) לקרוא, בצו, לכל יוצא-צבא הנמנה עם כוחות המילואים של צבא-הגנה לישראל, להתייצב לשירות סדיר או לשירות מלואים, כפי שנקבע בצו, במקום ובזמן שנקבעו בצו, ולשרת כל זמן שהצו יעמוד בתקפו;

(2) להסמיך, בצו, פוקד או מוסמך, לקרוא ליוצא צבא להתייצב ולשרת כאמור.

ואותו יוצא-צבא חייב להתייצב ולשרת כאמור.

(ב) צו של שר הבטחון להתייצב לשירות סדיר או לשירות מילואים, שניתן לפי סעיף קטן (א)(1), וכן צו של פוקד או של מוסמך, שניתן על פי סעיף קטן (א)(2), יובאו על ידי שר הבטחון, בהקדם ככל האפשר אחרי הינתנם, לאישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת.

(ג) הועדה רשאית לאשר צו כאמור בסעיף קטן (ב), בשינויים או בלי שינויים, או לא לאשרו, או להביאו בפני הכנסת; תקפו של הצו יפקע ארבעה עשר ימים מיום הינתנו, מלבד אם אושר, וכפי שאושר, בידי הועדה או בידי הכנסת לפני תום המועד האמור.

(ד) הוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) לא יחולו על צו של פוקד ומפקד כאמור בסעיף קטן (א)(2) שניתן לפני יום י"א בכסלו תשמ"ה (5 בדצמבר 1984).

תחולת החוק הצבאי  [27]

35.   (א)  יוצא-צבא החייב להתייצב לשירות סדיר, רואים אותו, לענין חוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955, כמי שנמנה עם הכוחות הסדירים של צבא-הגנה לישראל מן הזמן שנקבע בצו להתייצבות; לא התייצב, ללא צידוק מספיק, רואים אותו כאילו באותו זמן עזב את השירות שלא ברשות.

           (ב)  (בוטל).

מיום 31.3.1989

תיקון מס' 3

ס"ח תשמ"ט מס' 1272 מיום 31.3.1989 עמ' 24 (ה"ח 1916)

35. (א) יוצא-צבא החייב להתייצב לשירות סדיר, יהא נמנה רואים אותו, לענין חוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955, כמי שנמנה עם הכוחות הסדירים של צבא-הגנה לישראל מן הזמן שנקבע בצו להתייצבות; לא התייצב, ללא צידוק מספיק, רואים אותו כאילו באותו זמן עזב את השירות שלא ברשות.

(ב) יוצא-צבא החייב להתייצב לשירות מילואים, רואים אותו כאילו היה בשירות רואים אותו לענין חוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955, כאילו היה בשירות מן הזמן שנקבע להתייצבותו בצו או בקריאה לפי סעיף 27(ג); לא התייצב, ללא צידוק מספיק, רואים אותו כאילו באותו זמן עזב את השירות שלא ברשות.

 

מיום 1.8.2008

תיקון מס' 15

ס"ח תשס"ח מס' 2152 מיום 16.4.2008 עמ' 512 (ה"ח 295)

ביטול סעיף קטן 35(ב)

הנוסח הקודם:

(ב) יוצא-צבא החייב להתייצב לשירות מילואים, רואים אותו לענין חוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955, כאילו היה בשירות מן הזמן שנקבע להתייצבותו בצו או בקריאה לפי סעיף 27(ג); לא התייצב, ללא צידוק מספיק, רואים אותו כאילו באותו זמן עזב את השירות שלא ברשות.

 

סמכות לפטור משירות ולדחות שירות

36.   שר הבטחון רשאי בצו, אם ראה לעשות כן מטעמים הקשורים בהיקף הכוחות הסדירים או כוחות המילואים של צבא-הגנה לישראל, או מטעמים הקשורים בצרכי החינוך, ההתיישבות הבטחונית או המשק הלאומי, או מטעמי משפחה או מטעמים אחרים -

(1)   לפטור יוצא-צבא או מיועד לשירות ביטחון שאינו יוצא-צבא מחובת שירות סדיר, או להפחית את תקופת שירותו;

(2)   לפטור יוצא-צבא מחובת שירות מילואים לתקופה מסויימת או לחלוטין;

(3)   לפי בקשת יוצא-צבא או מיועד לשירות בטחון שאינו יוצא-צבא, לדחות בצו, לתקופה שיקבע בו, את מועד ההתייצבות שנקבע לאותו אדם לפי חוק זה לרישום, לבדיקה רפואית או לשירות בטחון או להמשך שירות זה אם כבר החל בשירות.

מיום 11.9.2007

תיקון מס' 14

ס"ח תשס"ז מס' 2111 מיום 11.9.2007 עמ' 472 (ה"ח 104)

36. שר הבטחון רשאי בצו, אם ראה לעשות כן מטעמים הקשורים בהיקף הכוחות הסדירים או כוחות המילואים של צבא-הגנה לישראל, או מטעמים הקשורים בצרכי החינוך, ההתיישבות הבטחונית או המשק הלאומי, או מטעמי משפחה או מטעמים אחרים -

(1) לפטור יוצא-צבא או מיועד לשירות ביטחון שאינו יוצא-צבא מחובת שירות סדיר, או להפחית את תקופת שירותו;

(2) לפטור יוצא-צבא מחובת שירות מילואים לתקופה מסויימת או לחלוטין;

(3) לפי בקשת יוצא-צבא או מיועד לשירות בטחון שאינו יוצא-צבא, לדחות בצו, לתקופה שיקבע בו, את מועד ההתייצבות שנקבע לאותו אדם לפי חוק זה לרישום, לבדיקה רפואית או לשירות בטחון או להמשך שירות זה אם כבר החל בשירות.

פטור משירות מחמת גיל

36א.   (א)  יוצא צבא שאינו קצין ושמלאו לו ארבעים שנים יהיה פטור מחובת שירות ביטחון.

           (ב)  יוצא צבא שהוא קצין ושמלאו לו ארבעים וחמש שנים יהיה פטור מחובת שירות ביטחון.

