Nevo.co.il

להורדת הקובץ בפורמט וורד לחץ כאן

חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951

עבודה – שכר ושעות עבודה – שעות עבודה ומנוחה

תוכן ענינים

פרק ראשון: מבוא

Go

3

סעיף 1

פירושים

Go

3

פרק שני: שעות עבודה

Go

3

סעיף 2

יום עבודה

Go

3

סעיף 3

שבוע עבודה

Go

3

סעיף 4

שינוי יום עבודה ושבוע עבודה

Go

3

סעיף 5

שינוי לפי הסכם קולקטיבי

Go

3

סעיף 6

איסור העבודה בשעות נוספות

Go

3

פרק שלישי: מנוחה שבועית

Go

3

סעיף 7

שעות המנוחה השבועית

Go

3

סעיף 8

שינוי שעות המנוחה השבועית

Go

4

סעיף 9

איסור העסקה במנוחה השבועית

Go

4

סעיף 9א

איסור עבודה במנוחה השבועית

Go

4

סעיף 9ב

תחולת סעיף 12

Go

4

סעיף 9ג

איסור הפליה

Go

4

סעיף 9ד

עובד שנדרש לעבוד במנוחה השבועית

Go

4

סעיף 9ד1

סירוב לעבוד ביום המנוחה השבועי

Go

4

סעיף 9ה

שינוי סביר בתנאי עבודה

Go

4

סעיף 9ו

אי תחולה

Go

5

סעיף 9ז

סמכות בית הדין לעבודה

Go

5

פרק רביעי: עבודה בשעות אסורות

Go

5

סעיף 10

העסקה המותרת בשעות נוספות

Go

5

סעיף 11

היתר העסקה בשעות נוספות

Go

5

סעיף 12

היתר העסקה במנוחה השבועית

Go

5

סעיף 13

שעות נוספות והגברת תעסוקה

Go

6

סעיף 14

תנאים והגבלות להיתר

Go

6

סעיף 15

היתר כללי והיתר מיוחד

Go

6

סעיף 16

גמול שעות נוספות

Go

6

סעיף 17

גמול עבודה במנוחה השבועית

Go

6

סעיף 18

שכר רגיל

Go

6

סעיף 19

תקנות בדבר חישוב הגמול

Go

6

פרק חמישי: הפסקות

Go

6

סעיף 20

הפסקות

Go

6

סעיף 20א

הפסקה לשם שימוש בחדר שירותים

Go

6

סעיף 21

הפסקה בין יום עבודה למשנהו

Go

7

סעיף 22

עבודת לילה

Go

7

סעיף 23

היתר בדבר הפסקות

Go

7

פרק ששי: פיקוח וענשים

Go

7

סעיף 24

סמכויות מפקח עבודה

Go

7

סעיף 25

פנקס שעות עבודה וכו'

Go

7

סעיף 26

ענשים

Go

7

סעיף 27

אחריותם של חברי הנהלה ושל מנהלים

Go

7

סעיף 28

דין חבורת עובדים

Go

8

פרק שביעי: הוראות שונות

Go

8

סעיף 30

תחולת החוק

Go

8

סעיף 31

המדינה כמעסיק

Go

8

סעיף 32

ביצוע ותקנות

Go

8

סעיף 33

חובת התיעצות

Go

8

סעיף 34

העברת סמכויות

Go

8

סעיף 35

שמירת זכויות

Go

8

סעיף 36

ביטול

Go

8

סעיף 37

תחילת תוקף ת"ט תשי"א 1951

Go

8


חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951*

פרק ראשון: מבוא

פירושים

1.    בחוק זה –

           "שעות עבודה" פירושו - הזמן שבו עומד העובד לרשות העבודה, לרבות הפסקות קצרות ומוסכמות הניתנות לעובד להחלפת כוח ואויר ולרבות הפסקות לפי סעיף 20א(א), חוץ מהפסקות על פי סעיף 20;

מיום 1.1.2010

תיקון מס' 13

ס"ח תש"ע מס' 2218 מיום 16.12.2009 עמ' 276 (ה"ח 281)

"שעות עבודה" פירושו - הזמן שבו עומד העובד לרשות העבודה, לרבות הפסקות קצרות ומוסכמות הניתנות לעובד להחלפת כוח ואויר ולרבות הפסקות לפי סעיף 20א(א), חוץ מהפסקות על פי סעיף 20;

           "שעות נוספות" פירושו - שעות העבודה העודפות -

(א)   על התחום שנקבע ליום עבודה בסעיף 2, או על יום עבודה שייקבע על פי סעיף 4, או

(ב)   על התחום שנקבע לשבוע עבודה בסעיף 3, או על שבוע עבודה שייקבע על פי סעיף 4;

           "עבודת לילה" פירושו - עבודה ששתי שעות ממנה, לפחות, הן בתחום השעות שבין 22 ובין 06.00;

           "מפקח עבודה" פירושו - מפקח כמשמעותו בפקודת מחלקת העבודה, 1943;

           "מפקח עבודה אזורי" פירושו - מפקח עבודה שנתמנה על ידי שר העבודה להיות מפקח עבודה אזורי.

פרק שני: שעות עבודה

יום עבודה

2.    (א)  יום עבודה לא יעלה על שמונה שעות עבודה.

           (ב)  בעבודת לילה וביום שלפני המנוחה השבועית וביום שלפני חג שהעובד אינו עובד בו, בין על פי חוק ובין על פי הסכם או נוהג, לא יעלה יום עבודה על שבע שעות עבודה.

שבוע עבודה

3.    שבוע עבודה לא יעלה על ארבעים וחמש שעות עבודה.

מיום 11.8.1993

תיקון מס' 8

ס"ח תשנ"ג מס' 1430 מיום 11.8.1993 עמ' 167 (ה"ח 2190)

החלפת סעיף 3

הנוסח הקודם:

3. שבוע עבודה לא יעלה על ארבעים ושבע שעות עבודה.

שינוי יום עבודה ושבוע עבודה

4.    (א)  שר העבודה רשאי לקבוע בתקנות -

(1)   יום עבודה שתחומו פחות מן הקבוע בסעיף 2 ושבוע עבודה שתחומו פחות מן הקבוע בסעיף 3 - לעבודות מסויימות, אם ראה צורך בכך מטעמים שבבריאות העובד או שבנסיבות העבודה;

(2)   יום עבודה שתחומו יתר על הקבוע בסעיף 2 ושבוע עבודה שתחומו יתר על הקבוע בסעיף 3 -

(I)    לעבודות מסויימות בחקלאות ועבודות הקשורות במישרין לטיפול בבעלי חיים;

(II)   לעבודות במקום שמטפלים בחולים, בבתי-  מרקחת, במוסדות החלמה, במוסדות לטיפול בזקנים או בילדים;

(III)  לעבודות בבתי אוכל, בבתי מלון ובבתי קפה;

(IV)  לשמירה;

(V)   לעובדים בשירות המדינה או בשירות רשות מקומית עבודה שאינה תעשיתית, לכולם או לחלק מהם, בעבודות שהן לדעת שר העבודה חיוניות לציבור ושפורטו בתקנות,

ובלבד שיום עבודה לא יעלה על עשר שעות עבודה, ושבוע עבודה לא יעלה, בממוצע לתקופה שתיקבע בתקנות, על ארבעים וחמש שעות עבודה.

           (ב)  על אף האמור בסעיף 2, לא יעלה יום עבודה של עובד חדשי במשק בית פרטי שאינו עובד חלקי, על 10 שעות עבודה; דין יום עבודה לפי סעיף קטן זה כדין יום עבודה לפי סעיף 2.

מיום 11.8.1993

תיקון מס' 8

ס"ח תשנ"ג מס' 1430 מיום 11.8.1993 עמ' 167 (ה"ח 2190)

ובלבד שיום עבודה לא יעלה על עשר שעות עבודה, ושבוע עבודה לא יעלה, בממוצע לתקופה שתיקבע בתקנות, על ארבעים ושבע ארבעים וחמש שעות עבודה.

שינוי לפי הסכם קולקטיבי

5.    (א)  אישר שר העבודה הסכם קולקטיבי, שבו נקבע יום עבודה ארוך משמונה שעות עבודה או שבוע עבודה ארוך מארבעים וחמש שעות, דינם של יום עבודה ושבוע עבודה כאלה כדין יום עבודה ושבוע עבודה לפי הסעיפים 2 ו- 3.

           שר העבודה לא יתן אישור על פי סעיף קטן זה, אלא אם -

(1)   נוכח שבגלל הנסיבות המיוחדות אין לקיים יום עבודה כקבוע בסעיף 2 או שבוע עבודה כקבוע בסעיף 3;

(2)   המספר הממוצע של שעות העבודה לתקופה שנקבעה בהסכם הקולקטיבי אינו עולה על עשר ליום וארבעים וחמש לשבוע.

           (ב)  אישר שר העבודה הסכם קולקטיבי, שבו נקבע לאחד הימים בשבוע יום עבודה שלא למעלה מחמש שעות עבודה ולשני ימים בשבוע יום עבודה שלא למעלה מתשע שעות עבודה, דינם של ימי עבודה כאלה כדין יום עבודה לפי סעיף 2.

