Nevo.co.il

נבו ייצוגיות - מעקב אחרי חרות ותביעות

תקנות יסודות התקציב (שיפוט משמעתי), תשמ"ט-1988

 

 

משפט פרטי וכלכלה – כספים – תקציב ומשק המדינה – יסודות התקציב

תוכן ענינים

 

פרק א': פרשנות

Go

3

סעיף 1

הגדרות

Go

3

 

פרק ב': התאמת הוראות חוק המשמעת

Go

3

סעיף 2

החלת הוראות חוק המשמעת והתקנות לפיו

Go

3

סעיף 3

התאמת מונחים

Go

3

סעיף 4

התאמת סעיף 1

Go

3

סעיף 5

אי תחולת סעיפים

Go

4

סעיף 6

התאמת סעיף 3

Go

4

סעיף 7

התאמת סעיף 4

Go

4

סעיף 8

התאמת סעיף 6

Go

4

סעיף 9

התאמת סעיף 15

Go

4

סעיף 10

התאמת סעיף 31

Go

5

סעיף 11

הוספת סעיף 32א

Go

5

סעיף 12

התאמת סעיף 34

Go

6

סעיף 12א

התאמת סעיף 40

Go

7

סעיף 12ב

התאמת סעיף 41

Go

7

סעיף 12ג

התאמת סעיף 41ה

Go

7

סעיף 13

התאמת סעיף 46א

Go

7

סעיף 14

התאמת סעיף 47

Go

7

סעיף 15

התאמת סעיף 49

Go

8

סעיף 15א

התאמת סעיף 50

Go

8

סעיף 16א

התאמת סעיף 60

Go

8

סעיף 16ב

התאמת סעיף 61

Go

8

סעיף 16ג

התאמת סעיף 61א

Go

8

סעיף 16ד

התאמת סעיף 61ג

Go

8

סעיף 16ה

התאמת סעיף 62

Go

8

סעיף 17

התאמת סעיף 64

Go

8

סעיף 17א

התאמת סעיף 66

Go

9

סעיף 17א

התאמת סעיף 69

Go

9

 

פרק ג': התאמת הוראות תקנות שירות המדינה

Go

9

סעיף 18

התאמת תקנות סדרי דין

Go

9

 

פרק ד': התאמת הוראות תקנות שירות המדינה

Go

10

סעיף 19

התאמת תקנות סדרי דין בערעור

Go

10

 

פרק ה': התאמת הוראות תקנות שירות המדינה

Go

10

סעיף 20

התאמת תקנות בעניין משכורת לעובד מושעה

Go

10

 

פרק ו': התאמת תקנות שירות המדינה

Go

11

סעיף 20

התאמת תקנות השתכרות בתקופת השעיה

Go

11

 


תקנות יסודות התקציב (שיפוט משמעתי), תשמ"ט-1988*

          בתוקף סמכותי לפי סעיף 39(א) לחוק יסודות התקציב, תשמ"ה-1985 (להלן - חוק יסודות התקציב), אני מתקין תקנות אלה:

פרק א': פרשנות

הגדרות

1.    בתקנות אלה –

          "החוק" – חוק שירות המדינה (משמעת), תשכ"ג-1963;

          "עובד המדינה", "עובד גוף מתוקצב" ו"עובד גוף נתמך" – כמשמעותם בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב, למעט חייל, שוטר וסוהר;

מיום 6.9.2019

תק' תשע"ט-2019

ק"ת תשע"ט מס' 8186 מיום 6.3.2019 עמ' 2976

"עובד המדינה" ו-"עובד גוף מתוקצב" "עובד גוף מתוקצב" ו"עובד גוף נתמך" – כמשמעותם בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב, למעט חייל, שוטר וסוהר;

          "עובד" – עובד המדינה, עובד גוף מתוקצב ועובד גוף נתמך;

מיום 6.9.2019

תק' תשע"ט-2019

ק"ת תשע"ט מס' 8186 מיום 6.3.2019 עמ' 2976

"עובד" – עובד המדינה ועובד גוף מתוקצב עובד גוף מתוקצב ועובד גוף נתמך;

          "השר" – (נמחקה);

מיום 6.9.2019

תק' תשע"ט-2019

ק"ת תשע"ט מס' 8186 מיום 6.3.2019 עמ' 2976

מחיקת הגדרת "השר"

הנוסח הקודם:

"השר" –

(1) לענין עובד המדינה – השר הממונה;

ואולם –

לענין עובד לשכת נשיא המדינה – מנהל הלשכה;

לענין עובד הכנסת – יושב ראש הכנסת;

לענין עובד משרד מבקר המדינה – מבקר המדינה;

(2) לענין עובד גוף מתוקצב – השר הממונה על ביצוע החוק שלפיו הוקם אותו גוף, ולענין חברה ממשלתית – השר שנקבע כאחראי לעניני החברה; ואולם לגבי עובד בנק ישראל – נגיד בנק ישראל;

          "השר הממונה" – השר כמשמעותו בסעיף 1 לחוק או השר שבמסגרת משרדו מקבל עובד המדינה שכר מן המדינה;

          "בית הדין" – בית הדין למשמעת כאמור בסעיף 39(א) לחוק יסודות התקציב;

          "בית דין למשמעת" – בית הדין שהוקם בחוק;

          "צו המשמעת" – צו שירות המדינה (משמעת) (שירות הבטחון הכללי והמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים), תשל"ט-1979;

          "עבירת משמעת" – לפי סעיפים 34, 35, 35א ו-36 לחוק יסודות התקציב;

מיום 6.9.2019

תק' תשע"ט-2019

ק"ת תשע"ט מס' 8186 מיום 6.3.2019 עמ' 2976

הוספת הגדרת "עבירת משמעת"

          "פרישה או פיטורין משירות המדינה" – לרבות פרישה או פיטורין מהגוף המתוקצב או מהגוף הנתמך;

מיום 6.9.2019

תק' תשע"ט-2019

ק"ת תשע"ט מס' 8186 מיום 6.3.2019 עמ' 2976

הוספת הגדרת "פרישה או פיטורין משירות המדינה"

          "מוסד להשכלה גבוהה" – מוסד שהוא אחד מאלה:

(1)   מוסד שהוכר לפי סעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958 (להלן – חוק המועצה להשכלה גבוהה);

(2)   מוסד שקיבל תעודת היתר או אישור לפי סעיף 21א לחוק המועצה להשכלה גבוהה;

(3)   מוסד שהתואר שהוא מעניק הוכר לפי סעיף 28א לחוק המועצה להשכלה גבוהה.

מיום 6.9.2019

תק' תשע"ט-2019

ק"ת תשע"ט מס' 8186 מיום 6.3.2019 עמ' 2976

הוספת הגדרת "מוסד להשכלה גבוהה"

פרק ב': התאמת הוראות חוק המשמעת

החלת הוראות חוק המשמעת והתקנות לפיו

2.    הוראות החוק והתקנות לפיו יחולו לענין השיפוט המשמעתי בבית הדין בשינויים המחוייבים לפי הענין, וכן בשינויים ובתיאומים המפורטים בתקנות אלה.

התאמת מונחים

3.    כל מקום בחוק שבו נאמר "עובד המדינה" או "עובד גוף מבוקר" יראו כאילו נאמר בו "עובד".

התאמת סעיף 1

4.    הגדרת "עובד המדינה" בסעיף 1 לחוק לא תחול לענין תקנות אלה.

אי תחולת סעיפים

5.    סעיפים 2, 17 עד 30, 48, 63, ו-74 עד 79 לחוק לא יחולו לענין תקנות אלה.