           (ג)   על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) שר הביטחון רשאי לקבוע, בצו, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, מקצועות או תפקידים שיוצא צבא הנמנה עמם יהיה זכאי לפטור מחובת שירות ביטחון רק אם מלאו לו ארבעים ותשע שנים; ואולם אם מלאו לו ארבעים שנים או ארבעים וחמש שנים, לפי העניין, לא ייקרא לשירות מילואים אלא בתפקידו או במקצועו; צו כאמור יינתן לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים, וניתן להאריכו לתקופות נוספות שלא יעלו על שלוש שנים בכל פעם.

           (ד)  לעניין סעיף זה, יראו יוצא צבא כמי שמלאו לו ארבעים שנים, ארבעים וחמש שנים או ארבעים ותשע שנים, לפי העניין, בתום השנה הקלנדרית שבה הגיע לגיל האמור.

מיום 1.8.2008

תיקון מס' 15

ס"ח תשס"ח מס' 2152 מיום 16.4.2008 עמ' 512 (ה"ח 295)

הוספת סעיף 36א

 

מיום 17.3.2010

תיקון מס' 17

ס"ח תש"ע מס' 2234 מיום 17.3.2010 עמ' 420 (ה"ח 468)

הוספת סעיף קטן 36א(ד)

תנאים לדחיית שירות

37.   (א)  דחיית שירות לפי סעיף 36(3) יכול שתהיה בתנאי או ללא תנאי; היתה הדחיה בתנאי, חייב מי שצו הדחיה חל עליו לקיים את התנאי, ואם עקב שינוי הנסיבות אין עוד בידו לקיימו, חייב הוא להתייצב, תוך שבעה ימים מהיום שבו חל השינוי, לפני הפוקד או לפני מי שהפוקד הסמיכו לכך ולהודיע לו על הנסיבות שבגללן אין עוד בידו לקיים את התנאי.

           (ב)  הפוקד או מי שהוא הסמיכו לכך יתן למי שצו הדחיה חל עליו, לפי דרישתו, תעודה המעידה על התייצבותו כאמור; כל עוד לא בוטל הצו תשמש התעודה הצדק לאי-קיום התנאי.

           (ג)   הוראות סעיף זה יחולו גם לגבי צו דחיית שירות שניתן לפי סעיף 22ב או פרק ג'1, בשינויים המחויבים.

מיום 20.3.2014

תיקון מס' 19

ס"ח תשע"ד מס' 2441 מיום 19.3.2014 עמ' 364 (ה"ח 787)

הוספת סעיף קטן 37(ג)

ביטול צו לפטור משירות או לדחיית שירות [29א]

38.   (א)  נתן שר הבטחון צו לפי סעיף 36, סעיף 22ב או פרק ג'1, רשאי הוא לבטל את הצו בהתקיים אחד מאלה:

(1)   הוא נתבקש בכתב לעשות כן מאת מי שהצו חל עליו;

(2)   הצו ניתן בשל טעות, בפרט חשוב, של מי שהוסמך לתיתו;

(3)   הטעמים שבגללם ניתן הצו אינם קיימים עוד;

(4)   לא קויים תנאי מן התנאים שנקבעו בצו דחיה לפי סעיף 37(א).

           (ב)  ביטול לפי סעיף קטן (א) יהיה בצו.

           (ג)   שר הבטחון לא ישתמש בסמכותו לפי סעיף קטן (א)(2) עד (4) אלא לאחר שניתנה למי שהצו חל עליו הזדמנות לטעון נגד הביטול.

           (ד)  מי שחל עליו צו דחיה לפי סעיף 36(3), סעיף 22ב או פרק ג'1 ולא נקרא להתייצב במועד אחר לרישום, לבדיקה רפואית, לשירות בטחון או להמשך השירות, חייב להתייצב למילוי חובתו בתום תקופת הדחיה, אולם שירותו יתחיל במועד שהורה לו הפוקד בצו; ואם בוטל הצו מכוח סעיף קטן (א) חייב הוא להתייצב למילוי החובה במועד שנקבע לכך בהודעה על ביטול הצו, ואם לא נקבע המועד – תוך ארבעה עשר ימים מהיום שבו הגיע צו הביטול לידיעתו.

מיום 31.3.1989

תיקון מס' 3

ס"ח תשמ"ט מס' 1272 מיום 31.3.1989 עמ' 25 (ה"ח 1916)

(ד) בתום תקופת הדחיה שניתנה לפי סעיף 36(3), חייב מי שצו הדחיה חל עליו, להתייצב לרישום, לבדיקה רפואית, לשירות בטחון או להמשך השירות אם כבר החל בשירות מי שחל עליו צו דחיה לפי סעיף 36(3) ולא נקרא להתייצב במועד אחר לרישום, לבדיקה רפואית, לשירות בטחון או להמשך השירות, חייב להתייצב למילוי חובתו בתום תקופת הדחיה, אולם שירותו יתחיל במועד שהורה לו הפוקד בצו, ואם בוטל הצו מכוח סעיף קטן (א) חייב הוא להתייצב למילוי החובה במועד שנקבע לכך בהודעה על ביטול הצו, ואם לא נקבע המועד – תוך ארבעה עשר ימים מהיום שבו הגיע צו הביטול לידיעתו.

 

מיום 20.3.2014

תיקון מס' 19

ס"ח תשע"ד מס' 2441 מיום 19.3.2014 עמ' 364 (ה"ח 787)

38. (א) נתן שר הבטחון צו לפי סעיף 36, סעיף 22ב או פרק ג'1, רשאי הוא לבטל את הצו בהתקיים אחד מאלה:

(1) הוא נתבקש בכתב לעשות כן מאת מי שהצו חל עליו;

(2) הצו ניתן בשל טעות, בפרט חשוב, של מי שהוסמך לתיתו;

(3) הטעמים שבגללם ניתן הצו אינם קיימים עוד;

(4) לא קויים תנאי מן התנאים שנקבעו בצו דחיה לפי סעיף 37(א).