מיום 11.8.1993

תיקון מס' 8

ס"ח תשנ"ג מס' 1430 מיום 11.8.1993 עמ' 167 (ה"ח 2190)

(א) אישר שר העבודה הסכם קולקטיבי, שבו נקבע יום עבודה ארוך משמונה שעות עבודה או שבוע עבודה ארוך מארבעים ושבע מארבעים וחמש שעות, דינם של יום עבודה ושבוע עבודה כאלה כדין יום עבודה ושבוע עבודה לפי הסעיפים 2 ו- 3.

שר העבודה לא יתן אישור על פי סעיף קטן זה, אלא אם -

(1) נוכח שבגלל הנסיבות המיוחדות אין לקיים יום עבודה כקבוע בסעיף 2 או שבוע עבודה כקבוע בסעיף 3;

(2) המספר הממוצע של שעות העבודה לתקופה שנקבעה בהסכם הקולקטיבי אינו עולה על עשר ליום וארבעים ושבע וארבעים וחמש לשבוע.

איסור העבודה בשעות נוספות

6.    העסקת עובד בשעות נוספות אסורה, אם אינה מותרת לפי סעיף 10, או אם לא הותרה לפי סעיף 11.

מיום 15.7.2014

תיקון מס' 14

ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 603 (ה"ח 535)

6. העבדת העסקת עובד בשעות נוספות אסורה, אם אינה מותרת לפי סעיף 10, או אם לא הותרה לפי סעיף 11.

פרק שלישי: מנוחה שבועית

שעות המנוחה השבועית

7.    (א)  לפחות שלושים ושש שעות רצופות לשבוע הן המנוחה השבועית של העובד.

           (ב)  המנוחה השבועית תכלול -

(1)   לגבי יהודי - את יום השבת;

(2)   לגבי מי שאינו יהודי - את יום השבת או את יום הראשון או את היום הששי בשבוע, הכל לפי המקובל עליו כיום המנוחה השבועית שלו.

שינוי שעות המנוחה השבועית

8.    שר העבודה רשאי לקבוע, בתקנות, לעבודות מסויימות, מנוחה שבועית שתחומה פחות משלושים ושש שעות, אך לא פחות מעשרים וחמש שעות רצופות. דין המנוחה השבועית שתיקבע בתקנות לפי סעיף זה כדין המנוחה השבועית לפי סעיף 7.

איסור העסקה במנוחה השבועית

9.    העסקת עובד במנוחה השבועית אסורה, אם לא הותרה לפי סעיף 12.

מיום 15.7.2014

תיקון מס' 14

ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 603 (ה"ח 535)

איסור העבדה העסקה במנוחה השבועית

9. העבדת העסקת עובד במנוחה השבועית אסורה, אם לא הותרה לפי סעיף 12.

איסור עבודה במנוחה השבועית

9א.     (א)  בימי המנוחה הקבועים כמשמעותם בפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח-1948, לא יעבוד בעל בית מלאכה בבית מלאכתו, ולא בעל מפעל תעשיה במפעלו, ולא יסחר בעל חנות בחנותו.

           (ב)  בימי מנוחה כאמור לא יעבוד חבר של אגודה שיתופית בבית מלאכה או במפעל תעשיה של האגודה; בבית מלאכה או מפעל תעשיה של אגודה שיתופית חקלאית לא יעבוד חבר אלא אם העבודה קשורה בשירותים הנחוצים למשק שלה.

           (ג)   מי שאינו יהודי רשאי - לגבי בית מלאכתו, מפעל תעשייתו או חנותו, הנמצאים בתחום רשות מקומית שמספר תושביה שאינם יהודים הוא, לפי קביעת הרשות, לפחות רבע מכלל תושבי הרשות - לקיים את האיסורים לפי סעיף זה, או בימי המנוחה כאמור או בימי שבתו וחגיו, לפי בחירתו; והוא הדין לגבי רובע של רשות מקומית, שתחומו ומספרם היחסי של תושביו שאינם יהודים בכלל תושביו - שהוא רבע לפחות - נקבעו לענין זה על ידי אותה רשות.

           (ד)  האמור בסעיף קטן (ג) אין בו כדי למנוע נאשם לפי סעיף זה מלהביא ראיות כי מספר התושבים שאינם יהודים בתחום רשות מקומית או רובע שלה, לפי הענין, אינו פחות מרבע מכלל תושבי הרשות או הרובע.

מיום 18.3.1969

תיקון מס' 1

ס"ח תשכ"ט מס' 551 מיום 18.3.1969 עמ' 54 (ה"ח 696)

הוספת סעיף 9א

תחולת סעיף 12

9ב.     הוראות סעיף 12 יחולו, בשינויים המחוייבים, על מתן היתרי עבודה בימי מנוחה למי שהוראות סעיף 9א חלות עליו.

מיום 18.3.1969

תיקון מס' 1

ס"ח תשכ"ט מס' 551 מיום 18.3.1969 עמ' 55 (ה"ח 696)

הוספת סעיף 9ב

איסור הפליה

9ג.      (א)  לא יסרב הזקוק לעובד לקבל אדם לעבודה בשל כך בלבד שהוא הודיע עם קבלתו לעבודה שאינו מסכים לעבוד בימי המנוחה השבועית על פי איסור שבמצוות דתו שאותן הוא מקיים, ולא ידרוש ממנו ליתן התחייבות לעבוד בימי המנוחה השבועית כתנאי לקבלתו לעבודה.

           (ב)  הזקוק לעובד רשאי לדרוש ממי שהודיע כאמור בסעיף קטן (א) שימסור לו, לא יאוחר משבעה ימים מיום הדרישה, תצהיר בכתב לפי סעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א- 1971, ובו הפרטים המבססים את הודעתו ובכללם פרטים המעידים על הכרתו הדתית ועל קיום מצוות דתו, ואם הוא יהודי - שהוא גם שומר על כשרות בביתו ומחוצה לו ואינו נוסע בשבת.

מיום 5.4.1981

תיקון מס' 5

ס"ח תשמ"א מס' 1010 מיום 6.3.1981 עמ' 124 (ה"ח 1493)

הוספת סעיף 9ג

עובד שנדרש לעבוד במנוחה השבועית

9ד.     (א)  עובד שמעסיקו דורש ממנו לעבוד בימי המנוחה השבועית, או שהודיע לו על כוונתו לדרוש ממנו לעבוד כאמור, רשאי להודיע למעסיקו, לא יאוחר משלושה ימים מיום הדרישה או ההודעה כאמור, שהוא אינו מסכים לעבוד בימי המנוחה השבועית על פי איסור שבמצוות דתו שאותן הוא מקיים.

           (ב)  מעסיק רשאי לדרוש מעובד שהודיע לו כאמור בסעיף קטן (א) שימסור לו, לא יאוחר משבעה ימים מיום הדרישה, תצהיר בכתב לפי סעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א- 1971, ובו הפרטים כאמור בסעיף 9ג(ב).

מיום 5.4.1981

תיקון מס' 5

ס"ח תשמ"א מס' 1010 מיום 6.3.1981 עמ' 125 (ה"ח 1493)

הוספת סעיף 9ד

מיום 21.1.2002

תיקון מס' 11

ס"ח תשס"ב מס' 1824 מיום 21.1.2002 עמ' 100 (ה"ח 3057)

(א) עובד שלא עבד קודם לכן בימי המנוחה השבועית ושמעבידו דרש עובד שמעבידו דורש ממנו לעבוד בימי המנוחה השבועית, או שהודיע לו על כוונתו לדרוש ממנו לעבוד כאמור, רשאי להודיע למעבידו, לא יאוחר משלושה ימים מיום הדרישה או ההודעה כאמור, שהוא אינו מסכים לעבוד בימי המנוחה השבועית על פי איסור שבמצוות דתו שאותן הוא מקיים.

מיום 15.7.2014

תיקון מס' 14

ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 603 (ה"ח 535)

9ד. (א) עובד שמעבידו שמעסיקו דורש ממנו לעבוד בימי המנוחה השבועית, או שהודיע לו על כוונתו לדרוש ממנו לעבוד כאמור, רשאי להודיע למעבידו למעסיקו, לא יאוחר משלושה ימים מיום הדרישה או ההודעה כאמור, שהוא אינו מסכים לעבוד בימי המנוחה השבועית על פי איסור שבמצוות דתו שאותן הוא מקיים.

(ב) מעביד מעסיק רשאי לדרוש מעובד שהודיע לו כאמור בסעיף קטן (א) שימסור לו, לא יאוחר משבעה ימים מיום הדרישה, תצהיר בכתב לפי סעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א- 1971, ובו הפרטים כאמור בסעיף 9ג(ב).

סירוב לעבוד ביום המנוחה השבועי

9ד1.[1]  (א)  בלי לגרוע מהוראות סעיפים 9ג(א) ו-9ד(א) –

(1)   לא יסרב הזקוק לעובד לקבל אדם לעבודה בשל כך בלבד שהוא הודיע עם קבלתו לעבודה שאינו מסכים לעבוד בימי המנוחה השבועית, ולא ידרוש ממנו לתת התחייבות לעבוד בימי המנוחה השבועית כתנאי לקבלתו לעבודה;

(2)   עובד שמעסיקו דורש ממנו לעבוד בימי המנוחה השבועית, או שהודיע לו על כוונתו לדרוש ממנו לעבוד כאמור, רשאי להודיע למעסיקו, לא יאוחר משלושה ימים מיום הדרישה או ההודעה כאמור, שהוא אינו מסכים לעבוד בימי המנוחה השבועית.