התאמת סעיף 3

6.    סעיף 3 לחוק ייקרא כאילו נאמר בו:

"חברי בית הדין

3.    (א)   שר המשפטים, בהתייעצות עם שר האוצר, ימנה לתקופה של חמש שנים את חברי בית הדין מתוך שלוש הרשימות שלהלן:

(1)   רשימת הכשירים להתמנות לשופטי בית משפט שלום, שערך שר המשפטים על פי החוק (להלן - רשימת המשפטנים);

(2)   רשימת חברי בית הדין למשמעת שהגיש נציב השירות על פי החוק (להלן - רשימת נציב השירות);

(3)   רשימת הנציגים שהגיש לפי החוק ארגון עובדי המדינה המיצג את המספר הגדול ביותר של עובדי המדינה (להלן - רשימת הארגון היציג של עובדי המדינה).

       (ב)   לא ייכלל אדם ברשימות האמורות אלא אם כן הוא עובד המדינה או זכאי לקיצבת פרישה כעובד מדינה, או שפרש לאחר ששירת כעובד המדינה שבע שנים לפחות, ובלבד שבכל מקרה טרם מלאו לו שבעים שנים.

       (ג)    חבר בית הדין שתמה תקופת כהונתו, יכול שיתמנה שוב בכפוף לאמור בסעיף קטן (ב).

       (ד)   חבר בית הדין שהחל בדיון ותקופת כהונתו נסתיימה, יהיה מוסמך לסיים את הדיון שהחל בו."

התאמת סעיף 4

7.    סעיף 4 לחוק ייקרא כאילו נאמר בו: "אב בית הדין וממלא מקומו יהיו מי שמונו לתפקידים אלה על פי החוק".

התאמת סעיף 6

8.    סעיף 6 לחוק ייקרא כאילו נאמר בו:

"הרכב צוותי בית הדין

6.    (א)   בית הדין ידון בצוותים של שלושה שימנה אב בית הדין לענין פלוני, בכפוף לאמור להלן:

(1)   אם התובענה מוגשת נגד עובד המדינה, יהיה הצוות מורכב מאחד מרשימת המשפטנים, אחד מרשימת נציב השירות ואחד מרשימת הארגון היציג של עובדי המדינה;

(2)   אם התובענה מוגשת נגד עובד גוף מתוקצב או עובד גוף נתמך, יהיה הצוות מורכב משניים מרשימת המשפטנים ומאב בית הדין או מי שהוא ימנה מרשימת נציב השירות.

       (ב)   אב בית הדין ימנה לכל צוות יושב ראש מתוך רשימת המשפטנים או רשימת נציב השירות, אך אם הוא עצמו נמנה עם הצוות יהיה הוא היושב-ראש.

       (ג)    נבצר מחבר צוות של בית הדין, למעט היושב ראש, להשתתף בישיבה, יתקיים הדיון באותה ישיבה בפני שני חברי הצוות הנותרים אם הסכים לכך הנאשם, אלא אם כן החליט היושב ראש לדחות את הדיון.

       (ד)   נבצר מחבר צוות של בית הדין לסיים את הדיון, רשאי אב בית הדין למנות אחר תחתיו, והצוות רשאי להמשיך בדיון מן השלב שאליו הגיע ההרכב הקודם, ורשאי הוא, לאחר שנתן הזדמנות לבעלי הדין להשמיע טענותיהם בענין זה, לנהוג בראיות שגבה ההרכב הקודם כאילו גבה אותן בעצמו, או לחזור ולגבותן, כולן או מקצתן."

מיום 6.9.2019

תק' תשע"ט-2019

ק"ת תשע"ט מס' 8186 מיום 6.3.2019 עמ' 2976

(א) בית הדין ידון בצוותים של שלושה שימנה אב בית הדין לענין פלוני, בכפוף לאמור להלן:

(1) אם התובענה מוגשת נגד עובד המדינה, יהיה הצוות מורכב מאחד מרשימת המשפטנים, אחד מרשימת נציב השירות ואחד מרשימת הארגון היציג של עובדי המדינה;

(2) אם התובענה מוגשת נגד עובד גוף מתוקצב או עובד גוף נתמך, יהיה הצוות מורכב משניים מרשימת המשפטנים ומאב בית הדין או מי שהוא ימנה מרשימת נציב השירות.

(ב) אב בית הדין ימנה לכל צוות יושב ראש מתוך רשימת המשפטנים או רשימת נציב השירות, אך אם הוא עצמו נמנה עם הצוות יהיה הוא היושב-ראש.

(ג) נבצר מחבר צוות של בית הדין, למעט היושב ראש, להשתתף בישיבה, יתקיים הדיון באותה ישיבה לפני בפני שני חברי הצוות הנותרים אם הסכים לכך הנאשם, אלא אם כן החליט היושב ראש לדחות את הדיון.

התאמת סעיף 15

9.    סעיף 15 לחוק ייקרא כאילו נאמר בו:

"חוקר

15.  שר האוצר ימנה לעניין השיפוט המשמעתי לפי חוק יסודות התקציב, חוקרים שיפעלו לפי הוראות התובע; לא נתן התובע לחוקר הוראה לעניין פלוני, רשאי נציב השירות לתתה."

מיום 6.9.2019

תק' תשע"ט-2019

ק"ת תשע"ט מס' 8186 מיום 6.3.2019 עמ' 2976

החלפת תקנה 9

הנוסח הקודם:

התאמת סעיף 15

9. סעיף 15 לחוק ייקרא כאילו נאמר בו:

"חוקר

15. החשב הכללי ימנה לענין השיפוט המשמעתי לפי החוק חוקרים שיפעלו לפי הוראות התובע; לא נתן התובע לחוקר הוראה לענין פלוני, רשאים החשב הכללי או נציב השירות לתיתה."

התאמת סעיף 31

10.  סעיף 31 לחוק ייקרא כאילו נאמר בו:

"התראה או נזיפה

31.  (א)   בעלי הסמכות המפורטים בסעיף קטן (ב) רשאים, בשל מעשה או מחדל של עובד המדינה, של עובד גוף מתוקצב או של עובד גוף נתמך, שיש בו משום עבירת משמעת, לנקוט כלפי העובד באחת מאלה:

(1)   התראה;

(2)   נזיפה.

       (ב)   ואלה בעלי הסמכות:

(1)   לגבי עובד המדינה – השר הממונה או המנהל הכללי של המשרד;

(2)   לגבי עובד שצו המשמעת חל עליו – ראש הממשלה או ראש היחידה כמשמעותו בצו האמור;

(3)   לגבי עובד של גוף מתוקצב או גוף נתמך, למעט בנק ישראל ולמעט עובד בגוף נתמך שהוא מוסד להשכלה גבוהה, אחד מאלה:

(א)   המנהל הכללי של הגוף ובאין מנהל כללי כאמור – העומד בראש הגוף, ולגבי עובד שהוא המנהל הכללי או העומד בראש הגוף – השר הממונה על ביצוע החוק שמכוחו הוקם הגוף או השר האחראי לפי כל דין, ואם אין שר כאמור – השר הנוגע בדבר;

(ב)   המנהל הכללי של משרד האוצר (להלן – מנכ"ל משרד האוצר);

(ג)    לגבי עובד גוף מתוקצב שהוא חברה ממשלתית – מנהל רשות החברות הממשלתיות;

(4)   לגבי עובד בנק ישראל – נגיד בנק ישראל, ואם סירב הנגיד לבקשה מנומקת של הממונה על השכר שמסתמכת על תלונה בקשר לעבירת משמעת שעבר עובד בנק ישראל, תהיה סמכות זו נתונה בידי ראש הממשלה;

(5)   לגבי עובד בגוף נתמך שהוא מוסד להשכלה גבוהה מלבד הנשיא – הנשיא של אותו מוסד או יושב ראש הוועד המנהל של אותו מוסד;

(6)   לגבי נשיא בגוף נתמך שהוא מוסד להשכלה גבוהה – יושב ראש הוועד המנהל של אותו מוסד.