(ב) ביטול לפי סעיף קטן (א) יהיה בצו.

(ג) שר הבטחון לא ישתמש בסמכותו לפי סעיף קטן (א)(2) עד (4) אלא לאחר שניתנה למי שהצו חל עליו הזדמנות לטעון נגד הביטול.

(ד) מי שחל עליו צו דחיה לפי סעיף 36(3), סעיף 22ב או פרק ג'1 ולא נקרא להתייצב במועד אחר לרישום, לבדיקה רפואית, לשירות בטחון או להמשך השירות, חייב להתייצב למילוי חובתו בתום תקופת הדחיה, אולם שירותו יתחיל במועד שהורה לו הפוקד בצו, ואם בוטל הצו מכוח סעיף קטן (א) חייב הוא להתייצב למילוי החובה במועד שנקבע לכך בהודעה על ביטול הצו, ואם לא נקבע המועד – תוך ארבעה עשר ימים מהיום שבו הגיע צו הביטול לידיעתו.

פטור משירות על פי דין [30]

39.   (א)  אם לילד ואשה הרה יהיו פטורות מחובת שירות בטחוןמשהודיעו על כך; אופן ההודעה והראיות שיצורפו אליה ייקבעו בתקנות.

           (ב)  אשה נשואה פטורה מחובת שירות סדיר.

           (ג)   יוצא-צבא, אשה, שהוכיחה באופן שנקבע בתקנות לרשות שנקבעה על פיהן, כי טעמים שבמצפון או טעמים שבהווי משפחתי דתי מונעים אותה מלשרת בשירות בטחון, פטורה מחובת אותו שירות.

           (ד)  יוצא-צבא, אשה, הרואה עצמה נפגעת על ידי החלטה של רשות כאמור בסעיף קטן (ג) רשאית, בתנאים ובדרך שייקבעו בתקנות, לערור עליה לפני ועדת ערר שימנה שר הבטחון.

           (ה)  ועדת הערר לא תהא קשורה בסדרי דין ובדיני הראיות אלא תפעל בדרך שתראה מועילה ביותר לבירור השאלות העומדות להחלטתה.

מיום 31.3.1989

תיקון מס' 3

ס"ח תשמ"ט מס' 1272 מיום 31.3.1989 עמ' 25 (ה"ח 1916)

החלפת סעיף קטן 39(א)

הנוסח הקודם:

(א) פטורות מחובת שירות בטחון:

(1) אם לילד;

(2) אשה הרה.

פטור מטעמי הכרה דתית [30א]

40.   (א)  מיועדת לשירות בטחון שהצהירה בכתב לפי סעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971, בפני שופט או דיין בבית דין רבני, שלושה אלה:

(1)   טעמים שבהכרה דתית מונעים אותה מלשרת בשירות בטחון;

(2)   היא שומרת על כשרות בבית ומחוצה לו;

(3)   היא אינה נוסעת בשבת –

           תהא פטורה מחובת שירות בטחון לאחר שתמסור את התצהיר, באופן ובמועד שייקבעו בתקנות, לפוקד שהוסמך לכך.

           (ב)  חדל להתקיים לגבי מיועדת לשירות ביטחון תנאי מהתנאים שלגביהם הצהירה כאמור בסעיף קטן (א), במהלך 24 החודשים שלאחר מסירת התצהיר או במהלך תקופת הקריאה להתייצבות לשירות סדיר כאמור בסעיף 20, לפי המאוחר, תודיע על כך מיד לפוקד.

מיום 19.3.2012

תיקון מס' 18

ס"ח תשע"ב מס' 2345 מיום 19.3.2012 עמ' 218 (ה"ח 472)

40. (א) מיועדת לשירות בטחון שהצהירה בכתב לפי סעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971, בפני שופט או דיין בבית דין רבני, שלושה אלה:

(1) טעמים שבהכרה דתית מונעים אותה מלשרת בשירות בטחון;

(2) היא שומרת על כשרות בבית ומחוצה לו;

(3) היא אינה נוסעת בשבת –

תהא פטורה מחובת שירות בטחון לאחר שתמסור את התצהיר, באופן ובמועד שייקבעו בתקנות, לפוקד שהוסמך לכך.

(ב) חדל להתקיים לגבי מיועדת לשירות ביטחון תנאי מהתנאים שלגביהם הצהירה כאמור בסעיף קטן (א), במהלך 24 החודשים שלאחר מסירת התצהיר או במהלך תקופת הקריאה להתייצבות לשירות סדיר כאמור בסעיף 20, לפי המאוחר, תודיע על כך מיד לפוקד.

בקשה לביטול פטור של מיועדת לשירות ביטחון לפי סעיף 40 על ידי פוקד

40א.   (א)  בסעיף זה ובסעיפים 40ב עד 40ו –

           "הוועדה" – הוועדה לבחינת הפטור שניתן למיועדת לשירות ביטחון לפי סעיף 40, שמונתה בסעיף 40ג;

           "הוועדה המשותפת" – ועדה משותפת לוועדת החוץ והביטחון ולוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת;

           "פוקד" – כמשמעותו בסעיף 50, שהוא בדרגת רב-סרן לפחות.

           (ב)  היה לפוקד יסוד ממשי להניח כי מיועדת לשירות ביטחון שקיבלה פטור לפי סעיף 40(א) נהגה באופן שאינו תואם מהותית תנאי מהתנאים שלגביהם הצהירה בהתאם לאותו סעיף, במהלך 24 החודשים שלאחר מסירת התצהיר או במהלך תקופת הקריאה להתייצבות לשירות סדיר כאמור בסעיף 20, לפי המאוחר, רשאי הוא להגיש לוועדה בקשה לביטול הפטור, ובלבד שמסר על כך הודעה למיועדת לשירות ביטחון.

