נבו ייצוגיות - מעקב אחרי חרות ותביעות

חוק עזר לירושלים (העמדת רכב וחנייתו), תשכ"א-1960

 

 

רשויות ומשפט מנהלי – תעבורה – רכב – העמדת רכב וחנייתו

תוכן ענינים

סעיף 1

הגדרות

Go

3

סעיף 2

הסדרי תנועה

Go

5

סעיף 2א

תימרור, הסדרי תנועה ומקומות חניה מוסדרים

Go

5

סעיף 3

מקום חניה בתשלום

Go

5

סעיף 4

מקום חניה פרטי

Go

6

סעיף 4א

מקום חניה לפי החלטת רשות רישוי או בהיתר בניה תיקון

Go

6

סעיף 5

איסור עצירת רכב, העמדתו וחנייתו בדרך

Go

6

סעיף 5א

גרירת רכב ונעילתו תיקון

Go

6

סעיף 6

רכב שנתקלקל

Go

7

סעיף 7

מוניות

Go

7

סעיף 8

אוטובוסים

Go

7

סעיף 8א

מכליות דלק וגז

Go

7

סעיף 9

תמרורים

Go

8

סעיף 10

ריתוק רכב למקום חניה

Go

8

סעיף 11

אגרת הסדרה

Go

8

סעיף 11א

פטור מאגרת הסדר

Go

8

סעיף 11ב

חניה לתושבי אזור שנקבע כמקום חניה מוסדר

Go

8

סעיף 12

טיפול במכשיר במקום חניה מוסדר

Go

9

סעיף 12א

כרטיס חניה

Go

9

סעיף 13

סמכויות מפקח

Go

9

סעיף 14

תיקון

Go

9

סעיף 15

ביטול

Go

9

סעיף 16

השם

Go

9

 

תוספת ראשונה

Go

9

סעיף 1א

תיקון

Go

9

 

תוספת שניה

Go

10

 

תוספת שלישית

Go

10

 

תוספת רביעית

Go

10

 


חוק עזר לירושלים (העמדת רכב וחנייתו), תשכ"א-1960*

          בתוקף סמכותה לפי סעיף 99 לפקודת העיריות, 1934, וסעיף 25 לפקודת התעבורה, מתקינה מועצת עירית ירושלים, חוק עזר זה:

הגדרות

1.    בחוק עזר זה –

          "אוטובוס" – כמשמעות אוטובוס ציבורי המופעל בקווי שירות כאמור בתקנות התעבורה (שירותי הולכה), תשי"ד-1954;

תיקון תשע"ט-2019

          "אזור" – חלק מן הדרך בתחום העירייה, אשר ייקבע על ידי רשות התימרור המקומית ויסומן באמצעות מספר, אות או כל סימון מבחין אחר;

תיקון תשע"ט-2019

          "אמצעי תשלום" – כל אמצעי שראש העירייה אישר לתשלום אגרת חניה, לרבות אמצעי מכני, חשמלי, אלקטרוני, נייד, מודפס, טלפון סלולרי, יישומון או אמצעי אחר בין שהוא מיועד להצגה ברכב ובין שאינו מיועד לכך, המאפשר למדוד זמן חניה או לקצוב אותו בדרך כלשהי;

תיקון (מס' 2) תשל"ט-1979

          "בעל" – לרבות אדם המקבל או הזכאי לקבל הכנסה ממקום או מחלק ממנו, בין בזכותו הוא ובין כבא כח או כנאמן, בין שהוא הבעל הרשום של המקום ובין שאיננו הבעל הרשום, ולרבות מחזיק;

תיקון תשמ"ז-1987

          "גורר" – כמשמעותו בתקנות התעבורה;

תיקון תשמ"ז-1987

          "גרור" – כמשמעותו בתקנות התעבורה;

תיקון תשע"ט-2019

          "הודעת התעבורה" – הודעת התעבורה (קביעת לוח תמרורים), התשע"א-2010;

תיקון (מס' 2) תשל"ט-1979

          "היתר בניה" – היתר בניה שניתן לפי חוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965;

(הוראת שעה) תש"ף-2019

          "חניה סלולרית" – חנייה באמצעות טלפון סלולרי או יישומון;

תיקון תשע"ח-2018

          "חניון חנה וסע" – חניון בסמוך לתחנת רכבת מקומית קלה;

תיקון (מס' 5) תשמ"ה-1985 תיקון תשמ"ז-1987

          "כביש" – כמשמעותו בתקנות התעבורה;

 

תיקון (מס' 5) תשמ"ה-1985

          "כביש חד-סטרי" – כמשמעותו בתקנות התעבורה;

תיקון תשע"ט-2019

          "כרטיס חניה" – כל אחד מאלה:

(1)   כרטיס חניה שהעירייה הנפיקה;

(2)   כרטיס חניה ארצי מטעם המרכז לשלטון מקומי או כל הסדר חניה אחר שיבוא במקומו לפי סעיף 70ב לפקודת התעבורה;

(3)   כרטיס חניה שהופק באמצעות מכשיר מכני או אלקטרוני שראש העירייה אישר או כל כרטיס אחר שראש העירייה אישר;

תיקון (מס' 5) תשמ"ה-1985

          "מדרכה" – כמשמעותה בתקנות התעבורה;

          "מונית" – רכב ציבורי שאיננו אוטובוס;

תיקון (מס' 2) תשל"ט-1979

          "מחזיק" – אדם המחזיק למעשה במקום או בחלק ממנו כבעל או בכל אופן אחר;

תיקון (מס' 5) תשמ"ה-1985

          "מעבר חציה" – כמשמעותו בתקנות התעבורה;

תיקון (מס' 5) תשמ"ה-1985

          "מפגש מסילת ברזל" – כמשמעותו בתקנות התעבורה;

תיקון תשמ"ז-1987

          "מפקד המשטרה" – (נמחקה);

          "מפקח על התעבורה" – לרבות אדם שמפקח על התעבורה העביר אליו את סמכויותיו לפי חוק עזר זה, כולו או מקצתן;

תיקון תשע"ט-2019

          "מקום חניה" או "מקום חניה מוסדר" – מקום חניה שהותרה בו החניה לרכב לפי כל דין;

תיקון תשע"ט-2019

          "מקום חניה מוסדר" – (נמחקה);

תיקון תשע"ט-2019

          "מקום חניה בתשלום" – כהגדרתו בסעיף 2(ה);

          "מקום חניה פרטי" – מקום חניה המתנהל על ידי אדם – פרט למועצת העיריה – לשם הפקת רווחים;