           (ב)  הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו –

(1)   במקומות עבודה או בעבודות המנויים בסעיף 9ו(ב);

(2)   במקום עבודה שאישרה ועדת השרים האמורה בסעיף 12(ב) (בסעיף זה – ועדת השרים), בכפוף להוראות סעיף קטן (ג).

           (ג)   (1)   אישור ועדת השרים כאמור בסעיף קטן (ב)(2) (בסעיף זה – אישור ועדת השרים) יינתן בשל טעמים ייחודיים הקשורים באותו מקום עבודה, ובלבד שהסירוב לעבוד ביום המנוחה השבועי עלול לפגוע פגיעה משמעותית באותו מקום עבודה או בתהליך עבודה או בסיפוק צרכים חיוניים לציבור או לחלק ממנו, והכול בהתחשב בטובת העובדים; האישור יכול שיינתן גם לגבי מקצוע או תפקיד מסוים במקום העבודה;

(2)   ניתן אישור ועדת השרים לגבי כלל העובדים במקום העבודה, תנמק הוועדה את החלטתה בכתב ותמסור על כך דיווח לוועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת;

(3)   כל אחד מחברי ועדת השרים רשאי למנות מטעמו עובד ממשרדו כנציגו בוועדת השרים לעניין סעיף זה;

(4)   לשם הפעלתה סמכותה לפי סעיף זה, תתכנס ועדת השרים אחת לרבעון לפחות, ובמועד ההתכנסות כאמור תדון ותחליט בכל הבקשות שהועברו אליה עד לאותו מועד;

(5)   שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים ידווח לוועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, אחת לשנה, על אישורי ועדת השרים באותה שנה.

מיום 1.1.2019

פסקאות 9ד1(ב)(2), 9ד1(ג) מיום 21.6.2018

תיקון מס' 18

ס"ח תשע"ח מס' 2725 מיום 21.6.2018 עמ' 698 (ה"ח 654)

הוספת סעיף 9ד1

שינוי סביר בתנאי עבודה

9ה.     מעסיק רשאי לשנות באופן סביר את תנאי עבודתו וסדרי עבודתו של מי שהודיע לפי סעיפים 9ג או 9ד, שאינו מסכים לעבוד בימי המנוחה השבועית.

מיום 5.4.1981

תיקון מס' 5

ס"ח תשמ"א מס' 1010 מיום 6.3.1981 עמ' 125 (ה"ח 1493)

הוספת סעיף 9ה

מיום 15.7.2014

תיקון מס' 14

ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 603 (ה"ח 535)

9ה. מעביד מעסיק רשאי לשנות באופן סביר את תנאי עבודתו וסדרי עבודתו של מי שהודיע לפי סעיפים 9ג או 9ד, שאינו מסכים לעבוד בימי המנוחה השבועית.

מיום 1.1.2019

תיקון מס' 18

ס"ח תשע"ח מס' 2725 מיום 21.6.2018 עמ' 699 (ה"ח 654)

9ה. מעסיק רשאי לשנות באופן סביר את תנאי עבודתו וסדרי עבודתו של מי שהודיע לפי סעיפים 9ג או 9ד 9ג, 9ד או 9ד1, שאינו מסכים לעבוד בימי המנוחה השבועית.

אי תחולה

9ו.      (א)  הודעה לפי סעיפים 9ג או 9ד שהיא הודעת שקר, או שנותנה נדרש למסור תצהיר כאמור בסעיפים אלה, ולא עשה כן - בטלה.

           (ב)  הוראות סעיפים 9ג ו- 9ד לא יחולו -

(1)   במקום עבודה שהוא מפעל או מוסד או חלק מהם המופקדים על בטחון הציבור;

(2)   בעבודה הקשורה בבטחון המדינה או בשמירת בטיחותם, שלומם או בריאותם של בני אדם;

(3)   בעבודה הקשורה באירוח בבתי מלון;

(4)   בעבודה הקשורה בייצור חשמל והזרמתו;

(5)   בעבודה הקשורה בקיום אספקה או שירותים חיוניים ושנקבעה בצו מאת ועדת השרים הנזכרת בסעיף 12(ב), באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אם לדעת ועדת השרים תחולת הסעיפים האמורים עלולה למנוע קיום האספקה או השירותים כאמור.

מיום 5.4.1981

תיקון מס' 5

ס"ח תשמ"א מס' 1010 מיום 6.3.1981 עמ' 125 (ה"ח 1493)

הוספת סעיף 9ו

סמכות בית הדין לעבודה

9ז.      (א)  לבית דין אזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט- 1969 (להלן - בית הדין האזורי), תהיה סמכות יחודית לדון בתובענות שעילתן בהוראות סעיף 9.

           (ב)  לא יזדקק בית הדין האזורי לתובענה שעילתה בהוראות סעיפים 9ג עד 9ו, שהוגשה לאחר שחלפו שנים עשר חדשים מיום תחילת העילה.

מיום 5.4.1981

תיקון מס' 5

ס"ח תשמ"א מס' 1010 מיום 6.3.1981 עמ' 125 (ה"ח 1493)

הוספת סעיף 9ז

מיום 26.11.2000

תיקון מס' 10

ס"ח תשס"א מס' 1757 מיום 26.11.2000 עמ' 12 (ה"ח 2896)

(ב) לא יזדקק בית הדין האזורי לתובענה שעילתה בהוראות סעיפים 9ג עד 9ו, שהוגשה לאחר שחלפו שלושה שנים עשר חדשים מיום תחילת העילה.

פרק רביעי: עבודה בשעות אסורות

העסקה המותרת בשעות נוספות

10.   (א)  העסקת עובד בשעות נוספות מותרת –

(1)   כשתאונה או מאורע בלתי צפוי מראש מחייבים זאת, או כשיש לטפל באופן דחוף במכונות או בציוד, ואינה מותרת אלא במידה הדרושה למניעת הפרעה קשה בתהליך הרגיל של העבודה, או למניעת נזק לגוף או לנכס שאין למנוע אותו בדרך אחרת;

(2) כשעובדים במשמרות; ובלבד שלא יעבדו יותר משעה נוספת אחת ליום, ושהממוצע לשלושה שבועות לא יעלה על ארבעים וחמש שעות עבודה לשבוע;

(3) בהכנת מאזן שנתי, ברישום מלאי הסחורה ובמכירה שלפני חג; ובלבד שלא יעבדו יותר מארבע שעות נוספות ליום וממאה לשנה.

           (ב)  הועסק עובד שעות נוספות על פי פסקה (1) של סעיף קטן (א) – תימסר לכל המאוחר למחרת היום הודעה על כך בכתב למפקח עבודה אזורי, ולא ימשיכו בעבודת שעות נוספות, אלא אם נתן המפקח היתר לכך בכתב וקוימו התנאים שבהיתר.

מיום 11.8.1993

תיקון מס' 8

ס"ח תשנ"ג מס' 1430 מיום 11.8.1993 עמ' 167 (ה"ח 2190)

(2) כשעובדים במשמרות; ובלבד שלא יעבדו יותר משעה נוספת אחת ליום, ושהממוצע לשלושה שבועות לא יעלה על ארבעים ושבע ארבעים וחמש שעות עבודה לשבוע;

מיום 15.7.2014

תיקון מס' 14

ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 603 (ה"ח 535)

העבדה העסקה המותרת בשעות נוספות

10. (א) העבדת העסקת עובד בשעות נוספות מותרת –

(1) כשתאונה או מאורע בלתי צפוי מראש מחייבים זאת, או כשיש לטפל באופן דחוף במכונות או בציוד, ואינה מותרת אלא במידה הדרושה למניעת הפרעה קשה בתהליך הרגיל של העבודה, או למניעת נזק לגוף או לנכס שאין למנוע אותו בדרך אחרת;

(2) כשעובדים במשמרות; ובלבד שלא יעבדו יותר משעה נוספת אחת ליום, ושהממוצע לשלושה שבועות לא יעלה על ארבעים וחמש שעות עבודה לשבוע;

(3) בהכנת מאזן שנתי, ברישום מלאי הסחורה ובמכירה שלפני חג; ובלבד שלא יעבדו יותר מארבע שעות נוספות ליום וממאה לשנה.

(ב) הועבד הועסק עובד שעות נוספות על פי פסקה (1) של סעיף קטן (א) – תימסר לכל המאוחר למחרת היום הודעה על כך בכתב למפקח עבודה אזורי, ולא ימשיכו בעבודת שעות נוספות, אלא אם נתן המפקח היתר לכך בכתב וקוימו התנאים שבהיתר.