       (ג)    לא ינקוט בעל סמכות באמצעי כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שניתנה לעובד הזדמנות להביא טענותיו לפני בעל הסמכות.

       (ד)   אמצעי כאמור בסעיף זה לא יחשב כאמצעי משמעת לענין סעיף 62."

מיום 6.9.2019

תק' תשע"ט-2019

ק"ת תשע"ט מס' 8186 מיום 6.3.2019 עמ' 2976

(א) בעלי הסמכות המפורטים בסעיף קטן (ב) רשאים, בשל מעשה או מחדל של עובד המדינה או של עובד גוף מתוקצב של עובד גוף מתוקצב או של עובד גוף נתמך, שיש בו משום עבירת משמעת לפי החוק, לנקוט כלפי העובד באחת מאלה:

(1) התראה;

(2) נזיפה.

(ב) ואלה בעלי הסמכות:

(1) לגבי עובד המדינה – השר הממונה או המנהל הכללי של המשרד;

(2) לגבי עובד שצו המשמעת חל עליו – ראש הממשלה או ראש היחידה כמשמעותו בצו האמור;

(3) לגבי עובד רשות השידור – יושב ראש רשות השידור או המנהל הכללי של הרשות;

(4) לגבי עובד תאגיד שהוקם בחוק או מכוח סמכותו של שר שניתנה בחוק – מי שמכהן בראש התאגיד או המנהל הכללי של התאגיד;

(5) לגבי עובד רשות מקומית – ראש הרשות המקומית;

(6) לגבי עובד חברה ממשלתית – השר שנקבע כאחראי לעניני החברה או המנהל הכללי של החברה;

(7) לגבי עובד חברה עירונית – ראש הרשות המקומית האחראית לעניני החברה העירונית או המנהל הכללי של החברה.

(3) לגבי עובד של גוף מתוקצב או גוף נתמך, למעט בנק ישראל ולמעט עובד בגוף נתמך שהוא מוסד להשכלה גבוהה, אחד מאלה:

(א) המנהל הכללי של הגוף ובאין מנהל כללי כאמור – העומד בראש הגוף, ולגבי עובד שהוא המנהל הכללי או העומד בראש הגוף – השר הממונה על ביצוע החוק שמכוחו הוקם הגוף או השר האחראי לפי כל דין, ואם אין שר כאמור – השר הנוגע בדבר;

(ב) המנהל הכללי של משרד האוצר (להלן – מנכ"ל משרד האוצר);

(ג) לגבי עובד גוף מתוקצב שהוא חברה ממשלתית – מנהל רשות החברות הממשלתיות;

(4) לגבי עובד בנק ישראל – נגיד בנק ישראל, ואם סירב הנגיד לבקשה מנומקת של הממונה על השכר שמסתמכת על תלונה בקשר לעבירת משמעת שעבר עובד בנק ישראל, תהיה סמכות זו נתונה בידי ראש הממשלה;

(5) לגבי עובד בגוף נתמך שהוא מוסד להשכלה גבוהה מלבד הנשיא – הנשיא של אותו מוסד או יושב ראש הוועד המנהל של אותו מוסד;

(6) לגבי נשיא בגוף נתמך שהוא מוסד להשכלה גבוהה – יושב ראש הוועד המנהל של אותו מוסד.

(ג) לא ינקוט בעל סמכות באמצעי כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שניתנה לעובד הזדמנות להביא טענותיו לפני בעל הסמכות או לפני מי שבעל הסמכות הסמיכו לכך.

הוספת סעיף 32א

11.  אחרי סעיף 32 לחוק יראו כאילו נאמר:

"קובלים נוספים

32א. מבלי לגרוע מהאמור בסעיף 32 לחוק ובסעיף 39 לחוק יסודות התקציב רשאים גם אלה להגיש לתובע קובלנה על עבירות משמעת לפי חוק יסודות התקציב שעבר עובד, הן ביוזמתם והן על פי תלונה שהוגשה להם:

(1)   לגבי עובד שצו המשמעת חל עליו – ראש הממשלה, או ראש היחידה כמשמעותו בצו האמור;

(2)   לגבי עובד גוף מתוקצב או גוף נתמך, למעט גופים המנויים בפסקאות (4) ו-(5) – אחד מאלה:

(א)   המנהל הכללי של הגוף ובאין מנהל כללי כאמור – העומד בראש הגוף, ולגבי עובד שהוא המנהל הכללי או העומד בראש הגוף – השר הממונה על ביצוע החוק שמכוחו הוקם הגוף או השר האחראי לפי כל דין, ואם אין שר כאמור – השר הנוגע בדבר;

(ב)   המנהל הכללי של משרד האוצר;

(3)   לגבי עובד גוף מתוקצב שהוא חברה ממשלתית – מנהל רשות החברות הממשלתיות;

(4)   לגבי עובד בנק ישראל – נגיד בנק ישראל, ואם סירב הנגיד לבקשה מנומקת של הממונה על השכר שמסתמכת על תלונה בקשר לעבירת משמעת שעבר עובד בנק ישראל, תהיה סמכות זו נתונה בידי ראש הממשלה;

(5)   לגבי עובד גוף נתמך שהוא מוסד להשכלה גבוהה – המנהל הכללי של שהמוסד או מי שעומד בראשו או המנהל הכללי של משרד האוצר, ובלבד שקובלנה תוגש בידי אחד מאלה רק לאחר התייעצות עם המועצה להשכלה גבוהה או הוועדה שהוסמכה לפי סעיף 17א לחוק המועצה להשכלה גבוהה; לא העבירה המועצה להשכלה גבוהה את עמדתה בעקבות בקשה אליה כדי לקיים את ההתייעצות כאמור בתוך 30 ימים מיום המצאת הבקשה, יראו בכך כאילו קוימה חובת ההתייעצות."

מיום 6.9.2019

תק' תשע"ט-2019

ק"ת תשע"ט מס' 8186 מיום 6.3.2019 עמ' 2977

32א. (א) מבלי לגרוע מהאמור בסעיף 32 לחוק ובסעיף 39 לחוק יסודות התקציב רשאים גם אלה להגיש לתובע קובלנה על עבירות משמעת לפי חוק יסודות התקציב שעבר עובד המדינה או עובד גוף מתוקצב, הן ביוזמתם והן על פי תלונה שהוגשה להם:

(1) לגבי עובד רשות מקומית – ראש הרשות המקומית;

(2) לגבי עובד רשות השידור – יושב ראש רשות השידור או המנהל הכללי של הרשות;

(3) לגבי עובד שצו המשמעת חל עליו – ראש היחידה כמשמעותו בצו האמור;

(4) לגבי עובד המוסד לביטוח לאומי – המנהל הכללי של המוסד לביטוח לאומי;

(5) לגבי עובד חברה עירונית – ראש הרשות המקומית האחראית לעניני אותה חברה."

(1) לגבי עובד שצו המשמעת חל עליו – ראש הממשלה, או ראש היחידה כמשמעותו בצו האמור;

(2) לגבי עובד גוף מתוקצב או גוף נתמך, למעט גופים המנויים בפסקאות (4) ו-(5) – אחד מאלה:

(א) המנהל הכללי של הגוף ובאין מנהל כללי כאמור – העומד בראש הגוף, ולגבי עובד שהוא המנהל הכללי או העומד בראש הגוף – השר הממונה על ביצוע החוק שמכוחו הוקם הגוף או השר האחראי לפי כל דין, ואם אין שר כאמור – השר הנוגע בדבר;

(ב) המנהל הכללי של משרד האוצר;

(3) לגבי עובד גוף מתוקצב שהוא חברה ממשלתית – מנהל רשות החברות הממשלתיות;

(4) לגבי עובד בנק ישראל – נגיד בנק ישראל, ואם סירב הנגיד לבקשה מנומקת של הממונה על השכר שמסתמכת על תלונה בקשר לעבירת משמעת שעבר עובד בנק ישראל, תהיה סמכות זו נתונה בידי ראש הממשלה;

(5) לגבי עובד גוף נתמך שהוא מוסד להשכלה גבוהה – המנהל הכללי של שהמוסד או מי שעומד בראשו או המנהל הכללי של משרד האוצר, ובלבד שקובלנה תוגש בידי אחד מאלה רק לאחר התייעצות עם המועצה להשכלה גבוהה או הוועדה שהוסמכה לפי סעיף 17א לחוק המועצה להשכלה גבוהה; לא העבירה המועצה להשכלה גבוהה את עמדתה בעקבות בקשה אליה כדי לקיים את ההתייעצות כאמור בתוך 30 ימים מיום המצאת הבקשה, יראו בכך כאילו קוימה חובת ההתייעצות."