מיום 10.4.2018 עד יום 9.4.2021

הוראת שעה תשע"ב-2012

ס"ח תשע"ב מס' 2345 מיום 19.3.2012 עמ' 218 (ה"ח 472)

הוספת סעיף 40א

הודעת הפוקד למיועדת לשירות ביטחון

40ב.   בטרם יגיש הפוקד את הבקשה לביטול הפטור לוועדה, ימסור הפוקד למיועדת לשירות ביטחון, הודעה שתפרט את כל אלה:

(1)  כוונתו להגיש בקשה לביטול הפטור בצירוף פירוט העובדות, הנימוקים והמסמכים שעליהם מבוססת הבקשה;

(2)  זכותה של המיועדת לשירות ביטחון שלא להתייצב לפניו, זכותה להתייצב לפניו ולטעון את טענותיה לעניין זה אם תרצה בכך, בעצמה או בלוויית מי מטעמה, וזכותה לשלוח את טיעוניה בכתב, והכל בתוך 30 ימים מיום שקיבלה את ההודעה;

(3)  זכותה להשמיע את טענותיה לפני הוועדה, בעצמה או בלוויית מי מטעמה, אם יגיש הפוקד בקשה לביטול הפטור לוועדה.

מיום 10.4.2018 עד יום 9.4.2021

הוראת שעה תשע"ב-2012

ס"ח תשע"ב מס' 2345 מיום 19.3.2012 עמ' 218 (ה"ח 472)

הוספת סעיף 40ב

הקמת הוועדה והרכבה

40ג.   (א)  שר הביטחון ימנה את הוועדה; הוועדה תהיה בת חמישה חברים והרכבה ייקבע בתקנות כאמור בסעיף קטן (ב).

           (ב)  שר הביטחון, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור הוועדה המשותפת, יקבע הוראות לעניין הרכב הוועדה וסדרי הדין בה; בכל ענין של סדרי דין וראיות שאין לגביו הוראה לפי חוק זה או בחיקוק אחר תפעל הוועדה בדרך שתיראה לה מועילה ביותר לבירור השאלות העומדות להחלטתה.

מיום 10.4.2018 עד יום 9.4.2021

הוראת שעה תשע"ב-2012

ס"ח תשע"ב מס' 2345 מיום 19.3.2012 עמ' 219 (ה"ח 472)

הוספת סעיף 40ג

הדיון בוועדה בבקשה לביטול הפטור

40ד.   (א)  לא טענה המיועדת לשירות ביטחון את טענותיה עד המועד האמור בסעיף 40ב(2) או לא שוכנע הפוקד מטענותיה, רשאי הוא להגיש בקשה לביטול הפטור לוועדה, ויודיע על החלטתו למיועדת לשירות ביטחון.

           (ב)  הוועדה תחליט בבקשה, בתוך שלושים ימים מיום שהומצאה למיועדת לשירות ביטחון הודעת הפוקד כאמור בסעיף קטן (א), לאחר שנתנה לצדדים הזדמנות לטעון את טענותיהם לפניה; הוועדה רשאית, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את התקופה למתן החלטתה, לתקופה אחת נוספת בלבד שלא תעלה על שלושים ימים.

           (ג)   החלטת הוועדה תהיה מנומקת ותומצא למיועדת לשירות ביטחון.

           (ד)  הוראות סעיף 55(ה)(1) ו-(2) יחולו על המצאה לפי סעיף זה.

מיום 10.4.2018 עד יום 9.4.2021

הוראת שעה תשע"ב-2012

ס"ח תשע"ב מס' 2345 מיום 19.3.2012 עמ' 219 (ה"ח 472)

הוספת סעיף 40ד

ערעור

40ה.   החלטה סופית של הוועדה בבקשה לביטול פטור לפי סעיף 40ד, ניתנת לערעור לפני בית משפט לעניינים מינהליים; החליטה הוועדה לבטל פטור של מיועדת לשירות ביטחון, לא תיכנס החלטתה לתוקף אלא בתום התקופה להגשת ערעור כאמור, ואם הוגש ערעור – עם מתן פסק דין חלוט בערעור שמאשר את החלטת הוועדה כאמור.

מיום 10.4.2018 עד יום 9.4.2021

הוראת שעה תשע"ב-2012

ס"ח תשע"ב מס' 2345 מיום 19.3.2012 עמ' 219 (ה"ח 472)

הוספת סעיף 40ה

תקופה שלא תבוא במניין תקופת הקריאה לשירות סדיר

40ו.   במניין התקופות שבסעיף 20 לא יובאו התקופות שבמהלכן התנהלו הליכים לפני הוועדה לפי סעיפים 40ד או ערעור לפי סעיף 40ה.

מיום 10.4.2018 עד יום 9.4.2021

הוראת שעה תשע"ב-2012

ס"ח תשע"ב מס' 2345 מיום 19.3.2012 עמ' 219 (ה"ח 472)

הוספת סעיף 40ו

 

ביטול פטור לפי סעיף 40

41.   (א)  מסרה מיועדת לשירות ביטחון הודעה לפי סעיף 40(ב) או הורשעה מיועדת לשירות בטחון בפסק דין סופי של בית משפט על עבירה לפי סעיף 46 או על עבירה לפי סעיף 239 לחוק העונשין, תשל"ז-1977, בשל תצהיר לפי סעיף 40(א) – בטל מעיקרו הפטור לפי סעיף 40(א).

           (ב)  הזמן שעבר מיום הפטור לפי סעיף 40(א) עד למועד מסירת הודעה לפי סעיף 40(ב) או עד ליום ההרשעה כאמור בסעיף קטן (א) לא יובא במנין התקופות שבסעיף 20.

מיום 19.3.2012

תיקון מס' 18

ס"ח תשע"ב מס' 2345 מיום 19.3.2012 עמ' 218 (ה"ח 472)

ביטול פטור לפי סעיף 40 סעיף 40(א)

41. (א) מסרה מיועדת לשירות ביטחון הודעה לפי סעיף 40(ב) או הורשעה מיועדת לשירות בטחון בפסק דין סופי של בית משפט על עבירה לפי סעיף 46 או על עבירה לפי סעיף 239 לחוק העונשין, תשל"ז-1977, בשל תצהיר לפי סעיף 40 לפי סעיף 40(א) – בטל מעיקרו הפטור לפי סעיף 40 לפי סעיף 40(א).