היתר העסקה בשעות נוספות

11[2].   שר העבודה רשאי להתיר העסקת עובד בשעות נוספות –

(1)  בשעה שצרכי ההספקה והשירותים החיוניים מחייבים זאת, לדעת שר העבודה, לדעת שר הבטחון, כשהמדובר הוא במקומות עבודה, הנתונים להוראותיו, או שבהם מבצעים הזמנות של צבא-הגנה לישראל, או לדעת השר לביטחון הפנים כשהמדובר הוא במקומות עבודה הנתונים להוראותיו;

(1א)        אם ניתנה החלטה על שעת חירום ומצב המשק בשל שעת החירום מחייב זאת; בפסקה זו, "החלטה על שעת חירום" – כל אחת מאלה:

(א)   הכרזה על מצב מיוחד בעורף לפי סעיף 9ג לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951;

(ב)   הוצאת צו הקורא לחיילי מילואים להתייצב לשירות מילואים לפי סעיף 8 לחוק שירות המילואים, התשס"ח-2008;

(ג)    הכרזה על אירוע חירום אזרחי לפי סעיף 90ב לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-1971;

(2)  בשירותים ציבוריים לא-תעשיתיים;

(3)  בשמירה;

(4)  במקום שבו מטפלים בחולים, בבתי מרקחת, במוסדות החלמה, במוסדות לטיפול בזקנים או בילדים;

(5)  בבתי אוכל, בבתי מלון, בבתי קפה, במפעלי תרבות, ספורט ושעשועים;

(6)  בעבודת הכנה או גמר שיש לעשותה מחוץ לשעות העבודה הרגילות, ובעבודה שמטבעה היא נעשית לסירוגין ובהפסקות, ועל העובד להיות כל הזמן במקום עבודתו;

(7)  בעבודה עונתית או במקרים יוצאים מן הכלל כשיש לחץ עבודה זמני בלתי רגיל;

(8)  מטעמים הקשורים בצורכי הכלכלה והמשק או מטעמים ייחודיים הקשורים בצורכי סוג עבודה מסוים, מקום עבודה מסוים או ענף עבודה מסוים, ובהתחשב בטובת העובדים.

מיום 15.7.2014

תיקון מס' 14

ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 603 (ה"ח 535)

היתר העבדה העסקה בשעות נוספות

11. שר העבודה רשאי להתיר העבדת העסקת עובד בשעות נוספות –

מיום 13.3.2018

תיקון מס' 17

ס"ח תשע"ח מס' 2705 מיום 13.3.2018 עמ' 284 (ה"ח 1190)

11. שר העבודה רשאי להתיר העסקת עובד בשעות נוספות –

(1) בתקופה שבה קיים במדינה מצב של חירום בתוקף הכרזה לפי סעיף 9(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח-1948, וכן בשעה שצרכי ההספקה והשירותים החיוניים מחייבים זאת, לדעת שר העבודה, או לדעת לדעת שר הבטחון, כשהמדובר הוא במקומות עבודה, הנתונים להוראותיו, או שבהם מבצעים הזמנות של צבא-הגנה לישראל, או לדעת השר לביטחון הפנים כשהמדובר הוא במקומות עבודה הנתונים להוראותיו;

(1א) אם ניתנה החלטה על שעת חירום ומצב המשק בשל שעת החירום מחייב זאת; בפסקה זו, "החלטה על שעת חירום" – כל אחת מאלה:

(א) הכרזה על מצב מיוחד בעורף לפי סעיף 9ג לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951;

(ב) הוצאת צו הקורא לחיילי מילואים להתייצב לשירות מילואים לפי סעיף 8 לחוק שירות המילואים, התשס"ח-2008;

(ג) הכרזה על אירוע חירום אזרחי לפי סעיף 90ב לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-1971;

(2) בשירותים ציבוריים לא-תעשיתיים;

(3) בשמירה;

(4) במקום שבו מטפלים בחולים, בבתי מרקחת, במוסדות החלמה, במוסדות לטיפול בזקנים או בילדים;

(5) בבתי אוכל, בבתי מלון, בבתי קפה, במפעלי תרבות, ספורט ושעשועים;

(6) בעבודת הכנה או גמר שיש לעשותה מחוץ לשעות העבודה הרגילות, ובעבודה שמטבעה היא נעשית לסירוגין ובהפסקות, ועל העובד להיות כל הזמן במקום עבודתו;

(7) בעבודה עונתית או במקרים יוצאים מן הכלל כשיש לחץ עבודה זמני בלתי רגיל;

(8) מטעמים הקשורים בצורכי הכלכלה והמשק או מטעמים ייחודיים הקשורים בצורכי סוג עבודה מסוים, מקום עבודה מסוים או ענף עבודה מסוים, ובהתחשב בטובת העובדים.

היתר העסקה במנוחה השבועית

12[3].   (א)  שר העבודה רשאי להתיר העסקת עובד בשעות המנוחה השבועית, או בחלק מהן, אם הוא משוכנע שהפסקת העבודה למנוחה השבועית לכולה או לחלק ממנה, עלולה לפגוע בהגנת המדינה או בבטחון הגוף או הרכוש, או לפגוע פגיעה רבה בכלכלה, בתהליך עבודה או בסיפוק צרכים שהם, לדעת שר העבודה, חיוניים לציבור או לחלק ממנו.

           (א1)        במתן היתר לפי סעיף קטן (א) יתחשב שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים בשיקולים אלה:

(1)   רווחת העובד;

(2)   מסורת ישראל;

(3)   קיום חלופה שאינה מחייבת העסקה בשעות המנוחה השבועית;

(4)   ההשפעה שיש במתן ההיתר על אופי המרחב הציבורי שבו תתבצע העבודה שלגביה מתבקש ההיתר;

(5)   כל שיקול אחר שיש בו כדי להגשים את תכליות חוק זה.

           (ב)  היתר כללי לפי סעיף קטן (א) לא יינתן אלא על פי החלטת ועדת שרים המורכבת מראש הממשלה, שר הדתות[4] ושר העבודה.

           (ג)   בהיתר מיוחד לפי סעיף קטן (א) יפורטו המקצועות או התפקידים של העובדים שלגביהם ניתן ההיתר או המחלקות במקום העבודה שלגבי עובדיהן ניתן ההיתר.

מיום 30.3.1983

תיקון מס' 6

ס"ח תשמ"א מס' 1079 מיום 30.3.1983 עמ' 62 (ה"ח 1620)

הוספת סעיף קטן 12(ג)

מיום 15.7.2014

תיקון מס' 14

ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 603 (ה"ח 535)

היתר העבדה העסקה במנוחה השבועית

(א) שר העבודה רשאי להתיר העבדת העסקת עובד בשעות המנוחה השבועית, או בחלק מהן, אם הוא משוכנע שהפסקת העבודה למנוחה השבועית לכולה או לחלק ממנה, עלולה לפגוע בהגנת המדינה או בבטחון הגוף או הרכוש, או לפגוע פגיעה רבה בכלכלה, בתהליך עבודה או בסיפוק צרכים שהם, לדעת שר העבודה, חיוניים לציבור או לחלק ממנו.

מיום 28.12.2017

תיקון מס' 16

ס"ח תשע"ח מס' 2675 מיום 28.12.2017 עמ' 73 (ה"ח 1180)

הוספת סעיף קטן 12(א1)

מיום 1.1.2019

תיקון מס' 18

ס"ח תשע"ח מס' 2725 מיום 21.6.2018 עמ' 699 (ה"ח 654)

(ב) היתר כללי לפי סעיף קטן (א) לא יינתן אלא על פי החלטת ועדת שרים המורכבת מראש הממשלה, שר הדתות השר לשירותי דת ושר העבודה.

שעות נוספות והגברת תעסוקה

13.   שר העבודה רשאי, בצו שפורסם ברשומות או בהודעה מיוחדת, לאסור או להגביל העסקת עובד בשעות נוספות המותרת לפי סעיף 10(א), להוציא פסקה (1), או שהותרה לפי סעיף 11, אם ראה צורך לעשות כן לשם הגברת התעסוקה.

מיום 15.7.2014

תיקון מס' 14

ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 603 (ה"ח 535)

13. שר העבודה רשאי, בצו שפורסם ברשומות או בהודעה מיוחדת, לאסור או להגביל העבדת העסקת עובד בשעות נוספות המותרת לפי סעיף 10(א), להוציא פסקה (1), או שהותרה לפי סעיף 11, אם ראה צורך לעשות כן לשם הגברת התעסוקה.

תנאים והגבלות להיתר

14.   (א)  שר העבודה רשאי לקבוע תנאים והגבלות להיתר.

           (ב)  בהיתר העבודה בשעות נוספות יקבע שר העבודה את תחום השעות הנוספות המותרות.

           (ג)   היתר לפי סעיף 11(1א) יכול שיינתן לגבי השטח שלגביו ניתנה החלטה על שעת חירום כאמור באותו סעיף או לגבי שטח שמחוץ לשטח כאמור, והוא יעמוד בתוקפו כל עוד ההחלטה על שעת חירום עומדת בתוקפה או עד מועד מוקדם יותר שנקבע בהיתר.

מיום 13.3.2018

תיקון מס' 17

ס"ח תשע"ח מס' 2705 מיום 13.3.2018 עמ' 284 (ה"ח 1190)

הוספת סעיף קטן 14(ג)

היתר כללי והיתר מיוחד

15.   (א)  היתר יכול להיות כללי או מיוחד.

           (ב)  הודעה על מתן היתר כללי ועל התנאים וההגבלות שנקבעו לו וכן הודעה על ביטול היתר כללי או על שינוי התנאים שנקבעו לו, תפורסם ברשומות.

           היתר מיוחד לא יינתן לתקופה העולה על שתי שנים, ומי שניתן לו ההיתר יציג אותו הצגה נראית לעין במקום שבו מעסיקים לפיו.

מיום 15.7.2014

תיקון מס' 14

ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 603 (ה"ח 535)

(ב) הודעה על מתן היתר כללי ועל התנאים וההגבלות שנקבעו לו וכן הודעה על ביטול היתר כללי או על שינוי התנאים שנקבעו לו, תפורסם ברשומות.