          "עיריה" – עירית ירושלים;

תיקון תשע"ט-2019

          "מפקח" – עובד עירייה שמונה בידי ראש העיריה להיות מפקח לענין חוק עזר זה;

תיקון (מס' 5) תשמ"ה-1985

          "עובר דרך" – כמשמעותו בתקנות התעבורה;

תיקון (מס' 5) תשמ"ה-1985

          "צומת" – כמשמעותו בתקנות התעבורה;

תיקון (מס' 5) תשמ"ה-1985

          "קו עצירה" – כמשמעותו בתקנות התעבורה;

תיקון תשע"ח-2018

          "קווי שירות" – כהגדרתם בפקודת התעבורה;

תיקון תשמ"ז-1987

          "קצין משטרה" – כמשמעותו בתקנות התעבורה, לרבות אדם שקצין משטרה העביר אליו את סמכויותיו לפי חוק עזר זה, כולן או מקצתן;

תיקון תשע"ט-2019

          "ראש העירייה" – לרבות עובד העירייה שהוסמך על ידו על פי סעיף 17 לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל"ה-1975, לעניין חוק עזר זה;

          "רחוב" – דרך כמשמעותה בפקודת התעבורה, והנמצאת בתחום העיריה, לרבות חלק מרחוב;

          "רכב" – כמשמעותו בסעיף 2(1) לפקודת התעבורה, למעט אופניים;

תיקון תשע"ג-2013

          "רכב כבד" – רכב שמשקלו הכולל המותר לפי רישיונו מעל 10,000 ק"ג;

תיקון תשמ"ז-1987

          "רכב מסחרי", "רכב פרטי" ו"רכב ציבורי" – כמשמעותם בפקודת התעבורה;

תיקון (מס' 2) תשל"ט-1979

          "רשות רישוי" – מוסד תכנון כמשמעותו בחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965, או רשות רישוי לפי חוק רישוי עסקים, תשכ"ח-1968;

תיקון תשמ"ז-1987

          "רשות תימרור מקומית" – כמשמעותה בפקודת התעבורה;

תיקון (מס' 5) תשמ"ה-1985

          "רשות תימרור מרכזית" – כמשמעותה בתקנות התעבורה;

תיקון (מס' 5) תשמ"ה-1985

          "שביל" – כמשמעותו בתקנות התעבורה;

תיקון (מס' 5) תשמ"ה-1985

          "שטח הפרדה" – כמשמעותו בתקנות התעבורה;

תיקון (מס' 2) תשס"ח-2008

          "תו תושב עירוני" – תו המונפק לתושב ירושלים, בעל כרטיס תושב;

תיקון תשס"ז-2007

          "תחנת מוניות" – מקום שרשות התמרור המקומית, בהתייעצות עם רשות התמרור המרכזית, קבעה כתחנת מוניות מכוח סמכותה לפי סעיף 18 לתקנות התעבורה;

          "תמרור" – כמשמעותו בתקנות התעבורה (סדרי תנועה), תשי"ג-1953;

תיקון תשמ"ז-1987

          "תקנות התעבורה" – תקנות התעבורה, התשכ"א-1961.

הסדרי תנועה תק' תשע"ט-2019

2.    רשות תימרור מקומית רשאית לקבוע הסדרי תנועה כדלהלן, לאחר היוועצות בקצין משטרה, ולאחר קבלת הסכמת רשות תימרור מרכזית, אם הסכמה כזאת דרושה לפי תקנה 18 לתקנות התעבורה:

(א)  הסדרי תנועה בדבר היתר, איסור, הגבלה והסדרת עצירתו, העמדתו או חנייתו של רכב בתחום העירייה, בין בתשלום ובין בדרך אחרת; הסדרי התנועה יכול שיחולו לגבי סוג מסוים של רכב או לגבי כלי רכב המשמשים קבוצות אוכלוסייה מסוימות;

(ב)  מקומות חניה שבהם מותרת החניה לסוג מסוים של כלי רכב, וכן לקבוע את הימים, השעות והתקופות שבהם מותרת החניה ואת מספר כלי הרכב שמותר להחנות בעת ובעונה אחת באותו מקום;

(ג)   מקומות חניה שבהם מותרת החניה לרכב מסוים המשמש נכה או לכלי רכב המשמשים נכים והנושאים תג נכה;

(ד)  מקומות חניה המיועדים לחניה על המדרכה או על חלק ממנה, ובלבד שנותר מעבר להולכי רגל ולעגלות ברוחב של 2 מטרים לפחות;

(ה)  מקומות חניה שבהם מותרת החניה ובלבד שתשולם אגרת חניה (להלן – מקום חניה בתשלום) ששיעורה לא יעלה על התעריף המרבי הקבוע בתוספת הראשונה, בהתאם לסוג הרכב.

תימרור, הסדרי תנועה ומקומות חניה מוסדרים תק' תשע"ט-2019

2א.     (א)  קבעה רשות תימרור מקומית הסדרי תנועה ומקומות חניה מוסדרים לפי סעיף 2, תסמנם בתמרור המתאים לפי הודעת התעבורה.

          (ב)  בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א), נקבע מקום חניה בתשלום, תציב רשות התימרור המקומית לפני מקום החניה תמרור מספר 626 ומתחתיו תמרור מספר 439 להודעת התעבורה שבו יצוין:

(1)   "חניה בתשלום";

(2)   אם ישנה הגבלה – משך הזמן המרבי לחניה רצופה;

(3)   פירוט הימים והשעות שבהם חלה חובת תשלום.

מקום חניה בתשלום תיקון תשע"ט-2019

3.    (א)  נקבע מקום חניה בתשלום, חייב אדם המחנה את רכבו במקום החניה, להעמידו במקום המסומן בהתאם להוראות התמרור, ובאין סימון, להעמידו כפי שמורות תקנות התעבורה, ובלבד ששילם אגרת הסדר חניה (להלן – אגרת חניה), בשיעור שנקבע לפי סעיף 2(ה), באמצעות אחד מאמצעי התשלום התקפים למקום החניה.

          (ב)  העושה שימוש באמצעי תשלום לשם תשלום אגרת חניה, יפעל בהתאם לחוק עזר זה ולהוראות המפורטות על גבי אמצעי התשלום או מצורפות אליו, וכן על פי הקבוע בתמרור המוצב במקום החניה או בסמוך לו.