(ב) הזמן שעבר מיום הפטור לפי סעיף 40 עד לפי סעיף 40(א) עד למועד מסירת הודעה לפי סעיף 40(ב) או עד ליום ההרשעה כאמור בסעיף קטן (א) לא יובא במנין התקופות שבסעיף 20.

עיון חוזר

42.   (א)  היה לפוקד יסוד סביר להניח, כי פטור או דחייה או קביעת אי-כושר כלשהי לגבי אדם פלוני היו תוצאה של מסירת ידיעות כוזבות או של מעשי מרמה או הטעיה אחרים, הן של אותו אדם והן של אחר, רשאי הוא להורות על עיון חוזר בדבר בידי מי שמוסמך לכך, לפי הענין.

           (ב)  המקיים עיון חוזר יתן לנוגע בדבר הזדמנות להשמיע את דבריו, ואם שוכנע כי הפטור או הדחייה או קביעת אי-הכושר היו תוצאה ממסירת ידיעות או ממעשים כאמור, רשאי הוא לבטלם לפי חומר הראיות שלפניו.

           (ג)   לענין מילוי חובה לפי חוק זה, תקפה של החלטת ביטול בעיון חוזר היא למפרע מיום מתן הפטור או הדחייה או הקביעה הקודמת של אי-הכושר, והנוגע בדבר יקיים את הוראות חוק זה וכל תקנה, צו או הוראה אחרת שניתנו לפיו כאילו לא ניתנו הפטור או הדחייה או לא נקבע אי-כשרו לשירות בטחון, לפי הענין, ולא יבוא במנין התקופות שבסעיף 20 הזמן שעבר ממתן הפטור או הדחייה או מן הקביעה הקודמת עד לביטולם, לפי הענין.

           (ד)  הוראות סעיף זה אינן גורעות לא מאחריותו הפלילית של אדם ולא מסמכויות אחרות, הן לפי חוק זה והן לפי כל דין אחר.

           (ה)  הוראות סעיף זה לא יחולו על פטור לפי סעיף 40.

יציאה לחוץ לארץ

43.   (א)  מיועד לשירות בטחון ויוצא-צבא הנמנה עם הכוחות הסדירים של צבא-הגנה לישראל וכן מי שניתן לו צו דחיית שירות לפי סעיף 36, לפי סעיף 22ב או לפי פרק ג'1 והצו עומד בתוקפו, לא יצאו לחוץ לארץ אלא לפי היתר מאת שר הבטחון.

           (ב)  (בוטל).

           (ב1) היתר לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב) יכול שיהיה מותנה בתנאים, לרבות תנאי בדבר מועד חזרתו של מקבל ההיתר מחוץ לישראל, כפי שייקבע בהיתר, ויראו הפרת תנאי מתנאי ההיתר כאי מילוי חובה לפי חוק זה, לענין סעיף 46.

           (ג)   (בוטל).

           (ד)  (בוטל).

           (ה)  שר הבטחון לאחר התייעצות עם שר החוץ רשאי לקבוע בתקנות מדינות שכניסת יוצאי צבא הנימנים עם כוחות המילואים לאותן המדינות תהיה אסורה, מוגבלת או מותנית בתנאים, ויראו הפרת הוראות אלו כאי מילוי חובה לפי חוק זה, לענין סעיף 46.

           (ו)   (בוטל).

מיום 23.3.1989

תיקון מס' 3

ס"ח תשמ"ט מס' 1272 מיום 31.3.1989 עמ' 25 (ה"ח 1916)

(ג) יוצא צבא, הנמנה עם כוחות המילואים, לא יצא לחוץ לארץ אלא לפי היתר מאת שר הבטחון.

(ד) יוצא צבא שאינו נמנה עם כוחות המילואים, למעט יוצא צבא כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), לא יצא לחוץ לארץ אלא לפי תעודה, המעידה שהוא יוצא צבא כאמור, שהוצאה על ידי שר הבטחון.

(ה) הוראות סעיפים קטנים (ג) ו-(ד) לא יחולו אלא בתקופה שקיים במדינה מצב של חירום בתוקף אכרזה לפי סעיף 9(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948.

(ג) (ו) היתר לפי סעיף זה יכול שיהא בתנאי או ללא תנאי, לרבות תנאי בדבר שהותו של בעל ההיתר בחוץ לארץ; היה ההיתר בתנאי, חייב בעל ההיתר לקיים את התנאי, ואם עקב שינוי הנסיבות אין עוד בידיו לקיימו, חייב הוא להודיע בכתב, תוך שלושים ימים מהיום שבו חל השינוי, למי ששר הבטחון הורה בצו, על הנסיבות שבגללן אין עוד בידו לקיים את התנאי.

(ד) (ז) מי שניתנה לו הודעה לפי סעיף קטן (ג) סעיף קטן (ו), יתן לבעל ההיתר לפי דרישתו תעודה המעידה על מתן ההודעה; כל עוד לא בוטל ההיתר או לא נצטווה בעל ההיתר לחזור לישראל לפי סעיף זה, תשמש התעודה הצדק לאי-קיום התנאי.

(ה) (ח) לא קויים תנאי מתנאי ההיתר, רשאי שר הבטחון לבטל את ההיתר, ואם לא קויים התנאי לאחר שבעל ההיתר יצא לחוץ לארץ, רשאי השר להורות לו בצו לחזור לישראל במועד שקבע בצו; בעל היתר שנצטווה כאמור חייב לחזור לישראל לא יאוחר מן המועד שנקבע בצו.

(ו) (ט) לא ישתמש שר הבטחון בסמכותו לפי סעיף קטן (ה) סעיף קטן (ח) אלא לאחר שנתן לבעל ההיתר הזדמנות להביא בפניו את טענותיו.