היתר מיוחד לא יינתן לתקופה העולה על שתי שנים, ומי שניתן לו ההיתר יציג אותו הצגה נראית לעין במקום שבו מעבידים מעסיקים לפיו.

גמול שעות נוספות

16.   (א)  הועסק עובד שעות נוספות, ישלם לו המעביד בעד שתי השעות הנוספות הראשונות שבאותו יום שכר עבודה לא פחות מ-¼1 מהשכר הרגיל, ובעד כל שעה נוספת שאחריהן לא פחות מ-½1 מהשכר הרגיל.

           היה שכרו של עובד, כולו או חלקו לפי כמות התוצרת, ישלם לו המעביד בעד כל יחידה, שנעשתה בשתי השעות הנוספות הראשונות שבאותו יום, שכר עבודה לא פחות מ-¼1 מהשכר המשתלם בעד כל יחידה שנעשתה בשעות העבודה הרגילות, ובעד כל יחידה שנעשתה בשעות הנוספות שלמעלה משתים – לא פחות מ-½1 מהשכר המשתלם בעד כל יחידה שנעשתה בשעות העבודה הרגילות.

           (ב)  היה שכרו של העובד על בסיס של חודש או של תקופה ארוכה יותר, יהא המעביד זכאי ליתן לעובד בעבודה מן העבודות המפורטות בפסקה (2) של סעיף 4(א) ובסעיף 4(ב), במקום תשלום שכר לפי סעיף זה, מנוחה של שעה ורבע לפחות תמורת כל שעה משתי השעות הנוספות הראשונות שבאותו יום, ומנוחה של שעה וחצי לפחות תמורת כל שעה נוספת שאחריהן.

מיום 15.7.2014

תיקון מס' 14

ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 603 (ה"ח 535)

16. (א) הועבד הועסק עובד שעות נוספות, ישלם לו המעביד המעסיק בעד שתי השעות הנוספות הראשונות שבאותו יום שכר עבודה לא פחות מ-¼1 מהשכר הרגיל, ובעד כל שעה נוספת שאחריהן לא פחות מ-½1 מהשכר הרגיל.

היה שכרו של עובד, כולו או חלקו לפי כמות התוצרת, ישלם לו המעביד המעסיק בעד כל יחידה, שנעשתה בשתי השעות הנוספות הראשונות שבאותו יום, שכר עבודה לא פחות מ-¼1 מהשכר המשתלם בעד כל יחידה שנעשתה בשעות העבודה הרגילות, ובעד כל יחידה שנעשתה בשעות הנוספות שלמעלה משתים – לא פחות מ-½1 מהשכר המשתלם בעד כל יחידה שנעשתה בשעות העבודה הרגילות.

(ב) היה שכרו של העובד על בסיס של חודש או של תקופה ארוכה יותר, יהא המעביד המעסיק זכאי ליתן לעובד בעבודה מן העבודות המפורטות בפסקה (2) של סעיף 4(א) ובסעיף 4(ב), במקום תשלום שכר לפי סעיף זה, מנוחה של שעה ורבע לפחות תמורת כל שעה משתי השעות הנוספות הראשונות שבאותו יום, ומנוחה של שעה וחצי לפחות תמורת כל שעה נוספת שאחריהן.

גמול עבודה במנוחה השבועית

17.   (א)  הועסק עובד בשעות המנוחה השבועית או בחלק מהן:

(1)   ישלם לו המעסיק בעד שעות אלה שכר עבודה לא פחות מ-½1 משכרו הרגיל. היה שכרו של העובד, כולו או חלקו, לפי כמות התוצרת, ישלם לו המעסיק בעד כל יחידה שנעשתה בשעות המנוחה השבועית שכר עבודה לא פחות מ-½1 מהשכר המשתלם בעד כל יחידה שנעשתה בשעות העבודה הרגילות;

(2)   יתן לו המעסיק, במקום שעות המנוחה השבועית שבהן עבד, שעות מנוחה במספר ובזמן שנקבעו בהיתר שלפיו הועסק.

           (ב)  היה שכרו של העובד על בסיס של חודש או של תקופה ארוכה יותר, יהא המעסיק זכאי ליתן לעובד, במקום הגמול לפי פסקה (1) של סעיף קטן (א) מנוחה של שעה וחצי לפחות תמורת כל שעה משעות המנוחה השבועית שבה עבד.

מיום 15.7.2014

תיקון מס' 14

ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 603 (ה"ח 535)

17. (א) הועבד הועסק עובד בשעות המנוחה השבועית או בחלק מהן:

(1) ישלם לו המעביד המעסיק בעד שעות אלה שכר עבודה לא פחות מ-½1 משכרו הרגיל. היה שכרו של העובד, כולו או חלקו, לפי כמות התוצרת, ישלם לו המעביד המעסיק בעד כל יחידה שנעשתה בשעות המנוחה השבועית שכר עבודה לא פחות מ-½1 מהשכר המשתלם בעד כל יחידה שנעשתה בשעות העבודה הרגילות;

(2) יתן לו המעביד המעסיק, במקום שעות המנוחה השבועית שבהן עבד, שעות מנוחה במספר ובזמן שנקבעו בהיתר שלפיו הועבד הועסק.

(ב) היה שכרו של העובד על בסיס של חודש או של תקופה ארוכה יותר, יהא המעביד המעסיק זכאי ליתן לעובד, במקום הגמול לפי פסקה (1) של סעיף קטן (א) מנוחה של שעה וחצי לפחות תמורת כל שעה משעות המנוחה השבועית שבה עבד.

שכר רגיל

18.   לענין הסעיפים 16 ו-17 "שכר רגיל" כולל כל התוספות שמעסיק משלם לעובדו.

מיום 15.7.2014

תיקון מס' 14

ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 603 (ה"ח 535)

18. לענין הסעיפים 16 ו-17 "שכר רגיל" כולל כל התוספות שמעביד שמעסיק משלם לעובדו.

תקנות בדבר חישוב הגמול

19.   שר העבודה רשאי לקבוע בתקנות הוראות משלימות בדבר חישוב גמול שעות נוספות וגמול עבודה במנוחה השבועית, לענין הסעיפים 16 ו-17.

פרק חמישי: הפסקות

הפסקות

20.   (א)  ביום עבודה של שש שעות ולמעלה, תופסק העבודה למנוחה ולסעודה ל-¾ שעה לפחות, ובכלל זה תהיה הפסקה רצופה אחת של חצי שעה לפחות; ביום שלפני המנוחה השבועית וביום שלפני חג, ההפסקה היא של חצי שעה לפחות.

           (ב)  הפסקה לפי סעיף קטן (א) לא תעלה על שלוש שעות.

           (ג)   בעת הפסקה לפי סעיף קטן (א) הנמשכת חצי שעה או יותר רשאי העובד לצאת מהמקום שבו הוא עובד, אלא אם נוכחותו במקום העבודה היא הכרח לתהליך העבודה או להפעלת הציוד והשימוש בו, והעובד נדרש על ידי מעסיקו להישאר במקום העבודה, ובמקרה זה ייחשב זמן ההפסקה כחלק משעות העבודה.

           (ד)  עובד רשאי להתפלל במהלך יום עבודתו בהתאם לדרישות דתו; זמן התפילה ייקבע במקום העבודה בהתאם לצורכי העבודה ואילוציה, ובהתחשב בדרישות דתו של העובד.

מיום 25.6.2000

תיקון מס' 9

ס"ח תש"ס מס' 1742 מיום 25.6.2000 עמ' 213 (ה"ח 2855)

הוספת סעיף קטן 20(ד)

מיום 15.7.2014

תיקון מס' 14

ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 603 (ה"ח 535)

(ג) בעת הפסקה לפי סעיף קטן (א) הנמשכת חצי שעה או יותר רשאי העובד לצאת מהמקום שבו הוא עובד, אלא אם נוכחותו במקום העבודה היא הכרח לתהליך העבודה או להפעלת הציוד והשימוש בו, והעובד נדרש על ידי מעבידו מעסיקו להישאר במקום העבודה, ובמקרה זה ייחשב זמן ההפסקה כחלק משעות העבודה.

הפסקה לשם שימוש בחדר שירותים

20א.   (א)  עובד זכאי, במהלך יום עבודתו, להפסיק את עבודתו לשם שימוש בחדר שירותים, בהתאם לצרכיו.

           (ב)  (1)   המעסיק יוודא כי יש חדר שירותים תקין וראוי לשימוש העובדים, במקום העבודה או בקרבתו;

(2)   שר התעשייה המסחר והתעסוקה[5] רשאי, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, לפטור בתקנות מתחולת הוראות פסקה (1) סוגי מעסיקים, סוגי עבודות או סוגי מקומות עבודה, או לקבוע כללים ותנאים לתחולת ההוראות האמורות עליהם.

           (ג)   אין בהוראות סעיף קטן (ב) כדי לגרוע מחובות המוטלות לפי כל דין לעניין חדרי שירותים, אלא להוסיף עליהן.