          (ג)   שילם אדם אגרת חניה באמצעות כרטיס חניה, יצמיד עם העמדת הרכב את כרטיס החניה לשמשת הדלת הקדמית של הרכב הקרובה למדרכה, באופן שאדם העומד מחוץ לרכב יוכל להבחין בפרטים המופיעים על כרטיס החניה.

          (ד)  שילם אדם אגרת חניה באמצעות מכשיר אלקטרוני או באמצעות אמצעי תשלום אחר שניתן להציגו ברכב, יצמיד מיד עם העמדת הרכב את אמצעי התשלום לשמשה הקדמית או לשמשת הדלת של הרכב הקרובה למדרכה, באופן שאדם העומד מחוץ לרכב יוכל להבחין בפרטים המופיעים על אמצעי התשלום.

מקום חניה פרטי

4.    (א)  לא ינהל אדם ולא ירשה לאחר לנהל מקום חניה פרטי, אלא לפי רשיון מאת ראש העיריה ובהתאם לתנאי הרישיון.

          (ב)  הרוצה ברשיון יגיש בקשה לראש העיריה והוא רשאי לתתו, לבטלו או להתלותו, וכן לקבוע בו תנאים, להוסיף עליהם, לגרוע מהם, לשנותם או לבטלם.

          (ג)   תקופת הרשיון לא תעלה על שנה אחת מיום נתינתו.

תיקון (מס' 3) תשמ"ד-1984

          (ד)  משהוחלט לתת רשיון, ישלם המבקש לעיריה, לפני קבלתו, אגרה בשיעור –

(1)   120 שקלים בעד כל מקום חניה פתוח המיועד להחניית או להעמדת רכב אחד;

(2)   180 שקלים בעד כל מקום חניה מקורה המיועד להחניית או להעמדת רכב אחד.

          (ה)  ראש העיריה רשאי לפטור מבקש רשיון מתשלום האגרה, כולה או מקצתה.

          (ו)   רשיון לנהל מקום חניה פרטי ברחוב יינתן רק בהסכמת המפקח על התעבורה ולאחר התייעצות עם מפקד המשטרה.

מקום חניה לפי החלטת רשות רישוי או בהיתר בניה תיקון (מס' 2)  תשל"ט-1979

4א.     מבלי לגרוע מהאמור בסעיף 4, מקום שנקבע כמקום המיועד לחניה לפי החלטת רשות רישוי או לפי אישורה או בהיתר בניה –

(1)  חייב בעליו של אותו מקום לעשות כל פעולה הדרושה כדי לאפשר את השימוש באותו מקום לצרכי חניה;

(2)  לא יעשה אדם מעשה שיש בו כדי למנוע את החניה באותו מקום, כפי שנקבע כאמור;

(3)  ראש העיריה רשאי לדרוש מבעליו של אותו מקום לעשות כל פעולה הדרושה כדי לאפשר את השימוש באותו מקום לצרכי חניה, וכן להורות לכל אדם להמנע מעשיית מעשה המפריע לשימוש האמור;

(4)  ראש העיריה רשאי לסרב ליתן רשיון לפי סעיף 4 או להתנות מתן הרשיון בקביעת מחירים מירביים לחניה או בקביעת סידורי חניה, הכל לפי שיקול דעתו.

איסור עצירת רכב, העמדתו וחנייתו בדרך תיקון תשע"ג-2013

5.    (א)  לא יעצור אדם רכב בדרך, לא יעמידנו ולא יחנהו במקום, באופן ובתנאים הנוגדים את הוראות תקנות התעבורה.

          (ב)  מי שעצר, העמיד או החנה רכב בניגוד לאמור בסעיף קטן (א), יראוהו כמי שעבר עבירה לפי חוק עזר זה.

גרירת רכב ונעילתו תיקון (מס' 3) תשמ"ה-1985

5א.     (א)  רכב העומד במקום שהעמדתו אסורה על פי חיקוק או בנסיבות שיש בהן כדי הפרת סדרי תנועה או בטיחותה, או שלדעת מפקח דרושה הרחקתו לשם הסדרת תנועה או לבטיחותה או לבטיחות הציבור, רשאי מפקח להורות למי שהרכב ברשותו אותה שעה להרחיקו או לגררו.

          (ב)  לא מילא מי שהרכב ברשותו אותה שעה אחרי הוראת מפקח כאמור בסעיף קטן (א) או אחרי הוראת שוטר לפי סעיף 70א(ב) לפקודת התעבורה, או אינו נמצא במקום, רשאי מפקח בין בעצמו ובין על ידי מי שאישר אותו ראש מחלקת התנועה במשטרת ישראל (להלן – גורר מורשה), להרחיק את הרכב, לגררו ולהחסינו או לנעול את כלכליו או חלק מהם בנעלי חסימה המונעות את תנועת הרכב, ובלבד שינקוט באמצעי הזהירות הסבירים הדרושים כדי להבטיח את בטיחות הרכב.

          (ג)   בעד הרחקת רכב, גרירתו, החסנתו או שחרורו מנעילה תשולם אגרה, או תשלום לגורר מורשה, כמפורט בתוספת השניה; אגרות או תשלומים כאמור יהיו מוטלים על בעל הרכב הרשום ברשיון הרכב, זולת אם הוכיח שהרכב נלקח ממנו בלי ידיעתו ובלי הסכמתו; רכב שאגרות או תשלומים מוטלים על בעלו כאמור, לא יוחזר ולא ישוחרר מנעילתו אלא אם כן שולמו האגרות, או התשלומים.

          (ד)  רכב שננעל כאמור בסעיף קטן (ב) –

(1)   ישוחרר מנעילתו לא יאוחר מתום 48 שעות לאחר שבעל הרכב ביקש את השחרור ושילם את האגרות או התשלומים החלים עליו; אולם אם לאחר 24 השעות הראשונות מתחיל יום מנוחה, פגרה או שבתון על פי חיקוק (להלן – יום מנוחה) – ישוחרר לפני כניסת יום המנוחה;

(2)   ראש העיריה רשאי, מטעמים של בטחון, בטיחות או סילוק מפגע, להורות על שחרורו של רכב מנעילתו גם אם לא נתקיימו התנאים האמורים בסעיף קטן זה.

          (ה)  ראש העיריה יקבע, באישור ראש מחלקת התנועה של משטרת ישראל, את הגוררים המורשים שיורשו לבצע את הגרירה או הנעילה כאמור בסעיף קטן (ב), וגורר מורשה כאמור יבצע את הגרירה, הנעילה או השחרור של הרכב, בהתאם להוראות ראש העיריה או המפקח שינתנו לפי חוק עזר זה.