התאמת סעיף 34

12.  סעיף 34 לחוק ייקרא כאילו נאמר בו:

"אמצעי משמעת על ידי בית הדין

34.  (א)   בית הדין מוסמך להחליט על אחד או אחרים מאמצעי משמעת אלה:

(1)   התראה;

(2)   נזיפה;

(3)   נזיפה חמורה;

(4)   הורדה בדרגה או הקפאתה, במידה ולתקופה שיקבע, ולמעט דרגה אקדמית של עובד גוף נתמך שהוא מוסד להשכלה גבוהה;

(5)   הורדה ברמת שכר, בשיעורים ולתקופה שיקבע בית הדין;

(6)   הפקעת משכורת בסכום שלא יעלה על החלק השישי ממשכורתו החודשית של העובד לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים;

(7)   העברה למשרה אחרת או למקום עבודה אחר, בתחומי המשרד או הגוף שבו עובד העובד, בהגבלת זמן או בלא הגבלה; העברת עובד על פי פסקה זו תיעשה –

(א)   לגבי עובד המדינה – בתיאום עם המנהל הכללי של המשרד או מי שהוא הסמיך לכך;

(ב)   לגבי עובד שצו המשמעת חל עליו – בתיאום עם ראש היחידה כמשמעותו בצו האמור או מי שהוא הסמיך לכך;

(ג)    לגבי עובד גוף מתוקצב או עובד גוף נתמך למעט עובד כאמור בסעיף קטן (ד) – בתיאום עם המנהל הכללי של הגוף, ובאין מנהל כאמור – העומד בראש הגוף;

(ד)   לגבי עובד גוף מתוקצב או עובד גוף נתמך המכהן בתפקיד המנהל הכללי של הגוף או העומד בראש הגוף – בתיאום עם דירקטוריון הגוף או עם אורגן הממלא תפקיד דומה; באין דירקטוריון או אורגן כאמור – השר הממונה על ביצוע החוק שמכוחו הוקם הגוף או השר האחראי לפי כל דין, ואם אין שר כאמור – השר הנוגע בדבר;

(8)   פסילה לאחר העברה למשרה אחרת, לתפקיד אחר או למקום עבודה אחר, למילוי תפקידים מסוימים, במידה ולתקופה שיקבע;

(9)   פיטורים בתשלום פיצויי פיטורים, כולם או מקצתם, או בלא תשלום פיצויי פיטורים; ורשאי בית הדין להורות על תשלום פיצויי פיטורים שנשללו, כולם או מקצתם, כפי שיחליט, למי שהעובד חייב בפרנסתם;

(10)  פסילה לאחר פיטורים או לאחר פרישת העובד, או לאחר סיום כהונה בתפקיד, למילוי תפקידים מסוימים בשירות המדינה או בשירות בגוף המתוקצב או בגוף הנתמך שממנו פוטר או פרש; פסילה כאמור יכול שתהיה לצמיתות או לתקופה שיקבע בית הדין, לכלל הגופים המתוקצבים והנתמכים או לחלקם, והכול בהתחשב, בין השאר, בחומרת עבירת המשמעת שעבר העובד;

(11)  פסילה לאחר פיטורים או לאחר פרישת העובד, או לאחר סיום כהונה בתפקיד, למילוי תפקיד כלשהו בשירות המדינה או בשירות בגוף המתוקצב או בגוף הנתמך שממנו פוטר או פרש; פסילה כאמור יכול שתהיה לצמיתות או לתקופה שיקבע בית הדין, לכלל הגופים המתוקצבים והנתמכים או לחלקם, והכול בהתחשב, בין השאר, בחומרת עבירת המשמעת שעבר העובד;

(12)  בצירוף אמצעי משמעת אחר – פרסום החלטת בית הדין, כולה או מקצתהף באופן שיקבע בית הדין.

       (ב)   בדיון על עבירת משמעת של עובד בגוף נתמך שהוא מוסד להשכלה גבוהה, יחולו הוראות תקנת משנה (א) בשינוי זה: לא יטיל בית הדין אמצעי משמעת המנויים בפסקאות (7), (8), (10) ו-(11) בלי שהובאה לפניו עמדת המועצה להשכלה גבוהה או ועדה מוועדותיה שהסמיכה לעניין זה."

מיום 6.9.2019

תק' תשע"ט-2019

ק"ת תשע"ט מס' 8186 מיום 6.3.2019 עמ' 2978

החלפת תקנה 12

הנוסח הקודם:

התאמת סעיף 34

12. סעיף 34 לחוק ייקרא כאילו נאמר בו:

"אמצעי משמעת על ידי בית הדין

34. בית הדין מוסמך להחליט על אחד או אחדים מאמצעי משמעת אלה:

(1) התראה;

(2) נזיפה;

(3) הורדה בדרגה או הקפאתה, במידה ולתקופה שיקבע;

(4) הפקעת משכורת בסכום שלא יעלה על החלק הששי ממשכורתו החדשית של העובד לתקופה שלא תעלה על ששה חדשים;

(5) העברה למשרה אחרת או למקום עבודה אחר, בתחומי המשרד או הגוף שבו עובד העובד, בהגבלת זמן או ללא הגבלה; העברת עובד על פי פסקה זו תיעשה –

(א) לגבי עובד המדינה – בתיאום עם המנהל הכללי של המשרד או מי שהוא הסמיך לכך;

(ב) לגבי עובד שצו המשמעת חל עליו – בתיאום עם ראש היחידה כמשמעותו בצו האמור או מי שהוא הסמיך לכך;

(ג) לגבי עובד תאגיד שהוקם בחוק או מכוח סמכותו של שר שניתנה בחוק – בתיאום עם מי שמכהן בראש התאגיד או המנהל הכללי של התאגיד או מי שהם הסמיכו לכך;

(ד) לגבי עובד רשות מקומית – בתיאום עם ראש הרשות המקומית או מי שהוא הסמיך לכך;

(ה) לגבי עובד חברה עירונית – בתיאום עם המנהל הכללי של החברה.

(6) פסילה לאחר העברה למשרה אחרת, לתפקיד אחר או למקום עבודה אחר, למילוי תפקידים מסויימים, במידה ולתקופה שיקבע;

(7) פיטורים בתשלום פיצויי פיטורים, כולם או מקצתם, או ללא תשלום פיצויי פיטורים;

(8) פסילה לאחר פיטורים, או לאחר פרישה של עובד למילוי תפקידים מסויימים בשירות המדינה או בשירות בגוף המתוקצב שממנו פוטר, לצמיתות או לתקופה שיקבע;

(9) פסילה לאחר פיטורים או לאחר פרישה של עובד, למילוי תפקיד כלשהו בשירות המדינה או בשירות בגוף המתוקצב שממנו פוטר, לצמיתות או לתקופה שיקבע;

(10) בצירוף אמצעי משמעת אחר – פרסום החלטת בית הדין, כולה או מקצתה, באופן שיקבע בית הדין."

התאמת סעיף 40

12א.  סעיף 40(ב) לחוק ייקרא כאילו נמחקה בו המילה "מהשירות".