           (ד)  הוראות סעיף זה יחולו, לעניין מעסיק ועובד, גם על מעסיק בפועל ועל עובד של קבלן כוח אדם המועסק אצל מעסיק בפועל ועל מזמין שירות ועל עובד של קבלן שירות המועסק אצל מזמין השירות, ובלבד שלעניין תחולת הוראות סעיף קטן (ב)(1), העובד מועסק בחצרים שבהחזקתו של המעסיק בפועל או מזמין השירות, לפי העניין; בסעיף זה –

           "מזמין שירות" – מי שמקבל אצלו שירות מקבלן שירות, במסגרת עסקו, משלח ידו או פעילותו הציבורית;

           "מעסיק בפועל", "קבלן כוח אדם" – כהגדרתם בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996;

           "קבלן שירות" – מי שעיסוקו במתן שירות, באמצעות עובדיו, אצל זולתו.

           (ה)  על הליכים בשל הפרת הוראות סעיף זה, יחולו הוראות סעיף 5א לחוק הזכות לעבודה בישיבה ובתנאים הולמים, התשס"ז-2007.

מיום 1.1.2010

פסקה 20א(ב)(1) מיום 1.7.2010

תיקון מס' 13

ס"ח תש"ע מס' 2218 מיום 16.12.2009 עמ' 276 (ה"ח 281)

הוספת סעיף 20א

מיום 15.7.2014

תיקון מס' 14

ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 603 (ה"ח 535)

(ב) (1) המעביד המעסיק יוודא כי יש חדר שירותים תקין וראוי לשימוש העובדים, במקום העבודה או בקרבתו;

(2) שר התעשייה המסחר והתעסוקה רשאי, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, לפטור בתקנות מתחולת הוראות פסקה (1) סוגי מעבידים מעסיקים, סוגי עבודות או סוגי מקומות עבודה, או לקבוע כללים ותנאים לתחולת ההוראות האמורות עליהם.

(ג) אין בהוראות סעיף קטן (ב) כדי לגרוע מחובות המוטלות לפי כל דין לעניין חדרי שירותים, אלא להוסיף עליהן.

(ד) הוראות סעיף זה יחולו, לעניין מעביד מעסיק ועובד, גם על מעסיק בפועל ועל עובד של קבלן כוח אדם המועסק אצל מעסיק בפועל ועל מזמין שירות ועל עובד של קבלן שירות המועסק אצל מזמין השירות, ובלבד שלעניין תחולת הוראות סעיף קטן (ב)(1), העובד מועסק בחצרים שבהחזקתו של המעסיק בפועל או מזמין השירות, לפי העניין; בסעיף זה –

"מזמין שירות" – מי שמקבל אצלו שירות מקבלן שירות, במסגרת עסקו, משלח ידו או פעילותו הציבורית;

"מעסיק בפועל", "קבלן כוח אדם" – כהגדרתם בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996;

"קבלן שירות" – מי שעיסוקו במתן שירות, באמצעות עובדיו, אצל זולתו.

מיום 3.10.2017

תיקון מס' 15

ס"ח תשע"ז מס' 2628 מיום 3.4.2017 עמ' 597 (ה"ח 689)

(ה) על הליכים בשל הפרת הוראות סעיף זה, יחולו הוראות סעיף 5א לחוק הזכות לעבודה בישיבה ובתנאים הולמים, התשס"ז-2007.

הפסקה בין יום עבודה למשנהו

21.   בין יום עבודה למשנהו תחול הפסקה של שמונה שעות לפחות.

עבודת לילה

22.   (א)  מפעל שעובדים בו במשמרות, לא יועסק בו עובד בעבודת לילה יותר משבוע אחד בתוך שבועיים.

           (ב)  (בוטל).

מיום 27.3.1991

תיקון מס' 7

ס"ח תשנ"א מס' 1351 מיום 27.3.1991 עמ' 129 (ה"ח 2020)

22. (א) מפעל שעובדים בו במשמרות, לא יועבד בו עובד בעבודת לילה יותר משבוע אחד בתוך שלושה שבועות.

(ב) בשנים 1991, 1992 ו-1993 יראו כאילו בסעיף קטן (א) במקום "משבוע אחד" נאמר "משני שבועות".

מיום 15.7.2014

תיקון מס' 14

ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 603 (ה"ח 535)

(א) מפעל שעובדים בו במשמרות, לא יועבד יועסק בו עובד בעבודת לילה יותר משבוע אחד בתוך שלושה שבועות.

מיום 13.3.2018

תיקון מס' 17

ס"ח תשע"ח מס' 2705 מיום 13.3.2018 עמ' 284 (ה"ח 1190)

22. (א) מפעל שעובדים בו במשמרות, לא יועסק בו עובד בעבודת לילה יותר משבוע אחד בתוך שלושה שבועות בתוך שבועיים.

(ב) בשנים 1991, 1992 ו-1993 יראו כאילו בסעיף קטן (א) במקום "משבוע אחד" נאמר "משני שבועות".

היתר בדבר הפסקות

23[6].   שר העבודה רשאי להתיר סטיה מהוראות הסעיפים 20 ו-22, אם נראה לו שסדרי העבודה או שתפקידו או טובתו של העובד מחייבים או מצדיקים זאת וכן לגבי מי שאינו מסכים לעבוד בימי המנוחה השבועית, על פי האמור בסעיפים 9ג או 9ד. הוראות הסעיפים 14(א) ו-15 חלות על היתר על פי סעיף זה.

מיום 5.4.1981

תיקון מס' 5

ס"ח תשמ"א מס' 1010 מיום 6.3.1981 עמ' 126 (ה"ח 1493)

23. שר העבודה רשאי להתיר סטיה מהוראות הסעיפים 20 ו-22, אם נראה לו שסדרי העבודה או שתפקידו או טובתו של העובד מחייבים או מצדיקים זאת וכן לגבי מי שאינו מסכים לעבוד בימי המנוחה השבועית, על פי האמור בסעיפים 9ג או 9ד. הוראות הסעיפים 14(א) ו-15 חלות על היתר על פי סעיף זה.

פרק ששי: פיקוח וענשים

סמכויות מפקח עבודה

24.   (א)  סמכויותיו של מפקח עבודה, ביחס לכל מקום שיש לו יסוד להניח כי מועסק בו עובד, הן כסמכויותיו של מפקח לפי סעיף 10(1) לפקודת מחלקת העבודה, 1943.

           (ב)  מפקח עבודה רשאי לחקור כל אדם הנמצא במקום שאליו בא מפקח העבודה בתוקף סמכויותיו לפי סעיף קטן (א), בכל ענין הנוגע לחוק זה, אך לא יידרש אדם ליתן תשובה או עדות העלולה לגלגל עליו אשמה.

           מפקח עבודה רשאי לרשום בפרוטוקול את תשובותיו והודעותיו של הנחקר.

           (ג)   דין פרוטוקול שנרשם בהתאם לסעיף קטן (ב) כדין הודעה שנרשמה בהתאם לסעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות) והסעיפים 3 ו-4 לאותה פקודה חלים עליו.

מיום 15.7.2014

תיקון מס' 14

ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 603 (ה"ח 535)

(א) סמכויותיו של מפקח עבודה, ביחס לכל מקום שיש לו יסוד להניח כי מועבד מועסק בו עובד, הן כסמכויותיו של מפקח לפי סעיף 10(1) לפקודת מחלקת העבודה, 1943.

פנקס שעות עבודה וכו'

25.   (א)  מעסיק חייב לנהל פנקס בדבר שעות עבודה, שעות מנוחה שבועית, שעות נוספות, גמול שעות נוספות וגמול עבודה במנוחה השבועית, ובו יירשמו הפרטים שייקבעו בתקנות.

           (א1)        (1)    לעניין שעות עבודה, שעות מנוחה שבועית ושעות נוספות ייערך הרישום בפנקס שעות העבודה באופן שוטף ויכלול רישום שעות עבודה בפועל;

(2)   לא בוצע הרישום בפנקס כאמור בפסקה (1) באמצעים מכניים, דיגיטליים או אלקטרוניים, ייחתם הרישום מדי יום בידי העובד ויאושר בחתימת אחראי שהמעסיק מינה לכך, אלא אם כן קבע שר התעשיה המסחר והתעסוקה4, לאחר התייעצות עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ועם ארגוני מעבידים שהם לדעת השר יציגים ונוגעים בדבר ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, דרך אחרת לביצוע הרישום.

           (ב)  שר העבודה4 יקבע, בהודעה שתפורסם ברשומות, את סוגי המעסיקים שעליהם יחול סעיף זה.

מיום 1.2.2009

תיקון מס' 12

ס"ח תשס"ח מס' 2162 מיום 6.7.2008 עמ' 616 (ה"ח 179)

הוספת סעיף קטן 25(א1)

מיום 15.7.2014

תיקון מס' 14

ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 603 (ה"ח 535)

25. (א) מעביד מעסיק חייב לנהל פנקס בדבר שעות עבודה, שעות מנוחה שבועית, שעות נוספות, גמול שעות נוספות וגמול עבודה במנוחה השבועית, ובו יירשמו הפרטים שייקבעו בתקנות.

(א1) (1) לעניין שעות עבודה, שעות מנוחה שבועית ושעות נוספות ייערך הרישום בפנקס שעות העבודה באופן שוטף ויכלול רישום שעות עבודה בפועל;

(2) לא בוצע הרישום בפנקס כאמור בפסקה (1) באמצעים מכניים, דיגיטליים או אלקטרוניים, ייחתם הרישום מדי יום בידי העובד ויאושר בחתימת אחראי שהמעביד שהמעסיק מינה לכך, אלא אם כן קבע שר התעשיה המסחר והתעסוקה, לאחר התייעצות עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ועם ארגוני מעבידים שהם לדעת השר יציגים ונוגעים בדבר ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, דרך אחרת לביצוע הרישום.