          (ו)   ראש העיריה ימנה כמפקח לענין סעיף קטן (ב) רק מי שאושר לכך בידי המפקח הכללי של משטרת ישראל או מי שהוא הסמיך.

          (ז)   לא יוציא אדם רכב ממקום החסנתו ולא ישחררו מנעילתו לפני ששולמו האגרות או התשלומים כאמור בסעיף קטן (ג).

רכב שנתקלקל

6.    לא יעמיד אדם ולא ירשה לאחר להעמיד, ברחוב רכב שנתקלקל קלקול המונע המשכת הנסיעה, אלא סמוך, ככל האפשר, לשפה הימנית של צד הרחוב המיועד לתנועת רכב ואלא לשם תיקונים הכרחיים להמשכת הנסיעה שיש לעשותם בו במקום או עד שיועבר הרכב למקום תיקונו, ובלבד שהרכב יתוקן או יועבר ללא דיחוי.

מוניות

7.    (א)  לא יחנה אדם, ולא ירשה לאחר להחנות, מונית במקום חניה שנקבע כתחנת מוניות, אלא על פי היתר מאת ראש העיריה ובהתאם לתנאי ההיתר.

          (ב)  הרוצה בהיתר יגיש בקשה לראש העיריה והוא רשאי לתתו או לסרב לתתו, לבטלו או להתלותו וכן לקבוע בו תנאים, להוסיף עליהם, לגרוע מהם, לשנותם או לבטלם.

          (ג)   היתר כאמור יהיה ערוך בטופס שייקבע על ידי ראש העיריה בהסכמת המפקח על התעבורה.

          (ד)  היתר כאמור יפקע ביום 31 בדצמבר שלאחר נתינתו.

תיקון תשס"ז-2007

          (ה)  משהוחלט לתת היתר, ישלם המבקש לעיריה, לפני קבלתו, אגרה כמפורט בתוספת הרביעית. ניתן ההיתר לאחר 30 ביוני, תשולם מחצית האגרה בלבד.

          (ו)   נהג מונית שלגביה ניתן היתר כאמור יחזיק את ההיתר במונית ויראהו לשוטר או לפקח לפי דרישתו.

          (ז)   לא יעמיד אדם ולא יחנה, ולא ירשה לאחר להעמיד או להחנות מונית ברחוב לזמן העולה על הזמן הדרוש להעלאת נוסעים או להורדתם, אלא –

(1)   אם המונית מוזמנת על ידי נוסע ועומדת לרשותו, והעמדתה או החנייתה היא לשם המתנה לאותו נוסע, או

(2)   אם לא הוצעה הולכה במונית והיא לא מסומנת בשלט "לא פנוי".

אוטובוסים

8.       (א)  לא יעמיד אדם, ולא ירשה לאחר להעמיד, אוטובוס ברחוב אלא במקום שנקבע כתחנת אוטובוסים והמסומן על ידי תמרור כפי שנקבע בהודעה, הנושא עליו את מספרו של קו האוטובוס או ההודעה שהתחנה מיועדת להורדת נוסעים בלבד.

          (ב)  לא יעמיד אדם ולא ירשה לאחר להעמיד, אוטובוס במקום האמור לזמן העולה על הזמן הדרוש כדי להוריד או להעלות נוסעים. הוראה זו אינה חלה לגבי תחנה סופית.

          (ג)   לא יחנה אדם ולא ירשה לאחר להחנות אוטובוס בתחנה סופית למעלה מהזמן הנקוב בתמרור וכל עוד היא תפוסה על ידי מספר האוטובוסים הנקוב בתמרור.

מכליות דלק וגז תיקון תשנ"ח-1998

8א.     (א)  לא יחנה אדם ולא ירשה למי שפועל מטעמו להחנות ברחוב בשעות הלילה, מכלית דלק או גז, אלא במקום שקבע לכך ראש העיריה.

          (ב)  לענין סעיף זה-

          "מכלית דלק או גז" – כלי רכב המכיל או הנועד להכיל דלק או גז לאספקה לצרכנים או להעברה ממקום למקום;

          "שעות הלילה" – השעות שבין 20.00 לבין 06.00 למחרת.

תמרורים

9.    ראש העיריה יציין כל מקום חניה וכן כל איסור, הגבלה או הסדר שנקבעו לפי סעיף 2, על ידי תמרור מתאים שנקבע בהודעה.

ריתוק רכב למקום חניה

10.  (א)  ראש העיריה רשאי לציין על גבי תמרור, או בלוח שייקבע סמוך לו, את מספרי הרישום וסימני הרישום של הרכב המותרים לעמוד במקום חניה מסויים.

          (ב)  ציין ראש העיריה כאמור בסעיף קטן (א), לא יעמיד אדם ולא יחנה ולא ירשה לאחר להעמיד או להחנות, באותו מקום חניה, רכב שמספר הרישום וסימן הרישום שלו אינם מצויינים כאמור.

אגרת הסדרה תיקון תשע"ט-2019

11.  (א)  לא יעמיד אדם ולא יחנה ולא ירשה לאחר להעמיד או להחנות רכב במקום חניה בתשלום, אלא אם כן שילם אגרת חניה בהתאם לשיעורי האגרה הקבועים בתוספת הראשונה.

          (ב)  ראש העירייה רשאי לקבוע כי בחניונים שאינם במרכז העיר, אשר נקבעו כמקום חניה בתשלום, ואשר הותרה בהם חניה למשך יום שלם, בהתאם לחוק עזר זה, יתאפשר תשלום אגרת חניה על פי תעריף יומי, בשיעור הקבוע בתוספת הראשונה.

          (ג)   קביעת תשלום אגרת הסדר חניה על פי תעריף יומי, לא יהיה בה כדי לגרוע מאפשרות תשלום אגרת הסדר חניה לפי שעה, כמפורט בתוספת הראשונה.

(הוראת שעה) תש"ף-2019

          (ד)  על אף האמור בסעיפים 3(א) ו-11(א), אדם המחנה את רכבו בחניון חנה וסע ונוסע ברכבת המקומית הקלה או בקווי השירות, השירות, אינו חייב בתשלום אגרת הסדר חניה כאמור בפרט 5 לתוספת הראשונה ביום שבו נסע כאמור.