מיום 6.9.2019

תק' תשע"ט-2019

ק"ת תשע"ט מס' 8186 מיום 6.3.2019 עמ' 2979

הוספת תקנה 12א

התאמת סעיף 41

12ב.  סעיף 41(ב) לחוק ייקרא כאילו אחרי "שירות המדינה" נאמר "או של גוף מתוקצב או גוף נתמך".

מיום 6.9.2019

תק' תשע"ט-2019

ק"ת תשע"ט מס' 8186 מיום 6.3.2019 עמ' 2979

הוספת תקנה 12ב

התאמת סעיף 41ה

12ג.   סעיף 41ה(א) לחוק ייקרא כאילו במקום "לפי חוק זה" נאמר בו "לפי חוק יסודות התקציב".

מיום 6.9.2019

תק' תשע"ט-2019

ק"ת תשע"ט מס' 8186 מיום 6.3.2019 עמ' 2979

הוספת תקנה 12ג

התאמת סעיף 46א

13.  הגדרת "משכורת קובעת" בסעיף 46א לחוק תיקרא כאילו נאמר בה:

""משכורת קובעת" בזמן פלוני – השכר לפיו היו משתלמים קצבה או פיצוי לעובד המושעה אילו יצא לקצבה או פרש מהשירות ביום השעייתו."

התאמת סעיף 47

14.  סעיף 47 לחוק ייקרא כאילו נאמר בו:

"השעיה

47.  (א)   עובד שהוגשה עליו קובלנה, רשאי נציב השירות להשעותו ממשרתו; התחילה חקירה פלילית של המשטרה נגד עובד בעבירה שלדעת נציב השירות עולה כדי עבירה לפי סעיפים 34 עד 36 לחוק יסודות התקציב, רשאי נציב השירות להשעותו ממשרתו.

       (ב)   נציב השירות לא ישעה עובד אלא לאחר שניתנה לו הזדמנות להביא את טענותיו לעניין ההשעיה בתוך תקופה שיקצוב לו לפני נציג השירות או לפני מי שנציב השירות הסמיך לכך דרך קבע או לעניין פלוני; והוא הדין לעניין העברתו הזמנית לעבודה אחרת לפי סעיף קטן (ד).

       (ג)    היה העובד מועסק בכמה משרות בשירות המדינה או בגופים מתוקצבים או נתמכים, רשאי נציב השירות להשעותו כאמור, בכולן או בחלק מהן.

       (ד)   בכל מקום שנציב השירות רשאי להשעות עובד לפי סעיף זה, רשאי הוא, במקום להשעותו, להעבירו זמנית לעבודה אחרת במשרה שאחת מדרגותיה אינה נמוכה מדרגת משרתו של העובד, ובלבד שדרגת העובד במשרה שאליה הוא מועבר לא תהיה נמוכה מדרגתו ערב העברתו, או, בהסכמת העובד, לעבודה במשרה שדרגתה נמוכה מדרגת משרתו.

       (ה)   הושעה עובד, תימשך ההשעיה עד שיחליט המוסמך לכך שלא להעמידו לדין פלילי או משמעתי, ואם הועמד לדין פלילי או משמעתי – עד למתן פסק הדין הסופי באותם הליכים; ואולם רשאי נציב השירות להורות על הפסקת ההשעיה במועד מוקדם יותר.

       (ו)    לא יפעיל נציב השירות את סמכותו לפי סעיף קטן (א) אלא לאחר שהתייעץ עם בעלי התפקידים או הגורמים המפורטים להלן, לפי העניין:

(1)   לגבי עובד שצו המשמעת חל עליו – ראש היחידה;

(2)   לגבי עובד גוף מתוקצב או עובד גוף נתמך למעט עובד כאמור בפסקה (3) – המנהל הכללי של הגוף או מי שעומד בראש הגוף;

(3)   לגבי עובד של גוף מתוקצב או נתמך שהוא המנהל הכללי של הגוף או העומד בראשו – דירקטוריון הגוף או אורגן הממלא תפקיד דומה; באין דירקטוריון או אורגן כאמור – השר הממונה על ביצוע החוק שמכוחו הוקם הגוף או השר האחראי לפי כל דין, ואם אין שר כאמור – השר הנוגע בדבר;

(4)   לגבי עובד גוף נתמך שהוא מוסד להשכלה גבוהה – המועצה להשכלה גבוהה או הוועדה שהוסמכה לפי סעיף 17א לחוק המועצה להשכלה גבוהה.

       (ז)    סעיף זה יחול גם לגבי עובד בנק ישראל, ואולם לגבי עובד כאמור הסמכויות הנתונות לפי סעיף זה לנציב שירות המדינה יהיו נתונות לנגיד בנק ישראל, ואם סירב הנגיד לבקשה מנומקת של הממונה על השכר שמסתמכת על תלונה בקשר לעבירת משמעת שעבר עובד בנק ישראל, תהיה סמכות זו נתונה בידי ראש הממשלה."

מיום 6.9.2019

תק' תשע"ט-2019

ק"ת תשע"ט מס' 8186 מיום 6.3.2019 עמ' 2980

החלפת תקנה 14

הנוסח הקודם:

התאמת סעיף 47

14. (1) בסעיף 47 לחוק, סעיפים קטנים (א), (ב) ו-(ג) ייקראו כאילו נאמר בהם:

"(א) עובד שהוגשה עליו קובלנה לפי סעיף 32, רשאי נציב השירות להשעותו ממשרתו.

(ב) לא יפעיל נציב השירות את סמכותו לפי סעיף קטן (א) אלא לאחר שהתייעץ עם בעלי התפקידים המפורטים להלן:

(1) לגבי עובד שצו המשמעת חל עליו – עם ראש היחידה;

(2) לגבי עובד תאגיד שהוקם בחוק או מכוח סמכותו של שר שניתנה בחוק – עם מי שמכהן בראש התאגיד או עם המנהל הכללי של התאגיד;

(3) לגבי עובד רשות מקומית או עובד חברה עירונית – עם ראש הרשות בה מועסק העובד או האחראי על החברה העירונית.

(ג) נציב השירות לא ישעה עובד אלא לאחר שניתנה לו הזדמנות להביא טענותיו לענין ההשעיה לפני בעל הסמכות או מי שבעל הסמכות הסמיך לכך דרך קבע או לענין פלוני.

(ד) היה העובד מועסק במספר משרות בשירות המדינה או בגוף המתוקצב, רשאי נציב השירות להשעותו כאמור, בכולן או בחלק מהן."

(2) סעיפים קטנים (ד), (ה) ו-(ו) לחוק ייראו כאילו סומנו (ה), (ו) ו-(ז).

התאמת סעיף 49

15.  סעיף 49 לחוק ייקרא כאילו –

(1)  בסעיף קטן (א), המילים "לרבות תקופת השעייתו הקודמת לפי סעיף 48" – נמחקו;

(2)  בסעיף קטן (ב), במקום "באוצר המדינה" נאמר "באוצר המדינה או בקופת הגוף המתוקצב או הנתמך, לפי העניין".

מיום 6.9.2019

תק' תשע"ט-2019

ק"ת תשע"ט מס' 8186 מיום 6.3.2019 עמ' 2981

החלפת תקנה 15

הנוסח הקודם:

התאמת סעיף 49

15. בסעיף 49 לחוק, במקום "באוצר המדינה" ייקרא "באוצר המדינה או בקופת הגוף המתוקצב, לפי הענין".