 

מיום 1.11.1991

תיקון מס' 4

ס"ח תשנ"א מס' 1366 מיום 31.7.1991 עמ' 212 (ה"ח 2051)

החלפת סעיף 43

הנוסח הקודם:

43. (א) מיועד לשירות בטחון ויוצא-צבא הנמנה עם הכוחות הסדירים של צבא-הגנה לישראל לא יצאו לחוץ לארץ אלא לפי היתר מאת שר הבטחון.

(ב) יוצא-צבא שהמשך שירותו הסדיר נדחה מכל סיבה שהיא, לא יצא לחוץ לארץ בתקופת הדחייה אלא לפי היתר מאת שר הבטחון.

(ג) יוצא צבא, הנמנה עם כוחות המילואים, לא יצא לחוץ לארץ אלא לפי היתר מאת שר הבטחון.

(ד) יוצא צבא שאינו נמנה עם כוחות המילואים, למעט יוצא צבא כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), לא יצא לחוץ לארץ אלא לפי תעודה, המעידה שהוא יוצא צבא כאמור, שהוצאה על ידי שר הבטחון.

(ה) הוראות סעיפים קטנים (ג) ו-(ד) לא יחולו אלא בתקופה שקיים במדינה מצב של חירום בתוקף אכרזה לפי סעיף 9(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948.

(ו) היתר לפי סעיף זה יכול שיהא בתנאי או ללא תנאי, לרבות תנאי בדבר שהותו של בעל ההיתר בחוץ לארץ; היה ההיתר בתנאי, חייב בעל ההיתר לקיים את התנאי, ואם עקב שינוי הנסיבות אין עוד בידיו לקיימו, חייב הוא להודיע בכתב, תוך שלושים ימים מהיום שבו חל השינוי, למי ששר הבטחון הורה בצו, על הנסיבות שבגללן אין עוד בידו לקיים את התנאי.

(ז) מי שניתנה לו הודעה לפי סעיף קטן (ו), יתן לבעל ההיתר לפי דרישתו תעודה המעידה על מתן ההודעה; כל עוד לא בוטל ההיתר או לא נצטווה בעל ההיתר לחזור לישראל לפי סעיף זה, תשמש התעודה הצדק לאי-קיום התנאי.

(ח) לא קויים תנאי מתנאי ההיתר, רשאי שר הבטחון לבטל את ההיתר, ואם לא קויים התנאי לאחר שבעל ההיתר יצא לחוץ לארץ, רשאי השר להורות לו בצו לחזור לישראל במועד שקבע בצו; בעל היתר שנצטווה כאמור חייב לחזור לישראל לא יאוחר מן המועד שנקבע בצו.

(ט) לא ישתמש שר הבטחון בסמכותו לפי סעיף קטן (ח) אלא לאחר שנתן לבעל ההיתר הזדמנות להביא בפניו את טענותיו.

 

מיום 13.8.2000

תיקון מס' 12

ס"ח תש"ס מס' 1751 מיום 13.8.2000 עמ' 267 (ה"ח 2848)

(ב1) היתר לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב) יכול שיהיה מותנה בתנאים, לרבות תנאי בדבר מועד חזרתו של מקבל ההיתר מחוץ לישראל, כפי שייקבע בהיתר, ויראו הפרת תנאי מתנאי ההיתר כאי מילוי חובה לפי חוק זה, לענין סעיף 46.

(ג) יוצא-צבא, הנמנה עם כוחות המילואים, לא יצא לחוץ לארץ אלא לפי תעודה או רישום המעידים שהוא יוצא-צבא הנמנה עם כוחות המילואים, שהוציא שר הבטחון.

(ד) יוצא-צבא שאינו נמנה עם כוחות המילואים, למעט יוצא-צבא כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), לא יצא לחוץ לארץ אלא לפי תעודה המעידה על כך, שהוציא שר הבטחון.

(ה) שר הבטחון לאחר התייעצות עם שר החוץ רשאי לקבוע בתקנות מדינות שכניסת יוצאי צבא הנימנים עם כוחות המילואים לאותן המדינות תהיה אסורה, מוגבלת או מותנית בתנאים, ויראו הפרת הוראות אלו כיציאה לחוץ לארץ ללא היתר בעת שנדרש היתר כזה כאי מילוי חובה לפי חוק זה, לענין סעיף 46.

(ו) הוראות סעיפים קטנים (ג) עד (ה) לא יחולו אלא בתקופה שקיים במדינה מצב של חירום בתוקף אכרזה לפי סעיף 9(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948.

 

מיום 1.8.2008

תיקון מס' 15

ס"ח תשס"ח מס' 2152 מיום 16.4.2008 עמ' 512 (ה"ח 295)

ביטול סעיף קטן 43(ב)

הנוסח הקודם:

(ב) יוצא-צבא שהמשך שירותו הסדיר נדחה, לא יצא לחוץ לארץ בתקופת הדחייה אלא לפי היתר מאת שר הבטחון.

 

מיום 20.3.2014

תיקון מס' 19

ס"ח תשע"ד מס' 2441 מיום 19.3.2014 עמ' 364 (ה"ח 787)

(א) מיועד לשירות בטחון ויוצא-צבא הנמנה עם הכוחות הסדירים של צבא-הגנה לישראל וכן מי שניתן לו צו דחיית שירות לפי סעיף 36, לפי סעיף 22ב או לפי פרק ג'1 והצו עומד בתוקפו, לא יצאו לחוץ לארץ אלא לפי היתר מאת שר הבטחון.

43א.   (בוטל).