(הוראת שעה) תש"ף-2019

          (ה)  על אף האמור בסעיפים 3(א) ו-11(א), אדם שהסדיר את רישום רכבו בעירייה לאחר שהמציא רישיון רכב, תעודת זהות וכל מסמך אחר אשר יידרש להוכחת בעלותו על הרכב ומען מגוריו, המפעיל חניה סלולרית ובמועד ההפעלה, הבעל הרשום של הרכב או הבעל המשותף כפי שרשום במשרד הרישוי, לרבות בעל רכב כמשמעו בסעיף 11ב(ג)(2), מקום מגוריו בירושלים רשום כמענו במרשם האוכלוסין – אינו חייב בתשלום אגרת הסדר חניה למשך 60 דקות חניה ביום במצטבר.

תיקון תש"ף-2020

          (ו)   תושב ירושלים שהוא ניצול שואה, הנוסע ברכב שבבעלותו, אינו חייב בתשלום בעבור אגרת הסדר חנייה; לעניין סעיף זה, "ניצול שואה" – הוא אחד מהמפורטים להלן:

(1)   מקבל תגמול לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי"ז-1957;

(2)   מקבל תגמול או מענק לפי חוק הטבות לניצולי שואה, התשס"ז-2007;

(3)   מקבל קצבה ממדינת חוץ בשל נרדפותו על ידי הנאצים;

(4)   מקבל תגמול לפי חוק נכי המלחמה בנאצים, התשי"ד-1954;

(5)   מקבל מענק שנתי ליוצאי עיראק, מרוקו ואלג'יריה בהתאם להחלטה מינהלית של שר האוצר מיום 3.12.2015.

פטור מאגרת הסדר תיקון תשמ"ב-1981

11א.  ראש העיריה רשאי לפטור אדם מתשלום אגרת הסדר, כולה או מקצתה, ובתנאים שייראו לו, אם סבר שקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות מתן פטור כאמור בהתחשב בצרכי החניה.

חניה לתושבי אזור שנקבע כמקום חניה מוסדר תיקון תשמ"ז-1987

11ב.  (א)  נקבע אזור כמקום חניה מוסדר, יהיו רשאים מי שגרים באותו אזור להחנות את רכבם במקום שנקבע כמקום חניה באזור מגוריהם, ללא תשלום אגרה ומבלי להשתמש בכרטיסי חניה.

          (ב)  חניה כאמור בסעיף קטן (א) מותרת רק לרכב הנושא תווית שאישר ראש העיריה ואשר עליה צויין מספר הרכב והאזור שבו מותרת החניה לבעל הרכב הגר באותו אזור (להלן – תווית).

          (ג)   (1)   מי שמתגורר באזור שנקבע כמקום חניה מוסדר ואין לו מקום חניה פרטי בחצר ביתו, רשאי לקבל תווית לאחר שהגיש לראש העיריה בקשה בנוסח שבתוספת השלישית ולאחר שהמציא רשיון רכב, תעודת זהות וכל מסמך אחר אשר יידרש להוכחת בעלותו כל הרכב ומען מגוריו;

(2)   לענין סעיף זה –

(א)   יראו אדם כאילו הוא בעלו של רכב אם אין בשימושו הפרטי אלא אותו רכב בלבד ואם הוכיח על ידי מסמכים מהימנים, לשביעות רצון ראש העיריה, כי הרכב הועמד לרשותו הבלעדית בידי מעבידו או בידי תאגיד שלפחות שליש השליטה בו בידו;

(ב)   "רכב" – רכב פרטי, רכב פרטי דו-שימושי (Double Purpose), רחב מסחרי בלתי אחוד (Pick Up) או מונית, כמשמעותם בפקודת התעבורה ובתקנות התעבורה, ובלבד שמשקלם הכולל המותר אינו עולה על 4000 קילוגרם;

(3)   (א)   לאדם כאמור בפסקה (1) לא תינתן יותר מתווית לרכב אחד;

(ב)   בשום מקרה לא תינתן יותר מתווית אחת לרכב אחד;

(4)   (א)   תוקף התווית לתקופה שנרשמה בה, ואם לא נרשמה בה תקופה – מיום הוצאתה ועד תום השנה בה ניתנה;

(ב)   ראש העיריה רשאי להאריך תקופת תוקפה של תווית שניתנה, לתקופה נוספת, בהודעה שתפורסם באחד העיתונים הנפוצים בתחום העיריה.

          (ד)  מי שקיבל תווית אינו רשאי להעבירה לאחר וזכות השימוש בה תפקע בהתקיים אחד מאלה:

(1)   העברת התווית לאחר;

(2)   מכירת הרכב;

(3)   העתקת מקום מגורים;

(4)   הנסיבות כמפורט בסעיף קטן (ג)(2)(א) חדלו מלהתקיים;

(5)   הוברר כי התווית ניתנה עקב מסירת פרטים כוזבים.

          (ה)  (1)   העביר בעל רכב שבידו תווית את בעלותו ברכב או העתיק מקום מגוריו, יודיע על כך לראש העיריה תוך 7 ימים מיום העברת הבעלות ברכב או העתקת מקום מגוריו, לפי הענין, וכן יחזיר את התווית לראש העיריה;

(2)   הוברר כי אדם השיג תווית עקב מסירת פרטים כוזבים, עליו להחזירה מיד לראש העיריה.

          (ו)   התווית תודבר אל השמשה הקדמית של הרכב בצדה הימני בפינה העליונה.

          (ז)   מבלי לגרוע מהוראות כל דין אחר, המוסר פרטים כוזבים בעת הגשת הבקשה בהתאם לסעיף קטן (ג) או המשתמש או הנוהג בתווית שלא בהתאם לאמור בסעיפים קטנים (ד), (ה) או (ו), עובר עבירה לפי חוק עזר זה.

טיפול במכשיר במקום חניה מוסדר תיקון תשמ"ז-1987

12.  לא יקלקל אדם מכשיר מיכני או אלקטרוני שהועמד במקום חניה מוסדר ולא יטפל בו שלא בהתאם למטרתו.

כרטיס חניה תיקון תשל"ו-1976 תיקון (מס' 3)  תשמ"ב-1982

12א.  (א)  לא ישתמש אדם בכרטיס חניה אלא בהתאם להוראות חוק עזר זה ולהוראות המפורטות על גבי כרטיס החניה או המצורפות אליו או למספר כרטיסי חניה.

תיקון תשמ"ד-1983

          (ב)  לא ישתמש אדם בכרטיס חניה שלא הודפס או לא אושר כדין על ידי מועצת העיריה.

          (ג)   לא ישתמש אדם בכרטיס חניה ליותר מאשר חניה אחת.