התאמת סעיף 50

15א.  בסעיף 50 לחוק ייקרא כאילו נאמר בו:

"עובד שהושעה מותר בעבודת-חוץ

50.  עובד שהושעה לא יחולו עליו ההגבלות והאיסורים בדבר עבודה מחוץ לשירות המדינה או מחוץ לגוף המתוקצב או הגוף הנתמך, המוטלים על עובדי המדינה או על עובדי הגוף המתוקצב או הגוף הנתמך, בהתאמה, ובלבד שלא ייצג אדם אחר כלפי המדינה או מוסד ממוסדותיה או כלפי הגוף שבו הוא עובד, לפי העניין, למעט בתי המשפט, ולא יעסוק בעבודה שיש בה כדי ליצור התקשרות בינו ובין מי שיש לו מגע כספי או מסחרי או ענייני עם היחידה שבה הועסק לאחרונה; כן עליו להודיע לנציב השירות, במועדים ובדרך שייקבעו בתקנות על השתכרויותיו בתקופת ההשעיה; לא הודיע המושעה כאמור, ניתן לעכב את המשכורת המגיעה לו לפי סעיף 49(א) עד שידווח כנדרש".

מיום 6.9.2019

תק' תשע"ט-2019

ק"ת תשע"ט מס' 8186 מיום 6.3.2019 עמ' 2981

הוספת תקנה 15א

16.  (בוטלה).

מיום 6.9.2019

תק' תשע"ט-2019

ק"ת תשע"ט מס' 8186 מיום 6.3.2019 עמ' 2982

ביטול תקנה 16

הנוסח הקודם:

התאמת סעיפים 52, 53 ו-55

16. סעיפים 52, 53 ו-55 לחוק ייקראו כאילו במקום "נציב השירות" נאמר בהם "בעל הסמכות".

התאמת סעיף 60

16א.  סעיף 60 לחוק ייקרא כאילו אחרי "לשירות המדינה" נאמר "או לגוף המתוקצב או הנתמך".

מיום 6.9.2019

תק' תשע"ט-2019

ק"ת תשע"ט מס' 8186 מיום 6.3.2019 עמ' 2982

הוספת תקנה 16א

התאמת סעיף 61

16ב.  סעיף 61 לחוק ייקרא כאילו במקום "לפי חוק זה", פעמיים, נאמר בו "לפי חוק יסודות התקציב".

מיום 6.9.2019

תק' תשע"ט-2019

ק"ת תשע"ט מס' 8186 מיום 6.3.2019 עמ' 2982

הוספת תקנה 16ב

התאמת סעיף 61א

16ג.   סעיף 61א(א) לחוק ייקרא כאילו המילים "לפי סעיף 32" – נמחקו.

מיום 6.9.2019

תק' תשע"ט-2019

ק"ת תשע"ט מס' 8186 מיום 6.3.2019 עמ' 2982

הוספת תקנה 16ג

התאמת סעיף 61ג

16ד.  סעיף 61ג לחוק ייקרא כאילו אחרי "בית הדין למשמעת" נאמר "לפי חוק יסודות התקציב".

מיום 6.9.2019

תק' תשע"ט-2019

ק"ת תשע"ט מס' 8186 מיום 6.3.2019 עמ' 2982

הוספת תקנה 16ד

התאמת סעיף 62

16ה.  סעיף 62 לחוק ייקרא כאילו האמור בו סומן "(א)" ואחריו נאמר:

"(ב) דין משמעתי פנימי של גוף מתוקצב או נתמך בשל מעשה שנחשב עבירת משמעת לפי חוק יסודות התקציב, לא ייחשב אמצעי משמעת לעניין סעיף זה".

מיום 6.9.2019

תק' תשע"ט-2019

ק"ת תשע"ט מס' 8186 מיום 6.3.2019 עמ' 2982

הוספת תקנה 16ה

התאמת סעיף 64

17.  סעיף 64 לחוק ייקרא כאילו נאמר בו:

"התיישנות

64.  לא יינקטו אמצעי משמעת לפי חוק זה נגד עובד על עבירות משמעת לפי חוק יסודות התקציב שנודעו לממונה על השכר והסכמים קיבוציים במשרד האוצר, לחשב הכללי או לנציב השירות, לממונה על התקציבים או למנהל הכללי של משרד האוצר, שנתיים או יותר לפני הגשת הקובלנה לתובע; ואולם בחישוב תקופה זו לא יבוא במנין הזמן שבו נמשכו, במשטרה או בבית המשמט, חקירה או דיון פלילי בשל אותו מעשה או מחדל; לענין סעיף זה רואים דיון כנגמר כאשר אין עוד ערעור עליו".

מיום 6.9.2019

תק' תשע"ט-2019

ק"ת תשע"ט מס' 8186 מיום 6.3.2019 עמ' 2982

64. לא יינקטו אמצעי משמעת לפי חוק זה נגד עובד על עבירות משמעת לפי חוק יסודות התקציב שנודעו לממונה על השכר והסכמים קיבוציים במשרד האוצר, לחשב הכללי או לנציב השירות, לממונה על התקציבים או למנהל הכללי של משרד האוצר, שנה או יותר שנתיים או יותר לפני הגשת הקובלנה לתובע; ואולם בחישוב תקופה זו לא יבוא במנין הזמן שבו נמשכו, במשטרה או בבית המשמט, חקירה או דיון פלילי בשל אותו מעשה או מחדל; לענין סעיף זה רואים דיון כנגמר כאשר אין עוד ערעור עליו".

התאמת סעיף 66

17א.  סעיף 66 לחוק ייקרא כאילו נאמר בו:

"הגשת תובענה לאחר פרישת עובד

66.  מותר להתחיל בהליכים לפני בית הדין אף לאחר שפרש העובד משירות המדינה או מכלל הגופים המתוקצבים או הנתמכים, ובלבד שהתובענה תוגש בתוך שנתיים מיום הפרישה או בתוך שנה מיום סיום חקירת המשטרה או הדיון הפלילי, לפי המאוחר, על פי הוראות היועץ המשפטי לממשלה, נציב השירות, או לפי בקשת העובד."

מיום 6.9.2019

תק' תשע"ט-2019

ק"ת תשע"ט מס' 8186 מיום 6.3.2019 עמ' 2982

הוספת תקנה 17א

התאמת סעיף 69

17א.  סעיף 69 לחוק ייקרא כאילו במקום "עובד המדינה" נאמר בו "עובד".

מיום 6.9.2019

תק' תשע"ט-2019

ק"ת תשע"ט מס' 8186 מיום 6.3.2019 עמ' 2982

הוספת תקנה 17א

פרק ג': התאמת הוראות תקנות שירות המדינה (משמעת) (סדרי דין של בית הדין), תשכ"ד-1963

התאמת תקנות סדרי דין

18.  הוראות תקנות שירות המדינה (משמעת) (סדרי הדין של בית הדין), התשכ"ד-1963, יחולו לעניין השיפוט המשמעתי לפני בית הדין בשינויים המחויבים לפי העניין, וכן בשינויים ובתיאומים המפורטים להלן:

(1)  בתקנה 2(5), במקום "שבסעיף 17 לחוק" ייקרא כאילו נאמר "שבסעיפים 34, 35, 35א או 36 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985 (להלן – חוק יסודות התקציב)", במקום "סעיף 17(2)" ייקרא כאילו נאמר "סעיפים 34(1) ו-35(1) לחוק יסודות התקציב", ויראו כאילו נמחקה המילה "הנוהג";

(2)  בתקנה 9, אחרי "המשרד" ייקרא כאילו נאמר "או הגוף המתוקצב או הנתמך";

(3)  בתקנה 15, במקום "משירות המדינה" ייקרא כאילו נאמר "משירות המדינה או מהגוף המתוקצב או הנתמך, לפי העניין";

(4)  יראו כאילו תקנה 45 נמחקה;

(5)  בתקנה 49, ייקרא כאילו במקום תקנת משנה (א) נאמר:

"(א) הורשע הנאשם – רשאי התובע תחילה, ואחריו נציג המשרד או נציג הגוף המתוקצב או הנתמך שבו מועסק הנאשם, ולאחריו הנאשם, להביא ראיות שיש בהן עניין לקביעת אמצעי המשמעת.