(ב) שר העבודה יקבע, בהודעה שתפורסם ברשומות, את סוגי המעבידים המעסיקים שעליהם יחול סעיף זה.

ענשים

26.   (א)  מי שהעסיק בניגוד לחוק זה או שלא בהתאם לתקנות או להיתר שניתנו לפיו, דינו – קנס עד חמישים לירות על כל עובד שהועסק כאמור או מאסר עד חודש אחד או שני הענשים כאחד.

           (ב)  מי שהפריע למפקח עבודה להשתמש בסמכויותיו, מי שסירב להשיב לו על שאלה שהוא חייב להשיב עליה, וכן מי שלא הציג היתר לפי סעיף 15(ב), דינו – קנס עד חמישים לירות או מאסר עד שני שבועות או שני הענשים כאחד.

            (ג)  העובר על הוראת סעיף 9א, דינו – קנס 1000 לירות.

מיום 18.3.1969

תיקון מס' 1

ס"ח תשכ"ט מס' 551 מיום 18.3.1969 עמ' 55 (ה"ח 696)

הוספת סעיף קטן 9(ג)

מיום 15.7.2014

תיקון מס' 14

ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 603 (ה"ח 535)

(א) מי שהעביד שהעסיק בניגוד לחוק זה או שלא בהתאם לתקנות או להיתר שניתנו לפיו, דינו – קנס עד חמישים לירות על כל עובד שהועבד שהועסק כאמור או מאסר עד חודש אחד או שני הענשים כאחד.

אחריותם של חברי הנהלה ושל מנהלים

27.   (א)  חברה, אגודה שיתופית או כל חבר אנשים אחר, שהעסיקו בניגוד לחוק זה או שלא בהתאם לתקנות או להיתר שניתנו לפיו, רואים כאחראי לעבירה גם כל חבר הנהלה, מנהל או פקיד של אותו חבר אנשים ואפשר להביאו לדין ולהענישו כאילו עבר הוא את העבירה, אם לא הוכיח אחד משני אלה:

(1)   שהעבירה נעברה שלא בידיעתו;

(2)   שנקט בכל האמצעים הנאותים כדי להבטיח שהוראות חוק זה בקשר לעבירה הנידונה יקוימו.

מיום 15.7.2014

תיקון מס' 14

ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 603 (ה"ח 535)

(א) חברה, אגודה שיתופית או כל חבר אנשים אחר, שהעבידו שהעסיקו בניגוד לחוק זה או שלא בהתאם לתקנות או להיתר שניתנו לפיו, רואים כאחראי לעבירה גם כל חבר הנהלה, מנהל או פקיד של אותו חבר אנשים ואפשר להביאו לדין ולהענישו כאילו עבר הוא את העבירה, אם לא הוכיח אחד משני אלה:

דין חבורת עובדים

28.   בחבורת עובדים, בין שהיא גוף מאוגד ובין שאינה גוף מאוגד, רואים את כל אחד מבני החבורה כעובדו של האדם שמסר לחבורה את העבודה, אם היו רואים אותו כך אילו היה קיים קשר ישיר בינו ובין כל אחד מבני החבורה.

29.   (בוטל).

מיום 5.6.1980

תיקון מס' 4

ס"ח תש"ם מס' 972 מיום 5.6.1980 עמ' 135 (ה"ח 1421,ה"ח 1429)

ביטול סעיף 29

הנוסח הקודם:

בית המשפט המוסמך

29. שופט שלום הוא המוסמך לדון בכל תביעה על פי חוק זה ורשאי הוא להטיל את הענשים שבסעיף 26.

פרק שביעי: הוראות שונות

תחולת החוק

30.   (א)  חוק זה אינו חל על העסקתם של: -

(1)   שוטרים במשטרת ישראל, וכן כל מי שנמנה עם שירות בתי הסוהר;

(2)   עובדי המדינה שתפקידם מחייב לעמוד לרשות העבודה גם מחוץ לשעות העבודה הרגילות;

(3)   יורדי ים ועובדי דיג;

(4)   אנשי צוות אויר;

(5)   עובדים בתפקידי הנהלה או בתפקידים הדורשים מידה מיוחדת של אמון אישי;

(6)   עובדים שתנאי עבודתם ונסיבותיה אינם מאפשרים למעסיק כל פיקוח על שעות העבודה והמנוחה שלהם.

           (ב)  נתעוררו חלוקי דעות אם עובד שייך לאחד מסוגי העובדים שחוק זה אינו חל על העסקתם, רשאים העובד, המעסיק, ועד העובדים במקום, אם ישנו, או מפקח עבודה, לבקש את הכרעת בית הדין לעבודה, כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969; בית הדין יתן לועד העובדים הזדמנות להשמיע את דברו בדרך שיורה אף אם לא הועד הוא שביקש את ההכרעה.

מיום 1.9.1969

תיקון מס' 2

ס"ח תשכ"ט מס' 553 מיום 27.3.1969 עמ' 78 (ה"ח 748)

(ב) נתעוררו חלוקי דעות אם עובד שייך לאחד מסוגי העובדים שחוק זה אינו חל על העבדתם, רשאים העובד, המעביד, ועד העובדים במקום, אם ישנו, או מפקח עבודה, לבקש את הכרעת שר העבודה והוא יכריע בדבר לאחר ששמע את הצדדים ולאחר שהתייעץ עם ועד העובדים, אם לא הועד הוא שביקש את ההכרעה לבקש את הכרעת בית הדין לעבודה, כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט–1969; בית הדין יתן לועד העובדים הזדמנות להשמיע את דברו בדרך שיורה אף אם לא הועד הוא שביקש את ההכרעה.

 

מיום 5.3.1970

תיקון מס' 3

ס"ח תשל"א מס' 618 מיום 5.3.1970 עמ' 69 (ה"ח 829)

(1) שוטרים במשטרת ישראל, וכן כל מי שנמנה עם שירות בתי הסוהר;

מיום 15.7.2014

תיקון מס' 14

ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 603 (ה"ח 535)

30. (א) חוק זה אינו חל על העבדתם העסקתם של: -

(1) שוטרים במשטרת ישראל, וכן כל מי שנמנה עם שירות בתי הסוהר;

(2) עובדי המדינה שתפקידם מחייב לעמוד לרשות העבודה גם מחוץ לשעות העבודה הרגילות;

(3) יורדי ים ועובדי דיג;

(4) אנשי צוות אויר;

(5) עובדים בתפקידי הנהלה או בתפקידים הדורשים מידה מיוחדת של אמון אישי;

(6) עובדים שתנאי עבודתם ונסיבותיה אינם מאפשרים למעביד למעסיק כל פיקוח על שעות העבודה והמנוחה שלהם.

(ב) נתעוררו חלוקי דעות אם עובד שייך לאחד מסוגי העובדים שחוק זה אינו חל על העבדתם העסקתם, רשאים העובד, המעביד המעסיק, ועד העובדים במקום, אם ישנו, או מפקח עבודה, לבקש את הכרעת בית הדין לעבודה, כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969; בית הדין יתן לועד העובדים הזדמנות להשמיע את דברו בדרך שיורה אף אם לא הועד הוא שביקש את ההכרעה.

המדינה כמעסיק

31.   לענין חוק זה דין עובד המדינה כדין כל עובד אחר.

מיום 15.7.2014

תיקון מס' 14

ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 603 (ה"ח 535)

המדינה כמעביד כמעסיק

ביצוע ותקנות

32.   שר העבודה4 ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, לרבות תקנות בדבר הדרכים שבהן יביא מעסיק לידיעת עובדיו את הוראות חוק זה.

מיום 15.7.2014

תיקון מס' 14

ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 603 (ה"ח 535)

32. שר העבודה ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, לרבות תקנות בדבר הדרכים שבהן יביא מעביד מעסיק לידיעת עובדיו את הוראות חוק זה.

חובת התיעצות

33.   שר העבודה לא יתקין תקנות לפי הסעיפים 4, 8 ו-19, לא יתן היתר כללי לפי הסעיפים 11, 12 ו-23, לא יתן צו לפי סעיף 13 ולא ישתמש בסמכויותיו לפי סעיף 25(ב), אלא לאחר התייעצות עם ארגון העובדים הארצי המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים ועם ארגונים ארציים רפרזנטיביים של מעבידים שלדעת השר הם נוגעים בדבר; לעניין מתן היתר כללי לפי סעיף 11(8) יתחשב השר גם בהמלצה משותפת של ארגון העובדים וארגוני המעבידים כאמור, ולעניין היתר כאמור הנוגע לענף עבודה מסוים – בהמלצה משותפת של ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים באותו ענף עבודה וארגוני המעבידים כאמור, והכול ככל שניתנו.