תיקון תשמ"ז-1987

          (ד)  משך החניה באמצעות כרטיס החניה, יהיה בהתאם לאמור בכרטיס החניה ובתמרור המוצב במקום.

תיקון תשמ"ז-1987

          (ה)  בכרטיס חניה שאינו כרטיס חניה אלקטרוני –

(1)   לא ישתמש אדם ביותר מכרטיס חניה אחד בעד חניה אחת, אולם אם זמן החניה שהותר במקום חניה עולה על שעה ואינו עולה על 8 שעות, רשאי אדם להשתמש במספר כרטיסי חניה לזמן החניה, ובלבד שלא יחנה מעל משך הזמן המותר לחניה באותו מקום ושהסימנים שייעשו בכרטיסי החניה יורו על משך חניה רצוף;

(2)   לא יסמן אדם בכרטיס חניה, בעת החניית הרכב, וכל עוד נמשכת החניה, יותר מסימן אחד המורה את משך החניה.

סמכויות מפקח

13.  (א)  מפקח רשאי בכל עת להיכנס לכל מקום חניה מוסדר או מקום חניה פרטי כדי לברר אם קויימו הוראות חוק עזר זה.

          (ב)  לא יפריע אדם למפקח ולא ימנע אותו מהשתמש בסמכויותיו לפי סעיף קטן (א).

תיקון (מס' 2) תשע"א-2011

14.  (בוטל).

ביטול

15.  חוקי עזר לאזור עירית ירושלים (מרכבות עומדות), 1935 – בטלים.

השם

16.  לחוק עזר זה ייקרא "חוק עזר לירושלים (העמדת רכב וחנייתו), תשכ"א-1960".

 

(הוראת שעה) תש"ף-2019

תוספת ראשונה

(סעיף 11)

אגרת הסדר חניה

 

האגרה בשקלים חדשים

(1) במקום חניה מוסדר באמצעות אמצעי תשלום, לכל רכב שאינו עומד בתנאי סעיף 11(ה) לחוק עזר זה

המחיר המרבי בעבור החניה, על פי הסדר החניה הארצי האחיד כהגדרתו בסעיף 70ב לפקודת התעבורה

(2) במקום חניה מוסדר באמצעות אמצעי תשלום, לכל רכב העומד בתנאי סעיף 11(ה) לחוק עזר זה – מהדקה ה-61 באותו היום

0.5 שקלים חדשים פחות המחיר המרבי בעבור החניה, על פי הסדר החניה הארצי האחיד כהגדרתו בסעיף 70ב לפקודת התעבורה

(3) לרכב של בעל כרטיס ההטבות שהנפיקה עיריית ירושלים – "ירושלמי" שהסדיר את רישום רכבו במסגרת כרטיס ההטבות ומשלם באמצעות חניה סלולרית

20% פחות מהתעריף הקבוע בפרט 1 או בפרט 2

(4) תעריף יומי

שלוש פעמים הסכום הנקוב בפרט 1 או בפרט 2

(5) תעריף לחניון חנה וסע

10 פעמים הסכום הנקוב בפרט 1 או בפרט 2

(6) תעריף מרבי לשעה לרכב כבד

שלוש פעמים הסכום הנקוב בפרט 1 או בפרט 2

 

תיקון (מס' 3) תשמ"ה-1985 תיקון (מס' 4) תשמ"ה-1985

תיקון תשע"ג-2013

תיקון תשע"ג-2013

תיקון תשע"ח-2018

תיקון (מס' 2) תשס"ח-2008

תיקון תשס"ט-2009 תיקון תשע"ט-2019

תוספת ראשונה

 (סעיף 11)

אגרת הסדר חניה

האגרה בשקלים

1. במקום חניה מוסדר באמצעות אמצעי תשלום, 0.5 פחות מהמחיר המרבי בעבור

לכל רכב, לכל שעה או חלק ממנה החניה, על פי הסדר החניה הארצי האחיד

כהגדרתו בסעיף 70ב לפקודת התעבורה

1א. לרכב הנושא תו תושב עירוני והתשלום בוצע באחד 20% פחות מהתעריף

האמצעים המפורטים בתקנות "כרטיס תושב" הקבוע בפרט 1

2. תעריף יומי שלוש פעמים הסכום הנקוב בפרט 1 או בפרט 1א.

2א. תעריף לחניון חנה וסע 10 פעמים הסכום הנקוב

בפרט 1 או בפרט 1א

3.  תעריף מרבי לשעה לרכב כבד שלוש פעמים הסכום הנקוב בפרט 1 או בפרט 1א.

 

תיקון תשס"ב-2002

תוספת שניה

(סעיף 5א(ג))

אגרות ותשלומים בעד הרחקת רכב והחסנתו או שחרורו מנעילתו

                                                                                                                          שיעור האגרה או

                                                                                                                   התשלום בשקלים חדשים

תיקון תשע"ב-2012

1.        בעד הרחקת רכב, גרירתו, החסנתו או שחרורו מנעילתו                  300

2.        בעד החסנת רכב שהורחק, מהיום השמיני לפינוי, לכל יום              40

 

תיקון תשמ"ז-1987

תוספת שלישית

(סעיף 11ב)

בקשה למתן תווית חניה

לכבוד

עירית ירושלים

אני הח"מ, שם משפחה       שם פרטי       מס' זהות      

בעל רכב מס'       מסוג       מס' חשבון ארנונה      

מען מגורים       ירושלים

מבקש בזה לתת לי תווית חניה לפי סעיף 11ב לחוק עזר לירושלים (העמדת רכב וחנייתו), התשכ"א-1960, ומתחייב בזאת להשתמש בתווית ולנהוג בה בהתאם להוראות חוק העזר האמור.

          אם אמכור את הרכב או אעתיק את מען מגורי, אחזיר את התווית לעיריה, כמפורט בחוק העזר האמור.

          אין לי מקום חניה פרטי בחצר ביתי.

          אני מצהיר בזה כי הפרטים המפורטים בבקשתי זאת נכונים, וניתנו לשם קבלת תווית חניה.

 

תאריך                                                   חתימה ________________

 

תיקון תשס"ז-2007

תוספת רביעית

אגרת מקום חניה למונית

(סעיף 7(ה))

1.        בעבור כל מקום חניה למונית שאושר לפי סעיף 7, תשולם אגרה שנתית כדלהלן:

(א)  באזור א' – 8,893 שקלים חדשים;

(ב)  באזור ב' – 4,866 שקלים חדשים;

(ג)   באזור ג' – 1,946 שקלים חדשים.