מיום 1.11.1991

תיקון מס' 4

ס"ח תשנ"א מס' 1366 מיום 31.7.1991 עמ' 212 (ה"ח 2051)

הוספת סעיף 43א

 

מיום 13.8.2000

תיקון מס' 12

ס"ח תש"ס מס' 1751 מיום 13.8.2000 עמ' 267 (ה"ח 2848)

(א) בתקופה ששר הבטחון הכריז עליה כעל תקופת חירום מיוחדת לענין סעיף זה, יחולו הכללים הבאים:

(1) יוצא-צבא, הנמנה עם כוחות המילואים למעט יוצא צבא כאמור בסעיף 43(א) ו-(ב), לא יצא לחוץ לארץ אלא לפי היתר מאת שר הבטחון;

(2) היתר לפי סעיף זה יכול שיהא, כללי או לסוג מסויים של יוצאי צבא כאמור בפסקה (1) או לגבי חייל פלוני לגבי יוצא צבא פלוני, בתנאים או ללא תנאים, ולרבות תנאים בדבר שהותו של בעל ההיתר בחוץ לארץ; היה בהיתר תנאי, חייב בעל ההיתר לקיים את התנאי; אם עקב שינוי הנסיבות אין בידי בעל ההיתר אפשרות להמשיך ולקיים את התנאי יודיע בכתב תוך שלושים ימים, למי ששר הבטחון הורה בצו, על הנסיבות שבגללן אין עוד בידו לקיים את התנאי;

 

מיום 1.8.2008

תיקון מס' 15

ס"ח תשס"ח מס' 2152 מיום 16.4.2008 עמ' 512 (ה"ח 295)

ביטול סעיף 43א

הנוסח הקודם:

יציאה לחוץ לארץ בתקופת חירום מיוחדת

43א. (א) בתקופה ששר הבטחון הכריז עליה כעל תקופת חירום מיוחדת לענין סעיף זה, יחולו הכללים הבאים:

(1) יוצא-צבא, למעט יוצא צבא כאמור בסעיף 43(א) ו-(ב), לא יצא לחוץ לארץ אלא לפי היתר מאת שר הבטחון;

(2) היתר לפי סעיף זה יכול שיהא, כללי או לסוג מסויים של יוצאי צבא כאמור בפסקה (1) או לגבי יוצא צבא פלוני, בתנאים או ללא תנאים, ולרבות תנאים בדבר שהותו של בעל ההיתר בחוץ לארץ; היה בהיתר תנאי, חייב בעל ההיתר לקיים את התנאי; אם עקב שינוי הנסיבות אין בידי בעל ההיתר אפשרות להמשיך ולקיים את התנאי יודיע בכתב תוך שלושים ימים, למי ששר הבטחון הורה בצו, על הנסיבות שבגללן אין עוד בידו לקיים את התנאי;

(3) מי שניתנה לו הודעה לפי פסקה (2) יתן לבעל ההיתר, לפי דרישתו, תעודה המעידה על מתן ההודעה; כל עוד לא בוטל ההיתר או כל עוד לא נצטווה בעל ההיתר לחזור לישראל לפי סעיף זה, תשמש התעודה הצדק לאי קיום התנאי;

(4) לא קויים תנאי מתנאי ההיתר, רשאי שר הבטחון לבטל את ההיתר, ואם לא קויים התנאי לאחר שבעל ההיתר יצא לחוץ לארץ, רשאי השר להורות לו בצו לחזור לישראל במועד שקבע בצו; בעל היתר שנצטווה כאמור, חייב לחזור לישראל לא יאוחר מן המועד שנקבע בצו;

(5) לא ישתמש שר הבטחון בסמכותו לפי פסקה (4) אלא לאחר שנתן לבעל ההיתר הזדמנות להשמיע טענותיו.

(ב) הכרזה של שר הבטחון שניתנה לפי סעיף קטן (א) תובא על ידי שר הבטחון, בהקדם ככל האפשר לאחר הינתנה, לידיעת ועדת החוץ והבטחון של הכנסת.

(ג) הועדה רשאית לאשר הכרזה כאמור בסעיף קטן (ב) או שלא לאשרה, או להביאה לפני הכנסת; תקפה של ההכרזה יפקע ארבעה עשר ימים אחרי הינתנה מלבד אם אושרה, וכפי שאושרה, בידי הועדה או בידי הכנסת לפני תום המועד האמור.

43ב.   (בוטל).

מיום 1.11.1991

תיקון מס' 4

ס"ח תשנ"א מס' 1366 מיום 31.7.1991 עמ' 213 (ה"ח 2051)

הוספת סעיף 43ב

 

מיום 1.8.2008

תיקון מס' 15

ס"ח תשס"ח מס' 2152 מיום 16.4.2008 עמ' 512 (ה"ח 295)

ביטול סעיף 43א

הנוסח הקודם:

הרחבת תחולה

43ב. שר הבטחון רשאי לקבוע לגבי סוג מסויים של יוצאי צבא הנמנים עם כוחות המילואים, או לגבי חייל פלוני, כי לענין יציאתם לחוץ לארץ יחולו הוראות סעיף 43א(א) גם שלא בתקופת חירום מיוחדת.

דרישת ידיעות

44.   (א)  שר הבטחון רשאי, בתקנות, לחייב בני אדם מסוגים שנקבעו בהן למסור לפוקד לפי דרישתו פרטים שנקבעו בתקנות, ככל שהם ידועים להם, בנוגע לאדם המיועד לשירות בטחון או שהוא יוצא-צבא שנמצא כשר לשירות, או בנוגע לסוג בני אדם כאמור.

           (ב)  דרישה לפי סעיף קטן (א) למסור פרטים רפואיים לא תינתן אלא לרופא מורשה, לא תתייחס אלא לפרטים הדרושים לקביעת כושר לשירות, ולא תטיל חובה למסור פרטים כאמור אלא לפוקד שהוא חייל כמשמעותו בחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955, שהוא רופא מורשה.

           (ג)   לא תידרש לפי סעיף זה מסירת פרטים על מחלת נפש אלא אם כן המחלה נקבעה בתקנות שהתקין שר הבטחון בהתייעצות עם שר הבריאות.

           (ד)  מי שהגיעה אליו לפי סעיף זה ידיעה בדבר מחלה, חייב לשמרה בסוד ולא לגלותה אלא במידה שיש בכך צורך לשם ביצוע חוק זה והתקנות לפיו, או אם הורשה לכך מאת בית משפט או מאת בית דין צבאי או מכוח החובה לענות על שאלות שמציג לו מי שמוסמך לערוך חקירות על ביצוע עבירות.