מיום 13.3.2018

תיקון מס' 17

ס"ח תשע"ח מס' 2705 מיום 13.3.2018 עמ' 284 (ה"ח 1190)

33. שר העבודה לא יתקין תקנות לפי הסעיפים 4, 8 ו-19, לא יתן היתר כללי לפי הסעיפים 11, 12 ו-23, לא יתן צו לפי סעיף 13 ולא ישתמש בסמכויותיו לפי סעיף 25(ב), אלא לאחר התייעצות עם ארגון העובדים הארצי המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים ועם ארגונים ארציים רפרזנטיביים של מעבידים שלדעת השר הם נוגעים בדבר נוגעים בדבר; לעניין מתן היתר כללי לפי סעיף 11(8) יתחשב השר גם בהמלצה משותפת של ארגון העובדים וארגוני המעבידים כאמור, ולעניין היתר כאמור הנוגע לענף עבודה מסוים – בהמלצה משותפת של ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים באותו ענף עבודה וארגוני המעבידים כאמור, והכול ככל שניתנו.

העברת סמכויות

34.   שר העבודה רשאי להעביר את הסמכויות הנתונות לו על פי חוק זה, חוץ מן הסמכויות להתקין תקנות, ליתן צו לפי סעיף 13 או היתר כללי לפי הסעיפים 11, 12 ו-23 ולפרסם הודעה לפי סעיף 15(ב).

           הודעה על העברת סמכויות תפורסם ברשומות.

שמירת זכויות

35.   חוק זה אינו בא למעט מכל זכות הנתונה לעובד על פי חוק, הסכם קולקטיבי, חוזה עבודה או נוהג.

ביטול

36.   סעיף 495 מהמג'לה – בטל.

תחילת תוקף ת"ט תשי"א 1951

37.   תקפו של חוק זה הוא מיום כ"ז באלול תשי"א (28 בספטמבר 1951).

מיום 26.7.1951

ת"ט תשי"א-1951

ס"ח תשי"א מס' 82 מיום 26.7.1951 עמ' 249

37. תקפו של חוק זה הוא מיום כ"ז באלול תשי"א (20 בספטמבר 1951) (28 בספטמבר 1951).

                                        משה שרת                   פנחס לבון

                                                        שר החוץ                          שר החקלאות

                                               מ"מ ראש הממשלה               מ"מ שר העבודה

      חיים וייצמן

         נשיא המדינה

הודעה למנויים על עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו - הקש כאן

 

 

הודעה למנויים על עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו - הקש כאן

 



* פורסם ס"ח תשי"א מס' 76 מיום 22.5.1951 עמ' 204 (ה"ח תש"י מס' 43 עמ' 157).

ת"ט ס"ח תשי"א מס' 82 מיום 26.7.1951 עמ' 249.

תוקן ס"ח תשכ"ט מס' 551 מיום 18.3.1969 עמ' 54 (ה"ח תשכ"ו מס' 696 עמ' 136) – תיקון מס' 1; ר' סעיף 4 לענין הוראת מעבר.

ס"ח תשכ"ט מס' 553 מיום 27.3.1969 עמ' 78 (ה"ח תשכ"ח מס' 748 עמ' 15) – תיקון מס' 2 בסעיף 7 לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969; תחילתו ביום 1.9.1969.

ס"ח תשל"א מס' 618 מיום 5.3.1971 עמ' 69 (ה"ח תשכ"ט מס 829 עמ' 208) – תיקון מס' 3 [במקור מס' 2].

ס"ח תש"ם מס' 972 מיום 5.6.1980 עמ' 135 (ה"ח תש"ם מס' 1421 עמ' 44, ה"ח תש"ם מס' 1429 עמ' 89) – תיקון מס' 4 בסעיף 5(ב)(2) לחוק בית הדין לעבודה (תיקון מס' 8), תש"ם-1980.

ס"ח תשמ"א מס' 1010 מיום 6.3.1981 עמ' 124 (ה"ח תשמ"א מס' 1493 עמ' 69) – תיקון מס' 5; תחילתו ביום 5.4.1981.

ס"ח תשמ"ג מס' 1079 מיום 30.3.1983 עמ' 62 (ה"ח תשמ"ג מס' 1620 עמ' 140) – תיקון מס' 6.

ס"ח תשנ"א מס' 1351 מיום 27.3.1991 עמ' 129 (ה"ח תשנ"א מס' 2020 עמ' 21) – תיקון מס' 7 בסעיף 2 לחוק הסדרים במשק המדינה (יצירת תנאים לצמיחה ולקליטת העליה), תשנ"א-1991.

ס"ח תשנ"ג מס' 1430 מיום 11.8.1993 עמ' 167 (ה"ח תשנ"ג מס' 2190 עמ' 260) – תיקון מס' 8; ר' סעיף 5 לענין הוראות מעבר.

ס"ח תש"ס מס' 1742 מיום 25.6.2000 עמ' 213 (ה"ח תש"ס מס' 2855 עמ' 314) – תיקון מס' 9.

ס"ח תשס"א מס' 1757 מיום 26.11.2000 עמ' 12 (ה"ח תש"ס מס' 2896 עמ' 480) – תיקון מס' 10.

ס"ח תשס"ב מס' 1824 מיום 21.1.2002 עמ' 100 (ה"ח תשס"ב מס' 3057 עמ' 161) – תיקון מס' 11.

ס"ח תשס"ח מס' 2162 מיום 6.7.2008 עמ' 616 (ה"ח הכנסת תשס"ח מס' 179 עמ' 26) – תיקון מס' 12 בסעיף 6 לחוק הגנת השכר (תיקון מס' 24), תשס"ח-2008; תחילתו ביום 1.2.2009.

ס"ח תש"ע מס' 2218 מיום 16.12.2009 עמ' 276 (ה"ח הכנסת תש"ע מס' 281 עמ' 14) – תיקון מס' 13; ר' סעיף 5 לענין תחילה.

ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 600 (ה"ח הכנסת תשע"ד מס' 535 עמ' 44) – תיקון מס' 14 בחוק להחלפת המונח מעביד (תיקוני חקיקה), תשע"ד-2014.

ס"ח תשע"ז מס' 2628 מיום 3.4.2017 עמ' 597 (ה"ח הכנסת תשע"ז מס' 689 עמ' 108) – תיקון מס' 15 בסעיף 8 לחוק הזכות לעבודה בישיבה (תיקון מס' 3), תשע"ז-2017; תחילתו שישה חודשים מיום פרסומו.

ס"ח תשע"ח מס' 2675 מיום 28.12.2017 עמ' 73 (ה"ח הממשלה תשע"ח מס' 1180 עמ' 178) – תיקון מס' 16.

ס"ח תשע"ח מס' 2705 מיום 13.3.2018 עמ' 284 (ה"ח הממשלה תשע"ח מס' 1190 עמ' 290) – תיקון מס' 17; ר' סעיף 5 לענין הוראת מעבר.

5. היתרים כלליים שניתנו לפי סעיף 11(1) לחוק העיקרי כנוסחו ערב תחילתו של חוק זה ועמדו בתוקפם ערב המועד האמור ימשיכו לעמוד בתוקפם עד לכניסתו לתוקף של היתר כללי מטעמים הקשורים בצורכי הכלכלה והמשק לפי סעיף 11(8) לחוק העיקרי, כנוסחו בחוק זה.

ס"ח תשע"ח מס' 2725 מיום 21.6.2018 עמ' 698 (ה"ח הכנסת תשע"ו מס' 654 עמ' 170) – תיקון מס' 18; ר' סעיף 4 לענין תחילה, תחולה והוראות מעבר.

4. (א) תחילתו של חוק זה ביום כ"ד בטבת התשע"ט (1 בינואר 2019) (להלן – יום התחילה), והוא יחול גם על עובד שהתחיל את עבודתו אצל המעסיק לפני יום התחילה; ואולם תחילתו של סעיף 9ד1(ב)(2) ו-(ג) לחוק העיקרי, כנוסחו בחוק זה, ביום פרסומו של חוק זה.

 (ב) מעסיק יודיע על כוונתו לדרוש מעובד כאמור בסעיף קטן (א), בתקופה שמיום פרסומו של חוק זה ועד יום התחילה, לעבוד בימי המנוחה השבועית.

 (ג) ועדת השרים האמורה בסעיף 9ד1(ב)(2) לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה תתכנס לראשונה בתוך שלושה חודשים מיום פרסומו של חוק זה; עד יום התחילה ידווח שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים לוועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת על התכנסותה של ועדת השרים ועל החלטותיה.

[1] תחילת תוקף הסעיף – למעט פסקאות 9ד1(ב)(2) ו-9ד1(ג) – ביום 1.1.2019.

[2] סמכויות השר הועברו למנהלת מינהל ההסדרה והאכיפה במשרד התעשיה המסחר והתעסוקה: י"פ תשס"ח מס' 5815 מיום 5.6.2008 עמ' 3309.

[3] סמכויות השר הועברו למנהלת מינהל ההסדרה והאכיפה במשרד התעשיה המסחר והתעסוקה: י"פ תשס"ח מס' 5815 מיום 5.6.2008 עמ' 3309.

[4] סמכויותיו הועברו בי"פ תשס"ד מס' 5266 מיום 21.1.2004 עמ' 1643.

[5] סמכויותיו הועברו לשר הרווחה והשירותים החברתיים: י"פ תשע"ז מס' 7394 מיום 7.12.2016 עמ' 1313.

[6] סמכויות השר הועברו למנהלת מינהל ההסדרה והאכיפה במשרד התעשיה המסחר והתעסוקה: י"פ תשס"ח מס' 5815 מיום 5.6.2008 עמ' 3309. סמכויותיו הועברו לשר הרווחה והשירותים החברתיים: י"פ תשע"ז מס' 7394 מיום 7.12.2016 עמ' 1313.