2.        לענין פרט 1 –

          "אזור א'" – אזור המע"ר הפנימי המתוחם בצבע תכלת בתרשים המופקד במשרדי העיריה;

          "אזור ב'" – אזור סובב המע"ר המתוחם בצבע ירוק זית בתרשים המופקד במשרדי העיריה, וכן כל מקום באזור ג' הגובל במקום חניה מוסדר;

          "אזור ג'" – שאר חלקי העיר.

 

 

          נתאשר.

י"א בכסלו תשכ"א (30 בנובמבר 1960)                  מרדכי איש-שלום

                                                                                            ראש עירית ירושלים

                                                      אני מסכים.

                חיים משה שפירא               יצחק בן-אהרן

                             שר הפנים                               שר התחבורה

 

 

 

 

הודעה למנויים על עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו - הקש כאן

גפני

 



*  פורסם ק"ת תשכ"א מס' 1075 מיום 8.12.1960 עמ' 445.

תוקן ק"ת תשכ"א מס' 1155 מיום 1.6.1961 עמ' 1875 – תיקון תשכ"א-1961.

ק"ת תשכ"ג מס' 1371 מיום 11.10.1962 עמ' 45 – תיקון תשכ"ג-1962.

ק"ת תשכ"ג מס' 1484 מיום 22.8.1963 עמ' 2026 – תיקון (מס' 2) תשכ"ג-1963.

ק"ת תשכ"ו מס' 1878 מיום 5.5.1966 עמ' 1908 – תיקון תשכ"ו-1966.

ק"ת תשל"ג מס' 2923 מיום 19.10.1972 עמ' 164 – תיקון תשל"ג-1972.

ק"ת תשל"ג מס' 3052 מיום 3.9.1973 עמ' 1872 – תיקון (מס' 2) תשל"ג-1973.

ק"ת תשל"ו מס' 3459 מיום 8.1.1976 עמ' 800 – תיקון תשל"ו-1976.

ק"ת תשל"ז מס' 3700 מיום 24.4.1977 עמ' 1474 – תיקון תשל"ז-1977.

ק"ת תשל"ח מס' 3860 מיום 18.6.1978 עמ' 1515 – תיקון תשל"ח-1978.

ק"ת תשל"ט מס' 3898 מיום 5.10.1978 עמ' 19 – תיקון תשל"ט-1978; ר' סעיף 2 לענין הוראות מעבר.

2. על אף האמור בתוספת לחוק עזר העיקרי, מי שברשותו כרטיס חניה שהתעריפים הנקובים בו הם 1 לירה לכל שעה או לחלק ממנה, 2 לירות לכל שעתיים או לחלק מהן ו-4 לירות לכל ארבע שעות או לחלק מהן, רשאי להשתמש בו עד תום 60 יום מיום פרסום חוק עזר זה ברשומות.

ק"ת תשל"ט מס' 3942 מיום 8.2.1979 עמ' 664 – תיקון (מס' 2) תשל"ט-1979.

ק"ת תש"ם מס' 4091 מיום 14.2.1980 עמ' 1016 – תיקון תש"ם-1980; ר' סעיף 4 לענין הוראת מעבר.

4.  על אף האמור בתוספת לחוק עזר העיקרי, מי שברשותו כרטיס חניה שהתעריפים הנקובים בו הם 2 לירות לכל שעה או לחלק ממנה, או 4 לירות לכל שעתיים או לחלק מהן ו-8 לירות לכל ארבע שעות או לחלק מהן, רשאי להשתמש בהם עד תום 60 יום מיום פרסום חוק עזר זה.

ק"ת חש"ם תשמ"א מס' 15 מיום 1.12.1980 עמ' 230 – תיקון תשמ"א-1980; ר' סעיף 2 לענין הוראות מעבר.

2. על אף האמור בתוספת לחוק עזר העיקרי, מי שברשותו כרטיסי חניה שהתעריפים הנקובים בהם 2 לירות לכל שעה או לחלק ממנה, או 4 לירות לכל שעה או לחלק ממנה, רשאי להשתמש בהם עד תום 30 ימים מיום פרסום חוק עזר זה ברשומות.

ק"ת חש"ם תשמ"א מס' 50 מיום 12.4.1981 עמ' 862 – תיקון (מס' 2) תשמ"א-1981.

ק"ת חש"ם תשמ"א מס' 72 מיום 15.6.1981 עמ' 1224 – תיקון (מס' 3) תשמ"א-1981.

ק"ת חש"ם תשמ"ב מס' 108 מיום 31.12.1981 עמ' 267 – תיקון תשמ"ב-1981.

ק"ת חש"ם תשמ"ב מס' 109 מיום 14.1.1982 עמ' 301 – תיקון (מס' 2) תשמ"ב-1982; ר' סעיף 2 לענין הוראת מעבר.

2. על אף האמור בתוספת לחוק עזר העיקרי, מי שברשותו כרטיסי חניה שהתעריפים הנקובים בהם 1.20 שקלים לכל שעה או לחלק ממנה, או 0.60 שקלים לכל שעה או לחלק ממנה, רשאי להשתמש בהם עד תום 60 ימים מיום פרסום חוק עזר זה ברשומות.

ק"ת חש"ם תשמ"ב מס' 128 מיום 9.5.1982 עמ' 651 – תיקון (מס' 3) תשמ"ב-1982.

ק"ת חש"ם תשמ"ב מס' 145 מיום 12.9.1982 עמ' 960 – תיקון (מס' 4) תשמ"ב-1982; ר' סעיף 2 לענין הוראת מעבר.

2. על אף האמור בתוספת לחוק עזר העיקרי, מי שברשותו כרטיסי חניה שהתעריפים הנקובים בהם 2.00 שקלים לכל שעה או לחלק ממנה, או 1.00 שקל לכל שעה או לחלק ממנה, רשאי להשתמש בהם עד תום 60 ימים מיום פרסום חוק עזר זה ברשומות.

ק"ת חש"ם תשמ"ג מס' 155 מיום 23.12.1982 עמ' 145 – תיקון תשמ"ג-1982; ר' סעיף 2 לענין הוראת מעבר.

2. על אף האמור בתוספת לחוק עזר העיקרי, מי שברשותו כרטיסי חניה שהתעריפים הנקובים בהם 3.00 שקלים לכל שעה או לחלק ממנה, או 1.50 שקלים לכל שעה או לחלק ממנה, רשאי להשתמש בהם עד תום 60 ימים מיום פרסום חוק עזר זה ברשומות.