           (ה)  סעיף 28 לחוק לטיפול בחולי נפש, תשט"ו-1955, לא יחול על מי שחייב למסור ידיעות לפי סעיף קטן (א).

חסיון של נתון אישי צבאי

44א.   (א)  לא ידרוש אדם ולא יעשה שימוש בכל נתון אישי צבאי, אלא אם כן הורשה לכך בחוק, בתקנות לפי חוק זה או בפקודות הצבא, ובלבד שהדרישה או השימוש ייעשו למטרה שלשמה הורשה.

           (ב)  שר הבטחון יקבע הוראות לענין מסירתו של מידע רפואי שבידי צבא הגנה לישראל, שאינו נתון אישי צבאי, ובלבד שאין איסור למסרו על פי דין.

           (ג)   בסעיף זה –

           "דרישה" – לרבות פניה, שמטרתה קבלת נתון אישי צבאי, על מנת לעשות בו שימוש לצרכי הפונה או אדם אחר;

           "נתון אישי צבאי" – הסימול המספרי המציין את מידת התאמתו של אדם לשירות הצבאי, או מסמך צבאי הקובע כושר לשירות צבאי או את מידת ההתאמה לשירות, וכן כל נתון אחר ששר הבטחון קבע בצו לענין זה;

           "פקודות הצבא" – כהגדרתן בסעיף 1 לחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955.

מיום 10.8.1995

תיקון מס' 6

ס"ח תשנ"ה מס' 1541 מיום 10.8.1995 עמ' 440 (ה"ח 2418)

הוספת סעיף 44א

חובת שירות בטחון של השוהה בארץ ללא רשיון

45.   (א)  שהה אדם בישראל על פי רשיון לישיבת מעבר, לישיבת ביקור או לישיבת ארעי כאמור בחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952, ונשאר בישראל ששה חדשים לפחות לאחר שפקע תקפו של הרשיון בלי שחודש, רשאי פוקד להתרות בו בכתב כי אם לא ישיג רשיון לישיבה כאמור תוך שלושה חדשים מיום מסירת ההתראה לידיו, יראו, לענין שירות בטחון, את שהותו בישראל כישיבת קבע; עברו שלושה חדשים ולא הושג הרשיון, יראו, לענין חוק זה, מאותו יום ואילך את שהותו של האדם בישראל כישיבת קבע, וינהגו בו, לענין חוק זה, כאילו הגיע ארצה כעולה ביום האמור.

           (ב)  מסירתה של התראה לפי סעיף זה תהיה מסירה כדין, אף אם נמסרה לבן-משפחה של הנוגע בדבר הגר אתו ושמלאו לו שמונה עשרה שנים או אם נשלחה לנוגע בדבר בדואר רשום לפי מענו הרגיל או מענו האחרון.

           (ג)   בחישוב כל תקופה לפי סעיף זה לא יבואו במנין –

(1)   כל תקופה שבה היה הנוגע בדבר במאסר או במעצר לפי כל דין, או שהיה משוחרר ממאסר או ממעצר בערבות על פי כל דין;

(2)   התקופה שבין הגשת הבקשה של הנוגע בדבר להיתר יציאה לפי כל דין לבין היום שבו הודיעו לו כדין על מתן ההיתר; הוראה זו לא תחול על איסור יציאה שהטיל בית המשפט או בית דין מוסמך בתובענה אזרחית, או שהטיל ראש ההוצאה לפועל בביצוע פסק דין או החלטה אחרת שניתנו בתובענה אזרחית.

פרק ו': עבירות וסדרי דין

עונשין

46.   (א)  מי שעשה אחת מאלה, דינו – מאסר שנתיים:

(1)   לא מילא חובה המוטלת עליו בחוק זה או לפיו;

(2)   מסר ביודעין לרשות הפועלת לפי חוק זה ידיעה כוזבת בפרט שהוא חייב למסור לפי חוק זה;

(3)   השיג צו של פטור משירות או של דחיית שירות לפי סעיף 36, פטור לפי סעיף 40, היתר יציאה לחוץ לארץ, תעודה או רישום לפי סעיף 43 או כל הקלה אחרת הניתנת לפי חוק זה, הכל על ידי כך שמסר ביודעין לרשות הפועלת לפי חוק זה ידיעה כוזבת בפרט חשוב;

(4)   עבר על הוראות סעיף 43.

           (ב)  מי שעשה אחת מאלה, דינו – מאסר חמש שנים:

(1)   עשה אחד הדברים המפורטים בסעיף קטן (א), בכוונה להשתמט משירות בטחון;

(2)   חיבל או הטיל מום בגופו, או הניח לאדם אחר לחבל או להטיל בו מום, בכוונה לפגוע על ידי כך בכשרו הרפואי לשירות בטחון.

           (ג)   העובר על הוראות סעיף 44א, דינו – כפל הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

מיום 1.11.1991

תיקון מס' 4

ס"ח תשנ"א מס' 1366 מיום 31.7.1991 עמ' 213 (ה"ח 2051)

(א) מי שעשה אחת מאלה, דינו – מאסר שנתיים:

(1) לא מילא חובה המוטלת עליו בחוק זה או לפיו;

(2) מסר ביודעין לרשות הפועלת לפי חוק זה ידיעה כוזבת בפרט שהוא חייב למסור לפי חוק זה;

(3) השיג צו של פטור משירות או של דחיית שירות לפי סעיף 36, פטור לפי סעיף 40, היתר יציאה לחוץ לארץ לפי סעיף 43 היתר יציאה לחוץ לארץ, תעודה או רישום לפי סעיפים 43 או 43א או כל הקלה אחרת הניתנת לפי חוק זה, הכל על ידי כך שמסר ביודעין לרשות הפועלת לפי חוק זה ידיעה כוזבת בפרט חשוב;

(4) עבר עבירה לפי סעיף 43.

(4) עבר על הוראות סעיפים 43 או 43א.

 

מיום 10.8.1995

תיקון מס' 6

ס"ח תשנ"ה מס' 1541