(א1) נציג המשרד או נציג הגוף המתוקצב או הנתמך כאמור בתקנת משנה (א), ייקבע בידי המנהל הכללי של המשרד או של הגוף המתוקצב או הנתמך או בידי העומד בראש גוף כאמור; ואולם אם הנאשם הוא העומד בראש הגוף המתוקצב או הנתמך או מנהלו הכללי, ייקבע הנציג בידי דירקטוריון הגוף או בידי אורגן הממלא תפקיד דומה, ובאין דירקטוריון או אורגן כאמור – בידי השר הממונה על ביצוע החוק שמכוחו הוקם הגוף או השר האחראי לפי כל דין, ואם אין שר כאמור – השר הנוגע בדבר.";

(6)  בתקנה 50, במקום "נציג המשרד" ייקרא כאילו נאמר "נציג המשרד או נציג הגוף המתוקצב או הנתמך";

(7)  בתקנה 52א, אחרי "סעיפים 43(ב), 53 ו-54 לחוק, בהתאמה" ייקרא כאילו נאמר "ובקשה לפי תקנה 20 לתקנות יסודות התקציב (שיפוט משמעתי), התשמ"ט-1988 (להלן – תקנות יסודות התקציב);

(8)  יראו כאילו תקנות 53 עד 67, 79, 80 ו-94 – נמחקו;

(9)  בתקנה 82, אחרי "בסעיף 34 לחוק" ייקרא כאילו נאמר "כנוסחו בתקנה 12 לתקנות יסודות התקציב";

(10) בתקנה 83, אחרי "לפי סעיפים" ייקרא כאילו נמחק סעיף 28 ולפני "או לפי תקנה 88" ייקרא כאילו נאמר "או לפי תקנה 20 לתקנות יסודות התקציב";

(11) בתקנה 88, אחרי "בביטחון המדינה" ייקרא כאילו נאמר "ביציבותה הכלכלית";

(12) במקום תקנה 92א ייקרא כאילו נאמר:

"תיאומים לגבי גופים מתוקצבים

92א. בתקנות אלה –

        "משרד" –

(1)   לגבי עובד המדינה – המשרד שבו הוא מועסק;

(2)   לגבי עובד גוף המתוקצב או גוף נתמך – הגוף שבו הוא מועסק;

(3)   לגבי עובד שחל עליו צו שירות המדינה (משמעת) (שירות הביטחון הכללי והמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים), התשל"ט-1979 (להלן – צו המשמעת) – היחידה שבה הוא משרת כמשמעותה בצו המשמעת;

        "המנהל הכללי" – המנהל הכללי של המשרד או הגוף המתוקצב או הנתמך שבו מועסק העובד, ואולם –

(1)   לגבי היחידה כמשמעותה בצו המשמעת – ראש היחידה;

(2)   לגבי גוף מתוקצב אחר או גוף נתמך – המנהל הכללי של הגוף או מי שעומד בראש הגוף; ולגבי עובד שהוא המנהל הכללי של הגוף או העומד בראשו – דירקטוריון הגוף או אורגן הממלא תפקיד דומה, ובאין דירקטוריון או אורגן כאמור – השר הממונה על ביצוע החוק שמכוחו הוקם הגוף או השר האחראי לפי כל דין, ואם אין שר כאמור – השר הנוגע בדבר;"

(13) בתקנה 93 ייקרא כאילו במקום "לפי החוק" נאמר "לפי החוק ולפי חוק יסודות התקציב";

(14) בתוספת, ייקרא כאילו –

(א)   המילים "פרקליט המדינה או בא כוחו" ו"נציב שירות המדינה או בא כוחו" – נמחקו;

(ב)   במקום "לפי סעיף 17 (ציין את הפסקה) לחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג-1963" נאמר "לפי סעיפים 34, 35, 35א או 36 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985";

(ג)    במקום "סעיף 17(2)" נאמר "סעיפים 34(1) או 35(1)";

(ד)   המילה "הנוהג" – נמחקה.

מיום 6.9.2019

תק' תשע"ט-2019

ק"ת תשע"ט מס' 8186 מיום 6.3.2019 עמ' 2982

החלפת תקנה 18

הנוסח הקודם:

התאמת תקנות סדרי דין

18. הוראות תקנות שירות המדינה (משמעת)(סדרי הדין של בית הדין), תשכ"ד-1963, יחולו לענין השיפוט המשמעתי בפני בית הדין בשינויים המחוייבים לפי הענין, וכן בשינויים ובתיאומים המפורטים להלן:

(1) בתקנה 1, המלים "במשרד נציב השירות" – ייראו כמחוקות;

(2) בתקנה 2(5), במקום "שבסעיף 17 לחוק" יראו כאילו נאמר "שבסעיפים 34 או 35 לחוק יסודות התקציב, תשמ"ה-1985 (להלן – חוק יסודות התקציב)", במקום "סעיף 17(2)" יראו כאילו נאמר "סעיפים 34(1) ו-35(1) לחוק יסודות התקציב", ואת המלה "הנוהג" – יראו כמחוקה;

(3) בתקנה 49(א), אחרי "שנקבע על ידי מנהלו הכללי" יראו כאילו נאמר "או על ידי העומד בראש הגוף המתוקצב";

(4) בתקנה 52א, במקום "סעיפים 43(ב), 53 ו-54 לחוק" יראו כאילו נאמר "סעיפים 43(ב), 53 ו-54 לחוק ותקנות 2, 14 ו-20 לתקנות יסודות התקציב (שיפוט משמעתי), תשמ"ט-1988";

(5) תקנות 53 עד 67, 79, 80 ו-93 – לא יחולו;

(6) בתקנה 83, במקום "לפי סעיפים 28, 36, 43(א), 44(ב), 53, 54 או 59 לחוק" יראו כאילו נאמר "לפי סעיפים 36, 43(א), 44(ב), 53, 54 או 59 לחוק ותקנות 2 ו-20 לתקנות יסודות התקציב (שיפוט משמעתי), תשמ"ט-1988;

(7) בתקנה 88, אחרי "בבטחון המדינה" יראו כאילו נאמר "ביציבותה הכלכלית";

(8) במקום תקנה 92א יראו כאילו נאמר:

"תיאומים לגבי גופים מתוקצבים

92א. בתקנות אלה –

"משרד" –

(1) לגבי עובד מדינה – המשרד בו הוא מועסק;

(2) לגבי עובד שחל עליו צו שירות המדינה (משמעת) (שירות הבטחון הכללי והמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים), תשל"ט-1979 (להלן – הצו) – היחידה שבה הוא משרת כמשמעותה בצו;

(3) לגבי עובד תאגיד או רשות שהוקמו בחוק – התאגיד או הרשות;

(4) לגבי עובד רשות מקומית – הרשות המקומית;

(5) לגבי עובד חברה ממשלתית – החברה הממשלתית;

(6) לגבי עובד חברה עירונית – החברה העירונית.

"המנהל הכללי" – המנהל הכללי של המשרד בו מועסק העובד, ואולם –

(1) לגבי היחידה כמשמעותה בצו – ראש היחידה;

(2) לגבי רשות מקומית – ראש הרשות המקומית או סגנו לעניני מינהל;

(3) לגבי גוף מתוקצב אחר שאין לו מנהל כללי – מי שעומד בראש הגוף המתוקצב";

(9) בתוספת, המלים "פרקליט המדינה או בא כוחו, נציב שירות המדינה או בא כוחו" ייראו כמחוקות, במקום "לפי סעיף 17 לחוק שירות המדינה (משמעת), תשכ"ג-1963 "יראו כאילו נאמר "לפי סעיפים 34 או 35 לחוק יסודות התקציב, תשמ"ה-1985", במקום "סעיף 17(2)" יראו כאילו נאמר "סעיפים 34(ו) או 35(ו)" והמלה "הנוהג" יראו כמחוקה.