ק"ת חש"ם תשמ"ג מס' 178 מיום 31.5.1983 עמ' 462 – תיקון (מס' 2) תשמ"ג-1983.

ק"ת חש"ם תשמ"ג מס' 178 מיום 31.5.1983 עמ' 463 – תיקון (מס' 3) תשמ"ג-1983; ר' סעיף 2 לענין הוראת מעבר.

2. על אף האמור בתוספת לחוק העזר העיקרי מי שברשותו כרטיסי חניה שהתעריך הנקוב בהם הוא 5.00 שקלים לכל שעה או לחלק ממנה, או 2.50 שקלים לכל שעה או לחלק ממנה, רשאי להשתמש בהם עד תום 60 ימים מיום פרסום חוק עזר זה ברשומות.

ק"ת חש"ם תשמ"ד מס' 200 מיום 13.10.1983 עמ' 78 – תיקון תשמ"ד-1983; ר' סעיף 4 לענין הוראת מעבר.

4. על אף האמור בתוספת לחוק העזר העיקרי, מי שברשותו כרטיסי חניה שהתעריף הנקוב בהם הוא 10 שקלים לכל שעה או לחלק ממנה, או 5 שקלים לכל שעה או לחלק ממנה במגרש חניה מסודר באמצעות כרטיסי חניה, למעט במגרש החניה שברחוב יוסף ריבלין פינת רחוב יפו, רשאי להשתמש בהם עד תום 60 ימים מיום פרסום חוק עזר זה ברשומות.

ק"ת חש"ם תשמ"ד מס' 212 מיום 31.1.1984 עמ' 280 – תיקון (מס' 2) תשמ"ד-1984; ר' סעיף 2 לענין הוראת מעבר.

2. על אף האמור בתוספת לחוק העזר העיקרי, מי שברשותו כרטיסי חניה שהתעריף הנקוב בהם הוא 15 שקלים לכל שעה או לחלק ממנה, או 7.50 שקלים לכל שעה או לחלק ממנה, רשאי להשתמש בהם עד תום 60 ימים מיום תחילתו של חוק עזר זה.

ק"ת חש"ם תשמ"ד מס' 227 מיום 27.5.1984 עמ' 535 – תיקון (מס' 3) תשמ"ד-1984; ר' סעיף 4 לענין הוראת מעבר.

4. על אף האמור בסעיף 3 לחוק עזר זה, מי שברשותו כרטיס חניה שהתעריף הנקוב בהם הוא 20 שקלים לכל שעה או לחלק ממנה, או 10 שקלים לכל שעה או לחלק ממנה במגרש חניה מוסדר באמצעות כרטיסי חניה, למעט במגרש החניה שברחוב יוסף ריבלין פינת רחוב יפו, רשאי להשתמש בהם עד תום 60 ימים מיום פרסום חוק עזר זה ברשומות.

ק"ת חש"ם תשמ"ה מס' 249 מיום 4.10.1984 עמ' 5 – תיקון תשמ"ה-1984.

ק"ת חש"ם תשמ"ה מס' 250 מיום 17.10.1984 עמ' 20 – תיקון (מס' 2) תשמ"ה-1984; ר' סעיף 2 לענין הוראת מעבר.

2. על אף האמור בסעיף 1, מי שברשותו כרטיס חניה שהתעריף הנקוב בהם הוא 40 שקלים לכל שעה או לחלק ממנה, או 20 שקלים לכל שעה או לחלק ממנה במגרש חניה מוסדר באמצעות כרטיסי חניה, למעט במגרש החניה שברחוב יוסף ריבלין פינת רחוב יפו, רשאי להשתמש בהם עד תום 60 ימים מיום תחילתו של חוק עזר זה.

ק"ת חש"ם תשמ"ה מס' 257 מיום 1.1.1985 עמ' 114 – תיקון (מס' 3) תשמ"ה-1985.

ק"ת חש"ם תשמ"ה מס' 269 מיום 31.3.1985 עמ' 227 – תיקון (מס' 4) תשמ"ה-1985.

ק"ת חש"ם תשמ"ה מס' 287 מיום 29.8.1985 עמ' 484 – תיקון (מס' 5) תשמ"ה-1985.

ק"ת חש"ם תשמ"ז מס' 335 מיום 16.7.1987 עמ' 350 – תיקון תשמ"ז-1987.

ק"ת חש"ם תשנ"ג מס' 500 מיום 18.2.1993 עמ' 160 – תיקון תשנ"ג-1993.

ק"ת חש"ם תשנ"ח מס' 593 מיום 26.3.1998 עמ' 224 – תיקון תשנ"ח-1998.

ק"ת חש"ם תשס"ב מס' 656 מיום 25.7.2002 עמ' 435 – תיקון תשס"ב-2002.

ק"ת חש"ם תשס"ז מס' 702 מיום 28.3.2007 עמ' 266 – תיקון תשס"ז-2007.

ק"ת חש"ם תשס"ח מס' 720 מיום 17.6.2008 עמ' 320 – תיקון תשס"ח-2008.

ק"ת חש"ם תשס"ח מס' 723 מיום 10.9.2008 עמ' 477 – תיקון (מס' 2) תשס"ח-2008.

ק"ת חש"ם תשס"ט מס' 730 מיום 4.3.2009 עמ' 122 – תיקון תשס"ט-2009.

ק"ת חש"ם תשע"א מס' 758 מיום 28.7.2011 עמ' 442 – תיקון תשע"א-2011.

ק"ת חש"ם תשע"א מס' 759 מיום 15.8.2011 עמ' 488 – תיקון (מס' 2) תשע"א-2011.

ק"ת חש"ם תשע"ב מס' 764 מיום 26.1.2012 עמ' 118 – תיקון תשע"ב-2012.

ק"ת חש"ם תשע"ג מס' 790 מיום 7.7.2013 עמ' 596 – תיקון תשע"ג-2013.

ק"ת חש"ם תשע"ח מס' 911 מיום 3.5.2018 עמ' 524 – תיקון תשע"ח-2018.

ק"ת חש"ם תשע"ט מס' 948 מיום 7.3.2019 עמ' 364 – תיקון תשע"ט-2019.

ק"ת חש"ם תש"ף מס' 981 מיום 25.11.2019 עמ' 166 – הוראת שעה תש"ף-2019; תוקפה עד יום 31.12.2023.

ק"ת חש"ם תש"ף מס' 1024 מיום 28.6.2020 עמ' 658 – תיקון תש"ף-2020.

נבו ייצוגיות - מעקב אחרי חרות ותביעות