פרק ד': התאמת הוראות תקנות שירות המדינה (משמעת)
(סדרי הדין בערעור או בבקשה לשופט בית המשפט העליון), תשכ"ד-1963

התאמת תקנות סדרי דין בערעור

19.  תקנות שירות המדינה (משמעת) (סדרי הדין בערעור או בבקשה לשופט בית המשפט המחוזי), התשכ"ד-1963, יחולו לעניין השיפוט המשמעתי לפי חוק יסודות התקציב בשינויים המחויבים לפי העניין, ואולם בתקנה 4(2), במקום "המשרד והיחידה" ייקרא "המשרד, היחידה, הגוף המתוקצב או הגוף הנתמך" ובתקנה 16 במקום "נציב השירות" ייקרא "אב בית הדין".

מיום 6.9.2019

תק' תשע"ט-2019

ק"ת תשע"ט מס' 8186 מיום 6.3.2019 עמ' 2984

החלפת תקנה 19

הנוסח הקודם:

התאמת תקנות סדרי הדין בערעור

19. תקנות שירות המדינה (משמעת) (סדרי הרין בערעור או בבקשה לשופט בית המשפט העליון), תשכ"ד-1963, למעט תקנה 17 שבהן, יחולו לענין השיפוט המשמעתי לפי חוק יסודות התקציב בשינויים המחוייבים לפי הענין, ואולם בתקנה 16, במקום "נציב השירות" ייקרא "אב בית הדין".

פרק ה': התאמת הוראות תקנות שירות המדינה (משמעת)
(בקשות לשינוי שיעור המשכורת המשתלמת לעובד מושעה), תשל"ח-1978

התאמת תקנות בעניין משכורת לעובד מושעה

20.  תקנות שירות המדינה (משמעת) (בקשות לשינוי שיעור המשכורת המשתלמת לעובד מושעה), התשל"ח-1978, למעט תקנה 8 בהן, יחולו לעניין השיפוט המשמעתי לפי חוק יסודות התקציב בשינויים ובתיאומים המפורטים להלן:

(1)  בתקנה 1, במקום "סעיף 49(א) לחוק" ייקרא "סעיף 49(א) לחוק ותקנה 18 לתקנות יסודות התקציב (שיפוט משמעתי), התשמ"ט-1988 (להלן – תקנות יסודות התקציב)";

(2)  בתקנה 2 –

(א)   ברישה, אחרי "סעיף 49(א) לחוק" ייקרא כאילו נאמר "ותקנות 2 ו-18 לתקנות יסודות התקציב";

(ב)   בפסקאות (7) ו-(8), במקום "בסעיף 47(ד) או בסעיף 48 לחוק" ייקרא "בסעיף 47(ד) לחוק";

(ג)    בפסקה (9), אחרי "הורשע בעבירה" ייקרא כאילו נאמר "שיש עמה קלון" ויראו כאילו המילים "לפי סעיף 17(6) לחוק" – נמחקו;

(3)  בתקנה 3, אחרי "סעיף 49(א) לחוק" ייקרא כאילו נאמר "ותקנה 18 לתקנות יסודות התקציב".

מיום 6.9.2019

תק' תשע"ט-2019

ק"ת תשע"ט מס' 8186 מיום 6.3.2019 עמ' 2985

החלפת תקנה 20

הנוסח הקודם:

התאמת תקנות בענין משכורת לעובד מושעה

20. תקנות שירות המדינה (משמעת) (בקשות לשינוי שיעור המשכורת המשתלמת לעובד מושעה), תשל"ח-1978, למעט תקנה 8 שבהן, יחולו לענין השיפוט המשמעתי לפי חוק יסודות התקציב, בשינויים המחוייבים לפי הענין, וכן בשינויים ובתיאומים המפורטים להלן:

(1) בתקנה 1, במקום "סעיף 49(א) לחוק" יראו כאילו נאמר "סעיף 49(א) לחוק וסעיפים 2 ו-18 לתקנות יסודות התקציב (שיפוט משמעתי), תשמ"ט-1988 (להלן – תקנות יסודות התקציב");

(2) בתקנה 2, אחרי "סעיף 49(א) לחוק" יראו כאילו נאמר "וסעיפים 2 ו-18 לתקנות יסודות התקציב", במקום "סעיף 47(ד) או בסעיף 48 לחוק" יראו כאילו נאמר "תקנה 16 לתקנות יסודות התקציב או בסעיף 48 לחוק ובתקנות 2 ו-17 לתקנות יסודות התקציב" והמלים "לפי סעיף 17(6) לחוק" יראו כמחוקות ובמקומן, לאחר המלים "הורשע בעבירה" יראו כאילו נאמר "שיש עמה קלון";

(3) בתקנה 3, אחרי "סעיף 49(א) לחוק" יראו כאילו נאמר "וסעיפים 2 ו-18 לתקנות יסודות התקציב";

(4) בתקנה 6(ב), המלים "בשירות המדינה" – ייראו  כמחוקות.

פרק ו': התאמת תקנות שירות המדינה (משמעת) (השתכרות בתקופת השעיה), התשכ"ד-1963

מיום 6.9.2019

תק' תשע"ט-2019

ק"ת תשע"ט מס' 8186 מיום 6.3.2019 עמ' 2985

הוספת פרק ו'

התאמת תקנות השתכרות בתקופת השעיה

20.  תקנות שירות המדינה (משמעת) ((השתכרות בתקופת השעיה), התשכ"ד-1963, יחולו לעניין השיפוט המשמעתי לפי חוק יסודות התקציב בשינויים המחויבים לפי העניין וכן בשינויים ובתיאומים המפורטים להלן:

(1)  בתקנה 1(א), אחרי "באמצעות חשב המשרד" ייקרא כאילו נאמר "או חשב הגוף המתוקצב או הגוף הנתמך";

(2)  בתקנה 1(ב), במקום ההגדרה "משרד" ייקרא:

""משרד" – כמשמעותו בתקנה 18(12) לתקנות יסודות התקציב (שיפוט משמעתי), התשמ"ט-1988"."

מיום 6.9.2019

תק' תשע"ט-2019

ק"ת תשע"ט מס' 8186 מיום 6.3.2019 עמ' 2985

הוספת תקנה 20 [הטעות במקור]

 

 

ו' בכסלו תשמ"ט (15 בנובמבר 1988)                   אברהם שריר

                                                                                           שר המשפטים

 

 

 

 

הודעה למנויים על עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו - הקש כאן

 

 

הודעה למנויים על עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו - הקש כאן

 



* פורסמו ק"ת תשמ"ט מס' 5149 מיום 1.12.1988 עמ' 186.

תוקנו ק"ת תשע"ט מס' 8186 מיום 6.3.2019 עמ' 2976 – תק' תשע"ט-2019; ר' תקנה 19 לענין תחילה.

19. (א) תחילתן של תקנות אלה 6 חודשים מיום פרסומן, ואולם אין בכך כדי לפגוע באפשרות העמדה לדין של עובד בגוף נתמך שנפתח הליך משמעתי לגביו ערב התחילה או באפשרות העמדה לדין של עובד כאמור בשל עבירת משמעת שבוצעה ערב התחילה, ולגבי שני אלה ימשיכו לחול התקנות העיקריות כנוסחן ערב התחילה.

 (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), יחולו הוראות תקנות אלה לעניין עובד בגוף נתמך שהוא מוסד להשכלה גבוהה, גם לגבי עובד שנפתח הליך משמעתי לגביו ערב התחילה או שעבר עבירת משמעת שבוצעה ערב התחילה, והכול לגבי שלב בהליך המשמעתי שטרם התקיים ערב התחילה.

נבו ייצוגיות - מעקב אחרי חרות ותביעות